Заседание пленума 11.12.2024 в 11:00

היו"ר משה סולומון:

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י' בכסלו התשפ"ה, 11 בדצמבר 2024. הנושא הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת לשר החינוך בנושא: הקלות בבחינות הבגרות במועד החורף התשפ"ה עקב המלחמה – תושבי מועצה אזורית גלבוע. אני מזמין את שר החינוך יואב קיש לדוכן, בבקשה. שלום, אדוני השר, בוקר טוב.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שלום, בוקר טוב. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, בהמשך לאירועי המלחמה שהתרחשו לאחרונה והשפעתם על אוכלוסיות רבות בארץ, ברצוני להפנות את תשומת ליבך למצבם של תלמידי המועצה האזורית גלבוע. תלמידים אלה חוו קשיים אישיים, חברתיים ותפקודיים אשר נגרמו כתוצאה מהמצב הביטחוני המתוח, דבר שהשפיע באופן ישיר על הלמידה ועל ההכנות לבחינות הבגרות. ברצוני לשאול: 1. האם משרד החינוך מתכוון להעניק תוספת זמן או שינויים במתכונת הבחינה? 2. כיצד יובטח שוויון הזדמנויות בין תלמידי גלבוע לבין התלמידים באזורים שלא הושפעו מהמצב הביטחוני? תודה.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה, אדוני השר.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לשאלה הראשונה של חבר הכנסת חוג'יראת אשיב כי לכל התלמידים בארץ ניתן מיקוד לבחינה. המיקוד משמעו פרסום רשימת הנושאים שממנה יילקחו השאלות בבחינה. נושאים אלה נגזרים מתוכנית הלימודים המלאה. המיקוד מאפשר למורים להתמקד בחומר שיידרש לבחינה והוא ניתן לכלל הארץ, מתוך הבנה שאירועי השנה החולפת השפיעו על כלל התלמידים. עם זאת, אזורים שהיו כפופים להנחיות מיוחדות של פיקוד העורף, ובשל כך נמנעה מהם היכולת ללמוד, קיבלו הקלות נוספות בהתאם לפגיעות שלהם – בשלושה מעגלים שונים. לשאלתך השנייה, בתי הספר סווגו למעגלי פגיעות על סמך קריטריונים ברורים. בהתאם לסיווג במעגלים, כל בית ספר קיבל הרכב מותאם של הקלות, על מנת לשמור על השוויוניות ולצמצם פערים שנגרמו כתוצאה משיבוש למידה באזורים השונים. מועצה אזורית גלבוע, שנבחנה, ושלושת המוסדות שהלמידה בהם כמעט לא השתבשה, לא סווגה ולא קיבלה תיעדוף למעגל כלשהו. התלמידים זוכים להקלות כמו בכל רחבי המדינה, ולא למשהו ייחודי. לשאלתך, אם יש טענה שיש מועצה או בית ספר כלשהו שעדיין יש בו פגיעות, הוא יכול להגיש ערעור מסודר לוועדה מקצועית מיוחדת של משרד החינוך, והיא תדון בכך ותיתן את החלטתה.

היו"ר משה סולומון:

תודה, אדוני השר. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בסדר? אוקיי. אם כן, אנחנו עוברים לשאילתה הבאה. השאילתה הבאה היא של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה לשר החינוך, בנושא – – –

שר החינוך יואב קיש:

איפה היא? איפה פנינה?

היו"ר משה סולומון:

היא איננה פה? מה קורה כשהיא איננה פה? הוא יכול לענות בלי שהיא נמצאת פה? לא. אז נעבור לשאילתה הבאה? נעבור לשאילתה הבאה ונחזור, מקסימום. אם כן, אני עובר לשאילתה הבאה, גם מפאת הזמן הקצר שיש לנו. השאילתה הבאה היא של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי לשר החינוך.

שר החינוך יואב קיש:

איפה סימון? איפה סימון?

היו"ר משה סולומון:

כנראה סומכים על השר שהשאלות נשאלו והתשובות כבר נעשו בשטח, לכן לא מגיעים.

שר החינוך יואב קיש:

אם הם לא רוצים תשובה, אז לא חייבים.

היו"ר משה סולומון:

לא, הם סומכים על השר שכבר הדברים מבוצעים בשטח.

שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >

אתה רוצה לחכות רגע לפנינה?

היו"ר משה סולומון:

בוא נחכה שנייה. ישנן חמש שאילתות, לדעתי. ארבע, ארבע. עוד אחת לשר המשפטים. אם הם לא נמצאים, ממשיכים הלאה, לא?

שר החינוך יואב קיש:

אני מוכן לעוד שאילתות, אני לא יודע מה קורה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

שר החינוך יואב קיש:

אנחנו נחכה לחברת הכנסת, אבל אני מבקש להביא את חברי הכנסת, שיהיו פה. חבל, אנחנו – – –

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

אדוני השר, הם בדרכם למליאה.

שר החינוך יואב קיש:

הזמן יקר.

היו"ר משה סולומון:

אני רק אומר שהשאילתה הבאה היא של חבר הכנסת – – –

שר החינוך יואב קיש:

הינה פנינה. קדימה, שאילתה.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, המתנו לך, כי אנחנו מבינים שהיית בדרך מהוועדות לכאן. אם כן, בבקשה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

ובכן, התנצלותי על העיכוב הקל. אדוני שר החינוך, השבוע הזדעזענו כשראינו נער לוקח ילד קטן, שחום עור, ופשוט אומר לו, לילד הקטן – שהוא בערך בן שבע והבחור שהוא בגיל הנוער – – –

היו"ר משה סולומון:

סליחה, יש נוסח לשאלה. לפי הנוסח, מאחר שהשר ערוך ומוכן לכך.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אוקיי. השבוע הזדעזענו לראות באילת נער יורק ומקלל ילד בגלל צבע עורו באילת. הוא קרא לו negro ואז ירק עליו. במקביל, תופעת הגזענות כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה אינה מטופלת דייה. רצוני לשאול אותך: 1. כיצד שר החינוך מתכוון להתמודד עם התופעה במערכת החינוך, שהיא הרבה פעמים גם מתוך המערכת? 2. היכן עומדת תוכנית הדרך החדשה לשוויון ליוצאי אתיופיה במערכת החינוך – שהיא 60 מיליון שקלים בשנה?

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. בבקשה, אדוני השר.

שר החינוך יואב קיש:

תודה רבה לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה. האמת, היושב-ראש, אולי אפילו בשביל הסמליות כבוד הוא לי שאתה היושב-ראש ברגע זה, בשאילתה הזאת. אני בטוח שגם אתה תרצה לשמוע תשובה, כמו כל חברי הכנסת בבית הזה.

היו"ר משה סולומון:

נכון.

שר החינוך יואב קיש:

קודם כול, אני רוצה לומר בצורה הכי ברורה, המדיניות שאני נוקט, וזאת מדיניות המשרד, היא חד-משמעית מדיניות שמונעת תופעות של גזענות בחברה הישראלית – בוודאי במערכת החינוך. בהנחייתי, המשרד פועל בעוצמה ובנחישות לשמור על המוגנות של כל התלמידים במערכת החינוך, ויתרה מכך, מול כל ביטוי של אפליה וגזענות כלפי מי שבא בשעריה של מערכת החינוך – תלמידים, אנשי חינוך והורים. אני חייב לציין שבסוף יש לנו גם את הערך של שמירת הפרטיות של הילדים הנפגעים, ואכן, המקרים האלה, כולל המקרה שדיברת עליו עכשיו, זעזעו את כולנו. אלה מקרים חריגים. הם אינם משקפים את שגרת מערכת החינוך. חלקם, דרך אגב, קורים מחוץ למסגרת החינוכית – אומנם בגילי ילדי בתי הספר – וחלקם מגיעים לטיפול של משטרת ישראל. המשרד שם בראש מעייניו – כמדיניות שלי – את קידום המוגנות של התלמידים וצוותי ההוראה במערכת החינוך, וזה יעד מרכזי בתוכנית העבודה של המשרד לשנה הנוכחית. אנחנו מקדמים ומתניעים מדיניות, ומיישמים תוכניות מעמיקות לפיתוח אקלים חינוכי מיטבי במניעת אלימות במרחב הפיזי – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אבל אין שום דבר על גזענות. אין שום חינוך למיגור גזענות.

שר החינוך יואב קיש:

זה לא נכון. – – במרחב המקוון, בכל שלבי החינוך ובמגוון אוכלוסיות. יש לנו חוזר מיוחד של אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות עם אירועים כאלה של גזענות, אלימות וסיכון, כולל כלים ודרכי תגובה. יש לנו שיתוף פעולה עם יחידות ממשלתיות – בוודאי עם היחידה הממשלתית למאבק בתופעת הגזענות במשרד המשפטים – כולל מנגנון ייעודי לטיפול בתלונות של תלמידים, הורים ואנשי חינוך על אירועי גזענות ואפליה פסולה. אנו מטפלים באופן מיידי, מקיף ומעמיק בכל פנייה. זה גם מפורסם לציבור באמצעות האתר, כרגע רק בשפה העברית והערבית, ואנחנו עובדים על שפות נוספות. המשרד מפעיל תוכניות נוספות בנושא שותפות בחברה הישראלית, מפגשים והידברות, שמטרתם לחנך לסובלנות, שותפות, היכרות, כבוד וקבלת האחר באשר הוא, מניעת אלימות וגזענות והפחתת דעות קדומות ופחדים. מפגשים אלה, יש להם ערך רב לבניית חברה ישראלית מכבדת, מכילה וסובלנית. אני רוצה רק לומר עוד כמה דברים לגבי השאלה שלך. ראשית, בגפ"ן יש מחויבות להפניה של תקציב ייעודי לטובת תוכנית חיים ביחד בחברה הישראלית, חיים בשותפות.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

חיים בשותפות – זה לא כולל גזענות.

