ישיבת מליאה בתאריך 22/10/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ל' בתשרי התשפ"ו, 22 באוקטובר 2025. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתה דחופה של חבר הכנסת איתן גינזבורג לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בנושא: פעילות תחבורה שיתופית מקוונת בישראל (אובר). אני מתכבד להזמין את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב אל הדוכן. אנקדוטה, חבר הכנסת גינזבורג, בזמן שהשרה עולה לדוכן.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היית הראשון.

היו"ר אמיר אוחנה:

ב-2016 הגשתי הצעת חוק בנושא הזה. לצערי היא לא קודמה בזמנו, אבל אני שומע בשורות טובות מהשרה שכנראה יש כן כוונה לקדם. אז בוא נשמע. בבקשה, חבר הכנסת גינזבורג.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. גברתי השרה, לאחרונה הצהרת כי אובר תפעל בישראל וכי מנכ"ל משרדך מקדם את הנושא מזה זמן. ברור שתחבורה שיתופית מקוונת תשרת את הישראלים ותפחית את יוקר המחיה ועוד הרבה מאוד דברים טובים אחרים. רצוני לשאול: 1. מדוע הנושא טרם קודם למרות ההצהרה? 2. האם גובשה כבר תוכנית עבודה? 3. מהי התוכנית ומה הלו"ז לביצועה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת גינזבורג. כבוד השרה, בבקשה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש. חברי איתן, חבר הכנסת, תודה רבה לך על השאילתה החשובה הזאת. ראשית, הלילה החזרנו עוד שתי גופות של חטופים חללים, אריה זלמנוביץ' ותמיר אדר. נמשיך לפעול עד החזרת כל החטופים הביתה, פירוק החמאס ופירוז הרצועה. אתמול הנשיא טראמפ אמר הצהרה מאוד מאוד חשובה, שאם חמאס ימשיך להפר את ההסכם, אנחנו נפעל במלוא העוצמה בעזה. איתן, אני מאוד שמחה על השאילתה שלך, כי אני שמחה שהתעוררתם. זה לא קרה בקדנציה הקודמת, ובכלל לקח הרבה מאוד זמן להתעסק עם נושא האובר, ואני מאוד שמחה שאתה לוקח חלק בהחלטה הזאת, והחלטת – – –

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

רק למען הדיוק ההיסטורי, גם בכנסת הקודמת הגשתי – – –

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

הגשת, אבל לא קרה עם זה כלום.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נכון.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

החוכמה היא שבסוף הדברים יקרו.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שרת התחבורה הקודמת התנגדה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

הבנתי. אז טוב שלפחות יודעים ששרת התחבורה הקודמת התנגדה. תראה, הנושא של אובר זו החלטה מאוד לא פשוטה. אני יכולה להבין למה לאורך שנים התנגדו לאובר או לדומיו, כי זה לא רק אובר, יש את בולט ויש עוד הרבה מאוד קבוצות בדמות האובר שאנחנו בודקים אותן, דרך אגב, משום שגם אנחנו כמדינה לא יכולים להגיד "אובר" בלי לצאת למכרז על כל אפליקציה שהיא דומה לאובר.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אובר זה שם קוד.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

בדיוק, זה שם קוד – או דומיו. עכשיו תראה, ברור לחלוטין שכחלק מהרצון שלנו במשרד לטפל ביוקר המחיה – ואתה רואה את זה גם בנושא התעופה, ואתה רואה את זה גם בנושא היבשה, אתה רואה את זה בעוד כמה דברים שתכף נדבר עליהם – היה ברור שצריך להתייחס לאובר או לדומיו בצורה אחרת לגמרי ממה שהתייחסו לזה עד היום. יש הרבה מאוד קבוצות לחץ, אתה מכיר אותן, קבוצות לחץ גדולות מאוד שמתנגדות לאובר או לדומיו. יש רגולציה מאוד רחבה שצריך לטפל בה, יש את כל נושא המיסוי, יש את כל נושא הבטיחות ואת כל נושא הביטחון. כשהחלטתי ללכת על האובר, עשיתי התייעצות כמובן עם גורמי המקצוע כדי לראות שאנחנו יכולים לעמוד בזה, כי להצהיר הצהרות ולא להביא בסופו של דבר משהו אמיתי – אנחנו רוצים באמת להביא בשורה לאזרחי ישראל. כולנו נוסעים לחו"ל, כולנו מבינים שם איך משתמשים באובר, איך משתמשים בבולט או בכל אפליקציה אחרת. אין שום סיבה שבמדינת ישראל זה לא יקרה. ולכן, ההחלטה הזאת היא החלטה חשובה, היא הישג גדול, ואנחנו נממש אותה. תגיע בחודשיים הקרובים הצעת חוק ממשלתית, שהצעת החוק שלך, איתן, תצטרף אל הצעת החוק הזאת, ונביא את זה כמובן לדיון בכנסת. לי מאוד חשוב להסביר פה לנהגי המוניות: אין לנו שום כוונה לפגוע בכם. יש לנו כוונה לשבת – וישבנו איתכם, ונמשיך לשבת איתכם – כדי להגיע להבנות עם נהגי המוניות. אנחנו לא רוצים לפגוע בפרנסה שלהם. אנחנו יודעים שהאנשים האלה קנו מונית, שילמו הרבה מאוד כסף, לכן אנחנו יושבים כבר עם האוצר כדי לראות איך לשפות את אותם נהגי מוניות. ושתדע, איתן, שיש הרבה מאוד נהגי מוניות – אמיר, כבוד היושב-ראש – שרוצים להיות חלק מאובר.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הם רוצים.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

הם אומרים חד וחלק: אנחנו נהיה גם נהגי מוניות וגם אובר, ואנחנו אכן נאפשר את זה. אותם נהגי מוניות שרוצים להיות אובר, או אפליקציה אחרת שתזכה במכרז, אנחנו נאפשר להם להיות גם אובר. אנחנו יוצאים כמובן עם הצעה לציבור, קריאה לציבור. זה חלק מכל הצעות החוק, כפי שאתה יודע. נשמע גם את הציבור, נשמע את ההתייחסות שלו, נתייחס בצורה מאוד מכובדת גם למשרד האוצר, גם לרישוי, גם לרגולציה, גם לחברי הכנסת שיהיו, מן הסתם, בוועדת הכלכלה. אנחנו נוביל את החוק הזה, ואני רוצה מאוד שהחוק הזה יאושר כבר במושב הקרוב, ואפשר לעשות את זה. אפשר לעשות דיונים מהירים, אפשר לעבור את הערות הציבור, אפשר בוועדת הכלכלה לעשות את הדיונים יום אחרי יום, יום אחרי יום, לשמוע את כולם ובסוף להביא חוק לקריאה שנייה וקריאה שלישית ולבוא עם בשורה אמיתית לציבור. מה שחשוב זה נושא הביטחון, שמטריד הרבה מאוד אזרחים שפנו אליי בעניין האובר. גם בעניין הזה אנחנו ניתן פתרון, יחד עם השב"כ וגורמי הביטחון. איתן, אני מזמינה אותך לקחת חלק בצוות שלנו במשרד התחבורה. מי שמוביל את כל עבודת המטה זה מנכ"ל המשרד מול כל הגורמים הרלוונטיים, כך שאתה יכול להיות בהחלט חלק מהעבודה, מעבודת המטה, להעיר את ההערות, להביא הצעות, כדי שביחד נוכל להביא בשורה אמיתית לאזרחי ישראל, כי הגיע הזמן לאובר או לדומיו במדינת ישראל. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת, כבוד היושב-ראש, ולהגיד שבמשרד התחבורה, במהלך השנתיים האלה, למרות המלחמה ואתגרי המלחמה לשמור על רציפות תחבורתית ולשמור על שמיים פתוחים, אמיר, במהלך מלחמה – וזה אחד האתגרים הכי משמעותיים שיש במלחמה – שמרנו על שמיים פתוחים, שמרנו בעצם על רציפות תפקודית גם בים, ובמהלך השנתיים האלה עשינו רפורמות אדירות בכל מה שקשור לתחרות. הבאנו כמעט להסדרה מלאה בכל נמלי הים של תחרות בכל תחום, מה שלא היה בעבר. בעבר, כל נמל, היו לו ההיבטים שהוא מביא. היום התחרות היא כמעט מלאה בכל נמלי הים. בתעופה הבאנו את אייר חיפה, וזה לא סוד שאנחנו מקדמים ואנחנו יושבים לעבודת מטה גם עם הנושא של Wizz. אל על, החל מאתמול, אחרי לחץ גדול שהפעלנו ולאחר בקשות שלי אליהם, החלו את הטיסות לאילת. זאת בשורה אדירה לתושבי אילת, זה אומר שתהיה תחרות במחיר, שתהיה תחרות בשירות, וזה חשוב שנחבר את תושבי הפריפריה, בוודאי את אילת, את תושבי אילת, למרכז הארץ. וכמובן, כל מה שקשור לצדק תחבורתי, גילי 67 נוסעים חינם בתחבורה ציבורית; הפריפריה – 50%. ואיתן, אני לא יודעת אם אתה יודע, אבל בפעם הראשונה אין עוד משרד שנותן הנחות לסוציו-אקונומי בתוך ערים חזקות. זאת אומרת, העיר תל אביב זאת עיר חזקה, אבל לקחנו את דרום תל אביב, ודרום תל אביב מקבלים 50% הנחה בתחבורה ציבורית. אותו דבר נתניה, אותו דבר ראשון ואותו דבר ירושלים, כך שאנחנו כמשרד פועלים להורדת יוקר המחיה, פועלים במהלך המלחמה הזאת לקראת היום שאחרי. אני חושבת שההצעה הזאת של אובר היא הצעה חשובה, היא בשורה טובה לאזרחי המדינה, ואני מקווה שבעזרת השם נצליח להביא אותה כבר במושב הקרוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. שאלת המשך לחבר הכנסת גינזבורג. לאחר מכן שאלות נוספות לחברת הכנסת יעל רון בן משה וחבר הכנסת אורי מקלב. נברך בהזדמנות הזאת את תלמידות ותלמידי עמל ליידי דייוויס מירושלים, שנמצאים איתנו כאן. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה על התשובה, גברתי השרה, ואני מודה לך גם על ההזמנה. כמובן, אשמח לקחת חלק. עוד לא הבנתי לעומק מה התוכנית; הבנתי בקווים כלליים את קווי המתאר. אומר כך: אמרת שבחודשיים הקרובים תגישי הצעת חוק ממשלתית. אני הגשתי הצעת חוק פרטית וגם עוד חבר כנסת ממפלגתך הגיש הצעת חוק פרטית. אני מציע לך שוועדת שרים תאשר לנו לקדם את זה בטרומית עד לראשונה, וכשתגיעו נמזג את זה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אין בעיה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הייתי מציע לך גם להעביר את זה לוועדה למיזמים ציבוריים, שהיא ממש לא עמוסה, ולא לוועדת הכלכלה, שהיא מאוד מאוד עמוסה, ולא תוכל להתקדם בקצב שתרצי. אבל לעניין השאלה, גברתי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, אני חושב שפספסת – השרה בישרה שהיא מסכימה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

קודם כול, אין שום בעיה. אני אאשר לוועדה להעלות את זה לטרומית, אבל בתנאי שלקריאה ראשונה זה יגיע, כמובן, יחד עם הצעת החוק הממשלתית.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נמזג את זה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

דרך אגב, אנחנו מכירים את עבודת הכנסת, וכשחברי כנסת רואים שמשרד מוביל הצעת חוק, אז הם רוצים להצטרף אליו, ואני מברכת על זה. זה חשוב. נעשה את זה יחד, אבל בתיאום.

היו"ר אמיר אוחנה:

זאת בשורה של ממש.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זאת בשורה. והוועדה למיזמים ציבוריים באמת ריקה מעבודה. היא של הקואליציה, כמובן – – –

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

מי מחליט לאיזו ועדה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

המליאה. ואם יש מחלוקת, ועדת הכנסת תחליט.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היא של הקואליציה, כמובן, ונציגות של שר האוצר.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אז אתה אומר שבהצבעה על החוק בטרומית נצטרך לקבל החלטה לאיזו ועדה זה הולך – אם זה הולך לוועדת מיזמים או לוועדת הכלכלה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נעביר אותה למיזמים. צריך לדבר עם יושב-ראש ועדת הכלכלה, שיסכים לזה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אוקיי, צריך לקבל החלטה על זה. מי עומד בראש הוועדה למיזמים?

קריאה:

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אוהד טל?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל לעניין השאילתה – סליחה, כי אני לא רוצה לחרוג מדי מהפרוטוקול – בשבועות האחרונים הופעל לחץ של נהגי המוניות, ואת הזכרת את זה, גברתי. לאחרונה חוויתי כמה פעמים –בפגרה הייתי כמה פעמים בחו"ל, וזכיתי לחזור עם מוניות – המצב בנמל התעופה בן-גוריון היה לא פחות מקטסטרופלי, גברתי. חיכיתי למעלה משעה וחצי כמה פעמים למונית חזרה הביתה. יש תורים אדירים שנכנסים לתוך הטרמינל משער 2 לחכות למונית. אין רכבים, אין מוניות, והצורך באובר הוא גם צורך אמיתי. אני מבין את החשש של נהגי המוניות, אבל זה לא יכול להיות על חשבון הציבור, וצריך להיות משהו משלים. וצריך לטפל בסיפור בנתב"ג, זה קטסטרופה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

איתן, אני אומרת לך חד וחלק: אובר תהיה במדינת ישראל. נקודה. לגבי נתב"ג – הייתה תקופה או כמה ימים שאכן היו בעיות עם המוניות. אני שמעתי את זה, נתנו לזה מענה. מנכ"ל רש"ת מודע לזה. אם נצטרך לצאת למכרז נוסף, נצא למכרז נוסף. אני אומרת חד וחלק – –

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

גברתי, אין שום מקום בעולם שבו אדם מחכה למונית בשדה התעופה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

– – המוניות צריכות לחכות לאנשים, ולא ההפך. לכן אני אומרת לך: מצד אחד, נשמור על האיזון – לא לפגוע בנהגי מוניות. אבל מצד שני, זה נגמר – קבוצות לחץ שבגללן אנחנו לא מבצעים תהליכים כאלה ואחרים. אובר או דומיה יהיו בישראל. תהיה תחרות בישראל משום שבסופו של דבר אנחנו צריכים לדאוג לאזרחים. כן נשב עם נהגי המוניות, ננסה להגיע איתם לפתרון וכמובן לשיפוי, יחד עם האוצר. אנחנו כבר בתהליכים מול האוצר. וכמובן, כל נהגי המוניות שירצו להיות אובר יוכלו לעשות את זה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, גברתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת יעל רון בן משה. לאחר מכן – חבר הכנסת אורי מקלב. ברשות השרה, השרה תשמע את שתי השאלות ותשיב במרוכז.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, ראיתי שגם השר אלקין, שאחראי לשיקום ופיתוח הצפון, נמצא כאן, אז אשמח שגם הוא יוכל להקשיב. אני רוצה לשאול אותך בעניין תזכיר חוק שפרסמת על מקטע חדש של כביש 6 בצפון שיבוצע ככביש אגרה, כך שמי שייסע בו, בעיקר תושבי הצפון, הם אלה שיממנו את ביצועו ותפעולו. רציתי לדעת למה בעת המורכבת הזאת לצפון ולתושביו, ובתקופה שיוקר המחיה, כמו שציינת קודם, מכביד על כלל האזרחים אבל בטח על תושבי הצפון אחרי השנתיים הללו, בחרת שהמקטע הזה יוקם ככביש אגרה. זה, בשונה מכביש 6 בדרום, שטוב שהוא חינמי לתושביו, אבל גם שונה מכבישים אחרים שאת מקדמת, כולל במרכז הארץ. למה בעת הזאת להכביד עוד על תושבי הצפון?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

אורי מקלב (יהדות התורה):

האולם הזה אולי רגיל לשינויים, אבל זה שאני עומד פה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת, איך זה להיות בצד הזה?

