ישיבת מליאה בתאריך 10/12/2025 בשעה 11:00

היו"ר יעקב מרגי:

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ' בכסלו התשפ"ו, 10 בדצמבר 2025. הנושא הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות ורגילות לשר הכלכלה והתעשייה. אני מזמין את שר הכלכלה והתעשייה חבר הכנסת ניר ברקת לדוכן. כבוד השר, חברי הכנסת, אני מבקש לציין כי גם השבוע הצמדנו לשאילתה הדחופה שתי שאילתות רגילות. תשובה על אחת מהן נשמע כאן במליאה, ותשובה על השאילתה השנייה תועבר בכתב, בהסכמת חבר הכנסת השואל. אדוני השר, תשומת ליבך לכך שגם אחרי מתן התשובות על השאילתות היום, עדיין ישנן 17 שאילתות שלא קיבלו מענה בזמן ונמצאות בטיפול משרדך.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אוקיי. נטפל בזה.

היו"ר יעקב מרגי:

השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חברת הכנסת שלי טל מירון, בנושא: אין עבודה – מצב המגזר העסקי בצפון הארץ לקראת סוף 2025. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, שאילתה בנושא: אין עבודה – מצב המגזר העסקי בצפון הארץ לקראת סוף שנת 2025. אנו עדים לירידה בפעילות העסקית ביישובי קו העימות, ובפרט בעסקים קטנים ובינוניים. לראיה, למעלה מ-22% מהמפונים סגרו את עסקיהם במלחמה. רצוני לשאול: 1. מהו היקף הפעילות בעסקים הקטנים והבינוניים ביישובי קו העימות ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2024 ו-2023? 2. כמה עסקים נפתחו וכמה נסגרו? תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני השר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חברות וחברי הכנסת, משרד הכלכלה והתעשייה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, לא נותנים גב לדובר. ואפשר לדבר, אבל בלחש.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אני מתנצל.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אתה צודק. אתה נשיא המדינה היום, אז אני מתנהג יפה.

היו"ר יעקב מרגי:

תתאמנו בלחישות. בבקשה, אדוני.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה. משרד הכלכלה והתעשייה עוקב באופן רציף אחר הפעילות העסקית ביישובי קו העימות, ובפרט אחרי מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים. כמובן, כל זה סביב הרקע של מלחמת התקומה והאתגרים הביטחוניים, שעדיין מתמשכים ברמה כזו או אחרת, ושל השפעתה על הכלכלה המקומית. המשרד ביוזמתי הוביל וקידם את החלטת הממשלה 3265 - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני מבקש, ללחוש. גם כאן בעמדה זה מפריע לשר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני אחזור על הדברים. המשרד ביוזמתי הוביל וקידם את החלטת הממשלה 3265, שעניינה תוכנית להאצת הכלכלה והשבת הפעילות העסקית ביישובי קו העימות בצפון. ההחלטה הקצתה מאות מיליוני שקלים לטובת שיקום, סיוע וכמובן פיתוח הכלכלה. ההחלטה כוללת תקציבים משמעותיים לפיתוח אזורי תעשייה, סיוע וחיזוק התעשייה, הקמת תשתיות קלאסטרים, מסלול סיוע עבור השקעות לשיקום ושימור הפעילות העסקית, הכשרות מקצועיות, תוכנית האצה וצמיחה של עסקים ויצירת משרות בשכר גבוה ועוד. כמו כן, במסגרת ההחלטה הקצינו תקציבים ייעודיים לטובת קידום העסקים הקטנים והבינוניים בהיקף של 46 מיליון שקלים בפירוט הבא: 20 מיליון שקל עבור מענקים לעסקים לעידוד חזרה לפעילות עסקית ביישובים שפונו; 15 מיליון שקל לרשויות לטובת פעילות שתבוצע על ידי הרשויות לקידום העסקים הקטנים והבינוניים בתחומן; 6 מיליון שקל לסייע לעסקים במיצוי זכויות, כי לא כולם יודעים מה מגיע להם. בנוסף הוקצו עוד 5 מיליון שקלים לקידום עסקים. בנוסף, עוד בתחילת המלחמה הקציתי מתקציב המשרד למעלה מ-11 מיליון שקל לרשויות בצפון עבור פעילות, שיסייעו להן להחזיר ולהחיות את הפעילות העסקית בתחומן. חשוב להדגיש כי כלל התקציבים של ההחלטה מחזקים את העסקים בכלל ואת העסקים הקטנים בפרט. יש קשר בין מכלול העסקים לעסקים הקטנים, אנחנו בוודאי מבינים את הקשר ביניהם. ככל שהפעילות העסקית והכלכלית ביישובי העימות בצפון תגדל, כך הדבר יסייע לעסקים הקטנים. עוד פעם, אותה קורלציה. עכשיו לשאלתך לגבי הנתונים בגבול הצפון. אני מדבר על הרצועה של עד 9 קילומטרים מהגבול. הנתונים שבידינו אומרים ככה: בשנת 2023 – היא כמובן התאפיינה בפגיעה משמעותית בפעילות העסקית בגלל המלחמה – 1,148 עסקים נפתחו, ו-2,100 נסגרו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ב-2023?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

ב-2023, בתקופת המלחמה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל 7 באוקטובר 2023 זה סוף השנה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בסדר, אלה הנתונים שיש לי. בשנת 2024 ניכרה התאוששות: נפתחו 1,200 עסקים ונסגרו 914. כמות פתיחות העסקים הייתה גבוהה ב-36% יותר מהסגירות, כלומר עברנו למאזן חיובי.

שלי טל מירון (יש עתיד):

איך זה יכול להיות?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בשנת 2025 נמשכה מגמת השיקום, עם 1,329 פתיחות מול 974 עסקים שנסגרו – שיעור דומה לשנה קודמת. בנוסף, על פי נתוני הלמ"ס, נכון למחצית שנת 2025 מדד הפדיון של העסקים באזורים הללו חזר לרמת הפדיון של לפני המשבר, למרות הפגיעה החריפה בתחילת המלחמה. לסיכום, מהנתונים הכלליים עולה כמובן שבשנת 2023 הייתה ירידה חדה, אך כבר ב-2024 החלה התאוששות רחבה ומשמעותית, שהתבססה והמשיכה גם ב-2025. הנתונים הללו מעידים על חוסן, על התאוששות ועל יכולת חזרה מהירה לפעילות עסקית. אבל המשאבים שאנחנו שמנו – רובם עוד לפנינו, רובם עוד יושקעו במעלה הדרך השנה ובתחילת שנה הבאה – אלה תקציבים מאוד משמעותיים, שאני מעריך שייתנו מענה אמיתי לא רק לחזור לפעילות שהייתה לפני, אלא הרבה מעבר לכך. אני גם יכול להגיד שאני הכנסתי – כיוון שהייתי ראש עיר בירושלים – שדרגנו את הקשר בין העסקים לראשי הרשויות, כך שחלק מהמשאבים יהיו מתואמים ברתימת ראשי הרשויות. אני מעריך שנשיג הישגים משמעותיים. אני באופן אישי ומשרד הכלכלה והתעשייה כולו ממשיכים לעקוב אחר המגמות בשטח ולפעול ליצירת התנאים והמשאבים שיאפשרו לעסקים בקו העימות להתאושש, לצמוח ולשוב להיות מנוע צמיחה מרכזי בחוסן החברתי והכלכלי של האזור.

היו"ר יעקב מרגי:

שאלת המשך – מוותרת. חברי הכנסת ביקשו לשאול שאילתות נוספות, הראשונה שבהן – מטי צרפתי הרכבי. בבקשה, גברתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

זו הייתה תשובה מלאה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

לא, זו לא שאלת המשך.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זו שאלה. שלום, אדוני השר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

שלום, שלום.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מדינת ישראל עכשיו חווה את סופת ביירון, ומייד כשהתחילה הסופה הנייד שלי התחיל להתמלא בפניות על חנק מקמינים שמוסקים בעץ. אני כבר כמעט שלוש שנים מקדמת חוק לאיסור על הקמת קמינים חדשים מוסקים בעץ. אחרי שלוש שנים גם זה מוסכם על המשרד להגנת הסביבה. אחרי שלוש שנים, רק ביוני האחרון, בוועדת השרים, המשרד שלך גילה התנגדות באמירה שמה שטוב לאירופה טוב לישראל. אנחנו פנינו שוב ושוב למשרד ושלחנו ניירות עמדה. אנחנו מחכים לתשובה, לא קיבלנו תשובה. ממש ברגעים אלה אנשים נחנקים.

היו"ר יעקב מרגי:

מה השאלה?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

רגע. "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" זו לא אמירה מוחלטת. אנחנו מדינה חמה – אירופה פחות. בישראל מתים 5,500 אנשים מזיהום אוויר, כולל מקמינים, שהם אחד המזהמים והמסרטנים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, שאלה. שאלה, כשמה כן היא.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

רגע. אז אני אומרת, אנחנו לא אירופה, כי באירופה ממסים דלק פוסילי – אצלנו מסבסדים דלק פוסילי; אנחנו לא צפופים כמו אירופה, אנחנו צפופים פי כמה מאירופה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

זו לא הצעה לסדר-יום, מטי. אנחנו – לדורות הבאים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בלונדון יש איסור על בניית קמינים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני יכול לבוא לקראתך הפעם, אבל לדורות הבאים. זה מוסד של שאילתה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אז אדוני, אני מבקשת לשאול: למה המשרד שלך מתנגד להצעת חוק שמוסכמת על המשרד להגנת הסביבה? אנשים ברגעים אלה ממש נחנקים, ואתה מכיר את סוגיית השרפות במדינת ישראל. אנחנו לא אירופה – אנחנו חמים, אנחנו סובלים מזיהום אוויר, אנחנו מסבסדים דלק פוסילי, ואין שום סיבה שהמשרד שלך, אחרי שלוש שנים שעובדים על הצעת חוק, פתאום יתנגד. זה חוק שיעשה טוב לאזרחים והוא לא ישנה את כלכלת מדינת ישראל.

היו"ר יעקב מרגי:

ארבע דקות ושאלה לא נשאלה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה שאלת את השר? השר נתן תשובה מלאה - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, תודה על העזרה. רק לפני כן – ברשותך, אדוני, ברשותך, אני רוצה לקדם בברכה את תלמידות אולפנת אבן שמואל, שכנותיי מהדרום הלא-רחוק: ברוכות הבאות לכנסת, ותיהנו מהחוויה הדמוקרטית. ובהמשך נקדם גם כן את תלמידי כיתה ז' מבית הספר פארק המדע על שם אילן רמון מנס ציונה – ברוכים הבאים וברוכות הבאות.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, חבר הכנסת אלון שוסטר.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

יישר כוח. כבוד השר, ענפי המטעים – תפוחים, אגסים ושקדים – הם רכיב משמעותי בכלכלת הצפון. הממשלה בהובלת משרד הכלכלה חתמה עם ארצות הברית על הסכם הורדת מכסים רחב על תוצרת חקלאית מארצות הברית, כולל הפירות הללו, ללא תוכנית הגנה על הייצור המקומי – אגב, בניגוד להנחיה של ראש הממשלה מלפני כמה חודשים. האם תצטרף למשרד החקלאות בדרישה ממשרד האוצר לגבש תוכנית תמיכה לחקלאים שייפגעו מהורדת המכסים, כפי שמקובל בעולם הנאור לעשות כאשר פותחים יבוא? תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני השר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה. קודם כול, חברת הכנסת צרפתי, אני שיתפתי אותך בתפיסת עולם שאומרת שככל שמדינת ישראל לא ממציאה פטנטים וככל שאנחנו מאמצים סטנדרטים בין-לאומיים, מצבנו טוב יותר. אנחנו עכשיו לא רק שאימצנו את "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שזה בעצם לקבל את שיטת ניהול הסיכונים האירופית – אנחנו עכשיו גם מוסיפים את "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל", כיוון שאנחנו רוצים לאמץ סטנדרטים בין-לאומיים. עכשיו אני אומר לך, זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם: כל פעם בא חבר כנסת או בא מישהו, ורוצה – מסביר לנו למה אצלנו זה שונה מאירופה, למה אצלנו זה שונה מארצות הברית, למה אנחנו צריכים ללכת ולאמץ רגולציה אחרת, וככה זה מתחיל. ובמהלך השנים הרגולציה הישראלית, בזכות הרצון לעשות טוב יותר – אני מאמין שאת רוצה באמת לעשות טוב יותר, אבל אני אומר לך שמה שקורה בפועל זה שאנחנו מתרחקים כל הזמן מהסטנדרטים הבין-לאומיים, וזה לא טוב. בסוף - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אין מצב שזה יכול להיות שונה? הכול במאה אחוז הרבה יותר טוב לאירופה?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

זו המהות. ההתנגדות היא לא פוליטית, היא התנגדות עניינית ומהותית, שבאה ואומרת – צריך ללכת באמת לקצה ולהסביר למה זה מאוד שונה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לא, זה ברור. לא יקרה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אחרת, אני בעד לאמץ סטנדרטים בין-לאומיים. אגב, זו גם שיטת עבודה, כמו שעובדים האירופים והאמריקאים. כשאנחנו נתרגל לעבוד על פי הסטנדרטים הבין-לאומיים יהיה לנו יותר קל לייבא ולהוריד יוקר מחיה, יהיה לנו יותר קל לייצא, כי אנחנו עובדים לפי סטנדרטים ביו-לאומיים. זאת תפיסת עולמנו. לגבי חברי אלון שוסטר. קודם כול, זאת דרישה אמריקאית, וראש הממשלה, כשהיה בוושינגטון, התחייב לקבל את הבקשה האמריקאית. אנחנו ביוני, יולי, כבר השנה, ישבנו אצל ראש הממשלה – השר דיכטר, אנוכי ושר האוצר – והבאנו בפניו שתי תפיסות עולם: אחת של החקלאות, שאני תומך בה, והשנייה של משרד האוצר: לכשאתה מוריד מכסים ומאפשר לייבא עוד מוצרים, הדבר הזה בהחלט תורם ליוקר מחיה, אבל לצידו חייבת לבוא חבילת הגנה על החקלאים. ואכן – אגב, אני הצעתי, בניגוד לעמדת האוצר, שב-50 המוצרים הרגישים מתוך כ-350 מוצרים, ש-300 פתחנו מלא ועוד 50 פרסנו על עשור בשנים – זו בקשה שלי בתיאום עם משרד החקלאות לפרוס אותם על עשר שנים, לתת לחקלאות זמן להתאושש, או זמן להתארגן על המהלך הזה, והאמריקאים הסכימו, אחרי שהם קיבלו לכאורה את כל החבילה במכה אחת. באותה ישיבה אצל ראש הממשלה, הסיכום היה שאנחנו מאשרים ומקבלים את הדרישה האמריקאית כלפי האמריקאים. עכשיו, פנימית, בואו נעשה עבודת מטה ונראה איפה יש ענפים שזקוקים לסיוע. החלק הזה עוד לא בוצע בפועל, אני מסכים איתך. עמדתי כעמדת שר החקלאות, אוקיי?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, כבוד השר. אני מבקש מכבוד שר הכלכלה והתעשייה להישאר על הדוכן, כי אנחנו עם שאילתות נוספות. אך בטרם אזמין את השואלת הבאה, אני רוצה להזכיר את מאהל הלומי הקרב. נפגשתי איתם הבוקר, הם מבקשים שחברי הכנסת יזכרו אותם ולא יניחו לנושא לרדת מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חברת הכנסת לימור סון הר מלך בנושא: העדפת המועמדים הערבים במסלול תעסוקה 4.20 ללא התניה בשירות צבאי – והיעדר העדפה למשרתי מילואים. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני השר, בהוראת מנכ"ל 4.20 נאמר כי משרדך מקצה תקציב ייעודי לשילוב ערבים בתעשייה עתירת ידע מבלי להתנות אותו בשירות צבאי. ברצוני לשאול: מדוע משרדך מעדיף להפנות את התמריץ לערבים במקום להפנות אותו למשרתי מילואים, דווקא בתקופה שבה הם נושאים בנטל הכבד ביותר? תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אסור היה לתת להם אפליה מתקנת.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

