האתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
הצעת חוק
נאומים בני דקה
פריטי מליאה · דיון
יום הרצל
פריטי מליאה · דיון
יום לציון אירועי הפרהוד
פריטי מליאה · דיון
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
הנוסח כאן חולץ מהקובץ הרשמי. המקור המחייב הוא הקובץ.
מקרא
חוברת כ"ח
ישיבה שצ"ה
יום שלישי, י' בסיוון התשפ"ו (26 במאי 2026)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
נאומים בני דקה
עודד פורר (ישראל ביתנו):
סימון דוידסון (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אבי מעוז (נעם):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
מיקי לוי (יש עתיד):
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
יום הרצל
היו"ר אמיר אוחנה:
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
יוסף טייב (ש"ס):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אבי מעוז (נעם):
עמית הלוי (הליכוד):
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:
יום לציון אירועי הפרהוד
יוסף טייב (ש"ס):
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
היו"ר אמיר אוחנה:
חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, י' בסיוון התשפ"ו, 26 במאי 2026. הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – דוח מבקר המדינה בנושא סייבר ומערכות מידע, הכולל את הנושאים הבאים: שירותים מקוונים לציבור: ההזדהות הלאומית והאזור האישי הממשלתי – דוח מיוחד; הגנת הסייבר בעבודה מרחוק, בעיתות שגרה וחירום; אבטחת מערכות המידע במשרד הבינוי והשיכון; מערכות מידע ואבטחת מידע וסייבר במשרד החוץ. לקריאה הראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו, לעליית יהודי מרוקו לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וינון אזולאי. עוד אודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיע חבר הכנסת ולדימיר בליאק כי הוא חוזר בו מהצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ משכנתאות, התשפ"ה–2024, שמספרה פ/5070/25. לבסוף, הונחה על שולחן הכנסת המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: כללי פחת לעניין ציוד שנרכש מהתקציב השנתי. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה למזכיר הכנסת.
היו"ר אמיר אוחנה:
הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע "בעד" כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הנואמים יהיה חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום בוועדת החוקה, חבר הכנסת עופר כסיף טרח לנצל את זכות הדיבור שלו כדי להודיע לכולם שדגל פלסטין יונף והמדינה הפלסטינית קום תקום כאן, כאילו המטרה שלנו בבניין הזה היא בכלל הקמת מדינת פלסטין, שהוא גם מספר שכנראה לשיטתו הייתה כזאת, כי כבשנו מהם ב-67'.
היו"ר אמיר אוחנה:
ועוד ביום הרצל.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אז אני חייב לומר שהדברים האלה הם עוד עדות לסיבה שבגינה חבר הכנסת כסיף לא יכול להיות חבר כנסת בכנסת ישראל, ואני מציע לכל חברי הכנסת שברחו מההצבעה על הדחת חבר הכנסת כסיף, שיעשו חשבון נפש עם עצמם אם בשביל זה הם ברחו ונמנעו מההצבעה והשאירו את חבר הכנסת כסיף חבר כנסת בכנסת ישראל. אנחנו נעשה הכול כדי שלא הוא ולא שכמותו, ששוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ותומכים בכל פעם באויבים שלנו, יוכלו להיכנס בין כותלי הבניין הזה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אגב, תיקון קטן: לא דגל פלסטין, דגל אש"ף. הדובר הבא הוא חבר הכנסת סימון דוידסון, אחריו – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קיבלתי טלפון לפני כמה ימים, והייתי בשוק מהשיחה שהתנהלה. התקשר אליי קצין במילואים – אמיתי, סיפור אמיתי – ואמר לי: דוידסון, האם אתה יכול לעזור לנו בהשגה של רשתות של שער כדורגל? אמרתי לו: כן, אבל למה אתה צריך את זה? אמר לי: אנחנו צריכים את הרשתות של הכדורגל כדי להתגונן מהרחפנים בצפון. רשתות של שערי כדורגל כדי להתגונן מרחפנים בצפון, זה מה שהוא ביקש ממני. אני הייתי בשוק. כמובן שחיברתי ועזרתי לו. חברים יקרים, מה שקורה בצפון מדינת ישראל – ואני פונה לממשלת ימין על ימין על מלא על מלא – זו ההפקרות הגדולה ביותר שיכולה להיות. החיילים שלנו, כמו ברווזים, נמצאים בצפון המדינה, נהרגים יום אחרי יום, ואתם באים לפה לכנסת, לימור סון הר מלך, עידית סילמן כל אנשי הליכוד, כל אנשי עוצמה יהודית, ימין – איזה ימין ואיזה נעליים. אתם יותר גרועים מהשמאל הכי קיצוני, זה מה שקרה מהממשלה הזאת. חיילים של מדינת ישראל כמו ברווזים בצפון, במקום לקרוע את חיזבאללה, להשמיד את כל מה שיש להם, עם אישור או בלי אישור. בושה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני ממש מסכים עם סימון. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רואה שהשרה גילה גמליאל כאן. השרה גילה גמליאל הייתה השרה להגנת הסביבה, ואם יורשה לי, שרה להגנת הסביבה מצוינת. בשבוע שעבר התקבלה החלטה במל"ל לפרק את הגוף שעוסק באיום משבר האקלים. כאילו ראוי וטוב שישראל תעצום את העיניים מפני היערכות לאירועי קיצון. רעידות אדמה, שרפות, גלי חום, סופות קור – כל הדברים שהתרגשו עלינו השנה, דברים שאמורים לקרות, אירועים שאמורים לקרות פעם במאות שנים וקרו השנה ומאיימים על הביטחון הלאומי שלנו, מאיימים לפגוע בתשתיות שלנו, באורחות החיים שלנו, בכלכלה שלנו – ראוי שהמל"ל, המועצה לביטחון לאומי, לא תתעסק בהם יותר. כאילו שמה שהשלוש שנים האחרונות לימדו אותנו זה שלעצום עיניים זאת האסטרטגיה הטובה ביותר להתמודד עם איומים שמסכנים את מדינת ישראל ואזרחי ישראל. אני אומר, ההחלטה של המל"ל להפסיק לעסוק בהתערערות האקלים מאיימת ומסכנת את אזרחי ישראל באופן ישיר וממשי. זוהי החלטה מופקרת, וצריך לחזור ממנה. המל"ל צריך להמשיך ולעסוק בהתערערות האקלים, בהיערכות לאירועי קיצון, ולוודא שאנחנו לכל הפחות נערכים למה שצפוי להגיע אלינו, כי הוא יגיע. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אחריה – חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מחר נציין בכנסת יום מודעות לסרטן העור, וצוות המרפאה, מרפאת הכנסת, בשיתוף פעולה עם העמותה הישראלית לסרטן העור, מזמינים את כולכם להגיע לבדיקות סקר לגילוי מוקדם. סרטן העור הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים בישראל, וכ-200 אנשים נפטרים בכל שנה מהמחלה, למרות שניתן למנוע ואף למגר כמעט לחלוטין את המחלה. לפני כחמש שנים הכריז משרד הבריאות על תוכנית לאומית למניעת סרטן העור, אך התוכנית טרם פורסמה, טרם קודמה וטרם מיושמת, ולא מקודמת בכלל. אני בעצמי ניהלתי שני דיונים בוועדת הבריאות כדי לקדם את הנושא, אבל אין שום שינוי. בני נוער נשרפים בגלל שימוש מעוות באינדקס הקרינה, ללא שום מודעות להשלכות עתידיות; קשישים שמפתחים נגעים מסוג מלנומה אינם מאובחנים בזמן, וכשהם מאובחנים, זה עלול להיות מאוחר מדי, כשיש היום טיפולים יעילים כשמגלים סרטן מוקדם. אני חסידה של רפואה מונעת, ואנחנו חייבים להשקיע יותר בהסברה, בחינוך, במיוחד בקרב הצעירים והגיל השלישי. אבחון מוקדם מציל חיים ומונע סבל מיותר.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חברת הכנסת מטי צרפתי רכבי. בבקשה.
אבי מעוז (נעם):
תודה, אדוני היושב-ראש. הרמטכ"ל החליט להדיח את הפצ"רית בעקבות החשדות נגדה בפרשת הסרטון משדה תימן. אנחנו שנה ועשרה חודשים לאחר מעשה הנבלה המתועב של הפצ"רית, שהורתה להדליף את הסרטון שלא היה בו כלום וגרמה בכך נזק בלתי נתפס למדינת ישראל, לחיילי צה"ל ולחטופים. אנחנו שבעה חודשים לאחר שהרשעות הזאת נחשפה, וזה הזמן להעמיד את הרמטכ"ל למבחן פשוט, מבחן בוזגלו: תומר-ירושלמי לא נשלחה על ידי הרמטכ"ל למחבוש של 30 יום; לעומתה, החייל שענד את פאץ' "משיח" נשלח למחבוש של 30 יום. עכשיו, אינני יודע אם קוראים לו בוזגלו, אבל אדוני הרמטכ"ל, נכשלת בגדול במבחן בוזגלו. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. אחריה – חברת הכנסת לימור סון הר מלך. בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים שהארכיון זוכר הכול, אז אני רוצה לשתף מה אמר נתניהו בפתח הישיבה הראשונה של ממשלת ההפקרה – ואני מצטטת אותו: זהו באמת יום חג. הספקתי לפגוש הרבה מאוד אזרחים, הם מחייכים, שמחים ומאושרים. אני נרגש כי אני יודע שיש לנו נבחרת מצוינת, עם אנשים מעולים, חדורי שליחות, שיעשו את העבודה למען כל אזרחי ישראל. יש לנו ארבע מטרות עיקריות, אמר נתניהו: קודם כול לבלום את איראן. זו שאלה קיומית. אנחנו קודם כול דואגים לקיום ולביטחון; דבר שני, להחזיר את הביטחון והמשילות בתוך מדינת ישראל; דבר שלישי, לטפל ביוקר המחיה ומצוקת הדיור; הדבר הרביעי, ואני מאמין שגם הוא בהישג יד, להרחיב באופן דרמטי את מעגל השלום. אני בטוח שנעשה זאת, כי אנחנו ממשלה אחודה, שמאוחדת גם בחזון וגם במטרה. עכשיו נציב את ישראל בפסגות חדשות ונעשה זאת כממשלה אחראית ומסורה. כה אמר נתניהו. אז אזרחי ישראל, אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. אבל ממש בקרוב, הסיוט הזה ייגמר.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אחריה – חבר הכנסת מיקי לוי.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הסכמי אוסלו המיטו על מדינת ישראל אסונות רבים, אסונות מדיניים, אסונות ביטחוניים ואסונות לאומיים, שאת מחירם שילמנו בדם יהודי במשך 33 השנים האחרונות. לכן החלטתי כי בכל יום שלישי אקדיש את הנאום בן הדקה שלי לסעיף אחר בהסכם. והיום אני מבקשת לדבר על הפקרת שטחי מולדת אסטרטגיים לטובת מה שנקרא שגרת החיים האזרחיים של תושבי הרשות. השבוע ביקרתי ביישוב החדש תל תלפיות, או בשמו הערבי ג'בל עין עינא. זהו ההר השני בגובהו בשומרון, והוא מתנשא לגובה של 904 מטרים מעל פני האדמה. מהמקום הזה ניתן לצפות על כל רוחבה של מדינת ישראל, מגבול הירדן ועד הים התיכון. מי ששולט בהר הזה שולט על כל המרחב. אבל בשל הסכמי אוסלו האיומים, מדינת ישראל ויתרה על השליטה במקום האסטרטגי הזה. במקום להקים שם בסיסים, במקום להציב שם נוכחות ישראלית קבועה, במקום להבטיח שלעולם לא יהיה שם איום על אזרחי ישראל, אנחנו כפופים להסכמים מופקרים שמגדירים את המקום כשטח B, ומאפשרים לרשות הפלסטינאצית לנהל שם חיים אזרחיים. לשמחתי, בתקופה האחרונה הגיעו ליישב את המקום משפחות יהודיות גיבורות, שמבקשות לשנות את המשוואה. זאת בדיוק הטרגדיה של אוסלו: לקחו נכסים אסטרטגיים של מדינת ישראל והעבירו אותם לידי גוף שמעודד טרור, מממן טרור ומחנך לטרור. חבריי, חייבים לבטל את הסכמי אוסלו באופן מלא, להשיב את הריבונות והשליטה הביטחונית המלאה של מדינת ישראל אל יהודה ושומרון, ולדאוג שלעולם לא נפקיר שוב את ביטחון אזרחינו.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, ואחריו – אחרון הדוברים לשלב זה, חבר הכנסת איתן גינזבורג.
מיקי לוי (יש עתיד):
אתמול היה השר התורן, חבר הכנסת השר אבי דיכטר. לא הספקתי להגיד לו את אשר על ליבי. בריאיון לערוץ 14 – לא שאני צופה, רק ראיתי ציוץ על העניין הזה – אמר השר דיכטר שבנט ולפיד הביאו לנו את אחד האסונות הגדולים בתולדותינו, מסרו עשרה קמ"ר, שטח ריבוני שלנו, לחיזבאללה. כך אמר. ואללה, כמובן שזה שקר אחד גדול. בסך הכול היה הסכם על מים כלכליים, ובתמורה לכך – ואין בחוק הבין-לאומי את המושג "מים כלכליים" או "גבול של מים כלכליים". וגם אם הייתה מתגלה בתוך זה איזושהי באר נפט, היה מגיע לנו 25%. זה ההסכם שנחתם. ומה זכינו בתמורה לזה? שלא יפגעו באסדות הגז שלנו, אחרת נפגע בשלהם. ואללה, השר דיכטר, הערכתי אותך כראש שב"כ, מה קרה לך? הגם אתה, ברוטוס?
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. חבר הכנסת איתן גינזבורג. לאחר מכן נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. בבקשה.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי, חברותיי, חברי הכנסת, אני לא תכננתי לעלות לדבר כאן היום, אדוני, אבל מה שקורה היום בכנסת חייב לבוא לדיון במליאה. בקרוב נלך לבחירות, אבל דווקא עכשיו בתקופה הזאת, הכנסת – בדקה ה-90 מנסה הקואליציה, ובעיקר שר התקשורת ושותפתו גלית דיסטל, לקדם את כל מה שאזרחי ישראל, שנייה לפני שהולכים לקלפי, לא צריכים: לשנות את כל שוק השידורים בישראל. ביום ראשון האחרון, לאורך כל היום, מהבוקר ועד הלילה; אתמול; היום עד 06:00, כמו שהבטיחה לנו גלית דיסטל; גם מחר, גם ביום חמישי, לאורך כל היום והלילה, גם בשבוע שעבר, אנחנו דנים במרתון מטורף של חקיקה על חוק השידורים של קרעי, כשאנחנו יודעים שזה בניגוד להוראות היועצת המשפטית לכנסת, לאורך ימים שלמים, מנהלים דיונים מטורפים. למרות שהיועצת המשפטית של הכנסת אומרת בצורה חד-משמעית: התהליך פגום, החוק מחורר לחלוטין, לא עבר עבודת מטה, אין נתונים להסתמך עליהם, אין לו שום הצדקה. והתשובה של השר היא: לזרז, לזרז. הוא שולט בוועדה, הוא שולט על כל מה שקורה שם, מהר מהר לפני שייגמר. וכמובן על הדרך הוא אומר לפטר את היועצת המשפטית של הכנסת. אני זועק את הזעקה הזאת, אדוני היושב-ראש, כי כבר אי-אפשר לשתוק. כדאי שגם המליאה תדע שמה שמתרחש בוועדה המיוחדת הזאת, כמוהו לא היה. מרמס שלם של הכנסת על ידי הממשלה, מרמס שלם של נוהג ביחס לניהול ועדות, עשרות שעות של דיון בשבוע, מאות שעות של דיונים בסך הכול בנושאים מהותיים ושלא מהותיים. אני זועק באמת, אדוני, כי אנחנו לא יודעים כבר מה לעשות. מה שמתרחש בוועדה הזאת לא היה ולא צריך לקרות בכנסת. מספיק, אי-אפשר להמשיך כך. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
וכעת, חברות וחברי הכנסת, אנחנו נציין את יום הרצל. שרות נכבדות, חברות וחברי הכנסת, יושב-ראש ההסתדרות הציונית העולמית חברנו יעקב חגואל, אורחינו שביציע, אנחנו מציינים כעת את היום המיוחד לזכרו של חוזה המדינה, האדם היחיד שדיוקנו מעטר את מליאת הכנסת כדי להעלות על נס את פועלו ואת אמונתו היוקדת, שעזרו לשנות את מסלול דברי הימים של העם היהודי, הלוא הוא בנימין זאב הרצל. הרצל לא היה רק חולם, הוא היה איש מעשה, מדינאי מבריק ואיש ביצוע לאומי, שניסח תוכנית עבודה ממשית עבור עם שגלה מארצו במשך אלפיים שנה. במציאות שבה אנטישמיות הרימה את ראשה הכעור באירופה, הרצל הבין שאין לעם היהודי תכלית זולת ריבונות לאומית במולדתו ההיסטורית. באוגוסט 1897, בימים שלאחר הקונגרס הציוני הראשון, כתב הרצל ביומנו את המילים שמהדהדות עד היום, מילים שמוכיחות עד כמה ראה למרחוק: "אילו באתי לסכם את קונגרס בזל באמרה אחת שעליי להישמר מלבטאה בפומבי, הרי הייתה זו: בבזל יסדתי את מדינת היהודים. אילו אמרתי זאת היום בקול, היו הכול צוחקים לי. אולי בעוד חמש שנים, ודאי בעוד 50 שנה, יסכימו הכול". והינה, אנחנו כולנו כאן מוכיחים בעצם קיומנו ובהווייתנו שהרצל צדק. לפני שלוש שנים זכיתי להיות יושב-ראש הכנסת הראשון שמוזמן לדבר בפרלמנט של מדינה מוסלמית. בעודי מדבר שם ומתקבל, כמו שהמרוקאים יודעים, בכבוד מלכים, אני חושב על אבא שלי, שנולד בעולם שלפני הקמת מדינת ישראל. בכפר קטן ומתפורר, במשפחה ענייה, רעב ללחם, רעב כרוני – ככה הוא מתאר את זה – יחף, כי לא היה מי שיקנה סנדלים או נעליים. אני חושב על הדרך שעברנו משם להיום. זה הסיפור של מדינת ישראל בעיניי. לקחו אבק אדם מכל התפוצות שבהן היינו, בוודאי מאירופה ומהשואה וממחנות הריכוז, אבל גם במקומות שבהם לא הייתה שואה היינו אבק אדם, נרדפים, לא בעלי הבית באף מקום; הביאו אותנו ובאנו לכאן להגשים חלום של אלפיים שנה, להקים את המדינה הזאת, שהיא לא רק מדינה ששורדת, היא מדינה שצומחת, שמתפתחת, שגדלה. גם מהפרהוד, אגב, שמייד יצוין כאן במליאה – הרדיפה של יהודי עיראק והטבח שלהם. אבל על הגשמת חלום הדורות כולנו צריכים לשמור. כולנו יחד, מכל ההשקפות, מכל הדעות, מכל העמדות, מכל המוצאים. זו הייתה המשימה של הדורות שבאו אחרי הרצל, וכעת זו המשימה של הדור שלנו. אני מאמין שכולנו נוכל לה. יהי זכרו של בנימין זאב הרצל, חוזה מדינתנו, מגשים החלום, ברוך וחקוק בלב האומה לנצח. תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, אני מתכבד להזמין אותך לפתוח את היום המיוחד, בבקשה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
שלום, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יושב-ראש ההסתדרות הציונית העולמית, יש לי כבוד היום לשאת נאום. ביום הרצל אנחנו נוהגים לדבר על חוזה המדינה, על הקונגרס הציוני הראשון, על הספר "מדינת יהודים" ועל המשפט המפורסם "אם תרצו אין זו אגדה". אבל נדמה לי שהסיפור של הרצל, הסיפור האמיתי, הוא הרבה יותר עמוק. יאיר לפיד כתב פעם: אם נחשוב לרגע על חייו של בנימין זאב הרצל, נגלה עובדה פשוטה: כמעט כל מי שפגש אותו היה משוכנע שהוא טועה. היו שחשבו שהוא תמים, היו שחשבו שהוא מנותק מהמציאות, והיו שאפילו ראו בו אדם שחולם חלומות בלתי אפשריים. הוא דיבר על מדינה יהודית בזמן שרוב היהודים היו מפוזרים ברחבי העולם, ללא כוח פוליטי, ללא צבא, ללא הכרה בין-לאומית, ובכל זאת הוא המשיך. כאן נמצא השיעור הגדול ביותר שהרצל הוריש לנו על מנהיגות. מנהיגות אינה היכולת לומר את מה שכולם רוצים לשמוע, מנהיגות היא היכולת להאמין בדרך גם כאשר אינך יודע בוודאות שתצליח. להחזיק בחזון גדול מספיק כדי לראות את העתיד, גם כאשר ההווה מלא ספקות ומכשולים. הרצל לא רק חלם, הוא היה אדם מעשי: הוא נפגש עם מנהיגי העולם, ניהל מאבקים מדיניים והקדיש את כל חייו להפיכת רעיון למציאות. הוא הבין שכדי לבנות מדינה לא מספיק לחלום, צריך לעבוד קשה, לשכנע, לחבר בין האנשים וליצור תנועה לאומית שיודעת לפעול. והוא ידע עוד דבר אחד עיקרי – המדינה היהודית לא נועדת להיות עוד מדינה. בספרו "אלטנוילנד" הוא תיאר חברה מתקדמת, דמוקרטית, ליברלית, חברה שמבוססת על שוויון, על שלטון חוק ועל כבוד האדם. הוא האמין במתינות, דחה קיצוניות מכל סוג והבין שחברה חזקה נבנית מתוך שותפות ולא מתוך פילוג. הרצל ידע שציונות זאת אידיאולוגיה מעשית שלא מסתיימת ביום שבו תקום המדינה; הפוך – היא מתחילה שם. הציונות נבנית ביכולת שלנו להמשיך ולבנות את ישראל כל יום מחדש, לא רק עבור עצמנו אלא גם עבור הדורות הבאים. הרצל היה מצפה מאיתנו להיות חברה מאוחדת, מכבדת. מכבדת את כל השונות שבה ויודעת לחיות זה לצד זה מתוך כבוד הדדי ותחושת גורל משותף. הוא היה מצפה מאיתנו להשקיע בחינוך, במדע, בחדשנות, בפיתוח הפריפריה, אבל גם לזכור שאין לנו מדינה בלי ביטחון. האחריות לשמור על ביטחונה של ישראל מוטלת על כולנו, והשירות והתרומה למדינה הם חלק בלתי נפרד מהערבות ההדדית שמחזיקה את החברה הישראלית מאז ועד היום. דווקא בימים של מחלוקות ואתגרים עלינו לשוב אל חזונו של הרצל – חזון תקווה, קדמה ואחדות; חזון של חברה שמחברת בין אנשים ושל הנהגה שמציבה את טובת המדינה מעל הכול. מעל כל שיקול אחר. רבים מאזרחי מדינת ישראל חשים היום אכזבה וחוסר אמון במנהיגות ומצפים מההנהגה שתבוא מאחדת, אחראית וקשובה, קשובה יותר. הרצל האמין כי מדינה צריכה להיות מונהגת בידי אנשי חזון, ידע ומקצועיות. אריסטוקרטיה של רוח ומומחים, אבל תמיד בתוך מסגרת דמוקרטית, ליברלית ושלטון חוק חזק. גם ברגעים קשים אסור לאבד את התקווה. העתיד של ישראל עדיין בידינו, ובכוחנו לבנות כאן חברה חופשית, ציונית ומאוחדת, כפי שחלם הרצל. יהי זכרו של אב הציונות המדינית ברוך.
היו"ר אמיר אוחנה:
כעת אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יוסף טייב. אחריו – חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה.
יוסף טייב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, ידידי יושב-ראש ההסתדרות הציונית העולמית מר יעקב חגואל, חבריי חברי הכנסת, אנו מציינים היום את יום הרצל, יום שבו מדינת ישראל עוצרת לרגע כדי להתבונן לא רק באדם אחד אלא ברעיון גדול – רעיון של שיבת ציון, שיבת עם ישראל לארצו, של תחיית האומה היהודית לאחר אלפיים שנות גלות ושל בניין של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. זה לא סוד שהשקפת עולמו של הרצל הייתה שונה, אולי אף הפוכה, מעולמם של שומרי תורה ומצוות שהיו אז בגלות. אי-אפשר להתעלם מן הפערים האלו, ואני חושב שהאמת ההיסטורית מחייבת לומר זאת ביושרה. חשוב להזכיר שבמשך אלפיים שנה יהודים בכל קצוות העולם אמרו שלוש פעמים ביום "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". יהודים שמרו שבת בגלות, למדו תורה בגלות, קיימו מצוות בגלות, אבל תמיד ביניהם הייתה ירושלים. החזון של שיבת ציון בער בעצמותיהם. בלי התורה ששמרה על עם ישראל כנראה לא היה עם שיחזור לארצו. בלי הכיסופים לציון, הכיסופים להגשמת חזון הנביאים שעברו מדור לדור, גם החזון המדיני הענק לא היה מצליח להכות שורש. לכן ביום הרצל חשוב לומר: מדינת ישראל איננה רק פרויקט מדיני – מדינת ישראל היא בעיקר סיפור רוחני. היא ההמשך של ההיסטוריה היהודית. היא המקום שבו עם ישראל שב לחיות בארצו כעם יהודי עם שפה משלו, עם מסורת משלו, עם לוח שנה משלו, עם שבת משלו, עם לימוד תורה משלו. כמי שעלה מצרפת אני מרגיש זאת באופן אישי מאוד. צרפת היא מדינה מפוארת, לפחות הייתה, עם ערכים גדולים של חירות ושוויון. אבל יהודי בגלות, גם כשהוא מצליח, גם כשהוא מכובד, יודע תמיד שהוא חי בין שני עולמות. ורק כאן, בארץ ישראל, במדינת היהודים, יהודי יכול לחיות את יהדותו אף במרחב הציבורי. לא רק בבית הכנסת, אלא גם ברחוב, בכנסת, בפרלמנט הישראלי, בלוח השנה הלאומי, בחיים הציבוריים של המדינה. עולם התורה בארץ ישראל, מאז הקמת מדינת ישראל, פורה ורבה: תלמודי תורה, ישיבות, בתי כנסת, מקוואות, עצירת ההתבוללות. וזו המשמעות הגדולה ביותר של תחיית ישראל. חברים, יש לעיתים מי שמנסה לצייר את עולם התורה ואת הציבור החרדי כמי שעומד מן הצד מול הסיפור הציוני ותחיית הלאומי. זו טעות. עולם התורה הוא לא אורח במדינת ישראל, הוא אחד היסודות שבזכותם העם היהודי שרד בכלל, עד שהגיעה שעת התחייה. הישיבות ולומדי התורה הם חלק מהזהות הלאומית שלנו והסיבה העיקרית לשגשוגה של המדינה. במשך דורות, כשלא היה צבא ולא הייתה ריבונות, התורה הייתה המבצר של העם היהודי. והיום במדינת ישראל יש לנו הזכות הגדולה ביותר לחבר בין בניין הארץ לבין בניין הרוח. החשיבות של תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל כחוט משולש אחד. חברים, לא מדינה יהודית בלי חירות ולא מדינה יהודית בלי יהדות. לא רק עוצמה צבאית וכלכלה חזקה, אלא חובתנו היא גם להרבות בזהות, במסורת ובשורשים. העם היהודי הוכיח לאורך הדורות שלא די רק ברצון, צריך גם אמונה, צריך מסורת, צריך זיכרון יהודי שעובר מאב לבן ומדור לדור. ביום הזה, מתוך כבוד להיסטוריה ומתוך האחריות לעתיד, עלינו לזכור: האתגר הגדול של מדינת ישראל אינו רק לשמור על קיומנו באופן הגשמי, אלא גם לשמור על ייעודנו, הייעוד הרוחני של מסורת ישראל. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. תודה לך. דברים חשובים. ברוכים הבאים, הגמלאים מנתניה. נכון? זה אתם? ברוכים הבאים לכנסת ישראל. אנחנו מציינים היום את יום זאב בנימין הרצל. כמו שאתם רואים, הכנסת מלאה. כולם הגיעו. אני מזמין בכבוד את עודד פורר, בבקשה. חבר הכנסת טייב, הרצל התייחס בכבוד מאוד לדת היהודית. הוא ראה בה חלק מהלאום היהודי. הוא רק אמר שהמדינה לא צריכה להיות תיאוקרטית. חומר למחשבה. בבקשה, כבודו, חמש דקות.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
היושב-ראש, חבר הכנסת מאיר כהן, מה שנקרא, פתח לי את נאומי, כי באמת - - -
היו"ר מאיר כהן:
אני מבקש סליחה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לא, להפך. תראו, אתה יושב פה בבניין הזה, ובאים לבקר החבר'ה – אני לא יודע אם כולם מנתניה, אבל באים מנתניה ובאים מרחובות ובאים מהצפון ומהדרום, ומבקרים כאן כאילו זה טבעי. הם באים לכנסת ישראל לראות את המחוקקים עוסקים גם בעניינים שבשגרה, ולא תמיד הכול סוער כאן, והכול פתאום נהיה רגיל כזה. אבל תנסו לדמיין, 1896, מה זה להיות יהודי בכל מקום בעולם: בהונגריה או במרוקו או באנגליה, בכל מקום שהוא, או בצרפת – אירוע לא פשוט. אתה כעלה נידף ברוח, תלוי בשלטונות, לא אדם חופשי, אין לך שום עוגן. בזמן הזה כבר הייתה תנועה ציונית – המשפחה שלי עלתה לארץ ישראל ב-1890 לרחובות, תנועת חיבת ציון עוד התחילה לפני הדברים האלה – אבל הראשון שלקח את הרעיון הציוני, את הרעיון של שיבת ציון, והפך אותו לתוכנית עבודה של ממש הוא הרצל. הרצל כתב את הספר "מדינת היהודים", ואני חושב ששווה לכל מי שגם עוסק בפוליטיקה לחזור קצת למה שהוא כתב שם. הוא פשוט כתב תוכנית עבודה, אחד לאחד, מה צריך לעשות כדי להקים מדינה ומה צריך לעשות כדי לקיים אותה. בפרק הרביעי שלו הוא דן בדרכי פעולתה של המדינה, של אותה אגודת יהודים, והוא אומר: נקים אגודת יהודים – והוא מסביר גם איך היא תתנהל, מה תהיה החוקה שלה, מה יהיה האופי שלה, איך היא תתנהל בענייני דת ומדינה. וכותב הרצל על שלטון הדת – הוא כותב ככה, אני אקריא פסקה קצרה – חבר הכנסת פינדרוס, כדאי שתשמע: "האם יהיה לנו באחרונה גם שלטון הדת? לא. האמונה היא הקשר המאחדנו, אך המדע עושה אותנו לאנשים חופשיים. כל נדנוד מחשבה של כוהנינו לייסד שלטון דת – נפר בראשיתו. אנו נדע לכלוא אותם בתחום בתי הכנסיות". עכשיו, הוא לא מתייחס רק לכוהני הדת. הוא אומר: "כשם שנחזיק את חיל צבאנו בבית הקסרקטין" – קסרקטין זה מחנה קבע צבאי – "לצבא ולכהונה ניתן כבוד גדול, כיאות לתפקידם הנכבד, אבל לא להם לחוות דעה בענייני המדינה, אשר מידה ניתן להם בכל הכבוד, כי התערבותם תהיה לנו למכשול מבית ומחוץ".
