ישיבת מליאה בתאריך 19/03/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ט באדר התשפ"ה, 19 במרץ 2025. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתה דחופה של חבר הכנסת מאיר כהן לשר החינוך בנושא: אופן החזרה ללימודים ביישובי הצפון. אני מתכבד להזמין את שר החינוך יואב קיש אל הדוכן. בבקשה. חבר הכנסת כהן, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בימים האלה חוזרים התלמידים ליישובי הצפון. אני מבקש לשאול אותך: 1. האם קיימת תוכנית סדורה, מסודרת, לחזרה ללימודים בצפון? 2. מהם הקשיים שעולים נוכח הסיטואציה ומה הפתרונות שמשרדך מספק לתלמידי הצפון? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בבקשה, השר.

שר החינוך יואב קיש:

תודה, כבוד היושב-ראש. חבר הכנסת מאיר כהן, אני יודע כמה הנושא קרוב לליבך. אני אתן רגע תמונת מצב כללית, ואז אני גם אתייחס לשאלות הספציפיות שלך. כמובן שאנחנו פועלים לפי תוכנית סדורה, וכן, ברור, יש קשיים. לגבי תמונת מצב, נכון ל-18 במרץ, ניתוח של מה שאנחנו קוראים "השיבה הביתה": אנחנו עומדים על 67% תלמידים ששבו מכיתה א' עד י"ב. כשמכניסים את ילדי הגן הסטטיסטיקה יורדת, מכיוון שיש משפחות שמסיעות את הילדים שלהן מאזור הצפון, נגיד אזור טבריה, לקריית שמונה ללמוד, אבל ילדי הגן נשארים באזור שהן נמצאות בו, ולכן אתה מגיע לאזור 60%, אם אני מסתכל מגן עד י"ב. מורים – אנחנו עומדים על 86% שחזרו, זה הרוב המוחלט, מה שחייב אותנו בעצם לסגור מסגרות שהוקמו לטובת מפונים, בגלל שהמורים פשוט חזרו. איפה שהיה לנו מענה של מורים שלא היו מהצפון ולא היו מחויבים לחזור ויכולנו להשאיר אותם פתוחים – השארנו. עשינו את זה ככה באילת, עשינו את זה בתל אביב במסגרת היסודי, אבל בשאר המקומות, פשוט בגלל שאין מורים, היינו חייבים לסגור את המוסדות האלה. סך הכול 113 מוסדות חינוך נפתחו עד כה, עם רישום של מעל 7,000 תלמידים: 26 מעונות, 55 גנים, 22 בתי ספר יסודיים – דרך אגב, חלקם עדיין ממשיכים במבנים עורפיים במועצות שלהם – עשרה בתי ספר על-יסודיים, שאחד, נדמה לי הר וגיא, עדיין ממשיך במיקום העורפי שלו.

מאיר כהן (יש עתיד):

הר וגיא זה בקיבוץ דפנה.

שר החינוך יואב קיש:

דפנה, כן. הוא עדיין לא נפתח, אבל כל המשפחות כבר בצפון, כי העורפי שלו זה בצח"ר, מול ראש פינה, אזור תעשייה שהקמנו שם בית ספר מאוד גדול במבנה תעשייתי, פרויקט שהיה מאוד נחוץ וחכם, ועובדה שגם היום, מכיוון שבית הספר עדיין לא הושמש, הוא עדיין מהווה עוגן. המעבר הזה יקרה לשיקול המנהלים והשמישות של הר וגיא עצמו. אז זו תמונת המצב המרוכזת. אני הכנתי לך גם פירוט על כל מועצה ומועצה, כל רשות. אני אתן לך את זה, אתה תוכל לראות בדיוק סטטוס נכון לעכשיו. איפה למעשה אנחנו עדיין בפערים, ומה השינוי בתוכנית? קודם כול, מבחינת התוכנית – התוכנית קיימת, הוצגה לדעתי גם בוועדת חינוך, אני חושב; אורנה שמחון הגיעה ופירטה. אנחנו למעשה סיימנו את מה שנקרא הגל הראשון. דיברנו על טפטופים שהיו וגל ראשון – אנחנו נמצאים במספר שאנחנו חשבנו שלא יהיה מעל 60%, אבל הוא עובר את ה-60%, ולהערכתנו יהיה גל נוסף מייד לאחר הפסח. זאת אומרת, יש כאלה שמחכים לחופשת הפסח ואז בחופשת הפסח יעברו, ואנחנו נראה עוד עלייה אחרי חופשת הפסח. כמובן, בסוף בסוף, בפתיחת שנת הלימודים הבאה אנחנו כבר נראה תמונה יציבה. זאת אומרת, אנשים שיחליטו לא לחזור – לא יירשמו לשנת הלימודים תשפ"ו, ומי שהחליט לסיים את שנת הלימודים ולעבור חזרה, יגיע לפתיחה בשנת תשפ"ו. זאת אומרת, מבחינת תוכנית, אם אני מדבר איתך על אבני הדרך הגדולות שעברנו בדרך, זה היה קודם כול ההודעה הביטחונית שאפשרה חזרה. נתנו כל מיני מענים, מסגרות, אז למעשה היו כאלה שכבר חזרו, סתם דוגמה, לקריית שמונה, והיו צריכים ללמוד בטבריה, אז הסענו אותם מקריית שמונה לטבריה. ברגע שהוגדרה החזרה, אז למעשה טבריה הפכה להיות המקום שמזין את קריית שמונה. זאת אומרת, יש פה שינויים, וכמובן משפחות חזרו והגיעו הביתה. אני עוסק טיפה יותר בקריית שמונה, כי היא סדר גודל של 50% בערך מכל האירוע. אני אומר עוד פעם, אחרי הפסח יבוא גל נוסף, והשנה הבאה כבר תיפתח בצורה מלאה. אנחנו מקווים כמובן שכמה שיותר אנשים יחליטו לחזור לצפון, אבל לדעת בדיוק אם משפחה החליטה בסוף לא לחזור – נדע את זה בנקודת הזמן הזו. זה מבחינת התוכנית. מה הקשיים שנתקלנו בהם? יש כמה מקומות שבהם – דרך אגב, ראשי הרשויות, אני אומר לך בצורה מאוד ברורה, ראינו התנהגות שונה בין ראשי רשויות, וזה השפיע על יכולת החזרה. יש לך דוגמה של ראש רשות שלומי, שהוביל והנהיג והיה מאוד בעד החזרה, ואם אני מסתכל רגע על שלומי באופן ספציפי, מורים – 96%, ותלמידים, כולל גנים, הם מעל 65%. אתה רואה חזרה יותר משמעותית כשיש לך ראש רשות שדאג, שעשה; יכול להיות שגם התנאים הסביבתיים היו יותר נוחים, אני לא נכנס לזה, בטח לעומת מטולה, כן? אירוע אחר, אבל ראש רשות שדוחף, יש לזה השפעה. במטולה ראש הרשות מתנגד לחזרה, אני אומר את זה בצורה ברורה. מה שנקרא, עדיין מתנגד; גורם לכך – אומר שהוא לא יפתח את העיר לשירותי ניקיון, איסוף אשפה, וכל מיני כאלה, אז ברור שתושבים פחות רוצים לבוא. זה כמובן מתווסף לכך שמטולה הייתה מה שנקרא בקצה הגבוה של המקומות שניזוקו במלחמה הזו בצפון. אז זה גם, בתור תנאי אבסולוטי, הוא בעייתי. ויש לך את אירוע קריית שמונה, שאני בכוונה – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

– – – אני חייב להגיד, אתמול דיברתי עם דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה – – –

שר החינוך יואב קיש:

יפה שהוא עונה לך. אני כבר שנה וחצי מנסה לדבר איתו. הוא לא עונה לי.

מאיר כהן (יש עתיד):

לכל הדעות, הוא באמת עשה עבודה מצוינת שם. ואני באמת מבקש, תעשו הכול כדי כן להגיע לשם. יש לו בעיה אמיתית – יש 540 בתים שניזוקו, רק 8% חזרו, יש שם בעיה של תשתיות. בואו תקשיבו לאיש הזה, כי אני חושב – –

שר החינוך יואב קיש:

אני מאוד מעריך אותו.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – שראוי שיקשיבו לו. הוא גיבור גדול. הוא התנהג בצורה יוצאת דפן.

שר החינוך יואב קיש:

אני מאוד מעריך אותו. הוא ניצב בפני אתגר עצום, עדיין אתגר עצום, בטח בתקופת המלחמה. הוא בחר לא לדבר איתי אחרי אני לא יודע כמה פעמים שאני התקשרתי ואנשים ניסו לחבר. כשבן אדם מתנהג ככה, אין לך הרבה – זו בחירה שלו. עד היום, עכשיו, הוא אומר לי שהוא רוצה – אני בא. בסוף אני באתי למטולה – הוא לא רצה שאני איכנס. אני נכנסתי בלי שהוא רוצה.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה מסר חשוב.

