Заседание пленума 01.04.2024 в 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, הכנסת אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ב באדר ב' התשפ"ד, 1 באפריל 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4471/25 וכלה בהצעת חוק פ/4516/25: הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – העברת תגמולים וזכאויות לבן משפחה של נכה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון ופנינה תמנו; הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר ורם בן ברק; הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת משה גפני, אלון שוסטר, ששון ששי גואטה, מטי צרפתי הרכבי, ינון אזולאי, נעמה לזימי, קטי קטרין שטרית, אליהו ברוכי, יצחק קרויזר, אלי דלל ושלום דנינו; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ראש אגף שיקום נכים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק סל הקליטה (תיקון – זכאות לדיור ציבורי), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק כניסת שוהים בלתי חוקיים, פעילי טרור ובני משפחותיהם לישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – אחריות תקציבית), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון – שאריות חומרי הדברה במזון), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, יוראי להב הרצנו, גלעד קריב, עופר כסיף, שלי טל מירון, יסמין פרידמן, אחמד טיבי, איימן עודה, דוד ביטן, יאסר חוג'יראת, רם בן ברק, יוסף טייב, אברהם בצלאל, מירב בן ארי, טטיאנה מזרסקי, מתן כהנא, נאור שירי, ווליד טאהא, רון כץ וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – הגבלת כהונה שלישית לראש רשות), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, אוהד טל, משה טור פז וטטיאנה מזרסקי; הצעת חוק היחידה המיוחדת לחילופי מידע של גופי הביטחון והרשויות האזרחיות, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור התניית שכר לנציג בעל רישיון להפעלת קו אוטובוס כנגד מתן קנס לנוסע בלא כרטיס), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי; הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – הרחבת הזכות לתביעה בגין עבירות שהוגש בהם כתב אישום), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק העונשין (תיקון – מאבק בפשיעה חקלאית), התשפ"ד–2024 , מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת סוהר), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – הגדרת הנגב), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – סקירת השפעות על הסביבה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – קביעת מועד להחלטה בבקשות הכרה ולקביעת דרגת נכות), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – ניטור זמינות שירותי רפואה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תיקון – מועד התשלום לבית חולים ציבורי כללי עצמאי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת משה רוט; הצעת חוק פיתוח והתחדשות של יישובים באזור חבל תקומה (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וגלעד קריב; הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הגבלת אספקת שירותים ומוצרים לגורמי ביטחון, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק ערבויות מטעם המדינה (תיקון – חיוב תאגיד בנקאי במתן הלוואה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת אורית פרקש הכהן; הצעת חוק הרשות הלאומית לעידוד הגירה ומאבק במסתננים מארצות אסיה ואפריקה, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יבגני סובה; הצעת חוק העונשין (תיקון – מרחק סביר משוטר בעת מילוי תפקידו), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד אגודות שיתופיות ותאגידים שחל עליהם הסכם קיבוצי מיוחד), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק ביטול מאסר חלף קנס (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים למעסיק קולט עלייה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קביעת שירותי תחבורה ציבורית בתחומי הרשות המקומית), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לקצבת אזרח ותיק לנכה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – זכויות הסתגלות לאחים שכולים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת קארין אלהרר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון – הפיכת הוראת שעה להוראה קבועה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק שנת שירות, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת ירון לוי, סימון דוידסון, רון כץ, שלי טל מירון ונאור שירי; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – שינוי מידת הנזק והגדרת גילו של העבריין), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – השכרה לטווח ארוך במסלול זכאות לרכישה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – תור שנקבע בתיאום מראש), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הנגשת מידע ופנקס חיסונים למחוסן), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עדכון לוח ח'), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן הזוג), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יעקב אשר. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 31), התשפ"ד–2024; הצעת חוק עדכון שיעורי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024; הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024; הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד–2024; הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד–2024. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69) (איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת דוד ביטן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 12) (איסור עיסוק ברבייה ובמכירה של כלבים ללא היתר), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יסמין פרידמן, חנוך דב מלביצקי וקבוצת חברי הכנסת; והצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25) (מאסר בעבירת המתה שהיא טרור), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי הכנסת. מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, עידן רול, יונתן מישרקי ויבגני סובה בנושא: פטור מתשלום בכבישי אגרה למשרתי מילואים. הודעת שר הרווחה והביטחון החברתי על מסקנות הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אושר שקלים, ווליד טאהא, משה טור פז, משה רוט ויוסף עטאונה בנושא: גידול משמעותי בשיעור המאובחנים בקרב ילדים באוטיזם והיעדר מענה מספק. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת על הודעתו המפורטת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. אני לא רואה את החיוויים. מדור מחשב, אני לא רואה חיוויים פה על אף אחד. חבר הכנסת פוגל, האם ביקשת? לא. חבר הכנסת סולומון יהיה ראשון הדוברים עד שאקבל לידי את הרשימה. אבל שימו לב שהחיוויים לא עובדים.

משה סולומון (הציונות הדתית):

תודה, אדוני היושב-ראש. גם השבוע אני רוצה להזכיר כאן את אחד מבניה של הקהילה האתיופית, ששילמה מחיר קשה של אובדן טובי בניה במלחמה הנוכחית – סמל ראשון עלמנאו עמנואל פלקה, השם ייקום דמו, מקריית גת, לוחם ביחידת דובדבן, חטיבת הקומנדו. עמנואל נפצע בקרב בדרום רצועת עזה, ויום לאחר מכן, בכ"ג בכסלו, השיב את נשמתו, והוא רק בן 22 שנה. הלווייתו נערכה בסמוך להדלקת נר ראשון של חנוכה, שמסמל את ניצחון האור על החושך, ובסימן גבורת המכבים של הדור הזה. עמנואל היה איש שדגל בנתינה בכל תחום. את חייו הוא נתן למען המדינה; את איברי גופו – לארבעה חולים שהיו זקוקים להם. אחיו הבכור, נועם, לוחם גם הוא ביחידת אגוז, ספד לו וסיפר: תמיד אמרת שעל הגנת המולדת הזאת אתה תמות. על הגנת עם ישראל, שכוסף כבר אלפי שנים לארץ הקודש – הארץ שההורים שלנו חלמו עליה, שסיפרו סיפורים שעברו מפה לאוזן, קהילה שלמה שחלמה והגשימה חלום. אף אדם לא יודע מתי הוא יחזיר את נשמתו לבוראו – המשיך אחיו ואמר – אבל אתה ידעת. אמרת שלא משנה איפה זה יהיה – אולי בצבא, אולי בשב"כ, אולי במוסד – אבל ידעת שזה יהיה פה בארץ הקודש, על הגנת המולדת. יהי זכרו ברוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן. תודה לחבר הכנסת סולומון. הדובר הבא הוא חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי, ובזאת אני גם נועל את הרשימה. כן.

קריאה:

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. מי שנרשם, נרשם. אין בעיה. אני רק נועל את הרשימה למצטרפים נוספים.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – אני רוצה למחות ולגנות את ההריסות שבוצעו היום בכפר ביר הדאג'. אדוני היושב-ראש, זה כפר מוכר, שנמצא במועצה אזורית נווה מדבר. גם בכפר אבו תלול, כנ"ל. תקופה ארוכה, מ-7, באוקטובר אנחנו מבקשים מהרשויות גם להתחשב במצב בנגב וגם להתחשב בתקופת חודש הרמדאן. לא יכול להיות שהרשויות הורסות גם בחודש הזה, גם במזג אוויר שרבי כזה, וממשיכות להרוס. אנחנו דרשנו, ממשיכים לדרוש ונמשיך לדרוש גם מראש הממשלה להתערב בנושא הזה. אנחנו מבקשים מהרשויות להפסיק את ההריסות בנגב ולהכיר בכפרים הלא-מוכרים. היום הגדילו התושבים ושרפו בית גם ביישוב אבו תלול. אנחנו לא רוצים את זה. אנחנו לא רוצים לראות מקרים כאלה. אנחנו רוצים שיכבדו אותנו, שיכבדו את החברה הבדואית. לכן אנחנו פונים גם מכאן, מהכנסת, לממשלה להפסיק את ההריסות אצלנו בחברה הערבית בנגב. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת אלהואשלה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אחריו – חברת הכנסת צגה מלקו.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת וכמובן השרים הנכבדים, אנחנו מסיימים חודש טרגי. חודש מרץ היה החודש הקטלני ביותר בדרכים. תאונות הדרכים ממשיכות לקטול חיים – 12% עלייה כבר משנה שעברה. מחר אכנס את ועדת המשנה למלחמה בתאונות הדרכים בשביל להבין מה ממשלת ישראל עושה בחירום עכשיו בשביל להציל חיים בכבישים. בינתיים אני רק שומע על קיצוצים גם ברלב"ד וגם בגופים נוספים. כמו בכל שבוע, אני אציין במהרה את תאונות הדרכים הקטלניות של השבוע האחרון. ביום שלישי 26 במרץ נהרג רוכב אופנוע בן 30 לאחר שהתנגש חזיתית ברכב סמוך לצומת נשר. ביום רביעי 24 במרץ נהרג נער, בן 11 בלבד, לאחר שאיבד שליטה על טרקטורון. הוא התהפך ונהרג במקום. ביום חמישי 28 במרץ נהרגה אישה בשנות השלושים לחייה, שהייתה בהיריון מתקדם, בתאונה קטלנית סמוך למושב גאליה. ביום שבת 30 במרץ נהרג נער בן 15 – עוד נער, אישה בהיריון – לאחר שהתהפך עם הרכב בפזורה הבדואית. הוא פונה לבית חולים במצב אנוש ושם הוא נפטר. 102 בני אדם נהרגו בכבישים מתחילת השנה. אנחנו רק ב-1 באפריל, וזו לא בדיחה, זו לא מתיחה; זה אמיתי. חמישה בשבוע החולף. אני מקווה שמחר אקבל ממשטרת ישראל ומממשלת ישראל איזושהי התייחסות לתוכנית חירום לעצירת הקטל בכבישים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת טופורובסקי. חברת הכנסת צגה מלקו, ואחריה – חבר הכנסת יוסף עטאונה.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אם אתם זוכרים, בשנה שעברה בחודש מאי 2023 ילד בן ארבע וחצי, רפאל אדנה, נדרס למוות. מי שדרסה אותו – בהתחלה נאמר הבת, רופאת שיניים; אחר כך נאמר שזאת האימא בת ה-80. היה ויכוח, היו גרסאות שונות: המשטרה אומרת הבת, הפרקליטות – האימא. לקהילה, כהרגלנו, אין ברירה אלא לצאת לזעוק לשמיים, והפגנו. בסופו של דבר נאמר: האימא היא שפגעה, נעמיד את האימא למשפט על הפקרה. לפני חודש האימא הודתה בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה. אני אפילו שמחתי, אמרתי פה על הדוכן: סוף-סוף יש צדק. אבל השמחה הייתה כל כך מוקדמת. מה שקרה הוא שביום שישי האחרון אותו שופט ביטל את ההחלטה בטענה שבת ה-80, זאת שדרסה או הפקירה, לא הייתה מודעת לכך שהיא הפקירה אותו – לכן נחזיר את הדיון להוכחות. תגידו לי, מה קרה? אותו שופט ששמע – היא הודתה, היא אמרה שהיא הפקירה, והוא קיבל את זה, ואחרי כמה שבועות מבטל? תגידו לי, איך נאמין למערכת? אז ככה אתם רוצים שניראה, מוסדות מדינת ישראל? ככה? מה יקרה? תגידו, ממש, מה הטעות של הילד הזה? בגלל שהוא נולד לקהילה הלא-נכונה? כי אין לנו כסף, חבר'ה, להביא את השורה הראשונה של עורכי הדין ולהעמיד אותם. לכן זה זועק לשמיים. אני יודעת, בסופו של דבר בת ה-80, אפילו היא תהיה אשמה, תימצא אשמה במשפט הוכחה, היא לא תקבל שום עונש. את כל זה ידענו מההתחלה, אבל לא הפסקנו להילחם. אל תטעו, אנחנו נמשיך להילחם. אל תתבלבלו, אנחנו לא אוכלוסייה חלשה, לא נכון, אתם מתבלבלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חבר הכנסת יוסף עטאונה, ואחריו – אחרונת הדוברות לשלב זה, חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להביא את דבריו של סלים אל-דנפירי מביר הדאג' ולצטט אותו, ממה שאמר היום אחרי שכוחות ההרס באו ליישוב ביר הדאג' והרסו בתים. כבוד היושב-ראש, סלים דנפירי מביר הדאג' אמר היום ששר הביטחון – הכישלון הלאומי – רוקד על הדם, והוא לא מפספס שום הזדמנות כדי להסית ולהרוס בנגב. סלים דנפירי אמר בצורה חד-משמעית שהוא מבקש – הגיע הזמן שראש הממשלה יתערב ויעצור את המטורף וכל מה שהוא עושה בנגב. סלים אל-דנפירי גם אמר שהוא מצפה ממך ומכל אדם נורמלי במדינה הזו להגיע לביר הדאג' ולכל היישובים בנגב, לראות את המציאות, להסתכל עליה בעיניים ולמצוא פתרונות לאנשים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת עטאונה. כעת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. לאחר מכן נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שרים נכבדים, היום נסעתי לגבעת זאב לנחם את משפחתו של החטוף אוריאל ברוך. אוריאל ברוך בן ה-35 נרצח, לצערנו הרב, לאחר המסיבה ברעים. רק לאחרונה הגיעה הוכחה לכך להורים, וההורים יושבים שבעה. אני רוצה לדבר על אוריאל. אוריאל בן 35, חייכן, לבבי, שמח. אפשר לראות בתמונות שלו עד כמה הוא היה מאושר, עד כמה הוא היה שמח בחלקו. החברים שהקיפו אותו קראו לו בשם, בכינוי "בדאלו", שזה חברי הטוב והאהוב. משפחתו של אוריאל, לפני שיצאתי משם הם ביקשו ממני לומר את זעקתם בפני הכנסת הנכבדה: אל תפסיקו את הלחימה. אל תפסיקו את הלחימה בשום פנים. צריך לפגוע בכל אותם מחבלים ארורים מחמאס שרצחו כל כך הרבה אנשים יקרים וחפים מפשע. בהלוויה, שעדיין לא התקיימה – כרגע יש רק הספדים של המשפחה – אמר חמו דן ענתבי, ואני רוצה לקרוא את מה שהוא אמר. חמו אמר: "עם ישראל חי. לא השמדתם אותנו 3,000 שנה, וזה לא יקרה גם עכשיו. ננצח, נעבור את המשוכה הזו ונמשיך לחיות". אוריאל השאיר אחריו אישה, את רחלי, ושני ילדים בני חמש ושמונה. יהיה זכרו ברוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן ואמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הודעת הממשלה על הפסקת כהונה של שרים. אני מתכבד להזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת, כבוד השר דוד אמסלם, להציג את הודעת הממשלה. בבקשה, אדוני. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני אקריא את הודעת הממשלה, ולאחר מכן אתייחס לאיזו סוגיה שבעיניי היא חשובה מאוד. בהתאם לסעיף 9א לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבד להודיע על הפסקת חברותם בממשלה של השר גדעון סער ביום י"ז באדר ב' התשפ"ד, 27 במרץ 2024, בשעה 20:12 – סחתין על הדיוק – ושל השרה יפעת שאשא ביטון ביום י"ז באדר ב', 27 במרץ 2024, בשעה 20:15, וזאת בהתאם לסעיף 22א לחוק-יסוד: הממשלה. חברי הכנסת, אדוני השר, ברשותכם, אני רוצה להתייחס לאיזו סוגיה שלדעתי הייתה אמורה לזעזע את אמות הסיפים במדינת ישראל. בשבת אני רואה חוברת בעיתון הארץ, אני רואה כתבה של חיים לוינסון, ועל מה הכתבה? יש פה תמלילי שיחות: הוא אומר לו, השופט: אפי, אני פרעתי את החוב שלי, אם כך. אומר לו נווה: לא, אני אמצא לך חוב חדש, מה אתה חושב לך, חביבי? הוא אומר לו: אתה נותן רק התחייבות אחת, אתה מעיף אותה – את גנות – מתיקי הנזיקין, לא מעניין אותי לאן. אורנשטיין צוחק, הוא אומר לו: בוודאי. הוא אומר לו: אני לא צוחק איתך. וכן הלאה וכן הלאה. רבותיי, משהו שמזעזע לי את כל הגוף: שופט בית המשפט בתל אביב, נשיא בית המשפט, כדי להתמנות להיות נשיא, עושה עסקה עם יושב-ראש, מה שנקרא, לשכת עורכי הדין, שיש לו משרד גדול בתל אביב שעוסק בדיני נזיקין. הם עושים סידור עבודה לשופטים: את זה תעיף; את זה נשים – למה? זה מתאים למשרד שלי. מה המשמעות של "מתאים למשרד שלי"? שאני מגיע עם לקוח, גובה ממנו טבין ותקילין, ואני אומר לו: עזוב, סגרתי עם השופט, אל תדאג, אני מיניתי אותו. רבותיי, אני רוצה להגיד לכם, בארגוני פשיעה זה לא קורה. בוררות בעולם התחתון יותר מרשימה, יותר אמיתית ממה שאני קורא כאן היום. ומה בעצם משטרת ישראל עושה, או היועמ"שית? כרגיל, מסתרקת. לא שמעה, לא ראתה – שום דבר. לא קראה, כלום. ומה יותר חמור מזה, אדוני היושב-ראש? היום השופט הזה, אורנשטיין, עוסק בבוררויות – היום – של מיליוני אם לא מאות מילוני שקלים. זה איש מושחת, לטעמי, לפחות ממה שאני קורא פה. הוא היה צריך להיות בחדרי החקירות. תארו לכם מה היו עושים אם זה היה אמסלם דוד, הדירקטור. היום הבן אדם עוסק – היום – בתיקי בוררות, ששופטים נתנו לו אותם. ואיך הוא אומר לו? לא בנזיקין; בפלילי אין בעיה. לא עוסק בפלילי אני, אבל בנזיקין, שיפסוק לטובת הלקוחות שלי – ואני הרי מקבל תג מחיר לפי התוצאה. הרי בסוף אני שותף. אם הבאתי תוצאה טובה, אני מקבל אחוזים כאלה וכאלה. תבינו איזו שחיתות יש במערכת הזאת. אזרחי ישראל, תתעוררו. תתעוררו. תקראו. אני קודם כול אומר שאפו גדול לחיים לוינסון על זה שהיה לו האומץ לחשוף את זה בעיתון הארץ. דרך אגב, אני זוכר שבזמנו, גב' רוזנבוים, יושבת-ראש רשות החברות בעבר, מינתה אותו ליושב-ראש ועדת חריגים של הדירקטורים – יענו, אלה שאנחנו מכניסים בדלת האחורית, לא בנבחרת. היא אמרה לי: אני מסתדרת איתו, יש לי דיבור איתו. זה שופט שיש לו דיבור עם כל מיני אנשים. על מערכת המשפט אני רוצה לומר לכם, ובזה אני מסכם: היה יהודי מבוגר שפעם פגשתי, שהיה כבר מבוגר מאוד – הוא כבר נפטר; עלה מכורדיסטן – שפעם אמר לי את המשפט: דודי, צבוע לא אוכל בשר של צבוע. שופט לא אוכל בשר של שופט. המשטרה לא מתעסקת עם שופטים. כששאלו את אחד החוקרים במשפט נתניהו: תגיד, בדקת בצו את הבית של מוזס? הוא אמר: מה פתאום? השתגעתם? אני לא מדבר על איזה פרקליט. היום שופט שודד את בנק לאומי, עכשיו בצוהריים, עם שני טומיגנים, המשטרה עוד מלווה אותו הביתה עם השלל. למה? כי הוא שופט. לכן אני חושב שתעשה טוב משטרת ישראל, ראש יח"א, לה"ב, כל הגופים האלה – אתם ללא צריכים הנחיה מהיועצת המשפטית לממשלה. אם היא לא נותנת לכם את ההנחיה לבצע את זה, אתם יודעים שגם היא מכסה על הפשע הזה. אם אתם רואים כתבה כזאת בעיתון, כל אזרח במדינת ישראל – בוודאי אם הוא חס ושלום ראש ממשלה או פוליטיקאי – כבר אתמול הייתם עוצרים אותו, וזה היה פותח את כל המהדורות. מר קושמרו, אתה מתעסק עם איזו נסיעה שלי? אתה מתעסק עכשיו עם מה שעשיתי במילואים, אתה והחברים שלך? יש לך פה פצצת אטום של מערכת המשפט. אזרח בא ויוצא חייב רק בגלל שהוא לא מינה את השופט, לא מכיר. למה? נווה לא מייצג אותו. בושה וחרפה. אני מבקש מכם בעצם להחזיר קצת מהכבוד של עם ישראל, לא שלכם. קצת, שיאמינו טיפ-טיפה. דרך אגב, יש הרבה שופטים הגונים. גם להם אתם עושים עוול. לכן הסיפור הזה של אורנשטיין צריך להיגמר, ועכשיו. בוודאי לא לקבל – קודם כול תפסיקו לו את הבוררויות, את כל העיסוקים שלו, ותקראו לו לחקירת משטרה, כולל מעצר. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר אמסלם.