שוב, אדוני היושב-ראש, אתם תהיו – אני חושב שאתם תקבלו את התשובה שלי - - -

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אנחנו רוצים לשמוע. טלי, טלי, אנחנו רוצים לשמוע. אדוני השר, בבקשה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בשמחה, בבקשה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברות וחברי הכנסת, לימור היקרה, ראשית אני מבקש להדגיש שמשרתי המילואים הם עמוד התווך של מדינת ישראל, במיוחד בתקופה הזו. והם נושאים בנטל אדיר, ועלינו כממשלה – ועל המשרד שלי כמובן – לוודא שהם זוכים לכל סיוע, לכל הקלה ולכל תגמול שמגיע להם, ומגיע להם יותר ממה שאנחנו יכולים לתת. מאז פרוץ מלחמת התקומה הממשלה אישרה ארבע החלטות ממשלה מרכזיות לטובת המילואימניקים, בהיקפים של מיליארדי שקלים. זה כולל בין היתר מענקים אישיים ממוגדלים, החזרים למשפחות, פיצויים לבני ולבנות הזוג, סיוע לעסקים, נקודות זיכוי במס הכנסה, שיפוי למעסיקים, הכשרות מקצועיות מועדפות, סיוע בשכר לימוד ועוד. במסגרת אותן החלטות של הממשלה הוקצה למשרד הכלכלה תקציב, שניתן בעיקר לסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים ולפיתוח מערכת one stop shop למיצוי זכויות – זה אחד הדברים שמאוד מאוד משמעותיים, אנחנו מפתחים את זה עדיין – וזאת בהתאם לצרכים שנבחנו - -

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אין ויכוח על זה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

- - זוהו, ותועדפו בשיתוף עם משרדי הביטחון והאוצר. כעת ביחס למסלול 4.20 – חשוב להבהיר, מדובר על מסלול שאיננו תולדה של מדיניות של המשרד בראשותי, אלא הוא מופעל מכוח החלטת ממשלה משנת 2012, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. תכליתו הייתה לטפל בכשל שוק ממוקד – חוסר היכולת של בוגרי מקצועות טכנולוגיים מהחברה הערבית להשיג הזדמנות ראשונה בתעשיית ההייטק. המסלול מעניק תמריץ לחברות לקלוט מתמחים בעבודתם הראשונה בלבד. בשנת 2022-2021 התקציב עמד על 17.5 מיליוני שקלים לשנה. לאור שינוי סדרי העדיפויות בעקבות המלחמה צמצמנו את היקף התקציב, כך שבשנתיים האחרונות הוא פחות מ-5 מיליוני שקלים. כמו כן, החל משנת 2025 החלק הגדול מהתקציב מיועד לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לאור היותה אוכלוסייה משרתת ומכוח החלטות ממשלה ייעודיות שהתקבלו בחודש מרץ 2025. כמו כן, אני מבקש לציין שמשרד הכלכלה והתעשייה, במזל טוב, השיק אתמול פומבית מערכת חדשה שנקראת מערכת בול. אני מציע לכולם לעקוב אחריה, אני דיברתי עליה כמה פעמים במליאה. מדובר על מערכת – תשתית דיגיטלית חדשה, שמנתחת כישורים ויכולות של מחפשי עבודה. כל מי שמחפש עבודה – ובוודאי אנחנו נעודד את המילואימניקים לעשות את זה – נכנס לאזור האישי של gov.il, נכנס לאפליקציית בול, עושה אבחון ברמה מאוד מאוד גבוהה, ואנחנו מחברים אותו לעבודות שהכי מתאימות לו. אנחנו גם יודעים, באמצעות כלי הסיוע שיש במשרד, אני מדבר על OJTs – On the Job training, לראות שאם מדובר על הכשרה נוספת שצריך לתת למילואימניק או למי שלא עושה את זה, אנחנו יודעים לתמרץ ולהתאים פרטנית, אחד-אחד, לכל מחפש עבודה את העבודה האופטימלית. ושם אנחנו באמת מתכוונים לתת תיעדוף מלא למילואימניקים, כך שלא יהיה מילואימניק אחד שייכנס לתוך המערכת שלא נעשה עבודה פרטנית בשבילו וניתן לו את המסלול הטוב ביותר עבורו, והעדפה בכל אופציה שיש במערכת בול. לאור חשיבותה של המערכת – היא מערכת שהשקענו בה עשרות מיליוני שקלים, עבדנו עליה שנים ארוכות; אני מעריך שהיא תשנה את כל הנוף של התעסוקה בישראל, בוודאי שמבחינת היצע וביקוש לעובדים. אנחנו באופן אישי – אני אוודא שמילואימניקים מקבלים העדפה בכל קריטריון, בכל תמריץ שלא יהיה במשרד שלנו. לגבי העתיד של מסלול 4.20 לאור השקת מערכת בול, אנחנו נראה איך לשלב את הדרוזים ואת הצ'רקסים, ונבחן בכלל איך אנחנו מתמודדים עם הסוגיה הזאת. לשנה הבאה טרם התקבלה החלטה, אבל אני חושב שיש לנו חלופות טובות יותר ממה שהיה בעבר. זהו, עד כאן. האם יש לך עוד שאלת המשך?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

רק לומר תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לכבוד השר. יש שאלת המשך?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

רק לומר תודה רבה ולומר שבאמת, לי זה נותן באופן אישי תקווה שבאמת הדברים נעשים עם חשיבה מעמיקה, עם באמת תיעדוף נכון וראוי. ובאמת תודה רבה על התשובה הזאת - -

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה על השאלה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

- - אני חושבת שזה הפחית הרבה שאלות ותהיות אצל הרבה מאוד אנשים. תודה רבה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה. תודה לשואלת.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לשר הכלכלה והתעשייה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק בדיון מוקדם. הראשונה שבהם, ההצעה הראשונה היא: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפסקת לימודים בשל שירות מילואים), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, סגן יושב-ראש הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות, אדוני. נצל אותן בצורה איכותית למען הדמוקרטיה הישראלית.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה לברך אותך, שבמבנה הדמוקרטי המיוחד שלנו, כאשר נשיא המדינה טס לחוץ לארץ, ויושב-ראש הכנסת משרת אותנו נאמנה בוושינגטון, ופגש שם את יושב-ראש הקונגרס ויזם עצומה בין-לאומית של חברי קונגרס מכל העולם להעניק לטראמפ פרס נובל לשלום, על המעשים שלו למעננו פה – בהשבת החטופים ומעשים גדולים אחרים – והקדוש ברוך הוא בירך אותך מתוך אותם שמונה-תשעה סגנים, להיות זה שהיום הוא נשיא המדינה שלנו. ממלא מקום היושב-ראש הוא נשיא המדינה.

היו"ר יעקב מרגי:

לכבוד ייחשב לנו.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אתה האיש הראוי ביותר. והרוח הטובה שלך, שהיא תמיד פה שורה על כולנו, מרגיעה ומחברת את עם ישראל.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז הזכות הזאת גדולה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. ברשותך, רק תרשה לי לברך. יש כאן, ביציע האורחים שלנו, גמלאים ממשרד ראש הממשלה, שמבקרים אותנו היום בכנסת. ברוכים הבאים. אתם מוזמנים לעקוב אחרינו. היו גאים בדור ההמשך. בבקשה, אדוני.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני לא רואה גמלאים, אני רואה נערים ונערות שיצאו לטיול בהרי ירושלים.

היו"ר יעקב מרגי:

אשריך שזו הראייה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השם ישמור אתכם, ותמשיכו ללמוד ולהעמיק. הדבר השני שציינת, אדוני היושב-ראש, הוא הסוגיה של הלומי הקרב ונכי צה"ל, שכל הזמן מכה בנו מחדש. המאהל הזה נמצא שם, והגשם יורד, והקור, והסופה מחכה. אנחנו כל הזמן משתדלים לעשות מעשים למען הלומי הקרב ונכי צה"ל; נאבקים בנחישות על חוק הגבלת שכר טרחה לנכי צה"ל. הוא מתקדם. יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה מיכל וולדיגר, מקדמת אותו בנחישות אדירה. אני רוצה להכריע אותו. אתה, כמי שהיה שר הרווחה, יודע ולא יכולים לסבול את המציאות שנכי תאונות עבודה מוגנים בהגבלת שכר טרחה, נכים של תאונות דרכים מוגנים בהגבלת שכר טרחה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני יכול לומר לך שאני יודע מידיעה אישית שהרבה אנשים נמנעים מלמצות את זכויותיהם בגלל חוסר המגבלה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נכון. וגם ניצול. הלכו למיטות של נכי צה"ל עכשיו, שהוא קטוע הרגל, הוא יקבל הכול, בלי עורך דין, והחתימו אותו על חוזה ייצוג, ולוקחים לו 50,000 ו-100,000 שקל על כלום. אתה רואה חזירות וניצול של נכי צה"ל. האחרונים שמוגנים בחוק הם ניצולי שואה. היחידים בישראל שהם נכים, שלא מוגנים בחוק הגבלת שכר טרחה הם נכי צה"ל. אני מברך את יושבת-ראש הוועדה וולדיגר, על הנחישות. כל הלוביסטים מתעוררים, כי הם רואים שהחוק מתקדם. זה חוק פרטי שלי, שנוסף אליו חוק ממשלתי. שר המשפטים גיבה אותנו. שש שנים אני נאבק על החוק. לפני שנתיים שר המשפטים נתן גיבוי. מיזגנו את החוק הממשלתי והפרטי, ואני ממש רוצה שנביא אותו. זה המעשה שנעשה לנכי צה"ל ולהלומי קרב. אבל היום, היושב-ראש, גם במסגרת זה שראינו פה ילדים, פנתה אליי אימא, אישה של נכה צה"ל, הלום קרב, ואומרת לי: מיכאל, אני באה לבית הספר, ואני אומרת: הילד שלי הוא בן של הלום קרב, צעקות בלילה, קשיים נפשיים, אבא לא בבית, ואני רואה שמערכת החינוך לא ערוכה. עכשיו, נוספו 22,000 נכי צה"ל, ולא מטפלים. פתאום מצאנו איזה חור שחור, וגם חברת הכנסת קטי שטרית טיפלה בזה.

היו"ר יעקב מרגי:

פנינה. גם פנינה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

גם פנינה, כולנו. אבל היום עשינו דיון, ואנחנו מקווים לקבל ממשרד הביטחון וממשרד החינוך תוכנית עבודה לליווי ברגעים הקשים של נכי צה"ל. עכשיו, מה קורה במדינה? לא עלינו, וגם כאח שכול, אם יש הלוויה, כולם יודעים, העירייה, בית הספר, כולם מתגייסים. אבל הלם קרב, פצוע שהוא שנה בבית חולים ולא בא הביתה. אז המידע צריך לזלוג. התחילו לדבר על סודיות. אמרתי: אל תגידו סודיות. אם מישהו מת, אין סודיות? נכי צה"ל – אין סודיות. משרד הביטחון יבוא לעירייה ולמנהל אגף חינוך יבוא למי שיודע לשמור סודיות, למנהל אגף רווחה, ויגידו: זה, אביו נפצע, שימו אליו לב – ייעוץ חינוכי, פסיכולוג. הדבר שלשמו עליתי לדוכן הוא חוק שאני מאוד גאה שהתקבל ברוב של מעל 84 חברי כנסת, ולדעתי, גם הצעת החוק הזאת שלי, התיקון, קיבל אולי פטור מההנחה – אם אני לא מתבלבל, מבחינת זמנים. אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שהביא את החוק הזה לאישור בוועדת השרים בהסכמה, בתמיכה ממשלתית.

היו"ר יעקב מרגי:

הוא יודע במי להשקיע כנראה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני רוצה להודות לו על קידום החוק הזה והפטור מההנחה. איך נולד החוק הזה? אם היה צריך לקרוא לחוק הזה בשם, צריך לקרוא לחוק הזה חוק חגי. מעל 80 חברי כנסת – כל חבר כנסת שיושב כאן היום חתום על החוק הראשון: להגן על סטודנטים במילואים. עברתי פה אחד-אחד. לא יכולתי להחתים 30 שרים. כל הכנסת חתמה. כל הכנסת חתמה: להגן על אנשי מילואים סטודנטים. כי ראינו שאוניברסיטה אחת נדיבה ואחרת מקשה, ואיזה מרצה שלא אכפת לו ואומר: לא מעניין אותי הצבא. בנינו להם סטנדרט טיפולי. אבל מה לא מצאנו? פתאום בא אליי חגי – הסטודנט הזה במכללה בירושלים. אני לא רוצה להוציא דיבתה, כי הנשיאה שם פעלה לתקן וקראה לו אישית, אחרי שעשינו פה דיון בכנסת – חגי, מאות ימי מילואים, עובד סוציאלי, התקבל על תנאי לשם. אמרו לו: תוציא ציון 80. הוא בא עם ציון 79.5, והמרצה הדיחה אותו ממסלול עבודה סוציאלית. ראיתי שבחוק שלנו יש פרצה: החוק שלנו לא עסק בזכות של איש מילואים להישאר במסלול הלימודי שלו. הוא עסק בהקלות לימודיות, בסיוע, בהארכת זמן, בחלף מבחנים. קטי שטרית, את לא היית פה. אבל אני פרגנתי לך על הדיון החשוב שעשית על נכי צה"ל ועל הלומי קרב היום, ועל הדרישה ממשרד החינוך וממשרד הביטחון להביא לנו תוכנית עבודה ללוות אותם אישית. אז אני מחזק את ידייך על הדבר הזה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תודה רבה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני חוזר לנושא שלנו. פתאום גיליתי שיש לקונה בחוק. אגב, כשהבאנו את החוק הזה עם טייב, אהוב ליבי, עם יושב-ראש ועדת חינוך, שאני כבר מתפלל שהוועדה הזאת תבוא, כי יש שם חוק מוסכם להוקרת נכי צה"ל.

