ישיבת מליאה בתאריך 24/06/2026 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרים – ציון לשבח על העמידה בזמנים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ט' בתמוז התשפ"ו, 24 ביוני 2026. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת דוח מיוחד של מבקר המדינה בתחום הכלכלי. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות לשר האוצר. אני מתכבד להזמין את שר האוצר לדוכן. לפני שנתחיל, אני מבקש לציין לפרוטוקול כי בנוסף לשאילתות לשר האוצר, שעליהן נשמע תשובה במליאה, אושרו השבוע שתי שאילתות דחופות לשר הביטחון, אשר התשובות עליהן הועברו בכתב, בהסכמת חברי הכנסת השואלים. בבקשה, חבר הכנסת השואל הראשון – זו למעשה השאילתה הראשונה שלו בכנסת הזאת – חבר הכנסת עוז חיים, בנושא: היערכות משרד האוצר למשבר החמור בענף ההייטק הישראלי. בבקשה.

עוז חיים (יש עתיד):

שלום, אדוני השר. בוקר טוב. ענף ההייטק הישראלי בעיצומו של משבר חמור בשל התחזקות השקל, פגיעה היקפית כתוצאה מכניסת הבינה המלאכותית והתמשכות המלחמה. לאחרונה גובש במשרד האוצר צוות משימה ייעודי לבחינת פתרונות למשבר. רצוני לשאול: 1. אילו פתרונות קצרי וארוכי טווח נשקלים? 2. מהו סד הזמנים למימושם?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

טוב. תודה רבה, חבר הכנסת עוז חיים. קודם כול, יש לך שם מדהים, עוצמתי מאוד, וגם השאלה שלך יוצאת מן הכלל.

עוז חיים (יש עתיד):

תודה רבה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

קודם כול, צריך להגיד את האמת, ענף ההייטק הישראלי הוא באמת קטר גדול לא רק של המשק – החלק הגדול מאוד שיש לו ביצוא ובהכנסות המדינה ובשוק התעסוקה. אני חושב שהוא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי שלנו, מכיוון שהנכסיות שלנו אל מול העולם – ויש ביחסים בין-לאומיים מעט מאוד סנטימנטים והרבה יותר אינטרסים – הנכסיות שלנו יושבת הרבה מאוד על החדשנות, הטכנולוגיה והעובדה שצריכים אותנו. יש לנו הרבה מאוד מה לתת לעולם. אנחנו צריכים להסתכל על זה קדימה, ובאמת משקיעים המון בהייטק – סתם, ממש עכשיו לאחרונה, כ-2.6 מיליארד שקלים ששמנו לבינה מלאכותית עוד השנה, ב-2026, כולל כוח מחשוב מאוד גדול במטה ה-AI. הייתה לי הזכות בשנים האלה שלי – מגוון רחב מאוד של תכניות, מקרן יוזמה, שמכניסה את המוסדיים לעולמות ההון-סיכון, ו"אור" ו"בראשית" – למעלה מ-600 שקל מיליון להחזרת מוחות לכאן, חזרה למדינת ישראל, ומסלולי רשות החדשנות. אני חושב שלאורך הזמן ידענו לנטר – בעיקר, אגב, בשיח ובשולחנות עגולים עם התעשייה – בכל הסיגמנטים שלה, מהסטרטאפים הקטנים, הסבבים הראשונים, ב-Seed A, B, C, ואחר כך חברות צמיחה יותר גדולות, וכל אותן חברות רב-לאומיות, כל סיגמנט כזה בתעשייה מתמודד עם אתגר אחר, ואני חושב שלאורך השנים, ברוך השם, נתנו מענה. עכשיו, אתה צודק, נוצר עכשיו איזה שילוב, שחלקו נובע מהבינה המלאכותית. פה אני מודה שאני פחות מוטרד. אני גם פחות מוטרד מפיטורים ספציפיים עכשיו של עובדים, כי אנחנו בשוק תעסוקה מאוד מאוד מהודק, וכל מי שיפוטר פה ייקלט במקומות אחרים. בעניין הזה אני פחות חושש. אני חושב שבאמת האתגר – רגע, התחלתי רגע להגיד, יש לנו את עולם הבינה המלאכותית, שמייצר שינויים טובים וטבעיים. אנחנו הרי לא רוצים לגרום לשוק להתעוות ולא להתאים את עצמו לשינויים. וכמובן, עם השינוי החד – ופה אני רוצה להדגיש, הבעיה היא השינוי החד בשער החליפין. הוא קצת מתמתן בימים האחרונים, וזה טוב, אבל השינוי חד. למה אני קודם כול מדגיש את זה ואז אני מדבר על הפתרונות? כי בסוף שקל חזק לאורך זמן זה כלכלה חזקה. וגם בהתאם לנתוני המחקרים שלנו במשרד האוצר וגם במחלקת המחקר של בנק ישראל, אנחנו לא מזהים פה איזושהי ספקולציה. אנחנו חושבים שזה מבטא שינוי ריאלי של הכלכלה הישראלית ושל החוזקה המאוד-גדולה שלה והזרימה המאוד-גדולה של השקעות זרות לישראל. אנשים קונים שקל כדי להשקיע בו, לא רק בשוק ההון. גם בשוק ההון, גם בתעשיות המסורתיות, בוודאי ובוודאי בהייטק, בתעשיות ביטחוניות, צבר ההזמנות המאוד-גדול שזורם לכאן. אגב, כן, גם העובדה שהמוסדיים – זו נקודה מעניינת – ניסינו לבדוק אם את עיקר ההשפעה המוסדיים עושים דרך מנגנוני הגידור שלהם, לבין השאלה שהם באמת עושים פעולות ריאליות ומוכרים החזקות שלהם בחוץ לארץ וקונים החזקות פה, כי הבורסה פה פשוט מניבה תוצאות יותר טובות, ואנחנו רואים שזה יותר ההשקעות הריאליות, בסדר? פחות הגידור ויותר ההשקעות הריאליות. ועדיין, עדיין רואים שכשהנכסים הדולריים שלהם פוחתים, אז השקל מתחזק כי הגידורים יורדים. אנחנו מכירים את כל המנגנונים האלה. אבל מה שחשוב רק להדגיש, אנחנו מעריכים שסביבת שער החליפין של שקל חזק היא ה-new normal של הכלכלה הישראלית, ואני חושב שהמשק הישראלי ידע להתאים את עצמו, כי בסוף הוא יושב על אדנים מאוד מאוד חזקים. פגשתי את שגריר שווייץ לפני איזה חודש וחצי בערך. שווייץ הרי עברה תהליך מאוד דומה. לפני, אני לא זוכר, בערך 20 שנה היינו ב-4 פרנק שווייצרי לדולר; היום – 0.75. היום הפרנק השוויצרי יותר חזק מהדולר. שאלתי אותו: איך אתם מתמודדים עם זה? אגב, הם משק מאוד קרוב לשלנו, גם בגודל שלו, הרבה יותר ותיק, הרבה יותר - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שאלת אותו כמה משרדי ממשלה יש לו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זו לא הנקודה, אני חושב. אבל לא. גם הם מוטי יצוא. אגב, חלק מהיצוא שלהם הוא השוקולד השווייצרי, שהוא מאוד ריאלי. אז הוא אמר לי מילה אחת, פשוט: חדשנות. חדשנות. חדשנות. אתה צריך להיות בפריון גבוה ולהיות מסוגל להיות תחרותי גם כשהשקל שלך חזק. אבל שוב, שקל חזק זה טוב. אנחנו שמחים על השקל החזק. הבעיה היא הקצב, הקצב הגדול, שזה קורה מאוד מהר, ובסוף אין מה לעשות, מערכות צריכות זמן כדי להסתגל לסביבה החזקה. באמת, כמו שציינת, הקמתי צוות משימה ייעודי – ואנחנו מסתכלים אגב גם על ההייטק אבל לא רק, גם על התעשייה – ועושים הרבה מאוד שיח. אני נתתי הנחיה להיפגש עם כל אחת מ-450 החברות הרב-לאומיות שפועלות במדינת ישראל ועם הקרנות. אני בעצמי עשיתי שולחן עגול מאוד רחב בשבוע שעבר, שיח מאוד מחכים. בגדול, אנחנו רוצים לגבש שני סוגים – שתי חבילות. ועוד פעם, אני ברשותך לא רוצה להיכנס לפרטי הפרטים, כי אנחנו רוצים עוד לסגור את זה בצורה מסודרת. אבל יהיה מענה מיידי בעיקר לסטרטאפים הקטנים. הבעיה שלהם היא עם ה-run-way, כן? נניח שהם עשו סבב גיוס, גייסו לא יודע כמה, 20 מיליון דולר, וזה היה אמור להספיק להם לשנה; עכשיו ה-run-way מתקצר, וזה מספיק לשמונה חודשים, והם לא מסוגלים עכשיו ללכת ולגייס מחדש בחלקם. פה אנחנו נעבה את המסלולים ברשות החדשנות, כפי שאגב עשינו כבר בתקופות קודמות, וניתן להם מענקי גישור במסלולים הקיימים, שהם מסלולים טובים. אנחנו שוקלים להרחיב את המענה מהסוג הזה גם לאותן חברות צמיחה, בסדר? לא רק לסטרטאפים הקטנים, אלא גם לאותן חברות צמיחה, כי גם להן יש בעיה עם קצב שרפת המזומנים והעובדה שהן עלולות להיתקע עם פערי מימון. האתגר הגדול יותר הוא החברות הרב-לאומיות. וכמו שאמרתי פה, אני פחות מוטרד מפיטורים כאלה ואחרים, כי שוב, שוק התעסוקה הוא מאוד מהודק, אנשים ייקלטו במקומות אחרים, יקימו סטרטאפים. אתה יודע מה, אני אגיד לך עוד משהו שאתמול אמרתי באיזה דיון פנימי אצלנו בנושא הזה. היו הרי הרבה שנים שהיינו אומת הסטרטאפ, וקמו כאן המון המון המון המון סטרטאפים. וכמו כל דבר שעובד בגלים, אחר כך היו שנים שלאט-לאט כמות הסטרטאפים יורדת. מצד שני, אנחנו מאוד מאוד גדלים בחברות צמיחה וביוניקורן ישראליים, חברות מאוד מאוד גדולות, ויש קצת ירידה בכמות הסטרטאפים. אני מעריך שככל שיהיו עכשיו פיטורים בחברות הגדולות, התוצאה תהיה שכל החבר'ה האלה ילכו ויקימו סטרטאפים, ואנחנו פתאום נראה עוד פעם רוויה בעולם הסטרטאפים, וזה יכין לנו את החברות הגדולות של השנים הבאות. אז מזה אני פחות נבהל. ואם יהיו כאלה שייקלטו אחר כך בבתי חולים או במשרדי ממשלה – ואנחנו גם עושים רפורמה גדולה בעולמות האלה. אני לא יודע אם ראיתם אפילו כותרת אתמול שהנציב הולך לשנות את כל שיטת המינויים של 2,300 בכירים במגזר הציבורי. אי-אפשר להעביר אנשים, למרוח אותם בזפת ונוצות, לגלגל אותם ברחובות העיר ולחשוב שאנשים טובים יעזבו את השוק הפרטי ויבואו למגזר הציבורי. אבל נניח שכמה חבר'ה כאלה ייקלטו במקומות אחרים ויביאו חדשנות וטכנולוגיה לתוך המגזרים הממשלתיים. מזה אני לא מוטרד. ממה אני כן מוטרד? מהחלטות שעלולים לקבל בורדים בחוץ לארץ, להעתיק פעילות, או במקום להקים את ה-R&D החדש שלהם פה – להקים במקומות אחרים, כי עלות ההעסקה כאן מתחילה להיות קרובה – אגב, זה תלוי איפה. היא עדיין לא יותר יקרה מהמקומות היקרים בארצות הברית, כמו עמק הסיליקון בפלורידה. אבל כיוון שהפערים בעלויות ההעסקה הם מאוד מאוד מצטמצמים, אנחנו צריכים לוודא שתהליכי קבלת ההחלטות שלהם ישאירו אותם חזק מאוד פה במדינת ישראל. ופה אנחנו בוחנים – ושוב, באמת, עוז, אני לא רוצה לרתום את העגלה לפני הסוסים, כי אנחנו צריכים פה עוד כמה ימים כדי ללטש את הסוגיות האלה. אנחנו בודקים עכשיו מנגנון מסוים אל מול הפעילות של אותן חברות רב-לאומיות במדינות אחרות, שיתמרץ אותן באחוזים לגדול כאן ולקטון במקומות אחרים. יש פה בערך שלושה מודלים חלופים שאנחנו בוחנים אותם, גם בתוכנו, רשות החדשנות ומשרד האוצר, וכמובן בשיח עם התעשייה, כמו שאמרתי קודם. אנחנו בשיח גם עם הנציגים פה בארץ, אנחנו בשיח גם עם הנציגים במדינות אחרות. אני מאוד מקווה שתוך כמה ימים אנחנו נצא עם תוכנית מקיפה, כמו שאמרתי, שמסתכלת גם על הסטרטאפים. וגם פה יש דילמה, כמה לגעת בסטרטאפ, כמה לגעת בקרן ההון-סיכון. אנחנו בעניין הזה עוד טיפה מתלבטים, אבל ניגע בחברות האלה, הקטנטנות, בסטרטאפים, ניגע בחברות הצמיחה, וכמו שאמרתי, אני מעריך שניגע גם בחברות הרב-לאומיות. יש עוד סוגיות שהועלו – אני לא חושב שאני מגלה פה סודות, כי זה גם היה קצת בתקשורת – שאלת היכולת לשלם מס בדולר על סוגים מסוימים של הכנסות. אגב, אין מדינה בעולם שמאפשרת את זה, למיטב ידיעתי לפחות. כל מדינה זה חלק מהריבונות שלה, פועלת במטבע המקומי שלה. זה נכון שיש תקנות שמאפשרות לחברות דולריות לדווח דולרי, אבל בסוף התשלום נעשה בשקלים. אני לא שולל גם את זה – בסדר? במקטעים מאוד מגודרים, בסוגים מאוד מסוימים של הכנסות, בסוגים של חברות. צריך לראות שאנחנו גם יודעים בסוף לייצר את ההבחנות האלה משפטית, בעיקר כי אני רוצה להקל עליהם במדדי Doing Business – שיהיה להם קל ופשוט, ושלא יסתבכו עם כללי חשבונאות בין הדיווחים שלהם פה בארץ לדיווחים שלהם בדוחות הכספיים שם. לפעמים זה יוצר בלבול מול דירקטוריונים בארצות הברית, ששיטות הדיווח טיפה שונות. בקיצור, אנחנו עובדים על דברים כאלה, ואני מקווה שפה גם נדע להביא קצת בשורות. מה אמרתם לי? שאני צריך עוד למשוך זמן, שם במרפסות, או – אפשר לתת דברי תורה וכו' – אה, לא צריך להאריך? אז אני רק אגיד משפט אחד שכן חשוב לי להדגיש אותו: אמרתי קודם שבעיניי שקל חדש הוא חוזקה של הכלכלה הישראלית, וזה כנראה הולך להיות ה-New Normal. אני רוצה להגיד עוד נקודה: כידוע, במדינת ישראל כמו בכל דמוקרטיה מערבית מתוקנת יש הבחנה מאוד מאוד ברורה וחומה סינית: אנחנו אחראים על המדיניות הפיסקלית, בנק ישראל אחראי על המדיניות המוניטרית. אנחנו לא נעשה צעדים שנועדו להשפיע על השער. זה לא נכון – בסדר? לא ככה בנויה הכלכלית הישראלית. את דעתי אמרתי, ואני אגיד אותה שוב – אני חושב שהנגיד צריך להוריד את הריבית בצורה הרבה הרבה יותר דרמטית. אני חושב שאם יוריד עכשיו בלגים כאלה של רבע אחוז כל פעם, הוא לא ייצור השפעה גדולה על השקל. אבל אם הוא היה מוריד ב-0.75, אפילו ב-1%, בבת אחת – זה היה מסגנל בשוק ומתקן טיפה את השער. אבל אנחנו לא נעשה את זה – בסדר? היו לנו כל מיני רעיונות, שבאו אלינו עם גידורים כאלה ואחרים כדי שאנחנו נשפיע על שער המטבע. זו תהיה שגיאה קשה. המדיניות המוניטרית היא באחריות ובסמכות מוחלטת של בנק ישראל. אנחנו יכולים לשוחח, הנגיד ואני, להחליף דעות – בסופו של דבר, זו פררוגטיבה מלאה שלו, אני לא הולך להתערב לו. כמו שאמרתי, אנחנו בעולמות הפיסקליים שלנו עושים צעדים. אגב, נשקיע בזה לא מעט כסף – בסדר? יש לנו מקורות, יודעים לאתר לדבר הזה את המקורות הנדרשים, בעזרת השם, ולגבש את החבילה. אז כמה ימים של סבלנות. נקווה שנצא עם מוצר מוגמר וטוב בעזרת השם, שיביא בשורה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. האם יש שאלת המשך לחבר הכנסת חיים? בבקשה. לאחר מכן – שאלות נוספות לחברי הכנסת יוראי להב הרצנו ועמית הלוי, והשר ישיב במרוכז. בבקשה.

