ישיבת מליאה בתאריך 31/03/2025 בשעה 09:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ב' בניסן התשפ"ה, 31 במרץ 2025. זהו היום ה-542 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-59 מאחינו ואחיותינו שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5673/25 וכלה בהצעת חוק פ/5744/25: הצעת חוק סיוע לתושבי הצפון שלא פונו מבתיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הוספת צו הורות לרשימת מסירת העתקים של פסקי דין והצהרות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (סימון אזהרה על שמן שיזוף), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, משה רוט, משה פסל, טטיאנה מזרסקי, יאסר חוג'יראת ומירב כהן; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג) (תיקון – הרחבת הזכאויות), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות זיוף עמוק), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת הפעלת קווי תחבורה ציבורית ישירים לבתי חולים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק ביטול הצנזורה על סרטים, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, יוסף עטאונה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, ווליד טאהא, מרב מיכאלי, אימאן ח'טיב יאסין, ואליד אלהואשלה, גלעד קריב ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה בגן ילדים כעבודה מועדפת), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת משה פסל, צביקה פוגל, דן אילוז, חנוך דב מלביצקי, אוהד טל, סימון דוידסון, שמחה רוטמן, עפיף עבד, יונתן מישרקי, טלי גוטליב, אריאל קלנר, בועז ביסמוט, יצחק פינדרוס, אביחי אברהם בוארון ומשה סעדה; הצעת חוק מס קנייה (טובין ושירותים) (תיקון – מס קצוב על טבק ומוצריו), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יוסף טייב וינון אזולאי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי), מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת סיעוד לרווק או אלמן שהגיע לגיל 75), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יבגני סובה; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – קביעת אחוזי נכות מינימליים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (רכישת תרופות על ידי קטין מגיל 15), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – קיצור יום עבודה בחודש הרמדאן), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק אוויר נקי (תיקון – איסור שימוש בתנורים המוסקים בדלק מוצק), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק מניעת חרמות במערכת החינוך, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת דבי ביטון; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק הממשלה (תיקון – דיווח על מצב רפואי של חבר ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת משה טור פז ויולי יואל אדלשטיין; הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק העונשין (תיקון – היזק בזדון לכלי עבודה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הרחבת הסיוע של התערבות לרווחה רגשית), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת קארין אלהרר ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון – העלאת סף החובות לניהול הליך ברשות האכיפה והגבייה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ווליד טאהא; הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת (תיקון – הפרדת איגוד ערים כינרת מרשות ניקוז ונחלים כינרת), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק חיפוש במקום שהוכרז כאזור מועד לפשיעה אלימה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת צביקה פוגל ויצחק קרויזר; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – הקפאה וקיזוז כספים ששילמה הרשות הפלסטינית לארגון הטרור חמאס), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק פיצויים לבעלי עסקים נפגעי עבודות תשתית מתמשכות, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק תגמול משפחות על תרומתן לשירות בצבא הגנה לישראל, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת גלעד קריב, נעמה לזימי, מרב מיכאלי ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק ציון שירות צבאי או שירות לאומי בהשכלה הגבוהה ובשירות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – חבלה שאינה חבלת שירות בזמן מלחמה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן, גדי איזנקוט, יולי יואל אדלשטיין, מאיר כהן, משה סעדה, דן אילוז, אריאל קלנר, מיקי לוי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', מיכאל מרדכי ביטון, עמית הלוי, מתן כהנא, לימור סון הר מלך, אורית פרקש הכהן, רון כץ, דבי ביטון, שלי טל מירון, משה טור פז, בועז טופורובסקי, בועז ביסמוט, טלי גוטליב, אושר שקלים, צגה מלקו, אופיר כץ, אליהו רביבו, ניסים ואטורי ומירב בן ארי; הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הליכי שפיטה וייצוג של נוער (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון – שינוי דרך מינוי הממונה על התחרות וקביעת תקופת צינון), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת משה פסל ואביחי אברהם בוארון; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (זמינות קווי שירות לאוטובוסים בלילה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הפסקת שידורי גלי צה"ל, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – בדיקה או חקירה לפני העמדה לדין בעת לחימה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת משה סעדה, אלמוג כהן, ניסים ואטורי, אוהד טל, מישל בוסקילה, בועז ביסמוט, מיכל מרים וולדיגר, אריאל קלנר, משה סולומון, עמית הלוי, אביחי אברהם בוארון, אופיר כץ, לימור סון הר מלך, יצחק קרויזר, משה פסל ודן אילוז; הצעת חוק קידום הביטחון התזונתי בישראל, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק הדואר (תיקון – אישור שימוש בשם בנק הדואר), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי קבורה בעת קבורת נפטר שלא לפי מקום מושבו), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור ביזוי המת), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – פסילת ספקים בשל מעורבות בפשיעה מאורגנת), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק עיטור הפציעה הקרבית, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק תגמולים לנפגעי פשיעה חמורה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – הפחתת שיעור המס שחל על תגמולים למשרתי מילואים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – כשרות בלבד ובית אוכל הפתוח בשבת), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – העברת הטיפול בהגשת כתבי אישום בעבירות גביית דמי חסות לתביעה המשטרתית), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר וצביקה פוגל; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס נוסף על פנסיה תקציבית), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, אוהד טל, אריאל קלנר, יצחק פינדרוס, משה פסל ודן אילוז; הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – הסמכת מאבטחים למניעת פעילות חבלנית עוינת במרחב הציבורי ברשויות המקומיות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק תרומת עוברים, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – הגדרת שירות בתי הסוהר כרשות ביטחון), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, יצחק קרויזר, חנוך דב מלביצקי, משה פסל, בועז ביסמוט, עמית הלוי, גלית דיסטל אטבריאן, אושר שקלים, אביחי אברהם בוארון, אלי דלל, טלי גוטליב, מישל בוסקילה, עפיף עבד, דן אילוז, קטי קטרין שטרית, שלום דנינו, סימון מושיאשוילי וחוה אתי עטייה; הצעת חוק שלילת תמיכות מגופי ספורט בשל קבלת תרומה מישות מדינית זרה תומכת טרור ואיסור פגיעה בכבוד סמלי המדינה באירוע ספורט (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק רמת הגולן (תיקון – פיתוח וחיזוק רמת הגולן, וקביעת יום לציון רמת הגולן), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, אופיר כץ, ינון אזולאי, פנינה תמנו, יצחק פינדרוס, אוהד טל, צביקה פוגל, עודד פורר, מישל בוסקילה, עידן רול, דוד ביטן, אליהו רביבו, גלית דיסטל אטבריאן, ניסים ואטורי, שלום דנינו, טלי גוטליב, חנוך דב מלביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה, אלי דלל, דן אילוז, אריאל קלנר, חוה אתי עטייה, עמית הלוי, צגה מלקו, אושר שקלים, קטי קטרין שטרית, משה פסל, ששון ששי גואטה, אביחי אברהם בוארון, עפיף עבד, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, ארז מלול, סימון מושיאשוילי, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר, יעקב אשר, ישראל אייכלר, משה רוט, אליהו ברוכי, שמחה רוטמן, מיכל מרים וולדיגר, משה סולומון, לימור סון הר מלך, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלמוג כהן ואבי מעוז; הצעת חוק מסע עדות ומורשת הטבח והגבורה של אירועי 7 באוקטובר (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על קטינים מפני עבירות מין), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר; הצעת חוק שידור חי של דיונים בבית המשפט העליון, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, לימור סון הר מלך וצביקה פוגל; הצעת חוק איסור התקשרות בהסדר לקביעת מחיר אחיד למזון במשלוח ובהזמנה בבית האוכל, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת רון כץ וינון אזולאי; הצעת חוק הפסקת כהונה של נושאי משרה בכירים בתקופת הכהונה הראשונית של ממשלה חדשה, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת צביקה פוגל, יצחק קרויזר, משה פסל, דן אילוז, אושר שקלים ואריאל קלנר; הצעת חוק הדיור המוגן (תיקון – תנאים לביצוע עבודות בנייה בבית הדיור המוגן), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת סימון מושיאשוילי, מישל בוסקילה, חנוך דב מלביצקי ואליהו ברוכי; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – גילאים ומצב לחימה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עמית הלוי ואופיר כץ; הצעת חוק מענק לחטוף ששב מן השבי או למשפחתו של חטוף שנרצח בשבי וגופתו הושבה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק שמירה על גבולות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק החלת המשפט, השיפוט והמינהל בחבלי הארץ שבריבונות ישראל, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק איסור צריכת זנות, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הודעה לגבי ביטול טיסה או שינוי במועד טיסה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו ברוכי; הצעת חוק לתמיכה ועידוד שילובם של משרתי המילואים בחקלאות ובהתיישבות, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק של שירותי תיירות) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אופיר כץ. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ביטון להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, לפני חוקים, לפני פגרות, לפני כל דבר אחר, אנחנו שמים על ליבנו את החטופים, ויודעים שיש 24 בחיים ו-25 שאיבדנו שם כבר, וצריך להחזיר אותם לפחות לקבר ישראל. אחד מהחטופים זה גיא אילוז, ואני רוצה לספר קצת על גיא, כמו שאני נוהג תמיד – סיפור אחד לעומק, שנבין את האנשים המיוחדים האלה. גיא אילוז, בן 26 מתל אביב, היה אדם של מוזיקה, אהבה ושמחת חיים. הוא היה לוחם בגולני, ויצא לחגוג עם חבריו במסיבת הנובה ברעים. כאשר החל ירי הטילים, גיא וחבריו ניסו לברוח. במצלמות הגוף של מחבלי חמאס תועד ג'יפ שבו נסעו כמה אנשים ובהם גיא עד שהמחבלים פתחו באש לעברם. גיא הצליח להימלט כשהוא פצוע, התקשר למד"א ודיווח על חולית מחבלים – כל זה בעודו מחפש מסתור. בשיחה מרגשת עם מוקדנית מד"א ביקש גיא להעלות את אביו לשיחה ואמר: "אבא, אני רק רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך". גיא הוגדר כנעדר לאחר יותר מ-50 ימים. כשמיה רגב חזרה משבי חמאס היא סיפרה שגיא מת בשבי מפצעיו, והודעה רשמית נמסרה למשפחתו. גיא היה טכנאי הסאונד של להקת היהודים, ועבד גם עם אומנים נוספים כמו מתי כספי ושלום חנוך. הוא היה הבטחה גדולה בעולם המוזיקה. לאחר שהגיעה ההודעה על מותו ספד לו תום פטרובר, סולן להקת היהודים, ואני מצטט: "גיא שלנו – ילד מוכשר, מקסים, מתוק בצורה יוצאת דופן, אחד כזה שמתאהבים בו מייד, עם חיוך ענק שחודר אותך וגורם לך לאושר גדול – – – הוא היה צוחק והיינו קורצים אחד לשני – – – הוא אהב לעזור תמיד בכל דבר. אם מישהו היה צריך משהו, גיא היה הראשון להגיע, לתת יד. ילד עם לב זהב. חכם, עדין נפש, רגיש, מיוחד במינו. אנחנו בוכים כבר ימים ולא יודעים איך ומה יהיה. רוצים לנחם ולא יודעים איך. איך נפרדים? איך ממשיכים? איך מתמודדים? איך מופיעים כשהוא לא איתנו על הבמות? אנחנו אוהבים אותו כל כך, ואין מי שימלא את התהום שנפערה בנו". גם מתי כספי ספד לו וכתב: "בזמן שהייתי מוטרד שהכול יעבוד מאחורי הקלעים ועל הבמה, המבטים שלנו הצטלבו. מבטים ללא כתוביות, ללא תרגום. מבט צנוע, חיוך ביישן, ושפת גוף שמעידה על המסירות והאהבה למה שעשית, וכל אלה הרגיעו את ליבי". מיה רגב, שחזרה מן השבי, הייתה עם גיא בשעותיו האחרונות כששכבו זה לצד זו בבית חולים ברצועה. היא מספרת שגיא אמר שהוא שמח שהוא לא צריך להיות בהלוויה ובשבעה של החבר הכי טוב שלו, אלון; שכל מה שהוא רוצה זה לחזור הביתה למשפחה שלו, לחבק אותם ולהגיד להם שהוא אוהב אותם. לפי עדותה של מיה גיא מת מפצעיו כמה שעות לאחר שנפגשו. בסוף פברואר נאם אביו של גיא בהצהרה של משפחות החטופים ואמר: "אני חושב שאני אבא לא מספיק טוב על כך שלא הצלחתי להחזיר את הבן שלי. הגעתי שם לשטח ולא הצלחתי למצוא את גיאצ'וק שלי" – הוא אמר שהוא נסע לחפש אותו. "למה אנחנו לא מסוגלים לעשות הכול בפעימה אחת, שמחזירה את הילד שלי וכל הילדים, היקירים של המשפחות?" מאוד עצוב. לפחות שיחזור לקבר ישראל. אני שולח מפה ניחומים למשפחה. הצעת החוק שאנחנו מניחים היום לקריאה ראשונה היא שותפות יפהפייה של אופוזיציה וקואליציה למען נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. אני רוצה להודות גם ליושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת טייב, שהוביל את החקיקה בנמרצות ותבונה, ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שגיבה וסייע להעביר את החקיקה הזאת בשלביה השונים, ולכל היזמים השותפים שלי לחוק הזה. החוק הזה עושה צדק היסטורי עם נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה שנותרו בחיים. מדינת ישראל ידעה 70 שנה לזכור ולהוקיר את החללים, את הנופלים. יש לנו יום זיכרון, יום מכובד, וביום הזה אנחנו יודעים לעצור רגע ולזכור את הנופלים, ובכל יישוב יש מקום לזכור ויש יד לזיכרון, ובכל בית עלמין יש חלקה צבאית, ובכל בסיס צבאי יש גם חדר זיכרון של הנופלים. אבל 70 שנה לא ידענו להוקיר את נכי צה"ל; לא ידענו לרומם אותם כגיבורים; לא ידענו לשים בלוח השנה מועד אחד שבו נגיד: אתם הגיבורים, בואו לקדמת הבמה, בואו ספרו את סיפור גבורתכם, את מה שעשיתם למען המדינה. הפער הזה היה כבד מנשוא. הפער הזה התבטא גם בטיפול בנכי צה"ל. טיפלנו במשפחות שכולות באופן שהיה ראוי 70 שנה, וידענו את זה. כשהייתי שר במשרד הביטחון עם שר הביטחון גנץ ראינו תלונה אחת בשנה של משפחות שכולות ו-1,000 ו-2,000 תלונות של נכי צה"ל. ידענו שאנחנו לא מטפלים טוב בנכי צה"ל, ועשינו מהפכה. הובלנו את רפורמת נפש אחת, שטיפלה בנכי צה"ל יותר טוב מאי פעם, והדגישה את הלומי הקרב, שלא היו להם טיפולים ולא למשפחות שלהם ולא לילדים שלהם. שכללנו את העבודה עם בתי הלוחם, ובנינו שותפות עם בתי הלוחם והשקענו בבתי הלוחם. הלכנו לעמותות ולגופים כמו נט"ל וגופים אחרים, שיודעים לטפל היטב בנכי צה"ל, ובנינו איתם שותפויות. אבל הסיפור של ההוקרה של נכי צה"ל עדיין היה תלוי ועומד באוויר. הדבר הזה נולד באופן מיוחד בירוחם. יהודית לביא, שלאח שלה היו קשיים והוא היה נכה צה"ל לא מוכר, הלום קרב, אמרה לי: מיכאל, אני לא יודעת מה לעשות עם אח שלי, ואני לא מבינה איך למדינה הזאת אין מועד אחד בשנה שיש לה כבוד לנכי צה"ל. פגשתי אותו, ויחד עם אליעד אברקי, שהיה מנהל האזור של בני עקיבא בדרום, החלטנו שבירוחם נכריז על יום מיוחד להוקרת נכי צה"ל, ועכשיו בחוק הזה זה גם נפגעי פעולות האיבה, ביחד. עשינו את זה בירוחם. ופנינו לרוביק דנילוביץ' ועשינו את זה בבאר שבע, ועשינו את זה בכמה ערים. וניגשנו לממשלה, והממשלה הכירה ביום הוקרה מיוחד לנכי צה"ל, והוא הוכרז בכ"ט בנובמבר, אותו מועד היסטורי, זה י"ז חשוון. זה המועד העברי שבחרנו. למה כ"ט בנובמבר? ההכרזה של האומות על הכרה במדינת ישראל כמועד היסטורי – הצמדנו את התאריך הזה. החוק הזה בעצם משלים את המהלך הטיפולי שלנו בנכי צה"ל. לא גמרנו לטפל בנכי צה"ל. שמנו 50, 100 מיליון שקל לסייע להם, סיוע משפטי, ולא מצאנו את הכסף, הוא לא מבוצע. עשינו חוק להגן עליהם בשכר טרחה. ניצולי שואה, נפגעי תאונות עבודה, תאונות דרכים – כולם מוגנים בהגנת הגבלת שכר טרחה מול עורכי הדין, והיום עדיין עושקים נכי צה"ל בהסכמים מרושעים של עורכי דין, נכי צה"ל חדשים. החוק הזה תקוע מעל שנה וחצי, היושב-ראש. אני מבקש את עזרתך בוועדת העבודה, שנשלים אותו. זה חוק צודק, ואם כולם מוגנים – נכי העבודה, נכי תאונות – למה נכי צה"ל לא יהיו מוגנים בחוק להגבלת שכר טרחה? שנה וחצי. הוא עבר קריאה טרומית ולא הושלם. יש לנו עוד המון עבודה למען נכי צה"ל, למען המשפחות שלהם. הצטרפו למעגל הפצועים מעל 16,000 פצועים במלחמת חרבות ברזל, ומתוכם כ-8,000 גם סוחבים קושי אישי ונפשי. אלה מספרים חסרי תקדים, שלא היו כדוגמתם. לפני זה היו לנו כ-100,000 נכי צה"ל, ומתוכם כ-50,000 עם מעל 20% נכות ועוד 50,000 שמטופלים בביטוח הלאומי עם פחות מ-20% נכות. אליהם הצטרפו 16,000 נכי צה"ל במלחמה הזאת. היום הזה אנחנו עושים היסטוריה. ביום הזה אנחנו אומרים לנכי צה"ל הגיבורים שנפגעו בגוף ובנפש: תודה רבה לכם. תודה שהקרבתם את הכול למען המדינה. תודה שהייתם שם בחזית, שגיליתם אומץ לב, שהגנתם על החברים שלכם, שהצלתם חיים. תודה לכם שאתם סוחבים את הכאב ואת האתגר, ואתם מתפקדים וחוזרים לתעסוקה, חוזרים ללימודים ומשתקמים ומתחזקים. בכל שנה נודה לכם. נודה לכם בכנסת, בבתי הספר, בצבא, בארגונים, כי החוק הזה מחייב את כל המוסדות הציבוריים בישראל לזכור ולהוקיר את נכי צה"ל. אני גם פונה לצה"ל באופן מיוחד: צה"ל ראה את הסיפור של נכי צה"ל כסיפור של משרד הביטחון, וזאת הייתה טעות גדולה מאוד. צה"ל שינה את דרכו, מינה נציגים של נכי צה"ל בתוך היחידות, ומנהל את הדבר הזה. אבל כשם שיש חדר הנצחה של חללים בכל בסיס, ככה צריך להזמין את נכי צה"ל לבסיסים ליום ספורט – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

