ישיבת מליאה בתאריך 03/07/2024 בשעה 11:00

היו"ר ארז מלול:

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ז בסיוון התשפ"ד, 3 ביולי 2024. הנושא הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות ושאילתות רגילות. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' לשר הרווחה והביטחון החברתי, השר יעקב מרגי, בנושא: הקמת מוקדים קהילתיים לצעירים בסיכון מהחברה הערבית. אני מזמין את שר הרווחה והביטחון החברתי, הרב יעקב מרגי, לעלות לדוכן.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

היו"ר ארז מלול:

בשבילי אתה רב. להגיד מורי ורבי? חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני השר, כחלק מהתוכניות למאבק בפשיעה בחברה הערבית, על המשרד הוטלה האחריות והביצוע להקמת עשרה מוקדים קהילתיים לטיפול ראשוני אבחוני לנפגעי התמכרויות ביישובים הערביים. רצוני לשאול: 1. מה סטטוס הקמת המוקדים? 2. כמה מוקדים הוקמו עד השנה, אם בכלל, ובאיזה ערים הוקמו? 3. האם המוקדים הביאו לשינוי חיובי לאותן אוכלוסיות מקור?

היו"ר ארז מלול:

רגע, כבוד השר, רגע. יש עוד שאילתה, אז נשמע את כל השאילתות.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא, לא. אני משיב קודם.

היו"ר ארז מלול:

אה, בסדר, בסדר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, תרשה לי להודות לך, חבר הכנסת סגלוביץ', על העלאת הנושא. זה נושא חשוב לסדר-היום. תחום הטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה והביטחון חברתי אמון על מתן מענים טיפוליים ושיקומיים באמצעות עובדים סוציאליים לאוכלוסייה על רצף ההתמכרות, ובהם גם צעירים ובגירים מהחברה הערבית. במסגרות טיפוליות המופעלות על ידי המשרד ברחבי הארץ יש כ-370 מרכזי טיפול בהתמכרויות המספקים מענה מקצועי וכולל לכ-14,466 נפגעים בהתמכרויות. המסגרות מספקות שירותים טיפוליים ושיקומיים באמצעות צוותים של עובדים סוציאליים, המתמקדים בליווי פרטני וקבוצתי, בין השאר, על מנת לסייע לנפגעים להפסיק או להפחית את ההתמכרות ולשקף שיפור באיכות החיים שלהם. העמדת כלי טיפול והתערבויות שונות בפריסה ארצית מאפשרת למשרד להתמודד בצורה מורכבת עם האתגרים המשתנים בכל אזור, ולהציע פתרונות אישיים ומותאמים לצורכי האוכלוסיות המקומיות השונות. בשנת 2022 החליטה הממשלה על הפעלת תוכנית להעצמת החברה הערבית ולחיזוק חוסנה הקהילתי – החלטת ממשלה 549. התוכנית ביקשה להתמודד עם התופעה המתרחבת של אלימות והתמכרות של צעירים ובוגרים החיים בחברה הערבית. במסגרת תוכנית זו, משרד הרווחה התבקש להקים ולהפעיל באמצעות רשויות מקומיות יחידות אמבולטוריות לטיפול בהתמכרויות ובאלימות. סטטוס הקמת המוקדים: על פי הקריטריונים הקיימים במשרד הרווחה נמצאו שבע רשויות זכאיות לקבלת מענה טיפולי אשר יסייע לשיקום אוכלוסייה זו: רמלה, באקה, טורעאן, עכו, נצרת, ג'יסר א-זרקא ושפרעם. המוקדים שבהם הוקמו היחידות: בשנים 2023 ו-2024 הוקמו ארבע יחידות טיפוליות, ביישובים רמלה, נצרת, שפרעם ועכו. ביחידות האלה מתקיימת פעילות עם צעירים ובוגרים נפגעי התמכרויות ואלימות הכוללת איתור, יישוּג, ליווי ובניית תוכנית טיפולית אישית, טיפול פרטני וטיפול קבוצתי, ניטור סמים ואלכוהול, התערבות משפחתית, שילוב תעסוקתי ומיצוי זכויות. בנוגע לשינוי החיובי שמוקדים אלה חוללו, העובדים הסוציאליים מדווחים על שינוי חיובי בקרב האוכלוסייה המטופלת הכולל הפחתה או הפסקה של שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים והפחתת התנהגות אלימה. בנוסף, הרשויות המקומיות ג'יסר א-זרקא, טורעאן ובאקה מצויות בהליך איתור וקליטת כוח אדם ופתיחה קרובה של יחידות טיפוליות ביישוביהן. אנחנו עם האצבע על הדופק. הלכנו לאותם אלה שעדיין לא הוקמו. לא שמחכים שזה יקרה מאליו, אנחנו דוחפים ומלווים. יש קשיים אובייקטיביים, כפי שאתה מכיר, אבל אנחנו לא נעזוב את זה. כפי שהצלחנו בארבע הראשונות, נעשה הכול שכל השבעה יקודמו ויקוימו.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אפשר רק שאלה טיפשית?

היו"ר ארז מלול:

כן, אפשר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

רק שאלה קטנה. בתוכנית המקורית היו עשרה, ואני מבין שאתם בחנתם והחלטתם ששבעה ולא עשרה?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לפי הקריטריונים. אם יהיה צורך, נעשה גם 15. לפי הקריטריונים הטיפוליים – מיקוד של קבוצתיות ובחינת גורמי המקצוע – אם יהיה צורך אפילו יותר. נקווה שלא.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

האמת היא שיש צורך. זה כבר ידע אישי. יש צורך.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

כן, אבל יהיה לך תור איפה שזה קיים. איפה שזה לא קיים, כרגע אנחנו מחכים. עושים הכול כדי שזה יקרה וייפתח, ואנחנו גם נדווח על זה בהמשך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חברת הכנסת נעמה לזימי לשר הרווחה, אז כבודו יישאר פה במקום. הנושא: סגירת הוסטלים של חסות הנוער. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

שלום. שלום, כבוד השר. כמה הוסטלים לנערים ולנערות בסיכון לא הוגשו למכרז חסות הנוער וייסגרו החודש. לעובדים נאמר אתמול להתכונן לסגירת המקום ולפיזור הנערים. רצוני לשאול: 1. אילו הוסטלים לא הוגשו למכרז ולפי איזה קריטריון? 2. האם יש כוונה לפרסם מכרז נוסף או להאריך התקשרות ולכמה זמן?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, תרשי לי להודות לך על השאלה. כפי שאני אומר, אני מזמין שאילתות בסוגיות רווחה. ברגע שיש קשב לסוגיות שעוסקות ברווחה, אני יודע שאנחנו בחברה בריאה. ברשותך, אשיב על שאלתך, אך אבקש לתת לך קצת רקע על הנושא – כי אם אין רקע, אני מבין את מקור השאלות. רשות חסות הנוער היא אחת מיחידות מינהל של"מ – של"מ זה שיקום, ליווי ומניעה – במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מה שהיה פעם תקו"ן. הרשות משמשת גורם מרכזי במדינת ישראל המומחה בפיתוח ובהפעלת רשת מענים ופתרונות מגוונים וייחודיים בחינוך וטיפול חוץ-ביתי סמכותי כופה בעבור בני נוער במצבי סיכון וסכנה, הנמצאים בקצה הרצף הטיפולי ומופנים על פי חוק או בצל החוק. רשות חסות הנוער שואפת שבוגרי ובוגרות החסות יהיו עצמאיים, בריאים, בעלי תחושת רווחה, איכות חיים ומסוגלות אישית, תוך שילובם בחברה הישראלית כאזרחים נורמטיביים ותורמים. הוסטלים המופעלים על ידי הרשות הם מענים פנימייתיים, קטנים יחסית, בתוך הקהילה, הנחלקים לשני סוגים: הוסטל שילובי, שבו בני הנוער משתלבים וצורכים שירותים בקהילה כגון בית ספר, חוגים, תעסוקה וכיוצא באלה; הוסטל כוללני, שבו הלימודים מתבצעים בתוך המסגרות כחלק מתוכנית היל"ה, כך שהשילוב מוגבל יותר. כעת אשיב על שאלותייך. מסגרת מסוג פנימייה היא מסגרת כוללנית סגורה הממוקמת בשטח כפרי, שלא בתוך עיר או קהילה. רשות חסות הנוער במשרד הרווחה והביטחון החברתי פרסמה שני מכרזים באותו יום ממש: מכרז להפעלת הוסטלים ומכרז להפעלת פנימיות ברשות חסות הנוער. נעמה, במכרז החדש להפעלת הוסטלים, הרשות מבקשת להפעיל 15 הוסטלים במכרז הזה. במכרז להפעלת פנימיות, הרשות מבקשת להפעיל 12 פנימיות. לבקשתך, להלן רשימת ההוסטלים אשר ייסגרו במסגרת המכרז החדש: 1. נווה גת צפוי להיסגר, ובמקומו מקימים פנימייה כוללנית בשטח כפרי בדרום על סך 30 מכסות; 2. בית אושרית – במקומו הוקם הוסטל בתוך מעון מסילה; 3. בית עלם – במקומו מקימים הוסטל מכינה קדם-צבאית בדרום לנוער עובר חוק; 4. אלפנאר – הופך לפנימייה כוללנית בשטח כפרי על סך 36 מכסות; 5. אמאן – מקימים במקום פנימייה כוללנית בשטח כפרי על סך 24 מכסות. קריטריונים: הרשות עוקבת ואוספת נתונים באופן שיטתי על ביצועי כלל המסגרות הפועלות תחת פיקוח הרשות. בין הנתונים שנאספים: תפיסה, נשירה, משך שהייה של המושם, אירועים חריגים, איוש כוח אדם בהתאם לתקינה, שימור הון אנושי ועוד. בהתאם לנתונים שנאספו, נראה כי צמצום מספר ההוסטלים היא הכרח המציאות לנוכח ההקצנה בפרופיל המושמים ואחוזי התפוסה הנמוכים בהוסטלים, דבר המצביע על ירידה משמעותית בביקוש ובצורך, כפי שתופס זאת גם בית המשפט המפנה את הקטינים לרשות, לצד אחוז נשירה גבוה. בחוברת סיכום תהליך אסטרטגי – תוצרי צוותי העבודה אשר פורסמה ביוני 2022, ישנה התייחסות מפורשת לפרופיל האוכלוסייה המטופלת וגם לצורך בצמצום מסגרות מסוג הוסטל. כך רשום בעמ' 27 לחוברת על ידי צוות רב-תחומי ובין-משרדי אשר כלל את מנהלי המסגרות: צורך בהידוק המענים והתאמתם לצורכי האוכלוסייה – ההקצנה בצורכי האוכלוסייה מחייבת יותר מענים קידומיים – פנימיות, ממענים שילוביים – הוסטלים. כמחצית מההוסטלים השילוביים עומדים על תפוסה חלקית ביותר של 50% ואף פחות מכך. חריגים הם ההוסטלים הייעודיים, המספקים מענה ממוקד לצרכים הייחודיים, כגון התנהגויות מיניות, מונמכות קוגניטיבית, גילי בגרות וכו'. לעומת זאת הפנימיות הקידומיות, המספקות לקטינים מרחב קידומי ושירותים בתוך המסגרת ואינן ממוקמות במרחב קהילתי – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת נאור, זה מפריע לשר. חבר הכנסת ולדימיר, זה מפריע לשר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לעומת זאת, הפנימיות הקידומיות, המספקות לקטינים מרחב קידומי ושירותים בתוך המסגרת ואינן ממוקמות במרחב קהילתי עירוני, עומדות בתפוסה גבוהה, למעט פנימיות בודדות, המתקשות בהכלת בני נוער בפרופיל המעודכן של חסות הנוער, קושי המביא לאחוזי נשירה גבוהים ולתפוסה ירודה, או בשל עודף מענים לפילוח אוכלוסיות ייעודיות, כמו החברה החרדית, הדתית. מצב שבו הוסטלים נמצאים בתפוסה נמוכה משפיע על חווייתם של בני הנוער בשהותם בהם ועל איכות הטיפול שהם מקבלים. חלק מהתהליך הטיפולי קשור בדינמיקה הקבוצתית, המחייבת מספר מינימלי של בני נוער. בנוסף, תפוסה נמוכה מביאה לידי כך שהמסגרות חוות מצוקה כלכלית, המתבטאת במצב מבני ההוסטלים ובנראותם. אין בכוונת המשרד לפרסם מכרז הוסטלים נוסף, כיוון שחלק ממטרות המכרז הנוכחי היו לפרסם מכרז אחוד ובו תנאים שווים ותעריף משודרג לכלל המפעילים. אציין כי ישנה הארכת התקשרות לשנה נוספת או עד לסיום ההליך המכרזי – המוקדם מביניהם. בכל מקרה, האוכלוסייה לא תיפגע, ויינתן מענה הולם לכל אחד ואחת.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

אפשר שאלת המשך?

היו"ר ארז מלול:

כן, שאלת המשך.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה על התשובה. כמה עובדים מועסקים כעת בהוסטלים שעומדים להיסגר? האם המשרד עובד על תוכנית ליצירת רציפות תעסוקתית שתשלב את העובדים בהוסטלים שנסגרים במסגרות הקיימות במשרד הרווחה ו/או במסגרות החדשות שעומדות להיפתח? יש עובדים שהוותק שלהם עשוי להתאפס בגלל זה, ותק שלא עם שכר מרגש במיוחד, שכר מינימום במקסימום. ובכלל, כבוד השר, זאת ממש חובה לדאוג לרצף התעסוקתי של האנשים האלה, שעובדים עם האוכלוסיות שהכי זקוקות לנו.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה על הרגישות ועל השאלה. קודם כול, צריך לזכור את הרקע. שירותי הרווחה במדינת ישראל הופרטו, הם מופרטים. אחד מהליכי הביקורת שנעשו כלפי המשרד בשנים עברו – שאין הליכים מכרזיים מתקדמים, ומפעילים לאורך זמן מושמים בניגוד לחוק המכרזים, ולכן, זה לא פשוט. רק כדי לסבר את האוזן, משרד ממשלתי שיש בו כ-3,000 אירועי מכרז – מי שמבין במכרזים – 3,000 אירועי מכרז הם משימה ענקית, כמעט בלתי אפשרית, בתנאים של שירות המדינה. נעשו מכרזים; המכרזים כל הזמן מדויקים, והם מכווני מטרה לרמה הטיפולית. האתגר שלנו קודם כול, בראש ובתחילה, לדאוג לילד, לאותו נער חוסה, או בצל החוק או בכפיפות לחוק – לקבל את המענה הטיפולי הכי טוב. כפי שאמרתי בתשובה, המאפיינים של המופנים אלינו הן מבתי משפט והן במסגרות אחרות נהיים יותר קשוחים, יותר קשים, ולכן היה חייב שתהיה התאמה של המסגרות. היו גם רשימות המתנה. האופי של ההוסטלים הביא למצב כזה שההוסטלים היו בתפוסה נמוכה, מענה טיפולי ירוד, נשירה גבוהה. אני אומר לך, למרות זאת, יש סעיפים במכרזים לתת העדפה לאותם עובדים שבתוך המסגרות. אני יודע משיחות שאנחנו מקיימים בנושאים אחרים – בדרך כלל העובדים נקלטים. גם זכיינים חדשים, אין להם יש מאין. העובדים נקלטים. נכון, יכול להיות שהוא מתחיל מוותק חדש – ותק מקצועי לא ייפגע לו, אבל ותק אצל המעביד ייפגע לו. אבל מה לעשות, זה מכלול השיקולים. אני תמיד מוכן לדייק את זה עוד יותר, שתהיה פגיעה מזערית, אם בכלל, בעובדים שעוברים ממסגרת למסגרת.

