ישיבת מליאה בתאריך 01/03/2023 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, ח' באדר התשפ"ג, 1 במרץ 2023. הסעיף הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות. השאילתה הדחופה הראשונה היא של חבר הכנסת אלון שוסטר לממלא מקום שר הבריאות, בנושא: אי-הנגשת החיסון המוגבר לשפעת לגיל השלישי. אני מזמין את ממלא מקום שר הבריאות חבר הכנסת יואב בן צור לדוכן. בבקשה, חבר הכנסת שוסטר.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

כבוד היושב-ראש, סגן השר, יום טוב.

ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור:

לא סגן השר.

היו"ר אמיר אוחנה:

ממלא מקום השר.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

סליחה, ממלא מקום. מדינות מערביות ואיגודים רפואיים רבים ברחבי העולם כבר תיעדפו את השימוש בחיסון המוגבר לשפעת לבני 65 ומעלה, וזאת בשל יעילותו הגבוהה יותר עבור האוכלוסייה המבוגרת. אני מבקש לשאול: מדוע משרד הבריאות לא מוציא הנחיה ברורה לתיעדוף מתן החיסון הזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

רגע, גם אני מצטרפת.

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, זה עוד לא שאלות נוספות. קודם כול עונים על השאלה הראשונה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, זה על אותו נושא.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, יש שואל השאילתה, השר משיב, ואחר כך שאלות נוספות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה לא נוסף, אבל בסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אחר כך שאלות נוספות באותו נושא, זו הפרוצדורה.

ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בישראל נכון להיום מומלץ חיסון שפעת לכלל האוכלוסייה מגיל חצי שנה ומעלה. חיסון חי מוחלש רשום לבני שנתיים עד 49 שנים, וניתן בפועל בעיקר לילדים ונוער. יתר האוכלוסייה מתחסנת בחיסון מומת במינון סטנדרטי, הרשום לגיל חצי שנה ומעלה, והוא יעיל במניעת סיבוכי שפעת ככל שהחיסון מתאים לזנים שמתפשטים באותה עונה. לא תמיד משרד הבריאות או אנחנו יכולים לדעת איזה זן מתפשט פתאום; יש חיסונים שמתאימים לזן מסוים ולא מתאימים לזן אחר. בשנה שעברה הוכנס לשימוש בישראל חיסון במינון מוגבר שייעודו לשימוש לאוכלוסייה מבוגרת מגיל 65 פלוס. מחקרים מראים כי בהשוואה לחיסון הסטנדרטי, החיסון במינון גבוה מקטין באופן משמעותי את ההסתברות של קשישים להתאשפז בגין שפעת והשלכותיה, וככל הנראה גם את הסיכוי למות. עם זאת, ידוע מהספרות שעלולות להיות לחיסון זה תופעות לוואי חמורות יותר. מאז הכנסת החיסון בשנה שעברה, משרד הבריאות מבצע מעקב אחרי תופעות הלוואי, כדי לוודא שלא מדווחות תופעות חריגות. לאור הממצאים עד כה, הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים המליצה למשרד הבריאות לתעדף חיסון נגד שפעת במינון גבוה לבני 65 פלוס על פני חיסון במינון סטנדרטי לעונה הבאה. בימים אלו משרד הבריאות בוחן את סוגיית המקור התקציבי למימון חיסון זה. אדוני רוצה לשאול שאלה נוספת?

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

כן, בהחלט.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלה נוספת לחבר הכנסת שוסטר.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

קודם כול אני שמח, אני מודה על עצם התשובה ועל התוכן שלה. ואכן, כיוון שאין תופעות חריגות אנחנו נחכה בשקיקה. אלא מה? בימים אלה יוצאים מכרזי קופת חולים לרכש חיסוני השפעת לשנה הקרובה, ואני מבקש לזרז מאוד את ההנחיות לקופות החולים כדי לתעדף את רכש החיסונים המוגברים, כי אחרת אנחנו אולי נישאר עם ההנחיה הנכונה אבל בלי התרופות בזמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

לפני שממלא מקום השר ישיב יש שאלה נוספת לחברת הכנסת קטי שטרית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כן, זה על אותו נושא, אנחנו פשוט הגשנו - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, זו הפרוצדורה. בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אין שום בעיה. אני זוכרת אחרת, אבל הכול בסדר. אדוני השר, אני רוצה שפשוט תבין שברגע שאנחנו נותנים את החיסון המוגבר אנחנו בעצם מונעים תחלואה, וברגע שאנחנו מונעים תחלואה, בתי החולים, המחלקות, הן פשוט מרווחות יותר לשאר הציבור. כי כולם יודעים שרוב האוכלוסייה המבוגרת, בגיל השלישי, שמגיעה בעקבות השפעת גם נשארת לא יום, יומיים, שלושה, היא נשארת לטווח זמן ארוך, וזה פשוט גורם לפיצוץ בתוך המחלקות. מה גם שקופות החולים, שמתוקצבות על הרכש של החיסונים דרך מבחן התמיכה לעידוד התחסנות – פשוט החיסון המוגבר, אנחנו יודעים שהוא יקר, אבל המשרד אפילו לא מעודד, הוא לא מעודד את הקופות לרכוש את החיסון באמצעות מימון החיסון. אז לכן, אדוני היושב-ראש וגם השר, אני רוצה פשוט שתבינו שצריך לשנות בעיקר במשרד הבריאות, צריך לשנות את הדיסקט, ולהפוך למניעה במקום הגנה. ברגע שאתה מונע אתה יכול למנוע אחר כך, בשלבים מאוחרים יותר, טיפול הרבה יותר יקר. כי הרי מה יגידו במשרד האוצר ובמשרד הבריאות? החיסון הוא יקר. אבל אם אתה תיתן את החיסון אתה תמנע אחר כך הוצאות הרבה יותר גדולות למשרד.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, ממלא מקום השר.

ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור:

טוב, אני רוצה לומר לכם כך. זה נכון מה שגברתי אומרת ומה שאדוני אומר. אנחנו כרגע מחפשים את המקור התקציבי כדי לתעדף את החיסונים האלה ולהכניס אותם לתוך קופות החולים, כדי שיחסנו את בני 65 פלוס. אני מקווה שאנחנו נמצא את המקור התקציבי לכך, עובדים על זה בימים הקרובים, ואני מקווה שבמסגרת המכרזים עכשיו לנושא של החיסונים, גם זה ייכנס. לאור המחקר שנעשה בשנה שעברה, אנחנו מודעים לעובדה שאכן החיסון הזה הוא חיסון טוב. אין לנו עוד תוצאות חד-משמעיות לגבי הנושא של תופעות הלוואי שיכולות להיות, כי כמו בכל חיסון או בכל תרופה, תמיד ישנן תופעות לוואי. אנחנו מקווים ואנחנו רוצים בהחלט לתת תיעדוף לאותם בני 65 פלוס. אלה האבות, האימהות, הסבים והסבתות, ומגיע להם בהחלט שנשמור אותם ושיישארו בחיים ולא יזדקקו להגיע לבתי חולים. אנחנו יודעים גם מה המשמעות כשאדם מבוגר מגיע לבתי חולים. הוא יכול לקבל בתוך בית החולים זיהומים שונים שיכולים לגרום לסכנה לחייו. אנחנו נעשה את הכול שזה יקרה כמה שיותר מהר, ואני מוכן אפילו לעדכן - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אגב, אדוני השר, 5,000 חולים מתים בשנה מזיהומים בתוך בתי החולים.

ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור:

אני מודע לעובדה, גברתי, ולכן אמרתי מה שאמרתי. אנחנו נעשה הכול כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר. אני מקווה שנקבל שיתוף פעולה גם מהאוצר לטובת הדבר הזה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

הבית הזה יהיה לצידכם. זה נכון, זה חכם, זה צודק. תודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

חד-משמעית.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לחברי הכנסת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

רק עוד הערה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, שזה יהיה בטווח של זמן, כי תופעות לוואי אתה יכול למדוד בטווח זמן ארוך. פשוט שטווח הזמן יהיה קצר, כדי - - -

ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור:

אני לא אמרתי שבגלל שיש תופעות לוואי אנחנו לא ניתן את החיסון, אמרתי שאנחנו עדיין ממשיכים במחקר ובבדיקה אם ישנן תופעות לוואי שמסכנות את האנשים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מאה אחוז. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לממלא מקום שר הבריאות. תודה לך. השאילתה הדחופה הבאה היא של חבר הכנסת איימן עודה לסגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בנושא: סוף שבוע קטלני בדרכים. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב לדוכן. בבקשה, חבר הכנסת עודה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד השר אורי מקלב - - -

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

סגן השרה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מקובל. בסוף השבוע לפני שבועיים, 17 ו-18 בחודש שעבר, נהרגו ארבעה אזרחים בכבישים. מאז המספר גדל ל-12 הרוגים. מתחילת השנה נהרגו 46 אזרחים בתאונות דרכים. רצוני לשאול: 1. האם התאונות התרחשו בכבישים המוגדרים כמסוכנים? 2. אם כן – מה נעשה כדי להקטין את המסוכנות? 3. מה תוכנית משרדך להפחתת תאונות הדרכים, והקטלניות במיוחד?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה. ראשית, תודה על שאתה מעלה את הנושא החשוב הזה – אנחנו כל שבוע עדים להרוגים וחיי אדם - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

סגן שרת התחבורה והתשתיות בדרכים אורי מקלב:

יפה מאוד, ואני מציין את זה. אני מציין את זה ואני גם מציין את מה שחבר הכנסת איימן עודה הודיע, דהיינו, הנתונים שהיו לי לענות לך בשבוע שעבר ובסוף זה לא יצא לפועל – אנחנו עדים כבר שמהשבוע של 18 בפברואר, 17, אנחנו כבר היום, כמעט שבועיים, היו עוד תאונות דרכים קטלניות, כך שזה העלה את הסטטיסטיקה. אם הייתי עונה לך בשבוע שעבר הייתי אומר שאנחנו נמצאים גם השנה באותו ממוצע של 56 הרוגים מינואר עד סוף פברואר כמו מה שהיה בשנה שעברה. עכשיו הסטטיסטיקה עלתה ל-60 הרוגים מול 56 הרוגים בשנה שעברה. אבל אני אשתדל לענות לך ראשון ראשון ואחרון אחרון. ראשית, אנחנו שולחים גם ניחומים למשפחות והחלמה לפצועים. בכל תאונה קטלנית יש גם פצועים שמתמודדים קשה. אנחנו לפעמים לא שמים לב לפצועים, אבל הפצועים גם הם חלק מהדבר הנורא הזה של תאונות הדרכים. אדוני, חבר הכנסת איימן עודה, על השאלה הראשונה שלך, שבה אתה שואל: האם התאונות האלה התרחשו בכבישים המוגדרים כמסוכנים? התשובה היא לא. בכביש 978 סמוך לצומת השריון, ששם הייתה אחת מארבע תאונות הדרכים שאתה מדבר עליהן – צריך לציין שדיברת על ארבעה הרוגים בארבע תאונות שונות שהתרחשו בכמה מקומות בארץ. התאונה של הרוג אחד שהייתה ב-978, אם אני לא טועה, הייתה תאונת אופנוע. המקום הזה לא מוגדר כצומת מסוכן אלא בקילומטר ה-50 שלו יש קטע שנקרא מוקד סיכון וזה יטופל. לפני חמש שנים היה שם עוד מקטע שהיה צומת מסוכן, צומת הטנק, ושם הוסדר הצומת, שדה הראייה וניתוב. עכשיו לגבי כביש 65, ששם גם התרחשה אחת מתאונות הדרכים שדיברת עליהן. כביש 65 מטופל בכל הצמתים, כולל רִמזוּר של צמתים לא מרומזרים, הסדרת צמתים מרומזרים – שינויים גיאומטריים וכל מה שנצרך – ודבר חשוב – חסימת התחברויות לא חוקיות לדרך על כביש 65. כביש 869 לצומת מעלה גמלא, שגם נמצא בגולן, לא מוכר כמוקד סיכון וגם לא מוכרים דברים שאמורים לעשות שם. יש לנו גם את כביש 80, שזה ודאי מעניין אותך, ושם, כביש 80 לא מוגדר ככביש מסוכן אבל יש שם קטעים מרובי תאונות: באזור ערערה בנגב, באזור הכניסה לבסיס נבטים, ויש שם עוד חסימת חיבורים של דרכים לא חוקיות לדרך. בצומת תל ערד טופלו הרמזורים והותאמו לנפחי התנועה. כמו כן עשו עוד הסדרת תאורה והרחבות נקודתיות בחיבורים. באופן כללי זאת התשובה על השאלה הראשונה שאתה שואל. השאלות הכי חשובות שלך, בעצם, הן שתי השאלות הבאות: מה נעשה כדי להקטין את המסוכנות ומה התוכנית של המשרד לעשות בעתיד? בנושא הזה אני מבקש אולי להקדים שאנחנו עדים לכך שתאונות דרכים נגרמות מכמה סיבות. הגורם האנושי הוא כמעט הגורם המרכזי שיש לתאונות הדרכים. תנאי הדרך, מזג אוויר, ערפל ועוד דברים כאלה ועוד דבר נוסף שהוא באמת גם גורם מרכזי זה תשתיות, שבידינו, במירכאות או שלא במירכאות, לבצע את זה. במשרד התחבורה קיים צוות בין-משרדי שקובע מה צומת מסוכן, מוקד סיכון, שחברים בו נציגי משרד התחבורה, כמובן, חברת נתיבי ישראל, משטרת ישראל והרלב"ד. הם מתכנסים בהתאם לכך כדי לזהות איזה צומת ניתן להגדיר צומת מסוכן, והוא כמובן מקבל עדיפות בפעילות ובתקציב המשרד – כל צומת עם הפתרונות שלו. צריך לציין גם שיש מקומות שהם לא צמתים, יש מקטעים שהם מסוכנים, וגם בהם צריך לטפל. באופן כללי, למשרד יש מה שמקרא תוכנית לאומית לטיפול בתאונות דרכים והסדרת הנושא של תאונות הדרכים. הטיפול בתאונות הדרכים, מה שלנו ידוע, הוא כמובן טיפול בתשתיות, אכיפה, תחנות רענון – אולי לא לפי הסדר הזה – טכנולוגיות, שהיום יכולות מאוד מאוד לעזור במניעת תאונות דרכים, חינוך, הסברה, וכמובן כל הזמן פרסום – חוץ מהחינוך וההסברה – כדי להעלות את זה למודעות כל הזמן. בעניין הזה, בתוכנית הלאומית יש, אני חושב, שבעה דגשים: הדגש הראשון הוא בקרב הצעירים – למנוע תאונות דרכים בקרב צעירים בהסברה ועוד. הצעירים מעורבים הרבה באופן יחסי בתאונות דרכים, בעיקר בסופי שבוע. זה נושא אחד שהוא נושא ליבה. הנושא השני זה עיר בטוחה – הגברת הבטיחות במרחב העירוני שנעשית על ידי טיפולים על ידי מרכזי חינוך, מרכזי יום, בתי דיור מוגן של קשישים וכמובן תגבור האכיפה ושילוב של אמצעי מיתון תנועה. התפיסה היום בעולם באופן כללי, לא רק במדינת ישראל – מכינוסים באירופה ובארצות הברית – התפיסה הכללית היא שמיתון תנועה זה הדבר שהוא היעד – להוריד ל-50% את תאונות הדרכים עד שנות השלושים על ידי מיתון התנועה – הפחתת הפגיעות בהולכי רגל, רוכבי האופניים וכלי רכב זעירים כמו קורקינט חשמלי, אופניים חשמליים. לכל הכלים האלה אנחנו מתייחסים באכיפה, בחקיקה, בכל מה שכרוך בהסברה ובחינוך. בחברה הערבית, חבר הכנסת איימן עודה, יש יעד. אחד היעדים בתוכנית הלאומית הוא הפחתת שיעור המעורבים והנפגעים בתאונות בקרב החברה הערבית. אני רק רוצה להסביר מנתון אחר שקיבלתי שני דברים: מאוד מקובל, קורה בחברה הערבית, בערים הערביות, צמתים או כבישים מרכזיים שעוברים בתוך ערים. שם כמובן הסיכון יותר גבוה, וכמובן שאנחנו – שיפורים בטיחותיים והסדרת תשתיות סלחניות לצמצום נפגעי תאונות הדרכים ביישובי המיעוטים ובכבישים חוצי יישוב. תשתית סלחנית: גם אם כבר קורית תאונת דרכים, שהפגיעה תהיה יותר קלה, כמו מעקות בטיחות ועוד דברים כאלה, למנוע את הפגיעה הקשה יותר. אני אציין גם שיש בתוכנית הלאומית טיפול ברכב כבד. שיעור המעורבות של משאיות ואוטובוסים בתאונות דרכים הוא גבוה מדי. דו-גלגלי זה דבר ברור, תאונות של רכבים דו-גלגליים, גם ההיפגעות החמורה של רוכבי אופנוע ברכב דו-גלגלי שכבר נפגע, וכמובן – אכיפה וכל האמצעים הטכנולוגיים שקשורים. לא אאריך, אבל דרכים בין-עירוניות – בוודאי שהצבת יעדים לטיפול בתשתיות ומוקדי סיכון, וכפי שאמרתי, כל התשתית הסלחנית, שזה גורם למניעה ולירידה. באופן כללי, אני רק רוצה לסכם. שדרוג כבישים אדומים זה אחת המשימות שמשרד התחבורה רואה לעצמו, יחד עם כל מה שקשור לזה – כמובן שזה הרחבת הכביש, מפרדת קשיחה, שיפורים גיאומטריים, הסדרת צמתים, תאורה, ניקוז, מעקות בטיחות. הדברים האלה נעשו בשנה, שנתיים האחרונות בכביש 31, כביש 232, כביש 264, כביש 90, כביש 71 ועוד כבישים. אלה הדברים שאנחנו עושים והמטרה שלנו לעשות. כמובן שהנושא התקציבי הוא תמיד משמעותי – ככל שהתקציב יותר גדול כך הפעילות יותר רחבה ויותר גדולה. לסיכום, אני רק רוצה לענות שהנושא של חינוך, הסברה, אכיפה ושיפור התשתיות הם התשובה, ואלה הדברים שאנחנו נעשה כדי לצמצם את תאונות הדרכים.