– – ליום הוקרה, ליום פעילות, לתרגילים, להתנדבות – שיהיו חלק מהמורשת של היחידות, שהם יהיו חלק אינטגרלי מהסיפור והמורשת של הגבורה של יחידות צה"ל. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת ביטון. נעבור לדיון האישי. חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו; חבר הכנסת נאור שירי – לא; חברת הכנסת טלי גוטליב – לא. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמובן שאני מצטרף להצעת החוק, ואני תומך בה בכל לב. אני רוצה לפנות לחבריי מהאופוזיציה: אתם נוהגים לתקוף ואתם תוקפים את אפשרות החזרה שלי לממשלה, שהיא בכלל לא קיימת, לא בתור שר, לא בתור סגן שר ולא בתור חבר כנסת. אלא מה? מה היה המאבק שלי? המאבק שלי היה על אותם משרתי מילואים – ואני אספר סיפור קצר: במוצאי שבת אחרי תפילת ערבית פנה אליי חברי – התפללנו ביחד, והוא משרת בחטיבה 551, הוא משרת למעלה מ-250 ימים בשנה וחצי האחרונות. הוא מלמד בתלמוד תורה לבנים, והוא משלם כל חודש 900 שקל עבור כל ילד שלו שלומד בתלמוד תורה.

גלעד קריב (העבודה):

למה לא בממ"ד?

אבי מעוז (נעם):

הוא רצה שהוא ילמד בתלמוד תורה. הוא לא רוצה ללכת לחמ"ד, הוא רוצה חינוך כפי שהוא מבין. הוא מוכן לשלם קצת, כי הוא לא יקבל תקציב מלא, אבל לשחוק לו את התקציב, שהוא נאלץ לשלם 900 שקל עבור כל ילד בחינוך חינם? חבר כנסת איזנקוט נמצא פה, הוא יודע מה זה חטיבה 551. הוא יודע כמה ימי מילואים הוא עושה. הוא מוסר את נפשו. על זה אני מצפה מכם, חבריי באופוזיציה – על זה תילחמו איתי כתף אל כתף, שההורים יכולים לשלוח את ילדיהם לאיזה בית ספר שהם רוצים, כי שם הם רוצים את החינוך לילדיהם, אבל שלא ישחקו להם את התקציבים עד כדי כך שהוא משלם 900 שקל עבור כל ילד בחוק חינוך חינם. על זה המאבק שלי. וכשאנחנו מחוקקים חוק של הוקרה לנפגעי פעולות האיבה – חוק צודק מאין כמותו, אבל צודק מאין כמותו לא פחות הוא המאבק שלי לתקן את העוול כלפי אותם אלפי משרתי מילואים, ששירתו בסדיר ומשרתים במילואים, שרוצים לשלוח את ילדיהם לחינוך כפי שהם רוצים. הם לא צריכים לשלם 900 שקל עבור כל תלמיד. אני פונה אליכם להצטרף אליי למאבק הזה. כשזה יתוקן, אז תיסלל הדרך להצטרפותי לקואליציה בחזרה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת מעוז. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – מוותר; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – איננו; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, מעוניינת או לא? לא; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חברת הכנסת מירב כהן – איננה; חברת הכנסת מירב בן ארי – לא; חבר הכנסת אושר שקלים – איננו; חבר הכנסת סימון דוידסון – איננו; חברת הכנסת פנינה תמנו, מעוניינת או לא מעוניינת? לא, מאה אחוז; חבר הכנסת גלעד קריב – מוותר. איך מופיע לי פה שוב חבר הכנסת אבי מעוז? יש איזו תקלה בעניין הזה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, עם ישראל – אז כמובן, מיכאל, אני בעד החוק, החוק הזה הוא חוק חשוב. אבל בהקשר הזה אני רוצה להוסיף: אתמול הייתי בכינוס קטן של "אימא לביאה". "אימא לביאה" היא עמותה שהקימה אישה נפלאה, מיכל אסבן, שהבן שלה נפצע באורח אנוש במלחמה האחרונה. היא אומרת: אותנו, האימהות, לא רואים גם לאורך האשפוז – ובוודאי ובוודאי כשהילדים הנהדרים שלהן, של אותן אימהות, חוזרים הביתה. שוב, אני מדברת על עמותה שמתייחסת לאימהות לילדים שנפצעו בצורה אנושה וקשה. פשוט אין שום הכרה, אין שום הבנה שהן חלק מהאירוע הזה. לכן אני הבטחתי לה, ואני מניחה שהיא דיברה – היא פנתרה. היא אימא לביאה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לביאה, יותר מפנתרה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

היא אימא לביאה לגמרי. אין אצלה קיר, קיר; לכל היותר הוא וילון שעוברים דרכו. אז אני בטוחה שהיא פגשה לא מעט מחברי הכנסת פה. אנחנו נראה גם אותם. נכון, יש לנו בעיות תקציב, יש לנו צרכים רבים, אבל זה צורך קריטי ומהותי, ולכן אני איתה לגמרי. אז מיכל, זה בשבילך. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. גם אני זכיתי לפגוש את מיכל, ונאחל רפואה שלמה והחלמה מהירה ליותם בנה, שנפצע.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

עזרתי לעמותה לפתוח תיק ברשות המיסים אתמול.

היו"ר אמיר אוחנה:

נהדר, יופי, כל הכבוד. חבר הכנסת ביטון, תרצה לסכם, או שנעבור להצבעה? איפה חבר הכנסת ביטון?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אתה קיצצת אותי קודם.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, להפך, לא רק שלא קיצצתי, הארכנו.

אופיר כץ (הליכוד):

מיכאל, אין לנו זמן. מיכאל, תוותר.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

בסדר, בסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

הצבעה?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

הצבעה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, התשפ"ה–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

16 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותחזור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת גדי איזנקוט ויולי יואל אדלשטיין, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת גדי איזנקוט להציג את הצעת החוק, בבקשה. דיברת עוד דקה, שתיים מעבר לזמן, ואתה אומר שקיצצתי אותך. תראה מה זה. בבקשה, חבר הכנסת איזנקוט, עד עשר דקות לרשותך.

גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבוקר התבשרנו על מועמדותו של אלוף במיל' אלי שרביט לתפקיד ראש השב"כ. אני מכיר את אלי שרביט שנים ארוכות. מדובר במפקד, מנהיג, ראוי מאוד, בעל עמוד שדרה ערכי ומקצועי, ואני משוכנע שאצלו ישראל לפני הכול. ובכל זאת, אני אומר את המובן מאליו – ובעיניי זה לא נתון לפרשנות – שאישור המינוי מחייב המתנה לפסיקת בג"ץ, צריך לעבור תהליך סדור בוועדה לאישור בכירים של השופט גרוניס, וייכנס לתוקף רק אחרי הצבעה בממשלה, כשהיא תצביע על המינוי. מכאן אני עובר לחוק. כידוע, למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון לאומי סדורה מאז הקמתה, ומושגי יסוד שעמדו למדינה מאז הקמתה – איפשהו במעלה הדרך התווספה ההתגוננות כמושג רביעי. ובכל זאת, היעדר תפיסת ביטחון לאומי פורמלית עלה כליקוי מתמשך לאורך ועדות חקירה ולאורך השנים, למרות שנעשו ניסיונות להגיע לתפיסת ביטחון לאומי פורמלית. למעשה, ב-7 באוקטובר קרסו העקרונות הבסיסיים של תפיסת הביטחון הלאומי במחדל הגדול ביותר מאז קום המדינה. ההרתעה, מול האויב החלש ביותר במזרח התיכון, לא עמדה לנו, והכוחות בקו המגע נתקלו באויב עודף בהפתעה מוחלטת. המושג השני – ההתרעה לא עמדה לכוחות שהיו בקו המגע, וגם לא לתושבים, לצערנו הרב. התקפת פתע התרחשה, למרות העליונות המודיעינית והמידע הרב שעמד בשבועות לפני ובימים לפני ובשעות לפני. המרכיב השלישי, מגננה – גם פה, נכשלה כישלון חרוץ. האויב למעשה הכריע את אוגדת עזה, שמשימתה הייתה לתת ביטחון ותחושת ביטחון לתושבים, ויישובים נכבשו למשך שעות ארוכות. מה שעמד לנו הם הסולידריות, הערבות ההדדית ועוז הרוח של המעטים – כיתות הכוננות, הלוחמים בקרבות ואזרחים שהתנדבו להגיע בלי שקראו להם ונלחמו כדי להגן על אזרחים, ובהמשך, הכשירות הבסיסית של הצבא ויכולת ההתאוששות הביאו להישגים ראויים, במחירים כבדים. תפיסת ביטחון פורמלית וסדורה תתרום לביטחון הלאומי של ישראל, תשפר את יכולת התכנון ארוך הטווח, שנתפס כליקוי, תשפר את המעורבות והאחריות של דרג מדיני בבניין כוח, היקף הכוחות, פלטפורמות עיקריות, רמת כשירות – שהם עניינו של המדינאי יותר מאשר של החייל, למרות שיש פה אחריות משותפת. לאורך השנים תמיד ניתן אישור פורמלי, אבל בלי הבנה לעומק ובלי דיונים. אני מקווה מאוד שתפיסת ביטחון לאומי פורמלית, שתעודכן מעת לעת על פי החוק, תביא לשיפור האופן שבו יתבצע המֶחשב, התכנון, הביצוע, הלמידה, התחקור, ובמעגל מתמשך תביא לעדכונים כשיש שינויים באזור. כמובן שזה יהווה גם מצפן לראשי הגופים הביטחוניים ולתיאום טוב יותר, שכל כך נדרש אחרי 7 באוקטובר, ואחרי המציאות המאוד-מורכבת שאנחנו נמצאים בה היום, עם איומים קרובים ורחוקים. אני מבקש להודות בראש ובראשונה ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון על השותפות, על ההובלה המשותפת וקידום החוק ביחד, לצוות הוועדה, חברי ועדת החוץ והביטחון, על השותפות, התרומה, לחברי המטה לביטחון לאומי, שהיו שותפים, ולכל הגופים הביטחוניים שלקחו חלק. אני משוכנע שקידום החוק יביא לחיזוק הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, וממליץ מאוד לתמוך בחוק הזה ולקדם אותו כדי שייכנס לתוקף אחרי הבחירות הבאות, ויביא לזה שהממשלה הבאה תציג בתוך 150 ימים תפיסת ביטחון לאומי פורמלית למדינת ישראל. בעיניי, יש פה אינטרס משותף לכל המפלגות ולכלל אזרחי ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת איזנקוט. אנחנו נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים יהיה היוזם הנוסף של הצעת החוק, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. אני מנצל את ההזדמנות לברך את תלמידות ותלמידי בית הספר נופים ממודיעין שבאו לבקר אותנו בכנסת. ברוכות וברוכים הבאים. שיהיה לכם סיור פורה ומעניין. חבר הכנסת אדלשטיין, בבקשה.

יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כול, אני לא רציתי לקחת מזמנה של המליאה, אבל אני רוצה לברך את חבר הכנסת מיכאל ביטון ואת כל התומכים בהצעת החוק הקודמת, המתייחסת לפצועי צה"ל. אנחנו ודאי מודעים למצב, מודעים למספרים, אחרי השנה וחצי האחרונות, ואני מברך אתכם. הדבר השני, אני ודאי רוצה להודות לחבר הכנסת גדי איזנקוט. טוב לראות שמישהו מגיע לכנסת ויודע מראש מה המשימה החשובה שהוא רוצה לעשות. אני חושב שביום ההודעה על המינוי האפשרי שלי ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון הגיע אליי חבר הכנסת איזנקוט עם הצורך בתפיסה או אסטרטגיה של ביטחון לאומי, ואני שמח מאוד שהתקדמנו עד כה ואנחנו מביאים את ההצעה הזאת ששנינו שותפים לה לקריאה ראשונה היום. אני חושב שיש פוטנציאל רב – אני לא רוצה לחזור על דבריו, אבל יש פוטנציאל רב בהצעה הזאת, קודם כול, לטפל בכמה סוגיות: אחת – זה עניין שבימים אלה מוזכר הרבה, עניין של קונספציה. אני חושב שדברים שהם מדיניות הממשלה צריכים להיות כתובים, לאחר דיונים. כמו שנאמר כבר, בתוך 150 יום הממשלה צריכה להציג את התפיסה שלה, ואז גורמי הביטחון ובראשם צה"ל יפעלו לפי המצפן, הפרדיגמה – אפשר למצוא פה מילה מתאימה – ויפעלו כדי לבצע את המדיניות הזאת. הדבר השני – אנחנו מכירים את זה, ואנחנו גם ראינו את התוצאות ההרסניות של השיטה שרבין המנוח כינה אותה שיטת ה"סמוך". אנחנו באמת צריכים להיפטר אחת ולתמיד מן העניין הזה של "סמוך" ו"יהיה בסדר" ו"יש לנו עליונות" ו"מי הם האויבים שלנו". תפיסת ביטחון מסודרת תתייחס לכל הסוגיות האלה. אנחנו ודאי נצטרך בשנים הקרובות לדבר על צבא גדול וחכם. אנחנו, כידוע, בוועדת החוץ והביטחון, מנסים להגיע לתוצאות ראויות ורצויות לגבי הרחבת בסיס הגיוס לצה"ל. גם כאן אני הייתי אומר שבעצם תפיסת הביטחון צריכה לשקף את הנושא, שלצערי הרב, כל הזמן עולה בבית הזה לוויכוחים ודיונים, ובעיניי לפחות, הנושא הזה צריך להיות מאוד מאוד ברור: הסמכות וגם האחריות לקביעת מדיניות הביטחון היא של הדרג הנבחר, הדרג המדיני. הביצוע הוא בדרגים המקצועיים בצה"ל. ברגע שיש תפיסה מסודרת, והצבא לא נשלח למשימות עם "תעשו משהו", אני חושב שהתמונה תהיה הרבה יותר ברורה, הרבה יותר טובה וגם הרבה יותר ניתנת להשגה, אפרופו מטרות של מבצע או מלחמה, כשלצבא מלכתחילה יהיה ברור מה המצפן, מה הכיוון של הממשלה הנבחרת. אני אסכם ואגיד שאני מבקש מכלל חברי הכנסת – כמו שאתם רואים, אין פה עניין של אופוזיציה וקואליציה; כפי שנאמר, החוק ייכנס לתוקף רק מן הממשלה הבאה. אני מבקש מכולם לתמוך בהצעת החוק, מודה לכל אלה שעזרו לנו להגיע לסיכומים, כולל כל גורמי הממשלה, ובראשם המל"ל, ומבקש לומר שאם הצעת החוק תאושר בקריאה ראשונה היום, נוכל אפילו, אדוני היושב-ראש, במהלך הפגרה להכינה לקריאה שנייה ושלישית ולהפוך אותה לחוק בישראל. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי – מוותר; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – איננו; חבר הכנסת נאור שירי – איננו; חברת הכנסת טלי גוטליב – איננה; חבר הכנסת אבי מעוז – מוותר; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – איננו; חבר הכנסת סגלוביץ' – איננו; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – מוותרת; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חברת הכנסת מירב כהן – איננה; חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה; חבר הכנסת אושר שקלים – איננו. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, גדי, החוק הזה הוא כל כך חשוב, סופר-חשוב, דרמטי, אבל גם בוועדת החוץ והביטחון אני אמרתי וחזרתי כמה פעמים: משרד החינוך חייב להיות בתוכנית האסטרטגית. אם אנחנו רוצים שיותר חבר'ה שלנו יהיו לוחמים, וגם בעולם החרדי והדברים הדומים, יותר ייכנסו לעולם הלחימה ולעולם הצבא, אנחנו חייבים שבתוכנית של משרד החינוך יהיו ערכים של צבא ההגנה לישראל מילדות. אם אנחנו מסתכלים עשר שנים קדימה, אותו ילד שעכשיו הוא בכיתה ב' וג' חייב לקבל את הערכים האלה. אם אנחנו לא נתחיל בגיל צעיר, לא יהיה פתאום קסם. לכן חשוב מאוד בדיונים בוועדה עצמה להכניס את מערכת החינוך – ערכים, לימודים, אסטרטגיה לימודית וחינוכית במשרד החינוך. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת דוידסון. חברת הכנסת שלי טל מירון – איננה; חבר הכנסת מיקי לוי – איננו; חברת הכנסת פנינה תמנו, מעוניינת? לא, מוותרת; חברת הכנסת שרון ניר – מוותרת. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

עמית הלוי (הליכוד):

בוקר טוב. אני עליתי בשביל שתי מילים בהצעת החוק הזאת, מכובדי הרמטכ"ל לשעבר חברי הכנסת איזנקוט: "הצעת אסטרטגיה מדינית-ביטחונית תתייחס להנחות היסוד". אני חושב שהאתגר הגדול, אני אומר גם ליו"ר הוועדה חבר הכנסת אדלשטיין, האתגר הגדול הוא באמת בהנחות היסוד. אנחנו אחרי מלחמה שהשם האמיתי שלה הוא לא חרבות ברזל אלא מושגי ברזל. הכשל העמוק ביותר היה כשל של מושגים, כשראש חטיבת מחקר אומר שגם אם החמאס היה מגיע אליו בלילה, הוא לא יכול היה להתמודד אחרת, כי זאת תפיסת עולם של 30 שנה – תפיסת עולם, אומר עמית סער, של 30 שנה, שהוא לא יכול היה להחליף בערב אחד. אני אומר את זה כמי שניהל אתמול דיון, היה נציג המודיעין, ותיאר את תפיסות העולם השגויות העמוקות ביותר בחיל המודיעין. לכן האתגר – לשנות את הנחות היסוד, להתמודד עם הנחות היסוד, ולעשות את זה ברמת הממשלה – הוא אתגר מאוד חשוב. אני חושב שזה צריך להיות לא רק לגבי צה"ל אלא בכל גופי הביטחון. גילינו בוועדה שגם שאלות של תפיסת ביטחון של המוסד, של שב"כ – לא בדיוק ברור מי קובע שם את תרחישי הייחוס ואת הנחות היסוד. לכן הנחות היסוד של תפיסת ביטחון צריכות לכלול ולהתייחס לכלל גופי הביטחון, וכולם צריכים להיות מיושרים לתפיסה הזאת. והערה אחרונה – צריך להפסיק עם הנחות יסוד שרירותיות. למשל, כשאתה רואה בתרחיש הייחוס, והגשת כמה כאלה, אמת מידה של סבירות – זה מונח שנדון כאן בבית הזה בהקשרים אחרים – אמות המידה שמגישים לקבינט צריכות להיות אמות מידה ריאליות; לא אמות מידה שרירותיות, אמות מידה ריאליות. ולא אמות מידה שלא נוגעות לגופי הביטחון. כשאני שומע מהרמטכ"ל לשעבר, רק בישיבת ועדת החוץ והביטחון האחרונה, שהוא מזכיר את ההיבטים המדיניים פעם אחר פעם – אני ספרתי, אדוני היושב-ראש חמש פעמים שהרצי הלוי הזכיר "מדיני", "מדיני", "מדיני"; לא התחום שלך, אדוני הרצי הלוי. אתה לא מבין במדינאות, לא למדת יחסים בין-לאומיים, לא תחום המומחיות שלך, לא נוגע להיבטי הביטחון שאתה אחראי להם. לכן, כשאנחנו דנים וממקדים עכשיו ואומרים: תפיסת הביטחון – הממשלה תחליט. היא צריכה להיות קודם כול בסמכות הממשלה, כל ההנחות הללו, והיא צריכה וכדאי שהיא תתבסס על אמות מידה ריאליות ולא רק על סבירויות, וכמו שאמרתי, על כלל גופי הביטחון ולא רק על צבא ההגנה לישראל. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר. חבר הכנסת בני גנץ, בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

נאור שירי (יש עתיד):

בשביל מה אתה פה, ינון?

ינון אזולאי (ש"ס):

נאור שירי, היית חסר אתמול.

נאור שירי (יש עתיד):

מה אני אעשה, גדי לא הרשה לי לעלות.

היו"ר אמיר אוחנה:

ניקח חצי דקה להעלאת המיקרופון.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

תמתין כמה שנים, אני מתכווץ, זה ייקח פחות זמן, אבל אני לא אהיה פה כל כך הרבה זמן בשביל זה, בשביל לאזן בין הגובה למיקרופון.

היו"ר אמיר אוחנה:

שלוש דקות לרשותך.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

בוקר טוב, היושב-ראש. בוקר טוב לחברים. אני רוצה לברך את חבר הכנסת גדי איזנקוט ואת חבר הכנסת יולי אדלשטיין על קידום העניין הזה של הצעת החוק החשובה הזאת. ברשותכם, אני רוצה לחדד שתיים, שלוש נקודות קצרות. האחת – לתפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל יש שלושה מדדים מרכזיים: יש מדד מדיני, שיש לו השלכות ביטחוניות; יש מדד ביטחוני, שיש לו השלכות מדיניות – ויסלח לי חברי חבר הכנסת עמית הלוי, הרמטכ"ל אחראי קודם כול לפן הצבאי, אבל הוא לא יכול להתעלם מהפן המדיני ו-vice versa, הגם שהוא לא קובע אותו, וזה ברור לחלוטין. הדבר השני – לתפיסת הביטחון הכוללת, שיש בה היבטים של כלכלה והיבטים של יחסי חוץ ודברים מהסוג הזה, הקומה השלישית היא קומת צבא והארגונים המקצועיים שצריכים לטפל בעניין הזה. ואני בטוח שהוועדה תדע לנסח נכון, ומספיק כללים מצד אחד, את העקרונות של תפיסת הביטחון הלאומי באופן שהגופים יוכלו לתרגם אותם הלכה למעשה למה שהם צריכים באמת לעשות אחר כך. יש היטל אחר, והוא היטל החוסן הלאומי. החוסן הלאומי באמת מגיע ממקורות שאינם ביטחוניים-צבאיים. הוא מגיע ממקורות של חינוך, שחבר הכנסת סימון דוידסון דיבר עליהם, וזה מאוד נכון, הוא מגיע מהיכולת הכלכלית של מדינת ישראל, הוא מגיע מהקשרים הדיפלומטיים של מדינת ישראל, וכן, חברים, אי-אפשר להתעלם שהוא גם מגיע מהפן החברתי של מדינת ישראל. ואחריות ממשלת ישראל, כחלק מתפיסת הביטחון הלאומי שלה, היא להבטיח חוסן חברתי גם ברמה של הלכידות החברתית, גם ברמה של ההוגנות החברתית, על מנת שהחברה תוכל לעמוד במעמסה של שימור הביטחון הלאומי במובן הרחב. ואני מניח שהוועדה תדאג להכניס אולי פסקה יחסית של העניין הזה, כי זה לא בליבת העניין, אבל אין ספק שזה עניין חשוב. כך או כך, אני מבקש לברך על העניין הזה ולאחל לכם בהצלחה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת גנץ. חבר הכנסת איזנקוט, תרצה לסכם או שנעבור להצבעה? הצבעה. אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה–2025, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם כן, 34 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, להציג את הצעת החוק, בבקשה.

יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי אחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, שמקורה בהצעת חוק ממשלתית. מאז מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, חלה עלייה חדה בהיקף ובעוצמה של תקיפות סייבר נגד חברות המספקות שירותים דיגיטליים ושירותי אחסון. באמצעות תקיפת חברות אלה מנסה האויב לפגוע בתשתיות מדינה חיוניות, במשרדי ממשלה, בגופים ציבוריים, בגופים ביטחוניים ועוד, במטרה לפגוע בביטחון המדינה, בכלכלה ובתפקוד המשק הישראלי. כדי להתמודד עם תופעה זו התקינה ממשלת ישראל ביום י"ד בכסלו התשפ"ד, 27 בנובמבר 2023, תקנות שעת חירום שהסמיכו את מערך הסייבר הלאומי, שב"כ והממונה על הביטחון במשרד הביטחון להודיע לספק על קיומו של חשש לתקיפת סייבר נגדו, ובהמשך, במקרים מסוימים, לתת לספק הנתקף הוראות לצורך איתור התקיפה, מניעתה או בלימתה. בחודש דצמבר 2023 הכנסת אישרה את הוראת השעה אשר נועדה להחליף את תקנות שעת החירום. בהוראת השעה נקבע כי היא תעמוד בתוקפה לשבעה חודשים, עד ליום 26 ביולי 2024. בהמשך הוארכה הוראת השעה עד ליום 31 במרץ 2025. הצעת החוק המונחת לפניכם מבקשת להאריך את הוראת שעה זו בשבעה וחצי חודשים נוספים, עד ליום 17 בנובמבר 2025. במסגרת הוראת השעה נקבע כי במהלך תקופת הלחימה הנוכחית רשאים מנהל ממערך הסייבר, השב"כ או הממונה על הביטחון במשרד הביטחון לקבוע כי תקיפת סייבר שמתרחשת או עומדת להתרחש היא תקיפת סייבר חמורה, אם סברו כי קיים חשש ממשי כי תפגע בביטחון המדינה, ביטחון הציבור או בקיום האספקה והשירותים החיוניים, וזאת במקרה שבו תקיפת הסייבר היא בעלת השפעה ממשית שאינה מוגבלת לספק הנתקף, וכן בהתחשב במאפייניה, כגון מתאר התקיפה וזהות התוקף. אציין כי סמכות זו נתונה גם לרח"ט הגנת סייבר בצה"ל, אם מצא כי יש בתקיפה כדי לפגוע ברציפות התפקוד המבצעי של צה"ל. במקרה שבו קבע מנהל מוסמך כי תקיפת סייבר היא תקיפת סייבר חמורה כאמור לעיל, רשאי עובד שהוסמך לכך לפעול אל מול הספקים באופן הדרגתי, כפי שהוסדר בהוראת שעה, ממתן הזדמנות לספק לפעול באופן עצמאי להתמודדות עם תקיפת הסייבר ועד מתן הוראות המחייבות את הספק לפעול בהתאם להוראות אלה. בהוראת השעה נקבע כי יש להתוות את שיקול דעתו של העובד המוסמך ולקבוע כי עליו להתחשב בהשפעת הפעולות על הזכות לפרטיות, על פעילות הספק וצדדים שלישיים, על הרציפות התפקודית של הספק וכן על העלות הכלכלית המוערכת של יישום הוראות אלה. עוד נקבע כי מחובתו של העובד המוסמך להורות על נקיטת אמצעי שפגיעתו פחותה. כמו כן, בהוראת השעה נקבעו הוראות לעניין חובת הסודיות והגבלת שימוש במידע לצורך התמודדות עם תקיפת הסייבר החמורה. בנוסף, הוראת השעה מורה שמידע שהתקבל מספק יימחק סמוך לאחר סיום הטיפול בתקיפת סייבר חמורה, כדי להגן על הזכות לפרטיות ועל קניינם של הספקים ולקוחותיהם. לשם קיום פיקוח ובקרה שוטפים על פעולותיהם של מערך הסייבר, השב"כ והממונה על הביטחון במשרד הביטחון בהתאם להצעת החוק, הוראת השעה קובעת חובת דיווח אחת לחודש ליועצת המשפטית לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על המקרים שבהם ניתנו הוראות לפי החוק בפילוחים שונים המפורטים בהוראת השעה. בהקשר זה נציין כי מאז נחקקה לראשונה הוראת השעה הועברו לוועדה באופן חודשי הדיווחים של גורמי הביטחון השונים. מן הדיווחים עלה, בין היתר, כי לא ניתנו הוראות לספקים מכוח הוראת השעה, אלא די היה בקיום שיח בהכוונתם כדי למנוע תקיפת סייבר או לטפל בה בתוך פרק זמן סביר ובאופן הולם. לכך מצטרפים דבריהם של גורמי ביטחון, כפי שעלו גם בדיון שקיימנו בוועדה, כי הפעלת הסמכות הנתונה להם נעשית באופן מאוזן ומידתי, ורק כאשר האינטרס הציבורי מחייב זאת. רבותיי חברי הכנסת הנכבדים, לנוכח המשך ריבוי ניסיונות תקיפות הסייבר החמורות המבוצעות גם בימים אלה נגד חברות המספקות שירותים דיגיטליים ושירותי אחסון, העלולות לפגוע בביטחון המדינה, בביטחון הציבור או בקיום האספקה והשירותים החיוניים, הוועדה סברה כי יש להאריך את תוקפה של הוראת השעה עד ליום 17 בנובמבר 2025. אני מבקש להודות ליועצת המשפטית לוועדה עו"ד מירי פרנקל-שור ולצוות שלה ולמנהל הוועדה מר אסף פרידמן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות הדיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. אחזור, אדוני היושב-ראש, שאנחנו בוועדה באמת היינו מאוד מרוצים מן הדיווחים על כך שלא נפגעה פעילות אותן חברות, ושבעצם לא היה כל כך צורך בשימוש בחוק, אלא די היה בכך שהכנסת אישרה את הוראת השעה כדי ששיתוף הפעולה בין הגורמים המוסמכים לספקים בא לידי ביטוי והבעיות טופלו. תודה רבה לך, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

נהדר. תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. חברת הכנסת בן ארי – מושכים את ההסתייגויות. כמו כן, הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעות העבודה וישראל ביתנו. אתם תרצו לממש? לממש. בבקשה. אם כן, חבר הכנסת קריב, עד חמש דקות לרשותך, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי השר, בניגוד לחבר הכנסת הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, אני אינני מכיר את האלוף במילואים אלי שרביט, ולכן אין לי אלא לסמוך על דבריו ועל דברי אחרים. אבל הבוקר הזה צריך לומר בצורה מאוד ברורה שהדיון לא מתמקד בכשירותו של האלוף במיל' אלי שרביט, אלא בכשירות ובהחלטותיו של ראש הממשלה נתניהו. הסיבה היחידה להדחה החפוזה של ראש השב"כ רונן בר היא החקירות המתנהלות על ידי השב"כ בכל הנוגע לתפקוד לשכת ראש הממשלה והקשרים בין האנשים שסובבים את ראש הממשלה, ואולי אף מעבר לכך, עם השלטון הקטרי. כל הסיבות להדחה החפוזה של רונן בר קשורות בעניין הזה, ולא בתפקוד המקצועי שלו, שהרי ראש הממשלה סמך ידו על תפקודו של רונן בר במשך 17 חודשים, ואז בתוך חודש יזם הליך הדחה. כל אדם הגון מימין ומשמאל מבין את הקשר ההדוק בין החקירות נגד המקורבים לראש הממשלה לבין תהליך ההדחה החפוז. על זה כמובן צריך להוסיף את העובדה שההכרזה על המועמד מגיעה ימים ספורים טרם קיום הדיון המרכזי בבג"ץ. שופטת בג"ץ אכן נתנה אישור לקיום הראיונות, אבל אין לי ספק שגם היא לא העלתה בדעתה שראש הממשלה יצפצף עד כדי כך על ההליך בבג"ץ, שלא רק יקיים את הראיונות אלא גם יודיע על המועמד שלו. ראש הממשלה נתניהו מבצע בעצם ההכרזה על המועמד שלו אי-ציות רך לבג"ץ, חוסר כבוד עמוק להליך השיפוטי, צפצוף מלא וצורמני על סדר הדברים הראוי. יש כאן ניסוי כלים מובהק של ראש הממשלה נתניהו באי-ציות לפסיקת בג"ץ ובהפגנת זלזול עמוק להליך השיפוטי.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

מה עם בג"ץ והחוק?

גלעד קריב (העבודה):

ולכן, בצד ברכות כאלה ואחרות לאדם שהקדיש את כל שנותיו לביטחון מדינת ישראל, הרי שההכרזה של נתניהו ראויה רק לגינויים ולהתייצבות ברורה של חברי האופוזיציה וכל מי ששלטון החוק וביטחון המדינה יקרים לליבו – התייצבות ברורה נגד העיתוי, נגד הדרך, נגד הצפצוף המתמשך על בג"ץ. חברת הכנסת סון הר מלך, במדינה מתוקנת בסופו של דבר כן – – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

זה לא סמכותו החוקית של ראש הממשלה?

גלעד קריב (העבודה):

לא, זו סמכותה של הממשלה, לא סמכותו של ראש הממשלה. על פי החוק זו סמכותה של הממשלה. אבל במדינת חוק הפרשן המוסמך של החוק הוא בית המשפט. מותר לבקר את בית המשפט, מותר להציג עמדות אחרות, מותר באמצעים של חקיקה וגם מינויים להשפיע באופן המקובל. אי-אפשר במדינת חוק מתוקנת לקרוא תיגר על החלטות בית משפט. אף אחד לא קרא תיגר על החוק. מי שקורא תיגר על החוק, על שלטון החוק ועל מוסדות שלטון החוק זה ראש הממשלה נתניהו, שכל סביבתו הקרובה ביותר, כל שותפי הסוד וחשופי הסוד, נמצאים היום בחקירות, בין השאר על ידי השב"כ. וכן, תפיסת עומק של ניגוד עניינים שלטונית היא חלק משלטון החוק. וכפי שראש הממשלה במשך 17 חודשים סמך ידו – בניגוד אלייך, דרך אגב, וזו זכותך. בניגוד אלייך, שקראת תיגר על מדיניותו של ראש השב"כ, ראש הממשלה לא קרא תיגר על המדיניות שלו אלא עד שהתחילה החקירה בעניין קטרגייט.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מאיפה אתה יודע שהוא לא קרא?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

גלעד קריב (העבודה):

וזה ההבדל בין היושרה שלך, עם כל המחלוקת שיש לי איתך, לבין השחיתות שבה טובע ראש הממשלה שלנו עד צוואר. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. הוגשו גם בקשות רשות דיבור מטעם סיעת ישראל ביתנו. אתם תרצו לממש או מוותרים? חברת הכנסת היחידה שנמצאת היא שרון ניר. שרון – מוותרת. אם כן – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

רגע, אנחנו שמנו את ההסתייגויות.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, אתם מחקתם את ההסתייגויות, ולא הוגשו בקשות לרשות דיבור. אל תדאג, יהיו עוד מספיק הזדמנויות היום, יש לנו יום ארוך. אנחנו עוברים להצבעה – לסכם, אם יש. מעוניין לסכם, חבר הכנסת אדלשטיין? לא. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025. הצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד סעיף 1 – 15 נגד – אין נמנעים – 1 סעיף 1 נתקבל.

היו"ר אמיר אוחנה:

15 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד ונוכח אחד. ההצעה התקבלה בקריאה השנייה. ואנחנו עוברים כעת להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025. הצבעה בקריאה השלישית כעת. הצבעה מס' 4 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – 1 חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר אמיר אוחנה:

14 בעד, נמנע אחד ונוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 256), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אופיר כץ, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.

ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול היה ראש חודש ניסן, ואני רוצה, ברשותך, לפני שאני מגיש את הצעת החוק, שיזם חבר הכנסת אופיר כץ, להגיד כמה משפטים על החודש הזה. החודש הזה נקרא "החודש אשר ישועות בו מקיפות", כי החודש הזה הוא שורש ויסוד כל הגאולות, כי "בניסן נגאלו ובניסן עתידין לִיגָאל". לא רק הגאולה השלמה, בעזרת השם, תהיה בניסן, אלא גם הגאולות הקטנות והישועות הקטנות שאנחנו יונקים מהגאולה העתידה, בחודש ניסן, הוא חודש מבורך. ולכן בחודש הזה, כאשר אנחנו עוסקים בביעור חמץ, בהכנסת הפסח, בליל הסדר, עד לקריאת השירה בשביעי של פסח, אנו מסוגלים להתרומם מכל הצרות והמלחמות הפנימיות והחיצוניות ולהתבונן בבשורת הגאולה העתידה בחודש ניסן, שהיא בעיקר גאולת הנפש הפרטית וגאולת עם ישראל בכללותו. זה הזמן לעצור את הסערות העולמיות ולהיכנס למה שכתוב: הינם הימים המבורכים, ימי חודש ניסן. זה הזמן לנסות להבין את מהותו של החודש, מה הנס הגדול, כי זה היה נס על-טבעי. לא כמו הניסים של פורים ושל חנוכה, שהיה בהם איזה מרכיב טבעי, פה הרמב"ן אומר שראינו שעשר המכות, ממכת דם ועד מכת בכורות, הם מעשים שכל העולם ראה ושמע שהם מעל לדרך הטבע. "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת", נאמר על קריעת ים סוף, שזה לא בדרך הטבע. זה חודש שבו נפרצו גבולות הטבע ונקבעה מהות חדשה למבט האנושי על סדרי בריאת העולם. ולכן אומר הרמב"ן – הבה נתבונן בדבריו – הוא כותב: "ומן הניסים הגדולים והמפורסמים" – כמו קריעת ים סוף והמכות – "אדם מודה בניסים הנסתרים". מה זה ניסים נסתרים? דברים שקורים כל יום: אדם קם בבוקר, פוקח את העיניים, אוכל, חי. אלה ניסים נסתרים. אז אומר הרמב"ן, שגם הם ניסים, "שאין לאדם חלק בתורת משה – – – עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים, בין ביחיד – – – שאם יעשה המצוות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו עונשו, הכול בגזרת עליון". זה המבחן של האדם המאמין, שהוא יודע – כל מעשה טבעי הוא פשוט, הוא לא חושב שהוא עשה משהו, הכול בגזרת עליון. ועל כך נאמר בגמרא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה. וידוע, ובזה אני מסיים את הקטע הזה, שהבעל שם טוב אמר ש"הטבע" בגימטרייה אלוקים – 86. זאת אומרת, אנשים חושבים: זה טבעי וזה אלוקים – לא, את הטבע עושה הקדוש ברוך הוא. ועכשיו נעבור לחוק המכובד של חבר הכנסת, ידידי ורעי, יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ. זו הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק הביטוח הלאומי. בהצעת החוק שבפניכם מוצע להרחיב באופן משמעותי את ההוראות הקיימות בחוק הביטוח הלאומי לעניין שלילת גמלאות ממי שהורשע בביצוע עבירות טרור, בלי לגרוע מההוראות הקיימות על שלילת גמלאות שהזכאות להן נובעת מעצם ביצוע מעשה הטרור. אני רוצה לומר פה לכל אזרחי ישראל, היהודים והערבים: החוק הזה לא בא לפגוע באף אדם שלא עוסק טרור – שיהיה ברור – גם אם הוא עשה מעשה פשיעה, גם אם הוא ישב בבית הסוהר מכל מיני סיבות. יש חוקים, אבל לא פוגעים לו בזכויות הביטוח הלאומי כפי שמופיע בחוק הזה. פה מדובר רק במעשה טרור או בעבירה של בגידה וריגול על רקע איומי הטרור והסכנות שבפניהן ניצבת מדינת ישראל. אומר חבר הכנסת כץ שלפי מה שקרה באירועי 7 באוקטובר, ולנוכח מקרי הריגול שמתגלים לאחרונה, הוא רוצה לשלול את זכאותם לגמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי לגמלת הבטחת הכנסה. גמלאות אלה משולמות על בסיס החוק, ומי שמבצע מעשה טרור או עבירות בגידה וריגול חותר תחת תפיסות היסוד. כמו כן, הצעת החוק נועדה להרתיע מפגעים פוטנציאליים מפני מעורבות במעשי טרור ומעשי בגידה וריגול, ובכך להגן על חיי האדם ועל ביטחון אזרחי המדינה ותושביה. מוצע כי לא ישולמו ולא יינתנו גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי למי שנידון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, או למי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות לאחר שהורשע בעבירות ביטחון, דהיינו, עבירת טרור חמורה. יש פה גם את עבירות בגידה וריגול, אבל המציע חבר הכנסת כץ – אופיר, חבר הכנסת אופיר כץ – –

אופיר כץ (הליכוד):

כן.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

– – אני פונה אליך ואל הציבור כולו – יש פה מרכיב שנקרא גם בגידה וריגול. כשאתה כתבת את החוק חשבנו שזה דבר ששייך לטרור. טרור, בגידה וריגול זה אותו – אבל בימינו, כשמתחילים להאשים אחד את השני בבגידה וריגול, אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים. שיהיה ברור שמדובר פה רק בקשר לטרור, לא במה שמישהו קורא בגידה ומישהו קורא ריגול. מדובר פה בריגול חמור או בעבירות טרור ביטחוניות שבה הורשע בבית משפט צבאי. לפי המוצע, המחבל כלל לא ייחשב מבוטח לעניין ההוראות בחוק הביטוח הלאומי, שעליהן לא תהיה לו זכאות לגמלאות, ובהתאם לכך גם לא תחול עליו חבות בדמי הביטוח הלאומי בעבור אותם ענפים. מאחר שלחלק מהגמלאות משולמות תוספות הנקבעות תוך התחשבות בתלויים במי שזכאי להם, כמו המשפחות שלהם, אז אומר החוק כך: לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו זכויות לדמי קבורה, מענק במקרה פטירה או זכויות לפי הסכם מכוח סעיף 9, כשמדובר במי שהורשע בעבירות החמורות, דהיינו, עבירות רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – ואני מדגיש את שתי המילים האלה – לא תשולם במותו גם גמלת שאירים או גמלת תלויים בנפגע עבודה לבני משפחתו. עוד מוצע לקבוע כי לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם אם בעד ילדו יש זכאות לקצבת ילדים או לקצבת ילד נכה ואין זכאי אחר לקצבה כאמור, ימנה המוסד לביטוח לאומי אדם אחר שיקבל את הגמלה עבור הילד – זאת אומרת שהוא ידאג שהילד הנכה או הזכאי יקבל את זה באמצעות מישהו אחר. הוראות אלה יחולו מעת שנגזר מאסר כאמור בשל העבירות האמורות, וישפיעו על זכויותיו של המורשע במהלך המאסר וגם לאחר תום המאסר. עם זאת, כל עוד פסק הדין המרשיע אדם וגוזר את דינו בעבירות כאמור אינו סופי, אז לא ישללו לו את זה, אלא יעוכב תשלום הגמלאות האמורות עד שפסק הדין יהפוך לחלוט. אם הוא לא יהיה חלוט, הוא יקבל את הכסף בחזרה. מאחר שהתכלית של הוקעה והרתעה נוגעות גם לגמלת הבטחת הכנסה, מוצע לקבוע תנאים שבהתקיימם גם גמלה זו תישלל. מוצע כי הגמלה תישלל ממבצעי עבירות הטרור החמורות, דהיינו, ממי שנגזר עליו מאסר בשל רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור. יש פה גם המשך לגבי אלה שנגזר עליהם מאסר של עשר שנים בשל עבירות ביטחון, אז גם אותו הדבר. ואני לא אאריך. מכיוון שלגמלת הבטחת הכנסה יש מאפיינים של גמלה משפחתית, כאשר היא משולמת לבני זוג, מוצע להתגבר על ההוראות שהיו עשויות להחשיב את בת הזוג שיש עימה ילדים להורה עצמאי, ובכך להקנות לו יתרון מבחינת הגמלה. מוצע לקבוע כי המורשע לא ייחשב כבן זוג, למעט לעניין חישוב ההכנסות, אך בת זוגו לא תיחשב כהורה עצמאי. כמו כן מוצע לקבוע את אופן החישוב של גמלת בת הזוג של המורשע – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, סליחה, חבר הכנסת אייכלר, אני עוצר אותך לשנייה רק כדי לברך את תלמידות ותלמידי בית הספר "חופים" ממודיעין שנמצאים איתנו כאן. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. שיהיה לכם יום פורה ומעניין. סליחה. בבקשה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

ברוכים הבאים. עוד מוצע כי יוגבל מעמד בני הזוג של מי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר בשל עבירות ביטחון, שגם הוא לא ייחשב כהורה עצמאי בתקופת המאסר. מוצע כי תחילתו של החוק תהיה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו, אך מוצע כי הוא יחול גם על מי שנידון למאסר או הורשע לפני יום תחילתו של החוק המוצע, אולם גמלאות יישללו רק בעד התקופה שמיום התחילה ואילך – כי לא רוצים לעשות רטרואקטיבי. כדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי לבצע את ההוראות המוצעות לעניין שלילת הגמלאות, מוצעים כמה מנגנוני עזר – וזה מאוד חשוב, כי אנשים שואלים: איך אני אדע? ראשית, מוצע לקבוע כי שירות בתי הסוהר ימסור למוסד לביטוח לאומי דיווח חודשי על אסירים שהורשעו ברצח או בניסיון לרצח בנסיבות טרור או שנגזרו עליהם עשר שנות מאסר לפחות בשל עבירות ביטחון. כמו כן, שירות בתי הסוהר ימסור מידע על מי ששוחרר בתוך חודש ממועד שחרורו, אולם חובת מסירת המידע לא תחול לגבי עבירות רצח או ניסיון לרצח שנעברו לפני תחילתו של חוק המאבק בטרור, שכן לגביהן לא מצוין בפסק הדין כי הן מעשה טרור. שנית, מוצע לקבוע תיקון לחוק המידע הפלילי בתקנת השבים שיאפשר למוסד לביטוח לאומי לקבל מהמרשם הפלילי מידע גם לעניין חוק הבטחת הכנסה. שלישית, לגבי המקרים החריגים, שבהם תושב ישראלי או אזרח ישראלי עומד לדין בבית משפט צבאי על עבירת טרור ביטחונית, העוסק בשלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראלי בגלל טרור, מוצע להחיל את המנגנון שנקבע על אותו סעיף, שכן מאחר שחוק המאבק בטרור אינו חל בעבירות האלה, בית המשפט הצבאי אינו מחויב לקבוע שמדובר בעבירה על רקע ביטחוני, אף שלוועדה נמסר כי כמעט בכל המקרים כך הדבר. לכן בעבירות אלה, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה – או ניסיון לכך, אני מדגיש – מי שנשללה גמלתו או עוכבה, יוכל לטעון בפני המוסד לביטוח לאומי כי הנסיבות לא היו ביטחוניות. אם המוסד ישתכנע בכך, לאחר התייעצות עם התובע המוסמך על העבירה, לא יחולו ההוראות של שלילת הגמלה או עיכובה. רביעית ואחרונה, לגבי עבירות של רצח או ניסיון רצח נדרשת הכרעה כבר בתחילת יישומו של חוק זה. מוצע כי בוועדת השחרורים המיוחדת, שלפי סעיף 40א לחוק המאבק בטרור מוטל עליה להכריע אם מהעובדות שבפסק הדין עולה כי מדובר במעשה טרור לצורך שחרור מוקדם, תתקבל ההחלטה בשאלה זו ממש גם לעניין החוק המוצע, והיא תודיע על החלטתה למוסד לביטוח לאומי בתוך שבעה חודשים מיום התחילה. מוצע כי מנהל בתי המשפט ידווח לוועדת העבודה והרווחה בתוך שלושה חודשים מיום התחילה על התקדמות בעבודת ועדה זו. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. בסיום דבריי, אבקש להודות לצוות הוועדה בניהולה של הגב' ענת כהן שמואל, ליועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק, ליועצת המשפטית של הוועדה נעה בן שבת, למציע החוק חבר הכנסת אופיר כץ ולצוות לשכתי, ובראשם ליצחק פיליפ. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה הרב ישראל אייכלר. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד והמחנה הממלכתי. האם קבוצת יש עתיד מסירים את ההסתייגות? כן? מסירים את ההסתייגות?

נאור שירי (יש עתיד):

מסירים.

היו"ר ארז מלול:

מסירים. המחנה הממלכתי? חבר הכנסת כהנא? פנינה. לא ראיתי אותה. ההסתייגות – אתם מסירים אותה? מסירים את ההסתייגות. אז להצעות החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. חמש דקות לרשותך. ששש. עליזה, יושב-ראש הסיעה שלך מדבר.

אופיר כץ (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק שאנחנו מעבירים עכשיו בא לשים סוף לאחד הכשלים המוסריים הכי חמורים שידעה מדינת ישראל: מחבלים שרצחו יהודים, ששחטו ילדים, שטבחו במשפחות, מקבלים כסף מביטוח לאומי, מקבלים כסף מאיתנו, ממדינת ישראל. המקום הראשון שהם הולכים אליו לאחר שהם משתחררים מהכלא זה לא הביתה, זה לביטוח לאומי, הכספומט שלהם. אני אומר את זה שוב, שנשמע את האבסורד עד הסוף: מחבל שיושב בכלא על רצח מקבל קצבת נכות, מקבל הבטחת הכנסה, מקבל גמלת סיעוד, מקבל קצבת לידה, מענק לידה, מענק לימודים, קצבת ילדים, ביטוח נפגעי תאונות, דמי אבטלה, חיסכון ארוך טווח לכל ילד, דמי קבורה – ותאמינו לי, הרשימה עוד ארוכה. זו לא טעות, זה טרלול שיצא משליטה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני מבקש להכפיל להם את דמי הקבורה.

אופיר כץ (הליכוד):

האנשים האלה לא עשו טעות, הם עשו את זה במכוון. הם לא עברו בטעות על איזשהו חוק והצטערו על זה; הם קיבלו החלטה מודעת לרצוח יהודים, לדקור, לפוצץ, להרוג. הם פגעו במדינת ישראל. הם לא אזרחים תמימים – הם האויבים שלנו, הם מפלצות, וכשאתה אויב, אתה לא תקבל תקציב מהמדינה שאתה מנסה להרוס ובה אתה פוגע. איפה נשמע דבר כזה? בעוד איזו מדינה? אנחנו מדברים על מאות מחבלים בכלא או משוחררים שנהנו עד היום מהשיטה הזאת, שמדינת ישראל משלמת להם. הסכומים שהם קיבלו מגיעים לעיתים לאלפי שקלים בחודש. אז זהו, זה נגמר. מחבלים לא יראו יותר שקל ממדינת ישראל. אנחנו מתקנים אבסורד ענק. אני לא יכולתי להשלים עם עוד יום של מציאות שבה מי ששולח ילדים לגיהינום, מקבל גמלה חודשית. זה מופרך, זה מקומם, זה הזייתי, והיום הזה נגמר. אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, על השותפות והנחישות. אני חושב שאצלך בוועדה קידמתי הכי הרבה חוקים, וזה יפה. אני אגיד לך, אצלך בוועדה אנחנו עושים צדק, כי עד עכשיו נתנו למי שהיה צריך – ליתומים, למשפחות השכולות, למשפחות – –

היו"ר ארז מלול:

לחטופים.