שר החינוך יואב קיש:

בסדר, אני נותן לך תשובה כוללת. לשאלה השנייה, על הדרך החדשה, אנחנו רואים חשיבות רבה מאוד בשילוב תלמידי יוצאי אתיופיה באופן מיטבי בכל מערכת החינוך. התוכנית הזאת התחילה בהתאם להחלטת ממשלה ב-2015, ו-2020. ההחלטה האחרונה, 787, היא מ-2023. ההיקף שלה לשנת הלימודים תשפ"ה – לשאלתך – 60 מיליון שקלים. היעדים עוסקים בקידום ההישגים של התלמידים, בתוכניות למצטיינים, בפעילות העשרה, בפעילויות בלתי פורמליות, בהגדלת מספר המגויסים לתפקידי איכות וקצונה, בפיתוח של עובדי הוראה, ובהתמודדות לצמצום מספרם של התלמידים עם מוגבלות בשכיחות גבוהה. לאורך השנים רואים גם תוצאות, כאשר יש התקדמות משמעותית ועלייה בהישגים של התלמידים המשתתפים בתוכנית. בהישגים יש צמצום ניכר בפערים בין תלמידי יוצאי אתיופיה לבין תלמידים דוברי עברית בעלי רקע דומה. ראינו לראשונה במבחנים ארציים בתשפ"ג הישגים בשפה העברית של תלמידי החינוך היסודי יוצאי אתיופיה מרקע חברתי-כלכלי דומה, ויש להם תוצאות גבוהות יותר מאלה באותו רקע שהם דוברי עברית, אז אני חושב שזה משהו שאפשר להיות גאים בו.

היו"ר משה סולומון:

בהחלט.

שר החינוך יואב קיש:

נסגר הפער בשיעור הזכאות לבגרות – עלייה של 12.5% ביחס לשנת הלימודים תשע"ח. כמו כן, יש צמצום משמעותי בפער של בגרות איכותית, שמבטא עלייה של כ-10% בנתונים. בסוגיית תלמידים מחוננים ומצטיינים – גם פה ניכרת עלייה שיטתית במספר התלמידים יוצאי אתיופיה שמשתתפים בתוכניות.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

שר החינוך יואב קיש:

אני מסיים. אחרי זה תהיה לך שאלה נוספת. בתשפ"ד יש עלייה של 20% בתלמידים יוצאי אתיופיה במסגרות למחוננים ולמצטיינים במסלולי מצוינות בבתי הספר ביחס לשנה הקודמת. גם זה נושא שאפשר להיות גאים בו.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

שר החינוך יואב קיש:

גם בנושא עובדי הוראה יש עלייה במספר עובדי הוראה שמשולבים במסגרות של מערכת החינוך. עדיין יש לנו אתגר בחינוך המיוחד – שם עדיין אנחנו רואים הפניות של תלמידים יוצאי אתיופיה לוועדת זכאות ואפיון בשכיחות גבוהה, ואנחנו פועלים להגדרת יעד וצמצום המספר. אנחנו נמשיך, כמו שאמרתי, לפעול לקידום שוויון הזדמנויות במערכת בכלל, ובקרב תלמידים יוצאי אתיופיה בפרט. המדיניות שלי היא להפעיל את תוכנית הדרך החדשה במעקב הערכה אחר הישגי התלמידים, לצורך מימוש הפוטנציאל של כל תלמיד ותלמיד והבטחת עתיד טוב יותר לתלמידים יוצאי אתיופיה.

היו"ר משה סולומון:

בעזרת השם. התוכנית הזאת בתשפ"ה אכן תפעל, כמו שאמרת, אבל תוכנית ההמשך שלה נגמרת במאי. השאלה היא – – –

שר החינוך יואב קיש:

בסדר, זה תקציב 2025.

היו"ר משה סולומון:

השאלה אם השר דורש שהתוכנית תימשך.

שר החינוך יואב קיש:

אני דרשתי שלא יהיו שינויים בתקציב. זה מגיע לפה, לכנסת, תעשו גם אתם עבודה.

היו"ר משה סולומון:

בהחלט. יש שאלת המשך? בבקשה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אני אומר דבר כזה: דבר אחד – אין בתוכניות לימוד על שוויון והפסקת אפליה, מיגור אפליה וגזענות; דבר שני – זה חמור מאוד שעדיין משרד החינוך ממשיך להסליל ילדים יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד, ונגעת בזה. זו צריכה להיות תוכנית חירום. הילדים האלה מוכשרים, מקסימים, אינטליגנטיים.

שר החינוך יואב קיש:

מה זה "מסליל"? למה התכוונת?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

מסלילים אותם לחינוך המיוחד. תראה מה קורה במספרים.

היו"ר משה סולומון:

כמו שאמרת – – –

שר החינוך יואב קיש:

לא. אני אמרתי שיש פנייה לוועדות אפיון.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לא, לא, לא. השר, אני אגיד לך, ב-2016 הם הודו שהייתה הסללה, עם סעיף מיוחד שנתפר ליוצאי אתיופיה על התנהגות, כשלא היה בו אותו שימוש מופרז עם ילדים אחרים. אני אומרת לך, זו צריכה להיות תוכנית חירום. אנחנו לא נאפשר שיסלילו את הילדים שלנו, כשלא נוח להם, לחינוך המיוחד. ולכן, אני קוראת לך לקחת את ה-60 מיליון, שזה תקציב אדיר, ולהפעיל ולמקד במקומות שצריך.

קריאה:

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

עליזה, לא לקרוא לי. עם כל הכבוד, הילדים שלי מאוד חשובים, ואלה גם הילדים של ישראל.

שר החינוך יואב קיש:

עליזה, הכול בסדר. זה מתחיל ב-12:30, יש לנו זמן.

היו"ר משה סולומון:

זה חשוב.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אני לא מוכנה לזה.

שר החינוך יואב קיש:

כן, תמשיכי. אני אענה לך רגע.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אני מבקשת, אדוני. אדוני השר, אני רק מבקשת ממך לקרוא לכל מי שאמון על הדרך החדשה להבין איפה זה עומד, כי צריך לעשות רגע עצירה, אחרי כמעט עשור, ולהגיד להם שאתה לא תקבל הסללה וגזענות.

שר החינוך יואב קיש:

אז אני רוצה להתייחס לדברים שלך – קודם כול, גם להערה של היושב-ראש. אנחנו צריכים כולנו ביחד לוודא שתקציב 2025 לא נפגע, והתוכנית הזאת נמשכת במלואה. ולהערה שלך, אני אבקש לבדוק במשרד את הנושא של ועדות האפיון והזכאות. שם באמת עוד לא ראינו ירידה – בדרישות – של יוצאי אתיופיה. אני חושב שגם פה, לאור החיזוק של יוצאי אתיופיה והילדים, אנחנו צריכים לראות ירידה, בוודאי ובוודאי לא שימוש לרעה באיזה סעיף כלשהו שמפלה לרעה את הילדים. תודה רבה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. עוברים לשאילתה הבאה. סליחה, חבר הכנסת יוסף עטאונה, שאלת המשך.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד השר, גילויי גזענות זה לא רק כלפי האתיופים. יש גם תלמידים ערבים בבתי ספר יהודים.

היו"ר משה סולומון:

הוא דיבר על כך. הוא דיבר על כך קודם.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היה מקרה בחטיבת הביניים ברמות בבאר שבע, והיה גם בנתניה. יש מורה ערבייה בבית ספר יהודי שפוטרה – אולצה להתפטר על ידי ההורים והתלמידים והאווירה שהייתה בבית הספר. אין ספק שבתקופה מורכבת זו יש גילויי גזענות גם כלפי תלמידים ערבים בבתי ספר יהודיים. השאלה שלי היא מה משרד החינוך מקדם בעניין הזה כדי להתמודד עם תופעה זו.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

שר החינוך יואב קיש:

אנחנו מתנגדים לכל התופעות של הגזענות, גם כלפי ערבים, בוודאי, לא רק יוצאי אתיופיה. דיברתי על כך. יש חוזר מנכ"ל מפורט. המקרים שאתה מעלה – אני לא מכיר אותם פרטנית. נבדוק אותם, אבל חד-משמעית המשרד שלי פועל בכל הכלים האפשריים נגד כל מקרה של גזענות. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אם כן, אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי לשר החינוך, בנושא: 85% מילדי ישראל מגלים תסמיני מצוקה. חבר הכנסת מושיאשוילי, בבקשה.