היו"ר אמיר אוחנה:

לאחר המענה המפורט הזה, קשה לי להאמין, אבל הינה, בכל זאת יש שאלת המשך לחבר הכנסת עודה. בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד סגן השר, תודה רבה על המענה המפורט, ובכל זאת, לאוכלוסייה הערבית יש ייחוד מסוים. מסיבות ידועות, אנחנו חיים בתוך היישובים ההיסטוריים שלנו. יש קבוצה אחרת שגרה ליד מקום העבודה, אנחנו גרים ליד ההורים שלנו, לכן אחוז גדול מהאזרחים הערבים באים לעבוד מהעיר סח'נין לחיפה למשל, או מאום אל-פחם לתל אביב, או מהמשולש הדרומי לגוש דן, וחוזרים. לכן: 1. זה המרחק; 2. הם עובדים בעבודות שלפעמים הן קשות מאוד, כמו בניין ושירותים; 3. תשתיות רדודות יחסית למצב הכללי במדינה. לכן אני חושב שצריך תוכנית ייחודית לאוכלוסייה הערבית.

היו"ר אמיר אוחנה:

לפני שסגן השרה יענה, יש שאלת המשך גם לחבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. בבקשה. סגן השרה ישיב במרוכז.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, בזה הרגע שמעתי שהיועצת המשפטית לממשלה החליטה ואישרה למשטרה להעמיד לדין את חבר הכנסת צביקה פוגל, בשל האמירות שלו.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אתה רוצה להגיד שזאת תאונה קשה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

הדבר הזה הוא מתועב. הטרור המשפטי שמנסים להשליט עלינו לא יצלח ואנחנו מחזקים אותך, ואנחנו מחזקים את הממשלה בהמשך חקיקת הרפורמות. אנחנו רואים בכל יום, בכל רגע, עד כמה זה חשוב וחיוני. תודה רבה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אתה מגדיר את זה כתאונה קטלנית או כתאונה עם פצועים קשים או בין הולכי רגל. איך ההגדרה של הדבר הזה? אני לא רוצה לסטות מהנושא הרציני של תאונות הדרכים, שאנחנו דנים בו, ואנחנו יודעים את הכאב והאסונות הגדולים והטרגדיות בעקבות תאונות הדרכים. אני מקבל את מה שאתה אומר, חבר הכנסת איימן עודה. אני חושב שלכל אוכלוסייה, שגם האופי שלה וגם ההווי שלה ואורח החיים שלה, וגם התשתיות והאופן שבו היא חיה, הם חלק מהמרכיבים של תאונות דרכים. אני יכול להגיד לך, חבר הכנסת איימן עודה, שבחברה החרדית – לפי מחקרים שנעשו ולפי סטטיסטיקות שנעשו ידוע שיש פחות תאונות דרכים בחברה החרדית. פחות תאונות דרכים. הגורם לזה הוא אולי בגלל שיש פחות מכוניות, אבל יש יותר נפגעים בקרב ילדים. לאורך השנים דרשתי טיפול ייחודי בנושא תאונות הדרכים או פגיעת ילדים בתאונות הדרכים. אני לא יודע אם היית קשוב למה שאמרתי, אני מכיר את זה שלכל אוכלוסייה יש את הייחוד שלה. לפי המחקרים והנתונים שיש במשרד התחבורה וכמובן ברלב"ד, ילדים בחברה החרדית באחוזים נפגעים יותר משאר האוכלוסייה או מקרב שאר תאונות הדרכים שקורות. דווקא תאונות דרכים יש פחות בחברה החרדית, לכן, אני כן מקבל את מה שאתה אומר. אני גם אבדוק., נראה לי – בלי שאני יודע עדיין, אנחנו עדיין חדשים – שאחד מנושאי הליבה כשמדובר בחברה הערבית – וכבר התייחסו לכך – שיש מעבר של כבישים מרכזיים ותנועה עמוסה בקרב אוכלוסייה צפופה. כולנו נוסעים בכבישים האלה, ורואים שאנחנו נוסעים בכבישים לא פשוטים, מעוקלים מאוד, בתנאי טופוגרפיה קשים, בתוך אזור המגורים. הבתים והחצרות הם כמעט בתוך הכביש. זה דבר שקורה, כמובן שצריך להשקיע בזה יותר. אני אבדוק את זה ואעביר לך תשובה מפורטת יותר בנושא.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לסגן שרת התחבורה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק פרטיות בקריאה הטרומית. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אוריאל בוסו. בבקשה, חבר הכנסת בוסו, לרשותך עשר דקות.

אוריאל בוסו (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת. בפתח הדברים אני קודם כול רוצה לומר לך, שוועדת הבריאות בראשותי, אישרה כרגע לקריאה ראשונה, ברוב ברור, את חוק זכויות החולה, שנקרא בפי כול: חוק החמץ בבתי חולים. חוק שגם לאופוזיציה היה קשה להתנגד לו, כי למרות כל הסופרלטיבים שדיברו על כפייה דתית, זה חוק שנתן את הסמכויות אך ורק למנהלי בתי החולים. והינה אני אומר, גם לאחר אישור הקריאה הראשונה, אין חיטוט בתיקים, אין אפליות, אין קנסות אין סנקציות, אין כלום. הסמכות למנהל בית החולים – שאתה סומך עליו לפתוח MRI, סומך עליו להביא מנתחים מחו"ל, סומך עליו לפתוח מחלקות נוספות; הוא הסמכות להחליט איך לנהוג בבית החולים שנמצא בניהולו, לתת זכויות לחולה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת אני מתכבד ושמח להציג בפניכם את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות לטיפול הרפואי התשפ"ג–2022, או בקיצור, הצעת החוק להסדרת מקצוע הפרמדיקים. מטרתו של החוק המוצע הוא, להסדיר את עיסוקם של הפרמדיקים, כדי להבטיח רמה מקצועית והולמת של העוסקים במקצוע, לצורך הצלת חיים, מניעת נכות והגנה על בריאות הציבור. אני יכול לספר לך, שאני חובש נהג אמבולנס במד"א ואני יודע מה המשמעות של חובש, נהג ופרמדיק – שהוא רופא לכל דבר כמעט – במתן תרופות, ובפעולות מצילות חיים. הצעת החוק הזאת היא למעשה יישום ומימוש של המלצת מבקר המדינה משנת 2019 ודוח ועדת תדמור משנת 2014, אשר קראו להסדיר את מקצועם של פרמדיקים בחקיקה ראשית. צריך להזכיר כאן את חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי, שבשנת 2008 חוקק, בחקיקה ראשית למעשה, את החוק המסדיר את המקצועות הרפואיים. שם היו: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ותזונאי, וכרגע מוסיפים את נושא הפרמדיקים. הפרמדיקים לוקחים חלק פעיל ומרכזי במערך רפואת החירום והרפואה הדחופה במדינת ישראל. אנחנו רגילים לראות הפרמדיקים בזירות פיגועי הטרור, כפי שאנחנו, לצערנו, חווים בימים האחרונים, בזירות אסון, בזירות תאונות דרכים קשות, בניידות טיפול נמרץ, ביחידות הקרביות של צה"ל, בארגוני ההצלה, בחדרי המיון, ובשנתיים האחרונות אף במחלוקות הקורונה. הפרמדיקים נמצאים בחזית המענה הרפואי, הן בשגרה והן בחירום, ולאור חשיבות תפקידם מוצע להסדיר את עיסוקם בהצעת חוק זו. מכובדיי, אני רוצה לשתף אתכם בשלושה סיפורים שממחישים עד כמה הפרמדיקים נמצאים בסיטואציות קשות, ומספקים מענה רפואי מתקדם בתנאים בלתי אפשריים. ביום שישי, י"ט בשבט התשפ"ג, 10 בפברואר 2023, נסע ישי שמש, פרמדיק מד"א, יחד עם אשתו, בדרכם מגבעת זאב לירושלים. תוך כדי הנסיעה, ישי הבחין בפיגוע הנורא שהתרחש, שבו נרצחו האחים יעקב ישראל ומנחם אשר פאלי, יחד עם הקדוש אלתר שלמה לדרמן, השם ייקום דמם. ישי השאיר את משפחתו במכונית ורץ לטפל בנפגעים. אתם יכולים לדמיין את הסיטואציה הזו רגע: ישי נסע בשלווה עם המשפחה שלו, ורגע אחרי הוא ניהל זירת פיגוע וטיפל במספר רב של פצועים קשה. באותו האירוע היה גם פרמדיק, אריאל שוסהיים, פרמדיק איחוד הצלה, מוותיקי הפרמדיקים בירושלים למעשה. מהפיגוע הקשה נסע אריאל, ליילד אישה שכרעה ללדת בביתה. המעבר הזה בין זירת פיגוע לחיים חדשים שבאים לעולם, נראה בלתי אפשרי אבל אלה הם החיים של הפרמדיקים. הסיפור השלישי הוא למעשה על הפרמדיקים שעזבו את ביתם ומשפחתם ונסעו לטורקיה עם יחידות החילוץ הארצית של צה"ל והיחצ"א. בין הפרמדיקים האלו היה אבישי קאפח. אבישי, יחד עם חבריו ליחידה, לקחו חילוץ מורכב מאוד של ילד טורקי, שהיה לכוד ימים ארוכים תחת ההריסות. אבישי טיפל בילד עוד כשהוא היה לכוד בתנאים בלתי אפשריים, כששניהם נמצאים במנהרת החילוץ. הסיפורים האלו נשמעים לנו בלתי אפשריים, אבל זה היום-יום של הפרמדיקים ואת המקצוע הזה אנחנו מסדירים היום. אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, ולדאוג לאלה שנמצאים שם תמיד בשבילנו, בכל מקום, בכל מצב ובכל שעה. אני מבקש להודות לממלא מקום שר הבריאות, חבר הכנסת הרב יואב בן צור, למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, לשר המשפטים יריב לוין, למשרד המשפטים, לחברי ועדת שרים לחקיקה, על התמיכה בהצעת החוק, לאיגוד הפרמדיקים בישראל שמסייע לנו רבות. אפשר גם לומר תודה מיוחדת לשרה עידית סילמן, יושבת-ראש ועדת הבריאות של הכנסת, לשעבר, שהובילה ויזמה את ההצעה הזו בכנסת העשרים וארבע. תודה רבה לכם, כולם ביחד נעשה שינוי משמעותי ונקדם את מערך רפואת החירום בישראל. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לחבר הכנסת אוריאל בוסו.

