ישיבת מליאה בתאריך 21/01/2026 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. שלום גם לאורחינו שביציע. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ג' בשבט התשפ"ו, 21 בינואר 2026. הנושא הראשון על סדר-היום: שאילתות דחופות ורגילות. אני מתכבד להזמין את סגן השר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן אל הדוכן, ומייד אזמין גם את חבר הכנסת סמיר בן סעיד לשאול את שאלתו בנושא מבצע "סדר חדש" בנגב. חבר הכנסת סמיר בן סעיד, בבקשה.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

קודם כול, ראש הממשלה הינו מי שמנהל את המבצע. זהו מבצע נגד אזרחים במדינה. מדובר בבדיקה בסמכות ראש הממשלה. רצוני לשאול: 1. האם המבצע אושר בממשלה, הכוונה בקבינט? 2. האם נבחנו חלופות אזרחיות? 3. מי מפקח על המבצע ומה יפורסם? 4. מה מעורבות ראש הממשלה? 5. מה הלו"ז? מתי יסתיים המבצע?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, סגן השר.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בנוגע לשאלתך על מבצע "סדר חדש" בנגב, אני מקריא את התשובה ככתבה: מבצע "סדר חדש" בנגב נועד לתת מענה לאתגרים אלה באמצעות פעילות ממוקדת ומתמשכת של גורמי האכיפה בדגש על זיהוי, סיכול וטיפול בגורמים עברייניים פעילים. הפעילות מתבססת על עבודת מודיעין, שיתוף פעולה בין גופי אכיפה שונים ושילוב של אמצעים גלויים וסמויים תוך הקפדה על סמכויות החוק, פיקוח משפטי והבחנה בין עבריינים לבין האוכלוסייה הנורמטיבית. הממשלה תמשיך לפעול בהתאם להערכת המצב ולצרכים העולים מהשטח במטרה לצמצם את היקפי העבריינות, לחזק את שלטון החוק ולהבטיח ביטחון אישי לכלל תושבי הנגב, ביניהם גם התושבים הבדואים כמובן.

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש שאלת המשך? חבר הכנסת בן סעיד, בבקשה.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

כן, יש שאלה. קודם כול, אני שאלתי בשאלה האחרונה: האם המבצע הסתיים? התשובה היא לא. למה? ביום ראשון היה מרדף אחרי ילד בן שלוש שנים ביישוב.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

מה? מרדף אחרי ילד בן שלוש?

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

מרדף אחרי ילד בן שלוש שנים. ראיתי בעיניי, לא ראיתי בטיקטוק, לא ראיתי בסרטונים בשום מקום. אני ראיתי.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

ילד בן שלוש? בגיל של הבן שלי.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

זה מתועד אצלי, מהמצלמה של היועץ שלי מיום ראשון.

היו"ר אמיר אוחנה:

קודם כול, אני מודה, גם לי זה נשמע תמוה. אבל אני כמובן מאמין לחבר הכנסת בן סעיד. אבל השר אלמוג כהן לא מכיר את המקרה, הוא לא יכול.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

שיבדוק את זה. אני ביום ראשון הייתי ביישוב בבוקר, בשעה 08:30, ראיתי את המרדף וצילמתי אותו.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אני אתמול ביצעתי מרדף אחרי ילד בן שלוש - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל בבית.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

- - שלא רצה להתקלח. הוא רצה להמשיך לראות את סמי הכבאי.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אני רוצה את התייחסותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. נעבור לשאילתה הבאה – שאילתה דחופה של חבר הכנסת סימון דוידסון בנושא: העיכוב הממושך ביישום החלטה 588 להקמת מרכז ניטור לסמים ואלכוהול. חבר הכנסת דוידסון מצטיין במאבק שלו בהתמכרויות. אני מזמין אותך לשאול את השאלה. בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חמש שנים חלפו מהחלטת הממשלה 588 להקמת מרכז ניטור לאומי לסמים ואלכוהול, והיא טרם יושמה. רצוני לשאול: 1. מדוע מסד הנתונים שאמור להציל חיים טרם הוקם? 2. מהם החסמים המעכבים את ביצוע ההחלטה, ומהו לוח הזמנים המדויק להפעלתו המלאה של המרכז?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, לחברי חבר הכנסת סימון דוידסון, פרלמנטר מעולה – שבחזית המאבק שלך נושא התמכרויות, נושא הספורט, טיפוח הערכים אצל דור הניצחון שלנו. אני מברך על כך. אתה עושה באמת עבודה חשובה. אני מחזק את ידיך בנושא הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לגזור ולהוציא בפריימריז, כן?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אתה גם מצליח להביא באמת תוצאות יפות בנושא. אבל אקריא את התשובה ככתבה וכלשונה. מענה ממשלתי לנימוקי העיכוב ביישום החלטת ממשלה 588: יישום החלטת ממשלה 588 להקמת מרכז ניטור לאומי בתחום הסמים והאלכוהול כרוך בתהליך מורכב הכולל היבטים מקצועיים, ארגוניים, תקציביים ורגולטוריים. הם מחייבים בדיקה ועבודת מטה מעמיקה ותיאום בין-משרדי הדוק. בין הגורמים המרכזיים – אמנה אותם בפנייך: מורכבות בין-משרדית; היבטים תקציביים ותיעדוף משאבים; הסדרה משפטית ורגולטורית; התאמות מבניות ושינויים ארגוניים במהלך התקופה, על זה אני רוצה לפרט טיפה: במהלך התקופה חלו שינויים מבניים במערך הממשלתי העוסק במניעה, טיפול ושיקום, אשר הצריכו בחינה מחודשת של שיוך מרכז הניטור, אופן השתלבותו במערך הקיים, והימנעות מכפילויות תפקודיות. הנושא החמישי הוא בחינה מקצועית של מודל ההפעלה, גם עליו, ברשותך, ארצה לפרט: נבחנים כמה מודלים שונים, לרבות ניסיון בין-לאומי, במטרה להבטיח שמרכז הניטור שיוקם יהיה אפקטיבי, מבוסס נתונים מהימנים ובעל יכולת ממשית לתמוך בקבלת ההחלטות ובקביעת מדיניות. לצד האמור, יודגש כי הממשלה לא זנחה את יישום ההחלטה. בתקופה האחרונה מתקיימת עבודת מטה ממוקדת לגיבוש מתווה מעודכן ליישום ההחלטה, לרבות קידום הסכמות בין הגורמים הרלוונטיים, בחינת חלופות יישום הדרגתיות והיערכות להשלמת התנאים הנדרשים להפעלה. הממשלה רואה חשיבות רבה בהקמת מרכז ניטור לאומי בתחום זה ותמשיך לפעול באופן אחראי ומדורג על מנת להביא ליישום ההחלטה, תוך שמירה על מקצועיות, חוקיות ושימוש מושכל במשאבי הציבור. ברשותך אדוני היושב-ראש, אני ארצה לדבר על כמה נושאים נוספים. עליזה, עליזה בראשי, תני לי את הפעל, בסדר? תגידי לי מתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יש גם שאלת המשך.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

שאלת המשך? בבקשה. יש יושב-ראש שמנהל את הישיבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אני שמח שצביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, נמצא פה, כי חשוב לי שהוא יקשיב לי. מדינת ישראל נמצאת באחד הרגעים הקשים בנושא של התמכרויות, ואני מדבר על סמים, על אלכוהול ועל הימורים. רק בהימורים זה 20 מיליארד שקל בשנה, הימורים בלתי חוקיים, שתבינו את המספר. עשיתי כמה דיונים בנושא. הגשתי פעמיים הצעת חוק להחזיר את הרשות למניעת התמכרויות שנסגרה ב-2017. השאילתה שלי היא חלק מהנושא של הרשות, כי עד 2017 היו נתונים, היה מרכז ניטור, ידענו מה קורה. בלי נתונים אנחנו נמצאים בחשכה. ואני קורא לקואליציה, ואני קורא גם לצביקה פוגל – שאני יודע שהנושא הזה חשוב גם בעיניו – להחזיר את הרשות. הרשות ידעה לחבר בין משרדים, לעשות שולחנות עגולים, לקצר ביורוקרטיה ולפעול למען הילדים שלנו. אם מדינת ישראל לא תדע לפעול במהרה בנושא הזה של התמכרויות, אנחנו מידרדרים לתהום נוראית. המספרים מאז הקורונה, דרך המלחמה, עלו ברמות מטורפות. הדור שלנו פשוט מכור ומתמכר להרבה מאוד דברים. ולכן, אני מבין שאתה עונה תשובה מהמשרד, וחשוב שחברי הכנסת וגם היושב-ראש יבינו, שהנושא הזה לא ירד מסדר-היום. אנחנו חייבים לטפל בזה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

חשוב מאוד. שוב, אחזור על דבריי: תמשיך במאבק החשוב שלך. אתה עושה עבודת קודש בנושאים הללו שאתה עוסק בהם, וגם גורף בהם לא מעט הצלחות. ברשותכם, אני רוצה – כבוד היושב-ראש, אני רוצה לציין היום יום שהוא מאוד מאוד משמעותי לאזרחי מדינת ישראל, בדגש על תושבי הנגב. היום בערב אנחנו נציין את ההילולה של הקדוש הבבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא, זכר צדיק וקדוש לברכה. אני רוצה לספר מעט על חייו ועל מורשתו, שהוא השאיר מורשת מפוארת. הבבא סאלי למעשה עלה ממרוקו עם צו אלוהי, והוא הגשמת היהדות והגעה לארץ ישראל, ארץ אבותינו, הארץ הקדושה שלנו. כאשר הוא הגיע הוא נתקל בלא מעט קשיים, אבל הבבא סאלי הצליח בעזרת ענווה אדירה, בעזרת אהבת אדם, בעזרת קדושה גדולה, לחבר בין כל חלקי העם. אצל הבבא סאלי לא היה ימין, לא היה שמאל, לא היה מזרחי, לא היה אשכנזי, לא היה עשיר ולא היה עני. כל מי שהגיע אל ביתו שבנתיבות – הבבא סאלי, זכר צדיק וקדוש לברכה, קיבל את פניו בחום ובחיוך, באהבה גדולה תוך אהבת העם, אהבת הארץ, אהבת התורה ואהבת האדם. הבבא סאלי היה ידוע באהבתו לחיילי צה"ל הקדושים שלנו. פעם אחת, באחד מלימודיו הרבים, נודע דרך הרדיו – שהיה אמצעי התקשורת המשמעותי ביותר אז – על פיגוע שנעשה ופגיעה בחיילינו הקדושים והגיבורים. הבבא סאלי, שהיה חי בסגפנות – הוא היה צם שישה ימים בשבוע –קם מן המקום באמצע לימוד התורה ואמר לכל תלמידיו: הכיצד אנחנו מעיזים לשבת כאן כשחיילי צה"ל הגיבורים שלנו נפגעו כרגע בפיגוע? תביאו את כולם ללמוד תורה כדי לבקש מהקדוש ברוך הוא שירפא אותם וירחם עליהם. ואני מוכרח להודות גם – אדוני היושב-ראש, איזשהו פן אישי בנושא הבבא סאלי. כאשר אימי הייתה בהיריון ואני ברחמה, הרופאים אמרו לאימי – שתיבדל לחיים טובים וארוכים, אמן – לבצע הפלה. היה סיבוך בהיריון, ואימי – הרופאים הורו לה להפיל את התינוק. אימא שלי, שהיא אישה צדקת וטהורה וקדושה כמו כל האימהות של כל מי שיושב כאן, הלכה לבבא סאלי, הלכה לקברו של הבבא סאלי, הגיעה לשם וביקשה והתחננה ואמרה לבבא סאלי: אני רוצה ללדת את הילד הזה בריא ושלם. להתראות, תודה שבאתם, אוהבים אתכם, כנסת ישראל מחבקת אתכם. היא הייתה מגיעה לשם כל שבוע. יום אחד אחד מעוזריו של הבבא סאלי ראה אותה ואמר לה: אל תבכי. תמשיכי את הלידה הזו כרגיל, ואת תראי שהכול יהיה בסדר. ואימא שלי, שהייתה חמושה אך ורק באמונה שלמה בבורא עולם ובזכות הבבא סאלי, הלכה כנגד הצעת הרופאים – ואני אומר את זה כאן, כי חשוב להקשיב לעצת הרופאים, הם שליחיו, הם מלאכים בלבן. אבל אימא שלי נתנה לאמונה שלה להוביל אותה. והלידה, על אף כל התרחישים שהיו, הייתה לידה רגילה. אומנם לידת ואקום, קצת השפיעה לי על הסימטריה של הראש, אבל הייתה לידה רגילה. ויש עוד אלפי סיפורים כאלה. ואני רוצה לומר משהו על הבבא סאלי. הבבא סאלי לא היה רק רב. הבבא סאלי בשבילנו, בשביל תושבי הנגב – תושבי נתיבות, תושבי אופקים, שדרות והסביבה – כשדיברו על הבבא סאלי, זה לא היה ביראת פחד, זה היה ביראת כבוד. הבבא סאלי היה המגדלור שלנו, ועד היום הוא האור שלאורו אנחנו הולכים. אנחנו מבקשים ממנו, כל אדם שצריך משהו בכל נושא – אני גם ממליץ לכם להגיע לפקוד את קברו של הבבא סאלי בעיר נתיבות, העיר הקדושה. הבבא סאלי לא היה מעלינו – הוא היה איתנו, הוא היה חלק מאיתנו; הוא היה חלק מההווי, חלק מהתרבות. היכולת שלו לקבל כל אדם ולהעניק לו מזור לכאב. גם אם היה צריך להעניק אפילו ליטוף, אפילו ללטף את פניו של האדם; אפילו לחייך, אפילו החיוך של הבבא סאלי היה יכול לשנות גורלות, היה משנה את נפשו של האדם. הניסים שהבבא סאלי הביא איתו הם ניסים אדירים. עוד כשהוא היה חי במרוקו, הבבא סאלי באחת מהפעמים שהברברים הגיעו לעירו, תפלילת – נכון, אדוני היושב ראש?