היו"ר אמיר אוחנה:

ואחרי הודעת הממשלה אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, והוא הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.

צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית, את הצעת החוק שיזמה הממשלה למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. אדוני היושב-ראש, ב-7 באוקטובר 2024 החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. באותו היום הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף, מכוח סמכותו לפי חוק ההתגוננות האזרחית שאושרה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת והוארכה מעת לעת. ב-8 באוקטובר הכריזה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה. לנוכח מתקפת הטרור הרצחנית, במהלך חודש אוקטובר 2023 התקינה הממשלה את תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד–2023. תקנות אלו, אדוני היושב-ראש, הותקנו מכוח סמכותה של הממשלה לפי חוק-יסוד: הממשלה. התכלית הייתה למנוע פגיעה ממשית של גוף שידורים זר המשדר בישראל בביטחון המדינה. מתוקף תקנות אלו, חבריי חברי הכנסת, ב-15 בנובמבר 2023 הורה שר התקשורת על הגבלת הגישה לאתרי האינטרנט של הערוץ הלבנוני אל-מיאדין. הוראה זו הוארכה ב-30 ימים נוספים מתוקף התקנות, אולם מלבד זאת לא ניתנו הוראות נוספות מתוקף תקנות שעת חירום. התקנות עמדו בתוקפן במשך שלושה חודשים, עד שפקעו ב-20 בינואר 2024. עם זאת, בשל העובדה שמדינת ישראל עדיין מצויה במלחמה וגופי הביטחון מעידים על המשך קיומו של צורך למנוע מערוצים זרים לפגוע באופן ממשי בביטחונה של המדינה, ולנוכח חלוף הזמן מפקיעת התקנות כך שאין עוד אפשרות להאריך את תוקפן, ביקשה הממשלה לקבוע בחקיקה, במתכונת של הוראת שעה, את אותן סמכויות שנקבעו בתקנות לשעת חירום. פה אני פותח סוגריים ואומר באופן אישי: אני מודה על ההזדמנות שניתנה לי לחוקק בוועדה את החוק הזה. כפי שאפרט להלן, במהלך דיוני הוועדה נערכו כמה שינויים בהצעת החוק הממשלתית. שינויים אלה הם תוצר של דיוני הוועדה הנרחבים. אני חייב לומר בהזדמנות זו, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שקיימנו אין-ספור דיונים, עמדנו על קוצו של כל יו"ד, כדי לראות שאנחנו באמת שמים פה חוק ראוי. שינויים אלה הם תוצר של דיוני הוועדה הנרחבים, כמו שאמרתי, שבמהלכם שמענו הערות רבות של חברי הכנסת – גם מהאופוזיציה – של משרדי הממשלה, של גופי הביטחון השונים, כולל דיון מסווג עם גופי ביטחון, ארגונים אזרחיים ועוד. חלק מההערות גם קיבלנו וכללנו בנוסח המונח כעת לאישורכם. השינוי הראשון שעשינו בהצעת החוק הממשלתית מתייחס להפעלת סמכותו של שר התקשורת, ולפיו נדרשת קביעה של ראש הממשלה, ולא של שר הביטחון, כי שוכנע ששידוריו של הערוץ הזר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה. לא סתם עשינו את השינוי הזה, אדוני היושב-ראש. השינוי הוא משמעותי. השינוי השני הוא נגזרת מן השינוי הראשון, ולפיו שר התקשורת יכול להפעיל את סמכותו בהסכמת ראש הממשלה, ולא שר הביטחון, ולכך מתווסף השינוי השלישי, שלפיו נדרש אישור הממשלה או הקבינט, ולא רק של הקבינט, כפי שהוצע בהצעת החוק הממשלתית.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

מה עם סמכות שר הביטחון?

צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

בעניין זה יובהר ויודגש כי תכלית החוק היא תכלית ביטחונית, ולכן בהצעת הממשלה שר הביטחון הוצע כבעל הסמכות הרלוונטית. עם זאת, בדיונים המעמיקים שביצענו, הוועדה סברה כי הצעת החוק נוגעת בסוגיה חשובה ורגישה, והיא הגבלת הזכות לחופש הביטוי. בשל כך קבעה כי התנעת התהליך תבוצע על ידי ראש הממשלה ולא על ידי שר הביטחון, על בסיס ההנחה כי לפני ראש הממשלה תיפרס יריעה רחבה יותר של שיקולים, נוסף לשיקולים הביטחוניים, כדוגמת שיקולים מדיניים, החיוניים לבחינת האיזון בין הפגיעה בחופש הביטוי לבין האינטרס של שמירה על ביטחון המדינה. שיקול דומה הנחה את הוועדה במתן אפשרות לראש הממשלה לבחור אם להביא את ההוראה לאישור הקבינט או בפני הממשלה. הוספת אפשרות לאישור בידי הממשלה נועדה אף היא לאפשר התייחסות לכלל השיקולים הרלוונטיים, הביטחוניים והמדיניים כאחד, בלי לפגוע בשיקולים הביטחוניים, שניתן להם ממילא מקום מיוחד, בין היתר מכיוון שההוראה ניתנת על סמך חוות דעת של גורמי מקצוע ביטחוניים. יודגש, אדוני היושב-ראש, כי הסדר זה גם מאפשר לשר הביטחון להציג את עמדתו בפורום המאשר את ההחלטה, בין שמדובר בקבינט ובין שמדובר בממשלה, בדומה לרציונל המנחה בהצעת החוק הממשלתית. בנוסף, הוחלט כי ההוראה לא תינתן אלא לאחר שתוצג בפני ראש הממשלה לפחות חוות דעת מקצועית אחת מגורמי הביטחון, ולאחר שכל גורמי הביטחון יתבקשו לתת חוות דעת מקצועית בעניין. עוד יודגש כי בטרם אישור הקבינט או הממשלה יוצגו בפני הפורום הנדרש לאישור כלל חוות הדעת, בעל פה או בכתב, מטעם גורמי הביטחון. כמו כן נקבע כי אם גורם ביטחון לא הציג את חוות דעתו, אין בכך כדי לעכב את אישור ההחלטה, ובלבד שמלוא התשתית העובדתית הנדרשת הובאה בפניו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, באמת שהשקענו בחוק הזה הרבה מאוד מחשבה והרבה מאוד היגיון – גם ביטחוני, גם מדיני וגם רצון לשמור על חופש הביטוי. בכל הנוגע להוראות עצמן החליטה הוועדה כי ככל שתינתן הוראה בדבר תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכנים, לא תבוצע חדירה לאותו מכשיר אלא רק תפיסת המכשיר, כך שההצעה מצמצמת את הפגיעה בזכות לפרטיות ואף לא מאפשרת פגיעה בחסיון המקורות וחסיון המידע. כמו כן, בדומה להצעה הממשלתית החליטה הוועדה כי ההוראה והארכתה יובאו לאישור נשיא בית משפט מחוזי או סגנו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-24 שעות מכניסתה לתוקף.

