אנליטיקה (Microsoft Clarity), בלי מידע מזהה. נטען רק אם תאשרו.האתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
הצעה לסדר היום בנושא: "היערכות מערכת החינוך בצל המלחמה"
הצעה לסדר היום
הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 24(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר מינויו של השר יריב לוין כממלא מקום שר ירושלים ומסורת ישראל, נוסף על תפקידיו כשר המשפטים וכממלא מקום שר הפנים, שר העבודה והשר לשירותי דת
פעולה על פי חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
"התנהלות הממשלה המובילה לסכנה ממשית לחיי החטופים"
הצעה לסדר היום · דיון
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
הנוסח כאן חולץ מהקובץ הרשמי. המקור המחייב הוא הקובץ.
מקרא
לט / מושב שלישי / ישיבה שט"ו /
י"ד וי"ז באלול התשפ"ה / 7 ו-10 בספטמבר 2025 / 39
חוברת ל"ט
ישיבה שט"ו
כנס מיוחד
יום רביעי, י"ז באלול התשפ"ה (10 בספטמבר 2025)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
הודעת הממשלה על מילוי מקומו של שר
שר התיירות חיים כץ:
הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 29), התשפ"ה–
שר התיירות חיים כץ:
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
מירב כהן (יש עתיד):
טלי גוטליב (הליכוד):
עדי עזוז (יש עתיד):
אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):
סימון דוידסון (יש עתיד):
גלעד קריב (העבודה):
דבי ביטון (יש עתיד):
מיקי לוי (יש עתיד):
שלי טל מירון (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
מירב בן ארי (יש עתיד):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
צגה מלקו (הליכוד):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
רון כץ (יש עתיד):
אבי מעוז (נעם):
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
אריאל קלנר (הליכוד):
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
מאיר כהן (יש עתיד):
משה טור פז (יש עתיד):
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):
אושר שקלים (הליכוד):
עמית הלוי (הליכוד):
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
מרב מיכאלי (העבודה):
רם בן ברק (יש עתיד):
שר התקשורת שלמה קרעי:
אופיר כץ (הליכוד):
גלעד קריב (העבודה):
הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025, התשפ"ה–
שר העלייה והקליטה אופיר סופר:
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
מירב בן ארי (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
רם בן ברק (יש עתיד):
מאיר כהן (יש עתיד):
פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
רון כץ (יש עתיד):
אבי מעוז (נעם):
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
אריאל קלנר (הליכוד):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אופיר כץ (הליכוד):
עמית הלוי (הליכוד):
מרב מיכאלי (העבודה):
עדי עזוז (יש עתיד):
טלי גוטליב (הליכוד):
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
גלעד קריב (העבודה):
אופיר כץ (הליכוד):
הצעות לסדר-היום
התנהלות הממשלה המובילה לסכנה ממשית לחיי החטופים
משה טור פז (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
הצעה לסדר-היום
השבת החטופים בקידום עסקה מיידית
שלי טל מירון (יש עתיד):
שר העלייה והקליטה אופיר סופר:
הצעות לסדר-היום
התנהלות הממשלה המדרדרת את מדינת ישראל למפולת מדינית וביטחונית
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הצעות לסדר-היום
הפגיעה החמורה שספג בית החולים סורוקה במהלך מבצע עם כלביא
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
הודעות ועדת הכנסת
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
היו"ר אמיר אוחנה:
חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ז באלול התשפ"ה, 10 בספטמבר 2025. היום הוא היום ה-705 למלחמה, שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-48 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל – לאור שיפוצים שינינו את המיקום – עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. לפני שאתן למזכיר הכנסת למסור את הודעתו, אני אציין בפניכם שמערכת ההגברה שאתם רואים כרגע במליאה היא זמנית, כי אנחנו מחליפים את מערכת ההגברה הקבועה למערכת טובה, משוכללת ואמינה יותר, אז לא להיבהל מהרמקולים הגדולים שמוצבים כאן. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – דוח מיוחד של מבקר המדינה בנושא תלונות הציבור במבצע עם כלביא. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת משה טור פז, אלון שוסטר, יבגני סובה, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן וגלעד קריב בנושא: היערכות מערכת החינוך בצל המלחמה. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה למזכיר הכנסת.
היו"ר אמיר אוחנה:
הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הודעת הממשלה על מילוי מקום של שר. אני מתכבד להזמין את השר חיים כץ למסור את ההודעה מטעם הממשלה. בבקשה, אדוני.
שר התיירות חיים כץ:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 9(א)(7) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 24(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, לקבוע כי השר יריב לוין ימלא את מקום שר ירושלים ומסורת ישראל נוסף על תפקידיו כשר המשפטים, כממלא מקום שר הפנים, כממלא מקום שר העבודה וכממלא מקום השר לשירותי דת. תקופת מילוי המקום על ידי השר לוין תסתיים לכל המאוחר ביום 17 באוקטובר 2025, בהתאם לסעיף 24(ג) לחוק-יסוד: הממשלה. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לשר כץ.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/ 1891).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מתכבד להזמין אותך להישאר על הדוכן, כי הנושא הבא שעל סדר-היום הוא הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 29), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה.
שר התיירות חיים כץ:
אני אביא את זה מהשולחן.
היו"ר אמיר אוחנה:
מאה אחוז, תביא את זה מהשולחן. כאמור, גם את הנושא הזה יציג כבוד השר חיים כץ.
שר התיירות חיים כץ:
ושוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 29), חוברת מס' 1891. כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי כנסת נכבדים, במדינת ישראל יש כמה כללים פיסקליים בתוקף המכתיבים את היקף הוצאות הממשלה. העיקריים שבהם לעניין קביעת המסגרות התקציביות הם מגבלת ההוצאה ותקרת הגירעון. מגבלת ההוצאה היא תקרת הוצאות הממשלה לתקציב לשנה מסוימת, בעוד תקרת הגירעון מהווה הגירעון המתוכנן של הממשלה בעת הנחת הצעת התקציב על שולחן הכנסת. הכללים הללו מכתיבים את מסגרות ההוצאה הממשלתית בשנה נתונה ומייצרים ודאות לשווקים המקומיים והבין-לאומיים לגבי היקף הוצאות הממשלה ונטל הגירעון הנגזר מהן. חוק התקציב לשנת 2025 אושר בחודש מרץ 2025. מאז פתחה ישראל בשני מבצעים צבאיים בעלי חשיבות קריטית לעיצוב המציאות הביטחונית: ראשית, מבצע מרכבות גדעון ברצועת עזה, שבמסגרתו גדל היקף גיוס המילואים מעבר לצפוי וגרר הוצאות לחימה; שנית, מבצע עם כלביא נגד איראן, אשר כלל תקיפות משמעותיות של מערכת הביטחון בשלל אמצעים באיראן. תקיפות אלה אף גררו תקיפות נגד של איראן בישראל ומאמצי הגנה משמעותיים של כוחות הביטחון. כמו כן, ההוצאה הנוספת לשנת 2025 משליכה על היקף גיוס החוב לשנה הנוכחית, ובהתאם – גם על תשלומי הריבית שתידרש הממשלה להחזיר כבר בשנה הזאת ובשנים הבאות. בהתאם לכך, הצרכים שתקציב המדינה נדרש לתת להם מענה גדלו מעבר לקיבולת של מסגרות התקציב שהוסרו במרץ 2025. הן הצרכים הצבאיים והן הצרכים האזרחיים הנובעים מהמלחמה חצו את התרחישים שהונחו בבסיס התקציב, ואף על פי שהממשלה נקטה גישה אחראית ושינתה את סדרי העדיפויות התקציביים שלה וביצעה התאמות כואבות לצורך מימון הוצאות הביטחון הגדלות, נדרש תיקון של המסגרת עצמה גם במגבלת ההוצאה וגם בתקרת הגירעון. הממשלה רואה חשיבות גדולה בשמירה על המסגרות הפיסקליות שלה. כאמור, הממשלה התאמצה לצמצם למינימום את הצורך בעדכון המסגרות. משהתברר כי הצרכים גדולים בצורה שאינה מאפשרת התכנסות למסגרת המקורית, הביאה הממשלה תיקון חקיקה להסדרת הגדלת התקציב לטובת מתן ודאות לגופי הממשלה, לגופים המקומיים הנסמכים עליה וכן לכלל הגופים המקומיים והבין-לאומיים אשר בוחנים את מדיניותה הפיסקלית. עדכון זה של מסגרות התקציב מובא תוך שימת לב משמעותית להשלכותיו על המשתנים הכלכליים. כדי לאפשר את חקיקתו של חוק התקציב הנוסף לשנת 2025, אשר הונח במקביל להצעת החוק הזאת, יש צורך בהגדלת מגבלת ההוצאה ותקרת הגירעון לשנת 2025 שקבועה בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. בהתאם לכך מוצע להגדיל את מגבלת ההוצאה בסכום של כ-30 מיליארד שקל לצורך מימון ההוצאות שלא נצפו בעת אישור חוק התקציב לשנת 2025. הגדלת מגבלת ההוצאה צפויה להביא לגידול בהיקף זהה בגירעון. עם זאת, תחזית ההכנסות עודכנה כלפי מעלה ביחס לתחזית בעת גיבוש התקציב לשנת 2025 בסכום של כ-20 מיליארד שקל. על כן, תיקון תקרת הגירעון, שעומדת כיום על 4.9% מהתמ"ג, משקף את יתרת הגידול בהוצאות, כך שתקרת הגירעון העדכנית תעמוד על 5.2% מהתמ"ג. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לשר חיים כץ. כעת נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת ולדימיר בליאק. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רק רוצה שתשימו לב שבניגוד למה שכתוב על המסך, הצעת חוק הפחתת הגירעון היא בעצם חוק הגדלת הגירעון, והגבלת ההוצאה זה בעצם הגדלת ההוצאה – רק שנשים את הדברים על השולחן. את כל מה שקורה היום עם תקציב המדינה אנחנו ביש עתיד חזינו כבר לפני חצי שנה, כי רק עלינו אפשר לסמוך באמת. אמרנו כי הממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון, והינה, מה שהתחיל מ-4.3% הופך היום באופן רשמי ל-5.2%; אמרנו כי תחזית הצמיחה בתקציב אינה ריאלית, והיום היא כבר נפתחה כמה פעמים, ואנו בדרך לצמיחה שלילית לנפש שנה שלישית ברציפות; אמרנו כי הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה יסתכם לפחות ב-5%, והינה, במצטבר הקיצוץ בחינוך, בבריאות, ברווחה, בתשתיות, בשירותים הכי חיוניים לאזרחי המדינה, בעיקר לשכבות החלשות, פרץ את התקרה של 5% וכבר גולש לשנת 2026. היום אני בוחר, אדוני היושב-ראש, להזהיר את חברי הכנסת ואת הציבור הישראלי: גם התקציב הזה הוא פיקציה. הוא כולל את ההוצאות למבצעים מרכבות גדעון א' ועם כלביא, והוא אינו מתייחס כלל וכלל להוצאות על מרכבות גדעון ב', ולכן הממשלה תיאלץ, עד סוף השנה, עד סוף 2025, לפתוח את התקציב פעם נוספת ולהגדיל את הגירעון ל-6.5% או 7% לפחות. מדובר בכישלון מחפיר. דבר נוסף, אם המלחמה תימשך ואיתה המדיניות הפיסקלית המופקרת של ראש הממשלה ושר האוצר, הממשלה תיאלץ להעלות מיסים על מעמד הביניים הישראלי גם בשנת 2026. והאמת, אדוני היושב-ראש, רציתי לשאול היום את שר האוצר מדוע שוב ושוב הוא בוחר להטיל את כל הנטל על הציבור המשרת, במקום לבטל את הכספים הקואליציוניים ולסגור לפחות 15 משרדים מיותרים. אבל מסתבר היום כי שר אוצר, היום, בעת אישור תקציב המדינה ותקציב נוסף, שהוא תקציב המדינה לכל דבר ועניין, שר האוצר מבלה בחו"ל. מצד שני, כאן המקום לפרגן לצוותו של שר האוצר, שהצליח לאתר ברחבי הגלובוס מדינה שעדיין מוכנה להכניס את בצלאל סמוטריץ' לשטחה. בזה הסתיימו ההישגים של משרד האוצר בכהונתו. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. כעת אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת נאור שירי לשאת את דבריו. עד שלוש דקות לרשותך.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זה תמיד מצחיק אותי, הפחתת הגירעון, ואתה יודע, שאלה יהיו הצרות שלנו. מעמיקים את הגירעון, אבל חבר הכנסת בליאק, אמרת את זה, יש קטע מאוד מצחיק בהודעה הקודמת. שר המשפטים, שזה תפקיד, מה שנקרא, קטן במדינת ישראל, הוא גם שר הפנים, ועכשיו מינו אותו גם למה? שר העבודה או שר הבריאות, שעכשיו הוא גם שר התיירות, והשר לירושלים. תגידו, זו מדינה שמתנהלת בצורה – והוא גם שר השיכון, כבר שלושה חודשים שר השיכון ושר התיירות, שר העבודה ושר הרווחה. כאילו אין פה מספיק כיסאות, אתם מחפשים לצמצם כיסאות? אבל זה תמיד מצחיק אותי איך המדינה הזו מתנהלת, כי כשאנחנו מחר נתחיל לדון בהעברות הכספים, תראה איזה מדהים זה, כמה גירעון – איך מגדילים את הגירעון, אבל בו בזמן מוציאים כספים על דברים שאני בקושי יודע לקרוא אותם, לא בגלל שאני לא יודע לקרוא בעברית, אלא אני לא מצליח להבין מה זה. האם מישהו מחבריי חברי הכנסת פה – חידון – יודע מה זה 10 מיליון שקלים למשרד המורשת, שהוא כמובן משרד מאוד קרדינלי במדינת ישראל, למורשת בלתי מוחשית?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
כמו המשרד.
נאור שירי (יש עתיד):
10 מיליון שקלים. 10 מיליון שקלים. והפטנט הזה של בתי ספר של החופש הגדול, האם שמעת על זה, חבר הכנסת סגלוביץ'? חבר הכנסת סגלוביץ', 20 מיליון שקלים לבתי ספר של החופש הגדול, של החרדים, כמובן, בעוד שהם בכלל לא בחופש הגדול. זו המצאה, זה סטרטאפ, אנחנו מדינת סטרטאפ באיך אנחנו עובדים על עצמנו, מגלגלים כולנו את הבלוף. כמובן, סטרוק – מחר סטרוק מקבלת 90 מיליון שקלים, היוניקורן שלנו. איך התגעגענו ליכולת גיוס הכספים שלך. 15 מיליון שקלים, 10 מיליון שקלים למעיין החינוך החרדי, עוד 10 מיליון שקלים לגפני, לרשת החינוך הפרטית שלו. איזה כיף. תאמינו לי, כל מי שנמצא עכשיו בבית, מה שאתם צריכים לעשות על מנת להתפרנס בצורה הוגנת ולהיות אחלה מיליונר, זה פשוט תפתחו רשת חינוך פרטית חרדית, כי אז צינור העברת הכספים – יעבור אליכם בצורה מדהימה, מדהימה. הנשים, הסייעות שלנו, בחינוך הממלכתי של הילדים שלי, הן לא זכאיות, אבל מחר יעבירו 39 מיליון שקלים להעלאה בשכר הסייעות בחינוך הפרטי החרדי, בגן שאין בו אפילו את דגל המדינה, אין בו אפילו תמונה של יושב-ראש הכנסת או ראש הממשלה. לשם מעבירה ממשלת ישראל כספים. ואז בגיל 18 אנחנו מגלים, לפתע פתאום, אזרחים שלא רוצים להתגייס. הם בכלל לא יודעים מה זה המדינה, מה זה סמל המדינה, מה זה צבא. אנחנו כולנו כופרים, ובעודנו משלמים על זה, עוד מחייכים ומגדילים את הגירעון. ואגב, רק תיקון, משפט אחרון לשר הבריאות, התיירות, הרווחה, העבודה: לא הממשלה תשלם על הגירעון, אנחנו נשלם על הגירעון.
היו"ר אמיר אוחנה:
אין תמונה של יושב-ראש הכנסת, זה באמת חמור מאוד. חמור מאוד, חמור מאוד.
נאור שירי (יש עתיד):
פרגנתי לך בתמונה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, Read my lips, אמר בצלאל סמוטריץ' יותר מפעם אחת, איים לפרוש מהממשלה. Read my lips: לא ייכנס גרגר לעזה, לא תיכנס קופסה של טונה מקולקלת לעזה. אבל אחרי שהוא גמר את מה שנקרא Read my lips, הוא לקח את העט וחתם על 700 מיליון שקל. הפער בין דיבורים גבוהים למעשים קטנים זה ה-Read my lips של בצלאל סמוטריץ'. 1.6 מיליארד שקל הוקצו לצרכים אזרחיים של הצבא, שמשוריינים בחלקם לסיוע הומניטרי לעזה. Read my lips, אמר בצלאל סמוטריץ'. ותגובות השרים הנועזים, האמיצים, הלוחמים – הלוחם הראשון, איתמר בן גביר, תקף; אם נלך לשיטתך, למה להעדיף את ילדי עזה? זה אסון לקצץ בתקציבי הרווחה – וממשיך וממשיך. וכמובן שר החינוך יואב קיש, שהאשים את סמוטריץ'. בסוף הממשלה כולה חתמה על הדבר הזה שהם מתנגדים לו. Read my lips: אתם חבורה של שקרנים. תגידו את האמת. גם האמת היא אופציה. גם לכם אני אומר את זה וגם לראש הממשלה. אתמול חיל האוויר, במצוות הדרג המדיני והצבא, תקף בקטר. א. אני שמח שאוריך ואיינהורן ופלדשטיין לא היו שם. אין נפגעים לכוחותינו. המדינה שאותה תקף אתמול חיל האוויר, בהוראת נתניהו, היא אותה מדינה ששילמה כסף לאנשים בלשכתו של נתניהו, כן, וחבורת השתקנים יושבת שם, תדבר, אבל הם יושבים בלשכתו של נתניהו.
קריאות:
– – –
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
ידעתי שתקפצו, אתם אוהבים לקפוץ, אבל האמת היא שחבורה של אנשים קיבלה כסף, קיבלה כסף ממדינה שאתמול חיל האוויר תקף.
אושר שקלים (הליכוד):
– – –
טלי גוטליב (הליכוד):
כמה אפשר להיות – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת – – –
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
בא ראש ממשלת ישראל ואמר שקטר היא מדינה מורכבת. קטר היא לא מדינה מורכבת, היא מדינה שמאכסנת ומשכנת בתוכה את הטרוריסטים תקופה ארוכה, ומדינת ישראל, במצוות נתניהו – הפך אותה למתווכת במשא ומתן.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת גוטליב.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אתמול תקפנו אותה. מדינת קטר איננה מדינה מורכבת. לשכת נתניהו מורכבת – היא מורכבת מאנשים שלוקחים כסף ממדינת אויב. מדינת ישראל מדינה טובה; לשכת נתניהו מורכבת ורקובה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.
מירב כהן (יש עתיד):
כנסת נכבדה, לפני השינה אני אוהבת להקריא לילדים שלי את סיפורי התנ"ך. אלה רגעים שחשובים לי, רגעים משפחתיים של חסד, של התבוננות על ההווה לאור הטקסטים המכוננים של עם ישראל. יש שתי תמונות מהמקרא שחוזרות ועולות לנגד עיניי בימים האלה. האחת, אברהם אבינו מתחנן בפני האל: "האף תספה צדיק עם רשע", ומקשה: ומה אם יימצאו עשרה צדיקים בסדום? ואלוקים עונה לו: "לא אשחית בעבור העשרה". אברהם בעצם מלמד אותנו שגם בשעת זעם, וגם כשאתה צודק מוסרית, עדיין מוטלת עלינו החובה לעצור ולשאול: האם ייפגעו חפים מפשע? האם יימחקו יחד עם הרשעים גם הצדיקים, התמימים או אלה שאין להם חלק בחטא הזה?
טלי גוטליב (הליכוד):
אלה שיושבים יחד עם ח'אלד משעל – – – בטח.
מירב כהן (יש עתיד):
והתמונה השנייה שונה בתכלית. יקירתי, התמימים הם החטופים והחיילים. די, די לרצות לקבור אותם מתחת לאדמה, די.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – אי-אפשר לשמוע אתכם – – – די.
מירב כהן (יש עתיד):
התמונה השנייה, שאיתה אולי חברת הכנסת גוטליב יותר תזדהה, זה שמשון הגיבור, נזיר, לוחם שניחן בכוחות-על אבל גם בחולשות, וברגע של השפלה וייאוש הוא בחר לקרוס יחד עם אויביו: "תמות נפשי עם פלשתים". "תמות נפשי עם פלשתים".
טלי גוטליב (הליכוד):
זה מה שאתם עושים.
מירב כהן (יש עתיד):
המעשה של הנקמה המוחלטת, מעשה של הרג אויבינו במחיר של אובדן עצמנו. שתי הדמויות הללו מציבות בפנינו מראה נוקבת בשעה הזו.
טלי גוטליב (הליכוד):
מי שהכין לך את הנאום טעה.
מירב כהן (יש עתיד):
חבל שאת לא מקשיבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
מי שהכין לך את הנאום טעה, "תמות נפשי עם פלשתים" – – –
מירב כהן (יש עתיד):
יש מי שמתעקשים לכבוש את עזה. יש מי שמוכנים לסכן את חיי הצדיקים – הצדיקים שלנו הם החטופים, הם החיילים; יש מי שמוכנים לסכן אותם בשם הרעיון הזה של הכרעה צבאית טוטלית, בשם אותו ניצחון מוחלט. כאילו באמת אנחנו יכולים לחסל את אחרון הנוח'בות. כאילו לא למדנו כבר שרעיון אי-אפשר לנצח רק בכוח הזרוע. ואולי מה שצריך לעמוד לנגד עינינו זה לא ברירת שמשון, אלא שאלת אברהם: האם נהרוג צדיק עם רשע? האם נסכן את החיים של האחים שלנו והאחיות שלנו בשם יצר הנקמה או בשם איזשהו כבוד לאומי או חלילה בשם אינטרס פוליטי קואליציוני, אינטרס צר, זמני והרסני? אני קוראת מעל במה זו: בואו נחפש את הדרך להציל חיים ולא להחריב. בואו נלך בדרכו של אברהם ולא בדרכו של שמשון.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. וכעת חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.
טלי גוטליב (הליכוד):
באיזה עוד מדינה הזויה, אחרי שיש אתמול פעילות הירואית בכל קנה מידה, של תקיפה בלתי רגילה באדמת קטר, של חיסול צמרת הנהגת חמאס המרצחת, האכזרית, נורא דחוף לשופטים בישראל לשמוע את המשך עדותו של ראש הממשלה? אני רציתי לומר לראש הממשלה: אדוני ראש הממשלה, אל תתייצב. באמת, אל תתייצב. בשם החסינות שלך, בסעיף 1 לחוק החסינות כתוב שחבר הכנסת יהיה חסין מפני כל פעולה משפטית, שזה אומר שאי-אפשר להוציא צווי הבאה, אם זה במסגרת ולמען מילוי תפקידו. ולמה? כי חשבתי שההתייצבות של ראש הממשלה היום בבית המשפט, אחרי הפעולה האדירה אתמול, פוגעת בחוסנה של המדינה ובנראותה של המדינה בעיני הגויים ובעיני אומות העולם. אבל איזה מזל שראש הממשלה לא הקשיב לי. איזה מזל שראש הממשלה נתניהו הלך לבית המשפט. אתם יודעים למה? בואו אני אספר לכם למה. כי לא הייתם יודעים שראש הממשלה, עזר לאלוף ישראל זיו. מסתבר היום במשפט – הרי נורא מפריע לתובע תדמור שראש הממשלה ניסה לעזור למילצ'ן להשיג ויזה. זאת הטענה. עכשיו, מילצ'ן, כידוע, לפי הפרסומים, היה כדאי מאוד לישראל לשמור עליו, והוא היה סייען גדול לעם ישראל. אני אומרת את זה בכותרת הזאת. וראש הממשלה, רחמנא ליצלן, געוואלד, ניסה להשיג, לעזור להוציא ויזה למילצ'ן. אומר היום ראש הממשלה בעדות שלו: זה היה ממש למנוע פרשיית פולארד 2, והמבין יבין. והמבין והזוכר יזכור מה התחייבה מדינת ישראל לאחר מעצרו של פולארד לארצות הברית: מה לא יופעל בארצות הברית – לא תהיה הפעלת סוכנים, מוסד וכו'. שימו את כל זה בצד. אבל לא זה מה שהייתם מפספסים. ישראל זיו, אהלן, שלום לך, האלוף ישראל זיו. אני רוצה להזכיר לך: כשהיית צריך, פנית לראש הממשלה. ביקשת מראש הממשלה שיעזור לך מול ארצות הברית. אתה היית ברשימה שחורה בארצות הברית, היית תחת חשדות כבדים בארצות הברית, ישראל זיו, האלוף ישראל זיו. פנית לראש הממשלה וביקשת ממנו, והפלא ופלא, ראש הממשלה עוזר למי שפונה אליו, במנותק מכל דבר, כן, כי ראש הממשלה, האלוף ישראל זיו, לא כפוי טובה כמוך. לא לא לא, לא כפוי טובה כמוך. ביקשת את עזרת ראש הממשלה בלי להתבלבל.
נאור שירי (יש עתיד):
הוא חשב שהוא סנטה קלאוס – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
אז בואו נסיים, בואו נזכיר לאלוף ישראל זיו: ישראל זיו, בכל הכבוד לך, אני, בשונה מראש הממשלה, לא הייתי עוזרת לך, מהסיבה הפשוטה שאתה שקרן ואתה תמרנת את עם ישראל ב-8 באוקטובר כשאמרת וסיפרת שלא היה כוח צבאי בדרום כי הייתה תזוזת כוחות של כוח צבאי לסוכה בחווארה, בכביש 60 בשומרון. חודשיים לקח לדובר צה"ל לומר שאתה שקרן. ואתה שיקרת בכוונת מכוון כדי להשחיר את מתיישבי יהודה ושומרון. אז אדוני ראש הממשלה, נסיים בטוב. נצדיע לך, להנהגתך ולאומץ שלך לאשר פעולה כל כך הירואית, היסטורית ורבת-חשיבות. נודה לכל העוסקים במלאכה, וברכת השם ללוחמינו. ובעזרת השם, זו הדרך – בהרמת הראש – להכניע את אויבינו ולהשיב את חטופינו.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. כעת חברת הכנסת עדי עזוז. אם אינני טועה, זאת הפעם הראשונה שגברתי מקבלת את זכות הדיבור? פעם ראשונה. בהצלחה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. חברי הכנסת.
סימון דוידסון (יש עתיד):
עדי מזוז, פעם ראשונה. בהצלחה.
נאור שירי (יש עתיד):
שכחת להודות לגלי בהרב מיארה, לפרקליטות, לפצ"רית, לשב"כ.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני, בשונה ממך, לא צפויה – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. חברי הכנסת.
סימון דוידסון (יש עתיד):
עדי מזוז, פעם ראשונה. בהצלחה.
עדי עזוז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, היום הממשלה מבקשת להגדיל את הגירעון בסכום של עד 30.8 מיליארד שקלים. אני חברת כנסת חדשה, הלכתי לבדוק: מה התוכנית שלה? התשובה היא שאין. אין לממשלה הזאת תוכנית, ובינתיים, הכול פה מתפרק. רק השבוע נרצחו שישה אזרחים יקרים וארבעה חיילים נפלו בעזה, והלב של העם, שלא עומד בזה יותר, לומד שאין סוף למספר הפעמים שהלב שלנו יכול להישבר. והממשלה, מה היא עושה? מגדילה את הגירעון. בשביל מה? בשביל מי? בשביל תקציבים עבור שיקום החטופים, שלא יצטרכו לעשות מימון המונים? בשביל מעטפת מעובה וליווי למשפחות של אביתר, ענבר ועוד 46 משפחות שמחכות ליקיריהן, מי לשיקום ומי לקבורה ראויה? בשביל הלומי הקרב הרבים שהמלחמה הזאת מייצרת מדי יום? בשביל נשות הלומי הקרב, שזאת אוכלוסייה שבכלל שקופה עבור הממשלה הזאת? לא. הגדלת הגירעון שמתבקשת כאן היא עבור עוד מלחמה בתוך מלחמה שאחרי המלחמה ושוב מלחמה. אתמול התפרסם מדד ה-OECD, ואף אחד כאן לא יכול להיות מופתע. בממשלה שהשר שלה מאמין בכלכלת בעזרת השם, ושר החינוך עסוק כל היום בלהלך אימים על צוותי הוראה, אין פלא. ועוד הוכחה למצבנו העגום בחינוך – אתם קוראים גם כאן להצעת החוק "הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית"; בפועל אתם מבקשים בדיוק להפך. זה גם אפס בניהול וגם אפס בהבנת הנקרא, ממש תצוגת תכלית למצבנו בדוח ה-OECD. אני מסיימת בימים אלה את תפקידי כמנכ"לית עמותת החצר הנשית לנערות וצעירות בסיכון. חלק דומיננטי בפעילות החצרות זה חינוך פיננסי. למה? כי אחד הכלים החשובים לאדם בוגר הוא לדעת איך לנהל את הכסף שלו כדי לצאת ממעגל הסיכון והמצוקה. יושב פה שר הרווחה לשעבר, הוא מכיר את זה היטב. בממשלה הזאת, כבר הבנו, הכול הפוך. במקום שתביאו תוכנית להפחתת הגירעון ולהנחת תשתיות לשיקום של עם שלם שנמצא בפוסט-טראומה, אתם בעצמכם ממשלה בסיכון. אתם צריכים לעבור סדנה בחצר הנשית, אולי, איך מנהלים ניהול פיננסי נכון. הבאתם מנכ"ל עם תואר ראשון בארכיאולוגיה לנהל את משרד האוצר. ולא ניכנס לזה עכשיו שנשים ראויות – לשום משרד לא מצאתם, אבל מנכ"ל למשרד האוצר עם תואר בארכיאולוגיה, ברוך השם, את זה הצלחתם למצוא. ואתם יודעים מה, זה הנאום הראשון שלי פה על הפודיום, ואני עומדת ומתרגשת, אבל לא מתבלבלת לרגע. אני יודעת באופן ברור שהפודיום הזה הוא אמצעי להמשך העשייה עבור הציבור. חברי הממשלה הזאת, אתם הפכתם את הפודיום הזה ואת הכיסאות שלכם למטרה. שכחתם שזה האמצעי. זנחתם את טובת עם ישראל, את הערכים הכי בסיסיים שלנו, של ערבות הדדית ותקווה. אפילו את המצוות שלנו ובראשן מצוות פדיון שבויים, אפילו את זה שכחתם. ולכן אני יודעת שזמנכם קצר. הילדות והילדים שלנו ראויים לנבחרי ציבור הרבה יותר טובים מכם, ואנחנו נתקן, ונזכור תמיד מה המטרה ומה האמצעי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לחברת הכנסת עזוז, וברכות על הנאום הראשון. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. זה עֱזוז, נכון?
עדי עזוז (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש אומר נכון.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. בבקשה.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוב אנחנו בפתיחה של התקציב. היום נצביע בקריאה הראשונה על עוד הצעת חוק תקציב לשנת הכספים 2025, עוד הצעת חוק הפחתת גירעון והגבלת הוצאה תקציבית לשנת 2025. בעצם אנחנו מעמיקים את הבור של המדינה, של כולנו, בעוד 31 מיליארד שקלים בגין הוצאות ביטחון – עם כלביא, קצת מרכבות גדעון; תשלומי קצבאות, תשלומי ריבית. מגדילים את הגירעון ב-0.3%, כלומר בעוד כמעט 6.5 מיליארד שקלים, כשבכל היתר, עד 30 מיליארד שקלים, אנחנו צפויים לקיצוצים – בשירותים שלנו, בחינוך, בבריאות, מהשנה הבאה; עוד לא התחלנו וכבר מקצצים. אני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש, שלוש נקודות שקשורות לתקציב הזה. אנחנו כבר ממש מכונת תקציבים בוועדת הכספים, ואני רוצה להגיד דבר אחד, דבר אחד. אני רוצה לדבר על החובבנות והקלות שבה התקציב הזה כבר נפרץ. היום אנחנו מתחילים תהליך של פריצה חמישית של תקציב שלישי בתוך שנתיים, של ממשלה אחת. אני רוצה לומר שהפריצה הזו, החמישית, היא לא גזרת גורל. פשוט פעם אחרי פעם אנחנו מקבלים תקציב שמנותק מן המציאות, שתרחישי היסוד שלו והנחות היסוד שלו לא מדברים עם המציאות. אני רוצה לתת לכם דוגמה – בואו נדבר על הגירעון. שר האוצר התרברב, עשה מסיבת עיתונאים, התחיל, והודיע ששנת 2024 תהיה עם גירעון של 4% – שמאז רק מעמיק. עם אישור התקציב – בסוף סיימנו, במרץ 2025, ב-4.7%, אחרי זה ב-4.9%, והינה הגענו עכשיו למספר המלבלב של 5.2% גירעון. התקציב הזה הפך באמת לבדיחה והפך למסך עשן, ובעיניי הוא מבטא רשלנות מקצועית, כי הוא מנותק מהמציאות. אני רוצה לתת לכם דוגמה לעד כמה התקציב הזה מנותק מהמציאות. האם ידעתם שבעוד אנחנו מאשרים עכשיו את פריצת התקציב, לא כלולות בו עלויות הלחימה בעזה? המלחמה והממשל הצבאי שאולי עוד צפוי בעזה אינם כלולים בפתיחת התקציב הזה. אנחנו יודעים שעד שלושה חודשים עולים בין 30 ל-40 מיליארד שקלים: שיקום עזה – 10 מיליארד שקלים לשירותים אזרחיים לאזרחי עזה או לתושבי עזה; הקמת ממשל צבאי – 20 מיליארד שקלים בשנה; העלות של המילואימניקים בהיעדר חוק גיוס ועוד ועוד. איך ייתכן שעל הדבר הזה לא יתקיים דיון כלכלי בממשלה? איך ייתכן שהדבר הזה לא מגיע לידי ביטוי בתקציב הזה? נקודה נוספת – נדבר קצת על הפוליטיקה שעומדת מאחורי הדיון בתקציב הזה. מחר בוועדת הכספים נאשר, לצד פריצת התקציב, עוד 80 מיליון שקלים למשרד לענייני דתות, שבשליטה עקיפה של ש"ס, ועוד כספים ליהדות התורה. בשביל מה? בשביל עוד מועצות דתיות חדשות – עכשיו כשחוק הג'ובים עבר, חוק הרבנים עבר, אפשר להתחיל לחגוג – ובשביל להתחיל לעשות פעולות שקשורות לחוק להנצחת מרן עובדיה יוסף.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה, חברת הכנסת. בזמנך.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אני רוצה לסיים ולומר: באמת איך ייתכן שהממשלה הזו מקוששת את התמיכה של ש"ס לפריצה חמישית ואת ההימנעות של יהדות התורה לפריצה חמישית של תקציב מנותק מן המציאות, באמצעות זה שרק נותנים עוד ועוד כספים פוליטיים בימים של מלחמה? אני כמובן קוראת להתנגד להצעה הזו.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. חברת הכנסת הבאה ברשימת הדוברים, חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני לא רגיל לראות אותך שם.
היו"ר אליהו רביבו:
מתרגלים. תודה רבה. שלוש דקות לרשותך, חברת הכנסת שרון. ברוכה הבאה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, קודם כול, איחולי הצלחה בתפקיד סגן היושב-ראש.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל ניצבת בפני איומים ביטחוניים עצימים שלא ידענו כמותם בעבר. זירת יהודה ושומרון היא זירה בוערת, והמוטיבציה של ארגון חמאס הרצחני המתועב ביהודה ושומרון לבצע פיגועים ולפגוע בישראלים היא מוטיבציה הולכת וגדלה. יהודה ושומרון הפכה להיות סיר רותח. רמאללה, ג'נין, נור א-שמס, שכם – כולם הפכו להיות מוקדי טרור מתגבר, חמוש ומסוכן. צריך להכיר את זה ולדעת שבאמת יש פעילות שיטתית וחשובה מאוד של פיקוד המרכז ושב"כ. לילה-לילה, צה"ל ושב"כ פועלים ביסודיות ובעקביות על מנת להיאבק בטרור שמרים את ראשו. אבל צריך להבין, אין פה הרמטיות. מערכת הביטחון עובדת מסביב לשעון על מנת לבלום מתקפות ופיגועים כמו זה שאירע בצומת רמות השבוע, שבו חדרו טרוריסטים ללב-ליבה של ירושלים. השבוע הזה נגמר באסון, ושישה אזרחים קיפחו את חייהם. אבל הכתובת על הקיר: גזרת יהודה ושומרון היא חבית חומר נפץ, חבית חומר נפץ של טרור רצחני שחובתנו למגר ביד קשה על מנת למנוע את הפיגוע הבא. תופעת השב"חים שאני רוצה לדבר עליה הפכה להיות אחת הסכנות הממשיות והמוחשיות לביטחון הלאומי של כולנו. אלפי פלסטינים בלתי חוקיים נכנסים לשטחנו, ואסור שאזרחי ישראל יהיו מופקרים. אבל אני שואלת את עצמי: איפה השר לביטחון לאומי? השבוע היה שיא-השיאים. איך יכול להיות שבמקום לאכוף את הסדר ולשמור על הפתחים, השר לביטחון לאומי מגיע, רץ ואץ לזירת האירוע, ועוד פעם מספר לנו שהפיגוע הוא בגלל היועמ"שית, בגלל בג"ץ? איך זה יכול להיות? יש את זה ביותר מוגזם? לא יכול להיות שהוא לא מתחיל לעבוד. תכף סוף הקדנציה. הפשיעה בחברה הערבית גואה, הפיגוע בלב ירושלים – לאן פנינו? מה הממשלה הזאת עושה? יושב-ראש הישיבה, אני רוצה לומר שיהודה ושומרון היא חזית פעילה ומסוכנת בדיוק כמו בעזה, בדגש על חמאס. צריך להבין, יש פה שיתוף פעולה בין חמאס עזה לחמאס יו"ש. ככל שיש יותר לחץ על גזרת עזה, יש יותר לחץ בגזרת יהודה ושומרון. וגם ביהודה ושומרון צה"ל זקוק ליותר ויותר לוחמים כדי להגן על הגזרה. ואדוני, אני רוצה לסיים בכך שאנשי המילואים, 60,000 אנשי מילואים במספר, שמזומנים כבר ליום ה-300, ומגיעים ליהודה ושומרון, מגיעים לעזה, מגיעים לסוריה, מגיעים ללבנון – האתגרים מרובים והצרכים גדולים. מדינה חפצת חיים חייבת לעבות את הכוחות הלוחמים, בדגש על גזרת יהודה ושומרון היום. חייבים, חייבים כבר לגייס את כולם. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה לך. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, ברוכה הבאה. שלוש דקות לרשותך. כל דבר שבא בטוב, מבורך.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אמרת – – –
היו"ר אליהו רביבו:
את כזאת.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום 705 ימים ל-7 באוקטובר, ו-48 אזרחים שלנו, אזרחים ישראלים, עדיין בשבי הנורא, 47 גברים וענבר הימן אחת. אתמול קיימנו בוועדת הבריאות דיון דחוף בעקבות הכוונה לקצץ את תקציב סל הבריאות וסל התרופות לשנת 2026. הדיון הזה התקיים ביוזמתי, לאחר שפנו אליי ארגונים לזכויות החולים, האגודה לזכויות החולה ועשרות עמותות שנאבקות לזכויות אנשים חולים בישראל. אתם יודעים, הגיעו לדיון גם אנשים עם עדויות אישיות, עדויות קורעות לב של חולים ובני המשפחות שלהם, אנשים אמיצים שנאבקים יום-יום כדי להמשיך לחיות. הם באו ואמרו לנו בפנים: קיצוץ כזה משמעותו פחות תרופות, פחות טכנולוגיות שמצילות חיים, פחות סיכוי לחיים עבור אלפי אנשים, אלפי חולים. המצב הוא אבסורדי. האבסורד הוא שאין בישראל שר בריאות קבוע. האם שר שעובד ברבע משרה יילחם על בריאות אזרחי מדינת ישראל? מי יעצור את הקיצוץ הנורא הזה? הבריאות של כולנו תלויה ביציבות של קואליציה פוליטית במקום שהיא תהיה תלויה בצרכים רפואיים של האזרחים. המדיניות של ממשלת ישראל – פוליטיקה לפני בריאות. כבר היום סל הבריאות מתוקצב בחסר בהשוואה למדינות המפותחות, ובמקום להבטיח מנגנון קבוע שמעדכן את התקציב בהתאם לצרכים, אנחנו נגררים כל שנה מחדש למאבק על חיי אדם. בזמן שביד אחת הממשלה מתכננת לקצץ כספים מסל התרופות ומטיפולים שיכולים להציל חיים, ביד שנייה היא מוציאה תקציבים לממן טיסות לחרדים משתמטים לאומן. אתם יודעים, ב-1999 התכנסה ועדת הסל והמליצה שבמדינת ישראל יהיה מנגנון קבוע שיגדיל את סל התרופות כל שנה ב-2%, כמו שבדרך כלל נעשה במדינות ה-OECD, אבל זה לא נעשה עד היום. הבריאות היא לא קלף מיקוח פוליטי, היא זכות בסיסית של כל אדם ואדם במדינה הזאת.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
היום אנחנו צריכים להצביע על הגדלת גירעון בשל צורכי משרד הביטחון. אדוני היושב-ראש, הבריאות שלנו לא פחות חשובה מהביטחון.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, ברוך הבא. שלוש דקות לרשותך. חברת הכנסת שלי טל מירון, אם אפשר בבקשה לשמור על השקט, וגם מאחור בעמדת הסיעות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום הממשלה מבקשת מהכנסת לפרוץ את תקציב המדינה ולהוסיף 30 מיליארד שקל לתוך התקציב, 30 מיליארד שקל חדשים. אתמול לוחם מילואים בן 31 שם קץ לחייו ביום החתונה שלו. אתם מבקשים עכשיו להוסיף 30 מיליארד שקל. כמה מתוך 30 המיליארד הולך להלומי קרב ולטיפול בפוסט-טראומה? כמה? כמה, אדוני היושב-ראש? כמה מתוך 30 המיליארד הולך להלומי קרב ולפוסט-טראומטיים? אפס; כמה הולך לשיקום נכי צה"ל? אפס; כמה הולך לשיקום בית החולים סורוקה, שנפגע לפני שלושה חודשים במלחמה עם איראן? כמה כסף הולך לשקם אותו? אפס; כמה כסף הולך לשקם את מכון ויצמן, שנפגע גם הוא במלחמה עם איראן? אפס. אפס, אפס, אפס. זה משקף, אדוני היושב-ראש, את סדר העדיפויות המעוות, המושחת, הרקוב, של ממשלת ישראל. עכשיו, זו לא רק העובדה ש-30 מיליארד שקל חדשים נכנסו לתקציב ושום דבר לא הולך להלומי קרב. 18 לוחמים שמו קץ לחיים שלהם מאז תחילת השנה. 18. אף אחד לא מדבר על זה. רק אתמול שם קץ חייו לוחם מילואים שנייה לפני החתונה שלו. היום, היום אתם מוסיפים 30 מיליארד; אפס שקלים נוספים לטיפול בהלומי קרב, לפוסט-טראומטיים. איזה סדר עדיפויות מקולקל. עכשיו, זה לא רק זה. היום מקצצים 30 מיליון שקל מההשכלה הגבוהה, ומחר אתם תעבירו 30 מיליון שקל למועצות דתיות חדשות; היום אתם מקצצים 26 מיליון שקל ממשרד הרווחה, ומחר אתם תעבירו 33 מיליון שקל לשיפוץ אתרים קדושים ולמימון הילולות; היום אתם מקצצים 37 מיליון שקל ממשרד החינוך, ומחר אתם תעבירו 40 מיליון שקל לרשת החינוך הפרטית של ש"ס. איזה סדר עדיפויות מעוות. איך אין לכם בושה? איך אין לכם בושה? 30 מיליארד שקל? ריבונו של עולם. תנו לנכי צה"ל, תנו להלומי הקרב, תשקמו את בית החולים היחיד שקיים בנגב, שמשרת מאות אלפי אזרחים. איך אין לכם בושה? בדקה האחרונה שנותרה לי, אני רוצה לפנות מכאן לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן. עידית, ריבונו של עולם, איפה את? ביום ראשון ישיבת הממשלה התכנסה בשביל לאשר כרייה בשדה בריר. המשמעות הישירה – מוות מוקדם של בין ארבעה לחמישה אנשים בשנה בערד ובפזורה, והגברה, בוודאות, של מחלות כמו סרטן ומחלות נשימתיות. איפה את? המשרד להגנת הסביבה לא שלח חוות דעת לשרים. יושב פה השר חיים כץ, שאמר ואישר שהוא לא קיבל נייר עמדה מהמשרד להגנת הסביבה, כי סירבת לאפשר לגורמים המקצועיים לתדרך את השרים. ואיפה את היית בהצבעה הזאת? הצבעה שהמשמעות שלה זה הרס סביבתי ופגיעה בבריאות הציבור. איפה הייתה השרה סילמן? לא ברור, אבל היא נמנעה בהצבעה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אז אם השרה להגנת הסביבה לא דואגת לסביבה, מי דואג לסביבה בממשלה הזאת? עוד החלטה פושעת, הרסנית.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני רק אסיים.