משה טור פז (יש עתיד):

מיכאל, תבוא לוועדה האלטרנטיבית בינתיים.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני לא רוצה אלטרנטיבית, אני רוצה ביצועיסטית, אבל אני מאחל לך מזל טוב לגיוס הבן ולנשיקה שנתת לו על הראש. זה היה היום?

משה טור פז (יש עתיד):

ברכת כוהנים. שלשום.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זה היה שלשום. שיצא בשלום וישוב בשלום, "ומעשה אבות סימן לבנים".

משה טור פז (יש עתיד):

אמן.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

וינון אזולאי, אל תפריע, כי יש חוק שאתה צריך לקדם איתי עוד רגע.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא מפריע לך. אבל בכל פעם שאני נכנס, אתה או פה או פה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ינון אזולאי, יש לך חוק שלי ושלך שאתה לא יודע עליו. לך לכיסא שלי, בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

אין בעיה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

החוק הזה שאנחנו מציעים היום מוסיף תיקון לחוק שמגן על חיילי מילואים סטודנטים, ואומר: לא תוכלו להדיח אותם בלי סיבה. עכשיו ביקשו ממני מות"ת-מל"ג, יש שם אישה נפלאה, ד"ר לוגסי – דיאלנה, מהנגב – אתה מכיר אותה?

היו"ר יעקב מרגי:

היא נשארה דיאלנה?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היא דיאלנה חבל על הזמן.

היו"ר יעקב מרגי:

אני שמח.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

והיא תעשה דברים טובים לשוויון הזדמנויות במל"ג-ות"ת. החוק הזה אומר שהמל"ג-ות"ת יוסמכו לקבוע כללים לאוניברסיטאות שלא פוגעים במסלול של חייל מילואים, ויציגו לנו את הכללים השוויוניים; שלא ידיחו, כמו את חגי – שפגעו בעתיד שלו. אני רוצה רק לסיים, מזה בדרך כלל אני מתחיל - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לשמור על השקט

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - שאנחנו גאים ושמחים, גם בממשלת ישראל, גם בצה"ל, שהחזרנו את רוב החטופים. לצערי איבדנו חלק מהם – את החיים שלהם – אבל לפחות זכינו להביא את רובם ככולם לקבר ישראל. נשאר לנו רן גואילי, שהוא על ליבי, עם החולצה, ואנחנו נמשיך לשים אותו על ליבנו, כאן בכנסת ואת המשפחה שלו, עד שהוא ישוב הביתה לקבר ישראל. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

אמן. תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל ביטון. יש שר משיב? השר אלי כהן, אתה אמור להשיב על הצעת החוק. בבקשה כבוד השר, עד עשר דקות עומדות לרשותך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, כמובן שהממשלה ושר החינוך – בתשובתם כאן, כפי שאקריא אותה – תומכים בהצעת החוק. כאמור, מטרת החוק היא להגן על סטודנט שנעדר מלימודיו עקב שירות מילואים מפני הפסקת לימודים, תוך כדי הכנסת התיקונים הבאים: קביעת זכות לדחות קורס או לחזור עליו, במקרה שסטודנט נעדר בשל מילואים; שתהיה ועדה שתבחן את מצבו של הסטודנט המתעכב באופן חריג, בשל היעדרות בשל שירות מילואים, ותמליץ על הדרכים להשלמת חובות הסטודנט; איסור הפסקת לימודי סטודנט בשל אי-השלמת קורסי יסוד בשל היעדרות בשל שירות מילואים, חייב להיות, ומטופל. עוד מציין שר החינוך שחשוב לציין כי במסגרת תיקון מס' 8 לחוק זכויות הסטודנט תוקן סעיף 19, שבו נקבע כי המוסד יקבע התאמות נוספות לסטודנטים המשרתים למעלה מ-30 ימי מילואים להשלמה או לדחיית קורס. שר החינוך, שהוא גם מתוקף תפקידו יושב-ראש המועצה להשכלה גבוהה רואה חשיבות במטרה שבבסיס הצעת החוק שלך, אך עם זאת, חשוב לשמור על מדיניות אחידה, כולל המסגרת המתאימה לעריכת השינויים. ועדת השרים שהתקיימה בנובמבר החליטה לתמוך בהצעה בקריאה טרומית, בכפוף להתניות שציינו, ובהן הסכמת משרד החינוך להמשך החקיקה – ושם הם מפרטים שהם תומכים, כאמור. חבר הכנסת מיכאל ביטון, אני רוצה לברך אותך על הצעת החוק, שהיא הצעת חוק חשובה. אני חושב שכולנו היינו עדים להתגייסות חסרת התקדים של חיילי המילואים שלנו. אגב, אחד הדברים שאני לא אשכח - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מעל 80,000 סטודנטים מתוך מאות אלפים. 80,000 סטודנטים חיילי מילואים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מהם גם הסטודנטים. רק לספר על העוצמה של עם ישראל, ב-7 באוקטובר, כשפרצה המלחמה, כשכיהנתי כשר החוץ. יש במשרד החוץ חמ"ל פניות ציבור, שאם מישהו איבד דרכון, אומרים לו מה לעשות. באותו מועד של 7 באוקטובר החמ"ל שלנו קרס. הוא קרס מפניות של אלפי ישראלים, ובהם סטודנטים שנמצאים בחו"ל, שנמצאים בחופשה, ורוצים רק דבר אחד: לבדוק מתי הטיסה הראשונה על מנת לחזור לארץ, לעלות על מדים ולצאת להילחם. זאת המדינה היחידה בעולם שכשיש בה מלחמה כולם רוצים לחזור.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נלחמים לחזור הביתה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

כשיש מלחמה – נלחמים לחזור הביתה להילחם. ועל זה אנחנו צריכים להחזיר להם. אגב, גם צריך לומר: אני בניגוד עניינים, אחת הבנות שלי היא קצינה במילואים. אז גם היא תיהנה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השם ישמור אותה. אתה לא בניגוד עניינים, אתה אב גאה. גאה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה יודע, שלא יגידו ניגוד עניינים.

היו"ר יעקב מרגי:

גילוי נאות. גילוי נאות.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

הינה, היושב-ראש מתקן אותי.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אין שום ניגוד, אין שום ניגוד.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

היא גם קצינה במילואים וגם סטודנטית, אז גם היא בהחלט תיהנה מהדבר הזה. אנחנו צריכים לחבק, להוקיר ולהצדיע לכל חיילי המילואים. ולך – יישר כוח, חבר הכנסת ביטון. אני רוצה גם לומר בהחלט יישר כוח לשר חינוך. אני עוקב מקרוב אחרי כל ההצעות שהוא מעלה בממשלה לטובת חיילי המילואים, על מנת לסייע לאלה שנתנו למדינה, ואנחנו כאן בשביל להחזיר להם. אז יישר כוח גם לשר קיש. אנחנו, הממשלה, תומכים בהצעה. יישר כוח.

היו"ר יעקב מרגי:

אתה מקבל את ההתניות?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כן. רק דקה אני רוצה.

היו"ר יעקב מרגי:

לא מהדוכן. לא, לא.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מהצד? אין להשיב לשר משהו?

היו"ר יעקב מרגי:

לא, אין, אין. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפסקת לימודים בשל שירות מילואים), התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפסקת לימודים בשל שירות מילואים), התשפ"ו–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 12 חברי הכנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפסקת לימודים בשל שירות מילואים), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. אני מוסיף את חברת הכנסת מירב בן ארי לפרוטוקול ואת חברת הכנסת פנינה תמנו לפרוטוקול, ואת אבי מעוז לפרוטוקול, כמובן. אוי ואבוי אם לא.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היו"ר יעקב מרגי:

רק מי שהיה. הנוהג הזה להצטרף לפרוטוקול – רק מי שהיה. אבל אמרת את זה. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז להציג את הצעת החוק. מצטרף לברכות לבן, בהצלחה בשירות. לרשותך עד עשר דקות, אדוני. ובאותה נשימה: אני מקדם בברכה את ילדי בני המצווה מכפר מונש. ברוכים הבאים לכנסת.

משה טור פז (יש עתיד):

נתת לי 15 דקות. זה בסדר, אדוני היושב-ראש, אבל - - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא, אל תדאג, זה יתוקן, מייד.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, הצעת החוק הזו עוסקת בקדימות במעונות יום למשרתי מילואים. לפני שניכנס ואסביר למה אני חושב שההצעה הזאת צריכה להיות בקונצנזוס של כל חלקי הבית. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שאתמול בלילה, בשעה 23:10, ממש בסיום הדיון בוועדת החוץ והביטחון, נפל דבר בישראל – ולא דבר טוב, לצערי הרב. אנחנו, כידוע, עסוקים, באופן מוצדק – ובעניין הזה אני לא עושה פערים בין קואליציה ואופוזיציה – בנושא של שירות בני הציבור החרדי בצה"ל וברצון להרחיב את השורות. יש לנו ויכוח על איך לעשות את זה ולמה לעשות את זה. אבל יש דבר אחד שאסור להתווכח עליו: אסור להתווכח על נתונים. אנחנו צריכים לדעת את המספרים: מי הוא חרדי, וכמה חרדים מתגייסים לצה"ל. ידוע שההגדרה בחוק קובעת – שמי הוא חרדי נכון להיום? זה מי שלמד שנתיים במוסד חינוך חרדי. זאת ההגדרה. אני חושב שצריך לשפר את ההגדרה הזו, כי יש לנו נשירה, כידוע לך, של נערים חרדים ממערכת החינוך החרדית, באמצע כיתה י', בסוף כיתה י', והם עדיין נספרים. זה דבר שצריך לטפל בו. שוב, זה לא במהויות. זה בעובדות. אלא מה? לפני כמה ימים הגיע לוועדת החוץ והביטחון בחור נחמד, ואמר את הדבר הבא: אני בוגר החינוך הדתי בפתח תקווה, והמוסד שלי רשום כמוסד חרדי, אז מסיבות ביורוקרטיות אני רשום כחרדי. זה מקשה עליי לשרת, כשאני בא לדחות את השירות אומרים לי: לא, לא, אתה במסלול תורתו אומנותו. ביורוקרטיה. אבל היא מונעת מילד לשרת. לאור היכרותי עם הנושא הזה מימיי במערכת החינוך, פניתי לנציגי צה"ל וביקשתי לדעת נתון פשוט: כמה בני הציונות הדתית, מסיבות ביורוקרטיות, נמנים כשייכים לחינוך החרדי, ובעקבות זאת נספרים כמשרתים בצה"ל למרות שאינם חרדים? והפלא ופלא, לפני כמה שבועות, לראשונה – לראשונה, זה די מדהים שזה לראשונה – משרד החינוך שיתף את צה"ל בנתונים שלו. נעשה עיבוד, ואתמול ב-23:10 בלילה – יש שיגידו בכוונת מכוון – נמסר הנתון הזה לוועדת החוץ והביטחון, רגע לפני שנסגר הדיון. ועכשיו תקשיב טוב לנתון: 275. זה לא הרבה. אבל בוא תחשוב כמה זה עצוב. בתוך שנה, שבסך הכול אנחנו מונים לכאורה עלייה בכמות המשרתים החרדים בצה"ל – שזה מבורך, ועומד לפי דיווחי צה"ל בשנת הגיוס 2024, שהסתיימה ביוני 2025, לא מזמן, על 2,940 – 275 מתוכם הם בעצם דתיים; מהציונות הדתית. < יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, מדי פעם אני מתעסק בסטטיסטיקה, ובאותה נשימה חלקם הגדול באותו סטטוס מקבלים דחייה למסגרות תורניות שלא מתגייסות, וגם הן מגדילות את מספר הלא-מתגייסים.

משה טור פז (יש עתיד):

אז כמו שפתחתי ואמרתי, קודם כול, בנתונים צריך לדייק – כי עם הנתונים אסור להתווכח. שנית, אותם 275 בני ציונות דתית שנמנים כחרדים, אני קורא כאן ועכשיו לצה"ל להסיר אותם. אמר את זה המשנה ליועץ המשפטי. אין דרך אחרת, צריך להסיר אותם מרשימת המתגייסים.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, לא שומעים את הדובר. חבר הכנסת ינון אזולאי, יו"ר סיעת ש"ס. לעזור לי שם. טלי, בבקשה, אדוני.

