ישיבת מליאה בתאריך 26/03/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ו באדר התשפ"ה, 26 במרץ 2025. זהו היום ה-537 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-59 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא דיון בהשתתפות ראש הממשלה, על פי בקשתם של 40 חברי הכנסת, בנושא הפשיעה הגואה בחברה הערבית והפקרת חיי האזרחים. אני רואה כאן את ראש האופוזיציה. איה ראש הממשלה? בבניין כבר? נמתין רגע קל לכניסתו. מופיע בלוח הנוכחות שראש הממשלה בבניין. מישהו יכול לבדוק בבקשה איפה הוא? שלום לראש הממשלה. אנחנו בנושא הפשיעה הגואה בחברה הערבית והפקרת חיי האזרחים. אני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה לפתוח את הדיון, בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני מחכה לראש הממשלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

עד שתגיע, הוא כבר ישב. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, ראש הממשלה, חברי הכנסת וחברות הכנסת, האדמה רועדת, הרחובות אדומים, הדם ממשיך לזרום, ואין דין ואין דיין. נשים, ילדים, מבוגרים – משפחות שלמות איבדו את היקר להן מכול, והמדינה עומדת מנגד ומאפשרת לזה להימשך. זו לא חולשה; זו החלטה, החלטה מודעת להפקיר אותנו. על פי הנתונים של מרכז טאוב, שיעור מקרי הרצח של ערבים לעומת יהודים הוא 1 ל-14. עד 2008 – עד שאתה הפכת לראש הממשלה – היחס ברציחות בין יהודים לערבים היה 1 ל-3; היום? פי חמישה. וכשכבר רוצחים אותנו, 14.8% מפוענחים, לעומת 70% בחברה היהודית, וגם זה לרוב כשהעבריין מתנדב להסגיר את עצמו. 58 נרצחים בחברה הערבית רק מתחילת השנה. מספר מקרי הרצח בחברה הערבית עלה ב-230% בחמש שנים, לא בגלל צירוף מקרים, אלא בגלל מדיניות מובהקת – –

היו"ר אמיר אוחנה:

קצת יותר שקט במליאה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – של הפקרת חיי אדם. אנחנו 18% מהאוכלוסייה, אבל סופגים יותר מ-80% ממקרי הרצח. זו לא טעות, זה לא גורל; זו החלטה של ממשלה שבחרה להעלים עין מהמציאות. 85% מהאזרחים הערבים מדווחים על חשש או פחד להסתובב ביישובים שלהם בשעות הערב. זו לא טעות, זו מדיניות. ראש הממשלה נתניהו, אני מבקש ממך, הנושא הוא הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית, בבקשה להתמקד בנושא. זה חשוב ביותר.

טלי גוטליב (הליכוד):

ראש הממשלה מקשיב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תאמין לי, גם כשהעיניים למטה אני מקשיב.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

יש לך כישרונות, אבל גם הציבור שרואה אותך, חשוב שיראה שזה חשוב לך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זה חשוב לא רק לי, זה חשוב גם להם.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

ראש הממשלה נתניהו, אתה רואה בנו איום דמוגרפי ופוליטי, לא אזרחים, ולכן אתה נותן לפשיעה להרוס את חיינו, כי הפחד שלנו משרת אותך פוליטית. הבטחת שתילחם בפשע. אתה זוכר את משפחת הייכל? בחורה שישבה איתך בשנת 2012 בוועדה שהזמין אותה אליה חבר הכנסת אחמד טיבי. בשנת 2012. אנחנו, חד"ש-תע"ל, ישבנו איתך לפני שעה, המשותפת ישבה איתך כמה פעמים, וכל פעם הבטחת והבטחת, ומספר הנרצחים עולה ועולה כל הזמן. זו מדינה שבה משפחות מאוימות, עבריינים שולטים ברחובות, והמשטרה מגיעה אחרי שעתיים. העבריינים מסתובבים בינינו. מאות רוצחים מסתובבים בינינו, בינינו, חופשי מסתובבים. הממשלה הזו רוצה לנרמל את הלא-נורמלי. החברה הערבית דרשה לאורך השנים מין ניהול עצמי בחינוך ובתרבות. במקום זה, היום החברה הערבית מקבלת פשיעה – מקבלת ניהול עצמי, כולל בפשיעה, והם, הפושעים, הפכו שליטים בכל היישובים הערביים. הפושעים גובים מיסים; הפושעים גובים דמי חסות; הפושעים נותנים מימון; הפושעים פותרים סכסוכים. הם העבריין, הם החוקרים, הם השופטים והם אלה המספקים תעסוקה לחלק מהצעירים. אל מול תמונה זו הממשלה החליטה לקצץ את תקציב תוכנית החומש, שנועד בדיוק כדי להציל צעירים ממעגל הפשע, להבטיח להם עתיד טוב יותר. אתה, ראש הממשלה, מינית את בן גביר – אדם שנבנה על הסתה ושנאה, במיוחד לערבים – לתפקיד שאמור להגן על ביטחון הפנים של האזרחים הערביים, והמחיר לכך נמדד בדם שנשפך ברחובות. בן גביר ברח, כץ קיבל שליש משרה, והפשיעה? פורחת. ועכשיו הוא חוזר, הכהניסט מקריית ארבע, ושוב הממשלה שלכם עושה הצגה במקום עבודה אמיתית. ברגע הכי קריטי, במשרד הכי חשוב, נתתם לעבריין ושונא ערבים, לאיש ללא כישרונות, להחזיק את ההגה. כמה עוד אנשים צריכים למות? כמה משפחות צריכות להיהרס לפני שמישהו בממשלה שלך יגיד די, זה חייב להיפסק? אנחנו לא נשתוק, לא נקבל את ההפקרה הזו כמובנת מאליה. לא נסכים להיות פיונים במשחקים הפוליטיים שלך. אני רוצה לתת לך, ראש הממשלה, עדויות מאנשים, ממשפחות, שנהרגו אצלם אנשים. הילד פהמי אבו מוך, בן 11, בנו של המנוח זיאד, זיאד אבו מוך, מנהל בית הספר שנרצח, שואל כל יום: מה הסיבה שקרה דבר כזה לאבא שלי? האשם אבו מוך, אחיו של המנוח זיאד, אמר לי: אנחנו עדיין בהלם, לא מאמינים שזה קרה לנו, ולמה זה קרה. זיאד היה מנהל בית הספר, היה אהוב על כולם. למה זה קרה לנו? מה התפקיד שלך כראש ממשלה? עוואד קאסם, אבא של הנרצח עבדאללה קאסם, רופא שנרצח במרפאת ילדים שלו באבו סנאן – אבא שלו רצה להגיע לפה, אבל בגלל עוד מקרה של פשיעה החליט להישאר ביישוב שלו, באל-מזרעה. הוא אומר: אני מאחל שהבן שלי יהיה הקורבן האחרון. אנחנו מוכנים לשלם את המחיר הזה, בתנאי שמבול הדמים ייעצר. בפשיעה הזאת לממשלה יש יד מכוונת. בהתחלה חשבו שהעבריינים רוצחים אחד את השני, אבל היום גם חפים מפשע משלמים את המחיר, ואנחנו מפחדים. ג'מאל דוואהדי, אבא של אמיר דוואהדי, בן 16 שנרצח כשחזר מהעבודה כמלצר, אומר: שנה עברה ולא קרה כלום. הרוצחים מסתובבים חופשי. איבדתי אמון. אמרתי למשטרה כי הבן שלי הלך לאיבוד וגם התיק שלו הלך לאיבוד, בגללכם. בקיצור, הם לא מעוניינים לטפל בזה. ראש הממשלה נתניהו, אנחנו רוצים לחיות בחברה ללא נשק. ראש הממשלה נתניהו, תקשיב לי פה, בבקשה. אנחנו רוצים לחיות בחברה ללא נשק. הנשק הזה, אין בו שום דבר טוב, לא נגד ערבים, לא נגד יהודים, לא במישור הפלילי, לא במישור הביטחוני. אנחנו רוצים לחיות בחברה שאין בה כלי נשק אחד. כשהייתי תלמיד בבית הספר, מי שהיה לו נשק, אנחנו לחשנו באוזניים של כל הקולגות שלנו שהוא משת"פ של הממשלה ולכן נתנו לו נשק. לא היה נשק בידינו. אנחנו לא רוצים לחיות עם נשק. אני שומע לפעמים אמירות גזעניות על תרבות. אני רוצה לשאול אותך, ראש הממשלה: למה בגדה המערבית, שיש בה שלושה מיליון פלסטינים, נהרגים מדי שנה בין 25 ל-27 ערבים, אחד על ידי השני, ולמה במדינת ישראל, שיש בה שני מיליון, ולא שלושה מיליון, נהרגים 240? למה בירדן, שם 60% הם פלסטינים, מכל מיליון נהרגים עשרה בכל שנה? למה אנחנו שני מיליון ו-240 הרוגים? האם זה עניין של תרבות? למה אצלנו, משנת 1980 עד שנת 2000 היו 84 נרצחים, ומאז שנהיית בשלטון ועד עכשיו זה 1,700? זה 1,700. האם זו התרבות שלנו או שזו תרבות גזענית של הממשלה? זו השאלה המהותית. אנחנו יודעים לחיות ללא נשק. לא צריך נשק בכלל. ראש הממשלה, יש ענייני אלימות. אין ספק שיש תפקיד למדינה ויש תפקיד גם לחברה. אנחנו, מוטלת עלינו האחריות בענייני אלימות, אבל פשיעה מאורגנת ונשק בלתי מורשה – אתה תעמוד פה ותשיב לי, אם זה התפקיד שלנו, אנחנו, או שזה התפקיד של הממשלה בכל מקום בעולם? פשיעה מאורגנת או נשק בלתי מורשה – האם זה התפקיד של האזרחים או שזה התפקיד של הממשלה, גם בישראל וגם בכל מקום בעולם? תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. תודה לחבר הכנסת עודה. אנחנו עוברים לדיון הסיעתי. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה, הפשיעה בחברה הערבית משתוללת. אנחנו לא יודעים מה זה להסתובב בפחד ברחובות שלנו. בחברה הערבית יש פחד ברחובות. בשנת 2022, השנה היחידה שלא היית ראש ממשלה, היו 106 נרצחים. חזרת לכהונה וב-2023 – 244 נרצחים, 130% עלייה, ב-2024 – 237 נרצחים, והשנה הזאת מסתמנת כשנה גרועה אפילו יותר. אתה מינית את בן גביר, שר גזען, עבריין, חסר כישורים. הכשרת כהניסט לשבת על כיסא השר לביטחון הפנים. התוצאות קשות, והן הגיעו מייד. אתה יודע מה צריך לעשות. אתה ממשיך להימנע מלעשות. לא עשית דבר. התעלמת. פשוט לא אכפת לך.

גלעד קריב (העבודה):

כמו לפני 7 באוקטובר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

זה לא אסון 7 באוקטובר, זה מחדל 7 באוקטובר, מחדל מתמשך. 59 חטופים, 537 ימים, עדיין בעזה, נמצאים במנהרות החמאס. זה על ראשך. החזרת החטופים היא יעד מלחמה, יעד שאתה לא השגת. לחץ צבאי הורג, ומסתבר שגם הפוליטיקה הורגת. בממשלתך יושבים שרים שהציבו תנאי פוליטי, תנאי להישארות בממשלה, והוא לא לאפשר עסקאות. חג החירות בעוד שבועיים. תדבר על יציאת מצרים בעוד שחובתך לדבר על יציאת עזה. הגדת לבנך – ומה אתה תגיד? איזה סיפור אתה תספר? איך תסביר את זה שלא הגעת עדיין לניר עוז? לך עשה שם את הסדר. במקום לקרוא לחקירה מהירה, זריזה ויעילה, על מנת שכל אזרח ידע שביטחון המדינה מוגן, אתה משתלח ותוקף את ראש שירות הביטחון הכללי. גם אתה תצטרך לתת הסבר על קטרגייט – מה ידעת, מה לא ידעת, מה אפשרת. זה כבר לא יהיה בסרטון. זה לא יהיה בסרטון. חלק משריך אומרים שלא יצייתו – זה שיושב מימינך – להחלטות בג"ץ, ואתה שותק. שר המשפטים ויו"ר הכנסת לא מכירים בנשיא בית המשפט העליון, והיום אתה הופך את הוועדה לבחירת שופטים לוועדה פוליטית. את חוק ההשתמטות אתה מוביל בכל הכוח. מילה ערכית אחת לא שמענו ממך על הזכות לשרת. הבאת אתמול תקציב מגזרי שמעודד השתמטות ומעביר תקציבי עתק ממשרתים למשתמטים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, חבר הכנסת סגלוביץ'.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