עוז חיים (יש עתיד):

תודה על התשובה, אדוני השר. כידוע, הקצב בהייטק פועל קצת באופן שונה מהשוק הרגיל, ולצערי, אני חושב שקצב הדברים לא מבטא את קצב הצמיחה של ההייטק. אנחנו מדברים על זה שרק בחודש האחרון 600 עובדים פוטרו, ומתחילת השנה אנחנו מדברים על מעל 8,000 עובדים שפוטרו. זה משבר אמיתי. זו אזעקת אמת. ואדוני השר מדבר על צוות שגובש, ועוד כמה ימים ייתן את ההמלצות שלו. קראתי שיש גם איזשהם מהלכים אולי בנושא המיסוי – להתאים אותו לבינה המלאכותית, לעודד חברות אולי להשקיע פה. ואני רוצה לשאול: מה מבחינתכם היעדים הכמותיים? מה ייחשב הצלחה בעיניכם? ומתי זה הולך לקרות? כי עוד כמה ימים לקבל תשובה לגבי הצוות, שאולי ייתן תשובה לעוד כמה חודשים, זה לא מספיק לענף ההייטק. איזו תשובה אנחנו נותנים להם כאן, מהבית הזה, ממש למשך השבועות הקרובים או החודשים הקרובים שבאים? תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עוד שאלות?

היו"ר אמיר אוחנה:

בדרך כלל אנחנו מקבלים את השאלות הנוספות, והשר משיב במרוכז. בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. השר סמוטריץ', ראיתי היום את הדברים שכתבת, שמגבים את ההחלטה של דוד זיני, ראש השב"כ, לקצץ לאפס את אירועי הגאווה בארגון השירות הכללי – אירועים שאמורים להבטיח סביבת שירות בטוחה ומכבדת גם ללוחמי ואנשי השירות הלהט"בים, כמו לדוגמה אירוע שקרה בשנה שעברה, שבו אלמנו של רב-סרן במילואים שגיא גולן, עומר אוחנה, הגיע לשירות והעביר הרצאה מרגשת שמגבירה את החוסן. אתה הצדקת את הקיצוץ הזה בכך שאמרת שכל תקציבי הביטחון צריכים להיות מופנים למשימות ליבה ביטחוניות ולהן בלבד, ושאין מקום למימון פעילויות שלא קשורות ישירות ללחימה ולהכרעת האויב. בניגוד אליך אני חושב שדאגה לסביבת שירות בטוחה ומכבדת עבור כלל המשרתים – דתיים, חילונים, להט"בים, יוצאי אתיופיה – כולם, היא חלק מהחוסן ומהלכידות שמאפשרים לצה"ל לנצח. ולכן אני מבקש לשאול אותך: האם העיקרון שאתה מציג חל באופן שוויוני על כל הפעילויות שאינן מבצעיות, שאינן קשורות לסיכול איומים במערכת הביטחון? נגיד, הרבנות הצבאית; נגיד, מערך הכשרות; נגיד, זכויות נשים; נגיד, הטרדות מיניות – או שהוא חל רק על תוכניות המיועדות ללהט"בים? ואם אני כבר נמצא כאן ושואל, אז אולי נכון להפנות את השאלה גם ליושב-ראש הכנסת – אם אני כבר כאן, אדוני היושב-ראש, ואני שואל שאלות, אז אולי נכון גם להפנות את השאלה אליך, מה דעתך על - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אני לא עומד פה לשאילתות, חבר הכנסת הרצנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בתור חבר קהילה הגאה ובתור יוצא שב"כ, האם אתה חושב שזה נכון לקצץ תקציבים לקהילה הגאה ולוודא שתהיה סביבת עבודה ושירות בטוחה ומכבדת?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ראוי שתשבור את השתיקה ותענה על זה, אדוני היושב-ראש, לא?

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני השר. עשית פעולה גדולה בקדנציה הזאת לגבי קיזוז כספי טרור ומימוש אותם כספי טרור שמקוזזים מכספי הסליקה. אני רוצה לשאול לגבי הכספים החמאסיים. אני שואל את זה בעקבות הדיונים בוועדת החוץ והביטחון. אותם כספים, כ-3 מיליארד, שהרשות הפלסטינית מעבירה כל שנה, העבירה כל שנה לאורך שנים, שגם אותם קיזזת, הנחת אותם בזמנו באירופה, אחר כך בישראל – הכספים הללו הם כספי חמאס; האמירות האלו של נציגי גופי הביטחון כאילו יש שם כמה עובדים של רשות פלסטינית, שזה פייק מוחלט – אין אף אדם שמקבל החלטה בלי החמאס, גם לא על להזיז עט ממקום למקום ברצועת עזה, הם כולם כספי חמאס – למה לא לשחרר אותם למעשה לאלו שתובעים את החמאס? להגדיר אותם ככספי חמאס, כמו הפעולה הגדולה שעשית לגבי כספי רש"פ – אותו דבר לגבי כספי חמאס. משפחות תובעות. מדובר על משפחות שנרצחו וההורים והסבים, ואתה מכיר הכול – למה לא להגדיר את זה ככספי חמאס ולאפשר להן את העיקול מהכספים הללו? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. כבוד השר, בבקשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ראשית, לשאלת ההמשך של חבר הכנסת עוז חיים: אני חושב שבסך הכול, בוא נאמר ככה, למול הקצב של מה שנקרא מדינה בישראל – ואני מיומי הראשון בתפקיד אומר שאנחנו אומת הסטרטאפ, מדינת ימי הביניים. אתה צודק. יש פער אדיר בין הקצב שבו דברים מתקדמים וצריכים להתקדם בשוק הפרטי, לביורוקרטיה. טחנות הצדק טוחנות. אני לא רוצה לפתוח עכשיו שיחה מאוד ארוכה על הרפורמה המשפטית ועל הצורך לאפשר לנו לקבל החלטות מהירות ולא להיות תלויים במיליון פקידים ויועצים משפטיים, שעל כל דבר יש להם מה להגיד, וצריכים חודשים על חודשים – שים את זה רגע אחד בצד. אני חושב שזה אחד האתגרים הגדולים שלנו כמדינה – לייעל את תהליכי קבלת ההחלטות שלנו, לזרז אותם. כי בסוף זה לא רק בהייטק, בסדר? העולם מתקדם מהר, ומדינות שיודעות להגיב מהר ולקבל החלטות מהירות – אני לא צריך ללכת לקצה, להיות דובאי או מדינות לא דמוקרטיות, ששם המרחק מהחלטה למימוש הוא מאוד גדול כי יש רק בן אדם אחד, פה אחד, שמקבל החלטות. אנחנו בכל זאת מדינה דמוקרטית, ויש תהליכים, ויש ערך גם לתהליכי עבודה מקצועיים – אבל האיזון הופר. אנחנו צריכים להיות הרבה יותר זריזים ומהירים. לא יכול להיות – כמו שדיברתי קודם על מינוי, לוקח חודשים על חודשים למנות אנשים טובים. הם לא באים. אבל אחרי כל ההקדמה הזאת, אני חושב שאנחנו עובדים פה מהר יחסית. וגם תנוח דעתך, כי אנחנו באמת בשיח כל הזמן עם התעשייה. מדייקים את זה איתם, שולחים להם את זה, מתייעצים איתם, מקבלים את ההיזון החוזר מולם כדי לדייק את זה. אמרתי, אני מאוד מעריך שבטווח של ימים, ממש ימים, אנחנו נצא עם התוכנית, וגם היישום, בוודאי בכל מה שנוגע למסלולי רשות החדשנות, שהכול קיים. המערכות קיימות, השיפוטים קיימים. אלה דברים שאנחנו מכירים אותם. זה לא להמציא עכשיו המצאות חדשות, רוב המסלולים הם כאלה שיושבים על דברים קיימים. אני חושב שנדע להעמיד אותם מאוד מהר, בסדר? זה יעמוד בלוחות הזמנים, כששוב, מה שנוגע לתוכניות הגדולות, אז בורדים של חברות רב-לאומיות יכירו את התוכנית, וגם אם הם יקבלו את הכסף בעוד חודשיים, זה בסדר להם בשביל לקבל את ההחלטה. הם מקבלים היום החלטות ל-2027, אז הם ידעו, הם יוכלו לשקלל את זה בתוך קבלת ההחלטות שלהם, יכירו את המסלולים. וכמו שאמרתי, הסטרטאפים הקטנים - - -

קריאה:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בסדר. ה- Runwayהזה עוד נותן להם את החודש, חודשיים. יקבלו את הכסף בזמן, בעזרת השם. אנחנו עובדים על זה מאוד מהר. חבר הכנסת הרצנו, תשמע, קודם כול, אני עומד מאחורי כל מילה. אני לא נכנס עכשיו למה דעתי על הערכים האלה, ואם אני מקבל אותם או לא. בעיניי זה פשוט לא הדיון, בסדר? אפשר להתווכח ברחוב. כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. שירות הביטחון הכללי והגופים הציבוריים – תשמע, אנחנו הגדלנו את תקציב הביטחון במאות מיליארדים בשנים האחרונות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בצלאל - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רגע, רגע, יוראי. הרי שאלת ארוך וזה, תן לי להשיב. בוא, אני לא עושה איתך עכשיו משא ומתן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא, אני אומר, מערכת הביטחון משקיעה בשירותים שלא קשורים לליבת העשייה הביטחונית, למשל, רבנות ראשית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תן לי רגע להשיב. רבנות ראשית נוגעת לליבת העשייה חד-משמעית, כי בלי רבנות ראשית חיילים דתיים לא יבואו לשרת בצבא, אם לא תהיה להם כשרות וכו'.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

וסביבת עבודה בטוחה ולהט"בים זה לא חשוב?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מאוד בעד סביבת עבודה בטוחה. אין לזה דבר וחצי דבר לשטיפת מוח הזויה במשך חודש שלם – זה הכול. אני מציע – אפשר לעשות שבוע חב"ד בשירות הביטחון הכללי סביב י"ט כסלו. להבדיל, כמובן אלף אלפי הבדלות, סליחה שאני בכלל משווה בערכים – אני מציע חודש ציונות דתית – אירועים, תקציבים, חגיגות, עניינים – בג' אלול.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הסברה ומערכי שיעור זה שטיפת מוח?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רק רגע. שוב, אנחנו לוקחים את תקציבי הביטחון שלנו מהחינוך, מהרווחה, מהבריאות. כל שקל שם הוא קדוש. הם צריכים להיות מושקעים עכשיו אך ורק בליבת העשייה המבצעית של שירותי הביטחון של מדינת ישראל. ראש השב"כ דוד זיני צודק במיליון אחוז. אתה יודע שזו לא סביבה - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

סביבת שירות בטוחה ללהט"בים - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אין שום קשר לסביבת עבודה נכונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כל החגיגות האלה, חודש שלם, לא קשורות בשום דבר לסביבת עבודה, אתם רוצים - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה לא חגיגות, זו מחאה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתם רוצים את עולם הערכים שלכם להשליט על כולם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יש אפליה מטורפת נגד להט"בים.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, סליחה, קיבלת אפשרות לשאול שאלה, שאלת שאלה. השר משיב, תן לו להשיב. בשביל מה שאלת?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש לכם איזה כישרון – יוראי, באמת אני אומר את זה – לקחת את הדברים הכי הזויים ולהפוך אותם לנורמל, ואז מי שמעז לחזור לדבר הטבעי - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כבוד ושוויון, כבוד ושוויון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אף אחד לא דיבר על כבוד ושוויון. תקבל כבוד ושוויון - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה זאת אומרת? אתה יודע מה הקללה הכי - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - זה לא קשור לחודש שלם של טרלול וחגיגות שאנחנו משלמים עליהם מתקציב הביטחון שלנו, זה הכול.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, יוראי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה יודע מה הקללה הכי נפוצה בבתי הספר?

