ישיבת מליאה בתאריך 03/06/2026 בשעה 14:00

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ח בסיוון התשפ"ו, 3 ביוני 2026. חברי הכנסת, אפשר לשמור על השקט? חברים ויועצים, ישיבת הכנסת נפתחה. הנושא הראשון על סדר-היום –שאילתה דחופה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לשרה להגנת הסביבה בנושא הרחבת אתר הפסולת אעבלין-טמרה. בבקשה, גברתי. אני מזמין את השרה עידית סילמן לדוכן. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כבוד השרה, הוועדה המחוזית הפקידה את תוכנית 261-1333368 להרחבה דרסטית של אתר פסולת אעבלין, כולל תוספת הטמנה מסיבית והקמת משרפה, בניגוד לאסטרטגיית המשרד, שהייתה עד עכשיו לצמצם. ברצוני לשאול: כיצד יפעל משרדך לעצירת התוכנית, הפוגעת בבריאות התושבים, ומדוע הוועדה המחוזית שותפה להגשתה בניגוד למדיניות צמצום ההטמנה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אוקיי, אז קודם כול אני רוצה לשאול אותך רגע, עאידה תומא סלימאן: למה את חושבת שהתוכנית הזו פוגעת בבריאות התושבים? הרי בואי נגיד כזה דבר, היום כל תוכנית שמוגשת לוועדת תכנון כזאת או אחרת, דרוש לה תזכיר השפעה על הסביבה, בסדר? תזכיר השפעה על הסביבה בודק את ההיתכנות אם - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת מיקי לוי, זה מפריע.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מיקי לוי. תודה. נדרש תסקיר השפעה על הסביבה כדי לראות מה באמת ההשלכות של תוכנית כזאת.

היו"ר יעקב מרגי:

לא שומעים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

עכשיו, בואו נגיד כזה דבר: קודם כול, האסטרטגיה של המשרד – את צודקת, האסטרטגיה של המשרד היום היא להיגמל מהטמנה, אבל כאשר אנחנו נגמלים מהטמנה, מתהליך שהיה כאן במשך שנים ארוכות במדינת ישראל, כשמעל 80% מהפסולת במדינת ישראל הולכת להטמנה – אני חייבת לומר שכשאני נכנסתי למשרד, אני קיבלתי באמת שוק שכל כך הרבה פסולת הולכת להטמנה ומזהמת אוויר, קרקע ומים. צריך לומר שאין לנו הרבה מטמנות במדינת ישראל. מי שאחראית לתחום של הקמת מטמנות וכדומה זו רשות מקרקעי ישראל, כמובן עם ועדות התכנון. מקבלים שם את האישורים אם לפתוח מטמנות, לא לפתוח מטמנות, את אתרי ההטמנה עצמם. אני כן רוצה לומר לך שבסופו של דבר באמת אנחנו צריכים להיגמל מהטמנה. המטמנה הגדולה בדרום נמצאת באפעה ובצפון אעבלין, כמו שציינת, אבל אם רוצים להיגמל מהטמנה, צריך להביא פתרון אחר. כשנכנסתי למשרד בעצם הבאנו את כל מתקני ההשבה ומתקני הקצה לטיפול בפסולת שלא היו בנמצא. למה רוב הפסולת הלכה להטמנה? כי לא היו עדיין מתקני קצה לטיפול בפסולת, מה שמקובל במיליה של המדינות המפותחות, ה-OECD.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת רון כץ, למרות שלא רואים אותך, שומעים אותך. בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אנחנו התחלנו לצאת בשורה של מתקני קצה לטיפול בפסולת, אם זה לפסולת אורגנית, אם זה תהליכי השבה מפסולת לזהב, לאנרגיה ולחשמל. רק לא מזמן יצא והסתיים המכרז על נאות חובב למתקן ההשבה הראשון במדינת ישראל. אנחנו במעל 20 איתורים בכל מדינת ישראל למתקני השבה נוספים. אגב, יעל רון בן משה מאוד תומכת במתקן ההשבה, לדוגמה בצפון, במילואות או בעברון, באזורים האלה. היא רוצה שיקומו שם מתקני ההשבה, וזה באמת נכון, כי אנחנו רוצים שאנשים לא ייסעו עם הפסולת שלהם רחוק. עצם העובדה שעכשיו סיימנו את המכרז בנאות חובב נתן לנו את כל הנתונים איך יוצאים עכשיו לקול קורא אמיתי למתקנים נוספים – מה המחירים, מה העלויות, מה הדרישות הסביבתיות וכדומה. ובעזרת השם, בקרוב אנחנו נצא עם קול הקורא הזה למתקני השבה ויוכלו לגשת כל היזמים, גם הפרטיים וגם היוזמות האחרות. מעבר לזה, באמת גם באזור אשכול, גם בשפד"ן עם מתקני פסולת אורגנית, מתקני מיון וטיפול שונים, מתקני פסולת בניין, יצאנו עם שורה שלמה של מתקני קצה לטיפול בפסולת, אבל מתקן ההשבה בנאות חובב, לדוגמה, זה תהליך. יצרנו כאן שינוי תפיסה, שאנחנו רואים בפסולת משאב ולא מטרד, ואנחנו הופכים את המשאב הזה באמת לאנרגיה וחום. שינוי התפיסה הזה לקח זמן, גם ברמת להביא את המתקנים, לראות את הדבר הזה בחו"ל, להביא אותו לארץ, לשכנע את הרשויות במה שתמיד היה נמב"י, שאף אחד לא רצה את זה בשטח שלו. בעבר היה מתקן כזה שהיה עתיד לקום בשומרוני הטוב, באזור של מעלה אדומים, והמתקן הזה נפל, וזה יצר נמב"י, Not in my back yard, הרצון של אנשים שלא יקימו בשטחם מתקנים. לכן מדינת ישראל עדיין נותרה בהטמנה שהיא לא במיליה של המדינות המפותחות והיא מזהמת אוויר, קרקע ומים. לא רק זה, צריך לומר שאתרי ההטמנה נמצאים במקומות מרוחקים והשינוע אליהם במשאיות והתורים הם דבר שגם מזהם את האוויר. מה לעשות, משאיות מזהמות. לכן מה קורה? לא מרחיבים. אבל אנחנו היום צריכים להגיע למצב שיש תקופת ביניים, כי עד שיקומו מתקני ההשבה שאנחנו רצים אליהם – ואנחנו הסמכנו בוות"ל מספר אתרים נוספים – אנחנו עובדים על קומפוסט 2000, על עברון, על מילואות. בכל האזור הזה שאת מדברת עליו יש לנו כמה מקומות גדולים שאנחנו עובדים איתם על תוכניות שהן כבר באמת בדרך, בחוץ. אבל עד שיקומו מתקני ההשבה האלה ועד שיקומו מתקני הקצה לטיפול בפסולת – לדוגמה, האתר של קומפוסט 2000, שנמצא באזור של הקריות ושנים היה תקוע, יצר מפגעים סביבתיים חמורים, ועכשיו שינינו שם את הכול. יש שם מינהלת חדשה לקומפוסט, יוצאים עכשיו עם מכרז חדש שם. עד שיקומו מתקני הקצה האלה, צריך מקום שאליו תשונע הפסולת. אני אתן לך דוגמה: אם אנחנו מחליטים, לדוגמה, לסגור את אעבלין לגמרי ושלא יהיה שם נפח הטמנה, אז לאן ישנעו את הפסולת של הצפון? ישנעו אותה לאפעה בדרום. העלות לשנע לאפעה בדרום, גם מבחינת פקקי התנועה, גם מבחינת העלויות פר טונאז' – מה לעשות, שינוע במשאית במשך שעות ארוכות ותורים הארוכים, שיצטרכו לעמוד בהם שם כי כולם יביאו רק לאתר הזה את ההטמנה שלהם, והעלויות יהיו הרבה יותר גבוהות. עכשיו, באתר הספציפי הזה שאת מדברת עליו אנחנו לא מדברים על הטמנת פסולת ביתית באופן הרגיל. יש שם מתקן מיון, ואנחנו מדברים על שאריות מיון, ואנחנו מדברים על פסולת שכבר עברה תהליך של טיפול. אני רוצה לתת לך דוגמה על עברון, ששם עתיד לקום מתקן השבה, רוצים להקים שם. אגב, במקום שאת מדברת עליו, באעבלין, אין אישור להקמת משרפה, גם בוועדת התכנון. ועדת התכנון ציינה שבאמת אפשר להקים שם מתקני תשתית מתקדמים למיון, לטיפול ולמחזור ומערכים מתקדמים לטיפול בתשטיפים. התוכנית לא כוללת אישור להקמת מתקן השבה תרמי מפסולת, שזה מה שאת קראת לו המשרפה. זה לא כולל את הדבר הזה, ולכן לא יקום שם מתקן השבה anyway. היום יש שם מתקן מיון וטיפול בפסולת אורגנית ורק את שאריות המיון מעבירים לתאי ההטמנה באעבלין, כי שם יש כרגע נפח באזור הצפוני, כדי שלא יצטרכו – רגע, שנייה – כדי שלא יצטרכו לשנע את זה דרומה. עכשיו אני רוצה לתת לך דוגמה של עברון. בעברון הכינו תוכנית להקמת מתקן השבה, והם ייגשו, אני מאמינה, כשיהיה קול קורא למתקן השבה. מנגד, לעברון יש היום מטמנה ולמטמנה הזאת הייתה תוכנית של עלייה לגובה שהייתה בוועדות התכנון. ואנחנו במשרד להגנת הסביבה התנגדנו להעלות לגובה את הר הפסולת שרצו להקים שם בעברון, כי באמת זה היה גם מזהם סביבתית וגם מבחינת נראות לעין, כמו שאת אומרת, זה לא היה נראה טוב. אני כן רוצה להגיד לך שמבחינת התוכנית, תזכיר השפעה על הסביבה, ואני אומרת לך את זה על פי מה שהמשרד כתב בצורה מסודרת – כמו שאמרתי, עד שיקומו מתקני ההשבה המשרד בנה יחד עם מינהל התכנון, ביחד עם רמ"י, את תקופת הביניים של איפה תוטמן פסולת ואיזה סוג של פסולת תוטמן. זו תוכנית סדורה שהוצגה. אני כן רוצה להגיד לך שהאתר הזה קולט פסולת ביתית מעורבת במתקן המיון ופסולת אורגנית ממוינת במתקן הטיפול, ומה שעובר להטמנה הוא רק שאריות מיון או פסולת אורגנית שעברה ייצוב בלבד. זאת אומרת, לא מעבירים את כל הפסולת של הצפון להטמנה. וצריך לומר שהוגש ואושר תסקיר השפעה על הסביבה בהתאם להנחיות של המשרד להגנת הסביבה. הוגש ואושר בתוכנית הזו של אעבלין תסקיר השפעה על הסביבה. שאלות נוספות, עאידה? בבקשה.

היו"ר יעקב מרגי:

שאלת המשך, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

האמת היא שאני מתפעלת מהתוכניות לעתיד במשרד, אבל אני שואלת שאלה מאוד פשוטה: למה תקופת הביניים שאת מדברת עליה, כבוד השרה, חייבת לקרות דווקא בהרחבה של המטמנה - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

יש לי שאלה. אני רוצה לשאול אותך, עאידה: מה יעשו עם הפסולת היום, שאריות המיון, והטיפול בצפון? היום יש לך שאריות מיון וטיפול, ונדרש נפח הטמנה.

היו"ר יעקב מרגי:

תני לה את שאלת ההמשך, גברתי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני עוד לא שאלתי. אני חושבת שכמו שחושבים על פתרונות מתקדמים שהם לא מזהמים באזורים אחרים בצפון, דווקא באזור הזה, בין אעבלין לטמרה, חושבים על הדרכים שהמשרד הכריז שהוא - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, אבל יש שם אתר.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

שנייה. - - רוצה להיפטר מהן. הרי המשרד קבע לעצמו. עכשיו, לא רק שמשאירים את המטמנה – מרחיבים אותה, גורמים נזק לבעלי הקרקעות מסביב, כי זה מגביל את השימוש בקרקע מסביב, מעלים את רמת הזיהום באזור, וכל זה בתיאום דווקא עם הגורם שמבצע את העבודה, שקיבל את המכרז. ממתי המשרד מפתח את התוכניות שלו בתיאום עם מי שמבצע את העבודה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

עאידה, יש כאן תוכנית שהובאה לוועדת התכנון והבנייה.

היו"ר יעקב מרגי:

השרה, רגע. יש שאלות נוספות, לאחר מכן תשיבי. ראשון השואלים – יוראי להב הרצנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה העביר לארגון מגמה ירוקה מידע שלפיו במהלך כהונתך חלה ירידה של כ-83% במספר כתבי האישום שהוגשו בגין עבירות סביבתיות, לצד ירידה של כ-61% במספר תיקי החקירה שהועברו לטיפול הלשכה המשפטית של המשרד. המידע הזה פורסם בידיעות אחרונות בידי אילנה קוריאל, ואז את פרסמת פייק ניוז. אז אם זה אכן המצב, מדוע המשרד להגנת הסביבה מפיץ פייק ניוז לארגוני סביבה? ואם המידע הוא נכון, כיצד את מסבירה את הירידה החדה בהיקף האכיפה הסביבתית במהלך שנות כהונתך?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. שאלה נוספת – ליעל רון בן משה. סליחה, ברשותך, אני מקדם בברכה את התלמידים ביציע. ברוכים הבאים לתלמידים שהגיעו לבקר אותנו ביום חקיקה. מאוד מרגש.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מאיפה הם?

היו"ר יעקב מרגי:

לא יודע מאיפה הם. מאיפה שלא יהיו, ברוכים הבאים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

צפון? איפה בצפון, שלומי? קריית שמונה? שלומי? נהריה? עכו? עוד למטה, חיפה?