נעמה לזימי (העבודה):

אם הבית, אלה אוכלוסיות שאנחנו צריכים לדאוג להן.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

נכון, לכן צריך לתקן בדיני עבודה.

היו"ר ארז מלול:

הם עובדים של המשרד?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא.

היו"ר ארז מלול:

הם עובדים של העמותה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

במכלול דיני העבודה צריך להסתכל על זה. המנדט שלי בחוק-יסוד הממשלה הוא לטפל ולקבל את האחריות על אותם נערים, ואנחנו מדייקים. עם זאת, המכרזים שלנו מלאי רגישות וחמלה לעובדים.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. כבוד השר ימשיך לעמוד על הדוכן, יש עוד שאילתה רגילה, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס לשר הרווחה, בנושא: שיבוץ ילדים עיוורים במעונות יום שיקומיים.

מאיר כהן (יש עתיד):

גם אני יכול שאילתה קצרה מפה?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

שכל השאילתות יהיו כאלה.

היו"ר ארז מלול:

בבקשה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אדוני השר, רציתי לשאול: 1. כמה ילדים עיוורים שלא עברו השמה בביטוח לאומי, עברו השמה באמצעות המשרד? 2. כמה פניות הגיעו לוועדה, בכמה היא דנה, וכמה אושרו? 3. מדוע לא ישונה החוק – במקום שנה יהיה חצי שנה? 4. מדוע לא ישונה החוק גם לעיוורון בעין אחת?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, מכובדי השואל, אני אומר לך, לפני שאענה על השאלה, לאחרונה היו לי הרהורים, אמרתי, אולי צריך קצת לזייף במשרד, הרבה זמן לא עניתי על שאילתות בכנסת, הרגשתי קצת מקופח. אמרתי: בוא נעשה כמה פדיחות קטנות, שישאלו אותנו. אבל ברוך השם, מסתבר שיש קשב לסוגיות רווחה. באמת, כל השאילתות היום היו איכותיות, ממוקדות. זה מראה גם על הקשב של הבית הזה, של חבריי המחוקקים, לסוגיות האזרחיות והחברתיות. במענה על שאלתך, חבר הכנסת פינדרוס, אענה באופן ממוקד. למה אמרתי ממוקד? כי בדרך כלל אני נותן רקע ונתונים, מלא נתונים, אבל פה נענה בממוקד. לשאלתך הראשונה, למשרד הגיעו שישה מקרים של פעוטות עד גיל שנה בעלי זכאות לגמלת נכה מהביטוח הלאומי עם לקות ראייה בשתי העיניים. מקרים אלה טופלו באופן פרטני, והפעוטות שובצו במעון יום שיקומי. לוועדות ההשמה המתקיימות במשרד הרווחה והביטחון החברתי בהשתתפות משרד הבריאות פונים הורים לפעוטות בגילי שנה עד שלוש אשר אובחנו עם הלקות רק בגיל שנה ומעלה, הזכאים למעון יום שיקומי ייעודי ללקויות ראייה. מעונות אלה מתמחים בצורכי הטיפול של הפעוטות. לעניין השאלה השנייה, לוועדה הגיעו 129 פניות, וכולם הושמו במעונות יום שיקומיים ייעודיים ללקויות ראייה ברחבי הארץ. יכולים להיות מקרים שבהם פונים לוועדה בגין לקות ראייה של פעוט אשר לא יקבלו מעון יום ייעודי, הן משיקולים מקצועיים, ובהם המוגבלות בראייה – ששש. נאלצתי לששות אתכם, מה לעשות.

קריאה:

להסות.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא, יש מושג חדש, לששות. מי ששמע, הבין את זה. יכולים להיות מקרים שבהם פונים לוועדה בגין לקות ראייה של פעוט אשר לא יקבלו מעון יום ייעודי, הן משיקולים מקצועיים, ובהם שהמוגבלות בראייה היא משנית למוגבלות אחרת, והן משיקולים גיאוגרפיים. מה זה גיאוגרפי? אם אני יכול לתת לו מענה אחר, תואם, והוא לא צריך לנסוע שעה וחצי, אז יעדיפו את זה מהבחינה הזו. לעניין השאלה בעניין שינוי החוק – שינוי החלופה השנייה בחוק להגדרת "פעוט עם מוגבלות", המאפשרת זכאות למעון יום שיקומי גם לפעוט ללא גמלת ילד נכה בהינתן תנאים מסוימים, כך שהחלופה תחול החל מגיל חצי שנה ולא שנה, הוא שינוי בעל השלכות רוחב מקצועיות ותקציביות. במקביל, כדי להסדיר את הנושא של פעוטות הזכאים לתעודת עיוור – אני אעצור פה ואני אגיד לך מנהמת הלב. יש הרהורים בקרב גורמי המקצוע, עדיין אין הכרעות, אבל אני לא אומר לך במושגים, כדי שתבין מה אני רוצה לבטא – יש כמעט אינפלציה של אבחונים בתחומים של מוגבלות כזאת או אחרת. אני לא רוצה להצביע כדי לא לייצר איזה פניקה. גורמי המקצוע מתחילים – יש עומס רב.

היו"ר ארז מלול:

יש גם יותר מודעות היום.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

יש מודעות, יש עומס רב, ויש גם הקלה ברמת האבחון. מצד שני, צריך להבין שמעון יום שיקומי זה לא על כל מגבלה. זה מגבלה בשילוב בעיית התפתחות. בסוף בסוף הנטייה היא לתת את המענה המקצועי הטוב ביותר. במקביל, כדי להסדיר את הנושא של פעוטות הזכאים לתעודת עיוור ממשרד הרווחה אך אינם זכאים לגמלת ילד נכה בביטוח הלאומי, מתקיימת עבודת מטה של מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה ואגף גמלאות בביטוח הלאומי על מנת ליצור הכרה הדדית בפעוטות בין המשרדים, כפי שזה קיים בבוגרים. אני רוצה לשחרר עוד משהו שכואב לי ומפריע לי ואני מנסה מאז שנכנסתי לתפקידי. תשמע את זה, מאיר ידידי, שר הרווחה לשעבר. אני אומר לך, שנה וחצי אני מנסה לשפר את עבודת הממשלה – במה? כפי שיודעים, הממשלה הקודמת העבירה – ישתבח שמו לעד, אחרי הרבה שנים שאנחנו דוחפים – את סוגיית מעונות היום הרגילים – לאן? למשרד החינוך. אבל כפי שאנחנו הישראלים יודעים לעבוד, לא עושים עבודה מושלמת.

משה טור פז (יש עתיד):

חצי עבודה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

הלוואי.

היו"ר ארז מלול:

במקרה הטוב.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

יש סוגי ילדים שבשביל שהילד שלהם ייכנס למעון יום רגיל, צריכים לעבור ארבעה משרדי ממשלה: עבודה – תמ"ת, מה שנקרא, משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד הרווחה. באתי והגשתי הצעת מחליטים, להעביר – הרי אמרנו, הכול חינוך? בואו נעביר הכול למשרד החינוך; בדרך כלל, משרד אוהב להעביר סמכויות בלי תקנים ובלי תקציב – עם התקנים, עם התקציב. למה הורה לילד מיוחד צריך לעבור – לא רוצה להגיד את הוויה – את כל מסלול החתחתים הזה, לעבור בין ארבעה משרדי ממשלה? אני מקווה שניפול על אוזניים כרויות, כי נכון להיום אין אוזניים כרויות במשרד החינוך לנושא הזה. צריך להעביר הכול למשרד החינוך.

היו"ר ארז מלול:

הבאת לי רעיון להצעת חוק פרטית, אם לא תצליח, ביחד עם מאיר כהן; יהיה מאוד קשוב לנושא.

היו"ר ארז מלול:

תעשה, תתקן. לא, לא הצלחתי. הינה, אני אומר לכם. אתה יודע מה זה תלמיד חכם? מאיר, מה ההגדרה של תלמיד חכם? שמבין דבר מתוך דבר. הבנת. תגישו.

מאיר כהן (יש עתיד):

היקש.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תגישו את זה. לשאלה האחרונה, ידידי חבר הכנסת פינדרוס – ילדים עם עיוורון בעין אחת אינם זכאים לגמלת ביטוח לאומי, והם גם לא זכאים לתעודת עיוור על ידי משרד הרווחה. מבחינה מקצועית, מדובר בילדים המסוגלים להשתלב במעונות היום הרגילים עם סייעת שילוב בצורה טובה. אציין כי ישנם מקרי קצה בודדים שבהם ילדים עם עיוורון בעין אחת, לאחר בדיקה וחשיבה מקצועית נכנסים למעונות יום שיקומיים, והשאיפה שלנו היא לשלב את הפעוט ולחשוב על טובתו ההתפתחותית לטווח ארוך, ולשאוף לכך שלאחר מכן ישתלב כחלק מהקהילה. עד כאן.

היו"ר ארז מלול:

שאלת המשך.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אדוני השר, בסופו של דבר, המשמעות של כל מה ששאלתי – בסוף, ילד עיוור בשתי עיניים, לפי החוק היום, מכיוון שהוא לא תחת החוק של הביטוח, של מעונות יום שיקומיים, העיוור מוחרג מהחוק, הוא לא נמצא שם, אז הוא מתחיל רק מגיל שנה. ולכן, הוא לא יכול להגיע לביטוח לאומי, כי אומרים לו: תשמע, לך לרווחה, לוועדה של העיוורים, ובוועדה של העיוורים אומרים לו: תחכה עד שנה. אתה לוקח דלתא של חצי שנה בהתפתחות שלו, שהיא משמעותית מאוד.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אלינו הגיעו, כמו שאמרתי לך בתחילת התשובה, כשישה מקרים, וכולם הושמו.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

בגיל חצי שנה. תודה רבה, אדוני.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

מהביטוח הלאומי.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לכבוד השר.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. השאילתה הבאה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת משה טור פז לשר הפנים משה ארבל, בנושא: הסדרת כפל הנחות בארנונה לאנשי מילואים. אני מזמין את כבוד השר לעלות לדוכן. ולפני חבר הכנסת טור פז, אני אתמול הודיתי שלא בפניו, אני חייב להודות בפניו: אתמול זכיתי להעביר לראשונה חוק בקריאה שנייה ושלישית על השבת עודפי גבייה מהרשויות, וזה בזכות השר היקר השר משה ארבל, שתמך והוביל.

שר הפנים משה ארבל:

זה יוזמה שלך, ידידי, והחוק הוא חוק חברתי חשוב מאוד.

היו"ר ארז מלול:

אתם יודעים מה זה מחלקה משפטית ואתם יודעים מה זה להעביר חוק, והוא היה איתי. באמת, יישר כוח לך. תודה רבה.

משה טור פז (יש עתיד):

חזק וברוך.

שר הפנים משה ארבל:

אבל מה שיפה זה שזה עבר בהסכמה רחבה של קואליציה ואופוזיציה, כי זה עושה טוב לאזרחים, וזה יפה מאוד.

היו"ר ארז מלול:

נכון מאוד.

משה טור פז (יש עתיד):

אז הינה, יש לנו עוד הזדמנות לעזור לאזרחים. תודה רבה, אדוני שר הפנים. השאלה היא כזאת: משרתי מילואים פעילים זכאים לקבל הנחה בארנונה מהרשויות המקומיות. אם הם זכאים להנחה מסיבה נוספת, הנחת הארנונה על שירות המילואים מתבטלת, ואין כפל הנחות. רצוני לשאול: מדוע אין כפל הנחות בארנונה למשרתי מילואים הזכאים לכך, וכיצד ניתן להחיל אחידות ברשויות המקומיות בנושא? תודה רבה.

שר הפנים משה ארבל:

תודה רבה, אדוני חבר הכנסת משה טור פז. לפני שאשיב – אני כמובן אומר את זה בהלצה, אבל אני מקווה שבדקת עם הלשכה המשפטית שאין לך ניגוד עניינים בשאילתה כמשרת מילואים פעיל. אבל ברכותיי, באמת, יחד עם כל עיסוקיך הרבים לשרת את המדינה במילואים כקצין – ירבו כמותך בישראל. ברשותכם, אני ארצה לנצל את הבמה הזו להעלות את זכרו של יעקב גנות, שנפטר היום. הוא היה המנכ"ל הראשון של רשות האוכלוסין וההגירה ואיש משטרה. יעקב עלה לישראל בשנת 1963, התגייס למשמר הגבול ב-1964, והתקדם במעלה שרשרת הפיקוד עד שהיה לסגן מפקד מג"ב ירושלים. ב-1980 עבר לשרת במשטרה, ומילא שם שורה של תפקידי פיקוד במחוז הצפוני: סגן מפקד מרחב העמקים, מפקד מרחב הגליל ומרחב המחוז. באוקטובר 1997 מונה למפקד הראשון של אגף התנועה במשטרה ועמד בראשו עד ינואר 2001. בין 2001 ל-2002 כיהן כמפקד משמר הגבול. לאחר מכן היה ראש מינהלת ההגירה הראשון, ושירת כנציב שירות בתי הסוהר ב-2003–2007. בשנת 1972 איבד את אחת מעיניו בגבול לבנון כאשר ניסה לחלץ מפקד פלוגה מיחידת אגוז ואת הנהג שלו; על פעולה זו הוא קיבל צל"ש. על פעולת חילוץ נוספת, שבה נכנס גנות לשדה מוקשים כדי לחלץ אזרח דרוזי שרגליו נקטעו בשדה, קיבל עת עיטור המופת. יהי זכרו ברוך.

היו"ר ארז מלול:

אמן.