שר התיירות חיים כץ:
– – – עכשיו, לפני שעתיים – – – ביטול החלטת הממשלה בנושא אתר כרייה בשדה בריר. יצא מכתב – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שלך, שלך.
שר התיירות חיים כץ:
שלי. שאלת – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איזה מזל ששר התיירות מגלה אחריות ומגן על בריאות הציבור ועל הסביבה. עוד החלטה הרסנית, פושעת, פוגענית, שעשו על הראש על עידית סילמן. איזה מזל, השר חיים כץ, שיש שרים שמבינים את האחריות הציבורית שלהם ולא בורחים כמו עידית סילמן.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. חבר הכנסת יוראי, אתה נגעת בדברים חשובים, רגישים וכאובים. כמי שמלווה, מכיר ומבקר את מייצגי הלומי הקרב וסובלי הפוסט-טראומה, אני אומר לך שהתקציב זה לא השיח. צריך להכין פרוגרמה מתאימה, שתדע להכיל ולהבין את הצרכים האמיתיים שלהם ושל בני משפחותיהם, וזה יוכל לבוא לידי ביטוי אם אנחנו נעלה את זה על סדר-היום הציבורי, נבקר אותם, נלווה אותם, נקשיב להם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אבל אתה מסכים איתי שיש איזשהו טעם לפגם שאתמול שם קץ לחייו לוחם מילואים, והיום מעבירים 30 מיליארד שקל ואין שום אמירה שקשורה להלומי הקרב?
היו"ר אליהו רביבו:
זו טרגדיה. לא, לא, אבל אין קשר. אל תקשור בין דבר לדבר. רק אל תקשור בין דבר לדבר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – – נדרשים בשביל לטפל בהם ולמנוע את ההתאבדויות האלה.
היו"ר אליהו רביבו:
חבר הכנסת סמיר בן סעיד, ברוך הבא. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.
סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, ביום הראשון ללימודים, ב-1 בספטמבר, התחיל גל הריסות חדש אצלנו בנגב. הרסו 22 בתים מזרחית לשגב שלום. התלמידים חזרו לבתים שלהם – אין בתים בכלל, אין קורת גג, אין שום דבר. היום בבוקר הרסו אצל משפחת אבו נאסיר, אתמול הרסו אצל משפחת דבארי. אני אומר, ההריסות הן לא פתרון בכלל. לא פתרון. הריסות כאלה לא פותרות דבר, אלא מעמיקות את חוסר האמון והפער בין האזרחים למדינה. גם בערבית אני אומר לכם, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ההריסות הן לא פתרון, הן לא. ההריסות הן בכלל לא פתרון. אנחנו אזרחים במדינה הזאת, ואנו מבקשים מהממשלה לספק לנו פתרונות מתאימים לאנשים בבתים, בבתים שלהם, במקומות שלהם. אנו חיים בארץ הזו ורוצים להמשיך כך. אתם הורסים את הבתים, אולם אנחנו גם ממשיכים להיות באדמה הזו, ועל האדמה הזו אנו פונים ומבקשים שיהיו פתרונות. יש להכיר במקומות המגורים של האנשים. תודה.)
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. חבר הכנסת בן סעיד, הייתי מצפה ממך שתאמר גם בערבית, בלשון צחה כמו שאתה מתבטא יפה, שכמו שהריסה היא לא פתרון, גם בנייה בלתי חוקית כשמציעים פתרונות הוא לא הפתרון. תודה רבה.
סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):
אני מעדיף לפתוח שיח עם האנשים, עם התושבים. אתם חייבים – – –
היו"ר אליהו רביבו:
אני אומר לך, אני ביקרתי במקום כמו – – –
שר התיירות חיים כץ:
– – –
היו"ר אליהו רביבו:
טוב. חבר הכנסת דוידסון, ברוך הבא. עד שהוא יגיע, אני אומר לך שאני ביקרתי במקומות שהוצעה הסדרה, הוצעה הסדרה.
נאור שירי (יש עתיד):
בני ברק? בני ברק – – –
היו"ר אליהו רביבו:
לא, לא, אני מדבר על אזור המגזר. אני מדבר על אזור המגזר. הוצעה הסדרה, יש תוכניות; מסרבים לבנות. ברוך הבא, חבר הכנסת דוידסון.
סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):
אני רק רוצה להוסיף דבר.
גלעד קריב (העבודה):
איפה יש שטח – – –
היו"ר אליהו רביבו:
בוא, אני אקח אותך.
סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):
בכביש 25 אצלנו בין באר שבע לדימונה יש 70,000 תושבים בדואים, אבל בתוכנית האחרונה, בוועדת התכנון האחרונה, הכירו והקימו חמישה כפרים יהודיים ושום כפר ערבי בכל האזור הזה.
גלעד קריב (העבודה):
מה זאת אומרת? פינו כבר בדואי כדי להקים יישוב יהודי חדש.
היו"ר אליהו רביבו:
ברוך הבא, חבר הכנסת דוידסון.
סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):
אין שום יישוב, גם בדואי, עם 70,000 תושבים באזור הזה.
היו"ר אליהו רביבו:
אני עניתי לחבר הכנסת בן סעיד שכמובן כשרוצים לומר שההריסות הן לא הפתרון, אז בוודאי שגם בנייה בלתי חוקית היא לא המענה. תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
בוא איתי לבני ברק.
סימון דוידסון (יש עתיד):
קודם כול, אני מאחל לך הצלחה, אדוני סגן היושב-ראש.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
הצלחה גדולה. זה תפקיד שבסוף צריך לשמוע את כולם ולהיות ניטרלי, וזה הדבר הכי חשוב. בדקות שיש לי אני רוצה לדבר על נושא שאני בטוח שהוא כואב לכל מי שיושב במליאה הזאת ומי שצופה בנו. משפחת וסרשטיין מנתניה איבדה את היקר מכול, את הילד המדהים שלהם רועי וסרשטיין, ב-31 ביולי. רועי וסרשטיין, 1.95 מטר ו-120 קילוגרם של שרירים, ילד מדהים שעשה מעל 300 ימי מילואים כחובש קרבי; ראה את הזוועות הכי נוראיות שיכולות להיות, הרים גופות, חלקי גופות, פצועים, ולאחר שסיים את המילואים שלו נכנס לדיכאון קשה, הפסיק כמעט לדבר עם הסביבה, ושם קץ לחייו. בבית, בחדר שלו, שם קץ לחייו. אני הבטחתי למשפחה היקרה, לדינה ורוני ההורים וארבעת האחים הלוחמים הגיבורים שלו, שאני לא אפסיק לדבר עד שיכירו ברועי וסרשטיין כחלל צה"ל. הרי זה לא ייתכן – אני בטוח, אדוני היושב-ראש, שאתה תסכים איתי שאנחנו שולחים את מיטב בנינו להילחם למען מדינת ישראל, וברגע שהאסון הזה נופל בביתם, המדינה לא איתם, הצבא לא איתם. אתה יודע שאפילו ההלוויה, ההלוויה של רועי, נעשתה אחרי מאבקים – –
היו"ר אליהו רביבו:
נכון.
סימון דוידסון (יש עתיד):
– – כהלוויה אזרחית עם סממנים קלים של הצבא.
היו"ר אליהו רביבו:
אתה נאבקת על זה מהרגע הראשון.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אני אומר לך, הכאב של המשפחה הוא כל כך גדול. הייתי אצלם לפני שלושה ימים. אנחנו חייבים, חברי הכנסת, להתאחד בקריאה אחת – אני הוצאתי מכתב, גם אתה חתום עליו.
היו"ר אליהו רביבו:
כן, אני איתך.
סימון דוידסון (יש עתיד):
50 חברי כנסת, חצי מהכנסת חתמה על המכתב הזה. הצבא חייב להכיר לא רק ברועי וסרשטיין – בכל החיילים הגיבורים שלנו שיצאו מהמילואים עם פציעה קשה בנשמה ושמו קץ לחייהם. חייבים להכיר בהם כחללי צה"ל. זה מה שהמשפחה רוצה. זה מה שחשוב להם. זה הדבר היחיד שמשאיר להם את הכבוד. לא ייתכן שהמדינה תדרוש ותדרוש ותדרוש, והמשפחות האלה יישארו ללא האפשרות בכלל לקבור את הילדים שלהם כחייל צה"ל. אז אני מבקש גם ממך, אדוני היושב-ראש, אתה יושב בקואליציה: אסור לנו להוריד את הרגל מהגז.
היו"ר אליהו רביבו:
אין קשר לקואליציה ואופוזיציה, אני איתך.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
אתה צודק לחלוטין. אתה עושה את זה באופן ערכי, עקבי, אין צל של ספק. חבר הכנסת גלעד קריב, ברוך הבא. שלוש דקות לרשותך. סליחה, רק רגע. סליחה, סליחה. תקשיבו, עובדי הסיעות וחברי הכנסת. סליחה. אני מבקש מכם לשמור על שקט, אתם לא נמצאים פה באצטדיון כדורגל. מי שרוצה לדבר, שיעשה את זה בפרסה.
גלעד קריב (העבודה):
טלי בפרסה.
היו"ר אליהו רביבו:
אל תדבר פרסונלית, חבר הכנסת קריב. אני מאוד רגיש לעניין הזה.
גלעד קריב (העבודה):
אתה צודק.
היו"ר אליהו רביבו:
זה לא לעניין. מה זה? בבקשה, חבר הכנסת קריב.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, אנחנו עוד לא יודעים מהן תוצאות התקיפה של צה"ל שכוונה נגד הנהגת ארגון המרצחים הברברי בדוחה, בירת קטר. נמתין. אבל ישנו דבר אחד שאנחנו כן יודעים: 705 ימים עברו ו-48 אחים ואחות עודם חטופים. כאן התוצאה ידועה. היום הזה, אדוני, הוא יום ראוי לציון, כי היום שלושה מאחינו החטופים מציינים את יום הולדתם, יוסף חיים אוחנה והתאומים בני כפר עזה גלי וזיווי ברמן. שלושה חטופים מתוך ה-48 מציינים היום את יום הולדתם. בלתי ניתן לתאר בכלל מה התחושות בקרב ההורים, האחים, הדודים והדודות, בני הדודים. אנחנו פוגשים את חלקם כאן כאשר הם מגיעים להשמיע את זעקתם. איך הורה יכול בכלל להימצא בסיטואציה הזו שיום ההולדת של ילדו מגיע והילד 705 ימים בידי אותם מרצחים? אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, שכבר יש בידינו מספיק עדויות של אנשים נאמנים עלינו, של בכירים במערכת הביטחון, של אנשים שכיהנו כחברים בקבינט אחרי 7 באוקטובר, שאומרים – לא בחדרי-חדרים; קבל עם ועדה – שהיו הזדמנויות שהוחמצו, ולא הוחמצו מתוך רשלנות אלא בשל שיקולים זרים. אז כשעומד ראש הממשלה במסיבת העיתונאים וכולו דברי שחץ שדם יהודי לא יהיה הפקר אחרי 7 באוקטובר, אז צריך כאן לומר: דם יהודי הוא הפקר גם הפקר אחרי 7 באוקטובר, דמם של אחינו החטופים. דמם של האחים החטופים הוא הפקר כי ראש הממשלה קיבל החלטות אקטיביות למסמס עסקאות שהיו על השולחן.
היו"ר אליהו רביבו:
סיימנו.
גלעד קריב (העבודה):
לכן, אדוני, אומר רק במשפט אחד: עם כל הכבוד לסגירת החשבון עם הנהגת ארגון המרצחים, יש משימה הרבה יותר חשובה, הרבה יותר דחופה, והיא זו שמחייבת אותנו יותר מכל משימה אחרת – לסיים את ההפקרה ולתת לזיווי וגלי ברמן וליוסף חיים אוחנה את הזכות לחגוג עוד הרבה ימי הולדת עם משפחותיהם.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה, חבר הכנסת קריב.
גלעד קריב (העבודה):
די להפקרה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה, חבר הכנסת קריב. חברת הכנסת דבי ביטון, ברוכה הבאה. שלוש דקות לרשותך.
דבי ביטון (יש עתיד):
תודה, היושב-ראש.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה. ברוכה הבאה.
דבי ביטון (יש עתיד):
כנסת נכבדה, כבוד השר – בהצלחה – –
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – אני אמשיך מדבריו של חברי קריב. היום יום ההולדת ה-28 של גלי וזיו. הוא ציין גם את אוחנה, אבל גלי וזיו הם חברי קיבוץ כפר עזה, קיבוץ שקרוב לליבי. בתי חברת קיבוץ כפר עזה והנכדה שלי, הילי בת העשר, אמרה לי: סבתא, את חברת כנסת, למה את לא מחזירה אותם? תחשוב על המבוכה הזו, שהיא חושבת שכנסת ישראל – והיא כנראה גם יודעת שיש את הכוח הממשי של המקום הזה, של הממשלה הזו, להשיב אותם. אני יכולה לומר לך שכששואלת אותי ילדה בת עשר את השאלה הזו, אני מרגישה נבוכה, כי נכון, אני נציגת ציבור, ואין לי פתרון איך מחזירים להם את גלי וזיו, וכמובן את שאר החטופים והחטופה שלנו. אנחנו כמעט שנתיים מהאירוע הזה. אמש בתי הקטנה השתתפה בלווייתו של סגן מתן אברמוביץ'. מתן סיים איתה את הקורס בבה"ד 1. זה עוד שברון לב. שברון לב שאתה רואה את הצעירים המעולים שלנו, שמחרפים את נפשם במלחמה, מלחמה שיצאנו אליה צודקים, אבל אני לא בטוחה שזה נכון היום להמשיך אותה במתכונת שלה. זו מלחמה רעה. היא מסוכנת ומסכנת לנו את החיילים, שלא נדבר שכאן בוחרים – כן גיוס, לא גיוס. פשוט מביך, מביך, כי הם עולים יום-יום, נכנסים לחאן יונס וג'באליה והאזורים האלה. ואני שומעת מקרוב: אנחנו משתדלים לראות בחושך מה זה בשביל צלף לפגוע בנו. אני רוצה לומר לך, כבוד היושב-ראש, אני לא ישנה בלילות. אני לא ישנה. אמרתי לה שתמיד אמרתי: איזה כיף שאין לי בן. אני לא צריכה לדאוג, אני לא צריכה לדאוג. אמרתי: בן, צבא – אין לי. ותודה לבורא עולם ששלח לי ילדה פי כמה וכמה, שעושה לוחמה אמיתית, ובכלל לרגע לא עלה בדעתה שאולי היא לא צריכה לעשות כי היא בת. יכול להיות שהיא צריכה לעשות משהו פחות קשה או פחות מסובך. אבל לא – בחזית. ההכרה, הזכות הזאת של פדיון שבויים תקועה לה כאן בלב. תקועה בלב. היא אומרת: אנחנו קמים בבוקר ויוצאים לשטח ורוצים דבר אחד – את האפשרות להציל את החטופים שלנו. אני קוראת כאן לממשלת ישראל ולראש הממשלה במיוחד: די, די, די, די. כמעט שנתיים אנחנו בסרט הרע הזה. לילות זה לא לילות, ימים לא ימים. הותר לפרסום. כבר היה לנו איזה שקט, ולחשוב שעוד פעם הותר לפרסום עולה על הזה. ושוב פיגוע. חייב, חייב, לסיים את סאגת 7 באוקטובר. מגיע לנו לסיים את סאגת 7 באוקטובר. והסאגה תיגמר כשאנחנו נוציא את החטופים שלנו בעסקה כוללת, שנפסיק את המלחמה, כשנעשה פרימטר שישמור עלינו, על יישובי העוטף ושדרות, ואני חלק מהם.
היו"ר אליהו רביבו:
הסתיים הזמן.
דבי ביטון (יש עתיד):
אבל תמיד תמיד תדעו, יש לנו אפשרות לטפל גם כשאנחנו בחוץ. תודה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה לך. חבר הכנסת מיקי לוי, ברוך הבא.
מיקי לוי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב בראש. שמעתם על פרויקטור במשרד ראש הממשלה? פרויקטור למאבק בפשיעה הערבית. שמו רואי כחלון. אני ממש לא מבין מה הוא עושה. למה צריך פרויקטור למאבק בפשיעה הערבית? איזה סמכויות יש לו? מה, הוא נותן הוראות לוועדה לביטחון פנים? הוא נותן הוראות למפכ"ל? מה הוא בדיוק עושה? אני אגיד לכם בדיוק מה הוא עושה. על פי התקשורת, כמיטב המסורת בממשלה הגרועה הזאת, היועצת המשפטית אשמה בכול. וכך הוא כותב, הגאון הזה, ליועצת המשפטית – על פי התקשורת, אני מדגיש: מצב הפשיעה וההתמודדות עם מצב החירום נתונים לאחריותך הבלעדית. כאילו היועצת המשפטית מסתובבת ברחובות ומחפשת רוצחים וגנבים. הגאון עוד כותב ומוסיף – אני לא מבין איך ראש הממשלה לא נותן לו איזו בעיטה ומעיף אותו: אין לממשלה סמכויות אכיפה. שמעת, אדוני היושב-ראש, את הבדיחה? אין לממשלה סמכויות אכיפה נדרשות. המשך הקונספציה, כך הוא כותב, מחליש את ההרתעה ופוגע בשלטון החוק. זאת הרוח. כל כישלון של הממשלה – מי אשם? היועצת המשפטית. תראו, פקיד בכיר ברמה קצת יותר נמוכה, הייתי אומר, מהיועצת המשפטית, משתלח ביועצת המשפטית. איזו בושה. שלשום – פיגוע קשה בצומת רמות בירושלים. מרצחים מארגון חמאס רצחו שישה אזרחים ופצעו חמישה. מגיע השר לביטחון ושום דבר, בן גביר – וזה מאוד מאוד מכובד, אני אומר את זה ברצינות. מגיע ראש הממשלה – ראוי לציון. השר לכלום ושום דבר – לא ביטחון, לא לחימה בפשיעה – אומר שמי שאשם בנושא מנות האוכל למחבלי הנוח'בות הוא בית המשפט העליון בפסיקתו. ומה באמת אמר בית המשפט העליון? הוא לא התערב, רק ביקש שיוודאו שהאוכל ניתן בהתאם לתקנות. זה לא מפריע לראש הממשלה להיגרר אחרי זב חוטם כזה, שקוראים לו השר לביטחון כלום ושום דבר, ולהגיד: הו, בית המשפט, ראוי שהוא יצטרף למאמצים שלנו. איזו בושה. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. הבאה בתור – חברת הכנסת שלי טל מירון. אני מבטיח שאני לא אאפשר לאחרים להרעיש ולדבר בזמן שאת נואמת, כמו שאת מקפידה לעשות מעת לעת לחברייך. ברוכה הבאה. שלוש דקות, בבקשה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב בראש, ובהצלחה רבה בתפקיד המאוד-חשוב, ממלכתי וראוי הזה. אתמול, אחרי ששמענו על התקיפה ועל החיסול – אנחנו מקווים, כמובן, שהחיסול הזה הצליח. אני מעריכה שכל ישראלי מברך על חיסולם של מנהיגי החמאס, ואין ישראלי אחד שמתחרט או לא תומך בדבר. אין בכלל צל של ספק. מדובר במפלצות, אלה לא בני אנוש, וכולנו מייחלים שהחיסול הזה אכן הצליח. אבל שנייה אחרי, רגע אחרי שהבנתי את האירוע, מייד עלתה בראשי השאלה שאני שואלת כל כך הרבה פעמים וכל כך הרבה זמן: אבל מה עם החטופים? אבל מה עם החטופים? הרי שמענו שהתכנסה שם ההנהגה לדון במשא ומתן על החטופים. אז אני שואלת את עצמי: אוקיי, החלטתם לעשות את המהלך המאוד-יוצא-דופן הזה, אבל ידעתם שעושים שם משא ומתן על החטופים, אז מה המשמעות של הדבר? הייתי מצפה שראש הממשלה וההנהגה שלנו יצאו לעם, בוודאי ובוודאי למשפחות החטופים, ויסבירו להם מה הייתה כוונתם ואיך זה הולך להשפיע על המשא ומתן להשבת החטופים. זה גרם לי לחשוב עם עצמי על ערך החיים, מה קרה לערך החיים במדינת ישראל. זה מתקשר, כמובן, לחטופים שלנו, שהם עדיין שם, 48, ואחת מהם, כמובן, ענבר הימן, זיכרונה לברכה. וזה מתקשר לנו כמובן לחללי צה"ל, וזה מתקשר לנו, לצערי, לחיילים ולחיילי מילואים שלוקחים את חייהם. שמעתי פה את חבר הכנסת סימון דוידסון מדבר על רועי וסרשטיין, זיכרונו לברכה, והלב שלי נקרע. וחשבתי מייד על אסף דגן, זיכרונו לברכה, נווט הקרב, שאני בקשר מאוד צמוד עם משפחתו. תמיד כשאני מדברת איתם הם מציינים בפניי שאצלם אין ספירה, אין 705 ימים, כי הספירה היא נצחית, היא לעולם לא תסתיים, היא ספירה לתמיד. חשבתי עליהם וחשבתי על הלומי הקרב שלנו, על ערך החיים שלהם, וחשבתי על מה שקרה לערך החיים. אתה יודע, באותו היום שבו קברנו עשרה מבני עמנו, גם חללי צה"ל וגם, לצערנו, אזרחים שנרצחו בפיגוע הטרור, באותו ערב, ממש באחד האולפנים, פתחו בקבוק שמפניה.
היו"ר אליהו רביבו:
תתכנסי בבקשה לסיכום.
שלי טל מירון (יש עתיד):
כולנו, כולנו, רוצים שעם ישראל יהיה בשמחה, וכולנו שמחים כשמחסלים את ראשי החמאס, אין שאלה. אבל מה קרה לערך החיים כשאנחנו מסוגלים, ביום שאנחנו קוברים עשרה מבני עמנו, לפתוח בקבוקי שמפניה? איפה, איפה הנתק? מה קרה לנו?
היו"ר אליהו רביבו:
משפט סיכום.
שלי טל מירון (יש עתיד):
ומפה אני רק רוצה להגיד משפט סיום למשפחות החטופים – אני יודעת שהם היו ברעד ובפחד איום אחרי הבשורה הזאת אתמול – להגיד להן שהן לא לבד, שאנחנו איתן ועם ישראל איתן ואנחנו לא שוכחים אותם, ולא נפסיק עד שהם יחזרו הביתה. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה לך. הדוברת הבאה – חברת הכנסת יסמין פרידמן. ברוכה הבאה. שלוש דקות לרשותך.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב בראש, ובהצלחה בתפקיד.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה, תודה רבה, יסמין.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
פעם ראשונה שאני רואה אותך פה. דווקא מעניינת אותי באיזשהו מקום הדעה שלך בנושא, כי אני כן מחשיבה אותך לאדם הגון וישר. אני רוצה לדבר על אומן. אני רוצה לספר לך שגם בעלי נסע לאומן פעם, ואני סופר-פרגנתי לו. הוא נסע עם חברים שלו, יש לנו המון חברים שהם דתיים, והוא נסע עם החברים שלו, ופרגנו. שילמנו על הכרטיסים וסידרנו את כל מה שצריך לסדר. אני מנסה להבין איך יכול להיות שנסיעה פרטית – זו לא נסיעה מצילת חיים, זו לא חובה – נסיעה פרטית הפכה להיות משהו שהמדינה צריכה לממן, גם אם זה רק שדה תעופה, גם אם זה רק סידורי ביטחון. אני לא אסע למקום שיש בו איזושהי סכנה. לא אסע. כשאומרים לא לנסוע לסיני, אני לא אסע לסיני, ובטח שאנשים שנוסעים לסיני לא מצפים שיהיו שם סידורי ביטחון. אני בטח ובטח לא אסע למדינה שמתנהלת בה מלחמה. מה, זה עלייה לרגל? אני לא מצליחה להבין. מצד אחד, אני לא מאשימה אף אחד מחבריי הדתיים. ואללה, נותנים להם, למה שהם לא ייקחו? אני מאשימה את הממשלה. איך יכול להיות? מילא היינו במצב שהמדינה בסיטואציה שאין בור תקציבי כזה מטורלל ומטורף ומיליארדים של גירעון. אנחנו נלחמים על כל שקל. איך יכול להיות שבזמן שאני נלחמת על שקלים לסורוקה אני שומעת שמממנים ב-20 מיליון שקלים נסיעות פרטיות לאומן? לא אכפת לי מה הצרכים. איך אני אמורה להרגיש עם זה כתושבת הנגב? אני מצפה מהממשלה הזאת שלא תיכנע לכל דרישה. זה פשוט לא נתפס. מחר יבואו החילונים, ידרשו לנסוע לפסטיבל לא יודעת איפה, ושיממנו להם. מישהו שמע על זה? זה נשמע למישהו הגיוני? לא, זה לא הגיוני, זה לא הוגן. סדר העדיפויות לא נתפס לי. ואין לי שום ביקורת על זה. מי שרוצה לנסוע לאומן, שייסע. אין לי שום בעיה עם זה. אני בביקורת על כך שאין שום סיבה בעולם שהממשלה תממן נסיעה פרטית אישית של אנשים. תודה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה לך. הואיל ונשארו 13 שניות עד שיעלה הדובר הבא, הרב יצחק גולדקנופ, אני אשיב לך בתמצות בלי שנעשה פינג-פונג פה, שדרישת הנוסעים לאומן הייתה שהממשלה תאפשר להם להגיע. לא ביקשו מימון. כפי שמשלמים עשרות אלפי שקלים, עוד 100, 200, 300 שקל זה לא הסיפור. אני התבטאתי בשלל ראיונות בתקשורת שבעיניי הגון לחלוטין שאם יש הוצאה לצורך הכשרת שדה תעופה, אנחנו הנוסעים צריכים לשלם. שאלת ואני עניתי. אין הגבלה של נשים.
עדי עזוז (יש עתיד):
– – –
היו"ר אליהו רביבו:
אני מעדיף לא לנהל את הפינג-פונג של דברי האיוולת האלה.
עדי עזוז (יש עתיד):
– – –
היו"ר אליהו רביבו:
אין פינג-פונג. את פתחת נושא, חברת הכנסת עזוז, וקיבלת תשובה. המצאות לא אצלי, בסדר? המצאות לא אצלי, גם אם את רוצה שיכירו אותך. בבקשה. ברוך הבא. ברוך הבא, שלוש דקות לרשותך.
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כנסת נכבדה, שבוע קשה. מחזות מזעזעים חוזרים לתוככי השכונות. המקרה הטרגי שקרה השבוע בצומת רמות, המראות הללו מזכירים לנו את הטבח של המחבלים ב-7 באוקטובר. הם נכנסים אלינו לשכונות, הם מנסים לטבוח באנשים חפים מפשע.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
זה כי יש ממשלה חלשה.
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
לכן אנחנו צריכים לאזור כוח. ויחד עם זה, נפילתם של ארבעה חיילים באותה תקופה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
שיתפללו יותר.
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
אנחנו חייבים לשגר מכאן ניחומים למשפחות הללו. המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד. יהי זכרם ברוך. הקדוש ברוך הוא ינקום את דמם, וארץ, אל תכסי דמם. הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו הוא החלטה חפוזה שממשלת ישראל קיבלה השבוע בנושא הדרום. אנחנו מנסים כל הזמן לעבות את הדרום, לתרום לדרום, לבנות את הנגב, לתת כוח לאנשים בנגב, והינה מגיעה החלטה חפוזה, חצי שעה לפני ישיבת הממשלה, ובה דנים ומחליטים על כריית פוספטים בשדה בריר, מה שמעוכב משנת 2009. אנחנו יודעים שאחד מכל שבעה אנשים – המחקר מביא את זה במפורש, מומחים הגישו את זה למשרד הבריאות – אחד מכל שבעה אנשים עלול להיות מסורטן מהנושא הזה של כריית פוספטים בשדה בריר. הדבר הזה מאז מעוכב, אבל ביום ששר השיכון החרדי עזב את משרד הבריאות, ניסו להביא את הדברים הללו באופן חפוז. נפגשתי עם ידידי שר השיכון, ממלא מקום שר השיכון הנוכחי, ידידי חיים כץ. במקום שנפגשנו הוצאתָ מכתב לבטל את ההחלטה המסוכנת. אני מביע תודה לך בשם אלפי תושבי שכונות הדרום והנגב והרשויות המקומיות, שכבר שלחו מכתבים לוועדת הפנים, ואולי גם אליך, חתומים על ידי כל חברי המועצות, כל ראשי הרשויות, שיש לבטל את ההחלטה המסוכנת הזו. בנושא היום, שהוא הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית – רבותיי, אני לא יודע מי יגלה עפר מעיניכם לדעת אם אכן מדובר כאן על נושא הביטחון או נושאים אחרים, נוספים, אבל דבר אחד ברור, שהכספים האלה שמפחיתים – מאיפה לוקחים אותם? מהציבור החרדי. אם עד היום חשב הציבור החרדי שיהיה אופק חדש למורות וגננות, היום זה סתימת הגולל על הנושא הזה. לא יהיה יותר אופק חדש, בגלל שעכשיו לוקחים את התקציב.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה, חבר הכנסת גולדקנופ.
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
ואני חושב שאנחנו צריכים לדאוג שלא תהיה אפליה בין מורה למורה, בין גננת לגננת.
היו"ר אליהו רביבו:
תם זמן הדיבור שלך לפני שתי דקות. חבר הכנסת גולדקנופ, תודה רבה.
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
אופק חדש צריך להיות לכולם.
נאור שירי (יש עתיד):
היית צריך לאשר לא רק בבית שמש. לא רק בבית שמש היית צריך לאשר – – –
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה.
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
בכל מקום צריך לאשר. בכל מקום צריך לתת, ולכל מורה צריך לתת, ולכל יהודי צריך לתת שווה בשווה.
היו"ר אליהו רביבו:
חבר הכנסת גולדקנופ, אני פונה אליך, שלוש דקות עברו מזמן. אני מבקש, בבקשה, שתסיים. משפט סיכום, בבקשה.
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
רבותיי, הדבר החשוב ביותר לציבור החרדי הוא הסדרת מעמדם של בני הישיבות, שהם יוכלו לחיות פה בארץ, ולא לשלול מהם תקציבים ולא לעשות מהם עריקים. הנושא הזה לא הוסדר עד היום הזה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה. לא לא לא, חבר הכנסת גולדקנופ. תודה רבה.
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
ולכן פרשנו מהממשלה, ואני אצביע היום על החוק הזה נגד.
היו"ר אליהו רביבו:
חבר הכנסת גולדקנופ, כיבדתי אותך. תודה רבה. יאללה. תודה רבה. ברוכה הבאה, חברת הכנסת מירב בן ארי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה קורא לי עכשיו לעלות?
היו"ר אליהו רביבו:
כן. הזמנתי אותך אחר כבוד.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב בראש. החליפו את המיקרופון. יש קיצוצים?
היו"ר אליהו רביבו:
זה זמני. לא, אדרבה, שדרוג. הכנסת משדרגת את מערכת השמע, ולצורך כך שלפה את המערכות הישנות, ועד שיתקינו את המערכות החדשות, אנחנו נעזרים במערכת זמנית.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין בעיה. אתה מכיר אותי, אני יכולה גם בלי זה. בסדר, אם זה מה שנבחר. תודה רבה, אדוני היושב בראש. תמיד נעים לי שאתה כאן לצידי.
היו"ר אליהו רביבו:
ברוכה הבאה. הדדי לחלוטין.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני רוצה לחדד לך, למקרה שלא שמעת עד עכשיו, שזו פריצה חמישית של תקציב מדינה, שלישי בשנתיים. לא היה דבר כזה. שוב העמקת גירעון, שוב קיצוץ של השירותים שהמדינה אמורה לספק לנו. דיבר גולדקנופ על הבעיות שלו, אבל חוץ מהבעיות שלו, כל משרדי הממשלה – רווחה, חינוך, בריאות – קיבלו פלאט לפריצה חמישית של התקציב. מה כן מעניין? שהולכים להצביע היום על תקציב ביטחון, שזה יפה, כי תקציב יהיה, ביטחון – לא. ביטחון אזרחי המדינה זה כבר אירוע אחר, וכרגע יש בעיה לספק אותו. תקציב ביטחון – כן; ביטחון – לא. עכשיו תראו, אומנם היה המבצע הזה אתמול בדוחא, אני מאוד מקווה שהסתיים בצורה שהמחבלים המרצחים האלה שילמו בחייהם, אבל אני רוצה דווקא לחזור ליום שני, לפיגוע הרצחני שקרה בשכונת רמות שבירושלים. אל זירת הפיגוע אץ לו רץ שר הכישלון הלאומי, הבדיחה הזו שמונתה על ידי נתניהו, וצריך לתת לו את כל הקרדיט. עכשיו אין לו שר לצעוק עליו, כי עמר בר לב כבר לא השר, עם היועמ"שית יש לו ויכוח אחר, אז את מי הוא האשים הפעם? אל תענו לי, אני אגיד לכם. את מי הוא האשים?
רון כץ (יש עתיד):
את היועמ"שית.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא. את בג"ץ, שפסק יום לפני בכלל על התנאים ועל האוכל של אסירים ביטחוניים בכלא. אין שום קשר. על זה הוא האשים את בג"ץ. תראה, מילא, ממנו אין לי ציפיות. זה – לא הייתי נותנת לו לעבוד עם בני אדם. עזוב, את העבודה הכי בזויה לא הייתי נותנת לו. למה אני אומרת לך את זה? מה הכי הפתיע אותי בסיפור הזה?
נאור שירי (יש עתיד):
ביבי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין, נאור, היום אתה תלמיד מצטיין. מילא הוא. הינה, אני אומרת גם לך, רביבו, אפס ציפיות יש לי ממנו. באמת, הבן אדם היה יושב אצלי בוועדה והיה משתלח בעמר ומשתלח בסגלוביץ' ומשתלח בי, ובעד חסימת כבישים. היום הוא נגד. מילא הוא, אבל נתניהו עומד לידו ומאשים את בית המשפט. תגיד לי, מה זה? האם זה הזנב מכשכש בכלב או הכלב מכשכש בזנב?
נאור שירי (יש עתיד):
לא סתם הוא הלך לסיור – – –
היו"ר אליהו רביבו:
אם אפשר בבקשה לשמור על ביטויים קצת יותר מכובדים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, זה ביטויים ידועים, רביבו.
היו"ר אליהו רביבו:
ההקבלה לבעלי חיים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה ביטוי ידוע, זה משפט ידוע, שאתה רוצה לדעת מי מוביל.
היו"ר אליהו רביבו:
כן, אבל אותך קצת פחות – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, אל תיכנס לזה. זה משפט של מי מוביל. זה כמו אסקופה נדרסת. אתה יודע מה זה אסקופה נדרסת?
היו"ר אליהו רביבו:
כן, כן. יודע היטב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה?
היו"ר אליהו רביבו:
בעל חיים שנדרס על ידי בעל חיים גדול יותר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא. זה שטיח כניסה, אוקיי?
היו"ר אליהו רביבו:
טוב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל אתה משתמש ב"אסקופה נדרסת" כי כאילו לא לדבר על שטיח.
היו"ר אליהו רביבו:
בסדר, אבל עדיין.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז אמרתי כאילו. אתה יודע, בהתאמה.
היו"ר אליהו רביבו:
חברת הכנסת גוטליב, התעלמתי, אבל פה הסתיימו דיבורי הביניים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני רוצה להגיד משהו אחד. אני רוצה משפט אחרון, ואיתו אני מסיימת. תראה, באו השב"כ ואמרו לו, לשר לביטחון הפנים, ואת זה אני יודעת: בוא נעשה מתווה מסודר ומפוקח לאותם פלסטינים שנכנסים. אמר להם: לא, אתם חלק מהקונספציה. האם אתה יודע מה קורה היום? אתה יודע? אתה יודע, היית יו"ר הוועדה לעובדים זרים.
היו"ר אליהו רביבו:
יודע.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אלפים נכנסים בלי פיקוח ובלי הכוונה, מה שמביא אותנו לפיגוע דמים כזה. אז כן, כשאתה לא עושה כלום, כשאתה חדל אישים, כשאתה יושב במשרד שלך ומתנגד לכל יוזמה להגן על אזרחי המדינה, אז אזרחים משלמים על זה בחיים שלהם. איך אמר נתניהו ב-2022? אתה יודע מה הוא אמר? כשהטרור מריח חולשה, הוא מרים ראש. תודה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. ועדיין צריך לציין שרוב-רובם של ניסיונות הפיגועים נחסמים על ידי כוחות הביטחון. והניסיונות היו תמיד, אז חולשה היא לא נקודתית.
נאור שירי (יש עתיד):
אסקופה זה מפתן. זה לא חיה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כן, זה לא חיה. אבל השתמשתי בזה בהתאמה.
היו"ר אליהו רביבו:
מכל מלמדיי השכלתי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בכל מקרה, אבל העובדה שאתה שותף כאן – – – זה טוב.
היו"ר אליהו רביבו:
חבר הכנסת אלעזר שטרן, ברוך הבא.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, תודה. עלה פה חבר הכנסת גולדקנופ וקונן על הגזרות התקציביות על החינוך כתוצאה מפריצת התקציב. ואני אגיד לך האמת, היושב-ראש, אני לא מבין אותו. תתפללו, תלמדו – תיפתרנה הבעיות. אם כשחסר ביטחון, אם כשנהרגים חיילים, התורה שלכם – שהמצאתם אותה, דרך אגב – היא מגינה עליכם, אז מה הבעיה?