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, אני לא אתן לך להפריע. אם לא, אני אקרא אותך בקריאות, תעצור.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

שירות הביטחון הכללי צריך להתעסק בביטחון. נקודה. ועוד הפעם, תפסיקו עם האלימות הזאת שבה מקבל ראש השב"כ את ההחלטה הכי טריוויאלית בעולם, להשקיע את הכסף בסיכול טרור ולא בדברים אחרים, ואתם מתנפלים עליו באלימות כאילו הוא עשה משהו לא לגיטימי. מה שלא נורמלי זה שבמשך הרבה שנים במדינת ישראל יש חודש שלם שכל המערכות, אתה יודע - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - זה הבסיס.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - אני נכנסתי למשרד האוצר, חודש שלם שמים לי – מחליפים לי את המסך על המחשב. תגיד לי, מה זה השטיפת מוח הזאת? לא רוצה את זה. אתה רוצה – תשים במחשב שלך שומר מסך, אל תשים לי במחשב שלי שומר מסך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כשהקללה הכי נפוצה לא תהיה "הומו" אולי לא נצטרך שומר מסך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ואל תשקיעו הון תועפות מהכספים של מדינת ישראל - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יש אלימות מטורפת כלפי להט"בים, על מה את המדבר?

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, קיבלת זכות דיבור, אז עכשיו די.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה עובד מדינה, אתה שייך לגוף ציבורי ולא - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אף אחד לא מדבר, חלילה, על אלימות, אף אחד לא רוצה שלא תהיה סביבת עבודה נעימה לכל אדם במדינת ישראל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה אתה עושה כדי לאפשר את זה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בין זה לבין עכשיו - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה אתה עושה כדי לאפשר את זה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - כולם חייבים לעמוד דום, להצדיע, להשקיע כסף וזמן ולקדם את הערכים שחשובים לך? לא מקובל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לכבד, לכבד.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, יוראי, זה לא נאומים רגילים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מכבד מאוד.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מציע שאתה תלמד לכבד פעם אחת החלטה אחרת של ראש השב"כ שאתה לא אוהב אותה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני לא אכבד הומופוביה, אני ל אכבד הומופוביה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה האדם, לצערי, הכי פחות מכבד - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני לא אכבד הומופוביה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - הכי פחות סובלן, הכי פחות ליברל, הכי כופה - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כמו שאתה לא מכבד אנטישמיות, אני לא מכבד הומופוביה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - את דעותיך על אחרים, הכי פחות מוכן לתת לגיטימציה למי שחושב אחרת ממך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

להתנגדות לאנשים באשר הם?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני לא נכנע לזה. ברוך השם, דוד זיני מוכיח שהוא האיש הנכון בזמן הנכון, במקום הנכון, בעיקר בזה שהוא לא נכנע לאופנות הפופוליסטיות האלה, והוא עמד וקיבל את ההחלטה הכי טריוויאלית.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כבוד, ביטחון ושוויון זה לא אופנה, זה הבסיס.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מי שמכיר את דוד זיני יודע שהוא האיש הכי מכבד והכי נעים הליכות, והכי לא כופה את דעתו על אף אחד, אבל הוא גם לא מוכן לתת לכם לכפות את דעתכם על אחרים, ולא מוכן לתת לכם חודש שלם עכשיו להכריח את כולנו לעסוק בזה - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שצריך לכבד אנשים? שצריך להבטיח שירות בטוח לכולם?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - ולא מוכן להשקיע את הכסף שהוא אמור להשקיע במיגור טרור בדברים שהם לא בליבת העשייה, זה הכול.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

וסובלנות זה לא חלק מהחוסן?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עוד פעם תמשיך לחזור על זה – לא תהפוך את השקר הזה לאמת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מערכי שיעור לחינוך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אין שום דבר שקשור לסובלנות, אתם מנסים לכפות את תפיסת העולם שלכם - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שאנחנו שווים, ודורשים שוויון - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - באמצעות שטיפת מוח שאתם עושים במשך חודש שלם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שמגיע לנו כבוד - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כופים – תבין, לך לרחוב, תעשה את ההפגנה שאתה רוצה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - וסביבת עבודה בטוחה, כמו לך וכמו לכולם.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אל תיקח אותי כאיש שב"כ או כחייל בצה"ל ותעשה לי שטיפת מוח כשאני לקוח שבוי - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איזה מסר זה שולח ללוחמים של שב"כ מהקהילה הגאה - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - ואני חייב לבוא ולהקשיב לזה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - שאנחנו מספיק טובים להגן על הביטחון, אבל לא מספיק טובים לחיות כאן בכבוד ובשוויון?

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, קריאה שנייה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אל תכריח אותי להיכנס לעבודה בשב"כ ולראות את הדברים האלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, אתה בקריאה שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איזה מסר זה שולח ללוחמי השב"כ מהקהילה הגאה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש רק דגל אחד שייתלה במוסדותיה הרשמיים של מדינת ישראל, והוא דגל ישראל, זה הכול.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ומערכי השיעור, ומערכי החינוך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא רוצה דגל של מה שאתם קוראים לו דגל הלהט"ב – לא יודע איך עושים דגל כזה בכלל; אני לא רוצה דגל משיח, להבדיל אלף אלפי הבדלות; אני לא רוצה דגל של קבוצות כדורגל. זה הכול.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תגיד שאתה הומופוב, מה הבעיה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מכבד, אני מעריך, זכותו של כל אדם לחיות את חייו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אתה לא.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה מבין, זה האירוע. ואללה, היא הגיעה – התחילה לצעוק.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה הבעיה להגיד שאתה הומופוב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יהיה שיא גינס ביום שבו אני אנאם - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

הומופוב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - פה על הדוכן, ומירב לא תיכנס ותתחיל לצווח ככרוכיה.

היו"ר ניסים ואטורי:

מירב, בישיבה, או קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה קריאה ראשונה? מה?

היו"ר ניסים ואטורי:

קריאה ראשונה. מירב בן ארי, קריאה ראשונה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אין לה מושג על מה מדברים, היא באה וצורחת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה, אתה מפחיד אותי?

היו"ר ניסים ואטורי:

לא מפחיד, רוצה שתהיי בשקט.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא ביטל את כל השיעורים - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, ביקשתי לא להפריע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מחזק את ידיו של ראש השב"כ דוד זיני.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בושה וחרפה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

השב"כ מתעסק במשימותיו, הוא לא מחדיר ערכים פרוגרסיביים אחרים. הוא משקיע את התקציב הענק - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

סובלנות, כבוד ושוויון זה לא ערכים פרוגרסיביים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - שאזרחי ישראל משקיעים בו בליבת העשייה הביטחונית שלו ולא משקיע אותו בדברים אחרים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

סבלנות, כבוד וביטחון - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית, נא לצאת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

וכפי שאמרתי, הדבר היחיד שאני מצפה זה שגם אתה וחבריך במה שאתם מכנים "קהילה" תכבדו דעות של אחרים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אנחנו לא נכבד הומופוביה, לא נכבד הומופוביה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זאת לא הומופוביה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש להוציא אותו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

התנגדות לאנשים באשר הם זאת הומופוביה.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי להב הרצנו, החוצה. תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה לא יעזור לך, זאת לא הומופוביה. אנחנו מכבדים מאוד אנשים שחושבים אחרת מאיתנו, מכבדים את זכותם לחיות על פי אורחותיהם. אל תכפו את זה עלינו ואל תכפו עלינו להשקיע כסף שאמור לסכל טרור בדברים האלה, זה הכול. ולשאלה האחרונה של חבר הכנסת עמית הלוי. תראה, עמית, בוא נאמר כך, הרי הבעיה היא שהכספים האלה, משפטית, לא מוגדרים כספי חמאס, כי אני מקזז אותם מהרשות. אלו כספי סילוקין. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לכל פרטי-הפרטים, אבל אני מקזז; אלה כספי מיסים שאנחנו גובים עבור סחורות שנכנסות למה שקרוי הרשות – אין דבר כזה מבחינתי שטחי הרשות, אין בכלל דבר כזה רשות בכלל. רשעות הטרור הערבית הזאת – אבל אלה כספים שעל פי הסכמי אוסלו הארורים, אנחנו גובים עבורם. אני יצרתי נוסחה מסוימת ובחנתי מה הכספים שהם היו מעבירים לעזה, לשיטתם, כחלק מהרצון שלהם לשמר את השליטה שלהם בעזה. עכשיו, זה נכון שהם נתנו את זה לחמאס ולכן עצרתי את זה, בגלל שזה כספי טרור, אבל אלה כספי טרור של הרשות ולא של חמאס. עכשיו מה הבעיה? שאני, כדי לצלוח – וכמו שאמרת בצדק, אני כבר מעביר מיליארדים לנפגעי טרור מהכספים האלה. הבעיה היא שכדי לממש פסקי דין מול חמאס אני צריך כסף של חמאס. אגב, הבעיה היותר-גדולה שלי זה למשל, שכשאנחנו תופסים היום כספי חמאס – עושים מבצעי ביעור חמץ ותופסים שלל וכו' – לפי החוק, שלל מלחמה עובר באותו רגע למדינה. אני חייב ליצור קונסטרוקציה משפטית, שיהיה איזה רגע אחד שבו הכסף הזה יהיה בידיי, אבל יסווג משפטית ככסף חמאס, כדי שאפשר יהיה לעקל אותו ולהעביר אותו למשפחות. מה הבעיה? שאם אני יוצר את זה מכוח שלל, זה באותה שנייה נהיה שלי. כן, בדיון ההלכתי, מהרגע שאתא לידי אז הוא בבעלותי. אין שנייה אחת שבה אני מחזיק כסף ששייך לחמאס. את זה לא הצלחנו לפצח כרגע. צריך למצוא דרך. עוד פעם, אם יש נכסים של חמאס בעולם – אפשר לתפוס אותם, אבל לי כמדינת ישראל היום אין כסף של חמאס שהוא בידי אבל הוא בבעלות חמאס, ואת הדבר הזה לא הצלחנו עדיין לפתור. אני מנסה, וביקשתי אצלי לבדוק אם אני יכול לתקן את החוק שכספי שלל או החרמות של כספי טרור שאנחנו מחרימים לא יהפכו לאוצר המדינה, אלא ייתפסו וישמשו. אגב, אתה יודע מה, יכול להיות שהיינו צריכים לבקש הצעת חוק פרטית בעניין הזה – לקחת את חוק הטרור – פקודת הטרור, אני לא זוכר בדיוק את השם – שמגדיר היום את המנגנון של שלל, ולהגיד ששלל, למרות האמור – אני הרי לא צריך את העשרות מיליונים האלה. כמדינה אנחנו יודעים לוותר עליהם, בעיניי זה צדק הרבה יותר גדול לתת לאותן המשפחות ששילמו את המחיר הנורא הזה של הטרור, הכסף הזה יכול עכשיו לעזור להם קצת להתאושש. שווה לחשוב על זה, אני לא יודע אם נספיק כבר משהו בקדנציה הזאת, אבל הלאה. אני אצלי עושה על זה – ביקשתי שתעשו על זה עבודה, אבל בהחלט חקיקה פרטית יכולה להיות מסלול יותר מהיר. תודה, וכל הכבוד שאתה עוסק בסוגיות החשובות האלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. אני מבקש משר האוצר להישאר על הדוכן עד סיום הדיון בשאילתות. השאילתה הבאה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת אלון שוסטר בנושא - - -

קריאה:

היו"ר ניסים ואטורי:

רגע, אני יכול לתת לשניים, אתה תהיה בבא. השאילתה הבאה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת אלון שוסטר בנושא: פתיחת השוק ליבוא חקלאי מארה"ב. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני השר - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רגע, אלון, ברשותך. ברוך אתה השם, אלוהינו מלך העולם, שהכול נהיה בדברו.

היו"ר ניסים ואטורי:

אמן.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נו, שוין. ובכן, השאילתה היא ותיקה, ממש חוגגת חצי שנה, אבל אני מניח שהיא רלוונטית. פתיחת השוק ליבוא חקלאי מארצות הברית מחייבת מהלך משלים של חיזוק החקלאות המקומית באמצעות תמיכה מוסכמת, מדורגת והוגנת שתמנע פגיעה בענף. רציתי לשאול: 1. מדוע לא הוכנה תוכנית תמיכה כפי שהנחה ראש הממשלה? 2. כיצד יתמוך האוצר בענפים שייפגעו מהורדת המכסים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

טוב, אלון, תודה רבה. קודם כול אני חייב לומר, אני מאוד לא אהבתי את ההסכם הזה שנחתם, מהרבה סיבות. אני חושב שהיה אפשר להגיע שם להסכם טוב יותר. אני, אגב, גם לא בטוח שהוא לא מושהה כרגע בסטטוס שלו, מכיוון שכל המכסים בארצות הברית הרי נפסלו משפטית כרגע, והם בוחנים שם חלופות אחרות. אני לא אהבתי את ההסכם הזה, אבל זו הייתה ההחלטה של ראש הממשלה, אחרי שאבי שמחון, והשר ברקת ודיכטר ניהלו את התהליכים האלה מול הממשל האמריקאי, אז אני כמובן יישרתי קו. כתפיסה עקרונית – אתה מכיר את עמדתי – צריך לעבור מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות. אני חושב שהתחרות היא לא האויב של החקלאות, היא הפתרון של החקלאות. זה קצת מחבר אותי לשאילתה הקודמת של חבר כנסת חיים על ההייטק. הרי גיל החקלאים עובר את ה-65 לפני שהתחילו לדבר על פתיחת מכסים ותחרות, ואנשים פחות ופחות באים לענף הזה. ושוב, בעיניי זה הפוך מכיוון שצעירים לא באים לענף שהוא כולו פקעת של רגולציה ואסדרה – שהיא בחלקה מדינה, שקובעת כללים, והחלק האחר זה כל מיני גילדות מקצועיות ומועצות ששומרות בעיקר על עצמן. אנשים באים ורוצים להשקיע במקום שבו אפשר לחדש, ולהתפרנס, ולהתחרות, ולהרוויח מהחקלאות. ולכן אני אומר לך באחריות: תחרות, לפתוח את החקלאות לתחרות ולפתוח להוריד מכסים ולאפשר יבוא מבחוץ ולתת לחקלאות הישראלית להתמקד בחוזקות שלה, במקומות שבהם יש לנו יתרון יחסי. וכמובן גם פה בתוך המדינה – לפשט את החסמים, את הרגולציה, ולתת לכל מי שרוצה קרקע, ולכל מי שרוצה מים, ולכל מי שרוצה משטרי ייצור. לא שומעים?

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מפריעים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מפריעים לך לשמוע. היושב-ראש.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לא להפריע. חבר הכנסת מיכאל ביטון, אתה מפריע לחבר מפלגתך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לתת לכל מי שרוצה קרקע ולכל מי שרוצה מים, להפסיק עם המכסות האלה, ולכל מי שרוצה לקנות ולמכור ולהעביר, להפסיק עם כל המכסות והמכסים והמשטרים וכו' וכו', זה הדבר הכי נכון לחקלאות הישראלית ולחקלאים הישראלים. זה מאוד לא נוח לקבוצה הנוכחית שמחזיקה בקרקעות, מחזיקה במכסות ומחזיקה בפריבילגיה, ומאוד נוח לה שמגינים עליה מפני תחרות. בסוגריים, זה גם לא נוח לה בסוף. העובדה היא שזה הולך וגובה, לצערי.