שר הפנים משה ארבל:

במענה על שאלתך, חבר הכנסת טור פז, אני רוצה באמת להודות לך על פעולותיך הרבות למען אנשי המילואים ועל היות הנושא קרוב לליבך. ישנה חשיבות עצומה במשטר דמוקרטי פרלמנטרי ברשות מחוקקת חזקה, מבקרת, מפקחת, וכל חבר כנסת שפועל, אני מברך אותו. אני תמיד אני שמח להיות כאן ולהשיב על שאילתות. אני מגיע גם לא מעט לדיוני ועדות בכנסת. לא מזמן הייתי בוועדת הפנים, גם בוועדת הכספים, והקשר הזה בין הכנסת לממשלה, יחסי מבקר–מבוקר, הוא קשר חשוב, מהותי ומשמעותי. אשר לשאילתה, היא מעלה נושא בעל חשיבות שהוא רחב יותר מנושא ההנחה על שירות המילואים. ראשית, כדי לעשות סדר, אציין שקיימים שני סוגי הנחות בארנונה על שירות מילואים: הנחה אחת היא לבעלי תעודת משרת מילואים פעיל, והיא על סך 5% מתשלום הארנונה שהם משלמים על דירתם; הנחה מסוג שני היא הנחה למפקדים במילואים, שמגיעה ל-25% מסכום הארנונה עד 100 מטרים משטח הנכס. שתי ההנחות הן הנחות שברשות, כלומר, רשויות מקומיות רשאיות להחליט שהן נותנות את ההנחה ורשאיות להחליט שלא לתת. התבטאתי כבר בעבר, גם בוועדת הכנסת, שהפער הזה בין מפקדים במילואים למשרתי מילואים שנקראים חפ"שים, חיילים פשוטים, הוא פער קשה להסבר. ייתכן שהרציונל במקור היה לעודד יציאה לפיקוד בקרב משרתי המילואים על כל הכרוך בכך, ושירות מילואים ארוך ומשמעותי. ניתן להגן על פער מסוים, אבל כאן מדובר בפער גדול מדי, שלי אישית קשה להגן עליו. לצד זאת, מובן שהרצון הוא לא לפגוע בזכויות המפקדים במילואים, אלא לשפר את מצבם של כלל משרתי המילואים, כלומר להגדיל את גובה ההנחה המגיעה להם. כאן אבקש לתת הסבר בקצרה על האופן שבו פועלות ההנחות בארנונה. כמעט מדי שבוע עולות הצעות חוק פרטיות בוועדת השרים לחקיקה שמשמעותן הגדלת ההנחות בארנונה, הרחבת ציבור הזכאים, ולכן חשוב שהדבר יישמע: כל הנחה בארנונה משמעותה פגיעה כלכלית ברשויות המקומיות על כל הכרוך בכך. הקטנת ההכנסה מחייבת הצטמצמות ופגיעה בשירות הניתן לאזרח, הקטנת מצבת העובדים, ובמקרים חמורים יותר פגיעה ביציבות הכלכלית של הרשויות המקומיות וגם פגיעה בעצמאותן, כי בסופו של דבר הכנסות עצמיות משמעותן פחות תלות בשלטון המרכזי. אלו תוצאות בלתי נסבלות. לכן, עמדת המדינה ועמדת משרד הפנים הייתה ועדיין שלא ניתן לקבוע הנחה בארנונה לאף מטרה, חשובה ככל שתהיה, ללא קביעת שיפוי בצידה לרשויות המקומיות. אם המדינה, השלטון המרכזי, אומרת לרשויות שעליהן לתת הנחה, על המדינה גם לשפות את הרשויות על הפגיעה בהכנסות כתוצאה מאותה ההנחה. לכן, כל החלטה להגדיל את שיעור ההנחה בארנונה או להגדיל את ציבור הזכאים להנחה היא החלטה שמחייבת שיתוף פעולה של משרד האוצר, שיפוי מצידו או מצד גורם ממשלתי אחר, אם ישנו, למשל משרד הביטחון בכל הנוגע לאנשי מילואים, נכי צה"ל, משפחות שכולות וכדומה. אציין עוד שמשרד האוצר ומשרד הביטחון העדיפו הגדלת מענקי המילואים באופן ישיר בזמן המלחמה הזו, וזו עמדה לגיטימית. בסוף, ההטבה בארנונה יוצרת גם אנומליה נוספת, שכן היא מיטיבה עם בעלי נכסים גדולים יותר מאשר עם המחזיק בנכס קטן, לעומת מענק ישיר, שניתן באופן שווה לכלל החיילים.

היו"ר ארז מלול:

עליזה, זה מפריע. עליזה, זה מפריע לשר.

שר הפנים משה ארבל:

ההטבה של 25% היא שהוגבלה עד 100 מטרים ראשונים, לעומת ההטבה של 5%, שהיא ללא שום שייכות לגודל הנכס, וכמובן שהיא מיטיבה יותר עם בעל נכס גדול. עד כאן בכל הנוגע להגדלת הנחות בארנונה. בנוסף, אני מפנה את חבר הכנסת טור פז לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג–1993, אשר קובעות בתקנה 17(א): "קיימת זכאות להנחות שונות על פי תקנות אלה; תינתן לזכאי הנחה, הנחה אחת בלבד, הגבוהה מביניהן, ולא תינתן כל הנחה למחזיק נוסף בנכס שלגביו ניתנה ההנחה". כלומר, לגבי כל כפל הנחות בארנונה – והדבר נכון גם למי שאינם משרתי מילואים אבל זכאים להנחות מטעמים שונים, משני טעמים שונים, למשל, גמלאי ונכה – ההנחה שתינתן היא הגבוהה מבין השתיים, ואלו לא יצטברו. לא יהיה כפל מבצעים. אני בהחלט חושב שנכון לבחון כיצד ניתן לתקן סעיף זה ולהחריג ממנו את משרתי המילואים. יש בזה היגיון, אני מסכים איתך. הדרך לעשות את זה היא לפנות לאגף התקציבים במשרד האוצר ולמשרד הביטחון, שגם הוא יכול להמציא את השיפוי לרשויות, ולשאול מדוע שלא יימצא שיפוי מתאים כדי לאפשר זאת. זה למעשה עיקר התשובה. בכל זאת אני רוצה לומר משהו נוסף, לכאורה גם בהגנת משרד הביטחון ומשרד האוצר – מה שלא בתחום אחריותי כשר הפנים, אבל זה חשוב להבנת התמונה. הממשלה קיבלה כמה החלטות שנוגעות לסיוע ותגמולים לחיילי מילואים בתקופת המלחמה: ההחלטה 1226 מ-7 בינואר, החלטה 1023 מ-3 בנובמבר והחלטות נוספות בפורומים שונים. לפני ההחלטות הללו פנינו למשרד הביטחון, שהוביל את ההחלטות, וביקשנו במקביל להגדיל את ההנחות בארנונה לחיילי המילואים. המענה שקיבלנו הוא שבמסגרת סדרי העדיפויות לתגמול למילואימניקים נושא הנחות בארנונה לא עומד בראש סדר העדיפויות. הוחלט לתת מענקים ישירים לחיילי המילואים, פיצוי בגין נזקים כלכליים שנגרמו להם, העלאת התגמול המינימלי המשולם בעבור יום מילואים, עידוד עסקים קטנים של חיילי מילואים ועוד. המשרדים המובילים, בעיקר משרד הביטחון, החליטו שנושא ארנונה אינו בראש סדר העדיפויות. עמדתי שונה ובוטאה גם אז וגם כאן, כאמור, וגם בשעתו, בזמן אמת. אני כן יכול להבין את אלה שחולקים עליי וסבורים שנדרשים להתכנס לסדרי עדיפויות, וייתכן שסדרי העדיפויות הללו לא יהיו מקובלים על כולם. אבל משרד הביטחון, שהוביל את ההחלטות, צריך לקבל החלטה אם לשים את הכסף לטובת שיפוי במקום פלוני או אלמוני. הנושא של הארנונה לא זכה לעדיפות מכיוון שהעדיפו באמת הטבה ישירה לכיסם של חיילי המילואים. לסיכום, אני בהחלט חשבתי ועדיין חושב שנכון גם להגדיל את ההנחות בארנונה לחיילי המילואים וגם לפעול ולחתור לשוויון בינם לבין מפקדי המילואים, על דרך של העלאת שיעור ההנחה לחיילים, ולא על דרך של פגיעה בשיעור ההנחה למפקדים, וגם לאפשר כפל הנחות במקרה של חיילי מילואים. אבל כל אחד מהפתרונות הללו הוא פתרון שמחייב שיפוי מצד האוצר או הביטחון, שאמונים על הנושא. אני מקווה שהעלאת הנושא למודעות – ואני מודה לך על כך – תאפשר ותזמין את מקבלי ההחלטות במשרד האוצר והביטחון לשקול מחדש את עמדתם בנושא למען חיילינו, שנותנים את הכול – את מרצם, את זמנם, לעתים את גופם ואת חייהם – למען אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. יש שאלת המשך, כן.

משה טור פז (יש עתיד):

כן. השר, תודה על התשובה המקיפה. אני רוצה לומר כאן שני דברים. ראשית, באמת קיימנו השבוע כנס כאן בכנסת שכותרתו היא 200 יום בשנה. הממשלה עשתה מהלכים יפים בראשית המלחמה בללכת לקראת אנשי המילואים, בהבנה שהייתה לנו אז שאנחנו הולכים לאירוע לא פשוט. איפה שאנחנו נמצאים היום, אחרי תשעה חודשים – אני חושב שהמהלכים שציינת מחודשים נובמבר, דצמבר, ינואר הם טובים אך לא מספקים, במיוחד שרובם תוקנו בהוראות שעה. לאור זאת, שאלתי היא: האם תהיה מוכן לשקול הנעה של חקיקה – בהובלת משרד הפנים או פרטית בתמיכת משרד הפנים – הן בתחום של הארנונה שציינתי, עם כפל הנחות, והן בתחום, למשל, של ארנונה עסקית? אנחנו יודעים היום שאחד האתגרים שלנו במשק הוא בעלי העסקים שנמנעים מלהעסיק אנשי מילואים או מפטרים אותם גם כשאנחנו מנסים להגן עליהם במסגרת החוק.

היו"ר ארז מלול:

לפני שהשר ישיב, חבר הכנסת עמית הלוי ביקש שאלה נוספת.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני השר. אני מניח שאתה מכיר את Dan Church Aid, Norwegian Church Aid, American Friends Service Committee. זאת אומרת, אתה אדם יסודי, ואני שלחתי לך את הארגונים הללו, שקוראים למה שישראל עושה רצח העם, שתומכים ב-BDS, שדורשים סנקציות חריפות על חיילי צה"ל, שבדיוק אתה דן לגביהם עם חבר הכנסת טור פז. האנשים הללו, העובדים שלהם מקבלים אשרות להיכנס לישראל. מי יודע, אולי גם לכנסת? פניתי אליך, כידוע, ואני רוצה לדעת, מכיוון שהאשרות שניתנו – בניגוד לנוהל, אגב – על ידי רשות ההגירה והאוכלוסין, בניגוד לנוהל שהיה עד עכשיו, שקודמיך, שדיבר פה, השר מרגי, הקפיא – זה היה לחצי שנה, עד יוני. מה קרה מיוני? האם חודשו האשרות שלהם או לא? אם לא חודשו האשרות שלהם, האם עדיין הם בארץ, כמו שאני שומע מהשטח, או שהם יצאו מחוץ לגבולות ישראל? ומה הסטטוס מעכשיו לאותם מאות עובדים, בערך 400, של אותם 163 ארגוני רווחה, so called, כמובן? מה הסטטוס? אני אומר שוב, אתה פועל בצורה עניינית ויסודית בכל התחומים שאצלך. מה קורה עם המצב הזה, אדוני שר הפנים?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. גם חבר הכנסת ואליד ביקש שאלה נוספת.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה לשאול לגבי חורה. פניתי אליך לפני הבחירות בהקשר של חורה, להפוך אותה לעיר. אמרת לי שאתה רוצה להמתין עד שהבחירות יסתיימו, ואכן, הבחירות הסתיימו. אני רוצה לשאול אם בכוונתך להפוך את חורה לעיר. תודה.

שר הפנים משה ארבל:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. כבוד השר, כן.

שר הפנים משה ארבל:

ובכן אני מבקש לענות ראשון ראשון. במענה על שאלתו של חבר כנסת טור פז בסוגיית החקיקה, כפי שאמרתי, אעמוד על זה ואתעקש בנושא הזה. גם בפגישה שהייתה לי השבוע עם מבקר המדינה, ששאל אותי על סוגיית ההנחות בארנונה לבעלי עסקים בצפון – לכאורה, לא קשור לחיילי המילואים – שהפיצוי שלהם בושש לבוא, עמדתי כחומה בצורה ואמרתי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: מבחינתי אסור לי, ואני אחטא ואמעל בתפקידי, אם אאפשר – –

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת פנינה, אפשר לעשות את הוויכוחים בפרסה? לא פה.