הציבור העובד והמשרת לא מעניין אותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתה וסביבתך לא מסוגלים להוביל קדימה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הוא מתעלם.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתם לא ראויים למדינה הזאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת בנימין גנץ, בבקשה. עד ארבע דקות לרשותך.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראש הממשלה, אכן יש הרבה מאוד אתגרים מבחוץ שמקיפים אותנו, אבל בכל זאת אני מאמין שהדיון היום הוא דיון חשוב מאוד. אחרי רצח מזעזע של אישה וילדיה בטייבה, הגעתי לביקור תנחומים. קרוב משפחה של הנרצחת סיפר לי שיש לו עסק קטן שנמצא בקשיים בגלל פרוטקשן, ואז שאל אותי: תגיד לי, בני – כך הוא אמר לי – למי אני צריך לשלם מיסים? אני יכול לשלם פעם אחת. לשלם אותם למדינה שלא שומרת עליי או לשלם אותם לפרוטקשן שמאיים עליי? ראש עיריית קריית שמונה מספר לנו שהתושבים חוזרים לבתים פרוצים, שהחקלאים באזור מחכים לעוד תקנים של השומר החדש והצפון הפך למערב הפרוע. אדוני ראש הממשלה, לצערי מינית גזען פופוליסט לאחראי לביטחון האישי של תושבי ישראל. מה ציפית שיקרה? במקום להיאבק בארגוני הפשיעה, הוא נאבק בראש השב"כ. במקום להגיע לזירות רצח בחברה הערבית ולקיים עבודת מטה, הוא מצייץ. בכל מדינה מתוקנת הוא היה מפוטר, ורק בממשלת 7 באוקטובר הוא מתפטר ומוחזר. אני שומע כאלה שאומרים שזו התרבות של החברה הערבית. המציאות מוכיחה אחרת. לפני עשור היו 58 רציחות בשנה בחברה הערבית, וגם זה הרבה, והיום אנחנו בקצב של פי חמישה ואולי יותר. הפשע ברחובות, הפרוטקשן, הנסיעה הפרועה בכבישי הנגב, האלימות שמשתוללת, הם חסם להתפתחות של מדינת ישראל. איך נחזק את הנגב והגליל, שהם העתיד שלנו, אם יזם שרוצה להתיישב שם יודע שבלילה הוא יכול להתעורר עם אקדח לרקה מול הילדים שלו? המדינה צריכה ורוצה לחזק את הרשויות הערביות, לדאוג להתיישבות יהודית בגליל, להעלות את הפריון מתעסוקה איכותית ולפתור את משבר הדיור. כדי שזה יקרה, היא צריכה לטפל בפשיעה בחברה הערבית. וכשהמדינה רוצה לטפל במשהו באמת, היא יודעת לעשות את זה. ללא קשר לשיקולים אלקטורליים, אני מדבר עם תושבים ערבים רבים, עם צעירים וראשי רשויות שרוצים להיות חלק מהחברה הישראלית. הם קוראים למדינה, והמדינה לא באה. המצב הזה מדרדר תושבים רבים להצטרף לארגוני הפשיעה, בבחינת If you can’t beat them, join them. ראש הממשלה, גם זה במשמרת שלך. האחריות שלך היא לדאוג לתשתיות וחינוך מצוין, להציף את הרחובות בשוטרים, לדאוג שיפענחו תיקים ויפרקו את ארגוני הפשע. זה לא רק מאבק של החברה הערבית, אלא של מדינת ישראל כולה. ראש הממשלה, אני מציע שתלך ותסביר לשר לביטחון פנים, שיושב לידך, שביטחון לאומי חל גם על אזרחי ישראל הערבים. אך לצערי – ואני מסיים, היושב-ראש – במקום להתעסק בהחזרת הביטחון האישי, בהחזרת החטופים, בהחזרת התושבים לבתיהם, החלטתם להחזיר אותנו ל-6 באוקטובר. אתם מביאים היום את החוק לפוליטיזציה בוועדה לבחירות שופטים כאילו לא היה 7 באוקטובר. ראש הממשלה, הייתי איתך וראיתי את הלבן של העיניים ב-7 באוקטובר. ראינו לאן הגענו כשהעם נקרע. אתה יודע בדיוק מה חשב סנוואר ערב המתקפה. אל תעצום עיניים לרגע. צא מהמליאה, לך ליריב לוין ותורה לו לעצור. אם לא למען הדמוקרטיה ושלטון החוק, עשה זאת למען אחדות העם, למען הלוחמים שלנו בחזית והמשפחות של אלה שלא שבו. אל תיתן מתנה לאויבינו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני יושב-ראש הכנסת – ראש ממשלת ההשתמטות, ראש ממשלת 7 באוקטובר, אתה הופעת באפריל 2017 בכנסת, בוועדה לביקורת המדינה. אמרת שמדינת ישראל יודעת על תוכנית של חמאס לפלוש עם אלפי מחבלים, כולל כוח נוח'בה, לכבוש את היישובים, לקחת בני ערובה, לקחת אותם לעזה ולזעזע את המורל של מדינת ישראל. מה עשית מאז? הרי האשמת את ראש השב"כ. רונן בר נכנס לתפקיד באוקטובר 2021. מה עשית במשך ארבע שנים וחצי חוץ מלטפח את יחיא סנוואר ולחזק את חמאס? פעם אחר פעם מנעת כל בקשה לסכל את ראשי חמאס. עמדת כחומה בצורה ולא נתת לגעת בהם. התכתבת עם יחיא סנוואר. שמענו שהיועץ לביטחון לאומי מאיר בן שבת מעביר לך פתקים מיחיא סנוואר ואתה מקבל אותם בכיף. אתה יזמת העברת כסף קטרי לחמאס. אתה, אישית, לא מישהו אחר. אתה הובלת את המהלך יחד עם מאיר בן שבת, יחד עם ניקי מלאדנוב, יחד עם מוחמד אל-עמאדי. אתה הובלת את זה, בהוראה שלך אישית. אתה הובלת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

כל הכסף בהוראה שלך.

גלעד קריב (העבודה):

– – – שב בשקט – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. חברי הכנסת.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

ומעניין, ראש הממשלה, ב-2020 אתה שולח את ראש המוסד יוסי כהן יחד עם הרצי הלוי, אז ראש אמ"ן, לקטר, להתחנן להגדיל את הכסף הקטרי. האם אפשר לראות את הפרוטוקולים האלה? הרי למה אתה מתנגד לוועדת חקירה ממלכתית? כי אתה יודע, כל הישיבות האלה מוקלטות; ישבה קצרנית וכתבה מילה במילה. מי שיקשיב לאותן הקלטות, מי שיקרא את אותם פרוטוקולים – המסקנות ברורות. לא תוכל לברוח, לא תוכל לגלגל אחריות על אחרים, לא תוכל להגיד שלא ידעת. שום מכונת רעל לא תעזור לך. חברת לכל הגורמים האנטי-ציוניים פה בכנסת, אותם אנשים שלא מאמינים בשלטון הכופרים. חברת אליהם, מכרת להם את כל התנועה הציונית, את כל הערכים הבסיסיים. ותפסיקו לשקר שמדובר בגורמי שוליים. חסידות גור היא לא גורמי שוליים. רב ראשי לישראל לשעבר שאומר: כשאתם מקבלים צווי גיוס, צריך לקרוע אותם ולזרוק לאסלה – זה לא גורמי שוליים. מנהיג הליטאים הרב דב לנדו, שאומר שהתנועה הציונית גרמה לכך שהערבים שונאים אותנו – אלה הגורמים שחברת אליהם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני ראש הממשלה, אתה ראש ממשלת קונספירציה. אתה ראש ממשלת הקונספציה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בנט אמר שאתה – – –

קריאות:

גלעד קריב (העבודה):

מי שיושב לידך אמר פעם – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור לחבר הכנסת מנסור עבאס. חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. שים לב.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני יושב-ראש הכנסת, ראש הממשלה, חברי הכנסת, אני לא אקרא לשר בן גביר גזען ופשיסט, אבל אין ספק שמבחינה מקצועית, מספרית – –

טלי גוטליב (הליכוד):

תודה רבה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – במבחן התוצאות, אדוני ראש הממשלה, במבחן התוצאות הוא נכשל. הוא נכשל. אני זוכר שבחודשים הראשונים אמרו: תנו לו הזדמנות, הוא בא לעשות סדר. הוא יגביר את ההרתעה נגד ארגוני הפשע. הם מפחדים ממנו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

האמת, הוא גם גזען וגם פשיסט – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, אני לא הולך לשם. אני רוצה לדבר עניינית.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – ואתה תומך טרור.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, רשות הדיבור לחבר הכנסת מנסור עבאס בלבד.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני חשבתי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – תומך טרור – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, תודה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אומנם יש שיקולים פוליטיים וקואליציה – כדי לשמור על הקואליציה, בוחרים למנות את השרים, אבל יש גבול עד כמה שאפשר ללכת לכיוון של מפלגות קיצוניות, מגזריות, שלא מעניין אותן בכלל הביטחון האישי של חלק מאזרחי המדינה. כאשר הוא התפטר ומינית את השר חיים כץ, שהוא בשר מבשרו של הליכוד, בתוך יומיים הוא מזמין אותנו לישיבה. בתוך יומיים השר חיים כץ מזמין אותנו לישיבה, ואנחנו יושבים במטה הארצי של המשטרה ודנים ביחד איתו, עם כל הדרג הבכיר של המשטרה, מה אפשר לעשות ואיך אפשר לקדם את הדברים. ואז זה משתקף ישירות באווירה בחברה הערבית – הינה, יש שר שרוצה לקדם את הדברים. בלי לעשות שום דבר, זה יוצר סוג של הרתעה. אבל בחרת להחזיר אותו למשרד הזה. הייתה לך אופציה אחרת. אז לא חשוב לך ביטחונם, חייהם של אזרחי מדינת ישראל הערבים? הינה, יושב לידי יו"ר הכנסת, שהיה השר לביטחון פנים. עבדנו ביחד וגיבשנו את התוכנית למיגור הפשיעה והאלימות, תוכנית החומש, בתקופתך, ובאת לוועדה ואישרת אותה וקידמת אותה. למה לבטל את כל זה דרך המינוי הלא-מוסבר של השר בן גביר? הינה, הוא יושב לידך, בבקשה, אתם יכולים לדבר, תעביר אותו למשרד אחר. תעביר אותו למשרד אחר, מה הבעיה? בן גביר, לך למשרד אחר. התפקוד שלך במשרד לא רק לקוי, אתה – אתה צוחק. מישהו אמר לי מתוך המשרד שבכל פעם שאתה מקבל דיווח על מספר הרציחות בחברה הערבית אתה צוחק – פחות ערבי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מי אמר לך את זה?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מתוך המשרד. ואני אף פעם לא משקר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אף פעם לא משקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עבאס, חבר הכנסת עבאס, לסיום.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני פונה לשר בן גביר: תעבור למשרד אחר. תעבור למשרד אחר, שיבוא איש אחד הגון, ממלכתי, שיכול לנהל את המערכת הזאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת מנסור עבאס.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

כעת חבר הכנסת יוסף עטאונה. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד ראש הממשלה, ראש הממשלה, אני פונה אליך: האם שמעת על עלאא עטאללה ובהא עטאללה, שני צעירים מכפר ירכא שנרצחו אתמול? אני פונה אליך: התקשרת למשפחות? התקשרת לראש הרשות מירכא? התעניינת במה שקרה? אתה יודע ששני הנרצחים הצעירים האלה – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת, חברי הכנסת והשרה, השרה גולן. השרה גולן.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, אולי תשתיק את העדר הזה? כבוד היושב-ראש, תשתיק את העדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

תשאיר לי את זה. תודה רבה. בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

ראש הממשלה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – שני הצעירים האלה התווספו ל-58 נרצחים מתחילת השנה ולכמעט 500 נרצחים בשנתיים האחרונות, במשמרת שלך. אתה ראש הממשלה, אתה אחראי ואתה אשם. הנרצחים האלה, הצעירים בחברה הערבית – הדם שלהם על הראש שלך, על הממשלה שלך. כבוד ראש הממשלה, אתה מינית שר כושל שאחרי שנתיים, אחרי 500 נרצחים, רואה בזה הישג. מי שרואה ב-500 נרצחים בחברה הערבית הישג, לא יכול לכהן כשר לביטחון פנים. האחריות לספק ביטחון אישי – – –

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אז תגייסו את המגזר שלכם למשטרה. שיתגייסו לפחות למשטרה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

קודם כול, גזענית שכמוך, אולי תשתקי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שיתגייסו לפחות. השוטרים שלנו לא יכולים לסכן – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

קודם כול, את צריכה להתבייש במה שאת עושה במשרד שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה, השרה גולן. השרה גולן, די

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

את צריכה להתבייש במשרד שלך, האי-שוויון חברתי. את מקצצת בתקציבי החברה הערבית, את מקצצת בתקציבים. את נותנת יד לארגוני הפשיעה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שקרים, שקרים. אתה משקר. אתם לא משתפים פעולה עם השוטרים, אתם לא רוצים לשתף פעולה. אתם לא, נכון? נכון שאתם לא אוהבים להשתמש בהם? אתם עובדים עם ארגוני הפשיעה, אתה וכל המפלגה שלך – – – עם ארגוני הפשיעה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

את מקצצת בתקציבי החינוך, לוקחת תקציב חינוך. את מממנת את ארגוני הפשיעה בחברה הערבית. את מקצצת לרשויות. את מממנת את ארגוני הפשיעה בחברה הערבית.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתם שקרנים. אתם תומכים בטרור ואתם תומכים בארגוני הפשיעה, ואתם – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד ראש הממשלה, אזרחי המדינה הערבים משלמים מחיר כבד. פעם אמרו, בקמפיין שלך, "ביבי טוב ליהודים". עם בן גביר אתה כבר לא טוב ליהודים, לא טוב לערבים; ביבי, אתה טוב לכהניזם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, עד שלוש דקות מרגע זה לרשותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזו מסכנה שהבוס שלך זה יאיר גולן, אתם לא יכולים להתחרות עם ההסתות שלו. אין, אי-אפשר להתחרות בתחרות של ההסתות שלו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, די.

נעמה לזימי (העבודה):

נתניהו, אתה האיש שבתקופתו הכול התייקר ורק החיים הפכו זולים יותר ויותר. זו מורשתך. שנים אמרנו שהפשיעה והרצח בחברה הערבית יזלגו אל החברה הכללית. זה קרה, אבל קרה רע מזה – הזילות בחיים שהשרשת התפשטה לכל עבר. לא ספרת חיים של ערבים, והינה, אתה לא סופר את החיים של כולם; משתמש בחיים של בני אדם ככלי במשחק שחמט. ערבים, יהודים, נשים, חיילים, חטופים – לא אכפת לך. קו מחבר בין ההפקרה של החיים בחברה הערבית – –

טלי גוטליב (הליכוד):

תתביישי, כבר אי-אפשר לשמוע אותך. איך אפשר לשמוע דבר כזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, די, די.

