Заседание пленума 06.03.2024 в 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, השרים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ו באדר א' התשפ"ד, 6 במרץ 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 270) (תיקונים להגברת השקיפות בדיני המס ולעמידה בדרישות בין לאומיות בעניין חילופי מידע), התשפ"ד–2024; הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה) (בקשה מקוונת להנפקת מסמך זיהוי), התשפ"ד–2024. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות, והשאילתה הראשונה היא של חבר הכנסת עמית הלוי לשר הרווחה והביטחון החברתי בנושא אישור משרד הרווחה לארגוני רווחה בין-לאומיים. אני מתכבד להזמין לדוכן את שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי. אחת ולתמיד, מַרגי או מֶרגי?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

שניהם נכונים. מֶרגי זה המקורי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, בישראל פועלים 163 ארגונים בין-לאומיים באישור המשרד בראשותך, ונהנים מאשרות כניסה. חלקם גם מקבלים הטבות כלכליות מהמדינה, כפי שדווח לנו בוועדה. הארגונים האלה אינם מבוקרים. ממה שאני מכיר, חלקם שותפים לדה-לגיטימציה, הכול כמובן במסווה המוניטרי. רצוני לשאול: 1. ראשית – להציג לציבור את רשימת כלל הארגונים, ומתוכם את הארגונים מקבלי ההטבות. 2. שאלתי השנייה היא, מדוע השר לא ישעה למעשה את האישורים, ובוודאי את ההטבות, עד קיום בדיקה מדוקדקת בעניין? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת הלוי. כבוד השר, הבמה שלך.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה, אדוני היושב-ראש. תחילה, אני מתנצל על הצרידות. הגיע הזמן – ואודה לחבר הכנסת עמית הלוי על השאילתה. אני חושב שזו שאילתה מתבקשת, חשובה. אומנם התפרצות לדלת פתוחה – רק בתקופה האחרונה, אבל בעיקרון, טוב שאתה מעלה את הנושא הזה על סדר-היום, ואני אפרט. עם תום מלחמת ששת הימים ועד שנת 2013, משרד הרווחה היה אחראי לרישום ארגוני הסעד והסיוע ההומניטריים הבין-לאומיים הלא-ממשלתיים שעובדים עם האוכלוסייה הפלסטינית, מה שנקרא ארל"מ – זה ראשי תיבות של ארגונים לא ממשלתיים. מ-2013 ועד היום כל עובד ארל"מ הנכנס לארץ נדרש להביא עימו מכתב אישור ממשרד הרווחה, ובלעדיו לא יוכל לקבל אשרת עבודה מרשות האוכלוסין. משרד הרווחה טוען כבר שנים שאין ברשותו הכלים המקצועיים לבדוק את הארגונים ואת עובדיהם טרם מתן מכתבי המלצה לעובדים זרים שלהם לכניסה לארץ. לפיכך, לאחרונה פנה מנכ"ל משרדי לראש המל"ל בבקשה להתניע מחדש תהליך – שטרם הגיע למיצוי – והוא אסדרה ממשלתית של נושא זה והעברת אחריות לרישום הארגונים ואחריות לכניסת עובדי הארגונים לידי רשויות ישראליות אחרות, המתאימות יותר לתפקיד ובעלות הכלים המקצועיים המתאימים לכך. זה יכול להיות משרד החוץ, כשיש לזה השלכות דיפלומטיות, זה יכול להיות השב"כ – כל גוף שיודע ויש לו את הכלים לבדוק את זה, לכן המל"ל עושה עבודת מטה בנושא הזה. כל זה מאחר שלמשרד הרווחה חסרים הכלים להעריך את הארגון – אם הארגון מסוכן ביטחונית או לא. לידיעתך, חבר הכנסת עמית הלוי, בחמש השנים האחרונות המשרד לא ביצע רישום של ארגונים חדשים. לאחר 7 באוקטובר משרדי אף הפסיק בהנחיה שלי לתת מכתבי המלצה לעובדים זרים של הארגונים, מאותה הסיבה. נכון להיום, לאחר פגישה שהתקיימה בין משרד הרווחה למל"ל בשבועות האחרונים, המל"ל התניע מחדש תהליך אסדרה, ואנו ממתינים לטיוטה ראשונה של הצעת מחליטים שתעלה בפני הקבינט המדיני-ביטחוני להעברת הנושא ממשרד הרווחה. ידוע לי כי נבדקות חלופות שונות, ואני סמוך ובטוח שאנשי המקצוע במל"ל ימצאו את החלופה הטובה יותר למדינת ישראל מבחינה ביטחונית ודיפלומטית. לגבי ההטבות הכלכליות שבגוף השאלה, 11 ארגונים זכאים להחזר מע"מ על ידי אישור של משרד הרווחה לפי תקנות היסטוריות בשם "פרט 17" מתוך 163 הארגונים הרשומים אצלנו. מאחר שזה 11 גופים, אני אמנה לך אותם: הראשון שבהם זה ACDI; התוכנית המשותפת לפיתוח חקלאי; ארגון אמריקאי להצלת ילדים; ארגון שבדי להצלת ילדים; הארגון לפיתוח חינוכי; ארגון אמריקאי המסייע לאוכלוסיות מוחלשות; הארגון הקתולי לסיוע; הפדרציה הלותרנית העולמית; ארגון הכנסיות המנוניטי האמריקאי לסיוע רווחתי; מועצת הכנסיות של המזרח הקרוב לסיוע; הארגון השבדי לרווחה. אני מחדד ואומר: את כל הרשימה של כל הארגונים שמופיעים אצלנו, שנרשמו עד לפני חמש שנים, אני אתן לפרוטוקול, הם יופיעו בפרוטוקול, כולל ארגוני הסיוע, ואם תרצו, גם את הנספח שנקרא "פרט 17", שעל פיו אנחנו עובדים. נכון להיום, למרות הלחצים – ומופעלים עלינו לחצים – בימים אלו כל עובד שפגה אשרת השהייה שלו בארץ, היא לא מחודשת, כי אני לא אמליץ. אחרי מה שראינו ב-7 באוקטובר זה יהיה מעשה חסר אחריות לאשר לעובדים כאלה להיכנס או לשהות בארץ בלי שאנחנו יודעים, שבדקנו היטב היטב וסרקנו במסרקות של ברזל את הארגון ואת עובדיו. אני שמח על כך שהנושא הזה על סדר-היום. המל"ל יסיים את העבודה שלו, שום דבר לא בוער, הוא יסיים את העבודה, יחליט מי הגורם המתכלל, מי הגורם שאמור לבדוק זאת. אנחנו נשתף פעולה. תודה רבה לכל המציעים שהתעסקו בזה קודם, וכבר הודענו שלא יאושרו, אז אני מודה לכל חברי הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת הלוי, שאלת המשך. לאחר מכן – שאלה נוספת לחברת הכנסת בן ארי, והשר ישיב במרוכז.

עמית הלוי (הליכוד):

השר מרגי, תודה רבה על התשובה שלך. יש לי מחלוקת אחת איתך על הסיפא, שאמרת ששום דבר לא בוער, כיוון שכל הארץ בוערת, ולכן שאלתי היא, למה כבודו לא ישעה, בדיוק כפי שנהגת לגבי אשרות של עובדים, עד שהמל"ל יבצע את עבודתו? להשעות את האישורים הללו לארגונים הללו ולדרוש משר האוצר – תוציא מכתב לשר האוצר – להשעות את ההטבות הללו. אגב, להערכתי, זה גם יזרז את לוח הזמנים במל"ל. ושאלה שנייה – אבקש שתתייחס לא רק לטרור וסיכון ביטחוני. אנחנו תמיד נופלים בפח הזה. הארגונים האלה בחלקם, כולל אלה שהזכרת, פועלים בשביל דה-לגיטימציה למדינת ישראל – דבר לא פחות מסוכן, מבחינה מסוימת אפילו יותר מסוכן. זו התשתית של הטרור. על שני הדברים האלה אני מבקש את ההתייחסות שלך. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברת הכנסת בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני שר הרווחה, כפי שנחשפת אתה – ולצערי, הרבה מאזרחי ישראל – לאירוע שהתקיים אתמול בוועדה לביטחון לאומי, גילינו שפורום מיכל סלה, מאוגוסט האחרון לא מקבל את הכסף שהובטח לו מהמשרד לביטחון לאומי. פורום מיכל סלה מסייע כמעט ל-300 נשים נפגעות אלימות וקרוב ל-900 ילדים שבסכנה. בסוף, בשורה התחתונה, הוא בכלל לא היה צריך להיות במשרד לביטחון לאומי, לדעתי. היה כאן ניסיון יפה של תומר לוטן, אבל לצערי, לא היה מי שימשיך אותו. אדוני, אני חושבת שבסוף במקום ללכת למקלט, האישה נשארת בבית עם כלב או אמצעי הגנה. אגב, עלות של אישה בבית היא 1.8% מעלות של מקלט. לכן, אדוני שר הרווחה, אני פונה אליך בבקשה: האם תוכל לסייע בהמשך המימון? שוב, זה במצ'ינג, במיזם משותף. העמותה מתחייבת, כמובן, להביא שקל על כל שקל שהמשרד ייתן. אני פונה אליך, אני גם יודעת – יש לנו הרבה שנים טובות ביחד – שהלב שלך במקום הנכון. אני פונה אליך לסייע לפורום מיכל סלה ולסייע ללילי בן עמי בבקשה הכל-כך חשובה הזאת. תודה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

ידידי חבר הכנסת עמית הלוי, אכן, מה שהמשרד עושה בתחום אחריותו הוא להשהות את הפעילות עד להחלטת המל"ל. מרגע שניתנו אשרות כניסה, מי שיכול לבטל את אשרות השהייה בארץ הוא רשות האוכלוסין. אתה מוזמן לפנות לשר הפנים בנושא הזה. לגבי הטבות המס – שזה פטור ממע"מ לאותם ארגונים – כנ"ל, זה במשרד האוצר. התהליך שמשרד הרווחה שותף לו, חלק מהתהליך שהוא שותף לו – אנחנו כבר השהינו זאת, וכבר חמש שנים שלא רושמים ארגונים חדשים. מ-7 באוקטובר מי שמבקש המלצה כדי לקבל אשרת שהייה בארץ – לא מקבל. מבחינת השהייה – השהינו. כפי שאמרתי, לגבי הטבות או אשרות – האשרות זה משרד הפנים, והטבות המס זה משרד האוצר. לגבי השאילתה הנוספת, של חברת הכנסת מירב בן ארי – אני מכיר את פורום מיכל סלה. לצערי הרב, מאותו יום האסון המר והנמהר שבו אחותה נרצחה, ליוויתי אותה. גם ליוויתי אותה לגבי אותו סטרטאפ וכל הסטרטאפים שיכולים למנוע את הרצח הבא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הכול תוצרת כחול-לבן.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

ברור. הייתי שם, וגם הייתי שותף לכנס. משרד הרווחה מטפל באלימות במשפחה. יש את ההיבט שהמשרד לביטחון הפנים צריך לעסוק בו. אדוני היושב-ראש, חברי השר אמסלם, אני תמיד אומר שמשרד הרווחה הוא לא הבעיה. אני אומר לכל שרי הממשלה: אתם הבעיה. לא תתפקדו טוב – הלקוחות אצלי; ככל שתתפקדו יותר טוב, יהיו לי פחות לקוחות. שוב, אני אומר לך שהכי קל לומר שאני לוקח את זה. א. במעמד הזה אני יכול להבטיח לך שאין דבר כזה.

קריאה:

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

בממשלה ובכנסת פה אישרנו את הסוגיה הזאת של האיזוק האלקטרוני. זוכרים?

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך אפשר לשכוח?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

כל זה בשביל מה? בעלויות גבוהות יותר. לא ייתכן שאם יש לנו סטרטאפ שיודע לזהות, כלב שיודע לזהות ניואנסים, התנהגויות, סטרטאפ שיודע לזהות התבטאויות – ומוכח שזה מונע אלימות במשפחה בהתרעה מוקדמת או תופעות כאלה ואחרות וגם מעניק ביטחון אישי – אי-אפשר לכלוא את הנשים האלה. לכן אני אומר לך שאני לוקח על עצמי כחבר ממשלה לברר את הנושא עם השר לביטחון הפנים. אני לא יודע בדיוק – הבנתי שהיו קולות צורמים בוועדה. לא צפיתי בדיון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ב-under statement.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

ראיתי שזה נגמר בבכי, את זה כן שמעתי. לכן אני לוקח על עצמי להוציא פנייה לשר לביטחון לאומי ולבדוק למה זה הופסק. אם זה הופסק עניינית, אנחנו ניקח את זה. זה לא כסף גדול, ונמצא לו את המקור. אם זה לא הופסק עניינית – הינה, אני אומר לך, אני אתעקש שזה ימשיך להיות. כחבר ממשלה, אם מהותית ועניינית זה יותר טוב ויותר יעיל, יותר בטיחותי, במשרד לביטחון לאומי – זה יהיה שם. אם לא, אנחנו נמצא לזה מענה. אני מודה לך על השאלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לכבוד השר מרגי על המענה המפורט והמנומק היטב, כהרגלו. השאילתה הדחופה הבאה היא של חברת הכנסת מירב בן ארי לשר המקשר בין הממשלה לכנסת, בנושא: אתר ארכיון המדינה מושבת יותר משלושה חודשים בשל מתקפת סייבר. אני מתכבד להזמין לדוכן את כבוד השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם, בבקשה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אתר ארכיון המדינה מושבת יותר משלושה חודשים בשל מתקפת סייבר. בדצמבר התרחשה מתקפת סייבר על אתר ארכיון המדינה. מאז ועד היום לא חזר אתר הארכיון לתפקד. זו פגיעה חסרת תקדים במחקר, בתרבות ובשיח הציבורי. ברצוני לשאול: מתי יחזור אתר הארכיון לתפקוד מלא, ומדוע נגרם עיכוב כל כך ארוך? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. כבוד השר, הבמה שלך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אכן, האתר הזה כחלק מעוד אתרים במדינה הותקף עם תחילת המתקפה שהייתה על מדינת ישראל. מערך הסייבר טיפל בנושא הזה ומטפל. האתר הושב לפעילות, הוא כבר נמצא באוויר, אבל יש אזורים מסוימים שעדיין צריך לעבוד על האבטחה שלהם, וזה מה שעושים. מערך הסייבר פועל על מנת להתגבר על פערי אבטחת המידע, על מנת לייצב את המצב כדי שזה לא יקרה שוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. יש שאלת המשך, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אדוני השר, אתר הארכיון, מעבר לזה שהוא נותן מענה לפניות של חוקרים – וזה בטח לא תחליף עצמאי לחיפוש בגוגל, זה אתר ארכיון המדינה – אף חברה פרטית במשק שהארכיון שלה היה נפרץ על ידי האקרים פרו-פלסטינים לא הייתה מחזיקה כל כך הרבה חודשים בלי מענה. אני מתנצלת, אבל תן לנו יעד, תן לנו חודש, תן לנו, מה שנקרא – מה לומר לחוקרים, שמישהו מטפל? אני מרגישה שאני כאילו מתקשרת לעירייה, ואומרים לי: מטפלים. תן איזשהו יעד לחוקרים שמסתמכים על אתר ארכיון המדינה כדי לדעת מתי הוא ייפתח. בכל זאת, זה אתר אינטרנט, זה לא קניון.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

השבתי שהאתר כבר חזר לפעילות והוא נמצא באוויר. מערך הסייבר מטפל בזה, כנראה יש בעיה מקצועית שצריך להקדיש לה הרבה זמן. בוודאי ובוודאי שכולם עושים את כל המאמצים המקצועיים. אמרת שאת מרגישה כאילו את מתקשרת לעירייה – אני מצטער שאת מזלזלת בעיריות. גם בעיריות – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

העירייה האחרונה שאני מזלזלת בה היא העירייה שלי. בניגוד לעיר שלך, בעיר שלי עונים. ענית לי תשובה שמטפלים – מה זה "מטפלים"? תן תאריך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא להפריע. כהרגלך בקודש, את מפריעה לכל אחד ואחד, גם כשאת שואלת שאלה. שאלת שאלה – תני להשיב בכבוד. אנחנו אומרים שיש אנשי מקצוע שמטפלים בזה, זו העבודה שלהם. כל מערך הסייבר גם יושב על זה. בעזרת השם, בתקופה הקרובה העסק יחזור לקדמותו. זה גם האינטרס של כל אזרחי מדינת ישראל, את לא צריכה לזרז אותנו בעניין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא צריכה לזרז?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, בהזדמנות זו רציתי להתייחס לשני דברים שהיו בסדר-היום. מייד לאחר 7 באוקטובר ראש הממשלה קרא לכל המפלגות להיכנס, מה שנקרא, תחת האלונקה. חלק החליטו שהם נשארים על הגדר, וגנץ וגדעון סער נכנסו פנימה. מאז, מהר מאוד, לדעתי, גנץ מתנהל כאילו מדובר באיזה ממשלה דו-ראשית. השבוע או בשבוע שעבר הוא החליט על דעת עצמו לנסוע לארצות הברית. דרך אגב, הוא שר בלי תיק בממשלה. תחשוב איך שר בלי תיק מחליט לנסוע לארצות הברית להיפגש עם ראשי הממשל בארצות הברית, כי לדבר בשם מדינת ישראל – הוא לא ראש הממשלה, וזה לא באישור ראש הממשלה. זה מנוגד לכל תקנון הממשלה. הבנתי שהממשלה גם שילמה לו את הכרטיסים, לא הצלחתי להבין איך.