שר הפנים משה ארבל:

– – פגיעה ביציבותן של רשויות מקומיות. אני מבין בהחלט את הצורך לדחוף לכיוון אחר, וזה חשוב, כמו שאמרתי, שהקול הזה יישמע, אבל הוא חייב להיעשות באמצעות שיפוי אוצרי, או לחלופין משרד הביטחון, כדי שנוכל לקדם את זה. היה ויהיה, כמובן שאנחנו נברך על זה, נעודד את זה ונקדם את זה. אני, בתפקידי כראש המטה של שר הפנים דאז אריה דרעי, הייתי שותף לאותה החלטת ממשלה למתן 5% הנחה לחיילי המילואים. הבטחנו את יציבותן הכלכלית של הרשויות מצד אחד, ואת ההטבה הזו לחיילי המילואים, וזה מבורך וראוי וטוב. בנוגע לשאלתו של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה לגבי חורה, פרסמתי תזכיר חוק – כרגע הוא מונח להערות הציבור – שמבקש באופן גורף לבטל את כל פקודת המועצות המקומיות. אני סבור שהרובד הזה של מועצה מקומית ועירייה מקשה מאוד, ביורוקרטיה מיותרת. הוא מייצר צורך בהתמחות ספציפית של עורכי דין במועצות המקומיות, מייצר עודף רגולציה, לא מייצר אחידות. ובאמת, כדי לייצר שפה אחת ברורה ופשוטה ולרדד את הרובד הזה של הביורוקרטיה, הצעת החוק מבקשת לבטל לגמרי את המועצות המקומיות. יהיו מועצות אזוריות, ולחלופין – עיריות. זה להפוך בעצם את כל המועצות המקומיות לעיריות. אני חושב שזה מהלך נכון, זה מהלך מתבקש. אני יודע שיש עליו ביקורת. אנחנו כמובן נשמע גם את המתנגדים, נלבן את זה, אבל אני חושב שזה המסלול הנכון שצריכים להוביל אליו גם בתפיסה שמבקשת לראות את השלטון המקומי באופן כזה שאין לו יותר מדי סרבולים. יש לך ועדת שירות למועצות מקומיות וועדת שירות לעיריות – כל כך הרבה רגולציה עודפת וכפולה, שמחייבת בסוף תלות של השלטון המקומי, דווקא של רשויות חלשות וקטנות, להיתלות דווקא ביועצים משפטיים חיצוניים שיש להם מומחיות דווקא במועצות מקומיות. כאשר אנחנו נייצר אחידות ונהפוך את כולן לעיריות, ולא משנה מה גודל הרשות, התהליך הזה יוכל להקל על הרשויות הקטנות הללו, לאפשר להן לקבל כלים לתפעול נכון. אני מודע לכך שזה עלול לגרור הוצאות נוספות, גם על זה אנחנו ניתן את הדעת, אבל המטרה בסופו של דבר היא להוביל לכיוון התכלית הזו. אני חושב שכדאי להתמקד בתהליך הזה מאשר עכשיו – אם רוצים לטפל בתופעה מורכבת, עדיף לקחת אנטיביוטיקה ולהירפא מאשר לקחת אקמול ורק לשכך כאבים. מכיוון שאין שאלה נוספת על שאלה נוספת, אשמח לשבת איתכם בפרסה לכוס קפה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. השאילתה הבאה גם היא שאילתה דחופה, של חבר הכנסת חמד עמאר לשר האוצר, בנושא: העדר תקציב ליישובים דרוזיים לשנת 2024. אני מזמין את כבוד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לדוכן. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, בתאריך 31 בדצמבר 2023 הסתיימה התוכנית התלת-שנתית לישובים הדרוזיים. לצערי הרב, אנחנו בחודש יולי 2024, ועד היום הזה לא הועבר תקציב ליישובים הדרוזיים. רצוני לשאול: 1. מדוע לא הוכנה תוכנית חומש למגזר הדרוזי עד עכשיו? 2. מדוע היישובים הדרוזיים בלי תקציב עד עכשיו? שנת 2024, אפס תקציב למגזר הדרוזי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת חמד עמאר, תודה על השאלה. קודם כול, כמובן, השותפות עם כורתי הברית איתנו מהעדה הדרוזית היא חשובה מאוד לכולנו, ואנחנו במשך שנים אומרים ועושים כדי שהברית תהיה לא רק ברית דמים אלא גם ברית חיים. בעניין הזה אני חושב שזה משותף לכל הממשלות לאורך השנים. יש עוד הרבה מה לעשות. רק נדייק: היישובים הדרוזיים מקבלים תקציב כמו שמקבל כל יישוב אחר. יש לאורך כל השנים תוכניות חומש – נדמה לי שכבר שמונה שנים – שנותנות להם סיוע נוסף, שהוא חשוב, חשוב מאוד, והוא נכון, בעיקר בתחומים שגם מגשרים על פערים ועוזרים לעדה להתקדם, אם בחינוך – להעלות שם את שיעורי הזכאות לבגרות – ואן בתעסוקה ובהכשרות ובתכנון: תכנון הסדרות של קרקע ותכנון וסבסוד מגרשים לחיילים משוחררים. חלק קורה בתוך התקציבים השוטפים – אגב, גם בתקציבים השוטפים יש תיעדוף משמעותי מאוד איפה שאפשר ממשרד השיכון ברשות מקרקעי ישראל – ויש גם את תוכניות החומש. כפי שציינת, תוכנית החומש הקודמת הסתיימה בסוף שנת 2023. אגב, היא לא הייתה תוכנית חומש, היא הייתה תוכנית לשלוש שנים. היא נבנתה כתוכנית חומש, ואתם – אתה היית אז בתפקידך במשרד האוצר – קיפלתם אותה אחורה לשלוש שנים. התחלנו לעבוד כבר בסוף השנה הקודמת על תוכנית חומש, המלחמה פגשה את כולנו, ובשיח עם ראשי הרשויות הדרוזיות סוכם שאנחנו מביאים החלטה ספציפית ל-2024 – תכף אסביר למה, משתי סיבות – ועובדים על תוכנית החומש כדי שהיא תהיה מ-2025 ועד 2029. במקום מ-2024 עד 2028 – מ-2025 עד 2029. יש לזה שתי סיבות: סיבה אחת הייתה שחשבנו שלא נכון לגבש תוכנית חומש – איך אני אומר את זה? בפרספקטיבה של מדיניות תקציבית מצומצמת. הרי בתוך המלחמה אנחנו באתגר פיסקלי מאוד גדול, והפריזמה עכשיו בכל דבר היא לצמצם, לצמצם. לא חשבנו שנכון להסתכל על חומש כשאנחנו עכשיו באיזו ראייה כזאת שצריך להתכנס ולהצטמצם ולחסוך. אז אמרנו, נפתור רגע את 2024 וננסה להגיע ל-2025, בתקווה שנוכל להיות קצת בדנ"א מרחיב יותר. אבל בעיניי, התשובה היותר-טובה היא שבבחירות האחרונות, שהתקיימו במרץ, התחלפו תשעה מתוך 14 ראשי רשויות בגליל, ונדמה לי שניים מארבעה ברמת הגולן. הייתה בקשה מאוד צודקת של ראשי הרשויות החדשים לא להנחית עליהם את התוכנית שגובשה עם ראשי הרשויות הקודמים. אז שני הטיעונים האלה הצטרפו לזה שאנחנו צריכים להתמודד עם 2024, ועל החומש לעבוד במקביל. התוכנית של 2024 עלתה לדיון בממשלה, כידוע, ביום ראשון האחרון. היו קצת אי-הסכמות. נפגשנו ראש הממשלה ואני עם ראשי הרשויות עוד באותו היום; הגענו להסכמות. התוכנית אמורה להיות מאושרת או במשאל טלפוני או בראשון הקרוב – שאלה משפטית לחלוטין, אם היועצים המשפטיים יאפשרו לאשר את התיקונים טלפונית או לא. אגב, זו תוכנית גדולה – 400 מיליון, 460 מיליון שקלים, אני חושב, לשנה הזאת, מתוך זה 345 – עוד פעם, לא בטוח, אני אבדוק שנייה אחת כדי לראות שאני לא מטעה אותך במספר המדויק של התקציב התוספתי.

היו"ר ארז מלול:

בערך, בין לבין.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, לא, אני לא רוצה להגיד בערך, אני רוצה להגיד בדיוק. אני לא רוצה להגיד בערך. סך כל התוכנית: 415 מיליון שקלים, מתוכם 335 מיליון שקלים תקציב תוספתי של משרד האוצר שמחולק לסעיפים שונים. אגב, חשוב לומר, גם ביום ראשון, כשראשי הרשויות עלו לכאן ומחו, לא היה ויכוח על המסגרת. זאת אומרת, לא היה ויכוח מה הסכום התוספתי שאנחנו שמים, וגם לא על סך כל ההחלטה, אלא זה היה ויכוח על השימושים: הם רצו יותר לשוטף של הרשויות, ואנחנו חשבנו שזה פחות נכון, שהכסף צריך להגיע לתושבים ולפרויקטים ולסבסוד המגרשים ולתכנון. בסוף הגענו לעמק השווה, לאיזושהי פשרה, כמו שעושים בדרך כלל. אגב, אני כן אומר ש-335 מיליון שקלים תקציב תוספתי לשנה הזאת זה לא מעט, בהינתן הממוצע. בתוכנית החומש הקודמת היו 200 מיליון שקלים. אתם הגדלתם את זה, שוב, כי לקחתם את 300 מיליון השקלים לחמש שנים, את ה-1.5, וקיפלתם לשלוש שנים. 335 מיליון שקלים תוספתי בשנה של מלחמה, כשאנחנו, שוב, במגמה כללית של קיצוצים – אני חושב שזה יפה וזה טוב. וכפי שאמרתי, זה נעשה בהסכמה, כשאנחנו ממשיכים לעבוד על תוכנית החומש. נדמה לי שראש הממשלה סיכם שבתוך 60 יום, אם אני זוכר נכון, אנחנו אמורים לנסות להביא אותה בהסכמה. ויש עכשיו שיח. את השיח הזה מוביל, כידוע – לכן, אני גם לא כל כך יודע למה זו שאילתה לשר האוצר, אבל בסדר – מי שמוביל את ההחלטה זה משרד ראש הממשלה, יש שם את הממונה – אגב, איש יקר, עובד כבר 30 ומשהו שנה במשרד ראש הממשלה – שאחראי לקידום התוכניות לחברה הדרוזית. הוא עובד יחד איתנו, וכמובן יחד עם ראשי הרשויות. אני מאוד מקווה שנגיע לתוכנית טובה. אני כן אומר, על קצה המזלג, כי אני לא רוצה עכשיו להרחיב יותר מדי, בתפיסה שלי אנחנו צריכים לראות שעיקר התקציב באמת מגיע לדברים שמעמידים גם את הרשויות על הרגליים, למנועי צמיחה, לנכסים מניבים. המטרה בתוכניות כאלה היא לאט-לאט לגמול את הרשויות מהצורך בהן. אז כמה שנשקיע יותר בלהעלות אחוזי זכאות לבגרות ובהשכלה גבוהה ובתכנון – לפתור שם את הבעיה. אני לא איכנס לזה עכשיו, בעיה סופר-מורכבת, שנים לא הצליחו לפתור אותה. אני חושב שאנחנו מתקדמים שם. עוד פעם, כל פעם מתקדמים קצת, כל הממשלות. אני הצעתי לקחת עכשיו שלוש שנים, להקים בחקיקה ועדה מיוחדת לדרוזים, עם סמכויות של ועדה מחוזית, כולל סמכויות לייצר את מה שאנחנו קוראים איחוד וחלוקה, או לוחות זכויות – זאת הבעיה הקשה שם, הקרקעות פרטיות – עם הסכמה של ראשי הרשויות; במידה מסוימת להוציא את זה מהידיים שלהם ולהעביר למדינה. חמד, אתה מכיר יותר טוב ממני את הקושי לתכנן כשזאת קרקע פרטית, ויש חמולות ומשפחות וראשי רשויות מתחלפים. עושים תוכנית, מתחלף ראש רשות, גונז את התוכנית הקודמת, מתחיל הכול מחדש. יש המון דוגמאות כאלה. אני מלווה את זה עוד מהתקופה שלי ברגבים. שוב, בגלל הקושי של קרקע פרטית. הרי אין מה לעשות, כשמתכננים קרקע פרטית הנורמה היא 40%, ובמגזר הדרוזי הולכים ל-30%. אתה צריך הקצאות לשטחי ציבור, כי צריך בתי ספר ומגרשי ספורט ומתנ"סים וכבישים ומדרכות, ושהכבישים יהיו נורמליים כדי שאחר כך יהיה אפשר להכניס אוטובוסים ותחבורה ציבורית והסעות לתלמידים. אני חושב ללכת על איזשהו מאמץ מרוכז של שלוש שנים. בתקופה הזאת אפשר גם ליצור איזשהו סטטוס קוו אל מול הבנייה הלא-חוקית, שלא ממשיכים מצד אחד, מורידים רגע רגל מהגז באכיפה מצד שני. שוב, אם זה בהסכמה. אני לפני המלחמה ניסיתי להגיע לתהליך כזה גם עם הנציגות של הרשויות, גם עם השייח', שניהם הסכימו לתהליך. המלחמה טרפה את הכול. שוחחתי על זה עם ראש הממשלה. אני מקווה – שוב, בסוף צריך לזכור, גם פה אני נזהר. היה פה קודם לפניי שר הפנים, וזה בסמכותו ובאחריותו, אני לא רוצה לדרוך לו על הרגליים, אבל זה מה שאני הצעתי לראש הממשלה. זה בסוף הדבר שהכי כואב. וכשנפתור אותו – גם בו צריך להשקיע כסף, אני אמרתי להם שבעניין הזה אני לא אחסוך שקל – אני חושב שכשהוא ייפתר, אז אפשר יהיה גם להשקיע הרבה יותר בתשתיות ובסבסוד המגרשים. מה שקורה – אגב, אתה יכול לראות שיש רשויות שעושות את זה יפה, כשיש ראשי רשויות שיש להם אומץ, כמו בדאליה. יש לו שש תוכניות מפורטות שאו-טו-טו נכנסות לתוקף ויש שם שכונות ליוצאי צבא ואנחנו מסבסדים אותם יפה מאוד. אותו דבר בעוד כמה יישובים. אנחנו מתקדמים. אתה יודע מה? אף פעם לא עושים מספיק בתחומים האלה, ותמיד אפשר וצריך לעשות יותר. משתדל, בעזרת השם.

