Аналитика (Microsoft Clarity) без личных данных. Только с вашего согласия.Этот сайт использует инструмент аналитики (Microsoft Clarity), чтобы понимать, как посетители им пользуются, — тепловые карты и шаблоны просмотра, без идентифицирующей информации. Он загружается только с вашего согласия. Подробнее
Официальная запись реестра. Текст файла извлечён из официального документа. Это не пересказ и не толкование — источником является файл.
הצעת חוק
נאומים בני דקה
פריטי מליאה · Обсуждение
הצעת חוק · Обсуждение
Извлечение текста заседания из официального файла
Этот текст извлечён из официального файла. Официальным источником является файл.
Легенда
חוברת ו'
ישיבה י"ז
יום שלישי, כ"ו בכסלו התשפ"ג (20 בדצמבר 2022)
ירושלים, הכנסת, שעה 10:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
נאומים בני דקה
אלי דלל (הליכוד):
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אבי מעוז (נעם):
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
נעמה לזימי (העבודה):
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
מיקי לוי (יש עתיד):
שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן:
שרת האנרגיה קארין אלהרר:
השרה לשוויון חברתי מירב כהן:
שר המודיעין אלעזר שטרן:
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
מירב בן ארי (יש עתיד):
רם בן ברק (יש עתיד):
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
עידן רול (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
דבי ביטון (יש עתיד):
משה טור פז (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
נעמה לזימי (העבודה):
גלעד קריב (העבודה):
שר התיירות יואל רזבוזוב:
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר:
שרון ניר (ישראל ביתנו):
שר המשפטים גדעון סער:
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו:
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון:
שר התרבות והספורט חילי טרופר:
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן:
השר במשרד האוצר חמד עמאר:
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אבי מעוז (נעם):
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:
משה גפני (יהדות התורה):
שר הביטחון בנימין גנץ:
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
השר לביטחון הפנים עמר בר לב:
היו"ר יריב לוין:
חברות וחברי הכנסת, היום כ"ו בכסלו התשפ"ג, 20 בדצמבר 2022, יום שלישי, אני פותח את הישיבה. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הכנסת, אבקש להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה מטעם הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022, כ/943. תודה.
היו"ר יריב לוין:
תודה רבה.
היו"ר יריב לוין:
אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. מי שמעוניין לדבר, נא ללחוץ על כפתור ההצבעה בעד. בבקשה. חבר הכנסת דלל, אתה לחצת בטעות על המושב של משה סעדה. לא נורא, קורה.
אלי דלל (הליכוד):
סליחה.
היו"ר יריב לוין:
אין שום בעיה. אבל אני מזמין אותך ראשון, בבקשה.
אלי דלל (הליכוד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חג אורים שמח, חג חנוכה שמח לכל עם ישראל. אני רוצה לדבר על תוכנית המטרו. תוכנית המטרו היא תוכנית שמתייחסת בעיקר לגוש דן, והוצגה לאחרונה גם בין הרצליה בצפון לבין רחובות בדרום. שתבינו, יש לנו משבר לא רק בדיור אלא גם בתחבורה. כשאנחנו היום צריכים להגיע מנתניה לכיוון תל אביב ולוקח לנו שעה, שעה ורבע, ולהפך מכיוון ראשון לכיוון תל אביב, אז יש לנו פה משבר תחבורה, שהנגזרת שלו זה גם משבר בתחום הדיור. ולכן אני חושב שהממשלה הבאה תצטרך לקדם את נושא המטרו לא בין הרצליה לבין רחובות, אלא להרחיב אותו בין אשדוד לנתניה, מנתניה לאשדוד. וצריך לתכנן את זה כבר עכשיו, לקדם את זה כבר עכשיו, ובהמשך לקדם תוכנית רכבות מהירות בכל אורכה ורוחבה של מדינת ישראל, כי זה מה שיפתור את בעיות התחבורה, זה מה שיפתור את בעיות הדיור לזוגות צעירים וגם את בעיות התחבורה לזוגות צעירים ולכל האוכלוסייה בארץ. תודה.
היו"ר יריב לוין:
תודה לחבר הכנסת אלי דלל. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
בוקר טוב לכולם. כבוד יושב-ראש הכנסת, גם אני מאחל חנוכה שמח לכל בני יצחק, חג אורים שמח. גם השבוע אני אדבר על בריאות. השבוע אדבר על מחלה נדירה הנקראת ASPS, Alveolar Soft-Part Sarcoma. זה סוג של סרקומה נדירה. מדובר במחלה נדירה, מקרה אחד בשנה בממוצע במדינת ישראל, עם סבירות של כמעט 100% לפיזור גרורתי גם אחרי ניתוח. טיפול כימותרפי למחלה זו אינו יעיל. הטיפול היעיל כיום למחלה זו הוא רק טיפול ביולוגי או אימיוני או משולב. הטיפול אינו בסל; עלות הטיפול החודשי נאמדת ב-42,000 שקל. אני אזכיר כאן צעירה בת 24, נשואה ואימא לילדה בת שנתיים. הצעירה סובלת מהמחלה הארורה. בעלה משתכר שכר מינימום. אני פונה במעמד זה לוועדת הסל ולקופות החולים להתחשב במקרים כאלו, במקרה הספציפי הזה וגם במקרים אחרים, ולאשר את הטיפול כדי למנוע הריסת משפחות מהסוג הזה. ומה שנאמר בפתגם "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו" – בערבית גם יש פתגם שאומר (אומר בערבית: מי שמחיה נפש כאילו מחיה אנשים רבים). תודה.
היו"ר יריב לוין:
תודה רבה לחבר הכנסת יאסר חוג'יראת. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.
אבי מעוז (נעם):
תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 68, והפעם על העברית כשפה פוגענית. השרה מרב מיכאלי מקפידה, כידוע, על שימוש בלשון רבים נקבה, בגלל שלדעתה העברית היא שפה פוגענית שפוגעת בנשים, היות שלשון רבים היא בלשון זכר. מה לעשות שזאת עוד הנדסת תודעה פמיניסטית רדיקלית. בלשון הקודש דווקא המילים החשובות והנשגבות ביותר הינן בלשון נקבה – כך למשל מדינה, ממלכה, אומה, שכינה, תורה, גאולה, נשמה, נפש, אהבה, אמונה, תשובה, תפילה, צדקה, ועוד שלל מילים שכולן-כולן בלשון נקבה. אבל למה לתת לעובדות ולמציאות לבלבל את האג'נדה והטרלול הרגרסיבי? אני ממליץ לאזרחי ישראל לשמור על לשון הקודש בת אלפי השנים, שמבטאת בצורה הכי נאמנה את רוח ישראל, ולא להתפתות אחרי מי שמנסים להשליט את האג'נדות והטרלול הרגרסיבי שלהם על ידי עיוות השפה העברית. תודה רבה.
היו"ר יריב לוין:
תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, כנסת ישראל הנכבדה, נאום קול המושתקים מס' 4. השבוע זכיתי לנס חנוכה משלי. ביום ראשון האחרון, נר ראשון של חנוכה, הצטרפתי למשפחות הגרעין של היישוב המגורש שא-נור, שעלו להדלקת נרות חגיגית שנועדה להציב שוב את הדרישה הציבורית להחזרת ההתיישבות לצפון השומרון. האירוע תואם והיה בליווי כוחות הביטחון, מה שלא מנע מהמחבלים הערבים לצאת למתקפה. כששני האוטובוסים הממוגנים שבהם נסענו יצאו חזרה מהיישוב לכיוון מבוא דותן, התחיל מסע ארוך של כמעט חצי שעה שבה בוצעו לעברנו עשרות ניסיונות רצח. מאות מחבלים עמדו בצידי הדרך, ולאורך כל הנסיעה רגמו את השיירה באבנים, השליכו בקבוקי תבערה ואף פתחו לעבר האוטובוס בירי חי. תשעה כדורים פגעו בשמשה הממוגנת, שהצילה אותנו. אין ספק שזה נס חנוכה שכולנו יצאנו בחיים. כל זה קרה בכביש ראשי שנמצא במרכז הארץ, עשר דקות מחריש, עפולה ועוד. לצערי אפילו כדור אחד לא נורה לעבר המחבלים מצד כוחות הביטחון שליוו אותנו ונאלצו לנצור את נשקם בעקבות המדיניות הרופסת והמכילה שמתווה הדרג המדיני. על הפיגוע הזה מן הסתם רובכם שמעתם. לא נעים להודות בכך, אבל הסיבה לכך היא שעל האוטובוס שהתה הפעם במקרה חברת כנסת. איך אני יודעת שזו הסיבה? משום שבשבוע החולף התרחשו 62 פיגועי אבנים נוספים, שבעה ניסיונות רצח באמצעות בקבוקי תבערה וארבעה פיגועי ירי לעבר חיילים ואזרחים בגזרת יהודה ושומרון. כמה שמעתם עליהם? משערת שלא יותר מדי, או שבכלל לא. דמם של חצי מיליון התושבים האחרים ביהודה ושומרון, שהטרור הפך לשגרת חייהם, לא פחות סמוק מדמם של חברי הכנסת, אך הם זוכים לפרסום וחשיפת הפיגועים שיש מי שמנסה להשתיק. אני פה כדי להשמיע את קולם, כי דמם של יהודים אינו הפקר. תודה רבה.
היו"ר יריב לוין:
תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.
נעמה לזימי (העבודה):
כל פעם שצעד נעשה כלפי אוכלוסיות קצה ואוכלוסיות בעוני, מהדלת האחורית פוגעים בהן. "ויהי אור" – במילים האלה פסק בג"ץ לפני כמה חודשים את הפסיקה החשובה, כי חשמל הוא זכות יסוד; שאסור לנתק משפחות מעוטות יכולת מחשמל; והינה דווקא בחג החנוכה, חג האור אנחנו שומעים על ניתוקי חשמל אכזריים ועל חיים בפחד של משפחות עניות. רשות החשמל מצאה דרך לעקוף את פסיקת בג"ץ החשובה הזו, ולאפשר ניתוקי חשמל דה-פקטו. בעבור רשות החשמל הכסף עולה על פני צרכים בסיסיים של משפחות החיות בעוני ומצוקה כלכלית. על אף הפסיקה החשובה של בג"ץ, רשות החשמל הצליחה, מהדלת האחורית, למצוא דרך לגבות כסף ממי שאין לו, וקבעה כי משפחות שיוכיחו קושי כלכלי, ויהיו פטורות מגביית חובות, יוכלו לצרוך חשמל רק עד 400 קילוואט לשעה בחודש, כשהממוצע החודשי למשק בית הוא 666 קילוואט לשעה. במעשה הזה, רשות החשמל גוזרת על מאות ואלפי משפחות לחיות בחשש וחרדה מפני מצב שבו יעברו את מכסת החשמל, ולא יוכלו להשתמש בחשמל בעבור חימום בחורף, הטענת מכשירי שמיעה, או אפילו הדלקת אור. המבחן הראשון של הממשלה העתידה לקום יהיה להחליט אם היא עוסקת בריסוק הדמוקרטיה, או שלשם שינוי יפעלו למען השכבות המוחלשות, ויבטיחו חיים בביטחון ובכבוד לכל אזרחי ואזרחיות המדינה. תודה רבה.
היו"ר יריב לוין:
תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול במסגרת חגיגות הכריסטמס מרקט בכפר יאסיף, הופיע חברי תאמר נפאר – אומן נפלא שביצירותיו מצליח להעביר ביקורת נוקבת, אנושית ומעוררת מחשבה והשראה. בימים אלה, שבהם קואליציית הרודנות המתגבשת עושה כל מאמץ כדי להקים משטרת מחשבות, תחת שר גזען ועבריין מורשע, מדובר באיום שיש לנטרל. שוטרים במקום עשו כל מאמץ לסיכול האירוע, משום שלטענתם תאמר שר נגד המדינה. התרבות הפלסטינית והמחשבה החופשית לא תיעלמנה, על אף כל הניסיונות לדכאן. אני מברך ומחזק את חברי שאדי שווירי ראש מועצת כפר יאסיף, את המארגנים והמשתתפים, שבנחישות אך ברוגע, מנעו את חיסולו הבלתי-חוקי של האירוע, ואפשרו את קיומו המוצלח. בעיקר אני מודה להם על ששימשו אות ומופת למאבק דמוקרטי נגד השתקה ודיכוי. כדאי שנלמד מהם, ונפעל כך כולנו נגד תוכניות הרודנות של הממשלה המתהווה. תודה.
היו"ר יריב לוין:
תודה רבה. אם כן חברות וחברי הכנסת, עד כאן נאומים בני דקה.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/943).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יריב לוין:
מכאן אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. לאחר הרבה חבלי לידה, אנחנו מביאים בקריאה הראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת איתמר בן גביר. אני מזמין אותך, בכבוד, לעלות ולהציג את הצעת החוק, בבקשה.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. ברשות חבריי, יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הוועדה המסדרת חבר הכנסת יואב קיש, השרה כמובן שנמצאת כאן, יושב-ראש הכנסת לשעבר וחברים יקרים שנמצאים כאן. אני מוכרח להודות שאני הייתי בטוח שתהיה יותר התעניינות – לפחות מהצד של האופוזיציה המיועדת – בהצעה הזו. הם צעקו ודיברו ואמרו, אמרו שהתנגדו לה, והינה אנחנו היום – וכולם קיבלו הודעה שאני מגיע להציע את החוק – ואין אופוזיציה. הם לא נמצאים כאן. אני חייב להודות שזה מפתיע אותי, כי בוועדה היו דיונים כל כך ערים - -
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:
תשאל את היו"ר למה הוא מאפשר ועדות.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - ואמרו שיבואו להתנגד להצעה ויצאו בשצף קצף. אני מקווה שמצלמות ערוץ הכנסת מצלמות את זה: אין אופוזיציה. אין אופוזיציה. מה הם מעדיפים לעשות עכשיו? לישון? איפה הם נמצאים היום?
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:
שלחתם אותם לוועדות. שלחתם אותם לוועדות.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
אבל אדוני היושב-ראש, ההצעה הזאת – גם שהאופוזיציה המיועדת נמצאת או לא נמצאת. האופוזיציה המיועדת – היא הצעה היסטורית.
נעמה לזימי (העבודה):
הצעה היסטורית - - -
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
היא באה לתקן פקודה מנדטורית משנת 1926. 1926 – כשמדינת ישראל לא הייתה מדינת ישראל, לא הייתה קיימת. ההצעה הזאת באה אחרי שהתיקון הגדול, המהותי, של הפקודה הזאת היה ב-1970. ריבונו של עולם, אנחנו היום ב-2022.
אופיר כץ (הליכוד):
עוד מעט 2023.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
עוד מעט 2023. דברים השתנו; המדינה התקדמה, התקדמנו, אבל יש דבר אחד שנשאר אותו דבר, וזו הפקודה המיושנת הזאת, שבאמת מתאימה לימי המנדט הבריטי. ההצעה שלנו, אדוני היושב-ראש, באה להציב את ישראל לצד מדינות דמוקרטיות רבות בעולם כולו. בכל העולם, בכל הדמוקרטיות בעולם, השר הממונה על המשטרה – בארצות הברית יש מושלים, יש ראשי עיר, הם אלה שקובעים את המדיניות – מתווה את הדרך; השר הוא זה שלוקח אחריות, ומי שבא לקחת אחריות, צריך גם לקבל את הסמכות. אדוני היושב-ראש, בישראל השר לביטחון הפנים, כשמו הקודם וכשמו הבא השר לביטחון הלאומי, נושא באחריות, נושא בטענות, אם יש מחדלים, אם יש כישלונות, אבל מלכתחילה לא מקבל סמכות. ואני רוצה להקריא קטע מתוך ועדת מירון, שעדיין כמובן לא קבעה באשר לחברי השר אוחנה – שאגב לטעמי - -
נעמה לזימי (העבודה):
התנגדתם לה, התנגדתם לזה.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - הוא היה אחד השרים המוצלחים כאן, השר לשעבר והשר המיועד אמיר אוחנה. שימו לב, באזהרה שלו מה כותבת ועדת מירון, היא אומרת השר לביטחון הפנים הטענות כלפיו זה שהוא גיבש את דעתו ונתן ביטוי פומבי לכך, מבלי שהדבר נבחן בעבודת מטה מסודרת. שימו לב למה שהיא אומרת: הוא לא נתן משקל לחומרת הסכנות, לא שאל שאלות, לא ביקש לבחון את ההחלטה, לא בחן חלופות, לא בדק דברים. כלומר, כל הטענות שנטענו על ידי חברינו באופוזיציה המיועדת, בוועדה: מה פתאום, מה אתה רוצה להתערב? מה אתה רוצה לדבר? מה אתה רוצה לעשות? ועדת מירון באה ואומרת: אם אתה לא עושה את זה, זו בעיה. ועדת מירון לא לבד; ועדת מירון היא המשך של ועדות קודמות, שדנו במערכת היחסים בין המשטרה לשר לביטחון הפנים – וכפי שאנחנו יודעים, ועדות חשובות מאוד. ועדת אור, מה היא אמרה על שלמה בן עמי? שהוא היה פסיבי, שלא היה מעורב, שהיה צריך להיכנס יותר לדברים. ופתאום כאן, כשיש מישהו שרוצה להיכנס לדברים, יש מישהו שרוצה לקחת אחריות, יש מישהו שרוצה לשנות את המצב, את המציאות – שכולם כאן זועקים עליה, שכולם כאן מכירים אותה, שכולם כאן רואים אותה יום יום – פתאום כשיש מישהו כזה, ישר קופצים, וכאילו במקהלה מתוזמרת, בסיוע כל מיני גורמים כאלה ואחרים – תיכף אולי נדבר עליהם כאן קצת – אז פתאום זועקים: השוד והשבר. התיקון שאנחנו מביאים הוא ברכה לדמוקרטיה.