היו"ר אליהו רביבו:
התורה היא של כולנו.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
תלמדו בישיבות שלכם עוד יותר ויהיה לכם גם כסף. זה יבוא מהשמיים, כמו שהביטחון בא רק מהשמיים, בלי חיילי צה"ל, בזכות התורה שלכם. אבל יש לי גם מקורות. כמו בניהול תקציב, חסר לכם זמן, איך ללמוד יותר? אני אגיד לך. בחוק שדנים בו גם עכשיו בוועדת חוץ וביטחון, מדובר על 45 שעות לימוד בשבוע. אתם יודעים מה זה? אם מתחילים ב-08:00, ב-17:00 הולכים הביתה, כמו בגולני, כמו בגבעתי, כמו בשריון. אתה רוצה עוד מקור? חבר הכנסת שוסטר, אני רואה שאתה מקשיב, ואני אגיד לך. יש להם, לאלה שהתורה שלהם מצילה אותנו, 76 ימי חופשה בשנה, זכר לכרכרות מוולוז'ין שנתקעו בשלג ולקח זמן מבין הזמנים להגיע חזרה לישיבה בוולוז'ין. אבל אם עכשיו התורה שלכם מצילה אותנו, שתציל אתכם. מה הבעיה עם סנקציות? תלמדו יותר. נתתי לכם מקורות. תנהלו את זה. למה אני אומר "התורה שלכם"? בגלל שבתורה שלנו, כשנהרגים חיילים ועושים 300 ימים בשנה, יוצאים מהישיבות – מאלון שבות, ממעלות, מירוחם, מעתניאל. זאת התורה האמיתית, לא התורה שהמצאתם לנו. הרי גם אתם יודעים שהמצאתם אותה. בגלל שגם כשמישהו חולה אצלכם, אתם הולכים להדסה או לשערי צדק, לא למיר או לסלבודקה או לחברון או לפוניבז'. אז מה אתם מתנשאים עלינו עם התורה שלכם, שהיא זו שהגנה עלינו והיא זו שמגינה? תפסיקו עם הצביעות הזאת. חסר לכם תקציב? תלמדו יותר, זה יפתור את הבעיות. למה זה פותר רק את הבעיות של הביטחון? הכול צביעות, הכול יהדות שהמציאו לנו כאן כדי לסחוט את מדינת ישראל, שהם לא מאמינים בה, והם עוד מאיימים שהם יעזבו אותה. נראה אתכם גיבורים. תודה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת צגה מלקו. שלוש דקות לרשותך, גברתי.
צגה מלקו (הליכוד):
ברכות על התפקיד.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה, אחות.
צגה מלקו (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני מברכת את כוחות הביטחון על חיסול ראשי החמאס. כל העולם מתפעל איך מדינת ישראל נלחמת בטרור. זה תמיד נאמר על מדינת ישראל ועל כל המבצעים שהיא מבצעת, אבל לאחרונה, באמת, המזרח התיכון השתנה לגמרי. אבל מה שאני שומעת מכמה חברי כנסת מאופוזיציה – אפילו את זה, את החיסול, את המבצע, קשה להם לקבל ולפרגן ולהגיד: הינה, הצלחנו, כוחות הביטחון, ממשלת ישראל, הצליחו. זה מה שמאחד. עם ישראל זקוק לאחדות. כבר כמעט שנתיים, מאז 7 באוקטובר, כולם יודעים באיזה מצב אנחנו נמצאים. אבל יש רגעים שבאמת אנחנו צריכים לחשוב מה העם רוצה מנבחרי הציבור שלו. האם העם רוצה כל פעם רק לשמוע שאחד תוקף את השני? בואו נחפש מה שמאחד אותנו. האחדות כבר הפכה באמת להיות מצרך נדיר, וזה למרות שעם ישראל מאופיין באחדות שלו ובעזרה שלו. אני במיוחד, כעולה – עליתי כנערה בלי ההורים, הוריי הצטרפו שמונה שנים אחריי – את החיבוק, ההתפעלות ואת קבלת העולים אני זוכרת בגדול. זה לא אומר שתהליך הקליטה היה פשוט, אבל הרגע הזה של שמחה במבצע משה, וגם במבצע שלמה, כשמשפחתי הגיעה – כל עם ישראל באמת התאחד ביחד ושמח. גם פה, ברגע שמחסלים את אויבינו, ראשי חמאס, אנחנו צריכים לשמוח ביחד, לתמוך אחד בשני, לפרגן לכוחות הביטחון, לפרגן להנהגה, לפרגן לממשלת ישראל. יש מקומות שאפשר לבקר, אני לא אומרת: אל תבקרו, אבל גם לכל דבר יש עיתוי, יש זמן. עם ישראל זקוק לאחדות. לכן, חבריי חברי הכנסת, בואו, ברגעים כאלה שאנחנו מחסלים את אויבינו, אנחנו צריכים להתאחד. תודה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה, חברת הכנסת צגה. חבר הכנסת עודד פורר – הדובר הבא. ברוך הבא. סיעת יש עתיד מתבקשים בבקשה לשמור על שקט. ברוך הבא. שלוש דקות לרשותך.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, היום מציינים גלי וזיו ברמן מכפר עזה את יום הולדתם ה-28. יוסף חיים אוחנה מציין היום את יום הולדתו ה-25. שלושתם לא מציינים את זה בבית, מציינים את זה בשבי חמאס. כבר 705 ימים שהם נמצאים במנהרות האלה, בתופת שאי-אפשר לדמיין אותה, וכולנו אפילו לא יכולים לדמיין איך המשפחות שלהן מתמודדות ואיך הן מציינות היום את יום ההולדת העצוב הזה יחד עם עוד 45 חטופים ובני משפחותיהם. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני אומר את זה, אדוני השר, ניצחון על חמאס עובר דרך שחרור החטופים. זה משהו שחייב להיות חלק בלתי נפרד מתפיסת העולם של ממשלה, בטח של ממשלה שהפקירה אותם ב-7 באוקטובר. ועדיין, כשאני מסתכל על ההתנהלות של הממשלה הזאת בשנתיים האחרונות, ובעיקר בתקופה האחרונה, אני אומר לעצמי: ריבונו של עולם, אתם בעצמכם לא יודעים לאן אתם מכוונים. לפני יומיים אנחנו גם ספגנו פיגוע קשה מאוד כאן בירושלים בגלל חולשת הממשלה וחוסר היכולת שלה לספק ביטחון לתושביה. אנחנו אחרי השנתיים המדממות ביותר שידענו. באותו יום גם התבשרנו על ארבעה לוחמים שנהרגו ונפלו בקרב בצפון רצועת עזה, כשברור לחלוטין שהארבעה האלה שילמו בחייהם את מחיר השחיקה. מי שמכיר את פרטי המקרה יודע עד כמה האירוע הוא אירוע של שחיקה של צבא שהוא סטטי במקום, שעומד, כשאנחנו מדברים כבר על 705 ימים שהמלחמה הזאת מתנהלת, 705 ימים שאתם לא מסוגלים לקבל את ההחלטות כדי לנצח. ואתם יכולים לבוא בטענות לכל העולם, לכולם, אבל תסתכלו קצת על האחריות המינימלית שלכם כמי שמובילים את המלחמה הזאת כבר קרוב לשנתיים. אני שומע את הצהרות הרהב שלכם, ומהצד השני רואה את אלפי המשאיות נכנסות לרצועת עזה עם ציוד, עם מזון, עם דלק. למי? לחמאס, שאותו אתם מספרים לנו שאתם רוצים להשמיד. אתם מתדלקים את חמאס ביד אחת ומספרים לנו שעם היד השנייה אתם רוצים להשמיד אותו. אז אני חושב שהסימן הזה השבוע לחולשת הממשלה ולחוסר היכולת שלה לספק ביטחון לתושבי ישראל, צריך להיות נורת אזהרה – כבר לא נורה, זה פרוז'קטורים שצריכים להידלק כאן, על חוסר היכולת שלכם לנהל את העסק הזה. אני אומר לכם, אם אתם לא מצליחים כבר 705 ימים להחזיר את החטופים ולנצח את חמאס, תשימו את המפתחות.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה. חבר הכנסת רון כץ, לרשותך שלוש דקות. ברוך הבא.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היו"ר. אדוני השר, כנסת נכבדה, אני חייב להגיד שאני מגיע למקום הזה – לפעמים יש פה איזו תחושה שמישהו צוחק עלינו, אז היום זה עוד אחד מהימים האלה. אנחנו מתכנסים פה עכשיו בשביל להגדיל שוב מסגרת תקציבית. לוקחים כסף מכל המשרדים – אף אחד אפילו לא שומע את השרים מדברים. נגיד שר החינוך, שהיום פרסמו שישראל היא במקום השני לפני הסוף בצפיפות בכיתות של ילדים – מעניין מישהו בבית הזה? ברור שלא. למשל את שר החוץ, שמנסה לעשות הכפלות של אגפים חדשים במשרד החוץ בשביל לייצר עוד ג'ובים. מישהו שמע על זה משהו? גם לא. יושב איתנו השר חיים כץ, שאני לא בטוח כמה משרדים הוא מחזיק עכשיו. אני רוצה להגיד לך, בפעם שעברה שהחזקת את המשרד לביטחון פנים, עשית יותר בשלושה, ארבעה חודשים שהיית שם ממה שבן גביר עושה בשלוש, ארבע שנים, אז כבר אני מוריד בפניך את הכובע, מאחל לך הצלחה במשרדים החדשים שאתה מחזיק עכשיו. אני באמת רוצה לשאול אתכם, הסיעות החרדיות, שמנסות עכשיו לעשות כיפופי ידיים גם בחוק הזה. עמד פה קודם השר לשעבר גולדקנופ ואמר: חייבים למצוא פתרון. אז אני רוצה לומר לכם משהו: יש פתרון. יש פתרון. אתם פשוט עובדים על הציבור שלכם בעיניים. אתם משחקים אותה כאילו אתם מגיעים לפה ונלחמים, אבל אתם לא נלחמים – יש דילים מאחורי הקלעים פה – כי אם באמת הייתם נלחמים לא הייתם פה, והציבור שלכם צריך לדעת את זה. הציבור שלכם צריך לדעת שלא משנה מה תעשו, לא תוכלו לעזור להם, כי יש חוק במדינת ישראל, ועריקות לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי נפתחת מהרגע שאדם מוכרז כעריק. שום חוק, שום העמדת פנים של מלחמה, שום פיליבסטר, לא ישנו את זה. אנשים שמוגדרים עריקים יכולים לסגור את העריקות שלהם בדרך אחת: להתגייס. אין דרך אחרת, לא משנה כמה תבלבלו להם את המוח. אז עכשיו אנחנו נראה את הסיעות החרדיות, הצד האשכנזי – איך גדול הדור אמר? אנחנו נימנע בהפגנתיות. חרטא. אין דבר כזה. או שאתה מצביע בעד או שאתה מצביע נגד, וש"ס מצביעים בעד. ואני רוצה לשאול אתכם, חבריי, אחים שלי בש"ס: אתם לא רואים שדופקים רק אתכם? כל המעצרים זה רק בחורים ספרדים. לא שאלתם את עצמכם למה? למה לשכונות שלכם נכנסים בכזאת קלות? למה אליכם באים ודורסים אתכם בכזאת קלות? מה קורה לכם? למה אתם לא עוצרים ואומרים: חבר'ה, מה קורה? האם יש מדיניות מכוונת שאומרת: אנחנו מפחדים מג', מגפני, או שאנחנו פשוט לא סופרים את אחינו הספרדים? זה הסיפור פה. אני אומר לכם, טיפ ממני: תוציאו את המעצרים שעשו לבחורים ותראו מאיזה מגזר כולם, ועכשיו תעשו את עצמכם כאילו אתם נלחמים עבורם. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, רשות דיבור. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
אבי מעוז (נעם):
אדוני היושב-ראש, הזדמנות לברך אותך בהצלחה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה, כבוד הרב.
אבי מעוז (נעם):
כנסת נכבדה, ראשית, תנחומיי למשפחות הנרצחים בפיגוע ברמות ולמשפחות ארבעת החיילים מאירוע הטנק בג'באליה. ובמעבר חד, ברכות לראש הממשלה על הגבורה העצומה, ולכל חיילי צה"ל על הביצוע המושלם של תקיפת אויבינו בלב מדינת האויב, הלוא היא קטר. אני מתכוון להצביע היום נגד חוקי התקציב שמובאים בפנינו, משום שאיבדתי את אמוני בקואליציה ובסדרי העדיפויות שלה. לפני כמה חודשים ערכו בארגון חותם מחקר שגילה שנושא חיזוק הזהות היהודית נדחק בקואליציה הנוכחית לשולי העשייה הפרלמנטרית. חוק השבות הוא הבסיס של הבסיס של הזהות היהודית של המדינה. הוא החוק שמבטא בצורה מובהקת את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. הצעת החוק שלי לביטול סעיף הנכד שבחוק השבות תעלה שוב להצבעה במהלך כנס החורף לאחר שהופלה כאן בקולות הקואליציה בכנס הקיץ. כשמעבירים את החקיקה של חיזוק הזהות היהודית לשולי העשייה, כפי שמראה המחקר של ארגון חותם, לא פלא שבסוף מצביעים נגד תיקון חוק השבות וביטול סעיף הנכד. השר אלקין הוא זה שמנע על ידי הטלת וטו בוועדת שרים לחקיקה את אישור הצעתי לביטול סעיף הנכד שבחוק השבות, בניגוד להסכמים הקואליציוניים שעל בסיסם קמה הממשלה הזאת. במקביל, השר אלקין קיבל בשבוע שעבר את הסמכות המיניסטריאלית על הארגון נתיב. ארגון נתיב הוא שער הכניסה לישראל, והוא אמון על הנפקת זכאות לעלייה עבור העולים ממדינות הגוש הסובייטי לשעבר. בשנים האחרונות, מקרב אלו שקיבלו זכאות לעלייה מאותן מדינות, שיעור היהודים עמד על פחות מ-30%, ומעל 70% היו כאלה שאינם יהודים, עשרות אלפים. ביטול סעיף הנכד יביא לצמצום של כ-40% אחוז במתן אשרות עלייה לכאלה שאינם יהודים וחסרי כל זיקה ליהדות. ומה הקואליציה עושה בשתי ידיה השמאליות? היא ממנה את השר אלקין, שהיה חבר של כבוד בממשלת בנט-לפיד-עבאס, על הארגון נתיב. זו כבר לא רק הימנעות פסיבית של הקואליציה מביטול סעיף הנכד ומחיזוק הזהות היהודית של המדינה, אלא זוהי פעולה אקטיבית של אימוץ העמדות של השר אלקין בהתנגדותו לצמצום עלייתם של מי שאינם יהודים בחסות סעיף הנכד שבחוק השבות. ממשלה נכבדה, אתם בעצם מאמצים בהיבט הזה את המדיניות של ממשלת בנט-לפיד-עבאס-אלקין, שניסתה להפוך את מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה. תודה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. תודה רבה. הבאה בתור – חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. ברוכה הבאה. ששש, מבינים שהגעגועים גברו, ועדיין. הינה, היא התחילה. תודה רבה. בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תודה רבה, אדוני. קודם כול, אוזניי ממש נצלו עכשיו, נשרפו, כששמעתי חבר קואליציה עומד כאן על הדוכן בכנסת ישראל וקורא לקטר "מדינת אויב". אויב? קטר? קטר שלנו? אותה קטר שמימנה, ככל הנראה, את יועצי נתניהו? זו מדינת האויב? כי נדמה לי שראש הממשלה קרא לה מדינה מורכבת.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
– – – לשון הרע – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מדינה מורכבת, לא מדינת אויב. תחליטו, האם היא מדינה מורכבת – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
– – – את לא מדייקת בכלום. את אף פעם לא מדייקת.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – או מדינת אויב, קטי שטרית?
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לפחות תדייקי. תדייקי. תדייקי.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
את היית עובדת? היית עובדת עם קטר בזמן מלחמה – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
את לא יכולה להתחרות עם נעמה לזימי.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – ולא מספרת לראש הממשלה שאת מקבלת כסף כי אתם תאבי בצע?
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
נעמה לזימי יש רק אחת. את לא יכולה להתחרות איתה. אתם מתחרים – – – אתם.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
כל מי שעובד אצלכם – מושחתים ופנאטים – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אתם מושחתים, אתם.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – לאומנים דתיים קיצוניים. תראו את המדינה, איזה כאוס.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אתם, אתם. אתם מושחתים.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
סוכני כאוס כולכם, כל אחד מהסיבות האינטרסנטיות שלו – –
היו"ר אליהו רביבו:
הגזמת. הגזמת.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אתם – – – את המדינה.
היו"ר אליהו רביבו:
חברת הכנסת מרום, חברת הכנסת שטרית.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – כמוך, קטי שטרית, שיושבת ומחממת פה כיסא סתם.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אני מחממת? תתביישי לך.
היו"ר אליהו רביבו:
ששש.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
יושבת פה ועושה פה אוונטות על סתם.
היו"ר אליהו רביבו:
אני מבקש להירגע.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אני מחממת כיסא? את מחממת כיסא. מה עשית בכלל?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
איזה מין דבר זה, מין קואליציה שגאה בשחיתות, שגאה בפנאטיות שלה – –
היו"ר אליהו רביבו:
חברת הכנסת מרום, חברת הכנסת שטרית, בואו תירגעו.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – שגאה בוולגריות שלה ובצעקות שלה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
את לא מסוגלת לעשות כלום. חוץ – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
זה הטיקט שלה. כנסת ישראל 2025.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לך יש צעקות.
היו"ר אליהו רביבו:
ששש.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אני מגיבה לה.
היו"ר אליהו רביבו:
חבל.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תראי איך המדינה נראית, כמו הפרצוף שלכם.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
תתביישי לך. שום דבר לא תרמת למדינה. כלום.
היו"ר אליהו רביבו:
הזמן שעומד לרשותך מתכלה לחינם, חבל.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
המדינה שקיבלתם בצורה כל כך יפה, בלי שום גירעון, עם ביטחון, עם עתיד – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
הלוואי שהיית עושה – – – עשירית ממה שעשיתי ב-1 בספטמבר – – –
היו"ר אליהו רביבו:
חברת הכנסת שטרית, היא עברה נושא, בואו נעצור.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – ומה שיש לכם לעשות זה רק לשבת ולצרוח.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
מה היא עושה? היא לא תורמת כלום. אדוני היושב-ראש, חוץ מרוע ורוע – – –
היו"ר אליהו רביבו:
בסדר, אבל היא עברה נושא. זה על חשבון זמן הדיבור שלה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תראי את המדינה, איך היא נראית. תראי מה עשיתם. תראי את הקרע בעם. תראו את היסודות של המדינה שאתם הורסים לאט-לאט. יודעים לשבת פה ולעשות כאלה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
מתי – – –
היו"ר אליהו רביבו:
חברת הכנסת שטרית, בקצב הזה אני איאלץ להוסיף לה זמן דיבור.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
כל הכבוד, לגאוות מדינת ישראל.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
כמה רוע? כמה אפשר? הרסתם את המדינה עם הרוע שלכם.
היו"ר אליהו רביבו:
בבקשה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
איך אפשר לשבת פה ולהמשיך להיות מנותק? תראו את התמונות של החטופים שמו מול העיניים שלכם, הקואליציה. מול העיניים שלכם.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
עם מי את בקשר?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אולי שכחתם.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
עם מי את בקשר? תני לי שם.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
עם מי? איך שאת יושבת פה, חצופה אחת.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
תני לי שם אחד.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
במקום להחזיר אותם את יושבת פה וצועקת. האחריות היא שלכם.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
עם משפחה אחת את לא בקשר. עם אחת את לא בקשר. הם באים אלינו, לא אליכם.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
האחריות היא שלכם להחזיר אותם. תסתכלי להם בעיניים. אתם לא יכולים, כי הפקרתם אותם, לפני – – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לא אלייך הם באים.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מתי את היית בכיכר החטופים, גב' שטרית?
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
זה לא לבקר חטופים.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אה, זה לא. אוקיי.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לא לא לא, זה לא.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
נמציא לכם את הכללים.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לכי לשם.
היו"ר אליהו רביבו:
חברת הכנסת שטרית.
טלי גוטליב (הליכוד):
את לא הולכת אל החטופים.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
לכו אתם. שבו בשקט. תקרעו את הדש של הבגד.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
שם יש טלוויזיה.
היו"ר אליהו רביבו:
חברת הכנסת שטרית.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לא, לא, בחדרי-חדרים נטפל בהם.
היו"ר אליהו רביבו:
ששש. אני לא רוצה להתחיל בקריאות.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אתם לא יודעים לעשות שום דבר בשביל להציל אנשים.
קריאות:
– – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מפקירים אותם עוד לפני 7 באוקטובר.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
את עושה קמפיין על הדם שלהם.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מפקירים אותם ב-7 באוקטובר.
היו"ר אליהו רביבו:
אני לא רוצה להתחיל בקריאות.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תסתכלי להם בעיניים. הפקרתם אותם שנתיים – – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
את עושה קמפיין. את מנצלת אותם.
היו"ר אליהו רביבו:
חברת הכנסת שטרית, אני לא רוצה להתחיל בקריאות.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
הפקרתם אותם. אתם מפציצים עכשיו – –
אושר שקלים (הליכוד):
– – –
היו"ר אליהו רביבו:
חבר הכנסת שקלים.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – ואולי מפציצים את עסקת החטופים. איזה חוצפנים.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה קרה לך?
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
את מנצלת אותם.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
לא רואים בעיניים, לא רוצים להסתכל בעיניים.
היו"ר אליהו רביבו:
די. אתם מלהגים לחינם. אתם מלהגים לחינם.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
רוצים להמשיך ולהחריב את המדינה. בזה אתם טובים, ממשלת הזדון.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה, חברת הכנסת מרום.
טלי גוטליב (הליכוד):
הבוס שלך יאיר גולן אמר שאנחנו שולחים חיילים לרצוח תינוקות כתחביב.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
רק לכם יש בוס.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא חירב את חיילי צבא ההגנה לישראל – – –
היו"ר אליהו רביבו:
הדובר הבא – חבר הכנסת – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – –
היו"ר אליהו רביבו:
תעשי את זה איתה בפרסה. תעשי את זה איתה בפרסה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – – לכם יש בוסים ומנהיגים, המנהיג העליון. אצלנו אין בוסים. רק אצלכם משתחווים לבוס.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
זה היושב-ראש שלך.
קריאות:
– – –
היו"ר אליהו רביבו:
תקשיבו, תקשיבו, בואו נעשה את זה פשוט, הקריאה הבאה היא בקריאה.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה קרה לך? אפרת, מה קרה לך?
היו"ר אליהו רביבו:
אל תתחילו. אל תתחילו. תעצרו את זה פה. הבא בתור, לא משנה כמה הוא דיבר, הבא בתור הוא בקריאה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
חבל שפעם אחת לא הוצאת אותה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הינה, היא דיברה.
היו"ר אליהו רביבו:
חבר הכנסת עבאס, ברוך הבא.
טלי גוטליב (הליכוד):
אוה, האחים המוסלמים. בבקשה, השריעה על הראש שלנו בקרוב, חלילה.
היו"ר אליהו רביבו:
שלוש דקות לרשותך, חבר הכנסת עבאס. ברוך הבא.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בתחילת דרכה של הממשלה הזאת, לאחר שהתמנה השר בן גביר לשר לביטחון לאומי, נאמר לנו: תנו הזדמנות, הוא יעשה סדר, הוא יחזק את המשילות, את הריבונות, את הביטחון האישי והקהילתי של כל אזרחי המדינה, ושהוא לא מבדיל. והתוצאה היא כדלקמן, אדוני היושב-ראש: עד סוף חודש אוגוסט בשנה הנוכחית – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – רק תגנה את הערבים הישראלים, הנהגים שהיו מעורבים בפיגוע – – –
היו"ר אליהו רביבו:
ששש.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
– – 170 – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
רגע – – – להפריע. לא נצא החוצה? איך זה?
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אוקיי, אנחנו – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – שאמרו שחבל שאנחנו – – –
היו"ר אליהו רביבו:
חברת הכנסת גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
מותר לי הערה.
היו"ר אליהו רביבו:
סיימת אותה? תודה. תמשיך.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
סיימת? תודה לך.
טלי גוטליב (הליכוד):
כן. אולי תגנה את זה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
עמדתנו לאורך כל השנים – אנחנו נגד כל סוג של אלימות ומגנים כל סוג של אלימות, אם זה מאזרחים יהודים, אזרחים ערבים, מכל צד שהוא. עזבו אותנו מהנושא הזה.
טלי גוטליב (הליכוד):
כן, דובון אכפת לי.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
התוצאות הן כדלקמן אחרי שלוש שנים, אם אנחנו עושים הקבלה של עד חודש אוגוסט מכל שנה: 176 נרצחים בחברה הערבית ב-2025 עד סוף חודש אוגוסט. אם אנחנו עושים השוואה ל-2024 ו-2023 – 154, 163, לעומת 72 ב-2022, בשנה הקודמת.
טלי גוטליב (הליכוד):
למה הצבעת נגד החוקים? למה הצבעת נגד החוקים שנועדו לסייע?
אריאל קלנר (הליכוד):
השוטר שנרצח באום אל-פחם. שוטר נרצח באום אל-פחם.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
בוודאי שאנחנו מנחמים את משפחתו, מגנים את הרצח הזה.
טלי גוטליב (הליכוד):
למה הערבים סוחרים בנשק?
אריאל קלנר (הליכוד):
צריך לעמוד לצידו – – –
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
נו, באמת, חברים, תתביישו לכם קצת.
טלי גוטליב (הליכוד):
נתבייש?
היו"ר אליהו רביבו:
חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב.
אריאל קלנר (הליכוד):
אנחנו נלחמים בשבילכם.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תתביישו לכם, אתם לא – – – אני מדבר על נושא שאמור להיות בקונסנזוס.
טלי גוטליב (הליכוד):
תתבייש אתה.
היו"ר אליהו רביבו:
חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה ראשונה. את בקריאה ראשונה. לא יכול להיות שבן אדם לא יכול להשלים.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני מדבר על חיי אזרחים, תתביישו לכם. בושה. תתביישו לכם. די כבר.
היו"ר אליהו רביבו:
הערת הערת ביניים. הערת הערת ביניים, כיבדתי אותך.
טלי גוטליב (הליכוד):
בסדר, בסדר, אני בקריאה ראשונה. טלי גוטליב בקריאה ראשונה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
די כבר. אתם לא רוצים לשמוע את הנתונים?
טלי גוטליב (הליכוד):
די אתה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כואב לכם לשמוע את הנתונים האלה? כואב לכם?
טלי גוטליב (הליכוד):
די אתה. די אתה. אתה אשם. אתה לא עזרת לחוקק שום חוק פה. לכול התנגדת.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הממשלה הזאת נכשלה.
היו"ר אליהו רביבו:
חברת הכנסת גוטליב, תמנעי מאיתנו את המבוכה הזאת.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אין משילות, אין ביטחון, בכל ממד שהוא. הממשלה הזאת גם הפקירה את האזרחים הערבים – –
אושר שקלים (הליכוד):
מנסור, מי היית רוצה שיהיה ראש הממשלה עכשיו?
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
– – וגם הפקירה את האזרחים היהודים. הממשלה הזאת היא אסון למדינת ישראל.
אושר שקלים (הליכוד):
רגע, שנייה, מי היית רוצה – – –
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הממשלה הזאת היא אסון.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
למה?
טלי גוטליב (הליכוד):
האחים המוסלמים – – –
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הממשלה הזאת היא אסון.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
למה? למה היא אסון?
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
את יודעת למה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
למה? מי לקח את מי?
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
את יודעת למה. חברת הכנסת קטי שטרית, תארי לעצמך – –
היו"ר אליהו רביבו:
תעצור רגע, חבר הכנסת מנסור, חבר הכנסת מנסור – – –
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
– – אם 7 באוקטובר היה קורה בתקופת הממשלה הקודמת, מה הייתם עושים? מה הייתם אומרים?
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
היינו עוצרים את זה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
7 באוקטובר, לעוד אלף שנים יישאר רשום על השם שלכם. זה בקדנציה שלכם, במשמרת שלכם.
טלי גוטליב (הליכוד):
על השם של חמאס. על השם של חמאס.
קריאות:
– – –
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הפקרתם את מדינת ישראל, כולם. כולם.
טלי גוטליב (הליכוד):
על השם של חמאס – – – תשמור על הפה שלך – – –
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כישלון בביטחון, כישלון באזרחות. אתם כישלון אחד גדול.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. תודה רבה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תתביישו לכם.
היו"ר אליהו רביבו:
חבר הכנסת, תודה רבה. תם זמן הדיבור שלך.
אושר שקלים (הליכוד):
מנסור, מי היית רוצה שיהיה ראש ממשלה עכשיו? תגיד שם אחד, שם אחד – – – אחד.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
בושה. אתם בושה. תודה, תודה, אדוני היושב-ראש. אין בושה, הם לא רוצים להקשיב.
היו"ר אליהו רביבו:
ואתה נסחפת. תודה רבה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תראה איזה רמה של גזענות, אפילו לדעת כמה נרצחים בפשיעה בחברה הערבית אתם לא רוצים לשמוע.
קריאות:
– – –
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
גזענות בתוך הדם שלכם.
היו"ר אליהו רביבו:
חבר הכנסת מנסור עבאס, תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
תומך טרור. עמותת 48 – – –
היו"ר אליהו רביבו:
בבקשה, הדובר הבא – חבר הכנסת ואליד. תקשיבו, אני רוצה רגע לומר לכם משהו. אתם רגילים לקבל קריאות. אני אספר לכם איך אני הולך לעבוד: הערת ביניים אחת – בסדר, עוד משהו ענייני – בסדר, עוד משהו בשביל הפריים – גם בסדר. כשאתם מתחילים להגזים, כל הערת ביניים מזכה את הדובר בתוספת זמן. עכשיו אתם תחליטו אם זה משתלם לכם. בבקשה, תתחיל.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אני דווקא בוחר לא לדבר על התקציב, אבל אני רוצה לדבר על מה שקורה עכשיו בנגב. היום הרסו הרשויות בנגב עוד בתים בשכונת א-סיר, ביישוב א-סיר, יישוב לא מוכר. המדינה מנותקת מאזרחיה בנגב, לא נותנת פתרונות, לא מגיעה לדבר עם האנשים. רק הורסים בהוראה של בן גביר תחת הממשלה הקיצונית הזאת. דיברנו רבות, פנינו ללשכת ראש הממשלה על מנת שיהיו פתרונות לתושבינו בנגב, אבל לא מקשיבים ולא שומעים. נותנים את המפתחות להרוס ולדרוס עם הדחפורים שלהם בכפרים שלנו בנגב. הרסו את הכפר אום אל-חיראן והרסו את ואדי אל-ח'ליל ואום אתנאן, ולאחרונה הם נכנסים למערבית, לשגב שלום. בשכונת א-סיר לא השאירו לתושבים שום ברירה, רק להרוס, למרות שאנחנו מוכנים ומושיטים יד לכל הרשויות בנגב על מנת למצוא פתרונות, אבל הוא מונע מהם להיפגש עם ההנהגה הבדואית. רק להרוס. הם דוחקים אותנו לפינה. לכן אנחנו אמרנו ונמשיך לומר: אנחנו לא נעזוב את האדמות שלנו, נמשיך לגור, גם אם זה באוהלים. תסתכלו על היישוב א-זרנוג – כמו מחנה פליטים. לאן אתם מובילים את הבדואים בנגב? אנחנו רוצים שהממשלה, שראש הממשלה ייקח אחריות ויביא החלטה על הנגב, שיפסיקו את ההריסות בנגב ויכירו בכפרים הלא-מוכרים. זה בנושא של ההריסות בנגב. הדבר השני, ממנים שר לביטחון לאומי על מנת שיביא ביטחון לאזרחים, אבל מה הוא עושה? הוא מצית אש בחברה הערבית. מגיע לאום אל-פחם, דופק בדלתות ושואל את האנשים: איפה היתרי הבנייה שלכם? לאן הגענו? איך המשטרה וכוחות הביטחון נותנים לבן גביר להיכנס לאום אל-פחם? איך הוא מגיע לכלא באר שבע וליישוב א-סיר ומבקש מהרשויות לפנות תושבים? איפה הממשלה? למה הממשלה לא נותנת דין וחשבון על מה שהיא עושה? 180 נרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה, דם נשפך ברחובות, ואיפה הממשלה? מי אחראי למה שקורה בחברה הערבית? אדוני היושב-ראש, מה שאנחנו דורשים – שהממשלה תיקח החלטות על מה שקורה בנגב מבחינת ההריסות שהיא מבצעת ועל מה שקורה ברחובות בחברה הערבית, בכפרים וביישובים שלנו מבחינת פשיעה. אנחנו רוצים שהממשלה תחליט ותתחיל לשנות מדיניות. תודה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, הדוברת הבאה. אני מתחייב בפנייך שבדיוק באותה מידה אני לא אאפשר לאף אחד להפריע לך.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, הבאת רוח חדשה, אתה יודע, גם צד של חינוך, זה יפה, זה יפה. בהצלחה, אלי היקר.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה, חברתי הטובה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, הודו להשם כי טוב, כי לעולם חסדו. בראש ובראשונה אני מבקשת לחזק את ידיו של ראש הממשלה שלנו מר בנימין נתניהו, שעומד מול לחצים בלתי אפשריים מבית ומחוץ, בעיקר מהמערכת המשפטית המנותקת, ומצליח פעם אחר פעם להביא להכרעות היסטוריות. לא יהיה אפשר לקחת את זה ממנו. הכרעות היסטוריות. כל המזרח התיכון משתנה לנגד עינינו – הכרעות היסטוריות שהן חסרות תקדים במזרח התיכון. עם ישראל כולו מצדיע לכוחות צה"ל, לחיל האוויר, שב"כ, המוסד ההירואי, על התכנון המוקפד והביצוע האמיץ. מיומה הראשון של המלחמה הבהרנו לאויב: כולם על הכוונת, אין חסינות לטרוריסטים ולא תהיה חסינות לטרוריסטים. נגמרו ערי המקלט של החמאס. את תוצאות התקיפה אנחנו עוד לא יודעים בדיוק, אבל דבר אחד בטוח – אין מפלט לאף אחד מהמרצחים. ישראל תגיע לכולם בכל מקום, בכל זמן. וכל מי שעיניו בראשו ובקי בסדר הכוחות במזרח התיכון מבין היום יותר מתמיד: הסיכוי לשחרר את החטופים רק גדל מיום ליום. לא על ידי כל התבוסתנים הללו, שאומרים לנו: תחזירו את כולם, בואו תפסיקו את הלחימה, הכול יהיה בסדר. איזה קמפיין עלוב, גם ברשתות, גם באמצעי התקשורת. קמפיין של תבוסה, זה מה שליווה את המחנה הזה. כל הזמן תבוסה, כניעה, להיכנע, להיכנע לאנשים הללו, שמבינים רק שפה אחת – הם מבינים כוח, ואנחנו נשיב להם בכוח.
שלי טל מירון (יש עתיד):
– – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לא נאפשר לאף טרוריסט, לאף טרוריסט לא נאפשר אפילו לא חמש דקות של נשימה. לא מגיע להם לא סיוע הומניטרי, לא לתת להם עוד, אולי עוד סוג של ירקות ופירות. להשאיר אותם במינימום של המינימום. עוד לא ראינו כתב אישום אחד של הנוח'בות, כתב אישום אחד של הנוח'בות, אבל ראינו הרבה כתבי אישום נגד חיילים, נגד החיילים שלנו. טוב שיש את ארגון חוננו, שמגן עליהם בכל מקום.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
מדינת ישראל נחושה ולא מתכוונת לוותר עוד להכנעה של החמאס, עד שנוודא שעזה לא תהיה עוד איום, למען הבית של דבי ביטון, שעזה לא תהווה איום על הילדים שלה.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – – הרגתם חצי מהם – – – ניצולי שואה, על מה את מדברת – – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
היא לא רוצה, כנראה; אנחנו נדאג לילדים שלה. עזה לא תהווה איום על אף אחד, למען הדורות הבאים, למען תקומת עם ישראל בארצו. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום. עם ישראל חי.
היו"ר אליהו רביבו:
סיום אופטימי.
דבי ביטון (יש עתיד):
כמה רשעים יעלוזו? בסוף אלוהים גם אותם מעניש ואנחנו רואים את זה לאט-לאט – – –
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
את צריכה להיות שרת הביטחון – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
17 שנה מנהל את המדינה – – – מגיע לו צל"ש.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, ברוכה הבאה לעלות ולנאום.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
גם ראש המפלגה שלך היה ראש ממשלה. ראיתי מה הוא עשה.
דבי ביטון (יש עתיד):
הלוואי שהייתם עושים רבע ממה שהוא עשה.
היו"ר אליהו רביבו:
אתן יכולות להמשיך בפרסה.
דבי ביטון (יש עתיד):
בלון אחד לא מסתובב, שנה וחצי – – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לא, הוא נתן גז לחיזבאללה. זה מה שהוא עשה – נתן גז לחיזבאללה.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – – שנתיים וחצי – – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אנחנו השמדנו את החיזבאללה; הוא נתן מתנות לחיזבאללה.
דבי ביטון (יש עתיד):
תתביישו לכם – – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
בלי לקבל כלום, נתן גז לחיזבאללה.
דבי ביטון (יש עתיד):
בושה.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, אני מבין שמשהו – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
– – – אתם יושבים שם – – – ודואגים לפריפריה – – –
היו"ר משה סולומון:
אני הרגע נכנסתי. תודה. לאפשר לחברת הכנסת מיכל להתחיל את דבריה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת, עם ישראל, אתמול ב-10:00 התפרסמה ידיעה על טרגדיה נוראית: לוחם מילואים שם קץ לחייו ביום חתונתו. לפני כמה ימים קראנו ידיעה דומה: לוחם מחטיבת גולני שם קץ לחייו בבסיס בצפון הארץ. ב-14 באוגוסט – שוב: קצין בשירות מילואים פעיל התאבד ביער ליד טבריה. אני יכולה להמשיך ולמנות פה מקרי אובדנות בקרב לוחמים, אבל לא רק – גם ילדים, נשים וקשישים נמצאים שם. היום, 10 בספטמבר, מצוין ברחבי העולם היום הבין-לאומי למניעת אובדנות. יש הסוברים שאסור לדבר על הנושא מחשש לחקיינות. יש הטוענים שזאת מגפה מידבקת ועדיף לטאטא אותה מחוץ או מתחת לשטיח. אני סבורה אחרת. נכון, אסור להלל את מעשי האובדנות; אסור בתכלית האיסור לפרט את הדרך שבה בוצע המעשה; אסור להפוך את האדם שהתאבד לקדוש. אבל חובה עלינו לדבר על תופעה. שתיקה איננה מגינה – היא מסכנת. דיבור אחראי, פתוח וענייני מציל חיים. אז ברשותכם, בואו נדבר על זה קצת. בכל שנה ברחבי העולם מתאבדים כ-730,000 בני אדם, וזה רק טיפה, כי יש הרבה יותר מהמספרים הללו, אבל בתעודת המוות כותבים את זה בצורה אחרת, כי לא כל כך ברור אם זה אובדנות או לא. אבל 730,000 ברור וסגור שהם מתו מאובדנות. כל מקרה הוא טרגדיה: חיים שנקטעו, משפחה שנשברה, חברים שנפגעו, קהילה שלמה שמזדעזעת. מחקרים מראים שכל אובדנות משפיעה ישירות על 15–30 אנשים; בעקיפין זה אפילו מגיע למספרים של 135 איש. כל אובדנות. בישראל אנחנו מאבדים מדי שנה כ-600 בני אדם לאובדנות, פי 1.5 ממספר ההרוגים בתאונות הדרכים. זה נטל רגשי וערכי כבד, אבל גם נטל כלכלי של כ-2.5 מיליארד בשנה. קבוצות הסיכון ברורות: אובדנות היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב בני נוער, ואנחנו רואים עלייה מדאיגה מאוד במחשבות ובניסיונות אובדניים במיוחד בקרב חסרי מסגרת ומשתמשי בסמים; בקרב קשישים שיעורי האובדנות הם הגבוהים ביותר; עולים מהווים כשליש מהמקרים – יוצאי ברית המועצות בסיכון כפול, ועולי אתיופיה בסיכון משולש; גברים – מגמה של ירידה רבת שנים התהפכה בשנים האחרונות לעלייה; אנשים עם הפרעות נפשיות – 95% מהמקרים. שישה מכל עשרה פגשו רופא בחודש שקדם למותם, כלומר היו נקודות מפגש שבהן ניתן היה לזהות, לשאול ולמנוע. נומינלית מספר המתאבדים גדל מאז 7 באוקטובר, ובמיוחד בקרב חיילי מילואים. אבל התשובה שנותנים לי שבאחוזים אין גדילה לא מנחמת. מחקרים מלמדים שבזמן מלחמה אין בהכרח – –
מאיר כהן (יש עתיד):
– – –
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
שבאחוזים זה לא עלה, כלומר יש יותר חיילי מילואים ולכן יש יותר במספר.
היו"ר משה סולומון:
לחתור לסיום.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
אני מסיימת. ממש דקה.
