ישיבת מליאה בתאריך 04/02/2026 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ז בשבט התשפ"ו, 4 בפברואר 2026. הנושא הראשון שעל סדר-היום: שאילתות דחופות ורגילות לשרה להגנת הסביבה. אני מתכבד להזמין את השרה אל הדוכן. בבקשה, גברתי. בינתיים אציין כי השבוע אושרו שתי שאילתות דחופות שאליהן הוצמדו שתי שאילתות רגילות נוספות שלא נמסרה עליהן תשובה בזמן הקבוע בתקנון, ואני מפנה את תשומת ליבך, גברתי, שיש עוד שאילתות רגילות שלא נענו בזמן. אני מבקש שתנחי את גורמי משרדך להשיב במהרה, בהתאם לתקנון הכנסת. תודה רבה. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, יש עשרות שאילתות שלא נענו בזמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אמרתי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני מודה לך שאתה מעורר את תשומת ליבם של השרים בסוגיה הזאת. חשוב מאוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז, אבל רק רגע, בואו נתחיל בשאילתה של חבר הכנסת כסיף, בנושא: מחויבות ישראל לאמנת האקלים והסכם פריז. חבר הכנסת כסיף, בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה. בשבוע שעבר פורסם שהנחית לבחון את משיכת חתימתה של ישראל מאמנת האקלים ופרישה מהסכם פריז. הדבר אינו רק פסול מוסרית, לאור משבר האקלים הקשה, אלא גם מסכן את מעמדה הבין-לאומי והכלכלי של ישראל. רצוני לשאול: האם תתחייבי לשמור על ישראל בהסכם ובאמנה?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, גברתי השרה. אנא השיבי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני אשיב על השאלה. אני רק אומרת שהיה לי קטע כזה, אתה יודע, כשראיתי את השאילתה שלך, וראיתי שכתוב על משבר האקלים – אתה מדבר על האמנה – שהפרישה או לא פרישה לא רק פסולה מוסרית. אז באמת שאלתי: מי המצפן המוסרי, בטח שלך? אבל זה בסדר, זה לגבי הרבה היבטים כאלה ואחרים. אבל אני חושבת שאתה האחרון, חבר הכנסת כסיף, שיכול להטיף על מוסריות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעני על השאלה, מה זה? מה זה היא משתלחת בחבר כנסת?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה לאפשר לשרה להשיב.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אבל בסדר, אתה יודע, יכול להיות שנושאי אקלים יותר חשובים לך מוסרית נניח מחיילי צה"ל, מביטחונה של מדינת ישראל. זה בסדר, וזו זכותך לקבוע את רף המוסריות. כבר התרגלנו לזה, והאמת היא שאין לנו ציפיות ממך. אבל כן, צריך לומר שכל הנושא של אמנת האקלים, שגם מדינת ישראל חתומה עליה, חתומות עליה הרבה מדינות בעולם, לאור פרישתה של ארצות הברית, שהיא הידידה הגדולה של ישראל, והפרישה שלה היא אמירה מאוד מאוד משמעותית – וצריך גם לומר שהארגון הזה הוא ארגון שמכיר במדינת פלסטין – הו, הינה, מצאנו משהו, עופר כסיף, שמשותף בינך לבין אותם האנשים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה את לא עונה על השאילתה?

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, גברתי, לא להפריע, בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כן, אני אשמח - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אתה מקשיב? היא משתלחת בחבר כנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא להפריע, בבקשה. השרה תשיב כפי שהיא מבינה. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היא לא מבינה, זו הבעיה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

עופר כסיף, אולי הנושא של הכרה במדינת פלסטין זה הדבר שמשותף בינך לבין אותה אמנה, אותו ארגון, אמנת המסגרת של האו"ם. אז אני אגיד לך משהו. אנחנו רוצים לשמור על האינטרסים הביטחוניים, הכלכליים, המדיניים, של מדינת ישראל, ואנחנו נעשה את הכול כדי לשמור עליהם.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

למה הכנסתם את הרש"פ עכשיו?

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה הכנסתם - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ולכן, כשהידידה הגדולה, ארצות הברית של אמריקה - -

היו"ר אמיר אוחנה:

נו, אני צריך להגיע לקריאות?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - בוחנת את – לא רק בחנה, אלא גם פרשה מההסכם הזה, אז כן, אני הנחיתי, כתוצאה מזה, לבחון – גם אצלנו, גם משרד ראש הממשלה יצטרך להביע את עמדתו, גם המל"ל, גם משרדים שותפים אחרים, גם משרד החוץ עשה דיון בנושא. ולכן – אנחנו נקבל את כל העמדות. אני יכולה להגיד לך מראש שאני יודעת מגורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה שהם חושבים שהשותפות שלנו היא חשובה והכרחית. אנחנו לא מדברים על זה שהשותפות שלנו לא חשובה ולא הכרחית, לכן עשינו את זה עד עכשיו, לכן באמת קידמנו חוק אקלים לישראל, לכן אנחנו גם מקדמים שורה ארוכה של צעדים ששומרים על האינטרסים של מדינת ישראל בהיבטים האלה. ורק כדי למסגר, המחויבות של מדינת ישראל היא גם בתחום האדפטציה וגם בעולמות המיטיגציה. הרי העולמות של האקלים מחולקים לשניים. זה חשוב, כי זו הזדמנות – לא תמיד יוצא לנו בכנסת לדבר על זה. אדפטציה זו אותה היערכות לשינויי אקלים. מה לעשות, יש שינויים אקלימיים, וגם השלטון המקומי והאזורי, מבחינתנו, צריך להיערך לשינויי האקלים. ולכן המשרד להגנת הסביבה נותן כלים לשלטון המקומי והאזורי, כמו גם תוכניות היערכות לשינויי האקלים לשלטון המקומי והאזורי – כמו מפות סיכוני אקלים, קולות קוראים שתומכים בייעור והצללה של המרחבים העירוניים. מפות סיכוני האקלים מראות אילו אזורים מועדים להצפות וגשמים ומשקעים מרובים בעיר, ובאילו אזורים יש איי חום, שצריך להימנע מלבנות בהם גני ילדים, לדוגמה, ואם כן בונים בהם גני משחקים, אז לעשות בהם גם הצללה וקירוי שהוא מיטבי. הדברים האלה שאנחנו נותנים לשלטון המקומי והאזורי – ויש הרבה רשויות שנכנסו ועוד הרבה רשויות עתידות להיכנס – הם כלים אופרטיביים, כדי לשמור על האינטרסים שלנו, של המדינה, והאינטרסים של המדינה בתחום הזה יישמרו. יש מינהלת היערכות לשינוי אקלים, ויש גם חוק שעתיד לעבור. יש לנו הסכמות אחרונות, אני מקווה, עם האוצר, שאנחנו נגיע אליהן, ואיתו ביחד יהיו גם תקציבים וגם תקנים. זה לגבי זה. הנחינו לבחון. בחינה היא דבר חשוב, היא דבר משמעותי, היא דבר ששומר על האינטרסים של מדינת ישראל. כן?

היו"ר אמיר אוחנה:

אם יש שאלת המשך – בבקשה. לאחר מכן, שאלות נוספות לחברי הכנסת מירב בן ארי ויוראי להב הרצנו. בבקשה. תקראו למירב, אם היא רוצה שאלה נוספת.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

קודם כול, אני מאוד שמח שאדם שהשאלה שמאפיינת אותו היא האם הייתי טובה עד הסוף כדי לקבל שריון ותפקידים - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, את זה אתה אמרת, חיים שלי. אתה, תומך טרור, לא תטיף לי מוסר, אדון עופר כסיף.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

- - כדי לקבל שריון ותפקידים – כבוד היושב-ראש, אני מבקש שגם היא לא תפריע לי. זה הולך both ways. זה הולך both ways.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מה אתה אומר.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, שנייה, שנייה. רגע, רגע, סליחה. נאפשר רגע לחבר הכנסת כסיף, ולאחר מכן גברתי השרה תשיב.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני חוזר שוב מההתחלה, שאם זה לא היה כל כך טרגי ועצוב, פתטי ומגוחך, זה היה מצחיק מאוד שאדם מהמושחתים ביותר, מהבלתי-מוסריים ביותר, שהשאלה המאפיינת אותו היסטורית הייתה אם היה טוב עד הסוף כדי למכור את נשמתו לשטן ולקבל שריון – ואגב, אני מאוד שמח שבפריימריז הבאים היא תיכשל ולא תיכנס לכנסת הבאה. זה יהיה הישג גדול מאוד לשרה כושלת וחברת כנסת אפסית.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

עופר כסיף, היחיד שנכשל בינתיים זה אתה, עופר כסיף. אתה בן אדם מסוכן.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני מאוד שמח שהיא זאת שמחלקת ציונים. ושאלת ההמשך שלי היא אם את חושבת שההשתלחות המגוחכת שלך תועיל לך בפריימריז. זאת שאלת ההמשך שלי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ברוכים הבאים לתלמידים. אני אגיד לך. קודם כול, כל דבר שיוציא אותך מכנסת ישראל מבורך. אני חושבת שהקמפיין שלכם עכשיו, של הערבים נוהרים לקלפיות, עם העוקץ שאתם ככל הנראה מתכננים עם בנט – תראה, זה כבר לא משחק פוליטי, זו סכנה ממשית לקיום מדינת ישראל. אז עופר כסיף, אני חושבת ואני גם יודעת, וגם אזרחי מדינת ישראל יודעים: אתה תומך טרור, אתה תומך באויבים שלנו. בעיניי אין לך מקום בכנסת ישראל, ואנחנו נעשה את הכול כדי שאתה לא תהיה פה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז אתה האחרון שתבוא להטיף על מוסריות. האחרון שיטיף על מוסריות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלות נוספות – חברת הכנסת מירב בן ארי וחבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, שמעתי שישבת בוועדת הפנים והצעת להרוג אנשים שמציתים שריפות בשטחים. האם זו העמדה המקצועית של המשרד? ומה חושבים גורמי המקצוע במשרדך? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת הרצנו. לאחר מכן השרה תשיב במרוכז. בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השרה עידית סילמן, תודה שאת כאן. לפי פרסום בכלכליסט, את משמשת במקביל לכהונתך כשרה כחברה בוועד מנהל של עמותה. יש מצב שזה נכון?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. ננצל את ההזדמנות לברך את תלמידות ותלמידי כיתה ט' מחטיבת גולדה בפתח תקווה. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. שלום לכם. בבקשה, כבוד השרה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

טוב, רק נגיד שפתח תקווה – יש כאן גם חבר כנסת מפתח תקווה – רק נגיד שפתח תקווה היא עיר מדהימה, שהמשרד להגנת הסביבה עושה איתה הרבה פיילוטים, עיר הפיילוט שלנו במשרד להגנת הסביבה להרבה דברים טובים. הדבר האחרון שהשקנו בעיר פתח תקווה הוא פרויקט ערים שקטות – גלאי רעש ומצלמות שנפרסו בעיר. הקמפיין שעלה בטלוויזיה גם צולם בפתח תקווה. אגב, זה לא רק בעיר הזו, זה בערים נוספות. המשרד להגנת הסביבה מקדם הפחתת רעש מכלי רכב ותחבורה בערים, ועיריית פתח תקווה שותפה שלנו לפיילוט שנערך. הפיילוט הזה היה כל כך מוצלח בפתח תקווה, שיצאנו אליו בכל הארץ.

מירב בן ארי (יש עתיד):