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, תאפילאלת.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

תאפילאלת. אדוני היושב-ראש מאוד מתמצא בקהילת יהודי מרוקו. הוא גם גאווה גדולה לתושבי הנגב. לראות את המקום שאליו הגעת, פשוט מדהים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

והבבא סאלי – באחת הפעמים שהברברים הגיעו לעיר, המנהיג שלהם עבר בסמטאות השוק, ואז לפתע מסופר שהמנהיג שלהם נעמד ולא הצליח להוציא מילה מפיו. ואז שאלו אותו: מה קורה, למה אתה לא נכנס להשתלט על העיר, לקחת אותה? והוא אמר להם: כאן גר צדיק, כאן גר שליח השם. ואכן, בסמטה בהמשך הוא ראה את הבבא סאלי ואמר לאנשיו: כולכם, צאו החוצה מן העיר הזאת; יש פה שליח אלוקים חיים. ואני רוצה לומר שהיום בערב אנחנו נציין את פטירתו של הבבא סאלי. ואני רוצה לומר לך, אבא, שאנחנו מאמינים שאתה עדיין נמצא איתנו כאן. אנחנו כולנו מתגעגעים אליך. אנחנו כמהים לפשטות שלך, לענווה שלך, לצניעות שלך, ליכולת שלך לקבל ולאהוב כל אדם, להביא מזור לכל כאב, להראות לנו ניסים גלויים. אנחנו מתגעגעים אליך, רבנו הקדוש, ואנחנו גם מאמינים ובטוחים שהבבא סאלי שומר על עם ישראל ושומר על שליחיו הגיבורים, על חיילי צה"ל הקדושים, על אנשי כוחות הביטחון הגיבורים, על שוטרי משטרת ישראל, על דור הניצחון והתקומה שיושב כאן ביציע. והיום בערב אנחנו נציין את לכתו. ואני גם בטוח שהדרך שהוא התווה לנו, שהיא דרך של אחדות, דרך של אהבת העם, אהבת האדם, אהבת התורה, אהבת הארץ – אני בטוח שהדרך שלו תוביל אותנו עוד דורות קדימה; כי הבבא סאלי לא באמת הלך מאיתנו – הבבא סאלי חי בתוכנו ויישאר חי עוד שנים רבות. אדוני היושב-ראש, אני רוצה מכאן לעבור במעבר חד – כי נתבקשתי להמשיך את הפיליבסטר הזה – לנושא שמאוד הציק לי. בימים האחרונים אני שמעתי קול זעקה מכך שראש השירות דוד זיני לא לוחץ ידיים לנשים. עכשיו, בואו, ראשית, בואו נעמיד את הדברים על דיוקם. דוד זיני, אלוף במילואים, כל חייו שירת עם נשים; היו לא מעט נשים ששירתו תחתיו. הן מעידות שאת הכבוד, היחס וההערכה שהוא נתן כלפיהן הן לא ראו מעולם. ואני דיברתי עם אחת מהן, והיא אמרה לי שכאשר היא שירתה תחתיו כרל"שית שלו, כראש הלשכה שלו, היא קיבלה ממנו כל כך הערכה ואהבה. אבל דוד זיני חטא בדבר אחד – בזה שיש לו כיפה על הראש. דוד זיני – שהוא משרת נאמן של עם ישראל, על כך אין עוררין – לפני אחד הטקסים, שלח בקשה לנשות הארגון החשוב הזה, שנקרא שירות הביטחון הכללי להימנע מלחיצות יד, כדי לא לפגוע בכבודן, כי הוא לא יכול, כי זה נוגד את הערכים שלו. ואז קם צד של מחנה שהוא אחים – זה אחים שלי, הם אחים שלי, הם אחים שלנו – ופשוט ביצעו בו רצח אופי, ביצעו בדוד זיני רצח אופי ואמרו שהוא לא יכול להיות, והוא לא יכול לשמש, והוא לא טוב בתפקיד, והוא מועל בתפקידו, והוא לא מכבד נשים. כבוד לאישה לא מתחיל ונגמר בלגעת בה. כבוד לאישה מתחיל ונגמר בלהגיע אליה, בלאפשר לה לממש, בלאפשר לה להגשים, ולאפשר לה לפרוש כנפיים. ודוד זיני – ואני אומר לכם את זה מידיעה מוחלטת – מאפשר לנשות השירות כנפיים ומפציר בהן לפרוץ גבולות, ומפציר בהן להצליח ולהמשיך את המצוינות שלהן. שם נמדדת הערכה לאישה, לא בלחיצת יד. לחיצת יד זו אות חיבה, זו אות כבוד, זו אות הערכה, אבל זה לא חובה. החובה של – כל אותן הנשים שהזדעקו – והן צד פוליטי מאוד מסוים במפה – שהזדעקו השבוע על דוד זיני, לא באמת דואגות לנשים, זה לא באמת מה שמעניין אותן. מה שמעניין אותן זה להתנגח באותו אדם שב-7 באוקטובר, כשאותה להקת תועמלנים ישבו בביתם, מתחת לשמיכות, פחדו שמא המחבלים יגיעו אליהם, דוד זיני יצא להילחם למען המדינה הזאת לא פעם ולא פעמיים. אני חושב שהניסיון לעשות רצח אופי לאדם בעקבות אמונתו הדתית היא אולי שורש כל החולי באותו מחנה, שהם אחים שלנו, כן? חשוב לזכור את זה. חשוב לומר, אני, לדוגמה, לא ראיתי את אותן נשים זועקות על התפילה בהפרדה, לא באופקים או בבאר שבע - -

נעמה לזימי (העבודה):

אלמוג, אני יכולה להגיד לך משהו בטוב?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

שנייה, אני מבטיח להקשיב לך. - - אלא בצ'רלס קלור בתל אביב. על המדשאה שם ברמדאן מתקיימת תפילה בהפרדה, וזה לא עניין אותן. זה לא מעניין אותן שהתפילה שם עם מחיצות, זה לא מעניין אותן. אבל דוד זיני, שאומר לנשות הארגון החשוב שלו, המדהימות שלו, שהוא לא יכול ללחוץ את ידן, הוא רוצה – אני אומר לכן, אני לא מדבר בשמו, אבל אני כן אומר את מה שאני בטוח שהוא חושב – הוא לא רק רוצה ללחוץ להן את היד, הוא רוצה לחבק אותן; הוא רוצה לחבק אותן ולומר להן תודה, לנשות השירות המדהימות, הלביאות הללו, שעושות עבודת קודש. אבל הוא לא יכול – זה נוגד את הערכים שלו, זה נוגד את הדת שלו. למה אתם לא מכבדים את זה? ואולי כאן - - -

נעמה לזימי (העבודה):

אלמוג, אני יכולה להגיב לך באמת?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

כן.

נעמה לזימי (העבודה):

תן לי רגע להשלים, אני מדברת בשיא הכנות.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אבל לא פודקאסט, לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

לא פודקאסט. אתה זוכר את אותו אלוף משנה, תת-אלוף אולי, עבריין המין עופר בוכריס?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

כן.

נעמה לזימי (העבודה):

אני רוצה לספר לך שכשיאיר גולן, יו"ר המפלגה שלי, וגדי איזנקוט הדיחו אותו משירות, דוד זיני הוא זה שהחזיר אותו לשירות אחרי 7 באוקטובר. כשנשים מתלוננות על פגיעה בכבודן, הן גם כנראה מבינות אילו עוד דברים מכשירים בדרך, כמו להחזיר עברייני מין. אז דוד זיני החזיר את אופק בוכריס; יאיר גולן הדיח אותו, לאחריו הרמטכ"ל איזנקוט. בוא נדבר עובדות.

היו"ר אמיר אוחנה:

זו כבר לא הערת ביניים, זה כבר נאום. סגן השר כהן, אפשר כבר לרדת, אנחנו נעבור לנושא הבא.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

ברשותך, אני רק אסיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תגיד מילות סיום.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

לכל אלה שבאים – ראשית, את אומרת יאיר גולן, נזכיר שהאיש הזה הוביל את אסון הסרבנות שהביא עלינו את 7 באוקטובר.

נעמה לזימי (העבודה):

של נעליך, אתה במפלגה של משתמט. אתה במפלגה של משתמט.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

האיש הזה - - -

נעמה לזימי (העבודה):

של - - - טרור.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה שנייה.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה במפלגה של - - - טרור.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה שלישית, נא לצאת. מה הצעקות האלה? נתנו לך לנאום קודם, באמת.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

נתתי לך לנאום ואת ככה צועקת עליי, זה פשוט לא מכובד. האיש הזה וחבריו, שמכרו את ביטחון ילדיי וילדי אופקים בשביל עילת הסבירות – אני לא חושב שהם יכולים לשמש דוגמה למוסר. אבל כן אומר, אדוני היושב-ראש, שהמחנה שלי – אומר את זה בגאון ובפה מלא – לא משנה מי תהיה הממשלה, לא משנה מי יהיה ראש הממשלה, לא משנה מי יהיה שר הביטחון, אני לעולם, לעולם אצא להילחם ואקריב את גופי, ואקריב את חיי, למען כל ילד ממדינת ישראל. כי זו פטריוטיות אמיתית. וכשאת אומרת לי "יאיר גולן" אז בואו נזכיר שהוא זה שהקריב את ביטחון ילדי ישראל לכל המרבה במחיר, הוא ואותם אחים לנשק - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

איך הוא עשה את זה? אלמוג, תפרט איך הוא עשה את זה. לא יכולה לשמוע את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, חברת הכנסת פרידמן.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

- - אלה שפוגעים במונח הקדוש הזה שנקרא "אחים לנשק". אז לפני שאתם באים ומטיפים מוסר לדוד זיני, שבאותו הבוקר היה יכול לשבת בבית אבל בחר להמשיך ובחר להילחם כמו גיבור אדי, כשחלקכם ישבתם מתחת לשמיכות מפוחדים, משקשקים ורועדים מפחד – אל תטיפו לו מוסר על איך לכבד ולאהוב נשים. אין לכם שום זכות מוסרית כזאת. וכשאת אומרת לי "יאיר גולן", זה שכיום מתייג קהילות שלמות, רוצה לחנך מחדש – אוי, זה נשמע כל כך גרוע, כל כך גרוע מעם ששם על עצמו טלאי צהוב, העם שלנו – מדבר על חינוך מחדש – העם שלנו. הכיצד הוא יכול להעז לדבר לתייג קהילות שלמות? קהילות, החבר'ה האלה שיושבים כאן, הכיפות הסרוגות, הגיבורים שבגיבורים, אלה שיושבים בישיבות ולומדים עד שעה 21:00, 22:00, והם לא הולכים לישון, הם יוצאים לרוץ בג'בלאות. אבל אותו יאיר גולן, גיבור דה לה שמאטה, מעז לתייג פה אנשים ומעז להתנהג בצורה כזאת.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אלמוג, מי אתה - - - בא לי לצחוק לך בפרצוף. עליי? אני יודעת מאיפה אתה באמת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה. חברת הכנסת פרידמן.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

בושה וחרפה, בושה וחרפה, ההתנהלות הזאת, האדנות הזאת שלכם. מי אמר לכם שאתם יותר טובים ממישהו אחר? מי אמר לכם?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

איכס. איך אתה מסתכל על עצמך במראה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

תסתכל על עצמך במראה – זאת הרמה שלך. זאת הרמה שלך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

איך אתה מסתכל על עצמך כשאתה מדבר ככה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה שלישית.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

זאת הרמה שלך. זאת הרמה שלכם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא, השטן - - - זה אתם.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

הכיצד, מי לימד אתכם שאתם יותר טובים מאחרים? מי אמר לכם שהקול שלכם בקלפי שווה יותר? אני מנסה להבין, אדוני היושב-ראש. יש פה כשל היסטורי, מישהו לימד אותם – הם מאמינים, הם מאמינים שהם טובים יותר מהאחר. איך? בואו אני אספר לכם סוד: אותו הימין שאתם אוהבים לכנות "עובדי אלילים", "מנשקי מזוזות", אלה שאוהבים את הבבא סאלי בכל רוחם ונפשם, אלה שהולכים לקברות צדיקים ומשתטחים עליהם, ומבקשים טוב, ומבקשים אהבה ואחדות ושישמור על החיילים שלנו – מי אמר לכם שאתם יותר טובים מהם? מי אמר לכם? בואו אני אספר לכם סוד: הם לא פחות טובים מאף אחד אחר. ואתם יודעים מה? גם הצד שלכם לא פחות טוב מאף אחד אחר, כי הטעות, השגיאה הבסיסית של תיוג אדם על פי האמונות שלו ועל כך שרומסים את דעתו הדמוקרטית – אתם אלה שנותנים – אתמול ראיתי קטע, אדוני היושב-ראש – עליזה, אני מחכה לאות שלך. אתמול ראיתי קטע של אדם שהוא מהמחנה הדמוקרטי, הוא אשכרה במחנה הדמוקרטי כביכול, והוא אומר: אל תקשיבו לנבחרי הציבור, תקשיבו לפקידים, ואז היא שואלת אותו: למה? ומה הוא אומר לה? כי הם שם הרבה שנים. אתם, אלה שקוראים לעצמכם דמוקרטים, באים ורוצים להשמיד בהבלחה מוחלטת את רצון הריבון ורצון העם. אז אני כאן כדי לומר לכם: העם הוא הריבון. העם הוא זה שינצח. הדמוקרטיה לא מתחילה ונגמרת בד' אמותיכם. אם ההורים שלכם סיפרו לכם שאתם יותר טובים מאחרים – גם אני אומר את זה לבן שלי, אבל אני לא באמת מאמין בזה, ואל תאמינו בזה כשתהיו גדולים, כי הניצחון האמיתי זה כשכולנו שווים. אדוני היושב-ראש, תודה לך. מכאן אני רוצה לסיים בכך שהערב נציין את לכתו של הקדוש הבבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא, ואני מבקש ממך, הבבא סאלי שלנו, לשמור על עם ישראל, לשמור על חיילי צה"ל, לשמור על הילדים שלך. אנחנו אוהבים אותך ומתגעגעים אליך. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לסגן השר אלמוג כהן. מייד נעבור לשאילתה הבאה, שהיא שאילתה דחופה של חבר הכנסת שמחה רוטמן לשר לביטחון לאומי בנושא: כמות תיקי הפשיעה האלימה והגנבה בעיר באר שבע. אני מבין שהשר בן גביר מייד ייכנס לאולם. נמתין דקה או שתיים לכניסתו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

רק חסרות חצוצרות לשר בן גביר.

היו"ר אמיר אוחנה:

נאלצתי - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

שמחה, לא הבאת חצוצרות?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מבחינתי, פרק תהילים - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

השר ייכנס – נחצרץ.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

שמעת אותי פעם מתבטא ככה על מישהו מכם? פעם אחת שמעת אותי מתבטא ככה על מישהו מכם? די, נו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני שואל שאלה, האם מכבדים את השר בן גביר בחצוצרות?

היו"ר אמיר אוחנה:

נברך גם את ראש עיריית טבריה, שנכנס לאולם, יוסי נבעה. ברוך הבא לכנסת. הינה השר בן גביר נכנס. קח לך דקה לנשום ואתה מוזמן אל הדוכן.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הוא חזר מהנגב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

באת ישר מאימון שחייה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אין לי זמן. הלוואי שהיה לי זמן.