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
את מי אתה מצטט?
היו"ר מאיר כהן:
פינדרוס, אתה יכול להישאר לשמוע.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
- - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אלה הדברים שכותב הרצל ב-1896 על הוויכוח שכשיקימו את המדינה איך נתנהל. עכשיו, האם ינהלו אותנו כוהני הדת, או שבסוף תהיה כאן מדינה שיהיה בה כבוד לדת, יהיה בה את המקום של הדת, איש כאמונתו, איש כאמונתו? אבל ענייני המדינה יתנהלו כפי שצריכים להתנהל ענייני מדינה, וגם לא ניתן לאנשי הצבא להתערב בענייני המדינה. שיתעסקו הצבא בצבא והדת בדת, והאזרחים הם אלו שינהלו את המדינה. בסוף הוא מפרט את כל התהליך, אבל הוא כן אומר ליהודים שיושבים בגולה – הוא אומר להם: "הינה כי כן, אחיי בני ישראל, לא אגדה היא, לא תרמית עיניים. ביד כל איש מכם להוכיח כי כן הוא, יען כל איש מכם נושא עימו מעט מארץ הבחירה, האחד בשכלו, השני בכוח זרועו, והשלישי ברכוש אשר עשה". לכל אחד יש חלק בבניין הארץ הזאת, לכל אחד יש חלק בארץ הזאת – "ועל כן נאמין כי יקום דור יהודים חדש ונפלא מן הארץ. המכבים יקומו לתחייה. ואני חוזר על דבריי הראשון: היהודים אשר ירצו, ישיגו את מדינתם". אנחנו נמצאים כאן 134 שנה אחרי שכתב הרצל את הספר הזה, כשהוא כתב אותו בימים שאף אחד לא יכול היה באמת לדמיין את הבניין הזה. ואנחנו גם עוסקים כאן בענייני דיומא, מעבר לוויכוחים הרי הגורל. אז הייתי שמח אם יותר חברי כנסת לא רק יגיעו לציין את יום הרצל, אלא גם קצת יקראו במה שהוא כתב אז וילמדו מזה להיום.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. בבקשה, כבודו, חמש דקות.
אבי מעוז (נעם):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני 122 שנה, בכ"ח באייר תרס"ד, עלה מרן הרב קוק זצ"ל ארצה והחל לכהן כרב של יפו והמושבות. הימים ימי התחלת מה שמכונה עלייה שנייה, עליית החלוצים, ויפו הייתה מרכז היישוב החדש. לאחר פחות מחודשיים, בכ' בתמוז, נפטר במפתיע חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, ולבקשת נכבדי יפו הרב קוק התבקש להספידו באירוע שנערך בכ"ד בתמוז, יום קבורתו של הרצל. בהספד הרחיב הרב קוק על ערך הציונות ותוכן ההשגחה האלוקית, ביחס לבניין האומה והארץ, החומרי והרוחני. באומה, לדבריו, כמו באדם הפרטי, ישנם כוחות שאחראים לקדם את בניין הגוף ולשכללו, וישנם כוחות שאחראים על החזקת כוח הנשמה ושכלולה. הכוח של קיום בניין הגוף הלאומי בא לידי ביטוי אצל יוסף הצדיק, שמציל את משפחת יעקב אבינו מהרעב ודואג לקיומם ולבניינם החומרי; הכוח של הופעת הכוחות הרוחניים בא לידי ביטוי ביהודה, שאותו שולח אביב לפניו אל מצרים כדי להכין שם את התשתית הרוחנית לשמירת המשפחה בגלותה, שהופכת לאומה עם יציאתה ממצרים. במצב התקין והשלם, אין אצל האדם הפרטי ואצל האומה סתירה ומלחמה בין כוחות בניין הגוף לבין כוחות הופעת הנשמה, וכל אחד מהם ממלא את ייעודו בהרמוניה עם השני. אבל במציאות המסובכת, לאחר מות שלמה המלך התחלקה הממלכה לשתיים, לעץ יוסף ולעץ יהודה, ממלכת יהודה וממלכת ישראל. כאשר האומה חוזרת לעצמה ומתחיה מחדש לאחר שנות הגלות הארוכות, שהיו כמו קבר עבורה, הכוחות הללו שבים להופיע ביתר שאת. בדברי חז"ל כונו שני הכוחות הללו בתור שני משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. אולי אפשר לומר כדברי המשפט המפורסם, שתפקיד משיח בן יוסף הוא להוציא את היהודים מהגלות, ותפקיד משיח בן דוד הוא להוציא את הגלות מהיהודים. הרצל, כפי שהסברתי כאן לפני שלוש שנים, לא היה יהודי ממשפחה מתבוללת, רחוק מיהדות, שהתעורר לעסוק בעניין העם היהודי בעקבות פרשת דרייפוס. סבו היה קשור לרב יהודה אלקלעי זצ"ל, שנחשב לאחד ממבשרי הציונות; אביו ואימו היו שומרי מסורת, והוא מחובר בנימי נפשו אל יהדותו, גם אם לא שמר קלה כבחמורה. לדבריו בנאום הפתיחה של הקונגרס הציוני הראשון, הציונות היא שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ היהודים. אגב, הגאון הרב שלמה הכהן מווילנה, מגדולי אותו דור, יצא לקראת הרצל עם ספר תורה בידו, כנהוג כשמקבלים פני מלך. שליחותו הלאומית של הרצל הייתה לקומם מחדש את הגוף הלאומי, ליצור מסגרת לעם היהודי שבה הוא יוכל לחדש את חייו כמקדם. מרן הרב קוק זצ"ל פעל בכל כוחו ללא הפסק, בכתיבה ובעשייה, כדי להביא לתפיסת המקום הנכון של שני הכוחות היסודיים של האומה הללו. מצד אחד, הוא ביקש להאיר את עיניהם של אנשי המעשה הבונים את בניין האומה החומרי בהתיישבות, בחקלאות, בביטחון ובעוד שלל תחומים, ולהראות להם כיצד אין שום סתירה בין מגמותיהם ומעשיהם לבין ערכי הנצח של עם ישראל וחיים על פי תורת ישראל. ומצד שני, הוא ביקש להאיר את עיניהם של אלו שעסוקים בבניין הקודש והרוח, ולהראות להם מהו הכוח שמניע את התחייה ובניין האומה, שהוא בעצם כוחה של הנשמה הישראלית שקמה לתחייה, גם אם בהופעה המעשית ישנן התנכרויות מכאיבות לאותה נשמה עצמה. מאז עברנו הרבה. הגוף הלאומי התקדם משמעותית בבניינו, ועם ישראל הולך ושב גם אל מורשתו, זהותו היהודית ובעצם אל נשמתו. ייקח כמה שייקח. אנחנו מובטחים שבסופו של דבר תתקיים בנו ובמדינת ישראל נבואת יחזקאל על עץ יוסף ועץ יהודה, ואני מצטט: "כה אמר השם אלוקים, הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אֹתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם. ועשיתי אֹתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך, ולא יהיו עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד - - - וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלוקים. ועבדי דוד מלך עליהם, ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקותי ישמרו ועשו אותם". תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת עמית הלוי. אני פוגש אותך יותר מדי. היום בבוקר בתקשורת, וכאן. זה מעניין. בבקשה, חמש דקות לרשותך.
עמית הלוי (הליכוד):
אדוני היושב בראש ידידי מאיר כהן, מכובדי יושב-ראש ההסתדרות הציונית יעקב חגואל, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני מתרגש כל פעם מחדש על הזכות לנאום כאן ביום שמציין את יום ההולדת של האיש הגדול הזה, בנימין זאב הרצל. כמו שהוא אמר, ואצטט אותו, ברשותכם: "אני חייב לחזור תמיד אל אותן מילים עצמן. אף על פי כן אינני מתעייף, מפני שהציונות", הוא אמר, "נותנת לנו חמימות חדשה. היא משהו שאני אוהב יותר מכל דבר אחר בחיים. כן, אף על פי שאנחנו מוכרחים לבוא אליכם", אומר הרצל, "כל פעם במילים הישנות, הן תופסות אותנו תמיד ברעננות. אני שמח להיות בין אלה שהם איתי במערכה, נושאי דגלה של האומה היהודית". כמה נפלאות המילים הללו, הדברים האלו של הרצל. כי האיש הזה סבל. ממה לא סבל האיש הזה, ממה לא סבל האיש הזה? מההתקפות מבית ומחוץ. ראו אותו כהוזה, כמשוגע, לעגו לו, לא הבינו אותו, גם העוזרים הקרובים אליו, כפי שהוא מציין ביומנו. הוא שילם מחירים אישיים ומשפחתיים נוראיים, מצמררים. כל הדברים האלו, שאמורים לגרום לאדם רגיל להיות מותש, להתעייף, לפרוש – והרצל, כמו שציטטתי, לא רק שלא פורש, לא רק שהוא שומר על הרעננות, הוא מקבל את החמימות והרעננות מהרעיון, הרעיון הציוני. השייכות לדגל, דגלה של האומה, זה נותן לו חמימות, זה נותן לו רעננות. כמה נפלא הדבר הזה, אדם ששואב כוח מהרעיון. המציאות מתישה, המציאות קשה, אבל הוא שואב כוח מהרעיון. והוא בא עם אותן מילים, כאדם האומר: אחזור על הישנות, אומר שוב ושוב. ואנחנו כאן הרבה בהשראתו ובזכותו. אז אני מציע, בהשראת החמימות הזאת, הדברים האלו של הרצל, שגם אנחנו נחזור ונשיב להעמיד את הרעיון הציוני במרכז סדר-היום הציבורי שלנו בכלל ושל הבית הזה בפרט. ואני אומר את זה בימים הגורליים הללו, שבהם החיילים הגיבורים שלנו נלחמים גם בשעות האלו על הרעיון הציוני, נלחמים על הצדק של התנועה הלאומית שלנו, שאין צודקת ממנה בזמן החדש, התנועה הלאומית הכי צודקת בזמן החדש. "שום אדם", אמר הרצל, "איננו חזק או עשיר דיו כדי שיוכל להעתיק עם ממקום מושב אחד למשנהו. רק רעיון יוכל לחולל זאת. לרעיון המדינה", המדינה היהודית, "יש אכן כוח כזה". לאורך כל חשכת ההיסטוריה לא חדלו היהודים מלחלום את חלום המלכות – לשנה הבאה בירושלים. זהו המוטו העתיק שלנו. "כעת", כתב הרצל, "שומה עלינו להראות כי מחלום זה עשוי לצמוח רעיון בהיר כאור היום". כך כתב ב"מדינת היהודים", כך אכן קרה. אבל על הרעיון הבהיר הזה כאור היום מצילים היום – מלשון צל – לצערנו, עננים כבדים, ואני מתכוון למגמות העולמיות של השמאל העולמי, ולצערי, יש להם דוברים ונציגים גם כאן אצלנו, שמפרקים – אני אומר את הדברים כהווייתם, הם דברים קשים, אבל לכבודו של הרצל ושל החזון שלו אני אומר אותם – נציגים שמפרקים בשיטתיות את הרעיון קודם כול. הוא שאב חמימות מהרעיון – קודם כול מפרקים את רעיון המדינה היהודית, מחללים את הרעיון הציוני, ו"מחללים", כלומר הופכים אותו לחלול, לריק, מרוקנים אותו מתוכנו. המלחמה הזאת, שאנחנו בה שלוש שנים, חשפה את החולייים של המגמות הללו, מה המגמות הפוסט-ציוניות הללו יוצרות במערכות המדינה. אנחנו הגענו כחברה וכמדינה לתהומות 7 באוקטובר, קודם כול – לא בגלל הש"ג שלא שמע או איזושהי הטעיה – קודם כול בגלל פירוק הזהות הציונית כמסד של המדינה שלנו; בגלל גורמים שניסו ועדיין מנסים להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, כאילו מדובר ביריעה גדולה נטולת זהות, שנותנת שירותים אזרחיים. הציונות הפכה לנוסטלגיה, לעניין לטקסים, לרטוריקה. אבל התפיסה האזרחית-אוניברסליסטית – ואני אומר את זה כמי שעבד בממשלה – הפכה לבסיס של המדיניות, המדיניות הממשלתית, הכלכלית, הביטחונית, החברתית. אחרי פירוק המושגים, ששורשו באקדמיה שלנו ובאקדמיה העולמית, הגיע פירוק הנורמות והכללים. אדמות הלאום הופקרו מבלי לשמור על החשיבות שלהן. ריבונות העם, כעניין של נורמה – הזכיר פה חבר הכנסת פורר את הציטוט שלא אנשי צבא ולא אנשי הדת ינהלו; העם הוא הריבון – אנחנו כבר מזמן לא שם. עשרה אנשים מחליטים לעם, או אישה אחת. גם פקידים, אגב, ואנשי צבא, שמרשים לעצמם להתנהל כאילו לא העם הוא הריבון. השפה העברית כנורמה – בג"ץ השלטים – כבר לא שפת המדינה היחידה. גם זה נגרס במגרסה האזרחית. ואחרי פירוק המושגים – עוד משפט אחד, ברשותך – ואחרי פירוק הנורמות, הגיע פירוק המערכות עצמן, הדה-קונסטרוקציה למערכות. אמרו לנו – היינו שם, מאיר: לא צריך צבא, צריך צבא קטן, כיוון שאין אויב; יש כמה פרטים, יש טרוריסטים, אין זהות לאומית – לא כאן, גם לא שם. לא צריך גבולות, כמו ששר לנון, זה רק עניין של מכס, אפשר להכניס במסגרת חוקים כאלו ואחרים והחלטות כאלה ואחרות אלפי טרוריסטים, כאילו במסגרת הומניסטית. ככה אנחנו צעדנו צעד אחר צעד לתהום של 7 באוקטובר. מאז אנחנו משקמים, בונים, מחזירים את הציונות למרכז סדר-היום. זה קשה, זה קרב ומאבק על כל סעיף. אנחנו עושים את זה בביטחון, בהתיישבות, בעלייה. זה קרב. אנחנו עוברים מבלימה למתקפה, ליוזמה. אנחנו עושים את זה. וביום הזה של הרצל אני רוצה לאחל לכולנו שנמשיך במגמה הזאת, להחזיר את הציונות, להחזיר את הציונות ההרצליאנית למרכז סדר-היום שלנו. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אני לא מסכים עם הרבה דברים, אבל מפאת כבודו של יום, אני אמשיך להגיד לך "אדוני". פינדרוס, בבקשה, כבודו. פינדרוס מחייך – משמע? מוועדת החינוך, שהיינו. כן, כבודו, חמש דקות.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אם לא הסכמת עם הדובר הקודם, אני מתאר לעצמי שיש סיכוי שתסכים פחות איתי, אבל אני חייב לספר אנקדוטה.
היו"ר מאיר כהן:
יש הבדל בין לא להסכים לבין להילחם על הזכות להגיד.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
כן, זה בסדר. פנה אליי יהודי לפני כשנה וחצי, שנתיים, ואומר לי: תקשיב, יש בהר הרצל קיר לנרצחי הטרור, והקיר מתחיל מ-1860 עד 1870, כל עשור, מחולק הקיר. יש שם יהודי, נרצח הטרור הראשון שמוגדר, הרב יואל משה סלומון. הוא נהרג ב-1851. פניתי לביטוח לאומי, אמרתי: איך אתם כותבים בקיר של 1860, הוא ב-1851?
היו"ר מאיר כהן:
ברובע היהודי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
בהר הרצל. ביטוח לאומי אחראי על זה, על נפגעי טרור. התשובה שקיבלתי במייל לכנסת היא: 1851 זה תשע שנים לפני לידתו של הרצל, ולכן מבחינתנו אין לפני כן קיר. יש קיר מ-1860. בתפיסה שלי זה חזות כל הנושא. 100 שנה לפני הקונגרס הציוני הראשון באו לפה תלמידי הבעל שם טוב. תלמידי הגר"א – 90 שנה לפני הקונגרס הציוני הראשון. תנועת חובבי ציון – בדיוק דיברתי על זה עם חבר הכנסת פורר, שסבו היה בין המייסדים – נוסדה על ידי יהודים שומרי תורה ומצוות חרדים, יחד עם יהודים משכילים, מתנועת ההשכלה, והיה ויכוח מאוד גדול בציבור החרדי, מאוד מאוד גדול על זה. שם התחיל הוויכוח הראשון. זה התחיל לפני 20 שנה, לפני הקונגרס הציוני העולמי. התחיל הוויכוח אם לשתף פעולה או לא לשתף פעולה. ואתם יודעים מה, זה היה הוויכוח, והוויכוח הזה מלווה אותנו עד היום. וכיום קרה משהו שלא היה. לא היה, לא ב-1806 כשהגיעו, כי אז היה ויכוח, היה נראה לאנשים שאנשים פנאטיים, הם לא מבינים את האירוע. אני חושב שארבע השנים האחרונות, לא רק השנתיים וחצי האחרונות – ארבע השנים האחרונות, שלוש וחצי השנים האחרונות, הראו לנו באמת מה הוויכוח. ואני אתן דוגמה כדי שנבין. אחד הטיעונים המרכזיים פה הם שמדינת ישראל – שערכי מגילת העצמאות זה מדינה יהודית ודמוקרטית. אבל ראה זה פלא, התנהל ויכוח כמעט שנה לפני הקמת המדינה; לפני מגילת העצמאות התנהל ויכוח הרבה זמן, אני לא יודע כמה זמן, אם להכניס למגילת העצמאות "דמוקרטית" או לא, והוחלט שלא. הוחלט שייכנס "מדינה יהודית" ולא "דמוקרטית". לא תיכנס המילה. זאת אומרת, הסירו אותה. יש בטיוטה, הסירו אותה. פה עומדים כולם, דובר אחר דובר, פקיד אחר פקיד, כמו שאמר חבר הכנסת עמית הלוי, אינסטנציה כזאת ואינסטנציה אחרת, ומדברת כל הזמן בדיוקים מה המשמעות של מדינה דמוקרטית – שהיא לא כתובה במגילת העצמאות, היא פשוט לא כתובה שם, מה לעשות. ולא רק שהיא לא כתובה בטעות, הוציאו אותה, כי הבינו שלנושא הזה יש משמעות, אבל על מדינה יהודית אף אחד עוד לא בא ואמר: מה זה. אני שואל פה באמת ח"כים שלא מסכימים איתי: תסבירו לי בהגדרה שלכם, לא שלי – אני יודע מה היהדות אצלי; אנחנו בדיוק בימים של אחרי חג השבועות, היה מעמד הר סיני. אני יודע בדיוק מה זה יהדות – ירדה בהר סיני יהדות מאוד מאוד מדויקת, מסודרת, מוגדרת. יכולים להיות שינויים במנהגים, יכולים להיות ויכוחים בין פסקי הלכה, אבל מהי היהדות – מאוד מאוד מוגדר שם, מאוד ברור, נהיר. יש כאלה שלא מסכימים איתי פה, בבניין הזה, לצערי, לא מסכימים. אני מבין את זה, אבל תגידו לי אתם, לשיטתכם, מה זה. אומרים לי: תשמע, להיות אנושי. להיות צרפתי זה לא להיות אנושי? להיות אמריקאי זה לא להיות אנושי? לשמור על זכויות הפרט זה אנטיתזה לאיטלקי, אנטיתזה לאנגלי? תסבירו לי מה זה. כשאתם אומרים הגדרה של משהו שזה הדבר היחיד שכתוב, תגידו לי, לפחות לשיטתכם. וזה שורש הדבר. ומשם נובע הוויכוח הזה, שאתם מתעלמים מאנשים שמסרו נפש, כן, מסרו נפש; שבאו לפה לצפת, לטבריה, לירושלים, בנו שכונות. ורבי יואל משה סולומון, שהזכרתי אותו קודם, שבנה את השכונות מחוץ לחומות, ובנה את פתח תקווה; ובנו עוד דברים, מסרו נפש, ייבשו ביצות, עשו הכול, אבל באו ועל זה התווכחו איתם. ולכן, כשאתם פונים אלינו ואומרים לנו: אנחנו לא ציונים – בואו נדע על מה הדיון. אנחנו מסרנו נפש ונמסור נפש לבוא לארץ ישראל, במשך אלפי שנים, ועשינו גם את זה בצורה מעשית, כמו שאמרתי. תלמידי החתם סופר, הגר"א והבעל שם טוב באו לפה במסירות נפש, אבל קודם כול לעצמכם, ואחר כך לנו, תגדירו לנו כשאתם אומרים מדינה יהודית, מה המשמעות שלה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אני מזמין את השרה גילה גמליאל להשיב ולסכם בשם הממשלה. פינדרוס, אנחנו נפתח אחרי זה את עשרת הדיברות, ותראה לי איפה כתוב לא להתגייס.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
איפה שכתוב שבית המשפט העליון הוא המכריע - - - באותו מקום זה כתוב. איפה שכתוב שבית המשפט העליון צריך להחליט.
היו"ר מאיר כהן:
טוב. בבקשה, גברתי.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:
אדוני היושב-ראש, מזכירות הכנסת, חברי כנסת - -
היו"ר מאיר כהן:
בכל מקרה, יפה דיברת. באמת. סליחה, גברתי.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:
- - יושב-ראש ההסתדרות הציונית יעקב חגואל, יש לי תמונה אהובה, כנראה אהובה על כל מי שציונות זורמת בעורקיו: הרצל נשען על מעקה במלון שלושת המלכים בבאזל, זקן שחור, מעיל כהה, ומבט שמסתכל לעבר נהר הריין, אבל בעצם רואה משהו אחר לגמרי, רואה את ירושלים. זאת אחת התמונות הכי אייקוניות בהיסטוריה היהודית. ולפעמים אני שואלת את עצמי: מה הוא חשב באותו רגע? אדם בן 37, עיתונאי, וינאי, מחזאי, שכותב ביומנו אחרי הקונגרס: "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים". הוא עוד כותב "אילו אמרתי זאת היום בקול, היו הכול צוחקים לי. אולי בעוד חמש שנים, ודאי בעוד 50 שנה יסכימו הכול". והוא קלע כמעט לחלוטין. 51 שנים אחרי באזל, בה' באייר התש"ח, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת המדינה מתחת לתמונתו של הרצל. כשאנו מתכנסים כאן בלב הדמוקרטיה הישראלית, במשכן הכנסת, שמייצג את הריבונות המחודשת של עמנו, אנחנו מצדיעים לאיש שסלל את הדרך לכל זה, בנימין זאב הרצל. הרצל הבין לפני כולם שהבעיה היהודית איננה בעיה מקומית שניתן לפתור על ידי השתלבות או הגירה זמנית. הוא הבין שזוהי שאלה לאומית, שפתרונה היחיד הוא מדיני: הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ אבותיו, ובהסכמת מעצמות העולם. הוא לא היה רק פילוסוף של הציונות, הוא היה המנהיג הפוליטי הראשון שלה. וכשהוא הקים את הקונגרס הציוני בבאזל, הוא הקים למעשה את הפרלמנט הראשון של העם היהודי. הרצל נולד בבודפשט למשפחה מתבוללת. הוא היה אמור להיות עורך דין מצליח באירופה הליברלית. ואז בפריז, בכיכר בית הספר הצבאי, הוא שמע את ההמון צועק "מוות ליהודים" כשהורידו את הדרגות מאלפרד דרייפוס, ובאותו רגע הוא הבין משהו שכולנו היום יודעים – שאין עתיד ליהודים בגולה, שההיטמעות לא תציל אותנו, שהאנטישמיות תרדוף אותנו לכל מקום שאליו נברח, אלא אם כן יהיה לנו מקום משלנו, מדינה שלנו; שאסור לעם היהודי להיות תלוי בחסדיהם של אחרים, הגורל חייב להיות בידינו, ולבצר את ביטחונה של ישראל מול כל איום. החלום שלו על תל אביב מודרנית, על חיפה כעיר נמל בין-לאומית, על רכבות שחוצות את העמק, על אוניברסיטה על הר הצופים – בספרו "אלטנוילנד" הוא תיאר חברה מתקדמת, שמשלבת טכנולוגיה, מדע, צדק חברתי וסובלנות. הוא ראה בעיני רוחו מדינה שהיא אור לגויים. היום, כשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כשישראל ניצבת בחזית החדשנות העולמית וכשהכלכלה שלנו איתנה ומשגשגת, אנו מגשימים את החזון הזה יום-יום. הרצל ראה מדינה שבה מדברים עברית; מדינה שיש בה אופרה, תיאטרון, בתי חולים, שדות תעופה; מדינה שמשלבת את היסודות המודרניים שלה עם השמרניים ביותר. הוא ראה את ישראל של שנת 2026 הרבה לפני שמישהו יכול היה לדמיין אותה. וזה לא היה רק חלום על קרקע ריקה. הציונות, הוא כתב, היא קודם כול שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ היהודים. הבית מתחיל בזהות. אנו עומדים כאן, כבוד היושב-ראש, במשכן הזה, בימים אלו, עם כאב גדול. ונדמה לי שאנחנו חוזרים אל הרצל לא אל פיסת היסטוריה אלא כאל מצפן. כי הרצל לימד אותנו שלוש אמיתות שצריך לומר אותן שוב ושוב היום מעל הבמה הזו: האחת, שיהודים חייבים מדינה, משהו שעליו החיים נשענים. הוא ידע את זה 40 שנה לפני אושוויץ, ואנחנו יודעים את זה 40 שנה אחרי אנטבה ואחרי 7 באוקטובר; השנייה, שמדינה לא מקבלים, מדינה בונים. הרצל לא חיכה לאף אחד. הוא יצא מווינה לבזל ולמקומות נוספים, הגיע לירושלים ובנה. הוא הקים את ההסתדרות הציונית. יעקב חגואל, איזו זכות גדולה יש לך לעמוד בראשה. הוא הקים את הקרן הקיימת, הוא יצר את התשתית שעליה קמה המדינה שלנו; והשלישית, שירושלים, בירתנו הנצחית, היא הציר. כי בלי ירושלים העם שלנו הוא אינו מה שהוא, כי כאן נמצא לב המדינה. 129 שנים אחרי בזל, 78 שנים אחרי הקמת המדינה, אנו עומדים כאן בבית שהוא חלם עליו, מדברים בשפה העברית על אותם אתגרים בדיוק: זהות, ביטחון, אחדות, ירושלים. גם עכשיו, בזמנים לא פשוטים, הוא היה אומר לנו שאם נרצה, זו לא אגדה, וזה כל הסיפור. ואם הוא, ביגון של 1896, בלי כלום, ראה את הבית, חובתנו היום בבית הזה, עם כל מה שיש לנו, היא לשמור על הבית מול האתגרים הכבירים שעומדים לפתחנו. המחלוקות בינינו הן עדות לחברה חופשית ותוססת, בדיוק כפי שהיה בקונגרסים הציוניים, אך מול אויבינו אנו יודעים להתאחד ולהגן על הבית. מכאן, מעל בימת כנסת ישראל, אנו אומרים לחוזה המדינה שלנו בנימין זאב הרצל: שמרנו על הגחלת, הקמנו את המדינה, ואנו נמשיך להבטיח את נצח ישראל ואת שגשוגה לדורות הבאים. יהי זכרו ברוך.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. תודה, גברתי השרה. תודה רבה על הדברים. אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – תודה רבה, היושב-ראש חגואל. אני מודה לך שבאת. היו ימים שיום כזה צוין עם ראש הממשלה ועם ראש האופוזיציה וכו', וצר לי שזה הולך ומצטמצם. תודה רבה על הנוכחות שלך. שלום, אדוני.