שר החינוך יואב קיש:

הוא לא יגיד לי לא להיכנס, עם כל הכבוד. אבל הבחירה להתנהל לעומתית לממשלה, בעיניי היא טעות. אני אומר לך, אני מעריך אותו. האיש נמצא במצב מאתגר מאוד. אתה יודע, מעטים היו מצליחים לעמוד בלחצים ובעומסים שיש עליו. אני חושב שצריך לעבוד עם הממשלה ולא נגד הממשלה, זו הגישה. ועוד פעם, אני גם לא שופט אף אחד; כל אחד, זכותו לפעול איך שהוא רוצה. אבל אני אומר איך נכון להתנהל. בסוף, מבחינתי, הדבר החשוב הוא לעשות את הכי טוב לתושבים. זו המטרה שלנו ושלו, ואנחנו צריכים להסתנכרן פה. אותו דבר, דרך אגב, עם ראש עיריית קריית שמונה. היינו חלוקים בכך שהוא לא רצה להחזיר את התושבים לביתם בתחילת החודש, ואני חושב שזו הייתה טעות. אמרתי לך, ראיתי התנהגויות אחרות של ראשי רשויות אחרים, אבל אני חושב שהאירוע הזה כבר הסתיים. חזרו, גם הבחירות הסתיימו. מבחינתי אין שום סיבה לא לעבוד ביחד, אין פה משחקי אגו. לפני שהגעתי לעיר התקשרתי אליו.

מאיר כהן (יש עתיד):

כמה אנשים חזרו לקריית שמונה מבחינת מערכת החינוך?

שר החינוך יואב קיש:

לפני שהגעתי לעיר התקשרתי אליו, רציתי שיצטרף. הוא בחר לא להגיע.

מאיר כהן (יש עתיד):

כן, אני יודע.

שר החינוך יואב קיש:

אני אומר עוד פעם, חבל. אני רוצה לעזור לתושבים. אין לי שום בעיה עם אף ראש רשות, ואני אשתף פעולה עם כולם, ללא קשר – רק בוא נעזור ונראה שאנחנו עושים את העבודה שבשבילה אנחנו פה. קריית שמונה: מורים – 80%; 54% צפי לתלמידים; עד היום 2,160 תלמידים נקלטו. יהיה לך את זה מול העיניים תכף. עכשיו לגבי הקשיים האובייקטיביים, תראה, אז אמרתי, למטולה יש קושי אמיתי, אתה מכיר אותו – ההרס הוא גדול נטו. מטולה, מנרה – יש מקומות מאוד מאוד הרוסים ומורכבים, ובמידה מסוימת זה כמו בעוטף, שיש לנו יישובים שעדיין לא חזרו. בבארי, בכפר עזה ואחרים אנחנו באירוע הרבה יותר מורכב מבשדרות וקיבוצים אחרים, מושבים אחרים שכבר חזרו. אז גם שם יש מקומות יותר מורכבים. אבל אם אני מסתכל על המאסה הגדולה, זה באמת הנושא של קריית שמונה, שם החיים חזרו למסלולם. כל המוסדות שופצו בזמן, כפי שאמרנו, הכול נפתח, נתנו מענים. תמיד יש נקודות פה ושם. מה הכוונה? אני מקבל הודעות: אין לי מסגרת לבן שלי, אני רוצה לחזור. אני מעביר את זה למחוז, המחוז עובד מול מינהל החינוך, ומוצאים מענים נקודתית. ואני אומר לך, זה עוד לא נגמר. אני אגיד לך איפה יש לנו בעיה אובייקטיבית בכל מדינת ישראל, והיא מחריפה עוד יותר בחזרה בצפון – נושא מעונות היום. יהיו שם מטפלות. אפילו אתמול בישיבת הממשלה אמרתי לשר האוצר סמוטריץ': אנחנו חייבים להחזיר את מענק המטפלות. אם אתה רוצה לדחוף משהו גם פה מהכנסת, בעיניי זה הכרח. הוצאתי לו גם מכתב וגם אמרתי, ואני חושב שחייבים להחזיר תקצוב תוספתי – כי זה לא נמצא היום – למענק המטפלות. הרי עשינו הסדר מקצועי של העלאת שכר הסייעות בגנים בצורה מאוד משמעותית, ואז התחילה להיות דיפוזיה של מטפלות שעוזבות את המעונות ורוצות להיות סייעות. אין מורכבות גדולה במעברים האלה.

קריאה:

שר החינוך יואב קיש:

אה, חשבתי שאת מדברת איתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, בלי הערות מהיציע.

שר החינוך יואב קיש:

לא, היא לא דיברה איתי. אה, פשוט היא דיברה בקול רם. לרגע חשבתי שאת עליזה. בקיצור, זה אירוע. חסרות מטפלות. זה עוד יותר בא לידי ביטוי במיוחד בקריית שמונה ובמקומות כאלה. אנחנו ממש עובדים בפינצטה להביא את המטפלות ולפתוח את מעונות היום.

מאיר כהן (יש עתיד):

מה שיביא אותן זה התוספת.

שר החינוך יואב קיש:

תוספת, זה נכון. אני אומר, זה נכון גלובלית לכל – אני יושב עם מעונות היום, אני שומע את המצוקה שלהם, אבל אני אומר לך, אנחנו מוכנים לתת פה מענה, כי כוח האדם עוזב לתפקיד דומה בשכר יותר טוב, וצריך לתת פה איזון ותיקון. עשינו את זה בשנה שעברה; הפעימה האחרונה הייתה לפני כמה חודשים. חייבים לחזור לייצר את הדבר הזה, כדי שלא נאבד את האיזון. זהו.

היו"ר אמיר אוחנה:

האם חבר הכנסת מאיר רוצה לשאול שאלת המשך, או שכבר מיצית אותה מהמושב? לא, אם אתה רוצה, בבקשה, גש. פשוט שאלת גם תוך כדי.

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה יודע, אדוני היושב-ראש, השאלות הן לא כדי לבקר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. אין בעיה.

מאיר כהן (יש עתיד):

זאת אינפורמציה מאוד חשובה. שאלת החוסן של התלמידים האלה היא שאלה מאוד חשובה. אני לא ראיתי פרסומים על העברה מסיבית ותוכנית אמיתית לטפל בחוסנם של התלמידים, כי הם חוזרים עם היועצים בחלקיות משרה או משרה שלמה, ואתה יודע שילדים שכל כך הרבה שנים לא היו בלימודים ובאו מהערים שהופגזו, הם בטראומה גדולה. איך אתם נערכים? תודה רבה.

שר החינוך יואב קיש:

קודם כול, אתה צודק. שאלה סופר-מדויקת ונכונה. אני רוצה לומר בצורה מאוד ברורה: נושא החוסן הוא נושא מרכזי בחזרה, חד-משמעית. היום אני מסתכל על כל הצפון כאירוע שנצטרך להתייחס אליו אחרת. בוא נעשה רגע סדר: יש לנו תוכנית עד סוף שנת הלימודים הנוכחית – תכף אני אדבר עליה – ואנחנו ניכנס לתוכנית חומש לתשפ"ו והלאה, בסדר? קצת כמו מודל תקומה, שהייתה לנו רגע אחד שנת החזרה, ועכשיו רצים על התוכנית ארוכת הטווח. לגבי התוכנית ארוכת הטווח, נושא החוסן שם נמצא בצורה מאוד ברורה ומובהקת ורץ לכל אורך התכנון של התוכנית – שעדיין לא הושלם, דרך אגב. אני אגיד מילה אחת, כי זה מתחבר לי גם לוועדת שפירא, ואני אחבר את זה – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

של החינוך המיוחד.

שר החינוך יואב קיש:

של החינוך המיוחד. אבל רגע, עם זה אני אסיים. אני רוצה רגע לדבר על מה שקורה עכשיו. העברנו תקציבים בכמה כיוונים: אחד – הגדלנו גפ"ן מוסדי בצורה מאוד משמעותית, כדי שהמוסדות עצמם יוכלו להביא בתשלום שעות יועצים, שעות פסיכולוגים, שפ"חים, כל מה שצריך. זאת אומרת היום לכל מוסד יש הרבה יותר כסף לטפל בחוסן ישירות, כי הבנו שזה הכלי הכי נכון והכי מיידי והכי אפקטיבי. אנחנו עושים את זה גם ברמה המחוזית. קיימנו והבאנו תקציב מאוד משמעותי של תוכנית בלתי פורמלית – משום מה אני לא זוכר עכשיו על כמה זה היה, לדעתי 60 מיליון או סדר גודל כזה – עד סוף השנה של כל הפעילויות הבלתי-פורמליות, שזה חלק מהחוסן. זה מדריכי צעירים, מדריכי נוער. אנחנו הולכים, עושים גם פעילויות של תנועות הנוער. יש הרבה מאוד עשייה שהיא לא רק החינוך הרגיל, הפורמלי, והיא מיועדת לפעילות בלתי פורמלית עד סוף השנה. היא גם תלווה אותנו בתוכנית החומש. זה משהו מאוד מאוד משמעותי, ובחיבור הזה של שני הדברים האלה אנחנו נותנים את המענים. גם פה, דרך אגב, כוח אדם זה אירוע. אנחנו לא נמצאים בשפע של פסיכולוגים ויועצים, ועל כל אחד כזה יש קרב על השעות. זה משהו שאנחנו מטפלים בו. אני יכול להגיד לך, אתמול ישבנו במל"ג, ואנחנו הולכים להוביל תוכנית הכשרה חדשנית לפסיכולוגים, שתקצר – זה עדיין בתהליכים, זה עוד לא קרה, אבל הכוונה – בוא נגיד רגע מה רוצים לעשות: הכשרת פסיכולוג מתשע שנים לשש שנים, כולל התואר השני והסטאז', כמובן. זאת אומרת, זה הכיוון. זה מהלך מאוד משמעותי שמוביל גם משרד הבריאות יחד עם ההשכלה הגבוהה. כן, אנחנו במשאב כוח אדם – בסוף בסוף, כשאני מסתכל, מכל האילוצים – כשאתה מדבר על המורים, על בתי הספר, כשאתה מדבר על המטפלות, כשאתה מדבר על החוסן – המשאב הקשה שאיתו אנחנו צריכים לתמרן הוא הון אנושי.