היו"ר יעקב מרגי:

זה לא משנה. זה לא משנה. בבקשה, יעל רון בן משה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ברוכים הבאים, ילדים. אולי אנחנו שכנים, נבדוק את זה אחר כך. תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, ההחלטה על הרחבת מטמנת אעבלין מגיעה על רקע הוואקום בנושא הסדרת משק הפסולת, וההחלטה הזו מנוגדת לאסטרטגיה של המשרד בנושא המשך ההטמנה. אני מבקשת לדעת מה הסטטוס של הסדרת משק הפסולת שעליה החליטה הממשלה כבר לפני למעלה מחצי שנה במסגרת צוות בין-משרדי, שכבר היה צריך לסיים את עבודתו. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, השרה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

עאידה, אני רק אומרת לך, עוד פעם, האתר הזה פועל היום מתוקף תוכנית של בניין ועיר. יש להם תוכנית של אתר עם נפחי הטמנה. הם ביקשו בתוך נפחי ההטמנה גם את הנושא של ההרחבה. להרחבה הזו צריך להגיש תסקיר השפעה על הסביבה, שנבחן. בהחלט, האסטרטגיה של המשרד היא צמצום ההטמנה, ואנחנו מצמצמים על ידי הקמת – רגע, לא, שם יש גם מתקן מיון. כשמקימים מתקני מיון, כמו מתקן המיון שהשקנו לא מזמן בעברון, אז אנחנו לא מטמינים את כל הפסולת. לפני שאנחנו מטמינים את השאריות, אנחנו ממיינים, כדי שמה שיוטמן יהיה ממש מעט, והשאר יחזור – כי זו האסטרטגיה של המשרד – לכלכלה מעגלית, למחזור חזרה. ולכן יש שאריות. יש שאריות שהולכות להטמנה. כמובן שהייתי שמחה מאוד אם השרים לפניי היו רואים את מה שאני ואת וכולם פה חושבים, שעניין ההטמנה היה צריך להיגמר מזמן, וכבר היו מקימים מתקנים לטיפול בפסולת. אבל עצם העובדה שעדיין לא הקימו, ואנחנו הראשונים שהקימו מתקני השבה, ויצאנו למכרזים כאלה, ואנחנו עם תוכניות, מעל 20 איתורים בכל הארץ – אז אנחנו מקדמים את זה. אבל עד שהם ייבנו נדרש נפח ביניים. אנחנו לא פותחים עוד מטמנות – אנחנו משתמשים במה שקיים היום לתוספת של שאריות מיון להטמנה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כמה זמן?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

התוכנית הזו – כמה זמן? כמה זמן שלוקח לבנות בערך מתקן השבה. לדוגמה, עכשיו יצאנו עם המכרז בנאות חובב. אני מאמינה שבארבע השנים הקרובות, אולי אפילו פחות, כבר יהיה מתקן השבה בנאות חובב. זה באמת בתוכניות. אלו מתקני השבה ראשונים בישראל, אבל אנחנו מיישרים קו עם המיליה של המדינות המפותחות ב-OECD. ואני שמחה מאוד שבקדנציה שלי אני זוכה להוביל את האסטרטגיה הזאת של מהטמנה להשבה, אבל באמת ליישם אותה גם הלכה למעשה. יעל רון בן משה לא סתם שאלה מה קורה עם הצוות הבין-משרדי הזה, כי אנחנו בתור משרד אמרנו – אני כשרה – צריך לעשות רפורמה בעולמות הפסולת. אין מה לעשות, אי אפשר להמשיך להישאר במתקני תשתית כל כך מועטים. ובנוסף, מי שיודע לדוגמה מה מצב קרן הניקיון – ואנחנו גם נותנים עליה סטטוס, וגם אפשר לבוא ולבדוק אותה – את כל קרן הניקיון אנחנו - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

שנייה, אני עונה ליעל על השאלה. לא, זו לא אסטרטגיה הפוכה, ממש לא. ממש לא.

היו"ר יעקב מרגי:

עאידה, זו הפרוצדורה של שאילתה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

עד שלא יהיו קוסמים במדינת ישראל שיעלימו לבד את הפסולת ויעלימו אותה לכולנו מהשולחנות, אין מה לעשות – אנחנו נשתמש במה שיש, נקים גם מתקני מיון, נשתמש בכלכלה מעגלית, נשתדל למחזר את מה שניתן למחזר. אבל מה שלא ניתן למחזר, שברמת העיקרון היה צריך ללכת להשבה, בינתיים ילך להטמנה. וכאשר יהיו מתקני ההשבה במלואם, אנחנו נוכל להיגמל מהטמנה לחלוטין. אבל עד אז נצטרך להשתמש במה שקיים. אנחנו לא נשנע פסולת מהצפון לאתר אפעה בדרום כי זה גם יעלה יותר יקר לרשויות. אגב, אני רוצה להגיד לך שאני, שנלחמה על זה שעברון לא יעלו לגובה, גם השגתי פיצוי מהאוצר לכל הרשויות שהיו אמורות להטמין בעברון ולעלות לגובה כדי שהם ימיינו לפני כן וניתן פתרונות להטמנה של שאריות המיון במקומות אחרים. זה עולה יותר יקר, כי הכי זול זה להטמין ולעלות לגובה בהר של פסולת. אנחנו מתקצבים את הרשויות האלה כדי שלא יהיו מפגעים סביבתיים. לכן אנחנו הראשונים שנותנים מענה לנושא הזה. ויעל, אני רוצה לענות לך. התהליך של הוועדה, של כל הדיונים של הצוות הבין-משרדי, לקראת סיום. אני חייבת לומר שפה החשיבה שלי היא חשיבה שהולכת לעבר הקמה של גוף שיוכל לתכלל את הטיפול בפסולת – אם זו מינהלת, אם זו רשות. אנחנו הולכים לשם, כי בסופו של דבר אנחנו צריכים עוד כסף למתקני התשתית. ברוך השם, עשינו עבודה טובה בארבע השנים האלה ויצאנו להרבה קולות קוראים ולהרבה כסף מקרן הניקיון. אם בעבר לקרן הניקיון הייתה בטן והיא אגרה כספים, עכשיו הכספים האלה מתממשים, הולכים למתקני קצה לטיפול בפסולת, מתקני קצה לטיפול בפסולת בניין, מתקני השבה. כל מתקן כזה, שנתנו לו בערך 600 מיליון שקלים, מתקן השבה בנאות חובב, יש עלויות אדירות. עכשיו אנחנו נצא לקולות קוראים של עוד – אולי זה יספיק לשניים, אולי שניים פלוס – מתקני השבה ועוד מתקני קצה קטנים. אם אנחנו באמת רוצים לעשות שינוי ענק בשנים הקרובות, כי הרי אי-אפשר לצמצם פערים של 20 ו-30 שנה בקדנציה אחת של שרה. אנחנו צריכים עוד כסף. קרן הניקיון לא תספיק לכל מתקני התשתית שאנחנו רוצים להקים. אגב, גם עכשיו, בשיקום דרום ובשיקום צפון, בכולם, אנחנו מכניסים הקמת מתקני תשתית, גם ברמת התכנון. אנחנו מביאים עוד מעט את אתר תימורים גם לאישור והסמכה לוות"ל; הבאנו את קדמת גליל בהסמכה לוות"ל; הבאנו במטה יהודה הסמכה לוות"ל; אנחנו הולכים להקים מתקני קצה גם באזורי יהודה ושומרון – ברנטיס, בתרקומיה – במקומות שהם סופר-קריטיים והם חשובים ללכת מכיוון של מהטמנה להשבה. הצוות הבין-משרדי כרגע מסיים את העבודה שלו. יש עוד מפגש אחד של דיון, ואנחנו נעשה שם תכלול של כל הדיון הזה ונצא עם מסקנות מאוד מאוד ברורות לאיזה כיוון הולכים, ואנחנו גם נביא את זה. אני מקווה שאביא את זה כהצעת מחליטים לממשלה, באמת, עם המבנה שאני חושבת שנכון לעשות, אם זה בתוך המשרד, אם זה מחוץ למשרד. אנחנו בוודאי נעדכן אתכם על כל הפרטים ונביא לכם את המתודה הנכונה שראינו לנכון. אני יכולה להגיד לכם שבסופו של דבר יש הרבה רצון טוב מצד המשרד, אבל זה דורש תקינה, זה דורש אכיפה, זה דורש שכל הכלכלה המעגלית תתמוך בזה. באמת באמת יש כאן שורה שלמה: תיקון חוק הפיקדון; תיקון חוק האריזה שהבאנו; התיקון של חוק פסולת בניין, שאו-טו-טו נגמר בוועדה. יש כאן הרבה רפורמות שבאות יחד ושייתנו את כל המענה לטיפול נכון בפסולת. אשר למה שאמרת, יוראי, אז מה לעשות, אם אילנה קוריאל מגישה שאילתה ביום שישי, דקה לפני שבת, והדובר אומר לה, מבקש ממנה, לתת מענה, אבל היא לא מחכה למענה של דוברות המשרד ומשתמשת בנתונים חלקיים שניתנו לה – גם פורסם שם שהם נתונים חלקיים על דברים חלקיים שהיא ביקשה. הדובר של המשרד בא ונתן לה, ואמר לה שיש שם נתונים חלקיים על שנה מסוימת בדברים מסוימים. זכותה להגיד מה שהיא רוצה, ואנחנו לא נריב איתה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי, לא.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מגמה ירוקה, בעיניי, מה לעשות, היא מגמה רעה, כי מי שעושה כנסים לטובת העם הפלסטיני ולטובת מי שנרצח בעזה וההשפעות הסביבתיות, ולא מטפל בחיילים שלנו ודואג לאזרחי מדינת ישראל, אז בעיניי הוא מגמה רעה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

נא לא להפריע. לא להפריע לשרה. שאלת – היא משיבה לך. תודה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אגב, אני שמחה שהם לא מתוקצבים על ידי המשרד להגנת הסביבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - את תקצבת אותם ב-300,000 שקל. את.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

באמת? לא מגיע להם גם.

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי, סיימנו. תודה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

שהם ימשיכו לעשות את אירוע הנכבה שלהם באוניברסיטה העברית ולתמוך במחבלים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היא תקצבה אותם ב-300,000 שקלים. את העברת להם כסף.

היו"ר יעקב מרגי:

אתה מפריע לי, יוראי. תודה. נעבור לנושא הבא בסדר-היום והוא הצעות חוק בדיון מוקדם.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

שנייה, אפשר עוד משפט?

היו"ר יעקב מרגי:

לא. ירדת, גמרנו. אני כבר בסעיף הבא.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעות חוק בדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אכיפת עבירות תעבורה על ידי רשויות מקומיות), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת יעל רון בן משה. אני מזמין את חברת הכנסת יעל רון בן משה להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך. בזמן הזה אני שוב מקדם בברכה את התלמידים, האורחים שלנו, בכנסת ישראל. ברוכים הבאים. שיהיה לכם יום פורה, מהנה ומחכים, בעזרת השם. ברוכים הבאים. עשר דקות לרשותך.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אורחים נכבדים, בראשית דבריי, ועוד לפני הצגת הצעת החוק, אני חייבת להתייחס למצב בצפון, בבית שלי. לפני שעתיים שוב היו אזעקות, בדיוק בזמן שהילדים חוזרים מבתי הספר אל השכנים שלנו. מה אתם הייתם עושים אם אצל השכנים שלכם היה עכשיו ירי רקטות וטילים? כעבור 20 דקות, דובר צה"ל הודיע שחיל האוויר יירט שני שיגורים שחצו מלבנון לשטח ישראל; לא לעבר כוחות צה"ל המתמרנים, לשטח ישראל. רק לפני יומיים ראש הממשלה אמר כך: אם חיזבאללה לא יחדל לתקוף את ערינו ואזרחינו, ישראל תתקוף מטרות טרור בביירות. אז כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, חיזבאללה לא חדל. ובמעבר חד לנושא הצעת החוק, אבל כנראה שזו הדינמיקה בבית הזה – אני רגע שותה. אני מדברת על הצפון.

היו"ר יעקב מרגי:

קחי לך את הזמן.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. ולנושא הצעת החוק. לכמה מכם קרה שנסעתם במרכז עיר וראיתם כלי רכב חוצה צומת ברמזור אדום או נכנס למדרחוב שבו לא אמורים להיות כלי רכב? כמה מכם חשבתם: אם רק היו תופסים את העבריין הזה, שמסכן את הציבור, ומענישים אותו ככה כמו שצריך. המשטרה כמובן לא יכולה להיות בכל מקום ובכל זמן, אבל הינה, בשנים האחרונות הרשויות המקומיות הן בעלות מצלמות קבועות ברחבי העיר וטכנולוגיות מתקדמות מאוד. פעמים רבות אותן מצלמות עם הטכנולוגיות המתקדמות יודעות לצלם את אותן עבירות תנועה, אבל פקודת התעבורה של היום לא נתנה ולא נותנת לרשויות המקומיות את המסגרת החוקית להעניש את אותו עבריין תנועה, שמסכן את כולנו, ובעיקר ילדים, קשישים, הולכי רגל. הצעת החוק שאני מציגה בפניכם מבקשת לתקן את פקודת התעבורה כך שרשויות מקומיות יוכלו להשתמש במצלמות – שהן גם כך ברשותן – על מנת לאכוף עבירות תנועה. כמו בתחומים נוספים, אני בטוחה שגם הפעם העיריות יוכיחו את עצמן בתחום האכיפה, תוך שילוב של טכנולוגיות מתקדמות, והכול לטובת האינטרס הציבורי. התיקון הזה הוא גם נדבך נוסף בעניין ביזור הסמכויות לשלטון המקומי. השלטון המקומי, שמוכיח את עצמו פעם אחר פעם, גם בשגרה, בוודאי בחירום – הוכיח את עצמו בקורונה, הוכיח את עצמו בחרבות ברזל, בעם כלביא, בשאגת הארי – השלטון המקומי, שנמצא עם האזרחים בקשר שוטף, ראש העיר שרואה את הלבן בעיניים, השלטון המקומי גם במקרה הזה של תיקון פקודת התעבורה יוכיח את עצמו שוב, אני בטוחה, ויוסיף עוד ביטחון לאזרחים. ביזור הסמכויות הזה יקל מאוד גם על המשטרה, שגם ככה נמצאת בעומס אדיר, ויאפשר לה לעסוק במשימות נוספות במקומות נוספים. אני מודה ליוזמי החוק, לשלטון המקומי וראשיו, ובייחוד לראש עיריית תל אביב רון חולדאי ויו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות חיים ביבס ולאנשיהם המעולים. תודה לוועדת השרים לענייני חקיקה, שתמכה בהצעת החוק הזו. אני מבקשת גם בבית הזה, כפי שוועדת השרים עשתה, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, לתמוך בתיקון החשוב הזה. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. אני מזמין את השר עידית סילמן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בינתיים נודע לי שהתלמידים שלנו, האורחים שלנו היקרים, הם מטבריה היקרה, אז שוב, ברוכים הבאים.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הייתה להם אזעקה שלשום בלילה.