היו"ר אמיר אוחנה:

להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק נוספת, של חבר הכנסת אחמד טיבי, ואני מזמין אותו לנמק את הצעתו. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת בוסו, יושב-ראש ועדת הבריאות, על הצעת החוק שבאה להוסיף מקצוע חשוב – פרמדיק ופרמדיק בכיר – לחוק הסדרת העיסוק במקצועות פארה-רפואיים שחוקק ב-2008. בזמנו יזמתי את החוק הזה, וכדי להיות הגון עם אדם שלא נמצא איתנו עכשיו, מי שעזר לקדם את החוק הזה כאשר היה סגן שר הבריאות הוא סגן השר ליצמן, שפעל בניגוד לחלק מהפקידים של משרד הבריאות, וכיום כולם נהנים מהחוק. כיום גם השר בן צור, גם המנכ"ל בר סימן טוב וועדת השרים, כפי שאמר חבר הכנסת בוסו, שניהל את המגעים איתם, התייחסו בחיוב להצעה הזאת. בזמנו, בהצעת החוק המקורית, הצגתי 17 מקצועות פארה-רפואיים, אבל חוקקנו ארבעה מקצועות פארה-רפואיים, שהם פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת ותזונאי – דיאטן או דיאטנית. עד אז הייתה לקונה בחוק, שבו אנשים לא יכלו להתקבל במוסדות רשמיים, כמו בתי חולים, קופות חולים. בג"ץ התערב והורה על חקיקת החוק. גם דוח מבקר המדינה לאחרונה וגם ועדת תדמור הצביעו על הצורך להסדיר את העיסוק במקצוע פרמדיק ופרמדיק בכיר. אני רוצה בהזדמנות זו, אדוני, להודות מקרב לב לכל הפרמדיקים שעושים עבודה אדירה, אצילית, מקצועית, בשטח, ומגיעה להם כל התמיכה. אבל כמו שאר המקצועות, חייבים להסדיר את העיסוק הזה עם התנאים הקבועים בתיאום עם משרד הבריאות, וגם איגוד הפרמדיקים בעניין. ולכן אני הצמדתי את הצעתי להצעה המקורית של חבר הכנסת בוסו בעניין זה, ואני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה. הצעת החוק לא תהיה התחנה האחרונה; יהיו עוד מקצועות פארה-רפואיים, אדוני יושב-ראש ועדת הבריאות, שנמשיך לקדם כדי להשלים את המהלך שהתחיל ב-2008. תודה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. אני מזמין את ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק היא להסדיר בחקיקה את העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, ובשלב הראשון מוצע להסדיר את העיסוק של פרמדיקים ופרמדיקים בכירים כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים במקצועות אלה, לשם הצלת חיים והגנה על בריאות הציבור. הפרמדיקים מהווים את חוד החנית ברפואת החירום, ונדרש להסדיר את הכשרתם באופן אחיד. כיום הסדרת מקצועות הבריאות נעשית בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008, אשר מסדיר את העיסוק במקצועות בריאות שבהם נדרש תואר אקדמי כתנאי למתן התעודה, כגון פיזיותרפיסטים, כירופרקטים, פודיאטורים רפואיים, תזונאים ועוד. לגבי פרמדיקים מוצע לקבוע תנאי כשירות הכוללים לימודי תעודה ולאו דווקא תואר אקדמי, ולכן מוצע לעגן את המקצוע בחוק נפרד המוצע כאן, ובהמשך אפשר יהיה לכלול בו מקצועות טיפול רפואי נוספים שתנאי הכשירות שלהם יכללו גם הם לימודי תעודה. עם זאת, כדי ליצור אחידות בחיקוקים המסדירים עיסוקים במקצועות בריאות ובמקצועות טיפול רפואי, מוצע ככלל להחיל את הוראות חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, כגון הוועדה המייעצת, משמעת ואתיקה, גם על מקצועות הטיפול הרפואי, שיוסדרו על פי חוק זה בכמה שינויים. על פי הצעת החוק, לשם קבלת תעודה, פרמדיק יידרש לתעודה המעידה על סיום קורס פרמדיקים שהכיר בה מינהל משרד הבריאות, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות; פרמדיק בכיר יידרש לתואר אקדמי ראשון ברפואת חירום, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות. עוד מוצע להתיר לפרמדיקים לבצע פעולות שהן עיסוק ברפואה אשר הותרו להם בתקנות שקבע השר בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, על אף שהם אינם רופאים. אני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. ובהמשך, בוועדת הבריאות, נבקש להכניס את השינויים ואת התוספות שאנחנו מבקשים להוסיף באותו חוק. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לממלא מקום השרה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי ביקש להתנגד להצעת חוק זו, ואני מזמין אותו. שלוש דקות לרשותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך הוא מתנגד אם זו הצעה – לאחמד טיבי הוא מתנגד? אין דברים כאלה בכלל.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לדעתי, למיארה הוא מתנגד, ליועצת המשפטית - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל זה יכול להיות - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי חברת הכנסת בן ארי, תודה.

ינון אזולאי (ש"ס):

קודם כול, הוא יכול להתנגד לאחמד טיבי. מה הבעיה?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אחכה שתהיו בשקט.

היו"ר אמיר אוחנה:

עצרתי את הזמן. תודה. בבקשה, חבר הכנסת מלביצקי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לגבי ההצעה, מדובר פה על מקצוע ספציפי שספק אם צריך להתייחס אליו ככזה. יחד עם זאת, אי-אפשר במקרים הללו שלא להתייחס למה ששמענו זה הרגע. אני לפחות שמעתי זה הרגע שהיועצת המשפטית לממשלה החליטה לחקור את צביקה פוגל.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני מבקש להוריד אותו כמו שהורדת את - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא צריך להתנגד עניינית. אתה לא יכול לדבר על דברים אחרים. מה זה הדבר הזה?

ינון אזולאי (ש"ס):

הוא מתנגד. מה, לא שמעתם את זה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

ואני חייב למסור פה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי, אני פונה אליך ושואל אותך: אם אתה מבקש להתנגד להצעת החוק, זה המקום המתאים.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אני מתנגד.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, בבקשה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

הסברתי למה אני מתנגד. יחד עם זאת, מירב - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל מה קשורה היועצת המשפטית?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

- - אני בטוח שתצטרפי אליי לקריאה ליועצת המשפטית לממשלה להזכיר לה שלנו, חברי הכנסת, יש חסינות.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי, לא להפריע.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

ואנחנו לא ניכנע - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אני עוצר שנייה. אני עוצר את הזמן. אם חבר הכנסת חוג'יראת נזכר בסצנריו של שבוע שעבר, אדוני אז שיבח את הצעת החוק ודיבר בעדה. זה לא מה שעושה חבר הכנסת מלביצקי. זה ההבדל.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוא לא השלים. הוא ניסה להתחיל. הוא רצה להשלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

זה ההבדל. הוא התנגד להצעת החוק. ואני ממשיך, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

וגם מלביצקי יהודי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אנחנו לא ניכנע לאיומים משפטיים שמופעלים עלינו. פה בכנסת יושב אדם שהכה שוטר ועדיין מתהלך פה כאילו הכול בסדר. ראש עיריית תל אביב רון חולדאי מדבר על שפיכות דמים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה הדבר הזה?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

ראש השב"כ לשעבר דיסקין קורא לממשלה שלנו ממשלת טרור, ואת מי שאת מחליטה לחקור זה את צביקה פוגל? אז תקשיבי לי, גברתי היועצת המשפטית לממשלה, אנחנו לא ניכנע ולא נירתע. והדברים הללו שלך רק מבהירים לכל מי שעדיין לא הבין שמדינת ישראל תישאר דמוקרטית, וששלטון הפקידים, המשפטנים, לא ימשיך. אנחנו נדאג שהטרור המשפטי הזה יפסיק להיות מופעל כלפינו. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת מלביצקי. חבר הכנסת בוסו, האם אתה מעוניין להשיב להתנגדות?

מירב בן ארי (יש עתיד):

בחיים לא ראיתי ח"כ מהקואליציה עולה להתנגד להצעה שמוצמדת. מדהים. מדהים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי מעוניין להשיב להתנגדות. בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מלביצקי התבלבל. היא לא הורתה להעמיד לדין, היועצת המשפטית, היא נענתה לבקשת המשטרה לחקור אותו. שר המשטרה הוא משלכם. הוא חבר שלך.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

שר המשטרה לא מתערב - - - פה זה לא מצרים או דברים כאלה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שר המשטרה ההוא, בוועדה של מירב בן ארי אמר: צריך לחסום כבישים, מותר לחסום כבישים.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

פה שר המשטרה לא מתערב את מי לחקור או לא.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

עכשיו שר המשטרה מהמפלגה של פוגל. אתה לא תוקף אותו כשהם ביקשו לחקור את פוגל, שצריך להיחקר.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

ד"ר טיבי, אתה יודע ששר המשטרה לא מבקש לחקור.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אגב, תארו לעצמכם שחבר כנסת ערבי היה אומר: אני אוהב לראות – אני לא רוצה להזכיר שם של יישוב יהודי – יישוב יהודי נמחק או שרוף. "נמחק" זה בצלאל סמוטריץ', "שרוף" זה פוגל. אגב, גם את סמוטריץ' צריך לחקור, לא רק את פוגל. סמוטריץ' אמר שהוא תומך במחיקת חווארה. אני מקווה שסמוטריץ' יימחק פוליטית, וגם שכמה פשיסטים מכאן יימחקו פוליטית, יישרפו פוליטית, אבל שלא תישרפו חיים, כי אתם מבינים בשרפה יותר מכל עם אחר. אבל יש ביניכם יהודים ששורפים פלסטינים, הבנת?

משה סעדה (הליכוד):

אבל אנחנו מגנים אותם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

ההבדל שאנחנו לא מעניקים להם צל"שים - - - אנחנו לא לומדים מהם ואנחנו לא נותנים להם כסף.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור כעת להצבעה. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם, אנחנו עוברים להצבעה, הצבעה על הצעת חוק להסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אוריאל בוסו. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

29 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותועבר לוועדת הבריאות. אני רואה שיש חבר כנסת שרוצה להוסיף את שמו לפרוטוקול. בבקשה. אנחנו מוסיפים לפרוטוקול את חברי הכנסת ואליד אלהואשלה ועופר כסיף. אנחנו עוברים להצביע על הצעת חוק להסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אחמד טיבי. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

