ישיבת מליאה בתאריך 16/06/2026 בשעה 16:00

מדינת ישראל מבקר המדינה דוח על הביקורת בשלטון המקומי תמוז התשפ״ו יוני 2026 י ר ו ש ל י ם מבקר המדינה דוח על הביקורת בשלטון המקומי ס פר התקצירים תמוז התשפ"ו | יוני 2026 ירושלים מס’ קטלוגי 001-L-2026 1948-ISSN 0793 ניתן להוריד גרסה אלקטרונית של דוח זה מאתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה www.mevaker.gov.il תוכן העניינים פתח דבר 6 ةالم� ةدم� 11 Foreword II חלק ראשון - סוגיות מערכתיות בשלטון המקומי 17 הרפורמה ברישוי עסקים 19 פערים בהכנסות העצמיות של רשויות מקומיות 33 אשכולות אזוריים - שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות 43 פעילותן של הוועדות הגיאוגרפיות 57 חלק שני - הגנת הסביבה 67 מערכות אנרגיה סולארית במרחב העירוני 69 היערכות הרשויות המקומיות להשפעות שינוי האקלים 81 היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות - ביקורת מעקב 91 חלק שלישי - סוגיות חברתיות בשלטון המקומי 105 אתגרי המחלקות לשירותים חברתיים בעקבות מלחמת חרבות ברזל 107 קידום פעילות תנועות הנוער 119 חלק רביעי - המרחב העירוני 135 תכנון וקידום של התחדשות עירונית ברשויות המקומיות 137 שימוש במצלמות לאכיפת דיני התעבורה על ידי הרשויות המקומיות 149 הטיפול במבני פל-קל 159 חלק חמישי – מערכות מידע 173 ניהול מערכות מידע ברשויות המקומיות - ביקורת מעקב 175 מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 6 תמוז התשפ"ו יוני 2026 פתח דבר הדוח המונח לפניכם היום מציג את תוצאות באופן שוויוני ואינה משיגה את מלוא היעדים הביקורת על השלטון המקומי לשנת 2025. גופי הלאומיים, ובראשם מיגון וחיזוק של הפריפריה. השלטון המקומי בישראל הם גופים ציבוריים המקיימים ממשק ישיר ורציף עם האזרח בחיי הביקורת מצביעה על כך שהמנוע המרכזי היום-יום. באחריותן של הרשויות המקומיות המניע את ההתחדשות העירונית הוא הכדאיות מצויים שירותי ליבה המשפיעים באופן בלתי הכלכלית, וכתוצאה מכך כ-58% מכלל מיזמי אמצעי על רווחת התושבים, על ביטחונם ועל ההתחדשות העירונית מתקיימים במחוזות תל איכות חייהם - ובהם חינוך, רווחה, תשתיות, אביב והמרכז. מנגד, באזורים המצויים בסיכון תברואה ופיתוח סביבתי. גבוה לרעידות אדמה ולמתקפות טילים, כמו בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה, לא הוצא ולו דוח זה נועד לבחון לעומק את תפקודן של היתר בנייה אחד למיזם פינוי-בינוי בשנים 2017 הרשויות המקומיות במגוון תחומי עשייה עד 2025. פער זה מדגיש כיצד הצורך הביטחוני מרכזיים: תכנון, בנייה ורישוי; סביבה, תשתית והבטיחותי נדחק מפני שיקולים כלכליים. ובטיחות; ניהול, מינהל וטכנולוגיה; רווחה, חברה וחינוך. להלן סקירה של כמה מהפרקים הנכללים יתרה מזו, נמצאו חסמים בירוקרטיים בדוח זה: ותקציביים המעכבים את מימוש פוטנציאל הבנייה: רק כ-33% מתקציבי הסכמי המסגרות תכנון וקידום של התחדשות עירונית ברשויות שנחתמו בשנת 2023 נוצלו בפועל, וסכום של המקומיות 105 מיליון ש”ח טרם הוקצה לרשויות. כמו כן, ב-23 מתוך 71 הרשויות המקומיות המקדמות התחדשות עירונית נתפסת ככלי מדיניות רב- מיזמי פינוי-בינוי לא פועלת מינהלה ייעודית עוצמה הטומן בחובו אפשרות להשגת מטרות שתפקידה לנהל ולזרז תהליכים אלו, אשר בתחומים שונים - המרחב, הכלכלה והחברה ממילא אורכים זמן רב. בדוח אפשר לראות - ובראשן תוספת של יחידות דיור במרקמים דוגמה לכך - פרויקט ברעננה שנמשך 23 שנים העירוניים הקיימים, שנבנו בעבר בצפיפות מראשיתו ועד לאכלוסו. נמוכה יחסית, ובכלל זה ייעול השימוש בקרקע. ההתחדשות העירונית בישראל היא כלי הממצאים מדגישים את הנחיצות של גיבוש אסטרטגי מרכזי בתחום התכנון והבנייה, בייחוד מדיניות לאומית אחידה, אשר תסיר חסמים לנוכח הגידול המהיר של האוכלוסייה ולנוכח ותיצור תמריצים כלכליים לקידום מיזמים גם הצורך הגובר בפתרונות דיור איכותיים וממוגנים. באזורים שבהם אין כדאיות כלכלית מובהקת לכך, כדי להבטיח שההתחדשות העירונית ממצאי הביקורת חושפים תמונה מורכבת: מחד תממש את ייעודה בכל רחבי הארץ. גיסא, ניכרת תנופה משמעותית בתכנון מיזמי התחדשות עירונית, ובשנים 2021 - 2024 לבדן מערכות אנרגיה סולארית במרחב העירוני אושרה בנייתן של כ-157,000 יחידות דיור - שהן כ-60% מסך כלל היחידות שבנייתן אושרה אנרגיה סולארית, המופקת מקרינת השמש, מאז 2010. מאידך גיסא, תנופה זו אינה מפוזרת מומרת לחשמל באמצעות מערכת של לוחות מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 7 תמוז התשפ"ו יוני 2026 סולאריים (פוטו-וולטאיים), ובמדינת ישראל מפעל הפיס (כ-27%). נוסף על כך, “הקרן לאזרחי שטופת השמש היא מבטיחה תפוקת חשמל ישראל” לא הקצתה כספים כלל לתחום האנרגיה גבוהה ויציבה במרבית ימי השנה ומסייעת המתחדשת בשנים 2023 - 2024, ורק בתקציב בצמצום פליטת גזי חממה ובהפחתת זיהום 2025 אושרה לראשונה לפעילות בתחום זה האוויר. אגירת אנרגיה היא טכנולוגיה משלימה הקצאה של 20 מיליון ש”ח, שהיא כ-11% בלבד להפקת אנרגיה סולארית, והיא מאפשרת אגירה מתוך הקצאה כוללת של 189 מיליון ש”ח. של עודפי החשמל המיוצרים בשעות השיא ושימוש בהם כאשר הלוחות אינם מייצרים מומלץ כי משרד הפנים יבחן את האפשרות חשמל, או בהתרחש הפסקת חשמל. להקצות תקציבים ייעודיים לקידום המעבר לאנרגיה מתחדשת ולהתייעלות אנרגטית ויסייע ממצאי הביקורת מצביעים על פער משמעותי במימון פעילות האשכולות האזוריים בתחומים בין יעדי המדינה לבין המציאות בשטח בתחום אלה. לשם הגדלת מספר המערכות הסולאריות האנרגיה הסולארית במרחב העירוני. יעד במגזר הביתי מומלץ כי משרד האנרגיה יגביר את הממשלה הרשמי קובע כי עד שנת 2030 פעולות ההסברה והנגשת המידע לציבור, בסיוע יעמוד שיעור ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי וחברת על 30%, אולם בפועל בשנת 2024 הוא הגיע החשמל, בין היתר באמצעות אתרי הרשויות ל-14.6% בלבד (ש-13% מהם מקורם באנרגיה המקומיות. נוסף על כך, על משרד האוצר סולארית). פער זה בולט במיוחד במרחב העירוני, לפרט בהצעתו השנתית את הסכום המוקצה המרכז כ-60% מפוטנציאל הייצור הרשותי, אך מכספי הקרן לאזרחי ישראל להשקעה באנרגיה שיעור המימוש בו הוא כ-15% בלבד, ונכון לשנת מתחדשת בכל שנה, כמחויב בחוק. 2023 הותקן הספק של 2,700 מגה-ואט מתוך פוטנציאל של 11,400 מגה-ואט (כ-23%). הגם הביקורת מדגישה את החשיבות שבהגדלת ששר האנרגיה הציב בפברואר 2025 יעד לאומי ייצור החשמל מאנרגיה סולארית ואת הצורך של 100,000 גגות סולאריים חדשים עד שנת ברתימת השלטון המקומי להשגת היעדים 2030, הממצאים מעלים ספק רב לגבי יכולת הלאומיים בתחום זה. לצד ממצאי הביקורת מימוש יעד זה ללא הסרת החסמים הקיימים. יצוין לחיוב כי משרד האנרגיה קידם בשנים הסיבות המרכזיות נעוצות בחסמי אסדרה האחרונות צעדים שונים בתחום, ובהם פיתוח (רגולציה) ובקשיי מימון ניכרים של הרשויות כלים עבור הרשויות המקומיות, קידום מודלים המקומיות, המובילים לתת-ניצול משמעותי של להתקנת לוחות סולאריים, מיפוי פוטנציאל התקציבים והמשאבים הזמינים. מהביקורת עולה הייצור והנגשת מידע לציבור, המשקפים הכרה כי מתוך תקציב של 248 מיליון ש”ח שהקצה בתפקידן המרכזי של הרשויות המקומיות משרד האנרגיה בקולות קוראים לשנים 2021 - בחיזוק החוסן האנרגטי. 2025לרשויות המקומיות עד יוני 2025 רק כ-39 מיליון ש”ח (כ-16% בלבד), וכי רק 52 רשויות פערים בהכנסות העצמיות של רשויות מקומיות מקומיות ניצלו בפועל כ-136 מיליון ש”ח מתוך ההכנסות הכוללות של הרשויות המקומיות קרן הלוואות של כחצי מיליארד ש”ח שהעמיד בישראל מציגות מגמת עלייה עקבית, שכן הן מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 8 תמוז התשפ"ו יוני 2026 צמחו מכ-76.9 מיליארד ש”ח בשנת 2021 לכ- על הרשויות המקומיות בסיוע משרד הפנים 83.6 מיליארד ש”ח ב-2022 (גידול של כ-8.7%) להשלים התקנת חוקי עזר בנושאים השונים ולכ-92.4 מיליארד ש”ח בשנת 2023 (גידול נוסף להגדלת הכנסותיהן העצמיות ולפעול לאכיפתם. של כ-10.6%). למרות צמיחה זו, מבנה ההכנסות לנוכח חשיבותו הרבה של סקר הנכסים על חושף אי-שוויון מבני המבוסס על פוטנציאל הרשויות המקומיות לבצע סקר נכסים בתחומן גביית הארנונה, שעמד בשנת 2023 על סך של 31 בכל חמש שנים. על משרד הפנים לייעל את מיליארד ש”ח (בחלוקה של כ-45% למגורים וכ- הליכי קבלת ההחלטות, ובכלל זה לאמץ מנגנון 55% לשימושים אחרים). הפערים בולטים ביחס הכולל לוחות זמנים קבועים ומחייבים לטיפול שבין הארנונה שלא למגורים (עסקים ומסחר) בבקשות לחלוקת הכנסות, כדי למנוע עיכובים לארנונה למגורים, הנע בין שיעור זעום של 0.09 ממושכים בין מועד פרסום המלצות הוועדות בבוסתאן אל-מרג’ לבין 1.95 במועצה האזורית הגיאוגרפיות למועד קבלתן של החלטות השר. מגידו. פער זה מתורגם ישירות לפוטנציאל כמו כן, יש לקבוע מנגנוני חלוקת הכנסות מאזורי ההכנסה נטו לנפש מארנונה: 861 ש”ח בלבד תעשייה באופן שוויוני ושקוף, תוך מתן משקל בבוסתאן אל-מרג’, ו-944 ש”ח באלעד, לעומת מיוחד לרשויות במעמד חברתי-כלכלי נמוך 4,327 ש”ח במגידו. הזקוקות לתוספת הכנסה. עוד נמצא כי ארבע מתוך שבע הרשויות שנבדקו לא ביצעו סקר נכסים חיוני במשך שימוש במצלמות לאכיפת דיני התעבורה על ידי יותר מחמש שנים (אלעד ועספייא מאז שנת הרשויות המקומיות 2018,) וחלקן הגדול נמנע ממיצוי הכנסות בעשורים האחרונים גובר השימוש באמצעים עצמיות מחוקי עזר - פער המתבטא בהכנסות טכנולוגיים ובהם מצלמות אכיפה לשימושים מצטברות של כ-1 מיליון ש”ח בלבד בעספייא מגוונים, ובכלל זה תיעוד עבירות תעבורה וכ-2 מיליון ש”ח בדאליית אל-כרמל (בשנים ופעולות אכיפה נגדן. השימוש של הרשויות 2021 - 2024), בהשוואה ל-109 מיליון ש”ח המקומיות במצלמות לאכיפת עבירות חניה בעיריית נוף הגליל. עוד נמצא שקיימים פערי ונת”ץ מייעל את האכיפה בתחום שיפוטן, אולם זמן גדולים בין מועד פרסום המלצות הוועדות הוא עלול לפגוע בפרטיות של עוברי הדרך, ולכן הגיאוגרפיות בנוגע לחלוקת ההכנסות לבין מחייב בחינה זהירה ושימוש מידתי ומוגבל. המועד ששר הפנים מקבל החלטות בנושא. ההחלטות בעניין בקשות רבות לחלוקת השימוש במצלמות לאכיפה נגד עבירות חניה הכנסות התקבלו שנים ארוכות לאחר פרסום ונסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית (נת”ץ) בישראל המלצות הוועדות, ולעיתים לא התקבלו כלל. מציג תמונה של אכיפה מוגברת ורווחית השיהוי בין שלב פרסום ההמלצות להחלטת לרשויות, אך כזו שלוקה בחוסר אחידות, בניהול השר עלול להביא לשלילת תוספת הכנסות לקוי ובפגיעה בזכות לפרטיות. ממצאי הביקורת מרשויות במעמד חברתי-כלכלי נמוך שאין מצביעים על כך שמתוך 38 הרשויות המקומיות להן מקורות הכנסה עצמיים ובכך לפגוע בהן שבתחומן קיימים נתיבי תחבורה ציבורית, רק מהבחינה הכלכלית ולהביא להורדת רמת 6 רשויות מפרסמות שהן אוכפות בהם את השירותים שהן מספקות לתושביהן. הוראות הדין בנוגע לנסיעה באמצעות מצלמות, מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 9 תמוז התשפ"ו יוני 2026 ומשרד התחבורה אינו מממש את סמכותו ליטול עוברי הדרך ומתוך עמידה בהוראות החוקים, את האכיפה לידיו ברשויות שאינן עושות זאת. התקנות וההנחיות הרלוונטיים לתחום זה. ברשויות שנבדקו הופקו בשנת 2024 באמצעות מצלמות אכיפה כ-121,000 דוחות (ובהם 81,026 ביקורות מעקב אחר תיקון ליקויים דוחות בהרצלייה ו-36,192 ברמת גן) בשווי עבודת הביקורת אינה מסתיימת עם פרסומו כספי כולל של כ-44 מיליון ש”ח, המעידים על של דוח. נהפוך הוא, פרסום הדוח הוא נקודת הפוטנציאל הכלכלי הטמון בכלי אכיפה זה. לצד הפתיחה לתהליך חיוני של תיקון והטמעה, התועלת האפשרית שיש במצלמות לאכיפת ונדרש לוודא כי דוחות הביקורת מתורגמים דיני תעבורה, הביקורת חושפת כשלים בשימוש לעשייה ממשית ולשינוי מערכתי בגופים בכלי זה. נמצא כי 8 מצלמות שהוצבו ברשויות המבוקרים. בדוח זה נכללות שתי ביקורות שנבדקו לא תיעדו כלל עבירות או תיעדו מעט מאוד. יתרה מכך, עלו ליקויים מהותיים בשמירה מעקב בנושאים האלה: על מידתיות ופרטיות: נמצא כי הרשויות שמרו היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות תצלומים באיכות המאפשרת זיהוי פנים של ולהצפות - העלייה בתכיפות אירועי הגשם עוברי דרך, וכי במקרים מסוימים המשיכו לתעד החריגים ובעוצמתם בד בבד עם ההתרחבות את המרחב הציבורי בכל שעות היממה גם לאחר הניכרת של השטחים הבנויים והאטומים, שהופסקה האכיפה באמצעותן. כמו כן, נמצא הפוגעת בכושר החלחול של הקרקע, מעלות כי פקחים מחקו כ-257,000 אירועים החשודים את הסיכון לשיטפונות והצפות בישראל. הרשות כעבירות (כ-256,000 מתוכם בעיריית רמת גן). המקומית ממלאת תפקיד חיוני בהיערכותו מומלץ למשרד התחבורה לבחון את האפשרות של העורף האזרחי לאירועי חירום אזרחיים, לבצע אכיפה נגד עבירות נת”ץ ברשויות ובכלל זה לשיטפונות ולהצפות, והיא “לבנת מקומיות שאינן מעוניינות לבצע את האכיפה היסוד” בכל הקשור לטיפול בתושבים ולסיוע בעצמן, על פי הסמכות שניתנה לו לכך בחוק. להם. לנוכח מציאות זו נודעת חשיבות רבה על הרשויות המקומיות שנבדקו לפעול לתיקון להיערכות נכונה של הרשויות המקומיות הליקויים ולבחון את ההמלצות שעלו בביקורת לשיטפונות ולהצפות ולהתמודדות עימם בעת זו. מומלץ כי הרשויות המקומיות שנבדקו התרחשותם. ביקורת המעקב העלתה כי חלק יבחנו מפעם לפעם אם הנסיבות שהצדיקו מהליקויים שעלו בביקורת המקורית עדיין לא את הצבת מצלמות האכיפה מלכתחילה תוקנו: הסדרת הטיפול בהיערכות הרשויות עדיין תקפות, ואם יימצא כי המצלמות אינן המקומיות לאירועי חירום אזרחיים לא הושלמה, ממלאות עוד את המטרה שהוגדרה להן, על ועדיין אין גוף המוסמך לאכוף על הרשויות הרשויות להפסיק את תיעוד המרחב הציבורי המקומיות לבצע הנחיות בנושא; לא הוגדרה באמצעותן או לבחון את הצורך בשינוי מיקומן. חלוקת האחריות בין רשויות הניקוז לרשויות על הרשויות המקומיות שנבדקו להשתמש המקומיות בנוגע לתשתיות הניקוז הממוקמות במצלמות האכיפה באופן מידתי והוגן ולצורך בתחום העירוני; תשתיות הניקוז בתחום השיפוט השגת התכלית של אכיפה נגד עבירות של הרשויות המקומיות שנבדקו ישנות ואינן תעבורה, מתוך שמירה על הזכות לפרטיות של מותאמות לתרחישי הייחוס המעודכנים של מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 10 תמוז התשפ"ו יוני 2026 כמויות הגשם והספיקות הצפויות; והרשויות להוראות החוק ולהנחיות משרד הפנים והרשות המקומיות שנבדקו לא הכינו תוכניות רב-שנתיות להגנת הפרטיות ובתמיכת מערך הסייבר ומערך להשקעות בהסדרת תשתיות הניקוז. מומלץ כי הדיגיטל הלאומי; ועל משרד הפנים לפעול - הרשויות המקומיות והגופים הרלוונטיים ילמדו בסיוע הרשות להגנת הפרטיות, מערך הסייבר את ממצאיה של ביקורת זו, יפיקו את הלקחים ומערך הדיגיטל הלאומי - להנחיית הרשויות הנדרשים ויפעלו, בתיאום ביניהם, לשיפור המקומיות בתחום ניהול מערכות המידע בהן היערכותם לאירועי שיטפונות והצפות וצמצום בהתאם לתחומי סמכויותיו. נזקיהם. כי בנפשנו היא! * ניהול מערכות מידע ברשויות המקומיות - השימוש במערכות מידע לניהול ענייני הרשויות זהו הדוח האחרון על השלטון המקומי שאני המקומיות הפך לצורך לאומי בסיסי ומחויב חתום עליו כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. המציאות. השימוש במערכות מידע מחייב את לאורך שנות כהונתי ראיתי בביקורת על השלטון הרשויות המקומיות לנקוט פעולות לשמירה על המקומי כלי ראשון במעלה לשיפור המערכות המידע שנאסף בידיהן ולאבטחתו, וזאת כדי למנוע המוניציפליות, להגברת השקיפות ולשמירה על מגורמים בלתי מורשים להשיג גישה לנתונים זכויות הפרט. חוסנה של החברה בישראל נשען ולהשתמש בהם שימוש בלתי חוקי ומזיק. בדוח במידה רבה על יכולתן של הרשויות המקומיות הקודם התריע מבקר המדינה כי בהיעדר ניהול לספק שירותים נגישים ואיכותיים לכלל תושביהן, מיטבי של מערכות המידע ברשויות המקומיות תוך שמירה קפדנית על עקרונות של מינהל תקין, והגברת מוכנותן להגנה על המידע שבבעלותן טוהר המידות, יעילות וחיסכון במשאבי הכלל. ובחזקתן, הן יהיו חשופות למתקפות סייבר תודה מקרב לב לעובדיהחטיבה לביקורת השלטון ולפרצות באבטחת המידע במערכות המידע. המקומי במשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הדבר עלול להוביל לדליפת מידע על תושביהן, הציבור שסייעו בעדי בשבע שנים של עבודה לרבות מידע רגיש, , לפגיעה בפרטיות, לפגיעה מקצועית, יסודית ואחראית בביצוע ביקורת הראויה בתשתיות חיוניות ולאומיות ולנזקים כלכליים לכל שבח. עלו והצליחו גם בעתיד! משמעותיים וכן לפגיעה במוניטין של הרשות המקומית ובאמון בה. בביקורת המעקב נבדק אם הגופים המבוקרים נקטו את הליך תיקון הליקויים הקבוע בדין, לרבות הקמת צוות לתיקון ליקויים, קביעת דרכים לתיקון הליקויים, מעקב אחר תיקונם ודיווח למשרד מבקר המדינה על התיקון. נמצא שחלק מהגופים המבוקרים לא קיימו את הליך תיקון הליקויים המלא כנדרש בהוראות הדין. מתניהו אנגלמן על הרשויות המקומיות לוודא שהן מנהלות את ירושלים, מבקר המדינה תחום מערכות המידע בצורה המיטבית, בהתאם תמוז התשפ"ו, יוני 2026 ונציב תלונות הציבור מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 11 תמוז התשפ"ו יוני 2026 المقدمة ن�يعر� نه�ا ةال� ة�ر�ير ة�ن� جا�ئ� ةر� ةا�ب� عل� الحكم يالمحل� �ةسش �ير ةالر� ةا�ب� �إل� �ئ ن� كالمحر� يالر�ئ�يس� ل�ةحب ��ي� لعام 2025. �ةُع� ةه�ي�ئا� الحكم يالمحل� ن� ي� ةالم�ناط� الح نص ةر�ي� هو الحب �و� ال� ة� ة�صا� ة�ي� ةو�ن��يحب ة� �إسرا�ئ�يل ةه�ي�ئا� ةعام� ةال� ي� ة� نحا� ن� عل� ة� ن�اعل نل�ل�ك، ن� ن�إ� يحوال�58% نم� بحم�يعمسش ار�يعال�ةحب ��ي� م�باسش ر ةوم�واصل مع نالمواط� ن� ي� ةالح�يا�ال�يوم�ي�ة. يالعمرا�ن� ة�ح� ش� ن� ي� يلواء� ة�ل �ئ ب�ب�ي� والمركرن. ة� ة�ول� ةالسلطا� ةالمحل�ي� مسوئ ةول�ي� الحن� ةما� نم� ة�ناح�ي� �ئحنر�، ن� ي� ةالم�ناط� المعرصن ة� لحنطر ال�ئ ةساس�ي� ةال� ي� � ئةو ش�ر ب�سش كل م�باسش ر عل� نر� ةاه�ي� ك�ب�ير نم� ال نرل�رنل والهحب ةما� الصاروحن�ي�ة، شم�ل السكا�ن ، ام�نهم وحبو� ة� ةح�يا�هم - �بما ن� ي� ن� كل� ة�ب�ي� سش ا�ن ، ط�بر�يا، ص�ن � ةوكر�يا� سش مو�ن�ة، لم ة�ي�م ةال� ةر�ب�ي� ةوال�عل�يم، نالر�ا� ال�حب ة�ماع�ي ،ال�ب�ن� ةال� ةح��ي�ة، �إص�ار �ئ ي� ة�رحن�يص �ب�ناء لمسش روع �إ نحلاء و�ب�ناء حنلال نالصر� يالصح� ةوال�طو�ير يال�ب�ي�ئ�. ال�ئعوام 2017 �إل� 2025. �ة�ُبر نر ه�ن � ال�ن حب ةو� نك�ي� ة�ي�م � بةحاهل الحاحب ة� �إل� ال�ئ نم� ةوالسلام� لصال� �يه� ن� نه�ا ةال� ة�ر�ير �إل� � ةراس� عمل ةالسلطا� ال� ةع� ة�بارا� ال� ة� ة�صا��ي�ة. ةالمحل�ي� �ب ة� ةعم� ن� ي� م بح ةموع� ةم� ة�نوع� نم� م بحال� ة� العمل الر�ئ�يس�ي�ة: ال� نةحط�ي�، ال�ب�ناء ةوال�رحن�يص؛ ةعلاو� عل� ن�ل�ك، ة�م شالع�ور عل� ةعوا�ئ� ة�ب�يرو� ةراط�ي� ال�ب�ي�ئ�ة، ال�ب�ن� ةال� ةح� ة�ي� والسلام�ة؛ ال�إ�ار�ة، ال�� ةار� و�ئحنر� ة� ة� ةعل� �بالم�ي نر ةا�ن�يا� ةال� ي� ة� ةع�ي� ة� ةح� ة�ي� ةوال�ك�نولوحب�يا؛ نالر�ا� ال�حب ة�ماع�ي ، الم بح ة�مع ةوال� ةر�ب�ي� ة�إمكا�نا�ال�ب�ناء: شح�ي� ة�م ن�عل�يا اس�ةحن�ام ب� يحوال� ةوال�عل�يم. ن��يما ي�يل� ةاس� نعرا� لع� ة� ن�صول 33% ن��ة � نم� م�ي نر ةا�ن�يا� ال� ة� ن� ةا� ة�يا� ال�نمو�ن حب ة�ي� مس ةش مول� ن� ي� نه�ا ةال� ة�ر�ير: ةالمو� ةع� ن� ي� عام 2023، ولم ة�ي�م � نةحص�يص م�بل نع 105 نملا�ي�ي��ش. ج�. ةللسلطا� ح�ة�ال�آ�ن.�بال�إصن نا� ة� ف�ت�ط�يط و�تع فر�ي فر ال�ت�ج د�يد فالعمرا� ي� ي�ف� �إل� ن�ل�ك، ن� ن�إ� ن� ي� 23 نم� �ئصل 71 ةسلط� ةمحل�ي� تالسلطا� الم� تل�ي� ةال� ي� ة� جرو� لمسش ار�يعال�إ نحلاءوال�ب�ناءل�يس ل��يها�إ� ةار� �ي م نح ةصص� ةمهم�ها إ�� ةار� ةو�سر�يع ه�ن � ال ب�ح �ُنطن ر �إل� ال�ةحب ��ي� يالعمرا�ن� عل� �ئ�ن� �ئ� ةا� ةس�ياس� ة راءا�، ة� ةو�ي� ل��يها ال�ة � ةر� عل� ة� ةح� ة�ي� �ئه� نا� ن� ي� م بحال� ة� ةوال��ي ، عل� � ئ ي� ةحال، �س�ةعن ةر� ةو� ة� طو�يل. ن�يمك� م ا�ي بحا� شم�ال عل� ن� كل� ن� ي� ةال� ة�ر�ير - مسش روع ن� ي� حن ة� نل� ة� - يالح�رن، ال� ة� ة�صا� والم بح ة�مع - وعل� ر�ئسهم�إصن نا� ة�وح� ةا� ةسك�ن�ي� ن� ي� جال�نس�ي�الحصن ير� م� ة�ي�ن�رع�نا�نا نال� ي� ةاس�مر 23 عامًا نم� ب��ا�ي�ة� ح�ة� �نها�ي�ة�. ةال�ا�ئم، نوال� ي� ة�م �ب�نا�ئ� سا�ب ة�ًا ش�بك� نا� ة� م�نحن�ن صن ة� �نس�ب�يًا،�بما ن� ي� ن� كل� نر�يا� ن� ة ك� ةاء� اس�ةحن�ام ال�ئراصن ي�. � ئةوك� ة�ن� جا�ئ� ةالر� ةا�ب� عل� نص ةرور� ص�يا نع ة� ةس�ياس� �يُع�ال�ةحب ��ي� يالعمرا�ن� ن� ي��إسرا�ئ�يل�ئ� ةا� ةاس� ةرا��ي بح ة�ي� ةوط�ن�ي� موح� ة� نم� سش �ئ�نها�إ نر ةال� ةالعوا�ئ� و نح ةل� حوا� نن ر ةر�ئ�يس�ي� ن� ي� محبال ال� نةحط�ي�وال�ب�ناء، ل� س�يما عل� ةا� ة�صا� ة�ي� ل� شةسحب�يع المسش ار�يع ح�ة� ن� ي� ةالم�ناط� نصوءال�نمو يالسكا�ن� السر�يع والحاحب ة� الم� نةرا�ي� ة� �إل� ةال� ي� ل� ة�وحب � ن��يهاحب �و� ةا� ة�صا� ة�ي� وا نصح�ة، نو� كل� حلول ةسك�ن�ي� ةعال�ي� ال بحو� ة�و�آم�ن�ة. ل نص نما� �ئ ن� ة�يح� ة� ال�ةحب ��ي� يالعمرا�ن� عنرصن � ن� ي� حبم�يع �ئ�نحاءال�بلا�. ة�كس نش � ة�ن� جا�ئ� ةالر� ةا�ب� ةصور� مع�ة ��ة: ن� نم� �ناح�ي�ة، كه�نا� ارن��يا� ك�ب�ير ن� ي� � نةحط�ي� مسش ار�يع ال�ةحب ��ي� �أ� ففط تم� تالطا� ت� الس تش مس�ي� ي�ف� ال� ي� فر ال� ف� ير� العمرا�ن�ي ، و نحلال ةالس�نوا� 2021-2024 وح�ها، ة� ةم� نالموا� ة� ة� عل� �ب�ناء 157000 وح� ة� ةسك�ن�ي� ة�ي�م ة�حو�يل ةالطا� ة� السش مس�ي�ة، الم�ن�ةحب ة� نم� �ئس ةش ع� ة� ة�ر�ي�بًا - وهو ما ش�يم�ل يحوال� 60% نم� حبم�يع السش مس، �إل� كهر�باء �باس�ةحن�ام �نطن ام ال�ئلوا� الوح� ةا� ةال� ي� ة� ةم� نالموا� ة� ة� عل��ب�نا�ئها نم�ن� عام الس ةش مس�ي� (ال نحلا�يا الكهرو نصو�ئ�ي�ة)، نو� ي� � ةول� 2010. نم� ة�ناح�ي��ئحنر�، ن� ن�إ� نه�اال�رن��يا�عن�يرمورنع �إسرا�ئ�يل المس ةش مس� � نةص نم� ه�ن � ال��نطن ةم� ة�إ�ن� جا� ة�بال� يساو� ول� ة�يح� ة� ال�ئه� نا� ةالوط�ن�ي� الكامل�ة، يعال� ةومس� ة�ر للكهر�باء ن� ي� مع نطم �ئ�يام ةالس�ن� وعل� ر�ئسهم ةحما�ي� ةو�ع نر�ي نر الصن يواح�. ةو�ساع� عل� ة� ة�ل�يل شا�ن�بعا� ةا� عنا نر ةا� ال� ةح��با� מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 12 תמוז התשפ"ו יוני 2026 يالحرار� ةو� شلو� الهواء. �يُع� � نةحنر ن�ي� ةالطا� ة� ة� ة� ة�ن�ي� رمرن ي� ل نع نر� ةالطا�� ة السش مس�ي� ة �ة�ر� 20 نمل�يو� ة� ةكم�يل�ي� ةل�إ�ن� جا� ةالطا� ة� السش مس�ي�ة، يوه� ة�سم� ش�. ج�.، وهو ما ش�يم�ل يحوال� 11% ن��ة � نم� �ب� نةحنر ن�ي� الكهر�باء ال نرا�ئ� ة� الم�ن� بةح ة� نحلال ةساعا� إ� بح يمال� م�ي نر ةا�ن�ي� �ة�رها - 189 نمل�يو��ش.�ج. نال� ةرو� واس�ةحن�امهاع�ن�ما ل� ة� ة�ن� ج� ال�ئلوا� كهر�باء �ئو نع�� ح� شو� ةا�ن�طاع ن� ي� الكهر�باء. �يوص� �ب�ئ ن� ة� ة�وم و نر ةار� ال�ا نح ةل�ي� ب�� ةراس� ة�إمكا�ن�ي� � نةحص�يص م�ي نر ةا�ن�يا� م نح ةصص� ةل�ع نر�ي نر ال� ة�ن� ة�ال �ةسش �ير ة�ن� جا�ئ� ةالر� ةا�ب� �إل� وحبو� �ن حب ةو� ةك�ب�ير� ن�ب�ي� �إل� ةالطا� ة� الم�ةحب �� ة� نوك� ةاء� ةالطا��ة، والمساع� ة� �ئه� نا� ال� ةول� وما �يح� ش� عل� �ئ نر� ةالوا�ع ن� ي� ن� ي� ة�مو�يل �ئ�نس ةش ط� ال ةع�نا��ي� ةال�إ� ةل�يم�ي� ن� ي� ه�ن � م بحال ةالطا� ة� الس ةش مس�ي� ن� ي� يالح� نر الحصن ر�ي. �ي�نص المحبال� ة�.م� ن ا بح ةل � ةح� ة�ي�ه� ن� نر�يا� ة�ع���ئ�نطن ةم� اله� ن� يالحكوم� يالرسم� عل� �ئ�ن� �بحلول عام ةالطا� ة� الس ةش مس�ي� ن� ي� ةال�طاع الم�ن نرل�ي ، �يوص� �ب�ئ ن� 2030، س�ي�بل نع مع�ل ة�إ�ن� جا� الكهر�باء نم� ةالطا� ة� ة� ة�وم و نر ةار� ةالطا� ة� �ب نر�يا� ة� �ئ�نس ةش ط� ةال� ةوعو�ي� ةو�إ� ةاح� الم�ةحب �� ة� 30%، نولك� ن� ي� ةالوا�ع وصل ن� ي� عام ةالمعلوما� لل بحمهور، �بمساع� ة� و نر ةار� ال�احنل�ي�ة، 2024 �إل� 14.6% ن��ة � (م�نها 13% مص�رها مرك نر ةالسلطا� المحل�ي� س ةش رك� الكهر�باء نم� حنلال نم� ةالطا� ة� السش مس�ي�ة.) ة��بر نر ه�ن � ال�ن حب ةو� ب�سش كل ةموا�ع ةالسلطا�المحل�ي� ة ووسا�ئ� احنر�.�بال�إصن نا� ة� حنا� ن� ي� يالح� نر الحصن ر�ي ، ةال� ي� ة� ة�رك نر ن��ي� يحوال� �إل� ن�ل�ك، �يحب ب� عل� و نر ةار� ةالمال�ي� �ئ ن� ة��ن صّل ن� ي� 60% نم� ة�إمكا�نا� ةال�إ�ن� جا� ة�بواسط� ةالسلط� ةا� ة�راحها يالس�نو� الم�بل نع المحنصص نم� �ئموال المحل�ي�ة، نلك� مع�ل ةال� ن�ن� ن�ي� كه�نا� نكا� – 15% نالص�� ةو� نللمواط�ن�ي� نال�إسرا�ئ�يل�ي�ي� ةللاس� ش�مار ة� ة�ر�ي�با، ةواع��بارًا نم� عام 2023، ة�م ة� برك�ي� �ة� ةر� ن� ي� ةالطا� ة� الم�ةحب �� ة� كل عام، كما هو بمطلو� ةا�ن�احب ة�ي� 2700 م�يحب ةاوا� نم� �ئصل ة�إمكا�نا� ة��بل نع �بموحب ب� ةال� نا�نو�. 11400 م�يحب ةاوا� (يحوال� 23%.) عل� الرعنم نم� �ئ ن� و نر�ير ةالطا� ة� ح�� ه� ن� يوط�ن� ن� ي� سش �باط 2025 � ئةوك� ةالر� ةا�ب� �ئ ةهم�ي� نر�يا� ة� ة�إ�ن� جا� الكهر�باء نم� ة�ي� شم�ل ن� ي� ة� برك�ي� 100,000 ةس� ن� س يش مس� ةالطا� ة� الس ةش مس�ي� و نص ةرور� ة�سحن�ير الحكم يالمحل� حب ��ي� �بحلول عام 2030، �إل� �ئ ن� ةال�ن� جا�ئ� ة� ش��ير سش كوكًا ةل� ةح� ة�ي� ال�ئه� نا� ةالوط�ن�ي� ن� ي� نه�ا الم بحال. �إل� ةك�ب�ير� حول ال�ة � ةر� عل� ة� ةح� ة�ي� نه�ا اله� ن� � نو� بح با�ن� ة�ن� جا�ئ� ةالر�ا�ب�ة، �ةحب �ر ال�إس ةش ار� �بسش كل �إ�يحب يا�ب� إ� نر ةال� ةالعوا�ئ� ةال� ةا�ئم�. ة� نكم� ال�ئ بس�با� ةالر�ئ�يس�ي� �إل� �ئ ن� و نر ةار� ةالطا� ة� �ة� عرنرن ة� ا حن ةطوا� محن ة� نل� ة� ن� ي� ةالعوا�ئ� ةال��نطن ة�يم�ي� ةوصعو�با� ة� ةمو�يل�ي� ةك�ب�ير� ن� ي� نه�ا المحبال نحلال ةالس�نوا� ال�ئحن�ير�ة، �بما ن� ي� ةللسلطا� المحل�ي�ة، مما �يوئ � ي� �إل� ع�م اس�ةعنلال ن� كل� ة�طو�ير �ئ� ةوا� ةللسلطا� المحل�ي�ة، ةال� جرو�ي� ة�ل�يل يللم� نر ةا�ن�يا� وللموار� ةالم� ةاح� ب�سش كل ملحوطن. نل�نما� ج� ة� برك�ي� �ئلوا� سش مس�ي�ة، ن�حص ة�إمكا�نا� �ةطن هر ةالر� ةا�ب� �ئ�ن� نم� يم� نر ةا�ن�ي� �ة�رها 248 نمل�يو� ةال�إ�ن� جا� ةو�إ� ةاح� ةالمعلوما� لل بحمهور، ةوال� ي� ة�عكس ش�. ج�. نح ةصص�ها و نر ةار� ةالطا� ة� ن� ي� ن�� ةاءا�ها ةل��ة ��يم ال� ةع� نرا� �بال�ور يالمحور� ةللسلطا� ةالمحل�ي� ن� ي� نعرو� للائعوام 2021-2025، لم ُ�ي� ن�ع ةللسلطا� ة�ع نر�ي نر ةم� ةا�ن� ةالطا��ة. ةالمحل�ي� سو� يحوال� 39 نمل�يو� ش�. ج�( . يحوال� ت�ف� ج وا� ي�ف� تال�إ�يرادا� الدف تا�ت�ي� تللسلطا� 16% ن��ة �)، و�ئ ن� 52 ةسلط� ةمحل�ي� ن��ة � اس� نةع ةل� الم� تل�ي� ن�بال�عل يحوال� 136 نمل�يو��ش.�ج. نم� نص�� ةو� ة� نرو� �ي�بل نع يحوال� ن�نص� مل�يار ش�.�ج. الم�ة �م ة�ُطن هر ال�إ�يرا� ةا� إال� بح ةمال�ي� ةللسلطا� ةالمحل�ي� ن� ي� نم� نم�عال ه�با�يس (يحوال� 27%.) �بال�إصن نا� ة� �إل� �إسرا�ئ�يل ة�صاع�ا ش� ةا�ب�ا، شح�ي� ة�نم� نم� يحوال� ن�ل�ك، لم �ي نحصص“ نص�� ةو� يمواط�ن� �إسرا�ئ�يل” 76.9مل�يار ش�. ج�. ن� ي�عام 2021�إل� يحوال� 83.6 �ئ ي� �ئموال عل� ةال�إطلا� ةل�طاع ةالطا� ة� الم�ةحب �� ة� مل�يار ش�. ج�. ن� ي� عام 2022 (نر�يا� ة� �ة�رها يحوال� نحلال ةالس�نوا� 2023-2024، نو��ة � ن� ي� يم� نر ةا�ن�ي� 8.7%) و�إل� يحوال� 92.4 مل�يار ش�. ج�. ن� ي� عام عام 2025 ة�م المصا� ة� ة� ل�ئول ةمر� عل� � نةحص�يص 2023 (نر�يا� ة� إ� نص نا� ة�ي� �ة�رها يحوال� 10.6%.) عل� מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 13 תמוז התשפ"ו יוני 2026 الرعنم نم� نه�اال�نمو، ن� ن�إ�ه�يكلال�إ�يرا� ةا� �يكس نش � عل� ة� ةط�ب� ي�ها. ن�طن را ً للائ ةهم�ي� ةالك�ب� ير� لمس� نع� ع�م ةمساوا� ة�ب�ن�يو�ي� ةال� ة� ي � ةع�م�عل� ة�إمكا�ن�ي� ةالع� ةارا�، ة�ي� نع�ي� عل� ةالسلطا� ةالمحل�ي� إ� بحراء بح ة�با�ي� ال�ئر�نو�نا، ةوال� ي� �بل نع ة� ن� ي� عام 2023 ما مس� ةللع� ةارا� ن� ي� ةم�نط� ة�ها كلحنمس ةس�نوا�. ة��يم�ة� 31مل�يار ش�. ج�( . ةم� ةسم� �إل� يحوال� 45% ة�ي� نع�ي� عل� و نر ةار� ال�ا نح ةل�ي� نر�يا� ن� ة �حب ةاع� إ� بح ةراءا� نللسك� يوحوال� 55% للاس�ةحن� ةاما� ال�ئحنر�.) ا� نةح نا� ةال� ةرارا�، �بما ن� ي� ن� كل� ةاع�ما� ة�آل�ي� ة��ةصن نم� ة��بر نر ال� بن ح ةوا� ب�سش كل ملحو نط ن� ي� ةال�نس�ب� ن�ب�ي� حب �اول نر ةم�ن�ي� ش� ةا�ب� ة� ومل نر ةم� ةلل�عامل مع ةطل�با� �ئر�نو�نا ةالع� ةارا� ال نع�ير م نح نصص� ة للسك� (ال�ئعمال ة�و نر�يع ال�إ�يرا� ةا�، نو� كل� لم�نع ة�� نئح ة�يرا� ةم� ةواصل� وال� بةح ةار�) و�ئر�نو�نا ةالع� ةارا�السك�ن�ي�ة ، ةوال� ي� ة� ة�راو� ن�ب�ي� موع� ن�سش ر ة� ةوص�يا� اللحب نا� الحب عن نرا� ة�ي� ةو� نار�ي� نم� مع�ل نص�ئ�يل �ي�بل نع 0.09 ن� ي� م بح يلس محل� ا� نةح نا� ة� ةرارا� الو نر�ير. إ�بال� نص نا� ة� �إل� ن�ل�ك، ة�ح��ي� ة�بس� نا� جالمر� �إل� 1.95 ن� ي� م بحلس م بح ي��و ة�آل�يا� ةل�و نر�يع الم ن�حول� ة� نم� ةالم�ناط� ةالص�ناع�ي� ةال�إ� يل�يم�. ةو� ة�رحبم ه�ن � ال�ن حب ةو�م�باس ةش ر� �إل� نصا� ي� ة�بمساوا� وس نش � نا��ي�ة ، مع �إعطاء و نر ن� حنا� ال ن�حل ةالمح�مل نلل�ر� نم� ال�ئر�نو�نا: 861 ش�. ج�. ةللسلطا� ن� ةا� الو نصع ال ب�ح ة� يماع� - ال� ة� ة�صا� ي� ن��ة � ن� ي� ة�بس� نا�المر�ج ، و- 944 ش�. ج�. ن� ي� �إلعا�، نالم� نح� نن ص ةال� ي� ة� ةح� جا� �إل��حنل إ� نص نا� ي�. ةم� نار� ة� ب�ـ 4327 ش�. ج�. ن� ي� م بح ي��و. فاس�ت�دام تالكام�يرا� جل�تط� ت�ي� ت� فوا� ف�ي� المرور كما ة� ن�ب�ي� �ئ ن� �ئر�بع ةسلطا� نم� �ئصل الس�بع ةال� ي� فم� ت� ج�ل تالسلطا� الم� تل�ي� ة�م ن�حصها لم ة� ة�م �ب�إ بحراء مس� ةع� ةارا� يح�يو� نح ةلال الع�و� ال� نئح�ير�ة، ارن�ا� اس�ةحن�ام الوسا�ئل ل�ئ شك�ر نم� حنمس ةس�نوا� (�إلعا� نوعس��يا نم�ن� عام 2018)، و�ئ ةال�ك�نولو بح�ي�ة ، �بما ن� ي� ن� كل� ةكام�يرا� ال� ن�ن� نا� ن� نع ةال�ب�ي�ها � بةح ة�ن�ب� ةاس� ن�ن� نا� �إ�يرا� ةا�ها ل�ئعن نرا� نال� ةم� ة�نوع�ة ، م�نها � شو� ة�ي� الم نح نال� ةا� ةالمرور�ي� ةا� ة�ي� �بمو بح ب� ةال� نوا�ن�ي� المساع� ة� - يوه� �ن حب ةو� وا� نةح نا� إ� بح ةراءا� نا�ن� نا�صن � نمرك�ب� يها. �إ� اس�ةحن�ام ة��نعكس ن� ي� ال�إ�يرا� ةا� ةالم� ةراكم� ةال� ي� ة��بل نع يحوال� ةالكام�يرا� نم� ة� ة�بل السلطا� ةالمحل�ي� نل� نر� 1 نمل�يو� ش�. ج�. ن��ة � ن� ي� نعس��يا يوحوال� 2 نمل�يو� م نح نال� ةا� ةو� نو� ةس�يارا� ةومسارا� ةالمواصلا� ش�. ج�. ن� ي� � ةال�ي� الكرمل (نحلال ال�ئعوام 2021 - ةالعام� نص ةم� ن �نطا� ةصلاح�ي�ها �ي نر�ي� ن�حباع� ة ال� ن�ن� نا�، 2024)، ةم�ار�ن ة� ب�ـ 109 نمل�يو��ش. ج�. ن� ي� �بل� ة�ي� نولك�� �ة� �ي نص بر � نح ةصوص�ي� ة المار�ة، و�بال� ةال� ي �ي� بطل� ن�نو� ه بحل�يل. كما ة� ن�ب�ي� �ئ ن� كه�نا� � بن ح ةوا� نر ةم�ن�ي� � ةراس� ة م��ئ�ن�ي� ة واس�ةحن� ةام م� ب�ناس� ومح�و�. ةك�ب�ير� ن�ب�ي� �نسش ر ة� ةوص�يا� الل بح نا� الحب عن نرا� ة�ي� ب�سش �ئ ن� ة�و نر�يعال�إ�يرا� ةا� وموع� ا� نةح نا� و نر�ير ال�احن ةل�ي� ةل�رارا�ة� ن�إ� اس�ةحن�ام ةالكام�يرا� نل� نر� م نح نال� ةا� ةو� نو� ب�سش �ئ ن� ه�ن � المس�ئل�ة. ة�م ا� نةح نا� ة� ةرارا� ب�سش �ئ ن� الع��ي� ةالس�يارا� ةوال��يا� ة� عل� ةمسارا� ةالمواصلا� نم� ةطل�با� ة�و نر�يع �إ�يرا� ةا� �بع� ةس�نوا� ع��ي� ة� ةالعام� ن� ي� �إسرا�ئ�يل ن�يعر� ةصور� ارن��يا� نا�ن� نا� نم� �نسش ر ة� ةوص�يا� الل بحا�ن ، نو� ي� �بع نص ال�ئ نح�يا� لم ور�ب� ةللسلطا�، ولك�نها ةصور� ة� يعا�ن� نم� ع�م ة�ي�م ا� نةح نا�ها عل� ةال�إطلا�. ن�إ� ةال��ئحن�ير ن�ب�ي� ةمرحل� ةال� ة�ناس�، سوء إ�� ةار� ةوا�ن� كها� ةلح� ال نح ةصوص�ي�. �نسش ر ةال� ةوص�يا� ةو�رار الو نر�ير �ة� �يوئ � ي� �إل� نحرما� �ةسش �ير ة�ن� جا�ئ� ةالر� ةا�ب� �إل� �ئ�ن� نم� ن�ب�ي� 38 ةسلط� ةسلطا� ن� ةا�وصن عاحب ة� يماع�- ةا� ة�صا� ي�م�نحن� نن ص ةمحل�ي� ةال� ي� ة� ة�ع نص نم� ة�نطا� ةصلاح�ي�ها ةمسارا� ةوال� ي� ل� ة� كمل� مصا�ر ن�حل ن� ةا� ة�ي� ةو�بال� يال�ال�إصن رار ةالمواصلا�العام�ة ، ن� ن�إ�6 ةسلطا� ن��ة � ة� نعل��ئ�نها �بها ةا� ة�صا��يًا ةوال� بس�ب��بحن� نن ص ةمس�و� الحن� ةما� ة� ةط�ب� �ئحكام ةال� نا�نو� ةالم� ةعل� ة� ن�بالس�ر �باس�ةحن�ام ةال� ي� ة��ة �مهالسكا�نها. ةالكام�يرا�، و�ئ ن� و نر ةار� ةالمواصلا� ل� ة�مار� ةصلاح�ي�ها ن� ي� ا�ةحن نا� إ� بح ةراءا� نل�إ�ن� نا� ةال� نا�نو� ن� ي� ة�ي� نع�ي� عل� ةالسلطا� المحل�ي�ة ، �بمساع� ة� ةالسلطا� ةال� ي� ل� ة� ن�عل ن� كل�. ن� ي� ةالسلطا� و نر ةار� ال�احنل�ي�ة ، ةاس�كمال نس� ة� نوا�ن�ي� مساع� ة� ةال� ي� ة�م ن�حصها، ة�م �إص�ار يحوال� 121,000 �بموا نص�يع م نح ة� نل� ة� ل نر�يا� ة� �إ�يرا� ةا�ها نال� ةا� ة�ي� والعمل م نح نال� ة� ن� ي� عام 2024 �باس�ةحن�ام ةكام�يرا� מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 14 תמוז התשפ"ו יוני 2026 ن�إ�ن� نا� ةال� نا�نو� (�بما ن� ي� ن� كل� 81,026 م نح نال� ة� تر� جا� تا� جم�تا� تع� �ت���يح جاو�� ال�ت�ور ن� ي� ةهر�سل�يا و- 36,192 ن� ي� ةرما� نع نا�) ة�ب� ة�يم� ةمال�ي� إ� بح ةمال�ي� ة��بل نع يحوال� 44 نمل�يو� ش�. ج�.