ישיבת מליאה בתאריך 05/11/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ד בחשוון התשפ"ו, 5 בנובמבר 2025. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות. אני מבקש לציין כי אנחנו ממשיכים השבוע בצעד שבו התחלנו עוד במושב הקודם, ומצמידים לשאילתות הדחופות שאילתות רגילות וישירות שלא קיבלו מענה במסגרת הזמן הקבועה בתקנון הכנסת. השבוע הוצמדו ארבע שאילתות כאלה. על שלוש תינתן תשובה במליאה ועל שאילתה נוספת תימסר תשובה בכתב בתיאום עם חבר הכנסת השואל. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק בנושא: צמצום גובה הכספים לשיקום יישובי העוטף. אני מתכבד להזמין את השר זאב אלקין, שר במשרד האוצר, אל הדוכן. בבקשה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, גובה סכום הכספים לשיקום יישובי העוטף בעקבות אירועי 7 באוקטובר לא הוצמד למדד תשומות הבנייה או למדד המחירים לצרכן, ולכן ישנו פער בין השמאות בשנת 2023 ובין ההערכות שניתנות על ידי קבלנים היום. רצוני לשאול: כיצד פועל משרדך על מנת שכספי השיקום לא יצטמצמו בפועל? תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, השר.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, תכף אסביר שהשאלה לא רלוונטית במקרה של יישובי העוטף, אבל באופן עקרוני השאלה היא יותר על חוק מס רכוש ועל פעילות מס רכוש. אם אנחנו מדברים על הבתים הפרטיים או על עסקים פרטיים – אני מניח שעל כך עיקר השאלה – החוק של מס רכוש מחזיר את מנגנון הפיצוי, ואז מס רכוש הוא זה שעושה את השמאות, ובמסגרת הנתונים של השמאות הזאת מעביר כסף או שמבצע את הפעילות עצמה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מבני ציבור - - -

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

גם מבני ציבור, בהנחה שהם של הרשות המקומית. מס רכוש לא מפצה את המדינה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

קיבוץ זה גורם פרטי, לצורך העניין, רק מאגד הרבה אנשים. זה כמו חברה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לא, אבל לא כל מבני הציבור הם של הרשות המקומית, של המועצה האזורית.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

לא, הם יכולים להיות של היישוב, זה אותו הדבר. מס רכוש לא מפצה על פי החוק על מה שהוא של המדינה עצמה. במקרה הספציפי של היישובים של חבל תקומה – אני מעדיף את הביטוי הזה על "עוטף עזה" – השאלה לא רלוונטית. למה? כי הם לא נאלצו להתמודד מול מס רכוש, חבר הכנסת בליאק. למעשה המדינה קיבלה פה החלטה מאוד מאוד חריגה כשהיא אמרה: אני כמדינה, דרך מינהלת תקומה, נכנסת לסוגיה של השיקום, ואני כמינהלת תקומה מתחשבנת עם מס רכוש על מה שמגיע לי מבחינת מס רכוש לפי החוק. לצורך הבנת ההיקפים, מס רכוש החזיר למינהלת תקומה בממוצע כרבע מהסכום שהמינהלת נתנה ליישובים. לכן הסוגיה של ההצמדה לא רלוונטית, כי הסכום הוא כל כך הרבה יותר גבוה ממה שמגיע לפי מס רכוש.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אבל בדקת שהוא הרבה יותר גבוה?

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

פי ארבעה. אני אומר עוד פעם, חבר הכנסת בליאק, בממוצע הוא פי ארבעה בהשוואה למה שמגיע. שום מדד תשומות הבנייה לא הגיע לגידול של פי ארבעה. לכן מראש המדיניות הייתה להשקיע הרבה מאוד כסף ביישובים, כדי לאפשר להם את התהליך הזה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

גם ברמת היישוב וגם ברמת הפרט?

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

כן, כן, בוודאי. ולכן הסוגיה הזאת לא רלוונטית פה. בכל מקום אחר בארץ זה בוודאי רלוונטי. הפתרון לזה הוא רק במסגרת טיפול חוק של מס רכוש. זאת אומרת שאם רוצים לייצר איזושהי הצמדה בגלל שלמס רכוש לוקח זמן לתת תשובות, הדרך לעשות את זה היא כמובן בסעיף מפורש בחוק מס רכוש, כי מס רכוש הוא גוף שפועל לפי החוק שלו ולא יודע לזוז משם, לא ימינה ולא שמאלה. לגבי היישובים בחבל התקומה, האירוע מנוהל אחרת ומתנהל אחרת. בכלל, זה אירוע מאוד תקדימי שיישוב פרטני מקבל כסף מהמדינה – לא רשות מקומית ולא משרד ממשלתי, אלא כל יישוב ויישוב בנפרד הוא זה שמבצע את עבודות השיקום לחברים בו, גם אם זה קיבוץ וגם אם זה מושב.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם יש שאלת המשך לחבר הכנסת בליאק, בבקשה. לאחר מכן, שאלה נוספת לחברת הכנסת יעל רון בן משה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אדוני השר, עירוני קריית שמונה, קבוצה לגיטימית בליגת-העל בכדורגל, שגם זכתה באליפות בשנת 2012, גם היום, חודשים רבים אחרי סיום הלחימה, משחקת באצטדיון נתניה מכיוון שלמיטב הבנתי, ישנו ויכוח בין העירייה לבין המדינה על השיקום של האצטדיון בקריית שמונה על סכום שהוא בסביבות 16 מיליון שקלים בלבד. האם אתה מכיר את הסוגיה והאם אתם מתכוונים לפתור אותה היום? תודה.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

מכיר את הסוגיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, שנייה אחת. אנחנו לוקחים גם את השאלה הנוספת, ותענה על שתיהן.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

נכון, אני אענה עליהן.

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, בבקשה. השאלה הנוספת.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. הזדמנות להודות לשר אלקין, שמגיע באופן קבוע לוועדות בכנסת ומדווח על התקדמות השיקום. וכמו שאני נוהגת להגיד – פיתוח הצפון, אנחנו צריכים להגיע גם לזה. ובכל זאת, שאלה: אנחנו לא מצליחים לקבל את התוכנית לפיתוח ושיקום של שירותי הבריאות בצפון. לא הספקנו להגיע לזה גם בישיבות הקודמות בוועדה לביקורת המדינה ולא הוצג על זה שום חומר. אשמח לדעת: איפה זה עומד? איפה זה תקוע? האם זה במשרד האוצר? גם שר האוצר נמצא כאן. האם זה במשרד הבריאות? ואם אפשר – התייחסות ספציפית לנושא בתי החולים בצפון. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מצטרף לשבחים לשר אלקין, שאכן משתתף בדיוני הכנסת ובוועדות, להבדיל מגורמים אחרים.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

תודה רבה על הפרגון. לגבי השאלה של חבר הכנסת בליאק על קבוצת הכדורגל של קריית שמונה. בוודאי שהסוגיה הזאת מוכרת לנו היטב, וזה נכון שהיה ויכוח בין המדינה לראש העיר, רק שהוא היה ויכוח הפוך. כשהועברה המנה הראשונה של כספי השיקום, עוד לפני כמעט שנה, זאת הייתה החלטת הממשלה הראשונה שהעברתי – 200 מיליון שקל לרשויות המפונות כדי להתחיל בשיקום מבני ציבור. התחננתי מול ראש העיר להתחיל בשיקום של האצטדיון מתוך הכסף הזה, לתעדף אותו גבוה. ההחלטה העירונית הייתה אחרת. החלטת הממשלה הייתה בכוונה בנויה כך שסמכות ההחלטה הסופית היא בידי הרשות המקומית. אני מאוד מאמין באוטונומיה של הרשויות המקומיות, כמי שמייצגות את התושבים, בקבלת החלטות על סדרי עדיפויות. היה ויכוח בינינו – אמרתי: בואו נתחיל להתקדם לפחות עם האצטדיון, לפחות עם התכנון של השיקום. בוא נפריש כסף מהמנה הראשונה של השיקום לטובת האירוע הזה כמה שיותר מהר. אמרתי אותו דבר גם על הבריכה העירונית ועל עוד כמה נקודות שהיו. העמדה של ראש העיר הייתה שכל הכסף צריך ללכת קודם כול למוסדות חינוך, בראש ובראשונה, גם מעבר לצרכים הדחופים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

יש בזה היגיון.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

לא, גם מעבר לצרכים הדחופים, גם למימוש. הרי כל שיקום שאנחנו עושים, הכסף שלנו הוא מעל מס רכוש – עוד כמה ועוד כמה ועוד כמה. אני חשבתי שיש דברים שיכולים להמתין לקיץ או אפילו מעבר לזה, ושחשוב להתחיל עם האצטדיון בגלל הסמליות שבו. ראש העיר החליט אחרת. אגב, הוא הגן על עמדתו גם בדיון שהיה בוועדת הכלכלה לפני כך וכך חודשים, וזה לגיטימי. ולכן הוא קיבל את ההחלטה. היום הוקצו הרבה מאוד כספים לעיריית קריית שמונה – גם במסגרת החלטה משלימה על שיקום, שכבר כוללת את כל כספי השיקום הנדרשים, וגם במסגרת הקצאה בהחלטת ממשלה על צמודי גדר על כסף שהוקצה לטובת מבנים חדשים או שדרוג מבנים קיימים. יש מאות מיליוני שקלים שעומדים היום לרשותה של עיריית קריית שמונה לתשתיות ציבוריות ומבני ציבור. גם כאן הסוגיה היא סדרי עדיפויות, כי יש מחלוקת בין העירייה למס רכוש – מה מגיע לפי מס רכוש, מה הנזק שהמלחמה גרמה, איזה בעיות באצטדיון.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אז כן יש מחלוקת.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

לא, אני מסביר. בהתחלה היה ויכוח על איפה להתחיל קודם, עכשיו יש ויכוח עם מס רכוש. בעיקרון, הכסף שהמדינה נותנת מספיק להשלים את כל העלות, אבל אז העירייה לא תבנה משהו חדש אחר שהיא חשבה לבנות. ולכן היא מעוניינת להלביש כמה שיותר כסף על מס רכוש, כדי להשתמש כמה שפחות בקופה שאנחנו יצרנו, שמאפשרת לעשות עוד ועוד פרויקטים חדשים. ויכוח מול מס רכוש זה אירוע משפטי. אליו אנחנו לא יכולים להיכנס. ולכן מה שהצענו לעירייה – ואני מקווה שהיא תקבל את הצעתנו – אמרנו: תמשיכו את הוויכוח עם מס רכוש, תסיימו אותו בכלים המקובלים, אם זה יגיע לבית משפט, יגיע לבית משפט. במקביל, אנחנו מציעים, בואו נתחיל לנוע. אנחנו נתקצב בינתיים מהתקציבים העודפים שהבאנו לעירייה, נאשר לכם תכנון. כי ממילא כששאלנו את עיריית קריית שמונה: אתם רוצים עכשיו לשדרג ולשנות כל אצטדיון – איך? מה ההחלטות? מה העלויות? האם יש תוכנית מפורטת? אין. אז כדי לא לחכות לשלב הזה, אמרנו: בואו ניקח כסף – הוא לא גבוה – לתכנון. תסיימו את מלאכת התכנון, תקבלו את כל ההחלטות, איך אתם רוצים לראות אצטדיון – כבר תהיה עלות מסודרת. במקביל, תסיימו את המחלוקת עם מס רכוש, תדעו כמה ממס רכוש וכמה מהתקציב שאני אחראי עליו. אני מאוד מאוד מקווה שהעירייה תקבל את ההצעה הזאת וסוף-סוף נוכל להתקדם באירוע הזה, כי אם לא יודעים מה רוצים לעשות, אז אי-אפשר גם לעשות. לגבי תוכנית הבריאות, אין ספק שפרק הבריאות הוא פרק מאוד מאוד חשוב במסגרת התוכנית הכוללת. יש שיח בינינו לבין משרד הבריאות על מה שרלוונטי אלינו, לקו העימות. הוא כולל השקעה מסיבית בבית חולים נהריה, בשדרוג שלו, כולל גם מהלכים משלימים של בניית פארק הייטק וביוטק גדול בתחומי רפואה וביולוגיה ליד בית החולים, שגם מתבסס על בית החולים בחלק מה-facilities שלו. ואני מאוד מקווה שנדע לסכם את הפרק הזה כמה שיותר מהר, וביחד עם שר האוצר נביא אותו לאישור הממשלה והוא יצא לדרך. בית החולים זיו לא נמצא בתוך קו העימות, ולכן הטיפול בו קשור לתוכנית המשלימה, ששם דווקא שר האוצר הוא המוביל, והוא יצטרך לקבל החלטה אם הוא ייכנס פנימה, ואם כן באיזה היקף ובאיזו דרך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בנושא: גובה המענק עבור נזקי עזובה בצפון. אתה רוצה לשאול את השאילתה? ואחר כך – שאילתה אחרונה לשר אלקין, גם היא רגילה, של חבר הכנסת נאור שירי. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני השר, האמת היא שזו שאילתה ישנה, מחודש מרץ השנה, אני מקווה שהיא רלוונטית. אני כן חושב שהיא רלוונטית. במסגרת מתווה הפיצויים לתושבי הצפון שפונו ושבו לבתיהם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, השר, יש לנו – ראיתי את השר סמוטריץ' יוצא כרגע, אבל אני לא רואה עוד שר במליאה. יש לנו עוד שר?

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

סליחה, עוד לא פוטרתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אה, סליחה, סליחה, סליחה.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

אדוני היושב-ראש, אלא אם כן אתה יודע שפוטרתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מחפש מולי, סליחה. זה בסדר, זה בסדר.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ככה זה בקואליציה הזאת.

נאור שירי (יש עתיד):

יש לי הרבה מה לומר על זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

מייד תינתן לך ההזדמנות.

שלי טל מירון (יש עתיד):

חשבתי שהוא צוחק.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני מתחיל מחדש. במסגרת מתווה הפיצויים לתושבי הצפון שפונו ושבו לבתיהם, נפתחה אפשרות לקבלת מענק התארגנות, עזובה, עבור נזקי רכוש. גובה המענק הינו 10,000 שקלים למבוגר ו-5,000 שקלים לילד, סכום מוגדר מראש אשר אינו מותאם בהכרח לחומרת הנזק, ואינו מאפשר בחינה של כל מקרה לגופו. שאלתי: האם נבחנת האפשרות להתאים את גובה מענק העזובה לחומרת המצב? תודה רבה.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

חבר הכנסת בליאק - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני מודה שהשאילתה הזאת מלפני שמונה חודשים.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

ברור, ברור, אבל דווקא טוב שהיא נשאלה, כי זו הזדמנות להסביר מה קרה פה. עצם זה שיש מענק עזובה הוא אירוע לא ברור מאליו, כי הוא לא היה בדרום, כי רק בצפון הייתה היעדרות כל כך ארוכה מהבית - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

טוב, כל האירוע הזה הוא לא מובן מאליו.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

- - שבאמת גרמה לבעיות של עזובה ונזקי עזובה. מהרגע שנכנסתי לתפקיד ואחרי ביקורים ראשונים בשטח היה ברור לי שצריכים להציף את הבעיה הזאת. היה פה ויכוח קשה מאוד מול אגף תקציבים, ובעיקר מול המשפטנים, כי הם אמרו: אין במס רכוש דבר כזה "נזק עזובה". אתם מייצרים פה משהו חסר תקדים, ומפחדים מההשלכות של זה לעתיד. לא ויתרתי. בהתחלה אמרו לי: אין סיכוי שתקבל את זה, בגלל החשש מההשלכות. אני שמח ששר האוצר – הוא לא פה, אבל צריך לפרגן לו – תמך בעמדתי, בניגוד לעמדה של חלק מהפקידות במשרד, ולכן זה הוכרע לטובתי, לטובת הגישה שהצגתי. אנחנו הלכנו במתכונת של שני מסלולים. אתה מתייחס פה למסלול הירוק, המסלול הנורמטיבי, לפי התעריף הזה שנקבע – 10,000 שקל למבוגר, 5,000 שקל לילד. במקביל יצרנו אופציה למסלול אדום. כל אחד שהיה מוכן לוותר על המסלול הירוק היה יכול לגשת למסלול האדום ולהגיש נזקים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נזקים פרטניים.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

נזקים פרטניים. המציאות היא מאוד פשוטה, עשרות בודדות של אזרחים הלכו למסלול האדום, זה אומר שכנראה שהסכומים למסלול הירוק – שגם על זה רבתי – היו כנראה מספיק גבוהים, ולכן נתנו מענה לרוב המוחלט של המקרים. ומאלה שפנו למסלול האדום, חלקם פנו כי לא היו זכאים למסלול הירוק, וזה בעלי הנכסים שלא גרו בנכס. הם לא היו מפונים, אז לא הגיע להם המסלול הירוק, אלא הם היו צריכים לפנות למסלול הפרטני האדום. אז אם אני מוריד אותם – מהאנשים שהיו זכאים למסלול הירוק כמעט אף אחד לא פנה למסלול - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

יש לכם את המספרים של - - -

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

יש את זה לביטוח לאומי – הוא זה ששילם למקבלי המסלול הירוק; ולמס רכוש – הוא ניהל את המסלול האדום, אז אם אתה רוצה לדעת כמה פנו למסלול האדום הכתובת היא מס רכוש. אבל אני יודע מהם שזה עשרות בודדות, לא זוכר מספר מדויק, ובביטוח לאומי זה כמובן כל המפונים האחרים, הם קיבלו את זה אוטומטית במסלול הירוק. לכן, השורה התחתונה היא כנראה שגובה הפיצוי דווקא היה מספק, אם אף אחד לא רצה ללכת למסלול האדום ולהתעסק עם הנזקים הפרטניים. תודה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. שאילתה של חבר הכנסת נאור שירי בנושא סמכויות שר המינהלות. בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. האמת, אני קצת נבוך לשאול את השאלה, כי אתה יצאת בזול עם שמונה חודשים. אני – זה 320 יום. זה כאילו – אבל בסדר. עם כניסת סיעת הימין הממלכתי לממשלה מונה זאב אלקין לשר נוסף במשרד האוצר, שר המינהלות. סמכויות רבות הועברו לשר הנכנס אלקין. כמו כן, הוקצו תקציבים עבור פעילויות חלק זה במשרד. 1. מה הסמכויות הנתונות כיום בידי השר אלקין? 2. אילו מן הסמכויות נלקחו מפרויקטור הצפון והועברו לסמכותו של השר? 3. מה התקציב שהוקצה עבור פעילותו של השר? 4. כמה אנשי מקצוע ומשרות אמון מכהנים תחת השר? 5. האם יש מנכ"ל? כמה עובדים תחת השר? 6. מה ממשק המינהלות השונות לשר?

