Заседание пленума 29.06.2026 в 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. שלום גם לאורחינו שביציע. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י"ד בתמוז התשפ"ו, 29 ביוני 2026. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6782/25 וכלה בהצעת חוק פ/6789/25: הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – חובת הצבת מכשיר החייאה בבניין רב-קומות), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק הגנת הצומח (תיקון – שקילת שיקולי שמירה על ביטחון המזון), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת משה אבוטבול; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מניעת כניסתם של נציגי ארגון הצלב האדום הבין-לאומי והעברת מידע לארגון), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק אספקת החשמל, התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת ווליד טאהא; הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת עופר כסיף; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מניעת הטבות הנובעות מריבוי בני זוג), התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, צבי ידידיה סוכות, משה סולומון, אוהד טל, יונתן מישרקי, אריאל קלנר, חוה אתי עטייה, טלי גוטליב, צביקה פוגל, מיכאל מרדכי ביטון, עודד פורר, יוליה מלינובסקי, שרון ניר, אורית פרקש הכהן, לימור סון הר מלך ועמית הלוי; הצעת חוק מערכת חינוך ממלכתית אחידה ושוויונית (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הוועדה המייעצת למינויים בכירים, התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. לקריאה הראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הארכת הוראות שעה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. מסקנות הוועדה לביטחון לאומי בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אלון שוסטר, משה טור פז ואוהד טל בנושא: כשלים במערכות התקשורת בין כוחות המגיבים הראשונים בזירות נפילה במהלך מבצע שאגת הארי. מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אריאל קלנר, לימור סון הר מלך, שמחה רוטמן ויבגני סובה בנושא: יישום סנקציות זרות על ידי חברות סליקה ואשראי כנגד ארגוני התיישבות וחברה אזרחית בישראל. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

כעת נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום: הצעות להביע אי-אמון בממשלה. שלום גם לשר אמסלם, שמצטרף אלינו. שלום לך. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת משה טור פז לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, מי שמסתובב היום במסדרונות הכנסת, יש לו תחושה, אדוני היושב בראש, של מכירת חיסול. קצת כמו שאתה נכנס לרמי לוי, ואתה שומע: עוף בשקל, אז פה שומעים: חוק בשקל. חוק בשקל פה, חוק בשקל שם, והכול כלול. כן, הגיע סיומן של כמעט ארבע שנים, ויש תחושה שהכול-הכול כלול. מכירת חיסול – מכירת חיסול בחינוך. אחרי ששר החינוך קיש ניסה להסתיר את העובדה העגומה ש-97% – לא 96% – 97% מהתלמידים בישראל נכשלו במדעים, הגיעו הנתונים של ה-OECD. כאן, אפילו לפטר את מנהל ראמ"ה לא יעזור, או לנסות לזרוק את מנהל המחוז החרדי, לא יפתור את הבעיה. כי מה אומרים הנתונים של ה-OECD? אתה שומע, השר אמסלם? ישראל לא במקום השלישי, לא במקום העשירי, אפילו לא במקום ה-30 ב-OECD במתמטיקה. במקום האחרון. הישג מדהים: מקום אחרון ב-OECD במתמטיקה. קוראים לנו "עם הספר", אז היה פעם פרופסור חכם, ליבוביץ', הוא אמר שהוא מפחד שבמקום להיות עם הספר, נהיה עם הארץ. אז אנחנו במקום אחד לפני האחרון בקריאה. אתה מאמין, השר אמסלם? עם הספר במקום אחד לפני האחרון בקריאה. הנתונים הבין-לאומיים, עליזה, מוכיחים לנו את מה שידענו. נתוני ה-OECD משקפים לנו שהחינוך שלנו בבעיה רצינית בקריאה, במתמטיקה. חוץ מדבר אחד שאנחנו במקום ראשון. אנחנו במקום ראשון בתירוצים, בסיפורים, באגדות בנתונים. זו לא טעות, זה לא מקרה, זה תוצר של מדיניות חנפנית, חסרת אחריות, שכל היום רודפת אחרי פרסומים ופוליטיקה. התוצאות בקנטים. ארבע שנים של שר חינוך, שכל מה שהוא עושה, זה מתרפס ומתחנף. למי? לשותפים החרדים שלו ולכל מי שהוא, אולי, רואה בו איזשהו בייס, אבל ההידרדרות היא עקבית ובולטת. שר החינוך קיש, תחתיך מערכת החינוך הידרדרה בכל פרמטר אפשרי. כולנו רואים. כולנו מרגישים. רואים את החיסרון במורים. רואים את הפריפריה הסובלת. זה הכישלון הכי גדול של שר שהיה פה. עדיין לסרטוני התדמית זה לא מפריע. הוא אומר שהוא רוצה עוד ארבע שנים כשר חינוך, כי זה ממש נשמע נהדר, השר אמסלם. נכשלת ארבע שנים, יאללה, קבל עוד ארבע. זה מכירת חיסול בחינוך. אבל אתה יודע מה, תקציב החינוך בישראל שני רק לתקציב הביטחון, ומכירת החיסול בביטחון היא פשוט עצובה. איך הבטחתם פעם? ניצחון מוחלט. מה קיבלנו? אפילו לא ניצחון חלקי. מכרתם לנו שהולך להיות ביטחון. מה קיבלנו? 1,200 הרוגים ביום אחד, 254 חטופים, מלחמת נצח, מילואי נצח, אזעקות נצח, שבע זירות, מפונים בדרום, מפונים בצפון, חטופים, פצועים, הותר לפרסום. טילים – יום אחד כן, יום אחד לא. היום כן. וסמוטריץ'? סמוטריץ', השר במשרד הביטחון, לא מתבייש לומר שהחטופים בבית בזכותו. כן, כשכל זה קרה במשמרת שלו, כשהוא הצביע נגד חלק מהעסקאות, כשהוא אמר: חמאס זה נכס. כולנו ראינו ושמענו, אבל אנחנו צריכים להגיד לו תודה שהחטופים בבית, כי אין בושה. מכירת חיסול בחינוך. אתה יודע מה, בעיות בביטחון תמיד יהיו לנו. מה עם הביטחון האישי בישראל? פה אנחנו במכירת ישראל תרתי משמע. אתה יודע, השר אמסלם, זו לא רק מכירת חיסול – מחסלים פה על ימין ועל שמאל, רכבים מתפוצצים ברחובות כאילו אנחנו במקסיקו, רק שמה? אתמול זה גם לא היה מקסיקו. בתל אביב, גם בתל אביב מתפוצצים רכבים, גם באיילון, גם בחולון, גם ביפו. בתחילת החודש – וזה רק אחד – ליה כהן מלכה, בת 35, זיכרונה לברכה, ששירתה בעבר כשוטרת, הרכב שלה התפוצץ ממטען חבלה. אמרנו שאנחנו אחרונים ב-OECD, יש עוד רשימה: חמש המדינות הלא-בטוחות בעולם. באיזה חברה טובה אנחנו: רוסיה, סודן, אפגניסטן, תימן וישראל. הצלחה אדירה. אתה יודע מה, אני עוד זוכר שהבטחתם לנו בתחילת הקדנציה משילות. מה קיבלנו? פרוטקשן. במקום משילות – פרוטקשן. עבריינים מנהלים את המדינה, ואני לא מדבר על הכנסת הפעם, אני מדבר על משפחות פשע. במקום חוק וסדר, דמי חסות. פרוטקשן בערים היהודיות והערביות. בן גביר לא רק התגלה כשר הפיתות לענייני כלום ושום דבר; הנזק הכלכלי הישיר והעקיף – ואתה מבין כלכלה, השר אמסלם – הנזק הכלכלי הישיר והעקיף של הפרוטקשן בישראל הוא 20 מיליארד שקל בשנה. 87% מהקבלנים אומרים שהם משלמים פרוטקשן. זו מכירת חיסול בביטחון האישי. ואללה, אתה יודע מה? אז אולי נדבר כלכלה. הרגע היה פה שר הכלכלה. כלכלה וצרכנות. אנחנו עוד זוכרים את ביבי מחזיק את הדלק, ואומר: אני הולך להוריד פה את המחירים. אז סיפרתם לנו שהולכים להוריד את יוקר המחיה. איפה אנחנו ביוקר המחיה? פה אנחנו דווקא טובים. פה אנחנו בטופ העולמי. פתח תקווה – אתה שומע, השר אמסלם? – פתח תקווה יותר יקרה מאוקספורד; באר שבע באותה רמה כמו וינה. חמש ערים ישראליות הן בין 100 הערים היקרות בעולם. הישראלים משלמים 50% יותר על דיור ועל מזון – את זה כולנו מרגישים בכיס שלנו. ישראל היא המדינה היחידה בעולם עם מחירים כמו שווייץ, אבל רמת חיים כמו של השכונה במזרח התיכון. סל הצריכה הפרטי בישראל יקר ב-88% ביחס לסל צריכה בעולם. למה? כי מסתובב פה שר אוצר ואומר שמצבנו נפלא; כי שר הכלכלה אולי פותח קבוצות ווטסאפ עם ראשי המשק ומוריד מדבקות ממוצרים, אבל תוכניות עבודה ושינויים לא היו לנו כאן. 50 מיליון שקל לשיווק קרפור קיבלנו. אבל מה קיבלנו? רמת חיים של דארפור. אז אתה יודע, כמו שציונים לא מעלים בסרטוני טיקטוק, גם יוקר המחיה לא יורד ממדבקות. אז ניר ברקת, יואב קיש, בצלאל סמוטריץ' – מכירת חיסול בתחומים שלכם. ואתה יודע מה? אפשר לומר שזו גזרת גורל, שכונה קשוחה, ישראל הקטנה במזרח התיכון מוקפת זאבים וכבשה קטנה בין 70 זאבים. אבל אני רוצה לומר משהו, ועכשיו באמת בראייה ציונית: כשאתה מוקף בזאבים אתה לא יכול להיות בינוני. וכל הדברים האלה משקפים בינוניות – היא לא גזירת גורל. לוקחים פסוק שבכלל נאמר על ידי נביא גוי כקללה, "עם לבדד ישכֹּן", והופכים אותו לאידיאל. כשאנשים הופכים קללה לאידיאל זה סימן שאנחנו בבעיה. אם הכלכלה שלנו לא תהיה חזקה לא יהיה לנו ביטחון חזק; אם החינוך שלנו לא יהיה מצוין לא יהיו לנו מהנדסים לפתח את כיפת הברזל הבאה; כשאין לבן אדם ביטחון אישי אין לו שלווה, אין לו מחיה טובה, אין לו רמת חיים. ואם הממשלה לא עובדת לטובת הציבור – זה מה שאנחנו מקבלים. עכשיו, אתה יודע מה? הייתי אומר, זה חוסר ביכולות – אני לא מאמין בזה. זה לא חוסר יכולות, זה – לא עובדים עבור הציבור. איך הגענו לאן שהגענו? מכירת חיסול. למה? כי הממשלה מנופחת, כי יש פה שרים שמתעדפים את המשך השלטון על פני דאגה לאזרחים. מדיניות החינוך היא הזויה; הכלכלה שכחה את מעמד הביניים; יש פה פטור מגיוס לכל מי שרוצה, ועוד רוצים להעביר השבוע בכנסת – מחר יהיה פה דיון, אתה מחזיק חזק, השר אמסלם? – פטור מגיוס, פטור מענישה רק לבחורי ישיבות. כלומר, אם אתה משתמט כי אתה עובד בשוק עכשיו, או כי אתה אידיאולוג שמאלני או אידיאולוג ימני – לא, לא, אנחנו נעצור אותך; אבל אם אתה בחור ישיבה – פטור לשלושה חודשים ועוד שלושה חודשים אחרי זה. אז מה יצא מזה, תגיד לי. קולה? ככה מייצרים קולה, קינלי? חברים יקרים, בימים אלה יש פה תחושה בכנסת, באמת, של מכירת חיסול. ואני אומר לכם, אולי הגיע הזמן לסגור את הבסטה. ראיתי, יו"ר הכנסת, שהצהרת על תאריך סיום של הדבר הזה. אתה יודע מה? כמו שזה נראה כרגע, יפה שעה אחת קודם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. ואני מתכבד להזמין את השר. לא, לא, זה לא מענה משולב הפעם. אז השר ישיב. כן, כך נקבע. הנושאים הם נושאים שונים. אני רק אעיר בינתיים לחבר הכנסת טור פז שלא הצהרתי שום דבר שלא ידוע, זה המועד לפי החוק. זה המועד הקבוע. אגב, עדיין יש אפשרות, בהצעת חוק שתעבור בכנסת, להקדים את המועד הזה. רק שתדע. בבקשה, השר אמסלם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול חשבתי שנעשה להם את זה במשולב, נחסוך גם קצת זמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

בדרך כלל אנחנו עושים במשולב למרות שהנושאים הם שונים, כשהאופוזיציה מסכימה לכך. הפעם האופוזיציה לא הסכימה, אז נעשה שלושה מענים לשלוש הצעות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

טוב. אוקיי.

משה טור פז (יש עתיד):

שלושה נאומים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אגב, או שלושה נאומים, או אתה גם יכול בפעם הבאה להגיד: אני מציע לדחות את ההצעה, ולרדת. זה גם בסדר. איך שאדוני ירצה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תראה, קינלי, אתה יודע, אני אוחז ממך.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה מכיר אותי איזה יום-יומיים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מכיר אותך יום-יומיים. אני רוצה רק להגיד לציבור בארץ, קינלי בא מתחום החינוך והיה אחראי על החינוך בעיריית ירושלים כשאני עבדתי בעירייה. אתה יודע לבד שנושא חינוך זה נושא טווח ארוך. אתה יודע, מי שמשקיע בחינוך היום, קוצר את הפירות עוד הרבה מאוד שנים. זו לא שאלה של כסף, דרך אגב. הממשלה שמה – בכלל, מדינת ישראל, כפי שאתה אמרת, תקציב החינוך - -

משה טור פז (יש עתיד):

100 מיליארד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

- - הוא לאחר תקציב הביטחון. ובאמת, בוודאי, יש חשיבות עצומה, לדעתי כמעט לכל הממשלה, זה לא משנה כרגע הממשלות, בגלל שהם מבינים שזה העתיד של העם הזה. אבל כידוע לך, בעיות מערכת החינוך הן בעיות שמתפתחות עשרות בשנים. ובוודאי זה לא בזבנג וגמרנו. וזה לא קשור לשר כזה או אחר.

משה טור פז (יש עתיד):

17 שנה אתם בשלטון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני אומר, כבר הרבה מאוד שנים, אנחנו צריכים לתקן את המערכת, גם להביא יותר אמצעים, גם לתגמל את המורים. אתה יודע, אני לא רוצה להיכנס לכל סוגיה, אבל זו ואחד סוגיה רצינית. ולכן אני חושב שכל שר חינוך – אמיתי, עכשיו אומר לך – כשהוא בא למשרד הזה, הוא אוהב אותו, בא בחרדת קודש ורוצה שילדי ישראל ישכילו יותר. וזה לא פשוט. לא פשוט. אני אומר לך, לא פשוט.