נעמה לזימי (העבודה):

– – של אימהות שחרדות לילדיהן – –

טלי גוטליב (הליכוד):

חברי כנסת, שמאל או ימין, זה רפש, רוע לב.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, די.

נעמה לזימי (העבודה):

– – של אנשים שלא יוצאים מהבית בערב כי יש ירי ברחובות, למינוי של עבריין סדרתי, כהניסט וגזען שהורשע בתמיכה בטרור לשר לביטחון לאומי. הכנסת צלם להיכל, וכולנו משלמים את מחיר הדמים. השנה היא שנת שיא ברצח בחברה הערבית – 58 נרצחים מינואר. נתניהו, גם דמם על הידיים שלך. המציאות – בחודש שעבר נרצחו שישה אזרחים ערבים ביום אחד, ובהם רופא שנרצח לעיני מטופליו ונער בן 14 שנורה למוות. זה מזיז לך בכלל? המציאות הזאת עומדת בחיבור ישיר לנוחות והיעדר המוסר הבסיסי שבו אתה מונע ועדת חקירה ממלכתית למחדל ולהפקרה שהובילו לטבח של 1,200 איש ואישה. הרי 7 באוקטובר הוא מחדל שכולו רשום עליך, על הנכס שלך – חמאס, ועל המדינה החביבה עליך ועל לשכתך – קטר. הרי על החברה הערבית, נתניהו, עשית את הניסוי הראשון שלך בהחרבת הנורמות שלנו כחברה. שם התחלת את ריסוק קדושת החיים, כשנתת לערבים להירצח כמו זבובים. התרת את דמם, ולימים – את הדם של כולנו. עם האטימות הזאת הבאת לאסון מירון, שבו נרצחו 45 אזרחים, כן, ועם אותה אטימות אתה מפקיר את האחים שלנו בשבי, מעונים וזועקים אלינו מהגיהינום בעודך מקריב אותם עבור שרידות פוליטית. למדת איך מפקירים חיים, ורק שכללת את הרעיון עם הזמן. עם החברה הערבית ראית כמה קל להפלות את מי שלא בבייס שלך, להזניח את כולם בעודך חי חיי נהנתנות הדוניסטית על חשבון האזרחים. מהניתוק הזה, הדרך להפקרת הצפון, הדרום, הפריפריה וכל מי שמשוועים למדינה שתראה אותם הייתה קלה. הינה, רק אתמול העברת תקציב שוד שמקבע השתמטות ומפלה בין דם לדם בלי בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיים.

נעמה לזימי (העבודה):

ככה זה – קודם מפקירים ערבים, ואחר כך עוברים לכל השאר. הגזענות היא מחלה ממארת, ואין אחד שהיא משאירה מאחור.

קריאות:

נגמר הזמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, לסיום. לא לא, משפט, משפט.

נעמה לזימי (העבודה):

האמת הקשה היא שהרצח והפשיעה בחברה הערבית משרתים אותך, נוחים לך. אין לך עניין לטפל בתופעה הזאת.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

הדבר שהכי מפחיד אותך זה חיים משותפים, מציאות של סולידריות וערבות הדדית, כבוד לקדושת החיים – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, חברת הכנסת לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

– – ומדינה שלוקחת אחריות ומעניקה תקווה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, לא, לא.

נעמה לזימי (העבודה):

זה הפוך ממך – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

להוריד את חברת הכנסת לזימי. תודה רבה. אני לא יודע מה זה נותן לך בכל פעם, הגרירה הזאת, אבל בסדר. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

תפרוש לפנסיה. החרבת את מדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, די.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

הדם על הידיים שלך. הדם על הידיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה. חבר הכנסת מעוז, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חבריי השרים, כנסת נכבדה, לגבי הנושא, כל עוד האופוזיציה ונציגי המגזר הערבי משתמשים בפשיעה במגזר הערבי כקרדום לחפור בו ולהפיל את ממשלת הימין, אין סיכוי שזה ייפתר. אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לדבר אליך מלב אל לב, אני חושב דברים שאנחנו שנינו מבינים היטב. מתנהלת פה מלחמת תרבות בין התפיסה של מדינת ישראל כמדינה יהודית והתפיסה שמדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה. אהרן ברק הקים את הדיפ-סטייט במדינת ישראל כדי שהוא יישא על גבו את התפיסה של מדינת כל אזרחיה; הבסיס הערכי של הדיפ-סטייט במשרד החינוך – אדוני שר החינוך, אני שמח שאתה פה – זה הטרלול הפרוגרסיבי והגדרת מדינת ישראל כמדינת כל אזרחיה. בפברואר 2008 ממשלת אולמרט קיבלה החלטה. על בסיס ההחלטה שהיא קיבלה, עד היום במשרד ראש הממשלה יש יחידה לשיתופי פעולה רב-מגזריים שכל תפקידה הוא לשלב בעבודת הממשלה את הגופים האזרחיים, כדוגמת אחים לנשק. ראינו את זה כבר עכשיו. בהסכם הקואליציוני ביקשתי אחריות על שני דברים בתחום משרד החינוך: הגפן, התוכניות החיצוניות, שהן תוצאה של אותה יחידה לשיתופי פעולה רב-מגזריים, ולהשוות בין התקציב של בתי הספר ותלמודי התורה לבנים ובתי הספר לבנות לבין כל ילד אחר במשרד החינוך. שומו שמיים, הדיפ-סטייט זיהה את מה שאני קיבלתי. לא ביקשתי הרבה תקציבים – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מי זה הדיפ-סטייט? יאללה, למדת מילה חדשה, דיפ-סטייט.

אבי מעוז (נעם):

הדיפ-סטייט זיהה, והתחילה המלחמה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן.

אבי מעוז (נעם):

המחאה הראשונה כנגד הממשלה התחילה נגדי. שומו שמיים. במה האשימו אותי? ברשימות שחורות. ואחרי זה אהוד ברק – אותן רשימות. 3,000 אנשים שהוא מכיר אישית, ככה הוא אמר, זה הדיפ-סטייט. הוא מכיר 3,000 איש שמנהלים את המדינה, אבל שם זה רשימות לבנות. למה זה רשימות לבנות? כי הוא אחראי והוא מנהיג נטורי קפלן, הוא מנהיג הפריבילגים הלבנים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מי זה הוא?

אבי מעוז (נעם):

אדוני ראש הממשלה, הממשלה שלך – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי זה הוא?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ביבי.

קריאה

למי יש מנהיג של פריבילגים לבנים?

אבי מעוז (נעם):

אני מסיים. – – היא ממשלת ימין מלא מלא, אבל גם ממשלה פרוגרסיבית ימין, ממשלה פרוגרסיבית מלא מלא. מה נשתנה אנחנו נשאל בליל הסדר. אני מסיים. האמת היא, מבחינה פרוגרסיבית, לא נשתנה כלום. אני מאוד מקווה שזה ישתנה בקרוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז מה עשית שנתיים וחצי? למה שילמו לך משכורת של סגן שר אם לא עשית כלום? במקום שיתפטר מהכנסת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אגב, אמיר, אתה יודע מה משותף לכל האנשים ברשימה השחורה של אבי מעוז? שהם להט"בים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

סליחה? כולם צועקים ורק לי קריאה ראשונה. נכון, אמיר?

היו"ר אמיר אוחנה:

סימון דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. יש כמה קריאות ראשונות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, לא אני כתבתי את הנאום הזה – הוא נכתב במטבח של משפחה שבמשך 537 ימים לא אכלה ארוחה שלמה, כי הילד שלהם עדיין שם, עדיין שם, בעזה. כל לילה הם הולכים לישון, אבל לא באמת ישנים. כל בוקר הם פותחים חדשות באימה. הם לא שמאל, הם לא ימין – הם פשוט אזרחי מדינת ישראל. הם שלחו את הילד שלהם לצבא וקיבלו חור בלב. אדוני ראש הממשלה, אנחנו לא צריכים עוד הבטחות. אנחנו צריכים שתסתכל למשפחות בעיניים ותגיד להן שתעשה הכול. לא נשתדל, לא נפעל, לא נתאמץ, אלא פשוט לעשות הכול, והמינימום הוא להקשיב להם ולכאוב איתן. ואם אתה לא מסוגל, אדוני ראש הממשלה, פשוט תגיד את זה, כי אנחנו לא יכולים להחזיר את הילדים שלנו. אם אנחנו לא נחזיר אותם, איזה מין מדינה אנחנו? ואם אתה שוב לא מקשיב להם, אז תפקידנו, אדוני, להשמיע את קולם. אדוני ראש הממשלה, את המילים הבאות לא אני כתבתי, כתב אותן רובי חן. רובי וחגית חן הם ההורים של איתי חן, גיבור ישראל, לוחם חטיבה 7, החטוף 537 ימים בעזה, ואלה המילים שהם כותבים, אדוני ראש הממשלה: ראש הממשלה, תביט בעינינו. מבקש שתיזכר בתאריך 6 ביולי 1976, שבו אחיך יוני, גיבור ישראל, הובא לקבורה, אחרי שפיקד על מבצע לשחרור כל החטופים באנטבה – את כולם, לא חלקם עם אופציה למבצע המשך. מבקש שתיזכר בהוריך צילה ובנציון ז"ל, שזכו לטקס קבורה ממלכתי, שבעה וקבר לעלות אליו. האם קבר לגיבור ישראל לשבת שבעה ולומר קדיש הפכו לפריבילגיה במדינה תחת הנהגתך? עדיין יש לך את האפשרות לתקן, ראש הממשלה. שוב מתקרב יום הזיכרון לחללי צה"ל, ואתה יכול, אם אתה רוצה, בנטרול שיקולים פוליטיים, להחזיר את אחרון החטופים עד אז, או ששוב תגזור על משפחתנו לשאול איפה להיות ביום הזיכרון. אנחנו, חגית ורובי חן, הורים ללוחם החטוף, לא זכינו לפגוש אותך, ראש ממשלת ישראל, כבר שנה. שנה לא זכינו לפגוש אותך. אנחנו דורשים, אדוני ראש הממשלה: תחזיר את איתי חן. תן לנו ולשאר משפחות החטופים לסיים את הסיוט. מקווים שאתה מקשיב לנו בלב פתוח ושנזכה להתייחסות ממך. הוא ביקש ממני להעביר את מספר הטלפון שלו ולהתקשר כבר היום לרובי חן, אבא של איתי. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת דוידסון. כעת יעלה ויבוא חבר הכנסת נאור שירי. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני ראש הממשלה. קודם כול, איך העין? איך במשפט? אני דואג לך, שלא תגיד אחרי זה: לא ראיתי, לא ידעתי, לא ראיתי את החקיקה, לא ראיתי את התקציב וכאלה.

גלעד קריב (העבודה):

גם עם עין בריאה הוא לא רואה את חמאס – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה.

נאור שירי (יש עתיד):

ראש ממשלת 7 באוקטובר, אנחנו בעוד שבועיים וחצי חוגגים את חג הפסח. כנגד ארבעה בנים דיברה התורה: אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. אני רוצה להדגים לך איך כל ארבעת הבנים מתקיימים אצלך. נתחיל בטוב, שלא תגיד שאני חמוץ. אתה, יש האומרים החכם, ואפילו אמרת בין השישה או 16 החכמים בעולם. אתה וחבורת הלקקנים סביבך אומרים את זה. אתמול התהדרת בהעברת התקציב ואמרת שהעברתם את זה ברוב הרבה יותר גדול ממה שהעברת את התקציב הראשון במלחמה, רק שטעית, זה היה 72; אתמול העברתם ב-67, 68. אותו חכם, 72 שעות לאחר 7 באוקטובר – ידעת לתכנן באופן מוקפד ומאוד מאוד דקדקני איך אתה מעביר את האשמה על כל אחד מראשי זרועות הביטחון, על כל העולם ואחותו, רק לא עליך. התם ב-2019 עשה רעיון אצל קרן מרציאנו, והוא נשאל בריאיון: האם תנסה לחוקק חוק שיפגע או יאט את ההליך המשפטי שלך? זוכר מה אמרת? לא. מה, מה פתאום. רק לאחר שנבחרת לא היה ראש רשות אכיפה אחד במדינת ישראל, מהמפכ"ל, היועמ"ש, פרקליט המדינה, החוקרים – מי יחקור את החוקרים – ועכשיו גם שופטי בג"ץ, שאתה לא מנסה לפגוע בו, אבל אתה לא קשור לכלום. מה, מה פתאום. זה שאינו יודע לשאול – לא ידעת לשאול על מירון, לא ידעת על הרזולוציות שחתמת. אפילו עשית סרטון מצחיק עם ברוורמן שאתה חותם, טק-טק חותם, אבל אתה לא יודע על מה אתה חותם. לא ידעת לשאול על האוהל של החיזבאללה, וגם לא ידעת לשאול לאן הכספים של חמאס הולכים בזמן שבנית את מכונת הטבח הנוראית ביותר לפני 7 באוקטובר, שגרמה לנו את 7 באוקטובר. לסיום אני רוצה לומר על הרשע. הרשע מעביר אתמול תקציב ביזיוני לתחזוקת קואליציה, משאיר את השר גולדקנופ, ולוקח כסף מהכיסים של המילואימניקים לאלו שרוקדים על הדם, כי הקואליציה חשובה יותר מהכול. רשע הוא מי שיוצר במו ידיו את הקונספירציות שראשי מערכות הביטחון שלנו חשודים בבגידה, והוא יושב מהצד. רשע זה מי שיושב מהצד בזמן שהאנרכיסט המשתמט בן גביר תוקף את רונן בר, ראש השב"כ, ואתה יושב מהצד. רשע זה מי ש-537 ימים אחרי הטבח הנורא ביותר שקרה לנו, עדיין לא אמר לעם ישראל סליחה, עדיין לא היה בניר עוז וביקש מהם סליחה על ההפקרה. ולסיום, ברוח החג: Let my people go.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נגמר הזמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

קטי, די. תתאפקי.