היו"ר אמיר אוחנה:

דווקא אולי זו הזדמנות טובה, כי עכשיו הדברים שיאמר השר אלקין הם לא בעלמא, אלא דברים שהוא ביצע כבר, אז הוא יכול להשיב.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

כן. תודה רבה, חבר הכנסת שירי. קודם כול, לגבי הסמכויות – זה מאוד מאוד פשוט. הועברו אליי סמכויות של ראש הממשלה, גם לגבי שיקום הדרום וגם לגבי שיקום הצפון, שהיו מאוגדות בהחלטות ממשלה שעברו עד אז, עד לכניסתי לתפקיד, כולל גם אחריות על מינהלת תקומה, שהייתה עד אז כפופה לראש הממשלה ודרך מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וסמכויות על מטה תנופה לצפון, שהוא גוף, מטה קטן, שהוקם לטיפול בנושא של הצפון. זה לא מינהלת, לפעמים קוראים לזה מינהלת, בפועל היו מינהלת אחת ומטה אחד. אגב, אני אעיר באותה הזדמנות, גם אין תפקיד כזה שר מינהלות – אבל אין כמו ארץ נהדרת, היא מסוגלת להטביע חותם שאחר כך נשאר לדורות, היא יותר חזקה מהחלטות ממשלה – יש שר במשרד האוצר שאחראי על שיקום הדרום והצפון, זאת הגדרת התפקיד. לגבי סמכויות שנלקחו מהפרויקטור – לא נלקחו מהפרויקטור שום סמכויות. פרויקטור הצפון, בדומה למינהלת בדרום, היה כפוף לראש הממשלה, אליי – חבר הכנסת פורר, קשה לי טיפה לענות לחבר הכנסת נאור שירי, כי - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עודד פורר.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

תודה. זה פשוט קו התשובה, נכנסת - - -

גלעד קריב (העבודה):

אבל הוא לא יושב במקומו, הוא לא יכול - - -

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

פרויקטור הצפון נשאר עם כל הסמכויות שלו, פשוט במקום ראש הממשלה היה מולו שר. ברור שזה במציאות, בחיים, משנה מצב, כי לראש הממשלה יש פחות זמן להתעסק עם שיקום הצפון ולשר יש יותר – כי זה תפקידי העיקרי, ולכן נכנסתי בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית. אבל פורמלית הסמכויות לא השתנו. ברגע שהפרויקטור שכיהן אז קיבל החלטה לעזוב בסוף השנה, נכנסה במקומו ממלאת מקום, מנהלת מחוז צפון במשרד הפנים עינב פרץ, לאותן סמכויות שהיו לו, ובמשך תשעה חודשים היא כרגע ממלאת מקום ומנהלת את הזרוע הצפונית עם אותן סמכויות. מהו התקציב שהוקצה עבור פעילותו של השר? לא הוקצה תקציב אליי. בשונה משר שאחראי על משרד מסוים, אני לא יכול לקנות אפילו עיפרון, לצורך העניין, אם אני לוקח את זה לקצה. הוקצה תקציב לדרום ולצפון, בדרום הייתה החלטת ממשלה מסודרת שחילקה את התקציב הזה, חוץ מ-5 מיליארד, שהיו מוקפאים לטובת השלמת חקיקה של חוק תקומה והיה אסור להשתמש בהם בלי זה. אחרי שדאגנו להעביר בכנסת את חוק תקומה, זו הייתה אחת מהפעולות הראשונות שעשיתי. נמצא פה חבר הכנסת שוסטר, שיחד עם חבר הכנסת דוד ביטן, השקיעו רבות בהעברת החוק הזו בוועדת הכלכלה, ואז השתחררו 5 מיליארד. הסכום לדרום היה 19 מיליארד שקל, וכשנכנסתי לתפקיד 8 מיליארד מהם כבר בוצעו, אז נשארו 11 מיליארד, שמהם חמישה מוקפאים ששחררנו. מתוך הסכום הזה – למעשה בהסכמה, גם עם ראשי רשויות, גם איתנו וגם עם ועדת הכלכלה – נלקחו 1.5 מליארד, 1.3 מיליארד לטובת ההחלטה על עוטף חבל תקומה, אופקים וערים אחרות ויישובים אחרים שנפגעו ב-7 באוקטובר, ולטובת החלטת ממשלה המשכית על סמך חוות דעת ביטחונית על הטבות לתושבי חבל תקומה. נשארנו עם כל שאר התקציב, שעליו בנינו תוכנית אסטרטגית מעודכנת, שאושרה בקיץ הזה – גם אותה בנינו בשיתוף פעולה מוחלט עם הרשויות. לגבי הצפון, הסכום שמופיע בהחלטת ממשלה שהתקבלה לפניי הוא 15 מיליארד שקל לתוכנית חומש לחמש שנים. יש סיכום פנימי ביני לבין שר האוצר, שזה מתחלק 80% קו העימות –בערך עד תשעה קילומטר מהגבול – ו-20% כל השאר. מתוך הסכום הזה, מתוך ה-12 מיליארד שאני אחראי על הובלתם, 5.5 מיליארד כבר עברו החלטות ממשלה ויצאו לשטח לפעילות. למרות שלשנה תוכנן רק ארבעה הצלחנו כבר להעביר החלטות ממשלה על 5.5 – יותר ממה שתוכנן השנה – ועל 6.5 הנוספים אנחנו עובדים כדי להעביר תוכניות נוספות, בין השאר למשל תוכנית בתחום הבריאות שחברת הכנסת רון בן משה שאלה עליה. לגבי אנשי מקצוע ומשרות אמון – אנשי מקצוע במינהלת תקומה יש כ-70 תקנים, זה גודל הגוף. במטה הצפוני יש 11 תקנים, לכן הוא לא מינהלת, הוא אפילו לא זרוע ביצועית. היום, למעשה, הגענו לסיכום עם משרד האוצר – כשהייתה שאלה איך תנוהל הזרוע הצפונית כשנעבור לשלב היישום אחרי החלטות ממשלה – הגענו להסכמה שאנחנו נלך לאיגום משאבים. זאת אומרת, תקום מינהלת מאוחדת כדי שהחשבות, התקציבנות, כוח אדם, לוגיסטיקה, דוברות, לשכה משפטית, כל הדברים האלה יהיו משותפים – לא צריך פעמיים – וכל הזרוע המקצועית תישאר זרוע דרומית של תקומה, ותקום זרוע מקצועית לצפון. האוצר יקצה כ-30 תקנים נוספים לטובת הזרוע הצפונית, כדי שהיא תוכל לבצע באמת עבודה. תהיה שם גם חשבות מסודרת, שתוכל לעקוב אחרי ביצוע של התוכנית בצפון ולבצע באופן עצמי.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בעלי התפקידים במטה היישום, זה כבר לא רלוונטי?

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

לא, הם ייקלטו לתוך המסגרת הזאת, באופן טבעי. לגבי משרות אמון, הלשכה שלי היא לשכה קטנה יותר מלשכה של שר רגיל; היא כוללת חמישה יועצים, אחד מהם משרת גיוון – נציג המיעוטים, שעוסק בכל הסוגיה של המיעוטים בקו עימות; יש שם לא מעט יישובים דרוזים ויש לי יועץ דרוזי שעוסק בזה, וגם יישובים נוצריים, ושלוש מזכירות. אלה משרות האמון.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, השר, שאני קוטע. נקדם בברכה את האורחים שלנו, אנשי משמר בתי המשפט, קציני הביטחון של מחוז ירושלים. ברוכים הבאים לכנסת. בבקשה.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

זה לגבי משרות אמון. האם יש מנכ"ל? אין לי מנכ"ל, אין משרד מינהלות, בשונה ממה שחושבים. אני שר במשרד האוצר, ואני עובד מול המנהלים: מנכ"ל מינהלת תקומה ומול מטה יישום צפון. כמו שאמרתי, שתי המסגרות האלה הולכות להתאחד. כמה עובדים יש תחת השר? אני חושב שעניתי בתשובות הקודמות. מה הממשק בין המינהלות השונות לשר המינהלות? אני חושב שגם עניתי. זאת אומרת, אני השר שמופקד על מינהלת דרום ועל מטה יישום צפון, כאמור הם מתאחדים לסוג של מינהלת משותפת שכפופה אליי, כמו כל מינהלת או יחידה משרדית שכפופות לשר.

היו"ר אמיר אוחנה:

קיבלת מענה?

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

מעולה. אני מודה לשר. אתה רוצה שאלת המשך? בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

אם יורשה לי, זו שאלה שהיא חצי דקלרטיבית, אבל אלו בערך כל השאלות שלנו פה. השאילתה הזו נשלחה – באמת תקציב המדינה היה איך שנכנסתם. אני כבר לא זוכר איזה תקציב, לדעתי השישי. לא קיבלנו תשובות מהרפרנטים השונים, ולכן הגשתי את השאילתה. אמרתי, תוך כדי הליך התקציב – אני יודע שאתה מכיר ויודע כמה השאלות עולות ולא מקבלות מענה, אז הגשתי את השאילתה. באמת, אמרתי, כעבור 320 ימים לקבל תשובה לשאילתה, שהיא יחסית בעיניי פשוטה, אני חושב שיש בזה טעם לפגם. אבל תודה רבה ליושב-ראש ,שמעלה את זה לפחות במליאה. דווקא ממי שחשוב לו מעמד חברי הכנסת – ואני אומר את זה לא בלשון סגי נהור, אני אומר את זה בכנות – דווקא כאחד שמשתתף, בניגוד נגיד לשרים אחרים שבאים להעביר תקציב מדינה והולכים אחרי עשר דקות בלי לענות לשאלות. אני יודע שחשובה לך הכנסת, ובעיניי לענות שנה אחרי לשאילתה כזו, שהיא יחסית מאוד מאוד בפרוצדורה, רק כדי להבין ולשאול את השאלות הנכונות. יש בזה טעם לפגם. אז אם אנחנו מחפשים שאלה נוספת: למה? תודה.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

למה זה קרה רק עכשיו? זאת השאלה.

נאור שירי (יש עתיד):

למה שנה?

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

התשובה מאוד פשוטה, אני חייב להגיד לך, חבר הכנסת נאור שירי, אני למדתי על קיומה של השאילתה הזאת אתמול, כשצירפו אותה לשאילתה הדחופה, ואני לא יודע איפה פה הייתה התקלה – אני מניח שאצלנו.

נאור שירי (יש עתיד):

אולי בפקס.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

אני מכיר את הכנסת, זה בדרך כלל לא בצד של הכנסת, אז יכול להיות שאצלנו בצוות הייתה תקלה ואני לוקח על זה אחריות, אבל עצם זה שבכלל יש שאילתה כזאת למדתי רק עכשיו. האמת היא שאם הייתי מקבל את זה בלייב, הייתי מחזיר אותה למזכירות הכנסת, כי אין תפקיד כזה שר המינהלות – או לפחות לא אני ממלא אותו, ולכן הייתי אומר שהשאילתה לא מופנית אליי.

נאור שירי (יש עתיד):

נציגי אגף התקציבים, ככה הם כינו את המשרד שאחראי על המינהלות.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

בסוף, חיפוש פשוט באינטרנט או קריאה בהחלטת ממשלה מאפשרים לדעת מה שם השר. אז כשמפנים שאלה לשר מסוים, כדאי לקרוא לו בשמו הרשמי. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לשר אלקין על תשובותיו המעמיקות והמפורטות, כהרגלו, ומודה לחברי הכנסת השואלים. נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום והוא שאילתה דחופה של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי לשר האוצר, בנושא: שיקום בית החולים סורוקה. אני מתכבד להזמין את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אל הדוכן. לאט-לאט, הכול בסדר. בבקשה, אדוני. חברת הכנסת מזרסקי, אנא, שאלי את שאלתך.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אדוני השר, השאילתה נשלחה ב-20 באוקטובר – ארבעה חודשים אחרי עם כלביא. בזמן עם כלביא נפגע בית החולים סורוקה, ושיקומו טרם החל. השאלות שלי: 1. מדוע עד כה לא התקבלה החלטת ממשלה על שיקום בית החולים? 2. האם התכנס צוות עבודה בין-משרדי וגובש מתווה ארוך-טווח לשיקום בית החולים?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, אדוני.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תודה רבה, גברתי, על השאלה. קודם כול, כפי שאת ודאי יודעת, העברנו ביום ראשון האחרון החלטת ממשלה מאוד גדולה על הקמת בניין אשפוז חדש, בניין התקומה, למעלה ממיליארד שקלים – שליש ממשלה, שליש קופת חולים, שליש פילנתרופיה – משפחת אדמס היקרה – הרבה הרבה מעבר כמובן לשיקום; זה יביא אותנו גם ל-70% מהמיטות בבית החולים, במיגון. זה אירוע באמת דרמטי – אגב, מרכז מאוד חדשני, הטופ שבטופ של הרפואה בישראל. אבל אני אתחיל רגע מהליכי השיקום. פגע טיל במבנה מאוד ישן. על פי החוק, מס רכוש משפצים את מה שנפגע. חשבנו, יחד עם בית החולים, בצדק, שזו טעות, ובמקום לשקם את המבנה ההוא שנפגע – שהוא באמת אלטע זאכן כבר, הוא לא עומד בסטנדרטים הכי בסיסיים של איך צריך להיראות בית חולים היום – אנחנו בונים שתי קומות נוספות, שכבר נמצאות בתב"ע בתוקף, מעל בניין האשפוז הדרומי. עכשיו באופן טבעי, זה תהליך שלוקח קצת יותר זמן. יש פה שאלות של פערי תקציב שצריך לממש, כי בסוף מס רכוש על פי החוק משלם בעבור מה שנפגע. אגב, הוא העביר מייד בהתחלה. כבר בשבוע הראשון העברנו 60 מיליון שקלים לבית החולים, ולכן בית החולים מתפקד ועבד. אגב, צריך להגיד רק מילים טובות. בית החולים, מהמנכ"ל ועד אחרון העובדים – 5,700 איש, מסירות נפש אדירה, פועלים בתנאים לא תנאים. רופאים, אחיות, סניטרים, אנשי צוות, באמת, אלופי העולם. הם לא השביתו את בית החולים אפילו לא ליום אחד, אפילו לא באותו היום שבו הטיל הזה פגע. אבל מה שאני רק רוצה לומר, שוב, העבודה כאילו הכי קלה שלי, כשר אוצר, הייתה להגיד: חברים, מה שנפגע זה הבניין, הינה השמאי, הינה 80 מיליון שקל, בהצלחה. אני הייתי שם בעצמי, והיה ברור שזה לא רלוונטי. ראינו בעיניים. אבל אז, באופן טבעי, זה תהליך יותר ארוך – כי זה לא 80 מיליון, זה 200 מיליון, וצריך עוד כסף וצריך שותפים, ויושב על זה משרד הבריאות. אני אומר לכם, אני חושב שהתוצאה היא מצוינת - - -

