ישיבת מליאה בתאריך 03/11/2025 בשעה 16:00

הכנסת ה25- מושב שלישי - כנסי חורף וקיץ מושב רביעי – כנס חורף חשוון תשפ"ו – נובמבר 2025 סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות חבר הכנסת מיקי לוי עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת הכנסת ה25- מושב שלישי - כנסי חורף וקיץ, מושב רביעי – כנס חורף חשוון תשפ"ו – נובמבר 2025 1 דברי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה חבר הכנסת מיקי לוי בהתאם להוראות סעיף)18א(לחוק מבקר המדינה, התשי"ח] 1958–נוסח משולב,[ אני מתכבד להגיש בזאת את סיכומי הדיונים של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של כנסי החורף והקיץ של המושב השלישי ושל תחילת כנס החורף של המושב הרביעי בכנסת העשרים-וחמש. עם הנחת ספר סיכום פעילות זה, אני מסיים את כהונתי כיושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה. עמדתי בראש הוועדה קרוב לשלוש שנים. עם כניסתי לתפקיד, שמתי לי למטרה להחזיר את הוועדה למסלול עבודתה הטבעי, מסלול של פיקוח, ביקורת, הפקת לקחים ויישום מסקנות, לאחר תקופה ארוכה שבה פעילות זו נזנחה. במהלך כהונתי כיושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע, עקב אי-הקמתה של ועדה חיונית זו, נערמו על שולחן הכנסת ועל שולחני דוחות ביקורת רבים. ראיתי חובה לעצמי, עם סיום תפקידי כיושב-ראש הכנסת והמעבר לספסלי האופוזיציה, להמשיך ולשמר בקנאות את אחד מתפקידיה המרכזיים של הכנסת, הוא הפיקוח על עבודת הממשלה. החודש מלאו שנתיים למלחמת"חרבות ברזל,"אשר פרצה ביום 7 באוקטובר, היום הארור בחג שמחת תורה שבו התרחשה הטרגדיה הגדולה ביותר שידענו מאז השואה; היום שבו נרצחו באכזריות 1,200 אזרחים, נחטפו 251 אזרחים והחלה המלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל. ברוך השם, זכינו לראות בשובם של החטופים החיים, ואנו מוסיפים לקוות ולפעול לשובם של כל החטופים החללים לקבורה בישראל. בשנתיים האחרונות נהגתי לפתוח כל דיון בוועדה בציון מספר החטופים בשבי החמאס ומספר הנופלים במלחמה, ובהם אזרחים, חיילים ולוחמי כוחות הביטחון. בכל דיון נהגתי לתת ביטוי לקולן של המשפחות השכולות ומשפחות החטופים, והן קיבלו זכות דיבור בפתח כל ישיבה כדי להביע את אשר על ליבן. לצערי, אני מסיים את כהונתי כאשר המשימה עדיין לא הושלמה במלואה. לצד זוועות הטבח בעוטף והשלכותיו, העורף הישראלי בכל רחבי הארץ, ובפרט בחזיתות הצפון והדרום, ספג מתקפה נרחבת של ירי טילים ורקטות, שהובילה לכך שמאות אלפי תושבים נאלצו לעזוב את בתיהם בעשרות יישובים לתקופה ממושכת. כניסתה של מדינת ישראל למצב מלחמה הובילה לגיוס מילואים המוני, לפגיעות בגוף ובנפש ולניתוק ממערכות החינוך הקבועות, משירותי בריאות, משירותים קהילתיים ועוד. לכל התרחישים האלה הייתה המדינה אמורה להיערך מראש ולספק מענה מיידי באמצעות תוכניות מגירה מוכנות ומעודכנות לכל תרחיש ייחוס, אולם לא כך היה. בעוד צה"ל וכוחות הביטחון עשו חיל, הניהול האזרחי של המדינה כשל. 2 עם פרוץ המלחמה, החלה הוועדה להתכנס מייד לדיונים בנושאי ניהול תקציב המלחמה והסיוע לעסקים, לעצמאים ולמשרתי המילואים. ישיבות רבות עסקו בסיוע למפונים בצפון ובדרום, והוועדה אף יצאה לסיורים בגבול הצפון בזמן המלחמה. כמו כן עסקה הוועדה בטיפול בפגועי הנפש והלומי הקרב, בטיפול בשורדי המסיבות ובמשפחותיהם וגם בהיערכות המדינה על מערכותיה לחזרתם של השבויים ארצה. במושב האחרון, שסיכומו מונח כאן לפניכם, טיפלנו במגוון רחב של נושאים אזרחיים, כלכליים, חברתיים וביטחוניים. אין תחום שלא עלה על סדר-יומה של הוועדה ונידון לעומקו. דוח מבקר המדינה בנושא ההיערכות לרעידות אדמה הטריד אותי במיוחד והדיר שינה מעיניי. דנתי בנושא פעמים מספר, ואני שב ומתריע כי מדינת ישראל אינה ערוכה לרעידות אדמה. אם תתרחש רעידת אדמה חזקה, צפוי שיהיו אלפי נפגעים וייגרם נזק עצום, ופעולות ההצלה יתנהלו בעצלתיים היות שההיערכות הלאומית לוקה בחסר. בין כלל הנושאים שעמדו על סדר-יומה של הוועדה דנו כאמור במצבם של פצועי צה"ל ובטיפול הניתן להם באגף שיקום נכי צה"ל, וכן בסוגיות במערכת הבריאות, ובהן הצורך בסיוע לקדם הסכם קיבוצי חדש בין המדינה להסתדרות הרופאים. דיונים אלו הובילו בסופו של דבר לחתימת ההסכם ולהעלאת שכר הרופאים במערכת הביטחון. דנו לא אחת בנושא החשוב של שירות חרדים בצה"ל ושילובם המיטבי במסגרות הצבא על פי צורכי המערכת הצבאית ולמען השוויון בנטל בחברה הישראלית. עסקנו רבות בסוגיות הנוגעות ליוקר המחיה, ובהן החשיבות שבפיקוח על הריביות הגבוהות של הבנקים. עסקנו במשברים במערכת החינוך העל-יסודית וגם במעקב הדוק ונחוש אחר הפיקוח על החינוך החרדי וההעברות התקציביות הבלתי-חוקיות לרשתות החינוך החרדיות, העברות בהיקף של מיליוני שקלים שבוצעו ללא דיווח, ללא בקרה ופיקוח ובלי שמתקיימים לימודי ליבה כנדרש. קיימתי בנושא זה דיונים תכופים, אחת לשבועיים, ואני גאה לציין כי בזכות עבודה עקבית ונחושה זו החלו להופיע ניצנים ראשונים של שקיפות, דיווח ובקרה, וכיום כלל הגופים המעורבים מבינים היטב שמה שהיה, לא יהיה עוד. מעל הכול, אני רואה את הישגיה העיקריים של הוועדה בשמירה על מעמדה של הכנסת כמוסד המפקח העליון על פעולות הממשלה. כמעט מייד עם פרוץ המלחמה סברתי כי על מבקר המדינה להתחיל לחקור את המחדלים ולפרסם דוחות ביקורת כדי שהוועדה תוכל להפעיל את סמכותה ולהצביע על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. הובלתי את הקו הזה מכיוון שאני סבור שבאירוע כה גורלי, יש לבחון את כל האחראים בכל ההיבטים באמצעות ועדת חקירה ממלכתית. עד לסיום תפקידי פרסם מבקר המדינה כמה דוחות הנוגעים למלחמה, אך כולם בהיבט האזרחי. לצערי, לא הצלחתי במשימתי להוביל באמצעות הוועדה לענייני ביקורת המדינה להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לחקר האסון. עם זאת, אני מקווה כי הוועדה תוקם בעתיד הקרוב, ובכוונתי להמשיך ולהיאבק למען מטרה זו. יש לבדוק את המחדלים ויש להצביע על האחראים והאשמים. בלעדי זאת, המדינה והחברה הישראלית לא יוכלו להמשיך הלאה. בנימה אישית, 3 העיסוק בעבודת הוועדה ובנושאי הביקורת היה עבורי שליחות של ממש, וכך ראיתי את תפקידי. ברצוני להביע את תודתי והערכתי העמוקה לצוות הוועדה לענייני ביקורת המדינה. למנהלת הוועדה פלורינה הלמן לוין, לסגניתה מיטל אליהו, לרכזות הוועדה יפעת בן שטרית וליאת מאירי, לדובר הוועדה יעקב אליאך וליועצים המשפטיים של הוועדה עורכי הדין תומר רוזנר וגלעד קרן. בלעדיכם לא הייתי מצליח למלא את שליחותי הציבורית. בברכה, חבר הכנסת מיקי לוי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה 4 הרכב הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת ה25- חה"כ מיקי לוי – יושב-ראש הוועדה (יש עתיד– ) מכהן כיושב-ראש מ9- בינואר 2023 חה"כ מירב בן ארי (יש עתיד– ) מכהנת כחברת ועדה מ10- בינואר 2023 חה"כ ואליד אלהואשלה)רע"מ– (מכהן כחבר ועדה מ9- בינואר 2023 חה"כ טלי גוטליב)הליכוד– (מכהנת כחברת ועדה מ9- בינואר 2023 חה"כ משה סעדה)הליכוד– (מכהן כחבר ועדה מ9- בינואר 2023 חה"כ אושר שקלים)הליכוד– (מכהן כחבר ועדה מ20- בפברואר 2023 חה"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי– ) מכהנת כחברת ועדה מ16- באוקטובר 2023 חה"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד– ) מכהנת כחברת ועדה מ12- בפברואר 2024 חה"כ יעקב טסלר)יהדות התורה– (מכהן כחבר ועדה מ23- ביולי 2025 חה"כ יעקב מרגי)ש"ס– (מכהן כחבר ועדה מ4- באוגוסט 2025 חה"כ מטי הרכבי צרפתי)יש עתיד- (ממלאת מקום קבועה יו"ר הוועדה מ4- בפברואר 2025 חילופי גברי חה"כ משה שמעון רוט (יהדות התורה– ) כיהן כחבר ועדה מ30- בינואר 2023 עד 17 ביולי 2025 חה"כ אברהם בצלאל (ש"ס– ) כיהן כחבר ועדה מ6– בנובמבר 2023 עד 20 ביולי 2025 5 תוכן העניינים פרק ראשון" :חרבות ברזל" השירותים הרפואיים לנכי צה"ל 10 .......................................................................... רפורמת"נפש אחת– "טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון 13 ..................... השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב 16 .................................. השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב 18 .................................. הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי 7 באוקטובר – 2023 דוח ביניים מיוחד 20 ..................................................................... תהליכי קבלת החלטות בקבינט)דוח מיוחד – 2017 צוק איתן25 ..................................... ( המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל 30 ................ "הצגת תקציב המינהלת לשיקום הצפן והיערכות לשיבה הביתה,"בהשתתפות השר במשרד האוצר, חה"כ זאב אלקין 34 .................................................................................... דוח מיוחד בנושא מתקפת הטרור ב7- באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה)בריאות הנפש36 ............................................................................... ( מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה, פרק 3 44 .................................................................................................................... מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה)פרק (3 – המשך דיון 49 ................................................................................................... הפעלת מרכזי החוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל)דוח מיוחד – 2025 הטיפול באוכלוסייה54 ........................................................................................ ( מצב מערך המילואים והסדיר נוכח המלחמה המתמשכת)דוח שנתי 65ב ודוח שנתי 60 . (2023 סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא: דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל 63 ................ סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל – המשך דיון 67 ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב 72 ........................................................................................... ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב: מיגון יישובי הפזורה הבדואית 77 .................................................. ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעיתות חירום, דוח הביקורת על השלטון המקומי 80 .................................................................................................. 2011 הגנה על בתי חולים מפני אירוע רב-נפגעים, דוח 70ג ודוח שנתי – 2024 המשך דיון 87 .......... טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל – המישור האזרחי-כלכלי, דוח מיוחד 92 ..................................................................................................... 2025 6 התמודדות מערך החוץ וההסברה של מדינת ישראל עם הבידוד המדיני בזמן המלחמה והשלכותיו על מעמדה של ישראל בעתיד לאור הפסקת המלחמה)דוח שנתי 66ג ודוח שנתי 70ב( 95 .............................................................................................................. 1. דוח מבקר המדינה על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל 2. החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף)14ב(לחוק מבקר המדינה בנושא הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל 98 .............................. פרק שני: חברתי הסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין מערכת הבריאות ובין האקדמיה 101 .................. הצעה להעמדה לביקורת מבקר המדינה בעלי רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוסים לפי פקודת התעבורה – לפי סעיף (6)9 לחוק מבקר המדינה 105 ............................................. הסדרת הביטוחים הסיעודיים, דוח שנתי 68א – ישיבת מעקב 106 ................................... בטיחות העובדים בענף הבנייה, דוח שנתי 108 ...................................................... 2022 השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ, דוח שנתי 111 ...............................2023 הפריה חוץ-גופית בישראל – היבטי הסדרה ופיקוח – דוח מיוחד115 ....................... 2024 , הסדרת הביטוחים הסיעודיים, דוח שנתי 68א – ישיבת מעקב 120 ................................... אי- מיצוי של זכויות חברתיות – ביקורת מעקב, דוח שנתי 72א 123 ................................... רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי)ביקורת מעקב – (2024 ישיבת מעקב 128 .............. החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב 133 ...................................... מניעת אלימות בספורט, דוח שנתי 71ג 135 ................................................................. לימודי אנגלית במערכת החינוך, דוח שנתי 141 ..................................................... 2024 זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון 145 ...................... החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב 149 ...................................... החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב 152 ...................................... אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים − דוח המבקר בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ − ישיבת מעקב 155 ................................................................................... החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב 158 ...................................... מינוי דיינים וקביעת מקום כהונתם, דוח שנתי 50ב 161 ................................................. החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב 163 ...................................... החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב 167 ...................................... החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב 170 ...................................... 7 פרק שלישי:כלכלי – תשתיות התמודדות המדינה עם ריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה 171 ...................... משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי − ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה, דוח שנתי 66א − דיון מעקב 177 ..................................................................................... פערים ביישום של דוח מעקב ליקויים על ענף הדיג − פיקוח יעיל על ספינות דיג מכמורת באמצעות מכשירי איכון)דוח שנתי 67א179 ...............................................................( תכנון וקידום של התחבורה הציבורית, ביקורת מעקב 182 ..................................... 2024 – ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, דוח מיוחד 186 ............................... 2024 היבטים בהתמודדות עם יוקר המחיה, דוח שנתי 190 ............................................. 2024 היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי, דוח שנתי 194 ................................. 2024 גביית תמלוגים ושימוש במשאבי טבע – משרד האוצר, דוח שנתי 64א 198 ......................... תכנון משק המים וניהולו, דוח שנתי 69א 202 .............................................................. סוגיות בהגנה על הצרכן, דוח שנתי 208 ............................................................... 2022 מוכנות המדינה לרעידת אדמה – תשתיות לאומיות ומבנים, דוח שנתי 209 .................. 2024 ענף נמלי הים בישראל והיבטי תפעול ושירות בנמל אשדוד – דוח שנתי 216 ................. 2024 בטיחות בדרכים, דוח מיוחד – 2024 ישיבת מעקב 221 ................................................... ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו – היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין 225 ................. התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, דוח שנתי 232 ........................................ 2022 סוגיות בהגנה על הצרכן, דוח שנתי – 2022 המשך דיון 234 ............................................. פיתוח ותחזוקה של שדות תעופה פנים-ארציים ומנחתים, דוח שנתי 66א 241 ..................... הפיקוח של רשות שוק ההון על הגופים המוסדיים המנהלים חיסכון ארוך טווח, דוח שנתי 245 ............................................................................................................ 2024 היערכות המדינה לבצורת – דוח שנתי 69א ודוח שנתי 250 ....................................... 2024 פרק רביעי: ביטחוני-מדיני מסקנות דיון מהיר – בנושא: מעקב בנושא הפטורים הנפשיים בצה"ל 257 ......................... שירות חרדים בצה"ל – דוח ביקורת שנתי 259 ......................................................... 62 בניין הכוח של משטרת ישראל, דוח שנתי 263 ......................................................... 32 הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל 266 ................................................................... הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, דוח שנתי 68ג 269 ............................................... כוננות חירום ברשות הארצית לכבאות והצלה לתרחישי ייחוס ותרחישי קיצון 270 ....... 2021 8 הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, דוח שנתי 68ג 275 ............................................... הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, דוח שנתי 68ג – ישיבת מעקב 276 ........................... שירות חרדים בצה"ל, דוח ביקורת שנתי – 62 דיון מעקב 279 .......................................... שירות חרדים בצה"ל: דוח ביקורת שנתי – 62 דיון מעקב 283 .......................................... פרק חמישי: דיונים לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה טיפול המדינה בשבים לישראל לאחר שנחטפו על ידי ארגון הטרור חמאס – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 286 .................................................................. בדיקת הטענות לאפליה על רקע עדתי בסמינרים במגזר החרדי – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 292 ..................................................................................... זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 294 ......................................................................................... בדיקת הטענות לאפליה על רקע עדתי בסמינרים במגזר החרדי – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה – המשך דיון 296 ................................................................... טיפול הרשויות בחסרי המעמד בחברה הבדואית – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 297 ................................................................................................ זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה – המשך דיון 299 ....................................................................... פעולות הפיקוח על הבנקים בנושא מתן הלוואות למשכנתאות – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 301 ..................................................................................... טיפול המדינה במניעת אספקת מודיעין איכותי לאויב בזמן מלחמה על ידי אזרחים – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 306 ......................................................... אסדרה ופיקוח על הבנקים וחברות הביטוח בעניין מתן הלוואות דיור לנפגעי נפש כתוצאה מהמלחמה – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 309 ............................... בדיקת פעילות וניצול תקציבים במשרד לשוויון חברתי - בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 312 ................................................................................................ פרק שישי: מבקר המדינה מינוי מנהלת נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה בהתאם להוראות סעיף)32א(לחוק מבקר המדינה, התשי"ח] 1958–נוסח משולב316 ................................................ [ בקשת מבקר המדינה להענקת סמכויות על פי סעיף 26 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח1958– ]נוסח משולב317 .................................................................................................[ 9 פרק ראשון" :חרבות ברזל" השירותים הרפואיים לנכי צה"ל הקדמה ביום כ"ז בתשרי התשפ"ה29 , באוקטובר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא השירותים הרפואיים לנכי צה"ל)דוח מיוחד – (2024 ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל, משרד האוצר, משרד הבריאות, הר"י – ההסתדרות הרפואית בישראל, קופות החולים, משרד המשפטים, המוסד לביטוח לאומי ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה משרד מבקר המדינה פרסם שני דוחות בנושא, בשנת 2020 ובסוף שנת 2023. הדוחות הוצגו בפירוט בכמה דיונים קודמים. בביקורות עלה מחסור ניכר ברופאים מחוזיים ועומס רב שמוטל עליהם, עד כדי פגיעה ברמת השירות שניתן למטופלים. ציינו כי ההסכם הקיבוצי עם הסתדרות הרפואית ועם ארגון הרופאים עדיין לא נחתם. התרענו על התקן הנמוך של רופאים, שבתקופת הביקורת שירת כ- 57,000 נכים. היום מדובר על יותר מ73,000- נכים והתקן עדיין לא עודכן. סיכומי הוועדה - מ"מ יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר בדיון בוועדה כי הארגון התריע עוד לפני פרוץ המלחמה על חוסר משווע של רופאים לטיפול בנכי צה"ל, וכבר התווספו עוד כ12,000- נכים המקבלים טיפול באגף השיקום. המחסור ברופאים הוא גדול יותר ממה שהיה בתקינה הקודמת, ונוסף על כך, אגף השיקום לא מצליח לגייס רופא ראשי חדש. עוד נאמר כי הסתדרות הרופאים חתמה הסכם עם הרופאים הציבוריים של קופות החולים, ולמרות ההבטחה שניתנה, הוציאו את הרופאים של אגף השיקום מהסכם השכר. יש לאוצר כיווני דרך להכשיל את הרפואה באגף השיקום כדי שזה יקרוס ופצועי צה"ל יועברו לטיפול בקופות החולים, דבר שהארגון יתנגד לו בכל תוקף. ארגון נכי צה"ל השקיע משאבים, מיליוני שקלים, לטובת הפצועים החדשים אף על פי שהם עדיין לא חברי הארגון, כדי להחזיר אותם למעגל החיים. - הוועדה שמעה ממשרד הביטחון כי מאז פרוץ המלחמה, באגף השיקום מתאמצים לתת את המענים לכל הפצועים. בזכות חילוץ טוב יותר בשדה הקרב מגיעים יותר פצועים עם פגיעות מורכבות מאוד. העמדה של האגף היא שצריך שיהיו בו רופאים טובים, והם יגיעו כשיהיו להם הצעות טובות. הרופאים של משרד הביטחון הם הראשונים שפוגשים את הפצועים ואמורים ללוות ואת משפחותיהם, הם רופאי שיקום לנכי צה"ל. האגף משלב קצינות נפגעים ומקשרות, אבל הן לא תחליף לרופא. יעברו שנים עד שכל הנושא יסתיים, צריך להכניס עכשיו את התמריץ לשכר כדי להעלות את שכר הרופאים. יש תקן ל27- רופאים 19– מאוישים בתקן ושמונה מאוישים כיועצים, כי לא הצלחנו למצוא רופאים בתקן. כולם ב100%- משרה. היועצים מועסקים בחשבונית. תשעה מהרופאים בתקן אחרי גיל פרישה או קרובים אליו. 10 -ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה וסגן יו"ר הר"י, אמר בדיון כי ברפורמת נפש אחת הייתה המלצה להוריד את היחס בין רופא מטפל לנכים)מ4,000- ל,(1,500 - זה מחייב הגדלה ניכרת של מספר הרופאים והעלאת שכר כדי למשוך את הרופאים להגיע. ד"ר פלדמן אמר עוד כי הם לא מצליחים לאייש את מספר התקנים הקטן שיש היום באגף השיקום. נעשה לאחרונה הסכם קיבוצי לתקופת ביניים, שמטרתו לחזק מקצועות שעוסקים בטיפול בנפגעי המלחמה, רופאי שיקום, פסיכיאטרים וכו.'רופאי משרד הביטחון אינם מחוץ להסכם, הם יקבלו את כל התוספות שכלל רופאי ישראל יקבלו, ונוסף על כך יקבלו תוספת ייחודית, תוספת משימה לאומית. בימים אלו תיחתם החלטת ועדת מעקב עם הממונה על השכר, ולפיה יוענק לכל רופא במשרד הביטחון סכום של 6000 ש"ח לחודש. החלטת ועדת מעקב זו היא חלק מהסכם 2024, התקציב לתוספת זו הוא מסעיף תיקון עיוותים של רופאי המדינה. רופאי משרד הביטחון אינם מוחרגים. לא בטוח שההסכם יביא אותם לרף השכר המבוקש, אם לא ייעשו צעדים נוספים בנושא השכר. בארגון מטפלים בבעיה והציעו פתרונות, לאורך השנים היה רצון להשוות את השכר לשכר רופאי הביטוח הלאומי, באמצעות מענק – פתרון שהציע האוצר. זה לא הוכיח את עצמו ולא הצליחו לגייס רופאים. הרצון של הארגון הוא שהשכר יהיה תחרותי, הארגון מזדהה עם הצורך להשוות שכר. ההסכם הקיבוצי נחתם, חלק ממנו הוא החלטות ועדת מעקב ותוקפן יהיה כתוקף הסכם קיבוצי. ד"ר פלדמן מסר התחייבות בוועדה כי אם המשקל שהתווסף עכשיו לא יספיק, הוא לא ירפה מהנושא, וכן, צריך להשוות את שכר רופאי בתי החולים לשכר רופאי קופות החולים. - פרופ'ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר לוועדה כי ההסתדרות רואה בתפקיד רופאי השיקום של משרד הביטחון משימה לאומית, לאור מספרם הרב של הפצועים. בימים אלו הר"י יושבים יחד עם משרד האוצר ודנים בסוגיה של שכר רופאי משרד הביטחון. יש לזה תקציב וצריכים להגיע להבנות בשבועות הקרובים. מנהלים משא ומתן עם האוצר כדי ללכת לקראת הרופאים של משרד הביטחון. הרף הראשוני של שכר רופאי משרד הביטחון הוא נמוך מראש כבר המון שנים, וצריך לתקן את העוול הזה ולשפר את השכר כדי שיהיה אטרקטיבי לרופאים לעבוד במשרד הביטחון. - הוועדה שמעה מנציג נכי צה"ל כי תנאי משרה זה לא רק השכר, רופא לא רוצה להגיע למקום עבודה שידרוש ממנו להגיע תכופות לבתי משפט בשל טענות לחוות דעת מוטעות כיוון שלא הוקם עדיין גוף מפקח על הרופאים באגף השיקום, כפי שהובטח. יש 70,000 פצועים מלפני המלחמה, נוסף על הפצועים מתחילת המלחמה, והתוצאות הן צמצום הטיפולים שמגיעים לנכי צה"ל, כגון פסיכיאטרייה ופיזיותרפיה. לדבריו, הרופאים שכן עובדים לא יכולים לעשות שום דבר בלי נוהל של משרד הביטחון. - היועץ המשפטי של ארגון נכי צה"ל אמר לוועדה כי בדיון הראשון בנושא אמרו נציגי אגף השיקום במשרד הביטחון שהאגף מוכן לשלם את השכר לרופאים. זאת לא סוגיה תקציבית, אין פה בעיה של כסף. זה מחזיר אותנו ל,2019- עוד לפני רפורמת נפש אחת, וזה חוזר שוב – האוצר לא צריך לנהל הליכי שיקום, הוא צריך לתקצב. לאוצר אסור להתערב בתהליך השיקום של הפצועים. משרד האוצר רוצה להוביל תהליכי התייעלות בעולם הרפואה של אגף השיקום. הרופאים היו בתוך ההסכם הקיבוצי והוציאו אותם במשא ומתן. צריך לעשות משהו קיצוני כדי להחיות את התפקיד הזה, ואחר כך לדאוג לשמר. 11 - הוועדה שמעה מנציגת משרד האוצר כי ההסכם שנחתם בספטמבר חל גם על רופאי משרד הביטחון, על 27 רופאי אגף השיקום, והם יקבלו את השכר והתוספות שהוסכמו בהסכם. השכר הוא לא אחיד אצל כל הרופאים. לשכר בקהילה יש ורסיות שונות והבדלים בהתאם לשלל מאפיינים, יתר על כן, בקופות החולים הרופאים הם עצמאים ולא שכירים, וגם שם צריך להסדיר זאת. אצל הרופאים שכר היסוד הוא שיעור נמוך משכר הברוטו, ושכר היסוד של רופאי משרד הביטחון לא שונה משאר הרופאים. לפני שנים אחדות עלתה דרישה ממשרד הביטחון להשוות את השכר של רופאי משרד הביטחון לשכר רופאי הביטוח הלאומי, וניתנו מענקי גיוס ושימור בסך אלפי שקלים בשנה. זה לא הביא לתוצאה הרצויה, אבל ביקשו להאריך את זה כדי לשמר רופאים. היום רואים שזה לא מספיק, והמשרד רוצה לכנס עוד ועדת מעקב שתיתן תוספת משימה לאומית. בסוף השכר הוא לא חזות הכל, תמיד יש הצעות גבוהות יותר בשוק הרפואה. נציגת האוצר אמרה כי משרדה מסכים לעשות הסכם נפרד לרופאי משרד הביטחון, ותיקבע פגישה ייעודית לכך בימים הקרובים. - אירית ואלי אבוטבול, הורים לשני נכי צה"ל, אמרו בדיון כי במהלך הטיפול הוחלפו לבנם שלושה פסיכיאטרים, כי הם מתפטרים. הרופאים המבוגרים באגף השיקום הם בני –80 90. מחכים שלוש שנים לוועדות למחלות נלוות ואין פתרונות. מנכ"ל משרד הביטחון הבטיח שיוקם גוף מתכלל לכל הלומי הקרב, וגם זה לא קורה כבר שנים. - נציג משרד המשפטים סיפר בדיון על התקדמות בנושא הענקת סיוע משפטי חינם לפצועי צה"ל, המשרד נמצא בישורת האחרונה. יש עדיין הידברות לגבי תוספת תקנים והנושא עדיין בטיפול. החלטותיה והצעותיה של הוועדה -הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לשבת יחד עם משרד הביטחון, הר"י וארגון נכי צה"ל בשבוע הקרוב, ולבנות הסכם נפרד ל27- רופאי משרד הביטחון, כפי שהתחייבו, למצוא פתרון מוסכם ולהציג אותו בדיון הבא. -הוועדה מבקשת לקבל ממשרד האוצר העתק של ההסכם הקיבוצי החתום. -הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים תשובה לשאלה מדוע עדיין לא מוענק סיוע משפטי חינם לפצועי צה"ל, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. - הוועדה תקיים דיון נוסף בעוד שבועיים, ויוזמן אליו הממונה על השכר. 12 רפורמת"נפש אחת– "טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון הקדמה ביום כ"ד בחשוון התשפ"ה25 , בנובמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון משותף עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, בנושא: רפורמת"נפש אחת– "טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון)דוח מיוחד – (2024 ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל, ארגון נפגעי פעולות איבה, משרד האוצר, משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין בישראל, משרד הבריאות, קופות החולים, פורום יהלומי קרב, עמותת בית חם לכל חייל, דוגסקול – המרכז לכלבנות מתקדמת ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הדוח עסק במימוש רפורמת נפש אחת, והנושאים שנבדקו הם: תקציב ולוח זמנים – מימוש הרפורמה בשנים 2022–2021 בהיבטי ניצול התקציב בחלוקה לתחומים; בחינת העמידה בלוחות הזמנים למימוש רכיבי הרפורמה. היבטים במימוש רכיבי הרפורמה בתחומים שונים " –שער הכניסה"לאגף השיקום; המענה למתמודדים עם פוסט-טראומה; עיגון הטבות בחקיקה; מערכות התקשוב והשירות הדיגיטלי; הגדלת מצבת כוח האדם באגף שיקום נכים. שביעות הרצון משירות אגף השיקום – בחינת שביעות הרצון של נכי צה"ל משירותי אגף שיקום נכים, על פי מדדים שונים. בביקורת עלה כי משרד הביטחון התגייס לעשייה והצליח לבצע שינויים רבים במגוון תחומים – חלקם לפי לוחות הזמנים שנקבעו וחלקם בוצעו בשלב מאוחר יותר. יש לציין לחיוב את טיפולו של אגף שיקום נכים בכ10,000- תיקים ישנים של בקשות להכרה בנכות ואת השלמת הרוב המכריע של המשימות בתחום המענה למתמודדים עם פוסט-טראומה. בד בבד, בחלוף יותר משנתיים מאז יצאה לדרך רפורמת נפש אחת, המשרד לא השלים את כל מרכיבי הרפורמה. חלק מרכיבי הרפורמה שלא הושלמו, שמטרתם להביא לשיפור משמעותי בטיפול, בשיקום ובאיכות השירות הניתנים לנכי צה"ל, הם בתחומי ליבה. אי-יישום כלל מרכיבי הרפורמה עלול לפגוע במענה השלם הניתן לנכי צה"ל. סיכומי הוועדה - יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר בדיון כי 12,700 איש מוכרים כנכי צה"ל47% , כבר דיווחו על פוסט-טראומה; אין שום פיילוט עם קופות החולים; יש לארגון מטרה אחת בלבד, והיא להשוות את שכר רופאי אגף השיקום לשכר רופאי קופות החולים, לעבות את המערך הרפואי ולהגדיר את הסמכויות; ממשלת ישראל קיבלה החלטה בשנת 2021 לתת סיוע משפטי חינם לנכי צה"ל, אולם ההחלטה לא מומשה. בימים האחרונים הוצע למשרד הביטחון מודל שיאפשר את המהלך; הסיוע המשפטי צריך להינתן גם לפגועי גוף ולא רק לפגועי נפש; משרדי הממשלה האחרים מונעים מתן תקציב להגדלת מספר המטפלים השיקומיים; משרד הביטחון מבקש להקצות מהמשאבים שלו לנכי צה"ל, אולם משרד הבריאות בולם זאת; יש לזרז את הטיפול בסטטוס ארבעת הפרקים הפסיכו-סוציאליים 13 של רפורמת נפש אחת, החשובים לכלל נכי צה"ל; חובה לבטל את החלטה 4088 של הממשלה ה,32- שבגללה נכי צה"ל רבים לא מקבלים את הזכאויות במסגרת הרפורמה; המחלות הנלוות לפוסט-טראומה – הוקמה ועדה בראשות השופטת הלר, ובמאי 2025 היא עתידה להגיש את מסקנותיה; ארגון נכי צה"ל נכנס מתחת לאלונקה, פתח שתי חוות חוסן ושיש חוות למניעת פוסט-טראומה, והכניס קליניקות למתחמים בשיתוף שיבא, ומגוון תוכניות שעלותן עשרות מיליוני ש"ח. -הוודעה שמעה ממרצה לשיקום בתל השומר ונכה צה"ל שלמרות ההבטחות שפוזרו בנושא תעסוקה להלומי הקרב הוותיקים, נודע כי אם אדם מוגדר הלום קרב נצרך לא רקנמנע ממנו לקבל שיקום תעסוקתי, אף חסומה בפניו האפשרות להיכנס לפרויקט המנטורים להלומי קרב חדשים לצורך שיקום תעסוקתי. - נציגי משרד הביטחון אמרו בדיון כי יש עלייה במספר הפוסט-טראומטים, והמשרד עסוק ביצירת מענים שיקומיים: נפתחו שלושה בתים מאזנים, וטופלו בהם 243 נכים פוסט- טראומטיים; בבית הבראה מטופלים 27 נכים; בית בטוח בתל השומר; וכעת – לקראת מכרז חדש להקמת קבוצות טיפוליות; קו סיוע של נפש אחת מקבל עשרות שיחות בשנה; צוותי מתן – אנשי מקצוע שמגיעים לבית הפצוע או הנכה בעת משבר; עשר חוות שיקומיות נפתחו עם פתיחת המלחמה. המשימות לביצוע: הרחבה של המענים הטיפוליים; גיוס אנשי טיפול)גוייסו 711 מטפלים ונדרשים 1,000 מטפלים נוספים, באמצעות יצירת קשר עם מכונים ואקדמיה;( והרחבת סל הקריטריונים למטפלים. המורכבות העיקרית היא התקינה והתקציב הנדרש ממשרד המשפטים כדי להוציא לפועל את התכנון. ההחלטה קבעה שהשירות יינתן בהנחיית משרד המשפטים, באמצעות מחלקת סיוע משפטי. בימים אלה עובד משרד הביטחון עם משרד המשפטים וארגון נכי צה"ל כדי להציג מודל שיפעיל את הסיוע המשפטי. כאשר תהיה הסכמה על המודל תוצג למשרד האוצר הערכה תקציבית. - ממשרד המשפטים נמסר לוועדה כי משרד הביטחון, האמון על יישום רפורמת נפש אחת, מוביל את מתן הסיוע המשפטי. הסיוע יינתן באמצעות משרד המשפטים, אך סגירת הקצוות, ובכל לזה תקנים ותקציב, היא בהובלת משרד הביטחון. אגף ייעוץ וחקיקה במשרד יסייעו בכל הנדרש לקידום החקיקה. -נציג משרד האוצר אמר בדיון כי התקציב לסיוע משפטי הוא 40 מיליון ש"ח לשנה, והוא נכלל בתקציב רפורמת נפש אחת, שתוקצב בבסיס תקציב משרד הביטחון. אם יועמדו דרישות נוספות הן ייבחנו. משרד האוצר לא יודעים לנקוב סכום מדויק לסיוע משפטי בתקציב לשנת 2025. - יו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה אמר בדיון כי אין התייחסות לאזרחים שנפגעים, ויש ילדים עם פוסט-טראומה. הוא מקבל שיחות רבות מהורים של נפגעי הנובה שאינם יוצאים לעבודה מחשש שילדיהם יפגעו בעצמם. הטיפול צריך להיות בהמשכיות, על ידי אנשי מקצוע. המוסד לביטוח לאומי צריך לסייע לנפגעים. - נציג משרד הבריאות סיפר בדיון על סדרת פגישות עם צוות משרד הביטחון. עלו כמה רעיונות לסייע באמצעות הרופאים במערך קופות החולים. במשרד סבורים שיש אנשים רבים שזקוקים לסיוע נפשי, והטיפול צריך להיות במסגרת ציבורית שנתונה לפיקוח ובקרה. במערך הציבורי מרחיבים את תחום בריאות הנפש גם עבור נכי צה"ל ולא רק למטופלים בקהילה. זמן מתן הטיפול נקבע בהתאם למצב הקליני. 14 - נציגת ארגון נפגעי פעולות איבה אמרה כי לאחר פרוץ המלחמה ביקשו הקליניקות לתת שירות באמצעות מערך אחר. - מקופת חולים מאוחדת נמסר כי הצרכים במדינה גדלו ויש לתת להם מענה. בתוכנית בריאות הנפש של משרד הבריאות ראוי להוסיף מטפלים שלא היו במערכת)תומכי ברא"ן.(הם סבורים שיצטרכו לרדד את הסטנדרטים כדי לאפשר מתן טיפול על ידי מטפלים רבים יותר. - משירותי בריאות כללית נמסר כי מפרוץ המלחמה נתנה קופת החולים תורים ייעודיים לנפגעים וקלטה עובדים במשרות חדשות. אם יש כוונה לתת שירותים נוספים בתוך המערכת לנפגעי צה"ל תהיה בעיה מבחינת זמינות התורים. - נציגת לשכת עורכי הדין אמרה בדיון כי הלשכה תומכת בסיוע משפטי חינם. - מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל אמרה כי שומעים שהנושא מתגלגל בין משרדי הממשלה ואין שורה תחתונה. לנכי צה"ל אין זמן ושום דבר לא מתקדם. - יו"ר פורום יהלומי קרב אמר בדיון שהם צופים שירבו פגועי הנפש והגוף, והטיפול נופל בסופו של דבר על המגזר השלישי. אין חקיקה מסודרת להלומי הקרב, ובפרט – סיוע משפטי, ונוצר מצב שהפורום מגיע לוועדות עם חיילים שאין להם ייצוג משפטי. - נציג משרד הביטחון אמר בדיון שהם מתמודדים עם יותר מ70,000- פצועים. יש 27 תקנים של רופאים באגף השיקום, אך רק 19 תקנים מאוישים. על משרד האוצר למצוא את הדרך הפשוטה להכיר ברופאים באגף השיקום כמקצוע בעדיפות לאומית ולתת להם תוספת שכר. שוק הבריאות הוא שוק במחסור. יש קבוצות גדולות יותר שהוכרו, ומדובר במשימה שעלותה זעירה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - חברי הכנסת מירב בן ארי ומיכאל ביטון יפנו במכתב לשר העבודה בעניין מתן אפשרות להלום קרב נצרך להיכנס לפרויקט המנטורים להלומי קרב חדשים לצורך שיקום תעסוקתי. - יושבי ראש הוועדות יגישו יחד עם חברי קואליציה הצעת חוק פרטית לקידום נושא הסיוע המשפטי. - משרד האוצר ימסור לוועדה עד יום ראשון מה סכום התקציב שמיועד לשנת 2025 לסיוע משפטי. - הוועדה לענייני ביקורת המדינה תקיים ישיבה משותפת עם ועדת החוץ והביטחון בדבר ההתחייבות המפורשת שניתנה למימוש וביצוע מלא של הסיוע המשפטי. בתחנה הבאה של עדכון התקציב תוגש בקשה לעצירת האישורים עד לביצוע פעולות בנוגע לסיוע משפטי. - הוועדות ימשיכו לעקוב אחר שילוב הלומי קרב משוקמים בליווי הלומי קרב חדשים. 15 השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב הקדמה ביום ט"ז בכסלו התשפ"ה17 , בדצמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל, משרד האוצר, משרד הבריאות, אר"מ – ארגון הרופאים עובדי המדינה. סיכומי הוועדה - ממשרד האוצר נמסר שיש התקדמות משמעותית, ויש בהסכם רובד נוסף עבור רופאי משרד הביטחון, שנדון פה בוועדה. המתווה מקובל על כל הגורמים הרלוונטיים ונמצאים לפני חתימה על הסכם. התוספת תינתן לרופאים גם החודש ואינה קשורה להסכם החדש, שלפיו תהיה תוספת נוספת. מכירים כי הנוסח מוסכם, החתימה היא עניין של ימים ספורים. - יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה אמר בדיון כי יש הסכמה על הנוסח שהעביר משרד האוצר והחתימה היא עניין טכני. לפי ההסכם רופאי משרד הביטחון הם קבוצה ייחודית. המקצועות האחרים שקיבלו תוספת משימה לאומית נחשבים מקצועות, ואילו רופאי משרד הביטחון מטפלים בנכי צה"ל, שהם בראש מעיינינו. הם יוצבו באותה השורה של מקצועות שמקבלים קדימות)פסיכיאטרים, שיקום ועוד(ויהיה שינוי גדול בשכר. הוא מעוניין לבחון אם מנוף השיפור בשכר רופאי משרד הביטחון יוביל לגידול במספר הרופאים וישפיע על מספר המטופלים לרופא מטפל. - סמנכ"לית וראשת אגף במשרד הביטחון אמרה בדיון כי בקרב הפצועים ממלחמת חרבות ברזל יש עלייה בשיעור המלינים על מצב נפשי קשה, מ25%- לכ.43%- הם צריכים טיפול פסיכיאטרי, ואין זמינות של רופאים בתחום. נוסף על כך, יש מאות נפגעי ראש שהצרכים שלהם שונים לחלוטין, ומבקשים מרופא שיקומי הכוונה לטיפול הטוב ביותר. אדם עם פוסט- טראומה אינו יכול להתמודד עם מסירת קבלות לקבלת ההחזרים שמגיעים לו לפי חוק, ולכן מיצוי הזכויות נמוך. ראוי לשנות את השיטה – אם ידוע שהפצוע זכאי להחזר שמעוגן בחוק יש לתת לו זאת בדחיפה. משרד הביטחון יחד עם ארגון נכי צה"ל ניסח הצעת חוק בנושא לפני המלחמה ופרסם אותה להערות הציבור, אולם בגלל המלחמה הופיעו צרכים שלא צפו אותם קודם לכן. המשרד יביא את ארבעת הפרקים בהצעה, אולם בכל יום מתעוררים צרכים שלא צפו אותם. הרופאים המילואימניקים מגויסים לשירות פעיל ורוב רופאי הנפש הם מילואימניקים שהשתחררו. היום עורכי דין שמלווים את הפצועים יכולים לגבות שכר טרחה בכל סכום, לעומת המוסד לביטוח לאומי שיש בו הגבלה. ברפורמת נפש אחת הוקצה סיוע משפטי ממומן על ידי המדינה. משרד הביטחון הציע לקבל תקציב ייעודי בסך 100 מלש"ח שיהיה צבוע, אולם משרד המשפטים דורש ממשרד האוצר מספר תקנים מוגדר לניהול התחום. מאיישי התקנים יהיו אחראים להפעלת הגופים החיצוניים. אנשים עם פוסט-טראומה לא ממהרים לממש זכויות ולכן מיצוי הזכויות נמוך, כמו בסיוע בגנים או טיפולים אלטרנטיביים. אגף השיקום לא מקיים ועדות רפואיות בשלב זה. 16 - מ"מ יו"ר ארגון נכי צה"ל ציין כי בדיון הקודם הובטח שיושווה שכר הרופאים באגף השיקום לשכר רופאים בקהילה ותוספת של 6,000 ש"ח. הם רואים עין בעין את העבודה לטובת האנשים בקצה, מה שלא היה בשנים עברו. נכי צה"ל בוכים וזועקים, ואין יכולת לתת להם מענה להפניות, טיפולים ושירותים חיצוניים. נכה צה"ל ממתין לטיפול פסיכיאטרי ארבעה חודשים, בזמן הרב הזה עלולים לאבד את המטופל, ויש לטפל בנושא. הם מעוניינים לראות את ההסכם שעתיד להיחתם בין משרד האוצר לבין ארגון הרופאים עובדי המדינה, משום שהארגון מחויב לנכי צה"ל. הוא מבקש להלין על עורכי דין שעושקים ניצולי נובה ופצועים. - הרופא הראשי של משרד הביטחון אמר בדיון כי המשרד ניסה לגייס רופאים מבוגרים, שעובדים ברפואת משפחה בקופות החולים, לסיוע באגף השיקום יום בשבוע, אולם התקבלה על כך תשובה שלילית מצה"ל. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה סבורה כי 27 רופאים באגף השיקום אינם מספיקים בשל הגידול הרב במספר נכי צה"ל מפרוץ המלחמה. הוועדה דורשת ממשרד הביטחון, לאחר החתימה על ההסכם על שכר הרופאים באגף השיקום, לקיים חשיבה על הגדלת מספר התקנים ולהעביר את חוות דעתה למשרד האוצר. - הוועדה שמחה לשמוע כי חלה התקדמות במשא ומתן בין ארגון הרופאים עובדי המדינה לבין משרד האוצר, אך אין זה מספק אותה עד חתימה של הצדדים על הסכם להסדרת שכרם של רופאי אגף השיקום. - הוועדה תקיים דיון מעקב בנושא הייצוג המשפטי לנכי צה"ל וההתאמות לסיטואציה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, בהשתתפות נציגי המשרדים הרלוונטיים וארגון נכי צה"ל. - הוועדה תקיים ביום שלישי בשבוע הבא דיון בנושא הישיבה וסיכום האירוע. 17 השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב הקדמה ביום כ"ג בכסלו התשפ"ה24 , בדצמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד הבריאות, אר"מ – ארגון הרופאים עובדי המדינה, תנועת אימהות בחזית. סיכומי הוועדה - יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה ביקש להודות לכל השותפים מסביב לשולחן, ואמר כי כולם באותו צד ולמען אותה מטרה. הוא ציין כי התוספת לרופאים באגף השיקום היא 9,000 ש"ח, ושאל אם זה מנוף שיעורר שינוי. יש עדיין תקנים פנויים והמערכת צריכה להתחייב שאם 27 התקנים לרופאים יאוישו, הרופאים הנוספים לא ימתינו לתקן משום שיהיו תקנים נוספים לצורך טיפול בנכי צה"ל. הארגון ימשיך לעקוב אחר התהליך וידרוש שינוי לפי ההתפתחויות. - סמנכ"לית וראש אגף שיקום במשרד הביטחון ציינה כי מעקב הוועדה סייע מאוד בקידום הנושא, וביקשה שהוועדה תמשיך לעקוב אחר סוגיית הסיוע המשפטי, שהיא חלק מרפורמת נפש אחת. - יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר כי מעורבות הוועדה הביאה לצמצום פערי השכר לטובת רופאי אגף השיקום. פער השכר בין רופא מחוזי לרופא של קופת חולים הוא יותר מ20,000- ש"ח. רופא משפחה רואה בממוצע 22 חולים ביום ומטפל בחולה 9 דקות בממוצע. גם בקופות החולים יש מחסור ברופאים. במציאות כיום מדינת ישראל שולחת את בניה ובנותיה להגן על המדינה והיא נכשלת בטיפול בפצועים. המחסור החמור ברופאים באגף השיקום הוא מחדל מוסרי. יותר משנה הארגון מזהיר על קריסת המערך הרפואי ושום צעד לא נעשה בנושא. מאז הישיבה הקודמת התפטרו מתפקידם רופא מרחבי ושני רופאים מחוזיים. במשך חצי שנה אין רופא ראשי בזמן מלחמה. פצועי צה"ל ותיקים וחדשים נדרשים לחכות חודשים רבים לטיפול, ונתקלים במערכת שאין לה משאבים הראויים להם. המחסור בכוח אדם אינו רק ברפואה אלא גם במיצוי זכויות לפי חוק בתחומים נוספים: אישור והנפקת הפניות, החלפת רכב רפואי אחת ל3- שנים ועוד. יש חובה שכל פצוע יקבל טיפול מהיר, אנושי ויעיל ביותר. במסגרת יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה שהיה אתמול ביקש הארגון לקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון כדי לדרוש ממשרד האוצר, ממשרד הבריאות וממשרד הביטחון לגייס באופן מיידי רופאים מחוזיים נוספים ולספק להם את כל המשאבים הנדרשים, ליישם תוך 30 יום תוכנית חירום שתביא לשינוי מהותי בטיפול בפצועים ולהקים מנגנון פיקוח שיבטיח את קיום התהליך כדי שהפצועים לא יישארו מאחור. - נציג משרד האוצר אמר כי ההתרשמות היא שהמערכת נותנת מענה יפה לפצועי צה"ל. מדובר בתוספת שכר של 9,000 ש"ח לרופא ומניחים שהתוספת תקדם את איוש התקנים. נוסף על כך הרופאים יקבלו מכוח ההסכם סכום נוסף, כ3,000- ש"ח. 18 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - אם המתווה הנוכחי לא יספק, הוועדה תתכנס שוב כדי לחשוב על פתרונות מחוץ לקופסה. - הוועדה מבקשת מאגף השיקום במשרד הביטחון, מארגון הרופאים עובדי המדינה ומארגון נכי צה"ל להכין עבודת מטה בעניין תוספת תקנים לרופאים מקצועיים בתוך שירות הביטחון, והוועדה תקיים ישיבה עם סיומה. - הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון יחד עם ארגון נכי צה"ל להכין מצע לדיון בנושא מתן סיוע משפטי לנכי צה"ל. - הוועדה תציע לוועדת החוץ והביטחון לקיים דיון משותף לקידום הנושאים מתוך מחויבות חברתית ודאגה לפצועי צה"ל. - הוועדה תיצור קשר בעוד 30 יום עם אגף השיקום כדי לקבל דיווח על סטטוס קליטת הרופאים. 19 הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי 7 באוקטובר – 2023 דוח ביניים מיוחד הקדמה ביום י"ז באדר התשפ"ה17 , במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ישיבת ועדה משותפת עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בנושא הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי 7 באוקטובר, דוח ביניים מיוחד. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, מינהלת תקומה, החטיבה להתיישבות, משרד האוצר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, נתיבי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, משרד המשפטים, הסיוע המשפטי, משרד התיירות, מועצה אזורית אשכול, עתיד לעוטף – התנועה האזרחית לשיקום העוטף, פורום ארלוזורוב, מועצת התלמידים והנוער הארצית, תנועת אימהות בחזית, מרכז השלטון המקומי, ארגון נפגעי פעולות איבה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מבקר המדינה פרסם דוח ביניים בנושא לקראת דוח שיפורסם בסוף שנת 2025. מטרת הביקורת: לבחון בזמן אמת את התקדמות הליכי השיקום הפיזי והקהילתי של יישובי הנגב המערבי מאירועי 7 באוקטובר 2023. הנושאים העיקריים שנבדקו: העברת תקציבי הפיתוח ליישובי חבל התקומה, מינוי ראש למינהלת תקומה, מעבר תושבי בארי, חולית וכפר עזה ליישובים הזמניים, קידום ההנצחה של נרצחי אירועי 7 באוקטובר 2023 ועיכוב במתן פתרונות ליישובים הסמוכים לחבל התקומה. נתוני מפתח5 : מיליארד ש"ח המיועדים לפיתוח חבל התקומה טרם אושרו למימוש. מינהלת תקומה פעלה ללא מנהל קבוע שמקום מושבו במשרדי המינהלת במשך כשישה חודשים ( אוגוסט 2024 עד פברואר.(2025 ל14- היישובים שנפגעו קשה באירועי 7 באוקטובר 2023 גובשו פתרונות דיור זמניים, אך במועד סיום הביקורת 16 – חודשים לאחר פרוץ המלחמה – טרם הושלמה הקמתם של כלל המבנים והתשתיות בעבור תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה. ליקויים והמלצות: עיכוב בתקצוב פרויקטים לפיתוח בחבל תקומה – עיכוב משרדי הממשלה בהסדרת גבולות חבל תקומה במשך חודשים ארוכים גרם לעיכוב בקידום מיזמי הפיתוח בחבל בהיקף של 5 מיליארד ש"ח. יכולתה של מינהלת תקומה לממש את היעדים לפיתוח החבל לשם השיקום המהיר שלו, של תושביו ושל קהילותיו הוגבלה, בעוד מרבית תושבי החבל כבר חזרו לבתיהם. מענה ליישובים הסמוכים לחבל תקומה − למרות שבהחלטת הממשלה מאוקטובר 2024 נקבע כי גבולות חבל התקומה ייוותרו בטווח של עד שבעה ק"מ מגבול רצועת עזה וכי בתוך 60 יום יביא ראש הממשלה לאישור הממשלה אזורים נוספים שנפגעו ממתקפת הטרור בדרום הארץ, שיינתנו להם פתרונות בהתאם לצורכיהם. גם בחלוף 60 יום, בתום שנת 2024 טרם ניתן פתרון לתושבי עיריית אופקים. מעבר של תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה למגורי הביניים − רק בפברואר 2025, יותר משנה לאחר 7 באוקטובר 2023, ואף שמינהלת תקומה השקיעה כ1.3 - מיליארד ש"ח ומאמצים רבים 20 במעבר של תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה ליישובי הביניים, המעבר עומד בפני סיום. 21 המעברים לוו בקשיים בירוקרטיים וביצועיים רבים: במבני המגורים התגלו ליקויים רבים, התשתיות סביב הבתים ובמרחב הציבורי טרם הושלמו, הדרכים בקיבוץ אינן סלולות במלואן ומבני הציבור החיוניים לשמירת חיי הקהילה טרם הושלמו.לממשלה לא הייתה מדיניות באשר למגורי ביניים בעת אסון. היא קיבלה החלטה לגבי מגורים מיידיים ומגורים לטווח אורך. בכל הקשור למגורי ביניים הסמיכה הממשלה את השר זאב אלקין לקבוע מדיניות. היעדר הסדרה של אתרי ההנצחה לאורך כביש 232 ובאופקים – בביקורת נמצא כי מיזמי הנצחה פרטיים עלולים לעורר תחושות קשות בקרב חלק ממשתמשי הדרך, רבים מהם בני משפחות שכולות וניצולים שחוזרים בימים אלו לביתם או ליישובי הביניים. עוד נמצא כי השימוש במיגוניות כמיזמי הנצחה מקשה על התושבים ועל עוברי אורח להשתמש בהן בהישמע אזעקות. במועד סיום הביקורת, 16 חודשים לאחר אירועי 7 באוקטובר, משרד ראש הממשלה טרם הקים תאגיד הנצחה ולא גיבש מדיניות בתחום ההנצחה הזמנית והקבועה. ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה שנושא הסדרת הנצחה בטיפול. בביקורת נמצא כי עיריית אופקים מתקשה במתן שירותים סוציאליים לתושביה אחרי אירועי 7 באוקטובר. על אף מעורבותם של משרדי הממשלה הרלוונטיים בנושא, ועל אף הסתייעותה בגופים פילנתרופיים, תושבי העיר לא זכו לסיוע מהיר ומעמיק לצורכיהם. כאמור לעיל, באוקטובר 2024 הוחלט כי בתוך 60 יום יביא ראש הממשלה לאישור הממשלה מתווה סיוע לאזורים נוספים שנפגעו ממתקפת הטרור בדרום הארץ, בהתאם לצורכיהם. עוד החליטה הממשלה לבחון את האפשרות לגרוע כספי פיתוח מתקציב מינהלת תקומה ולהעבירם לצורכי רשויות סמוכות, ובהן אופקים ונתיבות. גם בחלוף 60 יום בתום שנת 2024 טרם ניתן פתרון לתושבי עיריית אופקים. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה מהשר במשרד האוצר זאב אלקין, האחראי על שיקום הצפון והדרום, את הדברים הללו: כל ראש רשות החליט האם הוא מעוניין לקבל תקציב ולבצע שיקום או שהשיקום ייעשה על ידי המדינה. המדינה העבירה תקציב לשיקום התשתיות למועצת מטולה על פי בקשתו של ראש הרשות, ולכן קצב הביצוע הוא בידי הרשות. בשלומי ובקריית שמונה הוחזרו התשתיות לשימוש בהיקף גדול. נוסף על כך, המדינה אפשרה לכל תושבי הצפון להישאר בבתי המלון עד תחילת חודש יולי או לחלופין לחזור ליישובים. לדבריו, אין זה ראוי שהרשות תכריז שהיא לא תעניק שירותים לתושבים אם הם ישובו לבתיהם. דוח מבקר המדינה מועיל לעבודתנו ואפשר להפיק ממנו תובנות לפעולות שונות. הדוח התייחס לכמה סוגיות: גבולות החבל – החלטת הממשלה התבססה על מסגרת של יישובים 0 עד 7 ק"מ מגבול ישראל. עם זאת, הממשלה החליטה ב31- באוקטובר 2024 שתתקבל החלטה באשר ל"עוטף של העוטף,"כולל סיוע לרשויות שאינן חלק מחבל תקומה ונפגעו במלחמה. יתרה מזאת, הוחלט להקצות בעבור היישובים חלק מתקציב תקומה בסך 1.3 מיליארד ש"ח למשימה הזו. ההחלטה באשר לעוטף של העוטף היא באחריות ראש הממשלה, ועד היום לא התקבלה החלטת ממשלה בנושא. מינהלת תקומה אינה מטפלת ביישובים שבמרחק של יותר מ7- ק"מ. בעקבות הקצאת הכסף, אנו מבצעים תכנון תקציבי מחדש, כדי לתעדף משימות יחד עם צוות מינהלת תקומה. הצפי לסיום התהליך הוא חג פסח ואנו מקווים שעד אז תהיה תמונה תקציבית ברורה. מונה ראש מינהלת תקומה במינוי קבוע. עיכוב בהקמת אתרי ביניים – זהו אירוע מורכב כי המדינה לא הייתה מוכנה לאירוע מסוג 22 זה. אני מערער על ההמלצה שמבקר המדינה נתן. אני מנהל ישיבות סטטוס מעת לעת עם הגורמים הרלוונטיים כי יש קשיים שטרם נפתרו בהקמת אתרי ביניים. יש עניין שהמדינה טרם פתרה: היערכות לאירועים דומים בעתיד. - ראש מינהלת תקומה אביעד פרידמן אמר לוועדה כי תקציב מינהלת תקומה אינו 19 מיליארד ש"ח אלא 17.7 מיליארד ש"ח, שכן יש תקציב בסך 1.3 המיועד לעוטף של העוטף (אשקלון, נתיבות, אופקים, חוף אשקלון, שדות נגב ועוד.) מינהלת תקומה מופקדת רק על יישובים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגבול המדינה. יש הצעת החוק שנמצאת בהכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית למתן פתרונות. בנושא מגורים זמניים: מוקם אתר זמני למפוני בארי בקיבוץ חצרים. ייעשו מאמצים כדי שבקיץ 2026 תושבי בארי יחזרו לבתיהם. יש עדכון סטטוס קבוע אצל השר בנושא המגורים עם החטיבה להתיישבות. הקיבוץ היחיד שטרם נסגרה השיבה אליו הוא ניר עוז, בשל סיבות פנימיות וקיבוציות. רק 18 תושבים פנו למסלול של מס רכוש. מחסור בעובדי בניין היא תקלה גדולה שתשפיע על כל מדינת ישראל. - סמנכ"ל החטיבה להתיישבות ציין בדיון כי היום מעבירים מפתח לעשר המשפחות האחרונות ביישוב רוחמה, ובזה החטיבה מסיימת את המשימות שהוטלו עליה על ידי מינהלת תקומה. עובדי החטיבה להתיישבות מכל הדרגים התגייסו למשימה ופעלו יום ולילה כדי לעמוד ביעדים. פינוי המתחמים והמבנים הם דברים המובאים בחשבון והחטיבה תעמוד בכל משימה שתידרש אליה במסגרת הפרויקט. - ממינהלת תקומה נמסר גם כי עם תחילת המלחמה, תוך כדי פינוי התושבים, הבינו שיש יישובים שהחזרה אליהם תהיה ארוכה יותר, ולכן הועמדו אתרי ביניים קהילתיים בתיאום עם הרשויות המקומיות. ל14- ישובים מכלל יישובי החבל הוצע פתרון באתר זמני (דירות שכורות, מרכזי חוסן, מזכירות, גני ילדים.) משרד הבינוי ועמידר שכרו לשם כך דירות ומתחמים מקבלנים ומאנשים שונים. נוסף על כך, יש פתרונות דיור כפריים, אולם הם יקרים יותר ומשך ההקמה שלהם ארוך יותר. הדברים שוקפו לקיבוצים. נבנו 300 יחידות בחצרים בעבור קהילת בארי188 , יחידות ברוחמה בעבור קהילת כפר עזה80 , יחידות בעומר בעבור קהילת כיסופים ו60- יחידות ברביבים בעבור קהילת חולית. כל האתרים נבנו במקביל (כ- 800 מבנים) כולל מבני ציבור, תוך כדי המלחמה ועם מחסור בפועלים ובחומר. בחלק מהמקרים הפיתוח נעשה על ידי משרד הבינוי והשיכון ובחלק מהמקרים על ידי החטיבה להתיישבות. כלל המבנים נרכשו על ידי החטיבה להתיישבות מספקים שונים על ידי שימוש במכרזים קיימים, והיא ביצעה את ההצבה והתחזוקה שלהם. הבניה הסתיימה בכלל המבנים. חשוב להדגיש כי האתרים הם זמניים ולא נועדו להישאר, למעט היחידות שהקהילות הקולטות קונות, ולכל אחת מהן יש לו"ז פינוי. יש עשרה יישובים בעוטף שיש בהם נזק כבד, ואנשי החטיבה מובילים את העבודות. המסלול הרגיל בעת פגיעה ברכוש הוא באמצעות מס רכוש: לתבוע, לקבל שמאות ולהביא קבלן לביצוע העבודות. כל אדם רשאי להשתמש במסלול זה. נוסף על כך, המינהלת הכינה מודל שיקום ייחודי שהיישוב מוביל, ומקבל פי-ארבעה מאומדן נזק, פטור מתכנון והיתר ופטור מחובת מכרזים כי ההתקשרות היא דרך היישוב. בתשעה יישובים אושרו תוכניות שיקום. בתוכניות שיקום וצמיחה אין פרק המתייחס להחלפת ממ"דים. בעבר התקציב הועבר על ידי משרד הביטחון וכך התוכנית אושרה. 23 - נציגת משרד האוצר אמרה בדיון כי משרד ראש הממשלה מתכלל מענה מתוך תקציבי הצמיחה של המינהל, וניתן מענה לעוטף של העוטף. תקציבי הצמיחה המיועדים לשנת 2025 כלולים בתקציב השנתי שעתיד לעבור בכנסת, ועם זאת יש קושי משפטי במימושם. - ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים נמסר לוועדה כי בחודש נובמבר 2023 פותחה תוכנית לדירוג ולשיקום הנגב המערבי, שהיקפה 28.5 מיליארד ש"ח. כ5- מיליארד ש"ח הועברו למינהלת תקומה בעבור חבל תקומה. עם אישור החוק צפויים לקבל 850 מיליון ש"ח. במסגרת תקציב 2024 קיבלו 200 מיליון ש"ח עבור פרויקטים של בטיחות, הסדרת צמתים, שיקום נזקים ותשתיות כבישים. בסוף השנה יועברו כל ההתחייבות בחמש רשויות הכלולות במרחב 0 עד שבעה ק"מ. אשר לחניון רעים, לאחר מתן ההתחייבות, בחודש פברואר החלו בעבודות והן עתידות להסתיים בחודש יוני השנה. כביש 232 הוא פרויקט עתיר השקעות, והוא לא חלק ממסגרת אישור החוק. אם מינהלת תקומה תוכל להקצות יותר תקציב, המשרד יוכל לבצע את העבודות. -נציג חברת נתיבי ישראל מסר לוועדה כי יש עבודה שוטפת מול משרד הביטחון, וכי בחברה ממתינים לסל של שנת 2025 כדי לרוץ קדימה. - נציג משרד התיירות אמר בדיון כי יש מעט מאוד אנשים במתקני אירוח ובבתי המלון. המשרד מעניק להם מעטפת, ובהחלטת ממשלה שהתקבלה אושרה אורכה עד 30 באפריל 2025. - נציג המועצה אזורית אשכול סיפר בדיון על עבודה שוטפת וטובה עם מינהלת תקומה. המינהלת הוקמה כדי לקצר מנגנונים בירוקרטיים, היא ממלאת את תפקידה אך הבירוקרטיה עדיין מקשה בכל הקשור למועצה ולליווי היישובים. אנשי המועצה מקבלים פניות מיישובים שתקציב השיקום שלהם פרוס לחמש שנים, והוא משפיע על יוקר הפיתוח. טרם נמצא פתרון לממ"דים בהיבט התקציבי ומבחינת פיקוד העורף, שאחראי על התקינה בהתאם לאיום העדכני. - נציגת עתיד לעוטף – התנועה האזרחית לשיקום העוטף אמרה לוועדה כי 60 יתומים מקיבוצים שונים אינם מקבלים שום תגמול מהמדינה לאחר שהוריהם נרצחו ב7- באוקטובר. לפני עשר שנים התקבל תיקון בחוק תגמולים פעולות איבה המזכה את היתומים בקצבה, ללא קשר לגיל היתום. אולם נפער בור והמעגל הראשון)הילדים( מאירועי 7 באוקטובר אינו מטופל על ידי גופי המדינה. -נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית ציינה כי בדוח מבקר המדינה אין התייחסות לשיקום הנוער, למעט אזכור קצר של הנוער בשכונת מישור הגפן באופקים. בדוח מצוין שמספר הפניות לקבלת סיוע נפשי גדל פי-שלושה, ולמעשה אין מספיק יועצות שיכולות לטפל בפניות. התלמידים זקוקים לסיוע לימודי, ומשרד החינוך קיצץ 70% בשעות לימוד בשנה שעברה. יש פער לימודי עצום וכמויות רבות של חומר, ויש לצמצמן. במסגרת ציון יום המעשים הטובים מועצת התלמידים והנוער יזמה הזמנת אוטובוסים לנסיעה לצפון כדי לסייע בשיקום. - נציגת תנועת אימהות בחזית אמרה כי לטיפול קבוצתי אין ערך ויש לשים לב לזה. יש תוכנית להקים מרפאה גדולה באזור הנגב המערבי. מאז אירועי 7 באוקטובר 2023 אצל אנשים רבים התגלו תופעות רפואיות, אך הם אינם מטופלים על ידי מרכזי הרפואה מכיוון שאין להם רופאים קבועים. 24 - מפורום ארלוזורוב נמסר לוועדה כי יש חשיבות גדולה שהמדינה תשקיע בתעשייה יצרנית בעוטף עם הסתכלות לטווח ארוך, שכן כרגע אין מספיק תעסוקה זמינה באזור, והשכר והפריון נמוכים. החלטותיהן והצעותיהן של הוועדות - הוועדות מודות לשר זאב אלקין האחראי על שיקום הצפון והדרום, ולכל המשתתפים בדיון. - הוועדות מאחלות ברכת הצלחה לראש מינהלת תקומה הנכנס, מר אביעד פרידמן. - הוועדות התרשמו לטובה מתכנון הזמנים ומן השיקום המהיר של הקיבוצים. - הוועדות יקיימו דיון בהקדם, בהשתתפות ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, באשר לאחריות משרד ראש הממשלה על הסדרת מעמד יישובי ה"עוטף של העוטף) "יישובים שהם שרחוקים מגבול המדינה יותר מ7- ק"מ ותקצובן בסך 1.3 מליארד ש"ח(והסדרה של אתרי ההנצחה לאורך כביש 232 ובאופקים. - הוועדות מבקשות ממשרד המשפטים לדווח לוועדה על הבעיות המשפטיות הקשורות לתקציב בסך 1.3 מליארד ש"ח. - הוועדות מבקשות ממשרד מבקר המדינה ליצור קשר עם תנועת עתיד לעוטף – התנועה האזרחית לשיקום העוטף, ולכתוב דוח ביניים קצר על תפקיד המדינה בטיפול במשפחות שהתייתמו מהוריהן באירועי 7 באוקטובר. - הוועדות ישלחו למנכ"ל משרד החינוך מכתב בדבר צורכיהם של תלמידי יישובי הנגב המערבי. - הוועדות סבורות שיש לשקול להקים חדרי מיון קדמיים במקומות שבהם אי-אפשר לקבל טיפול רפואי מספק. - הוועדות יקיימו ישיבת מעקב ובקרה בהשתתפות השר זאב אלקין, האחראי על שיקום הצפון והדרום והחטיבה להתיישבות. 