נאור שירי (יש עתיד):

שחרר אותנו, ותחזיר את כולם עכשיו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת, רשות הדיבור לחברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שיהיה שקט, אמיר.

היו"ר אמיר אוחנה:

בסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם תמיד באים שני השאווישים ביחד? תנו אפשרות גם לשרים אחרים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – – אנטישמים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תפריע לי. אדוני ראש הממשלה – היי, אני פה – יוצא לך לחשוב על המורשת שלך? על מה תשאיר מאחוריך? יום אחד תלמידים בבתי הספר ישבו וילמדו על מורשת בנימין נתניהו, אז בוא, אני רוצה לעשות לך סיכום מה ילמדו; הבת שלי בת שמונה – מה היא תלמד כשהיא תהיה בתיכון. קודם כול, שאתה היית ראש ממשלה – היי, אני מדברת על בתי ספר, שר החינוך, לא להפריע – וגם נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. מה לעשות, הכול אמת. תאמין לי, אני לא משקרת.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

היא גם תלמד שהטבח הגדול בעם היהודי מאז השואה קרה במשמרת שלך. היא גם תלמד שאתה ידעת על הכסף הקטרי שעובר, ואני רוצה לצטט מהוועדה לביקורת המדינה – אתה איתי? ציטוט שלך: חמאס לוקח כ-70% באופן קבוע מהכספים שבאים לעזה – אתה אמרת – ומשקיע את זה במכונת המלחמה שלו נגדנו. אמרת? ידעת. לא אני אמרתי. הכול אמת, שר החינוך, הכול אמת. זה ילך לספרי ההיסטוריה. תקשיב טוב: הם גם ילמדו שאתה נלחם בראש השב"כ – שר הכלכלה, תן לו עוד שתי דקות, תוכל להתחנף אחרי זה. סליחה, אני ממשיכה. הם ילמדו שניסית ואתה עדיין מנסה לפטר את ראש השב"כ, זה שלקח אחריות. עכשיו, תשמע, אני לא יודעת אם עברת על הפיד – – –

צגה מלקו (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא מקשיבה לכם, אני מקשיבה רק לו. אני גם רואה שהוא מאוד מנסה להסתכל עליי.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מילא הבן שלך, שכל היום מפיץ תיאוריות קונספירציה על ראש השב"כ, אבל אתה מפיץ תיאוריות קונספירציה? מה, אתה עדנה קרנבל? מה קורה איתך? איך אתה מוציא את הסרטון הזה? ותגיד לי עוד משהו: מה אמרת בסרטון, שאם היו מעירים אותך בבוקר – מה היה קורה, אבל העירו אותך בבוקר, ויומיים היית בהלם. יומיים. יומיים היית לבן, אז גם אם היו מעירים אותך ב-06:00, היית נשאר באותו מצב. רגע, עוד לא סיימתי, כי יש עוד דברים שהם ילמדו. הם ילמדו שהפקרת את החטופים – מה, שמת את דרמר, הבובה הזאת? הוא מסתמס עם עצמו. הוא מנהל משא ומתן עם עצמו. לקחת את ראש השב"כ, לקחת את ראש המוסד, השארת את משפחות החטופים לבד. אתה לא פוגש אותם, אתה לא מתקשר אליהם. הוא יתקוף, הוא יסתמס איתם בווטסאפ, והדרמר שלך לא יוצר איתם קשר, מה – – –

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוה, שלום, מגן החטופים. רגע, הם גם ילמדו על המלחמה, עלק מלחמת התקומה. ביום אחד במלחמת התקומה – שים לב – –

היו"ר אמיר אוחנה:

נא לסיים, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – פיגוע ביקנעם – אני מסיימת – טילים בשדרות וטילים על ירושלים. זו לא מלחמת התקומה, זו מלחמת שלום נתניהו. תציל את המדינה ולך כבר. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו נעבור כעת לשמוע את האישים ראש הממשלה וראש האופוזיציה. אני מזכיר לחברי הכנסת שמי שיוצא בקריאה השלישית, לא ישוב עד להצבעה. אנא שמרו על השקט ואפשרו לשני ראשי המחנות להשמיע את דבריהם. זה נכון גם לשרים וגם לחברי הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת והשרים כולם, חברת הכנסת בן ארי. רשות הדיבור לראש הממשלה. חברת הכנסת בן ארי, די, בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

יושב-ראש הכנסת, השרים והשרות, חברות וחברי הכנסת, ראש האופוזיציה, משפחות החטופים, המשפחות השכולות, מכובדיי, אכן, הבעיה של הפשיעה בחברה הערבית היא בעיה גדולה מאוד. היא לא רק בעיה של אזרחי מדינת ישראל במגזר הערבי, זו בעיה של החברה כולה. אבל מספיק שזה היה רק שם, משום שאתם אזרחים, משום שאנחנו מדינת חוק, והחוק נפרם על ידי ארגוני פשע. אני באתי להיות ראש ממשלה, וגיליתי שלא הייתה תחנה אחת – הייתה אחת, נדמה לי, בנצרת, תחנת משטרה אחת; הוריתי, והקמנו 11 תחנות משטרה, לא משום שאני מתעלם מהחברה הערבית, אלא משום שאני חושב שצריך לטפל בבעיות שם. הבאנו גם מיליארדים רבים לתשתיות, לחינוך – אתם מכירים את התוכניות האלה שאנשים לא עשו קודם לכן. הממשלה בראשותי, מה שהיא עשתה זה יותר במכפלות, בתקציבים לחברה הערבית, מכל הממשלות יחד מ-48'. כך עשינו, ולא נתנו את זה לעמותות שלֵךְ תדע לאן הכסף מגיע –לחברה הערבית, מתוך האמונה, כפי שאני מאמין כדמוקרט, כאדם שמאמין שלכל אזרח יש את אותה זכות לקבל ביטחון, וראינו את הבעיה הזאת. ונכון, ציירתם כאן נכון – היינו בוועדת הכנסת. שמעתי את המשפחות – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

מה עם מבחן התוצאה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – והדבר בהחלט בהחלט נגע לליבי, לא הצגה, לא שום דבר. אתה שומע אישה שרצחו את בעלה לנגד עיניה וילדיה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כן, נכון. ישבנו שם ביחד. הדבר הזה בא לידי ביטוי בזה שהקמתי ועדה, ועדת שרים. אני עומד בראש ועדת חוץ וביטחון, ועדה שהקמנו לצמצום הפערים בחברה מול אחינו האתיופים, עולי העדה האתיופית, שעלתה, שבאמת הביאה תוצאות טובות. הקמתי ועדה נוספת בראשותי, לטפל בפשיעה בחברה הערבית, ואנחנו מתכנסים מעת לעת. הדבר הראשון שעשינו הוא שהגדלנו באלפים את השוטרים שגייסנו. בשנתיים האלה גייסנו 6,500 שוטרים, ורובם הולכים לטיפול בפשיעה שם – תכף נדבר על זה – לעומת 3,500 שגויסו בשנתיים קודם לכן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

על מה אתה מדבר? הם לא מטפלים בפשיעה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת, ראש הממשלה מתייחס למה שהעליתם. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

איך עובדת הפשיעה הערבית? חוץ מהאלימות הנוראה הזאת, הפשיעה של ארגוני הפשע עובדת בעיקר על שיטת הפרוטקשן. כך עובדות מאפיות. הפרוטקשן הזה – חוקקנו חוק פרוטקשן. אבי דיכטר מהנהן בראש, כי אתה יודע בדיוק, אתה מכיר את זה היטב. ככה זה עובד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי כמוך יודע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לכן חוקקנו חוק, והקמנו שתי מחלקות לטיפול אקטיבי בפרוטקשן בצפון ובדרום. אני שמח. ויש עוד הרבה עבודה, והסרטן הזה באמת מתפשט. כל מה שנאמר פה לגבי הנגע הוא נכון. אגב, לא הייתי משווה את זה לחברות סביבנו. א. אני לא יודע לגבי הנתונים שלהם; אני יכול להגיד דבר אחד – להם אין מגבלות בטיפול ברוצחים שהם רוצים לטפל בהם. אתם יודעים בדיוק מה הם עושים. אבל אני חושב שאנחנו, שפועלים במסגרת החוק, אנחנו צריכים ויכולים להתגבר על הנגע הזה, ואני אגיד לכם דבר אחד – אני הולך לתת מילה טובה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שלוש דקות – – – למי? למי?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אולי תקשיבי, כי אני הולך לתת מילה טובה לנציגים של החברה הערבית שנמצאים פה, ואני שמח לראות שינוי. אני לא אומר את זה בציניות. במשך שנים, כשהקמתי תחנות משטרה, יצאתם נגד זה. במשך שנים, כשבאנו לאסוף נשק, יצאתם נגד זה.

קריאה:

– – – היועמ"שית.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתם לא פועלים. נקודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עכשיו, השינוי הזה – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אף אחד לא יצא נגד.

אופיר כץ (הליכוד):

הצבעתם נגד, הצבעתם נגד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

השינוי הזה הוא מבורך. אני מברך עליו, וטוב שאני רואה אותו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אופיר כץ, השרה גולן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, די.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא הצבענו נגד, זה שקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – שמחריב את המשטרה, ומחריב – אנשים מתים כל יום.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת, די.

נאור שירי (יש עתיד):

רק לתקן אותך: אתה לא עומד בראש ועדת חוץ וביטחון.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מתחיל בקריאות.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. חבר הכנסת טיבי, לא, לא. אבל אמרת. קריאה ראשונה, חבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תגיד לכנסת מה קיימת מההבטחות שנתת לנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי, קריאה ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

השינוי הזה הוא שינוי מבורך. אנחנו נעבוד, נמשיך לעבוד, ונעבוד יחד כדי לבער את הנגע הזה, שבאמת מאיים עליכם, עלינו, מאיים על כולנו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

יחד עם זה? עם זה? עם הפשיסט והגזען הזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי, אתה בקריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואכן, ביוזמת השר בן גביר גם הקמנו את המשמר הלאומי. הוא יעזור בדבר הזה. הוא יטפל בדבר הזה, בנגע הזה – –

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – ואני מצפה לשיתוף פעולה של כולם במשימה החשובה הזאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה שלא עשיתם – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, השר בן גביר, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, דיברתי על שינוי מבורך. בימים האחרונים ראינו עוד שינוי, ראינו דבר שאף פעם לא ראינו כמותו – ראינו הפגנה, הפגנות גדולות, גלויות, ברצועת עזה נגד שלטון החמאס. כבר ראינו הרבה הפגנות למען החמאס. ראינו את זה בבירות אירופה, בקמפוסים, באמריקה – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חבר הכנסת איימן עודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – אבל הפגנות כאלה בעזה נגד החמאס, דבר כזה לא ראינו.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי, קריאה שנייה. חבר הכנסת טיבי, אתה בקריאה שנייה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אולי – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

למה אתה לא – – – אף קריאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל קראתי גם בצד של הקואליציה, תאמין לי. חברת הכנסת גוטליב בקריאה ראשונה, אם זה חשוב לך, ועד כאן, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אולי לשם שינוי – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

יותר ויותר עזתים מבינים שהחמאס – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – מביא עליהם חורבן ואבדון, וזה חשוב.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוסף עטאונה, קריאה ראשונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – – מבקשים ניצחון – – – על ארגוני הפשיעה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוסף עטאונה, אתה בקריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כל זה מראה, כל זה מראה שהמדיניות שלנו עובדת. אנחנו נחושים להשיג את כל מטרות המלחמה – לחסל את היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס, להשיב את כל חטופינו – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – להביא לכך שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל, ולהחזיר את תושבינו המפונים בבטחה לבתיהם. אני שמעתי פה קריאות, כל מיני קריאות, שמהדהדות את הפרסומים השקריים שאני לא נפגש עם החטופים, שלא אכפת לי מהחטופים. אז אני רוצה לבשר לכם משהו שאתם גם יודעים, שרעייתי ואני נפגשים ומשוחחים עם משפחות החטופים באופן קבוע, כולל אתמול, כולל היום בבוקר, כל הזמן.