קריאה:

לקצר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אה, לקצר? בסדר. ולכן כתפיסה – אתה מכיר אותי, אלון – אני בעד לפתוח שוק לתחרות, ואז כן, בהחלט, לבנות תוכנית מאוד מאוד גדולה שתתמוך בחקלאות כערך ציוני, כי בסוף אני רוצה לשמור על קרקע, ואני מבין שאני צריך את זה. כמובן המתווה הזה יהיה דיפרנציאלי, תלוי באזורי הארץ – איפה יש לי יותר אינטרס, איפה יש לי פחות אינטרס כמדינה להשקיע – אבל בעולמות אחרים. אני מודה שלצערי לא הצלחתי בקדנציה הזאת לקבל שיתוף פעולה לא עם משרד החקלאות ולא עם הארגונים החקלאיים בלהזיז את הגבינה וליצור את השינוי הזה. כשנכנסתי שריינתי 2.5 מיליארד שקל לחומש, 500 מיליון שקל לעידוד השקעות הון וחדשנות בחקלאות; שריינתי 3 מיליארד להגדלת השפד"ן, להעביר אותו דרומה. אנחנו בונים הרבה, גרים הרבה, שותים הרבה ועושים הרבה צרכים – אפשר וצריך להשתמש בזה. אגב, עשינו לא מעט דברים – מפעל מים גדול עכשיו בגליל וגולן, גם כן עם כמה מאות מיליונים, בשיתוף פעולה עם דובי אמיתי ואחרים. אני לא זוכר איך קוראים לזה שם – זה לא מי גולן, זה תאגיד אחר שם בגליל – אבל בשיתוף פעולה יחד עם מי גולן. אבל אני מודה באמת, לא הצלחתי לקבל שיתוף פעולה, לא מצאתי בצד השני אנשים שמוכנים לשנות את המצב הקיים. אין ערך – אני לא יודע עכשיו לתת מתווה לתפוחים ולשקדים, זה לא רציני. אבל ללכת למהלך שמצד אחד פותח שוק לתחרות ומוזיל מחירים לאזרחי ישראל, ומצד שני מקל מאוד על אמצעי הייצור – שזה בסוף קרקע, מים ועובדים. אגב, כן עשינו פה – הורדנו אגרות של עובדים זרים, תיקנו את התקנות של מה אפשר לקזז להם על אש"ל, עשינו כמה דברים, אני חושב, שהוזילו את התשומות האלה. אבל יש כל כך הרבה דברים, אתה יודע – ובזה אני אסיים, כי עליזה תכעס עליי – היום מגדלים, למשל, שמונה טונות עגבנייה לדונם – אפשר להגיע ל-60 טונות לדונם בחממת בקרת אקלים. הדבר הזה חוסך לך את המשאבים של קרקע, מים ועובדים, כי זה בחממה עם מיכון, עם רובוטיקה, ואל מול האנרגיה שבהקשר הזה עולה פחות. ואני מוכן לשים על זה המון כסף בהשקעות. אבל כן, זה משנה את המצב הקיים. לצערי לא מצאתי שותפים בצד השני, ולכן הדברים האלה נתקעו. אני לא הולך לזרוק כסף טוב על כסף רע. לא היה לדעתי שר אוצר – אגב, ההורים שלי גרים במושב חקלאי – לא היה שר שכל כך רצה לעזור לחקלאות, וכמו שאמרתי, הסכמתי לשים המון המון המון כסף. לא מצאתי בצד השני אנשים שמוכנים להודות שהמצב הנוכחי רע לחקלאות ולחקלאים וממילא לביטחון המזון, ושיהיו שותפים לשינוי הזה של השוק כדי להביא את הבשורה הגדולה הזו.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. עדי עזוז. אה, יש לך המשך. בבקשה. סליחה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני חושב שהדברים הכנים שלך, השר, מעידים על טרגדיה גדולה ברמה הלאומית. אומנם בקדנציה הזאת היו טרגדיות יותר חמורות, אבל למה אני קורא לזה טרגדיה? כי משרד שלם, משרד החקלאות, שינה את שמו למשרד החקלאות וביטחון המזון, יחד עם משרדים נוספים – הבריאות, הכלכלה, הסביבה – הכינו תוכנית לביטחון מזון. אפילו המחלקה הכלכלית של המשרד הייתה שותפה. מי שלא היה שותף לאותה תוכנית, שגובתה על ידי הממשלה בהחלטה להגדלת מערך ייצור אחוזי התפוקה בתחום החקלאות ב-30% עד 2030, זה אגף התקציבים. האמירה שלך – אני עומד מאחוריה. אני חושב שנכון מאוד שאנחנו ניכנס למציאות שבה אנחנו משקיעים את הכספים שדיברת, סדרי הגודל האלו, בתמיכות ישירות חכמות בתחומים שונים, ומול זה תהיה הפחתת הסיוע העקיף על ידי מכסים, מכסות וכו'. אבל בשביל זה צריך להיות שותפים לבניית תוכנית גדולה. אז התוכנית הגדולה נכשלה. לא נכנס כרגע לסיפור, אולי אתה תוכל לספר, למה זה לא התקדם? למה לא הצליחו, למרות שמשרדי ממשלה שלמים עסקו בעניין? אבל אני רוצה לקחת אותך לנקודה קונקרטית. תראה, ב-2023, אחרי הרפורמה של הממשלה הקודמת, שאנחנו התנגדנו לה, היו שאריות, היו כמה פעימות, איזו פעימה וחצי שלא גובו – החקלאים לא גובו בתקציבים המתאימים, האמון ירד. אולי זה חלק מהקשיים במשא ומתן. אבל היה רכיב אחד שהיה חובה לתקן אותו. זו הייתה איזו טעות סופר-מוסכמת, שלגבי המכס של ירקות קפואים ולשימורים לא ניתן סיוע. זאת אומרת, הורידו את המכסים ולא ניתן סיוע. זאת אומרת, אחת משתיים: או לבטל את סיפור המכס, או הסיוע הישיר לאותם חקלאים שמגדלים לקפוא ולשימורים. ובמציאות שבה לדברים הקטנים אנחנו לא מסוגלים להראות שאנחנו נותנים את הסיוע הישיר, כפי שאמרת, מאוד קשה ללכת גם לאסטרטגיות האחרות.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השאלה הייתה לגבי העניין הקונקרטי. זה בסמכותך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כן, אני אשיב. התקנון אומר שעכשיו יש שאלות נוספות, ואז אני משיב לכולם ביחד.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בסדר גמור.

היו"ר ניסים ואטורי:

בזמן שאתה שותה, אני רק אגיד שנמצאים כאן ביציע תלמידי כיתות י"א מהחברה הבדואית, משתתפי תוכנית מיל"ה של משטרת ישראל, ותלמידי כיתות ה'–ו' מבית הספר הדמוקרטי שבילים בפרדס חנה. ביקרתי אצלכם אתמול.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כל הכבוד למשטרת ישראל. תוכנית סופר-חשובה. אלופים.

קריאה:

היו"ר ניסים ואטורי:

אבל רגע, הוא שאל עכשיו, הוא רוצה להגיד לו משהו, לא?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, קודם יש שאלות המשך, היושב-ראש, ואז אני מגיב לכולם ביחד.

עדי עזוז (יש עתיד):

השר, גם לילדים תגיד שהם אלופים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אמרתי להם. עדי, תרימי לילדים בשם כולנו.

היו"ר ניסים ואטורי:

עדי עזוז, בבקשה, שאלה נוספת.

עדי עזוז (יש עתיד):

שלום, אדוני השר. שלום גם לילדים החמודים, שעכשיו אני לא רואה אתכם עם הגובה שלי מפה, אבל אהלן. יש לי שאלה אליך, אדוני השר: בעקבות הקיצוצים הרוחביים במשרדי הממשלה, במשרד הרווחה קוצצו 3%, ולאחר מכן עוד 2% שמקוצצים בימים אלה. סך הכול אנחנו מדברים על היקף של 125 מיליון שקלים קיצוץ בתקציב של משרד הרווחה, שכולנו מכירים, התקציב הזה – השמיכה מאוד קצרה – ומי שמטופלים שם זו האוכלוסייה שהכי צריכה עזרה וסיוע בישראל. בתוכם יש נערות וצעירות בסיכון, שהקיצוץ הזה גזר עליהן את הסיוע בשכר דירה שנלקח מהן. למעשה, הם לא יהיו זכאיות וזכאים השנה לסיוע בשכר דירה בהיקף של 1.5 מיליון שקלים סך הכול. זה התקציב של המשרד שנותנים עבור הדבר הזה. וחשוב לי להגיד, אלה צעירות שיצאו ממעגל הזנות אחרי תהליך מאוד גדול, שהמדינה השקיעה בהן הרבה מאוד כסף בתוכניות כדי להוציא אותן ממעגל הסיכון, וכתוצאה מזה שאין להן עכשיו את הסיוע בשכר דירה הן חוזרות בצורה מאוד מהירה ושוקעות חזרה לתוך המעגל. שאלתי אליך: כיצד והאם ניתן למצוא מקור תקציבי של 1.5 מיליון שקלים כדי לאפשר לצעירות להמשיך להשתקם בקהילה? תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עדי, שנייה אחת, היה 1.5 מיליון ויש אפס, או שהיה סכום יותר גדול וקוצץ ב-1.5 מיליון?

עדי עזוז (יש עתיד):

זה תמיד היה בין 1.5 מיליון ל-2 מיליון, עכשיו זה קוצץ לאפס.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ועוד פעם, איך קוראים לתקנה?

עדי עזוז (יש עתיד):

אני יכולה לבדוק את התקנה, אני לא יודעת להגיד לאדוני. אני אבדוק עכשיו.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. מיכאל, אתה אחר כך, לפני שאתה צועק, בשאילתה הבאה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני השר בצלאל, אני באמת מצפה לתשובה כנה ואמיתית. גם אם הדעות חלוקות בהרבה מאוד דברים, אבל אתה גם פטריוט ישראלי, אני חושבת שאני גם פטריוטית של המדינה שלי, ויש הרבה דברים שאנחנו מסכימים עליהם. היה סיפור עם הכנסת הסחורות לעזה. בזמנו אמרת שגרגיר לא ייכנס – לצערי הרב זה נכנס ובגדול, אבל כרגע השאלה לא על זה. נחשפנו לסיפור של רשת ויקטורי, שרשת ויקטורי הרוויחה ברבעון הראשון של השנה 100 מיליון שקל – רק רווח – על הכנסות סחורה לעזה. אני לא מדמיינת מה היה שם המחזור אם הרווח זה 100 מיליון שקל. ומה שהטריד אותי הכי הרבה, בצלאל, שהיה כתוב שם שזה לפי הזמנה של משרד הביטחון. אני יודעת שיש עוד רשימה ארוכה של העסקים שעושים בדיוק אותו דבר בהזמנת משרד הביטחון. יש לי רשימה של 30 גופים כאלו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אין דבר כזה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

השאלה שלי אליך כרגע, והיא באמת בכנות: האם, חלילה, נכנס אפילו גרגיר אחד על חשבון משלם המיסים הישראלי? כי לפי כל הבירורים שניסיתי לעשות, לצערי הרב, לא קיבלתי תשובה ברורה, כי בהתחלה במשרד הביטחון אמרו לי שהם בכלל לא יודעים על מה מדובר, אחר כך אמרו שאין להם תשובה, אחר כך אמרו שזה מסווג. אני לא מעלה על דעתי, ואני בטוחה שגם אתה, שאנחנו משלמים אפילו שקל על כל הביזיון הזה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. נא להשיב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חבר הכנסת שוסטר, אני זוכר שהיה איזה משהו כזה לפני כמה שנים, על כן טעות סופר, לא טעות סופר. אני לא רוצה לענות לך כי אני לא זוכר בדיוק את הפרטים שם, זה כנראה כן היה שנוי במחלוקת. אני כן אגיד, זה נכון.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אפשר - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רגע, רגע, רגע, שנייה, אלון. זה נכון שהייתה מדרגת מכס שהופחתה, ומולה היו צריכים לתת מדרגה בתמיכות, אבל גם כאן הבעיה הייתה שלא הצליחו להגיע. אמרתי לחקלאים, תביאו לי אתם – איך אתם רוצים לחלק בין בתי רשת לשטח פתוח וכו', איך אתם רוצים לחלק את התמיכות האלה. אבל תביאו לי חלוקה שבאמת תיתן מענה לכל מה שצריך, זאת אומרת אנחנו יודעים כמה דונמים יש לנו מכל דבר. בסוף זה קובץ אקסל וזה צריך להתכנס אליו, נכון? צריך להיות הסכום סך הכול שאתה מחלק, מה הנוסחה, כמה אתה נותן לדונם וכל סוג של גידול, ובסוף זה צריך להתכנס, והם לא הצליחו. בהוגנות אמרו לי – תשמע, אין לנו. ואז אמרו: תן לנו את כל הכסף לזה – אמרתי, חבר'ה, עד כאן. להגיד תן לנו את כל הכסף – וסליחה, שאני אומר את זה, כמה מקורבים לצלחת שיושבים שם בארגונים הגדולים, שתמיד יודעים לדאוג לעצמם ולהפקיר אחר כך את החקלאי הקטן בקצה, שאין לו את הלובי החזק של הקיבוץ או של מי שעומד מאחוריו – לזה לא הסכמתי, וזה חוזר למה שאמרתי לך קודם. בסוף צריך לשים על השולחן תוכנית גדולה, זה לא יעבוד בעוד איזשהו פלסטר או איזו תחבושת, רטייה קטנטנה. אנחנו חייבים להפוך את החקלאות הישראלית לתחרותית, אפשר וצריך לגדל הרבה יותר תוצרת בישראל, למכור אותה בישראל, חלק גם לייצא, איפה שיש לנו יתרונות יחסיים – אבל בישראל. זה אגב לא דורש יותר קרקע, בעיקר – יש קרקעות לא מפותחות, אתה יודע את זה, נו, כאלה שמחזיקים קרקע ולא מעבדים ולא מוכנים לתת הלאה – יהיה נורא קשה, לצערי, להוציא ממני מילים טובות על משרד החקלאות. יש לי אכזבה גדולה מאוד במשרד, שבמקום להיות משרד החקלאות הוא אפילו לא משרד החקלאים – הוא משרד, כמו שאמרתי, של כמה ארגונים, מועצות, קרטלים, לוביסטים גדולים, שדואגים לכמה קבוצות כוח בחקלאות, ולא לחקלאות עצמה. אני אומר את זה בכאב גדול. מראשית הדרך הצעתי להם שותפות מלאה עם הרבה כסף, אבל בהחלט, לא עם עוד מאותו דבר שלא יביא שינוי גדול. טוב, חברת הכנסת מזוז - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

עזוז.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עזוז, סליחה, סליחה.