סימון מושיאשוילי (ש"ס):

תודה, היושב-ראש. אדוני השר, על פי נתוני המועצה לשלום הילד חל שינוי לרעה במצב הפיזי, הנפשי וההתנהגותי בקרב ילדים בשנת המלחמה. בנוסף, כשני-שלישים מהילדים מפחיתים או נמנעים מיציאה מהבית עקב המצב הביטחוני. רצוני לשאול: כיצד מתכוון המשרד לפעול על מנת להגביר את המענה הפסיכולוגי?

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

שר החינוך יואב קיש:

תודה רבה. קודם כול, נתוני המחקר. אני לא יודע איך ראית 85%. אני הבנתי שמדובר במחקר של פרופ' יוסי הראל עם משרד החינוך, והמספר שאנחנו מכירים, רק בשביל ליישר את העובדות, זה כ-50% מהתלמידים שמדווחים על סימפטומים נפשיים ועל מצוקות רגשיות בעקבות המלחמה. עדיין, כמובן 50% זה מספר עצום, שלא ישתמע שאני מזלזל. אני רק מדייק.

סימון מושיאשוילי (ש"ס):

אדוני, מדובר בילדים. אנחנו רק יכולים לתאר לעצמנו – – –

היו"ר משה סולומון:

תן לשר לסיים.

שר החינוך יואב קיש:

תן לי רגע. אני רק מדייק, כדי שלפחות נדבר באותה שפה. האתגר של המלחמה ברמה החינוכית הוא עצום, ובעיקר בחוסן הנפשי שהילדים צריכים להתמודד איתו. אנחנו באתגר שמשפיע על כל המדינה, בוודאי ובוודאי על האזורים המפונים, בוודאי ובוודאי על עוטף עזה ועל קו העימות בצפון, ושם יש גם אתגרים ספציפיים ומאוד מורכבים. שאלת מה אנחנו עושים ואיך אנחנו מטפלים. אז ראשית, התשומות הולכות בהתאם למעגלי הפגיעה. ילדים שחזרו מהשבי מקבלים טיפול צמוד כל הזמן, לא עוזבים אותם לרגע, ואנחנו משקיעים שם הרבה מאוד תשומות. אני רוצה רגע לתת לך דוגמה. אנחנו נותנים מענים באמצעות אנשי מקצוע, יועצים ופסיכולוגים בכל מוסדות החינוך, בדגש על מוסדות החינוך בקווי העימות עבור תלמידים במעגלי הפגיעה ועוד. אנשי המקצוע מדווחים שתלמידים שנחשפו באופן ישיר ועקיף לטראומה – המענים האלה מונעים החרפה ותסמינים של פוסט-טראומה. החזרה של התלמידים למוסדות החינוך בדרום וקיום מוסדות חדשים למפונים והשיקום בצפון נותנים התמודדות וצמיחה, והמשרד משקיע משאבים מקצועיים בליווי כל התהליך הזה בנושאים הרגשיים והפסיכולוגיים. אנחנו קבענו בתקומה שהרשויות בצפון ובדרום צריכות להקצות תקציב ייעודי מהתוספתי שהם קיבלו למענים רגשיים וטיפוליים – 30% לפחות מתקציבי תקומה ו-25% מתקציבי תנופה למענים רגשיים וטיפוליים. בשנה זו הוצאנו כמה חוזרי מנכ"ל לטפל בליווי תלמידים בעקבות משבר מתמשך לתלמידים שבן משפחתם נפטר, נהרג, נרצח, ליווי תלמידים שקרוב משפחתם חטוף, שב, נעדר, ליווי תלמידים שבן משפחתם נפצע או חולה במחלה מתמשכת, וחוזר מנכ"ל גם למענים לתלמידים שההורים שלהם נעדרים מהבית בשל מילואים או קבע. יש לך מכלול עצום שנוגע בכל החברה הישראלית. אנחנו גיבשנו תוספת של 5,000 שעות ייעוץ והרחבת משרות הייעוץ ליועצים במערכת. פרסמנו קול קורא לשפ"חים להרחבת המענים הפסיכולוגיים בכל שלבי הגיל. הקצינו 1,200 סלי תגבור לשפ"חים, 16 מיליון שקלים. מאז תחילת המלחמה נתנו גם מענים פסיכולוגיים לתלמידים באמצעות גיוס פסיכולוגים מתגברים לתלמידים בקו העימות ובמעגלי הפגיעה השונים. כשיש אירוע חריג – גם אליו אנחנו מתגייסים, ושמים הרבה מאוד תשומות, כמו למשל הרצח של ילדי מג'דל שמס ששיחקו ונפגעו. חיזקנו שם את כל המערכת בשביל לתמוך באתגר המאוד-גדול של הילדים מהטראומה, האובדן והשכול. תוכנית הכוחות שבדרך, שפותחה לפני המלחמה, גם היא עברה התאמה, ונקראת "מאגרי כוח". אנחנו עושים פה שיח גם עם התלמידים, וזה מותאם לשלבי ההתפתחות השונים של כל גיל וגיל. במרכזי הקליטה יש לנו תוכנית חיבוקי לילדים לגילי שלוש עד תשע. יש שם מדריכות מומחיות למצבי לחץ, חירום ומשבר – זה ביחד עם אשלים, ג'וינט ישראל. שם יש למעלה מ-5,000 ילדים שקיבלו בובת חיבוקי, וההורים השתתפו בתוכנית. יש לנו גם מוקד סיוע רגשי החל מ-7 באוקטובר 2024 – 2023 – שמאויש על ידי מדריכים מומחים מהשירות הפסיכולוגי-ייעוצי, דוברי שפות שונות, והם נותנים מענה לתלמידים, להורים ולאנשי החינוך. אולי זה 2024, אני לא יודע. אני אבדוק את זה. כמו כן, הקמנו מינהלת נפגעים במשרד החינוך לטובת מענה לתלמידים ועובדי הוראה במעגלי הפגיעה. יש לנו מערכת ממוחשבת שבה מדווחים מוסדות החינוך על תלמידים ועובדי הוראה ממעגלים שונים, ודואגים להם לליווי, לתמיכה ולמענים בהתאם לצרכים העולים, בתיאום עם מינהלת הנפגעים והחטופים במשרד ראש הממשלה וכל משרדי הממשלה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. שאלת המשך?

סימון מושיאשוילי (ש"ס):

אדוני, אני מודה לך. לא שאלה. קודם כול, יישר כוח גדול על פועלכם. ברחבי מדינת ישראל אני לא מכיר יישוב שלא חווה, לצערנו, את האזעקות העולות והיורדות האלה. צריך לשים לב גם לזה, זה מאוד חשוב.

היו"ר משה סולומון:

לכן זה לא רק בתוך המקומות הנפגעים, אלא במקומות בכל רחבי הארץ.

סימון מושיאשוילי (ש"ס):

תודה. תודה, אדוני.

היו"ר משה סולומון:

תודה, אדוני השר. תודה לכל השואלים. אם כן, חברי הכנסת, אנחנו יוצאים להפסקה. ב-11:30 תתחדש ישיבת המליאה לטובת אירוע מיוחד לנשיא הרפובליקה של פרגוואי. נתחיל ב-11:30.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לראש הממשלה. אני מתכבד כעת להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לשאת דברים. בבקשה, אדוני.

יאיר לפיד (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

נשיא הרפובליקה של פרגוואי סנטיאגו פניה פלסיוס:

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לנשיא הרפובליקה של פרגוואי על דבריו. חברות וחברי הכנסת, לאחר יציאת הנשיאים, נצא להפסקה בת חמש דקות, ואחריה נחדש את הישיבה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

חברי הכנסת והקהל, מתבקשים לקום. כבוד הנשיאים וכבוד יושב-ראש הכנסת!

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברות וחברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חוק הפיקוח האלקטרוני למניעת אלימות במשפחה נכנס לתוקף בחודש אוגוסט האחרון. ברצוני לשאול: בכמה מקרים השתמשו השופטים בכלי האיזוק האלקטרוני כפתרון באירועי האלימות במשפחה? תודה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני מוכרח לומר שקשה לעמוד ולדבר אחרי הנאום המדהים של נשיא פרגוואי.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

כן.

