הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו-2026

הצעת חוק זו נועדה להסדיר את הגנת הסייבר הלאומית בישראל. היא קובעת מסגרת חקיקתית מקיפה להגנה על תשתיות קריטיות, ארגונים חיוניים וספקי שירותים דיגיטליים מפני מתקפות סייבר. עיקרי החוק: הקמת מערך הסייבר הלאומי: החוק מקיים את מערך הסייבר הלאומי, שיהיה גוף מבצעי-טכנולוגי במשרד ראש הממשלה, ויהיה מופקד על קידום הגנת הסייבר הלאומית, תיאום מאמצים, גיבוש אסטרטגיה ומדיניות, ואיסוף מידע על מצב הסייבר הלאומי. המערך יפעל באופן עצמאי ויהיה כפוף לראש הממשלה. הגדרת ארגונים חיוניים: החוק מגדיר מהו "ארגון חיוני" – גוף הפועל במגזרים קריטיים למשק ולתפקודו, כגון אנרגיה, תקשורת, תחבורה, בריאות, מים, מזון, שירותים דיגיטליים ואחסון. הגדרה זו כוללת גם גופים ממשלתיים ומונחים נוספים. חובות לארגונים חיוניים: ארגונים חיוניים יחויבו לנקוט אמצעים סבירים להגנת הסייבר, בהתאם לאופי פעילותם ולרמת הסיכון הנשקפת מהם. הם יחויבו גם לדווח על תקיפות סייבר משמעותיות. סמכויות פיקוח ואכיפה: החוק מקנה סמכויות פיקוח למגזריים מוסמכים, הכוללות דרישת מידע, מסמכים וכניסה למקומות. במקרים של חשש לסיכון משמעותי, ניתן יהיה להורות על נקיטת אמצעים דחופים. הטלת עיצומים כספיים: החוק מאפשר הטלת עיצומים כספיים על ארגונים חיוניים שלא עומדים בחובותיהם, בסכומים שיקבעו. התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות: במקרים של תקיפת סייבר חמורה, המוסמכת הרשות (כגון משרד ממשלתי או גוף מוסמך אחר) תוכל להורות לארגון חיוני לנקוט פעולות בלימה או מניעה, ואף להורות על פעולות ספציפיות. סודיות והגנה על מידע: החוק מחייב שמירה על סודיות מידע שהתקבל במסגרת החוק, וקובע עונשים על גילוי או שימוש אסור במידע. הגנה על עובדים: החוק מגן על עובדים המבצעים פעולות במסגרת הגנת הסייבר, וקובע כי לא יוטלו עליהם סנקציות פליליות או מינהליות בשל פעולותיהם, אלא אם כן פעלו בזדון או בחריגה מסמכותם. הגדרות ומונחים: החוק כולל הגדרות למונחים מרכזיים כמו "מרחב הסייבר", "ארגון חיוני", "תשתית קריטית", "תקיפת סייבר חמורה" ועוד. שינויים עיקריים לעומת המצב הקיים: מסגרת חקיקתית ייעודית: החוק יוצר לראשונה מסגרת חקיקתית ייעודית ומקיפה להגנת הסייבר הלאומית, במקום הסדרים חלקיים או החלטות ממשלה. הגדרת ארגונים חיוניים וחובותיהם: החוק מגדיר באופן ברור מהם ארגונים חיוניים וחובותיהם בתחום הגנת הסייבר, ובכך יוצר בהירות רגולטורית. סמכויות אכיפה ועיצומים: החוק מקנה סמכויות אכיפה משמעותיות יותר, כולל הטלת עיצומים כספיים, על מנת להבטיח ציות. חיזוק מערך הסייבר הלאומי: החוק מחזק את מעמדו ותפקידיו של מערך הסייבר הלאומי, ומגדיר את סמכויותיו באופן ברור. התמודדות עם איומים מתפתחים: החוק מתייחס לאיומי הסייבר המשתנים ומספק מענה גמיש להתמודדות עם איומים עתידיים. החוק נועד להבטיח את חוסנה של מדינת ישראל במרחב הסייבר, להגן על אזרחיה ועל כלכלתה מפני מתקפות סייבר, ולחזק את ההגנה על תשתיות קריטיות.

Источник: הצעת חוק לקריאה הראשונה