משה טור פז (יש עתיד):

לא פשוט, אבל זה צריך לקרות. הינה, יושב לידך איש חינוך רציני.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

נכון. וגם הוא יגיד לך שזה לא כל כך פשוט. אז לכן, זה לא קשור לפרסונה כזאת או אחרת. לדעתי צריך לעשות שינוי מערכתי מהיסוד. מהיסוד. שאני לא בטוח, דרך אגב, שהוא יוכל לצאת בביצוע, גם זה לא פשוט. לעשות פריש-מיש בהרבה מערכות, אתה יודע, ולהתחיל לבנות אותן מאל"ף, זה לא דבר פשוט, כשמדובר במערכת - - -

משה טור פז (יש עתיד):

16 מתוך 17 השנים האחרונות הליכוד בשלטון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני אומר, עוד פעם, סוגיית החינוך היא סוגיה שחוצה מחנות, זה לא קשור למפלגה. כולנו רואים את זה, את החשיבות של החינוך. אין טעם להפריז בעניין, כולנו רואים את זה שזה הבסיס למדינת ישראל, לעתיד שלה, לביטחון שלה, לכלכלה, למה שאתה לא רוצה. הרבה משאבים אין לנו כאן. חוץ ממוח יהודי אין לנו פה הרבה. אז לכן אני חושב שכאן, גם אם יש עצות טובות, אם אני הייתי שר החינוך והיית בא ונותן לי עצות טובות אז הייתי שמח, בגלל שאני חושב שכולנו נמצאים באותו מסלול. לכן אני חושב שכל שר חינוך עושה את מרב המאמצים, מתוך מערכת שקשה מאוד להסיט אותה. זאת נושאת מטוסים שקשה מאוד לקחת אותה אפילו, אתה יודע, להזיז אותה באיזה אזימוט אחד או שניים. אבל אני מסכים איתך - - -

משה טור פז (יש עתיד):

אבל אתם יודע שבירושלים - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בירושלים זה סיפור אחר, בגלל שבירושלים בשונה ממדינת ישראל, אתה יודע, מנהל המחוז הוא גם מנהל מנח"י, זאת אומרת, הוא גם משרד החינוך וגם עירייה, ולכן זה יותר פשוט, יותר קל. אבל גם בירושלים, גם היום וגם בתקופתך וגם בתקופת קודמיך, היו בעיות במערכת החינוך. לא פשוט – לא במבנים, לא בציונים, לא כל בתי הספר הם אותו הדבר. ובוודאי בעיר כל כך מורכבת כמו ירושלים, עם אוכלוסיות מורכבות ושונות, אז בוודאי ובוודאי זה אתגר עצום. אתה היית פה בתקופה לא פשוטה, וניהלת את המערכת ביד רמה, עם אתגרים עצומים.

משה טור פז (יש עתיד):

הכי חשוב: ממלכתי-חרדי ובגרות ישראלית במזרח ירושלים. ושם התחלנו את המהפכות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

נכון. אבל זה לא היה פשוט. אתה זוכר את זה, קינלי. עכשיו לגבי הסיפור, אני רוצה להגיד לך משהו שאני לא מכבד. תראה, כשאתה אומר "הבטחתם" – אני לא מצפה את זה ממך, אני מצפה את זה דווקא מלפיד. אני לא מצפה את זה ממך, לבוא ולהגיד: הבטחתם ניצחון מוחלט; מלחמת נצח וכו'. אני רוצה להגיד לך משהו. תראה, מדינת ישראל, ב-7 באוקטובר קמו עליה אויביה לכלותה. מכל הגזרות, איפה שלא ראית, איפה שלא הסתובבת, אתה מוצא אויב. יש סביבנו, אני אומר, חצי מיליארד מוסלמים שקמים בבוקר, חלק גדול מהם, חושבים איך לשחוט 7 מיליון יהודים. ולכן מדינת ישראל ובכלל עם ישראל נלחם פה עוד לפני קום המדינה. עשו פה פוגרומים ביהודים, פה בארץ ישראל – אני לא מדבר כרגע על השואה שהייתה באירופה – על ידי ערבים שחיו פה. לכן, זה גורלו של העם הזה. מהרגע שהקדוש ברוך הוא נתן לעם הזה את התורה והגדיר אותו כעם זה מה שקורה לנו.

משה טור פז (יש עתיד):

- - - זה נכון, אבל - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. אני לא נכנס כרגע למה שקרה ב-7 באוקטובר באירוע עצמו, אירוע שמבחינתי הוא בלתי נתפס, לא מובן, ובוודאי שצריך להיבדק, הכול מכול כול. גם מה היה לפני, מה היה ב-7 באוקטובר ומה היה אחרי. אין שאלה כזו. דרך אגב, זה הכרחי לכולנו – לילדים שלנו, לנו. וכדי שגם נפיק לקחים, שלא יקרה לנו שוב פעם דבר כזה. אבל אנחנו יצאנו למלחמת קיום. אויבינו באו לכלותנו. זה היה ביום שמחת תורתנו, ביום החג. כל אחד ישב בבית עם המשפחה, הלכנו לבית הכנסת. אני זוכר שזה תפס אותי בבית הכנסת. יש לנו אויבים סביבנו שהם גם עשו דברים איומים ונוראים, שבני אדם – אני לא קורא להם בני אדם, זאת אומרת, אני אומר, להפך, אם אנחנו לא נגן על עצמנו במו ידינו אני מבין גם מה יעשו לנו. אתה יודע, אני ראיתי כמה סרטונים, הרבה סרטונים, על הנאצים. כשפקדו על הנאצים להתחיל להרוג את היהודים, זה היה בהתחלה ביריות. הם התחילו להרוג את היהודים ביריות, בסוף החיילים הנאצים גם הם נפגעו, לא יכלו יותר. הרי אתה בסוף בן אדם, לכאורה. ואז הם המציאו את הפטנטים היותר נקיים, מה שנקרא. שטניים, אבל יותר נקיים – את תאי הגזים. זה גם דבר יותר המוני, יותר, מה שנקרא, במסות. גם לא משפריץ עליך הדם. תבין, מה שראינו פה: נשים בהיריון, פתחו להן את הבטן, ושתו בירה ביד אחת; ילד, הכניסו אותו לתנור, הדליקו; ערפו לאנשים ראש. זה, זה משהו שלא יכול – זה לא נתפס בכלל, וזה מה שיקרה לנו, אם אנחנו לא נגן על עצמנו. זה גורלנו. האנשים שסביבנו, אויבינו, הם השפלים ביותר שהיו אי-פעם באנושות, לדעתי. זה מחזיר אותי עוד לתקופה אולי, אתה יודע, התקופה של הרומאים. היו הורגים אנשים בחרבות, ואז זה היה מקובל לבוא ולשחוט אנשים והכול בסדר – כי אין שיטה אחרת. עכשיו, מדינת ישראל, כולנו, נמצאים שם, כל צה"ל, כל מערכות הביטחון. אנחנו היינו חייבים להגיד לאויבינו – יש פה מלחמה פסיכולוגית, אנחנו לא מדברים לציבור הישראלי, אנחנו מדברים לעזתים, ולחמאס, ולאיראנים ולחיזבאללה: אנחנו נרדוף אתכם עד הסוף, בגלל שבאמת נרדוף אותם. כמו שהם אומרים: אנחנו לא ניכנע ונמשיך להרוג אתכם. הם לא מדברים לציבור שלהם. לכן, בוודאי שזה מה שאמרנו, בוודאי. ראש הממשלה קם באותו יום – לא רק הוא, כל האזרחים במדינת ישראל כמעט אמרו להם: רבותיי, מה שעשיתם, אנחנו נרדוף אתכם ונשמיד אתכם עד האחרון שבכם, וככה צריך לנהוג. דרך אגב, אמרתי, במלחמה, כשאתה במלחמה מול האויב, הוא שומע מה אתה אומר, ולכן יש לך גם אלמנטים פסיכולוגיים שאתה רוצה להכניס לו לראש; להסביר לו: אני נחוש כל כך, ואתה אף פעם לא ראית אותי נחוש ככה. אז אתם לוקחים את זה ואומרים רבותיי, זה היעד ששמתם ואנחנו לא מגיעים אליו. בואו נגיד שזה היעד ששמנו, ובואו נגיד שלא הגענו אליו. למה? בגלל שאנחנו לא רצינו להגיע אליו? יש לנו צבא אחד, אלה החיילים שלנו, הם נלחמים, גיבורים שמחרפים את נפשם. אנחנו גם נתקלים בבעיות, מה לעשות? אתה יודע, כשאתה יוצא למלחמה, אתה לא מנהל שו"ח (שולחן חול), אתה לא מעביר פה שני טנקים בזה, ושם עוד אילו שני ג'יפים, והכול ייראה לך התקפה מסודרת.

משה טור פז (יש עתיד):

דודי, מה אתה אומר על חוק הגיוס?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז לכן אני אומר, כאן זה לא פייר.

היו"ר מאיר כהן:

אדוני השר, ברשותך, חצי שנייה. אני רוצה לברך את אגד היסעים. קבוצות מאגד היסעים, ברוכים הבאים לכנסת, השר דודי אמסלם משיב להצעות אי-אמון – שתדעו מה קורה – אתם רואים, מלא מפה לפה, אבל זה בסדר. אז ברוכים הבאים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

קודם כול, באמת ברוכים הבאים. כשנסעתי בתחבורה ציבורית, חבר'ה, זה היה רק באגד. יש לכם הרבה זכויות במדינה הזאת, דרך אגב, אני אומר את זה לנוער. אתם בעצם הייתם החברה הלאומית שהסיעה את כל מדינת ישראל, בטוב וברע, במלחמות ובשלום, אז שאפו גדול לכם. לכן אני אומר, זה לא כל כך פייר. קינלי, ממך – אני אגיד לך משהו: אתה יודע, תמיד אני אומר, יש לפעמים – פעם מישהו הטיל עליי איזו משימה לא טובה, רצה שאני אעשה. אמרתי לו: שמע, את זה ממני לא מבקשים. מישהו אחר. לא ממני. אתה, היות ואני מכיר אותך, אוהב אותך, חבר שלך, אני יודע שאתה איש אמת. כשיש ביקורת עניינית, אחלה, כאן אני מרגיש שזה לא הוגן.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה רוצה לדבר כמה מילים לגבי הגיוס?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה, אני אגיד לך לגבי הגיוס. לגבי בעיית הפרוטקשן שאמרת, מסכים איתך במאה אחוז. אני כבר, דרך אגב, עולה ומדבר על זה כאן; אני חושב שאין בעיה יותר קשה במדינה דמוקרטית מבעיית פרוטקשן. על זה נאמר, "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו" – זה מה שקורה. קם בן אדם לפרנסה שלו, מתאמץ, קם בבוקר, פותח את החנות, מוכר, הורג את עצמו, בא אליו בערב איזה מישהו – לרוב מהמגזר – טופח לו על הכתף ואומר לו, משה, אנחנו שותפים. אומר לו, מאיפה אתה מכיר אותי בכלל? אם אתה לא תשלם לי את הקומיסיון שאני רוצה, לא תהיה לך חנות לא יהיה לך טרקטור, לא תהיה לך משאית. מדינה מתפוררת כך, חברה מתפוררת על הבסיס הזה. אני רוצה להגיד לך משהו, היו הרבה דיונים בממשלה, זה לא דבר שאנחנו מקילים בו ראש. דרך אגב, גם פה אני חושב שזה לא קשור לממשלות.

משה טור פז (יש עתיד):

בדבר הזה אני לא מסכים איתך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אגיד לך, בגלל שבדבר הזה אתה צריך שני אמצעים, אמצעי אחד, כמובן, זה יותר שוטרים, אבל יותר חשוב זה להשתמש בטכנולוגיות שהיועצת המשפטית לממשלה לא נתנה לנו. אני טוען שפרוטקשן יותר גרוע מטרור. מדוע? הטרוריסט בא, בסוף הורג יהודי, כאן הוא גם שורף לך את העסק וגם בסוף הורג אותך, וגם הורס לך את המדינה. דרך אגב, אני רוצה להגיד לך יותר מזה, ה-20 מיליון שקלים, על מה אנחנו מדברים? בסוף, הרוב זה עבודות ציבוריות, אדוני היושב-ראש. זו מדינת ישראל מתקצבת את הרשות, או מתקצבת את החברה הממשלתית. מדינת ישראל משלמת את הפרוטקשן – תבין.

היו"ר מאיר כהן:

גם ההחלטה היום, לשפות את אלה שמשלמים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני אומר לך, מדינת ישראל משלמת את הפרוטקשן הלכה למעשה.

היו"ר מאיר כהן:

לגמרי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני חושב, זה הדבר הכי גרוע שיש במדינת ישראל. אנחנו ביקשנו מהשב"כ להיכנס, בגלל שזה מערער את היסודות הדמוקרטיים במדינה. אני חושב, אמרתי, כלים לטרור; צריך לירות בהם כמו מחבל; להתנהל כלפיהם כמו מחבל. אמרתי, בגלל שהוא יותר גרוע ממחבל, ואני חושב שכל האמצעים כשרים במדינת ישראל. אנחנו צריכים להציל את נפשנו, את המדינה שלנו, אבל היועצת המשפטית – ואני אומר את זה בצער – באמת, אני לא בא, שאלת, לא התכוונתי לדבר - - -

משה טור פז (יש עתיד):

אני לא חושב - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

היא לא הרשתה, עד היום. אישה אחת, שאני אמרתי שהיא אחת האנשים – זו אחת התקלות החמורות במדינת ישראל, הגברת הזאת.

משה טור פז (יש עתיד):

פה אני לא מסכים איתך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא חשוב. היא מתנה את זה, אדוני היושב-ראש, רק אם יאזינו גם לאנשי ציבור באותן טכנולוגיות. מה הקשר? לא הבנתי, למה צריך להאזין לאנשי ציבור? הרי כשרצינו לחקור את הסיפור של הרוגלות, הרי זה איום ונורא מה שקורה. הם לא שומרים, ברוגלות אין בעיה, הם לא מאזינים לארגוני הפשע. זה לא הסיפור שלהם, הם מאזינים לנו – לך, לי, אני לא יודע למי, למאיר – לא יודע, אני רק יודע דבר אחד, שכל מדינת ישראל, מראש הממשלה וצפונה, מבין שיש פוטנציאל שמישהו מאזין לו, הוא לא מאמין. גם אתה, בתוך-תוכך, אתה יודע שיכול להיות שמאזינים לך. מי? הארגונים של המדינה, באופן לא חוקי. אתה יודע את זה. כל אחד מאיתנו יש לו מן חשש קטן. הרי אם האזנתם לאנשים באופן לא חוקי, אז לא הבנתי למה שלא תאזינו גם לנו. וכל זה בן ערובה, מה שאני אומר לך, לסיפור הזה של בעיית הפרוטקשן, שהיועצת המשפטית לא מאפשרת למשטרת ישראל – ואמר את זה גם המפכ"ל. הם מתחננים לזה. עכשיו, תבין טוב, יושבת ממשלה שנבחרה על ידי ציבור שלם, רוב הציבור בחר בה, ופקידה אחת עוצרת את כל הציבור: תמשיכו לסבול. אתה יודע מה? אני פגשתי לפני שבוע – ובזה אני מסיים את הדבר הזה – פגשתי לפני שבוע חבר טוב באיזה אירוע, קבלן בטבריה, אמר לי: דודי, תקשיב, ניגשתי לאיזה מכרז, אדוני היושב-ראש, באיזו רשות. הוא אומר לי, לא רציתי לקחת את המכרז הזה, דודי. הוספתי עוד 30%, ואללה, זכיתי, אמרו לי: קח את זה אתה. הוא אומר לי, תקשיב, זרקו לי לבית – יש לו ילד אחד – זרקו לו לבית מטען חבלה. התקשר למוחרת ואמר: חבר'ה אני לא רוצה, תחזירו לי רק את הכסף שנתתי על הערבות. לא רוצה לעבוד, לא רוצה. הוא אומר לי: דודי, אם אתם תבינו מה קורה – הוא אמר לי דבר שהדהים אותי: תשמע, דודי, בן אדם ישר, קבלן רציני, בן אדם רציני, קם כל היום, עובד, אמרתי לך, יש לו ילד. הילד שלו הזדעזע מהסיפור, הוא התקשר לאותו אחד שדיבר איתו: תרד מהמכרז. אמר לו: בוא. הוא אומר לי: דודי, קבעתי איתו. נסעתי לבד, לא סיפרתי לאף אחד, פגשתי אותו באיזה שטח, הוא בא – אתה חמוש? שום דבר. אמר לו: תקשיב טוב, הינה, אני מודיע לך – אם הבן שלי פגע, אני מחסל את כולכם, ומצידי אחרי זה למות. תבין לאן הגענו, כשבן אדם, אזרח, הורג את עצמו, משלם מיסים למדינה, אני אומר לך, בעשרות מיליונים, מספר לי על כמה טרקטורים, באגרים ששרפו לו – הוא אומר לי: תשמע, דודי, אף אחד לא רוצה לבטח כלום, שום דבר. מי עוצר אותנו? אני לא אומר שרק זה מספיק. אני כבן אדם סביר – כל בן אדם סביר במדינה, לא משנה איפה הוא נמצא, היה אומר: חבר'ה, כל הכלים כשרים. חבר'ה, השתגעתם? אנשים נרצחים על בסיס יומי, מדינה שלמה נהרסת, נהרסת עד היסוד. הם משקרים, הם גונבים את המדינה, מס הכנסה, מה שאתה לא רוצה, פוגעים באנשים. כל המשק הזה מזועזע. דרך אגב, על כל מכרז שהמדינה מתקצבת היום, כל כביש ב-20 מיליון, היום היא צריכה לתקצב אותו ב-50. למה? יש איזה שותף שצריך לקבל את ה-30 מיליון שלו. וזאת, היועצת המשפטית לממשלה, שמונעת מגופי האכיפה – אני שאלתי למה אין מעצרים מינהליים לאנשים האלה. יש ארגוני פשיעה, הרי המשטרה יודעת מה עשה כל אחד, היא מכירה כל אחד. לא הבנתי, למה אתם לא עוצרים אותם בהמונים? חצי שנה, אחרי זה עוד חצי שנה, נעצור אותם ככה שנים עד שייגמר להם הכסף, נייבש את הביצה הזו. אבל כל זה, אני לא אומר שזה מספיק, אבל בוודאי - - -