25 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. אני קובע כי גם הצעת החוק הזו עברה, ותועבר לוועדת הבריאות להכנתה לקריאות הבאות.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים להצעת החוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. אני מזמין את חברת הכנסת לנמק את הצעתה. בבקשה, עשר דקות לרשותך.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה טרומית את הצעת החוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין, 2023, ורגע להתנתק ממה שקורה כאן בחוץ, ולדבר על דמעות ועל אימה ועל שתיקה שהצמיחו את הצעת החוק הזו. על אימה מפני כל קול של חלון שנפתח, כל דלת שחורקת; על דמעות של כאב על אובדן התמימות, על אובדן הילדות, אובדן הביטחון באדם, במשפחה; ושתיקה, שתיקה ארוכה, אכזרית וכואבת. ועכשיו אנחנו ננפץ אותה. בזכות אישה אחת שהרימה ראש, הישירה מבט לכאב, לתוקף, לעולם כולו, ואמרה: עד כאן. צדק חייב להיעשות, חייב להיראות. הילה צור, שגם מכבדת אותנו כאן היום בכנסת, עמדה בפנים גלויות מול המצלמה בערוץ 13 וסיפרה בעוצמה ובאיפוק איך נטרפו חייה מגיל 4 עד גיל 19, כאשר פגיעות מין אכזריות נעשו בה על ידי אחיה משך 15 שנים בבית נורמטיבי ורגיל. הצלחת לבנות חיים מדהימים ומשפחה לתפארת, הילה. ואנחנו היום נעמוד כאן כולנו, לא רק חברת הכנסת אפרת רייטן, אלא הילדה אפרת רייטן, בת ה-15, שלמדה איתך ביחד. ויחד איתי כל החברים, והמורים, וכולם איתך כאן. אני רוצה להביא כמה מהדברים שאת כתבת, למסור אותם כאן, ברשותך, מעל הדוכן: שלום, זאת הילה צור. חשפתי את הסיפור שלי לפני כמה שבועות בתוכנית "המקור", בציבור, אחרי שנים רבות של שתיקה. עשיתי את זה כשהבנתי שחל עליי חוק ההתיישנות, שלאין-ספור מקרי האונס שעברתי על ידי אחי הגדול מאז הייתי בת ארבע ובמשך 15 שנים יש תוקף. הם לא נחשבים יותר מבחינה משפטית, הם לא קרו, התיישנו, היו ואינם עוד. והאנס שלי – הטייס, הרופא, איש המשפחה – יכול פשוט להמשיך בחייו כאילו לא קרה דבר, כאילו הוא לא הרוצח של הילדה הזאת שהייתי והאישה שהפכתי להיות. לא התלוננתי אז כי לא היה בי הכוח, כי המשפחה שלי סתמה לי את הפה ושמרתי עליה ועליו. יש עוד נשים רבות כמוני, מאות מהן הגיעו אליי בשבועות מאז החשיפה וביקשו שאתגייס לביטול חוק ההתיישנות על עבירות תקיפה מינית בקטינים בתוך המשפחה, להביא לכך שאישה או איש בכל גיל יוכלו להשיג לעצמם ריפוי וצדק. היום מונחת ההצעה לקריאה טרומית. בשם הילדה שהייתי, בשם אלה שסיפורם נחנק והתיישן ובשמם של הילדים בבית שעוד שותקים, אני פונה אליכם בבקשה לתקן את החוק. אז כן, אני צריכה לבוא ולומר שאחד מבין חמישה ילדים וילדות בישראל חווה פגיעה מינית – פעם זה גילוי עריות, פעם זה מורה בבית ספר, אב, מדריך, חונך, זה באמת לא משנה. כמעט תמיד הילדים והילדות שנפגעים נאלצים לשמור בליבם את הסיפור, לא להוציא אותו החוצה. הם האשמים. קשר השתיקה במקרים האלה מונע ריפוי ומחרב נפשות. פגיעה מינית מערערת לגמרי את היסודות הבסיסיים של כל ילד – ביטחון אישי, כבוד ואוטונומיה, ואתם הופכים להיות בודדים, תוך האשמה עצמית ותחושת בושה צורבת. צריך לבוא ולומר שכבר ב-1994 הונחה הצעת החוק הראשונה הנוגעת להתיישנות בעבירות מין וקטינים. מדובר פה במאבק שהוא קרוב ל-25 שנים, שהיו בו הצלחות מדי פעם והארכת תקופות ההתיישנות. אבל היום אני מקווה שאנחנו בישורת האחרונה – ביטול של תקופת ההתיישנות בעבירות המין בקטינים. כי הגיע הזמן לשבור את קשר השתיקה ולתת לקטינים את היכולת לשיקום ולשחרר אותם מהאשמה. ועכשיו עלינו, המחוקקים בישראל, לדאוג שהמתלוננים והמתלוננות יוכלו לבוא חשבון עם התוקף ללא מגבלת הזמן, כי זה לוקח זמן וזה לוקח אומץ להתעשת. היום אנחנו נעשה את הצעד הראשון, ואנחנו נצטרף לשורת מדינות בעולם, שבהן כבר הבינו מזמן שמעשי הזוועה אלה אינם עם תוקף. יש לבטל את תקופת ההתיישנות, כך, כמו במדינות – בארצות הברית, בדנמרק, בנורבגיה, בקנדה, בשבדיה ובעוד מדינות אחרות. הגיע הזמן שבשנת 2023 תבוטל תקופת ההתיישנות על עבירות תקיפה מינית בקטינים. אני רוצה במקום הזה גם להודות מקרב לב ומעומק ליבי למרכז לסיוע לתקיפה מינית, שפשוט עושים עבודה קשה מאין כמוה וסיזיפית, באמת, בעשרות מקרים מטורפים. הם מסייעים לנפגעים רבים. הם פועלים לערוך תיקונים בחקיקה של הכנסת ולהביא לידיעת הציבור כולו את המידע וההשלכות של התופעות האיומות האלה. אני רוצה גם לשבח את חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה שנרתמו למאבק הצודק הזה וחתמו על הצעת החוק החשובה הזו – לחבר הכנסת חילי טרופר, לחברת הכנסת מירב כהן, לחברת הכנסת קארין אלהרר, לחבר הכנסת אלמוג כהן, לחברת הכנסת לימור סון הר מלך, וכמובן על כך שאנחנו זוכים לתמיכת הממשלה בחוק הזה. אני מבקשת ופונה לכל החברים שיושבים כאן בכנסת הזו, לאשר את הקריאה, את הצעת החוק הזו בקריאה הטרומית, לסלק ביחד את תחושת החנק שרובצת על כל מי שנפגע בעבירות האיומות האלה. אני בטוחה, ואני מסתכלת עלייך, הילה, ואת כבר אישה בוגרת וחזקה, כמו שאמרתי, עם קריירה ומשפחה מפוארת. אבל אני בטוחה שגם בך, כמו ברבים, עדיין נמצאת אותה ילדה. אני מקווה שכאן אנחנו נצליח לשחרר את אותה ילדה, אותה ילדה שלך ואותם ילדים וילדות אחרים. אני קוראת לכולם להצביע בעד החוק. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת רייטן. אני מתכבד להזמין את שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין להשיב. בבקשה, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני מבקש לברך את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום ואת חברי הכנסת ששותפים להצעה הזו, שבאה גם בהמשך להצעת חוק שהעברנו כמדומני בשבוע שעבר, של חבר הכנסת רביבו, בנושא הזה. בהחלט מדובר בסוגיה חשובה מאוד ובנושא שראוי להסדיר אותו בצורה נכונה. הצעת החוק מבקשת לבטל את תקופת ההתיישנות בכל עבירות המין שבוצעו בקטינים, ובכלל זאת אינוס, מעשה סדום, בעילה אסורה ומעשה סדום בהסכמה, יחסי מין בין מטפל למטופל ויחסי מין בין מטפל נפשי למטופל, מעשה מגונה ומעשה מגונה בפומבי. בנוסף מבקשת הצעת החוק לבטל את תקופת ההתיישנות בעבירות האינוס, מעשה סדום ומעשה מגונה שבוצעו בנסיבות מחמירות. ההצעה מבקשת גם לקבוע כי במקרים שבהם חלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 9(א) בעבירות כאמור לעיל, לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. בדברי ההסבר להצעה נאמר כי פגיעה מינית מערערת את הנחת היסוד הבסיסית לגבי ביטחון אישי, כבוד ואוטונומיה. לצד זאת, פגיעה מינית נחווית פעמים רבות בבדידות קשה, תוך האשמה עצמית ותחושת בושה צורבת, ועל כן היא טראומתית במיוחד. את הפגיעה מלווה לרוב גם החשש מאיבוד מעגלי התמיכה השונים, והדבר מהווה גורם מעכב משמעותי בחשיפת הפגיעה, במיוחד בקרב קטינים. ואכן, במקרים רבים, לאחר שהם משתפים בדבר הפגיעה הם נותרים ללא תמיכה חברתית, קהילתית ולפעמים אפילו משפחתית, משום שהם לכאורה נתפסים כאשמים בכך שהפרו את מה שאפשר לכנות "קשר השתיקה", והדבר הזה רק מגביר עוד יותר גם את הפגיעה וגם את החשש של מי שחווה אותה מלבוא ולהתלונן ולהציף את הדברים. נדמה לי שאי-אפשר אלא לחתום בשתי ידיים על הדברים האלה שנאמרו בדברי ההסבר להצעת החוק. התכלית וההיגיון בביטול תקופת התיישנות בכלל, ובוודאי במקרה הזה, נועדה להכיר בקשיים האינהרנטיים שבפניהם ניצבים נפגעי ונפגעות עבירות המין בבואם לדווח על מעשה הפגיעה. בבסיס ההצעה עומדת תפיסה, שבעיניי היא נכונה מאוד, שלפיה לחברה יש עניין – הייתי אפילו אומר שאין למעלה ממנו – בהעמדה לדין של פוגעים מינית בקטינים – אני חושב שזה מהפשעים המזעזעים שישנם – ובפוגעים שביצעו עבירות מין חמורות, וזה כמובן גם בשל הערך המוגן, ובוודאי וקודם כול ולפני הכול בגלל הנזק הנורא נורא שנגרם למי שחווה פגיעה מהסוג הזה. אני חושב שזאת הזדמנות, ואני מצטרף כאן לדברים של חברת הכנסת רייטן מרום – כמו בהרבה מאוד הצעות חוק, בעיקר הצעות החוק מהסוג הזה, שבאמת מטפלות בדבר שהוא כואב ובמשך שנים ארוכות לא היה מי שיקום ויזעק את הזעקה. אני חושב שכולנו חייבים תודה גדולה להילה צור, שבאומץ רב חשפה את הסיפור הבאמת-קשה והנוגע ללב שלה, ואני חושב שהיא מהווה דוגמה ומופת יוצאי דופן בשני היבטים – גם באומץ הלב לחשוף את הדברים ולגרום לכך שהם יבואו למודעות שלנו ונתקן אותם, וגם כמובן בדרך המופלאה שהיא עשתה בעצמה. אני חושב שזו זכות גדולה עבור כולנו לממש את הקריאה הזאת שלך, הילה, ולקדם את הצעת החוק החשובה הזו. אנחנו באמת נידרש – יש כאן דברים שצריך לדייק אותם בין הגורמים הרלוונטיים השונים, בפרט כמובן גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים, ולפיכך, בהמשך גם למה שעשינו בשבוע שעבר עם הצעת החוק של חבר הכנסת רביבו, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, והמשך החקיקה יהיה בהסכמות עם משרדי המשפטים, הרווחה, השוויון החברתי והמשרד לביטחון לאומי, שהם הגורמים הנוגעים בדבר. אנחנו גם מקדמים עבודה שכבר התחילה עוד קודם בנושא הזה, ונשתדל להביא בהקדם הצעת חוק ממשלתית שאפשר יהיה להצמיד אליה את כל ההצעות. אני אומר כאן מראש שאם אני אראה שהתהליך הזה מתעכב, אנחנו נמצא את הדרך כדי להתקדם ולא ליצור מצב שהדברים יתעכבו כאן תקופה ארוכה, אבל הנושא בהחלט נמצא בראש סדר העדיפויות, ונעשה מאמץ גדול להשלים אותו בהקדם. אני כמובן מבקש מהכנסת כולה להתאחד סביב הצעת החוק החשובה והצודקת הזאת. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לשר לוין. חבר הכנסת משה ארבל ביקש להתנגד להצעת חוק זו, ואני מזמין אותו לנמק את התנגדותו. שלוש דקות לרשותך, אדוני.

משה ארבל (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני עמדתי הראשון מעל בימת הכנסת, בדיוני הוועדות ובראיונות, לגנות בחריפות את דבריו של חבר הכנסת צביקה פוגל, הדברים הללו שנאמרו בסוגיית חווארה. יחד עם זאת, הדאבל-סטנדרט וההחלטה החמורה והמסוכנת של היועצת המשפטית לממשלה לקרוא לפתוח בחקירה פנימית נגדו היא מדרון חלקלק מסוכן, היא פוליטיזציה של הליכים - -

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

- - - לא לאשר לעבריין להיות שר? אתה לא מתבייש?

קריאות:

משה ארבל (ש"ס):

- - שסותמים פיות.

קריאות:

משה ארבל (ש"ס):

אז אני רוצה – כן, מכובדי, מכובדי, אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר - - -

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אתם חבורה של פושעים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, רשות הדיבור לחבר הכנסת ארבל ולו בלבד.

משה ארבל (ש"ס):

גברתי חברת הכנסת בן ארי, תקשיבו - - -

קריאות:

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תעשה דיון - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, רשות הדיבור לחבר הכנסת ארבל.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

לא יכולת להתאפק לעשות את זה בדיון אחר?

קריאות:

משה ארבל (ש"ס):

תקשיבו, ותקשיבו טוב - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלמוג כהן. לא, לא לצעוק יותר חזק כדי שהיא תשמע, אין צורך. בבקשה.

משה ארבל (ש"ס):

חבריי חברי הכנסת, תקשיבו ותקשיבו טוב: דאבל-סטנדרט, קווים לדמותו.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

- - - לך תכשיר עבריינים.

משה ארבל (ש"ס):

אני פניתי בנובמבר 2021 ליועץ המשפטי לממשלה - - -

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

- - - אתה מדבר על דאבל סטנדרט?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי, אני קורא אותך בקריאה ראשונה.

משה ארבל (ש"ס):

בנובמבר 2021 פניתי ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות ציוץ בטוויטר שכתב משתמש בשם נועם אייל על תמונה שבה נראים חסידים חוגגים – שימו לב – "צריך להתחיל לנצל הזדמנויות כאלה, לאטום את האוהל ולהזרים פנימה גז". פניתי ליועץ המשפטי לממשלה לקרוא לפתוח בחקירה פלילית, כי צריך את אישורו למשטרת ישראל - -

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

בחוק התיישנות על עבירות מין זה מה שחשוב לך להגיד?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אין עבירות מין, מיכל, אין עבירות.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אין עבירות מין - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה שנייה.

משה ארבל (ש"ס):

- - וב-12 בינואר – באיחור רב, כמובן – קיבלתי מכתב חתום על ידי לשכת המשנה לפרקליט המדינה שבו הוחלט – שימו לב, "להזרים פנימה גז", כן? לאחר פנייתך כאמור, בשים לב לדברים הללו, מדובר בפרסום חמור ומעורר שאט נפש שאנו סבורים שאין לו מקום בשיח הציבורי. הפרסום עשוי, לטעמנו, לקיים את הרכיב התוכני של עבירת הסתה לאלימות. עם זאת, לצורך התגבשות עבירת הסתה לאלימות נדרש להצביע על רכיב הסתברותי לצד הרכיב התוכני. לנוכח האמור, לא מצאנו להורות על פתיחה בחקירה בעניין הנילון – על הזרמת גז, רבותיי, להשמדה המונית של חרדים. אני נגד הדברים שצביקה פוגל אמר, אבל אני נגד סתימת פיות לחברי כנסת באמצעים פנימיים. הדבר הזה חמור. אדוני שר המשפטים, אני קורא לך להתערב בעניין הזה. תודה רבה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הוא יתערב - - -

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

רק ב"דרעי 2" הוא יתערב.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. האם המציעה מעוניינת להשיב להתנגדות? לא. אם כך, נעבור לצבעה. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. אנחנו מצביעים על הצעת החוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 - - -

קריאה:

לקרוא לסדרן. סדרן.

היו"ר אמיר אוחנה:

סדרן, בבקשה, לחברת הכנסת קארין אלהרר. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת, נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

40 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. בלי מחיאות כפיים, השרה גלית דיסטל. תודה. אחר כך תתרגשו יחד. בכל אופן, ההצעה עברה, ואנחנו מוסיפים לפרוטוקול את שמו של השר ניר ברקת. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. אני קובע שההצעה תעבור – לאיזו ועדה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוועדה למעמד האישה.

היו"ר אוריאל בוסו:

מעמד האישה?

קריאה:

ביטחון לאומי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תעבור לוועדת הכנסת לצורך החלטה לאיזו ועדה זה יגיע, מאה אחוז.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אופיר כץ. גם להצעה הזאת יש הצמדות נוספות, אבל אני מזמין כעת את חבר הכנסת אופיר כץ לנמק את הצעתו. עשר דקות, בבקשה, לרשותך.

אופיר כץ (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בתוך כל הבלגן והצעקות אני רוצה רגע של כנות: תפקיד יו"ר הקואליציה הוא תפקיד לא פשוט, קשה. אתה מתמודד עם הרבה משברים בכל יום ולפעמים גם כמה פעמים ביום. אתה צריך לעסוק בזה זמן רב מהיום שלך בשביל לשמור על הקואליציה, שאני מאמין בכל ליבי שעושה ותעשה טוב למדינת ישראל. לפעמים זה דורש ממך ולוקח ממך זמן, ואתה מתעסק בדברים שהם בשיא השיח התקשורתי והציבורי. אבל הרגעים שמרגשים באמת, הרגעים שנוגעים באמת, הם הרגעים האלה, שבהם אני זוכה כמחוקק לקדם יוזמות שלי שנוגעות באזרחי ישראל ובחיילי צה"ל. החוק הזה הוא זיקוק של מה שנכון וצודק בחברה הישראלית – 100% מימון לשכר לימוד ללוחמי צה"ל. ככה פשוט, ככה נכון. מסלול החיים של הצעירים שלנו שונה משל צעירים אחרים בעולם. הצעירים שלנו מתגייסים לשירות במדינת ישראל, מקדישים כמה שנים לשירותם הצבאי; הלוחמים שלנו מסכנים את חייהם, מוותרים על החופש שלהם על מנת לשמור על ביטחון המדינה וביטחון אזרחיה. במהלך השנים האלו הם מתקיימים מדמי הקיום הצבאיים, שאינם מאפשרים להם לחסוך לצורך לימודים אקדמיים ורכישת מקצוע. רק לאחר תום שירותם הצבאי הם יכולים להתחיל לחסוך למטרות אלו. הצעת החוק הזאת תעזור ללוחמות וללוחמים היקרים והאהובים שלנו בהתמודדות עם עומס ההתחייבויות המוטלות עליהם עם השחרור. אנחנו נותנים להם מימון שכר לימוד מלא במוסדות להשכלה גבוהה; אנחנו נגביר את ביטחונו הכלכלי של הלוחם המשוחרר, נחזק את מעמדו החברתי, וכיוצא מזה גם תרומתו היצרנית לחברה הישראלית תגבר. אני שמח ונרגש שאני זוכה להוביל את המהלך הזה למען אלה שמחרפים את נפשם למען מדינת ישראל. זה מגיע להם בזכות, ולא בחסד. כל אימא שערה בלילות ודואגת כשהבן שלה בפעילות בשכם; כל אבא שנוסע למחסום להביא לבת שלו אוכל בשבת – מגיע להם לראות את הילדים שלהם מסיימים תואר, מתקדמים, עולים על המסלול הנכון בחיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

נכון מאוד, כל מילה.