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: יום לציון אירועי הפרהוד. אני מזמין את חבר הכנסת יוסף טייב לפתוח את היום המיוחד הזה, אדוני. חברת הכנסת סון הר מלך אחריו.
יוסף טייב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנו מציינים כאן היום בכנסת ישראל את יום הפרהוד. זהו אחד הפרקים הכואבים והמטלטלים בתולדות יהדות ארצות ערב, פרק שנחרט בזיכרון עמנו בדם. בחג השבועות התש"א, ב-1 וב-2 ביוני 1941, התחוללו בבגדד פרעות אכזריות נגד יהודי עיראק. במשך יומיים הפכה עיר הבירה, שבה חיו יהודים במשך מאות שנים, לזירת טבח ושנאה. גברים, נשים, קשישים וילדים נרצחו רק משום שהיו יהודים. כ-180 יהודים נטבחו בבתיהם, ברחובות ובבתי כנסת, ולמעלה מ-2,000 איש נפצעו. עשרות אלפי בתים ועסקים נבזזו והושחתו. קהילה מפוארת, מלאה מסורת ואמונה, חוותה טבח שנחקק לעד. הפרהוד לא היה התפרצות ספונטנית. הוא היה תוצאה של הסתה ארסית, של אנטישמיות שחלחלה לרחובות. התעמולה הנאצית, השנאה ליהודים, ההסתה במסגדים, ברחובות – כל אלו הובילו לאסון הנורא. יהודים שנגררו ברחובות בגדד הוכו ונרצחו לעיני שכניהם. ילדים מפוחדים, בתי כנסת מוצתים ועוד פרעות רבות. אלו הם הסיפורים של הורינו והזיכרונות שנשאו איתם יהודי עיראק שהגיעו לארץ ישראל. כאב שלא תמיד סופר, במשך שנים לא קיבל את מקומו הראוי בסיפור הלאומי, אך אנחנו מחויבים לזכור. כיו"ר ועדת החינוך לשעבר הייתה לי הזכות לקחת חלק בקידום ובאישור הצעת החוק החשובה הזו לציון אירועי הפרוד. זהו תיקון היסטורי מהמעלה הראשונה, לא רק עבור יוצאי עיראק, אלא עבור החברה הישראלית כולה. חובתנו היא להבטיח שסיפורם של נרצחי הפרהוד, גבורת הניצולים ומורשתם המפוארת של יהודי עיראק לא יישכחו לעולם ויסופרו לדורות הבאים. אירועי הפרהוד מזכירים לנו את האמת הקשה: האנטישמיות אינה בהכרח מתחילה ברצח, היא מתחילה במילים, בהסתה, בשקרים בלתי נסלחים. ראינו זאת אז, ואנו רואים זאת גם היום. גם היום יש מי שמבקשים לערער את זכותו של העם היהודי לחיות בביטחון במדינתו. גם היום נשמעות קריאות להשמדת ישראל והעם היהודי והזכות להיות בארצו. לכן הזיכרון איננו רק מבט לעבר, אלא בעיקר, אדוני היושב-ראש, קריאות אזהרה לעתיד. בעולם שבו המדינות מרכינות ראש בפני האנטישמיות המתפרצת, אני קורא לאחינו שבתפוצות: הגיע הזמן לשוב הביתה. תעלו לארץ ישראל, הבית של כל יהודי. חבריי חברי הכנסת, לצד הכאב עלינו גם לספר את סיפור התקומה. יהדות עיראק המפוארת, למרות האסון והרדיפות, לא נשברה. העולים מעיראק הגיעו למדינת ישראל, באו לכאן והביאו לכאן חיים חדשים. הם תרמו בתרבות, בתורה, בכלכלה, בביטחון, בחינוך, בחיזוק החברה הישראלית כולה. הם הביאו איתם מורשת אדירה של רוח, פיוט, לימוד, אחדות, מסורת ואהבת ישראל – וגם אוכל טוב, אדוני היושב-ראש. קהילה מפוארת, שהייתה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה היהודית במשך אלפי שנים, ממשיכה לחיות כאן במדינת ישראל. היום, כשאנו מציינים את יום הפרהוד כאן בכנסת ישראל, אנו אומרים בקול ברור: לא נשכח את הנרצחים, לא נשכח את הניצולים, לא נאפשר למחוק את סיפורם של יהודי ארצות ערב. זהו תפקידנו כחברי כנסת, כנציגי ציבור. זהו תפקידנו ותפקידה של המדינה היהודית. זוהי חובתנו לדורות הבאים, כי עם שאינו יודע את עברו, עתידו לוט בערפל. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה, גברתי.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני מבקשת להודות מעומק הלב לחברי חבר הכנסת אופיר כץ על הובלת החוק שקובע יום מיוחד לציון פרעות הפרהוד. החוק החשוב הזה מעניק מקום של כבוד לזיכרון של יהדות עיראק בתוך הסיפור הלאומי של מדינת ישראל, ומבטא מחויבות עמוקה למורשת של קהילה מפוארת, עתיקת יומין, קהילה שנשאה על כתפיה דורות של תורה, מסורת ותרבות יהודית עשירה. אופיר התעקש שהזיכרון הזה יקבל מקום רשמי וממלכתי. הוא הבין שהחובה שלנו היא לספר את סיפורם של יהודי עיראק, להעביר אותו לדור הצעיר ולשמור עליו כחלק בלתי נפרד מהזיכרון היהודי הישראלי והציוני. אני מבקשת להודות גם לחברתי השרה מאי גולן על הכנס המרגש שערכה השבוע לציון 85 שנה לטבח הפרהוד. לכנס הזה הגעתי יחד עם סבתי האהובה שולמית סלימה עיני, ניצולת הפרהוד. זו הייתה עבורי, ואף עבורה, סגירת מעגל מרגשת עד מאוד.
היו"ר מאיר כהן:
היא הייתה בפרהוד כילדה?
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
היא הייתה ילדה. היא ניצולת הפרהוד. לשבת לצידה בכנס הזה במדינת ישראל הריבונית כחברת כנסת ישראל ולראות את סיפורה של יהדות עיראק מקבל את המקום הראוי לו בתוך השיח הציבורי והלאומי, זו הייתה תחושת ניצחון של הרוח והעם היהודי. סבתא שולמית סלימה שלי הייתה ילדה בזמן פרעות הפרהוד בחג השבועות תש"א. ואגב, היא כל הזמן סיפרה. היא אמרה לנו: אל תשכחו. תזכרו. אל תשכחו. לפני 85 שנה, בזמן שיהודי בגדד היו בעיצומן של תפילות החג, התמלאו רחובות העיר בהסתה, באלימות, ברצח ובשנאה. במשך יומיים התחולל פוגרום אכזרי נגד יהודי עיראק. יהודים נרצחו באכזריות קשה לתיאור. נשים נאנסו, ילדים נפצעו, בתים וחנויות נבזזו ונשרפו, משפחות שלמות הסתגרו בבתים בפחד, בלי לדעת אם ישרדו את הלילה. הקהילה היהודית העתיקה והמפוארת של עיראק, קהילה שחיה שם במשך אלפי שנים, עוד מימי גלות בבל, הבינה באותם ימים שהמציאות השתנתה לבלי הכר. החיים כיהודים בעיראק הפכו למסוכנים ומבהילים; הביטחון התרסק; האמונה שאפשר להמשיך לחיות שם בשקט התנפצה באחת. סבתא שלי נשאה איתה כל חייה את הזיכרונות מאותם ימים, את הפחד ברחובות, את הזעקות האיומות לבקשת עזרה שלא נענו, את זעקות השבר, את חוסר הביטחון שצבע את הבתים מאותו היום. את התחושה שביום אחד הכול יכול להתהפך רק משום שאתה יהודי. והפרהוד לא היה אירוע בודד, הוא היה סימן אזהרה. תחילתו של תהליך שבסופו קהילה יהודית מפוארת נעקרה כמעט לחלוטין ממקומה. אבל כשאני חושבת על הסבתא שלי, אני בעיקר חושבת על העוצמה שלה. בגיל 16 בלבד היא עזבה הכול – היא הייתה אומנית רקמה – מכרה את עבודות הרקמה היפהפיות שלה וקנתה כרטיס אחד לארץ ישראל, לציון, ועלתה בגפה לארץ ישראל. רחוקה ממשפחתה, נערה צעירה, בלי משפחה סביב, אך עם אמונה עצומה בלב. היא הייתה הראשונה במשפחה שעלתה לארץ ישראל, ובמעשה האמיץ שלה פתחה את הדרך לכל שאר בני המשפחה שבאו בעקבותיה. אני חושבת לפעמים על אותה נערה צעירה שעוזבת עולם שלם מאחוריה וצועדת אל עתיד לא ידוע מתוך זקיפות קומה יהודית ואמונה יוקדת בעם ישראל ובקדוש ברוך הוא. כמה אומץ היה בדור ההוא, כמה מסירות נפש. וכאן בארץ, יחד עם סבא אברהם משה לבית עיני, היא בנתה חיים חדשים בעשר אצבעות, באמונה, בצניעות ובעבודה קשה. הם הקימו משפחה לתפארת, בית של תורה ושל חסד, בית של אהבת ישראל. בית שבו לומדים להסתכל בעין טובה על כל יהודי ולסייע ולעזור לכל נזקק. מי שמכיר את סבתא שלי יודע שהאמונה שלה היא דרך חיים. היא נמצאת בתפילות שלה על לוחמי צה"ל, בעצה ובברכה שלה לכל מי שנזקק, בדאגה לילדים, לנינים ולנכדים, ובחסד הטבעי שפשוט נובע ממנה. והסיפור שלה הוא גם סיפורה של יהדות עיראק כולה, קהילה מפוארת ששורשיה נטועים עוד בגלות בבל; קהילה של תורה, של מסורת ושל עומק רוחני אדיר. שם נחתם התלמוד הבבלי, ומשם כולנו יונקים את כוחנו. משם יצאו גדולי תורה, פוסקים, דיינים ואנשי רוח שהאירו את העולם היהודי כולו. כשאומרים "יהדות עיראק" אי-אפשר שלא לחשוב על הבן איש חי, רבי יוסף חיים מבגדד, אי-אפשר שלא לחשוב על הקדוש הרב סלמן אליהו, ואי-אפשר שלא לחשוב על הרב עובדיה יוסף. המורשת הזאת הגיעה לארץ ישראל יחד עם העולים מעיראק, יחד עם המשפחות, עם התפילות, עם הפיוטים, עם המסורת ועם עולם הערכים שהם הביאו איתם. הסיפור של יהדות עיראק הוא חלק מרכזי מהסיפור הישראלי. יהדות בבל עיצבה את עולם התורה, את התרבות היהודית ואת דמותה של מדינת ישראל. הרוח, האמונה והמסורת שהביאו איתם העולים מעיראק ממשיכות לחיות כאן בכל תחומי החיים, והיום הזה הוא הזדמנות לומר תודה: תודה לדור שעבר כאב גדול ובחר לבנות. תודה לדור שהגיע לארץ ישראל והפך לחלק מרכזי בבניית המדינה, החברה ועולם התורה בישראל. תודה לדור שהעניק לנו שורשים, מסורת וגאווה. ותודה לך, סבתא שולמית שלי על האומץ, על הדרך שסללת למשפחה שלמה, על הבית שבנית ועל האמונה שאת מעניקה לכולנו בכל יום מחדש. מאורך ומעוצמתך כולנו כאן. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. תיבדל לחיים ארוכים. מרגש. חבר הכנסת פורר, בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת, השרה, אנו מציינים היום בכנסת – ואני באמת חושב שמגיעה מילה טובה לחבר הכנסת אופיר כץ שהוביל את החוק הזה – את אחד הפרקים שנחשב כאחד הפרקים הכואבים והחשוכים בתולדות יהדות ארצות ערב. אירועי הפרהוד בבגדד, שאירעו בחג השבועות תש"א, יוני 1941, באמת היו אירועים שהפתיעו את הקהילה היהודית שם. במשך דורות חיו יהודי עיראק על אדמת בבל, קהילה מפוארת, עתיקת יומין, שהייתה חלק בלתי נפרד מהכלכלה, מהתרבות, מהחיים הציבוריים בעיראק. יהודים היו רופאים וסוחרים ואנשי רוח ומורים ואנשי ציבור. ביום אחד הכול התהפך. אבל זה לא קרה ביום אחד; זה היה יום אחד שהגיע אחרי הסתה פרועה, הסתה אנטישמית, השפעה נאצית, חולשת שלטון ושנאת יהודים שתודלקה באופן שיטתי עד שהובילה לפרעות האכזריות. במשך יומיים נשחטו יהודים ברחובות בגדד, נשים נאנסו, בתים וחנויות נבזזו, משפחות הושפלו ונרמסו רק משום שהיו יהודיות. זה לא היה אירוע מקומי, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, זה היה תמרור אזהרה היסטורי. הוא הוכיח לכולם שגם קהילה יהודית מושרשת, ותיקה ומשגשגת, שלכאורה נמצאת בחברה מוגנת, שהרגישו שהם חלק ממנה, יכולה להפוך בן לילה למטרה לרדיפה, לאלימות, כאשר השנאה מקבלת גם לגיטימציה פוליטית. לכן, הזיכרון של הפרהוד הוא לא רק הזיכרון של יהדות בבל. הזיכרון של הפרהוד הוא זיכרון שעם ישראל כולו צריכים לזכור, יחד עם זיכרון של קהילות יהודיות נוספות, לצערי, אדוני. כי הסיפור הזה של יהודי ארצות ערב והמזרח הוא חלק בלתי נפרד מהסיפור הציוני, מתולדות העם היהודי. מאות אלפי יהודים נעקרו מבתיהם, איבדו רכוש, קהילות ומולדת, ובעצם הגיעו לכאן כדי לבנות חיים חדשים. אבל הם לא הגיעו לכאן כפליטים, הם הגיעו לכאן כבנים ובנות ששבים הביתה אחרי אלפיים שנות גלות. במשך שנים רבות הסיפור הזה לא קיבל את המקום הראוי לו בזיכרון הלאומי. היו מי שחשבו שהכאב הזה של הפרהוד שייך רק לעדה מסוימת, לקבוצה מסוימת. זו טעות. הפרהוד הוא חלק מהזהות של כולנו, כמו שהפרעות בקהילות אחרות ברחבי העולם הן חלק מהזהות של עם ישראל כולו, שמצא את עצמו נרדף בכל מקום שהוא – חוץ מבארץ ישראל, ששם יכול היה לפחות לעמוד ולהגן על עצמו. ודווקא בימים האלה, שאנחנו שוב עדים לגלים של אנטישמיות בעולם, להסתה נגד יהודים, לניסיונות לערער על זכות קיומה של מדינת ישראל, אנחנו צריכים לזכור את הלקח המרכזי של הפרהוד: יהודים חייבים להיות מסוגלים להגן על עצמם. מדינת ישראל קיימת כדי שלעולם לא נהיה חסרי מגן, כדי שלא נהיה תלויים ברחמיהם של אחרים, כדי שאף ילד יהודי לא יחשוש ללכת ברחוב בגלל זהותו. לא רק בארץ ישראל, אלא גם בכל מקום אחר בעולם. מדינת ישראל חזקה – המשמעות היא שהקהילות היהודיות ברחבי העולם יכולות לחיות בבטחה. ואני מבקש לזכור את הלקח הזה היום. נרכין היום ראש לזכר הנרצחים, נחבק את שורדי הקהילה ובני משפחותיהם, ונתחייב כאן, בכנסת ישראל, שגם הסיפור הזה, ששזור בשלל הסיפורים של כלל קהילות ישראל ברחבי העולם, לא יישכח. יהי זכרם ברוך.
היו"ר מאיר כהן:
אמן. מי משיב? השרה סילמן, בבקשה, גברתי. אחרונת הדוברים.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
בשם שר החינוך, השר יואב קיש, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, משפחות יקרות, השר קיש ביקש ממני להעביר את נאומו. הוא בוחר לפתוח אותו במילים פשוטות ונוקבות, שלפעמים באמת הזיכרון הלאומי נוטה לקצר לעצמו דרכים, ואנחנו זוכרים את מה שקרוב ואת מה שקל לנו להעלות על נס, אבל התפקיד שלנו בבית הזה, ובמיוחד תפקידו כשר החינוך של מדינת ישראל, זה דווקא להסתכל בעיניים על ההיסטוריה כולה, בלי פילטרים, בלי השמטות, בלי הנחות. אנחנו מציינים בדיוק 85 שנים לאחד הפרקים שהם יותר מטלטלים, מדממים, מושתקים בתולדות עמנו, שזה פרעות הפרהוד בבגדאד. ובחג השבועות תש"א, בלב קהילת פאר יהודית, קהילת בבל העתיקה והגאה, נרצחו באכזריות למעלה מ-170 יהודים. אלפים נפצעו, נשים נאנסו, בתי כנסת חוללו, רכוש נבזז ונשדד. והאמת צריכה להיאמר מעל במה זו בצורה הברורה ביותר, גם אם היא כואבת: הפורעים האלה לא הגיעו ממקומות רחוקים, אלו היו השכנים שלהם; אנשים שחיו איתם דורות, שקנו מהם בשוק, שחלקו איתם חצרות, וברגע אחד של הסתה מורעלת הפכו למפלצות רצחניות. הפרהוד לא קרה בחלל ריק. המחקר ההיסטורי והאקדמי מוכיח זאת בבירור: זה היה שיתוף פעולה אידיאולוגי ומעשי הדוק בין הממשל הפרו-נאצי של רשיד עאלי בעיראק לבין גרמניה הנאצית. זו הייתה שלוחה ישירה של השואה בארצות האסלאם, אירוע מכונן שסילק כל אשליה וצרב בבשרנו את התובנה הציונית החד-משמעית שלעם היהודי אין ולא יהיה קיום וביטחון ללא מדינה ריבונית חזקה ועצמאית, מדינת ישראל. חברי הכנסת, הזיכרון הזה מקבל משמעות אישית ומצמררת עבור כולנו כשאנחנו מביטים על החיבור שבין עבר להווה במערכה שאנו נמצאים בה מאז 7 באוקטובר. באירוע הזה אני מבקש להזכיר דווקא את סיפורו של שלמה מנצור, השם יקום דמו, הילד בן ה-13 ששרד את זוועות הפרהוד בבגדאד, עלה לארץ, הקים משפחה למופת, והיה הנגר מיתולוגי של קיבוץ כיסופים. שלמה, שהיה החטוף המבוגר ביותר, נחטף באכזריות ונרצח בשבי חמאס. בשנה שעברה הבאנו אותו לקבורה ראויה באדמת המולדת, לאחר שגופתו הוחזרה, והיום סיפורו חקוק בלב האומה כנחמת גיבורים. תחשבו על המעגל המצמרר הזה, הילד שברח מהפורעים בבגדאד בשנת 1941, מצא את מותו בידי מפלצות חמאס בשבי בעזה. אין גשר מוחשי, מכאיב ומדויק מזה בין אותן פרעות לבין המלחמה הניטשת בימינו אנו. הפורעים שפרצו לבתים בכיסופים, בשדרות, בנחל עוז, הונעו בדיוק מאותה שנאה עתיקת יומין, מאותו דחף נאצי להשמיד, להרוג ולאבד יהודים רק בשל היותם יהודים. אבל כאן, חבריי, נמצא ההבדל התהומי, ואני אומר זאת – שר החינוך אומר זאת – דווקא כטייס קרב, כמפקד לשעבר בשירות מילואים, כשר בממשלת ישראל: אנחנו לא עם מובל לטבח ולא עם חסר מגן. אז בעיראק המופתי המרצח ושלטון כילאני הוסתו על ידי מערך התעמולה של רדיו ברלין בערבית. והיום חמאס, חיזבאללה והחות'ים מופעלים, ממומנים ומסוממים על ידי אותו ציר רשע, ציר הרשע האיראני. אבל מול התמנון האיראני ומול מלחמת התודעה והשקרים ברשתות החברתיות עומד היום קיר ברזל אמיתי, קיר ברזל שבנוי מחיילי צבא ההגנה לישראל, מלוחמים בכל הזרועות, מהנחישות הבלתי-מתפשרת של החברה הישראלית, מאמונה מוחלטת בצדקת הדרך. אנחנו נלחמים, אנחנו משיבים מלחמה שערה, ואנחנו גם מנצחים באופן שלא שיערנו בתחילת המלחמה. הכרת השפה, התרבות והקודים של שכנינו במזרח התיכון היא לא רק עניין אקדמאי, היא כלי ביטחוני והסברתי ראשון במעלה. הזיכרון של יהדות ארצות ערב הוא סיפור של עוצמה, של תקומה, של תביעת צדק היסטורית. אסור לנו להתנצל, אנחנו חייבים להציב את הזיכרון הזה בגאווה ובחזית ההסברה הלאומית והבין-לאומית. זו התשובה הציונית המוחצת לכל מי שמנסה לערער על זכותנו ההיסטורית על הארץ הזו. כדי לתקן את העוול המקומם של השכחת הטרגדיה הזו, ביוזמת חברי יו"ר הקואליציה אופיר כץ חוקק יום הזיכרון הלאומי לקורבנות הפרהוד, ואותו אנו מיישמים גם במערכת החינוך. מערכת החינוך היא המחויבות הלאומית שלנו לעצב דור שלא מפחד מההיסטוריה שלו; דור שיודע לחבר קווים ישרים בהיסטוריה היהודית, בין גטו ורשה לבגדד, בין מרדכי אנילביץ' לחכם עזרא דנגור. בשנים האחרונות שילבנו את סיפור יהדות ארצות ערב בתוכניות הלימודים, ובתיכון נבחן הסיפור כחלק מתוכנית הבגרות. כך למשל, במסגרת תוכנית יהלום בהיסטוריה בחינוך הממלכתי לומדים תלמידי ישראל תוכנית ייחודית, הכוללת יחידות הוראה מקוונות העוסקות בפרהוד, החיים בעיראק, העליות, משבר העלייה. בחינוך הממלכתי-דתי הנושא נלמד כחובה בכיתה י"א, והמורים שלנו עוברים ימי עיון והשתלמויות ייעודיים כדי שהלפיד הלימודי הזה יעבור הלאה. כי בסוף אנחנו עם אחד, יש לנו היסטוריה אחת, שורש אחד באדמה הזו ועתיד אחד שאנו בונים פה ביחד. חובתנו המוסרית, החינוכית היא לזכור, לספר ובעיקר גם ללמד. ואני פונה מכאן – אומר השר – מעל בימת הכנסת, למנהלים, למחנכים, בעיקר לתלמידים הצעירים, אלה שיש להם כוחות עצומים להתקדם, לצמוח מתוך השבר: שאו את הזיכרון הזה בגאווה, ועשו אותו לנחלת הכלל. שלמה מנצור, זיכרונו לברכה, השם ייקום דמו, ו-170 קורבנות הפרהוד, אינם איתנו עוד, אבל המורשת שלהם, הלקח הלאומי שלהם והייעוד של מדינת ישראל כבית המבצר של העם היהודי, חיים וקיימים בתוכנו לנצח. יהי זכר הקורבנות ברוך. וברשותך, כבוד היושב-ראש, אני רוצה דווקא להגיד כמה מילים על משהו אישי, באמת, שככה כולנו ראינו היום, חווינו היום, וצריך לומר הרבה פעמים את האמת בלי לפחד ובלי להתייפייף. מה שאנחנו רואים פה במדינת ישראל היום הוא לא ייעוץ משפטי. זו לא שמירה על שלטון החוק, זו מערכת כוח, מערכת שסימנה לעצמה מטרה ברורה: להחזיק את הממשלה הנבחרת בגרון, לסכל מינויים, לרדוף אנשי ימין, להפקיר לוחמים ולחפות על עצמה דווקא כשזה מגיע לאנשי שלומה. זו לא דמוקרטיה, זו השתלטות, וזו בדיוק הסיבה שחייבים ועדת בדיקה ממשלתית למוסד הייעוץ המשפטי. תראו מה קרה סביב האלוף רומן גופמן, קצין עתיר זכויות, לוחם, אדם שנפצע בקרבות ב-7 באוקטובר, אדם שהקדיש את חייו לביטחון מדינת ישראל. ברגע שממשלת ימין מבקשת למנות אותו לתפקיד רגיש ובכיר, פתאום כל המכונה מתעוררת – מכתבים, רעשי רקע, הסתייגויות, בחינות, בדיקות וניסיון לייצר עננה מעל בן אדם ראוי. כאשר עולות שאלות קשות על המצגים שהוצגו לבג"ץ בעניינו, אז הציבור זכאי לדעת מי אמר אמת, מי הסתיר אמת ומי השתמש בבית המשפט ככלי לניגוח וככלי נשק נגד מינוי של ממשלה נבחרת. כי כשמדובר באנשי המחנה הלאומי – הכול בהול, הכול מסוכן, הכול דורש בחינה ובדיקה; אבל כשמדובר באנשי המערכת – פתאום יש זמן, פתאום יש סבלנות, פתאום יש הליך, וזה לא נגמר שם. רב-גונדר קובי יעקבי, נציב שירות בתי הסוהר, הפך למטרה רק כי הוא מייצג משילות, כי הוא בא לבצע מדיניות, כי הוא לא מתנצל, כי הוא לא מתיישר לפי הקודים של האליטה המשפטית. ומהרגע הראשון ניסו להחליש אותו, לערער אותו, להכתים אותו ולייצר סביבו מרדף, לא בגלל חוסר מקצועיות, אלא בגלל שהוא מזוהה עם ממשלת ימין. זו לא ביקורת, זו רדיפה פוליטית בגלימה משפטית. ואז אנחנו מגיעים ללוחמי כוח 100 היקרים שלנו. ושם כבר אי-אפשר לשתוק. כי אלה לוחמים שנשלחו כדי להתמודד עם מחבלים, עם אויבים, עם מציאות שאף יועץ משפטי ממוזג לא היה שורד בה דקה אחת. והם נזרקו לכלבים. ובמקום גיבוי הם קיבלו הדלפות, במקום הגנה הם קיבלו הכפשה, במקום שהמערכת תעמוד מאחוריהם, מאחורי מי ששומרים עלינו, העמידה אותם המערכת בכיכר העיר. היא חשפה אותם, היא רמסה אותם והיא הפכה אותם לסמל של רדיפה. חיילי צה"ל אינם הפקר. לוחמי צה"ל אינם בשר תותחים משפטי, בטח של פקידים שרוצים להוכיח שהם נאורים על גבם של מי שנלחמים במחבלים. ומה קורה בצד השני, כשזה מגיע לפצ"רית, אותה יפעת תומר ירושלמי? פתאום כל המערכת נעמדת דום. פתאום הכול רגיש, פתאום צריך לחכות, פתאום אסור למהר, פתאום יש איזשהו הליך, פתאום יש מורכבות, יש שיקולים, יש ניסוחים רכים כאלה ואחרים. איפה הייתה כל הרגישות הזו כשבאו ודרסו ומרחו את לוחמי כוח 100 בכותרות? איפה הייתה הזהירות הזו כשהחיילים שלנו הפכו למטרות? איפה הייתה החמלה הזאת, כשהימין שוב הוצג כאשם עוד לפני שבכלל התחיל איזשהו בירור אמיתי בעניינם? וצריך לומר את זה חד: הקשר בין הפצ"רית לבין היועצת המשפטית המפוטרת גלי בהרב-מיארה הוא לב הסיפור. אותה מערכת שיודעת לרדוף לוחמים במהירות שיא, היא אותה מערכת שיודעת להרים חומת מגן סביב אנשי המערכת. עד היום הציבור שאל הרבה שאלות פשוטות מאוד. היום נעשה איזשהו תיקון. אבל שאלנו את עצמנו, למה הפצ"רית לא שילמה את המחיר כל כך הרבה זמן? למה היא לא נזרקה ישר מצה"ל, ורק עכשיו? למה ישר לא נשללו הדרגות שלה? למה לא נבחנה הפנסיה שלה? למה כשהמערכת פוגעת בלוחמים הכול נמרח, מתמוסס ומטויח; כשזה לוחם ימני דורסים, כשזאת בכירה מהמערכת מגינים, כל השיטה הזאת היא במשפט אחד. וכשמדברים על הדלפות, בטח שאי-אפשר להתעלם מחבר הכנסת גלעד קריב, שבאפריל 2025 נחקר באזהרה ביחידת להב 433 בחשד להדלפת מידע מסווג מתוך הפרוטוקולים של ועדת החוץ והביטחון. החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהגיש יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ליועמ"שית המפוטרת גלי בהרב-מיארה, לאחר שנטען כי גלעד קריב היה חבר הכנסת היחיד שעיין באותו פרוטוקול חסוי. ומה היה שם? פרוטוקול חסוי, דיון רגיש, מידע מסווג, חשד להדלפה. מה קרה בפועל? חקירה של איזושהי שעה, קצת רעש, ואז דממה. כשהחשד מגיע מהצד הנכון של המפה פתאום המערכת יודעת לנשום עמוק. כשזה לא ימין אז אין לינץ', אין מסע ציד, אין הוצאה ציבורית ממש להורג של אנשים. וראינו את הסיפור של טלי גוטליב, שהינה, ישר מגישים כתבי אישום. תדמיינו לרגע שזה היה חבר כנסת מהליכוד, תדמיינו שזה היה שר מהימין שהיה מוציא פרוטוקולים חסויים, תדמיינו שזה היה לוחם או איש של המחנה הלאומי – כל המדינה ישר הייתה רועדת, כותרות ענק, פושים, אולפנים, דיבורים על סכנה לדמוקרטיה. אבל כשזה גלעד קריב אז פתאום הכול מתנהל בשקט, כי יש דין אחד לימין ודין אחד לשמאל. זאת אכיפה בררנית מהמקפצה. זאת לא טעות, זאת לא תקלה, זאת לא מקריות, זו שיטה. ובראש השיטה הזאת עומדת היועמ"שית המפוטרת, גלי מהרב-מיארה. באמת צריך לומר, זאת איזושהי עבריינות שלטונית; אישה שלקחה תפקיד שאמור להיות, לשרת את הממשלה, והפכה אותו לכלי ניגוח כנגד הממשלה. והיא מסכלת מינויים, היא רודפת נבחרי ציבור, היא מגינה על מקורבים, היא מחפה על אנשי המערכת, והיא מעמידה את עצמה בעיקר מעל הממשלה הנבחרת, מעל הכנסת ומעל עם ישראל. היועמ"שית המפוטרת לא מתנהלת כיועצת, היא מתנהלת כשחקנית פוליטית מלאה בגלימה משפטית. היא בוחרת מתי לייצג, מתי להילחם בממשלה. מתי החוק קיים, מתי החוק נעלם. מתי לרמוס לוחמים ונבחרי ציבור ומתי לעטוף את אנשי שלומה בשכבות של הגנה, טיוח ובעיקר שתיקה ארוכה. זאת לא יועמ"שית, זאת אחד שמנצלת כוח משפטי כדי להילחם בממשלה הנבחרת, בלוחמי צה"ל ובעיקר ברצון העם. זה לא ייעוץ, זאת שליטה. זה לא שלטון חוק זה שלטון של פקידים. זה לא איזון, זו השתלטות עוינת על הרשות המבצעת. הייעוץ המשפטי הפך ממנגנון שאמור לסייע לממשלה לפעול כחוק למנגנון שמחליט במקום הממשלה. הוא מסכל מדיניות, עוצר מינויים ובוחר מתי להגן, מתי לתקוף, מתי לשתוק, מתי להדליף, מתי לרדוף וגם מתי לחבק. הכול לפי מבחן אחד פשוט, מאיזה מחנה אתה. אם אתה מהימין – אתה מטרה; אם אתה לוחם – אתה חשוד; אם אתה נבחר ציבור מהמחנה הלאומי – אתה בטח מסוכן. אבל אם אתה מהצד הנכון ואתה חלק מהמיליה ומהמערכת, ואם אתה שייך לקליקה הנכונה, אז פתאום כולם עדינים, מנומסים ובטח זהירים. הציבור רואה, הציבור גם מבין והציבור כבר לא קונה את ההצגה הזאת. ולכן אני אומרת כאן בצורה הברורה ביותר שוועדת בדיקה ממשלתית למוסד הייעוץ המשפטי היא לא המלצה ולא בקשה, והיא לא עניין של ימין או שמאל, היא הכרח דמוקרטי. הציבור חייב לדעת מי מסכל מינויים, מי מציג מיצגים לבית המשפט, מי מדליף, מי מטייח, מי מגן על מקורבים, מי רודף לוחמים ומי משתמש בשם שלטון החוק כדי להילחם בממשלה נבחרת. מדינת ישראל לא יכולה להתנהל תחת שלטון של פקידים שלא נבחרו, שלא עומדים לבחירה, שלא נותנים דין וחשבון לאף אחד ובכל זאת מרשים לעצמם לקבוע מי ימונה, מי ייחקר, מי יירמס ומי יקבל חסינות שקטה. הגיע הזמן להפסיק לפחד מהם, הגיע הזמן לבדוק את מי שהתרגלו שאסור לבדוק אותם והגיע הזמן לפרק את חומת החסינות של מוסד הייעוץ המשפטי. והגיע הזמן בעיקר להחזיר את הכוח למקום אחד ויחיד שממנו הוא אמור להגיע בדמוקרטיה – לעם ולנבחריו. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, אם ירצה השם, יום רביעי י"א בסיון התשפ"ו, 27 במאי 2026, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 17:35.