מאיר כהן (יש עתיד):

אם מותר לי להציע, תשנו את השכר השעתי. פסיכולוגים שבאים לשירות הציבורי, שיקבלו שכר שעתי גבוה.

שר החינוך יואב קיש:

חתמנו עכשיו, ממש לפני שבוע, על הסכם שכר לפסיכולוגים, גם לבריאות וגם לחינוך, שמעלה משמעותית את השכר שלהם. הוא יביא לכך – הכוונה היא – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

נכנסתי לדלת פתוחה. מצוין.

שר החינוך יואב קיש:

אני אומר, חתמנו. תשמע אותם. הכוונה היא שבמקום שהם יעשו 50% במגזר הציבורי, יעלו לאזור ה-70% ו-80% במגזר הציבורי, וזה בפירוש אירוע.

מאיר כהן (יש עתיד):

הציבור לא כל כך מבין את המשמעות של זה.

שר החינוך יואב קיש:

כן, זה חשוב מאוד, וזה הכיוון. מילה אחרונה – ועדת שפירא, שמתחברת. אני רוצה לומר איפה אנחנו עומדים, וזה מתחבר. המסקנות הוצגו בשבוע שעבר. תודה על הדחייה בשבוע, כי אפשרת לי להיות שם במסקנות. התפיסה של ועדת שפירא נוגעת בחינוך הרגיל. למה? כי היא אומרת שבגלל שבחינוך הרגיל ילדים מוצאים את עצמם במסגרות של מעל 30 ילדים עם המון לחצים ומורכבות, אז ההורים יותר ויותר נוטים להעביר אותם למסגרות הקטנות, הסגורות, ומונעים את השילוב, מונעים את ההכלה, מהסיבה שהפער ב"מוצר" שיקבל אותו ילד, אם הוא ילך לפה או לפה, נהיה יותר ויותר משמעותי. ואז הם אמרו: הדיפוזיה הזאת תמשיך לקרות. אנחנו מוצאים את עצמנו כל שנה שמים עוד 2 מיליארד שקלים בחינוך מיוחד, והמסגרות גדלות וגדלות, במקום לקחת את הכסף הזה ולשים אותו בחינוך הרגיל. אז כן, זו הכוונה – הכוונה היא ללכת למהלך משולב: קודם כול היפוך הפירמידה – מסתכלים רגע אחד על הגיל הרך, על המעונות, על הגנים. גם בבתי הספר ובגנים – מסגרות קטנות, עד 19, 20 ילדים במסגרת, זה הממוצע, להוריד את זה משמעותית. איך עושים את זה? מקצרים לחמישה ימים, מורידים קצת שעות לימוד, משנים הסכם העסקה עם ההסתדרות, מתגמלים אחרת, ומייצרים אירוע שבעצם באותה כיתה – היום הילד הלך לכיתה אחרת כי הוא לא יכול היה להיות עם 30 ילד; בכיתה של 19, 20 ילדים הוא יכול להיות, והיכולת לטפל בו תהיה ברמה המערכתית, זה כבר לא יהיה פרטני. אתה מייצר פה מציאות שונה. אני אמרתי שאני מאמץ את זה. אני מאוד בעד. זה מגה-אירוע למדינת ישראל, זה מיליארדים. אנחנו נהיה חייבים לעשות את זה. למה אני מתחבר לכול? בתוכנית החומש לצפון אני רוצה לכוון לשם, כי בעיניי, כל הילדים צריכים את המסגרות הקטנות, צריכים את התמיכה, צריכים את המיקוד הזה. ואנחנו נלך לנסות יחד עם השותפים: הסתדרות המורים, האוצר, הרשויות, ההורים – ההורים מאוד תומכים, כמובן. נלך למקום הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לשר החינוך על המענה המפורט, ולחבר הכנסת השואל. לפני שנעבור לסעיף הבא על סדר-היום, הערה קטנה לסדר-היום: הסעיף שפורסם מלכתחילה היה הצעת החוק של יאסר חוג'יראת. היות שנמסר למזכירות שחבר הכנסת חוג'יראת יתעכב, אז הייתה בקשה להחליף בינו לבין הצעת החוק של חבר הכנסת דלל. זו הצעה מאוד חריגה, כי זה היה הסעיף הבא שעל סדר-היום, לכן ביקשתי לבדוק היטב עם האופוזיציה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אישרתי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, אבל צריך לאשר את זה – שנייה, שנייה. צריך לאשר את זה על ידי כל חלקי האופוזיציה. בכל אופן, אישרתי את ההחלפה. בסופו של דבר חבר כנסת חוג'יראת הגיע, אבל ההחלפה כבר פורסמה, ולכן היא תישאר בעינה. הסעיף הבא הוא של חבר הכנסת אלי דלל. בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. אנא, להבא להימנע משינויים כאלה ברגע האחרון, זה לא מתקבל יפה.

שר החינוך יואב קיש:

הוא לא הצליח להגיע? למה הוא לא הצליח להגיע?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא הצליח להגיע בזמן. בסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, חבר הכנסת דלל. הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הארכת הוראת המעבר), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת דלל וקבוצת חברי הכנסת. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

אלי דלל (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לאחל לך מזל טוב. השבוע חגגת יום הולדת. אני מאחל לך – בשמחה, בבריאות איתנה ובהערכה על פועלך למען עם ישראל. תודה רבה. מזל טוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. תודה רבה.

אלי דלל (הליכוד):

שוב, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני מתפלל לשובם של כל חטופינו שנמצאים בעזה, שישובו מי לקבורה ומי לביתו בשלום ולשיקום. כמובן, כל חיילינו, שתהיה להם רפואה שלמה. אדוני היושב-ראש, תיקון מס' 31 לחוק רישוי עסקים – שר החינוך יואב קיש, אתה היית יו"ר ועדת הפנים והיית בין היוזמים אז לחוק רישוי עסקים מקוצר, אז אני רוצה להודות לך על כך, לפני שאתה יוצא לרגע.

שר החינוך יואב קיש:

לא, לא, אני פה, אבל כן.

אלי דלל (הליכוד):

בסדר גמור. כי חשוב היה לפגן לך.

שר החינוך יואב קיש:

מה זה קשור לחוק? מה זה ההצעה הזו?

אלי דלל (הליכוד):

ההצעה הזאת בעצם מאריכה בשנתיים, כהוראת שעה, כדי שנוכל להקל על העסקים בתצהיר, ולא ליצור מצב שיצטרכו להתחיל מההתחלה את כל התהליך. אז תודה רבה לך. תיקון מס' 31 לחוק רישוי עסקים, 1968, שחוקק במסגרת חוק התוכנית הכלכלית – וקודם דיברתי פה וציינתי גם את יואב קיש, שהיה יו"ר ועדת הפנים והיה בין היוזמים אז, יחד עם מחלקות ואגפים של רישוי עסקים ברשויות. התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות 2017 ו-2018) – החוק ליישום המדיניות הכלכלית קבע הסדר של מסלול רישוי על יסוד תצהיר שנועד להיטיב עם עסקים ולקדם את פעילותם. אנחנו רוצים הלוא להקל על העסקים את הרישוי, כדי שיהיה להם קל יותר, פחות רגולציה. זה מקל גם על הרשויות המקומיות וגם על בעלי העסקים. צריך לזכור שבזמנו כמעט כל שנה היה צריך לקבל רישוי עסקים. בהקלה הזאת בעצם אחת לחמש שנים ניתן לקבל רישוי עסקים. סעיף 15 לחוק יישום המדיניות הכלכלית קבע תקופת מעבר בת חמש שנים שבמהלכה לא יילקח בחשבון תנאי הסף הקובע כי מסלולי הרישוי המקוצר יחולו אך ורק על העסקים שטרם נפתחו בפועל. תכליתה של הוראת המעבר הייתה לאפשר לבעלי העסקים ללמוד, להבין, ליישם את מסלולי הרישוי. צריך להבין שמסלול הרישוי, יש בו הרבה מאוד שחקנים, וזה מנושא של תכנון ובנייה ועד נושא הרגישות ומשרד הבריאות וכיבוי אש. אין ספק שכל עסק ובעל עסק שרוצה לקבל רישוי עסקים עובר לא מעט משוכות. ואולם, מאז החקיקה ועד היום מתמודדים בעלי העסקים עם משברים משמעותיים, כמו הקורונה, אשר משפיעים באופן ישיר על עסקיהם ועל הישרדותם, ובהם מגפת הקורונה, כמו שציינתי, המלחמה, מלחמת חרבות ברזל, ושינויים כלכליים גלובליים. הארכתה של תקופת המעבר ודחיית כניסתו לתוקף של תנאי הסף בשנתיים נוספות, אם כן, דרושות עד מאוד לבעלי העסקים. בעצם השינוי הזה בא לאפשר הארכה של שנתיים נוספות לבעלי העסקים כדי שבאמת נוכל ליישם את החוק בצורה נאותה ולהכניס תנאי סף שנקבעו במסגרת ההסדר הקובע, כי הסדר המקל יחול רק על העסקים שעדיין לא נפתחו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה, חברים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. תשיב על ההצעה בשם הממשלה השרה גילה גמליאל. היא נמצאת איתנו? השרה נמצאת פה? אז אולי השר קיש ישיב?