אופיר כץ (הליכוד):

תודה, טלי. אנחנו גאים בכם על השירות שאתם עושים למען המדינה, על הלילות ללא שינה, על העמידה בתנאים הקשים, על המחויבות שלכם למען מדינת ישראל. אתן ואתם הפנים היפות של מדינת ישראל. אני מודה לחברי השר יואב קיש, שהוביל את המהלך הזה גם בכנסת הקודמת וגם בכנסת הזאת. מהרגע הראשון זה החוק הראשון שהוא חוקק, וזה החוק שמרגע הקמת הממשלה וועדת השרים, הוא דחף בשביל לקדם אותו על מנת שבאמת נעביר אותו בהקדם האפשרי. אני מודה גם לשר הביטחון יואב גלנט על התמיכה בחוק, אני מודה לשר המשפטים יריב לוין גם כן על התמיכה בחוק – תודה, אדוני; לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהביע גם הוא את תמיכתו בחוק. ובכלל אני חושב שאם אני אמנה את כל האנשים – אדוני שר הביטחון, בדיוק הזכרתי אותך והודיתי לך על התמיכה בחוק, על הנכונות להעביר אותו כמה שיותר מהר. תודה בשמי, בשם חברי הכנסת וכמובן, בשם חברי צה"ל - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אופיר, תגיד שהבטחנו וקיימנו.

אופיר כץ (הליכוד):

- - כמובן, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על התמיכה. אני מלא תקווה שנוכל לקדם אותו במהירות האפשרית ולעשות צדק ללוחמים שלנו. ולסיום, כשאומרים ממשלת ימין, זאת בדיוק הכוונה – להעביר חוק כזה בלי טובות של התנועה האסלאמית, בלי להיות תלויים בתומכי טרור, אם להעביר חוק למען חיילי צה"ל או לא.

רון כץ (יש עתיד):

די כבר עם הפייק הזה.

אופיר כץ (הליכוד):

לנו אין את התנאים האלה. מנסור, אתה לא רצית לתמוך בחוק הזה. בממשלה הזאת אנחנו לא צריכים אותך, אנחנו לא תלויים בך. יש לנו 64 שיצביעו. בניגוד לממשלה הקודמת, אנחנו לא צריכים את החסדים שלכם. אנחנו מעבירים את החוק הזה למען חיילי צה"ל בלי לשאול אף אחד מכם.

רון כץ (יש עתיד):

לך יש שר בממשלה שלא מגנה תקיפה של חיילי צה"ל.

קריאות:

אופיר כץ (הליכוד):

אתם הייתם תלויים בהם, אנחנו לא.

רון כץ (יש עתיד):

אבל אתם הצבעתם נגד אז. למה הצבעתם נגד?

אופיר כץ (הליכוד):

זאת ממשלת ימין על מלא, לחוקק לחיילי צה"ל בלי התנועה האסלאמית, בלי הרשימה המשותפת, בלי חד"ש, בלי תע"ל.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, חברי הכנסת.

אופיר כץ (הליכוד):

רק מפלגות ימניות. אנחנו מעבירים את החוק למען חיילי צה"ל בלי טובה של אף אחד.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, רבותיי חברי הכנסת. תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת ויושב-ראש הקואליציה, על הצעת החוק החשובה. בטרם ישיב שר הביטחון על הצעת החוק הזאת, הוצמדו – חברי הכנסת, ברוגע.

טלי גוטליב (הליכוד):

רציתי להזכיר לו, לחברנו היקר אופיר כץ - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

זה נושא כמעט קונצנסואלי.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

לא, אנחנו ה-BDS - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג כהן.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

צריך להזכיר להם שהם רצו 60% ועכשיו 100%.

היו"ר אוריאל בוסו:

יש לנו מספיק על מה להתווכח בהמשך היום. תשאירו אנרגיות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

100% עכשיו. אתם לא רציתם, שכחת?

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק קליטת חיילים. חברת הכנסת קטי שטרית, חבר הכנסת רון כץ, חברי הכנסת.

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - שלנו בצורה הכי פשוטה. אל תחשבו שהם מטומטמים - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת דבי ביטון.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אנחנו על מלא מלא מלא. ממשלת ימין על מלא.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת קטי שטרית, אני רוצה להמשיך בסדר-היום. חברת הכנסת דבי ביטון, חבר הכנסת רון כץ. להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלי דלל. יעלה ויבוא, בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אין חצי חייל, יש חייל מלא.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת קטי שטרית, הגעת עם אנרגיות כבר בבוקר לוועדת הבריאות. תשאירי קצת להמשך היום.

דבי ביטון (יש עתיד):

לא, אתם לא רציתם על מלא.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת יבגני סובה, חברת הכנסת דבי ביטון וחברת הכנסת קטי שטרית, אני מבקש להפסיק את ההתנהלות, את ההתלהמות.

דבי ביטון (יש עתיד):

12 שנים יכולתם לעשות את זה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת יבגני סובה, תכף גם אתה צריך לעלות. אתה רוצה שככה יפריעו לך? חבר הכנסת אלי דלל, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

טוב, דלל, בוא נכבד אותו.

אלי דלל (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חיילי צה"ל נותנים מאה אחוז, ולכן מגיע להם שניתן להם 100% ולא 75%. חיילי צה"ל נותנים את הנשמה, נותנים לנו את החיים שלהם כדי שאנחנו נוכל לחיות פה בביטחון, בשלום.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

וזורקים עליהם אבנים. לא שמענו את ראש הממשלה מגנה.

אלי דלל (הליכוד):

אני רוצה להזכיר שבחיילי צה"ל הקרביים יש גם חיילים דרוזים, ויש חיילים מוסלמים, ויש בדואים, ואנחנו מתכוונים לכל החיילים הקרביים. מטרת הצעת החוק הזאת היא להוקיר את תרומתם של חיילי צה"ל ולומר להם תודה. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לחברי יו"ר הקואליציה, שעושה עבודה יום ולילה, חבר הכנסת אופיר כץ, על היוזמה המשותפת ותרומתו להצעת החוק, וגם לשרים – לשר יואב קיש, לשר הביטחון גלנט, לשר המשפטים יריב לוין ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. החזון שלי הוא לאפשר תואר או מקצוע לכל חייל משוחרר, קל וחומר חייל קרבי. הנתונים מצביעים על כך שחיילים משוחררים משתלבים כשלוש שנים מאוחר יותר באקדמיה ובמשק. ומכאן החשיבות הרבה של הוקרת החיילים המשוחררים מייד עם שחרורם. תכלית ההצעה היא להביע הוקרה לחיילים המשוחררים משירות סדיר ששירתו בתפקידי לחימה. אנחנו רוצים לתת להם גמול נוסף עבור השירות בתפקידים אלו נוכח הקושי הייחודי וסיכון החיים הגלום בשירות בתפקידי לחימה, כל זאת מעבר לזכויות הניתנות להם היום על פי חוק, לכל המשרתים. בנוסף, הצעה זו תעודד חיילים לשירות בתפקידי לחימה. צה"ל הוא צבא העם, אבל היום הנתונים מראים שרק 57% מתגייסים לצה"ל, ולא כולם מסיימים את השירות עד הסוף. ההצעה הזאת תגביר את המוטיבציה לגיוס ואת העצמת משרתי החובה בכלל והלוחמים בפרט, וזאת תהיה הכרת התודה שלנו כלפיהם. בנוסף, זה יגביר את המוטיבציה לסיום שירות מלא. בכנסת הקודמת, כשהיינו באופוזיציה, נלחמנו על מנת להעלות את המימון של הלוחמים ל-75%, וההסתייגות שלנו התקבלה. הבטחנו שנמשיך עד שהלוחמים יקבלו 100%, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים היום. אני מבקש מכל חלקי הבית להצביע בעד החיילים שלנו, להכיר להם תודה, ואנו אומרים להם תודה. אני מבקש מכל חלקי הבית להצביע בעד הצעת החוק הזאת. זו חובתנו. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת אלי דלל.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כבוד שר הביטחון, חבריי חברי הכנסת, אני מדבר כאן בשם חברתי לסיעה, חברת הכנסת תת-אלוף במילואים שרון ניר, היא בדרך לכנסת. אני מברך בוודאי על היוזמה.

היו"ר אוריאל בוסו:

למה היא מתעכבת?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

למה היא מתעכבת?

היו"ר אוריאל בוסו:

אלמוג.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אתה מוסיף לי.

דבי ביטון (יש עתיד):

מה זה קשור עכשיו? מה זה קשור?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

למה? כי היא השתתפה בהרצאה חשובה. היא תגיע, תשאל אותה איפה היא הייתה בבוקר. זה הכול, סגן שר שלא הפך לסגן שר. זה בידידות, אלמוג. אתה מוסיף לי.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אני בראש שלי שר.

רון כץ (יש עתיד):

לא סגן שר?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, לא סגן שר.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אבל בראש הוא שר.

מיקי לוי (יש עתיד):

יש יותר מדי סגני שרים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אני אחזור על המשפט. אני מדבר כאן בשמה של חברתי לסיעה, חברת הכנסת תת-אלוף במילואים שרון ניר, שאכן הצמידה את ההצעה והגישה הצעה דומה. אני חייב להגיד שההצעה הזאת, גם של חברי אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, היא קרן אור בממשלת החושך. חיילים קרביים וחיילים שמקבלים את המלגה – אנחנו יודעים שהחוק הזה ידוע בשמו "ממדים ללימודים" – זה הרעיון שבא ב-2018, כששר הביטחון היה אביגדור ליברמן, ולצערי, מסיבות שונות, כאלה ואחרות, לחוק הזה לקח כמה שנים עד שהוא הפך לחוק, אבל טוב שאנחנו לא תלויים בתרומות פרטיות, טוב שהפסקנו לחשוב ולהסתכל כמה ידידים שלנו מעבר לאוקיינוס תורמים לנו בשביל לתת לחיילים שלנו, וטוב שבסופו של דבר ממשלת ישראל קיבלה החלטה בכנסת הקודמת להפוך את זה בחקיקה. ואתם יודעים מה, גם טוב שהיום זה מגיע ל-100%, ולא כמו שזה היה. אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה להזכיר לך, כי אתה היית בכנסת הקודמת בניגוד לחלק מחבריי שלא היו בכנסת הקודמת – א. שישאלו שאלה, למה זה לא עבר בזמנו?

אופיר כץ (הליכוד):

בזכותנו הם קיבלו יותר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

רגע, אני מסביר. אתם התנגדתם.

אופיר כץ (הליכוד):

בזכות ההתנגדות שלנו הם קיבלו יותר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - אתם לא רציתם להצביע, כי המטרה שלכם להפיל את הממשלה, אופיר, הייתה קודם כול, מעל כל המטרות - -

אופיר כץ (הליכוד):

הצבענו בעד ונתנו להם יותר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - לטובת החיילים ולטובת המדינה. אל תספר לי סיפורים.

אופיר כץ (הליכוד):

בזכות ההתנגדות שלנו הם קיבלו יותר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אם היה לך חשוב כבר אז לעשות את זה, היית בא ומדבר איתנו והיית מעביר את זה.

אופיר כץ (הליכוד):

בזכות ההתעקשות שלנו הם קיבלו יותר. אתם רציתם 66%, והבאנו ל-75%.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אבל אתם שמתם את טובתכם האישית מעל טובת החיילים. כן, אני לא מסתיר את זה, היינו בסיטואציה פוליטית לא פשוטה, אבל אתם אמרתם: לא אכפת לנו מהבעיות של החיילים, לא כאבי בטן, לא נפגעי אונס. זה מה שאתם אמרתם. לכן כשהגענו למצב, דרשתם 100%, ואז מצאנו שההסתייגויות שלכם, אופיר, היו 75%, וכך עצרנו ב-75% מימון. אני מזכיר לכל אלה ששכחו. חברים, האופוזיציה דאז, הקואליציה היום, כלל לא הצביעה בעד החוק הזה. אל תספרו לי סיפורים. למה לא הצבעתם בעד החוק הזה? לח"כים החדשים אני אזכיר, כי הרשימה המשותפת, השותפה שלכם, ביקשה להפוך את ההצבעה הזאת להצבעת אמון בממשלה. גם פה לא יכולתם לעשות ולהצביע בניגוד למה שקורה בבית הזה, ולהגיד שהחיילים יותר חשובים מהמשחקים הפוליטיים שלכם. אל תספרו סיפורים. טוב שהחוק הזה מתקבל, טוב שזה 100%, אבל אל תנופפו ואל תגידו: אנחנו דאגנו לחיילים.

אופיר כץ (הליכוד):

אנחנו העלינו לחיילים ומעלים היום. הם לא צריכים טובות - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אנחנו התחלנו לדאוג, ואנחנו עשינו את זה אחרי ששנה שלמה חיילים קרביים – חילקו את המלגה הזאת, ממדים ללימודים. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

להצעה הזאת הוצמדה הצעת חוק לקליטת חיילים משוחררים, (תיקון – מימון שכר לימוד מלא, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. יעלה ויבוא. הצעת חוק פ/1761/25.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, עד שיש לנו דבר טוב שאנחנו מביאים ביחד, ואישרתם גם להצמיד את ההצעה שלי - -

אופיר כץ (הליכוד):

כמו שאמרת, אנחנו ביחד.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

- - למרות שהגשתי באיחור, אישרתם להצמיד, גם אתה וגם יושב-ראש הכנסת, אז אנחנו עושים פה מעשה טוב היום. אז למה אנחנו צועקים עד שאנחנו עושים משהו טוב?

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו לא צעקנו. מי שאמר: אני, אני, אני - - -

רון כץ (יש עתיד):

גם עכשיו את צועקת.

קריאות:

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

זה בדיוק מה שרציתי להגיד לכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, גם כשמסכימים, אתם דואגים להרים את הטונים, את הווליום? מנהלים דו-שיח. אבל גם כשיש הסכמות, אתם מנהלים את זה - - -

קריאות:

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

רגע.

היו"ר אוריאל בוסו:

מה קרה?

דבי ביטון (יש עתיד):

אופיר אמר יפה, יפה, ואז סכין.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת ביטון.

רון כץ (יש עתיד):

הוא אומר משהו טוב.

דבי ביטון (יש עתיד):

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

רגע. ביטון, ביטון. חברת הכנסת ביטון.

טלי גוטליב (הליכוד):

חברת הכנסת ביטון, הלוואי שבאופוזיציה היו עוד אנשים אחראים כמוך. אגב, דעותינו נוגדות לא פעם.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, אני צריך לעצור לו את הזמן. יש לנו היום עוד - - -

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

לעצם הדבר, תקשיבו, זה חשוב, גם יש פה עניין לא רק של מה שאנחנו מקדמים היום, אלא גם הכרת הטוב להרבה מאוד אנשים. הרעיון הראשון לחוק ממדים ללימודים הגיע מהרמטכ"ל גדי איזנקוט, שהוא חבר בבית הזה. אפשר שקט, בבקשה? אגב, הוא קיבל את זה משר הביטחון ליברמן, שבא ואמר – מנסור, יש גם כמה ערבים שמקבלים את המלגה הזאת, אז תקשיבו לי, אל תפטפטו, בבקשה. ליברמן כשר ביטחון גיבה את הרמטכ"ל, והם יצאו לדרך עם הפרויקט הזה. אלא מה? אפשר לא לפטפט שם ביציע?