משה טור פז (יש עתיד):

אני חוזר, יש להסיר את 275 הרשומים במניין המתגייסים החרדים שבאים מהציונות הדתית מהרשימות, כמו שקבע המשנה ליועץ המשפטי, על מנת שהעובדות תהיינה ברורות. דרך אגב, צריך להבין, אדוני היושב-ראש, שאם 275 כאלה מנויים בשנים עברו, זה לא 9% מהמחזור כמו השנה – שהוא מחזור גדול – זה אולי 20%. כלומר, יש לנו מצב מעוות שבטעות, בגלל טעות ביורוקרטית במשרד החינוך, נרשמו 275 בני הציונות הדתית כמתגייסים חרדים. את העובדות צריך לברר בלי קשר לאג'נדה. אני קורא לעשות את זה בהקדם האפשרי. עכשיו להצעת החוק שלי. הצעת החוק קובעת דבר שצריך להיות מובן מאליו: אנחנו צריכים לשים עטרה לראשם של האנשים הנכונים; לא אלה שצועקים הכי חזק, אלא אלה שנושאים את המדינה על הגב. אנחנו יודעים היום שכשאדם יוצא למילואים – הזכרת, אדוני היושב-ראש, שהבן שלי התגייס – השנה? השבוע. הבן שלי בן 20, וכמו שאר ילדיי הוא לא אב לילדים ובעזרת ה' יקים בבוא הזמן משפחה. אבל איש מילואים שיוצא למילואים, משלם כל כך הרבה מחירים במשכורת, בשגרה, בבריאות הנפש ובעיקר במשהו שאנחנו לא יודעים להחזיר לו: זמן. זמן יקר עם המשפחה שלו, עם הילדים שלו. עד היום מדינת ישראל לא נתנה לזה מענה, כאילו זו בעיה פרטית שלו. עכשיו מילה של פרשת שבוע, אדוני היושב-ראש. השבת נקרא את פרשת וישב. "ביקש יעקב לישב בשלוה" – אומרים חז"ל: "קפץ עליו רוגזו של יוסף". כשאנחנו מגיעים לאיש המילואים, כל מה שהוא רוצה כשהוא חוזר משדה הקרב זו קצת שלווה, בלי רוגז, בלי ביורוקרטיה, בלי לריב עם האחים שלו. במקרה הזה מה שאנחנו מציעים הוא שיהיה לו שקט נפשי שהילד שלו נמצא במעון. החוק שאנחנו מביאים היום אומר דבר פשוט: בואו נפסיק להעניש את המילואימניקים שתורמים להגנת הארץ; בואו נתחיל להוקיר אותם. בואו נפסיק לקחת את התרומה האדירה שלהם כמובנת מאליה; בואו ניתן להם עדיפות במעונות היום, כמו שצריך במדינה נורמלית. לא רק שימי המילואים לא יפגעו בזכאות, אלא להפך: מגיע למילואימניק העדפה על זה שהוא עשה מילואים. אדוני היושב-ראש, אתה יכול לחשוב על חוק יותר צודק מזה? יותר מזה, החוק הזה גם לא עולה כסף.

היו"ר יעקב מרגי:

מנכ"ל משרד האוצר, אל תנהל לנו את הכנסת. העוזר של השר, בבקשה, לא כאן.

משה טור פז (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. מי שמגן על המדינה, המדינה לא יכולה להתעלם ממנו. המדינה לא יכולה לזרוק את המילואימניק לסוף התור כמו כולם. המדינה יכולה לתעדף את אנשי המילואים גם בכסף, אבל גם בזכויות – ומעון זו זכות שלא כולם זכאים לה, כי אין לנו מספיק מעונות יום במדינת ישראל. רק כאחד לארבעה ילדים בגיל הרך, לידה עד שלוש, נמצא במעון יום מסובסד. אז השאלה למי המדינה נותנת עדיפות בסבסוד ובקבלה היא שאלה חברתית ממדרגה ראשונה. בואו נדבר על השוואה, שאולי לא תנעם לחלק מחבריי פה, בקואליציה. כשאנחנו נלחמים פה על קריטריונים, על שקיפות, על נגישות למערכת החינוך שתעבוד בשביל כולם, ומבקשים לתת עדיפות למי שבאמת מגיע, יש פה אנשים שלא נלחמים על כלום, כי הפוליטיקאים שלהם דואגים להם. אין מה לומר, יש כאלה שדואגים למצביעים שלהם בקבלה למעונות היום, בסבסוד למעונות היום, ובזה שיהיו להם מעונות יום בתקציב. למי לא דואגים? לאלה שנותנים לכולם. שמעתי שיש איזו התארגנות פוליטית, אדוני היושב-ראש, של מפלגת מילואימניקים. אז אני אומר כאן חד וחלק: לא צריך מפלגת מילואימניקים, צריך שהבית הזה יהיה כולו מפלגת מילואימניקים. אז אם אתם רוצים שאנשי המילואים – 400,000 אנשים, 400,000 משפחות – יהיו מיוצגים פה בכנסת, תנו להם תיעדוף בכול. חבריי פה בליכוד, בציונות הדתית, שהמצביעים שלכם ושלנו ביחד בשדה הקרב, ביחד בשוחות, כן, עם המצביעים של ישראל ביתנו, של יש עתיד, של הדמוקרטים, החברה הציונית בישראל צריכה לתעדף את המשרתים גם, אולי בעיקר, בזכויות כמו מעונות היום. העילית של החברה הציונית בישראל לא מקבלת מספיק. חבריי בליכוד, תנו להם פעם אחת – אפילו לא ביקשתי מכם שקל – תיעדוף בקבלה למעון. זה מה שמציעה הצעת החוק הזאת, מי שיצביע נגדה ובאותה יד ייתן סבסודים למגזרים אחרים למעונות היום, פוגע באנשי המילואים, לא משנה ההסברים שלו, פוגע באוכלוסייה המשרתת, פוגע באלה שסוחבים פה את האלונקה הכבדה של מדינת ישראל לכולם. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז.

היו"ר יעקב מרגי:

להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום בהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר להציג את הצעת החוק. עד שיגיע חבר הכנסת, תרשו לי לברך. בקהל נמצאים איתנו משלחת של הקהילה היהודית בקנדה, משלחת של יזמים. ברוכים הבאים. כמו כן, נמצא איתנו בקהל החלק השני של האורחים שלנו, מאולפנת אבן שמואל. ברוכות הבאות. אני מקווה שיהיה חלק שלישי ורביעי של האולפנה. בבקשה, אדוני, לרשותך עד שלוש דקות.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אורחים ואורחות נכבדים, חברות וחברי הכנסת, השר, אנחנו בעיצומם של ימים של מסע ארוך, קשה, שמאמץ את כולנו. כולנו שותפים למאמץ המלחמתי הלאומי הזה, אבל יש ששווים יותר, שמשקיעים יותר. יש שמחרפים את נפשם, פוגעים בגופם, נפגעים ברוחם ובנפשם. אותם אנשים, אותם משרתי מילואים, עוזבים את הבית, מזעזעים לעיתים את אמות הסיפים של ביתם, של משפחתם; פוגעים בעסקים שלהם; מתקשים לקיים ולהגיע לקידום מתאים ליכולותיהם בעבודה, משום שהם נחלצו לטובתנו. המשימה שלנו, כפי שהזכיר חברי, היא לתת להם את כל מה שאנחנו יכולים לתת, למשל בתיעדוף בהשמת ילד במעונות היום. זאת הזדמנות לומר, שחברה שמכבדת את עצמה וכלכלה שתשרת נכון את החברה שלה, הייתה צריכה להכפיל, לשלש ולרבע את מספר המקומות במעונות היום, אבל נכון לעכשיו זה לא קיים. הצעת החוק הזאת אומרת למשרת, לבן זוגו ולבת זוגו: אנחנו איתכם. אנחנו רוצים שתרגישו שאנחנו איתכם, אנחנו רוצים שתהיה לכם אפשרות ללכת, לצאת לעבוד, להתקדם. אנחנו מודעים לכך שהתמיכות הללו, רשתות הביטחון הללו, שאנחנו מעניקים לכם, לא פותרים את העימותים והקשיים שיש לכולנו בבית, שיש לכם בבית; לא פותרים את הבעיות שיש במקומות העבודה, אבל אנחנו מעודדים בכך את היציאה לעבודה, אנחנו מעודדים בכך את המציאות הכלכלית של הבית. הצעת החוק הזאת אומרת גם שאם בגלל חישובים של זכאויות כספיות כתוצאה מהיציאה למילואים, משתנה הדירוג של המשפחה, של בני הזוג, העובד משרת המילואים לא ייפגע – לא ייפגע כתוצאה מזה שהוא במילואים ואולי הוא קיבל איזושהי הכנסה, איזשהו תגמול שמגיע לו בדין, אבל זה היה עלול לדרדר את המיקום שלו, את התיעדוף שלו או את הזכות שלו לקבל את הסיוע. אני מבקש את תמיכת כל הבית. איך אמרנו? כולנו מפלגת המילואים. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. אני מזמין את שר המשפטים, השר יריב לוין, להשיב להצעות החוק. בבקשה, אדוני. אני מבין שאלו שוב מאולפנת בן שמואל, השארתם מישהו שם? השארתם שם את השומר, אני מבין. ברוכות הבאות. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת. חבר הכנסת טור פז, קודם כול אני רוצה לומר שהצעת החוק בעיקרון היא בהחלט דבר ראוי, המחשבה מאחוריה היא בוודאי דבר שכולנו שותפים לו. אני חושב שמשרתי המילואים – אגב, גם משפחות אנשי הקבע, צריך לומר, חבר הכנסת טור פז, גם משפחות אנשי הקבע, שנושאים באמת בנטל עצום – ראויים לקדימות, להערכה, לסיוע. צריך לומר שהדבר הזה, שהוא כל כך מובן מאליו, לא קרה ולא נעשה במשך שנים ארוכות, ולא במקרה, חבר הכנסת טור פז. לצערי נזקקנו למלחמה נוראה שהחלה ב-7 באוקטובר כדי להתחיל ולשנות את המצב הזה. אני יכול לומר לך, חבר הכנסת טור פז, בשנת 2009, לפני 16 שנה, כאשר נכנסתי לכנסת בפעם הראשונה, הצעת החוק השנייה שהגשתי – השנייה שהגשתי כחבר כנסת – הייתה הצעת חוק זכויות התורמים למדינה. ההצעה הזו קבעה את מה שבעיניי הוא מובן מאליו: שמי שתורם למדינה צריך לקבל ממנה ראש וראשון. ההצעה הזו קבעה אז, שמי שמשרת יקבל קדימות בכול, חבר הכנסת טור פז, לא רק במעונות. אני אפילו אגיד לך משהו: אני חושב שדווקא מעונות זה דבר יותר בעייתי ויותר מורכב מהרבה דברים אחרים. אני רוצה לתת לך דוגמה. קח למשל – אקח דוגמה דווקא מהעולם שקרוב אליך, מעולם החינוך – את סוגיית מעונות הסטודנטים. תראה איזה אבסורד; איזה אבסורד זועק לשמיים ואני מדבר עכשיו אפילו לא מבחינה ערכית ולא כשאני שם על המשקל את החיילים הקרביים וסיכון החיים והרבה דברים, אני מסתכל כלכלית נטו. לשיטת אלה שדוגלים באיזה מין שוויון כזה – שבעיניי לא יכול להתקיים כשיש מי שמסכן את חייו ומי שתורם שנים מזמנו ומי שלא עושה את זה. הרי מה קורה? מגיע למעונות הסטודנטים אדם בגיל 18 שאיננו משרת, והוא – בגלל שהקריטריונים הם מצב כלכלי, מצב סוציו-אקונומי ומרחק מהבית – מקבל את המעון על חשבון מי ששירת, והגיע לאוניברסיטה בגיל 22 אחרי שסיים את השירות הצבאי. אז נוצר המצב האבסורדי שמי שלא שירת, התחיל ללמוד בגיל 18 והשלים תואר עד גיל 21 או 22, הוא מקבל מעונות לפני מי שעשה בכל הזמן הזה שירות, ונדרש להגיע למעונות הסטודנטים רק אחרי שהוא השלים את השירות, בגיל 22 ורק אז להתחיל תואר ראשון. עכשיו, רק מבחינה כלכלית גרידא, אם תסתכל על זה, הרי זה ברור שמי ששירת לא יכול היה להרוויח שום סכום, אפילו שכר מינימום. לעומת זאת, מי שלא שירת, לו היו אומרים לו: אדוני, תשמע, לך לשלוש או ארבע שנים, תעבוד, תרוויח 6,000 שקל לחודש, היה צובר הכנסה כזאת שהייתה מאפשרת לו אחר כך לשכור דירה. אז אני אגיד לך מה קרה, במשך כל השנים האלה ניסיתי להעביר את הצעת החוק הזו – קודם שש שנים כחבר כנסת ואחר כך כשהתמניתי לשר, נתתי את ההצעה הזו לחברת הכנסת ענת ברקו, שניסתה גם היא במשך השנים שהיא הייתה כאן בכנסת. ניסיתי פעם אחר פעם אחר פעם, כולל בקדנציה הקודמת, כשהייתה ממשלה שלכם אתה יודע למה זה לא קרה? כי באה המערכת המשפטית, הייעוץ המשפטי לממשלה, ואמר: זה לא שוויוני. זה לא שוויוני? זה הכי שוויוני שיכול להיות.

משה טור פז (יש עתיד):

אז למה - - -

שר המשפטים יריב לוין:

אז אני אומר לך משהו, השאלה שלך היא טובה. לכן כאשר קרה מה שקרה ב-7 באוקטובר ופתאום נפקחו עיניים, ביקשתי מחבר הכנסת ואטורי להגיש את הצעת החוק הזו פעם נוספת, והעברתי אותה בוועדת השרים לחקיקה, אחרי שבפעם הראשונה אחרי כל השנים האלה, נציג היועץ המשפטי לממשלה לא חזר עוד בוועדה על הטיעון הזה. אבל אתה יודע מה קרה? כשהתחיל דיון בהצעה בכנסת, נציגי היועץ המשפטי לממשלה חזרו והעלו את הטיעון מחדש. איזה דבר מקומם. לכן אני אומר לך, קודם כול ברמה העקרונית, אני חושב שצריך לתת כאן פתרון שלם. הפתרון הזה אומר: העדפה בקבלה לעבודה בשירות המדינה, לפני כל דבר אחר – בוא ניגע בדברים האמיתיים, הכואבים באמת; העדפה חד-משמעית בקבלה למעונות סטודנטים; העדפה בקבלה ללימודים באוניברסיטאות.

היו"ר יעקב מרגי:

אדוני השר, רגע. חברי הכנסת, השר קרעי, דוד ביטן, לא מפנים גב לדובר, נא לשבת ולהשתדל ללחוש, לא להרים.

שר המשפטים יריב לוין:

ההצעה הזאת נמצאת פה בכנסת. אני אומר: בואו תתגייסו, תקדמו אותה. עכשיו אני אומר לך מה הבעיה.

היו"ר יעקב מרגי:

יו"ר האופוזיציה, הרעש מגיע גם מעמדותיכם.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה הממשלה. אתה - - - בקואליציה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני אומר לך מה כן. אני חושב שיש גם המון דברים שכן נעשו. יש התקדמות גדולה מאוד מאוד בעולם הזה, אני חושב שהממשלה הזו השקיעה ומשקיעה תקציבים, בסכומי עתק של מיליארדים, מוצדקים ביותר שמעולם לא קרו. היא נותנת לאנשי המילואים הרבה הרבה יותר ממה שהיה, ועדיין צריך לתת עוד, אני מסכים. היא עושה את זה כל הזמן אל מול חסמים משפטיים, אל מול התנגדות משפטית כמעט לכל דבר, בטענות הסרק האלה, שיש מין שוויון אבסולוטי כזה, שלא קיים.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, הדובר מתקשה לשמוע את עצמו. עליזה בראשי. עליזה בראשי, תעזרי לי לעשות שם שקט.