קריאות:

אוה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואלו הן שיחות כנות, מטלטלות – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות הכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא, לא רק אתמול ושלשום – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

התקשרת היום – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – כל הזמן.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל אתם רוצים להפיץ, להדהד את טענת השקר הזאת. אני רוצה להגיד לכם, אלה הן שיחות כנות, הן שיחות מרגשות, ולא מסמנים וי, ויושבים שעות עם כל משפחה, שעות, ושומעים אותם – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בניר עוז היית?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – ומתרגשים איתם, ובוכים איתם לפעמים. אנחנו נושאים איתם את הכאב.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בניר עוז היית? בניר עוז היית?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה לעשות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי, את בקריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואלה שיחות שמחזקות אותי במחויבות להשלים את המשימה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כשקטי שטרית – – – אתה לא קורא לה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית, לא לעזור.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אפילו לא הגבתי לו, אני הגבתי לה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל התוצאות הן חשובות. קודם כול, מה שהשגנו, ועד היום – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

59 חטופים נמקים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עד היום החזרנו 196 חטופים – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מפנים לך עורף – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עודה, קריאה ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

59 חטופים נמקים למוות – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תקשיב לי, ידידי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

האחים והאחיות שלנו נמקים למוות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה שלישית. נא לצאת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

נמקים למוות בזמן – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

נא להוציא את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני שומע אותך, אולי תקשיב גם לי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הפקרת אותם – – – ואתה ממשיך להפקיר אותם – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

הוא לא יוכל להקשיב לך, ראש הממשלה, כי הוא יוצא החוצה. אבל אנחנו נקשיב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

59 אנשים, אחים ואחיות שלנו, נמקים למוות בעזה. אתה מפקיר אותם – – –

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – שיש לנו משרת חמאס במליאה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עד היום החזרנו 196 חטופים, מתוכם 147 בחיים. אנחנו מחויבים להחזיר את כולם בלי יוצא מן הכלל. ואני רוצה להזכיר לכם את העובדה שחבר הכנסת שיצא לא רוצה לזכור. הינה העובדה – בניגוד למה שאומרים, בתחילת המלחמה היה מי שאמר, בכיר מאוד מאוד בצמרת הביטחונית – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי זה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – הוא אמר: צריך להתרגל לעובדה שלא נצליח להחזיר אפילו חטוף אחד. חברת הכנסת גילה גמליאל, חבר הכנסת דיכטר, אתם ישבתם שם, אתם שמעתם את זה. אבל אני האמנתי אחרת, האמנתי אחרת והתעקשתי על גישה אחרת. האמנתי שבזכות השילוב של גבורת לוחמינו וההחלטות המושכלות שאנחנו נקבל – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, קריאה שלישית. נא לצאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – כלומר, בזכות השילוב של הלחץ הצבאי והלחץ המדיני – –

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – בזכות השילוב הזה אנחנו כן נצליח.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן, קריאה ראשונה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, קריאה ראשונה.

מירב כהן (יש עתיד):

למה אתה לא עושה את מה שהתחייבת לו?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואכן, עשינו הרבה מאוד, אבל עדיין לא השלמנו את המשימה. אני חוזר ואומר: אנחנו נחושים להחזיר את כל מי שנותר.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן.

מירב כהן (יש עתיד):

אז למה אתה לא עושה עסקה? למה אתה – – – כי התחייבת לו, התחייבת – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בד בבד, אנחנו משנים את פני המזרח התיכון. פירקנו חלקים גדולים מציר הרשע.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זו הממשלה שאתם טוענים שלא עשתה כלום. אנחנו עושים דברים שאף ממשלה בתולדות ישראל לא עשתה. אנחנו משנים את פני המזרח התיכון.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

בלי מחיאות כפיים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו פירקנו חלקים גדולים מציר הרשע, אנחנו חיסלנו רבי-מרצחים, אנחנו חיסלנו עשרות אלפי מחבלים והשמדנו אין-סוף תשתיות טרור.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – – מה שעשית ב-7 באוקטובר – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אגב, רק לתשומת ליבכם – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

אפשר לבקש מהסאונד להגביר את הקול? תודה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

צבע אדום בעוטף, כן? בזמן שאתה מדבר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו משנים את פני המזרח התיכון. הלחימה בעזה נמשכת. ככל שהחמאס יתמיד בסרבנותו לשחרר את חטופינו, המכבש שנפעיל יהיה עוצמתי יותר ויותר, ואני אומר לכם, חברי הכנסת, אני אומר את זה גם לחמאס: זה כולל תפיסת שטחים וזה כולל עוד דברים שאני לא אפרט כאן. מתחילת המלחמה – – –

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה ראשונה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה זה תפיסת שטחים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מתחילת המלחמה, לנוכח הטבח והזוועה, הבטחנו לאזרחי ישראל, הבטחנו לעצמנו, שיחד ננצח. אני מחזק – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני מחזק את ידי לוחמינו ומפקדינו בסדיר ובמילואים – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה מחזק – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – שחדורים, בניגוד לכם, אמונה תקיפה ואיתנה בהשגת הניצחון. הם מבינים מול מי אנחנו נלחמים, הם מבינים על מה אנחנו נלחמים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה זה בניגוד לנו?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תגיד, מה זה בניגוד לנו? מה, הוא לא מתבייש?

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה, הילדים שלו לא במילואים? למה, לנו אין – – – מה זה בניגוד לנו? מה, אנחנו לא משרתים? מה זה בניגוד?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – – בניגוד לנו – – –

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בניגוד לכם כי אתם כל הזמן מזלזלים. כשאני מדבר על הניצחון, הניצחון המוחלט, אתם מגחכים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה שנייה.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם מבטלים – איזה ניצחון. רציתם להפסיק את המלחמה לפני שנכנסנו לרפיח. היינו משאירים שם את חמאס, את סנוואר, את חיזבאללה – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בניגוד לנו – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – את נסראללה, את אסד. הייתם מוכנים לוותר על זה, אל תספרו לי סיפורים. זו האמת.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ'.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מה אתה מיתמם. אל תספר לי סיפורים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה שלישית. נא לצאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

רציתם להפסיק ולהיכנע לפני הכניסה לרפיח.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה שנייה.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זו האמת.

היו"ר אמיר אוחנה:

שטרן, שלישית.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה ממשיך להסית. מסתכל לשם, אומר לי בניגוד לנו? תתבייש. תתבייש. בניגוד לנו? בניגוד להם – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

כולם בעזה, כולם משרתים – – –

קריאות:

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אין לך גבולות. אתה מסית. לא רק שהפקרת, אתה גם מסית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני מסית? אולי הפרוטוקול מסית? הרי כאן ישבו ראשי האופוזיציה, הם היו חלקם בממשלה – היום יושבים שם – וכולם שיושבים פה שהיו בקבינט, שמעו את זה, וגם אמרו את זה בחוץ והדהדו את זה באולפני התעמולה: צריך להפסיק, לא צריך להיכנס לרפיח, לא צריך להתמודד עם ארצות הברית – –

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – ולהתנגש. אמרתם להפסיק את המלחמה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית, קריאה ראשונה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – – מה זה השקרים האלה – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

רגע, רגע, רציתם להפסיק את המלחמה או לא?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

שמענו. כן.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, איזו קריאה זאת בשבילך? שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברות וחברי הכנסת, אתמול העברנו את תקציב המדינה עם תוספת ענקית לביטחון, למילואימניקים – –

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – למשפחות של משרתי המילואים – –

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – לשיקום הדרום והצפון. וכן, כן, חברי הכנסת – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – – למשתמטים העברת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ'.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

העברת למשתמטים.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כן, כן, חברי הכנסת, כמו שיש לנו ציבור גדול, הציבור הערבי, שמקבל תקציבים וצריך לקבל אותם, גם אחינו ואחיותינו החרדים מקבלים. גם הם צריכים חינוך, גם להם יש ילדים שמגיע להם לאכול ולשבת בכיתה – –

קריאות:

שרון ניר (ישראל ביתנו):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרון ניר, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – עם מורה או סייענית שלא מקבלת חצי או שליש ממה שמקבלת מורה במקום אחר.

קריאה:

שיעבדו וישרתו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מתוך תקציב של 650 מיליארד שקלים הם מקבלים פחות מ-1%, כשמשקלם באוכלוסייה 12%. חבר הכנסת גפני – חבל שהוא לא פה. אם חבר הכנסת גפני היה פה הוא היה מספר לכם איך אתם נתתם לו דף ריק עם חתימה ואמרתם לו: תרשום, תרשום כל מה שאתה רוצה, כל מה שאתם רוצים תקבלו. אז מספיק עם הצביעות שלכם. מספיק עם השקרים שלכם. אתם מוכנים לתת הכול. אל תטיפו לנו במוסר הכפול הכל-כך צבוע שלכם.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברות וחברי הכנסת, העברת התקציב זה דבר שחשוב למדינת ישראל, לעם ישראל, זה חשוב לאזרחי ישראל – –

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, את בקריאה שנייה כבר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – וזה חשוב למאמץ המלחמתי של ישראל.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – קואליציה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה שנייה.

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – 68 מנדטים, תירגעו.

היו"ר אמיר אוחנה:

את שומעת אותי, חברת הכנסת גוטליב?

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

די – – –

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית. נא לצאת. חבר הכנסת נאור שירי, נא לצאת, קריאה שלישית.

נאור שירי (יש עתיד):

תפטר אותו, מה הבעיה? תפטר את גולדקנופ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברות וחברי הכנסת, חבריי באופוזיציה, אני רואה את הפרצופים המאוכזבים שלכם. התקציב עבר. הוא עבר בגדול. ממשלת הימין ממשיכה. אני מודיע לכם, היא תמלא את ימיה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, את בקריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואני אומר לכם משהו נוסף: אם יש דבר אחד שחמינאי בטהראן וראשי החמאס בעזה קיוו לו זה שהתקציב לא יעבור.

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שלישית. נא לצאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הם קיוו שהממשלה תיפול – –

מירב כהן (יש עתיד):

אתה הדבר הכי טוב שקרה לחמאס. אתה מעביר להם – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – כי הם יודעים שהממשלה בראשותי לא תרפה ממשימת הניצחון, שנשיב את החטופים, שנשמיד את החמאס, שנבטיח את ביטחון ישראל לדורות.

קריאה:

בטח, בטח.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא רק שהממשלה – זה עוד יותר גרוע – לא רק שהממשלה לא נפלה אתמול, הקואליציה היום יותר יציבה, יותר איתנה ממה שהיא הייתה בתחילת המלחמה, והיא משקפת את רצון העם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן. חברת הכנסת פרידמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – אין לך מנדטים בכלל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

העם רוצה ישראל חזקה. העם רוצה ישראל מנצחת. זה מה שהעם רוצה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

העם רוצה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת יסמין פרידמן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

וחברות וחברי הכנסת – –

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – אני לא מסתיר, יש בינינו מחלוקות נוקבות על דרך, יש בינינו מחלוקות נוקבות על אידיאולוגיה, אבל יש דברים שצריכים להיות מעל כל מחלוקת. ישראל חייבת להשלים את הניצחון כדי להבטיח את קיומנו ואת עתידנו וכדי שנשיב את כל חטופינו. ישראל הייתה ותישאר דמוקרטיה איתנה. בישראל לא תהיה מלחמת אחים.

היו"ר אמיר אוחנה:

בלי מחיאות כפיים. מה, אני צריך לקרוא גם לכם?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אלה דברים שצריכים לאחד את כולנו. ועם זאת, לצערי – –

גלעד קריב (העבודה):

דיקטטור.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אי-אפשר להאמין למילה אחת שלך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – דווקא עכשיו יש מי שמחרחר ביתר שאת – פילוג, שנאה, הסתה. אנחנו רואים דברים שלא ראינו.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו רואים את האלימות נגד נבחרי ציבור. אנחנו שומעים – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

קשקשן, קשקשן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – אבל באופן רחב, רחב, שבאים ושולחים, משלחים אנשים, לפעמים בשכר, לתפוס אותם במסעדות, לבוא לבתיהם, לשרוף צמיגים ליד פתח הבית. אנחנו רואים את האלימות נגד נבחרי ציבור; אנחנו שומעים את מי שמאיימים עלינו בשפיכות דמים.

מאיר כהן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מאיר כהן.

קריאה:

די, נו, בחייך – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואני חייב להגיד, זה רק חד-סטרי.

דבי ביטון (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זה בא רק ממחנה אחד – אלימות, הסתות, קללות, איומים, בריונות.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם רצחתם ראש ממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

האשמות בבגידה – פעם זו הייתה מילה שלא היה אפשר להגיד אותה; היום היא נאמרת אחת לשעה, עשר פעמים בשעה, על ידיכם.

מיקי לוי (יש עתיד):

מי רצח ראש ממשלה? מי רצח ראש ממשלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מיקי לוי.

קריאות:

אפרת רייטן מרום (העבודה):

ממשלת שמאלנים בוגדים. איפה היית – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת כולם, נא להירגע, כולם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אפילו חברי הסיעה שלך רוצים שתלך הביתה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נא להירגע, כולם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ביום שתלך הביתה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן. חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

חברי הסיעה שלך רוצים שתלך הביתה.

מיקי לוי (יש עתיד):

מי עמד על המרפסת בכיכר ציון?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

שוב ושוב, שוב ושוב – כן, כן, שמעתי על המרפסת בכיכר ציון. אני עמדתי שם ואמרתי: הוא לא בוגד, הוא לא בוגד, הוא אחד משלנו, אחד מעימנו. הוא טועה, הוא לא בוגד.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא נכון, לא נכון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל אתם אומרים: בוגד, בוגד, בוגד, כל הזמן.

מיקי לוי (הוועדה לענייני ביקורת המדינה):

לא נכון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חמש פעמים ביום, עשר פעמים ביום.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

שוב, אל תטיפו לנו במוסר הכפול ורווי הצביעות שלכם.

מיקי לוי (יש עתיד):

קראו: בדם ואש את רבין נגרש. ראינו אותך על המרפסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

שוב ושוב – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

שקרן היית ושקרן תישאר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני ראיתי אותך.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרקש הכהן. אורית פרקש הכהן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

קשה, קשה לשמוע את האמת. אבל מה שעוד קשה – – –

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרקש הכהן, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מה שמאוד קשה לכם זה לקבל את העובדה שאתם לא משכנעים אף אחד, ולכן שוב ושוב, שוב ושוב אתם מנפנפים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אתה משכנע.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

היו"ר אמיר אוחנה:

זה לא הודעה אישית. זה לא מתאים להודעה אישית.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אבל הוא התייחס אלינו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז מה?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

מה זה אז מה?

היו"ר אמיר אוחנה:

התשובה היא לא. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, התשובה היא לא.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

מה זה לא?