גלעד קריב (העבודה):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לפעמים עדיף שייקח קצת יותר זמן. הלוואי שיכולתי לעשות הכול כאן ועכשיו מהר. אבל אנחנו יודעים איך עובדת ממשלה. נכון? יש ביורוקרטים, ויש יועצים משפטיים, ושוויון, ולמה מותר ותקציב, ומקור תקציבי. אני חושב שבסוף מול האתגר – התמודדנו איתו טוב. התוצאה תהיה גם שתי קומות גדולות משמעותיות בסטנדרטים הרבה הרבה יותר גבוהים, והצלחנו לאגם את זה תקציבית, חלק עם מס רכוש. שם עוד לא גמרו עד הסוף את הוויכוחים בין השמאויות השונות, ואני חייב לתת לזה להתנהל מקצועית, כי בסוף זאת לא החלטה שלי. יש את מס רכוש, את המהנדסים שלו, את הגורמים שלו. הם בסוף יצטרכו להכריע. את היתרה אנחנו נצטרך לאגם. אבל יהיו שתי קומות גדולות וחדשות. יהיה מגדל אשפוז, שכבר יצא לדרך. שם, אגב, התחייב לי ראש העיר שהוא יקדם הכי הכי מהר – ורוביק הוא גם שותף מצוין – אבל לקדם הכי מהר את התב"ע. לשתי קומות יש לנו כבר תב"ע בתוקף, כי זה משהו שבעבר כבר תכננו ליישם אותו, אז יחסית זה תהליך מאוד מהיר, ישר יוצאים לביצוע. המגדל החדש, יש בו תהליכים סטטוטוריים שצריך לעשות אותם. אני מאוד מקווה שהכול יהיה מאוד מהר. סורוקה יהיה בית חולים שיוצא מחוזק מאוד מהתהליך הזה, בהשקעה ממשלתית גדולה. ואני מזכיר לך, חברת הכנסת, שאחרי 12 שנה שהוא היה תקוע, אנחנו שחררנו גם את הקמת בית החולים הנוסף בבאר שבע. יצרנו פה שיתוף פעולה מצוין עם שיבא תל השומר, שהביא את כל היכולות הפנטסטיות של בית החולים – אני לא רוצה להעליב אחרים, אבל הוא ודאי אחד הטובים והמובילים במדינת ישראל – יחד עם קופות חולים לאומית ומאוחדת. אז גם ניצר שם גם תחרות ברפואה בקהילה, כי היום כללית שולטת ללא מצרים בכל אזור הדרום. אז שוב, יהיו שני בתי חולים טובים, מתקדמים, חדשניים. העסק הזה כבר ממש בתהליך, תוקצב, יוצא לדרך. תהיה תחרות גם ברפואה בקהילה. אני חושב שיש פה בשורות גדולות מאוד לבאר שבע, כבירת הדרום ולאזור הדרום כולו. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלת המשך, ולאחר מכן שאלות נוספות. אני רק אומר שביקשו ח"כים רבים, ואנחנו כמצוות התקנון נאזן קואליציה–אופוזיציה, אז לא כולם יוכלו לקבל. השאלות הנוספות תהיינה לחברת הכנסת מירב בן ארי ועמית הלוי. בבקשה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

תודה, אדוני השר. כבר בנובמבר 2023 התריע דוח מבקר המדינה – במכתב לראש הממשלה – על פערי מיגון בבתי חולים, וסורוקה היה ביניהם. בימים האחרונים אנחנו עדים להתחממות בגזרה הצפונית עם חיזבאללה. האם מקודמת החלטת הממשלה למגן כבר עכשיו את בתי החולים בצפון, כך שלא ייווצר מצב כמו שקרה עם סורוקה, שעלויות השיקום של בתי חולים תהיינה הרבה יותר גבוהות מאשר מיגון כבר עכשיו?

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלה נוספת לחברת הכנסת בן ארי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת עמית לוי, והשר ישיב במרוכז.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אתמול במסיבת העיתונאים סירבת להתייחס לקיצוץ בכספים הקואליציוניים. נראה לי חשוב שתגיד אם בתקציב המדינה 2026 יהיה קיצוץ בכספים הקואליציוניים. הרי איך יכול להיות שהציבור יספוג את הגזרות, אבל בכספים הקואליציוניים אתה לא נוגע? אני אשמח לדעת אם אתה יכול להתייחס לנושא החשוב הזה, בטח כשאתמול הצגת את תקציב המדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. אני כבר אומר שבשאילתה הבאה אני אאפשר שתי שאלות נוספות לחברי הכנסת גינזבורג ויעקב מרגי, קואליציה ואופוזיציה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני פונה אליך בעצם כחבר קבינט. היום ראיתי פרסום של הרמטכ"ל, שבתמורה להדר גולדין הוא מוכן לשחרר את אותם 100 מחבלים רוצחים. אז אני רוצה רק להניח כאן בפניך ובפני הציבור – אתה יודע את זה: מאז כיבוש ציר מורג, באותם 48 קילומטרים כביכול-נצורים, שבניתם עליהם כעיר הומניטרית וכו', רצחו לנו החבורה הזאת, באל-ג'נינה, 11 חיילים. 11 חיילים. אני בטוח שהדר גולדין, כמו חממי המג"ד, כמו בן זוסמן המלאך - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חממי היה מח"ט.

עמית הלוי (הליכוד):

- - לא היו מוכנים בכלל, בשום אופן, שישחררו או ייתנו איזשהו פתח מילוט או שטיח אדום או צלב אדום, לחבורת הרוצחים הזאת. ולכן חשוב לי לדעת מה עמדתך בעניין הזה. דבר נוסף שהתברר פתאום אתמול בוועדת החוץ והביטחון – יש כטב"מים אמריקאיים, הם מטיילים בשמי המולדת שלנו. האם אתה מכיר את זה? מי נתן לזה אישור? מה הסטטוס של הבִּנאום של המרחב הזה? אני אשמח לתשובה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. כבוד השר, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

רק לא מג"ד, אלא מח"ט.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כן, תיקנתי. עמית, מח"ט חממי, זיכרונו לברכה, השם ייקום דמו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

רגע, מה הוא אמר? מוועדת החוץ והביטחון הוא אמר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חברת הכנסת מזרסקי, מיגון בתי חולים - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני השר, איך יכול להיות שהוא מוציא דברים מוועדת החוץ והביטחון? זה לא נורמלי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת דוידסון. השר ישיב כראות עיניו, בבקשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש פערים במיגון בתי החולים, כמו שיש פערים בהרבה מאוד דברים במדינת ישראל. הלוואי שיכולנו לגשר על כל הפערים התקציביים שיש במדינת ישראל ביום אחד. זה לא עובד ככה. יש מסגרות תקציב, יש סדרי עדיפויות שקובעת הממשלה תמיד בעולמות של תקציב מדינה. זו העבודה של תקציב מדינה, לקבוע סדר עדיפויות. אנחנו משקיעים הרבה מאוד ומתקדמים במיגון בתי חולים. סורוקה, למשל, שהזכרנו קודם, נמצא ב-23%. סורוקה היה ממוגן ב-23%, ובעזרת השם, נביא אותו עכשיו ל-70%. זה ייקח קצת זמן, אבל נביא אותו ל-70%. יש תוכנית ברורה של מיגון. היה אצלי מנכ"ל משרד הבריאות לקראת דיוני תקציב 2026, והציב מדרגה נוספת שהוא רוצה לקדם לקראת הדיונים. אני לא יודע כרגע לתת תשובה, כי את יודעת, נשים את זה בסוף מול כל הצרכים. אבל עצם העובדה שקיים פער במשהו – אני תמיד אומר שכשעסוקים בתקציב אי-אפשר לנהל רק שיח של צרכים, אלא גם שיח של סדרי עדיפויות. יש פערים בצבא ויש פערים במערכת הבריאות, יש פערים בתחבורה, יש פערים בחינוך ויש פערים ברווחה. יש פערים, ואנחנו עובדים קשה כדי לגשר עליהם, ועובדים קשה כדי לנווט את הכלכלה הישראלית כדי שהיא תצליח להיות חזקה וטובה, והתוצר יגדל, ההכנסות יגדלו והתקציב יגדל, ונוכל לעשות יותר דברים טובים. אני חושב שבסך הכול אנחנו משתדלים מאוד לעשות דברים טובים.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

- - - שנמצא ממש בגבול הצפוני.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זיו?

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

בית החולים לגליל בנהריה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז בסדר, בית החולים בנהריה נמצא עכשיו בדיונים – זה מה שאנחנו קוראים העוטף של העוטף. השר אלקין הרי דיבר קודם על 12 מיליארד, על 3 מיליארד, ובית חולים בנהריה נמצא כאחד הפרויקטים. שוב, אני לא רוצה לקבוע מסמרות, כי עוד לא הבאנו את זה לממשלה, אבל אנחנו באמת מנסים למקד. אין לי זמן עכשיו להאריך. הרי למה לא הבאנו עדיין את ההחלטות האלה לצפון? הרי זה לא כי אנחנו – הכסף קיים, אין פה עניין של חיסכון כסף; הרי בסוף 15 מיליארד שקל, זה מה שיש בסך הכול, ל-0–9 פלוס מסביב, זה המון כסף וזה כלום כסף. זה המון כסף, 15 מיליארד שקל תוספתי, מעבר לכל מה שיש למשרדים ולתוכניות זה המון כסף. אבל זה יכול להיות טיפה בים אם נזרוק את זה קצת פה, קצת פה, קצת פה, כל מיני טיפולים קוסמטיים כאלה, נזרוק 15 מיליארד שקל ולא נייצר שינוי אמיתי. דרך הכסף הזה אנחנו רוצים לחולל שינוי אמיתי במרחב הזה, שהתחיל מנקודה מאוד נמוכה. אגב, עוטף עזה התחיל מנקודה הרבה יותר גבוהה. הוא חטף ככה את הטבח הזה, אבל בסוף השקיעו המון המון שנים בשדרות, בעוטף, בהחלטות ממשלה, בתקציבים. זה מקום חזק מאוד. אגב, הם גם חזרו הביתה הרבה יותר מהר מתושבי הצפון. יחסית, לרוב היישובים אפשרו לחזור בצורה הרבה יותר מהירה, ולכן אנחנו רואים התאוששות, ולא רק התאוששות – צמיחה אדירה אדירה בדרום כבר עכשיו. אם את שואלת אותי קדימה – עם הסכמי גג, עם הכול, נכפיל שם את האוכלוסייה. הצפון התחיל מנקודה הרבה יותר חלשה, גם אובייקטיבית, הוא הרבה יותר רחוק. בסוף שדרות–תל אביב זה שעה ורבע, שעה וחצי. הוא הרבה יותר רחוק. לא השקיעו בו מספיק. השקיעו המון שנים – צה"ל דרומה, ובנגב, ולא מספיק השקיעו בצפון. השקיעו בדברים מסוימים, לא מספיק. הוא חטף את המלחמה יותר קשה, תקופה יותר ארוכה של פינוי, ועכשיו השאלה היא איך לוקחים את הכסף הזה – ואגב, אנחנו כבר בדיונים אולי נגדיל אותו ונאריך את התוכנית, לא לחמש אלא ליותר שנים – ובאמת שמים אותו בכמה מנועי צמיחה, מחוללי צמיחה. זה מתחבר לי למה שאמרת, כי למשל בית חולים בנהריה מאוד יכול להיות מחולל צמיחה גדול, כי בסוף זה אחד החסרונות הגדולים של הפריפריה, שהם ממש מפגרים מאחור; אנחנו כמדינה מפגרים מאחור בסטנדרטים של שירותי הבריאות, וזה משמעותי לאדם שרוצה לבוא ולגור. אלה הדיונים. דמוקרטיה – אנחנו מכירים את השיטה. יש פה ראשי רשויות שכל אחד מושך לכיוון שלו, וכל אחד רוצה את זה באזור שלו, וגם בתוך, בינינו. צ'רצ'יל אמר: הדמוקרטיה היא לא השיטה הכי טובה בעולם, אבל לא מצאנו שיטה יותר טובה ממנה. הסיבה שאני עוד לא מאפשר לזה לבוא היא כי אני רוצה – הייתי בכרמיאל בשבוע שעבר, והיה לי עוד פעם דיון עם מועצת הגליל ועם הג'וינט. הרי ג'וינט אלכא נשכרו על ידי המינהלת הזאת, תנופה. היו הרבה דיונים. הם היו אצלי לפני חודש, הייתי אצלם, כמו שאמרתי, בשבוע שעבר בדיון. אנחנו מנסים כל הזמן לחפש כמה עוגנים משמעותיים שנשים בהם את הכסף והם יחוללו שינוי, הם יהיו איזה מין מנואלה כזאת שאתה מניע וזה נוסע. אני מודה שעוד אין לי פיצוח.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

בגלל שיש סכנה ממשית - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל בזה פתחתי, טטיאנה. אני מסכים. אני רק אומר, אין לי הוקוס-פוקוס. יש תוכנית מיגון לבתי חולים, עובדים, מתקצבים. כמו שאמרתי, ברסי היה אצלי, הוא רוצה תוספת. אנחנו דנים בזה בתקציב 2026. אני לא יודע לתת תשובות' כי אנחנו מגבשים עכשיו את התקציב. אני מקווה להגיע לממשלה ב-4 בדצמבר, בעזרת השם. בוודאי נתקדם. להגיד לך שנפתור את הכול בשנה – כנראה לא, כמו שעל הרבה פערים אחרים שצריך לפתור במדינת ישראל לוקח זמן לגשר. אנחנו עדיין נתקדם בסוגיה הזאת. מירב, אני גאה בזה, אנחנו מקצצים דרסטית בכל הכספים הקואליציוניים שאתם נתתם למנסור עבאס ולתנועה האסלאמית בממשלה הקודמת. אני גאה בזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר עם השקר הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חבר הכנסת עמית הלוי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

סליחה?

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

סליחה? מה קשור מנסור עבאס?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

53 מיליארד שקל כסף קואליציוני, נתנו למנסור עבאס.

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה ראשונה, חברת הכנסת בן ארי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אנחנו באמת מקצצים בכספים הקואליציוניים המושחתים שלכם - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

ככה אתה עונה לי? < דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו באמת מקצצים בכספים הקואליציוניים המושחתים שלכם, ומפנים את הכסף לעם ישראל, למדינת ישראל, לציונות, להתיישבות, לנגב, לגליל, לרפואה, לבריאות, למיגון בתי חולים, למלחמה. ברוך השם, החלפנו אתכם, ואנחנו קובעים סדרי עדיפויות טובים לתקציב.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה? תענה על השאלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חבר הכנסת הלוי, אמרתי את עמדתי, אני אומר אותה שוב: חס וחלילה, אם מישהו יעלה בדעתו לאפשר ל-200 - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, זה נראה לך הגיוני? שאלתי שאלה על כספים קואליציוניים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, באמת, אתה עוד מגבה אותו.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

איזה מין תשובה זאת?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

נשאלתי שאלה ועניתי. שאלו אותי אם אני מקצץ - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה שלישית, נא לצאת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

איזה מין תשובה זאת?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

שאלו אותי אם אני מקצץ בכספים הקואליציוניים. עניתי: כן, כל הכספים הקואליציוניים המושחתים שהעברתם לתומכי טרור אנטי-ציוניים כדי למכור להם את המדינה בממשלה הקודמת, אנחנו מקצצים ומפנים אותם לדברים טובים - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

חוצפן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

פשוט חוצפה לענות כך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה שנייה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה זלזול במעמד הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שלישית, נא לצאת.