אורי מקלב (יהדות התורה):

בדיוק את זה רציתי לחדד.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אני מאוד מקווה שתחזור מהר להיות כאן, שמעת? תחזור מהר להיות פה. היום אני מארחת את שר התחבורה הקפריסאי, והייתי צריכה להגיע לכאן. אני רצה אליו מפה תכף. אז אני אומרת לך, אתה צריך להיות פה ולהמשיך בתפקיד שלך. אני לא מוותרת עליך.

אורי מקלב (יהדות התורה):

זהו, זה החלק הכואב שיש בזה שאנחנו עזבנו את הקואליציה. כולם יודעים שזה לא מתוך חוסר הערכה או מתוך בעיה שהייתה לי עם משרד התחבורה. להפך, עבדנו מתוך שיתוף פעולה ועשייה גדולה מאוד, ומי שרואה מקרוב רואה את העשייה הגדולה, כפי שאמרת בכמה מילים – שנתיים של מלחמה, והתחבורה הציבורית פעלה כסדרה ונתנה מענים מקצועיים, יצירתיים. רק עכשיו הייתה תקופת החגים, עם ביקור טראמפ – בתקופות הכי קשות בתחבורה הציבורית קיבלו מענה ומצאו אלטרנטיבות ועשו אפשרויות שונות. אז לכן תודה רבה לך, השרה. דברים שרואים מרחוק – היום אני לא משבח את עצמי, אני משבח אותך. בכל אופן, אני רוצה להזכיר את כל הרפורמה של צדק תחבורתי, שנשאלתי עליה רבות בבניין הזה. זה עשה מהפך במחירים, הזמינות והנגישות של אנשים לנסוע בחופשי-חודשי במחירים סבירים מאוד. יש חלק אחד שכשהגעתי למשרד את טיפלת בו. אני רק רוצה – בגדר אין מזרזין אלא מזורזין – הנושא הזה שנוער מקומי, שנוסע לבית הספר הלוך וחזור, ולא מחפש חופשי-חודשי כדי לנסוע בכל הארץ, שהמחיר שלו הוא כמו של מבוגר, 220 שקלים בערך. מבקשים שיהיה גם פרופיל יותר קצר ומצומצם, של 15 קילומטר, כך שהילד שנמצא במקום, במיוחד באזור גיאוגרפי מרוחק, יוכל לנסוע במחירים נמוכים יותר ולא במחירים של חופשי-חודשי, בבית"ר, במודיעין עילית ובעוד מקומות בארץ. אבל כאן המקום לציין – ובזה אני אסיים – הצדק התחבורתי זה שאנשים יכולים לנסוע היום חינם, כמו מגיל 67, כפי שאת יודעת בעל פה, והנוער, הצעירים, המבוגרים, הנכים והחיילים. בסופו של דבר רוב האנשים שנוסעים בתחבורה הציבורית יכולים לנסוע היום במחיר שווה לכל נפש בחופשי-חודשי בכל הארץ. תודה רבה, השרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השרה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

תודה רבה. יעל, תודה רבה לך על השאילתה. כפי שאת יודעת, כביש 6 צפון זה נושא אוצרי. הם התחילו עם המכרז הזה עוד לפני כניסתי לתפקיד. לכן נלחמתי על כך שכביש 6 דרום יהיה ללא עלות בכלל. אנחנו נמצאים כרגע במשא ומתן עם האוצר – להוזיל באופן משמעותי את המקטע הזה לתושבי הצפון, כי באמת לא יכול להיות מצב כזה שהם צריכים לשלם גם על רכב, גם על דלק או מס נסועה וגם על כביש 6 כדי להגיע למרכז. לכן אני אומרת שוב: הנושא של כביש 6 מטופל מולנו, מול האוצר. אנחנו פועלים כדי להוזיל את המקטע. את חברת הכנסת – תביאי את זה לוועדת כספים. תביאו גם את האוצר ותעזרו לנו. אני עושה כאן מלחמות אדירות לגבי הורדת מחירים. אני אשמח מאוד שגם חברי הכנסת ייקחו חלק בעניין הזה, משום שעל הדרום כבר שמנו תקציב, וזה יהיה ללא עלות. גם בצפון זה צריך להיות ללא עלות. אני אומרת לך שוב, נאבקתי על רכבת קריית שמונה–אילת בגלל הדברים האלה, כי ברגע שיש לך רכבות, ברגע שאת יכולה לנסוע מכל מקום ברכבת, אנשים ישתמשו פחות בכביש 6.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

– – – ללא עלות, ואנחנו נעשה את זה – – –

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

בהחלט, אשמח מאוד גם לסייע ולקחת חלק בעניין הזה. לגבי צדק תחבורתי, אורי, אני רוצה את העזרה שלך כאן מהכנסת בעניין אחד. קודם כול, הובלנו יחד – אתה היית במשרד – רפורמה מדהימה לאזרחי מדינת ישראל כדי לעודד אותם לנסוע בתחבורה ציבורית, אם זה 50% הנחה בפריפריה, אם זה נסיעות חינם לחיילים ולשירות לאומי שנה אחרי השירות, אם זה גיל 67 חינם בתחבורה ציבורית, אם זה 33% הנחה לסטודנטים – –

אורי מקלב (יהדות התורה):

לכל הצעירים.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

– – לכל הצעירים. אם זה 50% הנחה לסוציו-אקונומי בתוך ערים חזקות. מי נפגע מזה? ביתר עילית. וזה לא הוגן, כי ביתר עילית זאת אוכלוסייה שנסמכת על תחבורה ציבורית.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה רגע, השרה. חברת הכנסת עזוז שם? אני רואה רק את הגב. לא מצלמים וידיאו במליאה. תודה. בבקשה, השרה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

משום שהלמ"ס קובע את הסוציו – מי סוציו 1, מי 5 ומי הלאה – ביתר עילית לא נכנסה להטבות. זה לא הוגן. אני חושבת שצריך לדבר בוועדת הכספים או אני לא יודעת באיזו ועדה, לראות איך אפשר להחריג את הסוציו של בית"ר עילית ועוד כמה מקומות שצעירים נוסעים שם בתחבורה ציבורית כדי שיוכלו ליהנות מההטבה הזאת. תנצל את הזמן שלך כאן בכנסת – אני ממש קוראת לעזרה שלך בעניין הזה מול הלמ"ס – שניתן לאותם מקומות שאין להם הנחות את אותה הנחה. 1.5 מיליון איש כבר הצטרפו למועדון צדק תחבורתי. תבין מה זה אומר, זאת אומרת שאנשים חיכו להנחות האלה, משתמשים בתחבורה הציבורית. והתחבורה הציבורית זה גם רכבות קלות, גם רכבות כבדות וגם אוטובוסים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשרת התחבורה. אנחנו מודים גם לחברי הכנסת השואלים, כמובן.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מירב כהן. אני מזמין את חברת הכנסת כהן להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

מירב כהן (יש עתיד):

כנסת נכבדה, חוק הוא דבר שכולם חייבים לקיים במדינה מסודרת, ויש חוק שנקרא חוק שירות ביטחון, שכולם חייבים לכבד, שאומר שבגיל 18 כל צעיר או צעירה מתגייסים לצבא. לצערי, במדינת ישראל ההנהגה החרדית הלא-אחראית, שחושבת כנראה שהיא מורמת מהעם, קוראת לצעיריה לא לכבד את החוק; קוראת לצעיריה לא לכבד את החוק אפילו בזמן מלחמה קשה מנשוא בשבע חזיתות. גם אז, כשאנחנו רואים את הבית המשותף שלנו עולה בלהבות, הם קוראים לצעירים החרדים לא להתגייס, ואפילו קוראים לתקוף את מי שמעז לעשות את זה. אני מבקשת לצלול לנתונים לרגע. נכון לאוגוסט 2025, מתוך 24,000 צווי גיוס שהוצאו לחרדים בשנת הגיוס הקודמת, רק 2,007 מתוכם התייצבו לצו ראשון. באחוזים מדובר ב-8.4%. אם אתם שואלים את עצמכם מה שיעור הגיוס בקרב גברים יהודים שאינם חרדים, מה הוא אותו נתון מקביל, אז זה עומד על 88%. זאת אומרת, למרות כל המאמצים והמצב הביטחוני הקשה, שיעור מאוד נמוך של גברים חרדים צעירים מתייצבים בלשכת הגיוס, וכמובן שעוד שיעור נמוך מזה בכלל התגייסו. עכשיו, תסכימו איתי שמי שעובר על החוק ואפילו לא טורח להגיע ללשכת הגיוס, בטח ובטח שלא צריך לקבל פרס ממדינת ישראל, בטח ובטח לא צריך להמשיך לקבל באוטוסטרדה שורה של הטבות מהמדינה. וכשאני אומרת הטבות זה באמת האנדרסטייטמנט של השנה, זה ממש לא כסף קטן. שימו לב לנתון הבא: אגף התקציבים של ממשלת ישראל העריך את שווי ההטבות הכלכליות לאברך ב-760,000 שקלים עד גיל 40, וזה עוד חישוב שלא לוקח בחשבון את ההטבות בתחום הדיור, שגם הן שוות מאות אלפי שקלים. זאת אומרת חישוב פשוט מלמד שזה סדר גודל של מיליון שקלים שהולך לאברך שלא טורח להתגייס. מה שעוד יותר מטריד זה שאם הוא יתגייס, ייקחו ממנו חלק מההטבות, יענישו אותו. איזו מדינה חפצת חיים בונה מנגנון כזה? אי-אפשר להשלים עם זה. על זה בדיוק מדברות הצעות החוק שאני מבקשת שתצביעו עליהן פה היום במליאה. אלו שלוש הצעות חוק נפרדות שבאות לתת מענה בדיוק לאותה הבעיה – התמריצים הכלכליים שבבסיס מפעל ההשתמטות. באמצעות תמריצים כלכליים שבנו פוליטיקאים חרדים שנים רבות, מפעל ההשתמטות, שנבנה בעמל רב, מנווט את הצעירים החרדים לא להתגייס. אז ההצעה הראשונה עוסקת בדמי הביטוח הלאומי המופחתים שמשלמים בני הישיבות. לפי סעיף 348 לחוק הביטוח הלאומי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה שאין לו הכנסה או שהכנסתו נמוכה, ישלם דמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת. מה זה אומר במספרים בכיס שלנו? אברך מובטל משלם 43 שקלים דמי ביטוח לאומי בחודש, בעוד אדם מובטל אחר שאינו אברך – שעשה צבא אבל אינו אברך והוא כרגע מובטל – ישלם 130 שקלים בחודש. אז הצעת החוק שלי קובעת: לא עוד. תלמיד ישיבה שלא עמד בחובה הבסיסית של חוק שירות ביטחון, לא יקבל יותר את ההטבה הזו מהביטוח הלאומי. כדי לסבר את האוזן, ההטבה הזו מצטברת בסוף לעשרות אלפי שקלים, ל-25,000 שקלים לאברך עד גיל 40. זה מצטבר, וזה לא הוגן. אז זו הצעת החוק הראשונה שמובאת. הנורמה שבעצם עומדת בבסיס הרעיון היא עיקרון פשוט ביותר: ישרתו – יקבלו; לא ישרתו – לא יקבלו. כך הדבר גם בהצעת החוק השנייה שמובאת היום לפניכם, שנוגעת להטבות שניתנות במסגרת החוק לסיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים – שימו לב – חוק לסיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים. לא יודעת למה כתוב שם סטודנטים נזקקים, כי לחוק אין קשר לסטודנטים. באמת בטעות שורבבה המילה "סטודנטים" לחוק, כי החוק הזה, כל-כולו נתפר כדי לאפשר למשרד החינוך להעניק מלגות בסכום של עד 1,000 שקלים בחודש, 1,000 שקלים כל חודש, לבני ישיבות שהכנסתם נמוכה. אגב, לכולם הכנסה נמוכה. למה רק לבני ישיבות ולא לסטודנטים? ככה. ככה, אז מה אם הסטודנטים עושים צבא? גם פה הצעת החוק היא מאוד פשוטה: ישרתו – יקבלו; לא ישרתו – לא יקבלו. פשוט מאוד. בן ישיבה שלא יבצע את חובתו למדינה פשוט לא יקבל הטבות יתר, לא מביטוח לאומי ולא ממשרד החינוך. הלאה, להצעת החוק השלישית שמובאת לפניכם היום להצבעה. לכאורה היא ההצעה הכי מורכבת מבין השלוש, כי היא נוגעת לתחום הדיור. בתחום הדיור ההטבות לכאורה לא ניתנות על בסיס שיוך לקבוצה כזאת או אחרת, אבל המציאות הרבה יותר מורכבת. שימו לב לנתונים הבאים: מבקר המדינה קבע כי שיעור ההגרלות במחיר למשתכן שיועדו לחרדים בשנים 2015 עד 2021 היה גבוה ב-40% מחלקם באוכלוסייה. אז לא כתוב שזה מיועד רק לחרדים, אבל דה פקטו זה מגיע בשיעורים מאוד גדולים לחרדים. תחת הנהגתו של שר הבינוי והשיכון הקודם גולדקנופ – שבאמת הפך את האפליה לטובת בני הישיבות לאומנות ממש – תחת הנהגתו במשרד הבינוי והשיכון האפליה שברה שיאים עד כדי כך – שימו לב – שבהגרלה בסוף השנה שעברה 50% מהדירות יועדו לציבור החרדי, שזה גבוה ב-600% משיעור משקי הבית החרדים. אם זו לא אפליה, אני לא יודעת מה היא אפליה. לא פלא שגולדקנופ התפאר בכך – שימו לב לציטוט שלו – שגם מה שחשבו שיהיה לציבור הכללי – אז הוצאנו את זה לציבור החרדי. איזה יופי, איזו גאווה, תוך כדי מלחמה. החיילים נלחמים, ודופקים אותם אפילו בדירות. שר בממשלת ישראל אומר את זה. אין בושה, ככה מהמקפצה. אז גם בהטבות בתחום הדיור חייבים לשמור על העיקרון: ישרתו – יקבלו; לא ישרתו – לא יקבלו. כל הזרמת ההטבות הזו לכיוון של משתמטים היא קודם כול לא הוגנת, היא בושה גדולה, ולכן ראוי שזה יבוטל. אבל מעבר לזה שזה לא הוגן, זה משרת עוד מטרה. בואו נגיד את האמת – כמו שאמרנו בהתחלה, להנהגה החרדית, לפוליטיקאים החרדים, ממש לא אכפת שיהיה חוק והם לא יעמדו בו. לא אכפת להם לעבור על החוק במדינת ישראל, לא אכפת להם להפר את החוק. הם מצפצפים עליו. הדרך היחידה להביא את אותם צעירים ללשכות הגיוס היא לא באמצעות פנייה ללב שלהם, היא לא באמצעות כל מיני הסכמות מדומיינות, כי זה לא קורה כבר הרבה מאוד שנים, גם תוך כדי מלחמה מאוד קשה. הדרך היא לשנות את השיטה הכלכלית: ישרתו – יקבלו; לא ישרתו – לא יקבלו. זו הדרך היחידה, ככה פשוט.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מתכבד להזמין את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני משיב תשובה בשם השר, ואז נמשיך. אני קורא לחבריי חברי הכנסת להתנגד להצעת החוק. הביטוח הלאומי הוא ביטוח סוציאלי עם מטרות סוציאליות ברורות, וזה לא נכון להפוך את המוסד הסוציאלי החשוב ביותר שקיים במדינה הזו, ואולי בעולם בכלל, לקרדום לחפור בו.