נעמה לזימי (העבודה):
- - -
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
בדמוקרטיה השר הממונה - -
נעמה לזימי (העבודה):
גם אם תגיד את זה 20 פעם, אתה לא מאמין בזה.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - הממשלה היא זאת שקובעת. אבל אתם, הדמוקרטיה לא מעניינת אתכם.
נעמה לזימי (העבודה):
ברור, אותנו היא לא מעניינת, אותך היא מעניינת, רק אתה הדמוקרט - - -
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
כי אף פעם לא הייתם דמוקרטים; אתם אנשים חשוכים, אתם אנשים לא ליברלים, אתם אנשים שלא מסוגלים לקבל שיש דעות שונות. אתם אנשים – לא נעים להגיד, אבל – לא מתכתבים עם שיטת המשטר הדמוקרטית, כי הדמוקרטיה היא מכם והלאה.
נעמה לזימי (העבודה):
- - -
אבל אני לא מדבר רק עליכם, אני מדבר גם – כל מיני אנשים שפתאום צצו בתקשורת. כל מיני מופעים של אנשים שפתאום אנחנו רואים אותם היום בתקשורת, שצועקים ועוברים מאולפן לאולפן, מאולפן לאולפן. קחו למשל את המפכ"ל לשעבר, רוני אלשיך – היה מפכ"ל כושל כמו רוני אלשיך? היה אדם שהביא עלינו כל כך הרבה כישלונות? – עובר בימים האחרונים מאולפן לאולפן, מאולפן לאולפן, אבל מה מדהים? שלפני חצי שנה, אדוני היושב-ראש, כששאלו את רוני אלשיך על השר לביטחון פנים, על התפקיד הכל-כך חשוב הזה, מה הוא אומר? "השר לביטחון פנים זה תפקיד קצת מתסכל, מפני שאין לו באמת סמכויות. בטח לא על המשטרה". אז אני לא מבין, לא מבין – לפני חצי שנה, כשזה היה עמר בר לב, רוני אלשיך פתאום מדבר על זה שלשר לביטחון פנים אין סמכויות, ופתאום כשזה איתמר בן גביר אז הוא יוצא בשצף קצף ואומר שלא צריך לשנות את הפקודה.
ועוד אחד, לא נעים להגיד, מהגיבורים האלה שמתראיינים – משה קראדי, שהיה מפכ"ל המשטרה. הוא גם עובר מאולפן לאולפן ותוקף. הוא יושב-ראש פורום הניצבים, אגב, זה פורום חשוב, נפגשתי עם חלק גדול מחבריו. אני חייב להגיד, אני לא מבין את זה – איך אתה לא מתבייש, אדון קראדי? איך אתה לא מתבייש? הרי ועדת זיילר - - -
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:
תעצור אותו, תעצור אותו גם.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
ועדת זיילר היא ועדת בדיקה ממשלתית שמונתה ב-4 בדצמבר 2005 לבדוק את פעולת המשטרה בפרשת האחים פריניאן. בראש הוועדה הזאת עמד השופט ורדי, זיכרונו לברכה – ורדימוס זיילר. אני מקווה שאתם מקבלים שיש שופטים במדינת ישראל, כי השיטה שלכם, התפיסה שלכם היא לא דמוקרטית. אני חושש שאתם לא מבינים את מהותה של הדמוקרטיה. אגב, אפרופו שופטים, הערת ביניים, זה פשוט מדהים שהם כל הזמן מגיעים לוועדה, חברי האופוזיציה: "בית משפט יבטל לך", "בית משפט יבטל" – מאיפה אתם יודעים? מאיפה אתם יודעים? מה, מישהו מכם בקשר עם בית משפט?
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה מבחינת החוק, אתה מסתכל על - - -
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
אני לא מאמין, אני לא מעלה על הדעת – בית המשפט. איך מישהו אמר לי בוועדה? – יואב, אתה שומע? – אומר לי מישהו בוועדה: בג"ץ זה המגרש הביתי שלנו. ככה הם אומרים. בג"ץ זה המגרש הביתי שלנו. ככה הם אומרים. אני לא מאמין.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:
מי אמר את זה? מי אמר?
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
תצילנה האוזניים.
היו"ר יריב לוין:
חבר הכנסת בן גביר, אנא אל תפיל את היושב-ראש מהכיסא, בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מי אמר? אני אשמח לדעת. אני ישבתי כל היום בוועדה הזאת. מי זה? מי זה אמר?
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
היית מאמין לאמירה כזאת? היית מאמין לאמירה כזאת? "בית המשפט זה המגרש הביתי שלנו".
מירב בן ארי (יש עתיד):
מי אמר?
נאור שירי (יש עתיד):
שקרן.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
עכשיו – ועדת זיילר.
מיקי לוי (יש עתיד):
פשוט שקר מוחלט.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
בוא אגיד לך על מי ועדת זיילר אמרה "שקרן". בוא הנה, מיקי, תשמע.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה שקרן.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
ועדת זיילר דיברה על קראדי ואמרה ששלוש הפרשיות הנידונות כאן הן חמורות, ומצביעות במקרה הנוח ביותר שלמפכ"ל קראדי היה חוסר העמקה בבחינת הנורמות - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל למה אתה מדבר על קראדי?
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - אדם לא מקצועי. אגב, אחרי זה הביקורת הופכת להיות הרבה הרבה יותר קשה: גילה חוסר יכולת להשית נורמות תקינות - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה, אבל למה אתה עושה דבר כזה?
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - ליצור משטר שיחשוף פעילויות כאלה ויגרום להבאתה לפניו. והוא נכשל, הוא נכשל. למה? כי מי - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
בגלל שהוא התראיין?
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - שוועדה כותבת עליו שהוא נכשל, מי שוועדה סילקה אותו – סילקה אותו מלהיות מפכ"ל – הייתי מצפה לקצת יותר צניעות, קצת יותר ענווה, קצת יותר – פחות להיות נחרץ.
מירב בן ארי (יש עתיד):
גם אתה יכול להגיד על עבר בעייתי - - -
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
אבל אין מה לעשות, הצניעות היא מכם והלאה.
היו"ר יריב לוין:
חבר הכנסת בן גביר, מכיוון שיש לנו כאן סדרי דיון, אז אנא תתכנס למשפט אחרון.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
למה? 20 דקות דיון.
היו"ר יריב לוין:
עשר דקות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
יש, יש, אתה חבר כנסת.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:
- - - למרות שאתה בעצמך - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
בושה חרפה - - -
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
אדוני, אני אסיים, רק עוד שתי דקות, הייתי בטוח שיש לי קצת יותר. אני רק רוצה בכל זאת לעבור ישר לחוק, וכן להגיד כמה דברים על החוק. אני הייתי בהלם כשהיועצת המשפטית התנגדה לזה שאנחנו נכתוב שהמפכ"ל כפוף לממשלה. למי המפכ"ל כפוף? ליועצת המשפטית? לפרקליטות? רק במדינות משטרה – רק במדינות משטרה המפכ"ל הוא עובד ברשות עצמו או שהוא לא כפוף. זה לא יקרה. ואני יודע למה אתם כל כך מתנגדים. אתם יודעים שבעזרת השם הממשלה הבאה תהיה ממשלת ימין מלא מלא, שזה מה שהבטחנו לציבור. כל מה שנכשלתם, כל מה שבר לב וסגלוביץ' נכשלו - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה נכשלו?
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - הביאו טרור לרחובות, גילו כניעה מול טרוריסטים, מול בריונים. האלימות בשיאה - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - - סיסמאות. כולך סיסמאות.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - הסכינאות בשיאה. אתם יודעים, אתם יודעים היטב שאנחנו באים להביא מדיניות אחרת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תוכנית אחת לא הבאת.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
ובואו נגיד את האמת, הרי אם זה לא היה איתמר בן גביר – אם עמר בר לב היה נושא את ההצעה הזאת, הייתם מוחאים לו כפיים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא היינו מוחאים כפיים.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
הייתם מוחאים לו כפיים. הייתם אומרים: סוף-סוף בא שר שרוצה לשנות; סוף-סוף יש כאן שר שרוצה לקחת אחריות; סוף-סוף יש כאן שר שרוצה להחזיר את הביטחון לרחוב. וזה מה שמפריע לכם - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה אתה בלחץ? תיכנס למשרד.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - שאנחנו נחזיר את הביטחון לרחוב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
קודם כול תהיה שר לביטחון פנים.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
הרי אדוני, לא היה אחד בוועדה, אחד, שלא אמר שצריך לתקן את הפקודה. צריך לתקן את הפקודה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
נו, אז מה הלחץ? למה אתה בלחץ? תענה.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
צריך לתקן את הפקודה, צריך לתקן את הפקודה. ופתאום, כשבא מישהו ורוצה לתקן את הפקודה, אז אתם פתאום - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל למה אתה בלחץ?
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - פתאום נזכרים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה הולך להיות חמש שנים. ימין מלא מלא. השר המיועד.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
עכשיו אני אגיד משפט אחרון. אני בדרך כלל לא עונה לקריאות ביניים, אבל בגלל שאני מכבד את חברתי מירב בן ארי, אני אענה לך לקריאת ביניים. היא אומרת – ובזה אני אסיים, אדוני - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה הלחץ? תענה.
היו"ר יריב לוין:
חברת הכנסת בן ארי – הוא עונה לך.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
אומרת חברת הכנסת בן ארי, מה הלחץ? הינה, אני עונה לך, תשמעי. אני לא מאמין, אבל השאלה הזאת לא מתאימה לך, את יודעת למה? כי זו שאלה של מישהו שנחת מהמאדים עכשיו. הלחץ שאזרחי ישראל מופקרים. הלחץ שבנות שהולכות בבאר שבע – תוקפים אותן.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
היו"ר יריב לוין:
חברת הכנסת בן ארי, הוא עונה לך.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
הלחץ שבן אדם יוצא לעבודה בבוקר, מפחד לצפור בכביש כי אולי ידקרו אותו בדקירת סכין. הייתם מנותקים, אתם נשארים מנותקים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני מנותקת? אני? מה עשיתם כל השנה האחרונה?
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
האופוזיציה המיועדת מנותקת. תתעוררו. תתעוררו. בואו לבאר שבע - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
וכולם אוכלים את הסיסמאות - - -
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - בואו לתל אביב, בואו לצפון, בואו לדרום - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
הייתי בבאר שבע. ראיתי את הכול - - -
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - תראו מה קורה שם ותבינו מה הלחץ שלשר יהיו סמכויות ושהמדיניות תיקבע על ידי ממשלת ישראל. ככה זה בדמוקרטיה. זו דמוקרטיה. ואתם לא רוצים באמת דמוקרטיה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא מבינים בדמוקרטיה.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
אני מזמן הבנתי את זה. מצער מאוד, אבל הדמוקרטיה תנצח – לא סתימת הפיות, לא ההשתקות, לא הקמפיין המתוזמר שלכם.
נעמה לזימי (העבודה):
- - -
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
אזרחי ישראל הצביעו בקלפי, והם יקבלו את מה שהצביעו. תודה רבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
יותר מנתניהו מראיינים אותך. - - -
היו"ר יריב לוין:
תודה רבה. תודה, תודה רבה לחבר הכנסת איתמר בן גביר. אני מזמין את יושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. אנחנו עוברים לדיון אישי, שלוש דקות לכל אחד מהדוברים. בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שתכננתי לדבר, חבר הכנסת בן גביר, רק לגופו של עניין, לגופו של החוק. אבל אתה גלשת והזכרת את חבר הכנסת סגלוביץ' ואת רב-ניצב קראדי, אז של נא נעליך מעל רגליך. אתה גם בעוד 20 שנה לא תעשה מה ששני האנשים האלה עשו. אחד לוחם בצנחנים – שניהם מהצנחנים. קצינים, תרמו למדינת ישראל גם מה שלא תתרום בעוד 20 שנה. כשאתה מדבר עליהם, של נעליך.
אופיר כץ:
- - - מותר לדבר עליהם, הם לא קדושים.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא התכוונתי - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין לו ביקורת. זה לא על ביקורת.
אופיר כץ:
מותר לדבר ולהעביר ביקורת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זאת לא הייתה.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא התכוונתי לדבר עליך, לא זו דרכי. אבל מכיוון שהזכרת אותם, אתה חבר כנסת עם שבע הרשעות; עם הרשעה אחת בתמיכה בטרור, עבירה שיש עימה קלון. אז מעט מעט תהיה צנוע בדרך שלך. אתה היחיד שיושב פה עם עבירה מן הסוג הזה. היחיד, והולך להיות השר שיהיה אחראי על אלה שאוכפים את העבירה הזו. בושה. כשאתה מדבר על רב ניצב קראדי – תתבייש. מה שהאיש הזה תרם מדינת ישראל. אותו דבר חבר הכנסת סגלוביץ'. שניהם שירתו בצנחנים. אתה אפילו מדים לא לבשת. ולכן אני מציע לך הצעה ידידותית: עזוב את לובשי המדים, גם הנוכחיים וגם לשעבר – בצד. תתרכז בתפקיד שלך. אתה הולך לפקד עליהם. ועכשיו לעצם העניין, תראו איזה פרצוף יש לכם. במקום להביא את זה לדרך המלך, אדוני היושב-ראש, במקום להקים ממשלה ולאחר מכן להביא את החוקים האלה אתם עדיין נמצאים באופוזיציה – לא שלא תקימו ממשלה, אתם תקימו – ומביאים ארבעה חוקים כבדים, חלקם שינוי חוקי יסוד. מן הראוי שגם החוק הזה היה מגיע אחרי שהשר היה מתמנה, לומד את עבודתו, מביאים הצעה ממשלתית. לא שהצעה פרטית פסולה, חלילה וחס, אבל הצעות מן הסוג הזה – 45 יום, לתגובות הציבור, יעבור בדרך המלך, ידונו, ישנו. השר המיועד ילך ללמוד את עבודתו.
אופיר כץ (הליכוד):
למה צריך לחוקק? הממשלה תחוקק הכול. למה צריך כנסת?
מיקי לוי (יש עתיד):
לכן אני אומר שהיה ראוי שזה ילך בדרך המלך.
אופיר כץ (הליכוד):
מי קבע - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
לכן העיסוק הזה הוא איננו ראוי. זהו בליץ בלתי הגיוני, בלתי סביר; ארבעה חוקים מהותיים, שינוי משטרי, חלקם עוסקים בשינוי חוקי יסוד. אבל הכול נובע גם מפחד. תודה רבה.
היו"ר יריב לוין:
תודה רבה ליושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע, חבר הכנסת מיקי לוי. אני מזמין את השר מאיר כהן, בבקשה.
שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן:
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חבריי השרים, השרים לעתיד, יש נושאים בוערים כל כך בחברה הישראלית שאני קצת לא מבין, אדוני היושב-ראש, למה פתחתם בבליץ של חוקים שהם חוקים פרסונליים, מה שלא עשינו בפעם שעברה. באנו, מצאנו בעיות כלכליות, חברתיות, רווחתיות, התנפלנו עליהן. הפעם העולם כאילו עומד מלכת – חוקים פרסונליים. חבר הכנסת בן גביר, אתה כל הזמן אומר: 1926 – זה ארכאי, צריך לשנות. אתה יודע מתי קיבלנו את התורה, ואתה יודע שאני ואתה לא רוצים שישנו אותה. אנחנו לא מהמחנה הזה שחושב לשנות, כי התורה היא תורה, כי הערכים שלה הם ערכים. הדמוקרטיה היא דמוקרטיה, והחוק הזה, שאתה כל כך אומר שהוא מנדטורי וארכאי, שומר בדיוק על הערך ועושה את ההפרדה הברורה בין הפוליטיקאים לבין המשטרה. יש פה סעיף שאילו היית מוריד אותו, תאמין לי, בסוף הוא יעמוד לפתחך כרועץ. דע לך – 8ד. השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות. כשאתה לוקח אליך את הכול, רצוי – כשאתה מנהל משרד, ואני ניהלתי משרדים פעמיים – א', אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת בן גביר, אתה לוקח משימה חשובה מאוד, באמת חשובה מאוד. יש לך היום במצב הקיים את כל הסמכויות ואת כל האחריות. אף אחד לא עומד בדרכך, לא היועצים המשפטיים. תבוא עם תוכנית עבודה, תבוא עם תוכנת עבודה סדורה, תאמין לי שאף אחד לא יעמוד בדרכך. יתרה מכך, אתה נכנס למשרד עם גיבנת על הגב. למה אתה צריך את זה? והאמן לי שגם אתה בתוך-תוכך יודע שחלק מהדברים האלה מיותרים. למה אתה צריך להתוות מדיניות של חקירות? מה לך ולזה? כשיהיה מישהו שזה ימצא חן בעיניו, הוא יחבק אותך; כשיהיה מישהו שזה לא ימצא חן בעיניו, הוא יגיד לך: אתה פוליטי. למה אתה צריך את זה? תאמין לי, תזכה בתמיכה של הכנסת הזאת בכל מה שקשור לביטחון פנים. בכל מה שקשור. אבל אנחנו נבקר אותך על כל דבר. על כל דבר שתהיה בו התערבות פוליטית. ולכן אני אומר לך: טול קורה מבין עיניך, תעזוב את הסיפור הזה של 1926, כי אני אומר לך, לפעמים דברים עתיקים כמו התורה שלי ושלך ושלנו, יש בהם דברים חצובים בסלע, ואסור לשנות אותם. בכל מקרה, כמו כולנו, ברור לנו שהביטחון הפנימי בארץ הזו צריך להשתפר, ונעשה הכול כדי שהוא יהיה. תודה.
(היו"ר יעקב מרגי, 10:34)
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה לשר מאיר כהן. תעלה ותבוא השרה חברת הכנסת קארין אלהרר. בבקשה, גברתי.