פתח תקווה היא לא עיר רועשת במיוחד. זה לא תל אביב.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה. חברת הכנסת בן ארי, אני מבקש. די עם זה. די, לאפשר לשרה להשיב.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בפיילוט הזה אנחנו מקדמים – רעש של צפירות מכלי רכב, מתחבורה, צפירות שהן לא חלשות אלא צפירות מאוד חזקות. וצריך לומר, גם הרבה רכבים כמו אופנועים שהוציאו את האמצעים המכניים שלהם והכניסו אמצעים משופרים, ועושים ממש קולות כמו אזעקות - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היא לא נשאלה על פתח תקווה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי שאל על פתח תקווה? גם לא עונה על השאילתה כששולחים לה, וגם כשאת עולה למליאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, אני - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז, פתח תקווה, אתם איתנו. מחיאות כפיים לכם. הרבה כבוד. שמחים שאתם כאן. תצליחו. וכן, התשובה שלי לשניהם היא לא ולא. ושיהיה בהצלחה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שאלתי מה עמדת גורמי המקצוע. את לא עונה לשאלות.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת אם זו עמדת גורמי המקצוע, והתשובה הייתה לא. זו הייתה השאלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - מה חושבים גורמי המקצוע במשרד.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. השאילתה הבאה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו בנושא: הארכת היתר הפליטה ליחידות הפחמיות בתחנת אורות רבין. חבר הכנסת הרצנו, בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בדצמבר 2025 – גברתי השרה, את רוצה להאזין? פרסם המשרד להגנת הסביבה להערות ציבור טיוטת היתר פליטה ליחידות הפחמיות 1 עד 4 בתחנת אורות רבין, חרף העמדה המקצועית שלפיה אין להמשיך בהפעלת יחידות ישנות ומזהמות אלו, אשר אינן עומדות בערכי הפליטה הנדרשים לפי חוק אוויר נקי והדירקטיבה האירופית. רצוני לשאול: מדוע מתכוון המשרד שלך להאריך את היתר הפליטה בניגוד לעמדתו המקצועית?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אוקיי. נתחיל קודם כול בעמדת המשרד, כי ממש חשוב ליישר קווים ולא להגיד משהו שהוא לא נכון. בסוף אנחנו רוצים לאפשר לאזרחי מדינת ישראל להבין מה קורה. בואו נגיד ככה, אורות רבין אלו אותן תחנות שכולם רואים בחדרה. הארובות הגבוהות שמייצרות מפחם חשמל – בסדר? אנרגיה. רגע, אני מסבירה כי יש כאן תלמידים – נכון? תלמידים, אנחנו רוצים לדעת. מכירים מה זה אורות רבין? תרימו יד. מכירים? הייתם בסיור באורות רבין, בחברת חשמל? המורה, כדאי ללכת ולראות איך מייצרים אנרגיה בישראל, איך ייצרו אנרגיה מפחם. תם עידן הפחם. מדינת ישראל מתקדמת הלאה. מכירים את אסדות הגז – שהיום מפיקים גז? וגם מדינת ישראל הופכת להיות חזקה גיאופוליטית בגלל הסכמי הגז שהיא עושה. ועדיין, העתיד של ישראל לא נמצא רק בגז אלא במה שנקרא אנרגיות מתחדשות. שלום לכולם. פאנלים סולריים, PV – על הגגות, על הבתים, על מאגרי מים, שקולטים את אנרגיית השמש ומייצרים ממנה חשמל. יש לנו תחנות רוח, בסדר? טורבינות רוח גדולות. לדוגמה, יש ברמת הגולן חוות של טורבינות רוח שמהן מייצרים אנרגיה מתחדשת. כל האנרגיות המתחדשות האלה, שהן אנרגיות ירוקות יותר, הן העתיד של מדינת ישראל. אורות רבין בחדרה הם המקום שמייצר באמת אנרגיה מפחם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - גם לי היא לא תענה. זה זילות של המוסד הזה. היא לא עונה בכתב, היא לא עונה - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הייתה החלטת ממשלה שהשיטה הזאת שבה מייצרים אנרגיה מפחם תסתיים. יש החלטת ממשלה שב-1 בינואר 2026 – זהו, לא משתמשים יותר בתחנות הפחמיות ומסבים אותן לגז. אממה, הייתה בקשה ב-1 בדצמבר 2025, עדכן שר האנרגיה – רק נגיד שהמשרד להגנת הסביבה אחראי על היתרי הפליטה, זה מה שנפלט לאוויר מאורות רבין. וכדי לקבל אפשרות להמשיך את ההפעלה של התחנות הפחמיות, חייבים לקבל היתר פליטה לתחנות הפחמיות האלה מהמשרד להגנת הסביבה. כידוע, ביום 1 בדצמבר 2025 שר האנרגיה עדכן את המדיניות וקבע כי יחידות 1 עד 4 – יש ארבע יחידות פחמיות שהן ישנות ושהן מזהמות – והוא ביקש, הוא אמר שהן נדרשות כגיבוי למשק האנרגיה לשלוש שנים נוספות. למה? כי הוא אמר: יש היעדר מקור אחר לגיבוי כרגע למשק החשמל, וקיימים סיכונים לאספקת החשמל במצבי חירום. מה הוא בעצם בא וביקש? הוא בא וביקש להאריך את היתר הפליטה של התחנות הפחמיות האלה, למרות שבאמת בהחלטת ממשלה קבעו שב-1 בינואר 2026 תם העידן הזה. אנחנו באמת בחנו את הבקשה של חברת החשמל, שהוגשה לממונה בתחום הזה במשרד שלי, לתיקון ההיתר ולהמשך שימוש מוגבל ביחידות אלה. אנחנו שקלנו את כל הנימוקים שהביאו בפנינו ואת כל ההשפעות הסביבתיות, וקבענו כי יותר ליחידות לבצע בדיקות כשירות בלבד. מה זה אומר? אנחנו לא נאשר להמשיך להפעיל את התחנות הפחמיות 1 עד 4. מה אנחנו כן נאפשר בהיתר הפליטה שניתן? ניתן להם להמשיך לבצע בדיקות כשירות בלבד. ולמה זה? זה בראייה אחראית ומאוזנת לאור המצב הלאומי. מה זה אומר? שאם מדינת ישראל, כמו בשנתיים האחרונות, תיקלע למצב חירום ויהיה מצב חירום שבו נצטרך להפיק אנרגיה וחשמל גם מהתחנות הפחמיות האלה כי אנחנו ניקלע למצב משברי – ומי ששוקל את השיקולים האלה אומר: יש סיכון שיהיה במצב משברי ואני רוצה לשמור את התחנות האלה, 1 עד 4, כגיבוי. לכן, המשרד להגנת הסביבה אמר: אנחנו נוכל לאפשר רק את נושא הכשירות שלהם, לא ההפעלה. ותיקון ההיתר הזה, שהמשרד ירצה לתת, לא יאפשר להפעיל את היחידות האלה לצורכי ייצור חשמל, אלא הוא ישמר אותן רק לתקופה נוספת ככשירות למצבי חירום, אם וכאשר אלה יתרחשו. הטיוטה הזאת של ההיתר, שמי שהוציא אותו זה גורמי המקצוע במשרד, הולכת להערות ציבור. יוצאים להערות ציבור. הציבור מוזמן להעיר על טיוטת ההיתר, והמשרד בוחן את כל ההערות. מי שמעיר על טיוטת ההיתר זה ארגונים סביבתיים, זה אזרחים. האמת, אני אספר לכם. בשבוע שעבר הייתי – עשינו שימוע ציבורי גם לאורות רבין, לתחנות הפחמיות בחדרה, ביחד עם ראש העיר ניר בן חיים, ביחד עם סגן ראש העיר שלמה בוזגלו, ביחד עם כל הצוות המקצועי של העירייה, ביחד עם ראשי ערים שכנות שהגיעו, מאליכין, ושלחו נציגים מעמק חפר. מה לעשות, כל האזור הזה מודאג מאוד מהמשך ההפעלה של התחנות הפחמיות, כמו שהמשרד להגנת הסביבה מודאג. כי מבחינת המשרד להגנת הסביבה – ואני אומרת חד-משמעית פה על הבמה – תם עידן הפחם בישראל. ישראל לא צריכה להשתמש יותר בפחם כמקור אנרגיה. גם במלחמה נוכחנו לדעת שעשו עלינו אמברגו עם פחם, ונאלצנו לייבא פחם ממדינות שבהן הפחם הוא, איך לומר, פחות איכותי. ולכן, יש לזה השפעה סביבתית. ומבחינתנו, כמשרד, אם תם עידן הפחם וצריך להסב את התחנות האלה ולהשתמש באמת בתחנות גזיות, ולאחר מכן – אמרתי לכם, גז זה עדיין פוסילי, והעתיד של ישראל נמצא באנרגיות המתחדשות בישראל. אגב, אני, שר התרבות והספורט ושר האנרגיה, הוצאנו עכשיו קול קורא לקירוי סולרי של מגרשי ספורט, כי אנחנו באמת מאמינים שזה טוב. רוב השנה בישראל יש שמש, ואנחנו רוצים לקרות מגרשי ספורט כדי שילדים לא ישחקו בשמש. בנוסף, אנחנו מייצרים באופן הזה חשמל, אנרגיה ירוקה. המשרד להגנת הסביבה גם הוציא קולות קוראים לקירוי סולרי על מבנים ישנים – מה שנקרא שפ"פים – קירוי סולרי על שטח פרטי פתוח בבתי מגורים. המשרד להגנת הסביבה מעודד ייצור של אנרגיות מתחדשות ירוקות בישראל, וגם תומך בזה על ידי קולות קוראים. לא רק זה, בהחלטת ממשלה אנחנו דרשנו ממשרד האנרגיה לראות תוכנית לאומית לאנרגיות המתחדשות בישראל. ולכן, כשהגיעה הבקשה – כתוצאה מהשנתיים האלה, שהיו שנתיים של חירום – לשמור את האפשרות של כשירות, וזה מה שאנחנו אישרנו. לא אישרנו למשרד האנרגיה להמשיך להפעיל את התחנות הפחמיות. עדיין, יצאה טיוטת היתר לדיון ציבורי. בשבוע שעבר, כמו שאמרתי לכם, עשינו דיון ציבורי כזה בחדרה. האמת, יוראי, חשבתי שתגיע לדיון הציבורי הזה – לשמוע את הציבור, לשמוע את הארגונים הסביבתיים - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני חבר כנסת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - לשמוע את ראש העיר. כתבת בפייסבוק שלך כמה חשוב, כמה חשוב, טה טה טה טה טה טה, ועשית רעש, כמה רעש, אלוהים - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני חבר כנסת, הייתי בהצבעות בכנסת, גברתי השרה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - אבל לדיון הציבורי שעשינו בחדרה לא יכולת להגיע? לשמוע את הציבור ולראות מה הוא אומר? יכולת לקבל גם במה, יכולת לעשות אחלה סיבוב תקשורתי. אבל זה בסדר, אנחנו עונים לך גם כאן, הכול טוב. ואני רוצה להגיד לכם שבדיון הציבורי הזה עלו גם ראש העיר, שקריטי לו לסגור את התחנות הפחמיות – ניר בן חיים בחדרה – והוא נלחם על בריאות ואיכות החיים של התושבים, וראשי ערים נוספים ונציגים נוספים. עלו שם נציגי ציבור, עלו שם נציגים של ארגוני סביבה שבאו ודיברו.

אלי דלל (הליכוד):

גם האיגוד.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

גם האיגוד, עשינו את זה במשרדי האיגוד. מה זאת אומרת, עשינו את זה במשרדי איגוד ערים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. לקחנו את כל ההערות, ואתם יודעים מה הנציגים של המשרד להגנת הסביבה עושים עכשיו? קוראים את כל הערות הציבור, מקיימים דיון פנימי עמוק, כל גורמי המקצוע. ואגב, יוראי, אם אתה רוצה אתה יכול לפנות לגורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, והם ישמחו גם לשבת איתך, אמיתי, אחד על אחד. אם תרצה, אני גם אנחה אותם לשבת איתך אחד על אחד, כדי שתוכל לשמוע מהם, תוכל לבדוק איתם. האמת, אם היית מגיע לדיון הציבורי הזה, זה היה מצוין. עכשיו, אני לא אומרת את זה בהלצה – אני אומרת את זה באמת. אני חושבת, הייתה שם חברת כנסת לשעבר שהגיעה, כי זה היה חשוב לה. וזה חשוב לשמוע את הציבור, וחשוב להבין מהם הקשיים שלו. ועכשיו המשרד להגנת הסביבה ייקח את כל הערות הציבור ויבחן את זה, כי לא תמיד גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה רואים את כל השיקולים של הציבור לנגד העיניים. תדעו לכם שלמשרד, לדיון הציבורי הזה, הגיע מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין, שאני מאוד מכבדת אותו; הגיע כדי לשמוע את כל הריקושטים של הציבור על זה שרוצים שהתחנות ייסגרו, והגיעו כל הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה. אני בתור שרה גם הגעתי בעצמי, למרות שזרקו עליי שם איזשהו פחם, אבל אני חייבת להגיד שאנחנו נלמד את כל הערות הציבור ונעבור על זה בצורה מקצועית לפני שנפרסם את טיוטת ההיתר כטיוטה שהיא רשמית. אני כן אגיד לכם משהו. מדינת ישראל תשמור על כל האינטרסים הסביבתיים שלה, לרבות בריאות והגנה על בריאות התושבים ועל איכות חיי התושבים. בסוף חדרה היא לא החצר האחורית הסביבתית של מדינת ישראל, והיא לא פח אשפה לאומי. הבנתי שרוצים להקים שם גם שדה תעופה. המשרד להגנת הסביבה מתנגד להקמת שדה התעופה בחדרה. המשרד להגנת הסביבה חושב שהוותמ"ל, שפתחו אותו באופן הזה בחדרה, ומוסיפים כל כך הרבה יחידות דיור על שטחים ובלי אופקים תחבורתיים וכדומה – יש שם גם בעיות גדולות. והמשרד להגנת הסביבה עומד לצד עיריית חדרה כדי לוודא שהעיר המהממת הזאת – להתראות חמודים, תצליחו. שיהיה לכם סיור מהנה. המשרד להגנת הסביבה יעמוד לצד עיריית חדרה כדי לוודא שהיא לא הופכת להיות פח אשפה של תשתיות לאומיות. יהיה גם את תמ"א 75, שיצטרכו לקחת את כל תמ"א 75 – התעשייה הפטרוכימית של מפרץ חיפה – ולפזר אותה ברחבי הארץ. וברור לנו שבגלל שבחדרה יש כבר נמל ויש מקום שאפשר לעגון בו, יכול להיות שגם בחדרה יבואו דברים, ולכן אנחנו צריכים לוודא. המשרד להגנת הסביבה עומד כשומר סף לוודא שכל האינטרסים הסביבתיים נשמרים ושיש צדק חלוקתי גם ברמת מזהמי האוויר, וגם שמצרפית חדרה לא תסבול. לכן, יוראי, כרגע לקחנו את כל הערות הציבור, גם את ההערות של הציבור מהדיון הציבורי, והמשרד להגנת הסביבה יעבור על זה בצורה מסודרת. לכן אני אומרת, טיוטת ההיתר משקפת את העמדה המקצועית של המשרד, והיא לא בניגוד לעמדה הזאת – חשוב לציין, לאור מה ששאלת –שום היתר לא יאפשר להפעיל את התחנות הפחמיות, לא בשגרה, לא בחירום בצורה כזאת, אלא רק כדי לשמור, כרגע, לפי תיקון טיוטת ההיתר, על הכשירות התפעולית במידת הצורך, במידה שיהיה זמן חירום לאומי במדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז רגע לפני שאלה ההמשך של חבר הכנסת להב הרצנו, גם לי יש שאלת המשך. אם הבנתי נכון, ההיתר הוא רק לשמור על כשירות - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כשירות.

היו"ר אמיר אוחנה:

- - ולא להפיק חשמל.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא להפיק חשמל.

היו"ר אמיר אוחנה:

השאלה שלי - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

תראה, מה שקרה, אנחנו לא רוצים להגיד, הזמני הוא הקבוע במזרח התיכון, כי זה מה שקורה. כשאנחנו נותנים היתר מסוים, וראינו שגם נפרץ – נגיד, פתאום היה מזג אוויר, ובאו ואמרו לנו: זה מצב חירום. לא, מזג אוויר הוא לא מצב חירום.

היו"ר אמיר אוחנה:

השאלה שלי אחרת, האם בתקופת הכשירות עדיין נפלט זיהום - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כן.

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע. - - ואם כן, מה מידתו ביחס להפקת חשמל.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז אני רק אגיד, כל כשירות תצטרך להיות מגובה בשעות. מה זאת אומרת? עד היום במשרד להגנת הסביבה זה לא שאתה אומר: אני שומר על כשירות, מפעיל את זה כל הזמן. זה כשירות. אין דבר כזה. לא אומרים אני בא לשמור על הכשירות של התחנות ובא להפעיל את זה כל הזמן. כשירות גם תהיה מגובה בהיתר לפי שעות, שהמשרד יציב גבול, וגם המשרד יבוא ויגיד אני אבוא ואחליט מהי אותה כשירות. למה? כי אנחנו לא רוצים שיבואו ויגידו לנו: כשירות, מזג אוויר לא טוב, בוא נפעיל את התחנות. כשירות, זה, לא, לא, לא. כשירות זה אומר לשמור עליהם לצורך של הפעלתם ביום חירום. זהו. ואנחנו יודעים מה צריך כדי לשמור על כשירות של תחנות פחמיות.

היו"ר אמיר אוחנה:

ומה שיעור הזיהום ביחס לתחנה פעילה שמפיקה חשמל?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

זה אחר. פחם הוא מזהם. תם עידן הפחם במדינת ישראל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא תם.

היו"ר אמיר אוחנה:

מייד אאפשר לך שאלת המשך. תן לי רגע להבין, אני רוצה להבין.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, דקרת את הנקודה בדיוק רב.

היו"ר אמיר אוחנה:

שנייה, שנייה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

גם בעולם כבר נגמלים מהשימוש. אנחנו מייחסים את עצמנו למיליה של המדינות המפותחות ב-OECD, ואנחנו בישראל, אני אומרת לכם, לא סתם המשרד להגנת הסביבה התעקש על החלטת הממשלה הזאת וקידם אותה בכל הכוח. לא סתם המשרד להגנת הסביבה לא נותן עכשיו היתר פליטה לאורות רבין להשתמש. לדוגמה, מצב של מזג אוויר סוער הוא לא מצב חירום מבחינתנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה לא נכון.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מדינת ישראל צריכה בעדכון ההיתר החדש – רגע, יוראי, זה בעדכון ההיתר החדש; כי בשנה האחרונה - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מייד אאפשר לך שאלת המשך. אתה יכול לשבת, להקשיב, ואם לא תקבל תשובות לשאלות תוכל לשאול.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בדיוק, בדיוק, אנחנו כאן, אנחנו כאן. בשנה האחרונה הפעילו את התחנות הפחמיות גם בזמני חירום של מזג אוויר. אנחנו לא נאפשר את זה. אנחנו לא חושבים שזה נכון, וכשאנחנו מדברים כאן על לשמור על כשירות – תראו, בסוף, מה לעשות? עברנו שנתיים של מלחמה. אנחנו מבינים שייתכן שיהיו מצבי חירום בישראל שנובעים ממצבים ביטחוניים כאלה ואחרים, אם אסדות הגז שלנו, חלילה וחס, טפו טפו טפו, חמסה, ייפגעו. אז מה נעשה? אז צריך לשמור על כשירות תפעולית למצב חירום. ולכן גם פה המשרד, בהיתר החדש – שאגב, עדיין לא יצא, יצאה טיוטה שקיבלנו עליה הערות ציבור – גם בהיתר החדש, אנחנו נשמור שזה יהיה לכשירות של אותן תחנות. אני יושבת על זה עם גורמי המקצוע במשרד, ואני מבטיחה לכם, וגם אני מזמינה אותך, יוראי, אליי למשרד. אגב, יש לי משרד די נחמד. אנשים מדהימים שעובדים שם. אתה מוזמן לבוא אלינו. אני אארח אותך באהבה – אם תרצה להביא אנשים איתך, בשמחה – לדיון אמיתי, למרות שלא הגעת לדיון הציבורי, לדיון באמת, אחד על אחד, עם אנשי מקצוע בנושא של עדכון היתר הפליטה לתחנות הפחמיות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, שאלת המשך, בבקשה.