עדי עזוז (יש עתיד):

- - - תקנה - - -

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השר - - - של טעות סופר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אמרתי, אני מוכן לבדוק את זה. אני זוכר שעסקתי בזה לפני שלוש שנים, לא זוכר את הפרטים. עודד ואלון, אם אתם צריכים חדר לריב, אני יכול לסדר לכם פה איזה משהו, שתוכלו לריב ביניכם, אני לא מתווכח איך השמאל מחלק את קולותיו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

עודד, הוא קרא לך שמאל.

עדי עזוז (יש עתיד):

לשאלתך, אדוני השר, אין תקנה - - - כל שנה הם מוצאים מקור תקציבי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אגיד לך ארבע נקודות קצרצרות: קודם כול צריך לדעת – סך כל תקציב הרווחה גדל משנה לשנה, כולל בשנה האחרונה. הקיצוצים הם קיצוצים בבסיס, מול זה בדרך כלל מפצים בוודאי ברווחה. אז את זה קודם כול צריך להגיד, לשים את זה על השולחן; שתיים, כשאנחנו עושים קיצוצים רוחביים נדרשים, כמו עכשיו לצורך הוצאות המלחמה, אני מאוד מקפיד, כמה שרק אפשר, בעיקר במשרדים שאני גם סומך עליהם, ועשינו את זה מול מרגי, אני סומך עליו ב-100%, לתת להם לקבוע את סדרי העדיפויות. בסוף אנחנו מכילים את הפלט, אני לא רוצה להגיד למשרד איפה בדיוק לקצץ, איפה בדיוק להוסיף, זה בסוף סדרי עדיפויות של המשרד, זה תחום המומחיות שלו. אני לא אומר שאנחנו לא מתערבים בזה, אבל אנחנו בהחלט משתדלים לתת. כמו שאמרתי, אצל מרגי, יש לי גם אמון מלא שהוא ואנשיו – וגם אצל המנכ"ל, אצל ינון - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

אדוני השר, זה לא מרגי, זה חיים כץ.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רגע, עדי, עדי. זה היה מרגי וגם על חיים אני סומך, ובטח ובטח ובטח על ינון, על המנכ"ל התותח של משרד הרווחה. אני חושב שפה אין קואליציה או אופוזיציה, כולנו מסכימים.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני מחזק אותך, אחלה מנכ"ל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

נכון? תודה, מיכאל. לכן, אני קודם כול אומר: התקציב גדל, ואת סדרי העדיפויות בתוך המשרד, בטח במשרדים כאלה שאני סומך על האחריות שלהם, אני בעד לתת להם לגדר; שלוש – ובואו לא נפתח את זה שוב – הינה ההוכחה למה חשוב שכשאנחנו לוקחים כסף מדברים אחרים לביטחון, הוא ישמש לביטחון ולא לדברים אחרים, אפרופו הוויכוח שהיה לי פה עם חבר הכנסת להב הרצנו. אבל אני בכל זאת – תני לי לבדוק את הנושא הזה, בסדר? אני לא רוצה לתת לך תשובה כי לא הכרתי. בסוף אם זה 1.5 מיליון שקל, יש לי תחושה שנדע למצוא את זה, אני רק צריך לדבר עם משרד הרווחה ולהבין שנייה אחת בדיוק את האירוע, בסדר? והשאלה האחרונה של חברת הכנסת מלינובסקי – אני לא נכנס עכשיו לכל האירוע של ההכנסה, לא הכנסה, סיוע, לא סיוע – עמדתי בעניין ידועה. אין כסף של מדינת ישראל שמשלם אוכל לעזתים – אף לא שקל. מה שיש – וזה מה שדיברת אולי על ויקטורי – את זה אני לוקח על עצמי. אני לא משתלט על הרעשים שם, כבר אין לי גרון.

טלי גוטליב (הליכוד):

זאת מנהלת הסיעה, אין שני לה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

- - - אתה לא משתלט על - - - זה בסדר. אז עכשיו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אומר עוד פעם: אין כסף של מדינת ישראל מתקציב המדינה שמממן אוכל לעזה. כן יש תהליך שאני חושב שהוא מאוד נכון – אחרי שכבר החליטו שמכניסים, בהתחלה הכניסו סיוע בין-לאומי שבא ממדינות אחרות, עם כל האתגרים של הברחות וכו'. אחר כך היה מה שקרוי סקטור פרטי, שזה היה הכי נורא ואיום – אגב, זה היה ציר חמאס, זאת אומרת, מה שנקרא ציר קיזוז. גורמים בקטר העבירו כסף לסוחרים ביהודה ושומרון, שהעבירו סחורה בחינם, וככה חמאס קיבל כסף – אמרתי עד כאן. מה שנכנס בין-לאומי, נכנס בין-לאומי, ואנחנו מאוד מקפידים על שגרת בידוקים מאוד מאוד נוקשה, כמה שרק אפשר. מה שנכנס מפה רק על ידי ספקים מאושרים של השב"כ, נבנה מנגנון של מערכת הביטחון, ספק מוביל – אני לא יודע אם זה ויקטורי או לא, אבל את אמרת ויקטורי, אז את כנראה צודקת - - -

קריאות:

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

בסדר, אבל אני מקבלת תשובה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

עליזה, למה את כועסת?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אין דבר כזה יותר, סקטור פרטי סתם, כן, איזה סוחר מול סוחר שמחליטים – אלא רק גופים שניגשו למין קול קורא כזה של מדינת ישראל, השב"כ מנהל את זה, והם היחידים שקיבלו אישור להכניס סחורות במה שקרוי ציר פרטי. יש לזה שני יתרונות: קודם כול זה רק גופים שעובדים בפיקוח של השב"כ, ואז אין מצב שיוצאת איזה משאית שעוברת באיזה פזורה בנגב ושמה עוד איזה משהו על הפול-טריילר ולך תבדוק אותה, כן או לא, אלא זה מפוקח שאין לנו הברחות; דבר שני, זה גם טוב לי לכלכלה הישראלית, אני מעדיף - - -

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, אין – רק סוחרים פרטיים, רק סוחרים פרטיים ועזתים שמשלמים. עכשיו, שוב – היתרון אצל ויקטורי – שוב, אני אומר ויקטורי כי את אמרת, אני לא יודע מי הרשתות – שאני יודע לעקוב אחרי מערכות התשלומים שלו, אני יודע מי משלם לו, אני יודע לראות שהוא לא מקבל כסף מקטר או מטורקיה, או אני לא יודע ממי. אני יודע לראות איפה הוא קונה את הסחורה שלו, אני יודע לקחת ממנו ערבויות, שאם יש לו משאית עם הזמנה – שום שקל מתקציב המדינה לא מושקע באוכל לעזה, אין חיה כזאת.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לא עבר - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כן, כן, יש פה - - - שעובדות, לצערי הרב. שום כסף ישראלי. והיתרון של לעבור לספקים מאושרים – זה הרבה יותר פיקוח על הברחות, ואם כבר, אז שהכלכלה הישראלית תרוויח מזה ואני אקבל איזה מס הכנסה, ולא איזה ערבי ברמאללה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שר האוצר, אתה מאוד מבוקש פה, אז יש לך עוד הרבה שאלות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אקצר, אני אקצר.

היו"ר ניסים ואטורי:

השאילתה הבאה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק בנושא: מנגנון אוטומטי לפיצוי עסקים בשעת חירום.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ולדי, אבל עשינו את זה עכשיו, לא? שאלת את השאילתה לפני. אני אענה לו מהר, כי זה כבר קרה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת בליאק, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, זה נכון, זו שאילתה מדצמבר 2025, אבל החלטתי להשאיר אותה, כי אני סבור שהשיח הזה הוא חשוב גם היום לעסקים. בעקבות מלחמת עם כלביא גובש מתווה פיצויים לעסקים; נוכח המציאות הביטחונית ישנו הצורך בגיבוש מנגנון אוטומטי שיפעל בתקופות חירום, מנגנון אוטומטי יקצר משמעותית את התהליך. ברצוני לשאול: כיצד נערך משרדך לתקופות חירום עתידיות בהקשר לפיצוי לעסקים? תודה רבה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז כמו שציינת, עשינו את זה בפועל בחקיקה האחרונה, נתנו הוראת שעה עד 2030 שאפשרת בשני המנגנונים, גם בפיצוי לעסקים, גם בחל"ת, להפעיל את זה בצו אישור ועדת כספים. אני כן אומר שזה מתח לא פשוט, כל פעם זה מתנהג קצת אחרת, והמענה צריך להיות טיפה אחר – ובעיקר המתח בין מראש לאחרי, כי כשאתה עושה מראש, אתה גם יכול לייצר incentive שלילי לעסקים, לא להיפתח וכו'. זה תמיד המתח הזה – מצד אחד אתה רוצה לתת ודאות, יציבות וביטחון – בעיקר נפשי – אצל אנשים, שהמדינה נותנת להם את רשת הביטחון; מצד שני, אתה גם לא רוצה לעודד אותם לצרוך את זה יותר מדי. אני מקווה שהצלחנו לאזן נכון לאורך השנים האחרונות את מתח הזה ולהביא תוצאות טובות. אם למדוד לפי נתוני המקרו לפחות, כנראה עשינו את הדברים הנכונים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. שאלת המשך, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כן, יש לי שאלה קטנה, אינפורמטיבית, אדוני השר: האם נכונים הפרסומים שלאחר שהזרמת בזמן המלחמה עשרות מיליארדי שקלים למשתמטים ולמשרדים המיותרים, אתה מתכוון רגע לפני הבחירות ופיזור הכנסת להעביר לפחות 200 מיליון שקלים נוספים למשרד ההתיישבות של אורית סטרוק, המהווה הלכה למעשה את הקופה הקטנה של המפלגה שלך? מבחינתי אתה יכול לענות בכן או לא. תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

התשובה היא לא. אני הולך להעביר הרבה יותר.

היו"ר ניסים ואטורי:

שאלת המשך לחבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

השאלה היא אם אתה עושה את זה בכובע - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בשביל 200 אני לא יוצא מהפוך בבוקר.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני השר, פועלה של החטיבה להתיישבות הוא דבר נפלא, ושלא באשמתך ולא באשמת הממשלה הזאת, ואולי זאת אפילו הוראה של ייעוץ משפטי, נאסר על החטיבה להתיישבות לפעול בעיירות פיתוח. כידוע לך, הנגב והגליל לא היו מיושבים ללא מאות אלפי המתיישבים בעיירות פיתוח, כמו גם בני המקום שנשארים עכשיו וחדשים שמצטרפים, מכל הזהויות, בגרעיני התיישבות לעיירות פיתוח. נמנע מהחטיבה להתיישבות לפעול למענם בכלי שהוא אחד הכי חשובים, למשל מקבצי דיור לזוגות צעירים באיזה מתחם קרוואנים. אני זכיתי לעשות את זה בתור ראש עיר בכספי נגב-גליל ותורמים, והדבר הזה היה מנוע התיישבות שהעביר את ירוחם מהגירה שלילית להגירה חיובית באמצעות קרוואן של 2,000 שקל לחודש, 60 מטר לזוג. ואגב, הקרוואן הכניס לי כסף. זאת אומרת, זה מנוע צמיחה מקומי לגופים ולעמותות. אני לפני בג"ץ של האי-שוויון שמונע מעיירות הפיתוח ליהנות מהיכולת הביצועית של החטיבה להתיישבות. היכולת הזאת נפלאה במגזר הכפרי, והיא צריכה להישמר, אבל אין סיבה שההתיישבות – שהמושג הזה לא יחול על בני המקום והחדשים שבאים לעיירות פיתוח. לתקן את הדבר הזה זה בסך הכול החלטת ממשלה. אני מבקש ממך, השר, לחסוך לי בג"ץ ומאבק, לבשר לעם ישראל שבזכותך החטיבה להתיישבות תעודד התיישבות גם בעיירות פיתוח בנגב ובגליל, ותפתח את היכולות שלה לביצוע שם, ותביא את זה לפני סוף דרכה של הממשלה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אפשר שאלה, רק, מיכאל? חבר הכנסת ביטון, באיזה משרד יושב התקציב של החטיבה להתיישבות?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

המשרד - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

איך אתה רוצה שאני אעשה את זה? ואז בליאק יגיד שאני מעביר לקופה הקטנה שלי, לאורית סטרוק, להתיישבות.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הרי הדמגוגיה אצלכם יותר חשובה מהציונות, יותר חשובה מההתיישבות, יותר חשובה - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל למה אתה עושה לי את זה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מה, זה האופוזיציה, מה אני אעשה.

קריאה:

בצלאל, אנחנו רוצים ללכת היום.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מה את רוצה ממני?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני בא אלייך – עליזה.

קריאה:

מה קורה פה?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

עליזה, יש פה נושא חשוב מאוד בסדר-יום.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

טוב, אני אענה. יאללה, שאלה הבאה. מיכאל, אני אענה לך.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא, לא, אל תענה לי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אענה, אבל לא יכולתי להתאפק, נו.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל למה אתה תוקף אותי? אני בא אליך.

היו"ר ניסים ואטורי:

מיכאל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני לא תוקף אותך, אני איתך.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני בא אליך עם רעיון ביצועי, תבשר לעם ישראל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

טוב, בסדר, מיכאל. שאלת – אני אשיב.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל תגיד לי מה אתה הולך לעשות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אשיב לפי הסדר. תכף, יש פה עוד שאלה אחריך, ואז אני אשיב.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת מיכאל ביטון, תעלה יעל רון בן משה, ואחרי זה הוא יענה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עליזה, עד שהחרדים לא חוזרים להצביע עם הקואליציה אני לא יורד מהדוכן. איך אני איתך? אם כבר אז כבר.

אופיר כץ (הליכוד):

הם מצביעים איתנו היום.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מה שאני אוהב אצל עליזה זה שהיא צועקת על כולם באופן שווה, גם על שר האוצר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יאללה, מיכאל, קדימה. השאלה הבאה. היושב-ראש, השאלה הבאה, נו.