שר המשפטים יריב לוין:

אני מצפה שקודם כול תהיה התגייסות בדרישה מהמערכת המשפטית להפסיק עם הסיסמה הפיקטיבית הזאת על שוויון שקרי, שבו מי שמשרת, השירות שלו ומה שהוא הקריב לא נחשב, ואת זה צריך לתקן מהשורש. עכשיו תראה, הצרכים עצומים וההצעה הזו, למרות שהיא נראית ואמרת כאן לא תקציבית, היא הצעה תקציבית ועוד איך, משום שהמשמעות שלה היא שאם לא תרחיב את המעגל, הדבר הזה יבוא על חשבון אוכלוסיות חלשות, עידוד עבודה, עידוד יציאה לעבודה ועידוד תעסוקת נשים, והרבה מאוד דברים אחרים של אוכלוסיות רבות. אני חושב שזה צריך להיעשות. זה אכן נעשה ואנחנו הולכים ומרחיבים את זה. אנחנו נמצאים עכשיו בדיונים של תקציב המדינה. אני מעריך שנראה גם בתקציב הקרוב תוספות משמעותיות לאנשי המילואים בכלל, וגם לתחום החשוב הזה בפרט. לכן אני ביקשתי והצעתי לדחות את הדיון בנושא הזה בארבעה חודשים, כדי שהדבר הזה יידון בתוך מסגרת התקציב, כי אי-אפשר לדון בו באופן נפרד, מכיוון שיש לו השלכות תקציביות עצומות. ואני חוזר על הצעה הזאת: אני חושב שצריך ללכת בכיוון הזה, צריך לדאוג שלאנשי מילואים יהיו מעונות. אנחנו פועלים להגיע לשם. הדברים האלה הולכים ומקבלים נפח תקציבי יותר גדול. מטבע הדברים, לתקן את כל מה שלא קרה שנים בגלל ההפרעות האלה של המערכת המשפטית, מאוד קשה לעשות ברגע, אי-אפשר את הכול במכה. התקציבים הם לא בלתי מוגבלים, אבל אנחנו מתקדמים. אנחנו מחויבים לעניין הזה, אנחנו עושים. ואני רוצה להציע לך: בוא נחכה לתקציב, נראה מה בדיוק יובא לכאן. אני חושב שגם בעניין הזה תהיינה וישנן בשורות חשובות מאוד. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לשר המשפטים. אני מזמין את יו"ר האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד להשיב, כמובן, במקומו של חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני שר המשפטים, ברשותך, יריב, משהו אחר לגמרי מהיום-יום שלנו.

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים – רגע, אדוני. סדרנים, אתם לא צריכים קריאה שלי. תתחילו להושיב את חברי הכנסת ולהשתיק אותם. אל תתביישו. ואם מישהי תצעק עליכם, אני כאן בשבילכם. נא לשבת, לשמור על השקט. מה זה? בתקופתי כאן אני אדאג שיצמצמו את היועצים ולא יאפשרו לעלות את המדרגה השלישית. מה זה? מה ההפקרות הזאת? בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני שר המשפטים, ברשותך, אני אחכה לתשומת ליבך.

היו"ר יעקב מרגי:

הוא מקשיב.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני רוצה לדבר איתך על משהו אחר מהיום-יום המקובל עלינו. ביום שני, כשהיינו פה בירושלים, באיזה רחוב בירושלים עבד עובד ניקיון ערבי, בחור עם שתי ילדות קטנות, בחור מבוגר. עברו שני צעירים עם אופניים, הם צולמו, בגלל זה אנחנו מכירים את זה. ראו אותו, אמרו: הינה ערבי, ירדו מהאופניים, הכו אותו, הפילו אותו על הרצפה, ואז עמדו ובעטו בו, ובעטו בו ובעטו בו, שברו לו שתי צלעות ואת כל השיניים. שמו ח'ליל אל-ראשק. אחר כך המשטרה מצאה אותם. מתברר שלפני זה הם ראו נהג אוטובוס ערבי, אז הם ניגשו ושברו לו את היד, כי הוא ערבי. איך שראיתי את הווידיאו, הרמתי לו טלפון – אנחנו כולנו משתדלים להיות בני אדם בדבר הזה – ואמרתי לו: תשמע, אני רק מצלצל להגיד לך שאפילו כבן של ניצול שואה אני מתבייש כשקורה כזה דבר.

יעקב אשר (יהדות התורה):

בחור חרדי?

יאיר לפיד (יש עתיד):

בחור ערבי.

יעקב אשר (יהדות התורה):

חשבתי חרדי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני גם נגד זה שיכו ערבים. והוא אמר לי: אני לא מבין, אני לא מבין, אני לא מבין למה הם הרביצו לי. אני לא מבין. אמרתי: תראה, גם אני לא מבין, אבל זה חמור וזה קשה, ואני מאחל לך שתחלים מהר ותחזור לעבודה. הוא אמר לי: אבל אני נורא מפחד. אני מפחד לחזור לעבודה בניקוי רחובות. הטבע האנושי הוא כזה שהכאב הראשוני שלנו הוא על אנשים שלנו, על חיילי צה"ל, על פצועים, על הרוגים, אבל אתה ואני לא רוצים לחיות במדינה שבה מכים ושוברים צלעות ושיניים לעובד ניקיון רק בגלל הדת שלו או הגזע שלו, וחשבתי שאפשר לעשות פה רגע שבו אתה, בשם מפלגת הקואליציה הגדולה, אני בשם האופוזיציה, שולחים לו מפה איחול החלמה מהירה ואומרים לו שאנחנו חושבים שזה לא בסדר. היושב-ראש, אני מניח שש"ס מרגישה אותו דבר. שאנחנו שולחים לו מפה, לח'ליל אל-ראשק, החלמה מהירה. אנחנו חושבים שזה לא בסדר שמישהו מכה אותו רק בגלל שהוא ערבי, ומאחלים לו לחזור לעבודתו כשהוא מרגיש בטוח ושבמדינה הזו לא מתנהלים דברים כאלה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אז אני שמח, ואני מודה לך שאתה מאשר לי שכל כנסת ישראל שולחת לו איחולי החלמה. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת אלון שוסטר, אתה רוצה להשיב? עד שלוש דקות לרשותך.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני מבקש להעיר לכבוד השר: אתה נתת נאום חשוב, טוב ומפורט, מדוע הצעת החוק שהגשנו היא הצעה ראויה, ואחר כך הסברת שצריך לעשות עוד דברים חשובים. ואכן כך, יש לנו במדינה שלנו הרבה לקונות והרבה צורך לשפר, אבל אני מוצא שזאת דוגמה להצעה שאפשר להתאחד סביבה, לומר: זה הכיוון הראוי. ממילא לוקח זמן לקריאה ראשונה ושנייה שלישית, ואנחנו נוכל לדייק ביחד את הפרטים של אותה הצעה. וכל מה שמצאתי כאן זה בעצם הסבר יפה שאומר: הצעה מצוינת, אני הגשתי אותה או מי מטעמי בעבר, אני חושב שראוי לחוקק אותה, אבל לא ניתן לכם את העונג הזה להוביל ביחד, במשותף, כל הבית, כפי שראוי; את הזכות לתמוך במשרתים, לתמוך בפני משפחתם, לתמוך בקידום בעבודה שלהם, להראות לכולנו מהו סדר העדיפויות שלנו. אני מאוד מצטער שזו הבחירה שלך. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים, לטפל בעמדות היועצים, בבקשה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה טור פז. אני עובר להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 37 חברי הכנסת, נגדה – 55 חברי כנסת. אני קובע כי הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה טור פז, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 37 חברי כנסת, נגדה – 55 חברי כנסת. אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שעת הורות בעבודה לאלמן או לאלמנה בשנת האבל הראשונה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת. הצעת החוק נומקה ביום 22 באוקטובר. אני מזמין את השר אלי כהן. מי מציג את העמדה של הממשלה? בבקשה, אדוני. אני מזמין את השר אלי כהן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אדוני היושב-ראש, בהקשר להצעת החוק שעולה כאן היום של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וקבוצת חברי כנסת נוספים, שמציעים לתקן את חוק משפחות חיילים, כך שתיקבע זכאותם של אלמנות וחללי צה"ל, בדומה לאלמנות של מי שנפטר כתוצאה מפעולות איבה, לשעת הורות במקום העבודה, כלומר, אפשרות לסיים את העבודה בשעה מוקדמת יותר – הצעת החוק עלתה לוועדת שרים ב-7 בדצמבר, ובמסגרתה הוחלט לדחות את ההצעה למועד אחר. מכיוון שהנושא לא נדון לגופו ולא עלה להצבעה, ומכיוון שטרם התגבשה עמדה סדורה של הממשלה, לא ניתן בשלב הזה לתמוך בהצעה עד אשר ייעשה דיון מעמיק בה. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת פנינה, בבקשה. חברי כנסת שרוצים להגיב לעמדת השר צריכים לבקש. עליזה בראשי, זה מפריע לדיון. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחד מיסודות החמלה ומהערכים ביהדות ובתורה הוא לדעת שלא לפגוע בזכויות אלמנות ויתומים. כנאמר, "כל אלמנה ויתום לא תענון". כשעליתי בפעם הקודמת והסברתי את החוק, דיברתי על השעה הזאת בשנת האבל של האלמנות, שרבות מהן, רבות מדי, מאות מהן, הצטרפו למעגל משפחות השכול והן צריכות את השעה הזאת, בטח כשאנחנו מדברים על מאות ואלפי יתומים של חרבות ברזל. מצער אותי שהממשלה בחרה להפקיר את הזכות הבסיסית הזאת. רק כדי לסבר לכם את האוזן, היום שעת הורות מוקנית על פי חוק לנשות המילואים ולאנשי המילואים. אין שום סיבה – אם למילואימניקים אנחנו מאפשרים את זה, איך אנחנו לא יכולים לאפשר את זה לאלמנות שיש להן ילדים קטנים? מה ביקשנו? שאלמנה שהיא לבדה, מתרוצצת, מצד אחד מתמודדת עם החורבן – יש פה המון רעש.

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים, להושיב ולהשתיק. חברת הכנסת לימור סון הר מלך.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ממש כואב לי. אני אגיד לכם למה זה כואב לי.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת לימור סון הר מלך. חברי הכנסת, נא לשבת ולשוחח בלחש, זה אפשרי. קצת כבוד לבית הזה ולדיון.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הוא יוסיף לי, אני מכירה את ההוגנות של סגן היו"ר. אובדן השכל הישר זה מה שהכי כואב. כשאני אומרת לכם שיש שעת הורות למשפחות של המילואימניקים, לא יכול להיות שלאלמנות – אנחנו מדברים על מאות אלמנות, מאות אלמנות ואלפי יתומים, והאימהות ביקשו – אני לא כתבתי את החוק, הן כתבו את זה. הן כתבו את זה בדם, יזע ודמעות. הן ביקשו שניתן להן את השעה לארגן את הילדים. אז אני קוראת לכם – תנו לשכל הישר לנצח, כי כשעליתי עם החוק הזה בפעם הקודמת, חבר הכנסת אופיר כץ, אתה אמרת לי: קחי שבועיים, ואנחנו נגיע להסכמה על הדבר הזה. אם היום זה קיים לנשות המילואים ולאנשי המילואים, אני לא מצליחה להבין איך דוחים חוק כל כך משמעותי לאלמנות. "כל אלמנה ויתום לא תענון". אני לא מצליחה להבין. לא ביקשתי משהו שהוא מופרז; שעה אחת ביום לאלמנות, כי הן לבד מגדלות את היתומים. הן, והילדים האלה, הקריבו את החיים ואת היקר להם מכול בשביל ביטחון ישראל ובשביל הביטחון של כל אחד ואחת מאיתנו, בזמן שלנו, ברוך השם, יש את הזכות לגדל את הילדים שלנו בבטחה. המחיר הוא מאוד מאוד כבד. מה המסר שיוצא מכנסת ישראל? מה המסר שאנחנו מוציאים ביום הזה?

היו"ר יעקב מרגי:

יו"ר ועדת החוקה, תנוח לפחות במליאה, תן לנו שקט קצת.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מה המסר שיוצא? אדוני היושב-ראש, מה המסר שיוצא מהבית הזה לאלמנות ולאותם ילדים יקרים? לכן אתם צריכים לתת לערכים היהודיים שלנו, לערכים הבסיסיים שלנו כבני אדם ולמוסר ולשכל הישר לנצח. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תודה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שעת הורות בעבודה לאלמן או לאלמנה בשנת האבל הראשונה), התשפ"ה–2025. אני מפעיל הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שעת הורות בעבודה לאלמן או לאלמנה בשנת האבל הראשונה), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 36 חברי כנסת, נגד – 53 חברי כנסת, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שעת הורות בעבודה לאלמן או לאלמנה בשנת האבל הראשונה), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מניעת ניגודי עניינים בחקירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. הנמקה מהמקום.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, כשידידי ורעי חבר הכנסת צבי סוכות – שרק בשל נסיבות מאוד מצערות שמו כרגע רשמית לא מופיע על החוק, אבל זה יתוקן מהר מאוד במהלך הדיונים – הציע את החוק הזה ונתן לי את הכבוד להיות המציע השני, זה היה לפני כשנה. איש לא חשב ואיש לא דמיין עד כמה החוק הזה יהיה אקטואלי וריאלי. היועצת המשפטית לממשלה – נחשף בכתבתו של אבישי גרינצייג אתמול – הייתה מעורבת באופן ישיר בכל צעד חקירה בחקירת הפצ"רית וההדלפה, והיא חייבת להיחקר ולהיבדק. היא העמידה את עצמה בניגוד עניינים בנושא הזה. היא התערבה בחקירה בניגוד עניינים, דבר שעליו היא שלחה את חוקרי מח"ש לחקור ניצב במשטרה, על מעורבות בחקירה בניגוד עניינים. אין היום מענה לבעיה הזאת. השר יריב לוין מנסה פעם אחר פעם להביא לבית המשפט העליון מועמדים, ונמצא בסד בלתי אפשרי, שכפו עליו גם החוק, אבל מצד שני והרבה יותר גרוע – שופטי בג"ץ בחוסר סמכות ובניגוד עניינים. החוק הזה ייתן לכך מענה. אני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מזמין את שר המשפטים, השר יריב לוין, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, היושב-ראש, זה יהיה נאום מאוד מאוד קצר, מטעם פשוט, אני חושב שזה כל כך ברור למה צריך את הצעת החוק הזו, שאין צורך - - -

היו"ר יעקב מרגי:

זה בלתי נסבל, חברים.