، مما ل� ة� ة�ن� يه��ئعمال ةالر� ةا�ب� ن�ب�سش ر ةال� ة�ر�ير.عل�العكس، �يسش �ير �إل� ةال�إمكا�نا� ال� ة� ة�صا� ة�ي� ةالكام�ن� ن� ي� �ئ� ةا� �يسش كل ن�سش ر ةال� ة�ر�ير ة�ن� ةط� ةا�نطلا� ةلعمل�ي� ةح�يو�ي� ن�إ�ن� نا� ةال� نا�نو� ه�ن �. �إل� بح با�ن� نال�ا�ئ� ة� ةالمح� ةمل� ةلل� يصح�� ةوال� ةط�ب� ي�، نوم� ال نص يرور� نص نما� ةللكام�يرا� ن� ي� ن�إ�ن� نا� ة� نوا�ن�ي� المرور، ة�كس نش � ة�رحب ةم� ة� ة�ار�ير ةالر� ةا�ب� �إل� إ� بح ةراءا� ن� ةعل�ي� و� نةع�ي�ير ةالر� ةا�ب� نع� إ� نح ن� ةا� ةا� ن� ي� اس�ةحن�ام ه�ن � ال�ئ� ةا�. م�نه بح ي� ن� ي� ةاله�ي�ئا� ةال� ي�حنصن ةع� ةللر� ةا�ب�. ة� ن�ب� ي� �ئ ن� 8 ةكام�يرا� ةال� ي� ة�م و نصعها ن� ي� ةالسلطا� �ي� نةص نم� نه�ا ةال� ة�ر�ير شا� ة�ن� نا� نم� ةر� ةا�با� ةم� ةا�بع� ةال� ي� ة�م ن�حصها لم ة� شو� ة� �ئ ي� م نح نال� ةا� �ئو شو� ة� ة� حول الموا نص�يع ةال� ةال�ي�: ةال�ل�يلحب �ًا. ةعلاو� عل� ن�ل�ك،طن ةهر� �ئوحب � ة�صور حب ةوهر�ي� ن� ي� نالح�ا نط عل� ال�ع�ة�ال وال نح ةصوص�ي�: اس�تعداد تالسلطا� الم� تل�ي� فلل�ف� ي� فا� تا� ن��ة � ة� ن�ب� ي� �ئ ن� ةالسلطا� ةاح�� نن ط ة� �بصور ن� والس�يول - ن�إ� نر�يا� ة� ةو� ة�ير� و شس� ة� � ئح� شا� هطول ةا� بحو� ة� ة�سم� ة�بال� نعر� عل� وحبو� المار�ة، و�ئ�نها ن� ي� ال�ئمطار نع�ير ةالمع�ا��ة، �إل� حب با�ن� ةال�وسع الك�ب�ير �بع نص الحال� ة� ةاس� ةمر� ن� ي� ة� شو� ة�ي� يالح� نر العام ن� ي� ةالم�ناط� ةالم�ب�ن�ي� والمعن ةل��ة، نوال� ي� �يوئ ش�ر عل� ن� ي� بحم�يع ةساعا� ال�يوم ح�ة� �بع� ة� ةو� ن� ة� ةط�ب� ي� �ة� ةر� ةال� ةر�ب� عل� ةام�صا� الم�يا�، �ي نر�ي� نم� حنطر ةال� نا�نو� نم� نحلالها. كما ة� ن�ب� ي� �ئ ن� نالم��ةس نش �ي� ة�اموا نال��ي نص ةا�نا� والس�يول ن� ي� �إسرا�ئ�يل. ة� بلع� ةالسلط� ن�بح� ن� ما ة�ي� بار� 257,000 ح� ش� �يس ةش ��ب� ن� ي� ةالمحل�ي� �ورًا ح�يو�يًا ن� ي� ةاس�ع�ا� الحب ة�به� الم� ة�ن�ي� كو�نها م نح نال� ةا� (يحوال� 256,000م�نها ةكا�ن� ن� ي� لحال� ة� ئالطوار� الم��ن�ي�ة،�بما ن� ي� ن� كل� نال��يصن ةا�نا� �بل� ة�ي� ةرما� نع نا�.) والس�يول، يوه� ش�بم� ةا�ب�“ححبر اا�ئسا�” ن� ي� كل ما ة�ي� ةعل� ة�برعا�ي� ومساع� ة� نالسكا�. عل� نصوء نه�ا �يوص��ب�ئ ن� ة� ة�وم و نر ةار� ةالمواصلا��ب� ةراس� ة�إمكا�ن�ي� ةالوا�ع، نم� المهم �ئ ن� ة� ةس�ع� ةالسلطا� ةالمحل�ي� ةال� ةط�ب� ي�صن � م نح نال� ةا� ةمسارا� ةالمواصلا� ب�سش كل صح�ي� نلل��يصن ةا�نا� والس�يول و�ئ ن� ة� ة�عامل ةالعام� ن� ي� ةالسلطا� ةالمحل�ي� ةال� ي� ل� ة�ر نع ب� معها ع�ن� ح� شو�ها. ل�ة � كس نش � ة� ةعمل�ي� ةر� ةا�ب� ن� ي� ة� ةط�ب� ي�ها ن�ب�ن�سها، نو� كل� و� ةن �ًا ةللصلاح�يا� ةالم� ةا�بع� �ئ ن� �بع نص �ئوحب � ةال�صور ةال� ي� �ئ ش� ة�ير� ن� ي� ةالمم�نوح� لها �بمو بح ب� ةال� نا�نو�. ة�ي� نع�ي� عل� ةالر� ةا�ب� ال�ئ ةصل�ي� لم ة�صح� �بع�: لم ة�ي�م ةا�مام ة��ن نط�يم ةالسلطا� ةالمحل�ي� ةال� ي� ة�م ن�حصها ا� نةح نا� إ�حب ةراءا� ةاس�ع�ا� ةالسلطا� ةالمحل�ي� لحال� ة� ئالطوار� ةل�صح�ي� �ئوحب � ةال�صور و� ةراس� ةال� ةوص�يا� ةال� ي� الم��ن�ي�ة، ول� ة� ة�واحب � ح�ة� نال�آ�حب ةه� محن ةول� ل�إل نرام �ئ ش� ة�ير� ن� ي� ه�ن � ةالر� ةا�ب�. �يوص��ب�ئ ن� ة� ة�وم ةالسلطا� ةالسلطا� ةالمحل�ي� ة�ب� ن�ن� ن�ي� ةال�وحب ة�يها� ةالم� ةعل� ة� ةالمحل�ي� ةال� ي� ة�م ن�حصها �بمراحب ةع� نم� نح�ي� ل�آ نحر ن�به�االموصن وع؛لم ة�ي�م ة�ح��ي� ة�و نر�يعالمس ئو ةول�ي� ن�ب�ي� ن�إ�ا ما ةكا�ن� الطن نرو� ةال� ي� ة�برر� وصن ع ةكام�يرا� ةسلطا� نالصر� يالصح� ةوالسلطا� ةالمحل�ي� ن��يما ال� ن�ن� نا� ن� ي� ال�ب� ةا�ي� ل� � نةرال ة�ا�ئم�ة ، نو�إ�ا ة� ن�ب� ي� �ئ ن� ة�ي� ةعل��بال�ب�ن� ةال� ةح� ة�ي� نللصر� يالصح� المو بحو� ة� ةالكام�يرا� لم ة�ع� ة� ن� �بالعن نر� المح�� لها، �ي بح ب� ن� ي� ةالم�نط� ة� الح نصر�ي�ة؛ ال�ب�ن� ةال� ةح� ة�ي� نللصر� عل� ةالسلطا� ةال� ةو� ن� نع� ة� شو� ة�ي� يالح� نر العام �بها يالصح� ن� ي� ة�نطا� ةصلاح�ي� ةالسلطا� ةالمحل�ي� ةال� ي� �ئو � ةراس� الحا بح ة� �إل� � نةع�ي�ير ةمو�عها. �ي بح ب� عل� ة�م ن�حصها�ة� ة�يم�و نع�ير ةم� نوا� ة� ة�مع ةالس�ي�نار�يوها� ةالسلطا� ةالمحل�ي� ةال� ي� ة�م ن�حصها اس�ةحن�ام المرحب ةع�ي� المح� ش� ة� ةلكم�يا� ال�ئمطار ومع�ل� ة� ةكام�يرا� ال� ن�ن� نا� ة�بطر�ي� ة� ةم� ة�ناس�ب� وعا� ةل� ولعن نر� ال�ة� ن� ة� ةالم� ةو�ع�ة؛ ولم ة� ة�م ةالسلطا� ةالمحل�ي� ة� ةح� ة�ي� ه� ن� ن�إ�ن� نا� ةال� نا�نو�صن � الم نح نال� ةا� ةال� ي� ة�م ن�حصها �ب�إع�ا� حنط� ةم�ع�� ة� ةالس�نوا� المرور�ي�ة ، مع نالح�ا نط عل� ةح� ةالمار� ن� ي� ةللاس� ش� ةمارا� ن� ي� ة��نطن �يم ال�ب�ن� ةال� ةح� ة�ي� نللصر� ال نح ةصوص�ي� وال� ةم� ش�ال ل�ئحكام ةال�وا�ن�ي�ن ، ال�ئن�طن ةم� يالصح�. �يوص� �ب�ئ ن� ة� ة�وم ةالسلطا� ةالمحل�ي� ةوال�و بح ة�يها� ن� ةا� ةالصل� ن�به�ا الم بحال. ةواله�ي�ئا� ن� ةا� ةالصل� �ب� ةراس� ة�ن� جا�ئ� ه�ن � ةالر�ا�ب�ة، מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 15 תמוז התשפ"ו יוני 2026 اس�ةحنلا� الع�بر اللا نر ةم� والعمل ة�بال� ة�نس�ي� ن��يما ال نحصوص�ي�ة، ةه�ي�ئ� ال�ئ نم� يالس�ي�برا�ن� والحبها نر �ب�ي�نها ةل� نحس�ي� ةاس�ع�ا�ها ل�ئح� شا� نال��ي نص ةا�نا� ةالر� يم� يالوط�ن� - عل� ة�وحب�ي� ةالسلطا� ةالمحل�ي� والس�يول ةو� ة�ل�يص � نئصرارها. ل�ئ ن� �ئرواح�نا ةم� ةعل� ة� ن� ي� �إ� ةار� �ن نطم ةالمعلوما� ال نح ةاص� �بها و�ن �ةًا ن�ب�ل�ك! لم بحال� ة� ةصلاح�يا�ها. ت�إدار� �فطف م تالمعلوما� ي�ف� تالسلطا� الم� تل�ي� - �ئص�ب� اس�ةحن�ام �نطن م ةالمعلوما� ل�إ� ةار� شسوئ نو� ةالسلطا� ةالمحل�ي� حاحب ة� ةوط�ن�ي� �ئ ةساس�ي� ةووا�ع ه�ذ اهو تال�ت�ر�ير ذال�أ��ير ذع�الحكم يالمحل� يال�ذ� تو� تع� ملمو�. ة�ي� بطل� اس�ةحن�ام �ئ�نطن ةم� ةالمعلوما� عل�ي� ذ�بص� ي�ت� تمرا� ب� ال� تول� ذوم� ذو� �ش كاو� نم� ةالسلطا� ةالمحل�ي� ا� نةح نا� حن ةطوا� نلح� ن� الحبمهور. طوال � ذ� توا� يعمل� ذ� ي� ذالم�ص�ب ، تر�أ�ي� ةوحما�ي� ةوالمعلوما� ةال� ي� � بةحمعها، نو� كل� لم�نع ذ�أ� تر� تا�ب� الحكم يالمحل� ت�أدا� ذم� ال� بر� ت� ال�أول� ال بح ةها�عن�يرالمصر�لها نم�الوصول�إل� ةال�ب�يا�نا� ل�تح� ذ�ي� ذال�أ� ذ� تم� ال�ب ل� ت�ي�، ذر ت�ياد� ذال�ش� ذا� ت�ي� و� تما�ي� واس�ةحن�امها ب�سش كلعن�ير ة� يا�نو�ن� وصن ار. ن� ي� ةال� ة�ر�ير تالح� تو� ذال� ترد�ي�.�تع�تم� ذم�تا� ت� المحب�تمع ذ� ي��إ�را�أ�يل ةالسا�ب�، نح�ر ةمرا� ب� ال� ةول� نم� �ئ�ن� ن� �إل� �� ك�ب� ير عل� �ت� تر� ال�ل� تا� تالمحل�ي� عل� ي� عن ب�يا� إ�� ةار� شم�ل� ل�ئ�نطن ةم� ةالمعلوما� ن� ي� ةالسلطا� ذ�تو��ير �ذ� تما� تعال�ي� ال بح تود�وم�تا� ت� لحبم�يع � ذكا�ها، ةالمحل�ي� و نر�يا� ة� ةاس�ع�ا�ها ةلحما�ي� ةالمعلوما� مع ال�ل�ت ذرام الصارم أ�بم�ب اد� تال�إدار� ال� تل�يم�، ال� ذذر تاه�، ةال� ي� ة� ةم�لكها ةو� ةح� ن� ن� �بها، ن��إ�نها ةس� نكو� عرصن ة� ذالك� تاء� ذو�تو��ير ذ� ي� الموارد تالعام�. له بح ةما� ةسا�ي�بر�ي� ول�حن ة� ةرا� �ئ نم� ةالمعلوما� ن� ي� �أ�ت�ت�م �ب ذحالصال�ش كر لمو ذط ذ� ي� س ةش ع�ب� ةر� ةا�ب� الحكم �ئ�نطن ةم� ةالمعلوما�. �ة� �يوئ � ي� ن� كل� �إل� ة� بسر�ي� يالمحل� ذ� ي� بمك�ت� تمرا� ب� ال� تول� ذوم� ذو��ش كاو� ةمعلوما� نع� سكا�نها، �بما ن� ي� ن� كل� ةمعلوما� الحبمهور ذال�ذ� ي� �اع� ذو� ي� عل� م�ار ��ب ع � ذ� توا� حساس�ة، ةا�ن� كها� ال نحصوص�ي�ة، ة�إلحا�صن رر�بال�ب�ن� ذم� العمل ذالمه��ي ، ال� ت� ت�ي� والم أ�وول ذ� ي� ب�إ�راء ةال� ةح� ة�ي� ةالح�يو�ي� والوط�ن�ي�ة، و�ئصن رار ةا� ة�صا� ة�ي� تر� تا�ب� �ت� ت�تح� كل شال� ذ�اء. �ت�ت�موا وا�ذحبحوا ذ� ي� ملحوطن �ة، �ن صن لًا نع� ال�إصن رار ة�بسمع� ةالسلط� الم� ت�ت��ب ل! ةالمحل�ي� شوال� ة� ة� �بها. و�ة� ن� ةحص� ةعمل�ي� ةر� ةا�ب� ةالم� ةا�بع� ما ن�إ�ا ةكا�ن� ةاله�ي�ئا� ةال� ي� نحنص ةع� ةللر� ةا�ب� �ة� ا�ةحن ن� ة� إ� بحراء ةل�صح�ي� �ئوحب � ةال�صور المح�� ة� ن� ي� ةال�ا�نو�ن ، �بما ن� ي� ن� كل� �ةسش ك�يل ن� ةر�ي� ةل�صح�ي� �ئوحب � ةال�صور، ة�ح��ي� ةطر� ة�صح�ي� �ئوحب � ةال�صور، ةم� ةا�بع� ة�صح�يحها ةو��ة ��يم ة� ة�ر�ير �إل� ةمك� ب� ةمرا� ب� ال� ةول� ب�سش �ئ ن� ةال�صح�ي�. ل�ة � ة� ن�ب�ي� �ئ ن� �بع نص ةاله�ي�ئا� ةال� ي� نحنص ةع� ةللر� ةا�ب� لم ة� ة�م ة�ب� ن�ن� ن�ي� ةعمل�ي� ة�صح�ي� بللع�يو� �بالكامل كما هو بمطلو� �بموحب ب� �ئحكام ةال� نا�نو�. �ي بح ب� عل� ةالسلطا� ةالمحل�ي� نص نما� إ�� ةار� ة�طاع �نطن م ةالمعلوما� �ب�ئ�ن صن ل ةطر�ي� ة� ةممك�ن� و� ةن �ًا ل�ئحكام ةال� نا�نو� ةو�وحب ة�يها� و نر ةار� ال�احن ةل�ي� ةوه�ي�ئ� ةحما�ي� ال نح ةصوص�ي� و�ب�عم نم� ةه�ي�ئ� ال�ئ نم� متنياهو أنـچلمان يالس�ي�برا�ن� والحبها نر ةالر� يم� الوط�ن�ي ؛ �ي بح ب� عل� القدس، مراقب الدولة و نر ةار� ال�احن ةل�ي� �ئ ن� ة�عمل - �بمساع� ة� ةسلط� ةحما�ي� يونيو 2026 ومفوَض شكاوى الجمهور מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי | תמוז התשפ"ו יוני 2026 חלק ראשון סוגיות מערכתיות בשלטון המקומי מ ב ק ר ה מ ד י נ ה דוח על הביקורת בשלטון המקומי הרפורמה ברישוי עסקים ▪ סיוון התשפ"ו ▪ יוני 6202 ▪ מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 21 תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 הרפורמה ברישוי עסקים תקציר חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, הקובע חובה על אדם העוסק בעסק טעון רישוי להחזיק בידו רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, נועד לאגד בהליך רישוי אחד שורה של אינטרסים ציבוריים שמטרתם להגן על הציבור מפני הסיכון הפוטנציאלי שבהפעלת עסק טעון רישוי, ובין השאר למנוע סכנות לשלום הציבור ולהבטיח את בריאותו ואת בטיחותו בבית העסק ובסביבתו, לספק איכות סביבה נאותה ולמנוע מטרדים, ולהבטיח את קיום הדינים הנוגעים לכבאות ואת קיום דיני התכנון והבנייה. האינטרסים האלה נחלקים לשניים: אינטרס המרחב המקומי שעליו מופקדת הרשות המקומית, ואינטרסים ציבוריים שעליהם מופקדים שישה גופים ציבוריים - הרשות הארצית לכבאות והצלה, משטרת ישראל, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרד העבודה (נותני האישור). שר הפנים ממונה על ביצוע חוק רישוי עסקים, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. בשנת 2024 שיעור העסקים שפעלו ללא רישיון עסק או היתר מסך העסקים טעוני הרישוי היה כ-20.5% (סך הכול 28,351 עסקים)1. הקלה בהנפקה של רישיון עסק תוכל להקטין את מספר העסקים הפועלים ללא רישיון. מעבר לכך, צמצום הנטל הבירוקרטי הכרוך בהנפקת רישיון עסק יסייע הן לעסקים בישראל והן לרווחת הציבור ובכך יעודד את הפעילות הכלכלית במשק וישפר את הצמיחה2. יתרה מכך, צמצום מספר העסקים הפועלים ללא רישיון עסק יביא להפחתה של הסיכון הנשקף לציבור מפעילות עסקים כאלה. כדי להקל את תהליך הקבלה של רישיונות עסק ובכך להגדיל את שיעור בעלי העסקים המחזיקים ברישיון, קיבלה הממשלה ב-20 השנים האחרונות החלטות שונות ויזמה מספר תיקונים בחוק רישוי עסקים. בין היתר, ביולי 2018 חוקק תיקון מס' 34 לחוק רישוי עסקים (תיקון 34 לחוק או רפורמה ברישוי עסקים או רפורמה), שבו נקבעו כללים שמטרתם לקצר את הליך הרישוי. הרפורמה ברישוי עסקים סיווגה את העסקים החדשים המבקשים רישיון עסק ושנדרש להם אישור של נותני האישור לארבעה מסלולים, על פי מורכבות העסק (רישוי עסקים דיפרנציאלי): מתן רישיון עסק מייד לאחר הגשת תצהיר (מסלול על יסוד תצהיר); מתן "היתר מזורז א" למשך 180 יום מייד לאחר הגשת תצהיר וקבלת רישיון עסק בהמשך (מסלול מזורז א'); מתן "היתר מזורז ב" למשך 180 יום לאחר הגשת תצהיר ובדיקה של נותני האישור בתוך49 יום וקבלת רישיון עסק בהמשך (מסלול מזורז ב') (שלושת המסלולים האלה ייקראו להלן - המסלולים המקוצרים); ורישיון עסק רגיל (המסלול הרגיל). בעצם בעל העסק רשאי לפתוח את העסק שלו לאחר שניתן לו אחד מסוגי ההיתרים או הרישיונות המפורטים לעיל (אישורי פתיחת עסק). מסלולי הרישוי הדיפרנציאלי שנוספו ברפורמה יהיו תקפים רק לגבי סוגי עסקים שלהם פורסם מפרט אחיד3. מפרט אחיד לגבי סוג עסק מסוים כולל את כל ההוראות של כלל נותני האישור הנוגעות לאותו סוג עסק. המפרט האחיד נועד לאפשר למעוניינים להקים עסק לדעת מראש מה נדרש מהם, ומונע מצב של חוסר אחידות או סתירות בדרישות של גורמי האישור השונים. נוסף על כך, הרפורמה קבעה בין היתר את הרכיבים הללו: הארכת משך הזמן שבו מוסמכת הרשות המקומית לתת "היתר זמני"משנה לשנתיים, אם נותן האישור לא הגיב על הבקשה לרישיון עסק; הגבלת משך הזמן למתן דוח ליקויים לבעל עסק לאחר שרשות הרישוי ונותני האישור קיימו ביקורת בגינו; מתן סמכות לרשות המקומית להקים "מרכז שירות", ובו, בתנאים מסוימים, נדרשים נותני האישור להתייצב כדי לפתור מחלוקות הנוגעות לרישוי עסק מסוים; הקמת ועדה ממשלתית מייעצת לאסדרה במטרה לייעץ לנותני האישור; מתן סמכות לרשות המקומית לאפשר הגשת בקשות ומסמכים נדרשים באופן מקוון. 1 הנתון מבוסס על דיווח של83.8% מהרשויות המקומיות שהיו קיימות בשנת 2024 - סך של 217רשויות מקומיות. 2 דו"ח הוועדה לבחינת רישוי עסקים בישראל (דצמבר2006.) 3 סעיף43א(ב) לחוק רישוי עסקים; מדריך יישומי לרפורמה ברישוי עסקים, מהדורה שישית (דצמבר2021). הרפורמה ברישוי עסקים שינתה את סעיף 6א(1) שחוקק במסגרת תיקון 27 לחוק רישוי עסקים. בתיקון 27 לחוק רישוי עסקים קבע סעיף זה את האפשרות לקבל רישיון במסגרת היתר מזורז. לפי הרפורמה ברישוי עסקים סעיף זה הוחלף, והסעיף העדכני קבע במקום מסלול אחד של היתר מזורז שני מסלולים להיתר מזורז: היתר מזורז במסלול בלא תקופת בדיקה והיתר מזורז במסלול הכולל תקופת בדיקה. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 22 הרפורמה ברישוי עסקים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 42 רשויות 101 מפרטים 711,000 כ-20.5% מקומיות אחידים עסקים היו פעילים מהעסקים טעוני מ-259 רשויות מ-179 מפרטים בישראל בשנת הרישוי במדינה (כ-16.2%) לא מסרו חדשים (כ-56%) לא 2024, ובהם כ-68% (28,351 מתוך 138,034 מידע למשרד הפנים פורסמו על ידי נותני עצמאיים וכ-27% עסקים) פעלו ללא על מצב העסקים האישור במשך כ-15 חברות אישור פתיחת עסק ברשות בשנת 2024 שנה לאחר תיקון 27 בשנת 2024 של חוק רישוי עסקים %51.6 211 רשויות 246 רשויות ב-16 רשויות מהעסקים מקומיות מקומיות מקומיות יכלו להשתמש מ-259 רשויות מ-259 רשויות מ-259 רשויות במסלול מקוצר (כ-81.5%) לא הקימו (כ-95%) אינן (כ-%6.2) לא מופעלת שנקבע ברפורמה מרכז שירות משותף מחוברות למערכת מערכת מידע לניהול ולא עשו כן בשנת וגם לא התאגדו עם הארצית לרישוי רישוי עסקים נכון 2024 רשויות נוספות עסקים שהוקמה על לספטמבר 2025 להקמת מרכז שירות יד מערך הדיגיטל כזה נכון לנובמבר הלאומי נכון לנובמבר 2025 2025 בחודשים אוגוסט עד נובמבר 2025 בדק משרד מבקר המדינה היבטים ביישום הרפורמה ברישוי עסקים. בבדיקה נעשה ניתוח של תמונת המצב בתחום רישוי העסקים מבחינת היקף העסקים הפועלים ללא אישורים של פתיחת עסק, מבחינת משכי הזמן למתן אישורים אלה (בהתאם למסלולי רישוי עסקים דיפרנציאלי שיצר תיקון34) ומבחינת השימוש של בעלי העסקים במסלולים המקוצרים. כמו כן נבדקו היבטים שונים של השירות לציבור, ובהם פרסום מידע באמצעות אתרי המרשתת הרשותיים, קיום והפעלה של מרכזי שירות משותפים והקלות שניתנו לעסקים במלחמת חרבות ברזל. כמו כן נבדקו הדיגיטציה של הליך הרישוי וקידום הפרסום של המפרטים האחידים. הביקורת נעשתה במשרד הפנים ובעיריות נתניה, קריית ביאליק ורהט. בדיקות השלמה נעשו ברשות הארצית לכבאות והצלה, במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה (נותני האישור שנבדקו), ברשות האסדרה שבמשרד ראש הממשלה, במערך הדיגיטל הלאומי ובוועדת האסדרה לרישוי עסקים4. 4 תיקון36לחוק רישוי עסקים, שחוקק במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, קבע את הקמתה של "ועדה לאסדרת רישוי עסקים" שתפקידה לגבש הצעות לפרסום מפרטים אחידים ולשינויים לפי סעיף 7ג1 לחוק רישוי עסקים שיובאו לפני ראש הממשלה. בהרכבה של ועדת האסדרה יהיו שני עובדי רשות האסדרה, עובד משרד האוצר, עובד משרד הפנים, שני עובדי המשרד נותן האישור המוסמך לקבוע את האסדרה הנדונה באותו דיון, עובד משרד הכלכלה והתעשייה, עובד משרד המשפטים, נציג הרשויות המקומיות ונציג ציבור שימנה השר הממונה על רשות האסדרה. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 23 הרפורמה ברישוי עסקים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202  ניתוח תמונת המצב על רישוי העסקים - נמצא כי בכל התקופה שבין השנים 2017 - 2024 שיעור העסקים הפועלים ללא אישור פתיחת עסק היה גבוה - יותר מ-20%. עם זאת, מכניסת הרפורמה ברישוי עסקים לתוקף, בשנת 2021, הייתה ירידה בשיעור העסקים הפועלים ללא אישור פתיחת עסק - מכ-27.8% בשנת 2021 לכ- %20.5 בשנת 2024, כך שבשנת 2024 פעלו 28,351 עסקים ללא האישור. למרות הירידה בשיעור העסקים שפעלו ללא אישור פתיחת עסק לאחר כניסת הרפורמה לתוקף, עדיין מדובר בשיעור עסקים גבוה, כ-20.5% בשנת 2024, אשר עדיין פועלים ללא אישור בניגוד לנדרש בחוק.  יעדים לקידום הרפורמה ברישוי העסקים - משרד הפנים אוסף מהרשויות המקומיות נתונים על שיעור השימוש במסלולים מקוצרים בהליך הנפקת רישיונות עסק, אולם משרד הפנים לא קבע מדד רציף להצלחת הרפורמה ברישוי עסקים כתלות בשיעור השימוש במסלולים המקוצרים. משרד הפנים גם אינו אוסף נתונים על עמידה בלוחות הזמנים למתן רישיונות עסק, הן של הרשויות המקומיות והן של נותני האישור. אי-איסוף נתונים על יישום הרפורמה לרישוי עסקים ואי-קביעת מדדים רציפים להצלחתה שיוכלו להציג קשר ישיר ומשמעותי בין המדד הנבדק ליישום הרפורמה ברישוי עסקים, אינו מאפשר להעריך את הצלחת הרפורמה, לאתר את כשליה ולבצע הליך של הסקת מסקנות.  דיווחי הרשויות המקומיות למשרד הפנים על תמונת המצב של רישוי העסקים בתחומן - נמצא כי מבין שלוש הרשויות המקומיות שנבדקו עיריית רהט לא העבירה את הדוחות הרשותיים לשנים 2022 ו-2024. עוד נמצא כי לאחר חמש שנים (2017 - 2021) שבהן ניכרה מגמת עלייה במספר הרשויות המקומיות שהעבירו למשרד הפנים את הדוחות הרשותיים בהתאם לחוזר שפרסם, חלה ירידה במספרן של הרשויות שהעבירו את הדוחות האמורים (מ-238 רשויות בשנת 2021 ל-217 רשויות בשנת 2024); בשנים 2021 - 2024 המספר ירד בכ-8.8%. חוסר בנתונים בידי משרד הפנים לגבי מצב העסקים בכל הרשויות המקומיות מביא לכך שאין בידיו תמונה מלאה של מצב כלל העסקים במדינה ושל מצב רישוי העסקים בכל אחת מהרשויות המקומיות, דבר העשוי להביא להסקת מסקנות שגויות ולקבלת החלטות מוטעות על ידי מקבלי ההחלטות בנוגע לקידום הרפורמה. כמו כן, נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, נובמבר 2025, לא פרסם משרד הפנים דיווחים שנתיים לשנים 2023 ו-2024, כפי שנהג לעשות בשנים שקדמו להן.  פרסום מפרטים אחידים -כ-15 שנה לאחר תיקון 27 לחוק רישוי עסקים, שקבע את הצורך בפרסום מפרטים אחידים על ידי נותני האישור במטרה להחיל אחידות, שקיפות, ודאות ונגישות אודות הדרישות לקבלת רישיון עסק, טרם פורסמו מפרטים אחידים לגבי כ-56% מפריטי הרישוי (101 מ-179), המשפיעים על 22.8% מכלל העסקים טעוני הרישוי במשק. אי-פרסום זה פוגע ברמת השקיפות והוודאות. יתרה מזאת, לא פורסמו מפרטים אחידים לגבי 10% מהעסקים במסלולים המקוצרים. דבר זה פוגע ביישום מרכיב בסיסי של הרפורמה לרישוי עסקים דיפרנציאלי לגבי עסקים אלה.  בחינת פעילות ועדת האסדרה לעומת תוכנית העבודה שנקבעה - מפברואר 2023 ועד לאוקטובר 2025 דנה ועדת האסדרה בגיבוש מפרט אחיד חדש אחד בלבד. בשנת 2024 דנה הוועדה בתיקון שני מפרטים קיימים מתוך תשעה שבהם תכננה לדון ודנה בשלושה מפרטים קיימים שבהם לא תכננה כלל לדון. כן דנה הוועדה בשאלה אם למחוק נותן אישור במפרט החדש היחיד שלגביו קיימה דיון מתוך ארבעה מפרטים שבהם תכננה לדון. בשנת 2025 דנה הוועדה בתיקון ארבעה מפרטים קיימים מתוך 12 שבהם תכננה לדון ודנה בחמישה מפרטים קיימים שבהם לא תכננה כלל לדון, ולא דנה כלל בגיבוש מפרט חדש, אף שתכננה לדון בגיבוש 14 מפרטים חדשים. דיון בגיבוש מפרט אחיד חדש אחד בלבד בתקופה של כשלוש שנים, קיומם של פערים גדולים בין תוכנית העבודה המתוכננת לביצוע בפועל ואי-פרסום של מפרטים חדשים במשך כל תקופת מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 24 הרפורמה ברישוי עסקים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 פעילותה של ועדת האסדרה -כל אלה מעידים על כך שהוועדה לא ביצעה את המשימה שהוטלה עליה באופן ראוי, דבר שפגע בהליך של קידום הרפורמה ברישוי עסקים.  עסקים הפועלים ללא אישור פתיחת עסק בשל אי-עמידה בדרישותיהם של נותני האישור - נמצא כי בשנים 2017 - 2024 חלה ירידה ניכרת בשיעור העסקים שאינם עומדים בדרישות כבאות והצלה - מכ-33.7% לכ-23.6%. כן חלה ירידה בשיעור העסקים שאינם עומדים בדרישות משרד הבריאות - מכ-20.4% בשנת 2017 לכ-15.1% בשנת 2024. עם זאת, בשנים מסוימות בתקופה זו חלו ירידות ניכרות בשיעור העסקים שאינם עומדים בדרישות שני נותני האישור האלה, הן לפני כניסת הרפורמה לתוקף בשנת 2021 והן לאחר מכן. לצד זאת, נמצא כי שיעור העסקים שלא עמדו בדרישות המשרד להגנת הסביבה ירד ירידה מתונה מאוד משנת 2021 עד שנת 2024 - מכ-6.5% לכ-6.3%. עוד נמצא כי משרד הפנים אינו אוסף נתונים על סך העסקים הפועלים ללא אישור פתיחת עסק הנדרשים לקבל אישור מכל אחד מנותני האישור. נתוניםאלההיומאפשרים לא רק לעמוד על מספר העסקים הפועלים ללא האישור בשל אי-עמידה בדרישות נותני האישור, אלא גם לעמוד על העומס המוטל על כל אחד מנותני האישור.  עסקים ללא אישור פתיחת עסק ברשויות המקומיות שנבדקו - נמצא כי בשנים 2017 - 2025 שיעור העסקים בעיר נתניה שפעלו והחזיקו באישור פתיחת עסק מכלל העסקים טעוני הרישוי הלך ועלה - מכ- %71.6 (1,884 עסקים) בשנת 2017 לכ-82.6% (2,877 עסקים) בשנת 2025. ואולם העלייה הניכרת ביותר חלה דווקא עם כניסתה של הרפורמה לתוקף בשנת 2021 - שיעור העסקים כאמור עלה מכ-73.3% בשנת 2021 לכ-82.6% בשנת 2025. לעומת זאת, בעיר קריית ביאליק שיעור העסקים שפעלו והחזיקו באישור פתיחת עסק היה במשך כל השנים האלה יותר מ-90%. ואולם בשנים 2024 - 2025 חלה ירידה בשיעור זה - מכ-97.2% (857עסקים) לכ-92.4%(777 עסקים), זאת למרות הירידה במספר העסקים טעוני הרישוי שפעלו בעיר באותה השנה; על פי העירייה, אחת הסיבות לכך הייתה מחסור בכוח אדם. עוד נמצא כי בעיר רהט חלה בשנים 2017 - 2025 ירידה ניכרת בשיעור העסקים שפעלו והחזיקו באישור - מכ-77.1% (185 עסקים) בשנת 2017 לכ- %44.8 (270 עסקים) בשנת 2025.  השימוש במסלולים המקוצרים - ניתוח ברמה הארצית - נמצא כי בשנים 2023 - 2024 פחות ממחצית העסקים במדינה (בשנת 2023 - 5,599 מ-12,423, ובשנת 2024 - 5,187 מ-10,723) שעמדו בתנאי הסף להשתתפות במסלולים המקוצרים הגישו בקשה במסלולים אלה. יתרה מזו, העלייה המזערית בשיעור העסקים שמימשו את זכותם להגיש בקשה במסלול המקוצר, מכ-%1.45 בשנת 2023 לכ-48% בשנת 2024, אינה נובעת מעלייה במספר הבקשות שהוגשו. במקביל לעלייה כאמור, הייתה ירידה בשיעור העסקים שלא השתמשו במסלול המקוצר - מכ-54.9% בשנת 2023 לכ-51.6% בשנת 2024. הסיבה היא הירידה במספר העסקים הזכאים להגיש בקשה, שהייתה ניכרת יותר מהירידה במספרם של אלו שהגישו בקשה במסלולים המקוצרים. עוד נמצא כי אף על פי שחלק מהותי מהרפורמה ברישוי עסקים הוא הרחבת השימוש במסלולי רישוי מקוצרים, מבדיקת תוכניות העבודה של משרד הפנים לשנים 2023 - 2025 עלה כי רק בתוכנית העבודה לשנת 2024 קבע המשרד שאחד מהיעדים הוא שיעור העסקים שקיבלו רישיון במסלול המקוצר מתוך כלל מבקשי הרישיון שהיו זכאים לבקש אותו במסלול המקוצר. נוסף על כך, אופן הדיווח שקבע משרד הפנים לרשויות המקומיות אינו מאפשר מדידה של שיעור בעלי העסקים המממשים את זכותם להגיש בקשות במסלולים המקוצרים.  מעקב משרד הפנים אחר משכי הזמן להוצאת הרישיונות- נמצא כי אין ביכולתו של משרד הפנים להפיק מידע מקיף שממנו אפשר ללמוד על עמידתם של מוסדות הרישוי, ובהם הרשויות המקומיות ונותני האישור, בלוחות הזמנים שקבע החוק בנוגע למסלולי הרישוי השונים. עוד נמצא כי משרד הפנים סבור כי יעדי העמידה בלוחות הזמנים שקבע בתוכניות העבודה השנתיות אינם אובייקטיביים, ואי אפשר ללמוד מהם על הסיבות לשיהוי במתן רישיונות העסק. הנתונים שהציג משרד הפנים בתוכניות העבודה לשנים 2023 ו-2024, ולפיהם בשנת 2023 הזמן שנמדד בפועל הראה חריגה של ארבעה ימים מהיעד שקבע משרד הפנים (94 ימים, לעומת 90 הימים שנקבעו כיעד), ואילו בשנת 2024 הזמן שנמדד בפועל הראה עמידה ביעד, התבססו על מדגם מצומצם של רשויות מקומיות אשר העבירו את הנתונים, והדבר עלול להציג לפני מקבלי ההחלטות מצג חלקי ואף לא מדויק בהכרח ולפגוע ביכולתם לקבל החלטות מיטביות בנוגע לקידום הרפורמה. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 25 הרפורמה ברישוי עסקים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202  משכי הזמן לקבלת אישורי פתיחת עסק ברשויות המקומיות שנבדקו - נמצא כי בקבצים שהתקבלו מעיריות נתניה, קריית ביאליק ורהט לא תועדו המועדים על פי לוח הזמנים של המסלולים המקוצרים שקבע החוק, ובהם רשויות הרישוי המקומיות חייבות לעמוד, אלא רק מועדי הגשת הבקשות ומועדי מתן ההיתרים במסלולים המזורזים א' ו-ב' ומתן הרישיונות במסלול על יסוד תצהיר, ללא שלבי הביניים של הטיפול בבקשה.  מספרי הבקשות לרישיונות שהוגשו ברשויות המקומיות שנבדקו והשימוש במסלולים המקוצרים - נמצא כי לעומת עיריית נתניה, שאיפשרה לכל בעלי העסקים הזכאים לכך בשנים 2023 ו-2024 להגיש בקשות לרישוי עסק במסלולים המקוצרים, ומימוש השימוש במסלולים אלה בעירייה היה מלא, בעיריית רהט בשנים 2022 - 2024 לא היה מימוש כאמור, ואילו בעיריית קריית ביאליק שיעור המימוש היה בין כ-53.1% בשנת 2022 ל-77.2% בשנת 2023. יתרה מזו, בעיריית קריית ביאליק לא נמצאה מגמה של עלייה במספר הבקשות שהוגשו במסלול על יסוד תצהיר ובמסלול המזורז ב'. כמו כן, נתונים שהעבירה עיריית רהט במהלך הביקורת היו סותרים ולא איפשרו ניתוח והצגה אמינה של היקפי המימוש כאמור.  לוחות זמנים למתן רישיון עסק במסלול הרגיל - נמצא כי בכל הרשויות המקומיות שנבדקו ירד משך הזמן הממוצע להנפקה של רישיון העסק במסלול הרגיל, בייחוד לאחר הטמעת הרפורמה בשנת 2021: בעיריית נתניה ירד משך הזמן הממוצע מכ-813 ימים בשנת 2017 לכ-187 ימים בשנת 2024 (ירידה של כ-77%;) בעיריית קריית ביאליק הוא ירד מכ-744 ימים בשנת 2017 לכ-93 ימים בשנת 2024 (ירידה של כ-87.5%,) ובעירייתרהט הוא ירד מכ-134 ימים בשנת2017לכ-55 ימים בשנת2024 (ירידה של כ-59%).עם זאת, במהלך התקופה היו בעיריית רהט עליות וירידות במשכי הזמן הממוצעים. בעיריית קריית ביאליק הירידה במשכי הזמן לוותה בעלייה במספר הרישיונות שניתנו, ובעירייתרהט מספר הרישיונות לא השתנה באופן ניכר. למרות הירידה במשכי הזמן הממוצעים לטיפול בבקשות לרישיון במסלול הרגיל לאחר הטמעת הרפורמה, עדיין מדובר במשכי זמן ארוכים בעיריית נתניה - כ-187 ימים בשנת 2024.  