שר המשפטים יריב לוין:

ואני מבקש להודות לו ולעמו על הידידות ועל העמידה לצד האמת, בפרט בזמנים הקשים והמורכבים האלה. אני רוצה להודות לך, חברת הכנסת בן ארי, על העלאת נושא שבעיניי הוא חשוב מאוד. אכן מטרת החוק היא לאפשר לבתי המשפט במקרים מתאימים להטיל תנאים לפיקוח על קיומו של צו הגנה באמצעות פיקוח טכנולוגי. הפיקוח הזה מבוסס על טכנולוגיית GPS, ומאפשר ניטור רציף ובזמן אמת אחר מקום הימצאותו של המפוקח ומתן התרעה במקרים מתאימים למנוע פגיעה בבן משפחה שמוגן בצו. המערכת הזו פשוט מזהה מצב שבו יש התקרבות, או שאותו מפוקח נמצא בקרבת מקום למי שניתן לו צו ההגנה כדי להגן עליו. אני קיבלתי את הנתונים; צריך לומר, החוק נכנס לתוקף רק מאז תחילת חודש אוגוסט. הוא נמצא באמת בשלבים ראשונים של הפעלה, ובעיניי הנתונים רחוקים מאוד מלהיות מספיקים. עד היום הוגשו רק 35 בקשות בסך הכול באופן – אם אני לוקח את כל הנושאים שאיכשהו יכולים להתקשר להקשר הזה, בוצעו רק שבע הערכות מסוכנות. נעשו 15 בדיקות של היתכנות לפיקוח. בסופו של עניין, חברת הכנסת בן ארי, עד היום ניתנו על ידי בתי המשפט – ובצדק העלית את הנושא, כי הנתון הוא דל ביותר – רק שלוש החלטות של בתי המשפט בעניין צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי. אני חושב שהדבר הזה נובע מכמה חסמים: ראשית, אני חושב שעדיין אין מספיק מודעות והכרה של הכלי הזה, לא רק בקרב בתי המשפט אלא גם בקרב עורכי הדין שעוסקים בנושאים האלה, ולכן כנראה מספר הבקשות הוא לא גדול; שנית, יש הרבה מאוד בעיות בהפעלה של העניין הזה – יש בעיות של מחסור בכוח אדם וכו'. אני יכול לומר לך שבערב אישור התקציב בממשלה לקריאה ראשונה פניתי בעניין הזה במכתב לראש אגף התקציבים, וביקשתי בין היתר תגבור גם בנושא הזה, כי אני חושב שהדבר הזה הוא חיוני וחשוב. אנחנו באמת נעשה איזשהו מאמץ להגביר את המודעות לנושא הזה. אני חושב שהכלי הזה חשוב, הוא גם כלי שבסוף יש לו חשיבות, אגב, משני הצדדים, כי הוא גם יכול למנוע מצבים של מעצרים וכל מיני דברים אחרים. אני חושב שבכלל, ככל שנשתמש בכלים שמצד אחד מעניקים את ההגנה שצריך ומן הצד השני שוללים מינימום של חירות מהאנשים – נגיע למקום יותר טוב ויותר נכון. אנחנו בהחלט נמצאים בתחילת הדרך בעניין הזה. אני מקווה שבאמת נראה שימוש הרבה יותר משמעותי בכלי הזה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

שאלת המשך, גברתי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

קודם כול, תודה רבה, גם שבדקת את הנתונים. אני גם כמובן הכנתי שיעורי בית, ובאמת ה-35, כמו שאמרת, הם באופן כללי. אבל המספר של שלושה הוא ממש נמוך. אפילו את זה לא ידעתי. אני רק מבקשת לשאול אותך – האם תוכל כשר המשפטים לפנות או לכתוב אפילו מכתב להנהלות של השופטים בבתי המשפט, שפשוט השופטים בעצמם יכירו? כי לפי מה שאני יודעת, יש תקציב. בשבוע שעבר עלה לכאן שר הרווחה ואמר שאפילו עובדים סוציאליים יש. באמת לשם שינוי זאת לא בעיה של כסף, אלא כמו שאמרת, זו באמת בעיה של מודעות של עורכי הדין. אבל פניתי אליך, מכיוון שאתה אמון על השופטים. אני אודה לך אם תוכל לפנות לנשיאי בתי המשפט ולבקש את הכלי הזה, כי הכלי הזה לא רק מציל חיים – הוא שומר על איכות חיים, כי הילדים והאישה לא צריכים ללכת למקלט, אלא יכולים להישאר בבית. וכמו שאמרת, גם אותו אדם יכול לשמור על החירות שלו. הוא יכול להסתובב. פשוט המדינה מוודאת שהם לא נפגשים באותו מקום. תודה.

שר המשפטים יריב לוין:

כן, תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

רגע, אדוני, רק חברת הכנסת אלהרר תשאל גם שאלה, ותוכל לענות לשתיהן ביחד. בבקשה, גברתי.

שר המשפטים יריב לוין:

בבקשה, בבקשה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר המשפטים, מחר, 12 בדצמבר, מסיים פרופ' דניאל הרשקוביץ את תפקידו כנציב שירות המדינה באופן רשמי. כבר עשיתם לו מסיבת פרידה. כידוע, לא מיניתם נציב חדש למרות שהמליצו לכם, ובגלל ההליך בבית המשפט תאריכו את כהונתו של הרשקוביץ. הבוקר ראש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה התריע על המשמעויות הקשות מבחינת אגף המשמעת לכך שאין נציב: לא יוכלו להשעות עובדים שהוגש נגדם כתב אישום משמעתי; לא יוכלו להגיש קובלנות; לא יוכלו להפסיק השעיות. המשמעות, אדוני, היא פגיעה קשה בתפקוד של שירות המדינה, בשירות הציבורי ובשרשור גם באזרחים. אני שואלת אותך בתור סגן ראש הממשלה, חבר הממשלה – מי יטפל בנושאים הללו כל עוד אין נציב? תודה רבה.

שר המשפטים יריב לוין:

טוב, אדוני, להשיב?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

כן, קודם לחברת הכנסת בן ארי בנושא ואחר כך לה.

שר המשפטים יריב לוין:

ברשותך, אני אשיב לחברת הכנסת בן ארי. קודם כול, אני בהחלט אדבר עם מנהל בתי המשפט. אני חושב שלא נכון שאני אפנה ישירות לנשיאים. יותר נכון שזה ייעשה דרכו. אבל אני חייב לומר שבעניין הזה באמת אי-אפשר לבוא בתלונות לשופטים, כי כאשר מוגשות רק 35 בקשות, זה אומר שהשופט לא יכול להחליט במשהו שאין בפניו. לכן ברור לגמרי שהמאמץ להעלאת המודעות צריך להיעשות בעיקר מול ציבור עורכי הדין שעוסקים בנושא הזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

גם לא אתה אחראי, כאילו, שר המשפטים.

שר המשפטים יריב לוין:

כן, אני לא אחראי. אני, איך אומרים – אני בהחלט מוכן לנסות לחפש את הדרכים שהדברים יגיעו לידיעתם. אבל אני בהחלט אדבר עם מנהל בתי המשפט בעניין הזה. אני חושב שהנושא באמת חשוב. אגב, אני גם חושב שאנחנו נראה שימוש הולך וגובר בעניין הזה. כן צריך לומר שמשיחות שלי היו עם שר הרווחה – ולכן גם כתבתי את אותו מכתב לראש אגף התקציבים – אני למדתי שיש קשיים לא פשוטים, בעיקר בענייני כוח אדם, סביב הנושא הזה. צריך להגיד שאם מסתכלים על הנתונים הגולמיים האלה, המספרים מאוד מאוד נמוכים – ועדיין אנחנו נמצאים במציאות שבה לשליש מהבקשות לא נעשתה בדיקת היתכנות, ולא נעשה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

שר המשפטים יריב לוין:

לא, לא, אני אומר – בסוף ההיקפים מאוד מאוד קטנים, וגם בהיקפים האלה לא בהכרח בכל המקרים ניתן מענה של כוח האדם הקיים. אין ספק שאם נגיע לשימוש הרבה יותר משמעותי, כוח האדם הקיים לא מספיק לחלוטין, ואני חושב שזה ברור. לכן, בעיניי צריך לעשות פעולה כפולה: באמת לתת פתרון לסוגיית כוח האדם, ובמקביל לייצר הרבה יותר מודעות. אבל אני בהחלט אנסה לראות מה ניתן לעשות, ובוודאי שאדבר על זה עם מנהל בתי המשפט. לשאלה של חברת הכנסת אלהרר – כפי שאת יודעת, זה לא תחום סמכותי ואני לא מופקד על זה, ולכן היה לא נכון ולא במקום גם לשאול – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

ראש הממשלה אחראי על זה.

שר המשפטים יריב לוין:

– – שר שאיננו – בסדר, תשאלי. איך אומרים, אני לא ראש הממשלה, ואין לי יומרות כאלה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אתה חבר ממשלה, אתה סגן.

שר המשפטים יריב לוין:

יש ראש ממשלה, והדבר הזה נמצא תחת סמכותו, ולא תחת סמכותי.

קארין אלהרר (יש עתיד):

הוא פחות מגיע לשאילתות.

שר המשפטים יריב לוין:

וזה דבר לא מקובל לשאול שר בעניין שיודעים בוודאות שאיננו נמצא בכלל בתחום סמכותו. ובכל זאת אני אגיד לך דבר אחד שכן נמצא בתחום סמכותי: אני חושב שהתיאור שנתת הוא נכון מבחינת הנזק שנגרם, ויש גם כתובת ברורה ואחריות ברורה למי שאחראי לנזק הזה, וזו ההתנהלות של הייעוץ המשפטי לממשלה – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

נו, באמת.

שר המשפטים יריב לוין:

– – של בית המשפט העליון, שמונעים ומנעו עד רגע זה את השלמת הליך מינוי נציב שירות המדינה חרף רצונה של הממשלה להשלים אותו זה מכבר.

קארין אלהרר (יש עתיד):

תמנו.