קריאה:

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בוודאי שלא. דרך אגב, אף פעם לא נסעתי מטעם הממשלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שאלה טובה, למה לא שולחים אותך למשלחת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בניגוד לבוס שלך, שלא הפסיק – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תשאל את עצמך.

דבי ביטון (יש עתיד):

שאלת את ראש הממשלה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עדיין, יש נהלים – קראתי שהוא כנראה שכנע אותם שזה באישור ראש הממשלה. לאן הוא נסע? על מה הלכו לדבר איתו שם? הוא מדבר על הסיוע ההומניטרי לעזה, על עצירת הלחימה בעזה וקידום המדינה הפלסטינית. הרי למה קראו לך, מר גנץ? לא בגלל שאתה גאון גדול. קראו לך בגלל שאתה החוליה החלשה. לכן אני רואה את זה כחוצפה ועזות מצח להיות בממשלה ולחתור תחת הממשלה. אם אתה שותף אמיתי, תהיה שותף אמיתי. אם אתה לא רוצה –תצא החוצה, אף אחד לא בא אליך עם אקדחים. אבל אתה הולך עם ומרגיש בלי – מצביע נגדנו פה, ומתדרך נגדנו אחרי זה בעיתונים. לכן זה לא יכול ללכת ככה, זה לא "יחד ננצח". ב"יחד" התכוונו באמת ביחד, בלב ובנפש, לא לעשות פוליטיקה קטנה כל הזמן מאחורי הגב על חשבון המחנה הלאומי. הדבר השני – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, סליחה, סליחה, חברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא עלה לענות על שאילתה. ממתי זה מתנהל ככה?

היו"ר אמיר אוחנה:

בסדר, אבל רשות הדיבור שלו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בחיים לא ראיתי דבר כזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

כידוע לך היטב, כשרשות הדיבור של השר, לא מפריעים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שידבר עם עצמו. ממתי בשאילתה עולים – – – ממתי?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מבקש ממך לא להפריע. את יכולה לצאת החוצה אם את לא יכולה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תדאג, אני אצא החוצה, אך אחד לא יישאר להקשיב לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בבקשה, אני אשמח מאוד. דבר שני, היום קפצה לי איזו ידיעה שהזמר קובי פרץ, כהרגלו בקודש, נסע לשמח חיילים. אני עוקב אחריו במהלך כל המלחמה. הוא רכש תפילין, ציציות, מזון, עסק בזה כמעט כל המלחמה בהתנדבות. נסע להופיע באחד מבסיסי צה"ל. דרך אגב, הוא לא בא לבסיס, דפק בדלת, אמר: שלום, באתי – הוא תיאם את זה עם מי שצריך, יכול להיות שלא בדיוק עם הבן אדם הנכון, אבל הגיע לבסיס לשמח חיילים. כל מה שהוא רצה זה לשמח את חיילי צה"ל. מאן דהוא בצה"ל החליט להוריד את השאלטר ולהעיף אותו מהבסיס כשהחיילים עוד שם. בושה וכלימה. אני לא מעלה על דעתי שהייתם עושים את זה לשלמה ארצי ובוודאי לא לאביב גפן. זו בושה. יש יהודי שבא לשמח את החיילים. זו התרומה שלו היום. אני מניח שאם הוא היה בגיל צעיר יותר, גם היה נכנס לעזה. זה מה שאתם עושים לו? בבושת פנים אתם מוציאים אותו מהבסיס. וגם החיילים שם רוצים לשמוע למה אחד המפקדים החליט ככה. אני מבקש גם משר הביטחון לבדוק את הסוגיה הזאת, בגלל שאני חושב שהיא פשוט לא מתקבלת. לא עולה על הדעת שמישהו בא להתנדב בצה"ל – דרך אגב, לאורך כל מלחמות ישראל זמרים באו להעלות את מצב הרוח של החיילים. למה לא? ככה צריך להיות. הוא תופס יוזמות, ואני אומר לך, אני עוקב אחריו – שלושה חודשים הוא עוסק בקניית מזון, איסוף תרומות, חלוקת תפילין וציצית. למה? למה זה קורה? אז אני מבקש לבדוק את זה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת עודפי גבייה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת ארז מלול ויונתן מישרקי. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מלול לנמק את הצעתו. עד עשר דקות לרשותך.

ארז מלול (ש"ס):

יהיה הרבה פחות. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, כיום המצב הוא שרשויות מקומיות מחזיקות בסכומי כסף רבים של אזרחים בגין גבייה עודפת של ארנונה שאין הן זכאיות לה. בכל הרשויות יש קופה מלאה של כסף שנגבה לפי סעיף ארנונה, מגיע לאזרח, והאזרח לא מקבל את זה. הרשויות אינן משיבות לנישומים תשלומי חובה שנגבו ביתר, אף שהן רושמות בגינן יתרת זכות לטובתם. מתי הן משיבות את עודפי הגבייה, את ההחזרים? רק בעקבות פנייה אקטיבית של תושב להחזרת הכספים – אז הן משיבות. אבל כל זמן שהוא לא פונה לרשויות לקבל את הכסף בחזרה, הרשות המקומית לא פונה אליו ואומרת לו: קח את הכסף. מתי זה נוצר? כאשר למשל משלמים ארנונה שנה מראש, ותוך כדי שנה האזרח עובר דירה, וצריך לחשבן לו חשבון יחסי לפי החלק שהוא גר בו. מגיעה לו זכות, והוא לא מקבל את זה, ומה עוד שהוא נדרש לשלם על אותה תקופה שהוא כבר שילם עליה ברשות אחרת או באותה רשות בדירה אחרת. אז מילא כשהוא נמצא באותה רשות, נגיד שיש לו עדיין קשר עם הרשות, אבל כשהוא עובר לרשות אחרת, הוא שוכח, עובר למדינה אחרת – הוא מפסיד הרבה. מדובר פה לפעמים גם בעשרות ומאות אלפי שקלים. בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה התנועה לחופש המידע – תשמעו טוב – נחשף כי היקף יתרות הזכות של הארנונה בקופת העירייה, כספים ששייכים לתושבים, מגיע למאות מיליונים. מגיע למאות מיליונים, אדוני היושב-ראש. יש מאות מיליונים שמגיעים לאזרח, ואף אחד לא מקבל את זה בחזרה. מטרת הצעת חוק זו היא לחתור למצב שבו יחוש האזרח שהשלטון ובמיוחד הרשויות המקומיות נוהגים עימו ביושר. כמו שהאזרח יודע, כשהוא חייב – הרשות לא שוכחת; הרשות תגיע עד אליו, תעקל לו את החשבונות, תפתח בהליכים משפטיים, הוצאה לפועל, עיכוב יציאה. אז באותה מידה, כשמגיע לו, הרשות צריכה לעדכן אותו ולהחזיר לו את הכסף. זו חובה של הרשות לעשות כך לאזרח. לכן הצעת החוק שלי מציעה שהשבה של עודפי גביית ארנונה לאזרח – מוטלת על הרשות המקומית, החובה היא לעשות זאת באופן יזום בתוך 30 יום. כאשר יש זכות, כאשר הוא סיים את החשבון, כאשר הוא עבר דירה, בתוך 30 יום הרשות צריכה להודיע לאזרח: יש לך זכות של כך וכך כסף – ולהעביר אליו לחשבון. צריך לשאוף למערכת שבה מערכת היחסים בין האזרחים לרשויות בנויה על אמון, שקיפות ואחריות, ושהרשויות המקומיות יפעלו באחריות במילוי התחייבויותיהן כלפי האזרחים שאותם הן משרתות. הצעת חוק זו, כמו חלק מהצעות החוק שהגשתי – הן הצעות חברתיות לכל חתך האוכלוסייה, זה לא משהו ספציפי – כל אזרח במדינת ישראל, הצעת החוק נוגעת אליו. כפי שיושב-ראש התנועה הורה לנו: תפעלו בעת הזאת ובכל עת למען הציבור, לטובת הציבור. על זה אנו עובדים ובזה אנחנו נבחנים. אני קורא לחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק חשובה זו. סיימתי. נדיר שמסיימים ככה. אני מתחשב גם בכבודו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני רושם לך את זה בזכות. יש לך יתרת זכות. אני מתכבד להזמין את השר מרגי להציג בשם שר הפנים את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אדוני היושב-ראש, מסתבר שגם במפלגה שלך אין סולידריות עם קשיים. ברשותכם, אני אשיב על הצעת החוק בשם שר הפנים, השר משה ארבל. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת עודפי גבייה) – הצעת החוק שבנדון מבקשת לתקן את סעיף 325 לפקודת העיריות ולקבוע כי אם אדם מסר הודעה בכתב לעירייה על כך שחדל להיות בעלים או מחזיק של קרקע או בניין שהוא חב עליהם בארנונה, על העירייה להשיב את כספי הארנונה העודפים שנגבו, ככל שנגבו, בתוך 30 יום. רשויות מקומיות שונות מחזיקות בסכומי כסף גבוהים של אזרחים בגין גבייה עודפת של ארנונה שאין הן זכאיות לה. הגבייה העודפת נוצרת למשל כאשר תושבים משלמים ארנונה מראש לכל השנה ולאחר מכן עוברים דירה, בשל אישור זכאות לארנונה באמצע השנה או בשל טעויות אנוש. כיום הרשויות משיבות את עודפי הגבייה רק בעקבות פנייה אקטיבית של תושב להחזרת הכספים. לפיכך, מוצע כי הרשויות המקומיות יבצעו השבה יזומה של עודפי גבייה בתוך 30 ימים. הצעת חוק זו מבטאת עיקרון חשוב של השבה לתושב את אשר מגיע לו. גם היום סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם–1980, קובע הסדר בנוגע להחזרת תשלומי יתר. לפי הסעיף, אם רשות מקומית לא החזירה את התשלום שביתר בתוך 30 ימים מיום שילומו, היא תחזיר את הסכום בתוספת הפרשים, לפי שיעור העלייה של המדד, ואם התושב הודיע בכתב שנגבה ממנו תשלום יתר, תחזיר אותו הרשות המקומית בתוספת הפרשים ובתוספת ריבית צמודה. כלומר, גם היום ישנו תמריץ חוקי לרשות מקומית להשיב כספים בהקדם האפשרי. בכל זאת הצעת חוק זו לא הגיעה בוואקום, אלא בשל זעקת תושבים רבים על כך שתשלומים לא מוחזרים להם. לכן עמדת משרד הפנים – עמדה זו התקבלה בוועדת שרים לחקיקה – היא שיש מקום להמשיך ולדון בסוגיה זו בשיתוף חברי הכנסת המציעים, להעביר היום את החוק היום בקריאה טרומית ולהמשיך ולבחון יחד מהו האמצעי החוקי או המינהלי הנכון ביותר להבטחת זכויותיהם של התושבים והשבת כספי הציבור. לכן, חברי הכנסת המציעים, מלול, אתם מסכימים להתניה שזה מקודם אך ורק בטרומית, עד שייבחן?

ארז מלול (ש"ס):

– – – בתיאום עם ראשי ערים, כן.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

משכך, לא נותר אלא לבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לכבוד השר.

מאיר כהן (יש עתיד):

כדאי שתתאמו עם ראשי הערים, ולא עם חברי הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם כן רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת עודפי גבייה), התשפ"ג–2023. חברי הכנסת המעוניינים להצביע, אנא שבו במקומותיכם. ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה כעת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מזל שהאופוזיציה הגיעה. תספור.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

האופוזיציה מצילה אותנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

האופוזיציה הגיעה לתמוך בהצעת החוק – – –

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

האופוזיציה כל כך – – – הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת עודפי גבייה), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תסתכל על המספר. אנחנו מפרגנים לארז.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני יודע, זה ארז.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תראה כמה הצביעו מהאופוזיציה וכמה מהקואליציה.

ארז מלול (ש"ס):

אתמול גם בוועדה לביטחון לאומי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו יודעים להיות ענייניים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני שמח שגם אתם מרגישים מה זה להיות רוב. בכל אופן, אנחנו קובעים כי ההצעה התקבלה: 12 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת עודפי גבייה), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – כהונה בוועדת אתיקה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, שאני מתכבד להזמין לדוכן לנמק את הצעתו במסגרת של עד עשר דקות.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו – ואני חושב שמי שלא מבין מה קורה בוועדת החוקה, בוודאי מאז 7 באוקטובר, אבל בכלל – אולי זה יפתיע מישהו, אבל הצעת החוק הזו מוגשת לבקשתו של ראש לשכת עורכי הדין, תאמינו או לא. הוא פנה וביקש והעלה טענה מאוד מאוד נכונה: יש בעלי תפקידים, הרוב המוחלט של בעלי התפקידים בלשכת עורכי הדין, יש להם מגבלת קדנציות של שלוש קדנציות, ולוועדות האתיקה המגבלה היא של שתי קדנציות. הדבר הזה פוגע בזכות לבחור ולהיבחר, פוגע בעקרון השוויון. הוא פנה לשר המשפטים ואליי במכת, וביקש להסדיר את העניין. מאחר שהנושא הזה חשוב ורלוונטי עוד יותר במציאות הנוכחית, כשבהרבה מאוד מערכות נדרש איזשהו זיכרון ארגוני, נדרשת איזושהי המשכיות – אנחנו לא רוצים לייצר יותר זעזועים ממה שנדרש במערכות שעובדות, בוודאי כאשר הליכים מתנהלים, וכאשר אתה מאפס את השעון, אנשים שלא מכירים את המערכת נכנסים. הדבר הזה מייצר עיכובים. אנחנו עכשיו בתקופה שמנסים לא לייצר זעזועים לא נדרשים למערכות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז אדוני, למה אתם לא בוחרים את השופטים?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

שנייה. בוחרים. כל הזמן בוחרים שופטים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הייתה ישיבה השבוע – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אבל הם כבר לא שופטים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – שר המשפטים – – –

היו"ר ארז מלול:

רגע, אדוני, מה הוא קשור? הוא חבר ועדה? מה הוא קשור?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה שהיושב-ראש מגן עליי. אני באמת בא אליך בטענות שאתה לא בחרת אותי להיות חבר הוועדה לבחירת שופטים, למרות שלא הגשתי את המועמדות. זו באמת תקלה, ובמקום לבחור אותי – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

היושב-ראש – – –

היו"ר ארז מלול:

לא קשור.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

– – לייצר המשכיות בוועדה לבחירת שופטים, בחרת את קארין. עכשיו, היא בחורה טובה, היא עושה עבודה מצוינת, אבל זה לא קשור אליי.