גלעד קריב (העבודה):

איזה בושה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חבר הכנסת הלוי, זאת תהיה איוולת, שלא לומר הפניית עורף – השתמשתי בסיעה במילה "בגידה", אבל מכיוון שקיבלתי על עצמי מאז 7 באוקטובר לשמור על שיח, אז אני בורר מילים – הפניית עורף ללוחמים, למפקדים, לנופלים שציינת, למשפחותיהם, לפצועים. 200 המחבלים האלה בני מוות, צה"ל עובד מאוד קשה לסגור עליהם כבר תקופה ארוכה. אגב, הוא קרוב לזה. רצו לתת להם מעבר בטוח. אמרתי: מעבר בטוח אחד אפשר לתת להם: מעבר יבוק, רק לשם, נקודה. לא לשום מקום אחר. שוחחתי על זה עם ראש הממשלה, הודעתי את עמדתי בציבור, כרגע אני מבין שהצלחנו למנוע את זה. זה הזוי, הרי חמאס התחייב במסגרת העסקה להחזיר את כל החללים, כולל גולדין. בתוך ה-48 ישנו גם הדר גולדין, והגיע הזמן להחזיר אותו לקבר ישראל אחרי עשר שנים של אכזריות והתעללות של הנאצים האלה. בשום אופן אנחנו לא צריכים לשלם פעמיים על דבר שהיינו צריכים לקבל. אוי ואבוי אם הדבר הזה יקרה. לשאלה השנייה – אני באמת לא אתייחס כי אני לא יודע, אני לא רוצה ליפול במה מותר ומה לא מותר בתוך הקבינט. אני כן אגיד דבר פשוט: כרגע – וזה ההסכם, שהצבעתי נגדו, כידוע, אבל זה ההסכם – כרגע נותנים לנשיא טראמפ את ההזדמנות, בדרכו, לממש את מטרת המלחמה של פירוק חמאס ופירוז עזה, השמדת חמאס. אגב, הלוואי שהוא יצליח. אני מודה, אני לא חשבתי שהוא יצליח להביא את כל החטופים החיים בתנאים האלה, כשאנחנו נמצאים ב-50% מעזה. הוא הצליח. הלוואי שהוא יצליח להפתיע אותנו גם פה ולהשיג את המטרה, כמובן בלי בנאום, עם עליונות ביטחונית מבצעית שלנו. אתה שואל אותי – עמדתי ידועה. אני חושב שעזה שייכת לארץ ישראל ושצריך לספח אותה ולהקים בה התיישבות, כי לאורך זמן, איפה שאין התיישבות – אין צבא ואין ביטחון. לצערי, לא לשם לקח את זה ראש הממשלה. אבל כרגע, במסגרת ההסכם, בהחלט נתנו לאמריקאים להוביל את הניהול של האופרציה שבקצה צריכה להביא למימוש מטרת המלחמה המוצהרת והמרכזית והחשובה של פירוק חמאס ופירוז עזה, עם הבנה חד-משמעית שאם הם לא מצליחים – אני לא מתייחס לפרטים, כי עוד פעם, אני לא יודע מה מותר ומה אסור, אני לא רוצה ליפול בזה – כולל הבנה, שאם זה לא מצליח, זה קורה בדרך שלנו. ולשבחו של הנשיא ייאמר, הוא חוזר על זה כל בוקר: חמאס יושמד; אם הוא לא יעשה את זה ברצון, זה יהיה באלימות, בדרך שלנו, זהו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השאילתה הבאה היא שאילתה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, גם היא לשר האוצר, בנושא: עיכוב תקציבים לרשות לביטחון קהילתי. חברת הכנסת סלימאן, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד היושב-ראש. ברצוני לשאול את שר האוצר: בדיון בוועדה לזכויות הילד לפני שבוע מסר מנהל הרשות לביטחון קהילתי כי משרד האוצר מעכב את התקציבים לרשות מאז תחילת השנה, למרות קיצוץ משמעותי בתקציב הרשות. ראשי רשויות מממנים זמנית את הפעילות מתקציבם, והמערך כולו בסכנת קריסה. ברצוני לשאול: מדוע עוכב התקציב ומתי כן יועבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

קביעת סדרי עדיפויות בתוך התקציב של המשרד לביטחון לאומי מסורה לשר ולאנשיו. הם קובעים לאן הולך הכסף. המשרד הזה תוקצב בתוספות עתק בשנים האחרונות, כולל 2.2 מיליארד שקל תוספתי בבסיס בתקציב האחרון. את השאלה צריך להפנות אליהם. אני כן יודע, מהבדיקה שעשיתי לקראת השאילתה, שהם הגישו בקשה עכשיו בפנייה התקציבית הקרובה, להעביר תקציב גם לרשות, וזה יעבור לוועדת הכספים בפנייה הקרובה שלהם. אבל, למה רק עכשיו? זאת שאלה שצריך להפנות אליהם. אני משתדל, כשר האוצר, לתת כמה שאני רק יכול סמכות ועצמאות למשרדים לקבוע סדרי עדיפויות. ואם לקחת כסף ממקום אחד למקום אחר, זו החלטה שלו.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני מבינה שכבודו אומר - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

זו שאלת המשך כרגע?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא. יש לי שאלת המשך – אבל רק הבהרה, אני לא הבנתי את התשובה. אפשר? אני פשוט רוצה להבין. כלומר, לא היו קודם פניות לתקצוב מהמשרד לביטחון?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

למשרד לביטחון לאומי יש תקציב, הוא ייעד אותו למטרות מסוימות ולא השאיר לזה כסף.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אוקיי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עוד פעם, אני לא מנהל את השר ואומר לו: זה יותר חשוב מזה. אני משתדל. היה לנו סיפור עכשיו, שהם באו ואמרו: 350 מיליון שקל לאבטחת מוסדות חינוך – אמר השר שהיה אז, חיים כץ: אני יודע להסתדר עם זה, לקח את הכסף הזה למקומות אחרים, ובסוף הוא לא הצליח להסתדר וזה הגיע לפלאט בממשלה. לכן, יש מקומות שאנחנו מתערבים כדי לוודא שלא פורצים את המסגרות התקציביות. אבל בסוף אני לא קובע סדרי עדיפויות, אני רק אומר שכרגע – למיטב ידיעתי, מה שנמסר לי אתמול כשהתכוננתי לשאילתה – הם כן מצאו לזה מקור תקציבי וזה מחכה לפנייה התקציבית הקרובה בוועדת הכספים, בעזרת השם, כשהוועדה תחזור לתפקד.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ומכיוון שאני מבין שחבר הכנסת מרגי מוותר, אני אאפשר לחברת הכנסת יעל רון בן משה, שהייתה הראשונה שביקשה, ולחבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

שאלה בעניין תקציב של 50 מיליון שקל לשנים 2023, 2024, 2025 – כלומר, 50 מיליון כל שנה שהאוצר היה צריך להוסיף למשרד לאיכות הסביבה, לא הועברו בשלוש השנים האלה 150 מיליון. לצערי הרב, זה פוגע בטיפול בנושאים שקשורים לאיכות הסביבה. כולנו יודעים – המשבר של האשפה - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מכוח מה הוא היה צריך להעביר את הסכום?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לפי החלטת ממשלה 550, היה צריך להעביר מקרן מסוימת 350 וכל שנה 50 מיליון ממשרד האוצר למשרד לאיכות הסביבה – שלוש שנים. כל שנה, לא הועבר הסכום. כלומר, הטיפול שהיה צריך להעביר אותו ולסבסד אותו ולתקצב אותו מהכסף הזה, לא בוצע. אפשר להבין למה?

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלה נוספת, חברת הכנסת יעל רון בן משה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה כפולה, אדוני היושב-ראש, ותודה לשר האוצר. רציתי לדעת מה עמדתך לגבי כביש אגרה חדש שמוקם בארץ, כביש 6 באזור הצפון. כביש האגרה היחיד שמוקם בעשר השנים האחרונות. בעצם כל מערכת הכבישים החדשה, גם בכניסה לירושלים, גם במרכז הארץ, היא איננה כבישי אגרה. כביש 6 בדרום, כל המקטעים הדרומיים – הם בחינם. וגם התבטאת פה הרבה מאוד על הצורך לשקם את הצפון, לפתח את הצפון. מדוע המקטע היחיד החדש שמוקם בצפון, שיגיע כמעט עד צומת כברי, יהיה כביש אגרה, נוסף על מקטעים אחרים בצפון, שבשונה מהדרום הם בתשלום?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר. לפני כמה חודשים, בטקס רב-רושם בירושלים, במעמד ראש הממשלה, שר התחבורה, שר החוץ – אפילו אתה היית שם עם עניבה, יושב-ראש הכנסת נכח שם בטקס – נחתם הסכם כלכלי ומזכר לפתיחת קו תעופה ישיר בין תל אביב לבואנוס איירס. דבר שיסלול דרך להרחבת קשרי המסחר והתיירות בין המדינות, וזה באמת ביטוי של סולידריות וקשר בין שתי המדינות. אנחנו יודעים היום שארגנטינה היא אחת מידידותיה הגדולות ביותר של מדינת ישראל בעולם. היא תומכת בנו, בייחוד מאז בחירתו של הנשיא חאבייר מיליי, הם תומכים בנו בכל ההצבעות באו"ם, בניגוד לעבר, הם הכריזו על ארגוני טרור, הוא ביקר פעמיים בישראל, הוא נאם פה בכנסת בטקס מאוד מרשים, בהובלת יושב-ראש הכנסת, ועוד הרבה מאוד דברים. הם מוכיחים לנו כל יום שהם חברים אמיתיים – במעשיים, לא בדיבורים. ולמרות שנחתם ההסכם, הפעלת הקו עדיין נמצאת בעלטה. התחייבתם, וכעת ממתינים לרשת ביטחון שמשרד האוצר דיבר עליה, מבחינה כלכלית, כדי שהקו הזה יהיה כלכלי ויתקיים. אבל אנחנו יודעים שגם אחרי שיכריזו עליו ייקח זמן לא מועט להקמתו, כי יש הרבה מאוד סידורים של מסלול תעופה, הקמת בסיס בבואנוס איירס, ועוד הרבה מאוד דברים אחרים. אני רוצה לשאול אותך, אדוני, מה מעכב את פתיחת הקו. למה זה לא מתועדף כאינטרס כלכלי ומדיני? ומה לוחות הזמנים לחתימה עם חברת אל על כדי לקיימו? תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת גינזבורג הוא יושב-ראש משותף של קבוצת הידידות ישראל–ארגנטינה, שכרגע מארחת את הקבוצה מהצד הארגנטינאי, אז אני מבין מאיפה השאלה באה, וגם מצטרף לכל השבחים לארגנטינה, להנהגה שלה ולעמדה שלה כלפי ישראל. הלוואי שתצא מפה בשורה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

טוב, אני לא מכיר 50 מיליון שהיו צריכים לעבור אל הגנת הסביבה, לכן אני לא יכול לענות. אני אגיד באופן עקרוני, 550 עשתה הממשלה הקודמת, החלטה עם המון כספים קואליציוניים בזבזניים ולא יעילים. שינינו סדרי עדיפויות, באופן עקרוני, בשביל זה אנחנו הממשלה, נבחרנו. עוד פעם, לא יודע עכשיו להגיד לגבי סכום מסוים, אבל בגדול אם רוצים, צריך להפנות את השאילתה לשרה מאי גולן. היא אחראית על 550, אבל אני מגבה אותה במאה אחוז. אנחנו מעבירים כספים ממקומות לא נכונים למקומות הנכונים. אגב, גם בתוך 550, באותם השימושים של החברה הערבית – כי אני לא חושב שלא צריך להשקיע בה; אבל להשקיע במה שמשרת את החברה הערבית ולא בכסף קואליציוני למפלגת רע"מ של מנסור עבאס. כביש 6 צפון. תראי, חברת הכנסת בן משה, הרי הממשלה הקודמת שלכם ביטלה את כל הפרויקט הזה. אני הוצאתי אותו כשהייתי שר התחבורה עוד בהתחלה – לפני שש שנים, לא זוכר מתי זה היה. מרב מיכאלי ביטלה לחלוטין את הקו הזה, במסגרת המדיניות שלכם, שהייתה להתכנס בין גדרה לחדרה במדינת תל אביב. אנחנו שחררנו אותו חזרה מייד בתחילת הקדנציה שלנו, 6 מיליארד שקל, יופי של פרויקט. אגרה או לא אגרה, זאת דילמה. עובדתית אני חושב שהרעיון של כבישי אגרה עובד מצוין, מצוין ב-PPP, אבל שנייה, אני מוכן שוב לקחת את זה לתשומת ליבי לבדיקה. אני רק אומר: זאת תוכנית שמדובר עליה כבר הרבה מאוד שנים, ההארכה הזאת של כביש 6 לצפון. כמו שאמרתי, היא נעצרה בקדנציה הקודמת, אנחנו חידשנו אותה עד כברי, ואני מקווה שעוד הרבה מעבר לזה, כמו שחידשנו את הרכבת לקריית שמונה, וכמו שאני הארכתי עכשיו את כביש 6 לדימונה – הרבה מאוד פרויקטים שאתם עצרתם לצערי, שוב. אנחנו גם עושים את המטרו, את הרק"לים ואת הכול. משקיעים הרבה מאוד תשתיות בגוש דן, כי זה מנוע צמיחה גדול, אבל ממשיכים לחבר את הפריפריה למרכז בהשקעות עתק, כולל הכביש הזה. חבר הכנסת גינצבורג, תודה רבה שאתה מעלה את זה ותודה על מה שאתה עושה באגודת הידידות. זו הייתה יוזמה של עבדך הנאמן, באמת, הקו הישיר הזה. כמו שאמרת, אנחנו צריכים כנראה – נדרשנו לתת איזושהי ערבות לחברת התעופה. אנחנו, באופן טבעי – החשב הכללי עשה עבודה מצוינת, וגם עבד מול אל על, חברת התעופה הלאומית שלנו, שהערכנו שתעשה את זה. אגב, יש גם דברים שהם נותנים שם, פטור מאגרות, כל מיני דברים שהארגנטינאים נותנים. כמעט חתמנו, ואז באו המשפטנים ואמרו: תקשיבו, אין דבר כזה, יש שוויון, מכרזים, תעשו RFI, מין מכרז כזה, לעוד חברות. זה לקח כמה חודשים, כמו שתהליך כזה לוקח. אף אחד כמובן לא ניגש, הגענו לאותה תוצאה. אדוני היושב-ראש, יש אנשים שמאוהבים בתהליכים, פחות אכפת להם התוצאות. הגענו אל אותה התוצאה, אבל משכנו אנחנו כמה וכמה חודשים. לדעתי ה-RFI נגמר, לא זוכר בדיוק, בשבועות האחרונים. אני צריך לסכם עכשיו את המקור התקציבי – זה סדר גודל של איזה 3 מיליון דולר כולו, כן, זה כל הסיפור, 10 מיליון שקל. עוד פעם, זה לא כסף שאני צריך לשלם, אני צריך לסגור אותו בצד כאיזושהי תוחלת סיכון לערבות. אני מקווה שזה עניין של ימים עד שהסיפור הזה ייגמר ונחתום מול אל על על ההסכם. אני מקווה שאל על תעשה את זה יותר מהר ממה שהיא אומרת כרגע, בסדר, זמן ההיערכות. אני כאן פותח סוגריים – עוד פעם, זה חשוב. כי כמו שאמרת קודם, התמיכה של מיליי בישראל היא, איך אומרים, אדירה. הוא פשוט האיש שהלב שלו נמצא במקום הנכון של ההיסטוריה. זה לא משנה אם זה נכון כלכלית או לא נכון כלכלית, אנחנו צריכים להיות בצד שלו. אנחנו חייבים לשדר לעולם שמי שהוא ידיד שלנו, אנחנו נוריד בשבילו את הירח. לכן אנחנו עושים את זה. כלכלית יש ויכוח, כי באים ואומרים לי: תקשיב, בסוף יש לנו מעט מאוד מטוסים רחבי גוף באל על, וכל מטוס שטס לשם זה מטוס שלא טס לצפון אמריקה. זה לא משנה. זה נכון, אנחנו עושים את זה. תמשיך לזרז אותנו, אבל אין מזרזים אלא למזורזים. אנחנו עושים את זה הכי מהר שאפשר, בסדר. זה חשוב וזה יקרה. עובר לעשייתה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - - לסגור את האירוע הזה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני צריך באגף תקציבים לסגור את המקור התקציבי שיאפשר לו לחתום.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בקיצור, אדוני השר, אתה יודע לעשות את זה לא בטור אלא במקביל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

איתן, אתה צודק. זה חשוב, זה טור, כמו שאמרתי, יוזמה שהייתה של עבדך הנאמן ומחויבים לה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני בודק, תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, רבותיי, חברות וחבריי הכנסת, אנא. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה והאחרונה לשר האוצר, שאילתה רגילה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – פיקוח משרד האוצר על כספי המסחר הפרטי עם רצועת עזה. בבקשה, חברת הכנסת מלינובסקי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך תודה שהעלית את השאילתה הזאת על סדר-היום. לתשומת ליבנו, השאילתה הוגשה ב-31 בדצמבר 2024, המועד לתשובה היה 21 בינואר 2025, אנחנו ב-5 בנובמבר 2025.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מתנצל, אני מנחה את אנשי משרדי לענות הכי מהר לשאילתות. זאת תקלה גדולה, אני אברר, אני מתנצל.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זאת אומרת, בתקופה הזאת יכולתי להיכנס להיריון, להביא ילד ולסיים את חופשת הלידה – אם הייתי רוצה.