טלי גוטליב (הליכוד):

צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

בנוסף, נקבע כי בתוך שלושה ימים ייערך דיון בהחלטה ויוחלט אם לשנות אותה או לקצוב את תקופת תוקפה. בהקשר זה יובהר כי מתן האפשרות הוא לשנות את ההוראה או לקצוב את תוקפה. בנוסף, על פי החלטת הוועדה, ההוראה תהיה בתוקף לתקופה שלא יעלה על 45 ימים, וניתן יהיה להאריך אותה באותו אופן לתקופה שלא תעלה על 45 ימים נוספים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הוועדה החליטה עוד כי החוק יעמוד בתוקפו כארבעה חודשים, עד ליום 31 ביולי 2024, או עד מועד סיומה של תקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם. לעמדת חברי הוועדה, שינויים אלה שומרים על זמניות ההצעה ועל האיזון הראוי. המועדים לא הוארכו באופן משמעותי, ונותרה האפשרות לפקיעת תוקף הוראת השעה אם תסתיים תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או יסתיימו הפעולות הצבאיות המשמעותיות. מכובדיי, אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת ביותר. לנגד עינינו עומד הצורך להמשיך להגן על ביטחונה של מדינת ישראל ותושביה. ואולם, כאשר מדובר בזכות היסוד לחופש הביטוי ולחופש העיתונות, יש לוודא שהפגיעה תהיה מצומצמת גם בימים אלה. ההסדר שעוגן בהצעת החוק המוגשת ומונחת לאישורכם שומר על האיזון הראוי בין העקרונות האלה. זה הזמן לומר תודה לצוות המשפטי של הוועדה בראשות עו"ד מירי פרנקל שור – תודה, מירי – על ליווי ברגישות ובמקצועיות ראויים לחיקוי של תהליך החקיקה, ולצוות הוועדה בראשות המנהלת גב' לאה גופר, שגרמה באמת לדברים לקרות. תודה מיוחדת לשר התקשורת הד"ר שלמה קרעי, שליווה את התהליך באדיקות ראויה לציון. אדוני היושב-ראש, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת פוגל. לפני כן, כמובן, נשמע את ההסתייגויות. להצעה הזו הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה וקבוצת רע"מ. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שינמק את הסתייגותו במסגרת זמנים של עד שבע דקות.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה יש להתנגד? אתה רוצה שאל-ג'זירה תמשיך לשדר לחמאס?

היו"ר אמיר אוחנה:

אולי כן?

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה רוצה שנחזק את האויב תוך כדי? מה אתה אומר? על מה יש להסתייג? בוא נמשיך לתת לאל-ג'זירה לחרב את מדינת ישראל. כל הכבוד, באמת.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שאנחנו נמצאים בימים קשים. במליאה הזאת במיוחד חברת הכנסת טלי גוטליב לא מפסיקה כל הזמן להתלונן ולצעוק, כאילו שאנחנו אויבים.

טלי גוטליב (הליכוד):

כמוך. כמוך. כמוך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, תירגעי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא אויב שלי. כשאתה תומך טרור, אתה הופך להיות אויב שלי.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני ציפיתי שהוועדה לביטחון לאומי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – ככה זה עובד – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תני לי להמשיך. את חושבת שכל האנשים הם טרוריסטים. תפסיקי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא קוראת לך טרוריסט, אני קוראת לך תומך טרור.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש פה חברי כנסת שמשרתים את האזרחים הערבים. די.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

גם אני משרתת את האזרחים הערבים – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כחבר הוועדה לביטחון לאומי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – יוצאת נגד חיילי צה"ל, כמוך – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני, אני רוצה להמשיך.

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בבקשה, אל תזכיר את השם שלי, ואני לא אענה. תודה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כחבר הוועדה לביטחון לאומי, מאז שנבחרנו לכנסת רצינו שהוועדה תטפל בנושאים קריטיים שקשורים לאזרחים. כמובן שאנחנו יודעים שחוק אל-ג'זירה – כאשר אין לשר הביטחון עכשיו שום שיקול ומשאירים את השיקול לראש הממשלה ולשר התקשורת, בעצם ההחלטה תהיה החלטה פוליטית – –

טלי גוטליב (הליכוד):

נתנו לך שופט שיתערב בזה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – החלטה פוליטית שמשרתת את איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. חשבתי שגם הממשלה וגם הוועדה יתייחסו לנושאים יותר חשובים, כמו האזרחים בעוטף, כמו האזרחים בצפון, כמו הפשיעה בחברה הערבית, כמו ההריסות בנגב. לא שבעתם; ממשיכים להרוס יום ולילה. מה עשו לכם התושבים בביר הדאג'? מה עשו לכם התושבים באבו תלול? הורסים להם. כמו שאתם רוצים להרוס את אל-ג'זירה ולהרוס את הערוצים האחרים, הנוספים – וערוץ 12 וכאן 11 ורשות השידור יהיו בתור. גם את ה-BBC תסגרו עוד מעט. אנחנו רוצים שהממשלה תפסיק להרוס אצלנו בנגב. דרשנו ונמשיך לדרוש שתפסיקו את ההריסות אצל הבדואים. מה עשו לכם? למי אנחנו אמורים לפנות? פנינו לכולם, גם לראש הממשלה וגם ליועצים שלו וגם לשר הביטחון וגם ליושב-ראש הכנסת. לכולם פנינו על מנת לעזור ולסייע לאזרחים הבדואים בנגב, אבל אף אחד לא שומע. אף אחד לא רוצה לשמוע ולהקשיב לאוכלוסייה המוחלשת ביותר במדינה. לא מעניין. אז מי ישרת את הבדואים? מי יעזור לאנשים? מי ייתן להם חלופות אחרות? אנחנו לא נבחרנו על מנת לעלות לכאן ולדבר. לא. אנחנו רוצים שכולנו נסייע לאזרחים שלנו להפסיק את מסע ההסתה נגד החברה הבדואית; להפסיק את המסע של עמותת רגבים – מסע ההשחרה – לצעירים שלנו, לאוכלוסייה שלנו, לתושבים שלנו. מספיק. אנחנו רוצים לחיות בכבוד ורוצים לקבל מה שמגיע לנו. כמו ששר האוצר דואג להתנחלויות, אנחנו רוצים שראש הממשלה יתייחס בצורה שווה לכלל האזרחים. איפה קיים דבר כזה? אין שום מדינה בעולם שהורסת לאזרחים שלה. איפה זה קיים? על חוק החשמל, אופיר כץ נסוג אחורה ולא מצליח לקדם אותו. איזו בושה. בושה וחרפה. איך בן גביר וסמוטריץ' ושמחה רוטמן מכופפים אותו. אני ראיתי את החוק של אופיר כץ על סדר-היום. אני רוצה שהוא ימשיך עם זה עד הסוף ולא יירתע מקיצוניים בממשלה של נתניהו. הגיע הזמן להפסיק את מסע ההסתה; להפסיק להסתכל על האזרחים הערבים בצורה שונה. האזרחים הערבים הם חלק מאזרחי המדינה, ולא צריך לקטר כל הזמן ולהוציא את התסכול על האזרחים הערבים. איבדנו הרבה אזרחים ב-2023, ואני כחבר הוועדה לביטחון לאומי רוצה שיביאו חוק שיצליח להוריד את הפשיעה בחברה הערבית. איך ארגוני הפשיעה מרימים ראש ומצליחים כל כך ברציחות בחברה שלנו? לא יכול להיות. זוועה. אדוני היושב-ראש, ברשותך, כמה מילים לאזרחים הערבים. אני אדבר על הנושאים החברתיים של החברה הערבית. (אומר בערבית: עכשיו אנחנו בחוק שמביאה ממשלת נתניהו בנוגע לסגירת ערוץ אל-ג'זירה.) אדוני היושב-ראש, אתה מבין ערבית – (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: כמובן, היינו רוצים שהממשלה הזאת תביא חוקים שהם לטובת האנשים, שהם לטובת האזרחים, אך היא מביאה חוקים פופוליסטיים לטובת הקיצוניים בממשלת נתניהו. בממשלת נתניהו, בן גביר וסמוטריץ', השלישייה הגזענית הקיצונית הזאת כל הזמן מנסה להעביר חוקים גזעניים כלפי הערבים בכלל, וכלפי התושבים הערבים בתוך המדינה בפרט. אך אנו אומרים להם באופן ברור: הממשלה הזאת צריכה להפסיק להתקיים. הממשלה הזאת לא יכולה לשרת את האנשים. הממשלה הזאת ממשיכה להיות יצירתית בסגירת ערוץ אל-ג'זירה, בהריסת הבתים בנגב, באי-מאבק באלימות ובפשיעה. לפיכך, על החברה הערבית לשאול את האנשים: כיצד הגיעה הממשלה הזאת? כיצד נוכל לשנות את המשוואה הזאת בשלב הבא? באמצעות שיתוף פעולה של כולם, וגם בהעלאת אחוז ההצבעה בשלב הבא.) תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת אלהואשלה. תעלה ותבוא חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. עד שבע דקות לרשותך, גברתי, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עומדים היום מול עוד הצעת חוק שמבקשת לסתום פיות ולא להראות את המראות הקשים. אני חושבת שזה מכוון בעיקר למען אוכלוסייה מסוימת, בעיקר לאוכלוסייה היהודית במדינת ישראל. מה שקורה בעזה מאז פרוץ המלחמה הוא זוועתי: עשרות אלפי נרצחים, עשרות אלפי פצועים, כמעט שני מיליון אנשים נאלצו לעזוב לא רק את בתיהם – את חייהם במקום המגורים שלהם למקום אחר בלי כלום. אלה מראות קשים מאוד מאוד. אני לא חושבת שמי שרואה אותם לא יכול להיות לפחות סקרן, לפחות לשאול את עצמו מה קורה שם, אם זו אמת או לא אמת. לכן אני חושבת שהצעת החוק הזאת היא עוד הצעה שמצירה את המרחב המינימלי שנשאר מהדמוקרטיה הישראלית; מתקרבת כמעט לאפס, וחבל שזה קורה. בסופו של יום אני אומרת שמי שמתעניין בלדעת את האמת, חייב לשמוע ולראות את שני הצדדים, ואחר כך יש לו את הזכות לקבל את העמדה וגם את האחריות לעמדה שלו. הייתי מצפה מהוועדה לביטחון לאומי שתעסוק יותר בדברים הקשים שקורים בתוך החברה הערבית, שהיא 20% מהחברה הישראלית, שתפסיק ותצליח למגר את גל הרציחות שקורה יום ולילה באמצע הרחוב. יורדים מהמכוניות, עושים מה שעושים, רוצחים והולכים באמצע היום בכבישים מלאי אנשים. זו העבודה האמיתית שצריך לעשות קודם, ולא להתעסק ולשרוף את הזמן על הצעת חוק כזאת, כי היום באמצעים הדיגיטליים אפשר להתחבר לכל מקום מכל מקום ולכל אתר, ומי שמעוניין לראות – יראה. אז מה הפואנטה מאחורי הדבר הזה חוץ מלעשות "אבו עלי" ולהגיד: עשינו, אמרנו והחלטנו? בסופו של יום הכול פוליטי. במקום לתת לאנשי המקצוע להתעסק עם הדברים, ראש הממשלה לוקח על עצמו את האחריות, במקום שייקח את האחריות על הדברים האמיתיים שקורים בתוך החברה הישראלית – אם זה כלכלית, אם זה פוליטית, אם זה חברתית. המצב קשה מאוד – אפילו גרוע מאוד, לא רק קשה. הופתעתי – בעצם אני כבר לא מופתעת משום דבר במקום הזה ומהאנשים שיושבים במקום הזה – שר בממשלה מוציא הצהרה לתקשורת ואומר על חוק מסוים, על חוק הגיוס: חובטים בנו יותר מאשר חובטים בערבים. האמת היא שניסיתי להבין את המשפט, ניסיתי לשים אותו בתוך תבנית מסוימת, להבין מה הכוונות – האם אנחנו, הערבים, הפכנו לדוגמה? כן, אנחנו דוגמה מזמן. או האם מגיע שיחבטו רק בערבים ולא במישהו אחר, או מה? באמת, אני מנסה למצוא הסבר, ועדיין לא מוצאת הסבר לדבר הזה. כן, אנחנו יודעים שאנחנו שק החבטות בחברה הישראלית, ואין מי שישמע את הקול שלנו, ואין מי שיזוז כדי לשנות את המציאות הקשה שלנו, לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה חברתית. מבחינה פוליטית אנחנו כל היום בהסתה, בהסתה, בהסתה. אז הלוואי שכל אחד יתעסק בחלק שלו והדברים יכוונו למקומות הטובים, ושגם הוועדה הזאת תתעסק בדברים החשובים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. כעת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שבע דקות לרשותך.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על הסתייגויות לחוק סגירת אל-ג'זירה, ערוץ התקשורת הערבי שמשדר כאן ומשדר בכל העולם ובסך הכול מעביר את התמונה ואת המילה לציבור הרחב, גם לציבור הערבי, וגם משדרים באנגלית. השאלה היא, האם סגירה של ערוץ תקשורת היא דמוקרטיה? איפה חופש הביטוי? אנחנו מאמינים שדמוקרטיה היא חופש ביטוי. היום מדברים על ערוץ התקשורת אל-ג'זירה; מחר אם משהו לא ימצא חן בעינינו במה שמדברים, מדווחים, בערוץ 12 או בכאן או ב-CNN – יתחילו גם לחוקק חוק נגד אותה רשות וערוץ תקשורת. זה חוק פופוליסטי שמטרתו להראות לציבור הרחב שהממשלה עושה משהו, וכדי להסתיר הרבה דברים שבהם הממשלה נכשלה. עוד מעט גם יסגרו את עיתון הארץ, כי עיתון הארץ הוא עיתון שמאלני, מביא הרבה נתונים שלפעמים לא טוב לצד השני לשמוע.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

