Заседание пленума 24.07.2024 в 09:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. השרים, שלום גם לכם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ח בתמוז התשפ"ד, 24 ביולי 2024. הנושא הראשון על סדר-היום הוא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 250) (תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מתכבד להזמין את שר העבודה יואב בן צור להציג את הצעת החוק, בבקשה.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, במהלך מתקפת הטרור הנפשעת על מדינת ישראל ב-7 באוקטובר, שמחת תורה, נחטפו באכזריות נוראה אזרחים מביתם, ממקום מבצרם, וכן נותרו אזרחים נעדרים שטרם אותרו. תשעה חודשים חלפו מאותו יום מר ונמהר, ועדיין 120 חטופים נמקים בשבי החמאס, אצל הנאצים הארורים והאכזריים, וכולנו יודעים שבכל רגע בשבי הם בסכנת חיים ממשית. כמה דמעות ודם שפכו אזרחי ישראל כדי לראות את החטופים בביתם, מתייחדים עם בני משפחתם. זעקתם האילמת מפלחת את לב האומה ולא נותנת לנו מנוחה ונחמה. משפחות החטופים עוברות מסע ייסורים שאי-אפשר להסביר במילים, נאחזות בתקווה ונלחמות להשיב את יקיריהן. כהנהגה – כן, כל מי שחבר במשכן הכנסת, קואליציה ואופוזיציה – יש לנו אחריות וחובה להשיב אותם הביתה. דווקא בעת הזאת יש לנו חובה לגלות מנהיגות ואחריות ולהתאחד במסר אחיד למען השבתם הביתה. אזרחי ישראל נושאים את עיניהם להנהגה. הם מצפים לראות מנהיגות חזקה ומאוחדת, ולא הנהגה פרודה ומשוסעת. כולנו צריכים לעמוד כחומה בצורה מאחורי הפעולות של המנהיגים ושל גורמי הביטחון העוסקים בהשבתם. יש רק דבר אחד שיכול לרפא את העם מהיגון על השכול הכבד שפקד אותנו – רק השבת החטופים תביא נחמה ותקומה לאומה. מכובדיי, המענה הסוציאלי למשפחות החטופים והנעדרים ניתן על ידי חקיקת חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, וכן תיקון חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס"ח–2008. במסגרת זאת נקבעה לבני משפחות של חטופים ונעדרים זכאות, עד למועד שחרור החטוף או עד היוודע גורלו של הנעדר, לקבלת כלל הזכויות שלהן זכאים בני משפחה של חייל שנספה במערכה ושל משפחה של נפגע איבה שנהרג כתוצאה מפעולת איבה. כמו כן, נקבעה לבני המשפחות זכאות לקבלת מענק רבעוני לצורך סיוע במימון ההוצאות להשבתו או לאיתורו של החטוף או הנעדר. חוק מימון הוצאות תוקן שנית, ונקבעה זכאות נוספת גם לאחיו ולילדיו הבגירים של החטוף או הנעדר מעל גיל 18. עם זאת, לנוכח הימשכות שהות החטופים בשבי ואי-יכולתם להשתכר בתקופה הזו ולעמוד בהתחייבויותיהם, עלה הצורך לתת מענה למילוי צורכיהם הכלכליים של החטופים ולחיובים השוטפים שהמשיכו לחייב את חשבונות הבנק שלהם. בהתאם להחלטת ממשלה 1379, נקבע כי הוסדר מתן תגמול מיוחד לחטוף או לנעדר שישולם רטרואקטיבית מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023. וכל עוד טרם שוחרר חטוף או לא נודע גורלו של הנעדר, נקבע כי ההסדר יעוגן תחילה במסגרת סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, ובהמשך – בתיקון חקיקה ראשי. ואכן, נחתם הסכם בתוקף הסמכות לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, ולפיו שיעור התגמול ליום יחושב על בסיס ממוצע שכר החטוף או הנעדר לחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023. הוא לא יפחת מסכום של 6,919.57 או 8,973.03 שקלים חדשים לחטוף או לנעדר שהוא הורה, ולא יעלה על 49,030 שקלים חדשים מחולקים ב-30. הזכאות לתגמול תהיה עד למועד שחרורו של החטוף או עד הקביעה כי הוא נספה, ובכל מקרה – לתקופה שלא תעלה על שנה. בהתאם להחלטת הממשלה האמורה, מוצע להסדיר בחקיקה את התגמול חלף שכר לחטופים ולנעדרים וזאת, בהתאם לפרק י"ג2 לחוק הביטוח הלאומי. במהלך מתקפת הטרור על מדינת ישראל שפרצה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, נחטפו לרצועת עזה תושבים רבים או נתינים זרים. לפני פקיעת תיקון החוק, מוצע היום, בהתאם להחלטת הממשלה, להסדיר בחקיקה את תגמול חלף שכר בחוק הביטוח הלאומי. אני קורא לחברי הכנסת להצביע על חוק חשוב זה, כדי שבאמת נוכל לממש את החלטת הממשלה במהירות, ואני מקווה שהיא תעבור מהר מאוד מחר בוועדה, וביום ראשון – בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר. אני מודיע כעת כי אני נועל את רשימת הדוברים. מי שאקרא בשמם ולא יהיו, כאילו ויתרו על זכות הדיבור. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

בוקר אור.

סימון דוידסון (יש עתיד):

חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, בימים טרופים אלו אנחנו בודקים מה הממשלה עושה, מה השרים עושים, איך הם פועלים, בתוך כל הקשיים, בתוך כל המערבולת שבה נמצאת מדינת ישראל. אני אמרתי לעצמי אתמול בלילה: בואו נחפש נתונים, לראות באמת מה קורה במשרדים. ואמרתי לעצמי: אני אבדוק כמה שרים נמצאים בחו"ל, וכמה ימים, בזמן המלחמה. כי הרי אין היגיון ששר במדינת ישראל יהיה בחו"ל בזמן מלחמה, בזמן שהמשרדים באמת קורסים. אין שום היגיון בזה. אף אחד לא יוכל לומר לי שזה חשוב וחכם ששר במדינת ישראל בזמן לחימה יהיה בחו"ל. אז אני אספר לכם, חברים, מה קורה בזמן לחימה בחלק ממשרדי הממשלה. לפי הנתונים שפרסם עיתון דה-מרקר, יש דבר אחד שבו הממשלה הזאת היא במקום הראשון, והוא שהיא שברה שיאים בטיסות לחו"ל. אני לא האמנתי כשקראתי את זה. מינואר 2023 עד 30 ביוני 2024, שרי הממשלה – ואני אומר חלקם – אדוני השר, ערכו 172 נסיעות ושהו 748 ימים בחו"ל בזמן לחימה.

שר העבודה יואב בן צור:

הלחימה התחילה מתי? באוקטובר, נכון? זה מינואר, נתונים של ינואר 2023.

סימון דוידסון (יש עתיד):

נכון. חלק מזה הוא בזמן לחימה, לא הכול. נקודה נכונה.

שר העבודה יואב בן צור:

סימון דוידסון (יש עתיד):

לשרי הממשלה הקודמת באותה תקופה של זמן היו רק 156 נסיעות ו-612 ימים בחו"ל. הבדל של 100 ימים. אתה לא יכול להגיד לי שזה הגיוני. אני אתן לך דוגמה, אדוני השר, אם זה חשוב לך. הרי הכלכלה שלנו נמצאת במשבר. אנחנו רואים את המחירים עולים. אנחנו רואים מה קורה לכל משק בית במדינת ישראל שהולך לקנות מטרנה או חלב או לחם. אני הייתי בטוח ששר הכלכלה, שאמון על הנושא הזה, יעבוד 24/7 – לא 7, 24/6, סליחה – כדי שהמחירים לא יגיעו לרמה הזאת. אז שר הכלכלה של מדינת ישראל, ניר ברקת, טס 13 פעמים לחו"ל. 87 ימים הוא היה בחו"ל. השרה הקודמת, אורנה ברביבאי, בהשוואה – לפי הדוח – טסה ל-15 ימים בסך הכול. השר הזה נסע ל-87 ימים, והיא נסעה ל-15 ימים. המחירים פה ממריאים למקומות שהם הזיה, והבן אדם נמצא בחו"ל. מישהו יכול להגיד לי שזה הגיוני? אלי כהן – 32 טיסות, 75 ימים בחו"ל; חיים כץ, שר התיירות – 12 טיסות – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני, הדקות. את יתר השרים תצטרך לשמור לחוק הבא.

סימון דוידסון (יש עתיד):

נגמר? אוי ואבוי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל יש עוד הרבה חוקים, אז תהיה לך הזדמנות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

יש הרבה תיירות, תיירות נכנסת.

שר העבודה יואב בן צור:

אלי כהן שר החוץ. סימון, אלי כהן שר החוץ.

סימון דוידסון (ועדת המשנה לספורט):

נו, אז מה? אז מה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 292 ימים למלחמה, 120 חטופות וחטופים נמקים בשבי חמאס. לאלה שעודם בחיים אין זמן, חייבים לעשות הכול כדי להביא לשחרורם עכשיו. את כולם – עכשיו. אתמול, בניגוד להבטחות קודמות, הכריז שר החינוך יואב קיש רשמית לראשונה ששנת הלימודים ביישובים שפונו בצפון לא תיפתח. בטח ב-1 בספטמבר 2024 בחצרות בית הספר ביישובי הצפון, במקום לשמוע קולות צחוק של ילדים נשמע קולות נפץ, אזעקות ולחימה – פס הקול של תשעת החודשים האחרונים. הכרזתו של שר החינוך לא מפתיעה, היא ביטוי נוסף להפקרת הצפון על ידי הממשלה, הממשלה שהעומד בראשה נשאל על הצפון וענה בזלזול: הצפון שם. זה ממש כך, הצפון הוא שם, הוא לא עומד לנגד עיני הממשלה, שבמשמרת שלה מדינת ישראל מצטמקת. ממשלת ישראל איבדה את הצפון כבר תשעה חודשים, ולא ברור לאף אחד איך, מתי ואם היא מתכוונת להחזיר אותו. במפגשים שלי עם עקורי הצפון החינוך הוא המדאיג ביותר מבחינתם. ללא מענה חינוכי הם יישארו עקורים עוד שנה נוספת. גם השר יודע שהמתווה העורפי לא מספק, בלשון המעטה, גם אם מנסים לספר לנו אחרת: חוסר במורים, מערכת שעות חלקית מאוד, כל הקשיים שמלווים את החיים רחוק מהבית – משפחות שחיות בצפיפות; עלייה במקרי גירושים; אירועי אלימות במשפחה; אלימות מינית במלונות; סמים, אלכוהול, שוטטות, אובדנות, מוות מבדידות – תנאי חיים בלתי אפשריים לצד אי-ודאות לגבי העתיד. תושבי הצפון שפגשתי כועסים וזועמים כלפי המדינה, שהיא הפקירה אותם, ובצדק. הם לא יודעים מה נזקי ההפגזות הבלתי-פוסקות ואם הבית שלהם עומד על תילו. הם לא ישנו במיטה שלהם, הם לא בישלו במטבח שלהם, הם לא ראו את הנוף הנשקף מחלון ביתם כבר יותר מתשעה חודשים; הם שחוקים, תשושים, מודאגים, חוששים לגורל היישובים, לגורל חבל הארץ היפהפה, שפעם היה להם בית ועכשיו הפך לרצועת ביטחון בתוך המדינה. הם באמת שקופים ונטושים, המדינה לא רואה אותם יותר מתשעה חודשים. באין אופק חלקם כבר החליטו לא לחזור. אסור לנו לאפשר את המשך הפקרת הצפון. המצב לא יכול להימשך. ממשלת ישראל, הגיע הזמן להחזיר את המנדט לעם, כדי שנוכל להתחיל לתקן את מה שהרסת.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, שלוש דקות לרשותך.

מירב כהן (יש עתיד):

אנחנו רגעים לפני שהכנסת תצא לפגרה ארוכה מאוד. קראתי שזאת תהיה הפגרה הארוכה ביותר שהייתה לכנסת מזה שנים – פגרה שנכפתה עלינו, כי אנחנו לא חושבים שצריך לצאת לפגרה, אנחנו חושבים שבזמן מלחמה כולם צריכים להישאר כאן במשכן ולתת שירות לעם ישראל, שנמצא במצוקה. אני מתכוונת להגיע לכנסת בזמן הפגרה, כפי שעשיתי בפגרה הקודמת, לכנס את הוועדה שאני עומדת בראשותה, וכך גם חברי סיעתי. או-טו-טו יכפו עלינו לצאת לפגרה, ותראו במה הממשלה הזו, הקואליציה הזו, בוחרת להתעסק בדיון האחרון שנותר לה, ברגעים האחרונים שנותרו לה להביא חוקים עד ליציאה לפגרה. תראו מה בעיניהם הכי הכי דחוף דווקא עכשיו. אז מה יש לנו היום על סדר-היום של הכנסת שאנחנו, חברי הכנסת, מתבקשים לאשר? חקיקה בנושא הטלפונים הכשרים. מה זה בעצם אומר? שהרבנים יוכלו לקבוע לציבור שלהם למי ניתן להתקשר ולמי לא, זה מה שחשוב כרגע.

שר העבודה יואב בן צור:

למה זה מפריע לך?

יוסף טייב (ש"ס):

זה מה שהציבור רוצה.

היו"ר ארז מלול:

א. זה לא נכון, וב. למה זה מפריע לך?

מירב כהן (יש עתיד):

זה בדיוק מה שזה אומר.

היו"ר ארז מלול:

הם לא אזרחים? חרדים הם לא אזרחים?

נאור שירי (יש עתיד):

אתה יושב-ראש. מה קורה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה אתה עושה? אתה יושב-ראש, אתה יושב-ראש.

מירב כהן (יש עתיד):

זה מפריע לי. בזה צריך להתעסק בזמן מלחמה? מה עובר עליכם? מה עובר עליכם? איפה אתם? כמה מנותקים אפשר להיות מהעם? מהציבור? מהמציאות?

יוסף טייב (ש"ס):

זה מה שהציבור שלנו בוחר.