היו"ר ארז מלול:

תשאל את קארין, בדיוק.

סימון דוידסון (יש עתיד):

חסרים שופטים. תבחרו אותם.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אבל אני לא מבין מה הקשר אליי. בכל מקרה, אני בהחלט בעד שיבחרו שופטים. יותר מזה, אני חייב לומר לך שאני מאוד מאוד מוטרד – אתה קצת מסיט אותי מהצעת החוק, אבל אני מאוד מאוד מוטרד מכך – אתה בוודאי ראית את הפרסומים – שמחוז דרום של בתי המשפט מתנהל ללא נשיא. שם ההתנגדות היא מאה אחוז מתוך מערכת המשפט, לא קשורה לכלום. למרות שוועדת האיתור, שמונתה על ידי מערכת המשפט, הציגה שלושה מועמדים, נחשף משהו מאוד מאוד בעייתי. אני מציע שתבוא בטענות למי שצריך לבוא בטענות. תבדוק, תקרא את הדברים – כתבה מצוינת של הכתב אבישי גרינצייג, שהציג בדיוק את מה שהולך שם, דברים שבעיניי הם מזעזעים ומייצרים פגיעה קשה מאוד מאוד במחוז דרום של בתי המשפט. זה לא נובע ממני, ולמיטב ידיעתי גם לא מהשר ולא מהוועדה לבחירת שופטים. תבדוק את הנתונים שלך, מה שנקרא. בכל מקרה, אני מבקש להמשיך. ההצעה הזאת – סימון, אני חייב לומר לך, באמת, אנחנו בוועדה עובדים בהסכמות מלאות. לא היה חוק אחד שעבר בוועדה מאז 7 באוקטובר, לא היה חוק אחד שעבר שלא הגענו אליו בהסכמות, קואליציה ואופוזיציה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

רק חבל שהיה צריך שיהיה 7 באוקטובר כדי שיהיו הסכמות.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני בהחלט מסכים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

חבל מאוד.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני בהחלט מסכים למה שאמרת עכשיו. זה אכן חבל מאוד שזה מה שהיה נדרש, אבל אני מקווה שאת רוח האחדות הזאת אנחנו נשמר כמה שיותר זמן, ואני בטוח שאתה תתרום לזה רבות. אני יודע שכוחך בזה רב מאוד, ובעזרת השם ביחד ננצח. בכל מקרה, ההצעה פה, שנעשית, כאמור, לבקשתו של ראש לשכת עורכי הדין, הוגשה בדרך הזאת, כי אנחנו מבינים את הצורך ואת החשיבות בקידומה המהיר. לכן היא הוגשה גם בפטור. ההצעה פשוט תאפשר לחלק מחברי ועדות האתיקה שיבחרו בכך, שזו להם כהונתם השנייה, להגיש מועמדות לכהונה נוספת. אני רוצה בכל זאת לתקן ולהבהיר: נפלה שגגה וטעות בדברי ההסבר של ההצעה בקריאה הטרומית, וככל הנראה עקב המהירות נפלה שם שגגה, שכתוב לאפשר דחייה של קיום בחירות לוועדת האתיקה. הצעת החוק איננה עוסקת בדחייה של קיום הבחירות. אנחנו לא רוצים לדחות את קיום הבחירות.

היו"ר ארז מלול:

זו רק כהונה, כהונה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

זה רק מאפשר למי שייבחר להציג את מועמדותו לקדנציה נוספת. אין שום כוונה לדחות את קיום הבחירות או לפגוע בהליך הבחירות. אנחנו רוצים שלשכת עורכי הדין תוכל לפעול באופן דמוקרטי, לקיים את הבחירות, ולא לפגוע פגיעה שאיננה שוויונית בזכות לבחור ולהיבחר. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. בעיניי, מעבר לחשיבות שיש בה לגופה, זה לא סוד שלשכת עורכי הדין – שאינני רואה תמיד עין בעין עם חבריה ועם ראש הלשכה את המציאות.

היו"ר ארז מלול:

אתה לא חייב, אתה לא חייב לראות.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אינני תמיד מסכים איתם. בחלק מהחוקים שהעברנו כאן בוועדה הם לחלק מהדברים הסכימו, לחלק מהדברים הם לא הסכימו, אבל אני חושב שכאשר מועלית בקשה עניינית על ידי הלשכה, אפשר לתת להם את זה. אני לא רואה שום סיבה בעולם לא לקדם את מה שנכון מקצועית, עניינית, ונותן מענה לעקרון השוויון, אפילו אם הבקשה הזאת מוגשת על ידי לשכת עורכי הדין. אתה יודע מה? אולי במיוחד כשהיא מוגשת על ידם. לכן, משתי הסיבות הללו, גם לגוף ההצעה וגם לעובדה שהיא מבטאת רצון להגעה להסכמות ולקונסנזוס, אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. אני מזמין את השר אופיר אקוניס, בשם שר המשפטים, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, עוד לפני שאשיב בשמו של שר המשפטים השר יריב לוין, שוב, אדוני היושב-ראש, אנחנו נחשפים כאן מן הדוכן הזה לתמונותיהם של החטופות והחטופים בשבי החמאס, במנהרות, ברצועת עזה. אני פתחתי כאן כל תשובה שלי או כל נאום שלי באזכורם ובאזכורן, ואני לא מתכוון לחרוג מן המנהג הזה. אני מאוד מקווה שבעתיד הקרוב, במהרה, במהירות האפשרית, החטופות והחטופים אשר נמצאים חטופים במנהרות החמאס והארגונים האחרים ברצועת עזה ישובו בשלום לבתיהם, למולדתם ולארצם, בריאים ושלמים.

היו"ר ארז מלול:

אמן ואמן.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ובאותה ההזדמנות, כמובן, ברכה של חיזוק והצדעה לכוחותינו ביבשה, בים ובאוויר, אשר עושים עבודה כבירה בכל הגזרות מול אויבים אכזריים שכל מטרתם, אדוני היושב-ראש, מטרה אחת: השמדת ישראל, השמדה מוחלטת של מדינת ישראל בכל גזרה ובכל מקום באמצעים האכזריים ביותר. חלקם, לדאבון הלב, מחזירים אותנו – לא לימי הביניים, חבר הכנסת דוידסון; הם מחזירים אותנו לימים שלפני הספירה הנוצרית ולימי התנ"ך באכזריות שלהם, באופן שבו האויב רוצה לחסל את העם היהודי בארצו. אנחנו אומרים להם מכאן, מירושלים בירת ישראל: לא הצלחתם בעבר, לא תצליחו כעת ולא תצליחו בעתיד. אנחנו כולנו, כל חברות וחברי הבית, מאוחדים בתמיכה בכוחותינו בכל הגזרות וכמובן במטרה העיקרית, כפי שאמרתי – החזרת החטופות והחטופים בשלום, במהרה, וניצחון מוחלט. כן, זה ביטוי שנשמע בהיסטוריה הבין-לאומית וגם בימים הללו. אני מציע שכל החברות והחברים בבית הזה – ואני יודע שכך גם הדבר – יתאחדו להשגת שתי המטרות החשובות הללו. ובכן, בשמו של שר המשפטים: סעיף 18ב(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, קובע הגבלת כהונה של שתי תקופות כהונה רצופות בוועדת האתיקה. בהצעה זו מוצע לתקן את ההגבלה כך שתהיינה שלוש תקופות כהונה רצופות במקום שתיים. שר המשפטים מבקש לציין כי גם כהונה בתפקיד שאליו נבחר או נתמנה חבר הלשכה בידי המועצה הארצית מוגבלת לשלוש שנות כהונה רצופות, לפי סעיף 6א לחוק. נוכח עומס הפניות הייחודי שנוצר עקב המצב הבלתי-נסבל, הייחודי והקשה אשר אנו מצויים בו מאז 7 באוקטובר, והצורך בטיפול באופן יעיל ורציף על ידי חברי הוועדה הנוכחיים, ובהתחשב בכך שהידע הנדרש לצורך הטיפול ויישום מדיניות הוועדה כבר מצוי וצבור בידי חברי הוועדה, נדרש התיקון המבוקש. אם כן, עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שאחריה, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק תקודם בהסכמת שר המשפטים ומשרדו. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. יש מתנגד לחוק. חבר הכנסת מיקי לוי, לרשותך עד שלוש דקות לנמק את התנגדותך. חבר הכנסת שמחה, חשבתי שיש הסכמה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הוא רוצה להגיד דברים, זאת הפרקטיקה.

היו"ר ארז מלול:

לא, אמרת שפעלת בהסכמה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה בסדר, מותר לו להשתמש בהתנגדות.

היו"ר ארז מלול:

טלי, הוא הבין אותי, לא צריך.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אין לי עניין מיוחד בחוק הזה. עליתי לכאן כי בבוקר שמעתי שוב בחדשות כי מוצרי המזון עולים עוד פעם. זה לא ייאמן. אני פונה לחבריי מש"ס: אני זוכר את הסרטים שלכם ואת הסרטים של ראש הממשלה, כשהחלב עלה ב-10 אגורות, סליחה. איזה רעש קם. הלחם עלה ב-10 אגורות, איזה רעש עשיתם – סרטים, קליפים. תראו מה קורה עכשיו – עליות המחירים שברו שיאים. ומה עושה שר הכלכלה ברקת? מאיים באקדח קפצונים, בכדורי סרק. מאיים עליהם שהוא יעשה להם שיימינג.

היו"ר ארז מלול:

קפצונים זה מתאים לפורים, עוד מעט פורים.

מיקי לוי (יש עתיד):

כן, עוד מעט פורים, אדוני. הוא מאיים על החברות שהוא יעשה להן שיימינג תוך 72 שעות. מאז עברו שבועיים וכלום לא קרה. הבוקר עוד הפעם יש עליות מחירים. במקום לטפל טיפול שורש קיבלנו הצהרות חלולות של השר ברקת. עבודה בעיניים. לציבור שווקה בשבוע שעבר הסכמה חלקית של חלק מהחברות, כאילו הן לא עומדות להעלות מחירים. כוחנות מופגנת של השר ברקת, אחיזת עיניים. הפער בין המילים החזקות לבין מה שקורה בשטח הוא עצום. אדוני היושב-ראש, באירופה יש ירידה של 10% במחירי מוצרים. אתה יודע למה? מכיוון שהייתה זו שנה גשומה, טובה מאוד. הדגנים, פשוט, הכמות שלהם עלתה בעשרות אחוזים, ויש ירידה של 10% במחירי מוצרי המזון והטואלטיקה. ומה קורה במדינת ישראל? עלייה של 15%–25%, סוגת; עלייה של 20% בשימורי טונה, ובשימורי שעועית לבנה – 5%; שסטוביץ, מוצרי ניקיון, עלייה של 20%; פסטה ברילה – 12%; יכין, שימורי עגבניות, תירס ואפונה – 6%; בית השיטה, מלפפונים חמוצים וזיתים – 15%; שטראוס, שמן זית – 25%. אני לא מבין, הייתה שנה גשומה באירופה, היבולים עלו. שם ירד שמן הזית, ואצלנו מעלים ב-25%.

היו"ר ארז מלול:

בבקשה לסיים, אדוני.

מיקי לוי (יש עתיד):

הכנסת לי בדרך קפצונים, אז אני מסיים עוד שנייה.

היו"ר ארז מלול:

אין בעיה, עשר שניות.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני פשוט מקריא אותם. אולי הם יתביישו, אולי. אולי שר הכלכלה ישמע אותי. שטראוס – 25%; אחווה – 8% על הטחינה; ויסוצקי – 8%.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – למה אתה – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

וילי פוד – 15%.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

עם כל הכבוד.

מיקי לוי (יש עתיד):

בראכה – 9%; סלטי שמיר – 10%.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נכון, גם לנו – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אסם – 9%.

היו"ר ארז מלול:

עברו עשר השניות שהייתי חייב לך.

מיקי לוי (יש עתיד):

יוניליוור – 9%.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אולי שר הכלכלה יפסיק להמציא לנו משפטים חלולים – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – ויתחיל לעבוד.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. השר אופיר רוצה להשיב? תודה רבה. אתה רוצה להשיב? שלוש דקות לרשותך.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לחברי חבר הכנסת מיקי לוי שאומנם, לפעמים – הוא תפס טרמפ על הצעת החוק כדי להגיד משהו על יוקר המחיה. זו פרקטיקה מקובלת. אינני בא בטענות, חלילה. פרקטיקה מקובלת. נושא יוקר המחיה הוא מאוד חשוב. אני חושב שזה יום שחשוב לדבר בו על שני דברים מאוד חשובים בקשר ליוקר המחיה שהתרחשו. האחד מהם – ראיתי פרסום הבוקר על הנפקה מאוד מוצלחת של אגרות חוב של מדינת ישראל. העולם מביע אמון אדיר בכלכלתה של מדינת ישראל. ראינו גם את נתוני האינפלציה. ראינו. אני לא רציתי, אך הוא הכריח, אז נדבר. החריגה מכל יעדי האינפלציה בשנת 2022 – מונח על שולחני דוח מבקר המדינה, שהראה כמה התרחקנו מיעד האינפלציה בשנת 2022, כשהייתה אותה ממשלת שינוי. היה באמת שינוי – היה יעד אינפלציה של 1%–3%, והשינוי היה שהאינפלציה הייתה 5% ומשהו. אז באמת היה שינוי גדול, אבל זה לא בהכרח היה שינוי לטובה. יוקר המחיה אכן הוא בעיה שצריך לתת לה מענה, וכולנו מגויסים לדבר הזה בכל דרך. רק הבוקר התקיים דיון בוועדה – שוב, בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה – על הורדת חסמים, על מקצועות. דיברו איתנו על רגולציה. מהדבר הזה גם יצא שכאשר באים לנסות לדבר על הסדרה ורגולציה, אנחנו מנסים להוריד אותה כמה שיותר. הדבר הזה הוא מאוד חשוב. זו בשורה חשובה מאוד בנוגע לגיוס החוב – עוד דבר שאני בטוח שמיקי יתמוך בו, שמוריד את יוקר המחיה במדינת ישראל. אני רוצה לברך. קודם בירכתי את חברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ועכשיו אני רוצה לברך את חברי השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', על אישור מספר חסר תקדים של יחידות דיור ביהודה ושומרון, במעלה אדומים, ברוך השם. זה הפתרון מס' אחת גם לעומק האסטרטגי של מדינת ישראל וגם להגדלת היצע הדיור. בעזרת השם, יוקר המחיה יקבל מענה גם בהקשר הזה. אני יודע שמיקי מודאג, אז מיקי – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה עם הדיור הציבורי?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

צריך לדאוג כמובן גם לזה. אני בטוח, אנחנו בעד הקמת פרויקטים גדולים של דיור לעולים חדשים, דיור ציבורי ביהודה ושומרון. בעזרת השם, אני בטוח שגם בזה תתמכו. תודה רבה, ואני מבקש לתמוך בהצעת החוק, אדוני היושב-ראש.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – חודש.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – כהונה בוועדת אתיקה), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 7 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – כהונה בוועדת אתיקה), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 16 בעד, שבעה מתנגדים, נמנע אחד, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – כהונה בוועדת אתיקה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הגנה על בן זוג של חייל מילואים), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אופיר כץ ונאור שירי. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ לנמק את הצעת החוק. לרשותך עד חמש דקות.