משה טור פז (יש עתיד):

אתה זוכר שלפני ארבע שנים גם לא היו רוגלות, והצוות של סגלוביץ' - - - עשה עבודה, בלי רוגלות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אגיד לך משהו, ופה אני רוצה לסיים – חזקה עליי – ארגון כמו משטרת ישראל לא עובד על בסיס בן אדם אחד, זה ארגון שכבר יש לו את הנהלים שלו, יש לו את התרבות הארגונית שלו, יש לו את האנשים שלו וכו'. יכול להיות שסגלוביץ', שבא מתוך הארגון, הכיר אותו קצת יותר טוב, אבל בגדול הארגון הזה, אין ספק שקם בבוקר – חזקה עלינו, בוודאי – שרוצה לעשות כל מאמץ כדי לחסל את הדבר הזה. אין לי ספק שזה יושב עליהם כאן על הצוואר ומשגע אותם, הורג אותם. הם מבינים שאזרחים נהרגים, הם רואים את זה בטלוויזיה, האזרחים שואלים איפה משטרת ישראל, והם נמצאים במצוקה קשה, בוודאי, מה השאלה הזאת? זה ארגון עצום עם אנשים טובים ברובם, שרוצים לעשות את העבודה ולא נותנים להם את כל הכלים, בוודאי המינימליים, שאפשר. תמיד אפשר להוסיף – רוצים עוד 2,000 שוטרים וצודקים. המשטרה הזאת קטנה למדינה בצורה מטורפת. אבל קודם כול, בואו נשתמש במה שיש לנו עכשיו. אחרי זה – אתם צודקים, נביא עוד שוטרים, נעשה יחידות מיוחדות לעניין הזה. אבל אתה צודק, בזה אני מספר לך איפה הבעיה. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

קריאה:

היו"ר מאיר כהן:

מאיפה אנחת הרווחה הזאת? אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב לנמק את ההצעה מטעם המחנה הממלכתי וישראל ביתנו, בבקשה. כן, אלמוג, מה רצית להגיד לו?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, איחולי בריאות. אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לפתוח את הדברים היום בלי התייחסות קצרה לדברי השקר של מי שכיהן כשר האוצר וכשר במשרד הביטחון בזמן הטבח הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל. ולא, אני לא מתכוון לדברים שהוא השמיע באותו בוקר ארור, את "אחינו ואחיותינו נשחטו בבתיהם", את "אם וילדיה נחטפו"; אז הוא אמר: עוד 48 שעות תדרשו מאיתנו להתפטר. והם צודקים, איזו התפטרות ואיזה נעליים? אתמול אמר השר בצלאל סמוטריץ' ברברבנות: בזכותי החטופים חזרו הביתה. האיש שאמר שחמאס הוא נכס ושהרשות היא נטל; האיש שהצביע נגד עסקת החטופים האחרונה, שבמסגרתה חזרו החטופים החיים והחללים שנותרו ברצועה; האיש שהתגאה בכך שהוא לא ידע מה זה נוח'בה לפני הטבח, אבל הוא ידע לרתק את כוחות צה"ל לעוד ועוד מאחזים בלתי חוקיים לפני 7 באוקטובר ובמיוחד היום. בזכותו חזרו החטופים. אילו מילים ישנן בשפה העברית כדי לתאר את הצביעות, את הזחיחות, את החוצפה ואת היריקה בפרצופן של כל כך הרבה משפחות שיקיריהן נחטפו בחיים וחזרו בארונות? כי נתניהו וסמוטריץ' גררו את עסקאות החטופים, כפי שהיום כולנו יודעים מעדויות של אנשי הממשל האמריקאי. האמת שאין מילים שתתארנה את החוצפה הזו, רק חרפה וכתם. אדוני היושב-ראש, במוצאי השבת האחרונה מר נתניהו התייצב שוב מול פני האומה ופיזר סיסמאות חלולות על ההסכם שנחתם עם לבנון – עוד הצהרות, עוד סיסמאות חלולות, עוד הבטחות שווא, בשעה שעוד ועוד דפיקות על הדלת נשמעות ברחבי הארץ, והודעות "הותר לפרסום" מתפרסמות. בניגוד להצהרות הכזב של נתניהו, עוד פעם, על רקע מפה גדולה, חיזבאללה לא התפרק מנשקו, רק מכוח ההסכם עם ממשלת לבנון. צה"ל מביא פעם אחר פעם הישגים בשדות הקרב, ונתניהו פעם אחר פעם מתרגם אותם לכישלונות מדיניים. ממשלה אחראית הייתה פועלת כבר מזמן, מזמן, ליצירת מנגנון בין-לאומי אפקטיבי לפירוק חיזבאללה, הייתה רותמת למאמץ את מדינות ערב המתונות. נתניהו, לעומת זאת, השניא את עצמו על כל מדינות האזור ומדינות העולם, לרבות על הממשל האמריקאי, וריסק את המעמד הבין-לאומי והדיפלומטי של מדינת ישראל. ההכרה המדינית של ממשלת לבנון בישראל היא דבר חיובי שיש לברך עליו, אבל היא לא תביא ביטחון לתושבי הצפון, כי רק כוח בין-לאומי בעל סמכויות, תשתיות, בשיתוף פעולה עם צה"ל, יוכל להתניע תהליך לפירוק החיזבאללה מנשקו. נתניהו לא יעשה את זה, הוא לא מסוגל. הוא מסוגל רק למכור אשליות וסיסמאות על ניצחון מוחלט לדורות. נתניהו תמיד נגרר אל שולחן המשא-ומתן, הוא לעולם לא יוזם את ההגעה אליו; תמיד באיחור של חודש, חודשיים, חצי שנה או שנה. הוא תמיד מגיע אל חדר המשא-ומתן כשידה של ישראל על התחתונה, כי אצל נתניהו יש רק קמפיין, לעולם לא אסטרטגיה שקשורה לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. ומצעד השקרים של נתניהו לא הסתיים במוצאי השבת האחרונה ביחס למצב בלבנון – כמו אדם שנטל את החיים של שני הוריו, ואז מתחנן לחסד ולרחמים בהיותו יתום מאב ומאם. נתניהו, מכל האנשים, מעז לדבר על אחדות ועל פיוס לאומי. האיש שריסק את החברה הישראלית; האדם שהפך את השיסוי, את ההסתה והפלגנות לתעודות הביטוח של שלטונו – הוא מעז לדבר עם הציבור הישראלי על אחדות? אחדות? איפה? בריצה המטורפת בוועדת החוקה, חוק ומשפט לחיסול מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה? במרוץ לחיסול התקשורת החופשית בוועדה של השר קרעי וחברת הכנסת דיסטל? ומעל הכול – איפה האחדות הזו שנתניהו מעז לדבר עליה, איפה היא כאשר מדובר בהליכי החקיקה הבזויים להנצחת ההשתמטות, לספסרות הפוליטית הבזויה בערך לימוד התורה, במתן חסינות לאנשים צעירים ששולחים את אחיהם לשדות הקרב, בעודם מתנצחים זה עם זה בסוגיות מפולפלות בגמרא? איפה האחדות הזו, כאשר למעלה מ-60,000 תלמידי ישיבות מוחקים מהתורה את המילים של פרשת השבוע הבאה, פרשת מטות: "האחיכם יבֹאו למלחמה ואתם תשבו פה"? בעוד משפחות יושבות שבעה על הבנים שנפלו בדרום לבנון בשבוע שעבר, מדינה שלמה עמדה מלכת. ובשל מה? ובעבור מה? לא בעבור הקריאה לשוויון בנטל; לא בשל זעקת קורבנות הפשיעה המשתוללת; לא בשל מצוקתן של משפחות המילואים או מצוקת בעלי העסקים הקורסים בצפון הארץ – אלא בשביל הדרישה המנותקת, הפריבילגית, המבישה והאנטי-יהודית להנציח את חרפת ההשתמטות מהצבא בזמן מלחמה. יושב חבר הכנסת גולדקנופ ברכב שממומן מכספי המדינה, מוביל שיירת מחאה ושיבוש לאורך כביש 1. האיש מדושן העונג, איל הנדל"ן, הסבא שלא חושש לשלום נכדיו שמא ייהרגו או ייפצעו בשדות הקרב, מכריז בלי למצמץ: לא יעשו מאיתנו עבדים ושפחות. אתם עבדים ושפחות, גולדקנופ? אותנו, את הילדים שלנו ואת הנכדים שלנו, אתם מבקשים לשעבד למאות ימי מילואים, להארכת השירות הסדיר בצה"ל. את חיילי צה"ל ואת משרתי המילואים אתם הופכים לעבדים, את משפחותיהם אתם הופכים לשפחות. חוק-יסוד: לימוד תורה, שקובע שיש לשים את ערך לימוד התורה במאזני צדק מול הערכים האחרים – מול איזה ערך בדיוק? ערך החיים? ערך פיקוח נפש שדוחה את התורה כולה מלבד שלוש עבירות? ערך ההגנה על גבולות המדינה? ערך הנשיאה המשותפת בנטל הציבור? מהיכן הבאתם את העיוות הזה? מתי בתולדות עם ישראל בשבתו בארצו פטרו עשרות אלפים את עצמם מחובת ההיחלצות להגנת המדינה והציבור? באיזו מסכת בתלמוד אתם מעגנים את פשיטת הרגל המוסרית והדתית הזו? ומה עושים ממשלת הימין על מלא מלא והמחנה הלאומי? מגבים את לוחמי צה"ל? שמים גבול לביזיון הזה? לא. הם מתרפסים בפני גולדקנופ וחבריו, פועלים להקפיא מעצרי משתמטים, ולחוקק חוק שישים בצד אחד פטור משירות צבאי, ומצד שני הקרבת החיים למען הגנת המדינה. שר ביטחון שמתרפס בפני פרנסי המשתמטים, איך הוא יעמוד בפני אויבי ישראל? ישראל כץ, גיבור גדול שכמותך, לפני הרבנים שיושבים ברכבם אתה מרכין את הראש ומשתחווה; לך ותשתחווה, ישראל כץ, לפני ההורים השכולים, לפני חיילי צה"ל הפצועים במחלקות השיקום, לפני הילדים של משרתי המילואים, שלא רואים את הוריהם במשך מאות ימים. נתניהו לא רק הפך למשרת של הכהניסטים, הוא הפך את הממשלה שלו לשטיחון הרגליים של המשתמטים. לפני שנה ממש עמדתי כאן, על הבמה הזו – ובכך אסיים – ואמרתי: הממשלה הזו גוזלת את כבשת הרש של הציבור העובד והמשרת במדינת ישראל; טעיתי. אתם לא גוזלים את כבשת הרש – אתם שוחטים אותה, שוחטים אותה ומרבים לכל המרבה במחיר של הישרדותכם הפוליטית. איבדתם את הבושה, איבדתם את התורה, איבדתם את דרך הארץ. אבל מה שהיה נכון אז נכון גם היום: הציבור המשרת והעובד במדינת ישראל יבוא איתכם עוד מעט חשבון. הוא ירביץ בכם את התורה ששכחתם, והוא יראה לכם את הדרך הביתה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. האורחים שנמצאים למעלה, אתם ילדי מילואימניקים? כן, זאת הקבוצה? ברוכים הבאים כולם, גם אלה שלא באו עם קבוצה. ברוכים הבאים. אני מזמין את אדוני השר דודי אמסלם להשיב.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אני עכשיו, במחילה - - -

היו"ר מאיר כהן:

אה, כן, סגן השר? כן, כן, תיקנו לי. אני מזמין את סגן השר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן להשיב על ההצעה להביע אי-אמון. ואחרי זה, דודי – אתה על ההצעה השלישית. בבקשה, אדוני.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר אמסלם, כנסת נכבדה, אני רוצה ברשותכם לומר כמה מילים. הראשון, בנושא משפט ראש הממשלה – הבוקר השופטים, שאני לא ממעריציהם, בלשון המעטה, הודיעו שהמשפט הזה הוא משפט שאין בו שום חשד לשוחד, הציעו להסיר את השוחד מעל השולחן. המשפט שקרע את מדינת ישראל, את החברה הישראלית, למעשה עורבא פרח, שום הצדקה לקיומו. אני רוצה להמר כאן על השולחן הזה ולומר שהפרקליטות ובראשה העבריינית גלי בהרב-מיארה לא יסירו את זה מסדר-היום. היא פוליטיקאית, היא לא מחפשת צדק, היא לא משפטנית. כשהיא הייתה משפטנית היא הייתה גרועה. ואני חושב שאם רוצים ריפוי אמיתי בעם ישראל, יש להסיר את האירוע הזה, שבאמת קורע את המדינה מסדר-היום. אני הגעתי לענות לחברתי, מרכזת האופוזיציה הכושלת ביותר שהייתה כאן אי פעם. היא אמרה כאן בפודיום הזה בפעם שעברה שאין לי בית פוליטי. אז נכון, אין לי בית פוליטי. וכשהצבעתי והייתי ה-61, הצבעתי למה שטוב למדינה. אבל מה שאירוני כאן הוא שבזכות הפעולות שלי היא הוכתרה למרכזת האופוזיציה הגרועה ביותר בהיסטוריה של עם ישראל, שלא מצליחה לגייס אפילו חתימות לדיון 40 חתימות. שימו לב, זה לא היה כדוגמתו מעולם – 40 חתימות מירב בן ארי לא יודעת להביא לפה. שימו לב. לכן היא מוכתרת למרכזת האופוזיציה הגרועה ביותר. הבוקר מירב בן ארי, ככלב השב על קיאו, באה ואומרת ליו"ר הקואליציה המוצלח ביותר אופיר כץ: מה אתה תעשה בכנסת הבאה, תעבוד בבית הפנקייק? אז יש בני נוער מתוקים ביציע, ואני רוצה לפנות אליכם ולבני הנוער במדינת ישראל: עבדכם עבד בכל עבודה שניתנה לו – במלצרות, בבניין, באיסוף בקבוקים. כל עבודה שהייתה לי עבדתי, כי כל עבודה מכבדת את בעליה. וההתנהלות הזאת של גב' מירב בן ארי, שהיא מרכזת האופוזיציה הכושלת ביותר מקום המדינה, איננה דוגמה. לפני החופש הגדול אני קורא לכם ולשאר בני הנוער: תעבדו בכל עבודה. תזיעו ביום, תישנו בלילה. אל תסתובבו ברחובות. אל תרדו לתרבות רעה. תלמדו לאכול את הלחם שלכם כשאתם מזיעים, עייפים, והלחם הזה ישביע אתכם וילמד אתכם מוסר עבודה שבשום מקום אחר לא ילמדו. אז אני קורא לבני הנוער במדינת ישראל: אל תלמדו מהאישה הרעילה, הכושלת, שישבה עם תומכי טרור, מרכזת האופוזיציה הכושלת ביותר, מירב בן ארי. לא ללמוד ממנה. כל עבודה מכבדת את בעליה? כן. גם מלצר בבית הפנקייק – כשלא היו לי עובדים, הייתי ממלצר לאנשים, הייתי שוטף כלים, הייתי מנקה את השירותים – הייתי עושה הכול. שמתי שמה את כל החסכונות שלי אחרי 11 שנות שירות ביס"מ, לקחתי את כל הכסף ושמתי שם. הייתי עושה שם הכול. אני קורא גם לכם: תעבדו – כל עבודה מכבדת את בעליה. מירב בן ארי תיזכר בהיסטוריה אפילו לא כפסיק. היא אפילו לא נקודה, האישה הזאת. ולכן, בני הנוער במדינת ישראל, לפני החופש הגדול לא להסתובב ברחובות, לא לחפש הרפתקאות, לא לעשות שטויות. תעבדו ביום, תישנו בלילה. תאמינו לי – הכי טוב. אני רוצה ברשותכם - - -

היו"ר מאיר כהן:

הם לא ישנים בלילה, היום והלילה מתהפכים להם.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

זה העניין, בגלל זה אני אומר: תעבדו ביום ותישנו בלילה, כי אתה יודע שהיום והלילה מתהפכים להם, וכשאתה רוצה להחזיר אותם לוקח שבועיים מראש לסדר להם את שעות השינה.