היו"ר אמיר אוחנה:

קודם כול, לא רע. קודם כול, אנחנו בעד להגדיל את העם היהודי כמה שאפשר.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

כן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אם היית עושה את זה, זה בוודאי היה ניצול יותר טוב של הזמן מהרבה דברים אחרים שאתם עושים באופוזיציה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

טוב, זאת הייתה הערת שוליים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל אני מתנצל, זה לא תקין ואני מתנצל.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לעצם השאילתה, היא הייתה רלוונטית בזמן המלחמה, היא רלוונטית גם עכשיו ויש לי גם שאלת המשך. רצוני לשאול: 1. מהי מדיניות המשרד בנוגע להכנסת סחורות לעזה באמצעות סוחרים פרטיים? 2. מהו מנגנון הפיקוח שמפעיל המשרד על העבות כספים המתבצעות בגין עסקאות אלו? 3. כיצד מוודא המשרד שמקור הכספים הללו אינו מחמאס או מארגוני טרור אחרים?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מתנגד להכנסת הסחורות של הסקטור הפרטי. התנגדתי לזה לכל אורכה של המלחמה, זעקתי מול האיוולת – אגב, זה לא רק בסקטור הפרטי, בכלל – בכך שנכנס סיוע שמגיע לחמאס והוא משתלט עליו, מרוויח מזה כסף, משמן את מכונת המלחמה שלו. אמרתי אין-ספור פעמים, אנחנו שולחים את הלוחמים שלנו למסור את נפשם ולשפוך מים על המדורה, ואז שופכים עליה גם דלק, משמרים את התלות של האוכלוסייה. בזמנו לקחתי אחריות על המחפ"זים, על פתרונות שניסינו לייצר. אבל מה לעשות, אלו החלטות של ראש הממשלה, ואני יודע, של שר הביטחון. כרגע, מבדיקה שאני עשיתי הבוקר, במסגרת הפסקת האש התחייבו להכניס 600 משאיות ביום. כדי לעמוד בזה צריך גם סקטור פרטי, יש 13 סוחרים שאושרו על ידי השב"כ. לא. אני כן, אגיד שעשינו הרבה מאוד צעדים שנועדו למנוע את כל אותו ציר קיזוז, כמו שאנחנו קוראים לו, מטורקיה. הטורקים – חמאס בטורקיה משלם לסוחר מאיו"ש, שמכניס סחורה בחינם לחמאס ודרך זה מרוויח כסף. יש כרגע סוחרים שמאושרים על ידי השב"כ, יש 13 כאלה. הוא זה שאמור לפקח על צירי הכסף וכו'. התפקיד שלי, כשר אוצר שאחראי על המכס, זה לוודא בידוק. בעניין הזה אנחנו עובדים הכי יסודי שאנחנו יכולים. כל משאית נבדקת. באופן טבעי אני לא איכנס, מסיבות של ביטחון מידע, לאיך בדיוק – מבידוק בפועל, כמובן, משיקופים וכלבים ועד לא משנה, אלגוריתמים ו-AI והערכות. אגב, תופסים לא מעט. אני מנצל את ההזדמנות, ברשותך, לומר תודה ענקית לאנשי המכס, למנהל המכס לאנשי רשות המיסים, שעובדים על זה מאוד מאוד קשה. גם כשאני מתנגד לדברים, בסוף אני אדם ממלכתי, ותפקידי כשר אוצר לממש את המדיניות שעליה מחליטים הגורמים המוסמכים. לצערי, הסמכות בעניין הזה לא אצלי. שוב, במסגרת זאת אני עושה הכול כדי שלא יכניסו שום דבר שלא צריך להיכנס.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, שאלת המשך לחברת הכנסת מלינובסקי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני השר, קודם כל, תתמקד בשאלות האלו. שאלתי על כסף. הכול בסדר, קיבלו החלטות בעיניי הן הזויות, הן לא נכונות, סוחרים בעזה קשורים, יד ביד, עם החמאס. אין שם סוחרים, הכול זה חמאס. שאלתי פה על כסף. לתשומת ליבך, אולי אתה רוצה לבדוק. רק הערת שוליים – בבנקים ברמאללה יש כ-6 מיליארד שקל ששייכים לחמאס עזה, שהם מאוד מאוד רוצים להעביר אותם חזרה לעזה. אם אתה תרצה להרחיב על זה, אני אשמח. לפני שבוע, אתה אמרת, בישיבת סיעה שלכם, שהפסקתם לממן סיוע לעזה, כל סיוע לעזה. האם אתה עומד גם עכשיו מאחורי האמירה הזאת שלך? ותחשוב טוב טוב. אני מזכירה לך, 3 מיליארד שקל אתה אישרת. תחשוב טוב טוב: האם עכשיו מדינת ישראל, אתה כממשלה, מממנת כל סיוע לעזה, מצולם ומוקלט.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יוליה, כל פעם אתם מוכיחים לי כמה אתם עושים עבודה מצוינת כשאתם באופוזיציה ולכן אתם צריכים להישאר שם. כשאתם באופוזיציה, אתם מחסלים את סנוואר תוך 48 שעות, אתם מנצחים את האיראנים תוך דקה, יושב-ראש המפלגה שלך הוא אלוף העולם בברברת אופוזיציונית. אתם יודעים מצוין תמיד לתת עצות מבחוץ. תישארו הרבה שנים בחוץ, ותמשיכו לתת עצות טובות. מדינת ישראל לא מממנת סיוע הומניטרי. אני לא אישרתי אף פעם 3 מיליארד שקלים, אני כן אישרתי תקציבים שנועדו ליצור את המנגנון החלופי להכנסת הסיוע לעזה. המנגנון הזה הוא בדיוק חלק – אני לא מימנתי, ואגב, סיוע לא מומן. אני אומר עוד פעם, מימנו את האופרציה של המחפ"זים, של החלוקה, כן, לא את הסיוע עצמו. זה בדיוק כמו לממן את מכונת המלחמה. אני מימנתי את המשך הלגיטימציה הבין-לאומית של צה"ל להמשיך את המלחמה, מכיוון שבניגוד לפופוליזם שלכם – אגב, גם של חבריי בקואליציה – אף אחד לעולם לא ייתן לנו להמשיך את המלחמה הזאת, לא נתנו לנו לעשות אותה שנתיים, אם אנחנו נמית ברעב ובצמא שני מיליון איש. לכן או שזה נכנס לחמאס בדרך הרעה והאיומה - -

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מה קורה עכשיו? זה כולל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

את צועקת. שוב, בצעקות את מצוינת. - - ואני ניסיתי להילחם בזה, בחלק הצלחתי ובחלק פחות, או שמכניסים בדרך אחרת. כמו שאמרתי, זה שווה יותר מלממן עוד אוגדה מתמרנת או עוד שני מטוסים שיעבדו ברצועת עזה. לכן כרגע אנחנו לא מממנים. האמריקאים לקחו אחריות על כל הסיפור הזה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זה קורה או לא קורה? מה קורה עכשיו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אנחנו כרגע לא מממנים את הסיוע. כמו שאמרתי, גם לא מימנו. מימנו את האופרציה של החברות.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

גם את האופרציה אתה מממן? עכשיו אתה מממן את האופרציה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, לא. עוד פעם, האמריקאים לקחו אחריות, במסגרת מה שהם בונים עכשיו, של כל האירוע של הסיוע ההומניטרי. אני אומר כאן, על הדוכן, כי אני לא פופוליסט: זאת ההוצאה היעילה ביותר במלחמה. לו היו שומעים בדעתי והיינו משקיעים מיליארדים, היינו חוסכים עשרות מיליארדים. כי המלחמה הזאת התמשכה והתארכה, והחטופים שלנו נמקים במנהרות, בגלל האיוולת של הכנסת הסיוע לחמאס. וכמו שאנחנו מממנים את מכונות המלחמה בטנקים, בתותחים, במטוסים, ב-JDAM, ואני יודע מה – בלוחמים, במילואימניקים – משלמים את המלחמה. לנהל נכון מאמץ הומניטרי שיאפשר לך להשמיד את האויבים שלך, אבל לעמוד בדרישות של הקהילה הבין-לאומית ולתת אוכל ותרופות לאוכלוסייה, זה הדבר הנכון ביותר, ההשקעה הנכונה ביותר. אני גאה שהייתי זה שנלחם באיוולת הזאת ועשה אותה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

התשובה היא לא. שאלת עשר פעמים, ועניתי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לא. שום דבר אני לא מבינה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מודה מאוד לשר האוצר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עליזה, אני יכול לרדת או ללמד דף יומי? עליזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, השר, זה בסדר. תודה רבה לשר האוצר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה גם לחברי הכנסת השואלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעות חוק בדיון המוקדם. אפשר להכניס את חברי הכנסת שהוצאנו קודם. ההצעה הראשונה היא הצעתו של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת בנושא: הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי). אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת פורר אל הדוכן להציג את הצעת החוק. בבקשה. עד עשר דקות, אדוני, לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני חושב שלכולם אני לא צריך לספר את זה – למרות שיש כאלה שאולי לא הבינו את זה – אבל מדינת ישראל נמצאת במלחמה כבר למעלה משנתיים. כבר שנתיים שאנחנו בחזיתות בצפון, בדרום, ממזרח. לצערי, אנחנו עם איומים, והם רק הולכים וגדלים: האיום האיראני לא הוסר, הוא מתעצם מחדש; בלבנון עדיין אנחנו נמצאים באיום, ממש על סף פריצתה של מלחמה מחדש – כך אנחנו שומעים גם בחדשות; אנחנו רואים כמובן שחמאס עדיין שולט בעזה, והברחות הנשק מכיוון ירדן ליהודה ושומרון עובדות בקצב גבוה. כדי לנהל את המלחמה הזאת, היום ובחודשים הבאים ובשנים הקרובות – אדוני השר, אגלה לך סוד, כדי לנהל מלחמה כזאת, צריך חיילים. אם יש לקח אחד שמדינת ישראל צריכה ללמוד מ-7 באוקטובר הוא שאנחנו לא יכולים להסתמך על צבא קטן וחכם. אנחנו צריכים צבא גדול, חכם, חזק וקטלני. כדי שיהיה לנו צבא כזה, אנחנו זקוקים לחיילים. במשך כל חיי הציבוריים אני נלחם על הנושא הזה: גיוס לכולם. ישראל ביתנו, מיום הקמתה, שמה את ערך הגיוס לכולם כמשהו בראש סדר העדיפויות, כחלק מהאג'נדה. זה ערך, ערך שאני חושב שהוא חשוב. אבל היום, אחרי 7 באוקטובר, נוכח השנתיים האחרונות ונוכח השנים הקרובות, אנחנו כבר לא מדברים על ערכים. גברתי היושבת בראש, אנחנו מדברים על צורך. מדינת ישראל צריכה חיילים. היא לא יכולה לעמוד בכל משימות ההגנה על העם והארץ, כשעשרות אלפים פוטרים את עצמם מהגיוס. עכשיו, אני חייב לומר – אני כל הזמן שומע גיוס חרדים, גיוס חרדים. לא מעניין אותי בכלל אם האזרח הוא חרדי, חילוני, ציוני דתי, מוסלמי, צ'רקסי, דרוזי, בדואי, זה בכלל לא משנה. השאלה היא אחת: האם אתה אזרח ישראלי? אם אתה אזרח ישראלי שרואה את עצמך זכאי לכל ההטבות שיש לאזרח. אם אתה אזרח ישראלי, לצד הזכויות שלך יש גם חובות. והחובה הראשונה, הראשונה במעלה, שלנו כאזרחים היא להגן על המדינה. מי שלא מתאים לשירות הצבאי, מכל סיבה שהיא, יש שירות לאומי. חסרים לנו כבאים בכיבוי אש; חסרים לנו שוטרים; חסרים לנו עובדים במערכת הבריאות. אי-אפשר להגיד: אתה תשרת ואני לא. אי-אפשר להמשיך ולהגיד: אני לא חלק מהעניין הזה. לכן, גיוס לכולם צריך להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה ושל הכנסת הזאת. זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות, כי אנחנו חייבים את זה. אז מגיעה השאלה: איך נגייס את כולם? מה, עכשיו תשלח עכשיו – תיכנס לבני ברק, ותשלח את כולם לבתי הסוהר? מה, תלך עכשיו לאום אל-פחם, תתחיל לגייס ערבים מאום אל-פחם? אני אומר לכם דבר מאוד מאוד פשוט: לא צריך להכניס אף אחד לבית סוהר. צריך לקבוע דבר – כלל בסיסי. מה שנקרא, פעם אמרו: יתנו – יקבלו; לא יתנו – לא יקבלו; ישרתו – יקבלו; לא ישרתו – לא יקבלו. פשוט מאוד. אתה אזרח בגיל 18, אתה צריך להתגייס לצה"ל. ואם צה"ל מחליט שאתה לא מתאים לו מכל סיבה שהיא, אתה תעשה שירות לאומי. שירות לאומי דרך האגף החברתי-ביטחוני במשרד הביטחון; כיבוי אש, משטרת ישראל, מערכת הבריאות. החלטת שאתה מדיר את עצמך מהכלל? החלטת שאתה מורם מעם ואתה לא צריך להיות חלק מהמאמץ הזה, לשמור על מדינת ישראל? תישא באחריות. תישא באחריות. אם לא תתגייס, לא תוכל להצביע. פשוט מאוד. אם החלטת שאתה לא רוצה להתגייס, לא תוכל להצביע. עכשיו, העיקרון הוא שאם אתה משתמט משירות צבאי, אתה צריך לשבת בכלא. זה העיקרון. זה גם החוק היום, אגב, עריקים צריכים לשבת בכלא. אבל השאלה היא עכשיו – כשאנחנו כבר עוסקים פה בעשרות אלפים שרואים את עצמם עריקים, והפכו את זה לאידיאולוגיה – אתה אומר: מה, תושיב עשרות אלפים בכלא? אז אני מוותר על הכלא. אני אוותר לכם על הכלא, אבל לא תוכלו להצביע לכנסת. לא תוכלו להצביע לכנסת. לא תקבלו קצבאות. לא תוכלו לקבל את כל ההטבות שמקבל אזרח במדינת ישראל. וכן, כמו שאמרתי, לא תוכלו להצביע. ואז באים ואומרים לי: שמע, זה לא דמוקרטי; אתה פוגע בזכות יסוד דמוקרטית. עכשיו, אני בלימודיי במשפטים למדתי שיש דבר כזה שנקרא משפט משווה. בוא נלך למערכות דמוקרטיות אחרות. אמרתי: מאיזו דמוקרטיה אני יכול לשאוב את העקרונות? אז אני לא יודע כמה אתם יודעים, אבל חלק נכבד ממערכת המשפט הישראלית, וחלק נכבד מהעקרונות הדמוקרטיים שלנו, שאבנו מבריטניה. אז בדמוקרטיה הקטנה הזאת – היא לא גדולה, כמו מדינת ישראל ולא ותיקה כמונו – בבריטניה, מי שיושב בכלא לא יכול להצביע. אמרתי: טוב, בסדר. מה, נביא רק דוגמה אחת? בואו נחפש עוד דמוקרטיה, קצת יותר קטנה מבריטניה. הלכתי למדינה, לארצות הברית. אני לא יודע כמה אתם יודעים, חברי הכנסת, אבל בארצות הברית, ברוב המדינות האמריקאיות, מי שיושב בכלא לא יכול להצביע. אספר לך עוד משהו, חבר הכנסת גלעד קריב? בחלק מהמדינות, מי שיושב בכלא נשללת זכות ההצבעה שלו לצמיתות, גם אחרי שחרורו מהכלא.