היו"ר ניסים ואטורי:

מיכאל, אתה רוצה להישאר ליד המיקרופון? תעמוד שם, מקסימום נפתח מיקרופון אחר. חברת הכנסת יעל רון בן משה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר האוצר, בשנה הראשונה של מלחמת חרבות ברזל רשות המיסים פעלה בצורה מאוד יעילה ועניינית בסך הכול גם באזור הצפון, וגם פרגנתי לך והודיתי לך על זה פה במליאה לפני כשנה. בשבועות האחרונים עסקים רבים בצפון נתקלים בקשיים גדולים מול רשות המיסים – בדיקות של תביעות שנמשכות בלי סוף, עסקים שנדרשים להחזיר את המקדמות שהם קיבלו, והמצב בשטח קשה מאוד. אפשר לראות את זה בכל חשבון פייסבוק – ביסטרו 899 באילון, מסעדה, עסק תיירותי, שעדיין לא הצליח לעמוד על רגליו, עכשיו ממשיך את ניהול התביעה מול רשות המיסים; גבינות שאבסו מריחאניה, שסוגרים אחרי עשר שנים, בגלל שפשוט לא נשאר יותר אשראי. איפה המדינה בסיפור הזה? עסקים תיירותיים או תומכי תיירות בצפון שעדיין לא חזרו למסלולם, וכעת רשות המיסים מכה או מעכבת או מטרטרת – מה התוכניות שלך כשר אוצר לפתרון הדבר הזה? תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. נא להשיב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

קודם כול לשאלתו של חבר הכנסת בליאק – הוא הלך, אה, הוא פה, אני מקווה להספיק לתקצב עוד - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אל תפנה לו את הגב. פעם הוא אמר לי משפט, נפגעתי עד עכשיו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - בהרבה יותר מ-200 מיליון פרויקטים פנטסטיים שפועלים היום אצל סטודנטים ובוגרי צבא וכו' בחיזוק הזהות הציונית והיהודית שלהם. פרויקטים אדירים, אדירים, אדירים, שפועלים – אגב, אם תרצה, נזמין אותך לסיורים, תראה מה זה: כסף מוצדק מאוד, ערכי מאוד, בעיניי לא קואליציוני, אתה יודע שאני לא יודע – כבר שלוש וחצי שנים אני שר האוצר, אין לי מושג מה זה קואליציוני, מה זה לא קואליציוני, כל אחד פה מה שהוא אוהב, לא אוהב. ואנחנו מעבירים – ואז אני - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - - זה הולך בעיקר לאנשים שבתקופת הבחירות יהפכו לפעילים שלך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה לא קשור לבחירות ולא קשור לבוחרים שלי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כן, העברת 24 מיליארד שקל לפחות למשתמטים ולמשרדים מיותרים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הבוחרים שלי הם דתיים. הבוחרים שלי הם בעיקר דתיים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ובתקופת המלחמה לקחת את הכסף למעמד הביניים הישראלי - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תגיד לי, בליאק, בליאק, תגיד לי, אתה שואל שאלה כדי לעשות על זה - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - ולמשרתי מילואים ולחיילים – אתה לקחת את זה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת בליאק, בליאק, לא קשור.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הוא שאל שאלה, עניתי לו תשובה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אבל כשהוא שואל שאלה זה כדי לקבל תשובה, לא כדי לעשות אחרי זה סרטון לפריימריז.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עניתי תשובה. אני מברך את חברתי - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה אל תדבר איתי על פריימריז.

היו"ר ניסים ואטורי:

נכון, כי אצלנו אני לא יודע אם יש.

נאור שירי (יש עתיד):

גם אצלכם אין פריימריז.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה עם - - - שלך?

היו"ר ניסים ואטורי:

חכה, נראה שיהיה. חכה.

נאור שירי (יש עתיד):

גם אצלכם אין, נשמה.

היו"ר ניסים ואטורי:

עוד אין, לא יודע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חבר'ה, עליזה, תצעקי עכשיו עליהם, לא עליי.

נאור שירי (יש עתיד):

אין פריימריז ואין מנדטים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מברך את חברתי השרה סטרוק על העבודה הסופר-חשובה שלה בציונות, בהתיישבות עם החטיבה, בשיקום הנגב.

קריאה:

בצלאל, מה יהיה היום?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

די, מספיק.

קריאה:

מה יהיה היום?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש גבול לכל תעלול. תוציא אותה החוצה, בבקשה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה גם לא תדע מאיפה היא מדברת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש גבול לכל תעלול.

קריאה:

מה יהיה היום?

אוריאל בוסו (ש"ס):

יש הפגנות.

היו"ר ניסים ואטורי:

עליזה, נא לא להפריע. בבקשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מברך את חברתי השרה סטרוק. מיליארדים שהחטיבה להתיישבות בונה בקיבוצים בעוטף עזה - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כן, כן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - וביישובים סמוכי הגבול – בשתולה, בזרעית, במנרה וביהודה ושומרון. עשייה חלוצית, התיישבותית בבקעת הירדן, ברמת הגולן - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בעיקר ביהודה ושומרון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה משקר בקצב שאתה - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - - לקדומים הטבות מס.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה משקר הרי בקצב שבו אתה נושם, מכיוון שתקציב החטיבה מחולק שליש-שליש-שליש - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תספר כמה קיבלת החודש תוספת למשתמטים שלך.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת בליאק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - אז אי-אפשר ליהודה ושומרון יותר מאשר למקומות אחרים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תספר כמה קיבלת החודש תוספת למשתמטים שלך. קיבלת מיליארדים למשתמטים. מיליארדים.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת בליאק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

למשתמטים העברת מיליארדים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ומיכאל יודע – תראה, או שתוציא אותו או - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה רוצה שהוא יענה לך או לא? או שאתה רוצה - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הוא פונה אליי. הוא - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ומיכאל ביטון, אני אומר לך - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אז תן לו להשיב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ואני גאה בפעולה של חברתי לחיזוק הזהות היהודית והעשייה החברתית. משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות הוא משרד סופר-חשוב.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בזזתם את הקופה הציבורית. ממש בזזתם את הקופה הציבורית – כסף של כולנו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ואני גם גאה בה שהיא עושה את זה למרות שקרים ועלבונות ופופוליזם מרושע - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לקחת עשרות מיליארדי שקלים למשרדים מיותרים בזמן המלחמה ולפעילים של המפלגה שלך.

היו"ר ניסים ואטורי:

בליאק, תודה רבה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - של פוליטיקאים קטנטנים קטנטנים - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בזמן המלחמה בזזת את הקופה הציבורית.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת בליאק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - עם אפס עשייה, אפס הישגים - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בזזת את הקופה הציבורית בזמן המלחמה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - אפס תרומה לעם ישראל ולדמוקרטיה הישראלית.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מאז המלחמה לא הפסקת לגנוב כספי ציבורי.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יושב פה ולדי בליאק, הבן אדם לא תרם פרומיל ממה שעשתה אורית סטרוק למען עם ישראל ומדינת ישראל - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - וכל חלקי החברה הישראלית.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הבאת אותנו לגירעון שלא היה מעולם לצמיחה שלילית לנפש, ולא מפסיק לשקר - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יושב פה פוליטיקאי שמקבל משכורת - -

היו"ר ניסים ואטורי:

בליאק, אתה בקריאה שנייה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - ולא עשה כאן כלום בכל שנותיו בכנסת חוץ מלצעוק - -

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת בליאק, קריאה שלישית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - חוץ מלסכסך אוכלוסיות, חוץ מלחמם, חוץ מלתקוף צדיקה כמו אורית סטרוק - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - ולא מפסיק לגנוב את הקופה הציבורית פעם אחר פעם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - על עבודת קודש שהיא עושה בהתיישבות ובציונות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תתבייש, תתבייש, בזמן המלחמה לקחת עשרות מיליארד שקלים - -

היו"ר ניסים ואטורי:

להוציא אותו החוצה, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - מאנשים שעובדים, מאנשים שמשרתים. בזזת את הכסף שלהם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עם ישראל, אני מקווה, יראה לך את הדרך החוצה מהבית הזה. ולדעתי, חבר הכנסת ביטון, באמת אני אוהב אותך ומעריך אותך, ואתה יודע את זה, אבל באותה מידה – ואני תומך בכל חיזוק הפעילות הציונית של החטיבה להתיישבות, אבל אני מצפה ממך להיות מסוגל לעמוד מול דברי הבלע השקריים האלה ולתקוף אותם ולבקר אותם. ואל תשאיר את אורית סטרוק הצדיקה - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אל תשאיר את אורית סטרוק הצדיקה והגיבורה להתגולל מרוחה בזפת ובנוצות של החברים שלך המופקרים האלה לאופוזיציה, ואז תבוא בבקשות שתעשה יותר.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, אל תעשה את זה פה. אל תעשה את זה פה. תלך לרדיו ותתקוף את הציני ואת הצבוע הזה שלא מפסיק לשקר ולתקוף את אורית סטרוק כאילו זה כסף קואליציוני. בושה וחרפה. אורית מכתתת רגליה יום ולילה בזרעית, בשתולה, במנרה, בבארי, בניר עוז, בנחל עוז, מכתתת את רגליה. אין לה יום, אין לה לילה, משקיעה את כל חייה, זמנה ומרצה לציונות, לעשייה, להתיישבות בנגב, בגליל. וכן, אני בעד. כל מה שאפשר לחזק ולהרחיב עשייה ציונית של החטיבה – אני בעד. אבל אני רוצה לומר לך באותה נשימה, אל תלך לבג"ץ נגד זה – תלך לתקשורת נגד הפופוליזם המרושע.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל אתה יכול לענות לגופו של עניין?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ושפך הדם שעושים לאורית סטרוק, חבריך באופוזיציה. עד אז אל תבוא אליי לגופו של עניין.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

למה לא?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

למה? כי אני רוצה לשמוע אותך פעם אחת - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

פעם אחת אני רוצה לראות אותך עומד נגד שפך הדם הנורא - -

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הוא רוצה תשובה עניינית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - שעושים לאחת הנשים הצדיקות ביותר במדינת ישראל.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אורית סטרוק פוליטיקאית עם אפס אגו - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מה זה קשור?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - עם אפס אינטרסים, חיה חיי צניעות, פשטות, כמעט הייתי אומר דלות. היית בבית שלה פעם? כלום.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כן. אני הייתי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מוסרת את הנפש שלה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הייתי בבית שלה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ואז, תסלח לי, אנשים נוכלים - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היי, הלו, הלו, אני הייתי בבית שלה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - מנוולים, כמו הבליאק הנבזי הזה, שלא עשה כלום בכנסת ישראל - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הייתי בבית שלה וניחמתי אותה. הייתי בבית שלה וניחמתי אותה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - שופכים את דמה ברחובות.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אל תגיד את זה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

את זה, תלך, את זה – אני רוצה לשמוע אותך מבקר אותו ותוקף אותו ומגן עליה. ואחר כך תן לנו עצות טובות איך לתת לה להמשיך לעשות ציונות.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל אתה לא ענית לי על השאלה, לא ענית לי. זה לא מוצדק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יעל רון, רשות המיסים עושה עבודה יוצאת מן הכלל. עושה עבודה יוצאת מן הכלל.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל תענה, האם אתה תפעל לעשות - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עושה עבודה יוצאת מן הכלל, בסדר? ומטפלת בלמעלה ממיליון תביעות של עסקים - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל אתה לא ענית על השאלה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - על נזק עקיף, למעלה מ-170,000 תביעות על נזק ישיר.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל לא ענית על השאלה. למה לא תחליף לה סמכויות לחטיבה להתיישבות לעיירות פיתוח?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עושה את זה בעיניי באופן יוצא מן הכלל. אני לא יודע להתייחס עכשיו לתקציבים ופתרונות של עסקים ספציפיים שאני לא מכיר.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל עוד פעם, אנחנו מצד אחד רוצים לתת את המענה המיטבי ולתת חיבוק ענק לבעלי העסקים - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא ענית, אתה צודק. צודק במה שאמרת - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - בצפון ובדרום, באמת, אני מעריץ את הגבורה שלהם - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היושב-ראש, אני רוצה להתייחס להצעה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - וכמו שאת יודעת, עושה הכול כדי לעמוד לצידם. לא יודע לתת תשובות לבעיות פרטניות, אבל בסוף יש לנו גם חוק וכללים ונהלים, ומי שצריך לקבל – מקבל, ואנשים קיבלו ביתר וצריכים להחזיר, זה החוק.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל האם תיקח את זה לפתחך? יש עכשיו בעיה - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לכי לקרוא את דוחות מבקר המדינה, נמשיך לעשות כל מה שאנחנו יכולים.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היושב-ראש, אני רוצה - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יאללה, יש עוד שאילתות, היושב-ראש?

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני, יש בעיה, והינה היא מובאת לפתחך, ואם אפשר לבדוק, כי העסקים בצפון במצב קשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אם אפשר, תעבירי בצורה מסודרת, אנחנו נמשיך - - -

עמית הלוי (הליכוד):

- - - ביום רביעי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אנחנו נותנים מענה שלא היה כדוגמתו. לא היה כדוגמתו. מה, נזכיר פה את גאידמק, שטיפל פה באנשים ובעסקים. אנחנו נותנים לתושבים ולעסקים מענה שלא היה כדוגמתו. עוד פעם, הקושי הוא קושי, ואני, כמו שאמרתי, מוריד את הכובע. נותנים מענה מצוין איפה - - -

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז אני מסיבה את תשומת ליבך שבשבועות האחרונים יש בעיה - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני לא יודע להתייחס במליאה לעסקים פרטניים, זה פשוט מגוחך. תעבירי בעיות מסודרות, אנחנו מתייחסים לזה.

קריאות:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הלאה, שאילתה הבאה, היושב-ראש. אחר כך עליזה תכעס עליי.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הינה הצוות שלך, כבר אפשר היה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת יצחק פינדרוס בנושא: תיקון תעריף מס קנייה בעת הכניסה לישראל. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני פונה אליך בצורה הכי יפה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא מוכן לזה, אחי, אני אוהב אותך, אני מת עליך.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מה זה קשור אליהם?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כי הם שופכים את דמה - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז תן לי, אני אדבר, אני מוכן לדבר גם על זה. אבל תענה לי על השאלה.

נאור שירי (יש עתיד):

הלו, מי שופך דם?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

שופכים את דמה - - -

נאור שירי (יש עתיד):

תרגיע את עצמך, נפוליאון.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת נאור שירי, דבר יפה, מה זה "הלו"? מה זה "הלו"?

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה אומר לי "שופך דם", מה זה?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני הכי מכבד, באתי בצורה הכי יפה שיש.

נאור שירי (יש עתיד):

אז מה, אני לא אענה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, זה אתה - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני פניתי אליך יפה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה עשר.

נאור שירי (יש עתיד):

- - - חצוף, משתמט.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה עשר, אבל תראה איך באותה נשימה יושב פה המנוול הזה ותוקף את אורית.

נאור שירי (יש עתיד):

מי אתה שתיתן לנו ציונים?

היו"ר ניסים ואטורי:

נאור שירי, די.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חוצפן. הבן אדם הזה לא מגיע לקרסוליים - - -

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה נותן לנו ציונים בכלל, מה אתה - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

שבליאק יגיע לקרסוליים של התרומה של אורית סטרוק לעם ישראל, למדינת ישראל.

נאור שירי (יש עתיד):

- - מה, מה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

שיעז להוציא את השם שלה מהפה שלו, שיעז.

נאור שירי (יש עתיד):

שופך דם. עוד נפוליאון מעלי אקספרס.