משכי הזמן למתן אישורים להפעלת עסק במסלולים המקוצרים לעומת המסלול הרגיל - נמצא כי אף שכוונת הרפורמה ברישוי עסקים הייתה ליצור מסלולי רישוי דיפרנציאליים המותאמים למורכבות העסקים, כדי לקצר את משך הזמן בין הגשת הבקשה לקבלת רישיון העסק למועד שבו בעליו יוכל להפעילו, משכי הזמן הממוצעים למתן הרישיון במסלול הרגיל בעיריית קריית ביאליק בכל אחת מהשנים 2022 ו-2024 היו קצרים ממשכי הזמנים למתן היתרים במסלולים המזורזים א' ו-ב ולמתן הרישיון במסלול על יסוד תצהיר. עוד נמצא כי לעומת החריגה הניכרת ממשכי הזמן המרביים הקבועים בחוק לגבי הנפקת רישיון על יסוד תצהיר בעיריית נתניה בשנת 2022 ולגבי הנפקת ההיתרים במסלולים המזורזים א' ו-ב' ובמסלול מתן הרישיון על יסוד תצהיר בעיריית קריית ביאליק בשנת 2022, בשנת 2024 ירדו משכי הזמן הממוצעים בשלושת המסלולים האמורים אל מתחת למשכי הזמן המרביים הקבועים בחוק (בעיריית נתניה, במסלול על יסוד תצהיר - 78 ימים, לעומת 148 ימים על פי החוק, בעיריית קריית ביאליק, במסלול המזורז א'- 99 ימים, לעומת 148 ימים על פי החוק, במסלול המזורז ב'- 136 ימים, לעומת 186 ימים על פי החוק, במסלול על יסוד תצהיר - 115 ימים, לעומת 148 ימים על פי החוק). מצב שבו בפועל משך הטיפול במסלול הרגיל קצר ממשך הטיפול במסלולים המקוצרים - אף שהרפורמה לא קבעה פרק זמן מחייב למסלול הרגיל - סותר את תכלית הרפורמה ויכול לרוקן אותה מתוכן הלכה למעשה.  משכי הזמן לטיפול בבקשות לרישיונות עסק על ידי נותני האישור שנבדקו - בשלושה מחוזות של המשרד להגנת הסביבה חלה עלייה במשכי הזמן עד למתן ההחלטה לגבי בקשות שהוגשו: במחוז המרכז מספר הימים עלה עלייה חדה מכ-16 ימים בשנת 2022 לכ-82 ימים בשנת 2024 (עלייה של כ-412.5%), במחוז ירושלים מספר הימים עלה מכ-27 ימים בשנת 2022 לכ-45 ימים בשנת 0242 (עלייה של כ-66.7%), ובמחוז חיפה מספר הימים עלה מכ-32 ימים בשנת 2022 לכ-55 ימים בשנת 2024 (עלייה של כ-71.9%.) כמו כן, במחוז ירושלים של משרד הבריאות משך הזמן הממוצע של טיפול בבקשות לרישיון עסק היה הגבוה ביותר מכל מחוזותיו בכל אחת מהשנים 2022 - 2024; עם זאת, הוא התקצר במעט באותן שנים, מכ-281 ימים בממוצע בשנת 2022 לכ-259 ימים בממוצע בשנת 2024 (ירידה של כ-7.8%.) מדובר במשך זמן ארוך בצורה בלתי סבירה הפוגם במטרת הרפורמה ברישוי עסקים: קיצור משך ההמתנה לקבלת אישור פתיחת עסק. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 26 הרפורמה ברישוי עסקים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202  מרכזי שירות משותפים - אף על פי שתיקון 34 קבע כי רשות הרישוי רשאית להקים בתחומה מרכז שירות משותף, ובו ירוכזו כלל נציגי רשות הרישוי המקומית שנוכחותם נדרשת וכן נותני האישור, על פי המידע שמסר משרד הפנים למשרד מבקר המדינה, בנובמבר 2025 פעלו בישראל 16 מרכזים משותפים בלבד. מקצתם הוקמו על ידי רשות אחת, ומקצתם הוקמו על ידי כמה רשויות יחד. מרכזי שירות אלה כוללים 48 מ-259 רשויות מקומיות (כ-18.5%), כלומר, ב-211 מ-259 רשויות מקומיות (כ- 81.5%) אין מרכז שירות משותף. מיעוט הקמת מרכזי השירות מצביע על כך שרשויות הרישוי המקומיות לא מימשו את המסגרת החדשה שנועדה לשמש "נקודת שירות אחת" לכלל נותני האישור, דבר שסביר להניח שיש לו השפעה על אופן יישום הרפורמה. מצב זה עלול לגרום להמשך העומס הבירוקרטי, להיעדר אחידות בדרישות, לעיכובים במתן אישורי פתיחת עסק ולעמימות לגבי חלוקת האחריות בין הגורמים. • נמצא כי אחת משלוש הרשויות המקומיות שנבדקו (עיריית רהט) לא הקימה מרכז שירות משותף ולא הייתה שותפה להקמת מרכז כזה, וכי שתי רשויות אחרות - עיריות נתניה וקריית ביאליק - הקימו מרכז שירות משותף. עם זאת, אף שהן הקימו מרכז כאמור, עיריית נתניה תיעדה רק מפגש אחד, ועיריית קריית ביאליק הפסיקה את פעילותו של המרכז זמנית כשלוש שנים לאחר הקמתו, בלי שעדכנה על כך את משרד הפנים. • נמצא כי אחד משלושת נותני האישור שנבדקו - המשרד להגנת הסביבה - לא השתתף בישיבות של אף לא אחד ממרכזי השירות המשותפים שהוזמן אליהן. אשר לשני נותני האישור האחרים, כבאות והצלה השתתפה בחמש ישיבות של מרכז השירות, ומשרד הבריאות השתתף ב-16 ישיבות. כל הישיבות שהתקיימו היו פיזיות ולא מקוונות. יצוין כי נותני האישור לא תיעדו מידע בעניין מספר הישיבות שאליהן הוזמנו אך לא השתתפו בהן. אי-השתתפות נותני האישור בישיבות במרכזי השירות המשותפים מנוגדת לתכלית הרפורמה ברישוי עסקים, שנועדה להביא לתיאום ולשיתוף פעולה בין כלל הגורמים המעורבים בתהליך הרישוי. הדבר פוגע בהשגת המטרות של תיקון 34 לחוק רישוי עסקים - ייעול ההליך, קיצור לוחות הזמנים ומתן שירות מיטבי לבעלי העסקים.  קביעת נהלים בנושא רישוי העסקים - עיריית קריית ביאליק לא קבעה נוהל בנושא רישוי העסקים. נוהלי עיריות נתניה ורהט אינם קובעים הוראות בעניין המסלולים המקוצרים למתן היתר, לוחות הזמנים הכלולים בהם וסיווג עסקים למסלולים מתאימים. הנהלים אף אינם עוסקים בצורך לעקוב אחר העמידה בלוחות זמנים אלה שקבע החוק.  ועדת רישוי עסקים - ועדת רישוי עסקים היא ועדת רְשות שעשויה לסייע בהסרת חסמים הנוגעים לרישוי עסקים ובקידום מטרות הרפורמה ברישוי עסקים. בעיריות נתניה ורהט לא הוקמה ועדה כזאת. עיריית קריית ביאליק מסרה למשרד מבקר המדינה כי בשנים 2021 - 2022 התקיימו כמה ישיבות של ועדת רישוי עסקים בעקבות הרפורמה ברישוי עסקים, אולם נמצא כי אין בידי עיריית קריית ביאליק פרוטוקולים של ישיבות אלו.  סיוע לעסקים במלחמת חרבות ברזל - נמצא כי עיריית רהט לא נקטה פעולות לסיוע לבעלי עסקים במלחמת חרבות ברזל.לצד זאת, נמצא כי עיריות נתניה וקריית ביאליק נקטו מגוון פעולות כדי לסייע לבעלי עסקים במלחמת חרבות ברזל (למשל,בעיריית נתניה-דחיית תשלום ארנונה לעסקים, ובעיריית קריית ביאליק - מתן ייעוץ עסקי חינם), פעולות שבין היתר היה בהן כדי לסייע לבעלי העסקים שגויסו לשירות מילואים פעיל.  דיגיטציה של הטיפול ברישוי עסקים - נמצא כי על אף החשיבות המהותית בקיומה של מערכת מידע בנושא רישוי עסקים, שתאפשר בקרה, שליפה וניתוח של נתונים, ב-16 מ-259 רשויות מקומיות (כ-%6.2) לא מופעלת מערכת מידע לניהול רישוי העסקים. ברשויות המקומיות שנבדקו - העיריות נתניה, קריית ביאליק ורהט - קיימת מערכת מידע לניהול תהליכי רישוי עסקים. אי-הפעלת מערכת מידע פוגעת ביכולת לבצע בקרה אפקטיבית על הליכי רישוי העסקים, להבטיח אחידות במדיניות האישור, לבצע ניתוחים רוחביים ולזהות עסקים הפועלים ללא אישורי פתיחת עסק או בניגוד לתנאיו. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 27 הרפורמה ברישוי עסקים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202  מערכת ארצית בתחום רישוי עסקים - נמצא כי אף שעברו שמונה עד עשר שנים מקבלת החלטות ממשלה על הקמת מערכת ארצית בתחום רישוי עסקים, המערכת שהקים מערך הדיגיטל הלאומי נמצאת בשלבי הטמעה, וחוברו אליה באופן מלא רק שלושה מששת נותני האישור - משרד הבריאות, משטרת ישראל ומשרד העבודה, כך שנכון למועד סיום הביקורת, המשרד להגנת הסביבה, כבאות והצלה ומשרד החקלאות וביטחון המזון טרם חוברו למערכת. יתרה מכך, רק 13 מ-259 רשויות הרישוי (כ-5%) חוברו למערכת האמורה, כלומר, 246 מ-259 רשויות מקומיות (כ-95%) אינן מחוברות למערכת. חיבור רשויות מקומיות מעטות בלבד למערכת פוגע ביעילות של המערכת, והיא אינה משיגה את המטרה שלשמה היא הוקמה.  הכשרות בנושא הרפורמה ברישוי עסקים - משרד הפנים לא ריכז נתונים על הכנסים, ההשתלמויות וההדרכות שקיים בנושא רישוי עסקים לבעלי התפקידים ברשויות המקומיות בשנים2018 -2025, לרבות פירוט של רשויות מקומיות שבעלי תפקידים בהן השתתפו בהדרכות הללו. לפיכך הוא אינו מסוגל לקיים תהליך של מעקב, בקרה ושיפור באמצעות ניתוח נתונים. מימוש השימוש במסלולים המקוצרים של בעלי העסקים שהגישו בקשות לרשויות המקומיות שנבדקו - בעיריית נתניה מימשו כל בעלי העסקים את זכויותיהם להגיש את הבקשות במסלולים המקוצרים בשנים 2023 ו-2024. על פי העירייה, מערכת רישוי העסקים שבה היא משתמשת מזהה אם הבקשה צריכה להיות מטופלת באחד המסלולים המקוצרים, ולאחר הזיהוי האמור היא מפנה אוטומטית את הבקשות הזכאיות להיות מוגשות באחד המסלולים המקוצרים למסלול המתאים לה. סיוע לעסקים במלחמת חרבות ברזל - עיריות נתניה וקריית ביאליק נקטו מגוון פעולות כדי לסייע לבעלי עסקים במלחמת חרבות ברזל (למשל, בעיריית נתניה - דחיית תשלום ארנונה לעסקים ובעיריית קריית ביאליק - מתן ייעוץ עסקי חינם), פעולות שבין היתר היה בהן כדי לסייע לבעלי העסקים שגויסו לשירות מילואים פעיל. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 28 הרפורמה ברישוי עסקים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 על משרד הפנים, כגורם האחראי לביצוע חוק רישוי עסקים, לפעול לאיסוף מלוא הנתונים הדרושים למעקב אחר יישום הרפורמה ברישוי עסקים וכן לקבוע מדדים רציפים שיאפשרו בחינה עקבית של הצלחתה ולפעול בהתאם להסרת חסמים בקידומה. כמו כן, על משרד הפנים ונותני האישור, ובהם הרשויות המקומיות, לפעול להפחתת מספר העסקים הפועלים ללא רישוי לעסק. מומלץ למשרד הפנים לחדש את פרסום הדיווחים השנתיים על מצב העסקים במדינה, כדי לספק למקבלי ההחלטות בשלטון המקומי ובממשלה ולציבור את תמונת המצב העדכנית בנושא רישוי העסקים, ובייחוד כדי לאפשר מעקב אחר יישום הרפורמה ברישוי העסקים, ובין השאר אחר הצלחתה להגדיל את שיעור העסקים הפועלים ומחזיקים באישור עסק בתחומים השונים. עוד מומלץ כי משרד הפנים יפעל מול כלל הרשויות המקומיות כדי לקבל את הדוחות הרשותיים על מצב העסקים בהן מדי שנה בשנה בהתאם לחוזר שפרסם וינקוט פעולות נוספות על הפעולות שעשה כדי לקבלם מהרשויות שלא מסרו לו אותם במועדים שקבע החוזר. כמו כן, על עיריית רהט וכלל הרשויות המקומיות להקפיד למסור למשרד הפנים מדי שנה בשנה את הנתונים על מצב העסקים בתחומן. מומלץ לעיריית קריית ביאליק לנתח את הסיבות לירידת שיעור העסקים שפעלו עם אישור פתיחת עסק בשנים2024-2025 ולפעול לבלימת מגמת הירידה, לרבות באמצעות גיוס מפקח רישוי עסקים. על עיריית רהט לנתח את הסיבות לעלייה הניכרת במספרם ובשיעורם של העסקים הפועלים בתחומה בניגוד לחוק ללא אישור פתיחת עסק ולנקוט את הפעולות הנדרשות לטיפול בהם. עסקים הפועלים ללא האישור עלולים לסכן את בריאות הציבור ולפגוע באיכות חייו. על משרד ראש הממשלה לבדוק את פעילותה של ועדת האסדרה ולקבוע תוכנית עבודה לוועדה, כולל לוחות זמנים להשלמה של פרסום מלא של המפרטים האחידים, כדי לתת מענה שלם לכל רכיבי הרפורמה ברישוי עסקים. על ועדת האסדרה לפעול ליישומן המלא של תוכניות העבודה השנתיות שקבעה. מומלץ למשרד הפנים לנתח את הסיבות לשימוש החסר במסלולים המקוצרים ולהנחות את הרשויות לעודד את העסקים להשתמש במסלולים אלה, שעל פי הרפורמה נועדו לקצר את משכי הזמן לקבלת אישורי פתיחת עסק. כמו כן, כדי שתהיה למשרד הפנים תמונה מלאה של השימוש במסלולים המקוצרים וכדי שיוכל לנתח במדויק יותר את השימוש במסלולים השונים, מומלץ לו לבקש מהרשויות המקומיות למסור לו במסגרת הדיווחים הרשותיים מידע על העסקים בעלי הפוטנציאל להיכלל בכל אחד מהמסלולים המקוצרים וכן על מספר הבקשות שהוגשו בכל מסלול, וכן לאסוף נתונים מרשויות הרישוי ונותני האישור ולבצע מדידה ומעקב לגבי עמידת כלל הגורמים השותפים להליך הרישוי בלוחות הזמנים שנקבעו בחוק רישוי עסקים בתיקוניו השונים. נוסף על כך, על משרד הפנים לוודא שהיעדים הנקבעים על ידו יהיו אובייקטיביים ויענו על חובת משרד הפנים כמאסדר לקיים בקרה על קידום הרפורמה ברישוי עסקים ועל עמידת כלל גורמי הרישוי בדרישות החוק. מומלץ לעיריות קריית ביאליק ורהט וכלל הרשויות המקומיות ולמשרד הפנים להוסיף לבסיס הנתונים שבידיהם את המעקב אחר המועדים השונים לטיפול בבקשות לקבלת אישורי פתיחת עסק, לצורך מעקב ובקרה שוטפים לגבי העמידה בלוחות הזמנים שקבע החוק בנוגע לטיפול בבקשות לרישיונות העסק במסלולים המקוצרים. כמו כן, מומלץ לעיריות קריית ביאליק ורהט לנקוט פעולות אקטיביות, כמו עיריית נתניה, להעלאה ניכרת של שיעורי מימוש המסלולים המקוצרים על ידי בעלי העסקים הזכאים להגיש את בקשותיהם במסלולים אלה. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 29 הרפורמה ברישוי עסקים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 מומלץ כי עיריות נתניה, קריית ביאליק ורהט ימשיכו לפעול לצמצום נוסף במשכי הזמנים להוצאת רישיונות עסק במסלול הרגיל. עוד מומלץ לעיריות נתניה וקריית ביאליק להמשיך לפעול לקיצור משכי הזמן למתן ההיתרים במסלולים המזורזים א' ו-ב' ולמתן הרישיונות במסלול על יסוד תצהיר כדי לאפשר להן לעמוד בלוחות הזמנים שקבע חוק רישוי עסקים וכן לעודד את בעלי העסקים היכולים להשתמש במסלולים מקוצרים לעשות כן, ובכל מקרה להפעיל את העסקים בהתאם לרישיונות מאושרים כדין. מומלץ כי משרד הפנים, בשיתוף נותני האישור והרשויות המקומיות, יעודד הקמת מרכזי שירות משותפים, לשם סיוע לבעלי העסקים וצמצום הנטל הבירוקרטי הרובץ על כתפיהם. מומלץ כי עיריית רהט תפעל עם רשויות נוספות בסביבתה להקמתו של מרכז שירות כדי לסייע לבעלי עסקים המעוניינים בקבלת מידע ובקבלת רישיון עסק. להפעלת המרכז בעיריית רהט יש חשיבות יתרה, בייחוד לאור היקפם הרב של עסקים הפועלים בעיר ללא אישור פתיחת עסק. כמו כן, לאור העלייה במספר העסקים הפועלים ללא רישיון עסק בעיריית קריית ביאליק בשנת 2025 לעומת שנת 2024, מומלץ לעירייה לחדש את הפעלת המרכז, בשיתוף רשויות נוספות, בהתאם לחוק. על המשרד להגנת הסביבה להשתתף בישיבות מרכזי השירות המשותפים כפי שנקבע בחוק רישוי עסקים. נוכח הטיעונים שעלו הן מצד הרשויות המקומיות והן מצד נותני האישור מומלץ שמשרד הפנים בהיותו מאסדר בתחום רישוי עסקים יבחן את מתכונת הפעילות של מרכזי השירות המשותפים ואת תרומתם לקידום הרפורמה וישקול את האפשרות לקיים את הישיבות בצורה מקוונת, בדומה למה שהוחלט במרכז השירות המשותף של עיריית נתניה. מומלץ כי עיריית קריית ביאליק תפרסם נוהל בנושא רישוי עסקים, וכי עיריות נתניה ורהט יוסיפו לנוהל רישוי עסקים הוראות לעניין המסלולים המקוצרים למתן ההיתר, לוחות הזמנים הכלולים בהם וסיווג עסקים למסלולים מתאימים וכן הוראות בדבר הצורך לעקוב אחר העמידה בלוחות זמנים אלה שקבע החוק וקיום מעקב ובקרה אחר ביצוע הוראות הנוהל. על אף שאין חובה, מומלץ כי עיריות נתניה ורהט יקימו ועדת רישוי עסקים בתחומן. עוד מומלץ כי כדי להבטיח שקיפות, בקרה ויישום החלטות ועדת רישוי עסקים, עיריית קריית ביאליק תקפיד לתעד בכתב את דיוני ועדת רישוי העסקים. מומלץ כי כלל הרשויות המקומיות שלא הפעילו מערכת מידע לניהול תהליכי העבודה בנוגע לרישוי עסקים יפעילוה. מומלץ כי עיריית קריית ביאליק ועיריית רהט - לגבי התיקים הישנים בלבד - ישמרו את תיקי העסקים, בצורה דיגיטלית במערכת המידע של רישוי העסקים. מומלץ כי משרד הפנים, בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, יפעל מול כלל הרשויות המקומיות כדי שיתחברו למערכת הארצית לרישוי עסקים שהוקמה על ידי מערך הדיגיטל הלאומי. כמו כן, מומלץ כי מערך הדיגיטל הלאומי ושלושת נותני האישור שטרם התחברו למערכת - המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וביטחון המזון וכבאות והצלה - יפעלו לקידום חיבורם המלא למערכת. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 30 הרפורמה ברישוי עסקים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 מספר העסקים הפועלים ומחזיקים באישורי פתיחת עסק ומספר העסקים הפועלים ללא אישור, 2017 - 2024 (במספרים ובאחוזים מסך העסקים החייבים ברישיון בכל שנה) על פי נתוני משרד הפנים שפורסמו במסמך נתונים סטטיסטיים לשנים 2017 - 2022 וקובצי נתונים גולמיים לשנים 2023 - 2024 שהתקבלו ממשרד הפנים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. הנתונים נוגעים רק לרשויות שמסרו מידע באותה שנה. שימוש בעלי העסקים במסלולים המקוצרים בשנים 2023 - 2024 (במספרים ובאחוזים מסך העסקים שהיו זכאים להשתמש בהם) על פי הדיווחים הרשותיים שמסר משרד הפנים למשרד מבקר המדינה לשנים2023 ו-2024, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 31 הרפורמה ברישוי עסקים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 הרשות המקומית מתכללת את הליך הרישוי, והיא משמשת החוליה המקשרת בין בעל העסק לנותני האישור וכן הגורם המנפיק בסופו של דבר את רישיון העסק. שר הפנים הוא הגורם הממונה על ביצוע חוק רישוי עסקים. כדי לקצר ולייעל את הליך רישוי העסקים וכדי להפחית את עלות הנטל הבירוקרטי, קידמה הממשלה משנת 2005 כמה תיקוני חקיקה, וביולי 2018 חוקק תיקון 34, שכלל רפורמה ברישוי עסקים באמצעות קביעת רישוי עסקים דיפרנציאלי. לפי תהליך רישוי זה ייקבעו מסלולי רישוי בהתאם למורכבות העסק, כדי לקצר את הזמן בין הגשת הבקשה לקבלת רישיון העסק למועד שבעליו יוכל להפעילו. ממצאי דוח הביקורת מעלים ליקויים בקידום הרפורמה ברישוי עסקים המשפיעים על בעלי העסקים הקיימים, על האזרחים שברצונם לפתוח עסק חדש ועל כלל הציבור. הליקויים שהועלו הם בין היתר אלה: שיעור עסקים גבוה שהמשיכו לפעול ללא אישור פתיחת עסק גם כמה שנים לאחר כניסת הרפורמה לתוקף; השימוש החסר במסלולים המקוצרים על ידי מגישי הבקשות לקבלת רישיון עסק; היעדר מידע בידי משרד הפנים שממנו ניתן ללמוד על עמידת מוסדות הרישוי בלוחות הזמנים שקבעה הרפורמה; אי-פרסום כלל המפרטים האחידים המספקים אחידות שקיפות, ודאות ונגישות אודות הדרישות לקבלת רישיון עסק, דבר הפוגע ביישום מרכיב בסיסי של הרפורמה; מיעוט הקמת מרכזי שירות משותפים; אי-קביעה על ידי משרד הפנים של מדדים רציפים במשך השנים לבחינה של הצלחת הרפורמה כתלות בשיעור השימוש במסלולים המקוצרים; מיעוט הרשויות שחוברו למערכת הארצית בתחום רישוי עסקים שהקים מערך הדיגיטל הלאומי. כדי לממש את מטרות הליבה של הרפורמה ברישוי עסקים - צמצום הנטל הבירוקרטי, קיצור הליכי רישוי העסקים וצמצום היקף העסקים הפועלים ללא אישור פתיחת עסק - על כלל הגורמים המעורבים בהליך הרישוי ובקידום הרפורמה - משרד הפנים, משרד ראש הממשלה ורשות האסדרה, הרשויות המקומיות, נותני האישור ומערך הדיגיטל הלאומי - לשלב ידיים בקידום הרפורמה ולהסיר חסמים המונעים את יישומה המלא, לאסוף באופן שוטף מידע רלוונטי לקיום מעקב ובקרה לגבי הליכי הרישוי והעמידה של גורמי הרישוי בזמנים שקבע החוק, לפרסם את כל המפרטים האחידים הנדרשים ולשפר במידה ניכרת את השירות שניתן לבעלי העסקים, כולל מימוש של מסלולי הרישוי הדיפרנציאלי. מתוך הבנה כי נגישותו ואיכותו המרביות של השירות ללקוח - במקרה זה, בעלי העסקים - הן תנאי חשוב להצלחת הרפורמה ולהגדלת מספר העסקים שפועלים ברישיון, על כלל המעורבים בתהליך לפתח כלים ולנקוט פעולות שישדרגו במידה ניכרת את תחום רישוי העסקים בישראל. במתן רישיון עסק לעסקים יש כדי להבטיח שמירה על בריאותו ובטיחותו של הציבור ועמידה בדרישות החוק. מ ב ק ר ה מ ד י נ ה דוח על הביקורת בשלטון המקומי פערים בהכנסות העצמיות של רשויות מקומיות ▪ תמוז התשפ"ו ▪ יוני 6202 ▪ מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 35 תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 פערים בהכנסות העצמיות של רשויות מקומיות תקציר באחריותן של הרשויות המקומיות לספק לתושביהן שירותים מוניציפליים, לרבות בתחומי הניקיון והתברואה, תחזוקת הדרכים, התאורה והתכנון העירוני, וכן שירותים ממלכתיים, בין היתר בתחומי החינוך והרווחה. המקורות העיקריים למימון התקציב השוטף של הרשויות המקומיות הם הכנסות עצמיות, קרי תקבולים שהרשויות גובות בעצמן; השתתפות של משרדי ממשלה ייעודיים במימון שירותים ממלכתיים; והשתתפות משרד הפנים במימון חלק מהתקציב באמצעות מענק כללי לאיזון. המקור העיקרי להכנסות העצמיות הוא מגביית מיסי הארנונה שהרשויות מטילות על המחזיקים בנכסים בתחום שיפוטן, לפי ייעוד השימוש בנכסים וסיווגם. מקור אחר להכנסות עצמיות הוא היטלים ותשלומי חובה אחרים הנגבים מכוח חוקי עזר שהן מתקינות. בשנים 1202-3202 ניכרת מגמת עלייה עקבית בהכנסות הכוללות של הרשויות המקומיות: מכ-76.9 מיליארד ש"ח בשנת 2021 לכ-83.6 מיליארד ש"ח בשנת 2022 (עלייה של כ-8.7%), ולכ-92.4 מיליארד ש"ח בשנת 2023 (עלייה נוספת של כ-10.6%). עיקר העלייה בהכנסות הכוללות של הרשויות בשנת 2022 נבעה מעלייה של כ-11% בהכנסות העצמיות, ואילו ההכנסות מהממשלה עלו בכ-6%. בשנת 2023 הסתמנה עלייה של כ-15% בהכנסות מהממשלה, לעומת עלייה מתונה יותר של כ-6% בהכנסות העצמיות. אומנם במלוות חלה עלייה חדה, אך שיעורן נותר פחות מאחוז אחד מסך ההכנסות. ההכנסות העצמיות ממשיכות להיות המרכיב המרכזי בהכנסות הכוללות של הרשויות, ואחריהן ההכנסות מהממשלה. 31 מיליארד ש"ח%45,%55 0.09 - 1.95%17 -%41 סך ההכנסות מארנונה בשנת 2023 היה הרכב היחס בין החיוב שיעור ההנחה של כלל הרשויות ההכנסות מארנונה הראשוני בארנונה בארנונה מסך כל המקומיות בישראל בכלל הרשויות לשימושים אחרים ובין החיוב השנתי בשנת בשנת 2023 המקומיות בישראל כ- החיוב הראשוני בארנונה 2023: בבוסתאן אל- %45 ארנונה למגורים למגורים בשנת 2023: מרג'כ-41%, במגידו וכ-55% ארנונה בבוסתאן אל-מרג'כ-17%, בדאליית לשימושים אחרים כ-0.09, בדאליית אל- אל-כרמל כ-30%, כרמל ועספייא כ-0.23, בעספייא כ-31%, באלעד כ-0.38, בכפר בנוף הגליל כ-33%, כנא כ-0.31, בנוף באלעד כ-35%, הגליל כ-1.65, ובמגידו ובכפר כנא כ-39% כ-1.95 מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 36 פערים בהכנסות העצמיות של רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 861 ש"ח - כ-1 - 109 מיליון 4,327 ש"ח כ-40 4 מתוך 7 ש"ח פוטנציאל ההכנסה מס' השנים שבהן עיריית הרשויות המקומיות סך ההכנסות נטו מארנונה לנפש נצרת אינה מצליחה שנבדקו לא ביצעו סקר מהפעלת חוקי העזר בשנת 2023: להעביר לתחום שיפוטה נכסים זה יותר מחמש בשנים 2021 - 2024: בבוסתאן אל-מרג'את מתחם שפרינצק שנים מאז ביצוע הסקר בעספייא כמיליון 861 ש"ח, באלעד 944 ששויך לתחום השיפוט האחרון. אלעד ש"ח, בדאליית אל- ש"ח, בכפר כנא של נוף הגליל. זאת אף ועספייא לא ביצעו סקר כרמל כ-2 מיליון ש"ח, 1,124 ש"ח, בעספייא על פי שאין למתחם נכסים משנת 2018, בבוסתאן אל-מרג' 1,501 ש"ח, בדאליית זיקה לתחום השיפוט של בוסתאן אל-מרג'כ-4 מיליון ש"ח, אל-כרמל 1,578 ש"ח, עיריית נוף הגליל ואף משנת 2021 וכפר כנא במגידו כ-8 מיליון בנוף הגליל 2,618 לא רצף טריטוריאלי עם משנת 2020 ש"ח, בכפר כנא כ-15 ש"ח ובמגידו 4,327 תחום שיפוט זה, ואף מיליון ש"ח, באלעד ש"ח ששתיים מתוך ארבע כ-16 מיליון ש"ח, ועדות החקירה שמונו ובעיריית נוף הגליל במהלך השנים המליצו כ-109 מיליון ש"ח על העברת חלק מהמתחם לעיריית נצרת. המלצות אלה לא אומצו, ובכלל זאת ההמלצות מנובמבר 2019 שהגישה הוועדה שמונתה בשנת 2018 במסגרת ההליך האחרון. משרד הפנים לא נימק את החלטתו שלא לאמץ את ההמלצות בחודשים יוני עד נובמבר 2025 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת במשרד הפנים וברשויות מקומיות כדי לבחון פערים בהכנסות העצמיות של הרשויות, לרבות ארנונה לעסקים, ארנונה למגורים והכנסות נוספות. ביקורת מעמיקה בוצעה בשבע רשויות מקומיות: שתי העיריות אלעד ונוף הגליל; שתי המועצות האזוריות בוסתאן אל-מרג'ומגידו; ושלוש המועצות המקומיות דאליית אל-כרמל, כפר כנא ועספייא (הרשויות המקומיות שנבדקו). במשרד הפניםהבדיקה התבצעה במינהל הפיתוח הכלכלי. כמן כן נכללו שלוש רשויות מקומיות נוספות במסגרת בדיקת סוגיית חלוקת ההכנסות הנוגעות לרשויות שנבדקו: שתי העיריות יוקנעם עילית ונצרת והמועצה המקומית ריינה. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 37 פערים בהכנסות העצמיות של רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202  פילוח חיובי ארנונה לשנים 2021 - 2023 - עלה כי בשנת 2021 היה הרכב ההכנסות מארנונה בכלל הרשויות המקומיות בישראל כ-46% ארנונה למגורים וכ-54% ארנונה לשימושים אחרים. בשנת 2022 נרשמה עלייה שנתית כוללת של 10.5% בהכנסות מארנונה, ובהן עלייה של כ-9.1% בארנונה למגורים וכ-11.7% בארנונה לשימושים אחרים, וההרכב השתנה במעט לכ-45.4% ארנונה למגורים וכ-54.6% ארנונה לשימושים אחרים. בשנת 2023 התמתנה העלייה לכ-1.3% בסך הכול, עם גידול של כ-1% בארנונה למגורים וכ-1.6% בארנונה לשימושים אחרים, וההרכב היה כ-45.3% ארנונה למגורים וכ-54.7% ארנונה לשימושים אחרים.  מיפוי הפערים בהכנסות עצמיות בין הרשויות המקומיות - הממצאים מלמדים על קשר מובהק בין מקום הימצאה של הרשות המקומית בפריפריה הגיאוגרפית ובפריפריה החברתית ורמת הפיתוח הכלכלי שלה ובין יכולתה לייצר הכנסות עצמיות. בקרב רשויות יהודיות במעמד חברתי-כלכלי גבוה במרכז הארץ יש טווח גבוה מאוד של הכנסות עצמיות (70% - 94%) מסך כל ההכנסות בתקציב הרגיל, בקרב רשויות חרדיות ורשויות ערביות במרכז יש טווח נמוך מאוד של הכנסות עצמיות (8.4% - 39.9%), ובקרב רשויות יהודיות בפריפריה יש טווח בינוני (40%-59.9%.)  פערים בהכנסות מארנונה למגורים ומארנונה לשימושים אחרים - בעיריית נוף הגליל היחס בין החיוב הראשוני מארנונה שאינה למגורים ובין החיוב הראשוני מארנונה למגורים הוא כ-1.65, נתון המעיד על היקף הכנסות גבוה יחסית מארנונה לעסקים ולתעשייה לעומת ארנונה למגורים. פוטנציאל הגבייה המרבי הכולל בעיר לאחר הנחות, פטורים, זיכויים ומחיקת חובות, הן מארנונה למגורים והן מארנונה שאינה למגורים, הוא 143,227 אלף ש"ח. במועצה האזורית מגידו היחס בין החיוב הראשוני מארנונה שאינה למגורים ובין הארנונה למגורים היה גבוה אף יותר, כ-1.95, ופוטנציאל הגבייה הוא כ-60,264 אלף ש"ח. לעומת זאת, במועצה המקומית דאליית אל-כרמל היחס בין החיוב הראשוני מארנונה לשימושים אחרים ובין החיוב הראשוני מארנונה למגורים נמוך במיוחד - כ-0.23 בלבד, ופוטנציאל הגבייה מסתכם ב-29,372 אלף ש"ח. גם במועצה המקומית עספייא נרשם יחס נמוך ודומה של כ-0.23, ופוטנציאל הגבייה מסתכם ב-19,680 אלף ש"ח. בעיריית אלעד היחס בין החיוב הראשוני מארנונה שאינה למגורים לחיוב הראשוני מארנונה למגורים הוא כ-0.38, ופוטנציאל הגבייה מסתכם ב-47,538 אלף ש"ח. במועצה האזורית בוסתאן אל-מרג'נרשם יחס נמוך מאוד, כ-0.09 בלבד, ופוטנציאל הגבייה הוא 7,714 אלף ש"ח. במועצה המקומית כפר כנא היחס הוא כ-0.31, ופוטנציאל הגבייה מסתכם ב-27,853 אלף ש"ח.  מהנתונים עולה שהרשויות המקומיות נוף הגליל ומגידו נהנו מבסיס הכנסות עצמיות מגוון יותר, המתבסס במידה רבה על ארנונה לשימושים אחרים (67%), נתון המעיד על פעילות רחבה של עסקים ותעשייה בתחומי השיפוט שלהן. לעומתן, ברשויות המקומיות אלעד, דאליית אל-כרמל, עספייא, בוסתאן אל-מרג'וכפר כנא עיקר ההכנסה מארנונה מקורו בארנונה למגורים (61% - 87%), דבר המעיד על היעדר מרכזי תעסוקה ומסחר בהיקף פעילות גדול. עולה שפוטנציאל גביית הארנונה משתנה בין הרשויות המקומיות ונשען במידה שונה על ארנונה לשימושים אחרים לעומת ארנונה למגורים.  הנחות בארנונה - עולה שבין הרשויות המקומיות שנבדקו קיימים פערים ניכרים בשיעור ההנחות בארנונה מתוך החיוב הראשוני בארנונה למגורים. במועצה האזורית בוסתאן אל-מרג'שיעור ההנחה הוא 40.67%, ומכאן שהארנונה נטו שעמדה לגבייה בפועל הסתכמה ב-6,799 אלף ש"ח. במועצה המקומיתכפר כנא שיעור ההנחה הוא 39.34%, והארנונה נטו שעמדה לגבייה הסתכמה ב-25,364 אלף ש"ח. באלעד שיעור ההנחה הוא 35.2%, והארנונה נטו שעמדה לגבייה הסתכמה ב-32,545 אלף ש"ח. בנוף הגליל שיעור ההנחה הוא %32.97, והארנונה נטו שעמדה לגבייה הסתכמה ב-47,110 אלף ש"ח. בעספייא שיעור ההנחה הוא 31.37%, מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 38 פערים בהכנסות העצמיות של רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 והארנונה נטו שעמדה לגבייה הסתכמה ב-14,298אלף ש"ח. בדאליית אל-כרמלשיעור ההנחה הוא29.75%, והארנונה נטו שעמדה לגבייה הסתכמה ב-22,053 אלף ש"ח, ובמועצה האזורית מגידו נרשם שיעור ההנחה הנמוך ביותר (17.19%), והארנונה נטו שעמדה לגבייה הסתכמה ב-19,925 אלף ש"ח.  תעריפי החיוב בארנונה - בשלושת סיווגי הארנונה שנבחנו - מגורים, משרדים, שירותים ומסחר ותעשייה - ניכרת מגמת עלייה כללית בתעריפים בשנים 2022 - 2024, לצד שונות בין הרשויות המקומיות. בשנת 2024 בעיריית אלעד התבלטה בתעריפים גבוהים במיוחד בכל הסיווגים: מגורים, משרדים, שירותים ומסחר ותעשייה: 53.6 ש"ח למ"ר, 261.14 ש"ח למ"ר ו-150.75 ש"ח למ"ר, בהתאמה, ובפערים גדולים יחסית מתעריפי המינימום: 38.27 ש"ח למ"ר, 75.14 ש"ח למ"ר ו-27.39 ש"ח למ"ר, בהתאמה. עיריית נוף הגליל שומרת על תעריפים גבוהים יחסית: בסיווגים מגורים, משרדים, שירותים ומסחר ותעשייה: 42.7 ש"ח למ"ר, 154.81 ש"ח למ"ר ו-52.76 ש"ח למ"ר, בהתאמה; והמועצה האזורית מגידו התבלטה בעלייה החדה בתעריפי סיווג משרדים ושירותים בעקבות הכללת אזור התעשייה מבוא כרמל בתחום שיפוטה של המועצה בשנת2023, אזור המשותף גם לדאליית אל-כרמל ולעספייא. בעקבות כך התעריף במועצה המקומית מגידו עלה מ-44.84 ש"ח למ"ר בשנת 2022 ל-95.42 ש"ח למ"ר בשנת 2023 ול-97.52 ש"ח למ"ר בשנת 2024. בסיווג התעשייה רוב הרשויות גובות תעריפים הקרובים לתעריף המינימום: 27.39 ש"ח למ"ר, וטווח התעריפים הוא בין 47.42 ש"ח ל-69.31 ש"ח, למעט אלעדהגובה150.75 ש"ח למ"ר שהוא קרוב לתעריף המרבי בסך183.1ש"ח, אךבמגידו נרשמה ירידה בתעריפים אלה מ-59.89 ש"ח בשנת 2022 ל-44.14 ש"ח בשנת 2023, ולאחריה עלייה מתונה ל-42.47 ש"ח בשנת 2024. בעספייא חלה עלייה מתונה בתעריף מ-74.3 ש"ח בשנת 2022 ל-77.35 ש"ח בשנת 2024.  