קריאה:

שר התקשורת שלמה קרעי:

תבררי בגוגל. זה לא ייתכן ולא הגיוני לתבוע תשלום דמי ביטוח מלאים ממי שנעדר יכולת כלכלית, ולא משנות הנסיבות שבגינן הוא נעדר יכולת כלכלית. זה אופיו וזו תכליתו – – –

גלעד קריב (העבודה):

שר התקשורת שלמה קרעי:

סוציאליסטים קומוניסטים שפתאום לא אכפת להם מחברה. זו תכליתו של מוסד סוציאלי. אין בין זה לבין שירות צבאי ולא כלום. נכון, בהחלט צריך לתגמל משרתים, שירות צבאי הוא אחד מהערכים החשובים ביותר שעליו מושתת ביטחונה של מדינת ישראל. אבל מכאן ועד לערב את השירות הצבאי עם הסדרים סוציאליים כאלה ואחרים שנועדו לאפשר קיום סביר למעוטי יכולת, הדרך ארוכה מאוד, אולי אפילו לא קיימת. אני באמת מציע לחבריי – אני מבין את הלהט שלכם באופוזיציה לנגח את הקואליציה באחד מהנושאים הבוערים ביותר, גיוס חרדים, אבל אני רוצה לשאול אתכם, חברים: איפה הייתם אתם? שמענו כאן את לפיד, שמנסה לספר סיפורים, סיפורי עלי בבא וארבעת החברים שנשארו לו לקדנציה הבאה, שהוא בעצם זה שבכלל דאג לכל היכולת של מדינת ישראל ושל ראש הממשלה נתניהו לתקוף באיראן. הרי הייתה לכם כאן ממשלת האחים המוסלמים, יכולתם לעשות כאן כמעט כל דבר שרציתם. איפה הייתם – – –

רון כץ (יש עתיד):

קרעי, מי היה ראש הממשלה 17 שנה? פשוט, אתה טוב במספרים. אחד ועוד אחד שווה – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

איפה הייתם כשהקואליציה והממשלה היו בידיים שלכם? איפה? מה עשיתם כדי לגייס חרדים? למה החוקים האלה – הרי רמסתם אותנו בכשרות, בשבת, בתקשורת לחרדים, בכל דבר שיכולתם רמסתם. למה לא רמסתם אותנו גם עם זה? אתם יודעים למה? כי אתם, כשיש לכם סיכוי באמת טוב להעביר הצעת חוק שאתם חושבים שהיא טובה, אתם עושים. אבל אם אתם צריכים את החרדים שימשיכו להיות מגויסים לקמפיין ההסתה שלכם, אתם לא יכולים לגמור את הסיפור הזה.

רון כץ (יש עתיד):

אז אתה חושב שלא צריך לגייס אותם?

שר התקשורת שלמה קרעי:

בוודאי שכן. אתם לא עשיתם את זה. אנחנו עושים את זה.

רון כץ (יש עתיד):

אתה חושב שצריך לגייס אותם? אתה רוצה לגייס?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אנחנו מביאים חוק גיוס היסטורי, חסר תקדים, מה שלא חלמתם להביא – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, שאלתם, הערתם – השר משיב. עד כאן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אנחנו מביאים חוק גיוס היסטורי, חסר תקדים, שמצד אחד מכיר בערך לימוד התורה – כמו שאמרה כאן חברת הכנסת ביטון: גם אני בעד שאלה שתורתם אומנותם ימשיכו ללמוד, אנחנו מדינה יהודית. מצד שני, כל אלו שאין תורתם אומנותם, מתגייסים בחוק הגיוס הזה. היום יש הסכמה – מה שלא היה, מה שאתם לא הצלחתם לעשות מעולם.

דבי ביטון (יש עתיד):

מה עם אלה שתורתם היא באוניברסיטה? לא מגיע להם להמשיך ללמוד – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתם צריכים את החרדים מגויסים לקמפיין שלכם, לקמפיין של ליברמן. הרי בלי זה אין לכם זכות קיום, בלי לנגח – בלי לנגח את הממשלה, בלי לנגח את הקואליציה, בלי לבוא למצביעים שלכם עם משהו. הרי טוב לא עשיתם פה. הייתם ממשלת האחים המוסלמים. חוץ מ-53 מיליארד שקל לאחים המוסלמים לא עשיתם שום דבר. פגעתם בכל הקדוש והיקר לעם ישראל. לא סתם לא מילאתם את שנתכם. הרי הממשלה שלכם לא החזיקה שנה אחת. בדיוק בתום השנה – התחלתם בפרשת קורח וסיימתם בפרשת קורח.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – בגלל זה היא לא החזיקה. זו הייתה ממשלה טובה. זה מה שאתה מפספס.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתם יודעים, אזרחי ישראל, כשהם רואים אתכם מייצרים כאן מופעי אימים וצעקות וניסיונות לפגוע, אומרים: זה הדבר היחיד שיש להם לעשות. לחבר'ה האלה באופוזיציה אין שום מטרה אחרת בחיים. קואליציה כנראה כבר לא תצליחו להרכיב, ואתם יכולים להמשיך לנגח ולקטר ולהגיש הצעות חוק מופרכות ולנסות לפגוע. כן, חברת הכנסת מיכאלי, ההצבעה שלך בעד החוק הזה – כשתצביעי בעד – זו תהיה הצבעה כדי לפגוע במעוטי יכולת, כדי להסיר את המגן הסוציאלי שיש מכאלה שהם החלשים ביותר בחברה, שאין להם הכנסה. ואתם באים כדי לפגוע בקואליציה, כדי לפגוע בראש הממשלה. אתם, יחד עם מערכת המשפט שלכם, שמגינה עליכם ודואגת כל הזמן לנסות לתקוע מקלות בגלגלי הממשלה – אתם מנסים לפגוע בילדים הקטנים, אתם מונעים מעונות יום מנשים חרדיות שיוצאות לעבוד. אתם רוצים לפגוע בביטוח הלאומי של מעוטי יכולת.

עדי עזוז (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

כן, חברת הכנסת עזוז, אתם באים – מה?

עדי עזוז (יש עתיד):

אתם ממשלה שעוזרת לנשים? אתם עוזרים לנשים?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אנחנו ממשלה שעוזרת ומגינה על החלשים מפני הצעות חוק פופוליסטיות שלכם שנועדו לפגוע בחלשים. חברת הכנסת עזוז, אני אצביע נגד ההצעה הזאת. מה את תעשי? לך כנראה יש משמעת אופוזיציונית, את תצביעי בעד, את תצביעי בעד לפגוע בכאלה שאין להם הכנסה ולפגוע ביכולת שלהם להתקיים עם המינימום שאין להם. זה מה שאתם עושים עם הצעת החוק הזו.

עדי עזוז (יש עתיד):

השר קרעי, ביום שהממשלה שלכם תעשה פסיק ממה שממשלת השינוי עשתה עבור נשים, אז נדבר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני חושב שאזרחי ישראל בחנו אתכם בקלפי והחליטו שממשלת השינוי הזו, צריך להוסיף לה את המילים "זיכרונה לברכה", לא להביא אותה יותר לכנסת. היא פגעה בעם ישראל, היא פגעה בכל הקדוש והיקר לעם ישראל, התנהגה כמו בריונים, כמו פיל בחנות חרסינה, לא השאירה כאן אבן על אבן, ואנחנו עוד מתקנים ומסדרים את כל התקלות שעשתה ממשלת האחים המוסלמים הזו. אני רוצה לספר לכם עוד חדשות טובות: אתמול, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, הונחה על שולחן הכנסת – חברת הכנסת גוטליב, כדאי שתקשיבי – אתמול הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. זה לא קרה עד היום.

היו"ר אמיר אוחנה:

אה, קרה, אבל אחר כך. ועוד איך קרה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא קרה. תראה לי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חוק המצלמות – היה, היה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לי יש תעודה על זה. אתה קיבלת הערה שזה הוגש בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

אני לא יודע אם זה כתוב, אבל זה המצב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא היה, לא היה, זה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אחרי זה נדבר על זה. אבל בכל אופן אני מברך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה רבה. אני אדגיש, אני אחדד – הצעת החוק הממשלתית הראשונה בהיסטוריה שברשומות של ממשלת ישראל, הייעוץ המשפטי לממשלה תיעד את ההתנגדות שלו וכתב: ההצעה הוגשה בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לממשלה, המודחת. זה מאבק חסר פשרות. הם חושבים שהם מביכים אותי עם הערת השוליים הזאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אגב, בזמנו, הקמת ועדת חקירה ממשלתית למח"ש, שהבאתי לממשלה, הייתה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, וזה נכתב שם. בכל אופן, היה בעבר – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני לא ראיתי. לי לפחות אמרו שזה חסר תקדים. אני רוצה לומר לכם, חבריי, הם בייעוץ המשפטי לממשלה חושבים שהערת השוליים הזו מביישת אותי, מטרידה אותנו. הם לא מבינים שההערה הזו היא תעודת הצטיינות. אם עד היום שרים בממשלה היו צריכים להגיש הצעות חוק ממשלתיות בשיתוף פעולה עם חברי כנסת במסלול הפרטי – כן, כל הרפורמה המשפטית הוגשה במסלול הפרטי, כי הם היו כמו חומה בצורה כנגד כל הצעת חוק ממשלתית. היום מחומה בצורה הם הפכו בייעוץ המשפטי לממשלה להערת שוליים. לזה בדיוק אנחנו נהפוך את כל חבורת הדיקטטורה המשפטית הזו, שמנסה לשלוט כאן בכוח הזרוע, לבטל ולרמוס את רצון העם, לבטל ולרמוס את הכנסת, לבטל את הדמוקרטיה במדינת ישראל. זה לא יעזור להם. מי שמנסה לפגוע בדמוקרטיה, מנסה לרמוס את אזרחי ישראל – סופו שיהפוך להערת שוליים. פרצנו את הדרך הזאת, את החומה הזאת, בהצעת החוק הזו. קיבלנו תיעוד על זה ברשומות: ההצעה הוגשה בניגוד לעמדת ולהנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה. אבל הדבר הזה הוא תעודת כבוד עבורנו, ואנחנו נמשיך להיאבק כדי לממש את המדיניות שנשלחנו אליה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר קרעי. חברת הכנסת מירב כהן הסמיכה את חבר הכנסת רון כץ להשיב על התנגדות הממשלה בשמה. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היו"ר. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אדוני השר – אדוני השר, אני אשמח אם גם תקשיב לדברים. אני יודע שקשה לשמוע את האמת, אבל עכשיו עמדת פה וסיפרת לנו איך היינו יכולים לעשות שונה מכם, ולמה בתקופה שלנו איראן התחזקה. אז אני רוצה לחבר אותך לעובדות. אני יודע שקשה, זה השלב שאתה בורח. ראש ממשלת ישראל ב-17 שנים האחרונות הוא בנימין נתניהו. מה לעשות, מי שבזכותו החמאס נהיה ארגון טרור כזה משמעותי וגדול הוא בנימין נתניהו; מי ששילם להם כסף הוא בנימין נתניהו; מי שהעלים עין כאשר הוכנס נשק לעזה הוא בנימין נתניהו; מי שגם היום מעביר להם סיוע הוא בנימין נתניהו; ואם נלך לצפון, מי שבנה את החיזבאללה וגם שם העלים עין הוא בנימין נתניהו; מי שהביא את איראן עד רגע לפני לחיצה על כפתור להשמדת ישראל הוא בנימין נתניהו. אז מה לעשות? לשים פרוספקטים יפים עם ציורים – לא עובד. אז בפעם הבאה שאתה מדבר על לפיד, לפחות תבדוק את העובדות. תבדוק מה עשו בתקופה שלנו. אבל אין לך מושג, כי אתה תעמוד פה ותסית נגד היועמ"שית ונגד הפצ"רית וגם נגד הרמטכ"ל, וכמובן אפשר לשלוח את הטייסים הגיבורים שלנו לעזאזל. אבל מה לעשות, קרעי? יש אמת, והאמת מתכתבת עם הרגע הזה. הציבור לא מטומטם, הוא מבין מה קרה פה. אתם הבאתם על מדינת ישראל את 7 באוקטובר – טוב שאתה משפיל מבט – אתם עשיתם את זה. אתם הבאתם על מדינת ישראל את האסון הגדול ביותר בתולדות העם היהודי מאז השואה. לא תוכלו למחוק את זה, כמה שתנסו. אנחנו נגיע לבחירות הבאות עם ממשלת 7 באוקטובר מול כל דבר אחר. כשאתה מדבר על גיוס חרדים, אני לא יודע איך אתה לא מתבייש להסתכל בעיניים למילואימניקים שנמצאים פה בחוץ עכשיו, במסדרון, אחרי שעשו שלוש שנים של מילואים, ולהגיד להם: אנחנו נפטור חצי מהציבור. אז טוב שאף אחד לא מקשיב לך, טוב שלא סופרים אותך, טוב שהצבא עושה את העבודה שלו בהתאם לחוק, ובכל יום מתגייסים יותר ויותר אנשים שצריכים לשרת בצבא. אני רוצה לומר לכם משהו בשמי, בשם הדור שלי. אי-אפשר להמשיך עם זה. אי-אפשר שאתם תעמדו פה ותדברו על אחדות העם ואז תעשו את מופעי ההסתה שלכם. אי-אפשר. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. כל העם ישרת אותו הדבר, יהיו לנו אותן זכויות ואותן חובות. לא תבדיל בין הדם שלי לדם שלך, שלמה קרעי. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת המבקשים להצביע, אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו נצביע על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים), התשפ"ה–2025, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

38 בעד, 53 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר אמיר אוחנה:

הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106), התשפ"ו–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק התניית הטבות בדיור בקיום חובות לפי חוק שירות ביטחון, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מירב כהן. אני מזמין את חברת הכנסת כהן אל הדוכן להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