עדי עזוז (יש עתיד):

פוגל, הוא בלי הסיכה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

סיכה תכף תגיע, אני פשוט בלי הז'קט. אדוני היושב-ראש, קודם כול אני מתנצל על האיחור, מתנצל בפניכם, חבריי חברי הכנסת, אבל בסדר, תכף יביאו לי גם את הז'קט. אפשר מבחינתי כבר להתחיל לענות על השאילתות.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. חבר הכנסת רוטמן, אנא שאל את שאלתך.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השאילתה שכותרתה הייתה: כמות תיקי הפשיעה האלימה והגנבה בעיר באר שבע. לאחרונה ביקרתי בעיר באר שבע והתוודעתי לעלייה ניכרת בפשיעה האלימה והגנבה. כשנטען שם בפניי שהעלייה, מקורה בתושבי - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע אחד, סליחה, חבר הכנסת רוטמן, שאני עוצר אותך לרגע. אני רואה שמוציאים את המשפחה של עדיאל. אנחנו מייד לאחר מכן נעבור לאזכור. אז אתם יוצאים וחוזרים? מאה אחוז. בסדר גמור. בבקשה, סליחה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני אתחיל מההתחלה. לאחרונה ביקרתי בעיר באר שבע והתוודעתי לעלייה ניכרת בפשיעה האלימה והגנבה, כשנטען בפניי שהעלייה מקורה בתושבי הפזורה הבדואית. רצוני לשאול: 1. האם אכן יש עלייה בפשיעה האלימה ובגנבות, ומהם הנתונים המדויקים? 2. מהם החסמים לטיפול בבעיה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תודה לך על השאלה, חבר הכנסת רוטמן. אדוני היושב-ראש – כבוד השר וסרלאוף, ראיתי אותך גם כאן. אתה מביא לי את הז'קט, תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

עם הז'קט.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, כי יש את הסיכה, זה מאוד חשוב. הינה, שאלת אותי, חברת הכנסת עזוז, על הסיכה – היא חיה וקיימת. אגב, זה שתי סיכות: סיכה אחת של היימנוט, הילדה שעדיין מחפשים אותה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הסיכה של התליין.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

והסיכה השנייה זה מוות למחבלים. כן, כן, מוות למחבלים. יש כאלה שלא אוהבים את זה, אבל זו האמת וזה מה שצריך לעשות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני השר, למה בחרת חבל תלייה? למה בחרת חבל תלייה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בכל מקרה, חבר הכנסת רוטמן, לשאלתך, ניתוח הנתונים כדלהלן: ב-2022 היו לנו בבאר שבע 586 תיקים בסך הכול; ב-2023 – 543; ב-2024 – 681; ב-2025 – 602. יש לנו כתבי אישום: ב-2022 היו דווקא 178; ב-2023 – 155; ב-2024 – 220, הגענו ל-220; ב-2025 – 143. מעצרים היו לנו דווקא יותר ב-2025. ב-2022 היו 222; ב-2023 – 164; ב-2024 – 263; ב-2025 – 324. גידול במעצרים. גם במעצרים עד תום ההליכים: ב-2022 היו 84; ב-2023 – 64; ב-2024 – חזרנו ל-82; ב-2025 – 120. אני יכול לתת לך גם נתונים לגבי גנבות בבאר שבע: סך הכול, ב-2022, 2,086 תיקים נפתחו בגין גנבות; ב-2023 – 1,843; ב-2024 – 1,749; ב-2025 – 1,938. אני יכול לתת לך נתונים על עבירות הפע"ר, מה שנקרא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אולי באמת תיתן נתונים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ביקשתם נתונים. תכף אני אנתח לך את הדברים.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הינה, הוא נותן נתונים לכנסת. מה את מתלוננת? סוף-סוף.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עבירות הפע"ר: 2022 – 2,124; 2023 – 2,305; 2024 – ירדנו, 1,489; ב-2025 – 1,470. זאת דווקא ירידה בעבירות הפע"ר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תראה, זה לא כזה מסובך להביא נתונים - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה פחות גנבות רכבים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, את רשומה לשאלה נוספת. אני אאפשר זאת, אלא אם כן את ממצה את השאלות הנוספות במסגרת הערות ביניים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אני מגינה על הכנסת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עכשיו אני אנתח. הנתונים לאו דווקא מספרים שיש עלייה בפשיעה בבאר שבע. להפך, לדוגמה, בעבירות גנבות המכוניות יש לנו ירידה. אני לא רוצה להגיד שהצלחנו להתמודד עם כל מה שקורה בבאר שבע, אבל אני חייב להגיד לך שאני עושה מה ש-30 שנה אף אחד לא עשה, ואני אתן לך כמה דוגמאות. קודם כול, הפעלנו סיירות אבטחה. אגב, היועצת המשפטית, בייעוץ המשפטי ניסו לפגוע בנו בנושא הזה ולא לאפשר לנו את זה – נלחמתי, והצלחנו לאשר סיירות אבטחה עירוניות בבאר שבע. שיטור מקומי – במסגרת החלטה ייעודית של העיר באר שבע הגדלנו את התקן של פקחי השיטור המקומי מ-20 ל-40; הגדלנו גם את גובה המימון השנתי מ-25% ל-50% להשתתפות במימון; מתנדבי כיתות כוננות – פתחנו כיתות כוננות; אגב, לא רק בבאר שבע, בכל הארץ. כשאני באתי למשרד, עומר בר לב השאיר 43 כיתות כוננות, ואני פתחתי יותר מ-1,000 – 1,052. בבאר שבע עצמה אני יכול להגיד לך שכשהגעתי היו שמונה מתנדבים, זהו. שמונה אנשי כיתות כוננות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - - פשיעה?

היו"ר אמיר אוחנה:

אגב, סליחה רגע, חברת הכנסת פרידמן, לא ביקשתי להכניס אותך. את בקריאה שלישית, הוצאתי אותך. נקרא לך להצבעות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אנחנו מדברים פה על באר שבע וזה סופר חשוב לי. נרשמתי לשאלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מוכן להשאיר אותך בתנאי – די עם הערות הביניים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא, הרמתי יד לשאול שאלה עניינית. אם אפשר, תתייחס לזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, אז די עם הערות הביניים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת רוטמן, תשמע, מתנדבי כיתות כוננות – כשהגעתי היו שמונה מתנדבים, זהו. היום אתה יודע כמה יש לנו? 112 מתנדבים. כמות השוטרים בתחנה – ב-2022 היו בתחנה 213 שוטרים; אחוז האיוש עמד על 78%. אגב, אני רוצה להגיד לך, אני יודע שכשהשר אוחנה היה שר, היה אכפת לו מבאר שבע; פשוט הגיע השר עומר בר לב, וזה לא עניין אותו בכלל. בכל מקרה, נתונים – אני מדבר רק נתונים. שנת 2022 – בתחנה היו 213 שוטרים, אחוז האיוש עמד על 78%. והיום אנחנו עומדים על 256 שוטרים; כלומר, הגדלת התחנה ב-43 שוטרים במשמרת שלי. גם אחוז האיוש גדל, הם כבר מאיישים 80%. וכל זה קרה, אגב, בזכות גל הגיוסים למשטרה, שאגב, גם כאן צריך להודות באמת. חשוב מאוד שתשמעו, נערים מתוקים – מה העניינים? אחלה, אוהב אתכם – כשאני הגעתי למשטרה, השכר היה 6,500 שקל לשוטר. אתם הייתם באים למשטרה בשביל 6,500 שקלים? לא, נכון? לא. אדוני היושב-ראש, היום - - -

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני השר, מי העלה את התקציב?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תמיד הם רוצים קרדיט.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

כן, אני ואני ואני. מי דאג לתקציבים?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תמיד הם רוצים קרדיט.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מי דאג לתקציבים?

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - למה אתה לא יושב?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רוטמן, אני אאפשר לך שאלה נוספת, אבל לא כך.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

זאת לא הייתה שאלה. זאת הייתה הערת ביניים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת רוטמן, אני לא אספר מי התווכח איתי על התקציב, אבל אתה יודע כמה אני מחבב אותך. והנתונים היום – אגב, כדאי ללכת למשטרה כשתהיו גדולים, וגם להתגייס למג"ב. אבל היום שוטר במשטרה מקבל כבר 10,500, בואכה 11,000. בירושלים 13,000 שקלים – זה עדיין לא מספיק, אבל זה טוב. זה טוב, זה טוב. תחשבו על המשטרה, זו אופציה חשובה. ולכן הצלחנו גם בגיוסי שוטרים: בשנת 2022 גויסו 22 שוטרים בבאר שבע, זהו. בשנת 2023, אני הגעתי, כבר גויסו 29; ב-2025 – 33; בשנת 2024 – 46 שוטרים, פי שניים ממה שהיה. אני לא הסתפקתי רק בזה, חבר הכנסת רוטמן, כי אנחנו שנינו מכירים את הבעיות בבאר שבע, ולכן פתחנו מחלק נגד פרוטקשן. אגב, הקמנו אחד בדרום, אחד בצפון, 30 שוטרים בכל מחלק מאליו, והם עובדים. הם עובדים בעבירות סחיטה, בעבירות גד"ח. אני אתן לך רק דוגמה אחת: הייתה עכשיו השנה פרשייה נגד שלושה חשודים שגבו דמי חסות מ-15 בתי עסקים באזור התעשייה עמק שרה. הם עשו את זה מאוד יפה – אם תרצה, בפרטי, אני אסביר לך איך המשטרה עבדה, אבל עבדה יפה; גם שוד קטינים – היו לנו במהלך חודש מאי כמה מקרי שוד כנגד נערים בבאר שבע. לאחר פעילות של מחלק הנוער בבאר שבע נעצר חשוד, שהודה, אגב, בעבירות שיוחסו לו. בסיום החקירה הוגשו נגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים. יש לי עוד פרשיות, עוד ועוד, אבל אני אגיד את הכותרת, חבר הכנסת רוטמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - נתונים לכנסת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני עושה מה ש-30 שנה לא עשו בנגב.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אתן לך, אבל בצורה מסודרת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני עובד ועובד ועובד. אני נותן את הנשמה שלי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא יכולה. אני עוצרת את עצמי. אני בשליטה עצמית תמיד.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני הייתי בחודשיים האלה 29 פעמים בנגב. אשתי כל הזמן צוחקת, היא אומרת לי: אם אתה כותב ב-Waze "בית", אתה מגיע לתראבין, אתה לא מגיע לבית. ואני גאה בזה, אני גאה לעשות את זה. יש עוד הרבה עבודה, יש עוד הרבה מה לעשות בבאר שבע ובכל מקום. אבל הפעילות שאנחנו עושים עם המבצעים, ה"סדר חדש" שעשינו, וחימוש התושבים והאזרחים והמשמר הלאומי שהקמנו, משמר לאומי דרום, הופך את האירוע. סוף-סוף מתחילים לראות ניצני משילות, וזה דבר מאוד מאוד חשוב. אנחנו נמשיך לעשות את זה למען תושבי באר שבע ולמען כל עם ישראל. אתם הלקוחות שלנו, אני עובד בשבילכם, נותן את הנשמה בשבילכם, עובד 20 שעות ביום, וברוך השם, סוף-סוף, עושים דברים מצליחים. עוד מעט נספר לכם קצת על מה שעשינו בבתי הסוהר. כן, חבר הכנסת רוטמן?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. אם כן, שאלת המשך לחבר הכנסת רוטמן. לאחר מכן שאלות נוספות לחברות הכנסת בן ארי ופרידמן. בבקשה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

בסדר גמור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, את השאלה – כבוד השר – כמובן, אני בהחלט מברך על העלאת התנאים לשוטרים, אני חושב שכך אפשר לגייס הרבה שוטרים. וגם כל הכבוד על הדרך, כמובן, ולא על הדרך, לשר האוצר, שעשה רבות להגדיל גם את התקנים וגם את המשכורות. אני בטוח ששכחת, אבל בטוח שתזכיר את זה בדברי ההמשך, אין בעיה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני זכרתי מי התווכח איתי. אבל בסדר, הכול טוב, רוטמן.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אין שום בעיה. משכורות לא רק לפי שניים, אתה יודע. אנחנו בשיתוף פעולה הדוק עם האוצר, והכול בסדר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אם צריך אני אפרגן. הכול בסדר, הכול טוב, אני אשמח לפרגן. אתה יודע כמה אני מפרגן.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אז באמת תודה רבה. אבל את השאילתה אני שאלתי כי לאחרונה, כמו שאמרתי, סיירתי בעיר באר שבע יחד עם הנציג המוניציפלי של הציונות הדתית שם, מר יאיר תורתי. אנחנו שמענו שם ישירות מהתושבים – וגם מהנתונים, אגב, שאמרת – שבחלק מהדברים או שיש עלייה או שיש סטטוס. תיארת הרבה, ואין מחלוקת. וזה גם היה, אגב – אני חייב לומר, אדוני השר – גם הנציגים שלנו שם במקום וגם התושבים שפגשתי אמרו שאין מחלוקת, שמרגישים בהחלט בשטח את העלייה במה שמכונה תשומות – זאת אומרת, מה שהמשטרה מקצה לעיר – כמו שאתה אומר, גם בכוח אדם גם במתנדבים וגם בתקציבים. בכל התחומים רואים את התשומות. השאלה שלי ממוקדת באמת יותר בתפוקות. כי כמו שאתה אומר, התשומות עלו – וטוב שעלו, והן היו צריכות לעלות – אבל התפוקות, דהיינו ירידה – בחלק מהדברים לא ראינו ירידה, בחלק מהדברים ברמת הטעות הסטטיסטית, בחלק מהדברים ראינו עלייה. התחושה שהתשומות באות והתפוקות לא באות. ואחד מהדברים – וזה גם היה עיקר שאלתי, זה בעצם היה החלק השני של שאלתי – מהם החסמים? ולזה עדיין לא קיבלתי את ההתייחסות, כי מה ששמענו שם זה שהשוטרים פועלים, הם עוצרים, הם אוספים ראיות, הם מסכנים את החיים שלהם, אבל התיקים אחר כך נופלים בין הכיסאות. אנחנו פה בכנסת צריכים לטפל בחסמים. העצורים משתחררים שם מהר מאוד. אגב, זה שיש עלייה במספר העצורים, כמו שציינת, אבל אין עלייה דומה במספר כתבי האישום או ירידה ברמת הפשיעה – אחרים מקבלים עונשים קלים וישר חוזרים פנימה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זו שאלה או נאום?