שרת האנרגיה קארין אלהרר:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי השרים, כנסת נכבדה, ב-13 בנובמבר 2022 קיבל חבר הכנסת בנימין נתניהו את המנדט להקמת הממשלה; היום, 20 בדצמבר 2022, חודש ושבוע לאחר מכן, עוד אין הסכמים קואליציוניים. יש הסכמי תפקידים, חלוקת תיקים וג'ובים. יש ויש. מעבר לזה, מה עוד היה לנו? היה לנו חוק דרעי כדי להחזיר עבריין מורשע בעבירות מס לכנסת – ולא רק לכנסת, גם לממשלה, ולא רק לממשלה, אלא לשני תיקים בממשלה. ואם כבר, למה לא נגדיל – להיות שר האוצר; היה לנו את חוק סמוטריץ', חוק שבא ואומר שסמוטריץ' יהיה השר הנוסף במשרד הביטחון. הוא יהיה אחראי על איו"ש; והיה לנו את החוק שאנחנו דנים בו היום, חוק בן גביר. עכשיו, תראה, חבר הכנסת בן גביר, כל החברים בוועדה, כל היועצים המשפטיים אמרו: יש לך סמכות לפקח, יש לך סמכות להתוות מדיניות. מכיוון שיש לך, לא ברור הרציונל, למה אתה רוצה לחוקק את זה. הרי לא תחוקק חוק של סמכויות שכבר קיימות.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
זה לא בחוק. תקראי את החוק.
שרת האנרגיה קארין אלהרר:
אה, זה לא בחוק. אתה יודע מה? גם כשהשמש זורחת בבוקר זה לא בחוק, אבל זה קורה. ואני רוצה להציע לך עוד דבר, חבר הכנסת בן גביר, אתה הולך להיות השר האחראי על הביטחון בתוך מדינת ישראל. עצה קטנה: פחות להסתובב עם אקדחים שלופים ולתת דוגמה רעה לכל אזרחי מדינת ישראל, יותר להתמקד בתוכניות עבודה. תאמין לי, יכול להועיל, יוריד את מפלס האלימות. קח עצה בחינם. עכשיו אני אומרת לכם, חבריי וחברותיי חברי הכנסת: החוק הזה הוא באמת סממן נוסף לפחד והבהלה שאוחזים בחבר הכנסת בנימין נתניהו שמא "השותפים הטבעיים" לא ייתנו לו להקים ממשלה. איפה בנימין נתניהו של פעם, ואיפה זה של היום?
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. נא לסיים.
שרת האנרגיה קארין אלהרר:
ולחבריי בליכוד, אני אומרת: צורה לכם. לאן הגעתם?
היו"ר יעקב מרגי:
תודה לשרה קארין אלהרר. תעלה ותבוא חברת הכנסת השרה מירב כהן, בבקשה, גברתי.
השרה לשוויון חברתי מירב כהן:
שלום, כבוד היושב-ראש, שלום, חברי כנסת נכבדים. תראו, בדמוקרטיה בסוף יש איזונים. הצעת החוק הזאת, כמו הצעות אחרות שנידונות בימים אלה, מבקשת בעצם לשבור את כל האיזונים, לא לשים מגבלות לכוח. מה לעשות, כשפועלים מתוך ממשלה, יש אחריות גדולה – וכן צריך להקשיב ליועץ המשפטי, וכן יש מגבלת תקציב, ויש דברים שבהם הדרג המקצועי מקבל את ההחלטות, ולא הדרג הפוליטי.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - -
השרה לשוויון חברתי מירב כהן:
יש איזונים. יש מגבלות לכוח. בסוף זה הופך את עבודת הממשלה למאוזנת וטובה יותר. הצעת החוק הזאת מבקשת להפר את האיזון הזה. לי אין התנגדות שפקודה מנדטורית תעודכן. יש בזה אפילו היגיון מסוים, אני מבינה את זה. אבל לא בחופזה, לא ללא שקיפות, לא ללא שיתוף ציבור, הערות – ההצעה כרגע, כפי שהיא מובאת, היא הצעה מאוד מאוד קיצונית. אפילו בחוקים מקבילים, כמו למשל חוק השב"כ, נכתב מפורשות שהגוף הזה לא יעסוק בסוגיות שהן פוליטיות ומפלגתיות. כאן בחר המגיש, שהוא אדם מאוד קיצוני במהותו, להשמיט דברים כאלה. למשל, החוק הזה לא מציין מפורשות שלא תהיה פגיעה בסמכויות שיש היום לשוטרים. הרי אנחנו באים ואומרים שאנחנו רוצים לסייע למשטרה לבצע את עבודתה, אז מדוע אנחנו לא מגינים על הסמכויות שיש היום לשוטרים בשטח, אם זה בנושא מעצרים, עיכובים, הפגנות? האם נשמע לכם הגיוני שהשר בן גביר יהיה זה שיקבע אילו הפגנות יוכלו להתקיים בישראל ואילו לא? תחשבו שמחר-מוחרתיים יבוא שר אחר ממפלגה אחרת, אולי קיצוני גם הוא – אז מה יהיה פה? מדינת משטרה. אם באמת מה שהיה מעניין את חברי הקואליציה הנכנסת הוא לחזק את משטרת ישראל, הם לא היו מתנגדים להרבה מאוד הצעות חשובות וטובות שאנחנו הבאנו בעבר. למשל, הבאנו הצעה שתאפשר לשוטרים לעשות חיפוש בבתים של חשודים במקרים קיצוניים ללא צו בית משפט. אבל חבר הכנסת בן גביר הצביע נגד ההצעה הזאת, כיוון שמה שעניין אותו הוא לקבל כאן עוד כוח וסמכויות, ולא באמת לעזור לשוטרים לבצע את עבודתם. אומר השר המיועד בן גביר שאנחנו מתנגדים להצעה הזאת רק כיוון שזה הוא. אני אומר עם יד על הלב: אני מודאגת. אני מודאגת כשאני רואה בן אדם שיש לו רקורד כזה של שימוש לרעה, של הסתה, של אלימות, נכנס לתפקיד כזה, כשהוא מבקש עוד כל כך הרבה סמכויות. אני מודאגת. אני מודאגת שמי שאמור להיות אחראי על המשטרה ורוצה להיות שר-על, הוא בן אדם שכשהוא נכנס לחניון ולא נותנים לו בדיוק את מקום החניה שהוא רצה, הוא שולף אקדח.
אוריאל בוסו (ש"ס):
- - - עד היום? - - - אליכם.
השרה לשוויון חברתי מירב כהן:
הוא שולף אקדח. זה בן אדם לא נורמטיבי. זה באמת מדאיג אותי מאוד שהוא יהיה אחראי על משטרת ישראל. בן אדם שקורא לשחרר את הרוצח מדומא - -
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה לך.
השרה לשוויון חברתי מירב כהן:
- - רוצח שזרק בקבוק תבערה לבית של משפחה פלסטינית בעודם ישנים, משפחה שלא עשתה דבר.
היו"ר יעקב מרגי:
נא לסיים. תודה.
השרה לשוויון חברתי מירב כהן:
המפכ"ל בעצמו אמר שהאיש הזה תרם למהומות ולאלימות במבצע שומר חומות, כשבסוף זה הוביל לאלימות קשה ביותר; האם זה הבן אדם שאנחנו רוצים לתת לו עוד ועוד סמכויות?
היו"ר יעקב מרגי:
ובזה נסיים.
השרה לשוויון חברתי מירב כהן:
יש פה בעיה מבנית, אבל יש פה גם בעיה פרסונלית. תודה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. יעלה ויבוא השר, חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה, אדוני.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
אדוני היושב-ראש, עמיתיי השרים, חברי הכנסת, לפני שנתייחס לגופם של דברים, השר המיועד בן גביר, אני דווקא הייתי מברך אם היית פועל לשנות את כל הפקודות שמסתמכות על החוק העות'מאני או המנדטורי. אתה יודע, הראשונה שבהן היא פקודת העדה הדתית, ההמרה, שבגינה נגרמות לנו כל כך הרבה צרות וכל כך הרבה – איך אגיד את זה – פעולות שמרחיקות אנשים מהיהדות, בגלל אותה פקודה עות'מאנית.
אוריאל בוסו (ש"ס):
- - -
שר המודיעין אלעזר שטרן:
אבל זה לא שם. שמעת, אדוני היושב-ראש? אתה היית במשרד הזה. זה משרד שמסתמך על פקודת העדה העות'מאנית, העדה הדתית.
היו"ר יעקב מרגי:
רק להזכיר לטובת המאזינים: בין 2009 ל-2013, כשהייתי השר לשירותי הדת, הסוגיה הזאת חנתה במשרד ראש הממשלה.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
אבל היא שם, הינה. והיא היום – אתה יודע את זה. ולכן, בעדינות - - - << יור > היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וטוב שכך.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
אוקיי. אז תגיד גם לשר בן גביר שלפעמים טוב שיש פקודות שמסתמכות על החוק העות'מאני.
היו"ר יעקב מרגי:
כל מקרה לגופו, הייתי אומר.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
אני באמת רוצה – תראה, השר המיועד, זה בכלל מונח שמעולם לא השתמשנו בו כל כך הרבה פעמים. אולי זה חלק מאוסף החוקים האלה שמביאים קודם.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - - הכול בסדר.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
באמת, ראש הממשלה המיועד, השר המיועד, כל כך הרבה דברים שנופלים לתוך האולם הזה עוד לפני שיש ממשלה, וזה אומר דרשני.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
אני אשיב. הכול בסדר. הכול בסדר.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
אבל אני רוצה לגעת בגופם של דברים: תראה, יש אלימות. רכבתם על זה – על האלימות בנגב, על האלימות בכבישים ועל האלימות בתל אביב. שיבחת כאן את השר אוחנה כשר המשפטים, דרך אגב, באותה תקופה של שומר החומות. זו האלימות שעליה אנחנו כולנו מדברים בערים המעורבות, אלה פעולות שהממשלה הקודמת, קודם קודמת, קודם קודם קודמת - - -
רם בן ברק (יש עתיד):
זה כי לא היו לו סמכויות - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
היו סמכויות, הכול - - -
שר המודיעין אלעזר שטרן:
עכשיו אני רוצה להגיד משהו, מהניסיון שלנו, מהניסיון שלי, חבר הכנסת איתמר בן גביר, אמרתי לך את זה: האסון הכי גדול שיכול לקרות למשטרה הוא שאנשים יגידו שזו המשטרה של מישהו, במיוחד אם יגידו שהיא של בן גביר. מעולם לא היה שר ביטחון או ביטחון פנים שזיהו את גופי הביטחון עם המדיניות שלו או עם האישיות שלו. מה שמוליך לזה הוא כל אותו תהליך חקיקה שבאמת מפחיד את כולנו, גם אותי. אני חושב – חבר הכנסת בן גביר, תקשיב שנייה אחת, בבקשה – א', אני מת שתביא פתרון, שנבין מה מסתתר בכל הדבר הזה – אנחנו נדביר את הטרור ונגביר את הביטחון.
היו"ר יעקב מרגי:
נא לסכם.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
רגע, שנייה. תביא, בבקשה, רעיון של מדיניות שלא היה עד היום, שאתה תביא אותו. אני רוצה להגיד לך משהו: דיברת על 14 או 15 פלוגות של משמר הגבולות שיעבירו. אולי צריך להעביר אותן, אבל, מי ימלא את המקום? מילואים? הם יבואו, אתה חושב? כשמי שלקח – גם ככה יש לנו בעיה עם זה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה. נא לסכם.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
לא, אני רוצה להגיד עוד דבר אחד.
היו"ר יעקב מרגי:
בבקשה.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
אני חושב שהשר בן גביר, כשהוא לומד – הוא לא למד מספיק טוב. אני אגיד לך: שני שליש מכוחות מג"ב באיו"ש הם חיילי צה"ל. הצבא נותן אותם למשמר הגבול או למשטרת ישראל כדי למלא משימות של הצבא. מה אתה חשוב שיגיד אלוף פיקוד מרכז, ראש אכ"א או הרמטכ"ל, כשיגידו לו, אין 15 פלוגות מג"ב, וצריך להקנות ביטחון למתיישבי יש"ע?
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. נשאיר את זה כשאלה.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
הוא יגיד: אני אקח את ה-10,000 האלה, ואני אעשה מהם פלוגות בצה"ל. אתה חושב שמישהו יפנה אותם לתל אביב או לחיפה? בשורה התחתונה אני חושב שהחוק הזה, אדוני היושב-ראש, הוא מיותר, ודאי כחוק לפני שקמה הכנסת.
היו"ר יעקב מרגי:
הממשלה.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
אני חושב שאת הנזקים שלו אנחנו כבר משלמים – משלמים אזרחי מדינת ישראל פיזית וגם באופן תפיסתי.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
לכן אני קורא לך, השר בן גביר, למשוך את החוק, להמתין כמה שבועות, ולהעלות אותו בצורה מסודרת, ואולי גם אז לא תצטרך – תראה שבעצם שאתה יכול לעשות הכול בלי החוק הזה, כל זמן שזה בגבולות החוקה של מדינת ישראל. תודה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת בועז טופורובסקי. בבקשה, אדוני. מסגרת הדיון היא עד שלוש דקות לכל דובר.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
אבל הדלקת נרות, אתה יודע - - -
היו"ר יעקב מרגי:
לקחת שלוש – נתתי לך, אפילו בלי "בבקשה".
שר המודיעין אלעזר שטרן:
לא, אין לי טענות. אין לי טענות.
היו"ר יעקב מרגי:
אפילו לא אמרת: בבקשה. אמרת: לא, רגע, לא רגע, ונתתי לך.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
בגלל שאלה דברים חשובים.
היו"ר יעקב מרגי:
בבקשה, בועז.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אני בא, אני בא.
היו"ר יעקב מרגי:
בועז, מותר לו. בבקשה, אדוני.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-בראש, גבירותיי השרות, סליחה, ואדוני השר, חבריי וחברות וחברי הכנסת, במקום נאום בן דקה רציתי לבוא ולדבר כאן, כי הרי בכל שבוע אני מקריא את פרטי תאונות הדרכים הקטלניות שהיו בשבוע החולף, וגם השבוע נדבר על מוות שהגיע משום מקום למשפחה.
היו"ר יעקב מרגי:
שנזכה לאיזה שבוע שלא תעלה את זה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
נכון. לצערי, מ-2013 לא היה שבוע כזה, שלא היו בו הרוגים בדרכים. אם רק היינו מתייחסים לזה כמו אל טרור, היינו נלחמים בזה כמו שאנחנו יודעים להילחם מלחמות, הכול היה נראה אחרת. אבל השבוע הייתה משפחה, שנהרסה ללא שום הכנה מוקדמת; יש אימא חסרת אונים שלא מבינה איך זה קרה דווקא לה; יש עוד אח שיחלום בלילה על האחות שלו שנהרגה בגיל 18, ויש שבע משפחות, שבשבילן חנוכה לעולם לא יהיה יותר חג שמח, כפי שהוא היה אמור להיות. לזכרם, לזכרן, לחיי המלחמה שנילחם לכבודם. כמו בכל שבוע גם הפעם אקרא את שמות ההרוגים ואציין את תאונות הדרכים הקטלניות שהתרחשו בשבוע החולף. לצערי הרשימה ארוכה: ביום רביעי 14 בדצמבר, נהרג רוכב אופנוע, בשנות העשרים לחייו, בתאונה סמוך לכביש 92. ביום חמישי 15 בדצמבר, נהרגה הולכת רגל, בת 70, מפגיעת משאית באשדוד. בהמשך אותו יום, גבר בן שלושים נהרג בתאונת דרכים עם משאית סמוך לצומת עפולה. ביום שישי 16 בדצמבר, נהרגה נערה בת 18, שנפגעה מהמטרונית בחיפה. רק כמה שעות לאחר מכן נהרג עוד גבר בן שלושים, שנפגע מרכב בקריית מלאכי. בחצות אותו יום נהרג רוכב אופנוע, בשנות העשרים לחייו, בתאונה בכביש 437, וביום שבת 17 בדצמבר, נהרגה רוכבת אופנוע, בת 44, בתאונה עם רכב בכביש 22 בחיפה. 44, 20, 30, 18, 30, 20 ו-70. אלה כל הגילים. כולם נהרגים בדרכים – קריית מלאכי, עפולה, כביש 437, חיפה, כביש 92, אשדוד, בכל מקום בארץ. לא משנה מי את, מי אתה, מאיפה אתה או מאיפה את, כולכם בסכנה להיפגע בדרכים. 339 אנשים אזרחי ישראל נהרגו בקטל בדרכים מתחילת השנה. תארו לכם שזה היה במלחמה או בפיגועים. מהפעם האחרונה שבה ציינתי את ההרוגים בכבישים, בשלישי שעבר, יש שבעה הרוגים. חרב על משפחותיהם עולמן, וכמו שאמרתי בהתחלה: חנוכה לא יהיה חג שמח. אני רוצה לקרוא כאן: חנוכה בעיצומו, שימו לב שלא יהיו עוד הרוגים בכבישים; שימו לב בדרכים. גם בשבילכם אבל גם שלמשפחה שלכם יהיה חנוכה שמח מעתה והלאה ולא חנוכה עצוב. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי:
אמן. תודה רבה לחבר הכנסת בועז טופורובסקי שלקח את הסוגיה הזו ונאבק בתאונות הדרכים בהתמדה ובנחישות ויהי רצון שחפץ ה' בידו יצלח. שתצליח מלאכתו. תעלה ותבוא – חברת הכנסת מירב בן ארי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי וחברותיי חברי הכנסת והשר המיועד, נראה לי שקצת מתבלבלים לאחרונה, כמו האירוע השערורייתי שהיה אתמול בכותל, שבמקום שהשר לביטחון הפנים יגיע, מגיע השר המיועד. שערורייה בעיניי.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
לא הגיע - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל עזוב, אני לא השר. אני לא השר - - -
היו"ר יעקב מרגי:
חבר הכנסת בן גביר.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - - לא בא. את יודעת אבל קשה לך לומר - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה יודע מה? כל שנה השר לביטחון הפנים מגיע לכנסת.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
לוועדה שלך הוא לא בא.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מדהים אותי שכל פעם כשאומרים לך משהו אתה מביא משהו אחר. מה זה רלוונטי?