היו"ר אוריאל בוסו:

סיעות.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

ברקת, זו מלגה חשובה. בוא לפה, לכיסא שלך – חיילי צה"ל. בוא לפה, בבקשה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת ביטון, אתה מורה או שאתה גננת?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

לא, אנחנו מדברים על דבר טוב, אז קצת - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

ניתן לך עוד 40 שניות, מה שאתה יכול להספיק. בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

איך 40 שניות?

היו"ר אוריאל בוסו:

40 שניות, כי אתה מנהל פה את המליאה בינתיים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

תן לי על כל ההפרעות.

היו"ר אוריאל בוסו:

בבקשה. דבר לגופם של דברים ותסיים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

השר ליברמן גיבה את הרמטכ"ל והתוכנית יצאה לדרך, אלא שהיא הייתה תלויה בתורמים, ומשבר הקורונה הפך לחמור. הייתי שר במשרד הביטחון. עד לקורונה ביקשו 5,000 לוחמים וזכאים את המלגה הזאת; בקורונה ביקשו 15,000 חיילים, ונתקענו בלי כסף של תורמים כשהתרומות ירדו ובלי תקציב מדינה. ופה הייתה פעולה גם של ישראל כץ ועוד אדם זכור לטוב, חבר הכנסת יצחק כהן מש"ס, ביחד עם מפעל הפיס, ביחד עם קרן רוטשילד. העמדנו את אותה שנה על הרגליים והגענו למסקנה שהכסף הזה חייב לבוא מקופת המדינה ולהפסיק להיות תלוי בתורמים. ואכן, הבאנו לפה הצעת חוק, וגם בהצעת החוק הקודמת הייתה פשרה יפה בין קואליציה לאופוזיציה.

היו"ר אוריאל בוסו:

לסיים, חבר הכנסת.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

החוק המקורי עמד על 66%, ובלילה סוער בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה, ברוב מוחלט של הבית, העלינו אותו ל-75%. היום, אופיר כץ ואנוכי וכל יוזמי החוק מביאים אותו ל-100%. ויש מקום לתת ללוחמי צה"ל, לחיילים הבודדים, לזכאי תשלומי המשפחה, 100% מלגה. אחת הסיבות שאנחנו עושים את זה – יש מי שמקבל מקצוע בצבא.

היו"ר אוריאל בוסו:

לסיים, חבר הכנסת ביטון.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

הוא יכול להיות איש הייטק, הוא יכול להיות איש סייבר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - - עוד דקה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מה?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אני ביקשתי שייתן לך עוד דקה. אתה אומר דברים חשובים, אז עוד דקה, לא יקרה שום דבר.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

בוסו ייתן. אני רק אסיים את הנקודה הזאת, בסדר? כי זה מהות החוק. כשחשב על זה הרמטכ"ל, לוחם מגולני, ראינו שאנשי סייבר, טכנולוגיה ותכנות ישר יוצאים לחיים עם משכורות עתק, כי ההכשרה שלהם בצבא נתנה להם פרנסה. הלוחם בגולני נתן את גופו ונשמתו – במאג, בשנתיים של ההכשרה והלחימה – ואמרנו: הוא יקבל כלי מהמדינה להתחיל את החיים באמצעות מלגה לכל התואר שלו. כיוון שכך, אני רוצה לברך, אופיר כץ, אני רוצה לברך אותך ואת כל יוזמי החוק, ואת יואב קיש, שנברך על המוגמר פה, ונביא את זה גם לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. יעלה וישיב במשולב חבר הכנסת שר הביטחון יואב גלנט, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

רגע, מה עם התנגדות? מתי התנגדות, אחר כך?

היו"ר אוריאל בוסו:

לאחר התשובה. אלוף במילואים מתנגד לממדים ללימודים, אלעזר? זה צריך להיות דרמטי. ראש אכ"א. עשר דקות לרשותך, אדוני.

שר הביטחון יואב גלנט:

זה הכול?

היו"ר אוריאל בוסו:

תנצל את מרב הדקות, ואנחנו נתחשב.

שר הביטחון יואב גלנט:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק החיילים המשוחררים, שעליו אנחנו דנים כעת, הוא ביטוי נוסף למחויבות העמוקה של המדינה כלפי חיילי צה"ל - - -

קריאה:

יואב, תרים את המיקרופון.

שר הביטחון יואב גלנט:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק החיילים המשוחררים, שאנחנו דנים עליו היום, הוא ביטוי נוסף למחויבות של המדינה כלפי חיילי צה"ל, שמסיימים את שירות החובה, לאחר שהם משקיעים בין שנתיים לשלוש מזמנם, בתוקף חוק. אנחנו צריכים לתגמל, להוקיר ולהעריך את פעולתם למען מדינת ישראל, למען אזרחיה, ולהגנתה. הלוחמים של צה"ל מגנים על כל אחת ואחד מאיתנו בכל יום, וזהו המעט שאנחנו יכולים לתת להם. המלגה הזאת, שבעבר הייתה 75% מדמי הלימוד באוניברסיטאות, תעלה ל-100%. אני חושב שהתהליך הזה הוא תהליך חשוב וראוי, שקשור למאבק שאותו ניהלנו מספסלי האופוזיציה לפני שנה, בהצלחה גדולה. אני שמח שנופלת בחלקי הזכות, ואני גאה בכך שאני מביא את ההצעה הזאת, ובהמשך אקדם אותה, כך שנעלה ל-100%. בעבורנו, חברי הכנסת, זו חובה שיש בה זכות גדולה: לצמצם את הפערים בעבור כל אחת ואחד מטובי בנינו ובנותינו. הנושא הזה, אגב, הוא לא חדש בעבורי. הוא קרוב לליבי מאז ומעולם. לפני למעלה מ-20 שנים זכיתי – עם חברי, איזי לוי משיקגו – להקים את מה שידוע כיום כקרן אימפקט. הארגון הזה הוקם ביוזמה של חברי איזי, וצירפנו אלינו את אל פרנק ואחרים, יהודים טובים משיקגו. היום יש 20,000 – קצת פחות, 19,700 – מלגאים שכל אחת ואחד מהם מקבל בימים אלו 5,000 דולר בשווה ערך לשנה על מנת ללמוד. בעבר זה היה 4,000, בעקבות העלייה זה הגיע ל-5,000. הפעולה הזאת הביאה לכך שיש לנו כ-20,000 חיילים משוחררים – לוחמים ותומכי לחימה מרקע סוציואקונומי שמחייב את זה – ואני חושב שזה עשה שינוי בחברה הישראלית.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

שר הביטחון יואב גלנט:

חשוב ביותר שהממשלה תיכנס לנעליים של גורמים פרטיים, שבעבר עשו את זה – רובם מיהדות ארצות הברית, אבל גם אזרחים מדרום אמריקה, מאירופה, וגם מישראל תרמו לקרן. כעת יש לנו את ההזדמנות להעביר את הנושא הזה בהחלטה ממשלתית, בעבור האוכלוסיות שראויות לזה. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים מצטרפת לשורה של מהלכים, שאנחנו נעביר בקרוב בחקיקה ממשלתית, למתן הטבות נוספות למשרתים בשל השירות שאותו ביצעו וכגמול מינימלי וראוי למה שהם עושים למען החברה הישראלית, למען מדינת ישראל, כפי שהוא בא לידי ביטוי בתפקידי לחימה שונים. אגב, כאשר העברנו עכשיו את התקציב, שיגיע אל הכנסת בקרוב – העברנו אותו בהחלטת ממשלה - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

שר הביטחון יואב גלנט:

כאשר העברנו את התקציב, בתוך התקציב הזה יש גדולות ונצורות למען חיילי צה"ל בחובה, בעיקר אלה שמשרתים במערכים לוחמים, במערכי מודיעין, ובמערכי טכנולוגיה. אנחנו נתגמל אותם באופן שונה לגמרי גם תוך כדי השירות – דבר שהוא שינוי מרחיק לכת מכל מה שהיה. אני שמחתי שקבוצה של חברי כנסת מתוך הקואליציה ומתוך האופוזיציה החליטה להביא גם הנושא הזה, שמקודם בהצעה ממשלתית, במסגרת הצעת חוק פרטית, אנחנו נעביר את הקריאה הטרומית במשותף, ולאחר מכן נצרף את הדברים להחלטה ממשלתית. אני מודה לחברי הכנסת השותפים להצעה: אופיר כץ, מיכאל ביטון, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, אלי דלל ויבגני סובה, ולכל מי שתומך. אני מבקש ופונה לכל חברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה להצביע בעד הצעת החוק.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר הביטחון חבר הכנסת יואב גלנט על התשובה החשובה ועל היוזמה החשובה. ביקשו להציג התנגדות להצעות החוק הללו. חבר הכנסת אלעזר שטרן ביקשת לעלות. האלוף במילואים, אל תגיד לנו שאתה מתנגד, זו עומדת להיות דרמה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, עמיתי השרים, אני הגשתי הצעת חוק כזאת. כתבתי בכנסת השמונה-עשרה, ב-2018, והגשתי בכנסת העשרים-ושתיים.

שר החינוך יואב קיש:

בכנסת העשרים.

קריאה:

- - - שהוא מתנגד, אבל הוא יצביע בעד.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יואב, אל תתערב עכשיו. אדוני שר הביטחון, אני רוצה לברך אותך על היוזמה הזאת, גם על קרן אימפקט וגם על קרן הישג. אנחנו מכירים את היוזמות האלה, ואנחנו מברכים עליהן. אף אחד כאן – אף אחד – לא יעשה לי מבחן על הדאגה שלי לחיילי צה"ל.

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו לא צריכים לעשות - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אגיד לכם מה אתם כן עושים לי. אתם מוציאים אותי החוצה מההצבעה הזאת, שתעבור.

אופיר כץ (הליכוד):

למה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אגיד לך למה, אופיר. למה אתה מוציא אותי החוצה? בגלל שכשאתה כאן, ואתה עולה להציג הצגה כל כך חשובה, שיש עליה קונסנזוס, אתה לא יכול להתחמק מטיפוח השנאה שבך ובממשלה שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

ומה אתה עושה עכשיו?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני רוצה להגיד לך שתדע טוב: יש מוסלמים – שר הביטחון יודע את זה – יש מוסלמים שעושים ועשו למדינה הזאת יותר ממני.

אופיר כץ (הליכוד):

אז למה המוסלמים לא אפשרו לכם להעביר את זה? אז למה הם לא אפשרו לכם - - -

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אתה מקבל משכורת מה-BDS?

אופיר כץ (הליכוד):

אז למה לא הצלחתם להעביר את זה?

היו"ר אוריאל בוסו:

יותר ממני. גם יותר ממך. גם יותר ממך.

אופיר כץ (הליכוד):

למה לא הצלחתם להעביר את זה?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אתה מקבל משכורת מה-BDS?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אל תתערב, גם יותר ממך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג כהן. חברי הכנסת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כשאתה עולה לכאן ואתה מציג הצעת חוק חשובה כל כך, לפחות היית אומר: דואגים לחיילי צה"ל, שיש בהם יהודים ולא יהודים, דרוזים, מוסלמים ונוצרים. אתה עולה לכאן בימים האלה שבהם השנאה נותנת את פירותיה, אלה אותן שנאה והסתה שיש לכם פרופסורה לטפח.

אופיר כץ (הליכוד):

לומדים מיאיר לפיד.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

וגם בהצעת חוק חשובה כל כך אתה לא יכול להימלט מלעשות הבדל בין אדם לאדם, בין יהודי למוסלמי. לא תקדש - - -

אופיר כץ (הליכוד):

מה כואב לך? שאמרתי שאתם לא הצלחתם להעביר בגלל שמנסור לא נתן לכם? זה כואב לך? זו האמת. אתם לא הצלחתם להעביר, כי הם לא נתנו לכם. זה ההבדל בינינו לביניכם. בגלל זה כואב לך שאנחנו - - - אתכם ומעבירים.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת כץ, לשבת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אמרתי לך, ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ההצעה הזו תעבור. אני אצא מהאולם, בגלל שאני לא מוכן שגם בהצעה חשובה כל כך ונכונה כל כך הממשלה הרעה הזו תנצל את זה להמשך ההסתה שלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אוי אוי אוי, אל תצא, חבר הכנסת שטרן. איך נסתדר בלעדיך?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני מתחנן בפניכם: תפסיקו עם זה. יש לכם מספיק הזדמנויות להסית. לא צריך לעשות את זה גם בהצעה הזו. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אוי אוי אוי. איך נסתדר בלעדיך, שטרן, איך? אוי אוי אוי, אתה יוצא מהאולם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. ביקש להגיש התנגדות גם חבר הכנסת מנסור עבאס. יעלה ויבוא, בבקשה. אתה לא מעוניין – אוקיי, אתה לא רוצה להביע התנגדות. אתה עולה? מנסור עבאס מבטל את הבקשה שלו. השר המקשר יואב קיש לפני ההצבעה – האם מי מהיוזמים ירצה להגיב לאחר מכן? אוקיי.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שזה רגע מרגש, שאולי מכפר על התסכול העצום שהיה לי בכנסת הקודמת.

מאיר כהן (יש עתיד):

מכפר על זה שלא הצבעת בפעם הקודמת.

שר החינוך יואב קיש:

בכנסת הקודמת רצינו להביא 100% ללוחמים.

קריאה:

אמרנו לך, בוא נלך ביחד.

שר החינוך יואב קיש:

מאיר, גם אתם רציתם, אבל לא יכולתם. אני יודע, זו האמת. אני לא מסתיר. אתם רציתם, גנץ רצה, והייתה סיטואציה שבגלל שהייתם תלויים בקולות של מפלגת רע"מ, לא יכולתם לעשות את זה. אנחנו בחרנו לא לאפשר את זה.

קריאות:

זה לא נכון.

שר החינוך יואב קיש:

אנחנו בחרנו לא לאפשר את זה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

יכולתם להצביע בעד.

שר החינוך יואב קיש:

למה לא הבאתם 100%?

מאיר כהן (יש עתיד):

למה?

רם בן ברק (יש עתיד):

שר החינוך יואב קיש:

אתה יודע מה? זו ספקולציה. הינה, אני אומר: זו החשיבה שלי, בסדר? כשאני פה על הדוכן, אני אומר לך מה אני חושב.