25 תהליכי קבלת החלטות בקבינט)דוח מיוחד – 2017 צוק איתן( הקדמה ביום א'בכסלו תשפ"ה2 , בדצמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא תהליכי קבלת החלטות בקבינט)דוח מיוחד – 2017 צוק איתן.( הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המטה לביטחון לאומי)מל"ל,(משרד הביטחון, צה"ל, ועדת החקירה האזרחית לאסון 7 באוקטובר, ארגון מועצת אוקטובר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מבקר המדינה החל לעשות ביקורת על הקבינט הביטחוני וטרם סיים את הדוח. מטרת הביקורת היא לבחון כיצד באו לידי ביטוי בתהליכי קבלת ההחלטות בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי)הקבינט(יישום ההמלצות של ועדת וינוגרד ושל צוות ליפקין-שחק, שהממשלה אימצה, ולבחון את השפעת המטה לביטחון לאומי)המל"ל(על תהליך קבלת ההחלטות האמור. בביקורת לא נבחן טיב ההחלטות שקיבל הקבינט, ולא נבחנו ניהולו של מבצע צוק איתן ותוצאותיו. הנושאים העיקריים שנבדקו: ▪סמכויות הקבינט – הממשלה במליאתה לא מסוגלת לעסוק באלפי נושאים הטעונים החלטה, ולכן ועדות השרים פועלות כזרועה הארוכה. ▪ למל"ל יש תפקיד חשוב וייחודי המעוגן בחוק המל"ל, המאפשר לו לתכלל את תחום הביטחון הלאומי. ▪ הקבינט הוא הזרוע הארוכה של הממשלה, ולפי חוק-יסוד: הצבא הוא נתון למרותה. משכך, הצבא מושפע מהחלטות שמקבל הקבינט בנושאים הרי גורל. ליקויים מרכזיים: סמכויות הקבינט, לרבות השאלה אילו נושאים נתונים להחלטתו, אינן מוסדרות ומעוגנות בכתובים. עובדה זו גורמת לכך שאפילו שרי הקבינט אינם יודעים אם הקבינט הוא פורום מחליט או מייעץ בלבד ובאילו נסיבות חובה לכנס אותו. במהלך הביקורת הגיעו שרי הקבינט לדיון בלי שקיבלו חומרים לפני כן ובלי שקראו אותם. המל"ל לא הציע לקיים דיונים בקבינט בנושאים שבהם ראוי היה למקד את תשומת ליבם של שרי הקבינט, כמו המנהרות. רק בחלק מדיוני הקבינט הציג המל"ל חלופות לתוכניות ולהצעות שהציע צה"ל או העלה פערים ובעיות שהיו בתוכניות אלו. בביקורת ראינו שלא היה מי שיאתגר את התוכניות בתוך הקבינט – מה שמציג צה"ל זה מה שמסוכם. ההמלצה היא שראש המל"ל יוודא שבמקרה הצורך המל"ל יציג לקבינט חלופות לדברים שמציגה מערכת הביטחון. על ראש הממשלה לשקול להטיל על המל"ל את האחריות למימוש מתווה העמקת הידע לשרי הקבינט, כדי לחזק את חשיבות הידע שלהם בנושאים המובאים לפתחם. על שרי הקבינט להיערך כראוי לקראת דיוני הקבינט וליזום קבלת מידע. מכינונו של הקבינט של הממשלה ה33- ובמשך כשנה, עד 23 במרץ 2014, לא התקיימו בו דיונים לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לעזה. התוכניות האופרטיביות לרצועת עזה הוצגו לשרי הקבינט לפני 26 שהקבינט קבע את היעדים האסטרטגיים. כפועל יוצא מכך הדרג הצבאי נאלץ להתוות בעצמו את היעדים האסטרטגיים כדי לתכנן לאורם את הפעילות הצבאית. ההמלצה היא שהמל"ל, בשיתוף צה"ל וגורמים רלוונטיים נוספים, ירכז את גיבוש ההמלצות בנוגע ליעדים האסטרטגיים בגזרות השונות ויציע לראש הממשלה לקיים בקבינט מפעם לפעם ובהתאם לצורך דיונים אסטרטגיים לגבי כל גזרה וכל נושא שיש לקבוע בו יעדים, ועל הדרג המדיני לקבוע אותם. בתקופה שלפני מבצע צוק איתן מערכת הביטחון לא הציגה לשרי הקבינט חלק מהמידע המשמעותי בנוגע לרצועת עזה, אשר היה עלול להביא לשינוי המצב לרעה ולהסלמה מעזה. ראש הממשלה עסק באיום המנהרות פעמים רבות במסגרת דיונים פנימיים עם מערכת הביטחון, והללו הגדירו את האיום כמשמעותי ואף אסטרטגי. עם זאת, גם אם לא הייתה כוונת הסתרה, ראש הממשלה, שר הביטחון לשעבר, הרמטכ"ל לשעבר וראש אמ"ן לשעבר לא הציגו לקבינט את איום המנהרות במפורט, על מלוא התפתחותו, היקפו והפערים שהיו לגביו. ב16- בפברואר 2014 התקיים בקבינט דיון שנקבע מראש להצגת התוכניות המבצעיות לגזרת עזה. במועד זה היה ידוע בצה"ל על היקף איום המנהרות, ואולם בתוכניות המבצעיות לא נכלל מענה מבצעי למצב שבו יידרשו הכוחות לתמרן ברצועה במרחב רווי מנהרות. יש חשיבות מכרעת לפורום הקבינט, מתוך כך שהקבינט עוסק בענייני הביטחון ומדיניות החוץ של מדינת ישראל, וכחלק מהשיטה הדמוקרטית הנוהגת במדינה הוא אמור להיות גורם משמעותי בקרב הגורמים המקבלים החלטות. מטרת ההסדרה של סמכויות הקבינט היא להבטיח שהחלטות תתקבלנה בהתאם לעקרונותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. למל"ל מוקנה תפקיד חשוב, הכרחי וייחודי המעוגן בחוק המל"ל, המאפשר לו ראייה כוללת ורב- מערכתית ותכלול תחום הביטחון הלאומי. כחלק מתפקידיו עליו להציג לדרג המדיני חלופות שהן חשובות ביותר לתמיכה בקבלת החלטות בנושאים הרי גורל. ראוי כי ראש הממשלה והקבינט יקיימו דיון אסטרטגי בשאלת היעדים האסטרטגיים בגזרות השונות בהתאם לצורך, וכי הצורך בקיומם של דיונים אלו יעוגן במסגרת אותה תשתית נורמטיבית להסדרת סמכויות הקבינט, הנדרשת לדעת מבקר המדינה. נכון יהיה שבתחילה הקבינט יקבע את היעדים האסטרטגיים, ועל בסיסם צה"ל יכין את התוכניות המבצעיות להשגתם. המידע על איום המנהרות ההתקפיות היה משמעותי והכרחי בתהליך קבלת ההחלטות של שרי הקבינט. אילו איום זה היה מוצג בפירוט לשרי הקבינט כבר בסוף 2013, המועד שבו כבר לא היה ספק בדבר חומרת האיום, הייתה עומדת בפניהם כבר אז האפשרות לדרוש לקיים דיון בדבר אפשרויות הטיפול באיום ולשקול מבעוד מועד את הסיכויים והסיכונים. ראוי לציין שעד לשבוע שעבר בג"ץ עצר אותנו מלהיפגש עם קציני צה"ל ואנשי שב"כ לצורך כתיבת דוח מבקר על אירועי פרוץ המלחמה. אין בכוחנו להציג תמונה חצויה. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה מראש אגף מודיעין וועדות שרים במל"ל על כך שבעקבות מבצע צוק איתן הוקמה ועדת עמידרור, שסידרה בצורה טובה יותר, על בסיס הפקת לקחים, את תפקידי הקבינט, המשימות, התפקוד ומחויבות המל"ל לדיוני הקבינט. הוועדה עשתה עבודה מסודרת, וכבר כמה שנים פועלים על פי המלצותיה, על פי חוק המל"ל והחלטות הממשלה. כאשר מוקמת ממשלה חדשה, יש החלטה ברורה לגבי הקבינט. המל"ל אחראי על דיוני הקבינט, סיוע לרה"מ בהכנסת הדיונים ותכלול עבודת המטה. בעקבות הדוח תוקן סעיף 40 בחוק-יסוד: 27 הממשלה, שלפיו הממשלה מאצילה לקבינט את הסמכות לפתוח במלחמה בתנאי שרה"מ חושב שזה הדבר הנכון לעשות, וכך נעשה גם במלחמת חרבות ברזל. המל"ל אחראי גם על העשרתם והכשרתם של שרי הקבינט באמצעות קבלת מידע אונליין. המל"ל מציג תוכנית סדורה של דיונים בכל זירה ברמה אסטרטגית. - הוועדה שמעה מחברי ועדת החקירה האזרחית כי לכישלון החמור ביותר בתולדות המדינה יש הורים: ממשלת ישראל ומערכת הביטחון כשלו כישלון נורא במשימה שלשמה הוקמה המדינה – ביטחון לאזרחי המדינה באשר הם. מסקנות דוח הוועדה תהליכי קבלת ההחלטות רדודים מאוד ברמה הלאומית. רה"מ מוביל התיישרות והימנעות מחיכוך עם גורמים מקצועיים, דוגמת חיזוק חמאס באמצעות העברת כספים. המוסד ניהל מערכה כלכלית נגד החמאס באמצעות יחידת צילצל, אולם רה"מ העביר לחמאס מיליוני דולרים מדי שנה. בשלב מסוים יחידת צילצל פורקה מחוסר רלוונטיות. יחס של יהירות וזלזול באויב – החמאס הוצג כחלש, ומפקדים בצה"ל לא האמינו שאירוע כפי שחווינו יכול לקרות. אין מענה למצבים של טעייה בהערכת מצב, וזה נכון בפרט במצב של הגנה. אין דיוני עומק והתמודדות עם חלופות מאותגרות קונספציה בהובלת מל"ל. המודיעין כשל קשות בהערכת המצב, החל מהתוכנית שנמצאת במודיעין, דרך תרגילים שעולים מהשטח ועד ללילה של 7 באוקטובר, שלא העירו בו לפעולה יזומה. תפיסת ההגנה מוטית טכנולוגיה – הטכנולוגיה בתוצאה מייצרת תוכנית הגנה כושלת מרמת הדרג הצבאי עד לרמת החיילים בשטח. תרבות המוכנות והכוננות הולכת ופוחתת. הסד"כ לא התאים בשום דרך לתרחיש המסוכן שהיה ידוע בקרב גורמי המודיעין. מפקד חיל האוויר לא הכיר את תוכנית"חומת יריחו." תפיסת ההגנה הבסיסית, שהגנה תמיד יכולה להתפרץ, לא באה לידי ביטוי בתוכנית הביצוע. המרחק הקצר בין הגבול ליישובים – אין עתודות לכוח. מחנות בקרבת הגדר לא היו מוכנים ומתורגלים לפשיטה במצב חירום. לתצפיתניות לא ניתן נשק, וכמובן שהן לא היו מוכנות לפשיטה. מחבלי חמאס זיהו את האמצעים הטכנולוגיים כבר בתחילת המערכה והשמידו אותם. חטיבות ואוגדה יושבות באותו מחנה, והמחנה הותקף. הכוחות שהגיעו לשטח לא היו מוכוונים על פי תוכנית וסדר עדיפות כי לא היה פיקוד ושליטה, ולכן היו יישובים שלא הגיעו אליהם חיילים. אנשים גיבורים הגיעו והסתערו לאן שצריך ללא הכוונה. אין שום הסבר סביר למה שקרה במטה הכללי בלילה שבין 6 ל7- באוקטובר. אף אחד לא העיר את השטח, ושום יישוב לא קיבל התרעה או כוחות. צה"ל מתחקר את הנושא. כיתות הכוננות לא היו מוכנות לביצוע המשימות, הנשקים היו בנשקייה. ביישובי הצפון רוב הנשקים היו בחטיבה המרחבית. המערך הפיקודי היה אמור לשמור על כוחות הכוננות האזרחי, והוא פורק. סוגיית מיגון התושבים – הייתה החלטת ממשלה בסך 5 מיליארד ש"ח למיגון הצפון, אך ראינו כעת שאזרחים מסתתרים בחדרי המדרגות. המלצות דוח הוועדה אימוץ מחדש של תרבות לקיחת אחריות – המשמעות היא ועדת חקירה ממלכתית. הקמה מחדש של מערך בקרה מאתגר תהליכי חשיבה ומנהיגות שתדרוש את האתגר 28 וחשיבה אחרת מגורמים מקצועיים. מוכנות תוך מתן מענה למצבי הפתעה. בניין כוח צה"לי אחר, בניית צבא חזק, גדול וחכם תואם מציאות עכשווית ועתידית. בניית מערך הגנה אזרחית מותאם למשימותיו בהיבט של הכשרת לוחמים ואספקת ציוד. נדרשת כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי מעודכנת, שלפיה לא תהיה הכלה והתעלמות מהפרת הסכמים והתעצמות של גורמי טרור. ברמה האישית, רה"מ אחראי לפגיעה ברדידות בכל המוקדים, הוא אחראי ישיר לקונספציית הכסף לחמאס והשתקת הקולות. הוא התעלם מכלל ההתראות שקיבל על כך שאויבינו מנצלים את המצב שאנו נמצאים בתקופה חלשה)עקב הרפורמה המשפטית.(גם שר הביטחון, ראש השב"כ, הרמטכ"ל ובכירים נוספים חייבים לשלם את מחיר האסון על ההתעלמות מכל נורות האזהרה והיעדר מענה ביטחוני ראוי. יש התייחסות גם לאחריות של ראשי הממשלה הקודמים, בנט ולפיד, שלא שינו את הקונספציה. פיקוד הדרום ואוגדת עזה כשלו באופן חמור עד לידי קריסת מערכות ההגנה שלהם. היישובים הישראליים והחיילים הופקרו לגורלם. שרי הממשלה אחראים לקריסת המערך הממשלתי ב7- באוקטובר ולחוסר המענה למשפחות החטופים והנעדרים לכל אורך הדרך. חברי הוועדה מבקשים להביע הערכה גדולה לצה"ל – הוא התאושש ועשה עבודה טובה בלחימה. ולפני הכול, החזרת החטופים היא ערך עליון, לא משאירים פצועים מאחור. האתגר הוא להשיב את האמון בקרב האזרחים, ויש עוד הרבה עבודה בנושא. אזרחי המדינה נטלו יוזמה והקימו ארגונים אזרחיים להקמת ועדת חקירה אזרחית. היו שבחרו להציג את הוועדה כוועדה פוליטית, אולם חברי הוועדה מגיעים ממגוון הקשת הפוליטית. רוצים לקבל את התחקיר של נחל עוז, כדי למנוע את האסון הבא. אייל אשל, אביה של רוני אשל ז"ל, ממקימי הוועדה האזרחית, אמר בדיון שהוא רוצה להציב את האמת כפי שהייתה ולספר את הסיפור האישי האיום והנורא של נחל עוז, כי זו הבושה של צה"ל היום. התרבות הארגונית של צה"ל היא כושלת, ולכן העם רוצה לייעץ. צה"ל כל הזמן עסוק בבלימה, כי בעיניו הוא הכי טוב ואין לו צורך בייעוץ. - נציג צה"ל אמר בדיון כי לצה"ל יש חובה ערכית ומוסרית לתקן את הכשלים ולשקם את האמון מול הציבור. היו אנשים שתיקנו וגילו גבורה, והיו שכשלו. בסופו של דבר יש המלצות שהן גם אישיות. עושים את מלאכת התחקיר במציאות שבה פועלים בכל הזירות. בשבועות האחרונים הם מאיצים את התחקירים באופן משמעותי ועובדים על כך שעות רבות. עבודת צה"ל בקבינט – צה"ל הוא צבא המדינה וכפוף לשר הביטחון. המל"ל אחראי לרכז את עבודת הקבינט, וצה"ל מסייע במילוי תפקידו ומשתף אותו בכל דבר ועניין כדי שהעבודה תהיה איכותית. צה"ל רואה חשיבות בכך שהקבינט יחזיק את המידע הנדרש לחברי הקבינט. מדי פעם קציני צה"ל נקראים לפגישות מעמיקות עם חברי הקבינט כדי להסביר להם את המידע. המידע משותף לחברי הקבינט, מל"ל, המזכירות הצבאית ורה"מ. בדיוני הקבינט צה"ל מחזיק את ההערכות על פי נושא הדיון שנקבע על ידי הדרג המדיני והמל"ל. מזהים מול המל"ל והדרג המדיני תהליכים סדורים. - נציג אחים לנשק ציין שהחוק קובע שעל המבקר להיות בקשר מתמיד עם הוועדה לענייני ביקורת המדינה ולהציג לה דוח. הוועדה צריכה לדרוש ממבקר המדינה להגיש דוח על אירועי 7 באוקטובר. 29 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה לחברי ועדת החקירה האזרחית על עבודתה. - דוח ועדת החקירה האזרחית ישמש אבן הראשה לדורות הבאים ולהיסטוריה של מדינת ישראל. - הוועדה התרשמה שנמשכת המגמה להטיל את האחריות על כולם מלבד על הדרג המדיני. המדינה והעם מחכים להקמת ועדת חקירה ממלכתית. 30 המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל הקדמה ביום כ"ח בטבת תשפ"ה28 , בינואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ישיבת מעקב בנושא המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל (דוח שנתי 66ג.) הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החוץ, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, מערך ומטה ההסברה הלאומי, המטה לביטוחן לאומי – המל"ל, המשרד לעניינים אסטרטגיים, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, מערך הסייבר הלאומי, הליגה נגד השמצה,ADL – ההסתדרות הלאומית ציונית, הר"י – ההסתדרות הרפואית בישראל, ור"ה – ועד ראשי האוניברסיטאות, מרכז השלטון המקומי ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה לעיסוק בנושא זה, ובמיוחד בעת הזו, חשיבות עליונה. אנו נמצאים בשלבים אחרונים של כתיבת דוח בנושא. אלמלא עיכוב שדרש השלמה של דובר צה"ל, הדוח כבר היה מתפרסם. יש עיסוק משמעותי בתפקוד מערך ההסברה במשרד רה"מ, בשאלות כיצד הממשלה נערכה ותפקדה בתחום ערב המלחמה ולאחר פרוץ המלחמה, כולל עיסוק במעגלים מהותיים, כמו כניסה לרשתות החברתיות, החברה האזרחית ועוד. ידוע היום שיש שינויים תקציביים בנושא כתוצאה מתקציב נוסף שאמור לקבל משרד החוץ. מה הסטטוס התפקודי של מערך ההסברה הלאומי? האם חל שינוי במערך הארגוני? מדי יום אנו שומעים על המציאות של חיילי צה"ל בעולם. יש שאלות רבות שנמצאות בחזית הנושאים, והן דורשות מעקב וטיפול. משרד רה"מ צריך לתת תשובות לכל הפערים שקיימים. הייתה תפיסה ממשלתית שלמה, שסוכמה גם בהחלטת ממשלה, וביסודה עומד גוף ששמו מערך ההסברה הלאומי. כיום אין ראש מערך הסברה לאומי, וגם מינהל המטה אינו מאויש. יש שבעה תחומים במערך, ומהם מאוישים רק שניים-שלושה תקנים. התפיסה הארגונית כיום חלולה לחלוטין, וכדי לשפר את המצב יש גורמים שצריכים לומר לאן הם מתכוונים לכוון את הספינה בהמשך הדרך. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת על כך שהחלטת הממשלה משנת 2007 התייחסה להקמת מערך ההסברה, אולם היא אינה מעודכנת ולא עונה על הצרכים הנוכחיים של ההסברה בהיבט הטכנולוגי, הואיל ויש כיום ניו-מדיה ואתר אינטרנט שאינו רלוונטי. בהחלטה יש התייחסות גם למאגר מתדרכים ומדיה מסורתית)טלוויזיה.( אוכלוסייה גדולה אינה צופה בטלוויזיה, ופלח גדול ממנה נמצא בקמפוסים. יש ליצור סינרגיה של המדיה המסורתית עם ניו-מדיה. ראוי לחשוב על התמודדות עם אלגוריתמים שונים. גופים שמתעסקים בהסברה מנסים לפרוץ לקהלים שאינם בהכרח תומכי מדינת ישראל. בתחילת המלחמה הייתה פעילות ענפה של החברה האזרחית, אולם היא הלכה ודעכה במהלך החודשים שלאחר מכן. יש לחשוב על כלים להפעלת מערך זה במידת הצורך, בניהולו של משרד ההסברה. 31 תופעת הפייק-ניוז היא תופעה דרמטית שנוגעת לתחומים רבים, וחלק ממנה מופעל על ידי מדינות זרות. 32 -נציגת ההסתדרות הציונית העולמית ציינה כי בדיון הקודם דווח שנרצחו שישה יהודים מחוץ לגבולות ישראל בגלל אירועי אנטישמיות, וכיום המספר עלה לעשרה אנשים. ברשתות החברתיות אין רגולציה, והשפה יוצרת מציאות. התבטאויות פוליטיות שהיינו מכילים בעבר הופכות כיום לאירועים אנטישמיים)קריאה לרצח יהודים ושלילת מדינת ישראל כמדינה יהודית,(וההיסטוריה חוזרת על עצמה בנוגע לגלי האנטישמיות בקמפוסים. לכן ראוי לחקור את האירועים ברמה אקדמית. ראוי לתכלל את העבודה בהיבט החינוכי, הכלכלי והרגולטורי. יש צורך באיסוף מידע ולהקדים את ארגוני הטרור. חברות ישראליות יודעות לעשות בדיקה על אירועי הטרור, אך אין קשב לכך. - הוועדה שמעה ממשרד החוץ לראשונה על תקציב גדול ומשמעותי בסך 545 מיליון ש"ח לשנה שניתן לענייני הסברה, והוא יאפשר מתן כלים והדרכה. במשרד מחויבים להחלטת ממשלה, ולפיה המשרד שמטפל בדה-לגיטימציה ובאנטישמיות הוא משרד התפוצות, וסגנית שר החוץ שרן השכל עוסקת בנושא האקדמיות. מתקיימים מפגשים עם חברות טכנולוגיות ומשפיענים, וכל ארגון קיבל הזדמנות לפנות עם הצעות לפעילות כדי לשתף כמה שיותר גורמים אזרחיים. יש 109 נציגויות ברחבי העולם, ונעשה מאמץ גדול בכל התחומים. הסברה היא כלי להגיע ליעדים מדיניים, ויש מאמץ אדיר בדיגיטל. חל שיפור משמעותי בשת"פ בין משרדי הממשלה האחרים. עובדים עם קבוצות שלמות של שגרירים צעירים. יש עבודה מתמשכת עם ארגונים בין-לאומיים רבים שישראל קרובה אליהם, כדי לשקף את המסרים ברמה המקומית ומחוצה לה. אין יבשת בעולם שלא מתקיים בה טקס לזכר השואה. הקב"טים בנציגויות בקשר שוטף עם גורמי האכיפה. - נציגת משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות סיפרה כי המשרד הקים משל"ט לאומי לניטור אירועי אנטישמיות ברשתות החברתיות, דה-לגיטימציה ותנועות חרם ברחבי העולם. בשנה האחרונה אותרו 1,300 אירועים. למשרד התפוצות אין רגל מבצעית, ולכן המידע מועבר לגופי ביטחון, לשותפים ולמשרדים כדי לנסות למנוע חלק מהמקרים. המשרד אינו גדול, והוא חולש על נושאים רבים בזירה. בשבוע השני למלחמה הוקם אתר הסברה לאומי באנגלית. אחד מהאתגרים היה מול הפלטפורמות, מאחר שהקמפיינים יורדים מהאוויר בגלל שהם עוסקים בנושאים רגישים כמו הסברה. במשרד משקיעים תקציבים רבים בקידום ממומן כדי להתגבר על הקושי. בתקופת המלחמה המשרד העביר סיוע בסך כ30- מיליון ש"ח לארגוני חברה אזרחית בתחומי ההסברה ותדמית מדינת ישראל כדי להרחיב את הפעולות של היוזמות האזרחיות. למשרד יש נפח של תקציב שאינו צבוע לתפוצות ולדה-לגיטימציה, והוא אפשר גמישות במלחמה והסטת תקציבים מאוד משמעותיים תוך זמן קצר. - נציג מערך ההסברה הלאומי ציין כי תופעת האנטישמיות היא רחבה, והפעולות שמדינת ישראל עושה הן בגדר פלסטר. ראוי שכל המשרדים יפעלו תחת ראש המערך, ומשרד החוץ, משרד התפוצות והמל"ל ימשיכו להיות שותפים. ללא ראש מערך – אנשים לא נותנים מענה. למערך ההסברה יש ארבעה וחצי תקנים. המערך מוציא קמפיינים באופן עצמאי ועובד עם משפיענים רבים ברשת. ראוי שיהיה דובר מטעם המדינה שידבר לאזרחים ויעדכנם. פועלים מול קהלים למימוש מטרות המלחמה. מערך ההסברה הוא הגוף המתכלל בסופו של דבר. 33 -נציגת המל"ל אמרה כי הם פועלים עם המשרדים האמונים על הנושא)משרד החוץ ומשרד התפוצות(לצורך טיפול ותכלול מסרים ומידע שמועבר. -מנכ"לית הליגה נגד השמצה אמרה בדיון שהם מזהים עלייה רציפה במשך כמה שנים בתופעת האנטישמיות. רצח יהודים הוא אינדיקטור לכך שאנו בבעיה גדולה46% . מאוכלוסיית העולם מחזיקים בעמדות אנטישמיות משמעותיות, סטריאוטיפים שקיימים במדינות ובחברות, והמצב הוחמר מ7- באוקטובר. פחות מ48%- מאוכלוסיית העולם מכירים באמיתות ההיסטורית של השואה, ו57%- מאוכלוסיית העולם מאמינים שאנטישמיות היא בעיה רצינית שיש לטפל בה. יש אמצעים חדשניים שאפשר להשתמש בהם כדי לטפל בתופעה: פעילות מסיבית של דיגיטל וסייבר. צריכים את גורם אכיפת החוק שיהיה קשוב לקהילה היהודית: הנגשה תרבותית, דיבור על אנטישמיות ופשעי שנאה. - נציג הסוכנות היהודית אמר לוועדה שהסוכנות פועלת באמצעות השליחים בשטח אבל לא משמשת כגוף הסברה. מאחר שהסוכנות לא מוגדרת כforeign agent- בארצות הברית, יש מגבלות על פעילותה לעומת משרד החוץ. העשייה של הסוכנות היא בקהלים היהודיים בחו"ל ומול משרדים ממשלתיים, גופים וארגונים. עיקר המאבק באנטישמיות נעשה על ידי השליחים – בחזית הקשה של הקמפוסים ומול ארגון הלל. רואים ושומעים את הקולות של הסטודנטים היהודים והישראלים, וגם את חוסר הסימטריה בין כמות הפעילות של הסוכנות לכמות הפעילות הנגדית. פועלים בעיקר בארצות הברית, בקנדה, במערב אירופה ובדרום אפריקה. בשנה שעברה דווחו בצפון אמריקה 227 מקרים של אלימות או איום באלימות, ואילו השנה אנחנו כבר עם 285 מקרים, והיא עוד לא הסתיימה. השליחים הקהילתיים של הסוכנות יחד עם ADL מעבירים לקבילות היהודיות הכשרות, תוכניות הדרכה וכלים להתמודדות עם התופעה. לסוכנות יש מרכז ידע שיתופי שהוקם בשנים האחרונות בעקבות הקורונה שנקרא,JReady והוא כולל מאגר משתתפים אדיר שרק הולך וגדל. קרן ביטחון הקהילות פועלת למיגון ואבטחה של מוסדות יהודיים במימון הסוכנות. - נציגת מערך הסייבר הלאומי אמרה בדיון כי המנדט של המערך הוא כלפי האוכלוסייה האזרחית במדינת ישראל, ברמת המודעות לסכנות ברשת. בחודש הבא עתיד לעלות קמפיין הסברה נרחב בנושא הפייק-ניוז. מדינות זרות מנסות להשפיע על אזרחים באמצעות כלים של פייק ניוז, דיפ-פייק וזריעת בהלה ופחד ברשתות החברתיות. בנוסף לכך יש תוכניות חינוך לתלמידים וסטודנטים באותם עולמות. - מנכ"ל בצלמו ציין בדיון כ החל מ7- באוקטובר יש נרמול של רצח יהודים בעולם. יש לעצור זאת מייד כדי שמספר הנרצחים היהודים על רקע אנטישמי לא יגדל. משרדי הממשלה לא צריכים להתערב בכל מקרה, אולם אין גוף במדינה שאפשר לפנות אליו. ראוי שיהיה שולחן עגול לפניות של יהודים ושאינם יהודים מכל העולם לדווח על אירועי הסתה אנטישמיים, שיורכב מנציגים של כמה משרדי ממשלה. הוא ייתן מענה מסודר וממוסד וידווח לוועדה בכל רבעון על הפניות שהתקבלו ועל הפעולות שנעשו. כל הארגונים החוץ-פרלמנטריים וכל הארגונים האנטישמיים כמעט שלא מקבלים מענה מסודר וממוסד. בכל משרד ממשלתי יש ממונה על המאבק בגזענות, אבל יש חשיבות גדולה יותר למינוי ממונה על המאבק באנטישמיות. 34 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה הזדעזעה לשמוע כי עשרה יהודים נרצחו ואלפים הותקפו בשנה החולפת בגלל אירועים אנטישמיים. - הוועדה ממליצה כי עד שימונה ראש מערך ההסברה הלאומי, התכלול ייעשה על ידי משרד החוץ. -הוועדה מחייבת את משרד החוץ, משרד התפוצות, מטה ההסברה הלאומי והסוכנות היהודית לקיים שולחן עגול ולקבוע דיונים שוטפים אחת לחודש. - הוועדה תוציא מכתב לרה"מ ולמנכ"ל משרדו על כך שהמאבק באנטישמיות אמור להיות מתוכלל על ידי מערך ההסברה על פי החלטת ממשלה, ויש לאייש את התפקידים במערך. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא. 35 הכנסת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 24 בפברואר 2025 לכבוד: חה"כ זאב אלקין מר בצלאל סמוטריץ מר יואב קיש שר במשרד האוצר שר האוצר שר החינוך שלום רב, הנדון: החלטות מדיון הוועדה "הצגת תקציב המינהלת לשיקום הצפן והיערכות לשיבה הביתה,"בהשתתפות השר במשרד האוצר, חה"כ זאב אלקין הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל והוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימו בכ"ו בשבט התשפ"ה24 , בפברואר 2025, דיון משותף בנושא הצגת תקציב המינהלת לשיקום הצפון והיערכות לשיבה הביתה, בהשתתפות השר במשרד האוצר חה"כ זאב אלקין. בדיון השתתפו חברי כנסת, נציגי משרדי ממשלה, ראשי רשויות, נציגי יישובים, נציגי ארגוני החברה האזרחית ואחרים. החלטות יו"ר הוועדות כפי שהובאו במעמד סיכום הדיון 1. הוועדות מודות לשר במשרד האוצר חה"כ זאב אלקין על השתתפותו בדיון ועל הסקירה שהביא בפניהן ומודות ולנציגי משרדי הממשלה, לראשי הרשויות המקומיות והאזוריות ולנציגי הארגונים החברתיים על השתתפותם בדיון. 2. הוועדות סבורות כי החלטות הממשלה שהתקבלו במהלך המלחמה ונוגעות לשיקום הצפון אינן תואמות את המציאות בשטח. 3. הוועדות סבורות כי החלטת הממשלה על החזרת התושבים ליישוביהם ב1- במרץ 2025, באמצע שנת הלימודים, מנוגדת לצורכי התלמידים והוריהם. יתרה מזו, יש יישובים, למשל מטולה ומנרה, שהנזק הרב 36 שנגרם לתשתיות ולמוסדות החינוך שלהם במלחמה אינו מאפשר כלל את שיבת התושבים לבתיהם ואת פתיחת מוסדות החינוך. 37 4. הוועדות מבקשות מהשר במשרד האוצר א. לפעול לעדכון החלטות הממשלה כך שיתאימו למציאות בשטח. ב. לראות במטולה ומנרה מקרים מיוחדים, בשל היקף הנזקים והצרכים הייחודיים שמאפיינים את היישובים. כל אחד מהם זקוק לטיפול מותאם אישית, ובכלל זה הקצאת תקציבים ייעודית, הקצאת משאבים מוגברת ומתן עדיפות לצרכים המקומיים. ג. לבחון את בקשתו של ראש מועצת מטולה לדחות את שיבת התושבים והתלמידים, שנקבעה ל1- במרץ 2025, ולקיים תהליך שיקום תשתיות עד יולי 2025. יש לאפשר לרשות להיערך לשיבת התושבים כדי שיחזרו לסביבת מגורים נאותה, ולא להחזירם ליישוב שנזקי המלחמה ניכרים בו ואי-אפשר לקיים בו שגרת חיים ראויה. ד. לעדכן את הוועדות בדבר לוח הזמנים לפרסום חוות הדעת המשפטית הנדרשת לשחרור תקציבים. ה. לקבל עדכון לגבי מועד פרסום תזכיר החוק להטבות מס לעיר נהריה. ו. לפעול לחיוב 15 מיליארד השקלים המיועדים לשיקום הצפון בתוכנית אסטרטגית לחמש השנים הבאות. ז. לקיים שולחן עגול עם כל הגורמים המקומיים, ראשי הרשויות ונציגי"קיבוצי השמינייה,"ולשתפם בכל ההחלטות הנוגעות ליישובים שלהם. הוועדות סבורות כי שיתוף זה חיוני להצלחת התהליך ויבטיח כי כל צעד שיינקט יהיה מותאם לצורכי התושבים. ח. לכלול בתוכנית החמש-שנתית תקציב ייעודי להיערכות לרעידות אדמה. 5. הוועדות מבקשות ממשרד החינוך לבחון את בקשת ראש מועצת מטולה לדחות את חזרת התלמידים לבתיהם ולבתי הספר מ1- במרץ 2025 ליולי – 2025 המועד המשוער של גמר שיקום התשתיות. 6. הוועדות מבקשות ממשרד האוצר לקבל לעיונן בתוך שבועיים את פרוטוקול הצוות לבחינת מסלול ייחודי לתושבי הצפון, וכן לקבל הבהרות בדבר מועד גיבושו והקריטריונים שהצוות הסתמך עליהם בהחלטתו. הוועדות יעקבו אחר ההתקדמות בנושאים הללו ויקיימו דיוני מעקב. נודה על תשובתכם. בברכה, בברכה, חה"כ מיקי לוי חה"כ עודד פורר יושב- ראש הוועדה יושב- ראש הוועדה המיוחדת לענייני ביקורת המדינה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 38 דוח מיוחד בנושא מתקפת הטרור ב7- באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה)בריאות הנפש( הקדמה ביום ג'באדר תשפ"ה3 , במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הדוח מיוחד בנושא מתקפת הטרור ב7- באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה – פרק 1. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, הר"י – ההסתדרות הרפואית בישראל, קופות החולים, זק"א – איתור, חילוץ והצלה, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, המרכז לבריאות הנפש שלוותה, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, משרד ראש הממשלה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, שורדי פסטיבל הנובה, מועצות מקומיות, ארגון נפגעי פעולות איבה, תנועות, עמותות, איגודים, ארגונים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מבקר המדינה מר מתניהו אנגלמן סקר את הנושא: עם פרוץ המלחמה קבע המבקר שהביקורת תכלול את כל הדרגים, וככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית, גבולות הגזרה יתואמו איתה; אין סתירה בין ועדת חקירה ממלכתית לבין ביקורת. עם תחילת הביקורת נרשמה התנגדות מצד צה"ל לשתף פעולה עם משרד מבקר המדינה, והוגש בג"ץ בנושא. התנהלות זו גרמה לסחבת במשך חודשים רבים. בינתיים במשרד המבקר לא שוקטים על השמרים, וכ200- עובדים במשרד עוסקים ב60- סוגיות הקשורות למלחמה. המשרד החל בפרסום דוחות אזרחיים חשובים בכל הקשור לטיפול באוכלוסייה. בין היתר, עלתה מהתחקירים ההבנה שכל גוף)צה"ל ושב"כ(מתחקר את עצמו, ואין תמונה מלאה של אירועי 7 באוקטובר. משרד מבקר המדינה הוא הגוף היחיד שיבצע סנכרון בביקורת בין כל הדרגים. לפני כחודשיים החל המשרד בבדיקת הדרג המדיני והמוסד, ונותרה הבדיקה בצה"ל ובשב"כ. הציפיה מהגופים היא לעמוד בחוק מבקר המדינה ולשתף פעולה עם הבדיקה. חוק מבקר המדינה קובע במפורש שהביקורת עומדת בפני עצמה, ואין בסיס לטענה שהיא מזהמת תהליכים אחרים של בדיקה. המבקר הוסיף שאחרי הכנת הדוח מטעמו הוועדה תוכל להתכנס ולדון בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. לדברי המבקר, הדוח המוצג בדיון נוגע למאות אלפי אזרחי ישראל. מעגלי הפגיעה בחברה הישראלית הם רבים. הציפיה ממשרד הבריאות, כמבוקר הראשי, ומהמשרדים האחרים היא לעסוק בתיקון הליקויים בשלב ההיערכות, ויפה שעת אחת קודם. מערכת בריאות הנפש אינה עומדת, במשך שנים, בחובה לתת לאזרחי ישראל טיפול נפשי במענה מהיר על ידי קופות החולים. במהלך הבדיקה היו אנשים שהתפנו לבתי המלון וקיבלו שירות ממתנדבים (למשל אנשי ארגון זק"א.) יש צורך במערכת סדורה שתפעל במקרי אסון. הדוח עסק גם במתן רישיונות נשק. הבקרה והפיקוח על מקבלי רישיונות נשק אינם מספקים, וכך גם הממשקים בין משרד הבריאות למשרד לביטחון לאומי. ב15- בנובמבר 2023 שלח המבקר מכתב לראש הממשלה בנושא בריאות הנפש, ומנכ"ל משרד הבריאות גיבש תוכנית בנושא, עם הקצאת תקציב. התוכנית היא ללא מדידת זמני ההמתנה ויש מקום לשפרה בעניין זה. ברור כי יש פער עצום בין פעילות המערכת הציבורית לצורכי האוכלוסייה, ועל משרד הבריאות לבדוק איך לטפל בצרכים של האזרחים בעת הזו. נדרשות כאן הפקת לקחים והתייחסות להיערכות 39 לאירועי חירום. המבקר ציין לחיוב את בתי החולים שהתגייסו וטיפלו במפונים. מתנדבים רבים עסקו בבריאות הנפש, אולם מתנדבים אינם אמורים להחליף את המערכת הממשלתית. נציגי משרד מבקר המדינה מסרו את הנתונים האלה: מטרת הביקורת היא בחינת פעילות מערך בריאות הנפש בסמוך לאירועי 7 באוקטובר ובחודשים שאחריהם, ובדיקת התארגנות המערך למתן טיפול לזקוקים לו מקרב האוכלוסייה כולה, לרבות זו שפונתה, בדגש על מי שיש להם תסמינים של טראומה נפשית, חרדה ודיכאון. הנושאים העיקריים שנבדקו: ▪ היערכות משרד הבריאות למתן שירותי בריאות הנפש בחירום; ▪ הטיפול הנפשי באנשים מאוכלוסיות בסיכון (מפונים בבתי המלון, ניצולי המסיבות ומתנדבי זק"א;) ▪ מתן וחידוש של רישיונות נשק לאנשים עם תסמינים נפשיים; ▪ תקצוב תחום בריאות הנפש; ▪ היקף האוכלוסייה שנפגעה; ▪ הטיפול באוכלוסייה שנפגעה. נתוני מפתח: סקר משרד מבקר המדינה מעריך בכ900,000- את מספר האנשים הסובלים מתסמיני פוסט- טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם ברמה בינונית או חמורה ולא פנו לטיפול מאז 7 באוקטובר אך מתכוונים לפנות לטיפול במסגרת טיפולית כלשהי. 38% מהמשיבים על הסקר דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה)דיכאון וחרדה,(ופחות מ1%- מן הפונים לעזרה קיבלו סיוע. הסיבה העיקרית לאי-קבלת הטיפול היא חוסר אמון במערכת, חוסר זמינות של התורים וחוסר ידיעה על האפשרות לקבל טיפול. על פי הערכת משרד הבריאות, כ- 80,000 אנשים יזדקקו למענה במערך בריאות הנפש הציבורי. לעומת נתון זה של,38% פחות מ1%- מאוכלוסיית ישראל פנו לקבל טיפול וגם קיבלו אותו מאז 7 באוקטובר)כ60,000- מתוך 9.5 מיליון,( בהשוואה לשיעור המדווחים על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם ברמה בינונית או חמורה בכלל האוכלוסייה, לפי סקר מבקר המדינה. 11% מהמפונים קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן שפעלו בחצי השנה שלאחר 7 באוקטובר 23,000(מתוך.)210,000 רק 4% מילדי שדרות המפונים (כ440- מתוך)10,500 קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן בתקופה זו. רק 24% מניצולי המסיבות שחוו טראומה נפשית קשה קיבלו טיפול והשלימו אותו במרכזי החוסן ובקופות החולים)כ890- מתוך כ.(3,700- לאחר 7 באוקטובר, מתוך כלל הבקשות לקבלת רישיון להחזקת נשק וחידושו העביר המשרד לביטחון לאומי למשרד הבריאות 3% בלבד מהצהרות הבריאות לשם בחינת הכשירות הנפשית של המבקש. שיעורי הצהרות הבריאות שהועברו בשנים שקדמו לכך היו.10%–4% ליקויים: משרד הבריאות לא נערך מראש למתן שירותי בריאות הנפש לאוכלוסיות מפונות ומתפנות. מומלץ כי משרד הבריאות יגבש מדיניות למתן שירותי בריאות הנפש בעיתות חירום, בפרט לאוכלוסייה מפונה, ויכין תרחיש ייחוס עדכני למערכת הבריאות. עליו גם לגבש תוכנית עבודה לעיתות חירום ולקבוע את השיטה למתן שירותי בריאות הנפש במצבים אלה, וכן לדון אחת לזמן מה בהיערכות 40 למתן שירותי בריאות הנפש בעיתות חירום על כלל היבטיה. בשבוע הראשון של המלחמה טיפולי בריאות הנפש ניתנו בעיקר על ידי מתנדבים. מומלץ כי משרד הבריאות יתייחס בהנחיותיו לשעת חירום לצורך לנהל מאגרי מתנדבים בתחום בריאות הנפש, וינחה בהתאם לכך את קופות החולים ואת מרכזי החוסן. בתי החולים הפסיכיאטריים וצוותיהם התגייסו במהירות ונתנו מענה למפונים רבים. אולם למטפלים שטיפלו במפונים בבתי המלון מטעם בתי החולים הפסיכיאטריים לא הייתה על פי רוב גישה לתיקים הרפואיים של המפונים. במקרים רבים לא ניהלו בתי החולים הפסיכיאטריים תיעוד של מידע שעלה מהאבחון ומהטיפול עצמו, ובכללו טיפול תרופתי, והדבר עלול לפגוע ברצף הטיפולי במטופלים אלו בהמשך. מומלץ כי משרד הבריאות יערוך תהליך הפקת לקחים סדור בעקבות אופן ניהול שירותי בריאות הנפש למפונים בבתי המלון, יקבע בנוהל את הגורמים המופקדים על מתן מענה בשעת חירום בכלל ובמצבים של פינוי אוכלוסייה בפרט, ויפרט את הדרישות מהגורמים המטפלים. בחצי השנה שלאחר 7 באוקטובר רק כ11%- מכלל המפונים מיישובי הדרום והצפון קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן. במשרד מבקר המדינה יש חשש שהפער בין המדווחים על תסמינים לבין מי שקיבלו טיפול בפועל גדול. המשמעות היא שאנשים רבים נותרו ללא טיפול. הנתונים התקבלו מהמוסד לביטוח לאומי על סמך נתוני המטופלים שהמוסד לביטוח לאומי שילם בעד הטיפול שניתן להם. על פי נתונים אלו, שולם טיפול עבור 440 ילדים. אשר לניצולי המסיבות, משרד הבריאות וקופות החולים לא פנו באופן יזום לחמישית מהניצולים לפחות ולא יצרו עימם קשר לצורך מתן סיוע נפשי; הם לא איתרו ניצולים אלה, ואינם יודעים מה מצבם24% . בלבד מהניצולים התחילו טיפול בקופות החולים ובמרכזי החוסן והשלימו אותו. מומלץ כי משרד הבריאות יפעל לאתר את מי שעדיין זקוקים לטיפול, תוך קביעת סדרי עדיפויות ומתן קדימות לאוכלוסייה בסיכון. על פי סקר משרד מבקר המדינה (מאפריל)2024 כשליש ממשתתפי הסקר דיווחו על תסמיני פוסט- טראומה)34%(או דיכאון)32%(ברמה בינונית או חמורה, וכחמישית)21%(דיווחו על תסמיני חרדה38% . מהמשתתפים דיווחו על תסמינים מסוג אחד לפחות ברמה בינונית או חמורה. אם מחילים את הממצאים על כלל האוכלוסייה האומדן הוא שכ3- מיליון איש סובלים מתסמינים ברמה בינונית או חמורה. מומלץ כי משרד הבריאות יערוך בעצמו סקרים וכן ינחה גם את קופות החולים בעניין זה, כדי שיגובש בסיס נתונים לתכנון מתאים של שירותי בריאות הנפש שהוא מציע. הדבר חשוב בפרט לגבי אוכלוסיות מיוחדות, למשל משפחות החטופים, מפונים ומשפחות משרתי המילואים והסדיר. בחצי השנה שלאחר אירועי 7 באוקטובר נתנו קופות החולים ומרכזי החוסן טיפול נפשי לפחות מ- 0.6% מאוכלוסיית ישראל. על פי נתוני קופות החולים, בחודשים מרץ ואפריל 2024 משך ההמתנה הממוצע לקבלת טיפול בקופות היה כשישה חודשים וחצי. העיכוב בטיפול במקרים שמחייבים טיפול עלול להוביל להתקבעות התסמינים הנפשיים, להמשך מצוקה נפשית ואף לפגיעה מתמשכת וקשה בתפקוד החברתי, המשפחתי והתעסוקתי. הסיכום התקציבי בין משרד הבריאות למשרד האוצר: המשרדים סיכמו על תוספת תקציבית של 2.3 מיליארד ש"ח לשם טיפול בצורכי בריאות הנפש בעקבות אירועי 7 באוקטובר, שיפור איכות 41 השירותים וקיצור התורים. משרדי הבריאות והאוצר לא כללו חובת דיווח של קופות החולים על זמני ההמתנה בתחום בריאות הנפש ולא קבעו יעדים ומדדים לקיצור משך ההמתנה. מומלץ כי משרד הבריאות וקופות החולים יוודאו כי פעולותיהם מביאות לקיצור משך ההמתנה לטיפול בתחום בריאות הנפש כבר בטווח הקצר והבינוני ואף יוודאו את התאמת התוכנית הלאומית לבריאות הנפש לעלייה בצרכים בנושא זה, תוך הבטחת מתן טיפול בהיקפים נרחבים ובפרקי זמן ראויים, וקביעת יעדים מדידים וסדרי עדיפויות למתן טיפול בדגש על אוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר. עוד מומלץ כי משרד האוצר ומשרד הבריאות יפעלו בהקדם לגיבוש ההסכם על שכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי. בנושא מתן אישור לרישיונות נשק ציינו נציגי משרד מבקר המדינה כי אף שחלה עלייה במספר הבקשות לרישיון להחזקת נשק לאחר 7 באוקטובר, שיעור הצהרות הבריאות שנשלחו לשם בחינת הכשירות הנפשית של מבקשי הרישיון ירד מכ10%- ב2020- ל3%- בלבד בשנים,2024–2023 ועולה חשש לתת-דיווח. המשרד לביטחון לאומי ומשרד הבריאות לא ביצעו את ההתאמות הנדרשות לחיזוק הבקרה והפיקוח אחר מתן הרישיונות. על המשרד לביטחון לאומי ומשרד הבריאות לפעול לקידום השימוש בהצהרת בריאות מעודכנת בהליך קבלת הרישיון, לערוך בדיקה של הסיבות לירידה בשיעור הדיווחים על מצבם הנפשי החריג של מבקשי הרישיון, ולפעול לחיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה על כשירותם הנפשית של המחזיקים ברישיון נשק. סיכומי הוועדה - משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, אמר בדיון כי הכסף שהתקבל צבוע אך ורק לנושא בריאות הנפש, כדי להגדיל מספר התורים. הוא הוסיף כי 3,000 מילדי שדרות קיבלו טיפול. המנכ"ל הדגיש כי בריאות הנפש היא משימה מרכזית מאוד של משרד הבריאות, לפני המלחמה ולאחריה, והמשרד אינו תופס אותה כחלק מ"החצר האחורית."הוא הדגיש שהמערכת צריכה לשרת את האזרחים בשגרה וגם בעיתות חירום, וגם אם מערכת הבריאות הישראלית נתפסת כמצטיינת, יש להודות שיש עוד הרבה מה לשפר. לדבריו, משרד הבריאות מעריך את מוסד מבקר המדינה, אך לצד זה יש לו ביקורת יסודית על חלקים מהדוח. במלחמת חרבות ברזל מערכת הבריאות על כלל עובדיה נפרסה בשטח וביצעה שינויים כדי להתאים את עצמה לצרכים בהרבה תחומים וזירות: ▪ פעילות במחנה שורה; ▪ טיפול קהילתי; ▪ טיפול בכ24,000- מטופלים בבתי החולים מתחילת המלחמה; ▪ טיפול בחטופים, בשבים ובבני משפחותיהם; ▪ קיום 1,765 תהליכי זיהוי במכון לרפואה משפטית וקביעת מוות וסיבות מוות; ▪ הקצאת 400 מיליון ש"ח לשיפור המוכנות לחירום תוך כדי המלחמה. אירועי 7 באוקטובר העצימו את אתגרי הבסיס של המשרד. המערכת פעלה במסירות יוצאת דופן ואנשים עבדו ללא הפסקה כדי לתת מענה איכותי לכמה שיותר נפגעים. בתחום בריאות הנפש ניתן מענה חסר תקדים, אך לא מושלם. לא היה תרחיש ייחוס שלאורו הונחו הגופים, 42 ועם זאת, בתוך מספר ימים נפרסו בתי החולים לבריאות הנפש בכל המרכזים שהיו בהם עקורים ומפונים, וניתן מענה מהיר למסה גדולה של אוכלוסייה שהייתה זקוקה לטיפול. המענה במעגל הראשון: ▪ הגדלת תקציב מרכזי החוסן פי 5 מתקציב השגרה; ▪ טיפול ב44,033- איש במרכזי החוסן של העוטף והצפון ובנפגעי המעגל הראשון בשנה הראשונה למלחמה; ▪ מתן 411,419 מגעים פסיכותרפיים (פרטניים) בשנה הראשונה למלחמה במרכזי החוסן; ▪ הפעלת 945 מטפלים ומתנדבים במסגרת המרכזים לבריאות הנפש; יצירת 362 נקודות שירות של המרכזים לבריאות הנפש בריכוזי המפונים; קיום 1,370 שעות טיפול יומיות החל מהשבוע השני לפריסת המרכזים ▪ ▪ לבריאות הנפש. ▪ יצירת קשר יזום עם 30,000 נפגעי המעגל הראשון כדי שיקבלו טיפול תוך 45 ימים, כמענה מיידי. ▪ מתוך נפגעים אלו6,000 , איש קיבלו טיפול ביוזמת המשרד באמצעות המוקד הארצי. ▪ מתן מענה על 35,000 שיחות לקווי הסיוע של קופות החולים בשנה אחרי המלחמה עבור זק"א ומגיבים ראשונים. במקביל המשרד החל בגיבוש תוכנית לאומית לבריאות הנפש. עקרונות התוכנית: ▪ שיפור שכר המטפלים – הסכמי שכר עם רופאים בדגש על פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עו"סים ועובדים במקצועות הבריאות. למרבה הצער, רק חלק מההסכמים נחתמו, ובמועד מאוחר; ▪ הגדלת מספר המטפלים בפסיכיאטריה ובמקצועות אחרים; ▪ יצירת רצף מענים – כל אדם יקבל את הטיפול המותאם לו. המשרד פותח 16 מרפאות ממוקדות טראומה; ▪ חיזוק מערכי האשפוז והשיקום; ▪ חיזוק בריאות נפשית בקהילה. הפעילות שנעשתה עד כה: ▪ הרחבת שירותים במרפאות – נוספו מעל 350 תקני מטפלים חדשים, תוספת של 350,000 מגעים בשנה; ▪ הוספת מתמחים בפסיכולוגיה – תוספת של כ1,000- מתמחים בפסיכולוגיה כל שנה)קלינית, שיקומית, התפתחותית ורפואית,(והקצאת 90 מיליון ש"ח עבור מלגות; ▪ בימי הפעילות בשנת 2024 לעומת שנת30%גידול באשפוזי בית – גידול של 2023; 43 יש צפי להכפלת הפעילות בשנת 2025; ▪ במספר ימי השהייה משנת90%פעילותם של בתים מאזנים – גידול של 2023 לשנת 2024 והכפלת התקציב ב;2025- ▪ הטמעת טכנולוגיות חדשות לתמיכה בטיפול, לטיפול עצמי ולמדידה; ▪ פיתוח רבדים חדשים של מענים, הפועלים למען מגוון קהלים של מטופלים טריאז:'תומכי ברה"ן)מאמני חוסן;(סיעוד ורפואה ראשונית למתמודדים עם,SMI התערבויות של רופאי משפחה וילדים. צפי הפעילות בחומש הקרוב: ▪ הגדלת תקצוב קופות החולים – למעלה מ3- מיליארד ש"ח להרחבת השירותים הקהילתיים; ▪ הגדלת תקצוב בתי החולים – למעלה מ1.5- מיליארד ש"ח לשיפור הטיפול והתשתיות, מודל תקצוב ומדדי איכות; ▪ הקצאת למעלה מ1- מיליארד ש"ח עבור מוקדי תמיכה טלפוניים, מלגות למתמחים בפסיכולוגיה, הסכם שכר לפסיכולוגים, הכשרות ופיתוח כוח אדם מערכתי; ▪ תוספת תקנים בהיקף של כ0.5- מיליארד ש"ח למימון תקנים תוספתיים לשיפור הסטנדרט. העלאת מס הבריאות לאזרחים כדי לסייע בתקצוב התוכנית הלאומית. המנכ"ל תיאר את הסביבה שבה פועלת המערכת: הביקוש לשירותי בריאות בישראל עולה לעומת המצב במדינות בעולם. בכל חמש שנים האוכלוסייה בישראל גדלה במיליון אנשים. כמו כן, האוכלוסייה במדינת ישראל מבוגרת יותר מבעבר, ובעשור הקרוב בני ה75- ויותר יכפילו את מספרם. יש עלייה בתחלואה הכרונית, וגוברת המודעות והדרישה הצרכנית לבריאות. בישראל היקף ההוצאה הציבורית הוא 40% מהתוצר, ומתוך סכום זה יש הוצאות על ביטחון ותשלומי ריבית. המשמעות היא שנותרת הוצאה חברתית דלה, ומערכת הבריאות נלחמת עליה לצד אחרים. השותפים של מערכת הבריאות הם המוסד לביטוח לאומי, שאחראי על נפגעי פעולות איבה, משרד הביטחון וצה"ל)משפחות שכולות ופצועים.(לגופים אלו יש עליונות על משרד הבריאות משום שהם משלמים יותר כסף למטפלים. פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות עוד טרם המלחמה בנוגע למתן מענה בתחום בריאות הנפש בעת חירום. הטענה היא שאנשים רבים יותר טופלו מכפי שצוין בדוח מבקר המדינה. הנתונים מועברים אונליין ממרכזי החוסן ומקופות החולים. עם זאת, המשרד מכיר בכך שיש אנשים שלא קיבלו מענה. - מנהל האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות תהה אם האמירות שנכתבו בדוח מבקר המדינה ופורסמו בתקשורת מתבססות על חוות דעת מקצועית. לדבריו, הכלים שבחרו אנשי מבקר המדינה להשתמש בהם גורמים נזק לציבור. מטפלים בבתי החולים, בקופות החולים ובמרכזי החוסן נרתמו עד כמה שאפשר לתת טיפול מקצועי בכל כוחותיהם. בתוך שבוע מפרוץ המלחמה היו צוותים בבתי המלון בערבה, בים המלח ובאילת כדי להציע טיפול מדויק 44 לאנשים שנפגעו. הציבור צריך קהילות חזקות ומענים קהילתיים ורשותיים. בתוך עשרה ימים מפרוץ המלחמה הוקם קו טלפוני יזום לתושבי העוטף ולשורדי המסיבות על פי רשימות המשתתפים, ובמקביל נפתח מרכז חוסן ארצי לטיפול גם בשורדי הנובה. - רעות אדרי, אימו של עידו אדרי ז"ל ונציגת פורום משפחות נרצחי מסיבות הדרום, סיפרה לוועדה שהיא מתמודדת באופן יום-יומי עם פניות של משפחות שכולות. יש ניתוק עצום בין המשרדים לבין המשפחות השכולות. האחים והאחיות של הנרצחים אינם מקבלים טיפול כלל, הם לא עובדים ולא לומדים, ולמעשה המשפחות מטפלות בעצמן ללא קבלת סיוע מצד המדינה. הטיפולים האלטרנטיביים הם על פי חוק משנות השבעים ואינם מותאמים לצרכים בשנת 2025. יש להכיר במשפחות כחריגות בחוק נפגעי פעולות איבה. - נציג משרד הבריאות הוסיף ואמר כי מערכת בריאות הנפש הוזנחה במשך שנים ונכנסה למלחמה מנקודת מוצא נמוכה בשל תהליכים ארוכים. עם זאת, אי-אפשר להתכונן לאירוע בסדר גודל של 7 באוקטובר. למרות הקושי, משרד הבריאות התעשת ופעל, וראוי לציין כי המשרד החל לטפל בסוגיית בריאות הנפש ולתקן אותה עוד טרם המלחמה, בין היתר במסגרת רפורמת נפש אחת עם אגף השיקום במשרד הביטחון. נציג המשרד טען שלא היה נכון להעביר את השאלון של משרד מבקר המדינה במועד שבו הועבר, ולמעשה בשלב זה כולנו מזדהים עם השאלות שהועלו בו. גם הגדרת הטיפול בו אינה נכונה 36 – טיפולים אינם מתאימים לטיפול באדם עם פוסט-טראומה; הטיפול הקלאסי והמתוקף לפוסט טראומה הוא 12–8 טיפולים. יש צורך בארגון אחר של הטיפול. המדינה מתמודדת עם אירוע טראומתי מתמשך ועם פציעה שהיא אינה מורגלת בהם, והבעיה חורגת מתחומו של משרד הבריאות. יש להקים רשות לאומית בין-משרדית. - מנהל המרכז לבריאות הנפש שלוותה סיפר לוועדה כי כמה ימים לאחר תחילת הלחימה משרד הבריאות אימץ שלוש החלטות יצירתיות ואמיצות, והן אינן באות לידי ביטוי באופן מדויק בדוח. החלטה הראשונה – להעביר את הטיפול עד לכניסת כלל הגופים האזרחיים הרגילים לבתי החולים הפסיכיאטריים. ההחלטה שנייה – מתן עצמאות לבתי החולים בניהולם. החלטה שלישית – לא יהיה תיעוד של המגעים האלה. זו החלטה מוכוונת של מנכ"ל משרד הבריאות, כדי למנוע בלימה של בקשת עזרה. במרבית המקרים שבהם לא נעשו הרישומים הדבר נעשה לבקשת האזרחים. - רכז קהילת השורדים בעמותת קהילת שבט הנובה אמר בדיון כי הקו הטלפוני שנפתח עשרה ימים לאחר אירועי 7 באוקטובר היה מצוין, אולם כיום הבעיה הגדולה ביותר היא החשש לחיי אדם. יש להיות ערניים לנורות אדומות שנדלקות, מחשש שאנשים שהיום במצב קשה ייקחו את חייהם בידיהם. העמותה מקבלת בכל שבוע 5–2 קריאות חירום, ומנסה להעבירן לכמה גורמים. הפניות עוברות מגורם לגורם, נתקלות במבוי סתום ולבסוף הן חוזרות בחזרה לעמותה, שאינה גוף מטפל. - נציגת עמותת סלונס טרייב אמרה בדיון כי טיפול נפשי אינו הפתרון היחיד עבור שורדי הנובה, ויש להבין שיש מעגל שלם של התמודדות. יש שורדים שנמצאים בהישרדות כלכלית ונדרשים להוכיח נכות ופגיעה, וכך אינם יכולים להשתקם. - נציג ארגון זק"א – איתור, חילוץ והצלה עדכן כי הארגון פתח אגף חוסן מתוך הבנה שיש חשיבות לחוסן הקהילתי והפרטי כיום, בזמן מלחמה. המוסד לביטוח לאומי סייע לארגון והעביר לו תקציב בסך מיליון 700,000 ש"ח כדי לסייע בהקמת האגף. 45 - נציגת המועצה האזורית אשכול אמרה בדיון כי מספר שעות הטיפול בחודש במרכז החוסן במועצה האזורית גדל מ500- ל.7,000- לדבריה, חשוב לחזק את הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות ולתת להן משילות. הנציגה הסכימה עם משרד הבריאות כי לא כל תושבי המדינה הם פוסט-טראומטיים, ויש לטפל רק במי שזקוקים לטיפול. היא הדגישה כי החוסן של הקהילות הוא הדבר החשוב ביותר. אשר לתמריצים לעובדים סוציאליים, לדבריה חשוב להבין שהבאת עובדים סוציאליים לאזור הנגב המערבי הוא תהליך שאורך זמן. היא הדגישה שתוכניות תקומה צריכות להיות בגרף תקציבי עולה, כי בעוד כשנתיים המצב יהיה מורכב יותר. כאשר השבים יוצאים מבתי החולים, הם עוברים לטיפולם של האגפים לשירותים חברתיים במועצות, ויש לבנות את מדיניות הטיפול הזה בשנים הבאות. - נציג המוסד לביטוח לאומי אמר כי מדובר באירוע מתגלגל שהמוסד לביטוח לאומי והמדינה לומדים אותו תוך כדי תנועה. נציגי המוסד נכחו בבתי המלון, וכל מנהל סניף אימץ קהילה. בביטוח הלאומי הבינו מייד ששורדי המסיבות הם קבוצה ייחודית שצריך לתת לה מענה ספציפי. לאחר כמה ימים הוקם יחד עם משרד הבריאות והקואליציה הישראלית לטראומה מרכז חוסן ארצי טיפולי, שאפשר לתת מענים טיפוליים של נוהל חרדה במקומות שאין בהם מרכזי חוסן גם באמצעות מדיה)זום.(בנוסף הורחב סל הטיפולים מ12- ל36- טיפולים מתוך הבנה שההתמודדות היא עם טראומה שונה, נמשכת ומורכבת; כעבור כמה חודשים נוסף סל טיפולים של רפואה אלטרנטיבית. הביטוח הלאומי פועל בשותפות מלאה עם משרד הבריאות ומשרד הרווחה; הגופים נפגשים מדי שבוע, לומדים את האירוע ומטפלים בשורדים באופן פרטני. המוסד לביטוח לאומי, כמו יתר משרדי הממשלה, סבור כי יש למסד את הנושא ולבנות צוות חירום שיטפל באופן פרטני בשורדים. התובנה הועלתה בפני משרד ראש הממשלה. לאחר סיורים בקיבוצים מתגברת ההבנה שיש מצוקות נוספות, ויש להתאים את המענים לאירוע. - מנכ"לית עמותת לב בטוח שמחה לשמוע את דברי המוסד לביטוח לאומי בדבר הצורך להקצות צוות למקרי קצה, ואמרה שיש לתקצבו הואיל ומדובר בחיי אדם. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מברכת על פועלו של המוסד לביטוח לאומי. - הוועדה התרשמה שיש הבדלים בנתונים שהציגו נציגי משרד מבקר המדינה לבין הנתונים של משרד הבריאות. הוועדה מבקשת לקיים שולחן עגול כדי לגבש סיכום והמלצות מקצועיות לעתיד לבוא בהיבטים של מתן תשובות למטופלים, היערכות לעתיד ומערכת טיפולית יעילה. - הוועדה מבקשת לשקול לתכלל את פעילות משרד הביטחון וצה"ל. לא ראוי שכל גוף מושך לכיוונו. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לפעול במהרה לקידום הסכם השכר של העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים כדי לקיים מערך טיפולי, ולהעביר דיווח על כך לוועדה בישיבת המעקב. 46 - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להציג בישיבת המעקב מידע על גישור הפערים הקיימים בין הגופים השונים ולהשיב אם יש תוכנית להטבות בשכר נוכח המורכבות, המרחק והשכר שאינו הולם את מידת האחריות. - הוועדה ממליצה למשרד הבריאות להכין סקר עומק כדי להבחין בין האוכלוסיות, ומבקשת שהתובנות יוצגו בישיבת מעקב. - הוועדה קוראת לממשלת ישראל ולעומד בראשה להקים רשות לטיפול בטראומה כתוצאה מאירועי 7 באוקטובר. - הוועדה מבקשת את התייחסות משרד ראש הממשלה לתכלול מערך בריאות הנפש והטיפול בטראומה כתוצאה מאירועי 7 באוקטובר. מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה, פרק 3 הקדמה ביום י'באדר תשפ"ה10 , במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה, פרק 3. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, משרד המשפטים, הסיוע המשפטי, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד ראש הממשלה, עיריית אופקים, מועצה אזורית אשכול, ארגון נפגעי פעולות איבה, שורדי פסטיבל הנובה, עמותת קהילת שבט הנובה, עמותת נט"ל – נפגעי טראומה על רקע לאומי, עמותת לב בטוח – תמיכה נפשית לנפגעי המסיבות, הקואליציה הישראלית לטראומה, נעמת – תנועת הנשים של ישראל, הקרייה האקדמית אונו, עמותת רופאי חלום ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה חוק התגמולים לנפגעי איבה מעניק זכויות מקבילות לנכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. תהליך ההכרה הוא דו-שלבי: הכרה של הרשות המאשרת במשרד הביטחון והתנאים הבסיסים להכרה: פגיעה, קשר סיבתי בין הפגיעה לאירוע האיבה ונוכחות פיזית באירוע. במידה ויש הכרה של הרשות – הטיפול מועבר לביטוח לאומי. ישנה זכאות בטווח הקצר לתט"ר )תגמול טיפול רפואי(ולטווח ארוך – ניתן לפנות לוועדות רפואיות של ביטוח לאומי לקבלת דרגת נכות מתאימה. יש הבחנה בין 2 מעגלי פגיעה במתקפת הטרור ב7- באוקטובר: מעגל ראשון – נפגעים שהרשות המאשרת הכירה בהם, ומעגל שני – מי שנחשפו לאירועי 7 באוקטובר ונפגעו לטענתם, אולם אינם עומדים בתנאים הבסיסיים לקבלת התגמול)נוכחות פיזית באירוע.(ישנו קשר ברור בין דוח זה לבין הדוח שעוסק בבריאות הנפש, ככל שהטיפול הנפשי יהיה טוב יותר למעגל השני, הסיכוי שאנשים יגיעו למערכת הביטוח הלאומי יהיה קטן יותר. מטרת הביקורת: בחינת המשמעויות הכלכליות ארוכות הטווח ביחס לקופת המדינה ואת הצורך בהסדרת מענה נורמטיבי לאלפי נפגעי הנפש שאינם נחשבים על פי דין נפגעי פעולות איבה כהגדרתם בחוק התגמולים. תקופת הביקורת: דצמבר –2023מרץ 2024. 47 הנושאים העיקריים שנבדקו: ▪ מתן מענה ראשוני לנפגעי פעולות איבה שבמעגל הראשון באירועי 7 באוקטובר. ▪ המשמעות הכלכלית ארוכת הטווח של הגידול בהיקף נפגעי האיבה בעקבות אירועי 7 באוקטובר, במסגרת הדין הקיים. ▪ התאמת הדין הקיים למתן מענה לנפגעי המעגל השני, אשר לא נכחו פיזית באירועי 7 באוקטובר. ▪ שכר טרחה למייצגים בטיפול במימוש זכויות נפגעי פעולות איבה לתגמולים מביטוח לאומי. נתוני מפתח: הרשות המאשרת אישרה כ61,000- תביעות להכרה כנפגעי פעולות איבה מאירועי 7 באוקטובר עד מרץ) 2024מהן כ59,000- בשנת;(2023 זאת לעומת ממוצע שנתי של 450 תביעות שהיא אישרה בשנים.2022–2009 טווח האומדן של משרד מבקר המדינה לתוספת התגמולים השנתית הקבועה בעקבות הגידול במספר נפגעי פעולות האיבה)הכולל את נפגעי אירועי שבעה באוקטובר שכבר הוכרו(הוא בין מיליארד ל1.17- מיליארד ש"ח. שיעור מקבלי דרגת נכות של 20% ומעלה, המזכה בקצבה חודשית, אחרי אירועי 7 באוקטובר היה 84% מכלל התביעות לקביעת דרגת נכות לנפגעי פעולות איבה שהוגשו לוועדות הרפואיות של בט"ל לאחר אירועי 7 באוקטובר, לעומת 55% ב– 2022- עלייה של.29% סך התגמולים השנתיים ששולמו בשנת 2022 לנפגעי פעולות איבה שהוכרו לפני אירועי 7 באוקטובר היה 525 מיליון ש"ח. סך המקדמות והמענקים ששילם בט"ל לנפגעי פעולות איבה מאירועי 7 באוקטובר על החודשים אוקטובר ונובמבר 2023 היה 806 מיליון ש"ח. לפי הערכת משרד מבקר המדינה מאפריל 2024, מספר הבוגרים שנכחו באירועי 7 באוקטובר או שאדם קרוב להם נכח באירועים ואישר שהם חווים תסמינים נפשיים – פוסט-טראומה, חרדה או דיכאון או שילוב שלהם ברמה חמורה – כ180,000- איש. מאחר שחלקם כבר הוכרו כנפגעי פעולות איבה, אומדן הסף העליון של מספרם הוא כ138,000- איש. נכון לסיום מועד הביקורת, אין הגבלת שכר טרחה. כלומר שכר הטרחה שמייצגים רשאים לגבות בגין ייצוג נפגעי פעולות איבה לפי חוק התגמולים אינו מוגבל, וזאת בשונה מהגבלת שכר טרחה הקיימת למשל בתביעות בחוק נכי רדיפות הנאצים ובחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולות איבה. על הגופים הרלוונטיים – משרד האוצר, משרד הבריאות, בט"ל ומשרד המשפטים – לגבש מענה לנפגעי 7 באוקטובר לטווח הבינוני ולטווח הארוך. בפרט יש להסדיר את המעטפת השיקומית הנדרשת לאותם נפגעים. מומלץ לעשות זאת בין השאר באמצעות התאמת חוק התגמולים למציאות שנוצרה, או לחלופין באמצעות קידום הסדר אחר שבמסגרתו תוענק לאוכלוסייה מוגדרת המעטפת הטיפולית-שיקומית הנדרשת לאורך זמן, כך שתאפשר לאלה הזקוקים לכך חזרה לשגרת חייהם. אם המדיניות שתיקבע תרחיב את מעגל הזכאים לסיוע מהמדינה לנפגעי המעגל השני, יהיו לכך משמעויות תקציביות שיש להביא בחשבון, וזאת נוסף על אומדן עלויות הסיוע לנפגעי האיבה מ7- באוקטובר במעגל הראשון. סיכומי הוועדה 48 - הוועדה שמעה את הילה אביר אשר אחיה נרצח בפסטיבל הנובה מספרת כי 17 חודשים לאחר האירוע המשפחות השכולות עדיין נזקקות. העובדות הסוציאליות אינן מודעות לגודל האירוע. דוח מבקר המדינה ודוח ועדת הכהן הצהירו שיש לקונה בחוק, ומשרד האוצר מסרב להיפגש עם המשפחות. הקימו יחד עם המוסד לביטוח לאומי מטה סיוע, אך יחד עם זאת הוא נלחם בבתי המשפט בתביעות שמוגשות על ידי המשפחות שנפגעו ב7- באוקטובר. בינתיים הזמן עובר והורים מתאבדים. - נציג משרד הביטחון ציין בדיון כי הם תומכים בהצעת מבקר המדינה, ויש להעביר את סמכויות הרשות המאשרת למוסד לביטוח לאומי היות שהוא מתעסק בהיבט האזרחי והרווחתי. חוק התגמולים קיים שנים רבות; זהו חוק שחוקק על רקע היסטורי, ומאז השתנו דברים רבים. אין יתרון נוסף בכך שהם מקבלים את התיקים מביטוח לאומי, וצריך להחזיר אותם אליו. הסוגיה של העברת הרשות המאשרת עלתה עוד טרם המלחמה, אולי כעת יימצא גורם שיסייע לתיקון החוק. במהלך אירועי 7 באוקטובר אלפים רבים חוו את מתקפת הטרור באמצעים טכנולוגיים מרחוק. קביעת בג"ץ היא שיש צורך בנוכחות פיזית בזמן האירוע. בעבר היו ארבע החלטות חריגות של הכרה בנפגעי פעולות איבה בעקבות חשיפה באמצעים טכנולוגיים. חוק התגמולים הוא באחריות משרד העבודה, ומשרד הביטחון מטפל באנשי צבא וכוחות ביטחון. ערעורים על החלטות הרשות המאשרת מוגשות לוועדת הערר. - הוועדה שמעה את דברי משפחות ניצולי נובה: יש צורך בהכרה קולקטיבית ראשונית לשלוש שנים בנפגע פעולות איבה. פוסט-טראומה אינה נפתרת בקלות, והשורדים לא רוצים להיות מוגדרים כנכים. הורים רבים לשורדים טרם שבו לעבודתם, משום שהם מטפלים בילדיהם. ההורים היו בקשר טלפוני יממה שלמה עם ילדיהם עם פרוץ האירועים, והם עדיין בטראומה. לא הגיוני שהורים שחילצו את ילדיהם לא יוכרו כנפגעי פעולות איבה. גופים רבים, שחלקם פרטיים, אינם מטפלים במשפחות. המשפחות מטפלות בילדיהן יום ולילה, ולצורך כך עוזבות מקומות עבודה, אולם לא מוכרות כנפגעות פעולות איבה. אף אחד מהמדינה ומהרשויות לא סייע, מלבד הביטוח הלאומי. ניתנו טיפולים לבני המשפחות, אולם לקח זמן עד שהם התקבלו, ובינתיים המשפחות החלו בטיפול פרטני שלא מוכר על ידי המדינה. שורדים רבים ברחו מהארץ – זהו דור ההמשך שלנו ויש לדאוג לו. לא ניתנו להורים כלים מתאימים להתמודדות עם האירוע. אם ההורים ייפלו נפשית, ילדיהם השורדים ייפלו יחד איתם. משפחות הנפגעים שקופות, ויש מקרי קצה רבים – מנותקי קשר. החיילים שורדי המסיבות מטופלים רק מרגע השחרור. יש ליצור קשר עם כל אוכלוסיית נפגעי המסיבות, ולתת לכל אחד סל כלים המתאים לו לפי מצבו. אין גוף אחד שמתכלל את האירוע. כספים ומשאבים רבים מבוזבזים. לא ייתכן שלעמותת קהילת שבט הנובה יש רשימה של כל משתתפי המסיבה, ולגופי המדינה אין את כל הפרטים. להורים רבים קשה לדבר, אין להם את הכלים או שילדיהם אינם משתפים פעולה. לפני חצי שנה הובטחו מעגלי שיח כדי להציף את הדברים, אולם הם טרם הוקמו. דורשים מעמותת קהילת שבט הנובה שקיפות מלאה בנוגע לפעילותה למען השורדים. משפחות החטופים אינן מוזכרות בדוח ואינן מוכרות כנפגעות פעולות איבה על אף הטרור הפסיכולוגי שחוו והדאגה הבלתי- 49 פוסקת. כולם היו בכל המעגלים, והלוחמה הפסיכולוגית שמופעלת על בני המשפחות תוך כדי ניהול מאבק עד רגע השחרור היא בלתי אפשרית. - נציגת המועצה אזורית אשכול אמרה לוועדה כי במועצה יש 32 יישובים, וב24- מהם יש משפחות שכולות. הם צריכים את תמיכת המדינה לאורך שנים. האגף לשירותים חברתיים במועצה מטפל ב259- משפחות של הרוגים ונרצחים מקרב התושבים120 . חטופים הם תושבי המועצה, ו20- מהם טרם שבו. האגף לשירותים חברתיים מלווה את משפחות החטופים מרגע החטיפה, ויש להתוות מדיניות ולהקצות לכך תקציבים ומשאבים. נתקלים בפערים רבים שיש לתקן בחקיקה. במועצה יש אזרחיות ותיקות פדויות שבי שמבקשות הבטחה שהן ימשיכו להתגורר בדיור מוגן עד יומן האחרון, ואילו המדינה מסרה שהן ימשיכו לגור בדיור המוגן עד השיבה לקיבוץ ניר עוז לאחר שיקומו. - מעמותת קהילת שבט הנובה נמסר כי העמותה שיתפה פעולה עם משרד מבקר המדינה בכתיבת הדוח. העמותה עדה למקרים של אובדנות וקריסה כלכלית, ומגיעות אליה פניות בבקשה לסיוע. אנשי העמותה עובדים בצורה מסודרת מול משרד הרווחה ומשרד הבריאות, אך עדים לכך שמקרי הקצה הולכים וגדלים. יש צורך בתמונה מלאה עם תקציבים ייעודיים. - נציגת הקריה האקדמית אונו אמרה בדיון שהיה ראוי למנות גורם מתכלל לפני זמן רב ולחוקק חוק שיטפל בכל קבוצות הנפגעים. המצב המשפטי כיום הוא שכל בני המשפחות נכללים בקטגוריה שאינה קיימת בחוק – נפגעים משניים, אולם האירוע היה חריג בהיקפו מכיוון שהיה בו טרור פסיכודיגיטלי שכלל מצלמות גוף של הנוחבות ושידורים של הרצח, ובני המשפחות היו בקשר דיגיטלי שוטף עם הנפגעים. חוק נפגעי פעולות האיבה היה אמור לתת מענה-גג, אולם הוא מחריג את בני המשפחות. הצפי הוא שבני המשפחות יעלו לוועדת עררים בבית המשפט המחוזי והוא לא ידע כיצד לטפל בהם. משם הסוגיה תגיע לבג"ץ, וגם הוא לא ידע כיצד לנהוג, כי לא היה אירוע בסדר גודל כזה במדינה. לבסוף יוגשו תביעות נזק, הדיונים בהן יארכו שנים, ומדינת ישראל תקבל פסקי דין בעלות של מיליוני ש"ח. - נציגת עיריית אופקים ציינה כי דוח המבקר מתייחס למעגל הראשון ולמעגל השני. האירוע בעיר אופקים התרכז בשכונת מישור הגפן, שאין בה מקלטים. מעבר לטרור הפסיכודיגיטלי באותו יום, מסוק חג ברחבי העיר והודיע לתושבים שיש להישאר במקלטים. כל תושבי העיר יצאו מבתיהם כדי להגיע לשכונת מישור הגפן ולהילחם במחבלים. ביטוח לאומי והרשות המאשרת פירשו את צמד המילים"במקום האירוע"באופן מצומצם. ההכרה בתושבי אופקים כנפגעים ניתנת רק למי שראה את המחבלים בעיניים, בניגוד לתושבי ערים אחרות כמו שדרות. הביטוח הלאומי קיבל את ההחלטה מי יוכר כנפגע פעולת איבה, ולא הרשות המאשרת. בנוסף לכך משרד האוצר נתן מענק של 7,000 ש"ח לתושב העיר ללא בדיקה פרטנית של צרכיו. - נציגת ארגון נפגעי פעולות האיבה הביעה התנגדות להעברת סמכויות הרשות המאשרת ממשרד הביטחון למוסד לביטוח לאומי. נפגע פעולות איבה הוא חייל ללא מדים. יש לארגון נתונים על שכר טרחה של עורכי דין. מגיעים סיפורים רבים על המעגל השני, והארגון תומך בהכרת מעגל זה כנפגע פעולות איבה. 50 - מנכ"לית עמותת לב בטוח – תמיכה נפשית לנפגעי המסיבות, אמרה בדיון כי יש צורך בגורם מתכלל ובאיש קשר אחד שידבר עם משפחות השורדים. עוסקים בסיוע נפשי, ומקרי קצה הם המדאיגים ביותר, והם הולכים ומתרבים בקרב המשפחות. האוויר של המשפחות נגמר, ובטווח הארוך מדובר בדיני נפשות. 