השר אמר את זה – – –

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה לתת כמה נתונים מאחת הכתבות שהייתה בהארץ על חוקר המתנחלים שנקרא ד"ר דרור אטקס מעמותת כרם נבות. לפי ההערכה שלו, מאז 7 באוקטובר – וזו הערכה מינימליסטית – נסגרו כ-100,000 דונם של אדמות מרעה וחקלאות בגדה. ובצד זה, זה בעצם גורם לזה שהחקלאים, קהילת הרועים, שהם קהילה מוחלשת, עוזבים לאט-לאט את המקום שלהם ועוברים למקום אחר. זה טרנספר בצורה מאורגנת. גם הרבה תושבים מהגדה, אנחנו יודעים, לא הצליחו להגיע לאדמות שלהם. אפילו למסיק הזיתים לא הגיעו. אנחנו יודעים שמאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, כ-150,000 עובדים מהגדה נמצאים מאונס בלי תעסוקה בגדה, והם לא מצליחים להגיע לעבודה, לא מאפשרים להם, וגם לא אישרו להם לעבוד באדמות שלהם בחקלאות כפרנסה משנית. אני אומר, המדינה, הממשלה, צריכה לקבל אחריות גם על התושבים שנמצאים בגדה ובשטחים, כי הם באחריות שלה; כי אם לא טוב שם גם לא יהיה טוב בכלל באזור. לכן אני אומר, הגיע הזמן לחשוב בשכל, להסתכל על הדברים בתמונה מלמעלה כדי לעשות טוב לכל האזור. כבוד היושב-ראש, אני גם קראתי איזושהי כתבה עכשיו על שיא של כ-15 שנים בתאונות דרכים. לפי הסיכום, ברבעון הראשון של 2024 היו 100 הרוגים בכבישים. ברבעון הראשון של השנה. אם אנחנו מסתכלים על הרבעון הראשון של השנה, המשמעות היא ש-2024 תהיה השנה המדממת ביותר בתאונות דרכים. השאלה שנשאלת כאן היא, מה עושה הממשלה כדי לטפל בתופעה הזאת, תופעת תאונות הדרכים? אני אומר, הממשלה נכשלה במאבק להצלת חיים. זה בכלל מביא אותי לנושאים שאנחנו כחברה ערבית מרגישים חסרי אונים. על כל הנושא של הפשיעה דיברנו הרבה, כמעט בכל נאום. אתם שומעים כל חבר כנסת ערבי שעולה לכאן אומר: פשיעה, פשיעה, חוסר טיפול, הרבה הרוגים ואין טיפול, אין אוזן קשבת. יש שר שכנראה לא מעניינת אותו החברה הערבית. יש שר שלא מעניין אותו כמה נהרגים בחברה הערבית, כמה נרצחים בחברה הערבית. מה שחשוב לו זה העיסוק בעצמו ובבייס שלו. אנחנו אומרים מכאן, גם ביוקר המחיה הממשלה נכשלה. אנחנו רואים עליית מחירים בתקופה האחרונה, ובסופו של דבר זה פוגע רק בשכבות החלשות, במוחלשים – גם מהצד של החברה הערבית וגם בחברה היהודית. יש הרבה נושאים שהגיע הזמן לטפל בהם, ועל הממשלה לקבל את האחריות. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת חוג'יראת. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ווליד טאהא לשאת את דבריו. בבקשה, אדוני, עד שבע דקות לרשותך.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חברות וחבריי הכנסת, על מה אנחנו בעצם מדברים, היושב-ראש? אנחנו דנים בהצעת חוק שתכליתה סגירת הרישיון והיכולת של תחנת אל-ג'זירה לפעול בתוך מדינת ישראל. בזמנים מתוקנים אני הייתי מתבייש לשמוע את זה. אני יודע איך זה נשמע: הפרלמנט בישראל דן בהצעת חוק לגרש את תחנת אל-ג'זירה. למעשה, כנראה משהו מפחיד בתחנת אל-ג'זירה, משהו מפחיד בשידורי אל-ג'זירה, משהו מפחיד בתמונות שיוצאות באמצעות תחנת השידור הזאת, ועל כן המחוקק בישראל רוצה לטפל בהם באמצעות מניעת היכולת שלהם לפעול בתוך מדינת ישראל. בושה וחרפה. רבותיי, זה חוק שהייתם צריכים להתבייש להביא אותו. ב-2024 מדינת ישראל עוסקת באיך למנוע מהתקשורת לסקר את הדברים. על כן, כשדיברנו בזמנו, היושב-ראש, כשהבאתם את החקיקה בכל הקשור לרפורמה המשפטית, כפי שאתם כיניתם אותה, אז אנחנו באופוזיציה קראנו לזה ההפיכה המשפטית או המשטרית. בזמנו אמרנו: מדינת ישראל הולכת בבטחה לכיוון של צמצום הדמוקרטיה בצורה מדאיגה מאוד מאוד. אפרופו, החוק הזה, החוק שימנע, יגביל, את הפעילות של כלי תקשורת מלסקר ומלפעול במדינה, מעיד על פחדנות, על חולשה. זה אולי מעיד על דברים שהמדינה לא רוצה שהעולם יראה, וחבל שזה המצב. מדינת ישראל הייתה צריכה לדאוג להשאיר לכלי תקשורת מרחב פעילות כפי שיאה וכפי שצריך, והחוק הזה איננו משרת לא את המדינה, לא באופן מעשי, לא באופן תדמיתי ולא בשום מצב שרק אפשר להעלות על הדעת. הוא יעבור – יש לממשלה רוב. החוק יעבור, אבל מול החוק הזה שהם יעבירו מדינת ישראל תקבל גול, תדמיתית וערכית. מכל הבחינות המדינה רק תפסיד מהחוק הזה. בכלל, היושב-ראש, עוד מעט ימלאו שישה חודשים למלחמה הארורה שמתנהלת. זה כבר לא מלחמה, עברנו משלב של מלחמה לשלב של הרעבה. כל העולם מדבר, מראה, מציג, מתריע, מראה תמונות של רעבים, של ילדים רעבים. גם פה יש גול עצמי. נוסף להיבט הערכי והמוסרי והחוקתי, יש פה גם הפסד תדמיתי. למה צריך להגיע לשם? הממשלה יצאה בהצהרות כל כך גדולות שמלכתחילה ידעה שלא תוכל לממש. ההצהרות הגדולות ביציאה למלחמה נועדו לספק תמיכה למלחמה בלבד, אבל אף פעם אף אחד לא התכוון באמת להחזיר חטופים, כי זה לא היה לו בראש. על כן, המלחמה הזאת צריכה להסתיים. צריך להיכנס למשא ומתן שגם יחזיר את החטופים. משפחות החטופים מפגינות כל יום מול הכנסת, מול בנייני הממשלה, ואף אחד לא מתייחס אליהן. אף אחד לא סופר אותן. צריך לעשות את העבודה באמצעות הפסקת המלחמה וכניסה למשא ומתן אינטנסיבי, שגם יחזיר את החטופים וגם יחזיר את החיים ההרוסים לרצועת עזה. ישראל לא יכולה להתנער. אי-אפשר להתנער, גם אם תרצו; אי-אפשר להתנער מהאחריות למה שמתרחש שם. צריך לסיים את זה מהר ככל האפשר. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

מזכיר הכנסת, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מנסור עבאס.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לוח תיקונים להסתייגויות להצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מנסור עבאס, עד שבע דקות לרשותך.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני בטוח שאם עכשיו תרצה להתראיין ברשת אל-ג'זירה, ייקח לך 24 שעות, אפילו פחות, ותזכה להיות מרואיין ראשי בפריים-טיים ברשת אל-ג'זירה. כך הרשת הזו נוהגת. היא נותנת במה לדוברים מישראל. אפילו דובר הצבא תמיד מופיע שם. העמדה הרשמית וגם הישראלית באופן כללי תמיד נוכחת בחדשות ובתשדירים של רשת אל-ג'זירה. לדעתי, אני לא אזכה לפריבילגיה הזו ברשת אל-ג'זירה. אני כמעט שנים על גבי שנים לא מתראיין ברשת אל-ג'זירה. יש כל מיני סיבות, אבל מה שבטוח – אם אתה רוצה עכשיו להתראיין ברשת אל-ג'זירה, יש לך ממש מקום של כבוד שם. לכן, לדעתי, זה אינטרס של ישראל באופן כללי שרשת אל-ג'זירה תמשיך לשדר. וכמובן, אי-אפשר גם מטעמי הוגנות – אתה לא יכול מצד אחד לחסום אותה, ומצד שני לנצל או להשתמש בשירותי רשת אל-ג'זירה להצגת העמדות שלך. הייתי גם מצפה מרשת אל-ג'זירה שתתכבד ותכריז שהיא מקימה ערוץ דובר עברית. יש להם בערבית, כמובן, יש להם באנגלית, יש להם בטורקית ואולי בעוד שפות. אני חושב שמן הראוי שרשת אל-ג'זירה גם תתחיל – או רשתות אחרות, אבל במיוחד אל-ג'זירה, כי הם מתעניינים בדעת הקהל בישראל וכל מקום בעולם – מן הראוי שהם יתחילו לשדר גם בשפה העברית, ואז יהיו גם דוברים ישירים כאן, מישראל, יהודים וערבים, שיוכלו לעלות ולדבר ולשדר תוכניות לדעת הקהל בישראל. אני גם חושב שזה מענה ראוי לחוק הלא-ראוי שאנחנו דנים בו, וכנראה שהכנסת תאשר אותו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בשבוע הזה מסתיים כנס החורף של הכנסת. התוצאה של הכנס הזה הוא מלחמה הרסנית, כאב ויגון כבדים, במיוחד לרצועת עזה – הרס רחב בכל המוסדות והשירותים החיוניים למחיה ולחיים, ובראש ובראשונה, יותר מ-32,000 בני אדם ובנות אדם נהרגו ברצועת עזה. הרס של כמעט כל בתי הספר, כל בתי החולים, המסגדים, באופן נרחב.)

קריאה:

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בעיקר אנשים חפים מפשע. בעיקר, בעיקר, כמעט 70% – – –

אושר שקלים (הליכוד):

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני נותן לך תשובה – או שסתם אתה רוצה לשאול? אתה תחזור לנתונים – – –

אושר שקלים (הליכוד):

– – – אתה מדבר בערבית – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בסדר. אז תחזור לנתונים ותגלה שלפחות 20,000, אולי, אפילו יותר מ-32,000, הם נשים וילדים. אנחנו לא נדבר על אחרים.

אושר שקלים (הליכוד):

השאלה היא אם חמאס משתמש בהם כמגינים אנושיים – – – בין צה"ל והחמאס – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נו, באמת. נו, באמת. בסדר.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – במדינת ישראל שגם מבינים ערבית?

אושר שקלים (הליכוד):

את מי אתה מאשים פה? את חיילי צה"ל – – – או את החמאס – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אושר, לא – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חברים, אם אפשר, אני תמיד מעדיף שכל אחד ייקח את – – –

אושר שקלים (הליכוד):

אין בעיה – – –

היו"ר ארז מלול:

טוב, בסדר. זהו.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בסדר. שאלת שאלה – נתתי לך תשובה.

אושר שקלים (הליכוד):

זה – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה יודע מה? לכן חשוב שרשת אל-ג'זירה או רשת ערבית אחרת תתחיל לשדר בעברית, כדי שאחד כמוך יזכה לקבל תשובה. אתה יכול להתווכח עם זה, אתה יכול להתעלם מהכאב של האנשים, מההשלכות של המלחמה – בסדר. אתה לא יכול להתעלם או לתת הסבר אחר.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – לא, הם מחבלים לכל דבר. אל-ג'זירה – – – מחבלים.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל לפחות ברמת הידיעה, אתה חייב לדעת שעשרות אלפי אנשים, רובם נשים וילדים, נהרגו במלחמה הזו.

אושר שקלים (הליכוד):

את מי אתה מאשים, את הצבא או את החמאס? את חיילי צה"ל – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ולכן, חשוב לסיים את המלחמה הזו. חשוב לשדר מסר של תקווה ושל שלום גם לעם הפלסטיני כולו, ולנסות לחזור לשפיות ולחתור לשלום ולפיוס בין שני העמים.

אושר שקלים (הליכוד):

שיחזירו את החטופים.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אושר שקלים.

אושר שקלים (הליכוד):

לא, את מי הוא מאשים? אנחנו התחלנו – – –

היו"ר ארז מלול:

אתה מפריע.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אומנם זה לא מעניין אותך, זה לא בראש סדר העדיפות שלך, אלה לא הערכים שלך, כנראה, אבל אנחנו חייבים להגיד את זה.

אושר שקלים (הליכוד):

שיחזירו את החטופים. תגיד מילה אחת על 7 באוקטובר.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אושר שקלים, לא, לא. זהו, זהו. בסדר, שמענו. הוא כיבד אותך, הוא ענה לך – גמרנו.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: התוצאה של החודשים האלה היא הרס רחב ומלחמה גדולה על רצועת עזה. אנחנו לא מכחישים, כמובן, את החובה המוסרית שלנו לזכור שהאירועים החלו ב-7 באוקטובר בפשע גדול כלפי האזרחים החפים מפשע בעוטף עזה, ואנו גינינו את האירוע הזה, וחשבנו ועודנו חושבים שהוא אינו משרת לא את הסוגיה הפלסטינית ולא את סוגיית השלום והשגת השלום והשוויון בין שני העמים במדינה הזאת. כמובן, התוצאה של המעגל הזה הוא התגברות הפשיעה והאלימות בתוך החברה הערבית שלנו. וממשלת ישראל הוכיחה בשנה השנייה ברצף, 2023 ו-2024, שהנושא הזה אינו בסדר העדיפויות שלה אלא להפך – המדיניות של ממשלת ישראל תורמת להגברת האלימות והפשיעה בתוך החברה הערבית שלנו.) תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת איימן עודה. חמש דקות לרשותך. בבקשה, חבר הכנסת איימן עודה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מי שרצח את שירין אבו עאקלה במחנה הפליטים בג'נין רוצה עכשיו לחנוק את קולה בעזה. השאלה היא, למה עכשיו? מה הכיבוש הארור הזה רוצה להעלים? מה הוא רוצה שהעולם לא ידע? להיכנס לרפיח? עוד פשעים, עוד טבחים, עוד קטל? את זה רוצים להעלים? ואני רוצה לשאול – לפני כמה חודשים ראש הממשלה נתניהו אמר שהוא לא רוצה למנוע את שידורי אל-ג'זירה מתוך ישראל, בגלל שהוא רוצה לשמור על קשר עם קטר בגלל נושא החטופים. אז אני רוצה לשאול עכשיו: מה אתה רוצה, נתניהו? אתה לא רוצה עסקה? תגיד את זה בבירור לציבור הישראלי. תגיד את זה בבירור למשפחות החטופים שאתה רוצה הסלמה כי אתה לא רוצה לממש את עסקת החטופים. תגיד את זה באומץ. תסתכל להם בעיניים. אני רוצה להגיד לכם שמי שרוצה להשתיק את התקשורת הוא כל כך חלש, חלש, חלש. אתם כל כך חלשים, כל כך חלשים, כמו שמתאים לרשעים, לאנשים שרוצים להסתיר את האמת מפני הציבור. אני רוצה לפנות לציבור שלנו בשפה הערבית ולהגיד לו: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: השבוע מסתיים כנס החורף של הכנסת. אני תולה תקווה בבני עמנו שישפטו את נציגיהם, אשר עברו את הכנס הפרלמנטרי הקשה ביותר אולי זה עשרות שנים, אולי מאז מלחמת ששת הימים. להיות פלסטיני וחבר בפרלמנט הזה, בעיקר תקופה הזאת, זה משימה קשה מאוד להשגה.)