מירב כהן (יש עתיד):

בואו נעבור הלאה. אחר כך מעבירים סמכויות, עוד סמכויות, לבן גביר. הפעם מה? סמכויות אכיפה של חוקי תכנון ובנייה אצל הערבים, הדרוזים והבדואים. כאילו חסר לנו חומר תבערה במדינה, נותנים לאיש הלא-יציב הזה עוד סמכויות כדי שהוא יוכל לעשות עוד גוג ומגוג בישראל בזמן מלחמה רב-זירתית. באמת ממשלה אחראית מאוד. עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – חוק הג'ובים לרבנים, כדי ששר הדתות יוכל למנות עוד ועוד עובדים במועצות הדתיות – זה מה שדחוף כרגע. נעבור הלאה – חוק של רוטמן ברוח, בניחוח ההפיכה המשטרית, כדי שמי שמפקחים על השופטים לא יהיו ועדה מאוזנת עם שרים, עם ח"כים, עם שופטים, עם לשכת עורכי הדין, אלא רק הפוליטיקאים. בעצם לא עצרנו עם ההפיכה המשטרית, רק שעכשיו אנחנו מקבלים אותה במנות קטנות. נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הארכת ההטבות לערוץ 14. זה דחוף עכשיו. ואני שואלת: אתם לא מתביישים? זה מה שצריך לעשות עכשיו בזמן מלחמה? זה מה שעם ישראל מצפה מכם?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

מירב כהן (יש עתיד):

בושה גדולה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, יוסי, חבר הכנסת טייב, יושב-ראש ועדת החינוך שלי, אני לא יודע על מה יוצא קצפכם. בסדר, אני מבין שמכעיסים, אבל בואו נחשוב כולנו: האם באמת היינו צריכים לצאת לפגרה הזאת? אני חושב שכל אחד בתוך-תוכו מסכים עם זה שבעיתים קשות כאלה – אתמול נסעתי לפגוש בקיבוץ להב את המשפחה של יגב, זיכרונו לברכה, ובאמת, אתה מדבר שם עם אנשים. אני עומד ליד האוטו, מגיע מישהו ואומר לי: תגיד לי, אתם מנותקים? ואין מילים, אין מילים להגיד, לסנגר על זה. אז אתה יכול להגיד: לא, וחברי הכנסת עובדים קשה ויישארו כאן וכו'. אבל עצם האמירה הנוראית הזאת, אדוני היושב-ראש, שבשעה שמלחמה נכפית עלינו, בשעה שחיילי וחיילות צה"ל עובדים, עובדים כל כך קשה ונלחמים על כל דבר, בשעה שאנחנו, יוסי, שרים, יושבים כאן ועסוקים בחוקים לטובת החיילים האלה, לטובת החטופים, לטובת המשפחות, אני חושב שמן הראוי – הייתם צריכים, או לפחות יושב-ראש הכנסת וראש הממשלה היו חייבים לקבל את הצעתנו לא לצאת לפגרה; לדחות את הפגרה ולהיות כאן יום-יום, ולו בשביל האמירה הברורה הזאת לתושבי מדינת ישראל: כנסת ישראל לא יוצאת לפגרה כשיש חטופים בתוך המנהרות. אין לזה אח ורע בשום מדינה. אנחנו המדינה שהחרב מונפת על ראשה, יום-יום נלחמים, בנינו ובנותינו מחרפים את נפשם, חטופים נמצאים במנהרות, המצב הכלכלי קשה, אנחנו חלוקים בתוכנו, יש שסע גדול. לפחות אנחנו כחברי כנסת היינו באים ואומרים: חברים, לא יוצאים. אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה, קבל החלטה. אנחנו, כל הכנסת, נתמוך בה: לא יוצאים לפגרה. עדיין לא מאוחר. ואני באמת קורא לחבריי וחברותיי להגיע לכאן ולהיות בוועדות. יש לנו הרבה מאוד נושאים לטפל בהם, וגם אם לא יהיו מליאות של הכנסת, אנחנו צריכים להיות כאן ולהסביר לציבור שמה שנכפה עלינו, אנחנו – ביכולתנו, בכוחנו, לבטל. אנחנו נהיה כאן. תודה רבה, אדוני.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, אם אתה רוצה להוריד את השסע, עדיף שלא יהיה פה – פחות דיונים במליאה. המליאה הזו רק מגבירה את השסע פה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני, גם אתה וחברך – – –

היו"ר ארז מלול:

לא, לא, אני מדבר על כולם. אמרתי "אתם"? אמרתי "מליאה", ידידי. חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חברת הכנסת נאור שירי.

נאור שירי (יש עתיד):

מה "חברת"? מה "חברת"?

היו"ר ארז מלול:

חבר. ואי, ואי, הוא בלבל אותי. מאיר בלבל אותי. חבר הכנסת נאור שירי, סליחה.

קריאה:

מדינה ליברלית.

היו"ר ארז מלול:

לא, היא הסתכלה עליי – סליחה. טעיתי, טעיתי, טעות, אצל נאור עוד.

נאור שירי (יש עתיד):

קודם כול, גברת היושב-ראש, כנסת נכבדה.

היו"ר ארז מלול:

אתה מחזיר. לא תיקום ולא תיטור.

נאור שירי (יש עתיד):

חס וחלילה, זה בהומור. לא רק אתה טעית, עדיין על השלט בכניסה לחדר שלי חושבים שאני שירי ולא נאור, אבל בסדר, שטויות.

שר העבודה יואב בן צור:

– – – שינוי, נו, מה?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא, את השינוי אני משאיר לכם. קודם כול, אני רוצה לעדכן אתכם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע אם שמתם לב לזה שכבר כמעט חודש אין במדינת ישראל רבנים ראשיים. תדעו לכם, בכל בוקר שאני עומד בפקקים אני מרגיש את זה.

קריאה:

אתה חושב על זה.

נאור שירי (יש עתיד):

ממש. אבל זה כמובן בחצי הומור, כי אני רוצה להתייחס. אני דווקא אנצל את זה ששר השיכון פה. קודם כול, תודה רבה – אני מניח שכולם, כל חברי הכנסת קיבלו ספרון תפילה ממשרד השיכון. לא קיבלתם? תבדקו בדואר הקרוב לביתכם או באיזה דואר.

היו"ר ארז מלול:

לא, לא קיבלנו. הוא בטח חילק רק לאשכנזים.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא, אני לא אשכנזי, אבל בסדר. תפסיק כבר עם התפיסה המעוותת שלך. משרד השיכון שלח – – –

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

רק לאלה שלא – – –

נאור שירי (יש עתיד):

בדיוק. תודה רבה. אני מודה לך על המתנה של ספרון התפילה. הייתי שמח לקבל ממך דירה בהנחה והנחות בדיור, ושירדו מחירי דיור – אבל אתה יודע, כל אחד והתפקיד שלו. התפקיד שלך זה להתפלל, אבל – – – קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> דיור ציבורי, דיור ציבורי.

נאור שירי (יש עתיד):

אני רוצה לזעזע אותך, אדוני היושב-ראש. תדע לך, לפני שבועיים-שלושה היו חסימות כבישים משמעותיות, הותקפו אנשי ציבור באבנים, מכוניותיהם ניזוקו על ידי קומץ אלים ביותר, שהרשה לעצמו לתקוף פיזית אנשי ציבור במדינת ישראל. ידעת את זה, אדוני שר העבודה? שמעת על הדבר הזה, שהותקפו שרים, שר ושר לשעבר במדינת ישראל, והיו צריכים לחלץ אותם כאילו מהקסבה בטול כרם? שמעת על זה? שר העבודה לא שמע על זה. השרים שהותקפו הם שר השיכון הנוכחי והשר ליצמן, שר הבריאות לשעבר. אני באמת דואג לכם. כשראיתי את התמונות, הזדעזעתי.

היו"ר ארז מלול:

יוראי, יוראי, אתה מפריע.

נאור שירי (יש עתיד):

אני רק רוצה לשער, אם חס וחלילה היו נתקפים שרים בהפגנות בקפלן, למשל, או באחת ההפגנות של המהפכות – אתה ראית מה עשו למכונית של השר גולדקנופ? מילה אחת לא שמעתי ממך. מילה אחת לא צייצת על התקיפה של השרים, מילה אחת לא צייצת. לא שזה בסדר, וגם לא שתקפו אותך – אם תקפו אותך, זה לא בסדר. אבל לפחות אני בא ואומר את זה. אם היו תוקפים אתכם, חס וחלילה, הייתם עולים לפה כמו שעליתם להגן על העיתונאי זוכה פרס הפוליצר ינון מגל. איך לא דיברתם על זה שתקפו שרים באבנים? ניפצו את השמשות של הרכב. ניסיון לינץ', ומפה – צרצרים. כי זה, אדוני שר המשפטים, ממחיש בצורה הטובה ביותר את היותכם פוזיציה לחלוטין. הרי אם זה היה אצלנו, הייתם קופצים על שולחנות פה ומטיפים לנו מוסר ואומרים שאנחנו גורמים לרצח הבא. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לא, דילגת עליי.

היו"ר ארז מלול:

אה, שרון, חבר הכנסת שרון ניר. עוד לא התעוררתי. עוד לא שתיתי.

קריאה:

חברת הכנסת, חברת הכנסת.

היו"ר ארז מלול:

לא, חברת הכנסת – אמרתי.

קריאה:

לא, אמרת "חבר הכנסת".

היו"ר ארז מלול:

לא, אמרתי "חברת". אתה לא שומע. תראה במסך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרים נכבדים, אני רוצה לשאול את השרים באיזה פרלמנט בשעת מלחמה יוצאת הכנסת לפגרה של 91 יום. פגרה של שלושה חודשים מבטאת ניתוק מוחלט ואובדן המצפן המוסרי. בזמן שמדינת ישראל נמצאת במלחמה, מלחמה קיומית, בזמן שאירע פה המחדל הגדול בהיסטוריה, שרשום על שם הממשלה הזו; בזמן שלוחמינו הגיבורים נלחמים בצפון, בדרום, למעלה מתשעה חודשים; כש-120 חטופים וחטופות נמקים במנהרות החמאס; בזמן שעשרות אלפי אזרחים נמצאים תשעה חודשים במציאות אקראית וארעית, לא בבתים שלהם, תחת מתקפת ירי בלתי פוסק בצפון; כשרק אתמול שר החינוך מודיע לילדי הצפון שהם לא ישובו לשנת הלימודים הבאה, ולמעשה כבר יאבדו את השנה הנוספת שלהם, שכוללת – כמו שאתם יודעים, ילדים צריכים התפתחות אישית, שגרת חיים ברוכה, חוגים – אז שום דבר לא יהיה בזה; כששעון העצר חל על כל כך הרבה חלקים בחברה הישראלית – בזמן הזה, רבותיי, הכנסת חייבת להמשיך לעבוד למען אזרחי מדינת ישראל. כל בר-דעת מבין שבזמן מלחמה זו לא העת לקחת פאוזה, לא מהמליאה ולא מהחקיקה. הכנסת צריכה להמשיך לתפקד בכל הכוח עבור האזרחים. מדובר בהחלטות קריטיות שעשויות להשפיע גם על מהלך המלחמה, גם על החיים של האזרחים, גם על היכולת של המדינה להתמודד עם האיומים העכשוויים. ובואו, יש פה גם איומים מתפתחים. אנחנו לא חיים באיזה מצב סטנדרטי. רבותיי, לעזוב את העבודה ולצאת לפגרה בזמן הזה הוא מהלך עם אפס אחריות, פשוט אפס אחריות. לא ברור לי כיצד אפשר להעלות על הדעת שחברי כנסת יורידו הילוך בשעה הנוכחית, אדוני. בעיניי, היציאה לפגרה משקפת אפס דוגמה אישית, והיא בלתי מתקבלת על הדעת. זה פשוט לא לוקח. אני חושבת שעדיין יש מקום לשקול מחדש את ההחלטה הזו, ולהחליט שכולנו – אבל כולנו מחליטים שאנחנו מוותרים על הפגרה, עובדים 91 יום למען אזרחי מדינת ישראל ולכל חלקי החברה הישראלית, שסובלים קשה מאוד, אדוני, סובלים קשה מאוד. זו החלטה שהממשלה והקואליציה צריכות לקבל. כולנו נהיה פה.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

הכנסת ריקה – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אנחנו צריכים להחליט החלטה מותאמת למלחמה, אדוני.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי הכנסת – אדוני היושב-ראש, אני מבין שדחו את החוק שלך ליום ראשון.

היו"ר ארז מלול:

לא יודע, לא מעודכן.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אני אעדכן אותך. דחו את החוק ליום ראשון, כי כרגע שר המשפטים, שגם נמצא פה, לפחות לפי פרסומים – –

רם בן ברק (יש עתיד):

זרים.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – לפי פרסומים זרים, מנהל משא ומתן עם אדון בן גביר, שיהיה באיזשהו פורום שלא בדיוק ברור מה תכליתו. בן גביר אומר שהוא יקבל כוח שם בהחלטות להחליף את קבינט המלחמה. מעניין מה יגידו היתר. אבל בסוף, בסוף, היושב-ראש, דחו את החוק שלך ליום ראשון. מוזר ומשונה; מנהל משא ומתן שבן גביר ישב באיזשהו פורום שיחליט. מחר ראש הממשלה פוגש את ביידן, פוגש את המועמדת, פוגש את המועמד הנוסף ביום חמישי. מה הוא יגיד לביידן? מצאתי את האיש הכי מתאים לעזור לי לנהל את המלחמה ולהחזיר את החטופים? בטח ביידן יגיד לו: תקשיב, רעיון ענק, שלחת את יריב לוין, את השר יריב לוין – ההוא שיום לפני הסיפור עם דרעי, אם אתה זוכר, כי זה במפלגה שלך, החליט על המהפכה המשטרית – לעשות דילים על הראש שלכם, ולהכניס את האדם הכי מסוכן שיש היום; לא שהוא מסוכן במעשים, אלא מסוכן בדיבורים, והדיבורים מסוכנים. לא יקרה שום דבר. מה זה לא יקרה? החוק יעבור ליום ראשון. היום אתם תצביעו בעד – שומע, חבר הכנסת מלול?

היו"ר ארז מלול:

אני שומע כל מילה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתם תצביעו בעד העברת הסמכויות לבן גביר על אכיפת מקרקעין, כי ביבי יבטיח לכם: תנו לי רק לחזור מארצות הברית. אני חוזר במוצאי שבת, וביום ראשון נעביר לכם את מה שאתם רוצים. בינתיים אני אשקר קצת לביידן שהכול בסדר, ולא יקרה; אני אשקר לבן גביר שהוא יהיה בפורום, ואני גם אשקר לכם. יום שני יום חדש. כל יום והשקר שלו. מעניין מה יש ביום שלישי הבא, כי זה פעמיים כי טוב. זאת הממשלה, זאת התנהגותה, זאת יכולתה. בן גביר, השר של המשילות, כשיש התפרקות טוטלית – אתם הגשתם, יחד איתנו, בשבוע שעבר הצעה לסדר-היום על הפשיעה וחוסר היכולת של מדינה לטפל בעניין. את מי שלחתם לענות? זה היה סטנדאפ. בן גביר יצא אחרי שהוא גמר לנאץ פה אנשים, ועלה השר התורן דיכטר. מי היה מאמין? ראש שב"כ לשעבר קורא מן הכתב כמי שכפאו שד – כמי שכפאו שד – את מה שכתב היעד שלו. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת סגלוביץ', אתה יודע מה האבסורד? שמי שנותן לו את הכוח זה אתם. להתנגד לבן גביר – מי שנותן לו את הכוח זה אתם. אם לא הייתם מתנגדים, הוא גם לא היה גם – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, זו הבדיחה הכי טובה הבוקר.

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

איך אומרים? עושה מעשה – איך, הרב יואב? כזמרי ורוצה שכר כפנחס, משהו כזה. יש משפט כזה, לא?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בוא נפסיק לתת לו את הכוח ביחד, ארז. צאו מהממשלה – – – אנחנו אשמים, לא אתה, שיושב עם הליצן הזה בממשלה.

היו"ר ארז מלול:

טוב, חבר הכנסת חמד עמאר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בשלושת השבועות אי-אפשר לספר בדיחות במליאה. אתה יודע את זה.