היו"ר יעקב מרגי:

כן, האזעקות הן מנת חלקם. ברוכים הבאים. תיהנו לכם בעיר הקודש ירושלים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה יודע, אפרופו, הארגון הסביבתי שסילמן טוענת שלא צריך לממן, היא העבירה לו 300,000 שקל. 300,000 שקל - - -

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי, לא לנצל. נא לא להפריע. השרה, עד עשר דקות לרשותך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ברוך השם, לא מקבלים. לא יקבלו. טוב, יעל, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה. אני עונה לך כמובן בשם המשרד והשרה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לתקן את התוספת האחת עשרה לפקודת התעבורה, ובמסגרת זו להסדיר את השימוש במצלמות המבוססות על טכנולוגיית זיהוי לוחית רישוי לצורך אכיפת עבירות או הפרות תעבורה באמצעות מצלמות כאמור בידי רשויות מקומיות, בדומה לסמכות הקיימת היום לרשויות המקומיות לאכיפת איסור נסיעה בנת"צים – נתיבי התחבורה הציבורית. רשימת העבירות או ההפרות שמבקשים להיתן לגביהם סמכות כאמור כוללת בין השאר עבירה או הפרה של כניסה לצומת חסום, עבירה או הפרה של כניסת כלי רכב מנועי לרחוב מוטה הליכה – אזור מיתון תנועה, עבירות או הפרות מסוימות שביצע רכב לתחבורה קלה – אופניים עם מנוע עזר, עבירות של כניסת כלי רכב לאזור שהתנועה בו אסורה ומוגבלת בשל זיהום אוויר – זה אצלנו, יפה – עבירות חניה מסוימות ועבירה או הפרה של אי-ציות לרמזור אדום. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים תומך ככלל בחיזוק יכולות האכיפה של השלטון המקומי. לצד זה המשרד גם מקדם כעת מהלך להחמרת הענישה. כך למשל בנוגע לאי-ציות לרמזור אדום – העלאת קנס, נקודות וכדומה, העמדה לדין; חיזוק יכולות האכיפה לצד החמרה הענישה כאמור. אלה דברים שנדרש שייעשו תוך תיאום והרמוניה ביניהם, כמו גם הבאה בחשבון של התמונה הכוללת ומשמעויותיה ובחינת כלל ההיבטים הרלוונטיים. הצעת החוק הועלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, ועמדת הממשלה היא לתמוך בהצעה הזו בקריאה טרומית בכפוף לתיאום המשך הליכי החקיקה באופן מלא עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, לרבות בכל הנוגע לרשימת העבירות או ההפרות שייכללו בה. אשר על כן, נציע לתמוך בהצעת החוק הזו בקריאה טרומית. יישר כוח. בהצלחה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אכיפת עבירות תעבורה על ידי רשויות מקומיות). חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אכיפת עבירות תעבורה על ידי רשויות מקומיות), התשפ"ו–2026, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו עשרה חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אי-לכך אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אכיפת עבירות תעבורה על ידי רשויות מקומיות), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת יעל רון בן משה, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

קריאה:

הוא רוצה כספים.

היו"ר יעקב מרגי:

ועדת הכנסת תכריע, אם כך. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך.

מרב מיכאלי (העבודה):

תודה רבה. לפני שמונה שנים העבירה הכנסת באופן תקדימי ומדהים ומרגש, וממש רגע אחד לא מוקדם מדי, את החוק לאיסור צריכת זנות. הכנסת הזאת הכירה בעובדה שנשים בזנות הן קורבן; הן לא בעלות מקצוע – זה לא מקצוע – ומה שעתיק זה ניצול ופגיעה, פגיעה מינית איומה ונוראה ומחרידה ואכזרית בנשים שתוחלת החיים הממוצעת שלהן היא 40. הכנסת הזאת האריכה את תוקף האיסור הזה על צריכת זנות, אבל - - -

היו"ר יעקב מרגי:

עמדת יועצי יש עתיד, קשה לדוברת להתמודד עם – בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

חד-משמעית. יש מצב, חברות באופוזיציה? תודה. הכנסת הזאת האריכה את תוקף האיסור על צריכת זנות, אבל בחוק העונשין יש עדיין סעיף שאומר ש"הנמצא במקום כלשהו לשם עיסוק בזנות, בנסיבות שיש בהן משום מטרד לדרי הסביבה או הפרעה לתנועה בדרכים, דינו – מאסר שנה אחת". זאת אומרת, החוק עדיין לא הפנים לגמרי את התובנה שלא הקורבן היא המטרד. רציתי לקרוא לכן מתוך ספר שכתבה שורדת בזנות. בואו רק תבינו את החיים של הנשים האלה. אישה בזנות שפוגשת את אימא שלה, שהיא עצמה כבר שנים ארוכות בזנות, ודחפה את הבת שלה לזנות, כי היא לא ידעה שום דבר יותר טוב מזה. היא רצתה שהבת שלה תתחלק איתה בנטל. אז היא פוגשת פתאום את אימא שלה כשהיא עוזבת את הבורסה. היא עוזבת את הבורסה לא בגלל שכבר לא הייתה לה עבודה שם, אלא כי – הבנות שם לא הפסיקו לרדת עליי על זה שלקחו ממני את רולנה – רולנה הייתה הבת שלה, כמובן שלקחו אותה ממנה; כשאת אישה בזנות, הסיכוי שלך לגדל ילדה קלוש מאוד. לא יכולתי כבר לסבול את זה, חשבתי לעבור לתל ברוך, אבל ישר נזכרתי בסיפורים על המכות שנותנות שם הישנות לחדשות. אז בסוף הלכתי לתחנה הישנה. שם כל אחת יכולה לעבוד, כי הבחורות שם כל כך מסוממות, עד שלא אכפת להן מכלום. גם אם ירביצו להן או יחטפו להן את התיק או יחטפו אותן, הן לא יתבאסו, החומר מוחק את הבאסה. אז נעמדתי לי באיזה מקום שם והתחלתי לעבוד. פה אי-אפשר לבקש 100 שקל, כי הבנות פה לוקחות רק 50, אפילו פחות. יש כאלה שבכלל לא לוקחות כסף אלא מעשנות עם הקליינטים קריסטל בבסט, אז יוצא שמה שעשיתי בבורסה בשעה, אני עושה פה בשלוש שעות, וגם הרבה יותר סובלת. 100 שקל בשלוש שעות, והרבה יותר סובלת. אז אני מבינה שלחברה ולמשטרה העוני והסימום והאלימות והסבל הבלתי-נתפס הם מטרד, חד-משמעית. לכן אנחנו כולנו חייבות וחייבים לעבוד ביחד כדי שהסבל הזה ייפסק, כי מדובר בשואה יום-יומית. מדובר בנשים שעוברות אונס כל שעה על ידי גברים שהן לא מכירות, שאלימים כלפיהן, שמכבים עליהן סיגריות, שמתייחסים אליהן באמת כאל חפץ לסיפוק צרכים אפלים מאוד. לא הן המטרד. אני מודה מאוד מאוד לכל השותפות במרחב הפמיניסטי, שנאבקות שנים על שינוי המציאות של אנשים בזנות, ועל כך שלא תהיינה לא נשים, לא גברים, לא ילדות, לא ילדים, לא טרנסיות, לא סטרייטיות בזנות. אני מודה לשר המשפטים, שתומך בהצעה הזאת, והכליל אותה גם בהצעה שלו – שלא עברה, לצערי – להפוך את איסור צריכת זנות להוראת קבע. אני מודה לקואליציה ולממשלה שתומכת בה, וקוראת גם לכן לתמוך בה. ספציפית אני רוצה להודות למטה למאבק בזנות, שהיה גם לסחר בנשים, ולספר לכן שיש כל כך הרבה שורדות זנות, נשים שהצליחו בשיניים ובציפורניים לטפס החוצה מהבור האפל הזה, ויודעות עד כמה העבירה הזאת שנקראת מטרד לא רק עושה להן עוול, אלא גם חוזרת ומאשימה אותן במשהו שלא רק שאין להן בו אשמה, אלא פעמים רבות אין להן פה בכלל שליטה, כל שכן בחירה. אנחנו מדברות על בנות ובני אדם שנפגעו פגיעה מינית על ידי האנשים הקרובים ביותר אליהם בגיל מאוד צעיר. באחד המחקרים הבודדים שנעשו עם נשים שהצליחו לצאת מהזנות, אומר אחד הסרסורים שבשביל לשרוד את התופת של הזנות, התכונה הכי חשובה היא ציות. ציות של אישה בוגרת מושג רק כשנפגעת בגיל מאוד צעיר פגיעה מינית על ידי מישהו מאוד קרוב אלייך. אלה הנשים שנמצאות בזנות. חובתנו להוציא אותן משם ולסגור את הבור האפל הזה כדי שלא יפלו אליו עוד ועוד.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

להצעת החוק הוצמדו שלוש הצעות חוק דומות – הראשונה של חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו, השנייה של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית וקבוצת חברי הכנסת והשלישית של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. אני מזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. למרות שיש לי רק שלוש דקות – אבל אני חושבת שמרב נימקה את החוק הזה בצורה ברורה, ואין מה לחזור על הדברים – אני לא יכולה להתעלם מהאירוע שהיה פה הרגע, שהוא פשוט פרומו לבחירות הכלליות. ככה זה ייראה, ככה יראו הבחירות הכלליות – הכול יהיה נשלט על ידי פחד, כמו כל ארגון פשע שמכבד את עצמו. למה יש פרגוד? למה יש פרגוד? למה קוראים לזה הצבעות חשאיות ויש פה פרגוד? נכנסים, מצלמים את עצמם, מעלים תמונות לרשתות. איפה נשמע דבר כזה? הייעוץ המשפטי התנגד לזה, ואני מאשימה את יושב-ראש הכנסת שישב פה ואפשר את זה. ואללה, זה לא יעבור בשתיקה. לגבי הצעת החוק, כשמאיר כהן היה שר הרווחה, באמת זכיתי לקדם יחד איתו שינוי תקנון לגבי ועדות ביטוח לאומי לשורדות זנות. השינוי הזה עזר להן לקבל את סל השיקום שבלעדיו הן לא יכולות להשתקם ולא יכולות כלום. על פניו זה כאילו שינוי קטן, אבל לפחות על פי הארגונים, נאמר לי שזה עשה שינוי מאוד מאוד גדול והציל חיים. אז הנושא של עבירת המטרד – ביטול עבירת המטרד – פשוט יעזור להן בשיקום. עם עבירת המטרד יש להם תיק פלילי, הן לא יכולות להתקבל לעבודות מסוימות, וזה יוצר באמת קושי גדול בכל נושא השיקום שלהן. ולכן בואו ניקח אחריות רגע, בואו נסיר את זה. זו הצלת נפשות, וזו הצלת נפשות של – אתה יודע, מדברים על אנשים שקופים. זה ביטוי שאנחנו כבר משתמשים בו בקלות. אם יש אנשים שקופים, באמת שקופים, הם אלה. אף אחד לא רואה אותם, אף אחד לא סופר אותם, אף אחד לא עוזר להם; עוברים מעל הגופות שלהם בדילוג, מה שנקרא. אנחנו באמת צריכים לעשות רגע חשבון נפש, וזה המינימום של המינימום שאפשר לעשות. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מזמין את חברת הכנסת קטי קטרין שטרית להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. גילוי נאות – מירב, תעמדי, אל תשבי – את החוק הזה יזמה חברת הכנסת מירב בן ארי. את החוק הזה, שיזמה חברת הכנסת מירב בן ארי – היא חסה על כבודה, היא ידעה שאם היא תיזום אותו, אז אנחנו בקואליציה לא נצביע. היה לה כל כך חשוב, אז היא פנתה אליי ואמרה לי: קטי, אם אני נותנת לך את החוק הזה, אני בטוחה שהוא יעבור. אז אפשר להגיד הרבה דברים על מירב, פה, שם, ודאגתה, אבל דאגתה בנושא הזנות במדינת ישראל, אין לה אח ורע. היא עושה את עבודתה כל כך נאמנה, שהייתה מוכנה לוותר על החוק, העיקר שהוא יעבור. ואכן, החוק הזה עבר, כי כולם יודעים שכשהקואליציה והאופוזיציה מחוקקות ביחד, רוב הסיכויים שבאמת החוק הזה יעבור. אז קודם כול זה החוק שלך, מירב, ומגיעה לך כל הזכות על החוק הזה, בגלל הרגישות הרבה שיש לך כלפי אוכלוסיות חלשות, ובעיקר כלפי נושא הזנות במדינת ישראל. יישר כוח גדול על מה שאת עושה. יש לי נאום מוכן, אבל אמרתי לעצמי: הנאום היחיד שאני צריכה לנאום פה זה להגיד לך בשם כל אותן בנות – כל מי שנכנס לעולם המעוות, האיום והנורא הזה וזקוק לנו: את מרימה את הכפפה, והדבקת אותי בנושא הזה, וביקשת. ברגע שבאת ואמרת את זה, לא יכולתי לסרב לך, כי אני יודעת כמה הנושא הזה היה חשוב לך. אז אני חושבת שבשם כולם תודה לך, מירב, על החוק הזה. חד וחלק. אני מאוד מקווה שנספיק, אם נעשה את העבודה מהר בתוך הוועדה – הוועדה של מירב כהן – אז נוכל להתגבר על זה ואולי גם להגיע לקריאה שנייה ושלישית כמה שיותר מהר, באמת להפוך את הנושא החשוב הזה, בעולם הנורא מכוער שבו חיות הנשים הללו, ואנחנו נוכל לעזור להן. אז באמת ובתמים תודה, והכנסת הזו קבעה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אז יש גם רגעים של נחת ורעות בבניין הזה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני אומרת את האמת. יש בין מירב לביני הרבה שיתופי פעולה מקצועיים, אבל בחוק הזה ראיתי. היא הגיעה אליי באופן אישי, החזיקה לי את היד ואמרה לי: אני יודעת שאם תהיה חברת כנסת מהקואליציה שתיקח חלק בזה, החוק הזה יעבור, ואכן זה נכון, ויש פה הסכמה של הממשלה, ויישר כוח גדול על הכול. באמת ובתמים, הצעת החוק הזו מבקשת – פשוט למדתי אותה דרך החוק שאת נתת לי, שהיא ממקדת את המאמצים של המדינה במקום הנכון. זה המאבק בניצול, בסרסור, בסחר בבני אדם, בצריכת זנות, ובמקביל – חיזוק של כל מערך השיקום, הליווי והסיוע שאמור להיות לאנשים הללו שנקלעו למעגל הזה. אף אחד לא רואה אותן, אף אחד לא שומע אותן, אף אחד לא יודע מה הן חשות, אבל כשיש חברות כנסת במשכן הזה שבאמת ובתמים שמות את כל – זה לא עניין לא של ימין ולא של שמאל; זה לא עניין של אופוזיציה או קואליציה. זה עניין של נפשן של הנשים הללו.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני רוצה לומר לך תודה שזיכית אותי לעמוד כאן היום ולחוקק את החוק הזה יחד עם החברות האחרות. תודה רבה, מירב.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

חברות וחברי הכנסת – תיקנו אותי, אפשר לתקן את זה בפרוטוקול?

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, מבחינתי, כולל את הזכר ואת הנקבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש תשובה של הממשלה על החוק הזה?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יש הסכמה, למה תשובה?