שר החינוך יואב קיש:

יש לנו תשובה? אם היא לא באה, אני אענה. מה שתגיד, היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז ניתן לזה עוד חמש שניות. אין בעיה. ניתן לזה עוד חמש שניות. אולי היא פה מאחור. היא לא מאחור?

שר החינוך יואב קיש:

אני אענה, אין בעיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אוהו, השרה גמליאל נכנסה. בבקשה. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

כבוד היושב-ראש, אני רוצה לברך את חבר הכנסת אלי דלל. כמובן, הממשלה תומכת בך. אז אנחנו כאן קוראים לכולם לתמוך, עם כל הפורום הנכבד שנמצא פה, צריך לציין.

אלי דלל (הליכוד):

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הארכת הוראת המעבר). הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הארכת הוראת המעבר), התשפ"ה–2025, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה טרומית, ותעבור – לאיזו ועדה?

אלי דלל (הליכוד):

לוועדת הפנים והגנת הסביבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לוועדת הפנים והגנת הסביבה להמשך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ריי אמיר אוחנה:

כעת נעבור להצעה הבאה, הצעתו של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – הצעת חוק יום בריאות הלב, התשפ"ה–2025. בבקשה, חבר הכנסת חוג'יראת, עד עשר דקות לרשותך.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, בתחילת דבריי אני רוצה להודות למזכירות הכנסת, ליושב-ראש הכנסת, על זה שהסכימו להחליף את הסדר, כי אני התעכבתי בדרך לכאן. הכבישים היום מאוד פקוקים, לצערנו. אני עומד כאן היום מתוך תחושת שליחות עמוקה להציג בפניכם את הצעת חוק יום בריאות הלב, התשפ"ה–2025. מדובר ביוזמה חשובה, שנועדה להעלות את המודעות לבריאות הלב, לקדם אורח חיים בריא ולעודד את הציבור לקחת אחריות על בריאותו. מחלות לב וכלי דם הן הגורם מספר אחת לתמותה בישראל ובעולם. מחקרים רבים מוכיחים כי ניתן למנוע חלק ניכר מהמקרים באמצעות מודעות והעלאת המודעות, אורח חיים בריא ובדיקות תקופתיות. למרות זאת, רבים עדיין אינם מודעים לסיכון, אינם מבצעים בדיקות בזמן ואינם משנים את אורחות החיים שלהם. לכן בהצעת חוק זו אני מבקש לקבוע יום בריאות הלב אשר יצוין מדי שנה ב-29 בספטמבר, במקביל ליום בריאות הלב העולמי. ביום זה יתקיימו פעילויות חינוכיות, רפואיות או ציבוריות שיקדמו את חשיבות השמירה על הלב, בדגש על תזונה נכונה, פעילות גופנית והפסקת עישון. החוק יקבע כי ביום זה יתקיים דיון מיוחד בכנסת אשר יציג את חשיבות הנושא וידון במדיניות ציבורית למניעת מחלות לב. גם ברשויות המקומיות יקדמו פעילויות להעלאת המודעות. מערכת החינוך תקיים שיעורים או סדנאות בנושא בריאות הלב. מערכת הבריאות תוביל יוזמות להנגשת בדיקות לבחינת גורמי סיכון. משרד התרבות והספורט יקדם אירועים המעודדים פעילות גופנית כחלק משמירה על בריאות הלב. כדי לוודא שהחוק לא יישאר על הנייר, שר הבריאות יהיה אחראי ליישומו, לרבות התקנת תקנות אשר יבטיחו את קיומו בפועל, בשיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים, ארגונים אזרחיים וגופי בריאות. חבריי חברי הכנסת, כמובן שמדובר בהזדמנות להציל חיים. לא מדובר ביום סמלי בלבד, אלא ביוזמה שיכולה להביא לשינוי אמיתי ולמנוע טרגדיות מיותרות. כל אחד מאיתנו מכיר אדם שנפגע ממחלת לב – בן משפחה, חבר קרוב או שכן. זה הזמן שלנו לקחת אחריות, לקדם מודעות ולפעול למען בריאותם של אזרחי ישראל. אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק ולהצטרף למאמץ הלאומי לשמור על הלב. אני אעבור לערבית, כמה מילים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: היום אני מציג בפני המליאה, מליאת הכנסת, את הצעת חוק יום בריאות הלב, אשר מטרתה העלאת המודעות למחלות הלב, שהן הגורם העיקרי לתמותה במדינה ובעולם. היום הזה יצוין כל שנה ב-29 בדצמבר בפעילויות להגברת המודעות, בדיקות רפואיות ועידוד אורח חיים בריא. החוק יטיל אחריות על הכנסת, על המועצות המקומיות ועל מערך הבריאות והחינוך כדי לוודא את הצלחתו. זו יוזמה שיכולה להציל חיים. המודעות המוקדמת והבדיקות המוקדמות יכולות למנוע אסון. אני קורא לכולם כמובן לתמוך בחוק הזה.) תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת חוג'יראת. שר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו ישיב בשם הממשלה על הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, אני מתכבד להשיב על הצעת חוק יום בריאות הלב, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. זו למעשה גם ההזדמנות לפרגן לחבר הכנסת יאסר חוג'יראת, שהוא כחבר ועדת הבריאות – עוד בהיותי יושב-ראש ועדת הבריאות – חבר כנסת נמרץ. הוא לא רק גנטיקאי, דוקטור במהות שלו, אלא גם תורם המון המון לקידום עולמות הבריאות, ובעיקר – לצמצום פערים ולהעלאת מודעות בהרבה תחומים. שיתוף הפעולה שלו עם יושב-ראש ועדת הבריאות כל כך חשוב, ומביא לתוצאות של ממש למען אזרחי מדינת ישראל. מטרת הצעת החוק הזו היא גם לקבוע את התאריך 29 בספטמבר, שמצוין בעולם כיום הבין-לאומי לבריאות הלב, כיום ציון שנתי לשם העלאת המודעות לבריאות הלב ולמחלות לב ולחינוך הציבור לשמירה על אורח חיים בריא ולצמצום התמותה ממחלות לב. בהתאם להצעה, יום בריאות הלב יצוין בדיון מיוחד במליאת הכנסת. כמו כן, היום יצוין ברשויות המקומיות, במערכת החינוך, במערכת הבריאות, במשרד התרבות והספורט, כפי שצוין כאן. כמו כן נקבע כי שר הבריאות, הממונה על ביצוע החוק, רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה לקבוע פעולות נוספות לציון יום בריאות הלב, לרבות פעולות שיתקיימו בשיתוף פעולה עם גופים אזרחיים מקצועיים ורפואיים. מחלות לב, לידיעתכם, הן הגורם השני לתמותה בישראל, ומהוות כ-12.5% ממקרי התמותה הכוללים. באופן עקרוני 12.5% זה המון. מחלות לב מהוות סיכון במיוחד לאוכלוסיות מבוגרות ובעלי גורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, סוכרת ועישון. משרד הבריאות נוקט פעולות מגוונות להפחתת הסיכון למחלות לב והחמרתן במסגרת התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים אפשריבריא. המחלקה לחינוך וקידום בריאות ואגף התזונה בחטיבת בריאות הציבור מקדמים מהלכים לקידום אורח חיים בריא, שהם גם מניעת התנהגויות סיכון, כולל צעדי מדיניות וקיום תוכניות התערבות לתזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה, מניעת עישון והגברת חוסן ובריאות נפשית ברמה הלאומית והמקומית. פעולות אלה תורמות לשיפור הבריאות הלבבית, למניעת התפתחות מחלות לב ולאיכות החיים בקרב הציבור. בשל החשיבות בהעלאת המודעות לנושא וגורמי הסיכון והחשיבות בשמירת אורח חיים בריא למניעת תחלואה ותמותה ממחלות לב ושמירה על בריאות הציבור, אני מבקש כמובן מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. כמו כן, בהתאם להחלטת ועדת שרים, שתמכה בקידום החוק, הנוסח יתואם עם משרד הבריאות ומשרד החינוך לאורך כל הליכי החקיקה, ולכן אני קורא לכם בוודאי לתמוך בהצעת החוק. חברי הכנסת, כפי שציין כאן קודם ידידי שר החינוך ויושב-ראש המל"ג השר יואב קיש, אתמול הגעתי למועצה להשכלה גבוהה – הם אמרו שזאת היסטוריה, פעם ראשונה שהם זוכרים אי פעם שהגיע שר בריאות למל"ג – להציג בפניהם רפורמה חדשה שאנחנו מקדמים להכשרת פסיכולוגים במדינת ישראל. היום פסיכולוג צריך לעבור תשע שנים מלאות – תואר ראשון, תואר שני, התמחות, וכמובן בקהילה – ומישהו צריך לממן אותו במשך תשע השנים הללו. לכן, הפסיכולוגים מגיעים מאזור מאוד מאוד מסוים של מדינת ישראל, ויש חוסר בפסיכולוגים, כי אין תגמול לנושא הזה. אז בשבוע שעבר חתמנו על הסכם שכר לפסיכולוגים, שזאת עלייה עד 40%, משמעותית מאוד, שיקדם את עולם הפסיכולוגיה ויחזיר אותם לשירות הציבורי. אבל הרפורמה הזו היא דרמטית, היסטורית בהיקפה, ומעולם לא נגעו בה. אני מוכרח להודות ליושב-ראש המל"ג, שר החינוך, שהעביר את ההחלטה פה אחד אתמול בישיבה, והוחלט להקים ועדת משנה שתתחיל מיידית לטפל ביישום של אותה רפורמה. הרפורמה הזו מדברת על כך שיהיו עדיין מסלולים למי שירצה ללמוד פסיכולוגיה וקרימינולוגיה או פסיכולוגיה ודברים אחרים, אבל מי שירצה להיות פסיכולוג בסוף, פסיכולוג מומחה, יצטרך לעבור את המבחנים שעושים לפני תואר שני כבר בקדם התואר הראשון, ויהיו לימודי ליבה, שעד היום היו רק בתואר השני – הם יהיו כבר בתואר הראשון. במהלך התואר השני, במשך ארבע שנים תתחיל ההתמחות מיידית בחפיפה, וכך לאחר שש שנים הוא כבר יהיה פסיכולוג מומחה. זה דבר שישנה. 7 באוקטובר שינה את סדרי בראשית בכל מה שקשור לעולם מערכת הבריאות ובריאות הנפש. הצורך בפסיכולוגים בקהילה, הצורך בפסיכולוגים בחינוך, בפסיכולוגים שיקומיים, בפסיכולוגים התפתחותיים, כל הפסיכולוגים האלה – יש שישה סוגי פסיכולוגים – זה מצריך אותנו לפעול מיידית. ולכן, כמה פעולות שאנחנו עושים ייתנו מענה של ממש לפתוח את השורות לעוד אנשים שרוצים ללמוד פסיכולוגיה וכך גם למלא את החסר ולהחזיר את האנשים למערכת הציבורית. אני מברך אותו על כך, ואני חושב שמדובר ביום בשורה של ממש למי שמעוניין להיכנס למערכת. אני קורא באמת לאנשים שמעוניינים להיות חלק מהמערכת הציבורית, המהותית, להיות חלק מהשיקום האמיתי של מדינת ישראל, ושנזכה באמת ככה לסיים את התהליך הזה בזמן כל כך מהיר. אני יודע שכבר יש התעניינות של אוניברסיטאות ופקולטות לשנת תשפ"ו, לעשות עכשיו קדם-מכינה, או לחלק, מי שרוצה, ואולי לפתוח את המסלולים הללו בשנה הקרובה, אם תוך 60 יום הוועדה כבר תוכל להביא את ההמלצות של היישום ולבנות את התהליך הזה – מי שנמצא, מי שיהיה, איך זה משתלב. אנחנו, כמובן בשילוב עם האקדמיה, נעשה את זה בצורה מוסדרת. לכן, אני מודה לו על כך. זה יום בשורה של ממש. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר הבריאות.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה לא בוועדת החינוך? הרי כל הימים המיוחדים נמצאים בוועדת החינוך. אתה רוצה להטמיע לימוד, אתה רוצה שזה יהיה בתוך מערכות החינוך לפני הכול, כמו שהסברת, אז מה קשור ועדת הבריאות? זה לוועדת החינוך, לדעתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