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה ראשונה. מה זאת ההתנהגות הזאת?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

הוא התייחס. מה זה ההתנהגות – מה זה השרירותיות הזאת?

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שנייה. לא שרירותיות.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, אני מציע לך לשבת במקומך.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אתה לא תאיים עליי.

היו"ר אמיר אוחנה:

מציע לך.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אתה לא תאיים עליי.

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שלישית. נא לצאת. תודה רבה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

חוצפה שכזאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – מה קרה? מה קרה?

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברי האופוזיציה, חבריי באופוזיציה, שוב ושוב אתם מנופפים בדחליל הדמוקרטיה, אתם ממחזרים את הסיסמאות הלעוסות, המגוחכות, על קץ הדמוקרטיה.

משה טור פז (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טור פז.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ובכן, אחת ולתמיד, לא הדמוקרטיה בסכנה – שלטון הפקידים בסכנה; הדיפ-סטייט בסכנה.

רם בן ברק (יש עתיד):

כל הכבוד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

וכשאני אומר שלטון הפקידים אינני מתכוון לרבבות משרתי הציבור המסורים שעושים את מלאכתם נאמנה, אני מתכוון לקבוצה קטנה של פקידים שנלחמים לשמר בידיהם את מנופי הכוח והשלטון במדינה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מסית, מסית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

וחברי האופוזיציה, אתם מגבים אותם.

שלי טל מירון (יש עתיד):

דיקטטורה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם מגבים אותם, כי לשיטתם אין שום ערך לרצון העם שבחר בנו להנהיג את המדינה. מבחינתכם – תקשיבו טוב – מבחינתכם הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה היא הדמוקרטיה.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה אתה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אתה, אתה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שלי טל מירון, קריאה ראשונה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אתה הסכנה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לשיטתכם, מה פתאום שהעם יחליט? מי זה העם? מי זה אתם? הפקידים יחליטו. הם יחליטו במקום מיליוני אזרחים שהצביעו באופן חופשי ודמוקרטי בעד הממשלה שלנו. הם יחליטו במקום הממשלה הנבחרת.

דבי ביטון (יש עתיד):

בוא נשאל אותם עכשיו, אחרי 7 באוקטובר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ובכן, חברי הכנסת, דמוקרטיה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

דמוקרטיה היא קודם כול שלטון העם. היא לא שלטון הפקידים, היא לא שלטון הלשעברים, היא לא שלטון האולפנים – –

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – היא לא שלטון הפרשנים באולפנים, שעוסקים יומם ולילה בהנדסת תודעה. ויש לי חדשות רעות בשבילכם: הדמוקרטיה היא גם לא שלטון האופוזיציה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה רבה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בדמוקרטיה העם הוא הריבון, והעם דורש שלהצבעה החופשית שלו בקלפי יהיה ביטוי מעשי בהחלטות, במינויים, במדיניות. העם לא מוכן שיגזלו ממנו את זכות הבחירה שלו. זה לא אומר – וזה חשוב – זה לא אומר שלממשלה יש כוח בלתי מוגבל; אין אצלנו שלטון עריץ. אבל מצד שני, אי-אפשר לצפות שלממשלה יהיה כוח אפסי. בדמוקרטיה צריך איזון בין הרשויות השונות. בדמוקרטיה יש איזונים ובלמים, או שלפחות צריכים להיות איזונים ובלמים, והאיזונים האלה חייבים לעבוד לכל הכיוונים. שמעתי את ראש האופוזיציה אומר הבוקר: דמוקרטיה היא לא שלטון הרוב. אני חשבתי שתגיד: דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב. אז אני רוצה להגיד לך – לא, קיבלתי ציטוט – דמוקרטיה היא כן שלטון הרוב, עם איזונים ובלמים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בדמוקרטיה יש ויכוחים, יש מחלוקות, כפי שקורה בכל דמוקרטיה. תראו מה קורה היום בארצות הברית. זו דמוקרטיה.

גלעד קריב (העבודה):

נכון, אתה לא – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

וגם אצלנו. מחלוקות הן לא סימן לחולשת הדמוקרטיה, הן הוכחה לעוצמת הדמוקרטיה. אז חבריי באופוזיציה, אולי תנסו פעם אחת לכבד את רצון העם? אולי תפסיקו לתקוע מקלות בגלגלי העשייה של הממשלה בעיצומה של מלחמה? אולי תפסיקו לזרוע הסתה, שנאה ואנרכיה ברחובות?

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה שלישית. נא לצאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ישראל היא מדינה חופשית, מותר להפגין בה.

גלעד קריב (העבודה):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל אנחנו רואים את ההפגנות שלכם, את חסימת הכבישים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה שלישית. נא לצאת.

גלעד קריב (העבודה):

לא נשכח את 4 בנובמבר ולא נשכח את 7 באוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

נא להוציא את חבר הכנסת קריב מהאולם. תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

לא את 4 בנובמבר ולא את 7 באוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

נא להוציא את חבר הכנסת קריב מהאולם, תודה רבה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

עוצו עצה ותופר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו רואים את ההפגנות שלכם, את חסימת הכבישים, את הצתת המדורות, את תקיפת השוטרים, את השיבוש הלא-חוקי של חייהם של המוני אזרחים, את האלימות כלפי נבחרי ציבור, שלא לדבר על – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אם לא תהיה מלחמת אחים לא תירגע, לא תירגע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – איומי רצח מפורשים נגד ראש הממשלה ומשפחתו וגם נגד נבחרים אחרים.

מיקי לוי (יש עתיד):

די, די.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

די, די, באמת. אמרתם פעם שאפילו לדבר, להשתמש במילים מסוימות, שלא לדבר על רצח או "בוגד" – אלו דברים איומים. פתאום "די, די", זה לא חשוב. זה כן חשוב.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, זה לא – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זה חשוב, וזה מסוכן, ואתם מטפחים את זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל מי אמר "רוצח" – אני רוצה להבין – במדינה הזאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם מטפחים את זה ומעודדים את זה. חברי הכנסת – –

דבי ביטון (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – יש לי חדשות בשבילכם: זה לא יעצור אותנו. זה לא ירתיע אותנו.

מיקי לוי (יש עתיד):

שר בממשלה שלו קרא לראש הממשלה "רוצח".

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עריצות המיעוט הקטן לא תגבר על רצון הרוב הגדול.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, מי שמצלם שם וידיאו בסוף.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חבריי ואני נמשיך להוביל את המדינה שלנו לעוד הישגים, לעוד ניצחונות. יחד נעשה ויחד, בעזרת השם, ננצח. ננצח למען הדור הזה, למען הדורות הבאים, למען נצח ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

עכשיו אפשר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה כעת, אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לשאת את דברו. חברי הכנסת.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, דיווח: בעודך מדבר על ניצחונך המוחלט היו אזעקות בעוטף עזה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה רצית לצאת מעזה בכלל, אתה רצית לסיים את המלחמה מזמן. על מה אתה מדבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, סליחה, חברי הכנסת, אני לא אהסס לקרוא בקריאות וגם להוציא, אז אני מבקש.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אמר פה ראש הממשלה דבר שאין לי איך להתווכח איתו: אנחנו עושים דברים שאף ממשלה לא עשתה. כמו 7 באוקטובר. אתם אכן עושים דברים שאף ממשלה לא עשתה. אתה ראש ממשלת 7 באוקטובר. לא יזכרו שום דבר אחר ממך – –

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אושר שקלים, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – חוץ מהיותך ראש ממשלת 7 באוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אושר שקלים, אתה בקריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

1,850 הרוגים ונרצחים, 14,000 פצועים, היום הנורא ביותר לעם היהודי מאז השואה. אכן, אתם עושים דברים שאף ממשלה לא עשתה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מי מינה את רונן בר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

השר קרעי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

שלא לדבר על זה שזה לא הדבר היחיד שאתה עושה שאף ממשלה לא עשתה, מפני שאתה גם ראש הממשלה שעשתה פה רק אתמול את הגנבה הגדולה בתולדות המדינה. המחיר שאנחנו שילמנו על מה שהעברתם אתמול – הרי העברתם אתמול את התקציב, תקציב שפוגע בכל אזרח ישראלי, בעיקר באנשים עובדים, רק כדי – ולפחות היית הגון מספיק בשביל להסביר את זה פה, עכשיו על הדוכן – רק בשביל לתחזק את הקואליציה. מכרת את אזרחי ישראל, העלית להם מיסים.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה שנייה, אני מזכיר לך. עוד מילה אחת ואת יוצאת.

יאיר לפיד (יש עתיד):

יוקר המחיה בשמיים, הביורוקרטיה מטורפת, אף אחד לא גומר את החודש. אם אתם רוצים הוכחה שזה תקציב איום ונורא, תשאלו את עצמכם איך זה שלא ראינו את מר נתניהו בכל דיוני התקציב. לא נאם פעם אחת, לא עשה סרטון – הוא מהיר בלעשות סרטונים. אני זוכר דיוני תקציב איתך, כל פעם שהיה הישג הכי קטן, כל פעם שהייתה בשורה הכי זעירה – הופ, היינו מגלים אותך מול המצלמה. כל רפורמה, כל הקלה לאזרחים, כל תקציבון הכי קטנטן שיש בו הטבה הכי שולית – היית מעיף את כולנו הצידה, נבקע ים סוף, והיית מכנס מסיבת עיתונאים – –

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אופיר כץ.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – כדי להסביר ששוב התברר שאתה מר כלכלה והכול בזכותך. אני רואה את שרי הליכוד מחייכים לעצמם בשקט, הם יודעים בדיוק על מה אני מדבר. אבל הפעם – דום שתיקה. מעבירים תקציב, אתה לא אומר אף מילה, מרחיק את עצמך בכל דרך אפשרית מהתקציב הזה. פתאום אתה מכבד את שר האוצר, נותן לו לעשות את נאום הפתיחה, נותן לו לעשות את נאום הסיום, מאפשר לו לקבור את עצמו אל מול פני האומה. אתה יודע למה ואני יודע למה – –

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אופיר כץ, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – וכל כלכלן במדינת ישראל יודע למה וכל מי שהיה בסופר עם העגלה שלו יודע למה. כי הרגת את הציבור היצרני והעובד במדינת ישראל. חלק גדול ממנו זה המצביעים שלך. הליכודניקים הם אנשים עובדים, לא ניקח את זה מהם; משלמים מיסים, משרתים במילואים, ציונים, פטריוטים. הם חלק גדול מהציבור שאתה דפקת בתקציב הזה. האנשים האלה, מעמד הביניים הישראלי – גנבת את הכסף שלהם – –

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, אתה בקריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – והעברת אותו לתלמידי הישיבות שרקדו עם גולדקנופ ושרו שירי נאצה נגד צה"ל ונגד מדינת ישראל. האנשים האלה, שעשו 200 ו-250 ימי מילואים בעזה, שלכל אחד מהם יש חבר אחד שנהרג ואיזה בן של שכן שאיבד יד או רגל – ואז הם מגלים שאתה משתמש בכסף שלהם כדי לממן השתמטות.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – חרדים – – –

יאיר לפיד (יש עתיד):

לקחת את הכסף.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה שלישית. נא לצאת.

אושר שקלים (הליכוד):

עדיף לחרדים ולא למנסור עבאס.

היו"ר אמיר אוחנה:

בסדר, בסדר, תאפשרו לה לקחת את מה שהיא צריכה והיא תצא.

יאיר לפיד (יש עתיד):

לקחת את הכסף שהיה אמור ללכת לחינוך של הילדים שלהם והעברת אותו לכספים קואליציוניים מושחתים שהמטרה היחידה שלהם היא להשאיר אותך עוד קצת בשלטון. קיצצת 1.3 מיליארד שקל דמי הבראה לכל עובד במשק. זו החלטה שלך. אתה יכול להסתתר מתחת לשולחן עד מחר. קיצוץ כזה לא עושים במדינת ישראל אלא באישורו של ראש הממשלה. אתה קיצצת דמי הבראה לכל עובד במשק, כולל עובדי שכר מינימום. לקחת כסף מאנשים עובדים – העברת אותו לאנשים שלא עובדים. קיצצת בחינוך, קיצצת בבריאות, קיצצת ברווחה, אבל חילקת עכשיו עוד 5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים לשותפים שלך, כי אתה מאוד נדיב כשזה לא בא מהארנק הפרטי שלך.

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, אתה בקריאה שנייה כרגע.

קריאה:

כמה נתת למנסור עבאס?

יאיר לפיד (יש עתיד):

חגיגה של כספים קואליציוניים בסכומים שהמדינה הזו לא הכירה מעודה. באמצע מלחמה עשיתם מסיבה של מושחתים. בשביל להחזיק את הקואליציה העלית מיסים, העלית את המע"מ, העלית את המס על המכוניות, העלית את הארנונה ב-5.3%.

שר התקשורת שלמה קרעי:

היו"ר אמיר אוחנה:

השר קרעי, השר קרעי, השר קרעי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

תחבורה ציבורית עולה ב-33%, מים עולים, חשמל עולה. כל אלה החלטות שלך. במדינת ישראל לא מעלים מיסים אלא אם כן ראש הממשלה החליט על זה. אתה העלית מיסים לאזרחי ישראל, וזה לא היה בגלל המלחמה, כי אם זה היה בגלל המלחמה, אם המלחמה הייתה בראש מעייניך, הדבר הראשון שהייתם עושים זה לסגור 15 משרדי ממשלה מיותרים לחלוטין, לחסוך כסף, לחסוך ביורוקרטיה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כמו שאתה עשית – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

השר קרעי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מדינת ישראל לא צריכה גם משרד למורשת ישראל וגם משרד למסורת ישראל, בעיקר כי זה אותו דבר.