ינון אזולאי (ש"ס):

היו"ר ארז מלול:

יושב-ראש הקואליציה, פריבילגיה.

אופיר כץ (הליכוד):

אדוני השר, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – קודם כול, אדוני היושב-ראש, עד כמה שאני יודע, לפי התקנון, אם חבר כנסת עולה ומתנגד להצעת חוק ואז הוא עולה ואומר שהוא לא מתנגד, לא חייבים לאפשר. אני בטוח שהיושב-ראש מכיר את זה. דבר שני, לגבי התוכן של הדברים שאמר מיקי לוי – מיקי, אז היום עולה בקריאה טרומית החוק של דוד ביטן – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דן אילוז, לא הייתי מפריע ליושב-ראש הקואליציה.

אופיר כץ (הליכוד):

– – שהוא בעצם נותן מענה למה שהעלית, העלאת מחירים. עבדנו קשה שלושה שבועות מול ועדת שרים, והיום החוק הזה יעלה בקריאה טרומית – שעת חירום – באמת לעצור את ההשתוללות והניצול של הצרכנים. זה יעלה היום בטרומית, ואנחנו נקדם את זה.

היו"ר ארז מלול:

חשוב מאוד.

אופיר כץ (הליכוד):

אדוני היו"ר, ב-7 באוקטובר גויסו מעל 300,000 אנשי מילואים, עזבו את בתיהם ומשפחותיהם ונקראו להגן על המדינה. כיוצא מזה נשים רבות נאלצו לשלב בין אחזקת הבית לבדן לבין מקום עבודתן. לאחרונה ישנה מגמה הולכת וגדלה של הוצאה לחל"ת ממושך או פיטורים של נשות המילואימניקים, דבר המותיר אותן ללא הכנסה, ללא אופק תעסוקתי וללא ודאות לחזרה למעגל העבודה. הגנה על בנות ובני הזוג של אנשי המילואים היא חובתנו, והיא חלק בלתי נפרד מהשמירה על ביטחון ישראל. כשאנשי המילואים בשטח, הם צריכים להתרכז במטרה אחת בלבד: ניצחון וביצוע המשימות – לא בדאגה למי שהשאירו בבית. בניתי מעטפת שתתקן את העוול התעסוקתי הנוראי שעושים לנשות המילואימניקים, והיא מוטמעת בהצעה שלפניכם. לצערי, משרד האוצר לא הסכים איתי על כל סעיפי החוק בהצעה המקורית, לכן אפרט מה סוכם ומה נשאר בחוץ, בתקווה שבמהלך הדיונים נצליח לשכנע את האוצר בנחיצות הדברים. במסגרת הסיכום: 1. יחול על המעסיקים איסור פיטורים של בן או בת זוג של משרת מילואים בתקופת שירות המילואים ללא היתר מוועדת התעסוקה של משרד הביטחון; 2. יחול על המעסיקים איסור הוצאה לחל"ת של בן או בת הזוג של משרת מילואים בתקופת שירות המילואים ללא היתר מוועדת התעסוקה של משרד הביטחון; 3. חובה על המעסיק להוכיח לוועדת התעסוקה כי הפיטורים או ההוצאה לחל"ת נעשו ללא קשר לשירות המילואים או כתוצאה מאי-הגעה בעקבות שירות המילואים; 4. חובה על ועדת התעסוקה לתת לעובד להשמיע טענותיו; 5. יראו במי שיצאה לחל"ת מיוזמתה כמי שהוצאה לחל"ת – כך תהיה זכאית לדמי אבטלה וזכויות סוציאליות גם בתקופת החל"ת. שמחתי לשמוע אתמול שהשר בן צור הביא צו שקובע בעצם את ההגנה מפיטורים למשך 60 יום למילואימניקים וגם לבני ובנות הזוג. אם ההצעה שלנו גרמה לזרז את החתימה על הצעד – – –

היו"ר ארז מלול:

והיה זה שכרכם.

אופיר כץ (הליכוד):

נאור, אנחנו מברכים על זה, כי זה היה אצלנו גם בחוק, אבל העיקר שזה נפתר, וזה מה שחשוב. חבריי, זו הצעת חוק חשובה ומשמעותית. לצערי, ישנם מעסיקים – לא כולם, כמובן, וגם לא רובם – שמוצאים דרך לעקוף את החוק הקיים, ופשוט להתעלל תעסוקתית בבנות זוג או בני זוג של מי שמשרת במילואים. אנחנו לא נאפשר את זה. אני רוצה להודות לפורום נשות המילואימניקים, ובפרט לרותם אבידר צאליק, על העלאת הנושא בפניי והשותפות בקידום החוק. אני מודה גם לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ואני מודה לחברי חבר הכנסת נאור שירי, שהגיש בעבר הצעות חוק דומות שבאו לדאוג לנשות המילואימניקים, והנושא הזה – הוא מקדם אותו כבר תקופה ארוכה, ולכן החלטנו שאנחנו נקדם את זה ביחד. אז תודה רבה על השותפות, ואנחנו נעביר את זה ביחד מעכשיו עד שהחוק יחוקק. תודה רבה לכולם, ואשמח בתמיכתכם. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה. אני מזמין גם את חבר הכנסת נאור שירי לנמק את הצעת החוק, אשר הוא שותף לה. לרשותך עד חמש דקות.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני פותח ואומר תודה רבה לאופיר. מיקי, אני מודה לאופיר, אז רק שיירשם בפרוטוקול שהוא ראה שאני מודה לך לא רק על זה, אלא על היכולת שלך לעלות מעל מחלוקות ומעל הצורה והסדר שבה המליאה הזו מתנהלת, כי יש כאלה שפחות מסתכלים על הצד שלנו במושב. אני שמח גם על שאחרי שלושה חודשים – –

היו"ר ארז מלול:

עוד פעם אתה מאלץ אותי להוציא ממחטות? כל פעם שאתה עולה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – אחרי שלושה חודשים שהייתי בדין ודברים עם שר העבודה – בהתחלה אני רק אגיד – לא, אין דבר כזה, ואחרי זה כבר יש בתקנות, ואחרי זה היה את זה במתווה של המילואימניקים, ועכשיו, ממש 15 שעות לפני שהחוק עולה למליאה, פתאום אני רואה גם גרפיקה יפה – אתה יותר עדין – גרפיקה יפה שבעצם אומרת חלק מהחוק. בסדר, תודה. אני מניח שבסוף אנחנו רוצים להיטיב עם הציבור, אז אני מודה גם לשר העבודה, שהואיל לתקן את זה בתקנות. בשתי מילים: בעיניי, החוק הזה עושה תיקון גדול, אבל חלק קטן מתיקון גדול בחברה הישראלית. העומס על משרתי ומשרתות המילואים בעתיד הקרוב יהיה עומס שבעיניי הוא לא סביר, אבל הוא עצום בצורה קיצונית. החיים בבית הפכו לגמרי לחזית, ובמובן הזה העורף הפך לחזית, גם החזית הביתית. מי שיוצא או יוצאת לשירות מילואים צריך לצאת מנקודת הנחה שהמדינה עושה כל שביכולתה על מנת לייצר מציאות נוחה בבית. אני רוצה להודות גם לנטע, היועצת של אופיר כץ. נטע, תודה. נטע, נטע, תודה. אופיר, אתה פספסת להודות לה הפעם. לא שאני רוצה לסכסך, כי אי-אפשר להכניס דף ביניכם.

היו"ר ארז מלול:

הוא משאיר את זה לקריאה הראשונה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אפשר את זה בקריאה השנייה והשלישית.

אופיר כץ (הליכוד):

קודם כול סכסכת, אבל עושים את זה בקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר ארז מלול:

חכה. יש לה עוד דרך ארוכה.

אופיר כץ (הליכוד):

צריך לעבוד בשביל הפרגון.

נאור שירי (יש עתיד):

אין בעיה. אז אני רוצה להודות לך.

היו"ר ארז מלול:

יש לה עוד הרבה עבודה על החוק.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

נאור, אתם צריכים עד סוף הכנס בקריאה השנייה והשלישית. אפשר לחזור, זה תמיד טוב.

נאור שירי (יש עתיד):

אז בסדר, אני אודה שלוש פעמים, בסדר? או פעמיים. כי כמוך, נטע מסתכלת גם בעיניי על טובת הציבור, והיא גם ילידת הוד השרון ותושבת הוד השרון, אז יש לנו מן המשותף. התודה האחרונה היא לנשות ואנשי המילואים והמשפחות שלהם. תודה מיוחדת למישהי בשם יערה בן סניור, שהיא משפחה שלי. היא אשתו של חבר שלי אורי, שיצא בליל 7 באוקטובר למילואים, ויערה נשארה לבד בבית עם רומי, נילי ויהב. שבוע אחרי שישבתי איתה וביקרתי אותה, כשאורי היה במילואים, היא סיפרה לי קצת על הקשיים שיש גם בעבודה שלה, גם בעבודה של אחרות, ומשם יצאה הצעת החוק. אז ברוך השם, אורי חזר ממילואים השבוע, השתחרר ממילואים. ויערה, תודה לך ששמרת על האימפריה שלנו. תודה. אני קורא לכם, כמובן, לאשר את הצעת החוק הזו. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את השר אופיר אקוניס להציג, בשם שר הביטחון, את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תודה, אדוני היושב-ראש. אמרתי לך בדרכי, לקראת פרישתי תאיית נכון את השם – זה אקוּניס.

היו"ר ארז מלול:

אקוּניס, סליחה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

נצר ליהדות סלוניקי, שרובה הגדול הוכחד במלחמת העולם השנייה, אבל המשפחה עלתה עוד בשנות השלושים – –

היו"ר ארז מלול:

מכיר את ההיסטוריה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

בדיוק. – – הצילה את עצמה, לשמחתי. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ביום ראשון אחר הצוהריים ייצגתי את הממשלה, את המדינה, אתכם, בהלווייתו קורעת הלב של אפיק טרי ברחובות. בשבוע שעבר ביקרתי את משפחת בלטה, שבנם נריה, השם ייקום דמו, נפל. ולפני כשבועיים, אדוני, ימים ספורים לאחר שביקרתי בבית הספר תל"י בפסגת זאב, שם פגשתי את אורנה חווה, סגנית המנהלת – – –

היו"ר ארז מלול:

חבה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

חבה. נכון, אורנה חבה, בעלה ששון.

היו"ר ארז מלול:

כן.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

בנם נועם, מפסגת זאב, נפל גם הוא ברצועה. היה ביקור, ביקור התנחומים היה בפסגת זאב. אני חייב להגיד לך שאחרי קרוב ל-60 ביקורי תנחומים – אולי קצת פחות, אבל בוודאי מספר ניכר ולא מספיק – אחרי השתתפות בעשרות לוויות, אני אומר לך – דיברנו קודם על החטופות והחטופים, וזהו הזמן – וגם קודם הצדענו להם, אבל בוודאי עכשיו, לכוחותינו הגיבורים, הבנים והבנות, חיילי הסדיר וחיילי המילואים בכל הגזרות. לאחר שיצאתי, אדוני, מביתם של משפחת בלטה בשבי שומרון, הוזמנתי על ידי גדוד מילואים שנמצא סמוך, מ-7 באוקטובר, מ-7 באוקטובר הם בגזרה הבוערת של צפון השומרון. כל לילה הם יוצאים לפעילות. אדוני חבר הכנסת לוי, היו"ר לשעבר, אנשים, בחלקם צעירים מאוד, ממש השתחררו זה עתה, חלקם נוגעים בשנות הארבעים לחייהם, סוף שנות השלושים – כל לילה כמעט יוצאים לפעילות לסיכול הטרור החמאסי והג'יהאדי בצפון השומרון. זה קורה בגבול הלבנון, זה קורה כמובן ברצועת עזה. הם הזמינו אותי לאכול איתם צוהריים בבסיס. ישבתי ושמעתי את סיפוריהם, את גבורתם, והצדעתי להם. ואני שמח מאוד שהצעת החוק הזאת, שבאה מסיעת הליכוד ומסיעת יש עתיד, מן הקואליציה ומן האופוזיציה בהסכמה רחבה מאוד, מגיעה למקום הזה, לשולחן הזה, לשולחן הכנסת, בעצם לוועדות הכנסת. אמרנו קודם, חבר הכנסת שירי, שהדרך עוד ארוכה עד הקריאה השנייה והשלישית, אבל כשרוצים מעבירים הצעת חוק בזמן קצר מאוד, ואני מציע לכם לסיימה עד סיום כנס החורף בעוד כארבעה שבועות, נדמה לי, פלוס מינוס, משהו כזה – להתכנס לסיים אותה. מדוע היא נחוצה? מדוע היא חשובה? מדוע יש פה תמיכה של המפלגות הגדולות בהצעה הזאת, של כל מפלגות הבית, כל סיעות הבית? משום שחיילי המילואים והחיילות – וישנן גם חיילות שמתגייסות למילואים – עושים עבודת קודש מעוררת הערצה, אדוני היושב-ראש, הערצה. עזבו את ביתם. אגב, חלקם – לדאבון ליבי, על חלקם אני שומע מהמשפחות השכולות. הם נפלו, נפלו חיילי מילואים, כידוע, במערכה הזאת. חלקם לא קיבלו צו 8 בשעה 06:30–07:00, חבר הכנסת דלל, באותו בוקר מר ונמהר של 7 באוקטובר, אלא יצאו ביוזמתם אל החזיתות, נלחמו, הצילו יישובים, וחלקם נפלו. חלקם מגויסים אפילו עד היום – אנחנו יודעים, פחות או יותר, שהיו מגויסים עד כמעט סופו של החודש הזה, וחלקם גם קיבלו כבר צווי מילואים להמשך השנה. ובכן, המינימום הנדרש על ידי הבית הזה, על ידי הכנסת, היא להצדיע להם, להעריך את פועלם ולחוקק ככל האפשר בעדם. אז הייתה התוכנית הממשלתית בהיקף של 10 מיליארד שקלים שאושרה לפני כחודשיים, והינה מגיעה לבית הזה הצעתם של חברי הכנסת אופיר כץ ונאור שירי, שמציעים לתקן את חוק חיילים משוחררים באופן שיעניק הגנה מפני פיטורין גם לבני ובנות הזוג של חיילי המילואים שנעדרים מעבודתם לשם – כאן כתוב: לשם השגחה על ילדיהם הצעירים; בעצם גם לשם השגחה על ילדיהם הצעירים אבל גם כדי להחזיק את הבית, להחזיק את המשפחה, לנסות לקיים אורח חיים – המילה "נורמלי" לא מתאימה יותר בז'רגון, כי אין דבר נורמלי בישראל מ-7 באוקטובר, אבל סדיר ככל האפשר, מאותו בוקר מר ונמהר. כמו כן מוצע להרחיב את ההגנה הניתנת כיום בחוק ולהחיל את החוק גם ביחס להוצאה לחל"ת, כך שזו תתאפשר רק בהיתר מוועדת התעסוקה ולתקופה קצובה. ההגנה על בני זוג של משרתים מוסדרת כיום במסגרת הוראת שעה ייעודית למלחמת חרבות ברזל בחוק הגנה על עובדים לשעת חירום. כך, הגנה מפני פיטורין ניתנת כבר היום לבני ובנות זוג של חיילי מילואים ומשרתי כוחות הביטחון המטפלים בילד צעיר. נוכח ההיבטים הנוספים המוצעים בהצעה, אשר יש בהם כדי להרחיב את ההגנה הניתנת כיום, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. פרטי ההצעה ילובנו במסגרת הדיונים בוועדה הרלוונטית, שהיא, אני מבין, המזכיר, ועדת העבודה והרווחה של הכנסת – – כ << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, אכן.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – ועמדות גורמי המקצוע מהמשרדים השונים יישמעו שם. אגב, אני לא אוהב את הנוסח הזה. זה נוסח שנתבקשתי להקריא על ידי משרד הביטחון. פרטי ההצעה האלה ילובנו במסגרת דיונים בוועדה – בסדר, ועמדות גורמי המקצוע. אני קורא מכאן לכל גורמי המקצוע פשוט מאוד להתייצב לוועדה, לתמוך בהצעה הזאת, להעביר אותה, חבר הכנסת שירי, מהר ככל האפשר – יש לך את עזרתו של יו"ר הקואליציה חבר הכנסת כץ – ולא למשוך זמן ולכדרר בוועדות הכנסת ולהביא טיעונים מטיעונים שונים. אנחנו הרי כבר מכירים את הדברים. יצא לי גם לכהן כיו"ר ועדת הכלכלה בבית הזה. הדברים מוכרים. לא. הדבר הזה, אשר קיבל את תמיכת הממשלה ואשר נתמך על ידי האופוזיציה, צריך להגיע לקריאה הראשונה מהר ככל האפשר, לקריאה השנייה והשלישית, ולהיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל בהצדעה ובהערכה לכוחות הביטחון, לחיילות ולחיילי המילואים הגיבורים שלנו. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