השתהות משרד הפנים בהכרעה בבקשות לחלוקת ההכנסות - משרד הפנים השתהה בהכרעה בבקשות לחלוקת הכנסות שהוגשו לטיפולו ברשויות המקומיות שנבדקו, להלן פירוט: המועצה האזורית בוסתאן אל-מרג'פעלה כבר משנת 2006 לקדם את נושא חלוקת ההכנסות מאזור התעשייה אלון תבור באמצעות שיחות שקיימה עם הרשויות השותפות באזור התעשייה - המועצה האזורית עמק יזרעאל ועיריית עפולה, ובאמצעות בקשות לחלוקת הכנסות שהגישה למשרד הפנים בשנים 2014 ו-2017, וכן עתירה שהגישה לבג"ץ בשנת 2022. עוד נמצא כי החלטת משרד הפנים לתת למועצה אזורית בוסתאן אל-מרג' חלק מהכנסות מהארנונה שהוטלה על אזור התעשייה אלון תבור התקבלה בפברואר 2025 מבלי שפורסמה ברשומות. בשש השנים שחלפו ממועד הגשת הדוח המסכם של הוועדה לשינוי הגבולות בין המועצה המקומית כפר כנא לבין עירייתנוף הגליל בנובמבר 2019 ועד למועד סיום הביקורת בנובמבר 2025 עדיין לא התקבלה החלטה בעניין בקשת המועצה המקומית כפר כנא. עוד נמצא כי בשל אי-קבלת החלטה של משרד הפנים בעניין שינוי הגבולות ויתרה המועצה המקומית כפר כנא על בקשתה לחלוקת הכנסות מאזור התעשייה ציפורית, בתקווה לקידום החלטה חיובית בנושא שינוי הגבולות מול עיריית נוף הגליל. בבקשות הקשורות לדאליית אל-כרמל ולעספייא המתייחסות לחלוקת ההכנסות מבתי הזיקוק לנפט (בז"ן) המשויכים מהבחינה המוניציפלית לעיריית חיפה ובין מספר רשויות מקומיות, עלה כי דוח ועדת החקירה המסכם הראשון הוגש כבר בשנת 2020, הדוח השני הוגש בשנת 2022, ורק במרץ 2025 התקבלה החלטת השר בנושא. על אף הזמן הרב שחלף מתחילת ביצועם של ההליכים האמורים ולמרות העבודה המקצועית שהשקיעו שתי ועדות שטיפלו בנושא, הוחלט שלא לאמץ את המלצותיהן ולהקים ועדה נוספת. עיריית נצרת פועלת כבר יותר מ- 40 שנה להעביר לתחום שיפוטה את מתחם שפרינצק ששויך לתחום השיפוט של עיריית נוף הגליל, אף על פי שאין למתחם זיקה לתחום השיפוט של נוף הגליל או רצף טריטוריאלי עם תחום שיפוטה. לשם כך הגישה עיריית נצרת למשרד הפנים בקשות לשינוי גבולות עם נוף הגליל, ובהתאם להן מונו ועדות חקירה בשנים 1982, 1992, 2004 ו-2018, אך פעולותיה לא נשאו פרי. עוד נמצא כי אף ששתיים מוועדות החקירה שמונו במהלך השנים האמורות המליצו על העברת חלק מהמתחם לעיריית נצרת, המלצות אלה לא אומצו, ובכלל זה ההמלצות מנובמבר 2019 שהגישה הוועדה שמונתה בשנת 2018 במסגרת ההליך האחרון ומשרד הפנים לא נימק את החלטתו שלא לאמץ את ההמלצות. משרד מבקר המדינה מעיר כי התנהלות זו של משרד הפנים יוצרת סחבת מיותרת, פוגעת כלכלית ברשויות מרקע חברתי-כלכלי נמוך ואינה עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 39 פערים בהכנסות העצמיות של רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202  ועדת ערר לענייני חיובי ארנונה בפארק התעשייה מבוא כרמל שבמועצה האזורית מגידו - נמצא כי ועדת הערר האמורה לא התכנסה לדון בעררים שהוגשו החל מינואר 2023 ועד נובמבר 2025, תקופה חריגה באורכה.  הכנת אומדנים של פוטנציאל ההכנסות במסגרת הליך גיבוש הסכמי חלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות - נמצא כי במסגרת ההסכמים בין עיריית אלעד לבין המועצה האזורית דרום השרון לגבי חלוקת הכנסות מאזורי התעשייה המצויים בהקמה, לא הוכנו אומדנים של פוטנציאל ההכנסות המבוססים על זכויות הבנייה המתוכננות. היעדר אומדנים ראשוניים אלו מקשה על הרשויות לבחון את כדאיות ההסכמים, להעריך את פוטנציאל ההכנסות העתידי ולקבל החלטות מושכלות בנוגע לחלוקת ההכנסות הראויה בין שתי הרשויות. כמו כן, מצב זה עלול ליצור פערים בין ההכנסות בפועל לבין אלו שהובאו בחשבון בעת ניסוח ההסכמים.  ביצוע סקרי נכסים ברשויות המקומיות - נמצא כי ארבע מתוך שבע הרשויות המקומיות שנבדקו (אלעד, בוסתאן אל-מרג', כפר כנא ועספייא) לא ביצעו סקר נכסים זה יותר מחמש שנים. המועדים שבהם ביצעו הרשויות שנבדקו את סקרי הנכסים האחרונים: עיריית אלעד והמועצה המקומית עספייא בשנת 2018, המועצה האזורית בוסתאן אל-מרג' בשנת 2021, המועצה המקומית כפר כנא בשנת 2020, עיריית נוף הגליל בשנת 2024, המועצה המקומית דאליית אל-כרמל בשנת 2019, המועצה האזורית מגידו בשנת 2025. יצוין כי במועד סיום הביקורת החלה המועצה המקומית דאליית אל-כרמל לבצע סקר חדש.  אכיפת חוקי עזר - נמצא כי עיריית אלעד אינה אוכפת את הוראות חוק העזר להעמדת רכב וחנייתו. עקב כך ההכנסות מאכיפת חוק זה בשנים 2021-2024 הסתכמו בכ-39,250 ש"ח בלבד, סכום קטן ביותר שאינו משקף את הפוטנציאל הכלכלי הגלום באכיפה סדורה, ואף אינו נותן מענה הולם על הצורך בשמירה על הסדר הציבורי. למועצה המקומית דאליית אל-כרמל חוקי עזר, ובהם חוק עזר משנת 1954 בנושא סלילת רחובות, אשר עודכן בשנת 2019, וכן חוק עזר בנושא תיעול וניקוז משנת 2015. המועצה אינה מפעילה את חוקי העזר האמורים וממילא אינה גובה היטלים בגין הפעלתם. למועצה המקומית כפר כנא יש חוק עזר משנת 2010 להעמדת רכב ולחנייתו, אך היא אינה מחילה בפועל את הוראות חוק העזר ואינה גובה דמי חנייה עבור העמדת רכבים בתחום שיפוטה. המועצה האזורית מגידו אינה מפעילה את חוק העזר בנושא מודעות ושלטים, וממילא אינה גובה סכומים כלשהם בגינו. המועצה המקומית עספייא אינה מפעילה את חוק העזר בנושא תיעול וניקוז, וכלל לא היו לה הכנסות כלל בגין הפעלתו. משרד מבקר המדינה העיר לרשויות המקומיות כי אי-אכיפת חוקי העזר גורמת להפסדי הכנסות לרשויות ועלולה להשפיע לרעה על טיב השירות שהן מספקות לתושביהן. הסכמים לחלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות - עירית אלעד - משרד מבקר המדינה מציין לחיוב כי ההסכמים לחלוקת הכנסות שהכינה עיריית אלעד, בסיוע משרד הפנים, ושיתופי הפעולה בינה ובין הרשויות המקומיות הסמוכות עשויים לשמש מנוף חשוב לחיזוק איתנותה הכלכלית של העיר. זאת ועוד, מהלכים אלה עשויים לתרום לצמצום פערים תקציביים, לקידום פיתוח העיר ולטיוב רמת השירותים הניתנים לתושבים. חל מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 40 פערים בהכנסות העצמיות של רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 מומלץ שמשרד הפנים, בשיתוף משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה, ייבחנו צעדים לחיזוק הרשויות המקומיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, כל משרד בתחום אחריותו וסמכותו, ובכלל זה הגדלת מקורות ההכנסה של הרשויות, הגברת פוטנציאל הגבייה שלהן, הטמעת מנגנוני גבייה יעילים ברשויות וקידומם של מנגנוני איזון וחלוקת הכנסות בין רשויות מרמה חברתית-כלכלית גבוהה לרשויות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. צעדים אלה יכולים לכלול בין היתר קביעת מודל לחלוקת הכנסות מארנונה אזורית (בעיקר באזורי תעשייה משותפים) ומתן תמריצים לרשויות המקדמות פיתוח כלכלי. מומלץ שהרשויות המקומיות: המועצות האזוריות בוסתאן אל-מרג'ומגידו, והמועצות המקומיות דאליית אל-כרמל, כפר כנא ועספייא יפעלו לאיתור מקורות הכנסה נוספים להגדלת הכנסותיהן, יבחנו בשיטתיות את שיעורי הגבייה בתחום שיפוטן ויפעלו להגדלתם באמצעות תהליכים ממוקדים, ובהם הטמעת מערכות מידע לניהול גבייה והגברת נגישותם של שירותים דיגיטליים לתושבים. על משרד הפנים לפעול ללא דיחוי נוסף לפרסום ההחלטה בנוגע לחלוקת ההכנסות באזור התעשייה אלון תבור ברשומות כדי שיהיה ניתן לבצע את חלוקת ההכנסות בהתאם לה. על משרד הפנים לדון בבקשות לחלוקת הכנסות ולהכריע בהן בפרקי זמן סבירים כנדרש לפי כללי מינהל תקין. היעדר הכרעה וסחבת בקבלת החלטות גורמים לאובדן הכנסות לרשויות המקומיות ולפעולה שלא בהתאם לכללי מינהל תקין. נוסף על כך, על משרד הפנים להפיק לקחים מהמקרים שעלו בדוח ולקבוע לוחות זמנים ריאליים ומוגדרים מראש לטיפול בבקשות לחלוקת הכנסות ולשינויי גבולות, בהתאם לשלבי הטיפול בבקשות אלה, כדי להבטיח כי יינתן לרשויות המעורבות בכך מענה הולם בנושא. משעדכנה את הרכב ועדת הערר, על המועצה האזורית מגידו לפעול בדחיפות לכינוס הוועדה, לצורך דיון בהשגות ובעררים שהוגשו לה מטעם בעלי עסקים בפארק התעשייה מבוא כרמל וכן לצורך הסדרת הטיפול בהם, כדי להבטיח גבייה של מלוא הכספים המגיעים לה מהעסקים בפארק התעשייה, וכדי למנוע פגיעה נוספת באמון בין המועצה לרשויות המקומיות השותפות בהכנסות הפארק. ראוי היה כי משרד הפנים, עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון יכינו אומדנים כספיים המבוססים על נתונים תכנוניים לגבי היקף הבנייה באזורי התעשייה שבהם נבחנת חלוקת הכנסות בין שתי הרשויות, וכי הם יציגו את החלופות הכספיות השונות כמצע לדיון. על הרשויות המקומיותאלעד, בוסתאן אל-מרג',כפר כנא,נוף הגליל ועספייא לבצע סקר נכסים בתחום שיפוטן מדי חמש שנים בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים 2/2008, לנוכח החשיבות שיש בעריכתו. כמו כן, על המועצה המקומית דאליית אל-כרמל להשלים את סקר הנכסים שהחלה בעריכתו ולהטמיע אותו במערכותיה. על עיריית אלעד להפעיל באופן מוגבר את מנגנוני האכיפה העומדים לרשותה בעניין הוראות חוק העזר לחנייה, להגביר את הפיקוח בנושא ולהבטיח יישום מלא של הוראות חוק זה. מומלץ למועצה המקומית כפר כנא להפעיל את חוק העזר לחנייה, הן לצורך הסדרת החנייה והסדר הציבורי שבתחום שיפוטה והן לשם מיצוי פוטנציאל ההכנסות העצמיות העומד לרשותה. כמו כן, על המועצה המקומית דאליית אל-כרמל והמועצה האזורית מגידו לפעול ביתר שאת לאכיפת חוקי העזר לחנייה ולהגביר את הפיקוח והאכיפה בתחום זה, כדי לשמור על הסדר הציבורי, לצמצם את המפגעים במרחב הציבורי ולמצות את פוטנציאל ההכנסות העירוניות. על המועצה המקומית דאליית אל-כרמל להחיל את חוק העזר לסלילת כבישים ואת חוק העזר לתיעול וניקוז, וכן עליה לגבות את ההכנסות המגיעות לה בגין אי-גביית חוקים אלה. על המועצה האזורית מגידו לאכוף את חוק העזר למודעות ושילוט, כדי להגדיל את הכנסותיה העצמיות. על המועצה המקומית עספייא להפעיל את חוק העזר לתיעול וניקוז ולגבות את הסכומים המגיעים לה בגין אי-הפעלתו. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 41 פערים בהכנסות העצמיות של רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 חלוקת מקורות המימון בתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות בישראל, 1202 - 3202 (באלפי ש"ח) על פי נתוני משרד הפנים והדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות לשנת 2023, בעיבוד משרד מבקר המדינה. סך הכול ההכנסות בתקציב הרגיל אינן מסתכמות במדויק עקב עיגול מספרים. למבנה ההכנסות של הרשות המקומית השפעה ישירה על היקף השירותים הניתנים לתושבים ועל איכותם, על רמת הפיתוח העירוני ועל יכולתה של הרשות המקומית לצמצם פערים חברתיים-כלכליים. בדוח נבדקו הפערים בהכנסות העצמיות בין רשויות מקומיות בישראל, תוך בחינה של מקורות ההכנסה העיקריים של הרשויות: ארנונה למגורים, ארנונה לעסקים והסדרי חלוקת הכנסות מאזורי תעשייה. מהביקורת עלה כי קיימים פערים גדולים בין רשויות מקומיות, הנהנות מהכנסות גבוהות מארנונה לעסקים ומאזורי תעשייה (עיריית נוף הגליל והמועצה האזורית מגידו) ובין רשויות שהכנסותיהן מתבססות בעיקר על ארנונה למגורים (עיריית אלעד, המועצה האזורית בוסתאן אל-מרג'והמועצות המקומיות דאליית אל-כרמל, כפר כנא ועספייא.) פערים אלה יוצרים אי-שוויון בולט בין רשויות מבוססות, המחזיקות שטחי מסחר ואזורי תעשייה נרחבים, ובין רשויות שמבנה הכנסותיהן העצמיות מוגבל להכנסות מארנונה למגורים. עוד עלה כי מנגנוני חלוקת ההכנסות מאזורי מסחר ותעשייה, שנועדו לצמצם פערים אלו באמצעות הוועדות הגיאוגרפיות, מספקים מענה חלקי בלבד ואינם מביאים לאיזון מלא של אי-השוויון. לעיתים הם אף מעוררים מחלוקות ביןרשויות מרקע חברתי-כלכלי גבוהה לרשויות מרמה חברתית- כלכלית נמוכה. עוד נמצא שקיימים פערי זמן גדולים בין מועד פרסום המלצות הוועדות הגיאוגרפיות בנוגע לחלוקת ההכנסות למועד ששר הפנים מקבל החלטות בנושא. ההחלטות בעניין בקשות רבות לחלוקת הכנסות התקבלו שנים ארוכות לאחר פרסום המלצות הוועדות, ולעיתים לא התקבלו כלל. השיהוי בין שלב פרסום ההמלצות לקבלת ההחלטה על ידי השר עלול להביא לשלילת תוספת הכנסות מרשויות ממעמד חברתי-כלכלי הנמוך שאין להן מקורות הכנסה עצמיים ובכך לפגוע בהן מהבחינה הכלכלית ולהביא להורדת רמת השירותים שהן מספקות לתושביהן. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 42 פערים בהכנסות העצמיות של רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 חלק מהרשויות שנבדקו לא התקינו חוקי עזר, ובחלק מהרשויות לא הופעלו חוקי עזר למיצוי פוטנציאל הגבייה שלהן מהתושבים. על הרשויות המקומיות בסיוע משרד הפנים להשלים התקנת חוקי עזר בנושאים השונים להגדלת הכנסותיהן העצמיות ולפעול לאכיפתם. על הרשויות המקומיות לבצע סקר נכסים בתחומן מדי חמש שנים, לנוכח חשיבותו הרבה. על משרד הפנים לייעל את הליכי קבלת ההחלטות, ובכלל זה לאמץ מנגנון הכולל לוחות זמנים קבועים ומחייבים לטיפול בבקשות לחלוקת הכנסות, כדי למנוע עיכובים ממושכים בין מועד פרסום המלצות הוועדות הגיאוגרפיות למועד קבלתן של החלטות השר. כמו כן, יש לקבוע מנגנוני חלוקת הכנסות מאזורי תעשייה באופן שוויוני ושקוף, תוך מתן משקל מיוחד לרשויות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך הזקוקות לתוספת הכנסה. מ ב ק ר ה מ ד י נ ה דוח על הביקורת בשלטון המקומי אשכולות אזוריים - שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות ▪ תמוז התשפ"ו ▪ יוני 6202 ▪ מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 45 תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 אשכולות אזוריים - שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות תקציר אשכול אזורי הוא "איגוד ערים" מיוחד מסוג אשכול רשויות מקומיות המבוסס על התאגדות וולונטרית של רשויות מקומיות סמוכות (אשכול או אשכול אזורי). מטרת ההתאגדות היא לעודד פיתוח אזורי ולקדם שיתופי פעולה בנושאים שונים בין הרשויות המקומיות. בדומה לאיגודי ערים אחרים, לאשכולות מעמד חוקי הדומה לזה של רשות מקומית, אך בשונה מאיגודי ערים חד-תחומיים, לאשכול ניתנה הסמכות לעסוק בכלל הנושאים המקדמים את העשייה האזורית. אשכול מוקם מכוח חוק איגוד ערים, התשט"ו-1995 (חוק איגוד ערים), ומכוח צו של שר הפנים, בכפוף לבקשתן והסכמתן של הרשויות המקומיות המאוגדות בו, והן אינן מחויבות לקחת חלק בכל פרויקט שהאשכול יוזם. בשנת 2009, בעקבות יוזמת ראשי רשויות בגליל המערבי, הוקמה שותפות אזורית של הרשויות המקומיות בגליל המערבי, ובשנת 2013, בעקבות קול קורא שפרסם משרד הפנים שנה קודם לכן, הוקמו ארבעה אשכולות נוספים1. בדצמבר 2016 פורסם תיקון חקיקה לחוק איגוד ערים אשר עיגן את המעמד המשפטי של התאגידים המשותפים כאיגוד ערים מסוג אשכול אזורי. שבעה אשכולות אזוריים נוספים2הוקמו משנת 2018 ואילך, בעקבות קול קורא נוסף שפרסם משרד הפנים שנה לפני כן. לצד זאת הוקם צוות מקצועי לבחינת "האזוריות בישראל", אשר המליץ בדוח שהגיש בשנת 2020 על אימוץ אסטרטגיה ממשלתית לביזור סמכויות ועל הקמת רובד אזורי בשלטון המקומי. במסגרת מסקנות הצוות הוגדרו האשכולות האזוריים כאבן דרך ליישום רפורמה לקידום אזוריות בישראל וביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי. למען שמירת ערכי הזהות והדמוקרטיה המקומיים, הצוות המליץ להימנע מאיחוד כפוי של רשויות מקומיות. משנת 2014 פועל במשרד הפנים אגף לפיתוח אזוריות (האגף לפיתוח אזוריות) שאמון מטעם המשרד על קידום תפיסת האזוריות בישראל והפיכתה לחלק אינטגרלי ממדיניות משרדי הממשלה והשלטון המקומי. האשכול האזורי פועל באמצעות מועצת האשכול שמורכבת מנציגי הרשויות המקומיות החברות בו. כ-55.2 עד 12 אשכולות 180 רשויות 713.5 מיליוני כ-167.4 אזוריים מקומיות ש"ח מיליוני ש"ח פעלו בישראל מאוגדות באשכולות היקף הפעילות השוטפת היקף הפעילות בפברואר 2026 האזוריים, ובהן התגוררו של כלל האשכולות השוטפת של חמשת בשנת 2023 3,650.1 אלפי בשנת 2024, כתריסר האשכולות האזוריים תושבים, מהם 2,380.8 שנים מתחילת פעילותם הוותיקים3, נכון אלפי תושבים (כ-%65.2) של האשכולות לשנת 20244 יהודים ו-1,269.3 אלפי תושבים (כ-34.8%) שאינם יהודים 1 נוסף על אשכול גליל מערבי הוקמו ארבעה אשכולות: אשכול בית הכרם הגלילי (אשכול בית הכרם), אשכול גליל מזרחי, אשכול נגב מזרחי ואשכולנגב מערבי. 2 שבעת האשכולות שהוקמו: אשכול הגליל והעמקים, אשכול השרון, אשכול יהודה ושומרון, אשכול הכנרת והעמקים, אשכול מישור החוף, אשכול רשויות המפרץ (אשכול המפרץ) ואשכול שורק דרומי. 3 קבוצת האשכולות אשר הוקמו עד שנת 2014 - בית הכרם, גליל מזרחי, גליל מערבי, נגב מזרחי ונגב מערבי. 4 זו השנה האחרונה שלגביה היו בידי משרד הפנים הדוחות המבוקרים של האשכולות. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 46 אשכולות אזוריים- שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 כ-80.4% עד כ-4.2 עד כ-5.3 כ-32% עד כ-84.4 מיליוני כ-93.5% מיליוני ש"ח בלבד כ-54% ש"ח שיעור התשלומים היקף הפעילות השוטפת שיעור התשלומים סך החובות הכולל מהתקציב הרגיל של שלושה7 מתוך ששת מהתקציב הרגיל עבור של הרשויות בשנת 2024 עבור האשכולות האזוריים הוצאות הנהלה וכלליות המקומיות לאשכולות שירותי תברואה ואיכות החדשים8 בחלוף כשש בשנת 2024 בשלושה בשנת 2023. לפי הסביבה בארבעה5 שנים מהקמת האשכולות מתוך ששת האשכולות נתונים חלקיים לשנת מתוך חמשת החדשים (וארבע שנים החדשים 2024 סכום החובות האשכולות הוותיקים. מהקמת אשכול יהודה לחמישה אשכולות9 באשכול החמישי6 ושומרון) הסתכם בכ-64.9 כ-82.0% מהתשלומים מיליוני ש"ח בתקציב הרגיל היו עבור מימון שירותי הסעות %79 2 קולות קוראים מהמשיבים%56 מהמשיבים בלבד 0 על הסקר שעשה על הסקר שעשה משרד מתוך 24 הקולות מספר מבקרי פנים משרד מבקר המדינה מבקר המדינה ענו כי: הקוראים שמשרד הפנים שמועסקים בקרב 177 רשויות האשכול האזורי כלל אינו פרסם בשנים 2018 - באשכולות האזוריים. מקומיות מאושכלות עומד בציפיות הרשות 2025 הופנו גם בשני אשכולות בלבד סברו כי השתתפות המקומית (עשרה נציגים - לאשכולות האזוריים, הוקמה ועדת ביקורת הרשות המקומית%9 מהמשיבים), עומד ואף אחד מהם לא בשנת 2023 בפעילויות האשכול בציפיות במידה מועטה הופנה לאשכולות לא הובילה כלל או (19 נציגים - 16% האזוריים באופן בלעדי. הובילה במידה מועטה מהמשיבים), עומד גם משרדי ממשלה או בינונית להתייעלות בציפיות במידה בינונית אחרים וגופים נוספים באספקת השירותים (36 נציגים - 31% הפנו לאשכולות המוניציפליים מהמשיבים) האזוריים רק 33 מתוך 482 הקולות הקוראים שפרסמו בחודשים אוגוסט 2025 - פברואר 2026 בדק משרד מבקר המדינה את נושא הפעלת האשכולות האזוריים בישראל. במסגרת הביקורת נבדקו היקף הפעילות התקציבית של האשכולות, היבטים בתפקודו של משרד הפנים כמאסדר, בהם הליך הבקרה על פעילות האשכולות וגיוס כספים; נהלים שפרסם משרד הפני ם לאשכולות; היבטים בניהול האשכולות האזוריים; מטרות תהליך האִשְּׁכּול. כמו כן, הדוח בחן היבטים שקשורים לפרסום הקולות הקוראים שיועדו לאשכולות האזוריים ואת שקיפות פעילותם באמצעות בדיקת סוגי המידע שפרסמו כל 12 האשכולות האזוריים באתרי המרשתת שלהם. זאת ועוד, בביקורת נבדק תפקוד המועצות של שני אשכולות אזוריים - אשכול הכנרת והעמקים ואשכול נגב מערבי (האשכולות או האשכולות האזוריים שנבדקו בביקורת עומק). 5 אשכולות בית הכרם, גליל מזרחי, גליל מערבי ונגב מערבי. 6 אשכול נגב מזרחי. 7 אשכולות השרון, יהודה ושומרון ושורק דרומי. 8 קבוצת האשכולות אשר הוקמו בשנים 2018 - 2020 - הגליל והעמקים, המפרץ, הכנרת והעמקים, יהודה ושומרון, השרון ושורק דרומי. 9 במועד סיום הביקורת, פברואר 2026, לא היו בידי משרד הפנים דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2024 של ארבעה אשכולות אזוריים. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 47 אשכולות אזוריים- שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202  אפקטיביות הפעילות של האשכולות בהתאם לתוצאות סקר רשויות מאושכלות ⚫ הסיבות להצטרפות הרשויות המאושכלות לאשכול אזורי - מהסקר עלה כי הסיבות העיקריות להצטרפות רשויות לאשכולות האזוריים הן חיסכון בעלויות שירותים (66% מהתשובות), חשיבות הפיתוח האזורי (54%) וקבלת תקציבים המותנים בהצטרפות לאשכול (50%.) עוד עלה מהסקר כי בעוד שהסיבה העיקרית להצטרפותן של רשויות מקומיות לאשכולות האזוריים היא חיסכון בעלויות של שירותים, למרבית מהרשויות המאושכלות שנציגיהן השיבו לשאלה, ההשתתפות בפעילות האשכול לא הביאה לחיסכון משמעותי בעלויות. ⚫ מידת עמידת האשכול האזורי בציפיות הרשות המקומית - מהסקר עולה כי 9% מהמשיבים (עשרה נציגים), השיבו כי הוא כלל אינו עומד בציפיות; 16% מהמשיבים (19 נציגים) השיבו כי הוא עומד בציפיות במידה מועטה, ו-31% מהמשיבים (36 נציגים) השיבו כי הוא עומד בהן במידה בינונית - סך הכול 56% מהמשיבים (65 נציגים). ⚫ מידת מימוש מטרות האשכולות - אשכול אזורי מוקם כדי לעודד פיתוח אזורי וקידום שיתופי פעולה במטרה להביא לאספקה משותפת ויעילה של שירותים מוניציפליים, שיפור באיכות חייהם של השותפים, הנגשת שירותים חדשים ומותאמים. מהסקר עלה כי פעילות האשכולות האזוריים מביאה למימוש חלקי בלבד של המטרות שלשמן הם הוקמו. כ-69% מכלל המשיבים סברו כי האשכול לא תרם כלל או תרם במידה מועטה או בינונית לשיפור השירותים הניתנים לתושבי הרשות המקומית, וכ-79% מכלל המשיבים השיבו כי השתתפות הרשות המקומית בפעילויות האשכול לא הובילה כלל או הובילה במידה מועטה או בינונית להתייעלות באספקת השירותים המוניציפליים. זאת ועוד, כ-51% מהמשיבים ענו כי פעילות האשכול האזורי לא תרמה כלל או תרמה במידה מועטה או בינונית לפיתוח האזוריות. ⚫ היבטים שנדרשים לשיפור פעילות האשכולות-מהסקר עלה כי39% מתשובותיהם של נציגי הרשויות המאושכלות בנוגע להיבטים שבהם נדרש שיפור בפעילות האשכולות עסקו בנושאים הקשורים למימוש יתרון האזוריות (20% מהתשובות) ובמענים שניתנים לצורכי הרשויות המאושכלות (19% מהתשובות). חשוב מכך, חלק מהמשיבים אף התלוננו על המנגנון המופרז של האשכול האזורי, על אי-השוויון בהשפעת הרשויות החברות באשכול על פעילותו ועל כך שהוא משרת בעיקר את הרשויות החזקות, והיו אף שסברו כי צריך לפרק את האשכולות אף שהם חברים באחד מהם.  הדוחות הכספיים המבוקרים של האשכולות - אף על פי שחוזר מנכ"ל משרד הפנים ממרץ 2008 מחייב להגיש את הדוחות הכספיים המבוקרים והדוחות המפורטים עד יוני בשנה העוקבת - במועד סיום הביקורת, פברואר 2026, בחלוף כשמונה חודשים מהמועד שנקבע בחוזר, לא היו בידי משרד הפנים הדוחות הכספיים המבוקרים ודוחות הביקורת המפורטים לשנת 2024 של ארבעה מתוך 12 האשכולות האזוריים -אשכולות גליל מערבי, הגליל והעמקים, המפרץ ושורק דרומי.  הפעילות התקציבית של האשכולות הוותיקים - האשכולות בית הכרם, גליל מזרחי, גליל מערבי, נגב מזרחי ונגב מערבי ⚫ בחלוף יותר מתריסר שנים מתחילת פעילותם של האשכולות, היקף הפעילות השנתית של חמשת האשכולות האזוריים הוותיקים הגיע לעשרות ואף למאות מיליוני ש"ח. ⚫ עיקר התשלומים מהתקציב הרגיל של ארבעה מתוך חמשת האשכולות הוותיקים הוא עבור שירותי תברואה ואיכות הסביבה - בשנת 2024 היה שיעור התשלומים עבור שירותים אלה באשכול בית הכרם מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 48 אשכולות אזוריים- שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 כ-80.4%, באשכול גליל מזרחי - כ-86.5%, באשכול גליל מערבי - כ-84.2% ובאשכול נגב מערבי - כ-93.5%. לעומת זאת, באשכול נגב מזרחי הפעילות העיקרית בתקציב הרגיל הייתה מימון שירותי הסעות - כ-82.0% בשנת 2024, ואילו שיעור מימון שירותי התברואה ואיכות הסביבה היה רק כ-13.3% מסך ההוצאה.  הפעילות התקציבית של האשכולות החדשים - האשכולות הגליל והעמקים, המפרץ, הכנרת והעמקים, יהודה ושומרון, השרון ושורק דרומי ⚫ בחלוף כשש שנים מהקמת האשכולות החדשים (וארבע שנים מהקמת אשכול יהודה ושומרון), היקף הפעילות התקציבית השוטפת של מחציתם (אשכול השרון, אשכול יהודה ושומרון ואשכול שורק דרומי) נשאר נמוך, ושיעור הוצאות הנהלה וכלליות גבוה יחסית. הוצאות הנהלה וכלליות היו כ-36% מתוך היקף הפעילות השוטפת של אשכול השרון בשנת 2024, וכ-54% מתוך היקף הפעילות השוטפת של אשכול יהודה ושומרון באותה השנה; באשכול שורק דרומי הוצאות הנהלה וכלליות היו כ-32% מתוך היקף הפעילות השוטפת של האשכול. ⚫ מבין חמשת האשכולות החדשים, באשכולות הגליל והעמקים, הכנרת והעמקים והמפרץ נרשמה מגמת עלייה בהיקף הפעילות התקציבית השוטפת בשנים שנבדקו. באשכולות הגליל והעמקים והכנרת והעמקים התרכזה עיקר הפעילות בתחום התברואה ואיכות הסביבה: בשנת 2024 הוקצו כ-94.2% מהתשלומים מהתקציב הרגיל של אשכול הגליל והעמקים למימון שירותי תברואה ואיכות הסביבה, ובאשכול הכנרת והעמקים - כ-82%. באשכול המפרץ התרכזה עיקר ההוצאה מהתקציב הרגיל בשנת 2024 בתחום שירותי השכרת מבנים: כ-50.5% מהתקציב השוטף הוקצו לפעילות זו, וכ-13.2% נוספים הוקצו לתחום התברואה ואיכות הסביבה.  חובות הרשויות המקומיות לאשכולות האזוריים - סכום החובות הכולל של הרשויות המקומיות לשמונה אשכולות בגין תשלומי דמי חבר - בית הכרם, גליל מזרחי, גליל מערבי, הגליל והעמקים, הכנרת והעמקים, המפרץ,נגב מזרחיונגב מערבי - הסתכם בשנת2023 בכ-84.4 מיליוניש"ח, ולפי נתונים חלקיים לשנת 2024 סכום החובות של הרשויות לחמשת האשכולות שהיו להם דוחות כספיים לאותה השנה - בית הכרם, גליל מזרחי, הכנרת והעמקים, נגב מזרחי ונגב מערבי - הסתכם בכ-64.9 מיליון ש"ח. בשבעה מתוך שמונת (כ-87.5%) האשכולות שרשויות חייבות להם גדלו החובות בשנים האמורות. באשכולות נגב מזרחי והמפרץ הייתה העלייה הניכרת ביותר: בשנת 2021 לא היו לרשויות המאושכלות באשכול נגב מזרחי חובות לאשכול כלל, אך בשנת 2024 הגיעו החובות לכ-6.8 מיליוני ש"ח; באשכול המפרץ גדל החוב מכ-0.8 מיליוני ש"ח בלבד בשנת 2021 לכ-11.3 מיליוני ש"ח בשנת 2023. באשכולות בית הכרם, הגליל והעמקים והכנרת והעמקים, שהחוב כלפיהם היה גבוה כבר בשנת 2021 (כ-7 מיליוני ש"ח, כ-7.5 מיליוני ש"ח וכ-6.6 מיליוני ש"ח, בהתאמה), גדלו החובות עוד יותר - באשכול בית הכרם גדלו החובות של הרשויות לאשכול בשנת 2024 לכ-5.41 מיליוני ש"ח (עלייה של כ-120%), באשכול הגליל והעמקיםגדלו החובות לכ-11.4 מיליוני ש"ח (עלייה של כ-52%) ובאשכול הכנרת והעמקים גדלו החובות לכ-15.0 מיליוני ש"ח (עלייה של כ-127%). גם באשכול גליל מזרחי היקף החובות של הרשויות המאושכלות כלפי האשכול היה גבוה כבר בשנת 2021 והגיע לכ-13.4 מיליוני ש"ח, ובשנת 2024 גדלו החובות לכ-15.0 מיליוני ש"ח (עלייה של כ-12%.)  אסדרת תחום האשכולות האזוריים - למרות הצורך שהעלה האגף לפיתוח אזוריות בתיקון החקיקה הקיימת והצורך להתאימה למאפיינים הייחודיים של האשכולות האזוריים, תהליך אסדרת פעילות האשכולות האזוריים באמצעות ייזום תיקון חקיקה והחלטות ממשלה שקידם משרד הפנים לא הושלם, ונכון למועד סיום הביקורת, פברואר 2026, הוא אף אינו מקודם על ידי משרד הפנים.  נוהלי העבודה של משרד הפנים לאשכולות האזוריים - אף על פי שחוק איגוד ערים העניק למשרד הפנים את הסמכות להתקין תקנות בעניין האשכולות האזוריים, ולמרות אחריותו של משרד הפנים כמאסדר תחום האשכולות האזוריים, אין לו מאגר מסודר של הנהלים החלים על האשכולות האזוריים. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 49 אשכולות אזוריים- שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202  גיוס וקבלה של תרומות ⚫ אי-התאמה בין הנחיות משרד הפנים בנוגע לקבלת תרומות - על פי נוהל ההקמה וההפעלה שפרסם משרד הפנים, אשכול רשאי לקבל תרומות רק בכפוף להוראות שבנוהל תרומות שפורסם במסגרת חוזר מנכ"ל משרד הפנים (נוהל תרומות). על פי מדריך ההפעלה שפרסם משרד הפנים, קבלת התרומות באשכולות מתבססת על נוהל תרומות ולחלופין על נוהלי תרומות פנימיים של האשכולות. משמעות הדבר היא שמדריך ההפעלה מאפשר לאשכולות לקבוע נוהלי תרומות פנימיים כחלופה לתנאים שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד הפנים. ⚫ קבלת תרומות באשכול הכנרת והעמקים - שלא בהתאם לנוהל תרומות שהוחל על האשכולות האזוריים, ולפיו קבלה של תרומות תיבחן בידי ועדה ייעודית לתרומות, באשכול הכנרת והעמקים לא פועלת ועדה כזו. זאת ועוד, אף שעל פי הנוהל תנאי לקבלת התרומה הוא חתימה על הסכם בין הצדדים, תרומת מיגונית לאשכול כנרת והעמקים לא לוותה בהסכם חתום. אשר לתרומה נוספת שהוענקה לאשכול, האשכול חתם על הסכם שאינו תואם את ההתקשרות שבה התקשר בפועל לעניין מימון תוכנית הכשרה לראשי רשויות. ⚫ קבלת תרומות באשכול נגב מערבי - שלא בהתאם לנוהל תרומות שהוחל על האשכולות האזוריים, באשכול נגב מערבי לא פועלת ועדת תרומות. נוסף על כך, אשכול נגב מערבי מגדיר כספים שהוא מגייס מגורמים פילנתרופים כתמיכות או מענקי ביצוע, זאת אף שבחלק מההסכמים שעליהם חתם האשכול כספים אלו מוגדרים כתרומות.  פרויקטים משותפים - באשכולות שנבדקו קיימת אי-בהירות בעניין סיווג התקשרויות של אשכולות עם עמותות או גופים עסקיים, כתרומה או כמיזם משותף, ובעניין הדין שחל על ההתקשרות. מדריך ההפעלה שהפיץ משרד הפנים לאשכולות אינו מבהיר את העקרונות המבדילים בין השניים, ואינו מבהיר מהי המסגרת המכרזית והמשפטית שלפיה תיעשה ההתקשרות לפרויקט משותף בין האשכול לבין עמותה.  שיוך של רשויות מקומיות לאשכולות אזוריים בהתאם למפת האשכולות - חוות דעת מקצועיות שהוכנו במשרד הפנים בשנים 2024 - 2025 בחנו את בקשותיהן של רשויות מקומיות להצטרף לאשכול בלי לבחון את הבקשות אל מול מפת-על המגדירה את החלוקה המיטבית של המדינה לאשכולות אזוריים. נוסף על כך, נכון למועד הביקורת, לא קיימת מפה רשמית שמתווה שיוך של רשויות מקומיות לאשכולות אזוריים או מסמך מדיניות ארצי מאושר שנשען על מתודולוגיה סדורה וכולל את השיקולים שעל משרד הפנים להביא בחשבון בהקמת אשכול או באישור צירוף של רשויות נוספות לאשכול קיים, ביניהם שיקולים גיאוגרפיים, אסטרטגיים וכלכליים, צמצום פערים בתחומים שונים, הזיקות ופוטנציאל שיתופי הפעולה בין הרשויות.  פערי מידע בין מקורות שונים בנוגע לרשויות החברות באשכולות האזוריים - המידע הנוגע לרשויות החברות באשכול בית הכרם ושורק דרומי המופיע באתר האשכול ובאתר משרד הפנים אינו מעודכן ואינו כולל רשויות כחברות באשכול, אף שהצטרפותן לאשכול פורסמה ברשומות. זאת ועוד, ברשימת הרשויות המפורסמת באתרי המרשתת של אשכולות יהודה ושומרון ומישור החוף כלולות רשויות שמוצגות כחברות באשכול, אך נכון למועד סיום הביקורת בנושא זה (ינואר 2026) הצטרפותן לאשכול טרם אושרה. כמו כן בדוח הביקורת המפורט לשנת 2023 של אשכול רשויות יהודה ושומרון הופיעו שתי רשויות כרשויות החברות בו אף שבינואר 2026 תהליך צירופן עדיין לא הושלם.  