שר המשפטים יריב לוין:

עושים את זה – זה לא דו-שיח, אדוני היושב-ראש – עושים את זה באופן שיטתי, שנמשך כבר על פני חודשים בדרך שאי-אפשר לקבל, בניגוד לחוק, אגב, תוך העלאת כל מיני טענות ודרישות שמקומן לא יכירן, ועומדות בסתירה להוראת החוק המפורשת. אני אגיד אפילו יותר מזה, חברת הכנסת אלהרר – נדמה לי שכבר פעם אמרתי את זה, אבל אני אחזור כדי שהדברים יהיו ברורים לחלוטין: יצא מקרה שבאותו היום שבו הגיע לממשלה הנושא של תחילת הליך מינוי נציב שירות המדינה, באותו יום בדיוק הגיעה לוועדת שרים לחקיקה הצעת החוק של חבר הכנסת רוטמן בעניין שינוי אופן בחירת נציב תלונות ציבור על שופטים. ניתנו שתי חוות דעת על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה: האחת בעניין נציב שירות המדינה, שמוכרחים עכשיו ומייד לקבוע כל מיני כללים חדשים לגמרי, כי אנחנו – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

על פי החלטת ממשלה.

שר המשפטים יריב לוין:

– – כי אנחנו נמצאים בתחילתו של תהליך המינוי, ובמקביל, באותו יום, ניתנה חוות דעת בדיוק הפוכה לוועדת שרים לחקיקה על ידי אותו ייעוץ משפטי לממשלה, שבה נאמר שאי-אפשר לשנות את החוק – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

שר המשפטים יריב לוין:

– – לעניין שיטת בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים, משום שאנחנו נמצאים על סף תחילת תהליך המינוי. אני חייב לומר לך שמה שעשיתי הוא דבר מאוד מאוד פשוט: כדי להסביר בממשלה מדוע אין מקום לטענות והניסיונות למנוע את בחירת נציב שירות המדינה, פשוט הקראתי את חוות הדעת שנתן אותו ייעוץ משפטי לממשלה באותו בוקר – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

שר המשפטים יריב לוין:

– – על נציב תלונות ציבור על שופטים. אגב, אפילו לא הייתי צריך לשנות כלום, כי לשניהם במקרה גם קוראים "נציב", אז לא היה צריך אפילו לשנות את הטרמינולוגיה. וזה רק מראה כמה הדברים לא ענייניים, לא נועדו לעזור לממשלה לבצע את מה שצריך, אלא ההפך הגמור. זו הסיבה היחידה שבגללה עדיין אין נציב לשירות המדינה. ואני אומר לך, חברת הכנסת אלהרר, למרות כל ההפרעות האלה – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

מה שלא ענייני זה התשובה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת אלהרר, לא מקובל להיכנס לדברים.

שר המשפטים יריב לוין:

– – בסופו של עניין ימונה נציב שירות מדינה בדרך שהחוק קובע ולא בשום דרך אחרת, והעניין הזה ייפתר למרות כל ההפרעות וניסיונות הדחייה והתרגילים המשפטיים, שלצערי באים מתוך הייעוץ המשפטי לממשלה ולא ממקום אחר. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

לשמוע ממך על תרגילים – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק בדיון מוקדם – ההצעה הראשונה היא הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שינוי גודל מרחב מוגן דירתי), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת ארז מלול. חבר הכנסת מלול, בבקשה, דקה מהצד.

ארז מלול (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כיום חוק התכנון והבנייה קובע כי תוספת שטח של עד 12 מטר לצורך ממ"ד לא תיחשב סטייה ניכרת, ולכן לא תדרוש תיקון של תוכנית. בנוסף, קובע החוק כי באזור עימות תתאפשר הוספה של שלושה3 מטרים נוספים לממ"ד, שישמשו שירותים או חדר רחצה. הצעת חוק זו מבקשת לתקן את ההוראות לעניין הקמת ממ"ד, כך שתתאפשר בו שהייה ממושכת, לינה בתקופת חירום ושהות של מספר נפשות רב יותר. על כן, מוצע להגדיל את תוספת השטח כאמור ל-20 מ"ר ולאפשר הוספה של 4 מ"ר נוספים שישמשו לשירותים או חדר רחצה – בכל הארץ, ולא רק באזורי עימות. ההגדרות וההוראות הקיימות לעניין ממ"דים נקבעו בשנות התשעים, כאשר נבחרי הציבור לא דמיינו את התרחישים הביטחוניים שהלכו והקצינו בשני העשורים האחרונים. על אף השנים הרבות שחלפו וריבוי האיומים על מדינת ישראל, ההוראות הישנות לא השתנו. אני קורא לכם, חברי הקואליציה והאופוזיציה כאחד, לתמוך בהצעת חוק זו. זו השקעה בביטחון האישי של כל אזרח במדינת ישראל, השקעה שתציל חיים. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אדוני שר המשפטים, בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לברך את חברי חבר הכנסת ארז מלול, על הצעת החוק. סעיף 51(ג) לחוק התכנון והבנייה קובע הסדר חריג ביותר, המאפשר תוספת של שטחי בנייה מכוח החוק מעבר לשטחי הבנייה המותרים שנקבעו בתוכנית המאושרת שחלה בשטח. לפי הסעיף, תוספת שטחי שירות לשם בניית מרחב מוגן בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית לא תיחשב כסטייה מתוכנית. בנוסף קובע הסעיף שתוספת של עד 3 מ"ר לטובת חדר שירותים או חדר רחצה למרחב מוגן דירתי באזורי עימות לא תיחשב כסטייה מתוכנית. מדובר בהסדר שחורג מהעקרונות הבסיסיים של דיני התכנון והבנייה, וזאת לצורך מיגון והצלת חיי אדם לשם הקמתם של מרחבים מוגנים. הצעת החוק של חבר הכנסת מלול מבקשת להרחיב משמעותית את תוספת שטחי הבנייה בכל הארץ, ולא רק באזורי העימות. לאחר שגורמי התכנון באו בדברים עם המציע, הוסכם לצמצם את ההצעה כך שתחול במקרים הבאים בלבד: על הקמת מבנה מגורים חדש, ולא תוספת למבנה קיים; כאשר יש תוכנית מפורטת ומאושרת על המגרש אשר אושרה טרם תחילת התיקון; תוספת הבנייה תתאפשר בכפוף להתאמה להוראות התוכנית החלה בשטח ועד תוספת של 4 מ"ר ברוטו, ותשמש לתוספת חדר שירותים ורחצה. בהתאם לכך, ועדת השרים לחקיקה אישרה את תמיכת הממשלה בהצעה ובקריאה הטרומית בלבד, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה ייעשו בתיאום והסכמה עם משרדי האוצר והפנים, וכמובן, בכפוף לסייגים שהקראתי כאן קודם. בהתאם לכך ולאור קבלת ההתניות על ידי המציע, אני מבקש מהכנסת ומציע לה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חבר הכנסת כץ, אתה מעוניין להתנגד?

רון כץ (יש עתיד):

כן.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

בבקשה, אדוני.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה לדבר לגופו של החוק. אני גם בעד להגדיל ממ"דים, מבחינתי שכל הבית יהיה ממ"ד אחד גדול – אבל מתוך איזה מטרים? מישהו עשה על זה עבודה? על מה מדובר? בכמה הוא הולך לגדול? זה לעניין הצעת החוק. עכשיו, אני גם רוצה לשאול את הקואליציה הנהדרת הזאת שאלה: מהו מדד הבושה? אני באמת שואל. אתמול ראיתי אתכם בפרסומים יושבים על ספסלי בית המשפט, אחרי שטענתם במשך חודשים שחייבים לדחות את הדיון כי אין מספיק זמן ביום לעבוד עבור אזרחי מדינת ישראל. ואז, כשלא דחו את הדיון, הגיעה שרת התחבורה, הגיעו שרים נוספים, בכירים בקואליציה – אז מה עשיתם אתמול כל היום? פתאום התפנה יום שלם לא לעשות כלום? מחלקת הדגים הקפואים ממשיכה בשתיקתה. אז אני רוצה לומר לכם משהו: בתור מי שראה את התמונה הזאת – קודם כול, אני מתבייש בשבילכם, שמה שהייתם צריכים לעשות אתמול הוא לעמוד מאחורי נאשם בפלילים ולספק לו תפאורה. אין בן אדם במדינת ישראל שהוא מעל לחוק, אני אמשיך להגיד את זה בכל פעם שאני אעלה לדוכן. כל אזרח במדינת ישראל, לא משנה מה תפקידו, לא משנה מה מעמדו, צריך להתייצב באופן שווה מול החוק. מה לעשות? זו עדיין מדינה דמוקרטית. לצערי, ואני בטוח שגם לצערכם, וראיה לכך היא שרוב חברי הליכוד אפילו לא הגיעו אתמול, הבושה הזאת שאתם מביאים על אזרחי ישראל, לראות בסופו של דבר את התמונה הזו – זה מה שאזרחי ישראל ראו אתמול: תמונה של חבורה של שרים, חברי כנסת, מתייצבים במרתף בית המשפט בתל אביב במקום להיות פה, בבית הזה, לעשות את העבודה שלכם ולהתעסק במילואימניקים שלא קיבלו את התנאים שלהם, בציוד ללוחמים שלא קיבלו את התנאים שלהם, באימהות חד-הוריות, והיה דיון אתמול ולא הגעתם אליו – בכל כך הרבה דברים שאזרחי ישראל צריכים אתכם. במקום זה אתם שוב נגררים לפוליטיקה הכי קטנה שיש. ואם זה לא מספיק, אז גם הגיעו לעשות תמונה כדי לוודא שיודעים שהגעתם. אז אני רוצה לומר לכם משהו, חברי קואליציית הדגים הקפואים: את מי אתם מרשימים בעובדה שאתם מתנהגים כמו עבדים לשליט? תייצגו את אזרחי מדינת ישראל. תעבדו עבור אזרחי מדינת ישראל. לא יכול להיות שתהיו כל כך מביכים. לא יכול להיות שבסופו של דבר מה שיזכרו מכם זה שהייתם ניצבים באולם בית המשפט המאוד-מאוד מאובטח של תל אביב.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חבר הכנסת מלול, מעוניין להשיב? בבקשה, אדוני.