אלי דלל (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, רגע, שאלת המשך כרגע לחבר הכנסת הרצנו. אם אדוני ירצה גם שאלת המשך, אני אאפשר גם לו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חשוב לי שתקשיב לדברים שלי, כי בעיניי דקרת את הנקודה בדיוק רב. גברתי השרה, ההערות של הציבור הן לגבי היתר הפליטה, או טיוטת היתר הפליטה שאת חתמת עליה, שמאפשרת להמשיך להפעיל את היחידות הפחמיות ללא סולקנים שאי-אפשר להפעיל אותם בזימבבואה - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, לא, אתה לא צודק.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - אבל הולכים להפעיל אותם בישראל. לשאלת יושב הראש, בשביל לשמור על כשירות היחידות האלה יצטרכו להיות מופעלות לצורך ייצור חשמל מאות שעות כל שנה. עכשיו, נוסף על כך, במהלך הכנסת הזאת חוק אוויר נקי שונה באופן שמאפשר לנוגה, החברה שמפעילה את מערכת החשמל בישראל, לקבוע מצב חירום מתי שבא לה, בלי אישור של המשרד להגנת הסביבה. אדוני היושב-ראש, אתה יודע כמה פעמים - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז זהו, שלא. בהיתר החדש זה לא קיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה, שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני, אתה יודע כמה פעמים בשנה האחרונה הוכרז מצב חירום באופן שאפשר ליחידות המזהמות לפעול בחדרה? 12 פעמים, בלי קשר למלחמה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתה היית צריך להגיע לדיון הציבורי. רגע, שנייה, אני אגיד לך, מנכ"ל משרד האנרגיה היה שם ונתן בדיוק את הכמות, את הזמנים. זה היה ממש חשוב אם היית בא.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה בדיוק מה שמטריד אותי, גברתי השרה, שההיתר שלך, בנוסף לשינוי של חוק - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אבל ההיתר שלנו לא כזה, זה מה שאמרתי לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני חושב שמוסכם על כולנו, וגם השרה אישרה זאת, שגם במהלך שמירה על כשירות עדיין יש זיהום, כי התחנה מופעלת, השאלה היא – ואני מודה שלזה לא קיבלתי תשובה – מה המידה? האם המידה היא זניחה, מה שנקרא, שהציבור יכול לחיות איתה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כל היתר פליטה צריך לעמוד בסטנדרטים בחוק, הרי אורות רבין נבדקת כל הזמן. בכלל, כל המפעלים המזהמים בישראל, אתם צריכים לדעת, הם נבדקים על ידי המשרד. יש נתונים שמגיעים - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אבל זה לא נכון.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - גם באופן ישיר גם באופן עקיף. אנחנו עובדים עם איגודי הערים, כל הנתונים מגיעים. אין שום דבר שיכולה לעשות אורות רבין ללא היתר פליטה וללא בקרה שלנו על זה, ואם יש חריגות אנחנו מטפלים גם בהן, וגם ניתנים קנסות למפעלים מזהמים, צריך לומר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

גברתי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אבל פה אני חייבת לומר שאנחנו לא מדברים על המצבים האלה, יוראי, אנחנו לא מדברים על מצבי חירום של מזג אוויר. אנחנו מדברים על שמירה, על כשירות למצבי חירום, כולל גיבוי בשעות. בוא תראה את טיוטת ההיתר, תקרא אותה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

גברתי השרה, קראתי את טיוטת ההיתר. היתר הפליטה הוא לא בהתאם לחוק, הוא החוק, לעניין מה שמותר לזהם. את מאפשרת, בניגוד לעמדת גורמי המקצוע - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אין פה "בניגוד לעמדת גורמי המקצוע". יש כאן תשובה מפורטת של גורמי המקצוע.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

כבוד השרה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

טיוטת ההיתר משקפת את עמדתו המקצועית של המשרד ואינה בניגוד לעמדה הזאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

כבוד השרה, כבוד השרה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני לא מבינה על מה אתה מדבר – שהיא בניגוד לעמדת המקצוע.

היו"ר אמיר אוחנה:

כבוד השרה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

רגע, רגע, סליחה, אני חייבת להגיד משהו.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, כבוד השרה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אי-אפשר להגיד דברים שהם לא נכונים.

היו"ר אמיר אוחנה:

כבוד השרה, אפשר להגיד גם דברים לא נכונים, זה קורה פה כל יום. לאפשר, בבקשה, לחבר הכנסת להב הרצנו להשלים את שאלתו; לאחר מכן – שאלה נוספת של חבר הכנסת דלל, ואז השרה תשיב, ככל שהיא תרצה, מה שהיא תרצה, בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

גבירתי, אני קורא מתוך עמדת המשרד להגנת הסביבה. עמדת המשרד, שהועברה בתגובה לשימוע שקיימתם לרשות החשמל ביולי 2025, קובעת כי אין להמשיך בהפעלת יחידות ישנות ומזהמות אלו, אשר אינן עומדות בערכי הפליטה הנדרשים לפי חוק אוויר נקי והדירקטיבה האירופית. היתר הפליטה קובע שיש אפשרות להפעיל את היחידות האלה מאות שעות בשנה על מנת לשמור על כשירות. נוסף על כך, חוק אוויר נקי החדש, שעבר בכהונה שלך, מאפשר לחברת נגה לקבוע מצב חירום בהתאם לשיקול דעתה, ולהפעיל את היחידות הפחמיות ללא סולקנים כמה שהיא רוצה, לכמה זמן שהיא רוצה, כמעט בלי התערבות של המשרד להגנת הסביבה. איך זה עולה בקנה אחד עם הקביעה שלך שעידן הפחם נגמר, כשבפירוש, בפירוש, היחידות הפחמיות הולכות לפעול מאות ואלפי שעות במהלך שנת 2026?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, אין אלפי שעות, למה להגיד סתם?

היו"ר אמיר אוחנה:

שנייה, תני לו להשלים את השאלה, הוא מייד משלים. זה לא ייגמר. בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

גם כשירות, גבירתי השרה - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

יש כמות של שעות לכשירות.

היו"ר אמיר אוחנה:

גבירתי השרה, אני מבקש. אנחנו רוצים שזה ייגמר מתישהו היום. חבר הכנסת להב הרצנו, אנא, השלם את שאלתך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני רק אומר: היושב-ראש דייק בשאלה שלו, גם שמירה על כשירות לצורך מצבי חירום – אשר למצבי החירום כנראה יש מחלוקת בינינו - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, אין.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - גם שמירה על כשירות מדברת על מאות שעות של הפעלת יחידות מזהמות, שאי-אפשר להפעיל אותן בזימבבואה, אבל הן יפעלו בחדרה, במציאות שבה כל שעה וחצי מת בן אדם בישראל מזיהום אוויר. אבל את – ובזה צדקת במאה אחוז – את השיבר. ברצותך, היחידות הפחמיות ייסגרו מחר בבוקר; אבל את, בניגוד לעמדה המקצועית של משרדך, לא סוגרת את היחידות הפחמיות אלא מאפשרת להפעיל אותן. והשאלה, ריבונו של עולם, היא למה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתה לא תגיד "השרה" - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

גבירתי, רגע, בבקשה. חבר הכנסת דלל. חבר הכנסת דלל, כעת שאלה נוספת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

באמת, אדוני, דקרת בדיוק רב.

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, שאלת, מייד תשמע גם תשובה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתה כרגיל לא צודק, יוראי, הכול בסדר.

אלי דלל (הליכוד):

יוראי, קודם כול, אני חייב לומר שהשרה סילמן אמרה פה את הדברים בצורה ברורה, וגם בפרטי-פרטים, ואני לא מכיר שר שמכיר אותם בצורה הזאת. שתיים, חוסר האמון נוצר – השרה סילמן, אני מפנה אלייך את השאלה – לא בתקופה שלך אלא עוד בתקופה של קודמייך, כי יחידות 1, 2, 3 ו-4 בתחנת הכוח חדרה היו אמורות להיסגר כבר ב-2020, והן לא נסגרו, בכל פעם ניתנה הארכה. ולכן יש פה חשש של הציבור, ובצדק, מה קורה עם אותו צו ועם אותה הארכה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

כבוד השרה, בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

זה שמדינת ישראל מזמן הייתה צריכה לסיים עם עידן הפחם, זה ידוע. רק בזכות המאמצים שלנו בשנים האחרונות, באמת לעשות תהליך מאוד חשוב בעולמות הגז – אגב, אני מזכירה לכם שכל אלה שישבו פה באופוזיציה, מצד שמאל, שלי יחימוביץ' וחבריה, נלחמו נגד הוצאת הגז, נגד אותם קידוחי גז, שלא יהיה גז. מה הם רצו? שנישאר עם פחם לעולמי עד. הם האחרונים שהיום יכולים לבוא להטיף לנו מוסר על היתר הפליטה ועל התחנות שנסגרות או לא נסגרות. אבל זה בסדר, זה היה יום אחד גז, פעם שנייה קורונה, אחר כך המהפכה המשפטית, אחר כך העולמות של החטופים – השתמשו בכול כדי לפגוע בממשלה מכהנת ומתפקדת. לענייננו, בסוף, ההחלטה הזאת על סגירת התחנות הפחמיות היא החלטת ממשלה, ואם רוצים לבוא ולעשות תיקון להיתר פליטה – ופה זו בקשה, צו, של משרד האנרגיה, שעדכן את המדיניות שלו. הוא קבע – בסוף הוא שר האנרגיה, והוא אחראי לתחנות הפחמיות, לעולמות האנרגיה. גורמי המקצוע במשרד האנרגיה באו ואמרו שהם נדרשים היום כגיבוי למשק לשלוש שנים נוספות. גיבוי לא ברמת ההפעלה שלהם, לא ביום-יום ולא במצבי חירום - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אבל את לא שרת האנרגיה. היא אמורה להגן על הסביבה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - אלא רק כשירות. אגב, הם ביקשו מצבי חירום, ואנחנו, המשרד להגנת הסביבה, לא התרנו את מצבי החירום. אנחנו אישרנו רק הפעלה של כשירות. אבל אנחנו מדברים – גם בכשירות, אמרת: אלפי שעות – לא, מדובר בכ-300–400 שעות של שמירה על כשירות. אנחנו כרגע בדיון מקצועי על זה, ועד שלא נקבל החלטה כמה שעות כשירות אנחנו רוצים לשמור, לא נפרסם את טיוטת ההיתר – ההיתר הגמור. פרסמנו עדכון כדי לשמוע, והשרה היא לא בניגוד לעמדה המקצועית של המשרד להגנת הסביבה, השרה היא ביחד עם העמדה המקצועית של המשרד להגנת הסביבה, מה לעשות? לרוב אני והמשרד באמת חושבים אותו דבר, יש לנו אנשים סופר-מקצועיים ולכן - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אגב, רק בהערת ביניים, מותר לשרה להיות בניגוד לעמדה המקצועית של המשרד, אחרת, למה צריך שרים?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון. זה לא עניין של – גם כשאנחנו חושבים אותו דבר ברמה המקצועית יש איך לעשות דרך קדימה, איך לקחת עמדה מקצועית ולהוריד אותה, הלכה למעשה, למציאות. בסוף, אתה יודע, אנחנו חולמי חלומות, אבל היכולת להפוך חלום למציאות, אפעס, זה יותר קשה. אני רוצה לספר לכם, בשבת האחרונה דיברנו על פרשת בשלח. בפרשת בשלח מדברים על יציאת מצרים. עם ישראל יוצא ממצרים, ובסופו של דבר, במה משה מתעסק בתוך כל יציאת מצרים הזו? בהעלאת עצמות יוסף. כמה זה סימבולי שהחטוף האחרון שלנו חזר ערב שבת קודש, פרשת בשלח. באמת, העלאת עצמות יוסף – למה משה, בתוך כל האירוע המכונן של עם ישראל, הים נבקע לשניים, שירת מרים – אגב, תמיד נשים היו עם המורל, התופים והמחולות, והעלו את הרוח של עם ישראל – למה הוא מתעסק ביוסף הצדיק? למה? אומרים: לא עצמות יוסף – שמעתי את הרבי מדבר על עוצמות יוסף, על העוצמות שלו – כי יוסף הצדיק, לא רק שזרקו אותו לבור בגלל החלומות שלו, אל מול האחים שלו – מה לעשות? הוא חלם חלומות ועצבן את כולם, כולם משתחווים לו וכדומה – הגלו אותו רחוק, והוא הפך להיות משנה למלך, פותר חלומות. בזכות החלומות שלו הוא הסתבך ובזכות החלומות שלו הוא הפך להיות משנה למלך; אבל מה שהיה מיוחד ביוסף הצדיק, זה שהוא ידע ללכת את החלומות שלו ולהפוך אותם למציאות הלכה למעשה. לא כולנו יודעים לממש חלומות, לא כולנו יודעים להפוך חלום למציאות. זה קשה וזה מסובך. יוסף גם היה גדול בכך שהוא תמיד הכיר טובה לאחים שלו, גם על הרעה שנעשתה לו. בכך – אתם יודעים, יהודה, כשהוא חזר בתשובה, הוא הודה – אנחנו יהודים, אנחנו באים משבט יהודה. הקדוש ברוך הוא לא רוצה אותנו שלמים, לא רוצה אותנו מושלמים, הוא רוצה אותנו אנשים שיודעים לתקן. תיקון הוא תהליך חשוב. כולנו כל הזמן, ביום-יום שלנו, מתקנים. גם אנחנו, במשרד להגנת הסביבה, באים ומתקנים כל הזמן, לומדים מטעויות, מתקנים קדימה לטובת מדינה טובה יותר, בריאה יותר, סביבתית יותר, ירוקה יותר, ששומרת על האינטרס של בריאות הציבור ועל איכות חייו. לכן, יש לנו מחויבות, מה לעשות? לנסות להפוך חלומות הלכה למעשה זו גם מדיניות של שרים, הרבה פעמים. וזה בסדר גמור כשזה מתכתב עם עמדות המשרד. יש לי משרד סופר פרופסיונלי ומקצועי. זהו, זה לגבי התחנות הפחמיות, ואנחנו נוציא היתר מסודר. אתה מוזמן אלינו עד אז, כדי לשבת על זה גם עם גורמי המקצוע.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גבירתי. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק בנושא: כעשרה אחוזים מהתקנים במשרד להגנת הסביבה אינם מאוישים. חבר הכנסת בליאק, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, בנובמבר האחרון, נובמבר 2025, פורסם כי כ‑10% מהתקנים במשרדך אינם מאוישים, כולל תפקידים קריטיים לאכיפה סביבתית ופיקוח. מצב זה פוגע ביעילות המשרד ומפחית את יכולת המשרד להעניק שירות מיטבי לאזרח. ברצוני לשאול: 1. מדוע מספר כה גדול של תפקידים במשרד אינם מאוישים? 2. כיצד המצב משפיע על פעילות המשרד? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מאוישים, ואני אגיד. תראו, כשאני נכנסתי למשרד להגנת הסביבה בשנת 2023 – וולדימיר בליאק, קודם כול אני מעריכה את השאלה הזאת. היא חשובה, כי היא נותנת לנו – תראו, השאילתות האלה מאפשרות לנו בתור שרים לבוא ולספר על העבודה של המשרד שלנו וגם באמת לפרגן למשרד בדברים, אתם יודעים, שלא תמיד רואים את הסביבה ביום-יום, לא בשוטף, לא במלחמה, ולא תמיד יודעים מה האנשים שלנו עושים. אני מביאה לך מתוך הנתונים של מערכת נציבות שירות המדינה: בשנת 2023, בינואר, כשנכנסתי, היו 521 תקנים מאוישים, לעומת 570 תקנים שקיימים במשרד. היום יש 598 משרות. זאת אומרת, מאז שהיו 570 עד היום הבאנו עוד הרבה תקנים למשרד להגנת הסביבה. בין השאר – שלום לכל התלמידים החמודים שנכנסו. איזה כיף זה. איזה חמודים. מאיפה הם?

היו"ר אמיר אוחנה:

מייד יאמרו לנו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

טוב. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. אז ככה, אז קודם כול, דאגנו – רגע, בוא אני אגיד לך בדיוק כמה, שאני לא אטעה – מ-570 תקנים שהיו קיימים, עלינו ל-598 תקנים, ומתוכם היום 566 משרות מאוישות. סך הכול לא חסרים לנו 10% תקנים, יש לנו 95% תקינה במשרד, ורק 5% מהמשרות לא מאוישות. ואנחנו באמת נמצאים בשלבי גיוס כרגע במכרזים פתוחים ל-31, 32, משהו כזה, משרות פנויות. עכשיו, ממה זה נובע? תראו, אחת הרפורמות הגדולות שהעביר המשרד נקראת רישוי סביבתי משולב. עד עכשיו, כל מפעל בישראל – ותדעו לכם, הרישוי הסביבתי המשולב זו רפורמה אדירה שהעברנו אותה, ואני רוצה קצת לספר לכם עליה. בסוף, כל המפעלים בישראל צריכים לקבל היתרים – היתר הזרמה לים, היתר פליטה על האוויר, רישויי עסקים – הרבה היתרים. מקבלים כמה היתרים שונים, כל היתר היה למספר אחר של שנים, ופשוט אותם מפעלים היו צריכים לרדוף אחרי הזנב של עצמם, עם ביורוקרטיה ורגולציה מטורפת. זה גם עלה הרבה למשק, גם עלה הרבה למפעלים, שאנחנו רוצים לקחת אותם ולהפוך אותם לירוקים יותר, לסביבתיים יותר. בסוף, אתם יודעים, יש הרבה מפעלים ותעשייה בישראל, והרבה פעמים זה עולמות של ערכים מתנגשים מול המשרד להגנת הסביבה. ואנחנו רוצים לדעת לנוע בתוך העולמות של הערכים המתנגשים האלה ולהפוך את כל המפעלים והתעשייה בישראל לירוקים יותר. אתן לכם דוגמה, המפעל של סנדלי שורש. מכירים סנדלי שורש?