ככל שחברת הכנסת גוטליב תרצה להציע ועדה אחרת, זה יעבור לוועדת הכנסת, אלא אם כן יש הסכמה מראש.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע, מה אתה אומר? זה הרבה יותר הגיוני, כי לא צריך את הרופאים, צריך את מערכת החינוך שתהיה בזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ועדת החינוך?

עפיף עבד (סיעת הליכוד):

חינוך, חינוך.

טלי גוטליב (הליכוד):

חינוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש הסכמה?

שר הבריאות אוריאל בוסו:

כן, כן, אין לו בעיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, יש הסכמה או אין?

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא מסכים לחינוך. יש הסכמה. זה הרבה יותר הגיוני בחינוך. יהיה לזה יותר מנגנון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מישרקי, מה?

יונתן מישרקי (ש"ס):

חינוך, חינוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חינוך. מאה אחוז. אז אנחנו מצביעים על הצעת חוק יום בריאות הלב, התשפ"ה–2025. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יום בריאות הלב, התשפ"ה–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק יום בריאות הלב, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור על פי ההסכמות לדיון בוועדת החינוך לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הבא שעל סדר-היום הוא הצעת חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם (תיקון – תיקונים שונים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ינון אזולאי. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מושיקו פסל, שהוסמך על ידי חבר הכנסת אזולאי, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

משה פסל (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני גאה להציג היום את הצעת חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם (תיקון – תיקונים שונים), התשפ"ה–2025, פ/5466/25. למען האמת, יזמתי את הצעת החוק הזאת ביחד עם ינון אזולאי, והיא נועדה לתקן את המצב של התחרות בשוק הפארם. למעשה, הגיע אלינו אחד מהיזמים, ליאור עדיקה, ואמר: חבר'ה, אתם עשיתם בזמנו תיקון שלא מעודד את התחרות, הוא הפוך, הוא פוגע בתחרות. אני, כשחקן שמוכר, אני יודע מה, 200 מיליון, 250 מיליון, אתם שמים עליי הגבלות כמו על אותם אלה שמוכרים ב-7 מיליארד וב-8 מיליארד. שוק הפארם מורכב מסופר-פארם, שהיא חברה ענקית, Be, שקשורה לשופרסל, וגוד פארם, שקשורה לרמי לוי. יש שחקן קטן, עדיקה, ועוד כל מיני שחקנים קטנים, שאנחנו לא מעוניינים לפגוע בהם. הפוך, אנחנו רוצים לעודד את התחרות ובאמת ליצור מצב שהשחקנים הקטנים פורחים, ולא שאנחנו מטילים עליהם עודף רגולציה. נוצר מצב ששחקן קטן בשוק, שהוא אולי 2%, 3%, צריך לשאול את רשות התחרות אם היא יכולה לאפשר לו לפתוח עוד סניף, בזמן שעוד סניף שלו זה רק מעודד את התחרות. אני גאה ללמוד מחבר הכנסת ינון אזולאי מה זה נציג ציבור, שמקבל פנייה, והגאווה שלו לא – הוא אומר: אתה יודע מה, יכול להיות שבאמת זקוקים פה לתיקון, הכול בסדר, ואם זה למען התחרות ולמען אזרחי ישראל, אז אני מוכן ללכת על העניין הזה. לכן אני חושב שהתיקון הזה הוא סופר-חשוב, על מנת שבפארם, אזרחי ישראל ייהנו ממחירים טובים, מחירים תחרותיים, ואנחנו עצמנו לא נהיה אלה שבעצם מעודדים את האי-תחרות בשוק ואת הריכוזיות. התיקון הזה, בסופו של דבר, מה שהוא עושה זה מסיר רגולציה משחקנים קטנים בשוק הפארם. הם לא יצטרכו לדווח על כל המחירים ובאמצעות זה לתקוע אותם ולגרום לעליית מחירים. אני מבקש מכם, חברי הכנסת, לתמוך בתיקון הזה, כמובן, ולהעביר אותו פה אחד על מנת שיהיו מחירים טובים גם בדאודורנטים. אתה יודע, הפארם זה כמעט 30% ממה שהמשפחה קונה, זה לא איזה מוצר קטן. בסוף מדובר על אבקות כביסה, על דאודורנטים, על מוצרי טיפוח, על שורה של מוצרים. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חבריי חברי הכנסת. אני קורא לכם כמובן לתמוך בתיקון החשוב הזה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. השרה גילה גמליאל תשיב, תציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, כבוד השרה. בבקשה, גברתי.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק שלפניכם מבקשת לשנות את ההגדרה של קמעונאי גדול בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם כך שהחובות שחלות על קמעונאי גדול מכוח החוק יחולו אם בבעלותו 28 סניפים ומחזור של 900 מיליון שקלים. זאת, על מנת לאפשר לעסקים מתפתחים בתחום להגיע להיקפים סבירים ויחסיים מבחינת מספר הסניפים ומחזור המכירות, כך שהם יוכלו להתחרות עם הקונצרנים הגדולים הפועלים בשוק. במציאות הנוכחית, כאשר רשתות מובילות בשוק מפעילות עשרות רבות ואף מאות סניפים ומציגות מחזורי מכירות של מיליארדי שקלים בשנה, סף הכניסה למגבלות החוק של שלושה סניפים בלבד, עם מחזור מכירות של כ-286 מיליון שקלים בשנה, מכביד מאוד על עסקים מתפתחים ועל תחרות בשוק מול רשתות ענק. לאחר שיח עם המציע – ואני רוצה לברך את חבר הכנסת, יישר כוח על עצם החוק – סוכם כי יש להתאים את הכללים הייעודיים בחוק לרשתות הפארם. חוק קידום התחרות הורחב לאחרונה לתחום הפארם בכללים דומים לתחום המזון, אולם מדובר בשני תחומים שונים שמצב התחרות בהם שונה לחלוטין. על כן, על מנת להגביר בו את התחרות ולאפשר לעוד שחקנים לצמוח, יש להתאים את הדרישות. בשוק קמעונאות המזון ישנו מספר לא מבוטל של קמעונאים מתחרים אל מול מספר לא רב של ספקים גדולים המחזיקים סל מוצרים רחב. חוק המזון חל היום על 26 קמעונאים גדולים. לעומת זאת בתחום קמעונאות הפארם ישנן שלוש רשתות פארם משמעותיות; אחת מהן שולטת בשוק באופן משמעותי ושתיים נמצאות בבעלות של קמעונאי מזון גדולים. מלבדן, ישנן רשתות פארם קטנות שמנסות לייצר תחרות. לאור זאת, קיים היגיון בהחרגתן של רשתות הפארם הקטנות מתחולת חלק מדרישות החוק כך שתוכלנה להתחרות ללא מגבלות תחרותיות. אציין גם שנכון להיום רק שלוש רשתות הפארם הגדולות נכנסות לסעיפים הרלוונטיים בחוק, אך ישנן רשתות פארם קטנות שמתקרבות לכך. מבנה זה של שוק הפארם, לצד הדרישות הרגולטוריות המקשות של קידום התחרות, מקשה על שחקנים חדשים להיכנס ולהתחרות בשוק. בהתאם, לאור השוני במבנה הענף אל מול ענף המזון, תיעשה בחינה מעמיקה של גורמי המקצוע מהם הכללים הראויים לענף הפארם כדי שהחוק ייטיב עם הציבור ויאפשר את הגברת התחרות. לפיכך, ובהתאם לסיכום עם חבר הכנסת פסל, הממשלה תומכת בהצעת החוק בקריאה טרומית, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה ייעשה בהסכמת משרדי הכלכלה והתעשייה, האוצר והבריאות. על כן, אני מבקשת מחברי וחברות הכנסת לתמוך בחוק. חבר הכנסת ביסמוט באולם? כן. אז אפשר להתקדם. יישר כוח. באמת מתקנים פה עוול. מתבקש. בהצלחה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשרה גמליאל. אנחנו עוברים להצבעה, מצבעים על הצעת חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם (תיקון – תיקונים שונים), התשפ"ה–2025. ההצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם (תיקון – תיקונים שונים), התשפ"ה–2025, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