מירב בן ארי (יש עתיד):

זו שאלה או נאום?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

זה שאלת המשך. הציבור רואה את זה ומאבד אמון במערכת.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

גם אנחנו נקבל כל כך הרבה זמן?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני רוצה לחזור ולחדד את החלק השני של שאלתי. את התשומות הבנו; מהם החסמים? מה עומד כיום, אחרי שהושקעו - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

באיזה שלב היועמ"שית אשמה?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - כל התשומות האלה, גם על ידי משרד הבל"מ והממשלה כולה - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - מהם החסמים להמשך הטיפול בבעיה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טוב, קודם כול, חבר הכנסת - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע. נשמע גם את השאלות הנוספות. השר ישיב במרוכז. בבקשה, חברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, ברכות. מתברר שיש נתונים, חבל שאתה מחביא אותם מהממ"מ של הכנסת ומהוועדה. אל תעשה לי ככה – תביא נתונים לוועדה לביטחון פנים ולממ"מ, ותפסיק להיות פחדן. רגע, זו לא השאלה שלי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תהיי רגועה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שנייה. אל תדאג, אתה לא תגיד לי - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תהיי רגועה ודברי יפה. הכול בסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - אם להיות רגועה. אני לא אדם רגוע - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הכול בסדר. מה היא לחוצה היום?

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - אני אדם חרד. 46 נשים נרצחו בשנת 2025 במשמרת שלך. אני אמורה איכשהו לתת להן פתרונות. אין לי - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תפריע לי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שנה וחצי לא נתת להן חצי פתרון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תן לי לשאול. שמעתי על השנה וחצי שלך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שנה וחצי לא נתת להן כלום. את?

היו"ר אמיר אוחנה:

השר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מבקשת לשאול אותך שאלה – לא נאום אלא שאלה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את? רק את.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תסביר לי, אדוני השר – שיש לומר, די פחדן – מה הפתרונות - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, לא מפחד לעמוד - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אתה מפחד לתת נתונים לכנסת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את יודעת מי פחדן?

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, אנא שאלי את שאלתך בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני שואלת אותך מה הפתרונות שאתה נותן לנשים נפגעות אלימות למעט האיזוק האלקטרוני. כי כיום, למרות שאושרו 200, רק עשרות בודדות קיבלו. יש אלפי נשים נפגעות אלימות במדינת ישראל – אלימות מינית, כלכלית, פיזית, נפשית – מה הפתרון של השר לביטחון לאומי לאותן נשים – שוב פעם, אני מחדדת, לא נתתי פה נאום כמו שמחה – בלי האיזוק האלקטרוני? תנסה לתת לנו פתרונות. כי כמו שאתה יודע, איזוק הוא תהליך של תזכיר סעד, תהליך של עורכי דין, הוא קצת יותר מורכב. מה אתה אומר לאותה אישה שבאה להתלונן במשטרה? מה אתה מציע לה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברת הכנסת פרידמן, תושבת באר שבע, בבקשה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה. ראשית אני רוצה להגיד לרוטמן שאני נורא מתרגשת מזה שבאר שבע מעניינת אותך, זה נדיר.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

לא כל התושבים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא, לא חשבתי לרגע שאני מעניינת אותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

יש אחת ספציפית.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

רק המצביעים שלך, הבנתי. בסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יכול להיות רגוע, לא אכפת להם ממך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתה אמרת, לא אני אפילו.

נאור שירי (יש עתיד):

- - - יש יותר מצביעים ממך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, אנא, שאלי את שאלתך. בבקשה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא, זה פשוט הפתיע אותי שהוא שואל על באר שבע.

נאור שירי (יש עתיד):

איזה מצביעים יש לך?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

דבר שני, אני באמת רוצה לתקן. השר אמר שהוא הגיע ומצא רק שבעה מתנדבים בבאר שבע. עוד הרבה לפני תקופתך באר שבע ידועה בכמות המתנדבים שלה. למעשה, הקבוצה של המתנדבים בבאר שבע היא הגדולה ביותר בארץ, והיא מונה 700 אנשים הרבה לפני שמונית להיות שר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את לא מכירה את הנתונים, אני דיברתי על כיתת כוננות. תלמדי את הנתונים, נו, באמת.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא, אני גרה שם. אתה לא דיברת על כיתת כוננות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אפילו לא יודעת מה זה הנתונים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

טוב, בסדר. שתי שאלות: 1. כיתות הכוננות לא מטפלות בפשיעה, עד כמה שידעתי, אוקיי? כיתות הכוננות לא מטפלות אם נגנב רכב. כיתות הכוננות לא מטפלות אם יש פריצה. זה דבר ראשון. דבר שני – עם כל הנתונים, בסופו של יום, שלוש מתוך השכונות הכי מסוכנות בארץ נמצאות בבאר שבע. אז האם יש תוכנית סדורה לטיפול? כי אתה שר כבר שלוש שנים, אתה לא שר שנה. האם יש תוכנית עבודה מסודרת שאנחנו יכולים לראות אותה? כי אני רוצה לומר לך שבסופו של יום תושבי באר שבע כרגע מרגישים – אתה מתגאה בזה שבאת 29 פעם, אבל אנחנו מרגישים שכל פעם שאתה בא אנחנו בעיקר מרגישים דחיפה ורצון שלך לשומר חומות 2, שיעלה לך מנדטים, ולא באמת משהו מקצועי. אז אם יש תוכנית מקצועית, אני אשמח לראות אותה. תודה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אפשר לענות?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר, כן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טוב. אחד-אחד. ראשון – ראשון, אחרון – אחרון. קודם כול, חבר הכנסת רוטמן, שמע, אני משיב לך. קודם כול, רואים גם בתוצאות. רואים את זה. הורדנו ב-20% את גנבות הרכבים. השנה, שנת 2025, זו השנה – חוץ משנת קורונה – שגנבו בה הכי פחות רכבים. אתה יודע, יש איזה מפכ"ל, קוראים לו משה קראדי. הוא רץ מאולפן לאולפן לספר על מצב הפשיעה. בתקופה שלו, אני בדקתי, 37,000 רכבים ב-2025; מספר דומה ב-2026. אצלי, ב-2025 – 15,000 רכבים שנגנבו. זה חוץ משנת הקורונה זה הכי פחות.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

איתמר, אתה אמרת 2025–2026, התכוונת 2015 ו-2016.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה זה?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

התכוונת 2015 ו-2016, נכון?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא. קראתי את זה ב-2005, הוא היה בהתנתקות אז.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

2005 ו-2006. לא, קראת 2025–2026.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא. קראתי את זה 2005, זה היה בהתנתקות אז. אני זוכר אותו בתור מפכ"ל. הוא היה גרוע מאוד. גם אירועי הירי – אמרה כאן חברת הכנסת פרידמן – אנחנו לא מרגישים. היא כנראה לא מסתובבת בבאר שבע. טוב, האמת היא - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני אישה, אני יכולה לעשות שני דברים במקביל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

האמת היא, אם היא מסתובבת, היא מסתובבת רק עם חתולים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הוא פנה אליי. הוא אמר שאני לא מקשיבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תקשיבו, תקשיבי טוב.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היא כנראה לא מסתובבת בבאר שבע, כי יש 60% פחות אירועי ירי, ואומרים לי תושבי באר שבע, כמו שאתה אמרת: אנחנו מרגישים את זה. אבל שאלתך מצוינת, כי בסוף בסוף, אחרי כל מה שאנחנו עושים וכל השינויים, אתה צודק. אתה מגיע לבית משפט – שאלת מה החסמים? יש לנו שני חסמים: אחד, פרקליטות, שלצערי, היא לא מחמירה. לא יכול להיות שאם תופסים נשק אצל מישהו בבית, ינסו לסנגר עליו. אתה יודע, אצלי, בזמנו, תפסו כרוזים בבית, אמרו: לא, אתה גרת בבית, זה שלך בטוח. אצלם מחפשים בכל – למה? זה לא שלהם. והדבר השני, בתי משפט. לספר לך? אתה יודע לא פחות טוב ממני. היה שופט אחד בבאר שבע שהחמיר, רון סולקין, אמרו לו: לא, אתה לא יכול להיות שופט כאן. הם לא רצו אותו, העבירו אותו למחוז מרכז.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

למד איתי בכיתה, אתה יודע?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מי שמחמיר, לא רוצים אותו שם בבאר שבע. אז החסמים הם הפרקליטות והיועצת משפטית לממשלה, ושאלתך נכונה. מירב בן ארי, לפחות תשמעי. את שאלת, אז תעשי כאילו את שומעת – למרות שאת באמת שומעת, אנחנו יודעים את זה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מתלוננת שאין - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, אבל היא שואלת ואז היא לא שומעת. היא שואלת, ואז היא לא שומעת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למי אתה פונה, אליי או ליסמין?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אז בואו נלמד את מירב בן ארי כמה דברים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למי פנית?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הגברת הייתה יושבת-ראש הוועדה לביטחון לאומי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עשית אצלי קמפיין. הבאנו לך - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

דיברו כל הזמן על איזוק אלקטרוני, איזוק אלקטרוני, אמרו: זה אחד הכלים – צביקה, אתה מכיר את זה – אמרו: אחד הכלים שבאמת יושיע ויעזור. ותנחשו מה, שנה וחצי הם היו בשלטון, הם לא קידמו את האיזוק האלקטרוני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמרת לי, על גופתי המתה החוק הזה יעבור.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ונחשו מה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה אמרת את זה, כשר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

למה את משקרת? ונחשו מה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמרת: על גופתי המתה החוק הזה - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אמרתי כשר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמרת כשר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נחשו מה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה לעשות. אני משקרת?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מי הביא את חוק האיזוק האלקטרוני?

מירב בן ארי (יש עתיד):

שאלתי אותך פעם, תענה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מי הביא את חוק האיזוק האלקטרוני?

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מי התנגד לחוק הזה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי התנגד?

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מי התנגד?

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, הערתך נשמעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא פונה אליי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל הערתך נשמעה, פעם אחת, פעמיים.

עדי עזוז (יש עתיד):

למה אתה לא עושה על זה קמפיין - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הלחץ ברור. מי שהביא - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

למה אתה לא עושה על זה קמפיין - - - הן לא יודעות שיש להן את זה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מי שהביא את האיזוק האלקטרוני - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

יופי. יופי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון. אגב, עם איזונים נכונים, עם בלמים נכונים, אבל היינו אלה - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, אילו איזונים? מה אומר החוק?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - אנחנו שהבאנו את האיזוק האלקטרוני. הם דיברו, אנחנו עשינו.

עדי עזוז (יש עתיד):

אבל בן גביר, מה עם קמפיין - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הלאה. הלאה. לא יעזור לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עזוז, קריאה ראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא יעזור. דיברתם על נשים. יש בשב"ס משהו – אני פתחתי יחידה, אתם לא חשבתם על זה אפילו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו כתבנו את זה בחוק.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אה, אתם כתבתם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה, אתה כתבת?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את יודעת מה, בואי, אני איתך. אתם דיברתם עוד פעם - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי כתב את החוק?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - והיה שר שביצע, וקוראים לו איתמר בן גביר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן. על גופתי המתה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יחידת משגב, אדוני היושב-ראש, יחידה שלמה בשירות בתי הסוהר, שזה פשוט מדהים. עובדים להגן על אנשים, לאזוק את הגברים המכים, מנטרים אזורים, פוליגונים - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא אזיק. זה צמיד.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - כשזה מתקרב, אז יש צפצוף כזה וכשזה מתקרב יש צפצוף כזה, נותנים תחושת ביטחון לאנשים. מי עשה את זה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה בכלל לא יודע מה זה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מי עשה את זה? אתם דיברתם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי העביר את החוק?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אם הוא פונה אליי?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, הוא לא פונה אלייך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז שלא יפנה אליי.

היו"ר אמיר אוחנה:

זו שאלה רטורית. הוא לא פונה אלייך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הינה, הוא מסתכל עליי - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, גברתי, גם אם הוא פונה אלייך, אני מבקש. די.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טוב, אני אסתכל על טלי גוטליב. אני אסתכל על טלי גוטליב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי. תודה רבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

האמת היא, אני רוצה להגיד לכם: תצדיעו לטלי גוטליב, חברת כנסת כל כך יסודית. היא קוראת חומרים, אתם אפילו לא קוראים חומרים. אתם שואלים שאלות, ואתם לא קוראים. היא באה לכאן כאילו זה דיון בבית משפט; כל דבר קוראת, מנתחת, באה ושואלת אותי שאלות בצד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תענה לשאילתה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תשלטו בנתונים, תשלטו בנתונים. תכף אני אדבר על יסמין פרידמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שאלתי אותך שאלה, למה אתה לא עונה לי לשאלה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא באמת, אתם אופוזיציה, זה בסדר, אבל תעשו עבודה. זה מבייש. אני רוצה גם להגיד כאן, אני רואה כאן, הוא יושב בצניעות, יוסי נבעה, ראש עיריית טבריה – אני רואה אותו מכאן ככה – יושב בצניעות, איש ואגדה, עושה רבות למען טבריה. אגב, לכו לבקר בטבריה, לכו לחופשה בטבריה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה לא עונה לי?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את נוסעת לשוויץ, עזבי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה הדבר הזה, תגיד לי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בקיצור, נמשיך את הדיון. הם לא רוצים שאני אדבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תענה לשאילתה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שלום נבו, הינה יועץ ראש הממשלה. תראו איזה יועצים טובים יש לראש הממשלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה שר פחדן, שר כושל. נשים נרצחות אצלך ולא אכפת לך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יחידת משגב - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא מעניין אותך, לא פגשת משפחה שכולה. אני הולכת - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, לא, זו הצגה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה שקרן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זו הצגה, ואני אגיד לכם למה זה הצגה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אגיד למה זה הצגה. היא יודעת, היא הייתה יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, היא בכלל לא עשתה במשגב כלום, כלום. הגיע צביקה פוגל, הגעתי אני והעברנו.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

ואישרנו את הכול בוועדה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני רואה שאתה קשה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

לא. הכול אתה לוקח. את אונר"א לקחת ליוליה, את זה אתה לוקח לי. מה יהיה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כל דבר זה סמוטריץ'. כל דבר זה סמוטריץ'.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו מוכנים לתת - - -

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הכול אתה לוקח.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בקיצור, זה פשוט מדהים מה שעשינו. עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו לגבי נשים. אדוני, אני הייתי אתמול בתחנת כרמיאל. בכל שבוע, יום בשבוע אני מבקר; פעם בצפת, פעם בנתיבות, בשדרות, באופקים. השבוע הייתי בכרמיאל.