אשכול יהודה ושומרון ⚫ צירוף רשויות לאשכול יהודה ושומרון - לאורך השנים אישור הצטרפותן של רשויות לאשכול יהודה ושומרון הביא להגדלת האשכול באופן עקבי הן מבחינת שטחו והן מבחינת האוכלוסייה שאותה אמור האשכול לשרת. אף על פי שסוגיית פריסתו הגיאוגרפית הרחבה של האשכול עלתה כבר עם הקמתו, משרד הפנים אישר את הצטרפותן של רשויות נוספות לאשכול לאורך שנות פעילותו בלי לבחון את השפעת הגידול בשטח האשכול ובאוכלוסייתו על פעילות האשכול, על יכולתו לפעול באופן מיטבי ועל מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 50 אשכולות אזוריים- שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 מימוש המטרות שלשמן הוקם ובלי לתת מענה חלופי לרצון הרשויות באשכול יהודה ושומרון להתאשכל. נוסף על כך, בסמוך להכנת חוות הדעת המקצועית של משרד הפנים ממרץ 2025 בדבר צירופן של שש רשויות לאשכול יהודה ושומרון, הועברה למשרד הפנים בקשה מטעם האשכול לפיצולו, בצירוף פירוט הקשיים המלווים אותו ונובעים מגודלו ומפריסתו הגיאוגרפית והפגיעה הנוצרת מכך במימוש מטרות האשכול. למרות זאת, המשרד המליץ בחוות דעתו ממרץ 2025 על צירוף שש הרשויות לאשכול יהודה ושומרון, ונכון למועד סיום הביקורת (פברואר 2026) האשכול לא פוצל. ⚫ התייחסות למפת האשכולות בחוות הדעת של משרד הפנים - בעוד שבחוות הדעת המקצועיות שהכין משרד הפנים במרץ 0252 לצירוף רשויות לאשכולות לא נמצאה התייחסות למפת האשכולות, חוות דעתו של המשרד מיוני 2025 בנוגע לפיצול האשכול כללה התייחסות למפת האשכולות שקידם המשרד ובחנה את הרכבו ומאפייניו של האשכול במצב הקיים ובמצב המוצע ביחס אליה.  מטרות האשכולות האזוריים - המטרות שנקבעו לאשכולות האזוריים אינן מוגדרות באופן עקבי בפרסומים ובמקורות רשמיים שונים של משרד הפנים.  מדדים לבדיקת השגת מטרות האשכולות האזוריים - בחלוף כתריסר שנים מתחילת פעילותם של האשכולות, משרד הפנים לא קבע מדדים קבועים, רוחביים וסדורים שיאפשרו לו להעריך ולבקר את פעילותם.  קולות קוראים ⚫ ייעוד קולות קוראים לאשכולות האזוריים- אף שמשרד הפנים ממליץ למשרדי ממשלה אחרים לשקול בשלב גיבוש הקולות הקוראים אפשרות לייעד אותם לאשכולות אזוריים, הוא עצמו לא קבע מנגנון שיקבע את הצורך לשתף בגיבוש הקולות הקוראים שהוא מפרסם את האגף לפיתוח אזוריות. בבדיקה של 35 קולות קוראים שיועדו לאשכולות האזוריים באופן בלעדי או שהאשכולות היו בין אלה שיכלו להשתמש בהם (33 מהם פורסמו עד שנת 2025 ושניים נוספים פורסמו בשנת 2025), רק לגבי ארבעה קולות צוין בקובץ משרד הפנים בשדה "אוכלוסיית יעד" כי הם יועדו לאשכולות. יותר מכך, בבדיקה מדגמית של 30 קולות קוראים שבהם לא צוין באף אחד מהשדות האמורים שהם מיועדים לאשכולות האזוריים נמצאו שני קולות שהיו מיועדים בפועל גם לאשכולות, אך מידע זה הופיע רק במסמכי הקולות הקוראים עצמם שצורפו כקובץ. ⚫ מאגר קולות קוראים לאשכולות אזוריים - אף על פי שמשרד הפנים מפרסם לציבור קולות קוראים שהוא ומשרדי ממשלה אחרים פרסמו לגופי השלטון המקומי, ולמרות החשיבות של היענות אשכולות לקולות קוראים למימוש המטרות שלשמן הוקמו האשכולות, אין בידי האגף לפיתוח אזוריות שממונה על קידום האשכולות, ריכוז של כלל הקולות הקוראים שהופנו לאשכולות האזוריים באופן בלעדי או שהם בין הגופים שיכולים להשתמש בהם. כמו כן, אין בידיו מידע בנוגע למספר האשכולות האזוריים שהגישו בקשות במסגרת הקולות הקוראים שפורסמו. ⚫ קולות קוראים ייעודיים לאשכולות האזוריים - למרות החלטת הממשלה מספר 3738 מיום 15.4.18 שהגדירה את האשכולות האזוריים כאזורי עדיפות לאומית לצורך קבלת תמיכות באמצעות קולות קוראים, ולמרות המלצות משרד הפנים עצמו למשרדי הממשלה האחרים לשקול את שילוב האשכולות בקולות הקוראים, מתוך 24 הקולות הקוראים שמשרד הפנים פרסם בשנים 2018 - 2025, שני קולות בלבד הופנו גם לאשכולות האזוריים, ואף אחד מהם לא הופנה לאשכולות האזוריים באופן בלעדי. כמו כן, גם משרדי הממשלה האחרים וגופים נוספים הפנו לאשכולות האזוריים רק 33 מתוך 482 הקולות הקוראים שפרסמו (כ-4%), ורק שלושה קולות הופנו לאשכולות האזוריים באופן בלעדי.  איסוף נתונים על פעילות האשכולות- מלבד הנושא התקציבי ודרישות התשלום, בין האשכולות וביןהאגף לפיתוח אזוריות לא מתקיים ממשק ממוחשב המאפשר העברת נתונים מלאים הנוגעים לפעילות האשכולות באופן שוטף, דבר העלול להציב מכשול בעת קבלת החלטות מבוססת נתונים לצורך הקצאת משאבים מיטבית ומושכלת לפעילות האשכולות האזוריים. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 51 אשכולות אזוריים- שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202  מנגנוני בקרה לביקורת על עבודתם של האשכולות האזוריים ⚫ מינוימבקר פנימיבאשכולות האזוריים-בחלוף כתריסר שנים לאחר הקמתם של האשכולות האזוריים הראשונים, משרד הפנים לא הסדיר את מינוי המבקר הפנימי באשכולות האזוריים. ⚫ ועדה לענייני ביקורת - אין חיוב בדין להקים ועדה לענייני ביקורת באשכולות אזוריים, ומשרד הפנים לא הסדיר את עניין הקמתה של ועדת ביקורת בצווי ההקמה של 12 האשכולות שפעלו במועד סיום הביקורת, פברואר 2026. נכון לשנת 2023 הוקמה ועדת ביקורת בשני אשכולות בלבד מתוך 12 האשכולות שפעלו בשנה זו, ונכון לשנת 2024 הוקמה ועדת ביקורת באשכול אחד מבין שבעת האשכולות שהדוחות המפורטים שלהם לאותה השנה הועברו למשרד הפנים. ⚫ הקמת צוות לתיקון ליקויים - אף על פי שמשרד הפנים הנחה במסגרת נוהל ניהול כספים ותקציב מאוגוסט 2023 את האשכולות לדון בליקויים בדוחות המבוקרים, לתקנם ולהקים לצורך כך צוות לתיקון ליקויים מטעמם, בשני האשכולות האזוריים שנבדקו - אשכול הכנרת והעמקים ואשכול נגב מערבי - לא מונה צוות לתיקון ליקויים, ובאשכול הכנרת והעמקים גם לא היה דיווח למועצת האשכול על ליקויים שעלו בדוחות הכספיים והמפורטים. ⚫ ביקורת באשכולות האזוריים בידי מבקרי הרשויות המקומיות החברות בהם - למרות הסמכויות שהחוק העניק למבקרי הרשויות המקומיות, המאפשרות להם לבצע ביקורת באשכול האזורי שהרשות חברה בו, בשנים 2021 - 2025 מבין 22 מבקרי הרשויות החברות באשכולות הכנרת והעמקים ונגב מערבי רק מבקר של רשות מקומית אחת - עיריית שדרות - ביצע ביקורת באשכול האזורי שאליו היא משתייכת.  מועצת האשכול וועדותיה הרכב מועצת האשכול - בשנת 2023 בארבעה מתוך עשרה אשכולות שלא נבדקו בביקורת העומק - גליל מערבי, המפרץ, נגב מזרחי ושורק דרומי - היה שיעור חברי המועצה שהם עובדי הרשויות המקומיות נמוך ממחצית, שלא בהתאם לחוק איגוד ערים, ומשרד הפנים לא העיר לאשכולות על כך בדוחות המפורטים שפרסם באותה השנה. באחד מבין שני האשכולות האזוריים שנבדקו - אשכול הכנרת והעמקים - בינואר 2026 היה שיעור חברי המועצה שהם נבחרי ציבור כ-67.7% - גבוה מהמותר בחוק. עוד נמצא כי למרות היות משרד הפנים המאסדר לנושא האשכולות האזוריים, הוא אינו מחזיק ברשימות העדכניות של חברי המועצה באשכולות (מלבד מה שמופיע בדוחות המפורטים). ⚫ מינוי חברי מועצה באשכול הכנרת והעמקים - האשכול מאפשר לראשי רשויות מקומיות החברות באשכול למנות למועצת האשכול נציג מטעם הרשות המקומית, בעוד שהסמכותלמנות את הנציג למועצה נתונה בידי מועצת הרשות המקומית. עוד נמצא כי אשכול הכנרת והעמקים הסתפק בקבלת הודעה בעל פה על המינוי האמור מאת ראשי הרשויות המקומיות החברות בו, למעט מקרה אחד שבמסגרתו ראש רשות מקומית עדכן את האשכול בכתב על מינוי נציג במועצת האשכול. ⚫ ועדת כספים - החקיקה אינה מחייבת להקים באשכול ועדת כספים, עם זאת במדריך ההפעלה הוגדרה ועדת הכספים ועדת חובה באשכולות האזוריים, ואילו בנוהל הקמה והפעלה לא נקבעה חובה להקימה. חוסר אחידות זה בא לידי ביטוי בכך שבחלק מהאשכולות קיימת ועדת כספים ובאחרים אין היא קיימת. ⚫ כינוס ישיבות מועצת אשכול - בשנים 2021 - 2025 קיים אשכול הכנרת והעמקים רק 16 ישיבות מועצה מתוך 20 ישיבות לכל הפחות כנדרש בצו איגוד ערים (הוראות אחידות), התשל"ז-1977 (צו איגוד ערים) (80%). נוסף על כך שתיים מתוך 16 הישיבות הוגדרו "ישיבות טלפוניות" שבהן מרבית מחברי המועצה הצביעו במשאל טלפוני בלי שהתקיים דיון ובניגוד לחובה לכנס ישיבה. אשכול נגב מערבי אומנם קיים את מספר הישיבות הנדרש (20 מתוך 20 ישיבות), אך נוסף על ישיבות אלה הוא קיבל ארבע החלטות בהתכתבות בדוא"ל, בלי שכינס את המועצה לדיון בנושאים מהותיים שהועלו להצבעה. בהחלטה מ-9.4.25 התבקשו חברי המועצה לאשר בדוא"ל חוזר שורה של החלטות, ביניהן החלטה על עדכון התקציב השוטף והתקציב הבלתי רגיל של האשכול, וכך החלטה בהתכתבות החליפה כינוס ישיבה. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 52 אשכולות אזוריים- שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202  שכירת מגרש ללא אישור מועצת האשכול - שלא בהתאם לצו איגוד ערים, אשכול הכנרת והעמקים התקשר בהסכם לשכירת מגרש ללא אישור מועצת האשכול; מועצת האשכול לא ביקשה הבהרות בעניין ההוצאות עליו במסגרת ישיבות אישורי התקציב לשנים 2024 ו-2025; ועלות החנייה לעובדי האשכול יכלה להסתכם בכמחצית מעלות דמי השכירות, התחזוקה וההכשרה של המגרש לאותן השנים. יתרה מזו, בעוד שבהודעה על המשא ומתן לשכירת המגרש נמסר למועצה כי המגרש לא ישמש רק לצורך חניית עובדי האשכול ומבקריו אלא גם יניב הכנסות, בפועל המשא ומתן להשכרתו לגורם שלישי כשל, וכך כל עלויות השכירות הושתו על תקציב האשכול.  עריכת מכרזים בעבור הרשויות המקומיות באשכול כנרת והעמקים - נכון לאוקטובר 2025 פרסם אשכול הכנרת והעמקים לרשויות המקומיות החברות בו 55 מכרזים, אך ב-54% מהם הרשויות המקומיות לא עשו שימוש כלל. עוד עלה בביקורת כי המדד שנקבע להעלאת שכר מנכ"ל אשכול הכנרת והעמקים בשנים 2023 - 2024 היה פרסום 25 מכרזים בשנה, בלי שנקבעה דרישה לבחון את נחיצותם, ואכן האשכול לא ביצע בדיקת צרכים מול הרשויות המקומיות לפני פרסום המכרזים וגם לא בחן את הסיבות שבגינן רוב המכרזים שהוא פרסם נותרו ללא שימוש.  שקיפות ועדכניות המידע באתרי המרשתת של האשכולות ⚫ האשכולות אינם מפרסמים באתרי המרשתת חלק מסוגי המידע שעליהם לפרסם לציבור (הודעות על אצילת סמכות מסמכויותיה של רשות מקומית החברה באשכול לאשכול, הנחיות מינהליות ודוחות כספיים שנתיים), ובחלקם פרסום המידע קיים אך מבוצע באופן חלקי ובחוסר אחידות בין האשכולות (דוח שנתי על פעילות האשכול ופרוטוקולים של ישיבת מועצת האשכול). ⚫ משרד הפנים לא פרסם מדדים לצורך השוואה ובקרה על פעילות האשכולות האזוריים לעניין פרסום המידע לציבור, בין השאר באתרי המרשתת האשכוליים. נוכח היקפן הנמוך של הפעילות השוטפת ופעילות הפיתוח של חלק מהאשכולות החדשים שפועלים זה ארבע עד שש שנים, לצד השיעור הגבוה של הוצאות הנהלה וכלליות מתוך סך הפעילות השוטפת והתמקדות הפעילות התקציבית של חלק מהאשכולות החדשים בתחום אחד, על משרד הפנים לבצע בחינה של היקף פעילות אשכולות אלה ושל הסיבות להיקף פעילותם הנמוך, לבחון את מועילותם ויעילותם של האשכולות, לקבוע בשיתוף האשכולות תוכניות עם יעדים להגדלת היקף פעילותם ולגיוון תחומיה, ואם אשכולות אלה לא יעמדו ביעדים שייקבעו, לשקול את המשך פעילותם. מומלץ לכל האשכולות האזוריים שהרשויות החברות בהם חייבות להם כספים, ובפרט לאלו שחוו מגמת עלייה ניכרת בהיקף החובות להם, לפעול מול הרשויות החברות בהם לצמצום היקפי החובות וגבייתם בזמן. לנוכח הגידול בסכומי החובות לאשכולות, שעלול ליצור גירעונות בהם ובכך לפגוע בתפקודם ובהשגת מטרותיהם, מומלץ למשרד הפנים בהיותו המאסדר לעקוב אחר חובות הרשויות המאושכלות ולדרוש מהרשויות המקומיות שאינן עומדות בהתחייבויותיהן, צוברות חובות ומגדילות את חובותיהן משנה לשנה, לשלם את חובותיהן לאשכולות כנדרש. מומלץ למשרד הפנים להשלים את ייזום ההצעות לכלל תיקוני החקיקה הנדרשים לדעתו כדי להתאימה למאפיינים הייחודיים של האשכולות ולצורכיהם. עוד מומלץ למשרד הפנים לנהל את כל הידע, המידע והמסמכים הקשורים לאשכולות האזוריים באופן מסודר ולרכז את כלל הנהלים החלים על האשכולות, דבר שיכול גם לסייע בבקרה ובפיקוח על האשכולות. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 53 אשכולות אזוריים- שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 על משרד הפנים לדייק את הנחיותיו בעניין הדין שחל על התקשרות של אשכול אזורי ליצירת מיזם משותף, על התקשרות למתן תרומה לאשכול, המאפיינים של כל אחת מאלו והדין שחל עליהן. כמו כן, מומלץ לאשכולות האזוריים שמקבלים תרומות להקים ועדת תרומות בהתאם לנוהל תרומות ולמשרד הפנים לוודא את הקמתה של ועדת תרומות באשכולות, בהתאם לאמור בנוהל תרומות שפרסם. על האשכולות הכנרת והעמקים ונגב מערבי לפעול על פי נוהל תרומות, למנות ועדת תרומות ולפעול לגיוס תרומות או לקבלת תרומות בהליך שתואם את הוראותיו של הנוהל. מומלץ למשרד הפנים לאשר מפת אשכולות מעודכנת אשר מציגה מתווה לאִשְּׁכּול עתידי של רשויות בהלימה לחזון והמדיניות של המשרד בנוגע לאשכולות האזוריים ולמטרות הקמתם. עוד מומלץ כי מפה זו תהיה מסמך רשמי מנחה בבחינת בקשות עתידיות של רשויות מקומיות להצטרף לאשכולות קיימים ולהקמתם של אשכולות חדשים - לטובת מיצוי פוטנציאל האשכולות, הבטחת עמידה בקריטריונים שייקבעו לצורך המשך התפתחותם ופעילותם של האשכולות באופן מיטבי ומניעת קיבוע של עיוותים מרחביים שיהיה קשה לתקנם בעתיד. על משרד הפנים לעדכן את המידע הנוגע לרשויות החברות באשכולות המופיע באתר המרשתת שלו ועל כל האשכולות האזוריים לוודא כי המידע המפורסם באתריהם תואם את צו ההקמה המעודכן של האשכול. מומלץ למשרד הפנים לבחון את הליך פיצול אשכול יהודה ושומרון תוך שקלול שיקולי עלות-תועלת בפיצול האשכול ביחס לקשיים הקיימים בהפעלתו במתכונת הקיימת ולעשות בחינה עיתית של היקפי פעילותו. בחלוף תריסר שנים מתחילת פעילותם של האשכולות, מומלץ למשרד הפנים לבצע האחדה של מטרות האשכולות האזוריים ולהטמיען באופן אחיד וברור בכלל פרסומי המשרד. מומלץ למשרד הפנים להשלים את גיבוש המדדים שבאמצעותם ניתן יהיה לבחון את אפקטיביות האשכולות האזוריים, השגת מטרותיהם ובחינת פעילותם לאורך זמן. עוד מומלץ למשרד הפנים לערוך בחינה מעמיקה של תהליך ה אִשְּׁכּול ולבחון את הסיבות לחוסר שביעות הרצון שעלה מתשובותיהם של נציגי רשויות מאושכלות לסקר כאמור ואת ההיבטים שבהם נדרש שיפור בפעילות האשכולות, כדי שהאשכולות ייתנו לרשויות את המענים שהן מצפות להם. על משרד הפנים להשלים את בחינתו בעניין הסדרת ביקורת פנימית באשכולות האזוריים, לוודא הקמת ועדות ביקורת באשכולות וצוותי תיקון ליקויים. מומלץ למבקרי הרשויות המקומיות החברות באשכולות האזוריים לממש את סמכותם בחוק לביצוע ביקורת באשכול האזורי שאליו משתייכת הרשות המקומית שבה הם מועסקים תוך הקפדה על העצמאות והאובייקטיביות של הביקורת. על כל האשכולות האזוריים לעמוד בהוראות חוק איגודי ערים בנוגע להרכב מועצת האשכול. מומלץ למשרד הפנים להחזיק במידע עדכני לגבי ההרכבים של מועצות האשכולות ולוודא כי האשכולות האזוריים עומדים בהוראות החוק בעניין זה. על מועצת אשכול הכנרת והעמקים להבטיח שהרשויות המקומיות החברות באשכול יפעלו בהתאם לצו המקים שלפיו יש למנות למועצת האשכול נציג אחד מכל רשות מקומית. כמו כן, עליה להקפיד כי מינוי חברי המועצה ייעשה באישור של מועצות הרשויות המקומיות ולאחר קבלת הודעה בכתב מהן. על משרד הפנים להחליט אם יש צורך להקים באשכולות ועדת כספים ולקבוע הוראת מינהל מתאימה. על אשכול הכנרת והעמקים לפעול כדין, לאשר את ההסכמים שהאשכול מתקשר בהם במועצת האשכול ולפי הוראות צו איגוד ערים, לפקח באופן אקטיבי על תקציבי האשכול ולקיים דיון על כל סעיף בתקציב תוך בחינת חלופות שונות במטרה למנוע בזבוז של משאבי האשכול. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 54 אשכולות אזוריים- שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 מומלץ לאשכול הכנרת והעמקים לבצע בדיקת צרכים מקיפה לפני שהוא מתחיל בהליך מכרזי ולבדוק עם הרשויות המקומיות החברות בו את הסיבות בעטיין הרשויות המקומיות אינן עושות שימוש במכרזים. מידת עמידת האשכול האזורי בציפיות הרשות המקומית על פי נתוני סקר נציגי הרשויות המאושכלות שעשה משרד מבקר המדינה. משרד הפנים, בשיתוף גופים נוספים, פיתח את מודל האשכולות האזוריים לצורך קידום תפיסת האזוריות בישראל והפיכתה לחלק אינטגרלי ממדיניות משרדי הממשלה והשלטון המקומי כפלטפורמה חדשנית, גמישה ואפקטיבית ליישום מדיניות, לחיזוק השלטון המקומי, לפיתוח אזורי ולצמצום פערים בין הרשויות במרחב מתוך הסתכלות חברתית וכלכלית. בחלוף כתריסר שנים מתחילת פעילותם של האשכולות, היקף הפעילות השוטפת של כלל האשכולות הסתכם בשנת 2024 בכ-713.5 מיליוני ש"ח; עיקר התשלומים מהתקציב הרגיל של מחצית האשכולות (שישה מתוך ה-12) הוא עבור שירותי תברואה ואיכות הסביבה; עיקר התשלומים של אשכול נוסף הוא עבור שירותי הסעות; ואילו שיעור ניכר מהתשלומים מהתקציב הרגיל של שלושה אשכולות נוספים (האשכולות החדשים) שהיקף פעילותם נמוך הוא בין כשליש לכמחצית. כמו כן, למרות הצורך שהעלה משרד הפנים בייזום תיקון של החקיקה הקיימת והתאמתה למאפיינים הייחודיים של האשכולות האזוריים, תהליך אסדרת פעילות האשכולות באמצעות תיקון חקיקה והחלטות ממשלה שקידם משרד הפנים לא הושלם, ונכון למועד סיום הביקורת, פברואר 2026, אף אינו מקודם על ידי משרד הפנים. משרד הפנים גם לא קבע מנגנוני בקרה פנימיים לפעילות האשכולות כמקובל בגופים ציבוריים דומים וכן לא קבע מדדים קבועים, רוחביים וסדורים לבחינת פעילותם. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 55 אשכולות אזוריים- שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 נוכח היקפן הנמוך של הפעילות השוטפת ופעילות הפיתוח של חלק מהאשכולות החדשים שפועלים זה ארבע עד שש שנים, לצד השיעור הגבוה של הוצאות הנהלה וכלליות מתוך סך הפעילות השוטפת והתמקדות הפעילות התקציבית של חלק מהאשכולות החדשים בתחום אחד, על משרד הפנים לבצע בחינה של היקף פעילות אשכולות אלה ושל הסיבות להיקף פעילותם הנמוך, לקבוע בשיתוף האשכולות תוכניות עם יעדים להגדלת היקף פעילותם ולגוון את תחומיה, ואם אשכולות אלה לא יעמדו ביעדים שייקבעו, לשקול את המשך פעילותם. כדי להבטיח יעילות וחיסכון מרביים של פעילות האשכולות, מינהל תקין בפעילותם וניצול מיטבי של כספי ציבור ולספק שירות מיטבי לאזרחי המדינה, על משרד הפנים, בשילוב כלל הגורמים הנוגעים לתחום, לפעול לאסדרה מלאה של המעטפת הנורמטיבית שלפיה פועלים האשכולות ולקבוע מנגנוני בקרה עליהם ומעקב שוטף אחר פעילותם. כמו כן, כדי לאפשר לתהליך האִשְּׁכּול לממש את החזון שלאורו הוקמו האשכולות ולוודא שפעילות זו מגשימה את ייעודה, על משרד הפנים, בשיתוף רשויות מקומיות, להקים מסדי נתונים ומאגרי מידע מלאים, מעודכנים ורלוונטיים, ועל בסיסם לקבוע לאשכולות מטרות ברורות ומדידות ולבצע בדיקה תקופתית של עדכניותן ושל תרומתם של האשכולות להשגת המטרות. מ ב ק ר ה מ ד י נ ה דוח על הביקורת בשלטון המקומי פעילותן של הוועדות הגיאוגרפיות ▪ תמוז התשפ"ו ▪ יוני 6202 ▪ מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 59 תמוז התשפ"ו ▪ יוני2026 פעילותן של הוועדות הגיאוגרפיות תקציר גבולותיה המוניציפליים של רשות מקומית מגדירים את תחום השיפוט שבו חלות סמכויותיה של הרשות וחובותיה. מפת השלטון המקומי הישראלית דינמית ומתאפיינת בסכסוכי גבולות בלתי פוסקים על רקע רצונם של יישובים עירוניים להתרחב, ועל רקע תחרות עזה על שימושי קרקע המניבים הכנסות לרשות המקומית. ההפרדה החדה בין רשויות מקומיות עירוניות למועצות אזוריות כפריות בישראל מעצימה את סכסוכי הגבולות, מאחר שהשטחים הפתוחים נתונים ברובם בידי המועצות האזוריות, ויוזמות ציבוריות ופרטיות של פיתוח עירוני בשטחים פתוחים מחייבות לפעול להעברת השטחים מהמועצה האזורית לרשות המקומית העירונית. הסמכות לשנות את גבולותיהן של הרשויות המקומיות הוקנתה לשר הפנים. לשם התמודדות עם סוגיות אלו הקים משרד הפנים את המנגנון של הוועדות הגיאוגרפיות. בבסיס הרעיון להקמתן עומד עקרון הצדק החלוקתי - תיקון עיוותים היסטוריים בחלוקת משאבי הארנונה ושטחי השיפוט וצמצום פערים בין רשויות עשירות לחלשות. הוועדות נועדו לשמש כלי מדיניות למימוש צדק חלוקתי בשלטון המקומי ולצמצום פערים כלכליים בין הרשויות. עד שנת 2016 פעלו בישראל ועדות חקירה אד הוק למתן מענה על סכסוכים נקודתיים, לרוב ביוזמת אחת הרשויות המקומיות או בהתאם להחלטת שר הפנים. בשנים 2016 - 2017 יזם משרד הפנים הקמה של שבע ועדות גיאוגרפיות1 קבועות, ואלה החלו לפעול במתכונת סדירה ומוסדרת במקום אותן ועדות אד הוק. הוועדות הגיאוגרפיות שמונו בשנים 2016-2017 סיימו את כהונתן בשנת 2022 ובמקומן מונו יו"ר וחברי הוועדות המכהנים בוועדות הגיאוגרפיות הנוכחיות, נכון למועד הביקורת. 7 ועדות גיאוגרפיות כ-12 מיליון ש"ח 39 מנדטים2 כ-29% הוקמו בשנים 6201 - העלות השנתית שלגביהם הוכן דוח מכתבי המינוי שניתנו 7201. הוועדה הממוצעת של הפעלת ועדה מסכם בשנים לוועדות הגיאוגרפיות הגיאוגרפית גליל הוועדות הגיאוגרפיות 1620 - 2520 - טרם בשנים 1720 - 2520 מערבי אינה מתכנסת בשנים 2022-2024 התקבלה בעניינם הורחבו (81 מכלל זה יותר משנתיים וחצי. החלטת שר הפנים, 278 המנדטים) העומס הרב ביותר מתוכם לגבי 29 מוטל על הוועדות מהמנדטים הוכן דוח הגיאוגרפיות מרכז ועדה מסכם עוד בידי ודרום הוועדות הקודמות (שכיהנו עד שנת 2022) 1 שש ועדות גיאוגרפיות פעלו בחלוקה לאזורים: הוועדה הגיאוגרפית הגליל העליון והעמקים, הוועדה הגיאוגרפית גליל מערבי, הוועדה הגיאוגרפית חיפה, הוועדה הגיאוגרפית מרכז, הוועדה הגיאוגרפית ירושלים, יו"ש והשפלה והוועדה הגיאוגרפית דרום; ועדה שביעית עסקה בהסדרת גבולות ועדים מקומיים במועצות אזוריות. פעילות הוועדה הגיאוגרפית השביעית הופסקה בשנת 2022, ובמקומה הוקמה באותה שנה ועדה ארצית ייעודית המטפלת בבחינת איחוד רשויות ובבחינת שינוי מעמד מוניציפלי. 2 מנדט הוא כתב מינוי שנותן שר הפנים לוועדה גיאוגרפית וקובע את המסגרת לפעילותה. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 60 פעילותן של הוועדות הגיאוגרפיות תמוז התשפ"ו ▪ יוני2026 ב-%75 602 ימים 7%32 בלבד מהמנדטים (43 מתוך משך הזמן הממוצע של מתוך 11 בקשות לשינוי שיעור הנשים 57) שנפתחו בוועדות טיפול הוועדות במנדטים גבולות או לחלוקת המכהנות בוועדות השונות משנת 2022 שהוגש לגביהם דוח הכנסות שנסגרו על ידי הגיאוגרפיות נכון עד ספטמבר 2025 - הוועדה ממאי 2022 ועד משרד הפנים בשנת למועד סיום הביקורת עדיין לא הסתיים ספטמבר 2025, ועוד 2024 - נסגרו לאחר יותר (11 נשים ו-23 גברים הטיפול 155 ימים - משך הזמן מ-600 יום ממועד מכהנים בוועדות) הממוצע מקבלת הדוח הגשתן המסכם ועד להעברתו לחתימת המנכ"ל ושר הפנים בחודשים יולי - נובמבר 2025 בדק משרד מבקר המדינה את תהליך מינוין של הוועדות הגיאוגרפיות, את הענקת המנדטים לוועדות ואת תהליך עבודתן. הבדיקה נעשתה במשרד הפנים באגף בכיר תכנון מוניציפלי, בוועדה הגיאוגרפית מרכז ובוועדה הגיאוגרפית ירושלים, יו"ש והשפלה3. צוות הביקורת נפגש גם עם אנשי אקדמיה ואנשי ציבור שהיו חברים בוועדות אד הוק שהוקמו ופעלו לפני הקמת הוועדות הקבועות, כדי לקבל נקודת מבט רחבה וכוללת על האתגרים הניצבים לפניהם ועל שיטות העבודה המקובלות בשטח.  פערים בעומסי העבודה של הוועדות הגאוגרפיות - הועלה כי קיים שוני ניכר בין הוועדות מבחינת העומס המוטל עליהן, וכי העומס הרב ביותר מוטל על הוועדות הגיאוגרפיות מרכז ודרום. מספר המנדטים שניתנו לוועדות אלה בשנים 2022-2025 הוא 19 ו-18 בהתאמה - פי שלושה ממספר המנדטים שניתנו לכל אחת מהוועדות הגיאוגרפיות האחרות באותן השנים. מספר המנדטים שהסתיימו בפרסום צו בשנים 2022 - 2025 היה שלושה בוועדת מרכז, שניים בכל אחת מהוועדות הגיאוגרפיות דרום, ירושלים, יו"ש והשפלה, והגליל העליון והעמקים, ומנדט אחד בוועדת חיפה.  הסדרת עבודת הוועדות הגיאוגרפיות - נמצא כי אף שבחוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 2001 פורט לוח הזמנים לעבודת הוועדה: "הוועדה תגיש את הדו"ח שלה בתום שישה חודשים מיום חתימת החוזה בין המשרד לחברי הוועדה", בחוזר מנכ"ל משרד הפנים האחרון בנושא משנת 2020 אין שום התייחסות ללוחות הזמנים של עבודת הוועדה. דווקא לאחר הסבתן של ועדות החקירה אד הוק לוועדות גיאוגרפיות קבועות חלה נסיגה ביישום המלצות דוח מבקר המדינה משנת 1996 בעניין קביעת משך הזמן הכולל של ההליך לשינוי תחום שיפוט, ונכון למועד סיום הביקורת הנוכחית לא נקבעו לוחות זמנים לביצוע שלבי ההליך - החל מהגשת הבקשה למשרד הפנים ועד למתן כתב המינוי לוועדה, פרק הזמן שיועד לעבודת הוועדה ופרק הזמן עד 3 ועדת ירושלים, יו"ש והשפלה הוסמכה לדון גם באזור יהודה ושומרון, אולם מאחר שההחלטה בעניין המלצות הוועדה היא בסמכות אלוף הפיקוד ולא בסמכות שר הפנים דוח זה אינו עוסק בפעילות זו. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 61 פעילותן של הוועדות הגיאוגרפיות תמוז התשפ"ו ▪ יוני2026 להחלטת שר הפנים. ממועד מינוי הוועדות הנוכחיות בשנת 2022 עד ספטמבר 2025, הסתיים הטיפול ב-14 מנדטים (כ-%25) מ-57 המנדטים שנפתחו בכלל הוועדות. גם המלצת מבקר המדינה משנת 1996 כי על משרד הפנים לקבוע בנוהל או בתקנות את אופן מינויה של הוועדה והרכבה לא יושמה.  הגשת בקשות למנדט לשר הפנים-במערכת "הדר", המרכזת את המסמכים הנוגעים לוועדות הגיאוגרפיות, אין מידע על כלל הבקשות שהוגשו ונדחו, אלא רק על הבקשות שניתן כתב מינוי בגינן. מרשימה של בקשות שנסגרו על ידי משרד הפנים בשנת 2024 עולה כי תשע מתוך 11 בקשות לשינוי גבולות או לחלוקת הכנסות נסגרו משום שלא הוגשו על פי הנחיות חוזר המנכ"ל או שלא תוקנו כנדרש. עוד עולה כי אגף בכיר תכנון מוניציפלי סגר שבע מתוך 11 הבקשות לאחר יותר מ-600 יום ממועד הגשתן.  קיום דיונים פנימיים ותיעודם - נמצא כי הוועדה הגיאוגרפית מרכז ממעטת לקיים דיונים פנימיים, הן יחסית למספר הדיונים הפומביים שהיא מקיימת והן יחסית לוועדות האחרות. הפער בולט במיוחד נוכח הנתון שהוועדה הגיאוגרפית מרכז מונתה לטפל ב-17 מנדטים, בעוד שארבע הוועדות הגיאוגרפית (דרום, ירושלים, יו"ש והשפלה, חיפה והגליל העליון והעמקים) מונו לטפל בכשמונה מנדטים בממוצע. עוד נמצא כי הוועדה אינה מבצעת רישום של מועדי הדיונים הפנימיים ואינה רושמת פרוטוקולים של דיונים אלו אף על פי שבהן מתקיים למעשה תהליך קבלת ההחלטות ונשקלים השיקולים אשר משפיעים על ההחלטה. מאחר שהדיונים הפנימיים אינם מתועדים לא ניתן לעקוב אחר אופן התנהלותן של הוועדות, לא ניתן לפקח על מהלך עבודתן ועל אופן קבלת ההחלטות בהן או לבקרן.  לוחות הזמנים לטיפול במנדט - עולה לגבי המנדטים שהוגש לגביהם דוח הוועדה ממאי 2022 ועד ספטמבר 2025, כי טיפול הוועדות במנדט - מרגע קבלתו ועד לחתימה על הדוח המסכם - נמשך 602 ימים בממוצע, וכי טיפול אגף בכיר תכנון מוניציפלי במנדט - מקבלת הדוח המסכם ועד להעברתו לחתימת המנכ"ל והשר - נמשך 155 ימים בממוצע. משך הטיפול הממוצע במנדט של הוועדה הגיאוגרפית מרכז היה הארוך ביותר - ארוך מהממוצע של ארבע הוועדות הגיאוגרפיות (הגליל העליון והעמקים, חיפה, ירושלים, יו"ש והשפלה ודרום) בכ-314 ימים (853 ימים לעומת 539 ימים). עוד עולה כי בוועדה הגיאוגרפית הגליל העליון והעמקים הסתיים הטיפול בשני מנדטים מתוך שבעה שהועברו לטיפולה, בוועדה הגיאוגרפית חיפה הסתיים הטיפול במנדט אחד מתוך שבעה, בוועדה הגיאוגרפית מרכז הסתיים הטיפול בשבעה מנדטים מתוך 19, בוועדה הגיאוגרפית ירושלים, יו"ש והשפלה הסתיים הטיפול בשני מנדטים מתוך שישה ובוועדה הגיאוגרפית דרום הסתיים הטיפול בשני מנדטים מתוך 18 שהועברו לטיפולה.  סגירת הוועדה הגיאוגרפית גליל מערבי - הוועדה אינה פעילה מאמצע שנת 2022, נכון למועד הביקורת. על פי מערכת "הדר" יש שני מנדטים שניתנו לוועדה ונותרו ללא מענה: מנדט בנושא שינוי גבולות המועצה המקומית ירכא - המועצה המקומית ג'וליס, ומנדט בנושא שינוי גבולות עיריית שפרעם - המועצה האזורית עמק יזרעאל, ועוד שבעה מנדטים שבהם הסתיימה עבודת הוועדה אך הם לא נחתמו על ידי שר הפנים. יצוין כי בפרוטוקולים של הוועדה הגיאוגרפית גליל מערבי נשמעת באופן תדיר הטענה של ראשי רשויות כי אי-קבלת החלטות בוועדה מונעת מהיישובים להתפתח ולבנות הרחבות.  מנדטים שהוכן לגביהם דוח ועדה מסכם אך לא התקבלה בעניינם החלטת שר הפנים - לגבי 39 מנדטים הוכן דוח ועדה מסכם אולם נכון למועד סיום הביקורת טרם התקבלה בעניינם החלטת שר הפנים. רוב המנדטים האלה נמצאים בטיפול הוועדות הגיאוגרפיות דרום והגליל העליון והעמקים. לגבי 29 מנדטים הוכן דוח ועדה מסכם עוד בידי הוועדות הקודמות (שכיהנו עד שנת 2022), אך נכון למועד הביקורת לא התקבלה החלטת שר בעניינם. התארכות תהליכים או השתהות כה ארוכה עלולה לגרום לכך שהמלצות הוועדה לא יהיו רלוונטיות, וייתכן שיהיה צורך להתחיל מחדש את כל עבודת הוועדות. יתר על כן, הדבר עלול לפגוע בהליכי התכנון של הרשויות המקומיות ולגרום לעיכוב בהתפתחותן. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 62 פעילותן של הוועדות הגיאוגרפיות תמוז התשפ"ו ▪ יוני2026  הרכב הוועדות - במשרד הפנים נמצאו מסמכים המתעדים את הנימוקים לבחירת חברי הוועדות בשנת 2017, אולם לא נמצאו מסמכים לגבי יתר המועמדים שלא נבחרו ולפיכך לא ניתן לדעת מי היו המועמדים האחרים שלא נבחרו ומה היו הסיבות לדחייתם. מתוך 27 חברי הוועדה שנבחרו לתפקיד בשנת 2017, 13 עדיין מכהנים בוועדות הגיאוגרפיות במועד כתיבת הדוח. כלומר, כמחצית מחברי הוועדות מועסקים בוועדות הגיאוגרפיות יותר משמונה שנים. אף שבחוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 2005 נקבע כי לאחר אישור שמות המועמדים לתפקידי יו"ר הוועדה וחבריה הם יועברו לאישור ועדת מכרזים של משרד הפנים, בחוזר המנכ"ל שבתוקף משנת 2020 אין קביעה כזאת, ובחירת המועמדים לוועדות לאחר שנבחרו למאגר המועמדים נעשית על פי המלצת מנהל המינהל לפיתוח למנכ"ל המשרד ולא על ידי ועדה.  הצהרת ניגוד עניינים של חברי הוועדה - מאז בחירת הוועדות הגיאוגרפיות הקבועות ובמהלך השנים הוארך תוקף החוזים מול חברי הוועדה. נמצא כי בעת הארכת החוזה ועל פי הנחיית היועץ המשפטי של משרד הפנים, אישור היועץ המשפטי בדבר היעדר ניגוד עניינים ניתן רק בפעם הראשונה שבה נחתם החוזה ולא עם כל הארכת התקשרות.  