תודה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני מבקש מכל חברי הכנסת להצביע בעד ההצעה הזאת.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לכבוד השר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הגנה על בן זוג של חייל מילואים), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הגנה על בן זוג של חייל מילואים), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 32 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הגנה על בן זוג של חייל מילואים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום –הצעת חוק סיוע למשפחות נפגעי מאורעות 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס לנמק את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר ושותפיי להצעת החוק הזאת, חברת הכנסת קארין אלהרר ועוד כ-48 ח"כים שחתמו על הצעת החוק הזאת, שהוגשה רק בשבוע שעבר – ואכן, תודתי לוועדת השרים על שקיבלה פטור מחובת הנחה. תראו, זה נדוש בחודשים האחרונים כאן, אבל אני חושב שאנחנו צריכים להזכיר את זה לעצמנו שוב ושוב: עם ישראל עבר אירוע טראומטי, אסון, אין אפילו מילים במילון העברי להגדיר את מה שהוא עבר בשמחת תורה – עבר טבח עם הרוגים, מעל 1,200 הרוגים, פצועים, אלפי פצועים, מלחמה מתמשכת מאז, בהפתעה מוחלטת. עוד ייחקר, אבל אין ספק שהקדוש ברוך הוא נקש לנו בדלת והעיר אותנו ואמר לנו להתעורר. ואחד הדברים שכולנו פה, כל חברי הבית מכל הסיעות, מאותו יום קשה ממוצאי שמחת תורה – כולנו פוגשים סיפורים אנושיים קורעי לב. וסיפורים אנושיים קורעי לב – אני בכוונה אומר בלשון רבים, כי מדובר באלפי אלפי אלפי אנשים במעגלים שונים של פגיעות בלתי נתפסות, של סבל, של צער, של קושי, שכולנו פוגשים, וכל יום אתה אומר: רגע, כבר שמעתי. ואתה שומע משהו יותר גרוע, ואתה שומע על בעיה יותר גרועה ועל מצוקה יותר גדולה. ואכן, פה בבית הזה כל חברי הכנסת מכל הסיעות נמצאים, ראשם ורובם, עם כל הדברים האחרים שצריכים לעשות, בדיוק בנושאים האלה. וכן, המדינה לא הייתה – וזה טבעי – ערוכה לאסון בסדר גודל כזה. משרדי הממשלה, התקנות, החוקים, הפקידים, המוח האנושי לא יכול לקלוט ולחשוב על סוג סבל כזה. ואותם אנשים שנמצאים היום עם אותם פצעים שעוד ילוו אותם הרבה מאוד שנים, ועם אותן בעיות, חייבים מערכת מסוג אחר, מערכת שלא ידענו כמותה קודם, חייבים התגייסות מסוג אחר. נכון, כולם התגייסו נקודתית, כולם התגייסו וניסו לעזור, אבל בסוף נצטרך פתרון מערכתי לאותם אלפי אלפי נפגעים. אז משפחות החטופים, כולנו רואים גם את השמות שלהם ורואים אותם במסדרונות. החיילים שבמילואים נמצאים – כפי החוק שהביאו קודם גם נאור שירי, אופיר כץ – נמצאים בוועדת העבודה והרווחה, אבל המשפחות השכולות והניצולים לא נמצאים מספיק על סדר-היום, לא נמצאים מספיק אצל אותם פקידים ואצל אותם אנשים שאמורים לתת את השירות, וגם אין להם תמיד את כל הכלים. ואחריותנו כנציגי ציבור, בדיוק כמו אחריות הממשלה, היא לדאוג שהדבר הזה ישתנה. ולכן – אני כבר מרגיע, אף אחד מוועדת שרים לא פנה אליי עם התניות. כל מי שחושב שהיה איזשהו משהו, איזשהו catch, ומישהו עובד על מישהו – ממש לא. שר המשפטים, שר האוצר, משרד ראש הממשלה – כולם בוועדת שרים תמכו בהעברת החוק הזה, ואני מקווה שמשרדי הממשלה, עוד לפני – אנחנו נעשה הכול בשביל שהוא יעבור מהר, אבל עוד לפני שהצעת החוק הזאת תתקדם לקריאה שנייה ושלישית, וקריאה ראשונה כמובן לפני כן, משרדי הממשלה אכן יאמצו את עיקרי הצעת החוק, את עיקרי הדברים של לקחת אחריות – כן, באמצעות ועדות מנכ"לים, באמצעות שיתוף פעולה בין-משרדי, באמצעות פרויקטורים שיצטרכו להתמנות לדבר הזה – ואכן יעשו את העבודה. אני שוב רוצה באמת להודות לחברי הכנסת מכל הסיעות, ממש חוצה מפלגות – אולי חוץ משתיים, שלוש מפלגות, אבל לא צריך להזכיר אותן – כל המפלגות שהצטרפו ליוזמה הזאת – –

טלי גוטליב (הליכוד):

למה? מי שלא מצטרף לחוק הזה, לא צריך לשמור אותו בסוד.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

– – ושנוכל במשהו, במשהו, ואני אומר במשהו, להקל את הסבל והקושי של אותן משפחות. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את השר אופיר אקוֹניס.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אקוּניס. בסוף תלמד.

היו"ר ארז מלול:

אקוּניס.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

כיוון שיש לי עוד כמה הצעות לענות בשמם של חבריי – –

היו"ר ארז מלול:

אקוניס. בסוף זה יהיה טוב.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – בסוף תלמד.

היו"ר ארז מלול:

לא משנה, העיקר שאני מעריך אותך. מה זה משנה, העיקר שאני מעריך אותך.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

חברת הכנסת אלהרר, היא למדה את זה מייד, נכון? בכנסת התשע-עשרה, חוק התאגידים.

היו"ר ארז מלול:

להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. הרגל קשה בבת אחת, אבל העיקר – אני מעריך אותך, זה החשוב, לא משנה הכינוי.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

זה בסדר, זה הדדי. תודה לך, אדוני היושב-ראש. ובכן, דיברנו בתחילה על החטופות והחטופים, אחר כך על כוחות הסדיר ועל כוחות המילואים, ועכשיו גם על משפחות נפגעי מאורעות 7 באוקטובר, ולדאבון ליבנו, ביגון עמוק, הן משפחות רבות מאוד מאוד. אני פוגש את חלקן, כמו כולכם, אנחנו שומעים את הסיפורים, את תיאורי הזוועה, דברים שהם, אדוני היושב-ראש, בראייה היסטורית, הם אירועים אשר העם היהודי ידע – בוא נאמר, רק ב-120 השנים האחרונות – בפרעות קישינב, הקרויות גם "הסופות בנגב", שם מזעזע ומדהים שכך הן קרויות, מאורעות תרפ"ט ב-1929, ואחר כך המרד הגדול, מלחמת העצמאות ומאורעות מלחמת העולם השנייה, כמובן. הדברים הם קשים, קשים מנשוא, קשים לתיאור, וכמובן המשפחות של נפגעי מאורעות 7 באוקטובר, גם הן נדרשות אלינו ולהחלטותינו – לא רק לגיבוי שלנו ולתמיכה שלנו, אלא גם לתמיכה בפועל בשורה של הצעות חוק, כמו אחת מהן שמביא חבר הכנסת פינדרוס. אגב, אותן אנחנו צריכים, גם את המשפחות, ללוות, כמו את כל מי שלדאבון ליבנו העמוק נפגע באותה שבת שחורה של 7 באוקטובר. ובכן, בשמו של שר האוצר, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק, כמובן בכפוף לכך שבהמשך – לא, סליחה, אני מתקן, אדוני חבר הכנסת פינדרוס – הצעת החוק לא תקודם ותמתין להצעת חוק ממשלתית בנושא, כלומר, אתם תשלבו את ההצעות הללו, דבר חשוב.

קארין אלהרר (יש עתיד):

מה? למה?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

רגע, כמה זמן?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

חברת הכנסת אלהרר, זה הליך פרלמנטרי.

קארין אלהרר (יש עתיד):

לא, זה לא בסדר.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

זאת שאלה טובה שנדרשים לה חברי – סליחה, נדרשים לא חברי הכנסת אלא חברי ועדת השרים לחקיקה. בכל מקרה, חבר הכנסת פינדרוס, נדרש להפעיל על הממשלה – שמתחייבת כאן להביא הצעת חוק ממשלתית בנושא – לעשות זאת כמה שיותר מהר, חברת הכנסת אלהרר, ביתר שאת לאחר שהכנסת אמרה את דברה ותמכה בקריאה הטרומית בתמיכה של ועדת השרים לחקיקה. מבקשים באוצר, אדוני חבר הכנסת פינדרוס, להדגיש שהמשך הליכי החקיקה יקודם בהסכמת משרדי ראש הממשלה, האוצר, המשפטים, העבודה, הביטחון, הרווחה, הבריאות, הביטחון הלאומי והמוסד לביטוח לאומי. האם אדוני מסכים?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

מה?

היו"ר ארז מלול:

אתה מסכים להתניות?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

הקראתי.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

בבקשה. זאת הייתה עמדת הממשלה שהתבקשתי להביא לכאן על ידי שר האוצר. אם יש לך השגות, בבקשה.

היו"ר ארז מלול:

אז חבר הכנסת פינדרוס רוצה להשיב?

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

רגע, רגע, יש מתנגד, חבר הכנסת פינדרוס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין, אי-אפשר.

היו"ר ארז מלול:

היא יכולה להתנגד להצעת החוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

להתנגד כן.

היו"ר ארז מלול:

אבל הוא יכול להשיב לה אחרי זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אז היא תצטרך להתנגד או לא להצביע.

היו"ר ארז מלול:

בסדר.

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

לא, היא לא חייבת.

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת יוליה, אני רוצה להתקדם. את רוצה להתנגד – לרשותך שלוש דקות.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני השר אקוניס, חבר הכנסת פינדרוס, אני חתומה על החוק הזה, ואני חושבת שהוא מאוד מאוד חשוב.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

נכון. אמרנו.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זה דרמטי, זה חשוב, וחבל שזה קורה רק עכשיו, חמישה חודשים, 152 ימים, אחרי האסון. זה שהממשלה מתנה את התקדמות החוק בהצעת חוק ממשלתית ובלי שהיא מתחייבת מתי תהיה ממשלתית, זה לא מקובל, כי כפי שאנחנו כבר רואים, הממשלה לא ממהרת לשום מקום.

קריאה:

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

רגע, דקה. ואני רוצה להגיד, זה מאוד חשוב. אנחנו – הכנסת עוד חודש יוצאת לפגרה, חבר הכנסת פינדרוס.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – – ביחס להצעה הקודמת. את צודקת – – – צריכים להיות מקודמים עד סוף הכנס.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני מצטערת, זה משהו שעכשיו אנחנו עושים חטא על פשע. יש לנו הצעת חוק פרטית שחתומה – על ידי כמה?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

48 חתימות.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

כמה?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

48 חברים.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

48 חברי כנסת. אם היה קצת זמן, היו חתומים 100 חברי כנסת, זה ברור, כי האירוע לא מנוהל. האירוע לא מנוהל. אנחנו היום ישבנו בוועדה אצל חבר הכנסת פינדרוס ושמענו וראינו את זה. כל גורמי הממשלה כביכול עושים את עבודתם, אבל אין פרויקטור, אין תכנון, אין איזושהי מסגרת, וכל משפחה – ויש נפגעים, ויש נרצחים, ויש משפחות, ויש אחים, ויש סבתות, סבים, עולם ומלואו. אנחנו לא נוכל לחכות פה למתישהו שהממשלה תשכיל להבין ותגיש הצעה ממשלתית, זאת אומרת, זה לא מקובל עלינו.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אתה רוצה – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

הכנסת, חברי כנסת מכל סיעות הבית, אומרים לכם בצורה חד-משמעית: אתם לא תמרחו את האירוע הזה. אי-אפשר, פשוט אי-אפשר. אם עכשיו אתם תומכים בשביל מראית עין, זה מראית עין – אנחנו תומכים, אבל זה לא יקודם עד שאנחנו נעשה ממשלתי והסכמה וטה-טה-טה – סיפורי סבתא. אי-אפשר. אנחנו רוצים את החוק הזה בצורה כזאת – פרטית, ממשלתית, משמאל, מימין, מלמעלה, מלמטה, בכל צורה, אבל אנחנו רוצים שזה יקרה, כי הסבל, הכאב, הדרמה היא בלתי אנושית. השר אקוניס, אנחנו עבדנו יחד, אנחנו גם עזרנו יחד למשפחות.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

מדויק – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אז תתחייבו. אנחנו בכנסת, אם זה תלוי בנו, אני מאמינה שכל חברי הכנסת – נוכל לעשות את זה במהירות שיא – נכון, חבר הכנסת פינדרוס? מבחינת הוועדות, מבחינת הטכניקות בכנסת. אבל אם אנחנו נחכה לממשלתי – שאלוהים יודע מתי זה יהיה – זה פשוט אי-אפשר.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אנחנו מפירים פה התחייבות שלנו לאזרח. אז ההתנגדות שלי היא לא לחוק הזה, ההתנגדות שלי להטעיות של הממשלה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס רוצה להשיב על ההתנגדות. לרשותך עד שלוש דקות, בבקשה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

מבחינה טכנית זה נקרא להשיב על ההתנגדות, אבל מבחינה מעשית אני רוצה להשיב לשר אקוניס ולוועדת השרים וגם על מה שאת אמרת. אני חושב – אם אני מבין נכון וגם מהשיחות שהיו לי לפני ועדת השרים וגם אחריה וגם ממה שראיתי שכתוב – הממשלה בעצם מבקשת את מה שצריך להיות: הצעת חוק ממשלתית, כי זה דבר שבאמת נוגע לליבת העבודה של הממשלה.