היו"ר ניסים ואטורי:

פינדרוס, בבקשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא אני, אני כלום. אורית סטרוק - -

נאור שירי (יש עתיד):

כן, אתה באמת כלום.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - אורית סטרוק, תורידו את הנעליים לפני שאתם מדברים על הצדיקה הזאת.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא מתבייש, אתה מדבר איתי - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

נאור שירי, קריאה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה רוצה? הוא מדבר איתי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תוריד את הנעליים שלך לפני שאתה מדבר על אורית סטרוק. חוצפן.

היו"ר ניסים ואטורי:

אבל דבר יפה, ככה לא מדברים.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, כשהוא אומר "מנוול" וזה, אתה לא מפסיק אותו. כשהוא מדבר לחבר כנסת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חוצפן. תוריד את הנעליים כשאתה מדבר על אורית סטרוק. תתקרב בפרומיל למה שהיא עשתה.

נאור שירי (יש עתיד):

למי אתה מדבר, תגיד, למי אתה מדבר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לסוליות של הנעליים שלה, לא עשית מה שהיא - - -

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה עשית, מה?

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. נאור, נו באמת. עליזה, דברי עם נאור, הוא הבעיה.

נאור שירי (יש עתיד):

מה, תגיד לי, אתה רציני?

היו"ר ניסים ואטורי:

פינדרוס, בבקשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

פינדרוס, כן.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אדוני השר, לפני שאני מתחיל בשאילתה, האם אתה מוכן שיהיה חודש לימוד תורה בשב"כ? במסגרת השאילתות שהיו פה קודם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אל תשווה, במחילה. להבדיל אלף אלפי הבדלות בין קודש לחול.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

שאלתי. אדוני השר, צו מס הקנייה מ-1975 מאשר לנוסע להכניס איתו מוצר מלבד חפציו האישיים כהלבשה והנעלה, חפצים של 200 דולר. אני אקצר בעקבות הבקשה של עליזה, שאלה פשוטה: מ-1975 הסכום לא עודכן, אפילו לא צמוד למדד – כלום, עומד, 1975. עכשיו, אדוני השר, רק בשביל לחדד – ואני אומר את זה, קיצרתי בשאילתה – אבל רק בשביל לחדד: אנשים מגיעים עם חפצים אישיים שלהם, עוצרים אותם במכס – הייתי שם – בעניין הזה, והם צריכים להוכיח מתי הם קנו. ברמה – אדוני השר, הייתי שם, מכיר את זה, הם צריכים להוכיח, להביא את החשבונית מתי הם קנו - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל מידוד לא יפתור את הבעיה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

- - מתי הם לבשו. אין שום דבר במדינת ישראל שמ-1975 הסכום שלו לא עודכן, וזה בסמכותך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

טוב, תודה. אני אשיב, חבר הכנסת פינדרוס: קודם כול, כידוע, חתמתי על צו שמאפשר יבוא עד 150 דולר, ובבית הזה – חלקו גם חבריך למפלגות החרדיות, שאמורות לייצג את הציבור הכי עני במדינת ישראל, שאוסף שקל לשקל כדי לסגור את החודש – יחד עם התא הקומוניסטי בליכוד אתם הפלתם את הצו הזה יחד עם הדמגוגיה של האופוזיציה. ואז תיקנתי אותו ל-130 דולר, כדי שלא רק עשירים שיש להם כסף לטוס ולחזור עם כסף במזוודה או ללכת לדיוטי פרי, יוכלו לקנות בזול בארץ ולהיות יבואנים בפוטנציה וליצור תחרות ולהביא להוזלת מחירים. ולצערי, עוד פעם, פעמיים – אני לא יודע אם אתה הצבעת, אני לא רוצה לבוא אליך בטענות ברמה האישית, אני חושב שהיית איתי דווקא – אבל פעמיים גם החברים שלך עשו כל מיני חשבונות פוליטיים, הפילו את הצו הזה וגרמו ליוקר המחיה. זה קודם כול. אם כבר, מה שצריך להרים זה לא – אמרתי, עוד פעם, אלה שיש להם כסף לטוס שיוכלו לחזור עם יותר. בסדר? זה דבר ראשון. דבר שני - - -

יעקב טסלר (יהדות התורה):

מה עם המעונות? מה עם המעונות? איך אתה רוצה לילדים, לאימהות - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

דבר שני, דבר שני – מעונות זה באחריות - - -

יעקב טסלר (יהדות התורה):

130 דולר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תגיד לי, אתה שומע מה שאתה אומר?

יעקב טסלר (יהדות התורה):

ילדים שלא יכולים להתקיים - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כמה דמגוג אתה יכול להיות, טסלר? אני אוהב אותך.

יעקב טסלר (יהדות התורה):

גם אני אוהב אותך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הרי משרד העבודה אצל ש"ס, מפלגות חרדיות, אתה בא אליי בטענות על מעונות? מה אתה רוצה מהחיים שלי, תגיד לי? אתה הזוי.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה הזוי. המשרד האחראי על המעונות שלך, שלכם - -

יעקב טסלר (יהדות התורה):

איך אתם רוצים - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - שנה וחצי אתם לא מצליחים לנצח את היועצת, אתה בא אליי בטענות? גם כן. לא, הציבור שלך לא כזה מטומטם, טסלר, תעשה לי טובה.

יעקב טסלר (יהדות התורה):

אתה חושב שאנחנו מטומטמים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הציבור שלך אולי ציבור חרדי – הוא לא ציבור מטומטם, זה הכול.

יעקב טסלר (יהדות התורה):

אנחנו נראים לך מטומטמים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אל תגלגל עליי, הכדור במגרש שלך.

יעקב טסלר (יהדות התורה):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל אני רוצה לענות לך עכשיו ברצינות, בסדר? אני קודם כול רציתי להגדיל את היכולת להביא פטור ממע"מ, ליצור תחרות, להוזיל מחירים ולטפל ביוקר המחיה. וכמו שאמרתי, הבית הזה כולל חלק מחבריך מהמפלגות החרדיות הפילו לי פעמיים את הצו הזה. ספציפית הבעיה היא לא ה-200 דולר, המידוד לא יפתור לך את הבעיה, כי גם היום, כשאתה בא עם נעליים ובגדים וכולי, וקנית לילדים – זה בסדר גמור, אתה לא מוגבל בזה, כל עוד זה סביר, כן? אם תביא 100 זוגות נעליים באותה מידה – אבל אם תביא זוגות נעליים לילדים שלך, גם למשפחות ברוכות ילדים, אותו דבר בגדים וכולי, אין בעיה. הבעיה היא בעיקר בתכשיטים, בשעוני יוקרה ובדברים כאלה. המדד לא יפתור לך פה את הבעיה. בעיניי זה לא האירוע. שוב, גם מדד הוא לא כלי נכון, כי בסוף כוח הקנייה של שקל, דולר, עלה הרבה. פעם עד 200 דולר יכולת לקנות בדיוטי פרי לא יודע מה, בקבוק ויסקי; היום אתה יכול לקנות גם מוצרי חשמל וכולי. ההערכה שלנו היא שאם נמדד את זה, התוצאה רק תהיה שהדיוטי פרי ייקרו את המחירים. זאת אומרת היום הוא מוכר ב-199 דולר, הוא ימכור - - -

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

לא מדבר על הדיוטי פרי, אבל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל זה אותו צו. פינדרוס, זה אותו צו. הפטור ממע"מ שמכוחו אתה יכול להביא במזוודה ומכוחו אתה קונה בדיוטי פרי זה אותו צו. אי-אפשר להפריד ביניהם, ולכן מה שאני אעשה פה, אני אעשה פה, אתה רק תגרום לעליית מחירים. אני רק חוזר ואומר: שאלת המדד היא לא רלוונטית. כוח הקנייה בדולרים עלה הרבה מאוד, בעיניי זה לא האירוע. ואני אומר גם היום – מי שמביא מכנסיים, חולצות, נעליים וכו', מוצרי צריכה, טואלטיקה לילדים, בשמים – אין עליו מגבלה. אף אחד לא עוצר אותו. אנחנו עוצרים בעיקר אנשים שמביאים תכשיטים בעשרות ומאות אלפי שקלים או שעוני יוקרה או דברים כאלה או תיק – אמרו לי, אני לא ידעתי שיש דבר כזה, תיק מותגים ב-10,000–20,000 שקל – על זה בהחלט אין סיבה בעולם שאנשים – מי שיכול לשלם סכום כזה, שישלם גם את המע"מ. שאלת המשך, היושב-ראש.

היו"ר יבגני סובה:

כן, בבקשה, חבר הכנסת פינדרוס.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אני מודה שלא ענית על השאילתה, אמרת לי כל מיני דברים, דמגוגיה על ה-130 דולר, אבל זה בסדר, זכותך המלאה, אתה עובד כשר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עניתי.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

לא ענית על השאילתה. אין היגיון על מספר שהיה ב-1975, שימשיך גם היום. אין דבר כזה במדינת ישראל בשום תחום. שום תחום, אין צו כזה. אבל אני רוצה שאילתת המשך על שאילתה שהיית אמור לענות עליה - - -

היו"ר יבגני סובה:

כן, בבקשה, שאלת המשך.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

על שאילתה שהיית אמור לענות עליה במרץ ועדיין לא ענית, וזו הסיבה שהשאילתות מגיעות לעכשיו: אנשים פודים את הפנסיה שלהם על ידי אנשים לא מורשים. המשרד שלך אמור להיות אחראי על זה. אנשים מפסידים את כל הפנסיה שלהם על ידי אנשים לא מורשים. מה המשרד עושה בעניין הזה? אני פונה אליך כבר שנתיים בעניין הזה, כולל שאילתה שהיית אמור לענות עליה במרץ.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מה, תסביר לי, מה פירוש אנשים פודים את הפנסיה באמצעות אנשים לא מורשים?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אנשים פודים פדייה מוקדמת של הפנסיה. אתם צריכים לעשות תקנות שרק סוכן מורשה יוכל לעשות את זה. סלייס ועוד פרשיות כאלה – ואנשים מאבדים את הפנסיה שלהם. נמצאות ברשת חברות שמציעות את השירות הזה, אנשים פודים את הפנסיה שלהם עם אחוז מס גבוה, מגיעים לגיל הפרישה – אין להם שקל, גנבו להם את הכסף. מה המשרד עושה בעניין הזה בשביל שרק סוכן מורשה יוכל לעשות את זה? יש ויכוח על זה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בסדר, אני אתייחס. יש עוד שאלות?

היו"ר יבגני סובה:

אין עוד שאלות, זהו, סיימת. תודה רבה לשר האוצר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

איזה כיף. זה נקרא ניכוי שני-שליש על התנהגות טובה. נשארתי רק עם שאלה אחת מתוך שלוש. חבר הכנסת פינדרוס, אני ספציפית לא יודע – אני לא אתן לך תשובה מדויקת כי לא הכנתי את זה. אני כן אגיד שבמתח שבין רגולציה חונקת – אני חסיד גדול של מינימום רגולציה וביורוקרטיה, וזה אומר ניהול סיכונים בהחלט ליברלי ולא שמרני. כשאתה אומר ניהול סיכונים ליברלי, זה אומר שלפעמים גם מתממש הסיכון. הדבר הראשון שאמרתי לעמית גל, הממונה על שוק ההון, אחרי פרשיית סלייס – שלא תעז עכשיו ללכת לחנוק את השוק, לייצר עודף רגולציה וביורוקרטיה. צריך לראות מה קרה שם, יש שם גם היבטים פליליים. אני מקווה שאת רוב הכסף אנחנו נחזיר, ומי שצריך לתת את הדין ייתן את הדין. אבל אני לא אחנוק עכשיו את כל השוק הזה בגלל מקרה אחד. בסוף התוצאה תהיה רעה לחוסכים, ירוויחו עוד כסף, יהיו פחות תשואות. עוד פעם, ספציפית אני לא אתן לך תשובה על זה, אתה אומר שהשאילתה ממרץ, אני אבקש לחפש אותה – ואשיב לך. אבל באופן עקרוני אני נגד הכבדה - - -

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

זו פעם שלישית שאתה עונה את זה, גם - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני באופן עקרוני נגד הכבדה של רגולציה וביורוקרטיה, כי הדבר הזה רע לשוק ורע לציבור הישראלי. תודה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה לשר האוצר.

היו"ר יבגני סובה:

לפני שאנחנו נעבור לחקיקה, אני אאפשר לחבר הכנסת בליאק הודעה אישית. השר, אם תרצה לשמוע. אני מבין שזה בעקבות דבריו של השר. בבקשה, חבר הכנסת בליאק.

קריאות:

היו"ר יבגני סובה:

חברים, תודה. מי שרוצה לדבר עם שר האוצר, דברו איתו, כי הוא לא מתכוון להישאר באולם. מי השר התורן?

קריאה:

היו"ר יבגני סובה:

אני לא רואה. בבקשה, חמש דקות, חבר הכנסת בליאק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שר האוצר ברח במהירות שיא, ובמהירות אני מבין עוד מאז שעשיתי קריירה בריצה. באמת ספרינט כזה לא ראיתי הרבה זמן. הוא קרא לי כאן לפני כמה דקות "נוכל" ו"מנוול". קודם כול, כשזה מגיע מבצלאל סמוטריץ', אני מקבל את זה כמחמאה, אבל צריך להבין מדוע הוא קילל אותי ומדוע הוא איבד את זה. סמוטריץ' איבד את זה כי בסך הכול שאלתי אם לאחר שהוא העביר עשרות מיליארדי שקלים בזמן המלחמה למשתמטים, למשרד הבית שלו, המשרד של אורית סטרוק, לחברים שלו, למשרדים המיותרים, אחרי שהוא לקח עשרות מיליארדי שקלים ממשרתי המילואים, מחיילי צה"ל, ממעמד הביניים הישראלי, שאלתי את בצלאל סמוטריץ' אם רגע לפני הבחירות הוא מתכוון לבזוז – לבזוז, לגנוב – עוד לפחות 200 מיליון שקלים ולהעביר אותם למשרד ההתיישבות, שזו הקופה הקטנה של המפלגה שלו, כדי שהכסף הזה ישמש אותו במהלך מערכת הבחירות. זאת הסיבה שהוא קילל אותי מעל דוכן הכנסת. ואני מבין אותו, כי אני לאורך כל הקדנציה חשפתי את הכישלונות שלו – חשפתי את הכישלון שלו עם הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל; חשפתי את הכישלון שלו עם הירידה הדרמטית ברמת החיים; חשפתי את הכישלון שלו במאבק ביוקר המחיה; חשפתי את הכישלון שלו עם הגירעונות בתקציב, ששברו את כל השיאים. לא היה בהיסטוריה של מדינת ישראל כישלון כמו בצלאל סמוטריץ', שר האוצר הכי כושל בתולדות המדינה. אז הוא יכול לקרוא לי נוכל, הוא יכול לקרוא לי מנוול, הכול בסדר. את הכישלון הזה אנחנו לא נשכח, ובהחלט הוא יבוא לידי ביטוי בקלפי. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה לחבר הכנסת בליאק.