אופיר כץ (הליכוד):

– – החטופים. באמת נתנו לכל מי שצריך – לארוסות, לגרושות, לכולם, ועכשיו אנחנו לוקחים ממי שלא צריך לקבל. אצלך בוועדה עושים צדק על מלא; למנהלת הוועדה ענת כהן שמואל ולצוות שלה, ליועצות המשפטיות נעה בן שבת ואיילת וולברג, ליועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, שתמיד נמצאת שם כשאנחנו מגיעים למקום ללא מוצא מבחינה משפטית, תמיד נמצאת שם בשביל לפתור את הבעיות. אז שוב תודה על חוק נוסף שאת מסייעת לו – –

נאור שירי (יש עתיד):

מה עם גלי בהרב מיארה?

אופיר כץ (הליכוד):

– – לעו"ד מוריס הירש, שמלווה את המשפחות השכולות, והוא ביחד איתי בכל החוקים האלה שאני מעביר; צביקה כהן, ממלא מקום מנכ"ל ביטוח לאומי – וכשהזכרתי כל הזמן, ואני אומר "ביטוח לאומי" – כמובן שאין לי שום טענה או האשמה, הם פועלים במסגרת החוק; ואחרונה חביבה, ראש המטה שלי נטע מולכו, שעבדה קשה מאוד על החוק הזה, והרצון שלה לעשיית צדק אמיתי בא מהקשר התמידי שלה עם המשפחות השכולות, מהאכפתיות שלה כל הזמן, ובאמצעות החוק הזה היא ראתה את הדרך לעשות צדק. יש לה חלק עצום בזה שאנחנו מגיעים לרגע הזה, אז תודה רבה בשמי ובשם כל המשפחות השכולות. אני מבקש מכולם לתמוך בהצעת החוק – רגע, אחרון, למשפחות השכולות אני רוצה להגיד שאני יודע ששום חוק לא יחזיר את מה שנלקח מכם, אבל היום אנחנו שמים סוף לאחת הפגיעות הכי כואבות והכי מקוממות. העובדה שכספי המיסים שלכם מימנו במשך שנים את הרוצחים של יקיריכם היא דבר בלתי נתפס. אני עמדתי בהבטחה שלי אליכם, המשפחות היקרות, אנחנו מעבירים את זה, והעוול הזה ייפסק. אני מבקש מכולם לתמוך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – מוותר; חברת הכנסת שרון ניר – מוותרת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – עאידה תומא סלימאן בעצם נוכחת – מוותרת; עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. אז חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 256), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–4 – 37 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–4, כהצעת הוועדה, נתקבלו.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 37 בעד, מתנגד אחד. אני קובע שההצעה עברה בקריאה שנייה. חבר הכנסת משה אבוטבול ביקש לפרוטוקול – בעד או נגד? בעד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 256), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 38 נגד – 1 נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 256), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 38 בעד, מתנגד אחד. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 256), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר ארז מלול:

הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, שהחזירה הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק שימוש במונח יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה. אני מזמין את חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, להציג את הצעת החוק, בבקשה. ששש, חברי הכנסת, זה מפריע.

יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, שיזמה הממשלה. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2022, נועד להסדיר את כליאתם של מי שנטלו חלק בפעולות איבה נגד ישראל או נמנו על כוחות המבצעים פעולות איבה נגד ישראל ואינם נופלים תחת ההגדרה "שבוי מלחמה" שבאמנת ז'נבה השלישית, המסדירה את החזקתם של שבויי מלחמה.

היו"ר ארז מלול:

ששש. עליזה, מפריע.

יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

תודה, אדוני. החוק קובע הליך סדור לכליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, המכונים בקיצור לב"חים, ואמצעי בקרה וביקורת שיפוטית עליהם. לצד זאת, החוק כולל מנגנון נפרד למקרים שבהם יש היקף נרחב של לוחמים בלתי חוקיים. במסגרת זו, במקרים שבהם הכריזה הממשלה על מלחמה או הודיעה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, הממשלה באישור ועדת החוץ והביטחון מוסמכת להכריז על שינויים בתחולת החוק. במהלך תקופת תוקפה של ההכרזה, התקופות המנויות בחוק ארוכות יותר, והדרג המוסמך לקבל החלטות לפי החוק – נמוך יותר. ואולם, גם מנגנון זה לא נתן מענה מספק להיקף הלב"חים שנלכדו במהלך הלחימה בעזה. משכך, הותקנו בתחילת המלחמה תקנות שעת חירום שהרחיבו עוד יותר את התקופות המנויות בחוק והורידו עוד יותר את הדרגים המאשרים. בהמשך הוחלפו תקנות שעת חירום אלה בחקיקה ראשית כהוראת שעה שהוארכה כמה פעמים, ואף נערכו בה כמה תיקונים בהתאם לצרכים המשתנים. בין היתר נוספו הוראות לעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית ולגבי מבקרים רשמיים במתקני הכליאה. הוראת השעה הנוכחית פוקעת היום, ב' בניסן תשפ"ה, 31 במרץ 2025. נוכח התמשכות הלחימה ברצועת עזה מוצע להאריך את הוראת השעה כפי שהיא, ללא שינויים מהותיים, בארבעה חודשים נוספים, עד ליום ו' באב תשפ"ה, 31 ביולי 2025. במקביל, מוצע במסגרת הצעת החוק להאריך את תוקפה של ההכרזה מכוח החוק בחודש נוסף, עד ליום ג' באייר תשפ"ה, 1 במאי 2025. כמו כן כוללת הצעת החוק שינוי טכני של מיקום הסעיפים העוסקים בהיוועדות חזותית ובמבקרים רשמיים. אני מבקש להודות ליועצת המשפטית של הוועדה עורכת דין מירי פרנקל-שור ולצוות שלה ולמנהל הוועדה מר אסף פרידמן וצוותו. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות הדיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית כפי שיצאה מוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. אני לא רואה פה אף אחד מהסיעה. אין, הם לא נמצאים, אז זה מוסר. רק יש עתיד. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעת העבודה וישראל ביתנו. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, חמש דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר, חבר הכנסת אדלשטיין, אני מנצל את העובדה שאתה זה שהציג את החוק כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון על מנת להציף באוזניך ובאוזני הבית כולו סוגיה שמחמת ריבוי האירועים והנושאים שעל סדר-היום, לא זכתה להתייחסות הראויה, לא של הפיקוד הבכיר של צה"ל ובוודאי לא של הממשלה. אתה ודאי מכיר את פרטי האירוע שאירע בסוף השבוע האחרון בכפרי מסאפר-יטא שבדרום הר חברון – אירוע חמור, שאתמול שמעתי שיתוחקר על ידי גורמי הצבא, אבל מן הראוי להתייחס אליו מעל הדוכן הזה. ראשיתו של האירוע לא ברורה, נתונה במחלוקת, ובהחלט ייתכן, לנוכח מה שמתרחש כרגע בשטחים ביהודה ושומרון, שראשיתו של האירוע גם בפגיעה במתיישבים יהודים, מתנחלים שרעו את הצאן. על דבר אחד אין ויכוח – שבעקבות האירוע שאירע באותה התנגשות בין רועי צאן יהודים לבין תושבים, התקיימו כמה גלים של פשיטות אלימות על כפרי מסאפר-יטא במה שלא ניתן לתאר אותו אלא כפוגרום כלפי אנשים וכלפי רכוש. לתדהמתנו, והכול מתועד, בחלק מגלי הפשיטה האלה, שהותירו הרס רב ונפגעים בגוף מקרב תושבי הכפרים הפלסטיניים, על פי הסרטונים המתועדים, בחלק מגלי האלימות נטלו חלק אנשים שלובשים את מדי צה"ל ומסתובבים עם נשקים צה"ליים. המציאות הזו היא מציאות שמתקיימת אחת לכמה ימים בחלקים שונים ברחבי יהודה ובאזורים שונים ברחבי יהודה ושומרון. עכשיו, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, כולנו מסכימים שיש להגן על חיי אזרחים ישראלים בכל מקום שהוא, ודאי לרבות ביהודה ושומרון. כולנו מודעים לקיני הטרור החמאסי והג'יהאדסטי שפועלים היום בשטחים, וצה"ל פועל בעוצמה, בעוצמה, פיקוד מרכז פועל בעוצמה. אבל השתיקה הרועמת והמתמשכת כנגד אלימות קשה של קומץ מן המתנחלים, אבל קומץ עקשן מאוד בהפגנת האלימות הזו, השתיקה שלנו לא יכולה להימשך. התופעה הזו של עצימת העיניים כנגד אותו קומץ אלים – שאגב, גם משחיר את פניה של תנועת ההתנחלות, ויוצר איזשהו מצג שווא כאילו אלו הם פניה של תנועת ההתנחלות – השתיקה הזו, גם מצד רשויות אכיפת החוק, מצד המשטרה ומצד צה"ל, אבל גם מצד הדרג הפוליטי, לא יכולה להימשך. חל שינוי מאז 7 באוקטובר. ראשית, צה"ל עמוס במשימות ביטחון גורליות, לרבות ביהודה ושומרון, אבל ישנו עוד שינוי: כיתות הגמ"ר בהתנחלויות הועמדו מחדש על תילן, ויש היום בכל יישוב יהודי בשטחים כיתת הגמ"ר. הדבר ראוי אם כיתת הגמ"ר עוסקת בהגנת היישוב מפני פעילות חבלנית, ורוב כיתות הגמ"ר ורוב חיילי המילואים תושבי היישובים שמגויסים לכיתות הללו אכן עוסקים במשימה הזו, אין על כך חולק. אבל היושרה מחייבת אותנו להכיר בעובדה שבמקומות מסוימים, מועדים לחיכוך ולאלימות, אנשים מנצלים את מדי צה"ל ואת הגיוס שלהם לכיתות הגמ"ר גם על מנת לתפקד כסיירות פוגרומים בתוך כפרים פלסטיניים. הדבר הזה הוא לא מוסרי, הדבר הזה פוגע בביטחון המדינה, כי הוא מסית את תשומת הלב של צה"ל מהמשימות האמיתיות, והדבר מייצר גם נזק מדיני. ואני קורא לך, אדוני, בכלים שעומדים לרשותך כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, למצוא את הדרך להבטיח טיפול צה"לי מיטבי בפעולה האיומה והמזיקה הזאת. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת – שרון ניר, את מוותרת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. יש עתיד, אתם רוצים להצביע על ההסתייגויות או שמסעירים אותן?

קריאה:

מסירים, מסירים.

היו"ר ארז מלול:

מסירים אותן. אז חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. הצבעה, בקריאה שנייה, אמרתי. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–3 – 23 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה – 23 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה עברה בקריאה שנייה. להוסיף את חברת הכנסת טלי גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש תקלה.

היו"ר ארז מלול:

אם הייתה תקלה, בסדר. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 20 נגד – אין נמנעים – אין חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 20 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

תקלה, אז להוסיף את טלי בעד גם לקריאה השנייה. זה לא משנה את התוצאה.

קריאה:

היו"ר ארז מלול:

כי היא הצביעה. היא הצביעה. בשעת ההצבעה. נכון, צודק, הערה נכונה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, יושב-ראש הוועדה המשותפת לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשנ"ט–2009, להציג את הצעת החוק, בבקשה. חבר הכנסת אביחי בוארון, זה מפריע.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025. הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית. היא אושרה בוועדה המשותפת לוועדות החוקה, חוק ומשפט, פנים ומדע וטכנולוגיה, אשר הוקמה בכנסת העשרים-וחמש בהתאם להוראות חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשנ"ט–2009. מדובר בחידוש של הוראת שעה שקיימת בשנה האחרונה ואשר תוקפה יפוג ב-5 באפריל 2025. במקור, חוק זה בא לתת מענה לעומס על לשכות רשות האוכלוסין בהנפקת מסמכי נסיעה ותעודות זהות, כך שתושבים לא יצטרכו להתייצב בלשכות, אלא יוכלו להגיש בקשה להנפקת דרכון או תעודת זהות באופן מקוון. בתיקון הנוכחי של הוראת השעה הוחלט לאפשר בקשה מקוונת רק לתעודות זהות ולא לדרכונים כפי שהיה בשנה החולפת. זאת, בין היתר מכיוון שלא הייתה דרישה גבוהה להנפקת דרכונים, ככל הנראה מכיוון שהדרכון לא יכול לשמש לקבלת ויזה לארצות הברית בהליך החדש. בשנה הקרובה עומדות לפקוע כ-7 מיליון תעודות זהות ישנות, לא ביומטריות, נוסף על הפקיעה השוטפת של תעודות ביומטריות, ועניין זה עומד להכביד את העומס על לשכות רשות האוכלוסין.