משה סעדה (הליכוד):

שנבין מה הוא אומר, הוא חייב להסביר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אושר שקלים (הליכוד):

– – – אין דבר כזה – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

משה סעדה (הליכוד):

– – – הוא חייב.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

זה ישראל – – – ישראל נחלת אבותינו. תישאר מדינת הלאום היהודי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת טלי גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

אוה, חייב להגיד את השם שלי. עבר הזמן.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אושר שקלים (הליכוד):

איזה עם, הם לא עם בכלל.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, חמש דקות לרשותך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. כבר אמרנו מעל לדוכן זה שתחת המעטה של המלחמה, יש גורמים בתוך הממשלה ויש בממשלה אנשים שרוצים להעביר את האג'נדה שלהם כאשר כל העיניים נשואות למקום אחר והלבבות עסוקים בעניין החטופים, בעניין הפינוי מהבתים; אני לא אגיד במה שקורה בעזה, כי כנראה זאת המטרה – שאף אחד לא יחשוב על מה שקורה בעזה. אבל יש אנשים שמנצלים את המלחמה הזו ואת התותחים הרועמים כדי להעביר את האג'נדה הפשיסטית שלהם, שמצירה יותר ויותר לא רק את חופש הביטוי אלא את כל החופשים והזכויות של אזרחים ושל אנשים וקבוצות בתוך המדינה בשם הביטחון. פתאום התעוררו בקואליציה. כנראה למדו את הלקח מ-7 באוקטובר, כאשר נכשלו כישלון מאוד כואב בלהגן ולתת ביטחון לאזרחי מדינת ישראל, ועכשיו הכול הפך לביטחון, הכול עניין של ביטחון. רוצים לסגור את אל-ג'זירה ורוצים לסגור כל ערוץ זר תחת המעטה של פגיעה בביטחון המדינה. אז הינה, אני אומרת לכם, חוץ מזה שרוצים לרשום לעצמם רקורד שהעבירו חוקים, בחוקים הקיימים היום במדינת ישראל, כל ערוץ שעובר על החוק או הוא חלק מארגון טרור, אפשר לעשות סנקציה נגדו. לא צריך חוק חדש – כמו הרבה מהחוקים החדשים שמתהדרים בהם חברי כנסת מהקואליציה ולפעמים גם מהאופוזיציה, כדי לרשום וי ולהגיד: העברתי חוק. אף אחד לא עוצר לרגע ושואל את עצמו בשביל מה. זה לא רק עניין של פופוליזם. לא. זה עניין של יצירת מציאות חדשה, שהאזרחים במדינת ישראל יתעוררו – –

משה סעדה (הליכוד):

נכון.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – לאחר שתסתיים המלחמה הזו וימצאו עצמם במציאות שונה לגמרי, במציאות שכל חופש חוקתי מוגבל במדינה הזו. הרי מה בעצם רוצים בחקיקה הזו? קודם כול, להגיד שהאמת קיימת רק ברשות השנייה ובערוצים שמגיעים מהרשות השנייה. כל האחרים – בואו, אזרחי מדינת ישראל, תבינו, זה עלול להיות ארגון טרור שמשדר; עלול להיות מישהו שמסלף את העובדות. הרי אני נשפטתי בתחילת המלחמה בוועדת האתיקה על זה שצייצתי דברים שהגיעו מתוכנית טלוויזיה בריטית. בריטית. אפשר להגיד שהיא שייכת לחמאס – בבקשה, יאללה, תגידו את זה, אבל הענשתם אותי על זה שהשתמשתי. לאחר שלושה ימים כבר כל העיתונות בישראל כותבת.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – את זה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אז תבינו, אזרחי מדינת ישראל – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – בעזה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – רוצים לשים אתכם תחת מצור תודעתי, רוצים למנוע מכם אינפורמציה שאולי תגלה לכם שמשקרים לכם, שאולי תגלה לכם שמבצעים בשמכם אסונות וזוועות, בשמכם אתם, שאתם לא הייתם מסכימים להם. אחרת, איך תסבירו את זה? למה דווקא לבוא ולהגיד – אם הם עוברים על החוק, בבקשה, תתניעו. יש חוקים שאפשר להתניע תהליכים נגד אל-ג'זירה ולא אל-ג'זירה. ידוע שאני לא אוהדת גדולה של אל-ג'זירה, אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה שחלק גדול מהידע שהעולם כולו מבין היום על מה שקורה בעזה משודר באל-ג'זירה.

משה סעדה (הליכוד):

וזה חלק מההסתה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

והבעיה היא שזה משודר באנגלית.

משה סעדה (הליכוד):

ואת זה – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת משה סעדה, די.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

ההסתה הכי גדולה זה לראות איך נראה בית חולים שיפא היום.

משה סעדה (הליכוד):

כן – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

זו הסתה שיצרה – –

משה סעדה (הליכוד):

זו הסתה, זה טרור, כן כן כן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – אותה ממשלתכם במו-ידיה. במו-ידיה היא מקימה את העולם כולו נגד מדינת ישראל – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

איך אפשר לשבת ולשמוע את זה?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – אם זה בהחלטות בית דין לצדק – –

היו"ר ארז מלול:

תסיימי, בבקשה. תסיימי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – ואם זה בהחלטות השלטון האמריקאי – –

טלי גוטליב (הליכוד):

ואת צריכה ללכת. איך אפשר לשבת ולשמוע את זה – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – ואם זה בעולם כולו.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תתעלמו – –

טלי גוטליב (הליכוד):

פוגעת בחיילי צה"ל.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – אפילו תסגרו את הדלתות על עצמכם – –

טלי גוטליב (הליכוד):

תתביישי לך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – העולם רואה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תתביישי לך. תתביישי לך.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, חמש דקות לרשותך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני מתה לדעת מתי אראה שמץ של בושה ממך.

טלי גוטליב (הליכוד):

תתביישי לך. תתביישי לך. חבל שאחרי שחיילנו סיימו בשיפא, לא הורידו את כל בית החולים. חבל. אחרי שהם לקחו את המחבלים, חיסלו את המחבלים, חבל לא הורידו את בית החולים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אם את לא מתביישת – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

צריך היה להוריד את שיפא, להוריד.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

יאללה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

להוריד את שיפא. אחר כך גם את אל-קודס, גם את בית החולים אל-קודס.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת גוטליב, סיימת?

טלי גוטליב (הליכוד):

מפקדת טרור שם.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת טלי, זהו.

טלי גוטליב (הליכוד):

אמל"ח ומחבלים.

היו"ר ארז מלול:

טוב.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

את לא תצביעי – – – שיפא, שיפא, שיפא.

היו"ר ארז מלול:

עאידה, בבקשה. בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מי ששולט בתקשורת שולט בהלך הרוח של המדינה ובכך במדינה עצמה – כך אמר יועצו של הדיקטטור ההונגרי ויקטור אורבן. והינה, היום חבריו של אורבן בישראל מיישמים משנה אנטי-דמוקרטית דומה ומממשים את ההפיכה המשטרית הישנה והרעה באמצעות השתלטות עוינת על שוק התקשורת בישראל ובכלל. התקשורת הישראלית התערערה בעקבות עלייתה לשלטון של ממשלה המאיימת על חופש העיתונות – כך נכתב במדד חופש העיתונות ל-2023 של ארגון עיתונאים ללא גבולות – –

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

בבקשה לא להפריע.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

– – מדד שבו ישראל צנחה 11 מקומות, לחציון התחתון של כלל מדינות העולם, שם היא ממוקמת בין אלבניה לרפובליקה המרכז אפריקאית. עיתונאים ללא גבולות הזכירו את סכנות ממשלת ההפיכה והחורבן – – –

קריאה:

היו"ר ארז מלול:

כן, לא להפריע. בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

עיתונאים ללא גבולות הזכירו את סכנות ממשלת ההפיכה והחורבן, ובאופן ספציפי את הנטייה הפסיכוטית של המפקיר הלאומי, הגזבר של סנוואר במימון קטר, לנסות ולהשפיע באמצעים פסולים על התקשורת. והינה, ממש ממיטת נבצרותו דרש נתניהו מהכנסת להמשיך במתקפה על חופש העיתונות. תחת חשכת המלחמה הוא מבקש להטיל מסך של בערות על כלל החברה, שמא הסבל הנורא שהמלחמה השיתה על שני העמים, ובמיוחד על תושבי רצועת עזה, יחדרו בטעות למסך הטלוויזיה הישראלי. הציבור הישראלי לא רואה את הסבל של תינוקות עזה המשוועים למים, של נשים בהיריון שזקוקות למזון, של מיליונים שהפכו לפליטים וחיים בעיי חורבות ובאוהלים ארעיים – –

משה סעדה (הליכוד):

– – – של מחבלים שאונסים.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

– – של מוות נורא פושה בכול. כי לסבל ולפשעים יש רק קורבן אחד; לו המונופול, לו הבלעדיות. לפני כ-50 שנה פרסמה לראשונה החוקרת אליזבט נואלה-נוימן את התיאוריה המכונה "ספירלת השתיקה", שבה בחנה את כוחה של תקשורת ההמונים לעצב את דעת הקהל עד כדי יצירת קונסנזוס חברתי מדומה. נוימן טוענת כי בני האדם כיצורים חברתיים שואפים למקובלות ואהדה חברתית. ככאלה הם נוטים מטבעם ליישר קו עם מה שנתפס כפופולרי, כמקובל וראוי בחברה, ולהימנע בדרך כלל וככל הניתן מלצאת נגדו. בעידן המודרני תקשורת ההמונים היא שנתפסת כמשקפת כביכול את המקובל ואת הראוי, היא שמבנה את הפופולרי והיא שמשדרת לאזרחים מהי קשת הדעות והעמדות הראויות. במובן זה אמצעי התקשורת מעצבים את דעת הקהל יותר מאשר משקפים אותה; הם יוצרים דימוי של המקובל שעימו הציבור הרחב נוטה ליישר קו כדי להיות מקובל, כך שכאלה החושבים באופן הנתפס כחריג, נמנעים מלהשמיע את דעתם. כך נוצרת ספירלה של שתיקה, וכך נוצר החור השחור העצום שבליבה של התקשורת הישראלית – החור השחור של הכיבוש, החור השחור של המצור, החור השחור של שליטה על עם אחר וגזילת עצמאותו, החור השחור של הטבח בעזה. רובה המכריע של התקשורת בישראל, בוודאי בזמני מלחמה ודומיה, מביאה ומביעה קול אחד בלבד, כמו למשל "יחד ננצח". ומי נכלל ב"יחד" הזה? רק מי ששואף להמשך המלחמה וכופר עד מזלזל בחפות הפלסטינים בעזה, בסבלם ובקורבנותם. תקשורת המיינסטרים, המונעת כמעט כולה מרייטינג, שואפת לבטא את המקובל ולדחוק לשוליים עד כדי השתקה את הבלתי-מקובל כדי למצוא חן בעיני הציבור, ליהנות מפופולריות ולהגדיל רווחיה. הציבור למד מכך מהו המקובל, כביכול – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

הפריעו לי. תן לי עוד חצי שנייה, דקה.

היו"ר ארז מלול:

בוא, לא הפריעו. אף אחד לא הפריע.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

– – מהו המקובל – ומתנהג בהתאם.

משה סעדה (הליכוד):

מה הפרענו לו?

צגה מלקו (הליכוד):

למה?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

התקשורת מסיקה מה המקובל מהתנהגות הציבור, וחוזר חלילה. לכן מאיים השר קרעי, משרתו של הרודן נתניהו, על תקציבו של תאגיד השידור הציבורי, שמעצם טבעו אינו מונע משיקולי רייטינג בלבד.

היו"ר ארז מלול:

בבקשה לסיים.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני מסיים. המחויבות של כל כלי תקשורת ראוי לשמו היא לאמת ולביקורת השלטונות. החוק הזה הוא חוק ההחשכה. הוא מבקש להוריד את המסך על קולות הביקורת הבודדים שפורצים את חומות הבערות בישראל ולאותת לציבור שעליו ליישר קו עם עדרי הקרנפים פן יידרס תחת רגליהם.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

את ספירלת השתיקה צריך לשבור – –

היו"ר ארז מלול:

בבקשה לסיים.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

– – כן, לשבור. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, חמש דקות לרשותך, בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בחסות המלחמה ובתירוץ של הביטחון הרבה דברים נרמסים יום אחרי יום בבית הזה. הצעת החוק הזו, לסגור ולמנוע שידור של ערוץ תקשורת, מנוגדת לעקרון חופש הביטוי, שהוא זכות יסוד בכל משטר דמוקרטי. שיגעתם אותנו ואת כל העולם בלהתגאות שאתם הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

משה סעדה (הליכוד):

מה שנכון.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

ככה לא מתנהגת דמוקרטיה, ככה מתנהגת דיקטטורה. אין במדינה דמוקרטית בעולם הצעת חוק או חוק שיכולים למנוע מערוץ תקשורת לשדר, ואין ממשלה קיצונית כזאת שתומכת בהצעת חוק כזאת.

משה סעדה (הליכוד):

למה האופוזיציה תומכת?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

מה התכלית? מה המטרה? כנראה יש לכם מה להסתיר.

משה סעדה (הליכוד):

– – – רק אתם לא תומכים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תכלית החוק הזה היא למנוע מכל ערוץ תקשורת, ובמיוחד אל-ג'זירה ואל-מיאדין, לשדר מעזה. אכן, אכן, אתם מפחדים, ויש לכם מה להסתיר.

משה סעדה (הליכוד):

– – – פוגע בביטחון המדינה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת משה סעדה.

אושר שקלים (הליכוד):

תראה מה הם משדרים.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אושר שקלים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אל-ג'זירה או אל-מיאדין וכל ערוץ תקשורת לא יכולים לשקף דבר שלא נמצא. את ההרס ואת הזוועות בעזה – אתם אחראים ולא מישהו אחר, לא אל-ג'זירה, לא אל-מיאדין ולא שום ערוץ אחר. אתם, אתם אחראים לרצח של 32,000 עזתים – –

אושר שקלים (הליכוד):

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם אשמים ברצח.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – יותר מ-20,000 ילדים ונשים.

אושר שקלים (הליכוד):

תאשים את החמאס.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

יותר מ-80% מהצירים בעזה הרסתם.

משה סעדה (הליכוד):

תאשים את החמאס.

אושר שקלים (הליכוד):

תאשים את הנאצים של החמאס.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אושר שקלים, די.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

יותר מ-80% הרסתם.

משה סעדה (הליכוד):

אתה לא יודע מה אתה אומר.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אושר שקלים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם לא רוצה שהעולם – –

משה סעדה (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת משה סעדה, אני אתחיל עם הקריאות. די.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – יראה תמונות אחרות.

משה סעדה (הליכוד):

הרס וחורבן בעזה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >

אתם רוצים שכל העולם יראה את האמת דרך ערוץ 14. אתם רוצים שכל העולם יראה את האמת על עזה דרך דף המסרים, השקרים של נתניהו. אתם יכולים לחזור לדקלם אותו. אנחנו לא נדקלם אותו. יש לכם מה להסתיר. את הפשעים שאתם מבצעים רואים בכל העולם.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – למה אתה לא מדבר על החמאס?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אושר שקלים, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אנשים, אם הייתה לכם צדקה במה שאתם עושים, לא הייתם הולכים ומעיזים ללכת על מהלך כזה. אתם הולכים ורומסים את עקרון חופש הביטוי רק בשביל דבר אחד – להסתיר את הזוועות שלכם, שאל-ג'זירה מביאה לכל העולם.