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב בראש, עבירת המטרד שאנו מבקשים לבטל, הקבועה בסעיף 215(ג) לחוק העונשין, נולדה בתקופה שבה לא היו בידי המדינה כלים אחרים להתמודד עם הזנות ברחוב. אבל מאז חקיקתו של חוק איסור צריכת זנות, קבענו באופן ברור שמי שנמצאות ונמצאים במעגל הזנות אינן ואינם היעד לאכיפה פלילית. החוק הדגיש כי יש לראות באוכלוסייה זו אוכלוסייה נפגעת הזכאית לשיקום ולא להפללה נוספת. אני סבור שיש סתירה מהותית בין התפיסה הזאת לבין המשך קיומה של עבירת המטרד. פתיחת תיק פלילי, חקירה או רישום עלולים להקשות על יציאה ממעגל הזנות, לפגוע באפשרויות תעסוקה עתידיות, להעמיק את תחושת הבושה, ההדרה, להנציח את הכתם ולא לאפשר שולחן נקי עם פנים אל העתיד. אם אנו באמת מחויבים לשיקום, עלינו להסיר חסמים ולא להנציחם. הדיון כאן הוא לא על לגליזציה של זנות ואינו ויתור על המאבק בתופעה. המאבק הוא בניצול, בסרסרות ובצריכת זנות, והוא צריך להימשך ואף להתחזק, אך הוא צריך להיות ממוקד בגורמי הניצול והפגיעה, לא במי שנמצאות ונמצאים במצוקה. אני רואה בהצעת החוק הזאת המשך ישיר למדיניות שכבר קיבלה ביטוי בחקיקה ובהוראות שעה – אגב, לא ראוי שחוקקנו אותה בהוראת שעה והתפשרנו שם בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ואנחנו מביאים הצעת תיקון חקיקה שכל ההוראות שחלות על איסור צריכת זנות, כפי שהופיע בחוק מלפני כמה חודשים שקבוצת חברי כנסת דחפה לאשר בוועדת חוקה, יהיו לצמיתות וקבועות בחוק וללא הגבלת שנים. לא הייתה לזה הצדקה, אבל זאת פשרה. אגב, כל חברי הבית, כל הסיעות היו בעד, למעט יושב-ראש הוועדה. זה בלם אותנו והתפשרנו על הוראת שעה, אבל מייד הבאנו הצעת חוק שתתקן את זה ותהפוך את זה לצמיתות. אני רואה בהצעת החוק הזאת המשך ישיר למדיניות שכבר קיבלה ביטוי בחקיקה ובהוראות שעה שנועדה לאפשר אכיפה לשם שיקום, ליווי ובחינה מתמדת של הכלים העומדים לרשות המדינה. בעיניי, זהו צעד מתבקש שמייצר עקיבות משפטית ומוסרית. לכן אני תומך ומצטרף לחקיקה הזאת. אנו תומכים בביטול הסעיף הזה וקוראים לחברי וחברות הכנסת להצטרף כדי לוודא שהחוק שלנו ישקף חמלה, אחריות והיגיון משפטי כאחד.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

משפט אחרון. כאן המקום גם להוקיר ולהעריך את המטה למאבק בסחר בנשים בזנות ואת המנכ"לית מוריה רודל-סילפן וכל הצוות הנפלא שלה והמתנדבות במטה המאבק הנחוש להצלת נפשות, בשיתוף פעולה פורה עם כל סיעות הבית. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. אני מזמין את השרה עידית סילמן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

טוב, אז אני משיבה בשם המשרד, כמובן. הצעת חוק העונשין (ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), של חברת הכנסת מרב מיכאלי וחברי כנסת נוספים, מציעה לבטל את העבירה של מטרד לשם עיסוק בזנות, עבירה לפי סעיף 215(ג) לחוק העונשין. התפיסה שביסוד העבירה אינה עולה בקנה אחד עם התפיסה של חוק איסור צריכת זנות, שלפיה האוכלוסייה שמצויה במעגל הזנות היא הגורם הנפגע. כמו כן, הנתונים מלמדים כי מספר כתבי האישום שמוגשים בעבירה זו בודדים, וכי אין עוד צורך בקיומה של עבירה זו. יש הצעת חוק ממשלתית של חוק איסור צריכת זנות, התשפ"ה–2025, שהונחה בכנסת במאי 2025, ובה הוצע לבטל את העבירה. הצעת החוק מבקשת לבטל את עבירת המטרד לשם עיסוק בזנות, עבירה הקובעת כך: "הנמצא במקום כלשהו לשם עיסוק בזנות, בנסיבות שיש בהן משום מטרד לדרי הסביבה או הפרעה לתנועה בדרכים, דינו – מאסר שנה אחת". טעמי חוות הדעת הם שהעבירה אינה עולה בקנה אחד עם התפיסה של חוק איסור צריכת זנות. התפיסה העומדת בבסיס העבירה אינה רלוונטית עוד ואינה תואמת את התפיסה של חוק איסור צריכת זנות, הרואה באוכלוסייה המצויה במעגל הזנות הגורם הנפגע. נקיטת הליכים פליליים, לרבות חקירה, פתיחת תיק משטרתי ורישום פלילי בגין עבירה זו כלפי מי שנמצא במעגל הזנות, חותרת תחת תכלית חוק איסור צריכת זנות, מעמיקה את הסטיגמה והתיוג של העוסקים בזנות ומכבידה על הליכי השיקום והיציאה ממעגל הזנות. הנתונים מלמדים כי אין עוד צורך בקיומה של עבירה זו, שכן אין כמעט שימוש בעבירה לצורכי אכיפה. כך עולה כי לאורך העשור האחרון ירד באופן דרסטי היקף התיקים הנפתחים בגין עבירה זו: 2014 נפתחו 85 תיקים בגין עבירה זו, ואילו בשנת 2024 נפתחו שבעה תיקים. נתון זה מלמד על היעדר הצורך בעבירה הזו, בפרט לאור השינוי שחל בראיית האנשים ממעגל הזנות. ביטול העבירה הוצע במסגרת הצעת החוק הממשלתית, אולם בסופו של ,יום במסגרת הדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת, הוחלט להאריך את הוראת השעה בחמש שנים נוספות, בלי לכלול שינויים ותיקונים נוספים שהוצעו בהצעת החוק, ובכללם ביטול עבירת המטרד. ההחלטה הזו התקבלה נוכח סד הזמנים הקצר שנותר עד לפקיעת הוראת השעה, ובלי שהנושא נדון לגופו. עמדת הממשלה היא לתמוך בקידום הצעת החוק, כפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי הרווחה, הביטחון החברתי והביטחון הלאומי. בהצלחה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. ובעקבות כך שהממשלה תומכת, חבר הכנסת אלעזר שטרן מבקש להתנגד. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אתה יודע, אני הכי אוהב ללכת עם טריקו.

היו"ר יעקב מרגי:

זה יפה לך, ספורטיבי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אוהב ללכת עם טריקו. אני מעולם לא עליתי לכאן עם חולצת טריקו. אמרתי, יש מכובדות למקום הזה – סליחה, הייתה מכובדות למקום הזה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

בדיוק, הייתה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני רוצה להגיד לך שמה שקרה כאן היום, במקום הזה – אם היושב-ראש אוחנה, שהוא יושב-ראש הכנסת, והוא אבי-אבות הטומאה בהקשרים האלה, חושב שככה בוחרים מבקר מדינה, אז אוי לו ואוי לנו. המכובדות היא לא האבנים, היא אפילו לא הדגל – היא ההתנהלות שלנו, של כל אחת ואחד מאיתנו. אין בושה? זה פרגוד. מה יש בחזית שלו? סמל מדינת ישראל. תגידו, מה שווים הקירות האלה, מה שווה הסמל הזה, אם ערימה של חברי כנסת הולכים ומצלמים את עצמם כדי שלא יחשבו שהם מביעים את דעתם שלהם? עד איפה תורידו את המוסד הזה? אין גבולות? אתם לא מתביישים בעצמכם? אתם לא מצחצחים שיניים? אין לכם מראות בבתי השימוש? תסתכלו על עצמכם; וכן, גם נסתכל על עצמנו שאנחנו איתכם. ואני רוצה להגיד משהו לעו"ד ראבילו. הוא איש מרשים, יהודי חשוב. יש דיון קשה מאוד על אם הוא היה צריך להציג את המועמדות שלו, למרות הכישורים. למה? בגלל שהוא היה גם עורך דין של נתניהו. הוא לא הסיר. לא הייתי עולה לפה להגיד היום: איך הוא לא הסיר? אבל שידע עו"ד ראבילו שמהיום וכל יום וכל דקה וכל שעה, אם הוא ייכנס למשרד הזה, אם בית המשפט העליון לא יעצור את זה, הוא העורך דין שנבחר בתהליך המושחת ביותר, המבזה ביותר, שהיה פה בכנסת. מישהו יתייחס אליו כמבקר המדינה שבודק ערכים, חוקים, נורמות התנהגות, אם בתהליך הבחירה שלו הכול נרמס? ולכן אני אומר לו באמת בידידות – למדנו באותה ישיבה, יש לנו המון חברים משותפים. אני לא אמרתי מילה קודם נגדו, אבל עכשיו אני קורא לו: אם הסמל הזה חשוב לך, סמל המדינה, אם מוסד מבקר המדינה חשוב לך באמת, אם אתה לא רוצה להיות מחובר לתמיד לזה שנבחר בתהליך הכי מושחת שהיה, תחסוך לבית המשפט העליון את העתירה שתדון בתהליך המסריח שבו נבחרת. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חברת הכנסת מירב מבקשת להתייחס להתנגדות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למה מסריח, כי הוא ניצח?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא, כי זה היה מושתת על פחד, זה למה. אל תשחקו אותה ראש קטן.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, יסמין. שלוש דקות.

מרב מיכאלי (העבודה):

תודה, אדוני. יש רגעים במשכן הזה שהם באמת מתסכלים ובאמת הזויים במיוחד, כמו הפער בין הרגעים הכל-כך קשים שהיו כאן בבחירה של מבקר המדינה, שזה כבר בכלל לא על התוצאה – זה פשוט על התהליך. איך יכול להיות? את מסתכלת ואת אומרת: איך יכול להיות שככה חוצים כל גבול, כל נורמה, כל דבר אפילו לא הגון אלא באמת הכי בסיסי?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אתמול גנבו סנדוויצ'ים, היום גנבו קולות. רק החמירו - - -

מרב מיכאלי (העבודה):

ואחר כך אני עולה ואני צריכה להגיד תודה לא רק לשר המשפטים, שבאמת מקדם את הנושא הזה ואכפת לו, אלא באמת ליושב-ראש הקואליציה וליועצת שלו נטע, שאפשרו לחוק הזה לעבור. תראו, אני לא מדברת הרבה על אחדות, כי אחדות הפכה במקומותינו למילה שמשמשת את הימין כדי לדרוס כל מה שלא בא לו טוב, אבל אני חושבת שמה שאנחנו מצליחות ומצליחים לעשות בנושא המאבק בזנות בשנים האחרונות מוכיח שאנחנו כן יכולות לעבוד ביחד וכן יכולים לעבוד ביחד גם בנושאים שהם רגישים ושהם מאבק קמאי על גוף של נשים, על מעמדן של נשים בחברה. כי כל זמן שיש עיקרון של זנות בעולם, כל אישה בפוטנציה יכולה להיות זונה, גם אם זה לא במין, אלא בכאילו איך שכבת את דרכך לתפקיד יותר גבוה, או איך השגת, או איך התחתנת עם מישהו, או כל וריאציה שבאה על הדבר הזה. ויש כוחות שמושכים מצד אחד למאבק באפליה העמוקה והעתיקה הזו.

היו"ר יעקב מרגי:

האגף השמאלי, נא לשמור על השקט.

קריאה:

זה האגף השמאלי?

היו"ר יעקב מרגי:

מה לעשות? זה השמאל שלי. יש כאלה שיש להם ראייה סובייקטיבית. בבקשה, גברתי.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תן איזה דיאלקטיקה, אחדות הניגודים.

מרב מיכאלי (העבודה):

יש כוחות שמצליחים להתקדם בתיקון ומיגור האפליה העתיקה ביותר בעולם נגד נשים, ויש באותה נשימה כוחות שמתעקשים להחזיר אותה, ונאבקים נגד שירות של נשים בצבא, ומסרבים להפוך את איסור צריכת זנות לחוק של קבע. אבל היום זה יום שמח, שבו אנחנו מצליחות לבטל את עבירת המטרד בקריאת טרומית, וחייבות בכנסת הזאת להצליח למחוק אותה סופית מספר החוקים.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת היוזם מיכאל ביטון מבקש להתייחס להתנגדות. הלכו התלמידים – רציתי לקדם אותם. זה אכן מופיע בתקנון.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שבסמכות היושב-ראש?

היו"ר יעקב מרגי:

לא, גם הצעות החוק המוצמדות. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז הדברים שלנו על החוק לביטול עבירת המטרד – היא הוסברה בתוקף. אני עליתי כדי לספר שישבתי עם עו"ד ראבילו. עכשיו, לאדם יש כישורים משפטיים. יכול להיות שהחוק היה צריך להיות שאדם שעבד בשירות ראש הממשלה באופן אישי איננו יכול לגשת למשרה של פיקוח על עבודת הממשלה, עם סיכוי שזה קורה מיידית כשראש הממשלה בתפקיד והוא המבקר, ויהיה צינון של שנתיים, שלוש. אולי היה צריך להיות נוהל כזה שבן אדם לא ילך להיות מבקר המדינה אם הוא עבד אצל ראש הממשלה על פי חוק. אבל מה זה העניין הזה שמישהו רוצה להשתלט על המוסד של מבקר המדינה? יש חוט דק רצוף בין ההצלחה של הממשלה לטרפד שלוש שנים את ועדת החקירה הממלכתית, כפי שהייתה תמיד, כפי שראשי ממשלות מהליכוד הקימו גם במלחמת לבנון, גם בראשונה וגם בשנייה, וגם ביום כיפור. אף אחד לא התחמק מלהקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את עבודת הממשלה, תבדוק את האסונות שפקדו אותנו ותביא תשובות אמיתיות, שהציבור מאמין להן. אז הצלחתם לטרפד ועדת חקירה ממלכתית, ועכשיו הלכתם ואמרתם: בואו נשתלט על מוסד שאולי הוא אחד היחידים שלציבור יש אמון שהוא מבקר את עבודת הממשלה; שיכול לאזן ויכול להצביע ולהדליק נורות אדומות לתפקוד הממשלתי. כבשתם עוד מוסד, אולי היחיד שנשאר, שיבקר את עבודת הממשלה ואת המחדל של 7 באוקטובר. לאן ילכו האנשים? עיני המדינה – למי נישא אותן? לא הלכתם על ועדת חקירה ממלכתית; כנראה שיהיה קשה לקבל ממבקר המדינה משהו נוקב על 7 באוקטובר. אני מבין אותו, הוא לא יוכל, כי זה לא נעים. יכול להיות שהוא אדם מצוין ומקצוען, אבל לא גומרים לשרת ראש ממשלה בעניינים אישיים ולמוחרת מעמידים אותו לבדיקה ולמבחן על תפקודו באסון הכי גדול שפקד אותנו. אבל אור השמש, יש לו תכונה יפהפייה - -

היו"ר יעקב מרגי:

חיטוי.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - מבעד לסדקים הקטנים ביותר, מבעד למילימטר שנשאר, מבעד לכל המחסומים ולכל הבלימות ולכל הטלאים, הוא מבצבץ. אור השמש יופיע, ואור השמש יגלה את מעשיה של הממשלה ב-7 באוקטובר, ואור השמש יאשים את האשמים ב-7 באוקטובר, ואור השמש יגלה לנו מי נושא באחריות ל-7 באוקטובר. לא ביטול ועדת החקירה הממלכתית - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. נא לסיים.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - ולא השתלטות על מבקר המדינה יצילו אתכם מהגורל האמיתי.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ה–2025, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד – 27 חברי כנסת, נגד – ארבעה, אין נמנעים. אי לכך אני קובע – חברי הכנסת, אני לא שומע את עצמי – כי הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מרב מיכאלי, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

- - - ועדת הכנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

ועדת הכנסת תקבע את הוועדה לטיפול בהצעת החוק. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד – 24 חברי כנסת, שלושה מתנגדים. אי לכך אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. מאחר שהראשונה עוררה, אז הסבירות היא שוועדת הכנסת תקבע את - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא ביקשנו.