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה רלוונטי? יש הדלקה בכותל? שיזמינו את השר לביטחון הפנים.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. סליחה, למה את מוחה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, כי זה מדהים אותי שכל פעם שאומרים לו משהו הוא אומר לי – אבל אצלך.
היו"ר יעקב מרגי:
השרה מירב, תמחי - - - אותו הזמינו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, אני אמחה על האירוע הזה, כי ככה לא מתנהלים במדינה מתוקנת.
היו"ר יעקב מרגי:
המחאה – כלפי מי שהזמין אותו.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
הזמינו אותו, הוא לא בא. הוא לא הגיע, הוא לא רוצה לבוא.
מירב בן ארי (יש עתיד):
שנייה, רק התחלנו, רגע. לאן אתה רץ? אני הרי יושבת בוועדה. יושבת בוועדה של אופיר כץ. יושבת ושומעת את הדברים. אני מבקשת שתקשיב לי, וחבר הכנסת – אני מצטערת - - -
היו"ר יעקב מרגי:
עמיחי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
סליחה, במחילה.
עמיחי אליהו (עוצמה יהודית):
אני סולח לכם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז תן לי, יש לי שלוש דקות איתו. תן לי רק שנייה. יש לי הרבה עניינים איתו למרות שהוא שומע אותי באמת כמעט שנה.
היו"ר יעקב מרגי:
יש לך שלוש דקות איתו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תן לי עוד איזה דקה. תשמע, הדברים שלי מאוד ברורים. אני חושבת שאתה עושה טעות, וטעות חמורה. ואני אגיד לך את זה עוד פעם ועוד פעם. כי לא, למרות שכל התקשורת מחבקת ומלטפת אותך, לא, אתה לא מבין במשטרה. אתה לא מבין. ישבת אצלי בוועדה, היית פעיל מאוד, באת לסיורים, באמת. מה שמגיע – מגיע; כמו שאופירה אומר: מה ששלך – שלך.
עמיחי אליהו (עוצמה יהודית):
מי מבין?
מירב בן ארי (יש עתיד):
תתפלא. תתפלא. הינה, טיפ להצלחה. לך תלמד את המשטרה מבפנים. לא לשעברים שאתה הולך אליהם, לא, לא, לא. לך לניצבים, לך למפקדים. אתה יודע שאני, כשהייתי יו"ר הוועדה אמרו לי – תשמעי, מא"זים, ממ"רים, זה לא מספיק. אז מה עשיתי? הלכתי ועשיתי לילה בתחנה. פעם בחודש הלכתי לתחנת משטרה והלכתי לנהג, לשוטר שלידו – לשוטר הנהג - -
היו"ר יעקב מרגי:
עשית ליצמן. היא עשתה ליצמן.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - ואני ישבתי לידו.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
אני עשיתי הרבה יותר מזה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא. מה עשית, כשייצגת עבריינים? מה עשית, כשעצרו אותך?
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, לא כשעצרו אותך ולא כשייצגת עבריינים. אני אומרת שתעשה את זה כשאתה השר. לך לתחנת המשטרה בפתח תקווה, בלוד, בנתניה, בראשון – כמו שאני עשיתי, ותשמע מהשוטרים על ההתמודדות.
היו"ר יעקב מרגי:
הוספתי לך דקה נוספת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. הדרך האמיתית לפתור משילות בביטחון הפנים היא לא בסיסמאות חלולות של: לא עשיתם כלום. אתה יודע שעשינו, אתה יודע שעשינו, וזאת הטעות שאתה כל הזמן מהדהד תקשורתית. אנחנו הוספנו 1,100 שוטרים. והינה אני אומרת לך, אתה גם תגשים מדיניות. טיפלנו בנגב שהופקר, הופקר על ידי ראש הממשלה המיועד שלך, שהפקיר את הנגב והפקיר את החברה הערבית. ואני אגיד לך משפט לסיכום, כי אני חייבת לסגור פה את האירוע: אם אתה רוצה להביא פקודת משטרה – ואמרתי את זה היום בשידור בגלי צה"ל – תביא פקודת משטרה טובה. אמר לך את זה מיקי לוי, שהיה מפקד מחוז ירושלים. תבין טוב, אנחנו נבוא ונשמע ונהיה כמו שאנחנו מנסים עכשיו. אבל רק בגלל חוסר האמון בינך לבין נתניהו, כל הכנסת נכנסה לסחרור מסוכן, ומי שיפסיד זה השוטרים והשוטרות שאתה כל כך אוהב, שפשוט תהפוך אותם למשטרה פוליטית ומגויסת. תודה רבה, אדוני. תודה על ההבנה, גם.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. יעלה ויבוא – חבר הכנסת רם בן ברק.
רם בן ברק (יש עתיד):
אדוני היו"ר, כנסת נכבדה. חבר הכנסת בן גביר, מהניסיון שלי – שווה להקשיב למירב. אבל אתם – אתה מבין אדוני היו"ר מה קורה פה? לאן לוקחת אותנו הקואליציה המסתמנת? את הכול הם עושים בעורמה. מגלגלים עיניים לשמים ואומרים: ההתערבות בחקירה ומשך הזמן יהיו אך ורק בהתייעצות עם היועצים המשפטיים. מה הם לא אומרים? הם לא אומרים שאותם הם מתכוונים להחליף ביועצים משפטיים במשרות אמון, שיהיו חייבים לציית לשר אחרת הם יהיו מובטלים. תחת המילים הנחמדות "מדיניות משך החקירה" מסתתרת העובדה שגם אם הם כבר יחקרו משהו שלא מוצא חן בעיני השר, הוא מן הסתם ידאג שהחקירה תימשך שנים. ומצד שני, אם הוא ירצה שהאירוע יסתיים – החקירה תואץ. זה, במילים אחרות חברים משטרה פוליטית. זאת משטרת בן גביר. כל אזרח כאשר הוא יפגוש שוטר יס"מ או שוטר תנועה או שוטר עירוני, הוא לא יוכל להתחמק מהמחשבה שהוא שוטר מטעם. אנשים יצטרכו לחשוב טוב, ובמיוחד העבריינים – לאיזה צד של המפה הפוליטית כדאי להם להיות שייכים. לפי מה שמציעים כאן עכשיו בחוק הזה, שווה להיות בצד הנכון, כדי לשרת את השלטון, ואז אתה תזכה בחסינות – בין כדי אם לא לחקור את הפשעים שלך ובין אם למזמז את החקירה ככה שהיא לא לעולם לא תגיע לבית משפט. חברים, זה לא דיון בעלמא. זה דיון מהותי. אם אתם, חברי הכנסת, תצביעו בעד השינוי לפני שיתקיים כאן דיון רציני, עם הקמת ועדה שתביא המלצות על שינוי פקודת המשטרה והתאמתה לימינו, נעשה את זה אך ורק כדי לספק את התיאבון של בן גביר, שמזהה את חולשתו של ראש הממשלה המיועד, נתניהו, ומנצל זאת. אם אתם תצביעו בעד החוק הזה, אתם תאפשרו לבן גביר – סוף סוף אחרי שלא גייסו אותו לצה"ל – להיות מפקד של מיליציה שפעם נקראה משטרת ישראל, והיום היא מיליציה פרטית של בן גביר וחבורתו. אני משוכנע שרבים וטובים מחברי הליכוד לא היו רוצים את זה; אני משוכנע שרבים וטובים מחברי הציונות הדתית לא היו רוצים את זה; אני משוכנע שרבים וטובים מחבריי החרדים לא היו רוצים את זה; חברי ש"ס לא היו רוצים את זה, אבל כשנתניהו חלש, כולנו משלמים את המחיר. תודה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. תעלה ותבוא השרה חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה, גברתי.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:
תודה, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רואה פה חבר'ה צעירים שצופים במליאה, ואני אומרת לך, חבר הכנסת בן גביר, אתה עומד מולם ואתה אומר להם: תראו, האופוזיציה לא במליאה; תראו, אנחנו פוגעים בדמוקרטיה. ואני אומרת לך: תהיה אמיתי פעם אחת, בן גביר, ותגיד לצעירים האלה שהיו"ר אישר שבמקביל פה למליאה יהיו ועדות – דבר מגוחך כשמדברים על חוק כל כך משמעותי.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - - 60 ח"כים - - -
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:
אתה מביא לוועדה – אתה מביא חוק פרטי לעיסוק במשטרה - -
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
50 חברי כנסת בוועדות?
היו"ר יעקב מרגי:
תודה, חבר הכנסת.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:
- - בוודאי משטרה פוליטית, בוועדה במקביל, ואתה מצפה שאנחנו נשב פה כדי להכשיר לך את השרץ. לא, אדוני, לא. בטח גם לא כשאתה קורא למפכ"לים שהיו לאורך השנים – וידידי מיקי לוי תיאר את פועלם – ואומר: מה פתאום הם יושבים באולפנים ומדברים נגד החוק? אדוני, אלה אותם אנשים שהגנו עליך; אלה אותם אנשים – אני מסתכלת על העבירות, אז אולי הצעירים פה למעלה לא יודעים במה מדובר. אתה זה שהורשעת בעבירות פליליות, אתה זה שהורשעת בהסתה לטרור - -
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
במה? מה עשיתי?
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:
- - ואתה זה שרוממות הדמוקרטיה בגרונך.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
מה עשיתי?
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:
אז אני אומר לך, הדמוקרטיה הזאת היא זאת שמאפשרת לך להיות פה.
איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):
- - - לפני 20 שנה? - - -
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:
הדמוקרטיה היא זאת שמאפשרת לך להיות פה, כי הדמוקרטיה, למרות שהורשעת בפלילים ולמרות שהורשעת בהסתה נגד טרור ולמרות שהובלת קמפיין נגד השב"כ ולמרות שיצאת להגנת רוצח ראש הממשלה, זיכרונו לברכה, יצחק רבין – למרות כל זה אתה יושב כאן, וברוב חוצפתך אתה מביא חוק שהתכלית שלו להפוך את המשטרה לפוליטית. אתה יודע, הבוקר יצאו הרבה מאוד אנשים נגד ציוץ של חייל בטוויטר, חייל שמשרת בדובר צה"ל, וכל העולם זעק: אוי ואבוי, זה פוליטיקה בצבא. אין לי ספק שהמפקדים יטפלו בזה. אתה יודע מה אתה רוצה לעשות? להפוך את המשטרה לפוליטית. אתה רוצה שמלמעלה עד למטה ידעו המפקדים מי השר שלהם, מה האג'נדה שלו, איזו אוכלוסייה היא אוכלוסייה שצריך לטפל בה ברגישות ובזהירות, איזו אוכלוסייה צריך להחמיר איתה. זה בדיוק מה שאתה רוצה. וכל זה למה? כי אתה לא מאמין לנתניהו. אגב, זה הדבר היחיד שאני מסכימה איתך, גם אני לא מאמינה לנתניהו. אתה צודק, אתה לא מאמין לנתניהו. אבל האם בגלל זה שאתה לא מאמין לנתניהו אתה לוקח את המשטרה – אחרי שחבטו בה ופגעו בה, ושנתיים וחצי לא היה מפכ"ל וניסו לעשות כל מאמץ כדי להחליש אותה – אחרי כל זה אתה בא ואומר: רגע, זה לא מספיק, אני רוצה לוודא את החיסול המוחלט שלה, אני אעשה אותה משטרה פוליטית, ומי שלא יסכים איתי, יפוטר? בן גביר, אתה יודע, אנחנו כולנו פוליטיקאים מזדמנים שהם עוברי אורח. בסוף, יש לנו יסודות שעליהם מושתתת הדמוקרטיה הזאת והמדינה הזאת. אל תפגע במשטרת ישראל; אל תפגע באזרחי המדינה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה לשרה אורנה ברביבאי. תעלה ותבוא חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. בבקשה, גברתי.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת - - -
היו"ר יעקב מרגי:
סליחה. במושגים שלנו זה הפקרת עמדה אם את עוזבת.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
רגע, אבל תעצור לי את השעון.
היו"ר יעקב מרגי:
אל תדאגי.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:
- - - אני לא הולכת - - - מאיר כהן - - -
היו"ר יעקב מרגי:
בבקשה, גברתי.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני שומעת את חברי הליכוד ביממה האחרונה מדברים הרבה על הנושא של הפוליגרף מול יועצי נתניהו. אני חייבת להודות שזה נורא משעשע אותי. הם עוד חדשים – באמת, אני מרשה לעצמי, כמישהי שהייתה כמעט 30 שנה במפלגה הזאת, להגיד להם: אתם מה זה מפספסים את הפואנטה. זה לא רק הפוליגרף, זה כאילו עניינים שבשגרה, אבל אתם בעצם מאשימים שם את הש"גים. הם לא מבינים - - -
נעמה לזימי (העבודה):
את אומרת, זה הכול - - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
לא, הם לא מבינים שמדובר על ביבי, הם מאשימים את היועצים שלו. הם לא מבינים שזאת הוראה ישירה של נתניהו. זה לא יועץ כזה או אחר. זה הביבי, המנהיג הדגול, הנערץ, המדינאי הזה – עם ה"הו הו" וה"הא הא" והתסרוקת. כן, כן. אותו הביבי הזה שאתם מהללים ויש לו את התדמית הזו זה הביבי ששלח את היועצים שלו להתעלל בכם, ואם אתם תמשיכו ככה, אתם גם תרגישו את קצין המודיעין שמקבל שכר במצודת זאב כדי להוציא עליכם כל לכלוך אפשרי כדי להעביר את זה למכונת הרעל – שאגב, אותו ביבי מממן. הוא מממן כדי להוציא לכם את הנשמה ולטנף עליכם. תנסו פעם אחת – בואו נעשה סוג של ניסיון. אתם לא תלקקו שנייה אחת לביבי ותגידו בכל משפט שני כמה הוא מנהיג דגול, וחלילה תנסו להעביר ביקורת עניינית אחת, ובואו נראה מה מכונת ההסתה והרעל עושה. אגב, חלקכם כבר בדקו את זה אבל נורא נבהלו. אז כאילו אתה שולח רגל, נעקץ, ומהר מהר מהר מהר בורח אחורנית כי הבנת שאתה לא מסוגל לשאת את זה. אז אמרנו, חברים, הפוליגרף זה ביבי; מי שמטנף עליכם זה ביבי, בהוראתו; קצין המודיעין מקבל שכר על ידי ביבי; מכונת הרעל, שפועלת גם נגדכם אם לא תתיישרו, זאת הוראה ישירה של ביבי. אתם כל היום רק מדברים איתי על הדמוקרטיה במפלגה, אז בואו נדבר גם על הדמוקרטיה במפלגה שלכם. בואו נעשה חוק שמקום 30 בליכוד לא יכול להיות שר במקום מספר חמש, למשל, אחרת בשביל מה יש פריימריז? אתם עלק דמוקרטיה, והביבי שלכם הוא גם עלק מנהיג, שזה פשוט הזיה. אבל שימו לב שיש גם חברי כנסת שיודעים את זה וחושבים גם בדיוק כמוני וגם מדברים על זה, אבל נורא נורא בשקט בחדרים סגורים. איפה הבעיה? כשקולטים שהם בעלי – נקרא לזה – תדמית ציבורית גבוהה, אז מייד משמנים אותם כדי שיסתמו את הפה מהר.
היו"ר יעקב מרגי:
גברתי, תודה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
רגע, לא, זה עדיין לא - - -
היו"ר יעקב מרגי:
כשנהנים הזמן עובר.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
משפט אחרון. מציעים להם תפקידים של שרים, ומהר מהר אתם רואים את אלה שהתחילו לעשות רעש ולכשכש בזנב, איך הם מהר מהר נעלמים.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
שנייה, משפט אחרון, ברשותך אדוני היושב-ראש.
היו"ר יעקב מרגי:
בבקשה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
חברי הליכוד, ברוב טיפשותכם, אתם אתמול ביטלתם את החוק היחיד שעוד איכשהו מאפשר לכם את העצמאות שלכם בעלק-דמוקרטיה שלכם, עם העלק-מנהיג שלכם, עם עלק-חופש הביטוי שלכם. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת עידן רול. אני מודיע לחברי הכנסת שאני נועל את רשימת הדוברים.
עידן רול (יש עתיד):
בוקר טוב, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יעקב מרגי:
בוקר טוב. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.