51 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להיפגש עם המשפחות השכולות. - הוועדה התרשמה שאין גורם מתכלל לאירוע. הוועדה תשלח מכתב לרה"מ בבקשה לקביעת רשות לתכלול האירוע מול המשפחות. - הוועדה תקיים בהקדם ישיבת המשך בנושא, בהשתתפות משרד רה"מ. 52 מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה)פרק – (3 המשך דיון הקדמה ביום כ"ג באדר תשפ"ה23 , במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה, פרק – 3 המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד המשפטים, הסיוע המשפטי, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד התיירות, המועצה האזורית אשכול, שורדי פסטיבל הנובה, עמותת"קהילת שבט הנובה" ,"עתיד לעוטף– "התנועה האזרחית לשיקום העוטף, עמותת"לב בטוח– "תמיכה נפשית לנפגעי המסיבות, הקריה האקדמית אונו, ההסתדרות הרפואית בישראל)הר"י,(ארגון נפגעי פעולות איבה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הביקורת הצביעה על ההשפעה ארוכת הטווח של הגידול במספר נפגעי האיבה על קופת המדינה ועל הצורך בהסדרת מענה נורמטיבי לאלפי נפגעי הנפש שאינם נחשבים נפגעי פעולות איבה כהגדרתם בחוק התגמולים. תקופת הביקורת: דצמבר 2023 עד מרץ 2024. הנושאים העיקריים שנבדקו: ▪ מתן מענה ראשוני לנפגעי פעולות האיבה במעגל הראשון באירועי 7 באוקטובר; ▪ המשמעות הכלכלית ארוכת הטווח של הגידול במספר נפגעי האיבה בעקבות אירועי 7 באוקטובר במסגרת הדין הקיים; ▪ התאמת הדין הקיים למתן מענה לנפגעי המעגל השני, מי שלא נכחו באירועי 7 באוקטובר; ▪ שכר טרחה למייצגים המסייעים לנפגעי פעולות איבה לממש את זכויותיהם לתגמולים מהביטוח הלאומי. המניע לביקורת היה הגידול החד במספר התביעות להכרה בנפגעי פעולות האיבה. מאז אירועי 7 באוקטובר עד מרץ 2024 אישרה הרשות המאשרת כ59,000- תביעות, לעומת ממוצע שנתי של 450 תביעות להכרה שאישרה הרשות בשנים.2022–2009 האומדן של משרד מבקר המדינה ושל אגף התקציבים במשרד האוצר לתוספת התגמולים השנתית הקבועה בשל הגידול במספר נפגעי פעולות האיבה)ובכללם נפגעי אירועי 7 באוקטובר שכבר הוכרו( הוא 1.7–1 מיליארד ש"ח. הליקויים שנמצאו: בהיעדר מענה רשמי מגורמי הביטחון)המשטרה וצה"ל(על הפניות של הביטוח הלאומי והרשות המאשרת, ההחלטה להכיר באופן מרוכז במי שנכחו ביישובי הקו הראשון ב7- באוקטובר כנפגעי פעולות איבה התקבלה על בסיס מידע חלקי של הביטוח הלאומי – גורם שאינו מוסמך לקבוע היכן הייתה לחימה או חדירת מחבלים. תהליך ההכרה המרוכזת לא היה מיטבי, שכן הרשות המאשרת לא הכירה בכל התושבים ששהו באזורים שבהם הייתה לחימה או חדירת מחבלים, בפרט בעיר אופקים. 53 לעיתים אין לרשות המאשרת במשרד הביטחון יתרון יחסי או מידע עצמאי על פגיעות איבה, כפי שאירע במלחמת חרבות ברזל. הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון חלוקים ביניהם על פתרון הקשיים בתהליך ההכרה בעת המלחמה, ובפרט בדבר הצורך בהעברת סמכויות של הרשות המאשרת ממשרד הביטחון לביטוח הלאומי, שהוא הגוף המופקד על הטיפול בנפגעי פעולות איבה. כמעט כל התביעות שהוגשו לביטוח הלאומי)95%(לאחר אירועי 7 באוקטובר הן בגין פגיעה נפשית. שיעור זה גדול יותר מפי שלושה משיעור התביעות מסוג זה שהוגשו לפני 7 באוקטובר (בשנים –2021 .)2023 הדין הקיים אינו תואם את המציאות החריגה שנוצרה, שכן הוא מסדיר את זכויותיהם של מי שנכחו באירוע האיבה ונפגעו ממנו, ואינו נותן מענה לנפגעי המעגל השני. בנסיבות אלו, אף על פי שפגיעתם הנפשית קשורה בקשר סיבתי לאירועי 7 באוקטובר, הם לא יוכרו כנפגעי פעולות איבה, והם אינם זכאים לליווי, למעטפת טיפולית ושיקומית ולסיוע כספי שהמדינה נותנת לנפגעי המעגל הראשון. כחודשיים לאחר אירועי 7 באוקטובר נדון המענה לצורכי נפגעי המעגל השני בכנסת ובדרגים המקצועיים המטפלים בנפגעי פעולות איבה, והועלה לפני שר העבודה. ואולם, במועד סיום הביקורת, מרץ 2024, סוגיית הסיוע לנפגעי המעגל השני לא הוכרעה. לאחר סיום הביקורת, באפריל 2024, הקים שר האוצר ועדה ציבורית לגיבוש מענה ייחודי לנפגעי 7 באוקטובר. בספטמבר 2024 אישרה הממשלה את המלצותיה, שכללו סיוע כספי חד-פעמי, טיפולים נפשיים ושירותי שיקום לטווח הקצר. לא נקבע שכר טרחה מרבי שמייצגים רשאים לגבות בייצוג נפגעי פעולות איבה למימוש זכויותיהם לפי חוק התגמולים, ולא הוסדר אופן גבייתו. כמו כן לא נקבע שכר הטרחה המרבי שאפשר לגבות מנפגעי צה"ל בתביעות לתגמולים ממשרד הביטחון. במהלך הביקורת, במרץ 2024, הוגשה הצעת חוק ממשלתית בנושא, אך תהליך החקיקה טרם הסתיים. סיכומי הוועדה - נציג המוסד לביטוח לאומי אמר בדיון כי עם פרוץ אירועי ה7- באוקטובר, המוסד לביטוח לאומי היה בחזית האזרחית ונתן מענה כזרוע הארוכה של המדינה75,000 . איש מוכרים כנפגעי פעולות איבה. בזמן השגרה שלפני המלחמה פעל המנגנון בצורה טובה והיו כ400- תביעות להכרה בשנה. מצב קרה החירום מעיד על חשיבות המנגנון – הביטוח הלאומי זעק לקבל מידע ולא היה שום גורם שיכול לספק לו את המידע, גם לא הרשות המאשרת במשרד הביטחון, ולכן הוא השתמש בנתונים הקיימים כדי להתחיל לעבוד. בדיעבד, המערכת עבדה וההכרה בתוך זמן קצר מעידה שהמנגנון עבד, אולם ראוי לחשוב על מנגנון שיפעל באופן אוטומטי בעת מצב חירום לקבלה אוטומטית של מידע, כפי שהומלץ בדוח מבקר המדינה. בשיתוף משרד המשפטים נוצר מנגנון של הכרה גורפת במספר גדול של אנשים כדי שלא יצטרכו להגיש את התביעות באופן פרטני. לצד ההכרה, המענה המהיר שניתן לנפגעים היה תגמול טיפול רפואי למשך חודשיים (בחודשים אוקטובר-נובמבר) כסיוע ראשוני. כמו כן היו תיקוני חקיקה רבים הקשורים לביטוח הלאומי כדי להרחיב את מעגל הזכאים (גרושות, ארוסות, חטופים, משפחות החטופים, בני המשפחות.) 54 מרכזי החוסן נותנים טיפול נפשי עד 36 מפגשים ללא שום פרוצדורה בשיתוף משרד הבריאות, ולאחר מכן יש לגשת לביטוח הלאומי להצגת המסמכים. האירועים משפיעים על התקציבים וכוח האדם, ולכן יש צורך בהגדלה נוספת. המעגל השני – כאמור, החוק תוקן לא מעט בשנה האחרונה, אולם עדיין יש מעגלים שלא נכנסו לחוק, כמו מי שנחשפו לפעולות הטרור באופן דיגיטלי. כיום החוק אינו מאפשר הכרה, נוכח היקף האוכלוסייה שנחשפה באמצעי זה. הוקצה סכום של מיליארד ש"ח וחולק לאוכלוסיית הדרום ולבני המשפחות של הנפגעים כדי לתת מענה מתוך הבנה שהם היו חשופים לאירועים, אך עדיין יש קבוצות שאינן מוכרות. בימים אלו מתנהלים לא מעט הליכים משפטיים, משום שהרשות המאשרת דחתה בקשות לתביעות, וההערכה היא שבתוך חצי שנה תתקבל החלטה משפטית אם חשיפה דיגיטלית נכנסת בלשונו של החוק. ניתן טיפול רפואי למשפחות השבים, והם פועלים באמצעות ועדת העבודה והרווחה להרחיב את הזכאות למשפחות שבן משפחתם שב בחיים. הטיפולים הרפואיים מרוכזים בבית החולים שיבא, ויש גם טיפולים אלטרנטיביים במסגרת הדין הקיים. הביטוח הלאומי יזם מהלך שבו כל הוועדות הרפואיות יהיו מוקלטות, גם ועדות שמתקיימות בזום, כדי שאף אחד לא יוכל להתחבא מאחורי פרוטוקול חלקי. כאשר אדם הוא פצוע, הזכאות של משפחתו מצומצמת. מעבר לזה בני המשפחה של הפצוע אינם מוכרים ישירות. כ4,500- שורדי המסיבות מקבלים טיפול פרטני. בהחלטת ממשלה נקבע שמשרד הרווחה יתכלל את הטיפול בשורדים. - הוועדה שמעה מהורים של שורדי נובה כי הילדים אומנם חיים בגופם אך מתים בנפשם. מי שאינו פונה, אינו לא מקבל עזרה, ופעמים רבות אין להם יכולת לפנות או שהם מנותקי קשר. יש גורמים שעובדים במקביל ואין גוף מתכלל אחד. לאחר הקמת הגוף המתכלל ראוי לחלק אותו לשלושה – למשפחות החטופים, למשפחות השכולות ולמשפחות השורדים. נוסף על כך יש להקים מאגר של כל משתתפי המסיבות ולדרוש את הנתונים ממארגני המסיבות. ההורים דורשים שקיפות של פעולות העמותות. להורים אין טענות כלפי המוסד לביטוח לאומי. טענתם היא שמלכתחילה היה צריך להתייחס לאירוע הזה אחרת, כי יש דברים שאינם יכולים להיעשות במסגרת החוק הקיים. כל הכסף שמתקבל מהביטוח הלאומי עובר לעורכי דין. יש חיילים רבים שהשתתפו במסיבות ואינם מטופלים על ידי משרד הביטחון. השורדים אינם רוצים להיות מוגדרים כנכים, ולכן ראוי לתת להם מעטפת לשלוש השנים הקרובות. - כלתה של פסי כהן ז"ל, שנרצחה במתקפת הטרור, אמרה לוועדה כי יש 60 יתומים שאיבדו באירועי 7 באוקטובר את ההורה היחיד שנותר. לפי חוק נפגעי פעולות איבה, הם זכאים לקבל רק טיפולים פסיכולוגיים. היא מבקשת לקיים על כך דיון כדי לתקן את העוול. - נציג משרד האוצר אמר בדיון כי הם קשובים לנושאים שעולים מהמוסד לביטוח לאומי. בהתאם לכך עברו כמה תיקוני חקיקה למתן מענים לקבוצות באוכלוסייה שהחוק אינו מכסה. כרגע נמצאת על השולחן הצעת חוק להכרה ביתומים ואלמנות שמרחיבה את היריעה. חוק נפגעי פעולות איבה הקיים אמור לתת מענה למי שנכח פיזית באירוע טרור. היו שתי פעימות של תוספת כוח אדם לביטוח הלאומי כדי לספק את הצרכים. - נציג משרד המשפטים עדכן כי מבקר המדינה פנה לשר המשפטים בבקשה לחוקק חוק ממשלתי שיגביל את שכר הטרחה למייצגים בחוק השיקום ובחוק התגמולים לנפגעי 55 פעולות איבה. ביוני 2024 התקיים דיון ראשון בוועדת העבודה והרווחה בנושא, ובעקבותיו ביקש יו"ר הוועדה לקיים שיח נוסף עם לשכת עורכי הדין, ארגון נכי צה"ל וארגון נפגעי פעולות איבה. בתקופה זו הם נוכחו לדעת כי יש הסכמי שכר טרחה בעייתיים מאוד, והנושא דורש טיפול. -נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי עדכן בדיון כי תוכנית"יתד"היא היחידה במשרד הרווחה שאחראית לטיפול בשורדי המסיבות מתוקף החלטת ממשלה 1459, שקבעה שמשרד הרווחה אחראי לקשר הממשלתי עם שורדי המסיבות. עמותת"קהילת שבט הנובה" ועמותת"לב בטוח"מקבלות תמיכה ממשרד הרווחה וממיזם"יובלים."הטיפול בשורדי נובה הוא לא של גורם ממשלתי אחד, ויש שיתוף פעולה רב-ממדי)משרד הבריאות, משרד הרווחה, הביטוח הלאומי וגורמים ממשלתיים נוספים.(הדברים שקופים וכל הגופים הנתמכים גלויים בפני המשפחות של שורדי המסיבות. משרד הרווחה תומך בעמותת"קהילת שבט הנובה"בשלוש דרכים: העסקת עובדת סוציאלית פרט, העסקת עובד סוציאלי קהילתי וימי קהילה. היקף ההתקשרות נמוך ומוגבל לעומת היקף ההתקשרויות במיזם"יובלים," שבמאצעותו יש התקשרות עם 22 תוכניות שיקום לשורדים ועמותות שנבחנו לפי אמות מידה מקצועיות בתחומים של השכלה, תעסוקה, שיקום והגברת החוסן האישי והקהילתי. -הוועדה שמעה מנציגת משרד ראש הממשלה שכאשר זוהתה בשלב הראשון אוכלוסיית שורדי המסיבות בדרום שאינה מקבלת מענה במסגרות אחרות של יישובי העוטף נוכח הפיזור הגאוגרפי, הוחלט לקדם בעבורה בדחיפות מענה באמצעות החלטת ממשלה 1459. בהחלטה נקבע כי משרד הרווחה יתכלל את הטיפול בשורדי המסיבות במתן מענים. בכלל זה פועלת ועדת מנכ"לים של משרד ראש הממשלה ומשרד הרווחה. החלטה 1459 עוסקת בשתי קבוצות לפי בקשת המשפחות שייקבע גורם מתכלל: שורדי המסיבות בדרום, שמטופלים על ידי משרד הרווחה, והמשפחות השכולות, שהן בטיפול משרד ראש הממשלה והמוסד לביטוח לאומי. יש כיום פורום בין-משרדי שמלווה את המוסד לביטוח לאומי במתן סיוע פרטני. - נציגי הסיוע המשפטי עדכנו שהם מייצגים את המשפחות השכולות ואת משפחות השבים מכוח החלטת ממשלה, ועובדים בשיתוף פעולה עם הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון. הסיוע המשפטי מייצג בעשרות עררים, מכוח סעיף 397 של חוק הביטוח הלאומי, משפחות שכולות ומשפחות חטופים שהיו עדים בזמן אמת בשיחות טלפון ובמדיה לזוועות של רצח יקיריהם ומבקשים הכרה כנפגעי פעולות איבה בשל נוכחות מרחוק. הייצוג ניתן ללא בחינת זכאות כלכלית בתחום הביטוח הלאומי. בדיון הקודם צוין שניתנו בעבר, ב,2019- ארבע החלטות להכרה בנפגעי פעולת איבה בשל פגיעה מרחוק. דוח מבקר החריג ואמר שבחוק הקיים יש לקונה להכרה כנפגע פעולת איבה עקב חשיפה לאירוע באמצעי דיגיטלי, אולם ארבעת האירועים שהוחרגו מעידים אחרת. - נציגת המועצה האזורית אשכול אמרה כי ראוי להבין שהתקציבים אינם יכולים להסתיים, משום שהצרכים רק עולים. הקהילות פצועות ויש עלייה בביקוש לטיפולים ולהכרה בנפגעי פעולות איבה. כל תושב במועצה האזורית אשכול נפגע. - הוועדה שמעה מהורים של שורדי הנובה שחייבת להיות שקיפות כדי להבין מה הזכויות של השורדים. יש צורך בגמישות ובהפעלת שיקול דעת. ההורים חווים לילות לבנים, ורבים מהם לא עובדים כי הם צריכים להיות לצד הילדים. הצלקות יישארו כל החיים, ויש לתת להורים ולשורדים כלים לאחות את השברים. חוסר התיאום בין המשרדים בא לידי ביטוי 56 בהנחות שהשורדים זכאים להם ואינם מקבלים, למשל בארנונה ובמים, וסיוע בשכר דירה. עמותת"קהילת שבט הנובה"ועמותות אחרות קיבלו מאות מיליוני ש"ח אך הילדים לא קיבלו דבר. -נציגת אגף השיקום במוסד לביטוח לאומי סיפרה בדיון כי האגף אמון על הטיפול במשפחות השכולות, בחטופים, בשבים ובנפגעי פעולות איבה שעברו ועדה רפואית ונקבעו להם 20% נכות. המוסד לביטוח לאומי מטפל בשלושה תחומים: טיפול נפשי, טיפול שיקומי ותחום הרווחה. הוא יוצר קשר בתוך זמן קצר עם כל מי שעבר ועדה רפואית ומזמין אותו לשיחה עם עובדת סוציאלית בביטוח הלאומי. טיפול נפשי אינו ניתן במסגרת ציבורית אלא באופן פרטי. יש מאגר של 5,000 מטפלים מהשוק הפרטי ואפשר לבחור מהם לפי אזור המגורים ושיטת הטיפול. בקרב הנפגעים יש כ30- ילדים עם אחוזי נכות, והיו צריכים ליצור עבורם תוכניות ייעודיות לסיוע לאורך חייהם)שיעורי עזר, חונכות וטיפולים ייעודיים.(בכל רגע נתון יש 30% מטופלים בטיפול נפשי. מעבר לזה מוקם כעת מרכז שישי למתן טיפול נפשי ושיקומי אינטנסיבי. המוסד לביטוח לאומי אינו גוף מטפל ואינו יכול לתת טיפול פסיכיאטרי, ומי שאמון על כך הוא משרד הבריאות. בכל שבוע מתקיים שיח על המקרים החריגים. נוסף על כך לא לכולם מתאים טיפול קונבנציונלי ויש מי שמחפשים טיפול של גוף-נפש, ולכן נפתחו 40 מתחמי טיפול ברחבי הארץ. המשרד קורא לשורדים להצטרף. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - יו"ר הוועדה יבדוק עם יו"ר ועדת העבודה והרווחה את סטטוס הצעת חוק לעניין הגבלת שכר טרחה של מייצגים. - הוועדה סבורה כי יש להרחיב את חוק נפגעי פעולות האיבה כדי לכלול בו את היתומים משני ההורים אשר אחד מהם נפטר שלא בשל פעולת איבה. - לוועדה אין יכולת לבדוק עמותה שהמשרד תומך בה, אולם לעמותה יש חובת דיווח לרשם העמותות בסוף כל שנה. - הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה כגוף מתכלל לקיים פגישות עם ההורים של שורדי המסיבות. - הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא. 57 הפעלת מרכזי החוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל)דוח מיוחד – 2025 הטיפול באוכלוסייה( הקדמה ביום א'בניסן תשפ"ה30 , במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הפעלת מרכזי החוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל (דוח מיוחד – 2025 הטיפול באוכלוסייה.) הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, איגוד ערים אשכול רשויות גליל מערבי, המועצה האזורית שער הנגב, משרד הפנים, משרד העלייה והקליטה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, שירותי בריאות כללית, קופת חולים מאוחדת, הקואליציה הישראלית לטראומה, עמותת נט"ל – נפגעי טראומה על רקע לאומי, עמותת"מרכז משאבים,"פורום ארלוזורוב ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מרכזי החוסן הם מהמענים המרכזיים לסיוע נפשי ורגשי לאוכלוסייה בשעת חירום. זהו הדוח השלישי של מבקר המדינה בנושא. הנושאים המרכזיים שנבדקו: ▪ תקצוב מרכזי החוסן לפני פרוץ המלחמה ובמהלכה ועיגון תקציב מרכזי החוסן בבסיס התקציב של משרד הבריאות; ▪ תפקודו של משרד הבריאות כמאסדר – הבקרה המקצועית והתקציבית על פעילות מרכזי החוסן והסדרת טיפולים מקוונים; ▪ כוח האדם במרכזי החוסן לפני המלחמה ובמהלכה, העברת מידע בין גופי הטיפול הנפשי, הפעלת מוקדי סיוע טלפוניים בזמן המלחמה ומיגון מרכזי החוסן. נתוני המפתח: בשנים 2022–2008 נפתחו 14 מרכזי חוסן ונתנו שירות לכ1.3- מיליון תושבים. לאחר פרוץ המלחמה הוקם מרכז חוסן ארצי. 15,750 איש טופלו במרכזי החוסן מ7- באוקטובר עד סוף דצמבר 2023. מרכזי החוסן נתנו 50,734 טיפולים מ7- באוקטובר עד סוף דצמבר 2023. תקציב מרכזי החוסן בשנת 2023 לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל היה 31.87 מיליון ש"ח. התקציב שאושר למרכזי החוסן לשנת) 2024נכון לאפריל (2024 הוא 149.6 מיליון ש"ח. תוספת התקציב ברבעון האחרון של שנת 2023 למימון הפעילות המוגברת של המרכזים בשל המלחמה היא 34.66 מיליון ש"ח. התקציבים שהוקצו למשרדי ממשלה אחרים למימון פעילות מרכזי החוסן בשנת 2024 ולא עוגנו בבסיס תקציב משרד הבריאות מסתכמים ב16.48- מיליון ש"ח. ליקויים והמלצות: עיכובים בהעברת תקציבים – רבעון אחרון של 2023: תקציבים שנועדו למימון התמודדות של כל מרכזי החוסן עם מצב החירום ששרר בעקבות פרוץ המלחמה הועברו על ידי משרד הבריאות למפעילי מרכזי החוסן כמה שבועות לאחר ביצוע הפעילות, ובמקרים מסוימים חודשים לאחר מכן. 58 שנת 2024: עד אוגוסט 2024 משרד הבריאות לא חתם על הסכמים עם מפעילי מרכזי החוסן להרחבת המימון לשנת 2024, והדבר גרם לעיכובים בהעברת הכספים. משרד הבריאות התחיל להעביר את הכספים כמקדמות רק כחודשיים אחרי תחילת השנה. מומלץ למשרד הבריאות ולמשרד האוצר להבטיח ודאות תקציבית להפעלת מרכזי החוסן, בייחוד בשעת חירום. על משרד הבריאות לפעול לכך שהתקציבים יועברו אל מרכזי החוסן ללא דיחוי לשם הבטחת פעילותם הרציפה וכדי למנוע פגיעה במתן הטיפולים. עיגון תקציבי מרכזי החוסן – אגף התקציבים במשרד האוצר לא קבע מסגרת תקציבית שנתית לכל מרכזי החוסן שתעוגן בבסיס התקציב של משרד הבריאות ולא בתקציבי משרדי ממשלה אחרים, בין היתר בשל התנגדות חלק ממשרדי הממשלה. על ועדת ההיגוי העליונה ועל אגף התקציבים במשרד האוצר, בשיתוף משרד ראש הממשלה, לקבוע מסגרת תקציבית שנתית לכל מרכזי החוסן, שתעוגן בבסיס התקציב של משרד הבריאות, וכך לייעל ולשפר את תקצוב מרכזי החוסן ופעילותם. בקרה כספית ומקצועית – בשנים 2023–2021 משרד הבריאות לא קיים הליכי בקרה סדורים במרכזי החוסן במתכונת שנקבעה בנוהל הפעלת מרכזי החוסן. על משרד הבריאות לגבש מנגנוני בקרה סדורים על פעילות מרכזי החוסן כדי להבטיח מתן שירות איכותי לציבור תוך ניצול יעיל של המשאבים המוקצים למרכזים. המתנה לקבלת שירות – במרכז החוסן באשקלון המתינו בפברואר 450 2024 איש לריאיון אישי לקביעת צורכי הטיפול. זמני ההמתנה במרכז החוסן הבדואי הלכו והתארכו מיממה בשבועיים הראשונים של המלחמה ועד שבוע ימים מנובמבר ועד סוף 2023. מומלץ למשרד הבריאות לבחון את ההשפעה של זמני ההמתנה על מתן השירות ואיכותו, ולפעול לקביעת הוראות לכל מרכזי החוסן ומנגנוני בקרה שיהיה בהם כדי להבטיח מתן שירות מיטבי לאוכלוסייה בשעת חירום. הסדרת טיפולים מקוונים – משרד הבריאות לא קבע הנחיות מותאמות למרכזי החוסן למתן שירותים וטיפולים באמצעים מקוונים, ובכלל זה בנוגע לאופן השימוש ביישומים מסחריים. מומלץ למשרד הבריאות לבחון את היקף השירותים הניתנים באמצעים מקוונים ולבחון את אבטחת השיחות. עוד מומלץ כי משרד הבריאות ייתן את דעתו על הקלטת הטיפולים ועל אופן ביצוע הבקרה על מתן הטיפולים, וכן ייתן את דעתו על אופן ההגנה על קטינים המקבלים טיפולים מקוונים. העסקת כוח אדם בחירום – בנוהל הפעלת מרכזי החוסן אין התייחסות לנושא העסקת כוח אדם בשעת חירום ולהעסקת רכזים מטעם מרכזי החוסן במקרה של פינוי אוכלוסייה, ולא נקבעה הגדרת תפקידם בתקינה. מומלץ למשרד הבריאות לקבוע הנחיות להעסקת רכזים פסיכו-סוציאליים באתרים, לקבוע מפתח תקינה מותאם לשעת חירום, להגדיר תפקידים ולוודא איוש משרות או להציב שלוחות במוקדי הפינוי. העברת מידע על מטופלים – משרד הבריאות לא נערך להעברת מידע חסוי על המטופלים בין הגופים המטפלים העוסקים בבריאות הנפש, בייחוד במצבי חירום שבהם תושבים רבים מפונים מבתיהם. מומלץ למשרד הבריאות לפעול להסדרת העברת המידע על המטופלים בין הצוותים המטפלים בתחום בריאות הנפש בגופים השונים, תוך הקפדה על זכויות המטופלים והגנה על פרטיות המידע ואבטחת המידע. הפעלת מוקדים טלפוניים – למרות חשיבותם של המוקדים הטלפוניים לצורך מתן תמיכה נפשית ראשונית ומיידית בעת שגרה, ועוד יותר בשעת חירום, משרד הבריאות לא הנחה את מרכזי החוסן בדבר אופן הפעלת השירות בתחומים שונים. מומלץ למשרד הבריאות לקבוע הסדרים להפעלת מוקדי סיוע בחירום, ובכלל זה זמני הפעלה, מרכזייה לניהול שיחות, הכשרת נציגים ואמות מידה 59 למענה טלפוני. מיגון מרכזי החוסן – בחלוף כשנתיים מקבלת החלטת הממשלה למימון הקמת מבנה ממוגן למרכז החוסן באשקלון, טרם החלה הקמתו של המבנה. לשלוחות מרכז החוסן הבדואי יש מקלטים במבנים שבהם ניתן השירות, אך אין להן אישורי מיגון מפיקוד העורף. חלק מהשלוחות שבהן ניתן השירות של מרכזי החוסן גליל מערבי וגליל מזרחי ממוקמות במבנים ללא פתרונות מקלוט. על משרד הבריאות לוודא כי כל מרכזי החוסן שהוא מפעיל באמצעות ספקי השירות עומדים בדרישות המיגון של פיקוד העורף כפי שנקבע בנוהל. נקודות לחיוב: ועדת ההיגוי העליונה, שאחראית להפעלת מרכזי החוסן, התכנסה בתקופה הראשונה של המלחמה לדיונים רבים במגוון סוגיות הנוגעות לפעילות מרכזי החוסן ולאתגרים הרבים שעימם הם מתמודדים לצורך מתן פתרונות לאוכלוסיית הרשויות המקומיות שבהן הם פועלים. במרכזי החוסן אשכול ואשקלון ובמרכז החוסן הבדואי ניתנו במהלך המלחמה מענים לצוותים המטפלים כפי שנקבע בנוהל הפעלת מרכזי החוסן. במרכז החוסן גליל מערבי לא הייתה כל המתנה לטיפול מתחילת המלחמה ועד סוף סוף שנת 2023. יצוין כי בתקופה זו נתנו מרכזי החוסן גליל מערבי וגליל מזרחי 1,649 טיפולים, ובהם 1,415 טיפולים מקוונים. טיפולים קבוצתיים – מאז פרוץ המלחמה ועד סוף שנת 2023 נערכו בכל מרכזי החוסן שהשתתפו בבדיקת העומק הרצאות וסדנאות מקוונות ובלתי אמצעיות לקהלים מגוונים. בעשורים האחרונים הצטבר במדינת ישראל ידע נרחב ורב-ערך על הטיפול בנפגעי טראומה נפשית ועל חיזוק החוסן החברתי והארגוני. הידע הזה מיוצא לכל העולם ובפרט לאזורי מלחמה. בחזית הטיפול בנפגעים עומדים 14 מרכזי חוסן שהוקמו בעשורים אלו, והם ממלאים תפקיד מרכזי בעת שגרה ובשעת חירום כאחד בכך שהם נותנים לאלפי נפגעי הטראומה סיוע ראשוני מיידי וחשוב. בשל החשיבות העליונה של הצלת נפשות ופיקוח נפש, על משרד הבריאות, ועדת ההיגוי העליונה ומשרד ראש הממשלה לפעול לשילוב מרכזי החוסן בכל המערכים הארגוניים של השלטון המקומי ושל מערכות הבריאות. מתוך ראיית מקומם המרכזי של מרכזי החוסן במערך חיזוק החוסן של אוכלוסיית המדינה על כל מרכיבי פעילותם, על שר הבריאות, בשיתוף שר האוצר ומשרד ראש הממשלה ועם השותפים הנוספים החברים בוועדת ההיגוי העליונה, לקדם מסגרת שתבטיח את קיומם, חיזוקם, הרחבתם ומקצו עּיותם של מרכזי החוסן לאורך שנים לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל ולבנות מנגנון תקצוב למרכזי החוסן שיתאים לפעולות הנדרשות ממרכזי החוסן במצבי חירום. כך יובטח חוסן לאומי איתן במצבים כמו זה שעימו מתמודדת מדינת ישראל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמצבי חירום עתידיים בשנים הבאות. סיכומי הוועדה - נציג משרד האוצר אמר שמרכזי החוסן מתוקצבים בשגרה בבסיס התקציב. פינויים, חימושים, ימי מילואים וכיוצ"ב מתוקצבים אחרת בעת מלחמה ובשעת חירום. תקציב החירום מעוגן לשנה זו, וישולם למרכזי החוסן על פי הביצוע בתוך תקציב חירום. תקציב השגרה של מרכזי החוסן הוא 35 מיליון ש"ח, חלקם בתוך תקציב משרד הבריאות והיתרה 60 היא איגום של תקציבי משרדי ממשלה אחרים שמועברת במהלך השנה לתקציב משרד הבריאות כדי לשלם למרכזי החוסן. נוכח קשיים ודרישות מצד חברי הכנסת, המשרד פועל בשנה וחצי האחרונות במטרה לאגם מתחילת השנה את כלל התקציב עבור משרד הבריאות. בשנת 2024, מתוך 150 מיליון ש"ח שתוקצבו, שולמו כמקדמות כ123- מיליון ש"ח על בסיס דיווחים ואומדן היקף הפעילות. אם יהיו פערים, הם יושלמו בתקציב זה. משרד האוצר שוקל כיצד לבנות בבסיס בתקציב את תוכנית בריאות הנפש לשנת 2026 ואילך. למרכזי החוסן יש נתח נכבד ותפקיד חשוב בטיפול הפסיכותרפי לצד קופות החולים ובתי החולים. הערך מוסף של מרכזי החוסן הוא החיבור לקהילה, לרשות המקומית ולעבודה הקהילתית. - נציגי משרד הבריאות אמרו בדיון כי נוסח החוק מאפשר הוספה בצו של נותני שירותי בריאות נוספים. הסוגיה תיבדק בהיבטי פרטיות ובהיבטי סל המידע שעובר לקופות החולים. תקציב מרכזי החוסן עד שנת 2028 מעוגן בהחלטת ממשלה. כמו כן יש תוספות של משרד הבריאות ומשרד האוצר ודרישות נוספות שהמשרד מעביר למינהלת תנופה לצפון כדי לעבות את המענים. במרכזי החוסן עובדים פסיכיאטריים, ויש שירות דיגיטלי פסיכיאטרי זמין שהתווסף בשל המלחמה. המשרד עוסק בנושא ניוד המידע מקופות החולים. חוק זכויות החולה מתיר העברת מידע בין מטפלים כדי למנוע פגיעה במטופלים. משרד הבריאות עבד לילות כימים ביכולת מוגבלת בעיצומה של הסערה כדי להוציא נתונים ותוכנית תקציבית סדורה, והוא ידייק את הנתונים ככל שיידרש. ממשלת ישראל ומשרד הבריאות יצרו מודל בעזרת מרכזי החוסן למתן מענה ברמה הרשותית בשגרה ובחירום. ימים אחדים לאחר פרוץ המלחמה המשרד הקים מרכז חוסן ארצי שיזם שיחות עם כל נפגעי העוטף כדי לתת טיפול או לאתר נפגעים הזקוקים לטיפול, וכן הרחיב את מרכזי החוסן ביישובי קווי העימות פי חמישה למרות הפגיעה הפיזית בהם. פעילות מרכזי החוסן היא חלק מהתוכנית הלאומית לבריאות הנפש בישראל. כ171,000- איש בדרום ובצפון השתתפו בפעילות חוסן קהילתית ורשותית דרך מרכזי החוסן. עם התרחבות מרכזי החוסן האחריות חזרה אליהם, וכללה שעות רבות של טיפול במרכזי המפונים מדי יום. ראוי להתבונן כיצד המערכת גדלה, נותנת שכר ראוי, מכפילה את מספר המטפלים ומשפרת את רצף המענים עם שונות במדרג של הטיפולים. יש לחזק את מערכי האשפוז והשיקום, שהם חלק משמעותי בטיפול האינטנסיבי, ואת בריאות הנפש בקהילה ברמת הרשויות עם שיתוף פעולה של משרדי הממשלה. נוכח המורכבות והצורך במתן מענים לצרכים בשטח על ידי הספקים שהמשרד עובד איתם בשיתוף פעולה מלא, הוקם מנגנון ייחודי בשיתוף משרד האוצר והחשכ"ל שמטרתו לתת מקדמה צפה, כלומר העברת כספים לשטח בלי לקבל דיווח על ביצוע. בשנת 2024 היקף המקדמות ששולמו לקואליציה הישראלית לטראומה, שמפעילה את כל מרכזי החוסן, היו 103 מיליון ש"ח. כ20- מיליון ש"ח נוספים שולמו כמקדמות לאשכולות גליל מערבי וגליל מזרחי. - מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה אמרה בדיון שלפני אירועי ה7- באוקטובר היו בעוטף חמישה מרכזי חוסן, ובתוך שלושה ימים הם עברו לעבוד ב300- מרחבי פינוי ברחבי הארץ. בעוטף היו 216 מטפלים לפני המלחמה, ובמהלך המלחמה גדל מספר המטפלים ל- 1,800; כיום יש 1,236 מטפלים, מתוכם 803 מטפלים שהקואליציה הכשירה. מהנתונים עולה כי במהלך כתיבת הדוח היו 21,000 מטופלים, ובהם 8,500 ילדים64,000 . אנשים קיבלו מענה קהילתי. מרכז החוסן הארצי שקם ב15- באוקטובר אינו מרכז סיוע אלא מרכז 61 טיפולי שטיפל עד היום ב10,000- איש)ובהם 2,500 שורדי המסיבות.(בתקופת הדוח, בחלק מהמרכזים היו 2,000 טיפולים של פסיכיאטרים. דוח מבקר המדינה אינו משקף חוסן, והמספרים בו גבוהים מאוד ומשדרים מסר של צורך בטיפול. יש להבין כי כל עוד מתרחשת מלחמה, אין שיקוף נכון, הואיל ויש החלמה טבעית, העבודה הקהילתית והארגונית מחזקת את הפרט, וחלק מהמפונים טרם שבו לבתיהם. ראוי ליצור מנגנון של בקרה מקצועית עבור המטופלים שעוברים ממרכזי החוסן לטיפול קופות החולים כדי לשמור על רצף טיפולי ולמנוע המתנה שתזיק להם. -נציגת משרד ראש הממשלה דיווחה כי הוועדה העליונה בראשות משרד הבריאות מתכנסת באופן תדיר, יוצאת לשטח, מביאה את אנשי השטח למפגשי הוועדה ומקבלת החלטות מדיניות בסוגיות מקצועיות משתנות. משרד ראש הממשלה ושאר משרדי הממשלה סייעו למשרד הבריאות בגיוס תקציב לשנת 2025, ואכן נרשמה עלייה של ממש, של מאות אחוזים. המשרד רואה חשיבות רבה בהכנסת הנושא לבסיס התקציב של כל המשרדים. נעשתה עבודה בשנים 2025–2024 ולא הושגו הסכמות בנושא. המאמצים העיקריים הושקעו בתוספת תקציבית כדי לגרום להמשך הפעילות. -מהמשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר כי השירות לעבודה קהילתית במשרד עוסק בחוסן קהילתי ומסייע לתושבים להתארגן כקהילות לשם פתרון בעיות חברתיות. לא כל טראומה הופכת לאירוע פוסט-טראומטי. יש חשיבות עצומה בבניית הכוחות ובהוצאת אנשים ממצב פסיבי למצב פרואקטיבי. הוועדה העליונה מתכנסת מתחילת המלחמה דרך קבע לפיתוח מענים. מרכזי החוסן עובדים בשיתוף פעולה פורה עם כלל התשתיות, ויש לפרוס מרכזי חוסן באזורים נוספים מלבד קווי העימות. - נציג המועצה האזורית שער הנגב אמר בדיון שמרכזי החוסן עובדים במשך שנים במודל שאין שני לו בעולם, בהובלה של צוותים בין-משרדיים ואנשי מקצוע איכותיים. מרכזי החוסן הם הגוף היחיד כמעט שמהרגע הראשון עמד בהתגייסות של מעל 100% והרחיב את שירותיו בצורה מרשימה, בגיבוי מלא של המועצות האזוריות, הקואליציה הישראלית לטראומה ומשרדי הממשלה. תושבי העוטף חיים במציאות בלתי אפשרית כבר שנה וחצי, והם בוחרים להמשיך לחיות ולעשות למען קהילתם. ב6- באוקטובר 2023 היו 28 מטפלים במועצה, וכיום יש 180 מטפלים. ביום הרביעי למלחמה הוקמו 13 שלוחות למרכז החוסן שער הנגב, והגדול שבהם היה בשפיים. הריפוי טמון בעבודה קהילתית וקבוצתית, נוסף על העבודה הטיפולית. מרכזי החוסן בעוטף פיתחו את המודל והמענה שלהם בזמן חירום. יש להגדיל את המשאבים והמענים בתחום בריאות הנפש. היקף הפניות יהיה ידוע כחודשיים לאחר סיום המלחמה, והצפי הוא לעלייה בפניות. נוהל חרדה נבנה בזמנים אחרים, ותושבי שער הנגב סובלים מחרדה יום-יומית. צריך לראות כיצד משפרים את הממשקים ושהטיפול יחזור להיות תחת הרשויות. - נציגת משרד החינוך אמרה כי משרד החינוך רואה חשיבת רבה בעבודה של מרכזי החוסן. היחידה להתמודדות בחירום שמה דגש רב על חוסן התלמידים. חיזוק הממשקים בין מרכזי החוסן והוועדה העליונה לבין משרד החינוך)באמצעות ועדות אזוריות(נועד לתת את המענים הנכונים. -נציגת משרד הפנים דיווחה לוועדה כי מתוקף החלטת ממשלה, בשנת 2024 העבירו את התקציב למשרד הבריאות. בתחילת השנה אושרה החלטה נוספת והם מחויבים אליה 62 ולהעברת התקציב. - נציגת פורום ארלוזורוב אמרה כי דוח המבקר המעיד על הזנחה. אין פסיכיאטרים באף מרכז חוסן; שירותים אזרחיים תלויים באוויר ובפרט טיפולים נפשיים בשל מצבי טראומה. אין להמשיך לסבול מצב שמדינת ישראל לא נותנת שירות איכותי בכל המרכזים שלה וממשיכה ליצור פערים. - משירותי בריאות כללית נמסר כי הם עומדים בקשר עם משרד הבריאות בניסיון ליצור תהליך עבודה עם הפניות הדדיות ביניהם לבין מרכזי החוסן. - נציגת עמותת"מרכז משאבים"סיפרה כי העמותה עובדת בשיתוף פעולה עם אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות. בעבר לא היו מטפלים וכיום 41 מטפלים נותנים מענה בכל רחבי הארץ, גם במרכזי הפינוי, והם הצטרפו לצוות של רכזים פסיכו-סוציאליים ונתנו את כל המענים של מרכז החוסן. ארבע שלוחות של מרכזי החוסן נפתחו השנה כדי לתת מענים מותאמים גאוגרפית ותרבותית, וההצלחה ניכרת בעיקר בחברה הערבית. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא. - הוועדה התרשמה שנעשתה פעילות ענפה ורחבה בכל משרדי הממשלה בניהולו של משרד הבריאות. - הוועדה מברכת על פועלם של מרכזי החוסן ברחבי הארץ. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לשקול השלמת נתונים מהמועצה האזורית שער הנגב. - הוועדה סבורה שיש מקום שמשרד מבקר המדינה יציג גם את הישגי משרד הבריאות בטיפול באנשים שנפגעו באירועי ה7- באוקטובר. האנשים שנושאים בעול שיקום בריאות הנפש הם השליחים, ולכן ראוי שיכתב דוח מנהלים קצר שיציג גם את ההכרה בפעולות לעתיד לבוא. - הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להעביר מסמך ובו פירוט פעולות המשרד בתחום בריאות הנפש, והוועדה תעבירו למשרד מבקר המדינה לצורך הכנסתו לדוח מעקב. 63 מצב מערך המילואים והסדיר נוכח המלחמה המתמשכת)דוח שנתי 65ב ודוח שנתי (2023 הקדמה ביום ז'באייר תשפ"ה5 , במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מצב מערך המילואים והסדיר נוכח המלחמה המתמשכת)דוח שנתי 65ב ודוח שנתי.(2023 הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, צה"ל, משרד הביטחון, העמותה למען משרתי המילואים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, ארגונים, תנועות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה שני דוחות נדונים היום. הדוח הראשון – כשירות מערך המילואים בפרמטרים שונים – נערך בשנת 2013, וכבר אז מצא המשרד פערים במשך האימונים, בתכנים ואיכותם וגם במערך האחזקה של אוגדות המילואים. הדוח השני נערך בשנים,2022–2021 והנושא שלו הוא תנאי מחיה ותשתיות ללוחמי סדיר ומילואים. בדוח זה נמצא כי אף שגובשו תוכניות, עדיין יש מקום לשיפור במחנות הכשרה ובמחנות אימונים. לפי נתוני צה"ל וצוותי הביקורת נמצאו פערי כשירות ברמות גרוע ובינוני בתנאי מחיה באחוזים ניכרים. סיכומי הוועדה - ראש מטה זרוע היבשה בצה"ל אמר בדיון כי יש שחיקה גדולה מבחינה גופנית ומבחינה מנטלית בקרב הלוחמים, והיא נובעת מרצף ההפעלה של יחידות סדורות. הצרכים גדלו בצורה דרמטית במילואים ובסדיר. כל הסד"כ תומך הלחימה של צה"ל הופעל. חלק מהכשירות של יחידה נלחמת מתפתחת, אך לא בוצעו הכשרות לאנשי המילואים. גם המערך הסדיר ממעט לקיים הכשרות. ההכשרה הממוצעת התקצרה ל.80%-70%- יש מתח קבוע בין היקף הפעלת סד"כ המילואים לבין כשירות הסדיר – ככל שממצים את ההכשרות, כך העומס על מערך המילואים ועל מערך הסדיר גדל. מערך המילואים נמצא בעומסים גדולים מאוד. השחיקה של משרתי המילואים נובעת מאופן ההפעלה ומהצורך לשלב שירות מילואים וחיי משפחה ועבודה. יש להרחיב את היקף הסד"כ כדי לאזן את היקף מערך הסדיר בהלימה למערך המילואים. מספר המתגייסים בתחילת המלחמה היה גדול, ובאופן טבעי חלה ירידה. כיום יש מעל 75% התייצבות. תוך כדי הלחימה החל העיסוק בהקמת סד"כ. פרויקט"משיב הרוח"עוסק בהגנת היישוב, והוא מבוסס על מערך המילואים, סד"כ איסוף, חטיבת השומר וסד"כ פקע"ר לטיפול בעורף. גדודי סדיר וסד"כ חי"ר הוחלפו באנשי מילואים. סד"כ הסדיר נפגע משמעותית מהיקפי ההפעלה. מאוקטובר 2023 טופלו בעיות התשתית, אך יש לא מעט סד"כ שמגיע למחנות ומעמיס על התשתיות הקבועות. חייבת להיות תוכנית של כלים שלובים בכל הקבוצות ובכל הרבדים)מרכיבי קבע(שיש לטפל בהם – מיצוי טבעי של סד"כ לחימה ושילוב אוכלוסיות נוספות, כגון משך שירות חובה, גיוס אוכלוסייה חרדית ומיצויה, הגדלת מספר משרתי המילואים במודל ההתנדבות ובמסגרת החוק הקיים, ילדי המשרתים במערכת החינוך, אקדמאים ועוד. 64 - ראש חטיבת תכנון וכוח אדם – תומכ"א ציין כי צה"ל זקוק לכ12,000–10,000- חיילים נוספים – כ7,500- לוחמים במערך הסדיר והיתר תומכי לחימה. גם לפני המלחמה היו פערים בעולמות תומכי הלחימה, היות שיש תפקידים מורכבים שיש קושי לאייש אותם. כיום מערך המילואים ומערך הסדיר מחזיקים יד ביד את הקווים ואי-אפשר להפריד ביניהם. בתוך הגדודים הסדירים יש מערכי מילואים. בעולם המילואים הכיוון הוא הקמה של אוגדה שלמה (25) גדודי מילואים,(וחלקה כבר הוקמה. אוגדה מזרחית היא אוגדה מרחבית עם גדודי מילואים. מערך המילואים גדל בכ;25%- עשרות אלפים מתוכו הגיעו כמתנדבים, לוחמים ותומכי לחימה. 25,000 איש קיבלו פטור וביקשו מהם לשוב במסגרת צו פוקד כדי להזין את כוח האדם באופן קבוע ומתוך המאגרים. כדי לייצר מודל זה צריך להרחיב את הסד"כ הסדיר. בעשור האחרון יש עלייה דרמטית במספר הנשים הלוחמות: לפני 12 שנה התגייסו כ500- נשים ללחימה, והשנה התגייסו כ5,000- לוחמות. כמו כן יש עלעיה בגיוס נשים דתיות, מ18%- ל.35%- הצורך הביטחוני גדול ודחוף, ויש להגדיל גם את מספר אנשי המילואים כדי להקל על המשרתים ולעמוד מול התרחישים. מתחילת המלחמה צה"ל הקים לפי סדרי עדיפויות תשע פלוגות שריון סדירות, גדוד הנדסה, פלוגות איסוף חדשות וגדוד מעורב של פקע"ר. חלק מהמרכיבים הם בשימוש מודלי קבע. הסדיר הוא הפתרון המשמעותי להקלה בעומס על אנשי המילואים, ולכן יש על השולחן הצעת חוק להרחבת השירות הסדיר ל36- חודשי שירות. החרדים הם מקור כוח אדם משמעותי, וצה"ל סבור שיש להרחיב את שורות המתגייסים ולהקים יחידות. צהל ערוך ומוכן לקלוט יותר חרדים בצה"ל: בשנת הגיוס 2024 הוא מסוגל לקלוט 4,800 חרדים, ובשנת 2025 הוא מסוגל לקלוט 5,750 חרדים, ובהינתן התראה ייקלטו גם בשנת 2026. ממרץ 2024, עם פקיעת החוק, כל נער חרדי מקבל צו ראשון בגיל 16 וחצי, ומי שמגיע צריך לעשות הליך מלא ולא רק להצהיר. צה"ל מזהה אדם כחרדי רק לאחר התייצבותו בלשכת הגיוס, כאשר הוא מציג טופס על מוסד הלימודים שלו. המגע עם הציבור החרדי הוא בעצימות אחרת מבציבור הכללי. אומנם יש מגמה חיובית, אך היא רחוקה מלהיות מספקת, נוכח יכולת הקליטה שצה"ל יצר. יעד הקליטה לשנת הגיוס 2024 אינו ממלא את צורכי צה"ל. יש להסתכל על התקדמות התהליך בהתאם לפעימות הזימונים. חלוקת הצווים היא פעולה שמביאה חלק קטן לגיוס, והפעילות העיקרית נובעת מרתימה. אם אדם נעצר במסגרת צו 12, הוא מגיע להסדיר את מעמדו. מתחילת המלחמה התקבלו שתי החלטות למתן מענה וסיוע לאנשי המילואים, ובשבועות הקרובים אמורה לעבור החלטה נוספת. - הוועדה שמעה מהאלוף דן הראל, סגן הרמטכ"ל לשעבר, כי להבנתו מערך המילואים לקראת קריסה מלאה. אחוזי ההתייצבות נמוכים. לפי נתוני הביטוח הלאומי40% , מהמשרתים עברו עבודה או איבדו אותה, ואין אפשרות להשתלט על הבעיה אף שפיטורים בשל שירות מילואים מנוגדים לחוק. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2022, שיעור הגיוס מהחינוך הממלכתי הוא,88.4% שיעור הגיוס הכללי הוא,84% שיעור הגיוס במערך הדתי הוא,85% והבנות מהמגזר הדתי-לאומי הולכות לשירות הלאומי. שיעור הגיוס של דרוזים הוא ,80%-70% והחרדים מתגייסים בשיעור של.10% החרדים אינם בני-גיוס אלא חייבי גיוס, ויש להוציא צווים לכל הנערים החרדים כדי שיהיו לוחמים חרדים. 65 - נציגת ארגון"אחים לנשק"שאלה בדיון כמה מתוך החרדים קיבלו צו ראשון, כמה לא קיבלו צו ראשון, כמה כמה קיבלו צו 12 ואם 24,000 הצווים כבר יצאו. כמו כן היא שאלה כמה חרדים שתורתם אומנותם קיבלו צווים וכמה מהם נעצרו. - נציג העמותה למען משרתי המילואים ציין כמה בעיות של משרתי המילואים: התשתיות הלא-ראויות בצבא משפיעות על הנכונות של משרתי המילואים, ויש להקים ועדה חיצונית לבדוק את הדברים בתוך הצבא; שלא כמו לוחמים, שרשאים לקבל ימי התארגנות, תומכי הלחימה אינם זכאים לימים כאלה; ההיסטוריה הרפואית של משרת מילואים אינה מוכרת לצה"ל; ילדי משרתי המילואים אינם מקבלים מענה ממשרד החינוך, ופעמיים בחודש מגיעות רשימות למנהלי בתי הספר על ילדים שהוריהם גויסו למילואים; יש נשירה של ילדים ואין הכוונה למורים כיצד לטפל בהם. - נציגת פורום"שותפות לשירות"אמרה כי אי-גיוס הציבור החרדי הוא סכנה למדינת ישראל, גם ברמת הלכידות. הדיון בנושא מתנהל כאילו אנו ביום הראשון של המלחמה. יש כתובת על הקיר: משרתי הסדיר ומשרתי המילואים נמצאים על סף קריסה. אין לנו מדינה אחרת ואנו צריכים לעשות הכול כדי לשמור עליה. יש פער מטורף בין יעד של גיוס 4,800 חרדים לבין הצורך במציאות. צבא העם הוא צבא של כל העם. - יו"ר תנועת הצעירים בישראל אמר שלוחמים נמצאים בשטח וחסר להם ציוד. מה שהורג את המילואימניקים הוא כשלים של המערכת. מתחילת המלחמה חילקו ארגוני החברה האזרחית 18,000 קסדות טקטיות כדי להגן על החיילים. - נציגת ארגון"אימהות הלוחמים"ביקשה שהמדינה תוקיר את כל משרתי המילואים ומשפחותיהם. יש לחשוב על גיוס חרדים שהם בשנות ה40–30- לחייהם, כמו שירות המילואים בציבור הכללי. - נציגת"אימהות בחזית"אמרה כי הן על סף קריסה, וכולם צריכים חילוף. יש פצועים, יש חרדים שאינם מתגייסים, ואין מוטיבציה להגיע לקבע ולשירות מילואים. כולם שווים בפני החוק, וגיוס החרדים יפתור את הבעיה הערכית. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה שהמדינה לא תגיע ליעד הגיוס של החיילים החרדים, והפער עצום. המשימה מוטלת על הצבא ועל הדרג המדיני. מקבלי ההחלטות לא יוכלו לברוח מאחריות. - הוועדה דורשת מהממשלה לנקוט סנקציות אישיות כלפי מסרבי גיוס. - הוועדה מצדיעה למשרתי המילואים הנושאים בנטל. - הוועדה מבקשת מצה"ל לקבל את רשימת מרכיבי הקבע החסרים כדי לאפשר לאוכלוסיות שונות להתנדב למילואים. - הוועדה תשלח מכתב לשר החינוך בדבר הצורך בטיפול בילדי משרתי המילואים. 66 סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא: דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל הקדמה ביום י"ד באייר תשפ"ה12 , במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא: דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, צה"ל, משרד הביטחון, העמותה למען משרתי המילואים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, ארגונים, תנועות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח משרד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור: מהרגע הראשון פעלנו במרץ לקיים ביקורת על כלל הגופים ועל כלל הדרגים. בזמן הזה היו צריכים להתפרסם דוחות על נושאי הליבה, שהיו נותנים תשובות לאזרחי ישראל על הכשלים שהובילו לטבח ה7- באוקטובר. בזמן שצו הביניים של בג"ץ עמד ולא אפשר לערוך ביקורת בצה"ל ובשב"כ, התחלנו להכין את השטח לביקורות כדי להתחיל אותן ברגע שיינתן האישור. עתה המתווה שגובש מול שב"כ וצה"ל קיבל תוקף של פסק דין, ואנו פועלים בהתאם, והדוחות יתפרסמו כשהעבודה עליהם תסתיים. לעת עתה פרסמנו חמישה דוחות אזרחיים בנושא המלחמה. בנוסף, בתקופה האחרונה סיימנו עבודה על 19 נושאים שונים. הטיוטות הופצו להתייחסות המבוקרים, ולאחר קבלתה ובמידת הצורך לאחר קיום שימוע בשל אחריות אישית, נפרסמם לציבור. מדובר בדוחות שאינם בנושאי הליבה. בשלושת חודשים הראשונים עסקנו בסיורים בשטח, נפגשנו עם האנשים ושמענו על הפערים. בחודש נובמבר 2023 הוצאתי מכתב לראש הממשלה עם פירוט הכשלים של הממשלה בעת ההיא הנוגעים לפינוי של כ- 250,000 איש מבתיהם, וביניהם: תוכניות סיוע כלכלי ליישובי קווי העימות; ניהול לאומי מרכזי של המענה האזרחי לעורף; שהות המפונים בבתי המלון; תקצוב ממשלתי בחירום ותקצוב הרשויות המקומיות, מערכת החינוך, מערכת בריאות הנפש ושירותי הבריאות בחירום; כיתות כוננות ומקלוט; הסברה לציבור. בינואר 2024 הודעתי על פתיחת ביקורת סביב כ60- נושאים הקשורים להתנהלות הדרג המדיני והצבאי ב7- באוקטובר כולל הלילה שקדם לטבח, התנהלות הקבינט המדיני- ביטחוני בכל התקופה שקדמה לאירועי ה7- באוקטובר, ההיערכות המודיעינית, ההגנה על גבול עזה, המאבק הכלכלי בחמאס, הרישוי ואבטחת המסיבות ברעים ותפיסת הביטחון הלאומית. לצד זה אנו בוחנים סוגיות אזרחיות, כלכליות ובתחום החירום, כמו פינוי הפצועים והחללים. בנוסף הוצאתי מכתב לראש הממשלה שכלל למעלה מ27- ביקורות על הדרג הצבאי ועל הדרג האזרחי. בפברואר 2024 הוגשה עתירה לבג"ץ כדי למנוע את ביקורת המדינה על כל סוגיות המלחמה. מתחילת המלחמה מבקר המדינה והצוותים עשו שורה של סיורים בשטח על מנת להעלות פערים מול גורמי הממשלה בזמן אמת, לתת סיוע מיידי וכדי שצוותי הביקורת יראו את אותם אנשים שחוו את הטבח הנורא. ב10- באוקטובר, בעת ביקורי בשדרות, הכרזתי שהביקורת תיעשה על כלל הדרגים החל מראש הממשלה, שרים, צה"ל ודרגים אזרחיים-מקצועיים. הביקורת תכלול גם סוגיות של אחריות אישית בנסיבות שמדובר בכשל משמעותי. ככל שתוקם ועדת חקירה ממלכתית, אנו נפעל לתאם את ביקורת המדינה ואת גבולותיה מולה. המחוקק נדרש לסוגיה אם יש מקום לעבודת המבקר לפני ועדת חקירה ממלכתית. לצד זה אני רואה חשיבות רבה במתן מענה פרטני לאדם שנפגע, ואכן, אנו נותנים מענה או סעד לכל פונה. 67 בחוק מבקר המדינה סעיף 10 יש סיפא. שופטי בג"ץ השיבו ליועמ"שית לממשלה ששאלת הסמכות אינה על הפרק. אני סבור שגרוע מאוד אם מישהו ינסה להגביל את מבקר המדינה. יש לו עצמאות וסמכות לבדוק את האירועים בצורה חד-משמעית היות שהוא חלק מהמארג הדמוקרטי של מדינת ישראל. ההנחיה שניתנה לכלל הצוותים היא לבדוק את כלל הדרגים ללא שום דעה קודמת. עמדתנו היא שחוק מבקר המדינה מאפשר למבקר המדינה לבדוק באופן עצמאי, וגם את העיתוי לבדיקה. המחוקק נדרש לנושא הקמת ועדה וקבע מפורשות שעל בסיס דוח מיוחד של מבקר המדינה תוכל הוועדה לענייני ביקורת המדינה למנות ועדת חקירה ממלכתית. ככל שתוקם ועדת חקירה ממלכתית, אנו נתאם עימה. אנו בעד כל בדיקה שתתקיים על ידי כל גורם. חלק מכשלי ה7- באוקטובר הם לא רק שלא הקשיבו לדוחות המבקר אלא גם חוסר הקשבה לתצפיתניות. בימים אלה המשרד נכנס לביקורת בצה"ל ובשב"כ בעקבות צו הביניים, והיא תושלם כסדרה בצורה מעמיקה. קיבלנו פנייה סדורה מהסנגורית הצבאית בנושא, וגיבשנו מענה שעומד בבג"ץ. אני סבור שהיועמ"שית לממשלה וגם הפצ"רית יכבדו את החלטת בג"ץ – מתן תוקף לביקורת המדינה. איננו באים להתעמת, ופועלים בהתאם לפסק הדין של בג"ץ ובשיתוף פעולה עם הוועדה לענייני ביקורת המדינה. דוח ביניים יוגש לוועדה ויפורסם לציבור לאחר השלמה יסודית של עבודת הביקורת על כלל הדרגים. עו"ד כרמית פנטון, מנהלת נציבות תלונות הציבור: נציבות תלונות הציבור נותנת מענה פרטני על תלונות. ב12- באוקטובר 2023 הנציבות הקימה קו חם כדי לספק לפונים מידע על זכויותיהם. הקו החם פעל 24 שעות ביממה שישה ימים בשבוע, והתקבלו 5,000 שיחות טלפון. היו ועדיין יש ביקורים בעמדות מפונים כדי לסייע להם מול גורמי המדינה. בנוסף נעשו ביקורים בריכוזים של מערכי המילואים, מגשר זיו ועד צאלים בדרום, וביישובים שפונו והתושבים חזרו אליהם בצפון ובדרום. חלק מהתלונות מקבלות מענה כבר בעת הגשתן2,860 . תלונות הקשורות למלחמה התקבלו, וכמעט 64% מהתלונות נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן. יובל חיו, מנהל חטיבת ביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון: כחלק מהעבודה המשרדית אני עסוק ב14- מטלות ביקורות שמטרתן הייתה לבדוק את הדרג המדיני, הדרג הצבאי והדרג האזרחי. רוב מטלות הביקורת על הדרג האזרחי הסתיימו ושוגרו למבוקרים, ונכללות בהן ביקורות אישיות כלפי כלל הדרגים. עבודת ביקורת מדינה היא לא במקום ועדת חקירה ממלכתית. חובת האמון הראשונה שלי היא כלפי הציבור. בשנה וחצי האחרונים נאספו במשרד תיעוד, מסמכים, נתונים ועדויות על ידי עשרות צוותים שאף אחד לא יוכל לאסוף אותם נוכח יכולות פעולת המרחב. השופטת נאור ז"ל אמרה לגבי אסון מירון שאין מניעה שמבקר המדינה ימשיך לבדוק על אף ועדת החקירה הממלכתית, ובסופו של דבר המבקר נסוג מהמשך הבדיקה. האם ביקורת המדינה נכון להיום היא הסיבה לאי-הקמת ועדת חקירה ממלכתית? אין שום קשר בין הפעולה שנעשית היום – איסוף המסמכים – לבין החלטה ציבורית או פוליטית להקמת ועדת חקירה ממלכתית. הטיוטה בנוגע למסיבת נובה טרם יצאה. הגענו לרבדים של בחינה, תיעוד וניתוח שכל פעולה בעתיד שתידרש להיכנס תוכל להשתמש בזה כתשתית. אני נפגש עם קצינים מצה"ל לפגישות שנושאות אופי חקירתי לכל דבר ועניין, ולכן לא ניתן לדבר על מקומות של שיבוש. בפעולה שאני עושה בשנה וחצי האחרונים אני יודע כעובד ציבור ששירתי את המהלך שיוצג בעתיד. כאשר מגיעה ראיה לשינוי פרוטוקולים, למחרת היום הדבר נמצא על שולחנה של היועמ"שית לממשלה. סיפור ניהול המסמכים במשרד ראש הממשלה עלה בתחילת הדרך, ויצא מכתב אזהרה ממשרד מבקר המדינה 68 למשרד ראש הממשלה שבו נאמר שאם תהיה תזוזה במסמכים – היא בגדר עבירה. לא הגיעה לשולחננו שום ראיה לשינוי פרוטוקולים. איתן דהן, מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון: תפקיד חטיבת הביטחון הוא לבדוק את מערכת הביטחון על כלל רבדיה בעולמות הרגישים ביותר. לחטיבת הביקורת יש יכולת לבקר את מערכת הביטחון ברמה המקצועית והטובה ביותר מתוך ניסיון אישי ולשאול את השאלות הנכונות מול המבוקרים. אנו מקיימים ביקורת בכל הרמות ובודקים את התהליכים המבצעיים בשב"כ, בצה"ל, במשרד הביטחון ובדרג המדיני תוך שילוב עבודת החטיבות. אנו מייחדים ביקורת לאירועי 7–4 באוקטובר היות שהם משמעותיים. ההסתכלות שלנו תדע לתת תשובות על השאלה מה גרם לאירועי ה7- באוקטובר. סיכומי הוועדה -הוועדה שמעה מגליה חושן, אם שכולה, שיש שבר ביחס למוסדות המדינה – הם היו בעיניה ערכיים אבל לא עשו את עבודתם בתום וביושר. אפשר לשנות את חוק מבקר המדינה ולתת לו סמכויות ליישום הדוחות. למערכת המשפט יש אחריות לאירועי ה7- באוקטובר, ולכן גם היא צריכה להיבחן. צריכה לקום ועדת חקירה מיוחדת שירכיבו הקואליציה והאופוזיציה ונציגות של המשפחות השכולות כדי לשאול שאלות ולשמוע תשובות. לוועדה צריכות להיות שיניים כדי לתקן, מעבר להשגת צדק. -נציגת ארגון"צעדת האימהות"מבקשת לקבל נתונים מדויקים על הסכנות הנשקפות לחיילים בעזה. לא מדובר בסכנות שנקרות בדרכם תוך כדי לחימה אלא בסכנות ידועות מראש. שוב ושוב מכניסים חיילים לבניינים עמוסים במטענים, ומעטים האנשים שהתייחסו לכך. צה"ל אינו מתחקר את עצמו ואינו מסיק מסקנות. המחבלים כבר יודעים כיצד הלוחמים נכנסים לבניינים. מדובר בשטחים שהלוחמים כבר ניקו אותם והתמלאו שוב במלכודות. משאיות הסיוע בשטח הן פינוק; במקום משאיות סיוע, צריך למוטט את חמאס. ראוי להציב נגמ"שים שנשלטים מרחוק, ויש כאלה במלאי. - תמר גרסין, אחות של נרצח נובה, אמרה בדיון שהציבור היה חלוק עוד לפני ה7- באוקטובר בסוגיית בג"ץ, לכן לא יכול להיות שתקום ועדת חקירה שנשיא בית המשפט העליון ימנה את חבריה. - יזהר ליפשיץ, בנו של עודד ליפשיץ ז"ל, שאל אם חומרי החקירה של המבקר יועברו לוועדת החקירה שתוקם ואם בעלי תפקידים שהעידו מול מבקר המדינה יוכלו להעיד גם מול ועדת החקירה. - נציגת קיבוץ עין השלושה ציינה כי כבר 20 שנה יש סבבי מבצעים, מלחמות ופינויים. בעוטף עזה מתנהלת מלחמה, והם חיים בשדה קרב. היא רוצה שכל הגורמים מראש הממשלה ומטה ידאגו שהאזור יחזור להיות בטוח, ללא חדירות. לא מחזירים אזרחים לשדה קרב אלא רק בסיום מלחמה, עם החזרתם של החטופים. - נציג"מועצת אוקטובר"אמר כי הוא חושש שאנשים יפרשו את הדוח של המבקר כדוח של ועדה נוחה שבאה להחליף ועדת חקירה ממלכתית. בביקורת שלו מבקר המדינה סתם את הגולל על ועדת חקירה ממלכתית. הנושאים שהוא עוסק בהם אינם מראים מה היה לפני הטבח ב7- באוקטובר. אפשר למנוע את האירוע הבא רק עם הסכמה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. 69 - ולנטינה גוסק, אימה של מרגריטה ז"ל, מנרצחות הנובה, אמרה שיש קונצנזוס לאומי על החזרת החטופים ועל קבלת מידע על המתרחש באמצעות ועדת חקירה שתיתן תשובות ותהיה מקובלת על כולם. נוסף על כך יש ליזום חקיקה ייחודית לאירועי ה7- באוקטובר. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה שמעה שיש דאגה ציבורית מכך שלא הוקמה ועדת חקירה. - הוועדה שמעה ממבקר המדינה שכאשר תוקם ועדת חקירה, הוא ישתף עימה פעולה וייקבעו גבולות גזרה. - הוועדה התרשמה שהממשלה גוררת רגליים ובורחת מאחריות. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בהשתתפות היועמ"שית לממשלה ונציגי הסנגוריה הצבאית כדי לשמוע את עמדתם. 70 סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל – המשך דיון הקדמה ביום כ"א באייר תשפ"ה19 , במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא: דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל – המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, הסנגוריה הצבאית הראשית, משרד ראש הממשלה – אגף הפיקוח הכללי, משרד המשפטים" ,מועצת אוקטובר"ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה -אל"מ אופירה אלקבץ, הסנגורית הצבאית הראשית: הסנגוריה הצבאית היא גוף עצמאי בצה"ל שמופקד על הבטחת זכויותיהם המשפטיות של חיילי צה"ל ומפקדיו ועל קידומן. מתוקף תפקידה, הסנגוריה אמונה על מתן ייעוץ וייצוג משפטיים למשרתי צה"ל בהליכי בדיקה, חקירה ומשפט פלילי ומשמעתי. הסנגוריה גם מייצגת חיילים שנקלעו לקשיים נפשיים או סוציו- אקונומיים ונעדרו מן השירות או ביצעו עבירות אחרות על רקע זה. חובת הנאמנות של הסנגוריה הצבאית נתונה אך ורק למשרתי הצבא הנושאים בנטל הגנת המדינה ולזכויותיהם המשפטיות. לאחרונה, לנוכח האתגרים המשפטיים הגוברים בזירה הבין-לאומית, הוחלט לחזק את מנגנון ההגנה המשפטית על חיילי צה"ל, שעלולים להיחקר, להיעצר ואף להישפט בפני טריבונלים בין-לאומיים. ליווי משרתי הצבא וייצוגם בפני מבקר המדינה, ובעתיד – בפני ועדת חקירה, אשר במסגרתם בוחנים את אחריותם האישית, היא נדבך אחד בעיסוקיה של הסנגוריה הצבאית. מינואר 2024 מוביל מבקר המדינה סדרת ביקורות מקיפה בצה"ל ובה כ42- נושאי בדיקה בהיקפים חסרי תקדים, הכרוכה בדרישה של אלפי מסמכים, פגישות עם עשרות בעלי תפקידים ועוד. מדובר במהלך בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה, שנועד לחשוף פערים, לתקן ליקויים ולשפר תהליכי עבודה, הן בצה"ל והן בממשקי הפעולה בינו לבין גופים אחרים. לכל אורך הדרך המשרתים שיתפו פעולה באופן מלא עם נציגי המבקר בהליכי הביקורת, למרות היקף הדרישות והמורכבות התפקודית, מתוך הבנה של חשיבות הביקורת ככלי לביקורת עצמית ולתיקון שיטתי. לאחרונה, כשהוחלט בהסכם בין המבקר לצה"ל על הרחבת היריעה לביקורת בפועל גם על נושאים ביטחוניים קלאסיים, המכונים"נושאי הליבה( – "א) הגנת הגבול ברצ"ע( ;ב) תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס, הבקרה המודיעינית ושקיפות צה"ל לאויב( ;ג) מהלך האירועים ב– 7.10.2023- פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ – פנתה הסנגוריה הצבאית למבקר המדינה וליועמ"שית בדרישה להימנע מהרחבה זו. מדובר בנושאי ליבה ביטחוניים ואסטרטגיים שמחייבים התייחסות מיוחדת וזהירה בחקירתם. נושאים אלו אינם בסמכותו של המבקר. בירור אירוע טראומטי כה חמור מחייב הקמת ועדת חקירה שהיא גוף עצמאי ובלתי תלוי, הפועל בשקיפות לציבור, בפומבי ובעל סמכויות רחבות וזכויות מתאימות, כפי שמקובל בשיטת המשפט בישראל. ועדת חקירה נועדה לחקור עניין שהוא"בעל חשיבות ציבורית 71 חיונית."