שר המשפטים יריב לוין:

אין צורך לא בהסברים ולא בפירוטים. אני מברך את המציעים וקורא לכנסת לתמוך בהצעה החשובה הזו. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

להצעת החוק הוגשה התנגדות של חבר הכנסת גלעד קריב. אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, אדוני. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי שר המשפטים, קודם כול, אני רוצה לשבח את הקואליציה על זריזות הידיים שלכם. איך אתם יודעים לדחוף מהר-מהר הצעת חוק לסדר-היום כשהיא מעניינת אתכם. הצעת החוק להגבלת שכר הטרחה של עורכי הדין שעושקים את נפגעי הטרור, זה לא מעניין אתכם.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

- - - למה לא - - -

גלעד קריב (העבודה):

אני אומר לך למה, מיכל וולדיגר. קיימת על זה דיון, רק שהצעת החוק הממשלתית מחכה מפברואר 2024. אז כשמדובר על העושק של המשפחות השכולות ושל הנפגעים ושל הלומי הקרב, לזה יש לכם זמן, מפברואר 2024. אבל כשצריך לשמן את גלגלי המתקפה האכזרית שלכם על הדמוקרטיה הישראלית, זה משתחרר אל סדר-היום בתוך שלושה ימים. הדברים באמת לא דורשים הסבר ארוך, שר המשפטים. בית המשפט העליון אפשר לך – אפשר לך – למנות אדם שילווה את החקירה. באופן חריג אפשר בית המשפט העליון, לדעתי בטעות, לך, דרג פוליטי מובהק שמצוי בניגוד עניינים – כי אתה לא מכיר ביועצת המשפטית לממשלה, כי אתה לא מכיר בנשיא בית המשפט העליון, אתה, יריב לוין, אתה מצוי בניגוד עניינים; למרות זאת, בג"ץ אפשר לך למנות מלווה לחקירת הפצ"רית עם השלכות על היועצת המשפטית לממשלה, שאתה מבקש לפטר. אתה לא בניגוד עניינים. הוא אפשר לך, אבל אתה – אתה כמו חתול ליד השמנת, אתה לא מסוגל להתאפק. בכל פעם שיש לך הזדמנות לדחוף אצבע בעין של מערכת המשפט, בעין של בית המשפט העליון, אתה לא מסוגל להתאפק.

משה סעדה (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

נא לשבת. נא לשבת. אתה לא יכול להתקרב לדוכן, חבר הכנסת סעדה.

גלעד קריב (העבודה):

ולכן צריך לומר – החוק הזה הוא חלק מהחזרה המופרעת והמסוכנת שלכם למהפכה המשטרית - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא מתקרבים. לא מתקרבים.

גלעד קריב (העבודה):

- - אם כדי לעזור לנתניהו לקבל חנינה מושחתת, ואם כדי שהציבור כולו ישכח את האחריות שלכם ל-7 באוקטובר ולכל מה שקדם לו. אז תדע לך, יריב לוין, תעשה איזה תרגילים שתעשה, הציבור לא ישכח, הציבור לא ישכח את החלק שלך בפירוק החברה הישראלית לגורמיה לפני 7 באוקטובר.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, נא לסיים.

גלעד קריב (העבודה):

אתה, יותר מכולם, מצוי בניגוד עניינים.

היו"ר יעקב מרגי:

נא להקשיב ליושב-ראש, תודה. חברי הכנסת, בטרם נעבור להצבעה אני מקדם בברכה ומברך את תלמידי כיתה י"א מבית הספר לקציני ים בעכו, ברוכים הבאים. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מניעת ניגודי עניינים בחקירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה), התשפ"ה–2024. על פי בקשת האופוזיציה, תתקיים הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, בבקשה, אדוני. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

מזכיר הכנסת, אני מבקש לקרוא בשנית בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה קודם.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

טענתך נשמעה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, האם ישנם חברי כנסת שנמצאים באולם המליאה ולא השתתפו בהצבעה? חבר הכנסת טסלר הצביע בעד, ושוב, למען הסר ספק, מודיע שהוא מצביע בעד והוא נמצא במליאה. אנא לספור ולהציג לי את תוצאות ההצבעה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה על הצעת חוק סדר הדין הפלילי, כפי שהוגשו לי על ידי מזכירות הכנסת: בעד הצביעו 56 חברי כנסת, נגד – 44 חברי כנסת, אין נמנעים. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מניעת ניגודי עניינים בחקירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. בטרם נזמין את הדובר הבא, אני מקדם בברכה את החלק השני של תלמידי י"א מבית הספר לקציני ים בעכו. ברוכים הבאים.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. הצעת החוק נומקה, ונשמעה בעניינה תשובת הממשלה ביום 11 ביוני 2025. לכן אנו עוברים כעת להצבעה על הצעת חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה). חברי הכנסת, על פי בקשת האופוזיציה, הוגשה בקשה להצבעה שמית. לכן אנחנו נעבור להצבעה. אדוני מזכיר הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

גזל שינה. מה אתם רוצים?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

אדוני המזכיר, אבקש לקרוא שנית בשמות חברי כנסת שלא השתתפו בהצבעה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, האם ישנם חברי כנסת שנמצאים באולם ואל השתתפו בהצבעה? בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

תמה ההצבעה. נא להגיש לי תוצאות. חברי הכנסת, תוצאות ההצבעה על הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי המשרה ברשויות שלטון (תיקוני חקיקה): בעד הצעת החוק – 56 חברי כנסת, הצביעו נגד 41 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה), אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון – לכאורה זה היה אמור להיות בוועדת הכספים. יש בקשה - - -

אופיר כץ (הליכוד):

ועדת הכנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

לוועדת הכנסת, לצורך קביעת הוועדה שתדון בהצעת החוק לקראת הקריאה הראשונה.

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הצגת משך הזמן שנותר לאותות ברמזורים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת חמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת חמד עמאר להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, אדוני.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד שר הביטחון – שאני אפנה אליו יותר מאוחר, אבל אני קודם כול רוצה להציג את הצעת החוק שלי. אני בכלל לא הופתעתי שוועדת השרים דחתה את הצעת החוק, כי משרד התחבורה לא עשה שום עבודת מחקר לפני שהביע את העמדה שלו והתנגד להצעת החוק. דווקא להפך, אני קראתי הרבה מחקרים על הנושא וראיתי כמה הנושא הזה פשוט, לשים זמן על החלפת הרמזור, כמה זה חוסך למדינת ישראל וכמה עוזר בלהוריד את העומס בכבישים ובפקקים. כי אתה יודע, אדוני היושב-ראש – אנחנו נהגים, כולנו נהגים וכולנו יושבים על ההגה – וכשאתה עומד ראשון ברמזור, באיזה לחץ אתה נמצא ואתה מחכה שיתחלף, וברגע שמתחלף אתה רוצה לצאת. ואתה יודע, אם יש זמן יציאה של האוטו, לפחות בשתי שניות פחות זמן ייקח לו, פחות זמן לצאת, וככה עוד שתי מכוניות יכולות לצאת ברמזור. אבל משרד התחבורה לא עשה שום עבודת מחקר. יגיד לך שזו עלות תקציבית, יגיד לך "מבחינה טכנולוגית", אבל לך תסתובב בעולם, אפילו בעולם במדינות עולם שלישי, שם כבר יש את הנושא הזה. כמעט בכל מדינות העולם, לגבי הולכי רגל, הנושא של הזמן נמצא שם, זה לא דבר חדש. מבחינה טכנולוגית זה דבר מאוד מאוד קל. אז טכנולוגית זה קל לעשות; עלות מול תועלת – זה יותר טוב למדינת ישראל וחוסך לנו בפקקים וחוסך לנו בכסף וחוסך לנו בזמן. אני לא יודע למה משרד התחבורה מתנגד, אבל אנחנו יודעים שמשרד התחבורה הפקיר את כל נושא הבטיחות בדרכים, החזיר אותנו לשנות התשעים במספר ההרוגים – אז, כשהמכוניות היו פחות חכמות והייתה פחות טכנולוגיה – אנחנו מגיעים ועברנו את ה-400 הרוגים כבר השנה. אני לא רואה שום תוכנית של משרד התחבורה. הביאו איזושהי תוכנית ואמרו שיאשרו אותה, אבל בדקתי תקציבית אם היא הוטמעה בתוך התקציב – היא לא בתוך התקציב, היא לא נמצאת בתוך התקציב. לכן, החוק הזה, מאוד חשוב להעביר אותו, ואני מוכן גם עם הממשלה – נעביר אותו בטרומית ואחרי זה נשב ונדון על הנושא. אם ישכנעו אותי שהנושא הזה פוגע בבטיחות בדרכים בישראל, אני מוריד את החוק הזה ולא מתקדם. אני רוצה לנצל גם את הזמן ששר הביטחון נמצא כאן. שר הביטחון נמצא כאן איתנו, אני רוצה לנצל את הזמן הזה, כי שר הביטחון וראש הממשלה הכריזו לפני המאורעות בהר הדרוזים וכל המאורעות נגד הדרוזים בסוריה, יצאו בהכרזה: אנחנו לא ניתן לפגוע בדרוזים בסוריה. יצאו בהכרזה. לא היה הרוג אחד בסוריה לפני האמירה שלהם וההכרזה שלהם, גם של ראש הממשלה, גם של שר הביטחון. שניהם אמרו את זה בסיום קורס קצינים. אבל אתם יודעים, חבריי חברי הכנסת, כמה נהרגו ונרצחו ונשחטו מאז האמירה שלהם? קרוב ל-5,000 אזרחים דרוזים סורים נרצחו. אף אחד לא ביקש מהם לצאת בהצהרה הזאת. ההצהרה הזאת הביאה אסון לדרוזים בסוריה. אתם יודעים שהיום, יותר מ-150,000 דרוזים לא נמצאים בתוך הבתים שלהם? הם פליטים בתוך א-סווידא, ישנים בבתי ספר, ישנים ברחובות. 38 יישובים עדיין כבושים על ידי הטרוריסטים של א-שרע, שאנחנו ישבנו איתו, שר בממשלת ישראל ישב עם האנשים שלו, עם שר החוץ שלו. אתם יודעים שדרוזי אחד לא יכול לצאת מהר הדרוזים? כי יש מצור חזק מאוד נגדם – לא מים, לא חשמל, לא אוכל, לא - - - לא תרופות – והממשלה הזאת טובה רק בהצהרות. לא ניתן לפגוע בדרוזי אחד בסוריה. אתם לא רק עזרתם שיהיו הרוגים שם בסוריה, אתם נתתם את הדחיפה לאותם טרוריסטים לצאת נגד הדרוזים בסוריה, כי אם לא הייתה ההכרזה שלכם, אנחנו אולי היינו במקום אחר. מי שמצהיר הצהרה ואומר שלא ייתן לפגוע בדרוזים, צריך לעמוד בהצהרה שלו. כי אני אומר לכם, אם מטוס אחד היה יוצא לפני שהיו מגיעים הטנקים של הטרוריסט מדמשק להר הדרוזים, לא היה לנו את הטבח שהיה שם, לא היה לנו את האונס של הנשים שהיה שם. אבל אתם הצהרתם והתחבאתם מאחורי ההצהרה שלכם. חיכיתם 72 שעות עד שהתחלתם להתערב. ומתי התערבתם? אחרי שיש את כל השרפות וההריגות והאסון שהיה שם – אז נזכרתם להתערב. והתערבתם, או שתכננתם את זה מראש, שהדרוזים יתחילו להתחנן אליכם, בואו תצילו אותנו. הבאתם אותם למקום הכי גרוע שיש. אל תעשו לי שום קמפיין היום בעדה הדרוזית שהצלתם את העדה הדרוזית בסוריה. אני רואה את הקמפיין שלכם. אתם הבאתם את האסון, ראש הממשלה ושר הביטחון. אתם הבאתם את האסון, לא הצלתם אותם. אני יודע שאני מתעסק עם טרוריסטים שם, עם דאע"ש; אבל אותו דאע"ש, מדינת ישראל טיפלה בו, 5,000 איש משם טופלו במדינת ישראל. אפילו הדרוזים – לא הגענו ל-200 דרוזים שטופלו כאן במדינת ישראל, ואומרים להם עכשיו שאין תקציב להמשיך ולטפל בדרוזים שם. אז אל תגידו לי שהצלתם את הדרוזים. ולנושא השני, הנושא של התקציב והידיעות של ראש הממשלה שעומד עם יושב-ראש פורום ראשי הרשויות, עם חברי כנסת, ומצהיר: התוכנית הכי טובה שנעשתה לעדה הדרוזית. אני בדקתי את התוכנית הזאת. מה לעשות, היה לי קצת ניסיון במשרד האוצר, ועם השר אביגדור ליברמן הכנו תוכנית לעדה הדרוזית לשנתיים, ואני השוויתי בין התוכנית שהכין ראש הממשלה עם הממשלה שלו לעדה הדרוזית. אתם יודעים, תקציב הפיתוח ליישובים הדרוזיים, כמה כסף בשנה, כשאני מדבר על 20 יישובים מרמת הגולן עד דאליה ועספיא? בשנה, 18 מיליון שקל. אם נחלק את זה ליישובים ונחלק לפי מספר תושבים, אפס תקציב זה 18 מיליון שקל; כי אנחנו תקצבנו יותר מ-48 מיליון שקל לשנה, והורדתם את זה ל-18 מיליון שקל לשנה. ישבתי עם ראש המועצה המקומית כסרא-סמיע, שהוא יושב-ראש הפורום, והוא עדיין לא קיבל את הכסף – רק יצא קול קורא – אבל הקצו לו 600,000 שקל ליישוב שיש בו קרוב ל-7,000 תושבים. מה הוא יכול לפתח? איזה כביש הוא יכול לעשות שם? איזו חומה? לבנות חומה שם הוא לא יכול, שום דבר הוא לא יכול לעשות. תקציב להקמת מתקני ספורט – 13.5 מיליון בשנה. אתם יודעים שאין מגרש כדורגל תקני בכל היישובים הדרוזיים? להקים מגרש כדורגל תקני ביישוב אחד – כמה עולה להקים מגרש כדורגל תקני? מעל 30 מיליון שקל. אז לכל היישובים הדרוזיים ביחד, עם התוכנית הכי טובה שיש, הקצו 13.5 מיליון שקל לשנה. וגם עוד לא יצא קול קורא לנושא. עדיין לא חולק שקל אחד לשנת 2025, אבל הקצו 13.5 מיליון שקל, שזה כלום, מגרש אחד לא יכולים לעשות עם כל התקציב לחמש שנים. אני לא רוצה להמשיך ולדבר על כל הנושאים, אבל על נושא מאוד חשוב: בניית כיתות לימוד בבתי ספר. כאן זו הפתעה אחת גדולה. כמה הקצה משרד האוצר להקמת כיתות לימוד ביישובים הדרוזיים לחמש שנים? אפס תקציב, אפס תקציב להקמת כיתות לימוד ביישובים הדרוזיים לחמש שנים. אז אל תגידו לי: התוכנית הטובה, התוכנית הגרועה. זו הממשלה הכי גרועה לעדה הדרוזית, והיא לא קידמה כלום ביישובים הדרוזים. תתביישו לכם.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. אני מזמין את השר אלי כהן להציג את עמדת הממשלה. עד שיגיע השר, אני מקדם בברכה את הקבוצה השלישית מבית הספר לקציני ים בעכו. ברוכים הבאים, אתם נמצאים בהליך של חקיקה פרטית בכנסת, ביום רביעי. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפנינו, של חבר הכנסת חמד עמאר, מבקשת להסדיר את התקנה וההפעלה של צגי זמן מוארים ברמזורים, אשר יציגו לנהגים את מספר השניות שנותרו עד להחלפת מופע אור אדום לירוק. ההצעה נשענת על הנחות שאינן מתיישבות עם אופן תכנון הרמזורים בישראל, ועלולה לגרום לפגיעה ממשית בבטיחות – בעיקר של הולכי רגל בעת חציית כביש. עוד מגיבים ממשרד התחבורה, שבהנחיות העדכניות לתכנון רמזורים נקבעו מנגנוני זמן פינוי, שנועדו להבטיח חצייה בטוחה גם לאחר סיום האור הירוק. מוני הזמן אינם משקפים מנגנון זה ועלולים להטעות הולכי רגל וליצור התנהגות מסוכנת בצומת. בנוסף, הוספת מוני זמן מגבירה עומס מידע, גורמת לנהגים להאיץ, כדי להספיק את הרמזור ומעלה בפועל את רמת הסיכון. על פי בחינה מקצועית של הרלב"ד וגורמי מקצוע נוספים, הוספת מוני זמן אינה בטיחותית, ועשויה להגביר את מספר תאונות הדרכים. לפיכך, עמדת הממשלה להתנגד. חמד, אני חושב שההצעה שלך הגיעה ממקום שהוא מקום ענייני וטוב, אבל העמדה הזאת היא העמדה של גורמי המקצוע שאומרים שאופן היישום יכול לגרום דווקא לתקלות, לתאונות דרכים וכן הלאה. לכן ההתנגדות כאן היא - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - - יש סכנה באירופה? כי בכל מדינות אירופה - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת סובה, אנחנו צריכים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