גלעד קריב (העבודה):

זכות ההצבעה - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

במדינות קטנות כאלה, כמו פלורידה, אייווה, מדינות שהן, מה שנקרא, פשיסטיות, כמו קליפורניה, ממש מדינה פשיסטית, נכון? בקליפורניה – אני חושב, האזור הכי שמאלי במפה הפוליטית האמריקאית – בקליפורניה, מי שיושב בכלא, נשללת זכות ההצבעה שלו עד לאחר ריצוי עונש המאסר ותקופת השחרור על תנאי. זאת אומרת, גם אם הוא מחוץ לכלא, הוא רק נמצא כרגע על תנאי, הוא גם לא יכול להצביע. עכשיו, אגיד לכם, בתוך הדיונים האלה על חוק ההשתמטות שהממשלה מקדמת – לקדם חוק השתמטות בזמן מלחמה זו בגידה בציבור הישראלי; זו בגידה בביטחון ישראל. להגיד שאתם דואגים לביטחון ישראל ובה בעת לפטור עשרות אלפים משירות, זו בגידה בביטחון. אתם פוגעים ביכולת של צה"ל להגן על מדינת ישראל. מי שיודע, ואתם יודעים כמה נשק נכנס ליהודה ושומרון מכיוון ירדן. אי-אפשר לעצור את זה בלי עוד חיילים. מאיפה יבואו החיילים האלה? עוד ימי מילואים? עוד משפחות שמתפרקות? עוד עסקים שקורסים מהעומס? לכן אני אומר לכם, שיהיה ברור, במקום להסתבך עם חוקים מורכבים ומכסות והורדות והעלאות – ומספרים לי על שבילי הזהב, נמצא את שביל הזהב, אולי הם יואילו בטובם לבוא להתגייס – אין שום שביל זהב. החבר'ה האלה מחפשים להשתמט שוב ושוב ושוב לאורך עשרות שנים, גם אחרי שעברנו את 7 באוקטובר, עם הטבח הגדול ביותר שחוותה מדינת ישראל, הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה. לכן אני אומר לכם את הדבר הפשוט – הינה, אני אומר לך, חבר הכנסת גולדקנופ, אני בטוח שכשהחוק הזה יעבור, גם אתה תגיע ללשכת הגיוס ותשאל: איפה נרשמים פה? איפה נרשמים, אני גם רוצה להתגייס. כי לצערי הפכו את הגיוס למסחרה פוליטית כדי לשלוט בקבוצות, שחס וחלילה לא יצטרפו לכלל החברה הישראלית. לכן אני קורא לכם, חברי הכנסת הציונים – מי שלא ציוני פה בבניין הזה אין לי שיג ושיח איתו, אני לא מצפה שאחמד טיבי ואיימן עודה יתמכו בחוק הזה, כמו שאני לא מצפה שגולדקנופ יתמוך – אבל חברי הכנסת הציונים, חברי הכנסת בליכוד – הילדים שלכם, האחים שלכם, החברים שלכם, משרתים בצבא, כורעים תחת הנטל הזה. אני מצפה מכם לתמוך בחוק הזה כי אין צודק ממנו, בעיקר בעת הזו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני מזמינה את השרה גילה גמליאל להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

גברתי היושבת-ראש, שרים, חברות וחברי הכנסת, ההצעה - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

סדרנים, סדרנים, אפשר לעשות שקט במליאה, בבקשה?

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

ההצעה המדוברת, פשוט אין לה מקום – חברי, חבר הכנסת עודד פורר – אין מדינה דמוקרטית אחרת בעולם שמתנה את כל היבט ההצבעה לכנסת או לפרלמנט על בסיס גיוס לצה"ל. זה פותח תיבת פנדורה שעלולה להתחיל ולחזור למה שהוצע בעבר ביוון העתיקה, שאחוז מסוים של אנשים יצביע ויקבע. אבל זו לא דרך דמוקרטית. אנחנו במדינה דמוקרטית, ועל כן ככזו אנחנו מאפשרים את זכות ההצבעה כשהיא לא מותנית. כל האזרחים וכל האזרחיות במדינת ישראל בעלי זכות הצבעה. כל התניה לגבי מה מצביעים ואיך יכולה לייצר בסופו של דבר את הפגיעה המהותית ברצון שלנו לשמר את הדמוקרטיה במדינת ישראל. על כן, לחוק הזה אין שום סיכוי מוסרי לעבור. הוא פוגע ויכול לפגוע בעתיד גם בחתכי אוכלוסייה אחרים. על כן זה לא יהיה. אני מבינה את הרצון במיוחד בתקופת מלחמה לקדם את הנושא של גיוס כל מי שניתן על מנת להקל על הנטל של חיילי המילואים שלנו, שבאמת הם והמשפחות שלהם סובלים ממש בכמות ימים לא אנושית ולעיתים גם לא הגיונית. עם כל הניסיונות שלנו לדאוג להם, גם לכל מיני היבטים שיסייעו בידם – זה עדיין מאוד מאוד נוקשה וקשה. צריך לדאוג ולוודא שיותר ויותר יתגייסו לצבא ויקלו על הנטל. כולי תקווה שכאן כבר נצליח לקדם את הנושא הזה של גיוס החרדים, על מנת שזה יקל על כולנו. תודה רבה. הממשלה כמובן שלא תומכת בחוק.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את חבר הכנסת אביגדור ליברמן להשיב להתנגדות הממשלה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על החוקים הקיימים, לא על החוק החדש. אוגוסט 1977, ראש הממשלה מנחם בגין, שר הביטחון עזר ויצמן – מתקבל חוק העונשין. בהתאם לחוק העונשין מ-1977 – של הליכוד, לא מישהו אחר, הליכוד מעביר אותו פה בכנסת ישראל – כל אחד שמואשם בשידול והסתה להשתמטות מגיוס, צפוי ל-15 שנות מאסר. זה חוק של הליכוד. יש פה הסתה פרועה יום-יום, ופנינו - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

שקט במליאה, בבקשה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

- - פנינו לשר הביטחון, לשר המשפטים, ליועצת המשפטית לממשלה, למפקח הכללי, ליועץ המשפטי של משטרת ישראל, ב-21 באפריל. החוק קיים. היועץ המשפטי של מפלגת ישראל ביתנו פנה. עד היום לא זכינו אפילו להתייחסות, לא קיבלנו אפילו הודעה קצרה: המכתב שלכם התקבל. 1986 – ראש הממשלה שמעון פרס, שר הביטחון יצחק רבין, מתקבלת גרסה אחרונה – חוק שירות ביטחון. בהתאם לאותו חוק שירות ביטחון, כולם, כל האברכים החרדים, היו אמורים להתגייס. זה לא שיש ואקום, החוק קיים, חוק של מפלגת העבודה. בהתאם לאותו החוק, היינו אמורים לראות אלפי אברכים או בשירות צבאי או בכלא. למה לא ממלאים אחרי החוק? בלי חוקים חדשים – החוקים הקיימים, שהתקבלו בלי שום הקשר פוליטי, בלי שום הקשר קואליציוני, בלי שום הקשר של האירועים של היום. חוקים של עשרות שנים, שקיבלו באמת אנשים גדולים. תסתכלו, תנסו להיזכר בשמות: בגין, ויצמן, רבין, פרס. שום כוונה מצד רשויות החוק לקיים את החוקים הקיימים. צה"ל – גם צה"ל חייב להבין: הוא לא כפוף, לא לקואליציה ואפילו לא לשר; הוא כפוף קודם כול לחוקים במדינת ישראל. זה שצה"ל מתחמק מלמלא אחרי החוק ועושה כל מיני מבצעי ראווה, עוצר אחד ושניים, ואחר כך, אחרי כמה ימים, משחרר אותם – תעודת עניות, פשיטת רגל.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אבל מערכת המשפט לא יכולה לדרוש מכולם לקיים את החוקים ולהתחמק בעצמה ממילוי אחר חוקים. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי). הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 69 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי) לא נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 27, נגד – 69, אין נמנעים. ההצעה נפלה. לפרוטוקול, חבר הכנסת איתן גינזבורג רצה להצביע נמנע, והצביע בעד. אני קובעת כי הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי) לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

משה גפני (יהדות התורה):

ליברמן היה שר הביטחון, למה הוא לא גייס את החרדים? הוא היה בממשלה הרבה שנים, למה הוא לא העביר חוק?

היו"ר לימור סון הר מלך:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אבי מעוז. אני מזמינה את חבר הכנסת אבי מעוז להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות.

אבי מעוז (נעם):

כפי שסוכם, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, רק הצגה והנמקה היום. תשובה והצבעה במועד אחר. גברתי היושבת-ראש, הגדרת יהודי במרשם האוכלוסין על פי ההלכה המסורה מדורי דורות והחזרת סעיף הלאום לתעודת הזהות, שלא לחינם היא נקראת כך, עם מילה טעונה במשמעות כה גדולה כמו זהות, זוהי ההכרעה שאנו נדרשים אליה היום. האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית, או שמא חלילה מדינת כל אזרחיה? מורי ורבי הרב צבי יהודה זצ"ל כתב לראש הממשלה מנחם בגין לאחר היבחרו בשנת תשל"ז כך, ואני מצטט: מיהו יהודי? מי שנולד מאת אם יהודייה ומי שהתייהד על ידי בית דין צדק יהודי מוסמך ונאמן ולא רפורמי חלילה. זאת ולא אחרת, חוק ולא יעבור, סוף ציטוט. שלוש שנים לפני כן, לאחר הצטרפות המפד"ל לממשלתה של גולדה מאיר, תוך התפשרות על אי-תיקון חוק מיהו יהודי בניגוד לדרישת הרבנות הראשית, הוא פרסם בעיתון מעריב את הדברים הבאים, ואני מצטט: לסידור האמיתי של הכנסת האדם הנלווה אל השם וישראל עמו ובא וחוסה בכנפי שכינתו, לקבלת ההגדרה המפוארת ותואר הכבוד ההיסטורי להיות יהודי, קבועה וצודקת ההלכה הישרה, ההגיונית והקדושה, הקבועה בחוקיותה המפורשת של מדינת ישראל ובמשמעותו המפורשת של חוק השבות. כל אדם ישר בתוכנו, המכונה דתי והמכונה לא דתי, יבין כי הרביי, המסדר גם נישואי תערובת, רחמנא ליצלן, והמתקן את מכוניתו בהפסקה בתפילה של יום הכיפורים, אין כל ערך לטיפולו וסידורו באדם הנלווה אל עם ישראל, אפילו אם יאמר שהוא מסדר את זה בהתאם לסדר ההלכה, סוף ציטוט. כאשר בן-גוריון שלח לרבי מלובביץ', כמו גם לרבנים נוספים, את השאלה מיהו יהודי לעניין רישום האוכלוסין, ענה לו הרבי כך, ואני מצטט: "דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להירשם בתור יהודי, ואין בכוח הצהרה זו לשנות את המציאות. על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחיה עד היום הזה, יהודי - - - הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודייה או גר שנתגייר באופן גרות מדויק, אשר פרטי סדר גרות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד לשולחן ערוך", סוף ציטוט. ובשיחותיו אמר הרבי כך, ואני מצטט: "בכוונה הושמטה מן החוק ההגדרה של גיור, שזה חייב להיות לפי ההלכה. התוצאה היא שכל אינו יהודי יכול 'להתגייר'" – במירכאות – "בכל דרך שהוא רוצה - - - עם ישראל עבר הרבה גזרות, לא עלינו, אבל מעולם לא הייתה גזירה להרוס את היסוד והמחיצה בין ישראל לעמים - - - מתי נהפך אינו יהודי ליהודי? רק כשהוא מתגייר לפי ההלכה. בתנאים אלו הוא נהפך לחבר מלא בעם ישראל, בלי שום הבדל בינו לבין יהודי אחר - - - מי מחליט גיור אמיתי מהו? רק רב מוסמך. אם הוא איננו רב, שלמד ומוסמך להורות בשאלות של הלכה, אין לו סמכות לחוות דעה בקשר לגיור. כל תהליך הגיור הוא מושג של דת. בלי העניין של דת הרי כל העניין של גיור הוא לא רלוונטי. עצם המושג 'גיור שלא כהלכה' הוא סתירה מִנֵיה וּבֵיה", סוף ציטוט. גברתי היושבת-ראש, הצעת החוק מציעה להסדיר את הגדרת המונח יהודי בחוק, כך שתתקבל משמעות אחידה בין מרשם האוכלוסין לחוק בתי הדין הרבניים לעניין נישואין וגירושין על פי ההלכה היהודית. כיוון שמדינת ישראל היא מדינה יהודית הרי שמתבקש הדבר כי הגדרת המונח יהודי תוגדר בהתאם להגדרה הלכתית מקובלת המוכרת על ידי האינסטנציות המשפטיות המוכרות במשפט הישראלי. וכמו שפתחתי – עד כאן הנמקת הצעת החוק שלי, והתשובה וההצבעה יהיו במועד אחר. ומכאן, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לדבר על המינוי של הפצ"ר החדש, שכידוע אתמול הבעתי התנגדות בגלל שהוא בוגר קרן וקסנר. חבריי חברי הימין, חבריי חברי הציונות הדתית, אתם צריכים להבין. מתנהלת מערכה על התודעה ועל בנייה וחיזוק של הדיפ-סטייט כשמאל על מלא. וזאת מדוע? מכיוון שהשמאל הרדיקלי התייאש מלנצח בבחירות, וכעת הוא מנהל מערכה – לא רק כעת, כבר עשרות שנים שהוא מנהל מערכה – לבניית דיפ-סטייט חזק מאוד. הוא בנה פלטפורמות. יש לו פלטפורמות: קרן וקסנר, מכון מנדל, תקשורת, הארץ, ynet. כולם מגויסים למערכה הזאת על התודעה ועל בניית הדיפ-סטייט. אני רוצה כמה מילים על קרן וקסנר. קרן וקסנר היא קרן אמריקאית פרטית שמנהלת תוכניות הכשרה לפקידות הבינונית והבכירה בישראל, וזאת תוך התקשרות ללא כל מכרז. מבין כלל התוכניות הנכללות בעתודות לישראל המכשירות את מערך הפקידות בארץ, תוכניות קרן וקסנר לדרג הבינוני והבכיר מפעילות את רשת הבוגרים הגדולה ביותר. מי שייסד את הקרן זה לסלי וקסנר, והוא ידוע – ידועה גם המעורבות של ג'פרי אפשטיין, פדופיל מורשע, בתוך קרן וקסנר, והוא היה נאמן של קרן וקסנר עצמה. גם – הקשר של אהוד ברק, אשר כידוע קיבל מימון על שני מחקרים, שאחד מהם הוא לא גמר, קיבל מימון עבור שני מחקרים שהוא ביצע עבור הקרן, וזאת – שאת אחד המחקרים בסופו של דבר הוא לא כתב, אבל קיבל את התשלום עליו אף על פי כן. כלומר, יש לנו פה קרן שמעורבת עמוק עמוק בתוך הפוליטיקה הישראלית, יחד עם אהוד ברק, שהוא אחד מאבות ההפגנות, המחאות הגדולות. קרן וקסנר פעלה לסיכול מינוי נציב שירות המדינה שהוצע על ידי ראש הממשלה נתניהו. בשנת 2017 ראש הממשלה נתניהו התעתד למנות את עפרה ברכה לנציבת שירות המדינה. החל קמפיין תקשורתי במטרה למנוע את מינויה, ולקמפיין התקשורתי הצטרף פורום נשות וקסנר, שמאגד פקידות בכירות בשירות הציבורי בעבר ובהווה שהינן בוגרות הקרן.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבי, לא היו לה את הכישורים.

אבי מעוז (נעם):

הגישו בג"ץ, כמובן, ואז, הרכב שופטי בג"ץ הוציא צו ביניים שאוסר על הוועדה למנות את נציב שירות המדינה. מי עמד בראש ההרכב, גברתי היושבת-ראש? בראש ההרכב עמד שופט העליון עוזי פוגלמן. אבל עוזי פוגלמן הוא בוגר קרן וקסנר.

מיקי לוי (יש עתיד):

איזה גרועים אתם.

אבי מעוז (נעם):

בהמשך פסל הרכב השופטים בראשות פוגלמן שניים מחברי הוועדה הבוחרת את נציב שירות המדינה, וקבע שהוועדה תתחיל מחדש את תהליך בדיקת המועמדים. אני רק רוצה לצטט מה קרן וקסנר עושה עם רשת הבוגרים שלה – אלפי בוגרים. היא מאפשרת, וזה ציטוט מאחת מהבוגרות: הפעילויות של הקרן מאפשרות פיתוחה של תודעה קבוצתית ורשת בין הבוגרים. אם כן, קרן וקסנר מהווה את אחד מהיסודות של מאבק השמאל כדי להפיל את שלטון הימין באמצעות הדיפ-סטייט. כשנכנסתי לממשלה, בהסכם הקואליציוני, ראש הממשלה נתניהו הבטיח לי: אחד הטיפולים הראשונים של הממשלה יהיה לבטל את שיתוף הפעולה עם קרן וקסנר – של כל מוסדות הממשלה. לצערי הרב זה לא נעשה. אפשר לעשות את זה ביום ראשון הקרוב. זה נכון, אני לא מכיר את המועמד, את איתי אופיר, עו"ד איתי אופיר. שמעתי עליו רק דברים טובים, אבל איתי אופיר היה חמישה שבועות בקרן וקסנר. אבל לא רק שהוא היה חמישה שבועות בקרן וקסנר - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה מטורף. מטורף.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה היית חילוני עד לא מזמן. אז מה קרה?