נושאי הליבה הנוגעים לאירועי ה7- באוקטובר 2023 ומלחמת"חרבות ברזל" חורגים באופן מובהק מגדר סמכותו של המבקר. הסנגוריה הצבאית דוחה את טענת המבקר שבג"ץ הכריע בסוגיית הסמכות באמצעות אימוץ ההסדר בין צה"ל למדינה. שופטי בג"ץ לא נדרשו להכרעה משפטית מפורשת משום שהעתירות נמחקו והסוגיה לא מוצתה. עיקר הדיון בעתירות עסק בקשב וביכולת של צה״ל לעמוד בביקורת המבקר בהיקף המופרז ובדרישותיו, שהיו עלולות לסכל ממש את יכולתו של צה״ל לעמוד במשימתו המרכזית – ניצחון במלחמה. עם השינוי בעצימות המלחמה במרץ 2025, הגיעו צה"ל והמבקר להסכמה ביניהם על אופן עריכת הביקורת ודירוג הביקורות ונתנו על כך הודעה לבג"ץ, בלי שנכנסו לסוגיית הסמכות. נוכח ההסכמות הודיעו העותרות שהעתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה, אף שלא נדונו סוגיות כבדות משקל שהועלו בעתירה – סוגיית סמכות המבקר וסוגיית זכויות המשרתים. בג״ץ לא דן ולא ניתח בפסיקתו את שאלת הסמכות ולא הכריעה בה, וסוגיות הזכויות הדיוניות של המשרתים אף היא לא נדונה בכלל, ומטבע הדברים לא הוכרעה. ככל שהמבקר יעמוד על עמדתו ולא יפסיק את הביקורת בנושאי הליבה, בכוונת הסנגוריה הצבאית לעתור לבג"ץ ולבקש הכרעה מפורשת בנושא הסמכות ובנושא זכויות משרתי הצבא בחקירת נושאים אלו. המבקר מצהיר שיטיל אחריות אישית ויפרסם את שמות האחראים, אך הליכיו אינם מקנים זכויות דיוניות בסיסיות בדומה לאלו שניתנות בוועדת חקירה: אין זכות מוקנית לשימוע בעל פה או להופעה פרונטלית בפני הגוף המבקר, אין זכות עיון מלאה בחומרים ואין אפשרות לחקור עדים או זכות ייצוג מלאה. בהליכי ביקורת המדינה ניתנים למבוקרים רק חמישה ימי עבודה להתייחס לטיוטת הביקורת – פרק זמן בלתי סביר בעליל, ודאי בהתחשב באופייה של הביקורת הנוכחית ובהשלכות הדרמטיות של ממצאיה. יתרה מזו, הביקורת אינה פומבית ואין שקיפות מלאה של ההליך. אין זכות לציבור לדעת, ולמשרתים צריכה להיות הזכות, במגבלות הביטחוניות, שדבריהם יישמעו ויובאו בפני הציבור באופן מלא, מדויק וישיר ולא דרך המסננת של מבקר המדינה, שהעדויות נשמעות בפניו בחדרי- חדרים. רק ועדת חקירה תבטיח הגנה ראויה על זכויות יסוד בבדיקת אירוע לאומי טראומטי, והסנגוריה הצבאית תפקידה לוודא כי בייחוד בסיטואציה של ממצאים אישיים חמורים, לא תיפגענה הזכויות הדיוניות בהליך. עבודת המבקר תשבש באופן בלתי הפיך את פעילותה העתידית של ועדת חקירה. תהליך הביקורת הנוכחי כולל גביית עדויות, עימותים בין גרסאות, חשיפת חומרי חקירה ושיתוף טיוטות. חשיפת עדים מראש לראיות ולגרסאות אחרות תפגע באותנטיות של העדויות שיובאו בפני הוועדה ותסכל את יכולתה לבחון את הנושאים הכי ליבתיים וחשובים מנקודת מבט אותנטית, עצמאית ובלתי מוטה. לאחר שהמבקר יקבע ממצאים, הם ישפיעו על עבודת הוועדה וייצרו"אפקט עיגון"של הממצאים וניסיון לחסוך את בדיקתם מחדש באופן הראוי, ומנגד – סיכון ממשי לממצאים סותרים, שיפגעו באמון הציבור, ייצרו בלבול ויקשו על הפקת לקחים ברורים. ועדת החקירה תידרש או לאמץ את ממצאי המבקר או להתמודד עם הסתירות ולקבוע קביעות שונות – שני תרחישים בעייתיים. בחינה כפולה של שתי ערכאות את אותו נושא הוא הליך לא יעיל, מסורבל, ויוצר עומס בלתי סביר שיחייב עשרות משרתים בכל המערכת הביטחונית להתייצב לחקירות חוזרות ונשנות ולהסיט את 72 הקשב ממשימתם העיקרית. תהיה גם העמסה גדולה מבחינת חומרים ועדויות, לנוכח כפילויות משמעותיות בעדויות בכל נושא. הדבר יפגע גם במעמדו של המבקר וגם בעבודתה ובמעמדה של הוועדה. למבקר יש מספיק חומרים כדי לפרסם דוח. ראוי שהוא יביע עמדה שוועדה היא שצריכה לחקור את נושאי הליבה. - המשנה ליועמ"שית לממשלה ציינה כי יש שתי עתירות בנושא – עתירה אחת תקפה את ביקורת המדינה ועתירה שנייה עסקה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. עמדת היועמ"שית היא שיש לוודא שלגופי הביטחון יש יכולת לעמוד בחקירה. העתירה התמקדה יותר במישור המעשי – האם הצבא ויתר גופי הביטחון יכולים לעבור ביקורת מקיפה תוך כדי מלחמה, בזמן שהקשב הפיקודי צריך להיות למלחמה? עם הזמן הגופים קיבלו משקל נמוך, נוכח הירידה בעצימות המלחמה, ולכן הגיע ההסכם בין צה"ל למבקר המדינה. הממשלה טענה שהיא תידרש לסוגיה של הקמת ועדת חקירה בתום המלחמה. עמדת הייעוץ המשפטי היא כי ועדת חקירה היא הכלי הנורמטיבי לחקור את אירועי ה7- באוקטובר, בשל הכלים והסמכויות שלה. לוועדה יש סמכויות וכלים משמעותיים להגיע לחקר האמת בסוגיות של מהות, מעבר לסוגיה התהליכית. היועמ"שית לממשלה סברה שעל הממשלה להידרש לזה ולהכריע בסוגיית הקמת ועדת חקירה ממלכתית, נוכח ירידת עצימות המלחמה והזמן שחלף. כפל החקירה של ועדת חקירה ומבקר המדינה אינו טוב, והחסרונות גוברים על היתרונות. הסנגורית הצבאית פנתה ליועמ"שית בנושא, והמבקר השיב על כך אתמול. לפי החוק במסגרת הנורמטיבית, דוח מבקר מדינה הוא פלטפורמה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך הדבר נדרש באירוע בסדר גודל אחר, וכאן אין צורך בדוח המבקר להקמת ועדת חקירה ממלכתית. -נציגי הסנגוריה הצבאית הראשית הוסיפו כי לא צריך מומחיות משפטית מיוחדת כדי להבין שמבקר המדינה אינו הגוף המתאים לחקור את אירועי ה7- באוקטובר. כאשר מבקר המדינה בודק אירועים מסוג זה, המשמעות היא שהאירועים מתגמדים, משום שהגוף הבודק צנוע בהתחשב באירוע, וזו סכנה ציבורית וסכנה לנראות של הדברים, בהתחשב בהבדל בין ועדה ציבורית פתוחה בראשות שופט עליון לבין מבקר המדינה. הסמכות של גופים מינהליים נבדקת בשתי דרכים. הדרך האחת היא מתוך הסמכות עצמה – מה הקונטקסט. הקונטקסט של מבקר המדינה כתוב בחוק-יסוד: מבקר המדינה בסעיף 2: לבדוק את חוקיות הפעולות וכו'במסגרת ביקורת על המשק, הכספים, הנכסים, ההתחייבויות והמינהל, ויש תוספת שהמבקר מסתמך עליה: וכן כל דבר אחר שימצא לנכון. את"הדבר האחר"צריך לקרוא בקונטקסט של הנאמר בסעיף. הדרך השנייה היא באמצעות השוואה לגופים אחרים. אם יש גוף שיועד לחקור סוגיה ציבורית בעלת חשיבות כמו ועדת חקירה ממלכתית, הסמכות אינה נתונה למבקר המדינה. כפל חקירה זה דבר לא רצוי. יש פסיקה של בית המשטר העליון שלפיה לנהל משפט במקביל לוועדת חקירה ממלכתית זה דבר לא רצוי אך לעיתים בלתי נמנע. מבקר המדינה ציין שאם תוקם ועדת חקירה ממלכתית, ייקבעו גבולות הגזרה. כל עוד יש סיכוי להקמת הוועדה, המבקר צריך להימנע מלחקור את האירועים. יש 38 נושאים שמבקר המדינה חוקר ומתאימים לחקירה שלו, ומבקשים להוציא רק שלושה נושאים מתוכם, שהם נושאי הליבה, כדי לא לגרום לכפל חקירה. נשאלת השאלה, איך חוקרים אירוע שיש אפשרות שתוקם לגביו ועדת חקירה? יש עתירה תלויה ועומדת בבג"ץ בנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ובג"ץ ביקש מהממשלה 73 התייחסות. הממשלה השיבה שתוקם ועדת חקירה מיוחדת, והנושא יחזור לבג"ץ. המבקר טוען שאינו רוצה להמתין לעבודת עדת חקירה, אך הוא עדיין לא חקר את נושאי הליבה, היות שהוא החל בעבודה רק לפני חודש. לאדם שמוזהר בוועדת חקירה ממלכתית יש שפע של זכויות שתואמות את הפגיעה הצפויה, שנמשכת לנצח, לכן החוק נותן לו שפע של כלים: לראות את כל החומר, זכות להצטייד בעורך דין, להביא עדים, לחקור עדים חקירה נגדית ועוד. מבקר המדינה לא יכול לתת את הכלים הדיוניים האלה לנפגעים. הזכויות שניתנות אצל מבקר המדינה מעוגנות במדריך מקצועי פנימי, שהוא מקיף אבל חלק קטן ממנו עוסק בזכויות, ועיקרו – שיקול הדעת שיש למבקר בנושא. יש נהלים חדשים שפורסמו לפני כמה ימים באתר המבקר ונקבע בהם שנחקרים צריכים להשיב בתוך חמישה ימי עבודה. יש לתת לאנשים זמן להתייחס כמו שצריך לדברים אם רוצים להגיע לחקר האמת. בסופו של דבר כל החומר מצוי ולא הולך לאיבוד והזיכרון הארגוני קיים, אך צריך לדעת להנגיש אותו. חקירה בדלתיים סגורות ובאופן שמתנהל משרד מבקר המדינה תפגע במשרתי הקבע, ולא ניתן לקבוע שהוא יגיע לחקר האמת. יש חשיבות להליך פומבי הואיל והוא מעיד על תהליך שקוף ונקי. הציבור רוצה לראות בעיניים מה קרה ואילו שאלות נשאלו. כל ועדת חקירה תוקם עם הרכב ייעודי שמונה כמה אנשים שמבינים בתחום, ואילו מבקר המדינה הוא אדם אחד שמחליט ואינו יכול להבין בכול. - אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל, דרש שהפצ"רית תיכנס בעובי הקורה ותכריז על בדיקה, היות שיש רשלנות וזה דבר פלילי. אלפי מסמכים נעלמו; קצינים השתחררו. עד היום לא תשאלו את אחרוני החיילים באוגדת עזה שנכחו באותה שבת ובימים לאחר מכן. אילו היו מתשאלים, היו מבינים שהמח"ט היה בחמ"ל באותה שבת ולא יצא ממנו להילחם עד הערב. יש קצינים בצה"ל שעדיין משרתים בתפקידים על אף האירועים ומקודמים לתפקידים בכירים. איפה הזכויות של אותם חללים שאינם איתנו היום? למה לאנשים ששירתו בבוקר ה7- באוקטובר עדיין יש זכויות? - יורם יהודאי, אביו של רון יהודאי ז"ל, אמר שהוא חושש שהמבקר מנסה להגן על מישהו. בהמשך לדבריו של יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה – האם הסנגוריה יכולה להבטיח שלא נעלמו פרוטוקולים ומסמכים? לא יכול להיות שבעלי תפקידים בצה"ל נשארו בתפקידם או שהם מקודמים. - נציגת פורום משפחות נרצחי מסיבות הדרום אמרה כי צה"ל הוא שם קוד לכל זרועות הביטחון והדרג המדיני שיש להם אחריות ישירה ועקיפה לאירועים. גם במשטרה היו כשלים, והמבקר לא סיים את הדוח עליה. - יועמ"ש משרד מבקר המדינה אמר כי למבקר המדינה יש סמכות מלאה לעשות ביקורת בכל נושא שהוא ימצא לנכון. דבר זה מעוגן בחוק-יסוד ובחוק מבקר המדינה, והשתרש במשך השנים. מבקרי המדינה לדורותיהם עשו ביקורות על מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן וכיוצא באלה. נושא זה עלה גם בדיון בבג"ץ, והשיח היה על סמכות בזמן אמת. השופטת וילנר אמרה בדיון שלא מדובר פה בעניין של סמכות, אלא בעניין של שיקול דעת. בית המשפט נתן תוקף של פסק למתווה שהוגש על הליבה. אילולא המבקר לא היה מתחיל את הביקורת, היו באים אליו בטענות לאחר מכן. יש חשיבות רבה לפעולותיו של המבקר כיום, נוכח הזמן הרב חלף – אנשים מתחלפים, אנשים שוכחים 74 דברים, וצריך לאסוף מסמכים. פומביות הפרסום תלויה בהחלטת נבחרי הציבור. בוועדות חקירה יש פומביות דיון אינהרנטית, ואילו אצל מבקר המדינה זה לא כך, משום שזה לא השתרש, אף שייתכן שהיה מקום לכך. יש לבחון את סמכויות הוועדה, כשתקום, ולאחר מכן להחליט על המשך פעולתו של המבקר. טענת הסנגוריה שאינה מייצגת אדם מסוים אלא גוף הייתה צריכה לעלות בדיון בבג"ץ. לגבי הטענה שלא ניתן מספיק זמן, נותנים לא מעט זמן לצורך שימוע. הדין המינהלי חל על משרד מבקר המדינה, והמבקר נזהר מאוד לפני הוצאת הביקורת. יש סמכות רק להוציא המלצות, ומתייחסים בכובד ראש לכל דבר שעלול לפגוע באדם. - נציג קיבוץ נחל עוז אמר בדיון כי בעשור האחרון היו הרבה סבבי לחימה, בלוני נפץ, רקטות ועוד. ועדת חקירה ממלכתית היא תנאי עבורו כדי לחזור למסלול החיים הטבעי. - ולנטינה גוסק, אימה של מרגריטה ז"ל, אמרה כי יש קבוצת הורים שכולים שאיבדו את האמון בבג"ץ ומעוניינים בהקמת ועדה שתתאים לכולם ותוציא את האמת. הם ביקשו מהמשטרה לחקור מדוע לא ניתן אישור חוקי לקיום המסיבות, ומדוע לאחר שבוע היא סגרה את התיק. על המשטרה לחקור את האירועים, אם אין רצון להקמת ועדת חקירה. - גליה חושן, אימה של הדר חושן ז"ל, אמרה כי היא דורשת ועדת חקירה, השאלה היא איזו. אף אחד לא רוצה לטייח את הדברים. היא סבורה שיש להקים ועדת חקירה מיוחדת שתהיה מקובלת, וחבריה יבחרו מתוך בנק של שמות שמקובלים על כולם. - נציג תנועת"דרכנו"אמר כי הוא דורש מממשלת ישראל ומכנסת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבטיח את חקר האמת. מבקר המדינה טרם פרסם דוח ביניים שניתן לדון בו בוועדה ולהצביע על הקמת ועדת חקירה. התנועה מיפתה 400 פרטי מידע, אספו עדויות והקימה אתר שמעביר את המידע. יש לזכור שגם המדיניות הממשלתית ארוכת השנים הביאה להתעצמות חמאס בנרמול שיטת הסבבים ובקניית שקט בכסף. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה רואה חשיבות במוסד מבקר המדינה ובעצמאותו. - הוועדה סבורה שהממשלה גוררת רגליים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית נוכח האסון הגדול ביותר שקרה ליהודים מאז קום המדינה לשם מניעת אירוע דומה בעתיד. - הוועדה שמעה ספקות בנוגע לסמכויות המבקר ולפומביות הדיון. משרד מבקר המדינה הוא גוף חשוב, והוועדה אינה יכולה להכריע בסוגיה. הדבר צריך לבוא לפתחו של בג"ץ. - הוועדה מבקשת מהיועצת המשפטית של הכנסת חוות דעת בנוגע לגבולות סמכויותיו של מבקר המדינה בבדיקת נושאים כפי שקבע המחוקק. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לקיים חשיבה מחודשת בנוגע לשלושה נושאים מתוך רשימת נושאי הבדיקה בסעיפים 31–29 ולדווח על מסקנותיו לוועדה. הנושאים שהוועדה מבקשת להוציא מהביקורת: הכוננות להגנת הגבול ברצועת עזה; המידע והתהליכים בקהילת המודיעין; בדיקת התנהלות הדרג המדיני, צה"ל והשב"כ סביב 7 באוקטובר 2023. - הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא. ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב 75 הקדמה ביום כ"ז בסיוון תשפ"ה23 , ביוני 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, רשות החירום הלאומית (רח"ל,) צה"ל, משרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה (כב"ה,) משרד האוצר, בית החולים רמב"ם, רשות המיסים, המרכז הרפואי איכילוב, שירותי בריאות כללית, משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים, מינהל התכנון, הפורום להתחדשות עירונית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרכז השלטון המקומי, עיריית כפר סבא, עיריית הרצליה, המועצה האזורית גליל עליון, עיריית תל אביב-יפו, עיריית פתח תקווה, אג'יק – מכון הנגב, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, התנועה לאיכות השלטון בישראל, הפורום למאבק בעוני ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה בשנת 2020 התפרסם דוח מעקב לדוח קודם, שהתפרסם בשנת 2016. הדוח עסק בנושאים האלה: הסדרת חלוקת הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון הפנים בטיפול בעורף, תוכניות עבודה לטיפול בעורף, פערי מיגון, מערך הגילוי וההתרעה וההיערכות לפינוי אוכלוסייה. בדוח עלה שנעשתה כברת דרך משמעותית בכל הקשור לשיפור מערך הגילוי וההתרעה מפני איום טילים ורקטות. נתוני מפתח: בביקורת האחרונה עלה כי לכ2.6- מיליון תושבים, ובהם המגזר הערבי והפזורה הבדואית בנגב, עדיין אין מיגון תקני)ממ"ד, ממ"ק או מקלט.(מציאות זו הביאה את ממשלת ישראל לקבל החלטה בשנת 2018 לגבש את תוכנית"מגן הצפון"בהיקף של 5 מיליארד ש"ח בפריסה לעשר שנים, תוכנית שמטרתה הייתה שיפור המיגון במוסדות ציבור ובבתי מגורים ביישובי הצפון מפני איום טילים, רקטות ורעידות אדמה. ככל הידוע תוכנית זו לא הגיעה לכדי השלמה. בתחילת 2019 היו בישראל 12,601 מקלטים ציבוריים, שנועדו לתת מחסה בראייה ארצית לכ- 550,000 תושבים בלבד2,494 . מהמקלטים)כ(20%- לא היו כשירים, כלומר הם אינם מתאימים לשהות ממושכת. סוגיה זו מקבלת משנה תוקף בעת הזו, כאשר לאוכלוסייה שהולכת וגדלה אין מיגון תקני, והיא נאלצת לשהות בחניונים ובתחנות רכבת. לכ2.5- מיליון תושבים יש מיגון במקלטים פרטיים משותפים, אולם לפיקוד העורף אין כל מידע בדבר כשירותם של מקלטים אלו. לרשויות המקומיות יש סמכות, בהתבססות על חוק הג"א, לחוקק חוק עזר המקנה להן את הזכות לקיים ביקורת כדי לוודא שהמקלטים משמשים לייעודם. בסיורים רבים שערך מבקר המדינה נראה כי מקלטים רבים אינם כשירים עקב הסבתם לשימוש אחר. עוד נמצא כי למעלה מ50%- מהרשויות בצפון לא חוקקו חוק עזר. מבקר המדינה ערך סיורים בימים האחרונים, לאחר תחילת המלחמה מול איראן, ולהלן הממצאים: ▪ אין גורם מתכלל ברמה הממשלתית לטיפול באזרחים חסרי קורת גג. ▪ יש צורך בהכשרת מחסות המוניים כמקלטים ציבוריים, וצפוי שהוא יתרחב ככל שהלחימה תתמשך. 76 ▪ יש לתת מענה לחסרי קורת גג בראייה עתידית שאינה מחזירה אותם למצב הקודם. ממצאים אלו מתקשרים לממצאים דומים שעלו בסיורים שערך מבקר המדינה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל: פערים שנוצרים מהיעדר ניהול לאומי מרכזי לעורף האזרחי; פערים בתקצוב וסיוע כלכלי לתושבים שפונו מבתיהם מרשויות מקומיות ומשרדי ממשלה; פערי מידע לציבור והסברה. אף שחל גידול ניכור במספר הבקשות למיגון לשם בניית מרחב מוגן, התהליך נמשך זמן רב, למרות העשייה הרבה של פקע"ר. השתלבות מכוני הבקרה בתהליך אישור מסמכי המיגון איטית, ולא נראה שהדבר עתיד להשתנות. יש חשיבות בהרחבת הסמכויות והגורמים הנדרשים)כמו אדריכלים ומהנדסים(לאישור המסמכים. מאז אוקטובר 2023, במסגרת הוראת שעה, אפשר להקים מרחב מוגן דירתי ללא צורך בהיתר בנייה של הוועדה המקומית בבנייה נמוכה של עד שתי קומות. הוראה זו נועדה לקצר הליכי רישוי כדי לקדם הקמת ממ"דים. סיכומי הוועדה - נציגת הלמ"ס אמרה בדיון כי הנתונים שברשותם הם אומדנים המבוססים על סקרים בקרב 10,000 משפחות בנוגע לממ"דים ברשויות המקומיות, ואין נתונים מעודכנים. יש ממ"ד ל- 55% ממשקי הבית בישראל, ל24%- ממשקי הבית בירושלים, ל34%- ממשקי הבית בתל אביב ול48%- ממשקי הבית בחיפה. - ראש עיריית הרצליה אמר בדיון כי העיר מטפלת כרגע ב1,100- מפונים מערים אחרות. מצב המקלטים בהרצליה היה מחפיר והיו בעיות שורשיות, ובתוך 24 שעות של טיפול המקלטים הגיעו לרמה נאותה. ל18,600- תושבים אין מקלוט. גם כעבור עשורים תוכניות פינוי-בינוי אינן מתקדמות. יש לחשוב איך לזרז את התהליכים, ובכלל זה בינוי ממ"דים תוך חצי שנה, כמו בתהליך רישוי עסקים. - ראש המועצה האזורית גליל עליון אמר בדיון כי תושבי האזור כבר 620 יום במלחמה ללא מיגון. אין מעקב אחר מימוש התוכנית שנקבעה בהחלטת הממשלה בכל אזור קו העימות בצפון עד 5 ק"מ מהגבול. צה"ל ממגן את היישובים שהם עד 1 ק"מ מהגבול, אולם הקבלנים אינם מתאימים לבניית מיגון, והאחריות עברה לתושבים. ביישובים שהם במרחק של עד 5 ק"מ האחריות למיגון מוטלת על התושבים, והם יקבלו החזר עלות. האירוע בתל אביב ממחיש את ההתנהגות המופתית של האזרחים כשיש זמן הרתעה מספיק, אולם במועצה האזורית גליל עליון זמן ההתרעה הוא אפס. בזמן אירועים לא ניתנים שירותים לאזרחים בקו העימות. יש כבר עכשיו לפתוח את מסגרת התקציב, ושתושבים ימגנו את בתיהם בהתאם ליכולתם. בפועל יישאר כסף בסוף שנה, כי לא כולם יצליחו למגן את בתיהם. לפני המלחמה הספיקו למגן את רוב בתי הספר. יש לציין כי רח"ל נחלשה מאוד במשימותיה מול הרשויות. - ראש עיריית כפר סבא אמר כי בעירו יש מקלטים ציבוריים גדולים שנותנים מענה טוב. הבעיה כרגע היא בשכונות הוותיקות, ויש קושי בגלל מעמדה הסוציו-אקונומי הגבוה של העיר )אשכול,(8 שבגללו היא מקבלת פחות תקציבים. כפר סבא נמצאת באזור מורכב ומקבלת שברי יירוט רבים, אך לא נגרם נזק רב בנפש וברכוש. על המדינה לתקצב את תוכניות המיגון העירוניות כדי לצמצם את פערי המיגון באזורים הוותיקים, בפרט מיגוניות במרחב הציבורי. - חכ"ל נירה שפק אמרה לוועדה כי יש לדבר על פתרונות בטווח המיידי. חדרי מיון, חדרי ניתוח ומחלקות אשפוז בבתי חולים צריכים להיות ממוגנים. היקף הנזק גדול, ואין מענה בבתי החולים. 77 יש לפנות למינהלת תקומה למתן מענה עבור מיגון. יש לבדוק כמה מן המפונים לטווח ארוך פונו לדיור ללא מיגון. יש משפחות מפונות שמדווחות שעברו למקומות מגורים ללא חשמל ומיזוג. נוסף על כך הדלתות המותקנות אינן תקניות, ולא ברור מי מטפל בכך. כמו כן יש לתת מענה לרפואה בקהילה באמצעות מרפאות אחודות שלפחות אחת מהן תהיה ממוגנת. - נציגי צה"ל אמרו בדיון כי כשליש מאזרחי המדינה מתגוררים במבנים שאין בהם מיגון תקני. כל בית חדש ומבנה ציבור נדרשים להיות ממוגנים מתוקף חוק. לגבי בתים קיימים, כל תוספת של 12 מ"ר ומעלה מחייבת תוספת של ממ"ד. הרגולציה וסגירת פערי המיגון עדיין אורכות זמן. פרויקטים של התחדשות עירונית הם המענה העיקרי לפערים. בשנתיים האחרונות יש מאמץ מוגבר של פקע"ר ומשרד הפנים לאמץ מסלולים מהירים. יש הוראת שעה לפטור מהיתר למיגון בבניין עד שתי קומות, ואושרו 7,500 בקשות. נוסף על כך בינואר 2024 התקבלה הוראת שעה 266ה'שלפיה יינתן פטור מהיתר למוסדות חינוך עד שתי קומות. עד היום אושרו 700 היתרים מפקע"ר, ויש להכפיל את המספר הזה פי שלושה, כי בכל בקשה יש כמה מרחבים מוגנים. יש גם מסלול של מוסדות ציבור שאושרו בפטור מהיתר, כמו בתי כנסת. רואים בשטח שהוראות השעה מביאות תועלת, ולכן פקע"ר ביקש ממינהל התכנון להאריך אותן עד סוף השנה הבאה ולשקול להפוך אותן למסלול קבע. במסגרת"מגן הצפון" הוסרו חסמים בירוקרטיים וניתנו 800 היתרים. יש מהלך של מינהל התכנון וחלה התקדמות בשנתיים האחרונות בנוגע למכוני הבקרה. פקע"ר ביצע הדרכות למתכננים כדי לצמצם את הבירוקרטיה ולקצר זמני המתנה. במסגרת ההקלות והוראות השעה יש גם בנייה רוויה, ואין כיום מענה מספיק רלוונטי לבתים משותפים. כל הרשויות המקומיות אמורות לפתוח את החניונים, אך לא כולן עושות זאת. יש פה עניין של סדר ציבורי, ולא פשוט להכניס מאות אנשים מתחת לפני הקרקע מבחינת הרשות. רוב החניונים הם בערים ולא במועצות אזוריות. מופו מעל 700 חניונים תת-קרקעיים, ואושר מספר לא מבוטל של חניונים למימוש. לא כל חניון מאושר לשהיית בני אדם, היות שיש תקרות שאינן מתאימות. פקע"ר מעדיף מראש לבנות את התווך התת-קרקעי מוגן. מינהל התכנון צריך לחייב את היזמים להכניס מבנים נוספים שיש בהם פערי המיגון כדי לאפשר לבנות חניונים תת-קרקעיים כמיגון, ולתמרץ אותם לייעד שימושים בעת חירום, כמו סופר-מרקטים. פקע"ר ממליץ על מדרג מיגון: ממ"ד, מקלט ומרחב מוגן. שליש מאזרחי המדינה חיים במבנים שנבנו לפני שנות ה.70- המיגוניות אינן תחליף למיגון תקני. יש שני סוגיות מיגוניות, ארבל ורחבעם; לארבל יש יותר יכולת ספיגה של הדף. פקע"ר עושה שיקולים מבצעיים ומקצועיים בהצבת מיגוניות. העדיפות להצבה היא באזורים פתוחים ובמקומות שרמת המיגון בהם פחותה. כמו כן מובא בחשבון השיקול של איום ותיעדוף רשויות. פקע"ר זמין לכל יוזמה, ופערי המיגון הם בראש סדר העדיפויות. יש להקים מקלטים ציבוריים במבנים ולא במרחב. יש פילוח מקומות שאין בהם מיגון מתאים. פיזור המיגוניות מותאם לאופי המבנים והאוכלוסייה. פקע"ר מחולק למחוזות, והוא מכיר את השיקולים המבצעיים. יש לעשות הכול כדי לצמצם את הפערים באמצעות תקצוב מראש או הקלות רגולטריות בשיתוף משרד הפנים ומינהל התכנון. המיגון הפרטי מתוקצב עד 5 ק"מ מגבול לבנון, ומיגון מוסדי – עד 9 ק"מ מהגבול, ועתיד להתרחב עד 45 ק"מ. מהיישובים עד 1 ק"מ מהגבול נותרו שני יישובים בתהליכי תכנון. קצב הביצוע מואץ מאז שנת 2024 כי המצב הביטחוני איפשר זאת וגם נוכח הוראת שעה 78 מאוקטובר 400–300 .2023 מבנים ייוותרו ללא ממ"דים. בשנים 2023–2020 פקע"ר הפיק 522 היתרים, ומסוף 2023 עד היום 1,800 – היתרים. אי-אפשר לפרסם מכרזים כל עוד לא הוקצה התקציב הדרוש. עד נובמבר 2023 נעשתה עבודה רק בתשעה מהיישובים שעד 1 ק"מ מהגבול בגלל בעיית תקציב. במהלך שנת 2024 התקבל כל התקציב ליישובים שעד 1 ק"מ. נכון להיום פרויקט"מגן הצפון"מתוקצב ב3- מיליארד ש"ח, ומתוכם 1.9 מיליארד ש"ח מיועדים למיגון הפרטי. באפריל 2025 התחיל מתווה מיגון של יישובים עד 5 ק"מ מהגבול. העבודה מורכבת והמתווה שונה לחלוטין מקודמו – מאפשרים בניית ממ"דים באמצעות מענק לבעלי הנכסים ב29- יישובים כפריים ומבנים צמודי קרקע בקריית שמונה. הצפי הוא לבניית כ10,000- ממ"דים. בקרית שמונה הבנייה רוויה, ולכן יש לאפשר השקעת תקציב בהתחדשות עירונית. הכלל שנקבע הוא שבמבנים שמיועדים להתחדשות עירונית לא יופסק התהליך נוכח בניית מקלוט. לפני שלושה ימים התקבלה החלטה שתוקצבה לשיפוץ מקלטים ציבוריים והשמת מיגוניות ארבל מחיפה עד באר שבע, ובכלל זה בירושלים, בקצב מהיר. התעדוף נקבע לפי הקצאת המשאבים של פקע"ר לאורך השנים. -נציגת משרד האוצר אמרה כי מטרת המענק היא לתמרץ אנשים מחוסרי מיגון להתמגן בבתים שנבנו לפני שנת 1992 ואין ביכולתם לבנות ממ"דים באופן עצמאי. באוצר סבורים שהמענה לא צריך להינתן לבתים שמוגנו באופן עצמאי. היו ניסיונות להעביר את הפטור מהיתר לפני המלחמה. עד כה הוקצו 3 מיליארד ש"ח במסגרת ההחלטה 302, שתאריך הסיום שלה הוא שנת 2030. השנה הוקצו מיליארד 24 מיליון ש"ח שאפשר לממש. הדרישה שהועברה מפקע"ר היא 50 מיליון ש"ח למיגוניות ו50- מיליון ש"ח לשיפוץ מקלטים, ושר האוצר אישר זאת. הממשלה לא קבעה כיצד הכסף יחולק. - נציג משטרת ישראל ציין כי היו כמה אירועים במרחב הציבורי שנמנע בהם מהציבור להיכנס למרחבים מוגנים, אך לא מדובר בתופעה רחבת היקף. ככל שיש התקשרות עם מוקד המשטרה, המשטרה נותנת מענה. משטרת ישראל, פקע"ר, כב"ה והרשויות המקומיות פועלות כתף אל כתף להצלת חיים, והיו מקרים של הרס ופיזור אמל"ח בזירות הציבוריות. תרחיש רעידת אדמה הוא התרחיש החמור ביותר, ואם נהיה מוכנים אליו, נהיה מוכנים לתרחישים אחרים. המשטרה מסייעת לפקע"ר להפיץ הודעות מצילות חיים ולמנוע התקהלויות. המשטרה רוכשת מיגוניות ארבל כדי לתת מענה לשוטרים שמוצבים במשימות בשטח במקומות שמורחקים ממיגון, ויש עדיין פערי תקציב ויכולת של ספקים לתת מענה בטווח קצר. 79 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה שאין גורם מתכלל לנושא. -הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבדוק אפשרות לקיצור התהליך בתוכניות פינוי- בינוי ולהגיש דוח קצר לוועדה ובו המלצות בין-משרדיות. - הוועדה תקיים דיוני המשך שייוחדו למיגון בתי חולים ובתי ספר. 80 ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב: מיגון יישובי הפזורה הבדואית הקדמה ביום כ"ז בסיוון תשפ"ה23 , ביוני 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ישיבת ועדה משותפת עם הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים בנושא ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב: מיגון יישובי הפזורה הבדואית. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, רשות החירום הלאומית)רח"ל,(צה"ל, משרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד האוצר, רשות המיסים, רשות מקרקעי ישראל, משרד הפנים, מינהל התכנון, מרכז השלטון המקומי, עיריית דימונה, עיריית רהט, המועצה המקומית תל שבע, המועצה המקומית כסייפה, המועצה המקומית ערערה בנגב, המועצה האזורית נווה מדבר, המועצה האזורית אבו בסמה, המועצה האזורית אל-קסום, מכון ריפמן, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, אג'יק – מכון הנגב, פורום דו-קיום בנגב, עמותת סיכוי-אופוק, הפורום למאבק בעוני, עמותת"איתך,"הקרן החדשה לישראל, קרן רש"י, פורום ארלוזורוב, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, רופאים לזכויות אדם ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - חכ"ל יוסף עטאונה אמר בדיון כי הסיכוי של תושבי הנגב להיפגע גבוה משל כל אוכלוסייה אחרת. המלחמה נגד איראן תוכננה זמן רב, ועל המדינה היה להיערך למיגון תושבי הנגב מפני הטילים. יש אפשרות לתת מענה מיידי למיגון החברה הבדואית בנגב על ידי פקע"ר. יש לאפשר לאנשים לרכוש או לבנות באופן עצמאי אמצעי מיגון ולהרחיב את הפטור מהיתר. כמו כן מוצע להשתמש במועצות האזוריות לצורך העברת תקציב לשם מתן מענה מיגוני מיידי בנגב. יש מרכזי שירותים שיכולים להוות מקום מוגן, כמו בתי ספר, אך אין בהם מיגון. יש החלטה לאפשר הצבת מיגוניות תקניות, אך לא נעשה דבר. -ראש עיריית רהט אמר בדיון שהמצב בפזורה הבדואית קטסטרופלי. אנשים חיים בצריפים, וכשיש אזעקות, הם בורחים לכבישים. הציבור מודע לחשיבות הביטחון ורוצה מיגון. גם ברהט אין מיגון 60,000 – תושבי השכונות הוותיקות גרים במבנים צמודי קרקע ואין להם מיגון. נפתחו בתי ספר ומסגדים, אך הם אינם נותנים מענה לרוב תושבי השכונות. יש לשנות את התפיסה בנושא המיגון – הוא צריך להפוך לחובה במסגרת הבנייה. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הקצה המשרד לפיתוח הנגב והגליל כסף למיגון, ולרהט הוקצה תקציב בסך 4 מיליון ש"ח, אך הוא לא הספיק למיגון כל תושבי הפזורה. אף על פי שיש יישובים שאינם מוכרים, יש לתת ביטחון לכלל התושבים. -יו"ר מכון ריפמן אמר כי מקור הבעיה הוא הסדרה של ההתיישבות, ויש לעשות זאת בחקיקה ראשית. ראוי לייצר שורת הקלות בתמ"א – 40 תוכנית מתאר ארצית לנושא מיגון, שתגדיר באילו מקומות ניתן לייצר הגנה בהצבה עצמית ומה הדרך לפינוי. 81 - מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ציין כי האחריות למיגון היא של פקע"ר, והמשרד יסייע בעניין. הפתרון צריך להיעשות על ידי מרכזי שירותים. - מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב אמר בדיון שהם שותפים לפקע"ר בתהליכים רבים מתחילת המלחמה ב7- באוקטובר, ונרכשו 700 פתרונות מיגון. בתוך הקווים הכחולים הוצבו 500 מיגוניות, והן צמצמו את פערי המיגון. מחוץ לקווים הכחולים הם פועלים לחזק את מרכזי השירותים. בחלק מהמרכזים כבר יש מיגון, ובחלקם יוצבו אמצעי מיגון בזמן הקרוב. הפער הוא עצום, ויש לבצע עוד פעולות, וחשוב שהמענה יהיה רלוונטי ומיידי. פקע"ר הכין תשתית הסברה עם מספרי חירום למציאת פתרונות מיגון עבור התושבים. ראוי שהפתרונות הקיימים יתאמו את הצרכים. - נציג פקע"ר אמר בדיון כי"הסקו"הוא פתרון טוב לשטח פתוח והוא לא נופל ממיגונית. ניבנו עד כה 65 מבני"הסקו,"והשבוע יונחו עוד 10. כמו כן הונחו מעל ל600- מיגוניות בהנחיית פקע"ר והמשרד לפיתוח הנגב והגליל בשטחים מאוימים ובתיאום עם נווה מדבר ואל-קסום, ויונחו מיגוניות נוספות בהמשך. אמצעי המיגון מונחים לפי הצרכים ולפי האיום הנשקף. הנחת מיגוניות במקומות פרטיים היא עניין סטטורי ורגולטורי ואינו קשור לפקע"ר. נוכח המצב הקשה מביאים בחשבון את פערי המיגון ואת צפיפות האוכלוסייה ומתעדפים את המרחב הבדואי. עלות"הסקו"היא 50 אלף ש"ח ונכנסים אליו 100 איש. מיגונית תקנית עולה קצת יותר אך נכנסים בה פחות אנשים" .הסקו"ומיגונית אינם מרחב מוגן תקני לפי הוראת הג"א משום שהם אינם עומדים בפני פגיעה ישירה, וממ"ד ומקלוט עדיפים עליהם, אולם בפזורה הבדואית הם המענה המתאים ביותר. חפירת בורות עלולה לגרום להצפות בזמן גשם. שיתוף הפעולה של הרשויות המקומיות מסביב לפזורה מסייע במתן מענה. - ראש עיריית דימונה אמר כי הנושא נדון שנים רבות, והגיע הזמן לצבוע כסף ייעודי, ממשלתי, למיגון החברה הבדואית. כיום אין מיגון לבדואים והם מופקרים. דימונה וערד פתחו את בתי הספר כדי שבני החברה הבדואית יוכלו לשהות בהם. - ראש המועצה אזורית אבו בסמה ציין כי 500 מיגוניות חולקו בסך הכול. במועצה יש 70,000 תושבים והיא קיבלה רק 54 מיגוניות. כאשר מגיע טיל לאזור נווה מדבר נשאר רק להתפלל ולקוות שיהיה יירוט מוצלח. הוא מבקש לא להפקיר את החברה הבדואית. החלטותיהן והצעותיהן של הוועדות - הוועדות מוקירות ומעריכות את רשויות המדינה על פעולתן למיגון הפזורה הבדואית, אולם הפתרונות הקיימים אינם נותנים מענה מלא" .הסקו"הוא פתרון מיגון טוב אך אין לו גג, ויש לשפר אותו. - הוועדות התרשמו מהמאמץ של פקע"ר להוסיף 10 מבני"הסקו"ו30- מיגוניות מיידית, אך זה לא מספיק. הוועדות יפנו ליזמים ולגופים פילנתרופיים כדי להגדיל את מספר פתרונות המיגון. - הוועדות מבקשות מפקע"ר לבחון את האפשרות של חפירה זמנית והשמת צינורות עד שהמצב יתבהר. - הוועדות יוציאו מכתב בקשה לשר הפנים ולשר התפוצות והמאבק באנטישמיות לתת הנחיה לאפשר הנחה של מיגוניות בפזורה הבדואית במהלך המלחמה. 82 - הוועדות דורשות ממינהל התכנון, מרשות ההסדרה ומפקע"ר לאשר לאדם פרטי בפזורה הבדואית להניח מיגונית במימון עצמי בתיאום עימם וברישומה, עם התחייבות חוזית לפנות אותה בתום המלחמה ולא לבנות לצידה מבנה אחר. - הוועדות מבקשות לכנס שולחן עגול בהשתתפות חה"כ מיכאל ביטון, נציג משרד הפנים, מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ונציג פקע"ר כדי לשפר את השיח ולפעול במשותף למציאת פתרונות מיידיים. - הוועדות יוציאו מכתב לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הביטחון בנוגע להקצאת תקציב ייעודי וצבוע לצורך מיגון הפזורה הבדואית. - הוועדות יקיימו ישיבת מעקב בנושא בשבועות הקרובים. 83 ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעיתות חירום, דוח הביקורת על השלטון המקומי 2011 הקדמה ביום ה'בתמוז תשפ"ה1 , ביולי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעיתות חירום, דוח הביקורת על השלטון המקומי 2011. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, הצנזורה הצבאית, צה"ל, המטה לביטחון לאומי)מל"ל,(המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, מערך הסייבר הלאומי, משרד המשפטים, משרד התקשורת, לשכת העיתונות הממשלתית, ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, פורום העיתונאים הדתיים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה תקופת הביקורת: אוגוסט 2010 עד מרץ 2011. הדוח פורסם בדצמבר 2011. הנושאים העיקריים שנבדקו: אופן חלוקת הסמכויות ותחומי האחריות של הגופים הממלכתיים לעניין הכנת הרשויות המקומיות לעת חירום; היערכות הרשויות לטיפול באוכלוסייה; ההקמה והארגון של המערכים התפקודיים; תרגול עובדי הרשויות והביקורות שנעשו ברשויות; מצב המקלוט והמיגון ברשויות. ליקויים: במועד סיום הביקורת, כמעט חמש שנים לאחר תום מלחמת לבנון השנייה, מקבלי ההחלטות עדיין לא הסדירו באופן מחייב וחד-משמעי את חלוקת תחומי האחריות בין משרד הפנים, פיקוד העורף ורח"ל להיערכות הרשויות המקומיות לעיתות חירום. מתעורר חשש כי בין הגופים האחראים להכנת הרשויות המקומיות לעת חירום יש מי שמנסים להתנער מאחריותם, לרבות בנוגע להקצאת משאבים כספיים וכוח האדם. עד מועד סיום הביקורת פקע"ר הכין רק תרחישי ייחוס כלליים וכמעט אחידים לכל הרשויות המקומיות. רח"ל טרם גיבשה את המדדים שלפיהם תוכל להעריך כיאות את מידת המוכנות של הרשויות המקומיות לעת חירום. בתוכנית השנתית שהכין האגף לחירום במשרד הפנים לא נקבעו הצרכים וסדרי העדיפויות שלפיהם יחולק הסיוע לרשויות המקומיות בהתבסס על מאפיינים כגון קרבת הרשות לאזורי עימות, מספר התושבים, גודל השטח ודירוג חברתי-כלכלי. בסוף שנת 2010 עדיין לא היו ל27- רשויות מקומיות מרכזי הפעלה, ומשרד הפנים עדיין לא שריין תקציב להשלמת בנייתם. לאגף לחירום גם לא היה מידע על המועדים שבהם נבנו מרכזי ההפעלה ברשויות המקומיות, על שטחם)מידע שלפיו נבחן אם יש צורך לשפצם ולחדשם או להרחיבם(ועל הציוד הנמצא בהם. משרד הפנים לא עשה בשנת 2010 ביקורות מוכנּות לעת חירום, אף שלפי תוכנית העבודה שלו היו אמורות להתבצע ביקורות כאלה, בין היתר ב85- רשויות מקומיות. בפיקוד העורף, ברח"ל ובמשרד הפנים אין נתונים מרוכזים של כלל הרשויות המקומיות בנוגע למידת כשירותם של מקלטים ציבוריים בתחומי שיפוטן, וכן אין להם נתונים על המקלטים הפרטיים ועל המקלטים בבתים משותפים. עולה כי בפועל חסרים מקלטים ציבוריים, מקלטים פרטיים, מקלטים במוסדות חינוך ומקלטים במוסדות ציבור. עקב כך למאות אלפים מתושבי 84 הרשויות האלה אין מקלטים לעיתות חירום. הרשויות לא הכינו מחסות ציבוריים או מיגון אחר שיותאמו לבעלי מוגבלויות. הן אף לא הכינו תוכנית שתאפשר לניידם למקומות מקלט בעיתות חירום. לרשויות לא היה מידע על המחסור במקלטים לא ציבוריים בתחומי שיפוטן. חלק מבתי הספר אינם ממוגנים כנדרש. בשלוש מהרשויות אין מקלטים ברוב הגנים או בכולם. מרבית הרשויות לא הכינו, בשיתוף משרד הפנים, נוהל פינוי המגדיר את תפקידו של כל גורם בתהליך הפינוי, את הדרך שבה הרשויות המקומיות יבצעו את הפינוי, את סדרי העדיפויות לעניין הפינוי של סוגי אוכלוסייה שונים ואת הכנתו של מערך ממוחשב לניהול מעקב אחר המתפנים וליצירת קשר איתם. ברוב הרשויות עלו ליקויים מהותיים בהיערכותן להפעלת כל אחד מהמכלולים, ובכלל זה בנושא הטיפול באוכלוסייה בשעת חירום, ובעיקר לא נאסף די מידע על בעלי צרכים מיוחדים. בנושא הפעלת מכלול המידע לציבור, ההסברה והדוברות בעיתות חירום, לא הוקמו צוותי מסבירים מקומיים, ובנושא התפעול והלוגיסטיקה לא תוכנן מערך אספקת המזון. אין הסדרה של תחומי אחריות בין משרד הפנים, פקע"ר ורח"ל, ואין מערכת ממוחשבת)המערכת שהוקמה לא תפקדה.(משרד מבקר המדינה עתיד לפרסם בעוד שבועיים כמה דוחות שנוגעים למלחמה ויש להם השלכות על דוח זה. בדוח זה לא נעשתה ביקורת מעקב, אולם ראינו שעדיין יש דברים שטרם תוקנו אף שחלפו כמה שנים מאז פרסום הדוח. סיכומי הוועדה - נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג לוועדה את הנתונים האלה: עקב הפגיעות, בין 13,000 ל19,000- תושבים מ17- רשויות מקומיות נותרו ללא קורת גג ראויה. כ11,000- מהם שוכנו זמנית בכ100- בתי מלון ברחבי הארץ, והיתר מצאו ככל הנראה פתרונות מגורים באופן עצמאי. הרשויות שבהן מספר התושבים הגדול ביותר שנותרו ללא קורת גג: תל אביב, רמת גן, בני ברק, באר שבע, בת ים, חולון ופתח תקווה. עד 29 ביוני הוגשו 45,730 תביעות פיצויים למס רכוש בעקבות נזקים שנגרמו במהלך הלחימה, רובן הגדול בגין נזק למבנים. הטיפול בתושבים שבתיהם נפגעו מפגיעות טילים נעשה בכמה שלבים, בשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות לקרן הפיצויים של רשות המיסים. התהליך נעשה על פי נוהל בין-משרדי בנושא מתן מענה ראשוני של דיור חלופי זמני לתושב שביתו ניזוק ואינו ראוי למגורים בעת המלחמה. העורף ספג פגיעות, ויש נוהל שהיה קיים לפני חרבות ברזל ועודכן בחודש האחרון. בשלב הראשון, התושבים שפונו מבתיהם משוכנים זמנית במרכזי משפחות שהקימו הרשויות המקומיות. מרכזים אלו נועדו לשמש נקודת קליטה ראשונית לאוכלוסייה שפונתה עקב מצב החירום. ממרכזים אלו מועברים התושבים למלונות למשך תקופה אשר קבועה בנוהל הבין- משרדי, ובמהלך תקופה זו נדרש התושב לאתר דירה חלופית. לנוכח הנסיבות הייחודיות של מבצע"עם כלביא,"גובשה ב18- ביוני החלטת ממשלה מס' 3153 שמהותה מתן מענה לתושבים שביתם ניזוק ואינו ראוי למגורים. בהחלטה נקבע כדלקמן: רח"ל תתאם את עבודת המטה הממשלתית לצורך מתן מענה כולל לתושבים; 85 יוקם צוות בין-משרדי בראשות ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות נציגים בכירים ממשרדי ממשלה רלוונטיים (אוצר, חינוך, רווחה, פנים, מערך הדיגיטל ורח"ל,) שמטרתו לטפל בחסמים שיתגלו במהלך המענה לתושבים; רשות המיסים ורח"ל יעדכנו את הנוהל הבין-משרדי למתן דיור חלופי זמני בהתאם ללקחים שיופקו ממבצע"עם כלביא"בהקדם האפשרי; משרד הפנים יסייע לרשויות המקומיות במתן סכום של 1,500 ש"ח עבור כל תושב שנדרש לפינוי לשם כיסוי הוצאות ראשוניות. כמו כן יועבר סיוע ישיר של 500 ש"ח לכל תושב שפונה למימון צרכים מיידיים, ויהיה אפשר להגדיל את הסיוע בהתאם למצב הכלכלי של הרשות המקומית באישור משרד האוצר; מערך הדיגיטל הלאומי יפתח רכיב ייעודי במערכת"יחד"למעקב אחר תושבים שבתיהם ניזוקו ובו מידע מבתי המלון, נתוני סיוע, תנועת אוכלוסייה ועוד; מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יגבש בשיתוף משרד האוצר, רשות המיסים וגורמים רלוונטיים נוספים תוכנית למתן מידע ולסיוע במציאת פתרונות מגורים קבועים לנפגעים. יישום ההחלטה: מהמידע שברשותנו אפשר לומר כי רח"ל הקימה מנגנון תיאום של עבודת הממשלה לטיפול בתושבים, הוקם צוות בין-משרדי להסרת חסמים, הנוהל עודכן פעמיים וכיום לדיירים שפונו יש 30 יום)ולא (15 כדי למצוא דיור חלופי, ומערך הדיגיטל פתח רכיב ייעודי במערכת"יחד"למעקב אחר המפונים של מבצע"עם כלביא." לצד הסעיפים שיושמו בהחלטת ממשלה, עולות שלוש שאלות מרכזיות: 1. כיצד מתנהל שיתוף הפעולה בין הגורמים המרכזיים בטיפול בתושבים – מס רכוש והרשויות המקומיות? מהם הקשיים שעולים במהלכו? האם ניתנים פתרונות ייחודיים לאוכלוסיות פגיעות כגון קשישים, אנשים עם מוגבלויות ועולים חדשים? 2. האם 30 הימים שניתנו לתושבים למצוא דיור חלופי מספיקים, בהתחשב בפניות הנפשית שלהם עקב האירוע, ונוכח מצבו המאתגר של שוק השכירות ומלאי הדירות להשכרה באזורי ביקוש? השאלה מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בבעלי צרכים מיוחדים שזקוקים לדירות מונגשות. 3. שלב החזרה לבתים, אם לדירות משוקמות ואם לדיור חלופי – אילו צעדים ננקטים כדי להבטיח חזרה מהירה ויציבה? האם הופקו לקחים מהתמודדות עם אירועים דומים בעבר? - נציג רח"ל אמר בדיון כי רח"ל אינה מתכללת את האירועים הלאומיים. ועדת מזרחי קבעה חלוקת עבודה בין רח"ל לפקע"ר, ורח"ל אינה פועלת ברשויות המקומיות למעט שיתוף פעולה עם ועדת המל"ח)משק לשעת חירום(המחוזית. ההיערכות לאירועי החירום ברשויות נעשית על ידי פקע"ר. משרדי ממשלה מחוזיים עושים ביקורות מעת לעת כדי לבדוק את הרציפות התפקודית של הרשויות המקומיות ואת מוכנותן לחירום. בימים אלו הם פועלים עם מנכ"לית משרד ראש הממשלה למתן מענה לחסרי קורת גג היות שמשרד הפנים לא לקח אחריות לנושא, והוקם משל"ט לצורך זה. נוהל מס רכוש התעדכן עם פרוץ המלחמה לשם מתן מענה לרשויות מקומיות. הומלץ להקים צוות להסרת חסמים, והדבר הוא במסגרת תפקידה של מנכ"לית משרד ראש הממשלה. פקע"ר אמור לתמוך ברשויות המקומית עם משרדי הממשלה לצורך הכשרות. רח"ל אמונה על כתיבת תרחיש ייחוס לארבעה מצבי חירום לפי החלטת הממשלה: רעידת אדמה וצונאמי, מלחמה, סייבר ופנדמיה. יש לעדכן את 86 התרחיש נוכח הגידול באוכלוסייה. באפריל רח"ל עדכנה תרחיש ייחוס בנוגע לעימות חדש – מלחמה ספציפית מול איראן – ומשרדי הממשלה קיבלו אותו לצורך היערכות. בעת רעידת אדמה הצפי הוא 7,000 הרוגים. איום כימי אינו חלק מתרחישי הייחוס הקשורים לעורף. - ראש עיריית טמרה אמר לוועדה כי ארבעה אנשים נהרגו מפגיעת טיל בטמרה104 , בתים ניזוקו ו432- תושבים פונו למשפחות קולטות. נפתח מרכז חוסן ארעי וטופלו בו כ600- איש. גלי הפגיעה מבחינה נפשית עדיין מורגשים, והטיפול בתושבים נמשך. למעל 60% מהבתים בעיר אין מרחב מוגן תקני, לכן תושבי העיר פנו לבתי הספר כדי להיכנס למרחבים ציבוריים. נוצר לחץ על העירייה לספק שירותים חברתיים כגון שמירה, מזון ואמצעי לינה. העירייה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם פקע"ר ומס רכוש. ראוי לבנות מרכז חוסן קבוע שיטפל באנשים שנפגעו מן הטיל וכן חבילת סיוע לתושבים שתינתן מיידית בעיריות שנפגעו במלחמה. מוצע גם להקים מרחבים מוגנים במבני ציבור לצורכי השגרה, וכך ייחסכו עלויות גדולות למדינה. -נציגי עיריית באר שבע אמרו כי עיקר הקושי של העיר הוא לתחזק 262 מקלטים בשגרה, שכן המקלטים פתוחים בזמן המלחמה ויש ונדליזם רב. ניתן מענה מיגוני במהלך מבצע"עם כלביא" בחניונים תת-קרקעיים בקניונים ובתי הספר. היצע הדירות לשכירות לא מספיק ויש גם עליית מחירים, והעירייה מנסה להגיע לפתרונות מול הקבלנים שהם בשלבי סיום של בניית דירות. תפיסת החוסן בשגרה משפיעה על מידת המוכנות בחירום. העיר ספגה פגיעות רבות וקשות. הראשונות להתייצב בכל הזירות היו הזרועות של הרשות המקומית, שדואגות לתושבים מהרגע הראשון. הקשר עם מס רכוש הוא מהיר ומצליח, ועל המדינה לתחזק זאת באמצעות העברת סמכויות ותקציב. עדיין שליש מתושבי ישראל חסרי מיגון, וחייבים לתת להם מענה. התחדשות עירונית אינה יכולה להישאר בידי יזמים בלבד, ועל המדינה להשתתף בתקצוב. בית החולים סורוקה קיבל ספיגה ישירה, ולא ייתכן שיש רק בית חולים אחד מרכזי באזור. מקלטים הוסבו לשימושים אחרים של כל מיני עמותות, ויש להשתמש בהם לצורך מיגון. - נציגת עיריית תל אביב אמרה כי העיר ספגה כמה פגיעות טילים ממוקדות. פקע"ר התייצב בשיא המהירות בשטח, אבל עבודתו מסתכמת בחילוץ בני אדם ובבדיקת יציבות המבנים, ויתר הדברים הם באחריות הרשות. ברשויות שהן פחות מבוססות יש לחשוב על פינוי הנזקים. הפיכת מקום למוגן היא עשייה לאומית שצריכה לבוא מהממשלה. יש רשויות שאינן מעוניינות במיגוניות כי זה פוגע להן במרחב מבחינה אסתטית, ולכן יש לשקול להעביר את המיגוניות לאזורים שאין בהן מיגון כלל, כמו באזורים של האוכלוסייה הבדואית. - נציג צה"ל אמר כי הרשויות המקומיות אחראיות למתן מענה לתושבים בכל הקשור למשק צרכני. בשנת 2014 הוגשה עתירה ושתיים נוספות הוגשו במהלך מלחמת חרבות ברזל בנוגע לסמכויות של פקע"ר מול האזרח. האחריות למיגון פרטי מוטלת על האזרח, והקמת מרחב ציבורי מוגן מוטלת על הרשות המקומית. פקע"ר מציב מיגוניות על סמך החלטות ממשלה ייעודיות כדי לתת מענה מיידי במרחב ציבורי. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל נקבעו הוראות שעה עם מינהל התכנון למתן היתרי בנייה, והאישור היחידי שנדרש הוא של פקע"ר כרשות מוסמכת. התחזוקה של המקלטים הציבוריים היא באחריות הרשויות המקומיות 87 באמצעות חוקי עזר. בשנת 2022 פקע"ר הגיש לרשויות המקומיות תרחיש ייחוס ובו מספר הנפגעים, היקף הרס והיקף האירועים. במרץ 2024 נכתב תרחיש ייחוס ברח"ל ונמסר למשרדי הממשלה, לרשויות הייעודיות ולרשויות המקומיות. מאז שנת 2016 פקע"ר מכשיר את המתנדבים ברשויות ועובד איתן בשיתוף פעולה. - נציגת עיריית בת ים אמרה לוועדה כי הרשויות המקומיות ופקע"ר הגיעו מוכנים לאירוע. מפגיעה ישירה בבניין אחד בבת ים נפגעו כ160- דונם ולמעלה מ150- מבנים ישנים משנות החמישים. קרוב ל2,000- תושבים פונו לבתי המלון ואינם מקבלים מענה. בת ים היא עיר מבוגרת ולרבים מתושביה יש פערי שפה ותרבות. אנשים מבוגרים ומשפחות עם ילדים נשארו ללא קורת גג. בתוך פחות משעה מרגע נפילת הטיל נפתח מרכז למשפחות המפונות. בת ים מובילה בהתחדשות העירונית, אך גם מי שיש לו ממ"ד בבית אין לו לאן לחזור. מדינת ישראל הגיעה לא מוכנה לתקיפה באיראן. היא לא נערכה להשלכות התקיפה והפקירה את התושבים. פקע"ר היה מעורב בתרגילים עם הרשויות המקומיות. - נציגת עיריית חיפה אמרה כי יש נקודה אחת מסודרת בכל הכאוס של הפגיעה והיא הטיפול של הרשות המקומית. באזורים רבים יש קשישים שמעדיפים להישאר בבית ולא להגיע למקלט מחשש לנפילה. הפתרון היחידי שהוצע הוא מענק ממשרד הבינוי והשיכון בסך 12 מיליון ש"ח. - נציגת עיריית רמת גן אמרה שכולם מדברים על שגרה אבל השגרה עדיין רחוקה. רמת גן היא רשות חזקה והייתה ערוכה מראש, גם בהיבט תקציבי. הרשויות המקומיות מכירות את התושבים יותר מכל גורם אחר. לרמת גן יש הגיעו מפונים מנתניה עד אשקלון, והיא קיבלה החלטה מיידית לפנות לבתי המלון. סכום של 500 ש"ח לכל תושב אינו מכסה את הצרכים. צוותי העיר ומתנדבים פועלים לא רק בשעת חירום אלא גם בראייה לעתיד. - נציג מרכז השלטון האזורי ציין כי המרכז מאגד כ1,020- מושבים וקיבוצים. דרושים תקציבים לאזורים חלשים. המועצה האזורית עובדת במכלול, ותפקידה לתת מענה רוחבי ומצרפי ברשות. לכל מועצה אזורית יש כארבעה אנשים באגף חירום. נוכח השטח הטריטוריאלי הגדול אין אפשרות להגיע לכולם במהירות, ולכן ניתן סיוע באמצעות צוותי חוסן יישובי. יש להסדיר את המעמד המשפטי של אגפי החירום. משטרת ישראל מידרה את כל מי שאינו שוטר מרשת הקשר הלאומית בחירום. - נציג משרד הפנים אמר שהמשרד תיקצב את הרשויות לצורך רכישת ציוד, מחסני חירום, מינוי קב"טים ותיווך מתן תרגילים על ידי פקע"ר לרשויות. הכסף נועד לשתי מטרות: מתן מענה ראשוני לצורך התארגנות ומענק בסך 1,500 ש"ח עבור כל תושב ליומיים עד שהטיפול עובר לקרן הפיצויים7,000 . הרוגים בעת רעידת אדמה הוא נתון מסגרת ולא תרחיש ייחוס. יש למעלה מ2,000- מבנים שהם בסיכון וקיבלו טיפול מיוחד. מעבר לכך ניתנו תקציבים כדי לקדם מענים בערים שהן מועדות לפורענות. המשרד פועל בקו התפר, בקו עימות ובעוטף עזה. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, משרד הפנים ורח"ל פינו את תושבי הדרום והצפון פונו לבתי המלון, וב15- באוקטובר 2023 הסוגיה עברה לטיפול משרד התיירות. - נציגת עיריית נתניה אמר כי כאשר מסתיימת פעילות החילוץ וההצלה של פקע"ר, הרשות נותרת לבדה. למשל מצפים מהרשויות המקומיות לטפל בהצבת גנרטורים בעבור אנשים מוגבלים שלא יכולים להתפנות בתרחיש עלטה ולשאת בעלויות המטורפות של רכישתם. נראה כי תפקיד רח"ל הוא כתיבת תרחישי ייחוס בלבד לעת מלחמה, שיטפונות וכיוצא בזה 88 והעברתם לרשויות. בלי פקע"ר הרשות המקומית אינה יכולה להסתדר, וגם על משרדי הממשלה להיכנס לתמונה. - נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי אמר לוועדה כי העובדים הסוציאליים עובדים קשה גם בעת שגרה וחסרים עובדים. המכללה לאיתנות חייבת לצידה את משרדי הממשלה כדי לקיים את האימונים ברשויות. המשרד הקים משל"ט למתן מענים במלונות לאוכלוסיית היעד, וכן ניתנות תשובות למפונים על כל השאלות שעולות באמצעות מוקד 118 ושירותי מימוש זכויות בעת שהייה בבתי המלון. השר ומנכ"ל המשרד מבקרים במלונות יום-יום. פקע"ר עושה את עבודתו במתן מענה באתרי הרס, אך לא ניתן מענה בשיקום לאחר האירוע באמצעות הקמת מרכז משפחות, וחסר גוף שיתכלל את הדברים. אחד מלקחי מלחמת חרבות ברזל הוא שמתקני קליטה בבתי ספר אינם מביאים תועלת לאחר שבוע ימים. התחושה העיקרית היא שלקחי 7 באוקטובר לא נלמדו: לרבים אין להם לאן לחזור, ואין נתונים מדויקים על מיקום אנשים במלונות. - נציגת עיריית הוד השרון אמר שהאצלת סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי נעשית כל הזמן ולא רק בחירום. יש להאציל את סמכות הביקורת לרשות המקומית. - נציגת המרכז להעצמת האזרח אמרה כי יש לדון בהחייאת חוק העורף כדי להסדיר את כל המערכים ולעגן זאת בחקיקה. החלטת ממשלה מס675 'עוסקת בביזור סמכויות לרשויות והקלה של הרגולציה. ישראל במקום האחרון במדד הריכוזיות במדינות ה.OECD- אין נתונים מדויקים על המצב בשטח ועל צורכי המיגון. תפקיד הרשויות הוא להסדיר את המרחבים הקיימים, ולכן על הרשויות לערוך מיפוי בשטח באמצעות תמריצים, שכן יש מרחבים שאינם ראויים לשהייה. - נציגת עמותת"נגישות ישראל"ציינה כי העמותה הפעילה במלחמת"עם כלביא"את מיזם "האפוד הסגול"לסיוע ולפינוי אנשים עם מוגבלות וקשישים על ידי מתנדבים ברכב מותאם. בסקר שנערך בשיתוף הג'וינט נמצא כי 42% מהאנשים עם מוגבלות חיים ללא מיגון בשל מוגבלותם. העמותה קוראת למדינה ליזום תוכנית לאומית למיגון אנשים עם מוגבלות וקשישים. נוסף על כך יש לדרוש שכל סוג של מיגון עתידי יהיה נגיש. - מהתנועה לאיכות השלטון בישראל נמסר לוועדה שיש תופעה של תושבים שמונעים מאחרים להיכנס למקלטים. התנועה מבקשת מהוועדה לפנות למשרד מבקר המדינה לבחון את הנושא. - נציגת הפורום למאבק בעוני אמרה בדיון שיש אנשים שהם נתמכי רווחה באופן שגרתי, וסבלו ממחסור במזון במהלך המלחמה האחרונה. ראוי שיהיה תקציב ייעודי של משרד הרווחה והרשויות לסוגיה הזו בעת חירום. - נציגת ארגון"חיים וסביבה"אמרה בדיון כי סכנות ביטחוניות הן גם סכנות סביבתיות. מפעלים מזהמים הם סכנה אסטרטגית, והראשונים להתמודד במשבר הם הרשויות המקומיות. דוח מבקר המדינה הצביע על כשלים חמורים בנושא: אין תרחישים סביבתיים, אין תרגול אפקטיבי ברשויות ואין תקשורת בין המדינה לרשות בזמן אמת. מוצע כי ועדות לאיכות הסביבה ברשויות המקומיות יהיו חלק אינטגרלי מההיערכות בחירום, שיינתנו הכשרות שוטפות לחברי מועצה בנושא סיכונים סביבתיים וניהול משברים, ותקודם חקיקה למתן סמכות בפועל. רשויות מקומיות הן לא רק קו ההגנה הראשון אלא שותף אסטרטגי לבנית עמידות סביבתית וחברתית. 89 - נציגת ארגון"אמהות בחזית"אמרה כי החלטות ממשלה מתפרסמות מעת לעת אך הן לא ממומשות. אין היערכות של העורף, ואין הנחיה לרשויות ותקציב לצידה. אין גורם מתכלל. יש מקלטים דו-תכליתיים שחלקם משמשים לבתי כנסת, ויש צורך בפינוים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לקיים דוח מעקב בנושא. - הוועדה מבקשת ממרכז המחקר והמידע להכין נייר הערות, בהמשך לדוח מקינזי, בדבר פעולות עתידיות של הממשלה להתמודדות עם אירוע אסון. - הוועדה מבקשת מרח"ל להמציא לה מסמך בדבר שיקום ארוך טווח לאחר אסון שהוגש לאישור ועדת השרים לענייני העורף, כדי להעבירו למנכ"ל משרד הביטחון למתן מענה. - הוועדה סבורה שעל השלטון המקומי ללחוץ על השלטון המרכזי לזרז תהליכי פינוי-בינוי. - הוועדה תעביר את החלטות הוועדה למשרד ראש הממשלה ולמל"ל לקביעת גורם מתכלל לטיפול באירוע רב-נפגעים. - הוועדה תוציא מכתב לשר הרווחה והשירותים החברתיים עם העתק לראש עיריית טמרה בדבר הצורך במרכז סיוע נפשי, אפילו זמני, נוכח פגיעת הטיל בעיר. - הוועדה מבקשת מאג"ת במשרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, חטיבת המחקר בבנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה לקבל דיווח במסגרת עבודת מטה אם יש תוכנית להתמודדות עם אתגרי היצע הדירות באזורים שבהם היו נפילות ופינויים בהיקף נרחב. 90 הגנה על בתי חולים מפני אירוע רב-נפגעים, דוח 70ג ודוח שנתי – 2024 המשך דיון הקדמה ביום י"ח בתמוז תשפ"ה14 , ביולי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הגנה על בתי חולים מפני אירוע רב-נפגעים, דוח 70ג ודוח שנתי – 2024 המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, בתי חולים כלליים ממשלתיים – מרכז רפואי שמיר (אסף הרופא,) המרכז הרפואי זיו, המרכז הרפואי הלל יפה, בית החולים רמב"ם, המרכז הרפואי בני ציון, בתי חולים ציבוריים – בית החולים פוריה, בתי חולים של הכללית, בית החולים סורוקה, שירותי בריאות כללית, בתי חולים פרטיים, אסותא – רשת בתי החולים הפרטיים, ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י,) ארגון הרופאים עובדי המדינה (אר"מ,) איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, רשות החירום הלאומית (רח"ל,) המטה לביטחון לאומי (מל"ל,) משרד הביטחון, צה"ל, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים, מינהל התכנון, מרכז השלטון המקומי ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - במהלך מבצע"עם כלביא"נפגע בית החולים סורוקה. לדעת משרד מבקר המדינה, אם הייתה מתרחשת רעידת אדמה, האירוע היה אחר והיו נפגעים כמה בתי חולים, ויש לתת את הדעת על כך. - מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: יש כ18,000- מיטות אשפוז בבתי החולים הכלליים, אולם רוב המיטות במערכת הבריאות אינן בהם. כמו כן יש כ26,000- מיטות בבתי חולים סיעודיים וגריאטריים וכ3,000- מיטות בתחום בריאות הנפש. מערכת הבריאות לא נועדה לשעת חירום אלא לספק שירותים לאזרחי ישראל בשגרה, ואכן, היא מתפקדת היטב בשגרה. המצוינות שלה בחירום נובעת מהמצוינות בשגרה. המערכת מנהלת סיכונים ומעדכנת את תפיסת המיגון בהתאם לתרחישי הייחוס המשתנים, ונדרשת לתעדף משאבים מוגבלים מאוד בין צרכים רבים בעולמות הטיפול ובעולמות הבינוי והפיתוח. בעקבות המלחמה המשרד מעדכן בשיתוף פקע"ר את תפיסת המיגון, שהיא דינמית. בשנים האחרונות מערכת הבריאות עברה אתגרים רבים, כגון מגפת הקורונה, מלחמת חרבות ברזל ומבצע"עם כלביא,"וצלחה אותם בזכות הון אנושי מצוין במשרד ובבתי החולים. אתגרי השגרה של מערכת הבריאות הם אדירים: האוכלוסייה הקשישה מוכפלת בטווח של 15–10 שנים, חלה עלייה בתחלואה הכרונית ועוד. לפי תקנות התגוננות אזרחית, המערכת מחויבת למגן מיטות אשפוז ומערכים קריטיים, כמו חדרי ניתוח, טיפול נמרץ, יחידות טראומה, חדרי לידה ופגיות, בנק הדם, יחידות דיאליזה, תשתיות קריטיות לאספקה רציפה ועוד. כל בנייה חדשה מחייבת מיגון, ובמקביל מתבצע שדרוג מיגון למבנים קיימים. עם זאת, הפערים עדיין קיימים, והם רבים. אין דין האיום הבליסטי מאיראן לזה מעזה או לבנון. המשרד הוסיף חללים רב-שימושיים רבים כדי לאפשר את הרציפות התפקודית של בתי החולים באסותא אשדוד, ברזילי, הדסה עין כרם, פוריה ורמב"ם. יש פרויקטים שהם בבינוי: מלר"דים בהלל יפה, שמיר ולניאדו, חדרי ניתוח ופגייה בסורוקה, וכן פרויקטים עתידיים: מגדל האשפוז בשערי צדק, שני בתי חולים חדשים בנגב ובקריות, 91 רבין, איכילוב, אסותא אשדוד, שיקום סורוקה, העתקת בתי החולים הפסיכיאטריים ועוד. מה שטוב למיגון מפני טילים לא בהכרח מסייע בהגנה מפני רעידות אדמה, והן דורשות היערכות אחרת. מתחילת מלחמת חרבות ברזל התווספו למעלה מ3,500- מיטות אשפוז ממוגנות בכל המשקים וזה סייע להגיע למבצע"עם כלביא"בצורה טובה יותר. התווספו גם עוד 1,000 מיטות במהלך המבצע, וחלקן עדיין בתהליך. ההדף שנוצר מהטילים הבליסטיים מנע אשפוז בשטחים מסוימים. המשרד בעבודה להכשרת מבנים רבים שיהיו דו-שימושיים, כמו חניונים בבתי חולים או בסמיכות אליהם, מחסנים ואזורים לוגיסטיים. במקביל המשרד פועל להפחית אשפוז בחירום. במבצע"עם כלביא"נעשה רידוד מטופלים כדי למזער את הסיכון שאנשים ייפגעו בתוך בתי החולים מטיל והוגברו אשפוזי הבית. למעלה מ1,800- גנרטורים חולקו לבתים של אנשים מונשמים לתרחיש עלטה. המשרד פועל במסגרת תוכנית רב-שנתית למיגון, ובכוונתו להביא החלטת ממשלה לעניין. המשרד בקשר שוטף עם הנהלת בית החולים סורוקה. הפגיעה בו אתגרה את בתי החולים האחרים. המחויבות של המשרד היא לא רק לשקם את הבניינים שנפגעו אלא גם לבנות בניין חדש בעלות של כמיליארד ש"ח, והמשרד בשיח עם הממשלה, האוצר והפילנתרופיה לצורך גיוס הסכום. כמו הן המשרד ממשיך לייצר מלאי של מיטות דו-שימושיות. יש שיח משמעותי על רעידות אדמה. מרבית בתי החולים נבנו לפני שנים רבות, למשל אסף הרופא ושיבא. כל הפרויקטים שנבנים מותאמים לכל תרחיש. המשאבים הבסיסיים של מערכת הבריאות מוגבלים מאוד. בישראל יש הוצאות ביטחון גבוהות מאוד וזה מיתרגם להוצאות בריאות נמוכות. תכנון כוח אדם רפואי הוא במקום השני במעלה, אך עוסקים בו ועושים פעולות רבות. הצפי הוא שבעוד 10–5 שנים המצב ישתפר בתחום הואיל והסטודנטים לרפואה בארץ יסיימו את לימודיהם ותחול עלייה במספר בוגרי לימודי רפואה. כרגע יש שפל מבחינת מספר הרופאים. הסיבה למחסור היא הרצון להגנה על מקצועיות תחום הרפואה. כמו כן יש צורך למצוא דרכים ותוכניות להשמת רופאים בפריפריה. - מנהל בית החולים סורוקה אמר בדיון כי בית החולים עבר אירוע חסר תקדים שיש לו משמעויות דרמטיות. מתחילת מבצע"עם כלביא"הוא פעל עם משרד הבריאות להפחית את החשיפה של מטופלים לאפשרות של פגיעת טיל, ובכלל זה הועברו מטופלים לאתרים ממוגנים יותר80% . מהמיטות בתפוסה, וכ200- מהמיטות באתרים שאינם ראויים לאשפוז. יש שני פרויקטים שחייבים לצאת לדרך ויש על כך קונצנזוס. האיום אינו רק טילים אלא גם רעידת אדמה. לתושבי הנגב מגיע לקבל טיפול מיטבי ולהיות ממוגנים, ולכן יש להיערך לאירועים מראש. - מנהלת בית החולים שמיר)אסף הרופא(אמרה כי הם הצליחו להגן על המטופלים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. בבוקר מבצע"עם כלביא"הורדו כל המטופלים לבית חולים חירום שנבנה. המשמעות היא שכל צוותי בית החולים עסקו בשינוע, וזה מהלך מסוכן, כי לא ידוע מתי יפול הטיל. בקומה הממוגנת היו 200 מטופלים יחד, ולכן אין פרטיות, אין טיפול מיטבי, יש חשיפה לזיהומים, והכול נעשה תוך ניהול סיכונים. צריך לדאוג שמיטות בתי החולים יהיו ממוגנות בשגרה, כדי שבחירום לא יהיה צורך בשינוע מיטות. כיום רוב פיתוח בתי החולים נעשה מתרומות, וגיוס התרומות קשה מאוד. הגיע הזמן שהמדינה 92 תשקיע כסף בבריאות. הצוותים נשחקו, ויש להתייחס גם לכך. כמו כן יש לתת תשומת לב לבתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים. רעידת אדמה היא סיפור אחר לגמרי, וכשהיא תתרחש תהיה קטסטרופה. יש תוכנית כוללת לאירוע רב-נפגעים, כולל אשפוז במקומות שאינם ממוגנים בשל מחסור בשטחים. מיותר להשקיע עשרות מיליוני ש"ח בחניונים, וראוי להקים מבנים שישמשו את המטופלים וייתנו מענים ראויים בשגרה, כולל חדרי ניתוח. - מנהל בית החולים הלל יפה אמר לוועדה כי מערכת הבריאות היא כלים שלובים של שגרה וחירום. במרכז הרפואי יש 600 מיטות והוא משרת כ600,000- תושבים. בזמן מלחמה ובהלימה למצב חירום, בין 15% ל20%- מהמיטות ממוגנות. לכן עבדו במבצע"עם כלביא" בבניין אחד מתוך השניים ובמרתפים, ונאלצו להעביר חלק ממחלקות האשפוז לרמב"ם. שלושה חדרי ניתוח מתוך עשרה היו פעילים במרכז טראומה אזורי. כיום הם בתהליך בנייה של בניין אשפוז ממוגן שיסייע לבית החולים בשגרה וייתן מענה בחירום. - מנהל בית החולים רמב"ם אמר כי בתרחיש הנוכחי של המלחמה בית החולים היה ערוך נוכח המסקנות שהסיקה הנהלת בית החולים בעקבות מלחמת לבנון בשנת 2006. הוקם בית חולים תת-קרקעי, ויש בו 2,000 מיטות ו26- חדרי ניתוח. בכל המבנים החדשים של בית החולים, באזורים הקריטיים יש מיטות ממוגנות לחלוטין, ובסך הכול יש 2,300 מיטות. בית החולים תפקד כרגיל במהלך המבצע ושמר על מוכנות לכל תרחיש. בכל בנייה עתידית בבית החולים האזורים הקריטיים ייבנו באופן ממוגן. הבניין הראשי של בית החולים איננו עמיד בפני רעידות אדמה, ונעשית על כך חשיבה ויש תקצוב של משרד הבריאות ובית החולים. - נציגת משרד האוצר אמרה כי המשרד מייחס חשיבות רבה למיגון בתי חולים ופועל בשיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות. כל בניין חדש וכל בניין לרפואה נבנה מאז שנת 1981 בסטנדרט המותאם לרעידות אדמה. כמו כן מאז שנת 2013 כל בניין שנבנה הוא בסטנדרט המיגון הנדרש. במלחמת חרבות ברזל הוקצו מעל ל530- מיליון ש"ח לצורך מיגון מערכת הבריאות. נוסף על כך במבצע"עם כלביא"הועברו כמה מיליוני ש"ח עבור צרכים מיידיים שעלו מהשטח. בית החולים סורוקה בתהליך עבודה עם מס רכוש, והועברה מקדמה של 30 מיליון ש"ח. המשרד נכון לשמוע ולשתף פעולה בנוגע לבניין שייבנה, אך עד כה לא התקבל מידע מקצועי. תקציב הפיתוח של משרד הבריאות הרבה יותר רחב מהסכומים שצוינו. - מנהל המרכז הרפואי זיו ציין שכבר תקופה ממושכת מתרחשת מלחמה שצריך להמשיך לתת במהלכה רפואה כבשגרה. מתוך נקודת המבט של תרחיש הייחוס למלחמות ארוכות, יש לתייג את בית החולים מבחינת מיגון ולחשוב מחדש על השירותים הניתנים בו. מידת המוכנות לרעידת אדמה טעונה שיפור, בפרט נוכח מיקומו של בית החולים על קו השבר. ראוי לתת דגש על הרציפות התפקודית של בתי החולים באירוע רב-נפגעים – היא האתגר הגדול למען החוסן של המשק והחיילים. - מנכ"ל המרכז הרפואי בני ציון אמר בדיון כי בבית החולים יש מתקן אשפוז ממוגן שנפתח לפני כשנתיים ואפשר לאשפז בו כ200- מטופלים, אך הוא אינו מספיק. מעבר לבינוי חדש, יש לחשוב באופן יצירתי כיצד למגן את המבנים הקיימים ואת התשתיות הקיימות. בית החולים נמצא על הר ותחתיו יש תת-קרקע, ולכן הוצע למשרד הבריאות להכניס תשתיות בתת-קרקע כמו חדרי ניתוח וצנתורים כדי לשמור על הרציפות התפקודית. 93 - מנהל המרכז רפואי פוריה אמר בדיון כי יש פער גדול בין האיום הבליסטי לבין האיום של רעידת אדמה. רוב השירותים בבית החולים ממוגנים בשגרה, ובמהלך מבצע"עם כלביא" השירותים המשיכו לפעול במתחמים ממוגנים, אך אין ספק שהמבנים הישנים של בתי החולים לא יעמדו ברעידת אדמה. מיקומו של בית החולים והגישה אליו יהיו מאתגרים מאוד בעת רעידת אדמה. לא בטוח שתהיה אפשרות לתת מענים רפואיים, והזמן הוא סוגיה קריטית. הרשויות הן ציר משמעותי במוכנות בית החולים לרעידת אדמה. - נציגת רשת בתי החולים הפרטיים אסותא אמרה בדיון כי מאז שנת 2009 רשת אסותא בנתה בהשקעה עצמית שלושה בתי חולים ממוגנים עם כל המערך האשפוזי הנדרש. עם פתיחת מבצע"עם כלביא"אסותא העמידה מתקנים ממוגנים לצורך קבלת שירותים רפואיים. לראשונה הרשת נכנסה כשחקן שווה בין שווים ונרקם שיתוף פעולה שבו בתי החולים הגדולים הגיעו לנתח בתוך אסותא. לבקשת משרד הבריאות הוקם מוקד כירורגי בתוך שמונה שעות במתחם ממוגן, ואסותא העמידה חדרי ניתוח לרשות הצוות של בית החולים סורוקה. הגמישות אפשרה לתת את מענה, הואיל והתשתיות קיימות באסותא, ולכן הגיעה העת לבנות תוכנית מבעוד מועד לתשתיות שקיימות בהשקעה מינימלית. - נציג משרד הבריאות הוסיף כי במבצע"עם כלביא"היה שימוש בתשתיות של אסותא, והם עובדים על תוכנית לשימוש בתשתיות הקיימות של הרשת במערכת הבריאות. - נציג שירותי בריאות כללית אמר כי במצב של מלחמה, כל מרפאה נותנת שירותים גם למרפאות האחרות. בית החולים יוספטל באילת נמצא על קו השבר, והוא בית חולים ייעודי ורחוק מבתי חולים אחרים. בשנת 2011 היתה תוכנית של 250 מיליון ש"ח ל25- שנה, אך התקבלו רק שתי פעימות בסך 20 מיליון ש"ח. חלק מהכסף הוקצה למיגון יוספטל והעבודה נעשתה חלקית. יש צורך בריענון התוכנית ובתקצוב ייעודי להיערכות לרעידות אדמה. -נציגת איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל אמרה שאיגום משאבים הוא תוכנית שקיימת במדינות רבות בעולם. כל בית חולים מקושר לבתי חולים אחרים כדי לפעול יחד עם מערכות קישור של התיקים הרפואיים. בישראל רבים מבתי החולים נמצאים על קו המים ולכן עלול לקרות אסון אם יהיה צונאמי או רעידת אדמה. יש חשיבות לחילופי מידע בין הגופים. המבנים צריכים להיות יציבים, ויש צורך בתיק רפואי אחוד המאפשר קשרים עם גורמי רווחה וחינוך לצורך רצף תפקודי ותפעולי. המדינה מבודדת יבשתית, ולכן יש חשיבות גם לשיתוף פעולה עם בתי חולים שדה ממדינות אחרות. - נציג המל"ל אמר שעדיין אין הסכמות בין רח"ל למשרד האוצר בנוגע למודל התקציבי הנדרש, וניתנה לגופים הנחיה להגיע להסכמות. הוגשה בקשה שוועדת שרים למוכנות הזירה האזרחית תתכנס בנוגע לרעידות אדמה, היות שהיא לא התכנסה שבע שנים. לפני מבצע"עם כלביא"מערכת ההכנות עסקה בהגנה מפני טילים והגנה על בתי חולים. - נציג משרד הבריאות הוסיף כי חסרים תקציבים ואין עמידות מפני רעידות אדמה. אפשר לחזק ולהוסיף שטחי מיגון לחלק מהמבנים, ואכן, בתקציבים המעטים מנסים למגן מבנים. בבית החולים זיו בצפת הושלמו שלושה מודולים של המבנה המרכזי, וכעת מתכננים את המודול הרביעי ויש עוד שלב אחד. בהדסה עין כרם בוצע חיזוק במבנה העגול והוספו ממ"דים. 94 - נציג משרד הבינוי והשיכון עדכן כי המשרד משבץ מהנדסים בשיתוף פעולה עם משרד