כנסת נכבדה, הצעות החוק שמוגשות היום לפניכם, מטרתן בעצם לרוקן מתוכן את התמריצים הכלכליים שמעודדים השתמטות במדינת ישראל. כי למדנו שאם אפילו תוך כדי מלחמה כל כך קשה, ההנהגה החרדית לא מגלה אחריות ולא קוראת לצעיריה להצטרף לאחיהם בקרב, אז הדרך היחידה לעשות את זה היא באמצעות שבירת המנגנון הכלכלי, שפשוט מעניש צעירים חרדים שמעיזים לצאת ולהתגייס. בנאומי הקודם הסברתי את הרציונל מאחורי כל אחת מההצעות, ובזמן שנותר לי כאן, אני מבקשת להזכיר את הגיבורים שלנו, את החיילים הגיבורים שנפלו בקרב ובזכותם אנחנו כאן, במדינת ישראל, מגדלים את ילדינו וישנים בלילה. בזכותם החזרנו את החטופים שלנו. חשוב לי מאוד לנצל את המעמד המכובד הזה כדי לעשות להם כבוד ולהכיר תודה למשפחות שלהם, שבאמת הקריבו את היקר מכול. יוראי אליהו כהן לקח אחריות בלי להסס על המשפחה, על החברים, על המדינה. נועם אהרן ידע שאי-אפשר לחצות את הים רק מלהסתכל עליו בעמידה – זה ציטוט שנכתב על הסטיקר של נועם אהרן מסגדיאן. עמית כהן ודני מוקנו, חברי כיתה שהפכו אחים לנשק, נפלו בהפרש של חודשיים בעבור אותה מטרה בדיוק. נועם שמש, מפקד שכולו נתינה, שאל איך אפשר לעזור לאחרים, ואף פעם לא ביקש דבר לעצמו. פגשתי את אימא שלו, שכל הזמן שאלה: מה אני יכולה להביא לך? והוא אמר לה: אני לא צריך כלום. עומר ונגלדר – מתנדב סדרתי. הבן אדם הזה היה מגיע הביתה, כולו עם מדים מאובקים, מוריד את המדים הירוקים ועולה מייד על מדי מד"א. פגשתי גם אימא שלו, המקסימה. הוא חלם להיות רופא. איבדנו אותו. תומר קרן, ילד רגיש שהפך להיות לוחם, לוחם בחוד החנית. סלמן חבקה נתן את הלב ואת הנשמה שלו למדינה. הוא היה גר בבית, אבל הוא בקושי ביקר את הבית שלו ככה זה כשאתה חוזר רק פעם בשבועיים מהצבא – אתה בקושי מכיר את הבית שלך. רועי ששון הפיץ אור גם במקומות וברגעים הכי הכי חשוכים, ככה המשפחה שלו מספרת עליו. אורי ניסנוביץ', בחור צעיר, ידע מאין הוא בא, לאן הוא הולך ובפני מי הוא צריך לתת דין וחשבון. פגשתי גם את משפחתו המקסימה מירושלים. הוא נולד באילת, גדל בירושלים ונפל בלבנון. אריאל רייך, גיבור ישראל, מהשכונה שלי בירושלים, שהיה כמו שמש לכל אוהביו, לא זכה להתחתן עם ארוסתו-אהובתו. זה בחור צעיר שעשה הכול נכון, אבל לא הספיק לקטוף אף פרי, כי הוא נתן את הכול למעננו. הלל אליהו עובדיה, גם את אימא שלו מירושלים פגשתי. הלל היה איש אמת, שבאמת הצליח למצוא את הדבש בכל מכה. נוה לשם הבין את גודל השעה והפך לדמות מאחדת, לציר מרכזי של הפלוגה שלו. החברים שלו מהפלוגה סיפרו לי שקראו לו הסבא, זה שמגשר ושופט בכל מחלוקת שיש בין החיילים כדי להשכין שלום ושכולם יילחמו הכי טוב שאפשר ביחד. בחור צעיר מלא בשמחת חיים עם אופנוע, שהיו לו חלומות לטייל בעוד כל כך הרבה מקומות. עידו וולוך, במשך שנה וחצי אכל, שתה, ישן ונלחם בטנק. הציל חיים ממש עד לרגע שבו הוא נפגע רונן פורטנוי שם בצד את הלימודים ואת העבודה, שם בצד את הרצונות האישיים, ועשה למעלה מ-300 ימי מילואים, עד שנמצא בבסיס צה"ל ללא רוח חיים. אפיק טרי, מלח הארץ, תלמיד מצטיין, כוכב כדורגל. הוא הבין את הסכנות ובחר להתייצב אל הדגל, למרות שהוא ידע שזה מסוכן. שמואל הררי עלה לבד מברוקלין לישראל בגיל 17. הוא מצא אהבה פה בישראל, הקים משפחה. הוא יצא למלחמה ולא חזר. יובל שהם – פגשתי גם את אבא שלו, מוזיקאי והייטקיסט; משפחה מקסימה. יובל שהם, ציוני בכל רמ"ח איבריו, לא היה חייב להסתכן, אבל נלחם להיות קרבי. הסטיקר שלו עוד מלווה אותי עם החיוך היפה שלו והפרח. בצלאל צבי קובץ, צעיר חרדי, לא הסכים להיות בישיבה בזמן שאחיו מגויסים לצבא ולמלחמה, היה לו חשוב להצטרף אליהם. טל דרור, עוד בחור צעיר, מקסים, מירושלים, בכלל התעניין בתחום החלל, אבל הרגליים שלו היו נטועות חזק מאוד בקרקע. ערכי, מתוק, אוהב אדם, עם הורים מקסימים, שאפילו בשבעה שלו עשו מאמץ לחייך. דותן שמעון היה מאלה שגורמים לך לרצות להיות כמוהו. מפקד שהוא אח גדול, עם חיוך בלתי מחיק. עלים עבדאללה, איש משפחה, לא היסס לרגע לפני שדהר אל זירת החדירה והציל נפשות. לצערי, הרשימה היא מאוד מאוד ארוכה. ניתן להמשיך ולהמשיך. זו רק רשימה חלקית של שמות של אנשים ענקים, שעל הכתפיים שלהם, בזכותם, החזרנו את החטופים. בזכותם אנחנו חיים פה בביטחון במדינת ישראל. אז אני לא רוצה רק להסתפק בלומר להם ולמשפחות שלהם תודה. חשוב לי להתחייב מכאן, מעל במת הכנסת, שאנחנו נמשיך את דרכם, נשתדל, נעשה הכול כדי להיות יותר טובים. יהי זכרם ברוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מתכבד להזמין שוב את השר שלמה קרעי להשיב בשם הממשלה. בבקשה, אדוני.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, לגופה של הצעת החוק, תגובת משרד הבינוי והשיכון היא שהצעת החוק מתעלמת מהמצב הקיים בשטח ומהמדיניות שכבר מיושמת. משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל כבר הגדילו באופן משמעותי את העדיפויות הניתנות לחיילי מילואים, כמו שאכן צריך, בתוכניות הדיור הממשלתיות, לעד 50% מהדירות המוגרלות במסגרת מחיר מטרה לצד מהלכים נוספים של עד 100% בחלק מהיישובים. לכן, ועדת השרים לחקיקה החליטה לדחות את הצעת החוק הזו בכמה חודשים, ואם יוזמת ההצעה מתעקשת להצביע עליה היום, אני קורא לחבריי חברי הכנסת להתנגד לה. אדוני היושב-ראש, ביום פתיחת המושב, לפני יומיים, יאיר לפיד קרא לך יושב-ראש של חצי מהכנסת. אני חושב שיאיר לפיד צריך ללכת לבדוק את עצמו. אולי הוא לוקה בשכחה קלה. אנחנו זוכרים כאן את התקופה הנוראה שהייתה כאן כשנציג מטעמו ישב כאן על דוכן יושב-ראש הכנסת, וכשחברי כנסת מטעמו הצביעו פה אחד אחרי שהוציאו את כל חברי הכנסת החוצה, ויושב-ראש הכנסת התעמת פיזית, פיזית – אתה מעולם לא התעמתָּ, אולי בנעימות ובקול רם – יושב-ראש הכנסת מטעם יאיר לפיד התעמת פיזית עם חברי כנסת כאן בחוץ בפרסה במחזות מעוררי פלצות עם צרחות וצעקות והוצאות בלי קריאות. ממש אי-אפשר לומר שהוא אפילו היה יושב-ראש של חצי מהכנסת, כי לדעתי גם חצי מהכנסת שהוא היה יושב-ראש שלהם, התביישו בדרך שבה הכנסת התנהלה תחת משטרו של יאיר לפיד והנציג מטעמו כאן. אז איך אומרים? טלו קורה מבין עיניכם. אדוני יושב-ראש הכנסת, אני גאה בך על ההתנהלות המכובדת, הממלכתית, האמיתית שלך. אתה לא נותן את הכנסת הזו למרמס בפני אלו שמנסים לרמוס אותה, בפני אלו שמנסים לרמוס את העם. זה הרי מה שהם עושים בסוף כשהם מבטלים לנו חוקים, מבטלים חוקי-יסוד, מנסים לייצר מציאות כזאת באמצעות התקשורת, אותה תקשורת שהם כל כך מתנגדים לחוק השידורים קרוב לשלוש שנים. הם לא מאפשרים, מאיימים עלינו: אם לא תשנו ואם לא תוסיפו פיקוח, החוק לא יגיע בסוף לכנסת. הם מפחדים שהקולות של אזרחי ישראל יישמעו. ואנחנו נשמיע את הקולות האלה, ונשנה את תפיסת המציאות שאותה חבורה מנסה להנחיל לאזרחי ישראל.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני השר, גם כשהחברים שלך מפילים את זה, אנחנו אשמים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מפילים את מה? חוק השידורים לא הגיע. לא, חוק השידורים לא הגיע לכנסת.

מאיר כהן (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא לא לא. חוק השידורים הוא חוק ממשלתי שעדיין לא הגיע. אתה מדבר על חוקים אחרים, בנושא התאגיד, בנושא הרייטינג, נכון? כאן יש בעיות אחרות, ואנחנו נתגבר גם עליהן. אבל חוק השידורים, שקרוב לשלוש שנים – הוא פורסם להערות הציבור ביולי 2023, לפני שנתיים וחצי, ישב מספטמבר 2024, אחרי למעלה משנה של עבודה מאומצת. הם קוראים לזה פנימיות. יושבים איתנו שבועות שלמים נציגים של משרד המשפטים ומשרדים אחרים, מגיעים להסכמות. נשלח אליהם לנסחות בספטמבר 2024. תראה איפה אנחנו נמצאים היום – למעלה משנה אחרי שהחוק נשלח לנסחות במשרד המשפטים, ואחרי כל ההסכמות וכל הסיכומים, הם ניסו לסכל את החוק, כי החוק הזה פותח את השוק לתחרות. הוא מאפשר להקים ערוצים, לקבל מקום ברצף של ערוצי החדשות, להשמיע מגוון דעות, להפסיק את ההתערבות של הממשלה במודל העסקי. כשהחוק יעבור אתה תוכל לבחור לעצמך מהם הערוצים שאתה רוצה לשלם עליהם בלי חבילות ערוצים שכופים עליך. אין התערבות של הממשלה בתוכן, אין התערבות יותר. אין רשות שנייה, אין מועצת כבלים ולוויין. הם לא מוכנים לזה בשום פנים ואופן. הייעוץ המשפטי לממשלה עמד על רגליו האחוריות כדי שנכניס פקידים שיפקחו על תוכן השידורים. למה? כי הפקיד הזה בסוף מקשיב ליועץ המשפטי שלו, היועץ המשפטי שלו מקשיב לזרוע הארוכה של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל בג"ץ, וככה הם שולטים בשיח. אני אומר בחוק הזה: בואו נסיר את ידינו. לא אני, לא אתם – הציבור בשלט, הוא יקבע מה הרייטינג, במי צופים, מה טוב ומה לא טוב. נפתח את זה לשוק חופשי ותחרותי. זה מגיע סוף-סוף לכנסת למרות התנגדות נחרצת שלהם, ולמרות שלדעתי, שוב, זו פעם ראשונה בהיסטוריה שיש הערה ברשומות, בקובץ החוק עצמו, שהחוק הוגש בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה המודחת וחבריה שם. רצית להוסיף משהו, אדוני?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז זה בנוגע למה שהיה כאן לפני יומיים. אני רוצה מכאן לדבר לחבריי נציגי הציבור החרדי, חברי הכנסת הרב אייכלר, הרב גולדקנופ, הרב פרוש, הרב גפני, לחבריי מש"ס, מרגי, אזולאי – תראו כמה אתם מהווים כלי שרת בידיים של האופוזיציה הזו. תראו כמה הם מנסים לנגח אותנו דרככם. תראו כמה שנאה כלפי מעוטי יכולת, כלפי תינוקות של נשים עובדות, שלא יצאו לעבודה או ישלחו בסוף את התינוקות שלהן למעונות יום לא מוסדרים, בלי היגיינה, בלי פיקוח של משרד הבריאות. זה לא נקרא להזדקק לבריאות.

גלעד קריב (העבודה):

שההורים שלהם ילכו לעבוד.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זו בדיוק המטרה של מעונות היום, לעודד נשים לצאת לעבודה.

גלעד קריב (העבודה):

נשים וגברים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, לא נכון.

גלעד קריב (העבודה):

נשים וגברים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, לא נכון.

גלעד קריב (העבודה):

שילמדו תורה אחרי הצבא במקום אברכי כוללים של חצאי ימים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

המטרה של מעונות היום – אתה מדבר מתוך בורות, חבר הכנסת קריב. סבסוד מעונות היום נועד לאפשר לנשים לצאת לעבודה. תבדוק את זה, תשאל את ה-GPT, תשאל. דקה, תשאל – תחזור אליי.

גלעד קריב (העבודה):

השר קרעי, אתה לומד תורה? אתה בערב לומד, ואז – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה לגבי זוגות שבהם אין נשים, למשל בן זוגי ואני?

שר התקשורת שלמה קרעי:

המטרה של סבסוד מעונות היום הייתה לעודד נשים לצאת לעבודה. והייעוץ המשפטי לממשלה מנסה לפגוע בתינוקות שלכם, הרב גפני. והם כאן מנסים לפגוע במעוטי יכולת, שישלמו יותר ממה שאין להם. את כל זה הם עושים כדי לפגוע בנו, בציבור של כולנו, בממשלה, בראש הממשלה. אני אומר לכם, אנחנו השותפים הטובים ביותר. יחד איתכם אנחנו נביא גם את חוק הגיוס הטוב ביותר, שהם מתנגדים לו תוך כדי זה שהם יודעים שהם פוגעים בביטחון המדינה כשהם מתנגדים לו, כי אנחנו מסכימים שאלו שאין תורתם אומנותם יתגייסו, והצבא צריך אותם. ואנחנו נכיר בערך לימוד התורה. את כל החוקים שהם מביאים עכשיו הם יכלו לעשות כשהיה להם את מנסור עבאס, שהגן עליהם עם מטריית האחים המוסלמים. הם לא עשו את זה. הם עושים את זה עכשיו כי הם רוצים לפגוע בנו, הם רוצים לפגוע בכם. אבל אנחנו לא ניתן לזה לקרות. אנחנו, יחד איתכם, נביא לכאן את החוקים הטובים ביותר. נגן עליכם, למרות כל המעורבות של המשפטנים. אני אומר, ואמרתי את זה לרב בן צור בממשלה, אמרתי לו: האשמים הם אנחנו. השר נותן הוראה – אין דבר כזה שהיועצת המשפטית מחליטה פתאום לבטל את הסבסוד. אין לה סמכות כזאת, אין חוק שמאפשר לה את זה. אנחנו צריכים להיות נחושים מולם, מול הייעוץ המשפטי לממשלה, מול צווי ביניים לא חוקיים של בג"ץ, כי העם בחר בנו. אנחנו מדינה דמוקרטית. בסוף, אם יש גורם – וזה מה שרוצים החבר'ה באופוזיציה, הם רוצים גורם לא נבחר שכרגע, כרגע הוא נמצא בערך בשליטה שלהם, או שהם בשליטה שלו, אני לא יודע מי בשליטה של מי. אבל הם לא מבינים שגלגל חוזר בעולם. גם מערכת המשפט בסוף לא תהיה בידיים שלכם, וגם התקשורת לא תהיה בידיים שלכם, ואז מה תעשו? מה תעשו כשהבאתם למציאות כזאת שאתם לא קובעים כלום, גם אם חלילה תהיו בקואליציה? וזה לא יקרה, כי אתם יודעים, דמוגרפית, אין לכם סיכוי. גם אם חלילה זה יקרה, יהיה לנו את בית המשפט, את התקשורת – אתם לא תוכלו לעשות כלום. לכן תהיו דמוקרטים אמיתיים ותשמרו על כבוד הבית הזה, תשמרו על שלטון החוק, ואל תיתנו להם לעשות ככל העולה על רוחם. תודה.