היו"ר יבגני סובה:

בדיוק.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

ברוכים הבאים, מתוקים. אני רוצה לדבר כאן על נושא מאוד מאוד חשוב – נושא האחדות. אחדות אמיתית היא איננה אחידות. כאן במקום הזה ראוי שיהיו ויכוחים. כל מי שמוכר לכם שלא צריך שיהיו פה ויכוחים, לא יודע דמוקרטיה מהי. הצד הזה חייב להתווכח עם הצד הזה, כי הצד הזה מפרה את זה, וזה מפרה את זה, וכולם עובדים טוב יותר בשביל עם ישראל. אבל יש כאלה שאיתם אני לא רוצה אחדות. בסוף השבוע האחרון מרעילת הבארות, שורפת האסמים, האישה השפלה והבזויה פרופ' שקמה ברסלר הגיעה לפגוש את העיתונות; היא לא חזרה בה במילה אחת. האישה הזאת מכרה את עתיד ילדינו, מכרה את ביטחון ילדינו לגרועים שבאויבינו. האישה שבספטמבר אמרה שאין צבא, איתה אני לא רוצה אחדות; האישה שהלכה לישון בלילה עם מי שאמור לסכל אותה, על פי חתרנות מדינית וניסיונות המרדה – לא תהיה איתי באחדות. יאיר גולן ושותפיו עופר כסיף, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ואחמד טיבי – איתם אני לא רוצה אחדות, הם תומכי טרור ארורים ובזויים.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

ושמם יימחק כל עוד אנחנו כאן, כי זה גורלם – איתם אני לא רוצה אחדות. עם כל מי שמבין ומאמין שהמדינה הזאת היא של כולנו – כשאנחנו יצאנו להילחם ב-7 באוקטובר אף אחד לא שאל במי הם טובחים. שכונת מישור הגפן לידנו, בואו נאמר את האמת, רובה ככולה מצביעים של אביגדור ליברמן. רצתי לתוך האש כי זה האחים שלי; אלה לא האחים שלי – האיש הזה שם, עופר כסיף, לא אח שלי. איתו אני לא רוצה אחדות, הוא בוגד. ולכן, אני אומר כאן בצורה הברורה ביותר: אחדות איננה אחידות. אני מברך את ראש הממשלה על כל יוזמה שמגיעה, אבל לא להתכופף ובעיקר לזכור מי מכר את הילדים שלנו. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני, תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת עופר כסיף.

טלי גוטליב (הליכוד):

רציתי למחוא כפיים.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אסור, שלא יוציאו אותך.

היו"ר מאיר כהן:

חבר הכנסת כסיף ינמק את הצעת האי-אמון של סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. בבקשה. ברוכים הבאים, האורחים למעלה, הילדים, בני הנוער והמבוגרים. ברוכים הבאים לכנסת.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בעת האחרונה היינו עדים - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אין תומך טרור כזה. תומך טרור.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני לא מוכן.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

רק פה אתה יכול לדבר. רק פה אתה יכול לדבר. הדמוקרטיה היחידה בעולם שתומך טרור, טרוריסט ומחבל, יכול לדבר. זה אתה.

היו"ר מאיר כהן:

אלמוג, אלמוג, אתה שר בממשלה, אל תפריע לו לדבר. טלי.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אדוני היו"ר, האיש הזה, שאומר על הילדים שאתה שולח לצבא, הילדים שלך, שהם הכי טובים שיש – הוא חושב שהם קלגסים. הוא לא יכול לדבר בבית הזה.

היו"ר מאיר כהן:

אלמוג, אלמוג.

טלי גוטליב (הליכוד):

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

זה ביזיון ובושה - - - לבין יאסר ערפאת.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. אלמוג, אתה שר בממשלה. תודה, אדוני.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אני את האיש הזה - - -

היו"ר מאיר כהן:

זהו, אמרת את הדברים. תודה רבה. טלי, אני מבקש ממך להתאפק, אני אצטרך לקרוא לסדר את מי שיפריע.

טלי גוטליב (הליכוד):

שהוא יתאפק, שיעזוב את המליאה הזאת.

היו"ר מאיר כהן:

אדוני, עשר דקות לרשותך.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שימו לב.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

בעת האחרונה היינו עדים לשתי מערכות בחירות שבהן התערב נתניהו בצורה גסה ועבריינית על מנת לשבשן לחלוטין לפי צרכיו ולפגוע בתקינות ובטוהר ההליך. המקרה הראשון הוא במפלגת הליכוד עצמה, שאת הבחירות הפנימיות שלה מבקש נתניהו לחסל לצרכיו האישיים; המקרה השני הוא הליך הבחירה המאפיוזי לתפקיד מבקר המדינה. נתניהו בחר לקדם את הקונסיליירי שלו לאחד התפקידים הרגישים במדינה, לו סמכויות פיקוח נרחבות. בהוראתו הפושעת תיעדו עצמם עבדיו מצביעים כהנחייתו, ורמסו עד דק את עקרון היסוד של חשאיות הבחירות וממילא את הגינותן ואת טוהרן. מאז בחירת המבקר כתב ממי פאר, מחבר הספר "זבוב על הקיר": צפים בדעתי תסריטי אימים על מה שאמור להגות - - -

היו"ר מאיר כהן:

ממי פאר.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

ממי. מה אמרתי?

היו"ר מאיר כהן:

נשמע לי כמו מני פאר, זיכרונו לברכה. ממי פאר.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

ממי פאר, מחבר הספר "זבוב על הקיר": צפים בדעתי תסריטי אימים על מה שעלול להגות מוחם הקודח של גורמים פוליטיים שונים כדי לשבש ולפגוע בטוהר הבחירות הכלליות. דמיינתי 20 תסריטים כאלה, כל אחד נורא מקודמו. שיתפתי במחשבותיי את מפכ"ל המשטרה לשעבר משה קראדי, שעוסק בנושא, ונדהמתי מתשובתו: שום מחשבה שלך אינה הזויה ויש עוד תסריטים רבים, אמר. במשך שנים מערערת ממשלת הטבח את יסודות שלטון החוק – ניסיון לשתק את בתי המשפט ולפרק את לשכת עורכי הדין; מינויים פוליטיים לראשות גופי אכיפה והמינהל הציבורי, בראשם השתלטות כהניסטית על המשטרה; הסתה שיטתית נגד התקשורת החופשית ועיתונאים עצמאיים; חקיקה לחיזוק ערוצי התעמולה של השלטון והעומד בראשו; ונורמליזציה של אלימות כלפי מתנגדיהם, לרבות כלפי ח"כים. ואולי יותר מכול: ערב הבחירות – מתקפה חסרת רסן על מוסד הייעוץ המשפטי ועל היועצת המשפטית לממשלה, האמונים על טוהר הבחירות והגינותן. כך נכתב בנייר עמדה שהגיש המכון הישראלי לדמוקרטיה לוועדת החוקה. אני מצטט: מבין התפקידים והסמכויות הרגישים ביותר שמופקדים בידי היועצת המשפטית הם תפקידים וסמכויות הנוגעים לשמירה על טוהר הבחירות ותקינות ההליך הדמוקרטי. הקניית תפקידים וסמכויות כאמור לגורם פוליטי תאיים על טוהר הבחירות, תערער את תקינות ההליך והגינותו, ותסיר את החסמים הקיימים על הרוב הפוליטי לפגוע ולשבש את מערכת הבחירות. סוף ציטוט. בנייר העמדה מצוינות גם סמכויות הערעור על תוצאות הבחירות: ייצוג ועדת הבחירות המרכזית; מעמד בהליכי תעמולה אסורה מכוח חוק הבחירות; ערעור על החלטה של ועדת הבחירות לאשר רשימת מועמדים או לפסול מועמדים לכנסת. הדבר מקבל משנה תוקף – ממשיך הדוח – בשים לב לכך שמלכתחילה ועדת הבחירות היא גוף שמורכב מגורמים פוליטיים, ויש חשיבות עליונה שהבקרה על סמכויותיה תיוותר בידי גורמים מקצועיים שלא יעשו מה שימוש לרעה. סוף ציטוט. הממשלה הזאת מתבססת על תנועות פשיסטיות מובהקות, שמאמינות בעליונות יהודית, בלאומנות של דם ואדמה לפי רוח תורת הגזע של כהנא; בהבטחה אלוהית כביכול להשתלט על מרחב המחיה התנ"כי ובמצווה לגרש ואף להשמיד את הפלסטינים.

טלי גוטליב (הליכוד):

איפה זה כתוב בתורה - - -

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לכן עבורן שלטון החוק אינו ערך, הוא בעיה מבנית במימוש הפנטזיות המשיחיות - -

טלי גוטליב (הליכוד):

למה אתה מוציא דיבת ישראל רעה?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

- - המופרעות והנפשעות שלהם.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה מה שהוא אמר בהאג, אדוני היו"ר. הוא לא יכול להגיד שאנחנו קוראים להשמדת העם הפלסטיני.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, זהו. מותר לו להגיד. יש דברים שגם אם אני לא מסכים איתם, הוא יכול להגיד - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא לא יכול. הוא לא יכול. זה בניגוד לחוק המפלגות.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, טלי, קריאה ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה מה שכתוב בחוק.

היו"ר מאיר כהן:

קריאה ראשונה, טלי. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא לא יכול להגיד את זה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לכן, עבורן שלטון החוק אינו ערך, הוא בעיה מבנית במימוש הפנטזיות המשיחיות, המופרעות והנפשעות שלהם. לכן הן מחסלות אותו, ומי שמתנגד מסומן כאויב. שופטים ועיתונאים – בוגדים; פעילי זכויות אדם – משת"פים; חברי כנסת המייצגים את הציבור הערבי והיהודים הדמוקרטים – גיס חמישי שממנו יש להיפרע כך או אחרת. עדות לכך ראינו במעצר הפוליטי של חברי מוחמד ברכה בשבוע שעבר, בטענה המופרכת של הסתה לטרור.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני השר, תראה מה קורה פה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

ברכֵּה, יושב-ראש חד"ש וסגן יושב-ראש הכנסת לשעבר, מי שבכהונתו כראש ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל גינה נחרצות את טבח 7 באוקטובר, והציג קול של מגדלור מוסרי במחאות נגד המלחמה, כשאמר: כל הסבל הנורא וארוך השנים של עמנו הפלסטיני אינו מצדיק פגיעה בילד ישראלי אחד; כל הסבל של העם היהודי לאורך כל השנים אינו מצדיק פגיעה בילד פלסטיני אחד, אמר. אבל לא רק בברכה מבקשות הממשלה והמשטרה לפגוע; הציבור הערבי כולו על הכוונת, תרתי משמע, וזאת כחלק אינטגרלי מהמזימה לעוות את תוצאות הבחירות. אז מדוע נזכר נתניהו לפתע, ערב הבחירות, בנאום משנת 2022 של המנהיג הפלסטיני בישראל? כי נתניהו מגיע לבחירות האלה מוכה וחבול במיוחד. טראמפ מתעב אותו.

טלי גוטליב (הליכוד):

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג הוציא נגדו צו מעצר, וברוב מדינות העולם הוא לא יכול אפילו לעבור. וכאן בארץ משפטו הפלילי מתקדם.

טלי גוטליב (הליכוד):

היום השופטים - - -

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

צילו של בית האסורים גדל ומתקרב, יועצי הסתרים מלשכתו רוויים בחקירות וצווי הגבלה, וסקר אחר סקר מגלה שהציבור נטש אותו. לפי כל הסקרים, הקואליציה מתרסקת בבחירות הוגנות, ולכן כוונת מרכיביה לחסלן. מכון זולת פרסם באפריל דוח מפורט שכותרתו: ארגז הכלים של הממשלה לפגיעה בבחירות 2026. המסקנה שלו חד-משמעית: הממשלה מכינה את השטח לשיבוש שיטתי של הבחירות לכנסת העשרים-ושש, תוך שמירה על מראית עין דמוקרטית. החששות המפורטים בדוח הם ערעור האמון וטענות כוזבות על זיופים, במטרה להטיל ספק מראש בלגיטימיות של ההליך ותוצאותיו, שימוש בגופי אכיפה ומודיעין ליצירת דה-לגיטימציה ונטרול שומרי הסף המגינים על תקינות הבחירות. איום חדש ומסוכן במיוחד לטוהר הבחירות הוא הבינה המלאכותית – הצפת מידע ושימוש באלגוריתמים מותאמים אישית להפצת שקרים, סילופים וקונספירציות חסרות שחר. היעד העיקרי שנגדו מיושמות השיטות הללו הוא ציבור הבוחרים הערבי. מכון זולת פרסם השנה דוח בשם "אם תדבר יבוא שוטר – השתקת הציבור הערבי במלחמה". המסקנה המרכזית שלו היא כי, ואני מצטט: "התבססה תפיסה רווחת שלפיה מימוש חירויות הביטוי וההפגנה בציבור הערבי מהווה איום ביטחוני שיש לסכל מראש", סוף ציטוט. ותפיסה זו, מדגיש הדוח, לא הייתה נחלתם של גורמים שוליים בלבד, אלא אומצה על ידי רשויות המדינה. הדוח מתאר כיצד הבעת עמדה ביקורתית נתפסה כתמיכה בטרור וכבגידה, והמחיר שנקבע עליה היה כבד, והיה כרוך לא פעם בפגיעה בביטחון האישי, בנידוי חברתי, בהשעיה או פיטורים מהעבודה, בהליכים משמעתיים באוניברסיטאות או בפתיחת חקירות פליליות. התוצאה, ממשיך הדוח, אפקט מצנן ברור – "פחתו משמעותית ההפגנות והמחאות, כמו גם היקף ההתבטאויות של הציבור הערבי – ברשתות החברתיות ובכלל במרחב הציבורי". זו לא תחושה סובייקטיבית, זו מדיניות מתועדת. השאלה היא האם שאר חברי האופוזיציה מבינים את הסכנות שתיארתי. האם תעמדו על המשמר מפני מי שמתכנן לגנוב את הבחירות? האם תבינו סוף-סוף שהימין הפשיסטי, המשיחי, ההתנחלותי, הוא הסכנה? ולאזרחים, יהודים כערבים, אני אומר, הבחירות האלה יהיו הקרב החשוב ביותר על עתידנו. נתניהו רוצה שתתייאשו, בן גביר רוצה שתפחדו, סמוטריץ' רוצה שתרימו ידיים, תרתי משמע. אל תיכנעו להם. צאו להצביע בהמוניכם למען שלום, שוויון, דמוקרטיה וצדק חברתי לכולם. תודה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה, חבר הכנסת כסיף. ישיב להצעת האי-אמון השר אמסלם, בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

אדוני השר, באתי לחבק אותך ולשאול לשלומך.

טלי גוטליב (הליכוד):

ברוך רופא חולים. ברוך הוא, ברוך שמו.

אושר שקלים (הליכוד):

אני מקווה שאתה מרגיש טוב, אז ברוך רופא חולים.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

תודה רבה. דרך אגב, אני רוצה בהזדמנות הזאת באמת להודות לעם ישראל שבאמת איחל לי, באמת התעניין בשלומי. באמת תודה רבה, התרגשתי מזה מאוד. וגם, לכל אלה שקיללו אותי, כנראה אתם תמשיכו - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - הפך לברכה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

בוא תיכנס לפייסבוק, תראה. אז אני אומר לכם, אתם תמשיכו לסבול, כנראה אני אהיה פה עוד הרבה זמן, אז אין מה לעשות.