היו"ר ארז מלול:

כן, שאלת המשך. לא עליך המלאכה לגמור, אבל לא בן חורין אתה להיבטל.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני השר, אני רק רוצה לתקן אותך. אני הכנתי את התוכנית התלת-שנתית מראש. הודעתי גם לאנשי האוצר כשהייתי שר שם שהתוכנית היא תלת-שנתית. ואנחנו לא תיקנו ולא צמצמנו, מראש הכנו אותה לשלוש שנים – ל-2021, 2022, 2023 – והתקציב היה בהתאם לשלוש שנים, לא לחמש שנים. אז רק לידיעה, אם אמרו לך שאנחנו צמצמנו – לא נכון. מראש הוכנה לשלוש שנים. אני מאוד שמח על מה שאתה אומר. ואתה יודע, אני שמעתי אותך גם בוועדה, ושמחתי שאמרת: על גופתי המתה יקצצו אצל הדרוזים. מאוד שמחתי על זה. אבל אני אגיד לך את האמת, אחרי שעברתי על התוכנית, כשאנחנו מדברים על 10 מיליון, ואתה דיברת על החשיבות של התכנון, ואני רואה 10 מיליון – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

30 מיליון, אם אני זוכר בעל פה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אני ראיתי את התוכנית – 10 מיליון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל חמד, בוא, שנייה. הרי אני לא חילקתי את הסעיפים. בסוף, ישבו כל ראשי הרשויות עם אנשי משרד ראש הממשלה ועם מי שמרכז שם, איך קוראים לו? אתה בטח זוכר את השם שלו, של ראש האגף.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

האשם חוסיין, אני מכיר אותו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

האשם, נכון. ישבו האשם יחד עם ראשי הרשויות וקבעו את החלוקה. אני אומר את האמת, אני לא אוהב שם כל סעיף. לו זה היה תלוי בי הייתי שם פחות לשוטף של הרשויות. אני רציתי שהשוטף יהיה כמו בשנה שעברה, 60 מיליון. אתם שמתם 67 מיליון, אנחנו הצענו עכשיו 70. רצינו שיותר כסף ילך, כמו שאתה אומר, לתכנון, לסבסודי קרקע ופיתוח. ראשי הרשויות – אתה יודע מה? צריך להתחשב בהם, כי הם בסוף נבחרו על ידי הציבור ברשויות שלהם – –

היו"ר ארז מלול:

כבוד השר, יש שאלות נוספות, אז אולי כבודו ישיב על הכול ביחד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – הם רצו יותר. אני רק אומר, שוב, חמד, אני לא הכתובת, באמת. אני אומר את זה עכשיו לא כהקטנת ראש. כי חלוקת הסעיפים הייתה באגף אצל משרד ראש הממשלה, יחד עם ראשי הרשויות. אני לא אגיד לך שלא היו לי – ניסיתי לתת דגשים, אבל בסוף כיבדתי את ההחלטות שלהם. אני לא מאלה שחושבים שמשרד האוצר צריך לנהל את כל מדינת ישראל, גם ככה יש לנו הרבה יותר מדי כוח. אני בעד לתת למשרדי הממשלה ולבזר סמכויות לשלטון המקומי כמה שרק אפשר.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

הדבר החשוב בכל תוכנית חומש זה מנועי צמיחה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה מה שאמרתי.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אני לא רוצה את הדג, אני רוצה את החכה – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מאה אחוז.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

– – כי אני יכול להוציא יותר דגים מדג אחד. ולכן אני מדגיש את הנושא של התכנון, ואתה הדגשת את הנושא של התכנון. לכן, אם אנחנו מדברים על שנת 2024, שנת 2024 תסתיים מהר – ואין תוכנית חומש. מה שאני מבקש בתוכנית החומש הבאה, אם אתם תכינו אותה, שמנועי צמיחה יהיו בתוך תוכנית החומש. כי אתה יודע, אין אזורי תעשייה, ואזורי תעשייה נותנים את – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הכנסות מארנונה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

– – הארנונה. אין אזורי מסחר, ואזורי מסחר נותנים את הארנונה. אם ניקח רק את הדוגמה של היישוב ירכא, יש הם אזור מסחר ענקי, ואתה רואה שהמצב בירכא אחר לגמרי משל כל היישובים, כי שם הארנונה היא יותר גבוהה. ארנונה של תושב היא לא ארנונה כמו של עסק, בית פרטי זה לא עסק. לכן, הנקודות החשובות – חינוך, תעסוקה, תכנון ובנייה – אלה הדברים שנוגעים לכל אחד ואחד ביישובים הדרוזיים. ואני מקווה שבתוכנית החומש שתכינו תיקחו בחשבון את הנושא של התכנון. משרד הפנים בעצמו הכין תוכנית של מאות מיליוני שקלים, השקיעו המון זמן בלהכין תוכנית לתכנון ובנייה ביישובים הדרוזיים; לקחו מישהו מקצועי בנושא, הכין תוכנית של מאות מיליוני שקלים. אני רוצה תקציב לנושא הזה. הנושא הזה הוא הנושא החשוב מבחינתי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תראה, חבר הכנסת – – –

היו"ר ארז מלול:

כבוד השר, כבוד השר, יש שאלות נוספות. אחרת זה לא ייגמר.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אז כמו שאמרתי, זה הנושא החשוב ביותר בשבילנו.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. יש שאלות נוספות לשר. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, הבוקר כוחות הביטחון הגיעו לפינוי מאחז בלתי חוקי בבנימין, הותקפו על ידי רעולי פנים, רכב של קצין במינהל האזרחי נשרף, בקבוקי תבערה הושלכו על כוחות הביטחון. ואני רוצה לשאול אותך: 1. האם אתה מגנה את האירועים האלה? 2. כיצד תפצה את לוחמי האש, שהכבאית היחידה הממוגנת של מחוז ש"י, שמשמשת את לוחמי האש באירועי פח"ע, נפגעה היום? האם תפעל לפצות את לוחמי האש על הפגיעה בכבאית, והאם אתה מגנה את האירועים שנעשו היום בגבעת אסף בבנימין? תודה.

היו"ר ארז מלול:

יש עוד שאלה. חבר הכנסת עמית הלוי.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה. אדוני השר סמוטריץ', זה מוזר בכלל שאני שואל אותך את זה, מכיוון שאתה בעצמך פנית בזמנו לשר האוצר, לדעתי לפני יותר משנתיים, בנושא הזה. אני גם פניתי אליך לפני שנה, הפכתי את זה אפילו לשאילתה רשמית לפני חצי שנה. אני אשמח לדעת מה קורה עם העניין. אני מתכוון לארגון אמנסטי, שמקבל הטבות ממדינת ישראל – זה פשוט לא ייאמן – כלומר, בעצם מעודד בפועל את הפעילות האנטישמית של הארגון הזה. אני מדבר על הסניף בישראל. בניגוד לאונר"א, שאתה רוצה לפעול, אבל שם זה יותר מורכב בגלל האמנה, שכוללת גם התייחסות להטבות כאלה ואחרות בתקציבים, שיהיה לך קשה לעשות – אפשר לעשות דברים אחרים באונר"א – בנושא הזה זה היה צריך לקרות מזמן. כתבת לי שזה בטיפול. פשוט לא יעלה על הדעת שאמנסטי ישראל, שקורא במלחמה, מאז תחילת המלחמה, למה שאנחנו עושים "פשעי מלחמה" ודברים מהסוג הזה. אני אשמח לדעת איפה זה עומד, מה לוח הזמנים לביצוע ממש של שלילת ההטבות מארגון אמנסטי. זה דבר פשוט. תודה.

היו"ר ארז מלול:

בסוף יקראו לך לוחם הארגונים, עמית. הזכרת היום עשרה ארגונים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הוא הכי צודק בעולם. אני משיב עכשיו לכולם.

היו"ר ארז מלול:

כבוד השר, על הכול.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ראשית, אני רק אשלים לחבר הכנסת חמד עמאר. רפי אלמליח, יושב-ראש מטה התכנון, אמר לי באופן אישי שלא חסר כרגע שום תקציב לתכנון – שוב, בהתאם ליכולת, לקיבולת, אבל כרגע, בשנת 2024, התקציב שהקצינו לתכנון הוא מספק. אמרתי בדיון אצל ראש הממשלה ואני אומר את זה גם כאן: לא נחסוך בתקציב לתכנון. שוב, אני מסכים שזה אחד הדברים החשובים ביותר, זה מה שנקרא כסף טוב, כסף טוב שפותר בעיות, ואחר כך גם מאפשר לרשויות להתפתח ומתקן דברים שצריך לתקן. אני גם מאוד מסכים עם האמירה שצריך לוודא שתוכנית החומש, כמו תוכניות בכלל – צריכות להיות כאלה שפחות מתבזבזות, במירכאות או שלא במירכאות, על השוטף, ומשמשות למנועי צמיחה ולדברים שהם מה שנקרא: אדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו גם לשנים הבאות. אני מודה על האמת, זה לא שיח קל מול ראשי הרשויות; אגב, לא רק שם, גם במקומות אחרים. ראש הרשות צריך בסוף תקציב לרשות שלו. אני מאוד מקווה שחבר הכנסת עמאר יגבה אותנו גם כשננסה לשים את הדגשים בדברים החשובים. חברת הכנסת בן ארי, אנחנו בונים ומפתחים את ההתיישבות בסמכות וברשות, ואני גאה בזה. אנחנו עושים את זה בתהליך מאוד שיטתי ומסודר ומשנים הרבה מאוד דברים בדנ"א של המערכת, בתשתית המשפטית והסטטוטורית. עוד פעם, לא נוגעים כמובן בדין הבין-לאומי, אבל בהחלט מייעלים, וברוך השם, מצליחים גם להגיע לתוצאות מאוד טובות בביצועים שלנו בהתיישבות, ואני, אגב, חושב שאני עושה את זה לטובת כל עם ישראל, כדי שכפר סבא לא תהיה כפר עזה. ההתיישבות ביהודה ושומרון היא רצועת הביטחון של מדינת ישראל. ראינו מה קורה כשאנחנו בורחים משטח ומפלצות של טרור בונות בו מדינות טרור ענקיות – אחר כך יש 7 באוקטובר. אוי ואבוי לנו אם זה יהיה ביהודה ושומרון, ולצערנו, יש מי שמפנטז על זה: לקחת את עזה, להכפיל אותה פי 20, לשים אותה בשטח ששולט גיאוגרפית-טופוגרפית על כל יהודה ושומרון. כדי לוודא שזה לא קורה, אנחנו צריכים להתיישב עוד ועוד ועוד ועוד ולהקים יישובים. נדמה לי שאם המת"ע, שמתכנסת היום ומחר – אני בקדנציה שלי רושם שיא: פחות משנה וחצי – 24,000 יחידות, של תכנון ושיווק, משהו שבשנים רגילות זה ממוצע של שלוש שנים או אני לא יודע כמה, והסדרת היישובים והחוות – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקים את הצפון ואת הדרום – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה לא סותר. זה הכשרות ותשתיות וכו'. אגב, אנחנו משקיעים, כולם היו בנינו, מירב, אני לא עושה תחרות בין אוכלוסיות. אנחנו השקענו שנים בגוש קטיף כדי שלא יהיה טבח אחר כך בעוטף עזה, ואנחנו משקיעים ביהודה ושומרון כדי שרעננה לא תהיה בארי ונתניה לא תהיה נחל עוז. אנחנו מפתחים, את היישוב ואני גאה בזה, ואנחנו עושים את זה בסמכות וברשות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר ארז מלול:

חברים, לא שומעים את השר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אי-אפשר שקט? אני לא שומעת. גם ככה הוא מדבר בשקט.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני יכול לכאוב על כל – האמת, אני מדבר בשקט כי אני עוד תחת הרושם הכבד של ניחום אבלים שעשיתי עכשיו אצל משפחת טייטלבוים, ההורים של ארי. אחיו של ארי, אגב – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, אבל אני לא שומעת אותך.

היו"ר ארז מלול:

בסדר. השר אמר משהו אישי. מירב, הוא אמר משהו אישי – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני, תאמין לי – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, סליחה, בסדר, בסדר, אני באווירה של גבורת הלוחמים. בקיצור, אנחנו עושים את זה ברשות וסמכות, וצריך להיות ברור: אין מקום בשום פנים ואופן לאלימות משום סוג שהוא, וזו אמירה ברורה וחד-משמעית שאומרים אותה שוב ושוב. אין אלימות באף מקום, לא בתל אביב ולא בסכסוכים – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הקשר לתל אביב?

היו"ר ארז מלול:

לא להפריע, חברת הכנסת, זה לא פינג-פונג. זהו. אין שאלה לשאלה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ואם יש כאלה חסרי אחריות שעושים את זה, זה כמובן רע מאוד. אני לא צריך – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

שאלתי אותך על הכבאית של לוחמי האש.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני לא מכיר פרטים, מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז אני אגיד לך שיש כבאית של מחוז ש"י, של לוחמי האש, שכתוצאה מהחוליגנים ספגו פגיעה – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז אני מניח שהיא תתוקן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – מה שיפגע בכשירות של לוחמי האש לתת פתרון למתיישבים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בסדר, יש – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז אני קוראת לך שתבדוק את העניין הזה. זה דרמטי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מירב, אני לא אפול לבור הזה. אנחנו מפתחים את ההתיישבות בצורה ממלכתית, בסמכות וברשות – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה קשור?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ב-99.99999% – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, זה לא 99.9%. בקיצור, אתה לא מגנה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – מהמתיישבים ומההתיישבות הם כאלה. אגב, באחוזים עצומים, עצומים – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

100 חיילי מג"ב יקבלו היום מכות, עוד עם המתק שפתיים שלך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – נמצאים במלחמה, ולמרבה הצער, גם ממלאים את בתי העלמין הצבאיים בשיעורים פי כמה וכמה מחלקם באוכלוסייה – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

עוד פעם אתה מתחיל?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת מירב, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל למה? עכשיו הוא בא משבעה. למה, לא נהרג מהוד השרון? למה, לא נהרג? די עם זה כבר.

היו"ר ארז מלול:

די, די, זה לא מכובד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ואנחנו מתנגדים לכל סוג של אלימות.

היו"ר ארז מלול:

די, זה לא מכובד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

וכמו שאני לא מעלה אותך – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה מכובד? די כבר עם התחרות הזאת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – לבמה כל פעם שיש איזה אירוע אלימות בתל אביב ודורש ממך לגנות – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה משווה בכלל? אתה משווה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בוודאי. לצערנו, אלימות היא רעה ומגונה בכל מקום, לכל מטרה, כנגד כל אחד, ואנחנו מגנים כל אלימות. אני לא אקח אותך למקום הזה, זה הכול.

היו"ר ארז מלול:

מירב, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה לא מסוגל לענות על השאלה – – – למה יש רעולי פנים – – –

עמית הלוי (הליכוד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ההתיישבות היא לא אלימה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

לפיד? תגיד לי, ראית מה הלך שם? אף אחד מכם לא מסוגל לגנות את זה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חבר הכנסת עמית הלוי, אנחנו – –

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת מירב, די, אני אתחיל עם הקריאות וזהו. אני מכבד, הבהרת את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אדוני היושב-ראש – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – אנחנו מגנים, ומסתייגים מכל סוג של אלימות, פיזית ומילולית. בכל מקום בארץ ישראל ובמדינת ישראל אין מקום לאלימות. נקודה. כולנו נקדם את ערכינו ואת תפיסותינו בצורה חוקית ומסודרת ובעיקר באהבה, וחס וחלילה, בלי אלימות מימין ומשמאל, בכל צידי הקו הירוק, בכל הסוגיות שאנחנו מסכימים או לא מסכימים עליהן. כך בונים את ההתיישבות – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה כישלון – – –

היו"ר ארז מלול:

די, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני הולכת. אי-אפשר לשמוע אותו, הוא מבלבל את המוח כרגיל עם מתק השפתיים שלו. אין אלימות. רעולי פנים תקפו היום חיילי מג"ב. אני יוצאת, אל תקרא לי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – כך בונים את הצפון ואת הדרום, כך מפגינים, כך מוחים – בלי אלימות. נקודה. עכשיו, הייתה שאלה מאוד חשובה של חבר הכנסת עמית הלוי – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אפשר לגנות. תגנה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת מאיר, לא, אני שמעתי ממנו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מגנה כל סוג של אלימות. אני לא רץ לגנות – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת מאיר, די.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה חיילים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה נורא ואיום. מה, מישהו יכול להרשות להרים יד על חייל? לזרוק אבן על חייל? מה השאלה בכלל, אני לא מבין את השאלה. זאת פשוט הזיה.

היו"ר ארז מלול:

די. הוא צריך להגיד מה שאתם רוצים שהוא יגיד?

