הפסקת הפעילות של ספינות דייג המכמורת המזיקות

הנדון: שאילתה מס' 108 - הפסקת הפעילות של ספינות דייג המכמורת המזיקות , חבר הכנסת יוראי להב הרצנו שאל את השרה להגנת הסביבה , ביום כייח בשבט התשפ"ג (19 בפברואר 2023): בישראל פועלות 16 ספינות דייג מכמורת אשר גורמות נזק רב למערכת האקולוגית הימית. 1 \האם המשרד מתכוון לקדם את הוצאת דיג המכמורת מהחוק? בשנת 2016 בוצעה רפורמה בדייג בהובלת אגף הדייג במשרד החקלאות. הרפורמה כללה מספר | צעדים משמעותיים לכיוון ניהול דייג מקיים יותר, לרבות הרחקת דייג המכמורת לעומק | וסגירה של כמחצית ממימי ישראל לדייג זה (מחוף דור וצפונה), עצירת הדייג במהלך תקופת , הרבייה והגדלת גודל העין של רשתות המכמורת. דייג המכמורת שבוצע על גבי רכסי הכורכר, בתי גידול חשובים ורגישים סביבתית, נאסר לחלוטין. הרפורמה כללה גם השבתה של חלק מספינות המכמורת ופיצוי בעליהן. המשרד להגנת הסביבה תמך ברפורמה ואף מימן את הוצאת חלק מספינות המכמורת מכספי הקרן למניעת זיהום ים. , מהחוק. משרד החקלאות הוא הרגולטור העיקרי של הדייג ועליו לקדם באמצעות הכלים הרגולטוריים שברשותו איסור של דיג מכמורתנים. נציין שמסמך חזון המדיניות המרחב הימי של ישראל - , יס התיכון של מנהל התכנון (נובמבר 2022), הגדיר כמטרה את הפסקת דייג מכמורת. , גורמי המקצוע במשרדי הונחו לעבוד יחד עס משרד החקלאות על מנת לקדס חקיקה בנושא. , 2 האם המשרד מתכנן לדרוש את התקציב לפיצוי הדייגים בתקציב המדינה? כאמור, תקציב לבדו לא יוכל לפתור את הבעיה ויש לפתור אותה באמצעות חקיקה של השר הממונה במסגרתה יסוכמו גם המשאבים לפיצוי הדייגים. , 3 מה היקף הנזק הסביבתי והאקולוגי מהספינות וכיצד המשרד מתכוון לפעול על מנת לעצור את הנזק? בשנת 7013 הוגש למשרד להגנת הסביבה דוייח מסכם של מחקר שבוצע במימון המשרד אשר כותרתו 'יאינדיקאטורים אקולוגיים לדיג יתר בדיג המכמורת בישראליי. המחקר, אשר בוצע ע"י חוקרי אוניברסיטת חיפה, הצביע על מספר השפעות בעייתיות של דייג המכמורת: 1. דייג יתר של גודל - מצב בו דגים בוגרים מוצאים מהמערכת הימית. צמצום חלקם של הדגים הבוגרים בעלי היכולת להתרבות בכלל אוכלוסיית הדגים למעשה פוגעת ביכולתה של האוכלוסייה להתחדש. מצב זה הוא השלב המקדים לדייג יתר מוחלט וקריסה של מיניס מסחריים בסביבה המושפעת. 2. פגיעה חסרי חוליות ישיבים החיים על גבי הקרקעית ומינים שאינם מיני מטרה של הדייג, דוגמת נוצות ים, אלמוגים, ספוגים ועוד. אלה עולים עם הרשת ומושלכים מתים אל היס. 3. פגיעה בצבי יס רביסם שעולים עם הרשת, מתים או פצועים. 4 מגיעה בדולפינים ויונקים ימיים, הן פגיעה ישירה ע"י הסתבכות בציוד הדייג והן בעקיפין ע"י דייג יתר המפחית את כמות המזון של היונקים. 5. דייג מכמורת רדוד פוגע בבתי הגידול בהם מתבצע הדייג החופי. המחקר הצביע על חפיפה בין מיני הדגים שנתפסו ברשת המכמורת לאלה אותם דגיס הדייגים החופיים. השפעה זו אינה סביבתית, אך פוגעת כלכלית בדייגים שאינם דייגי מכמורת. 6. כותבי הדוייח טענו שעיקר ההשפעות נובעות מניהול כושל של הדייג בכלל ודייג המכמורת בפרט. הס המליצו לקיים דייג מקיים, המנוהל בהתאס לממצאים של ניטור ההשפעות, וכן הרחקה של דייג המכמורת לעומק כך שלא תהיה חפיפה עם הדייג החופי. היס התיכון חווה פיתוח מואץ בעשור האחרון, עס הופעת תשתיות רבות אשר אסור לדייג המכמורת לפעול בשטחן, דוגמת צנרות גז, כבלי תקשורת, אסדות הפקה ומתקני חקלאות ימית. יחד עם שטחי האש ושמורות הטבע המתוכננות, השטח הפנוי לדייג מכמורת יצטמצם משמעותית, ייתכן שעד כדי חוסר כדאיות כלכלית. תרומת שיטת הדיג במכמורת מהווה רק כ- % מסך צריכת הדגיסם בישראל ולעומת זאת היקף השפעתה הטביבתית דרמטי. בברכה, / 3. כ] ח"כ עידית סילמן השרה להגנת הסביבה הכנסת שאילתה 8. הפסקת הפעילות של ספינות דייג המכמורת המזיקות חבר הכנסת יוראי להב הרצנו שאל את השרה להגנת הסביבה ביוס כייח בשבט התשפ"ג (19 בפברואר 2023): בישראל פועלות 16 ספינות דייג מכמורת אשר גורמות נזק רב למערכת האקולוגית הימית. רצוני לשאול: 1 האם המשרד מתכוון לקדם את הוצאת דיג המכמורת מהחוקי 2 האם המשרד מתכנן לדרוש את התקציב לפיצוי הדייגים בתקציב המדינה! 3. מה היקף הנזק הסביבתי והאקולוגי מהספינות וכיצד המשרד מתכוון לפעול על מנת לעצור את הנוק מועד אחרון למתן תשובה: 12/03/2023