ארז מלול (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, לפני שאני עונה לך על השאלה הספציפית כדי לשכנע אותך לתמוך בחוק שלי, רק הקדמה איך הגעתי לחוק הזה. המציאות הביטחונית שלנו השתנתה, אין חולק על כך, נכון? אירועי 7 באוקטובר לימדו אותנו שאנשים צריכים לשהות בממ"דים לא איזו שנייה אלא ימים, ולפעמים ימים ולילות. עכשיו, העברתי כבר חוק ממ"דים, אבל ב-9 ק"מ ו-7 ק"מ מהגבול – להרחיב את זה ל-16 מטר ברוטו, כי שם לכאורה יש יותר איום. אבל ראינו במתקפת הטילים של איראן, במתקפות של חיזבאללה, שכל הארץ – גם פתח תקווה, העיר שבה אתה גר – מאוימת, ואנשים היו צריכים להיות בממ"דים.

רון כץ (יש עתיד):

לא. ארז, אין על זה מחלוקת.

ארז מלול (ש"ס):

לא, רגע, אני אגיד. עכשיו, קראתי על מקרה של זוג קשישים שיש להם ממ"ד מינימלי לפי החוק התקני, 9 מ"ר, ובדרך, כשרצו לממ"ד הם נפצעו ואושפזו בבית חולים וקיבלו נזק בריאותי. אם היה להם ממ"ד סביר של 24 מ"ר עם שירותים ומקלחת, בלילה הם לא היו צריכים ללכת, הם היו ישנים בממ"ד. לכן הצעת החוק עוזרת. להיות משפחה עם ארבע-חמש נפשות בממ"ד כזה קטן? חייבים.

רון כץ (יש עתיד):

השאלה מתוך כמה. מתוך כמה.

ארז מלול (ש"ס):

היום המינימום הנדרש לפי פיקוד העורף הוא 9 מ"ר נטו. מתי זה חוקק? בשנות התשעים, כשהיו הטילים של סדאם. זה היה טיל אחד, אתה מחכה כמה שניות, וזהו. אבל השתנתה המציאות – יש לנו היום את האיום של איראן, החות'ים, סוריה, לבנון.

רון כץ (יש עתיד):

מגדילים את הדירות בעקבות זה.

ארז מלול (ש"ס):

מה זה מגדילים? אנחנו לא חייבנו. קבלן שרוצה להגדיל – הזכות בידו להיחשב כשטח שירות. זה תמריץ לקבלן להגדיל את הממ"ד כדי שזה ייחשב כשטח שירות, ולעשות שם מקלחת ושירותים, ואז זה יהווה חדר לכל דבר, ובשעת מלחמה זה יהווה מגן אנושי סביר, עם רווחה, אפשר לחיות שם, להיות שם. אתה מבין? לכן החוק הזה טוב. האזרח ירצה את זה, לקבלן יש תמריץ, כי זה שטח שירות וזה בבנייה חדשה. איך אומרים? win-win, זה נהנה וזה לא חסר. הצעת החוק הזאת היא חשובה מאוד, היא הצעת חוק שמצילה את חיים, רון, ולכן אני מקווה שהשתכנעת.

רון כץ (יש עתיד):

שכנעת אותי.

ארז מלול (ש"ס):

הינה, אני שמח שהשתכנעת ושתצביע בעד. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שינוי גודל מרחב מוגן דירתי), התשפ"ה–2024. לבקשת האופוזיציה ההצבעה תהיה שמית. בבקשה, מזכיר הכנסת, אנא. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אנא קרא שנית את שמות חברי הכנסת שלא נכחו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

יש עוד מישהו באולם שלא הצביע ומעוניין לעשות כן? ההצבעה נעולה. 33 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שינוי גודל מרחב מוגן דירתי), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – איחוד עבירת האינוס ועבירת מעשה סדום), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אני מזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך להציג את הצעת החוק. בבקשה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מביאה בפניכם היום הצעת חוק שמטרתה לתקן עוול היסטורי וחברתי שנמשך שנים רבות מדי. הצעת החוק שלי מבקשת להרחיב את הגדרת עבירת האינוס כך שתכלול גם פגיעה בגברים. זוהי הזדמנות אמיתית עבורנו, כחברה וכמחוקקים, להעביר מסר ברור: מדינת ישראל מכירה בסבלם של כל קורבנות הפגיעות המיניות ומחויבת להעניק להם הגנה, הכרה וצדק. החוק כפי שהוא היום לא רק שאינו משקף את המציאות שבה גם גברים נפגעים מתקיפות מיניות חמורות, אלא שהוא משאיר רבים מהם ללא הכרה בכאבם וללא אפשרות לקבל את הצדק שמגיע להם. זוהי אפליה שאיננו יכולים להשלים עימה עוד. אני רוצה לומר משהו באופן אישי. כשישבתי לכתוב את הדברים הללו, הדובר שלי יעקב סלע ביקש ממני לצטט אותו כאן במליאה, במילים שליוו – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אנא, אנא. תודה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