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, סליחה, היושב-ראש, בגין היה אומר – –

היו"ר ארז מלול:

לא, אני שמעתי גינוי.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – בגין היה אומר: גם את המובן מאליו צריך להגיד מדי פעם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז אמרתי: אנחנו נגד אלימות מכל סוג שהוא בכל מקום וכנגד כל אדם, קל וחומר כלפי לוחמינו, אחינו החיילים. יש לנו רק צבא אחד. וכלפי השוטרים גם בקפלן וגם פה, ברחוב עזה בירושלים, וגם בקיסריה מול בית ראש הממשלה – אנחנו נגד אלימות ונגד הסתה ונגד הפרת חוק, ואנחנו מקדמים את ערכינו – –

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר ארז מלול:

התעוררת, חבר הכנסת נאור?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – בצורה ממלכתית, חוקית, בסמכות וברשות. כך עושים בהתיישבות. זהו.

היו"ר ארז מלול:

יופי. תודה רבה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חבר הכנסת עמית הלוי, קודם כול, מילה אחת על אונר"א: אני מאוד מקווה, סוף-סוף – וכמו שאמרת, זה נורא מורכב, בגלל שאלה אמנות בין-לאומיות, אבל אני מאוד מקווה סוף-סוף בשבוע הבא לפרסם את הצווים להערות הציבור. שוללים להם את כל ההטבות, עשו עבודת מטה גדולה מאוד. אני כן רוצה לומר שאם מדינת ישראל תמשיך לתת הטבות לאונר"א, היא תיקח על עצמה סיכון לתביעות בטרור, כיוון שאונר"א הוא ארגון טרור, שמעורב בטרור, ויש לנו על זה היום הוכחות. כל העולם יודע שכל בתי הספר שלהם ובתי החולים שלהם והמרפאות שלהם נגועים בטרור עד הקצה. אם אנחנו לא רוצים להיות אחראים לטרור הזה, אסור לנו בשום פנים ואופן לתת להם הטבות. אני מקווה שפתרנו את הדרך איך עושים את זה, ויהיו צווים, ונשלול להם. אמנסטי – אני מטפל בזה כמעט מיומי הראשון במשרד – משפטיזציה נוראה ואיומה שהורגת, אני שם את זה על השולחן. אני כן יכול לבשר שאנחנו בישורת האחרונה במובן הזה. שלחנו להם מכתב, הכריחו אותי להביא אותם לשימוע, הקמנו צוות ועשו להם שימוע, הגיעו. כבר נכתבה חוות דעת שמחכה לדעתי כבר איזה חודש וחצי על שולחנו של היועץ המשפטי של משרד האוצר. בלי לדעת שאתה תשאל אותי, ביום ראשון אני שאלתי אותו מה קורה, מה קורה, מה קורה. אני דוחף את זה בכל הכוח. למיטב ידיעתי, יש חוות דעת שנכתבה, בעקבות השימוע – –

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, בבקשה, גם ככה השר מדבר בלחש.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – שאומר לשלול להם את הכול. זה גוף שחד-משמעית קורא לחרם על מדינת ישראל. כל הניסיונות הפיקטיביים להפריד בין אמנסטי העולמי לבין אמנסטי ישראל – ישראבלוף. חוות הדעת של כל גורמי המקצוע במשרד האוצר ורשות המיסים וכו' היא חד-משמעית לשלול. כמו שאמרתי, יש חוות דעת שנכתבה, והיא מחכה לאישור היועץ המשפטי. אני מצר על כך, אבל כן, זה מחכה על שולחנו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, שאמור לאשר חוות דעת של אחת המשנות שלו, שכבר כתבה אותה והייתה חלק מהצוות שערך את השימוע. אני מנסה לזרז את זה. זה מבאס, אני מודה על האמת, העובדה – אתה יודע מה? תשעה חודשים לתוך מלחמה וגוף כזה, אבל בסדר, זה מבאס שבית המשפט דואג לתנאי האסירים בשדה תימן, של הרוצחים הנאצים האלה של הנוח'בה, שמה שמעסיק אותם זה מה בדיוק יהיו התנאים הצפופים שם, כשהחטופים שלנו במנהרות. זה מבאס שדברים לוקחים המון זמן. אני אומר לך שאני עסוק בזה, בתוך שלל המשימות, ותודה לך, באמת, יש לך על זה זכות לא מאתמול, תקופה ארוכה שאתה מלווה את זה. אני מאוד מקווה שבזמן הקרוב סוף-סוף נשחרר את חוות הדעת ונשלול להם את – – –

היו"ר ארז מלול:

כבוד השר יישאר על הדוכן. השאילתה הבאה גם היא שאילתה דחופה, של חבר הכנסת מתן כהנא לשר האוצר בנושא: עיכוב וקידום חקיקה ממשלתית להסדרת מעמדם וזכויותיהם של יתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים. בבקשה, חבר הכנסת מתן כהנא.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

שלום, אדוני שר האוצר. ב-24 במאי השנה פרסם משרד הביטחון תזכיר חוק לכינון רפורמה במעמדם ובזכויותיהם של יתומי צה"ל ומערכת הביטחון. משרדך התנגד להצעה, ובכך נמנעות זכויותיהם של אלפי יתומי צה"ל. רצוני לשאול את כבודו: מה אתה מתכוון לעשות כדי לקדם את החוק הזה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תודה. בואו נתחיל שנייה אחת לתת מבט קצת יותר רחב – סליחה, זה הווליום שיש פה? צריך לצעוק. הרבה זמן לא הייתי בכנסת, אני לא מרגיש שצריך לצעוק. אני אתן רגע מבט טיפה יותר רחב – – –

היו"ר ארז מלול:

לא, חברים, חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת מאיר כהן, מפריע, די. גם קשה לשר לדבר, גם אתם מדברים, וזה נושא מאוד חשוב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

טוב, אז חבר הכנסת כהנא, תודה רבה על השאלה. אני אתן שנייה אחת מבט יותר רחב. אין ספק שהמלחמה מטלטלת הרבה מאוד בהקשרים האלה, כי אנחנו פתאום מול מספרים ענקיים של אלמנות, של יתומים, של הורים ושל אחים – דברים שבמשך עשרות שנים, חלק מקום המדינה וחלק תוקנו לפני הרבה מאוד שנים – ואני חושב שכל הסוגיה הזאת צריכה רגע איזה מבט והיערכות מחודשים. כמות עושה איכות, מכל הכיוונים, הצורך לתת מענה. אני לא חושב שיש ויכוח, כמובן, על המחויבות העמוקה מאוד מאוד של מדינת ישראל לכל המשפחות הגיבורות האלה, שוב, כל – איך נקרא לזה? כל הצדדים של השכול. אנחנו שולחים לוחמים, חיילים ומפקדים, ואנחנו לוקחים על זה אחריות. על זה אין ויכוח. ספציפית בשאלת היתומים המבוגרים, הבוגרים, שר הביטחון הקודם, חבר הכנסת גנץ, הקים ועדה, כידוע. עמד בראשה כבוד השופט בדימוס אליקים רובינשטיין. הוועדה פרסמה את מסקנותיה עוד בתקופת הממשלה הקודמת, ולמיטב ידיעתי, המסקנות אומצו אבל משום מה לא חוקקו, גם בתקופת הממשלה הקודמת. משרד הביטחון פרסם לאחרונה, כפי שאמרת, תזכיר חוק שממש לא תואם את ההמלצות של ועדת רובינשטיין – אגב, בלי לתאם איתנו וגם בלי שאנחנו מבינים את ההצדקות לסטייה. כלומר בסוף ישבה ועדה ציבורית – עוד פעם, אירועים מורכבים, ותכף אני ארחיב, כי ישבתי בשבוע שעבר עם קבוצה של אלמנות של חרבות ברזל, ושם יש אתגרים גדולים מאוד. כידוע, יש הורים עם אתגרים, ויש אחים, אבל פה, אני אומר את האמת, אני לא מצליח להבין, ואנחנו דנים על זה עם משרד הביטחון. בסוף הייתה ועדה ציבורית שגיבשה המלצות. אנחנו חושבים שהדבר הנכון אפילו ציבורית – אתה יודע, הרי אנחנו כרגע בממשלה, ואחר כך זה יבוא לכנסת. הקמנו ועדה ציבורית, הגישה המלצות, ההמלצות אומצו. עוד פעם, עשתה את זה הממשלה הקודמת. אנחנו חושבים שזה הדבר הנכון, ואנחנו מנסים לייצר שיח עם משרד הביטחון, כי בסוף – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת ביטן. טלי, טלי, זה מפריע לשר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – אני כשר אוצר לא יכול להביא החלטה של משרד הביטחון. אני צריך שמשרד הביטחון יביא את ההחלטה. אנחנו מנסים לשכנע את שר הביטחון להיצמד – אגב, למיטב ידיעתי, למשל, אגף תקציבים התנגד גם להמלצות האלה אז, אבל זה בכלל לא משנה, בסוף היו המלצות. עכשיו, אני אגיד לך מה אני חושב שנכון כרגע לעשות. פתרנו סוגיה דומה, ואני חושב שאנחנו פותרים אותה בצורה נכונה. כל אירוע נפגעי פעולות האיבה בטבח של שמחת תורה – הנובה, המשפחות, ואלה שראו את הסרטונים של הילדים שלהם נרצחים מול העיניים – ואני באמת לא חשבתי שלי יש כתפיים, ואתה יודע, אנחנו בסוף גם עם מערכות פוליטיות ואינטרסים, אז מינינו ועדה ציבורית. עומדים בראשה פרופ' אביעד הכהן – זו הזדמנות טובה לומר לו תודה שהסכים ככה להיכנס מתחת לאלונקה, יחד עם פרופ' שלמה מור-יוסף ועוד קבוצה של אנשים. הוועדה הזאת עושה עבודה יוצאת מן הכלל. לפי מה שאני יודע מהם, בשבוע הבא הם אמורים להגיש לנו את ההמלצות. אני כבר אומר כאן שנקודת המוצא שלי ב-99% היא שאני חושב שאנחנו צריכים – בלי שאני מכיר את ההמלצות האלה מראש, כן? אנחנו נצטרך לאמץ את ההמלצות האלה ולתת את הפתרונות. יכול להיות שבגלל ההיקפים הגדולים שאנחנו מתמודדים איתם עכשיו, נכון לבקש מהשופט רובינשטיין או, עוד הפעם, מפרופ' הכהן. אגב, נדמה לי ששלמה מור-יוסף היה חבר גם בוועדה של השופט רובינשטיין. קחו איזה חודש, שימו רגע את הכול, הרי עברה פה איזו חקיקה פרטית על הורים שעולה 1.3 מיליארד שקלים או אני יודע מה. אז יש הורים, יש אחים, יש אלמנות ויש יתומים בגילים שונים. יכול להיות שצריך שנייה אחת, שוב, לבקש מכמה אנשי ציבור לשבת, לקחת את הכול, לשים רגע על השולחן. שוב, דברים שלא, אתה יודע, כל השנים זה – ברוך השם, כן? כואב על כל אחד, אבל המספרים – אני חושב שוועדה כזאת, ואני אומר את האמת – אני לא יכול להיכנס, כאילו, אתה יודע, יש בסוף מגבלות תקציב. אי-אפשר לצפות ממני להיכנס בין ההורים, לאלמנות, ליתומים, לאחים. כל אחד מושך בצדק למקום שלו. אני לא חושב שיש לי, אתה יודע את מה – את הזכות המוסרית. מעבר לעובדה שהבית הזה הוא בית שיש בו גם חשבונות פוליטיים – –

היו"ר ארז מלול:

ששש. חבר הכנסת בועז ביסמוט, זה מפריע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – אני לא חושב שלי יש את הזכות המוסרית להיכנס לתוך האירוע הזה ולקבל את ההחלטות. אני חושב שנבקש מאנשי ציבור, אתה יודע, שיש להם גם את הכתפיים לעניין הזה וגם את חזקת החפות מהשיקולים הפוליטיים והאילוצים. אני חושב שזה הדבר הנכון, וזה מה שאני אנסה לקדם. שוב, לגבי היתומים, אנחנו בשיח עם משרד הביטחון. אם יביאו הצעה שהיא מה שהיה אמור להיות, שתואמת את ההמלצות של ועדת רובינשטיין, שמינה השר לשעבר גנץ, אנחנו נתמוך בה בכל לב. כשפותחים – אם כבר לפתוח, בואו נשים את הכול על השולחן, וניתן לאיזשהו פורום כזה לתת המלצות.

היו"ר ארז מלול:

טוב. יש שאלות נוספות, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אם אפשר, סליחה, עוד משפט אחד. פנינה, שנייה. אני כן אומר – שוב, למיטב שיפוטי הדל, בסדר? ואני באמת בדחילו ורחימו, כשאני עוסק בסוגיות האלה אני ניגש לזה באמת בברכיים רועדות – למשל, בשאלת האלמנות יש דברים מאוד מאוד דחופים לכאן ועכשיו. היתומים המבוגרים חיכו הרבה שנים, אז שוב, אם יביאו רובינשטיין – אני לא פותח. אם רוצים לפתוח – כמו שאמרתי, בתוך הדברים הגדולים. יכול להיות למשל שבאלמנות כן נצטרך לתת איזשהו מענה מהיר של כאן ועכשיו, כדי לוודא שבסדר, שלא חס וחלילה מידרדרים ונופלים לעוני ולדברים כאלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש שאלות נוספות, לחברי הכנסת פנינה תמנו שטה וסימון דוידסון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

שלום, היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

שלום, השר.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אדוני שר האוצר, אנחנו עוסקים לאחרונה באמת רבות בנושא נשות הנופלים וגיבורי ישראל בוועדה לקידום מעמד האישה. יש דברים שהם אקוטיים, לדוגמה – ואני מקווה שאולי פה תביאו פתרונות – סבסוד קייטנות של הילדים, אבל לא רק. לגבי נשות הנופלים, הן לא יוצאות לעבוד. צריך לזכור שאנחנו בשנת 2024. האם אתה מתכוון לסייע להן לקבל אובדן הכנסה, כדי שהן לא ייכנסו למעגל אבטלה רק בגלל שזו תקופת שיקום? אני יודעת שהן נפגשו איתך וגם אמרו שאתה באת לזה בלב פתוח. האם אתה מתכוון לפתור את זה במהירות האפשרית?