16 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם (תיקון – תיקונים שונים), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור כעת לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת ענישה בעבירה של כניסה בלתי חוקית), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת בועז ביסמוט, שאני מתכבד להזמין אל הדוכן להציג את הצעת החוק שלו. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

בועז ביסמוט (הליכוד):

תודה. תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אכן, הצעת החוק הנוכחית שלי, מבחינתי, היא אחת מהצעות החוק החשובות ביותר לא רק בעת הנוכחית, אבל בטח ובטח בעת הנוכחית, בטח ובטח אחרי 7 באוקטובר. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני כבר לא אדם צעיר אבל בכנסת אני אחד מחברי הכנסת הצעירים יותר. עשינו דבר או שניים לפני שהיינו בכנסת. באתי מעולם העיתונות, ואתה יודע את זה. אם היה דבר אחד שעסקתי בו הרבה בתקופה הקודמת שלי, זה היה בדיוק העניין הזה, זאת אומרת, זה לא נושא שהוא זר לי. זה היה בעיתון, זה היה באולפן שישי – אני מזכיר – הנושא של השב"חים. ונדהמתי לגלות – אתה יודע, אנחנו עוסקים ומדברים הרבה מאוד עם אנשי מקצוע, ונדהמתי לגלות שבישראל, במציאות הנוכחית של אחרי 7 באוקטובר, כאשר אנחנו תמיד אומרים שיש לפני 7 באוקטובר ואחרי 7 באוקטובר – לגלות שבמדינת ישראל מסתובבים לא 100, לא 200, או שאני אפילו אשאל אותך או אשאל פה את חברי שר החינוך, יואב קיש: כמה שב"חים מסתובבים אצלנו בארץ? עוד פעם נזכיר מה זה שב"ח – שוהה בלתי חוקי, זאת אומרת שזו עבירה על החוק, זאת אומרת שזה דבר שלא אמור להיות. אז יש שיגידו 1,000, יש שיגידו 2,000, יש שיגידו אולי 3,000, אולי 4,000, איזה מספר כזה גבוה, ואז אתה נדהם לגלות מספר כמו 40,000. ואז אתה אומר לעצמך: רגע, זה הגיוני? זאת אומרת, אנחנו בישראל של אחרי 7 באוקטובר, וזה דבר שלא מתקבל, לא מקובל, לא יכול להיות. ואז אתה מגלה יותר מזה – ואז אתה מגלה, אדוני היושב-ראש – אם תרשה לי אולי קודם לכן, אתה יודע, כאשר שב"ח נעצר, אם נעצר – – –

שר החינוך יואב קיש:

אבל כל ה-40,000 זה יהודה ושומרון, הם הגיעו – – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

באופן כללי יש לך 40,000 שמגיעים.

שר החינוך יואב קיש:

אתה מדבר על כניסות של אוקראינים, נגיד, או כל מיני כאלה?

בועז ביסמוט (הליכוד):