היו"ר יעקב מרגי (ש"ס):

תודה רבה לכבוד השר קרעי. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן להשיב על עמדת הממשלה. עד שלוש דקות.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, זה כל הזמן מפריע מחדש, איך עומדים כאן, וגם אתה השר קרעי עומד כאן, ורוממות האל בגרונכם, אבל תמיד החרב הזאת שמסתכלת ימינה ומחפשת מי הבוגד, מי הלא-בסדר; אתם אשמים. תגיד לי, שלוש שנים אתם בממשלה, מי הפריע לכם? היות שבכל זאת בקואליציה לא כולם בורים ועמי הארץ אלא יש בתוכם חבר'ה שחושבים, אז הם אומרים: יכול להיות שהחוק שאתם מציעים הוא לא טוב. עכשיו אני רוצה לדבר על תופעה שהייתה היום בוועדה לביקורת המדינה. הוועדה דיברה על הקמת ועדה ממלכתית שתחקור. לצערי הגדול, חלק מחברי הכנסת נהגו בוועדה הזאת כאילו היא ועדה שולית שמדברת על משהו, על עוד איזה חוק. אני מעריך חברי כנסת מהליכוד שהיו לאורך כל הדיון – אושר שקלים, תקשיב – והתווכחתי איתם.

אושר שקלים (הליכוד):

מאיר כהן (יש עתיד):

אל תפריע, אל תפריע. אבל הם היו כל הדיון. למרות שאני לא מקבל את מה שאמרת – אבל הגעת, ישבת, היה דיון. בניגוד לזה, מגיעים בדקה ה-90 חברי כנסת שלא יודעים בכלל, ולא רק שהם מצביעים נגד כי מישהו לוחש להם תצביעו נגד, אלא הם גם לא מכבדים. זה הדבר שבעטיו אני עומד כאן. יש בחברה הישראלית – ואני מאחל לכולנו שלא ניכנס למעגל הכואב הזה – משפחות שכולות. היו שם הורים שכולים שזעקו לשמיים, ולראות את הזלזול של חלק מחברי הכנסת בהם – דבר כזה, שום דבר לא יכול להיפרע. כשהאנשים האלה באים לכנסת, לא משנה מה דעתך, תכבדו אותם. אנחנו חייבים להם ולקורבנות שלהם את המקום הזה שלנו. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי (ש"ס):

תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. חברים, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התניית הטבות בדיור וקיום חובות לפי חוק שירות ביטחון, התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התניית הטבות בדיור וקיום חובות לפי חוק שירות ביטחון, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי (ש"ס):

בעד – 40 חברי כנסת, נגד – 53, אין נמנעים, נוכח אחד. אי לכך, הצעת החוק לא עברה. אני קובע כי הצעת חוק התניית הטבות בדיור וקיום חובות לפי חוק שירות ביטחון, התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי (ש"ס):

נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים, נזקקים (תיקון – קיום הוראת חוק שירות ביטחון כתנאי לסיוע), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מירב כהן. בבקשה, גברתי. אני מזמין את חברת הכנסת מירב כהן להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות עומדות לרשותך.

מירב כהן (יש עתיד):

כנסת נכבדה, זו הצעת החוק השלישית שאני מניחה היום בפניכם, עם אותו רציונל: די לתת פרס והטבות יתר רק למי שמשתמט. איזו מדינה נותנת עונש למי שמתגייס? למה לתת מלגה של 1,000 שקלים בחודש רק למי שלא מתגייס? אם התגייסת – לא תקבל. לא עוד. מי שמשרת – יקבל; מי שמשתמט – לא יקבל. מכיוון שהסברתי את הרציונל של כל הצעות החוק בנאום הקודם שלי, אני כרגע רוצה לעבור לעוד נושא חשוב, והוא ועדת חקירה ממלכתית. האמת היא שכל ממשלה, כל קואליציה, עם קמצוץ של אחריות, של הגינות, של יושרה, אחרי שמסתיימת מלחמה כל כך קשה, ההחלטה הראשונה המתבקשת שהייתם צריכים לבוא ולהעביר פה היום זה להקים ועדת חקירה ממלכתית. כי למשפחות השכולות מגיעה תשובה, כי לחטופים מגיעות תשובות, לעם ישראל כולו מגיעות תשובות, ואנחנו צריכים למנוע את הטבח הבא, ואם לא נפיק לקחים, הוא יבוא. אבל כמו שיכור שחוזר לטיפה המרה, שוב אתם מביאים לנו סדר-יום של 6 באוקטובר, עוד פעם חוקים מטורללים – של הפיכה, של כפייה דתית, של שינוי הצביון של מדינת ישראל – כדי לפלג ולשסע. כאילו לא למדתם כלום. הבאתם אותנו לשפל, זימנתם עלינו את האסון הגדול מאז השואה ולא הפקתם שום לקח. עם ישראל דורש ועדת חקירה ממלכתית, לא פריטטית, לא פתטית, לא חרטא ולא ברטא. שמעתי עכשיו, קראתי בחדשות שקלנר יקים את ועדת החקירה. חבר הכנסת קלנר, בן אדם שבמשך שנים – אני אקריא ציטוט שלו, היה לו ציטוט: "יש לנו עניין אסטרטגי שחמאס ישלוט בעזה". הוא יקים לנו ועדת חקירה ובטוח שהאמת לא תטויח, בטח שככה אנחנו נפיק לקחים. מהכול תעשו עסקונה? 2,000 איש הלכו לנו. אנשים נאנסו, נשחטו, לקחו אותם בפיג'מה מהמיטות שלהם. קלנר יחקור את זה? אתם לא מתביישים? זה לא יעבור. תקום ועדת חקירה ממלכתית, לא יעזור לכם כלום. לא אתם תעשו את זה? אנחנו נעשה את זה, כי אתם לא תמנו את מי שחוקר אתכם.

קריאה:

כתוב כאן.

מירב כהן (יש עתיד):

זה לא יקרה. אגב, הראשון שכל הזמן דרש ועדות חקירה ממלכתיות אחרי אסונות היה בנימין נתניהו. אחרי לבנון השנייה הוא הסביר לעם ישראל למה חייבים ועדת חקירה ממלכתית. אחרי פרשות – לא מלחמות – פרשות כמו הסוהרות, הרוגלות, דברים חשובים, אבל בואו, לא 2,000 איש שנטבחו. אז הוא דרש בתוקף ועדת חקירה ממלכתית. ואני לא מדברת על היסטוריה, אני מדברת איתכם על הקדנציה הקודמת. מהכול הוא עושה עסקונה פוליטית? לא יעזור לו, האמת תצא לאור. אתם יודעים מה? אפילו אחרי עשר שנים של קמפיין על הראש של בג"ץ – מאז שנפתחו התיקים לראש הממשלה, הוא עשר שנים עושה קמפיין על הראש של המערכת המשפטית, כי הוא רוצה, כאמור, שיתנו לו חנינה – אפילו אחרי עשר שנים של קמפיין האמון במערכת המשפטית עדיין פי ארבעה יותר גבוה מהאמון במערכת הפוליטית, וגם עכשיו, 70%–80% מהציבור בישראל דורש ועדת חקירה ממלכתית, מימין ומשמאל. וזה יקרה. אני רוצה להתייחס למה שקורה כרגע בעזה. ראו, תודה לבורא עולם ותודה לחיילים הגיבורים שלנו, באמת, חזרו לכאן גם החטופים החיים ולאט-לאט גם החללים, עד שהאחרון יגיע. אבל בואו לא נשכתב את ההיסטוריה – זה היה צריך לקרות מזמן. ראש ממשלת ישראל מסמס אין-ספור הזדמנויות לעסקאות, ובדרך הזו נפלו הרבה חיילים ונרצחו הרבה חטופים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא נכון. זה לא נכון.

מירב כהן (יש עתיד):

לא נשכח את ההדלפה לבילד.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – החמאס אומר את זה. את דוברת של החמאס.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

מירב כהן (יש עתיד):

לא נשכח את ההדלפה לבילד.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה לא ייאמן. את דוברת של חמאס, דוברת של חמאס.

מירב כהן (יש עתיד):

לא נשכח את זה שהוא סירב לעבור לשלב – – –

היו"ר יעקב מרגי:

קריאת ביניים. תודה.

אושר שקלים (הליכוד):

מירב כהן (יש עתיד):

לא נשכח איך סמוטריץ' ובן גביר התגאו שהם ממסמסים עסקאות כי הם לוחצים על נתניהו.

צגה מלקו (הליכוד):

את תקועה – – –

מירב כהן (יש עתיד):

לא נשכח איך הוא המציא את שיטת הפעימות. מי שמע על שיטת הפעימות? לשחרר את האחים שלנו בפעימות? כי איך נתניהו אמר? צריך לכווץ את הבעיה. כאילו זה בגד שצריך לכווץ את מידתו.

אושר שקלים (הליכוד):

מירב, לפיד היה עושה יותר טוב?

מירב כהן (יש עתיד):

האחים שלנו היו שם והוא מרח את הזמן. לא נשכח ולא נסלח ולא נשכתב את ההיסטוריה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

גם אנחנו לא נשכח – – –

מירב כהן (יש עתיד):

בסוף נשיא ארצות הברית, תודה לאל, כפה עליו להביא אותם. עמד פה מעל הבמה הזו ואמר: אמרתי לנתניהו: אתה לא יכול כל הזמן להמשיך להילחם, אתה חייב להביא אותם. נשיא של ארצות הברית, גוי, דואג להביא את האחים שלנו. בסדר, לפחות היה לנו אותו. אבל האמת, העסקה שנסגרה – בואו, שימו לב מה קורה. בגלל שנתניהו סירב לעשות דיון מדיני, כי הוא פחד שהשותפים שלו יגידו עליו שהוא שמאלני והוא לא רצה שיפרקו לו את הממשלה, אז הוא לא עשה דיון על מה שיהיה ברגע שהצבא יצא מעזה, אז לא יודעים למי להעביר את המפתחות. אז תראו איזה קטע: הצבא יצא החוצה, ומי משתקם? חמאס. איזו הפתעה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, קטי.

מירב כהן (יש עתיד):

מי משתלט על הסיוע ההומניטרי? חמאס. איזו הפתעה. מי מוציא להורג את כל החמולות שהצבא נתן להן נשק? חמאס. איזו הפתעה. עכשיו, זה נהיה עוד יותר גרוע. הוא דאג שאיזה מדינות יהיו השותפות של חמאס? טורקיה וקטר, מדינות של האחים המוסלמים, שעשו נזק אדיר למדינת ישראל, גמרו אותנו בעולם. מדינות תומכות טרור – הן עכשיו מכניסות את הארגונים שלהן לעזה. במקום שהוא היה הולך על התוכניות שהציעו לו לאורך כל הדרך, עם המדינות המתונות, עם מצרים, עם האמירויות, עם סעודיה, הלך לשותפים של חמאס. כאילו לא למדנו כלום. עוד פעם אותה קונספציה. ברגעים אלה ארגון IHH האנטישמי של הטורקים נמצא בעזה עם הדגלים שלו ועוזר לחמאס להשתקם, כל רגע, כרגע, בגלל שנתניהו פעל בחוסר אחריות. כרגע הישגים שהחיילים הגיבורים שלנו שילמו עליהם בדם נמחקים כי יש לנו ראש ממשלה שלא עשה שיעורי בית. בסוף הוא מרח את הזמן, ברח מדיון מדיני, ברח מלהכין חלופות, יצא מהשטח, ואין ואקום – חמאס שוב משתקם. ונוסף על כל הצרות, גם, כרגיל, אין הסברה. לא מסבירים כלום. לא מראים לעולם מה קורה בעזה, שחמאס טובח בבני עמו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מירב כהן (יש עתיד):

כרגיל, גם הגזרה הזו מופקרת.

גלעד קריב (העבודה):

אתם השותפים של החמאס, הייתם ונשארתם.

היו"ר יעקב מרגי:

קריאות ביניים – בישיבה. בבקשה, אדוני, בישיבה. עדיף לא לצעוק.

גלעד קריב (העבודה):

אתם הייתם השותפים של החמאס, ונשארתם.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

מירב כהן (יש עתיד):

החיילים האמיצים שלנו עשו את חלקם, נאבקו בגבורה, הצילו אותנו – חיילים אמיצים – אבל המדינאים שלנו לא עשו את חלקם, לא עשו את שיעורי הבית שלהם, ובזאת הם מביאים למחיקה של הישגים צבאיים חשובים ששילמנו עליהם את המחיר היקר מכול. בושה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. אני מזמין את השר שלמה קרעי, שר התקשורת, להשיב בשם הממשלה. עד עשר דקות לרשותך.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

שר התקשורת שלמה קרעי:

בטח, בוודאי.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

הלילה כוחות הביטחון עצרו יתום שיושב שבעה על אבא שלו בגלל שהוא לא התייצב לצו שנשלח לו – – – לאחד שיושב שבעה, הצבא הולך גם לבית?

היו"ר יעקב מרגי:

עשר דקות לרשותך, אדוני השר.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

– – – שיעצרו יתום? אין גבול לאטימות?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. השאלה ברורה.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

אני חושב שהשר קרעי צריך להתייחס לדבר הזה.

היו"ר יעקב מרגי:

הוא יענה, הוא יתייחס. אם הוא ירצה, הוא יתייחס.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני אתייחס.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

השר קרעי, תסביר לי, מה אני יכול להסביר למשפחה – – –

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת פרוש, זה לא זמן שאילתות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – הרב פרוש, שאלת, אענה לך. זה חמור מאוד בעיניי. זה לא צריך לקרות. צריך שתהיה רגישות למי שיושב שבעה, למי שנמצא באבל, אין פה שאלה בכלל. זה הכול.

גלעד קריב (העבודה):

שר התקשורת שלמה קרעי:

פשוט. תשובה פשוטה. גם אם תשאל את קריב, גם הוא יגיד לך את זה.

היו"ר יעקב מרגי:

חשבתי שהפנמת שעושים את זה בישיבה.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

– – – אטימות. יש גבול.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הינה, המסר פה עובר, אני מדבר כאן בשידור חי. אני בטוח שהמסר יועבר גם לשר הביטחון. צריך שתהיה רגישות כאשר אדם יושב שבעה. אני לא בטוח אם כל החברים באופוזיציה מסכימים עם זה.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

היה לפני איזה שבועיים חתן, באמצע – – – של חתן, באמצע שבע ברכות לקחו אותו, והוא יושב עד עכשיו במעצר. הייתי – – – להגיד לאדוני לתת ערבות שהוא יצא? הינה התשובה. עצרו אותו.