הכנסת ה25- מושב שלישי - כנסי חורף וקיץ מושב רביעי – כנס חורף חשוון תשפ"ו – נובמבר 2025 סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות חבר הכנסת מיקי לוי עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת הכנסת ה25- מושב שלישי - כנסי חורף וקיץ, מושב רביעי – כנס חורף חשוון תשפ"ו – נובמבר 2025 1 דברי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה חבר הכנסת מיקי לוי בהתאם להוראות סעיף)18א(לחוק מבקר המדינה, התשי"ח] 1958–נוסח משולב,[ אני מתכבד להגיש בזאת את סיכומי הדיונים של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של כנסי החורף והקיץ של המושב השלישי ושל תחילת כנס החורף של המושב הרביעי בכנסת העשרים-וחמש. עם הנחת ספר סיכום פעילות זה, אני מסיים את כהונתי כיושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה. עמדתי בראש הוועדה קרוב לשלוש שנים. עם כניסתי לתפקיד, שמתי לי למטרה להחזיר את הוועדה למסלול עבודתה הטבעי, מסלול של פיקוח, ביקורת, הפקת לקחים ויישום מסקנות, לאחר תקופה ארוכה שבה פעילות זו נזנחה. במהלך כהונתי כיושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע, עקב אי-הקמתה של ועדה חיונית זו, נערמו על שולחן הכנסת ועל שולחני דוחות ביקורת רבים. ראיתי חובה לעצמי, עם סיום תפקידי כיושב-ראש הכנסת והמעבר לספסלי האופוזיציה, להמשיך ולשמר בקנאות את אחד מתפקידיה המרכזיים של הכנסת, הוא הפיקוח על עבודת הממשלה. החודש מלאו שנתיים למלחמת"חרבות ברזל,"אשר פרצה ביום 7 באוקטובר, היום הארור בחג שמחת תורה שבו התרחשה הטרגדיה הגדולה ביותר שידענו מאז השואה; היום שבו נרצחו באכזריות 1,200 אזרחים, נחטפו 251 אזרחים והחלה המלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל. ברוך השם, זכינו לראות בשובם של החטופים החיים, ואנו מוסיפים לקוות ולפעול לשובם של כל החטופים החללים לקבורה בישראל. בשנתיים האחרונות נהגתי לפתוח כל דיון בוועדה בציון מספר החטופים בשבי החמאס ומספר הנופלים במלחמה, ובהם אזרחים, חיילים ולוחמי כוחות הביטחון. בכל דיון נהגתי לתת ביטוי לקולן של המשפחות השכולות ומשפחות החטופים, והן קיבלו זכות דיבור בפתח כל ישיבה כדי להביע את אשר על ליבן. לצערי, אני מסיים את כהונתי כאשר המשימה עדיין לא הושלמה במלואה. לצד זוועות הטבח בעוטף והשלכותיו, העורף הישראלי בכל רחבי הארץ, ובפרט בחזיתות הצפון והדרום, ספג מתקפה נרחבת של ירי טילים ורקטות, שהובילה לכך שמאות אלפי תושבים נאלצו לעזוב את בתיהם בעשרות יישובים לתקופה ממושכת. כניסתה של מדינת ישראל למצב מלחמה הובילה לגיוס מילואים המוני, לפגיעות בגוף ובנפש ולניתוק ממערכות החינוך הקבועות, משירותי בריאות, משירותים קהילתיים ועוד. לכל התרחישים האלה הייתה המדינה אמורה להיערך מראש ולספק מענה מיידי באמצעות תוכניות מגירה מוכנות ומעודכנות לכל תרחיש ייחוס, אולם לא כך היה. בעוד צה"ל וכוחות הביטחון עשו חיל, הניהול האזרחי של המדינה כשל. 2 עם פרוץ המלחמה, החלה הוועדה להתכנס מייד לדיונים בנושאי ניהול תקציב המלחמה והסיוע לעסקים, לעצמאים ולמשרתי המילואים. ישיבות רבות עסקו בסיוע למפונים בצפון ובדרום, והוועדה אף יצאה לסיורים בגבול הצפון בזמן המלחמה. כמו כן עסקה הוועדה בטיפול בפגועי הנפש והלומי הקרב, בטיפול בשורדי המסיבות ובמשפחותיהם וגם בהיערכות המדינה על מערכותיה לחזרתם של השבויים ארצה. במושב האחרון, שסיכומו מונח כאן לפניכם, טיפלנו במגוון רחב של נושאים אזרחיים, כלכליים, חברתיים וביטחוניים. אין תחום שלא עלה על סדר-יומה של הוועדה ונידון לעומקו. דוח מבקר המדינה בנושא ההיערכות לרעידות אדמה הטריד אותי במיוחד והדיר שינה מעיניי. דנתי בנושא פעמים מספר, ואני שב ומתריע כי מדינת ישראל אינה ערוכה לרעידות אדמה. אם תתרחש רעידת אדמה חזקה, צפוי שיהיו אלפי נפגעים וייגרם נזק עצום, ופעולות ההצלה יתנהלו בעצלתיים היות שההיערכות הלאומית לוקה בחסר. בין כלל הנושאים שעמדו על סדר-יומה של הוועדה דנו כאמור במצבם של פצועי צה"ל ובטיפול הניתן להם באגף שיקום נכי צה"ל, וכן בסוגיות במערכת הבריאות, ובהן הצורך בסיוע לקדם הסכם קיבוצי חדש בין המדינה להסתדרות הרופאים. דיונים אלו הובילו בסופו של דבר לחתימת ההסכם ולהעלאת שכר הרופאים במערכת הביטחון. דנו לא אחת בנושא החשוב של שירות חרדים בצה"ל ושילובם המיטבי במסגרות הצבא על פי צורכי המערכת הצבאית ולמען השוויון בנטל בחברה הישראלית. עסקנו רבות בסוגיות הנוגעות ליוקר המחיה, ובהן החשיבות שבפיקוח על הריביות הגבוהות של הבנקים. עסקנו במשברים במערכת החינוך העל-יסודית וגם במעקב הדוק ונחוש אחר הפיקוח על החינוך החרדי וההעברות התקציביות הבלתי-חוקיות לרשתות החינוך החרדיות, העברות בהיקף של מיליוני שקלים שבוצעו ללא דיווח, ללא בקרה ופיקוח ובלי שמתקיימים לימודי ליבה כנדרש. קיימתי בנושא זה דיונים תכופים, אחת לשבועיים, ואני גאה לציין כי בזכות עבודה עקבית ונחושה זו החלו להופיע ניצנים ראשונים של שקיפות, דיווח ובקרה, וכיום כלל הגופים המעורבים מבינים היטב שמה שהיה, לא יהיה עוד. מעל הכול, אני רואה את הישגיה העיקריים של הוועדה בשמירה על מעמדה של הכנסת כמוסד המפקח העליון על פעולות הממשלה. כמעט מייד עם פרוץ המלחמה סברתי כי על מבקר המדינה להתחיל לחקור את המחדלים ולפרסם דוחות ביקורת כדי שהוועדה תוכל להפעיל את סמכותה ולהצביע על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. הובלתי את הקו הזה מכיוון שאני סבור שבאירוע כה גורלי, יש לבחון את כל האחראים בכל ההיבטים באמצעות ועדת חקירה ממלכתית. עד לסיום תפקידי פרסם מבקר המדינה כמה דוחות הנוגעים למלחמה, אך כולם בהיבט האזרחי. לצערי, לא הצלחתי במשימתי להוביל באמצעות הוועדה לענייני ביקורת המדינה להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לחקר האסון. עם זאת, אני מקווה כי הוועדה תוקם בעתיד הקרוב, ובכוונתי להמשיך ולהיאבק למען מטרה זו. יש לבדוק את המחדלים ויש להצביע על האחראים והאשמים. בלעדי זאת, המדינה והחברה הישראלית לא יוכלו להמשיך הלאה. בנימה אישית, 3 העיסוק בעבודת הוועדה ובנושאי הביקורת היה עבורי שליחות של ממש, וכך ראיתי את תפקידי. ברצוני להביע את תודתי והערכתי העמוקה לצוות הוועדה לענייני ביקורת המדינה. למנהלת הוועדה פלורינה הלמן לוין, לסגניתה מיטל אליהו, לרכזות הוועדה יפעת בן שטרית וליאת מאירי, לדובר הוועדה יעקב אליאך וליועצים המשפטיים של הוועדה עורכי הדין תומר רוזנר וגלעד קרן. בלעדיכם לא הייתי מצליח למלא את שליחותי הציבורית. בברכה, חבר הכנסת מיקי לוי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה 4 הרכב הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת ה25- חה"כ מיקי לוי – יושב-ראש הוועדה (יש עתיד– ) מכהן כיושב-ראש מ9- בינואר 2023 חה"כ מירב בן ארי (יש עתיד– ) מכהנת כחברת ועדה מ10- בינואר 2023 חה"כ ואליד אלהואשלה)רע"מ– (מכהן כחבר ועדה מ9- בינואר 2023 חה"כ טלי גוטליב)הליכוד– (מכהנת כחברת ועדה מ9- בינואר 2023 חה"כ משה סעדה)הליכוד– (מכהן כחבר ועדה מ9- בינואר 2023 חה"כ אושר שקלים)הליכוד– (מכהן כחבר ועדה מ20- בפברואר 2023 חה"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי– ) מכהנת כחברת ועדה מ16- באוקטובר 2023 חה"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד– ) מכהנת כחברת ועדה מ12- בפברואר 2024 חה"כ יעקב טסלר)יהדות התורה– (מכהן כחבר ועדה מ23- ביולי 2025 חה"כ יעקב מרגי)ש"ס– (מכהן כחבר ועדה מ4- באוגוסט 2025 חה"כ מטי הרכבי צרפתי)יש עתיד- (ממלאת מקום קבועה יו"ר הוועדה מ4- בפברואר 2025 חילופי גברי חה"כ משה שמעון רוט (יהדות התורה– ) כיהן כחבר ועדה מ30- בינואר 2023 עד 17 ביולי 2025 חה"כ אברהם בצלאל (ש"ס– ) כיהן כחבר ועדה מ6– בנובמבר 2023 עד 20 ביולי 2025 5 תוכן העניינים פרק ראשון" :חרבות ברזל" השירותים הרפואיים לנכי צה"ל 10 .......................................................................... רפורמת"נפש אחת– "טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון 13 ..................... השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב 16 .................................. השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב 18 .................................. הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי 7 באוקטובר – 2023 דוח ביניים מיוחד 20 ..................................................................... תהליכי קבלת החלטות בקבינט)דוח מיוחד – 2017 צוק איתן25 ..................................... ( המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל 30 ................ "הצגת תקציב המינהלת לשיקום הצפן והיערכות לשיבה הביתה,"בהשתתפות השר במשרד האוצר, חה"כ זאב אלקין 34 .................................................................................... דוח מיוחד בנושא מתקפת הטרור ב7- באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה)בריאות הנפש36 ............................................................................... ( מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה, פרק 3 44 .................................................................................................................... מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה)פרק (3 – המשך דיון 49 ................................................................................................... הפעלת מרכזי החוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל)דוח מיוחד – 2025 הטיפול באוכלוסייה54 ........................................................................................ ( מצב מערך המילואים והסדיר נוכח המלחמה המתמשכת)דוח שנתי 65ב ודוח שנתי 60 . (2023 סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא: דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל 63 ................ סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל – המשך דיון 67 ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב 72 ........................................................................................... ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב: מיגון יישובי הפזורה הבדואית 77 .................................................. ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעיתות חירום, דוח הביקורת על השלטון המקומי 80 .................................................................................................. 2011 הגנה על בתי חולים מפני אירוע רב-נפגעים, דוח 70ג ודוח שנתי – 2024 המשך דיון 87 .......... טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל – המישור האזרחי-כלכלי, דוח מיוחד 92 ..................................................................................................... 2025 6 התמודדות מערך החוץ וההסברה של מדינת ישראל עם הבידוד המדיני בזמן המלחמה והשלכותיו על מעמדה של ישראל בעתיד לאור הפסקת המלחמה)דוח שנתי 66ג ודוח שנתי 70ב( 95 .............................................................................................................. 1. דוח מבקר המדינה על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל 2. החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף)14ב(לחוק מבקר המדינה בנושא הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל 98 .............................. פרק שני: חברתי הסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין מערכת הבריאות ובין האקדמיה 101 .................. הצעה להעמדה לביקורת מבקר המדינה בעלי רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוסים לפי פקודת התעבורה – לפי סעיף (6)9 לחוק מבקר המדינה 105 ............................................. הסדרת הביטוחים הסיעודיים, דוח שנתי 68א – ישיבת מעקב 106 ................................... בטיחות העובדים בענף הבנייה, דוח שנתי 108 ...................................................... 2022 השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ, דוח שנתי 111 ...............................2023 הפריה חוץ-גופית בישראל – היבטי הסדרה ופיקוח – דוח מיוחד115 ....................... 2024 , הסדרת הביטוחים הסיעודיים, דוח שנתי 68א – ישיבת מעקב 120 ................................... אי- מיצוי של זכויות חברתיות – ביקורת מעקב, דוח שנתי 72א 123 ................................... רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי)ביקורת מעקב – (2024 ישיבת מעקב 128 .............. החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב 133 ...................................... מניעת אלימות בספורט, דוח שנתי 71ג 135 ................................................................. לימודי אנגלית במערכת החינוך, דוח שנתי 141 ..................................................... 2024 זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון 145 ...................... החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב 149 ...................................... החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב 152 ...................................... אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים − דוח המבקר בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ − ישיבת מעקב 155 ................................................................................... החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב 158 ...................................... מינוי דיינים וקביעת מקום כהונתם, דוח שנתי 50ב 161 ................................................. החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב 163 ...................................... החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב 167 ...................................... החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב 170 ...................................... 7 פרק שלישי:כלכלי – תשתיות התמודדות המדינה עם ריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה 171 ...................... משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי − ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה, דוח שנתי 66א − דיון מעקב 177 ..................................................................................... פערים ביישום של דוח מעקב ליקויים על ענף הדיג − פיקוח יעיל על ספינות דיג מכמורת באמצעות מכשירי איכון)דוח שנתי 67א179 ...............................................................( תכנון וקידום של התחבורה הציבורית, ביקורת מעקב 182 ..................................... 2024 – ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, דוח מיוחד 186 ............................... 2024 היבטים בהתמודדות עם יוקר המחיה, דוח שנתי 190 ............................................. 2024 היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי, דוח שנתי 194 ................................. 2024 גביית תמלוגים ושימוש במשאבי טבע – משרד האוצר, דוח שנתי 64א 198 ......................... תכנון משק המים וניהולו, דוח שנתי 69א 202 .............................................................. סוגיות בהגנה על הצרכן, דוח שנתי 208 ............................................................... 2022 מוכנות המדינה לרעידת אדמה – תשתיות לאומיות ומבנים, דוח שנתי 209 .................. 2024 ענף נמלי הים בישראל והיבטי תפעול ושירות בנמל אשדוד – דוח שנתי 216 ................. 2024 בטיחות בדרכים, דוח מיוחד – 2024 ישיבת מעקב 221 ................................................... ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו – היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין 225 ................. התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, דוח שנתי 232 ........................................ 2022 סוגיות בהגנה על הצרכן, דוח שנתי – 2022 המשך דיון 234 ............................................. פיתוח ותחזוקה של שדות תעופה פנים-ארציים ומנחתים, דוח שנתי 66א 241 ..................... הפיקוח של רשות שוק ההון על הגופים המוסדיים המנהלים חיסכון ארוך טווח, דוח שנתי 245 ............................................................................................................ 2024 היערכות המדינה לבצורת – דוח שנתי 69א ודוח שנתי 250 ....................................... 2024 פרק רביעי: ביטחוני-מדיני מסקנות דיון מהיר – בנושא: מעקב בנושא הפטורים הנפשיים בצה"ל 257 ......................... שירות חרדים בצה"ל – דוח ביקורת שנתי 259 ......................................................... 62 בניין הכוח של משטרת ישראל, דוח שנתי 263 ......................................................... 32 הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל 266 ................................................................... הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, דוח שנתי 68ג 269 ............................................... כוננות חירום ברשות הארצית לכבאות והצלה לתרחישי ייחוס ותרחישי קיצון 270 ....... 2021 8 הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, דוח שנתי 68ג 275 ............................................... הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, דוח שנתי 68ג – ישיבת מעקב 276 ........................... שירות חרדים בצה"ל, דוח ביקורת שנתי – 62 דיון מעקב 279 .......................................... שירות חרדים בצה"ל: דוח ביקורת שנתי – 62 דיון מעקב 283 .......................................... פרק חמישי: דיונים לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה טיפול המדינה בשבים לישראל לאחר שנחטפו על ידי ארגון הטרור חמאס – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 286 .................................................................. בדיקת הטענות לאפליה על רקע עדתי בסמינרים במגזר החרדי – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 292 ..................................................................................... זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 294 ......................................................................................... בדיקת הטענות לאפליה על רקע עדתי בסמינרים במגזר החרדי – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה – המשך דיון 296 ................................................................... טיפול הרשויות בחסרי המעמד בחברה הבדואית – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 297 ................................................................................................ זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה – המשך דיון 299 ....................................................................... פעולות הפיקוח על הבנקים בנושא מתן הלוואות למשכנתאות – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 301 ..................................................................................... טיפול המדינה במניעת אספקת מודיעין איכותי לאויב בזמן מלחמה על ידי אזרחים – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 306 ......................................................... אסדרה ופיקוח על הבנקים וחברות הביטוח בעניין מתן הלוואות דיור לנפגעי נפש כתוצאה מהמלחמה – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 309 ............................... בדיקת פעילות וניצול תקציבים במשרד לשוויון חברתי - בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 312 ................................................................................................ פרק שישי: מבקר המדינה מינוי מנהלת נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה בהתאם להוראות סעיף)32א(לחוק מבקר המדינה, התשי"ח] 1958–נוסח משולב316 ................................................ [ בקשת מבקר המדינה להענקת סמכויות על פי סעיף 26 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח1958– ]נוסח משולב317 .................................................................................................[ 9 פרק ראשון" :חרבות ברזל" השירותים הרפואיים לנכי צה"ל הקדמה ביום כ"ז בתשרי התשפ"ה29 , באוקטובר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא השירותים הרפואיים לנכי צה"ל)דוח מיוחד – (2024 ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל, משרד האוצר, משרד הבריאות, הר"י – ההסתדרות הרפואית בישראל, קופות החולים, משרד המשפטים, המוסד לביטוח לאומי ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה משרד מבקר המדינה פרסם שני דוחות בנושא, בשנת 2020 ובסוף שנת 2023. הדוחות הוצגו בפירוט בכמה דיונים קודמים. בביקורות עלה מחסור ניכר ברופאים מחוזיים ועומס רב שמוטל עליהם, עד כדי פגיעה ברמת השירות שניתן למטופלים. ציינו כי ההסכם הקיבוצי עם הסתדרות הרפואית ועם ארגון הרופאים עדיין לא נחתם. התרענו על התקן הנמוך של רופאים, שבתקופת הביקורת שירת כ- 57,000 נכים. היום מדובר על יותר מ73,000- נכים והתקן עדיין לא עודכן. סיכומי הוועדה - מ"מ יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר בדיון בוועדה כי הארגון התריע עוד לפני פרוץ המלחמה על חוסר משווע של רופאים לטיפול בנכי צה"ל, וכבר התווספו עוד כ12,000- נכים המקבלים טיפול באגף השיקום. המחסור ברופאים הוא גדול יותר ממה שהיה בתקינה הקודמת, ונוסף על כך, אגף השיקום לא מצליח לגייס רופא ראשי חדש. עוד נאמר כי הסתדרות הרופאים חתמה הסכם עם הרופאים הציבוריים של קופות החולים, ולמרות ההבטחה שניתנה, הוציאו את הרופאים של אגף השיקום מהסכם השכר. יש לאוצר כיווני דרך להכשיל את הרפואה באגף השיקום כדי שזה יקרוס ופצועי צה"ל יועברו לטיפול בקופות החולים, דבר שהארגון יתנגד לו בכל תוקף. ארגון נכי צה"ל השקיע משאבים, מיליוני שקלים, לטובת הפצועים החדשים אף על פי שהם עדיין לא חברי הארגון, כדי להחזיר אותם למעגל החיים. - הוועדה שמעה ממשרד הביטחון כי מאז פרוץ המלחמה, באגף השיקום מתאמצים לתת את המענים לכל הפצועים. בזכות חילוץ טוב יותר בשדה הקרב מגיעים יותר פצועים עם פגיעות מורכבות מאוד. העמדה של האגף היא שצריך שיהיו בו רופאים טובים, והם יגיעו כשיהיו להם הצעות טובות. הרופאים של משרד הביטחון הם הראשונים שפוגשים את הפצועים ואמורים ללוות ואת משפחותיהם, הם רופאי שיקום לנכי צה"ל. האגף משלב קצינות נפגעים ומקשרות, אבל הן לא תחליף לרופא. יעברו שנים עד שכל הנושא יסתיים, צריך להכניס עכשיו את התמריץ לשכר כדי להעלות את שכר הרופאים. יש תקן ל27- רופאים 19– מאוישים בתקן ושמונה מאוישים כיועצים, כי לא הצלחנו למצוא רופאים בתקן. כולם ב100%- משרה. היועצים מועסקים בחשבונית. תשעה מהרופאים בתקן אחרי גיל פרישה או קרובים אליו. 10 -ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה וסגן יו"ר הר"י, אמר בדיון כי ברפורמת נפש אחת הייתה המלצה להוריד את היחס בין רופא מטפל לנכים)מ4,000- ל,(1,500 - זה מחייב הגדלה ניכרת של מספר הרופאים והעלאת שכר כדי למשוך את הרופאים להגיע. ד"ר פלדמן אמר עוד כי הם לא מצליחים לאייש את מספר התקנים הקטן שיש היום באגף השיקום. נעשה לאחרונה הסכם קיבוצי לתקופת ביניים, שמטרתו לחזק מקצועות שעוסקים בטיפול בנפגעי המלחמה, רופאי שיקום, פסיכיאטרים וכו.'רופאי משרד הביטחון אינם מחוץ להסכם, הם יקבלו את כל התוספות שכלל רופאי ישראל יקבלו, ונוסף על כך יקבלו תוספת ייחודית, תוספת משימה לאומית. בימים אלו תיחתם החלטת ועדת מעקב עם הממונה על השכר, ולפיה יוענק לכל רופא במשרד הביטחון סכום של 6000 ש"ח לחודש. החלטת ועדת מעקב זו היא חלק מהסכם 2024, התקציב לתוספת זו הוא מסעיף תיקון עיוותים של רופאי המדינה. רופאי משרד הביטחון אינם מוחרגים. לא בטוח שההסכם יביא אותם לרף השכר המבוקש, אם לא ייעשו צעדים נוספים בנושא השכר. בארגון מטפלים בבעיה והציעו פתרונות, לאורך השנים היה רצון להשוות את השכר לשכר רופאי הביטוח הלאומי, באמצעות מענק – פתרון שהציע האוצר. זה לא הוכיח את עצמו ולא הצליחו לגייס רופאים. הרצון של הארגון הוא שהשכר יהיה תחרותי, הארגון מזדהה עם הצורך להשוות שכר. ההסכם הקיבוצי נחתם, חלק ממנו הוא החלטות ועדת מעקב ותוקפן יהיה כתוקף הסכם קיבוצי. ד"ר פלדמן מסר התחייבות בוועדה כי אם המשקל שהתווסף עכשיו לא יספיק, הוא לא ירפה מהנושא, וכן, צריך להשוות את שכר רופאי בתי החולים לשכר רופאי קופות החולים. - פרופ'ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר לוועדה כי ההסתדרות רואה בתפקיד רופאי השיקום של משרד הביטחון משימה לאומית, לאור מספרם הרב של הפצועים. בימים אלו הר"י יושבים יחד עם משרד האוצר ודנים בסוגיה של שכר רופאי משרד הביטחון. יש לזה תקציב וצריכים להגיע להבנות בשבועות הקרובים. מנהלים משא ומתן עם האוצר כדי ללכת לקראת הרופאים של משרד הביטחון. הרף הראשוני של שכר רופאי משרד הביטחון הוא נמוך מראש כבר המון שנים, וצריך לתקן את העוול הזה ולשפר את השכר כדי שיהיה אטרקטיבי לרופאים לעבוד במשרד הביטחון. - הוועדה שמעה מנציג נכי צה"ל כי תנאי משרה זה לא רק השכר, רופא לא רוצה להגיע למקום עבודה שידרוש ממנו להגיע תכופות לבתי משפט בשל טענות לחוות דעת מוטעות כיוון שלא הוקם עדיין גוף מפקח על הרופאים באגף השיקום, כפי שהובטח. יש 70,000 פצועים מלפני המלחמה, נוסף על הפצועים מתחילת המלחמה, והתוצאות הן צמצום הטיפולים שמגיעים לנכי צה"ל, כגון פסיכיאטרייה ופיזיותרפיה. לדבריו, הרופאים שכן עובדים לא יכולים לעשות שום דבר בלי נוהל של משרד הביטחון. - היועץ המשפטי של ארגון נכי צה"ל אמר לוועדה כי בדיון הראשון בנושא אמרו נציגי אגף השיקום במשרד הביטחון שהאגף מוכן לשלם את השכר לרופאים. זאת לא סוגיה תקציבית, אין פה בעיה של כסף. זה מחזיר אותנו ל,2019- עוד לפני רפורמת נפש אחת, וזה חוזר שוב – האוצר לא צריך לנהל הליכי שיקום, הוא צריך לתקצב. לאוצר אסור להתערב בתהליך השיקום של הפצועים. משרד האוצר רוצה להוביל תהליכי התייעלות בעולם הרפואה של אגף השיקום. הרופאים היו בתוך ההסכם הקיבוצי והוציאו אותם במשא ומתן. צריך לעשות משהו קיצוני כדי להחיות את התפקיד הזה, ואחר כך לדאוג לשמר. 11 - הוועדה שמעה מנציגת משרד האוצר כי ההסכם שנחתם בספטמבר חל גם על רופאי משרד הביטחון, על 27 רופאי אגף השיקום, והם יקבלו את השכר והתוספות שהוסכמו בהסכם. השכר הוא לא אחיד אצל כל הרופאים. לשכר בקהילה יש ורסיות שונות והבדלים בהתאם לשלל מאפיינים, יתר על כן, בקופות החולים הרופאים הם עצמאים ולא שכירים, וגם שם צריך להסדיר זאת. אצל הרופאים שכר היסוד הוא שיעור נמוך משכר הברוטו, ושכר היסוד של רופאי משרד הביטחון לא שונה משאר הרופאים. לפני שנים אחדות עלתה דרישה ממשרד הביטחון להשוות את השכר של רופאי משרד הביטחון לשכר רופאי הביטוח הלאומי, וניתנו מענקי גיוס ושימור בסך אלפי שקלים בשנה. זה לא הביא לתוצאה הרצויה, אבל ביקשו להאריך את זה כדי לשמר רופאים. היום רואים שזה לא מספיק, והמשרד רוצה לכנס עוד ועדת מעקב שתיתן תוספת משימה לאומית. בסוף השכר הוא לא חזות הכל, תמיד יש הצעות גבוהות יותר בשוק הרפואה. נציגת האוצר אמרה כי משרדה מסכים לעשות הסכם נפרד לרופאי משרד הביטחון, ותיקבע פגישה ייעודית לכך בימים הקרובים. - אירית ואלי אבוטבול, הורים לשני נכי צה"ל, אמרו בדיון כי במהלך הטיפול הוחלפו לבנם שלושה פסיכיאטרים, כי הם מתפטרים. הרופאים המבוגרים באגף השיקום הם בני –80 90. מחכים שלוש שנים לוועדות למחלות נלוות ואין פתרונות. מנכ"ל משרד הביטחון הבטיח שיוקם גוף מתכלל לכל הלומי הקרב, וגם זה לא קורה כבר שנים. - נציג משרד המשפטים סיפר בדיון על התקדמות בנושא הענקת סיוע משפטי חינם לפצועי צה"ל, המשרד נמצא בישורת האחרונה. יש עדיין הידברות לגבי תוספת תקנים והנושא עדיין בטיפול. החלטותיה והצעותיה של הוועדה -הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לשבת יחד עם משרד הביטחון, הר"י וארגון נכי צה"ל בשבוע הקרוב, ולבנות הסכם נפרד ל27- רופאי משרד הביטחון, כפי שהתחייבו, למצוא פתרון מוסכם ולהציג אותו בדיון הבא. -הוועדה מבקשת לקבל ממשרד האוצר העתק של ההסכם הקיבוצי החתום. -הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים תשובה לשאלה מדוע עדיין לא מוענק סיוע משפטי חינם לפצועי צה"ל, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. - הוועדה תקיים דיון נוסף בעוד שבועיים, ויוזמן אליו הממונה על השכר. 12 רפורמת"נפש אחת– "טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון הקדמה ביום כ"ד בחשוון התשפ"ה25 , בנובמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון משותף עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, בנושא: רפורמת"נפש אחת– "טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון)דוח מיוחד – (2024 ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל, ארגון נפגעי פעולות איבה, משרד האוצר, משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין בישראל, משרד הבריאות, קופות החולים, פורום יהלומי קרב, עמותת בית חם לכל חייל, דוגסקול – המרכז לכלבנות מתקדמת ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הדוח עסק במימוש רפורמת נפש אחת, והנושאים שנבדקו הם: תקציב ולוח זמנים – מימוש הרפורמה בשנים 2022–2021 בהיבטי ניצול התקציב בחלוקה לתחומים; בחינת העמידה בלוחות הזמנים למימוש רכיבי הרפורמה. היבטים במימוש רכיבי הרפורמה בתחומים שונים " –שער הכניסה"לאגף השיקום; המענה למתמודדים עם פוסט-טראומה; עיגון הטבות בחקיקה; מערכות התקשוב והשירות הדיגיטלי; הגדלת מצבת כוח האדם באגף שיקום נכים. שביעות הרצון משירות אגף השיקום – בחינת שביעות הרצון של נכי צה"ל משירותי אגף שיקום נכים, על פי מדדים שונים. בביקורת עלה כי משרד הביטחון התגייס לעשייה והצליח לבצע שינויים רבים במגוון תחומים – חלקם לפי לוחות הזמנים שנקבעו וחלקם בוצעו בשלב מאוחר יותר. יש לציין לחיוב את טיפולו של אגף שיקום נכים בכ10,000- תיקים ישנים של בקשות להכרה בנכות ואת השלמת הרוב המכריע של המשימות בתחום המענה למתמודדים עם פוסט-טראומה. בד בבד, בחלוף יותר משנתיים מאז יצאה לדרך רפורמת נפש אחת, המשרד לא השלים את כל מרכיבי הרפורמה. חלק מרכיבי הרפורמה שלא הושלמו, שמטרתם להביא לשיפור משמעותי בטיפול, בשיקום ובאיכות השירות הניתנים לנכי צה"ל, הם בתחומי ליבה. אי-יישום כלל מרכיבי הרפורמה עלול לפגוע במענה השלם הניתן לנכי צה"ל. סיכומי הוועדה - יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר בדיון כי 12,700 איש מוכרים כנכי צה"ל47% , כבר דיווחו על פוסט-טראומה; אין שום פיילוט עם קופות החולים; יש לארגון מטרה אחת בלבד, והיא להשוות את שכר רופאי אגף השיקום לשכר רופאי קופות החולים, לעבות את המערך הרפואי ולהגדיר את הסמכויות; ממשלת ישראל קיבלה החלטה בשנת 2021 לתת סיוע משפטי חינם לנכי צה"ל, אולם ההחלטה לא מומשה. בימים האחרונים הוצע למשרד הביטחון מודל שיאפשר את המהלך; הסיוע המשפטי צריך להינתן גם לפגועי גוף ולא רק לפגועי נפש; משרדי הממשלה האחרים מונעים מתן תקציב להגדלת מספר המטפלים השיקומיים; משרד הביטחון מבקש להקצות מהמשאבים שלו לנכי צה"ל, אולם משרד הבריאות בולם זאת; יש לזרז את הטיפול בסטטוס ארבעת הפרקים הפסיכו-סוציאליים 13 של רפורמת נפש אחת, החשובים לכלל נכי צה"ל; חובה לבטל את החלטה 4088 של הממשלה ה,32- שבגללה נכי צה"ל רבים לא מקבלים את הזכאויות במסגרת הרפורמה; המחלות הנלוות לפוסט-טראומה – הוקמה ועדה בראשות השופטת הלר, ובמאי 2025 היא עתידה להגיש את מסקנותיה; ארגון נכי צה"ל נכנס מתחת לאלונקה, פתח שתי חוות חוסן ושיש חוות למניעת פוסט-טראומה, והכניס קליניקות למתחמים בשיתוף שיבא, ומגוון תוכניות שעלותן עשרות מיליוני ש"ח. -הוודעה שמעה ממרצה לשיקום בתל השומר ונכה צה"ל שלמרות ההבטחות שפוזרו בנושא תעסוקה להלומי הקרב הוותיקים, נודע כי אם אדם מוגדר הלום קרב נצרך לא רקנמנע ממנו לקבל שיקום תעסוקתי, אף חסומה בפניו האפשרות להיכנס לפרויקט המנטורים להלומי קרב חדשים לצורך שיקום תעסוקתי. - נציגי משרד הביטחון אמרו בדיון כי יש עלייה במספר הפוסט-טראומטים, והמשרד עסוק ביצירת מענים שיקומיים: נפתחו שלושה בתים מאזנים, וטופלו בהם 243 נכים פוסט- טראומטיים; בבית הבראה מטופלים 27 נכים; בית בטוח בתל השומר; וכעת – לקראת מכרז חדש להקמת קבוצות טיפוליות; קו סיוע של נפש אחת מקבל עשרות שיחות בשנה; צוותי מתן – אנשי מקצוע שמגיעים לבית הפצוע או הנכה בעת משבר; עשר חוות שיקומיות נפתחו עם פתיחת המלחמה. המשימות לביצוע: הרחבה של המענים הטיפוליים; גיוס אנשי טיפול)גוייסו 711 מטפלים ונדרשים 1,000 מטפלים נוספים, באמצעות יצירת קשר עם מכונים ואקדמיה;( והרחבת סל הקריטריונים למטפלים. המורכבות העיקרית היא התקינה והתקציב הנדרש ממשרד המשפטים כדי להוציא לפועל את התכנון. ההחלטה קבעה שהשירות יינתן בהנחיית משרד המשפטים, באמצעות מחלקת סיוע משפטי. בימים אלה עובד משרד הביטחון עם משרד המשפטים וארגון נכי צה"ל כדי להציג מודל שיפעיל את הסיוע המשפטי. כאשר תהיה הסכמה על המודל תוצג למשרד האוצר הערכה תקציבית. - ממשרד המשפטים נמסר לוועדה כי משרד הביטחון, האמון על יישום רפורמת נפש אחת, מוביל את מתן הסיוע המשפטי. הסיוע יינתן באמצעות משרד המשפטים, אך סגירת הקצוות, ובכל לזה תקנים ותקציב, היא בהובלת משרד הביטחון. אגף ייעוץ וחקיקה במשרד יסייעו בכל הנדרש לקידום החקיקה. -נציג משרד האוצר אמר בדיון כי התקציב לסיוע משפטי הוא 40 מיליון ש"ח לשנה, והוא נכלל בתקציב רפורמת נפש אחת, שתוקצב בבסיס תקציב משרד הביטחון. אם יועמדו דרישות נוספות הן ייבחנו. משרד האוצר לא יודעים לנקוב סכום מדויק לסיוע משפטי בתקציב לשנת 2025. - יו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה אמר בדיון כי אין התייחסות לאזרחים שנפגעים, ויש ילדים עם פוסט-טראומה. הוא מקבל שיחות רבות מהורים של נפגעי הנובה שאינם יוצאים לעבודה מחשש שילדיהם יפגעו בעצמם. הטיפול צריך להיות בהמשכיות, על ידי אנשי מקצוע. המוסד לביטוח לאומי צריך לסייע לנפגעים. - נציג משרד הבריאות סיפר בדיון על סדרת פגישות עם צוות משרד הביטחון. עלו כמה רעיונות לסייע באמצעות הרופאים במערך קופות החולים. במשרד סבורים שיש אנשים רבים שזקוקים לסיוע נפשי, והטיפול צריך להיות במסגרת ציבורית שנתונה לפיקוח ובקרה. במערך הציבורי מרחיבים את תחום בריאות הנפש גם עבור נכי צה"ל ולא רק למטופלים בקהילה. זמן מתן הטיפול נקבע בהתאם למצב הקליני. 14 - נציגת ארגון נפגעי פעולות איבה אמרה כי לאחר פרוץ המלחמה ביקשו הקליניקות לתת שירות באמצעות מערך אחר. - מקופת חולים מאוחדת נמסר כי הצרכים במדינה גדלו ויש לתת להם מענה. בתוכנית בריאות הנפש של משרד הבריאות ראוי להוסיף מטפלים שלא היו במערכת)תומכי ברא"ן.(הם סבורים שיצטרכו לרדד את הסטנדרטים כדי לאפשר מתן טיפול על ידי מטפלים רבים יותר. - משירותי בריאות כללית נמסר כי מפרוץ המלחמה נתנה קופת החולים תורים ייעודיים לנפגעים וקלטה עובדים במשרות חדשות. אם יש כוונה לתת שירותים נוספים בתוך המערכת לנפגעי צה"ל תהיה בעיה מבחינת זמינות התורים. - נציגת לשכת עורכי הדין אמרה בדיון כי הלשכה תומכת בסיוע משפטי חינם. - מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל אמרה כי שומעים שהנושא מתגלגל בין משרדי הממשלה ואין שורה תחתונה. לנכי צה"ל אין זמן ושום דבר לא מתקדם. - יו"ר פורום יהלומי קרב אמר בדיון שהם צופים שירבו פגועי הנפש והגוף, והטיפול נופל בסופו של דבר על המגזר השלישי. אין חקיקה מסודרת להלומי הקרב, ובפרט – סיוע משפטי, ונוצר מצב שהפורום מגיע לוועדות עם חיילים שאין להם ייצוג משפטי. - נציג משרד הביטחון אמר בדיון שהם מתמודדים עם יותר מ70,000- פצועים. יש 27 תקנים של רופאים באגף השיקום, אך רק 19 תקנים מאוישים. על משרד האוצר למצוא את הדרך הפשוטה להכיר ברופאים באגף השיקום כמקצוע בעדיפות לאומית ולתת להם תוספת שכר. שוק הבריאות הוא שוק במחסור. יש קבוצות גדולות יותר שהוכרו, ומדובר במשימה שעלותה זעירה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - חברי הכנסת מירב בן ארי ומיכאל ביטון יפנו במכתב לשר העבודה בעניין מתן אפשרות להלום קרב נצרך להיכנס לפרויקט המנטורים להלומי קרב חדשים לצורך שיקום תעסוקתי. - יושבי ראש הוועדות יגישו יחד עם חברי קואליציה הצעת חוק פרטית לקידום נושא הסיוע המשפטי. - משרד האוצר ימסור לוועדה עד יום ראשון מה סכום התקציב שמיועד לשנת 2025 לסיוע משפטי. - הוועדה לענייני ביקורת המדינה תקיים ישיבה משותפת עם ועדת החוץ והביטחון בדבר ההתחייבות המפורשת שניתנה למימוש וביצוע מלא של הסיוע המשפטי. בתחנה הבאה של עדכון התקציב תוגש בקשה לעצירת האישורים עד לביצוע פעולות בנוגע לסיוע משפטי. - הוועדות ימשיכו לעקוב אחר שילוב הלומי קרב משוקמים בליווי הלומי קרב חדשים. 15 השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב הקדמה ביום ט"ז בכסלו התשפ"ה17 , בדצמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל, משרד האוצר, משרד הבריאות, אר"מ – ארגון הרופאים עובדי המדינה. סיכומי הוועדה - ממשרד האוצר נמסר שיש התקדמות משמעותית, ויש בהסכם רובד נוסף עבור רופאי משרד הביטחון, שנדון פה בוועדה. המתווה מקובל על כל הגורמים הרלוונטיים ונמצאים לפני חתימה על הסכם. התוספת תינתן לרופאים גם החודש ואינה קשורה להסכם החדש, שלפיו תהיה תוספת נוספת. מכירים כי הנוסח מוסכם, החתימה היא עניין של ימים ספורים. - יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה אמר בדיון כי יש הסכמה על הנוסח שהעביר משרד האוצר והחתימה היא עניין טכני. לפי ההסכם רופאי משרד הביטחון הם קבוצה ייחודית. המקצועות האחרים שקיבלו תוספת משימה לאומית נחשבים מקצועות, ואילו רופאי משרד הביטחון מטפלים בנכי צה"ל, שהם בראש מעיינינו. הם יוצבו באותה השורה של מקצועות שמקבלים קדימות)פסיכיאטרים, שיקום ועוד(ויהיה שינוי גדול בשכר. הוא מעוניין לבחון אם מנוף השיפור בשכר רופאי משרד הביטחון יוביל לגידול במספר הרופאים וישפיע על מספר המטופלים לרופא מטפל. - סמנכ"לית וראשת אגף במשרד הביטחון אמרה בדיון כי בקרב הפצועים ממלחמת חרבות ברזל יש עלייה בשיעור המלינים על מצב נפשי קשה, מ25%- לכ.43%- הם צריכים טיפול פסיכיאטרי, ואין זמינות של רופאים בתחום. נוסף על כך, יש מאות נפגעי ראש שהצרכים שלהם שונים לחלוטין, ומבקשים מרופא שיקומי הכוונה לטיפול הטוב ביותר. אדם עם פוסט- טראומה אינו יכול להתמודד עם מסירת קבלות לקבלת ההחזרים שמגיעים לו לפי חוק, ולכן מיצוי הזכויות נמוך. ראוי לשנות את השיטה – אם ידוע שהפצוע זכאי להחזר שמעוגן בחוק יש לתת לו זאת בדחיפה. משרד הביטחון יחד עם ארגון נכי צה"ל ניסח הצעת חוק בנושא לפני המלחמה ופרסם אותה להערות הציבור, אולם בגלל המלחמה הופיעו צרכים שלא צפו אותם קודם לכן. המשרד יביא את ארבעת הפרקים בהצעה, אולם בכל יום מתעוררים צרכים שלא צפו אותם. הרופאים המילואימניקים מגויסים לשירות פעיל ורוב רופאי הנפש הם מילואימניקים שהשתחררו. היום עורכי דין שמלווים את הפצועים יכולים לגבות שכר טרחה בכל סכום, לעומת המוסד לביטוח לאומי שיש בו הגבלה. ברפורמת נפש אחת הוקצה סיוע משפטי ממומן על ידי המדינה. משרד הביטחון הציע לקבל תקציב ייעודי בסך 100 מלש"ח שיהיה צבוע, אולם משרד המשפטים דורש ממשרד האוצר מספר תקנים מוגדר לניהול התחום. מאיישי התקנים יהיו אחראים להפעלת הגופים החיצוניים. אנשים עם פוסט-טראומה לא ממהרים לממש זכויות ולכן מיצוי הזכויות נמוך, כמו בסיוע בגנים או טיפולים אלטרנטיביים. אגף השיקום לא מקיים ועדות רפואיות בשלב זה. 16 - מ"מ יו"ר ארגון נכי צה"ל ציין כי בדיון הקודם הובטח שיושווה שכר הרופאים באגף השיקום לשכר רופאים בקהילה ותוספת של 6,000 ש"ח. הם רואים עין בעין את העבודה לטובת האנשים בקצה, מה שלא היה בשנים עברו. נכי צה"ל בוכים וזועקים, ואין יכולת לתת להם מענה להפניות, טיפולים ושירותים חיצוניים. נכה צה"ל ממתין לטיפול פסיכיאטרי ארבעה חודשים, בזמן הרב הזה עלולים לאבד את המטופל, ויש לטפל בנושא. הם מעוניינים לראות את ההסכם שעתיד להיחתם בין משרד האוצר לבין ארגון הרופאים עובדי המדינה, משום שהארגון מחויב לנכי צה"ל. הוא מבקש להלין על עורכי דין שעושקים ניצולי נובה ופצועים. - הרופא הראשי של משרד הביטחון אמר בדיון כי המשרד ניסה לגייס רופאים מבוגרים, שעובדים ברפואת משפחה בקופות החולים, לסיוע באגף השיקום יום בשבוע, אולם התקבלה על כך תשובה שלילית מצה"ל. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה סבורה כי 27 רופאים באגף השיקום אינם מספיקים בשל הגידול הרב במספר נכי צה"ל מפרוץ המלחמה. הוועדה דורשת ממשרד הביטחון, לאחר החתימה על ההסכם על שכר הרופאים באגף השיקום, לקיים חשיבה על הגדלת מספר התקנים ולהעביר את חוות דעתה למשרד האוצר. - הוועדה שמחה לשמוע כי חלה התקדמות במשא ומתן בין ארגון הרופאים עובדי המדינה לבין משרד האוצר, אך אין זה מספק אותה עד חתימה של הצדדים על הסכם להסדרת שכרם של רופאי אגף השיקום. - הוועדה תקיים דיון מעקב בנושא הייצוג המשפטי לנכי צה"ל וההתאמות לסיטואציה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, בהשתתפות נציגי המשרדים הרלוונטיים וארגון נכי צה"ל. - הוועדה תקיים ביום שלישי בשבוע הבא דיון בנושא הישיבה וסיכום האירוע. 17 השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב הקדמה ביום כ"ג בכסלו התשפ"ה24 , בדצמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד הבריאות, אר"מ – ארגון הרופאים עובדי המדינה, תנועת אימהות בחזית. סיכומי הוועדה - יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה ביקש להודות לכל השותפים מסביב לשולחן, ואמר כי כולם באותו צד ולמען אותה מטרה. הוא ציין כי התוספת לרופאים באגף השיקום היא 9,000 ש"ח, ושאל אם זה מנוף שיעורר שינוי. יש עדיין תקנים פנויים והמערכת צריכה להתחייב שאם 27 התקנים לרופאים יאוישו, הרופאים הנוספים לא ימתינו לתקן משום שיהיו תקנים נוספים לצורך טיפול בנכי צה"ל. הארגון ימשיך לעקוב אחר התהליך וידרוש שינוי לפי ההתפתחויות. - סמנכ"לית וראש אגף שיקום במשרד הביטחון ציינה כי מעקב הוועדה סייע מאוד בקידום הנושא, וביקשה שהוועדה תמשיך לעקוב אחר סוגיית הסיוע המשפטי, שהיא חלק מרפורמת נפש אחת. - יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר כי מעורבות הוועדה הביאה לצמצום פערי השכר לטובת רופאי אגף השיקום. פער השכר בין רופא מחוזי לרופא של קופת חולים הוא יותר מ20,000- ש"ח. רופא משפחה רואה בממוצע 22 חולים ביום ומטפל בחולה 9 דקות בממוצע. גם בקופות החולים יש מחסור ברופאים. במציאות כיום מדינת ישראל שולחת את בניה ובנותיה להגן על המדינה והיא נכשלת בטיפול בפצועים. המחסור החמור ברופאים באגף השיקום הוא מחדל מוסרי. יותר משנה הארגון מזהיר על קריסת המערך הרפואי ושום צעד לא נעשה בנושא. מאז הישיבה הקודמת התפטרו מתפקידם רופא מרחבי ושני רופאים מחוזיים. במשך חצי שנה אין רופא ראשי בזמן מלחמה. פצועי צה"ל ותיקים וחדשים נדרשים לחכות חודשים רבים לטיפול, ונתקלים במערכת שאין לה משאבים הראויים להם. המחסור בכוח אדם אינו רק ברפואה אלא גם במיצוי זכויות לפי חוק בתחומים נוספים: אישור והנפקת הפניות, החלפת רכב רפואי אחת ל3- שנים ועוד. יש חובה שכל פצוע יקבל טיפול מהיר, אנושי ויעיל ביותר. במסגרת יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה שהיה אתמול ביקש הארגון לקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון כדי לדרוש ממשרד האוצר, ממשרד הבריאות וממשרד הביטחון לגייס באופן מיידי רופאים מחוזיים נוספים ולספק להם את כל המשאבים הנדרשים, ליישם תוך 30 יום תוכנית חירום שתביא לשינוי מהותי בטיפול בפצועים ולהקים מנגנון פיקוח שיבטיח את קיום התהליך כדי שהפצועים לא יישארו מאחור. - נציג משרד האוצר אמר כי ההתרשמות היא שהמערכת נותנת מענה יפה לפצועי צה"ל. מדובר בתוספת שכר של 9,000 ש"ח לרופא ומניחים שהתוספת תקדם את איוש התקנים. נוסף על כך הרופאים יקבלו מכוח ההסכם סכום נוסף, כ3,000- ש"ח. 18 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - אם המתווה הנוכחי לא יספק, הוועדה תתכנס שוב כדי לחשוב על פתרונות מחוץ לקופסה. - הוועדה מבקשת מאגף השיקום במשרד הביטחון, מארגון הרופאים עובדי המדינה ומארגון נכי צה"ל להכין עבודת מטה בעניין תוספת תקנים לרופאים מקצועיים בתוך שירות הביטחון, והוועדה תקיים ישיבה עם סיומה. - הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון יחד עם ארגון נכי צה"ל להכין מצע לדיון בנושא מתן סיוע משפטי לנכי צה"ל. - הוועדה תציע לוועדת החוץ והביטחון לקיים דיון משותף לקידום הנושאים מתוך מחויבות חברתית ודאגה לפצועי צה"ל. - הוועדה תיצור קשר בעוד 30 יום עם אגף השיקום כדי לקבל דיווח על סטטוס קליטת הרופאים. 19 הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי 7 באוקטובר – 2023 דוח ביניים מיוחד הקדמה ביום י"ז באדר התשפ"ה17 , במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ישיבת ועדה משותפת עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בנושא הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי 7 באוקטובר, דוח ביניים מיוחד. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, מינהלת תקומה, החטיבה להתיישבות, משרד האוצר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, נתיבי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, משרד המשפטים, הסיוע המשפטי, משרד התיירות, מועצה אזורית אשכול, עתיד לעוטף – התנועה האזרחית לשיקום העוטף, פורום ארלוזורוב, מועצת התלמידים והנוער הארצית, תנועת אימהות בחזית, מרכז השלטון המקומי, ארגון נפגעי פעולות איבה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מבקר המדינה פרסם דוח ביניים בנושא לקראת דוח שיפורסם בסוף שנת 2025. מטרת הביקורת: לבחון בזמן אמת את התקדמות הליכי השיקום הפיזי והקהילתי של יישובי הנגב המערבי מאירועי 7 באוקטובר 2023. הנושאים העיקריים שנבדקו: העברת תקציבי הפיתוח ליישובי חבל התקומה, מינוי ראש למינהלת תקומה, מעבר תושבי בארי, חולית וכפר עזה ליישובים הזמניים, קידום ההנצחה של נרצחי אירועי 7 באוקטובר 2023 ועיכוב במתן פתרונות ליישובים הסמוכים לחבל התקומה. נתוני מפתח5 : מיליארד ש"ח המיועדים לפיתוח חבל התקומה טרם אושרו למימוש. מינהלת תקומה פעלה ללא מנהל קבוע שמקום מושבו במשרדי המינהלת במשך כשישה חודשים ( אוגוסט 2024 עד פברואר.(2025 ל14- היישובים שנפגעו קשה באירועי 7 באוקטובר 2023 גובשו פתרונות דיור זמניים, אך במועד סיום הביקורת 16 – חודשים לאחר פרוץ המלחמה – טרם הושלמה הקמתם של כלל המבנים והתשתיות בעבור תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה. ליקויים והמלצות: עיכוב בתקצוב פרויקטים לפיתוח בחבל תקומה – עיכוב משרדי הממשלה בהסדרת גבולות חבל תקומה במשך חודשים ארוכים גרם לעיכוב בקידום מיזמי הפיתוח בחבל בהיקף של 5 מיליארד ש"ח. יכולתה של מינהלת תקומה לממש את היעדים לפיתוח החבל לשם השיקום המהיר שלו, של תושביו ושל קהילותיו הוגבלה, בעוד מרבית תושבי החבל כבר חזרו לבתיהם. מענה ליישובים הסמוכים לחבל תקומה − למרות שבהחלטת הממשלה מאוקטובר 2024 נקבע כי גבולות חבל התקומה ייוותרו בטווח של עד שבעה ק"מ מגבול רצועת עזה וכי בתוך 60 יום יביא ראש הממשלה לאישור הממשלה אזורים נוספים שנפגעו ממתקפת הטרור בדרום הארץ, שיינתנו להם פתרונות בהתאם לצורכיהם. גם בחלוף 60 יום, בתום שנת 2024 טרם ניתן פתרון לתושבי עיריית אופקים. מעבר של תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה למגורי הביניים − רק בפברואר 2025, יותר משנה לאחר 7 באוקטובר 2023, ואף שמינהלת תקומה השקיעה כ1.3 - מיליארד ש"ח ומאמצים רבים 20 במעבר של תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה ליישובי הביניים, המעבר עומד בפני סיום. 21 המעברים לוו בקשיים בירוקרטיים וביצועיים רבים: במבני המגורים התגלו ליקויים רבים, התשתיות סביב הבתים ובמרחב הציבורי טרם הושלמו, הדרכים בקיבוץ אינן סלולות במלואן ומבני הציבור החיוניים לשמירת חיי הקהילה טרם הושלמו.לממשלה לא הייתה מדיניות באשר למגורי ביניים בעת אסון. היא קיבלה החלטה לגבי מגורים מיידיים ומגורים לטווח אורך. בכל הקשור למגורי ביניים הסמיכה הממשלה את השר זאב אלקין לקבוע מדיניות. היעדר הסדרה של אתרי ההנצחה לאורך כביש 232 ובאופקים – בביקורת נמצא כי מיזמי הנצחה פרטיים עלולים לעורר תחושות קשות בקרב חלק ממשתמשי הדרך, רבים מהם בני משפחות שכולות וניצולים שחוזרים בימים אלו לביתם או ליישובי הביניים. עוד נמצא כי השימוש במיגוניות כמיזמי הנצחה מקשה על התושבים ועל עוברי אורח להשתמש בהן בהישמע אזעקות. במועד סיום הביקורת, 16 חודשים לאחר אירועי 7 באוקטובר, משרד ראש הממשלה טרם הקים תאגיד הנצחה ולא גיבש מדיניות בתחום ההנצחה הזמנית והקבועה. ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה שנושא הסדרת הנצחה בטיפול. בביקורת נמצא כי עיריית אופקים מתקשה במתן שירותים סוציאליים לתושביה אחרי אירועי 7 באוקטובר. על אף מעורבותם של משרדי הממשלה הרלוונטיים בנושא, ועל אף הסתייעותה בגופים פילנתרופיים, תושבי העיר לא זכו לסיוע מהיר ומעמיק לצורכיהם. כאמור לעיל, באוקטובר 2024 הוחלט כי בתוך 60 יום יביא ראש הממשלה לאישור הממשלה מתווה סיוע לאזורים נוספים שנפגעו ממתקפת הטרור בדרום הארץ, בהתאם לצורכיהם. עוד החליטה הממשלה לבחון את האפשרות לגרוע כספי פיתוח מתקציב מינהלת תקומה ולהעבירם לצורכי רשויות סמוכות, ובהן אופקים ונתיבות. גם בחלוף 60 יום בתום שנת 2024 טרם ניתן פתרון לתושבי עיריית אופקים. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה מהשר במשרד האוצר זאב אלקין, האחראי על שיקום הצפון והדרום, את הדברים הללו: כל ראש רשות החליט האם הוא מעוניין לקבל תקציב ולבצע שיקום או שהשיקום ייעשה על ידי המדינה. המדינה העבירה תקציב לשיקום התשתיות למועצת מטולה על פי בקשתו של ראש הרשות, ולכן קצב הביצוע הוא בידי הרשות. בשלומי ובקריית שמונה הוחזרו התשתיות לשימוש בהיקף גדול. נוסף על כך, המדינה אפשרה לכל תושבי הצפון להישאר בבתי המלון עד תחילת חודש יולי או לחלופין לחזור ליישובים. לדבריו, אין זה ראוי שהרשות תכריז שהיא לא תעניק שירותים לתושבים אם הם ישובו לבתיהם. דוח מבקר המדינה מועיל לעבודתנו ואפשר להפיק ממנו תובנות לפעולות שונות. הדוח התייחס לכמה סוגיות: גבולות החבל – החלטת הממשלה התבססה על מסגרת של יישובים 0 עד 7 ק"מ מגבול ישראל. עם זאת, הממשלה החליטה ב31- באוקטובר 2024 שתתקבל החלטה באשר ל"עוטף של העוטף,"כולל סיוע לרשויות שאינן חלק מחבל תקומה ונפגעו במלחמה. יתרה מזאת, הוחלט להקצות בעבור היישובים חלק מתקציב תקומה בסך 1.3 מיליארד ש"ח למשימה הזו. ההחלטה באשר לעוטף של העוטף היא באחריות ראש הממשלה, ועד היום לא התקבלה החלטת ממשלה בנושא. מינהלת תקומה אינה מטפלת ביישובים שבמרחק של יותר מ7- ק"מ. בעקבות הקצאת הכסף, אנו מבצעים תכנון תקציבי מחדש, כדי לתעדף משימות יחד עם צוות מינהלת תקומה. הצפי לסיום התהליך הוא חג פסח ואנו מקווים שעד אז תהיה תמונה תקציבית ברורה. מונה ראש מינהלת תקומה במינוי קבוע. עיכוב בהקמת אתרי ביניים – זהו אירוע מורכב כי המדינה לא הייתה מוכנה לאירוע מסוג 22 זה. אני מערער על ההמלצה שמבקר המדינה נתן. אני מנהל ישיבות סטטוס מעת לעת עם הגורמים הרלוונטיים כי יש קשיים שטרם נפתרו בהקמת אתרי ביניים. יש עניין שהמדינה טרם פתרה: היערכות לאירועים דומים בעתיד. - ראש מינהלת תקומה אביעד פרידמן אמר לוועדה כי תקציב מינהלת תקומה אינו 19 מיליארד ש"ח אלא 17.7 מיליארד ש"ח, שכן יש תקציב בסך 1.3 המיועד לעוטף של העוטף (אשקלון, נתיבות, אופקים, חוף אשקלון, שדות נגב ועוד.) מינהלת תקומה מופקדת רק על יישובים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגבול המדינה. יש הצעת החוק שנמצאת בהכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית למתן פתרונות. בנושא מגורים זמניים: מוקם אתר זמני למפוני בארי בקיבוץ חצרים. ייעשו מאמצים כדי שבקיץ 2026 תושבי בארי יחזרו לבתיהם. יש עדכון סטטוס קבוע אצל השר בנושא המגורים עם החטיבה להתיישבות. הקיבוץ היחיד שטרם נסגרה השיבה אליו הוא ניר עוז, בשל סיבות פנימיות וקיבוציות. רק 18 תושבים פנו למסלול של מס רכוש. מחסור בעובדי בניין היא תקלה גדולה שתשפיע על כל מדינת ישראל. - סמנכ"ל החטיבה להתיישבות ציין בדיון כי היום מעבירים מפתח לעשר המשפחות האחרונות ביישוב רוחמה, ובזה החטיבה מסיימת את המשימות שהוטלו עליה על ידי מינהלת תקומה. עובדי החטיבה להתיישבות מכל הדרגים התגייסו למשימה ופעלו יום ולילה כדי לעמוד ביעדים. פינוי המתחמים והמבנים הם דברים המובאים בחשבון והחטיבה תעמוד בכל משימה שתידרש אליה במסגרת הפרויקט. - ממינהלת תקומה נמסר גם כי עם תחילת המלחמה, תוך כדי פינוי התושבים, הבינו שיש יישובים שהחזרה אליהם תהיה ארוכה יותר, ולכן הועמדו אתרי ביניים קהילתיים בתיאום עם הרשויות המקומיות. ל14- ישובים מכלל יישובי החבל הוצע פתרון באתר זמני (דירות שכורות, מרכזי חוסן, מזכירות, גני ילדים.) משרד הבינוי ועמידר שכרו לשם כך דירות ומתחמים מקבלנים ומאנשים שונים. נוסף על כך, יש פתרונות דיור כפריים, אולם הם יקרים יותר ומשך ההקמה שלהם ארוך יותר. הדברים שוקפו לקיבוצים. נבנו 300 יחידות בחצרים בעבור קהילת בארי188 , יחידות ברוחמה בעבור קהילת כפר עזה80 , יחידות בעומר בעבור קהילת כיסופים ו60- יחידות ברביבים בעבור קהילת חולית. כל האתרים נבנו במקביל (כ- 800 מבנים) כולל מבני ציבור, תוך כדי המלחמה ועם מחסור בפועלים ובחומר. בחלק מהמקרים הפיתוח נעשה על ידי משרד הבינוי והשיכון ובחלק מהמקרים על ידי החטיבה להתיישבות. כלל המבנים נרכשו על ידי החטיבה להתיישבות מספקים שונים על ידי שימוש במכרזים קיימים, והיא ביצעה את ההצבה והתחזוקה שלהם. הבניה הסתיימה בכלל המבנים. חשוב להדגיש כי האתרים הם זמניים ולא נועדו להישאר, למעט היחידות שהקהילות הקולטות קונות, ולכל אחת מהן יש לו"ז פינוי. יש עשרה יישובים בעוטף שיש בהם נזק כבד, ואנשי החטיבה מובילים את העבודות. המסלול הרגיל בעת פגיעה ברכוש הוא באמצעות מס רכוש: לתבוע, לקבל שמאות ולהביא קבלן לביצוע העבודות. כל אדם רשאי להשתמש במסלול זה. נוסף על כך, המינהלת הכינה מודל שיקום ייחודי שהיישוב מוביל, ומקבל פי-ארבעה מאומדן נזק, פטור מתכנון והיתר ופטור מחובת מכרזים כי ההתקשרות היא דרך היישוב. בתשעה יישובים אושרו תוכניות שיקום. בתוכניות שיקום וצמיחה אין פרק המתייחס להחלפת ממ"דים. בעבר התקציב הועבר על ידי משרד הביטחון וכך התוכנית אושרה. 23 - נציגת משרד האוצר אמרה בדיון כי משרד ראש הממשלה מתכלל מענה מתוך תקציבי הצמיחה של המינהל, וניתן מענה לעוטף של העוטף. תקציבי הצמיחה המיועדים לשנת 2025 כלולים בתקציב השנתי שעתיד לעבור בכנסת, ועם זאת יש קושי משפטי במימושם. - ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים נמסר לוועדה כי בחודש נובמבר 2023 פותחה תוכנית לדירוג ולשיקום הנגב המערבי, שהיקפה 28.5 מיליארד ש"ח. כ5- מיליארד ש"ח הועברו למינהלת תקומה בעבור חבל תקומה. עם אישור החוק צפויים לקבל 850 מיליון ש"ח. במסגרת תקציב 2024 קיבלו 200 מיליון ש"ח עבור פרויקטים של בטיחות, הסדרת צמתים, שיקום נזקים ותשתיות כבישים. בסוף השנה יועברו כל ההתחייבות בחמש רשויות הכלולות במרחב 0 עד שבעה ק"מ. אשר לחניון רעים, לאחר מתן ההתחייבות, בחודש פברואר החלו בעבודות והן עתידות להסתיים בחודש יוני השנה. כביש 232 הוא פרויקט עתיר השקעות, והוא לא חלק ממסגרת אישור החוק. אם מינהלת תקומה תוכל להקצות יותר תקציב, המשרד יוכל לבצע את העבודות. -נציג חברת נתיבי ישראל מסר לוועדה כי יש עבודה שוטפת מול משרד הביטחון, וכי בחברה ממתינים לסל של שנת 2025 כדי לרוץ קדימה. - נציג משרד התיירות אמר בדיון כי יש מעט מאוד אנשים במתקני אירוח ובבתי המלון. המשרד מעניק להם מעטפת, ובהחלטת ממשלה שהתקבלה אושרה אורכה עד 30 באפריל 2025. - נציג המועצה אזורית אשכול סיפר בדיון על עבודה שוטפת וטובה עם מינהלת תקומה. המינהלת הוקמה כדי לקצר מנגנונים בירוקרטיים, היא ממלאת את תפקידה אך הבירוקרטיה עדיין מקשה בכל הקשור למועצה ולליווי היישובים. אנשי המועצה מקבלים פניות מיישובים שתקציב השיקום שלהם פרוס לחמש שנים, והוא משפיע על יוקר הפיתוח. טרם נמצא פתרון לממ"דים בהיבט התקציבי ומבחינת פיקוד העורף, שאחראי על התקינה בהתאם לאיום העדכני. - נציגת עתיד לעוטף – התנועה האזרחית לשיקום העוטף אמרה לוועדה כי 60 יתומים מקיבוצים שונים אינם מקבלים שום תגמול מהמדינה לאחר שהוריהם נרצחו ב7- באוקטובר. לפני עשר שנים התקבל תיקון בחוק תגמולים פעולות איבה המזכה את היתומים בקצבה, ללא קשר לגיל היתום. אולם נפער בור והמעגל הראשון)הילדים( מאירועי 7 באוקטובר אינו מטופל על ידי גופי המדינה. -נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית ציינה כי בדוח מבקר המדינה אין התייחסות לשיקום הנוער, למעט אזכור קצר של הנוער בשכונת מישור הגפן באופקים. בדוח מצוין שמספר הפניות לקבלת סיוע נפשי גדל פי-שלושה, ולמעשה אין מספיק יועצות שיכולות לטפל בפניות. התלמידים זקוקים לסיוע לימודי, ומשרד החינוך קיצץ 70% בשעות לימוד בשנה שעברה. יש פער לימודי עצום וכמויות רבות של חומר, ויש לצמצמן. במסגרת ציון יום המעשים הטובים מועצת התלמידים והנוער יזמה הזמנת אוטובוסים לנסיעה לצפון כדי לסייע בשיקום. - נציגת תנועת אימהות בחזית אמרה כי לטיפול קבוצתי אין ערך ויש לשים לב לזה. יש תוכנית להקים מרפאה גדולה באזור הנגב המערבי. מאז אירועי 7 באוקטובר 2023 אצל אנשים רבים התגלו תופעות רפואיות, אך הם אינם מטופלים על ידי מרכזי הרפואה מכיוון שאין להם רופאים קבועים. 24 - מפורום ארלוזורוב נמסר לוועדה כי יש חשיבות גדולה שהמדינה תשקיע בתעשייה יצרנית בעוטף עם הסתכלות לטווח ארוך, שכן כרגע אין מספיק תעסוקה זמינה באזור, והשכר והפריון נמוכים. החלטותיהן והצעותיהן של הוועדות - הוועדות מודות לשר זאב אלקין האחראי על שיקום הצפון והדרום, ולכל המשתתפים בדיון. - הוועדות מאחלות ברכת הצלחה לראש מינהלת תקומה הנכנס, מר אביעד פרידמן. - הוועדות התרשמו לטובה מתכנון הזמנים ומן השיקום המהיר של הקיבוצים. - הוועדות יקיימו דיון בהקדם, בהשתתפות ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, באשר לאחריות משרד ראש הממשלה על הסדרת מעמד יישובי ה"עוטף של העוטף) "יישובים שהם שרחוקים מגבול המדינה יותר מ7- ק"מ ותקצובן בסך 1.3 מליארד ש"ח(והסדרה של אתרי ההנצחה לאורך כביש 232 ובאופקים. - הוועדות מבקשות ממשרד המשפטים לדווח לוועדה על הבעיות המשפטיות הקשורות לתקציב בסך 1.3 מליארד ש"ח. - הוועדות מבקשות ממשרד מבקר המדינה ליצור קשר עם תנועת עתיד לעוטף – התנועה האזרחית לשיקום העוטף, ולכתוב דוח ביניים קצר על תפקיד המדינה בטיפול במשפחות שהתייתמו מהוריהן באירועי 7 באוקטובר. - הוועדות ישלחו למנכ"ל משרד החינוך מכתב בדבר צורכיהם של תלמידי יישובי הנגב המערבי. - הוועדות סבורות שיש לשקול להקים חדרי מיון קדמיים במקומות שבהם אי-אפשר לקבל טיפול רפואי מספק. - הוועדות יקיימו ישיבת מעקב ובקרה בהשתתפות השר זאב אלקין, האחראי על שיקום הצפון והדרום והחטיבה להתיישבות. 