עומדת הזכות לחבר הכנסת להשיב לעמדה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מה שטוב לאירופה טוב לישראל מבחינת השגרה של הבטיחות, אז למה ברמזורים הכול שונה?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני אומר לך שאנחנו לא חייבים לאמץ כל מה שיש בעולם. העמדה שהוצגה כאן זו לא עמדה ספציפית של השרה, זאת עמדת גורמי המקצוע. ולכן, חבר הכנסת עמאר, אני הייתי מציע לך דווקא לא להעלות את זה להצבעה, אלא להיפגש עם אותם גורמי מקצוע, לשבת. הוויכוח הוא ויכוח מקצועי, זה לא ויכוח פוליטי או אידאולוגי או משהו אחר. אם תשכנע אותם – ואני בטוח שאתה רוצה לחסוך בחיי אדם, אתה רוצה לשמור על חיי אדם, לא לצורך העניין שאנשים ייפגעו, אני הייתי מציע לך למשוך את ההצעה, ולשבת לדבר עם גורמי המקצוע. אם תשכנע אותם והצעת החוק הזאת תוביל לכך שכמות התאונות תקטן, אז אני מניח שגם יתמכו בה. לכן, הדבר הזה הוא שיקול שלך. אם תחשוב שאתה רוצה להצביע, למרות העמדה המקצועית שקובעת בצורה מפורשת שהדבר הזה הוא פחות טוב לטובת נושא הבטיחות בדרכים, אז הדבר הזה הוא כאן. חבר הכנסת עמאר, אני גם מנצל את ההזדמנות - - -

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מה אתה אומר? תענה, בבקשה. אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה תדע - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - - לא רוצה הצבעה - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מה הוא אומר? היושב-ראש, אני לא שומע.

היו"ר יעקב מרגי:

זה אומר לך הפוך. לא הצבעה. הוא רוצה לדבר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה רוצה שתהיה הצבעה או להשאיר אותה?

היו"ר אליהו רביבו:

לא, הוא לא רוצה. עדיף - - -

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

לא, לא להצביע.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מסיר? יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, הוא מבקש למשוך את ההצבעה. הוא ישב עם גורמי המקצוע, זה הדבר הכי נכון.

קריאות:

הצבעה במועד אחר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

כשנהג נוסע, הוא לא מסתכל על הרמזור של הולך הרגל.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת סובה, אני בטוח שהוא מגיע מכוונה טובה. כל המטרה שלו כאן זה להקטין את כמות התאונות. אני חושב שההצעה שעולה כאן, שבה מציע חבר הכנסת עמאר שתהיה הצבעה במועד אחר – ישב עם גורמי המקצוע, ישכנע אותם שזה הדבר הטוב ביותר שיוריד תאונות? מצוין. חבר הכנסת כץ, יושב-ראש הקואליציה, מקובל? תן לו שישב איתם. זה הדבר הכי נכון. מקבל?

אופיר כץ (הליכוד):

כן, חודש.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

שלוש דקות למציע, בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אני מקבל את ההצעה של השר, שנדחה את זה בחודש ימים ואני אשב עם גורמי מקצוע. אני אגיד לך, השר, אני לא הייתי מביא את הצעת החוק אם לא הייתי קורא הרבה מחקרים. אני קראתי הרבה מחקרים בנושא, ונכון, מה שטוב לאירופה, טוב לישראל, אני אומר לכם, בכל אירופה זה נמצא, בכל העולם זה נמצא, בארצות הברית זה נמצא, אין מדינה בעולם שהסתובבתי בה, שהנושא הזה לא נמצא שם. לא יכול להיות שגורמי המקצוע שלנו יגידו אחרת. אם לא הייתי קורא מחקרים בנושא, וכמה זה יכול לחסוך בפקקים במדינת ישראל, וכמה זה יכול להביא תועלת וחיסכון בחיי אדם, לא הייתי מביא את הצעת החוק. אני מקבל את ההצעה של השר, ונדחה את ההצבעה בחודש ימים, עד שנשב עם גורמי המקצוע.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, לאור ההסכמה בין הצדדים כי ההצבעה תתקיים במועד מאוחר יותר, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק עיון במרשמי המקרקעין ביהודה והשומרון, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת. אני מזמין את חבר הכנסת המציע לשאת את דבריו. לרשותך עשר דקות, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, אני דווקא שמח ששר הביטחון נמצא באולם, הייתי שמח גם אם הוא זה שישיב לי להצעה, מהסיבה הפשוטה – אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל במדינת ישראל קיימים אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. מסתבר שמה שאני יכול לעשות לגבי קרקעות בפתח תקווה או בלוד, ברחובות או בתל אביב, וזה ללכת ללשכת רשם המקרקעין, לטאבו, ולהוציא נסח, ולראות מי בעל הקרקע - - -

היו"ר אליהו רביבו:

אנא שמרו על שקט, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עליזה, תקשיבי, אולי את תחליטי שאתם תומכים בחוק הזה סוף-סוף. פעם אחת תתמכו בחוק ימני, פעם אחת, לא קרה כלום עכשיו. בעצם אני רוצה לעיין במסמכי המקרקעין, ולדעת של מי החלקה הזו – אני רוצה לרכוש אותה – אז בכל מקום בארץ אני יכול לעשות את זה, אין שום בעיה: אני ניגש ללשכת רשם המקרקעין, מוציא נסח טאבו, רואה מי הבעלים, פונה אליו ואומר לו: אתה רוצה למכור? אתה לא רוצה למכור? אם זה ביהודה ושומרון, זה כבר אסור. חס וחלילה שלא יבוא מישהו ויגיד, אני רוצה לרכוש קרקע ביהודה ושומרון. אתה שומע, חבר הכנסת סוכות? חס וחלילה, אם אתה תרצה לקנות קרקע ביהודה ושומרון, תגיד, אני רוצה לעיין במסמכים, לראות של מי הקרקע הזאת, אני רוצה לקנות אותה. אתה תחליט שאתה רוצה להקים בית – אתה לא יכול. אין שקיפות. חס וחלילה, שלא ידעו. כאמור, יש צו בדבר מקרקעין, עיון במרשמים, מס' 1737, המגביל את קבלת המידע, כאמור, רק לבעל המקרקעין. זאת אומרת רק מי שהוא הבעלים של הקרקע יכול לקבל מידע. ובעצם, בטענה שמשרד הביטחון רוצה לצמצם את העיון במרשם באופן דרסטי, הוא פוגע באפשרות למסחר שוויוני, גלוי והוגן ביהודה ושומרון. את מי זה משרת, שר הביטחון? את הרשות הפלסטינית. זה משרת את אבו מאזן. זה משרת את מי שגוזר גזר דין מוות למי שחס וחלילה ימכור קרקע ליהודי. אני לא מצליח להבין את ההיגיון שלכם, לדחות את הצעת החוק הזאת, שהמשמעות שלה הוא הדבר הכי בסיסי – שקיפות. לא ביקשנו מעבר לזה. אני לא מבין את מי אתם משרתים כשאתם מציבים חסמים לרכישת קרקע ביהודה ושומרון. אני יודע שיש גורמים בתוך הקואליציה שרוצים לאשר את החוק הזה. הם אומרים שהחוק הזה הוא חוק טוב, הוא הדבר הבסיסי שצריך לעשות. תחכה עוד חודש, תחכה עוד שבועיים, תחכה עוד שלושה – אני את הפרקטיקה הזאת כבר מכיר. את הפרקטיקה הזאת אני כבר מכיר, הפרקטיקה שבה אומרים לי, בוא נדחה – ואז מורחים אותנו לסיבוב הבא. אפשר להעביר את החוק הזה בקריאה טרומית. הרי גם ככה אתם לא מקדמים חוקים שעוברים בקריאה טרומית, שקשורים ליהודה ושומרון. ממשלת העאלק ימין מלא מלא. אדוני יושב-ראש הקואליציה, מתי עבר פה החוק להחלת הריבונות על יהודה ושומרון?

אופיר כץ (הליכוד):

לא יעבור - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מתי עבר פה החוק להחלת הריבונות על מעלה אדומים? מאז ועדת החוץ והביטחון לא מתכנסת כדי לדון בחוק הזה. אתם לא מכנסים את ועדת החוץ והביטחון כדי לדון בהחלת ריבונות על יהודה ושומרון. על מה כן מתכנסת ועדת החוץ והביטחון? כשצריך להעביר חוק השתמטות ולפטור עשרות אלפים משירות בצה"ל בזמן מלחמה – בשביל זה מכנסים את ועדת החוץ והביטחון. לא סתם מכנסים אותה – מסביב לשעון היא מתכנסת. זאת אומרת הממשלה, שקוראת לעצמה ממשלת ימין ימין מלא מלא, היא בעצם לא ממשלת ריבונות, היא ממשלת השתמטות. פעם אחר פעם אתם בוחרים בהשתמטות על פני הריבונות – גם בחוק הזה. ואני אומר לכם, אדוני השר, אדוני שר הביטחון, אני מכיר את העמדות בתוך המשרד שלך, שחס וחלילה יבוא איזה יהודי ויעיין במרשם ועוד אולי אפילו ירכוש את הקרקע ביהודה ושומרון. צריך למנוע את זה. אז הינה אני אומר לך, יש לך הזדמנות פה, תעלה ותקבל את העמדה ותגיד: אנחנו מעבירים את החוק הזה בטרומית. אנחנו נטייב אותו, אם יש לכם הערות כאלה או אחרות, אבל אנחנו קובעים שיש שקיפות, אנחנו קובעים שדין יהודה ושומרון כדין תל אביב. אנחנו לא מוכנים ליצור מצב שבו יהודי שרוצה לרכוש קרקע ביהודה ושומרון לא יוכל לראות מי בעל הקרקע, כי אנחנו משרתים את אבו מאזן ואת הרשות הפלסטינית. לכן אני מבקש, אדוני השר, תתמכו בחקיקה הזאת. נעביר אותה כמה שיותר מהר, ואל תעכבו אותה כמו שאתם מעכבים את החקיקה להחלת הריבונות על חבלי ארץ ישראל, שכבר עברה בטרומית.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. מתכבד לעלות ולהשיב בשם עמדת הממשלה, שר המשפטים, מר יריב לוין. לרשותך עשר דקות אדוני, בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, קודם כול, חבר הכנסת פורר, הנושא הוא באמת נושא חשוב, ואני מסכים איתו. פחות התרשמתי מפרץ הימניות של הסיעה, שהייתה שותפה עם סיעת רע"מ ומרצ לקואליציה הקודמת, ונשארה בה עד היום האחרון, עד שלא אנחנו הפלנו אתכם, וחשבתם שיש איזה - -

היו"ר אליהו רביבו:

אנא שמרו על שקט, תאפשרו לשר להשיב.