היו"ר ארז מלול:

טוב, טוב, בסדר, בדיחה. אתם עוזרים לו ואחרי זה באים – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא אתה, שיושב איתו בקואליציה – אנחנו אשמים.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, כבוד חברי הכנסת, אנחנו האופוזיציה אשמים בכול. גם ב-7 באוקטובר אנחנו אשמים; גם במה שקורה עם האלימות במגזר הערבי והרצח במגזר הערבי האופוזיציה אשמה; ביוקר המחיה האופוזיציה אשמה; בריסוק הכלכלה של מדינת ישראל האופוזיציה אשמה. הרי אין ממשלה שתנהל. אנחנו צריכים להאשים מישהו, אז מאשימים את האופוזיציה. אז אנחנו אשמים. אבל אני בכלל לא עליתי לדבר על מי אשם, כי מצבנו כל כך גרוע במדינת ישראל, שאיפה שלא תיגע תמצא שיש בעיה, ובעיה מאוד גדולה. אני רציתי לדבר על הפגרה. אנחנו בישראל ביתנו הוצאנו מכתב לפני יותר מחודש ליושב-ראש הכנסת. ביקשנו ודרשנו ממנו לבטל את הפגרה. שלא יישמע פוליטי, אני יודע שהכנסת יוצאת לחופשה מרוכזת של שבועיים. זה קורה בסביבות 15 באוגוסט עד 1 בספטמבר. כל שנה הכנסת יוצאת לפגרה. אבל חברי הכנסת יוצאים עכשיו לשלושה חודשים. היינו לוקחים את השבועיים האלה, הכנסת הייתה יוצאת לפגרה, גם חברי הכנסת היו יוצאים לפגרה, ואז ב-1 בספטמבר כולנו חוזרים לעבוד. אנחנו במלחמה. השרים, אם אתם לא דנים בנושא של המלחמה בממשלה, וראש הממשלה לא משתף אתכם בשום דבר, אז אני רוצה להזכיר לכם שאנחנו במלחמה. וכשאנחנו במלחמה, לא יכול להיות מצב שהכנסת לא קיימת, בית המחוקקים של מדינת ישראל לא עובד. אנשים נמצאים במנהרות, לא ראו שמש כמעט עשרה חודשים.

שר העבודה יואב בן צור:

הוועדות עובדות.

היו"ר ארז מלול:

השרים עובדים. הממשלה עובדת.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אנשים נלחמים, חיילים נמצאים בתוך עזה, חיילים נפצעים ונהרגים בצפון, אזרחים נהרגים בצפון, והממשלה עובדת? הממשלה צריכה כנסת, בית מחוקקים. המדינה מורכבת משלוש רשויות, ואתה לא יכול להשבית רשות עיקרית – הריבון. לא הממשלה היא הריבון – הריבון הוא הכנסת. לכן הכנסת צריכה לעבוד, לא רק הממשלה. אני לא מצליח להבין איך אני יכול להיות בחופשה, לשבת בבית, לצאת לטייל, כשהחיילים שלנו נלחמים בעזה. איך אני יכול לשבת בבית כשהחטופים שלנו נמצאים בתוך המנהרות? אני לא מצליח להבין את הממשלה. אני לא מצליח להבין את יושב-ראש הכנסת. היה צריך לקבל החלטה ברורה שהכנסת ועובדי הכנסת נמצאים בחופשה רק שבועיים – מגיעה להם החופשה הזאת, של שבועיים. אנחנו נהיה בחופשה. אבל אנחנו נהיה בחופשה של שלושה חודשים, וזה הרבה הרבה זמן. וחבל שיושב-ראש הכנסת לא קיבל החלטה אמיצה והשאיר את הכנסת פועלת.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. אחריו – חבר הכנסת ולדימיר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השר וסרלאוף, מי אתה חושב שאתה? מי אתה חושב שאתה שתשווה את הזוגיות של צפריר ושלי לגילוי עריות? מי שמך להתערב במערכות היחסים של אזרחי ישראל? אני מבין שהקונספט של אהבה היא אהבה, של משפחה היא משפחה, של זוגיות היא זוגיות, זר לך, אתה לא כל כך מתחבר אליו. זאת בעיה שלך. אם אתה מתעסק בנישואים של אב לבתו, בנישואים של אח ושל אחותו, זאת בעיה. זאת בעיה שלך, ושלך בלבד. אני רוצה להגיד לך: אם אתה חושב שאתה תמשיך להפיץ פחד ושנאה כנגד הקהילה הגאה, אתה טועה. אני רוצה להזהיר את השר וסרלאוף ואת כל השרים הכהניסטים מעוצמה היהודית: נגמרו הימים שאתה מפיץ פחד ושנאה כנגד חברות וחברי הקהילה הגאה. תפסיק להסית נגדנו. לא יכול להיות, לא יכול להיות ששרים וחברי כנסת מהקואליציה הזאת יעלו לכאן ויסיתו נגד חברות וחברי הקהילה הגאה. זאת הממשלה הכי הומופובית בתולדות ישראל. בלתי נסבל. פשוט בלתי נסבל. אנחנו סיימנו להכיל את הרעל שהממשלה הזאת, שהשולחן הזה מפנה לעברנו. נגמרו הימים האלה. מה שהיה לא יהיה. מה שהיה כאן בשנה האחרונה לא יהיה. לא לחינם יש עלייה תלולה בעבירות האלימות נגד חברות וחברי הקהילה הגאה בישראל. זה ייגמר. השר וסרלאוף, מי שלא יודע, הוא השר לפיתוח הגליל והנגב. נגמרו לך הדברים לעשות? אתה משועמם? מפלטך הוא להסית נגד חברות וחברי הקהילה הגאה בישראל? תתבייש לך. אתה אמור לשרת את כל אזרחי ישראל. מה אתה חושב לעצמך שאתה עושה? תתבייש לך.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היושב-ראש, גם בזה אנחנו אשמים, לא? תגיד.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, השר גולדקנופ, אתה שמעת שהשר לוין מקים עכשיו לבן גביר איזה פורום מפלסטיק שהוזמן בדיוק אתמול מעלי אקספרס, ללא שום סמכויות? עושים מבן גביר צחוק. מה אתה חושב על זה? שמעת על זה?

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

לא.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

סתם מעניין. תחשוב על זה. אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תגיד ליושב-ראש – הוא יגיד לך: אנחנו אשמים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

חבריי חברי הכנסת, רוב מוחלט של אזרחי מדינת ישראל בעד הקדמת הבחירות היום, ובעד החלפת הממשלה הכושלת של נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר. הם כבר מבינים שלהפיל את ממשלת נתניהו זה לא להפיל את ממשלת הימין; כי אין שום קשר בין הליכוד של היום לבין הימין האידיאולוגי – לא ביטחונית, לא כלכלית ולא חברתית. אגב, מבחינה כלכלית הליכוד היום הוא בכלל מפלגת שמאל מובהקת – סליחה, חבר הכנסת קריב.

גלעד קריב (העבודה):

אני מבקש שלא תכתים את שם השמאל.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

סליחה, חבר הכנסת קריב. אבל הכי חשוב, חברים, הממשלה הזאת היא ממשלה לא מתפקדת ולא מקצועית. זאת ממשלה כושלת, ממשלת לגו. בממשלה החדשה הרחבה והמתפקדת שתקום כאן בשנה הקרובה – והיא תקום – אנחנו חייבים שר אוצר שמבין במקרו-כלכלה ובהשפעה של מקרו-כלכלה על החיים עצמם, ושגם מקובל על הקהילה העסקית הבין-לאומית; אנחנו חייבים שר כלכלה שלעיתים נמצא בארץ, עוסק במאבק ביוקר המחיה ובקידום הרפורמות המבניות בכלכלת ישראל; אנחנו חייבים שר חינוך שדואג לתלמידי ישראל, מחזק את החינוך הממלכתי על כל הזרמים שלו, ולא נכנע פעם אחר פעם לשחיתות הסקטוריאלית; אנחנו חייבים שר משפטים שמחזק את עצמאותה של מערכת המשפט ומקדם מנגנונים להגנה על זכויות הפרט ולא להפך; אנחנו חייבים שר לביטחון פנים שהוא לא ליצן ועבריין מורשע; אנחנו לא צריכים כלל את שר המורשת, ואת שר המסורת, ואת השר לשיתוף פעולה אזורי, ואת שרת ההתיישבות, ואת שר התפוצות, ועוד הרבה שרים פיקטיביים ומיותרים, שגם בוזזים – –

גלעד קריב (העבודה):

גם השרה להגנת הסביבה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – את כספי הציבור וגם מוסיפים על חוסר התפקוד הכללי של הממשלה. במקום ממשלה בזבזנית, משיחית, מופקרת וכושלת – ממשלה ציונית, מקצועית ומתפקדת. זה צו השעה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפרגן לממשלת הימין על מלא מלא על סיום כנס מלא בהישגים חשובים שקידמו ופיתחו את מדינת ישראל ותושביה. בואו נתחיל במובן מאליו, הכי חשוב – הביטחון. איזה יופי – הצפון נטוש, התושבים מפונים, יורים כטב"מים רק על אלה שלא סופרים אותם; בדרום עוטף עזה מופקר, תושבים נחטפו, נרצחו, בתיהם נבזזו, הגדר עדיין פרוצה, אחרי שנים של טפטופי ירי שהכילו, ואחרי שנים של מזוודות מזומנים לחמאס. אילת – איזה יופי. התימנים גילו את אילת, חברים. יש אילת, יש חזית מול החות'ים. לא מספיק חזיתות – שבע חזיתות, שיא ממלחמת העצמאות. ביהודה ושומרון הכול בוער, חברים, תאמינו לי, מניסיון אישי. ממש ימין על מלא מלא. מלא מלא חרטא. בממשלה הקודמת, אני אזכיר לכם, ממשלת השינוי, אתם ספרתם פיגועים. שר ההבטחות הריקות בן גביר – בזמן שלו יש עלייה בכל מרכיבי הפשיעה, אין משהו שהשתפר, הוא היה רץ לזירות פיגוע ורוקד סמבה על הדם. או בואו נזכור, שר ההפקרות באוצר סמוטריץ' הניף פה, בנקודה הזאת, את התמונה המחרידה בהשבעת הממשלה וגם צייץ. מה הוא צייץ? אתה זוכר, רם בן ברק? הוא צייץ: הם לא יוכלו להצביע יותר, עם תמונות של אלו שנרצחו בפיגועים. כן, בצלאל רקד על הדם. רוצה לדבר עכשיו, בצלאל סמוטריץ'? אתה רוצה להתנצל? לעשות קצת חשבון נפש? לא נשכח שאתה גם שר הביטחון, חלק מהביטחון – הביטחון השלילי, חוסר הביטחון. ממלכתי עלק. אתה רוצה להתנצל לפני 1,500 ישראלים שלא יוכלו להצביע יותר? אז הינה, אנחנו כמעט עשרה חודשים אחרי הטבח הגדול בתולדות ישראל, עדיין מפונים, עדיין חטופים, עדיין לא התחיל השיקום, אבל הי, יש רשימת אשמים. זה תמיד לא אתם, אף פעם לא אתם. אתם תמיד מתרצים, תמיד מתבכיינים, תמיד מדברים על משילות, אבל אפס – אפס בתוצאות, אפס בביצועים. כן, שנה וחצי לממשלת הימין על מלא מלא. מלא מלא אפס.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. אחרון הדוברים – חבר הכנסת מתן כהנא. אחרון הדוברים, עוד לא, מתן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בוקר טוב, אדוני. כנסת נכבדה, השרים כאן, בוקר טוב גם לך, שר השיכון, שר העבודה והרווחה.

היו"ר ארז מלול:

שר העבודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שר העבודה. הוא עושה עבודה טובה. עבודה, טובה – יצא חרוז, ראית? אגב, אני חייבת להרגיע כי ראיתי ש-all over the news זה שחוק הרבנים ירד. אז יש לי חדשות בשבילכם: הוא לא היה אמור בכלל לעלות בתוך רשימת החוקים. אבל הינה, הליכוד עושים שרירים וזה עובר ליום ראשון. להרגיע אתכם – זה לא היה אמור להיות בכלל. תאמינו לי, אני יודעת איזה חוקים עולים היום. זה נכתב כאיזשהו "תחזיקו אותי".

מיקי לוי (יש עתיד):

מירב, זה פרץ לחדשות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז הינה, חבל שלא מתקשרים אליי מדי פעם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ביום ראשון זה יהיה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש מצב. תלוי איזה סידור יעשו לבן גביר. יביאו לו איזה לגו מאבו עלי אקספרס, ויגידו לו: הינה, קח, בן גביר, מצאנו לך קבינט משלך. די, נו, בחייאתכ, או שאתה בקבינט – כתוב ק-בי-נט – או שאתה באיזה משחק ילדים שהמציאו לך. אבל בסדר, מישהו צריך לתת משהו, הוא בלחץ. צריך לתת לו משהו. אבל בואו נרגיע אתכם – האירוע מראש מיותר. אבל בכלל באתי לדבר על משהו אחר.

היו"ר ארז מלול:

את יכולה להגיד גם מתי מסיימים היום? אם את יודעת איזה חוקים עולים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה ממהר? יש לי את כל הלילה, ישנתי טוב. אני רואה שאתה מרוצה. אני רוצה לדבר איתך על שיא הניתוק, כי אני לא מצליחה להתאושש ממה שראיתי בחדשות אתמול. לא מסוגלת להכיל את האירוע הזה שבאמת, בזמן שהחטופים נמקים, הצפון מופגז, המלחמה בעיצומה, המטוס אייר-פורס ביבי מחליט, כנראה, לפי הספקולציות, להישאר לסוף שבוע במיאמי. עכשיו, תקשיבו, ניתוקים ראיתי כאן הרבה. לא חסר, גולדקנופ, אתה זוכר.

גלעד קריב (העבודה):

יש ליאיר יום הולדת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל לעשות סופשבוע עם הבן שלך? תקשיבו, אם לפיד – לא היה סיכוי בעולם, בעולם, אין סיכוי, אבל נגיד, נגיד שלפיד – אתם יודעים מה היה קורה פה? מה היה קורה כאן, איזה בלגן, איזה קללות? איפה אנחנו חיים? מה קורה לכם? אני תמיד חשבתי שהמחלקה הזאת מאוד מאופיינת כמחלקת הדגים הקפואים. תמיד, אף פעם לא החזקתי שם שיש קולות חזקים; אולי מדי פעם טלי גוטליב אומרת משהו בניגוד לזרם של הדגים.

נאור שירי (יש עתיד):

גם ינון אזולאי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל לטוס לסוף שבוע במיאמי? אגב, ומה עם המשפחות של החטופים? מה, ישלחו אותם בטיסות של אל על הביתה? מה זה הדבר הזה? אל תדאג, אני מסיימת, ואפילו יש לי עוד ארבע שניות.

היו"ר ארז מלול:

לא, קחי, אני אמרתי לך לסיים?

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

ראית? פרגנתי לך לפני שנכנסת. פרגנתי לך לפני שנכנסת. נכון פרגנתי לה? שמעתם?