היו"ר יעקב מרגי:

אז אם לא צעקו, זאת תהיה ועדת החוקה. הצעת החוק של יסמין פרידמן תהיה בוועדת החוקה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית וקבוצת חברי הכנסת. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד – 27 חברי כנסת, נגד – ארבעה. אי לכך אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית וקבוצת חברי כנסת, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד – 27, מתנגדים – ארבעה. אי לכך אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – התרת פרסום שמו של פוגע), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת מירב בן ארי ויעקב מרגי. אני מזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך ותודה שזיכית אותנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. לפני שאני אדבר על החוק שלי, שהוא לא שלי, הוא חוק של שי-לי עטרי, אני רוצה לדבר על מה שהיה כאן היום בהליך בחירת מבקר המדינה.

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים. תקראו לסדר את עמדת הסדרנים. קצת שקט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה לדבר מפה דווקא לכל הכתבים, כתבי הכנסת, דפנה ליאל, מיכאל שמש וכל החבורה, שבמקום לבוא ולהתמקד רק בהליך הבזוי, הרקוב, הם מתלוננים על האופוזיציה. אם ירון לוי שם פתק לבן או לא, זה מה שחשוב? איפה היו כל חברי האופוזיציה? איך לא כיתתם רגליכם? למה אלרון לא בא להשתטח בפני המושחתים האלה? למה רק ראבילו בא? ברור שרק ראבילו בא, כי הוא היה צריך להצדיק. בעולם נורמלי מפלגת הליכוד, שחרתה על דגלה לקדם מזרחים, כולל מפלגת ש"ס, הייתה קודם כול מקדמת את אלרון, האדם שנולד במעברה, האדם שההורים שלו עלו מעיראק, שבמקום להיות באליטה התל אביבית, הירושלמית, הגיע מחיפה לבית המשפט העליון רק בזכות משה כחלון. זאת המפלגה הבזויה הזאת שמדברת על ביטנים ואמסלמים, אבל ברגע הנכון משרתת את ביבי, את האשכנזי, האליטה הירושלמית. ונכנסים אל ההצבעה החשאית, "חשאית", ומצלמים ומעלים. אז למה שמתם פרגוד? קחו את הקופסא הזאת ותזרקו אותה לפח. מה, בשבילנו? קחו את זה ותזרקו את זה לזבל. והכתבים הפוליטיים: איפה האופוזיציה. אז בואו אני אגיד משהו, האופוזיציה היום התנהלה היום בצורה מכובדת, ממלכתית, כי יש אצלנו חשיבות להצבעה חשאית ולדגל. אף אחד מהאופוזיציה לא העלה תמונה: הצבעתי לאלרון. לא, ממש לא. אנחנו לא צריכים את זה. ואם אתם חושבים שמצביעי ימין נורמליים, נורמליים, רואים את ההליך הזה ולא בזים לכם, אתם טועים. העובדה שעל כל מה שאני אמרתי היום צריך לומר ולתת קרדיט למשה כחלון, שגדל בליכוד ונלחם בשביל אלרון בוועדה לבחירת שופטים ונלחם בשביל אלרון פה – אמרתי לו: המפלגה שאתה גדלת בה נהפכה להיות ארגון פשע. ונעמה לזימי כמה פעמים עלתה לפה, העיפו אותה מהדוכן.

נעמה לזימי (העבודה):

ארגון פשע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

העיפו אותך מהדוכן.

נעמה לזימי (העבודה):

העיפו אותי מהדוכן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל זו האמת, וכל ח"כ מהאופוזיציה צריך לומר היום שזה ארגון פשע.

נעמה לזימי (העבודה):

מרגי העיף אותי מהדוכן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין מילה אחרת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כל הקואליציה. כל הקואליציה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אמרתי למשה כחלון: המפלגה שלך איבדה את הדרך. ואני אומרת לכל הכתבים הפוליטיים שהולכים על הראש שלי: לבריאות, bring it on, אין לי בעיה. אני ייצגתי את מדינת ישראל. אני נלחמתי בשביל שופט עליון.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מירב, אנחנו מחזקים אותך. את עושה עבודה נהדרת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זאת הזדמנות להגיד את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ובהצבעה הראשונה היו כאן 60. 60. שמונה עם עמוד שדרה, שתוך כדי שביבי נתניהו יושב, התקפלו. בוא בוא, תקשיב, אתה אחד מחסרי החוליות. לא, לא, אתה אחד מחסרי החוליות.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

תגידי, אני - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

ובאו ואומרים מירב בן ארי. מה אתם רוצים, שאני אמכור את אימא שלי בשביל אלרון? מה, אני ביבי נתניהו?

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מירב, לא להתייחס. לא להתייחס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אתן לכם השתמטות, אני אתן לכם מעונות, אני אתן לכם את שרה, אני אתן לכם, רק תצביעו לעורך דין שלי, לחבר שלי. מה אני אתן לכם? קחי, דפנה, קחי את הז'קט שלי, קחי. אני יכולה לתת לך את הסיכה, זה מה שאני יכולה למכור לך.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מירב, אוהבים אותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אישאר עם טי-שירט, כי אין מכובדות למקום הזה. אני אישאר עם טי-שירט כמו אלעזר. למה לא מכרתם? מה יש לי למכור, את איתן גינזבורג? מה אני אמכור לכם, השתמטות?

רון כץ (יש עתיד):

הוא יקר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עוד כסף, עוד מיליונים. הלכו החרדים: אנחנו נצביע לאלרון.

דבי ביטון (יש עתיד):

עבר להם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עבר להם. הלך פה, איך קוראים לו? אושר שקלים: צילמתם לבנט? מה, אנחנו סמרטוטים כמוכם? אנחנו, יש לנו עמוד שדרה. אנחנו בחרנו מועמד ראוי, ואתם מכרתם את אימא שלכם בשביל מי? בשביל ביבי? בשביל מי? מעולם לא הרגשתי יום כל כך בזוי. אני יורדת מהמליאה ואומרים לי: האופוזיציה לא נלחמה. האופוזיציה הביאה שמונה ח"כים בסבב הראשון ועוד חמישה ח"כים בסבב השני. יש כאן כמה פרחים במדבר. מי שהפסיד זה מדינת ישראל, הפסידה אחלה מבקר מדינה, הפסידה בן אדם עם עמוד שדרה שהיה מקשה עלינו והיה מקשה עליכם. אבל במקום זה, נתתם לעורך דין אשכנזי, מהאליטה הירושלמית, החבר של ביבי ושרה, להיות מבקר המדינה. אל תעני.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

הוא לא אשכנזי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה את אומרת?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

את חלק מזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה את אומרת?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

את אפילו לא יודעת. הוא לא אשכנזי. הוא ספרדי - - -

אפרת רייטן מרום (העבודה):

- - - הוא עורך הדין של ביבי - - - זה לא משנה אם הוא אשכנזי או מזרחי - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אומרת לכם פה, האופוזיציה - - -

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

הוא לא אשכנזי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

האופוזיציה – תעצור לי, זה מפריע לי. תעצור לי את הזמן.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת סון הר מלך, אני מבקש.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

אני אתן לך. אפרת רייטן.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לאן תוליכו את הבושה? איזה מין דבר זה? עורך דין פרטי של ראש הממשלה.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

אפרת, תודה. נא להמשיך. נא לא להפריע לדוברת.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

עורך דין פרטי של ראש הממשלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה בכלל – את יודעת מה, יש לי - - -

נעמה לזימי (העבודה):

לא, הוא איטלקי מזרחי - - - עיראק זה אירופה ואיטליה - - - סליחה, טעינו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

דקה, ואני חייבת לדבר.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לא להפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע, תעצור לי. זה לא אני אפילו, מרגי.

היו"ר יעקב מרגי:

בסדר, הלאה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להגיד משהו לסיכום, כי אני חייבת לדבר אל שי-לי, כי היא צופה בי עכשיו. לא האופוזיציה נכשלה היום. מי שביזה, מי שהפך את הכנסת הזאת לרקובה, זה אך ורק הקואליציה. ועכשיו, ברשותכם, שתי דקות - -

היו"ר יעקב מרגי:

על החוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - על החוק שלי ושל מרגי, החוק של זכויות נפגעי עבירה. בניגוד למה שהיה כאן היום – עכשיו אני אשים את הז'קט.

דבי ביטון (יש עתיד):

קר, קר בלשכה.

היו"ר יעקב מרגי:

קר לה, מה אתם רוצים?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא קר לי. חם לי בגוף, מרגי.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זה הז'קט של האיומים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בשביל הממלכתיות, בשביל שי-לי, בשביל כל אותם נפגעי עבירות מין, שלא סופרים אותם כשנותנים צו איסור פרסום, שלא מסתכלים עליהם כשעבריין המין מבקש שיסתירו את שמו. החוק הזה רק מבקש שישמעו אותם, שיהיה להם פה. כשמחליטים לתת צו איסור פרסום על שם של עבריין מין אז הנפגעת – ב-90% נפגעת, אבל גם נפגע, יוכלו להגיד מה הם חושבים.

היו"ר יעקב מרגי:

תוציאו אותו. לא, אותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מרגי, זה גם שלך. שי-לי, את גיבורת ישראל. בעולם נורמלי את גם היית משיאה משואה, לא רק בגלל שאת ניצולה של כפר עזה, לא רק בגלל שאיבדת את בעלך היקר בטבח, בטבח, אלא שקמת מהעפר, הרמת את עצמך ונלחמת למען נפגעי עבירות מין. אני רוצה להגיד לך תודה על שבחרת בי ובמרגי שנוביל את החוק הזה – קואליציה ואופוזיציה. אני רוצה להגיד לך תודה שאת קול של כל כך הרבה נפגעי עבירות מין. איזו אישה זאת, תחשבי, אפרת, גם קמה מהטבח, גם לקחה את התינוקת המתוקה שלה, שבזכות בעלה ניצלה, ואחרי מה שעברה, לא ויתרה, וסחפה איתה מדינה שלמה, מדינה שלמה בשביל לקדם זכויות לנפגעי עבירת מין. אני רוצה להגיד לך תודה. כמובן שחברי האופוזיציה היו כאן, אני מודה – בסדר, גם חשוב. חבל שאת כל פעם לבד בדברים האלה, אבל גם חשוב. אנחנו נמשיך להיאבק למען נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ולשמש להם קול. ושי-לי, תמשיכי, עם ישראל אוהב אותך, מדינת ישראל אוהבת אותך, אנחנו איתך. סליחה, אני גם רוצה להזכיר את מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית, שכתבו את החוק, הובילו את החוק, שצופות בנו עכשיו. תצביעו בעד ותהיו שם בעבורם כמו שאתם תמיד. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לך. אני מזמין את השרה עידית סילמן. חבר כנסת ששון גואטה, כל פעם שאני פה הוא – בבקשה, גברתי, עד עשר דקות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מצ"ב התשובה של המשרד באשר להצעת חוק זכויות נפגעי עבירה של חברי הכנסת מירב בן ארי ויעקב מרגי, המבקשת לקבוע בחוק זכויות נפגעי עבירה ובחוק בתי המשפט הוראות העוסקות במתן הזדמנות לנפגעי עבירה, בעבירות מין או אלימות חמורה, להשמיע את עמדתו בטרם החלטה בדבר התרת פרסום שמו של חשוד: 1. קביעת זכות של נפגע עבירות מין או אלימות חמורה להביע את עמדתו בפני בית משפט בטרם החלטת בית המשפט בעניין בקשה לאיסור פרסום שמו של חשוד; 2. חובה על המשטרה ליידע את נפגע העבירה על בקשה לאסור את פרסום שם החשוד ועל זכותו להביע את עמדתו בעניין; 3. תיקון לחוק בתי המשפט שלפיו "ייתן בית המשפט הזדמנות לנפגע העבירה להביע את עמדתו לפני קבלת החלטה בעניין". עמדת גורמי המקצוע היא כי התכלית שביסוד הצעת החוק, שלפיה תישמע ותישקל עמדת נפגע עבירה בנוגע לבקשה לאסור פרסום שם של חשוד, היא תכלית ראויה – הענקת הזכות לקדם הן את עניינו של נפגע עבירה, והן את השמעת קולו והענקת מעמד שמאפשר לו להשתתף ולהשפיע על קבלת ההחלטות הנוגעות להליך הפלילי. כמו כן, שמיעת עמדת נפגע העבירה על ידי בית המשפט בטרם קבלת החלטה בעניין תאפשר לבית המשפט לשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ולקבל תמונה מלאה יותר בטרם הכרעה בבקשה כאמור. ההחלטה האוסרת פרסום שם החשוד - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברות הכנסת, אני מבין את ההתרגשות. זה מתחת למיקרופון.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - משפיעה על נפגעת העבירה לאורך זמן שעשוי להיות ממושך, ומונעת ממנה להתייחס בחופשיות בפני האחרים לפגיעה שנגרמה לה בשל הצורך להימנע מייחוס דבר הפגיעה לחשוד. בנוסף, הפגיעה האפשרית שתיגרם לחשוד מפרסום שמו בשלב החקירה נשקלת ממילא על ידי בית המשפט, ואין בשמיעת עמדתו של נפגע עבירה בטרם קבלת ההחלטה כדי להפר את האיזונים הקבועים בחקיקה ובפסיקה שעליהם אמון בית המשפט. כמו כן, גם במצב המשפטי הנוכחי, דנים בתי המשפט בבקשות לביטול צווי איסור פרסום המוגשות על ידי כלי תקשורת או נפגעי עבירה, ואין בכך כדי לפגוע בזכות החשודים. עם זאת, בשים לב לאפשרות הקיימת של נפגעת העבירה להגיש בקשה לביטול צו איסור פרסום לפי סעיף 70ג לחוק בתי המשפט ואף להגיש ערעור על ההחלטה שתתקבל בבקשתה, נדרשת בחינה אם הנוסח המוצע בהצעת החוק אינו גורע מהזכויות הקיימות כבר כיום. לצד הרכיב המרכזי בהצעת החוק, שלפיו תוענק לנפגע עבירה הזכות להביע עמדה בעניין כאמור בפני בית המשפט, מצריכה קביעת הזכות הטלת חובת יידוע על משטרת ישראל. כמו כן יהיה צורך לערוך בחינה מפורטת של רשימת העבירות שאליה מפנה ההצעה ולבחון על אילו עבירות יש הצדקה להחיל את התיקון המוצע. נציין כי על פני הדברים, המקרים שהציפו קושי בנושא הזה והובילו להצעת החוק שבנדון היו בהקשר של עבירות מין. יש מקום לשקול אם בעבירות אחרות יש הצדקה לחייב את קבלת עמדת נפגע עבירה בטרם ההחלטה הראשונית או שדי בזכות הקיימת לנפגע העבירה לבקש את הסרת איסור הפרסום.