מאיר כהן (יש עתיד):
אתה יכול לתת לה דקה. זה מאוד – – –
היו"ר משה סולומון:
אני מסכים.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
מחקרים מלמדים שבזמן מלחמה אין בהכרח עלייה במספר המקרים, אבל עם דעיכת תחושת השליחות והחוסן הקולקטיבי יש חשש מוחשי לעלייה חדה, כלומר מה שאנחנו חווים היום עוד צפוי להיות כפל-כפליים. חבריי הנכבדים, המאבק באובדנות הוא מאבק שניתן לנצח בו. אולי לא נוכל למנוע כל מקרה ומקרה, אבל נוכל לצמצם למינימום. זה דורש מערכת בריאות נפש נגישה, תוכניות מניעה מותאמות לבני נוער, לקשישים, לעולים, הכשרה לצוותים רפואיים, השקעה במערך חירום טלפוני ודיגיטלי, צוותי משבר וגם שינוי תרבותי שבו כל אחד ואחד מאיתנו ירגיש מחויבות וחיבור לאחר, ישים לב, ישאל, יושיט יד, יהיה אוזן קשבת. אני מסיימת. אני מזמינה את כולכם לדיון שאני אקיים, בעזרת השם, ביום שני הקרוב בוועדה שלי, ועדת העבודה והרווחה, בנושא הזה. אני מקווה לראות את כולכם, כי יש הרבה מה לומר, ללמוד ולשפר. ביום הזה, היום הבין-לאומי למניעת אובדנות, אני קוראת מכאן הן לנו ככנסת וכממשלה והן לכל אחד ואחד לא להסתתר מאחורי שתיקה; להקדיש משאבים למניעה, לשאול, להקשיב, לדבר, כי דיבור נכון מציל חיים.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. בהחלט נושא חשוב ומציל חיים. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
אריאל קלנר (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הטירוף של המשפט ההזוי של ראש הממשלה נתניהו, ושעכשיו, אחרי שכבר קרע את העם והביא לחוסר יציבות פוליטית, אחרי שהביא לאובדן אמון מוחלט בפרקליטות ובמערכת המשפטית, אחרי שמעמיד היום את ישראל בעיני ארצות הברית ללעג וקלס, עכשיו הוא כבר פוגע פגיעה של ממש בביטחון המדינה; מטרטר את ראש ממשלת ישראל למשפט הזוי על בובות באגס-באני במקום שיתעסק במלחמה בחטופים ובפעילות מדינית קריטית – ניהול משפט נתניהו כפי שהוא מתנהל היום הוא לא רק עוול אישי, הוא פגיעה ישירה בביטחון המדינה. אין כמעט – ואולי אין בכלל – נאשם בישראל שנאלץ להעיד שלושה ימים בשבוע פרט לראש ממשלת ישראל הנבחר. ואחר כך מדברים איתנו על שוויון בפני החוק. עכשיו הם כבר רוצים ארבעה דיונים בשבוע. זה לא שוויון, זאת לא דמוקרטיה, זה בטח ובטח לא האינטרס הציבורי. זאת אפליה פוליטית בוטה נגד ראש הממשלה הנבחר – הכול על חשבון האינטרס הציבורי, וביטחון ישראל בראש. אבל מעבר לעיוות, מדובר באיום של ממש. בכל פעם שראש הממשלה מקבל הפסקה חריגה בשל ענייני ביטחון מובהקים, הדבר גלוי גם לאויבינו, על כל ההשלכות של זה. בזמן שהעם כולו נאבק על קיומו, מערכת המשפט מנהלת תיאטרון אבסורד. הצעת החוק שהגשתי השבוע באה לשים קץ לניתוק הזה. היא קובעת ששר הביטחון, האיש שנושא באחריות העליונה לביטחון ישראל, מי שחשוף לכל המידע הרגיש, יקבל את הסמכות לצמצם את מספר הדיונים לתקופה מוגבלת כאשר ניהול המשפט בקצב רגיל עלול לסכן את ביטחון המדינה. בעולם המתוקן, אדוני היושב-ראש, יש מדינות שבהן בכלל אסור לחקור את ראש המדינה המכהן. בארצות הברית, כאשר טראמפ נבחר לנשיאות, כל ההליכים נגדו נעצרו, ושם, ארצות הברית לא נתונה לאיום קיומי כמו מדינת ישראל. אצלנו, כאשר ראש הממשלה מוביל את העם במלחמת קיום, אסור שהמשפט יהפוך לכלי לנטרול תפקידו. אדוני היושב-ראש, האינטרס הציבורי האמיתי איננו ניהול משפט אבסורדי אלא ניצחון במלחמה ושמירה על ביטחון ישראל. זה הזמן להחזיר את השכל הישר. בעזרת השם, במושב הקרוב נעביר את החוק ונעמיד את האינטרס הציבורי האמיתי, שהוא ביטחון ישראל, במקום הראוי לו. תודה רבה.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, 170 נרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה. בשבוע האחרון כמעט כל יום יש רצח בחברה הערבית. הרוצחים אפילו השתדרגו והתחילו לרצוח עם בגדים של שוטרים – מגיעים ורוצחים כשוטרים מתחזים. ארגוני הפשע גם קיבלו כל כך ביטחון, שלא אכפת להם והם יורים בשוטרים, ורצחו שוטר בשבוע שעבר. ואנחנו שואלים: מה עושה השר בן גביר, השר הממונה על הביטחון הלאומי, השר האמון על הביטחון האישי של אזרחי המדינה? מה שהוא עושה – תופעה חדשה של שרים בישראל: במקום לבצע את התפקיד שלו, הוא מגיע כמו אחרון הפקידים ליישובים הערביים – הוא מגיע לטובא-זנגרייה – כדי לחלק צווי הריסה יחד עם השוטרים. הוא מעסיק עשרות שוטרים בשביל לאבטח אותו. במקום שאותם שוטרים יעשו את העבודה, להילחם בתופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, הם נותנים אבטחה למר בן גביר. הוא מגיע לאום אל-פחם בשביל לחלק צווי הריסה, בשביל להתגאות ולהגיד: הינה, אני עושה משילות, אנחנו שולטים. ואז האזרחים התמימים באום אל-פחם אומרים לו: שר הטיקטוק – כי אתה מגיע לכאן לא כדי לבצע את העבודה שלך אלא כדי לצלם ולצאת עם סרטון בטיקטוק, וכדי לקבל עוד ועוד, הרבה לייקים. זה השר לביטחון לאומי, שאמור לעבוד ואמון על הביטחון האישי של כל אחד ואחד מאיתנו, גם ערבים וגם יהודים. אותו שר ואותה ממשלה – היא מפקירה את החברה הערבית. היא מפקירה את הביטחון האישי, היא מפקירה את האזרחים, גם הערבים וגם היהודים. אותו שר, לא מעניין אותו החטופים. הם מפקירים גם את החטופים. זה שר במדינת ישראל. מה שחשוב – הוא מתנגד להצעת החוק של התקציב היום. למה? בשביל לסחוט עוד ועוד תקציבים קואליציוניים לטובת המפלגה שלו. זה מה שמעניין אותו. מעניין אותו הנושא האישי, הלייקים, סרטונים בטיקטוק, לא מעניין אותו לא ביטחון ולא שום דבר. הגיע הזמן לפטר אותו, ומייד. תודה רבה.
הנוסח כאן חולץ מהקובץ הרשמי. המקור המחייב הוא הקובץ.
דוח מיוחד נציב תלונות הציבור תלונות הציבור במבצע עם כלביא אלול התשפ"ה, ספטמבר 2025 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור תוכן העניינים דבר מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ומנהלת נציבות תלונות הציבור...............................................................................................................6 מבוא........................................................................................................................................................................11 הפעלת קו חם.........................................................................................................................................................11 הפעלת עמדות קבלת קהל במרכזי המפונים........................................................................................12 נתונים על התלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור בנוגע למבצע עם כלביא...........................14 נושאי תלונות נבחרים..................................................................................................................16 הקשיים של תושבים שניזוקו ישירות מירי הטילים.......................................17 פינוי תושבים עקב ירי הטילים.............................................................................................................17 חסרונו של גורם מתכלל בטיפול במפונים....................................................................................................17 מתווה הפינוי של התושבים שביתם ניזוק מירי הטילים...........................................................................18 הארכת שהייה במלון לאם חד-הורית שהיא אישה נכה ונתמכת רווחה.............................................19 סיוע להורים שכולים בהארכת שהותם במלון............................................................................................20 הארכת שהות במלון למפונה בהיריון ששכרה דירה חלופית, אך לא היה ברשותה ריהוט בסיסי.................................................................................................................20 דרישה לפינוי מבית המלון ביום צום וללא התראה מספקת...................................................................20 הפסקת השהות במלון אף שהדירה אינה ראויה למגורים......................................................................22 סיוע בהגשת תביעה לשוכרת דירה לאחר שדירתה נפגעה מטיל.........................................................22 הסדרת ביצוע תיקונים בבניין שנפגע מטיל.................................................................................................22 פטור מתשלום עבור הוצאות פטירה למפונים שנפטרו בבתי חולים המרוחקים מביתם................23 עיכוב במתן סיוע התארגנות ראשוני למי שמקום מגוריו אינו ראוי למגורים.......................................24 4 גותשתג רלינתכ נטנלב במ פונים אי קבלת זכאות לנסיעות חינם בתחבורה ציבורית לתושבים שבתיהם נפגעו במתקפת הטילים..............................................................................................25 מתן מחשב נייד לילד שפונה מביתו כחלק מחלוקת אמצעי קצה למפונים........................................25 פיצויים על הנזקים שנגרמו עקב ירי הטילים...............................................................................27 הערכת שמאי נמוכה.........................................................................................................................................28 עיכוב בטיפול בתביעה עקב אי-הבנה בין השמאי לבין התובע............................................................29 עיכוב בטיפול של שמאי...................................................................................................................................29 פיצוי על רכב שנפגע מטיל..............................................................................................................................30 תביעה לפיצוי של זוג קשישים שלא טופלה..............................................................................................31 ביקש לעבור בין מסלולי פיצוי וסורב.............................................................................................................31 פיצוי על נזקים למי שאינו אזרח ישראל.......................................................................................................31 מתן שירות למפונים במשרדי רשות המיסים..............................................................................................32 ההתמודדות של הציבור הרחב עם מצב החירום במהלך מבצע עם כלביא..................................................................33 פערים במיגון ובמקלוט...............................................................................................................................33 תחזוקה לא נאותה של מקלט ציבורי...........................................................................................................35 מניעת כניסה של תושבים למקלט ציבורי....................................................................................................35 השתלטות אנשים פרטיים על מקלט משותף............................................................................................36 אי-תקינות מרחב מוגן דירתי בדיור ציבורי...................................................................................................36 קשיים בקבלת שירותים ציבוריים בתקופת החירום..............................................................37 סגירת המרחב האווירי - סיוע בהעברת נפטר לקבורה בארץ.................................................................37 תשלום דמי אבטלה למי שהמעסיק הוציא אותו לחופשה ללא תשלום בזמן מבצע עם כלביא...............................................................................................................38 אי קבלת תוצאות בדיקת MRI........................................................................................................................39 לא הצליח לקבל מידע ממוקד ממשרד העבודה........................................................................................40 סיוע בקבלת שירות ברשות המיסים לאחר שהמשרד המקומי נפגע מטיל........................................40 סיוע למשרת מילואים בקבלת תגמול מילואים..........................................................................................40 5 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור דבר מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ומנהלת נציבות תלונות הציבור מוגש בזה לכנסת דוח מיוחד של נציב תלונות הציבור, על פי סעיף46(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. ביום שישי לפנות בוקר, 13 ביוני 2025, החל מבצע עם כלביא, להסרת האיום הקיומי מאיראן מעל מדינת ישראל. המבצע נמשך 12 ימים. בתגובה על המבצע, שבו היו לישראל הישגים צבאיים משמעותיים, שיגרה איראן לישראל מאות טילים בליסטיים.31אזרחים שילמו בחייהם, רבים אחרים נפצעו, וכמו כן נפגעו עשרות אלפי דירות, וכ-11,000 איש פונו מבתיהם לבתי מלון ולבתי הארחה ברחבי הארץ. האוכלוסייה האזרחית בעורף גילתה חוסן יוצא דופן נוכח היקף הפגיעות הנרחב בגוף וברכוש. ביום ראשון, 15.6.25, החל משרדנו לקיים סיורים במקומות שבהם נפלו טילים, בבתי חולים ובמלונות ובתי הארחה שאליהם פונו תושבים שבתיהם נפגעו. מטרת הסיורים הייתה לבחון מקרוב ובזמן אמת את אופן ההתמודדות של הרשויות ומוסדות השלטון עם הנזקים שנגרמו, וכן לשמוע את מצוקותיהם ותחושותיהם של התושבים שנפגעו עקב המלחמה. ביום שני, 16.6.25, ארבעה ימים לאחר תחילת המבצע, החל לפעול הקו החם של נציבות תלונות הציבור. הקו החם נועד לשמש כלי נגיש ומהיר לקבלת תלונות בטלפון ובווטסאפ מאנשים שנפגעו ממצב הלחימה וזקוקים לסיוע במימוש זכויותיהם. ב-18.6.25 החלו צוותים של עובדי נציבות תלונות הציבור להפעיל עמדות קבלת קהל ב-28 מלונות ובתי הארחה שבהם שהו המפונים. עובדי הנציבות שהפעילו את העמדות היטו למפונים אוזן בעת מצוקתם, סייעו להם בזמן אמת במתן מענה ובמיצוי זכויותיהם, גבו תלונות ממפונים שלא הצליחו לממש את זכויותיהם וסייעו בהתרת סבכים בירוקרטיים. היותה של נציבות תלונות הציבור הגוף המוסמך על פי דין לברר תלונות על כל הגופים הציבוריים במדינת ישראל, ההיכרות העמוקה של עובדי הנציבות עם מערכות השלטון והניסיון שצברו בטיפול במקרים מורכבים - כל אלה איפשרו לעובדי הנציבות לפנות באופן ישיר אל הגורמים הרלוונטיים בגופים הציבוריים, להסב את תשומת ליבם למקרים הדורשים טיפול מיידי ולהביא לפתרונות מהירים ויעילים במצבים שבהם קולו של מי שנפגע או פונה מביתו לא הצליח להישמע. 6 גותשתג רלינתכ נטנלב במ פונים התלונות בדוח המיוחד מחולקות לשני נושאים: האחד - קשיים של תושבים שניזוקו ישירות מירי הטילים. תלונותיהם המובאות בדוח משקפות את הקשיים שחוו התושבים שפונו למלונות ולבתי הארחה ואת הקשיים הכרוכים בהליכי תביעת הפיצויים בעקבות הנזקים שנגרמו להם. השני - התמודדות הציבור הרחב עם אתגרים שונים במהלך מבצע עם כלביא. בדוח מוצגות דוגמאות לתלונות הממחישות את האתגרים שהציבור היה צריך להתמודד עימם בעת המבצע, ובהם פערים במיגון, לצד אתגרים בתחומי הבריאות, התעסוקה והנגישות לשירותים ציבוריים. בעת כזו ראוי היה שיינתן שירות מיטבי לאוכלוסיות שנפגעו, כדי להקל עליהן ככל האפשר. הפער המשמעותי שעלה מהסיורים שהתקיימו ומהטיפול בתלונות שהתקבלו הוא היעדר גורם מתכלל שינהל את כלל פעולותיהם של מוסדות השלטון בנוגע לטיפול באזרחים שנפגעו עקב מצב החירום. מומלץ כי ראש הממשלה ושרי ממשלת ישראל יפעלו להפקת לקחים בכל הנוגע לטיפול בנפגעי מבצע עם כלביא, לשם הסדרת הטיפול באזרחי מדינת ישראל בעת חירום. אנו מבקשים להביע תודה והערכה עמוקה לכל העובדות והעובדים של נציבות תלונות הציבור על הירתמותם יוצאת הדופן - ובעיצומו של ירי טילים על ישראל - להפעלת עמדות קבלת קהל בבתי מלון ובתי הארחה, כדי לסייע לנפגעים ממצב החירום. התייצבות העובדות והעובדים בעיצומם של ימי הלחימה במסירות ובנחישות כדי לסייע למי שזקוק לעזרתם מעידה על רוח השליחות המיוחדת המפעמת בנציבות. נתפלל ונייחל לחזרת כל החטופים ולרפואת הפצועים, לניצחון צה"ל וזרועות הביטחון ולהצלחתם בהגנה על מדינת ישראל ולחזרת השקט והשלווה לארצנו. מתניהו אנגלמן כרמית פנטון, עו"ד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מנהלת נציבות תלונות הציבור ירושלים, אלול התשפ"ה, ספטמבר 2025 7 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור كلمة مراقب الدولة ومفوّض شكاوى الجمهور ومديرة مفوّضية شكاوى الجمهور نُقدم بهذا للكنسيت تقرير خاص ملفوض شكاوى الجمهور، مبوجب مادة 46(ب) لقانون مراقب الدولة لسنة 1958. يف فجر يوم الجمعة، املوافق 13 حزيران 2025 ّ، بدأت عمليّة "األسد الصاعد" إلزالة التهديد اإليراين ّ الوجودي املرتبّص بدولة إرسائيل، والتي استمرت لـ 12 يومًا. ردًا عىل هذه العمليّة، والتي أحرزت خاللها إرسائيل إنجازات عسكريّة كبرية، أطلقت إيران نحو إرسائيل مئات الصواريخ البالستي ّة، م اّمّ أودى بحياة 31 مواطنًا وتسبّب بالعديد من اإلصابات واألرضار املاديّة التي لحقت بعرشات آالف الشقق، باإلضافة إىل إجالء نحو 11,000 شخص من منازلهم وإسكانهم يف فنادق ودور ضيافة يف مختلف أنحاء البالد. أثبت السكان املدنيّون يف الجبهة الداخليّة قدرة تكيُّف ومتانة استثنائيّة رغم كرثة اإلصابات الجسديّة واملاديّة. يف يوم األحد، املوافق 15.6.25، انطلق مكتبنا يف جوالت إىل املواقع التي سقطت فيها الصواريخ، إىل املشايف، وإىل الفنادق ودور الضيافة التي استقبلت السكّان النازحني الذين ترضّرت منازلهم. الهدف من وراء هذه الجوالت كان الفحص عن قرب والتقييم املعمّق والفوري ّ للطريقة التي تتبعها السلطات املحليّة والهيئات الحكوميّة يف التعامل مع األرضار التي نتجت عن القصف، وأيضا االطّالع عىل ضائقة ومشاعر السكان الذين ترضّروا إثر الحرب. يف يوم االثنني، املوافق 16.6.25، أي ّ بعد مرور أربعة أيام عىل بدء العمليّة، انطلق نشاط الخط ّ السّاخن التابع ملفوّضيّة شكاوى الجمهور. شكّل الخط ّ الساخن أداة متاحة ورسيعة لتلقي شكاوى عرب الهاتف والواتساب من أشخاص ترضّروا بسبب القتال، وهم بحاجة للمساعدة يف تحصيل حقوقهم. يف-18.6.25 بدأت طواقم العمل يف مفوّضيّة شكاوى الجمهور بتشغيل مراكز ومحطّات الستقبال الجمهور يف 28 فندقًا ودور ضيافة حيث مكث النازحون. موظفو املفوّضيّة الذين تولّوا مسؤوليّة تشغيل هذه املراكز كانوا مبثابة أذن صاغية للنازحني يف ضيقتهم، قدّموا لهم املساعدة يف الوقت الحقيقي ّ بواسطة تلبية احتياجاتهم وتحصيل حقوقهم، ووثّقوا شكاوى نازحني مل يتمكّنوا من تحصيل حقوقهم وساهموا يف حل ّ تعقيدات بريوقراطيّة. مبا أن ّ مفوّضيّة شكاوى الجمهور هي الجسم املخوّل قانونيًا ملعالجة وفحص الشكاوى املقدّمة ضد جميع الهيئات واملؤسسات العامّة يف دولة إرسائيل، ونظرًا للمعرفة املعمّقة لدى طاقم املفوّضيّة بأجهزة الدولة والخربة التي اكتسبها يف معالجة حاالت معقدة- متكّن طاقم املفوّضيّة من التوجّه مبارشة إىل الجهات املناسبة يف الهيئات واملؤسسات العامّة للفت انتباهها للحاالت التي تتطلّب معالجة فوريّة وطرح حلول رسيعة وناجعة ملساعدة املترضّرين والنازحني عىل تحصيل حقوقهم. 8 ولمنمو نبنسمر سقسبا اد ولسنة الشكاوى يف التقرير مصنّفة ملوضوعني: األول – صعوبات تواجه السكان الذين ترضّروا مبارشة ً من إطالق الصواريخ. الشكاوى الواردة يف التقرير تعكس الصعوبات التي واجهت السكان الذين تم ّ إجالؤهم إىل الفنادق ودور الضيافة، والصعوبات املرتتّبة عىل إجراءات طلب التعويضات عن األرضار التي تكبّدوها. الثاين – مواجهة السكان لتحديّات مختلفة خالل عمليّة األسد الصاعد. يستعرض التقرير أمثلة لشكاوى توضّح اّمالتحدّيات التي واجهت السكان أثناء العملي ّة، ومن ضمنها الفجوات يف سبل الحية، باإلضافة إىل تحديات يف مجاالت الصحّة، العمل والتواصل مع الخدمات العامّة. يف فرتة كهذه، يستحق السكّان املترضّرون خدمات الئقة تخفّف من حدّة ضائقتهم قدر املستطاع. الفجوة العميقة التي اتضحت خالل الجوالت التي أجرتها املفوّضيّة ومعالجة الشكاوى التي بلغتها، كانت غياب جسم او جهة تنسيقيّة متكاملة تدير جميع أنشطة مؤسّسات الدولة يف كل ّ ما يتعلّق مبعالجة شكاوى املواطنني الذين ترضّروا نتيجة لحالة الطوارئ. نويص رئيس الحكومة والوزراء بالسعي الستخالص العِرب بخصوص سبل التعامل مع املترضّرين من عمليّة األسد الصاعد، لغرض تنظيم مسألة التعامل مع مواطني إرسائيل يف حاالت الطوارئ. نتقدّم بجزيل الشكر والتقدير لجميع موظّفي وموظّفات املفوّضيّة عىل تجنّدهم وتفانيهم- يف أوج فرتة إطالق الصواريخ باتجاه إرسائيل- يف تشغيل محطّات ومراكز استقبال السكان يف الفنادق ودور الضيافة، بهدف مساعدة املترضّرين خالل حالة الطوائ. التزام املوظّفون واملوظّفات تجاه عملهم يف أوج فرتة القتال وتفانيهم وإرصارهم عىل مساعدة املحتاجني هو خري دليل عىل روح اإلرسالية التي تنبض يف املفوّضيّة. نصيل ّ ونتمنّى عودة جميع املختطفني وشفاء الجرحى، انتصار الجيش اإلرسائييل ّ واألذرع األمنيّة ونجاحهم يف اّمحية دولة إرسائيل وعودة الهدوء والسكينة إىل بالدنا. متنياهو آنغلامن كرميت كرميت پنتون، محامية مراقب الدولة ومفوّض شكاوى الجمهور مديرة مفوّضية شكاوى الجمهور القدس، أيلول 2025 9 תלונות הציבור במבצע עם כלביא מבוא בליל 13 ביוני 2025 פתחה מדינת ישראל במבצע "עם כלביא", להסרת האיום הקיומי מאיראן מעל מדינת ישראל. המבצע כוון נגד תוכנית הנשק הגרעיני ותוכנית הטילים של איראן1 ונמשך 12 ימים. בתגובה על המבצע, שבו היו לישראל הישגים צבאיים משמעותיים, שיגרה אליה איראן מאות טילים בליסטיים, ואלה גבו את חייהם של31אזרחים, ורבים אחרים נפצעו. כמו כן נפגעו במתקפות אלה עשרות אלפי דירות, וכ-11,000 איש פונו מבתיהם לבתי מלון ולבתי הארחה ברחבי הארץ2. ב-13.6.25 הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בכל רחבי המדינה, ומצב זה נמשך עד 24.6.25. עקב כך הוטלו הגבלות אזרחיות נרחבות, ובהן איסור על לימודים בכל מוסדות החינוך, ביטול אירועים ומופעים, איסור על התקהלויות וסגירת המרחב האווירי האזרחי. כמו כן, הוטלו הגבלות על מקומות תעסוקה, למעט מקומות עבודה חיוניים, ואלה הביאו לסגירה כמעט מלאה של המשק. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז נאלצו תושבי המדינה להתמודד עם קשיים שונים, ובכללם היעדר מרחב מוגן תקני בסמוך לבית, סגירת עסקים, הרס מבנים ובתי מגורים, פינוי תושבים לבתי מלון וקשיים בקבלת פיצויים ומענקים. ההרס הרב של מבנים הציב לפני גופי המדינה, ובעיקר לפני הרשויות המקומיות שבתחומן נפלו טילים ורשות המיסים בישראל (רשות המיסים), אתגר משמעותי, והם נדרשו לתת מענה מיידי לתושבים אשר נותרו באופן פתאומי ללא קורת גג וללא רכוש. כבר עם תחילת המבצע ב-15.6.25 החלו מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מנכ"ל משרד מבקר המדינה, מנהלת נציבות תלונות הציבור וצוותים מהמשרד לסייר בזירות נפילת טילים, בבתי חולים ובמלונות מפונים3. מטרת הסיורים הייתה לבחון מקרוב ובזמן אמת את אופן ההתמודדות של גופי השלטון עם הנזקים שנגרמו, להתרשם באופן בלתי אמצעי מהיקף הפגיעה במבנים ולשמוע מפי התושבים את מצוקותיהם ותחושותיהם נוכח המצב הקשה שנכפה עליהם בעקבות ירי הטילים. הפעלת קו חם ב-16.6.25 החלה נציבות תלונות הציבור להפעיל קו חם שנועד לשמש כלי נוח ומהיר לקבלת תלונות ממי שנפגע ממצב החירום ומתקשה לממש את זכויותיו. עובדי הנציבות שאיישו את הקו החם קיבלו מהפונים תלונות על הגופים הציבוריים, נתנו להם סיוע ראשוני במימוש זכויותיהם, מסרו להם מידע שהיה חסר להם 1 מתוך אתר דובר צה"ל. 2 מבוסס על מידע מאתר רשות המיסים. 3 הסיורים התקיימו בבת ים, רמת גן, רחובות, פתח תקווה, הרצלייה, תל אביב, בני ברק, חולון, טמרה, נס ציונה, חיפה ובאר שבע; ובבתי החולים קפלן, איכילוב, שמיר, רמב"ם, סורוקה ּוולפסון. 11 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים ובמידת הצורך הכווינו אותם לגופים הציבוריים המתאימים והדריכו אותם כיצד לפנות אליהם. המענה בקו החם ניתן לפונים אליו בטלפון ובווטסאפ ובשפות שונות, כגון ערבית, רוסית, אמהרית, צרפתית ואנגלית. במהלך המבצע התקבלו בקו החם כ-530 פניות. הפעלת עמדות קבלת קהל במרכזי המפונים מ-18.6.25 הפעילו צוותים של נציבות תלונות הציבור עמדות קבלת קהל ב-28 מלונות ובתי הארחה שבהם שהו המפונים4. צוותי הנציבות פגשו במרכזי המפונים את האנשים שנקלעו למצוקה כפולה - הן בשל הפגיעה ברכושם והן בשל הקושי לנווט בסבך הבירוקרטי ולהבין מה הן זכויותיהם. רבים מהם חוו תחושת חוסר אונים לאחר שנפלו בין הכיסאות ולעיתים לא הצליחו להגיע בכוחות עצמם לגורמים המתאימים בגופים הציבוריים. עובדי נציבות תלונות הציבור שהגיעו למרכזי המפונים סייעו בזמן אמת במתן מענה, בהתרת הסבך הבירוקרטי ובמיצוי זכויותיהם של המפונים שפנו אליהם. כן גבו עובדי הנציבות תלונות ממפונים שלא הצליחו לממש את זכויותיהם. מעמדה של נציבות תלונות הציבור כגוף המוסמך על פי דין לברר תלונות על כל הגופים הציבוריים במדינת ישראל, ההיכרות העמוקה של עובדי הנציבות עם מערכות השלטון והניסיון שצברו בטיפול במקרים מורכבים, והקשרים ההדוקים שעובדי הנציבות מקיימים עם הדרגים הרלוונטיים בגופים הציבוריים - כל אלה איפשרו לעובדי הנציבות לפנות באופן ישיר אל הגורמים הרלוונטיים בגופים הציבוריים, להסב את תשומת ליבם למקרים הדורשים טיפול מיידי ולהביא לפתרונות מהירים ויעילים במצבים שבהם קולו של מי שפונה מביתו לא הצליח להישמע. בעקבות המפגשים עם המפונים והשיחות עימם שיקפו עובדי נציבות תלונות הציבור לגופים הציבוריים בעיות מערכתיות שעימן התמודדו המפונים, כדי שהגופים יפעלו לתיקונן בזמן אמת. הדוח המיוחד נועד לשקף לציבור ולגופים הציבוריים קשיים שחוו תושבי ישראל בעקבות מבצע עם כלביא, כפי שהם עלו מתלונות שנציבות תלונות הציבור ביררה, וכן לתאר את הסיוע שנתנה הנציבות לפונים אליה. נוסף על כך, הדוח המיוחד נועד להציג ליקויים שעלו מהשטח בכל הנוגע לדרך פעולתם של הגופים הציבוריים, כדי לאפשר לגופים הציבוריים לשפר את הטיפול בתושבים בשעת חירום. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ממליץ לראש הממשלה ולשרי הממשלה לוודא כי תושבי ישראל יקבלו בשעת חירום את כלל השירותים החיוניים שהם זכאים להם. על ממשלת ישראל להיערך בעוד מועד למצבי חירום, ובכלל זה למנות גורם מתכלל אשר ינהל את כלל הפעולות הנדרשות לפינוי תושבים ואכלוסם בבתי מלון ולהקים מוקד ארצי שייתן מידע אמין ושוטף לאזרחים ויטפל בפניותיהם בשעת חירום. 4 צוותי נציבות תלונות הציבור הקימו עמדות קבלת קהל ב-28מלונות ופגשו מפונים מבת ים, פתח תקווה, רמת גן, באר שבע, רחובות, ראשון לציון, חולון ובני ברק. 12 זקנכנז מפחוני והופע על תקוחם נתוני מפתח 32 700-כ ימים - תקופת הדוח פניות התקבלו במרכזי מפונים, 14.7.25 - 13.6.25 בקו החם ובווטסאפ 28 303 עמדות קבלת קהל מספר התלונות הקשורות למבצע במרכזי מפונים עם כלביא שנפתחו בנציבות תלונות הציבור 95 51.7 תלונות התקבלו שיעור התלונות שבאו במרכזי המפונים על תיקונן מכלל התלונות שבירורן הסתיים 13 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור נתונים על התלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור בנוגע למבצע עם כלביא בתקופת הדוח -13.6.25-14.7.25- קיבלו עובדי נציבות תלונות הציבור כ-700פניות הקשורות למצב החירום בעקבות מבצע עם כלביא. בחלק מהפניות ניתנו לפונים הכוונה והדרכה לגבי פנייה לגופים המתאימים, ובחלק מהפניות נמסר להם מידע שהיה חסר להם. בעקבות הפניות שהתקבלו נפתחו 303 תיקי תלונה. 51.7% מהתלונות שלנציבות תלונות הציבור הייתה סמכות לברר באו על תיקונן הגופים שבעניינם התקבל מספר התלונות הגדול ביותר רשות המיסים בישראל עיריית בני ברק עיריית בת ים קרן הפיצויים - מס רכוש 14 תלונות הציבור במבצע עם כלביא הנושאים העיקריים של התלונות 86 תלונות 74 תלונות 40 תלונות 27 תלונות הגנת העורף פיצויים על הנזקים השירות לציבור הטיפול תקינות מקלטים שנגרמו מהמלחמה למשל, אופן בפינוי ומרחבים מוגנים קרן הפיצויים - מס רכוש הטיפול בפניות ובמפונים היישובים שמהם הגיע מספר התלונות הגדול ביותר 47 40 23 19 בת ים בני ברק פתח תקווה באר שבע התפלגות המתלוננים לפי מגדר נשים נשים 55.1 40.9 דוח תקופת שנתי 51 הדוח לשנת 2024 ברים ברים 44.9 59.1 מהאמור עולה כי בתקופת הדוח התלוננו לנציבות תלונות הציבור יותר נשים מגברים בנושאים הנוגעים למבצע עם כלביא (לשם השוואה, בשנת 2024 התלוננו לנציבות יותר גברים מנשים). 15 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור נושאי תלונות נבחרים בעת מבצע עם כלביא התמודדה האוכלוסייה עם קשיים שונים ומורכבים. תושבים שרכושם ניזוק מירי הטילים והכטב"מים התמודדו עם השפעות הפינוי מביתם ועם הצורך לפתוח בהליכים למימוש זכאותם לפיצויים מקרן הפיצויים. לצד זאת, גם כלל הציבור, ובכלל זה מי שרכושו לא נפגע מירי הטילים, נדרש להתמודד עם מצב החירום המורכב שבא לידי ביטוי בצורך מתמשך בהתגוננות מירי הטילים ובצמצום ניכר בשירותים הציבוריים שהוענקו לציבור על ידי מוסדות המדינה. התלונות שיובאו בדוח המיוחד יחולקו לשני נושאים: 1 הקשיים של תושבים שניזוקו ישירות מירי הטילים 2 ההתמודדות של הציבור הרחב עם מצב החירום במהלך מבצע עם כלביא מפגש עם מפונים בבאר שבע - מנכ"ל המשרד, מנהלת נציבות תלונות הציבור, מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי ועובדי המשרד 16 תלונות הציבור במבצע עם כלביא הקשיים של תושבים שניזוקו ישירות מירי הטילים הרס מבנים והפינוי המהיר עקב ירי הטילים גרמו קשיים שונים לתושבים שפונו. התלונות שמובאות להלן משקפות את הקשיים שחוו התושבים שפונו למלונות ולבתי הארחה ואת ההתמודדות שלהם עם נושא הפיצויים בעקבות הנזקים שנגרמו להם. פינוי תושבים עקב ירי הטילים תקנות קרן הפיצויים5קובעות כי במקרים שבהם נגרם נזק מלחמה ישיר לדירת מגורים ובשל הנזק היא אינה ראויה למגורים, מנהל מוקד קרן הפיצויים רשאי לקבוע כי יש לפנות את הדיירים לדיור חלופי מתאים, למשל בית מלון, או לשלם לדיירים דמי שכירות לתקופה הנדרשת, וזאת בהמלצת שמאי או מהנדס ובתיאום עם מטה קרן הפיצויים. חסרונו של גורם מתכלל בטיפול במפונים ב-18.6.25 פורסמה החלטת הממשלה 3153 שכותרתה "מתן מענה לתושבים שביתם ניזוק ואינו ראוי למגורים". החלטת הממשלה קובעת כדלקמן: רשות החירום הלאומית (רח"ל) תתאם את עבודת המטה הבין-משרדית לצורך מתן המענה הממשלתי לרשויות המקומיות הרלוונטיות; יש להקים צוות משרדי לצורך הסרת חסמים שיעלו בעבודת המטה הבין-משרדית; יש להטיל על משרד הפנים לסייע כספית לרשויות המקומיות שבהן תושבים שביתם ניזוק ואינו ראוי למגורים; יש להטיל על מערך הדיגיטל הלאומי להקים בתוך מערכת "יחד"6 מענה ייחודי לניהול נתוני תושבים באזורים שנפגעו ממתקפת אויב; יש להנחות את מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף מנכ"ל משרד האוצר וגורמים אחרים, לגבש תוכנית להנגשת מידע וסיוע במציאת פתרונות ארוכי טווח לתושבים שביתם ניזוק ואינו ראוי למגורים. במהלך מבצע עם כלביא סיירו מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מנכ"ל משרד מבקר המדינה, מנהלת נציבות תלונות הציבור ועובדי המשרד ברשויות המקומיות שמבנים בתחומן נפגעו מירי הטילים, ונפגשו עם ראשי רשויות מקומיות ועם מנכ"לים ובכירים ברשויות. מהפגישות שהתקיימו עלה כי אין גורם מתכלל ברמה הממשלתית בכל הנוגע לפינוי תושבים שבתיהם נפגעו. ראשי הרשויות המקומיות ציינו כי הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בכך שרשות החירום הלאומית מסרה להם כי עליהם להתקשר באופן עצמאי עם בתי המלון, וכי הם ישופו על ההוצאות על ידי מס רכוש. עקב כך נוצרו פערים, לעיתים עד כדי פי שלושה, בין התעריפים שראשי הרשויות סיכמו עם המלונות. נוסף על כך, כל ראש רשות קבע את המלונות שאליהם יפונו התושבים, בלא שנקבעו קריטריונים וכללים, כגון תעריף, המרחק מהעיר, הזכאים לפינוי, חובת פינוי לבית מלון ממוגן בלבד, העדפת ריכוז כל התושבים המפונים באזור אחד וכדומה. 5 תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973. 6 "המערכת הלאומית לניהול מפונים ומתפנים". 