ייצוג הולם - שיעור הנשים המכהנות בוועדות הגיאוגרפיות נכון למועד סיום הביקורת (מתוך המאגר של 2017 והמאגר של שנת 2022), הוא כ-32% (11 נשים ו-23 גברים). רק באחת מתוך שבע הוועדות מכהנת אישה כיו"ר הוועדה. בשום ועדה לא מכהן יו"ר מהחברה הערבית ובוועדת ירושלים, יו"ש והשפלה אין לחברה הערבית ייצוג כלל. מבחינת הליך עבודת הוועדות הגיאוגרפיות מרכז וירושלים, יו"ש והשפלה עולה כי הן מקפידות על זכות הטיעון לפני הוועדה ומזמינות את הצדדים לדיונים פומביים. מומלץ כי משרד הפנים יגבש נוהלי עבודה אשר יסדירו את כל תהליך עבודת הוועדות, לרבות את לוחות הזמנים לעבודתן, וכן את אופן מינוי הוועדות ואת הרכבן. מומלץ לאגף בכיר תכנון מוניציפלי להגדיר לוחות זמנים לפעולת הוועדות בהתחשב במורכבות המנדטים ובהיקפם, ולוודא כי הוועדות עומדות בלוחות הזמנים וכמו כן להגדיר פרקי זמן רצויים לעבודתו - משלב קבלת דוח הוועדה ועד לפרסום ברשומות. כדי להתמודד עם השונות בין הוועדות מבחינת העומס המוטל עליהן, מומלץ לאגף בכיר תכנון מוניציפלי לחלק את העומס בין הוועדות באופן שוויוני יותר. מאחר שהוועדה הגיאוגרפית היא גוף מקצועי, מומלץ לאגף להטיל על ועדות בעלות עומס עבודה מועט לבדוק נושאים רוחביים החורגים מעיסוק במנדט ספציפי. במסגרת בדיקה רוחבית יכולה הוועדה לבצע מחקר מעמיק בעניין סוגיה בעלת השפעה רוחבית על אזור הפעילות שלה, או בעניין עבודתן של הוועדות הגיאוגרפיות או של משרד הפנים ככלל. על משרד הפנים לוודא את המשך פעולתה של הוועדה הגיאוגרפית גליל מערבי או למצוא פתרון אחר לקידום המנדטים שניתנו לה שהטיפול בהם עדיין לא הסתיים. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 63 פעילותן של הוועדות הגיאוגרפיות תמוז התשפ"ו ▪ יוני2026 מומלץ לאגף בכיר תכנון מוניציפלי לכתוב נוהלי עבודה ברורים ומחייבים עבור הוועדות, לקבוע הנחיות לגבי התכולה הנדרשת של תיקיית מסמכי מנדט, לגבי אופן שמירת המסמכים ודרכי הצגתם, ולגבי מתן שם מזהה למנדטים ולמסמכים. עוד מומלץ כי האגף יגבש הנחיה בנושא שליחת זימונים והצגת עמדות המשתתפים מבעוד מועד ובנושא פרסומם באתר הוועדה. על הוועדות הגיאוגרפיות לפעול בהתאם להנחיות של אגף בכיר תכנון מוניציפלי. מומלץ לאגף בכיר תכנון מוניציפלי להסדיר נוהל מחייב לכתיבת פרוטוקולים של דיונים פנימיים ולבצע מעקב אחר יישומו. על הוועדות הגיאוגרפיות להקפיד להכין תרשומות מהדיונים הפנימיים שהן מקיימות ולשמור את התרשומות. על שר הפנים מוטלת החובה לקבל או לדחות את המלצות הוועדה, ואם החליט לדחותן עליו לנמק מדוע עשה כן. אי-קבלת החלטה על ידי שר הפנים לאחר שהוועדה סיימה את עבודתה חורגת מכללי מינהל תקין, שכן בפועל משמעותה היא דחיית ההמלצות ללא הנמקה. על שר הפנים לבדוק את כל המנדטים הפתוחים שלא התקבלה החלטה בעניינם למרות המלצות הוועדה, ולהחליט אם הוא מקבל את ההמלצות או דוחה אותן. אם השר ידחה את המלצות הוועדה עליו לנמק ולהסביר את סיבת הדחייה באופן מפורט וברור כדי שהרשויות המקומיות וכל הגורמים הנוגעים בדבר לא ייוותרו בחוסר ודאות. על משרד הפנים לשמור את כלל המסמכים הנוגעים להליך הבחירה של חברי הוועדה. נוכח היקף ההשפעה שיש להמלצות הוועדה על תושבי מדינת ישראל, יש להבטיח שהחלטות הוועדות לא יושפעו מאינטרסים אישיים של חברי הוועדה. לפיכך מומלץ למשרד הפנים לבדוק את ניגודי העניינים אצל חברי הוועדה ולקבל את אישור היועץ המשפטי גם בעת הארכת החוזה של חברי הוועדה, ולא רק בעת ההתקשרות הראשונית. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 64 פעילותן של הוועדות הגיאוגרפיות תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 ציר הזמן לטיפול במנדט - מכתב המינוי ועד להעברה לחתימת שר הפנים, 2022 - 2025 על פי נתונים ממערכת "הדר", בעיבוד משרד מבקר המדינה. יצוין כי פרק הזמן שלאחר פרסום דוח הוועדה כולל 21 ימים הניתנים לרשויות לצורך העברת התייחסותן לדוח. לעיתים הן מבקשות ארכה או אף כמה ארכות לצורך כך. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 65 פעילותן של הוועדות הגיאוגרפיות תמוז התשפ"ו ▪ יוני2026 לוועדות הגיאוגרפיות יש יכולת להשפיע על המרחב המוניציפלי בישראל. הקמת הוועדות הגיאוגרפיות הקבועות בשנים 2016-2017 נועדה להגביר את מקצועיות הוועדות ועל כן הן נעזרות ביועצים מקצועיים בעלי ניסיון וידע בתחומי התכנון, הכלכלה והשלטון המקומי. חברי הוועדה צריכים להכריע בהתאם להערכות אובייקטיביות (כגון צרכים של פיתוח ויעילות) ולא על פי הטיות סובייקטיביות. בנוהלי משרד הפנים אין מגבלת זמן מחייבת לכל שלב בפעילות הוועדה הגיאוגרפית, ואין שום מנגנון למניעת התמשכות ההליכים של הטיפול במנדטים. ממועד מינוי הוועדות הנוכחיות בשנת 2022 עד ספטמבר 2025, הסתיים הטיפול ב-14 מנדטים (כ-%25) בלבד מ-57 המנדטים שנפתחו בכלל הוועדות; בשנים 2017-2025 הורחבו כתבי המינוי ב-81 מכלל 278 (בכשליש) המנדטים שניתנו לוועדות הגיאוגרפיות, והדבר עלול לעכב את תהליך קבלת ההחלטות של הוועדות; נמצאו במערכת "הדר"39 מנדטים שלגביהם הוגש דוח מסכם על ידי הוועדה הגיאוגרפית אולם טרם התקבלה החלטת שר הפנים בעניינם. בחינת תהליכי העבודה של הוועדות הגיאוגרפיות העלתה הבדלים באופן עבודתן של הוועדות השונות. לצד הניסיון לשמור על עצמאות הוועדות,ביכולתו של שר הפניםלהשפיע עלאופן חלוקת המרחב המוניציפלי ומשאביו בין הרשויות המקומיות - באמצעות דחיית הבקשה לשינוי גבולות וחלוקת הכנסות של הרשות המקומית, באמצעות אופן ניסוח המנדט לוועדה הגיאוגרפית, או באמצעות החלטה להרחיב מנדט במהלך עבודת הוועדה. בביקורת נמצאו מנדטים אשר הוועדה החליטה בעניינם אך הם לא נחתמו על ידי שר הפנים ולא קודמו. מומלץ כי משרד הפנים יגבש נוהלי עבודה אשר יסדירו את כל תהליך עבודת הוועדות, לרבות קביעת לוחות זמנים לעבודתן, וכן את אופן מינוי הוועדות והרכבן. מומלץ לאגף בכיר תכנון מוניציפלי להסדיר נוהל מחייב לכתיבת פרוטוקולים של דיונים פנימיים ולבצע מעקב אחר יישומו. עוד מומלץ לאגף לתעד באופן שקוף את כלל הבקשות המוגשות לו ולא רק את אלה שהוחלט על מתן כתב מינוי בעניינן. על שר הפנים מוטלת החובה לקבל או לדחות את המלצות הוועדה, ואם החליט לדחות את ההמלצות עליו לנמק מדוע עשה כן. אי-קבלת החלטה על ידי שר הפנים לאחר שהוועדה סיימה את עבודתה חורגת מכללי מינהל תקין, שכן בפועל משמעותה היא דחיית ההמלצות ללא הנמקה. לקראת מינוי ועדות חדשות בשנת 2027, מומלץ למשרד הפנים לגבש ולפרסם נוהל מינוי מוסדר ושקוף לוועדות הגיאוגרפיות, שיכלול הקמת ועדת איתור עצמאית בהרכב מאוזן של נציג ציבור ואנשי מקצוע רלוונטיים. מומלץ עוד כי משרד הפנים יעדכן את נוהל המינוי הפנימי כך שיכלול התייחסות לנושא הייצוג ההולם של מגוון האוכלוסיות בהרכב הוועדות. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי | תמוז התשפ"ו יוני 2026 חלק שני הגנת הסביבה מ ב ק ר ה מ ד י נ ה דוח על הביקורת בשלטון המקומי מערכות אנרגיה סולארית במרחב העירוני ▪ תמוז התשפ"ו ▪ יוני 6202 ▪ מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 71 תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 מערכות אנרגיה סולארית במרחב העירוני תקציר אנרגיה סולארית, המופקת מקרינת השמש, מומרת לחשמל באמצעות מערכת של לוחות סולאריים (פוטו-וולטאיים), ובמדינת ישראל שטופת השמש היא מבטיחה תפוקת חשמל גבוהה ויציבה במרבית ימי השנה ומסייעת בצמצום פליטת גזי חממה ובהפחתת זיהום האוויר. אגירת אנרגיה היא טכנולוגיה משלימה להפקת אנרגיה סולארית, והיא מאפשרת אגירה של עודפי החשמל המיוצרים בשעות השיא ושימוש בהם כאשר הלוחות אינם מייצרים חשמל, או בהתרחש הפסקת חשמל. בעשור שקדם לביקורת אימצה ממשלת ישראל יעדים שאפתניים למעבר לאנרגיות מתחדשות, מתוך מחויבות להסכמים בין-לאומיים (כדוגמת הסכם פריז), לצמצום זיהום האוויר ולהפחתת פליטות גזי החממה. לפי היעדים שהציבה ממשלת ישראל, עד שנת 2030 שיעור ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת במדינה יהיה 30%. חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 מסדיר את הפעילות במשק החשמל לטובת הציבור; חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 נועד להביא לשיפור איכות האוויר ומטיל על הרשויות המקומיות לפעול למניעה ולצמצום של זיהום האוויר בתחום שיפוטן, ואילו ההליכים לחקיקת חוק האקלים, התשפ"ד-2024, שטרם אושר במועד סיום הביקורת (דצמבר 2025), נועדו לעגן מנגנוני בקרה ודיווח לשם השגת יעדים אלו ולשם קידום היערכות המדינה למשבר האקלים ולהפחתת פליטות גזי חממה. כדי להאיץ את פריסת המערכות הסולאריות במרחב העירוני, הונהגו כמה הקלות רגולטוריות וכלכליות המתמקדות בדו-השימוש בקרקע ובמבנים. בין היתר, הוענקו פטורים מהיתרי בנייה ומהיטל השבחה למתקנים סולאריים שהוצבו על גגות, לצד הטבות מס ארוכות טווח ליצרנים ביתיים של אנרגיה סולארית. בתמ"א 1 הוסדרה העדפת ההתקנה של המערכות במרחב הבנוי על פני שטחים פתוחים, ובשנת 2025 אף נכנסו לתוקף תקנות המחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות במבנים חדשים (שאינם למגורים) ובבתים צמודי קרקע. כלים אלו נועדו להפוך את ייצור האנרגיה הסולארית לחלק בלתי נפרד מהתכנון העירוני המודרני ולהגביר את הכדאיות הכלכלית עבור המגזר הפרטי והציבורי כאחד. עם זאת, עדיין קיימים חסמים רגולטוריים וכלכליים רבים שמקשים על הרשויות המקומיות למצות את הפוטנציאל הגלום בהן להקמת מערכות אנרגיה סולארית. מעורבות הרשויות המקומיות היא חיונית להשגת היעדים הלאומיים, ומשרד האנרגיה, האמון על משק החשמל בישראל, פועל בשנים האחרונות לקידום המעבר לאנרגיה מתחדשת ולקידום התקנת המערכות הסולאריות ברשויות המקומיות. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 72 מערכות אנרגיה סולארית במרחב העירוני תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 100,000 גגות %30%14.6 בלבד סולאריים%15 בלבד היעד הלאומי לייצור שיעור ייצור החשמל חדשים עד שנת 2030 - שיעור מימוש חשמל מאנרגיה מאנרגיות מתחדשות היעד הלאומי שקבע שר פוטנציאל ייצור מתחדשת עד שנת בפועל בשנת 2024; האנרגיה בפברואר 2025. האנרגיה הסולארית 2030 מקורם של 13% צעד שצפוי להוסיף הספק במרחב העירוני עד מהייצור היה מאנרגיה מותקן של 1.6 ג'יגה-ואט דצמבר 2023, אף סולארית באמצעות 15% מגגות שכ-60% מכלל מבני המגורים בישראל פוטנציאל הייצור הסולארי של הרשויות המקומיות גלום במרחב זה 52 רשויות בלבד 0 ש"ח רק 39 מיליון ש"ח כ-23% בלבד מתוך 140 הרשויות ההקצאה מכספי "הקרן היקף התקציב שניצלו שיעור ההספק המקומיות שביקשו לאזרחי ישראל" עבור הרשויות המקומיות, נכון המותקן ברשויות הלוואה מקרן פעילות בתחום האנרגיה ליוני 2025, מתוך 248 המקומיות עד שנת ההלוואות של מפעל המתחדשת, מתוך 33.6 מיליון ש"ח (כ-16%) 2023: 2,700 מגה- הפיס ניצלו את מיליון דולר שהוקצו שהקצה משרד האנרגיה ואט מתוך פוטנציאל ההלוואות. הסכום לתקציב המדינה לשנים בקולות קוראים לרשויות של 11,400 מגה-ואט. המצטבר של 2023 - 2024. בתקציב המקומיות לקידום שיעור מימוש ההלוואות שלקחו היה לשנת 2025 אושרה פרויקטים של התייעלות הפוטנציאל ברשויות כ-136 מיליון ש"ח לפעילות בתחום זה אנרגטית ואנרגיה המקומיות שנבדקו מתוך כחצי מיליארד לראשונה הקצאה על מתחדשת בשנים 2021 - היה 1% עד 21% ש"ח שהוקצו לקרן סך 20 מיליון ש"ח, שהם 2025 ההלוואות (כ-27%) כ-11% בלבד מתוך הקצאה כוללת של 189 מיליון ש"ח בחודשים אפריל עד דצמבר 5202 בדק משרד מבקר המדינה את האופן שבו מקדמות הרשויות המקומיות את הקמתן של מערכות לאנרגיה סולארית בתחומי שיפוטן. הביקורת נעשתה במשרד האנרגיה, ברשות החשמל, במשרד הפנים, במשרד החינוך, במשרד התרבות והספורט (משרד הספורט), בעיריות חולון, טירת כרמל ותל אביב-יפו(תל אביב), ובמועצה המקומית ג'ת (הרשויות שנבדקו) וכן באשכול רשויות המפרץ. ביקורת משלימה נעשתה במשרד להגנת הסביבה (המשרד להג"ס), במשרד האוצר, במשרד לשירותי דת, במינהל התכנון, ברשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה במשרד הכלכלה והתעשייה (הרשות להשקעות), במפעל הפיס, בחברת נגה, בחברת החשמל, במרכז השלטון המקומי בישראל ובחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 73 מערכות אנרגיה סולארית במרחב העירוני תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202  דיווח הרשויות המקומיות על צריכת החשמל - תקנות מקורות אנרגיה1 מחייבות כל רשות מקומית לדווח אחת לשנה לממונה במשרד האנרגיה2 על צריכת האנרגיה שלה. בביקורת עלה כי 45 (כ-%17) מכלל 258 הרשויות שהיו קיימות בשנת 2023 לא דיווחו בשנת 2024 על צריכת החשמל שלהן לשנת 2023. בכך נפגעת היכולת של הרשויות המקומיות לנהל באופן מושכל את השימוש בחשמל, לעקוב אחר הצריכה, לקבל החלטות מבוססות נתונים על ההתייעלות האנרגטית הנדרשת ולהתאים את יעדי ייצור האנרגיה המתחדשת לצריכה בפועל.  מתקנים לייצור סולארי בישראל ויעדים לרשויות המקומיות - אף שבישראל צריכת החשמל הגבוהה ביותר היא בערי המרכז, מרבית המתקנים לייצור חשמל נמצאים במועצות אזוריות בפריפריה, שבהן הקרקע זמינה יותר. אף שממשלת ישראל הציבה יעדי אנרגיה לאומיים שאפתניים ולפיהם עד שנת 2030 שיעור האנרגיה המתחדשת יהיה 30% מייצור החשמל במדינה, לרשויות המקומיות לא נקבעו כלל יעדים בתחום האנרגיה המתחדשת. בפועל, בשנת 2024 ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות היה 14.6% בלבד מכלל ייצור החשמל במדינה, ומקורם של 13% מהייצור היה מאנרגיה סולארית. בהיעדר היערכות כוללת של משק החשמל לקידום מערכות אנרגיה סולארית ברשויות המקומיות, ובכלל זה אי-ביצוע הפעילות הנדרשת מהשלטון המרכזי ומהשלטון המקומי לפריטת היעדים ליעדי משנה מדידים ולמתן המלצות לפעולות לקידום המעבר לאנרגיה מתחדשת, העמידה ביעדים עלולה להתעכב.  גיבוש אסטרטגיה כוללת - משרד הפנים לא פעל בתיאום עם משרד האנרגיה לגיבוש אסטרטגיה כוללת לקידום תחום האנרגיה ברשויות המקומיות, הכוללת הגדרת הגורם המתכלל את הנושא, קביעת דרכי פעולה מומלצות להגברת השימוש במערכות אנרגיה סולארית וכן מנגנוני מעקב אחר יישומן לשם למידה ושיפור של המודלים להפעלה. בפועל, קידום תחום האנרגיה הסולארית ברשויות המקומיות מתבצע באמצעות יוזמות מקומיות וולונטריות וקולות קוראים נפרדים של משרדי הממשלה השונים, כגון קולות קוראים של משרד האנרגיה, וכן קולות קוראים נפרדים של משרד הספורט ושל הרשות להשקעות, בין היתר לקירוי סולארי של מגרשי ספורט.  תאגידי אנרגיה ברשויות המקומיות - בחלוף שנה וחצי ממועד ההכרזה של משרד הפנים על האפשרות להקמת תאגידי אנרגיה הוגשו רק עשר בקשות להקמת תאגיד אנרגיה3, ובפועל אושר להקמה עד אוגוסט 2025 רק תאגיד אחד במועצה האזוריתעמק יזרעאל. בהמשך, במהלך דצמבר 2025 וינואר2026, אישרמשרד הפנים את הקמתם של שלושה תאגידי אנרגיה נוספים4. כמו כן, במשרד האנרגיה ובמשרד הפנים לא התקיימו כלל תהליכי חשיבה או הפקת לקחים הנוגעים לתאגידי האנרגיה, ועקב כך שוררת ברשויות המקומיות אי-ודאות בנוגע לדרכי הפעולה האפשריות בתחום, והן מתקשות לקדם יוזמות עצמאיות ועלולות להחמיץ הזדמנויות לשיפור הניהול האנרגטי ולהפקת תועלות כלכליות מייצור אנרגיה סולארית. 1 תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ"ד-1993. 2 חוק מקורות אנרגיה (התש"ן-1989) קובע כי שר האנרגיה ימנה מקרב עובדי משרדו ממונה לעניין חוק זה. תקנות מקורות אנרגיה קובעות כי הממונה רשאי לוודא את קיום הוראות התקנות. 3 הוגשו בקשות על ידי אשדוד, אופקים, מרחבים, עמק יזרעאל, הגלבוע, נתיבות, ראשון לציון, פתח תקווה, דרום השרון, תמר. 4 באשדוד, ובמועצות האזוריות הגלבוע ותמר. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 74 מערכות אנרגיה סולארית במרחב העירוני תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202  הקצאת כספי הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר) לאנרגיה מתחדשת - אף שבחוק קרן לאזרחי ישראל נקבע בין היתר כי במסגרת הצעת הממשלה להקצאה השנתית יוקצה סכום להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר בתחום זה, בהקצאה הראשונה של כספי הקרן בשנת 2023 לתקציב המדינה לשנים 2023 - 2024 לא הוקצו כלל כספים עבור תחום האנרגיה המתחדשת. לראשונה הוקצו מכספי הקרן 20 מיליון ש"ח עבור קירוי מגרשי ספורט בלוחות סולאריים ותמיכה בפרויקטים חדשניים לאנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות לתקציב המדינה לשנת 2025, מתוך הקצאה כוללת של 189 מיליון ש"ח (כ-11% בלבד).  חסמים לגיוס מקורות למימון ההקמה של מערכות פוטו-וולטאיות ברשויות המקומיות - אף שככלל התקנת מערכות סולאריות על מבני ציבור היא כדאית מבחינה כלכלית בטווח הבינוני והארוך, התקנתן בפועל ברשויות מקומיות כרוכה בקשיים. קשיים אלה אינם נובעים בהכרח מהיעדר כדאיות כלכלית, אלא משילוב בין חסמי מימון לטווח הקצר, ובראשם הצורך בהשקעה ראשונית ובנזילות כספית, ובין חסמים מקצועיים וארגוניים, ובהם היעדר ליווי מקצועי, חוסר ודאות בנוגע למסגרות מימון זמינות והיעדר ניתוח שיטתי של הסיבות לאי-מימוש כלי מימון קיימים. עוד עולה מהביקורת כי אף שרשויות מקומיות רבות מתקשות לממן פרויקטים של התקנת מערכות סולאריות, היקף המימוש של מנגנוני הסיוע הקיימים היה חלקי בלבד. רק 52 מתוך 140 רשויות מקומיות שבקשתן לקבלת הלוואה אושרה, לקחו הלוואה מקרן ההלוואות של מפעל הפיס; הסכום המצטבר של ההלוואות היה 136 מיליון ש"ח מתוך כחצי מיליארד ש"ח (כ-27%), התקציב שהוקצה לקרן ההלוואות. מענקים מהרשות להשקעות אושרו ל-15 רשויות מקומיות בלבד, ובפועל שולמו מענקים רק לרשות אחת ולחברה עירונית אחת. רק אחד מכל הפרויקטים שאושרו ברשות להשקעות, כלל התקנה של מתקני אגירה.  ביצוע פרויקטים והמענה על קולות קוראים - נכון ליוני 2025 שולמו רק כ-39 מיליון ש"ח מתוך כ-248 מיליון ש"ח (כ-16%) מהמענקים שאושרו במסגרת קולות קוראים שפרסם משרד האנרגיה בשנים 2021 - 2025 עבור פרויקטי התייעלות באנרגיה, הטמעת מערכות אנרגיה סולאריות והתקנת מתקנים לאגירת אנרגיה. אם כי באותה עת הסתיימה תקופת המימוש של קול קורא אחד בלבד מכלל הקולות הקוראים. תופעה בולטת במיוחד היא שיעור הביצוע הקטן של פרויקטים הקשורים להתקנתם של מתקני אגירת אנרגיה ומערכות סולאריות. חלק מפרויקטים אלה כלל לא יצאו אל הפועל במועד סיום הביקורת, והביצוע של פרויקטים אחרים התמשך שנים. למשל, במסגרת קול קורא 27/2023, הוקצו בסך הכול כ-27 מיליון ש"ח לקידום אנרגיה מקיימת. מתוכם הוקצו עבורהקמת מתקני אגירת אנרגיה ומערכות סולאריות כ-6.5 מיליון ש"ח אך טרם שולמו (%0), ורק 4.8 מיליון ש"ח (כ-18%) מהסכום שהוקצה שולמו עבור פרויקטים אחרים במסגרת קול קורא זה. תקופות ביצוע ארוכות אלה מעידות על קשיים ביישום הפרויקטים ברשויות המקומיות - בין היתר נוכח העובדה שבמסגרת הקולות הקוראים ניתנת תמיכה כספית חלקית בלבד, וכן עקב היכולות ההנדסיות החסרות ברשויות - והדבר עלול לפגוע בהשגת יעדיהם המקוריים של הקולות הקוראים ותוכניות הסיוע.  השתתפות הרשויות שנבדקו בקולות הקוראים של משרד האנרגיה - עולה כי הרשויות המקומיות שנבדקו (עיריות חולון, טירת כרמל ותל אביב והמועצה המקומית ג'ת) ניגשו, בהיקפים משתנים, לקולות הקוראים של משרד האנרגיה ואושרו להן תקציבים לפרויקטים בתחום ההתייעלות האנרגטית והאנרגיה המתחדשת בהיקף מצטבר של כ-10.7 מיליון ש"ח. נכון למועד סיום הביקורת משרד האנרגיה העביר לרשויות המקומיות כ-1.3 מיליון ש"ח (כ-12%) בלבד, וזאת בין היתר מאחר שחלק ניכר מן הפרויקטים נמצאים בשלבי תכנון או ביצוע ראשוניים, בהתאם למאפייני מנגנוני הקולות הקוראים ולוחות הזמנים למימושם.  משאבים ארגוניים וכוח אדם ברשויות המקומיות ובאשכולות האזוריים - משרד הפנים אינו מעורב באופן פעיל בקידום פעילות האשכולות האזוריים בתחום האנרגיה ברשויות המקומיות ובתמיכה המערכתית בפעילות זו, אף שהאשכולות מסייעים לרשויות החברות בהם להסיר חסמים ולקדם פרויקטים בתחומים רבים. נוסף על כך, אף שהדרישה למנות ממונה אנרגיה ברשויות מקומיות קבועה בתקנות, משרד הפנים לא קבע מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 75 מערכות אנרגיה סולארית במרחב העירוני תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 כי חלה חובה לכלול בתקני הרשויות המקומיות את תפקיד ממונה אנרגיה רשותי. עוד נמצא כי אין בידי משרד הפנים מידע עדכני על הרשויות המקומיות שמינו ממונה אנרגיה. המידע על ממוני האנרגיה הנמצא בידי משרד האנרגיה הוא חלקי בלבד, וכולל גם נתונים על יועצים חיצוניים שאינם עובדי רשויות מקומיות5. בעיריית חולון מועסקות ממונה אנרגיה (ב-50% משרה) ומנהלת תחום אנרגיה; בעיריית תל אביב מועסקים ממונה אנרגיה במשרה מלאה ומנהל מחלקה לתכנון בר-קיימא ואנרגיה בתקן המחלקה, הפועלת במסגרת אגף אדריכל העיר במינהל ההנדסה של העירייה, קיים גם תפקיד של רכז/ת אנרגיות מתחדשות; בעיריית טירת כרמל ובמועצה המקומית ג'ת ממוני האנרגיה ממלאים את תפקידם זה נוסף על תפקידם השוטף בעירייה.  קידום מעבר לאנרגיה מתחדשת ברשויות המקומיות וקיומם של מסמכי מדיניות ברשויות שנבדקו - 206 מתוך 259 הרשויות המקומיות (כ-80%) לא השתתפו בתוכנית "המאיץ" של משרד האנרגיה - תוכנית שמסייעת להן לגבש תוכנית פעולה מקומית ולהאיץ את המעבר שלהן לאנרגיה מקיימת. מקרב הרשויות שנבדקו השתתפו בתוכנית הרשויות חולון, טירת כרמל וג'ת. עיריות חולון ותל אביב הכינו מסמך מדיניות רשותי בתחום האנרגיה, ואילו עיריית טירת כרמל והמועצה המקומית ג'ת לא הכינו מסמך כזה.  התקנת מערכות לאנרגיה סולארית ברשויות המקומיות - כ-60% מכלל פוטנציאל הייצור הסולארי ברשויות המקומיות במדינה מצוי במרחב העירוני, אך שיעור המימוש של פוטנציאל זה קטן מאוד - 15% בלבד. עולה כי אף שההספק המותקן בחולון(10,000 קילו-ואט) ובתל אביב(11,000 קילו-ואט) גבוה יחסית להספק המותקן ברשויות האחרות שנבדקו (4,000 קילו-ואט בטירת כרמל ו-178 קילו-ואט בג'ת), מימוש פוטנציאל ייצור החשמל בהן הוא נמוך מאוד (בחולון - מימוש של 9% מהפוטנציאל ובתל אביב - 4% בלבד).  מערכות אנרגיה סולארית בבתי מגורים - אף שמשרד האנרגיה פעל באופן אקטיבי לעידוד התקנת גגות סולאריים על בתי מגורים כדי להגיע ליעד הראשוני של 100,000 גגות עד שנת 2030 ולמרות ההקלות שניתנו בהליכי התכנון והבנייה והאסדרה של רשות החשמל - בפועל מספר המערכות הסולאריות המותקנות על בתי מגורים קטן מאוד יחסית לפוטנציאל הייצור העירוני בסקטור של בתי מגורים (כ-30%) בהשוואה לפוטנציאל הייצור בסקטורים אחרים. עוד נמצא כי הקמפיין שביצע משרד האנרגיה הביא להגדלת מספר המתעניינים בהתקנת מערכות סולאריות בביתם ואף הביא לגידול מסוים בהתקנות מערכות סולאריות בבתי המגורים.  מערכות אנרגיה סולארית על מגרשי ספורט - בביקורת עלה כי במענה על הקולות הקוראים שפרסמו משרדי האנרגיה, החינוך והספורט באוגוסט 2024, בספטמבר ובאוקטובר 2025, שאיפשרו תמיכה ברשויות המקומיות עבור קירוי סולארי במגרשי ספורט הגישו הרשויות המקומיות 319 בקשות. היקף התקציב של הקול קורא שפורסם בשנת 2024 היה 57.3 מיליון ש"ח, מתוכו הוקצו כ-9.7 מיליון ש"ח לקירוי סולארי. היקף התקציב של הקולות הקוראים שפורסמו בשנת 2025 היה יותר מ-44 מיליון ש"ח. ההיענות הרבה של הרשויות המקומיות לקולות הקוראים מעידה על רצונן לקדם את הנושא ולהתקין קירוי סולארי במגרשי הספורט שבתחום שיפוטן. עם זאת, נמצא כי משרד החינוך לא התייעץ עם משרד האנרגיה או עם משרד הספורט לפני הכנת הקול הקורא לקירוי סולארי של מגרשי ספורט. בביקורת עלה עוד כי אין למשרד האנרגיה, למשרד הספורט ולמשרד החינוך הנחיה ולפיה יש לבחון את האפשרות להתקנת קירוי סולארי במסגרת הקמת מגרש ספורט פתוח חדש. נכון למועד סיום הביקורת רק שבעה מתוך 261 מגרשי הספורט ברשויות שנבדקו - עיריות חולון, טירת כרמל ותל אביב והמועצה המקומית ג'ת - מקורים בקירוי סולארי, חמישה מגרשים בחולון ושניים בתל אביב. בטירת כרמל ובג'ת כלל אין מגרשי ספורט עם קירוי סולארי.  חסמים רגולטוריים וכלכליים - בביקורת עלה כי קיימים חסמים רבים שעלולים לעכב את הקמתן של מערכות סולאריות ברשויות המקומיות או למנוע את הקמתן, ובהם: היעדר מסגרת מחייבת ויעדים ייעודיים לרשויות המקומיות; פיצול רגולטורי וריבוי גורמי אסדרה ללא מנגנון תיאום מתכלל; מורכבות משפטית ורגולטורית בהקמת תאגידי אנרגיה עירוניים ובשיתופי פעולה עם גורמים פרטיים; מגבלות תכנוניות ותשתיתיות 5 בהתאם לתקנות מקורות אנרגיה, אין מניעה שיועצים חיצוניים ימלאו את תפקיד ממוני אנרגיה ברשויות המקומיות. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 76 מערכות אנרגיה סולארית במרחב העירוני תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 ברשת החשמל, לרבות עיכובים בהולכה ובהשנאה; חסמים כלכליים הנובעים מהפחתת התעריפים ליצרני החשמל ומהארכת תקופות ההחזרשל ההשקעהועמדת משרד האוצר ולפיה אין הצדקה להמשך סבסוד נוסף של תעריפי החשמל נוכח העלות המושתת על כלל צרכני החשמל; מגבלות על פעילות גופים מתכללים דוגמת משכ״ל; וכן קשיים משפטיים ויישומיים בהתקנת מערכות סולאריות בבניינים משותפים. הצטברות חסמים אלה, בהיעדר מדיניות לאומית מתואמת ומסגרת רגולטורית אחידה, מקשה על הרשויות המקומיות לממש את הפוטנציאל הגלום בייצור אנרגיה סולארית במרחב העירוני. עוד עלה בביקורת כי אף שבשנים האחרונות ננקטו צעדים להסרת חסמים רגולטוריים בתחום האנרגיה הסולארית, הטיפול בחסמים אלה מתבצע על ידי גורמים רבים, ללא מסגרת תיאום קבועה ומתמשכת שתאפשר מעקב אחר יישום ההחלטות, בחינה של השפעתן בשטח וזיהוי של חסמים חדשים במהלך קידום הפרויקטים. נוסף על כך, בשל צמצום התמריצים הישירים ובהיעדר מודלים משלימים שיאפשרו החזר מהיר יותר של ההשקעה עלול נטל קידום הפרויקטיםלעבור מן המדינה אל הרשויות המקומיות ולפגוע ביכולתן של רשויות מקומיותבעלות חוסן תקציבי נמוך יותר לקדם השקעות בתחום האנרגיה הסולארית.  התקנת מערכות סולאריות במבני ציבור ממשלתיים - על אף הפוטנציאל הנרחב של הפרויקטים הסולאריים במבני הציבור הממשלתיים, ביצוע הפרויקטים בפועל מתקדם באיטיות ואינו עומד ביעדים. כפי שהוצג גם בדיון בראשות החשב הכללי ביולי 2025, הפער בין הפוטנציאל לבין הביצוע הנוכחי הוא רב: בדוח ביקורת קודם משנת 2020 הוערך כי הפקת החשמל מכלל גגות המבנים הממשלתיים עשויה להביא לפוטנציאל הכנסות שנתי של כ-280 מיליון ש"ח, אולם בפועל עד אמצע העשור בוצעו רק עשרות פרויקטים המנצלים שיעור קטן מאוד מכושר הייצור הזה; רוב שטחם של שאר הגגות הממשלתיים (יותר מ-95%מהשטח) אינו מנוצל לייצור אנרגיה סולארית. כלומר קצב המימוש של הפרויקטים הסולאריים על גגות של מבני הציבור הממשלתיים רחוק מלאפשר את ניצול מלוא התועלת הגלומה בגגות אלה. הפוטנציאל לזינוק בקצב ההתקנה של מערכות פוטו-וולטאיות על גגות של מבני ממשלה, שמספרם נאמד בכ-6,700 ושטחם הכולל של המבנים הוא כ-2.5 מיליון מ"ר, רחוק ממיצוי. אף שקובעי המדיניות מציבים יעדים שאפתניים בכל הנוגע לייצור אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030, ובד בבד מסתמנת במגזר הפרטי והעירוני התקדמות מואצת בתחום זה, דווקא בנכסי הממשלה עצמם - שעליהם יש לקובעי המדיניות שליטה ישירה - היישום של פרויקטים להתקנת מערכות לאנרגיה סולארית מדשדש.  הבטחת ביטחוןאנרגטי ושיקולי חירום - נמצא כי מתקנים קריטיים ברשויות מקומיות (מרכזי קליטה, מרכזי חוסן, מקלטים עירוניים ועוד) לא תוכננו ברובם לשילוב מערכות סולאריות עם מתקני אגירה או פתרונות גיבוי ארוכים, וכי הם אינם מספקים כיום מענה אנרגטי עצמאי בעת חירום. למשל, נמצא כי ברשויות המקומיות שנבדקו: עיריות חולון, טירת כרמל ותל אביב והמועצה המקומית ג'ת לא הותקנו מערכות סולאריות משולבות עם אגירה או פתרונות גיבוי ארוכי טווח במתקנים קריטיים, כגון מקלטים ציבוריים. בתל אביב החלה העירייה רק בסוף שנת 2025 בביצוע פיילוט ראשוני של התקנת מתקן אגירת אנרגיה במקלט קהילתי אחד. במלחמה נחשף פער מהותי בין הרמה המתודולוגית-מדינית לבין היישום בכל הנוגע להבטחת חוסן אנרגטי. אף שבמדיניות הלאומית הוגדרו יעדים ברורים לקידום אנרגיה מתחדשת ולהקמת מתקני אגירה, הרי שבפועל ברמת הרשויות המקומיות לא נקבעו מנגנוני מימון, הנחיות או עדיפות ברורה למימוש פתרונותלהבטחת החוסן האנרגטי במתקנים קריטיים של הרשויות. פעולות משרד האנרגיה לקידום מעבר לאנרגיה מתחדשת - משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את משרד האנרגיה על שנקט בשנים האחרונות פעולות לקידום המעבר לאנרגיה מתחדשת בכלל ולהתקנת לוחות סולאריים בפרט. המשרד פרסם מדריכים וכלים לרשויות המקומיות, קידם מודלים מגוונים להתקנת לוחות סולאריים על מבני ציבור, מיפה את פוטנציאל הייצור ברשויות המקומיות והנגיש לציבור את המידע על התקנת מערכות על בתי מגורים. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 77 מערכות אנרגיה סולארית במרחב העירוני תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 החלטת רשות החשמל בעניין פרמיה אורבנית - משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את החלטת רשות החשמל להחיל מינואר 2024 את הפרמיה האורבנית על הקמת מתקני ייצור חשמל, לרבות מתקנים פוטו- וולטאיים בדו-שימוש, ולהחיל מאוגוסט 2024 את הפרמיה על הקמת מתקני אגירה ביישובים אורבניים, וזאת כדי לעודד את הקמתם במרחב העירוני. ועם זאת, תוקף הפרמיה האורבנית נקבע עד 31.12.26. משרה ייעודית נוספת של ניהול תחום האנרגיה - משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את עיריות חולון ותל אביב על הקצאתה ואיושה של משרה ייעודית נוספת של ניהול תחום האנרגיה בעירייה. הדבר מעיד על החשיבות שהן מייחסות לקידום תחום האנרגיה בעיר. מיפוי גגות - כל הרשויות שנבדקו - חולון, טירת כרמל, תל אביב וג'ת - מיפו את גגות המבנים שבבעלותן. בחולון ובתל אביב הותקנו מערכות לאנרגיה סולארית על חלק מהגגות ומקדמים התקנות נוספות בהתאם לבחינת פוטנציאל ייצור החשמל על גגות נוספים. טירת כרמלוג'ת בוחנות אף הן את פוטנציאל ייצור החשמל על סמך מיפוי הגגות שביצעו. מומלץ למשרד הפנים להירתם להשגת יעדי הממשלה בתחום האנרגיה, לבחון את האפשרות לגייס תקציבים ייעודיים למטרה זו ולהשתתף במימון הפעילויות של האשכולות האזוריים או לתקצבן בדרך אחרת כדי לסייע לרשויות החברות בהם לקדם תוכניות למעבר לאנרגיה מתחדשת וליישם תוכניות להתייעלות אנרגטית. מומלץ כי משרד האנרגיה, מרכז השלטון המקומי בישראל ומשרד האוצר יסירו את החסמים המונעים מרשויות מקומיות להקים פרויקטים סולאריים על מבני ציבור, ובכלל זה חסמים הקשורים למימון העלות הראשונית, לנזילות וליכולת לגייס אשראי בתנאים המיטביים. במסגרת זו, מומלץ לגורמים אלה לפתח כלים משלימים, כגון ערבויות, מסגרות מימון ייעודיות וליווי מקצועי, שיסייעו בהקמת המערכות. מומלץ כי מפעל הפיס יגייס מקורות תקציביים נוספים עבור סיוע במימון העלות הראשונית של פרויקטים של אנרגיה סולארית ברשויות המקומיות, וכי יבחן בין היתר אפשרויות לשיפור תנאי ההלוואה לרשויות על מנת שיהיו אטרקטיביים ויאפשרו ניצול התקציב שמפעל הפיס יקצה לקרן ההלוואות. על משרד האוצר לפרט בהצעתו השנתית את הסכום המוקצה מכספי הקרן לאזרחי ישראל להשקעה באנרגיה מתחדשת מדי שנה, כמחויב בחוק. כדי לעמוד בדרישת תקנות מקורות אנרגיה, על משרד הפנים לקבוע כי כל הרשויות המקומיות יחויבו לאייש את משרת ממונה אנרגיה. מומלץ שמשרד הפנים ומשרד האנרגיה יקבעו יחד חלופה ארוכת טווח להעסקת מנהלי האנרגיה באשכולות, כדי שהעסקתם לא תהיה תלויה במענקים עיתיים של משרד האנרגיה. על משרד האנרגיה להנחות את הרשויות המקומיות למפות את מבני הרשות כדי שיבחנו את פוטנציאל הקמת מערכות סולאריות על גגות אלה ולשתף מידע זה עם משרד האנרגיה. כמו כן, על המשרד לשקול להקצות מימון עבור פעולה זו. מומלץ למשרד החינוך לפעול בשיתוף עם משרד האנרגיה ועם משרד הספורט בכל הקשור לקירוי סולארי של מגרשי ספורט; לפרסם יחד קולות קוראים נוספים ולהגדיל את מסגרות התקציב לעניין זה כדי לאפשר לרשויות מקומיות נוספות לקבל תמיכה עבור קירוי סולארי של מגרשי ספורט. למינהל התכנון ולמשרד החינוך מומלץ לשקול להוסיף דרישת סף ולפיה הקמתו של כל מגרש ספורט פתוח חדש תותנה בכך שיותקן בו קירוי סולארי. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 78 מערכות אנרגיה סולארית במרחב העירוני תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 מומלץ כי כלל הגופים הנוגעים בדבר - משרדי הממשלה (משרד האנרגיה, משרד הפנים, המשרד להג"ס,) רשות החשמל, חברת החשמל, נציגי השלטון המקומי ומינהל התכנון - יקימו פורום משותף קבוע שיעקוב אחר התקדמות הפרויקטים ויזהה חסמים חדשים באופן שוטף. בכלל זה מומלץ למשרד האנרגיה לנקוט צעדים מערכתיים בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים להסרת החסמים ולקדם את מיזמי האנרגיה הסולארית ברשויות המקומיות: גיבוש נוהל מתכלל בהובלת משרד האנרגיה, שירכז את כלל ההנחיות מהגופים האחרים (מינהל התכנון, משרד הפנים, רשות החשמל) במסגרת מסמך הנחיות אחיד ויוודא שפרויקט שעומד בתנאים מסוימים יקבל "אור ירוק" מהיר מכלל הגורמים. על משרד הפנים לעדכן את חוזרי המנכ"ל שלו ולהוציא הנחיות מקיפות לרשויות המקומיות לגבי אופן הקמת תאגידי אנרגיה וניהול פרויקטים סולאריים באמצעות חברות כלכליות עירוניות. נוסף על כך, מומלץ למשרד האנרגיה למפות את החסמים שנותרו בתחום הבתים המשותפים ולפעול להסרתם, ובין היתר מומלץ כי הוא יבחן את האפשרות כי התקנת הלוחות הסולאריים על גגות בתי מגורים תותנה בהסכמה של שיעור נמוך יותר מבעלי הדירות. מומלץ שמשרדי הפנים והאנרגיה יקימו יחד קרן תמרוץ והלוואות עבור פרויקטי אנרגיה מתחדשת ברשויות המקומיות. מומלץ שמשרד האוצר יגבש מדיניות כוללת לייצור אנרגיה סולארית במגזר הממשלתי ויקבע יעדים כמותיים ברורים בתחום זה, לרבות לוחות זמנים ואבני דרך. יש לעגן במסגרת מדיניות זו את אחריות מינהל הדיור והמשרדים לניצול מרבי של גגות ונכסים להפקת חשמל ירוק, וכן יש לקבוע מנגנוני דיווח ובקרה שוטפים בעניין התקדמות הפרויקטים. מומלץ כי משרד האנרגיה בתיאום עם משרד הפנים יקבעו מדיניות לאומית מחייבת למתן עדיפות להתקנת מערכות אנרגיה סולארית משולבות אגירה במתקנים קריטיים, וכן מומלץ כי הם יגבשו קריטריונים טכניים ברורים שיבטיחו רמת חוסן מינימלית במתקנים אלה בעת חירום. נדרש מיפוי לאומי מקיף של מרכזי קליטה ומרכזי חוסן כדי לבחון אם יש בהם מנגנוני גיבוי ואגירה, ובד בבד נדרשות הרשויות למלא את חובת הדיווח השנתית לפיקוד העורף בעניין המענה האנרגטי הניתן למתקניהן בעת חירום. מומלץ לרשויות המקומיות שנבדקו (חולון, טירת כרמל, תל אביב וג'ת) לפעול לאיסוף של נתוני צריכת החשמל בנכסיהן ולדווח עליהם כנדרש; למפות את מבני הציבור שבבעלותן ולבחון את פוטנציאל הקמת המערכות הסולאריות על גגותיהם; לקדם התקנת מערכות סולאריות במבני הרשות; ולבחון, בהתאם למאפייניהן וליכולתן הכלכלית, שימוש בכלים הקיימים - לרבות פעילות באמצעות תאגידי אנרגיה - לשם הגדלת היקף הייצור הסולארי בתחום שיפוטן. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 79 מערכות אנרגיה סולארית במרחב העירוני תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 שיעור התקנתן של מערכות סולאריות יחסית לשיעור האוכלוסייה, לפי האשכול החברתי-כלכלי ולפי אשכול הפריפריאליות, 2024 על פי נתוני דוח משק החשמל לשנת 2024, עמ'48, בעיבוד משרד מבקר המדינה. צריכת החשמל בישראל הולכת וגדלה, בין היתר בשל הגידול הטבעי הגבוה, הצמיחה הכלכלית, מגמת החשמול בתעשייה והחדירה של רכבים חשמליים לשוק. לפי היעדים שהציבה ממשלת ישראל, עד שנת 2030 שיעור האנרגיה המתחדשת יהיה 30% מייצור החשמל במדינה. בעשור שקדם לביקורת חלה האצה בהתקנת מערכות אנרגיה מתחדשת, ובשנת 2024 היה שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות%14.6, ומקורם של%13 מהייצור היה מאנרגיה סולארית. עם זאת, בביקורת עלה כי לרשויות המקומיות לא נקבעו יעדים ייעודיים בתחום האנרגיה המתחדשת. מהדוח עולה כי אף שצריכת החשמל הגבוהה ביותר היא בערי מרכז הארץ, מרבית המתקנים לייצור חשמל נמצאים במועצות אזוריות בפריפריה. כ-60% מפוטנציאל הייצור הסולארי מצוי במרחב העירוני, אך שיעור המימוש שלו קטן מאוד - כ-15% בלבד. זאת אף שהמדינה והרשויות המקומיות מכירות בחשיבות קידום האנרגיה הסולארית במרחב העירוני. ברשויות המקומיות התגבשו מודלים שונים להקמת מערכות סולאריות, אך נמצאו פערים משמעותיים בין רשויות רבות ובין שותפיהן הפרטיים מבחינת הידע, המידע העומד לרשותם והמומחיות. אף שמשרד האנרגיה ומשרד הפנים פרסמו חוזר המאפשר הקמת תאגידי אנרגיה, נמצאו חסמים רבים שמגבילים את יישומו. הביקורת העלתה כי משרד הפנים לא גיבש, בתיאום עם משרד האנרגיה, אסטרטגיה כוללת לקידום תחום האנרגיה ברשויות המקומיות, וכי לא נקבעו גורם מתכלל, דרכי פעולה מומלצות או מנגנוני מעקב ולמידה. עוד נמצא כי משרד הפנים אינו מעורב באופן פעיל בקידום פעילות האשכולות האזוריים בתחום האנרגיה ולא קבע כי מחובתם למנות ממונה אנרגיה רשותי. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 80 מערכות אנרגיה סולארית במרחב העירוני תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 הביקורת העלתה כי אף שהתקנת מערכות סולאריות על מבני ציבור כדאית כלכלית בטווח הבינוני והארוך, ההתקנה כרוכה בחסמי מימון לטווח הקצר ובחסמים מקצועיים וארגוניים. מאז 2020 הופעלו מסלולים ייעודיים למתן סיוע לרשויות מקומיות לשם התקנת המערכות הסולאריות, אך נמצא כי מעטות מהרשויות המקומיות פנו לקבלת סיוע זה. למשל, רק52רשויותמקומיות לקחו הלוואות מקרן ההלוואות של מפעל הפיס,רק ל-15 רשויות מקומיות אושרומענקים מהרשות להשקעות לשם הקמת פרויקטים בתחום האנרגיה הסולארית, ורק אחד מהם כלל התקנה של מתקני אגירה. נוסף על כך, הקרן לאזרחי ישראל לא הקצתה כספים לאנרגיה מתחדשת בשנים 2023 - 2024, ורק בשנת 2025 אושרה לראשונה הקצאה של20 מיליון ש"ח לאנרגיה מתחדשת מתוך הקצאה כוללת של 189 מיליון ש"ח, שהם כ-11% בלבד. בביקורת נמצא כי רוב המתקנים הקריטיים ברשויות המקומיות אינם ערוכים לשילוב מערכות סולאריות עם מתקני אגירה ואינם מספקים מענה שיבטיח חוסן אנרגטי בעת חירום. עוד עלה כי העוני האנרגטי ממשיך להיות תופעה נרחבת, הפוגעת באלפי תושבים, ובהם האוכלוסייה הבדואית בנגב. לנוכח ממצאי הדוח מומלץ להגביר את התיאום בין משרדי הממשלה, לגבש מדיניות לאומית מחייבת, להרחיב את כלי המימון והליווי לרשויות המקומיות, להגדיל את ההקצאות לאנרגיה מתחדשת מכספי הקרן ולקדם התקנת מערכות סולאריות משולבות אגירה. לצד זאת יש לציין לחיוב את פעולות משרד האנרגיה בשנים האחרונות לקידום התחום. אף שננקטו צעדים להסרת חסמים רגולטוריים בתחום האנרגיה הסולארית, הטיפול בהם מפוצל בין גורמים רבים וללא מנגנון תיאום מתמשך המאפשר לבחון את יישום ההחלטות ואת השפעתן בשטח. מומלץ כי משרד האנרגיה, משרד האוצר ומרכז השלטון המקומי יגבשו מענה לחסמים המעכבים הקמת פרויקטים סולאריים ברשויות המקומיות, ובפרט חסמי מימון, נזילות וגיוס אשראי, וכן יפתחו כלים משלימים כגון מסגרות מימון ייעודיות, ערבויות וליווי מקצועי. נוסף על כך, נדרש לבחון באופן מאוזן את המנגנונים לקידום פרויקטים לייצור אנרגיה מתחדשת ברשויות המקומיות ואת חלוקת נטל קידום הפרויקטים בין המדינה לבינן, כדי להפחית את עלות הסבסוד של תעריף החשמל המושת על הצרכנים ולהבטיח היתכנות כלכלית ליישום המדיניות בתחום זה בשלטון המקומי. מומלץ כי משרד הפנים יבחן את האפשרות להקצות תקציבים ייעודיים לקידום המעבר לאנרגיה מתחדשת ולהתייעלות אנרגטית ויסייע במימון פעילות האשכולות האזוריים בתחומים אלה. לשם הגדלת מספר המערכות הסולאריות במגזר הביתי מומלץ כי משרד האנרגיה יגביר את פעולות ההסברה והנגשת המידע לציבור, בסיוע משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי וחברת החשמל, לרבות באמצעות אתרי הרשויות המקומיות. נוסף על כך, על משרד האוצר לפרט בהצעתו השנתית את הסכום המוקצה מכספי הקרן לאזרחי ישראל להשקעה באנרגיה מתחדשת מדי שנה, כמחויב בחוק. עוד מומלץ כי משרד האנרגיה ומשרד האוצר יגבשו מנגנונים לעידוד הקמת מתקני אגירה ברשויות המקומיות, בהתחשב בעלויותיהם ובתרומתם להשגת היעדים הלאומיים ולהבטחת ביטחון אנרגטי ושיקולי חירום ברשויות המקומיות. דוח הביקורת מדגיש את החשיבות שבהגדלת ייצור החשמל מאנרגיה סולארית ואת הצורך ברתימת השלטון המקומי להשגת היעדים הלאומיים בתחום זה. לצד ממצאי הביקורת יצוין לחיוב כי משרד האנרגיה קידם בשנים האחרונות צעדים שונים בתחום, ובהם פיתוח כלים עבור הרשויות המקומיות, קידום מודלים להתקנת לוחות סולאריים, מיפוי פוטנציאל הייצור והנגשת מידע לציבור, המשקפים הכרה בתפקידן המרכזי של הרשויות המקומיות בחיזוק החוסן האנרגטי. מ ב ק ר ה מ ד י נ ה דוח על הביקורת בשלטון המקומי היערכות הרשויות המקומיות להשפעות שינוי האקלים ▪ תמוז התשפ"ו ▪ יוני 6202 ▪ מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 83 תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 היערכות הרשויות המקומיות להשפעות שינוי האקלים תקציר שינוי האקלים הוא שינוי בתנאים המטאורולוגיים הנמשך באופן קבוע עשרות שנים או יותר. שינוי האקלים פוגע באורחות החיים, בסביבה ובכלכלה, ופגיעה זו צפויה להחריף בטווח הקצר, הבינוני והארוך ככל ששינוי האקלים יקצין. בשנים 1970 - 2019 דווח בעולם על 11,072 אסונות אקלימיים. בעשור האחרון של תקופת הזמן הזאת, בשנים 2010 - 2019, דווחו פי ארבעה וחצי אסונות לעומת העשור 7019 - 1979. בכלל האסונות שדווחו נהרגו על פי הערכות כ-2 מיליון איש, רובם בשל סופות ציקלון טרופי (38%), בצורות (34%) וגלי חום (8%). נתוני הנזקים הכלכליים הסתכמו בשנים 1970 - 2019 בכ-3.6 טריליון דולר, והם התרכזו במדינות מפותחות בעלות הכנסה גבוהה (כ-63%) ובעלות הכנסה בינונית (25%)1. מדינת ישראל מושפעת ביתר שאת מתופעות שינוי האקלים, שכן היא ממוקמת גיאוגרפית במזרח אגן הים התיכון, המוגדר כאזור בעל רגישות אקלימית גבוהה (Hot spot). תופעות שינוי האקלים בישראל באות לידי ביטוי בארבע מגמות עיקריות: חם יותר (עלייה בטמפרטורה), יבש יותר (ירידה בהיקף המשקעים), גבוה יותר (עליית מפלס הים) וקיצוני יותר (עלייה בתדירותם של אירועי מזג אוויר קיצוני). המגמות האלה הדדיות, מעצימות זו את זו, ולכל אחת בנפרד יש פוטנציאל לגרום הרס אדיר למדינת ישראל. על כן ההיערכות לשינוי האקלים צריכה לתת מענה לשינויים הצפויים, ויש לה השפעה מכרעת על היכולת להסתגל לשינויים האלה. בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות בעולם ובישראל לתפקידן של הרשויות המקומיות כגורם מרכזי ומכריע בהתמודדות עם השפעות שינוי האקלים. שינוי האקלים צפוי להשליך על אורח החיים בתחומי הרשויות המקומיות ולהעמיד בפניהן אתגרים רבים, ובהם עלייה בזיהום האוויר, עלייה בכמות המזיקים, עלייה בצריכת החשמל לחימום או לקירור, נזקים הקשורים לעלייה במפלס פני הים, משקעים כבדים וסופות הגורמות לנזקים פיזיים לתשתיות ועלייה בתדירותן של שריפות. החלטות הממשלה ומסמכי מדיניות שהתקבלו משנת 2018 ואילך המליצו, בין היתר, למקד את ההיערכות לשינוי האקלים בשלטון המקומי, שכן בכוחו להניע וליישם ולהביא שינוי מהיר ומותאם יותר לצורכי כלל התושבים. לצורך קידום ההיערכות ברשויות המקומיות, בשנת 2022 פורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד הפנים מדריך לשלטון המקומי להכנת תוכנית פעולה להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת (המדריך או המדריך להיערכות). 1 מבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד: פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים - ביקורת מעקב מורחבת(2024.) מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 84 היערכות הרשויות המקומיות להשפעות שינוי האקלים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 השריפה בכרמל, 2010 מתוך אתר ויקימדיה, צולם על ידי רונית בן צבי בשנת 2010. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 85 היערכות הרשויות המקומיות להשפעות שינוי האקלים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 כ-3.6 11,072 טריליון דולר 6 154 אסונות אקלימיים דווחו אומדן נזקי תוכניות ממשלתיות מתוך 257 רשויות בעולם בשנים 1970 - האקלים הכלכליים העניקו תמיכה בהכנת מקומיות בארץ 2019 בעולם בשנים תוכניות מקומיות (%60) לא הכינו 1970 - 2019 להיערכות לשינוי תוכניות היערכות האקלים, שבהן ניתנה מקומיות לשינוי תמיכה ל-101 רשויות אקלים מקומיות בסכום הנאמד בכ-13 מיליון ₪ עד אפריל 2025 (פרט לתוכנית המאיץ שפרסם משרד האנרגיה) %75%70%87 מהרשויות המקומיות מהרשויות מהרשויות המקומיות שהשיבו לשאלה המקומיות שהשיבו שהשיבו לשאלה בשאלון ציינו את לשאלה בשאלון בשאלון לא הכינו מיפוי היעדר התקציב כאחד ציינו את המחסור או סקר של סיכוני החסמים שעמדו בפני בכוח אדם כאחד האקלים שבתחומן הכנת תוכנית היערכות החסמים שעמדו לשינוי האקלים בפני הכנת תוכנית היערכות לשינוי האקלים בחודשים יוני עד אוקטובר 2025 בדק משרד מבקר המדינה את נושא היערכות הרשויות המקומיות להשפעות שינוי האקלים. הביקורת התמקדה בתחום האדפטציה ובחנה את היערכותן של רשויות מקומיות שלא הכינו תוכנית פעולה מקומית להיערכות לשינוי האקלים (תוכנית היערכות לשינוי אקלים או תוכנית היערכות מקומית). בין היתר נבדקו ההיבטים האלה: אסדרת נושא ההיערכות לשינוי האקלים, חסמים העומדים בפני הרשויות המקומיות בנוגע להכנת תוכניות היערכות כאמור ופעולות הרשויות המקומיות להיערכות לשינוי האקלים. הבדיקה נעשתה בארבע רשויות מקומיות: העיריות בית שאן, טייבה, מודיעין-מכבים-רעות והמועצה המקומית פרדס חנה - כרכור. בדיקות השלמה נעשו במשרד להגנת הסביבה ובמשרד הפנים, במרכז השלטון המקומי בישראל ובשירות המטאורולוגי הישראלי. מאחר שסוגיית שינוי האקלים נמצאת על סדר היום הציבורי ומשפיעה על אורח החיים של תושבים רבים, שלח משרד מבקר המדינה במסגרת הביקורת, בנובמבר 2025, שאלון ל-88 עיריות ומועצות מקומיות שלא הכינו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, במטרה למפות את סיכוני האקלים שבתחומן ואת החסמים העומדים בפניהן להכנת תוכניות היערכות לשינוי האקלים (השאלון). עד ל-22 במרץ 2026 מילאו את השאלון, בחלקו או במלואו, 69 רשויות מקומיות. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 86 היערכות הרשויות המקומיות להשפעות שינוי האקלים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202  אסדרת ההיערכות של הרשויות המקומיות לשינוי האקלים - בישראל ובראי השוואה בינלאומית - אף שמאז החלטת הממשלה 474 (חמ/1) משנת 2009 בנושא היערכות ישראל לשינוי האקלים התעצבו בהדרגה המסגרת הנורמטיבית והמדיניות התומכת בהיערכות הרשויות המקומיות לשינוי האקלים, עד למועד סיום הביקורת בספטמבר 2025 (מועד סיום הביקורת) לא אושרה הצעת חוק האקלים בקריאה שנייה ושלישית, ואין נורמות אחרות המחייבות את הרשויות המקומיות להכין תוכניות להיערכות לשינוי האקלים. יצוין כי הניסיון הבין-לאומי מדגיש את חשיבותה של חקיקה מחייבת ככלי לקידום תכנון אקלימי שיטתי ברמה המקומית: במחקר על היערכות ערים לשינוי אקלים במדינות האיחוד האירופי צוין כי ערים במדינות שבהן קיימת חובה חוקית להכנת תוכניות היערכות מקומיות - דנמרק, צרפת וסלובקיה - נוטות לפתח יותר תוכניות מערים שבהן אין חובה כזו - פי 1.8 יותר תוכניות להפחתת פליטות (מיטיגציה) ופי חמישה תוכניות להיערכות לשינוי האקלים (אדפטציה). הניסיון הבין-לאומי מלמד עוד כי גם יוזמות וולונטריות, המבוססות על התחייבות של רשויות מקומיות, ליווי מקצועי ושיתופי פעולה בין הרשויות, הן מנגנון יעיל לקידום הכנת תוכניות היערכות מקומיות לשינוי האקלים. יוזמות אלה מאפשרות לרשויות לפעול גם בהיעדר חובה רגולטורית מחייבת ויוצרות מנגנון של שיתוף ידע, בקרה והאצת פעולות ההיערכות ברמה המקומית.  סטטוס הכנת תוכניות היערכות ברשויות מקומיות - מהנתונים עולה כי נכון לאוקטובר 2025 69 רשויות מקומיות (כ-27%) הכינו תוכנית היערכות מקומית, ו-34 רשויות מקומיות (כ-13%) נמצאות בתהליך להכנת תוכנית היערכות מקומית, ובסך הכול 103 רשויות מקומיות (כ-40%) הכינו תוכנית היערכות מקומית או שהן נמצאות בהליך הכנתה של תוכנית כזו. גם לאחר פרסום המדריך להיערכות על ידי המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד הפנים בשנת 2022, אשר נועד לעודד את הרשויות המקומיות להכין תוכנית היערכות לשינוי האקלים, 154 רשויות מקומיות (כ-60%) טרם הכינו תוכנית היערכות מקומית והן אינן נמצאות בהליך להכנתה. רשויות מקומיותציינובשאלוןכי לא היו מודעות לפרסום הקולות הקוראים ("לא נחשפנו לקולות קוראים בנושא אקלים", "מבדיקה שנעשתה הרשות לא הכירה את קול הקורא בשנת 2022.)"  הכנת תוכניות היערכות לשינוי האקלים במועצות האזוריות - אף שהמועצות האזוריות מחזיקות בכ- %85 משטח מדינת ישראל, ואף שדוח תמונת המצב שפורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה באפריל 2025 צוין שבכוונת הקרן הקיימת לישראל לפרסם במהלך שנת 2025 קול קורא ייעודי למועצות האזוריות ולבצע מיקוד למאפיינים הייחודיים שלהן, נכון למועד סיום הביקורת לא פורסם קול קורא ייעודי להכנת תוכניות היערכות לשינוי האקלים למועצות האזוריות ולא פורסם מדריך היערכות המותאם להן.  חסמים להכנת תוכניות היערכות לשינוי האקלים - גם לאחר פרסום המדריך להיערכות ועד למועד סיום הביקורת, הרשויות המקומיות שנבדקו - בית שאן, טייבה, מודיעין-מכבים-רעות ופרדס חנה - כרכור - לא הכינו תוכניות היערכות לשינוי האקלים ולא הגישו בקשה במסגרת הקולות הקוראים שפרסם המשרד להגנת הסביבה בשל חסמים שונים. מממצאי השאלון שהופץ ע"י משרד מבקר המדינה עולה כי היעדר תקציב, מחסור בכוח אדם מקצועי בתחום והיעדר נתונים ומידע אקלימי הם חסמים מרכזיים העומדים בפני הרשויות המקומיות ומקשים עליהן לקדם ולהכין תוכניות היערכות לשינוי אקלים. גם בקרב שתי הרשויות המקומיות שנבדקו - בית שאן וטייבה, שנמצאות בתוכנית הבראה או התייעלות - חסמים אלה בולטים במיוחד, לנוכח העובדה שיכולתן להקצות משאבים ולגייס מומחיות מקצועית מוגבלת יותר והן תלויות במידה רבה בסיוע ממשלתי ייעודי. בשאלון ציינה אחת הרשויות כי "בהעדר כח אדם המוקצה למשימה ובהעדר קולות קוראים התומכים בפעילות היערכות לשינוי אקלים לא ניתן לצפות מרשות שתתעדף הכנת תכנית מגירה". עוד רשות ציינה כי "הנושא חדש לרשות והוא עדיין לא נמצא בסדר עדיפות שלה, לכן מומלץ לקיים חשיפה רחבה בנושא עם הקצאת משאבים לצורך בניית תוכנית." מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 87 היערכות הרשויות המקומיות להשפעות שינוי האקלים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202  בחינת המוכנות האקלימית של הרשויות המקומיות- אף שהניסיון הבין-לאומי מלמד על חשיבות המעקב אחר ההיערכות של הרשויות המקומיות לשינוי האקלים, נמצא כי המשרד להגנת הסביבה אינו עוקב אחר רמת המוכנות של הרשויות המקומיות לשינוי האקלים.  ועדה לאיכות הסביבה - אף שפקודת העיריות מחייבת הקמת ועדה לאיכות הסביבה, עיריית בית שאן לא הקימה ועדה כזאת כנדרש. בעיריית טייבה הוועדה לאיכות הסביבה לא התכנסה בשנתיים האחרונות כנדרש בפקודת העיריות. בשאלון עלה כי ב-%17 מהרשויות המקומיות שהשיבו על השאלה (11מ-65) לא פעלה ועדה לאיכות הסביבה.  דיונים במליאת מועצת הרשות המקומית ובוועדה לאיכות הסביבה בנושא ההיערכות לשינוי האקלים - למרות המלצת המדריך להיערכות להציב את נושא ההיערכות לשינוי האקלים על סדר היום של חברי המועצה, בעיריות בית שאן וטייבה נושא זה לא עלה בדיוני מועצת הרשות או בוועדה לאיכות הסביבה.  המערך הארגוני לתחום ההיערכות לשינוי האקלים - למרות המלצות המדריך להיערכות, בעיריות בית שאן ומודיעין-מכבים-רעות אין מנגנון לשיתוף פעולה בין-אגפי להטמעת צעדי ההיערכות לשינוי האקלים. בעיריות בית שאן, טייבה ומודיעין-מכבים-רעות לא התקיימו הכשרות לעובדי הרשויות בנושא ההיערכות לשינוי האקלים. בשאלון עלה כי 64% מהרשויות המקומיות שהשיבו לשאלה (42 מ-66) לא מינו גורם אחראי בתחום ההיערכות לשינוי האקלים, ו-74% מהן (49) לא מינו צוות הובלה רשותי בתחום ההיערכות לשינוי האקלים.  מיפוי סיכוני אקלים - הרשויות המקומיות שנבדקו - בית שאן, טייבה, מודיעין-מכבים-רעות ופרדס חנה - כרכור מודעות לסיכוני האקלים המרכזיים שבתחומן, אך הן לא הכינו מסמך מרוכז שממפה את הסיכונים הללו ואת מאפייני הפגיעות המקומית בתחומן. בשאלון עלה כי 87% מהרשויות המקומיות שהשיבו לשאלה (52 מ-60) לא הכינו מיפוי או סקר סיכוני אקלים בתחומן.  נהלים להיערכות לאירועי קיצון - על אף חשיבות כתיבת נוהלי עבודה בתחום המוכנות לאירועי קיצון שמאפשרת לרשות המקומית לתכנן את פעולותיה ולפעול ביעילות בזמן אמת, תוך עיגון כללים ליצירת ממשקים פנימיים וחיצוניים לביצוע הפעולות; להתוויית מנגנון לטיפול בכל אחד מתחומי ההיערכות; ולקביעת מנגנוני בקרה ופיקוח, עלה כי עיריית טייבה לא הכינה נהלים בתחום המוכנות לאירועי קיצון בנוגע לסיכוני האקלים המרכזיים המשפיעים בתחומה; וכי עיריית בית שאן והמועצה המקומית פרדס חנה - כרכור לא הכינו נהלים בנושאי חום ושריפות. בשאלון עלה כי%71 מהרשויות המקומיות שהשיבו לשאלה (41 מ-58) לא הכינו נהלים או תוכנית פעולה להתמודדות עם סיכוני האקלים שבתחומן.  פעולות ושיתופי פעולה לניהול תשתיות ולהתאמת המרחב הבנוי וסביבתו לשינוי האקלים - הרשויות המקומיות שנבדקו - בית שאן, טייבה, מודיעין-מכבים-רעות ופרדס חנה - כרכור - לא הכינו תוכנית היערכות לשינוי האקלים, והן מבצעות פעולות נקודתיות ומקיימות שיתופי פעולה בפרויקטים ספציפיים בתחום ההיערכות לשינוי האקלים ברמות שונות. קידום הכנת תוכניות היערכות - משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולות המשרד להגנת הסביבה לקידום הכנת תוכניות היערכות אשר מכסות כ-65% מאוכלוסיית המדינה. תוכניות חינוך סביבתי - משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילותן של הרשויות המקומיות שנבדקו - בית שאן, טייבה, מודיעין-מכבים-רעות ופרדס חנה- כרכור - בתחום החינוך הסביבתי. החינוך הסביבתי מבטיח הגברת מודעות והטמעה ארוכת טווח של תוכני אקלים בדורות הבאים. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 88 היערכות הרשויות המקומיות להשפעות שינוי האקלים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 מומלץ כי המשרד להגנת הסביבה בהתייעצות עם משרד הפנים יבחן דרכים להסדרת תפקידן, אחריותן וחובתן של הרשויות המקומיות בהיערכות לשינוי האקלים. לחלופין, מומלץ כי הוא ייצר מסגרת וולונטרית שתחזק את מחויבות הרשויות לפעול בתחום האדפטציה כמקובל ברבות ממדינות אירופה, לצד גיבוש תוכנית רב שנתית מתוקצבת שתספק לרשויות אופק תכנוני ותמיכה מקצועית. כמו כן, עד לחקיקת חוק האקלים מומלץ כי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד הפנים, כמי שנושא באחריות לתפקודו התקין של השלטון המקומי, ובהתייעצות עם מינהלת האקלים, יגדיר את הפעולות הדחופות שנדרשות הרשויות המקומיות לנקוט כדי להיערך לשינוי האקלים ויקדם הנחיות ממשלתיות בהתאם לכך. היערכות מוקדמת ומיטבית להשפעות שינוי האקלים תאפשר לרשויות להתמודד מבעוד מועד עם הסיכונים העתידיים ולהגביר את חוסנה של הרשות המקומית. מומלץ כי לצד פעולותיו של המשרד להגנת הסביבה לעידוד הרשויות המקומיות ולסיוע להן בהכנת תוכניות היערכות, המשרד ימשיך במתן סיוע ותמיכה לרשויות המקומיות שטרם הכינו תוכניות היערכות מקומיות אך הביעו רצון להכנת תוכניות כאמור, לאחר בחינת החסמים שהועלו על ידן, בהתאם לעקרונות מינהל תקין, כדי לקדם הכנת תוכניות היערכות מקומיות על ידי כלל הרשויות; עוד מומלץ כי המשרד ישלים את הכנת המדריך המותאם למועצות האזוריות ויקדם את הענקת התמיכות הממשלתיות להכנת תוכניות ההיערכות בהתאם לו. מומלץ כי המשרד להגנת הסביבה יתאים את מנגנוני התמיכה המיועדים לרשויות המקומיות מרקע כלכלי חברתי נמוך, נוכח האתגרים הייחודיים העומדים בפניהן, לרבות באמצעות פרסום קולות קוראים ייעודיים נוספים, מתן ליווי מקצועי שוטף והעמדת מערכי ידע והכשרה ייעודיים לעובדי הרשות. לצורך כך, מומלץ לבצע מיפוי שיטתי של הפערים והחסמים - התקציביים, הארגוניים, המקצועיים והתפעוליים - המעכבים את מימוש כלי הסיוע הקיימים, ולגבש מענים מותאמים שיביאו להגדלת שיעור המימוש בפועל של תוכניות וקולות קוראים בתחום ההיערכות לשינוי האקלים. מומלץ כי המשרד להגנת הסביבה יפתח מדד מוכנות אקלימית לרשויות המקומיות. כפי שמראה הניסיון בעולם, מדד מסוג זה יאפשר למשרד להגנת הסביבה לעקוב אחר יישום צעדי האדפטציה בפועל (נוסף על המעקב אחר כתיבת תוכניות היערכות לשינוי האקלים) ולהבטיח כי הרשויות עומדות ביעדים הלאומיים. כמו כן הוא ישפר את יכולתן של הרשויות עצמן להעריך את מצבן ולהשתפר באופן שיטתי. על עיריית בית שאן להקים ועדה לאיכות הסביבה כנדרש בפקודת העיריות. על עיריית טייבה להורות על כינוס הוועדה לאיכות הסביבה כנדרש בפקודת העיריות. עוד מומלץ כי שתי העיריות - בית שאן וטייבה - יפעלו להכללת תחום ההיערכות לשינוי האקלים בסדר היום של דיוני מליאת המועצה והוועדה לאיכות הסביבה כחלק ממדיניות עירונית כוללת להתמודדות עם אתגרי שינוי האקלים. הצבת נושא ההיערכות לשינוי האקלים על סדר היום של חברי המועצה ומקבלי ההחלטות ברשות תסייע במימוש מדיניות ארוכת טווח ותגביר את המודעות והמחויבות לנושא. כן מומלץ למשרד הפנים, כמאסדר השלטון המקומי, לוודא כי בכלל הרשויות המקומיות פועלת ועדה לאיכות הסביבה כנדרש בדין. מומלץ כי העיריות בית שאן ומודיעין-מכבים-רעות יקדמו שיתוף פעולה בין-אגפי, אשר יאפשר באופן סדיר תיאום והטמעה של צעדי ההיערכות לשינוי האקלים בכל תחומי פעילות הרשות. שיתוף הפעולה יסייע לשלב שיקולי אקלים בעבודת האגפים השונים ויאפשר תכנון, יישום ובקרה של צעדי אדפטציה באופן שיטתי ומתמשך. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 89 היערכות הרשויות המקומיות להשפעות שינוי האקלים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 מומלץ כי הרשויות המקומיות שנבדקו - בית שאן, טייבה, מודיעין-מכבים-רעות ופרדס חנה - כרכור - יפעלו למיפוי שיטתי, סדור ומתמשך של סיכוני האקלים המשפיעים בתחומן כבסיס לגיבוש צעדי היערכות יעילים. המיפוי צריך להתבסס על מידע אקלימי ועל נתונים רוחביים בנוגע לרמת ההיפגעות ברשות, ואין להסתפק באיסוף נקודתי של בעיות קיימות או בלמידה בדיעבד מאירועי העבר. אף שאסדרת הטיפול במשבר האקלים היא באחריות המשרד להגנת הסביבה, מומלץ כי משרד הפנים, כמי שפועל לסייע לרשויות המקומיות בהיערכות לשעת חירום, יוודא שהרשויות המקומיות שלא הכינו תוכנית היערכות לשינוי האקלים ימפו את סיכוני האקלים שבתחומן. מיפוי סיכונים מקיף יאפשר לרשויות לזהות סיכונים עתידיים, לתעדף פעולות ומשאבים ולפעול באופן יזום ומניעתי לחיזוק החוסן הרשותי לנוכח שינוי האקלים. מומלץ כי עיריית טייבה תכין נוהלי מוכנות לאירועי קיצון בהתאם לסיכוני האקלים המשפיעים בתחומה. מומלץ כי עיריית בית שאן והמועצה המקומית פרדס חנה - כרכור יכינו נוהל חום ונוהל שריפות. היערכות הרשויות המקומיות לאירועי קיצון כוללת תחומים מגוונים ורחבי היקף, וכל רשות מקומית אמורה להכין נוהלי מוכנות או תוכניות עבודה הרלוונטיים לסיכוני האקלים שמופו בתחומה כדי לשפר את יכולת פעולתה בזמן אמת. אף שאסדרת הטיפול במשבר האקלים היא באחריות המשרד להגנת הסביבה, מומלץ כי משרד הפנים, כמי שפועל לסייע לרשויות המקומיות בהיערכות לשעת חירום, יוודא כי הרשויות המקומיות פועלות להכנת נהלים או תוכניות פעולה להתמודדות עם סיכוני האקלים בהתאם לסיכונים המשפיעים בתחומן. מומלץ כי הרשויות המקומיות שנבדקו - בית שאן, טייבה, מודיעין-מכבים-רעות ופרדס חנה - כרכור - יכינו תוכניות היערכות לשינוי האקלים המרכזות את הפעולות הנדרשות להתמודדות עם סיכוני האקלים שבתחומן וקובעות סדרי עדיפויות ולוחות זמנים לביצוע הפעולות האלה. כמו כן מומלץ כי הן יערכו אומדני עלויות לפעולות הנדרשות, יאתרו מקורות תקציב, יבצעו בקרה ומעקב אחר יישום הפעולות וידווחו למליאת מועצת הרשות על התקדמות הביצוע. ציר הזמן להתפתחות מדיניות ההיערכות לשינוי האקלים מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 90 היערכות הרשויות המקומיות להשפעות שינוי האקלים תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות בעולם ובישראל לתפקידן המרכזי והמכריע של הרשויות המקומיות בהתמודדות עם השלכות שינוי האקלים. התמודדות זו היא אחד האתגרים הגדולים שעימם יאלצו הרשויות המקומיות להתמודד בשנים הבאות. ממצאי הביקורת מלמדים על ליקויים בתחום ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות להתמודדות עם תופעת שינוי האקלים, דבר שהוביל לפערים ניכרים בין רשויות שונות ברמת המוכנות, ביכולת להכין תוכניות היערכות, באיכות התוכניות וביכולת ליישמן הלכה למעשה. נוכח העובדה ששינוי האקלים משפיע באופן רוחבי על תחומי הליבה שבאחריותן של הרשויות המקומיות, ובכלל זה חירום וביטחון, תשתיות, בריאות הציבור, רווחה, חינוך ואיכות החיים, על הרשויות המקומיות להעלות את נושא שינוי האקלים על סדר היום. היערכות מוקדמת ומיטבית להשפעות שינוי האקלים תאפשר לרשויות להתמודד מבעוד מועד עם הסיכונים העתידיים כדי למנוע פגיעה בנפש, להפחית את עלויות הנזקים הפוטנציאליים בטווח הארוך ולהגביר את חוסנה של הרשות המקומית. מ ב ק ר ה מ ד י נ ה דוח על הביקורת בשלטון המקומי היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות - ביקורת מעקב ▪ תמוז התשפ"ו ▪ יוני 6202 ▪ מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 93 תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות - ביקורת מעקב תקציר שיטפונות והצפות הם אסון הטבע הנפוץ ביותר ואחד המסוכנים ביותר הן לחיי אדם הן לרכוש ולתשתיות. פעולות לצמצום שיטפונות והצפות, מניעתם, מוכנות אליהם והתגוננות מפניהם יכולות להפחית את הנזקים לרכוש ואת הפגיעה בנפש. תופעת השיטפונות וההצפות בשטחים המבונים במדינת ישראל הולכת ומחריפה כל שנה. הבעיה צפויה להקצין בשל תוספת הבינוי העתידית המאושרת והמתוכננת ובשל שינויי האקלים, המשפיעים על עוצמתם ותדירותם של מופעי הגשם. בחורף 2019 - 2020 אירעו ברחבי הארץ אירועי גשם חריגים שהובילו לשיטפונות ולהצפות. באירועים האלה קיפחו את חייהם שבעה בני אדם, ולפי הערכת הרשויות נגרמו נזקים לרכוש בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח. ביוני 2021 פרסם משרד מבקר המדינה דוח מיוחד בנושא ההיערכות לשיטפונות1, שכלל פרק בנושא "היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות ותפקודן במהלך חורף 2020"(הביקורת הקודמת). בעקבותהביקורת הקודמתקיבלה הממשלה באוגוסט 2021החלטה בנושא"קידום תשתיות וניהול סיכוני שיטפונות"2 (החלטה 207.) בין היתר, הוחלט להטיל על שר החקלאות לפעול לתיקון חוק הניקוז, להכין תוכנית לניהול סיכונים ברשויות הניקוז ולהשלים את הכנתה של תוכנית מתאר ארצית לניהול סיכוני שיטפונות ולהגנה מפניהם. בהחלטה 207 הורתה הממשלה להקים צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות מנכ"לי כמה משרדי ממשלה ומנהלים אחרים בשירות הציבורי (ובהם המנכ"לים של משרד החקלאות, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבינוי והשיכון וכן מנהל רשות המים ומנהל השירות המטאורולוגי), שיגבש תוכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות. בספטמבר 2025 היה פרק גשם קצר אך קיצוני שבמהלכו נשברו שיאי גשם ביממה וירדו בו יותר מ-120 מ"מ באזור נהרייה בכמה שעות בודדות. בעקבות אירוע הגשם היו הצפות בעיר הן בדירות והן בשטחים הציבוריים, קריסת עצים וקולטנים סתומים. באירוע גשם שהתרחש בתחילת חודש דצמבר 2025 באזור אשקלון נרשמו עוצמות גשם חריגות של כ-20 עד 25 מ"מ בתוך כחצי שעה, ובעקבותיהן היו הצפות שחייבו הפעלת כוחות חילוץ והצלה הן בעיר אשקלון והן באזורים הסמוכים לה. אירועי השיטפונות בשנת 2025 והנזקים שנגרמו בעקבותיהם מדגישים את חשיבות ההיערכות לשיטפונות ולהצפות מבעוד מועד. ביקורת זו היא ביקורת מעקב על תיקון ליקויים שעלו בביקורת הקודמת. 1 מבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד -ההיערכות לשיטפונות וההגנה מפניהם (2021.) 2 החלטת הממשלה 207, "קידום תשתיות וניהול סיכוני שיטפונות"(1.8.21.) מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 94 היערכות הרשויות המקומיותלשיטפונות ולהצפות-ביקורת מעקב תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 אירועי שיטפונות והצפות משמעותיים שהתרחשו בעשור האחרון והנזקים שנגרמו לנפש ולרכוש הוכן בידי משרד מבקר המדינה. 105,000 2 בני אדם 651 מיליארד דולר%44 מקרי מוות נגרמו בשל טבעו למוות גובה הנזקים וההפסדים מאסונות הטבע בעולם שיטפונות בעולם בשנים בשיטפון בנחל ציחור הכלכליים שגרמו בשנים 2000 - 2019 2019 - 2020 בחורף 2023 השיטפונות בעולם בשנים היו אירועי שיטפונות 2000 - 2019 25.8 - 41 ש"ח 0 3.3 מיליון ש"ח 0 הטווח של תעריף היטל ש"ח גבתה המועצה גבתה עיריית אשקלון תשתיות הניקוז התיעול למ"ר בנוי המקומית ג'יסר בממוצע בהיטלי תיעול ברשויות המקומיות ברשויות שנבדקו: 25.8 א-זרקאא מהיטלי בכל אחת מהשנים 2022 - שנבדקו - אשקלון, ש"ח למ"ר במועצה תיעול 2024 ג'יסר א-זרקאא המקומית ג'יסר ונהרייה - לא נותנות א-זרקאא ו-41 ש"ח מענה לתרחישי הייחוס למ"ר בנהרייה המעודכנים לאירועי גשם ולספיקות צפויות מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 95 היערכות הרשויות המקומיותלשיטפונות ולהצפות-ביקורת מעקב תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 בחודשים אפריל עד אוקטובר 2025 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהן של העיריות אשקלון ונהרייה והמועצה המקומית ג׳יסר א-זרקאא (הרשויות שנבדקו) לתיקון הליקויים העיקריים שעלו בביקורת הקודמת, שפורסמה ביוני2021 (ביקורת המעקב). ביןהיתרנבדקו הנושאיםהאלה:הסדרת הטיפול בהיערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות; שימור מערכות הניקוז ותחזוקתן; מיפוי תשתיות ניקוז וגיבוש תוכניות אב לניקוז; קביעת נהלים פנימיים; וחיזוי שיטפונות. כמו כן נבדקו פעולותיהם של משרד הפנים, משרד החקלאות וביטחון המזון; מינהל התכנון; רשות המים; השירות המטאורולוגי הישראלי וכן של רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי, רשות ניקוז שִקמה בשור ורשות ניקוז ונחלים כרמל.  תשתית נורמטיבית להיערכות הרשויות המקומיות לאירועי חירום אזרחיים - בביקורת הקודמת עלה כי בתשתית הנורמטיבית הקיימת לא הייתה הסמכה של גוף לאכוף על הרשויות המקומיות לבצע הנחיות בנוגע לאירועי חירום אזרחיים. בביקורת המעקב עלה כי נכון למועד סיומה באוקטובר 2025 הליקוי לא תוקן: טרם בוצעה אסדרה בנושא היערכות אזרחית למצבי חירום שנועדה לקיים תהליך מתמשך של היערכות אזרחית מיטבית למצבי חירום, מחמת מלחמה או אסון טבע, כדי למזער את ממדי הפגיעה באזרחים ולספק שירותי הצלה ותמיכה מיטביים באמצעות פעולה מתואמת בין הממשלה לשאר הגורמים הרלוונטיים בשעת חירום.  חלוקת האחריות לתשתיות הניקוז - בביקורת הקודמת עלה כי לא הוגדרה חלוקת האחריות בין רשויות הניקוז לרשויות המקומיות בנוגע לתשתיות הניקוז הממוקמות בתחום העירוני. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה: צוות שהוביל משרד ראש הממשלה עסק בתכנון מבנה תחום הניקוז בישראל וגיבש, בין היתר, התובנות והמלצות לחלוקת הסמכויות והאחריות בתחום הניקוז בין רשויות הניקוז לרשויות המקומיות. נכון למועד סיום הביקורת המעקב לא השלימו משרד החקלאות ויתר הגורמים המעורבים, ובכללם משרד הפנים ורשות המים, אסדרה מקיפה וכוללת של תחום הניקוז בישראל. בין הסוגיות שטרם הוסדרו בחקיקה היו חלוקת הסמכויות והאחריות בתחום הניקוז בין רשויות הניקוז לרשויות המקומיות.  מידע על תשתיות הניקוז ומיפוין - בביקורת הקודמת עלה כי המועצה המקומית ג׳יסר א-זרקאא לא מיפתה את מערכות הניקוז; לא ידעה מה מספר הקולטנים ביישוב ואת מיקומם; מה אורך קווי הניקוז, גילם, קוטרם ומסלולם; מה האזורים המועדים להצפות; וממילא לא הזינה את הנתונים למערכת המידע הגיאוגרפי (מערכת הממ"ג). בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: המועצה טרם מיפתה את מערכות הניקוז שלה ולא הזינה את הנתונים למערכת הממ"ג.  שימור מערכות הניקוז - בביקורת הקודמת עלה כי במועצה המקומית ג'יסר א-זרקאא הוזרמו מי גשמים ממרזבים של בתים פרטיים ישירות למערכת הביוב ללא אישור המועצה, בניגוד להוראות החוק. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה: המועצה החלה בטיפול בבעיית חיבורי הביוב לניקוז. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 96 היערכות הרשויות המקומיותלשיטפונות ולהצפות-ביקורת מעקב תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202  תוכניות העבודה להשקעות בתשתיות הניקוז אשקלון: בביקורת הקודמת עלה כי בעיריית אשקלון לא נמצאו תוכניות עבודה שנתיות או רב-שנתיות שבהן פורטו מיזמים לביצוע בתחום הניקוז - על פי תיעדוף ובהתבסס על המלצות תוכנית האב. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה: על אף ההשקעה של עיריית אשקלון בשדרוג תשתיות הניקוז בתחומה ובבניית תשתיות חדשות, עדיין אין לעירייה תוכניות שנתיות או רב-שנתיות לביצוע מיזמים בתחום הניקוז כאמור. נהרייה וג'יסר א-זרקאא: בביקורת הקודמת עלה כי עיריית נהרייה והמועצה המקומית ג׳יסר א-זרקאא לא הכינו תוכנית עבודה שנתית או רב-שנתית להשקעה בתשתיות הניקוז שבתחומן ולשדרוגן. בביקורת המעקב עלה כי הליקוילא תוקן: עירייתנהרייה לא גזרה מתוכנית האב שלה תוכנית עבודה שנתית, והמועצה המקומית ג'יסר א-זרקאא לא הכינה תוכנית עבודה כאמור.  חישוב היטל התיעול - בביקורת הקודמת עלה כי באמות המידה לחישוב היטל התיעול וקביעת תחשיב ההיטל לא הביא משרד הפנים בחשבון - באופן ישיר - את מידת הסיכון של הרשות המקומית להצפות. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: משרד הפנים לא השיב על פניות משרד מבקר המדינה בנושא, על אף פניות חוזרות ונשנות לגורמים שונים במשרד ולא המציא חוברת ההנחיות לגיבוש התחשיב. הפערים בין תעריפי היטל התיעול שקבעו הרשויות המקומיות שנבדקו עמדו על בין כ-41 ש"ח למ"ר בנוי בנהרייה, כ-36 ש"ח למ"ר בנוי באשקלון ולכ-26 ש"ח למ"ר בנוי בג׳יסר א-זרקאא. גביית היטלי התיעול וההשקעה בתשתיות הניקוז - הביקורת הקודמת העלתה כי מאז חקיקת חוק העזר לא גבתה המועצה המקומית ג׳יסר א-זרקאא היטלי תיעול מהתושבים. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: המועצה המקומית ג׳יסר א-זרקאא אינה מחייבת ואינה גובה היטלי תיעול ולא השקיעה בתשתיות הניקוז בתחומה. גביית היטלי התיעול מאפשרת לרשות להשקיע בשדרוג ותחזוקת תשתיות הניקוז, כך למשל עיריית אשקלון גבתה כ-3.3 מיליון ש"ח בממוצע בשנה (בשנים 2022-2024) בהיטלי תיעול והשקיעה כ-5 מיליון ש"ח בממוצע בשנה בתשתיות הניקוז שלה.  תרחישי ייחוס לאירועי גשם ולספיקות צפויות אשקלון: בביקורת הקודמת נמצא כי תשתיות הניקוז של עיריית אשקלון לא נתנו מענה לתרחישי הייחוס המעודכנים של ספיקות צפויות. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה: עלה כי על אף ההשקעות של העירייה בתשתיות הניקוז העירוניות ובפתרונות חדשניים כמו הקמת "האקו פארק", תשתיות הניקוז של עיריית אשקלון עדיין אינן נותנות מענה לתרחישי הייחוס המעודכנים של ספיקות צפויות. נהרייה: בביקורת הקודמת נמצא כי תשתיות הניקוז של עיריית נהרייה לא נתנו מענה לתרחישי הייחוס המעודכנים של ספיקות צפויות. עוד עלה כי תרחישי הייחוס שהעירייה צריכה להיערך אליהם מחמירים עם הזמן, ועליה להתאים את תשתית הניקוז לכך. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: תשתיות הניקוז של עיריית נהרייה עדיין אינן נותנות מענה לתרחישי הייחוס המעודכנים של ספיקות צפויות, ועליה להתאים לכך את תשתיות הניקוז שלה. ג'יסר א-זרקאא: בביקורת הקודמת נמצא כי תשתיות הניקוז של המועצה המקומית ג׳יסר א-זרקאא לא נתנו מענה לתרחישי הייחוס המעודכנים של ספיקות צפויות. כמו כן, למועצה לא היה מידע על מצבה ועל כשירותה של מערכת הניקוז, לרבות על מוקדי בעיות ומקומות שחייבו פתרונות ניקוז. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: המועצה המקומית ג׳יסר א-זרקאא מסרה למשרד מבקר המדינה כי במצב קיצון מערכת הניקוז במועצה אינה נותנת מענה מספק.  קביעת נהלים פנימיים להיערכות לחורף - בביקורת הקודמת עלה כי המועצה המקומית ג׳יסר א-זרקאא לא קבעה נוהל היערכות לחורף ולא הכינה תוכנית פעולה להיערכות לאירועי שיטפונות והצפות. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה: המועצה המקומית ג׳יסר א-זרקאא מסרה למשרד מבקר המדינה כי היא החלה בהכנת נוהל ודרשה את תקצוב העלויות מגזבר המועצה וממנכ"ל המועצה. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 97 היערכות הרשויות המקומיותלשיטפונות ולהצפות-ביקורת מעקב תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 תוכניות אב לניקוז נהרייה: בביקורת הקודמת עלה כי לעיריית נהרייה לא הייתה תוכנית אב לניקוז הכוללת פתרונות מקומיים לאזורים מועדים להצפות, וכי לא הייתה תוכנית לשדרוג המֹובלים הקיימים להעברת הנגר (מי משקעים הזורמים או נקווים על פני הקרקע). בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה רבה: עירייתנהרייה הכינה תוכנית אב לניקוז בדצמבר 2020 בהתאם להמלצת הדוח הקודם. ג'יסר א-זרקאא: בביקורת הקודמת עלה כי המועצה המקומית ג'יסר א-זרקאא לא הכינה תוכנית אב לניקוז ולא יישמה את הוראות נספח הניקוז של תוכנית המתאר. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה רבה: במאי 2025 התקשרה המועצה עם חברה לגיבוש וכתיבה של תוכנית אב לניקוז בתחום שיפוטה של המועצה. שימור מערכות הניקוז - בביקורת הקודמת הומלץ כי רשות המים תעקוב אחר פעילות תאגידי המים בכל הנוגע ליישום הנחייתה המקצועית לאיתור חיבורים של מערכת הניקוז למערכת הביוב הציבורית. בביקורת המעקב עלה כי ההמלצה יושמה במידה רבה: רשות המים פועלת לטיפול בבעיית חיבור מערכות הניקוז למערכות הביוב - לרבות פרסום הנחיות בנושא לתאגידי המים וקידום עבודה משותפת מול הרשות לאכיפה במקרקעין במשרד רה"ם לסיוע באכיפה. עם זאת, טרם נפתרה הבעיה, וברשויות מקומיות ובהן המועצה המקומית ג'יסר א-זרקאא עדיין יש מערכות ניקוז המחוברות לביוב. מידע על תשתיות הניקוז ומיפוין אשקלון: בביקורת הקודמת עלה כי עיריית אשקלון הזינה את המיפוי שהיה קיים של תשתית הניקוז למערכת הממ"ג, אולםהמיפוי לא כלל נתונים מרוכזים בנוגע לסך האורך, הקוטר והגובה (שיפוע) של התעלות במערכת התיעול העירונית, ולא היה בידי העירייה מידע מרוכז בנוגע לגיל מערכות התיעול והניקוז. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה רבה: שכבת תשתיות הניקוז בתחומי עיריית אשקלון במערכת הממ"ג הורחבה, בדגש על שכבת הביצוע בפועל (as made) של השכונות שנבנו החל בשנת 2000 במסגרת שיתוף הפעולה עם תאגיד המים והביוב אשקלון, שבהן קיימות שכבות של מים, ביוב וניקוז ברמה גבוהה. נהרייה: בביקורת הקודמת עלה כי עיריית נהרייה לא מיפתה את מערכות הניקוז; לא ידעה מה מספר הקולטנים ביישוב ואת מיקומם; מה אורך קווי הניקוז, גילם, קוטרם ומסלולם; מה האזורים המועדים להצפות; וממילא לא הזינה את הנתונים למערכת הממ"ג. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה רבה: העירייה מסרה כי בשלב זה הוטמעו שכבות ניקוז בממ"ג לשכונות אכזיב ואריק שרון בלבד, וכי יש אינדיקציה לגבי שנת ההקמה של תשתיות הניקוז רק בשכונות החדשות. גיבוש מדיניות ניהול הנגר: בביקורת הקודמת עלה כי לא היה למדינת ישראל מסמך מדיניות לאומית מחייב לניהול הנגר העירוני, וכי כל רשות מנהלת באופן עצמאי את מי הנגר על פי דרכה ותפיסתה. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן: באפריל 2024 פרסם מנהל התכנון מסמך מדיניות ניהול הנגר העירוני. חיזוי שיטפונות במרחב העירוני: בדוח הקודם ציין משרד מבקר המדינה את הקמתו של המרכז לחיזוי שיטפונות כאבן דרך בתהליך ההיערכות לשיטפונות ולהצפות, אולם ציין כי נראה שאין בפעילותו של המרכז מענה מספק לחיזוי שיטפונות בתחומי שיפוטן של הרשויות המקומיות. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה רבה: המענה לחיזוי שיטפונות בתחומי שיפוטן של הרשויות המקומיות ניתן כיום באמצעות השירות המטאורולוגי, שמפרסם תחזיות לשיטפונות והצפות גם במרחב העירוני לגורמים שונים, אולם תחזיות אלו עדיין אינן מתקבלות בכלל הרשויות המקומיות. קביעת נהלים פנימיים להיערכות לחורף אשקלון: בביקורת הקודמת נמצא כי בנוהל "הצגת היערכות אגף ביטחון ומכלולי העירייה למזג אויר קיצוני" שהכין אגף ביטחון וחירום בעיריית אשקלון היו חסרים כמה היבטים חשובים להיערכות הרשות המקומית לאירועי שיטפונות והצפות. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה רבה: עיריית אשקלון אומנם הכינה נוהל פנימי להיערכות לחורף, אולם היא ביקשה לחדש את הנוהל ולאשרו מול הגורמים המקצועיים, דבר שלא נעשה עד מועד סיום הביקורת. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 98 היערכות הרשויות המקומיותלשיטפונות ולהצפות-ביקורת מעקב תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 נהרייה: בביקורת הקודמת נמצא כי העירייה לא קבעה נהלים ולא הכינה תוכניות פעולה סדורות להיערכות לחורף, ובכך נפגעה מוכנותה לאירועי חורף 2020. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן: עיריית נהרייה כתבה נהלים להיערכות לאירועי מזג אוויר קיצוני ולתפקוד במהלכם, ובהם נוהל סגירת צירים בזמן הצפות; סדר פעולות במצבי מזג אוויר קיצון; נוהל פינוי תלמידים בשעת חירום; ונוהל פינוי בתי ספר בעת אירוע מזג אוויר קיצוני. עוד עלה בביקורת המעקב כי בשנת 2022 הכינה עיריית נהרייה נוהל "מצבי מזג אוויר קיצון", שבין יתר מטרותיו להתוות סדר עבודה עם יעילות מרבית בשימוש בכוח אדם ובציוד במצבי מזג אוויר קיצון שעיקרם הצלת חיים; שאיבת מים מבתים מוצפים; הסרת מכשולים; ופינוי ואכלוס של אוכלוסייה שביתה נפגע. יישום תוכנית ההגנה על נהרייה: בביקורת הקודמת עלה כי תוכנית ההגנה על נהרייה לא יושמה ולא תוכננה הקמת מאגרי הוויסות. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה רבה: נמצא כי הושלמה בנייתם של שניים מתוך שלושת המאגרים שתוכננו, ותחילת הבנייה של המאגר השלישי מתוכננת לחודשים הקרובים. מומלץ כי משרד הפנים - כמאסדר של השלטון המקומי - יפעל לקידום ההסדרה וקביעת תשתית נורמטיבית להיערכות הרשויות המקומיות לאירועי חירום אזרחיים, הנוגע במישרין לביטחון התושבים, ויפעל לקביעת גורם ממלכתי בידי הממשלה שיתכלל את כלל הדרישות מהרשויות המקומיות ואת ההנחיות הניתנות להן בנוגע לתפעול אירועי חירום ומתן סיוע לתושבים ויפקח על מילוי הדרישות. הסדרת ההיערכות האזרחית למצבי חירום מקבלת משנה חשיבות לנוכח מלחמת חרבות ברזל ואירועי המלחמה האחרים שהיו בישראל בשנתיים האחרונות. לנוכח הסיכון הנשקף מאירועי שיטפונות, הן לחיי אדם הן לרכוש, מומלץ כי משרד החקלאות יפעל, בשיתוף משרד ראש הממשלה, משרד הפנים ורשות המים, להגדיר ולהבהיר את סוגי מערכות הניקוז השונות ואת תחומי אחריותן של רשויות הניקוז והרשויות המקומיות בכל הנוגע לתשתית הניקוז בתחום העירוני. מומלץ עוד כי צוות המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד רה״ם ישלים בהקדם גיבוש המלצה מושכלת בנוגע למודל המיטבי לאסדרה שלמה של תחום הניקוז במדינה ויפעל לקביעת תוכנית לאומית לניהול סיכוני השיטפונות. נוכח בעיית חיבור הביוב לניקוז במועצה המקומית ג'יסר א-זרקאא מומלץ כי רשות המים תמשיך לעקוב אחר פעילות תאגידי המים בכל הנוגע ליישום הנחייתה המקצועית לאיתור חיבורים של מערכת הניקוז למערכת הביוב הציבורית. משרד מבקר המדינה ממליץ למועצה המקומית ג'יסר א-זרקאא לפעול ביתר שאת לתחזוקת התשתיות שלה ולקבוע נהלים ותוכניות עבודה לבדיקת התקינות של מערכת הניקוז ולתחזוקתה השוטפת. כמו כן על המועצה לפעול להפרדת תשתיות הניקוז והביוב ולמנוע חדירה של מי הניקוז למערכת הביוב, כנדרש בחוק. מומלץ לעיריית נהרייה ולמועצה המקומית ג׳יסר א-זרקאא להכין תוכנית רב-שנתית סדורה להשקעות בתשתיות הניקוז שבתחומן, שתכלול את תכנון חלוקת המשאבים בין פיתוח תשתיות חדשות ובין שיקום תשתיות קיימות; כן מומלץ כי ייגזרו תוכניות עבודה שנתיות מהתוכנית הרב-שנתית. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי עליו לעדכן את החישוב של היטל התיעול כך שייתן ביטוי גם למידת הסיכון של כל רשות מקומית להצפות; לפקח על יישום ההנחיה בדבר השימוש בכספי היטל התיעול לייעודו בלבד ועל עדכון תעריפי ההיטלים אחת לחמש שנים. עוד שב וממליץ משרד מבקר המדינה למשרד הפנים שייתן לרשויות המקומיות אישור לגבות היטל תיעול רק לאחר שיפעל לוודא כי הן מכינות תוכניות אב לניקוז. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 99 היערכות הרשויות המקומיותלשיטפונות ולהצפות-ביקורת מעקב תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 על המועצה המקומית ג'יסר א-זרקאא לגבות היטלי תיעול בהתאם לחוק העזר שהיא חוקקה כדי שתוכל להשתמש בכספי ההיטלים לשיפור תשתיות הניקוז הדורשות תיקון בתחומה. מומלץ לעיריית אשקלון להמשיך להשקיע בהתאמת תשתיות הניקוז לתרחישי הייחוס המעודכנים לאירועי גשם קיצוניים ובחישוב נפח הנגר לאזור שלו היא שייכת כדי לתכנן את תוכנית האב המעודכנת לניקוז. מומלץ לעיריית נהרייה לעדכן את תוכנית האב לניקוז בהתאם לתרחישי הייחוס המעודכנים לאירועי גשם קיצוניים. כדי שתוכל להיערך באופן המיטבי לשיטפונות והצפות. מומלץ עוד כי עיריית נהרייה תפעל בהתייעצות ובתיאום עם רשות הניקוז גליל מערבי ועל פי תוכנית סדורה וקביעת סדרי עדיפויות לביצועה, להתאמת תשתיות הניקוז שבתחום שיפוטה לתרחישי הייחוס המעודכנים. מומלץ למעוצה המקומית ג'יסר א-זרקאא להשתמש בתרחישי הייחוס המעודכנים לאירועי גשם קיצוניים ובחישוב נפח הנגר לאזור שאליו היא שייכת כדי שיוכלו להיערך באופן מיטבי לשיטפונות והצפות. עוד מומלץ כי הרשויות המקומיות האמורות יפעלו בהתייעצויות ובתיאום עם רשויות הניקוז שאליהן הן שייכות ועל פי תוכנית סדורה וקביעת סדרי עדיפויות לביצועה, להתאמת תשתיות הניקוז שבתחומן לתרחישי הייחוס המעודכנים. מומלץ למועצה המקומית ג׳יסר א-זרקאא לסיים את הכנת הנוהל להיערכות לחורף בהקדם ולאשרו וכן לפרט בנוהל החדש את הפעולות שעל כל גורמי המועצה לבצע בהתאם ללוחות הזמנים שתקבע. הפעולות העיקריות שעל הרשויות המקומיות לבצע כדי להיערך לשיטפונות ולהצפות בתחומן המקור: הדוח הקודם. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 100 היערכות הרשויות המקומיותלשיטפונות ולהצפות-ביקורת מעקב תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 הצפות באשקלון, נובמבר 2025 השימוש בתצלום נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. העלייה בתכיפות אירועי הגשם החריגים ועוצמתם בד בבד עם התרחבות ניכרת של השטחים הבנויים והאטומים הפוגעים בכושר החלחול של הקרקע מעלות את הסיכון למקרי שיטפונות והצפות בישראל. הרשות המקומית ממלאת תפקיד חיוני בהיערכותו של העורף האזרחי לאירועי חירום אזרחיים, ובכלל זה לשיטפונות ולהצפות, והיא "לבנת היסוד" בכל הקשור לטיפול בתושבים ולסיוע להם. לנוכח מציאות זו נודעת חשיבות רבה להיערכות נכונה של הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות ולהתמודדות עימם בעת התרחשותם. ביקורת המעקב העלתה כי חלק מהליקויים עדיין לא תוקנו: הסדרת הטיפול בהיערכות הרשויות המקומיות לאירועי חירום אזרחיים לא הושלמה, ועדיין אין גוף המוסמך לאכוף על הרשויות המקומיות לבצע הנחיות בנושא; לא הוגדרה חלוקת האחריות בין רשויות הניקוז לרשויות המקומיות בנוגע לתשתיות הניקוז הממוקמות בתחום העירוני; תשתיות הניקוז בתחום שיפוט הרשויות המקומיות שנבדקו - אשקלון, ג'יסר א-זרקאא, ונהרייה - ישנות ואינן מותאמות לתרחישי הייחוס המעודכנים של כמויות הגשם והספיקות הצפויות; והרשויות המקומיות שנבדקו לא הכינו תוכניות רב-שנתיות להשקעות בהסדרת תשתיות הניקוז. עם זאת עלה שהרשויות שנבדקו - עיריות אשקלון ונהרייה והמועצה המקומית ג'יסר א-זרקאא - הכינו או פועלות להכנת תוכנית אב עדכנית לניקוז; כי חלה התקדמות בחיזוי שיטפונות במדינת ישראל בכלל, ובחיזוי שיטפונות במרחב העירוני בפרט; וכי מינהל התכנון בשיתוף רשות המים קבעו מדיניות לניהול מי הנגר. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 101 היערכות הרשויות המקומיותלשיטפונות ולהצפות-ביקורת מעקב תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 עוד עלה בביקורת המעקב כי משרד ראש הממשלה פועל, מאז החלטת הממשלה 207 לקבוע גורם אחראי על תשתיות הניקוז בכלל ועל המרחב העירוני בפרט, ונכון למועד סיום הביקורת, טרם נקבע גורם אחראי. גורם כאמור הוא חיוני להפחתת סיכוני השיטפונות ולמניעתם, וביכולתו לטפל בחלק מהליקויים שעלו בדוחות הקודמים ובדוח זה. מומלץ כי הרשויות המקומיות והגופים הרלוונטיים ילמדו את ממצאי דוח זה, יפיקו את הלקחים הנדרשים ויפעלו, בתיאום ביניהם, לשיפור היערכותם לאירועי שיטפונות והצפות וצמצום נזקיהם. כי בנפשנו היא! מידת תיקון עיקרי הליקויים שעלו בדוח הקודם מידת תיקון הליקוי הגוף הליקוי כפי שעלה בביקורת המעקב פרק הביקורת המבוקר בדוח הביקורת הקודם תוקן תוקן תוקן לא תוקן במידה במידה באופן מועטה רבה מלא בביקורת הקודמת עלה כי תשתית נורמטיבית בתשתית הנורמטיבית הקיימת להיערכות הרשויות הסמכה של גוף לשיטפונות משרד הפנים לא הייתה לאכוף על הרשויות המקומיות לבצע הנחיות בנוגע לאירועי חירום אזרחיים. משרד בביקורת הקודמת עלה כי חלוקת האחריות החקלאות לא לתשתיות הניקוז בשיתוף הוגדרה חלוקת האחריות בין משרד רה"ם, רשויות הניקוז לרשויות המקומיות משרד הפנים בנוגע לתשתיות הניקוז ורשות המים הממוקמות בתחום העירוני. בביקורת הקודמת עלה כי לעיריית נהרייה אין תוכנית אב תוכניות אב לניקוז עיריית לניקוז הכוללת פתרונות מקומיים נהרייה תוכנית לשדרוג המֹובליםלאזורים מועדים להצפות, וכי אין הקיימים להעברת הנגר. בביקורת הקודמת עלה כי המועצה המועצה המקומית ג'יסר א- תוכניות אב לניקוז ג'יסרהמקומית זרקאא לא הכינה תוכנית אבלניקוז ולא יישמה את הוראות א-זרקאא נספח הניקוז של תוכנית המתאר. בביקורת הקודמת עלה כי המועצה במועצה המקומית ג'יסר א- שימור מערכות המקומית זרקאא מוזרמים מי גשמים הניקוז ותחזוקתן ג'יסר ממרזבים של בתים פרטיים א- זרקאא אישור המועצהישירות למערכת הביוב ללא, בניגוד להוראות החוק. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 102 היערכות הרשויות המקומיותלשיטפונות ולהצפות-ביקורת מעקב תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 מידת תיקון הליקוי הגוף הליקוי כפי שעלה בביקורת המעקב פרק הביקורת המבוקר בדוח הביקורת הקודם תוקן תוקן תוקן לא תוקן במידה במידה באופן מועטה רבה מלא בביקורת הקודמת עלה כי בעיריית אשקלון לא נמצאו תוכניות העבודה - להשקעות בתשתיות עיריית תוכניות עבודה שנתיות או רב שנתיות שבהן פורטו מיזמים הניקוז אשקלון לביצוע בתחום הניקוז - על פי תיעדוף ובהתבסס על המלצות תוכנית האב. בביקורת הקודמת עלה כי עיריית תוכניות העבודה עיריית נהרייה לא הכינה תוכנית עבודה להשקעות בתשתיות נהרייה שנתית או רב-שנתית להשקעה הניקוז בולשדרוגן.תשתיות הניקוז שבתחומה בביקורת הקודמת עלה כי תוכניות העבודה המועצה המועצה המקומית ג׳יסר א- להשקעות בתשתיות המקומית זרקאא לא הכינה תוכנית עבודה - הניקוז ג׳יסר שנתית או רב שנתית להשקעה א-זרקאא בולשדרוגן.תשתיות הניקוז שבתחומה בביקורת הקודמת עלה כי באמות המידה לחישוב היטל התיעול וקביעת תחשיב ההיטל חישוב היטלי תיעול משרד הפנים לא הביא משרד הפנים בחשבון, באופן ישיר, את מידת הסיכון של הרשות המקומית להצפות. בביקורת הקודמת נמצא כי תרחישי ייחוס תשתיות הניקוז של עיריית לאירועי גשם עיריית אשקלון לא נתנו מענה לתרחישי ולספיקות צפויות אשקלון הייחוס המעודכנים של ספיקות צפויות. בביקורת הקודמת נמצא כי תשתיות הניקוז של עיריית נהרייה תרחישי ייחוס לא נתנו מענה לתרחישי הייחוס לאירועי גשם עיריית המעודכנים של ספיקות צפויות. ולספיקות צפויות נהרייה עוד עלה כי תרחישי הייחוסשהעירייה צריכה להיערך אליהם מחמירים עם הזמן, ועליה להתאים את תשתית הניקוז לכך. בביקורת הקודמת נמצא כי תשתיות הניקוז של המועצה המקומית ג׳יסר א-זרקאא לא תרחישי ייחוס המועצה נתנו מענה לתרחישי הייחוס לאירועי גשם המקומית המעודכנים של ספיקות צפויות. ולספיקות צפויות ג'יסר כמו כן, למועצה לא היה מידע א- זרקאא על מצבה ועל כשירותה שלמערכת הניקוז, לרבות על מוקדי בעיות ומקומות שחייבו פתרונות ניקוז. מבקר המדינה | דוח על הביקורת בשלטון המקומי 103 היערכות הרשויות המקומיותלשיטפונות ולהצפות-ביקורת מעקב תמוזהתשפ"ו ▪ יוני6202 מידת תיקון הליקוי הגוף הליקוי כפי שעלה בביקורת המעקב פרק הביקורת המבוקר בדוח הביקורת הקודם תוקן תוקן תוקן לא תוקן במידה במידה באופן מועטה רבה מלא גביית היטלי התיעול המועצה הביקורת הקודמת העלתה כי מאז חקיקת חוק העזר לא גבתה וההשקעה בתשתיות המקומית המועצה המקומית ג׳יסר א הניקוז ג'יסר - א- זרקאא זרקאא היטלי תיעול מהתושבים. בביקורת הקודמת עלה כי לא היה למדינת ישראל מסמך גיבוש מדיניות ניהול רשות המים הנגר ומינהל מדיניות לאומית מחייב לניהול התכנון הנגר העירוני, וכל רשות מנהלתבאופן עצמאי את מי הנגר על פי דרכה ותפיסתה. בביקורת הקודמת נמצא כי בנוהל "הצגת היערכות אגף ביטחון ומכלולי העירייה למזג קביעת נהלים אויר קיצוני" שהכין אגף ביטחון פנימיים להיערכות עיריית וחירום ב לחורף אשקלון עיריית אשקלון היו חסרים כמה היבטים חשובים להיערכות הרשות המקומית לאירועי שיטפונות והצפות. בביקורת הקודמת נמצא כי קביעת נהלים עיריית נהרייה לא קבעה נהלים פנימיים להיערכות עיריית ולא הכינה תוכניות פעולה לחורף נהרייה סדורות להיערכות לחורף,נפגעה מוכנותה לאירועי חורףובכך 2020. בביקורת הקודמת עלה כי קביעת נהלים המועצה המועצה המקומית ג׳יסר א- פנימיים להיערכות המקומית זרקאא לא קבעה נוהל היערכות לחורף ג'יסר לחורף ולא הכינה תוכנית פעולה א- זרקאא והצפות.להיערכות לאירועי שיטפונות בביקורת הקודמת ציין משרד מבקר המדינה את הקמתו של חיזוי שיטפונות במרחב העירוני השירות המרכז לחיזוי שיטפונות כאבן בישראל המטאורולוגי דרך בתהליך ההיערכות ורשות המים כי נראה שלשיטפונות ולהצפות, אולםאין בפעילותו מענהציין מספק לחיזוי שיטפונות בתחומי