שב"חים מיהודה ושומרון, 40,000, מספר מטורף. בדקנו את זה. ואז, הדבר המדהים, אדוני היושב-ראש, הוא שכאשר הוא נתפס, אתה יודע, כאשר אין חוק, אז אתה פשוט משחרר אותו – עוד פעם אני אומר, שוהה בלתי חוקי. מבחינתי זה דבר שהוא עבירה ואפילו סכנה, פצצה מתקתקת. אני לא אומר עכשיו שכל ה-40,000, אבל הפוטנציאל הוא אדיר. מתוך ה-40,000, העבר הוכיח שהיו פיגועים. ואז, יותר מזה – אז אתה כמובן עוצר, פעם שנייה אתה כאילו מחמיר, אולי אתה באמת נוזף, פעם שלישית אולי הנו-נו-נו יהיה קצת יותר רציני, תגרש אותו מחוץ לגבולות המדינה. אבל כאשר הוא כבר מגיע לבתי משפט, אתה רואה עד כמה – אני מחפש את המילה ההפוכה מהחמרה – הם מגלים צמר גפן, רוך בלתי מתקבל על הדעת. באים לקראתו ומבינים, מבינים את הצרה ואת הבעיה ואת המועקה. כמובן, לעיתים באים לקראתו, ויכול שופט לבוא ולהגיד: האדם צריך לעבוד, כמובן, צריך לבוא לקראתו. אלא שאני אומר דבר מאוד פשוט, חבריי חברי הכנסת: אחרי 7 באוקטובר, הדבר החשוב ביותר בסדר העדיפויות מבחינתנו הוא כמובן שמירה על ביטחון אזרחי מדינת ישראל. לכן בהצעת החוק הזאת תהיה כמובן ענישה מינימלית. אין יותר דבר כזה, אין יותר הדבר הזה – הרפיון אל מול שב"חים במדינת ישראל. היה לא יהיה. לכן, בהצעת החוק שלי תהיה הענשת מינימום של שנת מאסר על שב"ח כבר בפעם הראשונה, כי זה לא ייתכן אחרת. לא ייתכן אחרת הדבר הזה, למען – כן, מותר להגיד – למען יראו וייראו ולמען הרתעה. כי לא ייתכן שהמדינה שלנו, המדינה הסוברנית, מדינת ישראל, המדינה שמחויבת – לא אמורה, מחויבת – להעניק ביטחון לאזרחיה, תאפשר דבר שכזה. אני רוצה להגיד לך, אדוני כבוד היושב-ראש, הצעת החוק – כמובן בענישה עצמה הענישה הולכת וגוברת או גדלה, כאשר בפעם הראשונה זו שנה אחת, פעם שנייה זה שנתיים, וכך זה עולה. כמובן שהשופט רשאי לתת עונש כבד יותר, אם הוא מרגיש את החיוניות שבכך, אבל יש ענישת מינימום לשב"ח כבר בפעם הראשונה, וזה דבר שהציבור הישראלי מצפה לו. שוב אני אומר, אפס טולרנטיות ואפס סיכונים, בטח ובטח אחרי 7 באוקטובר, על אחת כמה וכמה כאשר אנחנו אומרים והמדינה אומרת לאזרחיה: יש העידן של לפני 7 באוקטובר, ויש העידן של אחרי 7 באוקטובר. אדוני, בכנסת עובדים – ועובדים קשה בכנסת ישראל, הוועדות פועלות. כמעט כל דיון, שמונה או תשעה מתוך עשרה דיונים אחרי 7 באוקטובר קשורים למלחמה, אתה יודע את זה היטב, כבוד היושב-ראש – בכל הדברים הקשורים למלחמה עצמה. ולמה אני אומר את זה? כי אתמול למשל, באחת הוועדות שאתה ואני יצאנו מהן הבוקר, ועדה חשובה מאוד בכנסת ישראל, ועדה חשאית, אנחנו מודעים היטב לסוגיית המלחמה, לכך שהיא לא הסתיימה. עכשיו, אתמול – זה לא כמו שאומרים בתקשורת הזרה שישראל חידשה את המלחמה; המלחמה לא הופסקה אף פעם. היא לא הופסקה. ולמה אני אומר את זה? כי אתמול, בשובי הביתה, אדוני היושב-ראש – אני בדיוק כמוך, תושב תל אביב – בשובי אתמול הביתה ראיתי – לא, לא היו מאות אלפים, גם לא ראיתי עשרות אלפים, אבל היו מפגינים ברחובות, חסמו משאיות שעמדו שם. אתה רואה את רוב תושבי ישראל, לפחות את אלה השכנים שלי – ושוב, אני גר בתל אביב, אני מדבר על תל אביב עצמה – שלא מבינים מה קורה כאן. לוחמינו, גיבורינו, שבים למערכה כדי להשיב את החטופים הביתה, להפעיל לחץ ברור על חמאס, שלא מעוניין להשיב את כל החטופים, או שהוא לא ממהר להשיב את החטופים – כדי לדאוג לכך שחמאס יבין היטב, כי הוא עדיין לא הבין וצריך להגיד את זה, כנסת נכבדה. חמאס לא הבין היטב שהוא לא יישאר בעזה, ולכן אתה מחויב לכך. אתה שב למערכה, ובמקום שנהיה מאוחדים במערכה החשובה הזו, אתה רואה שוב רצון לחזור לימים – כן, אני קורא לזה הימים האפלים של 6 באוקטובר, שאנחנו יודעים בדיוק לאן הם הובילו אותנו. זה יכול להיות הרצון אתמול להטריף את הרחובות, זה היה הרצון אתמול להלהיט את הרחוב, זה היה הרצון אתמול לשרוף את הרחוב. אני גם מצטרף פה לריאיון שנתן בשבוע שעבר נדב ארגמן, ראש השב"כ לשעבר, שמבחינתו – ואני יודע שאני אומר דברים חמורים, אדוני היושב-ראש, ואני לא נוהג לעשות את זה – מבחינתו, שתהיה פה מלחמת אזרחים. אבל לא תהיה, כי האזרחים בישראל מגלים כאן אחריות. ואיך אני יודע את זה? בהגיעי לכאן עכשיו, אדוני היושב-ראש, לדיון החשוב הזה, לדיונים שלנו וכמובן להצבעות שיהיו, הייתה כאן שדולה של חבר שלי מהאופוזיציה, חבר הכנסת מתן כהנא; אני שותף לה. השדולה עצמה – שדולה חשובה, אגב – לגבי הדיבור, הדיבור התקין. אחד העיתונאים שהיה שם קם ואמר דבר כזה: הדיון האפל הזה, הדיון החשוך הזה שאנחנו נתקלים בו, הוא קורה בעיקר כאן, כאן, במכשיר הנייד. הוא קורה בעיקר אצל כמה שרוצים להטריף את הרחוב. רוב הציבור הישראלי לא שם. רוב הציבור הישראלי רוצה לראות את החטופים חוזרים. רוב הציבור הישראלי, אבל רוב מוחץ, רוצה את גיבורינו, כוחותינו, מצליחים, מנצחים בעזה ומעיפים משם את חמאס. רוב האזרחים של ישראל רוצים ביטחון עבור המדינה. הם גם רוצים שיח הולם שם, אבל גם כאן, בכנסת ישראל. לכן, אדוני היושב-ראש – וזה חשוב להגיד – בכנסת הזאת אנחנו, חברי הכנסת, מי שנמצא כאן יחד איתי, אמורים להראות, להציג מודל. אבל איך כל מה שאני אומר עכשיו מתחבר – ובזה אני אסיים – להצעת החוק שלי? רוב הציבור בישראל רוצה שכאשר הילדים שלו יוצאים ביום שבת – סתם לצורך העניין נחזור לתל אביב, אבל לא רק, לנחלת בנימין – יוצאים לאיזה קפה, או בבאר שבע או בדימונה או בצפון – כאשר התושבים יחזרו לקריית שמונה, הם רוצים לראות את הילדים שלהם, את ההורים שלהם, צועדים בבטחה ברחובות ישראל. לכן, החוק הזה שלנו, של עונש מינימלי שיוקצב לשב"חים, הוא דבר מחויב המציאות במדינת ישראל, בטח ובטח אחרי 7 באוקטובר. אדוני היושב-ראש, אני מאמין שבדיוק כמו חוק אונר"א, שעבר ברוב מוחץ של 92 – אין לי צל של ספק שפה גם האופוזיציה תצטרף לקואליציה. אגב, כל חוק שעובר בכנסת שלנו שבו אופוזיציה וקואליציה משלבות כוחות ומצביעות יחד זה גם מסר לעם ישראל שבכנסת הזו, בכנסת שבה אתה מכהן כיושב-ראש – אתה יודע היטב, וחבל שלא רואים את זה אל מול המצלמות – כאשר אנחנו בפרסה או במסדרונות יש הרבה מאוד שמאחד אותנו. צריך להראות את זה הרבה יותר לעם ישראל, בטח בימים של – אני מרשה לעצמי להגיד, אדוני היושב-ראש, שאלה לא רק ימים של מלחמה, אלה ימים של הכרעה, ומכאן החשיבות של הימים האלה. ההכרעה נעשית בשדה הקרב; ההכרעה נעשית בשדה המדיני; ההכרעה נעשית בשדה התקשורתי; ההכרעה נעשית בשדה המשפטי. כאשר אני אומר בשדה התקשורתי והמשפטי, אגב, ישר לאותם אלה שירצו לקפוץ עליי מעיתון מסוים במדינת ישראל – משפטי בקהילה הבין-לאומית – חשבתי על ה-ICC, ICJ, אבל גם בבתי המשפט במדינת ישראל – שיפסיקו לגלות סובלנות. אני לא מתערב בעבודתם, אבל שיבינו את הציבור, לגלות פחות סובלנות לאותם אלה שמהווים סיכון לאזרחי ישראל. לכן, החוק שלנו, החוק שאני מציע היום, הוא בעל חשיבות מכרעת כדי להילחם, כן, בטרור, דבר שאנחנו עושים וגיבורינו עושים היום בעזה ובכל מקום נתון. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. גם על ההצעה הזו תשיב בשם הממשלה השרה גילה גמליאל. בבקשה, גברתי.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להציג בפניכם את ההתייחסות של הממשלה להצעת החוק הפרטית מס' 5606/25, הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת ענישה בעבירה של כניסה בלתי חוקית), התשפ"ה–2025, אשר הוגשה על ידי חבר הכנסת בועז ביסמוט. הצעת החוק מבקשת לערוך תיקון בחוק הכניסה לישראל ביחס לעבירת הכניסה שלא כדין לישראל על ידי תושב זר, קרי שב"ח מאיו"ש או מרצועת עזה. בהתאם להצעה, ככל שיורשע שב"ח כאמור בעבירה של כניסה בלתי חוקית לישראל, דינו יהיה ארבע שנות מאסר ולא יפחת עונשו משנת מאסר אחת. כמו כן, ככל שיורשע פעם נוספת, עונשו לא יפחת משנתיים מאסר, וככל שיורשע בפעם השלישית, עונשו לא יפחת משלוש שנות מאסר. בהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק האמורה, תיקון החקיקה נדרש לאור אירועי 7 באוקטובר 2023, כ"ב בתשרי התשפ"ד, טבח שמחת תורה. נוסף על כך, בדברי ההסבר להצעת החוק מצוטטים כמה היבטים שעלו מסקירות ביטחוניות בלמ"סיות שהוצגו בדיונים פומביים בפני הוועדה לביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון על ידי נציג המשרד לביטחון לאומי עו"ד יאיר מתוק, המבוססות על התייחסויות של מערך המודיעין של משטרת ישראל והשב"כ בעניין מעורבות משמעותית של שב"חים מאיו"ש ומעזה בעבירות פליליות ובפעולות טרור. כמו כן יוזכר כי התמודדות עם תופעת השב"ח אף מקדמת תכלית ריבונית, הווה אומר, שמירה על ריבונות מדינת ישראל, כך שגורמים שונים לא ייכנסו לשטחה הריבוני ללא אישורה וללא שעברו את הבדיקות הביטחוניות הנדרשות. הצעת החוק עלתה לדיון בפני ועדת השרים לענייני חקיקה ביום 17 במרץ 2025, ובתום הדיון הוחלט לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית בכפוף לכך שקידומה יהיה בהסכמת המשרד לביטחון לאומי, משרד הביטחון, משרד המשפטים, משרד האוצר ומשרד הפנים. עוד נקבע כי הצעת החוק האמורה תוחזר לדיון בפני ועדת השרים לענייני חקיקה לפני קריאה שנייה ושלישית. טוב, אני מבינה שצריך עוד קצת זמן. ברשותכם, אני אשתף אתכם לגבי הוועידה שנכחתי בה אתמול – כנס חדשנות ותיעוש הבנייה. שם דנו על כל המורכבות שקיימת היום גם בהיבט של מחסור בכוח אדם, מחסור כוח אדם בעבודה, והצורך לייצר מענה שהוא מענה חדשני על מנת לתת כלים לענף המאוד-חשוב הזה. אז ברשותכם, אני אשתף אתכם במה אני אמרתי שם בוועדה. ענף הבנייה בישראל מהווה חלק משמעותי וחשוב בפעילות הכלכלית של המשק, הן בהיקף התוצר הענפי והן בשיעורו בתוצר הכללי של המשק. לידיעתכם, הבנייה למגורים מהווה מרכיב משמעותי ביותר, לרבות התשתיות התומכות. צורכי הדיור בעשורים הקרובים רק ילכו ויגדלו. ב-30 השנים הקרובות נצטרך לבנות 3 מיליון דירות ועשרות אלפי מבני ציבור ותשתיות, בהיקפים של מאות מיליארדי שקלים ואף יותר. מדובר בהיקפים עצומים, אשר מחייבים את ממשלת ישראל, וגם את ענף הבנייה, להיערך לכך באופן מיטבי ביותר. מדד פריון העבודה של ענף הבנייה לעומת ענפי משק אחרים, כגון התעשייה, נמוך משמעותית, ואינו גדל לעומת ענפים אחרים במשק לאורך השנים. לכן, קידום חדשנות בענף הבנייה הוא אמצעי משמעותי לצורך מתן מענה לצורכי הדיור העכשוויים והעתידיים. באמצעות קידום ויישום שיטות בנייה מתועשות, דיגיטציה וטכנולוגיות בנייה חדשניות, ניתן להגביר את הפריון בענף באופן משמעותי. בייחוד בעת הזו, שבה ענף הבנייה והתשתיות נמצא במשבר עמוק ומתמשך, הנחיצות בקידום טכנולוגיות בנייה חדשניות אשר מייעלות את תהליך הבנייה ומפחיתות את כוח האדם באתרי הבנייה הולכת וגוברת. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בראשותי פועל למיפוי פערי ידע בתחומי התוכן של משרדי הממשלה וגופים ציבוריים, ומקדם מציאת פתרונות חדשניים, חסכוניים ומיטיבים באמצעות שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות ומכוני מחקר לבין משרדי הממשלה השונים. בשנת 2024 משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בראשותי, פרסם קול קורא למחקרים לבנייה בטכנולוגיות חדשניות המבוסס על חמישה נושאי מיקוד: תיעוש הבנייה, שימוש בטכנולוגיות הדפסות תלת-ממד בתעשיית הבנייה, אוטומציה ומכניקה הנדסית, פיתוח מוצרי בנייה המבוססים על חומרי בנייה חדשניים ופיתוח חיישנים למעקב אחר איכות המבנה. תמיכה במחקרי חדשנות בענף הבנייה היא אמצעי משמעותי במתן מענה לצורכי הדיור העכשוויים והעתידיים. התמיכה מאפשרת להתניע את פיתוחן של טכנולוגיות חדשניות בענף הבנייה, לקדם יישום והטמעה של כלים ואמצעים מתקדמים, לתרום ליכולתה התחרותית של מדינת ישראל ולמקם אותה בחזית הידע והמחקר העולמי בתחום זה. שיתוף הפעולה בין המשרדים בפנייה לאקדמיה להציע פתרונות בנייה מתקדמים יניב בשנים הקרובות מגוון שיטות בנייה וחומרים חדשים, שיאפשרו בנייה איכותית ובטוחה יותר לטובת הציבור. יישום הטכנולוגיות שיפותחו צפוי לשפר את איכות הבנייה, לייעל את תהליכי העבודה ולהוביל לחיסכון בעלויות ובזמן הביצוע, תוך חיזוק היכולות של תעשיית הבנייה הישראלית להתמודד עם אתגרי העתיד. יחד עם זאת, אני מודעת לכך שזה צעד הכרחי ולא מספיק. אנחנו חייבים לנקוט במקביל צעדים משלימים שמטרתם לעודד ולתמרץ את ענף הבנייה, היזמים והקבלנים, לאמץ את הטכנולוגיות ואת שיטות הבנייה המתקדמות. בעניין זה צריך לזכור שחכמינו זיכרונם לברכה קבעו שמצוות יישוב ארץ ישראל, שכוללת בתוכה את מצוות בניית הארץ, שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. אז אני מקווה באמת שאנחנו נצליח לקדם את הפרויקט החשוב הזה, על מנת לצמצם מהלכים לגבי הבנייה, על מנת שבמדינת ישראל נוכל לבוא ולפעול, וכל אזרח ואזרחית שלנו יוכלו ליהנות מהשירותים הללו של בנייה מהירה, איכותית, יחד עם כל מבני הציבור המתבקשים שצריך לתת להם מענה. כבוד יושב-ראש הסיעה, יש לנו עוד זמן?