עידן רול (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר אתכם על מגבלות הכוח. לא מגבלות הכוח של האופוזיציה, לאופוזיציה יש כוח די מוגבל, כולם פה בבית כבר מכירים את זה – אני הייתי כבר כמה כנסות באופוזיציה, גם אחת בקואליציה – אנחנו עושים כמיטב יכולתנו בשבועיים האחרונים לסכל את החקיקה שהיא חקיקה פרסונלית מיותרת, לעיתים מושחתת, ולבטח לא חקיקה שרואה את הציבור או את הצרכים שלו בשום צורה. אבל לא זאת הנקודה. אני רואה את החיוכים בוועדות, אני רואה את ההתנשאות, אני רואה את ההרגשה – שהיא מבוססת, אדוני היושב-ראש, כי הם יודעים שכאן בבית, ממשלה וקואליציה יכולות לשלוט מאוד בקלות בכנסת כולה ושהיכולת שלנו לעצור דברים היא מוגבלת – אבל יש גוף אחר שיש לו הרבה יותר כוח מהאופוזיציה, ולא, למרות מה שחלק פה מנסים להפיץ, אני לא מתכוון לדבר על בתי המשפט, אני מדבר על הציבור. הציבור יודע שיש מגבלות לכוח; הציבור יודע מתי דברים נעשים מטעמים אידיאולוגיים פוליטיים – גם אם אני לא מסכים איתם, יש להם בסיס – ומתי הם נעשים בשביל חמדנות פוליטית, אינטרסים וג'ובים. עכשיו, אפשר להגיד הרבה דברים על הממשלה שלנו, אבל אנחנו חטאנו בזה דווקא פחות מאחרים. אנחנו סגרנו משרדים. אני עצמי סגרתי את המשרד לנושאים אסטרטגיים אחרי ארבעה חודשים וחצי של בירוקרטיה לעשות את זה. אני מניח שהוא ייפתח בשבוע הבא. ואני יכול להגיד לכם שהממשלה הבאה עושה בעיקר – לפתוח, לפצל, להרוס. כשהממשלה העתידית קורעת לגזרים את משרד החינוך היא לא תוקעת לאופוזיציה אצבע בעין, היא תוקעת לכם, הציבור, אצבע בעין; כשהממשלה מפצלת את הסמכויות של שר הביטחון והולכת לייצר לנו כאוס ביטחוני ולאחר מכן כתוצאה גם כאוס במערך יחסי החוץ שלנו, היא לא מראה לנו כמה כוח יש לה, והיא לא הופכת אותנו לסמרטוט – היא אומרת לציבור כולו שהאינטרסים שלו ושל מדינת ישראל פשוט לא מעניינים אותם. אז יקרה מה שקרה בפעם הקודמת, כי כולנו זוכרים את המשרד המיותר של אורלי לוי לשימור קהילות ומתנ"סים – אני באמת לא זוכר את השם, אבל זה היה משהו כזה. הציבור ראה, הציבור הפנים והציבור קלט שבשיאו של משבר הקורונה הם לא עניינו את הממשלה ההיא לרגע. ואז אתם שילמתם על זה בשוטף פלוס 60 אבל שילמתם, בקלפי. אז אתם יכולים לחייך אלינו כמה שאתם רוצים, אתם יכולים להתנשא, ואתם יכולים להתבשם בכוח שלכם. אבל כמי שהיה גם שם וגם שם אני יכול להגיד לכם: הציבור רואה הכול. הוא לא תמיד מגיב באותו יום, הוא לא יצא לרחובות באותו יום, אבל מתישהו מתחיל לעלות לו מכל ההתנהגות האינטרסנטית. ה"מתישהו" הזה התחיל עכשיו, כשכל החוקים שאתם ממהרים להעביר, אפילו אחד מהם לא בטעות נוגע בציבור, באוכלוסיות מוחלשות. הכול נוגע רק לכם. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. יעלה ויבוא חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מזכיר הכנסת, סגנית מזכיר הכנסת, כנסת נכבדה, אתמול במהלך הדיון בוועדה המיוחדת התחלתי את דבריי ונקטעתי על ידי יושב-ראש הוועדה. על כן ראיתי לנכון להשלים את הדברים שלי כאן. יש איזשהו דיסוננס שאני מרגיש. כשאני נכנס בשערי בניין זה זכויותיי שוות לזכויות יתר חברי הכנסת: אני יכול להצביע והצבעתי תהיה שקולה להצבעה של כל חבר כנסת אחר, אני רשאי להגיש רוויזיות, הסתייגויות וכולי. כשאני יוצא משערי בית זה אני לא שווה בזכויותיי ליתר אזרחי ישראל, ליתר חברי הכנסת: אני לא יכול להתחתן במדינה הזאת עם אהבת חיי – גם כי אני לא יכול וגם כי צפריר עדיין לא הציע, אבל זאת בעיה אחרת; אני לא יכול לאמץ ילדים, אני לא יכול עד לשנה האחרונה להביא ילדים בהליך פונדקאות פה בארץ. אנחנו לא שווים לאזרחי ישראל. הקהילה הגאה, לבד מזכויות, חווה אפליה כרונית בשוויון שלה, בשירותי רווחה, בשירותי בריאות, באפליה מפני אלימות, בתעסוקה – בכל כך הרבה תחומים שעדיין לא באו לכדי שוויון. לא התרשמתי, אדוני היושב-ראש, מהדברים של נתניהו לקהילה הבין-לאומית בשפה האנגלית, כמובן, שזכויות הקהילה הגאה לא ייפגעו תחת הממשלה הקרובה שהוא עתיד להקים. ולמה לא התרשמתי? כי ממשלתו הקודמת, אך ב-2018 חוקקה נגד הקהילה הגאה. ב-2018 ממשלת הליכוד חוקקה נגד הקהילה הגאה, באופן הכי חמור ואקטיבי שאפשר לעשות, בתיקונה את חוק הפונדקאות. ממשלת הליכוד ונתניהו קבעו שרק הומואים וגברים יחידניים לא יוכלו לעבור הליך פונדקאות בארץ ולהפוך להיות הורים. בזמנו נתניהו שיקר שיתקן את החוק הזה. הוא לא עשה את זה, אבל הוא הלך אחר כך וחתם על הסכמי אימוץ בין-לאומיים שבמסגרתם הוא החריג, איך לא, את חברות וחברי הקהילה הגאה. נתניהו יצא מגדרו כדי להבהיר לי ולחבריי בקהילה שאנחנו לא ראויים להיות הורים, ורק בג"ץ תיקן את האפליה הבוטה הזאת ואפשר לנו לקיים את הליך הפונדקאות פה בארץ, הליך שבן זוגי ואני ועוד עשרות זוגות של הומואים עושים אותו כרגע ויהפכו, בעזרת השם, להיות הורים בישראל. אני מוכרח לומר: רבים הם חברי הכנסת בכנסת הזאת שמרשים לעצמם לחבוט בקהילה הגאה, לקלל אותנו, להקטין אותנו, מרשים לעצמם לרמוס את הזכויות שלנו. הקהילה הגאה רוויית מאבקים למען השוויון שלנו. ניסו להכות בנו ולרצוח אותנו ולהחזיר אותנו לארון שלנו. זה לא יקרה שוב - -
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. נא לסיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - אנחנו נעמוד על זכותנו לשוויון ולא נרשה לאף אחד לפגוע, ולו בבדל, בנוער שלנו, בזכויות שלנו, בביטחון שלנו, כי אנחנו שווים ואנחנו דורשים שוויון. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. יעלה ויבוא חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, אדוני.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היו לי הרבה הערות והסתייגויות לחוק הזה אבל הזכות לומר אותן נמנעה ממני, כי נאלצתי להיות בוועדה אחרת שדנה בחוק פרסונלי אחר, כאשר במקביל מתנהלת גם מליאת הכנסת באיזשהו יקום מקביל שלא ברור מה קורה כאן. זה מצב בלתי נסבל ואני רוצה למחות על כך. אדוני היושב-ראש, אני נולדתי במדינה אחרת, שכרגע לא אנקוב בשמה כי זה לא רלוונטי, אבל במדינה הזאת, במקום שבו נולדתי, נרשמו הבוקר 37 מעלות מתחת לאפס, בדומה למספר השרים בממשלה החדשה המסתמנת. אני רוצה לדבר על הנורמות. כי אנחנו שומעים לאחרונה על הרוב: הרוב שניצח בבחירות הוא הרוב, ולכן מותר לרוב לחוקק ולכן הרוב לא סופר אותנו, ולכן הרוב מציע לנו לקפוץ לו.
מיקי לוי (יש עתיד):
ולדי, לפני שעזבתי הזמנתי להם שולחן. בחיי.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
נכון. במדינה הזאת, אדוני היושב-ראש, לאחרונה חוקק חוק על ידי הרוב בפרלמנט. ומכיוון שהמדינה הזאת מנהלת מלחמה בשנה האחרונה אז החוק הזה אומר שכל הפשעים שבוצעו בשטח הכבוש – כל מבצע של הפשע פטור מעונש. אז זאת הנורמה שנקבעה במדינה הזאת על ידי הרוב. אני לא חושב שאנחנו רוצים להיות מדינה כזאת. אני לא חושב שכל חוק שהרוב רוצה לחוקק הוא פסול; לא כל חוק הוא כשיר. בהקשר הזה גם הכוונה שלכם בהמשך להעביר את פסקת ההתגברות, למעשה, אומרת שאין יותר נורמות, אין יותר כללים, אין יותר בסיס שמאחד אותנו או מגדיר אותנו כחברה דמוקרטית. הדמוקרטיה, אדוני, זה לא רק שלטון הרוב. הדמוקרטיה זה גם נורמות, הדמוקרטיה זה גם חוקי יסוד, והדמוקרטיה זה גם זכויות מיעוט. כל הדברים האלה, הזוטרים והפעוטים, שמופרים כאן בשבועות האחרונים ברמה כמעט יומית. אז שוב, אני קורא לקואליציה המסתמנת שמתמהמהת לקום: ראשית, הגיע הזמן להקים ממשלה; דבר שני – לא הכול כשיר ולא כל נורמה אפשר להעביר. אני קורא לחברי הבית הזה לא להפוך את משטרת ישראל למשטרה פוליטית. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. יעלה ויבוא חבר הכנסת רון כץ. בבקשה, אדוני.
רון כץ (יש עתיד):
אתה ליגה אחרת, אדוני.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה. בבקשה, אדוני.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני, כנסת נכבדה, הסיבה שלקח לי רגע להגיע היא שהמליאה הזו מתכנסת במקביל לוועדות, ואנחנו צריכים לרוץ בין ועדה לוועדה, וזה מה שאנחנו עושים בשבוע האחרון. אם מישהו היה שומע את מה שאני אומר עכשיו ושואל את עצמו: מה הדחיפות? על מה הם דנים שם, שהם צריכים באישור מיוחד של היושב-ראש לרוץ מוועדה לוועדה למליאה? לא בטוח שאנחנו מספיקים לומר את מה שאנחנו רוצים להגיד אפילו – אני אפילו אחדד את זה, בטוח שאנחנו לא מספיקים – יחשוב שאנחנו מדברים פה עכשיו על שינוי סדרי עולם, על ביטחון מדינת ישראל, על איזשהו שינוי קיצוני שחייב לעשות ודחוף. אז אני רוצה רגע להבהיר פה את האווירה, אדוני היו"ר, ולומר לך שהיום דווקא כן הייתה צריכה להיות ועדה חשובה: ועדת חוץ וביטחון בהשתתפות יו"ר המל"ל. הוועדה הזו בוטלה. אתם יודעים למה הוועדה הזאת בוטלה? היא בוטלה כי הייתה במקביל ועדה קריטית. מה הייתה הוועדה הקריטית הזאת שהייתה במקביל? הוועדה לשינוי פקודת המשטרה. אותה ועדה מטורללת שאנחנו מתעסקים איתה כבר שבוע, שאומרת דבר אחד: איתמר בן גביר רוצה שתהיה פקודה על שמו, שאומרת שהמפכ"ל צריך לשתף איתו פעולה. אממה, שר אחר, כל שר אחר שאנחנו מכירים, מעולם לא ביקש דבר כזה. לא תירץ את זה באלף תירוצים. לא דיבר על זה בכלל. למה? כי כשאתה נכנס למשרד – ואני מאחל לך שתיכנס בקרוב למשרד, אדוני, ואתה דוגמה טובה לזה – כשבן אדם נכנס למשרד, הוא נכנס עם מנהיגות, הוא נכנס עם מה שהוא מאמין בו, ומכורח המנהיגות הזו הוא יצליח. ומפה אני רוצה לומר לך: אני בטוח שאתה תצליח כי אני יודע שמחכים לך במשרד, כי יודעים שבאה דמות אמיתית שבאה לשנות, שבאה לעבוד יחד, שיכולה לעשות שינוי אמיתי במשרד. אתה לא צריך פקודה שתגיד שמנכ"ל הביטוח הלאומי צריך לעבוד איתך, כמו שהשר היוצא מאיר כהן לא היה צריך פקודה כזאת, כי זה ברור שהוא יעבוד איתך, כי אתה מנהיג. אבל אדם חלש צריך שיגידו לו שהוא הולך להיות הבוס. אז איתמר בן גביר, נגיד לך פה, אתה תעשה את המדיניות שלך, תעזוב כבר את המפכ"ל, תעזוב את המשטרה. אנחנו גם לא ניתן לך לגמור אותם. אתה רואה, בכל יום נופלים עוד סעיפים בפקודה שלך, ובסוף היא תיפול לגמרי. זה מה שיקרה בסופו של דבר בוועדה הזאת. ואני רוצה לומר משהו על האווירה הכללית של הכנסת לסיום.
היו"ר יעקב מרגי:
לסיכום.
רון כץ (יש עתיד):
לסיום אני רוצה לומר משהו על האווירה הכללית: אווירת הפניקה שיש פה מעולם לא הייתה. העובדה שנתניהו כל כך לחוץ ופרנואידי משפיעה על כולם. אני יוצא עכשיו מוועדה בראשות קרעי – האיש לא מצליח לנשום סדיר. הוא כל כך בפניקה, שהוא לא נותן לחברי כנסת לדבר, ועל זה כולנו צריכים להתקומם כי בסופו של דבר, כמו תמיד, הגלגל מתהפך, ואנחנו לא נעשה את זה, אבל אני רוצה שתמיד יהיה בראש שזאת אפשרות. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה לחבר הכנסת רון כץ. תעלה ותבוא חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. בבקשה, גברתי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבר שבוע ימים ויותר שאנו עוסקים בחקיקתם של ארבעה חוקים שנועדו לשרת את האינטרסים הצרים של חברי הקואליציה המתהווה, ושבפועל יפגעו בצבא ההגנה לישראל, במשטרה ובאמון הציבור; חוקים שטובים לקבוצה של נבחרי ציבור ורעים לציבור ולדמוקרטיה הישראלית. מה יש לנו? סידור עבודה לעבריין מורשע, חבר הכנסת דרעי – יש; שרים נוספים במשרדים לטובת סמוטריץ' – יש; סמכויות חסרות תקדים לשר לביטחון פנים לטובת בן גביר, איש עם רקורד עשיר של מעצרים והרשעות – יש; כבר שבוע ויותר במקום לעסוק בצרכים של אזרחי המדינה אנחנו עוסקים בצורך של נתניהו החלש והסחיט לרצות את שותפיו רעבי הכוח ולהקים ממשלה בכל מחיר ועל חשבון הציבור; כבר שבוע ויותר שאנחנו נלחמים כאן במליאה ובחדרי הוועדות בניסיון לחוקק חקיקת בזק בהליך לא תקין ולבצע מחטפים שונים ובעיקר משונים תוך התעלמות מוחלטת מתקנון הכנסת, מהנהלים המקובלים ומהעמדות המקצועיות של הייעוץ המשפטי; כבר שבוע שאנחנו סופגים בוועדות סתימת פיות חסרת תקדים וגירוש של חברי כנסת מדיונים; וכבר שבוע ויותר שגם הדרגים המקצועיים סופגים גישה מקטינה ומזלזלת, בעיקר היועצים המשפטיים, גורמים מקצועיים נטולי פניות שאותם מכנים חברי הקואליציה המתהווה "פקידים" ומעמדתם המקצועית מתעלמים. והלהיט החדש, הסעיף הקובע שהחוק ייכנס לתוקף באופן מיידי בניגוד להליך המקובל. מה שקורה כאן כבר שבוע ויותר הוא לא רק ביזיון, הוא לא רק מרתיח, הוא גם מדאיג ומסוכן מאוד. "איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מְרַצְּחִים. כספך היה לסיגים סבאך מהול במים. שריך סוררים וחברֵי גנבים כֻּלו אֹהֵב שֹחַד ורֹדֵף שלמֹנים יתום לא ישפֹּטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם", כדברי הנביא ישעיהו. הנביא ישעיהו שואל בנבואתו על חורבן ירושלים. בפליאתו הוא שואל כיצד התרחש השינוי הזה פתאום, איך קרה שהצדיק הגמור השחית את דרכו והפך לרשע גמור, ועונה שבהכרח זה תהליך הדרגתי: תחילה עובר הצדיק על חטאים קלים, ולאט- לאט מתמוטט מצדקתו עד שהופך לרשע גמור. כשאנחנו בוחנים את חקיקת בזק המקודמת בימים אלה, אי-אפשר שלא להיזכר גם במשל הצפרדע. כל אחד מהחוקים המקודמים בימים אלה פוגע באופן כזה או אחר בערכי יסוד של החברה הישראלית ושל הדמוקרטיה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. נא לסיים.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
משפט אחרון?
היו"ר יעקב מרגי:
בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
כל אחד מהם מעלה בהדרגה את טמפרטורת המים בסיר. תבשיל ממשלת הימין על מלא מבעבע, והדמוקרטיה גוועת בהדרגה. תפקידנו כנבחרי ציבור הוא לא לעמוד מנגד, כי אם לעמוד על המשמר, להיאבק על צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית; תפקידנו הוא להתריע ולעצור את התהליך לפני שיהיה מאוחר מדי, לפני שנתעורר בוקר אחד ונבין שאין יותר דמוקרטיה; תפקידנו בחג אורות זה הוא לשמור על אור הדמוקרטיה שלא ייכבה. לשם כך נבחרנו, לשם כך אנחנו כאן. חג חנוכה שמח.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה. תעלה ותבוא חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. למחוקקים החדשים, לחברי כנסת החדשים, עם קצת הוותק שיש לי בחקיקה, הרבה פעמים נאלצנו – כי רצינו שהחוק מייד יופעל, כדי שלא יהיה מצב כזה או אחר – מייד עם חקיקתו.
סימון דוידסון (יש עתיד):
זה חריג מאוד.
היו"ר יעקב מרגי:
רגע אחד. סמוך עליי. קצת קרדיט.