קריאה:

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

זה בדיוק הנושא. ברגע שאנחנו מעבירים אותו בטרומית והוא מגיע לוועדה, הרי ועדת שרים תצטרך לפעול אקטיבית ולא לתת לו לעלות לקריאה ראשונה. היא תצטרך להתמודד עם השאלה מתי היא מביאה. לוח הזמנים ייגזר מההתקדמות. אנחנו נתקדם, נרד לוועדה, נקרא לממשלה ונדבר איתם, כי כפי שאמרתי כשהגשתי והחתמתי, מטרת החוק בסוף היא שתהיה הצעת חוק ממשלתית שתתמזג עם זה ותיתן תשובות. זה לוח הזמנים. זה לא שאני אומר שאני שם ברקס ומחכה לממשלה שתבוא. אנחנו מתקדמים, ובמקביל הממשלה מכינה הצעת חוק ממשלתית, והיא תצטרך לעמוד בזה, ואם לא – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אבל הכנסת יוצאת לפגרה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

– – אנחנו נצטרך כולנו לשלב ידיים לדאוג שזה יתקדם. אבל המטרה היא שתהיה בסופו של דבר הצעת חוק ממשלתית. אני מבקש מכולם להצביע בעד החוק. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק סיוע למשפחות נפגעי מאורעות 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סיוע למשפחות נפגעי מאורעות 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024 לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 28 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק סיוע למשפחות נפגעי מאורעות 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. להוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת אלי רביבו ואת חבר הכנסת אופיר כץ – א"א – בעד, כן? בעד.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות ביזה) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל לנמק את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפנינו אחת מהצעות החוק העצובות ביותר שיצא לי להגיש מאז שהושבעתי להיות חברת כנסת, ואני מודה שמעולם לא חשבתי שיהיה בה בכלל צורך. מי האמין שאנחנו נגיע למצב של מסע טבח ורצח, אונס והרס המוני שכזה; מי האמין שעשרות יישובים ומאות אלפי ישראלים יפונו בהחלטת ממשלה מבתיהם ומקהילותיהם, שעשרות אלפי רכבים יינטשו כי בעליהם פשוט במילואים. ועצוב מכול, מי האמין שדווקא אלה שחיים בתוכנו יפנו למעשה הבזוי ביותר: ביזה מהבתים, מהנכסים ומהרכבים של המפונים, של הנרצחים, של משרתי המילואים. אין כאו עניין פוליטי, לא ימין ולא שמאל, לא ויכוח על אחריות או על ממלכתיות. החוק הזה עוסק, פשוט מאוד, באנושיות. וחבל מאוד שהשר שאמור להשיב לי – מאחר שהממשלה שלו היא שדחתה את החוק – אפילו לא מקשיב לנימוק. השר אקוניס, יש כאן ציבור שמחכה שגם אתה תשמע את הנימוק לחוק החשוב הזה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

בבקשה. אז אין כאן עניין פוליטי, לא ימין ולא שמאל, לא ויכוח אחריות או ממלכתיות. החוק הזה עוסק פשוט מאוד באנושיות, בלהיות בן אדם ולהעניש קשות את אלה שבחרו לא להיות בני אדם ולפגוע בחלשים ובמוחלשים ובנפגעים מכול. אנחנו כאן היום כדי להיות הפה של הנפגעים האלה. המקרים האלה מגיעים אלי ללשכה, ואני פשוט לא מאמינה. אני קוראת על מאות רבות נוספות של מקרים. אני מודה שפשוט קשה לי להאמין: שכונות שלמות נבזזות; מאות אלפי מכוניות; זיכרונות של חיים שלמים נגנבים על ידי בני עוולה: אלה שהתחזו לחיילים ובזזו את הבתים של תושבי עוטף עזה, כאילו שאותם התושבים לא סבלו מספיק; אלה שעברו רכב-רכב של מילואימניקים, מפונים ונרצחים וגנבו כסף וגנבו רכוש; אלה שרוקנו דירות בשדרות ובסביבות שלה. סיימנו לשחק משחקים. כחומרת הפשע כך צריכה להיות חומרת הענישה. החוק שאותו אני מגישה ומביאה בפניכם היום קובע כי העונש הקבוע בחוק בהתאם לכל סעיף וסעיף רלוונטי של ביזה יוכפל. כפל עונש. הלוואי שהיינו יכולים להכפיל פי מאה את העונש של האנשים הבזויים האלה. אין לי ספק שאין כאן איזשהו חבר הכנסת בבית הזה שלא רוצה להצביע בעד החוק הזה. אין לי ספק שאם אתם, חברי הכנסת מהקואליציה, תצביעו בעד החוק הזה – עם כל הוויכוח הקשה שיש גם לי מול הממשלה – אין ספק בכלל שאתם צריכים לתמוך בחוק כזה. חברים, אם אין מי שישמור על הדירות ועל הרכוש של המפונים לפני הביצוע ולאחר פינוי האוכלוסין הגדול ביותר מקום המדינה, מן הראוי שתתגייס המדינה – בסוגריים: סוף כל סוף – ותעשה הכול לאחר מעשה ותעניש קשות את אלה הבוזזים את הרכוש של האזרחים. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את השר אופיר אקוניס, בשם שר המשפטים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אי-אפשר לקבל – – – כי זה הופך להיות – – – בבית משפט מחוזי. זו הבעיה. ההתנגדות היא מהותית. ההצעה היא – – – הבעיה היא שזה הופך את זה לעבירה – – – במחוזי, ואין לך אפשרות כזאת. העבירה של פריצה לרכב או פריצה לדירה היא חמש עד שבע שנים. ההכפלה של זה הופכת לעבירה בסמכות בית משפט מחוזי. אין לך יכולת – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

זה לא מה שהממשלה אומרת.

טלי גוטליב (הליכוד):

שנייה – – – מה אני אומרת.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תכף נשמע מה אומר שר המשפטים, חברת הכנסת שיר – –

היו"ר ארז מלול:

בדיוק. בואו נשמע את השר, את עמדת הממשלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עבירות בבית משפט מחוזי. אין לנו – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – ואולי תקבלי החלטה בו במקום שהדבר מתאפשר על ידי התקנון. לפני כן, ברשותך, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, רציתי להתייחס לתשובתה על הצעת החוק הקודמת, ואחר כך עלה חבר הכנסת פינדרוס. אני רוצה לומר – איפה חברת הכנסת מלינובסקי? היא תוכל לקחת אחרי זה מהפרוטוקול. לעניין הדאגה גם למשפחות – עסקנו קודם במילואימניקים, עסקנו במשפחות החטופים – ואני רואה שחלקם נמצאים כאן, נציגיהם של המשפחות, והכאב הוא – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

משפחות של נרצחים.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

של נרצחי הנובה? כן. נרצחי הנובה, נרצחי 7 באוקטובר ביישובים ובעוטף, בבסיסי הצבא, החיילים והחיילות הצעירים – כל מי שנפגע, נרצח. לא נשתמש במילים עבריות נוספות למאורעות שהתחוללו שם – יש מילים, נחסוך אותן מכם – על ידי השטן הנאצי החמאסי בשבת ההיא האיומה והבלתי-נשכחת של 7 באוקטובר. את התייחסת למשפחות קודם גם בהצעת החוק המשותפת, ואמרת שחתמו עליה 48 חברי כנסת – אני מעריך שמהקואליציה וגם מהאופוזיציה. הדבר מראה שמכל סיעות הבית חתמו. אגב, גם אין התנגדות – הממשלה לא התנגדה, אלא היא בעצם באה ואומרת: נקדם יחד; וגם: מתגבשת הצעת חוק. עקרונית לעניין סדרי השלטון, למיטב ידיעתי, הכנסת גוברת על הממשלה. בשיעורי האזרחות הייתי ולמדתי דמוקרטיה. אנחנו יודעים שבבית הזה הרשות המחוקקת לא רק מפקחת על הרשות המבצעת, אלא גם זכותה לחוקק חוקים כאשר מגייסים רוב קולות. זה הבסיס היסודי והאיתן ביותר לדמוקרטיה. אם יימצאו הקולות הללו בוועדה – אני לא יודע מתי אתם מתכוונים לכנס אותה – אני חושב שלאור העובדה – את ציינת את היציאה לפגרת האביב, פגרת הפסח – אני חושב שכדאי להגיע לניקוי שולחן עם החוק הזה שלך ועם החוק של חבר הכנסת שירי ושל חבר הכנסת אופיר כץ. אפשר. חודש זה הרבה מאוד זמן. הועברו פה חוקים, כידוע לך – לא בתקופתנו אומנם אבל בתקופות אחרות – ביממה אחת. חוק החלת הריבונות על רמת הגולן הוחל בתוך יממה אחת בשלוש קריאות – אומנם הוא בא בהצעת חוק ממשלתית. לעניין הטיפול, אני רוצה להאיר לך – באל"ף לא בעי"ן; את יכולה גם באל"ף וגם בעי"ן – מינהלת תקומה, שהוקמה במהירות. היה לי הכבוד, אדוני היושב-ראש, להצביע בעד התקצוב שלה ובעד הקמתה, חברת הכנסת מלינובסקי, גם במליאת הממשלה וגם בקבינט הכלכלי-חברתי וגם לתקצב אותה. עומד בראשה אדם יוצא מגדר הרגיל בשם משה אדרי. יש לו נציגים, וכל יישוב בחר בעצמו, חברת הכנסת שיר, את הנציג, כל יישוב בחר את הנציג מול מינהלת תקומה ונעשית עבודה. אפילו משרד המדע והטכנולוגיה מקדם מיזמים מול מינהלת תקומה. יש דאגה. אתם רוצים להגביר אותה? בוודאי הדבר טוב. בוודאי. לכן דיברתי קודם עם חבר הכנסת פינדרוס והצעתי לו. זה כמובן לשיקולכם ולשיקול הדעת של מנהלי הוועדות, לכנס את הוועדה הרלוונטית. איזו ועדה זאת?

היו"ר ארז מלול:

העבודה והרווחה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ועדת העבודה והרווחה, שעוסקת בחוק הקודם. אפשר להתחיל להתקדם. הדבר גם יפעיל מנוף לחץ על פקידי ופקידות משרד האוצר להביא את הדבר לחקיקה ממשלתית ואז לשלב בין החוקים. לעניין הצעתה של חברת הכנסת מיכל שיר, אני מביא את הדברים בשם אומרם ובשמו של שר המשפטים יריב לוין. ובכן, הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה בעבירות ביזה), התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת שיר סגמן, מבקשת לתקן את סעיף 408 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, שעניינו – פשוט קשה לשמוע.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת מיקי לוי.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא, אני לא אמרתי מי.

היו"ר ארז מלול:

אני רואה מי, אתה לא רואה. חבריי חברי הכנסת, מנהלי הסיעות, בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

עניינו של החוק, חברת הכנסת שיר – כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות על ידי הוספת נסיבה מחמירה. אם נעברה עבירה לפי סעיפים 406, כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה או ממנו – אני מבין שזה זה התיקון שלך – או 407, התפרצות לבניין או מבניין שאינו מקום מגורים או תפילה, ביישוב שפונה מכוח החלטה של הממשלה על פינוי מאורגן, יהיה העונש כפל העונש הקבוע לעבירה, ולא יפחת מעונש מינימום של רבע מהעונש הקבוע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש. טוב, ובכן – –

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת דבי ביטון.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – בהצעתך, בעצם, את קובעת עונשי מינימום. אני אומר, בהצעתך בעניין זה את ממסגרת את עונשי המינימום בערכאות של בית המשפט.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

נכון. אגב, אני חייב להגיד לך, לא רק לעניין זה אלא באופן כללי, גם לחוקים אחרים. עקרונית זה לא רעיון רע בכלל. הוא קיים במדינות רבות בעולם, שבהן המחוקק ממסגר לבתי המשפט את סוג הענישה ואת כובדה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אני באה ואומרת שקרה משהו במדינת ישראל וצריך התייחסות אחרת.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני מסכים, אין ויכוח. על כך אני לא חושב שמישהו מתווכח. קרה הרבה. לא משהו – דבר ענק, אדיר ממדים, שכדוגמתו אנחנו לא זוכרים. ובכן, מוצע להוסיף סעיף חדש, 413, שעניינו נסיבות מחמירות, ולפיו, אם נעברה עבירה לפי סעיפים 413 (ב) עד (ו), עבירות רכוש הקשורות לרכב ברכב המצוי בשטח שהוכרז כשטח צבאי סגור, שטחי כינוס של הצבא – זאת הצעתך – או אזורים הסמוכים לבסיס הצבאי, יהיה העונש כפל העונש הקבוע לעבירה ולא יפחת מרבע העונש, אלא אם כן – –

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, אפשר? חבר הכנסת אלעזר שטרן, זה מפריע. ככה, פה, מתחת לזה – לא מתאים.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – מטעמים מיוחדים יחליט בית המשפט להקל בעונש. עוד מוצע כי טיעונים אלה ייקבעו כהוראת שעה, עד ביטול ההכרזה על מצב מיוחד בעורף. זו הצעתך – שזה יהיה רק עד ביטול ההכרזה?

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

ברגע שהם חוזרים הביתה, הם בבית.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ודאי, אבל העבירה בעניינם נעברה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

המילואימניק כבר לקח את האוטו, אז האוטו שלו כבר לא עומד בצד לביזה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אבל העבירה נעברה, מישהו עבר עבירה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

לא. אם אתה תופס אותו אבל הוא ביצע את העבירה, אז זה הולך לפי – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

על פי דברי ההסבר, הצעת החוק נכתבה על רקע מלחמת חרבות ברזל, שהובילה לנטישה של ציוד רב מאחור, בין בשטחים פתוחים, בעקבות בריחה או ניסיונות חילוץ, ובין במקומות מיושבים שקרובים לגבולות שהמדינה הורתה לפנות. עוד מדברי ההסבר – חיילים רבים השאירו את רכושם הפרטי בשולי הדרך וללא השגחה עת הגיעו למילואים. על פי החקיקה הקיימת כיום, סעיפים 406 ו-407 קובעים עבירת התפרצות לבניין, או מבניין, אם בניין מגורים או תפילה ואם בניין המשמש למטרה אחרת, וקובעת עונש של חמש שנות מאסר על התפרצות בכוונה לבצע גנבה ופשע ושבע שנות מאסר על ביצוע גנבה או פשע. סעיף 408 – – –

היו"ר ארז מלול:

עובדי הסיעות, בבקשה. השר ברקת, זה מפריע. בבקשה. עובדי הסיעות, בבקשה יותר בשקט.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