25 תהליכי קבלת החלטות בקבינט)דוח מיוחד – 2017 צוק איתן( הקדמה ביום א'בכסלו תשפ"ה2 , בדצמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא תהליכי קבלת החלטות בקבינט)דוח מיוחד – 2017 צוק איתן.( הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המטה לביטחון לאומי)מל"ל,(משרד הביטחון, צה"ל, ועדת החקירה האזרחית לאסון 7 באוקטובר, ארגון מועצת אוקטובר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מבקר המדינה החל לעשות ביקורת על הקבינט הביטחוני וטרם סיים את הדוח. מטרת הביקורת היא לבחון כיצד באו לידי ביטוי בתהליכי קבלת ההחלטות בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי)הקבינט(יישום ההמלצות של ועדת וינוגרד ושל צוות ליפקין-שחק, שהממשלה אימצה, ולבחון את השפעת המטה לביטחון לאומי)המל"ל(על תהליך קבלת ההחלטות האמור. בביקורת לא נבחן טיב ההחלטות שקיבל הקבינט, ולא נבחנו ניהולו של מבצע צוק איתן ותוצאותיו. הנושאים העיקריים שנבדקו: ▪סמכויות הקבינט – הממשלה במליאתה לא מסוגלת לעסוק באלפי נושאים הטעונים החלטה, ולכן ועדות השרים פועלות כזרועה הארוכה. ▪ למל"ל יש תפקיד חשוב וייחודי המעוגן בחוק המל"ל, המאפשר לו לתכלל את תחום הביטחון הלאומי. ▪ הקבינט הוא הזרוע הארוכה של הממשלה, ולפי חוק-יסוד: הצבא הוא נתון למרותה. משכך, הצבא מושפע מהחלטות שמקבל הקבינט בנושאים הרי גורל. ליקויים מרכזיים: סמכויות הקבינט, לרבות השאלה אילו נושאים נתונים להחלטתו, אינן מוסדרות ומעוגנות בכתובים. עובדה זו גורמת לכך שאפילו שרי הקבינט אינם יודעים אם הקבינט הוא פורום מחליט או מייעץ בלבד ובאילו נסיבות חובה לכנס אותו. במהלך הביקורת הגיעו שרי הקבינט לדיון בלי שקיבלו חומרים לפני כן ובלי שקראו אותם. המל"ל לא הציע לקיים דיונים בקבינט בנושאים שבהם ראוי היה למקד את תשומת ליבם של שרי הקבינט, כמו המנהרות. רק בחלק מדיוני הקבינט הציג המל"ל חלופות לתוכניות ולהצעות שהציע צה"ל או העלה פערים ובעיות שהיו בתוכניות אלו. בביקורת ראינו שלא היה מי שיאתגר את התוכניות בתוך הקבינט – מה שמציג צה"ל זה מה שמסוכם. ההמלצה היא שראש המל"ל יוודא שבמקרה הצורך המל"ל יציג לקבינט חלופות לדברים שמציגה מערכת הביטחון. על ראש הממשלה לשקול להטיל על המל"ל את האחריות למימוש מתווה העמקת הידע לשרי הקבינט, כדי לחזק את חשיבות הידע שלהם בנושאים המובאים לפתחם. על שרי הקבינט להיערך כראוי לקראת דיוני הקבינט וליזום קבלת מידע. מכינונו של הקבינט של הממשלה ה33- ובמשך כשנה, עד 23 במרץ 2014, לא התקיימו בו דיונים לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לעזה. התוכניות האופרטיביות לרצועת עזה הוצגו לשרי הקבינט לפני 26 שהקבינט קבע את היעדים האסטרטגיים. כפועל יוצא מכך הדרג הצבאי נאלץ להתוות בעצמו את היעדים האסטרטגיים כדי לתכנן לאורם את הפעילות הצבאית. ההמלצה היא שהמל"ל, בשיתוף צה"ל וגורמים רלוונטיים נוספים, ירכז את גיבוש ההמלצות בנוגע ליעדים האסטרטגיים בגזרות השונות ויציע לראש הממשלה לקיים בקבינט מפעם לפעם ובהתאם לצורך דיונים אסטרטגיים לגבי כל גזרה וכל נושא שיש לקבוע בו יעדים, ועל הדרג המדיני לקבוע אותם. בתקופה שלפני מבצע צוק איתן מערכת הביטחון לא הציגה לשרי הקבינט חלק מהמידע המשמעותי בנוגע לרצועת עזה, אשר היה עלול להביא לשינוי המצב לרעה ולהסלמה מעזה. ראש הממשלה עסק באיום המנהרות פעמים רבות במסגרת דיונים פנימיים עם מערכת הביטחון, והללו הגדירו את האיום כמשמעותי ואף אסטרטגי. עם זאת, גם אם לא הייתה כוונת הסתרה, ראש הממשלה, שר הביטחון לשעבר, הרמטכ"ל לשעבר וראש אמ"ן לשעבר לא הציגו לקבינט את איום המנהרות במפורט, על מלוא התפתחותו, היקפו והפערים שהיו לגביו. ב16- בפברואר 2014 התקיים בקבינט דיון שנקבע מראש להצגת התוכניות המבצעיות לגזרת עזה. במועד זה היה ידוע בצה"ל על היקף איום המנהרות, ואולם בתוכניות המבצעיות לא נכלל מענה מבצעי למצב שבו יידרשו הכוחות לתמרן ברצועה במרחב רווי מנהרות. יש חשיבות מכרעת לפורום הקבינט, מתוך כך שהקבינט עוסק בענייני הביטחון ומדיניות החוץ של מדינת ישראל, וכחלק מהשיטה הדמוקרטית הנוהגת במדינה הוא אמור להיות גורם משמעותי בקרב הגורמים המקבלים החלטות. מטרת ההסדרה של סמכויות הקבינט היא להבטיח שהחלטות תתקבלנה בהתאם לעקרונותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. למל"ל מוקנה תפקיד חשוב, הכרחי וייחודי המעוגן בחוק המל"ל, המאפשר לו ראייה כוללת ורב- מערכתית ותכלול תחום הביטחון הלאומי. כחלק מתפקידיו עליו להציג לדרג המדיני חלופות שהן חשובות ביותר לתמיכה בקבלת החלטות בנושאים הרי גורל. ראוי כי ראש הממשלה והקבינט יקיימו דיון אסטרטגי בשאלת היעדים האסטרטגיים בגזרות השונות בהתאם לצורך, וכי הצורך בקיומם של דיונים אלו יעוגן במסגרת אותה תשתית נורמטיבית להסדרת סמכויות הקבינט, הנדרשת לדעת מבקר המדינה. נכון יהיה שבתחילה הקבינט יקבע את היעדים האסטרטגיים, ועל בסיסם צה"ל יכין את התוכניות המבצעיות להשגתם. המידע על איום המנהרות ההתקפיות היה משמעותי והכרחי בתהליך קבלת ההחלטות של שרי הקבינט. אילו איום זה היה מוצג בפירוט לשרי הקבינט כבר בסוף 2013, המועד שבו כבר לא היה ספק בדבר חומרת האיום, הייתה עומדת בפניהם כבר אז האפשרות לדרוש לקיים דיון בדבר אפשרויות הטיפול באיום ולשקול מבעוד מועד את הסיכויים והסיכונים. ראוי לציין שעד לשבוע שעבר בג"ץ עצר אותנו מלהיפגש עם קציני צה"ל ואנשי שב"כ לצורך כתיבת דוח מבקר על אירועי פרוץ המלחמה. אין בכוחנו להציג תמונה חצויה. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה מראש אגף מודיעין וועדות שרים במל"ל על כך שבעקבות מבצע צוק איתן הוקמה ועדת עמידרור, שסידרה בצורה טובה יותר, על בסיס הפקת לקחים, את תפקידי הקבינט, המשימות, התפקוד ומחויבות המל"ל לדיוני הקבינט. הוועדה עשתה עבודה מסודרת, וכבר כמה שנים פועלים על פי המלצותיה, על פי חוק המל"ל והחלטות הממשלה. כאשר מוקמת ממשלה חדשה, יש החלטה ברורה לגבי הקבינט. המל"ל אחראי על דיוני הקבינט, סיוע לרה"מ בהכנסת הדיונים ותכלול עבודת המטה. בעקבות הדוח תוקן סעיף 40 בחוק-יסוד: 27 הממשלה, שלפיו הממשלה מאצילה לקבינט את הסמכות לפתוח במלחמה בתנאי שרה"מ חושב שזה הדבר הנכון לעשות, וכך נעשה גם במלחמת חרבות ברזל. המל"ל אחראי גם על העשרתם והכשרתם של שרי הקבינט באמצעות קבלת מידע אונליין. המל"ל מציג תוכנית סדורה של דיונים בכל זירה ברמה אסטרטגית. - הוועדה שמעה מחברי ועדת החקירה האזרחית כי לכישלון החמור ביותר בתולדות המדינה יש הורים: ממשלת ישראל ומערכת הביטחון כשלו כישלון נורא במשימה שלשמה הוקמה המדינה – ביטחון לאזרחי המדינה באשר הם. מסקנות דוח הוועדה תהליכי קבלת ההחלטות רדודים מאוד ברמה הלאומית. רה"מ מוביל התיישרות והימנעות מחיכוך עם גורמים מקצועיים, דוגמת חיזוק חמאס באמצעות העברת כספים. המוסד ניהל מערכה כלכלית נגד החמאס באמצעות יחידת צילצל, אולם רה"מ העביר לחמאס מיליוני דולרים מדי שנה. בשלב מסוים יחידת צילצל פורקה מחוסר רלוונטיות. יחס של יהירות וזלזול באויב – החמאס הוצג כחלש, ומפקדים בצה"ל לא האמינו שאירוע כפי שחווינו יכול לקרות. אין מענה למצבים של טעייה בהערכת מצב, וזה נכון בפרט במצב של הגנה. אין דיוני עומק והתמודדות עם חלופות מאותגרות קונספציה בהובלת מל"ל. המודיעין כשל קשות בהערכת המצב, החל מהתוכנית שנמצאת במודיעין, דרך תרגילים שעולים מהשטח ועד ללילה של 7 באוקטובר, שלא העירו בו לפעולה יזומה. תפיסת ההגנה מוטית טכנולוגיה – הטכנולוגיה בתוצאה מייצרת תוכנית הגנה כושלת מרמת הדרג הצבאי עד לרמת החיילים בשטח. תרבות המוכנות והכוננות הולכת ופוחתת. הסד"כ לא התאים בשום דרך לתרחיש המסוכן שהיה ידוע בקרב גורמי המודיעין. מפקד חיל האוויר לא הכיר את תוכנית"חומת יריחו." תפיסת ההגנה הבסיסית, שהגנה תמיד יכולה להתפרץ, לא באה לידי ביטוי בתוכנית הביצוע. המרחק הקצר בין הגבול ליישובים – אין עתודות לכוח. מחנות בקרבת הגדר לא היו מוכנים ומתורגלים לפשיטה במצב חירום. לתצפיתניות לא ניתן נשק, וכמובן שהן לא היו מוכנות לפשיטה. מחבלי חמאס זיהו את האמצעים הטכנולוגיים כבר בתחילת המערכה והשמידו אותם. חטיבות ואוגדה יושבות באותו מחנה, והמחנה הותקף. הכוחות שהגיעו לשטח לא היו מוכוונים על פי תוכנית וסדר עדיפות כי לא היה פיקוד ושליטה, ולכן היו יישובים שלא הגיעו אליהם חיילים. אנשים גיבורים הגיעו והסתערו לאן שצריך ללא הכוונה. אין שום הסבר סביר למה שקרה במטה הכללי בלילה שבין 6 ל7- באוקטובר. אף אחד לא העיר את השטח, ושום יישוב לא קיבל התרעה או כוחות. צה"ל מתחקר את הנושא. כיתות הכוננות לא היו מוכנות לביצוע המשימות, הנשקים היו בנשקייה. ביישובי הצפון רוב הנשקים היו בחטיבה המרחבית. המערך הפיקודי היה אמור לשמור על כוחות הכוננות האזרחי, והוא פורק. סוגיית מיגון התושבים – הייתה החלטת ממשלה בסך 5 מיליארד ש"ח למיגון הצפון, אך ראינו כעת שאזרחים מסתתרים בחדרי המדרגות. המלצות דוח הוועדה אימוץ מחדש של תרבות לקיחת אחריות – המשמעות היא ועדת חקירה ממלכתית. הקמה מחדש של מערך בקרה מאתגר תהליכי חשיבה ומנהיגות שתדרוש את האתגר 28 וחשיבה אחרת מגורמים מקצועיים. מוכנות תוך מתן מענה למצבי הפתעה. בניין כוח צה"לי אחר, בניית צבא חזק, גדול וחכם תואם מציאות עכשווית ועתידית. בניית מערך הגנה אזרחית מותאם למשימותיו בהיבט של הכשרת לוחמים ואספקת ציוד. נדרשת כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי מעודכנת, שלפיה לא תהיה הכלה והתעלמות מהפרת הסכמים והתעצמות של גורמי טרור. ברמה האישית, רה"מ אחראי לפגיעה ברדידות בכל המוקדים, הוא אחראי ישיר לקונספציית הכסף לחמאס והשתקת הקולות. הוא התעלם מכלל ההתראות שקיבל על כך שאויבינו מנצלים את המצב שאנו נמצאים בתקופה חלשה)עקב הרפורמה המשפטית.(גם שר הביטחון, ראש השב"כ, הרמטכ"ל ובכירים נוספים חייבים לשלם את מחיר האסון על ההתעלמות מכל נורות האזהרה והיעדר מענה ביטחוני ראוי. יש התייחסות גם לאחריות של ראשי הממשלה הקודמים, בנט ולפיד, שלא שינו את הקונספציה. פיקוד הדרום ואוגדת עזה כשלו באופן חמור עד לידי קריסת מערכות ההגנה שלהם. היישובים הישראליים והחיילים הופקרו לגורלם. שרי הממשלה אחראים לקריסת המערך הממשלתי ב7- באוקטובר ולחוסר המענה למשפחות החטופים והנעדרים לכל אורך הדרך. חברי הוועדה מבקשים להביע הערכה גדולה לצה"ל – הוא התאושש ועשה עבודה טובה בלחימה. ולפני הכול, החזרת החטופים היא ערך עליון, לא משאירים פצועים מאחור. האתגר הוא להשיב את האמון בקרב האזרחים, ויש עוד הרבה עבודה בנושא. אזרחי המדינה נטלו יוזמה והקימו ארגונים אזרחיים להקמת ועדת חקירה אזרחית. היו שבחרו להציג את הוועדה כוועדה פוליטית, אולם חברי הוועדה מגיעים ממגוון הקשת הפוליטית. רוצים לקבל את התחקיר של נחל עוז, כדי למנוע את האסון הבא. אייל אשל, אביה של רוני אשל ז"ל, ממקימי הוועדה האזרחית, אמר בדיון שהוא רוצה להציב את האמת כפי שהייתה ולספר את הסיפור האישי האיום והנורא של נחל עוז, כי זו הבושה של צה"ל היום. התרבות הארגונית של צה"ל היא כושלת, ולכן העם רוצה לייעץ. צה"ל כל הזמן עסוק בבלימה, כי בעיניו הוא הכי טוב ואין לו צורך בייעוץ. - נציג צה"ל אמר בדיון כי לצה"ל יש חובה ערכית ומוסרית לתקן את הכשלים ולשקם את האמון מול הציבור. היו אנשים שתיקנו וגילו גבורה, והיו שכשלו. בסופו של דבר יש המלצות שהן גם אישיות. עושים את מלאכת התחקיר במציאות שבה פועלים בכל הזירות. בשבועות האחרונים הם מאיצים את התחקירים באופן משמעותי ועובדים על כך שעות רבות. עבודת צה"ל בקבינט – צה"ל הוא צבא המדינה וכפוף לשר הביטחון. המל"ל אחראי לרכז את עבודת הקבינט, וצה"ל מסייע במילוי תפקידו ומשתף אותו בכל דבר ועניין כדי שהעבודה תהיה איכותית. צה"ל רואה חשיבות בכך שהקבינט יחזיק את המידע הנדרש לחברי הקבינט. מדי פעם קציני צה"ל נקראים לפגישות מעמיקות עם חברי הקבינט כדי להסביר להם את המידע. המידע משותף לחברי הקבינט, מל"ל, המזכירות הצבאית ורה"מ. בדיוני הקבינט צה"ל מחזיק את ההערכות על פי נושא הדיון שנקבע על ידי הדרג המדיני והמל"ל. מזהים מול המל"ל והדרג המדיני תהליכים סדורים. - נציג אחים לנשק ציין שהחוק קובע שעל המבקר להיות בקשר מתמיד עם הוועדה לענייני ביקורת המדינה ולהציג לה דוח. הוועדה צריכה לדרוש ממבקר המדינה להגיש דוח על אירועי 7 באוקטובר. 29 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה לחברי ועדת החקירה האזרחית על עבודתה. - דוח ועדת החקירה האזרחית ישמש אבן הראשה לדורות הבאים ולהיסטוריה של מדינת ישראל. - הוועדה התרשמה שנמשכת המגמה להטיל את האחריות על כולם מלבד על הדרג המדיני. המדינה והעם מחכים להקמת ועדת חקירה ממלכתית. 30 המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל הקדמה ביום כ"ח בטבת תשפ"ה28 , בינואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ישיבת מעקב בנושא המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל (דוח שנתי 66ג.) הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החוץ, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, מערך ומטה ההסברה הלאומי, המטה לביטוחן לאומי – המל"ל, המשרד לעניינים אסטרטגיים, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, מערך הסייבר הלאומי, הליגה נגד השמצה,ADL – ההסתדרות הלאומית ציונית, הר"י – ההסתדרות הרפואית בישראל, ור"ה – ועד ראשי האוניברסיטאות, מרכז השלטון המקומי ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה לעיסוק בנושא זה, ובמיוחד בעת הזו, חשיבות עליונה. אנו נמצאים בשלבים אחרונים של כתיבת דוח בנושא. אלמלא עיכוב שדרש השלמה של דובר צה"ל, הדוח כבר היה מתפרסם. יש עיסוק משמעותי בתפקוד מערך ההסברה במשרד רה"מ, בשאלות כיצד הממשלה נערכה ותפקדה בתחום ערב המלחמה ולאחר פרוץ המלחמה, כולל עיסוק במעגלים מהותיים, כמו כניסה לרשתות החברתיות, החברה האזרחית ועוד. ידוע היום שיש שינויים תקציביים בנושא כתוצאה מתקציב נוסף שאמור לקבל משרד החוץ. מה הסטטוס התפקודי של מערך ההסברה הלאומי? האם חל שינוי במערך הארגוני? מדי יום אנו שומעים על המציאות של חיילי צה"ל בעולם. יש שאלות רבות שנמצאות בחזית הנושאים, והן דורשות מעקב וטיפול. משרד רה"מ צריך לתת תשובות לכל הפערים שקיימים. הייתה תפיסה ממשלתית שלמה, שסוכמה גם בהחלטת ממשלה, וביסודה עומד גוף ששמו מערך ההסברה הלאומי. כיום אין ראש מערך הסברה לאומי, וגם מינהל המטה אינו מאויש. יש שבעה תחומים במערך, ומהם מאוישים רק שניים-שלושה תקנים. התפיסה הארגונית כיום חלולה לחלוטין, וכדי לשפר את המצב יש גורמים שצריכים לומר לאן הם מתכוונים לכוון את הספינה בהמשך הדרך. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת על כך שהחלטת הממשלה משנת 2007 התייחסה להקמת מערך ההסברה, אולם היא אינה מעודכנת ולא עונה על הצרכים הנוכחיים של ההסברה בהיבט הטכנולוגי, הואיל ויש כיום ניו-מדיה ואתר אינטרנט שאינו רלוונטי. בהחלטה יש התייחסות גם למאגר מתדרכים ומדיה מסורתית)טלוויזיה.( אוכלוסייה גדולה אינה צופה בטלוויזיה, ופלח גדול ממנה נמצא בקמפוסים. יש ליצור סינרגיה של המדיה המסורתית עם ניו-מדיה. ראוי לחשוב על התמודדות עם אלגוריתמים שונים. גופים שמתעסקים בהסברה מנסים לפרוץ לקהלים שאינם בהכרח תומכי מדינת ישראל. בתחילת המלחמה הייתה פעילות ענפה של החברה האזרחית, אולם היא הלכה ודעכה במהלך החודשים שלאחר מכן. יש לחשוב על כלים להפעלת מערך זה במידת הצורך, בניהולו של משרד ההסברה. 31 תופעת הפייק-ניוז היא תופעה דרמטית שנוגעת לתחומים רבים, וחלק ממנה מופעל על ידי מדינות זרות. 32 -נציגת ההסתדרות הציונית העולמית ציינה כי בדיון הקודם דווח שנרצחו שישה יהודים מחוץ לגבולות ישראל בגלל אירועי אנטישמיות, וכיום המספר עלה לעשרה אנשים. ברשתות החברתיות אין רגולציה, והשפה יוצרת מציאות. התבטאויות פוליטיות שהיינו מכילים בעבר הופכות כיום לאירועים אנטישמיים)קריאה לרצח יהודים ושלילת מדינת ישראל כמדינה יהודית,(וההיסטוריה חוזרת על עצמה בנוגע לגלי האנטישמיות בקמפוסים. לכן ראוי לחקור את האירועים ברמה אקדמית. ראוי לתכלל את העבודה בהיבט החינוכי, הכלכלי והרגולטורי. יש צורך באיסוף מידע ולהקדים את ארגוני הטרור. חברות ישראליות יודעות לעשות בדיקה על אירועי הטרור, אך אין קשב לכך. - הוועדה שמעה ממשרד החוץ לראשונה על תקציב גדול ומשמעותי בסך 545 מיליון ש"ח לשנה שניתן לענייני הסברה, והוא יאפשר מתן כלים והדרכה. במשרד מחויבים להחלטת ממשלה, ולפיה המשרד שמטפל בדה-לגיטימציה ובאנטישמיות הוא משרד התפוצות, וסגנית שר החוץ שרן השכל עוסקת בנושא האקדמיות. מתקיימים מפגשים עם חברות טכנולוגיות ומשפיענים, וכל ארגון קיבל הזדמנות לפנות עם הצעות לפעילות כדי לשתף כמה שיותר גורמים אזרחיים. יש 109 נציגויות ברחבי העולם, ונעשה מאמץ גדול בכל התחומים. הסברה היא כלי להגיע ליעדים מדיניים, ויש מאמץ אדיר בדיגיטל. חל שיפור משמעותי בשת"פ בין משרדי הממשלה האחרים. עובדים עם קבוצות שלמות של שגרירים צעירים. יש עבודה מתמשכת עם ארגונים בין-לאומיים רבים שישראל קרובה אליהם, כדי לשקף את המסרים ברמה המקומית ומחוצה לה. אין יבשת בעולם שלא מתקיים בה טקס לזכר השואה. הקב"טים בנציגויות בקשר שוטף עם גורמי האכיפה. - נציגת משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות סיפרה כי המשרד הקים משל"ט לאומי לניטור אירועי אנטישמיות ברשתות החברתיות, דה-לגיטימציה ותנועות חרם ברחבי העולם. בשנה האחרונה אותרו 1,300 אירועים. למשרד התפוצות אין רגל מבצעית, ולכן המידע מועבר לגופי ביטחון, לשותפים ולמשרדים כדי לנסות למנוע חלק מהמקרים. המשרד אינו גדול, והוא חולש על נושאים רבים בזירה. בשבוע השני למלחמה הוקם אתר הסברה לאומי באנגלית. אחד מהאתגרים היה מול הפלטפורמות, מאחר שהקמפיינים יורדים מהאוויר בגלל שהם עוסקים בנושאים רגישים כמו הסברה. במשרד משקיעים תקציבים רבים בקידום ממומן כדי להתגבר על הקושי. בתקופת המלחמה המשרד העביר סיוע בסך כ30- מיליון ש"ח לארגוני חברה אזרחית בתחומי ההסברה ותדמית מדינת ישראל כדי להרחיב את הפעולות של היוזמות האזרחיות. למשרד יש נפח של תקציב שאינו צבוע לתפוצות ולדה-לגיטימציה, והוא אפשר גמישות במלחמה והסטת תקציבים מאוד משמעותיים תוך זמן קצר. - נציג מערך ההסברה הלאומי ציין כי תופעת האנטישמיות היא רחבה, והפעולות שמדינת ישראל עושה הן בגדר פלסטר. ראוי שכל המשרדים יפעלו תחת ראש המערך, ומשרד החוץ, משרד התפוצות והמל"ל ימשיכו להיות שותפים. ללא ראש מערך – אנשים לא נותנים מענה. למערך ההסברה יש ארבעה וחצי תקנים. המערך מוציא קמפיינים באופן עצמאי ועובד עם משפיענים רבים ברשת. ראוי שיהיה דובר מטעם המדינה שידבר לאזרחים ויעדכנם. פועלים מול קהלים למימוש מטרות המלחמה. מערך ההסברה הוא הגוף המתכלל בסופו של דבר. 33 -נציגת המל"ל אמרה כי הם פועלים עם המשרדים האמונים על הנושא)משרד החוץ ומשרד התפוצות(לצורך טיפול ותכלול מסרים ומידע שמועבר. -מנכ"לית הליגה נגד השמצה אמרה בדיון שהם מזהים עלייה רציפה במשך כמה שנים בתופעת האנטישמיות. רצח יהודים הוא אינדיקטור לכך שאנו בבעיה גדולה46% . מאוכלוסיית העולם מחזיקים בעמדות אנטישמיות משמעותיות, סטריאוטיפים שקיימים במדינות ובחברות, והמצב הוחמר מ7- באוקטובר. פחות מ48%- מאוכלוסיית העולם מכירים באמיתות ההיסטורית של השואה, ו57%- מאוכלוסיית העולם מאמינים שאנטישמיות היא בעיה רצינית שיש לטפל בה. יש אמצעים חדשניים שאפשר להשתמש בהם כדי לטפל בתופעה: פעילות מסיבית של דיגיטל וסייבר. צריכים את גורם אכיפת החוק שיהיה קשוב לקהילה היהודית: הנגשה תרבותית, דיבור על אנטישמיות ופשעי שנאה. - נציג הסוכנות היהודית אמר לוועדה שהסוכנות פועלת באמצעות השליחים בשטח אבל לא משמשת כגוף הסברה. מאחר שהסוכנות לא מוגדרת כforeign agent- בארצות הברית, יש מגבלות על פעילותה לעומת משרד החוץ. העשייה של הסוכנות היא בקהלים היהודיים בחו"ל ומול משרדים ממשלתיים, גופים וארגונים. עיקר המאבק באנטישמיות נעשה על ידי השליחים – בחזית הקשה של הקמפוסים ומול ארגון הלל. רואים ושומעים את הקולות של הסטודנטים היהודים והישראלים, וגם את חוסר הסימטריה בין כמות הפעילות של הסוכנות לכמות הפעילות הנגדית. פועלים בעיקר בארצות הברית, בקנדה, במערב אירופה ובדרום אפריקה. בשנה שעברה דווחו בצפון אמריקה 227 מקרים של אלימות או איום באלימות, ואילו השנה אנחנו כבר עם 285 מקרים, והיא עוד לא הסתיימה. השליחים הקהילתיים של הסוכנות יחד עם ADL מעבירים לקבילות היהודיות הכשרות, תוכניות הדרכה וכלים להתמודדות עם התופעה. לסוכנות יש מרכז ידע שיתופי שהוקם בשנים האחרונות בעקבות הקורונה שנקרא,JReady והוא כולל מאגר משתתפים אדיר שרק הולך וגדל. קרן ביטחון הקהילות פועלת למיגון ואבטחה של מוסדות יהודיים במימון הסוכנות. - נציגת מערך הסייבר הלאומי אמרה בדיון כי המנדט של המערך הוא כלפי האוכלוסייה האזרחית במדינת ישראל, ברמת המודעות לסכנות ברשת. בחודש הבא עתיד לעלות קמפיין הסברה נרחב בנושא הפייק-ניוז. מדינות זרות מנסות להשפיע על אזרחים באמצעות כלים של פייק ניוז, דיפ-פייק וזריעת בהלה ופחד ברשתות החברתיות. בנוסף לכך יש תוכניות חינוך לתלמידים וסטודנטים באותם עולמות. - מנכ"ל בצלמו ציין בדיון כ החל מ7- באוקטובר יש נרמול של רצח יהודים בעולם. יש לעצור זאת מייד כדי שמספר הנרצחים היהודים על רקע אנטישמי לא יגדל. משרדי הממשלה לא צריכים להתערב בכל מקרה, אולם אין גוף במדינה שאפשר לפנות אליו. ראוי שיהיה שולחן עגול לפניות של יהודים ושאינם יהודים מכל העולם לדווח על אירועי הסתה אנטישמיים, שיורכב מנציגים של כמה משרדי ממשלה. הוא ייתן מענה מסודר וממוסד וידווח לוועדה בכל רבעון על הפניות שהתקבלו ועל הפעולות שנעשו. כל הארגונים החוץ-פרלמנטריים וכל הארגונים האנטישמיים כמעט שלא מקבלים מענה מסודר וממוסד. בכל משרד ממשלתי יש ממונה על המאבק בגזענות, אבל יש חשיבות גדולה יותר למינוי ממונה על המאבק באנטישמיות. 34 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה הזדעזעה לשמוע כי עשרה יהודים נרצחו ואלפים הותקפו בשנה החולפת בגלל אירועים אנטישמיים. - הוועדה ממליצה כי עד שימונה ראש מערך ההסברה הלאומי, התכלול ייעשה על ידי משרד החוץ. -הוועדה מחייבת את משרד החוץ, משרד התפוצות, מטה ההסברה הלאומי והסוכנות היהודית לקיים שולחן עגול ולקבוע דיונים שוטפים אחת לחודש. - הוועדה תוציא מכתב לרה"מ ולמנכ"ל משרדו על כך שהמאבק באנטישמיות אמור להיות מתוכלל על ידי מערך ההסברה על פי החלטת ממשלה, ויש לאייש את התפקידים במערך. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא. 35 הכנסת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 24 בפברואר 2025 לכבוד: חה"כ זאב אלקין מר בצלאל סמוטריץ מר יואב קיש שר במשרד האוצר שר האוצר שר החינוך שלום רב, הנדון: החלטות מדיון הוועדה "הצגת תקציב המינהלת לשיקום הצפן והיערכות לשיבה הביתה,"בהשתתפות השר במשרד האוצר, חה"כ זאב אלקין הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל והוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימו בכ"ו בשבט התשפ"ה24 , בפברואר 2025, דיון משותף בנושא הצגת תקציב המינהלת לשיקום הצפון והיערכות לשיבה הביתה, בהשתתפות השר במשרד האוצר חה"כ זאב אלקין. בדיון השתתפו חברי כנסת, נציגי משרדי ממשלה, ראשי רשויות, נציגי יישובים, נציגי ארגוני החברה האזרחית ואחרים. החלטות יו"ר הוועדות כפי שהובאו במעמד סיכום הדיון 1. הוועדות מודות לשר במשרד האוצר חה"כ זאב אלקין על השתתפותו בדיון ועל הסקירה שהביא בפניהן ומודות ולנציגי משרדי הממשלה, לראשי הרשויות המקומיות והאזוריות ולנציגי הארגונים החברתיים על השתתפותם בדיון. 2. הוועדות סבורות כי החלטות הממשלה שהתקבלו במהלך המלחמה ונוגעות לשיקום הצפון אינן תואמות את המציאות בשטח. 3. הוועדות סבורות כי החלטת הממשלה על החזרת התושבים ליישוביהם ב1- במרץ 2025, באמצע שנת הלימודים, מנוגדת לצורכי התלמידים והוריהם. יתרה מזו, יש יישובים, למשל מטולה ומנרה, שהנזק הרב 36 שנגרם לתשתיות ולמוסדות החינוך שלהם במלחמה אינו מאפשר כלל את שיבת התושבים לבתיהם ואת פתיחת מוסדות החינוך. 37 4. הוועדות מבקשות מהשר במשרד האוצר א. לפעול לעדכון החלטות הממשלה כך שיתאימו למציאות בשטח. ב. לראות במטולה ומנרה מקרים מיוחדים, בשל היקף הנזקים והצרכים הייחודיים שמאפיינים את היישובים. כל אחד מהם זקוק לטיפול מותאם אישית, ובכלל זה הקצאת תקציבים ייעודית, הקצאת משאבים מוגברת ומתן עדיפות לצרכים המקומיים. ג. לבחון את בקשתו של ראש מועצת מטולה לדחות את שיבת התושבים והתלמידים, שנקבעה ל1- במרץ 2025, ולקיים תהליך שיקום תשתיות עד יולי 2025. יש לאפשר לרשות להיערך לשיבת התושבים כדי שיחזרו לסביבת מגורים נאותה, ולא להחזירם ליישוב שנזקי המלחמה ניכרים בו ואי-אפשר לקיים בו שגרת חיים ראויה. ד. לעדכן את הוועדות בדבר לוח הזמנים לפרסום חוות הדעת המשפטית הנדרשת לשחרור תקציבים. ה. לקבל עדכון לגבי מועד פרסום תזכיר החוק להטבות מס לעיר נהריה. ו. לפעול לחיוב 15 מיליארד השקלים המיועדים לשיקום הצפון בתוכנית אסטרטגית לחמש השנים הבאות. ז. לקיים שולחן עגול עם כל הגורמים המקומיים, ראשי הרשויות ונציגי"קיבוצי השמינייה,"ולשתפם בכל ההחלטות הנוגעות ליישובים שלהם. הוועדות סבורות כי שיתוף זה חיוני להצלחת התהליך ויבטיח כי כל צעד שיינקט יהיה מותאם לצורכי התושבים. ח. לכלול בתוכנית החמש-שנתית תקציב ייעודי להיערכות לרעידות אדמה. 5. הוועדות מבקשות ממשרד החינוך לבחון את בקשת ראש מועצת מטולה לדחות את חזרת התלמידים לבתיהם ולבתי הספר מ1- במרץ 2025 ליולי – 2025 המועד המשוער של גמר שיקום התשתיות. 6. הוועדות מבקשות ממשרד האוצר לקבל לעיונן בתוך שבועיים את פרוטוקול הצוות לבחינת מסלול ייחודי לתושבי הצפון, וכן לקבל הבהרות בדבר מועד גיבושו והקריטריונים שהצוות הסתמך עליהם בהחלטתו. הוועדות יעקבו אחר ההתקדמות בנושאים הללו ויקיימו דיוני מעקב. נודה על תשובתכם. בברכה, בברכה, חה"כ מיקי לוי חה"כ עודד פורר יושב- ראש הוועדה יושב- ראש הוועדה המיוחדת לענייני ביקורת המדינה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 38 דוח מיוחד בנושא מתקפת הטרור ב7- באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה)בריאות הנפש( הקדמה ביום ג'באדר תשפ"ה3 , במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הדוח מיוחד בנושא מתקפת הטרור ב7- באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה – פרק 1. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, הר"י – ההסתדרות הרפואית בישראל, קופות החולים, זק"א – איתור, חילוץ והצלה, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, המרכז לבריאות הנפש שלוותה, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, משרד ראש הממשלה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, שורדי פסטיבל הנובה, מועצות מקומיות, ארגון נפגעי פעולות איבה, תנועות, עמותות, איגודים, ארגונים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מבקר המדינה מר מתניהו אנגלמן סקר את הנושא: עם פרוץ המלחמה קבע המבקר שהביקורת תכלול את כל הדרגים, וככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית, גבולות הגזרה יתואמו איתה; אין סתירה בין ועדת חקירה ממלכתית לבין ביקורת. עם תחילת הביקורת נרשמה התנגדות מצד צה"ל לשתף פעולה עם משרד מבקר המדינה, והוגש בג"ץ בנושא. התנהלות זו גרמה לסחבת במשך חודשים רבים. בינתיים במשרד המבקר לא שוקטים על השמרים, וכ200- עובדים במשרד עוסקים ב60- סוגיות הקשורות למלחמה. המשרד החל בפרסום דוחות אזרחיים חשובים בכל הקשור לטיפול באוכלוסייה. בין היתר, עלתה מהתחקירים ההבנה שכל גוף)צה"ל ושב"כ(מתחקר את עצמו, ואין תמונה מלאה של אירועי 7 באוקטובר. משרד מבקר המדינה הוא הגוף היחיד שיבצע סנכרון בביקורת בין כל הדרגים. לפני כחודשיים החל המשרד בבדיקת הדרג המדיני והמוסד, ונותרה הבדיקה בצה"ל ובשב"כ. הציפיה מהגופים היא לעמוד בחוק מבקר המדינה ולשתף פעולה עם הבדיקה. חוק מבקר המדינה קובע במפורש שהביקורת עומדת בפני עצמה, ואין בסיס לטענה שהיא מזהמת תהליכים אחרים של בדיקה. המבקר הוסיף שאחרי הכנת הדוח מטעמו הוועדה תוכל להתכנס ולדון בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. לדברי המבקר, הדוח המוצג בדיון נוגע למאות אלפי אזרחי ישראל. מעגלי הפגיעה בחברה הישראלית הם רבים. הציפיה ממשרד הבריאות, כמבוקר הראשי, ומהמשרדים האחרים היא לעסוק בתיקון הליקויים בשלב ההיערכות, ויפה שעת אחת קודם. מערכת בריאות הנפש אינה עומדת, במשך שנים, בחובה לתת לאזרחי ישראל טיפול נפשי במענה מהיר על ידי קופות החולים. במהלך הבדיקה היו אנשים שהתפנו לבתי המלון וקיבלו שירות ממתנדבים (למשל אנשי ארגון זק"א.) יש צורך במערכת סדורה שתפעל במקרי אסון. הדוח עסק גם במתן רישיונות נשק. הבקרה והפיקוח על מקבלי רישיונות נשק אינם מספקים, וכך גם הממשקים בין משרד הבריאות למשרד לביטחון לאומי. ב15- בנובמבר 2023 שלח המבקר מכתב לראש הממשלה בנושא בריאות הנפש, ומנכ"ל משרד הבריאות גיבש תוכנית בנושא, עם הקצאת תקציב. התוכנית היא ללא מדידת זמני ההמתנה ויש מקום לשפרה בעניין זה. ברור כי יש פער עצום בין פעילות המערכת הציבורית לצורכי האוכלוסייה, ועל משרד הבריאות לבדוק איך לטפל בצרכים של האזרחים בעת הזו. נדרשות כאן הפקת לקחים והתייחסות להיערכות 39 לאירועי חירום. המבקר ציין לחיוב את בתי החולים שהתגייסו וטיפלו במפונים. מתנדבים רבים עסקו בבריאות הנפש, אולם מתנדבים אינם אמורים להחליף את המערכת הממשלתית. נציגי משרד מבקר המדינה מסרו את הנתונים האלה: מטרת הביקורת היא בחינת פעילות מערך בריאות הנפש בסמוך לאירועי 7 באוקטובר ובחודשים שאחריהם, ובדיקת התארגנות המערך למתן טיפול לזקוקים לו מקרב האוכלוסייה כולה, לרבות זו שפונתה, בדגש על מי שיש להם תסמינים של טראומה נפשית, חרדה ודיכאון. הנושאים העיקריים שנבדקו: ▪ היערכות משרד הבריאות למתן שירותי בריאות הנפש בחירום; ▪ הטיפול הנפשי באנשים מאוכלוסיות בסיכון (מפונים בבתי המלון, ניצולי המסיבות ומתנדבי זק"א;) ▪ מתן וחידוש של רישיונות נשק לאנשים עם תסמינים נפשיים; ▪ תקצוב תחום בריאות הנפש; ▪ היקף האוכלוסייה שנפגעה; ▪ הטיפול באוכלוסייה שנפגעה. נתוני מפתח: סקר משרד מבקר המדינה מעריך בכ900,000- את מספר האנשים הסובלים מתסמיני פוסט- טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם ברמה בינונית או חמורה ולא פנו לטיפול מאז 7 באוקטובר אך מתכוונים לפנות לטיפול במסגרת טיפולית כלשהי. 38% מהמשיבים על הסקר דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה)דיכאון וחרדה,(ופחות מ1%- מן הפונים לעזרה קיבלו סיוע. הסיבה העיקרית לאי-קבלת הטיפול היא חוסר אמון במערכת, חוסר זמינות של התורים וחוסר ידיעה על האפשרות לקבל טיפול. על פי הערכת משרד הבריאות, כ- 80,000 אנשים יזדקקו למענה במערך בריאות הנפש הציבורי. לעומת נתון זה של,38% פחות מ1%- מאוכלוסיית ישראל פנו לקבל טיפול וגם קיבלו אותו מאז 7 באוקטובר)כ60,000- מתוך 9.5 מיליון,( בהשוואה לשיעור המדווחים על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם ברמה בינונית או חמורה בכלל האוכלוסייה, לפי סקר מבקר המדינה. 11% מהמפונים קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן שפעלו בחצי השנה שלאחר 7 באוקטובר 23,000(מתוך.)210,000 רק 4% מילדי שדרות המפונים (כ440- מתוך)10,500 קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן בתקופה זו. רק 24% מניצולי המסיבות שחוו טראומה נפשית קשה קיבלו טיפול והשלימו אותו במרכזי החוסן ובקופות החולים)כ890- מתוך כ.(3,700- לאחר 7 באוקטובר, מתוך כלל הבקשות לקבלת רישיון להחזקת נשק וחידושו העביר המשרד לביטחון לאומי למשרד הבריאות 3% בלבד מהצהרות הבריאות לשם בחינת הכשירות הנפשית של המבקש. שיעורי הצהרות הבריאות שהועברו בשנים שקדמו לכך היו.10%–4% ליקויים: משרד הבריאות לא נערך מראש למתן שירותי בריאות הנפש לאוכלוסיות מפונות ומתפנות. מומלץ כי משרד הבריאות יגבש מדיניות למתן שירותי בריאות הנפש בעיתות חירום, בפרט לאוכלוסייה מפונה, ויכין תרחיש ייחוס עדכני למערכת הבריאות. עליו גם לגבש תוכנית עבודה לעיתות חירום ולקבוע את השיטה למתן שירותי בריאות הנפש במצבים אלה, וכן לדון אחת לזמן מה בהיערכות 40 למתן שירותי בריאות הנפש בעיתות חירום על כלל היבטיה. בשבוע הראשון של המלחמה טיפולי בריאות הנפש ניתנו בעיקר על ידי מתנדבים. מומלץ כי משרד הבריאות יתייחס בהנחיותיו לשעת חירום לצורך לנהל מאגרי מתנדבים בתחום בריאות הנפש, וינחה בהתאם לכך את קופות החולים ואת מרכזי החוסן. בתי החולים הפסיכיאטריים וצוותיהם התגייסו במהירות ונתנו מענה למפונים רבים. אולם למטפלים שטיפלו במפונים בבתי המלון מטעם בתי החולים הפסיכיאטריים לא הייתה על פי רוב גישה לתיקים הרפואיים של המפונים. במקרים רבים לא ניהלו בתי החולים הפסיכיאטריים תיעוד של מידע שעלה מהאבחון ומהטיפול עצמו, ובכללו טיפול תרופתי, והדבר עלול לפגוע ברצף הטיפולי במטופלים אלו בהמשך. מומלץ כי משרד הבריאות יערוך תהליך הפקת לקחים סדור בעקבות אופן ניהול שירותי בריאות הנפש למפונים בבתי המלון, יקבע בנוהל את הגורמים המופקדים על מתן מענה בשעת חירום בכלל ובמצבים של פינוי אוכלוסייה בפרט, ויפרט את הדרישות מהגורמים המטפלים. בחצי השנה שלאחר 7 באוקטובר רק כ11%- מכלל המפונים מיישובי הדרום והצפון קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן. במשרד מבקר המדינה יש חשש שהפער בין המדווחים על תסמינים לבין מי שקיבלו טיפול בפועל גדול. המשמעות היא שאנשים רבים נותרו ללא טיפול. הנתונים התקבלו מהמוסד לביטוח לאומי על סמך נתוני המטופלים שהמוסד לביטוח לאומי שילם בעד הטיפול שניתן להם. על פי נתונים אלו, שולם טיפול עבור 440 ילדים. אשר לניצולי המסיבות, משרד הבריאות וקופות החולים לא פנו באופן יזום לחמישית מהניצולים לפחות ולא יצרו עימם קשר לצורך מתן סיוע נפשי; הם לא איתרו ניצולים אלה, ואינם יודעים מה מצבם24% . בלבד מהניצולים התחילו טיפול בקופות החולים ובמרכזי החוסן והשלימו אותו. מומלץ כי משרד הבריאות יפעל לאתר את מי שעדיין זקוקים לטיפול, תוך קביעת סדרי עדיפויות ומתן קדימות לאוכלוסייה בסיכון. על פי סקר משרד מבקר המדינה (מאפריל)2024 כשליש ממשתתפי הסקר דיווחו על תסמיני פוסט- טראומה)34%(או דיכאון)32%(ברמה בינונית או חמורה, וכחמישית)21%(דיווחו על תסמיני חרדה38% . מהמשתתפים דיווחו על תסמינים מסוג אחד לפחות ברמה בינונית או חמורה. אם מחילים את הממצאים על כלל האוכלוסייה האומדן הוא שכ3- מיליון איש סובלים מתסמינים ברמה בינונית או חמורה. מומלץ כי משרד הבריאות יערוך בעצמו סקרים וכן ינחה גם את קופות החולים בעניין זה, כדי שיגובש בסיס נתונים לתכנון מתאים של שירותי בריאות הנפש שהוא מציע. הדבר חשוב בפרט לגבי אוכלוסיות מיוחדות, למשל משפחות החטופים, מפונים ומשפחות משרתי המילואים והסדיר. בחצי השנה שלאחר אירועי 7 באוקטובר נתנו קופות החולים ומרכזי החוסן טיפול נפשי לפחות מ- 0.6% מאוכלוסיית ישראל. על פי נתוני קופות החולים, בחודשים מרץ ואפריל 2024 משך ההמתנה הממוצע לקבלת טיפול בקופות היה כשישה חודשים וחצי. העיכוב בטיפול במקרים שמחייבים טיפול עלול להוביל להתקבעות התסמינים הנפשיים, להמשך מצוקה נפשית ואף לפגיעה מתמשכת וקשה בתפקוד החברתי, המשפחתי והתעסוקתי. הסיכום התקציבי בין משרד הבריאות למשרד האוצר: המשרדים סיכמו על תוספת תקציבית של 2.3 מיליארד ש"ח לשם טיפול בצורכי בריאות הנפש בעקבות אירועי 7 באוקטובר, שיפור איכות 41 השירותים וקיצור התורים. משרדי הבריאות והאוצר לא כללו חובת דיווח של קופות החולים על זמני ההמתנה בתחום בריאות הנפש ולא קבעו יעדים ומדדים לקיצור משך ההמתנה. מומלץ כי משרד הבריאות וקופות החולים יוודאו כי פעולותיהם מביאות לקיצור משך ההמתנה לטיפול בתחום בריאות הנפש כבר בטווח הקצר והבינוני ואף יוודאו את התאמת התוכנית הלאומית לבריאות הנפש לעלייה בצרכים בנושא זה, תוך הבטחת מתן טיפול בהיקפים נרחבים ובפרקי זמן ראויים, וקביעת יעדים מדידים וסדרי עדיפויות למתן טיפול בדגש על אוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר. עוד מומלץ כי משרד האוצר ומשרד הבריאות יפעלו בהקדם לגיבוש ההסכם על שכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי. בנושא מתן אישור לרישיונות נשק ציינו נציגי משרד מבקר המדינה כי אף שחלה עלייה במספר הבקשות לרישיון להחזקת נשק לאחר 7 באוקטובר, שיעור הצהרות הבריאות שנשלחו לשם בחינת הכשירות הנפשית של מבקשי הרישיון ירד מכ10%- ב2020- ל3%- בלבד בשנים,2024–2023 ועולה חשש לתת-דיווח. המשרד לביטחון לאומי ומשרד הבריאות לא ביצעו את ההתאמות הנדרשות לחיזוק הבקרה והפיקוח אחר מתן הרישיונות. על המשרד לביטחון לאומי ומשרד הבריאות לפעול לקידום השימוש בהצהרת בריאות מעודכנת בהליך קבלת הרישיון, לערוך בדיקה של הסיבות לירידה בשיעור הדיווחים על מצבם הנפשי החריג של מבקשי הרישיון, ולפעול לחיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה על כשירותם הנפשית של המחזיקים ברישיון נשק. סיכומי הוועדה - משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, אמר בדיון כי הכסף שהתקבל צבוע אך ורק לנושא בריאות הנפש, כדי להגדיל מספר התורים. הוא הוסיף כי 3,000 מילדי שדרות קיבלו טיפול. המנכ"ל הדגיש כי בריאות הנפש היא משימה מרכזית מאוד של משרד הבריאות, לפני המלחמה ולאחריה, והמשרד אינו תופס אותה כחלק מ"החצר האחורית."הוא הדגיש שהמערכת צריכה לשרת את האזרחים בשגרה וגם בעיתות חירום, וגם אם מערכת הבריאות הישראלית נתפסת כמצטיינת, יש להודות שיש עוד הרבה מה לשפר. לדבריו, משרד הבריאות מעריך את מוסד מבקר המדינה, אך לצד זה יש לו ביקורת יסודית על חלקים מהדוח. במלחמת חרבות ברזל מערכת הבריאות על כלל עובדיה נפרסה בשטח וביצעה שינויים כדי להתאים את עצמה לצרכים בהרבה תחומים וזירות: ▪ פעילות במחנה שורה; ▪ טיפול קהילתי; ▪ טיפול בכ24,000- מטופלים בבתי החולים מתחילת המלחמה; ▪ טיפול בחטופים, בשבים ובבני משפחותיהם; ▪ קיום 1,765 תהליכי זיהוי במכון לרפואה משפטית וקביעת מוות וסיבות מוות; ▪ הקצאת 400 מיליון ש"ח לשיפור המוכנות לחירום תוך כדי המלחמה. אירועי 7 באוקטובר העצימו את אתגרי הבסיס של המשרד. המערכת פעלה במסירות יוצאת דופן ואנשים עבדו ללא הפסקה כדי לתת מענה איכותי לכמה שיותר נפגעים. בתחום בריאות הנפש ניתן מענה חסר תקדים, אך לא מושלם. לא היה תרחיש ייחוס שלאורו הונחו הגופים, 42 ועם זאת, בתוך מספר ימים נפרסו בתי החולים לבריאות הנפש בכל המרכזים שהיו בהם עקורים ומפונים, וניתן מענה מהיר למסה גדולה של אוכלוסייה שהייתה זקוקה לטיפול. המענה במעגל הראשון: ▪ הגדלת תקציב מרכזי החוסן פי 5 מתקציב השגרה; ▪ טיפול ב44,033- איש במרכזי החוסן של העוטף והצפון ובנפגעי המעגל הראשון בשנה הראשונה למלחמה; ▪ מתן 411,419 מגעים פסיכותרפיים (פרטניים) בשנה הראשונה למלחמה במרכזי החוסן; ▪ הפעלת 945 מטפלים ומתנדבים במסגרת המרכזים לבריאות הנפש; יצירת 362 נקודות שירות של המרכזים לבריאות הנפש בריכוזי המפונים; קיום 1,370 שעות טיפול יומיות החל מהשבוע השני לפריסת המרכזים ▪ ▪ לבריאות הנפש. ▪ יצירת קשר יזום עם 30,000 נפגעי המעגל הראשון כדי שיקבלו טיפול תוך 45 ימים, כמענה מיידי. ▪ מתוך נפגעים אלו6,000 , איש קיבלו טיפול ביוזמת המשרד באמצעות המוקד הארצי. ▪ מתן מענה על 35,000 שיחות לקווי הסיוע של קופות החולים בשנה אחרי המלחמה עבור זק"א ומגיבים ראשונים. במקביל המשרד החל בגיבוש תוכנית לאומית לבריאות הנפש. עקרונות התוכנית: ▪ שיפור שכר המטפלים – הסכמי שכר עם רופאים בדגש על פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עו"סים ועובדים במקצועות הבריאות. למרבה הצער, רק חלק מההסכמים נחתמו, ובמועד מאוחר; ▪ הגדלת מספר המטפלים בפסיכיאטריה ובמקצועות אחרים; ▪ יצירת רצף מענים – כל אדם יקבל את הטיפול המותאם לו. המשרד פותח 16 מרפאות ממוקדות טראומה; ▪ חיזוק מערכי האשפוז והשיקום; ▪ חיזוק בריאות נפשית בקהילה. הפעילות שנעשתה עד כה: ▪ הרחבת שירותים במרפאות – נוספו מעל 350 תקני מטפלים חדשים, תוספת של 350,000 מגעים בשנה; ▪ הוספת מתמחים בפסיכולוגיה – תוספת של כ1,000- מתמחים בפסיכולוגיה כל שנה)קלינית, שיקומית, התפתחותית ורפואית,(והקצאת 90 מיליון ש"ח עבור מלגות; ▪ בימי הפעילות בשנת 2024 לעומת שנת30%גידול באשפוזי בית – גידול של 2023; 43 יש צפי להכפלת הפעילות בשנת 2025; ▪ במספר ימי השהייה משנת90%פעילותם של בתים מאזנים – גידול של 2023 לשנת 2024 והכפלת התקציב ב;2025- ▪ הטמעת טכנולוגיות חדשות לתמיכה בטיפול, לטיפול עצמי ולמדידה; ▪ פיתוח רבדים חדשים של מענים, הפועלים למען מגוון קהלים של מטופלים טריאז:'תומכי ברה"ן)מאמני חוסן;(סיעוד ורפואה ראשונית למתמודדים עם,SMI התערבויות של רופאי משפחה וילדים. צפי הפעילות בחומש הקרוב: ▪ הגדלת תקצוב קופות החולים – למעלה מ3- מיליארד ש"ח להרחבת השירותים הקהילתיים; ▪ הגדלת תקצוב בתי החולים – למעלה מ1.5- מיליארד ש"ח לשיפור הטיפול והתשתיות, מודל תקצוב ומדדי איכות; ▪ הקצאת למעלה מ1- מיליארד ש"ח עבור מוקדי תמיכה טלפוניים, מלגות למתמחים בפסיכולוגיה, הסכם שכר לפסיכולוגים, הכשרות ופיתוח כוח אדם מערכתי; ▪ תוספת תקנים בהיקף של כ0.5- מיליארד ש"ח למימון תקנים תוספתיים לשיפור הסטנדרט. העלאת מס הבריאות לאזרחים כדי לסייע בתקצוב התוכנית הלאומית. המנכ"ל תיאר את הסביבה שבה פועלת המערכת: הביקוש לשירותי בריאות בישראל עולה לעומת המצב במדינות בעולם. בכל חמש שנים האוכלוסייה בישראל גדלה במיליון אנשים. כמו כן, האוכלוסייה במדינת ישראל מבוגרת יותר מבעבר, ובעשור הקרוב בני ה75- ויותר יכפילו את מספרם. יש עלייה בתחלואה הכרונית, וגוברת המודעות והדרישה הצרכנית לבריאות. בישראל היקף ההוצאה הציבורית הוא 40% מהתוצר, ומתוך סכום זה יש הוצאות על ביטחון ותשלומי ריבית. המשמעות היא שנותרת הוצאה חברתית דלה, ומערכת הבריאות נלחמת עליה לצד אחרים. השותפים של מערכת הבריאות הם המוסד לביטוח לאומי, שאחראי על נפגעי פעולות איבה, משרד הביטחון וצה"ל)משפחות שכולות ופצועים.(לגופים אלו יש עליונות על משרד הבריאות משום שהם משלמים יותר כסף למטפלים. פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות עוד טרם המלחמה בנוגע למתן מענה בתחום בריאות הנפש בעת חירום. הטענה היא שאנשים רבים יותר טופלו מכפי שצוין בדוח מבקר המדינה. הנתונים מועברים אונליין ממרכזי החוסן ומקופות החולים. עם זאת, המשרד מכיר בכך שיש אנשים שלא קיבלו מענה. - מנהל האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות תהה אם האמירות שנכתבו בדוח מבקר המדינה ופורסמו בתקשורת מתבססות על חוות דעת מקצועית. לדבריו, הכלים שבחרו אנשי מבקר המדינה להשתמש בהם גורמים נזק לציבור. מטפלים בבתי החולים, בקופות החולים ובמרכזי החוסן נרתמו עד כמה שאפשר לתת טיפול מקצועי בכל כוחותיהם. בתוך שבוע מפרוץ המלחמה היו צוותים בבתי המלון בערבה, בים המלח ובאילת כדי להציע טיפול מדויק 44 לאנשים שנפגעו. הציבור צריך קהילות חזקות ומענים קהילתיים ורשותיים. בתוך עשרה ימים מפרוץ המלחמה הוקם קו טלפוני יזום לתושבי העוטף ולשורדי המסיבות על פי רשימות המשתתפים, ובמקביל נפתח מרכז חוסן ארצי לטיפול גם בשורדי הנובה. - רעות אדרי, אימו של עידו אדרי ז"ל ונציגת פורום משפחות נרצחי מסיבות הדרום, סיפרה לוועדה שהיא מתמודדת באופן יום-יומי עם פניות של משפחות שכולות. יש ניתוק עצום בין המשרדים לבין המשפחות השכולות. האחים והאחיות של הנרצחים אינם מקבלים טיפול כלל, הם לא עובדים ולא לומדים, ולמעשה המשפחות מטפלות בעצמן ללא קבלת סיוע מצד המדינה. הטיפולים האלטרנטיביים הם על פי חוק משנות השבעים ואינם מותאמים לצרכים בשנת 2025. יש להכיר במשפחות כחריגות בחוק נפגעי פעולות איבה. - נציג משרד הבריאות הוסיף ואמר כי מערכת בריאות הנפש הוזנחה במשך שנים ונכנסה למלחמה מנקודת מוצא נמוכה בשל תהליכים ארוכים. עם זאת, אי-אפשר להתכונן לאירוע בסדר גודל של 7 באוקטובר. למרות הקושי, משרד הבריאות התעשת ופעל, וראוי לציין כי המשרד החל לטפל בסוגיית בריאות הנפש ולתקן אותה עוד טרם המלחמה, בין היתר במסגרת רפורמת נפש אחת עם אגף השיקום במשרד הביטחון. נציג המשרד טען שלא היה נכון להעביר את השאלון של משרד מבקר המדינה במועד שבו הועבר, ולמעשה בשלב זה כולנו מזדהים עם השאלות שהועלו בו. גם הגדרת הטיפול בו אינה נכונה 36 – טיפולים אינם מתאימים לטיפול באדם עם פוסט-טראומה; הטיפול הקלאסי והמתוקף לפוסט טראומה הוא 12–8 טיפולים. יש צורך בארגון אחר של הטיפול. המדינה מתמודדת עם אירוע טראומתי מתמשך ועם פציעה שהיא אינה מורגלת בהם, והבעיה חורגת מתחומו של משרד הבריאות. יש להקים רשות לאומית בין-משרדית. - מנהל המרכז לבריאות הנפש שלוותה סיפר לוועדה כי כמה ימים לאחר תחילת הלחימה משרד הבריאות אימץ שלוש החלטות יצירתיות ואמיצות, והן אינן באות לידי ביטוי באופן מדויק בדוח. החלטה הראשונה – להעביר את הטיפול עד לכניסת כלל הגופים האזרחיים הרגילים לבתי החולים הפסיכיאטריים. ההחלטה שנייה – מתן עצמאות לבתי החולים בניהולם. החלטה שלישית – לא יהיה תיעוד של המגעים האלה. זו החלטה מוכוונת של מנכ"ל משרד הבריאות, כדי למנוע בלימה של בקשת עזרה. במרבית המקרים שבהם לא נעשו הרישומים הדבר נעשה לבקשת האזרחים. - רכז קהילת השורדים בעמותת קהילת שבט הנובה אמר בדיון כי הקו הטלפוני שנפתח עשרה ימים לאחר אירועי 7 באוקטובר היה מצוין, אולם כיום הבעיה הגדולה ביותר היא החשש לחיי אדם. יש להיות ערניים לנורות אדומות שנדלקות, מחשש שאנשים שהיום במצב קשה ייקחו את חייהם בידיהם. העמותה מקבלת בכל שבוע 5–2 קריאות חירום, ומנסה להעבירן לכמה גורמים. הפניות עוברות מגורם לגורם, נתקלות במבוי סתום ולבסוף הן חוזרות בחזרה לעמותה, שאינה גוף מטפל. - נציגת עמותת סלונס טרייב אמרה בדיון כי טיפול נפשי אינו הפתרון היחיד עבור שורדי הנובה, ויש להבין שיש מעגל שלם של התמודדות. יש שורדים שנמצאים בהישרדות כלכלית ונדרשים להוכיח נכות ופגיעה, וכך אינם יכולים להשתקם. - נציג ארגון זק"א – איתור, חילוץ והצלה עדכן כי הארגון פתח אגף חוסן מתוך הבנה שיש חשיבות לחוסן הקהילתי והפרטי כיום, בזמן מלחמה. המוסד לביטוח לאומי סייע לארגון והעביר לו תקציב בסך מיליון 700,000 ש"ח כדי לסייע בהקמת האגף. 45 - נציגת המועצה האזורית אשכול אמרה בדיון כי מספר שעות הטיפול בחודש במרכז החוסן במועצה האזורית גדל מ500- ל.7,000- לדבריה, חשוב לחזק את הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות ולתת להן משילות. הנציגה הסכימה עם משרד הבריאות כי לא כל תושבי המדינה הם פוסט-טראומטיים, ויש לטפל רק במי שזקוקים לטיפול. היא הדגישה כי החוסן של הקהילות הוא הדבר החשוב ביותר. אשר לתמריצים לעובדים סוציאליים, לדבריה חשוב להבין שהבאת עובדים סוציאליים לאזור הנגב המערבי הוא תהליך שאורך זמן. היא הדגישה שתוכניות תקומה צריכות להיות בגרף תקציבי עולה, כי בעוד כשנתיים המצב יהיה מורכב יותר. כאשר השבים יוצאים מבתי החולים, הם עוברים לטיפולם של האגפים לשירותים חברתיים במועצות, ויש לבנות את מדיניות הטיפול הזה בשנים הבאות. - נציג המוסד לביטוח לאומי אמר כי מדובר באירוע מתגלגל שהמוסד לביטוח לאומי והמדינה לומדים אותו תוך כדי תנועה. נציגי המוסד נכחו בבתי המלון, וכל מנהל סניף אימץ קהילה. בביטוח הלאומי הבינו מייד ששורדי המסיבות הם קבוצה ייחודית שצריך לתת לה מענה ספציפי. לאחר כמה ימים הוקם יחד עם משרד הבריאות והקואליציה הישראלית לטראומה מרכז חוסן ארצי טיפולי, שאפשר לתת מענים טיפוליים של נוהל חרדה במקומות שאין בהם מרכזי חוסן גם באמצעות מדיה)זום.(בנוסף הורחב סל הטיפולים מ12- ל36- טיפולים מתוך הבנה שההתמודדות היא עם טראומה שונה, נמשכת ומורכבת; כעבור כמה חודשים נוסף סל טיפולים של רפואה אלטרנטיבית. הביטוח הלאומי פועל בשותפות מלאה עם משרד הבריאות ומשרד הרווחה; הגופים נפגשים מדי שבוע, לומדים את האירוע ומטפלים בשורדים באופן פרטני. המוסד לביטוח לאומי, כמו יתר משרדי הממשלה, סבור כי יש למסד את הנושא ולבנות צוות חירום שיטפל באופן פרטני בשורדים. התובנה הועלתה בפני משרד ראש הממשלה. לאחר סיורים בקיבוצים מתגברת ההבנה שיש מצוקות נוספות, ויש להתאים את המענים לאירוע. - מנכ"לית עמותת לב בטוח שמחה לשמוע את דברי המוסד לביטוח לאומי בדבר הצורך להקצות צוות למקרי קצה, ואמרה שיש לתקצבו הואיל ומדובר בחיי אדם. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מברכת על פועלו של המוסד לביטוח לאומי. - הוועדה התרשמה שיש הבדלים בנתונים שהציגו נציגי משרד מבקר המדינה לבין הנתונים של משרד הבריאות. הוועדה מבקשת לקיים שולחן עגול כדי לגבש סיכום והמלצות מקצועיות לעתיד לבוא בהיבטים של מתן תשובות למטופלים, היערכות לעתיד ומערכת טיפולית יעילה. - הוועדה מבקשת לשקול לתכלל את פעילות משרד הביטחון וצה"ל. לא ראוי שכל גוף מושך לכיוונו. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לפעול במהרה לקידום הסכם השכר של העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים כדי לקיים מערך טיפולי, ולהעביר דיווח על כך לוועדה בישיבת המעקב. 46 - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להציג בישיבת המעקב מידע על גישור הפערים הקיימים בין הגופים השונים ולהשיב אם יש תוכנית להטבות בשכר נוכח המורכבות, המרחק והשכר שאינו הולם את מידת האחריות. - הוועדה ממליצה למשרד הבריאות להכין סקר עומק כדי להבחין בין האוכלוסיות, ומבקשת שהתובנות יוצגו בישיבת מעקב. - הוועדה קוראת לממשלת ישראל ולעומד בראשה להקים רשות לטיפול בטראומה כתוצאה מאירועי 7 באוקטובר. - הוועדה מבקשת את התייחסות משרד ראש הממשלה לתכלול מערך בריאות הנפש והטיפול בטראומה כתוצאה מאירועי 7 באוקטובר. מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה, פרק 3 הקדמה ביום י'באדר תשפ"ה10 , במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה, פרק 3. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, משרד המשפטים, הסיוע המשפטי, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד ראש הממשלה, עיריית אופקים, מועצה אזורית אשכול, ארגון נפגעי פעולות איבה, שורדי פסטיבל הנובה, עמותת קהילת שבט הנובה, עמותת נט"ל – נפגעי טראומה על רקע לאומי, עמותת לב בטוח – תמיכה נפשית לנפגעי המסיבות, הקואליציה הישראלית לטראומה, נעמת – תנועת הנשים של ישראל, הקרייה האקדמית אונו, עמותת רופאי חלום ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה חוק התגמולים לנפגעי איבה מעניק זכויות מקבילות לנכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. תהליך ההכרה הוא דו-שלבי: הכרה של הרשות המאשרת במשרד הביטחון והתנאים הבסיסים להכרה: פגיעה, קשר סיבתי בין הפגיעה לאירוע האיבה ונוכחות פיזית באירוע. במידה ויש הכרה של הרשות – הטיפול מועבר לביטוח לאומי. ישנה זכאות בטווח הקצר לתט"ר )תגמול טיפול רפואי(ולטווח ארוך – ניתן לפנות לוועדות רפואיות של ביטוח לאומי לקבלת דרגת נכות מתאימה. יש הבחנה בין 2 מעגלי פגיעה במתקפת הטרור ב7- באוקטובר: מעגל ראשון – נפגעים שהרשות המאשרת הכירה בהם, ומעגל שני – מי שנחשפו לאירועי 7 באוקטובר ונפגעו לטענתם, אולם אינם עומדים בתנאים הבסיסיים לקבלת התגמול)נוכחות פיזית באירוע.(ישנו קשר ברור בין דוח זה לבין הדוח שעוסק בבריאות הנפש, ככל שהטיפול הנפשי יהיה טוב יותר למעגל השני, הסיכוי שאנשים יגיעו למערכת הביטוח הלאומי יהיה קטן יותר. מטרת הביקורת: בחינת המשמעויות הכלכליות ארוכות הטווח ביחס לקופת המדינה ואת הצורך בהסדרת מענה נורמטיבי לאלפי נפגעי הנפש שאינם נחשבים על פי דין נפגעי פעולות איבה כהגדרתם בחוק התגמולים. תקופת הביקורת: דצמבר –2023מרץ 2024. 47 הנושאים העיקריים שנבדקו: ▪ מתן מענה ראשוני לנפגעי פעולות איבה שבמעגל הראשון באירועי 7 באוקטובר. ▪ המשמעות הכלכלית ארוכת הטווח של הגידול בהיקף נפגעי האיבה בעקבות אירועי 7 באוקטובר, במסגרת הדין הקיים. ▪ התאמת הדין הקיים למתן מענה לנפגעי המעגל השני, אשר לא נכחו פיזית באירועי 7 באוקטובר. ▪ שכר טרחה למייצגים בטיפול במימוש זכויות נפגעי פעולות איבה לתגמולים מביטוח לאומי. נתוני מפתח: הרשות המאשרת אישרה כ61,000- תביעות להכרה כנפגעי פעולות איבה מאירועי 7 באוקטובר עד מרץ) 2024מהן כ59,000- בשנת;(2023 זאת לעומת ממוצע שנתי של 450 תביעות שהיא אישרה בשנים.2022–2009 טווח האומדן של משרד מבקר המדינה לתוספת התגמולים השנתית הקבועה בעקבות הגידול במספר נפגעי פעולות האיבה)הכולל את נפגעי אירועי שבעה באוקטובר שכבר הוכרו(הוא בין מיליארד ל1.17- מיליארד ש"ח. שיעור מקבלי דרגת נכות של 20% ומעלה, המזכה בקצבה חודשית, אחרי אירועי 7 באוקטובר היה 84% מכלל התביעות לקביעת דרגת נכות לנפגעי פעולות איבה שהוגשו לוועדות הרפואיות של בט"ל לאחר אירועי 7 באוקטובר, לעומת 55% ב– 2022- עלייה של.29% סך התגמולים השנתיים ששולמו בשנת 2022 לנפגעי פעולות איבה שהוכרו לפני אירועי 7 באוקטובר היה 525 מיליון ש"ח. סך המקדמות והמענקים ששילם בט"ל לנפגעי פעולות איבה מאירועי 7 באוקטובר על החודשים אוקטובר ונובמבר 2023 היה 806 מיליון ש"ח. לפי הערכת משרד מבקר המדינה מאפריל 2024, מספר הבוגרים שנכחו באירועי 7 באוקטובר או שאדם קרוב להם נכח באירועים ואישר שהם חווים תסמינים נפשיים – פוסט-טראומה, חרדה או דיכאון או שילוב שלהם ברמה חמורה – כ180,000- איש. מאחר שחלקם כבר הוכרו כנפגעי פעולות איבה, אומדן הסף העליון של מספרם הוא כ138,000- איש. נכון לסיום מועד הביקורת, אין הגבלת שכר טרחה. כלומר שכר הטרחה שמייצגים רשאים לגבות בגין ייצוג נפגעי פעולות איבה לפי חוק התגמולים אינו מוגבל, וזאת בשונה מהגבלת שכר טרחה הקיימת למשל בתביעות בחוק נכי רדיפות הנאצים ובחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולות איבה. על הגופים הרלוונטיים – משרד האוצר, משרד הבריאות, בט"ל ומשרד המשפטים – לגבש מענה לנפגעי 7 באוקטובר לטווח הבינוני ולטווח הארוך. בפרט יש להסדיר את המעטפת השיקומית הנדרשת לאותם נפגעים. מומלץ לעשות זאת בין השאר באמצעות התאמת חוק התגמולים למציאות שנוצרה, או לחלופין באמצעות קידום הסדר אחר שבמסגרתו תוענק לאוכלוסייה מוגדרת המעטפת הטיפולית-שיקומית הנדרשת לאורך זמן, כך שתאפשר לאלה הזקוקים לכך חזרה לשגרת חייהם. אם המדיניות שתיקבע תרחיב את מעגל הזכאים לסיוע מהמדינה לנפגעי המעגל השני, יהיו לכך משמעויות תקציביות שיש להביא בחשבון, וזאת נוסף על אומדן עלויות הסיוע לנפגעי האיבה מ7- באוקטובר במעגל הראשון. סיכומי הוועדה 48 - הוועדה שמעה את הילה אביר אשר אחיה נרצח בפסטיבל הנובה מספרת כי 17 חודשים לאחר האירוע המשפחות השכולות עדיין נזקקות. העובדות הסוציאליות אינן מודעות לגודל האירוע. דוח מבקר המדינה ודוח ועדת הכהן הצהירו שיש לקונה בחוק, ומשרד האוצר מסרב להיפגש עם המשפחות. הקימו יחד עם המוסד לביטוח לאומי מטה סיוע, אך יחד עם זאת הוא נלחם בבתי המשפט בתביעות שמוגשות על ידי המשפחות שנפגעו ב7- באוקטובר. בינתיים הזמן עובר והורים מתאבדים. - נציג משרד הביטחון ציין בדיון כי הם תומכים בהצעת מבקר המדינה, ויש להעביר את סמכויות הרשות המאשרת למוסד לביטוח לאומי היות שהוא מתעסק בהיבט האזרחי והרווחתי. חוק התגמולים קיים שנים רבות; זהו חוק שחוקק על רקע היסטורי, ומאז השתנו דברים רבים. אין יתרון נוסף בכך שהם מקבלים את התיקים מביטוח לאומי, וצריך להחזיר אותם אליו. הסוגיה של העברת הרשות המאשרת עלתה עוד טרם המלחמה, אולי כעת יימצא גורם שיסייע לתיקון החוק. במהלך אירועי 7 באוקטובר אלפים רבים חוו את מתקפת הטרור באמצעים טכנולוגיים מרחוק. קביעת בג"ץ היא שיש צורך בנוכחות פיזית בזמן האירוע. בעבר היו ארבע החלטות חריגות של הכרה בנפגעי פעולות איבה בעקבות חשיפה באמצעים טכנולוגיים. חוק התגמולים הוא באחריות משרד העבודה, ומשרד הביטחון מטפל באנשי צבא וכוחות ביטחון. ערעורים על החלטות הרשות המאשרת מוגשות לוועדת הערר. - הוועדה שמעה את דברי משפחות ניצולי נובה: יש צורך בהכרה קולקטיבית ראשונית לשלוש שנים בנפגע פעולות איבה. פוסט-טראומה אינה נפתרת בקלות, והשורדים לא רוצים להיות מוגדרים כנכים. הורים רבים לשורדים טרם שבו לעבודתם, משום שהם מטפלים בילדיהם. ההורים היו בקשר טלפוני יממה שלמה עם ילדיהם עם פרוץ האירועים, והם עדיין בטראומה. לא הגיוני שהורים שחילצו את ילדיהם לא יוכרו כנפגעי פעולות איבה. גופים רבים, שחלקם פרטיים, אינם מטפלים במשפחות. המשפחות מטפלות בילדיהן יום ולילה, ולצורך כך עוזבות מקומות עבודה, אולם לא מוכרות כנפגעות פעולות איבה. אף אחד מהמדינה ומהרשויות לא סייע, מלבד הביטוח הלאומי. ניתנו טיפולים לבני המשפחות, אולם לקח זמן עד שהם התקבלו, ובינתיים המשפחות החלו בטיפול פרטני שלא מוכר על ידי המדינה. שורדים רבים ברחו מהארץ – זהו דור ההמשך שלנו ויש לדאוג לו. לא ניתנו להורים כלים מתאימים להתמודדות עם האירוע. אם ההורים ייפלו נפשית, ילדיהם השורדים ייפלו יחד איתם. משפחות הנפגעים שקופות, ויש מקרי קצה רבים – מנותקי קשר. החיילים שורדי המסיבות מטופלים רק מרגע השחרור. יש ליצור קשר עם כל אוכלוסיית נפגעי המסיבות, ולתת לכל אחד סל כלים המתאים לו לפי מצבו. אין גוף אחד שמתכלל את האירוע. כספים ומשאבים רבים מבוזבזים. לא ייתכן שלעמותת קהילת שבט הנובה יש רשימה של כל משתתפי המסיבה, ולגופי המדינה אין את כל הפרטים. להורים רבים קשה לדבר, אין להם את הכלים או שילדיהם אינם משתפים פעולה. לפני חצי שנה הובטחו מעגלי שיח כדי להציף את הדברים, אולם הם טרם הוקמו. דורשים מעמותת קהילת שבט הנובה שקיפות מלאה בנוגע לפעילותה למען השורדים. משפחות החטופים אינן מוזכרות בדוח ואינן מוכרות כנפגעות פעולות איבה על אף הטרור הפסיכולוגי שחוו והדאגה הבלתי- 49 פוסקת. כולם היו בכל המעגלים, והלוחמה הפסיכולוגית שמופעלת על בני המשפחות תוך כדי ניהול מאבק עד רגע השחרור היא בלתי אפשרית. - נציגת המועצה אזורית אשכול אמרה לוועדה כי במועצה יש 32 יישובים, וב24- מהם יש משפחות שכולות. הם צריכים את תמיכת המדינה לאורך שנים. האגף לשירותים חברתיים במועצה מטפל ב259- משפחות של הרוגים ונרצחים מקרב התושבים120 . חטופים הם תושבי המועצה, ו20- מהם טרם שבו. האגף לשירותים חברתיים מלווה את משפחות החטופים מרגע החטיפה, ויש להתוות מדיניות ולהקצות לכך תקציבים ומשאבים. נתקלים בפערים רבים שיש לתקן בחקיקה. במועצה יש אזרחיות ותיקות פדויות שבי שמבקשות הבטחה שהן ימשיכו להתגורר בדיור מוגן עד יומן האחרון, ואילו המדינה מסרה שהן ימשיכו לגור בדיור המוגן עד השיבה לקיבוץ ניר עוז לאחר שיקומו. - מעמותת קהילת שבט הנובה נמסר כי העמותה שיתפה פעולה עם משרד מבקר המדינה בכתיבת הדוח. העמותה עדה למקרים של אובדנות וקריסה כלכלית, ומגיעות אליה פניות בבקשה לסיוע. אנשי העמותה עובדים בצורה מסודרת מול משרד הרווחה ומשרד הבריאות, אך עדים לכך שמקרי הקצה הולכים וגדלים. יש צורך בתמונה מלאה עם תקציבים ייעודיים. - נציגת הקריה האקדמית אונו אמרה בדיון שהיה ראוי למנות גורם מתכלל לפני זמן רב ולחוקק חוק שיטפל בכל קבוצות הנפגעים. המצב המשפטי כיום הוא שכל בני המשפחות נכללים בקטגוריה שאינה קיימת בחוק – נפגעים משניים, אולם האירוע היה חריג בהיקפו מכיוון שהיה בו טרור פסיכודיגיטלי שכלל מצלמות גוף של הנוחבות ושידורים של הרצח, ובני המשפחות היו בקשר דיגיטלי שוטף עם הנפגעים. חוק נפגעי פעולות האיבה היה אמור לתת מענה-גג, אולם הוא מחריג את בני המשפחות. הצפי הוא שבני המשפחות יעלו לוועדת עררים בבית המשפט המחוזי והוא לא ידע כיצד לטפל בהם. משם הסוגיה תגיע לבג"ץ, וגם הוא לא ידע כיצד לנהוג, כי לא היה אירוע בסדר גודל כזה במדינה. לבסוף יוגשו תביעות נזק, הדיונים בהן יארכו שנים, ומדינת ישראל תקבל פסקי דין בעלות של מיליוני ש"ח. - נציגת עיריית אופקים ציינה כי דוח המבקר מתייחס למעגל הראשון ולמעגל השני. האירוע בעיר אופקים התרכז בשכונת מישור הגפן, שאין בה מקלטים. מעבר לטרור הפסיכודיגיטלי באותו יום, מסוק חג ברחבי העיר והודיע לתושבים שיש להישאר במקלטים. כל תושבי העיר יצאו מבתיהם כדי להגיע לשכונת מישור הגפן ולהילחם במחבלים. ביטוח לאומי והרשות המאשרת פירשו את צמד המילים"במקום האירוע"באופן מצומצם. ההכרה בתושבי אופקים כנפגעים ניתנת רק למי שראה את המחבלים בעיניים, בניגוד לתושבי ערים אחרות כמו שדרות. הביטוח הלאומי קיבל את ההחלטה מי יוכר כנפגע פעולת איבה, ולא הרשות המאשרת. בנוסף לכך משרד האוצר נתן מענק של 7,000 ש"ח לתושב העיר ללא בדיקה פרטנית של צרכיו. - נציגת ארגון נפגעי פעולות האיבה הביעה התנגדות להעברת סמכויות הרשות המאשרת ממשרד הביטחון למוסד לביטוח לאומי. נפגע פעולות איבה הוא חייל ללא מדים. יש לארגון נתונים על שכר טרחה של עורכי דין. מגיעים סיפורים רבים על המעגל השני, והארגון תומך בהכרת מעגל זה כנפגע פעולות איבה. 50 - מנכ"לית עמותת לב בטוח – תמיכה נפשית לנפגעי המסיבות, אמרה בדיון כי יש צורך בגורם מתכלל ובאיש קשר אחד שידבר עם משפחות השורדים. עוסקים בסיוע נפשי, ומקרי קצה הם המדאיגים ביותר, והם הולכים ומתרבים בקרב המשפחות. האוויר של המשפחות נגמר, ובטווח הארוך מדובר בדיני נפשות. 