מאיר כהן (יש עתיד):

יואב, בימים האלה - - -

שר החינוך יואב קיש:

אני יכול להגיד לך דבר אחד שאני שמח עליו: ברוך השם, יש ממשלה וכנסת בישראל שמסוגלת להעביר 100% ללוחמים. תודה רבה.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. ביקש להשיב על ההתנגדות חבר הכנסת אופיר כץ, מציע ההצעה. חברי הכנסת, גם על משהו שהוא קונבנציונלי אנחנו מתווכחים בסוף. שלוש דקות לרשותך. ששש.

אופיר כץ (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. איפה אלעזר שטרן? יצא.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - בלעדיו. תכניס אותו.

רון כץ (יש עתיד):

באימא שלך, למה את לא יכולה להירגע?

טלי גוטליב (הליכוד):

אופיר כץ (הליכוד):

אני מבין את התסכול של חבר הכנסת אלעזר שטרן, ואין לי ספק ולו הכי קטן בדאגה שלו ובאכפתיות שלו למען חיילי צה"ל. אני חושב שפה אנחנו ברוב עצום בדאגה לחיילי צה"ל, כמובן גם אלעזר שטרן. מה שאני מבין - - -

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

ראש אכ"א לשעבר - - - זה BDS.

אופיר כץ (הליכוד):

אני מבין את התסכול שלו על מה שנאמר פה ועל מה שקורה פה עכשיו. הוא בא ומספר כמה פעמים הוא הגיש את הצעת החוק, אבל הוא לא הצליח להעביר. וכשהם הצליחו להעביר, הם רצו ב-66%. ולמה הם לא יכלו להעביר גם ב-66%? כי הייתה לכם ממשלה, ואני אחזור על מה שאמרתי, כי זו האמת, והיא כואבת לכם, והיא מציקה לכם: הייתה לכם ממשלה שלא יכולתם להעביר בה חוקים למען חיילי צה"ל בלי האישור של מנסור עבאס.

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - מה קרה? 12 שנים לא היו חיילים?

קריאות:

זה לא נכון - - -

אופיר כץ (הליכוד):

לא יכולתם לעשות את זה ולכן פניתם אלינו. לא יכולתם להעביר חוקים למען חיילי צה"ל.

קריאות:

אופיר כץ (הליכוד):

זו המשמעות של ממשלת ההונאה שהייתה פה. ולהבדיל מכם, לנו יש ממשלת ימין על מלא, שיכולה להעביר חוקים למען חיילי צה"ל. ואנחנו לא צריכים לשאול את התנועה האסלאמית אם הם מאשרים לנו או לא מאשרים. אנחנו פשוט מעלים את זה לפה ומעבירים את זה. לא צריכים אישור מהם.

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא שומעת מה שאתה אומר.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

- - - עם האחים המוסלמים.

אופיר כץ (הליכוד):

זה ההבדל. אתם לא יכולתם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - לאלמוג כהן - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

אופיר כץ (הליכוד):

ואחרי שהעלינו לחיילי צה"ל ל-75%, אנחנו מעלים היום ל-100%, כי זה מגיע ללוחמים שלנו. אני שמח שיש ויכוח על נושא כזה, אבל - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - תגיד תודה עשר פעמים לאופוזיציה שיש פה.

אופיר כץ (הליכוד):

מירב, אתם יכולים לצעוק עד מחר. אתם לא יכולתם להעביר חוקים למען חיילי צה"ל. אתם הייתם צריכים אישור של התנועה האסלאמית, ולכן באתם אלינו. לא יכולתם. למה באתם אלינו?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לכם כאבי בטן.

רם בן ברק (יש עתיד):

- - - מה אתה מדבר?

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, חבר הכנסת כץ. חברי הכנסת, להנמיך ווליום, להירגע.

אופיר כץ (הליכוד):

למה פניתם אלינו? להבדיל מכם, אנחנו עושים את זה בלי עזרה ובלי טובות של אף אחד, ובמיוחד לא מכאלה שמדברים נגד חיילי צה"ל.

מאיר כהן (יש עתיד):

אופיר כץ (הליכוד):

מאיר, לנו יש 64 על מלא להעביר למען חוקי צה"ל. אני שמח שנצביע פה בעד.

רם בן ברק (יש עתיד):

למה עשיתם העתק-הדבק לתקציב - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

אותו תקציב. אתה, שעמדת כאן - - -

אופיר כץ (הליכוד):

רם, אני יודע. זה קשה לשמוע, זה לא נעים לשמוע. לא נעים לשמוע שבשביל חיילי צה"ל הייתם צריכים אותם. זה לא נעים, אני יודע.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, זה נעים לשמוע. כשמשווים לחיילי צה"ל, זה נעים לשמוע.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אופיר כץ (הליכוד):

תודה. אנחנו נמשיך ונעשה למען חיילי צה"ל בלי טובות מאף אחד.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה, שעמדת כאן, ואמרת - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. לבקשת הממשלה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים כעת על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אופיר כץ. מזכיר הכנסת, בבקשה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מירב, אתם - - - של האחים המוסלמים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא שומעת אותך.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

הם שומעים אותי.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג כהן, חברת הכנסת מירב, אנחנו בהצבעה כרגע. נבקש בלי קריאות ביניים. הצבעה שמית. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

מירב בן ארי (יש עתיד):

סליחה, אמרתם שלא משתמשים בטלפון במליאה? בבקשה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מותר לצלם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר עם זה.

קריאות:

מותר לצלם.

היו"ר אוריאל בוסו:

היושב-ראש במכתב שלו ביקש גם ניהול שיחות וכו'. אז אם יש מישהו - - -

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מירב בן ארי, אני יודע לנהל את המליאה גם בלי העזרה שלך. חברת הכנסת מירב בן ארי, אנחנו באמצע הצבעה. חברי הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - מה קורה?

שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן:

היו"ר אוריאל בוסו:

השרה, השרה מאי גולן, זה לא מכובד. אנחנו באמצע הצבעה, זה מפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - אין לך כיסא - - -

שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מירב בן ארי, השרה מאי גולן. השרה גולן, אני מבקש לשבת. זה לא מכובד לקרוא קריאות ביניים לשרים בממשלה. השרה גולן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - אפילו כיסא לא מצאו לה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

- - - של האחים המוסלמים.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן:

היו"ר אוריאל בוסו:

השרה גולן, זה לא מכובד. לא מכובד לקרוא קריאות ביניים לשרים בממשלה. מירב, חברי הכנסת, יש משהו שהוא בסוף בקונצנזוס עם כולם. למרות מה שהיה כאן בנאומים, בואו נדאג שלפחות ההצבעה תעבור חלקה בלי קריאות ביניים, כדי שזה יעבור יותר מהר, ולא רק זה, אלא באמת בצורה נינוחה. זה משהו שמאחד את כולם ולא מפלג. נא להמשיך.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

מזכיר הכנסת יקרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בסיבוב הראשון.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

האם יש מישהו באולם שביקש להצביע ולא הזכירו את שמו או שלא נכח? אין. אם ככה, תמה ההצבעה, נא לספור. ההצבעה הבאה היה הצבעה אלקטרונית, מי שמעוניין – לבוא ולהצביע. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 75 בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים. לבקשת השר שלמה קרעי נוסיף את שמו לפרוטוקול כמצביע בעד. אני קובע שהצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ התקבלה בקריאה הטרומית, ותעבור לוועדת החוץ והביטחון – הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), 4/25, התקבלה ותעברו לוועדת החוץ והביטחון לקראת הכנתה לקריאה הראשונה. רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים של חבר הכנסת אלי דלל, התשפ"ג–2023, 1280/25. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

53 בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע – חברי הכנסת, חברי הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - תתביישו לכם - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

53 פלוס - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מזל שאנחנו פה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

טלי גוטליב, החוק עבר בגלל האופוזיציה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת מירב בן ארי. חברת הכנסת יסמין פרידמן, מה קורה לכן בהצבעות?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - לא עומדים בזה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מבקש, נו, כבר עשינו הצבעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא יכולים בלעדיהם.

היו"ר אוריאל בוסו:

53 בעד. חברת הכנסת שלי מירון – טכנאים, לבדוק, היא טוענת שהיא הצביעה וזה לא עבד. כרגע, לפרוטוקול אנחנו מוסיפים את השם שלך וייבדק. טכנאים, חברת הכנסת מירון טוענת שהיא הצביעה וזה לא עבד שם. אני קובע שגם הצעה זו התקבלה ותעבור להכנה לקריאה הראשונה בוועדת החוץ והביטחון.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת פרידמן וחברת הכנסת ביטון, מה קרה לכן?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה לעשות?

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - לפחות לנו יש כאבי בטן.

היו"ר אוריאל בוסו:

מדובר בהצעת חוק של אלי דלל 1280/25 שהתקבלה. אז אמרנו לך שנשנה, זה לא 53 אלא 54. אה, לא הספקת להגיע, תודה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

אז 53, לפרוטוקול, טעיתי, לפחות בהבנתי. נעבור להצעה הבאה, של שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2023, 424/25. גם הצבעה זו תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –57 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים) התשפ"ג–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

57 בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים. אף הצבעה זו התקבלה, הצעתם של חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי, ותעבור להכנתה לקריאה הראשונה בוועדת החוץ והביטחון. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לתוכנית ממדים ללימודים) התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, 1761/25 – הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 58 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים) התשפ"ג–2023, לדיון בוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

ההצעה התקבלה. 58 בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שאף הצעה זו, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, נתקבלה, ותועבר להכנתה לקריאה הראשונה בוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים לסעיף ח' בסדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה.

אוריאל בוסו (ש"ס):

אני מודה לך, היושב-ראש, גם על החלפת הכיסא. אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד ושמח להציג בפניכם את הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התשפ"ג–2022. אלפי קשישים בישראל נופלים קורבן למעשי הונאה, תרגילי עוקץ ושיווק טלפוני אגרסיבי ומטעה מצד אנשים מכירות, נותני שירותים ובעלי מקצוע מפוקפקים המנצלים את תמימותם, בדידותם או אי-שליטתם בשפה של בני האוכלוסייה המבוגרת בישראל, וזאת במטרה לגרוף כסף קל ולהתעשר על חשבונם. סיפורי ההונאה הנוגעים כמעט בכל תחומי החיים: התחזות לנותני שירותים, הצעות פוליסות ביטוח לא מתאימות, שיווק טלפוני מטעה של מוצרים הזויים, מכירת חבילות סלולר או מכשירים לא רלוונטיים, הוצאת פרטי כרטיס אשראי לצורך שימוש מפוקפק, החתמה על התחייבויות כספיות ארוכות טווח ללא אפשרות לביטול, הודעת זכייה בהגרלה דמיונית ושימוש באותיות קטנות – שלעיתים מסבכות את חיינו – אצל קשישים הן כלל לא קיימות ולמרבה הצעה יש רבים ששמחים לנצל זאת. מתוך רצון לשפר את איכות חייהן של אוכלוסיות גיל הזהב ולשמור על כספן וביטחונן הכלכלי אני מציע את הצעת החוק בתקווה שתהווה הרתעה לאותם אנשים חסרי לב, שגונבים את כבשת הרש מאנשים שלפעמים צריכים לבחור על מה להוציא את מעט הכסף שיש להם, על חשמל או על תרופות. אני מבקש בהצעת החוק הזו לא לאפשר בגזר הדין הטלת קנס כספי על הנאשמים, לאחר שכבר שלשלו לכיסם מיליוני שקלים מכספי הקשישים, אלא לגזור עליהם מאסר בפועל הקצוב בזמן, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט, בהתחשב בחומרת המעשה. אולי כשהם ישבו בודדים בכלא יהיה להם זמן לחשוב על המצוקה של הקורבנות שלהם, ועל מה שהם עוללו לאותם האנשים. אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, להגן ולשמור על אלו ששמרו עלינו כל החיים. וגם לציבור הרחב, אני קורא להיות מעורב יותר בחיים של אותם המבוגרים, אם של ההורים ואם של הדודים ואם של השכנים. אלה מעשים שביום-יום. אדוני שר המשפטים, אני יודע שמשרד המשפטים לא אוהב להתערב ולקבוע רף חקיקה או סוג של ענישה לבתי המשפט. לא היינו נזקקים להגיש הצעת חוק אילולי נחשפו בפנינו מעשים נוראיים שקורים יום-יום. אתם מכירים את החברות שנפתחות, אחרי שהן עקצו ומלאו את כיסן, סוגרים את החברה ופושטות את הרגיל. גם אם מורידים מסך – ויודעים במי מדובר, הוא פותח חברה אחרת ואחר כך זה מגיע בסוג של הסכמה או לימוד ביחד עם בית המשפט מה עושים, והוא ממשיך את החיים שלו, אבל אותו קשיש שלפעמים הבית היחיד שלו כבר איננו; אותו קשיש שכל הפנסיה שהוא חיכה לה בסופו של דבר איננה; אותו קשיש שחסך כל החיים שלו. זה לא צריך להיות אנשים מבוגרים, כולנו ילדים של הורים שחלקם חווים את זה יום-יום. אני יכול לספר לכם ברמה האישית, שאני מגיע ופותח את החשבונות ואת כרטיסי האשראי של ההורים המבוגרים שלי, אני מסתכל ואני רואה הוראות קבע, אני אומר: אימא, אבא, מה זה? לא יודע, בא מישהו ואמר לי: הינה, זה לחצן מצוקה – שכבר לא עובד חמש שנים; זה מנוי לאמבולנס שמעולם לא הזמינו. כל חודש זה 200 שקל, זה 100, זה 300. ואני שואל אותם: ריבונו של עולם, למה? ואני מנסה להתקשר לבטל – לוקח לך לפעמים יומיים קודם כול להגיע למוקד. מי זה? אין מענה. עובר מאחד לאחד. אחר כך אומרים לי: אבל אימא שלך אישרה את זה בטלפון. אני אומר להם: היא לא בהבנה ובהכרה אמיתית להבין מה ביקשתם ממנה. חוץ מזה שבסופו של דבר כבר עשקו ממנה לפעמים אלפי שקלים, ואתה מגלה את זה אחרי שנים, ואם אני לא עוקב, זה בכלל נהיה קטסטרופלי. אבל מעבר לכך, אחר כך אתה צריך לריב איתם עד שאתה מבטל. אבל יש שם אנשים שיושבים, ויש מכונה שלמה של תעשייה, מוקדים שלמים שעוסקים רק בזה. יש שם, בראש הפירמידה, אדם שמתעשר ומתעשר, ושירות הוא לא ייתן. ואנחנו, אנה אנו באים? ולכן הוצרכנו, ויש סיפורים שנחשפים לפעמים בתקשורת, אבל לצערנו רובם לא מגיעים לתקשורת, אלה אנשים שאפילו לא יודעים להגיע לתקשורת. אנחנו, חברי הכנסת, קובעים רף ענישה, רף של מאסר – לא קנס כספי שבסופו של דבר יגיע להסכמה – ועם פרסום החוק הזה זה אולי ייתן הרתעה לאותם אנשים שיושבים ומנסים כל הזמן להמציא את הגלגל מחדש. מי שעומד מול מקלט הטלוויזיה מגלה עוקץ. היה לא מזמן סיפור של ניצולת שואה בת 95. הרנטות שהיא מקבלת על מה שהיא חוותה בשואה, כשהמספר עדיין חקוק וחרות ביד שלה – והיא הולכת ומשלמת, ואפילו לא יודעת עם מי לדבר. לניצולת שואה גם סביר שאין ילד או ילדה שיטפלו בה; אולי עובדת זרה, שלא קולטת את השפה ולא יודעת מה לעשות. ואנשים יום-יום דופקים: שלום. ואני רוצה להגיד לכם שגם לאחר החוק שעבר כאן, של לא להתקשר בלי שאתה מאשר את זה – בכל יום אנחנו מקבלים טלפונים. ומספרי הטלפונים של ההורים שלנו, אנשים מבוגרים, משום מה נמצאים בכל המוקדים הללו. יום אחד קיבלתי טלפון של הצעה של חברת פוליסה: שלום, אנחנו יודעים שאתה ביקשת משכנתה או הלוואה, ואנחנו רוצים להציע לך הצעה. אמרתי להם: רק שנייה, אני רוצה לדעת, מי אמר לכם שביקשתי, איך זה הגיע אליכם? לא, יש לנו. כשהתחלתי לשאול שתיים-שלוש שאלות, הם ניתקו את הטלפון, הבינו שכאן מישהו שואל אותם. אז שאלתי את עצמי: ריבונו של עולם, איך הגיע אליהם הטלפון שלי? מאיפה הם יודעים? יש לי התנהלות כעת. אבל אלו מעשים שקורים יום-יום. מספרי הטלפונים, כל המאגרים הללו נמצאים בידיהם. אני רוצה לברך ולהודות לשר לשירותי דת, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, שגם נמצא כאן ונוכח, למעשה זו הצעת חוק שהוא הגיש, והיא עברה. השר מלכיאלי, זו הצעת חוק שאתה הגשת בהיותך חבר כנסת בקדנציה הקודמת, והעברת אותה קריאה טרומית ועוד פעם. ואתה העברת לי את הצעת החוק הזו, וזכות היא לי להיות עם יועץ החקיקה שלך, עו"ד עקיבא חופי, שנמצא כאן. לאחר שהעברתם – אתם יודעים שאני לומד את הדברים – נחשפתי לסיפורי הזוועה ולדברים, ואמרתי שאני הולך יום-יום עם הוריי לבדוק להם את כרטיסי האשראי, לבדוק מי עקץ אותם. אחרי שבדקתי בשבוע שעבר, מה נולד היום. המאגרים של אותם מבוגרים, אנשים באוכלוסייה שמגיעים לגיל הזה, מסתובבים אצל כל החברות, חברות העושק הללו: נותני שירותי רפואה, נותני ייעוץ פנסיוני – כבר אין להם אפשרות, נותני בדיקת דירות, בדיקת הנחה בארנונה – המצאות שלא חלמתם עליהן. ואנשים גורפים. לכן ביקשנו את הסכמת משרד המשפטים, ואני מודה לך, השר. כמובן, כפי שאמרתם, בהסכמה עם משרד המשפטים הנושא הזה יגיע בהמשך, לאחר הצעה טרומית, לתיאום בנוגע לעונש שייקבע; כשאנחנו אומרים מאסר – כמה זמן מאסר? יכול להיות שזה ייקבע על ידי שופט, אבל לפחות יהיה מינימום של מאסר. אנחנו ללא ספק מתקנים היום עוול יום-יומי מתמשך עם אותם הקשישים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לחבר הכנסת בוסו, ומזמין את שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין להשיב על הצעת החוק בשם הממשלה. בבקשה, השר לוין, עשר דקות לרשותך.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, ראשית, ידידי חבר הכנסת אוריאל בוסו, אני רוצה לברך אותך על הצעת חוק חשובה ועל מאמץ שאתה עושה כדי באמת לטפל בנושא שהוא גם חשוב ואני חושב שגם צודק מאוד. נדמה לי שבכלל יש כאן ניסיון – אני מזהה כאן בשבועות האחרונים בכנסת, אדוני היושב-ראש, ניסיון מבורך מאוד של חברי כנסת מכל קצות הקשת הפוליטית לנסות לדייק את חוק העונשין ולהביא תיקונים שיש בהם באמת כדי לטפל אולי בעבירות הכי חמורות והכי כואבות, ולנסות לשפר גם את הענישה בעניינן וגם את ההרתעה. כפי שאמרתי לאורך כל הדרך, חברת הכנסת קארין אלהרר, אני לא אנהג כפי שאתם נהגתם כשאתם ישבתם בוועדת שרים לחקיקה - -