סעיף 408 מוסיף וקובע נסיבה מחמירה של ביצוע אחת העבירות שבסעיפים 406 ו-407 בעת נשיאת נשק חם או קר, ולפיו, העונש בצד העבירה, בהתקיים הנסיבה המחמירה, הוא כפל העונש הקבוע לעבירה – קרי 10 ו-14 שנות מאסר בהתאמה. כן, יש פה, חברת הכנסת שיר, עונשים של שנים ארוכות, אולי הם ירתיעו, כן? סעיפים 413(ב) ו-413(ו) לחוק קובעים עבירות רכוש ברכב, ובהן עבירות גנבת רכב, שימוש ברכב ללא רשות, פירוק הרכב, פריצה לרכב ועוד ועוד. מלבד סעיף 413(ד) (גנבת דבר מתוך רכב), שקובע עונש מאסר של שלוש שנים, העונש הקבוע בעבירות הללו משמעותי, והוא בין חמש לשבע שנות מאסר. משרד המשפטים הציע למשרד לביטחון לאומי הסדר שנותן מענה רחב יותר ומידתי יותר לצורך הקבוע בהצעת החוק ולהחמיר עם מי שמנצל את תקופת המלחמה. ההצעה היא לתקן את החלק הכללי של החוק העוסק בהבניית הענישה על ידי קביעת נסיבה כללית שעל בית המשפט לבחון בקביעת מתחם העונש ההולם, על ידי תיקון סעיף 40ט(א) לחוק – נסיבות הקשורות לביצוע העבירה, וקביעת נסיבה נוספת בו.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני מסיים. את איתי? הוצע לחברת הכנסת המציעה לחכות חודש עד לבחינת הצעת החוק הממשלתית, אך משהעלתה את הצעת החוק למליאה, עמדת הממשלה היא להתנגד. את עוד יכולה לשנות את עמדתך. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. את רוצה להשיב? עד שלוש דקות לרשותך.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תודה, אדוני השר. אהבתי את הזמן שלקחת כדי להקריא כל אחד ואחד מהסעיפים של החוק רק כדי שהקואליציה תספיק באמת לעשות גיוס כדי להפיל את חוק הביזה. חשוב שזה ייאמר כאן. הממשלה ביקשה כבר בפעם הקודמת לדחות בחודש, נעניתי לממשלה לדחות את החוק הזה בחודש על מנת שבאמת יעשה בדק בית עם המשרדים הרלוונטיים – המשרד לביטחון לאומי – על מנת באמת לתת את התשובה הנכונה ביותר בו. מדובר בסוף על חוק ביזה של אנשים שנרצחו; של מילואימניקים שהשאירו את הרכבים שלהם; של חצי מדינה שמפונה והבתים בהם מופקרים. על איזה חוק אנחנו מדברים? אתם פשוט רוצים שוב לדחות ולדחות ולדחות. אין שום דבר בקנה, לא למשרד לביטחון לאומי ולא לשום קשקושים כאלה ואחרים. אתם חושבים שלאנשים שקרה להם את האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל – שקרה רק במשמרת שלכם – יש להם זמן? אין להם זמן. גנבו להם את החיים, בוזזים להם את הבתים, בוזזים להם את הרכבים, בוזזים להם את החיים, ואתם – בשלכם. רק בגלל פוליטיקה קטנה וקטנונית אתם לא מסכימים להעביר את החוק הזה, וחבל. אז שהציבור במדינת ישראל ידע שהממשלה כנראה בעד ביזה של הבתים של המפונים – שזה פינוי האוכלוסין הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. אני תוהה, איפה כל חברי הכנסת? אתם בעד ביזה? איפה הימין על מלא שלכם? איפה השר לביטחון לאומי? הוא אפילו לא טורח להגיע לפה. אז אל תמרחו אותנו בתשובות לא רלוונטיות. זאת הצעת חוק – אגב, חבר הכנסת פוגל בכלל הגיש. מה קרה? למה הוא לא מצמיד? למה? זה חוק שלך, חוק הביזה. איפה הוא? איפה אתם? פתאום ביזה זה בסדר?

קריאה:

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

ביזה זה בסדר. זה בסדר לבזוז בתים של מפונים כי אתם יצרתם את רצועת הביטחון מהצד הלא-נכון של הגבול. בדרך כלל עושים רצועת ביטחון מהצד של האויב. אתם פיניתם אוכלוסייה, יצרתם את רצועת הביטחון של ישראל, קצת התבלבלתם, אבל בזמן הזה בוזזים את הבתים, גונבים להם את הדברים – גונבים לנרצחים, גונבים למילואימניקים. אתם בסדר עם זה. אז שתדע לך, עם ישראל יקר, ממשלת ישראל מפילה את החוק הזה על פוליטיקה קטנה וקטנונית, כי זה הדבר היחיד שהם רואים לנגד עיניהם מ-6 באוקטובר, ולצערנו הרב, עד היום. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות ביזה) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023. חבריי חברי הכנסת, נא לשבת, בבקשה. נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות ביזה) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023, לא נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 24 בעד, 53 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות ביזה) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023, לא אושרה ותוסר מסדר-היום.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – סיוע לבן משפחה של נכה עם הפרעה בתר-חבלתית), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, חבר הכנסת מאיר כהן. לרשותך עד עשר דקות.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני אקדים ואומר – אדוני השר, אדוני השר.

היו"ר ארז מלול:

השר.

מאיר כהן (יש עתיד):

השר דיכטר, הנמיכו את קולכם. אני רוצה להגיד משהו. באמת, תסתכלו טוב אחד על השני ותגידו: האם היה צריך להצביע נגד החוק של מיכל שיר?

טלי גוטליב (הליכוד):

כן. ואגיד לך למה – כי אתה לא יכול להפוך את זה – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

לא. לא משנה.

טלי גוטליב (הליכוד):

את החוק של – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אני, לצערי הגדול, הופתעתי מכך שהממשלה הצביעה נגד הצעת החוק שלי, שהיא באמת כל כך פשוטה וברורה, וכתבתי אותה מתוך הכאב ומתוך השיח עם משפחות נפגעי הטראומה שבכל שבוע מגיעות לכאן. הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון) – שימו לב מה אני מבקש בהצעת החוק, מה חשוב לעשות. כל מה שאנחנו מבקשים הוא סיוע לבן משפחה של נכה עם הפרעה של פוסט-טראומה. פוסט-טראומה. הצעת החוק נוגעת בהרבה מאוד בתים.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת פינדרוס.

מאיר כהן (יש עתיד):

בהרבה מאוד בתים.

היו"ר ארז מלול:

רגע, חבר הכנסת מאיר. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, זה מפריע.

מאיר כהן (יש עתיד):

ואחרי 7 באוקטובר – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת פינדרוס. תגיד לו. אני קורא לך.

מאיר כהן (יש עתיד):

פינדרוס, ראש עיר לא מפריע לראש עיר.

היו"ר ארז מלול:

לשעבר, תדגיש.

מאיר כהן (יש עתיד):

לשעבר, אתה צודק. הצעה זאת חשובה כפל-כפליים, כי כולנו ראינו, וכולנו עדיין – ואולי חלק מאיתנו אפילו עדיין בפוסט-טראומה, פוסט-טראומה לאומית בעקבות 7 באוקטובר. אני מציע כי בן משפחה של נכה שדרגת נכותו היא 30% לפחות בשל פוסט-טראומה, יהיה זכאי לסיוע מיוחד ולסיוע נפשי כפי שיקבע שר הביטחון. אני לא אומר כמה. אני לא אומר. רק כשנסמיך את שר הביטחון לשבת עם צוות חשיבה ולטפל במשפחות של נפגעי הפוסט-טראומה – זה כל מה שהצעת החוק מבקשת. בין הדברים שמוצעים בסיוע ניתן למצוא החזר של טיפולים נפשיים. יש היום 384 שקלים עם מספר מוגבל של טיפולים. אנחנו מבקשים להכפיל. זה לא הרבה כסף. כל כך חשוב למשפחות האלה טיפולי רפואה משלימה למשפחה במעגל הראשון. אנחנו מבקשים להוסיף עוד כסף. אין שום דבר בהצעת החוק שהוא תגרנות. אין שום דבר בהצעת החוק שהוא לטרלל מישהו, יש בה רק להיטיב עם בני המשפחה של נפגעי הפוסט-טראומה. לצערי הגדול, אנחנו נלך ונבין מה היקף הבעיה. אנחנו עדיין לא יורדים – אין לנו מספרים סופיים, והלוואי שזה ייעצר כאן, אבל לצערי הגדול, המציאות לא מרמזת על כך שהדבר הזה – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת סימון דוידסון, אתה מפריע לחבר סיעה. זה לא מכובד.

מאיר כהן (יש עתיד):

בהצעת החוק – ואני חוזר על זה – לא ביקשתי לציין סכומים, לא ביקשתי לציין תקציבים, אלא ביקשתי שכנסת ישראל תבקש משר הביטחון, תורה לו בחוק. אדוני ישב עם הצוותים שלו וירחיבו את מעגל התמיכה. המצב הנוכחי, לצערנו הגדול, מוליד עוד ועוד מקרים של פוסט-טראומה. אנחנו פוגשים אותם בוועדות. אנחנו פוגשים את זעקות השבר של המשפחות; אנחנו פוגשים את זעקות השבר של הילדים. אני בודק במשרד החינוך, וילדים של נפגעי פוסט-טראומה לא מגיעים ללימודים.

טלי גוטליב (הליכוד):

שר הביטחון יודע – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אומר לי נפגע – נפגע פוסט-טראומה, נכה צה"ל: מאיר, אני לוקח מכלכלתי כדי לתת שיעורי עזר לילדה שלי, שלא מגיעה בי"ב לבחינות הבגרות. אף אחד לא משלם לי את זה. שוב, אנחנו לא מבקשים חוסר גבולות. לא. שישב שר הביטחון עם הצוות ויגיד: רבותיי, זה מה שאנחנו נותנים. חשוב להעלות את זה, חשוב להעלות את התעריפים, חשוב לתת יותר טיפולים. אתה לא יכול להגביל לעשרה טיפולים.

טלי גוטליב (הליכוד):

מאיר, אני אומרת, בגלל ההרחבה של ההצעה – היא מאוד נכונה, אבל בגלל שאתה משאיר את זה כך במשרד הביטחון, אז עמדת משרד הביטחון היא שמי שצריך לשלם את זה הוא משרד הרווחה, דרך הביטוח הלאומי. זאת הבעיה.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא. טלי, את יודעת שאם רק אנחנו נשב בישיבה אחת – אם מאשרים את זה – אנחנו נמצא את הפתרון. גם אני וגם את נמצא את הפתרון. נמצא את הפתרון. אבל האמינו לי, אתם יודעים ואתם מרגישים את מה שאני מרגיש, כל אחד. אני רואה את האמפתיה הגדולה של חברי הוועדה, של כל הח"כים מכל הסיעות. כשמתחיל בן משפחה עם פוסט-טראומה, הוא חייב לדבר, וכשהוא מלווה עם ההורים שלו, ואנחנו רואים את הבכי ואת השבר, מן הראוי שנתייחס לתופעה הזאת ולפחות נכפיל את מספר הטיפולים לילדים. עכשיו, אני פונה לאופיר. אגב, הצעה זהה בן גביר הגיש, ותמכנו. לצערי הגדול, אני פונה לאופיר ולמי שיושב בוועדת השרים. כנראה שמה שצריך לעשות זה לגנוב סוסים. חבריא, כנסת ישראל צריכה ללמוד: לא גונבים סוסים; לא תן לי ואני אתן לך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ששון גואטה.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה לא מכובד – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גואטה.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה לא מכובד שעולים לכאן ח"כים מכל הסיעות – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ששון גואטה. ברוך הבא.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – עולים ח"כים מכל הסיעות – ואני בדקתי את התמיכה של יש עתיד. בנושאים כאלה אין לנו לא קואליציה ולא אופוזיציה. אני עולה לכאן עם הצעות חוק שנוגעות לנפשם של החיילים, לבריאותן של המשפחות, הצעות חוק שלא עולות הרבה כסף. אנחנו גם לא מעיזים – אנחנו מבינים את גודל השעה, מבינים שיש מלחמה, ולא מעיזים לבוא עם תקציבים מטורפים, אלא אנחנו באים ואומרים: חבריא, אנחנו מחזיקים זרקור ביד, מאירים על הפינה הזאת. אנא מכם, הצביעו, ואנחנו נותנים למשרד הביטחון, לביטוח הלאומי, את כל האפשרות, ושהם יחליטו. לצערי הגדול, אני שבוע אחרי שבוע רואה איך שהמיומנות שמתפתחת כאן היא: תן לי משהו ואני אתן לך משהו. אני מאוד מקווה שהאנשים עם מצפון כאן, לא משנה מאיזה צד הם, יבינו שככה לא מנהלים מדינה. ככה אנחנו רק פוגעים בחיילים, בחיילות, בבני משפחות. אני הייתי בטוח שעל הצעת החוק הזו לפחות יבואו ויגידו: נעביר את זה בטרומית, נלך לוועדות ונעשה את בוועדה, נשב ונדון. לצערי הגדול, הציניות הזאת שכובשת אותנו – צר לי על כך. אני פונה לשר הביטחון מכאן: אני יודע, אדוני, שאתה עסוק ומנהל מלחמה, אבל זכור, המלחמה היא לא רק על גבולות המדינה והאויבים שלנו, המלחמה היא גם על נפשם של הילדים של כולנו, של הבנים והבנות, של החיילים, של אנשים שהיו שם בנובה, של משפחות שנקרעות. היום, תוך כדי דיון בוועדת החינוך, אוזננו הייתה כרויה למה שקרה אצל פינדרוס. הגיעו לשם משפחות של נרצחי נובה. שמענו את ההורים האלה; שמענו את האחים האלה. חבריא, חוסנה של המדינה בנוי על צה"ל ועל תחושות הציונות שלנו, אבל בראש וראשונה בנוי על "כל ישראל ערבים זה לזה". ברגע שאנחנו מצביעים נגד הדבר הזה, אנחנו פוגעים בעיקרון הזה, שעדיין מפעם בלב של כל אחד מאיתנו. צר לי על כך, אדוני. אני לא מוכן ללכת לשום עסקה. יגידו לי – לא, זה בנפשי. צר לי על כך שאתם תעמדו כאן, חברי האופוזיציה, ותצביעו. לפחות צאו החוצה. תודה לכם.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את השר אופיר אקוניס, בשם שר הביטחון, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תודה לך. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כפי שאמר המציע חבר הכנסת מאיר כהן: תגיד שזאת לא תשובתך אלא תשובת לשכת שר הביטחון, שר הביטחון ומשרד הביטחון. אני מקפיד על זה בכל תשובה.

היו"ר ארז מלול:

האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

בדיוק כך. לא בטוח שהוא יסכים במקרה הזה, חבר הכנסת כהן. אבל רק הערה כללית, חבר הכנסת כהן, בידידות ובהערכה ארוכת שנים, עוד מתקופת מפגשנו כראש עיריית דימונה ואני בתפקידים קודמים, ואחר כך כשר העבודה והרווחה.

מאיר כהן (יש עתיד):

יש עוד תקופה לפני.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

כמנהל בית ספר.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, לא, לך.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אה, לי, כן. לכולנו יש תקופות לפני, וגם אחרי, כנראה. הזכרת כאן את העניין של תמיכה ממשלתית לצורך כזה או אחר. זה קרה גם לך, בעוונותינו, כשר העבודה והרווחה. זה קורה, אני חושב, עשרות בשנים לוועדת שרים לחקיקה. התניה של קידום וכדומה היא לא דבר שהומצא בכנסת הזאת.

מאיר כהן (יש עתיד):

מעולם לא היה דבר כזה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אם זה לעניין ספציפי, אני לא יודע להשיב.