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד רגע. שאלה נוספת – לחבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, דיברנו פה על החברה הדרוזית. אתה יודע, אני לא חי משמועות. יצאתי וביקרתי בהרבה מאוד יישובים של החברה הדרוזית. בהמשך לדברים שאמרת, זרקת באמצע את הנושא של תרבות וספורט. אין חולק על מה שאני אגיד עכשיו. הנושא של תרבות וספורט לילדים ונוער הוא דבר שהוא must, הוא לא איזו טובה שאנחנו עושים להם. אני מציע לך, אדוני השר, להגיע ליישוב חורפיש – 7,000 תושבים ביישוב הזה. בכניסה ליישוב אתה רואה תמונות של חללי צה"ל שמסרו נפשם למען מדינת ישראל, יישוב שרוב האנשים בו – אתה יודע את זה – מתגייסים לצבא, לוחמים, ואתה יודע מה ראש המועצה אומר לי באמצע השיחה? שאין לילדים אפילו מגרש קטן לשחק בו. אין מגרש כדורגל או מגרש כדורסל ביישוב של 7,000 תושבים, שאין חולק על זה שהם לפעמים יותר ציונים מאיתנו. אז אני שואל את המדינה, שואל אותך, אדוני השר – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זו בעיית תקציב שם או קרקע ותכנון? אני לא מכיר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה גם וגם. זה גם וגם ביישוב הזה, אבל אני רוצה רגע להאיר את הנושא הזה. אנחנו כבר ביולי. בנושא של הספריות לא קיבלו שקל מתחילת השנה – זה תרבות; ב-2023 לא בנו מתקן ספורט אחד. לא יצא קול קורא אחד למתקני ספורט בשנת 2023 – תבדוק אותי; 2024 כמעט נגמרת, ועדיין לא בונים מתקנים. אנחנו מדברים על ספורט, על תרבות, על פעילות לילדים שלנו לא רק בחברה הדרוזית, אבל עכשיו אנחנו מדברים על החברה הדרוזית. הגיע הזמן. בוא נעשה מה שהמדינה צריכה לעשות – לתת לילדים מה שמגיע להם, את הדברים האלמנטריים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, חבר הכנסת דוידסון. בבקשה, אדוני השר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

טוב, חברת הכנסת תמנו שטה, קודם כול תודה רבה. שוב, לפתוח במחויבות העמוקה של כולנו. כפי שציינת, נפגשתי בשבוע שעבר לדיון ארוך עם נשות הנופלים. בעניין הזה אני חושב שאנחנו צריכים לעשות הבחנה בין דברים מיידיים – עלו שם הרבה דברים, בסדר? לא רק אובדן כושר עבודה – זה דבר אחד. עלו שם באמת הרבה מאוד דברים. צריך לזכור, בסך הכול יש סל מענה – עוד פעם, אני לא לוקח את זה על עצמי, זה הרבה מאוד שנים – יש סל מענה מאוד מאוד רחב, ויכול מאוד להיות שצריך לעדכן אותו. אמרתי קודם – כמות עושה איכות. אגב, היה מאוד מעניין, כי במפגש היו אלמנות טריות, והייתה גם מישהי שכבר 12 שנה, וזה טוב. השיח מפרה, והיה לנו באמת שיח מאוד טוב ומאוד פתוח. אני רוצה להתחייב לדבר אחד – אני לא רוצה להתחייב, זה חשוב לי, אני על זה. אנחנו נכנסים עכשיו לסדרה של דיונים בתוך הבית פנימה. אמרתי קודם, משרד הביטחון – אני חושב שבמקרו הדבר הנכון יהיה לבקש מאיזושהי ועדה ציבורית שתיקח את כל המעגלים האלה של השכול הצבאי, ותעזור לנו לסדר אותם ולאזן ביניהם בתוך המסגרות התקציביות. יכול להיות שלגבי האלמנות יהיו דברים דחופים שנצטרך לעשות, אני לא רוצה כרגע, את יודעת, לומר דברים לא מספיק אחראיים, אבל זה חשוב לכולנו. זה לא עניין פוליטי ולא קואליציה–אופוזיציה; זאת מחויבות עמוקה באמת, מוסרית, אולי הכי עמוקות שיש לנו כחברה, כמדינה וכעם. אנחנו על זה בכל הכוח. קייטנות, אגב, הם מקבלים, למיטב ידיעתי. אבל אני – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לא, צריך גם להשיג בינתיים – – – זה עדיין לא נפתר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אבדוק. רשמתי לעצמי דברים ספציפיים. רשמתי לעצמי ואני אבדוק, בלי נדר.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

כבר יוצאים לחופשה, יש הרבה משפחות שהן ברוכות ילדים – זה מה שמאפיין את החברה הזאת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

דברים ספציפיים אני אראה ואני אבדוק. חבר הכנסת דוידסון, חורפיש אני אבדוק, אני לא יודע לתת תשובה. מתקני ספורט, קול קורא – תגיש שאילתה לשר התרבות והספורט, זה לא נמצא אצלנו במשרד האוצר. תראה, בתקציב המקורי של 2023–2024 תקציב התרבות גדל בהרבה מאוד. אם אני – שוב, הכול אני אומר לך בעל פה, נדמה לי ש-2.2 מיליארד שקל תקציב 2024. באופן טבעי היו קיצוצים כשהבאנו את התקציב המתוקן, כן, באופן טבעי, אבל זה גדל, זה גדל כל שנה וזה גדל הרבה. אני לא זוכר אם 400 או 500 מיליון שקלים הגדלנו השנה, ושוב, אל תתפוס אותי עכשיו על המספר, כי אני לא זוכר, אבל עכשיו, היו קיצוצים, באופן טבעי, הבאנו תקציבי מלחמה ב-2024, אז אני לא יודע להגיד לך פרטני. בסוף גם סדרי העדיפויות הם של השר בעצמו. בסוף, אתה יודע, אנחנו כמשרד האוצר – השתנו מסגרות של קיצוצים על המשרדים כשהבאנו את התקציב של 2024.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תרבות וספורט ביחד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ההחלטות בסוף לאן – בסדר, סדרי עדיפויות. אני חושב שצריך לתת לשרים במסגרת המדיניות שלהם. אז אני פשוט לא יודע לתת תשובה. אני יכול לבדוק, אבל אני לא חושב שאני הכתובת – – –

קריאה:

– – – חורפיש.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז חורפיש, אני רשמתי לעצמי לבדוק. אני לא יודע את התשובה, אני אבדוק ואני אתן לך תשובה, בלי נדר, בסדר?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחברי הכנסת השואלים, וכמובן תודה רבה לשר האוצר.

היו"ר אמיר אוחנה:

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא חקיקה – הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת שרן מרים השכל. אני מתכבד להזמין את – סליחה, ההצעה כבר נומקה ב-27 במרץ 2024, והוחלט שהתשובה וההצבעה יינתנו במועד אחר. להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי הכנסת. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת קרויזר להציג את ההצעה. בבקשה, עד שלוש דקות יעמדו לרשותך, אדוני. לאחר מכן גם חבר הכנסת מאיר כהן יציג. בבקשה, אדוני.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

כבוד היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2023. האם לשרת את המדינה זוהי חובה שהיא זכות או זכות שהיא חובה? השאלה הרטורית הזאת נשאלה פעמים רבות בדיונים או סביב פולמוסים ציבוריים, בעיקר סביב סוגיית חוק הגיוס על גלגוליו השונים או סביב סוגיית חוק השירות הלאומי-אזרחי, אך נדמה שמאז 7 באוקטובר אין יותר צורך בחלקה השני של השאלה. את מהותו ותוכנו של המשפט קבעו כמציאות בשטח חיילי צה"ל בשירות הסדיר לצד חיילי המילואים, ומאז 7 באוקטובר שני מערכי כוח אלה מהווים חלק בלתי נפרד מסד"כ צבא ההגנה לישראל. חיילי צה"ל בשירות הסדיר ובשירות המילואים הפכו את סימן השאלה בסופו של המשפט, לסימן קריאה וקביעה: לשרת את המדינה זוהי חובה שהיא זכות. חיילינו בשירות הסדיר ובשירות המילואים נלחמים כתף-אל-כתף במסירות והקרבה אישית, ולצערנו, לעיתים אף משלמים בחייהם כשהם נלחמים בחירוף נפש על חירותנו, עצמאותנו, ושומרים על גבולות ארצנו. היושב-ראש, יש פה רעש שמאוד קשה – – –

היו"ר ארז מלול:

חברים, בבקשה. חבר הכנסת, זה מפריע לו.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

גם אנשי מערך המילואים – ויש לי הזכות להיות אחד מיושבי-ראש שדולת המילואים בכנסת – משלמים מחיר אישי, משפחתי וכלכלי כבד, מלח הארץ, 2% מהאוכלוסייה במדינת ישראל שנלחמים במסירות רבה. כתושב המושב נטור שבצפון, הצטרפתי גם אני לחבריי ליחידה כשאני משאיר אחריי את כל היקר לי – את משפחתי, אשתי ושלושת ילדיי, שנשארו בביתנו בצפון, שנמצא בחזית הלחימה – והתגייסתי גם אני לשירות מילואים מלא של 80 ימי מילואים פעילים של מארבים, שמירה ולחימה, לצד חבריי ביחידה – שמרביתם, אגב, גם בימים אלה – –

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת שלי, שלי טל מירון, חברת הכנסת שלי טל מירון, זה מפריע. זה מפריע, זה לא יפה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

– – משרתים עדיין שירות מילואים פעיל ורציף עוד מבוקר חג שמחת תורה. ההקרבה לא הייתה פשוטה, אך לי וליתר חבריי היא הייתה ברורה. כל חבריי ליחידה התגייסו כשהם משאירים אחריהם עסקים, עבודה, משפחה, בעצם חיים שלמים, אך לכולנו הייתה התחושה שאנחנו חלק ממשהו חשוב וגדול יותר מעצמנו; חשנו שאנחנו חלק משרשרת הדורות ומההיסטוריה של העם היהודי שנלחם על חירותו. לא בחלנו באף משימה. שכבנו יחד במארבים, התפלשנו יחד בבוץ הטובעני של הצפון הגשום, אולם הרגשנו את האחריות, החובה והזכות להגן על מדינתנו האהובה והפצועה, לשמור על ביטחונה וגבולותיה, להביא לתחושת ביטחון ושקט לאזרחיה ולהחזיר את כבודה שנגזל בידי מחבלים אכזריים ורצחניים, תאבי רצח, באכזריות אין-קץ. אך שירות בצבא בסדיר ובמילואים הוא לא עניין של ביטחון, הוא גם עניין של ערבות הדדית וחיבור בין חלקי החברה הישראלית, והוא מהווה ביטוי נאמן למנעד המגזרים והגוונים השונים. זהו המרקם האנושי הנדיר של העם שלנו, שבא מכל קצוות החברה הישראלית: דתיים וחילונים, מהעיר, מהכפר, מההתיישבות, מהמרכז, מהפריפריה, ובני העדות השונות – יהודים, דרוזים, צ'רקסים, נוצרים ומוסלמים – גברים ונשים, עולים וותיקים. יחד כולם מהווים את הפסיפס האנושי היפהפה והנדיר שלנו. הפסיפס הנדיר הזה הוא תמצית ההון האנושי הנדיר של החברה בארץ, שנלחם כתף-אל-כתף, לעיתים תוך הקרבה אישית של ממש – –

היו"ר ארז מלול:

אתה לקראת סיום?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

כן. – – מתוך ערכי הרעות, האחווה והערבות ההדדית הנדירה. אני מאמין ללא צל של ספק שחיילים משוחררים ראויים להעדפה מתקנת בקבלה ללימודים. אלה צעירים וצעירות שהקדישו שנים משמעותיות מחייהם לשירות המדינה תוך סיכון חייהם וחירוף נפשם. הם תרמו רבות לחברה הישראלית, והגיע הזמן שנחזיר להם חזרה. חייל שהשתחרר משירות צה"ל, ראוי שידע כי עתידו מובטח לפחות מתוך העדפה מתקנת שבה החברה הישראלית מחזירה לו כגמולו. חיילים אלה מביאים איתם את ערכי הרעות והאחווה של שדה הקרב לתוך האקדמיה, ולאחר מכן משולבים בתעסוקה – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

– – במסחר, במחקר ובמדע. אני לקראת סיום, אדוני היושב-ראש. ערכים נעלים אלה, לצד ידע אקדמי איכותי, הם ההון האיכותי והנדיר של החברה הישראלית שאף מחקר מתקדם לא יוכל להוות לו תחליף. לכן אני קורא לחבריי חברי הכנסת: זו זכות להצביע בעד הצבעת החוק הזו; ולהגיד תודה לשאר מציעי החוק החשוב הזה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

מאחר שיש לנו הצעת חוק דומה, של חבר הכנסת מאיר כהן – הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים) – אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן לנמק את הצעתו, ולאחר מכן נשמע במשולב את תשובת שר החינוך על כל הצעות החוק. בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, הלוחמים והלוחמות הם אחת הקבוצות המסורות והמחויבות ביותר בחברה הישראלית, אם לא הקבוצה הכי מסורה שיש היום. הלוחמים שלנו מקריבים ומקריבות, והגיע הזמן שטיפה נחזיר להם.

היו"ר ארז מלול:

סיעת יש עתיד, בבקשה שם. חבר הכנסת – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

כץ, כץ.

היו"ר ארז מלול:

זה חבר כנסת מהסיעה שלכם, תכבדו אותו. לא יפה, לא מכובד.