היו"ר יעקב מרגי:

רון כץ וחבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הפרקליטות מבקשת לבחון את השלכות הנוסח המוצע על המצב המשפטי הקיים. הנהלת בתי המשפט פירטה את ההשלכות התקציביות של ההצעה וביקשה כי קידום ההצעה יותנה בהקצאת תקני השיפוט הנדרשים. עמדת המשטרה היא כי מתעוררים קשיים ביישום ההוראות המוצעות. נוכח כל זאת, עמדת הממשלה היא לאשר את הצעת החוק בקריאה טרומית, בכפוף לכך שהמשך הליך החקיקה ייעשה בהסכמת משרדי הביטחון הלאומי, הרווחה והביטחון החברתי, האוצר והמשפטים. ככל שיתגלעו מחלוקות במשרד המשפטים בהמשך הליכי החקיקה, הן יובאו להכרעת שר המשפטים לפני הקריאה השנייה והשלישית. על כן, מבקשים מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו.

היו"ר יעקב מרגי:

ומשהממשלה החליטה לתמוך בחוק, חברת הכנסת פנינה תמנו מבקשת להביע את התנגדותה. שלוש דקות לרשותך.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, מירב, מרכזת האופוזיציה, שבזכות, אפשר להגיד, ובגאווה גדולה, מרכזת האופוזיציה, אחת הטובות ביותר שהייתה בכנסת – כן כן, מגיע לה, ואני רוצה להגיד לך משהו. אני עליתי לפה רק כדי להגיד לך שאותם אנשים שמצייצים או אותם אנשים שכותבים עלייך וזורקים עלייך בוץ, אני חייבת לומר לך, בגלל שהייתי גם עיתונאית, הם לא היו שורדים פה לא דקה ולא חצי דקה, שתדעי את זה. אבל מה שחשוב לי לומר, את הביזיון שהתחולל כאן אנחנו כולנו ראינו. מישהו בכלל יכול להאשים אותך? להפך. הסבב הראשון מוכיח שהייתה כאן עבודה מצוינת של האופוזיציה, יותר ממצוינת. בדרך כלל, כשרואים את התוצאות של מבקר מדינה, של מועמד של ראש ממשלה, זה לא אמור להיות כל כך קשה, אבל זה היה להם כל כך קשה, שהם הפרו את כל הכללים. אז יכולים לספר לנו סיפורים שהוא כיתת את רגליו. את עשית את העבודה שלך יחד עם אחרים ויחד עם כולנו. ולכן אני חושבת שזה הזוי. ההשתלחות בנשים שנמצאות בעמדות מפתח היא בלתי נסבלת, היא פשוט בלתי נסבלת. אני אספר לכם סיפור. יושבת ביציע עוד יושבת-ראש סיעה. אגב, שלוש יושבות-ראש סיעה הן רק מהאופוזיציה, נשים. רק באופוזיציה יש נשים יושבות-ראש סיעה. ראשי מפלגות אין, לצערנו. אבל כשאנחנו בחרנו באחת הפעמים לעשות מסיבת עיתונאים, שלוש יושבות-ראש סיעה, זה היה בושה לראות איך מחרימים את מסיבת העיתונאים, לא מביאים לידי שידור. ומשתלחים בפעמים אחרות בנשים שנמצאות בעמדות מפתח ובצומת חשוב. בעיניי הדבר הזה, באמת אני אומרת לך, יש לו קשר ישיר להקטנה של נשים – הפוך מהחוק שאנחנו מביאים, הפוך מהחוק שאת מגישה יחד עם מרגי. ואני חושבת שמן הראוי שאנשים שבוחרים לזרוק עלייך רפש ידעו שאת תקבלי גם גיבוי מאיתנו, ובייחוד חברות כנסת שנמצאות כאן ויודעות מה המחירים שנשים משלמות, ועדיין אנחנו לא מהססות ונמצאות פה לילות כימים, ובמיוחד את. כשצריך לתת את הפרגון ולומר את המילה הטובה, אני חושבת שכדאי שאנחנו נהיה שם. ולעניין החוק, תודה באמת, בשם כל נשות ישראל, לשי-לי, בראש ובראשונה, ולך ולך, על ההסכמה הרחבה שיש בעניין החוק הזה.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסכם.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני אגיד לך, כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה לשעבר, היה לנו גם את המקרה של קטיה אברבוך, שאמרו לה שאם היא מפרסמת, יתבעו אותה. הגענו למצב שאנס רוצה לתבוע את הקורבן בגלל שהיא רוצה לפרסם את השם או את התיק או פרטים ממנו. תודה רבה לכם.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת החוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

חכה שפנינה תגיע. תודה, פנינה. תודה, נשמה.

היו"ר יעקב מרגי:

אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – התרת פרסום שמו של פוגע), התשפ"ו–2026. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – התרת פרסום שמו של פוגע), התשפ"ו–2026, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד – 29 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – התרת פרסום שמו של פוגע), התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

קריאות:

מאיר כהן (יש עתיד):

לאיזה ועדה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה שאמרו מהייעוץ המשפטי.

מרב מיכאלי (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

להוסיף את שמך לפרוטוקול?

מרב מיכאלי (העבודה):

- - - לפרוטוקול - - -

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

גם אותי, בבקשה.

היו"ר יעקב מרגי:

לפרוטוקול, חברי הכנסת מרב מיכאלי ועופר כסיף התכוונו להצביע בעד. יש ערעור על ועדת חוקה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אין.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – תגמול מחיה לאזרחים ותיקים), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. פעילות יתר היום.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מה נעשה.

היו"ר יעקב מרגי:

ברוך הבא. עד עשר דקות לרשותך.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אתה, שהיית שר הרווחה – חבר הכנסת גפני, אני רוצה שתקשיב לי. התורה אומרת, בזעקה של ספר תהילים, "ימלא פי תהילתך", וההמשך – "אל תשליכני לעת זקנה".

מאיר כהן (יש עתיד):

ככלות - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נכון. "ככלות כוחי אל תעזבני". ואנחנו גדלים בדור שמדינת ישראל עוצמתית ועשירה, והוציאה לפנסיה זקנים עניים והשליכה אותם לעת זקנה. במה דברים אמורים? שהרי גדל כאן דור בשנות השבעים והשמונים והתשעים שהעסקה בחברות כוח אדם אפשרה העסקה שאין בה הפרשה לפנסיה. ויכול אדם לעבוד – ויכול להיות שאנחנו פגשנו אותם פה במסדרון, באוכל, בניקיון, במשרדי ממשלה, בעיריות שאנחנו אמונים עליהן. אנחנו המעסיקים הכי גדולים של עובדי כוח אדם, אנשים חרוצים שהולכים לעבודה ומשתכרים בעבודה שלהם בכבוד, גם בניקיון, גם באוכל וגם בשמירה. אבל מה הם לא קיבלו, חבר הכנסת גפני? לא קיבלו פנסיה. זאת אומרת, אדם שעבד קשה, כולל שעות נוספות, קיבל 5,000, 6,000 שקל שכר מינימום, עשה שעות נוספות, קיבל 8,000 שקל, ועבד ועבד. ואז בא היום שהוא מגיע לגיל פנסיה, ומה יעמוד לזכותו? רק קצבת זקנה, אותם 2,000 שקל עלובים. זאת אומרת, האיש העובד, העמל, ששירת את מדינתו, לא התפנק, יוצא לחיים של עוני בגלל שהוא יצא לפנסיה. אם לאדם יש קצבאות או תמלוגים, נכסים או נדל"ן או כל הכנסה אחרת יפה – אני לא צריך לדאוג לו. אבל אותם אלפים שעבדו ועמלו במשרה מלאה ולא קיבלו פנסיה – כי חוק פנסיה ממלכתית נחקק מאוחר מדי, בשנות האלפיים, ולא מכסה את דור המדבר הזה, שאין לו הגנה. הצעת החוק שלנו אומרת: בואו ניתן לאנשים האלה קצת יותר. בואו נבדוק אדם שחי מקצבת זקנה ואין לו הכנסה אחרת – לא של נדל"ן ולא הוצאות הון, לא פיננסים ולא משהו אחר, כמו נכות או דבר אחר – אותו אחד יקבל השלמה בקירוב לשכר מינימום. רק הזקן הזה שאין לו הכנסה אחרת ונשען על קצבת זקנה. עכשיו, אני מסתכל על האופוזיציה, וזה כמו מסיבת הסיום שלה. כל אחד מחליט איזו מסיבה הוא עושה למסיבת סיום, כמו המחזות שראינו היום פה, כמו דברים אחרים. האם אנחנו יכולים לעשות מסיבת סיום שבה אתם תגידו לנו, לדור הבא שיהיה פה: הינה, העברנו בקריאה טרומית את קריאת הכיוון של המדינה, לדאוג לחלשים ביותר בחברה. הרי יבואו אלינו הגמלאים, יבואו אלינו מפלגות הגמלאים, יבואו ראשי מפלגות, ישאלו אותם: מה תעשו למען קשישים? מה תעשו למען גמלאים שאין להם הכנסה ושהם עניים? מה תעשו למען אנשים שעובדים 40 שנה כפועלי חברות כוח אדם, ואין להן פנסיה, כי המדינה לא חוקקה את חוק הפנסיה בזמן? דור המדבר של עובדי קבלן משנות השבעים, השמונים והתשעים יצא לפנסיה והוא עני. הוא נפל, הוא כמו קריסה טוטאלית מ-6,000 או 7,000 שקל כאדם עובד ל-2,000 שקל. יש כאלה זקנים שהולכים לעבודה, בני 70–75, אתה רואה אותם. למה? אין להם פנסיה. אנשים – אני רואה אישה, היא עולה מרוסיה, בירוחם, בת 75, היא עובדת במט"ב ללוות אישה זקנה בת 80, לטפל בה. איך את עושה את זה? היא אומרת: מיכאל, אם אני לא אעשה את זה, לא יהיה לי מה לאכול. אין לי פנסיה. מי אשם שאין לה פנסיה? מדינת ישראל. מי היה המעסיק הכי גדול של עובדי קבלן? הממשלה והעיריות. מי אשם במצב הזה שזקן הוא עני בישראל? זקן שהלך לעבודה 40 שנה? המדינה עצמה. נכון, בעתיד יגדל דור שכל מי שהלך לעבודה 30–40 שנה, חובת המעסיק להפריש לו פנסיה, ואנחנו נצא מהמצב הזה. אבל יש לנו דור מדבר של מאות אלפי עניים. אני אומר לכם, לקואליציה, תביאו לנו כשי צנוע למסיבת סיום של הממשלה הזאת, קריאת כיוון שלא תחול עליכם. הרי פג התוקף של הכנסת והממשלה הזו בעוד כחודש, חודשיים. תביאו קריאת כיוון שאנחנו הולכים לטפל בזקנים שאין להם פנסיה, והיו עובדי כוח אדם, ואין להם הכנסה מקצבאות אחרות, לא נכות ולא ניצולי שואה, ולא פיננסים, ולא משקיעים בבורסה – אנחנו נדע מה יש לבן אדם – ולא בעל המון דירות שמכניסות לו הכנסה, אלא, אדם ערירי שחי מקצבת זקנה, כי לא היה חוק פנסיה ממלכתי. לאיש הזה נשלים בקירוב לשכר מינימום, ואם אין לנו את הכסף לתת לשכר מינימום, נשלים לו ל-80% שכר מינימום. אם יהיה לנו יותר, נשלים לו ל-90%. הזקן הזה, אם הוא חס ושלום נדרש למישהו שיטפל בו, כשיהיה סיעודי, רק המטפלת עולה שכר מינימום פלוס הטבות. הכללים של העסקת עובד בסיעוד הם כאלה שהתשלום עליהם הוא שכר מינימום, פלוס שבתות, פלוס חופשות, פלוס תשלומים, וזה יכול להיות 8,000 ו-10,000 שקל בחודש. מאיפה האנשים האלה ידאגו לעתיד שלהם? אני מבקש ממך, היושב-ראש, אני לא רואה כאן אפילו את אופיר כץ. השרה, את שומעת?

היו"ר אליהו רביבו:

הינה, נמצאת פה השרה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אולי תעשי בדיקה, אם אפשר שאנחנו נאשר את זה בקריאה טרומית. הרי זה לא יחול עליכם; זה יבוא לפעם הבאה. אולי נצליח להביא את זה בקריאה ראשונה, שתהיה לזה רציפות, ואתם לא תצטרכו לשלם על זה כלום. הממשלה הבאה תצטרך לעסוק בקשישים עניים. השרה סילמן, את מבינה שהדבר הזה - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני מבינה, אבל נשמה, אני לא מנהלת את המשא ומתן. אתה צריך לנהל את זה מול יו"ר הקואליציה או מול השר ואגף התקציבים.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל למה משא ומתן אם הנושא טוב לכולם ואתם לא תשלמו עליו כלום? אתם רק תיקראו קריאת כיוון לכנסת ולממשלת ישראל – לא להגיד לה שום דבר, אני מבקש ממך. הינה, אופיר כץ בא. איתו אני יכול לעשות עסקים. חבר הכנסת אופיר כץ.

אופיר כץ (הליכוד):

כן.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

האם אנחנו יכולים בהסכמה להביא את זה לקריאה טרומית? הרי החוק הזה לא יחול על הממשלה ולא על הכנסת הזאת. הוא יהיה קריאת כיוון לטפול בקשישים העניים.

אופיר כץ (הליכוד):

מיכאל, אתה יודע שללא תמיכה של ועדת שרים לחקיקה אני לא יכול לשנות. אני יכול, אתה יודע – אני לא מכיר. זאת הצעת חוק ראויה, אבל צריך את ועדת שרים. אתה יודע איך זה עובד פה, אתה לא חדש.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היו לנו רגעים כאן ששינינו החלטה – כאן, בחדר.

אופיר כץ (הליכוד):

לא, לא שינינו.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היה, היה אחד או שניים.

אופיר כץ (הליכוד):

היה כשאמרנו שנדחה ואז העברנו אחרי הדחייה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא, לא. היה לנו אחרי רגע אחד יפה כאן שלקחנו חוק ואמרנו: יאללה, נצביע בעד.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מיכאל, יש קצת יותר מחודש.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מה? אבל הוא לא יכול עליכם.