היו"ר אמיר אוחנה:

לשאלתך, השרה, מדובר בתלמידות ותלמידי כיתה ו' מבית הספר יהל"ם שבמעלות. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. שלום לכם.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

וואו, ממעלות, תקשיבו. אז למעלות העברנו עכשיו החלטת ממשלה, ויש להם עכשיו פרויקט של טבע עירוני יפה, עם טיילת היקפית שעכשיו רוצים לעשות במעלות. אז שלום לכל תלמידי מעלות. אז למי ממעלות יש סנדלי שורש? תרימו אצבע. יש לכם סנדלי שורש בקיץ? למי יש? תרימו יד. אז אני רק אתן לכם דוגמה. המפעל של סנדלי שורש הוא מפעל שהוא מאופס פליטות. הוא הצטרף למנגנון של המשרד להגנת הסביבה שנקרא מנגנון שעת האפס. מה זה אומר? שהמפעל כולו ירוק. כל תהליך הייצור במפעל של סנדלי השורש הוא מאופס פליטות, זאת אומרת שבמהלכו יש לו אפס פליטות של מזהמים. הוא ממש מפעל ירוק. יש לו חותמת של טביעת רגל פחמנית – באמת, אתם יודעים, אנחנו תמיד בודקים את טביעת הרגל הפחמנית בכל מה שמיוצר. יש מוצרים שכדי לייצר אותם מזהמים הרבה את הסביבה, ויש מוצרים שכדי לייצר אותם משתמשים בהרבה דרכים שלא יזהמו את הסביבה. מפעל שורש עשה תהליך מאוד גדול, הצטרף למנגנון שעת האפס של המשרד להגנת הסביבה, ובאמת הוא ירוק. אנחנו רוצים שכל התעשייה תהיה כזאת. ויש היום גם מס פחמן שייכנס לתוקף. גם חוק שעבר, שהמשרד להגנת הסביבה היה שותף אליו, כי בסופו של דבר אם לא נשלם מס פחמן פה, נשלם אותו במעברים בגבולות, ואנחנו רוצים שהכסף יישאר בישראל. אפעס, בסוף, הרפורמה של הרישוי הסביבתי המשולב, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, הביאה המון תקנים למשרד להגנת הסביבה. 170 מיליון שקלים כל הרפורמה הזו; מעל, לדעתי, 60 תקנים, ואנחנו מאיישים גם את התקנים האלה. אנחנו גאים בתוספת תקינה. אני גאה שבקדנציה שלי הצלחתי להוסיף תוספת תקינה למשרד להגנת הסביבה. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל כל תקן מול הנציבות זה אירוע מז'ורי, קריטי. זה לא פשוט, כי זה עולה המון כסף, וצריך באמת להוכיח שכל בן אדם שרוצים להוסיף למשרד הוא באמת בן אדם שצריך את העבודה שלו, שאין תקנים אחרים שהם פנויים שיכולים לעשות את זה במקומו. וכך גם ברפורמה של הרישוי הסביבתי המשולב. עוד מתווה שהכנסתי למשרד נקרא מתווה של חוזה מומחים. מה זה אומר? ולדימיר בליאק, במשרד להגנת הסביבה עובדים הרבה אנשים פרופסיונליים, מקצועיים – דוקטורים, פרופסורים – כי בסוף, אתם יודעים, זה משרד מאוד מאוד מקצועי, שמתעסק במהויות של מדינת ישראל. אז אנחנו רצינו להשאיר אותם, שהם לא ילכו לחפש עבודות בחוץ, כי בסוף הסכומים שאפשר לשלם בשירות המדינה, אפעס, לא כאלה גבוהים. ולכן, כדי לשמר אותם, אני נלחמתי אל מול האוצר ואל מול נציבות שירות המדינה, וגם השגתי מתווה מומחים שמעלה להם את השכר. והרבה מהתקנים האחרים – אנשים פשוט התקדמו, עברו לתקינה של מתווה מומחים, כמו לדוגמה בעולמות האכיפה, והותירו לנו תקנים אחרים פנויים, שמאפשרים לנו עכשיו לגייס יותר. אז אני רק אגיד גם את התשובה הרשמית: במהלך השנתיים האחרונות אושר עבור המשרד להגנת הסביבה מתווה העסקה ייחודי למועסקים במשרות הליבה, משרות שבהן בין היתר קיימת דרישת סף של השכלה בתחום המדעים או המהנדסים, ונדרש בהן שיקול דעת מדעי. לאור אישור המתווה, שזה מתווה המומחים שהבאנו למשרד, היו מעברי רוחב של עובדים מתחומים שונים לתחומים שבהם הוחל המתווה הייחודי, ושם מרוויחים הרבה יותר. ולכן יש משרות פנויות בתחומי פיקוח, תכנון, שהן לא נמצאות במתווה המומחים. תחומים שבהם לא הוחל המתווה לאור השלכות הרוחב, אנחנו מאיישים גם אותם. אני רק אגיד שבחודשים האחרונים אושר המתווה הזה של חוזה מומחים גם על משרות בתחום רישוי העסקים, מה שאמרתי לכם, הרישוי הסביבתי המשולב – רפורמה שאני גאה בה, שמרסקת רגולציה, ביורוקרטיה. כל מפעל יוכל לקבל אישור אחד לעשר שנים קדימה, ובזה אנחנו נחסוך הרבה כסף, שיוכל להיות מושקע באמת באתגרים סביבתיים שהמשרד מתעסק בהם.

היו"ר אמיר אוחנה:

יפה. שאלת המשך, אם יש. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי. קודם כול אני מודה לך על המענה המפורט. שאלת ההמשך היא מתחום אחר, ואני באמת – איך אמרת? אני לא שואל את זה בהלצה, אלא כדי להבין.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אין בעיה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני חושב שלפני יומיים הייתה לך התבטאות בנושא של התעצמות חמאס, ואמרת בעצם שבמשך עשרות שנים חמאס חפר מנהרות, אז מה זה משנה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אני רק אגיד שבהתאם לתקנון, אם השאלה לא בתחום משרדה השרה לא חייבת להשיב. אני אאפשר לה, אבל היא לא חייבת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אוקיי. אז אני אשאל, והשרה תחליט. במשך עשרות שנים חמאס חפר מנהרות, אז מה זה משנה בעצם מי היה ראש הממשלה בתקופה הזאת? ושאלתי: אם במשך עשרות שנים, במשך 15, 17 שנה, חמאס התעצם כמעט באין מפריע, אז מי אחראי על התהליך הזה אם לא ראש הממשלה המכהן? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

טוב, אז אני רוצה רגע לבוא להגיד לך משהו. תראה, אם ראש הממשלה המכהן היה מקבל – ואתה יודע, תהיה ועדת חקירה בסוף, שתבוא ותבדוק את הכשלים של כל מי שהיה אמור להעיר בזמן פה את המערכות, אז אני מקווה ואני גם יודעת שהדברים האלה היו מטופלים. הראיה זה מה שראש הממשלה עושה פה בשנתיים האחרונות, ואיך שהוא משנה את המזרח התיכון והופך אותנו למעצמה כלכלית, מדינית, ביטחונית. אי-אפשר להגיד שזה לא נכון.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, אפשר להגיד.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אבל אני חייבת להגיד לך שבסופו של דבר, הדבר היותר-מפחיד שאני מסתכלת ורואה כאן, אני אגיד לך את האמת, זה הנושא של מערכת המשפט. למה? כי בסוף מערכת המשפט הייתה מעורבת גם בתפיסה הביטחונית, צריך לומר, של מדינת ישראל במשך שנים. ראינו מה קרה עם הפצ"רית. עזוב, חקרו, לא חקרו, איך חקרו, ואיך חקרו אותה לעומת אחרים שחקרו אותם ואיך מתייחסים אליה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הפצ"רית אחראית על התעצמות חמאס?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז תראה, יש משהו מדהים שגם קרה היום. היום בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה לפיטורי השר בן גביר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה לא מה ששאלתי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ואני חייבת לדבר על זה, כי הניסיון של בג"ץ להשתלט על בית המחוקקים לא חדש. אגב, הוא השתלט גם בנושא של התפיסות הביטחוניות. זה התחיל בביטול חוקים רגילים, המשיך בביטול של חוקי יסוד ובסמכויות, שהם כמובן המציאו לעצמם, וכעת זה ממשיך בניסיון של בג"ץ לקבוע מי יהיו נבחרי הציבור שלנו. אני חושבת שצריך להגיד מפה, מהדוכן הזה, באופן ברור ליצחק עמית – שמתנהג בפירטיות משפטית והוא מסוכן לדמוקרטיה – שאין אופציה כזאת. אני חושבת – כפי שראש הממשלה הבהיר וכפי שראשי הקואליציה העבירו במכתב שנשלח – שזה לא יקרה ופסק דין כזה יהיה בלתי חוקי. צריך להגיד את זה. אני חושבת שבסוף זאת האפשרות שלנו להעמיד את בית המשפט במקום כי אי-אפשר לפסוק בניגוד לחוק. אני חושבת שבמקביל – אני שומעת שלמועמד של השמאל יש יועצים חדשים, הפעם מאמריקה. עד כמה מחלת הרל"בת של השמאל חמורה? עד כדי כך שהם מנסים לתמוך בנפתלי בנט, שעקץ באופן סדרתי, למועמד מטעמם, עוד הפעם לראשות הממשלה. אני רק רוצה להגיד לכם שכולכם יודעים שאתם תהיו הנעקצים הבאים ממנו. בסוף, האיש שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, הודיע שיו"ר מפלגה שהצהיר שיפעל לעצור את כל התקציבים להתנחלויות, יהיה שר ושותף בממשלתו. אני לא חושבת שאתם ממשיכים להאמין לזגזגן הזה, ואני חושבת שכולם יודעים שאין שום משמעות להצהרות שלו, אבל מחלת הרל"בת הזאת סותמת לכם את המוח, ולא מאפשרת לכם לראות ממטר. רק אל תגידו אחר כך שלא אמרו לכם. מילה דווקא על מישהו שעשה פה הרבה כותרות בימים האחרונים, מרדכי דוד. אני חושבת שיש לשמאל איזושהי אדנות והתנשאות built in; הם באמת בטוחים שיש להם כנראה איזשהו דם כחול וספר החוקים הוא הדבר האחרון שחל עליהם. למה? כי בא מרדכי דוד, בחור צעיר, שם להם איזושהי מראה מול העיניים, והשמאל – שפתאום רואה את עצמו במראה – מתעצבן ומתחיל לבעוט; כי מה לעשות? זה לא נראה להם יפה. אני חושבת שהם בועטים רק בעצמם. הם כל כך מתנשאים, שהם באמת מאמינים שאסור למרדכי דוד לעשות שום דבר ממה שהם עשו, כן? אנחנו, נבחרי הציבור, שחסמו לנו פה יציאות מבתים – טלי גוטליב שיושבת כאן, חסמו לה את היציאה מהבית. תושבי רחוב עזה. אני אומרת לכם שפונים למשרד להגנת הסביבה על רעש, על הפרות סדר, הפרות חמורות, שלא מאפשרים להם אפילו לשמוע את עצמם באמצע הלילה, אבל זה לא מעניין את אותם מפגינים שבאים בשם הדמוקרטיה וחושבים שהכול מותר להם. להם מותר לחסום אנשים מבוגרים; להם מותר להצית פחים; מדורות על איילון, לזרוק זיקוקי דינור; לחסום את רעיית ראש הממשלה במספרה – להם מותר הכול, אבל שחס וחלילה לא יבוא בחור ויחסום את אהרון ברק ברכב. אז אני אגיד לכם, מה לעשות? אתם עשיתם את זה ואתם עושים את זה וממשיכים לעשות את זה כל השנים. אתם גם לא מתנצלים על זה, אתם גם לא באים ואומרים שזה לא טוב. אבל איך פתאום יכול להיות שלאיש ימין מותר לעשות מה שמותר לשמאל? זוהי באמת בעיה. אז אני חושבת שהיהירות הזאת סתמה את כל ההיגיון, ויש לנו, כמו שאמרתי, הרבה מה לתקן.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. השאילתה הבאה והאחרונה היא של חבר הכנסת ינון אזולאי, שהמתין בסבלנות בנושא: זיהום אוויר חמור מבסיס צה"ל תל השומר הפוגע בתושבי אור יהודה וקריית אונו. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

זה חשוב.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה לך, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, אני אחסוך לך, אני לא אתן לך שאלות פוליטיות, אני נטו מקצועי, כדי לדעת. במהלך החודשים האחרונים מדווחים תושבי אור יהודה וקריית אונו על תופעה מתמשכת וקשה של זיהום אוויר חמור, הנובע, על פי טענות רבות, מפעילות המתבצעת בתחומי בסיס צה"ל תל השומר. לפי דיווח תושבים, בשעות הלילה נישאים לשכונות הסמוכות עשן סמיך וריחות חריפים, המזכירים גומי שרוף, המלווים בצריבות בעיניים, תחושת מחנק ושיעול מתמשך אצל ילדים ומבוגרים כאחד. תושבים מדווחים כי אינם מסוגלים לפתוח חלונות, ילדים מתקשים לישון, ותושבים מתעוררים בשעות הלילה מריח חריף ומענן עשן שחור העוטף את השכונה. המצב נמשך חודשים ארוכים, למרות שביולי 2023 כבר הוציא מנהל מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה צו מינהלי נגד הבסיס, שבו נקבע כי הפעילות בו גורמת לפליטת חומרים מסוכנים בריכוזים גבוהים מהמותר על פי החוק, תוך חשיפה ישירה של תושבי הסביבה למזהמים. על אף הצו וההתחייבויות מצד משרד הביטחון וצה"ל לטפל במפגע, נראה כי הזיהום נמשך ואף החריף. אגב, אני רק אומר, אני נצמד לתוכן. אם אנשים שואלים למה אני צריך להגיד את כל זה ככה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

זה בסדר גמור.

ינון אזולאי (ש"ס):

לפי האמור, אבקש לשאול: 1. האם השרה מכירה את פרטי המקרה? האם בוצעה לאחרונה בדיקת ניטור רשמית של איכות האוויר סמוך לבסיס תל השומר? 2. האם ידוע למשרד אם הצו המינהלי משנת 2023 מולא במלואו, ואם לא – מה הן הסנקציות שננקטו כנגד משרד הביטחון וצה"ל בגין אי-עמידה בדרישת החוק? 3. האם נבדקה האפשרות כי בבסיס מתבצעות שריפות או השמדת פסולת שאינן תואמות את דרישות חוק אוויר נקי? 4. מה בכוונת המשרד לעשות כדי להבטיח את הפסקת המפגע לאלתר ולהגן על בריאותם של אלפי תושבים, ובפרט ילדים, המתגוררים בשכונת הצמודות לבסיס? 5. האם נשקלת הקמת תחנת ניטור – קבועה או ניידת – באזור לצורך בקרה שוטפת על רמות הזיהום? 6. האם המשרד מתכוון לחייב את משרד הביטחון בפרסום שקוף של תוצאות בדיקת הזיהום לציבור? רק הערה קטנה. המועד האחרון היה צריך להיות ב-1 בדצמבר 2025, הייתי שמח לא לעמוד פה ולהקריא את כל זה, אני בדרך כלל שולח שאלות כאלו כשאילתות כפרלמנטר. אני חושב שהשאלות האלה, בכלל לשרים ולשרה – זו שאלה ארוכה, אבל היא מצריכה תשובה. הייתי מעדיף לקבל אותה בכתב ולא מעל הדוכן, עם כל החשיבות של זה, כי ככה זה צריך להיות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אנחנו גם נשלח לך אותה בכתב.