היו"ר אמיר אוחנה:

מה עם טבריה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בטבריה הייתי. הייתי פעמיים. בעצם, שלוש פעמים הייתי בתחנת טבריה. אחלה טבריה. יש לנו שם ממ"ר, שלומי טובול המצוין, ונכנס גם מפקד תחנה תותח. בקיצור, הייתי בכרמיאל. אתה יודע מה השאלה הראשונה שלי את השוטרים שם? אמרתי להם, יש בנות שטוענות שמטרידים אותן שם בקניון; יש בנות שעוברות בביג שם וטוענות שמטרידים. מה אתם עושים? ואחרי זה לא הסתפקתי בתשובות. הלכתי לביג. היה קור מקפיא, הלכתי לדבר עם בנות, רציתי לדבר. אתם עשיתם את זה? זה עניין אתכם אי-פעם? אתם דיברתם עם אנשים? אתם מנותקים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני הייתי שרה? מה זה אתם - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עכשיו, חברת הכנסת פרידמן, אני חייב להגיד לך, ואני לא סתם אומר – גוטליב, תשמעי אותי.

טלי גוטליב (הליכוד):

השר, סליחה. אני מנסה רגע לשמוע פה, רגע, דקה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה חשוב, זה בשבילך.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל מה שאתה אומר חשוב. ואל תיקח ללב, אדוני.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני לא סתם ציינתי את חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני השר, אל תיקח ללב את רעשי הרקע. העובדות בשטח שלך מדברות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני לא סתם ציינתי את חברת הכנסת גוטליב, כי בניגוד אליה, את באה ואפילו לא מכירה את הנתונים. אמרתי לך: אלה הנתונים, היו 12 אנשי כיתות כוננות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

איזה נתונים נתתי לך? איזה נתונים? נתתי לך נתונים רק על מתנדבים. על מה אתה מדבר?

טלי גוטליב (הליכוד):

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כיתות כוננות זה לא פשיעה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

12 אנשי כיתות כוננות לפני שבאתי - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא דיברתי על כיתות כוננות. למה להשמיץ אותי? זה לא פייר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

וכשאני הגעתי היו 122.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר בדברים שלו כן דיבר על כיתות כוננות. הוא דיבר על כיתות הכוננות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כיתות כוננות זה לא פשיעה, זה ביטחון.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הוא דיבר על - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כביכול תיקנת אותו. נכון?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא על כיתות הכוננות. הוא דיבר על מתנדבים כשהוא הגיע - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל הוא דיבר על כיתות כוננות, הוא לא אמר שלא היו מתנדבים. טוב, בכל אופן - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - והיו שבעה מתנדבים. הוא דיבר על זה, אני לא סתם אגיד.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל מה קשור כיתות כוננות לפשיעה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

- - ניתן לשר להשלים את דבריו.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תקשיבו, יש גבול. אני לא אומרת סתם דברים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אז דיברתי על כיתות כוננות. היו 12. הגענו, וכשאני באתי יש 122. אמרת גם עוד דבר לא נכון. עוד פעם, אתן חייבות לבדוק את הנתונים לפני שאתן עולות לדוכן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

די - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אמרת, מה הקשר כיתות כוננות, כיתות כוננות זה לא לפשע.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני שאלתי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

דקה. אם היית בודקת היית מגלה משהו מדהים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון, כיתות הכוננות לא הולכים לעצור גונבי רכבים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אז שאלתי, אתה צריך לתת תשובה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

רק שנייה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אפשרתי לך, למרות שאת בקריאה שלישית, להיכנס, לשאול שאלה נוספת. אם זה יימשך ככה אני אצטרך להוציא אותך, ואני לא רוצה לעשות את זה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

פשוט נורא.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני עונה לך. תשמעי, תלמדי קצת. אגב, אני מזמין אותך לסיור בכיתות הכוננות יחד איתי. יחד איתי, ניקח אותך. את תראי כמה זה נפלא. הם שמים מחסומים, הם הולכים בקניונים, הם מסתובבים עם הנשקים הארוכים, הם הולכים לגני ילדים, לגני משחקים. בסדר, אפשר להגיד: רגע, הם לא חקרו מישהו שגנב רכב; אבל זה כן משפיע על הפשע. ואני אגיד לך משהו יותר מזה - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - חבל שאת לא שואלת את תושבי באר שבע. אני בן בית בבאר שבע, אגיד לך את האמת, אני מזמין אותך לכל מקום בבאר שבע, תראי איך מקבלים אותי. אומרים לי תושבי באר שבע, זה נותן לנו תחושת ביטחון יותר גדולה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

חד-משמעית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יפה. אז אתם חייבים להבין את זה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

חד-משמעית, אבל זאת לא השאלה שלי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אלו תשובותיי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

דקה, דקה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, יש לך עוד שאילתות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כן, אבל רק, כואב לי כי היו כאן שתי שאילתות של שני חה"כים באמת צבעוניים כאלה – לא, אחד חה"כ צבעוני, אחד פחות – נאור שירי, אני מאוד אוהב את השנינות שלו, בחור נחמד מאוד, אבל לצערי ראיתי שאילתה, פתאום אמר: לא, לא, לא - - -

נאור שירי (יש עתיד):

יאללה, שנתיים, יא אוכל ראשים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הינה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

נאור שירי (יש עתיד):

שנתיים אתה אוכל את הראש על אותה שאילתה. תגיד, יושב-ראש הכנסת, 60 שאילתות שהוא לא ענה לי.

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

60 שאילתות. הינה, תגיד לו. 500 ימים אתה לא עונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נאור שירי (יש עתיד):

תגיד, אתה בכלל לא מתבייש? אתה מביך אותי, אני אפילו לא רוצה שתענה על שאילתות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - לא עונה על שאילתות - - -

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אין בעיה, נענה לו - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אפילו היה עונה על שאילתה היום, לא מעוניין שתענה לי. אתה שקרן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל למה הם מפחדים ממני? למה הם מפחדים ממני?

נאור שירי (יש עתיד):

הוא בא לפה ואותה שגיאת כתיב שהייתה - - - שגיאות, יא מסכן - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע למה - - -

נאור שירי (יש עתיד):

לא מעוניין בכלל שיענה לי, אתה בושה למדינה. בושה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שאלו אותי למה מיניתי את יעקב פרי לנציב שירות בתי הסוהר. זה לא בסדר שמיניתי את יעקב פרי. אחלה יעקב פרי, איפה הוא עכשיו? הוא מנגן בחצוצרה - - - טוב, אבל למה חזרת מהשאילתה עכשיו?

נאור שירי (יש עתיד):

די, אתה כבר לא מצחיק. זה לא מצחיק.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

למה חזרת מהשאילתה עכשיו?

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה, יא קרוקודייל דנדי, מה אתה מזכיר לי את יעקב פרי?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי. תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

הדוגמן של לקוסט.

היו"ר אמיר אוחנה:

זה המקום אולי לציין באמת - -

נאור שירי (יש עתיד):

ותעשה לי טובה, תלך עוד קצת - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

- - שהשבוע הצמדנו לשאילתה הדחופה - - -

נאור שירי (יש עתיד):

הדוגמן של לקוסט - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי, אתה מפריע לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא מפריע לכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

- - הצמדנו לשאילתה הדחופה, שנשמעה זה עתה, חמש שאילתות רגילות. תשובה על אחת מהן נשמע כאן במליאה, ותשובה על ארבע השאילתות הנוספות תועבר בכתב, בהסכמת חברי הכנסת השואלים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני רציתי בעל פה, אני רציתי בעל פה. הם לא רוצים, כי הם מפחדים כשאני במליאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אין בעיה, אני אומר, בהסכמת חברי הכנסת השואלים. אני כן אומר, אני כן אומר - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני רציתי בעל פה. אדוני היושב-ראש, אני גם אמרתי לך השבוע, תן לי לענות על כמה שיותר - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אין בעיה. זה נכון, זה אמת. אני כן אומר לך, השר, שיש עדיין שאילתות רגילות רבות נוספות שלא קיבלו מענה בזמן. אנא, הנחה את גורמי משרדך להאיץ את התשובות כדי שנוכל ליישר את העקומה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יטופל. אבל אני דווקא אוהב מאוד – זה דווקא מאוד נחמד לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו שמחים - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

וגם מאוד נחמד לי שמפחדים כשאני עונה להם, אז הם בורחים, חבל. אבל אני אשמח לענות על יותר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל כן יש שאילתה רגילה נוספת, והיא שאילתה של חבר הכנסת עמית הלוי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

רגע, רגע, עוד משפט אחד, לפי עמית.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עמית, תכף, עוד דקה. כי הייתה כאן עוד חברת כנסת, מרב מיכאלי, שגם היא דיברה והגישה שאילתה, ופתאום היא הפכה את זה לשאילתה בכתב. חבל, רציתי לענות לה בהרחבה. אבל אני חייב להגיד משהו: התופעה הזאת, שהם מגישים ואז אני עולה והם בורחים, למה? למה? זה נכון שאין לכם מה לענות כשאני נמצא כאן. אבל בכל זאת, תכבדו את המוסד הזה של הכנסת, ואת מה שאנחנו עושים - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל זאת צורה לענות? אתה שר, אתה שר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - ואתם יודעים כמה אני עובד קשה. אתם יודעים כמה אני עובד קשה - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

רק אתמול, אדוני היושב-ראש, הרסנו את אונר"א, הרסנו את אונר"א. אגב, הצחיק אותי – חברת הכנסת מלינובסקי רצה, רצה: זה קרדיט שלי. קודם כול, זה לא הקרדיט שלה.

רם בן ברק (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - להצעת חוק היו כאן שותפים רבים. אגב, אחרי החוק שלה היינו צריכים לתקן עוד פעם את החוק, כי הוא לא היה מוצלח. אבל עזבו, אתם מדברים – אני עושה. זאת החלוקה בינינו. אתם דיברתם, דיברתם, דיברתם, דיברתם, דיברתם, דיברתם. ואני – ברוך השם, בחסדי השם יתברך – אדוני היושב-ראש, עושה, ועושה ועושה. חבר הכנסת עמית הלוי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר.

היו"ר אמיר אוחנה:

השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת עמית הלוי, בנושא הברחות טובין בגבולות מדינת ישראל. בבקשה, חבר הכנסת הלוי.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, אדוני השר, אני מקווה שתענה בהרחבה גם לשאילתה הזאת, כי היא עוסקת לא בגנבת תכשיט אלא בגנבת מדינה. כשגונבים את הגבול – גונבים את המדינה. אז השאילתה בנוסחה המקורי היא שבשנים האחרונות רבו ההברחות במדינת ישראל. בשנה האחרונה זה הפך להיות צונאמי, בפרט הברחות נשק וסמים מגבולות ירדן ומצרים, המאפשרות ביצוע אירועי פח"ע ועבריינות. ברצוני לשאול: 1. כמה מעצרים התבצעו בשלוש שנים האחרונות בנוגע להברחת טובין, שלא בנקודות גבול? בגבולות הממשיים של מדינת ישראל. 2. כמה כתבי אישום הוגשו? 3. מה העונש שהתביעה המשטרתית, התביעה בכלל, דרשה? 4. מה הפילוח לפי סוגי ההברחות: סמים, נשק ועוד דברים אחרים? תודה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני מייד אענה לך. אני רואה את חבר הכנסת חמד עמאר. גם אצלו, כמו אצלכם, אני עושה מה ש-30 שנה לא עשו למען הדרוזים. הוא היה בשלטון כל כך הרבה זמן. אדוני היושב-ראש, אני מיניתי – אני, לא הוא, הוא לא דאג לדרוזים בכלל – סגן נציב שירות בתי הסוהר דרוזי, חאתם עזאם - -

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

מגיע לו, הוא יכול להתמנות, או לא מגיע לו - - - לא היה מגיע.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה אתה עושה? מה הוא עושה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - זה פשוט מדהים איך הם דיברו - -

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אם הוא לא היה מוצלח לא היה מגיע.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה פשוט מדהים, זה פשוט מדהים איך הם דיברו, כל השנים הם רק דיברו - -

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

מגיע לו להיות. מגיע לו או לא מגיע לו?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - אני באתי ואני עשיתי. הם מדברים – אני עושה. הם מדברים – אני עושה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

מגיע לו להיות. מגיע לו או לא מגיע לו?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - - די, אלוהים, מי חינך אותו?

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

מגיע לו להיות. מגיע לו או לא מגיע לו?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

למה לא מיניתם אותו? למה לא מיניתם אותו?

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

מגיע לו או לא מגיע לו?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתה היית שנה וחצי במקום הכי חשוב, למה לא מיניתם דרוזים? למה לא מיניתם דרוזים לתפקידי מפתח? מה, ליברמן לא סמך על הדרוזים?

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

תעזוב, מגיע לו או לא מגיע - - - אם לא היה מגיע לו, לא היית ממנה אותו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טוב. עכשיו אני רוצה לענות, כי מגיע לחבר הכנסת עמית הלוי – שאגב, גם ממנו תלמדו. תראו ותלמדו: יסודי, בא עם נתונים, מגיע לכל דיון מוכן. למה זה לא אצלכם ככה? חבר'ה, אל תזלזלו בתפקיד שלכם כאופוזיציה. אדוני היושב-ראש, אני הייתי באופוזיציה. אני באתי כל יום בחרדת קודש, בחרדת קודש. באתי לעבודה, באתי לעשות, באתי לעבוד, באתי – ואלה, הם לא קוראים נתונים. אז הינה הנתונים, חבר הכנסת הלוי היקר. בשנת 2025, בגבול ירדן עשינו 25 סיכולים. אני אתן לך הכול בכתב, אחרי זה, אל תדאג. ממצרים – 27 סיכולים, ומסוריה חמישה סיכולים. עכשיו, אלה מספרים גדולים מאוד, משום שבשנת 2024, היו לנו 26 סיכולים ורק שלושה ממצרים, ובשנת 2023, 32 סיכולים, אחד מלבנון ואחד מעזה. אלה מספרים – אלה מספרים טובים. יש כאן עוד נתונים, אתה תקרא אותם בהרחבה. לא בכל דבר הנתונים – הם מאה אחוז, אבל - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אי-אפשר לדעת מתוך כמה, אתה לא יודע כמה - - -

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

בכל יום נכנס, בכל יום נכנס ממצרים, אלו נתונים שקיבלנו - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לגבי הסיכולים – אבל, אם אתה לומד את החומר – אתה רואה למה אני מתכוון? אם היית לומד את החומר היית מגלה שהגבול זה של צה"ל, זה לא שלי. אבל אתה לא למדת את החומר, אתה לא בדקת, אתה לא קורא אפילו. די, חמד, אתה מקבל משכורת - -

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

- - - מתוך כמה - - - אתה כל הזמן - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - בוא אני אגיד לך משהו אישי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל תפסיק לתת ציונים, תפסיק לתת ציונים. אל תתנשא עלינו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתה מקבל משכורת, תצדיק את המשכורת. אל תעשה הרבה. אני נותן לך טיפ: שעה לפני שאתה בא לכאן, תפתח, תראה. לדוגמה, מדברים על גבול, מי אחראי על הגבול? תבדוק. אפילו בזה אין לך מושג.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

מי שאחראי על האזרחים בפנים זאת המשטרה. מי שאחראי על האזרחים מבפנים זאת המשטרה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אפילו על זה אין לך מושג.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

מי שאחראי על האזרחים מבפנים זאת המשטרה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אפילו בזה אין לך מושג.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

זאת המשטרה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני עכשיו עונה לעמית הלוי.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

זאת המשטרה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כן, המשטרה אחראית על הגבול. נכון.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

המשטרה אחראית על - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל המשטרה אחראית על הגבול, כן.