אופיר כץ (הליכוד):

אפשר – זה לא שייך כאן, מיכאל. אתה יודע שבלי ועדת שרים אי-אפשר. הלוואי שהיה אפשר.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אז מה לעשות שאין ממשלה – אין כנסת. בכנסת הבאה לתת את אותו הדבר.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני אומר לך משהו, אופיר, שתדע על מה החוק הזה: כל מי שזקן ועבד כפועל כוח אדם בשנות השבעים, השמונים והתשעים – אין לו פנסיה. הדור הבא של העובדים תהיה לו פנסיה, כי יש חוק פנסיה ממלכתית. אלה נפלו מ-6,000 עד 8,000 שקל הכנסה, בגלל השעות הנוספות שעבדו בניקיון ובשמירה. אלה ההורים שלנו. הם נפלו ל- 2,000 שקל קצבת זקנה. ביום שהם יצאו לפנסיה הם נהיו עניים. זה משהו – מי אשם בזה? מי המעסיק הכי גדול שלהם, של עובדי כוח האדם של שנות השבעים, השמונים והתשעים? הממשלה והעיריות. אני ראש עירייה – אני אשם בזה. אומנם הייתי ראש עירייה ב-2010 עם חוק פנסיה ממלכתית. אגב, העסקתי פועלי ניקיון כשיכולתי בהעסקה ישירה, בלי חברות בכלל. בחברה שלי, בחברה הכלכלית, במתנ"ס, או בכל מקום – העסקה ישירה של פועל ניקיון. למה הוא צריך שחברת כוח אדם תעסיק אותו? אבל היום חלה עליהם הפרשה לפנסיה. אנחנו מחזיקים פה מאות-אלפי עניים. אמרתי, אם יש לו הכנסות מנדל"ן או מקצבה של ניצול שואה, או מפיננסים – נבדוק. הוא לא יקבל. אבל מי שחי מ-2,000 שקל צריך לקבל יותר.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, אדוני.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני בטוח, חבר הכנסת רביבו, שהלב שלך עם הצעת החוק הזאת. אני מקווה שנצביע בעדה. תודה רבה לכם.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. אני מתכבד להזמין את גברתי השרה עידית סילמן, להשיב בשם הממשלה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

מה, אין הצבעה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מיכאל, בהחלט התגובה של הממשלה, מה שהתקבל בוועדת שרים, היא לדחות בחודש. אם אתה מעוניין, אתה יכול לנסות אולי לדחות בפחות ולא להצביע נגד.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

למה לדחות בעוד חודש? לאן אני אלך איתך בעוד חודש? לפריימריז?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כי באמת ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות מהסיבות הבאות, כי אגף התקציבים במשרד האוצר התנגד מכמה טעמים: כבר כיום קיימות כמה קצבאות שנועדו להבטיח את רמת המחיה של אזרחים ותיקים. המרכזית שבהן היא קצבת אזרח ותיק, שהיא גם הקצבה שנתח התשלומים שלה מכלל תשלומי הביטוח הלאומי הוא הגבוה ביותר. קצבת השלמת הכנסה, שמשולמת ל-170,000 אזרחים עם הכנסות נמוכות, כבר עונה על הצורך העולה מהצעת החוק. הם מציינים באגף התקציבים שאין הצדקה לקביעת תגמול נוסף עליה. הם מציינים שבשנים האחרונות הועלתה קצבת השלמת ההכנסה לכלל האזרחים הוותיקים שזקוקים לכך, כולל הגדלת הדיסרגרד מהעבודה. בנוסף, תוקן חוק הביטוח הלאומי, ומאפשר מתן תוספת ותק לפי כל שנת עבודה, ולא רק למי שצבר 12 שנים. בהתאם לדוח העוני של הביטוח הלאומי, ובניגוד לדברי ההסבר של הצעת החוק, לקצבאות הביטוח הלאומי הקיימות תרומה רבה לצמצום העוני בכלל, ובפרט בקרב אזרחים ותיקים, אשר עבורם יעילות הקצבאות הקיימות - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

את מאמינה למה שאת קוראת?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני קוראת לך את התשובה של אגף התקציבים. זו התשובה של אגף תקציבים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אין עניים. מיכאל, אין עניים בישראל.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

את לא מאמינה, תגידי שאת לא מאמינה למה שאת קוראת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

עכשיו, אם אתה רוצה לדחות בחודש ושבועיים, לנסות לנהל מולם משא ומתן, אתה מוזמן. זו תשובתם.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

עוד שבוע הבחירות, עוד שבוע בחירות. מה את חושבת על החוק הזה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

עד שבאמת הקואליציה – אני מוכנה לעזור לך בכל יכולותיי האישיות כדי לנסות ולהעביר.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז תעשי חופש הצבעה. תעשי חופש הצבעה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אבל עד שיגייסו כאן את כל חברי הכנסת של הקואליציה, אני רוצה דווקא לדבר על הסיפור. כולנו מכירים את הסיפור של מעשה בחמישה בלונים, אבל היום אני רוצה להביא איזושהי גרסה קצת שונה: מעשה בחמישה בלונים של גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית המפוטרת לממשלה - -

קארין אלהרר (יש עתיד):

יאללה, עוד פעם.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - ולספר שבאמת פעם היה היו לנו חמישה בלונים – לא בלונים של ילדים, אלא דווקא בלונים משפטיים, מנופחים היטב, בהרבה אוויר חם, חוות דעת, מכתבים, איומים, הרבה מאוד חשיבות עצמית בעיקר. היועמ"שית החזיקה אותם חזק חזק ביד, והייתה בטוחה שאיתם, עם הבלונים האלה, היא תמשיך לנהל את המדינה במקום הממשלה. אז הבלון הראשון היה הבלון של מינוי נציב שירות המדינה. שוב ממשלה נבחרת שמבקשת למנות, ושוב היועמ"שית שולפת משאבה, ובמשאבה היא ניפחה הליך תחרותי, היא ניפחה מניעות, היא ניפחה חוות דעת, היא ניפחה "אי-אפשר", היא ניפחה "זה לא תקין" וניפחה את אותה מנגינה ישנה: הממשלה לא יודעת, הפקידים יודעים, הציבור בחר אבל זה לא באמת נחשב. הבלון הלך וגדל, וגדל, וגדל, וגדל, עד שפתאום, הופ, הבלון של מינוי נציב שירות המדינה התפוצץ, כי מתברר שבמדינה דמוקרטית, מי שממנה נציב שירות מדינה זו הממשלה. מה לעשות? הבלון השני היה הבלון של מינוי איתמר בן גביר מחדש לשר לביטחון לאומי. וכאן, צריך לומר, הם כבר ממש התרגשו, כי זה היה בלון צבעוני במיוחד מבחינתם – זה היה בלון עם כותרות, אולפנים, פרשנים, עתירות, דרמות, וגם כל המקהלה, צריך לומר, מסביב. כמה ניסו לנפח את הסיפור הזה של מינוי איתמר בן גביר מחדש? כמה ניסו להסביר שהבחירה שלו לא נחשבת? כמה ניסו להפוך שר שנבחר כחוק לבעיה משפטית שצריך לסלק אותה? הם ניפחו וניפחו, והם אמרו שהוא קיצוני, ואמרו שהוא סכנה, ואמרו שאי-אפשר, ואמרו שהמערכת לא תאפשר. ואז, מה לעשות, בום טראח, גם המינוי של איתמר בן גביר מחדש כשר לביטחון לאומי התפוצץ. השר חזר למשרד לביטחון לאומי, כי בסוף הציבור בחר, והממשלה היא זאת שקובעת, גם אם זה לא תמיד נוח ליועמ"שית, וגם אם זה לא תמיד נוח לחברים שלה. הבלון השלישי היה הבלון של מינוי אודליה מינס לממלאת מקום יושבת-ראש מועצת הרשות השנייה. גם כאן היה לכאורה מינוי ממש מקצועי לתפקיד ציבורי בהחלטה של ממשלה, אבל אצל היועמ"שית, קודם כול כל מינוי הוא שאלה אחת: האם זה מהמועדון שלנו – כן או לא? ומה קרה? אם לא וזה לא מתאים, אז פשוט מנפחים. גם פה ניפחו הליך, ניפחו כשירות, ניפחו מניעה, ניפחו דחיפות, ניפחו כל מה שאפשר לנפח כדי לעכב ולסכל, ולא למנות ולעצור. ואז: בום, גם המינוי של אודליה מינס לממלאת מקום יו"ר הרשות השנייה התפוצץ, כי לא כל כיסא בממשלה ובמדינה רשום בטאבו על הפקידות הממשלתית והמשפטית. סליחה. הבלון הרביעי כבר היה בלון אחר, הוא היה בלון של פרשת כוח 100, הבלון של הפצ"רית ושל ניסיון לרדוף לוחמים, במקום לבדוק באמת ובתמים את המערכת. וכאן צריך לומר: זה כבר לא מצחיק. זה לא רק מינוי, מדובר בחיילי צבא ההגנה לישראל שלנו. צריך לומר שאלה לוחמים שעמדו מול מחבלים, לוחמים שנשלחו למשימות מיוחדות שאף אחד באולפנים הממוזגים לא רצה ולא היה הולך אליהן אפילו לדקה אחת. אבל במקום לגבות את הלוחמים שלנו, ניפחו נגדם בלון. גם כאן ניפחו חשדות, ניפחו כותרות, ניפחו הדלפות, ניפחו עלילות, ניפחו כתבי אישום. ובמקביל, על הפצ"רית מה עשו? שום דבר. הגנו עליה במגן זכוכית, ושם לא ניפחו שום בלון. מה לעשות שאותה יועמ"שית מפוטרת וחבריה גוננו, חיפו, עטפו, שמרו, ניסו, צריך לומר, להסיט את האש מהמערכת אל הלוחמים. אבל גם הבלון הזה, בום טראח, הבלון הזה התפוצץ ולא החזיק. כתב האישום בוטל, והבלון של פרשת כוח 100, של הפצ"רית, של הרדיפה אחרי הלוחמים, התפוצץ. האמת הזאת שוב הזכירה למערכת שיש גבול לכמה אפשר לנפח שקר לפני שהוא מתפוצץ לכולם בפרצוף. הבלון החמישי זה הבלון האחרון שהיה זה עתה, הבלון של מינוי האלוף רומן גופמן להיות ראש המוסד. צריך לומר שהאלוף רומן גופמן – וברכות עם הכניסה שלו לתפקיד – הוא גיבור ישראל. הוא לוחם, הוא קצין, הוא איש ביטחון מהמעלה הראשונה, והוא נבחר לתפקיד ראש המוסד. אבל היועמ"שית המפוטרת ראתה מינוי של ממשלת ימין, ומייד, גם פה, מה היא עשתה? היא פשוט התחילה לנפח, והיא ניפחה חוות דעת - -

רון כץ (יש עתיד):

מה עם הפצ"רית?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אמרנו, אמרנו, זה היה הבלון הקודם. - - היא ניפחה הסתייגויות, היא ניפחה סימני שאלה - -

רון כץ (יש עתיד):

גיל לימון מאוד נעלב שלא מזכירים אותו בשמו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - היא ניפחה "רגע, צריך לבדוק", היא ניפחה "זה מורכב", היא ניפחה וניפחה וניפחה. ומה קרה? גם פה, בום טראח, הבלון של מינוי רומן גופמן לראשות המוסד פשוט התפוצץ, והאיש נכנס אך אתמול לתפקיד. כי בסוף גם מינוי משפטי, בלון משפטי מלא באוויר חם, לא יכול לעצור מינוי ראוי לנצח. אז הינה לנו הסיפור כולו על רגל אחת. חמישה בלונים היו ליועמ"שית שאנחנו – הממשלה פיטרה אותה כחוק. הבלון של מינוי נציב שירות המדינה התפוצץ; הבלון של מינוי איתמר בן גביר חזרה כשר לביטחון לאומי התפוצץ; הבלון של מינוי אודליה מינס לממלאת מקום יו"ר מועצת הרשות השנייה גם הוא התפוצץ; גם הבלון של פרשת כוח 100, הפצ"רית והרדיפה אחרי הלוחמים, גם הוא התפוצץ; מה לעשות? גם הבלון של מינוי רומן גופמן לראש המוסד. והיא, היועצת המשפטית, עומדת שם עם החוטים ביד, מגלה שמה שנשאר מכל האוויר החם הזה הוא רק רעש קטן של בלון מרוקן, כי ככה זה כשבונים שלטון על סיכול, וככה זה כשמחליפים דמוקרטיה בחוות דעת, וככה זה כשמנסים בכל הכוח לנהל מדינה שלמה עם כל מיני בלונים משפטיים במקום עם הכרעת העם ורצון העם – מה שבאמת קיים בדמוקרטיה. זה סופו של כל בלון. בקרוב יבוא גם סוף לבלון הגדול, הענק ביותר של היועצת המשפטית, שזה יהיה סיום לקדנציה הזו שלה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. גברתי המזכירה, אנא התחילי לקרוא בשמות חברות וחברי הכנסת. אני מבקש לשמור על שקט, בפרט בשעת ההצבעה השמית. תודה. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מנסור עבאס היה פה ואמר בעד.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. גברתי סגנית המזכיר, אנא עברי לסבב השני של קריאת השמות.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר אליהו רביבו:

האם מי שנמצא באולם ולא מימש את זכותו להצביע, מבקש לעשות זאת כעת? חבר הכנסת יעקב אשר.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר אליהו רביבו:

האם יש עוד מישהו? תמה ההצבעה. סליחה, אני מבקש מכם, אופוזיציה וקואליציה – אין זה מכבודה של הכנסת שהברברת הזאת קולנית עד כדי כך. לא נעים. אני מבקש מכם, בין ההצבעות השמיות, אחרי שאתם מצביעים, אתם יכולים לצאת לפרסה. סדרנים, סדרנים, אני מבקש מכם – לא יודע מה עושים אחרים. כשאני במשמרת, לא מקובל עליי. טפלו בזה. זהו. אני גם לא אומר לכם במי. פשוט טפלו בזה. סליחה, חברת הכנסת שטרית, התרחקת והעלית את האוקטבות. שומעים פה הרבה יותר. אלו הן תוצאות ההצבעה: 34 בעד, 49 נגד. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – תגמול מחיה לאזרחים ותיקים), התשפ"ו–2026, לא אושרה, ולכן תוסר מסדר-יומה של הכנסת.

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת, ברשותכם, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – קביעת עונש מינימום בגין התעללות בבעלי חיים), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת יסמין פרידמן וקבוצת חברי הכנסת. אני מבקש להזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן להציג את הצעת החוק. לרשותך, גברתי, עד עשר דקות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני, מי השר שאמור להשיב לי על זה?