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד שנייה אחת, לפני שהשרה תשיב. אני רק רוצה לציין שהנושא הבא שעל סדר-היום הוא: ציון זכרו של חבר הכנסת לשעבר, המנוח, אברהם בייגה שוחט, והסופדים לו הם חברי הכנסת ליברמן ולפיד, להבנתי. אינני רואה אותם באולם, אנא, קראו להם – זה עכשיו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

קודם כול אני אגיד, חבר הכנסת ינון אזולאי, שבהחלט הנושא של תל השומר הוא נושא שמדיר שינה מעינינו. אני יכולה להגיד לך שהייתי לפני שבועיים-שלושה אצל ראשת העיר שם וגם אצל ראשי ערים נוספים מהאזור, שבאמת העשן השחור והסמיך שהתחיל להופיע בבסיס תל השומר – זה לא משהו חדש. יש שם כלים כבדים שמגיעים, בטח בתוך השנתיים של המלחמה, ויש שם דברים שאנחנו לא יכולים לדבר עליהם. אבל מתוך מה שכן אפשר להגיד אגיד שהמשרד להגנת הסביבה לא יקבל שום זיהום אוויר חמור שפוגע בסוף בבריאות של תושבי מדינת ישראל. לכן היינו שם גם בישיבה בעירייה עם גורמי המקצוע, וגורמי המקצוע שלנו על זה. אני אתן לך מענה מפורט, ואני גם אגיד בתוך זה שגם היום, נגיד בעיריית ירושלים ובירושלים, שנבנית בצורה בלתי רגילה, יש כאן הרבה כלים כבדים, כלי צמ"ה. כדי לבנות את העיר הזו, בסוף – אתם יודעים, מיותר לציין שממפעלים יש ארובות, והרבה פעמים גם המזהמים נמצאים למעלה. יש מקומות שבהם המזהמים לא קרובים לאנשים. בכלי צמ"ה, כלים הנדסיים, גם פה במקרה הזה של תיקונים שהם בגובה שלנו, בסדר? בעולמות שלנו, בגובה שלנו, אנחנו האזרחים נושמים את זה ישירות אלינו. הזיהום, זיהום מכלי רכב, מתחבורה, זיהום אוויר, הוא אחד החמורים – מה לעשות? במדינות קטנות וצפופות, הוא משפיע מאוד. ביחד עם עיריית ירושלים יצאנו לקמפיין מאוד גדול, עם חוק עזר עירוני, של התקנת מסננים בכלי צמ"ה, כדי למזער את זיהום האוויר. היה כאן קמפיין מאוד גדול שנקרא: גם אוויר ערים אפשר להרים. אנחנו עובדים על זה וגם מעודדים עוד ערים שנבנות להיכנס לזה. מה שקורה בבסיס של תל השומר, הפעילות שנעשית שם גורמת לעשן שחור לפעמים. נושא כל הטיפול בפליטות מהבסיס מטופל, כמו שאמרת, בהתאם לצו שהוצא לפי סעיף 45 לחוק אוויר נקי, למפקד הבסיס ולגורמים נוספים במערכת הביטחון על ידי המשרד להגנת הסביבה. במסגרת הצו פורטו דרישות רבות שאנחנו דורשים, שכוללות, בין היתר, התקנת מתקנים להפחתת זיהום אוויר; הרצת מודל פיזור מזהמי אוויר; עריכת דיגומים, התקנה של תחנת ניטור סמוך לבסיס.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה ברור, אבל זה גורם נזק - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הוראות הצו מבוצעות בימים אלה והתקנת מתקני הטיפול במזהמי האוויר צפויה להסתיים אצלם לקראת סוף 2026.

ינון אזולאי (ש"ס):

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

רגע, תקשיב.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אאפשר לך שאלת המשך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מרבית דרישות הצו כבר בוצעו, ויתר הדרישות מבוצעות בימים אלה, בלוח זמנים שנמסר למשרד וגם מקובל עליו. בנוסף, בגין פליטת עשן שחור ננקט הליך אכיפה נוסף כנגד מפקדי הבסיס וגורמים במשרד הביטחון. ההליך כולל התראה על הפרת הוראות תקנות אוויר נקי משנת 1982, וכן ישיבת שימוע שתתקיים בזמן הקרוב על ידי המשרד. עצם העובדה שהם עדיין מבצעים תיקונים וכדומה לא מונע מאיתנו לאסוף אותם ולהוציא להם שימועים, וגם לפעול מולם אישית. במהלך ביקורות שנערכו בבסיס על ידי גורמי מקצוע במשרד לא נמצאה ראיה לכך שמתבצעת במקום שרפת פסולת או השמדה של פסולת שלא על פי הוראות הדין. ויצוין כי על פי הדיווחים של משרד הביטחון, מרבית הימים מסתיימים בפעילות בבסיס בשעה 17:00, ובימים בודדים נערכת עד השעות הקטנות של הלילה, 22:00, 23:00. ולכן, מבחינתנו, במרבית שעות הלילה אין כל פעילות שעלולה לגרום לזיהום אוויר או ריח. כמו כן, גזרת הרוח בשעות הלילה היא מזרחית, ותנאים מטאורולוגיים נוספים מצביעים כי בסבירות גבוהה הריחות המורגשים על ידי תושבי אור יהודה וקריית אונו מקורם דווקא בשרפות הפסולת שהן משטחי הרשות הפלסטינית ביו"ש. ואם תרצה, אני אגיד לכם מה אנחנו עושים גם בנושא הזה. המשרד להגנת הסביבה וגורמי הפיקוח והאכיפה מפקחים באופן הדוק אחרי ביצוע כל דרישות הצו שהוצאו לבסיס – ומרבית דרישות הצו כבר בוצעו; חלקן האחר מצוי בתהליך ביצוע – ולמרות הכול, זה לא מונע מאיתנו לאכוף אותן על הפרות. על פי הוראות הצו נדרש הבסיס להקים ולהפעיל שתי תחנות ניטור. לאחר דין ודברים לגבי מיקום התחנות, ולאחר קבלת כל האישורים הנדרשים, לרבות מהרשות המקומית אור יהודה, הותקנה תחנת ניטור על גג בית ספר איינשטיין באור יהודה, שסמוך לבסיס. התחנה החלה לשדר למשרד את נתוני הניטור. תחנת ניטור שנייה תותקן בבסיס תל השומר. בנוסף, על פי הוראות הצו, ייערכו מטעם הבסיס דיגומים סביבתיים למזהמים נוספים על אלה שמנוטרים בשתי תחנות הניטור – אחת שהוצבה ואחת שתוצב. המשרד פועל בהתאם להוראות הדין בנוגע לפרסום נתוני דיגום של מערכת הביטחון, ומתקיים שיח בנושא עם מערכת הביטחון. ככל שלא תהיה מניעה חוקית לפרסם את נתוני הניטור – למשל, חשש לפגיעה ביטחונית על דברים שנעשים שם או סייג אחר הקבוע בדין – המשרד יפרסם את הנתונים, והנושא עדיין מצוי אצלנו בנושא של פרסום הנתונים. אנחנו לא נקבל שום הפרה. אני באופן אישי נסעתי לשם בכמה ערבים כשתושבי הערים התלוננו. יש לנו גם מוקד שמדווח לנו ישירות. ואני אומרת לך שאנחנו נעשה הכול, כי אוויר נקי זה התנאי הבסיסי לאזרחי מדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש שאלת המשך לחבר הכנסת אזולאי?

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה, אדוני היושב-ראש.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אני רוצה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, אבל אין שאלות נוספות, זאת שאילתה רגילה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הערת ביניים. הערה, הערה.

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע.

ינון אזולאי (ש"ס):

רק להבנה. מצד אחד את אומרת שאין שום הפרה, שאין שום דבר, מצד שני - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, לא אמרתי שאין הפרה. אמרתי שיש הפרות, וההפרות האלה – קוראים עליהן לשימוע ומבצעים עליהן הליך אכיפתי על כל הפרה. בנוסף, הם קיבלו צו. הצו הזה אומר להם – את מה אתם צריכים לתקן על פי הוראות הצו.

ינון אזולאי (ש"ס):

אז רק שאלתי, האם העמדתם להם יעדים?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ברור. יש תוכנית סדורה שבה הם צריכים לפעול, והם פועלים ביחד איתנו. אבל זה שמישהו פועל ביחד איתנו על תוכנית סדורה ומתקן ליקויים ועושה את מה שצריך לעשות על פי צו שהוצאנו לו, לא אומר שהוא לא מפר לפעמים את החוק או עושה דברים שלא צריך לעשות. וגם על זה, במידה שקיים, אנחנו אוכפים. ונאמר לך שיש שימוע בקרוב לאותם אנשים מהבסיס, כי לטעמנו על אירוע אכיפתי יש מה לאכוף שם, ואנחנו גם מבצעים את זה.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה. רק בקשתי - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אז בכל זאת, גברתי השרה, נאפשר לחבר הכנסת אזולאי.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, אני לא אשאל. לא על הכול קיבלתי תשובות, אבל אני כן אבקש לעבור שוב על השאילתה, לשלוח לי את התשובות מפורטות על פי מה שקיבלתי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ויקה, תעבירי לו בבקשה עכשיו את התשובות על השאילתה בווטסאפ.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני אומר את ההערה הזאת עוד פעם, אני לא רוצה שתשלחו לי, זה לא פותר. אני חושב - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

גם לך, זה יהיה מפורסם.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה, שנייה, בואי נשמע את חבר הכנסת אזולאי.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני חושב ששרים צריכים לעמוד בלוחות הזמנים של תקנון הכנסת, שמאפשר להם להחזיר לנו תשובות בכתב, ואנחנו לא צריכים לעמוד פה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בוודאי. ואם לא קיבלת תשובה בזמן - - -

ינון אזולאי (ש"ס):

אבל זה לא בזמן.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אנחנו נבדוק גם למה לא קיבלת תשובה בזמן, אין דבר כזה. וגם אם אתה פונה אליי באופן אישי, אז בשמחה תמיד. דבר נוסף, אנחנו מקיימים שם ישיבות כל הזמן עם ראשי הערים, שיח עם התושבים, ואוכפים את זה באופן צמוד והדוק.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הערת ביניים קטנה.

היו"ר אמיר אוחנה:

הערת ביניים, בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מדובר שם במוסכים שמשפצים מנועים, זה אמור לעבור בהעברה של הבסיסים לדרום. צריך להאיץ. זה פשוט שיפוץ מנועים, והם מריצים שם את המנועים על ידי דלק סילוני, וזה בעצם המקור של הזיהום.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אנחנו יודעים מה מקור הזיהום, הצוותים שלנו נמצאים שם.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

וככל שמטפלים בזה מהר זה יפתור את הבעיה, מעבר לתחנות ניטור.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מה שלא תלוי בנו, תלוי במשרד הביטחון. זה תלוי במשרד הביטחון. גם משרד הביטחון לא מבצע דברים אם הוא רוצה לעשות בכוונה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כן, אבל זאת בעצם הסוגיה, וזה היה צריך כבר להיות מפונה. זה היה צריך להיות מפונה, וזה מקור הזיהום.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - - את יודעת.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הבעיה מאוד מאוד נקודתית, וצריך לפנות משם את המוסכים האלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, הערתך נשמעה, השרה שמעה אותה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

וללא קשר, אני הייתי רוצה לציין לשבח דווקא את מטי צרפתי, על - - - המשרד להגנת הסביבה. באמת, אתה יודע, הרבה פעמים מדברים על ח"כים שבאים ורוצים לעשות סיבובים וכאלה – היא באמת, ואנחנו מאפשרים כמובן גם את הסיבובים הפוליטיים, וזה בסדר וזו זכותה – אבל צריך לומר שגם מטי צרפתי הרכבי עובדת מול המשרד להגנת הסביבה בהרבה דברים שהיא רוצה לקדם, דברים אידיאולוגיים, דברים נכונים, חוק הקמינים שנמצא על השולחן, שגם היא – ואני מנסה לעזור לה לחלץ מתוך משרדים אחרים שמתנגדים. אז שווה להגיד גם שאפו וכל הכבוד על העשייה המבורכת לטובת הסביבה, ולא רק לשמוע חברי כנסת שהרבה פעמים עושים רעש. אני רואה שיוראי הלך, אבל בסדר. את – יישר כוח.

היו"ר אמיר אוחנה:

בהחלט. ואני מודה מאוד לשרה להגנת הסביבה ולחברות וחברי הכנסת השואלים. בטרם נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, אני מבקש לברך את בנות ובני הנוער מעמותת גשר אל הנוער, שמכבדים אותנו בנוכחותם. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. שלום לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו, בהתאם לתקנון הכנסת, נציין כעת את זכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר אברהם בייגה שוחט, זכרו לברכה. לאחר שאומר כמה מילים, יספידו אותו שני שרי אוצר לשעבר, השר לשעבר לפיד והשר לשעבר ליברמן. בייגה, כפי שכינו אותו כולם, לא היה רק שר או פרלמנטר, הוא היה איש של מעש וחזון, שסיפור חייו שזור בסיפורה של הציונות. מחלוציות בשטח, עבור בשלטון המקומי ועד להנהגה הלאומית, בצומתי ההכרעה הגורליים ביותר של המדינה, בייגה הצליח להשפיע בכל אחת מתחנות חייו על המדינה ועל אזרחיה. דרכו הציבורית, כשנבחר ליושב-ראש אגודת הסטודנטים בטכניון – שם היא התחילה, ומשם הדרך לפוליטיקה המקומית והארצית כבר הייתה סלולה. תחילה, כראש המועצה הראשון של ערד, הוא שירת את נשות ואנשי הנגב, שהעניקו לו אמון פעם אחר פעם במשך כשני עשורים, וזאת משום שהוא הפיח חיים בשממה, לקח רעיון והפך אותו למציאות. ערד נהייתה לפנינת הנגב. את הרוח הביצועית שלו והידע הניהולי שצבר הוא הביא עימו למשכן הכנסת, עת נבחר אליה לראשונה ב-1988 מטעם סיעת המערך, והן לתפקידים המשמעותיים של יושב-ראש ועדת הכלכלה ויושב-ראש ועדת הכספים. משם, כשר האוצר – כאמור, בשתי קדנציות משמעותיות – הוא לא רק ניהל את תקציב המדינה, הוא עיצב את פניה העתידיים. קשה לחשוב על פרויקטים לאומיים שהוא לא היה מעורב בייזומם, דחיפתם וביצועם: כביש 6, נמל התעופה בן-גוריון, מתקני ההתפלה, מחלפים וכבישים, ואפילו הבאת אינטל לקריית גת, מהלך ששינה את פני התעשייה והתעסוקה בפריפריה וסייע בהפיכת ישראל למעצמה טכנולוגית עולמית. בטרם נאם את נאום הפרידה שלו מהמשכן בדצמבר 2005, עלו לדוכן הזה שלצידי כדי להיפרד ממנו חברי כנסת מסיעות הליכוד, העבודה, שינוי, ש"ס, יהדות התורה, חד"ש-תע"ל ומרצ. רק למשמע מגוון המפלגות, ששונות כמובן בתפיסתן, יכול השומע ללמוד על אישיותו הייחודית של בייגה. גם עבור אלה מאיתנו המחזיקים בתפיסות עולם שונות, דמותו של בייגה עומדת כסמל לעשייה מרובה למען הציבור. ולבסוף עלה בייגה אחריהם ונפרד מן המשכן מעל הדוכן הזה בהודיה: תודה, בעצם אלף תודות לחברי הבית הזה מכל המפלגות, מכל קצות הקשת הפוליטית, שהרעיפו עליי חיבה, וגם כאשר רגזו וכעסו היה זה על רקע ענייני. תודה לעובדי הכנסת על שאפשרו לי ולכולנו לבצע את תפקידנו. ובעיקר תודה מיוחדת לצוות ולעובדים בוועדת הכספים לדורותיהם במשך כ-18 שנים. תודה ענקית לכל אזרחי מדינת ישראל, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים, שהעניקו לי זכות גדולה לשרת אותם בנאמנות ובאהבה. אהבתם והערכתם היו לי למקור עידוד בכל צעד ובכל החלטה. אין כמוכם. כך בייגה. משפחת שוחט, הכנסת זוכרת את בייגה יקירכם, אחד משליחי הציבור המסורים בתולדותיה, אדם שתרומתו לחברה הישראלית חקוקה לא רק בדברי ימי הכנסת, אלא גם בנוף הארץ-ישראלי. הכנסת מרכינה ראשה לזכרו ומביעה את הערכתה לפועלו למען עתידנו בארצנו. יהי זכרו ברוך. נכבד את זכרו בקימה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה, שר האוצר לשעבר חבר הכנסת יאיר לפיד, לשאת את דבריו.

