הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021

הצעת החוק מבקשת להרחיב את האפשרויות לשירות לאומי-אזרחי, במיוחד עבור גברים מהמגזר החרדי, ולהתאים את המסלולים הקיימים למציאות המשתנה. השינויים העיקריים המוצעים הם: הגדרת "שירות אזרחי-ציבורי" חדש, שיאפשר שירות בגופים ציבוריים שאינם בהכרח רשויות ממשלתיות, כמו תאגידים ציבוריים, בתי חולים שאינם ממשלתיים, ומוסדות הנצחה ומורשת. הפרדה בין מסלול "אזרחי-ציבורי" למסלול "אזרחי-חברתי". מסלול אזרחי-ציבורי: שירות כללי: שנתיים, בממוצע 20 שעות שבועיות. שירות תעסוקתי: שנתיים, בממוצע 40 שעות שבועיות. מסלול זה מיועד לתפקידים שיאפשרו הזדמנויות תעסוקתיות עתידיות, בהתאם לאמות מידה שייקבעו על ידי ועדה משותפת של משרדי האוצר והכלכלה. ניתן להאריך את השירות בשנה נוספת בתנאים מסוימים. מסלול אזרחי-חברתי: שירות: שנתיים, בממוצע 20 שעות שבועיות. שירות מורחב: למי שמתחיל בגיל 21, ניתן לשרת עד 30 שעות שבועיות בממוצע. ניתן להאריך את השירות בשנה וחצי נוספת בתנאים מסוימים. שירות אזרחי-ביטחוני: תקופת השירות תהיה שנתיים, בממוצע 40 שעות שבועיות. ניתן להאריך את השירות בשנה נוספת בתנאים מסוימים. השר יוכל לקבוע בצו מספר מרבי של משרתים, שיכול לנוע בין 100 ל-200 משרתים. הכשרה ולימודים: משרתים במסלול לאומי-אזרחי יוכלו להשתתף בלימודים או הכשרה תעסוקתית במסגרת שעות השירות, לפי כללים שיקבע מנהל הרשות. השתתפות המפעילים: גופים מפעילים יממנו חלק מעלות הפעלת המשרתים. שיעור ההשתתפות ינוע בין 15% ל-40% מעלות ההפעלה הממוצעת, בהתאם לסוג הגוף המפעיל. במקרים מסוימים, כמו גופים ציבוריים, ההשתתפות עשויה להיות נמוכה יותר או לא קיימת כלל. הגדרות: הצעת החוק מרחיבה את ההגדרות של "רשות ציבורית" ו"גוף מפעיל" כדי לכלול גופים נוספים שיכולים להפעיל שירות לאומי-אזרחי. מטרות: הצעת החוק שואפת לצמצם אי-שוויון בגיוס, לקדם את השתלבותם של בני המגזר החרדי בשוק התעסוקה ובמשק, ולהגדיל את תרומתם לחברה ולקהילה. החוק המוצע מחליף הוראות קיימות ומוסיף הסדרים חדשים, תוך התאמה לשינויים שחלו מאז חקיקת החוק המקורי.

Источник: הצעת חוק לקריאה הראשונה