טלי גוטליב (הליכוד):

ברוך השם הטוב.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

תראה, אדוני היושב-ראש, רציתי לענות בקצרה לחבר הכנסת קריב. תמיד הוא עולה לכאן בשצף-קצף, מדבר בשנאה, אני לא יודע מאיפה זה בא לו. הוא מחובר ל-5,000 וולט, והכול רק שקרים, טינופת. הוא אומר על סמוטריץ', דרך אגב, שאמר שהחמאס הוא נכס. דרך אגב, מי שאמר את זה זה יאיר גולן, זה שאמר שחיילי צה"ל הורגים תינוקות כתחביב. הוא אמר את זה כסגן רמטכ"ל. הוא אמר שזה נכון צבאית, הוא אמר את זה. זה הבוס שלו, דרך אגב. כנ"ל, הוא מדבר על חוק התקשורת. הרי אותו גולן הודיע שאם הם חס ושלום יעלו, את ערוץ 14 הוא יסגור. הרי אלה אנשים בולשביקים, אלה אנשים אלימים. אני אומר למדינת ישראל: אלה אנשים הכי מסוכנים שיש היום במדינה. הם מסוגלים לעשות כל מעשה דמיוני שאתם מעלים בדעתכם. הם יעצרו אנשים על כלום וסתם ושום דבר, יזרקו אותם לבתי הסוהר בגלל שאין להם לא דין ולא דיין, אין להם חוק, יש להם רק דבר אחד – הם שולטים בכוח, ואם זה לא מספיק, אז בעוד יותר כוח. דרך אגב, זה מאז ימים ימימה, עוד בפרשת אלטלנה הם ירו על יהודים והרגו אותם.

טלי גוטליב (הליכוד):

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

עוד לפני כן, דרך אגב. בתקופה של המחתרות הם הסגירו את אנשי האצ"ל לבריטים בגלל שלא מעניין אותם כלום. אין להם ערכים שיש לנו בימין, אלה האנשים האלה. לכן אני אומר, יש פה סכנה עצומה לאזרחי מדינת ישראל, בוודאי אלה שנמצאים בימין. אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה ברשותך לעבור לדבר אחר. דרך אגב, הוא טוען שגולדקנופ נוסע ברכב שממומן על ידי המדינה, כאילו הוא נוסע על איזו וספה שממומנת על ידו. בדיוק כמוך, מר קריב. מר גולדקנופ, חבר הכנסת גולדקנופ, מקבל בדיוק את המשכורת שלך ונוסע בדיוק ברכב כמוך, שהוא מקבל מהמדינה, כן. אבל אתה מציין את זה בגלל שציינת – רצית לתקוף את מר גולדקנופ על משהו אחר, אבל למה לא להעמיס גם את זה על גבו, כאילו הוא נוסע על חשבון המדינה באופן מיוחד, יש לו משכורת מיוחדת שרק הוא מקבל. אני רוצה רק לספר לך ולהזכיר לך: אתה מתלונן על כך שיש תקצוב ללומדי התורה. דרך אגב, אתם, וגם אתה, מר קריב, הרי כשהייתם בממשלה שנה וחצי העמדתם תוכנית של 50 מיליארד שקל לאוכלוסייה הערבית, 50 מיליארד שקל אקסטרה, מעבר לתקציב הרגיל. אני מבין שכולם משרתים שם בסיירת מטכ"ל, כולם, כן, עושים שירות לאומי. אתכם זה לא מעניין בכלל. דרך אגב, גם היום, תלמיד ישיבה שלומד בישיבה, גוזלים מאשתו את המעונות כשהיא הולכת לעבוד, ילדים יהודים קטנים, אבל מחבל ערבי שיושב בבית סוהר, אשתו מקבלת מעונות. בגלל שאתם צבועים. אתם, מה שיש לכם זה רק שנאת חרדים, שנאת יהודים. זה הדבר היחיד שממנו אתם מתפרנסים. יכול להיות ויכוח אם ללימוד התורה יש ערך במדינת ישראל של היום? היה לו ערך 3,500 שנה על ידי היהודים. יש ויכוח, דרך אגב, להערכתי – וזה הבסיס – מה זה בכלל יהודי. אני בטוח שאנחנו חלוקים על ההגדרה בכלל, מה זה יהודי. אין לי ספק בזה, שאתם מגדירים יהודי בכלל לא בהגדרות שאי פעם הגדירו יהודים מאז שקם העם היהודי. וזה שורש העניין. אתם לא רוצים להיות יהודים, אתם רוצים להיות ישראלים. אתם רוצים להיות כמו האנגלי באנגליה והצרפתי בצרפת, ושם זה לא משנה, הוא צרפתי גם אם הוא נוצרי, גם אם הוא מוסלמי, גם אם הוא יהודי, גם אם הוא צ'רקסי. אבל המדינה היחידה בעולם שבה הלאום והמדינה זה היינו הך זה פה במדינת ישראל. לכן אנחנו יהודים, לכן רדפו אותנו 3,500 שנה ושחטו בנו, רק בגלל שאנחנו יהודים. ובאנו לארץ ישראל אחרי 2,000 שנות גלות ועדיין שוחטים אותנו פה רק בגלל שאנחנו יהודים. ומה זה היהודים? גם מבחינתם, זו הדת היהודית. אם מחר נגיד לערבים: אנחנו לא יהודים, הכול טוב, חבר'ה, אין שום בעיה, אין בעיה, חבר'ה, אנחנו מוסלמים, נהיה כמוכם, אין בעיה – בשנייה אתם מעלימים את הסכסוך. הרי בסוף הסכסוך הוא דתי. אבל אתם נלחמים בשורש, בגזע ובשורש שכל עם ישראל ישב עליהם 3,500 שנה. ועולה לי פה רפורמי – דרך אגב, אני רוצה להזכיר, חבר הכנסת מעוז: התנועה הרפורמית התנגדה להקמת מדינת ישראל; הם מחקו מהסידורים את המילה ירושלים וציון; הם אמרו שאמריקה זה ציון וושינגטון זה ירושלים. נגמר הסיפור של מדינת ישראל, חבר'ה, זה חלום, אנחנו לא שם בכלל. הם העבירו את הכול לארצות הברית. רק אחרי שקמה המדינה והם הבינו שמדינת ישראל קמה ובאים היהודים לארץ ישראל – מה לעשות, אנחנו לא רפורמים, אנחנו באים לארץ האבות – אז התחילה ההכרה שלהם. והיום הם נלחמים על הכותל, שהם קראו לו בית מטבחיים פגני. היום, בכל ראש חודש נשות הכותל לוקחות ספרי תורה, כורכות סביב גופן כדי להכניס אותם ומבזות את קודשי ישראל. והוא עולה לי לפה - - -

אבי מעוז (נעם):

אבל השר דודי אמסלם, חוק הכותל שלי הונח, ואתם תוקעים אותו.

נאור שירי (יש עתיד):

לא יכול להיות. יש תקווה.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת מעוז, שאלות מפריעות כרגע.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אגיד לך, מי שהתנגד להסדר הכותל – אתה יודע שהייתי יושב-ראש ועדת הפנים – זה אני.

היו"ר יבגני סובה:

השר אמסלם, אני רק רוצה להגיד, אני לא נוהג להתערב אף פעם, אבל אני יכול לנהל איתך שיח סביב החלטה 550. אני חושב שלפני כמה ימים היו אמירות של שרה אחרת בממשלה בנושא הרפורמים. הסוגיה הזאת גרמה לזעם ענק בקרב היהדות האמריקאית. אני חושב שגם - - -

אבי מעוז (נעם):

אילו יהודים אמריקאים?

היו"ר יבגני סובה:

רגע. גם באמריקה שומעים את הדברים שנאמרים כאן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אגיד לך - - -

היו"ר יבגני סובה:

תן לי, משפט אחד, אין לך הגבלת זמן. אני חושב שאני אומר לך – אני לא מהאופוזיציה עכשיו, כרגע. אני אומר לך שכל אמירה בבית הזה, בכנסת - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש.

היו"ר יבגני סובה:

רגע. - - בנושא הרפורמים בארצות הברית, זאת פגיעה גם ביחסים שלנו עם התפוצות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בסדר, אני רוצה - - -

היו"ר יבגני סובה:

אז לכן אני אומר, אתה יכול להשמיע ביקורת פוליטית וזה לגיטימי, אתה שר בממשלה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אשיב לך.

היו"ר יבגני סובה:

אבל אני חושב שצריך להימנע מאמירות שעלולות להתפרש בצורה פוגענית כלפי יהדות ארצות הברית, שחלק ניכר שם, אפילו חלק גדול שם, הם רפורמים. זה הסיפור. זאת הבקשה הצנועה שלי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הבנתי. אני אשיב לך. א. אני אוהב את היהודים הרפורמים. הם יהודים. צריך להבין, יהודי זה יהודי, זה לא משנה. גם אם הוא מתנצר הוא נשאר יהודי לפי ההלכה, צריך להבין את זה. לכן היהודים הרפורמים בארצות הברית הם יהודים כמוני וכמוך, לכל דבר ועניין. אבל כשביקרתי אותם שם הם אמרו לי – כשהיינו בלוס אנג'לס, ואם אתה רוצה תשאל את חברי הכנסת, גם סמוטריץ' שהיה איתי וגם עודד פורר – ש-70% מהילדים שלהם מתבוללים. הם אמרו, לא אני.

היו"ר יבגני סובה:

כן. אני מסכים איתך, זאת בעיה שקיימת בכל העולם, לא רק באמריקה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. וה-30% הנותרים לא יודעים מה הקשר לארץ ישראל. אני כמעט בכיתי מהמשפט הזה.

היו"ר יבגני סובה:

צריך לחבק אותם, לא להרחיק אותם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אמרתי להם: חבר'ה, תעלו לארץ ישראל. אמרתי להם. ביום שבת הלכתי להתפלל עם ג'קי לוי בבית הכנסת האורתודוקסי. לא הבאתי אותם עם המזוודה מהארץ. זה שכן שלך, יכול להיות שהוא עובד איתך במפעל. שם אף אחד לא מתבולל ושם לאף אחד לא צריך להסביר את הקשר לארץ ישראל. אבל בשביל שתצילו את העם היהודי, אתם חלק עצום מהעם היהודי – תעלו לארץ ישראל. פה, גם אם רוצים להתבולל – קשה, בגלל שאין עם מי בכלל. יש לנו קונפליקט, בוודאי עם המוסלמים, שזה גם מונע חלק מההתבוללות שהייתה עלולה להיות גם אצלנו פה. לכן אני אומר את זה בכאב עצום. אבל בוודאי ובוודאי, אני רוצה להגיד לך משהו, היושב-ראש: אנחנו עברנו את פרשת קֹרח, וכאן יש איזה יסוד חשוב. מי היה קורח? כתוב: "קֹרח בן יצהר בן קהת בן לוי". קורח היה בן הדוד של משה רבנו. הוא היה ממשפחת הלויים, יצהר נשא את כלי הקודש, את המזבח. הוא היה מהאליטה של האליטה, צריך להבין. מעבר לזה שהוא היה עשיר כמו קורח, שאנחנו אומרים, הוא גם היה תלמיד חכם, והוא היה האליטה, השפיץ של השפיץ. מה הוא בא למשה, מה הוא אמר לו? הרי הם בני דודים, אמר לו: למה רק אתה ואחיך, למה רק אהרן מקריב את הקורבנות? אנחנו מה? איפה אני? משה רבנו, הרי הקדוש ברוך הוא מעיד עליו שהיה עניו מכל אדם אשר על פני האדמה. משה רבנו היה צינור, לא הוסיף מעצמו שום דבר. מה שהקדוש ברוך הוא אמר לו זה מה שהוא הוריד. משה רבנו, אם היה בימינו אנו, לכאורה, הוא היה פוליטיקאי והוא היה אומר לו: רק שנייה, קורח, מה הסיפור? אתה רוצה פעם בחודש להקריב? קורא לאהרן ואומר לו: עזוב, אהרן, בן דוד שלנו. תן לו חודש, פעם בחודש תן לו, בשביל הכבוד שלו, ונגמור את העניין. זה מה שאומרים, פשרה. לא. משה רבנו הבין שיש פה ערעור על היסוד. הרי הקדוש ברוך הוא אמר את זה, וקורח מערער על זה. על היסוד לא מתפשרים. על הכול אפשר להתפשר, על היסוד – אף פעם. בגלל שאם אתה התפשרת על היסוד, איבדת את האירוע בכלל, לגמרי. לכן גם מבחינתי, כשאני רואה את הרפורמה, אני רואה אותה, איך אמרתי? רפורמה עושים במפעל שימורים. לא עושים בדת, מדוע? אפילו ברמה הרציונלית. אתה יודע, לפעמים אני לא מצליח להבין את הלוגיקה, הרי יש שתי אופציות: או שאתה מאמין או שאתה לא מאמין. אם אתה לא מאמין – אתה לא מאמין בכלום. בסדר, אני מבין. אבל אם אתה מאמין, אתה מאמין בתורת ישראל, אז אתה אמור לעשות את כל מה שכתוב שם, לא רק רבע. אתה יכול לעשות רבע בגלל שאתה מתעצל, אבל בוודאי לא כתפיסת עולם. לכן אין דבר כזה רפורמה בדת, בגלל שזה דבר שהוא לא קשור. למה אני מניח תפילין? אין לי מושג. כתוב. לכן אני אומר: אנחנו - - -

היו"ר יבגני סובה:

אז היום קורח היה הולך ליועצת המשפטית לממשלה, נכון? אם היום יש מרד, קורח היה הולך ליועצת המשפטית לממשלה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תן רק שנייה, דקה. לכן אני חושב שעם ישראל יושב על הענף, זה הגזע שעם ישראל יושב עליו. דרך אגב, הוא ישב עליו 3,500 שנה, ואם הוא יפגע בגזע – לא יהיה עם ישראל. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעבור, ברשותך, בקצרה - - -

היו"ר יבגני סובה:

דווקא בנושא הכי מעניין אתה עובר נושא.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, אני אומר, זאת סוגיה שאני יכול לפתח אותה פה עוד שעה, חבל.

היו"ר יבגני סובה:

תראה, אני אגיד לך משפט, דוד. הסיפור של קורח הוא סיפור, בוודאי שהוא חשוב, כן? כסיפור וזה, אבל אנחנו – עברנו קצת זמן מאז. וגם היום, כשאתה מסתכל על העם היהודי הוא מאוד מגוון, יש לך 100 מדינות. הינה, חבר הכנסת כהן ואני יושבים בשדולה לעם היהודי, אנחנו מגיעים להרבה מקומות, היהודים מאוד מגוונים, אבל בסוף, כמו שאתה אמרת, כולנו יהודים. אז תקבל את אותו יהודי כפי שהוא. אל תתחיל עכשיו לספר לו על קורח ולהגיד: אם אתה חס וחלילה אומר משהו נגד היסוד – אף אחד לא מערער על היסודות, רוצים להרגיש כמו שהם מרגישים. יהודי באמריקה רוצה להרגיש כמו שהוא מרגיש; יהודי בגוואטמלה – כמו שהוא מרגיש; יהודי בסין או יהודי בברית המועצות לשעבר או יהודי באירופה. בסוף צריך להכיל את כולם, וזה התפקיד שלנו כמדינת היהודים. זה התפקיד שלנו, לחבק ולא להרחיק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, לכן אני אומר, לכן אנחנו אוהבים את כולם.

היו"ר יבגני סובה:

גם אתה ביקרת הרבה קהילות בחו"ל, נכון?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בוודאי. דרך אגב, מחבק את כולם ומעריך את כולם ואוהב את כולם. אני רק לא רוצה – המחלוקת שלי איתם היא אם הם – דרך אגב, מה שהם עושים באמריקה, שיעשו. לי יש צער עצום, בגלל שהם אמרו שהם מתבוללים, אז אני מבין שבעוד 30 שנה לא יהיו שם יהודים. רפורמים, לא יהיו. הלכה למעשה הם יהיו גויים. אבל כאן בארץ ישראל, אני חושב - - -

קריאה:

יש לנו סדר-יום עד הבוקר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן הוא מפריע לי.

היו"ר יבגני סובה:

יש פה דיון, עליזה. סוף-סוף יש דיון מרתק עם השר אמסלם ולא צעקות. יש פה משהו מעניין, שהכנסת יכולה גם להציג דבר חיובי, לא רק השמצות. נכון?