מאיר כהן (יש עתיד):

אין שר.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש שר במליאה? השר נמצא פה, השר קרעי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במאי 1968, כמה שנים אחרי שהוקמה המועצה המקומית ערד, נולדה שם ילדה מאוד רזה עם עיניים כחולות מאוד גדולות בשם ליהיא מן – היום קוראים לה ליהיא לפיד – והסיבה שהיא נולדה בערד היא בייגה שוחט. ההורים של ליהיא, תלמה ורפי, זכרו לברכה, שמעו שבייגה מקים עיר במדבר, אז הם ביקשו להיפגש איתו. בייגה אמר להם: תמצאו עבודה, אני אעזור לכם למצוא בית. אז הם הלכו לעבוד במפעלי ים המלח, כי זו הייתה הציונות אז, מכרו את הדירה ברמת גן ועברו למדבר. הם עברו למדבר כי הם האמינו בו והם האמינו לו. הם הלכו אחריו ובנו את חייהם בהתאם לחזון שלו. הם בנו בית מעל הוואדי, ובימי שישי הם היו הולכים עם השכנים להיפגש בבית של בייגה ותמה כדי לרכל ולצחוק ולאכול, והם גידלו ילדים יחפים ומאושרים שלא פחדו לא מנחשים ולא מקוצים. בייגה נבחר לראש המועצה הראשון של ערד שנה לפני שליהיא נולדה. הוא היה אז בן 31, איש בן 31 שהמציא עיר; אין הרבה אנשים במדינת ישראל שיכולים להגיד על עצמם שהם המציאו עיר. ובייגה התחיל אותה מאפס והפך אותה לפנינה מדברית. הוא היה שריף מקומי עוד לפני שמישהו הכיר את הביטוי, והוא נשאר ראש מועצה כ-20 שנה. בבחירות האחרונות שלו הוא נבחר ברוב של 88%, כי בייגה אהב את ערד וערד אהבה אותו בחזרה. הוא עזב רק כי דברים גדולים יותר קרו לו – ב-1988 הוא הפך לחבר כנסת וכמעט מייד ליושב-ראש ועדת הכספים, ושנתיים אחר כך הממשלה נפלה, ב-1990. זה היה מה שנקרא אז "התרגיל המסריח". ואז קרה משהו שאני לא מכיר בשום פרלמנט אחר בעולם, בטח שאני לא מאמין שיכול לקרות בכנסת שלנו היום: הממשלה התפרקה, מפלגת העבודה הפסידה את השלטון, שמעון פרס הפסיק להיות ראש הממשלה והליכוד עלה לשלטון. יצחק שמיר הפך להיות ראש הממשלה, והממשלה החדשה ביקשה שבייגה שוחט ימשיך להיות יושב-ראש ועדת הכספים. וכך היה – הוא נשאר יושב-ראש ועדת הכספים, והוא ייצג גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה. עד לכך הם האמינו ביושרו, בהגינותו, במקצוענות שלו, בזה שהוא תמיד יפעל לטובת המדינה; עד לכך הם העריכו את העובדה שהוא לא רק ידע לנהל תקציב, הוא ידע לנהל יחסים עם כל חלקי הבית מתוך הבנה – שלמרבה הצער נשכחה מאז – שאנחנו כולנו עובדים בשירותו של משהו גדול מאיתנו. יש עוד דבר אחד שבייגה אחראי לו והוא קצת נשכח – אולי לא במקרה, היו די הרבה אנשים שמאוד רצו את הקרדיט הזה – וזה ההייטק הישראלי. אין אדם שהייתה לו תרומה גדולה יותר להקמת ההייטק הישראלי מאשר בייגה שוחט. בתחילת שנות התשעים, כשהוא היה שר האוצר, הוא הבין שלשם העולם הולך, והוא הקים את תוכנית יוזמה.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה שאני עוצר אותך לרגע, חבר הכנסת לפיד, כי יש חילופי משמרות, אבל אני מעביר את המשמרת למי שזכה לכהן איתו באמת. חבר הכנסת יעקב מרגי זכה לכהן עם בייגה. לדעתי הם גם ניהלו ביניהם קשרים ויחסים טובים. בבקשה. סליחה.

קריאה:

הוא היה עם בן-גוריון.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, זה גפני.

היו"ר יעקב מרגי:

נח בתיבה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אז כשבייגה היה שר האוצר הוא הקים את תוכנית יוזמה, שהייתה בעצם תוכנית ההון-סיכון הישראלית הראשונה. הוא הקים עשר קרנות הון סיכון והזרים דרכן לשוק הטכנולוגיה עשרות מיליוני דולרים ונתן הרבה מאוד מענקים למחקר ופיתוח. ואז הוא עשה דבר עוד יותר מדהים: הוא זז הצידה, כי הוא הבין שזה מצליח, והעביר את ההצלחה לידי השוק החופשי. אלה מאיתנו שמאמינים בשוק חופשי יודעים להעריך את זה. זו הייתה דוגמה מושלמת לאיך צריכה לפעול ממשלה חכמה שמבינה איך צריכה לעבוד כלכלה בעולם משתנה, והוא שיתף פעולה עם המדען הראשי – היום זו רשות החדשנות – ובתוך כמה שנים הם יצרו את תעשיית ההייטק, שהיא היום המרכז והלב של הכלכלה הישראלית. יש עוד דבר אחד שאני רוצה להגיד על בייגה: הוא היה איש נורא נחמד, איש נבון ונעים ולא עשה עניין מעצמו ותמיד מוכן לעזור. כשהייתי שר האוצר התייעצתי איתו פה ושם; אני בטוח שאיווט עשה אותו דבר. הוא תמיד היה חכם ומאיר פנים וממוקד ולעניין ולטובת העניין, ומקורי, היה בו משהו מקורי. הוא פרש בגיל 70 מהפוליטיקה מרצונו הטוב, והייתי פוגש אותו בקפה בשכונה. הוא היה נוסטלגי אבל במידה, הוא היה מפוכח והוא היה מודאג ממצב המדינה, אבל היה ברור שהוא מאמין במדינה. והוא דיבר באהבה ובשמחה על הנכדים שלו; היום אני יודע להעריך את זה. ואולי בגלל הנחמדות הזו, אנחנו לא תמיד זוכרים שאין הרבה אנשים שנוכחים כמוהו בהיסטוריה שלנו. הן בייגה הקים עיר, בייגה הקים תעשייה שלמה שהיום שולטת במשק, בייגה היה קול בולט למען הדבר הקצת-נשכח שנקרא הסכמי השלום, ובייגה האמין בבני אדם והם האמינו בו בחזרה. נהוג לומר בסוף הדברים יהי זכרו ברוך, אבל אני רוצה להגיד למשפחתו ולחבריו: האמת, בבניין הזה זכרו מאוד ברוך. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת איווט ליברמן, בבקשה, אדוני.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני ראש האופוזיציה, כנסת נכבדה, בייגה שוחט נולד ב-14 ביוני 1936 בתל אביב בעיצומם של מאורעות הדמים. בספרו האוטוביוגרפי שיצא לאור בינואר 2024 כתב: ב"יום היוולדי, 14.6.36, כ"ד בסיוון תרצ"ו, בישרה כותרת העיתון 'דבר': 'שוב נשפך דם יהודי בדרך יריחו ובכביש ליד הקסטל'. בעמוד 3 הופיעה מודעה קטנה: 'ברכה שלוחה, לחברינו צבי ופניה שוחט, בהולדת בנם בכורם'. על החתום: 'חבורת הבניין'." משפחתו התגוררה במעונות העובדים ח', בין רחוב בן יהודה, נורדאו וירקון – שכונה בעלת אופי, מפא"יניקית, מפלגת עבודה קלאסי, עם הרבה ציונות ושליחות ציבורית. כינויו "בייגה" ליווה אותו כל חייו. הכינוי בייגה נולד מכך שאימו עמדה במרפסת בקומה השלישית והייתה קוראת לו ביידיש פייגעלע, ומזה נולד פייגה, ומכך – בייגה. אבל הוא הקפיד על השם הזה, בייגה, וגם כשהוא רץ בפעם הראשונה בפריימריז במפלגת העבודה הוא רשם גם בתעודת הזהות שלו את השם בייגה. הוא עצמו נהג לציין בחיוך שמעולם לא סבל מבעיית אכילה, ואף כינה את עצמו "שמנמן זריז". כנער היה חבר בתנועה המאוחדת, בקן הימי בשדרות נורדאו, סמוך מאוד לביתו. שם, בגיל 11, הכיר את תמה, לימים אשתו, בתו של אשכול – מי שלא יודע. עוד בילדותו גילה סקרנות אינטלקטואלית יוצאת דופן. הוא מאוד התעניין בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, וכשהגיע לביתם שבועון סובייטי בשם "אוגוניוק" ושם הופיעו השמות של כל הגנרלים של הצבא האדום, הוא למד אותם בעל פה. באחת השיחות הקצרות שהיו לי איתו הוא הזכיר לי כמה שמות, בדק אם אני מכיר אותם. היה מאוד מעניין לשמוע את זה ממנו. הוא התגייס לנח"ל המוצנח, ואחר כך עבר לקיבוץ ניר עוז – ביטוי מוקדם לחיבור שלו להתיישבות, לפריפריה ולערכי העבודה. כפי שכבר הזכיר פה היושב-ראש, הוא למד בטכניון, היה יושב-ראש האגודה, והיה ממקימי ערד וראש העיר הראשון שלה. הוא הפך את ערד דאז לפנינה, והיה במשך 21 שנה ראש העיר ערד. בפעם הראשונה הוא נכנס לכנסת ב-1988, וכיהן פה בכנסת בהרבה תפקידים מרכזיים, כמו יושב-ראש ועדת הכספים, יושב-ראש ועדת הכלכלה, ובהמשך – כשר האוצר ושר התשתיות הלאומיות. ב-2001 התקיים טקס חילופי שרים, בייגה היה שר התשתיות ואני מחליפו. ובפגישה אז הוא אמר לי: שמעתי עליך שאתה בולדוזר ויודע לעבוד, אני מציע לך שתשים לב לאתגר העיקרי שלך, וזה מים, ואני מציע לך לחשוב על התפלה. זה היה מדהים, כמה הבן-אדם ראה רחוק וגם הבין את התשתיות. אני נכנסתי בתקופת הבצורת הכי חריפה שהייתה במדינת ישראל, היו הצעות לייבש מדשאות, ואת הרכב היה אפשר לרחוץ רק עם דלי ועם מטלית.

היו"ר יעקב מרגי:

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

כן, וכל מיני פטנטים. ואז התעורר פה ויכוח איך לפתור את בעיית המים. היו כל מיני פטנטים שונים ומשונים, כולל יבוא מים מטורקיה, ואז, עוד פעם, חזרתי לרעיון של בייגה, ובאמת אישרתי את תוכנית ההתפלה. ובסוף, היום, מבחינת מי שתייה, 70% ממי השתייה הם מים מותפלים. כשר האוצר שילב בייגה הבנה עמוקה גם בכלכלה וגם בראיית שווקים רחבה ומחויבות חברתית. הוא הוביל שורה של רפורמות, מן החשובות במשק ובחברה הישראלית, כמו למשל אותו חוק ביטוח בריאות ממלכתי; הפרדה בין ההסתדרות הכללית לקופת חולים כללית. הוא גם זה שעמד ומכר את כל המפעלים של ההסתדרות הכללית וגמר עם פיצול האישיות – הפך את ארגון העובדים לארגון עובדים ולא גם ארגון עובדים וגם מעסיק גדול, מן הגדולים במשק. ובכהונתו הוא גם הביא צמיחה ל-8.9%. זו, להערכתי, הצמיחה הכי גבוהה שהייתה אי פעם במשק הישראלי. כשהייתי שר האוצר יצא לי כמה פעמים לדבר איתו, ויתרה מזאת, זכיתי גם לשבחים ממנו בתקשורת. הייתה, כנראה, הערכה הדדית, ולא פעם הרמתי טלפון ושמעתי ודיברנו. אבל מה שבלט אצלו הוא שמעל כל עמדה פוליטית שלו וצרכים כאלה ואחרים הייתה לו מחויבות קודם כול לתפקיד, תפקידו כשר האוצר. באותו ספר אוטוביוגרפיה הוא נותן את הדוגמה הכי מדהימה וגם הכי נכונה: "הורדת המכסים וחשיפת המשק ליבוא הייתה נושא מורכב עבור ראש הממשלה יצחק רבין וגם עבורי, שכן בחלק מערי הפיתוח, שאותן ייצגתי במשך שנים, הייתה תעשיית טקסטיל. בדילמה בין חובתי כשר האוצר להוביל מהלכים לטובת המשק לבין עברי בעיירת פיתוח הכריע תפקידי כשר. היה ברור לי כי ההגנה המופרזת על ידי מכסים גורמת נזק אדיר לכלל תושבי ישראל. האמנתי בכל ליבי שהצמיחה שאליה חתרנו תאפשר לחלק מאלו שאיבדו את מקום עבודתם למצוא תעסוקה אחרת, וכך אכן קרה". אברהם בייגה שוחט הותיר אחריו שלושה ילדים – יוחאי, אלישבע ונטע – ושבעה נכדים, ומורשת ציבורית של אחריות, יושרה, ראייה ארוכת טווח ואומץ לקבל החלטות לא פופולריות כשהוא משוכנע שהן נכונות למדינה. יהי זכרו ברוך.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. יהי זכרו ברוך. חברי הכנסת - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היו"ר יעקב מרגי:

נאמר כבר. המחאה נאמרה. מחו על זה שהשר לא ישב. הוא חזר על זה.

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות חוק בדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני. אני גם לא אצטרך את עשר הדקות – לעניין הזה, כן? אני אולי אנצל אותן לעניינים אחרים.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מודה לך על הדיוק.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת עוסקת בנושא, אני חייב לומר שהוא די כאוב במדינת ישראל. התופעה הזאת של ריבוי נישואין, פוליגמיה, היא תופעה בזויה, פסולה וגם לא חוקית, צריך לומר את האמת. אבל אי-אפשר לאמוד את היקף התופעה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, לשוחח בלחש, בשקט.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אי-אפשר לאמוד את היקף התופעה מהסיבה הפשוטה – שאי-אפשר לתעד אותה. כי הרי אסור להתחתן עם הרבה נשים באופן פורמלי, אז מה עושים כאן אלה שרוצים? מתחתנים עם אישה אחת, ויש להם עוד שלוש נשים שהן ידועות בציבור. איפה שהם מתגוררים - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

הן רשומות כחד-הוריות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כן, איפה שהם מתגוררים יודעים שהן הנשים של מאן דהוא, אבל – כפי שדייק חבר הכנסת כהן – בביטוח הלאומי הן רשומות כחד-הוריות. עכשיו, למשפחה הזאת פתאום יש במקום אישה אחת – ארבע נשים, כל אחת עם ארבעה ילדים. אנחנו כבר עם 16 ילדים.

היו"ר יעקב מרגי:

וארבע הטבות של חד-הוריות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הטבות של חד-הוריות וקצבאות ילדים. עכשיו, כשאני אומר קצבאות ילדים, כולם אומרים: מה אתה רוצה מהילדים? לילדים אין חשבון בנק, אדוני היושב-ראש. קצבת ילדים נכנסת לחשבון הבנק של ההורים. והמשמעות של הקצבאות האלה זה מימון התופעה הבלתי-חוקית, שבסוף, לצערי, גם הופכת להיות לעיתים תופעה לאומנית – צריך לזכור, לצערי, שלא מעט מהנשים האלה, חלקן אינן אזרחיות ישראל בכלל, אלא סוג של מיובאות לכאן, מובאות לכאן, בין אם זה מרצועת עזה בעבר – אני מקווה שלא גם היום, הרי המעברים פתוחים, כן? – ובין אם זה מיהודה ושומרון. לכן אני מבקש בהצעת החוק הזאת לעשות דבר אחד מאוד פשוט: לקבוע שבמשפחות פוליגמיות אין קצבאות ילדים. זהו.

טלי גוטליב (הליכוד):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לא. מהסיבה הפשוטה – קודם כול, חבל, רק את שואלת בדיוק אחרי שסיימתי את המשפט, להסביר, מדוע זה לא פוגע בילדים. את שואלת, אני אסביר לך את זה אחר כך עוד פעם, כי אני לא רוצה על חשבון הזמן שלי לחזור על מה שכבר נאמר.