סימון דוידסון (יש עתיד):
גם הייעוץ המשפטי - - -
היו"ר יעקב מרגי:
כיו"ר ועדת חינוך, כיו"ר ועדת כלכלה, גם תקלות בסעיף התחולה – הרבה פעמים רצינו שזה ייכנס מייד, כדי שיחולו תהליכים כאלה ואחרים מייד עם חקיקתו. זה שזה נולד אחרי – זה מעורר, זה טוב.
קריאה:
אחרי שיש ממשלה - - -
היו"ר יעקב מרגי:
רבותיי, זה טיפ. נתתי כדי שבפעמים הבאות שתרצו לחוקק, תדעו שעומדת לכם הזכות. בבקשה, גברתי.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתם יודעים שאני מגיעה לכאן מהרשויות מקומיות, מרשות מקומית כממלאת מקום ראש עיריית כרמיאל, ועוקבת אחרי החדשות. לאחרונה פורסמו נתונים מדאיגים על זלזול הרשויות המקומיות בחוק חופש המידע והשקיפות. בכלל, נושא השקיפות מאוד מאוד קרוב לליבי. הקמתי גם שדולה: "שקיפות מונעת שחיתות". התעלמות רשויות מקומיות והמנהיגות שלהן – זאת חובה אלמנטרית לתת מידע לאזרחים – וההתעלמות הזאת היא בניגוד לחוק. אבל זו המציאות שאנו חיים בה. החוק הוא כאן כדי לרמוס אותו. מזה שנים של שלטון ליכוד נוצרו נורמות שהמנהיגות השלטונית היא מעל לחוק. כל החוקים הפרסונליים שמובילה כעת חבורת הימין הקיצוני והחרדי בהובלת נתניהו והליכוד, עוסקים בהכשרת השרצים שלהם. לא מפריע להם שהמנהיגים שלהם הואשמו במעילה בכספי ציבור והתחמקות מתשלום מיסים, בבריונות וניסיון לפגוע בציבור; לא מפריע שנגד העומד בראש הליכוד יש חשדות פליליים כבדים, והוא עומד למשפט. הם אומרים: לא סופרים אתכם, תקפצו לנו. אז מה הפלא שראשי רשויות המתעלמים מבקשות חופש המידע גם אומרים בעצם לאזרחים: תקפצו לנו, לא סופרים אתכם? אלו הפנים של המשילות - - -
היו"ר יעקב מרגי:
חה"כ איימן עודה. אני הרבה זמן, אבל הווליום, מה לעשות - - -
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
רק בגלל שאני ערבי.
היו"ר יעקב מרגי:
כערבי יהודי לערבי. בבקשה, גברתי.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
חבל שאלה הפנים של בנימין נתניהו, שמוביל את המדינה לחורבן והרס הדמוקרטיה, וזו רק ההתחלה. אבל בכל זאת, אני רוצה לסיים ולומר, אני רוצה להאמין שיש צדיקים בבית המחוקקים, כאן בכנסת ואנו נמשיך לעבוד למען כל האזרחים במדינה היפה שלנו. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. תעלה ותבוא – חברת הכנסת יסמין פרידמן. אחריה – חברת הכנסת דבי ביטון. אנחנו לא לחוצים, כל אחת תיקח לה את הזמן להגיע בנחת. הדוברת הקודמת דיברה בנחת. אפילו יסמין נהנתה והמתינה. מגיע לבית הזה כמה רגעים של נחת. רגועים, נכון?
קריאה:
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
תודה, תודה. בבקשה, גברתי.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אדוני יושב-ראש הכנסת, כבוד השרה וכבוד השר, וחבריי חברי הכנסת כמובן. אני לא אדבר על חוק בן גביר, אני חושבת שכל מה שהיה לי, אמרתי בוועדות. אני רוצה לדבר דווקא על משהו אחר, ואני שמחה שאתה יושב כרגע על הכיסא כאן.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
בהסכמים הקואליציוניים, שנחתמו בימים אלה בין יהדות התורה לבין הליכוד, מופיע התנאי הבא: כל חקיקה בנוגע לבעלי חיים, שעלולה לפגוע בציבור החרדי, תידרש להיות בתיאום עם יהדות התורה. על פי יהדות התורה, ההסבר לסעיף זה הוא החשש מפגיעה בשטריימלים, אשר חלק מהם עשוי מפרוות בעלי חיים. נשמע הגיוני לא? אבל לא, מכיוון שהתקנות האוסרות על ייבוא פרוות מחריגות ממילא את השטריימלים, ועברו כבר לפני שתי כנסות. אז מה הסיבה האמיתית שבגללה נכנס הסעיף הזה? אבל עזבו, זה לא העיקר. השאלה החשובה שצריכה להישאל היא אילו חוקים למען רווחת בעלי חיים עלולים לפגוע בציבור החרדי? נתחיל בעיקור וסירוס. בשנים האחרונות מדינת ישראל מתמודדת עם פיצוץ אוכלוסין של חתולי קהילה. החתולים חיים חיי סבל; העמותות והפעילים שלא מוכנים לעמוד מנגד, קורסים תחת הנטל הכלכלי וכולם סובלים. הדרך ההומנית לדלל את האוכלוסייה היא על ידי עיקור וסירוס. כנ"ל בעניין כלבים משוטטים – אוכלוסייה נוספת שהוזנחה והתרבתה בשנים האחרונות. אז מה עושים כשעיקור וסירוס בעלי חיים לא עומדים בקנה מידה אחד עם ערכי התורה? האם חוק עיקור וסירוס כלבים משוטטים, שעבר בכנסת הקודמת בקריאה טרומית, יעבור שוב? מה לגבי המשלוחים החיים? בכנסת הקודמת נעשתה עבודה סביב השעון לפתור את כל האתגרים שעמדו בפני החקיקה. כולי תקווה שזה ימשיך. למעשה, אין חקיקה בתחום רווחת בעלי החיים, שלא ניתן יהיה לטעון שהיא פוגעת בציבור החרדי. אבל עלינו להמשיך ולקדם את זכויות בעלי החיים ולא להפקיר את השטח, כמו שנעשה בעבר. אסיים במשהו נחמד. 70 פנים תורה, אמרו חכמים, אחת הפנים היפות הן פני החן והחסד כלפי בעלי החיים, מתוקף היותם ארוגים במארג הבריאה. צער בעלי חיים מובא חמש פעמים במקרא ו-30 פעמים בתלמוד. כך כתב גם הרמב"ם בהלכות צער בעלי חיים. לא זו בלבד שאסור לצער בעל חיים, אלא חובה על כל יהודי למנוע צער, כאב וסבל מבעלי החיים. תודה.
היו"ר יעקב מרגי:
בנימה חיובית ואופטימית. תודה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה, גברתי.
דבי ביטון (יש עתיד):
סקר של חדשות 13 שפורסם במהדורה המרכזית מעלה כי בנושא שינוי חקיקה שתאפשר לחבר הכנסת אריה דרעי, לכהן כשר בממשלה החדשה, יש רוב משמעותי של 65% מהציבור שמתנגד לשינוי החוק ולמינוי דרעי לשר, ו-24% בלבד בעד המהלך. יש לי המון הערכה לחבר הכנסת אריה דרעי. כמי שנולדה וחיה כל חייה בפריפריה, ראיתי את הגאווה שש"ס הביאה לציבורים גדולים. אני יודעת כמה אריה דרעי הוא מנהיג שמשפיע ואהוב על ציבורים גדולים. יותר מזה, אני מאמינה שדרעי הוא מהגורמים הממתנים בקואליציה המתרקמת. פוליטיקאי אוהב אדם; אדם שרואה את כולם. אבל לצד ההערכה לדרעי, יש לי גם הערכה לחוק. אריה דרעי עמד מול שופט והצהיר כי הוא פורש מהכנסת. אבל לא רק שמסתבר שהוא לא התכוון לדבריו, עכשיו אנחנו נדרשים לחקיקת בזק, כדי שיוכל לחזור לא רק לכנסת אלא גם לממשלה. הלא גם בפני דרעי עמדה דרך המלך: לפנות ליושב-ראש ועדת הבחירות על מנת שיקבע אם יש קלון בעבירה שבה הורשע או אין. אבל בדרך המלך יש גם סיכון. כנראה שגם דרעי יודע שייתכן מאוד שיש סיכון לקלון בהרשעתו. אז כדי לא לקחת סיכון, אתם הולכים לחקיקת בזק פרסונלית, ומשנים סדרי עולם כדי לעזור לאדם אחד. והכול, אפילו עוד לפני שהקמתם ממשלה. כל כך מיהרתם, ששכחתם את סעיף הפרסום ברשומות ועכשיו אתם מנסים לפסוח גם עליו. למה? כי כולם מאיימים עליכם? במקום להקים ממשלה ואז להתחיל לחוקק, אתם עובדים הפוך. מנסים לשנות סדרי עולם ברגע, בלי דיון רציני, בלי בחינה מעמיקה, אפילו בלי ליידע את הציבור באופן רשמי באמצעות פרסום ברשומות. הכול כדי להסיר מכם את שלל המאיימים. זאת בדיוק הבעיה. יש פה פניקה של חקיקה פרסונלית, שהדבר היחיד שקובע אותה הן הגחמות של השותפים בקואליציה. ללא היגיון, ללא צורך, ללא מהות – רק גחמות. הלא לפני הבחירות אף אחד לא דיבר על שינוי סמכויות השר לביטחון הפנים, או על מינוי של שר אחראי על המינהל האזרחי. זה צץ אחרי, בדיוק מאותה סיבה. זה לא צורך אמיתי. זה לא הפריע לכם עד עכשיו, אלו רק גחמות. סחיטה באיומים, שאתם נכנעים לה ובדרך מובילים את כולם לאבדון. תודה, אדוני.
היו"ר אופיר כץ:
תודה, גברתי. חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה, אדוני.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני יושב-הראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אתם יודעים, מתלוננים על הממשלה הזאת שהיא לא מפנה את מקומה, כי עוד לא הוכרזה ממשלה חדשה. אני רוצה להודות לשר התיירות, יואל רזבוזוב שפה, לפחות הוא, מחזיק את המליאה. אופיר, אם אתם הייתם בתפקיד פה, היה צריך למנות שר שיישב כאן. ככה האנשים שלכם פנויים לכל מיני דברים אחרים. אז אני חושב שמן הראוי שנפרגן לממשלה היוצאת ולשר רזבוזוב. חבריי, תיקון פקודת המשטרה, המכונה גם חוק בן גביר, בעצם זוכה לשלל טיעונים על מנת להגן על חקיקתו החפוזה, המהירה, טרם השבעת הממשלה. גם באופן ענייני נשמעת טענה, שצריך להשוות את מעמד השר לביטחון הפנים – או כמו שהוא יכונה, השר לביטחון הלאומי – לשר הביטחון. אנחנו יודעים, שבעצם, עצם ההשוואה הזאת עושה חטא גדול. כי שר הביטחון במדינת ישראל – במדינות אחרות קוראים לו שר ההגנה – נלחם באויב. האויב החיצוני שמאיים על מדינה כמו מדינת ישראל. לעומת זאת, השר לביטחון, ביטחון לאומי, מתעסק באזרחים, כל תפקידו הוא לשמור על הביטחון הפנימי, ברוח אמרתם של חז"ל:" הוי מתפלל בשלומה של מלכות, כי אלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". את הדבר הזה אמרו חז"ל על שלטון רומא, אבל אנחנו לא ברומא, אנחנו ארץ ישראל והשלטון הוא שלנו. והרצון לתת לשר לביטחון הלאומי, כמו לשר הביטחון, סמכויות-על, מבטא בעיניי קושי אמיתי ואולי קונספציה שגויה – קונספציה שמחפשת אויבים בתוכנו. שרואה באנשים, על סמך תיוג מסוים, בעיה לדמוקרטיה עד סימונם כאויבים. אולי הכול מתחיל באמירתו של ראש הממשלה לשעבר ושלעתיד נתניהו, שאמר על השמאל שהוא שכח מה זה להיות יהודי. הייתי אתמול בערב עם חברת הכנסת יסמין סאקס במפגש פעילים בבאר שבע, וניגש אליי אחד הפעילים וסיפר לי, שבקלפי ביום הבחירות ניגש אליו אדם, מצביע של מפלגה, תנחשו לבד, ואמר לו: אתה לא יהודי. למה? כי יש לך חולצה של יש עתיד. אתה לא יכול להיות יהודי. חברים יקרים, פה לב הבעיה. השר לביטחון לאומי מבקש סמכויות, כביכול כדי להצליח להילחם באויבים מבפנים, סמכויות שניתנות רק כלפי אויבים מבחוץ. ואני אגיד לכם מה הסכנה, וזו סכנה אמיתית. עזבו את זה שזה השר שהורשע בטרור והופך להיות עכשיו שר. אנחנו עלולים לגרום למצב שבו המשטרה, תחת סמכותו של השר, תוחשד באכיפה סלקטיבית פוליטית. נגיד, כאשר יפגינו במאה שערים, האכיפה תהיה חמורה יותר. כאשר יפגינו בבלפור, היא תהיה חמורה פחות. וכאשר יפגינו ליד ביתי בגוש עציון, היא לא תיאכף בכלל. למה? כי אותו שר, וזה לא משנה אם קוראים לו עמר בר לב או איתמר בן גביר או מי שיהיה השר לביטחון הלאומי העתידי, הוא המנחה, הוא מפכ"ל-העל, הוא אומר לאנשים כיצד לאכוף. אנחנו נראה פה הפעלת כוח לא מידתית, שנחשדת בפוליטיזציה. בשלב הבא זה גם יהיה מי המינויים שאותו שר ינחה - -
היו"ר אופיר כץ:
תודה.
משה טור פז (יש עתיד):
- - וכול אלה עלולים להביא לשחיקת אמון גדולה עוד יותר במשטרת ישראל, בשלטון החוק, בתחושה הדמוקרטית של אזרחי ישראל. זו הסכנה של חוק בן גביר שעולה כאן.
היו"ר אופיר כץ:
תודה, אדוני. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה אדוני.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברותיי חברות הכנסת, קמתי בבוקר – נעמה לזימי – עצבני. בדרך כלל אני קם רגוע. פתחתי את העיתון וראיתי כותרת שהטריפה אותי, פשוט הטריפה אותי: מכתב של הרבנים הבכירים של הציונות הדתית, ואני מצטט: לכוון את הבנות לשירות לאומי ולהעדיפו באופן מוחלט על הצבא. כשאני קורא את המשפט הזה, שלא יהיו לכם ספקות, לאף אחד בבניין הזה ומחוץ לבניין הזה – מדובר על השקפת עולם של הנבחרים שלהם, של הציונות הדתית, שהולכים להיות חלק מהממשלה, ואחד מהם הולך להיות שר במשרד הביטחון – סמוטריץ'. זאת השקפת העולם שלהם. השקפת עולם שלפיה נשים לא צריכות להיות בצבא ההגנה לישראל. אני שואל אתכם: זה נורמלי? למה יצא המשפט הזה, למה יצאה הכתבה, אדוני היושב-ראש? בגלל נתונים שקיבלו על הטרדות מיניות בצבא. אחת מכול ארבע בנות בצבא ההגנה לישראל, לפי הנתונים שהם העבירו, מוטרדת בצבא. אז אני שואל אותך, גברתי השרה: זה הגיוני שהולכים עכשיו להוציא את הבנות מהצבא ולא לטפל במטרידים? אלה שמטרידים את הבנות שלנו; הפושעים העבריינים האלה. זו בעצם התוכנית שלהם, להוציא את הבנות שלנו מהצבא, ולהשאיר את המטרידים. הדבר הזה כל כך מופרך וכל כך אבסורדי, שהדבר שהכי מפחיד אותי – ושוב אני חוזר על זה – שהאנשים האלה הולכים לשלוט בדברים האלה. הבנות שלי שעושות צבא, הבת שלי שש שנים בצבא, קצינה, סרן, מפקדת על 70 חיילים, היא לא טובה לצבא ההגנה לישראל? הבנות של יואל רזבוזוב שיתגייסו עוד מעט, הן לא טובות למדינת ישראל? רק הבנות של סמוטריץ'? הזיה. אז אני רוצה להקריא לכם על חמש בנות גיבורות על מדים שהצילו חיים. חמש בנות שהצילו הרבה מאוד חיים במדינה: שוטרת צבאית, שסיכלה תשעה מטעני חבלה, בשם סמל נגסה תלה; צלמת צבאית, שהנשימה והצילה פעוטה בת שנה וחצי תוך כדי קרב, סמל גליה צוקר; חובשת שטיפלה בפצועים תחת אש, סגן אנסטסיה בגדלוב; לוחמת מקרקל, שנטרלה מחבל וקיבלה צל"ש מהרמטכ"ל, סמל ראשון ש'; פרמדיק ראשונה, שהזריקה את נוזל הפלסמה בתנאי שטח, סמל ראשון אלונה בובליל. ואני אומר וחוזר: לא ניתן לסמוטריץ' ולחברים שלו לשלוט בבנות שלנו, בעתיד שלהן ובעתיד של צבא ההגנה לישראל. משפט אחרון. ברכות למיקי פישמן, שהבת שלו משתחררת עכשיו אחרי שנתיים מאוד מאוד חשובות בצבא. הבנות שלנו ילכו לצבא, ישרתו איפה שהן רוצות, כמה שהן רוצות ויעשו הרבה טוב למדינת ישראל. תודה.
היו"ר אופיר כץ:
תודה רבה, אדוני.
סימון דוידסון (יש עתיד):
את האמת? זה באמת עצבן אותי.
היו"ר אופיר כץ:
אבל לא הפריע לך בקדנציה הקודמת לשבת עם מפלגה שלא שולחת לא את הבנים ולא את הנשים לצבא. לא היה לך כזה זעם.