היו"ר אמיר אוחנה:

ננצל את ההפוגה לברך את מפקדות ומפקדי ואנשי ונשות בית המעצר ירושלים, בימ"ר ירושלים. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת, שלום לכם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני, אגב, רוצה להגיד עליהם משהו, ועל כל שירות בתי הסוהר. מה שנעשה בשבת זאת היסטוריה, היסטוריה. זאת דוגמה איך ארגון משנה ב-180 מעלות. אתה זוכר, אדוני היושב-ראש, מה היה לפני בן גביר? מרמלדות ושוקולדות, בשר כבש ושווארמות. יום אחד אני מגיע, אני רואה פינג-פונג. אני אומר: מה זה? אומרים לי: זה הרוצחים של משפחת פוגל. אלה הרוצחים של משפחת פוגל משחקים פינג-פונג, חברת הכנסת גוטליב. הרגו את האבא, רצחו את האימא, נכנסו לחדר השני, רצחו את הילדים, יצאו החוצה, שמעו בכי של תינוקת, בכי של תינוקת, חזרו ורצחו את התינוקת. והם קיבלו לימודים אקדמאיים, טיפולים אסתטיים, מאפיות, פיתות, הפקדות, קנטינות. איך זה יכול היה להיות? איך זה יכול היה להיות? אני רוצה להגיד לכם, אנשי שירות בתי הסוהר, תודה, תודה, תודה. תודה שאתם מיישמים את המדיניות - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

שלום, בלי מחיאות כפיים, רבותיי, אנחנו בכנסת, בכל זאת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל מגיע להם כפיים. אדוני, אתה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, אבל לא בכנסת. מגיע להם, אני מסכים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה שאתה אומר, אנחנו מקבלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

מגיע להם, אני מסכים. אבל בכנסת זה לא מקובל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתה בעל הבית במליאה, מה שאתה אומר אנחנו מקבלים, אבל אתה גם – אני מכיר אותך. גם בתוך הלב - -

היו"ר אמיר אוחנה:

מגיע להם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - אתה ואני מוחאים להם כפיים, מגיע להם. ואני אומר לכם – תבואו אליי אחר כך. אתם בכנסת, ואתם לא קופצים איזה מין דבר זה? אני אלשין עליכם לנציב. אני אומר לכם, הארגון עבר שינוי. אין, עצרנו הכול, הכול, הכול. זה פשוט מדהים. היום יש להם משילות. טוב, אני אחזור לנתונים של הסיכולים. אז ריבוי הסיכולים בשנת 2025 – ויש ירידה גם בכמות האמל"ח שנתפסה. אני לא יכול להגיד במאה אחוז – אמר חבר הכנסת אוחנה שלא יודעים כל דבר, אבל ההערכה שלנו מעידה על ריבוי ההברחות שלא סוכלו ועל שינוי דפוס הפעילות של המבריחים. המבריחים היום עושים יותר שימוש ברחפנים, ואולי הם פחות מבריחים בין הגבולות, אבל יותר עושים את זה ברחפנים. אגב, תשומת הלב לריבוי תפיסות של נשקים ארוכים, וזה מעיד על שינוי בביקוש לנשק בתוך ישראל ועל מסלול ההברחה של גורמים פליליים. אני יכול להגיד לך שבכתבי אישום על תיקי אמל"ח, ב-2020 היו תשעה תיקים; ב-2021 היו 14; ב-2022 היו 14; ב-2023 היו 31; ב-2024 היו 27; וב-2025 היו 45. סיכול הברחות סמים – ב-2023 היו 23 סיכולי הברחות סמים, שתיים מירדן ו-19 ממצרים, אחת מלבנון ואחת מסוריה; ב-2024 – רק שלושה סיכולים; ב-2025 היו 30 סיכולים, שישה מירדן, 20 ממצרים – וכן הלאה. מה שאני רוצה להגיד, חבר הכנסת הלוי – אמרתי כבר, אני לא אחראי על הגבול, אני לא אחראי של צה"ל, אבל עדיין המשטרה עובדת קשה מאוד, ויש לנו את יחידת מגן, יש לנו אמצעים. שוב, כמו שאמרתי לרוטמן, אם תרצה, בפרטי, אני ארחיב לך, לא בפורום כזה, אבל יש כל מיני אמצעים חדשים שהכנסנו. זה עובד, אבל צריך לדעת דבר אחד: ב-30 שנה האחרונות נכנסו מאות אלפי נשקים. להערכתי יש בין 400,000 ל-500,000 כלי נשק לא חוקיים במדינת ישראל, ואנחנו מנסים לתפוס את הנשקים האלה. זה לא מספיק לבד. פניתי לראש השב"כ זיני, הוא 100% באירוע, אבל הוא אמר לי: השר בן גביר, אני צריך תקציב. יחד עם מאי גולן השגנו איזשהו תקציב, ואנחנו רוצים להשיג תקציב עוד יותר גדול בשנה הבאה. זה תלוי גם בשרים האחרים, כי זה תקציב מהכסף שרצה מנסור עבאס להעביר, ואני רוצה את הכסף הזה אלינו. בכל מקרה, היום עושים דברים שונה. השב"כ נכנס, יש יותר מודעות, ועדיין יש המון המון עבודה. ואני שוב אומר, אני שמח וגאה בשוטרים שבאמת לוקחים על עצמם משימות שלא תמיד הן משימות שלהם.

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש שאלת המשך לחבר הכנסת הלוי?

עמית הלוי (הליכוד):

קודם כול, תודה רבה על התשובה, אדוני השר. אני לגמרי מכיר ומסכים. יש פה עוד גופי ביטחון שאחראים, בטח מאז המניעה המשפטית של היועצת המשפטית, לאפשרות של מעקב ברשתות חברתיות. היה אפשר לעשות רוגלות על כל מיני דברים, אבל בהקשר הזה כרגע המשטרה מנועה, וזה רק שב"כ. לכן שיתוף הפעולה - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אגב, גם חיפוש מבית לבית, עמית. היא לא נותנת להיכנס מבית לבית, כי היא אומרת: רק במקום שיש מידע מודיעיני. אין מידע מודיעיני – אסור לכם להיכנס.

עמית הלוי (הליכוד):

אני רק מבקש שתבחן, בכל זאת, כיוון שמדובר באמת על היקף הברחות עצום – אנחנו מדברים על מאות רחפנים בחודש, וזה כבר מגיע לאלפים, וכפי שאתה יודע, היום עם הרחפנים החדשים זה מגיע לא ל-70 ק"ג כפי שהיה בעבר, אלא לנשיאה גם של 300 ק"ג, וזה מאגים וזה כל מה שכרוך בזה, והדברים ידועים לך. קשה מאוד – אני מדבר על ביר הדאג', בירת ההברחות הזאת, על כל מה שמתרחש. גם כשתופסים, בסופו של דבר, קשה מאוד לניידות מאופקים וממקומות רחוקים להגיע. ולכן אני שואל ומבקש שתתייחס לעיבוי ולזמינות, אחרי כל מה שאמרת כאן על עיבוי המשטרה והשוטרים באזורים האלו באופן מיוחד – כמו שעשית מחלק לפרוטקשן, שהזכרת קודם – לנושא ההברחות. אני אומר את זה כאן מניסיון, והייתי אומר לך את זה גם באופן פרטי, גם כשתופסים, הרבש"צים, שאין להם סמכויות כמו לשוטר ואחרים, והם קונים בעצמם ריינג'רים, זה לא מספיק. לכן עיבוי ועיבוי בכמות ובזמינות של שוטרים בתחנות הכי קרובות, זה יאפשר התמודדות שהיא כן בתחום המשטרה, כלומר, שאנשים שכבר נכנסו ונתפסו, לעצור אותם, וזה דבר שאני מבקש שתתייחס ותשקול אותו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אז אני אגיד לך, אני כבר שקלתי וקיימתי. אנחנו הכנסנו את המשמר הלאומי דרום לפעילות, גם בביר הדאג' וגם במקומות נוספים. זו יחידה של 300 אנשים, לוחמים ולוחמות. אגב, אני חייב להגיד לכם, הייתי בתראבין – ביום הראשון הם עוד זרקו אבנים. אתה יודע, זה היה פשוט מדהים, אדוני היושב-ראש, אתה היית חייב להיות שם. הלוחמות רצו ראשונות, והן הבריחו את כל מיידי האבנים, ירו כמובן, הבריחו את כל מיידי האבנים, זה היה פשוט חוויה. המשמר הזה עובד גם בביר הדאג', והוא מאבד את הכוח. אגב, זה לא נכון שלרבש"צים אין סמכויות מעצר. ביישובים זה נקרא משקב"טים – יש להם בכל יישוב אנשים, והם אנשי מג"ב לכל דבר ועניין, יש להם סמכות מעצר. אני מסכים איתך שצריך לעבות עוד יותר את הכוחות. אגב, אני אומר לאנשים: בואו למשטרה, בשביל זה העליתי משכורות. אגב, גם בגיוסים: ב-2024 – 3,500 שוטרים, ב-2025 – 3,000 שוטרים, ואני אומר לאנשים: בואו למשטרה, העלינו משכורות. בואו למשטרה, צריך כמה שיותר שוטרים. קיבלתי עכשיו בתקציב הזה עוד 3,000 תקנים. זה לא רק למשטרה, זה גם לשב"ס, זה גם לכבאות והצלה, אבל בואו למשטרה. ואני חושב שאפשר באמת לעשות עוד יותר טוב ועוד יותר טוב, ועוד יותר טוב. להגיד שבחודש, חודשיים, שלושה או בשנה הקרובה נחסל את כל התופעות של הנשק הלא-חוקי – סליחה, זה 40 שנות הפקרות, זה 40 שנות הפקרות. אבל להגיד שסוף-סוף אנחנו נלחמים, סוף-סוף עושים וסוף-סוף נותנים את הנשמה – זה בהחלט אני יכול להגיד לך בגאווה ענקית וגדולה. ועוד פעם אני רוצה להגיד יישר כוח ללוחמי ולוחמות הכליאה של שב"ס שכאן, שבאמת עשו ועושים עבודת קודש. אמר לי בכיר בשב"כ, לא אגיד את השם שלו: השר בן גביר, אתה יודע, תחקרתי כמה מקורות, והם אמרו לי שבגלל שמפחדים ממה שקורה בבתי הכלא, מחבלים הורידו את הפיגועים, ואמרו שלא משתלם להיכנס לבתי הכלא. אז בעיתון הארץ תוקפים אתכם – אני מחבק אתכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר בן גביר ולחברות ולחברי הכנסת השואלים והשואלות. אני אציין שהשבוע אושרה גם שאילתה דחופה לשר הבריאות, אבל בהסכמת חברת הכנסת השואלת, התשובה עליה תימסר במליאה בשבוע הבא.

היו"ר אמיר אוחנה:

מרב מיכאלי (העבודה):