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – ראש הממשלה – – –

יאיר לפיד (יש עתיד):

היא לא צריכה גם משרד לנגב והגליל וגם משרד לצפון ולדרום, בעיקר כי זה אותו דבר. היא לא צריכה שני שרים במשרד האוצר, שני שרים במשרד הביטחון. אין בזה שום צורך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מאיפה אתה מביא את ההמצאות האלה, לפיד?

יאיר לפיד (יש עתיד):

העיקר שאתה מתפעל כל כך מהנשיא מיליי. אני מבין שהוא היה אמור להיות פה השבוע, הנשיא מיליי מארגנטינה, היה אמור להופיע בפנינו. זה נדחה. אני מקווה שהוא עוד יבוא, כי רצית להציג אותו פה כדי שנראה מהו ימין כלכלי אמיתי, נכון? הנשיא מיליי הוא נשיא של ימין כלכלי אמיתי. אתה זוכר מה הדבר הראשון שעשה הנשיא מיליי כשהוא עלה לשלטון? סגר יותר מחצי ממשרדי הממשלה. היו שם 18 משרדי ממשלה, והוא קיצץ, והיום יש רק שמונה משרדי ממשלה – מדינה של 45 מיליון בני אדם. זה ימין כלכלי אמיתי. העיקר שאתה מצטלם כל הזמן עם אילון מאסק. כבר פעמיים נסעת במיוחד להצטלם איתו, להלל את ה-DOGE,Department of Government Efficiency . מה יעיל אצלכם בממשלה? מה דומה אצלכם לDOGE-? מאסק סוגר משרדים, מפטר עסקנים, זורק הביתה כל מי שלא חיוני כדי שהכסף יגיע לאזרחים במקום למקורבים.

קריאות:

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתם רק מגדילים ומגדילים ומעמיסים ומעמיסים.

משה סעדה (הליכוד):

אתה טועה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. חבר הכנסת סעדה, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

איך אמר ראש הממשלה? האמת כואבת, אה? האמת כואבת.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קלנר.

יאיר לפיד (יש עתיד):

פעם היית עומד פה ומדבר על האיש השמן והאיש הרזה. אתה זוכר את הטקסט הזה?

ניסים ואטורי (הליכוד):

אולי זה לא אמת, זה שקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מסביר לנו שצריך להקטין את המגזר הציבורי כדי לעזור לאנשים עובדים. היום אתה עומד בראש הממשלה הכי שמנה – –

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אופיר כץ, אתה כבר בקריאה הראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – הכי בזבזנית, הכי מופקרת בתולדות המדינה. אני אזכיר לך עוד סיסמה שלך: ייתנו – יקבלו, לא ייתנו – לא יקבלו.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

יש במדינה הזאת ציבור שנותן ונותן ונותן ונותן ונותן ולא מקבל מכם כלום. הציבור הזה נותן למס הכנסה, נותן ימי מילואים בלבנון, מחזיק את הביטחון הישראלי, מחזיק את הכלכלה הישראלית.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רביבו, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מה הוא קיבל ממך בשנתיים האלה?

אליהו רביבו (הליכוד):

לא דיברתי, אבל.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מלבד מלחמה, דם וחטופים בעזה, מה הוא קיבל ממך? אתם מנצלים את מעמד הביניים הישראלי, סוחטים אותו, והכול למטרה אחת – שרידות פוליטית; לשרוד עוד כמה חודשים בשלטון, עוד כמה חודשים עם האאודי השחורה ועם עדת החנפים מסביבך. נכשלת בשמירה על ביטחון המדינה ב-7 באוקטובר, ומאז אתה עושה הכול כדי להפיל אחריות על אחרים. עכשיו נכשלת בניהול הכלכלה, וכהרגלך אתה עושה הכול כדי להפיל אחריות על אחרים. מה שהיה צריך להיות בתקציב, ומה שאנחנו נעשה בממשלה הבאה, זה קודם כול להוריד מיסים כדי לעזור למעמד הביניים הישראלי, בשביל אנשים עובדים, בשביל משרתי המילואים, שמחזיקים את המדינה הזו בחיים. במקום להעלות להם מיסים ולתת כל הזמן את הכסף למושחתים ומשתמטים, נוריד להם מיסים ונשקיע בהם. אז הרווחת עוד כמה חודשים. ברכותיי. זו הייתה המטרה שלך.

אופיר כץ (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הבחירות יגיעו. אני יודע שתנסו לבטל אותן, אבל הבחירות יגיעו. הציבור הישראלי ישלח אתכם הביתה, ואנחנו נקים פה ממשלה טובה, נוריד מיסים, נסגור משרדי ממשלה מיותרים – –

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רוטמן, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – נמחק את הכספים הקואליציוניים, ובעיקר – נעבוד בשביל האנשים שבאמת מחזיקים את המדינה הזו בחיים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לראש האופוזיציה. אנחנו נעבור להצבעה, רבותיי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע, להכניס את כל מי שבחוץ.

היו"ר אמיר אוחנה:

להכניס את כל מי שיצא החוצה, מאה אחוז. נכניס את כל מי שיצא. ניתן לזה עוד כמה שניות.

גלעד קריב (העבודה):

לא את 4 בנובמבר ולא את 7 באוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו מצביעים כעת על העמדה שהציג ראש הממשלה. רבותיי, ההצבעה היא אלקטרונית, אנא תפסו את מקומותיכם, מי שמעוניין להצביע. אנא תפסו את מקומותיכם. אני לא צריך לרדוף אחריהם ללשכות, מי שנמצא פה ליד הדלת, נכנס. אנחנו מצביעים כעת על העמדה שהציג ראש הממשלה. מי שבעד – בעד; מי שנגד – נגד. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הודעת ראש הממשלה – 59 נגד – 44 נמנעים – אין הודעת ראש הממשלה נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

59 בעד, 44 נגד. אני קובע שעמדת ראש הממשלה התקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

תודה, אדוני היו"ר. ועדת הכנסת החליטה כי הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ומאגרי מידע, התש"ע–2009, תדון בהצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ומאגרי מידע (הוראת שעה – בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות), התשפ"ה–2025, מ/1844. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית: הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנבטים (הוראות מיוחדות), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – דיון משולב לקריאה השנייה ולקריאה השלישית בשתי הצעות החוק הבאות: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4), והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105), התשפ"ה–2025. הדיון יתקיים בהתאם לסדרי הדיון המיוחדים שקבעה ועדת הכנסת. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. בבקשה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, איחור אופנתי של שנתיים, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק בעניין חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105).

גלעד קריב (העבודה):

חוק ההונאה, חוק ההונאה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אני מתכבד להביא את שתי הצעות החוק הללו, שהן הצעות חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט. ההצעות הללו הונחו על שולחן הכנסת בחודש מרץ 2023, לפני שנתיים. הוועדה החליטה בחודש ינואר השנה למשוך אותן להמשך דיון בוועדה לפי סעיף 89 לתקנון הכנסת. כעת הן מונחות שנית על שולחן המליאה עם תיקונים שערכה ועדת החוקה בדיוניה. התיקון המוצע כולל שני מרכיבים עיקריים: האחד – שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, והשני – שינוי סדרי עבודת הוועדה וכללי ההכרעה שלפיהם היא מקבלת החלטות. באשר להרכב הוועדה – אדוני היושב-ראש, מפריעים לי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יש מלחמה. הוא לא יודע שיש מלחמה?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. תודה רבה. שמענו אותך. חבר הכנסת שטרן, שמענו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יש מלחמה.

היו"ר ארז מלול:

בסדר, אמרתי לו. די.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – – מלחמה?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת שטרן, אתה בקריאה ראשונה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני היושב-ראש, הוא ממש מפריע.

היו"ר ארז מלול:

אני מתחיל עכשיו את הקריאות מההתחלה. אתה בראשונה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

לפני שאני אפרט מה כוללת ההצעה, אני רוצה לפרט מעט על ההליך, מאחר שעלו שתי טענות לגבי ההליך. אני רוצה כבר בתחילת הדברים להגיד: ההצעה הזאת מבוססת על המתווה שהוצג על ידי השרים לוין וסער ועל ידי שני ההורים שהגיעו לוועדה – –

היו"ר ארז מלול:

שני ההורים השכולים.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – שני ההורים השכולים דדי שמחי – – –

גלעד קריב (העבודה):

שקר. תספר למה יזהר שי נסוג. תספר. אתה לא יודע להתכונן.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני היושב-ראש, אני מעריך לפי סדרי הדיון – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, די.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אתמול נכחתי בישיבת ועדת הכנסת שבה נקבעו סדרי דיון, וגם נאור היה שם. הוא אפילו התרגש שנכחתי.

נאור שירי (יש עתיד):

השוויתי אותך לאיינשטיין ולהוקינג.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

נכון. ולמיטב ידיעתי, בוועדת הכנסת נקבעו סדרי דיון, ובסדרי הדיון אף ניתן מקום נרחב לאופוזיציה לומר את אשר על ליבה ולנסות לשכנע. אני מבקש שמה שנקבע בסדרי הדיון – נכבד את החלטת ועדת הכנסת, שבה כתוב שיוצג החוק על ידי. מה לעשות? אז תן לי לסיים להציג, ואז יהיה לך כמה זמן שאתה רוצה לדבר.

גלעד קריב (העבודה):

שמחה, הנימוסים הבריטיים שלך באמת ידועים בכל הפרלמנטים בעולם הדמוקרטי. מעבירים קורסים בבתי ספר לנימוס על שיטת רוטמן לנימוס פרלמנטרי.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

Dear Sir, let me speak, please. בכל מקרה, אני רוצה לומר כמה מילים על ההליך של חקיקת החוק, גם כי עלו טענות לא נכונות לגביו, וגם באמת לפחות לגבי היועצת המשפטית לממשלה הטענות – אין לי דרך אלא לכנות אותן מגוחכות, לצערי. קודם כול לגבי ההליך. ההליך של משיכת הצעה – –

היו"ר ארז מלול:

נבו, זה מפריע.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – על ידי ועדה הוא הליך המופיע בתקנון הכנסת שמטרתו הכנסת תיקונים, שיפורים ועדכונים, ולמעשה דינו כמשיכת ההצעה והמשך ההצעה. המבחן לשינויים שיוכנסו הוא בדיוק כמו המבחנים של נושא חדש, זאת אומרת, כל זמן שאתה במסגרת הצעת החוק לקריאה הראשונה, אתה יכול לשנות את ההסדר. אני רוצה להזכיר שגם במסגרת הדיונים שהיו עד חודש מרץ 2023 בוועדה עלו הצעות שונות וכללים שונים, עד שההצעה שהונחה על שולחן המליאה במרץ 2023 גובשה, ואנחנו המשכנו בתהליך הזה גם לאחר שנמשכה ההצעה לוועדה. מדובר בהליך שהוא אומנם – אני חושב שלא היה הליך מתאים יותר לעשות בו שימוש מאשר ההליך הזה, כי באמת מדובר בהצעה שבגלל הקונטרוברסליות שבה, בגלל ההתנגדות גם של סיעות האופוזיציה וגם שם חלקים מהקואליציה להסדר שהונח על שולחן המליאה, לא קודמה להצבעה. אני חושב שזה לשבחו ולגדולתו של הבית הזה שכאשר יש הצעה שממתינה להעלאה להצבעה ואין עליה הסכמה נרחבת בבית הזה, לא מעלים אותה להצבעה אלא מושכים אותה לוועדה ומנסים להגיע להסכמות. הדבר הזה הוא בהחלט לשבחו של הבית הזה ולשבחה של ההצעה הזאת ולשבחו של היושב-ראש לשעבר של ועדת החוקה, שכאשר הייתה סיטואציה דומה, כאשר הוא היה יושב-ראש הוועדה, גם הוא עשה זאת. הייתה הצעת חוק בעניין הקורונה שהגיעה לפה להצבעה ולא נהנתה מקונסנזוס. האופוזיציה התנגדה לה, אז הוא משך אותה לוועדה, תיקן אותה לבקשתי גם בנוגע למקומות תפילה וגם בנוגע לתפקידו של שר האוצר באירוע, כמו שכבודו זוכר.

גלעד קריב (העבודה):

לא – – – היושב-ראש הקודם.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

כמו שכבודו זוכר. אז ההצעה חזרה ונהנתה באמת מתמיכה מלאה כאן במליאה. הלוואי שזה היה קורה גם כאן, כשאנחנו היינו – שהאופוזיציה הייתה משתפת פעולה ונכונה להגיע להסכמות, שהיינו זוכים לאופוזיציה שכזאת גם היום. אבל אולי ב-20 שעות הם ישכנעו את עצמם להסכים כך. זה לעניין שבחו של הבית הזה, שכאשר אין הסכמה, הוא מושך את ההצעה, מעביר אותה לוועדה ומכניס בה שינויים ותיקונים.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה מאמין לעצמך?

היו"ר ארז מלול:

לא, לא להפריע. די. זהו.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

הטיעון השני שעלה, שדווקא הועלה על ידי היועצת המשפטית לממשלה, הוא אחד הטיעונים – צר לי לומר – המופרכים שיצא לי לשמוע מעודי. הטענה שלפיה אם שני חברי כנסת שהם גם בכירים כל אחד ואחד בסיעתו באים ומציעים לכנסת, ליושב-ראש הוועדה, למשוך את ההצעה כדי להכניס תיקונים שהם מעוניינים לעשות זאת, בגלל שהם שרים – זה הטיעון – בגלל שהם נושאים בתפקיד שרים, הם לא יכולים לעשות את זה, אלא הדרך הראויה לעשות את זה היא באמצעות הצעת חוק ממשלתית.