מאיר כהן (יש עתיד):

הלוחמים והלוחמות הנהדרים והנהדרות שלנו – אזרחים אשר בחרו בחירה מודעת לשרת שירות תובעני וקשה ביותר במשך שלוש שנים ואף יותר תוך סיכון חייהם, והכול כדי לתרום למדינת ישראל ולהגן עליה. בימים אלו, כשהמחלוקות סביב נושא הגיוס מדוברות כל כך, צריך לומר מעל לכל במה אפשרית כי שירות צבאי משמעותי – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ששון גואטה, זה מפריע.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – שירות צבאי משמעותי הוא הערך העליון במדינת ישראל, ואנחנו צריכים לחזור על זה כל הזמן. למרות זאת, במקרים רבים, מלבד הכשרה קרבית ותחושת סיפוק, הלוחמים והלוחמות אינם מסיימים את שירותם הצבאי עם יכולות מתאימות להשכלה גבוהה או לשוק העבודה. לעיתים קרובות הדבר אף מוביל לוחמים לנדוד מעבר לים וללמוד בארצות זרות, שבהן ישנו צורך רב יותר באנשי מקצוע מתחום הלימוד שמעניין אותם. לפיכך, מטרת הצעת החוק היא להעצים את הלוחמים והלוחמות הקרביים המשרתים בשירות חובה, לעודד אותם ולסייע להם להשתלב כראוי בחברה. סיוע זה יהווה הכרת תודה משמעותית שלנו ללוחמים וללוחמות. מוצע לקבוע בחוק כי חייל משוחרר אשר שירת שירות סדיר כלוחם, או חיילת, יהיו זכאים להעדפה בתנאי הרישום והקבלה למוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה וללימודים בהם. אני מדגיש, אדוני היושב-ראש – העדפה מתקנת, לא כפי שרשום כיום בחוק, שמוסד לימודים רשאי להקל בתנאי הקבלה. הייתי לוחם, הייתי לוחמת, הגעתי – יש העדפה מתקנת. אדוני השר, לאור תמיכתך, נעשה הכול בתיאום איתך. תודה רבה לכם.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר החינוך יואב קיש להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה לומר בצורה הכי ברורה – ואני מאוד מאוד גאה בכנסת, שלפני שלושה חודשים העבירה החלטה שלראשונה במדינת ישראל מוסדות ייתנו הקלות מטעם של שירות לוחמים, אירוע שהיה צריך להיות מזמן, ורק בגלל המלחמה הייעוץ המשפטי אישר להעביר אותו. לצערי – ואני אומר את זה בכאב – לולא המלחמה, לא היינו מצליחים להעביר את התיקון הזה. גם כאשר העברנו את התיקון, הוא בוצע כאשר הייעוץ המשפטי נעמד על הרגליים האחוריות ואמר שהוא לא מאשר את התיקון לתת תיעדוף ללוחמים בקבלה ללימודים. אני אומר את זה גם לאופוזיציה וגם לקואליציה. הלכנו לממשלה שוב, ואישרתי את זה בוועדת השרים לחקיקה שוב, למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, וזה חזר ועבר בכנסת. למה הם מתנגדים? הם מתנגדים כי המהלך הזה פוגע בעקרון השוויון. הבית הזה אמר אמירה ברורה: יש למדינת ישראל ערכים נוספים מעבר לערך השוויון. והערך הזה – אמרת את זה לפני רגע, חבר הכנסת מאיר כהן, ערך עליון אמרת – הערך הזה, שצעיר וצעירה לקראת גיל 18 מחליטים ללכת למסלול של לוחמים, של סיכון חיים אישי למען טובת הכלל, הוא ערך עליון. אני מסכים איתך, ולא יכול להיות שהייעוץ המשפטי לא מבין את הדבר הבסיסי הזה. הדבר הזה חייב להיות, וזה היה צעד ראשון בדרך לשינוי. יש פה כמה חברי כנסת שלוקחים את הדבר הזה ומעבירים אותו צעד קדימה. אנחנו כמובן תומכים מאוד במהלך. המהלך הזה יתקדם בוועדה בהסכמה. אני רק רוצה לראות שהמציעים אכן מסכימים לכך שזה כפוף – – –

היו"ר ארז מלול:

המציעים – חבר הכנסת קרויזר, אתה מסכים?

שר החינוך יואב קיש:

קרויזר וחברת הכנסת שרן השכל, אנחנו נתמוך בכפוף להסכמת המציעים שהחוק יתקדם בהסכמת משרד החינוך בוועדה. צריך לראות שאתם מאשרים, שלושת המציעים.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת מאיר כהן.

שר החינוך יואב קיש:

הוא אישר, קרויזר אישר, שרן. אני אומר בצורה ברורה: עשינו צעד ראשון לפני שלושה חודשים. הממשלה ואני נתמוך הכי רחוק שתלכו. חבר הכנסת מאיר כהן, טוב מאוד שזה בא מכם. זה צריך להיות כך. זה אירוע לאומי פנימי מלא, על כל רובדי המפלגות, זה לא עניין של קואליציה–אופוזיציה. מחזק את כולכם. תובילו את ההערכה של הבית הזה ללוחמים והלוחמות הכי רחוק שאפשר. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לכבוד השר. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת שרן מרים השכל. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – 5 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2022, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 24 בעד, חמישה נגד, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת שרן מרים השכל, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. לתקן את הפרוטוקול – חברת הכנסת דבי ביטון בעד. מי עוד? רון כץ, לפרוטוקול בלבד, אברהם בצלאל, צגה מלקו.

רון כץ (יש עתיד):

המסך לא עבד. לא חשוב, לפרוטוקול.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי הכנסת. חברי הכנסת, נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – 8 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות הספורט נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 35 בעד, שמונה מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מאיר כהן. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – 7 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 33 בעד, שבעה מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מאיר כהן, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר ארז מלול:

ההצעה הבאה היא הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הקלות בתנאי קבלה ללוחמים ולמשרתי מילואים), התשפ"ד–2024, של ידידי חבר הכנסת דב מלביצקי. אני מזמין את חבר הכנסת דב מלביצקי לנמק את ההצעה. בבקשה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, חוק זכויות הסטודנט – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת מאיר כהן, גם הוא מדבר על חוק לסטודנטים – – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

דומה, דומה לשלך.

היו"ר ארז מלול:

דומה, אז תכבד.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

חוק זכויות הסטודנט מקבע את הזכויות של הסטודנט לשוויון בקבלה לאוניברסיטה או לכל מוסד אקדמי אחר.

היו"ר ארז מלול:

השר וסרלאוף, השר וסרלאוף, חבר הכנסת – די, לפזר את ההפגנה שם. חברת הכנסת שאשא ביטון.

נאור שירי (יש עתיד):

אמרת הפגנה?

גלעד קריב (העבודה):

– – – לפזר הפגנות, הוא יביא מכת"זית מהשר.

היו"ר ארז מלול:

בסדר, בבקשה לכבד. זה חבר כנסת חשוב עם נושא חשוב, אז בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

ארז, טוב שאתה שם – – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

בקיצור, חוק זכויות הסטודנט קובע שלסטודנטים יש זכות לשוויון כשהם מתקבלים לאוניברסיטה או למוסד אקדמי אחר. יחד עם זאת, הוא מעניק למוסדות האקדמיים אפשרויות לסטות מעקרון השוויון כאשר יש תנאים שמצדיקים את הסטייה הזו מעקרון השוויון. הרי שיטת המשפט שלנו בנויה כל הזמן על איזוני אינטרסים, אין שום דבר מוחלט. הכול תמיד מאזנים ושוקלים אחד כנגד השני, והיו כל מיני נושאים שבגינם היה אפשר לסטות מעקרון השוויון שם: מגזר מסוים, רקע סוציו-אקונומי וכו'. מה שההצעה הזו באה לעשות הוא לקבוע שיש שתי סטיות נוספות שמוכרות מעקרון השוויון.

היו"ר ארז מלול:

בועז, רון כץ, חבר הכנסת רון כץ, כמה אפשר? די, מה קרה היום?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

יש התרגשות. הנושא הראשון הוא שירות צבאי כלוחם בצה"ל, והנושא השני הוא שירות מילואים פעיל. אלו שני הדברים שבעזרתם יהיה אפשר לתת את העדיפות הראויה בקבלה למוסדות אקדמיים ללוחמים ולאנשים שמשרתים במילואים. זה חלק מכל הנושא שגם העלו החברים שעלו לפה קודם, של מתן הוקרה על תרומה לביטחון מדינת ישראל – בפועל, ולא רק בדיבורים. זה נושא ראוי, זה נושא חשוב, ואני בטוח שיהיה לו פה רוב חוצה מפלגות. תודה, אדוני.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת מלביצקי. אני מזמין את כבוד שר החינוך. כבוד שר החינוך, צריך להשיב, בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שלפני רגע עניתי על חוק מאוד דומה, ואני לא רוצה לחזור על דבריי, אז אני כן אגיד דבר אחד – אני אשתף את המליאה שאתמול הלכתי לניחום אבלים אצל משפחת סקאג'יו בחדרה – אלון סקאג'יו, צלף של דובדבן, שנהרג בפעילות מבצעית – ואני אספר מה שההורים סיפרו לי עליו. האבא שוטר – מה?

מאיר כהן (יש עתיד):

שר החינוך יואב קיש:

חרוב, הוא היה צלף דובדבן, הלך לחרוב, נכון.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הוא היה במסלול בדובדבן, ואחרי זה הוא עבר לחרוב.

שר החינוך יואב קיש:

כן. הוא היה צלף, והאבא סיפר לי – אתה יודע, אנחנו עוסקים בלוחמים – משהו שמאוד חיבר אותי לאלון, השם ייקום דמו, שהוא היה קשוב לאחרים, זאת אומרת כשהוא ראה מישהו לא במקום הנוח, הטבעי שלו, הוא היה בא אליו: אחי, מה העניינים? אני אלון, תגיד לי מה קורה. אם אני יכול לעזור לך במשהו, אל תדאג, יהיה בסדר, מה שאתה צריך. הוא עשה את זה לנהג טיולית שלקח אותם, שלא ידע בדיוק איך להסתדר, עשה את זה לרב של היחידה, שהגיע ליחידה ולא הכיר ולא ידע, ובמקרים רבים אחרים. היכולת הזו לראות את האחר ולהבין שאנחנו פה בשביל לעזור ולהיות שליחים, בטח כל מי שבבית הזה – זה היה בדם שלו, זה היה הטבע שלו, אלון סקאג'יו, זיכרונו לברכה. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הקלות בתנאי קבלה ללוחמים ולמשרתי מילואים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – הצבעה שמית. כבוד המזכיר יתחיל בהצבעה. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

נעבור כעת לסיבוב השני של ההצבעה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

האם יש מישהו באולם שקראו בשמו ולא הצביע? חבר הכנסת משה אבוטבול – בעד.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. להלן תוצאות ההצבעה: 41 בעד, שמונה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הקלות בתנאי קבלה ללוחמים ולמשרתי מילואים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אלי דלל. אני מזמין את חבר הכנסת אלי דלל לנמק את ההצעה. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני רוצה לשמוע רדיו 90 בירושלים.

אלי דלל (הליכוד):

יפה. אני אזכיר אותך עכשיו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשאני פוגש מפונה בנתניה שהוא מהצפון ורוצה לשמוע רדיו צפון, הוא לא יכול, כי הרדיו הוא אזורי. כשחבר הכנסת סימון דוידסון רוצה לשמוע רדיו 90 בירושלים ורוצה לדעת מה קורה בנתניה, הוא לא מסוגל. אותו דבר גם אנשי מילואים בצפון ובדרום. לצערי, זה נכון גם בתחנות הרדיו המגזריות, כמו תחנות הרדיו הערביות, התחנות החרדיות וגם בשפות שונות. כיום בישראל ישנן תחנות רדיו בשידור ארצי רק בבעלות ציבורית, כמו תחנות התאגיד כאן ותחנת גלי צה"ל, ובהתאם לכך תחנות בבעלות פרטית הן תחנות בשידור אזורי בלבד. הצעת חוק זו מבקשת לאפשר את קיומן של תחנות בשידור ארצי גם בבעלות פרטית ומסחרית. מוצע לקבוע כי שר התקשורת יהיה רשאי לאשר לבעל זיכיון לשידורי רדיו להקים תחנות שידור מחוץ לתחום האזור שנקבע לשידוריו בזיכיון ולשדר מחוץ לתחום כאמור כך ששידוריו יועברו גם באזורים אחרים בארץ. מטרת החוק המוצע היא להביא לגיוון רב יותר בשידורי הרדיו בישראל, ולאפשר, בין השאר, לתחנות רדיו בשפות הזרות כמו תחנות הרדיו בשפה הערבית ולתחנות רדיו מגזריות כמו תחנות הרדיו החרדיות להגיע לקהל היעד שלהן בכל שטחי הארץ. כמו שציינתי קודם, החוק הזה הוא חוק חשוב, שכל אחד יוכל לשמוע את מה שהוא רוצה ובכל מקום. קודם כול, תודתי נתונה ליו"ר הקואליציה אופיר כץ, למרכזת האופוזיציה מירב בן ארי ולשר התקשורת שלמה קרעי, שנענה לבקשתי לקדם את החוק הזה. תודה לכל חבריי מכל סיעות הבית על התמיכה בחוק. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני בעד.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את שר התקשורת שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – – שכחת משהו.

אלי דלל (הליכוד):

הזכרתי גם את התחנות הערביות, מר אחמד טיבי.

היו"ר ארז מלול:

אחמד, אני שמעתי.

עידן רול (יש עתיד):

זה חוק מצוין. יישר כוח.

אלי דלל (הליכוד):

הכול בזכות סימון.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אלמוג, זה מפריע.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

כן, אדוני. דבר עם ראש האופוזיציה, לא לפנות אליי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זו בשורה גדולה למאזיני הרדיו בישראל. תחנות הרדיו בישראל יוכלו בקרוב לשדר בכל רחבי הארץ – גלי ישראל, קול חי, קול ברמה, רדיו דרום, רדיו צפון ועוד ועוד. וכדברי נביאנו ישעיהו: "הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשֹׂכי האריכי מיתריך ויתדֹתיך חזקי. כי ימין ושמאול תפרֹצי".

היו"ר ארז מלול:

הנביא לא התכוון לתחנות הרדיו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני מממש גם לפרשנות הזאת.

דבי ביטון (יש עתיד):

אל תדאג, הוא הפך אותו – – –

רון כץ (יש עתיד):

הוא גם אמר "ימין ושמאול תפרֹצי".

דבי ביטון (יש עתיד):

הכול מותר עכשיו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה רק קדימון – לא בדעות, באזור, בשטח.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – כל הנביאים – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה רק קדימון של חוק השידורים הרחב, שבעזרת השם יגיע לכנסת בקרוב. התקשורת הממוסדת תמשיך לתקוף בלי אבחנה כל צעד שנועד לפתוח את השוק לתחרות. דפנה ליאל תמשיך ללהג על צפון קוריאה, כלכליסט ודה-מרקר ימשיכו לספר לכם שהחוק הזה הוא בכלל חלק מהמלחמה של שר התקשורת בתאגיד השידור הציבורי – כשאגב לא ברור למה לי להילחם בהם, אם בקרוב אני ממנה מועצת תאגיד חדשה, שתאזן ותגוון את השידורים בהתאם לחוק עד להפרטת התאגיד. אגב, אין שום סיבה שבמדינת ישראל יהיו רק שתי תחנות ציבוריות ארציות ואף לא תחנה מסחרית אחת ארצית. אין לזה אח ורע בשום מדינה מערבית מתקדמת. אז, כן, פרסומות מסחריות צריכות לממן, רובן ככולן, את השוק הפרטי ולא את השוק הציבורי, לא כמו היום, ש-70% מתוכן בערך מגיע לתחנות הציבוריות שממומנות גם ככה על ידינו, על ידי הציבור, בקרוב למיליון שקל בשנה ברדיו ובטלוויזיה. ויש, לצערי, גם בעלי אינטרסים מהימין שגם הם לא טומנים את ידם בצלחת. הם מנסים להלך עליי אימים. הם מפרסמים ברשתות שהחוק הזה שאנחנו מקדמים הוא חוק של אחמד טיבי. חבר הכנסת דלל, זה חוק שלך, עד כמה שאני זוכר, נכון?