היו"ר יעקב מרגי:

השר פרוש, אנחנו באמצע הצעת חוק פרטית, תן לשר להשיב. הינה, הוא ענה לך. הוא ענה לך כבר לפני כמה דקות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הרב פרוש, אני מסכים, ודאי שצריכה להיות רגישות. אני בכלל חושב שכל המעצרים, כאשר אנחנו מגיעים להבנות ומקדמים חקיקת גיוס חסרת תקדים, היסטורית, שיש עליה הסכמה רחבה, זה דבר שהוא מיותר. זה דבר שהיועצת המשפטית לממשלה לשעבר עשתה, הנחתה לעשות את זה רק כדי לתקוע מקלות בגלגלי הממשלה הזאת. שום סיבה אחרת אין כאן. הרי לא נצליח לספק כאן את צורכי הביטחון של הצבא באמצעות מלחמת קודש ובאמצעות התבצרות של כל אחד בצד שלו. ברור לנו שהם מנסים להשתמש בכם. הרב פרוש, ברור לנו שהם מנסים להשתמש בדבר הרגיש הזה, בלומדי התורה, כדי לפגוע בנו, כדי לפגוע בכם. גם כל ההצעות שמביאה כאן חברת הכנסת מירב כהן – לא הקשבתי לה לגמרי, אבל היה נראה לי שהיא מרחמת על שונאי ישראל בעזה. עליהם היא מרחמת, אבל על הילדים והתינוקות של החרדים – על זה היא מביאה הצעת חוק, לפגוע בנזקקים, לפגוע בביטוח הלאומי, לפגוע בתינוקות של הציבור החרדי. עם זה אין לכם בעיה, אבל המסכנים בעזה – זה כואב לכם.

מירב כהן (יש עתיד):

למה לתת לחמאס להשתקם? למה? לא חבל? חיילים נפלו שם.

שר התקשורת שלמה קרעי:

המסכנים. אף אחד לא נותן לחמאס להשתקם.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת מירב, את יכולה להשיב לו.

מירב כהן (יש עתיד):

– – – להכניס להם סיוע – – – למה? למה? לא חראם?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתם לא חלמתם שראש הממשלה נתניהו יצליח לפרק את החמאס עד כדי פירוקו – –

מירב כהן (יש עתיד):

השר, קח אחריות. קח אחריות.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת מירב, את לא מתכוונת להשיב לו לאחר מכן?

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – מקלפי המיקוח שלו. כל החטופים החיים חזרו הביתה, והחללים חוזרים ויחזרו עד האחרון שבהם.

מירב כהן (יש עתיד):

אבל למה צריך לעשות ככה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה אתם הייתם עושים? יאיר לפיד אמר להיכנע להם. להיכנע – –

מירב כהן (יש עתיד):

למה לא חייב לתת לחיילים? למה לתת עכשיו לחמאס?

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – לצאת החוצה. לא לחסל את סנוואר, לא לכבוש את רפיח, לא לחסל את נסראללה, לא להפציץ באיראן. אתם רציתם – – –

מירב כהן (יש עתיד):

נסראללה חוסל כמעט לפני שנה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הייתם חותמים על עוד הסכם כניעה.

מירב כהן (יש עתיד):

אז למה לא ביטלתם את ההסכם עד היום?

שר התקשורת שלמה קרעי:

את הצפון וגם את אשקלון הייתם נותנים להם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה לא מבטל? שלוש שנים אתה אוכל את הראש. בטל לו את ההסכם.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, מירב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתם, אין לכם שום ערך למורשת ישראל, לארץ ישראל. כל האידיאולוגיה שלכם זה רפיסות, זה כניעה והסתה נגד החרדים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שלוש שנים על הסכם גז הוא מדבר. אתה שר שלוש שנים, תבטל את הסכם הגז. מה אתה אוכל לי את הראש עליו? תבטל. שלוש שנים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, אני אקרא לאמסלם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בסדר. למה? תבטל, הינה, אני בעד.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת קרעי, אנחנו לא צריכים לנרמל שיח – – –

קריאות:

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני לא צריך להרים את הקול שלי.

היו"ר יעקב מרגי:

למה? אפשר להשיב לעניין בלי לפגוע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מודה לך על זה. אתה לא רציני.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לגופו של עניין, יש כאן תגובה של שר החינוך: הצעת – –

היו"ר יעקב מרגי:

אני אקרא אותך לסדר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – החוק מבקשת לתקן את חוק סיוע הכלכלי ללומדי תורה וסטודנטים נזקקים ככה שהסיוע יותנה במילוי חובות לפי הוראות חוק שירות הביטחון. אבקש להתייחס לכך מאחר ששאלת תשלום הסיוע הזה נמצא מזה זמן בבחינה משפטית, וכי מדובר בקבוצה קטנה של כ-40 לומדי תורה, אברכים מבקשי סיוע. את שומעת, חברת הכנסת כהן? הלכת לך בפינצטה, בדקת כל מסכן שיש לו כיפה שחורה על הראש כדי לעמוד כאן מעל הדוכן ולתקוף אותו. 40. 40 אברכים, 40 לומדי תורה שזקוקים לסיוע – –

מירב כהן (יש עתיד):

מה עם המסכנים שעושים צבא ואין להם – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – כולם ביחד מקבלים פחות מהמשכורת שלך. את יושבת פה ולא עושה כלום.

מירב כהן (יש עתיד):

ומה עם המסכנים שעושים צבא, ועם הילדים שלהם, והאימהות? למה אתה דואג רק לילדים של החרדים?

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – – הם לפחות לומדים תורה ומגינים על עם ישראל.

מירב כהן (יש עתיד):

מה עם המסכנים שעושים צבא – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

40 איש, לא 40,000 איש.

מירב כהן (יש עתיד):

למה אתה דואג רק לילדים של החרדים? רק לילדים של החרדים. יש עוד מסכנים במדינת ישראל – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא 40 מאות, לא 40 עשרות; 40 אנשים מסכנים שמבקשים סיוע.

מירב כהן (יש עתיד):

יש עוד מסכנים במדינת ישראל – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

כן? זה מה שכואב לך? את הולכת בפינצטה. אתם מלאי שנאה לציבור החרדי. אתם חושבים שככה תקבלו יותר קולות.

מירב כהן (יש עתיד):

– – – רק על פוליטיקה, ולחייל שיש לו אישה בבית עם ילדים קטנים גם מגיע מעון חינם – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש – – –

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת מירב, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה, את אמורה להשיב אחריו. אז מבליגים, מבליגים, מבליגים.

מירב כהן (יש עתיד):

לא, הוא פנה אליי.

היו"ר יעקב מרגי:

הוא עונה לך. רגע, למי הוא יפנה? הוא משיב על הצעת החוק שלך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני משיב לך, נכון.

היו"ר יעקב מרגי:

הוא משיב על הצעת החוק שלך.

מירב כהן (יש עתיד):

באמת לא ראוי להשיב לו, אדוני. אתה צודק.

שר התקשורת שלמה קרעי:

40 לומדי תורה, אברכים מבקשי סיוע. 40, הרב גולדקנופ. הולכים ומחפשים אתכם בפינצטה. אלה שמציעים לכם דף ריק – בואו, רק תיכנסו, ניתן לכם פטור ממיסים לכל החיים, ונבנה לכם ארמונות – אלה הולכים עכשיו ומחפשים אתכם בפינצטה. 40 אנשים מסכנים מבקשי סיוע, שנמצאים בבחינה משפטית, שגם ככה היא מוקפאת עוד מאפריל 2024 – כבר שנה וחצי – על זה עכשיו היא מגישה הצעת חוק. חוק אחרי חוק, מסכנים שאין להם הכנסה ומשלמים דמי ביטוח לאומי מופחתים, 40 מבקשי סיוע שהיא אספה אותם בפינצטה ורוצה לפגוע גם בהם. אלה השותפים שתדעו איך לעולם לא להקשיב להם, להיזהר מהם, להיזהר מהבטחות השווא שלהם. הם לא מעריכים אתכם, הם בזים לכם, הם בזים למורשת, הם בזים ללימוד התורה. היזהרו מהם. אני רוצה לומר בדקות שנשארו – שמע, אדוני היושב-ראש, הכתבת דפנה ליאל תמצתה במשפט אחד, עכשיו, בפוסט שהיא העלתה לטלגרם שלה, תמצתה במשפט אחד את כל התורה, כל התורה על רגל אחת. שמע מה היא אמרה: קרעי מתגאה: הפכנו את הייעוץ המשפטי להערת שוליים. במילים אחרות – תשמע את המשפט, משפט מכונן, משפט שאני אומר אותו בכל ישיבת ממשלה ואומר אותו בכל מקום ובכל ריאיון, משפט מכונן של דפנה ליאל: מי צריך חקיקה להחלשת מעמד היועצים המשפטיים כשמיישמים את זה בפועל? זאת כל התורה על רגל אחת. לא צריך חקיקה. יועצים משפטיים הם רק יועצים. כשמם כן הם. צריך לדעת לעמוד נחושים מול היועצים המשפטיים שמבקשים ליטול לעצמם סמכויות. לא צריך חקיקה להחלשת היועצים המשפטיים. החוק מראש מחליש אותם בשם שלהם – יועצים משפטיים. הם יועצים ותו לא. אם אנחנו לא עוברים על החוק. אנחנו יכולים לעשות וליישם מדיניות, גם אם יועץ משפטי אומר שבעיניו זה לא עובר בג"ץ, או שבעיניו זה לא חוקתי, או שבעיניו זה לא נראה טוב. זאת כל התורה על רגל אחת. אז תודה לך, תודה לדפנה ליאל שנתנה כאן את המשפט המכונן הזה: מי צריך חקיקה להחלשת מעמד היועצים המשפטיים כשמיישמים את זה בפועל? זאת בדיוק כל התורה על רגל אחת. היא תקפה לא רק ליועצים המשפטיים, היא תקפה גם לגבי בג"ץ. מי צריך חקיקה להסדרת מעמד בג"ץ כשאפשר ליישם את זה בפועל? בג"ץ נטל לעצמו סמכויות בניגוד לחוק, וצריך לומר לו לא. צריך לומר לו: פסק הדין הזה שלך, צו הביניים הזה שלך, מנוגד לחוק. אנחנו דמוקרטיה, אנחנו לא אריסטוקרטיה, אנחנו לא שלטון מועצת חכמי המשפט.

גלעד קריב (העבודה):

מועצת חכמי התורה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, אנחנו שלטון החוק. כאשר יש רשות דמוקרטית אחת שעוברת על החוק, הרשות השנייה מאזנת אותה, בולמת אותה. מי צריך חקיקה של רפורמה משפטית כשאפשר ליישם אותה בפועל? תודה, דפנה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, את מעוניינת להשיב? חברת הכנסת מירב כהן.

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

גברתי, לנו אין רוח הקודש, את צריכה להודיע לנו. בבקשה. סליחה, מופיע, אני מתנצל.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר יעקב מרגי:

עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ישיבת ממשלה מתכנסת כדי לשנות את שם המלחמה ל"מלחמת התקומה". זו מלחמת התנומה, נרדמתם בשמירה, אתם לא מתביישים? ישיבת ממשלה. ממשלה בהפרעה? מלחמה התקומה? הפעם, ראש הממשלה נתניהו, משחקי התודעה שלך לא יעבדו. מה זה הפארסה הזו? לאן אתם לוקחים אותנו עוד פעם? אתם לא מתביישים? מלחמת תקומה? אתם רציניים? זהו ניסיון עלוב, פתטי, לשנות את המציאות העצובה. זו מלחמת 7 באוקטובר, הטבח הגדול ביותר שנעשה באזרחי מדינת ישראל. אין כאן שום תקומה. מלחמת 7 באוקטובר. הטבח הנורא קרה במשמרת שלכם. לא זו בלבד, ראש הממשלה נתניהו 17 שנים בשלטון אישר הכנסת 50 מיליון דולר במזומן כל חודש. זה הכסף ששימש להתעצמות צבאית של חמאס; זה הכסף ששימש לבניית תת-הקרקע. נכשלתם. אתה, ראש הממשלה, וממשלתך הפרתם את החוזה עם אזרחי מדינת ישראל, הפקרתם אותם לרצח ולאונס. אתם מנסים לשכתב את ההיסטוריה. בטיפשותכם אתם מנסים לשנות את הנרטיב. זה לעולם, לעולם תהיה מלחמת 7 באוקטובר, חרבות ברזל, לדורות הבאים. לא תשנו את ההיסטוריה. מה תעשו למורה בבית הספר שתלמד היסטוריה ותגיד "מלחמת 7 באוקטובר"? תעמידו אותה לדין? מה תעשו למורים? גם ככה אין חינוך. מה תעשו לראש מועצה, ראש עירייה, מרצים, עיתונאים ועמך ישראל? תעמידו את כולם לדין? שלשום, בצאת השבת, החלו תגובות זעם של חלק מהמשפחות השכולות: שלא יעזו להחליף את שם המלחמה על מצבות יקיריהן; ששינוי השם לא יקרה. משרד הביטחון הבהיר: ללא הסכמת המשפחות, זה לא יקרה. המהלך הזה מעורר רחמים, רחמים על ממשלה שכשלה ואיבדה את הדרך, ממשלה שהאמת והדוגמה האישית ממנה והלאה. לעולם, לעולם לדורות הבאים זו מלחמת 7 באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל, הטבח הנורא, אונס הנשים ורצח הילדים שנעשו בבני עמנו. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה, אדוני. הזמן תם. תודה. תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשבת. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לסיוע), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לסיוע), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

תוצאות ההצבעה: בעד – 38, נגד – 55, אין נמנעים, אין נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לסיוע), לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-זכאות לקצבת ילדים להורה שלא שירת בשירות מזכה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. אני הזמנתי את חבר הכנסת עודד פורר.

משה גפני (יהדות התורה):

– – – אם מישהו לומד תורה – – –

היו"ר יעקב מרגי:

אני מאמין שהוא יתייחס לשאלה. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש.

משה גפני (יהדות התורה):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי השרים, חבר הכנסת גפני, תקשיב להצעת החוק, אולי אשכנע אותך לתמוך בה. היא מאוד מאוד פשוטה, כי היא לא קשורה – השאלה פה היא לא אם אתה חרדי או חילוני. אגב, זה בכלל לא משנה אם אתה ערבי, יהודי, מוסלמי, נוצרי. זה בכלל לא משנה. השאלה שאנחנו צריכים לשאול אותנו היא אחת: האם אתה אזרח ישראלי? האם אתה אזרח ישראלי במדינת ישראל ואתה חלק מהדבר הזה, מהמפעל הזה שנקרא מדינת ישראל? זה לא חוק גיוס לחרדים, זה לא חוק גיוס לחילונים – חוק גיוס לישראלים. וכדי שאנחנו לא נצטרך – – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תקשיבי, אז אולי תלמדי.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

הגישה הזאת מרחיקה. אתה מרחיק את המטרה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה מפריע לי, אדוני היושב-ראש.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אתה פוגע במטרה של הגיוס.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, זה מפריע לי.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אתה עושה הכול כדי שהם לא יתגייסו. זאת לא הדרך. זה לא יעבוד.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כי עד עכשיו, אני חייב לומר שעד עכשיו, כל כך הצלחתם לגייס, חבל על הזמן. חבל על הזמן. כמה מתגייסים.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

– – – שנה וחצי, שנה וחצי הייתם בשלטון. למה לא גייסתם? למה לא גייסתם?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אנחנו נמצאים – זה מפריע לי.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. קריאת ביניים. תודה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

היה לכם רוב שנה וחצי. למה לא גייסתם?