אבי מעוז (נעם):

איתי אופיר היה, וקיים גם היום, ברשת הבוגרים הזאת של קרן וקסנר.

קריאות:

אבי מעוז (נעם):

אותו איתי אופיר, שאין לי כלום נגדו ואני מאחל לו הצלחה בתפקידו, אותו איתי אופיר הוא זה שחתום - -

קריאות:

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אוי ואבוי, אפילו - - -

אבי מעוז (נעם):

- - על חוות הדעת שאפשרה לכם, לכם השמאל, לגנוב באופן לא דמוקרטי, עשרה ימים לפני הבחירות, ולמנות את הרצי הלוי כרמטכ"ל בניגוד לכל נורמה.

קריאות:

אבי מעוז (נעם):

גברתי היושבת-ראש, אני אומר שוב, הוא בוודאי מלח הארץ, אני מאחל לו הצלחה בתפקידו, אין לי שום דבר אישי נגדו, אבל הממשלה צריכה להפסיק את שיתוף הפעולה עם קרן וקסנר. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. ההצבעה והנימוק יתקיימו במועד אחר. בסיכומים בין היוזם לבין הממשלה, עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק וההצבעה יתקיימו במועד אחר.

היו"ר לימור סון הר מלך:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – הוספת עבירת סחר לא חוקי בערכי טבע מוגנים), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו. אני מזמינה את חברת הכנסת יסמין פרידמן להציג את הצעת החוק. לרשותך חמש דקות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, גברתי היושבת בראש. טוב להגיד "גברתי", לפחות יש אישה מדי פעם פה על הדוכן. קצר. על השולחנות שלכם מופיע פלייר עם מחירון לחיות בר. אם מישהי, חפצה נפשה בגור אריות, היא תצטרך להיפרד מ-120,000 שקלים.

קריאה:

140,000.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

140,000, סליחה. אם מישהו רוצה קוף קטן, זה יעלה לו 100,000 שקלים. נחש. צבוע עולה 8,000, רק שתדעו. יש מחירון לחיות בר מוגנות. בשלושה חודשים האחרונים חדרו כ-900 רחפנים למדינת ישראל. היה בהם נשק, היו בהם סמים, והיו בהם גם חיות בר. רחפנים מבריחים כלובים עם חיות בר. נמצאו קופים ברחבי הנגב, במדבר. מזל שמישהו מוצא אותם. הם נזרקים שם, וכנראה הם היו מתים מצמא או מחום. השוק הזה הוא משגשג, הוא מגלגל מיליונים, והשתלטו עליו ארגוני פשע. מעבר לצער בעלי חיים, ואתם רגילים לשמוע אותי מדברת על צער בעלי חיים, מדובר על מיליונים שמתגלגלים אבל אף אחד לא משלם מיסים. לפחות היו משלמים מיסים. גם סחר לא חוקי, גם מגלגלים מיליונים וגם אף אחד לא משלם. הצעת החוק הזאת בסך הכול באה לבקש שהחקיקה של איסור בסחר בחיות בר, הברחה של חיות בר, תהיה גם עבירה של הלבנת הון. מדוע? כי אז אפשר שהעונשים יהיו יותר קשים, גם עונשי מאסר יותר כבדים, וגם העונשים הכספיים יהיו יותר כבדים. אנחנו גם ככה נמצאים במדינה שיש לה אפס התמודדות בכל מה שקשור לרווחת בעלי חיים. אפס. אני לא יודעת מי השר שיענה לי, אני מניחה ששר המשפטים, הוא יושב כאן. התשובה הרי תהיה: ביקשו דחייה של שלושה שבועות, אבל אני חצי שנה מנסה. השרה הבטיחה לי שהיא תניח את הצעת החוק הזו, ואני אוכל להצמיד. זה לא קרה חצי שנה. אבל איזה ציפיות יכולות להיות לי, אם המשרד הזה ומשרד החקלאות לא הצליחו להחליט מי יאכוף את נושא מלכודות הדבק? מלכודות הדבק זה דבר הכי פשוט שיש. רק בגלל זה הם לא היו מוכנים להעביר את החקיקה בקריאה שלישית, כי אף משרד לא מוכן לאכוף. זה משהו חדש – לא נעביר חקיקות. זאת אומרת, תחשבי, קארין, הרי אסור לעבור באדום. מלא אנשים עוברים באדום, אף אחד לא אוכף את זה, אז בואו נתיר את זה. זה הרעיון פה. בעצם הם אומרים: מה שאני לא יכול לאכוף, אני לא אחוקק. אי-אפשר לאכוף, אז בואו נתיר הכול, כל מה שאי-אפשר לאכוף. מה לעשות שכרגע המשטרה לא מצליחה לאכוף הרבה דברים, בטח ובטח בנגב, מאיפה שאני מגיעה. וככה מתגלגלת לה רשת פשע, בפנים גלויות, בסרטונים, בכל מקום. אפשר להגיע אליהם בקלות. אגב, גם בנתב"ג, כשכבר תופסים חיות בר, ציפורים בתוך קרטוני חלב, נחשים בתיקים – כמובן שחלק מבעלי החיים מתים, אבל למי אכפת – גם כשכבר תופסים אותם, מחרימים את בעל החיים, אבל את המבריח שולחים. אין מה לעשות איתו, אין כלום, אין מה לעשות נגדו, אין, אף אחד לא יכול לאכוף את זה. אין אפילו תקנות. לא שאם היו תקנות זה היה עוזר לי, כי אני מחכה כבר חמש שנים לתקנות על חזיריות, 12 שנים לתקנות על תרנגולות. אבל למי אכפת במדינה הזאת מבעלי החיים. אז בבקשה, רק לא לענות לי שזה בתכנון שלכם, "תדחי בשלושה שבועות". לא יקרה, מצביעים היום, תתמודדו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את חבר הכנסת יאיר לפיד להציג את הצעת החוק. לרשותך חמש דקות.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כנסת נכבדה, אני רוצה להגיד לקואליציה: הבנו. הבנו שאתם עכשיו על כל דבר בעולם תגידו: פצ"רית, פצ"רית, כדי שאזרחי ישראל יחמיצו את העובדה שיש שלושה נושאים אמיתיים על השולחן: הסתדרות, השתמטות ושחיתות, שלושת מרכיבי היסוד של הריקבון שאתם מביאים לחייהם של אזרחי ישראל. כל סיפור ההסתדרות זה סיפור של מרכז הליכוד – של מכרזים ושל שחיתות ושל ח"כים ושל שרים ושל מעצרים - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - - מי אתה - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - ריקבון שבסוף עולה לאזרחי ישראל כסף, והם מסתכלים סביבם והם שואלים: למה כל כך יקר פה? למה? תסתכלו על פרשת ההסתדרות. תסתכלו על ההשתמטות, שעולה לנו 60 מיליארד שקל בשנה, זה מה שעולה לנו העובדה שהחרדים לא מתגייסים. ותסתכלו על שחיתות כמו קטרגייט, שזה סיפור פי אלף יותר חמור מהפצ"רית, כי זה סוכני אויב בכסף של מדינה אסלאמית בתוך לשכת ראש הממשלה בזמן מלחמה. הסתדרות, שחיתות והשתמטות, זה מה שאתם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

שר התקשורת שלמה קרעי:

איך ויתרת על שלוש וחצי דקות של רעל?

קריאות:

היו"ר לימור סון הר מלך:

עשר דקות לרשותך.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני שר המשפטים, ארנון בר-דוד לא ממפלגת העבודה? אה, סליחה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש להתייחס להצעת החוק החשובה הזאת, חברת הכנסת פרידמן, הצעת חוק איסור הלבנת הון, שעניינה תיקון – הוספת עבירת סחר לא חוקי בערכי טבע מוגנים. צריך קודם כול לומר שהתופעה שאת היטבת לתאר כאן – תופעה קשה מאוד, חמורה מאוד, ראויה לכל גנאי, מסוכנת. היא לא מתמצה רק בפגיעה שיש בה בבעלי החיים, והיא פגיעה קשה – היא גם מסוכנת לציבור בכלל, גם לבני האדם. קופים, אריות, חיות אחרות לא אמורות להסתובב בין בני אדם, לא אמורות להיות במקומות שאינם מוסדרים. נדמה לי שהדברים האלה הם ברורים לחלוטין. התפיסה שעליה דיברת, כאילו: אי-אפשר לאכוף את זה, אז נשלים עם זה – אין דבר כזה. לא קיימת תפיסה כזאת. לא, אני אומר לך, זה לא נכון. ההפך הוא הנכון.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה מה שקרה עם מלכודות הדבק. אף משרד לא רצה לאכוף, והחליטו לא להצביע על זה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני תכף אתייחס. ההפך הוא הנכון. אני חושב שנדרשת כאן אכיפה, אף אחד לא חולק על זה. נעשית אכיפה, אולי לא מספקת, בהרבה מאוד תחומים. השמיכה לצערי היא קצרה, והדברים שנדרשים להתמודד איתם הם רבים מאוד. אבל אני חושב שהנושא עלה לסדר-היום בעיקר על רקע העובדה שהייתה אכיפה ונתפסו לא מעט מקרים כאלה, ואנשים מועמדים לדין וננקטים נגדם הליכים. אני חושב שלכל גורמי האכיפה יש מחויבות לעניין הזה. אני לא הייתי קובע קביעה כפי שאת קבעת, כי אני חושב שהיא לא נכונה. יתרה מכך, הנושא הזה חונה ונמצא לא רק לפתחה של השרה להגנת הסביבה, הוא נושא שאנחנו במשרד המשפטים עוסקים בו לא מעט, כמובן בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה ועם רשות הגנים הלאומיים, מתוך כוונה להסדיר אותו בדרך כזו שלא רחוקה בהרבה – אני חייב לומר – ממה שמוצע כאן בהצעת החוק. אבל ההסדרה, על פניו כנראה שיותר נכון לעשות אותה וגם יותר מהר וקל יהיה לעשות אותה באמצעות צו של שר המשפטים בתוך מסגרת חוק הלבנת ההון ללא צורך בהליך חקיקה, שאני לא יודע אם יגיע לפרקו ויסתיים. עבודת המטה שכבר נעשית בעניין הזה, ונעשית בצורה רצינית, מתקדמת, ואני מקווה שתבשיל בקרוב לידי גמר. על הרקע הזה, אני ביקשתי לדחות את הדיון בחוק בשלושה שבועות, כי אני חושב שעצם העלאת הנושא על ידך היא חשובה. לא פעם העובדה שמוגשת הצעת חוק פרטית גורמת לכך שהמערכות נדרשות בכל זאת לעבוד יותר מהר. אני חשבתי שלאור ההתקדמות של עבודת המטה, זה יהיה נכון לחכות שלושה שבועות לבחון את הדברים ולראות אם באמת אנחנו מצליחים להשלים את העבודה הממשלתית, ואולי ללכת ולהשלים את תיקון הצו. אני חייב לומר שלהבדיל ממקרים אחרים, כנראה שבמקרה הזה אם תתעקשי לקיים הצבעה, אני אומר לך בגילוי לב שזה לא יגרום נזק, כי אומנם החוק ייפול, אבל מכיוון שממילא אנחנו מתכוונים להסדיר אותו באמצעות צו, זה לא יפריע לנו לעשות את התהליך הזה באמצעות צו. אז אני לא יכול להגיד כאן: תשמעי, את עושה נזק. לא, אני חושב שחשוב וטוב שהבאת את זה. זו בוודאי זכותך להביא את זה להצבעה, אבל אני כן אומר לך בצורה אמיתית שכנראה שהמסלול הנכון יותר, המהיר יותר, להביא את הדבר הזה לידי גמר יהיה באמצעות צו ולא באמצעות החקיקה הזאת. ולכן אני חושב שלו היית מסכימה לחכות שלושה שבועות, זה היה הדבר הנכון לעשות. אבל שוב, זה תלוי בך, ואיך אומרים? זה לא שייגרם איזה נזק כתוצאה מזה שהדיון יתקיים. אבל ברור שבנסיבות האלה, שיש עבודה ממשלתית, יש כוונה להביא צו מסודר, אין מקום ואין יכולת לאשר את הצעת החוק כאן, בקריאה הטרומית. לכן, למרות ששוב אני אומר שבבסיס הדברים הם נכונים והם מוסכמים וגם מטופלים, עמדת ועדת השרים היא שאם לא תהיה הסכמה לדחייה של שלושה שבועות, אנחנו נבקש בשם הממשלה לדחות את הצעת החוק ולהסיר אותה מסדר-היום. אני מקווה שבכל זאת תשקלי את העניין הזה פעם נוספת. אני רוצה ברשותך לומר משהו גם בעניין שהזכיר כאן יושב-ראש האופוזיציה. אני רוצה לומר לך את זה בלי התנצחות, ודווקא להפך, באופן מאוד מאוד ענייני. אני חושב שכל חשד לעבירות פליליות ולשחיתות צריך להיחקר, וצריך להיחקר בצורה מסודרת ומלאה. אני חושב שכך זה צריך להיות. אני חושב שכאשר מדובר בפרשה כל כך חמורה, שיש לה גם משמעות ציבורית ובעיקר יש לה גם משמעות עצומה על היכולת של אנשים לתת אמון במערכות אכיפת החוק, אני הייתי מצפה שנתאחד כולנו ברצון ובעמדה שהדבר הזה צריך להיבדק ולהיחקר לעומק, בצורה אמיתית, מסודרת ונקייה לגמרי. ואני אומר את זה מבלי להטיל דופי. הדגשתי את זה פעם אחר פעם, כולל גם בריאיון שעשיתי אתמול, כולל גם מכתב ההיוועצות ששלחתי לממלא מקום נציב שירות המדינה, ואני מדגיש את זה גם פה: אני תמיד יוצא מנקודת הנחה שאנשים הם הגונים ועושים את מלאכתם כל עוד לא מוכח אחרת. אני חושב שזה לגמרי לגמרי ברור שכאשר יש – ואני אתן את זה כדוגמה – שיחה שמתפרסמת בין שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר לבין סגן הפצ"רית בשעתו, שבה נאמר כמה וכמה פעמים שהיועצת המשפטית לממשלה היא שאחראית לחקירה והיא שמפקחת עליה וכו', וכאשר בעתירה שהוגשה בשעתו לבג"ץ, חבר הכנסת לפיד, ובוודאי לא הוגשה על ידי ולא מטעמי בעניין הזה, המשיבה הראשונה בעתירה הייתה היועצת המשפטית לממשלה דאז – אני חושב שמבלי להיכנס לשום מסקנות בעניין הזה, ניקיון הדברים, ההיגיון שלהם, העובדה שבהחלט האפשרות שלפחות עדותה, ואני לא רוצה להגיד שום דבר מעבר, אבל לפחות עדותה בעניין הזה תידרש כמי שבאופן אישי נזכרת כמי שהייתה מעורבת בתהליך הזה, כולל בהגשת התשובות לבג"ץ, שהתבררו כשקריות, ושוב, מבלי לומר שהיא ידעה שזה המצב – אני חושב שברור שהיא לא יכולה לעסוק בעניין הזה. זה לא נכון שהיא תעסוק בעניין הזה. וזה, אגב, גם ברור שלא נכון שיעסוק בזה גורם שבאיזושהי דרך יש לו כפיפות לדרג פוליטי, גם לזה אני מסכים. לכן אני חושב שההצעה שהבאתי, לקחת אדם שהוא שופט בדימוס, בעל ניסיון עצום, בעל ידע בדיוק בתחומים האלה, עומד בראש מערכת שיכולה לתת לו את כל הגיבוי שצריך לתהליך הזה – אני חושב שגם אתה, אדוני יושב-ראש האופוזיציה, לא חולק לא על יושרתו ולא על בקיאותו, והעובדה שהוא גם נכון לקחת על עצמו את המשימה הזאת – אני חשוב שהיה נכון שנתאחד כולנו סביב זה. הרי לא יכולה להיות מחלוקת שהדבר הזה יבטיח שני דברים חשובים: את בירור האמת עד תומה והסכמה ציבורית וביטחון ציבורי רחב שאכן הדברים נבדקו. אני מבקש ממך באמת, אתה יודע, אני לא חושב שזה עניין פוליטי, לשקול את העמדה הזאת. אני חושב שהיה טוב שנתאחד כולנו מאחורי העניין הזה. אמר חבר הכנסת בני גנץ דברים ברורים בעניין הזה כבר לפני כמה ימים. אני חושב שבדרך הזאת נכון ללכת, ואני אומר ומדגיש שוב – מבלי שיש בזה כדי לקבוע מראש או להטיל איזשהו צל על מישהו מראש. זה לא המצב. זה לא יכול להיות המצב, אבל בירור האמת חייב להתבצע עד תומו, ואני מציע שנעמוד כולנו מאחורי המהלך שיבטיח את זה. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את חברת הכנסת יסמין פרידמן להשיב להתנגדות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני השר, ראשית תודה על התשובה הכנה. אני רק רוצה להגיד – אתה טענת שאין חקיקות שלא עוברות כי אין מי שיאכוף. אז אני מציעה שרגע תשאל לגבי מלכודות הדבק. נמצא פה שר החקלאות, אני מקווה שנמצאת פה השרה להגנת הסביבה. החקיקה הזאת לא עוברת בקריאה שלישית אך ורק כי המשרדים סירבו לאכוף את זה.