טלי גוטליב (הליכוד):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אבל קצבת הילדים משולמת לחשבון הבנק של ההורים. בעניין הזה אני חושב שנכון יהיה אולי לקחת את הילדים בכלל למשפחות אומנה – להוציא אותם מחזקת ההורים במקרה הזה – כי ברור לחלוטין שלגדול במשפחה כזו, גם זאת אחת הבעיות. הרי החלטנו שהתופעה הזו היא תופעה פסולה ובזויה. לכן אני הבאתי את הצעת החוק הזו. אני שמח שבסופו של דבר הממשלה החליטה לתמוך בה, ואני גם מקווה שהיא תקודם במהרה, כי אני אומר עוד פעם, לצערי, התופעה הזאת מנוצלת גם לאירועים לאומניים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ומכאן, אני רוצה – אני אגיד לך, טיבי, הם כל כך פחדו שעוד פעם הם יצביעו, ביבי וטיבי, איתך, אז בסוף הם קיבלו את הצעת החוק שלי. הרי זו לא פעם ראשונה שזה קורה. זה קורה. רוב הפעמים מצביעים איתך ואחרי פעמיים הם מבינים שהם צריכים לחזור לדרך הישר. אבל אני כן רוצה להעלות נושא אחר, בזמן שנותר לי.

טלי גוטליב (הליכוד):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

סליחה? בזמן שנותר לי, אני כן רוצה להעלות נושא אחר, שלצערי, עלה לכותרות. בימים האחרונים נהיה איזשהו קמפיין נגד שירות נשים בצה"ל. ובכלל, כשאנחנו מדברים על השירות בצה"ל, אז אני גם אוהב את אלה שכל הזמן מוצאים את התורה קרדום לחפור בו. זאת אומרת, בכלל התורה הופכת להיות זאת שבגללה הם מתנגדים לשירות צבאי – שזה ביזוי השם, חילול השם. אין דרך רחבה יותר להגדיר את זה. עכשיו, שני הנושאים האלה, שניהם, אדוני היושב-ראש, נמצאים דווקא בפרשת השבוע הזה. כי כשאני קורא את ההפטרה של פרשת השבוע - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שקראנו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שקראנו. אמת.

היו"ר משה סולומון:

בשלח.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הפטרת בשלח. כשקראנו את הפטרת בשלח - - -

היו"ר משה סולומון:

רק שתדע לך שאלעזר זיהה את זה לפי ההפטרה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

בהפטרת בשלח יש פסוק של שירת דבורה. אז קודם כול, אנחנו מתחילים מזה שזאת שירת דבורה. דבורה הובילה את המלחמה; היא הייתה אחת מהלוחמות העתיקות של עם ישראל. בפסוק בשירת דבורה נאמר: "מִנִּי אפרים שָׁרְשָׁם בעמלק אחריך בנימין בַּעֲמָמֶיךָ מִני מָכיר ירדו מְחֹקֲקִים ומזבולון מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר". מפרש את זה רבי יוסף קרא: מה זה מני אפרים?

היו"ר משה סולומון:

קארו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

קרא. רבי יוסף קארו זה פרשן אחר. רבי יוסף קרא מפרש מה זה מיני אפרים שורשם בעמלק: "דרך זו תפסה דבורה בשירה זו שהזכירה לשבח כל שבט ושבט שירדו עם ברק למלחמה וכל אשר לא ירדו עמו לגנאי". גם דבורה הנביאה ידעה לגנות את המשתמטים ואת התופעה הבזויה הזאת אז. זה פשוט מדהים לראות את הקו שנמתח מההיסטוריה של עם ישראל במלחמות ישראל ואת חשיבות השירות בצה"ל, שמופיעה בתורה, בנביאים ובכתובים. בכל מקום ומקום בני ישראל היו עם של לוחמים והם גם עם של לוחמות. דבורה הנביאה שהייתה לוחמת, התוותה את הדרך ואת הנתיב גם ללוחמות שבאו אחריה, עבור בשרה צ'יזיק, שלחמה יחד עם יוסף טרומפלדור בתל חי ונפלה שם; בחנה סנש שמהווה מופת לגבורה יהודית במלחמת העולם השנייה, שיצאה מארץ ישראל כדי להילחם בצורר הנאצי; ועבור עד ללוחמות היום. אזכיר את אחת הלוחמות שנפלו במלחמת לבנון השנייה: קרן טנדלר, שהייתה מכונאית מוטסת, הייתה הראשונה שיצאה בעצם מעבר לקווי האויב כאישה. היא נלחמה כדי לעשות את זה – היא לא הייתה חייבת. קרן טנדלר לא הייתה חייבת לצאת לקרב הזה, היא התעקשה. המסוק שהתרסק שם חייב להוציא משלחות, אחר כך, של חילוץ, כדי לחלץ בהליך מאוד מאוד קשה את גופתה משם, ולהביאה לקבר ישראל. מה שמראה גם, עוד פעם, את המחויבות שלנו לעניין הזה. ועד ללוחמות היום, אלו שהצילו את המתיישבים בעוטף, ואלו שנלחמות ונלחמו בעוטף עזה ואלו נלחמות ברגעים האלה, בכל שלב ושלב. עם ישראל, אדוני היושב-ראש, הוא עם של לוחמים ועם של לוחמות. כל מי שמתנגד לשירות נשים בצה"ל ופוגע בשירות נשים בצה"ל – במקרה אלה אותם אלה שאני מוצא שגם רוצים לתמוך בחוק ההשתמטות ולגרום לעוד השתמטות בשירות הצבאי.

היו"ר משה סולומון:

הבאת מדבורה, ובבראשית כתוב, "ורדו בדגת הים" וכבשוה. ורש"י כותב: "דרכו של איש לכבוש, אין דרכה של אישה לכבוש". זאת לא מניעה, אבל אין דרכה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אענה לך.

היו"ר משה סולומון:

בסדר, אז תענה אחר כך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אנחנו יכולים לחזור פה על הרבה מאוד פרשנויות, כולל זה שבמלחמה חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה. יש פה הרבה מאוד פרשנויות. ההיסטוריה מראה - - -

היו"ר משה סולומון:

השיבותי רק לעניין הנשים. לא עניין אחר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ההיסטוריה מראה שעם ישראל הוא עם של לוחמים ועם של לוחמות. והלוחמות שנלחמו כאן, עוד לפני מלחמת השחרור ובמלחמת השחרור, וגם במלחמות ישראל האחרונות. אנחנו צריכים להצדיע להן, ולהעריך אותן, ולהוקיר אותן, ולהבין שאנחנו נמצאים על האדמה הזאת ואנחנו צריכים להילחם עליה. אנחנו צריכים להילחם על האדמה הזאת. במלחמה הזאת כולנו לוקחים חלק יחד, כולנו ניקח חלק יחד. כל מי שמנסה להשתמט, לא ראוי בכלל לחיות על האדמה הזאת. תודה, אדוני.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אני מזמין את השר שלמה קרעי להשיב בשם הממשלה, בבקשה. בבקשה, אדוני. לרשותך עשר דקות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת, מציעה לשאול את הזכאות לקצבת ילדים בעד ילד, שאחד מהוריו מנהל אורח חיים פוליגמי. פרק ד' לחוק הביטוח הלאומי העוסק בביטוח ילדים. סעיף 66 לחוק קובע שככלל, הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים בעד כל ילד. הצעת החוק מבקשת לתקן את הסעיף ולשלול קצבת ילדים בעד ילד במשפחה פוליגמית. לפי דברי ההסבר, הצעת החוק מבקשת להילחם בתופעת הפוליגמיה באמצעות שלילת קצבאות ילדים. טעמי חוות הדעת: 1. סוגיית ההתמודדות עם תופעת הפוליגמיה נבחנה במסגרת דוח פלמור מחודש יולי 2018. בעקבות הדוח התקבלה החלטת ממשלה 4211, אשר הטילה על מנכ"לית משרד המשפטים להקים צוות יישום ומעקב בין-משרדי, במטרה לגבש תוכנית מדורגת ורב-שלבית ליישום עקרונות הדוח ולהתמודדות עם השלכות התופעה. לאחר מכן, ביוני 2023, התקבלה החלטת ממשלה 705 שכותרתה, התמודדות עם תופעת הפוליגמיה והשלכותיה השליליות ותיקון החלטת הממשלה. בהתאם לה, ביום 11 ביוני 2023, מונה צוות בין-משרדי מטעם מנכ"ל משרד המשפטים וממלא מקום מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, שתפקידו לבחון את הסדרי הגמלאות של המוסד לביטוח לאומי למשפחות פוליגמיות. הצוות מורכב מגורמים מגוונים כמו המוסד לביטוח לאומי, החטיבה החברתית במשרד המשפטים, המשרד לשוויון חברתי, האגף לפיתוח כלכלי חברתי של החברה הבדואית בנגב ומערך ייעוץ וחקיקה. לצוות סמכות להמליץ, בין היתר, על תיקוני חקיקה ביחס לשלילת גמלאות, והוא צפוי להגיש את מסקנותיו והמלצותיו בעת הקרובה. עבודת הצוות – העוסק בנושא במסגרת מדיניות כוללת, מבוססת נתונים, ומתוך גישה מערכתית וראיית רוחב – מצויה בישורת האחרונה של קבלת הערות חברי הצוות, וצפויה להסתיים בקרוב. משכך, מוצע להמתין להשלמת עבודת הצוות ולקבל החלטה על בסיס מסקנותיו. עוד יוער, כי הבחירה בשלילת קצבת ילדים ככלי להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה עלולה לעורר קשיים משפטיים משמעותיים, וכי שלילת הקצבה בשל אורח החיים של ההורים היא בבחינת כלי עונשי, החורג מהתכלית הסוציאלית של הקצבה, ופוגע בזכויות הילד. התייחסות החטיבה החברתית במשרד המשפטים: במסגרת החלטת ממשלה 705, שעניינה התמודדות עם תופעת הפוליגמיה והשלכותיה השליליות, הוחלט על הקמתו של צוות בשיתוף משרד המשפטים, המוסד לביטוח לאומי והאגף לפיתוח חברתי-כלכלי של החברה הבדואית. המנכ"ל מינה את עורכת-דין דינה דומיניץ לעמוד בראש הצוות, יחד עם שרית דמרי, סגנית ליועמ"ש הביטוח הלאומי, שמונתה על ידי ממלא מקום מנכ"לית ביטוח לאומי. מטרת הצוות היא לבחון את נושא גמלאות המוסד לביטוח לאומי, המשתלמות למשפחות פוליגמיות והשלכותיהן. בוועדת השרים שהתכנסה בחודש מאי האחרון לדון בהצעת חוק זו, נמסר כי עבודת הצוות התעכבה בשל המלחמה והמיקוד בגמלאות לחטופים, משפחות פצועים וכדומה, והיה צורך בקיום עוד כמה דיוני השלמה ושיתוף ציבור. על רקע זאת ביקשנו להמתין מבחינת ההצעה עד לסיום עבודת הוועדה, שנדרשה בדיוק לנושא זה באופן מקיף. כעת הצוות השלים את עבודתו, ויש טיוטת דוח שהועברה להערות חברי הצוות, ובימים הקרובים יוגש למנכ"ל משרד המשפטים ולמנכ"לי הגופים השותפים לעבודה. הצוות ביצע עבודה מקיפה, בחן את כלל הקצבאות והגמלאות של הביטוח הלאומי בהקשרי פוליגמיה והשפעותיה, עדכן את מסד הנתונים הנוגע לעניין, מאז דוח פלמור, וגיבש שורת המלצות משמעותיות. הצוות ממליץ על מכלול צעדים חקיקתיים ומינהליים לחיזוק מנגנוני הבקרה, האכיפה ושיתוף הפעולה בין המוסד לביטוח לאומי לגורמי האכיפה והרשויות, בכל הנוגע לבחינת זכאות לגמלאות. בין היתר, מוצע לקדם תיקוני חקיקה, שיאפשרו שלילת זכאות או הגבלת הגשת בקשות למי שאינם משתפים פעולה עם חקירות; לצמצם אפשרות לקבלת קצבאות שארים; להחמיר את דרישות ההוכחה לנפרדות לצורך קבלת גמלת הבטחת הכנסה כהורה עצמאי. כמו כן, מוצע להרחיב את היקף הדיווחים המועברים למשטרת ישראל גם בהיעדר אינדיקציה פורמלית לנישואין, בהתבסס על דפוסי חיים המעוררים חשד. בנוסף, הצוות ממליץ על צעדים מבניים וארגוניים, ובהם הקמת צוות ייעודי לבחינת אופן קביעת סטטוס "ידועים בציבור" באוכלוסייה הבדואית; חיזוק העברת מידע בין הביטוח הלאומי לרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב; קידום תיקונים נוהליים לעידוד עצמאותן הכלכלית של נשים, באמצעות פנייה יזומה לפיצול גמלה. לצד זאת, מוצע לחזק את יכולת המחקר, המעקב והיישום במוסד לביטוח לאומי באמצעות תוספת תקנים ייעודיים לצורך הפקת נתונים, מעקב ארוך טווח ותיאום יישום המלצות הצוות. עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק, ועל כן אבקש מחברי הכנסת להצביע בעדה. תודה. שאלתי את נציגות משרד המשפטים – חבר הכנסת פורר, הרי גם לך יש אותו קונפליקט – שאלתי אותם: איך אתם מתנגדים בתוקף בטענה שזה פוגע בילדים – כדי לנסות לחנך את ההורים שלא לעבור על החוק – כשבסיפור של מעונות היום, לנשים החרדיות אתם פוגעים בתינוקות שלהם, אבל אין לכם בעיה שעושים את זה כדי לחנך את ההורים שלהם להתגייס? אתם יודעים מה הייתה התשובה? לא הייתה תשובה. לא הייתה תשובה, כי הצביעות – הצביעות שלכם, הצביעות של אחרים – עוברת כל גבול; כאשר זו אוכלוסייה שאתם רוצים לפגוע בה, אפשר לפגוע, וכאשר זו אוכלוסייה שלא, אז לא. אנחנו לא נאפשר לכם, ובעזרת השם, בבחירות הקרובות אתם תגלו את הכוח של העם הזה. את כל ניסיונות הפגיעה בציבורים אחרים – אנחנו נעצור אתכם. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי - - -

קריאה:

יש התנגדויות.

היו"ר משה סולומון:

לא כתוב לי שיש מתנגדים. לא כתוב לי. זה כנראה נאמר ליושב-ראש הקודם. מתנגדים להצעת החוק, ואליד אלהואשלה, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני תוהה איפה החרדים היום. הם לא נמצאים במליאה. היום זה חוק נגד האוכלוסייה הבדואית ונגד המשפחות המוחלשות בחברה הבדואית, אבל איפה החרדים? הצעת החוק הבאה של עודד פורר וישראל ביתנו – שהפכה לסניף של עוצמה יהודית – תהיה בפעם הבאה נגד משפחות מרובות ילדים בחברה החרדית. ככה זה, לאט-לאט. אין להם שום תעסוקה כאן בישראל ביתנו, אלא לפגוע במוחלשים. מה תעשו?

ינון אזולאי (ש"ס):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תביא את החברים שלך להצביע, תביאו אותם לכאן. תביאו אותם לכאן שיצביעו.

ינון אזולאי (ש"ס):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כופפו אתכם, ישראל ביתנו. סניף של עוצמה יהודית נהייתם. חלשים, חלשים, חלשים. חזקים על חלשים. משאירים ומפקירים משפחות שלמות - -

טלי גוטליב (הליכוד):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - ומורידים אותם מתחת לקו העוני.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, תודה. לאפשר לו לדבר.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה מה שמעניין אתכם. העיקר לרצות את ליברמן ופורר; זה מה שאתם רוצים.