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת דיסטל, לאפשר לחבר הכנסת, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אנחנו נמצאים, אדוני היושב-ראש, כבר שנתיים במלחמה. סוף-סוף הממשלה הזאת הבינה את היקפי האיומים שמונחים לפנינו. אומר צה"ל: אני זקוק לעוד 15,000 חיילים. הגבול המזרחי פרוץ לחלוטין. נכנס נשק ליהודה ושומרון גם ברגעים אלה. זה נשק שיופנה אלינו. כדי לסגור את הגבול המזרחי, כדי לאבטח את הדרום, את הצפון, צריך עוד חיילים. מאיפה הם יבואו? עכשיו, אנחנו מדברים על חוק גיוס לישראלים. אדוני, אני לא צריך לשלוח משטרה צבאית לבני ברק ולא צריך לשלוח אותה גם לאום אל-פחם. אני צריך דבר אחד מאוד פשוט. במדינת ישראל אזרח בגיל 18 מגיע לבקו"ם ומתגייס. מי שיתאים לשירות צבאי יעשה שירות צבאי, ומי שלא – יישללו לו כל ההטבות שמקבלים אזרחי ישראל. גם קצבאות ילדים; אין יותר קצבאות. אתה החלטת שאתה מוציא את עצמך מהכלל? אתה החלטת שאתה לא חלק מהדבר הזה שנקרא מדינת ישראל? גם לא תיהנה ממנה. לא תיהנה מקצבאות ילדים, לא תיהנה מהנחה בדיור, לא תיהנה מלעבוד בשירות המדינה, יהיה לך רישום פלילי. ועוד דבר אחד, זה חוק אחר שאנחנו נעביר אותו: אם לא תתגייס, לא תצביע. פשוט מאוד.

יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):

עודד, עודד.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני מניח, גולדקנופ, שאם יעבור החוק הזה, גם אתה תרוץ ללשכת הגיוס. גם אתה תרוץ ללשכת הגיוס.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

הוא לא. זה בדיוק העניין, הם לא. הם לא. אתה לא יכול להיכנס בין אדם לבין אלוהיו. עד שלא יהיה אמון, שום סנקציה לא תעזור.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, חברת הכנסת. תודה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

חברת הכנסת דיסטל, כשלא תצעקי, תוכלי גם לשמוע. כשלא תצעקי – תשב, תשב, אל תעמוד. תשב. אתה יכול לשבת.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אתה רק מרחיק.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

– – – זה מה שיהיה – – – זה מה שיהיה.

היו"ר יעקב מרגי:

קריאות ביניים – רק בישיבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל אחד – – – לא משנה מה. כל אחד – – – כל אחד – – –

מאיר פרוש (יהדות התורה):

– – – זה מה שיהיה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

מה עם הערבים? מה עם הערבים?

היו"ר יעקב מרגי:

הוא אמר, הוא אמר, כולל כולם.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

פשוט מאוד, אדוני היושב-ראש.

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו חיים – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני מבין את הפחד, אני מבין את הפחד של חבר הכנסת גולדקנופ וחבר הכנסת פרוש, כי הם מבינים שכשהחוק הזה יעבור, השליטה שלהם על הקהילה לא תהיה כזאת מוחלטת. הם לא יהיו תלויים בהם. הם לא יהיו תלויים בהם. אני אומר דבר מאוד פשוט.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא לא יעבור – – –

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה מזל. את הנאום הזה – – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, גלית.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אגב, זה לא רק עליו, זה גם על הבנות שלי. אם הילדים שלנו יבחרו שלא להתגייס, אין להם קצבאות, אין להם הטבות והם לא יכולים להצביע. מה יותר פשוט מזה?

טלי גוטליב (הליכוד):

בזכות הנאום הזה שני מנדטים – אביגדור ליברמן, בגלל הנאום הזה אתה מפסיד שני מנדטים. את הנאום הזה אני הולכת לעשות לך ויראלי בכל הרשתות החברתיות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה בלתי אפשרי. אני מצטער.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, זה מפריע לו. קריאת ביניים זה לא.

טלי גוטליב (הליכוד):

תן לי להגיד אותה. הוא לא נותן לי הערת ביניים. הערת הביניים שלי – – –

היו"ר יעקב מרגי:

סליחה, סליחה. רגע, אני רוצה לברך תלמידים. שנייה אחת. אני רוצה לקדם בברכה את תלמידי כיתה י"ב מבית הספר התיכון על שם כאבול מהיישוב כאבול. ברוכים הבאים. בבקשה, אדוני.

טלי גוטליב (הליכוד):

הערת הביניים שלי הייתה – – – את הנאום הזה לוויראלי.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, זה נאום. זה נאום.

טלי גוטליב (הליכוד):

שידעו מצביעי ליברמן שהם מסוגלים לשלול את הזכות להצביע. הזיה כזאת – – – את זה ויראלי.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתה נותן לי רשות דיבור, אז היא צועקת.

היו"ר יעקב מרגי:

הצעת החוק הזו נוגעת גם אליהם.

טלי גוטליב (הליכוד):

תודה רבה על הנאום הזה, שיאבד לכם שני מנדטים. ד"ש ממני.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. טלי, תודה. תודה. אני אוסיף לך, אני אוסיף לך.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

– – – הם מצביעים – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה אתה צועק? מה הוא קופץ?

היו"ר יעקב מרגי:

תמשיך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הסיפור הוא מאוד פשוט.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת פרוש, בבקשה. תודה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה הוא צועק? מה הוא – – –

קריאה:

תצעק בבקו"ם.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אל תתרגז, פרוש. אל תתרגז. זה מאוד פשוט, מאוד מאוד פשוט.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

היו"ר יעקב מרגי:

השר פרוש, חבר הכנסת פרוש, אני מבקש.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

– – – הם מקבלים הטבות?

קריאה:

למה הוא צועק?

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא רוצה לקרוא שר לשעבר לסדר, אבל אני אעשה את זה, כנראה.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שים לב לצורת ההתבטאות.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת פרוש, חבר הכנסת פרוש.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מה מפחיד אותך כל כך, פרוש? ממה אתה מפחד?

גלעד קריב (העבודה):

– – – כספים למירון – – –

מאיר פרוש (יהדות התורה):

שתוק. שתוק.

היו"ר יעקב מרגי:

גלעד קריב, אני מבקש. חבר הכנסת פרוש, פעם ראשונה. חבר הכנסת פרוש, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

קריב, קריב, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. זהו. גם לי כנראה יש רף לסבלנות. זהו, גמרנו.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

יוני מישרקי, תודה. תודה. אתם לא עוזרים לי. אתם לא עוזרים לי.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

קריב, בבקשה. אנא המשך, אני אוסיף לך בסוף שתי דקות.

קריאות:

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לסיכום, אדוני – – –

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת כץ, תודה. בישיבה. בבקשה, אדוני.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הם לא נותנים לי להוציא מילה. חבל שאין לכם כזאת אנרגיה בדרך לבקו"ם. עם כזאת אנרגיה בדרך לבקו"ם, המלחמה לא הייתה שנתיים, היא הייתה שנה. במקום לבוא להילחם בשנתיים האלה, עשיתם לוליינות באוויר כדי להשתמט.

מאיר כהן:

עודד, עם הקול שלו הוא יכול להגיד שמאל-ימין.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כן, שמאל-ימין-שמאל. הוא יכול להיות הרס"ר של בה"ד 1. בשורה התחתונה, אדוני היושב-ראש, אני אומר שוב: החוק הזה הוא חוק לישראלים. אני לא יודע למה אתם קופצים כל כך. מי שיתגייס לשירות צבאי או שירות לאומי, יקבל את ההטבות; מי שלא יתגייס, לא יצביע, לא תהיה לו קצבת ילדים, לא תהיה לו דירה בהנחה. מה קרה? מה קרה? זה הסיפור. אני רוצה לנצל – אתה צריך להוסיף לי פה עוד כמה דקות.

היו"ר יעקב מרגי:

אני אוסיף לך שתי דקות שלקחנו ממך.

יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה, גולדקנופ. תודה. הוא רוצה לעבור לנושא אחר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

חבר הכנסת גולדקנופ, כל מי שישתמט, ולא אכפת לי אם הוא חרדי או חילוני, אם הוא יהודי, מוסלמי או נוצרי – כל מי שישתמט, לא יצביע לכנסת ולא יקבל קצבת ילדים. מה יותר פשוט מזה?

יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, גולדקנופ. תודה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עניין אחר שאני חייב לומר שהתחיל לעלות פה בכנסת זה הניסיון של הנחקרים למנות את החוקרים. הטבח הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה אירע ב-7 באוקטובר. הדבר בסיסי ביותר הוא שתקום ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הדבר הזה. אבל מה קרה? בא בן אדם שלפני 7 באוקטובר דאג, בעצמו, שמדי חודש יעברו עשרות מיליוני דולרים במזומן לחמאס. נלחם על זה. הוא נלחם על זה נגד שר הביטחון שלו, הוא נלחם על זה נגד הציבור. הוא אמר: זאת האג'נדה. הוא לא מוכן. חס וחלילה שתהיה ועדת חקירה ממלכתית. הוא כנראה יודע למה. מי שמנע סיכולים ממוקדים לפני 7 באוקטובר, רוצה להיות זה שימנה את החוקרים שיבדקו מה הביא לאירועי 7 באוקטובר. מי שהבליג על פיגוע של חיזבאללה במרץ 2023 בתוך מדינת ישראל, בצומת מגידו – אגב, בניגוד להמלצת מערכת הביטחון. הוא תמיד אומר שזה מערכת הביטחון המליצה. מערכת הביטחון רצתה להגיב בעוצמה, ומי שמנע את זה – מה שאותת לאויבים שלנו שיש כאן ממשלה חלשה – מנסה למנוע הקמה של ועדת חקירה ממלכתית. מי שהבליג על הקמת ההתנחלות הבלתי-חוקית בהר דוב ואפשר להם לבנות שם את המאהלים שלהם, מנסה למנוע הקמה של ועדת חקירה ממלכתית, ואני יכול להמשיך עוד ועוד ועוד. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ועדת חקירה נקבעה בחוק לא בכנסת הזאת ולא בכנסת הקודמת. קבעה כנסת ישראל איך מקימים ועדת חקירה לאירוע בסדר גודל הזה. אני רוצה להגיד עוד משהו: אותו אחד שמונע היום ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר עשה הכול כדי למנוע ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון, האסון האזרחי הגדול ביותר שהיה במדינת ישראל. הייתה צריכה לקום הממשלה שלנו כדי שהאסון הזה ייחקר, יופקו לקחים – שאגב, יושמו בהילולה האחרונה מתוך רצון למנוע הישנות של האירועים האלה. התפקיד של ועדת חקירה ממלכתית הוא לא רק למצוא את האשמים ולהצביע עליהם. אני אומר לכם, האשמים פה חייבים לתת את הדין. התפקיד של ועדת חקירה ממלכתית הוא לאפשר לנו לתקן את זה. הניסיון של ראש הממשלה לבוא ולהגיד: לא נמנה ועדת חקירה ממלכתית, כי יש לו ויכוח עם השופטים כנאשם – אז עכשיו הוא מחליט – – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

שופט – – – פנאטי ושמאלני לא יכול לעמוד בראש – – – של הימין.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

סליחה, אותו ראש ממשלה – – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אתה אמור להיות ימין. למה תמיד – – –

היו"ר יעקב מרגי:

גלית, תודה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אותו ראש ממשלה ואותם שרים, גם אלה שיושבים פה, צעקו ב-2022, עם קצף שיוצא להם מהפה, שצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית על הרוגלות. לא לאסון הגדול ביותר שאירע למדינה – על הרוגלות הם רצו ועדת חקירה ממלכתית, כי הם הבינו שזאת הדרך לברר דבר שהוא בנפשנו. אז את הטבח הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה, על זה לא תקום ועדת חקירה ממלכתי כדי לחקור? לא. הנאשם רוצה למנות את החוקרים והשופטים.

גלעד קריב (העבודה):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה פטנט. זה פטנט.

היו"ר יעקב מרגי:

גלעד קריב, תנוח. מיתרי הקול שלך. אני חושש למיתרי הקול שלך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

גלעד, הפטנט הזה שהנאשם ימנה את השופטים והחוקרים, זה כנראה רק אומת הסטרטאפ יכולה להמציא דבר כזה. זה סטרטאפ חדשני ביותר. אני מניח שהרבה מאוד נאשמים בכל העולם ירצו לאמץ את האג'נדה הזאת, ירצו לאמץ את האג'נדה הזאת שהם אלה שיקבעו.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

– – – לא קשור לנתניהו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני רק מזמין אותך, חברת הכנסת דיסטל, לכי לראות מה אמר נתניהו ב-2022. הוא אמר: בגלל שזה נתניהו, לא ממנים ועדת חקירה ממלכתית. אז הינה, יש לכם את ההזדמנות. זה קרה תחת הממשלה שלכם, הטבח, האסון הגדול ביותר שהיה לעם היהודי מאז השואה, זה קרה תחת המשמרת שלכם, וצריך לחקור את זה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

וצריך לחקור את זה בוועדת חקירה ממלכתית, כי אין דרך אחרת. אין דרך אחרת לברר את האמת. תודה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

גלית, תודה. ברשותכם, לפני שאזמין את השר קרעי להשיב, אני רוצה לברך את תלמידי י"ב מבית הספר שיטים דרכא מהיישוב ספיר. ברוכים הבאים, בשיא הוויכוח הדמוקרטי בתוך הפרלמנט הישראלי. פרק בשיעור אזרחות. השר קרעי, בבקשה, אדוני. השר קרעי יציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

היו"ר יעקב מרגי:

השר פרוש, תאמין לי, רק בגלל זה אני ממליץ שתחזרו לממשלה – יהיה יותר קל לנהל את הישיבה.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

– – – דרכא מתגייסים לצבא?