כשישבתי לכתוב את הדברים האלה, הדובר שלי יעקב סלע ביקש ממני לצטט אותו כאן במליאה, במילים שליוו אותי לאורך העבודה על החוק הספציפי הזה. אני רוצה שתקשיבו: "אני יעקב סלע ואני נפגע אונס. לא מעשה סדום, לא מילים מכובסות – נפגע אונס. אני מכיר את כל ניסיונות הכיבוס, את כל התיאורים המבזים והמשפילים, אבל אני אילחם כדי לקבל הכרה. אני יעקב סלע ואני נפגע אונס". המילים האלה, שנאמרות בכאב ובכנות, הן תמצית הצעת החוק הזאת. הן מספרות את סיפורם של אנשים רבים מדי שנפגעו ונאלצו לחיות ללא הכרה, ללא צדק וללא מענה הולם. המילים האלה מייצגות לא רק את יעקב אלא את כל אותם נפגעים שנאבקים יום-יום כדי שמדינת ישראל תראה אותם, תכיר בכאבם ותפעל למענם. הצעת החוק הזאת אינה רק תיקון טכני במשפט; היא אמירה ערכית, חברתית וחינוכית. מטרתה להסיר את הסטיגמה החברתית מגברים שנפגעו ולהבהיר שפגיעות מיניות אינן מוגבלות למגדר מסוים. היא מבקשת להבטיח שוויון בפני החוק – עקרון יסוד במדינה דמוקרטית מתוקנת. החוק נועד לשדר מסר חד וברור: סולידריות חברתית ואפס סובלנות לכל סוגי הפגיעות המיניות. לכל סוגי הפגיעות המיניות. הצעת החוק היא פרי עבודתה של השדולה למניעת פגיעות מיניות בכנסת. אני רוצה לספר לכם על השדולה למניעת פגיעות מיניות, שזכיתי לעמוד בראשותה, והחוק הזה גם הוא פרי סדרת דיונים שהתקיימו בשדולה. השדולה הזאת היא אחד המרחבים המופלאים בכנסת, ובו נפגשים ארגונים ופעילים מכל רחבי הקשת הפוליטית במטרה משותפת אחת: להיאבק בתופעה הקשה של עבירות מין בישראל. מדי כמה שבועות אנחנו מתכנסים כאן במשכן הכנסת. אלה לא פגישות מול המצלמות או בשידור חי אלא דיונים מקצועיים, שקטים ואינטנסיביים בחדר הסיעה. סביב השולחן יושבים עשרות ארגונים ופעילים מכל קצוות החברה – ימין ושמאל, דתיים וחילונים, גברים ונשים. חברי השדולה מניחים בצד את כל האג'נדות הפוליטיות שלהם, כי הם מבינים דבר אחד בסיסי: בעבירות מין אין ימין ואין שמאל, אין דתיים ואין חילונים, אין גברים ונשים. הפגיעה היא חוצת מגזרים, והמאבק בה חייב להיות משותף לכולנו. רק אם נשלב ידיים נוכל לעמוד יחד ולמגר את התופעה ההרסנית הזו. אחד הדברים שמייחדים את השדולה שלנו הוא מעגל התמיכה הרחב שהיא זוכה לו. חברים בשדולה למעלה מ-40 חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, שמבינים שהמאבק בעבירות מין הוא מעבר לפוליטיקה היום-יומית. בהזדמנות זו אני מזמינה את כל חברי הכנסת להצטרף ולהיות חלק בדיוני השדולה. כדי לאפשר לכל חברי הכנסת להשתתף, אנחנו מקיימים את הדיונים בימי ראשון וחמישי, ימים שבהם לא מתקיימות ישיבות של ועדות, כדי שאף חבר כנסת לא יצטרך לבחור בין עבודת הוועדות לבין הנושא החשוב הזה. במסגרת השדולה אנחנו בוחרים בכל פעם נושא אחד שחייב טיפול ומנתחים אותו לעומק. אנחנו שואלים: מה אפשר לעשות? האם יש צורך בחקיקה חדשה? האם ניתן לשנות תקנות קיימות? אולי נדרשת יותר מודעות ציבורית, או שמא מדובר בתופעה שדורשת שילוב של כל הפתרונות הללו יחד? כך למשל בשבוע שעבר התכנסה השדולה לדון בנושא הבריאות, נושא קריטי לכל הדעות. בעזרת שר הבריאות השר אוריאל בוסו, הגיעו לדיון שלוש נציגות ממשרד הבריאות, ויחד ניתחנו נקודות רבות שבהן יש צורך בשיפור. חלק מהפתרונות נמצאים כבר בתהליכי חקיקה שבהם אנו עוסקים כיום, ולחלקם יידרשו אמצעים אחרים. אחת מנקודות האור המיוחדות ביותר בשדולה היא העובדה שכמחצית מהמשתתפים בה הם נפגעי ונפגעות עבירות מין שאזרו כוחות לפעול למניעת הפגיעה הבאה. הם מגיעים מכל רקע אפשרי – חילונים ודתיים, מבוגרים וצעירים. כולם חולקים דבר אחד משותף: הם עברו פגיעה קשה, אך סירבו להישבר. אלה אנשים שהחליטו לקחת את הכאב האישי שלהם ולמנף אותו לעשייה חברתית. הם משתפים בסיפורים שלהם, מציעים פתרונות ונאבקים איפה שהם יכולים, אך לא מתוך חולשה או קורבנות אלא מתוך כוח. הם רוצים לשנות מציאות. המפגש איתם הוא חוויה שאי-אפשר לתאר במילים. מי שנמצא שם ורואה את המוטיבציה שלהם, מבין משהו שאף אחד מבחוץ לא יכול להבין. האנשים האלה, שנפגעו בצורה הקשה ביותר, הפכו למנועים של השינוי. הם מובילים אותנו ואיתנו להעמיק בחקיקה, לשאול שאלות ולמצוא פתרונות מעשיים שמטרתם לעקור מהשורש את תופעת הפגיעות המיניות בישראל. השדולה למניעת פגיעות מיניות היא לא עוד מסגרת בכנסת; היא פלטפורמה אמיתית לשינוי חברתי. זוהי זכות גדולה להיות חלק ממנה ולעמוד בראשה. אני מאמינה שהמאבק הזה שייך לכולנו, וכולנו מחויבים לעשות את חלקנו כדי להבטיח חברה צודקת, בטוחה ושוויונית. אני קוראת לכל חברי הכנסת להצטרף למאבק החשוב הזה ולהשתתף בדיונים הבאים שלנו. רק יחד נוכל ליצור שינוי אמיתי. החוק הזה מבקש להכיר בפגיעה בחברי השדולה – יעקב סלע, אחיקם אלירז, עדיאל בר שאול, הרב יחיאל קסל, אלי ראקוב, איתי ברדה, מאיר רוט – ובאלפי נפגעים נוספים. אנחנו איתכם, ואנחנו מאמינים לכם. חבריי, כחברה אנחנו חייבים לשבור את המיתוס שגברים אינם יכולים להיות קורבנות של פגיעות מיניות. עלינו להבטיח צדק לכל נפגע, לחזק את מנגנוני ההרתעה ולפעול למניעת הישנותם של מקרים כואבים אלו בעתיד. הצעת החוק הזו משקפת את המחויבות שלנו כחברי כנסת וכחברה להבטיח הגנה לכל אדם. היום, בקריאה הטרומית הזו, אנו אומרים לכל קורבן באשר הוא: אנחנו רואים אתכם, אנחנו מכירים בכאב שלכם ואנחנו כאן כדי להיאבק עבורכם ולעמוד לצידכם. אני קוראת לכל אחד ואחת מכם לתמוך בהצעת החוק הזו ולהיות חלק מהתיקון החברתי, המשפטי והאנושי שישראל זקוקה לו כל כך, ובעזרת השם, נעשה ונצליח. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אדוני שר המשפטים, אנא, עמדת הממשלה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת. אני מבקש להודות לחברת הכנסת לימור סון הר מלך על העלאת הצעת החוק החשובה הזו בנושא שהוא גם חשוב מאוד וגם כואב מאוד, ויש לו גם משמעות הצהרתית אבל יש לו גם משמעות מעשית, כפי שתיארת כאן קודם. הצעת החוק אכן מבקשת לערוך תיקונים בסימן בחוק העונשין העוסק בעבירות מין, והרעיון העיקרי בהם הוא ניסוח הדברים באופן כזה שלשון החוק תהיה כזאת שלא תעשה הבחנה בין גברים לנשים בסוגיות האלה. להבנתי, החוק מציע את השינויים הבאים: 1. איחוד בין עבירת האינוס לעבירה של מעשה סדום; 2. איחוד בין העבירה של בעילה אסורה בהסכמה לעבירה של מעשה סדום; 3. ביטול העבירה הזו של מעשה סדום נוכח יצירת העבירות המאוחדות ותיקונים לעבירות אחרות שמתייחסות למעשה סדום באופן שמבטל את ההפניה לעבירה הזו, שאמורה להתבטל. כל זה נעשה תוך ניסוח הדברים כאמור בלשון שתהיה רלוונטית למקרים הנוראיים האלה גם כאשר הנפגע הוא זכר, ולא רק כפי שהמצב היום, שבחלק מהמקרים ההתייחסות היא לנפגעת בלבד. צריך לומר שהיום חוק העונשין מבחין בין עבירות האינוס לפי סעיף 345 לחוק ובעילה אסורה בהסכמה לפי סעיף 346 לחוק, בניסוח שממנו עולה שלכאורה העבירות האלה יכולות להתבצע רק בקורבן שהיא אישה. לעומת זאת, העבירה של מעשה סדום מנוסחת בצורה שהיא כוללנית יותר – "העושה מעשה סדום באדם" – באופן שמאפשר להחיל אותה גם במקרים שהפגיעה אינה באישה אלא דווקא בגבר. מבחינת העונש, דין מבצע מעשה סדום באדם ללא הסכמתו הוא כדין האונס אישה, והעונש על ביצוע מעשה סדום באדם בנסיבות זהות לאלו שקבועות בסעיף 346 הוא אכן עונש זהה, כך שההיגיון גם בעניין הזה כבר קיים, רק היישום שלו בניסוח החוק הוא לא טוב. לכן אני חושב שההצעה היא חשובה, במקומה, בעיניי גם מאוד מדויקת, ונותנת בדיוק את המסגרת הנכונה שצריך לשים בה את הדברים. לאור כל האמור, הממשלה מציעה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. המשך קידום הליכי החקיקה ייעשה בהסכמת משרד המשפטים ובתיאום עם המשרד לביטחון לאומי. צריך לומר, וזה חשוב, שקידום הליכי החקיקה צריך להיעשות לצד קידום תיקוני חקיקה עקיפים לחוקים אחרים שמאזכרים את העבירות אותן מוצע לבטל או לשנות, כדי שנגיע באמת לתוצאה אחודה ומסודרת. אני באמת מודה על היוזמה החשובה הזו ומבקש מן הכנסת לתמוך בהצעת החוק, נוכח האמור לעיל. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חברת הכנסת מיכאלי, בבקשה, גברתי.

מרב מיכאלי (העבודה):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני נאלצת להגיד בפתח הדברים שאני בוודאי לא מתנגדת. אני רוצה לברך את חברת הכנסת סון הר מלך על הדבר הכל-כך חשוב הזה. אני רוצה לברך על זה שאנחנו נפטרים מהמילים המוסרניות והארכאיות האלה של בעילה ומעשה סדום, שמקורן בטקסטים שהם חשובים כי הם מורשת וכל מיני דברים אחרים, אבל הם בטח לא יכולים לשמש אותנו בלהגדיר את הפגיעה המינית בנשים ובגברים היום. אני רוצה להגיד שאם צריך היה להמחיש כמה החוק הזה הוא חשוב, אז ממש עכשיו פורסם שלצערי הרב הראשי לישראל דוד יוסף – אהרון רבינוביץ' מפרסם – הגיע לברך את ראש ישיבת באר יהודה יצחק טופיק, שארבעה מתלמידיו העידו כי הוא פגע בהם מינית כשהם למדו אצלו. לא היה כתב אישום רק בשל עניין טכני של התיישנות – עוד דבר שנצטרך לטפל בו בהקדם. אז כמי שהגישה את התיקון הזה, הניחה אותו על שולחן הכנסת כבר ב-2013 או ב-2014, אני רוצה לחזור ולברך אותך, ולהודות לשר המשפטים שיקדם את זה. אין לי אלא לקוות שנצליח לקדם גם את התיקון הכולל הנוסף הנדרש בעדכון עבירות המין במהרה בימינו, אמן.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה שמית, לבקשת האופוזיציה. אדוני מזכיר הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אדוני מזכיר הכנסת, אנא קרא שנית בשמות חברי הכנסת שלא נכחו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