סימון דוידסון (יש עתיד):
גם על זה יש לי תמיד זעם.
היו"ר אופיר כץ:
לא שמענו אותו. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. חבר הכנסת הפעיל מאוד, שהיה איתנו בוועדה. בבקשה אדוני, שלוש דקות.
נאור שירי (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני באמת סבור שנפלה טעות סופר בכותרת של החוק. המלל הנכון צריך להיות ככה: הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה – איתמר בן גביר המלך והסמפכ"ל המיועד. הבעיה האמתית בחבר הכנסת בן גביר, או ליתר דיוק אחת מהבעיות איתו, שהוא עדין חושב שהוא בקמפיין הבחירות. חבל שהוא לא נמצא פה, כמו שהוא לא נמצא הרבה בוועדה. תרשה לי להזכיר לך מר בן גביר: אתה כבר לא בקמפיין, אתה כבר לא מחלק פליירים, אתה כבר לא צורח במהדורות הטלוויזיה, ומגיע לכול זירה בעייתית ועושה פרובוקציות. אתה כנראה באמת לא מבין שממש עוד מעט – תלוי בחולשה או מתי שתסיימו עם הבעיות הפנימיות שלכם בלשכה של ראש הממשלה המיועד – אתה כנראה הולך להיות שר או יותר נכון כמו שאתה רוצה – שר-מפכ"ל. אז חבר הכנסת בן גביר, אני מניח שכולכם תסכימו איתי, הוא הכי פופוליסט בבניין, בפער מעל כל היתר. רוצים לשמוע מה? הוא גם הולך להיכשל בגדול. הצעת החוק הזאת היא בין הכי רשלניות שאני נתקלתי בה. בהתחלה חשבתי – וחברי, חבר הכנסת אופיר כץ היו"ר, אני מניח שתסכים איתי – שהחוק הזה הוא קצת בעייתי. יש פה בעיה, שם בעיה, קצת כמו גבינה שוויצרית, אבל אתמול הבנו כולם בוועדה, שהוא יותר כמו שדה של בולענים. השר לעתיד מפגין חוסר מקצועיות אדיר. אתה זוכר, היו"ר, כמה פעמים הוא השתדל להזכיר לי כול פעם שאני חה"כ צעיר, כמה שאני לא מבין, לא קראתי את "ועדת צדוק", לא קראתי את החוק. לא קראתי את החוק. אפילו אני, הצעיר, ראיתי את הניסוחים העמומים, את הניסיון לגנוב סעיפים שקובעים שהוא בעצמו, למרות כל מה שהוא אמר, יחליט על תחום החקירות. הוא כותב סעיפים על המשטרה, שהוא רוצה לקבוע את התקציב, ולא מודע לזה שהזכות הזאת כבר נתונה לו בחוק יסודות התקציב. אנחנו הבנו מזמן שהוא רוצה את הכפיפות של המשטרה אליו ולא אל החוק. הוא מזכיר ומנופף ב"ועדת צדוק"; הוא רק הוא שוכח להזכיר את הפרטים שחשובים בוועדת צדוק, כמו מה למשל? שהוועדה קבעה שהשר חייב שיהיה מנותק מתביעות המשטרה. הוא ממליץ לנו על ליברליות וחופש הביטוי. זה באמת – תשמע, האירוניה קופצת צוקהארה מעזריאלי. הוא, איתמר בן גביר, ממליץ על ליברליות ודמוקרטיה. עכשיו, אומרים לו בוועדה כול גורמי המקצוע: איתמר היקר, איתמר החביב, אתה פשוט הולך מסביב, נכון?
היו"ר אופיר כץ:
חרוז.
נאור שירי (יש עתיד):
כן. כמה חוסר צניעות, כמה חוסר מקצועיות יש לך. עושה את התיקונים, שכולנו מסכימים שצריך לעזור למשטרה באתגרים שמצויים לפתחה. הוא עושה את זה בפטור מחובת הנחה בארבעה ימים. הוא לא מבין, כנראה, שהוא לא מוכר לנו תותים ולא מנופף עם אקדח הפיקות שלו בטלוויזיה. אבל תכלס, הבושה היא ממש שלנו. הוא הולך להיות שר שאחראי לביטחון הפנים במדינת ישראל, ורק לפי מה שמפורסם עליו הוא מורשע בשמונה עבירות פליליות – התפרעות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הסתה לגזענות ועוד שתי הרשעות בתמיכה בארגון טרור. איזו בושה, איזו בושה. ההיכרות היחידה של בן גביר עם המשטרה זה בספסל האחורי, כשהוא עם אזיקים. ככה בן גביר מכיר את משטרת ישראל. במדינה מתוקנת ולא מטורללת, כמו שאתם רוצים ליישם פה, השר-מפכ"ל המיועד ושר האוצר המיועד היו מורחקים לעד מהעולם הציבורי. זו בושה של נבחרי ציבור.
היו"ר אופיר כץ:
תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, גברתי. חבר הכנסת אזולאי, בלי קריאות ביניים.
ינון אזולאי (ש"ס):
- - -
היו"ר אופיר כץ:
בבקשה.
נעמה לזימי (העבודה):
רק פנייה, יו"ר הכנסת, כבודו גם מביא לך הערות. איפה הימים שהייתם יושבים בכספים? כבוד יו"ר הכנסת, אני רוצה דווקא להתחיל ולקרוא ציטוטים של מי שעתיד להיות יו"ר הוועדה לביטחון פנים, צביקה פוגל, מהוועדה שלך, יו"ר הכנסת, ב-15 בדצמבר: מעבר להתלהמות, לי ברור שהמשטרה היא לא של המפכ"ל, אלא כלי ביצוע של ממשלת ישראל. צבי פוגל, ב-15 בדצמבר, במורנו-נוביק: הוא, השר המיועד בן גביר, יכול לבוא ולקבוע מדיניות שיש הפגנות בבלפור שאפשר לפזר אותן, והפגנות במקום אחר שאי-אפשר יהיה לפזר. כן, למה לא? צבי פוגל, הבוקר בקלמן ליברמן: המשטרה לא צריכה להיות עצמאית, אלא זרוע ביצועית של הממשלה. אני לא יודעת, כבר יותר מלהגיד משטרה פוליטית באופן הזה אי-אפשר לעשות. יבוא לפה בן גביר, כי דפי המסרים של בן גביר יותר מחודדים, הוא יותר מתאמן על זה, אחרי 50 כתבי אישום הוא למד קצת איך להתמודד עם מסרים, ויגיד במתק שפתיים: יעזור למשטרה לקדם את הדמוקרטיה, אני הליברל. עלק, אם הוא ליברל באמת אפשר לסגור את הבאסטה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - -
נעמה לזימי (העבודה):
תודה על התיקון. באמת, חשוב, שמונה הרשעות. אבל צבי פוגל עדיין לא השתפשף במסרים, הוא אומר את האמת. הוא פשוט אומר, ממש ככה: המשטרה לא צריכה להיות עצמאית, אלא זרוע ביצועית של הממשלה. אני רוצה לפנות אליך דווקא, חבר הכנסת אופיר כץ, יו"ר הוועדה ויו"ר הישיבה. אתם, אני אגיד, חברי הכנסת עם עמוד השדרה השפוי בממשלה הנכנסת והמתהווה. אתה חלק מכמה, אתה יודע שאני מעריכה אותך, אמרתי לא פעם. אתם צריכים לעצור את זה, הם אומרים בקולם בדיוק מה הם רוצים שיהיה. אתם מבינים בדיוק מה יהיה פה. אתם לא הייתם עושים דבר כזה. יותר מזה, אני מאלה שכן אומרות: צריך לטפל בפקודת המשטרה. אני לא מוכנה להגיד שהכול נמצא. אני חושבת שצריך לחזק את סמכויות השר לביטחון פנים בלי קשר, לא משנה אם זה בן גביר, בר לב או כל אחד אחר. אני כן אומרת את זה. לא ככה, לא ככה. זרוע ביצועית של הממשלה? זה יו"ר הוועדה המיועד, זה אשכרה שר ויו"ר ועדה מסונכרנים להפיכה דה פקטו של משטרת ישראל לפוליטית, ואתם עוצמים את העיניים – בגלל מה? בגלל מה? כי ביבי סחיט? כי בכל מחיר? יש לכם אלטרנטיבות, אתם ניצחתם בבחירות. טיפה עמוד שדרה. אתם כל פעם אמרתם לנו בפעם הקודמת – אנחנו מעל 30 מנדטים, אנחנו הרוב, אנחנו הכול. אתם עדיין מעל 30 מנדטים. טיפה ערכים, טיפה לעמוד על שלכם. אני גם יודעת שהרבה מכם לא מסכימים עם זה, אני רואה את הראש שאתם מורידים, אני רואה את האי-יכולת שלך לתת הסבר מנומק ענייני לדברים האלה. אתם יודעים שיש פה פירומן שמדקלם דפי מסרים עלק ידידותיים, אבל הוא מסוכן והוא הולך לשנות את פני המדינה בחקיקה הזו. זה דבר שאין ממנו דרך חזרה. תתעוררו על עצמכם. טיפה אמת, טיפה, משהו. וכשיו"ר הוועדה המיועד - -
היו"ר אופיר כץ:
נא לסיים.
נעמה לזימי (העבודה):
- - אומר את הדברים האלה בקולו, אני רוצה לשמוע גינוי אחד: התבלבלת, לא זו הכוונה. לפחות למראית עין. שמישהו מכם יגיד לו: איך אתה מדבר? מה אתה אומר? כלום. בושה.
היו"ר אופיר כץ:
תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה אדוני.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חג אורים שמח. אדוני היושב-ראש, מאז שהתחילו להתפרסם ההסכמים הקואליציוניים המבישים, שסיעתך חתמה עליהם לאחר קבלת המנדט, אני עומד כאן על הבמה ואומר שהממשלה הבאה, לאור ההסכמים הקואליציוניים, עתידה להיות ממשלה של מושחתים, של קיצונים, של שקרנים, של פחדנים, ואתמול לצערי גם הוספתי שזו עתידה להיות ממשלה של חדלי אישים. ואין הצעת חוק טובה יותר מההצעה הזו, במסגרת סל הצעות החוק שהקואליציה הבאה מקדמת תוך רמיסת נהליו של הבית הזה, אין הצעה טובה יותר על מנת להעיד עד כמה הממשלה הבאה עתידה להיות ממשלה שנשענת על ברית בין קיצוניים כדוגמת חבר הכנסת בן גביר לחדלי אישים בהובלתו של המועמד לראשות הממשלה מר נתניהו, שמוכר את האינטרסים החשובים ביותר של מדינת ישראל בנזיד עדשים. שבע עובדות על הצעת החוק שאתה כיושב-ראש ועדה הבאת לשולחננו יחד עם חבר הכנסת בן גביר: חבר הכנסת בן גביר מסרב להכניס לחוק סעיף הקובע כי המשטרה תפעל באורח ממלכתי; חבר הכנסת בן גביר הוריד מהנוסח שמונח לפנינו את הסעיף שקובע שהשר לא יתערב בחקירות ספציפיות; חבר הכנסת בן גביר לא מוכן להגדיר בחוק את סמכות ראש הממשלה להתערב בקביעת מדיניות בנושאים רגישים כמו הר הבית; חבר הכנסת בן גביר מתעקש להשאיר בחוק את היכולת שלו לקבוע מדיניות בתחום טיפול בתיקים – שם מכובס להעמדה לדין; חבר הכנסת בן גביר לא מסתפק ביכולת של השר לקבוע מדיניות כללית, ומתעקש לקבוע שהמפכ"ל יהיה כפוף לשר, מושג שנלקח מחוקים הנוגעים לצבא; חבר הכנסת בן גביר לא מוכן לסעיף שקיפות שיחייב אותו לקבוע את המדיניות בהוראות בכתב שיפורסמו לציבור; חבר הכנסת בן גביר מסרב גם להעביר את החוק בקריאה ראשונה, ולהביא אותו לקריאה שנייה ושלישית רק אחרי עבודת מטה מסודרת במשרדי הממשלה הרלוונטיים ובמשטרת ישראל. השורה התחתונה ברורה, בן גביר מבקש להפוך את משטרת ישראל לזרוע הארוכה של מפלגת עוצמה יהודית. יד אחת מוסתרת מאחורי הגב, ארגון להב"ה הבריוני, והיד השנייה גלויה ועוצמתית, משטרת ישראל הנתונה לשליטתו הישירה. עדיף היה שבן גביר הצבוע והקנאי יחסוך מאיתנו את העמדות הפנים, המחמאות המזויפות למפכ"ל ולקציני המשטרה הבכירים ואת ההבטחות שלו, שאף אחד לא קונה שהוא יהיה ממלכתי ושקול. עדיף היה שיוריד את המסכות ויצהיר שהמטרה שלו היא להיות מפכ"ל-על, שמנהל את המשטרה בהתאם לשיקולים פוליטיים; עדיף היה שיצהיר שהוא עומד מאחורי ההצהרות התקשורתיות של חבר הכנסת פוגל וחבר הכנסת כהן מסיעתו, שהזכירה חברתי חברת הכנסת לזימי; עדיף היה שיוותר על סיפורי אלף לילה ולילה ויציג את כוונתו האמיתית, כדי שכולנו נבין עד כמה ראש הממשלה הבא נתניהו משחק בעתיד של כולנו ומוכר בעבור כיסא את האינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל. תודה.
היו"ר אופיר כץ:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה, אדוני.
שר התיירות יואל רזבוזוב:
חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, היושב-ראש, חבריי כאן ציינו לפני כן את כל ההתנגדות לחוק, חוק שעומד לפגוע במדינה, כך אנחנו רואים את זה, זאת דעתנו. אבל אני רוצה דווקא לספר לכם על משהו שאתם פחות מכירים ולהודות כמובן לאנשי משרד התיירות, מה זה תיירות? ענף התיירות הכניס ב-2019, לפני הקורונה, כ-40 מיליארד ש"ח למשק. זה לא סתם כסף שנכנס, לא סתם שהתיירים הגיעו למדינת ישראל. היו אנשים טובים, מקצועיים ממשרד התיירות שעמלו כל כך קשה כדי שהתיירים יגיעו לארץ, כדי שהמשק יצמח, כדי שהכסף ייכנס למשק, וכמובן מקורות פרנסה במקומות רבים. אז נתחיל מלשכת המנכ"ל, המנכ"ל חברי דני שחר, מנכ"ל המשרד, כמו שאמרתי, גם תת-אלוף במילואים, שבמקביל לעבודה הנחושה שלו במשרד הוא עובד 24/7, הוא גם עושה המון המון ימי מילואים, הוא באמת איש מאוד מאוד חרוץ, ועכשיו כל ראשי הרשויות מאוד מעריכים אותו ומודים לו גם על חלוקת כספי התמיכה, על נוהל הצת"פ שהוא הוביל יחד עם בכירי המשרד בשביל להקים את התשתיות התיירותיות, כדי שהתיירים יוכלו ליהנות מהיופי של מדינת ישראל.
היו"ר אופיר כץ:
אני חותם על כל מילה שאמרת עד עכשיו.
שר התיירות יואל רזבוזוב:
יופי, אתה רואה, היושב-ראש? דני שחר באמת איש משכמו ומעלה. אני גם רוצה להזכיר את המנכ"ל הקודם אמיר הלוי, שהיה תשע שנים במשרד, והמספרים שאמרתי בנוגע ל-2019 כמובן היו גם תחת כהונתו, הוא תרם המון לתיירות של מדינת ישראל.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, אם יותר לי לקרוא קריאת ביניים: העובדה ששר בממשלת ישראל צריך לעלות על הבמה במסגרת דיון בהצעת חוק ולסכם את פעולת משרדו כיושב-ראש הכנסת בניגוד לפעמים קודמות, לא נותן לשרי הממשלה היוצאת את הזמן הראוי להם לסכם את פעילותם – זאת בושה לבית הזה. לצד כל המחמאות למשרד התיירות, זה בליץ חקיקה שרומס כל נורמה בסיסית של העברת שלטון.
היו"ר אופיר כץ:
אני רוצה לענות, חבר הכנסת קריב, איפה הייתם שנה וחצי עם כל הדיווחים של השרים? למה לא שמענו על הדיווחים? עכשיו נזכרתם? באופן מפתיע נזכרתם עכשיו לדווח.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
היו דיווחים. היו דיווחים, אתם לא באתם לוועדות.
גלעד קריב (העבודה):
לא, היינו פה כל הזמן. אופיר, אופיר, אתם לא ישבתם במליאה. לא באתם לוועדות, ולא באתם למליאה, רק כדי להחרים הצעות חוק.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג:
בסוף כל קדנציה יש - - - על מה אתה מדבר?