הנוסח כאן חולץ מהקובץ הרשמי. המקור המחייב הוא הקובץ.
הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת ----------------------------------------------------------- ירושלים, ט' בסיוון התשפ"ו 25 במאי 2026 לכבוד חה"כ אופיר כץ יושב ראש ועדת הכנסת שלום רב, הנדון: כללי פחת לעניין ציוד שנרכש מהתקציב השנתי 1. החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א-2001, קובעת בסעיף 32 כי ציוד שרוכשים חברי הכנסת מתקציבם השנתי הוא רכוש הכנסת ויש להשיבו עם סיום הכהונה, אולם חברי הכנסת רשאים במועד זה לרכוש את הציוד לפי ערכו באותו מועד, "ויחולו על הרכישה הוראות לעניין ניכוי בעד פחת לפי פקודת מס הכנסה." 2.ישנם מוצרים, כמו טלפונים ואוזניות, שהוראות הפחת בעניינם מעודדות החזרה של הציוד לכנסת בשל מחיר רכישה גבוה ביחס למחיר של ציוד חדש בשוק. מאחר שמדובר בציוד משומש, לעתים קרובות הכנסת אינה מוצאת בו שימוש. 3. לפיכך מוצע כי חשב הכנסת יהיה רשאי לקבוע כללי פחת אחרים ביחס לסוגים מסוימים של ציוד, באופן שמחד גיסא יבטיח כי ציוד שניתן לעשות בו שימוש חוזר יושב לכנסת או יירכש לפי כללי הפחת המקובלים בשוק, ומאידך גיסא ימנע הצטברות של ציוד שאין בו כל שימוש במחסן הכנסת. 4. מצ"ב נוסח מוצע להחלטת ועדת הכנסת. נוסח מוצע להחלטת ועדת הכנסת: החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים) (תיקון... 'מס), התשפ"ו–6202 תיקון סעיף 1. בהחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א–2001, בסעיף 32(ד), בסופו 32 יבוא "ואולם חשב הכנסת רשאי לקבוע אחרת לגבי סוגים שונים של ריהוט וציוד, בהתאם לצורכי הכנסת." ******************* נוסח משולב: 32. (ג) ריהוטוציוד שנרכשולפי סעיףזה ולפי סעיף1הם רכוש הכנסת, ויוחזרו לכנסת עם סיום כהונתו של חבר הכנסת, או עם פינוי הלשכה הפרלמנטרית, או במועד מוקדם יותר לפי בקשת חבר הכנסת. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), חבר הכנסת רשאי לרכוש עם סיום כהונתו כחבר הכנסת את הריהוט והציוד שעליו להחזיר לכנסת, לפי ערכם ביום שבו הודיע על כך לחשב הכנסת; על רכישה כאמור יחולו הוראות לעניין ניכוי בעד פחת לפי פקודת מס הכנסה, ואולם חשב הכנסת רשאי לקבוע אחרת לגבי סוגים שונים של ריהוט וציוד, בהתאם לצורכי הכנסת.
הנוסח כאן חולץ מהקובץ הרשמי. המקור המחייב הוא הקובץ.
דוח מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע סיון התשפ"ו | מאי 2026 דוח מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע תקצירים 76ג, 77א חלק ראשון סיון התשפ"ו | מאי 2026 ירושלים מס’ קטלוגי 003-A-2026 9713-ISSN 0334 ניתן להוריד גרסה אלקטרונית של דוח זה מאתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה www.mevaker.gov.il תוכן העניינים פתח דבר 7 المقدمةالمقدمة 10 Foreword 58 שירותים מקוונים לציבור: ההזדהות הלאומית והאזור האישי הממשלתי - דוח מיוחד 13 הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בעיתות שגרה וחירום 23 אבטחת מערכות המידע במשרד הבינוי והשיכון 35 מערכות מידע ואבטחת מידע וסייבר במשרד החוץ 43 דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 7 סיון התשפ"ו מאי 2026 פתח דבר דוח הביקורת השנתי של מבקר המדינה המוקדש באמון הציבור במוסדות המדינה וביכולתה של לנושא סייבר ומערכות מידע מונח על שולחן הממשלה להעניק שירות ציבורי יעיל, מתקדם הכנסת על פי חוק מבקר המדינה, התשי”ח-1958 ונגיש לכלל האזרחים. [נוסח משולב]. דוח זה עוסק בהיבטים מרכזיים של הגנת הסייבר, אבטחת המידע והשירותים החשיבות שבחיזוק ההגנה על מערכות מידע הדיגיטליים במגזר הציבורי. ותשתיות דיגיטליות מתחדדת במיוחד על רקע המציאות הביטחונית המורכבת שבה נתונה המרחב הדיגיטלי הפך בשנים האחרונות מדינת ישראל בשנים האחרונות. בתקופות לתשתית יסוד בפעילותה של מדינת ישראל. אלה גוברים ניסיונות התקיפה במרחב הסייבר מערכות מידע, שירותים מקוונים ותהליכי שמבצעים גורמים עוינים, לצד הצורך של עבודה דיגיטליים משמשים כיום בסיס לפעולתם גופי המדינה להבטיח רציפות תפקודית ומתן של משרדי הממשלה, גופי החירום, הרשויות שירותים חיוניים לציבור גם בתנאי חירום. הציבוריות ומערכי השירות לאזרח. לצד אירועים מסוג זה המחישו כי מערכות המידע, היתרונות הרבים שמביאה עימה הטרנספורמציה השירותים הדיגיטליים ותשתיות העבודה מרחוק הדיגיטלית - ובהם ייעול השירות הציבורי, שיפור אינם רק כלי ניהולי וטכנולוגי, אלא מרכיב מרכזי הנגישות, חיסכון במשאבים וחיזוק הרציפות בחוסנה הלאומי של המדינה וביכולתה להמשיך התפקודית - מתעצמים גם הסיכונים הנובעים לתפקד באופן רציף, יעיל ובטוח. מאיומי סייבר, מדליפות מידע ומפערים בהגנת מערכות המידע. מציאות זו מחייבת את כלל ארבעת פרקי דוח זה עוסקים בהיבטים שונים הגופים הציבוריים להבטיח כי מערכותיהם יהיו ומשלימים של תחום הסייבר ומערכות המידע מאובטחות, אמינות, זמינות ועמידות גם בשגרה במגזר הציבורי: וגם בשעת חירום. •מערכות מידע ואבטחת מידע וסייבר במשרד החוץ הגנת הסייבר ואבטחת מערכות המידע הן כיום מאבני היסוד של תפקודה התקין של •הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בעיתות המדינה המודרנית. מערכות דיגיטליות מרכזות שגרה וחירום מידע אישי, כלכלי וביטחוני בהיקפים עצומים •אבטחת מערכות המידע במשרד הבינוי ומשמשות תשתית לפעילותם של משרדי והשיכון הממשלה, גופי החירום והשירותים הציבוריים •שירותים מקוונים לציבור: ההזדהות החיוניים. בעידן שבו איומי הסייבר הולכים הלאומית והאזור האישי הממשלתי ומתעצמים, ובייחוד בתקופות חירום ומשבר, נדרשת מהמדינה היערכות מתקדמת שתבטיח שלושת הפרקים הראשונים עברו הליך חיסיון את חסינות המערכות, את ההגנה על פרטיות בוועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת האזרחים ואת המשך אספקת השירותים לציבור המדינה בכנסת, והיא החליטה שלא להניחם באופן רציף, בטוח ואמין. חיזוק תחום זה אינו רק במלואם על שולחן הכנסת אלא לפרסם רק צורך טכנולוגי, אלא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי, חלקים מהם, לשם שמירה על ביטחון המדינה. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 8 סיון התשפ"ו מאי 2026 ממצאי הביקורת מצביעים על פערים בהיערכות, האישי. עוד נמצא כי רק 15 מתוך 258 הרשויות בניהול הסיכונים, בפיקוח וביישום המדיניות המקומיות התחברו למערכת ההזדהות הלאומית, הממשלתית בתחום, לצד התקדמות חלקית והיקף החיבור של משרדי הממשלה וגופים בלבד בהנגשת שירותים דיגיטליים ובהטמעת ציבוריים נוספים למערכות אלה מצומצם, באופן מנגנוני הגנה ובקרה מתקדמים. אף שכל אחד הפוגע ביכולת הציבור לקבל שירות ממשלתי מהדוחות עוסק בתחום ייחודי, מכלולם ממחיש כי דיגיטלי מלא, פשוט ונגיש. חיזוק ההגנה על מערכות מידע, הבטחת רציפות פרק נוסף עוסק באבטחת מערכות המידע של תפקודית והעמקת הטרנספורמציה הדיגיטלית משרד הבינוי והשיכון, המחזיק במיליוני רשומות של השירות הציבורי הם אתגרים לאומיים ובהן מידע אישי ורגיש על אזרחים, זכאים לדיור המחייבים טיפול מערכתי, מתואם ומתמשך. וקבלנים. לצורך פעילותו משתמש המשרד הביקורת בנושא מערכות מידע ואבטחת מידע בעשרות מערכות מידע, ובשנת 2025 עמד וסייבר במשרד החוץ בוצעה במהלך מלחמת תקציב אבטחת המידע והסייבר שלו על כ-6.5 חרבות ברזל והעלתה פערים בתחום הניהול מיליון ש”ח - כ־9% מתקציב המחשוב הכולל והפיתוח של מערכות המידע במשרד ובתחום של המשרד. הביקורת העלתה ליקויים מהותיים אבטחת המידע והגנת הסייבר. נוכח תפקידו, בניהול אבטחת המידע והסייבר במשרד, ובהם משרד החוץ הוא יעד מרכזי לתקיפות סייבר פערים בבקרת הרשאות גישה, אי-מיצוי תהליכי של מגוון יריבים, החל מפצחנים (האקרים) וכלה ניהול סיכונים, היעדר מנגנוני התרעה מספקים בגורמים מדינתיים. ממצאי הביקורת מדגישים ואי-השלמת רישום של מאגרי מידע כנדרש בדין. את הצורך בחיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה של ממצאים אלה בולטים במיוחד נוכח העלייה הנהלת משרד החוץ בכל הנוגע למערכות המידע הניכרת (כ-130%) בהיקף התרעות הסייבר ואבטחת המידע במשרד, במטרה להבטיח שהתקבלו בעניינו של המשרד בשנת 2024, פעילות תקינה של מערך התקשוב שלו ולשפר וממחישים את החשיבות שבהבטחת הגנה את רמת ההגנה על המשרד ונכסיו. אפקטיבית על נכסי המידע של המדינה. אחד מפרקי הדוח עוסק ביישום המדיניות הדוח עוסק גם בהגנת הסייבר בעבודה מרחוק, הממשלתית לקידום שירותים ציבוריים דיגיטליים אשר הפכה בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית והאזור מפעילותם של גופים ציבוריים וביטחוניים, וביתר האישי הממשלתי. הביקורת העלתה כי אף שמאז שאת בתקופת מגפת הקורונה ובמהלך מלחמת שנת 2014 התקבלו החלטות ממשלה רבות בדבר חרבות ברזל. במסגרת הביקורת נבחנו מוכנותם קידום שירותים מקוונים, וחרף העובדה שכ-4.6 של גופים חיוניים, ובהם משטרת ישראל והרשות מיליון אזרחים כבר רשומים למערכת ההזדהות הארצית לכבאות והצלה, להתמודד עם איומי הלאומית, יישום המדיניות עדיין חלקי ואיטי. הסייבר הנלווים לעבודה מרחוק. הביקורת רק 16% מהשירותים שמופו מחוברים למערכת העלתה פערים מסוימים במידת ההתאמה של ההזדהות, רק כ־23% מהטפסים המקוונים מנגנוני ההגנה והבקרה לסיכונים הקיימים, והועלו המזוהים מנוהלים באמצעותה, ורק 233 מתוך ליקויים גם במבדק חדירה שביצע משרד מבקר אלפי השירותים הממשלתיים הונגשו באזור המדינה במערכת העבודה מרחוק של כב”ה. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 9 סיון התשפ"ו מאי 2026 ממצאים אלה מדגישים את הצורך בהשלמת ההכנה של תוכניות עבודה ובחיזוק ההיערכות להגנת סייבר בגופים החיוניים במדינה. מכלול ממצאי הדוח מצביע על כך שהתקדמותה של מדינת ישראל לעבר ממשל דיגיטלי מתקדם מחייבת השקעה מתמשכת בתשתיות סייבר, בניהול סיכונים, בפיקוח ובאכיפה, לצד שיתוף פעולה הדוק בין כלל הגופים הציבוריים. הגנה נאותה על מערכות מידע ושירותים דיגיטליים אינה רק צורך טכנולוגי - אלא תנאי הכרחי לשמירה על אמון הציבור, להגנה על פרטיות האזרחים ולהבטחת תפקודו התקין והרציף של השירות הציבורי. על הגופים המבוקרים מוטלת החובה לפעול בדרך מהירה ויעילה לתיקון הליקויים שצוינו בדוח זה. תודתי נתונה לעובדי משרד מבקר המדינה, אשר עסקו בהכנת דוח זה במקצועיות, ביסודיות ובמסירות ומתוך תחושת שליחות. אני תקווה כי ממצאי הדוח והמלצותיו יסייעו לחיזוק מערכי הסייבר ואבטחת המידע במגזר הציבורי ויתרמו לשיפור השירות הניתן לאזרחי ישראל. נייחל ונתפלל להחלמתם המהירה של הפצועים, לשיקום החטופים ששבו אלינו ובני משפחותיהם, לחזרת כל המפונים לבתיהם, לשלום חיילינו ולהצלחת כוחות הביטחון בהגנה על ארצנו. ירושלים, מתניהו אנגלמן סיון התשפ"ו, מבקר המדינה מאי 2026 ונציב תלונות הציבור דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 10 סיון התשפ"ו מאי 2026 المقدمة تقرير الرقابة السنوي لمراقب الدولة المخصص تبرز أهمية تعزيز حماية أنظمة المعلومات والبنى لموضوع السيبرانية وأنظمة المعلومات مطروح التحتية الرقمية بشكل خاص على خلفية الواقع على طاولة الكنيست وفقًا لقانون مراقب الدولة، األمني المعقد الذي تعيشه دولة إسرائيل في سنة 5718-1958 م. [نص مدمج]. يتناول هذا السنوات األخيرة. في هذه الفترات تتزايد محاوالت التقرير جوانب مركزية من الحماية السيبرانية، وأمن الهجوم في الفضاء السيبراني التي تنفذها جهات المعلومات، والخدمات الرقمية في القطاع العام. معادية، إلى جانب حاجة هيئات الدولة إلى ضمان االستمرارية الوظيفية وتقديم الخدمات الحيوية أصبح الفضاء الرقمي في السنوات األخيرة بنية تحتية للجمهور حتى خالل ظروف الطوارئ. لقد أوضحت أساسية في نشاط دولة إسرائيل. تُستخدم أنظمة أحداث من هذا النوع أن أنظمة المعلومات والخدمات المعلومات، والخدمات المحوسبة، ومسارات العمل الرقمية وبنى العمل عن بُعد ليست مجرد أدوات الرقمية اليوم كأساس لعمل الوزارات الحكومية، إدارية وتكنولوجية، بل أنها تعتبر مكونًا مركزيًا في وهيئات الطوارئ، والسلطات العامة، ومنظومات حصانة الدولة الوطنية وفي قدرتها على االستمرار الخدمة للمواطن. إلى جانب المزايا العديدة التي في العمل بصورة متواصلة وناجعة وآمنة. تجلبها معها التحوالت الرقمية - ومنها نجاعة الخدمة تتناول الفصول األربعة في هذا التقرير جوانب مختلفة العامة، تحسين إمكانية الوصول، توفير الموارد، ومتكاملة من المجال السيبراني وأنظمة المعلومات وتعزيز االستمرارية الوظيفية - تتعاظم أيضًا المخاطر في القطاع العام: الناجمة عن التهديدات السيبرانية، تسرب المعلومات والفجوات في حماية أنظمة المعلومات. يفرض هذا •أنظمة المعلومات وأمن المعلومات و الواقع على جميع الهيئات العامة أن تضمن أن تكون السيبرانية في وزارة الخارجية أنظمتها مؤمنة، موثوقة، متاحة، وقادرة على الصمود سواء في األوقات االعتيادية الروتينة أو في أوقات •الحماية السيبرانية في العمل عن الطوارئ. بُعد في األوقات الروتينيّة وفي حاالت الطوارئ تُعتبر الحماية السيبرانية وأمن أنظمة المعلومات •أمن وحماية منظومات المعلومات في اليوم من ركائز األداء السليم للدولة الحديثة. تركز وزارة البناء واإلسكان األنظمة الرقمية معلومات شخصية واقتصادية وأمنية بأحجام هائلة، وتُستخدم كبنية تحتية لعمل •الخدمات الرقمية للجمهور: منظومة الوزارات الحكومية وهيئات الطوارئ والخدمات التعريف الوطنية والمنطقة الشخصية العامة الحيوية. في عصر تتعاظم فيه التهديدات الحكوميّة السيبرانية باستمرار، وخاصة في فترات الطوارئ خضعت الفصول الثالثة األولى إلجراء السرية في واألزمات، يُطلب من الدولة توفير جاهزية متقدمة اللجنة الفرعية التابعة للجنة شؤون مراقبة الدولة تضمن حصانة األنظمة وحماية خصوصية المواطنين في الكنيست، وقد قررت اللجنة عدم عرضها كاملة واستمرار تقديم الخدمات للجمهور بصورة متواصلة على طاولة الكنيست، وإنما نشر أجزاء منها فقط، وآمنة وموثوقة. إن تعزيز هذا المجال ليس مجرد حفاظًا على أمن الدولة. حاجة تكنولوجية، بل هو ركيزة مركزية لألمن القومي، لثقة الجمهور بمؤسسات الدولة ولقدرة تشير نتائج الرقابة إلى وجود فجوات في الجاهزية، الحكومة على تقديم خدمة عامة ناجعة، متقدمة، في إدارة المخاطر، في اإلشراف وفي تطبيق ومتاحة لجميع المواطنين. السياسة الحكومية في هذا المجال، إلى جانب דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 11 סיון התשפ"ו מאי 2026 حصول تقدم جزئي فقط في إتاحة وتوفير الخدمات خدمة حكومية رقمية كاملة، بسيطة، ومتاحة. الرقمية وفي دمج آليات حماية ورقابة متقدمة. على الرغم من أن كل واحد من التقارير يتناول مجا ًال فريدًا يتناول فصل إضافيأمن وحماية أنظمة المعلومات من نوعه، فإن مجملها يوضح أن تعزيز حماية أنظمة في وزارة البناء واإلسكان، التي تحتفظ بماليين المعلومات وضمان االستمرارية الوظيفية وتعميق السجالت التي تتضمن معلومات شخصية وحساسة التحول الرقمي للخدمة العامة هي تحديات وطنية عن المواطنين والمستحقين للسكن والمقاولين. تستوجب معالجة جهازية ومنسقة ومستمرة. تستخدم الوزارة لغرض نشاطها عشرات األنظمة من المعلومات، وفي سنة 2025 بلغت ميزانية أمن أُجريت الرقابة بشأن أنظمة المعلومات وأمن وحماية المعلومات السيبرانية الخاصة بها نحو 6.5 المعلومات و السيبرانية في وزارة الخارجية مليون شيكل - أي حوالي 9% من ميزانية الحوسبة خالل حرب السيوف الحديدية، وقد كشفت عن وجود اإلجمالية للوزارة. أظهرت الرقابة وجود إخفاقات فجوات في مجال إدارة وتطوير أنظمة المعلومات في جوهرية في إدارة أمن المعلومات والسيبرانية في الوزارة، وكذلك في مجال أمن المعلومات والحماية الوزارة، ومنها فجوات في مراقبة صالحيات إمكانيات السيبرانية. ونظرًا إلى دورها، تُعد وزارة الخارجية الوصول، عدم استنفاد عمليات إدارة المخاطر، غياب هدفًا رئيسيًا لهجمات السايبر من قبل جهات معادية آليات إنذار كافية وعدم استكمال تسجيل قواعد متنوعة، بدءًا من القراصنة (الهاكرز) ووصو ًال إلى المعلومات كما يقتضيه القانون. تبرز هذه النتائج جهات دولية. تؤكد نتائج الرقابة الحاجة إلى تعزيز بشكل خاص في ظل االرتفاع الملحوظ (نحو %130) آليات اإلشراف والرقابة لدى إدارة وزارة الخارجية في نطاق اإلنذارات السيبرانية التي وردت بشأن في كل ما يتعلق بأنظمة المعلومات وأمن المعلومات الوزارة في سنة 2024، وتوضح أهمية ضمان توفير في الوزارة، بهدف ضمان التشغيل السليم لمنظومة حماية فعالة ألصول المعلومات التابعة للدولة. الحوسبة واالتصاالت التابعة لها، وتحسين مستوى حماية الوزارة وممتلكاتها. يتناول التقرير أيضًا الحماية السيبرانية في العمل عن بُعد، الذي أصبح في السنوات األخيرة يتناول أحد فصول التقرير تطبيق السياسة جزءًا ال يتجزأ من نشاط الهيئات العامة واألمنية، الحكومية لتعزيز الخدمات العامة الرقمية وبشكل أكبر خالل فترة جائحة الكورونا وخالل بواسطة منظومة التعريف الوطنية والمنطقة حرب السيوف الحديدية. في إطار الرقابة تم فحص الشخصية الحكومية. أظهرت الرقابة أنه رغم جاهزية الهيئات الحيوية، ومنها شرطة إسرائيل اتخاذ العديد من القرارات الحكومية منذ سنة 2014 بشأن تعزيز الخدمات المحوسبة، وعلى الرغم من والسلطة القطرية لإلطفاء واإلنقاذ، للتعامل مع أن نحو 4.6 مليون مواطن مسجلون بالفعل في التهديدات السيبرانية المرافقة للعمل عن بُعد. منظومة التعريف الوطنية، فإن تطبيق هذه السياسة أظهرت الرقابة وجود فجوات معينة في مدى مالءمة ال يزال جزئيًا وبطيئًا. 16% فقط من الخدمات التي تم آليات الحماية والرقابة للمخاطر القائمة، كما تم حصرها موصولة بمنظومة التعريف، نحو 23% فقط من أيضًا الكشف عن وجود نواقص وإخفاقات من خالل النماذج المحوسبة المعرّفة تُدار بواسطتها، من بين فحص اختراق أجراه مكتب مراقب الدولة لمنظومة آالف الخدمات الحكومية أتيح الوصول الى وفقط 233 العمل عن بُعد التابعة لسلطة اإلطفاء واإلنقاذ. نموذج فقط في المنطقة الشخصية. كما تبيّن أن تؤكد هذه النتائج الحاجة إلى استكمال إعداد 15 سلطة فقط من أصل 258 سلطة محلية اتصلت خطط العمل وتعزيز الجاهزية لألمن السيبراني في بمنظومة التعريف الوطنية، وأن نطاق اتصال الوزارات الهيئات الحيوية في الدولة. الحكومية والهيئات العامة اإلضافية بهذه المنظومات محدود، بصورة تمس بقدرة الجمهور على تلقي يشير مجمل نتائج التقرير إلى أن تقدم دولة إسرائيل דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 12 סיון התשפ"ו מאי 2026 نحو الحوكمة الرقمية المتقدمة يستوجب استثمارًا متواص ًال في البنى السيبرانية التحتية، في إدارة المخاطر، في الرقابة وفي اإلنفاذ، إلى جانب وجوب تعاون وثيق بين جميع الهيئات العامة. إن الحماية المالئمة ألنظمة المعلومات والخدمات الرقمية ليست مجرد حاجة تكنولوجية - بل إنها شرط ضروري للحفاظ على ثقة الجمهور وحماية خصوصية المواطنين وضمان األداء السليم والمتواصل للخدمة العامة. يقع على كاهل الهيئات الخاضعة للرقابة واجب العمل بصورة سريعة وناجعة لتصحيح اإلخفاقات والنواقص التي ُذُكرت في هذا التقرير. أتوجه بالشكر الجزيل إلى المستخدمين في مكتب مراقب الدولة، الذين عملوا على إعداد هذا التقرير بمهنية وبدقة وإخالص، ومن منطلق الشعور بالرسالة. آمل أن تساعد نتائج التقرير وتوصياته في تعزيز المنظومات السيبرانية وأمن المعلومات في القطاع العام، وأن تسهم في تحسين الخدمة المقدمة لمواطني دولة إسرائيل. نبتهل وندعو بالشفاء العاجل للجرحى، واعادة تأهيل المختطفين الذين عادوا إلينا وأبناء عائالتهم، وبعودة جميع ال ُمخْلين إلى بيوتهم، وسالمة جنودنا، ونجاح قوات األمن في الدفاع عن بالدنا. متنياهو أنـچلمان القدس، مراقب الدولة أيّار 2026 ومفوَض شكاوى الجمهور ד ו ח מ ב ק ר ה מ ד י נ ה שירותים מקוונים לציבור: ההזדהות הלאומית והאזור האישי הממשלתי - דוח מיוחד ▪ סיוון התשפ"ו ▪ מאי 6202 ▪ דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 15 סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 שירותים מקוונים לציבור: ההזדהות הלאומית והאזור האישי הממשלתי - דוח מיוחד תקציר מערכת ההזדהות הלאומית והאזור האישי הממשלתי הם נדבך מרכזי באסטרטגיה הדיגיטלית של ממשלת ישראל, ומטרתם לאפשר גישה טכנולוגית, מאובטחת, אחודה, רציפה ונגישה לשירותים ממשלתיים מקוונים עבור אזרחים ועסקים (גישה המותנית בזיהוי פרטני של מקבל השירות). מערכת ההזדהות מאפשרת למשתמש גישה גם לאזור האישי הממשלתי שנועד לאפשר לאזרחים ולעסקים להתעדכן במידע אישי שקיים במשרדי הממשלה; לבצע פעולות בעצמם; לקבל התראות ותזכורות על פעולות לביצוע, טפסים להגשה או רישיונות לחידוש; ולהתעדכן בסטטוס הפעולות שביצעו מול משרדי הממשלה. במהלך השנים 2014 עד 2025 התקבלו בממשלה כמה החלטות בעניין קידום השירותים הדיגיטליים לציבור. מכלול החלטות אלה יצר מדיניות ממשלתית רציפה, אשר נועדה לבסס את מערכת ההזדהות בכלל ואת האזור האישי בפרט כמרכיבים מרכזיים במתן שירותים מקוונים לאזרחים ולעסקים. מערכת ההזדהות הלאומית והאזור האישי עלו לאוויר בשנת 2019. 4.6 מיליון רק 16% מאות%23 בלבד אזרחים היו מהשירותים טפסים ממשלתיים מהטפסים רשומים למערכת הממשלתיים המיועדים לשימוש הממשלתיים ההזדהות שמופו עד כה הציבור לקבלת המקוונים המזוהים הלאומית בסוף מחוברים למערכת שירותים אינם (רק כ-400 מתוך שנת 2024 ההזדהות מקוונים, והם כ-800,1) מנוהלים הלאומית מוצעים להדפסה במערכת ההזדהות ולמילוי ידני בלבד הלאומית רק 233 מתוך אלפי רק 1 רק 6% 3.2 מיליון שירותים המוצעים רק בית חולים מהרשויות רישיונות רכב הופקו לציבור על ידי ממשלתי כללי המקומיות (15 בשנת 2024 הממשלה הונגשו אחד מתוך 11 מתוך 825) ניצלו באמצעות האזור באזור האישי מחובר למערכת את אפשרות האישי הממשלתי והעסקי ההזדהות החיבור למערכת הממשלתי ההזדהות הלאומית דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 16 שירותים מקוונים לציבור: ההזדהות הלאומית והאזור האישי הממשלתי-דוח מיוחד סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 בחודשים ינואר עד יולי 2025 בדק משרד מבקר המדינה את יישום המדיניות הממשלתית בדבר הענקת שירותים ציבוריים מקוונים לתושבי המדינה. בביקורת זו נבחן היישום של החלטות הממשלה בנוגע למערכת ההזדהות הלאומית ובנוגע לאזור האישי הממשלתי. הביקורת התמקדה בתהליכי ההזדהות ובהיקף היישומים והשירותים המוצעים לאזרחים ולעסקים וכלולים במערכת ההזדהות ובאזור האישי וכן בחוויית המשתמש בעת תהליכי ההרשמה וההזדהות במערכת ההזדהות ובשימוש באזור האישי. בביקורת נבדקו פעילות מערך הדיגיטל ליישום החלטות הממשלה ושיתוף הפעולה של משרדי ממשלה וגופים נוספים כדי לאפשר לציבור להתחבר למערכת ההזדהות ולקבל שירותים באזור האישי. בדיקות השלמה נעשו ביחידה להזדהות וליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, ברשות המיסים בישראל, במוסד לביטוח לאומי ובשירות התעסוקה. מערכת ההזדהות הלאומית חיבור משרדי הממשלה ויחידות הסמך למערכת ההזדהות הלאומית • יותר מעשור לאחר ההחלטה על הקמת מערכת ההזדהות והחלטות נוספות שקיבלה הממשלה בהמשך, וחרף ההנחיה של היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים בדבר חיבור משרדי הממשלה ויחידות הסמך למערכת ההזדהות הלאומית, נמצאו פערים ניכרים בהתחברות שלהם למערכת - 8 משרדי ממשלה מתוך 31 (%26) אינם מחוברים למערכת ההזדהות, ובהם משרד החוץ ומשרד הביטחון המנהל מערכות הזדהות עצמאיות למתן שירותים לאזרחים. מבין 23 המשרדים המחוברים למערכת ההזדהות הלאומית, שלושה משרדים - משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות ומשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה - מאפשרים לקבל באמצעותה רק חלק מהשירותים שהם מספקים, ואילו שירותים אחרים מוצעים לציבור באמצעות מערכת הזדהות עצמאית, כדוגמת מערכת לטובת פרויקט הגרלות דירה בהנחה במשרד הבינוי והשיכון, מערכת יעלה לתהליכי שירות מקוונים בתחום הרישוי והפיקוח במשרד החקלאות ומערכת קדמת המדע במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה. • רק 11 יחידות סמך ממשלתיות (%30) מתוך כ-36 היחידות מחוברות למערכת ההזדהות הלאומית. נמצא כי המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה, הפועלים כתאגידים סטטוטוריים, ורשות המיסים, שהיא יחידת סמך - אינם מחוברים למערכת ההזדהות הלאומית ומנהלים מערכות הזדהות עצמאיות, אף ששלושתם נותנים שירות משמעותי לציבור ואף שנדרשו על פי החלטות הממשלה להתחבר למערכת. כן נמצא כי רק בית החולים רמב"ם, אחד מ-11 בתי החולים הממשלתיים הכלליים, שהם יחידות סמך של משרד הבריאות, מחובר למערכת ההזדהות הלאומית. • ישנם משרדים ויחידות ממשלתיות שלא התחברו למערכת ההזדהות הלאומית והם מנהלים מערכות הזדהות עצמאיות. הניהול והתחזוקה של מערכת הזדהות עצמאית לצד מערכת ההזדהות הלאומית מביאים לחוסר יעילות, לחשיפה לליקויי אבטחת מידע ולהערמת קשיים על האזרחים והעסקים החפצים לקבל שירותים מגופים אלו. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 17 שירותים מקוונים לציבור: ההזדהות הלאומית והאזור האישי הממשלתי-דוח מיוחד סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 התחברות מצומצמת של רשויות מקומיות למערכת ההזדהות הלאומיתלשם מתן שירות לתושב -הגם שהחלטת הממשלה לא חייבה את הרשויות המקומיות להתחבר למערכת, היא הניעה את המהלכים לחיבור השלטון המקומי למערכת ההזדהות הלאומית. התברר כי כחמש שנים לאחר שהתקבלה ההחלטה רק כ-%6 מהרשויות המקומיות (15 מתוך 258) התחברו למערכת כחלופה להזדהות באתר הרשות המקומית.היעדר חיבור של רשויות מקומיות למערכת ההזדהות הלאומית, פוגע בשירות לאזרח שכן הוא מונע את האפשרות להזדהות אחודה לשם קבלת כלל השירותים הממשלתיים והמוניציפליים ומאלץ את האזרחים להתנהל בנפרד מול כל גוף. נוסף על כך, השימוש במערכת הזדהות מקומית, מלבד עלות ניהולה והחזקתה, עלול להחליש את אבטחתו והגנתו של המידע האישי של האזרח ואף לחשוף אותו למתקפות סייבר, לשימוש לא מורשה ולאפשרות של דלף מידע. דיווח של משרדים ויחידות סמך ליחידה להזדהות וליישומים ביומטריים - יש משרדים ויחידות סמך בעלי מערכת הזדהות עצמאית שאינם מדווחים ליחידה על אופן ביצוע הזיהוי ביישומים שהם מפעילים עבור הציבור, ובהם רשות המיסים, משרד הביטחון ורשות החברות הממשלתיות. בהיעדר דיווח כנדרש על פי החלטת הממשלה, היחידה להזדהות מוגבלת ביכולתה להנחות ולבקר את המשרדים ויחידות הסמך ולוודא כי השירותים שהם מספקים עומדים ברמת הסמך להבטחת הזהות בהרשמה ובאימות הנדרשת על פי מדיניות ההזדהות הלאומית הבטוחה לשמירה על הפרטיות, אבטחת המידע והגנה מפני התחזות או גניבת זהות. מיפוי היישומים והשירותים שניתן לחבר למערכת ההזדהות הלאומית - למערך הדיגיטל אין יכולת להעריך את פוטנציאל החיבור של מערכת ההזדהות הלאומית לכלל השירותים הדיגיטליים בממשלה ובגופים ציבוריים נוספים מאחר שהוא עדיין לא השלים את מיפוי השירותים הללו. מערך הדיגיטל מיפה עד למועד הביקורת כ-4,000 שירותים שהממשלה נותנת לציבור, כך שניתן להעריך ש-650 השירותים שמוצעים לציבור במסגרת מערכת ההזדהות הלאומית הם כ-16% מהשירותים שמופו עד למועד זה. מלבד השירותים שכבר מופו, יש עוד מאות או אלפי שירותים שטרם מופו ותוקפו (פעולת התיקוף כוללת בין היתר תיעוד האסמכתאות הנדרשות והגופים המעורבים), ובהם שירותים מקוונים לאזרחים ולעסקים הניתנים על ידי גופים סטטוטוריים, רשויות מקומיות, בתי חולים ממשלתיים וגופים ציבוריים נוספים. היעדר תמונה ברורה של היישומים והשירותים הדיגיטליים שנותנים גופי הממשלה והגופים הציבוריים פוגע במימוש הפוטנציאל והיכולות של מערכת ההזדהות הלאומית. כמו כן בהעדר מיפוי אין ליחידה להזדהות אפשרות להבטיח שכלל היישומים המזוהים עומדים בדרישות המדיניות הלאומית להזדהות בטוחה. בנוסף הדבר פוגע ביכולת לממש כראוי את מדיניות "פעם אחת", המבוססת על מתן שירותים לאזרח תוך זיהויו האחיד בכלל המערכות הממשלתיות. היקף השימוש בטפסים מקוונים מזוהים - פחות מ-25% (כ-400 בלבד) מהטפסים שמנהלים משרדי הממשלה באמצעות מערך הדיגיטל הם טפסים מקוונים מזוהים, שמייתרים את הצורך בהזנת נתונים אישיים על ידי האזרח. מערך הדיגיטל לא קבע מדיניות בנוגע לטפסים המקוונים בכלל ולטפסים המזוהים בפרט כדי לקדם באופן פעיל את מימוש הרציונל שנקבע בהחלטת הממשלה לשימוש בתשתיות ממשל זמין ובטפסים מקוונים מזוהים לצורך מימוש מדיניות"פעם אחת." טפסים למילוי ידני - קיימים שירותים רבים לציבור שניתן לצרוך רק באופן לא מקוון באמצעות טפסים להדפסה ולמילוי ידני בלבד, ובהם השירותים הקונסולריים של משרד החוץ - 16 מתוך 18 טפסים (89%;) בתי הדין הרבניים - 31 מתוך 39 טפסים (79%;) ורשות האוכלוסין וההגירה - 71 מתוך כ-140 טפסים (51%). המצב הקיים מקשה על הציבור ודורש ריבוי פעולות ידניות לשם צריכת השירותים, אינו מאפשר לעמוד בהחלטות הממשלה הנוגעות לצמצום הנטל הבירוקרטי על אזרח ולייעל את השירות הניתן לו ואף משקף חוסר יעילות שכן הוא מחייב טיפול ידני בטפסים אלו בגופים נותני השירותים. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 18 שירותים מקוונים לציבור: ההזדהות הלאומית והאזור האישי הממשלתי-דוח מיוחד סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 האזור האישי הממשלתי הנגשה מצומצמת של שירותים באזור האישי הממשלתי - בחלוף כחמש שנים מקבלת החלטת הממשלה על האצת פיתוח האזור האישי הממשלתי באופן שיאפשר לציבור לבצע את כלל הפעולות הנדרשות מול משרדי ממשלה וגופים ציבוריים באמצעותו, רק 34 מתוך יותר מ-67 משרדי ממשלה ויחידות סמך הציעו שירותים במסגרת האזור האישי והעסקי, ואף זאת באופן חלקי - 233 שירותים מתוך אלפי שירותים פוטנציאליים. כמו כן, מאות רשויות מקומיות ועשרות גופים ציבוריים נוספים המציעים שירותים מקוונים לאזרחים ולעסקים בתחומי חיים רבים ומגוונים,ובהם חינוך, תעסוקה, בריאות, נכויות ומוגבלויות, שירותים לשוהים בחוץ לארץ והגנת הצרכן, אינם מנגישים אותם באזור האישי הממשלתי. לפיכך האזור האישי אינו מממש את ייעודו כתשתית מרכזית דיגיטלית לקשר עם האזרח ולביצוע פעולות על ידו למול הממשלה והגופים הציבוריים. גופים ציבוריים המפעילים אזור אישי עצמאי הנפרד מהאזור האישי הממשלתי - מאות שירותים מוצעים לאזרחים ולעסקים באזורים אישיים עצמאיים של גופים ציבוריים שונים שאינם מחוברים לאזור האישי הממשלתי, ובהם משרד הביטחון, משרד החקלאות, משרד הבינוי והשיכון, שירות התעסוקה, צה"ל, הרשויות המקומיות, רשות המיסים, המוסד לביטוח לאומי ומשרד החינוך. קבלת השירותים מהאזורים האישיים הללו שלא באמצעות האזור האישי הממשלתי מחייבת תהליכי הזדהות נוספים לשם כניסה לכל אתר בנפרד, ואינה מאפשרת שמירה על אחידות המעניקה חוויה אמינה ומוכרת למשתמש עם שירות שלם ואחוד; מענה מלא בכתובת אחת; שירות פשוט, נוח וברור, ללא בזבוז זמן ומשאבים. הנגשת שירותים בקשר לאירועים מרכזיים בחיי האדם (אירועי חיים) - יותר מארבע שנים אחרי המועד שנקבע למימוש החלטת הממשלה שמטרתה להקל על האזרח בביצוע פעולות מול גופים ממשלתיים ובייחוד בעת אירועי חיים משמעותיים (כגון לידה, מעבר דירה ומעבר בין עבודות),%42 מהשירותים הניתנים בעת אירועים אלו (18 מתוך 43,) שנקבע בהחלטת הממשלה כי יועלו לאזור האישי, עדיין אינם פועלים בו. עקב כך, האזרח עדיין נדרש לבצע את רוב הפעולות הבירוקרטיות הנוגעות לאירועי חיים באמצעות ניווט עצמאי ונפרד באתרים השונים של נותני השירותים. לדוגמה, בעת מעבר בין עבודות שלושה גופים שונים מטפלים בתהליכי חיפוש עבודה, באבחון תעסוקתי, בבקשות להחזר מס ולהבטחת הכנסה ובתיאום מס. היקףהשירותים הניתן באזור העסקי באתר הממשלתי - בסוף שנת 2024 הוצעו באזור העסקי רק 46 מתוך מאות השירותים שנותנת הממשלה לעסקים; מדובר בשירותים שנותנים עשרה גופים בלבד מתוך כ-67 משרדי הממשלה ויחידות הסמך ועשרות הגופים הציבוריים הנותנים שירותים לעסקים. גופים מרובי שירותים לעסקים, ובהם רשות המיסים, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, מציעים, אם בכלל, שירותים מעטים בלבד באזור העסקי. היקף השירותים הדל המוצע באזור העסקי אינו נותן מענה של ממש לצורך בשירותים דיגיטליים מתקדמים לעסקים המרוכזים במקום אחד ומשקף אי יישום של החלטת הממשלה בנושא. חוויית המשתמש בתהליך ההזדהות ובאזור האישי הממשלתי חוויית המשתמש במערכת ההזדהות ובאזור האישי- תהליך ההרשמה הקיים ומאגרי האימות הקיימים אינם מאפשרים לאזרחים שאין להם כרטיס אשראי ודרכון בתוקף להירשם באופן קל ונוח למערכת. כמו כן, בתהליך ההזדהות המשתמש מועבר ככלל למנגנון שלילת היותו בוט באמצעות תהליך זיהוי אלמנטים מתוך תמונה שחוזר על עצמו שוב ושוב פעמים רבות. תהליך מייגע זה פוגע בחוויית המשתמש; הוא עלול להפחית את הנכונות להשתמש באתר ולהגדיל את שיעורי הנטישה של תהליך ההזדהות בכלל ושל השימוש באזור האישי בפרט. יצוין כי גם מסקר שביצע מערך הדיגיטל בשנת 2024 בקרב משתמשי האזור האישי, עלה כי 65% מהם חוו קשיים בתהליך ההזדהות והכניסה לאזור האישי. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 19 שירותים מקוונים לציבור: ההזדהות הלאומית והאזור האישי הממשלתי-דוח מיוחד סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 התמצאות באזור האישי ובתוכן המצוי בו - המסך הראשי שמוצג לאזרח לאחר התחברותו לאזור האישי ואשר אמור להיות שער כניסה לשימוש יעיל באזור זה אינו מממש תכלית זו: המסך הראשי אינו מציג למשתמש מידע משמעותי, כדוגמת לוח מחוונים (דשבורד) ובו נתונים על אודותיו; השירות המוצע במסך זה מצומצם בהתחשב באלפי השירותים שהממשלה מציעה לאזרחיה; הוא אינו מבליט את השירותים המרכזיים הנדרשים לאזרח בתחומי החיים השונים; הוא אינו כולל קטלוג של השירותים המקוונים המוצעים באתר - הן ישירות והן כקישור לאתרים אחרים; ותוכנו מוצג בעברית ובערבית בלבד, ואינו מונגש לדוברי שפות אחרות כגון רוסית או אנגלית. פעילות מערך הדיגיטל - תצוין לחיוב פעילות מערך הדיגיטל לקידום הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזר הציבורי, ובכלל זה הקמת התשתיות הרלוונטיות, פעילות למיפוי השירותים, הקמת תשתיות המאפשרות הן הוספה של טפסים מקוונים מזוהים והן הוספת שירותים לאזור האישי באופן עצמאי על ידי המשרדים וקידום תהליך הדיגיטציה ברשויות המקומיות. בתקופת הביקורת ובעקבותיה יישם מערך הדיגיטל כמה שינויים בתהליכי ההזדהות המשפיעים לטובה עלחוויית המשתמש; בין היתר הוא יישם בתהליך ההזדהות מנגנון חדש לשלילת הזדהות של בוטים, המבוסס על רכיב חדש שפועל בצורה שונה ומשפר את חוויית המשתמש. על משרדי הממשלה ויחידות הסמך - לרבות בתי החולים הממשלתיים - להתחבר למערכת ההזדהות הלאומית ולהציעלציבור באמצעותה אתשירותיהםהמזוהים. בכלל זה, על משרד החוץ, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות ומשרד הביטחון להשלים את חיבור כלל השירותים המזוהים שהם מציעים לציבור למערכת ההזדהות הלאומית ולאפשר לכלל המשתמשים לקבל את כל השירותים המזוהים באמצעות מערכת הזדהות אחת. כמו כן, על רשות המיסים, המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה בשיתוף מערך הדיגיטל לבצע את ההתאמות הנדרשות והסרת חסמים טכנולוגיים אם קיימים לצורך חיבורם למערכת ההזדהות הלאומית בהקדם. על היחידה להזדהות למפות את כלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך הנתונים לסמכותה בהתאם להחלטת הממשלה ולוודא כי גופים אלו ידווחו לה על כלל השירותים המזוהים הניתנים על ידם ועל אופן ביצוע הזיהוי בהם. על היחידה להזדהות לקבוע מנגנוני הנחיה ובקרה יזומים כגון דגימות כדי להבטיח שהשירותים המזוהים הניתנים על ידי גופים אלו אכן עומדים ברמת הסמך להזדהות הנדרשת על פי המדיניות, בהתאם להחלטה 2960. לאור היתרונות שבשימוש במערכת ההזדהות הלאומית, ובהם החיסכון בצורך בניהול ובתחזוקה של מערכת הזדהות עצמאית, הסתמכות על התשתית הממשלתית המאובטחת ושיפור השירות הציבורי לאזרחים ולעסקים, מומלץ כי מערך הדיגיטל בשיתוף היחידה להזדהות, לאחר שישקלו ויבחנו את הנושא, יפעלו לאסדרה מתאימה כך שגופים ציבוריים המספקים שירותים הדורשים הזדהות יחויבו להתחבר למערכת ההזדהות הלאומית. מומלץ כיהגופים הסטטוטורייםוכן הרשויות המקומיות שטרם התחברו למערכת ההזדהות הלאומית, בשיתוף מערך הדיגיטל ומשרד הפנים, יקדמו את תהליכי החיבור למערכת ההזדהות כדי לשפר את השירות לאזרח, תוך חיסכון בעלויות של הפעלת מערכות מקבילות, וכדי שכלל הגופים הציבוריים יפעלו על בסיס פרוטוקול הזדהות ממלכתי אחיד ומאובטח. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 20 שירותים מקוונים לציבור: ההזדהות הלאומית והאזור האישי הממשלתי-דוח מיוחד סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 מומלץ שמערך הדיגיטל יקבע מדיניות בעניין הטפסים המקוונים ויכין תוכנית מערכתית לקידום ההמרה של טפסים לא מקוונים ושל טפסים מקוונים לא מזוהים לטפסים מקוונים מזוהים. בהמשך לכך, מומלץ שהמערך יקדם מול משרדי הממשלה הרלוונטיים את מימוש התוכנית כך שהיקף הטפסים המקוונים המזוהים יגדל באופן ניכר. עוד מומלץ כי מערך הדיגיטל, בשיתוף הגופים הציבורים הרלוונטיים, יוסיף לאזור האישי הממשלתי את המידע בנוגע לסטטוס הטיפול בבקשות שהוגשו באמצעות טפסים אלו. על משרדי הממשלה ויחידות הסמך, ובפרט על בתי הדין הרבניים, משרד החוץ ורשות האוכלוסין, להמשיך ולקדם בסיוע מערך הדיגיטל את הנגשת הטפסים הרלוונטיים באתריהם גם כטפסים מקוונים ומזוהים. לשם שיפור השירות לאזרח וצמצום הנטל הבירוקרטי המוטל עליו, וכנדרש בהחלטות הממשלה, על כל משרדי הממשלה, יחידות הסמך והרשויות המקומיות, ובפרט הגופים הכלולים בהחלטות הממשלה - משרד הביטחון, משרד החקלאות, משרד הבינוי והשיכון, שירות התעסוקה, צה"ל, הרשויות המקומיות, רשות המיסים, המוסד לביטוח לאומי, משרד החינוך, רשות האוכלוסין וחברת החשמל - האמונים על מאות שירותים המיועדים לאזרחים ולעסקים, להמשיך ולקדם את הנגשת השירותים המוצעים על ידם גם באמצעות האזור האישי הממשלתי, ובכלל זה לשקף מידע חשוב ועדכני לאזרח - כדוגמת חובות, זיכויים, התראות על הצורך בביצוע פעולות, הודעות חשובות ודוחות שנדרש להגישם. על כלל הגופים הנותנים שירותים לעסקים, ובפרט רשות המיסים, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד האנרגייה והמשרד להגנת הסביבה, להנגיש בהקדם את שירותיהם לעסקים גם במסגרת האזור העסקי, באופן ישיר או באמצעות קישור מתוך האזור העסקי הממשלתי אל האתר האישי של כל אחד מהגופים. על מערך הדיגיטל להרחיב ולטייב את פעילות האזור האישי והעסקי בהתאם להחלטת הממשלה, כך שיעמוד לרשות אזרחי המדינה אזור אישי ועסקי מתקדם, משמעותי, שימושי ואינטראקטיבי, המאפשר גישה פשוטה ונוחה לכלל השירותים המקוונים הממשלתיים. חוויית משתמש טובה תורמת ליעילות השירות, לשוויון בגישה, לשקיפות ולשיפור היחסים שבין המדינה לאזרח. על מערך הדיגיטל לשפר באופן ניכר את חוויית המשתמשים בתהליכי ההרשמה וההזדהות למערכת ההזדהות והשימוש באזור האישי. מומלץ להוסיף לוח מחוונים מרוכז מותאם אישית המציג את המידע הרלוונטי לאזרח באותו המועד, כדוגמת חובות לתשלום וזיכויים,ולהרחיב את ההתראותעלפעולותשיש לבצע, הודעות חשובות ודוחות שנדרש להגישם - תזכורות אשר יהיה בהן כדי לשפר את חוויית המשתמש ולהגביר את התועלת שהציבור יכול להפיק מהאזור האישי. כמו כן מומלץ להוסיף מפת אתר וקטלוג של השירותים המוצעים במסגרת האזור האישי, להנגישו לדוברי שפות נוספות ולבחון שילוב מנגנוני אבטחה שלא יפגעו בחוויית השימוש באתר. זאת, לצד הרחבה ניכרת של סל השירותים המוצעים באזור האישי לשם שיפור חוויית המשתמש, כפי שנקבע בהחלטות הממשלה שתכליתן להנגיש את כלל שירותי הממשלה באזור האישי. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 21 שירותים מקוונים לציבור: ההזדהות הלאומית והאזור האישי הממשלתי-דוח מיוחד סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 עיקרי הליקויים בדוח בשנים האחרונות חלה ברחבי העולם האצה ניכרת בפיתוח ובהנגשה של שירותים דיגיטליים מזוהים, ומדינות רבות מציעות כיום שירותים אלו בהיקף רחב. לצורך מתן שירותים מזוהים באופן מרוכז ובהיקף הראוי נדרש להקים ולהפעיל תשתית ממשלתית מרכזית, אשר תאפשר מנגנון הזדהות אחוד מול מגוון רחב של אתרים ושירותים ממשלתיים וכן אזור אישי ממוקד אשר ירכז את כלל השירותים הממשלתיים המיועדים לאזרחים ולעסקים. משנת 2014 קיבלה ממשלת ישראל כמה החלטות שתכליתן להעניק לאזרחים את מרב השירותים הציבוריים באופן מקוון. יישומה של מדיניות ממשלתית זו מחייבת מימוש של החלטות הממשלה בקשר להקמת מערכת הזדהות לאומית דיגיטלית ואזור אישי ממשלתי שירכז את כלל השירותים הציבוריים לאזרח באתר אחד. יישום המדיניות הממשלתית והחלטות הממשלה בנושא נוגע למאות גופים ממשלתיים וציבוריים, ובהם משרדי ממשלה, תאגידים סטטוטוריים, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ועוד, המספקים אלפי שירותים שניתנים כיום לציבור ללא מיצוי האפשרויות המקוונות שיש בהן כדי לטייב ולייעל את השירות באופן דרמטי. ממצאיו של דוח ביקורת זה מצביעים על כך שיותר מעשור אחרי החלטת הממשלה הראשונה על הקמת תשתית ההזדהות הממשלתית, ועל אף שורה של החלטות ממשלה נוספות שהתקבלו במהלך עשור זה בעניין מערכת ההזדהות והאזור האישי, המדיניות הממשלתית וההחלטות שנועדו לקדמה מיושמות באופן איטי וחלקי, ואזרחי המדינה עדיין אינם יכולים ליהנות מקבלת מרבית השירותים הציבוריים באופן מקוון, מרוכז וידידותי. בביקורת נמצאו פערים בפעולות מערך הדיגיטל ליישום החלטות הממשלה בנוגע למערכת ההזדהות הלאומית והאזור האישי, בפעולות מערך הסייבר ליישום המדיניות הלאומית להזדהות בטוחה ובפעולתם של משרדי ממשלה וגופים ציבורים דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 22 שירותים מקוונים לציבור: ההזדהות הלאומית והאזור האישי הממשלתי-דוח מיוחד סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 נוספים לצורך התחברות למערכת ההזדהות ולאזור האישי. פערים אלה נמצאו בארבעה תחומים מרכזיים: היעדר תמונת מצב בדבר פוטנציאל השירותים לחיבור למערכת ההזדהות ממשלתית; חיבור חלקי בלבד של גופים ציבוריים למערכת ההזדהות הלאומית; חיבור חלקי בלבד של גופים ציבוריים ומיעוט שירותים ממשלתיים המונגשים לאזרח באזור האישי הממשלתי; ופערים בחוויית המשתמש בתהליך ההזדהות ובאזור האישי הממשלתי. ייעודו של האזור האישי כתשתית מרכזית דיגיטלית לקשר עם האזרח ולביצוע פעולות על ידיו למול הממשלה והגופים הציבוריים, מחייב את כלל הגופים הציבוריים להתחבר למערכת ההזדהות הלאומית ולהציע פרו-אקטיבית באמצעות האזור האישי והעסקי שירותים נגישים ומותאמים אישית, מקצה לקצה, וזאת באופן ידידותי, פשוט, נוח וברור. כדי להשיג יעילות וחיסכון, צמיחה כלכלית ופישוט של תהליכים בירוקרטיים באמצעות טרנספורמציה דיגיטלית לאומית, על מערך הדיגיטל להכין תוכנית עבודה מפורטת להרחבת היקף היישומים המחוברים למערכת ההזדהות הלאומית והשירותים המוצעים במסגרת האזור האישי והעסקי, ובכלל זה לוחות הזמנים והבקרות הנדרשות להבטחת מימושה, וככל הנדרש לקדם החלטות ממשלה לאכיפת שיתוף הפעולה של משרדי הממשלה והגופים הציבוריים לשם קידום הטרנספורמציה הדיגיטלית של שירותיהם במערכת ההזדהות הלאומית ובאזור האישי הממשלתי. ד ו ח מ ב ק ר ה מ ד י נ ה הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בעיתות שגרה וחירום ▪ סיוון התשפ"ו ▪ מאי 6202 ▪ דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 25 סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בעיתות שגרה וחירום תקציר "עבודה מרחוק" מתבצעת בכמה מתווים: עבודה המתבצעת בדרך כלל מבית המגורים של העובד או ממקום אחר תוך שימוש בטכנולוגיית מידע ותקשורת ולא מהאתר של המעסיק (מקום העבודה); התחברות של עובדי שטח למערכות הארגון. בעידן הטכנולוגי עבודה מרחוק הפכה לחלק בלתי נפרד מתפקוד המשק. עבודה מרחוק מאפשרת גמישות תפעולית (כגון לעובדים הנדרשים לעבוד במקומות גיאוגרפיים שונים), וכן היא מקנה גמישות לעובדים המבקשים לאזן בין העבודה לבית ומאפשרת שמירה על רציפות תפקודית במצבי משבר (כמו מלחמות או מגפות) שבהם עובדים אינם יכולים להגיע למקום עבודתם. למשל, הצורך של ארגונים בכל העולם ביכולת עבודה מרחוק התעצם במיוחד בעת מגפת הקורונה, ובישראל הוא התעצם גם בתקופת מלחמת חרבות ברזל. נציבות שירות המדינה מאפשרת כיום לכל עובד מדינה לעבוד מרחוק יום בשבוע, ומרבית הגופים בשירות המדינה עובדים כך. מדובר במאות אלפי עובדים במגזר הציבורי ובהם משרדי הממשלה, מערכת החינוך הממשלתית, מערכת הבריאות הממשלתית, גופי הביטחון, חברות ממשלתיות, שלטון מקומי ותאגידים. שני הגופים העיקריים שנבדקו בביקורת הם משטרת ישראל (המשטרה) והרשות הארצית לכבאות והצלה (כב"ה), והם גופי החירום המרכזיים במדינת ישראל, הפועלים באופן שוטף למתן מענה מהיר ויעיל על אירועים מבצעיים, פליליים וביטחוניים - הן בעיתות שגרה והן בעיתות חירום. מערכות העבודה מרחוק הן כיום רכיב קריטי בתפקודו של מערך הביטחון הלאומי. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 26 הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בעיתות שגרה וחירום סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 עבודה מרחוק - מתארי תקיפה ואיומים אפשריים הוכן בידי משרד מבקר המדינה. מאות אלפי עשרה חודשים 0 עובדי המגזר הציבורי רשאים לאחר שהנחה מערך הסייבר מבדקי חדירה בוצעו לעבוד יום בשבוע מהבית, והם הלאומי את מערך הדיגיטל להפסיק במערכת העבודה מבצעים זאת באמצעות את השימוש בתשתית העבודה מרחוק ברשות התחברות מרחוק לרשת מרחוק שלו משום שנמצאו בה לכבאות והצלה (עד המשרדית חולשות קריטיות אשר נוצלו לרעה, לביצוע המבדק על ידי נמצא כי מערך הדיגיטל ו-65% משרד מבקר המדינה ממשרדי הממשלה עדיין השתמשו במהלך הביקורת) בתשתית זו. השימוש בתשתית הופסק בינואר 2025 אלפי במאות מחשבים ניידים וטאבלטים של המשטרה כבאיות יש ללוחמי האש גישה לעבודה מרחוק משמשים לעבודה מרחוק מהשטח דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 27 הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בעיתות שגרה וחירום סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 בחודשים יולי 2024 עד אוגוסט 2025 בדק משרד מבקר המדינה את נושא הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בעיתות שגרה וחירום. במסגרת ביקורת זו נבדקו הרשתות הארגוניות של כמה גופים, ובהם גופים במגזר הביטחון הלאומי, המרבים להשתמש במתאר העבודה של עבודה מרחוק במסגרת פעילותם השוטפת, לרבות במסגרת פעילות מבצעית. בביקורת נבדקו בין היתר הנושאים האלו: אסדרה של אבטחת המידע בעבודה מרחוק, אבטחה של מכשירים ניידים ותהליכי העבודה מרחוק, אבטחת המשאבים הארגוניים בגישה מרחוק, מדיניות ונהלים לגבי עבודה מרחוק ועבודה בשעת חירום. הביקורת נעשתה ברשות הארצית לכבאות והצלה, במשטרת ישראל, בהנהלת בתי המשפט, במשרד הכלכלה והתעשייה - במערך הדיגיטל הלאומי (מערך הדיגיטל), לרבות ביחידה להגנת הסייבר בממשלה (יה"ב), במשרד ראש הממשלה - במערך הסייבר הלאומי (מס"ל) ובמשרד המשפטים - ברשות להגנת הפרטיות. יצוין כי חלק מהממצאים בדוח מסומנים עם סיווג חומרה גבוה (לרוב מדובר בממצאים רוחביים הנוגעים לגופים רבים או לממצאים שרמת הנזק שלהם עשויה להיות גבוהה או שההסתברות להתרחשותם גבוהה). משרד מבקר המדינה ביצע בכב"ה מבדק חדירה. מטרת המבדק הייתה לזהות חולשות העשויות לסכן את הזמינות, המהימנות והסודיות של התשתיות הנגישות לעובדים מרחוק, זאת באמצעות תרחישי תקיפה שונים שבמסגרתם מנוצלות חולשות אבטחה. מאחר שהבדיקה בוצעה בסביבת הייצור ננקטו כמה פעולות להפחתת הסיכונים הכרוכים בביצועה, והדבר השפיע על תכנון המבדק. למשל, כלים אוטומטיים הופעלו באמצעות סריקה מדורגת כדי שלא להכביד את העומסים על השרתים, ולא נוצלו חולשות שנמצאו במבדק אלא רק הּוכחה היכולת לנצלן. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את שיתוף הפעולה מצד כב"ה ויחידת הסייבר המגזרית של המשרד לביטחון לאומי (היחידה המגזרית) בכל שלבי מבדק החדירה: החל בתכנון המבדק, עבור דרך ביצועו ותהליך הצגת הממצאים וכלה בנקיטת פעולות לשיפור התהליכים הקיימים ובטיפול בחלק מהליקויים שנמצאו עוד לפני פרסום הדוח. ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם חלקים מפרק זה לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17(א) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב). דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 28 הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בעיתות שגרה וחירום סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 מסמך דגשים לעבודה מרחוק של הרשות להגנת הפרטיות - הרשות להגנת הפרטיות פרסמה בשנת 2020 - בעקבות התפשטות נגיף הקורונה - מסמך דגשים לעבודה מרחוק שלא התעדכן מאז ולכן כולל המלצות על שימוש בפתרונות אבטחת מידע שאינם עדכניים (כמו אנטי-וירוס) או פרוטוקולי הצפנה (כמו WPA2 ל-Fi-Wi.) השוואת הנושאים העיקריים בהנחיותיהם של מס"ל ויה"ב בנושא אבטחת העבודה מרחוק - אין תאימות בין הנחיות מס"ל בנושא עבודה מרחוק לאלו של יה"ב, אף שיה"ב מונחית על ידי מס"ל. פיקוח מס"ל על יישום הנחייתו בנושא עבודה מרחוק במערך הדיגיטל - מאוקטובר 2023, מועד פרסום ההנחיה לחיבור משתמשים מרחוק לרשת הארגונית בגופי תמ"ק (תשתיות מדינה קריטיות), מס"ל לא פיקח באופן מלא על יישום הבקרות הכלולות בהנחיה במערך הדיגיטל אלא ביצע מבדק חדירה לתשתית העבודה מרחוק ובמסגרתו נבדקו רק חלק מהנושאים. פיקוח יה"ב על יישום הנחייתה בנושא עבודה מרחוק במשרדי הממשלה - ממרץ 2020, מועד פרסום ההנחיה לגישה מרחוק, יה"ב לא ביצעה בקרה על אופן יישום ההנחיה במשרדי הממשלה המונחים על ידה. כמו כן, מדד יה"ב, שמשמש תבנית אחודה שלפיה מפקחים על עמידתם של משרדי ממשלה בהיבטים שונים של הנחיות אבטחת מידע, כולל רק חמש בקרות על עבודה מרחוק, וזאת בשעה שהנחיית יה"ב בנושא זה כוללת 45 בקרות, ועל כן יש חשש כי פיקוח על פי המדד מספק תמונת מצב חלקית בלבד על מצב אבטחת המידע בהיבטי עבודה מרחוק. פיקוח היחידה המגזרית של המשרד לביטחון לאומי על יישוםהנחייתמס"לבנושאעבודהמרחוק - מס"ל לא העביר ליחידה המגזרית של המשרד לביטחון לאומי את הנחייתו מאוקטובר 2023 לחיבור משתמשים מרחוק לרשת הארגונית. על כן היחידה המגזרית, האחראית להנחיית כב"ה,לא פיקחה על אופן יישום ההנחיה בכב"ה. השימוש של כ-65% ממשרדי הממשלה במוצר טכנולוגי לעבודה מרחוק שהיו בו חולשות רבות, ובניגוד להנחיית מס"ל - אף שמס"ל הנחה את מערך הדיגיטל עוד במרץ 2024 שלא להשתמש בכלי י"ג, המשמש לעבודה מרחוק, עקב הפגיעויות הרבות שהיו בו בשנים האחרונות, נכון לאוקטובר 2024 עדיין השתמשו בו מערך הדיגיטל ו-31 (65%) מ-48 משרדי הממשלה, בניגוד להנחיית מס"ל. יצוין כי מערך הדיגיטל נערך להחלפת כלי י"ג באמצעות התקשרות רכש חדשה לאחר קבלת ההנחיה ממס"ל להפסיק את השימוש במוצר, אולם לא הנחה את המשרדים להפסיק את השימוש במוצר זה ולעבור למוצר חליפי שהיה זמין לרכישה באמצעות אחד מן המכרזים המרכזיים הקיימים. רק בינואר 2025 נפסק השימוש במוצר. הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בכב"ה נושאי עבודה מרחוק במדיניות ונוהלי אבטחת מידע - מסמך מדיניות אבטחת המידע של כב"ה אינו עוסק בנושא העבודה מרחוק, ובנוהלי העבודה מרחוק חסרות בקרות מסוימות שנכללות בהנחיית מס"ל. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 29 הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בעיתות שגרה וחירום סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 נושאים טכנולוגיים שנבדקו בנושא עבודה מרחוק - נבדקו נושאים טכנולוגיים בכב"ה, במשטרה ובהב"ה. מצ"ב פירוט הנושאים שנבדקו: אבטחת גישת מחשבים ומכשירים מרוחקים, אבטחת תווך התקשורת בין המכשירים המרוחקים לארגון, אבטחת המערכות הארגוניות בהיבטי עבודה מרחוק, עדכוני מערכות הפעלה ואבטחה, ניהול משתמשים והרשאות בגישה מרחוק, ניטור אירועי עבודה מרחוק. בחלק מנושאים אלו בחלק מהגופים נמצאו פערים. יצוין כי חלק מן הפערים הללו תוקנו במהלך הביקורת. המשכיות עסקית ורציפות תפקודית - לכב"ה אין תוכנית המשכיות עסקית (BCP) ועל כן, בין השאר, אין ביכולתה להגדיר את הפערים בציוד וברישיונות הנדרשים לצורך עבודה מרחוק בשעת חירום כדי לשמור על רציפות תפקודית תקינה בעבודה מרחוק, בניגוד לנדרש על פי תורת ההגנה, ולפיה על הארגון לוודא כי הנהלת הארגון הגדירה ואישרה מדיניות ואסטרטגיה בנושא המשכיות עסקית (BCP). תרגילים להתמודדות עם מצבי חירום - לא בוצעו תרגולים להתמודדות עם אירועי חירום, בניגוד להנחיית מס"ל ולפיה יש לבצע תרגול עיתי של אירועים אלו. עקב כך קיים חשש כי הארגון לא יהיה ערוך לאירוע סייבר ולא ידע לקבל החלטות בזמן אמת וכי העבודה מרחוק תינזק. מבדקי חדירה למערכות עבודה מרחוק - בכב"ה לא בוצעו מבדקי חדירה למערכת העבודה מרחוק עד אפריל 2025 (המבדק שבוצע במסגרת הביקורת על ידי משרד מבקר המדינה), בניגוד להנחיה של מס"ל, ולפיה נדרש לבצע מבדק חדירה לפתרון הטכנולוגי המשמש לעבודה מרחוק. היעדר ביצוע של מבדקי חדירה גורם לכך שהארגון אינו ער לחולשות שבמערכותיו. מבדק החדירה שבוצע על ידי משרד מבקר המדינה - משרד מבקר המדינה ביצע סקר הערכות פגיעויות ומבדק חדירה (להלן - "מבדק חוסן") ברשת כב"ה. מטרת מבדק החוסן הייתה לזהות חולשות אבטחת מידע בתשתיות הגישה מרחוק ובתשתיות המחשוב ברשת ארגון כב"ה, אשר גורמים חיצוניים או פנימיים עשויים לנצלן לביצוע תרחישי תקיפה שונים ולהביא בכך לפגיעה בזמינות, במהימנות ובסודיות של המידע והמערכות ברשת. הגנת הסייבר בעבודה מרחוק במשטרה אימוץ של הנחיות מאסדר מדינתי - ככלל, החלטה של גוף בדבר אימוץ הנחיות של מאסדר מדינתי, כולן או חלקן, גם אם היא נעשית באופן וולונטרי, הינה מהלך אשר לדעת משרד מבקר המדינה מחייב את הגוף לקיים את ההנחיות שאימץ. על כן על הגוף להגדיר מראש את גבולות התחייבותו ולפרט את הטעמים להחרגת אותן הנחיות שבחר שלא לאמץ. אימוץ וולונטרי של חלקים מההנחיות שאינם מוגדרים, באופן שאינו מוסדר - עלול לרוקן מתוכן את מהלך האימוץ. נושא העבודה מרחוק במדיניות אבטחת מידע - מסמך מדיניות אבטחת המידע של המשטרה אינו עוסק בנושא העבודה מרחוק. נושאים טכנולוגיים שנבדקו בנושא עבודה מרחוק - נבדקו נושאים טכנולוגיים בכב"ה, במשטרה ובהב"ה. מצ"ב פירוט הנושאים שנבדקו: אבטחת גישת מחשבים ומכשירים מרוחקים, אבטחת תווך התקשורת בין המכשירים המרוחקים לארגון, אבטחת המערכות הארגוניות בהיבטי עבודה מרחוק, עדכוני מערכות הפעלה ואבטחה, ניהול משתמשים והרשאות בגישה מרחוק, ניטור אירועי עבודה מרחוק. בחלק מנושאים אלו בחלק מהגופים נמצאו פערים. יצוין כי חלק מן הפערים הללו תוקנו במהלך הביקורת. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 30 הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בעיתות שגרה וחירום סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 המשכיות עסקית ורציפות תפקודית - למשטרה אין תוכנית המשכיות עסקית טכנולוגית (BCP) ועל כן, בין השאר, אין ביכולתה להגדיר את הפערים בציוד וברישיונות הנדרשים לצורך עבודה מרחוק בשעת חירום כדי לשמור על רציפות תפקודית תקינה בעבודה מרחוק, בניגוד לנדרש על פי תורת ההגנה, ולפיה על הארגון לוודא כי הנהלת הארגון הגדירה ואישרה מדיניות ואסטרטגיה בנושא המשכיות עסקית (BCP). תרגולים להתמודדות עם אירועי חירום - לא בוצעו תרגולים להתמודדות עם אירועי חירום, בניגוד להנחיית מס"ל ולפיה יש לבצע תרגול עיתי של אירועים אלו. עקב כך קיים חשש כי הארגון לא יהיה ערוך לאירוע סייבר ולא ידע לקבל החלטות בזמן אמת וכי העבודה מרחוק תינזק. מבדקי חדירה למערכות עבודה מרחוק - המשטרה ביצעה מבדק חדירה במערכת הטכנולוגית המשמשת לעבודה מרחוק במהלך הביקורת בתחילת שנת 2025, מבדק שבו נמצאו פערים, כשמונה שנים אחרי המבדק הקודם. זאת בניגוד להנחיה של מס"ל, שלפיה נדרש לבצע מבדק חדירה לפתרון הטכנולוגי המשמש לעבודה מרחוק. היעדר ביצוע של מבדקי חדירה גורם לכך שהארגון אינו ער לחולשות שבמערכותיו. הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בהנהלת בתי המשפט נושאי עבודה מרחוק במדיניות ובנוהלי אבטחת מידע - בנוהלי העבודה מרחוק בהב"ה חסרות בקרות מסוימות שנכללות בהנחיית יה"ב. נושאים טכנולוגיים שנבדקו בנושא עבודה מרחוק - נבדקו נושאים טכנולוגיים בכב"ה, במשטרה ובהב"ה: אבטחת הגישה למחשבים ולמכשירים מרוחקים, אבטחת תווך התקשורת בין המכשירים המרוחקים לארגון, אבטחת המערכות הארגוניות בהיבטי עבודה מרחוק, עדכוני מערכות הפעלה ואבטחה, ניהול משתמשים והרשאות בגישה מרחוק, ניטור אירועי עבודה מרחוק. בחלק מנושאים אלו בחלק מהגופים נמצאו פערים. יצוין כי חלק מן הפערים הללו תוקנו במהלך הביקורת. כב"ה - השבתת כלי י"ג לפני מתקפת הסייבר בינואר 2025 - משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את כב"ה על ההחלטה להשבית את כלי י"ג הארגוני לעבודה מרחוק בדצמבר 2024 עם היוודע דבר קיומה של חולשת אבטחה קריטית שהתגלתה בה. המשטרה - ביצוע סקר סיכונים על מערכות ותהליכי העבודה מרחוק - משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את המשטרה על שביצעה בשנת 2024 סקר סיכונים לגבי המערכות והתהליכים הקשורים לעבודה מרחוק, שכלל תחומי איום וחשיפות אפשריות וכן פירוט פעולות שבוצעו כדי לצמצם חשיפות אלו. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 31 הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בעיתות שגרה וחירום סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 מומלץ כי הרשות להגנת הפרטיות תעדכן את מסמך הדגשים לעבודה מרחוק שפרסמה - או תבחן את הצורך בו - באופן שיהיה רלוונטי ובהלימה להנחיות יתר הגופים האסדרתיים המדינתיים. על מס"ל ויה"ב (שמונחית על ידי מס"ל) לבחון ולהתאים את ההנחיות שפרסמו בנושא עבודה מרחוק לגופים המונחים שלהם ולוודא שכלל הבקרות הרלוונטיות נמצאות בהן. על מס"ל לפקח באופן עיתי על מידת עמידתו של מערך הדיגיטל כגוף תמ"ק, ובפרט כגוף שמספק תשתיות למשרדי הממשלה, בהנחיה לעבודה מרחוק שפרסם. לחלופין על מס"ל לבקש באופן שוטף ממערך הדיגיטל לדווח לו על מידת עמידתו בהנחיה. על יה"ב לבצע בקרה על הגופים שהיא מנחה בכל הנוגע לתחום העבודה מרחוק וכן לבקש מהגופים דיווח על מידת עמידתם בהנחיה שקבעה בנושא. על מס"ל לוודא שכל הנחיה חדשה שלו מועברת לכל יחידות הסייבר המגזריות ושהנחיות אלו מיושמות. על היחידה המגזרית של המשרד לביטחון לאומי האחראית לעבודת כב"ה, לפקח על מידת עמידת כב"ה בהנחיית מס"ל בנושא עבודה מרחוק או לבקש מכב"ה לדווח לה על מידת עמידתם בהנחיה. מומלץ כי מינהל הרכש בשיתוף יה"ב ומס"ל יוודאו כי בכל המכרזים המרכזיים המספקים פתרונות לעבודה מרחוק ייכללו דרישות אבטחת מידע, וכי הגופים האסדרתיים המדינתיים בתחום הסייבר מצאו אותם הולמים לשימוש. מומלץ כי אם תתגלה חולשה קריטית במוצרי עבודה מרחוק בעתיד והיצרן לא יספק דרכי התמודדות עימה בטווח זמן קצר, יפרסמו מס"ל ויה"ב הנחיה רלוונטית בסמוך לאחר גילויה של החולשה ויוודאו מול מינהל הרכש שיש הלימה בין הנחיה זו למחויבות החוזית שבהסכמי המכרז המרכזי. מומלץ כי יה"ב תבחן את יכולות הכלים הטכנולוגיים שמאפשרים עבודה מרחוק ומוצעים במסגרת מכרזים מרכזיים או במסגרת הסכמי מחירים מרכזיים אל מול דרישות אבטחת המידע הטכנולוגיות שלה ותביא לידיעת המשרדים את ממצאי בחינה זו. הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בכב"ה על כב"ה לעדכן את מסמכי המדיניות והנהלים שלה באופן שהם יכללו את הבקרות הנדרשות בהנחיית מס"ל. על היחידה המגזרית במשרד לביטחון לאומי לוודא כי מסמכי המדיניות והנהלים לעבודה מרחוק של הגופים הכפופים להנחייתה תואמים להנחיות. על כב"ה לטפל בפערים בנושאים הטכנולוגיים שנמצאו בביקורת ולתקנם. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 32 הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בעיתות שגרה וחירום סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 מומלץ כי כב"ה תגבש ותאשר תוכנית המשכיות עסקית טכנולוגית (BCP) הכוללת התייחסות להתאוששות המערך הטכנולוגי של הארגון ולעבודה מרחוק בעיתות חירום, כנדרש על פי תורת ההגנה. על כב"ה לבצע תרגולים עיתיים של ההמשכיות העסקית של התשתיות הטכנולוגיות שמאפשרות חיבור ועבודה מרחוק, בהתאם להנחיית מס"ל. על כב"ה לבצע מבדקי חדירה עיתיים וייעודיים במערכות העבודה מרחוק, בהתאם להנחיית מס"ל. הגנת הסייבר בעבודה מרחוק במשטרה מומלץ כי המשטרה תעדכן את מסמך המדיניות שלה כך שיכלול התייחסות לנושא העבודה מרחוק. כמו כן, הכללת נושא העבודה מרחוק במסמך מדיניות אבטחת המידע של המשטרה עולה בקנה אחד עם הנחיית מס"ל. על המשטרה לטפל בפערים בנושאים הטכנולוגיים שנמצאו בביקורת ולתקנם. מומלץ כי המשטרה תגבש ותאשר תוכנית המשכיות עסקית טכנולוגית (BCP) הכוללת התייחסות להתאוששות המערך הטכנולוגי של הארגון ולעבודה מרחוק בעיתות חירום, כנדרש על פי תורת ההגנה. על המשטרה לבצע תרגולים עיתיים של ההמשכיות העסקית של התשתיות הטכנולוגיות שמאפשרות חיבור ועבודה מרחוק, בהתאם להנחיית מס"ל. על המשטרה לבצע מבדקי חדירה עיתיים וייעודיים במערכת העבודה מרחוק, בהתאם להנחיית מס"ל. הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בהנהלת בתי המשפט על הב"ה לעדכן את מסמכי המדיניות והנהלים שלה באופן שהם יכללו את הבקרות הנדרשות בהנחיית יה"ב. על יה"ב לוודא כי מסמכי המדיניות והנהלים לעבודה מרחוק של הגופים הכפופים להנחייתה תואמים להנחיות. על הב"ה לטפל בפערים הטכנולוגיים שנמצאו בביקורת ולתקנם. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 33 הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בעיתות שגרה וחירום סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 עבודה מרחוק הפכה לנפוצה בשנים האחרונות והיא חלק משמעותי במערך העבודה של עובדים וארגונים. היכולת לעבוד מרחוק משמשת עובדי שטח ועובדים שמעוניינים בגמישות, ונוסף על כך בשנים האחרונות, וביתר שאת לאחר משבר הקורונה, היא הפכה לחלק אינטגרלי במערך העבודה של ארגונים, בין היתר כדי להבטיח איזון בין בית לעבודה (כיום נציבות שירות המדינה מאפשרת לעובדי מדינה לעבוד יום בשבוע מהבית, ומרבית הגופים בשירות המדינה עובדים כך). בארגונים האחראים לטיפול באירועי חירום העבודה מרחוק היא חלק משמעותי מהיכולת לנהל את האירועים ולטפל בהם. כך למשל באירועים כגון שריפות ופעולות טרור עבודה מרחוק חיונית אפוא לשמירה על הרציפות התפקודית של גופי חירום שנדרשים להמשיך לספק שירותים לתושבים, בעיקר בעיתות חירום. צורך זה בא לידי ביטוי באופן בולט במהלך מלחמת חרבות ברזל ובתקופת מגפת הקורונה. בדוח זה נבחנו ההיערכות של גופים חיוניים והתמודדותם עם האתגרים שמציבה העבודה מרחוק בתחום הגנת הסייבר. מדובר באתגרים שנובעים מכך שתצורת עבודה זו חושפת את הארגון לתקיפות סייבר עקב ריבויאמצעי גישה מרוחקים. בביקורת נבדקו מידת מוכנותם ורמת התמודדותם של משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, הנהלת בתי המשפט ומערך הדיגיטל עם סיכונים אלו. כמו כן נבדק כיצד הגופים האסדרתיים המדינתיים - הרשות להגנת הפרטיות, מס"ל, יה"ב והיחידה המגזרית במשרד לביטחון לאומי - מנחים את הגופים וכיצד הם מפקחים עליהם. ממצאי הדוח מעידים על פערים מסוימים במוכנות של חלק מן הגופים שנבדקו בביקורת להתמודד עם איומי הסייבר הרלוונטיים לעומת ההנחיות של הגופים האסדרתיים המדינתיים בנושא עבודה מרחוק וכן לעומת התצורות ומאפייני העבודה מרחוק הספציפיים של כל גוף. במסגרת הביקורת ביצע משרד מבקר המדינה מבדק חדירה במערכת העבודה מרחוק המרכזית של כב"ה, בשיתוף עימה, מבדק שאיפשר להעריך את מוכנותו של הגוף לעמוד בפני תקיפות סייבר העלולות להתבצע דרך מערכת זו. במבדק נמצאו פערים מסוימים. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את שיתוף הפעולה מצד כב"ה ויחידת הסייבר המגזרית של המשרד לביטחון לאומי בכל שלבי מבדק החדירה. על משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, הנהלת בתי המשפט ומערך הדיגיטל, בשיתוף מס"ל ויה"ב, לפעול בהקדם להשלמת תוכנית עבודה לטיפול בפערים שצוינו בדוח זה. על מס"ל ויה"ב לוודא שאין פערים כאלה בגופים נוספים שמונחים על ידם. ד ו ח מ ב ק ר ה מ ד י נ ה אבטחת מערכות המידע במשרד הבינוי והשיכון ▪ סיוון התשפ"ו ▪ מאי 6202 ▪ דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 37 סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 אבטחת מערכות המידע במשרד הבינוי והשיכון תקציר משרד הבינוי והשיכון (משרד הבינוי) אמון על הייזום והביצוע של מדיניות הממשלה בתחומי הבנייה והשיכון. משרד הבינוי מתמקד בתכנון ובמתן של פתרונות דיור לכלל האוכלוסייה, בפעולות של התחדשות עירונית, בבנייה חדשה וכפרית, בשיקום שכונות, במשכנתאות ובסיוע בדיור לשכבות הראויות לקידום. משרד הבינוי מלווה את מסלול הייזום והבנייה של מבני מגורים ומוסדות ציבור: איתור ותכנון של הקרקע, שיווק הקרקע ופיתוח תשתיות. המידע שמשרד הבינוי אוסף, שומר ומנהל במסגרת פעילותו הוא מידע רגיש כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. מדובר במיליוני רשומות ובהן בין היתר מידע אישי על דיירי הדיור הציבורי, מקבלי סיוע לדיור, משתתפים בתוכניות דיור בהנחה וקבלנים רשומים. משרד הבינוי נדרש להגן על סודיות המידע, אמינותו, זמינותו ומהימנותו, ועליו לוודא כי הנתונים לא ישונו, לא יימחקו וייחשפו רק למי שמורשה לכך מתוקף תפקידו או למי שהמידע נוגע לו. עשרות שיעור מסוים 6.5 מיליון ש"ח 9 מערכות מידע שמשרד ממערכות המידע תקציב משרד הבינוי מאגרי מידע שברשות הבינוי משתמש בהן במשרד הבינוי הוקם לאבטחת מידע וסייבר. משרד הבינוי לצורך ניהול פעילותו לפני שנים רבות מדובר בכ-9% מתוך שרישומם נדרש 74.5 מיליון ש"ח שהוקצו במרשם מאגרי המידע, עבור הוצאות מחשוב אך המשרד לא בשנת 2025 השלים את רישומם באופן הנדרש בתקנות הגנת הפרטיות %130%43 חלק שיעור הגידול שלושה משבעה מדדים מנותני השירות בהתרעות שהתקבלו בנושא הגנת סייבר שהיו החיצוניים המשתמשים ב-SOC הממשלתי אמורים להידון בוועדת במערכות המידע לגבי משרד הבינוי בגין היגוי סייבר במשרד במשרד הבינוי לא עברו פעילות החשודה הבינוי בשנת 2025 לא סקירה תקופתית לשם כאיום סייבר בשנת נדונו ונבחנו כנדרש בדיקת התאמה בין 2024 (בעת מלחמת תפקידם להרשאות חרבות ברזל), לעומת הקיימות ההתרעות שהתקבלו בשנת 2023 דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 38 אבטחת מערכות המידע במשרד הבינוי והשיכון סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 בחודשים פברואר עד ספטמבר 2025 בדק משרד מבקר המדינה את נושא אבטחת מערכות המידע וההגנה על פרטיות המידע במשרד הבינוי והשיכון. בין היתר נבדקו הנושאים האלה: הממשל והניהול של אבטחת המידע והסייבר; ניהול הרשאות ומשתמשים; רישום מאגרי המידע; ותוכניות להמשכיות תפקודית ולהתאוששות מאסון. המדיניות והתקציב בנושא אבטחת המידע - על אף שינויים ניכרים שהתרחשו בשנים האחרונות בתחום המחשוב (כגון מעבר לשימוש בשירותי ענן ושימוש בכלי בינה מלאכותית במגזר הציבורי) וכן התפתחויות טכנולוגיות בעולם והתקדמות ביכולות התקיפה של תוקפים פוטנציאליים, הועלה כי בניגוד להנחיית היחידה להגנת הסייבר בממשלה (יה"ב), מאז אושרה מדיניות הגנת הסייבר בשנת 2020 בוועדת היגוי סייבר של משרד הבינוי היא לא עודכנה, לא נדונה ולא נבחנה על ידי הממונה על הגנת הסייבר במשרד הבינוי אחת לשנתיים, וממילא גם לא עודכנה בוועדת היגוי סייבר. עקב כך עולה החשש שבעת התממשות של סיכונים ההגנה מפניהם לא תהיה עדכנית. כמו כן, בשנים שנבדקו לא היה לוועדת ההיגוי סייבר מידע בדבר שיעור התקציב המיועד לאבטחת מידע מכלל התקציב המיועד לטכנולוגיות המידע, כדי לוודא שמשרד הבינוי עומד בהוראות החלטת הממשלה ומקצה די משאבים להתמודדות עם סיכוני האבטחה הנשקפים לו. מיפוי וסיווג של נכסי המידע - בביקורת עלה כי מאז התכנסה ועדת היגוי סייבר של משרד הבינוי לראשונה בשנת 2020, היא לא פעלה לאישור, מיפוי וסיווג של נכסי המידע של המשרד, כנדרש בהנחיית יה"ב. בסיכומי ועדת היגוי סייבר מהשנים 2120 - 2025 אומנם צוין כי במסגרת הליך ההסמכה של משרד הבינוי לתקן 270001ISO (אבטחת מידע מטעם מכון התקנים) בוצע מיפוי נכסים, וכי מיפוי נכסים הוצג באופן שוטף לחברי הוועדה, אולם הוועדה עצמה לא דנה במיפוי, לא בחנה אותו וממילא לא אישרה אותו, כנדרש בהנחיית יה"ב. בהיעדר דיון ובחינה לגבי מיפוי נכסי המידע של משרד הבינוי נפגעת יכולתה של הנהלת המשרד לבצע בקרה מיטבית על היעילות והאפקטיביות של יישום מדיניות הגנת הסייבר במשרד ועל מידת התאמתה של תוכנית העבודה לניהול הגנת הסייבר של המשרד לרמת הסיכון של כל מערכת. סקרי סיכונים - בשנים 2022 - 2024 ביצע משרד הבינוי שמונה סקרי סיכונים. ואולם על אף החובה לפי תקנה 5(ג) לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017 (תקנות הגנת הפרטיות או תקנות אבטחת מידע), לדון בממצאי הסקרים, לגבש תוכנית עבודה מתועדפת להתמודדות עם הסיכונים ולהפחתתם ולהגישה לוועדת היגוי סייבר לקבלת אישורה, בפועל קיימה ועדת ההיגוי דיונים רק לגבי ממצאי שניים מהסקרים שבוצעו. יתר הסקרים לא נדונו, וממילא הוועדה לא קבעה תוכנית להפחתת הסיכונים שעלו בהם. מבדקי חדירה - על אף חובתו של בעל מאגר מידע לביצוע מבדקי חדירה למערכות המאגר אחת ל-18 חודשים לפחות, בהתאם לתקנה 5(ד) לתקנות אבטחת מידע, בשנים 2021 - 2024 ביצע משרד הבינוי שני מבדקי חדירה אפליקטיביים לשתי מערכות מידע ומבדק חדירה תשתיתי אחד בלבד. כמו כן, ממצאי המבדקים שביצע משרד הבינוי לא הובאו לפני ועדת היגוי סייבר כמתחייב. יתרה מכך, לא נמצאו מסמכים המעידים על טיפול כלשהו של משרד הבינוי בסיכונים שהתגלו במבדקים, ובכלל זה פעולות לתיקון הליקויים ומבדקים חוזרים במטרה לוודא שהליקויים תוקנו ואינם חוזרים על עצמם. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 39 אבטחת מערכות המידע במשרד הבינוי והשיכון סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 אי-עמידה על ביצוע מלא של סקרי סיכונים ומבדקי חדירה שנקבעו בהסכם התקשרות עם ספק - אף שבהסכם התקשרות של משרד הבינוי עם חברה חיצונית לתפעול ותחזוקה של מערכות מחשוב נקבע שעליה לבצע סקרי סיכונים למערכות לפחות אחת ל-18 חודשים ומבדקי חדירה, משרד הבינוי לא עמד על ביצועו המלא של ההסכם. בפועל החברה ביצעה באופן חלקי בלבד סקרי סיכונים מבדקי חדירה שנדרשו בהסכם. קביעת מדדים בנושא הגנת סייבר ועמידה בהם - בביקורת עלה כי משנת 2022 ועד למועד סיום הביקורת ועדת היגוי סייבר בחנה את מידת היישום של מדדי האב בנושאי הגנת הסייבר באופן חלקי בלבד, ולא בכל חצי שנה, כנדרש בהנחיית יה"ב. למשל, בדיון ועדת היגוי סייבר שהתקיים בפברואר 2023 הוצגו לוועדה שלושה משבעת המדדים שאושרו (כ-%43), בינואר 2024 - חמישה משבעת המדדים שאושרו (כ-%71), ובינואר 2025 - ארבעה משבעת המדדים שאושרו (כ-57%.) עקב כך נפגעה יכולתה של הוועדה לבחון את רמת האפקטיביות של תשתית הגנת הסייבר ולבצע שינויים כאשר הדבר נדרש. ניהול הרשאות גישה - בביקורת עלה כי לגבי יותר ממחצית המערכות לא נסקרו הרשאות המשתמשים אחת לשנה כנדרש בהנחיות יה"ב. עוד נמצא כי חלק מהעובדים הפעילים וחלק מנותני השירות החיצוניים של משרד הבינוי לא עברו סקירה תקופתית כנדרש בהנחיות יה"ב. עוד עלה כי ההרשאה של חלק מהמשתמשים שהוגדרו "לא פעילים"בקובץ המשתמשים נמצאה תקפה בסקר ההרשאות ולא הוקפאה כנדרש. ניהול משתמשים"פריווילגיים"(משתמשי-על) - משתמשי-על הם משתמשים בעלי הרשאות ברמה גבוהה יותר ממשתמשים רגילים, המאפשרות לבצע שינויים רבים יותר, לנהל את רשימת המשתמשים ולבצע שינויי מבנה בתשתית. בביקורת נמצא כי משרד הבינוי לא ביצע בשלוש השנים האחרונות סקירה תקופתית חצי-שנתית של הרשאות משתמשי-העל, כנדרש בהנחיית יה"ב. היעדר בחינה שיטתית זו מגביר את הסיכון להימצאות הרשאות עודפות שאינן נדרשות לצורך ביצוע התפקיד בפועל ועלול לחשוף את מערכות המידע לאיומי אבטחה, לגישה גורפת למידע רגיש ולפעולות בלתי מורשות. בקרה על הגישה למאגרי המידע- נמצא, בין היתר, כי מערכות המידע במשרד הבינוי מתעדות את הגישה של המשתמשים אל רוב מאגרי המידע ומאפשרות בקרה על כך. ואולם במערכות אלה לא הוגדרו פעולות חריגות, ולא קיימים מנגנונים אוטומטיים להתרעה על פעולות חריגות. עקב כך ניסיונות לבצע פעולות לא מורשות במערכות המידע אינם מנוטרים באמצעות ניתוח רשומות תיעוד הפעולות (הלוג) סמוך ככל שניתן לזמן אמת, והבקרה על הגישה למערכות המידע אינה מיטבית ואינה תואמת את הדרישות. תוכניות המשכיות תפקודית (BCP) והתאוששות מאסון (DRP) - עלה כי במועד סיום הביקורת נמצאו פערים בנוגע לנושא הכנת תוכנית להמשכיות תפקודית הכוללת תוכנית התאוששות מאסון, כנדרש בהנחיות יה"ב, בין השאר לצורך המשך פעילות מערכות המידע של המשרד במקרה אסון. רישום מאגרי המידע - משרד הבינוי לא הסדיר את רישום כל תשעת מאגרי המידע שעליו לרשום באופן הנדרש בתקנות הגנת הפרטיות, אף שעברו כשמונה שנים מאז נכנסו התקנות לתוקפן. מאגרים אלה כוללים במצטבר מיליוני רשומות, ובהן מידע אישי על דיירי הדיור הציבורי, מקבלי סיוע לדיור, משתתפים בתוכניות דיור בהנחה וקבלנים רשומים. התמודדות עם נוזקה מסוג כופרה - עלה כי למרות המלצות מערך הסייבר ולמרות תקיפות סייבר מסוג כופרה על מוסדות ממשלתיים, משרד הבינוי טרם השלים את היערכותו לאירוע כופרה. הטיפול בהתרעות מה-SOC הממשלתי - מצבו של משרד הבינוי טוב יותר לעומת הממוצע במשרדי ממשלה אחרים (90% מההתרעות שנשלחו למשרד הבינוי נסגרו לאחר קבלת מענה, לעומת 85% מההתרעות במשרדים אחרים). דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 40 אבטחת מערכות המידע במשרד הבינוי והשיכון סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 על משרד הבינוי לדון בתוצאות סקרי הסיכונים ולגבש תוכנית עבודה להתמודדות עם הסיכונים שהתגלו ולהפחתתם. יש להביא תוכנית זו לדיון ולאישור בוועדת היגוי סייבר. על משרד הבינוי לבצע מבדקי חדירה בהיקף נרחב יותר, כמתחייב מתקנות אבטחת מידע. נוסף על כך, על משרד הבינוי לדון בתוצאות מבדקי החדירה, לעדכן את ועדת היגוי סייבר בסיכונים ובאיומים העולים מהמבדקים ולנקוט פעולות לתיקון הליקויים שעלו בהם, בהתאם לדרישות תקנות אבטחת מידע. על ועדת היגוי סייבר לעקוב אחר תיקון הליקויים. על משרד הבינוי לוודא עמידה של ספקי שירות בהתחייבויותיהם לביצוע סקרי סיכונים ומבדקי חדירה בהתאם להסכמי ההתקשרות עימם. מומלץ כי המשרד יקיים תהליך של הפקת לקחים בעניין אי-ביצוע מלוא הסקרים והמבדקים כנדרש ויחיל מנגנוני פיקוח ובקרה שיבטיחו עמידה של ספקים בתנאי ההתקשרות עימם. על משרד הבינוי לבצע סקירת הרשאות בכלל מערכותיו, כנדרש בהנחיות יה"ב, ולוודא שקיימות הרשאות פעילות למשתמשים מורשים בלבד. על משרד הבינוי לבצע סקירה תקופתית חצי-שנתית של הרשאות משתמשי-על, כנדרש בהנחיית יה"ב. על משרד הבינוי להגדיר מה הן פעולות חריגות ולהפעיל מנגנונים אוטומטיים להתרעה מפניהן. כדי שמשרד הבינוי יוכל להבטיח את המשך פעילותו גם באירועי חירום העלולים לפגוע במערכות המידע והמחשוב שלו, עליו להכין תוכנית להמשכיות תפקודית, הכוללת תוכנית התאוששות מאסון, על בסיס העקרונות שתאשר ועדת היגוי סייבר. על משרד הבינוי להסדיר את רישומם של מאגרי המידע שברשותו באופן הנדרש בתקנות, ועל ועדת היגוי סייבר לעקוב אחר ביצוע הרישום והשלמתו כנדרש. 202 דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 41 אבטחת מערכות המידע במשרד הבינוי והשיכון סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 משרד הבינוי אמון על ייזום וביצוע של מדיניות הממשלה בתחומי השיכון והבנייה למגורים. לצורך ניהול פעילותו משתמש המשרד בכמה עשרות מערכות מידע הכוללות במצטבר מיליוני רשומות, ובהן מידע אישי ורגיש בין השאר על דיירי הדיור הציבורי, מקבלי סיוע לדיור, משתתפים בתוכניות דיור בהנחה וקבלנים רשומים. מידע זה נדרש לאבטח ברמת אבטחה גבוהה. ביקורת זו העלתה ליקויים מהותיים בפעולותיו של משרד הבינוי בנוגע לניהול אבטחת המידע שברשותו וההגנה על מערכותיו. בין היתר נמצא כי ועדת היגוי סייבר של המשרד - שאמורה להתוות מדיניות בתחום אבטחת המידע ולפקח על יישומה, להתעדכן בסיכונים ובאיומים בתחום הסייבר שהמשרד חשוף אליהם ולפקח על ניהול סיכוני הסייבר במשרד - לא בחנה ולא אישרה את המיפוי ואת הסיווג של נכסי המידע של המשרד, לצורך קיום בקרה מיטבית; מיעטה לדון בממצאי סקרים ומבדקים שבוצעו, וממילא לא קבעה תוכנית להפחתת הסיכונים שעלו מהם; וגם לא וידאה ביצוע של תוכניות העבודה, כמתחייב בהנחיות יה"ב. עוד עלה כי משרד הבינוי לא עמד על ביצוע מלא של סקרי סיכונים ומבדקי חדירה שנקבעו בהסכם התקשרות עם ספק חיצוני. בדיקה לגבי ניהול הרשאות גישה למערכות מידע העלתה שיותר ממחצית המערכות לא נסקרו אחת לשנה כנדרש בהנחיות יה"ב, וכי למשרד הבינוי אין רשימה עדכנית של עובדי מיקור-החוץ שבאמצעותה ניתן לבדוק באופן שוטף אם עובדים שכבר אינם מועסקים בו עדיין מוגדרים כמשתמשים במערכת. משרד הבינוי גם לא הגדיר לגבי גישה למערכות המידע מה הן פעולות חריגות שמצריכות בדיקה ואף לא הסדיר מנגנונים אוטומטיים להתרעה מפניהן, ולפיכך הבקרה שהוא מבצע על הגישה למערכותיו אינה מיטבית. עוד עלה כי במועד סיום הביקורת נמצאו פערים בנושא תוכנית להמשכיות תפקודית, הכוללת תוכנית התאוששות מאסון, לשם המשך פעילות מערכות המידע של משרד הבינוי במקרה כזה. על משרד הבינוי לפעול לתיקון הליקויים שצוינו בדוח זה, לצורך שיפור ההגנה על המידע שבידיו והגברת האפקטיביות של פעולותיו בתחום זה. ד ו ח מ ב ק ר ה מ ד י נ ה מערכות מידע ואבטחת מידע וסייבר במשרד החוץ ▪ סיוון התשפ"ו ▪ מאי 6202 ▪ דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 45 סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 מערכות מידע ואבטחת מידע וסייבר במשרד החוץ תקציר משרד החוץ אחראי לגיבוש מדיניות החוץ של ממשלת ישראל, ביצועה והסברתה. פעולות המשרד מתבצעות באמצעות המשרד הראשי בירושלים ובאמצעות109 הנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות בחו"ל.המערכות הממוחשבות במשרד החוץ מהוות את התשתית התפעולית של משרד החוץ, והן חיוניות לפעולתו התקינה של המשרד. גורמי המקצוע במשרד החוץ האמונים על מערכות המידע והטכנולוגיה ועל הגנת המידע במשרד הם אגף התקשוב וחטיבת הביטחון במשרד (בטמ"ח). משרד החוץ נדרש להתמודד עם אתגר מובנה וייחודי, שנגזר מהצורך לנהל מידע מדיני ודיפלומטי רגיש בין המטה לנציגויות. מערך התקשוב במשרד החוץ - מאפיינים ייחודיים מערך הדיגיטל הלאומי מנחה מתוקף סמכויותיו את אגף התקשוב במשרד החוץ בכל הנוגע לפעילויות ולתהליכי העבודה העיקריים שלו. באשר להגנה על המידע, יה"ב (יחידת ההגנה בסייבר במערך הדיגיטל הלאומי) מנחה את המשרד לגבי רשת הבלמ"ס, והשב"כ מנחה אותו בכל הנוגע לרשתות מסוימות במשרד. משרד החוץ הוא יעד מרכזי לתקיפות סייבר של מגוון יריבים, החל בפצחנים בודדים וכלה בגורמים מדינתיים. פעילויות סייבר שזוהו במשך השנים יוחסו לגורמים איראניים, לגורמים מחיזבאללה, מחמאס ואחרים. בשנים 2020 - 2024 אירעו אירועי סייבר חריגים ברשתות המחשוב של משרד החוץ. במהלך מלחמת "חרבות ברזל", חל גידול של כ-500%באירועי הגנת מידע בנציגויות ישראל בחו"ל, ואירעו מאות אירועים בשנת 2023, בהם למשל ניסיון פריצה לדואר אלקטרוני של עובד הנציגות. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 46 מערכות מידע ואבטחת מידע וסייבר במשרד החוץ סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 85.3 מיליון ש"ח EOL מאות הגנה חלקית תקציב תחום התקשוב נמצאו מערכות אירועי הגנת מידע רמת ההגנה על במשרד החוץ לשנת שהוגדרו כפגות תוקף התרחשו בנציגויות המידע ברשתות 2024, המהווה כ-4.5% (1EOL,) או ככאלו ישראל בחו"ל בשנת מסוימות נמוכה מסך תקציב המשרד הדורשות שדרוג או 2023 מרמת ההגנה (1.9 מיליארד ש"ח). החלפה הנדרשת ואינה מתוכו התקציב עומדת בדרישות שהוקצה לתחום הגורם המנחה הסייבר עמד על כ-13 מיליון ש"ח ספריות רשת תשתיות משנת 8201 משותפות ומערכות מידע 15 ממצאים לא עודכןמסמך נמצאו ספריות בחלק נמצאו פערים זוהו במבדק החוסן מדיניות הגנת הסייבר מרשתות המשרד שהיו בעדכניות תשתיות שביצע משרד מבקר ואבטחת המידע פתוחות לכלל ומערכות המידע המדינה. הממצאים במשרד החוץ. זאת אף משתמשי הרשת ברמות סיכון שונות: שחלו שינויים מהותיים רמה גבוהה ביותר, במפת האיומים רמה גבוהה, רמה ובמבנה הארגוני של בינונית ורמה נמוכה מערך התקשוב בחודשים מרץ 2024 עד אפריל 2025, במהלך מלחמת "חרבות ברזל", ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת על מערכות המידע ואבטחת המידע במשרד החוץ. הביקורת בחנה נדבכים הנוגעים לניהול ופיתוח של מערכות המידע במשרד: ממשל טכנולוגיות המידע; ניהול פרויקטים ופיתוח מערכות מידע; תוכנית התאוששות מאסון. כמו כן נבחנו נדבכים הנוגעים לאבטחת המידע והגנת הסייבר במשרד החוץ: ממשל אבטחת מידע; הגנה על המידע ברשתות המחשוב; עדכניות תשתיות ומערכות המידע; הגנה על רשת מסוימת במשרד; הזדהות משתמשים וניהול הרשאות; הגנה על מאגרי מידע לפי חוק הגנת הפרטיות. בנוסף, במהלך חודש מרץ 2025 בוצע מבדק חוסן הכולל סקר הערכת פגיעויות ומבדק חדירה ברשת מסוימת במשרד. הביקורת נערכה בעיקרה במשרד החוץ. בדיקות השלמה נעשו במערך הדיגיטל הלאומי, לרבות ביה"ב הפועלת בו, במס"ל ובשב"כ. ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח דוח זה במלואו על שולחן הכנסת אלא לפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. 1.End of Life דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 47 מערכות מידע ואבטחת מידע וסייבר במשרד החוץ סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 ניהול ופיתוח של מערכות המידע במשרד החוץ הקמת ועדת היגוי משרדית לתחום התקשוב ופעילותה - בניגוד להנחיות מערך הדיגיטל, ועדת ההיגוי המשרדית לתקשוב שתפקידה בין היתר לקבוע את האסטרטגיה של המשרד ומדיניותו בנושאי תקשוב; לאשר את תוכניות העבודה והתקציבים הרב-שנתיים והשנתיים של כלל הפעילויות המתקיימות במשרד בתחומים של מערכות מידע ותקשוב; לקבוע ולאשרר סדרי עדיפות וחלוקת משאבים; ולעקוב אחר ביצוע התוכניות ולוודא את מימושן, לא התכנסה במשך כשלוש שנים (2021 - 2023). ועדת ההיגוי שבה והתכנסה רק באפריל 2024. תקציב אגף התקשוב - תקציב משרד החוץ לשנת 2024 עמד על כ-1.9 מיליארד ש"ח. התקציב שהוקצה לתפעול שוטף של תחום התקשוב עמד על 85.3 מיליון ש"ח, המהווה כ-4.5% מסך התקציב. ממסמכי אגף התקשוב עולה שהתקציב שהוקצה לשנת 2024 אינו מספק ואינו תואם את צורכי המשרד בפועל, וכי יש צורך בתקצוב נוסף של לפחות 20 מיליון ש"ח. כתוצאה מכך, נכון לשנת 2024, 14 פרויקטים - ובהם שדרוג מערכת מרכב"ה, המערכת הקונסולרית, ותהליכי מעבר לענן - הוקפאו או עוכבו בשל היעדר תקציב. כמו כן היו פערים בתחזוקת מערכות קיימות ועיכובים בשדרוג תשתיות חיוניות. ועדות היגוי לפרויקטים - בניגוד להנחיות מערך הדיגיטל ולפיהן יש להקים ועדות היגוי לכל פרויקט פיתוח מערכת מידע המוגדר מורכב או שבגודל בינוני ומעלה, משרד החוץ לא מינה ועדות היגוי לארבעה מתוך שישה פרויקטים משמעותיים שנבדקו. בהיעדר ועדת היגוי לפרויקט, לא יכול להתבצע הליך סדור ומיטבי של פיקוח והנחיה, אישור אבני דרך, ניתוח וניהול סיכונים, בקרה שוטפת של ביצוע מול תכנון וקביעת דרכי הפעולה להתמודדות עם אתגרים שעולים. זאת ועוד, עלה כי היות שהצוותים עובדים על כמה פרויקטים במקביל, אין למשרד החוץ דרך לגזור עלויות לפרויקט מסוים. בהיעדר תשתית מידע מלאה ומפורטת בנוגע לתקציב הפרויקט ויכולת לגזור את עלויותיו, לא ניתן לפקח על הפרויקט ועל ההחלטות המתקבלות במסגרתו בצורה מיטבית. ניהול סיכונים בפרויקטים - בניגוד לנדרש בהנחיות מערך הדיגיטל ולפיהן ניהול סיכונים הוא מרכיב הכרחי בניהול הפרויקט בשלביו השונים, משרד החוץ אינו מקיים תהליכים של ניהול סיכונים בפרויקטים לכל אורך מחזור חיי הפרויקט. זאת, אף על פי שמדובר בפרויקטים משמעותיים, שמטבעם בעלי סיכונים טכנולוגיים, פיננסיים ותפעוליים למשרד החוץ. בהיעדר ניהול סיכונים, גדל הסיכון לאי-עמידה בלוחות הזמנים שהוגדרו לפרויקט, לחריגה בתקציב, לפגיעה באיכות תוצרים, לכישלון פרויקטים ולפגיעה במתן שירות לציבור ובתפקוד יחידות שונות במשרד החוץ. פיתוח מערכת מידע מסוימת - המערכת נועדה להחליף מערכת מסוימת במשרד החוץ ולהביא לשיפור השירות הקונסולרי. עלה כי: אף שהפרויקט תוכנן מלכתחילה להסתיים בשנת 2019, הרי שלפי לוחות הזמנים המעודכנים הפרויקט עתיד להסתיים לכל המוקדם בשנת 2028, כעשר שנים לאחר המועד המקורי שתוכנן; בנוסף, מדובר בפרויקט שניהולו לקה באופן יסודי בהיבטי המעקב והבקרה התקציביים. משרד החוץ לא העריך לאורך השנים את עלויות הפרויקט ולא אמד את עלויותיו עד כה - עלות בפועל מול התכנון ואיתור חריגות תקציביות; נוכח העיכוב הניכר שחל בפיתוח הפרויקט נדרש להקצות כוח אדם נוסף, דהיינו להשקיע תקציב נוסף שהוערך על-ידי ועדת ההיגוי של הפרויקט בכ-12 - 18 מיליוני ש"ח, כדי להביאו לידי גמר; זאת ועוד, נכון ליולי 2024, חמש שנים מהמועד המקורי לסיום הפרויקט, בוצעה רק כמחצית התכולה הנדרשת ברמת הפיתוח (%53), ואף זאת לאחר שהוחלט על צמצום התכולות שתוכננו מלכתחילה. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 48 מערכות מידע ואבטחת מידע וסייבר במשרד החוץ סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 תוכנית התאוששות מאסון - נכון לספטמבר 2024 ישנם פערים ביכולתו של משרד החוץ להתאושש מאסון. בכלל זה: אין למשרד תוכנית DRP2 מעודכנת, סדורה ותקפה להתאוששות מאסון; נמצאו ליקויים ביכולת ההתאוששות של אתר ה-DR; המשרד לא תרגל באתר ה-DR תהליך של העלאת מערכות מידע משחזור, ולא בחן את הישימות הטכנית של התהליך, את מוכנות כוח האדם לבצע את התהליך ואת לוחות הזמנים שיידרשו למימושו. יוצא אפוא שבפועל משרד החוץ נעדר את ההיערכות ואת היכולת הנחוצות על מנת להתאושש מאסון. אבטחת המידע והגנת הסייבר במשרד החוץ מדיניות הגנת הסייבר ואבטחת המידע במשרד החוץ ועדכונה - נכון לינואר 2025, ועדת ההיגוי להגנת הסייבר ומנכ"ל המשרד לא עדכנו ולא תיקפו את מסמך מדיניות הגנת הסייבר, אף שחלפו כשבע שנים ממועד אישורו על ידם בשנת 2018. זאת בניגוד להנחיות הגורמים המנחים שלפיהן יש לאשרר את המדיניות מדי שנתיים עד שלוש שנים, ואף על פי שבשנים 2018 - 2024 חלו שינויים מהותיים במפת האיומים ובמבנה הארגוני של מערך התקשוב של משרד החוץ, ובכלל זה באיום הייחוס של המשרד ובפרט לאור העלייה באיומי הסייבר במהלך מלחמת "חרבות ברזל". בהיעדר מדיניות הגנת סייבר מקיפה ועדכנית גוברת החשיפה של משרד החוץ לתקיפות סייבר ולדליפת מידע רגיש, וכן גובר הסיכון הכרוך בכך. פעילות ועדת ההיגוי להגנת הסייבר - ועדת ההיגוי להגנת הסייבר בראשות סמנכ"לי תיאום ותכנון מדיני במשרד החוץ אמורה לשמש מסגרת ארגונית ניהולית לקבלת החלטות בתחום הגנת הסייבר ולמעקב אחר יישומן. עלה כי ועדת ההיגוי במשרד החוץ לא עקבה בשנים 2018 - 2024 באופן שיטתי ורציף אחר יישום החלטות שקיבלה בנוגע לנושאים מהותיים, כגון - מדיניות לסיווג מידע רגיש (שאינו מסווג מהבחינה הביטחונית), שימוש העובדים ביישום מסוים והגנת הפרטיות. היעדר מעקב אחר יישום החלטות שנועדו לקדם טיפול בסוגיות אבטחת מידע חושף את המשרד לסיכונים ופוגע ביכולת לשפר את רמת ההגנה על המשרד ונכסיו. ביצוע סקרי סיכונים ומבדקי חדירה - נמצא כי משרד החוץ פעל במהלך השנים 2017 - 2024 לביצוע סקרי סיכונים (הן סקרים כוללים והן סקרים ייעודיים) ומבדקי חדירה. עם זאת, סקרי הסיכונים ומבדקי החדירה היו חסרים, או שלא נגעו לכלל נכסי המידע והתהליכים הקריטיים במשרד. כך לדוגמה,בשנים 2017 ו-2019 ביצע המשרד סקרי סיכונים רק על חלק מרשתות המשרד ובחלק מיחידות המשרד. 2 Disaster Recovery Plan. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 49 מערכות מידע ואבטחת מידע וסייבר במשרד החוץ סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 התעדכנות באירועי סייבר חריגים במשרד - לפי הנחיות יה"ב, אחד מתפקידי ועדת ההיגוי הוא להתעדכן באירועי סייבר חריגים שאירעו במשרד, לקיים הערכת נזקים בעקבות תקלות ולגבש המלצות לטיפול. נמצא כי בשנים 2020 - 2024 אירעו אירועי סייבר חריגים, אולם רק בספטמבר 2024 הובא דיווח תמציתי לוועדת ההיגוי על התרחשותם, ודיווח זה נגע רק לחלק מהאירועים. העברת מידע על חלק מאירועי הסייבר, באיחור ניכר לאחר מועד התרחשותם, אינה מאפשרת לחברי הוועדה להעריך במועד את הנזק שנגרם לרמת הגנת הסייבר המשרד ולגבש המלצות לצורך תיקון הפערים שהועלו. הגנה על המידע ברשתות המחשוב במשרד החוץ - נמצאו ליקויים חמורים המשקפים תרבות ארגונית לקויה במשרד החוץ בכל הנוגע לשמירה על מידע רגיש ופרטי. ליקויים אלה מעלים את הסיכון לדלף מידע, דבר שיכול אף להביא לחשיפה של זהותם של עובדי המשרד. להלן פירוט הליקויים: היעדר נוהל המסדיר את סיווג נכסי המידע ואת מעטפת ההגנה הנדרשת בהתאם לסיווגם של הנכסים; ניתנה גישה לכונן שהיה פתוח לכלל משתמשי רשת מסוימת ושהכיל עשרות אלפי מסמכים, חלקם כוללים מידע רגיש, כגון מידע אישי- פרטי. מסמכים הכוללים מידע אישי שהיו נגישים לכלל משתמשי רשת מסוימת במשרד עמידה ברמת ההגנה הנדרשת ברשתות מסוימות - נמצא כי רמת ההגנה על המידע ברשתות מסוימות נמוכה מרמת ההגנה הנדרשת ואינה עומדת בדרישות הגורם המנחה. עדכניות תשתיות ומערכות המידע במשרד החוץ - נמצאו פערים בעדכניות תשתיות ומערכות המידע. הגנה על רשת מסוימת במשרד החוץ - עלו פערים בנוגע להגנה על רשת מסוימת במשרד החוץ. הזדהות משתמשים - נמצאו ליקויים בהזדהות משתמשים לרשתות המחשב במשרד החוץ. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 50 מערכות מידע ואבטחת מידע וסייבר במשרד החוץ סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 ניהול הרשאות - נמצאו פערים בכל הנוגע לניהול הרשאות הגישה למערכות המידע במשרד החוץ. הגנה על מאגרי מידע לפי חוק הגנת הפרטיות - הנהלת משרד החוץ מחויבת להגן על מאגרי מידע הכוללים מידע פרטי בהתאם להוראות הדין, לרבות תקנות הגנת הפרטיות, כדי למזער את הסיכון לפגיעה בזכות לפרטיות. עלה כי משרד החוץ אינו מיישם באופן מלא את דרישות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו, ובכלל זה לא ביצע מיפוימלאשל המאגרים שברשותו; לא קבע את רמת האבטחה הנדרשת בעניינם ולא נקט פעולות הנדרשות לפי החוק והתקנות כדי להגן עליהם באופן מספק; בפנקס מאגרי המידע במשרד המשפטים רשומים רק שלושה מאגרי מידע של משרד החוץ, אף שהמשרד מנהל עשרות מאגרים נוספים. אי-עמידה בחוק ובתקנותיו עלולה להביא לפגיעה בפרטיותם של עובדי המשרד ושל אזרחים המקבלים שירותים ממנו. נוסף על כך, היא חושפת את המשרד לסיכוני אבטחת מידע. מבדק חוסן שבוצע על ידי משרד מבקר המדינה באחת הרשתות במשרד החוץ - המבדק העלה 15 ממצאים בתחומים שונים וברמות סיכון שונות: רמה גבוהה ביותר, רמה גבוהה, רמה בינונית ורמה נמוכה. תוכנית אסטרטגיה דיגיטלית - משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את יוזמת המשרד לגיבוש הצעה לתוכנית אסטרטגית בתחום התקשוב בשנים 2023 - 2024. לנוכח הפערים הניכרים שהתוכנית הציפה בנוגע לפעילות התקשובית במשרד החוץ ובהם פערים הנוגעים למבנה הארגוני, להיקף כוח האדם המוקצה לתחום התקשוב, לתהליכי העבודה, לתשתיות הטכנולוגיות ולתקציב התקשוב, על מנכ"ל משרד החוץ להידרש לנושא בהקדם, לכנס את ועדת ההיגוי המשרדית לשם דיון בתוכנית האסטרטגית ובהשלכותיה, ולקדם את קבלת ההחלטות הנדרשות לטיפול ולצמצום הפערים שהועלו, כמו גם לקביעת לוחות זמנים ותקציב נדרש לטובת הנושא. בקרה על ניהול הרשאות - יצוין לחיוב כי בשנת 2024 אגף התקשוב השווה מדי חודש בין מידע שקיבל מאגף הון אנושי במשרד בנוגע לעובדים שסיימו את העסקתם לבין משתמשים פעילים בכל אחד מהדומיינים במשרד. כמו כן האגף ביצע את הבקרות בנוגע למשתמשים שסיסמתם חלשה וניתנת לפיצוח בזמן קצר. על מנכ"ל משרד החוץ לוודא כי ועדת ההיגוי לתקשוב תתכנס באופן סדיר, בתדירות של פעמיים עד ארבע פעמים בשנה, ותמלא את כל תפקידיה כמוגדר בהנחיות מערך הדיגיטל, ובכלל זה אישור תוכנית העבודה ומעקב אחר יישומה. כמו כן עליו למנות לחברי הוועדה סמנכ"לים מקצועיים במשרד, שכן הם מושפעים בעבודתם השוטפת מתפקוד אגף התקשוב וממערכות המידע של הארגון ומביאים עימם תובנות בנוגע לצורכי היחידות. תקציב מאפשר הוא תנאי הכרחי למימוש אפקטיבי של ממשל טכנולוגיות מידע, שכן ללא תקצוב מספק, הארגון חשוף לסיכוני תפעול ואבטחה רבים. לנוכח הקשיים המשמעותיים שהוצפו בעניין זה, נדרש כי מנכ"ל משרד החוץ יבצע בחינה מעמיקה בנוגע לתקצוב תחום התקשוב, במטרה להבטיח כי במציאות של מחסור יסודי במשאבים התקציב מנוצל בהלימה לסדרי העדיפויות המשרדיים. כמו כן עליו לוודא כי המחסור בתקציב לא יוצר סיכונים עכשוויים או עתידיים שהמשרד אינו יכול לקבל (למשל בתחום אבטחת מידע, ביצוע משימות ליבה או היערכות עתידית לעבודה בענן). דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 51 מערכות מידע ואבטחת מידע וסייבר במשרד החוץ סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 על משרד החוץ לפתח מדיניות מקיפה ומפורטת לניהול סיכוני התקשוב בפרויקטים, תוך שימוש במתודולוגיה סדורה ובהלימה עם הנחיות מערך הדיגיטל. במסגרת זו יש להקים מנגנון זיהוי והערכה של סיכונים בכל שלבי הפרויקט, לתעד את הסיכונים ולגבש תוכנית פעולה מותאמת להתמודדות עם כל סיכון. עוד מומלץ להכשיר את מנהלי הפרויקטים בתחום זה ולהקצות משאבים לצורך פיתוח כלים וטכנולוגיות שיסייעו בניהול סיכונים מיטבי. על ועדת ההיגוי הייעודית של פרויקט מסוים וועדת ההיגוי המשרדית לתחום התקשוב לבחון לעומקם את הליכי ההערכה והתכנון בפרויקט ולנהל מעקב הדוק אחר התקדמות אבני הדרך שלו בכל שלב ושלב. זאת כדי למנוע עיכובים נוספים ביישומו של הפרויקט וכדי להבטיח כי המשך היישום בשנים הבאות ייעשה בהתאם לתוכניות ולתכולות שאושרו.כמן כן, על הוועדות האמורות לתת את הדעת להיעדר היכולת לאמוד את עלויות הפרויקט. יוער כי בהיעדר תשתית מידע מלאה ומפורטת בנוגע לתקציב הפרויקט ויכולת לגזור את עלויותיו, לא ניתן לפקח על הפרויקט ועל ההחלטות המתקבלות במסגרתו בצורה מיטבית. כדי להבטיח את הרציפות התפקודית של משרד החוץ, על משרד החוץ לבחון אילו צעדים עליו לנקוט כדי להבטיח את התאוששות מערכות מידע מסוימות באתר ה-DR בהתאם למדדי ההתאוששות שאישרה הנהלת המשרד בספטמבר 2024 - וליישמם. במקביל, עליו לגבש באופן מיידי תוכנית DRP, שתיתן מענה לכלל רשתות המשרד, ולוודא כי באתר ה-DR קיים עותק מעודכן עם המידע הנדרש לשם שחזור מערכות מידע מסוימות והקמתן באתר זה. על מנכ"ל משרד החוץ לקיים בחינה מעמיקה ויסודית, בשיתוף עם ועדת ההיגוי המשרדית לתקשוב, בנוגע לפערים בתהליכי ניהול ופיתוח של מערכות מידע, כמו גם בנוגע לממצאים שהועלו בתוכנית האסטרטגית ובסקר הסיכונים, תוך ניתוח השלכותיהם על פעילות המשרד. בחינה זו תסייע בזיהוי בעיות השורש ותאפשר קבלת החלטות מושכלת תוך תיעדוף משימות, וגיבוש תוכנית פעולה ברורה הכוללת צעדים אופרטיביים, לוחות זמנים וגורמים אחראים לביצוע. זאת ועוד, דבר זה יסייע גם להבטיח כי תחום התקשוב במשרד החוץ יטופל באופן יסודי ומקיף תוך מתן התמיכה הנדרשת ליחידות המשרד בביצוע תפקידיהן ובהשגת יעדיהן בתחומי הפעולה השונים בזירה הבין-לאומית ובתחומים הקונסולריים. על מנכ"ל המשרד לוודא כי מדיניות הגנת הסייבר תתוקף כנדרש באופן עתי על ידי ועדת ההיגוי להגנת הסייבר ובכלל זה לנוכח האיומים שנוספו במהלך מלחמת"חרבות ברזל". על משרד החוץ, בשיתוף הגורמים המנחים יה"ב והשב"כ, לבצע סקר סיכונים הכולל את כלל נכסי המידע והתהליכים הקריטיים, ובהתאם לכך ליצור מפת סיכונים משרדית שתאושר על ידי ועדת ההיגוי להגנת הסייבר. כמו כן, על המשרד לגבש תוכנית להפחתת הסיכונים שהועלו, שתאושר גם היא על ידי ועדת ההיגוי במשרד. על מנכ"ל משרד החוץ לוודא כי גורמי המקצוע במשרד יעבירו דיווח מפורט על אירועי סייבר חריגים לוועדת ההיגוי בכינוס הוועדה בסמוך למועד התרחשותם, כך שלפני חברי הוועדה תוצג תמונת המצב המלאה בנושא, מהלך שיאפשר להם לקדם את רמת ההגנה בסייבר במשרד. המשרד נדרש להשלים את גיבוש הנוהל הנוגע לסיווג נכסי המידע ולהגביל את הגישה למסמכים רק לעובדים שהמידע דרוש להם לצורך עבודתם. על מנכ"ל משרד החוץ להבטיח כי ייעשו הפעולות הדרושות להשגת רמת ההגנה הנדרשת ברשתות מסוימות בהקדם, כמתחייב מרמת איום הייחוס שהוגדרה ושעל המשרד לעמוד בה. כמו כן, על הגורם המנחה להמשיך ולעקוב אחר יישום הנחיותיו במסגרת בחינת עמידת המשרד ברמת הגנה הנדרשת. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 52 מערכות מידע ואבטחת מידע וסייבר במשרד החוץ סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 על מנהל אגף התקשוב לשקף להנהלת המשרד ולוועדת ההיגוי להגנת הסייבר את הפער הקיים בנושא מסוים על פי הנחיות הגורמים המנחים, את הסיכונים הכרוכים בפער זה ולגבש תוכנית סדורה להשלמת הפער תוך גיבוש משאבים תקציביים. על מנכ"ל משרד החוץ לפעול להשלמת פער זה. על הגורמים המנחים לבצע בקרה כדי לוודא כי הפער הקיים בנושא זה מטופל כנדרש. על מנכ"ל משרד החוץ, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים במשרד ובהם אגף התקשוב, הלשכה המשפטית וחטיבת בטמ"ח, לוודא עמידת המשרד בדרישות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו באופן מקיף, סדור ושיטתי ולהקצות לכך משאבים מתאימים, כך שהמידע הפרטי של העובדים והאזרחים שנשמר במאגרי המידע של המשרד יהיה מוגן כנדרש. נוכח היקף הממצאים שעלו במבדק החוסן שבוצע על משרד החוץ לקיים הערכת מצב ולבנות תוכנית אופרטיבית לתיקון הליקויים שפורטו בדוח הטכני המפורט שנמסר למשרד החוץ. הפערים המרכזיים בתהליכי הניהול והפיתוח של מערכות המידע דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 53 מערכות מידע ואבטחת מידע וסייבר במשרד החוץ סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 הפערים המרכזיים באבטחת המידע והגנת הסייבר משרד החוץ אמון על גיבוש מדיניות החוץ של מדינת ישראל, ביצועה והסברתה, ומתוקף תפקידו הוא מחזיק במידע רגיש. המערכות הממוחשבות של משרד החוץ חיוניות לפעילותו התקינה ולמימוש יעדיו, ופגיעה בהן או במידע המצוי בהן עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד המשרד בכללותו ובשירות שהוא נותן לציבור, ולפגיעה ביחסי החוץ של המדינה ותדמיתה בעולם. נוכח תפקידו, משרד החוץ הוא יעד מרכזי לתקיפות סייבר של מגוון יריבים, החל מפצחנים וכלה בגורמים מדינתיים. ממצאי דוח זה מלמדים על פערים בשני התחומים שנבדקו - הניהול והפיתוח של מערכות המידע במשרד החוץ ואבטחת המידע והגנת הסייבר במשרד. תמונת המצב העולה מביקורת זו מלמדת על פער טכנולוגי מתמשך במערכות המחשוב של משרד החוץ של שנים רבות ועל תרבות ארגונית שאינה הולמת את איום הייחוס שהוגדר למשרד החוץ. ממצאי ביקורת זו מדגישים את הצורך בחיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה של הנהלת משרד החוץ וועדת ההיגוי להגנת הסייבר בראשות מנכ"ל משרד החוץ בכל הנוגע למערכות המידע ואבטחת המידע במשרד. על מנכ"ל משרד החוץ להידרש לממצאי דוח זה ולוודא כי הליקויים והפערים שהועלו בו יטופלו. בכלל זה, יש להכין תוכנית עבודה סדורה ומפורטת, לרבות לוחות זמנים, כדי לתעדף את הטיפול בכלל הפערים שהועלו ולצמצם את הסיכונים הקיימים. כל זאת, במטרה להבטיח פעילות תקינה של מערך התקשוב במשרד החוץ ולשפר את רמת ההגנה על המשרד ונכסיו. דוח מבקר המדינה | סייבר ומערכות מידע 54 מערכות מידע ואבטחת מידע וסייבר במשרד החוץ סיוון התשפ"ו ▪ מאי2026 זאת ועוד, על השב"כ ויה"ב להידרש אף הם לממצאי דוח זה ולעקוב אחר הטיפול בפערים שהועלו בו, כדי לשפר את רמת ההגנה על המידע במשרד החוץ ולהבטיח שרמת ההגנה תהיה בהלימה לאיום הייחוס של המשרד. ואולם בסופו של דבר התובנות והלקחים העולים מדוח זה אינם מסתכמים בפעולת משרד החוץ והפיקוח על פעולתו. משרד מבקר המדינה ביצע בשנים האחרונות שורה של ביקורות בגופים ממשלתיים ובגופים ציבוריים רגישים בתחום התקשוב ובפרט בנושא אבטחת המידע והסייבר. ממצאים שעלו בדוחות אלו - ובאים לידי ביטוי ברור גם בדוח זה - מחייבים בחינה מעמיקה בקרב הרגולטורים המדינתיים - מערך הדיגיטל הלאומי, מערך הסייבר הלאומי, השב"כ והרשות להגנת הפרטיות - בנוגע לכמה סוגיות יסודיות וזאת בקשר לכלל משרדי הממשלה: 1. בחינת הצורך בהטמעה ממשית ועמוקה של הסיכונים הטמונים בתחום הסייבר ופוטנציאל הנזק העלול להיגרם בגינם לארגון ולמדינה בכלל וכי איום הסייבר הוא איום ביטחוני ואסטרטגי לאומי. הטמעה זו נדרשת להיעשות בראש ובראשונה בקרב כלל המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה ומכך אף נגזרת הדרישה בנוגע למידת מעורבותם בנושא. 2. כנגזרת של תפיסת האיום, נדרשת בחינה בנוגע לחיזוק מנגנוני הפיקוח והרגולציה של הגורמים המנחים, ובפרט כאשר ישנם כמה גורמים המנחים את אותו הגוף. זאת, על מנת להבטיח את אפקטיביות פעילות הגורמים המנחים למול גופים ממשלתיים ומתן מענה לכלל הסיכונים בצורה הוליסטית. 3. בחינה מעמיקה של הפערים הקיימים במגזר הממשלתי בנוגע לתקצוב תחום התקשוב ובכלל זה תחום אבטחת המידע והגנת הסייבר, במטרה להבטיח כי במציאות של מחסור יסודי במשאבים, היקף התקציב ייתן מענה הן לדרישות המקצועיות ולהתפתחויות הטכנולוגיות והן לאיום הקיים. זאת במטרה להבטיח כי המחסור בתקציב לא יוצר סיכוני תקשוב או סיכוני אבטחת מידע, עכשוויים או עתידיים כמו גם נזקים הנובעים מאי-הטמעת טכנולוגיות חדשות. 4. מתן הדעת על כך שחלק מהפערים, דוגמת אלו הנוגעים להגנה על הפרטיות, נובעים מתרבות ארגונית לקויה וכי ניתן לתת להם מענה באמצעות טיפול וקשב מצד הנהלות הגופים ובאמצעות כלים, לרבות כלים טכנולוגיים, שאינם דורשים בהכרח הקצאת משאבים, כגון הדרכות ונקיטת פעולות להעלאת מודעות העובדים. ביצוע בחינה מעמיקה כאמור תסייע במיקוד המאמצים וטיוב עבודת משרדי הממשלה בכל הנוגע לתחום התקשוב, אבטחת מידע והגנת הסייבר ובקידום רמת ההגנה באופן שיהלום את רמת האיום והשלכותיו, כמו גם לשיפור יעילות פעילות עבודת הממשלה ושיפור השירות לציבור. VI and Information SystemsCyber | r of IsraelReport of the State Comptrolle May 2026 coupled with close collaboration among all public entities. Ensuring adequate protection of information systems and digital services is not merely a technological requirement, but a necessary prerequisite for maintaining public trust, safeguarding citizens’ privacy, and securing the proper and continuous functioning of public services. The audited entities are responsible for acting expeditiously and effectively to rectify the deficiencies identified in this report. I extend my gratitude to the personnel within the Office of the State Comptroller who prepared this report with professionalism, strong a and dedication, thoroughness, sense of mission. It is my hope that the report’s findings and recommendations will contribute to the strengthening of cyber within systems security information and the public sector and enhance the quality of services delivered to the citizens of Israel. for prayers and hopes our express We the injured, the of recovery swift the have who hostages the of rehabilitation returned to us and to their families, the safe return of all evacuees to their homes, the safety of our soldiers, and the success of the security forces in safeguarding our nation. Matanyahu Englman State Comptroller Jerusalem, and Ombudsman May 2026 V and Information SystemsCyber | r of IsraelReport of the State Comptrolle May 2026 alert sufficient of absence processes, registration of approximately 4.6 million mechanisms, and incomplete registration citizens within the national identification of databases as mandated by law. These remains implementation policy system, findings gain particular significance in light of 16% Only sluggish. and partial approximately) of the substantial increase the to connected are services mapped the by received alerts cyber in (130% identification system; only approximately Ministry in 2024, underscoring the critical 23% of the identified online forms are importance of effective protection of the managed through it; and merely 233 out state’s information assets. of thousands of government services have personal the via accessible made been cyber examines further report The area. Furthermore, it was found that only which,work remote in protection 15 of 258 local authorities have connected has become integral to the operations of to the national identification system, and public and security bodies in recent years, the integration of government ministries particularly during the COVID-19 pandemic these with bodies public other and and the Swords of Iron War. The audit systems is limited, thereby hindering the assessed the readiness of critical agencies, public’s ability to receive comprehensive, including the Israel Police and the National digital accessible and straightforward, manage to Authority, Rescue and Fire government services. the cyber threats associated with remote in gaps certain exposed Findings work. the security Another chapter addresses the adaptation of protection and control within systems information of mechanisms with respect to extant risks. and Construction of Ministry the conducted test penetration a Moreover, of millions maintains which,Housing by the Office of the State Comptroller on records containing personal and sensitive remote Authority’s Rescue and Fire the data about citizens, housing beneficiaries, work system revealed deficiencies. These utilizes Ministry The contractors. and outcomes highlight the necessity to finalize in and systems, information numerous work plans and to enhance cyber protection 2025, its information and cyber security critical nation’s the within preparedness NIS approximately to amounted budget bodies. 6.5 million, representing roughly 9% of audit The budget. computing total its Overall, the report findings indicate that identified significant shortcomings in the Israel’s advancement toward a sophisticated cyber and information of management sustained mandates government digital including Ministry, the within security risk infrastructure, cyber in investment deficiencies in access authorization controls, management, oversight, and enforcement, inadequate application of risk management IV and Information SystemsCyber | r of IsraelReport of the State Comptrolle May 2026 continuity, operational ensuring systems, The four chapters of this report address and advancing the digital transformation of dimensions complementary yet distinct public service constitute national challenges within the domain of cyber and information and coordinated, systemic, necessitating systems in the public sector: sustained intervention. and Systems Information • Information Systems and The audit of Security Information and Cyber at Security Cyber and Information at the Ministry of Foreign Affairs was the Ministry of Foreign Affairs Cybersecurity in Remote Work • Iron of Swords the during conducted and Times Routine during the in deficiencies identified and War Emergencies the of development and management Security System Information • well as systems, information Ministry’s at the Ministry of Construction as in the domains of information security and Housing and cyber protection. Given its role, the Ministry of Foreign Affairs represents a The Services: Public Online • key target for cyber-attacks perpetrated National Identification System by a range of adversaries, from hackers to and the Government Personal state actors. The audit findings underscore Area the necessity of enhancing the supervisory the governing mechanisms control and a underwent chapters three first The Ministry of Foreign Affairs’ management confidentiality process in the Knesset State of information systems and information which sub-committee, Committee Audit security, in order to ensure the proper decided not to bring them in their entirety functioning of its IT infrastructure and to before the Knesset, but to publish only augment the protective measures for the parts thereof, to protect the state’s security. Ministry and its assets. in deficiencies reveal findings audit The the One chapter of the report addresses preparedness,riskmanagement,supervision, implementation of government policy and the execution of government policy in for promoting digital public services this field, alongside only partial progress identification national the through accessibility service digital enhancing in system and the government personal protection advanced deploying in and despite that disclosed audit The.area each Although mechanisms. control and numerous governmental resolutions since area, subject specific a examines report of enhancement the concerning 2014 that demonstrate results collective their online services, and notwithstanding the strengthening the protection of information III and Information SystemsCyber | r of IsraelReport of the State Comptrolle May 2026 Foreword security-related information on a massive audit annual Comptroller’s State The scale and serve as essential infrastructure report on Cyber and Information Systems emergency ministries, government for in Knesset the to submitted hereby is bodies, and critical public services. In an accordance with the provisions of the State era marked by escalating cyber threats, Consolidated] Comptroller Law, 5718-1958 and particularly during emergencies and Version]. This report addresses key aspects crises, the state must undertake advanced of cyber protection, information security, preparations to guarantee system integrity, and digital services within the public sector. safeguard citizens’ privacy, and maintain uninterrupted, secure, and reliable public In recent years, the digital domain has service delivery. Strengthening this domain emerged as a fundamental infrastructure is not only a technological requisite, but also State the of activities the underpinning a fundamental pillar of national security, online systems, Information Israel. of public confidence in state institutions, and processes work digital and services, governmental capacity to deliver efficient, operational the constitute currently advanced, and accessible public services to ministries, government for foundation all citizens. authorities, public bodies, emergency While systems. service citizen and The importance of enhancing the protection numerous offers transformation digital digital and systems information of streamlining the including – advantages pronounced especially is infrastructures of enhancement services, public of given the complex security environment and optimization, resource accessibility, that the State of Israel has faced in recent reinforcement of functional continuity – it years. During this period, hostile entities risks elevated engenders concomitantly have increasingly attempted cyberattacks, associated with cyber threats, information required been have bodies state while breaches, and vulnerabilities in information to assure operational continuity and the system protection. This prevailing reality services public essential of provision entities public all that necessitates even under emergency conditions. These ensure their systems are secure, reliable, that demonstrated have developments routine both in resilient and accessible, information systems, digital services, and times and during emergencies. remote work infrastructures function not merely as administrative and technological information and protection Cyber instruments, but as integral components the constitute presently security system of national resilience and the state’s ability in governance good of cornerstones continuously, efficiently, and operate to systems Digital state. contemporary the securely. and financial, personal, aggregate State of Israel Report of the State Comptroller and Cyber Information Systems May 2026 Jerusalem