היו"ר ארז מלול:

אבל קח אוויר. קח אוויר. הלו, אני רוצה להבין את זה.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת):

ההסדר הזה יהווה הוראת שעה שתהיה תקפה לשנה, והשר יוכל לבקש אישור מהוועדה המשותפת להאריך אותה בתקופות נוספות של עד שנה במצטבר. תעודת הזהות שהונפקה באמצעות הגשת בקשה מקוונת תהיה בתוקף למשך חמש שנים, לאור העובדה שבתעודה יהיה שימוש באותה תמונה שכבר נמצאת במאגר. התנאים להגשת בקשה מקוונת לרשות האוכלוסין הם כדלקמן: מגיש הבקשה צריך להיות אזרח ישראל, בגיר, שכבר יש ברשותו תעודת זהות ביומטרית וטביעת האצבע שלו שמורה במאגר הביומטרי מהרכשה קודמת. כמו כן, בזמן הגשת הבקשה המבקש צריך להיות בישראל. הגשת הבקשה תיעשה באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית, וכן באמצעות אפליקציה של רשות האוכלוסין אשר תהיה זמינה לשימוש הציבור בזמן הקרוב. המערכת הזו תוודא את אימות זהותו של המבקש. המבקש צריך לצלם את עצמו ולצרף תמונת פנים לבקשה, ולצלם את עצמו במסגרת השימוש באפליקציה. תמונה זו תועבר לרשות לניהול המאגר הביומטרי לצורך זיהוי או אימות זהות על מול הנתונים הקיימים בו, וזו תמסור את תוצאתה לרשות האוכלוסין. בשלב הראשון בבקשה תיעשה השוואה במאגר הביומטרי בין התמונה הקיימת במאגר ברמת דיוק גבוהה, כך שאם תהיה שונות גדולה בזיהוי, הבקשה של האזרח תסורב. בתקופת הוראת השעה ניתן יהיה לבקש באופן מקוון תעודת זהות רק פעם אחת. בהתאמה לרוחו של החוק הביומטרי, וכדי לא ליצור בפועל מאגר ביומטרי משני של תמונות פנים, תמונת הפנים שהועברה בתהליך הגשת הבקשה לא תיאגר מעבר לנדרש, והיא תימחק באופן אוטומטי לאחר שהועברה לרשות לניהול המאגר הביומטרי מכל מקום שבו נשמרה בהליך. המידע הביומטרי יישמר בשבב מסמך הזיהוי החדש שיונפק, והתמונה החדשה שצולמה והועברה על ידי המבקש באמצעות הטופס המקוון תישמר במאגר הביומטרי בלבד. זה החוק. אני מבקש להצביע בעד. אדוני, מכיוון שאני אקח עוד שתי דקות, ברשותך, כדי לדבר על נושא חמור מאוד – – –

היו"ר ארז מלול:

שלוש, עליי.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת):

אנחנו רואים מאירועי הימים האחרונים שבקרב אותן קבוצות מחאה מופרעות, מטורללות, הזויות, מסוכנות, שמסתובבות פה – –

גלעד קריב (העבודה):

חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת):

– – ומקבלות גיבוי מהאופוזיציה – ואשר חברים ממפלגת העבודה גם משתמשים באופן לא חוקי בחסינות שלהם כדי למנוע משוטרים לבצע את תפקידם מול האנשים הללו – אז אנחנו רואים מטורפים שמחזיקים בביתם אמצעי נשק ותחמושת. למי מאיתנו אין איזה קלצ'ניקוב בבית שהוא קיבל על הדרך או איזה קרבין שהוא שמר במשך הרבה שנים עם תחמושת עדכנית? מי מאיתנו לא מתעסק בדברים האלה? והכול הכול הכול, כמובן, בשם הגנת הדמוקרטיה, בשם הפלורליזם. אלה אנשים מופרעים. הארגונים האלה שהם שייכים אליהם הם ארגוני פשיעה לכל דבר. ואני קורא למפכ"ל המשטרה קודם כול לא לפחד מהטירוף שחלק מהאנשים בבית הזה מנסים להפעיל עליו. מנסים להלך עליו פה אימים. חלק מחברי הכנסת קוראים לבוא ולהתנגד לו ולעשות כל מיני דברים. ואני אומר לו: אל תירא ואל תיחת, אדוני המפכ"ל, אנחנו מאחוריך, אנחנו נשמור עליך. בצע את עבודתך בפני המופרעים ההזויים, האנשים המסוכנים האלה, ארגוני הפשע, שצריך לטפל בהם כארגוני פשע. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

אני מעלה אותך עכשיו, עוד מעט. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו. חברת הכנסת שרון ניר, יבגני – להסיר את ההסתייגויות. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעת העבודה. ראשון הדוברים – ראשונה, חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב, חמש דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

זה יהיה הרבה יותר קצר.

אריאל קלנר (הליכוד):

תישאר שם.

גלעד קריב (העבודה):

בסדר. אני משתמש ברשות הדיבור על מנת להגיב על דברי הבלע, השקר וההסתה של חבר הכנסת מלביצקי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

היחידים שמסיתים זה אתם, נגד המפכ"ל.

גלעד קריב (העבודה):

שב, שב, תהיה בשקט.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תתבייש לך.

גלעד קריב (העבודה):

תהיה בשקט.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת חנוך.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תתבייש לך.

גלעד קריב (העבודה):

תהיה בשקט.

היו"ר ארז מלול:

חנוך מלביצקי. חבר הכנסת חנוך. חנוך.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה פושע.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת חנוך.

גלעד קריב (העבודה):

תהיה בשקט. אדם אלים שכמוך, מלא שנאה והסתה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

פושע, פושע.

היו"ר ארז מלול:

חנוך, אני אתחיל בקריאות?

גלעד קריב (העבודה):

אדם מלא שנאה, מלא הסתה, העיקר מתהדר בהיותו – איך הייתי אומר? תלמיד חכם שמדבר בשמה של מסורת ישראל. נו, כל-כולך, כל-כולך חדור בשנאה והסתה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מה לך ולמסורת?

גלעד קריב (העבודה):

עכשיו אנחנו, אנחנו נאמר כאן בצורה ברורה – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מה לך ולמסורת?

היו"ר ארז מלול:

חנוך, די. נו, די, בבקשה. אנא ממך.

גלעד קריב (העבודה):

– – מאות אלפי ישראלים, בשנתיים וחצי האחרונות ובמיוחד בשבועות האחרונים, אחרי שהממשלה הזו, בעיצומה של מלחמה, כש-59 אחים ואחיות עודם חטופים, מחדשת את ההפיכה המשטרית – מאות אלפי ישראלים פטריוטים, ציונים – – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מאות מילונים.

גלעד קריב (העבודה):

– – יוצאים לרחובות. אתם לא מצליחים להוציא 50 איש להפגנת תמיכה בראש הממשלה שלכם.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לא צריך. אנחנו בשלטון.

גלעד קריב (העבודה):

ראינו גם לפני הבחירות כמה אנשים הוצאתם למחאות. יש כאן מאות אלפי ישראלים פטריוטים שיוצאים מדי יום – –

אריאל קלנר (הליכוד):

מאז שנסגר הכסף מאמריקה קצת ירד – – –

גלעד קריב (העבודה):

– – מדי יום לעמוד לצד משפחות החטופים ולהגן על הדמוקרטיה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אתם עושים פוליטיקה, אתם.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת חנוך.

גלעד קריב (העבודה):

כאשר, כאשר אתם – –

היו"ר ארז מלול:

עכשיו אני באמת אתחיל עם הקריאות.

גלעד קריב (העבודה):

– – כמו אלו שרקדו מסביב לעגל הזהב, גם אתם, שום דבר לא יבלבל אתכם.

קריאות:

גלעד קריב (העבודה):

לא חקירות נגד מקורבי ראש הממשלה, לא פרשות של שחיתות, לא מכירת ביטחונה של מדינת ישראל בעבור בצע כסף.

קריאות:

גלעד קריב (העבודה):

כמו חסידים שוטים – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת חנוך, אתה בקריאה ראשונה.

גלעד קריב (העבודה):

כמו חסידים שוטים שרוקדים סביב עגל הזהב. ואנחנו נתייצב לצד המפגינים, ובמקום שנראה אלימות משטרתית, ובמקום שבו נראה פרשים דוהרים על מפגינים שניצבים על מדרכות, אנחנו נשמיע את הקול שלנו. כשם שהשמענו את הקול שלנו על המכת"זיות שמופעלות כנגד קהלים אחרים וכנגד האלימות המשטרתית שהופגנה במירון, אנחנו בוודאי נגן על זכויות המפגינים והמפגינות במסגרת המחאה הדמוקרטית. וכן, המחאה הזו בלמה חלקים גדולים בהפיכה המשטרית, והמחאה הזו בסופו של דבר היא זו שהובילה את נתניהו לשתי עסקאות החטופים. ואם יהיה דבר שיוביל אותו לעסקה נוספת זה הלחץ הציבורי ברחובות, מכיוון שנתניהו, מה שמעניין אותו זה ה-weekend המושחת שלו בהונגריה, ולהשתיק כלי תקשורת, ולמנות אנשים נאמנים, ולוודא שהמשטרה לא תחקור את פרשות השחיתות שקשורות בו ובמקורביו. ורק הציבור הישראלי הדמוקרטי, הפטריוטי, הציוני, הוא זה שיציב קווים אדומים בפני ההשתוללות – ההשתוללות של נתניהו ושל כל השותפים שלו, שפעם אחר פעם מעמידים או אינטרסים אישיים לפני האינטרסים הלאומיים או פנטזיות קנאיות וקיצוניות לפני תפיסת עולם פרגמטית שבזכותה מדינת ישראל יכולה להגן על אזרחיה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אתה רוצה לדבר על התנועה שלך?

גלעד קריב (העבודה):

אז חנוך מלביצקי, האלימות שלך לא מטרידה אותנו, וההסתה שלך לא מטרידה אותנו, והיא לא תרתיע את המחאה, ואנחנו נמשיך להגן על ערכי היסוד של מדינת ישראל, שפעם גם התנועה שלך, לפני שהיא הפכה לשלוחה ולגרורה כהניסטית, פעם גם התנועה שלך, התנועה הלאומית-ליברלית, האמינה בהם. אתה היום לא היית חותם על מגילת העצמאות אם הייתה בידך ההזדמנות, כי אתה גרורה כהניסטית בתוך מפלגת השלטון. תודה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אני מעדיף את כהנא פעמיים כל יום. פעמיים.

גלעד קריב (העבודה):

שמענו אותך. שמענו, שמענו אותך.

היו"ר ארז מלול:

אני יכול?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מופרעים אתם. מטורפים ומופרעים. החלטתם לקרוא לכולנו למלחמת אזרחים. הזויים ומטורפים.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

מלביצקי, קח את הכדור היומי.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת חנוך, המסר שלך הועבר. חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–3 – 19 נגד – אין נמנעים – 2 סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 19 בעד, שני נמנעים, שני נוכחים. אני קובע שההצעה עברה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 17 נגד – אין נמנעים – 2 חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 17 בעד, אין מתנגדים, שני נמנעים, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה–2025, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת בועז ביסמוט, יושב-ראש ועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק. בבקשה.

בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

שלום. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לקריאה השנייה והשלישית את הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה–2025, שיזמה הממשלה. החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות מסמיך פקחים עירוניים לאכיפת חוקי העזר ומסדיר את הקמתו של מערך אכיפה עירוני. מערך זה מורכב מכוח שיטור ויחידות פיקוח עירוניות ייעודיות שמטרתם התרעה, מניעה ואכיפה של עבירות איכות חיים, אלימות והתנהגות אנטי-חברתית. מערך האכיפה העירוני החל כפיילוט, או בשפה העברית כניסוי, ב-12 רשויות מקומיות, על מנת לבחון את היעילות של מערכים אלה הפועלים מכוח החוק. לאורך השנים, אדוני היושב-ראש, הורחבה תחולתו של מערך האכיפה העירוני באמצעות מנגנון הקבוע בחוק המאפשר לשר לביטחון לאומי, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי, להפעיל את המערך ברשויות נוספות. כיום פועל מערך אכיפה עירוני בכ-92 רשויות מקומיות, ומתוכן המערך פעיל ב-87 רשויות באופן מבצעי, ובחמש רשויות המערך נמצא בתהליכי הקמה. החוק נחקק בשנת 2011 כהוראת שעה והוארך כמה פעמים, לאחרונה עד ליום כ"ה בשבט התשפ"ה, קרי, 31 במרץ 2025. בהתאם לכך, בשנת 2015 החלו ניסיונות לעגן את ההסדר כהוראת קבע ולא בשלו. הצעת חוק ממשלתית בנושא עברה בקריאה ראשונה והונחה על שולחן הוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק שהונחה כאמור מבקשת להסדיר את מערך האכיפה העירוני כהסדר קבע, וכן מבקשת להרחיב את הסמכויות הנתונות לפקחים הפועלים במסגרת מערכים אלו. במסגרת העבודה על הצעת החוק בוועדה נערכים דיונים מעמיקים, אני חייב לציין, בהסדרים המוצעים, תוך שמיעה של כלל הגורמים הרלוונטיים.

היו"ר ארז מלול:

נערכו. כבודו מתכוון נערכו.

בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

כן. נערכו.

היו"ר ארז מלול:

אמרת נערכים.

בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

גם עכשיו נערכים.

היו"ר ארז מלול:

אה, עדיין נערכים.

בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

בדיונים – אדוני היושב-ראש, אתה יודע, יש דיונים, הוועדה מתפקדת, פועלת. אני יודע שיש כאלה הסבורים שאנחנו באיזה חילופי גברי. לא, אני עדיין שם, עדיין שם.

היו"ר ארז מלול:

וטוב שאתה שם.

בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

סבלנות, סבלנות, אני עוד לא הלכתי לשום מקום. מי שמזדרז, שיחכה בסבלנות. תראה, אין ואקום. אין ואקום. העבודה צריכה להיעשות. אני כרגע אמון על הוועדה. אני כאן עד שמישהו יחליט אחרת.

היו"ר ארז מלול:

ברוך הבא, פוגל.

בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

לא משנה. אני מודה לך, ואני שמח. פוגל נמצא כאן.

היו"ר ארז מלול:

הוא התחיל. הוא עשה.

בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

אנחנו שומרים ודואגים, ומי כמו חבר הכנסת פוגל, שניהל את הוועדה הזו בצורה מצוינת, יודע עד כמה הוועדה הזו חשובה, ואסור שיהיה ואקום, לא בעבודה הספציפית הזו ולא בכל ועדה. נמשיך. אבל אני שמח, אדוני היושב-ראש, שאתה עוקב ומודאג.

היו"ר ארז מלול:

עוקב.

בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

אוהב. הרגעת אותי.

היו"ר ארז מלול:

זה נושא מאוד חשוב לאזרחים.

בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

הרגעת אותי. בקיצור, נערכים דיונים מעמיקים בהסדרים המוצעים, תוך שמיעת כלל הגורמים הרלוונטיים, ובכלל זה משטרת ישראל, ראשי רשויות מקומיות ופקחים מסייעים. הוועדה שמה דגש על הצורך בעריכתם של איזונים מתאימים הנדרשים במנגנוני ההסדר בכלל ובשאלת הרחבת הסמכויות בפרט, והכול – וזה חשוב מאוד – הכול לשם דבר אחד: לשם טיוב הצעת החוק, וכדי שההסדר יענה על מטרותיהם של מערכי האכיפה העירוניים, ובה בעת ישמור על מקומה של משטרת ישראל כרשות מרכזית האמונה על אכיפת החוק במרחב הציבורי והפרטי. אני רק צריך להוסיף עוד דבר בעניין הזה. מספר ראשי הרשויות, ראשי המועצות, ראשי העיריות, היוצרים איתי קשר על מנת לוודא שבאמת החוק הזה יעבור, ובצורה הטובה והיעילה ביותר, הוא רב. אין ספק שהחוק הזה פה הוא אינטרס לאומי.

היו"ר ארז מלול:

ששש, רון.

בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

הוועדה מקיימת דיונים אינטנסיביים לגיבוש הסדר קבע ראוי ונכון, אך נדרש פרק זמן נוסף לגיבוש ההסדר, בשל השינויים המוצעים בו, ובכלל זה מורכבותם של ההסדרים, אשר מחייבים המשך ליבון מעמיק. על כן, ולאור זאת שהוראת השעה עומדת לפוג, מציעה הוועדה להאריך את הוראת השעה לפרק זמן נוסף, וזאת עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה, קרי, 30 ביוני 2025. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעות העבודה וחד"ש-תע"ל. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב, חבר הכנסת גלעד קריב – מוותר; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. אז חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד סעיף 1 – 22 נגד – 1 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 22 בעד, אחד נמנע, שני נוכחים. אני קובע כי ההצעה עברה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – 1 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 21 בעד, אחד נמנע, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ"ה–2025, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שלום דנינו להציג את הצעת החוק במקומו של חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה. בבקשה.

שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היושב-ראש דוד ביטן, שבטח יושב בפרסה – אני חייב להקדים ולהגיד שהוא עשה עבודה מצוינת, עבודה מדהימה, בחוק המורכב הזה, יחד עם השר זאב אלקין, שליווה את הוועדה בכל הדיונים. אני מודה לכם – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא שינית את הכותרת של החוק. סליחה, חבר הכנסת דנינו.

היו"ר ארז מלול:

ישנו עכשיו. תשנו את הכותרת. הינה, זה משתנה.

שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה):

– – ולחבר הכנסת שוסטר, שניהל חלק מהדיונים. ולתוכן העניין, וזה חשוב שאנחנו נציג את הדברים, כי זה חשוב לפרוטוקול. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית שאליה מוזגה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אלון שוסטר, שגם ניהל חלק מהדיונים, נועדה לקבוע את חבל התקומה כאזור מיקוד לאומי, ולאפשר מתן מענה ייעודי של שיקום נרחב – שעליו ארחיב בהמשך – בכלל תחומי החיים, לטובת חיזוק חוסן התושבים בו, עידוד צמיחה עתידית וגידול דמוגרפי, וזאת באמצעות הקצאת משאבים ייעודיים על ידי המדינה ומוסדותיה. החוק המוצע מעגן את סמכויותיה ואת תפקידיה של מינהלת תקומה, שהיא יחידת סמך ממשלתית הפועלת באופן ייעודי לטובת חבל התקומה החל מחודש אוקטובר 2023. בנוסף, וכפי שיפורט בהמשך, החוק המוצע כולל פרק נפרד הקובע הקצאת משאבים לשם פעולות סיוע ביישובים ובאזורים הסמוכים לחבל התקומה שנפגעו במתקפת 7 באוקטובר. אציין כי ההגדרה "חבל התקומה" בחוק המוצע קובעת את תחומו של חבל התקומה בטווח של עד 7 קילומטרים מרצועת עזה, והיישובים הנכללים בו קבועים בתוספת הראשונה לחוק המוצע כרשימה סגורה שאינה ניתנת לשינוי. תיחום החבל וקביעתו כאזור מיקוד לאומי מתבססים על עבודה מקצועית מקיפה שנעשתה על ידי מינהלת התקומה. חוות הדעת המקצועית נשענת בעיקרה על חמישה נדבכים שהוצגו בדיונים: הראשון הוא היותם של יישובי חבל התקומה נתונים במשך 20 שנה לאיומים ביטחוניים יוצאי דופן, שהשפיעו עמוקות על שגרת החיים בו, ויצרו צורך במענים ייחודיים ליישובי החבל, שקיבלו ביטוי בשורה של החלטות ממשלה ובחוות דעת ביטחוניות שהתקבלו לאורך השנים; השני הוא השפעות פסיכולוגיות וסוציאליות על תושבי חבל התקומה וכרסום מתמיד בחוסן הקהילתי והאישי בשל המצב הביטחוני הרעוע לאורך השנים; השלישי הוא אירועי 7 באוקטובר, שהיוו נקודת שיא ברצף האירועים הביטחוניים בחבל התקומה מבחינת הפגיעות האנושית בגוף, בנפש וברכוש וממדי ההרס ביישובי החבל; הרביעי הוא הפינוי הפתאומי והרחב של תושבי חבל התקומה מביתם לאחר 7 באוקטובר, שנעשה לתקופה ארוכה ובלתי ידועה, והפגיעה המתמשכת בשגרת חייהם של התושבים; החמישי הוא השלכות ארוכות הטווח של אירוע אסון 7 באוקטובר על כלל תחומי החיים של תושבי חבל התקומה והקהילות בו, היוצרות קשיי התאוששות ממושכים. כל אחד מחמשת הנדבכים המפורטים משליך על מצבו הייחודי של חבל התקומה באופן עצמאי, ושילובם של כל החמישה יחד יוצר אפקט חסר תקדים בהשפעתו על החבל. הדבר מצדיק מענה ייחודי שיינתן באופן ייעודי לחבל התקומה, שייקבע כאזור מיקוד לאומי. החוק המוצע מעגן מענה ייעודי לחבל התקומה של שיקום נרחב. מדובר בכלי משפטי חדשני וייחודי, הכולל פעולות בכלל תחומי החיים שיינקטו לטובת החבל ותושביו, בהיותו אזור מיקוד לאומי. כלי השיקום הנרחב ייושם על ידי מינהלת התקומה, על ידי הממשלה בהחלטותיה, וכן על ידי כל אחד ואחד ממשרדי הממשלה במסגרת שטחי הפעולה של משרדו, נוסף על הפעולות הנעשות על ידי הממשלה או על ידי המשרדים מכוח תפקידם או על ההטבות הניתנות על ידם לפני כל דין.

היו"ר ארז מלול:

ששש. דבי, דבי, זה מפריע.

שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה):

כמו כן, החוק המוצע מעגן את תפקידיה וסמכויותיה של מינהלת התקומה, הכוללים את גיבוש המדיניות בשיתוף משרדי הממשלה השונים, יישומה וביצועה, כאשר המדיניות תבוצע באמצעות המינהלת, וכן באמצעות משרדי הממשלה, בהתאם לסמכויותיהם ובכפוף להסכמתם. כמו כן, המינהלת היא האחראית לניהול תקציב שהוקצה לה, למתן תמריצים לעידוד הצמיחה בחבל התקומה, לתיאום בין משרדי הממשלה השונים ועוד. עוד נקבע כי מינהלת תקומה תפעל למשך חמש שנים, אך השר הממונה על ביצוע החוק יהיה רשאי, באישור הממשלה ובאישור ועדת הכלכלה, להאריך בצו את פעילות המינהלת בתקופות נוספות, עד לשש שנים בסך הכול. זאת, אם נוכח כי הדבר נדרש לצורך יישום מטרות החוק המוצע. ועדת הכלכלה קיימה שבעה דיונים ממושכים ומעמיקים בהצעת החוק, ובמהלכם נשמעו עמדותיהם של ראשי המועצות המקומיות מחבל התקומה ונציגי גופי חברה אזרחית בנוגע לחוק המוצע ולהיבטים השונים שבו. בעקבות הדיונים הוועדה ערכה שינויים משמעותיים בהצעת החוק, וכעת אעמוד על המרכזיים שבהם. ראשית, הצעת החוק הממשלתית נוסחה באופן המאפשר מרחב שיקול דעת בנוגע להחלטה לפעול לטובת החבל. במסגרת דיוני הוועדה חברי הכנסת ביקשו לעגן אפשרות זו כחובה. לפיכך הוחלט כי הממשלה ושריה לא רק שיהיו רשאים לפעול בחבל התקומה, אלא יהיו מחויבים לכך. גם בנוגע למילוי תפקידו, הפעלתו וסמכותו של גוף ציבורי לצורך פיתוח החבל, הנוסח הממשלתי היה מצומצם, וביקש רק לאפשר לאותו גוף לשקול את היותו של חבל תקומה אזור מיקוד לאומי בין היתר השיקולים שעליו לבחון בנוגע להפעלת סמכויותיו. בדיוני הוועדה סמכות זו הורחבה לסמכות שבחובה, ונקבע כי הגוף הציבורי יהיה מחויב לשקול את האמור נוסף על כל שיקול אחר, ויהיה עליו לפעול לשיקומו הנרחב. זאת כמובן כאשר הדבר נוגע לעניין ובהתאם לנסיבות. שנית, בניסוח הצעת החוק הממשלתית הובהר כי פעולות הממשלה ושריה לטובת חבל התקומה יהיו נוסף על הפעולות וההטבות הניתנות על ידם מכוח תפקידם ולפי כל דין. במהלך דיוני הוועדה נשמעו טענות שלפיהן יישום המדיניות לטובת חבל התקומה ופעילות המינהלת יביאו בפועל לגריעת הטבות אחרות. כך למשל עלה הצורך למנוע מצב שבו הטבות שהיו ניתנות ליישובי החבל במשך שנים מכוח מדיניות או החלטות שונות שהתקבלו בעבר ייפסקו. לפיכך, נוספה הוראה בהצעת החוק הקובעת כי השרים והממשלה לא יוכלו להימנע מביצוע הפעולה או ממתן הטבה לפי דין אחר רק בשל יישום המדיניות האמורה ובשל פעילות המינהלת. כמו כן, במסגרת דיוני הוועדה ביקשנו לעגן את העצמאות התקציבית של מינהלת תקומה, וכך נוסף סעיף ייעודי בהצעת החוק הקובע את האופן שבו ייקבע תקציב המינהלת בחוק התקציב השנתי ואת ראש המינהלת כממונה על ביצוע התקציב. במסגרת הדיונים שקיימנו בוועדה נוכחנו כי קיים צורך חשוב לנקוט בפעולות סיוע גם ליישובים הסמוכים לחבל התקומה שנפגעו במתקפה ב-7 באוקטובר, כדי לאפשר להם חזרה מהירה לשגרה באופן מלא ומיטבי. בשל העובדה שהממשלה התעכבה, לצערי, ביישום ההחלטה לגיבוש הסדר הסיוע ליישובים אלה, החלטנו במסגרת דיוני הוועדה להוסיף בחוק המוצע פרק ייעודי לטובת הקצאת משאבים לשם מתן פעולות סיוע הכוללות פעולות שיקום ופיתוח, בין השאר באמצעות מתן הטבות, הקצאת משאבים ועוד. לפי המוצע, הממשלה תקבע בהחלטתה בתוך 14 ימים מיום התחילה את רשימת היישובים או האזורים שיהיו זכאים לסיוע, את אמות המידה להכללתם ברשימה, שתעוגן בתוספת השנייה לחוק, וכן את פעולות הסיוע שיבוצעו על ידה לטובת היישובים או האזורים הללו, בהתאם לצורכיהם, למאפייניהם הייחודיים ולרמת הפגיעה בהם באירועי 7 באוקטובר. מטבע הדברים, בשל ההבדלים בעוצמת הפגיעה, מתכונת הסיוע ליישובים אלו תהיה שונה מזו הניתנת ליישובי חבל התקומה. מעבר לשינויים המשמעותיים שערכנו בהצעת החוק, הגענו לסיכומים תקציביים כדי לתת מענה על הטענות שהעלו ראשי הרשויות בחבל התקומה שמהן עלה הצורך לדאוג לכך שהתקציב שהוקצה למינהלת התקומה לא ייגרע מההטבות ומהמשאבים הנוספים הנדרשים ליישובי החבל. בין היתר, ההסכמות כוללות התחייבות של משרד האוצר שלפיה תקציב מינהלת התקומה יוחרג מהקיצוצים הרוחביים החלים על כלל משרדי הממשלה במהלך שנת 2025. כמו כן, הוסכם כי משרד האוצר יקצה תשלום ייעודי שישלים את התמיכה הניתנת מדי שנה על ידי שר הפנים, המכונה תיקון עיוותים, מאחר שבשנת 2024 היא הוחרגה מיישובי חבל התקומה, מהטעם שניתנות להם הטבות אחרות במסגרת פעילות מינהלת תקומה. בנוסף, המהלך שקידמנו לעיגון בחוק את הסיוע ליישובים הסמוכים לחבל התקומה הביא לכך שהממשלה קיבלה לאחרונה החלטה על הקצאה של מיליארד שקלים חדשים לשם סיוע ליישובים הסמוכים לחבל התקומה. חבריי וחברות הכנסת, אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותו של החוק המוצע והצורך המשמעותי במתן מענה ייעודי ומהיר לחבל התקומה, שספג פגיעה אנושה. אני שמח שבעקבות דיוני הוועדה הצלחנו לבסס ולעגן את מעמדו של החבל כאזור מיקוד לאומי ולהבטיח את שיקומו הרחב. בנוסף, אני מברך על כך שהצלחנו לעגן בחוק את מתכונת הסיוע גם ליישובים הסמוכים לחבל התקומה – חברים, עמוד וחצי.