היו"ר ארז מלול:

זה יעלה לך ביוקר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אין לי בעיה. עכשיו ברצינות. העובדה שאנחנו בזמן מלחמה, שהמדינה בוערת, שתלמידים בצפון, אין להם לאן לחזור ב-1 בספטמבר ו"אייר-פורס ביבי" כנראה ימשיך לסופשבוע במיאמי כי יש יום הולדת לבן – תקשיבו, אין ניתוק כזה, לא יהיה ניתוק כזה – הינה, אני אומרת לך, גולדקנופ, אפילו מאז הצעיף של לואי ויטון. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא – אחרון הדוברים.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

שלום, אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת, יש פה היום יום שלם שבו, חוץ מהחוק הזה, בגדול אף אחד מהחוקים האחרים לא עוסק במלחמה. אז רוצה להזכיר לכם שאנחנו בתקופת מלחמה ולהקריא לכם משהו ששלח לי לוחם מילואים שעומד לעשות 240 ימי מילואים השנה. ככה הוא כותב: אני חייל, לוחם ומפקד מילואים בצו 8 מתאריך 7 באוקטובר. אני עצמי בעל עסק בתחום הקרמיקה, יש לי חנות קרמיקה וכל הגמר של הבנייה. הקמתי את העסק הזה מאפס. העסק פעיל כבר שלוש שנים, ואתה יודע איך זה עד שעסק מתחיל לתפוס תאוצה. אז ברוך השם התחלתי לעלות על הגל, ולצערנו קרה מה שקרה, ובלי היסוס התייצבתי לשמור על המדינה שלי. אני אבא לשבעה ילדים. גם אשתי עצמאית, ולאור המצב והתקופה הקשה, היא נאלצה לסגור את העסק שלה, שהיה קיים חמש שנים, ונאלצה להיות עם הילדים בבית. בעקבות המלחמה שלא נגמרת חזרו לנו צ'קים וחיובים על אין כיסוי – כידוע, זו בעיה גדולה כשחוזר צ'ק על אין כיסוי – אבל מה לעשות שאתה במילואים, ואשתך בבית עם הילדים ולא בעסק? פשוט חסר שליטה. השבוע השתחררתי מהצבא, קיבלנו ימי חופשה. אבל כשאתה עצמאי אתה מחויב לחזור לעסק מייד. אני נכנס לטפל בבנקים, ובגלל כל החזרות של הצ'קים, הבנקים מתנהגים איתנו – –

היו"ר ארז מלול:

מירב, מירב, די.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

– – הבנקים מתנהגים איתנו כמו עם אחרון הפושעים – בואו, כבוד השרים, תקשיבו למה שכותב לכם מילואימניק שעושה 240 ימי מילואים. בבקשה ממך, תדאג שבנק ישראל – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הם לא מכירים. הם לא מכירים מילואימניקים.

היו"ר ארז מלול:

לא להפריע. לא להפריע.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

בבקשה ממך, תדאג שבנק ישראל ימחק לנו את כל ה-BDI השלילי, ולהורות לבנקים לא לספור את מה שהיה בזמן המלחמה, במיוחד לאנשי המילואים, שמסרו את נפשם למען המדינה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ינון, הוא מדבר אליך. תכיר מילואימניק עובד.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אני רק מבקש למחוק את ההיסטוריה השלילית לי ולאשתי שנצברה בזמן המלחמה, ויחס שווה מהבנקים. בנוסף לכל זה, לאחר תקופה של כמה חודשים שהיינו בפעילות אינטנסיבית, שחררו אותנו בידיעה שאנחנו אמורים לחזור לפעילות תוך מספר שבועות. תקופה כזו לא מאפשרת לנו כעצמאים לחזור לשגרה. לוקח זמן, וכסף ילך לאיבוד אם לא יהיה רצף. אין לנו את היכולת ואת הזמן להרים את העסק בחזרה. תשמע, אדוני היושב-ראש, תראה את הזעקה של מילואימניקים – זעקה של מילואימניקים.

שר העבודה יואב בן צור:

תבקש ממנו שיפנה אליי.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אז אני אבקש ממנו לפנות אליך, ואני יודע שאתה תעזור לו, אבל אתה יודע, הוא אחד מני רבים. הוא אחד מני רבים, השר בן צור.

שר העבודה יואב בן צור:

יש רבים שפנו, ועזרתי להם.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אני יודע שאתה תעזור, אבל הזעקה הזאת של מילואימניקים שעושים 240 ימי מילואים – באמת, אדוני היושב-ראש ורבותיי השרים פה, במיוחד אתם, אתם מאחינו החרדים – אני פשוט כאילו לא יודע איך לבטא – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הם לא מכירים את זה. יפה שתעזרו להם. יפה שתעזרו להם.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

לא, עזוב עכשיו.

היו"ר ארז מלול:

די, די, די, נו, רק חזרת. די.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אני לא יודע איך לבטא את הבקשה שלנו.

היו"ר ארז מלול:

מדברים פה על משהו רציני, אתה לא חייב – די עם – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הם לא מכירים מילואימניקים כאלה. אתם לא מכירים. אתם לא מכירים.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אלעזר, עזוב. עזוב, אלעזר. אתה יודע, אתה תעמוד פה, תדבר איך שאתה רוצה.

היו"ר ארז מלול:

בדיוק.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אני רוצה לפנות לאחים החרדים שלנו ולבקש מכם, לבקש: אתם חייבים להצטרף אלינו למאמץ הזה להגנת המדינה. חייבים להצטרף אלינו למאמץ להגנת המדינה. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר העבודה הרב יואב בן צור לסכם את הדיון. לא מסכמים? אפשר הצבעה? חבר הכנסת אופיר, אופיר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אפשר להצביע.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, נא תפסו את מקומותיכם. נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 250) (תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 250) (תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 52 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 250) (תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. רגע, שנייה, השר, שנייה. אני רוצה באמת לכבד את חבר הכנסת לשעבר אביר קארה, שאני יודע מה הוא עושה היום למען העצמאים והמילואימניקים. יישר כוח.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבריי השרים, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת לשעבר קארה, שלום לך – אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה), התשפ"ד–2024. לצערי, אני חשבתי שצריך לעשות אותה הוראת קבע. אני מקווה שבקרוב נעשה את זה, יש לנו דיונים. עניינה של הצעת החוק הארכת הוראת השעה בארבעה חודשים בעניין השחרור המינהלי המורחב הקבוע בחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר מס' 57. כמו כן, מוצע לקבוע כי תקן הכליאה בכלל בתי הסוהר יוסיף לעמוד על 14,500 מקומות כליאה לתקופה של ארבעה חודשים. מנגנון השחרור המינהלי המורחב נחקק כהוראת שעה, והוא מהווה את אחד האמצעים המשמעותיים מאוד שננקטו כדי לצמצם את הצפיפות במתקני הכליאה, וקידום העמידה בפסיקת בג"ץ לעניין שטח המחיה המינימלי לאסירים ועצורים. הוראת השעה הוארכה מעת לעת תוך שהוכנסו בה שינויים. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל מצבת הכלואים, כמו שאתם יודעים, עלתה בצורה מאוד מאוד משמעותית. רק אתמול ביקרתי עוד ביקור בכלא קציעות, והתרשמתי מהמסירות הכל-כך גדולה של אנשי שירות בתי הסוהר, של נציב שירות בתי הסוהר רב-גונדר קובי יעקובי, של הממ"ז גונדר חזי, של מפקד הכלא – באמת, של עוד ועוד גורמים, שראיתי איך הם עובדים, איך הם פועלים ועושים כדי להתמודד עם הצפיפות הכל-כך גדולה. אדוני היושב-ראש, גם כשמקודמים צעדי בינוי של אלפי מקומות כליאה – אלפי מקומות, כבר הוספנו 2,000 ואנחנו בונים ובונים ובונים עוד – אין בפעולות החשובות הללו בכדי לתת מענה לעלייה המשמעותית – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

למה שחררתם מחבלים, איתמר?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – המהירה, החדה, בהיקפי הכלואים נוכח המעצרים הרבים בתקופת מלחמת חרבות ברזל. על כן, ישנה חשיבות להאריך את התוקף של הפתרונות שיישמנו בעבר, ולאור האמור, כיוון שהפסקת הובלתו של מנגנון השחרור המינהלי המורחב תביא לעלייה נוספת במצבת הכלואים בשירות בתי הסוהר ולהגברת הצפופים, מוצעת הצעת חוק. אדוני השר לשעבר חבר הכנסת פורר, תקרא את ההצעה. ההצעה לא מדברת על אסירים ביטחוניים, אני החרגתי אותם. זה, אגב, היה הוויכוח. זה היה הוויכוח עם הייעוץ המשפטי. הם רצו לא להחריג, ואני אמרתי: אין דבר כזה, בשחרור מינהלי לא משתחרר אפילו אחד שרק דיבר בצורה לאומנית. ברוך השם, עמדתי התקבלה. עמדתי התקבלה.

גלעד קריב (העבודה):

ברוך השם.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

במהלך תקופת – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת פורר, די.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בממשלה שלכם עשו הקלות לביטחוניים – אצלי, כמו שאומרים, בכלא קציעות – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

משחררים אותם כל לילה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בכלא קציעות הד'א מג'נון. הד'א מג'נון, ואני גאה בכך – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

כל לילה הם משתחררים. משתחררים כל לילה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אני גאה בכך שאנחנו בתקופתי שינינו את כל התנאים. נתתם להם בשר כבש – נגמר; נתתם להם הפקדות בקנטינות – נגמר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – יותר.

היו"ר ארז מלול:

די. חבר הכנסת עודד פורר, די.

קריאה:

שחררת מחבלים עם דם על הידיים ללא תמורה. שחררת את מנהל שיפא.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נתתם להם שמונה שעות, שמונה שעות, סיורים בחצר – נגמר; נתתם להם מעמד דובר – היה דובר, אדוני היושב-ראש, זה פשוט מדהים, מי שרצח הכי הרבה יהודים קיבל מעמד שנקרא דובר. הוא היה מנהל הכלא. באתי למשמרת שלי – נגמר. תלמדו איך לעבוד, אבל זה בסדר, ייקח לכם קצת זמן. אני רק אסיים ואומר שבמהלך תקופת הארכת הוראת השעה אנחנו ממשיכים לעבוד, כמו שאמרתי, כדי ליצור עוד ועוד מקומות. כמו כן, יש כאן בהוראה הזאת תקן כליאה של 14,500, ולאור כל אלה ולאור התנופה והעבודה הכל-כך חשובה שנעשית בשירות בתי הסוהר, שמעולם, מעולם לא נעשתה כמותה – אני אבקש לאשר את החוק המוצע. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי.

נאור שירי (יש עתיד):

מירב, תשאירי גם לי מה לומר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. למה אתה בורח, השר לכישלון לאומי? האם אתה רץ לעוד כנס בנושא הר הבית? כנס שמדובר בו על השיבה להר הבית, למי שפספס את השלט. זאת אומרת, לפני ששבים לקריית שמונה, לפני ששבים לבארי, לכפר עזה – למה אתה בורח? היי, היי, חבל. טוב, ניסיתי. ניסיתי, אבל הוא אץ ורץ לו לכנס הר הבית, כנס חשוב מאוד בימים אלה, אין ספק. חבל שהשר הזה, הכישלון המהדהד הזה, לא מסוגל לבוא לפה וקודם כול לדבר על זה שבמשמרת שלו, בפעם הראשונה מקום המדינה, נרצח סוהר בבית שלו. נרצח.

מאיר כהן (יש עתיד):

הוא יכול להיות, אגב, שף. הוא מבין באוכל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

באוכל הוא מבין. אבל רס"ר יוחאי אבני – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא שף – תזונאי.

מאיר כהן (יש עתיד):

תזונאי, תזונאי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – נרצח בבית שלו על ידי מחבל תומך דאעש, מחבל חמאסניק, שעקב אחריו, נכנס לבית שלו ורצח אותו. לא היה דבר כזה מעולם. וזה קרה במשמרת של הכישלון הזה. אתם יודעים למה? כי אין הרתעה, כי עם כל האבו עלי שהוא עושה בבתי הכלא, בסוף יוצא מחבל ששוחרר ורוצח סוהר. אני אגיד את זה כל שבוע מחדש, כי אני הלכתי למשפחה והסתכלתי להם בעיניים והתנצלתי. אמרתי להם: מדינת ישראל איבדה את ההרתעה שלה. מתי נרצח סוהר בבית שלו? רק במשמרת של השר הכישלון הזה, הבושה הזה, שהולך ומתבכיין עכשיו לביבי, שבכלל מסתובב עם "אייר פורס ביבי" בדרך למיאמי, ובוכה לו שהוא רוצה קבינט משלו, כי אף אחד לא סופר אותו בקבינט. אף אחד לא רוצה שהוא ישב וידליף. אז הוא עולה לפה והוא עושה עלינו את כל האבו עלי שלו. הוא חושב שאנחנו לא מכירים. אבל אל תדאג, בן גביר. אם אתה שומע אותי בדרך לכנס המטורלל שלך, אז הינה אני אומרת לך: גם הקבינט שימציאו בשבילך, שיעטפו לך – תקבל את זה בעטיפה יפה מחו"ל – זה לא הקבינט. אף אחד לא רוצה אותך בקבינט. אף אחד לא רוצה לשמוע מה יש לך להגיד – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

למה? אני רוצה לשמוע. אני מאוד רוצה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תשבי איתו, טלי. תיקחו חדר ותדברו. למה אני צריכה לסבול את זה? למה אנחנו צריכים לסבול את זה? אגב, את יודעת מה הבעיה, שהוא ישב וידבר איתך ואז ילך ויספר הכול.

טלי גוטליב (הליכוד):

ממש לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקשיבי, אם אני רוצה להגיד לך משהו – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

ממש לא. זה איזנקוט – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

נכון, נכון, גנץ ואיזנקוט.

טלי גוטליב (הליכוד):

את יודעת למה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

נכון, גנץ ואיזנקוט. הם אפילו לא מהמפלגה שלי. תקשיבי, מכיוון שהבן אדם, לפני הכול, היה אצלי שנה בוועדה, ואין מדליפן כזה. גם מבין כל ה-119 שיש פה, אין מדליפן כמו השר הכישלון הזה, שבמשמרת שלו נרצח סוהר בבית. אין לזה מחילה. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. הדוברת הבאה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, קודם כול אני חייב לומר לחברת הכנסת בן ארי: אנחנו לא שולטים בקריית שמונה בגלל שאנחנו לא שולטים בהר הבית.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

עמית הלוי (הליכוד):

לא, אמרתי שאנחנו לא שולטים בקריית שמונה כיוון שהמלחמה היא על ההר.

קריאה:

מה הקשר – – –

עמית הלוי (הליכוד):

המלחמה היא על אלוהים, על מי זה אלוהים – –

גלעד קריב (העבודה):

יסמין פרידמן (יש עתיד):

על מה אתה מדבר?

עמית הלוי (הליכוד):

– – על מהי דת. על זה אנחנו נלחמים – מהי דת.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, נא לאפשר לעמית הלוי לסיים את דבריו.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

– – – על אלוהים, מה הקשר? מאיפה באת עלינו?

עמית הלוי (הליכוד):

אם אלוהים הוא טוב, בא להיטיב, בא לשמור על החירות שלך, יסמין פרידמן, או שאת צריכה להיות או מוסלם או למות. על זה המלחמה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הצבא שומר עליי. אני סומכת על הצבא ולא על מטורללים כמוך.