כן, עדי. נכון מאוד. תודה, אדוני היו"ר, ותודה על הדברים. זה שאתה תמיד הולך לפרוטוקולים של הכנסת כדי להביא דברים על חברות וחברי כנסת שאינם איתנו עוד, יש לזה משמעות גדולה, כי הם דברים שיותר קשה להגיע אליהם בחיפוש סתמי, והם נותנים נופך כל כך משמעותי לגבי הנוכחות של חברות וחברי כנסת במשכן הזה, ובמקרה של חבר הכנסת המנוח עדי אמוראי אנחנו מדברות על 20 שנה. אז באמת, כמו שאמרת, משפחת אמוראי, והשמות הנוספים שוודאי יתווספו לה עם השנים – שהנוכחות שלכם כאן והצבע המדהים של העיסוקים שלכם ושלכן, האומנות, ההיסטוריה, הפילוסופיה והקצת כלכלה שבכל זאת חלחלה מעדי אליכם. סיפרתי לכם שהתקשרתי לשני חברי מפלגת העבודה שהכירו את עדי, ושניהם פשוט פצחו בשטף של דברי שבח והלל מעומק הלב. זה היה רצף של – ואני אקרא לכם את זה: צניעות, יושר, עקרונות, ערכי תנועת העבודה במובן הטוב ביותר של המילה, איש של ערכים, איש ישר. אמרו: תופעות חריגות בימינו, איש צנוע, משרת ציבור אמיתי מכל הלב, חבר כנסת של פעם. היה איש מעשה מאוד מאוד צנוע. זה חוזר – צנוע, צנוע, מאוד מוערך. אני חושבת שהיכולת שלו להשיג כל כך הרבה דברים בחיים האמיתיים, ולהיות שותף למפעלים כל כך גדולים נבעה, כנראה, באמת מהמחויבות שלו לדבר עצמו ולא לאיפה הוא בתוך הדבר הזה או איזה קרדיט הוא יקבל עליו. ולכן הוא הצליח לעשות כל כך הרבה. ואנחנו מדברות ומדברים לא רק על הדברים שהוא עשה כסגן שר האוצר בתקופה הכי קשה לכלכלה הישראלית, בתקופה שבה מפלגת העבודה נכנסה לממשלת אחדות, והצליחה להציל את מדינת ישראל מאינפלציה הרסנית ומאובדן נכסים כלכליים אדירים ולייצב את המשק. הוא אמר באותה תקופה: הייתה לי זכות להשתתף בעיצוב התוכנית הכלכלית שחיסלה את האינפלציה הדוהרת שהייתה אז בארץ. והוא היה שם סגן שר אוצר מאוד מאוד משמעותי. לא רק שם, ולא רק בוועדת הכספים ובוועדת הכלכלה ובוועדת ביקורת המדינה – אלא גם בדברים שהוא עשה כשכבר לא היה חבר כנסת. ואם אתה מסתכל, אדוני היושב-ראש, על רשימת הדברים שהוא עשה בהתנדבות, כשכבר לא היה חבר כנסת: היה יושב-ראש התזמורת הפילהרמונית, בית החולים שניידר, להקת בת שבע, החברה להגנת הטבע. הוא הקים את הקרן לעידוד סרטי איכות. בימים קשים אלה, כשאנחנו מתמודדות ומתמודדים עם מאבק של תעשיית הקולנוע מול שר תרבות ומשרד תרבות שלא פועלים עבורם – אז באמת, הוא הקים את הקרן הזאת ואחר כך היא הפכה להיות הקרן החדשה לקולנוע. הוא היה יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון. הוא עמד בראש מ"י נכסים, שבאה להסדיר את כל הדבר הנורא שקרה פה בשנות השמונים עם מניות הבנקים ובאמת ליישר את הסיפור הזה ולהכניס את הדברים למסלול. עדי אמוראי היה איש המחנות העולים, הוא היה כזה באמת ברמ"ח אבריו ובשס"ה גידיו. הוא המשיך לדאוג לתנועות הנוער ולשמש בכל מיני תפקידים כדי להבטיח את היכולת שלהן להתקיים שנים ארוכות ארוכות לאורך כל הדרך. הוא נבחר לחבר כנסת כצעיר, עוד מטעם אחדות העבודה, אחרי שהוא עבד בכל מיני לשכות והיה גם דובר המפלגה. ואחדות העבודה, כידוע, התאחדה עם מפא"י ויצרה את מפלגת העבודה. וזאת הזדמנות להגיד שוב, כשאומרים על עדי אמוראי: ערכי מפלגת העבודה במובן הטוב של המילה, צריך לזכור שהוא, גם הוא, לפי דעתי, כשגר ברחובות, בפאתי רחובות, והעיר הייתה נתונה למתקפות של אויבים, והוא היה שותף לזה ששידרו במורס ליישובים אחרים, שידעו מה צפוי, ואחר כך היה חבר בנח"ל, כמובן, והתיישב; והיה חלק מהתיישבות אמיתית שלא סיכנה את מדינת ישראל ואת עתידה, אלא חיזקה את הגבולות שלה והכתה פה אחיזה ושורשים בתוך הארץ הזאת, הארץ בעשייה חקלאית פורצת דרך מדהימה, בטיפוח של ערכים חינוכיים באמת ששאפו למופת, לחברת מופת, למדינת מופת. המון המון אנשים היו שותפות ושותפים לחלום הזה, לחזון הזה ולמאמץ הזה. עדי אמוראי היה מאלה שזכו להוביל את העגלה הזאת בהרבה מאוד תחנות בחייו, ובהצלחה מסחררת. דווקא בצניעות שלו הוא היה מופת להרבה מאוד לאורך הדרך, וכמו שאמרתי, הוא השיג הישגים אדירים שנשארים איתנו עד עצם היום הזה. תודה רבה לכם שבאתם. אתם זכיתם בכך שהוא היה אבא וסבא שלכם ושלכן ושהוא היה איתכם, לפחות כמו שהוא היה עם המדינה. יהי זכרו ברוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן ואמן. אני מתכבד להזמין כעת גם את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום לומר דברים לזכרו של עדי אמוראי, זכרו לברכה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משפחה יקרה, קודם כול, תודה רבה שפניתם אליי, זו זכות גדולה לעמוד כאן בכנסת ולדבר בשבחו של אבא, של סבא, של בעל. באמת, תודה רבה לכם. אז אני מבקשת להעלות על נס את חייו ואת זכרו של מי שכיהן כאן שנים ארוכות מאוד גם כחבר כנסת, גם כסגן שר – עדי. הוא הלך לעולמו בשיבה טובה, 91. חיים עשירים, חיים מלאים, חיים מלאי השראה. זה איש של עשייה אמיתית. אני חושבת שהמילה אמת מאוד מאוד מאפיינת – איש של אמת. הקריירה הפוליטית שלו, במשך חמש כנסות, כמי שכיהן כסגן שר האוצר בתקופות מורכבות מאוד, זכורה בעיקר בזכות יושרתו ומקצועיותו. עדי, אני חושבת, הוא מי שאפשר לכנות מורשת ישראל האמיתית. זה שילוב של בקיאות עמוקה במקורות, אהבה לתרבות, מקצוען, יושרה אישית ללא פשרות ומחויבות ציונית עמוקה. הוא נולד ב-1934 בבית שהיה ספוג בחינוך ובמורשת, נכדו של הרב שמעון טייצלין, והוא בנו של יעקב אמוראי, נשיאה הרביעי של הסתדרות המורים. ערכי התורה והשפה העברית, שהייתה שגורה בפיו בעושר רב מאוד, הפכו עם השנים למצע, מצע של עשייה, עשייה ציונית מעוררת השראה, אם זה במחנות העולים, ואחר כך בהגשמה בגרעין בנח"ל, בקיבוץ משגב עם ובהמשך בצבא כצנחן, ולאחרי הצבא הלימודים שלו על כלכלה ויחסים בין-לאומיים. והכול – מתוך איזו הבנה וחוט שני שעובר בין כל הנקודות בזמן שלו, שהוא מבין שהנהגת המדינה דורשת גם רוח וגם כלים מקצועיים חדים, כי עדיאל היה כלכלן בחסד. וכמי שהוא היה, כלכלן כזה, הוא ידע לתרגם את העשייה ואת התבונה שלו ולהיות שותף בכיר בגיבוש תוכנית העיצוב הכלכלי של ישראל ב-1985. כסגן שר בממשלת האחדות, הוא הצליח עם שותפיו להציל, ממש כך, להציל את המשק הישראלי מקריסה. הנשיא הרצוג הגדיר אותו כמי שמסע חייו הארוך היה מוקדש למענה של החברה והמדינה בדרכו הייחודית, וכמי שלא אחת כונה עוף נדיר. עוף נדיר. אני חושבת שזאת מחמאה אדירה לומר על מישהו שהוא עוף נדיר. ואתם יודעים, כמו כל העופות הנדירים, גם הוא נאלץ לשלם מדי פעם מחיר אישי ופוליטי כבד. אז אם זה היה בתקופה כשהוא היה יושב-ראש חברת החשמל ועמד כסלע איתן מול לחצים פוליטיים ואיומים מצד שרים שדרשו ממנו להטות מכרזים בסכומי עתק, ואם זה היה כשהוא סירב להתכופף בכל מיני אירועים בכהונה שלו. אמרו לו שהכהונה שלו אפילו לא תוארך אם הוא לא ישתתף בפעולה שהוא כינה – ואני אחזור על זה כמה וכמה פעמים – מעשה רמייה. מעשה רמייה. טובת הציבור וניקיון הכפיים שלו תמיד קדמו להישרדותו האישית. אני חושבת ואני רואה – לפני הרגע הזה, המעמד הזה, קראתי הרבה כתובים והרבה חומרים שקשורים אליו. לא יכולתי להתעלם מכמה הוא ראה בשירות הציבורי חובה קדושה, לא הזדמנות לחלוקת ג'ובים או הטיית תקציבים. הוא הבין את המשמעות העמוקה של להיות שליח ציבור מקצוען, ישר דרך אמיתי. עכשיו, תיקחו את זה, להיות שליח של הציבור, תוסיפו לזה את האהבה שלו לתרבות, כמה הוא הבין שתרבות זה הנשמה היתרה של מדינה, ותבינו איזה איש מורכב, עגול, שלם, מעורר השראה. חשבתי עליו בהקשר הזה שהוא היה זה שבשנת 1979 הקים את הקרן לעידוד סרטי איכות – לא פופוליזם, לא שוברי קופות; איכות – וכמה הוא הוביל את המועצה הציבורית של הפילהרמונית, וכמה הוא עשה את הפעולה שחוצה מחנות עם זבולון המר מהמפד"ל כדי לעגן את פרסי היצירה כקונסנזוס. הוא עשה דברים שהם – מילה חדשה שנכנסה לשפה העברית – "אחריותיות", אחריותיות, גם וגם ובצורה שרואה את הכלל ומלמטה ולא מוותרת על האיכות. וכמה זה בולט דווקא בימים האלה, כששר התרבות שלנו מבטל את פרס אריק איינשטיין לאמנים ותיקים, שרוצה לבטל את פרס דבורה עומר לספרות ילדים ואת פרס לוי אשכול. אני חושבת שהוא היה משתגע בימים האלה אם הוא היה נמצא כאן ורואה את הדברים האלה – ממש דמי חסות למי שלא מפגין נאמנות שלטונית. ההפך, גוטה, ההפך. תפיסת העולם שלו היא תפיסת עולם שקידמה ופיתחה את מדינת ישראל, והיא קידמה את הקדמה ואת האיכות ואת ההשקעה ואת הקשר בין חובת המדינה לאזרח ואת ההבנה המהותית של חיזוק הקשר הזה וההזדהות בין האזרח למדינה שלו. הזיקה של האזרח היא למדינה – לא למנהיג, לא לאינטרסים פוליטיים. למדינה. כמה זה חשוב. שוב אני אומרת, קחו את כל החלקים האלה, חברו אותם ליחד, חברו, קחו את חוט השני, חברו את כולם – זה האיש האדיר הזה. ולקראת הדיון הזה קראתי גם כמה דברים שהוא אמר באחד הדיונים כאן בכנסת מתוך דיון בחוק שירות לאומי, 1979. הוא, שגדל במשפחה ציונית, משרתת, בחוד החנית, הוא סיפר מעל הדוכן על בתו הקצינה, והתריע מפני תפיסה מסוכנת שהחלה באותם ימים, מעוותת, שמעוותת בכל מה שקשור לגיוס לצה"ל. וכך הוא אמר – אני מצטטת: לפני יותר משנתיים וחצי התגייסה בתי הבכורה לשירות בצה"ל, ואני גאה על כך. לפני חודש ימים היא השתחררה כסגן. היו אחדות מהטירוניות שטענו - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, סליחה, מותר לשאול אם הבת הבכורה נמצאת כאן? נמצאת, מרימה את היד. בבקשה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מהמם. תודה. אז הינה, הזכרתי לך נשכחות. השתחררת כסגן. היו אחדות מהטירוניות שטענו: מה את רוצה מחיינו? אנחנו בכלל מתנדבות, אנחנו משרתות בהתנדבות, אנחנו עושות טובה למדינה, שהרי היינו יכולות להצהיר שאנחנו דתיות. וכמה התעצבן אבא, וכמה זעם, כי זה ההפך הגמור מתפיסת עולמו. הן עושות טובה למדינה? מישהו שמתגייס לצה"ל עושה טובה למדינה? איזה מין דבר זה? מצב זה, ככה הוא אמר, יצר אווירה של פריקת עול, של פגיעה במשמעת, כשראו את חברותיהן משתחררות בטענת שווא והממשלה והקואליציה נותנות להן אפשרות שכזאת ומחנכות אותן לכך שעל ידי מעשה רמייה המוכר על ידי המדינה, הן יכולות לפטור את עצמן משנתיים של חובות. אז אני אומרת לך שגם בתי התגייסה לפני כחודש, ולא עלה על דעתי או על דעתנו שהיא עושה טובה למדינה. דווקא בימים האלה, כשחוק הפטור מגיוס, או חוק הגיוס, או חוק ההשתמטות, החוק הזה שנמצא כאן בלב-ליבה של המחלוקת במדינת ישראל, בכנסת ישראל, ויש קולות לכאן ולכאן – ועדיין, מישהו מאיתנו מרגיש פראייר? מישהו מאיתנו מרגיש שאנחנו עושים טובה למדינה? לא ולא. זה אבא, זה אתם, זאת המשפחה, אלה הערכים של מדינת ישראל הציונית. אנחנו גאים באנשים כמו אבא, שבנו כאן את החומה לבנה על לבנה והביאו את מדינת ישראל לאן שהיא היום. אנחנו צריכים להמשיך את אותו קו, להחזיק את הלפיד, להיות המשך של חוליה בשרשרת הזו הציונית. אנחנו נמשיך לשאת את זה בגאון, בגאווה, בשליחות, בהזדהות, בקשר שלא יהיה אפשר לנתק אותו לעולם. יהי זכרו ברוך. תודה רבה לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן ואמן. תודה רבה לחברות הכנסת שאמרו דברים לזכרו ולבנות ובני משפחתו שמכבדים אותנו בנוכחותם. יהי זכרו של חבר הכנסת לשעבר עדי אמוראי ברוך לעד. תודה לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שירותי תחבורה שיתופית מקוונת), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה פסל, שאני מתכבד להזמין אל הדוכן להציג את הצעתו. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