שר המשפטים יריב לוין:

- - - לא אמרתי - - - במקרה הזה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

במקרה הזה אני מבינה. אני לא דיברתי על המקרה הזה גם בדברים שלי.

שר המשפטים יריב לוין:

- - - במערכות - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ולכן אני מאוד אשמח אם יהיה צו. אני לא צריכה חקיקה, הלוואי ויהיה צו. אם אתה תאמר לי שיהיה צו עד סוף המושב הזה, אז אני מעבירה את החקיקה להצעה לסדר-היום. בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

- - - אני אומר - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אז אתה אומר שעוד שלושה שבועות תהיה איזושהי טיוטה? מצוין, אני מקבלת את זה. תודה. אני מבקשת להעביר את החקיקה להצעה לסדר-היום בוועדת הפנים. בואו נצביע. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק, שתעבור ותידון כהצעה לסדר-היום בוועדת הפנים. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 27 נגד – 6 נמנעים – 1 ההצעה להפוך את הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – הוספת עבירת סחר לא חוקי בערכי טבע מוגנים), התשפ"ה–2025, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 27, נגד – שישה, נמנע אחד, שני נוכחים, ההצעה תעבור כהצעה לסדר-היום לוועדת הפנים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (זמינות קווי שירות לאוטובוסים בלילה), התשפ"ה, של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמינה את חבר הכנסת יבגני סובה להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תודה רבה. גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, לפני שאתייחס לתוכן החוק, אני רוצה להתייחס לכמה דברים שהם בעצם על סדר-היום, ואני רוצה להתחיל דווקא עם האירוע שהתרחש בלילה בניו יורק, העיר הגדולה ביותר, עם האוכלוסייה היהודית הגדולה בעולם. נבחר שם אדם שלא רק שהוא אנטי ישראלי, הוא גם אנטי ציוני. הוא לא חייב להיות ציוני, אבל בוודאי שהוא התבטא נגד היהודים. ג'יהאדיסט, תומך – אני לא יודע במה הוא תומך, אבל שמעתי שהוא לא מתנגד לחמאס, אז אני יוצא ומסיק מסקנה שהוא תומך בחמאס אם הוא לא מתנגד לחמאס – ששמו זוהרן ממדאני. דרך אגב, אני תוהה, האירוע הזה כבר כמה שעות ועדיין בקואליציה לא מצאו קשר ליוע"משית. איך זה שאתם לא קישרתם את הבחירה של תומך החמאס הזה ליועמ"שית, כי כל דבר אצלכם - -

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני מבקש הודעה אישית.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - קשור ליועמ"שית. גברתי היושבת-ראש, אני חושב שהבחירה של האיש הזה, שאני מבין, לצערי, שהוא גם נתמך על ידי הקהילה היהודית האנטי-ציונית בניו יורק, שזו שאלה בפני עצמה. זה צלצול מדאיג מאוד ומסוכן, גם למדינת ישראל, גם לממשלת ישראל וגם לכל יהודי התפוצות. אם הממשלה לא תתעמק ולא תתחיל עכשיו לבדוק מה קורה עם הדבר הזה, ואם יש סכנה ליהודי אמריקה, אני חושב שהממשלה לא תפעל במדיניות הציונית. אני חושב שהבחירה של האיש הזה היא סימן רע מאוד. ולא ראיתי, חייב להגיד, שהרבה חברי קואליציה, שיודעים לצייץ על כל שטות, יצאו נגד הבחירה הזאת. אני אשמח אם תתקנו אותי ותגידו שיצאתם נגד הבחירה של האיש, שהוא תומך חמאס, אבל דווקא פה אני רואה שתיקה. יכול להיות שאתם חוששים מה יקרה לראש ממשלת 7 באוקטובר כשיגיע לעצרת האו"ם, כי הוא מאיים לעצור אותו. יכול להיות שדווקא השתיקה הזאת היא מדאיגה ואתם מפחדים לצאת. אל תפחדו, תצאו נגד האיש הזה. תצאו ותגידו ותבדקו איך קרה שהאיש הזה קיבל קולות של לא מעט יהודים שהם אנטי ציונים בניו יורק. אגב, זה מתחבר לטענה שלנו שהממשלה שלכם היא אנטי ציונית. אני הייתי מוסיף שהממשלה שלכם לא רק אנטי ציונית, היא גם אנטי ציבורית, משום שרוב הציבור בישראל, על פי כל הסקרים, תומך שמדינת ישראל תהיה מדינה ציונית, והממשלה שלכם לא ציונית; רוב הציבור בישראל תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ואתם נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אז זה אומר שאתם נגד הציבור הכללי; רוב הציבור במדינת ישראל תומך בחוק גיוס לכולם, ואתם נגד חוק גיוס לכולם; על פי הסקר, רוב הציבור גם תומך בחוק, שהפלתם כרגע, לשלילת זכות ההצבעה לאלה שמשתמטים מהשירות הצבאי. אז אם אתם נגד הציבור, אז איך אפשר לקרוא לכם ממשלה? אתם ממשלה אנטי ציבורית וממשלה אנטי ציונית. לא פלא שכך אתם פועלים במשך שלוש שנים. אני מקווה מאוד שבבחירות הבאות הציבור יעניש אתכם, כי ההחלטות שאתם מקבלים ודברים שאתם עושים, בהגדרה, לא רק שהם אנטי ציוניים, גם אנטי ציבוריים. עכשיו אני רוצה להתייחס להצעת החוק ולהסביר. הופתעתי מאוד מההתנגדות. בדרך כלל דוחים, אבל החוק שיזמתי והגשתי - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

דרך אגב, אתמול נאמתי כאן ודיברתי נגד. הקשבת לנאום שלי?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, לא אמרתי שכולם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני דיברתי ואמרתי דברים ברורים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא אמרתי שכולם. דווקא רציתי – ציוצים אחרים. אני חושב שאין קשר לקואליציה ולאופוזיציה. כשנבחר אדם שמאיים על מדינת ישראל, אז אני לא חושב שיש לנו פה מחלוקת. אנחנו צריכים לצאת נגד הדבר הזה, בחזית אחידה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

ולקרוא להם לבוא לארץ.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

וכמו שאמרתי, צריך גם להבין ממה נובע הדבר הזה, כי גם אנחנו לפעמים, כשאנחנו מסתכלים על התנהגות של החברים שלך לקואליציה, אז אני לא רואה פה שום ציונות, בהתנהגות הזאת. אבל בסדר, בואו נעזוב את זה. אני רוצה לחזור לחוק שאני מגיש ולהסביר בכמה דקות מה המהות של החוק הזה. היום יש לנו שירותי תחבורה ציבורית שלא פועלים בשעות הלילה. הביקוש לתחבורה ציבורית בלילה הוא ביקוש גובר. שימו לב, אני לא מדבר על תחבורה ציבורית בשבת – שבוודאי שאנחנו תומכים בה. אני חושב שבמדינה שלנו אין שום בעיה להפעיל רכבת קלה בשבתות. דרך אגב, גם בלילה, כמו שזה קורה בניו יורק. בניו יורק יש רכבת תחתית בשעות הלילה. יש הבדל עצום בין מסחר, עבודה, לבין תחבורה ציבורית גם בשבתות. אני חושב שתחבורה ציבורית חייבת להיות בשבתות, כי יש לא מעט אנשים שמשתמשים; גם תיירים שמגיעים; גם אנשים שאין להם רכב פרטי. במקום שאנשים יזהמו את איכות הסביבה, יש כאלה שבשבת רוצים לעלות על הרכבת הקלה ולנסוע מפתח תקווה לחוף הים. הרכבת עוברת מתחת לבני ברק, מי שלא רוצה – שלא ישתמש; הרכבת לא מגיעה לירושלים, לא מגיעה לאלעד, לא מגיעה לביתר עילית. אין שום סיבה לא לאפשר הפעלת רכבת קלה בשבתות. אני חושב שזו הדרך, שהיא דרך נכונה, גם בסטטוס קוו וגם בדו-קיום. אבל כמו שאמרתי: ממשלה אנטי ציונית לעולם לא תעשה את זה. אבל קווי לילה זה משהו שהוא מתבקש.

משה גפני (יהדות התורה):

גם אתה היית בממשלה שלא עשתה את זה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

חבר הכנסת גפני, הרב גפני - -

משה גפני (יהדות התורה):

למה לא עשית? למה עכשיו?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - אני אוהב את ההאשמה. אתם שלוש שנים בשלטון ואתם אומרים: למה לא עשית. אני מזכיר לך, חבר הכנסת גפני - - -

משה גפני (יהדות התורה):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

שאלת שאלה, אני משיב לך. אני לא שר שאמור להשיב, אני משיב לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה יש להם לעשות - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

חבר הכנסת גפני, אני שמח שהעלית את הנקודה הזאת, כי הנקודה שלך, כשאתה אומר: הממשלה שלך לא עשתה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

רגע, אבל תנו לי להשיב לחבר הכנסת גפני, שאלה לגיטימית ולעניין: למה לא עשינו. אני מזכיר לך, חבר הכנסת גפני, הרב גפני, שאנחנו הקמנו ממשלה ביוני 2021 וטיפלנו – אנחנו בישראל ביתנו טיפלנו בנושאים הכלכליים, וכבר בחודש מרץ, אחרי שמונה חודשים, לממשלה כבר לא היה רוב, כי אותם אנשים שהגנו על הממשלה שלנו קיבלו שוחד פוליטי וכרגע הם נמצאים בממשלה שלך. אתה לא בממשלה עכשיו, אבל הם בממשלה.

משה גפני (יהדות התורה):

יש להם המון - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הרב גפני, שמונה חודשים. שמונה חודשים טיפלנו בכלכלה. אני מזכיר לך שמשרד התחבורה לא היה בידיים שלנו ואם זה היה תלוי בנו, אני אומר לך, חבר הכנסת גפני, שלא רק שנעשה את זה, גם נדאג להקים את הממשלה הבאה. זה מה שאנחנו נעשה, משום שהבעיות הכלכליות - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לפחות תגיד "בעזרת השם".

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - שפתר מי שיושב לצידך, לשעבר שר האוצר ליברמן, אפשרו למדינת ישראל גם לקיים את המלחמה ב-2023. חבר הכנסת גפני, היית שנים יושב-ראש ועדת הכספים - - -

משה גפני (יהדות התורה):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תשמע, אפשר להתווכח על המחלוקות, אבל בכסף אתה מבין. כשאתה מסיים את הקופה עם 10 מיליארד שקל עודף, אתה תגיד לי כאחד שמבין בכסף – זה לא הישג?

משה גפני (יהדות התורה):

אני לא מבין בכסף.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אני שואל אותך, זה לא הישג? אתה כשר האוצר לוקח קופה עם גירעון של 160 מיליארד ומסיים עם 10 מיליארד שקל – זה לא הישג? תענה לי בכנות, זה לא הישג?

גלעד קריב (העבודה):

השאלה היא ההוצאות, לא - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, תראה, אם חבר הכנסת גפני לא ישיב לי, אני מתחיל לפקפק במקצועיות הכספית שלך.

משה גפני (יהדות התורה):

גלעד קריב (העבודה):

המקצועיות שלו היא ביועצים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אתה מבין בכספים, נכון? אתה מבין בכספים. לקחת קופה – שר האוצר לשעבר שיושב לצידך לקח קופה עם מינוס 160, החזיר קופה עם פלוס 10 מיליארד. זה לא מקצועי? אני שואל אותך. אה, בסדר, אז אין לך תשובה. משפט אחד, משפט אחד, גברתי, חצי משפט לסיום.

משה גפני (יהדות התורה):

אתה רוצה שאני אדבר על מה היה בזמן - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

משפט אחד. משפט אחד. החוק שאני מציע מדבר על הפעלת קווי תחבורה בלילה, בין 00:00 ל-06:00, על מנת שבערים הגדולות יהיה ביקוש לזה, כמו שזה קורה בכל הערים הגדולות בעולם. אני חייב להגיד שאני לא הבנתי למה – אני אשמע את התשובה - - -

משה גפני (יהדות התורה):

- - - החוק הזה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא הבנתי למה הממשלה התנגדה לחוק הזה. סך הכול החוק הזה הוא טוב לציבור הכללי שמשתמש בתחבורה ציבורית – שאגב, עובד עד שעות הלילה המאוחרות ואין לו אפשרות לחזור. אני מקווה לשמוע תשובה של השר בשביל להבין למה הממשלה התנגדה לחוק הזה, שאין לו קשר לימין ושמאל. לפחות על זה הרב גפני יסכים איתי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עשר דקות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה - - -

משה גפני (יהדות התורה):

תראה, אני אצביע מה שאתה תצביע.

שר התקשורת שלמה קרעי:

סגור.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אבל הוא לא מהקואליציה.

משה גפני (יהדות התורה):

אני לא בקואליציה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה יודע מה, הרב גפני? אני אגיד להצביע מה שאתה תגיד. חבר הכנסת סובה, אני מקריא לך את תשובת השרה: מטרתה של הצעת החוק – קביעת חובה על המפקח על התעבורה להפעיל קווי שירות ליליים של אוטובוסים בכל רשות מקומית שבה מתגוררים לפחות 60,000 תושבים, בין השעות 00:00 ל-06:00 ובתדירות שלא תפחת מנסיעה אחת לשעה. הצעת החוק מתייחסת לנושא המוסדר כיום בתקנות התעבורה, המקנות גמישות למפקח על התעבורה לתת מענה מותאם לפי מגוון הצרכים ולשנותו בהתאם לשינויים בהם. כיום קווי לילה פועלים בהתאם לביקוש ב-14 מתוך 37 רשויות מקומיות שבהן מעל 60,000 תושבים וממוצע הנוסעים בהם נמוך מאוד, פחות משבעה נוסעים לנסיעה. חובה בחוק להפעלה גורפת בלי קשר לביקוש ולצרכים בפועל תכביד על התקציב, תפגע בשירות בשעות היום בשל מחסור בנהגים ותפחית את הגמישות הניהולית בתכנון השירות. יחד עם זאת, אם יתעורר ביקוש ברשויות נוספות, בסמכות המפקח על התעבורה לתת גם בהן מענה, ואין צורך בחקיקה לשם כך. לאור האמור, עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק, אשר על כן אבקש מחבריי חברי הכנסת שלא לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. חבר הכנסת סובה, אתה יודע, משהו לא ברור לי: אתם מנסים להביא חקיקה לפה, כשהאופוזיציה מחזיקה בעמדה שלכנסת אין שום תוקף – נכון, חבר הכנסת דוידסון? למה לחוקק בכלל? אנחנו בובות אצל בית המשפט העליון – הוא קובע הכול, הוא יכול לקבוע חוקים, הוא יכול לבטל חוקים - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה לא יעבור לך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - אז למה אתם מתאמצים בכלל? מילא אנחנו, אני מגיש חקיקה כי אני מאמין שכולנו כאן כפופים לחוק כולל בית המשפט, ואם הוא עובר על החוק, אומרים לו: אדוני, עברת על החוק, אין תוקף לצווים שלך. אבל אתם אומרים: לא, אנחנו נחוקק, אנחנו נשב פה ימים ולילות בהסתייגויות בוועדות, בחוקי-יסוד, נקבל כאן החלטות בכנסת – ומי שקובע בסוף זה בג"ץ. למה צריך פה את הכנסת בכלל? למה אתם מתאמצים, חבר הכנסת? לך לבג"ץ ישר, תגיד לבג"ץ: תכריח את שרת התחבורה לעשות קווי לילה כל שעה בכל המדינה, למה רק ברשויות עם מעל 60,000?