51 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להיפגש עם המשפחות השכולות. - הוועדה התרשמה שאין גורם מתכלל לאירוע. הוועדה תשלח מכתב לרה"מ בבקשה לקביעת רשות לתכלול האירוע מול המשפחות. - הוועדה תקיים בהקדם ישיבת המשך בנושא, בהשתתפות משרד רה"מ. 52 מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה)פרק – (3 המשך דיון הקדמה ביום כ"ג באדר תשפ"ה23 , במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה, פרק – 3 המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד המשפטים, הסיוע המשפטי, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד התיירות, המועצה האזורית אשכול, שורדי פסטיבל הנובה, עמותת"קהילת שבט הנובה" ,"עתיד לעוטף– "התנועה האזרחית לשיקום העוטף, עמותת"לב בטוח– "תמיכה נפשית לנפגעי המסיבות, הקריה האקדמית אונו, ההסתדרות הרפואית בישראל)הר"י,(ארגון נפגעי פעולות איבה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הביקורת הצביעה על ההשפעה ארוכת הטווח של הגידול במספר נפגעי האיבה על קופת המדינה ועל הצורך בהסדרת מענה נורמטיבי לאלפי נפגעי הנפש שאינם נחשבים נפגעי פעולות איבה כהגדרתם בחוק התגמולים. תקופת הביקורת: דצמבר 2023 עד מרץ 2024. הנושאים העיקריים שנבדקו: ▪ מתן מענה ראשוני לנפגעי פעולות האיבה במעגל הראשון באירועי 7 באוקטובר; ▪ המשמעות הכלכלית ארוכת הטווח של הגידול במספר נפגעי האיבה בעקבות אירועי 7 באוקטובר במסגרת הדין הקיים; ▪ התאמת הדין הקיים למתן מענה לנפגעי המעגל השני, מי שלא נכחו באירועי 7 באוקטובר; ▪ שכר טרחה למייצגים המסייעים לנפגעי פעולות איבה לממש את זכויותיהם לתגמולים מהביטוח הלאומי. המניע לביקורת היה הגידול החד במספר התביעות להכרה בנפגעי פעולות האיבה. מאז אירועי 7 באוקטובר עד מרץ 2024 אישרה הרשות המאשרת כ59,000- תביעות, לעומת ממוצע שנתי של 450 תביעות להכרה שאישרה הרשות בשנים.2022–2009 האומדן של משרד מבקר המדינה ושל אגף התקציבים במשרד האוצר לתוספת התגמולים השנתית הקבועה בשל הגידול במספר נפגעי פעולות האיבה)ובכללם נפגעי אירועי 7 באוקטובר שכבר הוכרו( הוא 1.7–1 מיליארד ש"ח. הליקויים שנמצאו: בהיעדר מענה רשמי מגורמי הביטחון)המשטרה וצה"ל(על הפניות של הביטוח הלאומי והרשות המאשרת, ההחלטה להכיר באופן מרוכז במי שנכחו ביישובי הקו הראשון ב7- באוקטובר כנפגעי פעולות איבה התקבלה על בסיס מידע חלקי של הביטוח הלאומי – גורם שאינו מוסמך לקבוע היכן הייתה לחימה או חדירת מחבלים. תהליך ההכרה המרוכזת לא היה מיטבי, שכן הרשות המאשרת לא הכירה בכל התושבים ששהו באזורים שבהם הייתה לחימה או חדירת מחבלים, בפרט בעיר אופקים. 53 לעיתים אין לרשות המאשרת במשרד הביטחון יתרון יחסי או מידע עצמאי על פגיעות איבה, כפי שאירע במלחמת חרבות ברזל. הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון חלוקים ביניהם על פתרון הקשיים בתהליך ההכרה בעת המלחמה, ובפרט בדבר הצורך בהעברת סמכויות של הרשות המאשרת ממשרד הביטחון לביטוח הלאומי, שהוא הגוף המופקד על הטיפול בנפגעי פעולות איבה. כמעט כל התביעות שהוגשו לביטוח הלאומי)95%(לאחר אירועי 7 באוקטובר הן בגין פגיעה נפשית. שיעור זה גדול יותר מפי שלושה משיעור התביעות מסוג זה שהוגשו לפני 7 באוקטובר (בשנים –2021 .)2023 הדין הקיים אינו תואם את המציאות החריגה שנוצרה, שכן הוא מסדיר את זכויותיהם של מי שנכחו באירוע האיבה ונפגעו ממנו, ואינו נותן מענה לנפגעי המעגל השני. בנסיבות אלו, אף על פי שפגיעתם הנפשית קשורה בקשר סיבתי לאירועי 7 באוקטובר, הם לא יוכרו כנפגעי פעולות איבה, והם אינם זכאים לליווי, למעטפת טיפולית ושיקומית ולסיוע כספי שהמדינה נותנת לנפגעי המעגל הראשון. כחודשיים לאחר אירועי 7 באוקטובר נדון המענה לצורכי נפגעי המעגל השני בכנסת ובדרגים המקצועיים המטפלים בנפגעי פעולות איבה, והועלה לפני שר העבודה. ואולם, במועד סיום הביקורת, מרץ 2024, סוגיית הסיוע לנפגעי המעגל השני לא הוכרעה. לאחר סיום הביקורת, באפריל 2024, הקים שר האוצר ועדה ציבורית לגיבוש מענה ייחודי לנפגעי 7 באוקטובר. בספטמבר 2024 אישרה הממשלה את המלצותיה, שכללו סיוע כספי חד-פעמי, טיפולים נפשיים ושירותי שיקום לטווח הקצר. לא נקבע שכר טרחה מרבי שמייצגים רשאים לגבות בייצוג נפגעי פעולות איבה למימוש זכויותיהם לפי חוק התגמולים, ולא הוסדר אופן גבייתו. כמו כן לא נקבע שכר הטרחה המרבי שאפשר לגבות מנפגעי צה"ל בתביעות לתגמולים ממשרד הביטחון. במהלך הביקורת, במרץ 2024, הוגשה הצעת חוק ממשלתית בנושא, אך תהליך החקיקה טרם הסתיים. סיכומי הוועדה - נציג המוסד לביטוח לאומי אמר בדיון כי עם פרוץ אירועי ה7- באוקטובר, המוסד לביטוח לאומי היה בחזית האזרחית ונתן מענה כזרוע הארוכה של המדינה75,000 . איש מוכרים כנפגעי פעולות איבה. בזמן השגרה שלפני המלחמה פעל המנגנון בצורה טובה והיו כ400- תביעות להכרה בשנה. מצב קרה החירום מעיד על חשיבות המנגנון – הביטוח הלאומי זעק לקבל מידע ולא היה שום גורם שיכול לספק לו את המידע, גם לא הרשות המאשרת במשרד הביטחון, ולכן הוא השתמש בנתונים הקיימים כדי להתחיל לעבוד. בדיעבד, המערכת עבדה וההכרה בתוך זמן קצר מעידה שהמנגנון עבד, אולם ראוי לחשוב על מנגנון שיפעל באופן אוטומטי בעת מצב חירום לקבלה אוטומטית של מידע, כפי שהומלץ בדוח מבקר המדינה. בשיתוף משרד המשפטים נוצר מנגנון של הכרה גורפת במספר גדול של אנשים כדי שלא יצטרכו להגיש את התביעות באופן פרטני. לצד ההכרה, המענה המהיר שניתן לנפגעים היה תגמול טיפול רפואי למשך חודשיים (בחודשים אוקטובר-נובמבר) כסיוע ראשוני. כמו כן היו תיקוני חקיקה רבים הקשורים לביטוח הלאומי כדי להרחיב את מעגל הזכאים (גרושות, ארוסות, חטופים, משפחות החטופים, בני המשפחות.) 54 מרכזי החוסן נותנים טיפול נפשי עד 36 מפגשים ללא שום פרוצדורה בשיתוף משרד הבריאות, ולאחר מכן יש לגשת לביטוח הלאומי להצגת המסמכים. האירועים משפיעים על התקציבים וכוח האדם, ולכן יש צורך בהגדלה נוספת. המעגל השני – כאמור, החוק תוקן לא מעט בשנה האחרונה, אולם עדיין יש מעגלים שלא נכנסו לחוק, כמו מי שנחשפו לפעולות הטרור באופן דיגיטלי. כיום החוק אינו מאפשר הכרה, נוכח היקף האוכלוסייה שנחשפה באמצעי זה. הוקצה סכום של מיליארד ש"ח וחולק לאוכלוסיית הדרום ולבני המשפחות של הנפגעים כדי לתת מענה מתוך הבנה שהם היו חשופים לאירועים, אך עדיין יש קבוצות שאינן מוכרות. בימים אלו מתנהלים לא מעט הליכים משפטיים, משום שהרשות המאשרת דחתה בקשות לתביעות, וההערכה היא שבתוך חצי שנה תתקבל החלטה משפטית אם חשיפה דיגיטלית נכנסת בלשונו של החוק. ניתן טיפול רפואי למשפחות השבים, והם פועלים באמצעות ועדת העבודה והרווחה להרחיב את הזכאות למשפחות שבן משפחתם שב בחיים. הטיפולים הרפואיים מרוכזים בבית החולים שיבא, ויש גם טיפולים אלטרנטיביים במסגרת הדין הקיים. הביטוח הלאומי יזם מהלך שבו כל הוועדות הרפואיות יהיו מוקלטות, גם ועדות שמתקיימות בזום, כדי שאף אחד לא יוכל להתחבא מאחורי פרוטוקול חלקי. כאשר אדם הוא פצוע, הזכאות של משפחתו מצומצמת. מעבר לזה בני המשפחה של הפצוע אינם מוכרים ישירות. כ4,500- שורדי המסיבות מקבלים טיפול פרטני. בהחלטת ממשלה נקבע שמשרד הרווחה יתכלל את הטיפול בשורדים. - הוועדה שמעה מהורים של שורדי נובה כי הילדים אומנם חיים בגופם אך מתים בנפשם. מי שאינו פונה, אינו לא מקבל עזרה, ופעמים רבות אין להם יכולת לפנות או שהם מנותקי קשר. יש גורמים שעובדים במקביל ואין גוף מתכלל אחד. לאחר הקמת הגוף המתכלל ראוי לחלק אותו לשלושה – למשפחות החטופים, למשפחות השכולות ולמשפחות השורדים. נוסף על כך יש להקים מאגר של כל משתתפי המסיבות ולדרוש את הנתונים ממארגני המסיבות. ההורים דורשים שקיפות של פעולות העמותות. להורים אין טענות כלפי המוסד לביטוח לאומי. טענתם היא שמלכתחילה היה צריך להתייחס לאירוע הזה אחרת, כי יש דברים שאינם יכולים להיעשות במסגרת החוק הקיים. כל הכסף שמתקבל מהביטוח הלאומי עובר לעורכי דין. יש חיילים רבים שהשתתפו במסיבות ואינם מטופלים על ידי משרד הביטחון. השורדים אינם רוצים להיות מוגדרים כנכים, ולכן ראוי לתת להם מעטפת לשלוש השנים הקרובות. - כלתה של פסי כהן ז"ל, שנרצחה במתקפת הטרור, אמרה לוועדה כי יש 60 יתומים שאיבדו באירועי 7 באוקטובר את ההורה היחיד שנותר. לפי חוק נפגעי פעולות איבה, הם זכאים לקבל רק טיפולים פסיכולוגיים. היא מבקשת לקיים על כך דיון כדי לתקן את העוול. - נציג משרד האוצר אמר בדיון כי הם קשובים לנושאים שעולים מהמוסד לביטוח לאומי. בהתאם לכך עברו כמה תיקוני חקיקה למתן מענים לקבוצות באוכלוסייה שהחוק אינו מכסה. כרגע נמצאת על השולחן הצעת חוק להכרה ביתומים ואלמנות שמרחיבה את היריעה. חוק נפגעי פעולות איבה הקיים אמור לתת מענה למי שנכח פיזית באירוע טרור. היו שתי פעימות של תוספת כוח אדם לביטוח הלאומי כדי לספק את הצרכים. - נציג משרד המשפטים עדכן כי מבקר המדינה פנה לשר המשפטים בבקשה לחוקק חוק ממשלתי שיגביל את שכר הטרחה למייצגים בחוק השיקום ובחוק התגמולים לנפגעי 55 פעולות איבה. ביוני 2024 התקיים דיון ראשון בוועדת העבודה והרווחה בנושא, ובעקבותיו ביקש יו"ר הוועדה לקיים שיח נוסף עם לשכת עורכי הדין, ארגון נכי צה"ל וארגון נפגעי פעולות איבה. בתקופה זו הם נוכחו לדעת כי יש הסכמי שכר טרחה בעייתיים מאוד, והנושא דורש טיפול. -נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי עדכן בדיון כי תוכנית"יתד"היא היחידה במשרד הרווחה שאחראית לטיפול בשורדי המסיבות מתוקף החלטת ממשלה 1459, שקבעה שמשרד הרווחה אחראי לקשר הממשלתי עם שורדי המסיבות. עמותת"קהילת שבט הנובה" ועמותת"לב בטוח"מקבלות תמיכה ממשרד הרווחה וממיזם"יובלים."הטיפול בשורדי נובה הוא לא של גורם ממשלתי אחד, ויש שיתוף פעולה רב-ממדי)משרד הבריאות, משרד הרווחה, הביטוח הלאומי וגורמים ממשלתיים נוספים.(הדברים שקופים וכל הגופים הנתמכים גלויים בפני המשפחות של שורדי המסיבות. משרד הרווחה תומך בעמותת"קהילת שבט הנובה"בשלוש דרכים: העסקת עובדת סוציאלית פרט, העסקת עובד סוציאלי קהילתי וימי קהילה. היקף ההתקשרות נמוך ומוגבל לעומת היקף ההתקשרויות במיזם"יובלים," שבמאצעותו יש התקשרות עם 22 תוכניות שיקום לשורדים ועמותות שנבחנו לפי אמות מידה מקצועיות בתחומים של השכלה, תעסוקה, שיקום והגברת החוסן האישי והקהילתי. -הוועדה שמעה מנציגת משרד ראש הממשלה שכאשר זוהתה בשלב הראשון אוכלוסיית שורדי המסיבות בדרום שאינה מקבלת מענה במסגרות אחרות של יישובי העוטף נוכח הפיזור הגאוגרפי, הוחלט לקדם בעבורה בדחיפות מענה באמצעות החלטת ממשלה 1459. בהחלטה נקבע כי משרד הרווחה יתכלל את הטיפול בשורדי המסיבות במתן מענים. בכלל זה פועלת ועדת מנכ"לים של משרד ראש הממשלה ומשרד הרווחה. החלטה 1459 עוסקת בשתי קבוצות לפי בקשת המשפחות שייקבע גורם מתכלל: שורדי המסיבות בדרום, שמטופלים על ידי משרד הרווחה, והמשפחות השכולות, שהן בטיפול משרד ראש הממשלה והמוסד לביטוח לאומי. יש כיום פורום בין-משרדי שמלווה את המוסד לביטוח לאומי במתן סיוע פרטני. - נציגי הסיוע המשפטי עדכנו שהם מייצגים את המשפחות השכולות ואת משפחות השבים מכוח החלטת ממשלה, ועובדים בשיתוף פעולה עם הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון. הסיוע המשפטי מייצג בעשרות עררים, מכוח סעיף 397 של חוק הביטוח הלאומי, משפחות שכולות ומשפחות חטופים שהיו עדים בזמן אמת בשיחות טלפון ובמדיה לזוועות של רצח יקיריהם ומבקשים הכרה כנפגעי פעולות איבה בשל נוכחות מרחוק. הייצוג ניתן ללא בחינת זכאות כלכלית בתחום הביטוח הלאומי. בדיון הקודם צוין שניתנו בעבר, ב,2019- ארבע החלטות להכרה בנפגעי פעולת איבה בשל פגיעה מרחוק. דוח מבקר החריג ואמר שבחוק הקיים יש לקונה להכרה כנפגע פעולת איבה עקב חשיפה לאירוע באמצעי דיגיטלי, אולם ארבעת האירועים שהוחרגו מעידים אחרת. - נציגת המועצה האזורית אשכול אמרה כי ראוי להבין שהתקציבים אינם יכולים להסתיים, משום שהצרכים רק עולים. הקהילות פצועות ויש עלייה בביקוש לטיפולים ולהכרה בנפגעי פעולות איבה. כל תושב במועצה האזורית אשכול נפגע. - הוועדה שמעה מהורים של שורדי הנובה שחייבת להיות שקיפות כדי להבין מה הזכויות של השורדים. יש צורך בגמישות ובהפעלת שיקול דעת. ההורים חווים לילות לבנים, ורבים מהם לא עובדים כי הם צריכים להיות לצד הילדים. הצלקות יישארו כל החיים, ויש לתת להורים ולשורדים כלים לאחות את השברים. חוסר התיאום בין המשרדים בא לידי ביטוי 56 בהנחות שהשורדים זכאים להם ואינם מקבלים, למשל בארנונה ובמים, וסיוע בשכר דירה. עמותת"קהילת שבט הנובה"ועמותות אחרות קיבלו מאות מיליוני ש"ח אך הילדים לא קיבלו דבר. -נציגת אגף השיקום במוסד לביטוח לאומי סיפרה בדיון כי האגף אמון על הטיפול במשפחות השכולות, בחטופים, בשבים ובנפגעי פעולות איבה שעברו ועדה רפואית ונקבעו להם 20% נכות. המוסד לביטוח לאומי מטפל בשלושה תחומים: טיפול נפשי, טיפול שיקומי ותחום הרווחה. הוא יוצר קשר בתוך זמן קצר עם כל מי שעבר ועדה רפואית ומזמין אותו לשיחה עם עובדת סוציאלית בביטוח הלאומי. טיפול נפשי אינו ניתן במסגרת ציבורית אלא באופן פרטי. יש מאגר של 5,000 מטפלים מהשוק הפרטי ואפשר לבחור מהם לפי אזור המגורים ושיטת הטיפול. בקרב הנפגעים יש כ30- ילדים עם אחוזי נכות, והיו צריכים ליצור עבורם תוכניות ייעודיות לסיוע לאורך חייהם)שיעורי עזר, חונכות וטיפולים ייעודיים.(בכל רגע נתון יש 30% מטופלים בטיפול נפשי. מעבר לזה מוקם כעת מרכז שישי למתן טיפול נפשי ושיקומי אינטנסיבי. המוסד לביטוח לאומי אינו גוף מטפל ואינו יכול לתת טיפול פסיכיאטרי, ומי שאמון על כך הוא משרד הבריאות. בכל שבוע מתקיים שיח על המקרים החריגים. נוסף על כך לא לכולם מתאים טיפול קונבנציונלי ויש מי שמחפשים טיפול של גוף-נפש, ולכן נפתחו 40 מתחמי טיפול ברחבי הארץ. המשרד קורא לשורדים להצטרף. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - יו"ר הוועדה יבדוק עם יו"ר ועדת העבודה והרווחה את סטטוס הצעת חוק לעניין הגבלת שכר טרחה של מייצגים. - הוועדה סבורה כי יש להרחיב את חוק נפגעי פעולות האיבה כדי לכלול בו את היתומים משני ההורים אשר אחד מהם נפטר שלא בשל פעולת איבה. - לוועדה אין יכולת לבדוק עמותה שהמשרד תומך בה, אולם לעמותה יש חובת דיווח לרשם העמותות בסוף כל שנה. - הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה כגוף מתכלל לקיים פגישות עם ההורים של שורדי המסיבות. - הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא. 57 הפעלת מרכזי החוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל)דוח מיוחד – 2025 הטיפול באוכלוסייה( הקדמה ביום א'בניסן תשפ"ה30 , במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הפעלת מרכזי החוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל (דוח מיוחד – 2025 הטיפול באוכלוסייה.) הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, איגוד ערים אשכול רשויות גליל מערבי, המועצה האזורית שער הנגב, משרד הפנים, משרד העלייה והקליטה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, שירותי בריאות כללית, קופת חולים מאוחדת, הקואליציה הישראלית לטראומה, עמותת נט"ל – נפגעי טראומה על רקע לאומי, עמותת"מרכז משאבים,"פורום ארלוזורוב ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מרכזי החוסן הם מהמענים המרכזיים לסיוע נפשי ורגשי לאוכלוסייה בשעת חירום. זהו הדוח השלישי של מבקר המדינה בנושא. הנושאים המרכזיים שנבדקו: ▪ תקצוב מרכזי החוסן לפני פרוץ המלחמה ובמהלכה ועיגון תקציב מרכזי החוסן בבסיס התקציב של משרד הבריאות; ▪ תפקודו של משרד הבריאות כמאסדר – הבקרה המקצועית והתקציבית על פעילות מרכזי החוסן והסדרת טיפולים מקוונים; ▪ כוח האדם במרכזי החוסן לפני המלחמה ובמהלכה, העברת מידע בין גופי הטיפול הנפשי, הפעלת מוקדי סיוע טלפוניים בזמן המלחמה ומיגון מרכזי החוסן. נתוני המפתח: בשנים 2022–2008 נפתחו 14 מרכזי חוסן ונתנו שירות לכ1.3- מיליון תושבים. לאחר פרוץ המלחמה הוקם מרכז חוסן ארצי. 15,750 איש טופלו במרכזי החוסן מ7- באוקטובר עד סוף דצמבר 2023. מרכזי החוסן נתנו 50,734 טיפולים מ7- באוקטובר עד סוף דצמבר 2023. תקציב מרכזי החוסן בשנת 2023 לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל היה 31.87 מיליון ש"ח. התקציב שאושר למרכזי החוסן לשנת) 2024נכון לאפריל (2024 הוא 149.6 מיליון ש"ח. תוספת התקציב ברבעון האחרון של שנת 2023 למימון הפעילות המוגברת של המרכזים בשל המלחמה היא 34.66 מיליון ש"ח. התקציבים שהוקצו למשרדי ממשלה אחרים למימון פעילות מרכזי החוסן בשנת 2024 ולא עוגנו בבסיס תקציב משרד הבריאות מסתכמים ב16.48- מיליון ש"ח. ליקויים והמלצות: עיכובים בהעברת תקציבים – רבעון אחרון של 2023: תקציבים שנועדו למימון התמודדות של כל מרכזי החוסן עם מצב החירום ששרר בעקבות פרוץ המלחמה הועברו על ידי משרד הבריאות למפעילי מרכזי החוסן כמה שבועות לאחר ביצוע הפעילות, ובמקרים מסוימים חודשים לאחר מכן. 58 שנת 2024: עד אוגוסט 2024 משרד הבריאות לא חתם על הסכמים עם מפעילי מרכזי החוסן להרחבת המימון לשנת 2024, והדבר גרם לעיכובים בהעברת הכספים. משרד הבריאות התחיל להעביר את הכספים כמקדמות רק כחודשיים אחרי תחילת השנה. מומלץ למשרד הבריאות ולמשרד האוצר להבטיח ודאות תקציבית להפעלת מרכזי החוסן, בייחוד בשעת חירום. על משרד הבריאות לפעול לכך שהתקציבים יועברו אל מרכזי החוסן ללא דיחוי לשם הבטחת פעילותם הרציפה וכדי למנוע פגיעה במתן הטיפולים. עיגון תקציבי מרכזי החוסן – אגף התקציבים במשרד האוצר לא קבע מסגרת תקציבית שנתית לכל מרכזי החוסן שתעוגן בבסיס התקציב של משרד הבריאות ולא בתקציבי משרדי ממשלה אחרים, בין היתר בשל התנגדות חלק ממשרדי הממשלה. על ועדת ההיגוי העליונה ועל אגף התקציבים במשרד האוצר, בשיתוף משרד ראש הממשלה, לקבוע מסגרת תקציבית שנתית לכל מרכזי החוסן, שתעוגן בבסיס התקציב של משרד הבריאות, וכך לייעל ולשפר את תקצוב מרכזי החוסן ופעילותם. בקרה כספית ומקצועית – בשנים 2023–2021 משרד הבריאות לא קיים הליכי בקרה סדורים במרכזי החוסן במתכונת שנקבעה בנוהל הפעלת מרכזי החוסן. על משרד הבריאות לגבש מנגנוני בקרה סדורים על פעילות מרכזי החוסן כדי להבטיח מתן שירות איכותי לציבור תוך ניצול יעיל של המשאבים המוקצים למרכזים. המתנה לקבלת שירות – במרכז החוסן באשקלון המתינו בפברואר 450 2024 איש לריאיון אישי לקביעת צורכי הטיפול. זמני ההמתנה במרכז החוסן הבדואי הלכו והתארכו מיממה בשבועיים הראשונים של המלחמה ועד שבוע ימים מנובמבר ועד סוף 2023. מומלץ למשרד הבריאות לבחון את ההשפעה של זמני ההמתנה על מתן השירות ואיכותו, ולפעול לקביעת הוראות לכל מרכזי החוסן ומנגנוני בקרה שיהיה בהם כדי להבטיח מתן שירות מיטבי לאוכלוסייה בשעת חירום. הסדרת טיפולים מקוונים – משרד הבריאות לא קבע הנחיות מותאמות למרכזי החוסן למתן שירותים וטיפולים באמצעים מקוונים, ובכלל זה בנוגע לאופן השימוש ביישומים מסחריים. מומלץ למשרד הבריאות לבחון את היקף השירותים הניתנים באמצעים מקוונים ולבחון את אבטחת השיחות. עוד מומלץ כי משרד הבריאות ייתן את דעתו על הקלטת הטיפולים ועל אופן ביצוע הבקרה על מתן הטיפולים, וכן ייתן את דעתו על אופן ההגנה על קטינים המקבלים טיפולים מקוונים. העסקת כוח אדם בחירום – בנוהל הפעלת מרכזי החוסן אין התייחסות לנושא העסקת כוח אדם בשעת חירום ולהעסקת רכזים מטעם מרכזי החוסן במקרה של פינוי אוכלוסייה, ולא נקבעה הגדרת תפקידם בתקינה. מומלץ למשרד הבריאות לקבוע הנחיות להעסקת רכזים פסיכו-סוציאליים באתרים, לקבוע מפתח תקינה מותאם לשעת חירום, להגדיר תפקידים ולוודא איוש משרות או להציב שלוחות במוקדי הפינוי. העברת מידע על מטופלים – משרד הבריאות לא נערך להעברת מידע חסוי על המטופלים בין הגופים המטפלים העוסקים בבריאות הנפש, בייחוד במצבי חירום שבהם תושבים רבים מפונים מבתיהם. מומלץ למשרד הבריאות לפעול להסדרת העברת המידע על המטופלים בין הצוותים המטפלים בתחום בריאות הנפש בגופים השונים, תוך הקפדה על זכויות המטופלים והגנה על פרטיות המידע ואבטחת המידע. הפעלת מוקדים טלפוניים – למרות חשיבותם של המוקדים הטלפוניים לצורך מתן תמיכה נפשית ראשונית ומיידית בעת שגרה, ועוד יותר בשעת חירום, משרד הבריאות לא הנחה את מרכזי החוסן בדבר אופן הפעלת השירות בתחומים שונים. מומלץ למשרד הבריאות לקבוע הסדרים להפעלת מוקדי סיוע בחירום, ובכלל זה זמני הפעלה, מרכזייה לניהול שיחות, הכשרת נציגים ואמות מידה 59 למענה טלפוני. מיגון מרכזי החוסן – בחלוף כשנתיים מקבלת החלטת הממשלה למימון הקמת מבנה ממוגן למרכז החוסן באשקלון, טרם החלה הקמתו של המבנה. לשלוחות מרכז החוסן הבדואי יש מקלטים במבנים שבהם ניתן השירות, אך אין להן אישורי מיגון מפיקוד העורף. חלק מהשלוחות שבהן ניתן השירות של מרכזי החוסן גליל מערבי וגליל מזרחי ממוקמות במבנים ללא פתרונות מקלוט. על משרד הבריאות לוודא כי כל מרכזי החוסן שהוא מפעיל באמצעות ספקי השירות עומדים בדרישות המיגון של פיקוד העורף כפי שנקבע בנוהל. נקודות לחיוב: ועדת ההיגוי העליונה, שאחראית להפעלת מרכזי החוסן, התכנסה בתקופה הראשונה של המלחמה לדיונים רבים במגוון סוגיות הנוגעות לפעילות מרכזי החוסן ולאתגרים הרבים שעימם הם מתמודדים לצורך מתן פתרונות לאוכלוסיית הרשויות המקומיות שבהן הם פועלים. במרכזי החוסן אשכול ואשקלון ובמרכז החוסן הבדואי ניתנו במהלך המלחמה מענים לצוותים המטפלים כפי שנקבע בנוהל הפעלת מרכזי החוסן. במרכז החוסן גליל מערבי לא הייתה כל המתנה לטיפול מתחילת המלחמה ועד סוף סוף שנת 2023. יצוין כי בתקופה זו נתנו מרכזי החוסן גליל מערבי וגליל מזרחי 1,649 טיפולים, ובהם 1,415 טיפולים מקוונים. טיפולים קבוצתיים – מאז פרוץ המלחמה ועד סוף שנת 2023 נערכו בכל מרכזי החוסן שהשתתפו בבדיקת העומק הרצאות וסדנאות מקוונות ובלתי אמצעיות לקהלים מגוונים. בעשורים האחרונים הצטבר במדינת ישראל ידע נרחב ורב-ערך על הטיפול בנפגעי טראומה נפשית ועל חיזוק החוסן החברתי והארגוני. הידע הזה מיוצא לכל העולם ובפרט לאזורי מלחמה. בחזית הטיפול בנפגעים עומדים 14 מרכזי חוסן שהוקמו בעשורים אלו, והם ממלאים תפקיד מרכזי בעת שגרה ובשעת חירום כאחד בכך שהם נותנים לאלפי נפגעי הטראומה סיוע ראשוני מיידי וחשוב. בשל החשיבות העליונה של הצלת נפשות ופיקוח נפש, על משרד הבריאות, ועדת ההיגוי העליונה ומשרד ראש הממשלה לפעול לשילוב מרכזי החוסן בכל המערכים הארגוניים של השלטון המקומי ושל מערכות הבריאות. מתוך ראיית מקומם המרכזי של מרכזי החוסן במערך חיזוק החוסן של אוכלוסיית המדינה על כל מרכיבי פעילותם, על שר הבריאות, בשיתוף שר האוצר ומשרד ראש הממשלה ועם השותפים הנוספים החברים בוועדת ההיגוי העליונה, לקדם מסגרת שתבטיח את קיומם, חיזוקם, הרחבתם ומקצו עּיותם של מרכזי החוסן לאורך שנים לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל ולבנות מנגנון תקצוב למרכזי החוסן שיתאים לפעולות הנדרשות ממרכזי החוסן במצבי חירום. כך יובטח חוסן לאומי איתן במצבים כמו זה שעימו מתמודדת מדינת ישראל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמצבי חירום עתידיים בשנים הבאות. סיכומי הוועדה - נציג משרד האוצר אמר שמרכזי החוסן מתוקצבים בשגרה בבסיס התקציב. פינויים, חימושים, ימי מילואים וכיוצ"ב מתוקצבים אחרת בעת מלחמה ובשעת חירום. תקציב החירום מעוגן לשנה זו, וישולם למרכזי החוסן על פי הביצוע בתוך תקציב חירום. תקציב השגרה של מרכזי החוסן הוא 35 מיליון ש"ח, חלקם בתוך תקציב משרד הבריאות והיתרה 60 היא איגום של תקציבי משרדי ממשלה אחרים שמועברת במהלך השנה לתקציב משרד הבריאות כדי לשלם למרכזי החוסן. נוכח קשיים ודרישות מצד חברי הכנסת, המשרד פועל בשנה וחצי האחרונות במטרה לאגם מתחילת השנה את כלל התקציב עבור משרד הבריאות. בשנת 2024, מתוך 150 מיליון ש"ח שתוקצבו, שולמו כמקדמות כ123- מיליון ש"ח על בסיס דיווחים ואומדן היקף הפעילות. אם יהיו פערים, הם יושלמו בתקציב זה. משרד האוצר שוקל כיצד לבנות בבסיס בתקציב את תוכנית בריאות הנפש לשנת 2026 ואילך. למרכזי החוסן יש נתח נכבד ותפקיד חשוב בטיפול הפסיכותרפי לצד קופות החולים ובתי החולים. הערך מוסף של מרכזי החוסן הוא החיבור לקהילה, לרשות המקומית ולעבודה הקהילתית. - נציגי משרד הבריאות אמרו בדיון כי נוסח החוק מאפשר הוספה בצו של נותני שירותי בריאות נוספים. הסוגיה תיבדק בהיבטי פרטיות ובהיבטי סל המידע שעובר לקופות החולים. תקציב מרכזי החוסן עד שנת 2028 מעוגן בהחלטת ממשלה. כמו כן יש תוספות של משרד הבריאות ומשרד האוצר ודרישות נוספות שהמשרד מעביר למינהלת תנופה לצפון כדי לעבות את המענים. במרכזי החוסן עובדים פסיכיאטריים, ויש שירות דיגיטלי פסיכיאטרי זמין שהתווסף בשל המלחמה. המשרד עוסק בנושא ניוד המידע מקופות החולים. חוק זכויות החולה מתיר העברת מידע בין מטפלים כדי למנוע פגיעה במטופלים. משרד הבריאות עבד לילות כימים ביכולת מוגבלת בעיצומה של הסערה כדי להוציא נתונים ותוכנית תקציבית סדורה, והוא ידייק את הנתונים ככל שיידרש. ממשלת ישראל ומשרד הבריאות יצרו מודל בעזרת מרכזי החוסן למתן מענה ברמה הרשותית בשגרה ובחירום. ימים אחדים לאחר פרוץ המלחמה המשרד הקים מרכז חוסן ארצי שיזם שיחות עם כל נפגעי העוטף כדי לתת טיפול או לאתר נפגעים הזקוקים לטיפול, וכן הרחיב את מרכזי החוסן ביישובי קווי העימות פי חמישה למרות הפגיעה הפיזית בהם. פעילות מרכזי החוסן היא חלק מהתוכנית הלאומית לבריאות הנפש בישראל. כ171,000- איש בדרום ובצפון השתתפו בפעילות חוסן קהילתית ורשותית דרך מרכזי החוסן. עם התרחבות מרכזי החוסן האחריות חזרה אליהם, וכללה שעות רבות של טיפול במרכזי המפונים מדי יום. ראוי להתבונן כיצד המערכת גדלה, נותנת שכר ראוי, מכפילה את מספר המטפלים ומשפרת את רצף המענים עם שונות במדרג של הטיפולים. יש לחזק את מערכי האשפוז והשיקום, שהם חלק משמעותי בטיפול האינטנסיבי, ואת בריאות הנפש בקהילה ברמת הרשויות עם שיתוף פעולה של משרדי הממשלה. נוכח המורכבות והצורך במתן מענים לצרכים בשטח על ידי הספקים שהמשרד עובד איתם בשיתוף פעולה מלא, הוקם מנגנון ייחודי בשיתוף משרד האוצר והחשכ"ל שמטרתו לתת מקדמה צפה, כלומר העברת כספים לשטח בלי לקבל דיווח על ביצוע. בשנת 2024 היקף המקדמות ששולמו לקואליציה הישראלית לטראומה, שמפעילה את כל מרכזי החוסן, היו 103 מיליון ש"ח. כ20- מיליון ש"ח נוספים שולמו כמקדמות לאשכולות גליל מערבי וגליל מזרחי. - מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה אמרה בדיון שלפני אירועי ה7- באוקטובר היו בעוטף חמישה מרכזי חוסן, ובתוך שלושה ימים הם עברו לעבוד ב300- מרחבי פינוי ברחבי הארץ. בעוטף היו 216 מטפלים לפני המלחמה, ובמהלך המלחמה גדל מספר המטפלים ל- 1,800; כיום יש 1,236 מטפלים, מתוכם 803 מטפלים שהקואליציה הכשירה. מהנתונים עולה כי במהלך כתיבת הדוח היו 21,000 מטופלים, ובהם 8,500 ילדים64,000 . אנשים קיבלו מענה קהילתי. מרכז החוסן הארצי שקם ב15- באוקטובר אינו מרכז סיוע אלא מרכז 61 טיפולי שטיפל עד היום ב10,000- איש)ובהם 2,500 שורדי המסיבות.(בתקופת הדוח, בחלק מהמרכזים היו 2,000 טיפולים של פסיכיאטרים. דוח מבקר המדינה אינו משקף חוסן, והמספרים בו גבוהים מאוד ומשדרים מסר של צורך בטיפול. יש להבין כי כל עוד מתרחשת מלחמה, אין שיקוף נכון, הואיל ויש החלמה טבעית, העבודה הקהילתית והארגונית מחזקת את הפרט, וחלק מהמפונים טרם שבו לבתיהם. ראוי ליצור מנגנון של בקרה מקצועית עבור המטופלים שעוברים ממרכזי החוסן לטיפול קופות החולים כדי לשמור על רצף טיפולי ולמנוע המתנה שתזיק להם. -נציגת משרד ראש הממשלה דיווחה כי הוועדה העליונה בראשות משרד הבריאות מתכנסת באופן תדיר, יוצאת לשטח, מביאה את אנשי השטח למפגשי הוועדה ומקבלת החלטות מדיניות בסוגיות מקצועיות משתנות. משרד ראש הממשלה ושאר משרדי הממשלה סייעו למשרד הבריאות בגיוס תקציב לשנת 2025, ואכן נרשמה עלייה של ממש, של מאות אחוזים. המשרד רואה חשיבות רבה בהכנסת הנושא לבסיס התקציב של כל המשרדים. נעשתה עבודה בשנים 2025–2024 ולא הושגו הסכמות בנושא. המאמצים העיקריים הושקעו בתוספת תקציבית כדי לגרום להמשך הפעילות. -מהמשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר כי השירות לעבודה קהילתית במשרד עוסק בחוסן קהילתי ומסייע לתושבים להתארגן כקהילות לשם פתרון בעיות חברתיות. לא כל טראומה הופכת לאירוע פוסט-טראומטי. יש חשיבות עצומה בבניית הכוחות ובהוצאת אנשים ממצב פסיבי למצב פרואקטיבי. הוועדה העליונה מתכנסת מתחילת המלחמה דרך קבע לפיתוח מענים. מרכזי החוסן עובדים בשיתוף פעולה פורה עם כלל התשתיות, ויש לפרוס מרכזי חוסן באזורים נוספים מלבד קווי העימות. - נציג המועצה האזורית שער הנגב אמר בדיון שמרכזי החוסן עובדים במשך שנים במודל שאין שני לו בעולם, בהובלה של צוותים בין-משרדיים ואנשי מקצוע איכותיים. מרכזי החוסן הם הגוף היחיד כמעט שמהרגע הראשון עמד בהתגייסות של מעל 100% והרחיב את שירותיו בצורה מרשימה, בגיבוי מלא של המועצות האזוריות, הקואליציה הישראלית לטראומה ומשרדי הממשלה. תושבי העוטף חיים במציאות בלתי אפשרית כבר שנה וחצי, והם בוחרים להמשיך לחיות ולעשות למען קהילתם. ב6- באוקטובר 2023 היו 28 מטפלים במועצה, וכיום יש 180 מטפלים. ביום הרביעי למלחמה הוקמו 13 שלוחות למרכז החוסן שער הנגב, והגדול שבהם היה בשפיים. הריפוי טמון בעבודה קהילתית וקבוצתית, נוסף על העבודה הטיפולית. מרכזי החוסן בעוטף פיתחו את המודל והמענה שלהם בזמן חירום. יש להגדיל את המשאבים והמענים בתחום בריאות הנפש. היקף הפניות יהיה ידוע כחודשיים לאחר סיום המלחמה, והצפי הוא לעלייה בפניות. נוהל חרדה נבנה בזמנים אחרים, ותושבי שער הנגב סובלים מחרדה יום-יומית. צריך לראות כיצד משפרים את הממשקים ושהטיפול יחזור להיות תחת הרשויות. - נציגת משרד החינוך אמרה כי משרד החינוך רואה חשיבת רבה בעבודה של מרכזי החוסן. היחידה להתמודדות בחירום שמה דגש רב על חוסן התלמידים. חיזוק הממשקים בין מרכזי החוסן והוועדה העליונה לבין משרד החינוך)באמצעות ועדות אזוריות(נועד לתת את המענים הנכונים. -נציגת משרד הפנים דיווחה לוועדה כי מתוקף החלטת ממשלה, בשנת 2024 העבירו את התקציב למשרד הבריאות. בתחילת השנה אושרה החלטה נוספת והם מחויבים אליה 62 ולהעברת התקציב. - נציגת פורום ארלוזורוב אמרה כי דוח המבקר המעיד על הזנחה. אין פסיכיאטרים באף מרכז חוסן; שירותים אזרחיים תלויים באוויר ובפרט טיפולים נפשיים בשל מצבי טראומה. אין להמשיך לסבול מצב שמדינת ישראל לא נותנת שירות איכותי בכל המרכזים שלה וממשיכה ליצור פערים. - משירותי בריאות כללית נמסר כי הם עומדים בקשר עם משרד הבריאות בניסיון ליצור תהליך עבודה עם הפניות הדדיות ביניהם לבין מרכזי החוסן. - נציגת עמותת"מרכז משאבים"סיפרה כי העמותה עובדת בשיתוף פעולה עם אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות. בעבר לא היו מטפלים וכיום 41 מטפלים נותנים מענה בכל רחבי הארץ, גם במרכזי הפינוי, והם הצטרפו לצוות של רכזים פסיכו-סוציאליים ונתנו את כל המענים של מרכז החוסן. ארבע שלוחות של מרכזי החוסן נפתחו השנה כדי לתת מענים מותאמים גאוגרפית ותרבותית, וההצלחה ניכרת בעיקר בחברה הערבית. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא. - הוועדה התרשמה שנעשתה פעילות ענפה ורחבה בכל משרדי הממשלה בניהולו של משרד הבריאות. - הוועדה מברכת על פועלם של מרכזי החוסן ברחבי הארץ. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לשקול השלמת נתונים מהמועצה האזורית שער הנגב. - הוועדה סבורה שיש מקום שמשרד מבקר המדינה יציג גם את הישגי משרד הבריאות בטיפול באנשים שנפגעו באירועי ה7- באוקטובר. האנשים שנושאים בעול שיקום בריאות הנפש הם השליחים, ולכן ראוי שיכתב דוח מנהלים קצר שיציג גם את ההכרה בפעולות לעתיד לבוא. - הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להעביר מסמך ובו פירוט פעולות המשרד בתחום בריאות הנפש, והוועדה תעבירו למשרד מבקר המדינה לצורך הכנסתו לדוח מעקב. 63 מצב מערך המילואים והסדיר נוכח המלחמה המתמשכת)דוח שנתי 65ב ודוח שנתי (2023 הקדמה ביום ז'באייר תשפ"ה5 , במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מצב מערך המילואים והסדיר נוכח המלחמה המתמשכת)דוח שנתי 65ב ודוח שנתי.(2023 הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, צה"ל, משרד הביטחון, העמותה למען משרתי המילואים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, ארגונים, תנועות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה שני דוחות נדונים היום. הדוח הראשון – כשירות מערך המילואים בפרמטרים שונים – נערך בשנת 2013, וכבר אז מצא המשרד פערים במשך האימונים, בתכנים ואיכותם וגם במערך האחזקה של אוגדות המילואים. הדוח השני נערך בשנים,2022–2021 והנושא שלו הוא תנאי מחיה ותשתיות ללוחמי סדיר ומילואים. בדוח זה נמצא כי אף שגובשו תוכניות, עדיין יש מקום לשיפור במחנות הכשרה ובמחנות אימונים. לפי נתוני צה"ל וצוותי הביקורת נמצאו פערי כשירות ברמות גרוע ובינוני בתנאי מחיה באחוזים ניכרים. סיכומי הוועדה - ראש מטה זרוע היבשה בצה"ל אמר בדיון כי יש שחיקה גדולה מבחינה גופנית ומבחינה מנטלית בקרב הלוחמים, והיא נובעת מרצף ההפעלה של יחידות סדורות. הצרכים גדלו בצורה דרמטית במילואים ובסדיר. כל הסד"כ תומך הלחימה של צה"ל הופעל. חלק מהכשירות של יחידה נלחמת מתפתחת, אך לא בוצעו הכשרות לאנשי המילואים. גם המערך הסדיר ממעט לקיים הכשרות. ההכשרה הממוצעת התקצרה ל.80%-70%- יש מתח קבוע בין היקף הפעלת סד"כ המילואים לבין כשירות הסדיר – ככל שממצים את ההכשרות, כך העומס על מערך המילואים ועל מערך הסדיר גדל. מערך המילואים נמצא בעומסים גדולים מאוד. השחיקה של משרתי המילואים נובעת מאופן ההפעלה ומהצורך לשלב שירות מילואים וחיי משפחה ועבודה. יש להרחיב את היקף הסד"כ כדי לאזן את היקף מערך הסדיר בהלימה למערך המילואים. מספר המתגייסים בתחילת המלחמה היה גדול, ובאופן טבעי חלה ירידה. כיום יש מעל 75% התייצבות. תוך כדי הלחימה החל העיסוק בהקמת סד"כ. פרויקט"משיב הרוח"עוסק בהגנת היישוב, והוא מבוסס על מערך המילואים, סד"כ איסוף, חטיבת השומר וסד"כ פקע"ר לטיפול בעורף. גדודי סדיר וסד"כ חי"ר הוחלפו באנשי מילואים. סד"כ הסדיר נפגע משמעותית מהיקפי ההפעלה. מאוקטובר 2023 טופלו בעיות התשתית, אך יש לא מעט סד"כ שמגיע למחנות ומעמיס על התשתיות הקבועות. חייבת להיות תוכנית של כלים שלובים בכל הקבוצות ובכל הרבדים)מרכיבי קבע(שיש לטפל בהם – מיצוי טבעי של סד"כ לחימה ושילוב אוכלוסיות נוספות, כגון משך שירות חובה, גיוס אוכלוסייה חרדית ומיצויה, הגדלת מספר משרתי המילואים במודל ההתנדבות ובמסגרת החוק הקיים, ילדי המשרתים במערכת החינוך, אקדמאים ועוד. 64 - ראש חטיבת תכנון וכוח אדם – תומכ"א ציין כי צה"ל זקוק לכ12,000–10,000- חיילים נוספים – כ7,500- לוחמים במערך הסדיר והיתר תומכי לחימה. גם לפני המלחמה היו פערים בעולמות תומכי הלחימה, היות שיש תפקידים מורכבים שיש קושי לאייש אותם. כיום מערך המילואים ומערך הסדיר מחזיקים יד ביד את הקווים ואי-אפשר להפריד ביניהם. בתוך הגדודים הסדירים יש מערכי מילואים. בעולם המילואים הכיוון הוא הקמה של אוגדה שלמה (25) גדודי מילואים,(וחלקה כבר הוקמה. אוגדה מזרחית היא אוגדה מרחבית עם גדודי מילואים. מערך המילואים גדל בכ;25%- עשרות אלפים מתוכו הגיעו כמתנדבים, לוחמים ותומכי לחימה. 25,000 איש קיבלו פטור וביקשו מהם לשוב במסגרת צו פוקד כדי להזין את כוח האדם באופן קבוע ומתוך המאגרים. כדי לייצר מודל זה צריך להרחיב את הסד"כ הסדיר. בעשור האחרון יש עלייה דרמטית במספר הנשים הלוחמות: לפני 12 שנה התגייסו כ500- נשים ללחימה, והשנה התגייסו כ5,000- לוחמות. כמו כן יש עלעיה בגיוס נשים דתיות, מ18%- ל.35%- הצורך הביטחוני גדול ודחוף, ויש להגדיל גם את מספר אנשי המילואים כדי להקל על המשרתים ולעמוד מול התרחישים. מתחילת המלחמה צה"ל הקים לפי סדרי עדיפויות תשע פלוגות שריון סדירות, גדוד הנדסה, פלוגות איסוף חדשות וגדוד מעורב של פקע"ר. חלק מהמרכיבים הם בשימוש מודלי קבע. הסדיר הוא הפתרון המשמעותי להקלה בעומס על אנשי המילואים, ולכן יש על השולחן הצעת חוק להרחבת השירות הסדיר ל36- חודשי שירות. החרדים הם מקור כוח אדם משמעותי, וצה"ל סבור שיש להרחיב את שורות המתגייסים ולהקים יחידות. צהל ערוך ומוכן לקלוט יותר חרדים בצה"ל: בשנת הגיוס 2024 הוא מסוגל לקלוט 4,800 חרדים, ובשנת 2025 הוא מסוגל לקלוט 5,750 חרדים, ובהינתן התראה ייקלטו גם בשנת 2026. ממרץ 2024, עם פקיעת החוק, כל נער חרדי מקבל צו ראשון בגיל 16 וחצי, ומי שמגיע צריך לעשות הליך מלא ולא רק להצהיר. צה"ל מזהה אדם כחרדי רק לאחר התייצבותו בלשכת הגיוס, כאשר הוא מציג טופס על מוסד הלימודים שלו. המגע עם הציבור החרדי הוא בעצימות אחרת מבציבור הכללי. אומנם יש מגמה חיובית, אך היא רחוקה מלהיות מספקת, נוכח יכולת הקליטה שצה"ל יצר. יעד הקליטה לשנת הגיוס 2024 אינו ממלא את צורכי צה"ל. יש להסתכל על התקדמות התהליך בהתאם לפעימות הזימונים. חלוקת הצווים היא פעולה שמביאה חלק קטן לגיוס, והפעילות העיקרית נובעת מרתימה. אם אדם נעצר במסגרת צו 12, הוא מגיע להסדיר את מעמדו. מתחילת המלחמה התקבלו שתי החלטות למתן מענה וסיוע לאנשי המילואים, ובשבועות הקרובים אמורה לעבור החלטה נוספת. - הוועדה שמעה מהאלוף דן הראל, סגן הרמטכ"ל לשעבר, כי להבנתו מערך המילואים לקראת קריסה מלאה. אחוזי ההתייצבות נמוכים. לפי נתוני הביטוח הלאומי40% , מהמשרתים עברו עבודה או איבדו אותה, ואין אפשרות להשתלט על הבעיה אף שפיטורים בשל שירות מילואים מנוגדים לחוק. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2022, שיעור הגיוס מהחינוך הממלכתי הוא,88.4% שיעור הגיוס הכללי הוא,84% שיעור הגיוס במערך הדתי הוא,85% והבנות מהמגזר הדתי-לאומי הולכות לשירות הלאומי. שיעור הגיוס של דרוזים הוא ,80%-70% והחרדים מתגייסים בשיעור של.10% החרדים אינם בני-גיוס אלא חייבי גיוס, ויש להוציא צווים לכל הנערים החרדים כדי שיהיו לוחמים חרדים. 65 - נציגת ארגון"אחים לנשק"שאלה בדיון כמה מתוך החרדים קיבלו צו ראשון, כמה לא קיבלו צו ראשון, כמה כמה קיבלו צו 12 ואם 24,000 הצווים כבר יצאו. כמו כן היא שאלה כמה חרדים שתורתם אומנותם קיבלו צווים וכמה מהם נעצרו. - נציג העמותה למען משרתי המילואים ציין כמה בעיות של משרתי המילואים: התשתיות הלא-ראויות בצבא משפיעות על הנכונות של משרתי המילואים, ויש להקים ועדה חיצונית לבדוק את הדברים בתוך הצבא; שלא כמו לוחמים, שרשאים לקבל ימי התארגנות, תומכי הלחימה אינם זכאים לימים כאלה; ההיסטוריה הרפואית של משרת מילואים אינה מוכרת לצה"ל; ילדי משרתי המילואים אינם מקבלים מענה ממשרד החינוך, ופעמיים בחודש מגיעות רשימות למנהלי בתי הספר על ילדים שהוריהם גויסו למילואים; יש נשירה של ילדים ואין הכוונה למורים כיצד לטפל בהם. - נציגת פורום"שותפות לשירות"אמרה כי אי-גיוס הציבור החרדי הוא סכנה למדינת ישראל, גם ברמת הלכידות. הדיון בנושא מתנהל כאילו אנו ביום הראשון של המלחמה. יש כתובת על הקיר: משרתי הסדיר ומשרתי המילואים נמצאים על סף קריסה. אין לנו מדינה אחרת ואנו צריכים לעשות הכול כדי לשמור עליה. יש פער מטורף בין יעד של גיוס 4,800 חרדים לבין הצורך במציאות. צבא העם הוא צבא של כל העם. - יו"ר תנועת הצעירים בישראל אמר שלוחמים נמצאים בשטח וחסר להם ציוד. מה שהורג את המילואימניקים הוא כשלים של המערכת. מתחילת המלחמה חילקו ארגוני החברה האזרחית 18,000 קסדות טקטיות כדי להגן על החיילים. - נציגת ארגון"אימהות הלוחמים"ביקשה שהמדינה תוקיר את כל משרתי המילואים ומשפחותיהם. יש לחשוב על גיוס חרדים שהם בשנות ה40–30- לחייהם, כמו שירות המילואים בציבור הכללי. - נציגת"אימהות בחזית"אמרה כי הן על סף קריסה, וכולם צריכים חילוף. יש פצועים, יש חרדים שאינם מתגייסים, ואין מוטיבציה להגיע לקבע ולשירות מילואים. כולם שווים בפני החוק, וגיוס החרדים יפתור את הבעיה הערכית. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה שהמדינה לא תגיע ליעד הגיוס של החיילים החרדים, והפער עצום. המשימה מוטלת על הצבא ועל הדרג המדיני. מקבלי ההחלטות לא יוכלו לברוח מאחריות. - הוועדה דורשת מהממשלה לנקוט סנקציות אישיות כלפי מסרבי גיוס. - הוועדה מצדיעה למשרתי המילואים הנושאים בנטל. - הוועדה מבקשת מצה"ל לקבל את רשימת מרכיבי הקבע החסרים כדי לאפשר לאוכלוסיות שונות להתנדב למילואים. - הוועדה תשלח מכתב לשר החינוך בדבר הצורך בטיפול בילדי משרתי המילואים. 66 סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא: דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל הקדמה ביום י"ד באייר תשפ"ה12 , במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא: דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, צה"ל, משרד הביטחון, העמותה למען משרתי המילואים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, ארגונים, תנועות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח משרד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור: מהרגע הראשון פעלנו במרץ לקיים ביקורת על כלל הגופים ועל כלל הדרגים. בזמן הזה היו צריכים להתפרסם דוחות על נושאי הליבה, שהיו נותנים תשובות לאזרחי ישראל על הכשלים שהובילו לטבח ה7- באוקטובר. בזמן שצו הביניים של בג"ץ עמד ולא אפשר לערוך ביקורת בצה"ל ובשב"כ, התחלנו להכין את השטח לביקורות כדי להתחיל אותן ברגע שיינתן האישור. עתה המתווה שגובש מול שב"כ וצה"ל קיבל תוקף של פסק דין, ואנו פועלים בהתאם, והדוחות יתפרסמו כשהעבודה עליהם תסתיים. לעת עתה פרסמנו חמישה דוחות אזרחיים בנושא המלחמה. בנוסף, בתקופה האחרונה סיימנו עבודה על 19 נושאים שונים. הטיוטות הופצו להתייחסות המבוקרים, ולאחר קבלתה ובמידת הצורך לאחר קיום שימוע בשל אחריות אישית, נפרסמם לציבור. מדובר בדוחות שאינם בנושאי הליבה. בשלושת חודשים הראשונים עסקנו בסיורים בשטח, נפגשנו עם האנשים ושמענו על הפערים. בחודש נובמבר 2023 הוצאתי מכתב לראש הממשלה עם פירוט הכשלים של הממשלה בעת ההיא הנוגעים לפינוי של כ- 250,000 איש מבתיהם, וביניהם: תוכניות סיוע כלכלי ליישובי קווי העימות; ניהול לאומי מרכזי של המענה האזרחי לעורף; שהות המפונים בבתי המלון; תקצוב ממשלתי בחירום ותקצוב הרשויות המקומיות, מערכת החינוך, מערכת בריאות הנפש ושירותי הבריאות בחירום; כיתות כוננות ומקלוט; הסברה לציבור. בינואר 2024 הודעתי על פתיחת ביקורת סביב כ60- נושאים הקשורים להתנהלות הדרג המדיני והצבאי ב7- באוקטובר כולל הלילה שקדם לטבח, התנהלות הקבינט המדיני- ביטחוני בכל התקופה שקדמה לאירועי ה7- באוקטובר, ההיערכות המודיעינית, ההגנה על גבול עזה, המאבק הכלכלי בחמאס, הרישוי ואבטחת המסיבות ברעים ותפיסת הביטחון הלאומית. לצד זה אנו בוחנים סוגיות אזרחיות, כלכליות ובתחום החירום, כמו פינוי הפצועים והחללים. בנוסף הוצאתי מכתב לראש הממשלה שכלל למעלה מ27- ביקורות על הדרג הצבאי ועל הדרג האזרחי. בפברואר 2024 הוגשה עתירה לבג"ץ כדי למנוע את ביקורת המדינה על כל סוגיות המלחמה. מתחילת המלחמה מבקר המדינה והצוותים עשו שורה של סיורים בשטח על מנת להעלות פערים מול גורמי הממשלה בזמן אמת, לתת סיוע מיידי וכדי שצוותי הביקורת יראו את אותם אנשים שחוו את הטבח הנורא. ב10- באוקטובר, בעת ביקורי בשדרות, הכרזתי שהביקורת תיעשה על כלל הדרגים החל מראש הממשלה, שרים, צה"ל ודרגים אזרחיים-מקצועיים. הביקורת תכלול גם סוגיות של אחריות אישית בנסיבות שמדובר בכשל משמעותי. ככל שתוקם ועדת חקירה ממלכתית, אנו נפעל לתאם את ביקורת המדינה ואת גבולותיה מולה. המחוקק נדרש לסוגיה אם יש מקום לעבודת המבקר לפני ועדת חקירה ממלכתית. לצד זה אני רואה חשיבות רבה במתן מענה פרטני לאדם שנפגע, ואכן, אנו נותנים מענה או סעד לכל פונה. 67 בחוק מבקר המדינה סעיף 10 יש סיפא. שופטי בג"ץ השיבו ליועמ"שית לממשלה ששאלת הסמכות אינה על הפרק. אני סבור שגרוע מאוד אם מישהו ינסה להגביל את מבקר המדינה. יש לו עצמאות וסמכות לבדוק את האירועים בצורה חד-משמעית היות שהוא חלק מהמארג הדמוקרטי של מדינת ישראל. ההנחיה שניתנה לכלל הצוותים היא לבדוק את כלל הדרגים ללא שום דעה קודמת. עמדתנו היא שחוק מבקר המדינה מאפשר למבקר המדינה לבדוק באופן עצמאי, וגם את העיתוי לבדיקה. המחוקק נדרש לנושא הקמת ועדה וקבע מפורשות שעל בסיס דוח מיוחד של מבקר המדינה תוכל הוועדה לענייני ביקורת המדינה למנות ועדת חקירה ממלכתית. ככל שתוקם ועדת חקירה ממלכתית, אנו נתאם עימה. אנו בעד כל בדיקה שתתקיים על ידי כל גורם. חלק מכשלי ה7- באוקטובר הם לא רק שלא הקשיבו לדוחות המבקר אלא גם חוסר הקשבה לתצפיתניות. בימים אלה המשרד נכנס לביקורת בצה"ל ובשב"כ בעקבות צו הביניים, והיא תושלם כסדרה בצורה מעמיקה. קיבלנו פנייה סדורה מהסנגורית הצבאית בנושא, וגיבשנו מענה שעומד בבג"ץ. אני סבור שהיועמ"שית לממשלה וגם הפצ"רית יכבדו את החלטת בג"ץ – מתן תוקף לביקורת המדינה. איננו באים להתעמת, ופועלים בהתאם לפסק הדין של בג"ץ ובשיתוף פעולה עם הוועדה לענייני ביקורת המדינה. דוח ביניים יוגש לוועדה ויפורסם לציבור לאחר השלמה יסודית של עבודת הביקורת על כלל הדרגים. עו"ד כרמית פנטון, מנהלת נציבות תלונות הציבור: נציבות תלונות הציבור נותנת מענה פרטני על תלונות. ב12- באוקטובר 2023 הנציבות הקימה קו חם כדי לספק לפונים מידע על זכויותיהם. הקו החם פעל 24 שעות ביממה שישה ימים בשבוע, והתקבלו 5,000 שיחות טלפון. היו ועדיין יש ביקורים בעמדות מפונים כדי לסייע להם מול גורמי המדינה. בנוסף נעשו ביקורים בריכוזים של מערכי המילואים, מגשר זיו ועד צאלים בדרום, וביישובים שפונו והתושבים חזרו אליהם בצפון ובדרום. חלק מהתלונות מקבלות מענה כבר בעת הגשתן2,860 . תלונות הקשורות למלחמה התקבלו, וכמעט 64% מהתלונות נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן. יובל חיו, מנהל חטיבת ביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון: כחלק מהעבודה המשרדית אני עסוק ב14- מטלות ביקורות שמטרתן הייתה לבדוק את הדרג המדיני, הדרג הצבאי והדרג האזרחי. רוב מטלות הביקורת על הדרג האזרחי הסתיימו ושוגרו למבוקרים, ונכללות בהן ביקורות אישיות כלפי כלל הדרגים. עבודת ביקורת מדינה היא לא במקום ועדת חקירה ממלכתית. חובת האמון הראשונה שלי היא כלפי הציבור. בשנה וחצי האחרונים נאספו במשרד תיעוד, מסמכים, נתונים ועדויות על ידי עשרות צוותים שאף אחד לא יוכל לאסוף אותם נוכח יכולות פעולת המרחב. השופטת נאור ז"ל אמרה לגבי אסון מירון שאין מניעה שמבקר המדינה ימשיך לבדוק על אף ועדת החקירה הממלכתית, ובסופו של דבר המבקר נסוג מהמשך הבדיקה. האם ביקורת המדינה נכון להיום היא הסיבה לאי-הקמת ועדת חקירה ממלכתית? אין שום קשר בין הפעולה שנעשית היום – איסוף המסמכים – לבין החלטה ציבורית או פוליטית להקמת ועדת חקירה ממלכתית. הטיוטה בנוגע למסיבת נובה טרם יצאה. הגענו לרבדים של בחינה, תיעוד וניתוח שכל פעולה בעתיד שתידרש להיכנס תוכל להשתמש בזה כתשתית. אני נפגש עם קצינים מצה"ל לפגישות שנושאות אופי חקירתי לכל דבר ועניין, ולכן לא ניתן לדבר על מקומות של שיבוש. בפעולה שאני עושה בשנה וחצי האחרונים אני יודע כעובד ציבור ששירתי את המהלך שיוצג בעתיד. כאשר מגיעה ראיה לשינוי פרוטוקולים, למחרת היום הדבר נמצא על שולחנה של היועמ"שית לממשלה. סיפור ניהול המסמכים במשרד ראש הממשלה עלה בתחילת הדרך, ויצא מכתב אזהרה ממשרד מבקר המדינה 68 למשרד ראש הממשלה שבו נאמר שאם תהיה תזוזה במסמכים – היא בגדר עבירה. לא הגיעה לשולחננו שום ראיה לשינוי פרוטוקולים. איתן דהן, מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון: תפקיד חטיבת הביטחון הוא לבדוק את מערכת הביטחון על כלל רבדיה בעולמות הרגישים ביותר. לחטיבת הביקורת יש יכולת לבקר את מערכת הביטחון ברמה המקצועית והטובה ביותר מתוך ניסיון אישי ולשאול את השאלות הנכונות מול המבוקרים. אנו מקיימים ביקורת בכל הרמות ובודקים את התהליכים המבצעיים בשב"כ, בצה"ל, במשרד הביטחון ובדרג המדיני תוך שילוב עבודת החטיבות. אנו מייחדים ביקורת לאירועי 7–4 באוקטובר היות שהם משמעותיים. ההסתכלות שלנו תדע לתת תשובות על השאלה מה גרם לאירועי ה7- באוקטובר. סיכומי הוועדה -הוועדה שמעה מגליה חושן, אם שכולה, שיש שבר ביחס למוסדות המדינה – הם היו בעיניה ערכיים אבל לא עשו את עבודתם בתום וביושר. אפשר לשנות את חוק מבקר המדינה ולתת לו סמכויות ליישום הדוחות. למערכת המשפט יש אחריות לאירועי ה7- באוקטובר, ולכן גם היא צריכה להיבחן. צריכה לקום ועדת חקירה מיוחדת שירכיבו הקואליציה והאופוזיציה ונציגות של המשפחות השכולות כדי לשאול שאלות ולשמוע תשובות. לוועדה צריכות להיות שיניים כדי לתקן, מעבר להשגת צדק. -נציגת ארגון"צעדת האימהות"מבקשת לקבל נתונים מדויקים על הסכנות הנשקפות לחיילים בעזה. לא מדובר בסכנות שנקרות בדרכם תוך כדי לחימה אלא בסכנות ידועות מראש. שוב ושוב מכניסים חיילים לבניינים עמוסים במטענים, ומעטים האנשים שהתייחסו לכך. צה"ל אינו מתחקר את עצמו ואינו מסיק מסקנות. המחבלים כבר יודעים כיצד הלוחמים נכנסים לבניינים. מדובר בשטחים שהלוחמים כבר ניקו אותם והתמלאו שוב במלכודות. משאיות הסיוע בשטח הן פינוק; במקום משאיות סיוע, צריך למוטט את חמאס. ראוי להציב נגמ"שים שנשלטים מרחוק, ויש כאלה במלאי. - תמר גרסין, אחות של נרצח נובה, אמרה בדיון שהציבור היה חלוק עוד לפני ה7- באוקטובר בסוגיית בג"ץ, לכן לא יכול להיות שתקום ועדת חקירה שנשיא בית המשפט העליון ימנה את חבריה. - יזהר ליפשיץ, בנו של עודד ליפשיץ ז"ל, שאל אם חומרי החקירה של המבקר יועברו לוועדת החקירה שתוקם ואם בעלי תפקידים שהעידו מול מבקר המדינה יוכלו להעיד גם מול ועדת החקירה. - נציגת קיבוץ עין השלושה ציינה כי כבר 20 שנה יש סבבי מבצעים, מלחמות ופינויים. בעוטף עזה מתנהלת מלחמה, והם חיים בשדה קרב. היא רוצה שכל הגורמים מראש הממשלה ומטה ידאגו שהאזור יחזור להיות בטוח, ללא חדירות. לא מחזירים אזרחים לשדה קרב אלא רק בסיום מלחמה, עם החזרתם של החטופים. - נציג"מועצת אוקטובר"אמר כי הוא חושש שאנשים יפרשו את הדוח של המבקר כדוח של ועדה נוחה שבאה להחליף ועדת חקירה ממלכתית. בביקורת שלו מבקר המדינה סתם את הגולל על ועדת חקירה ממלכתית. הנושאים שהוא עוסק בהם אינם מראים מה היה לפני הטבח ב7- באוקטובר. אפשר למנוע את האירוע הבא רק עם הסכמה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. 69 - ולנטינה גוסק, אימה של מרגריטה ז"ל, מנרצחות הנובה, אמרה שיש קונצנזוס לאומי על החזרת החטופים ועל קבלת מידע על המתרחש באמצעות ועדת חקירה שתיתן תשובות ותהיה מקובלת על כולם. נוסף על כך יש ליזום חקיקה ייחודית לאירועי ה7- באוקטובר. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה שמעה שיש דאגה ציבורית מכך שלא הוקמה ועדת חקירה. - הוועדה שמעה ממבקר המדינה שכאשר תוקם ועדת חקירה, הוא ישתף עימה פעולה וייקבעו גבולות גזרה. - הוועדה התרשמה שהממשלה גוררת רגליים ובורחת מאחריות. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בהשתתפות היועמ"שית לממשלה ונציגי הסנגוריה הצבאית כדי לשמוע את עמדתם. 70 סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל – המשך דיון הקדמה ביום כ"א באייר תשפ"ה19 , במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא: דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל – המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, הסנגוריה הצבאית הראשית, משרד ראש הממשלה – אגף הפיקוח הכללי, משרד המשפטים" ,מועצת אוקטובר"ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה -אל"מ אופירה אלקבץ, הסנגורית הצבאית הראשית: הסנגוריה הצבאית היא גוף עצמאי בצה"ל שמופקד על הבטחת זכויותיהם המשפטיות של חיילי צה"ל ומפקדיו ועל קידומן. מתוקף תפקידה, הסנגוריה אמונה על מתן ייעוץ וייצוג משפטיים למשרתי צה"ל בהליכי בדיקה, חקירה ומשפט פלילי ומשמעתי. הסנגוריה גם מייצגת חיילים שנקלעו לקשיים נפשיים או סוציו- אקונומיים ונעדרו מן השירות או ביצעו עבירות אחרות על רקע זה. חובת הנאמנות של הסנגוריה הצבאית נתונה אך ורק למשרתי הצבא הנושאים בנטל הגנת המדינה ולזכויותיהם המשפטיות. לאחרונה, לנוכח האתגרים המשפטיים הגוברים בזירה הבין-לאומית, הוחלט לחזק את מנגנון ההגנה המשפטית על חיילי צה"ל, שעלולים להיחקר, להיעצר ואף להישפט בפני טריבונלים בין-לאומיים. ליווי משרתי הצבא וייצוגם בפני מבקר המדינה, ובעתיד – בפני ועדת חקירה, אשר במסגרתם בוחנים את אחריותם האישית, היא נדבך אחד בעיסוקיה של הסנגוריה הצבאית. מינואר 2024 מוביל מבקר המדינה סדרת ביקורות מקיפה בצה"ל ובה כ42- נושאי בדיקה בהיקפים חסרי תקדים, הכרוכה בדרישה של אלפי מסמכים, פגישות עם עשרות בעלי תפקידים ועוד. מדובר במהלך בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה, שנועד לחשוף פערים, לתקן ליקויים ולשפר תהליכי עבודה, הן בצה"ל והן בממשקי הפעולה בינו לבין גופים אחרים. לכל אורך הדרך המשרתים שיתפו פעולה באופן מלא עם נציגי המבקר בהליכי הביקורת, למרות היקף הדרישות והמורכבות התפקודית, מתוך הבנה של חשיבות הביקורת ככלי לביקורת עצמית ולתיקון שיטתי. לאחרונה, כשהוחלט בהסכם בין המבקר לצה"ל על הרחבת היריעה לביקורת בפועל גם על נושאים ביטחוניים קלאסיים, המכונים"נושאי הליבה( – "א) הגנת הגבול ברצ"ע( ;ב) תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס, הבקרה המודיעינית ושקיפות צה"ל לאויב( ;ג) מהלך האירועים ב– 7.10.2023- פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ – פנתה הסנגוריה הצבאית למבקר המדינה וליועמ"שית בדרישה להימנע מהרחבה זו. מדובר בנושאי ליבה ביטחוניים ואסטרטגיים שמחייבים התייחסות מיוחדת וזהירה בחקירתם. נושאים אלו אינם בסמכותו של המבקר. בירור אירוע טראומטי כה חמור מחייב הקמת ועדת חקירה שהיא גוף עצמאי ובלתי תלוי, הפועל בשקיפות לציבור, בפומבי ובעל סמכויות רחבות וזכויות מתאימות, כפי שמקובל בשיטת המשפט בישראל. ועדת חקירה נועדה לחקור עניין שהוא"בעל חשיבות ציבורית 71 חיונית."