קארין אלהרר (יש עתיד):

זה לא נכון, תבדוק כמה העברנו.

שר המשפטים יריב לוין:

- - ואני אבחן את ההצעות לגופן.

קארין אלהרר (יש עתיד):

העברנו מלא הצעות.

שר המשפטים יריב לוין:

וכאשר באות הצעות טובות ונכונות גם מכיוון האופוזיציה - -

קארין אלהרר (יש עתיד):

תבדוק, יריב.

שר המשפטים יריב לוין:

- - כפי שעשתה היום חברת הכנסת רייטן מרום, אני אהיה הראשון גם לברך את המציע וגם לברך על ההצעה וגם לקדם אותה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

תבדוק כמה העברנו.

שר המשפטים יריב לוין:

אני יכול להגיד לך שבכל שבוע שבו אני אעביר אפילו הצעה אחת של האופוזיציה, זו תהיה אחת יותר ממה שאתם הסכמתם להעביר לי בקדנציה שלמה בוועדת שרים לחקיקה בקדנציה הקודמת.

מיקי לוי (יש עתיד):

רוצה שנספור?

שר המשפטים יריב לוין:

אדוני היושב-ראש, אני - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני שר המשפטים, לא לך אישית, כי אני לא יודע.

שר המשפטים יריב לוין:

אני אומר את זה עליי אישית. אני מדבר על עצמי, אני לא מדבר על מישהו אחר, אתה יודע. בקדנציה הקודמת הצעות החוק שלי נשפטו לגופו של אדם, ולא לגופו של עניין, ולכן אפילו אחת מהן לא עברה בוועדת שרים לחקיקה כל הקדנציה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני יכול להעיד גם על עצמי בקדנציה הקודמת.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

לא נכון - - - החוק של ז'בוטינסקי - - - עברה.

שר המשפטים יריב לוין:

לא עברה. חברת הכנסת השכל, לא מתאים לך לומר את זה, כי היא עברה בכפוף לזה שהיא תיעצר בוועדת הכנסת. והובטח לי אז שתהיה חקיקה ממשלתית שתובא, ואפשר יהיה לקדם את ההצעה בהתאם - -

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

המטרה הייתה שתגיעו לסיכומים עם בני בגין.

שר המשפטים יריב לוין:

- - ולאחר שחלף המועד של החודשים הארוכים להבאת החקיקה הממשלתית, שר המשפטים לשעבר לא הסכים לאפשר לי לקדם את החקיקה הפרטית, ולכן היא גם לא הסתיימה ולא הושלמה, אפילו כשמדובר בנושא של ז'בוטינסקי. אז זאת האמת העצובה, וחבל שזה כך.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

יריב, היא עברה ועדת שרים, היא עברה במליאה.

שר המשפטים יריב לוין:

וזהו, ונעצרה. אבל נעצרה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אתה היית אמור להגיע עם בני בגין, שביקש להוריד את זה.

שר המשפטים יריב לוין:

היא נעצרה. בואי, חברת הכנסת השכל, שר המשפטים לא רצה לעמוד במבוכה. חברת הכנסת השכל, שר המשפטים הרי לא רצה לעמוד אז במבוכה, ולהיות במקום שבו הוא יצביע נגד ההצעה הזו במליאה, ואז הוא הגיע איתי להסכם, ולא עמד בהסכם הזה, לצערי. אני אומר לך את האמת המצערת הזאת – הוא לא נמצא פה – אבל ההסכם היה שאני אמתין שהדבר הזה יוסדר, ולאחר מכן הייתה החלטה של ועדת שרים שקבעה שהיא לא מאפשרת להמשיך לקדם את זה, וזה לא קודם. לו הוא היה אומר לי מלכתחילה שזה הכיוון שהדברים ילכו אליו, הייתי מביא את זה להצבעה בקריאה הטרומית אז מייד, ולקריאה ראשונה לא יכולתי לקדם את - - -

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

היא עברה בטרומית.

שר המשפטים יריב לוין:

לא, הייתי מביא את זה בלי הסכמה שהדבר הזה יחכה להשלמת עבודת צוות השרים, וצוות השרים השלים את עבודתו והחליט לא לאפשר לי לקדם את העניין הזה. להערכתי, כנראה זה היה הכיוון מההתחלה, רק זה לא נאמר לי. אני אומר לך שבשורה התחתונה החוק לא קודם, לא הושלם ולא נחקק. אגב, בכל זאת הצלחתי בקדנציה הקודמת להעביר שני חוקים, אחד שהצמדתי לחוק אחר והשני היה החוק לפיזור הכנסת, רק ששניהם לא היו בברכת ועדת שרים לחקיקה, שדאגה בדרך כזאת או בדרך אחרת שלא אוכל להעביר שום חוק בכל הקדנציה. וזה בסדר, זו זכותכם. אני לא נוהג כך; אני מסתכל על הדברים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. אני לא עושה חשבונות, אני לא עושה פנקסנות, ואני לא נבהל מזה שאם אתם מביאים דבר טוב, תקבלו גם קרדיט עליו, ולא מפחד לברך אתכם כשאתם עושים דבר נכון, ואני חושב שכך צריך לנהוג. אני חושב, חברת הכנסת שרן השכל, שבעניין הזה לפחות אתם יכולים לעשות חשבון נפש, כי אפשר היה לנהוג אחרת וצריך היה לנהוג אחרת. חבר הכנסת בוסו, בכל אופן, הצעת החוק מבקשת לקבוע בשתי עבירות בחוק העונשין – קבלת דבר במרמה, סעיף 415, ותחבולה, סעיף 416 – חזקה שלפיה אם נעברה כלפי זקן או חסר ישע, אזי בוצעה בנסיבות מחמירות. עוד מבקשת ההצעה לקבוע כי העונש בגין עבירת תחבולה בנסיבות מחמירות יעמוד על שלוש שנות מאסר, וכן להגביל את שיקול דעת בית המשפט כך שיחויב בפסיקת עונש מינימום של מאסר בפועל בשתי העבירות האמורות. ההצעה נועדה להיאבק בתופעה של הונאת זקנים בתחומים צרכניים שונים באמצעות הגברת ההרתעה מביצוע עבירות כלפיהם. מעשי הונאה רבים מתבצעים כלפי הזקנים וחסרי הישע, ובהם: התחזות לנותני שירותים, הצעות לפוליסות ביטוח לא מתאימות, שיווק טלפוני מטעה של מוצרים שאין לקונים צורך אמיתי בהם, מכירת חבילות סלולר ומכשירים לא רלוונטיים, הוצאת פרטי כרטיס אשראי לצורך שימוש מפוקפק ועוד. אני לגמרי מסכים איתך, חבר הכנסת בוסו, שהדבר הזה הוא באמת מכת מדינה. החובה שלנו היא לעשות מאמץ גדול לשמור על האוכלוסייה הזאת ועל ביטחונה הכלכלי אל מול רוע לב שאין כמוהו, באמת, ונצלנות שאין כמוה בניסיון לנצל את המצב של אותה אוכלוסייה קשישה. חבר הכנסת בוסו, הייתי אומר גם שאחת התופעות הכי מקוממות – אנחנו רואים את זה מאוד בתחום התרומות וההתרמות. אני חושב שהמפעל היפה של תרומות והתרמה, שהוא הרבה פעמים למטרות מאוד נכונות וראויות, צריך להיעצר על סף דלתם של האנשים הקשישים האלה, שהרבה פעמים לא מודעים לא למה שהם חותמים עליו ולא להיקף הכספי של הדברים, ובסוף בגלל הלב הטוב שלהם מוצאים את עצמם במקום שבו הם נענים וחותמים על הוראות קבע ארוכות טווח לתרומות בסכומים של מאות שקלים בחודש, שמצטברות אחת על השנייה ומביאות את הדברים למצב מאוד מאוד בעייתי. לכן אני בהחלט חושב שגם בהיבט הזה של התרומות – לטעמי, נדרש כאן אולי אפילו הסדר פרטני ומיוחד שיבטיח את הדברים האלה. אגב, אני חושב שצריך לומר שהאתגר – ולכן הצעת החוק הזו כל כך חשובה – אני חושב שיש אתגר מאוד גדול, כי דווקא האוכלוסייה הקשישה – מטבע הדברים, אנחנו רוצים לאפשר לעשות עסקאות מרחוק באמצעות כרטיסי אשראי, כי הרי אנחנו לא רוצים לאלץ אותם לצאת מהבית בכל פעם שהם צריכים לקנות משהו. זו אולי האוכלוסייה שהכי זקוקה ליכולת לעשות עסקאות דרך הטלפון, ולכן היא הכי חשופה והכי פגיעה בהיבט הזה, כי אם ננסה לחסום או להקשות על היכולת לעשות עסקאות – נימצא במצב שבו אנחנו בעצם פוגעים באוכלוסייה הזו ובחיי היומיום שלה פגיעה קשה. מצד שני, אנחנו מוצאים את עצמנו במקום שבו האוכלוסייה הזו חשופה לגמרי להונאות מהסוג הזה בהיעדר הבקרות האלה. לכן אני חושב שההיגיון אומר שנראה בדברים האלה נסיבות מחמירות, ונראה בזה משהו שמחייב ענישה מחמירה יותר ונייצר יותר הרתעה מפני ניצול של הפרצה הזאת. אני חושב שהתפיסה הזו נכונה ובהחלט במקום. לכן אנחנו בוועדת השרים לענייני חקיקה החלטנו לתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה הטרומית, כמובן בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יבוצעו בתיאום עם המשרדים הנוגעים בדבר, שהם משרד המשפטים, משרד הרווחה, המשרד לביטחון לאומי. חבר הכנסת בוסו, אני מבין שהדבר הזה מקובל גם עליך. אגב, מדובר בתיאום, ואין פה שום מנגנון של עיכוב, להפך, הכוונה היא שהתהליך יהיה מהיר, ותוכלו להתקדם להשלמת החקיקה החשובה הזו. אני שב ומודה לך ומברך אותך, ומבקש מהכנסת להתאחד סביב הצעה ראויה וטובה. תודה רבה.