היו"ר אליהו רביבו:

השרה אמורה להיות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

חשוב לי לדעת מי השר שמשיב, כדי שאני אוכל לפנות אליו, שלפחות יקשיב לי. אולי אני אצליח לשכנע, אתה מבין? לא, באמת חשוב לי לדעת. זה לא איזה חוק – מי השר שמשיב, לא מי השר התורן.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אוקיי. היה חשוב לי לדעת מי השר המשיב.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

זה חוק שלא - - - בוועדת שרים - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כן, אני יודעת, כי לא הייתה ועדת שרים באותו שבוע. מעניין למה. היום בבוקר נכנסתי לאוטו, עוד לא הספקתי להתניע וכבר קיבלתי את הסרטון הראשון לאותו יום. לרוב אני מקבלת לפחות עשרה סרטונים. בסרטון שקיבלתי בבוקר רואים אדם עם הכלב שלו שקשור לידו. הוא חונק אותו עם צינור המים של הגינה, הוא דוחף את צינור המים לתוך הפה, עם זרם חזק, ולסיום הוא בועט לו בראש בחוזקה. זה על הבוקר. מיותר לציין שכמובן עירבתי את המשטרה. הכלב הוחרם. ככה מתחיל הבוקר שלי. שעה וחצי לאחר שאותו בחור נעצר, הוא כבר היה בבית. אני מה זה אשמח, גברתי השרה, אם לפחות תקשיבי. סרטון נוסף, לא מזמן – בחור צעיר ניגש לכלב קשור עם שני מקלות ברזל בידיו. הכלב קשור, אפילו לא יכול לברוח. הוא מכה אותו באכזריות תוך כדי הצרחות של הכלב. לקח שלושה שבועות והבחור הזה עצור עכשיו, ילד בן 16. מה יהיה העונש שלו? אני לא יודעת. כל יום, כל יום, אני מקבלת את הסרטונים האלה, את הסיפורים האלה, את הזוועות. זאת נהייתה מכת מדינה, ובחודשים האחרונים בצורה הרבה יותר מסיבית. אני רוצה לתת לכם דוגמאות לעונשים: על אדם שקשר בחבל כלב לרכבו וגרר אותו על הכביש תוך פציעה בכל חלקי גופו, נגזרו שלושה חודשי מאסר על תנאי; על אדם שהורשע בהשלכת כלב מחלון ביתו בקומה רביעית, וכמובן בהריגתו, נגזר קנס של 300 שקלים; על אדם שהורשע בכך שהיכה את גורת הכלבים של השכנה שלו באמצעות כיסא ברזל נגזרו שישה חודשי מאסר על תנאי בלבד. העונשים מגוחכים. המקרים שמגיעים למשטרה הם רק מקרים שמתפוצצים ברשתות. רוב המקרים לא נחקרים. אני לא מסירה אחריות לרגע, ואני עדיין רוצה להגיד תודה למשה פינצ'י, מפקד מחוז ש"י, ולכל מי שעובד איתו, שעושים ימים ולילות כדי לנסות לאתר את המתעללים באזור שלהם; לקצינה מיטל מוזס, שהיא הקצינה היחידה בכל משטרת ישראל שהתפקיד שלה הוא גם להיות אמונה על רווחת בעלי החיים. אבל ברוב המקרים המשטרה בכלל לא בודקת, לא מגיעה, ואנשים ממשיכים להתעלל. מי שכבר מגיע לכתב אישום – העונשים מגוחכים, לא מרתיעים. זה פשוט הולך ונהיה גרוע יותר. אני יודעת, את תעלי לפה ואת תגידי למה זה לא הגיע לוועדת שרים. לא הייתה ועדת שרים באותו שבוע, מה לעשות? והחקיקות שכבר היו בוועדת שרים עברו, עברו, עברו. אבל אני על החקיקה הזאת מול משרד המשפטים מנסה עוד מהכנסת הקודמת. את אף אחד זה לא מעניין. אם זאת הבעיה, מה הבעיה? בואו נעביר את זה בטרומית. בואו נעביר את זה בטרומית. זה צער בעלי חיים. מה יש פה כל כך נורא? מעבירים בטרומית ומתחילים דיונים, אבל לפחות תהיה פה איזושהי אמירה ערכית, מוסרית, שבה אנחנו אומרים שבעלי חיים הם לא הפקר, שאי-אפשר להתעלל בבעלי חיים. שמי שמסוגל לעשות את זה, מסוגל להרוג ילד, מסוגל להתעלל בקשיש. זה בדיוק אותו הדבר. לרצוח בעלי חיים זה עדיין לרצוח משהו חי, והמדינה נותנת לזה לגיטימציה. ועכשיו אני רוצה להגיד, כי את פה ואני כועסת. את עלית לכאן ודיברת על כך שאנחנו בלונים ואנחנו בלון שהתפוצץ.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ממש לא את, היועמ"שית.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

באמת, כאילו, למה אני? כי אני חייבת להגיד לך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כי את חייבת לשמוע.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, לא, לא - - - בלונים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כי אחד התפקידים שלך הוא גם להיות אחראית לבעלי חיים, ואפילו את מדבקות הדבק, את המדבקות הפשוטות האלה, לא נתתם לי להעביר.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בלון חם זה אוויר חם. כשהוא מתפוצץ, לא נשאר ממנו כלום. כל הבלונים של היועמ"שית התפוצצו - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

עידית, את קראת לארגון מגמה ירוקה ככה: ארגון רדיקלי במסווה של דאגה לסביבה. הוא, הארגון, העז וערך כנס כדי לדון בהשלכות הסביבתיות של המלחמה. מה לעשות שהמלחמה משפיעה על האוויר, על הקרקע. היא משפיעה גם שם, אבל גם פה. היא משפיעה על המים והיא משפיעה על הרבה דברים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל תני לי לסיים את הדברים שלי. ואני רוצה לספר לך קצת על מגמה ירוקה, שאת מונעת מהם תקציבים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מגמה רעה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מגמה רעה? בואו, אני רוצה שכולם ישפטו, וגם האזרחים בבית ישפטו, כמה הם רעים. ב-2001 מגמה ירוקה קיבלו את מגן השר להגנת הסביבה. הם גם עזרו להוביל להחלטה על סלילת הרכבת המהירה לירושלים. ב-2004 היו שותפים לחקיקת חוק החופים, ייסדו את יום התחבורה הציבורית. ב-2007 – מאבק לפתיחת חופי הכינרת לציבור, הוצאת כלובי הדגים מאילת, מניעת הבנייה על הרי ירושלים. מ-2008 עד 2011 – מאבק להפסקת השאיבה של מעיין עין הזהב בקריית שמונה על ידי חברת נביעות. מה זה מגמה רעה מאוד. רגע, אני לא סיימתי. יש עוד, לדעתי. כן, מה הם עוד עושים, מגמה ירוקה? מי שהקים אותם זה החברה להגנת הטבע בכלל. הארגון מבוסס על מאות מתנדבים. התנדבות – משהו שבקואליציה לא מכירים. בקמפוסים הם מקדמים את נושא המחזור, שימוש חוזר, תחבורה, תכנון. ב-1998 הם הצליחו לעצור את הבנייה על חוף סי אנד סאן. ב-1999 היו שותפים להעברת חוק פיקדון הבקבוקים. ממש מגמה רעה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני כנראה דילגתי על דף, מכיוון שבאמת על עשייה כזאת את לא יכולה להגיד מגמה רעה. את יכולה להגיד: הם לא באג'נדה הפוליטית שלי, ובגלל זה אני עוצרת להם תקציבים. הם תוקפים אותי כי אני לא עושה את העבודה שלי. בגלל זה, את יכולה להגיד שבגלל זה. לא בגלל העשייה שלהם. את לא יכולה לעצור תקציבים על סמך אג'נדה פוליטית. את לא יכולה לפגוע בארגונים שעושים הרבה יותר ממה שהמשרד הזה עשה בארבע שנים. מתי מישהו ייקח אחריות? תעלי לכאן ותגידי: אני הצלחתי בא', ב', ג'. וכשלתי, לא הצלחתי, לא הספקתי, בג', ד', ה'. מה כל כך קשה? למה צריך לתקוף ארגונים שעושים למען הסביבה, למען האזרחים? מה זה נותן לכם? אבל זה נותן לנו. אתם מרחיקים מכם מצביעים. כל יום אני קוראת את זה, שומעת את זה, מקבלת הודעות. זה מה שאתם עושים במקום להתעסק בפריימריז שלכם, שהוא בעיניי הבסיס של כל מה שרע פה. מכם צריכה לבוא הדרישה לשנות את השיטה. במקום לעסוק בפריימריז, להעסיק אנשים שהם לא מקצועיים, להעסיק קבלני קולות, להעסיק כל מיני אנשים שרק יעזרו לכם בפריימריז שלכם, תעשו את העבודה שלכם. ואללה, הגעת לתפקיד, את שרה במדינת ישראל. תתייחסי לזה ברצינות. תתייחסי לזה בכבוד. תגני על הסביבה. תגני על בעלי החיים. ואם יש בך טיפה, טיפה של חמלה לבעלי החיים, תעלי לכאן ותבקשי להעביר את זה בטרומית. זה אפשרי. אחר כך אפשר לדון בכל כך הרבה דברים. אפשר לעשות את זה. תני, תני איזשהו סימן למאות פעילי בעלי חיים שנמצאים עכשיו בבית וצופים בך, שתדעי. תגידי להם, תגידי להם – זה הדבר הנכון לעשות, להעביר את זה בטרומית כאמירה שאנחנו כמדינה לא מוכנים לקבל את זה. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. אני מבקש להזמין את גברתי השרה עידית סילמן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

טוב, אז צריך לומר – יסמין, את מכירה את הנהלים של עבודת הכנסת והממשלה. ההצעה שלפנינו, שאת מדברת עליה, באמת מבקשת לקבוע עונש מינימום בגין התעללות בבעלי חיים. כולנו חושבים שהתעללות בבעלי חיים זה מעשה נוראי, זה מעשה שצריך להיענש עליו, כי מי שמסוגל באמת להתעלל במשהו חי, זה מעיד עליו הרבה, וזה נורא. אין חולק על הצורך בהחמרת הענישה כדי להגביר גם את ההרתעה וגם למנוע הישנות של מקרים כאלה. אבל צריך להגיד שאנחנו פועלים על פי סדרי דין מקובלים. כשהצעת חוק עולה בוועדת השרים - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתמול הפלתם הצעת חוק שלא הייתה בוועדת השרים. אתמול.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

רגע, יסמין. אלה הנהלים. בסוף ההצעה הזאת טרם נדונה בוועדת שרים לענייני חקיקה, בסדר? ומשכך, טרם גובשה עמדה רשמית של הממשלה וטרם התקבלו ושוקללו כל גורמי המקצוע הרלוונטיים שיכולים להעיר על הדבר הזה. לכן, בגלל שאין חוות דעת מקצועית ולא היה דיון בוועדת השרים, אז הממשלה כרגע מתנגדת להצעת החוק. ואני אומרת לך גם שאם את רוצה לקדם את זה, אנחנו נשמח לסייע בידך ולתמוך, גם אני, בטח מהמשרד שלי, שחושבת שזה דבר חשוב, ואין חולק על כך. וכן, בקשר למה שאת מדברת עליו, דווקא על מגמה ירוקה אני רוצה להגיד לך משהו. יש הרבה ארגוני סביבה, ואני בעצמי הייתי בארגוני סביבה בעבר. את יודעת, הייתי מדריכה בחברה להגנת הטבע בשירות הצבאי שלי, זה מה שעשיתי. כל אחד ושירותו הצבאי. דווקא נורא נהניתי, אני חייבת לומר, והיה באמת מיוחד. זכינו להדריך הרבה בבית ספר שדה שער הגיא, והיה באמת מרגש והיה מאוד יפה וטוב. אבל צריך לומר שיש ארגונים שעשו כאן כנסים למען תושבי עזה במסווים סביבתיים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא נכון.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

תקשיבי, אני אומרת לך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא נכון.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בואי תסתכלי. תקשיבי.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה לא נכון.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני אומרת לך, בבקשה: סערה חדשה סביב ארגון מגמה ירוקה. הכתבה חשפה כי בנות שירות לאומי השתתפו בכנס עם ארגוני שמאל קיצוניים שפועלים תחת הכותרת: סביבה תחת אש, לצד ארגונים שמזוהים עם קו ביקורתי חריף נגד ישראל בעזה. את זה בכלל פרסמו בערוץ 7 ככתבה. הבנות האלה הגיעו לוועדות ודיברו בנושאים האלה, נציגי השירות הלאומי. וצריך לומר שגם כשאני הגעתי לדיון על התחנות הפחמיות בחדרה, התפרץ – התפרץ, אבל צריך לומר בהתפרצות מוחלטת, בלי שליטה, אלעד הופמן, המנכ"ל של מגמה ירוקה, והחליט להסיט את השיח לשיח פוליטי, קטע לנו את הדיונים ולא התייחס עניינית לדברים. וכן צריך לומר שגם באוניברסיטה כאן, בירושלים, הם ערכו כנסים ביחד עם עמותות של בל"ד ושל חד"ש למען תושבי עזה, העזתים, במסווה סביבתי. אז צריך לשים את הדברים האלה על השולחן. ולא בושה לבוא ולהגיד שיש כאן ארגון סביבתי שהוא ארגון פוליטי פר-אקסלנס במסווה סביבתי; ארגון שמאל רדיקלי, קיצוני, שעושה את עבודתו כאן במסווה סביבתי. אז שיבואו ויגידו מה הם ומי הם – הכול בסדר, שישימו את זה על השולחן. שלא ישתמשו בבני ובנות שירות לאומי, שלא יבואו ויקטעו לנו דיונים, שלא יבואו ויצרחו, ושלא ילכו וישתפו פעולה עם כל מיני ארגוני שמאל רדיקליים לטובת תושבי עזה במסווה של דאגה סביבתית. מה לעשות? יש לנו לוחמים שלהם אנחנו דואגים יותר, ויש לנו חיילים שהם חשובים לנו יותר.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה קשר למגמה ירוקה? מה קשר למגמה ירוקה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לכן מגמה ירוקה, בעיניי, היא מגמה רעה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

די. די עם פופוליזם הזה. תעשי לי טובה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - - טיפת שיח נכון, כן והוגן. ואם היה כזה, כמו כל ארגון אחר, הם מוזמנים לבוא ולשבת איתנו ולנהל שיח ענייני ומקצועי. את זה אף אחד מהם לא עשה. קטעו כנסים, ניסו להחריב כנסים, דיונים משמעותיים. לא ככה פועלים, בטח לא כארגונים סביבתיים. ומיותר לציין שאף פעם הם לא גינו את כל ההתפרצויות האלימות המזהמות על כבישי ישראל בכל מחאות קפלן החריפות, שהציתו כבישים, חסמו כבישים. יש כאן שותפה לאירוע שהציתה מדורות על כל כבישי ישראל. לא שמעתי את מגמה ירוקה, שכל כך דואגים לאקלים הישראלי, באים פעם אחת ומגנים את כל השרפות האלה על הכבישים שלנו, שמייצרות עשן באמצע כבישי ישראל וחוסמות את הנהגים. שם הכול בסדר. המוסר הכפול יוצא לאור.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה זה קשור?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

סליחה. שמגמה רעה יתעשתו, יעשו את העבודה הסביבתית שלהם, ואז נדבר.