שר התיירות יואל רזבוזוב:
אז חבר הכנסת קריב, יש לי קצת יותר ניסיון ממך בבית הזה. התחלתי בהתייחסות לחוק, והמשכתי במה שאני רוצה לעשות. אני רוצה להודות לאנשי משרדי, לאנשי משרד התיירות, שמגיע להם, הם עבדו קשה, ואני אמשיך בקובי ברדה, המשנה למנכ"ל, שסייע מול העולם האוונגליסטי ועוד הרבה מעבר, ומריאן סעדה, שהיא הרמ"טית של המנכ"ל שנכנסה לי ללב, ונשות הלשכה המדהימות ויקי פירו, יפעת כהן, גלית כהן, מיכל בן יעקב, וכמובן הגבר שבחבורה, ליאון דוידוב. עמי חמץ, יושב-ראש ועד העובדים שדואג ונלחם למען זכויות העובדים, באמת גבר שבגברים, הולך ונלחם את המלחמות למען העובדים של משרד התיירות. כמובן, יש לנו את השיווק של מדינת ישראל. בלי שיווק התיירים לא יגיעו לכאן, ומי שמנצח ביחידה הזאת הוא פיני שני, סמנכ"ל השיווק, שהוא מנוסה, מקצועי, לא בא להדפיס כרטיס עובד, אלא עובד 24/7. הוא הוביל את היציאה ממשבר הקורונה של הענף, אז באמת מגיע לו הרבה הרבה שאפו. יש לנו את מנהלי האגפים במנהל השיווק: ורוניק ביטון לוריה, מנהלת אגף אירוח, שרה סלנסקי, שמנצחת על כל אגף שיווק חו"ל, על כל האנשים שמייצגים את ישראל בחו"ל, עמי אלון המקצועי, מנהל אגף שירותי השיווק, טל אפשטיין, מנהלת אגף מותגים שבאה מהשוק הפרטי מתוך ציונות כדי לקדם את מדינת ישראל כמותג. איתם המון המון עובדים מדהימים: אודליה ויינשטיין, אולגה לוקשין, אורנה גיז, אחמד חמודה, אסתי אגסי, אריה צדוק, גבריאלה שני, ג'ורדנה רוזמן, הילה גור, ויויאן צלאח, ויקי דאנה, טל לקטוש, יוחאי בן שלום, יוסף פנחוס, ילמה אשטו, יסמין אבו טאעה, לאריסה סמילוביץ, ליאור עסיס, לינדה כהן, מיכאל בן ברוך, מילאני בכר, נגה שר גרקו, ניצן אילן, סאמי יחיא, סיגל איזנהמר, סיגלית פלס, ענת אביה נבעה, פול מנור, קרן בלעיש, רועי קריזמן, רחל אברהם, שני מלכה, שרי אמסלם ותימור מנסור.
היו"ר אופיר כץ:
אדוני, חמש דקות.
שר התיירות יואל רזבוזוב:
אדוני, יש לי עוד הרבה הרבה עובדי משרד, אני רוצה להזכיר את כולם, כולל אירנה המנקה, שדואגת שיהיה לנו נקי במשרד. אני רוצה להזכיר את כולם, כמובן נגמר לי הזמן. בכל הזדמנות שיש לי אני אזכיר את כל עובדי המשרד, אני חושב שמגיע להם. הייתה לי שנה וחצי איתם – אני חושב שבסוף אנחנו שרים, כל הכבוד לנו, אבל מי שמוביל את המשרדים – יש הרבה עובדים נהדרים בכל המשרדים.
היו"ר אופיר כץ:
נכון. תודה.
שר התיירות יואל רזבוזוב:
תודה רבה, היושב ראש, תודה.
היו"ר אופיר כץ:
תודה, אדוני. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה, גברתי.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני שומעת עוד את הנאומים ואת הדיבורים כאן במליאה ובוועדות, והאמת היא שאני מתחילה קצת להירגע. מכל הלחצים וההפחדות – כרגע הקואליציה הנכנסת מנסה להפחיד אותנו בכל מיני הסכמים קואליציוניים מוזרים ומרתיעים, ועם כל החקיקה והבליץ והטירופים שאנחנו עוברים כאן בכנסת, אני באיזשהו מקום רגע נושמת ומתחילה להירגע, כי אני מבינה שהם מאוד מאוד מפחדים. מאוד מפחדים לא רק מאיתנו, אלא גם קצת מעצמם. נראה שבאמת בתוכם ובין עצמם, בתוך הסיעות עצמן שמעתי ששולחים כבר אנשים לפוליגרף, כך שיש שם בעיה של אמון וחוסר אמון ושקרים; אנחנו שומעים ראשי סיעות ומפלגות מכנים אחד את השני בכינויים שאותי עדיין לא כינו, תודה לאל, כמו שקרנים ובני שקרנים; אני שומעת יותר מזה – מה זה אני שומעת? אנחנו חווים פה במהלך השבוע, השבועיים האחרונים, את חוסר האמון הבסיסי הזה בינם לבין עצמם באולטימטומים ברורים שלפיהם אם לא יעברו החוקים האלה, לא תקום הממשלה. זה נראה לי כמו תשתית רעה מאוד לפתוח בה מערכות יחסים בכלל, ודאי ובוודאי של הנהגת המדינה, ודאי ובוודאי של מדינת ישראל, מדינה שמאוד מאוד מסובך ומורכב לנהל אותה. כשאני מסתכלת על הדברים ושומעת, אני אפילו לא צריכה לעשות כלום. כמה שאנחנו נעשה פיליבסטרים, כמה שניתן להם בראש בכל דבר שהוא ונעשה ונהיה פה גם בלילות, עדיין בסוף היא תקרוס לתוך עצמה; כי תראו לי עוד מערכת יחסים שבה לא מאמינים אחד לשני, מתעללים, מתעמרים אחד בשני. אם הייתי יכולה להעביר את חוק ההתעמרות בעבודה, זה מה שהיינו עושים. ויותר מזה, כשאני רואה את כמות הנשים המעטה שיש בקואליציה המתהווה, וכשאני שומעת גם מה הן עוברות והטענות שיש להן כלפי חבריהן – לא יכולה להגיד גם חברותיהן, כי אין שם – אני מתעודדת, כי אני אומרת, זה לא יחזיק, זה לא יכול להחזיק; כל כך מעט נשים, בלי ייצוג ערבי, בלי ייצוג של אוכלוסיות ענקיות בחברה הישראלית ועם הרבה מאוד בוז, הרבה מאוד בוז לנו ולכל הציבורים שמוחים היום וימחו, שיצאו לרחובות, שימשיכו לשלוח מכתבים ויתחילו להקים לעצמם ערים משלהם ומדינות משלהם בתוך מדינת ישראל, כי לשם אנחנו הולכים. אז מה שנקרא, אל ייאוש, חבריי, עוד יבוא היום, יותר מהר ממה שכולם חושבים, שהקואליציה שלכם לא תחזיק מעמד. תודה רבה.
היו"ר אופיר כץ:
או שלא. תודה, גברתי.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
ימים יגידו.
היו"ר אופיר כץ:
חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה, אדוני.
קריאה:
הוא עוד פעם סגר את הוועדה. היא התפוצצה. זאת הפעם השנייה היום שהם סוגרים את הוועדה.
היו"ר אופיר כץ:
בבקשה, אדוני, שלוש דקות.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אדוני היושב-ראש, ברכות, קודם כול. זאת פעם ראשונה שאנחנו עומדים ביחד על הדוכן.
היו"ר אופיר כץ:
תודה רבה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
וכמובן, חנוכה שמח לכולם.
היו"ר אופיר כץ:
חג שמח.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הנחת היסוד של חבר הכנסת איתמר בן גביר, כאשר ביקש לקדם את הצעת החוק, היא שהוא מסתכל על המשטרה כגוף צבאי. ולכן בדברי ההסבר מוצע – ואני קורא: מוצע להסדיר את יחסי המרות והכפיפות בין המפכ"ל והמשטרה ובין הממשלה והשר, בדומה לאופן שבו מוסדרים אלו בין הרמטכ"ל וצה"ל ובין הממשלה ושר הביטחון בחוק-יסוד: הצבא. וידוע, אדוני היושב-ראש, כל מדינה דמוקרטית בעולם שואפת להפריד את המשטרה ועקרונות הפעולה של המשטרה מעקרונות הפעולה של הצבא. וכמובן אנחנו גם בנושא הזה, במשך השנה וחצי האחרונות, ניסינו להדגיש את הפן האזרחי של הארגון שקוראים לו משטרה. ואכן המשטרה בכל העולם מוגדרת כגוף או כארגון אזרחי, למרות שהוא גם משתמש בכוח כחלק משגרת הפעילות שלו, אבל בסופו של דבר הזהות המהותית של כל ארגון משטרה צריכה להיות זהות אזרחית. אבל תפיסתו של חבר הכנסת איתמר בן גביר היא תפיסה מיליטנטית; הוא רוצה שהמשטרה תפעל לפי ההיגיון של כל צבא: מה שלא הולך בכוח, ילך בעוד כוח. ולכן אנחנו רואים שהצעת ההחלטה באה להדגיש את הנושא הזה, והוא תמיד עושה את הקבלה הזאת. אנחנו לא מזמן גם שמענו הצהרות והבטחות של חברו בצלאל סמוטריץ', שרצה להיות שר הביטחון. שהוא לא יהסס להשתמש ביחידות של צבא אם יש הפרות סדר או אם יש אירועים בתוך הערים המעורבות או בתוך היישובים הערביים. בעצם שני האנשים האלו, תפיסת העולם שלהם היא שאזרחי מדינת ישראל הערבים הם אויבים, ואנחנו צריכים להתנהל מולם או להתנהג מולם או לפעול בתוכם כאילו שאנחנו פועלים עם אויבים, ולכן עם אויבים משתמשים בכוחות צבא ולא בכוחות משטרה. כמובן שזה לא יפתור את הבעיה. זה לא הביא לסיום תופעת האלימות או הפשיעה בכל תחום. מה שמאפיין את החברה הערבית – הפשיעה המאורגנת, הפשיעה המשתוללת ברחובות וביישובים הערביים, וגם פשיעה בתחומים אחרים – פשיעה חקלאית ותחומים אחרים – מאפיין את החברה באופן כללי ואת החברה היהודית עצמה.
היו"ר אופיר כץ:
נא לסיים אדוני.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
זהו, סיימנו.
היו"ר אופיר כץ:
עוד משפט.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אז אני אעלה עוד נקודה אחת שקשורה לדיון המהותי, ואני מנסה להיות צמוד לדיון אובייקטיבי על החוק עצמו, והיא ליבת השינוי שבעצם בא ומציע חבר הכנסת איתמר בן גביר – הנושא של הסמכויות, פירוט הסמכויות. אם אני עומד על נקודה אחת, רק אחת, משלל הנקודות שהוא מציג בחוק, והיא הנושא של סדר העדיפויות – היום יש סדר עדיפויות ברור של משטרת ישראל, שהוא להתמודד עם בעיית הפשיעה והאלימות. זה לא אומר שיש יתרון לתחום מסוים או למגזר מסוים בחברה הישראלית כולה על מגזר אחר, אבל אין ספק שהתוצאות של הפשיעה בחברה הערבית – המחירים שלה זה חיי אדם: עד עכשיו, 2022, 110 אנשים נרצחו. ואם יש 110 אנשים שנרצחו, אז תאר לעצמך, אדוני היושב-ראש, כמה אנשים פצועים ופצועים קשה כתוצאה מהתופעה הזאת. זה סדר העדיפות שהיה של הממשלה, ולכן היא אישרה תוכנית מקיפה למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית; עלותה כמעט 2.5 מיליארד שקל, מתוכם 1.4 מיליארד שקל לטובת המשטרה. 1,100 תקנים ועוד כלים, וכמובן סל של חוקים. היית מודע לחלק מזה.
היו"ר אופיר כץ:
תודה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
השאלה בנושא הזה – מה סדר העדיפות של חבר הכנסת איתמר בן גביר?
היו"ר אופיר כץ:
תודה רבה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
האם הוא ישים על שולחן הממשלה או על שולחנו כשר, נושאים אחרים, ואז תחזור עקומת הפשיעה והאלימות לעלות בצורה מטורפת, כמו שהיא עלתה בעשור האחרון משנה לשנה? תודה.
היו"ר אופיר כץ:
תודה. חבר הכנסת, ואליד אל הואשלה – לא נמצא. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, גברתי.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, בימים כאלו, מהמעט שאני יודעת ומכירה ושמעתי על חג חנוכה, שהוא אמור להיות ולהזכיר – להביא אור; להביא אור לאנשים, כלל האנשים, ולא לעשות עוד חושך ועוד קיפוח ועוד דברים שבעיניי הם מאוד מאוד רעים. אני תוהה וחושבת על התקופה הזאת, בימים כל כך צרים וקצרים, שאמורה לקום בהם ממשלה חדשה, אם הממשלה הזאת וכל התומכים בה חושבים שאלה הצעות חוק ראויות, רצויות, שצריך לקדם אותן. אני חושבת שמן הראוי גם לתת להם את הזמן ואת החשיבה שהיא מחייבת, במיוחד כשמדובר כאן בחוקים כל כך בסיסיים שעלולים לשנות מדיניות וסדר-יום. ולכן, הדבר הראשון שאני באמת קוראת מהמקום הזה: לא לעשות את זה בחיפזון ולבדוק את הדברים לעומק, כי בסופו של יום, חוק אמור לחול על כולם, אלא אם אנחנו נישאר במשחק שכאילו לא משנה עכשיו, אנחנו נמצאים, נעשה מה שאנחנו רוצים, ומי שיבוא אחרינו יעשה מה שהוא רוצה. אני לא חושבת שזאת המטרה של החוק. כשמחוקקים חוקים, המטרה שלהם באמת היא לשרת את הציבור ולעשות טוב לציבור, והכוונה לכלל הציבור ולא לפלח מסוים או ציבור מסוים לפי ההשתייכות הדתית, העדתית, הפוליטית שלו. לגופו של עניין, בחוק הזה, בפקודת המשטרה, אני רוצה לדבר הכי פשוט שאפשר כאישה ערבייה – לא רק כאישה, כערבייה ששייכת למיעוט ילידי במקום הזה – ולספר ולדבר על הניסיון – לא על החששות, כי החששות כבר לא חששות, כי ראינו במציאות איך המשטרה מתנהלת ומתנהגת כלפינו כערבים במדינה הזאת; ראינו את זה הרבה פעמים והתוודענו לזה שיש קלות נוראית בללחוץ על ההדק ולירות. ואנשים צעירים שילמו בחייהם שלהם במקום הזה. אולי עכשיו אנחנו יכולים כאילו לכאורה להגיד: בסדר, עכשיו אנחנו חוששים ממה שיבוא. אבל אני רוצה להגיד בוודאות שאני כמעט בטוחה בכוונות של האיש שרוצה לעשות את השינוי הזה ממניעים מאוד אישיים.
היו"ר אופיר כץ:
נא לסיים, בבקשה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אסיים. תן לי, ברשותך, עוד דקה. האיש הוא איש שמלא בשנאה להרבה אנשים, ובמיוחד כלפי החברה הערבית. אני הייתי כאן במשך שנה שלמה, שמעתי אותו, ראיתי אותו, איך הוא מתנהל, מה הוא אומר ולמי הוא מכוון. ולכן אני חושבת שזה דבר פסול. עצם העובדה שהוא יהיה שר במקום הזה, זה עושה לא נוח. אבל עוד יותר, גם הפיכת השם – להפוך את זה ללאומי, ללאומני בכל המובנים, זה עוד יותר מקשה. ולכן אני פונה לשכל הישר, למי שיש, למי שיכול להשפיע ולשנות, שהדבר הזה לא יקרה. לפחות לא עכשיו לפני הקמת הממשלה. תודה.
היו"ר אופיר כץ:
תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה, אדוני. שלוש דקות.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושב-ראש אופיר כץ, חבר שלנו מעפולה, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, אתחיל עוד פעם בברכות לחג החנוכה לכל בני עמנו, בני דודינו, בני יצחק, ואני גם מאחל לכל האחים שלנו (אומר בערבית: הערבים הנוצרים) – חג המולד שיהיה בשבוע הבא – אז נאחל להם גם חג שמח. אני אתחיל בפתגם בערבית, (אומר דברים בשפה הערבית) – אני אתרגם: הגיע הזמן לומר את האמת, גם אם היא מרה – (אומר דברים בשפה הערבית). אני רוצה להזכיר לכולם עובדה – אני כל הזמן מזכיר את זה – ש-20% מתושבי המדינה, מאזרחי המדינה, הם ערבים, 80% הם יהודים, וכל ממשלה שתקום, לא משנה מה היא, צריכה לשרת את כולם. אני מאמין שגם אנחנו כמפלגה ערבית שנמצאת ברע"מ נדע להתמודד גם עם ממשלה ימנית ככל שתהיה כדי לשרת את האוכלוסייה הערבית שלנו בארץ. עוד עובדה שרציתי להזכיר לכולם, לחברה הישראלית בכלל ולחברה הערבית בפרט: מי שהביא אותנו למצב הזה, מי שהביא לקואליציה העתידית, הממשלה העתידית, הכוללת בה שרים מהימין הקיצוני, בן גביר וסמוטריץ' – שתכלול בה שרים עתידיים – הן בעצם המפלגות הערביות: חד"ש, (אומר בערבית: חד"ש, תע"ל, ואחר כך ברשימה המשותפת). הם אלו שאומרים היום: הממשלה העתידית היא קיצונית, היא ממשלה פשיסטית. אנחנו אמרנו כרע"מ, אנחנו התרענו: זה מה שיהיה בממשלה העתידית. אנחנו ראינו את העתיד. אנחנו יודעים. אמרנו לכם: חבר'ה, תתמכו בממשלה כדי לשרת את החברה הערבית. הגיע הזמן להגיד את האמת לכל החברה הערבית. זו האמת. אנחנו נתמודד עם הממשלה, ואני אשמח שהממשלה החדשה גם תגיד אם יש להם הסכמים עם המשותפת לשעבר. אם יש הסכמים, גם לשים את ההסכמים על השולחן כדי שנדע מה היו ההסכמים. ואני אסיים בפסקה שכתבה היועצת המשפטית בקשר לחוק עצמו: פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק תוביל לפגיעה קשה בעקרונות הבסיסיים ביותר של שלטון החוק – שוויון, היעדר שרירותיות והיעדר משוא פנים. אם תיווצר ולו תחושה של פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק, תהיה זו מכה אנושה ליכולתה לתפקד ופגיעה קשה באמון הציבור. אציין שאמון הציבור הערבי במשטרה אינו חזק, והממשלה צריכה לעבוד כדי לחזק את האמון הזה. במדינה דמוקרטית לא ראוי לשנות את מערכת היחסים שבין הדרג המדיני לבין מערכת אכיפת החוק בחקיקת בזק. תודה.