משה פסל (הליכוד):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מציג בפניכם היום את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שירותי תחבורה שיתופית מקוונת), התשפ"ה–2025. אדוני היושב-ראש, נתחיל בזה שאובר זה לא המצאה שלי. הייתי שמח אם זו הייתה ההמצאה שלי, אבל זה לא משהו שאנחנו המצאנו. אובר היא לא בוויכוח אם הקונספט הזה עובד או לא עובד, אולי בערך. ודאי ובוודאי כל מי שטס לאירופה, טס לארצות הברית, מסתובב מסביב לעולם, יודע שזו תחבורה שעובדת, יעילה, זולה, לטובת האזרחים. אין פה בכלל ספק. לא באנו עם רעיון חדש, ואין שום סיבה שאזרחי ישראל לא יוכלו ליהנות מהתחבורה הזולה הזאת. מדובר בפתרון נכון. למה אם בן אדם נוסע כל יום מתל אביב לירושלים, לצורך העניין, הוא לא יכול לקחת איתו עוד שניים, שלושה אנשים? מה רע בזה? מה הבעיה בזה? אני אומר לכם, זה לא רק יוריד את המחירים, זה יוריד גם את הפקקים, משום שמשפחות עם שני רכבים יוכלו להסתפק ברכב אחד; חלקם גם בטח יוותרו על הרכב. וכל מה שאני אומר לכם עכשיו – כל מי שמסתובב בעולם יודע בוודאות שאני צודק, אין פה בכלל שאלה או סימן שאלה בנושא הזה. אם יש בן אדם שהוא, לא יודע מה, מתקין טפטים והוא נוסע מתל אביב לחיפה, למה הוא לא ייקח איתו עוד בן אדם? מה הבעיה בזה? חברים, שאף אחד לא יספר לי סיפורים. אני נוסע באובר נסיעות של חצי שעה ו-40 דקות במחיר של 30 שקלים. לכן, שאף אחד לא ינסה להפחיד את אזרחי ישראל. מדובר בנטו רפורמה שהיא לטובתם. לגבי נהגי המוניות, יש לי חדשות בשבילכם. כותבים לי נהגי מוניות – רובם בעד הדבר הזה. צריך להבין, הרי נהג מונית משלם שכירות לבעל המספר, הוא משלם 3,000, 4,000 שקלים בחודש בשביל הזכות להיות נהג מונית. אז רוב נהגי המוניות תומכים בזה. לגבי הפיצוי, חשוב להבהיר: ישנם בעלי זכות ציבורית שקנו את הזכות הזאת. הם לא גנבו מאף אחד, הם שילמו למדינה עבור הזכות, וודאי ובוודאי שאנחנו נתמוך בפיצוי. חייבים. החוק הזה לא יוכל לעבור בלי פיצוי עבורם. המדינה לא יכולה פתאום להגיד: תשמעו, היה לכם נכס – ממחר הוא שווה אפס. ברור שזה לא הגיוני. זה לא יהיה, זה לא יקרה, זה לא רצון השרה. כמובן שיהיה פיצוי לבעלי הזכות הציבורית, ואנחנו נעמוד על זה. אין שום שאלה בכלל בעניין. המדינה כמובן רוצה להתקדם קדימה, אבל היא לא יכולה להשאיר אותם ללא פיצוי, ואנחנו נתעקש על זה. דבר נוסף, אובר זה רק שם קוד. אובר לא תהיה לבד. ברור – מה עשינו בזה, אם אנחנו מעבירים ממונופול אחד למונופול שני? יהיה Bolt, יהיה Lyft, יהיה Raxi, גט טקסי. אנחנו מעצמה טכנולוגית, בישראל. כל מי שירצה לפתוח אפליקציה – תהיה פה תחרות. זו המדיניות של השרה, זו כמובן המדיניות שאנחנו רוצים לקדם. וברור שאנחנו נעשה פה תחרות. אובר זה שם קוד לארבע-חמש אפליקציות שיהיו בתוך מדינת ישראל. חברים, אי-אפשר לדבר כל הזמן על יוקר המחיה ולהגיד כמה יקר פה ולהתלונן על כמה יקר פה, ואז כל אחד תוקע את – זה תוקע את האלומיניום, רוצה מונופול על האלומיניום; וזה רוצה מונופול על החלב; וזה – על כיסאות הפלסטיק; וההוא על הזה. אז מה נהיה פה? אז נהיה קובה, אז לא תהיה תחרות בכלום. אי-אפשר להמשיך ככה. אם רוצים להוביל, ביוקר המחיה, באמת להוביל להוזלה ניכרת, חייבים לפתוח את השוק. אין שום ברירה אחרת. לסיכום, חברים יקרים, אני רוצה להודות לשרה מירי רגב, שלא רק תומכת בחקיקה הזאת – היא דוחפת את החקיקה הזאת, עומדת מול לחצים רבים בנושא הזה. וברור שאי-אפשר לקדם את החקיקה הזאת בלי שרה שמקבלת החלטה והולכת עליה עד הסוף. וזה, אין מה לעשות - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

למה אין חקיקה ממשלתית?

משה פסל (הליכוד):

קודם כול, מקודמת גם חקיקה ממשלתית בעניין. אבל מה זאת אומרת? השרה נעזרת בנו, היא מובילה את המהלך ואנחנו שמחים להיות לה לעזר בעניין הזה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל ההליך הממשלתי - - -

קריאה:

משה פסל (הליכוד):

אנחנו ביחד עם השרה מובילים את זה, והשרה הולכת על זה לאורך כל הדרך. אני רוצה להודות לחבר הכנסת איתן גינזבורג, שהוא שותף שלי בהצעת החוק הזו. אני מודה לך מאוד על העבודה המשותפת, המועילה. ביחד אנחנו נעשה את זה; לחבר הכנסת דן אילוז, שמוביל גם הוא הצעת חוק בעניין הזה, ויהיה שותף שלנו גם בדבר הזה. ובעזרת השם, בהובלתך, השרה, אנחנו נוביל פה מהלך שבסוף מיטיב עם אזרחי מדינת ישראל. כל מי שאומר משהו אחר – אני לא אומר, יש פחדים, יש לכאן ולכאן – כל מי שאומר משהו אחר פשוט משקר. ואת המציאות הזאת אפשר לראות, זה לא איזה חלום. תודה רבה רבה, אדוני היושב-ראש. וחבריי חברי הכנסת, אני כמובן מבקש את תמיכתכם. תודה רבה ליושב-ראש הקואליציה שקידם את החקיקה הזאת, היה לו חשוב לעשות את זה. אני מודה לך מאוד, אופיר כץ. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת פסל.

היו"ר אמיר אוחנה:

וכאמור, מאחר שיש הצעת חוק דומה, של חבר הכנסת איתן גינזבורג, שאליה הוצמדה גם הצעת חוק באותו נושא של חבר הכנסת דן אילוז, אני מזמין כעת את חבר הכנסת גינזבורג לנמק את הצעתו, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (קידום התחרות באמצעות תחבורה שיתופית מקוונת), התשפ"ה–2025. אני מנצל את ההזדמנות גם לברך את אורחינו מפנמה, שנמצאים כאן ביציע יחד עם חבר הכנסת יוסי טייב. ברוכים הבאים לכנסת. בבקשה, חבר הכנסת גינזבורג.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, רבים מאזרחי ישראל מכירים את החוויה הזאת, כשאתה טס לחו"ל, נוחת בעיר מערבית כלשהי, ונהנה מתחבורה זמינה, זולה, בלחיצת כפתור. כבר בשדה התעופה אתה יכול לבחור בין מספר אפליקציות להזמין מהן נסיעה; אפשר לבחור אם תרצה ברכב רגיל, ברכב מנהלים, ברכב גדול; ואחרי שהזמנת אותה, אתה גם יכול לראות מי הנהג שיסיע אותך, איך דירגו אותו נוסעים אחרים, מה המחיר, מה המסלול של הנסיעה, והכול בזמן אמת בטלפון הנייד. אבל, כמו כל דבר טוב, מסתיימת החופשה ונוחתים בנתב"ג – ברוכים הבאים לישראל: יוצאים מהטרמינל, רוצים להגיע הביתה, אבל יש תור. ולפעמים אתה נאלץ לחכות שעה או יותר בתור למונית. אדוני היושב-ראש, בדיוק אתמול קראתי ממש במקרה ידיעה שתפסה אותי לא מוכן. האם ידעת שחברת אובר מאפשרת להזמין בניו יורק מסוק, שייקח אותך ממנהטן לשדה התעופה או חזרה? אתם שומעים טוב? מסוק. אז קראתי את זה, וחזרתי לאותו רגע שחיכיתי כמעט שעתיים למונית בנתב"ג, והבנתי כמה הפער הזה עצום. צריך להודות בכך: הפער בין ישראל לכל מדינה מערבית אחרת הוא לא פחות מכישלון של המדינה לאורך שנים. אתם מבינים, בעולם יש מסוקים בלחיצת כפתור במקרה הטוב, או מגוון רב של אפליקציות תחבורה שיתופית במקרה הפחות טוב, ואנחנו כאן בישראל של שנת 2026 עדיין תקועים בלי יכולת להזמין נסיעה פרטית שתאסוף אותנו באופן יעיל ונוח. בעולם יש מסוק, ואצלנו עוד אין אוטו. זה מדהים. החוק שאני מעלה פה היום הוא לא פחות ממהפכה צרכנית. את החוק הזה הגשתי עוד בשנת 2021, מתוך הבנה שהאזרח הישראלי משלם כבר שנים מחירים מופקעים וסובל ממחסור חמור במוניות, וראיתי שהעולם מוכיח שאפשר אחרת. אז החוק הזה בא ואומר: חלאס, הגיע הזמן ליישר קו עם המערב. הגיע הזמן להכניס טכנולוגיה ותחרות לשוק הנסיעות בישראל. צריך לעשות את זה באחריות ובצורה שקולה, ונצטרך לוודא בוועדה, בדיונים, שהוא אכן יביא לתוצאה הרצויה: הכנסת שחקנים נוספים לשוק, הפחתת רכבים פרטיים מהכביש, הורדת מחירי נסיעות, הגברת שימוש בתחבורה שיתופית וציבורית. וגם נקפיד על סוגיות ביטחון, ביטוח, פיקוח והסדרה מתאימה ורלוונטית. חשוב להזכיר ולהדגיש, חשוב להדגיש, אובר זה רק שם קוד. אנחנו לא עובדים אצלם ולא מתחננים שיבואו. אנחנו פותחים שוק שיש בו ואקום אדיר, שוק שצמא לחברות כמו RedTaxi, Lyft, Grab, Bolt, DiDi, inDrive, וזו רק רשימה חלקית. אנחנו מאפשרים אפשרות חוקית למשהו אחר, שעובד בכל העולם. חבריי חברי הכנסת, אני גאה לומר שזהו גם רגע נדיר של שפיות פוליטית בבית הזה. יחד עם חברי חבר הכנסת משה פסל מהליכוד, דן אילוז, שגם כן מקדם את הנושא, אופוזיציה וקואליציה יחד, פעלנו בנחישות, בתמיכת שרת התחבורה מירי רגב – שבלעדיה לא היה לזה שום סיכוי, בתמיכת שר האוצר, ויחד הוכחנו שכשיש מטרה צרכנית צודקת אפשר לשים את המחלוקות בצד ולעבוד למען הציבור. אני גם רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על התמיכה והדחיפה של הצעת החוק הזאת מאחורי הקלעים. אני זוכר כמה שיחות וניסיונות היו לנו – ניסינו ביחד לקדם הצעת חוק – ומי העלה את הצעת החוק הזאת לראשונה, עוד בכנסת העשרים. תודה רבה גם לך, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

חבריי חברי הכנסת, לצד התמיכה האדירה מצד הציבור הישראלי ונציגיו כאן מכל סיעות הבית, חשוב להדגיש שאנחנו לא אטומים גם לקולות אחרים. אני שומע את החששות שהתעוררו, ואני רוצה לפנות מכאן לנהגי המוניות. אנחנו לא מפקירים אתכם. מאחורי כל נהג או נהגת יש משפחה. נוודא שתהיה להם פרנסה הולמת גם אחרי המהלך הזה. פתיחת תחרות לא באה על חשבון או במקום המוניות, אלא לצד המוניות. במשך שנים המדינה אפשרה מונופול בשוק הזה, וכיום מונית היא האופציה היחידה החוקית לנסיעה ברכב פרטי ממקום למקום. וכעת, כשאנשים תלויים במונופול הזה לפרנסתם – זו לא בעיה שלהם, זו פשוט המציאות, ואיתה נצטרך להתמודד. לכן, מתוך דאגה לבעלי המוניות, החוק שאנחנו מציעים כאן כולל בתוכו מנגנון של קרן החזרים שייגזר מרווחי הנסיעות, לפחות בשנים הראשונות, שיפצה נהגים שיבחרו להחזיר את המספר הירוק שלהם. זהו מנגנון שנבנה יחד עם משרד האוצר בעבר, בזמנו, וייתן מענה הולם לפיצוי שנדרש. בכנות, אגב, אני חושב שלא יהיה בזה הרבה צורך, כי המודל שאנחנו מבקשים להציע יאפשר לנהגי המוניות ליהנות משני העולמות – גם להישאר נהג מונית וגם להתחבר לאפליקציות, כפי שנהוג במדינות אחרות. לי אישית זה קרה בחו"ל, הזמנתי אובר – קיבלתי מונית. זה עובד מעולה ברחבי העולם, אין שום סיבה שזה לא יעבוד כאן. אבל חברים, עם כל החששות, בסוף אנחנו צריכים לדאוג לציבור בכללותו. זה פשוט לא הגיוני שנסיעה במונית היא פריבילגיה לעשירים בלבד. אני מודע לכך שהמחירים נקבעים בעיקר על ידי המדינה וועדת המחירים, אבל אי-אפשר להמשיך ולהגן על מונופול על חשבון הציבור. אני מאמין שהתחרות תאזן את השוק, שהמחירים יתאזנו, שהשירות ישתפר בעבור כולם. אגב, יש מי שמנסים לטעון שזה חוק להעשרת הדרייברים, ואני רוצה לענות גם לטענה הזאת, כי שמעתי אותה לא מעט. תופעת הדרייברים, שפועלים באופן לא חוקי בטלגרם ובוואטסאפ, היא ההוכחה לכשל במצב הקיים; היא ההוכחה לצורך האדיר במודל אובר בישראל. הציבור זקוק לשירות הזה. אנשים מוכנים לעבור על החוק כדי לקבל נסיעה זולה יותר. החוק הזה לא מכשיר חאפרים, להפך: הוא יוצר רגולציה; הוא מאסדר תחום שלא קיים בחוק. הוא דורש מסד טכנולוגי מאושר, נהגים מעל גיל 21, עם ותק, ביטוחים מלאים, רכבים בטיחותיים, שקיפות מלאה של המחיר ודירוג נהג. ברגע שתהיה פה רגולציה והפעילות תתאפשר במסגרת חוקית ומוסדרת, לא תהיה יותר סיבה להזמין נהג בטלגרם – זו פלטפורמה שבדרך כלל קונים בה דברים אחרים, לא חוקיים. אפשר יהיה לפתוח אפליקציה מסודרת וליהנות מהקדמה ומהטכנולוגיה שקיימת היום בשוק. לסיכום, אדוני היושב-ראש, אנחנו בשנת 2026, העולם דוהר קדימה לרכבים אוטונומיים ומה לא, ואנחנו תקועים מאחור. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את המצב הזה. הציבור הישראלי צמא לאלטרנטיבה, הוא זקוק ל-extra mile הזה, כדי להגיע ליעד בנוחות ובמחיר שפוי. כדי לעשות שינוי אמיתי צריך אומץ פוליטי, ואני מודיע שאנחנו לא נרתע מלחצים; אני יודע ששרת התחבורה לא תירתע מלחצים. ביחד, הבית הזה יביא בשורה לישראל. אנחנו נקדם את החוק הזה באחריות, ברגישות אבל בנחישות. עד שנראה כאן בישראל תחבורה מתקדמת, זולה, זמינה, כמו בכל מדינה מתוקנת בעולם. חברי הכנסת, אבקש מכם לתמוך בהצעת החוק הזאת; להעביר אותה לוועדה מוסכמת, וביחד נביא בשורה אמיתית מאוד לתושבי ישראל ואזרחיה. תודה רבה, אדוני.