רון כץ (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן בגדול אני חושב, ואמרתי: זה היסוד של עם ישראל. זאת סוגיה שלא הייתה עולה אף פעם – לפני 200 או 150 שנה – בעולם. זה משהו חדש. ברגע שאתה מערער את היסוד של עם ישראל, אתה בעצם מפרק את הכול. היו הרבה דתות בעולם ונעלמו, אני מניח שכתוצאה מרפורמות שעשו להם. לכן אני לא מצליח להבין את התפיסה. זה לא קשור ליהודים. אמרתי: יהודי זה יהודי – דרך אגב, גם יהודי שמתנצר, הוא יהודי, לא יעזור לו כלום, הוא נשאר יהודי על פי ההלכה. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעבור לשני נושאים קצרים. היום בית המשפט המחוזי המליץ לפרקליטות לסגת מסעיף השוחד, שזה תיק 4000. חבר הכנסת כהן, אני רוצה לספר לך משהו שאנשים צריכים להבין בבית – הם לא מבינים מה זה תיק 4000. כשהייתי שר התקשורת, באו אליי ואמרו לי: שמע, באותה תקופה, בגלל כל הערבוב שהיה עם אלוביץ' וכו', שהוא היה צריך למכור את מניותיו בבזק. הייתה חברה אמריקאית – Searchlight, כמדומני – חברת השקעות שרצתה לרכוש את בזק, את המניות בבזק. דרך אגב, אלו מניות מיעוט. אבל דרכן בעצם, כמו שהיו לאלוביץ', להיכנס לנעליו. הם באו, אמרו לי, תשמע, דודי, אתה צריך לחתום על זה. אמרתי, חבר'ה, אני לא חותם. אמרו לי, למה? אמרתי להם, אני מחזיק את טיוטת כתב האישום של מנדלבליט. מנדלבליט כותב כאן שראש הממשלה נתן טובות הנאה לאלוביץ' בסך 1.8 מיליארד שקל. איך? הייתה עסקה שהיה צריך לאשר אותה של יס ובזק, ועוד עסקה של חברה שנמצאת בבזק, שקוראים לה יד2, ורצו למכור אותה לגרמנים. דרך אגב, אלו לא חברות של המדינה, אלו חברות פרטיות של מר אלוביץ'. אז שאלתי, אם החתימה שלו היא טובת הנאה של 1.8, אני צריך לתת להם חתימה, טובת הנאה של 6.5 מיליארד שקל. אני לא מחלק טובות הנאה. לא מוכן. ואז, אתה זוכר? לא חתמתי כמה חודשים בעניין הזה, ובסוך הבנתי שהפנסיונרים מפסידים מזה – אלה של העירייה.

אבי מעוז (נעם):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז הבנתי את השקר שהם הוליכו את מדינת ישראל. ראש הממשלה ואנשים לא מבינים בציבור – יש חוק בזק אנכרוניסטי. אם היום – זה המצב היום: אם בזק רוכשת מאפיית פיתות, כדי למכור אותה היא צריכה חתימה של שר התקשורת וראש הממשלה. זה מה שקרה פה. אני רוצה לספר לך שעיכבתי את זה, Searchlight שלחו לי מכתב שהם יתבעו אותי אישית, והם צודקים. מי אני? דרך אגב, זה שלנו? זה של המדינה? מדוע זה היה? החוק היה אי-שם בשנות השישים, כשהיו קווי טלפון והם היו נושא ביטחוני פר אקסלנס. ואז המדינה אמרה, רק שנייה, אם מישהו ירצה פעם למכור את זה, אנחנו רוצים לדעת למי. אבל בוודאי ובוודאי – היום מי בכלל מדבר בטלפון? זה הבלוף הגדול. ואז אמרתי את זה, שאם אלוביץ' היה תובע את ראש הממשלה בתביעה אישית על הנזקים שהוא עשה לו, אני מבטיח לך שבית המשפט היה אומר לראש הממשלה: אדוני, אתה פושע בסיפור הזה, והיה מרשיע אותו וגם מחייב אותו לשלם. אנחנו לא קומוניסטים. זו חברה שהמדינה מכרה אותה. מהרגע שהיא מכרה אותה, היא לא שלה. זה שאתה רגולטור, עדיין אתה לא עושה מה שאתה רוצה. גם זה שהסעיפים האלה צריכים להתבטל מהחוק, בוודאי ובוודאי. זה היה הסיפור. זה שוחד? להפך, אני אומר, אם הוא לא היה חותם, הוא היה בבעיה. בגל זה אחרי זה בסוף חתמתי. רציתי להביא את זה לקצה, אבל היות שהבנתי שאני פוגע באנשים תמימים, שעובדים בעירייה ב-4,000 שקל פנסיה או 5,000 שקל, בגלל שבסך-הכול המוסדיים בסוף מושקעים בבזק. רוב בזק – היה לו רק גרעין קטן שדרכו הוא שלט. 80% מבזק נמצאים במוסדות הפיננסיים. הבנתי שאני פוגע באנשים הלא-נכונים, ולכן חתמתי. כתבתי לו: אדוני, אני לא רוצה לתת טובת הנאה לאף אחד. איך אתה קורא לזה טובת הנאה? זה מגיע לבן אדם. לא הבנתי. אם מישהו בא – אני מקבל רישיון נהיגה, ואני נותן לו את הרישיון, אני נתתי לו טובת הנאה? אני צריך לתת לו את הרישיון, זה שלו. אם אני לא נותן לו, אני בבעיה. עליזה, דקה, זה חשוב. כשמציעים השופטים, כבר כמה שנים – הם כבר מיליארדי שקלים. אני אומר לך, הם מוציאים עשרות מיליוני שקלים מכספי הציבור על הדבר הזה. איך אמר מנדלבליט? אם אין תיק שוחד, אין בכלל שום תיק. אז היום השופטים – אומרים להם פעם שנייה. במקום שיעצרו ויגידו, אתם יודעים מה, נגמרה כל התביעה, יאללה, נגמרו כל עדי התביעה. זה מה שהשופטים חושבים. זה מה שבאמת קורה, זה גם מה שעם ישראל מבין – עצרו את הפיאסקו הזה. אבל אני טוען שצריך להעמיד אותם לדין ולתבוע אותם אישית על ההוצאות. אין דבר כזה שאין אחריות. אתם עשיתם נזק של עשרות מיליוני שקלים, אם לא מאות מיליוני שקלים למדינת ישראל. רק על הדבר הזה, על הסעיף הזה – אתם תשלמו חלק מזה, ייקחו לכם את הבתים, אתם תשלמו וגם תשבו בבית סוהר. זו לא הפקרות פה, זה לא כסף של אבא שלכם. ועכשיו הגדיל בית המשפט – ובזה אני מסיים, עליזה – לחייב את ראש הממשלה להיות חמישה ימים בשבוע. אדוני היושב-ראש, אני שואל אותך, חמישה ימים בשבוע מבוקר עד לילה, מתי עובדים על החומר? מתי כותבים את החומר? הרי אתה רוצה הגנה, בן אדם רוצה, חבר הכנסת מעוז, בא לבית המשפט – שלוש דקות, אני מסיים.

היו"ר יבגני סובה:

הוא מסיים. למה, אתה הבא?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בן אדם שמקבל תביעה מהעירייה על מרפסת, הוא צריך כמה זמן כדי להתארגן. ראש ממשלת ישראל מתבקש להיות חמישה ימים בשבוע. עורכי הדין שלו – תגידו, חברה, מתי הם יכינו את החומר? מתי יישנו? הרי שישי-שבת זה לא מספיק. גם יעבדו בשבת כנראה, בחגים. תגידו, אתם מכירים אירוע מהסוג הזה, שקרה במדינת ישראל? תגידו, אתם משוגעים? אתם שופטים אמיתיים? אמיתי? עם גלימה עלק? הרי גם אתם לא יכולים לבוא חמישה ימים, בגלל שכשיהיה לכם פה חופש, שם נסיעה, אתם תבטלו את הכול ותלכו, כמו שקרה לא מזמן. אני מניח שאתם, גם כשתכתבו את פסק הדין שלכם, לא תשבו חמישה ימים בשבוע ברצף, אלא יהיה לכם יום הולדת של הבן, הנכדה, נסיעות. לכן הרבה פעמים פסקי דין שלכם, לוקח ארבע שנים רק לכתוב אותם. אתם רוצים שבן אדם במשפט פלילי, שאתם מעמידים אותו, והוא צריך להגן על חירותו, ועוד ראש ממשלת ישראל – אתם מצפים שהוא יבוא חמישה בשבוע? למה לא גם בשישי-שבת? שבעה ימים בשבוע. אז תשאלו, מתי הוא יכול לנהל את המדינה בכלל? תגידו, הוא לא יכול לנהל את המדינה. אני חושב שזו חוצפה, אני חושב שזה דבר שהוא לא חוקי בכלל, אפילו לא מתקבל על הדעת. גם אם אלה למעלה רודפים אתכם ואומרים לכם – אני חושב שזה רדיפה לשמה, כמו שאתם רודפים את ראש הממשלה בתיקים האלה, מתחילת הדרך. לכן אני מציע לכם לחשוב עוד פעם על ההחלטה המטופשת שלכם. הרי אזרחים רואים את זה, חושבים, גם בבית, גם אלה שלא מתים על ראש הממשלה. הם מבינים שאתם עושים פה דבר שלא ייעשה. ולמה רק ראש הממשלה חמישה ימים? אולי כל אחד? תתחילו משפט עם בן אדם, תגידו לו: תבוא כל יום. כל יום עורכי הדין שלך. כל יום, כל יום יבואו. יכתבו, יענו, יכינו את העדים. כל יום, כל יום, כל יום. יהיו בבתי המשפט. אבל הם צריכים גם לכתוב כמה דברים לפני כן, לא? צריכים לעבור על החומר. תחשבו קצת, תחשבו. תחשבו איזה נזק אתם עושים, באמת, לעולם המשפט במדינת ישראל, מעבר לנזקים שעשיתם עד עכשיו. מתי קרה דבר כזה במדינת ישראל? מתי? תגידו לי פעם אחת; מקרה אחד שקרה. לכן אני מציע לכם לחשוב עוד פעם, לחזור בכם ולהיות הוגנים, ולתת גם לבן אדם את האפשרות להגן על עצמו באופן הוגן. הוא לא אויב האומה. אולי חלק מהשמאל חושב שהוא אויב שלו. להתייחס אליו לא כראש ממשלה אלא כאל אזרח במדינת ישראל; להתייחס אליו באופן טיפ-טיפה הגון. לא אומר לכם באמת באופן מלא, אבל קצת, קצת, קצת רחמים, קצת הגינות. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה לשר אמסלם.

היו"ר יבגני סובה:

הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה אני מתכבד להודיעכם כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 27 והוראת שעה), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק משק הדלק (קווי תשתית), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה למזכיר.

היו"ר יבגני סובה:

חברי הכנסת, אנחנו נעבור לדיון סיעתי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מאיר כהן, עד שלוש דקות, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי כנסת נכבדים, היום ישבתי בוועדת הכנסת. היי, שם, בצד ימין. היום ישבתי בוועדת הכנסת.

היו"ר יבגני סובה:

צד ימין, צד ימין, בבקשה, שקט שם.

מאיר כהן (יש עתיד):

ישבתי בוועדת הכנסת שדנה בחוק-יסוד: לימוד תורה. תאמינו לי, אני חושב שכל חברי הכנסת שישבו שם, ותופתעו, גם חלק מחברי הכנסת מהליכוד, הרגישו שהם נמצאים באיזה עולם דמיוני. באיזה עולם דמיוני לא ייאמן, שבו, בשעה שאנחנו קוברים את מתינו, בשעה שמגיעים אנשי הצבא לוועדת החוץ והביטחון, זועקים לשמיים ומבקשים שנאריך את תקופת הגיוס של בנינו ובנותינו; בשעה שמגיעים מפקדים ואומרים: חסרים לנו חיילים. בשעה הזאת, במסך מפוצל לגמרי, בעולם דמיוני אחר, יושבים בכנסת ישראל ודנים בחוק המוטרף הזה, שנקרא חוק-יסוד: לימוד תורה, שהוא יריקה – אני רוצה שכולכם תבינו את זה – יריקה בפרצופם של הלוחמים והלוחמות שלנו. הוא החוק הכי הכי מפלה. חוק מפלה שאומר לבנים ולבנות שלנו, שלכם, ולא משנה אם אתם ליכודניקים או יש עתיד, כל מי שמתגייס לצה"ל: אם אתה תקבל צו ולא תתגייס, ניקח אותך לכלא. אבל החוק אומר למי שלא מתגייס: אנחנו לא נעשה לך כלום. מי מחוקק את זה? כנסת ישראל. אני רוצה להזכיר לכל הדתיים שנמצאים כאן, לכל החרדים שחושבים שכנראה רק הם קוראים במקורות שלנו. פרשת דיני מלחמה, "כי תצא למלחמה על אויבך". כתוב: "כי תצא למלחמה על אויבך". יש חיוב, מצווה להילחם בשבעת עמי כנען. כנראה שהאויבים שלנו הם לא צאצאים של עמי כנען. "לא תעמד על דם רֵעֶךָ", כתוב בספר ויקרא. כשאתה רואה את רעך בסכנה, אל תעמוד על דמו, צא להילחם כתף אל כתף. הכול יוצאים, כתוב במסכת סוטה, "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". ובספר במדבר יש מפקד, יש סיפור יפהפה על מפקד של לוחמים: "כל יוצא צבא בישראל", שקוראים להם לצאת להילחם. ורק היום בכנסת ישראל, 2026, יושבים חברי כנסת מהליכוד וממפלגות ימין, שומעים את זעקת הצבא ואת זעקת הבנים והבנות שלנו, שעושים כבר מילואים מאות ימים. שומעים את זעקתם ואוזנם אטומה. ובשביל לשמור על הכיסא שלהם הם מוכרים את דם הילדים שלנו. תודה, אדוני.

היו"ר יבגני סובה:

תודה לחבר הכנסת כהן. חבר הכנסת חמד עמאר, עד שלוש דקות, בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שישה נרצחים ביממה אחת. רכב עף בחולון עם פיצוץ – נרצח אחד; עוד רכב עף בפיצוץ ביפו – עוד נרצח; שני נרצחים בקלנסווה, נרצח ביפיע ועוד נרצח בטייבה. ואני שומע את השר הכושל הזה, בן גביר, שמדבר ומתגאה בעשייה שלו במשרד. אם יצליח להסביר לי מה הוא עושה במשרד ואילו הצלחות, ויצליח לשכנע אחד מעם ישראל, אולי אני אאמין למשהו שהוא אומר. אבל אני אומר לך, השר הכושל, מדברים עובדות, נתונים: יותר מ-1,000 נרצחים בתקופה שבה אתה שר. משילות אפס. פרוטקשן? הרי אני יושב בוועדה לביטחון לאומי, גם מנהלים דיון בוועדת הכלכלה בהובלת חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בנושא ביטוח לאותם אנשים שמפסיקים לבטח להם את העסק בגלל הפרוטקשן. מתברר שכולם משלמים פרוטקשן, ומי שלא משלם, יורים בו. זה לא קשור, לא רק ערבים. כולם משלמים פרוטקשן. אז בוא תגיד לי אילו הצעות יש לך. מה אתה עושה במשרד בכלל? עוד מעט ארבע שנים אתה במשרד. אני מדבר כבר יותר משלוש שנים וחצי על הקמת צוות מקצועי, מטה חירום לאומי: משטרה, שב"כ, פרקליטות, מס הכנסה. לכנס את כל הגופים, להילחם בתופעה, בהשתלטות של ארגוני הפשע על החיים של האזרחים במדינת ישראל. ואתמול אני רואה הודעה: החלטת ממשלה על הקמת מטה למלחמה בפרוטקשן. עכשיו נזכרתם? לא עבר מספיק זמן? לא היו מספיק נרצחים? לא היו מספיק עסקים שנשרפו? אנשים שנפצעו? להגיד לכם את האמת, אתה מתחיל לחפש לאיזה אסון הביאה אותנו ממשלת 7 באוקטובר, אתה לא מצליח לעכל בשום מצב לאיזה מצב רע הגיעה מדינת ישראל. הכול באשמתכם, אתם היושבים כאן ובראשכם, ראש ממשלת 7 באוקטובר.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה, עד שלוש דקות.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, מספר הנרצחים בחברה הערבית הגיע ל-143 נרצחים. והשר הכושל, השר לביטחון לאומי, מגיע ביום חמישי לרשות, ליישוב הבדואי בנגב, להאזין מה אומרים הנואמים בהפגנה, הפגנה של הערבים הבדואים בנגב, נגד מדיניות הריסת הבתים. שר שמתגאה בכנס השלטון המקומי: הרסתי 5,700 בתים בנגב. איזה שר. זה שר בממשלת ישראל, שמתגאה בהריסת בתים. ואני שואל אותו איפה הוא נמצא כשיש רצח, כשמספר הנרצחים עולה, כשהדם נשפך ברחובות היישובים הערביים. איפה הוא נמצא, השר הכושל, שר הטיקטוק, השר שטוען שהוא רוצה לעשות משילות בחברה הערבית? איפה השר כשיש רצח? במקום להסתובב עם השוטרים ולהסתכל איך הורסים בתים – הוא לא מגיע לזירות הרצח. הוא כבר לא מגיע לאף זירת רצח. והוא מתגאה בהריסת בתים. איפה ראש הממשלה, ראש הממשלה ביבי נתניהו, שמינה את השר הכושל? שר שאמון על הביטחון האישי של כל אזרח ואזרח במדינת ישראל. חוסר מעש בטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. אנחנו רואים שזה כבר מגיע ליישובים היהודיים. נרצחים בפיצוצים בתוך יפו, בתוך אשדוד, ביישובים היהודיים. והשר לא עושה שום דבר. הממשלה, על כל שריה. במקום לתת פתרונות לחברה הערבית, במקום לטפל בפשיעה ובאלימות, הוא רק מתגאה: כמה בתים הרסתי. הגיע הזמן שהממשלה הזאת תלך לעולמה. הגיע הזמן שהשר הזה, הכושל, גם יתפטר. אבל מה אנחנו אומרים? אנחנו הגענו לקצה הדרך, לסוף הדרך. אני מקווה שאנחנו נשכיל, בחברה הערבית, לצאת להצביע בהמונינו בבחירות הבאות כדי להחליף את הממשלה הכושלת הזאת. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, עד שלוש דקות, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תודה. כאשר יש מעשי רצח עוקבים, רכבים שמתפוצצים, המשטרה בדרך כלל אמורה להשקיע מאמץ, להראות שינוי בסדרי העדיפות, מדיניות חדשה. אבל, ראו זה פלא, שום דבר לא השתנה. רצח רודף רצח. הדם ממלא את הרחובות. ובמה עסקה המשטרה? עשרות אנשי משטרה ליוו אנאלפבית שרצה להתפרץ לבתי ספר באום אל-פחם, הפעם בלי מסור דיסק חשמלי או לא חשמלי, שלא ידע איך להפעיל אותו אז, כי הוא אנאלפבית בכל התחומים.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כמעט חתך לאנשים את היד.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כן, כמעט. והיא הגנה עליו תוך כדי מעשה פרובוקציה ברור, והפקירה את האזרחים. בזמן שהשוטרים, עשרות שוטרים, היו שם, נרצחו חמישה אזרחים אז. והיום נרצח עוד אזרח. במרכז, ביפו, בטייבה, בקלנסואה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ביפיע.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ביפיע, ביאפא, א-נאצרה. אגב, אני לא חושב שהשר הזה, אבו נפחא, חושב שהוא נכשל. כאשר יש רצח בחברה הערבית, מבחינתו זה לא כישלון. עכשיו, מה הפרודיה? ולדי, מה הפרודיה? שהאנאלפבית הזה, סוכות, אין לו תעודת בגרות. לא סיים 12 שנות לימוד.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מעולם לא היה בתיאטרון.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא יודע מה זה תיאטרון. באום אל-פחם יש תיאטרון תוסס, תוסס. באום אל-פחם יש בית ספר, אלאהליה, שסוכות, אם הוא היה חושב בתור נער או תלמיד להתקבל אליו, הוא לא היה עובר את השער.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא רק כנער, גם כמבוגר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כי (אומר בערבית:), אין לו מינימום של ציונים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא רק כנער – גם כמבוגר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

עכשיו, כמבוגר, הוא תומך טרור.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - תומך טרור - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תומך טרור מובהק. הוא תומך בנערי הגבעות. הוא היה אחד מהם. הוא תמך בהצתות. חווארה היא דוגמה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הבעיה בנערי גבעות? מה הבעיה בנערי הגבעות?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

והוא תומך בישיבת עלי. זאת ישיבה שצריך ללכת לבדוק מה זה עליונות יהודית, גזענות, וחינוך לאלימות.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני - - - למעלה מ-12 נופלים מישיבת עלי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בישיבת עלי. לא באום אל-פחם.

טלי גוטליב (הליכוד):

12 נופלים מישיבת עלי - - -

היו"ר יבגני סובה:

טלי, טלי, תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אום אל-פחם הראתה לו שהוא אפס. למרות שהוא למד מתמטיקה, אבל באפס הוא מבין.

היו"ר יבגני סובה:

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

למעלה מ-12 נופלים מישיבת עלי.

היו"ר יבגני סובה:

חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

טובים למות בקרב, ואתה, אדוני היו"ר, לא מעיר לו כשהוא מדבר ככה על בני ישיבת עלי, שמתו בקרב. זה מדהים. כולכם שותקים פה.

היו"ר יבגני סובה:

בבקשה, עד שלוש דקות.

נעמה לזימי (העבודה):

אני רוצה לתאר יממה במדינת ישראל, את היממה האחרונה. השר שהתנגד לעסקת חטופים, סמוטריץ', אמר שבזכותו הוחזרו כל החטופים. אין מילים לגזלייטינג. הבדוקאי של השב"כ, שהשתמט משירות צבאי, שהקים סוכה בחווארה ערב 7 באוקטובר ופרץ לבסיסי צה"ל, החליט לעשות עוד פעם פרובוקציה בבית ספר, הפעם באום אל-פחם. לפחות את מסור הדיסק הוא השאיר בבגז'. שישה נרצחים, אזרחי המדינה הערבים נרצחו ביממה הזאת – שישה. מילה פה, משהו? מישהו דיבר? חיי האדם נהיו פה זולים, זולים מאוד. אף אחד פה לא דיבר. היום התחילו דיונים: חוק ביזוי התורה. כי מה יותר חשוב מהשתמטות ממוסדרת? מה יותר חשוב? אז הם דוהרים. הפרדה המגדרית באקדמיה? גם היא לקראת סיום. היום הם ניהלו מהבוקר דיונים אינטנסיביים. העיקר להפריד מגדרית באקדמיה. פיצול היועמ"שית? גם, ממשיכים בחקיקה. ריסוק התקשורת החופשית? גם, ממשיכים בחקיקה. יממה בישראל, מתקפה מכל כיוון בידי הממשלה הזאת. אתמול גם התבשרנו על מותו של דוד חזות, גיבור ישראל. גם את זה כבר שוכחים להזכיר כאן, את הגיבורים שלנו, שנשלחו למלחמה בלי שאף אחד כאן לוקח אחריות. ואז פינדרוס, בעודי בדיון על דיור ציבורי אני מקבלת הודעות שהוא דורש שיירו בי. אין מילים כבר. אתם התחלתם מערכת בחירות כשאתם מעודדים רצח פוליטי. לשם תלכו? אני מבינה שגם נתניהו כבר מבין שאין לו ממשלה. לא סתם פתאום הוא נזכר להיות מר אחדות, כן? הוא מבין שהסקרים של פילבר הם פיקציה. כדאי שהמצביעים שלו ישימו לב לזה. אבל עכשיו הם הולכים בכל הכוח, והם לא יבחלו בכלום. אז, פינדרוס, אני רוצה לומר לך – אתה לא מאיים רק עליי. אתה מאיים על מיליוני אזרחי המדינה הדמוקרטים, הליברלים, שנאבקים. ואתה לא מפחיד אותנו. ואנחנו מישירים מבט אליכם. ניאבק בכם. ננצח את הבחירות האלה, כי אין אופציה אחרת. אתם חבורה מסוכנת. אתם לא מפחידים אותנו. האיומים שלכם לא עובדים עלינו. אנחנו יודעים איזו מדינה מסוכנת אתם רוצים כאן – מדינת הלכה מושחתת, לאומנית ומשיחית. ואנחנו לא ניתן לכם. המחנה הדמוקרטי-ליברלי ינצח את הבחירות הבאות, ישראל תינצל, ישראל תנצח. ישראל תיבנה מחדש, כי אין אופציה אחרת. אנחנו נעיף אתכם, התקווה תנצח. תודה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - חייל, דוד חזות, השם ייקום דמו, נפל בקרב.

היו"ר יבגני סובה:

כן, הוא היה גם קצין, לא רק חייל. קצין, מ"מ. תודה, טלי גוטליב.

נעמה לזימי (העבודה):

את צודקת.

היו"ר יבגני סובה:

סיימנו עם הדיון הסיעתי. אם כך, נעבור להצבעות. אין שר, נכון? אתה רוצה לסכם, השר ברקת? בסדר, לא, רק שאלתי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות. תחילה נצביע על הצעה של סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה. על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני מבקש מהמזכיר לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה, אדוני המזכיר. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יבגני סובה:

סיבוב שני, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יבגני סובה:

האם יש חברי כנסת שלא קראו בשמם וטרם הצביעו? בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יבגני סובה:

תמה ההצבעה. נא לספור קולות, בבקשה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 36 בעד, אפס מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנחנו עוברים להצבעה על הצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. אני מבין שההצבעה הזאת היא הצבעה אלקטרונית. אם כן, נא לשבת במקומותיכם, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעות סיעות העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 32 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר יבגני סובה:

בעד – 32, אפס מתנגדים, אני קובע שגם ההצעה הזו לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעות סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 22 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר יבגני סובה:

בעד – 22, אפס מתנגדים, אני קובע שגם ההצעה הזו לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש.

היו"ר יבגני סובה:

חברי כנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 50) (שידורי רדיו אנלוגי ללא הגבלה גאוגרפית), התשפ"ו–2026, של חברי כנסת אלי דלל, אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אלי דלל להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, לרשותך יהיו עד עשר דקות. בבקשה.

אלי דלל (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שלפנינו נועדה להתאים את שוק הרדיו בישראל למציאות של ימינו. מטרת החוק היא להגביר את הגיוון, את התחרות ואת חופש הבחירה של המאזינים. כיום תחנות הרדיו האזוריות מוגבלות לשידור באזור הזיכיון שלהן בלבד, למרות שבפועל כל אזרח בישראל יכול להאזין להן מכל מקום בארץ דרך האינטרנט והיישומונים. הגיע הזמן שגם החוק ישקף את המציאות. הצעת החוק תאפשר גם לתחנות פרטיות, ובהן תחנות המשדרות בשפה הערבית, תחנות לציבור החרדי, תחנות מגזריות נוספות כמו בשפה הרוסית, להגיע לקהל היעד שלהן בכל רחבי הארץ ללא מגבלה גיאוגרפית. זה חוק שמיטיב עם המאזינים ולטובת שוק תקשורת פתוח, תחרותי ומתקדם יותר. אני מאמין שככל שנאפשר ליותר קולות להישמע במסגרת החוק והרגולציה, כך נחזק את חופש הביטוי, את איכות השידורים ואת השירות לציבור כולו. בהזדמנות זו אני רוצה להגיד תודה מיוחד לחבר הכנסת דוד ביטן, ידידי, יו"ר ועדת הכלכלה, שתרם תרומה גדולה לקידום החוק. תודה רבה, דוד. אני קורא לכל חבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

חברי הכנסת, אנחנו כעת נעבור לדיון אישי. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת אחמד טיבי. מי שרוצה להירשם, נא להירשם, בבקשה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. יש לך חמש דקות, כי אתה מיוזמי החוק. לא הבנתי למה אצלך חמש דקות, אבל בסדר. דלל סיים יחסית מהר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני חשבתי שאלי ימשוך איזה עשר דקות או משהו. כבוד היושב-ראש, אני מקבל חמש דקות כי אני אחד היוזמים. החוק שלי שונה מלכתחילה, והוא מדבר על הרדיו האזורי בחברה הערבית. יש שתי תחנות רדיו, רדיו א-נאס וא-שמס. א-שמס וא-נאס לא מגיעות מבחינת כיסוי עד לנגב. לא כל האזורים מכוסים מבחינת שידור. הצעת החוק שלי אומרת – לאפשר תדרים של כל הארץ לשתי התחנות המקומיות שנמצאות בחברה הערבית. אני חושב שזה חשוב. אי-אפשר למשל להשאיר את הנגב בלי הכיסוי והשידור של שתי התחנות המקצועיות האלה. ולכן היינו בדיונים בוועדת הכלכלה. יש חוק דומה לגבי תחנות בחברה היהודית, לא זהה, של חבר כנסת אלי דלל, ושני החוקים מוזגו בוועדת הכלכלה, ולכן הוא קיבל חמש דקות ואני מקבל חמש דקות. תודה רבה לך, אדוני.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. הדובר הבא חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, הכנסת הזאת שוברת כל יום שיאים חדשים של ביזיון עצמי. אבל האמת היא, זה הולך יחד עם ראש הממשלה, ראש ממשלת החורבן, ראש ממשלת 7 באוקטובר, שיכול לדבר במוצאי שבת על האחדות – למרות שכשהוא מדבר הוא יודע שאנחנו יודעים, במיוחד אלה שיושבים פה, שעוד לא קם בישראל מסית כמוהו; ולמוחרת, אחרי שהוא מדבר על אחדות, להביא את החוקים אולי הכי מסיתים והכי מפלגים בחברה הישראלית. ולמה הוא עושה את כל זה? כן, יגידו: בשביל עוד שבוע. אבל אני אגיד לכם את האמת – מה זה מסביר, עוד שבוע? אני אדבר עכשיו על חוק אחד, קוראים לו לימוד תורה, חוק-יסוד. היום בוועדה רצה חבר כנסת מש"ס להגיד: יש לנו תורה אחת. אז הינה, אני עומד פה על הדוכן ואומר לכם: אין לנו תורה אחת. התורה של מי שמביא את חוק-יסוד: לימוד תורה, היא לא התורה שלי. בתורה שלי יש "לא תעמֹד על דם רעך"; בתורה שלי יש "האחיכם יבֹאו למלחמה ואתם תשבו פה"; בתורה שלי אין שחיתות; בתורה שלי מנהיגים ששולחים חיילים למלחמה לא גאים בילדיהם העריקים; בתורה שלי מוציאים חתן מחופתו. בוודאי שמפסיקים ללמוד. גם אם בתורה שלי, שלנו, לוקחים את המשנה או את הגמרא לתוך הטנק, הם נשארים שם גם כשהטנק עולה באש. זאת התורה שלי. וראש הממשלה יודע איפה אנחנו חיים, והוא עמל לתת פרסים לעריקים שהמציאו לנו פה תורה חדשה, לאלה שחוסמים הורים מלבוא למסיבות הסיום או לבקר חיילים שיצאו להפוגה מעזה ומלבנון. וראש הממשלה מתרפס בפניהם - - -

היו"ר יבגני סובה:

חברים, חברים, אני מבקש. שנייה. חבר הכנסת גינזבורג, מירב בן ארי, אופיר, אתם מדברים חזק וזה מפריע, אז קצת בשקט. תודה. משפט לסיכום, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני מסיים. אבל האמת היא שכבר אין לי טענות לראש הממשלה. למי כן יש לי טענות? לחברי הכנסת של הציונות הדתית, המפלגה הזאת שקוראים לה ציונות דתית, שבאמת על הראש שלהם מוכרים את כל היהדות של מדינת ישראל לטובת עריקים ומשתמטים. תודה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה, עד שלוש דקות.

עדי עזוז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - -

היו"ר יבגני סובה:

זה המקסימום שזה יורד?

עדי עזוז (יש עתיד):

זה המקסימום שזה יורד, כן.

היו"ר יבגני סובה:

בגלל זה אני תמיד מבקש לשמור על המיקרופונים, לא לקפל את זה בכוח.

עדי עזוז (יש עתיד):

לא, כי אני בלי עקבים. אני 1.54 מטר, ומסתפקת בזה.

היו"ר יבגני סובה:

הבנתי. חלילה לא רמזתי שום דבר, אני רק שאלתי אם זה המקסימום שאפשר להוריד את הדוכן. זה בסדר גמור. אני לא רואה שום בעיה ב-1.54 מטר.

עדי עזוז (יש עתיד):

גם אני חושבת שזה בסדר.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל טוענת ומדברת כמו 1.90 מטר.

היו"ר יבגני סובה:

אני אומר, אני לא רואה שום בעיה ב-1.54 מטר. בבקשה.