היו"ר יבגני סובה:

חברי כנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון – תקציב ייעודי להנגשה ולשילוב חניכים עם מגבלות), התשפ"ו–2026, של חבר כנסת נאור שירי. אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני לא יכול שלא להתייחס ל-meltdown, או כמו שבצלאל אוהב להגיד, ההתפוררות מכל – איזה קור רוח שעבר פה שר האוצר. גם לא הבנתי למה, כאילו, מה היה הטריגר לאירוע. שאלו אותך - - -

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

- - - לנפתלי - - -

נאור שירי (יש עתיד):

למי? מי אדוני רק?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אני.

נאור שירי (יש עתיד):

אה, ארלינג האלנד.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

נאור, אני לא חייל של נפתלי בנט.

נאור שירי (יש עתיד):

ארלינג האלנד, מה שלומך, סגן השר הנורבגי? מה אתה עושה בכנסת?

טלי גוטליב (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

אפילו אין לך זכות הצבעה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

באתי ליהנות מהימים הקרובים שלך.

נאור שירי (יש עתיד):

טוב, נשמה, אנא צפה מהצד ותיהנה. אז באמת כל הכבוד לבצלאל. ניכר שהוא יודע לעמוד בלחצים, בריבוי משימות בתקופות קשות, ממש כמו מח"ט ממוצע בצבא ההגנה לישראל, אז זה משמח לראות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

סמח"ט.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא, מח"ט ממוצע. בכל זאת, התגייס בגיל 28 ועשה שנה ושלושה חודשים בצבא, אנחנו צריכים להעריך את זה. הצעת החוק המדוברת – כמובן שהממשלה מתנגדת או שהעבירה את זה לדיון עוד חודש, כי אין כנסת, אז בגדול הם מתנגדים, רק לא רצו להגיד שהם מתנגדים – הגיעה מפניית ציבור שהלכה כך – אני הורדתי את שם המכינות על מנת שלא נפגע באופן אישי במכינות. ניסיתי להתמיין למכינת שלוחת בזום. אמרו לי שמי שיש לו מגבלה רפואית שתמנע ממנו לצאת למסעות, שלא יגיע למכינה. כשדיברתי איתם במייל, ניסו להפיל עליי את האחריות – האם אני אצליח להתחבר וארגיש חלק. ראש השלוחה היה מאוד נחמד אבל גם אמר שהוא לא באמת יודע אם השילוב אפשרי, כאילו עניינתי אותם, אבל הוא אמר את זה באופן די ברור. מי שפנתה אליי היא בת 18 שרצתה להתקבל למכינה. היא מרכזת בשבט הצופים, בכיתת מחוננים, וכל המגבלה שלה זה שיש לה מגבלה פיזית ברגל שמאל כתוצאה ממחלת הסרטן. הצעת החוק באה ואומרת – למי ששאל, ואף אחד לא שאל – שבעצם, מדינת ישראל תתגמל או תייצר איזשהו תגמול חיובי בדמות תקצוב על מנת להנגיש את סביבת המכינה לבעלי מוגבלויות פיזיות, שלא תימנע האפשרות להיות חלק ממכינה, שאני חושב שמדינת ישראל – אפילו השרה סטרוק, בתחום משרדך נמצאות המכינות, נכון?

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

נאור שירי (יש עתיד):

מדינת ישראל רואה בזה ערך – ערך ציוני, ערך חיוני, ערך חינוכי. בעיניי גם עושים עבודה מעולה בתחום הזה, והתחום הזה רק הולך וגדל. עכשיו, זה לא איזה המצאה שמישהו בא ואומר: בואו עכשיו ניתן כסף למכינות כדי להנגיש. מדינת ישראל עושה את זה – היא מתקצבת רשויות מקומיות על מנת להנגיש את המרחב הציבורי, היא אפילו העבירה בחוק שכל מבנה ציבור צריך להיות מונגש, זאת אומרת זה לא בא מ-nowhere או ממאדים. יש 1.3 מיליון איש בעלי מוגבלויות פיזיות במדינת ישראל מגיל לידה עד 17. אנחנו עומדים על 156,000 נוער וילדים עם מוגבלות פיזית כזאת או אחרת. אני בטוח שהחוק הזה היה אמור להתקבל. זה נראה לי סופר-נורמטיבי, חינוכי; גם לא כסף גדול, האמת. זה מתמרץ את המחנכים, מתמרץ את תלמידי המכינה, מתמרץ את המכיניסטים עצמם לייצר שוויון. זה תורם גם לבעל המוגבלות וגם לסובבים אותו – אגב, לסובבים אותו הרבה יותר: הופכים להיות חברה יותר סבלנית, חברה יותר מכילה, חברה יותר – סליחה על השימוש במילה "נאור" – נאורה. אך טריוויאלי, אבל כמובן שהממשלה התנגדה. אבל זה בסדר גמור, כל אחד מתנגד למה שהוא רוצה, אז אין לי אלא להצטער. אני רק רוצה בשתי דקות – אני לא אשתמש בכל העשר דקות, אבל בשתי הדקות הנוספות – לברך את ממשלת ישראל. אני חושב שהתקופה הזו היא מה שנקרא בין המצרים, כאילו, התקופה שהאירוע גמור. כולם יודעים שהאירוע גמור, גם הקואליציה יודעת שהאירוע גמור, גם החרדים יודעים שהאירוע גמור, אפילו בנימין נתניהו ושרה נתניהו רעייתו יודעים שהאירוע גמור, גם האופוזיציה יודעת שהאירוע גמור, אבל איכשהו מנסים עם דפיברילטורים להחיות את זה. אפילו יו"ר הקואליציה יודע שהאירוע גמור, אבל אנחנו נמצאים ממש בתקופה שאני מכנה אותה "תקופת המכירה הפומבית" – אפשר למכור הכול, כולם זוכים. אגב, כל מי שרוצה משהו, עכשיו הוא אומר על השבוע לפני, שבוע אחרי, ב-27 באוקטובר או ב-20 באוקטובר, וזו נהייתה בכלל דחקה. אני רוצה לתת לכם שנייה, מה שנקרא, את סל המוצרים המוצע למכירה בממשלת האסון, אסון 7 באוקטובר, שאגב, עשו על זה דחקה אתמול. אז יש לנו בסל – חברי חבר הכנסת בליאק, נכון יש את הסל של המדינה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נכון.

נאור שירי (יש עתיד):

אז יש עכשיו את הסל של המכירה. אגב הסל של המדינה, אתמול שמעתי ריאיון עם שר הכלכלה: הצלחה פנומנלית. אף אחד לא מרגיש את זה, אף אחד לא רואה את זה, אף אחד לא ירגיש את זה בכיס, אבל הוא מדבר על אלפי אחוזים עלייה במכירות. באמת שאין לתאר. שואלים אותו: איפה? ב-40 הסניפים, אבל לא בכל הסניפים, ורק – לא משנה, לא ניכנס לזה, כי מה שנקרא, לא על זה רציתי לדבר. בסל המכירה, מבקר המדינה הפך להיות מוצר צריכה בסיסי. ועדת חקירה שהנחקרים ימנו את החוקרים הפכה להיות מוצר צריכה בסיסי. יש יצירה של חוק מיוחד שייתן פטור ממאסר למפירי חוק. באמת, הקואליציה הזו היא אומת הסטרטאפ – כל הזמן ממציאים פה דברים. כנ"ל חוק-יסוד: לימוד התורה, שלא קשור ולא מפלה בשום צורה את משרתי המילואים אל מול לומדי התורה, והוא ממש ממש חשוב. מה עשו תורתנו והעם היהודי 3,000 שנה? איך הצלחנו לקיים את העם היהודי ואת הסביבה הנהדרת שלנו, עם הספר, בלי חוק-יסוד: לימוד תורה? עכשיו גם הרשת גועשת ורועשת. על מה? על זה שבאיתור בלבנון ישנה – תקשיבו טוב, אני ממליץ לכל הקהל לסתום את האוזניים – ישנה שם אישה, באיתור בלבנון. איך אפשר לשמוע את זה? השם ישמרנו ויצילנו, טאטע. איך? הדבר הבא שנעביר בחקיקה הוא שיהיו איתורים בהפרדה, כי זה תנאי בסיסי. אגב, גם על זה הייתי עושה משבר קואליציוני. אני לא מוכן לשמוע יותר שנשים שמשרתות בצבא, שנלחמות ונמצאות בלבנון, בזמן שהפרזיטים פה חוסמים את כביש 4 ו-1 ומשביתים פה את הכנסת, אגב – אני לא מוכן לשמוע על זה שהן ישנות עם גברים, זה לא מקובל, אנחנו מבקשים איתור בהפרדה. זו מדינת ישראל, מדינה נהדרת, מדינה נהדרת. כמובן שביטול המשפט, הפרדת תפקיד היועמ"ש והמכירה הפומבית של המדינה והערכים פה – זה באמת משהו שאין לתאר. אני רוצה להודות לכם, ואגב אני הייתי מבקש איזה קופון, קוד קופון להשתתף גם במכירה, גם לי יש דברים למכור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בהצלחה בפריימריז, שכן יתקיימו או לא יתקיימו, עם שריונים או בלי שריונים. אני רוצה גם לברך את בנימין נתניהו, שחיכה כל כך הרבה זמן להוכיח את צדקתו, לו ולבאגס באני, באמת, זה חשוב מאוד. אני התרגשתי היום כשסיימו את החקירה הנגדית, אני חושב שצפויה לנו פשוט ממשלה נהדרת בממשלה הבאה. עכשיו, כשהוא התפנה מעיסוקיו והוכיח את חפותו ביחד עם באגס וצוות הלוני-טונס, אני בטוח שאתם תבלו שנים על גבי שנים באופוזיציה, וכך יהיה טוב למדינת ישראל. וד"ש לבצלאל.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. תשיב השרה להתיישבות והמשימות הלאומיות, השרה אורית מלכה סטרוק, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

קשה לי לראות אותך מתנגדת לחוק.

אופיר כץ (הליכוד):

אורית, לא לרדת - - - תודה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אה, הינה אתה, חיפשתי אותך. ברוך השם, ברוך השם.

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה "לא לרדת"?

היו"ר ניסים ואטורי:

עשר דקות לרשותך.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. חבר הכנסת נאור שירי, היית במכינה?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא יצא לי, לא היה, לצערי.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

רצית ולא התקבלת או מה?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, זה לא היה בשגרה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

זה לא היה מקובל אז, אוקיי.

נאור שירי (יש עתיד):

לצערי.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

נכון, לצערך, נכון. אני קודם כול רוצה להודות לך מאוד, חבר הכנסת שירי, על זה שהגשת הצעה שמטרתה להיטיב עם חניכים במכינות הקדם-צבאיות - -

נאור שירי (יש עתיד):

להטיב עם החברה הישראלית.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - וממילא גם עם החברה הישראלית, ממילא. אני באמת חושבת שמפעל המכינות הוא אחד המפעלים הכי חשובים שיש במדינת ישראל. לו הייתי יכולה, הייתי קובעת שכל צעיר וצעירה לפני גיוס יעברו לפחות שנה אחת במכינה. זה יועיל לא רק לאותם צעירים – זה יועיל לצבא, זה יועיל למדינה. זה מפעל פנטסטי שמאפשר לצעירים ולצעירות האלה בגיל הכל-כך משמעותי – שזה גיל ההתבגרות, ועוד לפני השירות הצבאי – לעצב את האישיות שלהם, להכיר את עצמם טוב יותר, לדעת בשביל מה הם בכלל הולכים להילחם, להכיר את כל החברה בישראל. זה מפעל מופלא, שאגב, חורז את כל הקשת החברתית והאידיאולוגית. במדינת ישראל יש לנו מכינות מכל הסוגים, ואני לא מתערבת להם בתכנים; כל אחד מלמד מה שהוא רוצה ובלבד שכשמן כן הן: שהמכינות הן מכינות, חבר הכנסת שירי, מכינות את הצעירים לשירות צבאי. כלומר, מי שמסיבות כאלה ואחרות – בעיקר מסיבות בריאותיות, לא כולן, אבל יש סיבות בריאותיות שלא מאפשרות גיוס לצה"ל, כי צה"ל, כידוע לך, קולט גם אנשים עם מוגבלויות כאלה ואחרות – אבל מי שצה"ל לא יכול לקלוט, גם לא יגיע למכינה. עכשיו, דרך אגב, חבר הכנסת שירי, אני יכולתי להגיד לך סתם את תשובת ועדת השרים לחקיקה שאומרת – היושב-ראש, אני מדברת על המכינות הקדם-צבאיות, אני באמת זקוקה לשקט. אני לא יכולה עם הרעש הזה. אלו דברים חשובים מאוד וחשוב שכולם ישמעו אותם.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על השקט.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

מי שלא מסוגל להיות בשקט כשמדברים על המפעל החשוב של המכינות הקדם-צבאיות, שיחכה בפרסה וייכנס להצבעה, זה הכול.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אנחנו מקשיבים לך, גברתי, אנחנו שקטים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

תודה, תודה. אגב, אני חושבת שמקצה לקצה יש הסכמה על הדבר הזה. יכולתי להגיד לך: עזוב, ועדת השרים החליטה אחר כך לדחות בחודש. אבל אני לא רוצה, כי אני חושבת שהעלית פה נושא חשוב. כל מה שאני רוצה להגיד לך הוא שהנושא הזה כל כך חשוב, שמהיום שנכנסתי למשרד הוא מטופל. אני רוצה לספר לך גם איך הוא מטופל, כי לי חשוב שבמכינות תהיה הנגשה, אוקיי? בהצעת החוק שלך אתה הצעת תקציב – באמת לא גבוה, כפי שאמרת – של מיליון שקל לשנה. אני רוצה לספר לך כמה השקענו בהנגשה במכינות בשנים האלה, בסדר? זה קצת הרבה יותר, ואני גאה בכל שקל ששמנו שם. אני בכלל גאה בכל שקל ששמנו במכינות, ואני בכלל גאה מאוד במפעל המכינות ומודה על הזכות הגדולה שניתנה לי, באמת, להיות אחראית על המפעל המדהים הזה. אני אגיד ככה: בשנת 2023, זאת השנה הראשונה – אתה שומע, חבר הכנסת שירי? בשנת 2023, השנה הראשונה שאני קיבלתי אחריות על המכינות, היה לנו מבחן תמיכה של 18.5 מיליון שקל. חבר הכנסת שירי, אתה יכול אחר כך לספר גם לחבר הכנסת בליאק, שיושב לפניך. הוא תמיד שואל: לאן הולך הכסף? אז אני מספרת.