מאיר כהן (יש עתיד):

יספרו לך הוותיקים, כשאני הייתי שר הרווחה, הייתי בא לוועדה ועומד על רגליי האחוריות. יספרו לך חבריי החרדים כמה הצעות שלהם, הלכתי בגופי לאשר אותן, בניגוד – – – ועדת שרים.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא כוויכוח אישי, אבל רק הזכרת למשל חוק שלצערי אתה כשר העבודה והרווחה התנגדת לו. אני רציתי להכניס לתוך זכויות המשתחררים, החיילים המשתחררים, את עניין האבטחה בבתי החולים. הקואליציה – יו"ר הקואליציה לשעבר חבר הכנסת טופורובסקי – לדאבון הלב, התנגדה. אתה עמדת אז בראשה. ואכן, למרות הצורך בגיוס מאבטחים לבתי חולים כמקצוע מועדף, עמדת הממשלה הקודמת הייתה – להצעתי שלי כחבר כנסת, הצעה פרטית – נפלה, היא פשוט נפלה. ואגב, אני חושב שצריך לחדש אותה. אני לא יודע אם אני אהיה פה, כנראה כבר לא, אבל חברי כנסת צעירים יכולים – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לאן אתה הולך? ברצינות.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תקרא בעיתון. חבר הכנסת טופורובסקי יעדכן אותך. בכל מקרה, היא הצעה חשובה וראויה, ובזמנו השר כהן, כשר העבודה והרווחה, דחה אותה. אני חושב שזאת הייתה שגיאה של הממשלה אז, אבל עוד אפשר לתקן. עוד אפשר לתקן. ובכן, בשם שר הביטחון. חבר הכנסת כהן מציע לתקן את חוק הנכים כך שיתווסף סעיף שלפיו בן משפחה של נכה שדרגת נכותו היא 30% לפחות בשל פוסט-טראומה, יהיה זכאי לסיוע מיוחד ולסיוע נפשי כפי שיקבע שר הביטחון. משרד הביטחון רואה חשיבות רבה בסיוע למתמודדים עם פוסט-טראומה ולבני משפחותיהם, ובהתאם לכך, נותן כבר היום סיוע משמעותי לבני משפחה של נכי צה"ל שיש להם דרגת נכות כוללת בשיעור של 20% לפחות והמוכרים בשל פוסט-טראומה, פגיעה נפשית או פגיעת ראש. חלק מהסיוע ניתן אף בטרם קביעת אחוזי נכות. כך, למשל, אגף השיקום במשרד הביטחון מסייע במימון טיפול נפשי פרטני לבני המשפחה של נכי צה"ל האמורים. הסיוע ניתן לבני זוגם, ילדים, הורים, ובעת האחרונה גם לאחים. אגב, אפרופו, אדוני היושב-ראש, אגף השיקום במשרד הביטחון, אני חושב שיש בבית הזה קונסנזוס די רחב שקורא להם להקל את הביורוקרטיה ארוכת השנים אשר מתקיימת – אנחנו יודעים את זה גם מרפורמת נפש אחת, שכבר אושרה בממשלה בשלהי כהונתה של הממשלה הפריטטית, ולאחר מכן, נדמה לי, היא חודשה. זה דבר שצריך להתקיים. לא חייבים לקשור כתרים. כמובן, צריך להודות על העבודה, אבל צריך גם לייעל אותה. ובכן, הצעת החוק של חבר הכנסת כהן עוסקת בסיוע לבני משפחה של מתמודדים עם פוסט-טראומה – בשיעור של 30% בלבד, חבר הכנסת כהן – כאשר כבר עתה משרד הביטחון אומר בתשובתו שאתה מציע רק 30%, בעוד הוא כבר מעניק סיוע נרחב יותר, כך כתוב כאן, הן בהתייחס לסוגי פגיעות נוספים והן בהתייחס לדרגת נכות נמוכה יותר. לפיכך, טוען משרד הביטחון והשר המייצג את המשרד כאן, הצעת החוק הפרטית מתייתרת, והצעתו של שר הביטחון היא שמליאת הכנסת תדחה את הצעת החוק ותוריד אותה מסדר-היום. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן רוצה להשיב על ההצעה – עד שלוש דקות לרשותך. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני השר. אני רק רוצה להגיד, חברים, זה ממש להסתתר מאחורי דברים שהם מנותקים מהמציאות. יש ל-20%, עם הגבלה מאוד ברורה של מספר הטיפולים והתעריפים. אני מעביר את המסר של המשפחות. הצעת החוק הזאת באה מהמסר של המשפחות שאנחנו פוגשים, שזועקות ואומרות: חבריא, אנחנו צריכים להרחיב את מעגלי הטיפול ולהעלות את התעריפים.

היו"ר ארז מלול:

עליזה. עליזה. להירגע, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

צריכים לעשות את זה עכשיו, לא לחכות לתקציב הבא. כמו שאמרתי לחברת הכנסת גוטליב, אם אנחנו יושבים בוועדה, בשעתיים אנחנו פותרים את זה. אני מכיר את הביטוח הלאומי. זה חיבור של משרד הביטחון, הביטוח הלאומי – כל מה שאנחנו מבקשים, להערכתי. זה באמת בטל בשישים. עוד פעם, צר לי שעולים לכאן האנשים הלא-המוסמכים ומקריאים, אבל זה תפקידו של השר. אני לא כועס על אופיר, הוא עושה בדיוק את מה שאני עשיתי כשר. כשמישהו אחר, לא היה נעים לו לעמוד כאן, הוא דחף את התגובה שלו, להקריא. אני קורא לשר הביטחון: היית צריך לשלוח אנשים מוסמכים לבדוק את זה לפני שאמרת לדחות. תסתכלו על המשפחות של האנשים הפוסט-טראומטיים. אני לא מאחל לאף אחד מיושבי הבית הזה, לא מאחל, שבמשפחתו תהיה תופעה כזאת. היא תופעה קשה. אלו אנשים שהלכו להגן על המדינה הזאת; אלה הורים ששלחו את הילדים שלהם להגן על המדינה הזאת. לא מגיע להם שכנסת ישראל תדחה את ההצעה הזאת. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, נא לשבת. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – סיוע לבן משפחה של נכה עם הפרעה בתר-חבלתית), התשפ"ד–2024. בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – סיוע לבן משפחה של נכה עם הפרעה בתר-חבלתית), התשפ"ד–2024, לא נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 32 בעד, 46 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הנכים, (תגמולים ושיקום) (תיקון – סיוע לבן משפחה של נכה עם הפרעה בתר-חבלתית), התשפ"ד–2024, לא אושרה ותוסר מסדר-היום.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת גלעד קריב. בבקשה, חבר הכנסת קריב, לרשותך עד עשר דקות לנמק את ההצעה. חברי הכנסת. חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת מאיר כהן, חברי הכנסת רון כץ ומאיר כהן, בבקשה. זה מפריע.

גלעד קריב (העבודה):

בסדר?

היו"ר ארז מלול:

כן. תתחיל.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, בטרם אתייחס להצעת החוק שמונחת על השולחן, אבקש להתייחס לפרסום מסקנות ועדת החקירה בעניין אסון מירון, ואבקש בעניין הזה לומר שלושה דברים קצרים מאוד. ראשית, אני מבקש להשתתף בכאבן של המשפחות השכולות. אני בטוח שפרסום מסקנות הוועדה פותח בעבור כולן פצעים שאט-אט, אם בכלל, החלו להגליד. הדבר השני שאומר הוא שבעקבות האסון הנורא הזה היו גורמים בכירים שאמרו: אחריות היא לא אשמה. הם התכוונו לומר: יש אחריות בלי לקחת אחריות. טוב שוועדת החקירה אמרה: במקום שיש אחריות, יש גם אשמה. יש בעיקר ציפייה מגורמי שלטון בכירים לקחת את האחריות על עצמם. ולבסוף, אזכיר שמסקנות הוועדה מלמדות על האסון שמתרגש עלינו במקום שבו הפוליטיקה והפופוליזם מסיגים לאחור את העמידה בסטנדרטים מקצועיים ואת ההקפדה על כללי המינהל התקין. במקום שבו בזים לרגולציה, במקום שבו הופכים את בעלי המקצוע לפקידים שמעכבים את מה שצריך לקרות – במקום כזה, הכתובת לאסון הבא רשומה על הקיר. כך קרה במירון; כך קרה, לדאבון ליבנו, בעוד מקומות רבים. הלוואי ונלמד את הלקח. ועתה להצעת החוק, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי, המטרה העיקרית בהצעת החוק היא לתת כלים להתמודדות עם אלימות כלכלית כלפי בן זוג וכלפי בן משפחה. אלימות או התעללות המתרחשת במסגרת יחסים זוגיים אינה כוללת רק אלימות פיזית או אלימות נפשית. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות נוספות שהן פוגעניות לא פחות. אחת מהן היא האלימות הכלכלית. אלימות כלכלית כלפי בן זוג – ובעיקר כלפי בת זוג – עשויה להיות קשה לא פחות מסוגי האלימות האחרים, והיא מתקיימת לעיתים, ופעמים רבות, לצד התנהגויות אלימות נוספות, ואף יכולה להתקיים במסגרת יחסי בני זוג באופן עצמאי לחלוטין. אם נשתמש בלשונו של הנביא עמוס, ניתן לומר: על שלושה פשעי האלימות הכלכלית ועל ארבעה לא אשיבנו. ראשית, האלימות הכלכלית עומדת בפני עצמה, כדפוס קשה ומתמשך של אלימות הגוזל מאדם את חירותו ואת כבודו, את יכולתו לממש את רצונותיו ואת הפוטנציאל הטמון בו. אולם בכך לא מסתיימת העוולה. כל המחקרים מעידים על כך שאלימות כלכלית היא סימן מטרים; היא סימן מעיד לדפוסים נוספים של אלימות, לרבות אלימות גופנית, המגיעה עד כדי דיני נפשות של ממש. לבסוף, פעמים רבות האלימות כלכלית מהווה גם אזיק, סורג ושלשלת הכובלים את האדם אל המציאות האלימה שבה הוא נתון – מעין מעגל מסויט שבו חוסר העצמאות הכלכלית מונע מהנפגעת את יכולת השחרור מדפוסי האלימות הכלכלית, הגופנית והנפשית המופעלים עליה. כל זאת אמת ידועה וברורה, אמת שמתוקפת באין-ספור מחקרים וסקרי עומק, כמו גם בהיכרות העמוקה שלנו, הדיסקרטית והגלויה, עם סיפורים רבים. והינה, בניגוד לדפוסי האלימות האחרים בזירה הזוגית והמשפחתית, החוק הישראלי שותק לחלוטין ביחס לאלימות הכלכלית, מתעלם ממנה, ממאן להגדיר אותה ובעיקר – מסרב להעניק מזור לנפגעות ממנה על בסיס יום-יומי ומתמשך. הצעת החוק שלפנינו מבקשת לתקן את העיוות הזה ולקבוע כי נקיטת אלימות כלכלית תהווה עילה של בן הזוג הנפגע לקבל צו להפסקת האלימות, ולצידו צעדים של ממש. הצעת החוק מגדירה את האלימות הכלכלית וקובעת שהיא יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגות של אדם כלפי בן זוגו המונעת או מקשה מימוש התנהגות כלכלית עצמאית של בן הזוג, לרבות איסור יציאה לעבודה או פתיחת חשבון בנק. כן, כן, זו מציאות החיים של עשרות אלפי נשים בישראל, אם לא מאות אלפים. לא אחת נשללת כך מבן הזוג כל אפשרות לקבל החלטה לגבי הכספים שהוא עצמו משתכר. האלימות הכלכלית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות המונעת או מקשה שימוש בנכסים של בן הזוג עצמו או בנכסים משותפים. הצעת החוק מובאת כהוראת שעה למשך ארבע שנים, ומועד התחילה הוא שישה חודשים מיום פרסום ההצעה, כך שניתן יהיה ללמוד בתקופת תחולת החוק, על סמך נתונים שייאספו, אם המנגנון שנקבע הוא מנגנון אפקטיבי אם לאו. חשוב לציין כי הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים-ושלוש והעשרים-וארבע על ידי שורת חברי וחברות כנסת מימין, משמאל ומהמרכז, ובהם חברת הכנסת מרב מיכאלי, חברת הכנסת מירב כהן – שתציג את הצעתה המוצמדת – חבר הכנסת סגלוביץ', חברת הכנסת תומא סלימאן, חברת הכנסת לשעבר קרן ברק והשרה גילה גמליאל. למעלה מכך, רק בכנסת העשרים-ושלוש הונחה אף הצעת חוק מטעם הממשלה ועברה בקריאה ראשונה, אך לא קודמה. ומדוע לא קודמה? מכיוון שפעם אחר פעם צצו גורמים קיצוניים, בבית הזה ומחוצה לו, שהצליחו לעכב את קידומה של הצעת החוק. בעבור אותם גורמים מיזוגיניים וקיצוניים, פיקוח נפש הוא לא ערך יהודי. כבוד, הוגנות, שוויון, חירות, העצמה אישית, אלה כנראה לא חלק מערכי המשפחה שצריך לקדם ולהגן עליהם. שר המשפטים יריב לוין התחייב כאן, מעל הבמה הזו, בראשית השנה הקודמת, שיעשה מאמץ לקדם את הצעת החוק ואת הנושא, אך הדבר לא קרה. כל מי שיבחן את סדרי-היום של ועדת החוקה, חוק ומשפט ושל הוועדה לביטחון לאומי בכנסת הקודמת ובכנסת הזו, יוכל לראות בקלות את הנסיגה המטרידה בעדיפות שניתנה לטיפול בתופעת האלימות כלפי נשים, האלימות בין בני זוג והאלימות במשפחה. התחושה המבוססת היא שממשלת ישראל הנוכחית והקואליציה הנוכחית לא מתעניינות באמת בנושא הזה. גם עתה אינני יודע מי השר המשיב. אך הינה כאן, בתיאום עם חברתי חברת הכנסת מירב כהן, אנחנו מציעים לממשלה לא להביא את הצעת החוק להצבעה היום. הבה ניקח את השבועות שנותרו עד סיום הכנס. בואו נשב, שר המשפטים, חברי הכנסת המציעים, יו"רי הוועדות הרלוונטיות. הבה נראה אם אפשר להביא הצעה מוסכמת – אפילו הצעה ממשלתית – בשבוע האחרון של הכנס, כדי להתניע ולו במעט את תחילת הטיפול בתופעת האלימות הכלכלית, שכולנו יודעים שהיא תופעה של ממש. הינה, אנו מציעים לכם. האם תיענו להצעה? ובסיום הדברים, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר, פשוט אי-אפשר לדבר ביום הזה על אלימות כלכלית בלי להתייחס למופע האימים, למופע האלים, המיזוגיני והמרושע, שכל אזרחי ישראל צפו בו אתמול, מחדר הוועדה לביטחון לאומי, בדיון שהתקיים בעניין – – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אוי אוי אוי.

גלעד קריב (העבודה):

את חלקך ראינו.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

שחיתות. אתה מדבר על שחיתות, שחיתות מא' עד ת'. הכול מושחת. הכול מושחת.

גלעד קריב (העבודה):

כל אזרחי ואזרחיות ישראל ראו את ההתנהגות האלימה שלך, ראו את ההתנהגות האלימה של כנופיית בן גביר – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

כנופיה זה אתם. כנופיה – – –

גלעד קריב (העבודה):

– – של אותה כנופיה שהשתלטה על צמרת המשרד לביטחון לאומי. ראינו כיצד מחוקקת וחברת כנסת נוהגת באלימות באחות שכולה שאחותה נרצחה, נרצחה על ידי בן זוגה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – – מושחת, מושחתים. חבורה של מושחתים. חבורה של מושחתים. אין לך בעיה לשקר. אין לך בעיה לשקר. שקר, שקר, שקר, דמגוגיה – – – שקר, שקר, דמגוגיה.

גלעד קריב (העבודה):

ראינו כולנו. עצם העובדה שאת קמה וצועקת מעידה, מעיד על החמאה שמרוחה על ראשך ועל ראשו של אותו בריון שמקבל את משכורתו מקופת המדינה כיועץ החקיקה של השר העבריין בן גביר.