עדי עזוז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הגעתי לפה היום אחרי דיון ארוך מאוד בהסתייגויות, בוועדת החינוך, על הצעת חוק להפרדה מגדרית באקדמיה, ובכל יום בבית הזה נשברים שיאים חדשים. חבר הכנסת פינדרוס, שלא מעט פעמים גם מנהל את ההסתייגויות על הצעת חוק להפרדה מגדרית – כי על פניו זה של סון הר מלך, אבל בפועל מי שמנהלים אותה הם ש"ס ויהדות התורה – בוועדה היום הוא אמר על מי שחוסם כביש שצריך לירות לו ברגליים, ואז הוא הציע להתחיל מחברת הכנסת נעמה לזימי, שיושבת פה. עכשיו, באמת, אין מה להגיד. נעמה כבר דיברה – באמת, אין לי מה להגיד כשחבר הכנסת מציע לירות ברגליים לחברת הכנסת. אבל אני אגיד על מה כן: על הסיפור של המשתמטים. פינדרוס אומנם עשה צבא, וגם יוסי טייב, שניהלו את הדיון, אבל את הציבור שלהם הם מובילים לבורות ונבערות. באמת, אין לי טענות לא לש"ס ולא ליהדות התורה, אלה שתי מפלגות שאין לי הרבה דברים טובים להגיד עליהן – הם לא מקדמים נשים, לנשים אסור בכלל להיבחר במפלגה שלהם, הם מקדמים הפרדה מגדרית באקדמיה, הם קידמו את הפרדת סמכות בתי הדין הרבניים ועוד ועוד ועוד. בוא נגיד שזכויות נשים זה לא מה שמעניין את ש"ס ויהדות התורה. אבל ראש הממשלה נתניהו עסוק ממש בלמכור אותנו, הוא פשוט מוכר אותנו ואת הילדים שלנו למשתמטים. הוא מביא עסקת חבילה שהיא בזויה לחלוטין, חוק עוקף בג"ץ להשתמטות, מביא לוועדת החוץ והביטחון – לעשות איזושהי פרצה כדי לא לעצור את העריקים שלא מתגייסים לצה"ל, להביא חוק-יסוד: לימוד תורה, שהוא רוצה להשוות את המשתמטים לחיילי צה"ל, ואז הם גם יגידו: אבל רגע, בג"ץ יפסול את החוקים, אוי ואבוי, בג"ץ לא בסדר. תפסיקו להפר את החוק. תתגייסו לצבא. תפסיקו להביא חוקים שהם נגד, נגד דרכי היסוד שמדינת ישראל קמה עליהם. יש חוקי-יסוד, אתם פשוט מחוקקים על זה. וצריך להגיד: נתניהו יודע הכול. נתניהו יודע שחסרים לצבא 20,000 חיילים עכשיו, as we speak; נתניהו יודע על צווי 8 שמתפזרים בערמות – חברים טובים שלי מהבית כבר ב-500–600 ימי מילואים, עוזבים את בת הזוג בבית עם הילדים, יש כאלה שגם יש להם עסקים שלהם, שכבר קורסים בשלוש השנים האחרונות, חלקם כבר קרסו. והוא יודע את זה. אבל הוא לא יכול. הוא פשוט לא יכול. הוא לא יכול כי הוא כבול לקרעי, לתקשורת, והוא לא יכול כי הוא כבול לסמוטריץ' על המשתמטים. סמוטריץ' עצמו מעודד את ההשתמטות, והציבור שלו משרת לעילא ולעילא, צריך להגיד. זו הטרגדיה הכי גדולה של נתניהו. כי הוא ייזכר גם כראש ממשלת טבח 7 באוקטובר וגם כראש ממשלת לא יכול. יודע, אבל פשוט לא יכול. ביד אחת הוא נותן פתח למשתמטים וביד השנייה הוא מוציא צווי 8 לבני הזוג שלנו ולילדים שלנו ופשוט יורק לנו בפנים. הממשלה הזאת – אין בושה ממנה, לא קמה בושה ממנה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, עד שלוש דקות. חברים, אתם עושים קצת רעש. מי שלא צריך לדבר באולם – תדברו, אפשר לשתות קפה, אפשר לשבת שם, בפרסה. בבקשה, עד שלוש דקות.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, 138 נרצחים בחברה הערבית. עוד לא חצי שנה, 138 נרצחים. בכל שנת 2022, השנה היחידה שלא הייתם בשלטון, היו 106 נרצחים. זאת תמונת המצב – שבן גביר מסתובב, עושה סרטון ביפו ואבו-עלי ביפו, אבל ב-28 ביוני, אתמול, מתפוצץ רכב ביפו; ובאותו יום, אתמול, מתפוצץ רכב בחולון. אדם נהרג בפיצוץ; ב-1 ביוני, צומת גורל, כביש 40, שני בני אדם נהרגו מפיצוץ של כלי רכב; 26 במאי, אור עקיבא, גבר נהרג בפיצוץ רכב; 26 במאי, חיסול בעפולה בפיצוץ רכב. וחברים, מה אתם עושים? מה אתם עושים? כלום ושום דבר. אתמול סמוטריץ' עשה סרטון, מהרכב, והוא אומר: מה שהממשלה לא עושה, בן גביר לא עושה, אני עושה: אני נותן 30 מיליון שקל, לתת גב לנפגעי פרוטקשן. תגידו לי, אתם עושים צחוק? לראות היום את בן גביר מוציא סרטון, מזכיר את שמותיהם של ארגוני פשיעה, דרך אגב, רק שלושה, ואומר: כמו שראיתי אתכם בכלא, ככה אני אמשיך לטפל – בזמן שאנשים פה מתים ומתפוצצים. זאת הממשלה הזאת? איפה התוכנית למאבק בפרוטקשן? ארבע שנים מחכים, לא שמתם תוכנית. דיברתם, תוכנית לא שמתם. אז היום, בלית ברירה, מאחר שאיתכם כבר אין מה לעשות, הצגתי את התוכנית למאבק בפרוטקשן שתהיה בממשלה הבאה. אם אתם רוצים אני יכול לתת לכם אותה, אולי תעשו משהו גם בתקופת הקמפיין, כי אפשר לעשות מחר בבוקר. סיפורי מעשיות: נכניס את השב"כ – לא צריך להכניס אותו, זה חלק מחוק השב"כ בחלק מהדברים. איפה אתם? איפה העבודה? ממשלה לא מתפקדת בכל מובן שהוא. אנשים מתים ולא אכפת לכם. אני עומד פה בכנסת על הדוכן ואני יודע שלא אכפת לכם, אבל מה שנשאר לי לעשות זה להגיד את העובדות. והעובדות הן שאתם מתנהלים כאילו אין לכם אלוהים. ואתם יודעים מה? באמת אין לכם אלוהים. אתם עושים מה שאתם רוצים, ואם כבר מצאתם את אלוהים – דחפתם אותו לחוק-יסוד: לימוד תורה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, עד שלוש דקות, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, האמת שחשבתי על מה אני אדבר פה, במלחמת הריאליטי שהפכה להיות כנסת ישראל, בדיוק בימים אלה שכולם פה מתעסקים בגימיק החדש. ואני כל פעם שואל את עצמי: מה הבית הזה עושה עבור אזרחי מדינת ישראל? עכשיו, הדיון הוא שפיזור הכנסת יהיה ב-15 בחודש, אולי יום לפה, יום לשם. בגדול נשארו שבועיים, שלושה שבועות, עד שהקרקס הזה מתפרק, ומדינת ישראל תלך לבחירות. ואני רוצה לשאול אתכם: מישהו פה בקואליציה מרגיש שהוא עשה משהו טוב עבור אזרחי מדינת ישראל? אתם מרגישים שטיפלתם במילואימניקים, שעזרתם לזוגות הצעירים, שהקלתם ביוקר המחיה, שטיפלתם בביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל, משהו? מישהו במחלקת הדגים הקפואים יכול לעצור ולהגיד: כן, טיפלנו במשהו? אף אחד, ברור שאף אחד. וזה לוקח אותי לשיחה שהייתה לי לא מזמן ביחד עם ראש המפלגה שלי לפיד – קיימנו שיחה עם נשים שמובילות בגיל הרך. אופיר, החמיאו לך שם, אז תקשיב – בנושא הגיל הרך, והן אומרות את מה שכולנו מרגישים: הגיל הרך הולך ומידרדר, אין קשב לזה, הממשלה לא משקיעה בזה כלום, משרד החינוך ודאי לא משקיע בזה כלום, מחילים עליהם רגולציה וביורוקרטיה לא נגמרת, אבל אף אחד לא עוזר להם. ובסוף זה הילדים שלנו. אנחנו שולחים לשם את התינוקות של מדינת ישראל מגיל לידה עד גיל 3, ואף אחד לא מרים את זה. אף אחד לא חושב שבמדינת ישראל מספיק חשוב להשקיע בגיל הרך. אני שומע חברים שלי שירדו מהמדינה – באתי בדיוק השבוע עם חבר, ליאב, והוא אומר לי: תשמע, למה זה לא כמו פה, בארצות הברית, בניו יורק – איפה עליזה? הינה עליזה. עליזה, את שומעת? עליזה, תקשיבי לגיל הרך. אני בדיוק דיברתי עם ליאב על זה. הוא אומר לי: למה זה לא כמו פה בניו יורק, שעל כל עשרה ילדים יש שלושה אנשי צוות? זה מה שקורה בארצות הברית, ואני אומר: מה מפריע למדינת ישראל להשקיע בגיל הרך, כמו שמשקיעים בכל העולם? מה עוצר אותנו? ואני רוצה לומר לכם מה עוצר אותנו להשקיע לא רק בגיל הרך – מה עוצר אותנו להשקיע בכל מערכת החינוך על כל הרצף: רצון, רצון ויכולת ביצוע. כשאין רצון ואין דירקטיבה אמיתית של השר ושל הממשלה שאומרת – בזה אנחנו רוצים להתעסק – זה לא יקרה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה.

רון כץ (יש עתיד):

זה לא יקרה לעולם. לא פתחת לי זמן, אדוני, עכשיו אני שם לב.

היו"ר יבגני סובה:

טוב, אז טעות שלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא מדבר כבר חמש דקות.

רון כץ (יש עתיד):

אבל הוא לא שם לי זמן, מה אני אעשה, טלי? טעות טכנית, זה כמו פאול, אבל על הגיל הרך אני מדבר הפעם. אז אני רוצה לומר לכם משהו: כשלא מתעסקים בחינוך, וכשלא מתעסקים מהגיל הרך עד לכל הרצף, ככה זה נראה, ואז אנחנו מקבלים ילדים שמגיעים לכיתה א' עם 30 ילדים בכיתה וגננת חדשה – סליחה, מורה חדשה שנקלטה לבית הספר לפני שבוע, ואין הכנה לכיתה א', כי בית הספר לא הספיק להיערך, וזה הולך וממשיך ומידרדר – ואז אנחנו רואים בעיות פדגוגיות, ואז אנחנו רואים אלימות, וזה הכול מתחיל ונגמר באנשים שאכפת להם, בממשלה שבאה ואומרת: החינוך יהיה בראש. ופה אני רוצה לפנות דווקא לשלטון המקומי: ראשי הערים צריכים לקחת את האחריות על הדבר הזה, כי כרגע אין מי שיעשה את זה. ראשי הערים צריכים לקחת את השנה הבאה, ולהסתכל עליה עם אחריות לגבי כל מערכת החינוך בעיר. ראשי הערים יכולים להוסיף תקציבים, להוסיף כוח אדם, לקבל אחריות על מערכת החינוך בעיר שלהם. ואני אומר לכם, עיר שתשקיע במערכת החינוך, ומערכת החינוך תהיה טובה, תביא תושבים חזקים יותר וטובים יותר למקום שלה, וזה מה שראשי הערים צריכים לעשות. אנחנו צריכים לחפש אנשים שאכפת להם בכל משרד ומשרד. אז רגע לפני שמדינת ישראל תצא לבחירות, אנחנו צריכים להגיד לעצמנו איזה אנשים אנחנו רוצים שיהיה אכפת להם מאיתנו ומהילדים שלנו. ואני רוצה לומר לכם, חברים: הבחירות זה לא ריאליטי; הבחירות זה בסופו של דבר מי אתם רוצים שישבו סביב השולחן הזה ויקבלו החלטות על החיים של כולנו, מי בסופו של דבר יקום בבוקר וילך לעבוד בשביל שלילדים שלנו תהיה כיתה קטנה יותר עם מורות ומורים טובים יותר ותכנים טובים יותר, ולא יתעסק כל היום באיך לפטור משתמטים על חשבון הגב של המילואימניקים, כי בינתיים מה שהממשלה הזאת עושה – הדבר היחיד שהיא עושה זה לפרק את החברה הישראלית. היום עולה פה חוק שמשווה בין תנאים של משתמטים לתנאים של מילואימניקים, ואין אחד במחלקת הדגים הקפואים שיגיד: לא, אנחנו לא מוכנים לזה, אנחנו נדאג למילואימניקים. ובשביל מה עושים את זה? בשביל עוד יום או פחות יום על הכיסא. ועכשיו יש איום של ראש הממשלה – הוא ראה שאולי יהיה לו מרד בחוק המשתמטים, אז מה הוא אומר? אני רוצה שליטה מוחלטת ברשימה. עשרה מקומות מתוך עשרים הריאליים – אני רוצה להחליט אני, ואם לא תעשו את זה, אני אפתח מפלגה חדשה. ואללה, נתניהו יפתח מפלגה חדשה. וכל אלה פה, אם תשאל אותם אם הם בעד או נגד הפריימריז – כולם שותקים; אם הם בעד או נגד השריונים – כולם שותקים. הגיע הזמן שיהיה מבוגר אחד במחלקת הדגים הקפואים שיקום ויגיד: עד כאן. תפסיקו ותקבלו החלטות בעצמכם. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, עד שלוש דקות.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מגפת הרציחות בכלל ובחברה הערבית בפרט היא לא מקרית – היא חלק ממדיניות, וזאת מדיניות אקטיבית. זאת לא מדיניות פסיבית של העלמת עין, למרות שהשר לביזיון לאומני, הכהניסט הגזען שכל חייו האמין ואמר שערבי טוב הוא ערבי מת, ועכשיו למרבה החרפה והזוועה מתרגם את מה שפעם היה גידוף בשוליים למדיניות מובילה – זו לא רק ההפקרה במובן הפסיבי, שלא נעשה די או לא נעשה כלום כדי לעצור את המגפה האיומה הזאת; זה אקטיבי, משום שבממשלה ובעיקר אותו שר יודעים מיהן משפחות הפשע; יודעים מה עומד על הפרק ומי על הכוונת בכל המובנים. יודעים, ודואגים שזה יצא לפועל, שהחיסולים, הרציחות, יצאו לפועל. הם רוצים את זה, כי הכהניזם משתלט. הכהניזם שמהדהד את המשטרים והאידיאולוגיות הגרועים ביותר והאפלים ביותר של המאה העשרים השתלט על ישראל, ולא רק שהשתלט על ישראל - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יבגני סובה:

תעצור שנייה. חברת הכנסת גוטליב, כל פעם שתפריעי אני אצטרך לתת לו זמן. יש לך שלוש דקות. תירשמי, תוכלי להגיב.

טלי גוטליב (הליכוד):

נתתי הערה.

היו"ר יבגני סובה:

את לא חייבת לשמוע. גם אני לא מסכים עם מה שהוא אומר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה יכול להעיר. אתה לא מעיר לו.

היו"ר יבגני סובה:

זכותו להגיד, שלוש דקות. תירשמי בבקשה לדיון אישי – תוכלי להגיד מה שאת רוצה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא צריכה דיון.

היו"ר יבגני סובה:

אני מבקש לא להפריע בשלוש הדקות של כסיף.

טלי גוטליב (הליכוד):

זו הייתה הערת ביניים לאיש הזה, שמוציא את דיבתנו, זה הכול.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

הממשלה הזאת, ממשלת הפשע והרשע, מעוניינת בשפיכות דמים כי היא מאמינה שזה משרת אותה, ובמקומות מסוימים זה אכן משרת אותה. הרי אין לממשלה הזאת מה להציע זולת דם, גזע וזוועות. אין לה מה להציע. יוקר מחיה משתולל – היא עושה משהו? להפך, היא משרתת את בעלי ההון; אלימות ופשיעה – היא עושה משהו? היא מעודדת את זה. טרור יהודי בשטחים הכבושים – היא רוצה לעצור את זה? להפך, היא מממנת את זה, מעודדת את זה. ומילה אחת אחרונה - - -