היו"ר ארז מלול:

ראיתי. הייתי בוועדה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

הטיעון הזה הוא אחד מההזויים ששמעתי, אני חייב לומר. אם הייתה מעיזה הממשלה להביא הצעת חוק ממשלתית בנושא שמונח על שולחן הכנסת בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, ולנסות להעביר אותו כאן בקריאה ראשונה, אני רוצה לקוות ואני יודע – והדבר הזה גם נאמר – שהייעוץ המשפטי של הכנסת וחברי הכנסת היו עומדים כחומה בצורה נגד הניסיון כזה להתערב בחקיקה קיימת על ידי הכנסת. אני אפילו לא מדבר על זה שזה לא היה משנה את ההסדר. בדיוק בגלל זה לממשלה יש זכות להגיש גם הסתייגויות לחוק. לכל שר משרי הממשלה יש זכות להגיש הסתייגויות לחוק, בדיוק כדי שלא להתחיל הליך חקיקה ממשלתי כאשר שר רוצה לשנות משהו בחוק. הטענה שהעלתה היועצת המשפטית לממשלה מעידה – סליחה שאני אומר זאת – על בורות עמוקה בהליכי החקיקה הנהוגים במדינת ישראל. זה לא מפתיע. אני לא אשתמש בבמה שיש לי כדי להראות את ההתנהלות המשונה מאוד וגם את הבורות בהליכים בעבודה בתוך הממשלה. אני מאמין בהפרדת רשויות. אני לא אתערב ליועצת המשפטית כאשר היא מנסה להמציא כל מיני מניעות משפטיות בתוך הממשלה. אני ממליץ ליועצת המשפטית לממשלה שלא תנסה לייצר כל מיני הערות על הליכי חקיקה בתוך הכנסת. לצערי, ככל הנראה היא איננה מבינה בנושא. עכשיו נמשיך. אז השינוי האחד היה שזה נעשה באמצעות משיכה. אני חייב לומר, כבר בשלב הזה של המשיכה, על שלושה נושאים עיקריים, כשנמתחה ביקורת על ההצעה שהייתה מונחת פה לקריאה השנייה והשלישית, ניתן מענה על ידי הקואליציה. הדבר הראשון, הטענה הראשונה שעלתה נגד המתווה שהיה פה, שהונח, הייתה שמדובר במתווה בעל תחולה מיידית. הדבר הזה עורר התנגדות כאמור גם בקרב סיעות האופוזיציה וגם בקרב חלק מאנשי הקואליציה. כדי להגיע להסכמות רחבות בנושא הזה – למרות שיש טעם בשינוי מיידי, ואנחנו רואים שהשיטה הנוכחית היא מאוד מאוד בעייתית – הסכמנו לשנות ולקבוע שהתחולה תהיה מהכנסת הבאה והלאה. אני רוצה לציין – חברת הכנסת טלי גוטליב יושבת פה. היא לא אהבה את זה. נימוקיה עימה, ואני חושב שיש משקל גדול לדבריה. אבל בשם הצורך להגיע למכנה המשותף הרחב ביותר, כדי שכלל חברי – האמת היא שכבר לא כלל חברי הקואליציה. באותו זמן זה היה חלק מהאופוזיציה והקואליציה בזמן ההצבעה. עוצמה יהודית בינתיים נכנסה כבר לקואליציה, אבל בהצבעה תמכו גם סיעת עוצמה יהודית, שהייתה באותו זמן באופוזיציה. כדי להגיע להסכמה רחבה של 68 חברי הכנסת, הדבר הזה – התחולה המיידית נזנחה. נושא אחד. הנושא השני שנמתחה בו ביקורת על ההצעה היה שבהצעה שהונחה על שולחן המליאה בעבר היה רוב של פוליטיקאים, ואמרו: צריך שיהיה בוועדה שבוחרת שופטים רוב של אנשי מקצוע. אני חייב לומר את עמדתי האישית: אני חושב שזו לא הדרך הנכונה. אבל שוב, אנחנו צריכים להגיע לתיקון בהסכמה רחבה ככל הניתן, ולכן ויתרתי על התפיסה שלי, שאומרת שצריך ששופטים ייבחרו באופן עקרוני על ידי הכנסת. ויתרתי על זה גם כבר במתווה הראשון, אבל בוודאי ביתר שאת במתווה השני. לכן, בוועדה שיש, עכשיו יש רוב של אנשי מקצוע – שלושה שופטים מכהנים ושני אנשי מקצוע, שאחד מהם ממונה על ידי הקואליציה ואחד מהם ממונה על ידי האופוזיציה, שחייב להתקיים בהם התנאי של כשירות לבית המשפט העליון. לא סתם אנשי מקצוע; לא סתם עורכי דין במקצועם. בניגוד לנציגי לשכת עורכי דין, שאין להם שום תנאי כשירות מלבד להיבחר במועצה הארצית, כאן יש תנאי כשירות של כשירות לכהן כשופט בית המשפט העליון. הדבר הזה הוא מענה על ביקורת נוספת שהייתה על הצעת החוק, וכך הגענו להסכמה רחבה. הדבר השלישי שהכנסנו בו שינוי היה אמירה שבהצבעה הקודמת הייתה יכולה הקואליציה למנות ברוב שלה עצמה לבית המשפט העליון, הייתה יכולה למנות שני שופטים בקדנציה לבית המשפט העליון ללא מעורבות של גורם זר. חשבתי שזה דבר נכון. אני הרי חשבתי שבכלל צריך שתהיה בחירה על ידי הכנסת, והקואליציה סוברנית לעשות זאת. אבל גם זה עורר חששות אצל אנשים, ולכן בהצעה הזאת הקואליציה לא יכולה למנות בעצמה אפילו לא שופט אחד. יש מנגנון deadlock – נדבר עליו עוד שנייה – אבל אין לקואליציה יכולת למנות את מי שהיא רוצה. אלה ויתורים גדולים ומשמעותיים לביקורות העיקריות שהושמעו על ידי האופוזיציה על הנוסח הקודם. העובדה שחלק מהאנשים שנמצאים באופוזיציה באו לוועדה ואמרו בצורה ברורה שמדובר בהצעת חוק טובה, שמדובר בהצעת חוק שאינה סוף הדמוקרטיה, העובדה שאנשים שהיו מראשי המוחים נגד הגרסה הקודמת – – –

היו"ר ארז מלול:

לא יצאו הפעם.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

גם לא יצאו, אבל הם גם אמרו: מדובר בהצעה שאינה קץ הדמוקרטיה. לכן מדובר בהליך –שוב אני אומר: הבית הזה צריך להתגאות בו, בגלל שהוא קשוב ומנסה לייצר ששינוי שכזה יהיה בהסכמה הרחבה והאפשרית ביותר. אני רוצה לברך את שר המשפטים יריב לוין ואת השר גדעון סער, שביחד הצליחו. השר גדעון סער הוא דוגמה מצוינת לזה, כי באופוזיציה הוא התנגד לזה, וגם כשהוא נכנס לקואליציה, בהסכם הקואליציוני שלו היה כתוב שהוא לא מחויב לתמוך בתיקון הזה. החריגו את זה מההסכם הקואליציוני שלו, שמחייב את כל הסיעות של הקואליציה. בכל זאת ישבו, הגיעו להסכמות והגיעו להסדר אחר. אני חושב שרוח ההסכמה הזאת, אנחנו מרגישים אותה. כן, למרות הפמפום האין-סופי של המחאה השולית על ידי התקשורת, אנחנו מרגישים את רוח ההסכמה הזאת גם ברחוב. אז שלושת הדברים הללו – שינויים שהוכנסו לדרישת ולבקשת הגורמים שלא הסכימו להצעה שהייתה קודם, בין שהם היו בקואליציה ובין שהם היו באופוזיציה. עכשיו בואו נגיד מה התיקון הזה עושה. על פי המצב הקיים, הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים הכוללים שלושה נציגים של הרשות השופטת – נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון נוספים שבוחר חבר שופטיו, שני נציגים של הרשות המבצעת – שר המשפטים, שמשמש גם יו"ר הוועדה, ושר אחר שקובע את הממשלה, שני נציגי הכנסת, חברי כנסת שבוחרת הכנסת בהצבעה חשאית, ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שבוחרת המועצה הארצית של הלשכה. בהצעות שלפניכם מוצע כי במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין יבחרו סיעות הקואליציה וסיעות האופוזיציה, כל אחת בנפרד, שני נציגי ציבור שהם משפטנים שכשירים להתמנות לשופט בית המשפט העליון. בתיקון המשלים בחוק בתי המשפט מוצע כי הגמול שיקבלו ייקבע בתקנות של שר המשפטים באישור ועדת החוקה. אנחנו רוצים שהם יהיו מסוגלים לפעול בנושא הזה ללא ניגודי עניינים וללא תלות בגורמים חיצוניים, והדבר הזה צריך לקבל את הביטוי שלו. בנוסף, מוצע לעגן בחוק-היסוד את הנוהג שלפיו מקרב שני נציגי הכנסת בוועדה אחד יהיה מסיעות הקואליציה והשני מסיעות האופוזיציה. אני רוצה לומר שהנוהג הזה איננו נוהג מחייב, הוא מעולם לא היה נוהג מחייב, אבל בתור מי שנהנה ממנו באופן אישי כנציג האופוזיציה שנבחר על ידי הכנסת כולה, אני חושב שהוא דבר שבדרך כלל טוב. הוא לא נוהג מחייב, אבל עכשיו, עם התיקון של החוק, הוא יהפוך להיות לא רק מחייב אלא גם אינסטרומנטלי לאופן פעולת הוועדה. אנחנו רוצים ייצוג לאופוזיציה בוועדה, לכן החוק הזה גם מהבחינה הזאת מעגן את הקול של האופוזיציה ושואף להגיע להסכמות. הנציגות של הרשות השופטת ושל הממשלה בוועדה לא משתנה. בשל העובדה שהן נציגי הציבור והן חברי הכנסת שהם חברים בוועדה נבחרים על ידי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת, מוצע לקבוע הוראות משלימות בחוק בתי המשפט שיסדירו את המצבים שבהם שינויים קואליציוניים יביאו לבחירה חדשה של החברים בוועדה. כמו כן, מוצע בחוק-היסוד לקבוע הוראות מיוחדות למצב שבו סיעות הקואליציה מונות יותר מ-80 חברי כנסת. הוועדה סברה כי האיזון בין קואליציה לאופוזיציה במקרה כזה צריך להיות שונה. כמו כן, הצעת החוק מסדירה כי בתקופת בחירות ובתקופה שהממשלה התפטרה, קרי, במצבים שבהם החלוקה הפורמלית של קואליציה ואופוזיציה איננה משקפת בהכרח את המציאות הפוליטית החדשה, לא תבחר הוועדה שופטים, וכי החלטות אחרות של הוועדה יתקבלו על דעת כל חבריה באותן תקופות שבהן הוועדה לא יכולה למנות שופטים. אשר לסדרי עבודת הוועדה וכללי הכרעה בה, מוצע כי המניין החוקי בישיבות הוועדה יעמוד על חמישה חברים, וכן מוצע לשנות את הרוב הדרוש להחלטה לעניין בחירת שופט. במינוי שופט לערכאות הנמוכות, בחירת שופטת תהיה ברוב של חמישה חברים בוועדה, ובנוסף היא מחייבת הסכמה של אחד מנציגי הקואליציה בוועדה ושל אחד משני נציגי האופוזיציה בוועדה ושל אחד משלושת השופטים. זאת אומרת, צריך שיהיה רוב של חמישה לפחות, ובחמישה הללו חייב להיות נציג אחד של השופטים, נציג אחד של האופוזיציה, או מהמקצועי או מחברי הכנסת, נציג אחד של הקואליציה, או חבר הכנסת, אחד מהשרים, או הנציג המקצועי. כלל ההכרעה הזה הוא כלל ההכרעה הרגיל, שחל גם על החלטות אחרות של הוועדה שאינן בחירה בשופטים, כמו למשל אישור כללי עבודת הוועדה וההחלטה על בחירה בנשיא ובמשנה לנשיא לבית המשפט העליון. במינוי שופט לבית המשפט העליון, בחירת שופט מחייבת, נוסף על רוב של חמישה מחברי הוועדה, הסכמה של אחד מנציגי הקואליציה ושל אחד מנציגי האופוזיציה, אבל אין צורך בהסכמה של אחד השופטים החברים בוועדה. זה אחד הדברים המרכזיים ברציונל של הצעת החוק הזאת. הווטו שהיה לשופטי בית המשפט העליון מי ייכנס בשעריהם נמחק. הסיבה לכך היא מאוד פשוטה: עקרון יסוד של הפרדת הרשויות הוא שאין רשות שבוחרת את עצמה. אנחנו חברי הכנסת לא בוחרים את עצמנו, אנחנו נבחרים על ידי הגוף הבוחר של מדינת ישראל, דהיינו כלל האזרחים בעלי זכות ההצבעה. אנחנו בכנסת בוחרים את הממשלה, לא הממשלה בוחרת את עצמה. אם הממשלה לא נהנית מאמון הכנסת, הממשלה מתחלפת או מתפרקת. אנחנו בוחרים את הממשלה, לא הממשלה בוחרת את עצמה. אפילו שר הממשלה לא יכולה למנות בעצמה; היא באה לפה, ואנחנו ממנים אותו. זאת אומרת, אין לממשלה את היכולת למנות את עצמה, וגם לא להטיל וטו על השאלה מי יהיה בממשלה או מי ייבחר לממשלה הבאה. הדבר הזה לא קיים. לעומת זאת, אצל השופטים, במצב הנוכחי היום לשופטים המכהנים יש וטו על מי ייכנס בשערי הבניין שלהם. הדבר הזה מנוגד לעיקרון היסודי ביותר של הפרדת רשויות. רשות לא יכולה למנות את עצמה. אתה רצית לומר משהו?