עמית הלוי (הליכוד):

לכן המלחמה היא על ההר – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

עמית הלוי (הליכוד):

– – מול הדת הזאת. היא בדיוק מלחמה על ההר. ולכן מי שלא שולט בהר אכן לא שולט בקריית שמונה. זו הייתה הערה לחברת הכנסת בן ארי. אני עליתי לכאן, אדוני היושב-ראש – – –

נאור שירי (יש עתיד):

מה תעשה – – –

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת נאור.

עמית הלוי (הליכוד):

אני אומר את זה גם לחבריי באופוזיציה, ובוודאי לאלה שהם חברי ועדת החוץ והביטחון, כמו מאיר כהן ורם בן ברק. קמתי הבוקר, מאיר, לידיעה מזעזעת וחצופה במיוחד, ואני מצטט אותה: לוחמים שייתפסו כשהם מקבלים ציוד בתרומה, ייענשו בחומרה. ייפתחו, וכבר נפתחו, חקירות מצ"ח על מקרים כאלה. מפקד זרוע היבשה אלוף תמיר ידעי אומר: הממצאים מדאיגים ומטרידים מאוד. ואני רוצה לומר לכם, קודם כול לנו, ולאלוף ידעי ולאלופה תומר ירושלמי: אם אתם תעזו, אבל תעזו, להעמיד לדין חייל אחד על קבלת תרומה כזאת – –

נאור שירי (יש עתיד):

מה תעשה?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה תעשה?

עמית הלוי (הליכוד):

– – אתה, נאור שירי, ואני ביחד – – –

נאור שירי (יש עתיד):

מה תעשה?

עמית הלוי (הליכוד):

אני אומר לך בדיוק מה אני אעשה. אתה ואני נמצה את כל הכלים שלרשותנו. הם יבואו לכאן, ונמצה את כל חומרת הדין איתם. ולמה? כי יש דבר כזה חטא – – –

נאור שירי (יש עתיד):

מה תעשה? תעמיד אותם למשפט? אני לא משתתף איתך – – –

עמית הלוי (הליכוד):

רגע, רגע, תקשיב שנייה לפני שאתה קופץ. תקשיב רגע, יש חטא ויש להוסיף חטא על פשע. הרי את הפשע אתה כבר מכיר, הרשלנות הפושעת. אם יש לך חבר אחד מ"פ, אחד, שהיה חסר זיווד – הכול היה חסר, באחוזים מטורפים. אז את הפשע הזה אנחנו מכירים, והכול יתפרסם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

במשמרת של מי זה היה חסר?

עמית הלוי (הליכוד):

הכול יעלה – זה המוכנות של הימ"חים, תרחישי הייחוס, לוחות הזמנים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

במשמרת של מי? מי היה צריך להיות אחראי לזה? מי?

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת פרידמן, נא לאפשר לו לסיים את דבריו.

עמית הלוי (הליכוד):

את כל זה אתם מכירים. כמו בהקשר המבצעי, שקווי ההגנה נפרצו – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אי-אפשר לשמוע אותם.

עמית הלוי (הליכוד):

– – שקווי ההתקפה נפרצו, גם בהקשר הלוגיסטי. כל מי שיש לו פה בן חייל או אח חייל או חבר חייל יודע את זה. היו אנשים שלקחו אחריות. במקום אגף הלוגיסטיקה של צה"ל, לקחו אחריות, השלימו את החוסרים. מכל קצווי העולם היהודי תרמו וסטים, שכפ"צים, קפלס"טים. כמה אנשים שהגיעו אליי ללשכה, השכפ"צים האלה הצילו את חייהם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

עמית הלוי (הליכוד):

אז עכשיו מישהו בא ומעז לבוא לחיילי צה"ל בטרוניות? לבוא ולומר להם שעוד יחקרו אותם?

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. תם הזמן.

עמית הלוי (הליכוד):

אני מסיים, משפט אחד. זה ניתוק חולני כל כך מהמציאות, מהשטח, מהחיילים. זה לא יכול לעבור לסדר-היום כאן, וזה לא יעבור.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברי הכנסת, אני נועל את הרשימה של הדוברים. כמו כן, אני מבקש מכולם, יש הרבה דוברים וסדר-היום עמוס, שכל אחד שעולה לכאן יעמוד בזמנים. אני רוצה להקפיד על הזמנים. תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רואה את השר לביטחון פנים שעולה לכאן ועושה פרופגנדה כזאת זולה, שלפעמים אתה אומר שאפילו לא כדאי להתייחס אליו. וחבריי אנשי הימין מהליכוד וממפלגות אחרות, זה אפילו פוגע בכם שבן אדם מדבר, שר מדבר, על כמה הם אכלו וכמה הורדתי בשעה שפשע משתולל במדינת ישראל. משה סעדה, כל חייך עסקת בזה. בשעה שיש קריסה, עולה לכאן השר, ובמקום לתת דין וחשבון ולהגיד מה הוא עושה, הוא מדבר על אם כן אכלו, לא אכלו. לא משנה שבמשמרת שלו מחבלים משוחררים, מנהל שיפא. תתבייש לך, אתה עולה לכאן, השר לביטחון הפנים.

משה סעדה (הליכוד):

מאיר כהן (יש עתיד):

והדבר השני שאני רוצה להגיד, וחשוב שתשמעו, הוא שהבחור הזה הולך לערוך עכשיו כנס על הר הבית, כאילו אין לנו מספיק צרות, כאילו שממשלת ישראל והעומד בראשה וכולנו, אזרחי המדינה, לא עומדים בפני התקפה בין-לאומית חסרת שחר שאנחנו נלחמים נגדה. אבל ריבונו של עולם, למה לתת להם עוד דלק? מה לך לארגן היום כל מיני כנסים הזויים, במקום להרגיע, במקום לעזור לראש הממשלה שלך – –

היו"ר משה סולומון:

של כולנו.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – של כולנו. אבל למה אתה תוקע מקלות בגלגלים של המדינה הזאת? הכול בכדי לקושש עוד מנדט או שניים. האיש הזה, שבממשלה הקודמת עמד ורקד על הדם, עולה לכאן בחוצפה חסרת שחר וחסרת תקדים ומטיף לנו על כך שהוא נמצא במציאות אחרת. אנחנו לא רואים מה קורה במדינה הזאת? שר כושל שעולה לכאן – וזה מכעיס אותי. אני לא נוהג לתקוף אישית אנשים, אבל יש גבול לדבר הזה. אני אומר לך, סעדה, וחבריי, ברגעים האלה שחיילינו נלחמים ושאנחנו כולנו חזית אחת לפני ההתקפות של מדינות ברחבי העולם וההתקפות של בית הדין בהאג, אסור לנו לתת לאנשים כאלה להבעיר את המדורה. המדינה הזאת צריכה רוגע, צריכה לחזור לשפיות, ולא ללכת אחרי מנהיגות קיצונית משיחית שמסכנת אותנו. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח.

מיקי לוי (יש עתיד):

מה לא נוכח?

היו"ר משה סולומון:

לא שמתי לב, הכול בסדר.

קריאה:

אתה מתעסק עם שוטרים?

היו"ר משה סולומון:

אני לא מתעסק עם שוטרים. לא שמתי לב. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני עובר במסדרונות ואני נפעם משלט: ישראל בדרך להר הבית. כאילו אין לנו מספיק צרות. תגידו, אתם השתגעתם? זה הכנס שצריך לעשות בכנסת? ואני שואל את דגל התורה, ואני שואל את ש"ס: איפה אתם? הרי חל איסור הלכתי לעלות להר הבית. כאחד שהיה שם כל כך הרבה שנים – מתפקיד מפקד פלוגה עד מפקד מחוז – אני מכיר את כל הרגישויות שיש שם. אני מכיר איזו חבית חומר נפץ יש שם. חבורה של מטורפים משיחיים תסבך את מדינת ישראל במלחמה נוספת. אתם לא נורמליים. משם תפרוץ מלחמת עולם שלישית, אני מזהיר אתכם. גם כמפקד מחוז הייתי כאותו נער מספרי אנדרסון, ההוא שתקע אצבעות אל תוך הסכר כדי למנוע את הצפת העיר, ובכל יום שישי הייתי מגיע לשם, מכניס אצבעות לכותל כדי למנוע את ההצפה הזו. נכון, אם אני בודק את ההיסטוריה, אם אני הולך למחילות, אני נוגע באבני הכותל, אני נוגע באבני בית שני. אבל ככה, בכנסת ישראל? זהו? אתם לא נורמליים. פשוט לא ייאמן. אני מתפלא על חבריי מש"ס ומדגל התורה שלא מקימים קול צעקה. איזו קואליציה אתם בכלל? איזו מין קואליציה אתם? כאילו אין מדינה, רק אינטרסים. זוהי סכנה ממשית, ממשית, לעם ישראל ולמדינת ישראל. כי הסכסוך הוא לא מקומי, הסכסוך הוא נגד כל העולם המוסלמי. ומי שלא מבין בו דעתו סרה – שכל אין בקודקודו. זה לסבך את מדינת ישראל בדרך ללא מוצא. אני מתפלא על יושב-ראש הכנסת שבכלל אישר דבר כזה. אני ממש מתפלא על יושב-ראש הכנסת, תסלח לי.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אתה בזמן?

מיקי לוי (יש עתיד):

אני כבר מסיים, משפט אחרון, כי אפילו בשנייה שלפני לחצת – אבל זה בסדר, אתה היושב בראש. ניתקת לי את חוט המחשבה. מי שצריך לחשוב על מניעת אסון נוסף, שיעשה את זה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי, 292 ימים למלחמה, ו-120 חטופות וחטופים נמקים בשבי החמאס.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה, בבקשה. חברת הכנסת יסמין, זה מפריע.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הכנסת נמצאת רגע לפני פגרה ארוכה ומיותרת במיוחד, ואיפה ראש הממשלה? נסע לארצות הברית למסע ראווה ויחסי ציבור. הערב הוא ינאם בפני הקונגרס. אני מקווה מאוד שנשמע אותו אומר בנאום הזה שהוא מקבל את עסקת החטופים במלואה, ושהוא מאשר את חזרתם המהירה. כי זה באמת הדבר המשמעותי היחיד שהוא יכול לומר שם, הדבר היחיד שיצדיק את הנסיעה הזאת בעת הזאת. אני מקווה גם שהוא ימצא את המילים להודות לנשיא ביידן, חבר אמת של ישראל. זה לא קשה, אפילו אני, עם אנגלית הרבה פחות מצוחצחת מנתניהו, יודעת לומר: Thank you president Biden for being a true friend of Israel and supporting us at our time of need. אני מקווה שהוא יגיד את שני הדברים האלה, כי אחרת באמת לא ברור למה בימיו האחרונים של המושב הוא נמצא רחוק מעבר לים, ולא כאן, מקדם עסקה. עוד דבר שקצת קשה להבין הוא הצורך להאריך את הנסיעה ולמשוך אותה לסוף השבוע. זה מוטיב חוזר. למה לבקש מטראמפ לדחות את הפגישה ליום שישי? למה לטעון שהוא ביקש לדחות? למה להיפגש איתו דווקא במיאמי, כשישראל עדיין במלחמה, כש-120 חטופות וחטופים עדיין נמקים בשבי החמאס? כשיש עסקה על השולחן שצריך לקדם, כשהכנסת עדיין לא בפגרה. תפקידו של ראש הממשלה הוא להיות כאן, לא לחפש תירוצים למשוך את הנסיעה כדי לבלות סוף שבוע במיאמי. כולנו יודעים מי עוד נמצא במיאמי. האם אין גבול להפקרות, לשחיתות, לאינטרסים האישיים? יש את זה ביותר מנותק? ומה לגבי משפחות החטופות והחטופים שהתלוו לראש הממשלה, שהוא פגש אותן בוושינגטון במקום בישראל? הן יצטרכו להיאזר בסבלנות ולחכות שנתניהו יסיים את ענייניו כדי לצאת בחזרה לארץ במוצאי שבת, במקום ביום חמישי. שישי-שבת. הם כבר רגילים שמבקשים מהם להיאזר בסבלנות, הם עושים את זה כבר 292 ימים, והסבלנות, כמו הזמן של החטופות והחטופים, הולכת ואוזלת. נתניהו, לא מאוחר לשנות תוכניות, לא מאוחר לשים את טובת המדינה בראש, לשם שינוי. לא מאוחר להגיד את מה שאתה צריך להגיד בנאום שלך, ולחזור הביתה הכי מהר שאפשר.

היו"ר משה סולומון:

תודה. תודה רבה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חברת הכנסת גוטליב, טוב שאת כאן, זה גם בשבילך, מידע חיוני להמשך הדרך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין נאום שלך שאתה לא מזכיר אותי – – – אנחנו פה תמיד יחד.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני רוצה לפנות מכאן לכל הגורמים הרלוונטיים בכלכלת ישראל, וגם לכל אזרח שמנסה היום לשרוד במציאות הבלתי-אפשרית של המלחמה המתמשכת והממשלה הלא-מתפקדת. אני נאלץ לפנות אליכם ולהזהיר: מדינת ישראל בדרך להורדת דירוג אשראי נוספת כבר בחודשים הקרובים. זו לא תחזית, חברים, זו הערכה מושכלת, שמבוססת על עובדות. אני רוצה להזכיר שבתוך כהונתו של בצלאל סמוטריץ', שר האוצר הכושל בהיסטוריה של העם היהודי, דירוג האשראי שלנו ירד כבר פעמיים, וזה קרה לראשונה בתולדות המדינה. לדבר על דירוג האשראי זה אולי נחשב מקצועי מדי, מופשט מדי, אולי אליטיסטי, אך זה ממש החיים עצמם. הורדת דירוג האשראי כבר פגעה בנו, במוניטין שלנו בעולם, ביכולת של החברות שלנו, של הגופים העסקיים, לגייס אשראי בין-לאומי בחו"ל, וגם, תתפלאו, בכיס שלנו. מדינת ישראל תגייס השנה קרוב ל-300 מיליארד שקל, והיא משלמת היום ריביות הרבה יותר גבוהות מבעבר. הריביות שמשלמת היום ממשלת ישראל הן ריביות כמו שמשלמות הממשלות של רומניה, מקסיקו ועוד מדינות שלא הכי חזקות בעולם מבחינה כלכלית. זה יעלה לנו השנה עוד 5–6 מיליארד שקל, ובשנה הבאה עוד כ-10–12 מיליארד שקלים, כי זה בנוסף לתשלומים הרגילים, ובשנים הבאות עוד יותר. הנכדים שלנו ישלמו על ההפקרות הזאת. זה משאיר, כמובן, פחות כסף לחינוך, לבריאות, לרווחה, לשיקום הדרום והצפון. נגיד בנק ישראל וראש אגף התקציבים כבר הזהירו כי דחיית דיוני התקציב לשנת 2025 על ידי שר האוצר עלולה לגרום לתגובה חריפה של הגופים הבין-לאומיים. הבוקר בגלי צה"ל פורסם כי סוכנויות הדירוג כבר פנו לממשלה לקבלת הבהרות בנושא. חברים, זה לא רק מעיד על חוסר מקצועיות וחוסר הבנה בסיסית של שר האוצר במהי מקרו-כלכלה ומה המשמעות של דירוג האשראי, זאת התנהלות מופקרת שפוגעת ברמת החיים בישראל וביכולת של משרדי הממשלה לספק שירותים מהותיים לאזרח. כשדירוג האשראי של מדינת ישראל ירד בפעם השלישית בחודשים הקרובים, לא תוכלו לומר כי לא ידעתם. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, היום הוא היום ה-292 למלחמה, ועדיין יש לנו 120 חטופות וחטופים. אני ארצה להקריא בפניכם את הטקסט "בין מנהיג טוב למנהיג ממשפחת הפוחלצים", שכתב פרופ' אסא כשר, חתן פרס ישראל בפילוסופיה, מתוך הספר "מר הפקרה – מורשתו של נוטש החטופים", ביוזמת פורום משפחות להצלת החטופים. "פעם, באחת ממדינות הים, ביקרתי במוזיאון טבע מיוחד. באולם רחב ידיים עמדו פוחלצים של בעלי חיים, בגודל טבעי, בתנוחה שגרתית, במלוא ההדר הצבעוני. המראה נחרת בזיכרוני. אני נזכר בפוחלצים האלה בכל פעם שאני עוקב אחר החלטות והתבטאויות של אחדים מהאישים הבולטים בפוליטיקה הישראלית, במיוחד אחד מהם, הבולט ביותר. מנהיג מוצלח, ועל אחת כמה וכמה מנהיג משובח, אמור להיות בעל מידות ומעלות מובהקות: מסירות לטובת הכלל; נאמנות לתפיסה מקפת ועקבית בענייני המדינה ואזרחיה; דבקות בחזון ההיסטורי של המדינה; משמעת מוסרית מוחלטת; קפדנות על דרישות האתיקה של התפקיד; יכולת להחליט על יסוד עבודת הכנה יסודית של מטה מקצועי; נכונות לשאת בגלוי באחריות לכל החלטה במלוא תוצאותיה; צניעות והכרת החובה ליצור אמון ציבורי בהיות המנהיג בעל התכונות הללו. אלה המידות והמעלות של מנהיג טוב והיפוכן במנהיג ממשפחת הפוחלצים. "טובת הכלל עומדת בראש מעייניו של המנהיג הטוב, חשובה מכל טובה אחרת, אישית או ציבורית. טובת עצמו עומדת בראש מעייניו של מנהיג ממשפחת הפוחלצים. דבקות גלויה בחזון ההיסטורי של כינון מדינת מופת וקיום חברת מופת ניכרת בהחלטות גדולות של המנהיג הטוב. אדישות גמורה לחזון ההיסטורי ועניין בלעדי בשאלות השעה הנוכחית מאפיינים את דרכו של מנהיג ממשפחת הפוחלצים. ההתנהלות על פי עקרונות המוסר, בראש ובראשונה חובת השמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם, מתבטאת בהליכותיו של המנהיג הטוב, גם בזהירות מפני מראית עין. הרגלים של אמירת שקר, הפרת הבטחות, שיקולים זרים, שותפות עם גורמים לא מוסריים וזלזול בטוהר המידות מתבטאים בהליכותיו של מנהיג ממשפחת הפוחלצים. יכולת לנהל את המערכת המורכבת שהוא אחראי עליה, על יסוד הנתונים, ההערכות וההמלצות של מטה מקצועי, מנוסה ומתקדם, נמצאת ביסוד שיקול הדעת של המנהיג הטוב. ריבוי אלתורים, ביטחון עצמי מופרז וזלזול בעולמות המקצועיים נמצאים ביסוד הפעילות הכושלת של מנהיג ממשפחת הפוחלצים. "וכן הלאה. היפוכה של הנכונות לשאת באחריות המלאה, היפוכה של הצניעות והיפוכה של ההצלחה ביצירת אמון ציבורי רחב ויציב מאפיינת מנהיג ממשפחת הפוחלצים".

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

שני משפטים. "קורע את הלב מראה החטופות והחטופים הנמצאים בידי האויב, בסכנה קיצונית ומיידית, נתונים לתעלוליו של מנהיג ממשפחת הפוחלצים במקום שיחזיר אותם הביתה מנהיג טוב".

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הגיע לכאן השר לביטחון לאומי על מנת להציג את החוק, הציג אותו – וברח מכאן, על מנת שלא ישמע את הביקורת שלנו על מה שקורה בחברה הערבית מבחינת הפשיעה, הפשיעה הגואה בחברה הערבית. הוא נכשל בתפקיד שלו, לא מטפל בנושא הזה. הפשיעה רק מזנקת למעלה, ואנחנו כולנו כאן רואים את התוצאות. לצערנו הרב, אנשים נרצחים ברחובות ואף אחד לא מטפל בנושא הזה. לממשלה לא אכפת מהחברה הערבית, וזו התוצאה. הנושא השני שאני רוצה להתייחס אליו הוא מה שאמר חבר הכנסת עמית הלוי – מי שלא שולט בהר הבית, מסגד אל-אקצא, לא שולט בקריית שמונה. אתם הפקרתם את אזרחי הצפון, הפקרתם את אזרחי הדרום, אנשים יושבים במלונות. אין לכם שום תוכנית על מנת לעזור ולסייע לתושבים בצפון ובדרום. זו המציאות שמובילה הממשלה – לצערנו, אחד בארצות הברית ואחד כאן. רק מביאים חוקים נגד האזרחים, נגד האזרחים בכלל ונגד האזרחים הערבים. לכן אני רוצה להגיד בצורה ברורה: מסגד אל-אקצא הוא מסגד למוסלמים שמתפללים בו. אנחנו רואים מה עושה השר בימים האחרונים גם מבחינת המשטרה – היא עומדת שם, בשערים של מסגד אל-אקצא, מונעת מאנשים להיכנס ולהתפלל, מציקה לאנשים, מפריעה להם, ולכן צריכים לעזוב את האמירות הפופוליסטיות האלה, וללכת לעזור לאנשים בצפון ובדרום.

משה סעדה (הליכוד):

למה אתה מלבה אש? מי מציק להיכנס להתפלל? למה אתה משקר – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תפסיקו לעלות לכאן, משה, תפסיקו.

משה סעדה (הליכוד):

זה לא נכון, אתה יודע שזה לא נכון.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מסגד אל-אקצא למוסלמים – נקודה.

משה סעדה (הליכוד):

אתה יודע שמשטרת ישראל לא מונעת מאף אחד להתפלל. למה אתה אומר את זה?

טלי גוטליב (הליכוד):

לכם יש – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

144 דונם הם למוסלמים. תפסיקו להגיע לכאן – – –

משה סעדה (הליכוד):

– – – שגם ככה היא מסוכנת.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוא לא צריך להגיע לכאן על מנת להבעיר את האזור – –

משה סעדה (הליכוד):

זה לא מתאים לך. זה לא מתאים לך – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – מספיק אחד, בן גביר מספיק. עמית הלוי לא צריך להגיע לכאן ולדבר על מסגד אל-אקצא, נקודה. לא צריכים לשרוף את כל האזור. הגיע הזמן שתפסיקו להתעסק בנושא הזה. מסגד אל-אקצא – למוסלמים. נקודה. תודה.

היו"ר משה סולומון:

הוא דיבר על הר הבית. תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. נראה לי שהוא דיבר על הר הבית, ולא על אל-אקצא. בבקשה, לרשותך שלוש דקות, וכרגיל אתה עומד בזמן.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברור שאני אעמוד בזמנים. קודם כול אני רוצה לפתוח – אני לא אגיד "הכנס המוזר", אבל נראה לי obvious במקום להגיד כנס על עכשיו לשוב להר הבית, בייחוד כשיש מחלוקת על זה ברמה שלנו. הייתי עושה כנס לשוב קודם כול לקריית שמונה, למטולה ונחזור לדרום. זה כאילו מובן מאליו.

משה סעדה (הליכוד):

אבל אתה יודע שבשלושה שבועות האלה מציינים את החורבן של הר הבית. אני מניח שזה כואב לך ואכפת לך, ולכן זה רלוונטי מאוד לדבר על זה.

נאור שירי (יש עתיד):

תקשיב, חבר הכנסת סעדה, קודם כול, אני יודע, אמרת שאתה מניח שזה מפריע לי – לא, אני פחות מחובר לסיפור הזה, וזה בסדר גמור.

משה סעדה (הליכוד):

אמרתי שזה מפריע לך.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא, לא מפריע לי. אני אסביר לך מה מפריע לי.

משה סעדה (הליכוד):

לא מפריע לך החורבן של הבית? אתה יודע כמה יהודים נטבחו שם?

נאור שירי (יש עתיד):

זה מפריע לי, אבל לא על זה, אני מדבר על עכשיו. משה, משה – –

היו"ר משה סולומון:

הוא אומר לך שמציינים את זה בגלל – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – רגע, אתם פותחים איתי שיח, ואם אתם פותחים איתי שיח, אני רוצה תוספת זמן. אין לי בעיה בשיחה – יש לי דברים, ואתם ממשיכים עם זה.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה, להמשיך.

נאור שירי (יש עתיד):

אין לי בעיה. נכון, טלי? אני יכול לקבל פה תוספת זמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני איתך עד מחר בבוקר.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה. אז אני רוצה לדבר על מי שסוחט ופתח דוכן של מסחטות תפוזים פה, השר איתמר בן גביר, הידוע בכינויו "התזונאי של השב"ס" – –

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, זה מיארה.

נאור שירי (יש עתיד):

– – וכל הברדק בכנסת הוא כי הוא רוצה שיקימו איזה קבינט מצומצם, ובינינו, זה מזכיר לי את תוכנית הטלוויזיה האהובה על הבת שלי, אלי: צוות הצלה – יוצאים למשימה, או איזה צוות חסמבה כזה – ראש הממשלה עכשיו ישב וימציא איזה פורום, ובינינו, אנחנו יודעים שזה מיותר. ולמה זה מיותר? אני אסביר: כי מילא, אם לשר בן גביר – גם אם אנחנו חולקים על כל צעד ושעל שלו – היו איזה הצלחות מסחררות, הייתי אומר שבתחום הביטחון אולי שווה להקשיב לאיש. יש לו גם אידיאולוגיה מבוססת וגם הצלחות בתחום ביטחון הפנים, אבל אני רוצה להמשיך ולומר לכם, חבריי חברי הכנסת, כי אתם יודעים את זה, שהרי הוא באמת כישלון. חברי הכנסת סעדה וטלי גוטליב, האם אתם יכולים לערער על העובדות הפשוטות על פריצות וגנבות? ככה אני מודד משטרה, בסוף זה מספרים. ב-2021 היו 35,000 פריצות וגנבות; ב-2022 – 42,000; ב-2023 – 45,000. גנבות לרכב, למרות שהם עשו טריק – ידעת את זה, יואב? הם הוציאו את השבל"ר ואת הפע"ר, הם הפרידו ביניהם. שבל"ר זה לא ניסיון, אז הם כאילו הורידו את המספרים. אבל מה יצא? לא יצא טוב. ב-2021 היו 13,000, ב-2022 – 18,000, וב-2023 – 20,000, למרות שהם הוציאו את השבל"ר. מקרי הרצח, ב-2021 היינו עם 161, ב-2022, אדוני יואב סגלוביץ' ועבודת המשרדים והממשלה הורידו ל-139. ב-2023 – 274, מקום שלישי בעולם, אחרי מקסיקו וקולומביה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, אני רוצה את 20 השניות.

היו"ר משה סולומון:

נתתי לך – – –

נאור שירי (יש עתיד):

זאת התולדה של המדיניות והיכולות של איתמר בן גביר – –

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

– – השר לשחרור אסירים, שעכשיו פתח פה מסחטת תפוזים לערער את היציבות של הכנסת, זה מה שקורה. אותו אתם רוצים בקבינט? איזה בן אדם שפוי ירצה את הדעה שלו ואת היכולת של הכישלון הזה?

היו"ר משה סולומון:

תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

נכון, שר האוצר הבא ינון אזולאי?

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. חבר הכנסת נאור שירי, לפני שהפרעתי לך נתתי לך זמן כדי לא להפריע לך, ואתה אומר: לא נתת לי.

נאור שירי (יש עתיד):

נקזז 30 שניות בפעם הבאה.

היו"ר משה סולומון:

אני רק אומר לך. אני נתתי לך לפני שהפרעתי לך.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה צודק.

ינון אזולאי (ש"ס):

היושב-ראש, אני לא צריך את הדקות שלי, תן לו אותן.

היו"ר משה סולומון:

אין לך אותן פה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב בראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אמש היה צום שבעה-עשר בתמוז. צום זה ציין את היום שבו הובקעה חומת ירושלים על ידי צבאות נבוכדנצר בתקופת בית המקדש הראשון והצבא הרומי בתקופת המקדש השני. זהו אחד מארבעת הצומות שנקבעו לזכר חורבן בתי המקדש.

היו"ר משה סולומון:

בבית המקדש הראשון – זה היה בתשעה בתמוז, ובבית המקדש השני זה היה בי"ז בתמוז.

דבי ביטון (יש עתיד):

אוקיי, דייקת. צום זה מתחיל את תקופת בין המצרים, שלושה שבועות של אבלות שמסתיימים בתשעה באב. כבוד היושב-ראש, 292 ימים שהחטופים שלנו, 120 חטופים, נמצאים במנהרות חמאס המתועב, אחרי שעברו תופת. העם שלנו קרוע, כאוב, ועומד כאן חבר הכנסת עמית הלוי ועושה לנו הרצאה ביהדות ואלוהים. כאילו, לאן הגענו? כל מי שיושב כאן, לפחות מרביתנו יהודים גאים, מאמינים, אבל מאמינים גם במערכות שלנו, ומבחינתי, צבא וכל גורמי הביטחון – לאוהבי אלוהים, הם אלה שאלוהים נתן לנו כדי שגם יעזרו לנו. לעמוד כאן ולהשתמש בזה ולהגיד שרק אלוהים – כאמור, אלוהים כול-יכול ואני הכי סוגדת – אבל לא ייתכן שזאת תהיה הרוח. אני רוצה רגע לקרוא לאחיי המתפללים, המתייסרים. כשיש עכשיו את צווי הגיוס אז יופי, הם מתכנסים בכותל, במסיבות, ומתחננים ומבכים, מרימים עיניהם לשמים. אני רוצה לקרוא דבר אחד ולשאול למה למען החטופים שלנו זה לא נעשה. כתבה את זה מרגלית קוטב: "והינה חלמתי חלום ובו כל רבני העולם וגם הרבניות, מכל הזרמים, ללא הבדל, איש בל ייעדר, יכריזו על ימי תפילה, תענית וזעקה, ויפרשו מתלמודם וייאספו ברחבת הכותל, יזעקו ויבכו ויקרעו את בגדיהם, וילבשו שק ואפר" – ולא חליפות – "לא יאכלו, לא ישתו ולא ירחצו, רק יזעקו ויזעקו, כאילו כל אחד מהם – ילדו וילדתו ואביו ואימו הם הם החטופים, ולא יזוזו ממקומם עד שייפתחו שערי שמיים והחטופים והחטופות שלנו ישובו הביתה". במעמד זה אני קוראת לראש הממשלה: אז יש לנו מטוס ויש לנו משרד ויש לנו אוכל טוב ויין וסוף שבוע. תצהיר, בבקשה, היום – לא שהבשילו התנאים, שהחטופים שלנו בדרכם הביתה. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, אדוני, יש לך שלוש דקות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, חבל באמת שהשר הממונה לא נשאר פה, כי שמענו אותו מציג את החוק, אבל יש משהו שגם אפשר להגיד פה בבניין. אני אגיד עכשיו משהו שהוא לא טריוויאלי: אפשר גם להגיד אמת. אפשר גם ממש להציג את הנתונים ולהגיד אמת, גם זה אפשר להגיד פה. החסינות של חברי הכנסת חלה עליהם גם כשהם אומרים אמת. אז בואו נאמר את האמת. האמת היא שהממשלה הזאת והשר הזה, שאחראי על שירות בתי הסוהר, שחררו מאז 7 באוקטובר עשרות מחבלי נוח'בה ללא שום תמורה, כולל מנהל בית החולים שיפא. זאת האמת, אין על זה מחלוקת. הדבר השני, שגם אותו צריך להגיד, גם אותו צריך להגיד – – –

משה סעדה (הליכוד):

זה השב"כ.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – שירות בתי הסוהר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

השב"כ הוא ממשלה אחרת, הוא במדינה אחרת. אתם הממשלה. תפסיקו להתבכיין.