17 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים היעדר גורם מתכלל אף בא לידי ביטוי בכך שבעלי תפקידים שונים הגיעו למקומות שבהם פגעו טילים ולמרכזי המפונים ללא תיאום וללא הכוונה. ליקויים אלה וההשפעות המיידיות שלהם על המפונים הומחשו לעובדי משרד מבקר המדינה באחד הסיורים במלון בירושלים, שאליו פונתה קבוצה של אזרחים ותיקים מבית דיור מוגן בתל אביב שנפגע מטיל. לאחר שהאזרחים הוותיקים ירדו מהאוטובוסים התברר שהחדרים שבמלון אינם מותאמים לצורכיהם ולמצבם הפיזי של מרביתם, מאחר שבחדרים יש אמבטיה ולא מקלחת. לפיכך הוחזרו דיירי הדיור המוגן לאוטובוסים והועברו למלון אחר. עם הגיעם למלון האחר וכניסתם ללובי המלון, התברר כי תנאי המיגון במלון אינם מתאימים לצורכיהם, שכן כדי להגיע בעת אזעקה למרחב המוגן הם נדרשו לרדת או לעלות במדרגות, וכמו כן המרחב המוגן לא היה מותאם בגודלו לכיסאות גלגלים. דיירי הדיור המוגן הועלו שוב על האוטובוסים והועברו למלון שלישי מחוץ לירושלים המותאם לצורכיהם. במכתב מ-17.6.25 כתב מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לשר האוצר כי הוא ממליץ "למסד מנגנון מיידי בניהול ממשלתי לפינוי אוכלוסייה לבתי מלון באופן סדור ומתוקצב ולבחון לצד האמור קביעת מנגנון פיצוי כספי, יעיל והולם". כן כתב מבקר המדינה כי "מוצע, לצד ההסדרים שנקבעו למול הרשויות, לרכז את ניהול פעילות פינוי התושבים המפונים לבתי מלון תחת 'קורת גג' אחת ברמה הלאומית על מנת לאפשר שליטה ובקרה אחר פינוי התושבים ואכלוסם בבתי המלון". מתווה הפינוי של התושבים שביתם ניזוק מירי הטילים לתושבים שדירתם נפגעה מטיל וגורם מוסמך הכריז עליה כלא-ראויה למגורים בעקבות הפגיעה, נתנה המדינה מענה לטווח קצר ולטווח ארוך. המענה לטווח הקצר שניתן לבעל דירה או לשוכר שגר בה בעת קרות הנזק הוא פינוי למלון על ידי הרשות המקומית שהוא מתגורר בתחומה במימון קרן הפיצויים או מציאת פתרון דיור עצמאי (למשל, מגורים אצל קרוב משפחה) וקבלת תשלום בסך4,000 ש"ח בגין פינוי של עד שבועיים. המענה שניתן לטווח הארוך הוא מציאת דירה חלופית באופן עצמאי וקבלת החזר של שכר הדירה ששולם על ידי קרן הפיצויים. גובה שכר הדירה שיאושר לתשלום על ידי רשות המיסים יהיה בהתאם למאפייני דירת המגורים שניזוקה, גודלה ומקומה, תוך מתן עדיפות לתשלום שכר דירה שיאפשר המשך מגורים באותו אזור. המשך שהייה בבית מלון מותנה באישור של קרן הפיצויים, בתיאום עם הרשות המקומית. לחלופין ניתן למצוא פתרון דיור חלופי (כגון מגורים אצל קרוב משפחה) ולקבל תשלום בהתאם להרכב המשפחתי בבית המפונה. רשות המיסים שלחה למפונים הודעות שבהן הוסבר התהליך המדורג של המעבר מפינוי לטווח קצר במלון לדיור חלופי לטווח ארוך עד לשיקום הבית שנהרס או חזרה הביתה אם הבית כבר שוקם. בהתאם לתהליך, השהות בבית מלון התאפשרה לכל המאוחר עד 1 באוגוסט, למעט במקרים חריגים. כדי להכיר במקרים חריגים כאמור התבקשו המפונים להגיש בקשה לאישור חריג לשהייה בבית מלון, באמצעות טופס מקוון. בקרב המפונים לבתי מלון במבצע עם כלביא שררה אי-בהירות לגבי המועד שבו הם יידרשו לעזוב את המלון. בשל אי-הבהירות לא הייתה למפונים יכולת למצוא בזמן סביר הסדרים חלופיים לַשהּות במלונות. נוסף על כך, אי-הבהירות גרמה למתח נפשי ולתחושת אי-יציבות וחוסר ביטחון בקרב המפונים, בייחוד בקרב אוכלוסיות ראויות לקידום, בתקופה שהיא ממילא רגישה ומורכבת. 18 גותשתג רלינתכ נטנלב במ פונים עובדי נציבות תלונות הציבור קיבלו תלונות רבות הנוגעות למשך השהות של המפונים בבתי המלון ולהתראת הפינוי הקצרה שקיבלו. להלן תיאור כמה מהתלונות שהתקבלו בנושא זה: עיריית בת ים הארכת שהייה במלון לאם חד-הורית שהיא אישה נכה ונתמכת רווחה המתלוננת היא אם חד-הורית, נכה בשיעור 100% ונתמכת רווחה, שדירתה השכורה בבת ים נפגעה מטיל והפכה זמנית ללא-ראויה למגורים. המתלוננת פנתה לנציבות תלונות הציבור והתלוננה על כך שנציגה מטעם אגף הרווחה בעיריית בת ים מסרה לה שהשהייה שלה בבית המלון תהיה קצרה, והדבר מדאיג אותה מאוד. עם קבלת התלונה פנתה הנציבות לעיריית בת ים, ובמענה על פניית הנציבות מסר נציג המוקד העירוני לפניות הציבור למתלוננת כי באפשרותה להישאר בבית המלון פרק זמן נוסף. לאחר תשעה ימים קיבלה המתלוננת הודעה שעליה להתפנות מהמלון, ובמצוקתה היא שוב פנתה לנציבות. הנציבות קיימה שיחה משותפת עם המתלוננת ועם נציגי אגף הרווחה בעיריית בת ים, ובשיחה הוסבר למתלוננת האופן שבו יש להגיש בקשה להארכת השהייה במלון, וכן ניתן לה סיוע חומרי. 1212990 פגיעה ישירה בבניין מגורים בבאר שבע 19 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור רשות המיסים בישראל סיוע להורים שכולים בהארכת שהותם במלון המתלוננים הם אב ואם שכולים שביתם ברמת גן נפגע מטיל, והם פונו למלון. המתלוננים פנו לנציגי נציבות תלונות הציבור שקיבלו קהל במלון שהם פונו אליו וציינו כי הם נדרשים לפנות את חדרם במלון בקרוב. המתלוננים טענו כי האב הוא נכה וסובל מקושי נפשי, והעברתם מהמלון במצב הדברים הנוכחי היא קשה מנשוא עבורם. המתלוננים הוסיפו כי שלחו מסמכים תומכים למס רכוש אך טרם נענו, וכי מועד הפינוי קרב. בעקבות פניית הנציבות מסרה קרן הפיצויים כי המקרה טופל ברגישות בשיתוף מחלקת הרווחה של עיריית רמת גן, וכי בשל נסיבות המקרה, ובהסכמת בני הזוג, ניתנה להם ארכה לשהייה במלון עד 15.9.25. 1216273 רשות המיסים בישראל הארכת שהות במלון למפונה בהיריון ששכרה דירה חלופית, אך לא היה ברשותה ריהוט בסיסי המתלוננת, אישה בהיריון, פונתה מביתה בפתח תקווה עם בעלה ושתי בנותיה למלון בהרצלייה עקב פגיעת טיל בבניין שבו היא מתגוררת, שהפך אותו למסוכן ולא-ראוי למגורים. המתלוננת שכרה דירה חלופית, ועקב כך נדרשה להתפנות מהמלון. המתלוננת הגישה בקשה לרשות המיסים להארכת השהות במלון עד לקבלת ציוד בסיסי, מאחר שהדירה ששכרה ריקה, ונוסף על כך לא ניתן להוציא ציוד מדירתה שנפגעה מהטיל. המתלוננת ציינה כי לא קיבלה תגובה על בקשתה, ולמוחרת הגשת הבקשה היא נדרשה להתפנות מהמלון. נציבות תלונות הציבור יצרה קשר מיידי עם רשות המיסים ועם עיריית פתח תקווה, וניתנה למתלוננת ארכה של שבעה ימים לשהייה במלון לצורך התארגנות בדירתה החדשה. 1215337 עיריית בני ברק דרישה לפינוי מבית המלון ביום צום וללא התראה מספקת המתלוננת, תושבת בני ברק שביתה נפגע במבצע עם כלביא, פונתה עם בני משפחתה על ידי עיריית בני ברק למלון בקיבוץ חפץ חיים, לאחר שנקבע שבית המשפחה אינו ראוי למגורים. לדברי המתלוננת, ב-8.7.25 קיבלה משפחתה הודעה מהמלון, ולפיה עקב התחייבויות קודמות של המלון הוא נאלץ להפסיק את שהות המשפחה בו מיום ראשון,13.7.25(צום י"ז בתמוז), בשעה10:00בבוקר. לדברי המתלוננת, על אף פניות בני המשפחה לעיריית בני ברק בנושא, הם לא קיבלו פרטים בדבר המקום שאליו הם עתידים להתפנות. מבירור שערכה נציבות תלונות הציבור עם העירייה עלה כי מדובר בכ-50 משפחות מרובות ילדים המאכלסות כ-100 חדרים במלון. העירייה ציינה כי היא מתקשה למצוא מספר רב של חדרים במלונות עם 20 גותשתג רלינתכ נטנלב במ פונים כשרות המתאימה למשפחות אלה, וכי פנתה בנושא לגורמים שונים, ובהם מס רכוש, אך נכון ליום חמישי, 10.7.25, לא נמצא פתרון לנושא. ביום חמישי, 10.7.25, אחר הצוהריים עדכנה העירייה את נציבות תלונות הציבור כי כמה שעות קודם לכן נערך בלשכת ראש העירייה דיון בהשתתפות נציגי מס רכוש. בדיון הגיעו נציגי מס רכוש והעירייה להבנות ולפיהן התושבים ששוהים במלון ואשר לא נמצא עבורם פתרון חלופי יוכלו לאתר בית מלון חלופי העונה על צורכיהם ולהגיש את החשבונית ישירות למס רכוש, וזה יזכה אותם בהתאם. בבירור שקיימה הנציבות עלה כי העירייה לא הודיעה לתושבים ששוהים במלון על המתווה. בתגובה על פניית הנציבות ציינה העירייה כי בכוונתה לפרסם את המתווה לתושבים ביום ראשון, 13.7.25, בשעות הבוקר. כאמור, התושבים התבקשו לפנות את חדריהם באותו יום ב-10:00 בבוקר. בעקבות התערבות נציבות תלונות הציבור הקדימה העירייה את פרסום ההודעה לתושבים בנושא ליום שישי, 11.7.25. הנציבות אף עדכנה את המתלוננת בפרטי ההבנות שהושגו ּווידאה עם המלון שההודעה שפרסמה העירייה הופצה לתושבים השוהים בו. בשיחת מעקב שקיימה נציבות תלונות הציבור עם המתלוננת עלה כי משפחתה התקשתה למצוא מקום במלון אחר בהתאם להעדפותיה (כשרויות, סמיכות למרכז לצורך מעקב אחר העבודות בדירת המשפחה ועוד), וכי בסופו של דבר מצאה משפחתה פתרונות לינה אצל קרובי משפחה. 1213995 עובד נציבות תלונות הציבור בעמדת קבלת קהל במרכז מפונים 21 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור עיריית בני ברק הפסקת השהות במלון אף שהדירה אינה ראויה למגורים תושב בני ברק שפונה עם משפחתו למלון בטבריה עקב פגיעת טיל בדירתו קיבל הודעה מעיריית בני ברק כי על משפחתו להתפנות מהמלון שבו שהתה, מאחר שדירת המשפחה ראויה למגורים. המתלונן טען שהתקרה בדירה נפגעה במידה ניכרת, ולא ניתן לחזור לגור בדירה, אולם העירייה מסרה לו כי לא ניתן לשנות את ההחלטה. המתלונן פנה לנציבות תלונות הציבור וביקש את סיועה הדחוף בהארכת השהייה של משפחתו במלון. בעקבות פניית הנציבות לעירייה נשלח צוות של העירייה לבדוק את הדירה ואישר כי היא אינה ראויה למגורים, ובעקבות כך השהייה במלון של המתלונן ובני משפחתו הוארכה. 1213346 רשות המיסים בישראל סיוע בהגשת תביעה לשוכרת דירה לאחר שדירתה נפגעה מטיל עובדת במלון שאירח מפונים פנתה לנציגי נציבות תלונות הציבור שקיבלו קהל במלון וסיפרה שדירתה השכורה בבת ים נפגעה מטיל ויצאה מכלל שימוש, וכי הנהלת המלון אישרה לה לשהות בחדר במלון ללא עלות. ואולם המתלוננת טענה כי היא זכאית לפינוי למלון במימון המדינה וביקשה לממש את זכאותה זו, אך כאשר פנתה לרשות המיסים נמסר לה כי בעלת הדירה שהיא שוכרת לא הגישה תביעה לקבלת פיצוי בגין דירה זו, ולכן המתלוננת אינה זכאית לפינוי על חשבון המדינה. עובדת משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור פנתה לנציג של מס רכוש שהיה באותה העת במלון, ובשיחה עימו התברר כי בעלת הדירה מחזיקה בנכס נוסף שנפגע, ובגינו היא הגישה תביעה. העובדת יצרה קשר, בתיאום עם רשות המיסים, עם בעלת הדירה שהמתלוננת שוכרת, ולאחר שהתקבל אישור ּה להגשת התביעה הוכרה המתלוננת כזכאית לפינוי למלון במימון המדינה. 1214273 עירייתרחובות הסדרת ביצוע תיקונים בבניין שנפגע מטיל תושב רחובות שבניין מגוריו נפגע מטיל והוא פונה עם שכניו למלון בירושלים פנה לנציבות תלונות הציבור בתלונה על עיריית רחובות. המתלונן טען כי לפני שדיירי הבניין יוכלו לחזור לגור בו, עיריית רחובות דורשת לקבל אישור מהנדס מטעמה כי הנכס ראוי למגורים ואינו מסוכן. המתלונן ציין שלמרות פניותיהם של דיירי הבניין בנדון, ואף שבינתיים מבצע עם כלביא הסתיים, מהנדס מטעם העירייה לא בדק את הבניין ולא אישר כי הוא ראוי למגורים, והדבר מעכב את החזרה לשגרה של דיירי הבניין. הנציבות פנתה לעירייה, וזו השיבה כי ניתן לחזור להתגורר בבניין. ואולם נוכח הנזקים שנראים בבניין ביקש המתלונן לקבל אישור רשמי ממחלקת ההנדסה בעירייה שהבניין אינו מסוכן. הנציבות שבה ופנתה לעירייה, ולאחר פנייתה ביקר מהנדס מטעם העירייה בבניין וקבע כי יש לבצע תיקונים בגג הבניין לפני שיהיה ניתן לחזור לגור בו. המתלונן הודה לנציבות על מעורבותה בנושא. 1213580 22 תלונות הציבור במבצע עם כלביא המוסד לביטוח לאומי פטור מתשלום עבור הוצאות פטירה למפונים שנפטרו בבתי חולים המרוחקים מביתם בתחילת מלחמת חרבות ברזל הנחה משרד הבריאות על צמצום מספר המטופלים בחלק מבתי החולים ועל פינוים לבתי חולים אחרים7. גם בעת מבצע עם כלביא ניתנו הנחיות אלה8. במהלך התקופה נפטרו חולים בבתי החולים שאליהם פונו. בשגרה, המוסד לביטוח לאומי (הביטוח הלאומי) נושא בנטל התשלום עבור העברת נפטר מבית חולים שנמצא באזור מגוריו לבית העלמין. לגבי העברת נפטר מבית חולים שמרוחק מביתו, בנציבות תלונות הציבור התקבלה בינואר 2025, בעת מלחמת חרבות ברזל, תלונה על סירוב של הביטוח הלאומי לממן את הוצאות העברתה של אישה שנפטרה בבית חולים שמרוחק מביתה, שאליו הועברה עקב חשש מירי טילים. תוצאות הבירור של התלונה השפיעו על מקרים דומים שאירעו בעת מבצע עם כלביא. להלן פרטי התלונה: המתלונן טען כי אימו הועברה לבית החולים וולפסון בחולון בעקבות הנחיות על צמצום מצבת החולים בבית החולים זיו בצפת שבו הייתה מאושפזת. ההחלטה על צמצום מצבת החולים התקבלה עקב המלחמה העצימה שהתחוללה באותם הימים בצפון הארץ, כחלק ממלחמת חרבות ברזל. המתלונן ציין כי לא ניתנה למשפחה אפשרות לבחור את בית החולים שאליו תועבר האם, וההחלטה התקבלה על ידי הגורמים המקצועיים בלבד. כמה שעות לאחר הגעתה של האם לבית החולים וולפסון היא נפטרה. בשל המרחק של בית החולים וולפסון מצפת נדרש המתלונן לשלם את עלויות העברת גופתה של האם לבית העלמין בצפת, בסך 2,500 ש"ח. לדברי המתלונן, הביטוח הלאומי סירב לשאת בהוצאות העברת הגופה, והדרישה שהוא יישא בנטל של תשלום זה אינה מוצדקת בנסיבות אלה. בתגובה על פניית נציבות תלונות הציבור מסר הביטוח הלאומי כי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ותקנותיו9, דמי הקבורה שמשלם הביטוח הלאומי הם בין השאר עבור הוצאות העברת הנפטר ממקום הפטירה הנמצא בתחום הרשות המקומית שבה פועלת חברת הקבורה וכן מבית החולים למקום הקבורה, גם אם בית החולים נמצא מחוץ לתחום הרשות המקומית שבה פועלת חברת הקבורה, ובלבד שבית חולים זה הוא הקרוב ביותר לרשות המקומית שבה התגורר הנפטר ונותן שירותי רפואה רגילים לתושבי אותה רשות. מאחר שהמנוחה נפטרה מחוץ לתחום הרשות המקומית שבה פועלת חברת הקבורה הרלוונטית, ובית החולים שבו נפטרה אינו הקרוב ביותר לתחום הרשות המקומית שבה היא התגוררה, המתלונן אינו זכאי למימון בהתאם לחוק. הביטוח הלאומי ציין כי עקב מלחמת חרבות ברזל הוא פעל לתקן את התקנות באופן שיאפשר מימון העברת נפטר בנסיבות כאלה, אך הליך החקיקה לא קודם. נציבות תלונות הציבור מסרה לביטוח הלאומי כי יש בסירובו לשלם את הוצאות העברת המנוחה בנסיבות אלה, שבהן היא הועברה עקב מלחמה שבה נמצאת ישראל לבית חולים מרוחק מביתה, משום נוקשות יתרה ואי-צדק בולט. הנציבות הבהירה כי אין מקום להמתין עד להסדרת העניין בחקיקה, ועל הביטוח 7 מבוסס על האמור באתר משרד הבריאות. 8 מבוסס על האמור באתר משרד הבריאות. 9 סעיף266לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995ותקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976. 23 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים הלאומי לשאת במימון הוצאת העברת המנוחה לקבורה בצפת. הנציבות הוסיפה כי על הביטוח הלאומי לשקוד על מציאת פתרון רוחבי לנושא זה, מלבד הסוגיה הפרטנית שבתלונה, נוכח מצב החירום המתמשך בעקבות מבצע עם כלביא ופינוים של חולים מבתי חולים באזורי סיכון לבתי חולים אחרים. הביטוח הלאומי הודיע לנציבות תלונות הציבור כי יישא בנטל הוצאות העברת המנוחה לקבורה במקרה זה ובמקרים דומים אחרים שבהם קיימת זכאות למימון הוצאות אלה. משרד האוצר הודיע כי אישר את הקצאת התקציב הנדרש לכך. 1198584 עיריית בני ברק עיכוב במתן סיוע התארגנות ראשוני למי שמקום מגוריו אינו ראוי למגורים הממשלה החליטה10 כי מי שמקום מגוריו נפגע עקב המלחמה עם איראן והוא נאלץ להתפנות ממנו לאחר שמהנדס הרשות המקומית שבתחומה הוא מתגורר אישר כי המקום אינו ראוי למגורים, זכאי לסיוע כספי ראשוני בסך 500 ש"ח. התשלום מועבר לזכאים על ידי הרשות המקומית. עובדי נציבות תלונות הציבור שהקימו עמדות קבלת קהל במלונות ובבתי ההארחה שבהם שהו מפונים קיבלו תלונות של מפונים על אי-קבלת הסיוע הכספי הראשוני או על קבלת רק חלק מהסכום שהם זכאים לו. למשל, משפחה של שבע נפשות שפונתה מבני ברק למלון בקיבוץ חפץ חיים עקב פגיעת טיל בדירת המשפחה, פנתה במלון לנציגי הנציבות והלינה על כך שלא קיבלה את המענק עבור כלל בני המשפחה, בסך כולל של 3,500 ש"ח. הנציבות פנתה לעיריית בני ברק, וזו מסרה כי היא שולחת לזכאים למענק הודעות בטלפון על זכאותם. נמצא כי לעירייה לא היה מספר הטלפון של בני המשפחה, ולכן הם לא קיבלו הודעה על זכאותם, והמענק לא שולם להם. הנציבות מסרה את המספר לעירייה, והמענק שולם לבני המשפחה. 1213955 חלק מהמפונים שהיו דוברי רוסית לא שלטו בשפה העברית והתקשו לממש את זכאותם לסיוע כספי. עובדי הנציבות, ובהם עובדים דוברי רוסית, הנגישו למפונים את המידע על זכאותם לסיוע, תיווכו במידת הצורך בינם ובין העיריות ּווידאו שהם מקבלים את הסיוע שהם זכאים לו. 10 החלטת הממשלה3153(18.6.25.) 24 תלונות הציבור במבצע עם כלביא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אי קבלת זכאות לנסיעות חינם בתחבורה ציבורית לתושבים שבתיהם נפגעו במתקפת הטילים ממשלת ישראל החליטה כי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה) יאפשר באמצעות הסדר מיוחד לתושבים שבתיהם ניזוקו ואינם ראויים למגורים לנסוע בחינם בקווי האוטובוסים וברכבות ברחבי הארץ. זאת במטרה להקל על הנפגעים ולהבטיח את תנועתם בקלות וללא עלות למקום המגורים הזמני, מקומות העבודה ומוסדות החינוך ולשם קבלת שירותים חיוניים בחינם11. על פי ההסדר, מי שמקום מגוריו נפגע ואינו ראוי למגורים זכאי להטעין את כרטיס הרב-קו האישי שלו בחוזה "חופשי חודשי ארצי". תוקף ההטבה הוא עד סוף אוגוסט 2025. להלן תיאורה של תלונה שהתקבלה בנציבות תלונות הציבור בנושא זה: ביתה של המתלוננת בבאר שבע ספג פגיעה ישירה של טיל ונהרס, והיא פונתה למלון בעיר. המתלוננת הגישה באתר רב-קו אונליין במרשתת בקשה לקבלת ההטבה לנסיעה בחינם, אך בקשתה נדחתה ללא נימוק, והיא פנתה לנציבות תלונות הציבור לקבלת סיוע במיצוי זכויותיה. הנציבות פנתה למשרד התחבורה, וזה מסר בתגובתו כי הייתה תקלה באתר המקוון, והיא תוקנה. משרד התחבורה ציין כי המתלוננת יכולה לפנות לנציגיו או לנציגי הרשות המקומית במלון שאליו פונתה, לשם הסדרת עניינה במהירות, או לנסות להגיש את הבקשה שוב באתר המקוון. הנציבות מסרה את הדברים למתלוננת, וההטבה הוסדרה לשביעות רצונה. 1214527 משרד החינוך מתן מחשב נייד לילד שפונה מביתו כחלק מחלוקת אמצעי קצה למפונים בזמן מבצע עם כלביא נערך משרד החינוך לחלוקת אמצעי קצה במתנה לתלמידים שהתפנו עם משפחותיהם מבתיהם, לאחר שנקבע כי ביתם אינו שמיש למגורים בשל פגיעה שספג במהלך המבצע. חלוקת אמצעי הקצה נועדה לאפשר לתלמידים אלה קיום פעילות חינוכית פורמלית ובלתי פורמלית. אמצעי הקצה כוללים מחשבים ניידים, טאבלטים ומודמים סלולריים לגלישה באינטרנט12. בנציבות תלונות הציבור התקבלה תלונה מאם לילד שסיים את לימודיו בכיתה ז' בחינוך המיוחד אשר פונתה עם משפחתה למלון לאחר שטיל פגע בביתם בפתח תקווה. האם טענה שאנשי משרד החינוך חילקו מחשבים לתלמידים שפונו למלון שבו הם שוהים, אך בנה לא קיבל מחשב. המתלוננת ציינה כי חדרו של הילד והמחשב שהיה בו נהרסו מפגיעת הטיל, וכי אי-קבלת המחשב גרמה לבנה אכזבה רבה. האם ציינה עוד כי אביו של הילד שוהה בחו"ל, כי הוא אינו יכול להגיע לארץ בשל סגירת המרחב האווירי וכי בהיעדרו מועצמים קשיי המלחמה אצל בנה. 11 מבוסס על מידע מאתר משרד התחבורה. 12 ראו נוהל משרד החינוך "חלוקת אמצעי קצה לתלמידים מפונים "עם כלביא" מ-23.6.25. 25 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים בתגובת משרד החינוך על פניית הנציבות נמסר כי מאחר שהילד לומד במוסד שש-שנתי שאינו מוגדר כחינוך יסודי הוא אינו זכאי לקבל מחשב. הנציבות שבה ופנתה למשרד החינוך והסבה את תשומת ליבו לנסיבות המקרה. בתגובה מסר משרד החינוך כי הנוהל13 לחלוקת מחשבים מאפשר חריגה ממנו במקרים מסוימים, וכי לאחר בחינה נוספת של המקרה, בעקבות פניית הנציבות, הוענק לילד מחשב. 1213737 מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ומנהלת נציבות תלונות הציבור סמוך למקום נפילת טיל ברמת גן 13 שם, סעיף5(ג). 26 תלונות הציבור במבצע עם כלביא פיצויים על הנזקים שנגרמו עקב ירי הטילים חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, קובע כי על מדינת ישראל באמצעות קרן הפיצויים (מס רכוש) לפצות על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונים, וזאת כדי להשיב את המצב לקדמותו. ככל הניתן, סמוך לזמן האירוע מגיעים אנשי קרן הפיצויים (מס רכוש), מלווים בשמאים ומהנדסים, לאזור שנפגע, כדי לאמוד את הנזק. מי שלרכושו נגרם נזק במלחמה זכאי לקבל פיצוי על הנזק, ועליו להגיש תביעה מקוונת לקבלת הפיצוי. אם הנזק נגרם למבנה, לתכולה, או לרכב, הפיצוי ישולם עבור ההוצאות של בעלי הנכס לצמצום הנזק (כמו תיקון). נוסף על כך, ישולם אחד מאלה (הנמוך מביניהם): ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לשווי הנכס מייד לאחר שניזוק; הסכום שנדרש להחזרת הנכס למצב שלפני הנזק או לרכישה של נכס דומה במקומו, אם לא ניתן לשקם את הנכס. ב-17.6.25, בתחילת מבצע עם כלביא, הוסיפה רשות המיסים אפשרות להגיש תביעה במסלול מהיר. תקרת הפיצוי במסלול המהיר הייתה עד 10,000 ש"ח, והוא יועד לאנשים פרטיים בלבד. ב-19.6.25 העלתה רשות המיסים את תקרת הפיצוי ל-30,000 ש"ח וכן הרחיבה את המסלול כך שיכלול גם עסקים (נזקים למבנה או לתכולה). נקבע שתביעה במסלול המהיר תטופל בתוך שבעה ימי עסקים, ללא המתנה לשמאי, אם התקיימו שני התנאים האלה: שמאי מטעם קרן הפיצויים עדיין לא ביקר בנכס שניזוק (אין אפשרות להגיש תביעה במסלול המהיר לאחר ביקור שמאי). התביעה היא על נזקים למבנה, לתכולה ביתית (חפצים) ולציוד ומלאי של עסק. המסלול המהיר נועד לתת אפשרות לפיצוי מהיר על נזקים קטנים יחסית, ללא צורך בהליך שמאות ארוך ובלי להזדקק להליך של הגשת תביעה לפיצוי במסלול הרגיל. נוסף על כך, מסלול זה נועד להפחתת הנטל על הנפגעים בכל הנוגע להגשת מסמכים, לייעול עבודת רשות המיסים באמצעות הפחתת עומס מהשמאים ומאנשי מס רכוש ולמתן מענה יעיל ומהיר לאוכלוסיות רחבות שנפגעו. בעקבות ירי הטילים המסיבי מאיראן נפגעו מבנים רבים. מתחילת המבצע עד 10.8.25 התקבלו במוקדי קרן הפיצויים 52,183 תביעות, מהן 41,060 בגין נזק למבנה, 5,225 בגין נזק לרכב ו-5,898 בגין נזק לתכולה וציוד14. 143 צוותים של קרן הפיצויים פעלו ברחבי הארץ. נוסף על כך, פעלו 13 צוותים במלונות שבהם מתאכסנים אזרחים שביתם ורכושם נפגעו ומסייעים להם בהגשת תביעות לפיצוי ובקידום השיקום של בתיהם15. הצוותים של קרן הפיצויים, מלווים במהנדסים ושמאים, ביקרו בזירות השונות ונתנו מענה ראשוני לאזרחים שביתם ורכושם נפגעו, בשיתוף נציגי הרשויות המקומיות הפועלים בשטח. 14 על פי מידע שמסרה רשות המיסים לנציבות תלונות הציבור. 15 מבוסס על מידע מאתר רשות המיסים. 27 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים בעת המבצע התקבלו בנציבות תלונות הציבור תלונות שבהן הלינו המתלוננים על קושי בקבלת מידע ברור ונגיש מרשות המיסים. המידע המבוקש נגע לנושאים שונים, כגון מצב הטיפול בתביעות בעניין נזק ישיר; מועדי ההגעה של נציגי מס רכוש לשטח; זכאות שוכרים לדיור חלופי; ומועדי העברת תשלומים למפונים. יצוין כי רשות המיסים פתחה עמדות מידע בבתי מלון בשבוע השני למבצע. נוסף על כך, בימים הראשונים של המבצע התקבלו תלונות של פונים למוקד קרן הפיצויים על זמני המתנה ארוכים למענה טלפוני או על מענה חלקי בלבד. הבעיה מתחדדת כאשר מדובר באזרחים ותיקים או באזרחים שאינם בעלי אוריינטציה טכנולוגית ומתקשים בהגשת פניות מקוונות. נציבות תלונות הציבור תיווכה בין הפונים אליה לבין קרן הפיצויים וסייעה לפונים בקבלת מידע עדכני, ונוסף על כך שיקפה לרשות המיסים את הקשיים בקבלת מידע כפי שעלו מהתלונות. מילהטובה עובדי רשות המיסים, אשר נדרשו להתמודד בפרק זמן קצר עם השפעותיו של אירוע קיצוני ומורכב במציאות ביטחונית מאתגרת, ראויים להערכה על התגייסותם המלאה למתן מענה מיידי לציבור שנפגע מירי הטילים. במכתבו של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לשר האוצר מ-17.6.25 כתב מבקר המדינה כי "בשל היקף התושבים המפונים שבתיהם ניזוקו, יש לבחון את הלימת המוקד הנוכחי להיקפי הנפגעים. מוצע לשקול להקים מוקד ארצי מקצועי לממשק למול הרשויות וכן להרחיב את השירותים לאזרחים, לרבות הקמת עמדות לקבלת קהל במשרדי השומה השונים שהנציגים בהם יסייעו בתביעות לפיצוי וייתנו מידע לציבור בעת חירום זו". להלן תיאורן של כמה מהתלונות בנושא הפיצויים והשירות שניתן לנפגעים שביררה נציבות תלונות הציבור: רשות המיסים בישראל הערכת שמאי נמוכה המתלונן, תושב בני ברק שדירתו נפגעה מטיל, פנה לנציבות תלונות הציבור וציין כי הוא מפונה כבר כחודש מהדירה, משום שאינה ראויה למגורים, ובתקופה זו נולדה לו בת. כעבור שבועיים מהפגיעה בדירה הגיע אליה שמאי, לשם הערכת היקף הנזק ואומדן עלות תיקונו. לטענת המתלונן, עלות התיקון על פי האומדן נמוכה ממחירי השוק לתיקון הנזק בפועל. המתלונן פנה לרשות המיסים, וזו הפנתה אותו לשמאי. השמאי ביקש מהמתלונן להציג לו הצעות מחיר לתיקון הנזק, והמתלונן עשה זאת, אולם השמאי לא הסכים לשנות את האומדן. המתלונן הגיש ערר לרשות המיסים על החלטת השמאי, ובתגובה מסרה לו הרשות כי ההחלטה תינתן בתוך 60 יום. המתלונן טען כי בשל הלידה של אשתו הוא אינו יכול להמתין 60 יום לקבלת החלטה בעניינו בזמן שדירתו אינה ראויה למגורים, ובלי שאושר לו תשלום לתיקון הנזקים. בתגובתה על פניית נציבות תלונות הציבור מסרה רשות המיסים כי לאחר קבלת התלונה ערך השמאי ביקור נוסף בדירתו של המתלונן ובתוך 20 יום ממועד קבלת התלונה תיקן השמאי את השומה בהתאם להצעות המחיר שהעביר אליו המתלונן והוסיף לה 3,000 ש"ח, וכי שולמו למתלונן הכספים למימון עלות התיקון. 1215842 28 תלונות הציבור במבצע עם כלביא עובד נציבות תלונות הציבור בעמדת קבלת קהל במרכז מפונים רשות המיסים בישראל עיכוב בטיפול בתביעה עקב אי-הבנה בין השמאי לבין התובע דירתו של המתלונן בפתח תקווה נפגעה מטיל. שבועיים לאחר הפגיעה שלח המתלונן לשמאי שמונה לטפל בתביעת התשלום בגין תיקון הנזקים שנגרמו לדירה כמה הצעות מחיר. ואולם אף שעברו שלושה שבועות ממשלוח הצעות המחיר לא התקבלה תגובה מהשמאי. נציבות תלונות הציבור פנתה לרשות המיסים, וזו מסרה בתגובה כי מבדיקת המקרה עלה שהשמאי מסר למתלונן כתובת דואר אלקטרוני למשלוח הצעות המחיר, אך המתלונן לא שלח את הצעות המחיר לכתובת זו, אלא העלה אותן לתיק התביעה באתר רשות המיסים שאינו חשוף לשמאי. רשות המיסים הודיעה כי ההצעות נבחנו, ושולם למתלונן פיצוי בסך31,034 ש"ח. 1216164 רשות המיסים בישראל עיכוב בטיפול של שמאי דירתה של המתלוננת, נכה תושבת פתח תקווה, נפגעה מטיל. המתלוננת פנתה לנציבות תלונות הציבור ומסרה כי אף שעבר כחודש וחצי מהפגיעה בדירה, היא אינה מקבלת מענה מהשמאי שמונה לטיפול בעניינה. המתלוננת ציינה כי לכל שכניה כבר שולמו הכספים לתיקון, ודירותיהם תוקנו. המתלוננת הוסיפה 29 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים כי פנתה פעמים רבות למוקד של רשות המיסים, ובכל פעם נאמר לה כי פנייתה תועבר לטיפול, אך לא חל כל שינוי במצב. במענה על פניית הנציבות מסרה רשות המיסים כי השמאי אומנם התעכב בטיפול בעניין. הרשות טיפלה מיידית בעניין, והתשלום לתיקון הנזקים הועבר למתלוננת בתוך כמה ימים. 1217524 רשות המיסים בישראל פיצוי על רכב שנפגע מטיל בערוץ הווטסאפ של הקו החם התקבלה פנייה ברוסית ממתלונן שרכבו נפגע מטיל בבת ים. הרכב נלקח על ידי עיריית בת ים, וזו מסרה למתלונן כי לא ניתן לשחרר את הרכב ללא אישור של שמאי מטעם רשות המיסים. המתלונן טען כי פנה לרשות המיסים בתביעה לקבלת פיצוי על הנזק שנגרם לרכב, אך לא נענה. המתלונן ציין כי עקב ניתוח שעבר הוא אינו יכול להתנייד בתחבורה ציבורית וביקש לזרז את הטיפול בתביעתו. נציבות תלונות הציבור פנתה לרשות המיסים, וזו מסרה בתגובה כי שמאי בחן את הרכב והחליט כי אינו ראוי לשימוש. הפיצוי על הרכב הועבר למתלונן בתוך שבועיים מהפנייה לנציבות. 1213826 כלי רכב שנפגעו מירי טילים בבת ים 30 תלונות הציבור במבצע עם כלביא רשות המיסים בישראל תביעה לפיצוי של זוג קשישים שלא טופלה צוות של נציבות תלונות הציבור פגש במלון בהרצלייה זוג קשישים בני יותר מ-90שפונו לאחר שביתם בפתח תקווה נפגע מטיל. לדבריהם, הם הגישו תביעה לקבלת פיצוי מקרן הפיצויים, אך אף שעברו שבועיים מהגשת התביעה טרם נוצר עימם קשר, ולא התקיים ביקור של שמאים בדירה. בני הזוג ציינו כי הם מנועים מלהוציא ציוד וחפצים מהדירה לפני בואו של שמאי מטעם קרן הפיצויים לאמוד את הנזק, והדבר מקשה עליהם מאוד. הנציבות פנתה לקרן הפיצויים, והתברר כי בני הזוג הזינו בתביעה לפיצוי כתובת שגויה במודיעין, במקום בפתח תקווה. לאחר שהטעות תוקנה יצרה קרן הפיצויים קשר עם המתלוננים, לשביעות רצונם. 1214050 רשות המיסים בישראל ביקש לעבור בין מסלולי פיצוי וסורב המתלונן הוא תושב פתח תקווה שפונה למלון לאחר שביתו נפגע מטיל. הוא הגיש שלוש תביעות למס רכוש, בגין נזקים לביתו ולשתי מכוניות שלו. למוחרת הגשת התביעה פורסמה האפשרות להגשת תביעה במסלול מהיר. המתלונן פנה לקרן הפיצויים וביקש להסב את התביעה למסלול המהיר, אך לדבריו נמסר לו כי מי שהגיש יותר מתביעה אחת אינו יכול לעבור למסלול אחר. המתלונן טען כי אין היגיון בסירוב להסב את התביעה שלו למסלול המהיר. בתגובה על פניית נציבות תלונות הציבור מסרה קרן הפיצויים כי ניתן לעבור בין מסלולי פיצוי. ואולם במקרה הנוכחי לא הייתה זהות בין מגיש התביעה לפיצוי לבין הנפגע, מאחר שהמתלונן הגיש את התביעה אך רשם את אשתו כמי שנפגעה ומבקשת פיצוי, ולכן המערכת הממוחשבת לא איפשרה מעבר למסלול המהיר. בעקבות התערבות הנציבות מחקה קרן הפיצויים את התביעה הראשונה של המתלונן וסייעה לו להגיש תביעה חדשה במסלול שבו חפץ. 1214056 רשות המיסים בישראל פיצוי על נזקים למי שאינו אזרח ישראל בנציבות תלונות הציבור התקבלו תלונות מתושבי בת ים שאינם אזרחי ישראל (ביניהם אזרח אריתריאה, תייר ופליטה מאוקראינה) שדירתם נפגעה מירי טיל. המתלוננים ציינו שמאחר שהם אינם אזרחי ישראל, הם אינם יכולים להגיש תביעה לקבלת פיצוי. הנציבות פנתה לקרן הפיצויים למציאת פתרון לבעיה שהעלו המתלוננים. בעקבות פניית הנציבות מסרה קרן הפיצויים כי כדי שתושב חוץ יוכל להגיש תביעה לפיצוי עליו למלא טופס לקבלת מספר ישות (במקום מספר תעודת זהות), ועם קבלת המספר הוא יוכל להגיש תביעה. קרן הפיצויים ציינה כי את המספר ניתן לקבל באמצעות הגשת בקשה מקוונת באתר רשות המיסים על ידי מייצגים או ללא צורך במייצג במשרדי השומה ברחבי הארץ, שהונחו בעקבות פניית הנציבות לטפל בפניות בעניין. הנציבות הנחתה את המתלוננים כיצד לפעול לקבלת מספר הישות והגשת התביעה לפיצוי. להלן דוגמה לדרך הטיפול של נציבות תלונות הציבור בתלונה של תייר: 31 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים תייר שהגיע לישראל עם בת זוגו ובנו לקבלת טיפול רפואי אונקולוגי פנה לנציבות תלונות הציבור וטען כי הוא מבקש לקבל פיצוי על הנזק שנגרם לתכולת הדירה ששכר. התייר דובר רוסית בלבד והתקשה לקבל מידע על זכויותיו. עובדת הנציבות שוחחה עימו בשפה הרוסית, הנגישה עבורו את המידע הרלוונטי, כגון אופן קבלת מספר ישות, והנחתה אותו להגיש תביעה לפיצוי בגין רכושו שניזוק במשרד פקיד השומה הסמוך למקום מגוריו. המתלונן פנה לעובדת הנציבות ומסר כי הגיע פעמיים למשרד פקיד השומה בחולון, אך לא ניתן לו שירות. הנציבות פנתה לרשות המיסים, וזו מסרה לה כי בשל אי-הבנה של בקשת המתלונן לא ניתן לו השירות המבוקש. בעקבות התערבות הנציבות שוחח נציג רשות המיסים עם המתלונן ברוסית וקבע לו פגישה עם גורם מקצועי שיסייע לו בקידום תביעתו. 1214060, 1213011 רשות המיסים בישראל מתן שירות למפונים במשרדי רשות המיסים לאחר מבצע עם כלביא שבמהלכו פונו כ-11,000תושבים מביתם עקב הפגיעות בבתי מגורים, הודיעה רשות המיסים לנציבות תלונות הציבור כי פרסמה למשרדיה ברחבי הארץ כי עליהם לתת שירות למפונים גם אם הם אינם משוייכים לפי כתובתם לאותו משרד. הנחיה זו ניתנה בעקבות תלונה שהתקבלה בנציבות תלונות הציבור במהלך מלחמת חרבות ברזל. תושבת קריית שמונה שפונתה מביתה והתגוררה במהלך מלחמת חרבות ברזל בראשון לציון פנתה לנציבות תלונות הציבור והלינה על השירות שקיבלה במשרד של רשות המיסים בראשון לציון. המתלוננת ביקשה לקבל אישור על תיאום מס ולעדכן את הטבות המס המגיעות לה כתושבת קריית שמונה, אך הופנתה למשרד השומה בצפת, שאליו היא משויכת, ונאלצה להגיע לצפת כדי להשלים את הטיפול בעניינה. המתלוננת הלינה על דרישת רשות המיסים כי תסע מראשון לציון לצפת לצורך הטיפול בבקשתה. רשות המיסים טענה כי לא היה בידי המשרד בראשון לציון כל המידע הנדרש להשלמת הטיפול בבקשת המתלוננת, ועל כן היא הופנתה למשרד השומה שאליו היא משויכת, שמטפל בנושא התושבּות ביישובי הצפון16. רשות המיסים הוסיפה כי המתלוננת הייתה יכולה לקבל את השירות גם באופן מקוון, אולם המתלוננת טענה כי אין לה אוריינות דיגיטלית הדרושה לשם כך. בעקבות התלונה העלתה נציבות תלונות הציבור לפני חטיבת שירות הלקוחות של רשות המיסים את נושא מתן השירות למפונים בתקופות מלחמה במקום מגוריהם הזמני. הנציבות הציעה מתווה לשיפור השירות למפונים, ובכלל זה במקרים שהם מגיעים למשרדי קבלת הקהל שלא ביחידה שאליה הם משויכים. רשות המיסים הודיעה לנציבות תלונות הציבור לאחר שהחל מבצע עם כלביא, שבעקבותיו נוספו מפונים רבים עקב פגיעות הטילים ששוגרו מאיראן, כי פרסמה הנחיות חדשות ולפיהן יש לתת למפונים שירות מיטבי, המתחשב בנסיבות, אף אם הם אינם משוייכים גיאוגרפית לפי כתובתם לאותו משרד. 1199774 16 הזכאות להטבת המס ניתנת למי שהוא תושב הצפון. 