היו"ר יעקב מרגי:

כן, כן. דרכא, כן. פייטרים, נכון? הינה, הם אמרו כן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל בר-דעת מבין שמדובר בהצעת חוק נבזית, חסרת היגיון בסיסי ורחוקה מאוד מאנושיות מינימלית. מה ההצעה הזאת אומרת, כמו כל ההצעות הקודמות, של חברת הכנסת כהן? היא אומרת לשלול קצבת ילדים, להרעיב ילדים, לקחת להם את המינימום שאולי מאפשר להם לחם, חלב וביצים – –

טלי גוטליב (הליכוד):

169 שקל.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – את הקצבה הזעומה שנועדה לעזור להורים שלהם לתת להם אוכל, רק בגלל שההורה שלהם לא שירת בצבא. זאת אומרת, חבר הכנסת פורר, אתה רוצה שהילד הזה – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני רוצה שישרתו בצבא – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – אתה רוצה שהילד הזה ישרת בצבא – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, רגע, חברת הכנסת, תביני את האבסורד. חבר הכנסת פורר רוצה שהילדים האלה ישרתו בצבא. אתה רוצה שהם ישרתו בצבא, וכנראה שחלקם הגדול גם ישרתו בצבא, ואתה מעניש את הילדים בגלל שאבא שלהם לא שירת בצבא. איך אתה רוצה להגיע איתם להסכמות, להידברות, לשכנע אותם, להסביר להם שזה חשוב לשרת, שהשירות בצבא הוא חשוב, כשאתה מרעיב אותם כשהם ילדים? ממי אתה מנסה לשלול קצבה? אתה לא שולל מהאבא. זה בדיוק כמו היועמ"שית המודחת שלא רוצה לתת סבסוד למעונות היום ולא מאפשרת לשר לממש את המדיניות שלו לעודד נשים חרדיות שיצאו לעבוד. איך היא עושה את זה? היא פוגעת בילדים הקטנים, בתינוקות, שלא יקבלו סבסוד, כדי שאו שהאימא לא תצא לעבוד או שישלחו אותם לאיזה מעון יום לא מפוקח, לא היגייני, לא בדרישות בריאותיות מינימליות. פשוט לא ייאמן. חבר הכנסת פורר, אתה יודע מה אולי אני יכול להמליץ לך? אולי נחוקק גם חוק – למה אתה לא שולל קצבת נכות? אולי נשלול קצבת נכות ממי שאבא שלו לא שירת בצבא? גם זה נמצא על שולחנכם, חבר הכנסת פורר, או על שולחנה של יש עתיד?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

בוא אני אסביר לך משהו – – – נכות זו גזרת גורל; לא לשרת בצה"ל או בשירות לאומי זה בחירה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

גם להיות תינוק או ילד זה גזרת גורל. אתה לא אשם בהחלטות של אבא שלך, אתה ילד.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ברור, למה אתה אשם – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה ילד, אתה תינוק. למה אתה מונע מהתינוק את המטרנה שלו ואת קצבת ילדים שמגיעה לאוכל שלו? זה בדיוק כמו לשלול מנכה קצבת נכות. אולי לך זה נשמע עכשיו הבדל גדול, אבל אני בטוח שחברת הכנסת מירב כהן בשבוע הבא תנסה להגיש גם הצעת חוק כזאת. הרי אין לכם גבולות. אתם תשתמשו בכל כלי שיש לכם ביד כדי לנגח את החרדים, כדי לפגוע בילדים שלהם.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תגיד, למה אתה שולל מהילדים של המילואימניקים את אבא שלהם? למה אתה שולל אותו? 300 יום מילואים. 300 יום במילואים. למה הילדים האלה לא – – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אתה שולל אותו. אתה שולל אותו. אתה – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אנחנו מביאים חוק גיוס חסר תקדים שאתה ואתם בישראל ביתנו לא השכלתם להביא, לא כשהבוס שלך היה שר הביטחון ולא כשהייתם בממשלת יאיר לפיד ובנט. לא השכלתם להביא חוק גיוס שיגייס באמת. אנחנו מביאים חוק גיוס כדי להקל על אותם מילואימניקים. המלחמה תמיד תהיה כאן, אנחנו נהיה כאן במלחמה בחזיתות עד שנביא שלום, עד שתשקוט הארץ. כל עוד זה לא קורה, אנחנו חייבים להיאבק באתגרים הביטחוניים האלה שניצבים בפנינו. אבל אתה מנסה לפגוע בילדים הקטנים. מירב כהן מנסה לפגוע באלו שזקוקים לסיוע. היועמ"שית המודחת מנסה לפגוע בתינוקות. זו גזרת גורל שלא מעניינת אתכם, העיקר לנסות להביא כאן חוק אחר חוק אחר חוק כדי לפגוע בחרדים, כדי לשכנע אותם שאולי יהיה להם יותר טוב איתכם. אתם הרי תחתמו להם על כל מה שיבקשו, אבל הם יותר חכמים מכם. הם מבינים שלהיות איתנו זה בטוח, ולהיות איתכם זה להוביל את המדינה הזו לאבדון. לכן, חבריי, אני קורא לכם – אתה משיב גם ככה, פורר, אתה לא צריך לבקש. אתה לא צריך. גם אם לא תבקש אתה תקבל. אני אדאג לך. אנחנו לא סותמים פיות.

היו"ר יעקב מרגי:

אני אבקש.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כמו חנינה. גם חנינה צריך לבקש.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אנחנו לא סותמים פיות, אנחנו בעד מגוון דעות עד שהכול יישמע שקוף.

גלעד קריב (העבודה):

ראינו את זה פה ביום שני. ראינו את זה פה ביום שני.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, קריב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ברוך השם, עם ישראל חכם, מבין, הן "עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". אנחנו רואים שהוא חכם, רואים את זה בקלפי. זה המבחן הטוב ביותר לראות למי הוא מאמין, למי הוא מקשיב ולמי הוא יודע שאם חלילה הוא ייתן לו יותר מארבעה מנדטים בפעם הקודמת או ייתן לו סיכוי להקים עם בנט את מפלגת ישראבלוף שוב, מה יקרה כאן למדינה: עוד הסכם כניעה לחיזבאללה, עוד מיליארדים לעבאס.

גלעד קריב (העבודה):

אין ספק. אתה מדבר על הסכם כניעה? טורקיה וקטר – – –

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת קריב, אתה לא חייב כל פעם, ואם אתה לא עומד בזה, אז בישיבה.

גלעד קריב (העבודה):

טוב.

נעמה לזימי (העבודה):

קרעי, אתה באמת הזיה. אתה באמת הזיה, כבר – – –

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה, חברת הכנסת לזימי. את מזמינה פורענות. למה? למה את עושה את זה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

חברת הכנסת לזימי, איפה אתם?

נעמה לזימי (העבודה):

מה עוד הוא יקמבן? מה עוד צריך שהוא ייתן – – – למה? אין לך משהו שתגיד שהוא לא תקין?

שר התקשורת שלמה קרעי:

חברת הכנסת לזימי, אין לך כמה כבישים להבעיר באיילון, בצפון, בדרום?

נעמה לזימי (העבודה):

נשמה, אנחנו נעיף אתכם, שמעת, קרעי?

היו"ר יעקב מרגי:

ראיתי את זה מגיע, למעלה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אין לך מדורות להבעיר באיילון? אין לך מדורות להבעיר? אין לך כמה חוקים – – –

נעמה לזימי (העבודה):

נבנה את המדינה הזאת מחדש. מילה לא אמרתם – – –

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, לזימי. תודה, תודה. אני מקבל לאחר מכן שלל ברכות והגיגים לנייד שלי למה לא עצרתי תומכי טרור.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אין לך כמה אזרחים מסכנים שרוצים להגיע הביתה ואת רוצה להפריע להם? אין לך אמבולנסים שצריכים להגיע לבתי חולים?

נעמה לזימי (העבודה):

תדבר עם מירי רגב, השרה שנמצאת בחו"ל יותר מאשר בארץ – – – תחבורה – – –

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, חברת הכנסת לזימי. תודה.

גלעד קריב (העבודה):

יש לנו ממשלה להפריע לה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אין לך עוד כמה אזרחים מאזרחי ישראל לעצבן?

היו"ר יעקב מרגי:

קריב, תודה.

נעמה לזימי (העבודה):

לך תדבר עם מירי רגב, בוהמת תחבורה ממש, שרת החו"ל והנהנתנות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

היא לפחות לא חוסמת כבישים.

נעמה לזימי (העבודה):

אין לך בושה. אין לך בושה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

היא עובדת כדי להשקיע בתשתיות, כשאת מנסה להרוס כל חלקה טובה. אני שמעתי קודם גם את חבר הכנסת לוי. אדוני היושב-ראש, ללוחמים שלנו, שחירפו את נפשם ועדיין נמצאים בשטח, הוא קורא בלי בושה "מלחמת התנומה". הוא קורא להם "מתנמנמים", שלא עושים כלום. לא עשו כלום במשך שנתיים, מיקי לוי. לא נפלו לנו מאות לוחמים והביאו לנו את כל החטופים בחיים בחזרה, והביאו לנו את הניצחון, הביאו לנו את מה שאתם לא חלמתם שיקרה, ורציתם שניכנע מראש. לזה אתם קוראים "מלחמת התנומה"?

גלעד קריב (העבודה):

מה אתה מקשקש? אתם אחראים לאסון הכי גדול.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ללוחמים שלנו אתם קוראים "מנמנמים"? אין לכם בושה.

רם בן ברק (יש עתיד):

איזו מלחמה? לא שמעתי.

היו"ר יעקב מרגי:

רם בן ברק, בישיבה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חבר הכנסת לוי אמר שהמלחמה הזאת היא מלחמת התנומה. התנומה.

רם בן ברק (יש עתיד):

מלחמת המחדל? איזו מלחמה?

גלעד קריב (העבודה):

איזו תקומה? מלחמת המחדל.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חבר הכנסת לוי, חברך למפלגה קורא ללוחמים הגיבורים שלנו, לאותם אלו שמחרפים את נפשם בשדה הקרב – הוא אומר שהם מתנמנמים בשטח.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה לא מייצג אותם.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ככה אתם מכבדים את הלוחמים שלנו? יש לנו כאן את דור העתיד של הלוחמים שלנו, שיושבים כאן ביציע. הם לא רוצים לשמוע שכשהם יוצאים לקרב אתם קוראים להם "מתנמנמים".

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הם לא רוצים לשמוע אותך.

גלעד קריב (העבודה):

הם לא רוצים ממשלה מושחתת ומופקרת.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. קריב, קריב, צרחת את מלאי קריאות הביניים לכל המושב, מה זה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

הם לא רוצים ממשלה שתמסור שטחי ארץ ישראל לחיזבאללה ותתרפס ותבקש כל הזמן למסור שטחים ולהיכנע – –

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – ולא להשמיד את האויב, ובואו נצא עכשיו כולנו, ואחר כך יהיה בסדר.

גלעד קריב (העבודה):

– – – מלחמת תקומה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

דווקא הגישה שלנו, של ראש הממשלה נתניהו, של נחישות, של עוצמה, יחד עם רוח העם והלוחמים – – –

גלעד קריב (העבודה):

איזו עוצמה? עוצמה קטרית.

שר התקשורת שלמה קרעי:

רוח העם והלוחמים שלנו מחוברת יותר למורשת שלנו. בפרשת בראשית קראנו – על הדיבור הראשון על בראשית אומר רש"י: למה פתח בבראשית? למה לא פתח במצוות מעשיות?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה שלחת לעזאזל את הטייסים בחיל האוויר שהפציצו באיראן?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה יודע למה, חבר הכנסת הרצנו? רק את הרש"י הראשון בתורה כדאי שתלמד.

היו"ר יעקב מרגי:

יש עשר שניות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה שלחת לעזאזל את טייסי חיל האוויר שהפציצו באיראן?

שר התקשורת שלמה קרעי:

למה פתח בבראשית? משום "כח מעשיו" – היושב-ראש, נו, אי-אפשר ככה.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני מבקש שתיתן לו לסיים, הוא צריך לסיים. אני אומר לך, לפעמים אני לא מבין את הרציונל של ההתנהגות של האופוזיציה. תן לו לסיים, בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

למה פתח בבראשית? משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נַחֲלת גוים". לתת להם נחלת גויים, לא לתת לגויים את נחלתם, כמו שאתם רוצים.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תודה לשר קרעי. חבר הכנסת המציע רוצה להשיב על עמדת הממשלה? בבקשה, אדוני.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השר ששלח את טייסי חיל האוויר לעזאזל, מטיף לנו מוסר.

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי, תודה. שלוש דקות, לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עומד כאן השר קרעי ואומר על הצעת החוק הזאת שהיא נבזית. השר שלמה קרעי, אני אגיד לך מה נבזי.

טלי גוטליב (הליכוד):

169 – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני אגיד גם לך מה נבזי, חברת הכנסת גוטליב. נבזי להיות חבר בממשלה שמנהלת מלחמה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

169 שקל קצבת ילדים לשני הורים.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, תני לו להשיב. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר. כמה אפשר לשבת ולשמוע קשקושים?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני לא יכול ככה.

טלי גוטליב (הליכוד):

169 שקל קצבת ילדים. תצביעו בעד החוק ההזוי הזה.

היו"ר יעקב מרגי:

היא לא עוברת את קריב. היא לא עוברת את קריב. טלי, אני מבקש לאפשר לו לסיים. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

169 שקל – – –

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת גוטליב, אבקש לאפשר לדובר לסיים. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

יאללה, שידבר, טוב. ונצביע נגד. תצביע בעד לשלול מילד 169 שקל בגלל ההורים שלו.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני אגיד לשר קרעי מה נבזי: נבזי להיות שר בממשלה שתחת כהונתה אירע הטבח הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה; שמאז 7 באוקטובר 2023 נפלו 1,154 חללי מערכות הביטחון – חיילים, שוטרים, אנשי שב"כ וסוהרים – ולהמשיך לקדם חוק השתמטות. נבזי להיות שר בממשלה ששולחת אנשים לעשות מאות ימי מילואים – מאות ימי מילואים – לעזוב את הבית, לעזוב את הילדים שלהם, לסכן את החיים שלהם, ובזמן הזה לקדם חוק השתמטות, כאילו ההשתמטות היא ערך. נבזי, השר קרעי, להיות חלק מהממשלה שהפקירה את הדרום, שהפקירה את העוטף, שתחתיה אנחנו באמת חווים פה אירוע של הרוגים, פצועים.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת טיבי, אתה מפריע לדובר. מירב, את מפריעה לדובר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

נבזי להיות חלק מממשלה שהפקירה את עוטף עזה, שפינתה מאות אלפי אנשים מבתיהם, ששולחת עוד ועוד צווי מילואים, ובה בעת עושים את זה – עוסקים בהשתמטות. נבזי להיות חבר בממשלה שראש הממשלה שלה אומר: הזזתי את הרמטכ"ל, הזזתי את שר הביטחון, הזזתי את יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון – למה? כי הם לא אפשרו לי להעביר חוק השתמטות. להגיד שכשאנחנו מחוקקים את הדבר הבסיסי שאומר שמי שלא משרת בצה"ל או בשירות לאומי לא יקבל קצבאות – להגיד שזה נבזי?

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הנבזות היא שאתם לא מסתכלים לילדים האלה, שהאבא והאימא שלהם נמצאים במילואים, שהם לא בבית, שהעסק שלהם חרב – –

טלי גוטליב (הליכוד):

169 שקל.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – שנהרגו, חס וחלילה, שנפצעו – לא להסתכל להם בעיניים ולהגיד להם: אנחנו נעשה הכול, אבל הכול, כדי להוריד את הנטל מכם, כדי לחלק את זה בין כל אזרחי ישראל, כי אנחנו עם אחד שצריך לשמור על המדינה הזאת, ולא חלקים-חלקים.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

169 שקל – – –

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

169 שקל – – –

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא שומע את עצמי. אני לא שומע את עצמי, חברי הכנסת. אנו עוברים להצבעה על הצעת החוק ביטוח הלאומי (תיקון – אי-זכאות לקצבת ילדים להורה שלא שירת בשירות מזכה). הצבעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

169 שקל קצבת ילדים. 169 שקל – האופוזיציה מצביעה נגד. מה זה? הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 59 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-זכאות לקצבת ילדים להורה שלא שירת בשירות מזכה), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 31 חברי כנסת, נגדה – 59, אין נמנעים, אין נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-זכאות לקצבת ילדים להורה שלא שירת בשירות מזכה), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.