טלי גוטליב (הליכוד):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אמרנו: זו הצעת חוק בזויה שהמטרה שלה לפגוע בחברה הבדואית. אין לכם שום פתרון להביא למשפחות המוחלשות. להכניס עוד משפחות לרווחה, זה הפתרון? אתם לא מתביישים? 350,000 בדואים בנגב. זה מה שמציק למדינה עכשיו? לך תתפקד אצל בן גביר.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הקשר?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תתפקדו אצל בן גביר, נהייתם סניף של עוצמה יהודית. מה קרה לכם? כל הצעות החוק שמביאים כאן למשכן הזה – פופוליסטיות. מה קרה לכם? רק על רק על הבדואים אתם חזקים. תפסיקו להביא לכאן הצעות חוק פופוליסטיות.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, תודה רבה. תודה, חבר הכנסת.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, גם לממשלה הזאת, ולצערי הרב, גם לחלקים מהאופוזיציה אין שום תעסוקה. אתמול שלושה נרצחים – בשדה ורבורג ואחד באעבלין. אין לכם שום פתרונות. כאשר היורים ירו ביישוב יהודי, מיד עצרתם אותם; כל המדינה קפצה. אבל מה עם הנרצחים מתחילת השנה בחברה הערבית? תביא הצעת חוק, עודד פורר, למניעת הפשעים בחברה הערבית. אתה לא יכול להביא אותה, כי ליברמן אומר לך, קודם כול, תפגע בערבים, קודם כול, תפגע בבדואים. מספיק עם הצביעות הזאת.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר משה סולומון:

בבקשה, המציע, לרשותך שלוש דקות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הרי אתם כל הזמן עולים לכאן כדי להגן על עבריינים; כדי להגן על מי שבסוף הופכים להיות טרוריסטים. אני לא מצליח להבין על מי אתה עולה להגן כאן. על מי? על עבריינים? הרי ברור לחלוטין, - -

קריאות:

עודד פורר (ישראל ביתנו):

- - ברור לחלוטין מאיפה מגיעות הנשים, כשפתאום מישהו מתחתן עם ארבע נשים. מאיפה הוא מתחתן עם ארבע נשים? מאיפה הן מגיעות? הרי זה בניגוד לחוק. אז אתם רוצים שגם הוא יביא לי אישה מרצועת עזה, הוא גם יביא איתה ילדים, וגם אני אשלם על זה. ואללה, יופי. התבלבלתם.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנא תפסו מקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), התשפ"ה–2025 – הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

33 בעד, תשעה נגד, אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה, לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר משה סולומון:

אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלעזר שטרן וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אלעזר שטרן להציג את הצעת החוק, בבקשה, לרשותך עשר דקות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, עמיתיי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביא בפניכם היא הצעת שעוסקת במעמד המשרת בצה"ל. על פניו, היא הייתה אמורה לפתור את כל הבעיות של מעמד המשרתים בחברה הישראלית: ניתן להם תנאים חומריים – יש כאלה שחושבים ככה, לא אני – והכול יסתדר. בטח יעלה פה עוד מעט נציג ממשלה, וייתן גם איזו דוגמה של נקודות זיכוי, או משהו שבאמת עשו. אדוני היושב-ראש, אתה יושב יחד איתי בוועדת החוץ והביטחון. אתה שומע את המילואימניקים שבאים כשמדברים על חוק ההשתמטות, מה הם אומרים שיעשה להם החוק הזה. אתה היית אתמול – אתה אישית לא היית, לא היית צריך לבוא, אולי – כשהגיעה להקת המצביעים לתמוך בעוד צווי 8, הארכה של צווי 8. וזה דיון שלוקח חמש דקות. אם אנחנו האופוזיציה מעירים לקואליציה אז לוקח 20 דקות עד שמגייסים את להקת המצביעים. דרך אגב, זה לא היה ביום שני, בגלל שלא היה רוב לקואליציה, חלק היו בכל מיני מקומות. למה אני אומר את זה? אני אספר לך מתוך החיים. דרך אגב, מי שמקבל אישה לתעסוקה, אסור לו לשאול אותה אם היא בהיריון. זה ברור למה, לא רוצים לפגוע בזה. מי שמקבל מילואימניק, אסור לו לשאול אותו אם הוא מילואימניק פעיל. אבל המילואימניקים שלנו, הקצינים שלנו, הם בדרך כלל אנשים ישרים מאוד, והם שמים על השולחן: תזכור שאני פעיל במילואים, תזכור שאני לוחם במילואים, תזכור שאני מפקד במילואים. מה אתה חושב שקורה אחר כך? אומרים, תראה, חשבנו שאתה לא מתאים, בגלל כל מיני דברים אחרים. לא אומרים לו: בגלל שאתה מילואימניק. אבל מה קורה לאותם מעסיקים פרטיים שדוחים את המילואימניקים? הם אומרים לעצמם: אוקיי, היה 7 באוקטובר, היינו שם, חיבקנו את המילואימניקים חצי שנה, שנה, שנתיים, עכשיו אנחנו רואים מה קורה פה, בבניין הזה: הם עושים חוק השתמטות, הם מאריכים צווי 8 בקבלנות, אז יכול להיות שהמילואימניקים לא כל כך חשובים להם, בגלל שזאת המציאות. מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך. אם אתה מוביל חוק השתמטות, אם אתה מוציא צווי 8 בלי שאתה עושה עליהם דיונים רציניים, הזלזול צועק. וכיוון שהזלזול צועק, לא משנה מה אנחנו נגיד ומה הם יגידו – הם, כל אחד מחברי קואליציית החורבן של 7 באוקטובר – כמה המילואימניקים חשובים, ניתן להם עוד נקודת זיכוי – זה חשוב, דרך אגב, אבל לא תקנו אותם בזה, לא משנה איזו הנחה תיתנו. בסוף, הם מבינים והמעסיקים שלהם מבינים שלא כדאי להעסיק מילואימניקים. בגלל שבאמת, עושים 50, 60, השנה – 80 יום – מה שנקרא, אדוני היושב-ראש, ידע אישי, שלוש נקודות. אני אומר לך, מתוך המשפחה. הם לא מבינים את זה, אתה מבין את זה. הם לא מבינים מה זה שאתה הולך לעבודה, וזה מה שאומרים לך בריאיון העבודה – למרות שמחבקים אותך, כאילו; שאתה הולך למילואים, ואומרים לך בעבודה: תשמע, חשוב מאוד שתישאר, נוציא לך ולת"ם – והוא אומר לי, מה תוציאו לי ולת"ם? אני המ"פ. איך תוציאו לי ולת"ם? אני אאשר ולת"ם? אלה לא מבינים על מה אנחנו מדברים, גם ראש הממשלה לא מבין על מה אנחנו מדברים. איפה הילדים שלו, במילואים? מי אצלו בבית מביא לו את המילואים? מה שיש לו בראש זה איך לשמור קואליציה. איפה עושים מילואים, בלונדון? במיאמי? למה שהוא יבין? יש לו חתנים שעושים מילואים? יש לו נכדים שההורים שלהם במילואים? אז הוא דוחף את מזכיר הממשלה שיקים התנחלות בוועדת החוץ והביטחון, שיראה שמעבירים חוק השתמטות אמיתי. אין בושה. ואחרי זה, כשאנחנו באים לדבר על מעמד המילואים לא נמצאים שם חברי קואליציה; לא נמצאים, נדיר מאוד שיבואו, אלה שכאילו מתלבטים, אלה שיקראו להם אחר כך להרים את היד ולהצביע – שישמעו את לוחמי המילואים, את מפקדי המילואים, אלה שהצביעו לקואליציית החורבן, מה הם מרגישים מול החוקים שממשלת החורבן מעבירה.

היו"ר משה סולומון:

לקואליציה הזאת יש הערכה רבה למערך המילואים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הקואליציה – תעזוב אותי, אני מכיר את זה. אני מכיר את זה. לך יש הערכה, יש עוד כמה אנשים בקואליציה - - -

היו"ר משה סולומון:

לקואליציה הזאת יש הטבות רבות, ופעילות בלתי רגילה שנעשית: 9 מיליארד ועוד 9 מיליארד, בשנתיים האלה, לטובת מערך המילואים, בנוסף למה שקיים. אני רק אומר לך. אני מבין מה שאתה אומר, אתה אומר: אני רוצה לעגן את זה בחקיקה בעניין אחר - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חשבתי שהקשבת לי. אני רוצה להסביר לך משהו.

היו"ר משה סולומון:

הבנתי, אתה אומר שזה לא כסף. הבנתי. הבנתי, אני רק אומר - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

נכון. אז זהו, אז למה אתה עונה כזה? לא, אם אתה רוצה להגיד, אז נתנו 3 מיליארד להם ונתנו 60 מיליארד למשתמטים. בסדר?

היו"ר משה סולומון:

זה לא בהתניה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ועוד מאות מיליונים לתורה, כאילו לקידום מורשת ישראל, שתגיד לנשים שמשרתות: אסור לכן לשרת. זאת הקואליציה הזאת, זאת האמת. דרך אגב, אם דיברו קודם על דבורה הנביאה, שמע, שנינו מכירים – בהפטרה שקראנו השבוע ניתנו כל התשובות להבדלים בין גברים ונשים בלחימה. הרי על מה הולכות הטענות? אחת, זה לא מתאים; לא ילבש גבר כלי אישה, אישה לא יכולה ללבוש; גם אין לה אכזריות, אין לה את התכונות האלה. ומה אנחנו קוראים בהפטרה? אני אגיד לך מי השתפן. אתה יודע מי הראשון שהשתפן?

היו"ר משה סולומון:

אבינועם - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ברק. מה אמרה לו דבורה הנביאה? הוא אומר ככה: "ויאמר אליה ברק, אם תלכי עמי והלכתי, ואם לא תלכי עמי לא אלך". הוא צריך איתו אישה לשדה הקרב. ומה אומרת לו על זה יעל? היא אומרת לו, בגלל שהיססת ורצית אותי, אישה, "ותאמר הלֹך אלך עמך, אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך, כי ביד אִשה ימכֹר ה' את סיסרא. ותקם דבורה ותלך עם ברק קֶדשה".

היו"ר משה סולומון:

אבל אתה מבין משהו מתוך הסיפור הזה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

חכה, עוד לא גמרנו את זה. אתה יודע שעוד לא גמרנו.

היו"ר משה סולומון:

רציתי להמשיך איתך, אבל מחליפים אותי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני מחכה לסגן יושב-ראש הכנסת מרגי. אנחנו מדברים עכשיו על כל התירוצים למה נשים לא צריכות לשרת. ואמרנו על דבורה הנביאה איך מי שהשתפן זה דווקא הגבר. ברק רצה שהיא תלך איתו לשדה הקרב. ואז מה העונש שהוא קיבל? שלא הוא זה שיהרוג את סיסרא. ואז מה אומרת לו דבורה? אחרי שיעל אשת חבר הקיני – אתם יודעים איך היא הרגה אותו? אני אגיד לך. זה תיאור קשה, אז אולי אני אקרא את זה.

היו"ר יעקב מרגי:

עדיף.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בגלל שאנחנו אומרים שלא מתאים לאישה להיות לוחמת. אז ככה דבורה סיכמה בשירת דבורה: "תבֹרך מנשים יעל אשת חבר הקיני, מנשים באֹהל תבֹרך. מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה. ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים, והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו. בין רגליה כרע נפל שכב, בין רגליה כרע נפל, באשר כרע שם נפל שדוד". איזה תיאור של לוחמת. ועל זה אומרת דבורה הנביאה: "תבֹרך מנשים יעל אשת חבר הקיני". תבורכנה אתן, לוחמות צה"ל, מפקדות צה"ל, מנשים באוהל תבורכו, מנשים בכל האוהלים תבורכו. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. מי השר המשיב? אני מזמין את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק קובעת כי יינתנו הטבות למשרתים ולמי ששירת בשירות סדיר בצה"ל, בפרט לוחמים, וכן למשרתי מילואים. בין היתר מוצע לקבוע כי לא יינתן סבסוד בלימודים למי שלא שירת בצה"ל, יינתנו הטבות למעסיקים של משרתי מילואים, ויינתנו הטבות כלכליות שונות למשרתי המילואים. ממשלת ישראל ובפרט משרד הביטחון רואים חשיבות רבה בהוקרת סיוע ותגמול למשרתים, ופועלים כל העת לשם הגברת הסיוע. כך במהלך תקופת המלחמה העבירה הממשלה כמה החלטות הנוגעות להוקרת סיוע ותגמול משרתי המילואים. החלטת הממשלה האחרונה מלפני קצת יותר משבוע, ב-25 בינואר, אישרה תוכנית שמטרתה הוקרה, סיוע ותגמול למשרתי מילואים ובני משפחותיהם בהיקף של למעלה מ-6 מיליארד שקלים. התוכנית הזאת מצטרפת לתוכניות אחרות מהשנתיים האחרונות בסכום כולל של למעלה מ-25 מיליארד שקלים ללוחמים, למילואימניקים ולבני משפחותיהם. בתוך כך בין היתר הוחלט על תשלום מענקים בהתאם למשך ואופי השירות, הוחלט על מדרג זכאויות לשימוש בארנק דיגיטלי, שישמש לתשלום אגרות והיטלים וכן למטרות פנאי ורווחה. נקבעה זכאות להשתתפות בקייטנות בהתאם למדרגי פעילות ועוד ועוד. בשים לב להחלטת הממשלה מיום 25 בינואר החליטה הממשלה לדחות את הדיון בהצעת החוק. בנסיבות אלו אני מציע כי מליאת הכנסת תסיר את ההצעה מסדר-יומה. עד כאן מתוך תגובת שר הביטחון בתוספת כמה מילים שלי. אני רוצה לומר לחבר הכנסת שטרן, שעומד כאן כמו בנט, כשרוממות חיילי ולוחמי צה"ל בגרונם, אבל חרב פיפיות בידם. הרי ראינו איזו ממשלה מסוכנת הקמתם לחיילי צה"ל בפעם הקודמת. איזנקוט ואחרים אומרים בפה מלא, מודים בפה מלא: לא תהיה לנו ברירה אחרת אלא לשבת עם איימן עודה, שנכנס לכאן – הוא בעצם לא יהיה בכנסת הבאה כנראה – אחמד טיבי, מנסור עבאס. הרי זאת הממשלה שאתם מכינים ומייעדים לאותם משרתי מילואים יקרים ובני משפחותיהם. מי שבאמת דואג להם, מי שבאמת דאג גם עוד קודם למלחמה – חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, העביר כאן את מה שאתם סירבתם להעביר, וזה ממדים ללימודים – 100% מימון. העברנו את זה עוד קודם, בטח כשנכנסנו למלחמה הזאת, בטח כשהלוחמים הגיבורים שלנו מחרפים את נפשם בשדה הקרב, ובני משפחותיהם צריכים גיבוי וסיוע של כולנו. הם קיבלו למעלה מ-25 מיליארד שקלים מעבר לתקציב השוטף, מעבר לדברים השוטפים, והיד עוד נטויה. אז לעמוד כאן, אדוני היושב-ראש, להלל ולשבח את לוחמי צה"ל ביד אחת, ומצד שני לתכנן להקים ממשלה עם הרשימה המשותפת ועם האחים המוסלמים – זה פרדוקס שרק מצביעים שלא כל כך מצויים בפרטים, יכולים להאמין לו. אנחנו רואים את העם הזה, עם חכם ונבון, עַם עִם רוח של גבורה יהודית, שכבר מבין. אנחנו לא רוצים את הרפיסות, אנחנו לא רוצים, כמו שאמר – הינה, טוב שנמצא כאן אלעזר שטרן – תמיד יאיר לפיד עולה לכאן ואומר: מה פתאום? לא נתנו לחיזבאללה שום דבר בהסכם הכניעה, כשחתמנו ונתנו את שדה הגז ואת השטח הימי בצפון. אלעזר שטרן אמר בעצמו בריאיון באחד מערוצי התעמולה: כן, גם נסראללה היה שותף, גם חיזבאללה ידע ונמצא בפרטים. מה לעשות, הוא חלק מהממשלה בלבנון. תאמינו לי, חבריי לאופוזיציה, לוחמי צה"ל מעדיפים לראות ממשלה יהודית ודמוקרטית שאכפת לה באמת מביטחון הלוחמים שלה, שאכפת לה באמת מעתיד העם היושב בציון, ולא מנסה להקים כאן ממשלה רק בגלל שכואב לה לראות מנהיג כל כך גדול כמו בנימין נתניהו, שמכה אתכם שוק על ירך בכל במה, בכל חזית.

גלעד קריב (העבודה):

מכה את החברה הישראלית.

היו"ר יעקב מרגי:

ברוך הבא, גלעד קריב, רק בישיבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תתייחס אליו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אל תתייחס, תלמד דרך ארץ מחברת הכנסת מירב בן ארי, שעומדת עם הגב ליושב-ראש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תפנה אליי בכלל, אל תפנה אליי, אל תדבר אליי. תדבר אליהם.