32 תלונות הציבור במבצע עם כלביא ההתמודדות של הציבור הרחב עם מצב החירום במהלך מבצע עם כלביא גם תושבים שרכושם לא ניזוק ישירות מירי הטילים נאלצו להתמודד עם השלכות מצב החירום ששרר במהלך מבצע עם כלביא. הציבור הרחב נדרש להתמודד עם מציאות של איום ביטחוני, הכוללת חשיפה לירי טילים והיעדר מיגון הולם במקרים רבים. נוסף על כך, בשל פעילותו המצומצמת של המגזר הציבורי בתקופת החירום, התעוררו קשיים בקבלת שירותים חיוניים מגופים וממוסדות מדינה. בפרק זה יובאו דוגמאות לתלונות הממחישות את האתגרים שעמדו בפני הציבור הרחב, ובהם פערים במיגון, לצד סוגיות בתחומי הבריאות, התעסוקה והנגישות לשירותים ציבוריים. פערים במיגון ובמקלוט ב-12 ימי מבצע עם כלביא שוגרו לשטח ישראל מאות טילים וכטב"מים. התקפות טילים אלה הדגישו את הצורך במרחבים ממוגנים תקינים שראויים לשהייה בסמוך לבתים ולמרכזי התעסוקה. האיומים שנשקפו לעורף מדינת ישראל הביאו בשנת 1972 לתיקון חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן - חוק הג"א), המחייב לכלול בניית מקלט בכל בנייה חדשה של מבנה פרטי או ציבורי. בשנת 1992, לאחר תום מלחמת המפרץ הראשונה, אושרו תקנות לגבי מרחבים מוגנים במסגרת תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990. תקנות אלה מחייבות לכלול בניית ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) או ממ"מ (מרחב מוגן מוסדי) בכל בנייה חדשה. כבר בסיורים שערך מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור באוקטובר 2023, בתחילת מלחמת חרבות ברזל, ניכרו פערי המיגון והמקלוט ביישובי קווי העימות בדרום ובצפון, ובפרט בשכונות שהמעמד החברתי-כלכלי של המתגוררים בהן נמוך ובשכונות ותיקות. החשיבות של הטיפול בפערי המיגון והמקלוט עלתה ביתר שאת ביישובים שלא פונו. גם במרכז הארץ ניכרו פערי מיגון ומקלוט שהותירו רבים מתושבי מרכז הארץ ללא מיגון מספק בעת ירי טילים, וביתר שאת בעת מבצע עם כלביא. בדוח מיוחד בנושא "תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת 'חרבות ברזל'" קבע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור כי הממצאים בדבר פערי המיגון מחייבים גיבוש של תוכנית מיגון המבוססת על מיפוי פערים עדכני. פערים במיגון ובמקלוט עלו גם בעוד דוחות של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור שפורסמו בשנים האחרונות. לדוגמה, בדוח בנושא "ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה) - ביקורת מעקב", שפורסם באוגוסט 2020, הועלו הפערים המרכזיים האלה: לכ-2.6 מיליון תושבים בישראל (28%) אין מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם; 33 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים טרם הוסדרה חלוקת הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון הפנים17 בנוגע לטיפול בעורף, אף שההחלטה על הסדרה זו התקבלה על ידי הממשלה בשנת 2014; מקלטים ציבוריים הנמצאים ביישובים הסמוכים לקו הגבול שתושביהם עלולים להידרש לשהות בהם זמן ממושך, יכולים להיחשב כשירים מבחינת פיקוד העורף, אף שלא מתקיימים בהם התנאים הפיזיים הנדרשים לשהייה ממושכת; הצפיפות הצפויה במקלטים הפרטיים המשותפים עלולה שלא לאפשר שהייה ממושכת בהם; העובדה שחלק מאמצעי המיגון אינם מאפשרים למתמגנים שהייה ממושכת לא באה לידי ביטוי בסקירת מצאי המיגון הכשיר שמציג פיקוד העורף; טרם הוחל בגיבושה של תוכנית רב-שנתית לשנים 2019 - 2030 למיגון העורף שעליה החליט הקבינט המדיני-ביטחוני (תוכנית "מגן הצפון") בשנת 2018. בדוח הומלץ בין היתר כי משרד האוצר, משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים ופיקוד העורף ישלימו את גיבושה של התוכנית למיגון העורף בעלות כוללת של5מיליארד ש"ח, וכי משרד הפנים ופיקוד העורף יאיצו ברשויות המקומיות למלא את תפקידן בכל הנוגע לאכיפת חוק הג"א בנושא המקלטים המשותפים בבנייני מגורים, כדי להבטיח את כשירותם לצורך הגנת התושבים בשעת חירום. גם הדוח בנושא "מוכנות המדינה לרעידות אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים - ביקורת מעקב מורחבת", שפורסם בינואר 2024, התייחס למימוש תוכנית "מגן הצפון", שנועדה למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידות אדמה. בדוח צוין כי נכון לשנת 2022, משרד האוצר, בשיתוף רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף, איתר מקור תקציבי רק עבור 890 מיליון ש"ח (18% בלבד) מתוך 5 מיליארד ש"ח הנדרשים ליישום ההחלטה על מימוש תוכנית "מגן הצפון". כמו כן, בדוח בנושא "אישור מרחבים מוגנים על ידי פיקוד העורף ומכוני הבקרה כחלק מתהליך מתן היתר בנייה", שפורסם בינואר 2024, צוין כי בשנת 2022 מספר הבקשות לאישור נספח מיגון שאושרו על ידי פיקוד העורף עלה בכ-53% לעומת שנת 2019, ואילו מספר "האיטרציות" (סבבי האישור) הנדרשות לאישורים אלה עלה בכ-200% לעומת שנת 2019. בכך בפועל מתארך התהליך לאישור נספח המיגון כחלק מתהליך מתן היתר הבנייה. בדוח נאמר כי בבדיקה מדגמית שנעשתה עלה כי 60% מהבקשות שהוגשו לפיקוד העורף לאישור נספח המיגון הוחזרו למגישיהן לצורך תיקונים והשלמות, כך שבכל עת יש כ-6,000 בקשות שנמצאות אצל מגישיהן לצורך תיקון והשלמה, לעיתים לתקופות של יותר מחצי שנה. בשנים 2024 - 2025 בוצעו ביקורות נוספות העוסקות בנושאי המיגון והמקלוט, דוגמת ביקורת בנושא "מיגון בתי חולים" וביקורת בנושא "מיגון ומיקלוט ברשויות המקומיות" אשר מתוכננות להתפרסם בחודשים הבאים. בנציבות תלונות הציבור התקבלו מתחילת מלחמת חרבות ברזל192תלונות בעניין מקלטים ומרחבים מוגנים, מהן 75 תלונות במהלך מבצע עם כלביא. 17 שמו של המשרד בעת פרסום הדוח. שם המשרד כיום הוא המשרד לביטחון לאומי. 34 תלונות הציבור במבצע עם כלביא עיריית מעלות תרשיחא תחזוקה לא נאותה של מקלט ציבורי החובה לתחזק מקלט ציבורי ולשמור עליו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה מפני התקפה מוטלת על הרשות המקומית. התלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור בעניין המקלטים הציבוריים עסקו בין היתר בתנאי התברואה במקלטים, בליקויים באספקת מים למקלטים, בתאורה לקויה בהם ובדרכי גישה לקויות אליהם. להלן תיאורה של תלונה בנושא: תושב מעלות תרשיחא התלונן כי דרכי הגישה למקלט הציבורי בסמוך לביתו חסומות בשל צמחייה גבוהה. לדבריו, הוא פנה בנדון לעירייה, אך הליקוי לא תוקן. בעקבות התערבות נציבות תלונות הציבור ניכשה העירייה את הצמחייה ופתחה את הגישה למקלט. 1213109 עיריית ירושלים, משטרת ישראל מניעת כניסה של תושבים למקלט ציבורי המתלוננת היא בת לקהילת יוצאי אתיופיה, והיא התלוננה לנציבות תלונות הציבור בשם כמה משפחות מקהילת יוצאי אתיופיה המתגוררות בירושלים. לטענתה, כאשר ביקשו בני המשפחות להיכנס למקלטים במקום מגוריהם, חרדים מפלגים קיצוניים שגרים באזור התנהגו בצורה לא נאותה ומנעו מהם את הכניסה למקלט. לטענת המתלוננת, פניית המשפחות למשטרה סייעה לזמן קצר בלבד, ומייד לאחר מכן שבו ההצקות בלי שיינתן לכך מענה קבוע. עובדת נציבות תלונות הציבור שביררה את התלונה בחנה את מפת המקלטים באזור ואיתרה מקלט ציבורי קרוב יותר לביתן של המשפחות מהמקלט שבו נתקלו בהתנהגות השלילית של התושבים האחרים. המתלוננת בחנה את המקלט, אך דיווחה לנציבות שהוא נעול וציינה שנאמר לה שזהו מקלט לגברים בלבד. לאחר שהדבר נודע למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הוא שוחח על כך עם ראש עיריית ירושלים. בעקבות כך מנהל השיטור העירוני ליווה את המתלוננת למקלט שאיתרה נציבות תלונות הציבור, הפגיש אותה עם האישה שמחזיקה במפתח המקלט ומסר לה את פרטי הקשר שלו כדי לאפשר לה להתקשר אליו בכל שעה אם יתעורר צורך בכך. עם זאת, נציבות תלונות הציבור לא הסתפקה בפתרון הבעיה הנקודתית. נציגי הנציבות פנו למשטרה בנושא, והוחלט על קידום הידברות במישור הקהילתי בין המשטרה לבין הרבנים של הפלגים הקיצוניים, כדי להפסיק את התופעה של התנהגות לא ראויה כלפי בני קהילת יוצאי אתיופיה בעת קבלת התרעות בפרט ובשגרה בכלל. 1212964 35 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור עיריית קריית מוצקין השתלטות אנשים פרטיים על מקלט משותף מקלט משותף בבניין מגורים הוא רכושם של הדיירים, והם המופקדים על הטיפול בו. בהתאם לחוק הג"א ולחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, האחריות לתחזוקת המקלט המשותף בבניין ולשמירה עליו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת מוטלת על בעלי הדירות. אם בעלי הדירות אינם מטפלים בתחזוקת המקלט, ניתן לפנות לרשות המקומית הרלוונטית, שמחזיקה בסמכות על פי חוק הג"א לדאוג לתחזוקתו. בסמכות הרשות המקומית להורות לבעלי הדירות לבצע בתוך תקופה מוגדרת עבודות או תיקונים, לשם תחזוקה תקינה. אם בעלי הדירות אינם פועלים בפרק הזמן שבו התבקשו על ידי הרשות המקומית לפעול, בסמכותה של הרשות לבצע את העבודות במקומם ולגבות מהם את ההוצאות. בנציבות תלונות הציבור התקבלו תלונות בעניין ליקויים במקלטים משותפים או השתלטות של אנשים פרטיים על המקלטים. בתלונות אלה השתקפה מצוקתו של הפרט, שאין בכוחו בלבד לתקן את הליקויים במקלט ללא השתתפותם של שאר הדיירים. להלן תיאורה של תלונה בנושא: תושבת קריית מוצקין התלוננה כי המקלט המשותף שבו היא שוהה בזמן האזעקות עמוס בחפצים, ועקב כך שטחו מצומצם. נציבות תלונות הציבור פנתה לעירייה בנושא, ובאותו היום פינתה העירייה את החפצים מהמקלט. 1213001 עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ אי-תקינות מרחב מוגן דירתי בדיור ציבורי מרחבים מוגנים דירתיים או קומתיים (ממ"דים או ממ"קים) בנויים מבטון מזוין עד יסודות הבניין, דבר שמקנה להם עמידות וחוזק לעומת שאר חלקי המבנה. נוסף על כך, מאחר שהם חלק אינטגרלי מהדירה או הקומה אפשר להגיע אליהם במהירות רבה בשעת חירום ורמת תחזוקתם גבוהה18. 18 מבוסס על האמור באתר פיקוד העורף. 36 גותשתג רלינתכ נטנלב במ פונים להלן תיאורה של תלונה בעניין תקינות ממ"ד: אימה של צעירה נכה בשיעור100%שנעזרת בכיסא גלגלים ומתגוררת בדירה השייכת לדיור הציבורי פנתה בזמן מבצע עם כלביא לנציבות תלונות הציבור בתלונה על שדלת הממ"ד בדירתה של בתה אינה נסגרת. המתלוננת ציינה כי פנתה לעמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ בנדון, אך הנושא לא טופל, וכי נוכח המצב, דלת תקינה של ממ"ד יכולה להציל חיים. הנציבות פנתה לעמידר, והדלת תוקנה לשביעות רצון המתלוננת. 1200013 קשיים בקבלת שירותים ציבוריים בתקופת החירום מצב החירום המיוחד שהוכרז בזמן מבצע עם כלביא והחשש ממתקפות טילים שיכולות להתרחש בכל רגע שיבשו את שגרת החיים הרגילה של תושבי המדינה. בתי עסק, מרפאות ומשרדים פעלו במתכונת חירום וסיפקו שירותים בעיקר בצורה מקוונת. נסיבות אלה יצרו קשיים בקבלת שירותים חיוניים מצד גופים ציבוריים. בפרק זה יובא תיאורן של כמה מהתלונות שהתקבלו מהציבור בנוגע להשלכות מצב החירום על הנגישות והזמינות של השירותים הציבוריים. משרד החוץ סגירת המרחב האווירי - סיוע בהעברת נפטר לקבורה בארץ במהלך מבצע עם כלביא נסגר המרחב האווירי של ישראל לטיסות אזרחיות וחברות התעופה נאלצו לעצור את טיסותיהן לישראל וממנה. כתוצאה מכך, עשרות אלפי ישראלים שביקשו לחזור לישראל נותרו בחו"ל ללא יכולת לשוב ארצה. ב-18.6.25 החליטה הממשלה להטיל על משרד התחבורה את האחריות לתכלול ותיאום מבצע "חזרה בטוחה" להשבת ישראלים השוהים בחו״ל ומבקשים לשוב לישראל, בסיוע מפקדת אלון של פיקוד העורף19. להלן תלונה שהתקבלה בנציבות עקב סגירת המרחב האווירי: אחיה של המתלוננת נפטר ב-14.6.25 בחו"ל, והמשפחה נתקלה בקשיים בשחרור גופתו ובהטסתה לארץ, בשל הסגר האווירי האזרחי בזמן המבצע. המתלוננת פנתה לנציבות תלונות הציבור ב-19.6.25 והלינה על כך שמשרד החוץ אינו מסייע לה בנושא, ושהטסת הגופה של האח אינה מקבלת תיעדוף בטיסות החילוץ לארץ בזמן המלחמה. הנציבות פנתה בנושא למפקדת אלון. הפנייה הועברה לנציג משרד החוץ במפקדת אלון, וזה עירב בטיפול גם את נציגי משרד התחבורה, ואלה פעלו מול חברת הביטוח וחברה קדישא לשחרור הגופה 19 החלטת ממשלה3158(18.6.25.) 37 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים והטסתה לארץ. בעקבות פניית הנציבות שוחחו נציגי מפקדת אלון עם המתלוננת, והמקרה הוכר כחריג לעניין מתן תיעדוף בטיסות, וכבר למוחרת הגשת התלונה, ב-20.6.25, בשעות הבוקר, הגיע הארון לארץ. 1213984 המוסד לביטוח לאומי תשלום דמי אבטלה למי שהמעסיק הוציא אותו לחופשה ללא תשלום בזמן מבצע עם כלביא נוכח איומי הטילים מאיראן, קבע פיקוד העורף הנחיות מחמירות בשטחי מדינת ישראל כולה, הכוללות איסור על התקהלויות, איסור פעילות במקומות עבודה למעט משק חיוני ואיסור על פעילויות חינוכיות. בשל הנחיות אלו, צומצמו השירותים והפעילות המסחרית במשק באופן משמעותי, דבר שהביא לפגיעה קשה בחיי אדם, לנזקים לרכוש ולפגיעה בפעילות הכלכלית הסדירה של חלק מהעסקים. כתוצאה מכך, מעסיקים רבים הוציאו את עובדיהם לחופשה ללא תשלום. ב-21.7.25 אישרה מליאת הכנסת תיקון לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לפיו יינתנו הקלות והטבות בעניין זכאות לדמי אבטלה לעובדים שהעסקתם הופסקה בעקבות מבצע עם כלביא. לפי עובדת נציבות תלונות הציבור בעמדת קבלת קהל במרכז מפונים 38 גותשתג רלינתכ נטנלב במ פונים התיקון לחוק20, עובדים שהוצאו על-ידי המעסיק לחופשה ללא תשלום למשך לפחות 10 ימים במהלך 12 ימי הלחימה במסגרת המלחמה מול איראן יהיו זכאים להקלות שונות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה ובכללם קיצור תקופת החל"ת הנדרשת מ-30 ימים ל-10 ימים וכן קיצור תקופת האכשרה21 מ-12 חודשי עבודה ל-6 חודשי עבודה. למפונים מגבול הצפון, חיילים משוחררים ואנשים עם מוגבלות ניתנה הקלה נוספת במנין חודשי האכשרה הנדרשים22. להלן דוגמאות לתלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור בעניין זה: תושבת שדרות שמועסקת בבאר שבע התבקשה על ידי המעסיק שלא להגיע למקום העבודה והוצאה לחופשה ללא תשלום. המתלוננת נרשמה בשירות התעסוקה ומילאה תביעה ידנית לדמי אבטלה. אף שעבר חודש מאז שהתקבל התיקון לחוק, היא לא קיבלה דמי אבטלה. בירור נציבות תלונות הציבור העלה כי לא התקבלה בביטוח הלאומי תביעה מצד המתלוננת. הנציבות הנחתה את המתלוננת כיצד להגיש תביעה מקוונת לדמי אבטלה ומסרה לה מידע על תנאי הזכאות לדמי אבטלה בזמן מבצע עם כלביא. באותו היום הגישה המתלוננת את התביעה, ויומיים לאחר מכן אושרה התביעה לתשלום. המתלוננת ביקשה להבין כיצד חושבו דמי האבטלה, והנציבות ביררה את העניין ומסרה את המידע למתלוננת. 1217967 המתלוננת הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה לדמי אבטלה עקב הפסקת העבודה בזמן מבצע עם כלביא ב-7.7.25. בתלונה צוין כי אף על פי שחלפו שבעה שבועות מאז הגשת התביעה היא טרם טופלה, והמתלוננת לא קיבלה דמי אבטלה. לטענת המתלוננת, חברותיה שהגישו את התביעה קיבלו בתוך שבועות אחדים את דמי האבטלה. בתגובה על פניית הנציבות מסר הביטוח הלאומי כי עקב ריבוי התביעות לדמי אבטלה שהתקבלו לאחר מבצע עם כלביא נוצרו עיכובים בטיפול. בעקבות פניית הנציבות טופלה התביעה, ויום לאחר פנייתה של המתלוננת לנציבות התביעה אושרה. 1218708 מכבי שירותי בריאות אי קבלת תוצאות בדיקתMRI המתלונן פנה לקו החם שהפעילה נציבות תלונות הציבור בזמן מבצע עם כלביא. לדבריו, הוא מבוטח במכבי שירותי בריאות (להלן - מכבי) וביצע בדיקת MRI במרכז הרפואי אסותא (להלן - אסותא) לפני שהתחיל המבצע, אולם טרם קיבל את תוצאות הבדיקה, שלהן הוא זקוק בדחיפות. בעקבות פניית הנציבות בעניין 20 סעיפים179כב-179כז לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. 21 סעיף161לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אחד מתנאי הזכאות לדמי אבטלההואצבירת תקופת אכשרה של לפחות12חודשי עבודה כשכיר מתוך18החודשים האחרונים, לפני שהמובטל נרשם לראשונה בשירות התעסוקה. 22 ראו פרטים באתר הביטוח הלאומי. 39 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים לנציבת תלונות הציבור במכבי יצרה מכבי קשר מיידי עם אסותא, ובתוך זמן קצר מסרה מכבי לנציבות כי הפיענוח בוצע והוא זמין עבור המתלונן באתר מכבי ובאתר אסותא במרשתת. עוד נמסר לנציבות כי מכבי תיצור קשר עם המתלונן כדי לעדכן אותו בעניין. 1213270 משרד העבודה לא הצליח לקבל מידע ממוקד ממשרד העבודה המתלונן, שהוא בעל חברה שמעסיקה עובדים, פנה לקו החם שהפעילה נציבות תלונות הציבור וטען כי הוא מנסה ללא הצלחה ליצור קשר עם המוקד של משרד העבודה, כדי לברר אם מותר לו להעסיק בזמן מצב החירום את העובדים שלו. בעקבות פניית הנציבות יצר מוקד משרד העבודה קשר עם המתלונן ומסר לו את המידע המבוקש. 1213059 רשות המיסים בישראל סיוע בקבלת שירות ברשות המיסים לאחר שהמשרד המקומי נפגע מטיל המתלונן נדרש להמציא מסמכים לרשות המיסים. מאחר שמשרד מיסוי מקרקעין בחיפה נפגע מטיל ונסגר, השירות לפונים ניתן במשרד מיסוי מקרקעין בעכו. המתלונן הגיע למשרד בעכו, אך שם נמסר לו כי לא ניתן לתת לו את השירות המבוקש מאחר שבמשרד זה ניתן שירות רק בענייני עיקולים, והוצע לו להגיש את המסמכים באופן מקוון. המתלונן פנה במצוקתו לנציבות תלונות הציבור וטען כי התאריך האחרון להגשת המסמכים הוא למוחרת, וציין כי אין לו גישה למחשב. הנציבות פנתה לרשות המיסים, וזו תיאמה באותו היום למתלונן פגישה ליום המוחרת עם נציג שיטפל בו. נוסף על כך, רשות המיסים ציינה כי התברר שהמתלונן ניגש למחלקה לא נכונה כאשר הגיע למשרד מיסוי מקרקעין בעכו, וכעת בעקבות פניית הנציבות יוצבו שלטים שמפנים את המגיעים למשרד בעכו למחלקה הרלוונטית. 1213957 המוסד לביטוח לאומי סיוע למשרת מילואים בקבלת תגמול מילואים בנציבות תלונות הציבור התקבלו מתחילת מלחמת חרבות ברזל 260 תלונות ממשרתי מילואים. בדוח שנתי 51שפרסם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ביולי2025יוחד פרק לתלונות שהתקבלו ממשרתי מילואים הנוגעות לשירותם או לקשיים שהתעוררו עקב השירות. גם מבצע עם כלביא הצריך גיוס מילואים בתפקידים שונים. להלן תיאורה של תלונה שהתקבלה ממתלונן שגויס למילואים לצורך השתתפות במבצע עם כלביא: 40 גותשתג רלינתכ נטנלב במ פונים המתלונן נקרא למילואים בתחילת מבצע עם כלביא ושוחרר עם תום המבצע. המתלונן פנה לנציבות תלונות הציבור והלין כי לא קיבל את תגמול המילואים. בתגובת הביטוח הלאומי על פניית הנציבות נמסר כי העיכוב בתשלום נגרם עקב תקלה במערכת המחשוב שלו, שקרתה בעקבות עדכון המערכת והתאמתה לחקיקה חדשה שהתקבלה. לאחר שהתקלה תוקנה שולם התגמול למתלונן. הנציבות שוחחה עם המתלונן, והוא אישר את קבלת התשלום, אך טען כי שולם לו סכום הנמוך מהסכום המגיע לו. הנציבות פנתה שוב לביטוח הלאומי, ובעקבות הפנייה שוחחה נציגה של הביטוח הלאומי עם המתלונן ומסרה לו מידע על אופן חישוב התגמול. הנציגה ציינה כי החישוב השתנה עקב עדכון חקיקה שהחל ב-1.5.25. הנציבות יצרה קשר עם המתלונן ומסרה לו מידע נוסף על החקיקה החדשה. המתלונן מסר לנציבות כי כעת החישוב מובן לו והודה לנציבות על הסיוע שנתנה לו. 1215562 עובדי נציבות תלונות הציבור בשטח כינוס למשרתי מילואים 41 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור פרטי קשר של משרדי נציבות תלונות הציבור חיפה רח' חסן שוקרי12, הדר ת”ד4394, חיפה3104301 טל':04-8649748 פקס:04-8649744 [email protected] נוף הגליל - נצרת ירושלים רח' הגלבוע1 רח' מבקר המדינה2 נוף הגליל1767303 קריית הלאום, ת”ד1081 טל':04-6455050 ירושלים9101001 פקס:04-6455040 טל':02-6665000 [email protected] פקס:02-6665204 [email protected] תל אביב-יפו רח' הארבעה19(קומה13) לוד מגדל התיכון, ת”ד7024 שד' הציונות1 תל אביב-יפו6107001 מגדל קיסר (קומה7) טל':03-6843560 ת”ד727, לוד7110603 פקס:03-6851512 טל':08-9465566 [email protected] פקס:08-9465567 [email protected] באר שבע רח' הנרייטה סולד8ב בניין רסקו סיטי, ת”ד559 באר שבע8489434 טל':08-6232777 פקס:08-6234343 [email protected] אתר המרשתת של הנציבות דואר אלקטרוני יישומוןWhatsApp שעות קבלת קהל במשרדים mevaker.gov.il/he/ombudsman [email protected] 050-3995422 בימים א'-ה' בשעות9:00–13:00 ביום ד' גם בשעות 15:00– 17:00 42
הנוסח כאן חולץ מהקובץ הרשמי. המקור המחייב הוא הקובץ.
דוח מיוחד נציב תלונות הציבור תלונות הציבור במבצע עם כלביא אלול התשפ"ה, ספטמבר 2025 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור תוכן העניינים דבר מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ומנהלת נציבות תלונות הציבור...............................................................................................................6 מבוא........................................................................................................................................................................11 הפעלת קו חם.........................................................................................................................................................11 הפעלת עמדות קבלת קהל במרכזי המפונים........................................................................................12 נתונים על התלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור בנוגע למבצע עם כלביא...........................14 נושאי תלונות נבחרים..................................................................................................................16 הקשיים של תושבים שניזוקו ישירות מירי הטילים.......................................17 פינוי תושבים עקב ירי הטילים.............................................................................................................17 חסרונו של גורם מתכלל בטיפול במפונים....................................................................................................17 מתווה הפינוי של התושבים שביתם ניזוק מירי הטילים...........................................................................18 הארכת שהייה במלון לאם חד-הורית שהיא אישה נכה ונתמכת רווחה.............................................19 סיוע להורים שכולים בהארכת שהותם במלון............................................................................................20 הארכת שהות במלון למפונה בהיריון ששכרה דירה חלופית, אך לא היה ברשותה ריהוט בסיסי.................................................................................................................20 דרישה לפינוי מבית המלון ביום צום וללא התראה מספקת...................................................................20 הפסקת השהות במלון אף שהדירה אינה ראויה למגורים......................................................................22 סיוע בהגשת תביעה לשוכרת דירה לאחר שדירתה נפגעה מטיל.........................................................22 הסדרת ביצוע תיקונים בבניין שנפגע מטיל.................................................................................................22 פטור מתשלום עבור הוצאות פטירה למפונים שנפטרו בבתי חולים המרוחקים מביתם................23 עיכוב במתן סיוע התארגנות ראשוני למי שמקום מגוריו אינו ראוי למגורים.......................................24 4 גותשתג רלינתכ נטנלב במ פונים אי קבלת זכאות לנסיעות חינם בתחבורה ציבורית לתושבים שבתיהם נפגעו במתקפת הטילים..............................................................................................25 מתן מחשב נייד לילד שפונה מביתו כחלק מחלוקת אמצעי קצה למפונים........................................25 פיצויים על הנזקים שנגרמו עקב ירי הטילים...............................................................................27 הערכת שמאי נמוכה.........................................................................................................................................28 עיכוב בטיפול בתביעה עקב אי-הבנה בין השמאי לבין התובע............................................................29 עיכוב בטיפול של שמאי...................................................................................................................................29 פיצוי על רכב שנפגע מטיל..............................................................................................................................30 תביעה לפיצוי של זוג קשישים שלא טופלה..............................................................................................31 ביקש לעבור בין מסלולי פיצוי וסורב.............................................................................................................31 פיצוי על נזקים למי שאינו אזרח ישראל.......................................................................................................31 מתן שירות למפונים במשרדי רשות המיסים..............................................................................................32 ההתמודדות של הציבור הרחב עם מצב החירום במהלך מבצע עם כלביא..................................................................33 פערים במיגון ובמקלוט...............................................................................................................................33 תחזוקה לא נאותה של מקלט ציבורי...........................................................................................................35 מניעת כניסה של תושבים למקלט ציבורי....................................................................................................35 השתלטות אנשים פרטיים על מקלט משותף............................................................................................36 אי-תקינות מרחב מוגן דירתי בדיור ציבורי...................................................................................................36 קשיים בקבלת שירותים ציבוריים בתקופת החירום..............................................................37 סגירת המרחב האווירי - סיוע בהעברת נפטר לקבורה בארץ.................................................................37 תשלום דמי אבטלה למי שהמעסיק הוציא אותו לחופשה ללא תשלום בזמן מבצע עם כלביא...............................................................................................................38 אי קבלת תוצאות בדיקת MRI........................................................................................................................39 לא הצליח לקבל מידע ממוקד ממשרד העבודה........................................................................................40 סיוע בקבלת שירות ברשות המיסים לאחר שהמשרד המקומי נפגע מטיל........................................40 סיוע למשרת מילואים בקבלת תגמול מילואים..........................................................................................40 5 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור דבר מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ומנהלת נציבות תלונות הציבור מוגש בזה לכנסת דוח מיוחד של נציב תלונות הציבור, על פי סעיף46(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. ביום שישי לפנות בוקר, 13 ביוני 2025, החל מבצע עם כלביא, להסרת האיום הקיומי מאיראן מעל מדינת ישראל. המבצע נמשך 12 ימים. בתגובה על המבצע, שבו היו לישראל הישגים צבאיים משמעותיים, שיגרה איראן לישראל מאות טילים בליסטיים.31אזרחים שילמו בחייהם, רבים אחרים נפצעו, וכמו כן נפגעו עשרות אלפי דירות, וכ-11,000 איש פונו מבתיהם לבתי מלון ולבתי הארחה ברחבי הארץ. האוכלוסייה האזרחית בעורף גילתה חוסן יוצא דופן נוכח היקף הפגיעות הנרחב בגוף וברכוש. ביום ראשון, 15.6.25, החל משרדנו לקיים סיורים במקומות שבהם נפלו טילים, בבתי חולים ובמלונות ובתי הארחה שאליהם פונו תושבים שבתיהם נפגעו. מטרת הסיורים הייתה לבחון מקרוב ובזמן אמת את אופן ההתמודדות של הרשויות ומוסדות השלטון עם הנזקים שנגרמו, וכן לשמוע את מצוקותיהם ותחושותיהם של התושבים שנפגעו עקב המלחמה. ביום שני, 16.6.25, ארבעה ימים לאחר תחילת המבצע, החל לפעול הקו החם של נציבות תלונות הציבור. הקו החם נועד לשמש כלי נגיש ומהיר לקבלת תלונות בטלפון ובווטסאפ מאנשים שנפגעו ממצב הלחימה וזקוקים לסיוע במימוש זכויותיהם. ב-18.6.25 החלו צוותים של עובדי נציבות תלונות הציבור להפעיל עמדות קבלת קהל ב-28 מלונות ובתי הארחה שבהם שהו המפונים. עובדי הנציבות שהפעילו את העמדות היטו למפונים אוזן בעת מצוקתם, סייעו להם בזמן אמת במתן מענה ובמיצוי זכויותיהם, גבו תלונות ממפונים שלא הצליחו לממש את זכויותיהם וסייעו בהתרת סבכים בירוקרטיים. היותה של נציבות תלונות הציבור הגוף המוסמך על פי דין לברר תלונות על כל הגופים הציבוריים במדינת ישראל, ההיכרות העמוקה של עובדי הנציבות עם מערכות השלטון והניסיון שצברו בטיפול במקרים מורכבים - כל אלה איפשרו לעובדי הנציבות לפנות באופן ישיר אל הגורמים הרלוונטיים בגופים הציבוריים, להסב את תשומת ליבם למקרים הדורשים טיפול מיידי ולהביא לפתרונות מהירים ויעילים במצבים שבהם קולו של מי שנפגע או פונה מביתו לא הצליח להישמע. 6 גותשתג רלינתכ נטנלב במ פונים התלונות בדוח המיוחד מחולקות לשני נושאים: האחד - קשיים של תושבים שניזוקו ישירות מירי הטילים. תלונותיהם המובאות בדוח משקפות את הקשיים שחוו התושבים שפונו למלונות ולבתי הארחה ואת הקשיים הכרוכים בהליכי תביעת הפיצויים בעקבות הנזקים שנגרמו להם. השני - התמודדות הציבור הרחב עם אתגרים שונים במהלך מבצע עם כלביא. בדוח מוצגות דוגמאות לתלונות הממחישות את האתגרים שהציבור היה צריך להתמודד עימם בעת המבצע, ובהם פערים במיגון, לצד אתגרים בתחומי הבריאות, התעסוקה והנגישות לשירותים ציבוריים. בעת כזו ראוי היה שיינתן שירות מיטבי לאוכלוסיות שנפגעו, כדי להקל עליהן ככל האפשר. הפער המשמעותי שעלה מהסיורים שהתקיימו ומהטיפול בתלונות שהתקבלו הוא היעדר גורם מתכלל שינהל את כלל פעולותיהם של מוסדות השלטון בנוגע לטיפול באזרחים שנפגעו עקב מצב החירום. מומלץ כי ראש הממשלה ושרי ממשלת ישראל יפעלו להפקת לקחים בכל הנוגע לטיפול בנפגעי מבצע עם כלביא, לשם הסדרת הטיפול באזרחי מדינת ישראל בעת חירום. אנו מבקשים להביע תודה והערכה עמוקה לכל העובדות והעובדים של נציבות תלונות הציבור על הירתמותם יוצאת הדופן - ובעיצומו של ירי טילים על ישראל - להפעלת עמדות קבלת קהל בבתי מלון ובתי הארחה, כדי לסייע לנפגעים ממצב החירום. התייצבות העובדות והעובדים בעיצומם של ימי הלחימה במסירות ובנחישות כדי לסייע למי שזקוק לעזרתם מעידה על רוח השליחות המיוחדת המפעמת בנציבות. נתפלל ונייחל לחזרת כל החטופים ולרפואת הפצועים, לניצחון צה"ל וזרועות הביטחון ולהצלחתם בהגנה על מדינת ישראל ולחזרת השקט והשלווה לארצנו. מתניהו אנגלמן כרמית פנטון, עו"ד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מנהלת נציבות תלונות הציבור ירושלים, אלול התשפ"ה, ספטמבר 2025 7 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור كلمة مراقب الدولة ومفوّض شكاوى الجمهور ومديرة مفوّضية شكاوى الجمهور نُقدم بهذا للكنسيت تقرير خاص ملفوض شكاوى الجمهور، مبوجب مادة 46(ب) لقانون مراقب الدولة لسنة 1958. يف فجر يوم الجمعة، املوافق 13 حزيران 2025 ّ، بدأت عمليّة "األسد الصاعد" إلزالة التهديد اإليراين ّ الوجودي املرتبّص بدولة إرسائيل، والتي استمرت لـ 12 يومًا. ردًا عىل هذه العمليّة، والتي أحرزت خاللها إرسائيل إنجازات عسكريّة كبرية، أطلقت إيران نحو إرسائيل مئات الصواريخ البالستي ّة، م اّمّ أودى بحياة 31 مواطنًا وتسبّب بالعديد من اإلصابات واألرضار املاديّة التي لحقت بعرشات آالف الشقق، باإلضافة إىل إجالء نحو 11,000 شخص من منازلهم وإسكانهم يف فنادق ودور ضيافة يف مختلف أنحاء البالد. أثبت السكان املدنيّون يف الجبهة الداخليّة قدرة تكيُّف ومتانة استثنائيّة رغم كرثة اإلصابات الجسديّة واملاديّة. يف يوم األحد، املوافق 15.6.25، انطلق مكتبنا يف جوالت إىل املواقع التي سقطت فيها الصواريخ، إىل املشايف، وإىل الفنادق ودور الضيافة التي استقبلت السكّان النازحني الذين ترضّرت منازلهم. الهدف من وراء هذه الجوالت كان الفحص عن قرب والتقييم املعمّق والفوري ّ للطريقة التي تتبعها السلطات املحليّة والهيئات الحكوميّة يف التعامل مع األرضار التي نتجت عن القصف، وأيضا االطّالع عىل ضائقة ومشاعر السكان الذين ترضّروا إثر الحرب. يف يوم االثنني، املوافق 16.6.25، أي ّ بعد مرور أربعة أيام عىل بدء العمليّة، انطلق نشاط الخط ّ السّاخن التابع ملفوّضيّة شكاوى الجمهور. شكّل الخط ّ الساخن أداة متاحة ورسيعة لتلقي شكاوى عرب الهاتف والواتساب من أشخاص ترضّروا بسبب القتال، وهم بحاجة للمساعدة يف تحصيل حقوقهم. يف-18.6.25 بدأت طواقم العمل يف مفوّضيّة شكاوى الجمهور بتشغيل مراكز ومحطّات الستقبال الجمهور يف 28 فندقًا ودور ضيافة حيث مكث النازحون. موظفو املفوّضيّة الذين تولّوا مسؤوليّة تشغيل هذه املراكز كانوا مبثابة أذن صاغية للنازحني يف ضيقتهم، قدّموا لهم املساعدة يف الوقت الحقيقي ّ بواسطة تلبية احتياجاتهم وتحصيل حقوقهم، ووثّقوا شكاوى نازحني مل يتمكّنوا من تحصيل حقوقهم وساهموا يف حل ّ تعقيدات بريوقراطيّة. مبا أن ّ مفوّضيّة شكاوى الجمهور هي الجسم املخوّل قانونيًا ملعالجة وفحص الشكاوى املقدّمة ضد جميع الهيئات واملؤسسات العامّة يف دولة إرسائيل، ونظرًا للمعرفة املعمّقة لدى طاقم املفوّضيّة بأجهزة الدولة والخربة التي اكتسبها يف معالجة حاالت معقدة- متكّن طاقم املفوّضيّة من التوجّه مبارشة إىل الجهات املناسبة يف الهيئات واملؤسسات العامّة للفت انتباهها للحاالت التي تتطلّب معالجة فوريّة وطرح حلول رسيعة وناجعة ملساعدة املترضّرين والنازحني عىل تحصيل حقوقهم. 