טלי גוטליב (הליכוד):

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

במקום הצעת החוק הזו, במקום שאתם תדקלמו את דף השקרים של נתניהו, הייתי מציע לכם ללחוץ עליו: תפסיקו את המלחמה הזו.

משה סעדה (הליכוד):

למה?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כי במלחמה הזו אין מנצחים. חבל לכם על הזמן.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – הנאצים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם תפסיקו, אתה, אור – – –

היו"ר ארז מלול:

אושר, לא אור.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אושר, אושר. חבר הכנסת אושר – –

היו"ר ארז מלול:

אושר, לא אור.

אושר שקלים (הליכוד):

אושר, אושר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – אתה תמשיך להגן על נתניהו בספסלים האחרונים של הליכוד.

אושר שקלים (הליכוד):

שום בעיה. אתה לא תאשים את חיילי צה"ל – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אין לך תפקיד אחר, אין לך עמדה. אתה לא מסוגל להסתכל לאמת בעיניים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה מעדיף להגן על חמאס.

אושר שקלים (הליכוד):

אין לכם מושג – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה לא מסוגל.

טלי גוטליב (הליכוד):

עטאונה, אתה מעדיף להגן על חמאס.

אושר שקלים (הליכוד):

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה לא מסוגל להסתכל לאמת, כי אין לך עמדה עקרונית נגד המלחמה, ערכית, לפחות.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה ערכי? אתה – – – זה ערכי.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה מדקלם את נתניהו כי אתה חושב שזה יעזור לך.

אושר שקלים (הליכוד):

אני לא מדבר בשם אף אחד.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

זה לא יעזור לכם.

אושר שקלים (הליכוד):

זה ערכי ומוסרי.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

לכן, אין מקום במדינה דמוקרטית להצעת חוק כזאת.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אכן, אנחנו קוראים גם להפסקת המלחמה ומייד.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תחזיר את החטופים.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת עודד פורר.

אושר שקלים (הליכוד):

שיחזירו את החטופים.

טלי גוטליב (הליכוד):

כן.

היו"ר ארז מלול:

חמש דקות לרשותך, בבקשה.

משה סעדה (הליכוד):

מה זה יחזיר את החטופים? אנחנו שם בתוך המלחמה, אנחנו לא ממהרים. אנחנו ניגש לרפיח, נדרוש להכניע את החמאס.

אושר שקלים (הליכוד):

זה לא קשור, אלה שני דברים שונים.

היו"ר ארז מלול:

טוב, אני מקווה שעכשיו לא תפריעו לעודד.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אתם יודעים, יש סרט קאלט במדינת ישראל, "מציצים". אז יש שם משפט, ככה – – –

משה סעדה (הליכוד):

החרדים לא רוצים לשמוע את זה.

היו"ר ארז מלול:

די, די.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כשאריק איינשטיין – – –

משה סעדה (הליכוד):

תכבד אותם.

אושר שקלים (הליכוד):

למה? אורי זוהר מופיע שם.

משה סעדה (הליכוד):

היה, היה. אנחנו לא מזכירים לו את המרור.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כשאריק איינשטיין תופס את אורי זוהר ככה, פתאום – –

היו"ר ארז מלול:

אתה מפריע, מה?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – בוקר טוב אדון גוטה. אז אני: בוקר טוב, אדון גוטה, ממשלת ישראל. חצי שנה אנחנו במלחמה. תקנות שעת חירום כבר היו לכם כדי לסגור את ערוץ אל-ג'זירה, ולא עשיתם עם זה כלום. בוקר טוב, אדון גוטה. הגעתם. מעבירים חוק – פתרתם את כל הבעיות. תסגרו כבר את הערוץ הזה. כבר חצי שנה אנחנו עומדים פה ומתחננים שתסגרו את ערוץ ההסתה הזה, שמשדר מתוך מדינת ישראל. מסתובבים עם תעודת עיתונאי, מגיעים לשטחי כינוס, כשהיינו בשיא המלחמה. זה שעובר חוק, זה עוד לא אומר שבהכרח יסגרו. אני מקווה שסוף-סוף יעשו את מה שצריך, אבל כמו שנאמר כבר: בוקר טוב. ואולי יש עוד משהו להגיד עליו בוקר טוב לממשלה הזאת. הבוקר התבשרנו שנחת כטב"ם שהגיע ממזרח בעיר אילת וגרם נזק בבסיס צבאי. שלא יהיה לכם ספק, כשאתם מפקירים חזית אחת, תיפתח עליכם חזית נוספת. כשממשלת ישראל הנוכחית, בכישלונה ובהפקרותה, מאפשרת לנסראללה לקבוע את גובה הלהבות בצפון – הוא יודע כמה מותר לו לירות, זאת אומרת, מותר לירות על מדינת ישראל, ושטח המלחמה הוא בתוך מדינת ישראל, בניגוד גמור לתורת הלחימה שכולנו גדלנו עליה. כל המלחמה מתנהלת בשטחנו. זה נמשך גם ברצועת עזה, כשלא מעכבים את החמאס מדרום; כשלא נכנסים לציר פילדלפי; כשממשיכים להכניס דלק לחמאס; כשמבליגים על ירי של טילים וכטב"מים לעבר העיר אילת שוב ושוב על ידי החות'ים מתימן; כשמבליגים על סגירת נתיבי השיט למדינת ישראל. אז כל השכונה הזאת שנקראת המזרח התיכון מבינה את הרמז. אז עכשיו אנחנו גם מתעוררים לכטב"ם שנוחת בבסיס צבאי באילת, אבל הכטב"ם הזה מגיע מעיראק – עוד חזית הצלחתם לפתוח למדינת ישראל. בוקר טוב לממשלת ישראל הנרדמת והמנמנמת. תתעוררו, אנחנו נמצאים במלחמה. הגיע הזמן שתתחילו לנהל את המלחמה הזאת כמו שמנהלים מלחמה.

משה סעדה (הליכוד):

אתה מוזמן לראות – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה גם ברצועת עזה – –

משה סעדה (הליכוד):

אתה מוזמן לראות – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – זה גם בצפון וזה גם כלפי מי שיורה עלינו מדרום. גם כלפי מי שיורה עלינו מדרום. והעובדה שנמצאים כרגע ברצועת עזה עם פחות כוחות מאשר שנמצאים ביהודה ושומרון, בין שלוש לחמש חטיבות – –

משה סעדה (הליכוד):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – זאת לא מלחמה. שלא תספרו לי שזאת מלחמה. יושבים פה אנשים שניהלו מלחמות והיו במלחמות. כשהצבא רוצה להילחם, כשהממשלה רוצה להילחם היא יודעת איזה כוחות להפעיל, גם מהאוויר, גם מהים וגם מהיבשה. מה שאנחנו עושים כרגע זה איזושהי תחזוקת ביטחון שוטף עם מבצעים. החיילים שלנו מחרפים את נפשם שם. אבל אני אומר את זה לממשלה שוב ושוב: כשאתם תגלו רפיסות מול האויב, האויב יבוא ויתקוף אותנו. אתם יודעים מה? לא אני אומר את זה – אתם אומרים את זה; חברי כנסת מהליכוד אומרים את זה, מוציאים מסמכים על העניין הזה. אני לא מבין, ריבונו של עולם, מה עוצר את ממשלת ישראל מלפעול כמו שצריך לפעול במלחמה? שלא תחשבו שכשתעבירו עכשיו את החוק, נפתרו הבעיות של ההסתה כנגד מדינת ישראל. הממשלה, שר התקשורת, תצטרך לעשות את מה שהיא צריכה לעשות ואת מה שהיא לא עשתה חצי שנה, וזה לקבל את ההחלטה שסוגרים את אל-ג'זירה. אבל זאת רק החלטה אחת, כי הממשלה הזאת גם צריכה להתעורר ולקבל החלטה שהיא מפסיקה להכיל, והיא מפסיקה להבליג, והיא מעבירה את הלחימה – נותנת הוראה לצבא להעביר את הלחימה מתוך שטח מדינת ישראל לשטח האויב, בדרום, בצפון ובכל שטח. לא יעלה על הדעת שמעיראק יירו כטב"ם על מדינת ישראל וזה יעבור פה בשקט. ואני אומר לכם שבאירוע הזה בדרום, באילת, היה למדינת ישראל יותר מזל משכל. יותר מזל משכל. עד שלא תעשו את מה שצריך, אתם רק תסכנו אותנו, ואני לא יודע מאיפה יבוא האירוע הבא.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. חמש דקות לרשותך.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

עוד לא הספקתי להגיע ואתה כבר סופר לי?

היו"ר ארז מלול:

אמרתי לרשותך, לא אמרתי ממתי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

ככה אתם.

היו"ר ארז מלול:

כל זמן שאני לא לוחץ על זה, הכול בסדר.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

ככה אתם.

היו"ר ארז מלול:

קחי חמש וחצי, עליי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

עליך, איזה לארג' אתה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, יום חגיגי היום בכנסת: אנחנו דנים על חוק לסגירת אל-ג'זירה. האמת, לא רציתי לעשות לכם בושות בוועדה, אבל כשנכנסתי ועקבתי אחרי הדיונים וראיתי את תוכן החוק – מה אגיד לכם, זאת עבודה בעיניים. זה פשוט ביזיון אחד גדול. זו ממשלת ימין ימין על מלא מלא, כאילו, מה זה סמרטוטים על מלא מלא.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אם לא באת לוועדה – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

כולל שר התקשורת, שיודע לעשות לנו הצגות – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא מילאת את העבודה הציבורית שלך.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – אבל תכלס – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – לא מסוגל להביא חוק – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – ולעמוד מאחורי העמדה שלו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – כדי לסגור את הערוץ העוין הזה – זאת פחדנות. מה שיש פה, עמית הלוי, זאת פחדנות. ראש הממשלה, באישור של שר התקשורת, בהתייעצות, אבל מה? בסוף בסוף באתם למשול. באתם למשול – ככה לפחות אני שמעתי מכם. ומה אתם מכניסים לחוק הזה? סעיף שאומר – את זה אהבתי מאוד – שההחלטה של ראש הממשלה ושר התקשורת וכל גורמי מערכת הביטחון, בכתב ובעל פה – גם אם הם לא מביאים אותם זה עדיין בסדר – בסוף בסוף ההחלטה תבוא לאישור שופט.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא נכון, לא קראת.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

כן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היא תבוא לפני שופט בית משפט מחוזי או סגנו בהקדם האפשרי – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

תקראי את סעיף 2(ד).

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – ולא יאוחר מ-24 שעות – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

סעיף 2(ד).

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – משעת כניסתו לתוקף. נו, באמת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תקראי את סעיף 2(ד).

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שקרנים.

משה סעדה (הליכוד):

למה לא באת לוועדה?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שקרנים.

משה סעדה (הליכוד):

למה לא באת לוועדה?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

פחדנים. לא יודעים לעשות כלום. אם אני כקואליציה הייתי מביאה כזה חוק – מה אתה בורח, שר התקשורת? ביזיון אחד גדול. אגב, איפה יש פה עוד שר? הינה, השר השני יושב שם. ביזיון אחד גדול. אם אני כקואליציה, מפלגת ימין – –

היו"ר ארז מלול:

איזה שר יש פה?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – הייתה מביאה כזה דבר – –

היו"ר ארז מלול:

איזה שר יושב פה?

משה סעדה (הליכוד):

אנחנו – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – אתם הייתם מרימים לפה כיסאות. אתה יודע מה, משה סעדה, היית מרים לפה כיסאות על הראש, ובצדק. ובצדק.

משה סעדה (הליכוד):

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

הממשלה לא עשתה דבר מינימלי מפרוץ המלחמה – לא שללה מכתבי אל-ג'זירה את אישורי הכניסה לארץ, לא שללה מהם את אישורי העבודה. בלי זה בן אדם לא יכול להיות פה ולעבוד פה. היו יכולים לעשות המון פעולות מינהליות כדי לסלק אותם מפה. זה שזה ערוץ עוין, זה שזה ערוץ שמעוות את המציאות, ערוץ עם אג'נדה – אגב, קטרי אולי זה הסיפור – זה חד-משמעי. כולנו רואים את זה. חצי שנה לא עשו כלום. עכשיו ברעש ובטררם גדול מביאים חוק לסגירת אל-ג'זירה, באישור בית משפט מחוזי. התבלבלתם, חברים. לפני כמה חודשים רציתם להעביר פה מהפכה משפטית, ועכשיו אתם צריכים תעודת כשרות מנשיא בית המשפט המחוזי, כמו ילדים קטנים? אתם ממשלה או שבאתם סתם לשבת פה בכיף? אתם מסוגלים לקבל החלטות? אתם מסוגלים למשהו בכלל? עזבו, כל מה שקורה עכשיו בתקופה האחרונה במדינה זה חוסר יכולת לקבל החלטות. בית לא מנהלים ככה. משפחה לא מנהלים ככה. אם הייתי מנהלת בית ככה, הילדים שלי היו רעבים והכלב היה בורח. זה המצב. אז אתם מביאים לפה חוק בטררם גדול, שאתם סוגרים את אל-ג'זירה. אתם לא סוגרים שום דבר, ואיך שהחוק הזה מנוסח, זה לא יקרה אף פעם, כי לראש הממשלה תמיד יהיה עוד על מה לחשוב, והוא, קשה לו לקבל החלטות, והוא יהיה תמיד עסוק במשהו אחר. מישהו מגורמי הביטחון יגיד משהו, ובסוף בסוף יבוא שופט בית משפט מחוזי – שאולי אתם מיניתם או תמנו, כי אתם ממנים עכשיו שופטים – אגב, שמעתי שיש שם מריבה גם על איזשהם מינויים במערכת המשפט – והוא לא יאפשר להם. ואז אתם תצרחו פה: געוואלד, השופטים לא נותנים לנו למשול, הם שמים לנו רגליים, כולם לא בסדר, המראה עקומה. זה לא מראה עקומה – הרגליים עקומות. אתם פשוט לא מסוגלים, והחוק הזה הוא דוגמה. אבל לפחות משהו, אתם יודעים, אני לא יודעת איך לתרגם את זה – יבגני, תעזור לי. (אומרת דברים ברוסית.) איך לתרגם את זה?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני אעזור לך.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מהכבשה הפגומה – פיסה של צמר. זה המצב.