שר המשפטים יריב לוין:

- - קושי כזה קטן להיקרא מפלגת ימין, אבל לנהל מדיניות שמאל תחת מרצ ורע"מ, שלזכותן ייאמר, הצליחו להכתיב את המדיניות של הממשלה הקודמת בצורה מאוד נחושה ועקבית. אז אני באמת מציע שלא נעשה כאן תחרות בתחום הזה, כי התוצאות ידועות מראש. אני אגיד לך רק דבר אחד לגופו של עניין: הנושא הוא באמת באמת חשוב, הוא באמת נושא שצריך להסדיר אותו. הצעת החוק הזאת לא תפתור את הבעיה בשום דרך, מכיוון שהבעיה היסודית שם היא העובדה שכל המרשם נמצא בכל מיני ניירות ובכל מיני דברים כאלה, ואין שום יכולת לקבל את המידע בדרכים שהדבר הזה נעשה במרשמי הטאבו הרגילים. אני יכול לומר לך שגם השר בצלאל סמוטריץ' וגם אני עוסקים בנושא הזה תקופה ארוכה מאוד, מטפלים בו, מקדמים אותו, ואני מקווה שנוכל גם להציג ולבשר על שינויים אמיתיים שיאפשרו גישה ויפתרו את הבעיה הזאת. כפי שאמרתי – ואת זה אני אומר בהחלט לזכותך – הבעיה היא בעיה אמיתית, והנושא טעון טיפול. ברגע שניתן את הפתרונות הטכניים – שם יושבת הבעיה – והנגישות תהיה אחרת לחלוטין, אם נצטרך לעשות איזשהן התאמות בצווי אלוף או בדרך אחרת, אנחנו נעשה אותן. אני מציע להתאזר בעוד קצת סבלנות, ואני מעריך שגם אתה תברך על התוצאה ועל השינוי והשיפור שאנחנו עמלים עליו בתחום הזה. עד כאן ביחס להצעת החוק – לכן הצעתי לך לדחות אותה בחודש, כי אני חושב שנוכל להציג את התוצאות של המהלכים שאנחנו עושים - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שר המשפטים יריב לוין:

אני חושב שנוכל להציג את התוצאות של המהלכים שאנחנו עושים בתוך פרק זמן של שבועות ספורים. לא מדובר במשהו ערטילאי, אלא כפי שאמרתי, משהו שעבדנו עליו תקופה ארוכה ואנחנו מתקדמים איתו. ולכן אם באמת העניין הוא ענייני לחלוטין, אני מציע לדחות את זה בחודש. יכול להיות שאז תבוא על סיפוקך ותוכל לראות שבאמת הבעיה לפחות בחלק הארי שלה נמצאת במקום הרבה יותר טוב. אם תתעקש לקיים הצבעה, מאחר והדבר הזה לא נותן מענה למה שצריך לקרות ויכול אפילו לעכב ולפגוע במהלך האמיתי שאנחנו עושים בעניין הזה – לא תהיה ברירה, ואנחנו נתנגד להצעה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את הבמה ואת ההזדמנות הזאת – יש לפעמים רגעים שאתה אומר, תשמע, יש איזה רגע מזוקק כזה של אמת, ורגע מזוקק כזה היה לי כאשר קראתי את המאמר של עו"ד גיא בוסי, שפורסם ב-28 בנובמבר 2025 במעריב. אדוני היושב-ראש, ברשותך אני מבקש להקריא אותו. זה לא מאמר ארוך, אבל אלה דברים נוקבים וכל כך מדויקים: "בתהליך זוחל, הנמשך זה למעלה מיובל שנים, ששיאו בימים אלו, הפכה ישראל ממדינה שבה הייתה נהוגה שיטת משטר דמוקרטית – למדינה שבה קיימת שיטת משטר משפחתית מלוכנית, ובשפה פשוטה – משפחת מלוכה. בנאומו האחרון הגדיר זאת בעדינות יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת אמיר אוחנה, כשטען כי פתקו של הבוחר בקלפי הולך ונשחק. "מאמר זה ינסה לטעון כי הפתק כבר איננו נחשב כלל, וכי חלק הארי של הקושיות הפוליטיות בישראל כבר לא מתקבלות בכנסת. זו הפכה הלכה למעשה להתכנסות מיותרת של 120 נבחרי ציבור, שאינם יכולים לעשות דבר בלי אישור מראש או בדיעבד ממשפחת המלוכה, קרי, שופטי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. "הסיבות להפיכתו של בג"ץ לפוסק האחרון לכל דבר ועניין במקומותינו הן רבות ומגוונות, ואין זה המקום לעסוק בהן, אך חובה לציין שתיים השלובות זו בזו כזמורה על בד: חולשתם של נבחרי הציבור והתבטלותם הבלתי-מוסברת בפני שופטי בג"ץ, שכרסמו פעם אחר פעם שוב בסמכותם; ואלו הראשונים נאלמו דום כמי שכפאם שד, אם ממוראם של השופטים ואם ממוראה של הפרקליטות, שהפכה ל'כוח חמוש', שתפקידו 'ליישר' כל נבחר ציבור שהעז להעלות על דל שפתותיו אבק ביקורת כלפי החברים במשפחת המלוכה. "העובדות הן חד-משמעיות – אט-אט הפך בג"צ למושל בכיפה, המכריע היחיד בכל הסוגיות הפוליטיות במדינת ישראל".

היו"ר אליהו רביבו:

סדרנים. סדרנים.

שר המשפטים יריב לוין:

"אין הכוונה רק לדברי חקיקה של הכנסת או החלטות או מינויים של הרשות המבצעת, העוברים תדיר תחת שבט ביקורתו. בעשורים האחרונים הפכה דלתו של בג"ץ פתוחה לרווחה לכל עותר בכל נושא ובכל זמן. "לעת הזאת נניח בצד את התערבותם הבוטה של שופטי בג"ץ בניהול מלחמת חרבות ברזל ובכלל זה דאגה לזכויות יתר של מחבלי הנוח'בה המתועבים, אלא שכאשר בג"צ מכריע מי יתגייס – אין ספור עתירות שפסלו כל חקיקה של הכנסת בקשר לחוק הגיוס; מי ייסע – תחבורה ציבורית בשבת; מה ייפתח בשבת – חוק המרכולים; מי יהיה שר – הלכת דרעי-פנחסי, המנוגדת לחוק-יסוד: הממשלה; מהי מדיניות ההגירה – ביטול שלוש פעמים של הסדר מתקן חולות לקליטת מסתננים; איך ייראו פרסומות על האוטובוס; איך צה"ל יילחם על הגדר – התערבות בפרימטר והוראות הפתיחה באש; ואפילו מי נחשב יהודי, כרסום תמידי בחוק השבות – מדובר בהתערבות ישירה בהחלטות פוליטיות מובהקות. "מכאן המסקנה האפשרית היחידה: בג"ץ הפך למערכת המעצבת את ערכי המדינה במקום ליישם את ערכי המדינה, שנקבעו על ידי הציבור הרחב באמצעות נציגיו בכנסת, שהיא המקום היחיד הראוי לכך". כל זה טוב ויפה, אלא מאי – היעדר הייצוגיות בבג"ץ והעובדה שבשאלות פוליטיות עמדתם של כל השופטים ידועה מראש, לבטח של מי שיכול 'להנדס' הרכבים – כבוד השופט יצחק עמית – מייצרים סל ערכים צר שמנחיל לציבור תחושה שהמערכת כולה פועלת מתוך נקודת מבט אחידה, מנותקת ומנוכרת, או בשפה ברורה יותר – היעדר הייצוגיות מוביל לאכיפה בררנית. "חז"ל כבר ידעו להזהיר מפני מצב כזה – התורה קובעת את אחד מעמודי התווך של מערכת המשפט, 'לא תכיר פנים במשפט'. זה הציווי העתיק ביותר נגד אכיפה בררנית – והמציאות הישראלית, או ליתר דיוק התנהלותם של שופטי בג"ץ, מוכיחה עד כמה הוא חיוני. "לא ייתכן שלפי זהותו של אדם, אמונתו, עמדתו הפוליטית או מוצאו – יחול עליו דין אחר. אסור שהמשפט יראה פנים שונות לאנשים שונים. יפים ומתאימים לעניין זה דבריו החדים כתער של השופט אהרֹן ברק, שחייבים לשמש תמרור הזהרה לשופטי בג"ץ: 'אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות – היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה, והיא פוגעת בזהותו העצמית של האדם'". אדוני היושב-ראש, בנאום הבא אקריא את ההמשך, את סוף המאמר המוחץ, החד הזה – דברים כדרבונות של עו"ד גיא בוסי, שכדאי שכולנו ניקח לתשומת ליבנו. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך. אני חותם על כל מילה. חבר הכנסת עודד פורר מבקש לנצל את זכותו. שלוש דקות לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני חייב לומר משהו, אדוני השר – גם שר הביטחון פה – אתם כל פעם מגיעים לפה ובאותות ובמופתים מסבירים לנו למה אתם בדיוק עובדים על משהו שאף פעם לא קורה. אתם נמצאים עוד מעט כבר שלוש שנים בשלטון, ממשלה, אין לכם שום מגבלה מבחינת השותפות הקואליציוניות שלכם לעשות מה שאתם רוצים, מה שאתם רוצים. בסוף אותה ממשלה, ממשלת סמוטריץ' ונתניהו, מוכיחה שהיא בכלל ממשלת ביבי וטיבי. אתם תשבו פה שוב, אחמד טיבי מתנגד לחוק הזה כי החוק הזה פוגע ביכולת של הרשות הפלסטינית למנוע רכש קרקעות, ואתם עוזרים לו. אתם הולכים בעניין הזה יד ביד – טיבי וביבי – כדי שחס וחלילה לא תהיה שקיפות ביהודה ושומרון. אתם מוכיחים לנו באותות ובמופתים איך ממשלה שאומרת שהיא ימין ימין, מצליחה לקדם מדיניות של שמאל קיצוני. זה חוק פשוט, חוק של שקיפות, שאומר שנפתח את המרשמים ביהודה ושומרון לציבור, ממש כמו הטאבו. אתם לא רוצים שקיפות, אתם לא רוצים ריבונות, כי גם בחוק הריבונות שעבר – יושב פה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת ביסמוט; פניתי אליך, אפילו לא טרחת להשיב. למה עד עכשיו לא קבעת דיון אחד על החוק שעבר, על הריבונות במעלה אדומים? למה לא קבעת דיון אחד על החוק שעבר על הריבונות ביהודה ושומרון? אבל בהשתמטות אתה תדון מסביב לשעון. חס וחלילה, שוועדת החוץ והביטחון לא תדון בריבונות – אבל בהשתמטות היא תדון כל הזמן. חברי הקואליציה, עכשיו, בהצבעה הזאת, אתם הולכים לשרת את אבו מאזן, את הרשות הפלסטינית, לעמוד לימינם ולמנוע את האפשרות מיהודי שרוצה לרכוש קרקע ביהודה ושומרון לראות את מרשם הקרקעות. אני לא מצליח להבין את ההיגיון הזה, ואני מכיר את הפטנטים של "בואו נדחה בשבועיים ובשלושה". תעבירו את זה בטרומית. הרי ההצעה לא תקודם בוועדה בלי ההסכמה שלכם. הרי אתם שולטים בוועדת הכנסת, בוועדת החוקה ובוועדת החוץ והביטחון. כמו שאתם לא מקבלים ריבונות, לא תקבלו גם את זה. אז ריבונו של עולם, מה הבעיה להצביע בעד? פעם אחת תצביעו בעד ארץ ישראל; פעם אחת תעמדו לימינם של אלה שרוצים לרכוש קרקע ביהודה ושומרון. חס וחלילה, שלא תאפשרו למישהו לרכוש קרקע, לעיין במרשם בפומבי בלי פחד. אני אגיד לכם מה, כנראה מי שמפחד זה אתם. אתם מפחדים מריבונות, לכן אתם לא מקדמים את החוק שעבר בוועדת החוץ והביטחון. אתם מפחדים מריבונות, לכן אתם מצביעים נגד החוק הזה, ואתם מפחדים מהשקיפות הזאת, כי אתם יודעים שהיא זאת שתוביל דה פקטו לריבונות ביהודה ושומרון – ואתם אלה שתמנעו אותה. תעזרו לביבי יחד עם טיבי כדי לעזור לאבו מאזן.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק עיון במרשמי המקרקעין ביהודה והשומרון, התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 61 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק עיון במרשמי המקרקעין ביהודה והשומרון, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

שמונה בעד, 61 נגד, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת החוק לא עברה, ולכן תוסר מסדר-יומה של הכנסת.

היו"ר אליהו רביבו:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות בהשכלה גבוהה לסטודנטים עקב מחלה קשה), התשפ"ה–2025. אני מזמין את חבר הכנסת יוסף טייב לשאת את דברו. לרשותך דקה אחת מהמיקרופון, אדוני.

יוסף טייב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק זכויות הסטודנט (התאמות בהשכלה גבוהה לסטודנטים עקב מחלה קשה) – לצערנו, בכל יום כעשרה צעירים מאובחנים עם מחלת הסרטן. נתון קשה זה עלה בפגישה עם עמותת חולי סרטן שהניעה את החוק כדי לענות על מצוקה אמיתית מהשטח. כאשר הדר דרורי, סטודנטית להנדסת חשמל, נזקקה להתאמות כמו בחינה בחדר נפרד כדי לא להיחשף לווירוסים, היא גילתה שהיא תלויה בחסדיו הטובים של המרצה או הפקולטה. סטודנטים חולי סרטן מתמודדים עם טיפולים קשים, אך בוחרים בכל זאת להמשיך בלימודיהם כדי לשמור על שגרה ותקווה לעתיד. עלינו לאפשר להם לסיים את לימודיהם בכבוד. הצעת החוק מבקשת לקבוע מתווה אחיד ומחייב לכל מוסדות האקדמיה בדומה להתאמות שקידמנו בוועדת החינוך למשרתי המילואים. החוק דורש מינוי רכז התאמות, שיאפשר גמישות בבחינות ואישור חיסורים. חוק זה הוא תיקון חברתי-מוסרי, שמבטיח שכל סטודנט לא ייאלץ לבחור בין השלמה ללימודים לבריאותו. אנו מחזקים את השוויון ומאפשרים לכל אדם למצות את זכותו להשכלה. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. אני מבקש להזמין את השר אלי כהן להשיב בשם הממשלה. עשר דקות לרשותך אדוני, בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שחבר הכנסת טייב היטיב לתאר את הנושא ואת הדברים בנושא של תיקון חוק זכויות הסטודנט, ולהוסיף גם את הנושא של מחלה קשה, גם את הנושא של דיאליזה וגם כלל הנושאים הנוספים שיקבע שר החינוך, ואת החובה על מוסדות להשכלה גבוהה לעשות את ההתאמות הנדרשות. לכן, לאור הדברים שנאמרו, הממשלה מצטרפת ותומכת בהצעה. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות בהשכלה גבוהה לסטודנטים עקב מחלה קשה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 67 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות בהשכלה גבוהה לסטודנטים עקב מחלה קשה), התשפ"ה–2025, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.