משה סעדה (הליכוד):

אם לא היית אומר "אמת", הייתי זורם, כי הייתי מבין שזה לא אמת.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תפסיקו להיות חבורה של בכיינים. אתם הממשלה. אתם הממשלה, אתם אמורים לנהל את העסק הזה. אם אתם לא מסוגלים לנהל – תתפטרו.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – זה השב"כ.

משה סעדה (הליכוד):

– – – רציני, אמיתי, לעומק, למה הכול פופוליסטי?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אבל זאת האמת. תחת הנהגתה של הממשלה הזאת שוחררו עשרות מחבלים. עכשיו אני אגיד לכם עוד משהו. בואו נסתכל מה קרה כאן עד 7 באוקטובר, חבר הכנסת סעדה. חבר הכנסת סעדה, בוא נסתכל מה קרה כאן מבחינת טרור עד 7 באוקטובר. עד 7 באוקטובר, שנת 2023 – – –

משה סעדה (הליכוד):

כל הממשלות פה כשלו, אמת, אמת. שלכם, שלנו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

בשנת 2023, עד 7 באוקטובר נשבר שיא הנרצחים בפיגועי טרור מאז האינתיפאדה השנייה. 7 באוקטובר קרה בעוטף עזה, אבל מה קרה ביהודה ושומרון תחת ההנהגה של הממשלה הזאת, לכאורה הכי ימנית, שלא עשתה שום דבר ימני תחת הכהונה שלה? דווקא ביהודה ושומרון, בשנת 2023 – 300 פיגועי ירי, המספר הגבוה ביותר מאז האינתיפאדה השנייה. אלה הנתונים, זאת האמת. אפשר לבוא לפה ולספר לי על הפיתות ועל האוכל ועל המקלחות – אלה הנתונים. כשאני מסתכל על מה שקרה, גם מבחינת הפשיעה, אז בחברה היהודית – 66 נרצחים לעומת 38, ב-2023 בלבד. אפשר לפתוח את הנתונים גם עכשיו. כן, אתם מצליחים ב-2024 לשבור את הנתונים של 2023, זה רק בחברה היהודית; בחברה הערבית הגענו לשיא נרצחים, והמדינות היחידות שנמצאות לפנינו זה קולומביה ומקסיקו, רק הן נמצאות לפנינו בשיא הנרצחים. אז אפשר גם להגיד את האמת, והאמת היא שהממשלה הזאת נכשלה בכל פרמטר ביטחוני, בהשגת הביטחון לאזרחי ישראל ביהודה ושומרון, בעוטף עזה, בגליל, בכל מקום שהוא, חברה ערבית, חברה יהודית – כישלון אחד גדול.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אה, סליחה, אני מסתכל למקומות הרגילים.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש לי איתכם 24 שעות, יותר ממה שהייתי פעם עם הבעל שלי, שהיום הוא לא – – – כמה אפשר ברצף? אני לוקחת אוויר כדי לשרוד את הדבר הזה.

היו"ר משה סולומון:

תזכרו, רון כץ תמיד פה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. נמתין.

טלי גוטליב (הליכוד):

הינה, בבקשה. רון, תפתיע אותי, בבקשה, לא למחזר.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, טלי, אני אנסה לא למחזר.

טלי גוטליב (הליכוד):

בבקשה, משהו מקורי.

רון כץ (יש עתיד):

אני אנסה, אני אנסה, בואו נלך על משהו מקורי, ממש מהדקות האחרונות. מה את אומרת?

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – המילה – – – כישלון, בן גביר.

רון כץ (יש עתיד):

רגע, אני מתחיל מחדש, אני מתחיל מחדש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, שאלתי לפני יומיים למה ראש הממשלה היה צריך ללכת לנאום בקונגרס, ואז קפצו שקלים ועוד כל מיני שם עם כל מיני סיבות. ומאז מה קרה? הפגישה עם נשיא ארצות הברית אולי תתקיים ואולי לא תתקיים; אתמול היה לו יום חופש לעבוד על הנאום שלו. טלי, כמה זמן את צריכה בשביל לעבור על הנאום שלך?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא ראש ממשלה. והנאומים שלו זה נאומים לפנתיאון.

רון כץ (יש עתיד):

את לא ראש ממשלה, ברוך השם. אבל הוא לא צריך כל כך הרבה. עכשיו – – –

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני יכול להגיד לך משהו? כנראה שלא עבדת מספיק על הנאום הזה.

רון כץ (יש עתיד):

הינה, אז רגע, אני מעלה, אני מעלה. אז עכשיו אנחנו רואים שראש הממשלה שלנו כנראה לא היה צריך את כל התפאורה והטררם ואת כל מה שהוא הכין לעצמו לנסיעת יום ההולדת, כי פגישות לא היו. ואז, כשכבר רצו לעשות פגישה ממש היום, הוא ביקש מהמועמד לנשיאות והנשיא לשעבר טראמפ לדחות את הפגישה ליום שישי. עכשיו, אני שואל את עצמי: משפחות החטופים איתו, כל הפמליה, החומר מוכן, התכוננת אתמול כי היה לך יום חופש לפגישה ביום רביעי – אז למה אתה מבקש לדחות? מה הסיבה שאתה מבקש לדחות את הפגישה עם דונלד טראמפ? ואני לא רוצה ללכת לכל מיני תיאוריות על ימי הולדת שחוגגים ביום שישי, אני רוצה לשאול שאלה אמיתית, שאלה אמיתית: למה לדחות פגישה עם מועמד מוביל לנשיאות בארצות הברית שרוצה להיפגש איתך ואומר – הוא רושם בעצמו: לבקשת ראש ממשלת ישראל נתניהו, אני דוחה את הפגישה ליום שישי. אני רואה שגם את, טלי, נשארת חסרת מילים, כי אין שום סיבה לדחות את האירוע הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רון כץ (יש עתיד):

ועכשיו אני רוצה גם לשאול עוד שאלה על אנושיות.

היו"ר משה סולומון:

אבל נאמרה הסיבה.

רון כץ (יש עתיד):

אני יודע שזה קשה, אנושיות ונתניהו, אבל – סליחה, אדוני היו"ר, רק רגע, בסוף, אם נרצה לדבר, תוסיף לי זמן. אני רוצה לשאול שאלה על אנושיות: לקחת איתך משפחות חטופים. הם היו מוכנים לבוא לא בשבילך, בשביל לדבר על המאבק שלהם ועל הרצון שלהם ועל הדרך שלהם לעזור ולשחרר את אחינו שעדיין חטופים ונמצאים בעזה. איך אתה לא מתבייש, ראש הממשלה, לשלוח אותם בחזרה לבד הביתה? איך אתה לא מתבייש לעשות להם את זה, להגיד להם: טוסו לבד, תסתדרו, תעמדו בתורים בשדה התעופה, לא מעניין אותי מה עשיתם, את התמונה שלי כבר קיבלתי על הפרונט של המטוס.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. תודה רבה.

רון כץ (יש עתיד):

איך אתה לא מתבייש לעשות דבר כזה? ואדוני היו"ר, אני רוצה גם לשאול אותך – –

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, סיימת.

רון כץ (יש עתיד):

– – כאדם דתי ומסורתי, אותך זה לא מביך, איך שהוא מנצל את החטופים?

היו"ר משה סולומון:

לא, תודה רבה.

רון כץ (יש עתיד):

כולם פה שותקים, אתה יודע למה? כי כולם יודעים שאני צודק. זו בושה וחרפה מה שהוא עושה.

גלעד קריב (העבודה):

אין לו את הפיצ'ר של הבושה, זה אדם חסר מצפון.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', רק רגע, השר רוצה – בבקשה, השר.

קריאה:

היו"ר משה סולומון:

מותר לו בכל זמן לעלות להגיב על משהו.

שר הפנים משה ארבל:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש ממש בקצרה התייחסות לכנס שמתקיים כאן בכנסת בסוגיית הר הבית, ולומר בצורה ברורה ובקול ברור: "וכעת כבר נמנו וגזרו והסכימו גדולי הדור" – ומועצת הרבנות הראשית – "בכל תוקף לגדור גדר ולהזהיר באזהרה חמורה – –"

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא, זה לא בבקשה – – –

שר הפנים משה ארבל:

"– – לבל יהין שום אדם להיכנס לשטח הר הבית, עד כי יבוא שילה, שאז יקוים בנו: 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם' – – –".

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – הר הבית – – – בושה – – –

שר הפנים משה ארבל:

איסור העלייה להר הבית הוא עמדת כל גדולי ישראל לדורותיהם – –

טלי גוטליב (הליכוד):

גדולי ישראל שלך, לא גדולי ישראל שלי. תודה.

שר הפנים משה ארבל:

– – והסוגיה הזו כל כך נפיצה, וחילול השם הגדול שנעשה – –

קריאות:

שר הפנים משה ארבל:

– – וחילול השם הגדול שנעשה באיסור כרת בעלייה להר הבית לא יכול לעבור בשקט. אני מבקש להתייחס לסוגיה הזו ולהביע מחאה. תודה.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

כל הכבוד, יישר כוח. הגיע הזמן שמישהו פה יהיה נורמלי בממשלה שלכם. הגיע הזמן.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת רון כץ, אני מבין שאתה מקפיד על ההלכה קלה כחמורה. בבקשה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ', שלוש דקות לרשותך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, דיבר השר ארבל לגבי הכנס שמתקיים כאן בכנסת מבחינה הלכתית; אני אדבר מזווית אחרת. הולך השר לביטחון פנים איתמר בן גביר, שהציג הצעת חוק, רץ לשם, ומי שהופך שולחנות לאורך כל חייו הבוגרים הופך את המדינה ברשות ובסמכות שנותן לו בנימין נתניהו. זה מה שקורה. עוד זה מדבר וזה בא, ויריב לוין ממשיך להגיד או לא להגיד, העיתונאים ממשיכים לדבר על המשא ומתן המופרע – אין לי מילה אחרת, המופרע – להכניס את האיש הבלתי-כשיר הזה.

קריאה:

זה לא יקרה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

עזבו אם יקרה או לא יקרה, עצם העובדה שאזרחים, חיילים, חושבים בכלל שהאיש הזה יושב בקודש-הקודשים הביטחוני, צריכה להדיר שינה מעיניכם. מעיניי היא מדירה. והוא הולך לכנס שם, הוא מדבר על משילות, שחלקה גם – נעלה להר הבית. ככה הוא רואה את הדברים, לא הלכתית, אלא ממשילות הוא מדבר. אקח אתכם למקום הכי רחוק מהר הבית, הכי רחוק מהמקום הקדוש הזה, הכי רחוק משם, אגיד לכם לאיפה – להררי הזבל בג'דיידה-מכר. שר הפנים יודע על מה אני מדבר. חודש וחצי לא אוספים זבל בג'דיידה-מכר בגלל עבריינים. בן גביר לא נמצא שם. איפה הוא כן נמצא? כאן, בכנס על משילות. 21,000 תושבים במדינת ישראל חיים בזבל, והממשלה הזו לא מסוגלת להתארגן ולגרום למשילות הכי פשוטה: שאזרחים יחיו במצב שאין סירחון, אין שרפות. אתם צריכים ללכת לשם, חבריי בקואליציה, לכו תראו את המקום. אני קורא גם לשרי הממשלה, לכו תראו את המקום.

רם בן ברק (יש עתיד):

לא אכפת להם.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אחרי שאמרתי את זה – מדברים על משילות? זו משילות, לא הצגות. משילות זה לא ציוצים, משילות זה עבודה קשה, זה אכיפת חוק. הוא כשל לכל אורך הדרך, הוא הציג את החוק וברח לשם. זה הסיפור האמיתי. היום – אפרופו משילות, להראות שמדינת ישראל היא מדינת חוק – היום ב-05:00 מבצעים צו הריסה בג'דיידה-מכר, כנראה צו שאולי צריך לבצע, אבל יכול להיות שזרוע אחת אומרת שיש חוק במדינת ישראל ועושים הריסה, וכל הזרועות האחרות לא יודעות שצריך לנקות זבל? זבל, רבותיי.

גלעד קריב (העבודה):

זהו, באותה הזדמנות שיאספו את הזבל.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מהמקום הכי קדוש של משילות אתם לוקחים אותנו לפח אשפה, שם אתם נמצאים. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

הוא מקצוען, הוא מסיים בזמן. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

גלעד קריב (העבודה):

זה קרקס, הבעיה שזה על חשבוננו.

רם בן ברק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בתקופה של נס. נס גדול קרה לנו. האירועים שקרו לנו בדרום מאפשרים לנו סוף-סוף לממש את התוכנית הגדולה שלנו: לחזור לרצועת עזה, להקים שם יישובים, להשתלט על הר הבית; להמשיך ולרצוח פלסטינים ביהודה ושומרון ולשרוף את הבתים שלהם – –

היו"ר משה סולומון:

לרצוח פלסטינים?

רם בן ברק (יש עתיד):

– – להמשיך ולהתעמר בערביי מדינת ישראל – –

משה סעדה (הליכוד):

למה? למה – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

– – לא לאכוף את החוק במדינת ישראל. הרי יש כאן תוכנית מסודרת שרוצה שכל המזרח התיכון יבער. אתם לא מבינים את זה? מעט השפויים שנמצאים בקואליציה, אתם לא מבינים שיש כאן מגמה ברורה, להתסיס את המזרח התיכון, אם בכנס המופרך הזה על הר הבית, אם בחוסר האכיפה ביהודה ושומרון למול חבורת המתפרעים שרוצחים ושורפים, אם זה שלא משליטים את החוק ביישובים הערביים וגורמים להם לעשרות ומאות רציחות, עם ההריסות הבלתי-מתוכננות האלה? אתם לא מבינים שהכול הולך לכיוון אחד? יש כאן חבורה שרוצה שיהיה כאן תוהו ובוהו כדי לממש את הפנטזיה המשיחית שלהם. ואתם, סעדה וגוטליב, אתם שותפים מלאים לדבר הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – עומד פה ומשקר? די.