היו"ר ארז מלול:

עזבי, עזבי. תעברי הלאה. הסתבכת.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זה המצב, זאת אומרת, משהו-משהו. אז אתם מביאים את החוק הזה גם כשהוא גרוע והוא לא ימין והוא לוקה בחסר. אנחנו נצביע בעד, אבל מה, אני לא בטוחה שמישהו בכלל מתכוון ליישם אותו אף פעם. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. עמיתי חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה, חמש דקות לרשותך.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מי השר? לא שר התקשורת.

היו"ר ארז מלול:

הוא תמיד מקפיד שיהיה שר. הינה, שר החינוך נמצא פה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבל ששר התקשורת יצא מהאולם, אבל אני בטוח שהוא מקשיב לכל הדיון החשוב הזה – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

הוא פשוט ברח.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – אבל בסדר, שר החינוך כאן באולם. אני רציתי לשאול את שר התקשורת כמה תעודות עיתונאי נשללו מתחילת המלחמה. האם יש למישהו נתון? ממש הייתי רוצה לשמוע את שר התקשורת, שהכריז על מלחמה נגד התקשורת העוינת, ועד עכשיו מה שאנחנו רואים הוא שהוא חזק על התאגיד וחלש על אל-ג'זירה – זה מה שיש לי להגיד. שר התקשורת משקיע את כל המאמץ במלחמה על תאגיד השידור הישראלי ולא על אל-ג'זירה, שהוא גוף עוין – לא, אדוני היושב-ראש, מ-7 באוקטובר; שנים אחורה. אנחנו כבר עברנו כמה מלחמות וכמה מבצעים בעזה, ואל-ג'זירה הוכיחה את עצמה כגוף הכי פחות אהוד במדינת ישראל ואוהד את מדינת ישראל. אז אנחנו מתפלאים עכשיו ששר התקשורת עושה הכרזות גדולות, ובסוף זה מסתיים בחוק – סך הכול אני לא אמרתי שאנחנו נתנגד לחוק, אבל החוק הזה הוא כאילו בדיחה, כי אני בטוח שאל-ג'זירה תפתח מהדורת חדשות עם הדבר הזה, ואפילו על חוק כזה אל-ג'זירה תצחק – על שר התקשורת, שחזק על תאגיד השידור הישראלי וחלש על אל-ג'זירה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לחבריי בקואליציה ולממשלה: אתם המצאתם את המושג ממשלה חוקית אבל לא לגיטימית. אתם אלה שהמצאתם את זה בכנסת הקודמת, כשהיינו בממשלה. אז הינה, יש לי חדשות בשבילכם: הממשלה שלכם אומנם חוקית, אבל היא בטח לא לגיטימית.

צגה מלקו (הליכוד):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

בוודאי היא לא לגיטימית, משום שאתם מסרבים לעשות את הדברים הנחוצים, כמו הקמת ועדת חקירה ממלכתית.

צגה מלקו (הליכוד):

אחרי המלחמה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

עד היום אפילו לא פעלתם בשביל לעשות את זה. שישה חודשים אנחנו במלחמה, ואתם אפילו לא קידמתם את הנושא הזה.

צגה מלקו (הליכוד):

אחרי המלחמה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

למה? צה"ל לא צריך לחקור את עצמו? למה? המערכות של המדינה לא צריכות לחקור את עצמן? אפילו לא יזמתם את המהלך הזה בשביל להקים ועדת חקירה ממלכתית. זה דבר שמצופה מכל חבר כנסת, במיוחד מחברי הכנסת של הקואליציה. אני רוצה להזכיר שוועדת אגרנט, שקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים, קמה כבר בסוף 1973, כשהחיילים שלנו נמצאים בחזית, ובאפריל 1974 הוועדה הזאת כבר הגישה את המסקנות הראשונות. לקח כמה חודשים לבוא ולחקור את השלב הראשון של המחדלים שהיו במלחמת יום הכיפורים. אחר כך הממשלה קבעה שיש חיסיון, והפרוטוקולים של ישיבת הממשלה מהימים הראשונים של המלחמה נפתחו לציבור הרחב רק בשנת 2013, 40 שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים. לכן, מה שאני בא להגיד – אתם אומנם ממשלה חוקית, אבל לא לגיטימית. שום סקר מאז תחילת המלחמה לא מראה שאתם אפילו מתקרבים למספר 61; אני כבר לא מדבר על המספר 64; הייתם כל כך גאים במספר הזה. על כל טיעון לגיטימי ומהותי הייתם עונים: העם אמר את דברו, יש לנו 64 מנדטים. אין לכם 64 מנדטים.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש לנו יותר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אין לכם אפילו 61 מנדטים.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש יותר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אין לכם אפילו 50 מנדטים, לכן אתם לא לגיטימיים.

צגה מלקו (הליכוד):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הפתרון הוא פשוט: קודם כול להכריז על הקמת ועדת חקירה ממלכתית עכשיו, עכשיו. לא לחכות לפסח, יום העצמאות, פגרת כנס הקיץ – להקים עכשיו ועדת חקירה ממלכתית.

צגה מלקו (הליכוד):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הדבר השני – הממשלה חייבת להתפטר, להחזיר את המנדט לכנסת, והכנסת תקים ממשלה ציונית רחבה, יציבה, ואם היא לא תעשה את זה ב-21 יום על פי החוק, נלך לבחירות – –

צגה מלקו (הליכוד):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – ונחזור לעם, והעם, או שיחליט להחזיר לכם את האמון – נקבל את זה, אבל כרגע אתם לא לגיטימיים. אתם המצאתם את המושג הזה, לא אנחנו. אתם אלה שעשיתם לנו את החיים קשים כשאנחנו היינו בממשלה והייתה לנו ממשלה של 61, כשב-61 הצלחנו לעשות את מה שאתם לא מסוגלים לעשות ב-64. אז אנא מכם, חבריי בקואליציה, תתחילו לפעול להקמת ועדת חקירה ממלכתית ולפירוק הממשלה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, חמש דקות לרשותך. עד חמש דקות.

גלעד קריב (העבודה):

מצאת למי לומר.

היו"ר ארז מלול:

אני יודע מה אני אומר.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר שיגיע ואדוני יושב-ראש הוועדה, תראו, יש משהו דווקא מתאים בכך שהצעת החוק הזו תאושר ב-1 באפריל, כי הרי מדובר במתיחה, בעבודה בעיניים על הציבור הישראלי כולו, עבודה מושלמת בעיניים. לא כטענתו העתידית של חבר הכנסת עמית הלוי, שהתלונן על החוק עצמו ועל סעיפיו. אני מתכוון לדבר אחר. הרי לכולנו ידוע שנתניהו הוא אבי שיתוף הפעולה האסטרטגי עם הקטרים, הבעלים של אל-ג'זירה. זה היה נכון הרבה לפני 7 באוקטובר, זה נכון גם אחרי 7 באוקטובר. ניחא, אחרי 7 באוקטובר כולנו יודעים על הרגישות הגדולה שיש במשימה הקדושה של להשיב את החטופים, ומה לעשות, כרגע, במצב הנוכחי, לקטר ככל הנראה יש תפקיד חשוב במשימה הזו. אבל איך אפשר לתרץ את העובדה שבמשך שנים נתניהו וממשלותיו בנו את המעורבות הקטרית בתוך רצועת עזה, אפשרו הזרמת מיליארדי שקלים מקטר לבניית תשתיות הטרור של החמאס, ועכשיו באה ממשלת נתניהו וחושבת שאפשר לעבוד על הציבור הישראלי ולהיות חזקים על אל-ג'זירה? זה הסיפור שלנו עם הקטרים? זו הבעיה שלנו עם המעורבות הקטרית ועם הכסף הקטרי מול החמאס? הרי בשעה שמחוקקים פה חוק נגד אל-ג'זירה, כביכול, ממשלה נתניהו מאפשרת לקטר מעורבות דרמטית בבניית הנמל לסיוע ההומניטרי. לא האמירויות, לא ערב הסעודית, לא מצרים, לא מרוקו – נתניהו כמו נתניהו, בדיוק על פי תפיסתו ותורתו, שאסור לדבר עם הגורמים המתונים יותר, ותמיד טוב לעשות עסקים עם הכי קיצוניים. אז אתם רוצים לספר לנו שאתם עושים משהו למען ביטחון ישראל בהצעת החוק המצ'וקמקת הזאת, בשעה שנתניהו לא נותן דין וחשבון לציבור הישראלי על הזרמת המיליארדים מקטר למנהרות הטרור של החמאס? בניגוד לחברי חבר הכנסת פורר, אני חושב שיפעילו את החוק.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

יכול להיות.

גלעד קריב (העבודה):

אני חושב שבימים הקרובים יצא צו לסגירת ערוץ אל-ג'זירה, רק שאני חושב שזה מתואם עם הקטרים; רק שאני חושב שסגירת ערוץ אל-ג'זירה תהיה מתואמת עם הקטרים.

משה סעדה (הליכוד):

ממה אתה מודאג?

גלעד קריב (העבודה):

הרי הקטרים הכי מעוניינים בהמשך שלטונו של נתניהו, נכון? הסוכן במובן הפוזיטיבי – חס וחלילה, אני לא רומז על שום דבר לא ראוי. הנציג, שגריר קטר ברצועת עזה הוא נתניהו.

היו"ר ארז מלול:

אתה ממשיך עם 1 באפריל.

גלעד קריב (העבודה):

אני לא מבין, רגע, הקטרים, את מי הם רוצים כראש ממשלה? את עמית הלוי? את פוגל? את בני גנץ? נתניהו הכי טוב לקטרים, נכון?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תחת שלטונו של נתניהו כל חודש נחת שליח קטרי בנתב"ג וזכה לליווי צבאי אחר כבוד עם מזוודות של כסף לחמאס בעזה.

גלעד קריב (העבודה):

חבר הכנסת פורר, אז בדקה שנותרה לי, בוא נעשה משחק תפקידים: אתה קטר, אני נתניהו. אני אומר לך: תראה, כבוד האמיר, בשביל תעמולת הבחירות שלי אני צריך "הישג" במאבק נגד הטרור, אז מה אכפת לך? תסכים שאני אסגור באופן סמלי את הערוץ באמצעות הצעת החוק הזאת, אני אוכל לצייץ: אנחנו נלחמים בכל הכוח בטרור, ובינתיים אני אתן לך להמשיך לבנות את הנמל.

היו"ר ארז מלול:

קונספירציה כזאת עוד לא שמענו.

גלעד קריב (העבודה):

תאמר, אם היית אמיר, לא היית הולך על עסקה כזאת? אז אני שאלתי את העוזר של השר קרעי באיזו שעה אנחנו עושים את הקידוש החגיגי לכבוד העברת הצעת החוק הזאת. אבל בואו נאמר את האמת: זאת הצעת חוק לא של ממשלה חזקה; זאת הצעת חוק של ממשלה חלשה, שהעניקה במשך שנים – ראש הממשלה – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

– – רוח גבית לבניית תשתיות הטרור של החמאס בכסף הקטרי, הבעלים של אל-ג'זירה. זה הסיפור כולו.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, חמש דקות לרשותך, בבקשה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מאז תחילת המלחמה נפל דבר בישראל. לכולם ברור שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, ולא ניתן יותר לעמוד בשוויון נפש מול ההסתה הגועשת ברשתות, במיוחד ברשתות שבהן יש הסתה לרצח יהודים כל הזמן, מאדירים מחבלים, מכווינים למקומות של חיילים, אומרים לכל ילד כמה מבורך הוא יהיה אם הוא רק ירצח יהודים. אחרי כל הדבר הזה בא ידידי שר התקשורת ואמר: הגיע הזמן לסגור את אל-ג'זירה וערוצים מהסוג הזה. אבל ידידי שר התקשורת יודע מי השלטון במדינת ישראל, אז הוא רץ לצלאח א-דין וביקש רשות בשביל היושבים בבית הזה, אם הוא יכול אולי לסגור את ערוץ אל-ג'זירה או ערוצים כאלה. באה היועצת ואמרה: אתה קרעי? אתה, שלמה קרעי, אתה תסגור ערוץ? למה נראה לך? אמר לה: לא, לא, אני לא מדבר על הערוצים שלכם – ערוץ זר. חשבה שנייה היועצת ואמרה: אתה יודע מה, קרעי, רעיון מצוין. באמת? שאל השר, הוא לא האמין. היא אמרה לו: כן, בטח. רק יש לי סייג קטן – החוק שאנחנו הולכים להצביע עליו עכשיו יפוג בעוד שלושה חודשים או בסיום המלחמה, לפי המוקדם ביניהם. לא הצליח להבין השר למה חוק שנועד להילחם בדבר כל כך מסית בזמן מלחמה צריך להיות רק לשלושה חודשים, אבל אמר: טוב, זה מה יש, זה מה שנתנה רשות היועצת – וניסה לצאת מהחדר. לא לא לא, אמרה היועצת, החוק לא יחול בשטחי יהודה ושומרון. אמר לה השר: תראי, ביהודה ושומרון זה רוב הבעיה, שם נמצאים רוב האנשים שהולכים לרצוח יהודים. אבל משהו בעיניים שלה הסביר לו שאין על מה להתווכח. הוא כבר היה בכיוון הדלת, אבל אז עצרה אותו היועצת ואמרה: תשמע, אדוני השר, החוק הזה – גם אחרי שתצליח לסגור את אל-ג'זירה, זה רק ל-45 ימים, ובכלל, גם בשביל זה תצטרך להביא חוות דעת מקצועיות מכלל גופי הביטחון וגם מהצנזור הצבאי, וכל זה, רק אם שר הביטחון מגיע לבקש מכולם יחד איתך. אומרת לו היועצת: אחרי שכל גופי הביטחון יביאו לך חוות דעת, אדוני השר, אתה תצטרך לעלות עם זה לקבינט או לממשלה, וכשהם יקבלו החלטה – פעם ראשונה במדינת ישראל צריך אישור של נשיא בית משפט מחוזי על החלטת ממשלה או החלטת קבינט, הליך שאין לו שום תקדים. אמר השר: טוב, אם זאת הדרך לסגור את אל-ג'זירה – אני מבין, אני לא אוהב את זה, אבל זה מה יש, זה מה שנותנת היועצת. אני יודע מי השלטון כאן. ניסה להתווכח – היא אמרה לו: תשמע, אני אלך לבג"ץ, אני אגיד שהחוק לא חוקתי. אמר השר: נתקדם. לא לא לא, תשמע, גם אחרי כל הדבר הזה אתה תוכל לסגור רק ערוצי תוכן ישראליים. קפץ השר ואמר: רק ערוצי תוכן ישראליים? את אמיתית? אמר ליועצת. אבל הערבים בכלל לא צופים בערוצי התוכן הישראליים כמו יס והוט, הם לא נמצאים שם בכלל. אולי לפחות באינטרנט תיתני לי לסגור. אמרה לו היועצת: אין בעיה, אני אתן לך באינטרנט, אבל רק בשרת ישראלי. אמר לה השר: סליחה, שרת ישראלי? ממתי אל-ג'זירה יושבת על שרת ישראלי? אבל משהו בעיניים שלה הסביר לו שאם הוא יתווכח – חבל על הזמן, תהיה מניעה חוקתית בכלל על כל החוק הזה. טוב, ביקש וממש ניסה השר בניסיון אחרון ואמר לה: תראי, גברתי, אולי אני אוכל להטיל סנקציות על הכתבים שלהם שמסתובבים בארץ? משהו להעניש אותם אם הם משדרים עבור אל-ג'זירה אחרי שהחלטתי לסגור אותו? מה פתאום, צעקה. היא אמרה לו: זאת פגיעה בחופש הביטוי. אתה תפגע בכתבים של אל-ג'זירה? אתה תטיל עליהם סנקציות? אתה, קרעי? מה פתאום? אתם, הכנסת, תעשו דבר כזה? בשום פנים ואופן. טוב, ניסה לומר, לפחות נחרים להם את הציוד. אמרה לו: בסדר, אתה יכול להחרים להם רק מצלמות גדולות, אבל אם הם ישדרו מהטלפון הנייד שלהם – בזה לא תוכל לגעת בשום אופן. שמע את כל זה השר ואמר לה: טוב, היועצת, מה אני אוכל לעשות בכל אופן? מה את כן משאירה לי ביד? אמרה לו היועצת: אדוני השר, אתה אמיתי? אתה השר קרעי, אתה תהיה השר הראשון בישראל שחותם על סגירת אל-ג'זירה. אתה אפילו תוכל להעלות על זה סרטון לטיקטוק, תוכל להעלות מזה סרטון לרשתות שאתה סגרת את אל-ג'זירה. זה נכון שהם ימשיכו לשדר בכל דרך, זה נכון שהכתבים שלהם ימשיכו להסתובב בכל מקום, אבל הינה, תוכל להגיד שאתה סגרת את אל-ג'זירה. רגל בדלת, אמר השר – זה מה שנותן לנו השלטון המרכזי בצלאח א-דין. על זה, לצערי, אנחנו מצביעים היום.