נושאי הליבה הנוגעים לאירועי ה7- באוקטובר 2023 ומלחמת"חרבות ברזל" חורגים באופן מובהק מגדר סמכותו של המבקר. הסנגוריה הצבאית דוחה את טענת המבקר שבג"ץ הכריע בסוגיית הסמכות באמצעות אימוץ ההסדר בין צה"ל למדינה. שופטי בג"ץ לא נדרשו להכרעה משפטית מפורשת משום שהעתירות נמחקו והסוגיה לא מוצתה. עיקר הדיון בעתירות עסק בקשב וביכולת של צה״ל לעמוד בביקורת המבקר בהיקף המופרז ובדרישותיו, שהיו עלולות לסכל ממש את יכולתו של צה״ל לעמוד במשימתו המרכזית – ניצחון במלחמה. עם השינוי בעצימות המלחמה במרץ 2025, הגיעו צה"ל והמבקר להסכמה ביניהם על אופן עריכת הביקורת ודירוג הביקורות ונתנו על כך הודעה לבג"ץ, בלי שנכנסו לסוגיית הסמכות. נוכח ההסכמות הודיעו העותרות שהעתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה, אף שלא נדונו סוגיות כבדות משקל שהועלו בעתירה – סוגיית סמכות המבקר וסוגיית זכויות המשרתים. בג״ץ לא דן ולא ניתח בפסיקתו את שאלת הסמכות ולא הכריעה בה, וסוגיות הזכויות הדיוניות של המשרתים אף היא לא נדונה בכלל, ומטבע הדברים לא הוכרעה. ככל שהמבקר יעמוד על עמדתו ולא יפסיק את הביקורת בנושאי הליבה, בכוונת הסנגוריה הצבאית לעתור לבג"ץ ולבקש הכרעה מפורשת בנושא הסמכות ובנושא זכויות משרתי הצבא בחקירת נושאים אלו. המבקר מצהיר שיטיל אחריות אישית ויפרסם את שמות האחראים, אך הליכיו אינם מקנים זכויות דיוניות בסיסיות בדומה לאלו שניתנות בוועדת חקירה: אין זכות מוקנית לשימוע בעל פה או להופעה פרונטלית בפני הגוף המבקר, אין זכות עיון מלאה בחומרים ואין אפשרות לחקור עדים או זכות ייצוג מלאה. בהליכי ביקורת המדינה ניתנים למבוקרים רק חמישה ימי עבודה להתייחס לטיוטת הביקורת – פרק זמן בלתי סביר בעליל, ודאי בהתחשב באופייה של הביקורת הנוכחית ובהשלכות הדרמטיות של ממצאיה. יתרה מזו, הביקורת אינה פומבית ואין שקיפות מלאה של ההליך. אין זכות לציבור לדעת, ולמשרתים צריכה להיות הזכות, במגבלות הביטחוניות, שדבריהם יישמעו ויובאו בפני הציבור באופן מלא, מדויק וישיר ולא דרך המסננת של מבקר המדינה, שהעדויות נשמעות בפניו בחדרי- חדרים. רק ועדת חקירה תבטיח הגנה ראויה על זכויות יסוד בבדיקת אירוע לאומי טראומטי, והסנגוריה הצבאית תפקידה לוודא כי בייחוד בסיטואציה של ממצאים אישיים חמורים, לא תיפגענה הזכויות הדיוניות בהליך. עבודת המבקר תשבש באופן בלתי הפיך את פעילותה העתידית של ועדת חקירה. תהליך הביקורת הנוכחי כולל גביית עדויות, עימותים בין גרסאות, חשיפת חומרי חקירה ושיתוף טיוטות. חשיפת עדים מראש לראיות ולגרסאות אחרות תפגע באותנטיות של העדויות שיובאו בפני הוועדה ותסכל את יכולתה לבחון את הנושאים הכי ליבתיים וחשובים מנקודת מבט אותנטית, עצמאית ובלתי מוטה. לאחר שהמבקר יקבע ממצאים, הם ישפיעו על עבודת הוועדה וייצרו"אפקט עיגון"של הממצאים וניסיון לחסוך את בדיקתם מחדש באופן הראוי, ומנגד – סיכון ממשי לממצאים סותרים, שיפגעו באמון הציבור, ייצרו בלבול ויקשו על הפקת לקחים ברורים. ועדת החקירה תידרש או לאמץ את ממצאי המבקר או להתמודד עם הסתירות ולקבוע קביעות שונות – שני תרחישים בעייתיים. בחינה כפולה של שתי ערכאות את אותו נושא הוא הליך לא יעיל, מסורבל, ויוצר עומס בלתי סביר שיחייב עשרות משרתים בכל המערכת הביטחונית להתייצב לחקירות חוזרות ונשנות ולהסיט את 72 הקשב ממשימתם העיקרית. תהיה גם העמסה גדולה מבחינת חומרים ועדויות, לנוכח כפילויות משמעותיות בעדויות בכל נושא. הדבר יפגע גם במעמדו של המבקר וגם בעבודתה ובמעמדה של הוועדה. למבקר יש מספיק חומרים כדי לפרסם דוח. ראוי שהוא יביע עמדה שוועדה היא שצריכה לחקור את נושאי הליבה. - המשנה ליועמ"שית לממשלה ציינה כי יש שתי עתירות בנושא – עתירה אחת תקפה את ביקורת המדינה ועתירה שנייה עסקה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. עמדת היועמ"שית היא שיש לוודא שלגופי הביטחון יש יכולת לעמוד בחקירה. העתירה התמקדה יותר במישור המעשי – האם הצבא ויתר גופי הביטחון יכולים לעבור ביקורת מקיפה תוך כדי מלחמה, בזמן שהקשב הפיקודי צריך להיות למלחמה? עם הזמן הגופים קיבלו משקל נמוך, נוכח הירידה בעצימות המלחמה, ולכן הגיע ההסכם בין צה"ל למבקר המדינה. הממשלה טענה שהיא תידרש לסוגיה של הקמת ועדת חקירה בתום המלחמה. עמדת הייעוץ המשפטי היא כי ועדת חקירה היא הכלי הנורמטיבי לחקור את אירועי ה7- באוקטובר, בשל הכלים והסמכויות שלה. לוועדה יש סמכויות וכלים משמעותיים להגיע לחקר האמת בסוגיות של מהות, מעבר לסוגיה התהליכית. היועמ"שית לממשלה סברה שעל הממשלה להידרש לזה ולהכריע בסוגיית הקמת ועדת חקירה ממלכתית, נוכח ירידת עצימות המלחמה והזמן שחלף. כפל החקירה של ועדת חקירה ומבקר המדינה אינו טוב, והחסרונות גוברים על היתרונות. הסנגורית הצבאית פנתה ליועמ"שית בנושא, והמבקר השיב על כך אתמול. לפי החוק במסגרת הנורמטיבית, דוח מבקר מדינה הוא פלטפורמה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך הדבר נדרש באירוע בסדר גודל אחר, וכאן אין צורך בדוח המבקר להקמת ועדת חקירה ממלכתית. -נציגי הסנגוריה הצבאית הראשית הוסיפו כי לא צריך מומחיות משפטית מיוחדת כדי להבין שמבקר המדינה אינו הגוף המתאים לחקור את אירועי ה7- באוקטובר. כאשר מבקר המדינה בודק אירועים מסוג זה, המשמעות היא שהאירועים מתגמדים, משום שהגוף הבודק צנוע בהתחשב באירוע, וזו סכנה ציבורית וסכנה לנראות של הדברים, בהתחשב בהבדל בין ועדה ציבורית פתוחה בראשות שופט עליון לבין מבקר המדינה. הסמכות של גופים מינהליים נבדקת בשתי דרכים. הדרך האחת היא מתוך הסמכות עצמה – מה הקונטקסט. הקונטקסט של מבקר המדינה כתוב בחוק-יסוד: מבקר המדינה בסעיף 2: לבדוק את חוקיות הפעולות וכו'במסגרת ביקורת על המשק, הכספים, הנכסים, ההתחייבויות והמינהל, ויש תוספת שהמבקר מסתמך עליה: וכן כל דבר אחר שימצא לנכון. את"הדבר האחר"צריך לקרוא בקונטקסט של הנאמר בסעיף. הדרך השנייה היא באמצעות השוואה לגופים אחרים. אם יש גוף שיועד לחקור סוגיה ציבורית בעלת חשיבות כמו ועדת חקירה ממלכתית, הסמכות אינה נתונה למבקר המדינה. כפל חקירה זה דבר לא רצוי. יש פסיקה של בית המשטר העליון שלפיה לנהל משפט במקביל לוועדת חקירה ממלכתית זה דבר לא רצוי אך לעיתים בלתי נמנע. מבקר המדינה ציין שאם תוקם ועדת חקירה ממלכתית, ייקבעו גבולות הגזרה. כל עוד יש סיכוי להקמת הוועדה, המבקר צריך להימנע מלחקור את האירועים. יש 38 נושאים שמבקר המדינה חוקר ומתאימים לחקירה שלו, ומבקשים להוציא רק שלושה נושאים מתוכם, שהם נושאי הליבה, כדי לא לגרום לכפל חקירה. נשאלת השאלה, איך חוקרים אירוע שיש אפשרות שתוקם לגביו ועדת חקירה? יש עתירה תלויה ועומדת בבג"ץ בנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ובג"ץ ביקש מהממשלה 73 התייחסות. הממשלה השיבה שתוקם ועדת חקירה מיוחדת, והנושא יחזור לבג"ץ. המבקר טוען שאינו רוצה להמתין לעבודת עדת חקירה, אך הוא עדיין לא חקר את נושאי הליבה, היות שהוא החל בעבודה רק לפני חודש. לאדם שמוזהר בוועדת חקירה ממלכתית יש שפע של זכויות שתואמות את הפגיעה הצפויה, שנמשכת לנצח, לכן החוק נותן לו שפע של כלים: לראות את כל החומר, זכות להצטייד בעורך דין, להביא עדים, לחקור עדים חקירה נגדית ועוד. מבקר המדינה לא יכול לתת את הכלים הדיוניים האלה לנפגעים. הזכויות שניתנות אצל מבקר המדינה מעוגנות במדריך מקצועי פנימי, שהוא מקיף אבל חלק קטן ממנו עוסק בזכויות, ועיקרו – שיקול הדעת שיש למבקר בנושא. יש נהלים חדשים שפורסמו לפני כמה ימים באתר המבקר ונקבע בהם שנחקרים צריכים להשיב בתוך חמישה ימי עבודה. יש לתת לאנשים זמן להתייחס כמו שצריך לדברים אם רוצים להגיע לחקר האמת. בסופו של דבר כל החומר מצוי ולא הולך לאיבוד והזיכרון הארגוני קיים, אך צריך לדעת להנגיש אותו. חקירה בדלתיים סגורות ובאופן שמתנהל משרד מבקר המדינה תפגע במשרתי הקבע, ולא ניתן לקבוע שהוא יגיע לחקר האמת. יש חשיבות להליך פומבי הואיל והוא מעיד על תהליך שקוף ונקי. הציבור רוצה לראות בעיניים מה קרה ואילו שאלות נשאלו. כל ועדת חקירה תוקם עם הרכב ייעודי שמונה כמה אנשים שמבינים בתחום, ואילו מבקר המדינה הוא אדם אחד שמחליט ואינו יכול להבין בכול. - אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל, דרש שהפצ"רית תיכנס בעובי הקורה ותכריז על בדיקה, היות שיש רשלנות וזה דבר פלילי. אלפי מסמכים נעלמו; קצינים השתחררו. עד היום לא תשאלו את אחרוני החיילים באוגדת עזה שנכחו באותה שבת ובימים לאחר מכן. אילו היו מתשאלים, היו מבינים שהמח"ט היה בחמ"ל באותה שבת ולא יצא ממנו להילחם עד הערב. יש קצינים בצה"ל שעדיין משרתים בתפקידים על אף האירועים ומקודמים לתפקידים בכירים. איפה הזכויות של אותם חללים שאינם איתנו היום? למה לאנשים ששירתו בבוקר ה7- באוקטובר עדיין יש זכויות? - יורם יהודאי, אביו של רון יהודאי ז"ל, אמר שהוא חושש שהמבקר מנסה להגן על מישהו. בהמשך לדבריו של יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה – האם הסנגוריה יכולה להבטיח שלא נעלמו פרוטוקולים ומסמכים? לא יכול להיות שבעלי תפקידים בצה"ל נשארו בתפקידם או שהם מקודמים. - נציגת פורום משפחות נרצחי מסיבות הדרום אמרה כי צה"ל הוא שם קוד לכל זרועות הביטחון והדרג המדיני שיש להם אחריות ישירה ועקיפה לאירועים. גם במשטרה היו כשלים, והמבקר לא סיים את הדוח עליה. - יועמ"ש משרד מבקר המדינה אמר כי למבקר המדינה יש סמכות מלאה לעשות ביקורת בכל נושא שהוא ימצא לנכון. דבר זה מעוגן בחוק-יסוד ובחוק מבקר המדינה, והשתרש במשך השנים. מבקרי המדינה לדורותיהם עשו ביקורות על מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן וכיוצא באלה. נושא זה עלה גם בדיון בבג"ץ, והשיח היה על סמכות בזמן אמת. השופטת וילנר אמרה בדיון שלא מדובר פה בעניין של סמכות, אלא בעניין של שיקול דעת. בית המשפט נתן תוקף של פסק למתווה שהוגש על הליבה. אילולא המבקר לא היה מתחיל את הביקורת, היו באים אליו בטענות לאחר מכן. יש חשיבות רבה לפעולותיו של המבקר כיום, נוכח הזמן הרב חלף – אנשים מתחלפים, אנשים שוכחים 74 דברים, וצריך לאסוף מסמכים. פומביות הפרסום תלויה בהחלטת נבחרי הציבור. בוועדות חקירה יש פומביות דיון אינהרנטית, ואילו אצל מבקר המדינה זה לא כך, משום שזה לא השתרש, אף שייתכן שהיה מקום לכך. יש לבחון את סמכויות הוועדה, כשתקום, ולאחר מכן להחליט על המשך פעולתו של המבקר. טענת הסנגוריה שאינה מייצגת אדם מסוים אלא גוף הייתה צריכה לעלות בדיון בבג"ץ. לגבי הטענה שלא ניתן מספיק זמן, נותנים לא מעט זמן לצורך שימוע. הדין המינהלי חל על משרד מבקר המדינה, והמבקר נזהר מאוד לפני הוצאת הביקורת. יש סמכות רק להוציא המלצות, ומתייחסים בכובד ראש לכל דבר שעלול לפגוע באדם. - נציג קיבוץ נחל עוז אמר בדיון כי בעשור האחרון היו הרבה סבבי לחימה, בלוני נפץ, רקטות ועוד. ועדת חקירה ממלכתית היא תנאי עבורו כדי לחזור למסלול החיים הטבעי. - ולנטינה גוסק, אימה של מרגריטה ז"ל, אמרה כי יש קבוצת הורים שכולים שאיבדו את האמון בבג"ץ ומעוניינים בהקמת ועדה שתתאים לכולם ותוציא את האמת. הם ביקשו מהמשטרה לחקור מדוע לא ניתן אישור חוקי לקיום המסיבות, ומדוע לאחר שבוע היא סגרה את התיק. על המשטרה לחקור את האירועים, אם אין רצון להקמת ועדת חקירה. - גליה חושן, אימה של הדר חושן ז"ל, אמרה כי היא דורשת ועדת חקירה, השאלה היא איזו. אף אחד לא רוצה לטייח את הדברים. היא סבורה שיש להקים ועדת חקירה מיוחדת שתהיה מקובלת, וחבריה יבחרו מתוך בנק של שמות שמקובלים על כולם. - נציג תנועת"דרכנו"אמר כי הוא דורש מממשלת ישראל ומכנסת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבטיח את חקר האמת. מבקר המדינה טרם פרסם דוח ביניים שניתן לדון בו בוועדה ולהצביע על הקמת ועדת חקירה. התנועה מיפתה 400 פרטי מידע, אספו עדויות והקימה אתר שמעביר את המידע. יש לזכור שגם המדיניות הממשלתית ארוכת השנים הביאה להתעצמות חמאס בנרמול שיטת הסבבים ובקניית שקט בכסף. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה רואה חשיבות במוסד מבקר המדינה ובעצמאותו. - הוועדה סבורה שהממשלה גוררת רגליים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית נוכח האסון הגדול ביותר שקרה ליהודים מאז קום המדינה לשם מניעת אירוע דומה בעתיד. - הוועדה שמעה ספקות בנוגע לסמכויות המבקר ולפומביות הדיון. משרד מבקר המדינה הוא גוף חשוב, והוועדה אינה יכולה להכריע בסוגיה. הדבר צריך לבוא לפתחו של בג"ץ. - הוועדה מבקשת מהיועצת המשפטית של הכנסת חוות דעת בנוגע לגבולות סמכויותיו של מבקר המדינה בבדיקת נושאים כפי שקבע המחוקק. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לקיים חשיבה מחודשת בנוגע לשלושה נושאים מתוך רשימת נושאי הבדיקה בסעיפים 31–29 ולדווח על מסקנותיו לוועדה. הנושאים שהוועדה מבקשת להוציא מהביקורת: הכוננות להגנת הגבול ברצועת עזה; המידע והתהליכים בקהילת המודיעין; בדיקת התנהלות הדרג המדיני, צה"ל והשב"כ סביב 7 באוקטובר 2023. - הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא. ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב 75 הקדמה ביום כ"ז בסיוון תשפ"ה23 , ביוני 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, רשות החירום הלאומית (רח"ל,) צה"ל, משרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה (כב"ה,) משרד האוצר, בית החולים רמב"ם, רשות המיסים, המרכז הרפואי איכילוב, שירותי בריאות כללית, משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים, מינהל התכנון, הפורום להתחדשות עירונית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרכז השלטון המקומי, עיריית כפר סבא, עיריית הרצליה, המועצה האזורית גליל עליון, עיריית תל אביב-יפו, עיריית פתח תקווה, אג'יק – מכון הנגב, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, התנועה לאיכות השלטון בישראל, הפורום למאבק בעוני ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה בשנת 2020 התפרסם דוח מעקב לדוח קודם, שהתפרסם בשנת 2016. הדוח עסק בנושאים האלה: הסדרת חלוקת הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון הפנים בטיפול בעורף, תוכניות עבודה לטיפול בעורף, פערי מיגון, מערך הגילוי וההתרעה וההיערכות לפינוי אוכלוסייה. בדוח עלה שנעשתה כברת דרך משמעותית בכל הקשור לשיפור מערך הגילוי וההתרעה מפני איום טילים ורקטות. נתוני מפתח: בביקורת האחרונה עלה כי לכ2.6- מיליון תושבים, ובהם המגזר הערבי והפזורה הבדואית בנגב, עדיין אין מיגון תקני)ממ"ד, ממ"ק או מקלט.(מציאות זו הביאה את ממשלת ישראל לקבל החלטה בשנת 2018 לגבש את תוכנית"מגן הצפון"בהיקף של 5 מיליארד ש"ח בפריסה לעשר שנים, תוכנית שמטרתה הייתה שיפור המיגון במוסדות ציבור ובבתי מגורים ביישובי הצפון מפני איום טילים, רקטות ורעידות אדמה. ככל הידוע תוכנית זו לא הגיעה לכדי השלמה. בתחילת 2019 היו בישראל 12,601 מקלטים ציבוריים, שנועדו לתת מחסה בראייה ארצית לכ- 550,000 תושבים בלבד2,494 . מהמקלטים)כ(20%- לא היו כשירים, כלומר הם אינם מתאימים לשהות ממושכת. סוגיה זו מקבלת משנה תוקף בעת הזו, כאשר לאוכלוסייה שהולכת וגדלה אין מיגון תקני, והיא נאלצת לשהות בחניונים ובתחנות רכבת. לכ2.5- מיליון תושבים יש מיגון במקלטים פרטיים משותפים, אולם לפיקוד העורף אין כל מידע בדבר כשירותם של מקלטים אלו. לרשויות המקומיות יש סמכות, בהתבססות על חוק הג"א, לחוקק חוק עזר המקנה להן את הזכות לקיים ביקורת כדי לוודא שהמקלטים משמשים לייעודם. בסיורים רבים שערך מבקר המדינה נראה כי מקלטים רבים אינם כשירים עקב הסבתם לשימוש אחר. עוד נמצא כי למעלה מ50%- מהרשויות בצפון לא חוקקו חוק עזר. מבקר המדינה ערך סיורים בימים האחרונים, לאחר תחילת המלחמה מול איראן, ולהלן הממצאים: ▪ אין גורם מתכלל ברמה הממשלתית לטיפול באזרחים חסרי קורת גג. ▪ יש צורך בהכשרת מחסות המוניים כמקלטים ציבוריים, וצפוי שהוא יתרחב ככל שהלחימה תתמשך. 76 ▪ יש לתת מענה לחסרי קורת גג בראייה עתידית שאינה מחזירה אותם למצב הקודם. ממצאים אלו מתקשרים לממצאים דומים שעלו בסיורים שערך מבקר המדינה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל: פערים שנוצרים מהיעדר ניהול לאומי מרכזי לעורף האזרחי; פערים בתקצוב וסיוע כלכלי לתושבים שפונו מבתיהם מרשויות מקומיות ומשרדי ממשלה; פערי מידע לציבור והסברה. אף שחל גידול ניכור במספר הבקשות למיגון לשם בניית מרחב מוגן, התהליך נמשך זמן רב, למרות העשייה הרבה של פקע"ר. השתלבות מכוני הבקרה בתהליך אישור מסמכי המיגון איטית, ולא נראה שהדבר עתיד להשתנות. יש חשיבות בהרחבת הסמכויות והגורמים הנדרשים)כמו אדריכלים ומהנדסים(לאישור המסמכים. מאז אוקטובר 2023, במסגרת הוראת שעה, אפשר להקים מרחב מוגן דירתי ללא צורך בהיתר בנייה של הוועדה המקומית בבנייה נמוכה של עד שתי קומות. הוראה זו נועדה לקצר הליכי רישוי כדי לקדם הקמת ממ"דים. סיכומי הוועדה - נציגת הלמ"ס אמרה בדיון כי הנתונים שברשותם הם אומדנים המבוססים על סקרים בקרב 10,000 משפחות בנוגע לממ"דים ברשויות המקומיות, ואין נתונים מעודכנים. יש ממ"ד ל- 55% ממשקי הבית בישראל, ל24%- ממשקי הבית בירושלים, ל34%- ממשקי הבית בתל אביב ול48%- ממשקי הבית בחיפה. - ראש עיריית הרצליה אמר בדיון כי העיר מטפלת כרגע ב1,100- מפונים מערים אחרות. מצב המקלטים בהרצליה היה מחפיר והיו בעיות שורשיות, ובתוך 24 שעות של טיפול המקלטים הגיעו לרמה נאותה. ל18,600- תושבים אין מקלוט. גם כעבור עשורים תוכניות פינוי-בינוי אינן מתקדמות. יש לחשוב איך לזרז את התהליכים, ובכלל זה בינוי ממ"דים תוך חצי שנה, כמו בתהליך רישוי עסקים. - ראש המועצה האזורית גליל עליון אמר בדיון כי תושבי האזור כבר 620 יום במלחמה ללא מיגון. אין מעקב אחר מימוש התוכנית שנקבעה בהחלטת הממשלה בכל אזור קו העימות בצפון עד 5 ק"מ מהגבול. צה"ל ממגן את היישובים שהם עד 1 ק"מ מהגבול, אולם הקבלנים אינם מתאימים לבניית מיגון, והאחריות עברה לתושבים. ביישובים שהם במרחק של עד 5 ק"מ האחריות למיגון מוטלת על התושבים, והם יקבלו החזר עלות. האירוע בתל אביב ממחיש את ההתנהגות המופתית של האזרחים כשיש זמן הרתעה מספיק, אולם במועצה האזורית גליל עליון זמן ההתרעה הוא אפס. בזמן אירועים לא ניתנים שירותים לאזרחים בקו העימות. יש כבר עכשיו לפתוח את מסגרת התקציב, ושתושבים ימגנו את בתיהם בהתאם ליכולתם. בפועל יישאר כסף בסוף שנה, כי לא כולם יצליחו למגן את בתיהם. לפני המלחמה הספיקו למגן את רוב בתי הספר. יש לציין כי רח"ל נחלשה מאוד במשימותיה מול הרשויות. - ראש עיריית כפר סבא אמר כי בעירו יש מקלטים ציבוריים גדולים שנותנים מענה טוב. הבעיה כרגע היא בשכונות הוותיקות, ויש קושי בגלל מעמדה הסוציו-אקונומי הגבוה של העיר )אשכול,(8 שבגללו היא מקבלת פחות תקציבים. כפר סבא נמצאת באזור מורכב ומקבלת שברי יירוט רבים, אך לא נגרם נזק רב בנפש וברכוש. על המדינה לתקצב את תוכניות המיגון העירוניות כדי לצמצם את פערי המיגון באזורים הוותיקים, בפרט מיגוניות במרחב הציבורי. - חכ"ל נירה שפק אמרה לוועדה כי יש לדבר על פתרונות בטווח המיידי. חדרי מיון, חדרי ניתוח ומחלקות אשפוז בבתי חולים צריכים להיות ממוגנים. היקף הנזק גדול, ואין מענה בבתי החולים. 77 יש לפנות למינהלת תקומה למתן מענה עבור מיגון. יש לבדוק כמה מן המפונים לטווח ארוך פונו לדיור ללא מיגון. יש משפחות מפונות שמדווחות שעברו למקומות מגורים ללא חשמל ומיזוג. נוסף על כך הדלתות המותקנות אינן תקניות, ולא ברור מי מטפל בכך. כמו כן יש לתת מענה לרפואה בקהילה באמצעות מרפאות אחודות שלפחות אחת מהן תהיה ממוגנת. - נציגי צה"ל אמרו בדיון כי כשליש מאזרחי המדינה מתגוררים במבנים שאין בהם מיגון תקני. כל בית חדש ומבנה ציבור נדרשים להיות ממוגנים מתוקף חוק. לגבי בתים קיימים, כל תוספת של 12 מ"ר ומעלה מחייבת תוספת של ממ"ד. הרגולציה וסגירת פערי המיגון עדיין אורכות זמן. פרויקטים של התחדשות עירונית הם המענה העיקרי לפערים. בשנתיים האחרונות יש מאמץ מוגבר של פקע"ר ומשרד הפנים לאמץ מסלולים מהירים. יש הוראת שעה לפטור מהיתר למיגון בבניין עד שתי קומות, ואושרו 7,500 בקשות. נוסף על כך בינואר 2024 התקבלה הוראת שעה 266ה'שלפיה יינתן פטור מהיתר למוסדות חינוך עד שתי קומות. עד היום אושרו 700 היתרים מפקע"ר, ויש להכפיל את המספר הזה פי שלושה, כי בכל בקשה יש כמה מרחבים מוגנים. יש גם מסלול של מוסדות ציבור שאושרו בפטור מהיתר, כמו בתי כנסת. רואים בשטח שהוראות השעה מביאות תועלת, ולכן פקע"ר ביקש ממינהל התכנון להאריך אותן עד סוף השנה הבאה ולשקול להפוך אותן למסלול קבע. במסגרת"מגן הצפון" הוסרו חסמים בירוקרטיים וניתנו 800 היתרים. יש מהלך של מינהל התכנון וחלה התקדמות בשנתיים האחרונות בנוגע למכוני הבקרה. פקע"ר ביצע הדרכות למתכננים כדי לצמצם את הבירוקרטיה ולקצר זמני המתנה. במסגרת ההקלות והוראות השעה יש גם בנייה רוויה, ואין כיום מענה מספיק רלוונטי לבתים משותפים. כל הרשויות המקומיות אמורות לפתוח את החניונים, אך לא כולן עושות זאת. יש פה עניין של סדר ציבורי, ולא פשוט להכניס מאות אנשים מתחת לפני הקרקע מבחינת הרשות. רוב החניונים הם בערים ולא במועצות אזוריות. מופו מעל 700 חניונים תת-קרקעיים, ואושר מספר לא מבוטל של חניונים למימוש. לא כל חניון מאושר לשהיית בני אדם, היות שיש תקרות שאינן מתאימות. פקע"ר מעדיף מראש לבנות את התווך התת-קרקעי מוגן. מינהל התכנון צריך לחייב את היזמים להכניס מבנים נוספים שיש בהם פערי המיגון כדי לאפשר לבנות חניונים תת-קרקעיים כמיגון, ולתמרץ אותם לייעד שימושים בעת חירום, כמו סופר-מרקטים. פקע"ר ממליץ על מדרג מיגון: ממ"ד, מקלט ומרחב מוגן. שליש מאזרחי המדינה חיים במבנים שנבנו לפני שנות ה.70- המיגוניות אינן תחליף למיגון תקני. יש שני סוגיות מיגוניות, ארבל ורחבעם; לארבל יש יותר יכולת ספיגה של הדף. פקע"ר עושה שיקולים מבצעיים ומקצועיים בהצבת מיגוניות. העדיפות להצבה היא באזורים פתוחים ובמקומות שרמת המיגון בהם פחותה. כמו כן מובא בחשבון השיקול של איום ותיעדוף רשויות. פקע"ר זמין לכל יוזמה, ופערי המיגון הם בראש סדר העדיפויות. יש להקים מקלטים ציבוריים במבנים ולא במרחב. יש פילוח מקומות שאין בהם מיגון מתאים. פיזור המיגוניות מותאם לאופי המבנים והאוכלוסייה. פקע"ר מחולק למחוזות, והוא מכיר את השיקולים המבצעיים. יש לעשות הכול כדי לצמצם את הפערים באמצעות תקצוב מראש או הקלות רגולטריות בשיתוף משרד הפנים ומינהל התכנון. המיגון הפרטי מתוקצב עד 5 ק"מ מגבול לבנון, ומיגון מוסדי – עד 9 ק"מ מהגבול, ועתיד להתרחב עד 45 ק"מ. מהיישובים עד 1 ק"מ מהגבול נותרו שני יישובים בתהליכי תכנון. קצב הביצוע מואץ מאז שנת 2024 כי המצב הביטחוני איפשר זאת וגם נוכח הוראת שעה 78 מאוקטובר 400–300 .2023 מבנים ייוותרו ללא ממ"דים. בשנים 2023–2020 פקע"ר הפיק 522 היתרים, ומסוף 2023 עד היום 1,800 – היתרים. אי-אפשר לפרסם מכרזים כל עוד לא הוקצה התקציב הדרוש. עד נובמבר 2023 נעשתה עבודה רק בתשעה מהיישובים שעד 1 ק"מ מהגבול בגלל בעיית תקציב. במהלך שנת 2024 התקבל כל התקציב ליישובים שעד 1 ק"מ. נכון להיום פרויקט"מגן הצפון"מתוקצב ב3- מיליארד ש"ח, ומתוכם 1.9 מיליארד ש"ח מיועדים למיגון הפרטי. באפריל 2025 התחיל מתווה מיגון של יישובים עד 5 ק"מ מהגבול. העבודה מורכבת והמתווה שונה לחלוטין מקודמו – מאפשרים בניית ממ"דים באמצעות מענק לבעלי הנכסים ב29- יישובים כפריים ומבנים צמודי קרקע בקריית שמונה. הצפי הוא לבניית כ10,000- ממ"דים. בקרית שמונה הבנייה רוויה, ולכן יש לאפשר השקעת תקציב בהתחדשות עירונית. הכלל שנקבע הוא שבמבנים שמיועדים להתחדשות עירונית לא יופסק התהליך נוכח בניית מקלוט. לפני שלושה ימים התקבלה החלטה שתוקצבה לשיפוץ מקלטים ציבוריים והשמת מיגוניות ארבל מחיפה עד באר שבע, ובכלל זה בירושלים, בקצב מהיר. התעדוף נקבע לפי הקצאת המשאבים של פקע"ר לאורך השנים. -נציגת משרד האוצר אמרה כי מטרת המענק היא לתמרץ אנשים מחוסרי מיגון להתמגן בבתים שנבנו לפני שנת 1992 ואין ביכולתם לבנות ממ"דים באופן עצמאי. באוצר סבורים שהמענה לא צריך להינתן לבתים שמוגנו באופן עצמאי. היו ניסיונות להעביר את הפטור מהיתר לפני המלחמה. עד כה הוקצו 3 מיליארד ש"ח במסגרת ההחלטה 302, שתאריך הסיום שלה הוא שנת 2030. השנה הוקצו מיליארד 24 מיליון ש"ח שאפשר לממש. הדרישה שהועברה מפקע"ר היא 50 מיליון ש"ח למיגוניות ו50- מיליון ש"ח לשיפוץ מקלטים, ושר האוצר אישר זאת. הממשלה לא קבעה כיצד הכסף יחולק. - נציג משטרת ישראל ציין כי היו כמה אירועים במרחב הציבורי שנמנע בהם מהציבור להיכנס למרחבים מוגנים, אך לא מדובר בתופעה רחבת היקף. ככל שיש התקשרות עם מוקד המשטרה, המשטרה נותנת מענה. משטרת ישראל, פקע"ר, כב"ה והרשויות המקומיות פועלות כתף אל כתף להצלת חיים, והיו מקרים של הרס ופיזור אמל"ח בזירות הציבוריות. תרחיש רעידת אדמה הוא התרחיש החמור ביותר, ואם נהיה מוכנים אליו, נהיה מוכנים לתרחישים אחרים. המשטרה מסייעת לפקע"ר להפיץ הודעות מצילות חיים ולמנוע התקהלויות. המשטרה רוכשת מיגוניות ארבל כדי לתת מענה לשוטרים שמוצבים במשימות בשטח במקומות שמורחקים ממיגון, ויש עדיין פערי תקציב ויכולת של ספקים לתת מענה בטווח קצר. 79 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה שאין גורם מתכלל לנושא. -הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבדוק אפשרות לקיצור התהליך בתוכניות פינוי- בינוי ולהגיש דוח קצר לוועדה ובו המלצות בין-משרדיות. - הוועדה תקיים דיוני המשך שייוחדו למיגון בתי חולים ובתי ספר. 80 ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב: מיגון יישובי הפזורה הבדואית הקדמה ביום כ"ז בסיוון תשפ"ה23 , ביוני 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ישיבת ועדה משותפת עם הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים בנושא ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב: מיגון יישובי הפזורה הבדואית. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, רשות החירום הלאומית)רח"ל,(צה"ל, משרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד האוצר, רשות המיסים, רשות מקרקעי ישראל, משרד הפנים, מינהל התכנון, מרכז השלטון המקומי, עיריית דימונה, עיריית רהט, המועצה המקומית תל שבע, המועצה המקומית כסייפה, המועצה המקומית ערערה בנגב, המועצה האזורית נווה מדבר, המועצה האזורית אבו בסמה, המועצה האזורית אל-קסום, מכון ריפמן, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, אג'יק – מכון הנגב, פורום דו-קיום בנגב, עמותת סיכוי-אופוק, הפורום למאבק בעוני, עמותת"איתך,"הקרן החדשה לישראל, קרן רש"י, פורום ארלוזורוב, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, רופאים לזכויות אדם ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - חכ"ל יוסף עטאונה אמר בדיון כי הסיכוי של תושבי הנגב להיפגע גבוה משל כל אוכלוסייה אחרת. המלחמה נגד איראן תוכננה זמן רב, ועל המדינה היה להיערך למיגון תושבי הנגב מפני הטילים. יש אפשרות לתת מענה מיידי למיגון החברה הבדואית בנגב על ידי פקע"ר. יש לאפשר לאנשים לרכוש או לבנות באופן עצמאי אמצעי מיגון ולהרחיב את הפטור מהיתר. כמו כן מוצע להשתמש במועצות האזוריות לצורך העברת תקציב לשם מתן מענה מיגוני מיידי בנגב. יש מרכזי שירותים שיכולים להוות מקום מוגן, כמו בתי ספר, אך אין בהם מיגון. יש החלטה לאפשר הצבת מיגוניות תקניות, אך לא נעשה דבר. -ראש עיריית רהט אמר בדיון שהמצב בפזורה הבדואית קטסטרופלי. אנשים חיים בצריפים, וכשיש אזעקות, הם בורחים לכבישים. הציבור מודע לחשיבות הביטחון ורוצה מיגון. גם ברהט אין מיגון 60,000 – תושבי השכונות הוותיקות גרים במבנים צמודי קרקע ואין להם מיגון. נפתחו בתי ספר ומסגדים, אך הם אינם נותנים מענה לרוב תושבי השכונות. יש לשנות את התפיסה בנושא המיגון – הוא צריך להפוך לחובה במסגרת הבנייה. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הקצה המשרד לפיתוח הנגב והגליל כסף למיגון, ולרהט הוקצה תקציב בסך 4 מיליון ש"ח, אך הוא לא הספיק למיגון כל תושבי הפזורה. אף על פי שיש יישובים שאינם מוכרים, יש לתת ביטחון לכלל התושבים. -יו"ר מכון ריפמן אמר כי מקור הבעיה הוא הסדרה של ההתיישבות, ויש לעשות זאת בחקיקה ראשית. ראוי לייצר שורת הקלות בתמ"א – 40 תוכנית מתאר ארצית לנושא מיגון, שתגדיר באילו מקומות ניתן לייצר הגנה בהצבה עצמית ומה הדרך לפינוי. 81 - מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ציין כי האחריות למיגון היא של פקע"ר, והמשרד יסייע בעניין. הפתרון צריך להיעשות על ידי מרכזי שירותים. - מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב אמר בדיון שהם שותפים לפקע"ר בתהליכים רבים מתחילת המלחמה ב7- באוקטובר, ונרכשו 700 פתרונות מיגון. בתוך הקווים הכחולים הוצבו 500 מיגוניות, והן צמצמו את פערי המיגון. מחוץ לקווים הכחולים הם פועלים לחזק את מרכזי השירותים. בחלק מהמרכזים כבר יש מיגון, ובחלקם יוצבו אמצעי מיגון בזמן הקרוב. הפער הוא עצום, ויש לבצע עוד פעולות, וחשוב שהמענה יהיה רלוונטי ומיידי. פקע"ר הכין תשתית הסברה עם מספרי חירום למציאת פתרונות מיגון עבור התושבים. ראוי שהפתרונות הקיימים יתאמו את הצרכים. - נציג פקע"ר אמר בדיון כי"הסקו"הוא פתרון טוב לשטח פתוח והוא לא נופל ממיגונית. ניבנו עד כה 65 מבני"הסקו,"והשבוע יונחו עוד 10. כמו כן הונחו מעל ל600- מיגוניות בהנחיית פקע"ר והמשרד לפיתוח הנגב והגליל בשטחים מאוימים ובתיאום עם נווה מדבר ואל-קסום, ויונחו מיגוניות נוספות בהמשך. אמצעי המיגון מונחים לפי הצרכים ולפי האיום הנשקף. הנחת מיגוניות במקומות פרטיים היא עניין סטטורי ורגולטורי ואינו קשור לפקע"ר. נוכח המצב הקשה מביאים בחשבון את פערי המיגון ואת צפיפות האוכלוסייה ומתעדפים את המרחב הבדואי. עלות"הסקו"היא 50 אלף ש"ח ונכנסים אליו 100 איש. מיגונית תקנית עולה קצת יותר אך נכנסים בה פחות אנשים" .הסקו"ומיגונית אינם מרחב מוגן תקני לפי הוראת הג"א משום שהם אינם עומדים בפני פגיעה ישירה, וממ"ד ומקלוט עדיפים עליהם, אולם בפזורה הבדואית הם המענה המתאים ביותר. חפירת בורות עלולה לגרום להצפות בזמן גשם. שיתוף הפעולה של הרשויות המקומיות מסביב לפזורה מסייע במתן מענה. - ראש עיריית דימונה אמר כי הנושא נדון שנים רבות, והגיע הזמן לצבוע כסף ייעודי, ממשלתי, למיגון החברה הבדואית. כיום אין מיגון לבדואים והם מופקרים. דימונה וערד פתחו את בתי הספר כדי שבני החברה הבדואית יוכלו לשהות בהם. - ראש המועצה אזורית אבו בסמה ציין כי 500 מיגוניות חולקו בסך הכול. במועצה יש 70,000 תושבים והיא קיבלה רק 54 מיגוניות. כאשר מגיע טיל לאזור נווה מדבר נשאר רק להתפלל ולקוות שיהיה יירוט מוצלח. הוא מבקש לא להפקיר את החברה הבדואית. החלטותיהן והצעותיהן של הוועדות - הוועדות מוקירות ומעריכות את רשויות המדינה על פעולתן למיגון הפזורה הבדואית, אולם הפתרונות הקיימים אינם נותנים מענה מלא" .הסקו"הוא פתרון מיגון טוב אך אין לו גג, ויש לשפר אותו. - הוועדות התרשמו מהמאמץ של פקע"ר להוסיף 10 מבני"הסקו"ו30- מיגוניות מיידית, אך זה לא מספיק. הוועדות יפנו ליזמים ולגופים פילנתרופיים כדי להגדיל את מספר פתרונות המיגון. - הוועדות מבקשות מפקע"ר לבחון את האפשרות של חפירה זמנית והשמת צינורות עד שהמצב יתבהר. - הוועדות יוציאו מכתב בקשה לשר הפנים ולשר התפוצות והמאבק באנטישמיות לתת הנחיה לאפשר הנחה של מיגוניות בפזורה הבדואית במהלך המלחמה. 82 - הוועדות דורשות ממינהל התכנון, מרשות ההסדרה ומפקע"ר לאשר לאדם פרטי בפזורה הבדואית להניח מיגונית במימון עצמי בתיאום עימם וברישומה, עם התחייבות חוזית לפנות אותה בתום המלחמה ולא לבנות לצידה מבנה אחר. - הוועדות מבקשות לכנס שולחן עגול בהשתתפות חה"כ מיכאל ביטון, נציג משרד הפנים, מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ונציג פקע"ר כדי לשפר את השיח ולפעול במשותף למציאת פתרונות מיידיים. - הוועדות יוציאו מכתב לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הביטחון בנוגע להקצאת תקציב ייעודי וצבוע לצורך מיגון הפזורה הבדואית. - הוועדות יקיימו ישיבת מעקב בנושא בשבועות הקרובים. 83 ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעיתות חירום, דוח הביקורת על השלטון המקומי 2011 הקדמה ביום ה'בתמוז תשפ"ה1 , ביולי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעיתות חירום, דוח הביקורת על השלטון המקומי 2011. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, הצנזורה הצבאית, צה"ל, המטה לביטחון לאומי)מל"ל,(המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, מערך הסייבר הלאומי, משרד המשפטים, משרד התקשורת, לשכת העיתונות הממשלתית, ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, פורום העיתונאים הדתיים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה תקופת הביקורת: אוגוסט 2010 עד מרץ 2011. הדוח פורסם בדצמבר 2011. הנושאים העיקריים שנבדקו: אופן חלוקת הסמכויות ותחומי האחריות של הגופים הממלכתיים לעניין הכנת הרשויות המקומיות לעת חירום; היערכות הרשויות לטיפול באוכלוסייה; ההקמה והארגון של המערכים התפקודיים; תרגול עובדי הרשויות והביקורות שנעשו ברשויות; מצב המקלוט והמיגון ברשויות. ליקויים: במועד סיום הביקורת, כמעט חמש שנים לאחר תום מלחמת לבנון השנייה, מקבלי ההחלטות עדיין לא הסדירו באופן מחייב וחד-משמעי את חלוקת תחומי האחריות בין משרד הפנים, פיקוד העורף ורח"ל להיערכות הרשויות המקומיות לעיתות חירום. מתעורר חשש כי בין הגופים האחראים להכנת הרשויות המקומיות לעת חירום יש מי שמנסים להתנער מאחריותם, לרבות בנוגע להקצאת משאבים כספיים וכוח האדם. עד מועד סיום הביקורת פקע"ר הכין רק תרחישי ייחוס כלליים וכמעט אחידים לכל הרשויות המקומיות. רח"ל טרם גיבשה את המדדים שלפיהם תוכל להעריך כיאות את מידת המוכנות של הרשויות המקומיות לעת חירום. בתוכנית השנתית שהכין האגף לחירום במשרד הפנים לא נקבעו הצרכים וסדרי העדיפויות שלפיהם יחולק הסיוע לרשויות המקומיות בהתבסס על מאפיינים כגון קרבת הרשות לאזורי עימות, מספר התושבים, גודל השטח ודירוג חברתי-כלכלי. בסוף שנת 2010 עדיין לא היו ל27- רשויות מקומיות מרכזי הפעלה, ומשרד הפנים עדיין לא שריין תקציב להשלמת בנייתם. לאגף לחירום גם לא היה מידע על המועדים שבהם נבנו מרכזי ההפעלה ברשויות המקומיות, על שטחם)מידע שלפיו נבחן אם יש צורך לשפצם ולחדשם או להרחיבם(ועל הציוד הנמצא בהם. משרד הפנים לא עשה בשנת 2010 ביקורות מוכנּות לעת חירום, אף שלפי תוכנית העבודה שלו היו אמורות להתבצע ביקורות כאלה, בין היתר ב85- רשויות מקומיות. בפיקוד העורף, ברח"ל ובמשרד הפנים אין נתונים מרוכזים של כלל הרשויות המקומיות בנוגע למידת כשירותם של מקלטים ציבוריים בתחומי שיפוטן, וכן אין להם נתונים על המקלטים הפרטיים ועל המקלטים בבתים משותפים. עולה כי בפועל חסרים מקלטים ציבוריים, מקלטים פרטיים, מקלטים במוסדות חינוך ומקלטים במוסדות ציבור. עקב כך למאות אלפים מתושבי 84 הרשויות האלה אין מקלטים לעיתות חירום. הרשויות לא הכינו מחסות ציבוריים או מיגון אחר שיותאמו לבעלי מוגבלויות. הן אף לא הכינו תוכנית שתאפשר לניידם למקומות מקלט בעיתות חירום. לרשויות לא היה מידע על המחסור במקלטים לא ציבוריים בתחומי שיפוטן. חלק מבתי הספר אינם ממוגנים כנדרש. בשלוש מהרשויות אין מקלטים ברוב הגנים או בכולם. מרבית הרשויות לא הכינו, בשיתוף משרד הפנים, נוהל פינוי המגדיר את תפקידו של כל גורם בתהליך הפינוי, את הדרך שבה הרשויות המקומיות יבצעו את הפינוי, את סדרי העדיפויות לעניין הפינוי של סוגי אוכלוסייה שונים ואת הכנתו של מערך ממוחשב לניהול מעקב אחר המתפנים וליצירת קשר איתם. ברוב הרשויות עלו ליקויים מהותיים בהיערכותן להפעלת כל אחד מהמכלולים, ובכלל זה בנושא הטיפול באוכלוסייה בשעת חירום, ובעיקר לא נאסף די מידע על בעלי צרכים מיוחדים. בנושא הפעלת מכלול המידע לציבור, ההסברה והדוברות בעיתות חירום, לא הוקמו צוותי מסבירים מקומיים, ובנושא התפעול והלוגיסטיקה לא תוכנן מערך אספקת המזון. אין הסדרה של תחומי אחריות בין משרד הפנים, פקע"ר ורח"ל, ואין מערכת ממוחשבת)המערכת שהוקמה לא תפקדה.(משרד מבקר המדינה עתיד לפרסם בעוד שבועיים כמה דוחות שנוגעים למלחמה ויש להם השלכות על דוח זה. בדוח זה לא נעשתה ביקורת מעקב, אולם ראינו שעדיין יש דברים שטרם תוקנו אף שחלפו כמה שנים מאז פרסום הדוח. סיכומי הוועדה - נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג לוועדה את הנתונים האלה: עקב הפגיעות, בין 13,000 ל19,000- תושבים מ17- רשויות מקומיות נותרו ללא קורת גג ראויה. כ11,000- מהם שוכנו זמנית בכ100- בתי מלון ברחבי הארץ, והיתר מצאו ככל הנראה פתרונות מגורים באופן עצמאי. הרשויות שבהן מספר התושבים הגדול ביותר שנותרו ללא קורת גג: תל אביב, רמת גן, בני ברק, באר שבע, בת ים, חולון ופתח תקווה. עד 29 ביוני הוגשו 45,730 תביעות פיצויים למס רכוש בעקבות נזקים שנגרמו במהלך הלחימה, רובן הגדול בגין נזק למבנים. הטיפול בתושבים שבתיהם נפגעו מפגיעות טילים נעשה בכמה שלבים, בשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות לקרן הפיצויים של רשות המיסים. התהליך נעשה על פי נוהל בין-משרדי בנושא מתן מענה ראשוני של דיור חלופי זמני לתושב שביתו ניזוק ואינו ראוי למגורים בעת המלחמה. העורף ספג פגיעות, ויש נוהל שהיה קיים לפני חרבות ברזל ועודכן בחודש האחרון. בשלב הראשון, התושבים שפונו מבתיהם משוכנים זמנית במרכזי משפחות שהקימו הרשויות המקומיות. מרכזים אלו נועדו לשמש נקודת קליטה ראשונית לאוכלוסייה שפונתה עקב מצב החירום. ממרכזים אלו מועברים התושבים למלונות למשך תקופה אשר קבועה בנוהל הבין- משרדי, ובמהלך תקופה זו נדרש התושב לאתר דירה חלופית. לנוכח הנסיבות הייחודיות של מבצע"עם כלביא,"גובשה ב18- ביוני החלטת ממשלה מס' 3153 שמהותה מתן מענה לתושבים שביתם ניזוק ואינו ראוי למגורים. בהחלטה נקבע כדלקמן: רח"ל תתאם את עבודת המטה הממשלתית לצורך מתן מענה כולל לתושבים; 85 יוקם צוות בין-משרדי בראשות ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות נציגים בכירים ממשרדי ממשלה רלוונטיים (אוצר, חינוך, רווחה, פנים, מערך הדיגיטל ורח"ל,) שמטרתו לטפל בחסמים שיתגלו במהלך המענה לתושבים; רשות המיסים ורח"ל יעדכנו את הנוהל הבין-משרדי למתן דיור חלופי זמני בהתאם ללקחים שיופקו ממבצע"עם כלביא"בהקדם האפשרי; משרד הפנים יסייע לרשויות המקומיות במתן סכום של 1,500 ש"ח עבור כל תושב שנדרש לפינוי לשם כיסוי הוצאות ראשוניות. כמו כן יועבר סיוע ישיר של 500 ש"ח לכל תושב שפונה למימון צרכים מיידיים, ויהיה אפשר להגדיל את הסיוע בהתאם למצב הכלכלי של הרשות המקומית באישור משרד האוצר; מערך הדיגיטל הלאומי יפתח רכיב ייעודי במערכת"יחד"למעקב אחר תושבים שבתיהם ניזוקו ובו מידע מבתי המלון, נתוני סיוע, תנועת אוכלוסייה ועוד; מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יגבש בשיתוף משרד האוצר, רשות המיסים וגורמים רלוונטיים נוספים תוכנית למתן מידע ולסיוע במציאת פתרונות מגורים קבועים לנפגעים. יישום ההחלטה: מהמידע שברשותנו אפשר לומר כי רח"ל הקימה מנגנון תיאום של עבודת הממשלה לטיפול בתושבים, הוקם צוות בין-משרדי להסרת חסמים, הנוהל עודכן פעמיים וכיום לדיירים שפונו יש 30 יום)ולא (15 כדי למצוא דיור חלופי, ומערך הדיגיטל פתח רכיב ייעודי במערכת"יחד"למעקב אחר המפונים של מבצע"עם כלביא." לצד הסעיפים שיושמו בהחלטת ממשלה, עולות שלוש שאלות מרכזיות: 1. כיצד מתנהל שיתוף הפעולה בין הגורמים המרכזיים בטיפול בתושבים – מס רכוש והרשויות המקומיות? מהם הקשיים שעולים במהלכו? האם ניתנים פתרונות ייחודיים לאוכלוסיות פגיעות כגון קשישים, אנשים עם מוגבלויות ועולים חדשים? 2. האם 30 הימים שניתנו לתושבים למצוא דיור חלופי מספיקים, בהתחשב בפניות הנפשית שלהם עקב האירוע, ונוכח מצבו המאתגר של שוק השכירות ומלאי הדירות להשכרה באזורי ביקוש? השאלה מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בבעלי צרכים מיוחדים שזקוקים לדירות מונגשות. 3. שלב החזרה לבתים, אם לדירות משוקמות ואם לדיור חלופי – אילו צעדים ננקטים כדי להבטיח חזרה מהירה ויציבה? האם הופקו לקחים מהתמודדות עם אירועים דומים בעבר? - נציג רח"ל אמר בדיון כי רח"ל אינה מתכללת את האירועים הלאומיים. ועדת מזרחי קבעה חלוקת עבודה בין רח"ל לפקע"ר, ורח"ל אינה פועלת ברשויות המקומיות למעט שיתוף פעולה עם ועדת המל"ח)משק לשעת חירום(המחוזית. ההיערכות לאירועי החירום ברשויות נעשית על ידי פקע"ר. משרדי ממשלה מחוזיים עושים ביקורות מעת לעת כדי לבדוק את הרציפות התפקודית של הרשויות המקומיות ואת מוכנותן לחירום. בימים אלו הם פועלים עם מנכ"לית משרד ראש הממשלה למתן מענה לחסרי קורת גג היות שמשרד הפנים לא לקח אחריות לנושא, והוקם משל"ט לצורך זה. נוהל מס רכוש התעדכן עם פרוץ המלחמה לשם מתן מענה לרשויות מקומיות. הומלץ להקים צוות להסרת חסמים, והדבר הוא במסגרת תפקידה של מנכ"לית משרד ראש הממשלה. פקע"ר אמור לתמוך ברשויות המקומית עם משרדי הממשלה לצורך הכשרות. רח"ל אמונה על כתיבת תרחיש ייחוס לארבעה מצבי חירום לפי החלטת הממשלה: רעידת אדמה וצונאמי, מלחמה, סייבר ופנדמיה. יש לעדכן את 86 התרחיש נוכח הגידול באוכלוסייה. באפריל רח"ל עדכנה תרחיש ייחוס בנוגע לעימות חדש – מלחמה ספציפית מול איראן – ומשרדי הממשלה קיבלו אותו לצורך היערכות. בעת רעידת אדמה הצפי הוא 7,000 הרוגים. איום כימי אינו חלק מתרחישי הייחוס הקשורים לעורף. - ראש עיריית טמרה אמר לוועדה כי ארבעה אנשים נהרגו מפגיעת טיל בטמרה104 , בתים ניזוקו ו432- תושבים פונו למשפחות קולטות. נפתח מרכז חוסן ארעי וטופלו בו כ600- איש. גלי הפגיעה מבחינה נפשית עדיין מורגשים, והטיפול בתושבים נמשך. למעל 60% מהבתים בעיר אין מרחב מוגן תקני, לכן תושבי העיר פנו לבתי הספר כדי להיכנס למרחבים ציבוריים. נוצר לחץ על העירייה לספק שירותים חברתיים כגון שמירה, מזון ואמצעי לינה. העירייה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם פקע"ר ומס רכוש. ראוי לבנות מרכז חוסן קבוע שיטפל באנשים שנפגעו מן הטיל וכן חבילת סיוע לתושבים שתינתן מיידית בעיריות שנפגעו במלחמה. מוצע גם להקים מרחבים מוגנים במבני ציבור לצורכי השגרה, וכך ייחסכו עלויות גדולות למדינה. -נציגי עיריית באר שבע אמרו כי עיקר הקושי של העיר הוא לתחזק 262 מקלטים בשגרה, שכן המקלטים פתוחים בזמן המלחמה ויש ונדליזם רב. ניתן מענה מיגוני במהלך מבצע"עם כלביא" בחניונים תת-קרקעיים בקניונים ובתי הספר. היצע הדירות לשכירות לא מספיק ויש גם עליית מחירים, והעירייה מנסה להגיע לפתרונות מול הקבלנים שהם בשלבי סיום של בניית דירות. תפיסת החוסן בשגרה משפיעה על מידת המוכנות בחירום. העיר ספגה פגיעות רבות וקשות. הראשונות להתייצב בכל הזירות היו הזרועות של הרשות המקומית, שדואגות לתושבים מהרגע הראשון. הקשר עם מס רכוש הוא מהיר ומצליח, ועל המדינה לתחזק זאת באמצעות העברת סמכויות ותקציב. עדיין שליש מתושבי ישראל חסרי מיגון, וחייבים לתת להם מענה. התחדשות עירונית אינה יכולה להישאר בידי יזמים בלבד, ועל המדינה להשתתף בתקצוב. בית החולים סורוקה קיבל ספיגה ישירה, ולא ייתכן שיש רק בית חולים אחד מרכזי באזור. מקלטים הוסבו לשימושים אחרים של כל מיני עמותות, ויש להשתמש בהם לצורך מיגון. - נציגת עיריית תל אביב אמרה כי העיר ספגה כמה פגיעות טילים ממוקדות. פקע"ר התייצב בשיא המהירות בשטח, אבל עבודתו מסתכמת בחילוץ בני אדם ובבדיקת יציבות המבנים, ויתר הדברים הם באחריות הרשות. ברשויות שהן פחות מבוססות יש לחשוב על פינוי הנזקים. הפיכת מקום למוגן היא עשייה לאומית שצריכה לבוא מהממשלה. יש רשויות שאינן מעוניינות במיגוניות כי זה פוגע להן במרחב מבחינה אסתטית, ולכן יש לשקול להעביר את המיגוניות לאזורים שאין בהן מיגון כלל, כמו באזורים של האוכלוסייה הבדואית. - נציג צה"ל אמר כי הרשויות המקומיות אחראיות למתן מענה לתושבים בכל הקשור למשק צרכני. בשנת 2014 הוגשה עתירה ושתיים נוספות הוגשו במהלך מלחמת חרבות ברזל בנוגע לסמכויות של פקע"ר מול האזרח. האחריות למיגון פרטי מוטלת על האזרח, והקמת מרחב ציבורי מוגן מוטלת על הרשות המקומית. פקע"ר מציב מיגוניות על סמך החלטות ממשלה ייעודיות כדי לתת מענה מיידי במרחב ציבורי. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל נקבעו הוראות שעה עם מינהל התכנון למתן היתרי בנייה, והאישור היחידי שנדרש הוא של פקע"ר כרשות מוסמכת. התחזוקה של המקלטים הציבוריים היא באחריות הרשויות המקומיות 87 באמצעות חוקי עזר. בשנת 2022 פקע"ר הגיש לרשויות המקומיות תרחיש ייחוס ובו מספר הנפגעים, היקף הרס והיקף האירועים. במרץ 2024 נכתב תרחיש ייחוס ברח"ל ונמסר למשרדי הממשלה, לרשויות הייעודיות ולרשויות המקומיות. מאז שנת 2016 פקע"ר מכשיר את המתנדבים ברשויות ועובד איתן בשיתוף פעולה. - נציגת עיריית בת ים אמרה לוועדה כי הרשויות המקומיות ופקע"ר הגיעו מוכנים לאירוע. מפגיעה ישירה בבניין אחד בבת ים נפגעו כ160- דונם ולמעלה מ150- מבנים ישנים משנות החמישים. קרוב ל2,000- תושבים פונו לבתי המלון ואינם מקבלים מענה. בת ים היא עיר מבוגרת ולרבים מתושביה יש פערי שפה ותרבות. אנשים מבוגרים ומשפחות עם ילדים נשארו ללא קורת גג. בתוך פחות משעה מרגע נפילת הטיל נפתח מרכז למשפחות המפונות. בת ים מובילה בהתחדשות העירונית, אך גם מי שיש לו ממ"ד בבית אין לו לאן לחזור. מדינת ישראל הגיעה לא מוכנה לתקיפה באיראן. היא לא נערכה להשלכות התקיפה והפקירה את התושבים. פקע"ר היה מעורב בתרגילים עם הרשויות המקומיות. - נציגת עיריית חיפה אמרה כי יש נקודה אחת מסודרת בכל הכאוס של הפגיעה והיא הטיפול של הרשות המקומית. באזורים רבים יש קשישים שמעדיפים להישאר בבית ולא להגיע למקלט מחשש לנפילה. הפתרון היחידי שהוצע הוא מענק ממשרד הבינוי והשיכון בסך 12 מיליון ש"ח. - נציגת עיריית רמת גן אמרה שכולם מדברים על שגרה אבל השגרה עדיין רחוקה. רמת גן היא רשות חזקה והייתה ערוכה מראש, גם בהיבט תקציבי. הרשויות המקומיות מכירות את התושבים יותר מכל גורם אחר. לרמת גן יש הגיעו מפונים מנתניה עד אשקלון, והיא קיבלה החלטה מיידית לפנות לבתי המלון. סכום של 500 ש"ח לכל תושב אינו מכסה את הצרכים. צוותי העיר ומתנדבים פועלים לא רק בשעת חירום אלא גם בראייה לעתיד. - נציג מרכז השלטון האזורי ציין כי המרכז מאגד כ1,020- מושבים וקיבוצים. דרושים תקציבים לאזורים חלשים. המועצה האזורית עובדת במכלול, ותפקידה לתת מענה רוחבי ומצרפי ברשות. לכל מועצה אזורית יש כארבעה אנשים באגף חירום. נוכח השטח הטריטוריאלי הגדול אין אפשרות להגיע לכולם במהירות, ולכן ניתן סיוע באמצעות צוותי חוסן יישובי. יש להסדיר את המעמד המשפטי של אגפי החירום. משטרת ישראל מידרה את כל מי שאינו שוטר מרשת הקשר הלאומית בחירום. - נציג משרד הפנים אמר שהמשרד תיקצב את הרשויות לצורך רכישת ציוד, מחסני חירום, מינוי קב"טים ותיווך מתן תרגילים על ידי פקע"ר לרשויות. הכסף נועד לשתי מטרות: מתן מענה ראשוני לצורך התארגנות ומענק בסך 1,500 ש"ח עבור כל תושב ליומיים עד שהטיפול עובר לקרן הפיצויים7,000 . הרוגים בעת רעידת אדמה הוא נתון מסגרת ולא תרחיש ייחוס. יש למעלה מ2,000- מבנים שהם בסיכון וקיבלו טיפול מיוחד. מעבר לכך ניתנו תקציבים כדי לקדם מענים בערים שהן מועדות לפורענות. המשרד פועל בקו התפר, בקו עימות ובעוטף עזה. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, משרד הפנים ורח"ל פינו את תושבי הדרום והצפון פונו לבתי המלון, וב15- באוקטובר 2023 הסוגיה עברה לטיפול משרד התיירות. - נציגת עיריית נתניה אמר כי כאשר מסתיימת פעילות החילוץ וההצלה של פקע"ר, הרשות נותרת לבדה. למשל מצפים מהרשויות המקומיות לטפל בהצבת גנרטורים בעבור אנשים מוגבלים שלא יכולים להתפנות בתרחיש עלטה ולשאת בעלויות המטורפות של רכישתם. נראה כי תפקיד רח"ל הוא כתיבת תרחישי ייחוס בלבד לעת מלחמה, שיטפונות וכיוצא בזה 88 והעברתם לרשויות. בלי פקע"ר הרשות המקומית אינה יכולה להסתדר, וגם על משרדי הממשלה להיכנס לתמונה. - נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי אמר לוועדה כי העובדים הסוציאליים עובדים קשה גם בעת שגרה וחסרים עובדים. המכללה לאיתנות חייבת לצידה את משרדי הממשלה כדי לקיים את האימונים ברשויות. המשרד הקים משל"ט למתן מענים במלונות לאוכלוסיית היעד, וכן ניתנות תשובות למפונים על כל השאלות שעולות באמצעות מוקד 118 ושירותי מימוש זכויות בעת שהייה בבתי המלון. השר ומנכ"ל המשרד מבקרים במלונות יום-יום. פקע"ר עושה את עבודתו במתן מענה באתרי הרס, אך לא ניתן מענה בשיקום לאחר האירוע באמצעות הקמת מרכז משפחות, וחסר גוף שיתכלל את הדברים. אחד מלקחי מלחמת חרבות ברזל הוא שמתקני קליטה בבתי ספר אינם מביאים תועלת לאחר שבוע ימים. התחושה העיקרית היא שלקחי 7 באוקטובר לא נלמדו: לרבים אין להם לאן לחזור, ואין נתונים מדויקים על מיקום אנשים במלונות. - נציגת עיריית הוד השרון אמר שהאצלת סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי נעשית כל הזמן ולא רק בחירום. יש להאציל את סמכות הביקורת לרשות המקומית. - נציגת המרכז להעצמת האזרח אמרה כי יש לדון בהחייאת חוק העורף כדי להסדיר את כל המערכים ולעגן זאת בחקיקה. החלטת ממשלה מס675 'עוסקת בביזור סמכויות לרשויות והקלה של הרגולציה. ישראל במקום האחרון במדד הריכוזיות במדינות ה.OECD- אין נתונים מדויקים על המצב בשטח ועל צורכי המיגון. תפקיד הרשויות הוא להסדיר את המרחבים הקיימים, ולכן על הרשויות לערוך מיפוי בשטח באמצעות תמריצים, שכן יש מרחבים שאינם ראויים לשהייה. - נציגת עמותת"נגישות ישראל"ציינה כי העמותה הפעילה במלחמת"עם כלביא"את מיזם "האפוד הסגול"לסיוע ולפינוי אנשים עם מוגבלות וקשישים על ידי מתנדבים ברכב מותאם. בסקר שנערך בשיתוף הג'וינט נמצא כי 42% מהאנשים עם מוגבלות חיים ללא מיגון בשל מוגבלותם. העמותה קוראת למדינה ליזום תוכנית לאומית למיגון אנשים עם מוגבלות וקשישים. נוסף על כך יש לדרוש שכל סוג של מיגון עתידי יהיה נגיש. - מהתנועה לאיכות השלטון בישראל נמסר לוועדה שיש תופעה של תושבים שמונעים מאחרים להיכנס למקלטים. התנועה מבקשת מהוועדה לפנות למשרד מבקר המדינה לבחון את הנושא. - נציגת הפורום למאבק בעוני אמרה בדיון שיש אנשים שהם נתמכי רווחה באופן שגרתי, וסבלו ממחסור במזון במהלך המלחמה האחרונה. ראוי שיהיה תקציב ייעודי של משרד הרווחה והרשויות לסוגיה הזו בעת חירום. - נציגת ארגון"חיים וסביבה"אמרה בדיון כי סכנות ביטחוניות הן גם סכנות סביבתיות. מפעלים מזהמים הם סכנה אסטרטגית, והראשונים להתמודד במשבר הם הרשויות המקומיות. דוח מבקר המדינה הצביע על כשלים חמורים בנושא: אין תרחישים סביבתיים, אין תרגול אפקטיבי ברשויות ואין תקשורת בין המדינה לרשות בזמן אמת. מוצע כי ועדות לאיכות הסביבה ברשויות המקומיות יהיו חלק אינטגרלי מההיערכות בחירום, שיינתנו הכשרות שוטפות לחברי מועצה בנושא סיכונים סביבתיים וניהול משברים, ותקודם חקיקה למתן סמכות בפועל. רשויות מקומיות הן לא רק קו ההגנה הראשון אלא שותף אסטרטגי לבנית עמידות סביבתית וחברתית. 89 - נציגת ארגון"אמהות בחזית"אמרה כי החלטות ממשלה מתפרסמות מעת לעת אך הן לא ממומשות. אין היערכות של העורף, ואין הנחיה לרשויות ותקציב לצידה. אין גורם מתכלל. יש מקלטים דו-תכליתיים שחלקם משמשים לבתי כנסת, ויש צורך בפינוים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לקיים דוח מעקב בנושא. - הוועדה מבקשת ממרכז המחקר והמידע להכין נייר הערות, בהמשך לדוח מקינזי, בדבר פעולות עתידיות של הממשלה להתמודדות עם אירוע אסון. - הוועדה מבקשת מרח"ל להמציא לה מסמך בדבר שיקום ארוך טווח לאחר אסון שהוגש לאישור ועדת השרים לענייני העורף, כדי להעבירו למנכ"ל משרד הביטחון למתן מענה. - הוועדה סבורה שעל השלטון המקומי ללחוץ על השלטון המרכזי לזרז תהליכי פינוי-בינוי. - הוועדה תעביר את החלטות הוועדה למשרד ראש הממשלה ולמל"ל לקביעת גורם מתכלל לטיפול באירוע רב-נפגעים. - הוועדה תוציא מכתב לשר הרווחה והשירותים החברתיים עם העתק לראש עיריית טמרה בדבר הצורך במרכז סיוע נפשי, אפילו זמני, נוכח פגיעת הטיל בעיר. - הוועדה מבקשת מאג"ת במשרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, חטיבת המחקר בבנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה לקבל דיווח במסגרת עבודת מטה אם יש תוכנית להתמודדות עם אתגרי היצע הדירות באזורים שבהם היו נפילות ופינויים בהיקף נרחב. 90 הגנה על בתי חולים מפני אירוע רב-נפגעים, דוח 70ג ודוח שנתי – 2024 המשך דיון הקדמה ביום י"ח בתמוז תשפ"ה14 , ביולי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הגנה על בתי חולים מפני אירוע רב-נפגעים, דוח 70ג ודוח שנתי – 2024 המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, בתי חולים כלליים ממשלתיים – מרכז רפואי שמיר (אסף הרופא,) המרכז הרפואי זיו, המרכז הרפואי הלל יפה, בית החולים רמב"ם, המרכז הרפואי בני ציון, בתי חולים ציבוריים – בית החולים פוריה, בתי חולים של הכללית, בית החולים סורוקה, שירותי בריאות כללית, בתי חולים פרטיים, אסותא – רשת בתי החולים הפרטיים, ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י,) ארגון הרופאים עובדי המדינה (אר"מ,) איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, רשות החירום הלאומית (רח"ל,) המטה לביטחון לאומי (מל"ל,) משרד הביטחון, צה"ל, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים, מינהל התכנון, מרכז השלטון המקומי ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - במהלך מבצע"עם כלביא"נפגע בית החולים סורוקה. לדעת משרד מבקר המדינה, אם הייתה מתרחשת רעידת אדמה, האירוע היה אחר והיו נפגעים כמה בתי חולים, ויש לתת את הדעת על כך. - מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: יש כ18,000- מיטות אשפוז בבתי החולים הכלליים, אולם רוב המיטות במערכת הבריאות אינן בהם. כמו כן יש כ26,000- מיטות בבתי חולים סיעודיים וגריאטריים וכ3,000- מיטות בתחום בריאות הנפש. מערכת הבריאות לא נועדה לשעת חירום אלא לספק שירותים לאזרחי ישראל בשגרה, ואכן, היא מתפקדת היטב בשגרה. המצוינות שלה בחירום נובעת מהמצוינות בשגרה. המערכת מנהלת סיכונים ומעדכנת את תפיסת המיגון בהתאם לתרחישי הייחוס המשתנים, ונדרשת לתעדף משאבים מוגבלים מאוד בין צרכים רבים בעולמות הטיפול ובעולמות הבינוי והפיתוח. בעקבות המלחמה המשרד מעדכן בשיתוף פקע"ר את תפיסת המיגון, שהיא דינמית. בשנים האחרונות מערכת הבריאות עברה אתגרים רבים, כגון מגפת הקורונה, מלחמת חרבות ברזל ומבצע"עם כלביא,"וצלחה אותם בזכות הון אנושי מצוין במשרד ובבתי החולים. אתגרי השגרה של מערכת הבריאות הם אדירים: האוכלוסייה הקשישה מוכפלת בטווח של 15–10 שנים, חלה עלייה בתחלואה הכרונית ועוד. לפי תקנות התגוננות אזרחית, המערכת מחויבת למגן מיטות אשפוז ומערכים קריטיים, כמו חדרי ניתוח, טיפול נמרץ, יחידות טראומה, חדרי לידה ופגיות, בנק הדם, יחידות דיאליזה, תשתיות קריטיות לאספקה רציפה ועוד. כל בנייה חדשה מחייבת מיגון, ובמקביל מתבצע שדרוג מיגון למבנים קיימים. עם זאת, הפערים עדיין קיימים, והם רבים. אין דין האיום הבליסטי מאיראן לזה מעזה או לבנון. המשרד הוסיף חללים רב-שימושיים רבים כדי לאפשר את הרציפות התפקודית של בתי החולים באסותא אשדוד, ברזילי, הדסה עין כרם, פוריה ורמב"ם. יש פרויקטים שהם בבינוי: מלר"דים בהלל יפה, שמיר ולניאדו, חדרי ניתוח ופגייה בסורוקה, וכן פרויקטים עתידיים: מגדל האשפוז בשערי צדק, שני בתי חולים חדשים בנגב ובקריות, 91 רבין, איכילוב, אסותא אשדוד, שיקום סורוקה, העתקת בתי החולים הפסיכיאטריים ועוד. מה שטוב למיגון מפני טילים לא בהכרח מסייע בהגנה מפני רעידות אדמה, והן דורשות היערכות אחרת. מתחילת מלחמת חרבות ברזל התווספו למעלה מ3,500- מיטות אשפוז ממוגנות בכל המשקים וזה סייע להגיע למבצע"עם כלביא"בצורה טובה יותר. התווספו גם עוד 1,000 מיטות במהלך המבצע, וחלקן עדיין בתהליך. ההדף שנוצר מהטילים הבליסטיים מנע אשפוז בשטחים מסוימים. המשרד בעבודה להכשרת מבנים רבים שיהיו דו-שימושיים, כמו חניונים בבתי חולים או בסמיכות אליהם, מחסנים ואזורים לוגיסטיים. במקביל המשרד פועל להפחית אשפוז בחירום. במבצע"עם כלביא"נעשה רידוד מטופלים כדי למזער את הסיכון שאנשים ייפגעו בתוך בתי החולים מטיל והוגברו אשפוזי הבית. למעלה מ1,800- גנרטורים חולקו לבתים של אנשים מונשמים לתרחיש עלטה. המשרד פועל במסגרת תוכנית רב-שנתית למיגון, ובכוונתו להביא החלטת ממשלה לעניין. המשרד בקשר שוטף עם הנהלת בית החולים סורוקה. הפגיעה בו אתגרה את בתי החולים האחרים. המחויבות של המשרד היא לא רק לשקם את הבניינים שנפגעו אלא גם לבנות בניין חדש בעלות של כמיליארד ש"ח, והמשרד בשיח עם הממשלה, האוצר והפילנתרופיה לצורך גיוס הסכום. כמו הן המשרד ממשיך לייצר מלאי של מיטות דו-שימושיות. יש שיח משמעותי על רעידות אדמה. מרבית בתי החולים נבנו לפני שנים רבות, למשל אסף הרופא ושיבא. כל הפרויקטים שנבנים מותאמים לכל תרחיש. המשאבים הבסיסיים של מערכת הבריאות מוגבלים מאוד. בישראל יש הוצאות ביטחון גבוהות מאוד וזה מיתרגם להוצאות בריאות נמוכות. תכנון כוח אדם רפואי הוא במקום השני במעלה, אך עוסקים בו ועושים פעולות רבות. הצפי הוא שבעוד 10–5 שנים המצב ישתפר בתחום הואיל והסטודנטים לרפואה בארץ יסיימו את לימודיהם ותחול עלייה במספר בוגרי לימודי רפואה. כרגע יש שפל מבחינת מספר הרופאים. הסיבה למחסור היא הרצון להגנה על מקצועיות תחום הרפואה. כמו כן יש צורך למצוא דרכים ותוכניות להשמת רופאים בפריפריה. - מנהל בית החולים סורוקה אמר בדיון כי בית החולים עבר אירוע חסר תקדים שיש לו משמעויות דרמטיות. מתחילת מבצע"עם כלביא"הוא פעל עם משרד הבריאות להפחית את החשיפה של מטופלים לאפשרות של פגיעת טיל, ובכלל זה הועברו מטופלים לאתרים ממוגנים יותר80% . מהמיטות בתפוסה, וכ200- מהמיטות באתרים שאינם ראויים לאשפוז. יש שני פרויקטים שחייבים לצאת לדרך ויש על כך קונצנזוס. האיום אינו רק טילים אלא גם רעידת אדמה. לתושבי הנגב מגיע לקבל טיפול מיטבי ולהיות ממוגנים, ולכן יש להיערך לאירועים מראש. - מנהלת בית החולים שמיר)אסף הרופא(אמרה כי הם הצליחו להגן על המטופלים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. בבוקר מבצע"עם כלביא"הורדו כל המטופלים לבית חולים חירום שנבנה. המשמעות היא שכל צוותי בית החולים עסקו בשינוע, וזה מהלך מסוכן, כי לא ידוע מתי יפול הטיל. בקומה הממוגנת היו 200 מטופלים יחד, ולכן אין פרטיות, אין טיפול מיטבי, יש חשיפה לזיהומים, והכול נעשה תוך ניהול סיכונים. צריך לדאוג שמיטות בתי החולים יהיו ממוגנות בשגרה, כדי שבחירום לא יהיה צורך בשינוע מיטות. כיום רוב פיתוח בתי החולים נעשה מתרומות, וגיוס התרומות קשה מאוד. הגיע הזמן שהמדינה 92 תשקיע כסף בבריאות. הצוותים נשחקו, ויש להתייחס גם לכך. כמו כן יש לתת תשומת לב לבתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים. רעידת אדמה היא סיפור אחר לגמרי, וכשהיא תתרחש תהיה קטסטרופה. יש תוכנית כוללת לאירוע רב-נפגעים, כולל אשפוז במקומות שאינם ממוגנים בשל מחסור בשטחים. מיותר להשקיע עשרות מיליוני ש"ח בחניונים, וראוי להקים מבנים שישמשו את המטופלים וייתנו מענים ראויים בשגרה, כולל חדרי ניתוח. - מנהל בית החולים הלל יפה אמר לוועדה כי מערכת הבריאות היא כלים שלובים של שגרה וחירום. במרכז הרפואי יש 600 מיטות והוא משרת כ600,000- תושבים. בזמן מלחמה ובהלימה למצב חירום, בין 15% ל20%- מהמיטות ממוגנות. לכן עבדו במבצע"עם כלביא" בבניין אחד מתוך השניים ובמרתפים, ונאלצו להעביר חלק ממחלקות האשפוז לרמב"ם. שלושה חדרי ניתוח מתוך עשרה היו פעילים במרכז טראומה אזורי. כיום הם בתהליך בנייה של בניין אשפוז ממוגן שיסייע לבית החולים בשגרה וייתן מענה בחירום. - מנהל בית החולים רמב"ם אמר כי בתרחיש הנוכחי של המלחמה בית החולים היה ערוך נוכח המסקנות שהסיקה הנהלת בית החולים בעקבות מלחמת לבנון בשנת 2006. הוקם בית חולים תת-קרקעי, ויש בו 2,000 מיטות ו26- חדרי ניתוח. בכל המבנים החדשים של בית החולים, באזורים הקריטיים יש מיטות ממוגנות לחלוטין, ובסך הכול יש 2,300 מיטות. בית החולים תפקד כרגיל במהלך המבצע ושמר על מוכנות לכל תרחיש. בכל בנייה עתידית בבית החולים האזורים הקריטיים ייבנו באופן ממוגן. הבניין הראשי של בית החולים איננו עמיד בפני רעידות אדמה, ונעשית על כך חשיבה ויש תקצוב של משרד הבריאות ובית החולים. - נציגת משרד האוצר אמרה כי המשרד מייחס חשיבות רבה למיגון בתי חולים ופועל בשיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות. כל בניין חדש וכל בניין לרפואה נבנה מאז שנת 1981 בסטנדרט המותאם לרעידות אדמה. כמו כן מאז שנת 2013 כל בניין שנבנה הוא בסטנדרט המיגון הנדרש. במלחמת חרבות ברזל הוקצו מעל ל530- מיליון ש"ח לצורך מיגון מערכת הבריאות. נוסף על כך במבצע"עם כלביא"הועברו כמה מיליוני ש"ח עבור צרכים מיידיים שעלו מהשטח. בית החולים סורוקה בתהליך עבודה עם מס רכוש, והועברה מקדמה של 30 מיליון ש"ח. המשרד נכון לשמוע ולשתף פעולה בנוגע לבניין שייבנה, אך עד כה לא התקבל מידע מקצועי. תקציב הפיתוח של משרד הבריאות הרבה יותר רחב מהסכומים שצוינו. - מנהל המרכז הרפואי זיו ציין שכבר תקופה ממושכת מתרחשת מלחמה שצריך להמשיך לתת במהלכה רפואה כבשגרה. מתוך נקודת המבט של תרחיש הייחוס למלחמות ארוכות, יש לתייג את בית החולים מבחינת מיגון ולחשוב מחדש על השירותים הניתנים בו. מידת המוכנות לרעידת אדמה טעונה שיפור, בפרט נוכח מיקומו של בית החולים על קו השבר. ראוי לתת דגש על הרציפות התפקודית של בתי החולים באירוע רב-נפגעים – היא האתגר הגדול למען החוסן של המשק והחיילים. - מנכ"ל המרכז הרפואי בני ציון אמר בדיון כי בבית החולים יש מתקן אשפוז ממוגן שנפתח לפני כשנתיים ואפשר לאשפז בו כ200- מטופלים, אך הוא אינו מספיק. מעבר לבינוי חדש, יש לחשוב באופן יצירתי כיצד למגן את המבנים הקיימים ואת התשתיות הקיימות. בית החולים נמצא על הר ותחתיו יש תת-קרקע, ולכן הוצע למשרד הבריאות להכניס תשתיות בתת-קרקע כמו חדרי ניתוח וצנתורים כדי לשמור על הרציפות התפקודית. 93 - מנהל המרכז רפואי פוריה אמר בדיון כי יש פער גדול בין האיום הבליסטי לבין האיום של רעידת אדמה. רוב השירותים בבית החולים ממוגנים בשגרה, ובמהלך מבצע"עם כלביא" השירותים המשיכו לפעול במתחמים ממוגנים, אך אין ספק שהמבנים הישנים של בתי החולים לא יעמדו ברעידת אדמה. מיקומו של בית החולים והגישה אליו יהיו מאתגרים מאוד בעת רעידת אדמה. לא בטוח שתהיה אפשרות לתת מענים רפואיים, והזמן הוא סוגיה קריטית. הרשויות הן ציר משמעותי במוכנות בית החולים לרעידת אדמה. - נציגת רשת בתי החולים הפרטיים אסותא אמרה בדיון כי מאז שנת 2009 רשת אסותא בנתה בהשקעה עצמית שלושה בתי חולים ממוגנים עם כל המערך האשפוזי הנדרש. עם פתיחת מבצע"עם כלביא"אסותא העמידה מתקנים ממוגנים לצורך קבלת שירותים רפואיים. לראשונה הרשת נכנסה כשחקן שווה בין שווים ונרקם שיתוף פעולה שבו בתי החולים הגדולים הגיעו לנתח בתוך אסותא. לבקשת משרד הבריאות הוקם מוקד כירורגי בתוך שמונה שעות במתחם ממוגן, ואסותא העמידה חדרי ניתוח לרשות הצוות של בית החולים סורוקה. הגמישות אפשרה לתת את מענה, הואיל והתשתיות קיימות באסותא, ולכן הגיעה העת לבנות תוכנית מבעוד מועד לתשתיות שקיימות בהשקעה מינימלית. - נציג משרד הבריאות הוסיף כי במבצע"עם כלביא"היה שימוש בתשתיות של אסותא, והם עובדים על תוכנית לשימוש בתשתיות הקיימות של הרשת במערכת הבריאות. - נציג שירותי בריאות כללית אמר כי במצב של מלחמה, כל מרפאה נותנת שירותים גם למרפאות האחרות. בית החולים יוספטל באילת נמצא על קו השבר, והוא בית חולים ייעודי ורחוק מבתי חולים אחרים. בשנת 2011 היתה תוכנית של 250 מיליון ש"ח ל25- שנה, אך התקבלו רק שתי פעימות בסך 20 מיליון ש"ח. חלק מהכסף הוקצה למיגון יוספטל והעבודה נעשתה חלקית. יש צורך בריענון התוכנית ובתקצוב ייעודי להיערכות לרעידות אדמה. -נציגת איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל אמרה שאיגום משאבים הוא תוכנית שקיימת במדינות רבות בעולם. כל בית חולים מקושר לבתי חולים אחרים כדי לפעול יחד עם מערכות קישור של התיקים הרפואיים. בישראל רבים מבתי החולים נמצאים על קו המים ולכן עלול לקרות אסון אם יהיה צונאמי או רעידת אדמה. יש חשיבות לחילופי מידע בין הגופים. המבנים צריכים להיות יציבים, ויש צורך בתיק רפואי אחוד המאפשר קשרים עם גורמי רווחה וחינוך לצורך רצף תפקודי ותפעולי. המדינה מבודדת יבשתית, ולכן יש חשיבות גם לשיתוף פעולה עם בתי חולים שדה ממדינות אחרות. - נציג המל"ל אמר שעדיין אין הסכמות בין רח"ל למשרד האוצר בנוגע למודל התקציבי הנדרש, וניתנה לגופים הנחיה להגיע להסכמות. הוגשה בקשה שוועדת שרים למוכנות הזירה האזרחית תתכנס בנוגע לרעידות אדמה, היות שהיא לא התכנסה שבע שנים. לפני מבצע"עם כלביא"מערכת ההכנות עסקה בהגנה מפני טילים והגנה על בתי חולים. - נציג משרד הבריאות הוסיף כי חסרים תקציבים ואין עמידות מפני רעידות אדמה. אפשר לחזק ולהוסיף שטחי מיגון לחלק מהמבנים, ואכן, בתקציבים המעטים מנסים למגן מבנים. בבית החולים זיו בצפת הושלמו שלושה מודולים של המבנה המרכזי, וכעת מתכננים את המודול הרביעי ויש עוד שלב אחד. בהדסה עין כרם בוצע חיזוק במבנה העגול והוספו ממ"דים. 94 - נציג משרד הבינוי והשיכון עדכן כי המשרד משבץ מהנדסים בשיתוף פעולה עם משרד