משה סעדה (הליכוד):

רם בן ברק (יש עתיד):

שותפים מלאים לדבר הזה. זה לא יינקה.

קריאות:

רם בן ברק (יש עתיד):

נוסע לו ראש הממשלה, טס לו במטוס עם הכובע "הניצחון המוחלט", לידו רעייתו עם אגרטל פרחים, ו-120 חטופים נמקים במנהרות באותו זמן.

משה סעדה (הליכוד):

מה? אתה לא יודע על מה אתה מדבר שמה.

רם בן ברק (יש עתיד):

מתכנן פגישה עם טראמפ, ואומר לו: לא, לא טוב לי היום הזה, תדחה את זה ליום שישי, אני רוצה לנסוע למיאמי. ואתם שותקים? מה אתם חושבים, שיש הבדל ביניכם לבין בן גביר ברצונות? אין שום הבדל. אתם רוצים את אותו דבר בדיוק.

משה סעדה (הליכוד):

מה? על מה אתה מדבר?

רם בן ברק (יש עתיד):

אתה, משה סעדה, אתה ובן גביר ועוצמה יהודית זה אותו דבר. אתה ועוצמה יהודית זה אותו דבר.

משה סעדה (הליכוד):

שמה? מאיפה אתה מביא את זה?

רם בן ברק (יש עתיד):

אני מביא את זה מפני שאתה נותן לדברים האלה לקרות, מזה אני מביא את זה. אתה לא עוצר אותם.

משה סעדה (הליכוד):

די, נו. אז אתה ועבאס אותו דבר? קצת היגיון – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

אתה לא עוצר אותם, ואתם אותו דבר, לא יעזור לכם שום דבר. אתה יודע שאני עם המפגינים. מה קורה עם האופוזיציה? נכון, יש לנו אופוזיציה בעייתית מאוד, אבל אני שואל אתכם: מה קורה עם הקואליציה?

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הבעיה שלך? מה הבעיה?

רם בן ברק (יש עתיד):

מה קורה עם הקואליציה, שאתם חבורה של שותקים, אתם נותנים לדברים כל כך גרועים לקרות ולא פוצים את הפה רק בשביל להחזיק את השלטון? זה קואליציה – אתם – –

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, תם הזמן.

רם בן ברק (יש עתיד):

– – קואליציית מחריבי ישראל, וכולכם אשמים בזה. קואליציית עוצמה יהודית היא אתם. היא את ואתה וכל מי שיושב כאן.

היו"ר משה סולומון:

תם הזמן, תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הבעיה? לא הבנתי.

משה סעדה (הליכוד):

– – – רם בן ברק – – –

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תודה. תשמע, אדוני היושב-ראש, היה פה קודם משהו מעניין. עמד חבר הכנסת מתן כהנא והקריא מכתב נוגע ללב של בחור מילואים, אבא לשבעה ילדים, שיש לו עסק. הוא פתח עסק, אשתו עבדה, ועכשיו העסק מתמוטט בגלל שהוא כבר עושה איזה 200 ימים וקוראים לו עוד פעם. אני ישבתי כאן ואמרתי שהם לא מבינים את זה. בממשלה הזאת הם לא מכירים את האנשים האלה. ישב כאן השר, נדמה לי שר הרווחה – סליחה, אני לא עוקב אחרי השמות והתפקידים.

היו"ר משה סולומון:

שר העבודה, יואב בן צור.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שר העבודה? מחילה, בגיל שלנו אני כבר לא מצליח לזכור את כל השמות והתפקידים של האוסף של השרים האלה. אין גבולות. הוא אומר לו: תעביר לי את הפרטים שלו. אז אומר לו חבר הכנסת כהנא: אני אעביר את הפרטים, אני יודע שתעזור לו, תודה – בערך. מה תודה? מה זה, כסף של אבא שלו? אני רציתי להגיד רק דבר אחד: תכירו אותם. למה אתם צריכים פנייה של מילואימניקים? אתה חושב שאני צריך שמישהו יפנה אליי? אנחנו צריכים שמישהו יפנה, חבר הכנסת סגלוביץ'? מה, אנחנו לא מכירים אותם? ומה, זה כסף של אבא שלו? תודה רבה שאתה עוזר למילואימניקים, נתרגש. איך נתן לנו להבין היועץ הכלכלי של ראש הממשלה, זה כספים של Wiz ו-Waze. זה לא כספים של השרים של הממשלה הזאת. להפך, הם שודדים את הכספים האלה. אני אמרתי, למה הם צריכים מכתבים? אני יכול להגיד לך מתוך המשפחה שכשאותו בעל עסק, נגיד זה שדיבר עליו חבר הכנסת כהנא או שאני אומר לך, נמצא במילואים באיזה תפקיד – מי מחליף את המקום שלהם? אני אגלה לך: אלה שבחיים לא היו במקומות האלה, אלה שלא קוראים להם למילואים, אלה שלא עשו מילואים. למה? מה, אפשר לבוא בטענות? גם במשרדי ממשלה הם מקדמים. האלה שהשתמטו הם זמינים, להם לא קוראים ל-200 ימים בשנה. ואנחנו נעמוד פה ונגיד תודה לאייכלרים, לא משנה למי, תודה שהם יושבים בראשות ועדות ומדי פעם הם זורקים עצמות למילואימניקים ולבני המשפחות שלהם.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מאיפה העצמות האלה שהם זורקים? הם הזיעו עליהן? אנחנו יודעים מי הזיע עליהן.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – – יש את הכסף הזה. תודה רבה שאתם רוצים לעזור למשפחות, למילואימניקים.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת אלעזר שטרן, יש מתווה מאוד ברור. יש מקרים מסוימים שבהם אין מענה ולכן נותנים מענה, אבל יש מתווה של 9 מיליארד.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – – לא, זה לא מקרים מסוימים. אתה יודע, אתם נותנים יד לזה. אתם שותפים לדבר עבירה.

היו"ר משה סולומון:

אנחנו נותנים יד, אנחנו דואגים – – – אנחנו דואגים שהמילואימניקים לא ייפגעו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שהילדים שלהם והחתנים שלהם ירגישו את זה, שיספרו להם בשולחן שבת.

היו"ר משה סולומון:

גם אנחנו שם, גם אנחנו שם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הם לא צריכים מכתבים. אנחנו לא צריכים מכתבים.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

ירון לוי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש לי נוהג: כשאני עולה לדבר כאן, עובר לי כל פעם קטע בראש, קטע משיר. אני רואה את החבר'ה הצעירים שצופים בנו: "חצי עולם בדוחק מתקיים, / חצי עולם שונא חצי". עדיין לא למדנו לאהוב אחד את השני כאן. אנחנו כבר ב-292 ימי מלחמה. בדרום הארץ הקיבוצים חרבים. בשדרות ובערים הסמוכות התושבים חזרו, תחת הבטחה שהם מוגנים, אבל יורים עליהם טילים. בצפון – זוכרים מקום כזה? עדיין יש למעלה מ-60,000 מפונים, וארגון טרור שולט ומנהל אותו. בינתיים ממשלת ישראל מארגנת קומבינות בחוק הגיוס ומאריכה את השירות לחיילי המילואים והסדיר, כי מישהו צריך להתגייס פה. אף אחד לא מדבר כאן על המצב הכלכלי של האזרחים במדינה; אף אחד לא מדבר על המצב הכלכלי של המילואימניקים, שהעסקים שלהם נסגרים זה אחרי זה; אף אחד כאן לא מדבר על ההשלכות הנפשיות של חיילי המילואים בעצם העובדה שאנחנו מאריכים לכם עוד חודש ועוד חודש. פחות לראות את המשפחה, פחות לראות את הילדים – מה ההשלכות הנפשיות למשפחה שלהם? שירות המדינה הפך להיות נטל ולא זכות, ואנחנו ממשיכים להניח את הנטל הזה על הכתפיים שלהם. אני זוכר ששר הכלכלה הבטיח שהמחירים ירדו. אז לא, המחירים לא יורדים, המחירים רק עולים. דלק, חלב, מוצרי יסוד – הכול עולה כאן. אף אחד לא דואג לאזרח הקטן בבית. אנחנו חיים באווירת ה"יהיה בסדר". יוקר המחיה הולך ומאמיר בזמן שאזרחים – חלקים מהמדינה עדיין נחרבים. אזרחי ישראל ראויים ליותר טוב מזה. כל מה שמעניין את הממשלה הוא הישרדות. עוד חודש, עוד פגרה, עוד מושב – רק לשרוד. בעצם, את כל הנאום הזה אפשר לסכם במשפט: ממשלת ה"יהיה בסדר". יהיה בסדר מתישהו, השאלה מתי. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש להביא לתשומת ליבכם מכתב שכתב דגני הראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, שמשולבים או מפוזרים על פני הארץ, ממוקמים בגבולות ובספר, בפריפריות של עוטף ישראל בנגב המערבי – מייד ניגע בזה.

גלעד קריב (העבודה):

הם ממשיכים לחלום כשהכטב"מים נופלים.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

עוטף עזה, צפון, בקעה, יו"ש – רק כדי לסבר את האוזן אני אתן את הפירוט, על איזה רפתות מדובר, שבאוצר כבר מתרחשת מזימה על הראש של אותם רפתנים, שעבדו – אכן, חבר הכנסת קריב – תוך כדי הירי, תוך כדי החטיפות, תוך כדי האש: חלוצה, בני נצרים ונווה, רפת של חולית ושל רעים, שותפות של ניר יצחק וסופה, רפת הנגב של מגן, בארי וגבולות, ניר עם וניר עוז – שותפות ניר מעון, זה נקרא, רפת נירים, רפת עין השלושה, כיסופים, נחל עוז, עלומים, סעד, מפלסים, גבים, ארז, אור הנר, יד מרדכי וברור חיל, כרמיה וזיקים. זאת רשימה חלקית של רפתות. מה שכרגע מתכוונים לעשות הוא להעלות רפורמה חדשה בספרי התקציב, בחוק ההסדרים. קחו בחשבון שההסכם שנחתם עם הענף הכל-כך סדור שנקרא רפת או ענף החלב, מסתיים בעוד שנה וחצי. בעוד שנה וחצי יש הסכם לכמה שנים, הינה, כרגע על הראש של אותם חקלאים מסודרים, שיודעים להגיע להסדרים מכובדים, שגם מייעלים את הענף ומגדילים את מכסות החלב ואת הרפתות גם במשקים הפרטיים, גם במושבים, במהלך לא פשוט, לצערי, כתוצאה מכך גם קטן מספר הרפתות, ועדיין על הראש שלהם כרגע לוקחים כשליש, או מוצע לקחת כשליש מהמכסה. חצי מיליארד ליטר חלב לוקחים כדי להתמסחר איתם, למעשה כדי לייבא או לאפשר יבוא של שליש מהתוצרת. שליש מהתוצרת של אותן רפתות יגיע מיבוא. זה מעשה לא הגון כלפי האזרחים הפטריוטים הללו ברגע הקשה שלהם, וזה בוודאי לא חכם מבחינת ביטחון המזון, הייצור כאן, כחול-לבן. ההשפעה של יבוא על המחירים עוד תיבדק, כמובן, לעומק. אני קורא לשר האוצר לעצור את הכנסת הרכיב הזה של ענף החלב בחוק ההסדרים, שממשמש ובא. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. לרשותך, חמש דקות.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הפכנו לשק החבטות של המזרח התיכון. כל מי שרוצה לשפר את המעמד שלו במדינה שלו, יורה על מדינת ישראל. החות'ים, מיעוט בתימן, רוצים לשלוט בתימן. על מי הם יורים?

היו"ר משה סולומון:

10 מיליון איש.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

על מי הם יוצאים חזק? על מדינת ישראל. ואז יורים על מדינת ישראל, כי אנחנו הפכנו לשק החבטות. עכשיו ישבתי וראיתי בתקשורת: אזעקות בירכא, בכליל, באבו סנאן, בג'דיידה-מכר, בעמקה. כל הצפון מותקף, כי אנחנו שק החבטות של המזרח התיכון. חיזבאללה יודע שיש ממשלה חלשה מאוד, ממשלה שלא יודעת להגיב, לא יודעת להרתיע, לא יודעת להביא את הכוח האמיתי של מדינת ישראל לידי פעולה. צה"ל יכול להשתיק את חיזבאללה, צה"ל יכול להשתיק את החות'ים, צה"ל יכול להשתיק את חמאס. אבל כשיש לך ממשלה חלשה, והיא לא יודעת להחליט שום החלטה, והיא לא אחראית לשום דבר, ולא אשמה בשום דבר – כולם אשמים, חוץ מהממשלה. אנחנו אשמים כאופוזיציה, וכבר אמרתי את זה היום, אבל הממשלה לא אשמה בשום דבר. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אם מדינת ישראל תמשיך להתנהל איך שמנהלת אותה הממשלה הזו, אנחנו לקראת המצב הכי קשה שנעבור מאז קום המדינה, מצב שלא יאפשר לנו לחיות בשקט כאן. יתישו אותנו, יירו עלינו כל יום, ואנחנו עומדים כאן ולא מגיבים. לא מגיבים. מהטיל הראשון שנורה על מדינת ישראל מכיוון חיזבאללה הייתה צריכה להיות תגובה מאוד חריפה. ואז יבינו – דין תל אביב כמו דין קריית שמונה. לא יכול להיות שתושבים בקריית שמונה יפונו מהבית שלהם. לא יכול להיות שיהיה מצב שרצועת ביטחון תהיה בתוך המדינה שלנו. כל האסטרטגיה של צה"ל השתנתה בתקופה האחרונה, בממשלה הנוכחית, בניהולו של ביבי נתניהו. אנחנו רצועת ביטחון בתוך המדינה שלנו. במקום שתהיה רצועת ביטחון בתוך דרום לבנון – רצועת ביטחון בתוך ישראל. כל התושבים מפונים. 61,000 תושבים חיים בבתי מלון. ועוד בא שר החינוך, אומר להם: לא תיפתח שנת הלימודים השנה. אני לא יודע איזה הורה שחי בתוך בית מלון עם הבן שלו, שמבין שהוא צריך לחזור לבית הספר ב-1 בספטמבר, ודיברו איתו כל הזמן שב-1 בספטמבר יחזרו לבית הספר – שר החינוך, שהוא שר בכיר, בא ומודיע להם: לא תחזרו לבית הספר. אין לכם זכות קיום. תתפטרו כבר.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים, לבושתנו, לצאת לפגרה תוך יום-יומיים. כאשר מדינת ישראל נמצאת במלחמה, אנחנו, נבחרי הציבור, הולכים להיות בפגרה. וביום האחרון לפני היציאה לפגרה, במה הכנסת מתעסקת? במה הכנסת מתעסקת? יום שלם – – –

משה סעדה (הליכוד):

בפגרה כולכם לא הייתם. מה, כמה אפשר? תגיעו ברגיל. אתם לא עובדים. אתם לא מתביישים? איפה אתם? איפה אתם? חאלס, כמה אפשר לשקר. מתן, מה, אין מחיר לשקר? מה זה?

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת סעדה, נא לשבת.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

משה סעדה (הליכוד):

– – – אנשי האופוזיציה לא נמצאים. לא נמצאים – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אל תתחמק מאחריות. אל תתחמק.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת סעדה, אני לא רוצה לקרוא אותך בקריאה.