היו"ר ארז מלול:

אז אתה נגד או בעד?

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

לצערי, החוק שאנחנו הולכים להצביע עליו היום הוא חוק בעייתי מאוד. הוא חוק שלא באמת יסגור את אל-ג'זירה – – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

עוד 40 שניות, ארז.

היו"ר ארז מלול:

סליחה, סליחה. תנצל את כל הזמן. יש לך עוד עשר – עליי.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

קיבלתי. החוק הזה, לצערי, לא יסגור את אל-ג'זירה. הם יוכלו להמשיך לשדר, יוכלו להמשיך לצפות בהם בכל פלטפורמה כמעט; לצערי, הם יוכלו להמשיך לשדר מכל מקום בארץ באמצעות הטלפון הנייד. יש כאן עמדת קואליציה. אנחנו מקבלים עלינו את דין הקואליציה, כי אנחנו בזמן מלחמה ולא גורמים לזעזועים מיותרים, אבל לצערי, החוק הזה הוא בעייתי מאוד. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה, חמש דקות לרשותך.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל: "הווי מחשב שכר מצווה כנגד הפסדה, והווי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה" – הכלל הזה של חכמינו הוא נכון בכל תיקון שאנחנו עושים, בוודאי תיקון שאנחנו מחוקקים בספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו צריכים להניח על שתי כפות המאזניים ולשקול את הרווח מול ההפסד, כדי שלא יצא שכרנו בהפסדנו. כשאנחנו מחילים את הכלל החשוב הזה על הצעת החוק הזאת, שהכותרת התקשורתית שלה כמו ששמענו היא "סגירת אל-ג'זירה", אי-אפשר להימלט מהמסקנה שההפסד גדול מהרווח. לא שאין רווח, ולא שצריך לאפשר לערוץ הזה שפוגע בביטחון המדינה לשדר גם מישראל – צריך לסגור לו את השלטר אתמול – אלא שהחוק הזה לא יעשה זאת, ולעומת זאת ההפסד שהחוק הזה גורם לכנסת עצום. לכן התנגדתי ואני מתנגד לחקיקת החוק הזה, ואני אסביר את זה לאזרחי ישראל כאן, ואני מציע גם שתקראו את החוק בעצמו ותוכלו להגיע למסקנה הזאת לבד. החוק הזה בעצם יאפשר להורות, אדוני היושב-ראש, כמו שאמר כאן קודמי, לספק תכנים להפסיק לתת שירות, לחסום אתר אינטרנט רק אם השרת שלו בישראל, לסגור משרדים אם הם בישראל, ולהחרים מכשירים – רק כאלה שמשמשים את הערוץ באופן ישיר. בפועל זה מעט; לא בלתי חשוב, אבל מעט, מעט מאוד, מכיוון שרוב מכריע של צרכני אל-ג'זירה בישראל צופים דרך צלחות או דרך שרת אינטרנט חיצוני, לא דרך הספק; כיוון שהאינטרנט והמשרדים, אפשר בדקות ספורות להעביר אותם מחוץ לקו הירוק, מה שנקרא, וגם הטלפונים יכולים להיות מצלמות היום, גם אם הם לא ממש מכשירים רק של הערוץ, ולכן גם אותם לא יוכלו להחרים. אבל מה ההפסד ומה הנזק? וזה הנזק הגדול. שהקואליציה שלנו, שעד אתמול נופפה ברפורמה המשפטית, שעד אתמול עמדה, ובצדק, על הזכות הקדושה של הציבור לחוקק, לבטא את רצונו – הדבר הקדוש בבית הזה, שהבית הזה נוסד עליו, שהוא פועל מכוחו, שהוא צריך להגן עליו – אנחנו מקבלים על עצמנו בחקיקה, ארז, את עולה של הדיקטטורה של האוליגרכיה השיפוטית. כי הרי מה אנחנו עושים בחוק הזה? אנחנו באים בשם הכנסת, בשם הציבור, להעניק סמכות לממשלה להפעיל או לעשות משהו בתחום של מדיניות ביטחון. ועכשיו באה היועמ"שייה – –

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת מירב, זה מפריע.

עמית הלוי (הליכוד):

– – בממשלה, ויותר גרוע מזה כשזה בא מהייעוץ המשפטי מהכנסת, ואומרת לנו: חכה חכה חכה, אתה חבר כנסת, מה אתה חושב, אתה בא פה להפעיל סמכות? קודם כול, אתה לא תיתן פה סמכות יותר מדי. אתה תעשה את זה מאוד מצומצם. אתה לא תיירט תכנים, למרות שאפשר; אתה לא תיירט את אותות השידור ותסגור את הצלחות, למרות שאפשר. אתה תעשה את זה רק בהוראת שעה. ביטחון המדינה – הוראת שעה, רק שלושה חודשים. אתה תעשה את זה רק בשעת מלחמה. אתה תעשה את זה רק ל-45 יום. אחר כך תצטרך את כל הפרוצדורה מחדש. והעיקר – וזה העיקר מבחינתם, וזה היה צריך להיות העיקר מבחינתנו בבית הזה, שזאת הקדושה שלו, רצון הציבור זאת הקדושה שלו, זה הערך שלו, האמיתי. אנחנו פועלים פה רק מכוח הציבור, רק מכוח הציבור. רצון הציבור הוא הבית הזה. בלעדיו אין כלום. זה חלול, וזה נקרא לחלל את הבית, כיוון שהעיקר הוא הסעיף שבו באה היועצת המשפטית לממשלה ולכנסת ואומרת: לא, אתם, הכנסת, לא תקנו סמכות לממשלה לעשות פעולה בנושא שהוא מדיניות ביטחון – לא פחות – בלי שהאח הגדול מאריסטוקרטיה, עם הדם הכחול, מהאוליגרכיה השיפוטית, יחזיק לכם את היד ויאמר לכם שזה מאושר.

היו"ר ארז מלול:

לכן חבר הכנסת אחמד טיבי תומך בחוק.

עמית הלוי (הליכוד):

האם השופט מבין במדיניות? לא. האם השופט מבין בביטחון? לא. ואני עוד זוכר את ההרצאות, אני לא רוצה לומר של כמה שרים, שאמרו לי איך שופטים היו ואיזה קרבות היו לנו מול בג"ץ בגדר ההפרדה וכל שאר הדברים. מה, הם מבינים בביטחון? הם מבינים במדיניות? אבל עכשיו הוא יקבע. ומי נותן לו את הסמכות הזאת? אנחנו. וזה אחרי כל האילוצים שאמרתי וכל המגבלות וכל חוות הדעת, שזה חשוב שיהיו, כמובן, שזה יהיה על בסיס תשתית עובדתית. ועל מה מדובר, אדוני? לא על זכויות טבעיות; גם לא על חופש ביטוי. על הזכות לשדר כאן. היא זכות אזרחית, היא זכות מוקנית, אפשר להקנות אותה ואפשר שלא. בטח שאסור להקנות אותה לאויב. עוד משפט אחד אני רוצה לומר לידידי חבר הכנסת פוגל, שאני מעריך. אני מאוד מסופק שזה יקרה, אבל אני מניח כאן את התקווה שחבר הכנסת פוגל אמר שבמושב הבא יחוקק כאן חוק חדש, עם שיניים, עם סמכויות, בלי אישור שופט, שיכסה על הנזקים שהחוק הזה גורם, לעניות דעתי. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, האמת, מלבד העובדה שהממשלה הזאת היא ממשלת מחדל, היא מבולבלת, וכשהיא מבולבלת היא מוציאה מתחת ידיה חוקים מטומטמים, חוקים נוראים, חוקים אנטי-דמוקרטיים, תחת העלטה של אווירת מלחמה. אני מבין שערוץ 11, 12, 13, לא רוצים להעביר את התמונה האמיתית של המציאות, של מה שמתרחש בעזה, את הזוועות. החליטו. אנטי-דמוקרטי, לא מקצועי, אבל החליטו. אבל יש כאן ניסיון למנוע מהציבור לראות את מה שאל-ג'זירה מפרסמת ומשדרת, את האמת על מה שמתרחש בעזה. זה נקרא פגיעה בוטה בחופש הביטוי ובחופש לצרוך מידע, ודווקא בתקופת מלחמה. ולכן, לא פלא שכשאני השתתפתי אני ראיתי מי בא להשתתף – הכי קיצוניים בבית הזה. אבל מתברר שיש להם ספונסר שהתקשר מהבית חולים, נתניהו, ליושב-ראש הקואליציה, להגיד לו: תקדם את זה היום. אבל גם אחרי הצעת החוק הזאת, גם כשהיא תתקבל, אדוני היושב-ראש, אל-ג'זירה תמשיך לשדר, אנשים ימשיכו לראות אותה; בעולם יש את הטכנולוגיה הזאת – יש מכשירי פלאפון, יש רסיבר, יש הכול, יש צלחות. אבל ראש הממשלה והקואליציה רוצים הצעה פופוליסטית כדי להגיד: העברנו חוק. האמת היא שאתם זוחלים על ארבע כדי לבקש טובות מקטר, זוחלים על ארבע פעם אחר פעם. פעם ביקשתם מזוודות, פעם דברים חשובים של עסקה לשחרר החטופים, עסקת חילופין. מי עושה את זה? קטר ומצרים, מצרים וקטר. אתם כל שני וחמישי שם. יש מין אוקסימורון בהתנהגות שלכם, דבר והיפוכו. ברשותך, אני אגיד את מה שאמרתי בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: מה הפחד הזה מאל-ג'זירה? הפחד הוא מהאמת שאל-ג'זירה משדרת. התחנות הישראליות לא משדרות את הכיעור והפשעים שקורים בעזה, ואל-ג'זירה משדרת אותם לאנשים. האנשים רוצים לראות; אנחנו רוצים לראות את הכיעור הזה. זו הזכות לחופש הביטוי, זכות השימוש במידע וזכות התקשורת. אני שומע כאן רבים שמעבירים ביקורת על קטר וכו', אבל אתם זוחלים על ארבע, אתם זוחלים על הידיים והרגליים כדי שקטר תיתן לכם סיוע בעסקה להחזרת החטופים. אתם עושים דבר והיפוכו. זו הצעת חוק פופוליסטית, ובסוף אפילו אחרי החוק, אל-ג'זירה תמשיך לשדר, כי יש – –)

אושר שקלים (הליכוד):

אדוני – – –

היו"ר ארז מלול:

תן לי להקשיב.

אושר שקלים (הליכוד):

הוא אומר משהו בערבית.

היו"ר ארז מלול:

אני מבין מה הוא אומר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אושר שקלים (הליכוד):

על הברכיים, החמאס. על הברכיים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מי זה? מי זה?

אושר שקלים (הליכוד):

אני, אני.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מי אתה?

אושר שקלים (הליכוד):

החמאס על הברכיים, לא אנחנו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה השם שלך? סליחה, אני לא מכיר אותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

זו השיטה שלו – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אבל למה אתה מפסיק אותי באמצע?

אושר שקלים (הליכוד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

למה אתה מפסיק אותי באמצע? דיברתי בעברית – לא הפסקת אותי.

אושר שקלים (הליכוד):

טלי גוטליב (הליכוד):

זו השיטה שלו.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – ערבית בפרלמנט על החמאס, שגם הוא נהרס, או בפרלמנט של המחבלים ברמאללה, לא פה.

היו"ר ארז מלול:

אושר שקלים, אתה בקריאה ראשונה.

אושר שקלים (הליכוד):

ואתה תכבד את חיילי צבא ההגנה לישראל, וככה אתה תעשה – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אושר שקלים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שב, שב, שב. אתה לא מכיר את התקנון אפילו.

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

אושר שקלים, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה תכבד את חיילי צבא ההגנה לישראל.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

איך גזענים נבחנים? כשאמרתי אותו דבר בעברית שתקת; כשאני אומר בערבית אתה קופץ.

טלי גוטליב (הליכוד):

הפוסל במומו פוסל. אתה – – –

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אושר, אתה בקריאה שנייה, די.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני אמשיך. (אמר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני והשפה הערבית מוציאים את האנשים האלה מגדרם. אז אני חוזר ואומר, אני חוזר ואומר שאתם מבקשים סיוע מקטר, וזוחלים על ארבע בידיכם וברגליכם כדי שהיא תמלא את החובה ההומניטרית בעניין העסקה. ועכשיו נתניהו מתקשר כשהוא מאושפז בבית החולים, בהרדמה וכו', לראש האופוזיציה – חוק אל-ג'זירה. מי שטוען שהוא דמוקרט לא מוציא חוקים מהסוג הזה – –)