8 ولمنمو نبنسمر سقسبا اد ولسنة الشكاوى يف التقرير مصنّفة ملوضوعني: األول – صعوبات تواجه السكان الذين ترضّروا مبارشة ً من إطالق الصواريخ. الشكاوى الواردة يف التقرير تعكس الصعوبات التي واجهت السكان الذين تم ّ إجالؤهم إىل الفنادق ودور الضيافة، والصعوبات املرتتّبة عىل إجراءات طلب التعويضات عن األرضار التي تكبّدوها. الثاين – مواجهة السكان لتحديّات مختلفة خالل عمليّة األسد الصاعد. يستعرض التقرير أمثلة لشكاوى توضّح اّمالتحدّيات التي واجهت السكان أثناء العملي ّة، ومن ضمنها الفجوات يف سبل الحية، باإلضافة إىل تحديات يف مجاالت الصحّة، العمل والتواصل مع الخدمات العامّة. يف فرتة كهذه، يستحق السكّان املترضّرون خدمات الئقة تخفّف من حدّة ضائقتهم قدر املستطاع. الفجوة العميقة التي اتضحت خالل الجوالت التي أجرتها املفوّضيّة ومعالجة الشكاوى التي بلغتها، كانت غياب جسم او جهة تنسيقيّة متكاملة تدير جميع أنشطة مؤسّسات الدولة يف كل ّ ما يتعلّق مبعالجة شكاوى املواطنني الذين ترضّروا نتيجة لحالة الطوارئ. نويص رئيس الحكومة والوزراء بالسعي الستخالص العِرب بخصوص سبل التعامل مع املترضّرين من عمليّة األسد الصاعد، لغرض تنظيم مسألة التعامل مع مواطني إرسائيل يف حاالت الطوارئ. نتقدّم بجزيل الشكر والتقدير لجميع موظّفي وموظّفات املفوّضيّة عىل تجنّدهم وتفانيهم- يف أوج فرتة إطالق الصواريخ باتجاه إرسائيل- يف تشغيل محطّات ومراكز استقبال السكان يف الفنادق ودور الضيافة، بهدف مساعدة املترضّرين خالل حالة الطوائ. التزام املوظّفون واملوظّفات تجاه عملهم يف أوج فرتة القتال وتفانيهم وإرصارهم عىل مساعدة املحتاجني هو خري دليل عىل روح اإلرسالية التي تنبض يف املفوّضيّة. نصيل ّ ونتمنّى عودة جميع املختطفني وشفاء الجرحى، انتصار الجيش اإلرسائييل ّ واألذرع األمنيّة ونجاحهم يف اّمحية دولة إرسائيل وعودة الهدوء والسكينة إىل بالدنا. متنياهو آنغلامن كرميت كرميت پنتون، محامية مراقب الدولة ومفوّض شكاوى الجمهور مديرة مفوّضية شكاوى الجمهور القدس، أيلول 2025 9 תלונות הציבור במבצע עם כלביא מבוא בליל 13 ביוני 2025 פתחה מדינת ישראל במבצע "עם כלביא", להסרת האיום הקיומי מאיראן מעל מדינת ישראל. המבצע כוון נגד תוכנית הנשק הגרעיני ותוכנית הטילים של איראן1 ונמשך 12 ימים. בתגובה על המבצע, שבו היו לישראל הישגים צבאיים משמעותיים, שיגרה אליה איראן מאות טילים בליסטיים, ואלה גבו את חייהם של31אזרחים, ורבים אחרים נפצעו. כמו כן נפגעו במתקפות אלה עשרות אלפי דירות, וכ-11,000 איש פונו מבתיהם לבתי מלון ולבתי הארחה ברחבי הארץ2. ב-13.6.25 הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בכל רחבי המדינה, ומצב זה נמשך עד 24.6.25. עקב כך הוטלו הגבלות אזרחיות נרחבות, ובהן איסור על לימודים בכל מוסדות החינוך, ביטול אירועים ומופעים, איסור על התקהלויות וסגירת המרחב האווירי האזרחי. כמו כן, הוטלו הגבלות על מקומות תעסוקה, למעט מקומות עבודה חיוניים, ואלה הביאו לסגירה כמעט מלאה של המשק. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז נאלצו תושבי המדינה להתמודד עם קשיים שונים, ובכללם היעדר מרחב מוגן תקני בסמוך לבית, סגירת עסקים, הרס מבנים ובתי מגורים, פינוי תושבים לבתי מלון וקשיים בקבלת פיצויים ומענקים. ההרס הרב של מבנים הציב לפני גופי המדינה, ובעיקר לפני הרשויות המקומיות שבתחומן נפלו טילים ורשות המיסים בישראל (רשות המיסים), אתגר משמעותי, והם נדרשו לתת מענה מיידי לתושבים אשר נותרו באופן פתאומי ללא קורת גג וללא רכוש. כבר עם תחילת המבצע ב-15.6.25 החלו מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מנכ"ל משרד מבקר המדינה, מנהלת נציבות תלונות הציבור וצוותים מהמשרד לסייר בזירות נפילת טילים, בבתי חולים ובמלונות מפונים3. מטרת הסיורים הייתה לבחון מקרוב ובזמן אמת את אופן ההתמודדות של גופי השלטון עם הנזקים שנגרמו, להתרשם באופן בלתי אמצעי מהיקף הפגיעה במבנים ולשמוע מפי התושבים את מצוקותיהם ותחושותיהם נוכח המצב הקשה שנכפה עליהם בעקבות ירי הטילים. הפעלת קו חם ב-16.6.25 החלה נציבות תלונות הציבור להפעיל קו חם שנועד לשמש כלי נוח ומהיר לקבלת תלונות ממי שנפגע ממצב החירום ומתקשה לממש את זכויותיו. עובדי הנציבות שאיישו את הקו החם קיבלו מהפונים תלונות על הגופים הציבוריים, נתנו להם סיוע ראשוני במימוש זכויותיהם, מסרו להם מידע שהיה חסר להם 1 מתוך אתר דובר צה"ל. 2 מבוסס על מידע מאתר רשות המיסים. 3 הסיורים התקיימו בבת ים, רמת גן, רחובות, פתח תקווה, הרצלייה, תל אביב, בני ברק, חולון, טמרה, נס ציונה, חיפה ובאר שבע; ובבתי החולים קפלן, איכילוב, שמיר, רמב"ם, סורוקה ּוולפסון. 11 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים ובמידת הצורך הכווינו אותם לגופים הציבוריים המתאימים והדריכו אותם כיצד לפנות אליהם. המענה בקו החם ניתן לפונים אליו בטלפון ובווטסאפ ובשפות שונות, כגון ערבית, רוסית, אמהרית, צרפתית ואנגלית. במהלך המבצע התקבלו בקו החם כ-530 פניות. הפעלת עמדות קבלת קהל במרכזי המפונים מ-18.6.25 הפעילו צוותים של נציבות תלונות הציבור עמדות קבלת קהל ב-28 מלונות ובתי הארחה שבהם שהו המפונים4. צוותי הנציבות פגשו במרכזי המפונים את האנשים שנקלעו למצוקה כפולה - הן בשל הפגיעה ברכושם והן בשל הקושי לנווט בסבך הבירוקרטי ולהבין מה הן זכויותיהם. רבים מהם חוו תחושת חוסר אונים לאחר שנפלו בין הכיסאות ולעיתים לא הצליחו להגיע בכוחות עצמם לגורמים המתאימים בגופים הציבוריים. עובדי נציבות תלונות הציבור שהגיעו למרכזי המפונים סייעו בזמן אמת במתן מענה, בהתרת הסבך הבירוקרטי ובמיצוי זכויותיהם של המפונים שפנו אליהם. כן גבו עובדי הנציבות תלונות ממפונים שלא הצליחו לממש את זכויותיהם. מעמדה של נציבות תלונות הציבור כגוף המוסמך על פי דין לברר תלונות על כל הגופים הציבוריים במדינת ישראל, ההיכרות העמוקה של עובדי הנציבות עם מערכות השלטון והניסיון שצברו בטיפול במקרים מורכבים, והקשרים ההדוקים שעובדי הנציבות מקיימים עם הדרגים הרלוונטיים בגופים הציבוריים - כל אלה איפשרו לעובדי הנציבות לפנות באופן ישיר אל הגורמים הרלוונטיים בגופים הציבוריים, להסב את תשומת ליבם למקרים הדורשים טיפול מיידי ולהביא לפתרונות מהירים ויעילים במצבים שבהם קולו של מי שפונה מביתו לא הצליח להישמע. בעקבות המפגשים עם המפונים והשיחות עימם שיקפו עובדי נציבות תלונות הציבור לגופים הציבוריים בעיות מערכתיות שעימן התמודדו המפונים, כדי שהגופים יפעלו לתיקונן בזמן אמת. הדוח המיוחד נועד לשקף לציבור ולגופים הציבוריים קשיים שחוו תושבי ישראל בעקבות מבצע עם כלביא, כפי שהם עלו מתלונות שנציבות תלונות הציבור ביררה, וכן לתאר את הסיוע שנתנה הנציבות לפונים אליה. נוסף על כך, הדוח המיוחד נועד להציג ליקויים שעלו מהשטח בכל הנוגע לדרך פעולתם של הגופים הציבוריים, כדי לאפשר לגופים הציבוריים לשפר את הטיפול בתושבים בשעת חירום. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ממליץ לראש הממשלה ולשרי הממשלה לוודא כי תושבי ישראל יקבלו בשעת חירום את כלל השירותים החיוניים שהם זכאים להם. על ממשלת ישראל להיערך בעוד מועד למצבי חירום, ובכלל זה למנות גורם מתכלל אשר ינהל את כלל הפעולות הנדרשות לפינוי תושבים ואכלוסם בבתי מלון ולהקים מוקד ארצי שייתן מידע אמין ושוטף לאזרחים ויטפל בפניותיהם בשעת חירום. 4 צוותי נציבות תלונות הציבור הקימו עמדות קבלת קהל ב-28מלונות ופגשו מפונים מבת ים, פתח תקווה, רמת גן, באר שבע, רחובות, ראשון לציון, חולון ובני ברק. 12 זקנכנז מפחוני והופע על תקוחם נתוני מפתח 32 700-כ ימים - תקופת הדוח פניות התקבלו במרכזי מפונים, 14.7.25 - 13.6.25 בקו החם ובווטסאפ 28 303 עמדות קבלת קהל מספר התלונות הקשורות למבצע במרכזי מפונים עם כלביא שנפתחו בנציבות תלונות הציבור 95 51.7 תלונות התקבלו שיעור התלונות שבאו במרכזי המפונים על תיקונן מכלל התלונות שבירורן הסתיים 13 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור נתונים על התלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור בנוגע למבצע עם כלביא בתקופת הדוח -13.6.25-14.7.25- קיבלו עובדי נציבות תלונות הציבור כ-700פניות הקשורות למצב החירום בעקבות מבצע עם כלביא. בחלק מהפניות ניתנו לפונים הכוונה והדרכה לגבי פנייה לגופים המתאימים, ובחלק מהפניות נמסר להם מידע שהיה חסר להם. בעקבות הפניות שהתקבלו נפתחו 303 תיקי תלונה. 51.7% מהתלונות שלנציבות תלונות הציבור הייתה סמכות לברר באו על תיקונן הגופים שבעניינם התקבל מספר התלונות הגדול ביותר רשות המיסים בישראל עיריית בני ברק עיריית בת ים קרן הפיצויים - מס רכוש 14 תלונות הציבור במבצע עם כלביא הנושאים העיקריים של התלונות 86 תלונות 74 תלונות 40 תלונות 27 תלונות הגנת העורף פיצויים על הנזקים השירות לציבור הטיפול תקינות מקלטים שנגרמו מהמלחמה למשל, אופן בפינוי ומרחבים מוגנים קרן הפיצויים - מס רכוש הטיפול בפניות ובמפונים היישובים שמהם הגיע מספר התלונות הגדול ביותר 47 40 23 19 בת ים בני ברק פתח תקווה באר שבע התפלגות המתלוננים לפי מגדר נשים נשים 55.1 40.9 דוח תקופת שנתי 51 הדוח לשנת 2024 ברים ברים 44.9 59.1 מהאמור עולה כי בתקופת הדוח התלוננו לנציבות תלונות הציבור יותר נשים מגברים בנושאים הנוגעים למבצע עם כלביא (לשם השוואה, בשנת 2024 התלוננו לנציבות יותר גברים מנשים). 15 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור נושאי תלונות נבחרים בעת מבצע עם כלביא התמודדה האוכלוסייה עם קשיים שונים ומורכבים. תושבים שרכושם ניזוק מירי הטילים והכטב"מים התמודדו עם השפעות הפינוי מביתם ועם הצורך לפתוח בהליכים למימוש זכאותם לפיצויים מקרן הפיצויים. לצד זאת, גם כלל הציבור, ובכלל זה מי שרכושו לא נפגע מירי הטילים, נדרש להתמודד עם מצב החירום המורכב שבא לידי ביטוי בצורך מתמשך בהתגוננות מירי הטילים ובצמצום ניכר בשירותים הציבוריים שהוענקו לציבור על ידי מוסדות המדינה. התלונות שיובאו בדוח המיוחד יחולקו לשני נושאים: 1 הקשיים של תושבים שניזוקו ישירות מירי הטילים 2 ההתמודדות של הציבור הרחב עם מצב החירום במהלך מבצע עם כלביא מפגש עם מפונים בבאר שבע - מנכ"ל המשרד, מנהלת נציבות תלונות הציבור, מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי ועובדי המשרד 16 תלונות הציבור במבצע עם כלביא הקשיים של תושבים שניזוקו ישירות מירי הטילים הרס מבנים והפינוי המהיר עקב ירי הטילים גרמו קשיים שונים לתושבים שפונו. התלונות שמובאות להלן משקפות את הקשיים שחוו התושבים שפונו למלונות ולבתי הארחה ואת ההתמודדות שלהם עם נושא הפיצויים בעקבות הנזקים שנגרמו להם. פינוי תושבים עקב ירי הטילים תקנות קרן הפיצויים5קובעות כי במקרים שבהם נגרם נזק מלחמה ישיר לדירת מגורים ובשל הנזק היא אינה ראויה למגורים, מנהל מוקד קרן הפיצויים רשאי לקבוע כי יש לפנות את הדיירים לדיור חלופי מתאים, למשל בית מלון, או לשלם לדיירים דמי שכירות לתקופה הנדרשת, וזאת בהמלצת שמאי או מהנדס ובתיאום עם מטה קרן הפיצויים. חסרונו של גורם מתכלל בטיפול במפונים ב-18.6.25 פורסמה החלטת הממשלה 3153 שכותרתה "מתן מענה לתושבים שביתם ניזוק ואינו ראוי למגורים". החלטת הממשלה קובעת כדלקמן: רשות החירום הלאומית (רח"ל) תתאם את עבודת המטה הבין-משרדית לצורך מתן המענה הממשלתי לרשויות המקומיות הרלוונטיות; יש להקים צוות משרדי לצורך הסרת חסמים שיעלו בעבודת המטה הבין-משרדית; יש להטיל על משרד הפנים לסייע כספית לרשויות המקומיות שבהן תושבים שביתם ניזוק ואינו ראוי למגורים; יש להטיל על מערך הדיגיטל הלאומי להקים בתוך מערכת "יחד"6 מענה ייחודי לניהול נתוני תושבים באזורים שנפגעו ממתקפת אויב; יש להנחות את מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף מנכ"ל משרד האוצר וגורמים אחרים, לגבש תוכנית להנגשת מידע וסיוע במציאת פתרונות ארוכי טווח לתושבים שביתם ניזוק ואינו ראוי למגורים. במהלך מבצע עם כלביא סיירו מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מנכ"ל משרד מבקר המדינה, מנהלת נציבות תלונות הציבור ועובדי המשרד ברשויות המקומיות שמבנים בתחומן נפגעו מירי הטילים, ונפגשו עם ראשי רשויות מקומיות ועם מנכ"לים ובכירים ברשויות. מהפגישות שהתקיימו עלה כי אין גורם מתכלל ברמה הממשלתית בכל הנוגע לפינוי תושבים שבתיהם נפגעו. ראשי הרשויות המקומיות ציינו כי הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בכך שרשות החירום הלאומית מסרה להם כי עליהם להתקשר באופן עצמאי עם בתי המלון, וכי הם ישופו על ההוצאות על ידי מס רכוש. עקב כך נוצרו פערים, לעיתים עד כדי פי שלושה, בין התעריפים שראשי הרשויות סיכמו עם המלונות. נוסף על כך, כל ראש רשות קבע את המלונות שאליהם יפונו התושבים, בלא שנקבעו קריטריונים וכללים, כגון תעריף, המרחק מהעיר, הזכאים לפינוי, חובת פינוי לבית מלון ממוגן בלבד, העדפת ריכוז כל התושבים המפונים באזור אחד וכדומה. 5 תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973. 6 "המערכת הלאומית לניהול מפונים ומתפנים". 17 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים היעדר גורם מתכלל אף בא לידי ביטוי בכך שבעלי תפקידים שונים הגיעו למקומות שבהם פגעו טילים ולמרכזי המפונים ללא תיאום וללא הכוונה. ליקויים אלה וההשפעות המיידיות שלהם על המפונים הומחשו לעובדי משרד מבקר המדינה באחד הסיורים במלון בירושלים, שאליו פונתה קבוצה של אזרחים ותיקים מבית דיור מוגן בתל אביב שנפגע מטיל. לאחר שהאזרחים הוותיקים ירדו מהאוטובוסים התברר שהחדרים שבמלון אינם מותאמים לצורכיהם ולמצבם הפיזי של מרביתם, מאחר שבחדרים יש אמבטיה ולא מקלחת. לפיכך הוחזרו דיירי הדיור המוגן לאוטובוסים והועברו למלון אחר. עם הגיעם למלון האחר וכניסתם ללובי המלון, התברר כי תנאי המיגון במלון אינם מתאימים לצורכיהם, שכן כדי להגיע בעת אזעקה למרחב המוגן הם נדרשו לרדת או לעלות במדרגות, וכמו כן המרחב המוגן לא היה מותאם בגודלו לכיסאות גלגלים. דיירי הדיור המוגן הועלו שוב על האוטובוסים והועברו למלון שלישי מחוץ לירושלים המותאם לצורכיהם. במכתב מ-17.6.25 כתב מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לשר האוצר כי הוא ממליץ "למסד מנגנון מיידי בניהול ממשלתי לפינוי אוכלוסייה לבתי מלון באופן סדור ומתוקצב ולבחון לצד האמור קביעת מנגנון פיצוי כספי, יעיל והולם". כן כתב מבקר המדינה כי "מוצע, לצד ההסדרים שנקבעו למול הרשויות, לרכז את ניהול פעילות פינוי התושבים המפונים לבתי מלון תחת 'קורת גג' אחת ברמה הלאומית על מנת לאפשר שליטה ובקרה אחר פינוי התושבים ואכלוסם בבתי המלון". מתווה הפינוי של התושבים שביתם ניזוק מירי הטילים לתושבים שדירתם נפגעה מטיל וגורם מוסמך הכריז עליה כלא-ראויה למגורים בעקבות הפגיעה, נתנה המדינה מענה לטווח קצר ולטווח ארוך. המענה לטווח הקצר שניתן לבעל דירה או לשוכר שגר בה בעת קרות הנזק הוא פינוי למלון על ידי הרשות המקומית שהוא מתגורר בתחומה במימון קרן הפיצויים או מציאת פתרון דיור עצמאי (למשל, מגורים אצל קרוב משפחה) וקבלת תשלום בסך4,000 ש"ח בגין פינוי של עד שבועיים. המענה שניתן לטווח הארוך הוא מציאת דירה חלופית באופן עצמאי וקבלת החזר של שכר הדירה ששולם על ידי קרן הפיצויים. גובה שכר הדירה שיאושר לתשלום על ידי רשות המיסים יהיה בהתאם למאפייני דירת המגורים שניזוקה, גודלה ומקומה, תוך מתן עדיפות לתשלום שכר דירה שיאפשר המשך מגורים באותו אזור. המשך שהייה בבית מלון מותנה באישור של קרן הפיצויים, בתיאום עם הרשות המקומית. לחלופין ניתן למצוא פתרון דיור חלופי (כגון מגורים אצל קרוב משפחה) ולקבל תשלום בהתאם להרכב המשפחתי בבית המפונה. רשות המיסים שלחה למפונים הודעות שבהן הוסבר התהליך המדורג של המעבר מפינוי לטווח קצר במלון לדיור חלופי לטווח ארוך עד לשיקום הבית שנהרס או חזרה הביתה אם הבית כבר שוקם. בהתאם לתהליך, השהות בבית מלון התאפשרה לכל המאוחר עד 1 באוגוסט, למעט במקרים חריגים. כדי להכיר במקרים חריגים כאמור התבקשו המפונים להגיש בקשה לאישור חריג לשהייה בבית מלון, באמצעות טופס מקוון. בקרב המפונים לבתי מלון במבצע עם כלביא שררה אי-בהירות לגבי המועד שבו הם יידרשו לעזוב את המלון. בשל אי-הבהירות לא הייתה למפונים יכולת למצוא בזמן סביר הסדרים חלופיים לַשהּות במלונות. נוסף על כך, אי-הבהירות גרמה למתח נפשי ולתחושת אי-יציבות וחוסר ביטחון בקרב המפונים, בייחוד בקרב אוכלוסיות ראויות לקידום, בתקופה שהיא ממילא רגישה ומורכבת. 18 גותשתג רלינתכ נטנלב במ פונים עובדי נציבות תלונות הציבור קיבלו תלונות רבות הנוגעות למשך השהות של המפונים בבתי המלון ולהתראת הפינוי הקצרה שקיבלו. להלן תיאור כמה מהתלונות שהתקבלו בנושא זה: עיריית בת ים הארכת שהייה במלון לאם חד-הורית שהיא אישה נכה ונתמכת רווחה המתלוננת היא אם חד-הורית, נכה בשיעור 100% ונתמכת רווחה, שדירתה השכורה בבת ים נפגעה מטיל והפכה זמנית ללא-ראויה למגורים. המתלוננת פנתה לנציבות תלונות הציבור והתלוננה על כך שנציגה מטעם אגף הרווחה בעיריית בת ים מסרה לה שהשהייה שלה בבית המלון תהיה קצרה, והדבר מדאיג אותה מאוד. עם קבלת התלונה פנתה הנציבות לעיריית בת ים, ובמענה על פניית הנציבות מסר נציג המוקד העירוני לפניות הציבור למתלוננת כי באפשרותה להישאר בבית המלון פרק זמן נוסף. לאחר תשעה ימים קיבלה המתלוננת הודעה שעליה להתפנות מהמלון, ובמצוקתה היא שוב פנתה לנציבות. הנציבות קיימה שיחה משותפת עם המתלוננת ועם נציגי אגף הרווחה בעיריית בת ים, ובשיחה הוסבר למתלוננת האופן שבו יש להגיש בקשה להארכת השהייה במלון, וכן ניתן לה סיוע חומרי. 1212990 פגיעה ישירה בבניין מגורים בבאר שבע 19 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור רשות המיסים בישראל סיוע להורים שכולים בהארכת שהותם במלון המתלוננים הם אב ואם שכולים שביתם ברמת גן נפגע מטיל, והם פונו למלון. המתלוננים פנו לנציגי נציבות תלונות הציבור שקיבלו קהל במלון שהם פונו אליו וציינו כי הם נדרשים לפנות את חדרם במלון בקרוב. המתלוננים טענו כי האב הוא נכה וסובל מקושי נפשי, והעברתם מהמלון במצב הדברים הנוכחי היא קשה מנשוא עבורם. המתלוננים הוסיפו כי שלחו מסמכים תומכים למס רכוש אך טרם נענו, וכי מועד הפינוי קרב. בעקבות פניית הנציבות מסרה קרן הפיצויים כי המקרה טופל ברגישות בשיתוף מחלקת הרווחה של עיריית רמת גן, וכי בשל נסיבות המקרה, ובהסכמת בני הזוג, ניתנה להם ארכה לשהייה במלון עד 15.9.25. 1216273 רשות המיסים בישראל הארכת שהות במלון למפונה בהיריון ששכרה דירה חלופית, אך לא היה ברשותה ריהוט בסיסי המתלוננת, אישה בהיריון, פונתה מביתה בפתח תקווה עם בעלה ושתי בנותיה למלון בהרצלייה עקב פגיעת טיל בבניין שבו היא מתגוררת, שהפך אותו למסוכן ולא-ראוי למגורים. המתלוננת שכרה דירה חלופית, ועקב כך נדרשה להתפנות מהמלון. המתלוננת הגישה בקשה לרשות המיסים להארכת השהות במלון עד לקבלת ציוד בסיסי, מאחר שהדירה ששכרה ריקה, ונוסף על כך לא ניתן להוציא ציוד מדירתה שנפגעה מהטיל. המתלוננת ציינה כי לא קיבלה תגובה על בקשתה, ולמוחרת הגשת הבקשה היא נדרשה להתפנות מהמלון. נציבות תלונות הציבור יצרה קשר מיידי עם רשות המיסים ועם עיריית פתח תקווה, וניתנה למתלוננת ארכה של שבעה ימים לשהייה במלון לצורך התארגנות בדירתה החדשה. 1215337 עיריית בני ברק דרישה לפינוי מבית המלון ביום צום וללא התראה מספקת המתלוננת, תושבת בני ברק שביתה נפגע במבצע עם כלביא, פונתה עם בני משפחתה על ידי עיריית בני ברק למלון בקיבוץ חפץ חיים, לאחר שנקבע שבית המשפחה אינו ראוי למגורים. לדברי המתלוננת, ב-8.7.25 קיבלה משפחתה הודעה מהמלון, ולפיה עקב התחייבויות קודמות של המלון הוא נאלץ להפסיק את שהות המשפחה בו מיום ראשון,13.7.25(צום י"ז בתמוז), בשעה10:00בבוקר. לדברי המתלוננת, על אף פניות בני המשפחה לעיריית בני ברק בנושא, הם לא קיבלו פרטים בדבר המקום שאליו הם עתידים להתפנות. מבירור שערכה נציבות תלונות הציבור עם העירייה עלה כי מדובר בכ-50 משפחות מרובות ילדים המאכלסות כ-100 חדרים במלון. העירייה ציינה כי היא מתקשה למצוא מספר רב של חדרים במלונות עם 20 גותשתג רלינתכ נטנלב במ פונים כשרות המתאימה למשפחות אלה, וכי פנתה בנושא לגורמים שונים, ובהם מס רכוש, אך נכון ליום חמישי, 10.7.25, לא נמצא פתרון לנושא. ביום חמישי, 10.7.25, אחר הצוהריים עדכנה העירייה את נציבות תלונות הציבור כי כמה שעות קודם לכן נערך בלשכת ראש העירייה דיון בהשתתפות נציגי מס רכוש. בדיון הגיעו נציגי מס רכוש והעירייה להבנות ולפיהן התושבים ששוהים במלון ואשר לא נמצא עבורם פתרון חלופי יוכלו לאתר בית מלון חלופי העונה על צורכיהם ולהגיש את החשבונית ישירות למס רכוש, וזה יזכה אותם בהתאם. בבירור שקיימה הנציבות עלה כי העירייה לא הודיעה לתושבים ששוהים במלון על המתווה. בתגובה על פניית הנציבות ציינה העירייה כי בכוונתה לפרסם את המתווה לתושבים ביום ראשון, 13.7.25, בשעות הבוקר. כאמור, התושבים התבקשו לפנות את חדריהם באותו יום ב-10:00 בבוקר. בעקבות התערבות נציבות תלונות הציבור הקדימה העירייה את פרסום ההודעה לתושבים בנושא ליום שישי, 11.7.25. הנציבות אף עדכנה את המתלוננת בפרטי ההבנות שהושגו ּווידאה עם המלון שההודעה שפרסמה העירייה הופצה לתושבים השוהים בו. בשיחת מעקב שקיימה נציבות תלונות הציבור עם המתלוננת עלה כי משפחתה התקשתה למצוא מקום במלון אחר בהתאם להעדפותיה (כשרויות, סמיכות למרכז לצורך מעקב אחר העבודות בדירת המשפחה ועוד), וכי בסופו של דבר מצאה משפחתה פתרונות לינה אצל קרובי משפחה. 1213995 עובד נציבות תלונות הציבור בעמדת קבלת קהל במרכז מפונים 21 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור עיריית בני ברק הפסקת השהות במלון אף שהדירה אינה ראויה למגורים תושב בני ברק שפונה עם משפחתו למלון בטבריה עקב פגיעת טיל בדירתו קיבל הודעה מעיריית בני ברק כי על משפחתו להתפנות מהמלון שבו שהתה, מאחר שדירת המשפחה ראויה למגורים. המתלונן טען שהתקרה בדירה נפגעה במידה ניכרת, ולא ניתן לחזור לגור בדירה, אולם העירייה מסרה לו כי לא ניתן לשנות את ההחלטה. המתלונן פנה לנציבות תלונות הציבור וביקש את סיועה הדחוף בהארכת השהייה של משפחתו במלון. בעקבות פניית הנציבות לעירייה נשלח צוות של העירייה לבדוק את הדירה ואישר כי היא אינה ראויה למגורים, ובעקבות כך השהייה במלון של המתלונן ובני משפחתו הוארכה. 1213346 רשות המיסים בישראל סיוע בהגשת תביעה לשוכרת דירה לאחר שדירתה נפגעה מטיל עובדת במלון שאירח מפונים פנתה לנציגי נציבות תלונות הציבור שקיבלו קהל במלון וסיפרה שדירתה השכורה בבת ים נפגעה מטיל ויצאה מכלל שימוש, וכי הנהלת המלון אישרה לה לשהות בחדר במלון ללא עלות. ואולם המתלוננת טענה כי היא זכאית לפינוי למלון במימון המדינה וביקשה לממש את זכאותה זו, אך כאשר פנתה לרשות המיסים נמסר לה כי בעלת הדירה שהיא שוכרת לא הגישה תביעה לקבלת פיצוי בגין דירה זו, ולכן המתלוננת אינה זכאית לפינוי על חשבון המדינה. עובדת משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור פנתה לנציג של מס רכוש שהיה באותה העת במלון, ובשיחה עימו התברר כי בעלת הדירה מחזיקה בנכס נוסף שנפגע, ובגינו היא הגישה תביעה. העובדת יצרה קשר, בתיאום עם רשות המיסים, עם בעלת הדירה שהמתלוננת שוכרת, ולאחר שהתקבל אישור ּה להגשת התביעה הוכרה המתלוננת כזכאית לפינוי למלון במימון המדינה. 1214273 עירייתרחובות הסדרת ביצוע תיקונים בבניין שנפגע מטיל תושב רחובות שבניין מגוריו נפגע מטיל והוא פונה עם שכניו למלון בירושלים פנה לנציבות תלונות הציבור בתלונה על עיריית רחובות. המתלונן טען כי לפני שדיירי הבניין יוכלו לחזור לגור בו, עיריית רחובות דורשת לקבל אישור מהנדס מטעמה כי הנכס ראוי למגורים ואינו מסוכן. המתלונן ציין שלמרות פניותיהם של דיירי הבניין בנדון, ואף שבינתיים מבצע עם כלביא הסתיים, מהנדס מטעם העירייה לא בדק את הבניין ולא אישר כי הוא ראוי למגורים, והדבר מעכב את החזרה לשגרה של דיירי הבניין. הנציבות פנתה לעירייה, וזו השיבה כי ניתן לחזור להתגורר בבניין. ואולם נוכח הנזקים שנראים בבניין ביקש המתלונן לקבל אישור רשמי ממחלקת ההנדסה בעירייה שהבניין אינו מסוכן. הנציבות שבה ופנתה לעירייה, ולאחר פנייתה ביקר מהנדס מטעם העירייה בבניין וקבע כי יש לבצע תיקונים בגג הבניין לפני שיהיה ניתן לחזור לגור בו. המתלונן הודה לנציבות על מעורבותה בנושא. 1213580 22 תלונות הציבור במבצע עם כלביא המוסד לביטוח לאומי פטור מתשלום עבור הוצאות פטירה למפונים שנפטרו בבתי חולים המרוחקים מביתם בתחילת מלחמת חרבות ברזל הנחה משרד הבריאות על צמצום מספר המטופלים בחלק מבתי החולים ועל פינוים לבתי חולים אחרים7. גם בעת מבצע עם כלביא ניתנו הנחיות אלה8. במהלך התקופה נפטרו חולים בבתי החולים שאליהם פונו. בשגרה, המוסד לביטוח לאומי (הביטוח הלאומי) נושא בנטל התשלום עבור העברת נפטר מבית חולים שנמצא באזור מגוריו לבית העלמין. לגבי העברת נפטר מבית חולים שמרוחק מביתו, בנציבות תלונות הציבור התקבלה בינואר 2025, בעת מלחמת חרבות ברזל, תלונה על סירוב של הביטוח הלאומי לממן את הוצאות העברתה של אישה שנפטרה בבית חולים שמרוחק מביתה, שאליו הועברה עקב חשש מירי טילים. תוצאות הבירור של התלונה השפיעו על מקרים דומים שאירעו בעת מבצע עם כלביא. להלן פרטי התלונה: המתלונן טען כי אימו הועברה לבית החולים וולפסון בחולון בעקבות הנחיות על צמצום מצבת החולים בבית החולים זיו בצפת שבו הייתה מאושפזת. ההחלטה על צמצום מצבת החולים התקבלה עקב המלחמה העצימה שהתחוללה באותם הימים בצפון הארץ, כחלק ממלחמת חרבות ברזל. המתלונן ציין כי לא ניתנה למשפחה אפשרות לבחור את בית החולים שאליו תועבר האם, וההחלטה התקבלה על ידי הגורמים המקצועיים בלבד. כמה שעות לאחר הגעתה של האם לבית החולים וולפסון היא נפטרה. בשל המרחק של בית החולים וולפסון מצפת נדרש המתלונן לשלם את עלויות העברת גופתה של האם לבית העלמין בצפת, בסך 2,500 ש"ח. לדברי המתלונן, הביטוח הלאומי סירב לשאת בהוצאות העברת הגופה, והדרישה שהוא יישא בנטל של תשלום זה אינה מוצדקת בנסיבות אלה. בתגובה על פניית נציבות תלונות הציבור מסר הביטוח הלאומי כי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ותקנותיו9, דמי הקבורה שמשלם הביטוח הלאומי הם בין השאר עבור הוצאות העברת הנפטר ממקום הפטירה הנמצא בתחום הרשות המקומית שבה פועלת חברת הקבורה וכן מבית החולים למקום הקבורה, גם אם בית החולים נמצא מחוץ לתחום הרשות המקומית שבה פועלת חברת הקבורה, ובלבד שבית חולים זה הוא הקרוב ביותר לרשות המקומית שבה התגורר הנפטר ונותן שירותי רפואה רגילים לתושבי אותה רשות. מאחר שהמנוחה נפטרה מחוץ לתחום הרשות המקומית שבה פועלת חברת הקבורה הרלוונטית, ובית החולים שבו נפטרה אינו הקרוב ביותר לתחום הרשות המקומית שבה היא התגוררה, המתלונן אינו זכאי למימון בהתאם לחוק. הביטוח הלאומי ציין כי עקב מלחמת חרבות ברזל הוא פעל לתקן את התקנות באופן שיאפשר מימון העברת נפטר בנסיבות כאלה, אך הליך החקיקה לא קודם. נציבות תלונות הציבור מסרה לביטוח הלאומי כי יש בסירובו לשלם את הוצאות העברת המנוחה בנסיבות אלה, שבהן היא הועברה עקב מלחמה שבה נמצאת ישראל לבית חולים מרוחק מביתה, משום נוקשות יתרה ואי-צדק בולט. הנציבות הבהירה כי אין מקום להמתין עד להסדרת העניין בחקיקה, ועל הביטוח 7 מבוסס על האמור באתר משרד הבריאות. 8 מבוסס על האמור באתר משרד הבריאות. 9 סעיף266לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995ותקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976. 23 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים הלאומי לשאת במימון הוצאת העברת המנוחה לקבורה בצפת. הנציבות הוסיפה כי על הביטוח הלאומי לשקוד על מציאת פתרון רוחבי לנושא זה, מלבד הסוגיה הפרטנית שבתלונה, נוכח מצב החירום המתמשך בעקבות מבצע עם כלביא ופינוים של חולים מבתי חולים באזורי סיכון לבתי חולים אחרים. הביטוח הלאומי הודיע לנציבות תלונות הציבור כי יישא בנטל הוצאות העברת המנוחה לקבורה במקרה זה ובמקרים דומים אחרים שבהם קיימת זכאות למימון הוצאות אלה. משרד האוצר הודיע כי אישר את הקצאת התקציב הנדרש לכך. 1198584 עיריית בני ברק עיכוב במתן סיוע התארגנות ראשוני למי שמקום מגוריו אינו ראוי למגורים הממשלה החליטה10 כי מי שמקום מגוריו נפגע עקב המלחמה עם איראן והוא נאלץ להתפנות ממנו לאחר שמהנדס הרשות המקומית שבתחומה הוא מתגורר אישר כי המקום אינו ראוי למגורים, זכאי לסיוע כספי ראשוני בסך 500 ש"ח. התשלום מועבר לזכאים על ידי הרשות המקומית. עובדי נציבות תלונות הציבור שהקימו עמדות קבלת קהל במלונות ובבתי ההארחה שבהם שהו מפונים קיבלו תלונות של מפונים על אי-קבלת הסיוע הכספי הראשוני או על קבלת רק חלק מהסכום שהם זכאים לו. למשל, משפחה של שבע נפשות שפונתה מבני ברק למלון בקיבוץ חפץ חיים עקב פגיעת טיל בדירת המשפחה, פנתה במלון לנציגי הנציבות והלינה על כך שלא קיבלה את המענק עבור כלל בני המשפחה, בסך כולל של 3,500 ש"ח. הנציבות פנתה לעיריית בני ברק, וזו מסרה כי היא שולחת לזכאים למענק הודעות בטלפון על זכאותם. נמצא כי לעירייה לא היה מספר הטלפון של בני המשפחה, ולכן הם לא קיבלו הודעה על זכאותם, והמענק לא שולם להם. הנציבות מסרה את המספר לעירייה, והמענק שולם לבני המשפחה. 1213955 חלק מהמפונים שהיו דוברי רוסית לא שלטו בשפה העברית והתקשו לממש את זכאותם לסיוע כספי. עובדי הנציבות, ובהם עובדים דוברי רוסית, הנגישו למפונים את המידע על זכאותם לסיוע, תיווכו במידת הצורך בינם ובין העיריות ּווידאו שהם מקבלים את הסיוע שהם זכאים לו. 10 החלטת הממשלה3153(18.6.25.) 24 תלונות הציבור במבצע עם כלביא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אי קבלת זכאות לנסיעות חינם בתחבורה ציבורית לתושבים שבתיהם נפגעו במתקפת הטילים ממשלת ישראל החליטה כי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה) יאפשר באמצעות הסדר מיוחד לתושבים שבתיהם ניזוקו ואינם ראויים למגורים לנסוע בחינם בקווי האוטובוסים וברכבות ברחבי הארץ. זאת במטרה להקל על הנפגעים ולהבטיח את תנועתם בקלות וללא עלות למקום המגורים הזמני, מקומות העבודה ומוסדות החינוך ולשם קבלת שירותים חיוניים בחינם11. על פי ההסדר, מי שמקום מגוריו נפגע ואינו ראוי למגורים זכאי להטעין את כרטיס הרב-קו האישי שלו בחוזה "חופשי חודשי ארצי". תוקף ההטבה הוא עד סוף אוגוסט 2025. להלן תיאורה של תלונה שהתקבלה בנציבות תלונות הציבור בנושא זה: ביתה של המתלוננת בבאר שבע ספג פגיעה ישירה של טיל ונהרס, והיא פונתה למלון בעיר. המתלוננת הגישה באתר רב-קו אונליין במרשתת בקשה לקבלת ההטבה לנסיעה בחינם, אך בקשתה נדחתה ללא נימוק, והיא פנתה לנציבות תלונות הציבור לקבלת סיוע במיצוי זכויותיה. הנציבות פנתה למשרד התחבורה, וזה מסר בתגובתו כי הייתה תקלה באתר המקוון, והיא תוקנה. משרד התחבורה ציין כי המתלוננת יכולה לפנות לנציגיו או לנציגי הרשות המקומית במלון שאליו פונתה, לשם הסדרת עניינה במהירות, או לנסות להגיש את הבקשה שוב באתר המקוון. הנציבות מסרה את הדברים למתלוננת, וההטבה הוסדרה לשביעות רצונה. 1214527 משרד החינוך מתן מחשב נייד לילד שפונה מביתו כחלק מחלוקת אמצעי קצה למפונים בזמן מבצע עם כלביא נערך משרד החינוך לחלוקת אמצעי קצה במתנה לתלמידים שהתפנו עם משפחותיהם מבתיהם, לאחר שנקבע כי ביתם אינו שמיש למגורים בשל פגיעה שספג במהלך המבצע. חלוקת אמצעי הקצה נועדה לאפשר לתלמידים אלה קיום פעילות חינוכית פורמלית ובלתי פורמלית. אמצעי הקצה כוללים מחשבים ניידים, טאבלטים ומודמים סלולריים לגלישה באינטרנט12. בנציבות תלונות הציבור התקבלה תלונה מאם לילד שסיים את לימודיו בכיתה ז' בחינוך המיוחד אשר פונתה עם משפחתה למלון לאחר שטיל פגע בביתם בפתח תקווה. האם טענה שאנשי משרד החינוך חילקו מחשבים לתלמידים שפונו למלון שבו הם שוהים, אך בנה לא קיבל מחשב. המתלוננת ציינה כי חדרו של הילד והמחשב שהיה בו נהרסו מפגיעת הטיל, וכי אי-קבלת המחשב גרמה לבנה אכזבה רבה. האם ציינה עוד כי אביו של הילד שוהה בחו"ל, כי הוא אינו יכול להגיע לארץ בשל סגירת המרחב האווירי וכי בהיעדרו מועצמים קשיי המלחמה אצל בנה. 11 מבוסס על מידע מאתר משרד התחבורה. 12 ראו נוהל משרד החינוך "חלוקת אמצעי קצה לתלמידים מפונים "עם כלביא" מ-23.6.25. 25 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים בתגובת משרד החינוך על פניית הנציבות נמסר כי מאחר שהילד לומד במוסד שש-שנתי שאינו מוגדר כחינוך יסודי הוא אינו זכאי לקבל מחשב. הנציבות שבה ופנתה למשרד החינוך והסבה את תשומת ליבו לנסיבות המקרה. בתגובה מסר משרד החינוך כי הנוהל13 לחלוקת מחשבים מאפשר חריגה ממנו במקרים מסוימים, וכי לאחר בחינה נוספת של המקרה, בעקבות פניית הנציבות, הוענק לילד מחשב. 1213737 מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ומנהלת נציבות תלונות הציבור סמוך למקום נפילת טיל ברמת גן 13 שם, סעיף5(ג). 