יש חבר כנסת שנמצא באולם, מעוניין להצביע ועדיין לא עשה את זה? אתה מעוניין להצביע, חבר הכנסת ביטן?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. תמה ההצבעה. 38 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון) (איחוד עבירת האינוס ועבירת מעשה סדום), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש–תע"ל):

לוועדה לקידום מעמד האישה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לוועדת הכנסת, ועדת הכנסת, כדי לקבוע את הוועדה המתאימה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

ועדה לביטחון לאומי.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא משנה, ועדת הכנסת. את זה תגידו שם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי להציג את הצעת החוק. איך אני מתרגש.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק הבנקאות – ריבית על יתרת זכות. האמת, אני חושב שאין חוק בנושא הבנקאות שהוא יותר מוצדק מהחוק הזה. היום מי שיש לו זכות בעו"ש לא מקבל כלום. הבנקים לא מחויבים לתת; יש להם איזושהי ריבית הפוכה. כשהוא מגיע לפיגור, כשהוא מגיע למינוס, עושים איתו בחלק מהבנקים – גם לא בכל הבנקים – הבנקים חוגגים על הריביות שלנו, על הכספים שלנו. יש תקופות שבכלל, 4.5%, 5%, 7%, אבל אם אנחנו נדע כמה אדם משלם על הריבית בעו"ש שלו – בערך, ממוצע של 11%. שוק אפור. 11%. אז תגיד: טוב, לוקחים 11% – שייתנו לי חצי, 5.5%. אתם חושבים שהם עושים את זה? אז התשובה היא לא. ואם אתה לקוח, למשל, שלא מהעשירון העליון, אתה מהמוחלשים בעם, מה קורה? אם אתה צריך פעם חריגה, הם יושבים לך על הווריד, יושבים לך על הצוואר: עכשיו תבוא, תפקיד, אם לא – חוזרים, מחזירים לך. מוציאים לך את כל האיומים מהארסנל שלהם, בשביל מה? שתבוא להפקיד, לפעמים 500 שקל, 1,000 שקל, 200 שקל, 100 שקל. תפקיד להם 100 שקל יותר לא תקבל כלום, אבל עם ריבית חריגה אתה יכול להגיע גם ל-15%. טוב, אז תגידו לי: אולי זה משהו קטן, נו, מה, כמה כבר יש ביתרות העו"ש? אתה יודע, אנחנו מכירים את עצמנו, אנחנו בדרך כלל במינוס, אתה יודע, כל אחד עם המינוס שלו. כמה כבר יתרות יש לך בעו"ש? אז תתפלאו לשמוע, יש אנשים שלוקחים את החיים שלהם ומסתכלים בצורה מסודרת יותר על החיים שלהם. הם תמיד דואגים להיות קצת מעל – 10,000, 5,000, 20,000. יש גם טייקונים, בסדר, אבל אני לא בא לדאוג לטייקונים. הטייקונים – אפשר בדרכים אחרות לטפל בכסף שלהם. אגב, אם הבנק לוקח מהם – שהבנק גם ייתן להם. הכול בסדר. אז כמה יש לנו ביתרות עו"ש, למשל? יש יתרה של כ-235 מיליארד שקל. ואללה, יכולים לבוא לכלכל חצי שנה מהמדינה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

מלחמה. זה תקציב מלחמה לשנתיים.

ינון אזולאי (ש"ס):

תקציב מלחמה. הם כל הזמן במלחמה, איך לקחת מהאזרחים.

משה רוט (יהדות התורה):

לפעמים זה עולה.

ינון אזולאי (ש"ס):

235 מיליארד, אני מדבר איתכם על ממוצע.

משה רוט (יהדות התורה):

ישנים ימים שיש פי שניים – ימים שמקבלים משכורת וכאלה.

ינון אזולאי (ש"ס):

נכון. ולכן, כשאתה מסתכל על זה ואתה אומר: 235 מיליארד – אם היו משלמים על זה קצת, משהו, היו נותנים לציבור 5%, אבל מה פתאום? נראה לכם שהבנקים מוכנים לוותר על השמנת שלהם? למה שיוותרו על השמנת שלהם? בסך הכול מה הם הרוויחו, הבנקים הגדולים בתשעת החודשים הראשונים של השנה? לא משהו. בסך הכול 22.5 מיליארד שקל, זה כל הסיפור. עלייה של כ-15%. מה אתם עושים סיפור? כן, הבנקים הגדולים נושכים בנו עוד פעם ועוד פעם, ואם יראו אדם נופל, עוד יותר ידרסו אותו. אז באים לפעמים הבנקים ואומרים לי: תשמע, במלחמה עזרנו. ואללה, תודה. בואו לכנסת, ניתן לכם תעודת כבוד. במלחמה עזרתם. במלחמה עזרתם? עזרתם מהכסף שלנו. עזרתם מהמינוס שלנו, שזה הריביות שלקחתם מאיתנו, עזרתם מהאזרחים, מאזרח א' לאזרח ב' לאזרח ג' לאזרח ד' – לא בסוג, חלילה. עזרתם מאזרח לאזרח – בסך הכול לקחתם מהאזרח הזה ונתתם לאזרח הזה. לכן, כשאני מעלה את הצעת החוק הזאת – אגב, הצעת חוק דומה לזו כבר קיבלה תמיכת ממשלה לפני שנה וחצי. שנה וחצי. אתם יודעים, למשל – קחו את הפיקדונות, אין חובה על הבנקים לתת ריבית על הפיקדונות. לא, לא חייבים. אבל מה, כשמעלים את הריבית, אז אולי גם ירוצו לתת את הפיקדונות ראשונים? להעלות להם את הריבית? לא, הם אחרונים. אבל שימו לב, כשבנק ישראל הוריד את הריבית, מה קרה? הראשונים שרצו להוריד מהריבית על הפיקדונות – מי אלה היו? הבנקים, יפה. אלה הבנקים. אז אני מודיע פה לבנקים: זה צעד ראשון. האמת, זה כבר לא צעד ראשון, כבר התחלנו איתכם: הבאנו חיסכון לכל ילד, הוצאנו את זה מהבנקים בברירת מחדל, שזה יהיה בקופות הגמל, זה יעבור לשוק ההון, ובעזרת השם, ב-1 בינואר 2025 זה ייכנס לתוקף. וכן, אני אמרתי שאני מקווה, בעזרת השם, כבר להיות הראשון ב-1 בינואר לעשות את זה; הוצאנו מהבנקים גם 100 מיליון שקלים עבור המילואימניקים, גם את זה עשינו במהלך הדיונים; לקחו להם גם 2.1 מיליארד לקופת המדינה. הייתי שמח שה-2.1 מיליארד היו עוברים לאזרחים, למילואימניקים. לכן, אני אומר לכם שזה צעד ראשון לבנקים. תיקחו מפה איתות. יש כמה דברים שאתם צריכים לתקן, ואני מדבר על הדברים הקטנים; למשל על הוראת קבע שחוזרת אתה לא חייב להתקשר ללקוח, אבל על צ'ק אתה כן חייב להתקשר ללקוח. תתחילו להתעורר, הבנקים. הוראת קבע שחוזרת של ח"י שקלים – אתה גובה עליה 39 או 49 שקלים. בנקים, תתחילו להתעורר. התחלנו פה לטפל גם בבנקים. אני רוצה להגיד לכם שאם היינו מעוניינים – ואנחנו מעוניינים – אפשר להצביע כבר עכשיו, כי יש תמיכת ממשלה והכול בסדר. אבל אני אהיה כן בדבריי ואני אגיד דבר אחד: מלשכת שר האוצר דיברו איתי. בנק ישראל בראשות נגיד בנק ישראל – אתם יודעים, יכול להיות שיש לי איתו הרבה מחלוקות, אבל אני כן מאמין לאדם, לנגיד בנק ישראל, שמנסה לעשות רבות. אני אומר לכם שכרגע – כך נמסר מלשכת שר האוצר – יש איזשהו משא ומתן או איזושהי תוכנית שתביא לכלל אזרחי ישראל תושייה אפילו במעט מול הבנקים. ולכן דיברו איתי שההצבעה לא תהיה היום, תהיה בעוד חודש וחצי. זה תלוי ברצון שלנו, אבל זה מתוך אחריות. יכולתי לבוא ולהצביע עכשיו, ואת יודעת, אורית, גם לך יש חוק שמטפל בנושא הזה והגשת אותו בעבר, אבל מתוך אחריות. אני יודע ואני מאמין שנגיד בנק ישראל עושה הכול על מנת לטפל בעניין, כי הנושא כבר צף בעיתונות, בכל התקשורת. לכן אני מבקש גם מחבריי – מיכאל ביטון, שהצמדת את ההצעה הזאת, אחמד טיבי גם הצמיד – אתה נמצא פה, אין בעיה, תציג את זה, ודיברתי איתך גם לפני זה שניתן להם את האפשרות של חודש וחצי. ברמה העקרונית יהיו לנו תשובה והצבעה בעוד חודש וחצי, אפילו שאנחנו יכולים לבוא ולהצביע עכשיו. החרב מונחת. בנקים, תתעוררו, למען אזרחי ישראל. אנחנו לא נישן, לטובת אזרחי ישראל. תודה.