26 תלונות הציבור במבצע עם כלביא פיצויים על הנזקים שנגרמו עקב ירי הטילים חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, קובע כי על מדינת ישראל באמצעות קרן הפיצויים (מס רכוש) לפצות על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונים, וזאת כדי להשיב את המצב לקדמותו. ככל הניתן, סמוך לזמן האירוע מגיעים אנשי קרן הפיצויים (מס רכוש), מלווים בשמאים ומהנדסים, לאזור שנפגע, כדי לאמוד את הנזק. מי שלרכושו נגרם נזק במלחמה זכאי לקבל פיצוי על הנזק, ועליו להגיש תביעה מקוונת לקבלת הפיצוי. אם הנזק נגרם למבנה, לתכולה, או לרכב, הפיצוי ישולם עבור ההוצאות של בעלי הנכס לצמצום הנזק (כמו תיקון). נוסף על כך, ישולם אחד מאלה (הנמוך מביניהם): ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לשווי הנכס מייד לאחר שניזוק; הסכום שנדרש להחזרת הנכס למצב שלפני הנזק או לרכישה של נכס דומה במקומו, אם לא ניתן לשקם את הנכס. ב-17.6.25, בתחילת מבצע עם כלביא, הוסיפה רשות המיסים אפשרות להגיש תביעה במסלול מהיר. תקרת הפיצוי במסלול המהיר הייתה עד 10,000 ש"ח, והוא יועד לאנשים פרטיים בלבד. ב-19.6.25 העלתה רשות המיסים את תקרת הפיצוי ל-30,000 ש"ח וכן הרחיבה את המסלול כך שיכלול גם עסקים (נזקים למבנה או לתכולה). נקבע שתביעה במסלול המהיר תטופל בתוך שבעה ימי עסקים, ללא המתנה לשמאי, אם התקיימו שני התנאים האלה: שמאי מטעם קרן הפיצויים עדיין לא ביקר בנכס שניזוק (אין אפשרות להגיש תביעה במסלול המהיר לאחר ביקור שמאי). התביעה היא על נזקים למבנה, לתכולה ביתית (חפצים) ולציוד ומלאי של עסק. המסלול המהיר נועד לתת אפשרות לפיצוי מהיר על נזקים קטנים יחסית, ללא צורך בהליך שמאות ארוך ובלי להזדקק להליך של הגשת תביעה לפיצוי במסלול הרגיל. נוסף על כך, מסלול זה נועד להפחתת הנטל על הנפגעים בכל הנוגע להגשת מסמכים, לייעול עבודת רשות המיסים באמצעות הפחתת עומס מהשמאים ומאנשי מס רכוש ולמתן מענה יעיל ומהיר לאוכלוסיות רחבות שנפגעו. בעקבות ירי הטילים המסיבי מאיראן נפגעו מבנים רבים. מתחילת המבצע עד 10.8.25 התקבלו במוקדי קרן הפיצויים 52,183 תביעות, מהן 41,060 בגין נזק למבנה, 5,225 בגין נזק לרכב ו-5,898 בגין נזק לתכולה וציוד14. 143 צוותים של קרן הפיצויים פעלו ברחבי הארץ. נוסף על כך, פעלו 13 צוותים במלונות שבהם מתאכסנים אזרחים שביתם ורכושם נפגעו ומסייעים להם בהגשת תביעות לפיצוי ובקידום השיקום של בתיהם15. הצוותים של קרן הפיצויים, מלווים במהנדסים ושמאים, ביקרו בזירות השונות ונתנו מענה ראשוני לאזרחים שביתם ורכושם נפגעו, בשיתוף נציגי הרשויות המקומיות הפועלים בשטח. 14 על פי מידע שמסרה רשות המיסים לנציבות תלונות הציבור. 15 מבוסס על מידע מאתר רשות המיסים. 27 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים בעת המבצע התקבלו בנציבות תלונות הציבור תלונות שבהן הלינו המתלוננים על קושי בקבלת מידע ברור ונגיש מרשות המיסים. המידע המבוקש נגע לנושאים שונים, כגון מצב הטיפול בתביעות בעניין נזק ישיר; מועדי ההגעה של נציגי מס רכוש לשטח; זכאות שוכרים לדיור חלופי; ומועדי העברת תשלומים למפונים. יצוין כי רשות המיסים פתחה עמדות מידע בבתי מלון בשבוע השני למבצע. נוסף על כך, בימים הראשונים של המבצע התקבלו תלונות של פונים למוקד קרן הפיצויים על זמני המתנה ארוכים למענה טלפוני או על מענה חלקי בלבד. הבעיה מתחדדת כאשר מדובר באזרחים ותיקים או באזרחים שאינם בעלי אוריינטציה טכנולוגית ומתקשים בהגשת פניות מקוונות. נציבות תלונות הציבור תיווכה בין הפונים אליה לבין קרן הפיצויים וסייעה לפונים בקבלת מידע עדכני, ונוסף על כך שיקפה לרשות המיסים את הקשיים בקבלת מידע כפי שעלו מהתלונות. מילהטובה עובדי רשות המיסים, אשר נדרשו להתמודד בפרק זמן קצר עם השפעותיו של אירוע קיצוני ומורכב במציאות ביטחונית מאתגרת, ראויים להערכה על התגייסותם המלאה למתן מענה מיידי לציבור שנפגע מירי הטילים. במכתבו של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לשר האוצר מ-17.6.25 כתב מבקר המדינה כי "בשל היקף התושבים המפונים שבתיהם ניזוקו, יש לבחון את הלימת המוקד הנוכחי להיקפי הנפגעים. מוצע לשקול להקים מוקד ארצי מקצועי לממשק למול הרשויות וכן להרחיב את השירותים לאזרחים, לרבות הקמת עמדות לקבלת קהל במשרדי השומה השונים שהנציגים בהם יסייעו בתביעות לפיצוי וייתנו מידע לציבור בעת חירום זו". להלן תיאורן של כמה מהתלונות בנושא הפיצויים והשירות שניתן לנפגעים שביררה נציבות תלונות הציבור: רשות המיסים בישראל הערכת שמאי נמוכה המתלונן, תושב בני ברק שדירתו נפגעה מטיל, פנה לנציבות תלונות הציבור וציין כי הוא מפונה כבר כחודש מהדירה, משום שאינה ראויה למגורים, ובתקופה זו נולדה לו בת. כעבור שבועיים מהפגיעה בדירה הגיע אליה שמאי, לשם הערכת היקף הנזק ואומדן עלות תיקונו. לטענת המתלונן, עלות התיקון על פי האומדן נמוכה ממחירי השוק לתיקון הנזק בפועל. המתלונן פנה לרשות המיסים, וזו הפנתה אותו לשמאי. השמאי ביקש מהמתלונן להציג לו הצעות מחיר לתיקון הנזק, והמתלונן עשה זאת, אולם השמאי לא הסכים לשנות את האומדן. המתלונן הגיש ערר לרשות המיסים על החלטת השמאי, ובתגובה מסרה לו הרשות כי ההחלטה תינתן בתוך 60 יום. המתלונן טען כי בשל הלידה של אשתו הוא אינו יכול להמתין 60 יום לקבלת החלטה בעניינו בזמן שדירתו אינה ראויה למגורים, ובלי שאושר לו תשלום לתיקון הנזקים. בתגובתה על פניית נציבות תלונות הציבור מסרה רשות המיסים כי לאחר קבלת התלונה ערך השמאי ביקור נוסף בדירתו של המתלונן ובתוך 20 יום ממועד קבלת התלונה תיקן השמאי את השומה בהתאם להצעות המחיר שהעביר אליו המתלונן והוסיף לה 3,000 ש"ח, וכי שולמו למתלונן הכספים למימון עלות התיקון. 1215842 28 תלונות הציבור במבצע עם כלביא עובד נציבות תלונות הציבור בעמדת קבלת קהל במרכז מפונים רשות המיסים בישראל עיכוב בטיפול בתביעה עקב אי-הבנה בין השמאי לבין התובע דירתו של המתלונן בפתח תקווה נפגעה מטיל. שבועיים לאחר הפגיעה שלח המתלונן לשמאי שמונה לטפל בתביעת התשלום בגין תיקון הנזקים שנגרמו לדירה כמה הצעות מחיר. ואולם אף שעברו שלושה שבועות ממשלוח הצעות המחיר לא התקבלה תגובה מהשמאי. נציבות תלונות הציבור פנתה לרשות המיסים, וזו מסרה בתגובה כי מבדיקת המקרה עלה שהשמאי מסר למתלונן כתובת דואר אלקטרוני למשלוח הצעות המחיר, אך המתלונן לא שלח את הצעות המחיר לכתובת זו, אלא העלה אותן לתיק התביעה באתר רשות המיסים שאינו חשוף לשמאי. רשות המיסים הודיעה כי ההצעות נבחנו, ושולם למתלונן פיצוי בסך31,034 ש"ח. 1216164 רשות המיסים בישראל עיכוב בטיפול של שמאי דירתה של המתלוננת, נכה תושבת פתח תקווה, נפגעה מטיל. המתלוננת פנתה לנציבות תלונות הציבור ומסרה כי אף שעבר כחודש וחצי מהפגיעה בדירה, היא אינה מקבלת מענה מהשמאי שמונה לטיפול בעניינה. המתלוננת ציינה כי לכל שכניה כבר שולמו הכספים לתיקון, ודירותיהם תוקנו. המתלוננת הוסיפה 29 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים כי פנתה פעמים רבות למוקד של רשות המיסים, ובכל פעם נאמר לה כי פנייתה תועבר לטיפול, אך לא חל כל שינוי במצב. במענה על פניית הנציבות מסרה רשות המיסים כי השמאי אומנם התעכב בטיפול בעניין. הרשות טיפלה מיידית בעניין, והתשלום לתיקון הנזקים הועבר למתלוננת בתוך כמה ימים. 1217524 רשות המיסים בישראל פיצוי על רכב שנפגע מטיל בערוץ הווטסאפ של הקו החם התקבלה פנייה ברוסית ממתלונן שרכבו נפגע מטיל בבת ים. הרכב נלקח על ידי עיריית בת ים, וזו מסרה למתלונן כי לא ניתן לשחרר את הרכב ללא אישור של שמאי מטעם רשות המיסים. המתלונן טען כי פנה לרשות המיסים בתביעה לקבלת פיצוי על הנזק שנגרם לרכב, אך לא נענה. המתלונן ציין כי עקב ניתוח שעבר הוא אינו יכול להתנייד בתחבורה ציבורית וביקש לזרז את הטיפול בתביעתו. נציבות תלונות הציבור פנתה לרשות המיסים, וזו מסרה בתגובה כי שמאי בחן את הרכב והחליט כי אינו ראוי לשימוש. הפיצוי על הרכב הועבר למתלונן בתוך שבועיים מהפנייה לנציבות. 1213826 כלי רכב שנפגעו מירי טילים בבת ים 30 תלונות הציבור במבצע עם כלביא רשות המיסים בישראל תביעה לפיצוי של זוג קשישים שלא טופלה צוות של נציבות תלונות הציבור פגש במלון בהרצלייה זוג קשישים בני יותר מ-90שפונו לאחר שביתם בפתח תקווה נפגע מטיל. לדבריהם, הם הגישו תביעה לקבלת פיצוי מקרן הפיצויים, אך אף שעברו שבועיים מהגשת התביעה טרם נוצר עימם קשר, ולא התקיים ביקור של שמאים בדירה. בני הזוג ציינו כי הם מנועים מלהוציא ציוד וחפצים מהדירה לפני בואו של שמאי מטעם קרן הפיצויים לאמוד את הנזק, והדבר מקשה עליהם מאוד. הנציבות פנתה לקרן הפיצויים, והתברר כי בני הזוג הזינו בתביעה לפיצוי כתובת שגויה במודיעין, במקום בפתח תקווה. לאחר שהטעות תוקנה יצרה קרן הפיצויים קשר עם המתלוננים, לשביעות רצונם. 1214050 רשות המיסים בישראל ביקש לעבור בין מסלולי פיצוי וסורב המתלונן הוא תושב פתח תקווה שפונה למלון לאחר שביתו נפגע מטיל. הוא הגיש שלוש תביעות למס רכוש, בגין נזקים לביתו ולשתי מכוניות שלו. למוחרת הגשת התביעה פורסמה האפשרות להגשת תביעה במסלול מהיר. המתלונן פנה לקרן הפיצויים וביקש להסב את התביעה למסלול המהיר, אך לדבריו נמסר לו כי מי שהגיש יותר מתביעה אחת אינו יכול לעבור למסלול אחר. המתלונן טען כי אין היגיון בסירוב להסב את התביעה שלו למסלול המהיר. בתגובה על פניית נציבות תלונות הציבור מסרה קרן הפיצויים כי ניתן לעבור בין מסלולי פיצוי. ואולם במקרה הנוכחי לא הייתה זהות בין מגיש התביעה לפיצוי לבין הנפגע, מאחר שהמתלונן הגיש את התביעה אך רשם את אשתו כמי שנפגעה ומבקשת פיצוי, ולכן המערכת הממוחשבת לא איפשרה מעבר למסלול המהיר. בעקבות התערבות הנציבות מחקה קרן הפיצויים את התביעה הראשונה של המתלונן וסייעה לו להגיש תביעה חדשה במסלול שבו חפץ. 1214056 רשות המיסים בישראל פיצוי על נזקים למי שאינו אזרח ישראל בנציבות תלונות הציבור התקבלו תלונות מתושבי בת ים שאינם אזרחי ישראל (ביניהם אזרח אריתריאה, תייר ופליטה מאוקראינה) שדירתם נפגעה מירי טיל. המתלוננים ציינו שמאחר שהם אינם אזרחי ישראל, הם אינם יכולים להגיש תביעה לקבלת פיצוי. הנציבות פנתה לקרן הפיצויים למציאת פתרון לבעיה שהעלו המתלוננים. בעקבות פניית הנציבות מסרה קרן הפיצויים כי כדי שתושב חוץ יוכל להגיש תביעה לפיצוי עליו למלא טופס לקבלת מספר ישות (במקום מספר תעודת זהות), ועם קבלת המספר הוא יוכל להגיש תביעה. קרן הפיצויים ציינה כי את המספר ניתן לקבל באמצעות הגשת בקשה מקוונת באתר רשות המיסים על ידי מייצגים או ללא צורך במייצג במשרדי השומה ברחבי הארץ, שהונחו בעקבות פניית הנציבות לטפל בפניות בעניין. הנציבות הנחתה את המתלוננים כיצד לפעול לקבלת מספר הישות והגשת התביעה לפיצוי. להלן דוגמה לדרך הטיפול של נציבות תלונות הציבור בתלונה של תייר: 31 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים תייר שהגיע לישראל עם בת זוגו ובנו לקבלת טיפול רפואי אונקולוגי פנה לנציבות תלונות הציבור וטען כי הוא מבקש לקבל פיצוי על הנזק שנגרם לתכולת הדירה ששכר. התייר דובר רוסית בלבד והתקשה לקבל מידע על זכויותיו. עובדת הנציבות שוחחה עימו בשפה הרוסית, הנגישה עבורו את המידע הרלוונטי, כגון אופן קבלת מספר ישות, והנחתה אותו להגיש תביעה לפיצוי בגין רכושו שניזוק במשרד פקיד השומה הסמוך למקום מגוריו. המתלונן פנה לעובדת הנציבות ומסר כי הגיע פעמיים למשרד פקיד השומה בחולון, אך לא ניתן לו שירות. הנציבות פנתה לרשות המיסים, וזו מסרה לה כי בשל אי-הבנה של בקשת המתלונן לא ניתן לו השירות המבוקש. בעקבות התערבות הנציבות שוחח נציג רשות המיסים עם המתלונן ברוסית וקבע לו פגישה עם גורם מקצועי שיסייע לו בקידום תביעתו. 1214060, 1213011 רשות המיסים בישראל מתן שירות למפונים במשרדי רשות המיסים לאחר מבצע עם כלביא שבמהלכו פונו כ-11,000תושבים מביתם עקב הפגיעות בבתי מגורים, הודיעה רשות המיסים לנציבות תלונות הציבור כי פרסמה למשרדיה ברחבי הארץ כי עליהם לתת שירות למפונים גם אם הם אינם משוייכים לפי כתובתם לאותו משרד. הנחיה זו ניתנה בעקבות תלונה שהתקבלה בנציבות תלונות הציבור במהלך מלחמת חרבות ברזל. תושבת קריית שמונה שפונתה מביתה והתגוררה במהלך מלחמת חרבות ברזל בראשון לציון פנתה לנציבות תלונות הציבור והלינה על השירות שקיבלה במשרד של רשות המיסים בראשון לציון. המתלוננת ביקשה לקבל אישור על תיאום מס ולעדכן את הטבות המס המגיעות לה כתושבת קריית שמונה, אך הופנתה למשרד השומה בצפת, שאליו היא משויכת, ונאלצה להגיע לצפת כדי להשלים את הטיפול בעניינה. המתלוננת הלינה על דרישת רשות המיסים כי תסע מראשון לציון לצפת לצורך הטיפול בבקשתה. רשות המיסים טענה כי לא היה בידי המשרד בראשון לציון כל המידע הנדרש להשלמת הטיפול בבקשת המתלוננת, ועל כן היא הופנתה למשרד השומה שאליו היא משויכת, שמטפל בנושא התושבּות ביישובי הצפון16. רשות המיסים הוסיפה כי המתלוננת הייתה יכולה לקבל את השירות גם באופן מקוון, אולם המתלוננת טענה כי אין לה אוריינות דיגיטלית הדרושה לשם כך. בעקבות התלונה העלתה נציבות תלונות הציבור לפני חטיבת שירות הלקוחות של רשות המיסים את נושא מתן השירות למפונים בתקופות מלחמה במקום מגוריהם הזמני. הנציבות הציעה מתווה לשיפור השירות למפונים, ובכלל זה במקרים שהם מגיעים למשרדי קבלת הקהל שלא ביחידה שאליה הם משויכים. רשות המיסים הודיעה לנציבות תלונות הציבור לאחר שהחל מבצע עם כלביא, שבעקבותיו נוספו מפונים רבים עקב פגיעות הטילים ששוגרו מאיראן, כי פרסמה הנחיות חדשות ולפיהן יש לתת למפונים שירות מיטבי, המתחשב בנסיבות, אף אם הם אינם משוייכים גיאוגרפית לפי כתובתם לאותו משרד. 1199774 16 הזכאות להטבת המס ניתנת למי שהוא תושב הצפון. 32 תלונות הציבור במבצע עם כלביא ההתמודדות של הציבור הרחב עם מצב החירום במהלך מבצע עם כלביא גם תושבים שרכושם לא ניזוק ישירות מירי הטילים נאלצו להתמודד עם השלכות מצב החירום ששרר במהלך מבצע עם כלביא. הציבור הרחב נדרש להתמודד עם מציאות של איום ביטחוני, הכוללת חשיפה לירי טילים והיעדר מיגון הולם במקרים רבים. נוסף על כך, בשל פעילותו המצומצמת של המגזר הציבורי בתקופת החירום, התעוררו קשיים בקבלת שירותים חיוניים מגופים וממוסדות מדינה. בפרק זה יובאו דוגמאות לתלונות הממחישות את האתגרים שעמדו בפני הציבור הרחב, ובהם פערים במיגון, לצד סוגיות בתחומי הבריאות, התעסוקה והנגישות לשירותים ציבוריים. פערים במיגון ובמקלוט ב-12 ימי מבצע עם כלביא שוגרו לשטח ישראל מאות טילים וכטב"מים. התקפות טילים אלה הדגישו את הצורך במרחבים ממוגנים תקינים שראויים לשהייה בסמוך לבתים ולמרכזי התעסוקה. האיומים שנשקפו לעורף מדינת ישראל הביאו בשנת 1972 לתיקון חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן - חוק הג"א), המחייב לכלול בניית מקלט בכל בנייה חדשה של מבנה פרטי או ציבורי. בשנת 1992, לאחר תום מלחמת המפרץ הראשונה, אושרו תקנות לגבי מרחבים מוגנים במסגרת תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990. תקנות אלה מחייבות לכלול בניית ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) או ממ"מ (מרחב מוגן מוסדי) בכל בנייה חדשה. כבר בסיורים שערך מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור באוקטובר 2023, בתחילת מלחמת חרבות ברזל, ניכרו פערי המיגון והמקלוט ביישובי קווי העימות בדרום ובצפון, ובפרט בשכונות שהמעמד החברתי-כלכלי של המתגוררים בהן נמוך ובשכונות ותיקות. החשיבות של הטיפול בפערי המיגון והמקלוט עלתה ביתר שאת ביישובים שלא פונו. גם במרכז הארץ ניכרו פערי מיגון ומקלוט שהותירו רבים מתושבי מרכז הארץ ללא מיגון מספק בעת ירי טילים, וביתר שאת בעת מבצע עם כלביא. בדוח מיוחד בנושא "תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת 'חרבות ברזל'" קבע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור כי הממצאים בדבר פערי המיגון מחייבים גיבוש של תוכנית מיגון המבוססת על מיפוי פערים עדכני. פערים במיגון ובמקלוט עלו גם בעוד דוחות של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור שפורסמו בשנים האחרונות. לדוגמה, בדוח בנושא "ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה) - ביקורת מעקב", שפורסם באוגוסט 2020, הועלו הפערים המרכזיים האלה: לכ-2.6 מיליון תושבים בישראל (28%) אין מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם; 33 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים טרם הוסדרה חלוקת הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון הפנים17 בנוגע לטיפול בעורף, אף שההחלטה על הסדרה זו התקבלה על ידי הממשלה בשנת 2014; מקלטים ציבוריים הנמצאים ביישובים הסמוכים לקו הגבול שתושביהם עלולים להידרש לשהות בהם זמן ממושך, יכולים להיחשב כשירים מבחינת פיקוד העורף, אף שלא מתקיימים בהם התנאים הפיזיים הנדרשים לשהייה ממושכת; הצפיפות הצפויה במקלטים הפרטיים המשותפים עלולה שלא לאפשר שהייה ממושכת בהם; העובדה שחלק מאמצעי המיגון אינם מאפשרים למתמגנים שהייה ממושכת לא באה לידי ביטוי בסקירת מצאי המיגון הכשיר שמציג פיקוד העורף; טרם הוחל בגיבושה של תוכנית רב-שנתית לשנים 2019 - 2030 למיגון העורף שעליה החליט הקבינט המדיני-ביטחוני (תוכנית "מגן הצפון") בשנת 2018. בדוח הומלץ בין היתר כי משרד האוצר, משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים ופיקוד העורף ישלימו את גיבושה של התוכנית למיגון העורף בעלות כוללת של5מיליארד ש"ח, וכי משרד הפנים ופיקוד העורף יאיצו ברשויות המקומיות למלא את תפקידן בכל הנוגע לאכיפת חוק הג"א בנושא המקלטים המשותפים בבנייני מגורים, כדי להבטיח את כשירותם לצורך הגנת התושבים בשעת חירום. גם הדוח בנושא "מוכנות המדינה לרעידות אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים - ביקורת מעקב מורחבת", שפורסם בינואר 2024, התייחס למימוש תוכנית "מגן הצפון", שנועדה למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידות אדמה. בדוח צוין כי נכון לשנת 2022, משרד האוצר, בשיתוף רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף, איתר מקור תקציבי רק עבור 890 מיליון ש"ח (18% בלבד) מתוך 5 מיליארד ש"ח הנדרשים ליישום ההחלטה על מימוש תוכנית "מגן הצפון". כמו כן, בדוח בנושא "אישור מרחבים מוגנים על ידי פיקוד העורף ומכוני הבקרה כחלק מתהליך מתן היתר בנייה", שפורסם בינואר 2024, צוין כי בשנת 2022 מספר הבקשות לאישור נספח מיגון שאושרו על ידי פיקוד העורף עלה בכ-53% לעומת שנת 2019, ואילו מספר "האיטרציות" (סבבי האישור) הנדרשות לאישורים אלה עלה בכ-200% לעומת שנת 2019. בכך בפועל מתארך התהליך לאישור נספח המיגון כחלק מתהליך מתן היתר הבנייה. בדוח נאמר כי בבדיקה מדגמית שנעשתה עלה כי 60% מהבקשות שהוגשו לפיקוד העורף לאישור נספח המיגון הוחזרו למגישיהן לצורך תיקונים והשלמות, כך שבכל עת יש כ-6,000 בקשות שנמצאות אצל מגישיהן לצורך תיקון והשלמה, לעיתים לתקופות של יותר מחצי שנה. בשנים 2024 - 2025 בוצעו ביקורות נוספות העוסקות בנושאי המיגון והמקלוט, דוגמת ביקורת בנושא "מיגון בתי חולים" וביקורת בנושא "מיגון ומיקלוט ברשויות המקומיות" אשר מתוכננות להתפרסם בחודשים הבאים. בנציבות תלונות הציבור התקבלו מתחילת מלחמת חרבות ברזל192תלונות בעניין מקלטים ומרחבים מוגנים, מהן 75 תלונות במהלך מבצע עם כלביא. 17 שמו של המשרד בעת פרסום הדוח. שם המשרד כיום הוא המשרד לביטחון לאומי. 34 תלונות הציבור במבצע עם כלביא עיריית מעלות תרשיחא תחזוקה לא נאותה של מקלט ציבורי החובה לתחזק מקלט ציבורי ולשמור עליו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה מפני התקפה מוטלת על הרשות המקומית. התלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור בעניין המקלטים הציבוריים עסקו בין היתר בתנאי התברואה במקלטים, בליקויים באספקת מים למקלטים, בתאורה לקויה בהם ובדרכי גישה לקויות אליהם. להלן תיאורה של תלונה בנושא: תושב מעלות תרשיחא התלונן כי דרכי הגישה למקלט הציבורי בסמוך לביתו חסומות בשל צמחייה גבוהה. לדבריו, הוא פנה בנדון לעירייה, אך הליקוי לא תוקן. בעקבות התערבות נציבות תלונות הציבור ניכשה העירייה את הצמחייה ופתחה את הגישה למקלט. 1213109 עיריית ירושלים, משטרת ישראל מניעת כניסה של תושבים למקלט ציבורי המתלוננת היא בת לקהילת יוצאי אתיופיה, והיא התלוננה לנציבות תלונות הציבור בשם כמה משפחות מקהילת יוצאי אתיופיה המתגוררות בירושלים. לטענתה, כאשר ביקשו בני המשפחות להיכנס למקלטים במקום מגוריהם, חרדים מפלגים קיצוניים שגרים באזור התנהגו בצורה לא נאותה ומנעו מהם את הכניסה למקלט. לטענת המתלוננת, פניית המשפחות למשטרה סייעה לזמן קצר בלבד, ומייד לאחר מכן שבו ההצקות בלי שיינתן לכך מענה קבוע. עובדת נציבות תלונות הציבור שביררה את התלונה בחנה את מפת המקלטים באזור ואיתרה מקלט ציבורי קרוב יותר לביתן של המשפחות מהמקלט שבו נתקלו בהתנהגות השלילית של התושבים האחרים. המתלוננת בחנה את המקלט, אך דיווחה לנציבות שהוא נעול וציינה שנאמר לה שזהו מקלט לגברים בלבד. לאחר שהדבר נודע למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הוא שוחח על כך עם ראש עיריית ירושלים. בעקבות כך מנהל השיטור העירוני ליווה את המתלוננת למקלט שאיתרה נציבות תלונות הציבור, הפגיש אותה עם האישה שמחזיקה במפתח המקלט ומסר לה את פרטי הקשר שלו כדי לאפשר לה להתקשר אליו בכל שעה אם יתעורר צורך בכך. עם זאת, נציבות תלונות הציבור לא הסתפקה בפתרון הבעיה הנקודתית. נציגי הנציבות פנו למשטרה בנושא, והוחלט על קידום הידברות במישור הקהילתי בין המשטרה לבין הרבנים של הפלגים הקיצוניים, כדי להפסיק את התופעה של התנהגות לא ראויה כלפי בני קהילת יוצאי אתיופיה בעת קבלת התרעות בפרט ובשגרה בכלל. 1212964 35 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור עיריית קריית מוצקין השתלטות אנשים פרטיים על מקלט משותף מקלט משותף בבניין מגורים הוא רכושם של הדיירים, והם המופקדים על הטיפול בו. בהתאם לחוק הג"א ולחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, האחריות לתחזוקת המקלט המשותף בבניין ולשמירה עליו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת מוטלת על בעלי הדירות. אם בעלי הדירות אינם מטפלים בתחזוקת המקלט, ניתן לפנות לרשות המקומית הרלוונטית, שמחזיקה בסמכות על פי חוק הג"א לדאוג לתחזוקתו. בסמכות הרשות המקומית להורות לבעלי הדירות לבצע בתוך תקופה מוגדרת עבודות או תיקונים, לשם תחזוקה תקינה. אם בעלי הדירות אינם פועלים בפרק הזמן שבו התבקשו על ידי הרשות המקומית לפעול, בסמכותה של הרשות לבצע את העבודות במקומם ולגבות מהם את ההוצאות. בנציבות תלונות הציבור התקבלו תלונות בעניין ליקויים במקלטים משותפים או השתלטות של אנשים פרטיים על המקלטים. בתלונות אלה השתקפה מצוקתו של הפרט, שאין בכוחו בלבד לתקן את הליקויים במקלט ללא השתתפותם של שאר הדיירים. להלן תיאורה של תלונה בנושא: תושבת קריית מוצקין התלוננה כי המקלט המשותף שבו היא שוהה בזמן האזעקות עמוס בחפצים, ועקב כך שטחו מצומצם. נציבות תלונות הציבור פנתה לעירייה בנושא, ובאותו היום פינתה העירייה את החפצים מהמקלט. 1213001 עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ אי-תקינות מרחב מוגן דירתי בדיור ציבורי מרחבים מוגנים דירתיים או קומתיים (ממ"דים או ממ"קים) בנויים מבטון מזוין עד יסודות הבניין, דבר שמקנה להם עמידות וחוזק לעומת שאר חלקי המבנה. נוסף על כך, מאחר שהם חלק אינטגרלי מהדירה או הקומה אפשר להגיע אליהם במהירות רבה בשעת חירום ורמת תחזוקתם גבוהה18. 18 מבוסס על האמור באתר פיקוד העורף. 36 גותשתג רלינתכ נטנלב במ פונים להלן תיאורה של תלונה בעניין תקינות ממ"ד: אימה של צעירה נכה בשיעור100%שנעזרת בכיסא גלגלים ומתגוררת בדירה השייכת לדיור הציבורי פנתה בזמן מבצע עם כלביא לנציבות תלונות הציבור בתלונה על שדלת הממ"ד בדירתה של בתה אינה נסגרת. המתלוננת ציינה כי פנתה לעמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ בנדון, אך הנושא לא טופל, וכי נוכח המצב, דלת תקינה של ממ"ד יכולה להציל חיים. הנציבות פנתה לעמידר, והדלת תוקנה לשביעות רצון המתלוננת. 1200013 קשיים בקבלת שירותים ציבוריים בתקופת החירום מצב החירום המיוחד שהוכרז בזמן מבצע עם כלביא והחשש ממתקפות טילים שיכולות להתרחש בכל רגע שיבשו את שגרת החיים הרגילה של תושבי המדינה. בתי עסק, מרפאות ומשרדים פעלו במתכונת חירום וסיפקו שירותים בעיקר בצורה מקוונת. נסיבות אלה יצרו קשיים בקבלת שירותים חיוניים מצד גופים ציבוריים. בפרק זה יובא תיאורן של כמה מהתלונות שהתקבלו מהציבור בנוגע להשלכות מצב החירום על הנגישות והזמינות של השירותים הציבוריים. משרד החוץ סגירת המרחב האווירי - סיוע בהעברת נפטר לקבורה בארץ במהלך מבצע עם כלביא נסגר המרחב האווירי של ישראל לטיסות אזרחיות וחברות התעופה נאלצו לעצור את טיסותיהן לישראל וממנה. כתוצאה מכך, עשרות אלפי ישראלים שביקשו לחזור לישראל נותרו בחו"ל ללא יכולת לשוב ארצה. ב-18.6.25 החליטה הממשלה להטיל על משרד התחבורה את האחריות לתכלול ותיאום מבצע "חזרה בטוחה" להשבת ישראלים השוהים בחו״ל ומבקשים לשוב לישראל, בסיוע מפקדת אלון של פיקוד העורף19. להלן תלונה שהתקבלה בנציבות עקב סגירת המרחב האווירי: אחיה של המתלוננת נפטר ב-14.6.25 בחו"ל, והמשפחה נתקלה בקשיים בשחרור גופתו ובהטסתה לארץ, בשל הסגר האווירי האזרחי בזמן המבצע. המתלוננת פנתה לנציבות תלונות הציבור ב-19.6.25 והלינה על כך שמשרד החוץ אינו מסייע לה בנושא, ושהטסת הגופה של האח אינה מקבלת תיעדוף בטיסות החילוץ לארץ בזמן המלחמה. הנציבות פנתה בנושא למפקדת אלון. הפנייה הועברה לנציג משרד החוץ במפקדת אלון, וזה עירב בטיפול גם את נציגי משרד התחבורה, ואלה פעלו מול חברת הביטוח וחברה קדישא לשחרור הגופה 19 החלטת ממשלה3158(18.6.25.) 37 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים והטסתה לארץ. בעקבות פניית הנציבות שוחחו נציגי מפקדת אלון עם המתלוננת, והמקרה הוכר כחריג לעניין מתן תיעדוף בטיסות, וכבר למוחרת הגשת התלונה, ב-20.6.25, בשעות הבוקר, הגיע הארון לארץ. 1213984 המוסד לביטוח לאומי תשלום דמי אבטלה למי שהמעסיק הוציא אותו לחופשה ללא תשלום בזמן מבצע עם כלביא נוכח איומי הטילים מאיראן, קבע פיקוד העורף הנחיות מחמירות בשטחי מדינת ישראל כולה, הכוללות איסור על התקהלויות, איסור פעילות במקומות עבודה למעט משק חיוני ואיסור על פעילויות חינוכיות. בשל הנחיות אלו, צומצמו השירותים והפעילות המסחרית במשק באופן משמעותי, דבר שהביא לפגיעה קשה בחיי אדם, לנזקים לרכוש ולפגיעה בפעילות הכלכלית הסדירה של חלק מהעסקים. כתוצאה מכך, מעסיקים רבים הוציאו את עובדיהם לחופשה ללא תשלום. ב-21.7.25 אישרה מליאת הכנסת תיקון לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לפיו יינתנו הקלות והטבות בעניין זכאות לדמי אבטלה לעובדים שהעסקתם הופסקה בעקבות מבצע עם כלביא. לפי עובדת נציבות תלונות הציבור בעמדת קבלת קהל במרכז מפונים 38 גותשתג רלינתכ נטנלב במ פונים התיקון לחוק20, עובדים שהוצאו על-ידי המעסיק לחופשה ללא תשלום למשך לפחות 10 ימים במהלך 12 ימי הלחימה במסגרת המלחמה מול איראן יהיו זכאים להקלות שונות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה ובכללם קיצור תקופת החל"ת הנדרשת מ-30 ימים ל-10 ימים וכן קיצור תקופת האכשרה21 מ-12 חודשי עבודה ל-6 חודשי עבודה. למפונים מגבול הצפון, חיילים משוחררים ואנשים עם מוגבלות ניתנה הקלה נוספת במנין חודשי האכשרה הנדרשים22. להלן דוגמאות לתלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור בעניין זה: תושבת שדרות שמועסקת בבאר שבע התבקשה על ידי המעסיק שלא להגיע למקום העבודה והוצאה לחופשה ללא תשלום. המתלוננת נרשמה בשירות התעסוקה ומילאה תביעה ידנית לדמי אבטלה. אף שעבר חודש מאז שהתקבל התיקון לחוק, היא לא קיבלה דמי אבטלה. בירור נציבות תלונות הציבור העלה כי לא התקבלה בביטוח הלאומי תביעה מצד המתלוננת. הנציבות הנחתה את המתלוננת כיצד להגיש תביעה מקוונת לדמי אבטלה ומסרה לה מידע על תנאי הזכאות לדמי אבטלה בזמן מבצע עם כלביא. באותו היום הגישה המתלוננת את התביעה, ויומיים לאחר מכן אושרה התביעה לתשלום. המתלוננת ביקשה להבין כיצד חושבו דמי האבטלה, והנציבות ביררה את העניין ומסרה את המידע למתלוננת. 1217967 המתלוננת הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה לדמי אבטלה עקב הפסקת העבודה בזמן מבצע עם כלביא ב-7.7.25. בתלונה צוין כי אף על פי שחלפו שבעה שבועות מאז הגשת התביעה היא טרם טופלה, והמתלוננת לא קיבלה דמי אבטלה. לטענת המתלוננת, חברותיה שהגישו את התביעה קיבלו בתוך שבועות אחדים את דמי האבטלה. בתגובה על פניית הנציבות מסר הביטוח הלאומי כי עקב ריבוי התביעות לדמי אבטלה שהתקבלו לאחר מבצע עם כלביא נוצרו עיכובים בטיפול. בעקבות פניית הנציבות טופלה התביעה, ויום לאחר פנייתה של המתלוננת לנציבות התביעה אושרה. 1218708 מכבי שירותי בריאות אי קבלת תוצאות בדיקתMRI המתלונן פנה לקו החם שהפעילה נציבות תלונות הציבור בזמן מבצע עם כלביא. לדבריו, הוא מבוטח במכבי שירותי בריאות (להלן - מכבי) וביצע בדיקת MRI במרכז הרפואי אסותא (להלן - אסותא) לפני שהתחיל המבצע, אולם טרם קיבל את תוצאות הבדיקה, שלהן הוא זקוק בדחיפות. בעקבות פניית הנציבות בעניין 20 סעיפים179כב-179כז לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. 21 סעיף161לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אחד מתנאי הזכאות לדמי אבטלההואצבירת תקופת אכשרה של לפחות12חודשי עבודה כשכיר מתוך18החודשים האחרונים, לפני שהמובטל נרשם לראשונה בשירות התעסוקה. 22 ראו פרטים באתר הביטוח הלאומי. 39 כית רויתכ | לפונ בטיליב מפונים לנציבת תלונות הציבור במכבי יצרה מכבי קשר מיידי עם אסותא, ובתוך זמן קצר מסרה מכבי לנציבות כי הפיענוח בוצע והוא זמין עבור המתלונן באתר מכבי ובאתר אסותא במרשתת. עוד נמסר לנציבות כי מכבי תיצור קשר עם המתלונן כדי לעדכן אותו בעניין. 1213270 משרד העבודה לא הצליח לקבל מידע ממוקד ממשרד העבודה המתלונן, שהוא בעל חברה שמעסיקה עובדים, פנה לקו החם שהפעילה נציבות תלונות הציבור וטען כי הוא מנסה ללא הצלחה ליצור קשר עם המוקד של משרד העבודה, כדי לברר אם מותר לו להעסיק בזמן מצב החירום את העובדים שלו. בעקבות פניית הנציבות יצר מוקד משרד העבודה קשר עם המתלונן ומסר לו את המידע המבוקש. 1213059 רשות המיסים בישראל סיוע בקבלת שירות ברשות המיסים לאחר שהמשרד המקומי נפגע מטיל המתלונן נדרש להמציא מסמכים לרשות המיסים. מאחר שמשרד מיסוי מקרקעין בחיפה נפגע מטיל ונסגר, השירות לפונים ניתן במשרד מיסוי מקרקעין בעכו. המתלונן הגיע למשרד בעכו, אך שם נמסר לו כי לא ניתן לתת לו את השירות המבוקש מאחר שבמשרד זה ניתן שירות רק בענייני עיקולים, והוצע לו להגיש את המסמכים באופן מקוון. המתלונן פנה במצוקתו לנציבות תלונות הציבור וטען כי התאריך האחרון להגשת המסמכים הוא למוחרת, וציין כי אין לו גישה למחשב. הנציבות פנתה לרשות המיסים, וזו תיאמה באותו היום למתלונן פגישה ליום המוחרת עם נציג שיטפל בו. נוסף על כך, רשות המיסים ציינה כי התברר שהמתלונן ניגש למחלקה לא נכונה כאשר הגיע למשרד מיסוי מקרקעין בעכו, וכעת בעקבות פניית הנציבות יוצבו שלטים שמפנים את המגיעים למשרד בעכו למחלקה הרלוונטית. 1213957 המוסד לביטוח לאומי סיוע למשרת מילואים בקבלת תגמול מילואים בנציבות תלונות הציבור התקבלו מתחילת מלחמת חרבות ברזל 260 תלונות ממשרתי מילואים. בדוח שנתי 51שפרסם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ביולי2025יוחד פרק לתלונות שהתקבלו ממשרתי מילואים הנוגעות לשירותם או לקשיים שהתעוררו עקב השירות. גם מבצע עם כלביא הצריך גיוס מילואים בתפקידים שונים. להלן תיאורה של תלונה שהתקבלה ממתלונן שגויס למילואים לצורך השתתפות במבצע עם כלביא: 40 גותשתג רלינתכ נטנלב במ פונים המתלונן נקרא למילואים בתחילת מבצע עם כלביא ושוחרר עם תום המבצע. המתלונן פנה לנציבות תלונות הציבור והלין כי לא קיבל את תגמול המילואים. בתגובת הביטוח הלאומי על פניית הנציבות נמסר כי העיכוב בתשלום נגרם עקב תקלה במערכת המחשוב שלו, שקרתה בעקבות עדכון המערכת והתאמתה לחקיקה חדשה שהתקבלה. לאחר שהתקלה תוקנה שולם התגמול למתלונן. הנציבות שוחחה עם המתלונן, והוא אישר את קבלת התשלום, אך טען כי שולם לו סכום הנמוך מהסכום המגיע לו. הנציבות פנתה שוב לביטוח הלאומי, ובעקבות הפנייה שוחחה נציגה של הביטוח הלאומי עם המתלונן ומסרה לו מידע על אופן חישוב התגמול. הנציגה ציינה כי החישוב השתנה עקב עדכון חקיקה שהחל ב-1.5.25. הנציבות יצרה קשר עם המתלונן ומסרה לו מידע נוסף על החקיקה החדשה. המתלונן מסר לנציבות כי כעת החישוב מובן לו והודה לנציבות על הסיוע שנתנה לו. 1215562 עובדי נציבות תלונות הציבור בשטח כינוס למשרתי מילואים 41 דוח מיוחד | נציב תלונות הציבור פרטי קשר של משרדי נציבות תלונות הציבור חיפה רח' חסן שוקרי12, הדר ת”ד4394, חיפה3104301 טל':04-8649748 פקס:04-8649744 [email protected] נוף הגליל - נצרת ירושלים רח' הגלבוע1 רח' מבקר המדינה2 נוף הגליל1767303 קריית הלאום, ת”ד1081 טל':04-6455050 ירושלים9101001 פקס:04-6455040 טל':02-6665000 [email protected] פקס:02-6665204 [email protected] תל אביב-יפו רח' הארבעה19(קומה13) לוד מגדל התיכון, ת”ד7024 שד' הציונות1 תל אביב-יפו6107001 מגדל קיסר (קומה7) טל':03-6843560 ת”ד727, לוד7110603 פקס:03-6851512 טל':08-9465566 [email protected] פקס:08-9465567 [email protected] באר שבע רח' הנרייטה סולד8ב בניין רסקו סיטי, ת”ד559 באר שבע8489434 טל':08-6232777 פקס:08-6234343 [email protected] אתר המרשתת של הנציבות דואר אלקטרוני יישומוןWhatsApp שעות קבלת קהל במשרדים mevaker.gov.il/he/ombudsman [email protected] 050-3995422 בימים א'-ה' בשעות9:00–13:00 ביום ד' גם בשעות 15:00– 17:00 42