היו"ר ארז מלול:

יש לך דקה. השרה, תנצלי. השרה, אנחנו אוהבים לשמוע אותך. יש לך עוד דקה ו-40.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

מעולה. אין לי שום בעיה. אז אני קודם כול שמחה לשתף בזמן הזה קצת על הנושא של החדשנות.

היו"ר ארז מלול:

בדיוק, יש לך דקה וחצי. תחדשי לנו בחדשנות.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

אז אני אעדכן שחתמנו על אמנה בין-לאומית, הראשונה בהיסטוריה, אמנה שאת העבודה עליה הובלנו עם מועצת אירופה, שקובעת הוראות שנוגעות לשימוש אחראי בבינה מלאכותית תוך הגנה על זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק. בכך מדינת ישראל מצטרפת למדינות המתקדמות בעולם, כמו ארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי, שהודיעו אף הן על הצטרפותן לאמנה החשובה הזאת. בנוסף, הקמנו פורום ממשלתי להובלת מהלכים משותפים, ואנחנו רתמנו 200 עובדי ציבור מלמעלה מ-60 גופים ממשלתיים שונים לשם כך.

היו"ר ארז מלול:

יפה.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

הקמנו פורום מומחים לאומי לבינה מלאכותית, ואני רוצה להודות להם. הייתה לנו פגישה מרתקת, והובלנו במשך שלוש שעות את כל האתגרים שעומדים לפתחה של מדינת ישראל, אבל לא רק – לפתחו כל העולם.

היו"ר ארז מלול:

כבוד השרה, באמת חשוב, וחידשת לנו בחדשנות. באמת, יישר כוח.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

יש לנו עוד זמן? אני אמשיך לחדש לכם.

היו"ר ארז מלול:

יש לך 19 שניות, 18, 17.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

יופי. אז נכנסנו לקבוצת הידידים של תהליך הירושימה, יפן – יוזמה בין-לאומית לפיתוח מדיניות וולונטרית עולמית ואחראית לבינה מלאכותית, בהובלת ממשלת יפן והמדינות המתועשות בעולם, ה-G7, המבוססת על תשתית מקצועית שגובשה ב-OECD. קיימנו לראשונה פרויקט הטמעת בינה מלאכותית במשרדי ממשלה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

אמרו שאתם צריכים את הזמן הזה פה. מה אתה אומר, כבוד המזכיר?

מרב מיכאלי (העבודה):

אבל נגמר הזמן לפי התקנון. מה לעשות?

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

מעולה. אז קוראים לכם לבוא ולהצביע בעד הצעת החוק.

היו"ר ארז מלול:

להצעת החוק התנגדה חברת הכנסת מרב מיכאלי. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי להציג את התנגדותה. שלוש דקות לרשותך.

קריאה:

שלוש דקים.

היו"ר ארז מלול:

שלוש דקים? עברית שפה יפה.

מרב מיכאלי (העבודה):

מי אמר? אתה אמרת "שלוש דקים"? אני רואה שלא שמת לב שהצעתו של ביסמוט מנוסחת עם המילה "האזור" ולא יהודה ושומרון. אני רוצה שתרשום לפניך.

היו"ר ארז מלול:

בוועדה זה יתוקן.

מרב מיכאלי (העבודה):

טוב, הצעת החוק. אני מניחה שההחמרה בענישה מגיעה – – –

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת יוליה, זה מפריע. תגידי לחנוך שזה מפריע.

מרב מיכאלי (העבודה):

אני יכולה רק לתאר לעצמי שחבר הכנסת ביסמוט רוצה להחמיר כל כך בענישה של מי שנכנס לישראל מיהודה ושומרון ללא אישור בגלל שהוא רוצה ודאי להיאבק בטרור. אז הוא רוצה להחמיר את הענישה, שכל מי שנכנס בלי רישיון למדינת ישראל מהאזור או אפילו רק דרך האזור – עונשו יהיה ארבע שנות מאסר, לא פחות. לא משנה מצוקת הכליאה במדינת ישראל, נשים את זה בצד. אבל שימו לב להיגיון: בשביל להיאבק בטרור, אנחנו נביא החמרה לא סבירה בענישה, אבל נפטר את ראש השב"כ ונזעזע את הארגון שמה שהוא עושה – בזכותו באמת מדינת ישראל מצליחה להיאבק באופן אפקטיבי בטרור. נפטר אותו, נזרוק אותו לפח, נשליך אותו, כי אנחנו צריכים להחזיר את בן גביר לממשלה. נחזיר את השר הכי כושל בתולדות לא רק מדינת ישראל אלא כנראה הרבה מדינות במאבק בטרור, במאבק באלימות, במאבק בפשיעה, זה שרק מביא לפה יותר נשק, יותר טרור, יותר רצח, אבל נפטר את ראש השב"כ. אין מה להגיד, זה פשוט כל כך רציונלי ועקבי. השחיתות מונחת על השולחן ככה, ארוזה בסרט יפה ונוטפת דם, עוד דם ועוד דם שיביאו בן גביר וחזרתו לממשלה. והמלחמה החדשה בעזה שראש הממשלה מתחיל עכשיו – המון המון מוות ורצח, עם שחיתות וכסף מקטר, הכול בעיסה נהדרת. עכשיו גם תצביעו בעד הצעת החוק המופרכת של חבר הכנסת ביסמוט. בהצלחה לכולנו, קואליציה יקרה. יש בחוץ מאות אלפי ישראליות וישראלים שלא ייתנו לכם להמשיך לעשות את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין בחוץ מאות אלפים.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת בועז ביסמוט רוצה להשיב על ההתנגדות.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין בחוץ מאות אלפים. הסרט של מאות אלפים נגמר מזמן, מרב. העם לא מבולבל.

היו"ר ארז מלול:

טלי, טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

העם כבר לא מבולבל, מרב.

היו"ר ארז מלול:

טלי, זה מיליוני אנשים. טעית. מיליוני אנשים בחוץ.

קריאה:

אבל היא צודקת. היא צודקת.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין יותר. גמרתם לבלבל את העם. אין, זה נגמר.

היו"ר ארז מלול:

טלי, אני מבקש ממך לדייק.

קריאה:

היא מדייקת, למה אתה סתם אומר?

בועז ביסמוט (הליכוד):

זה עידן, אדוני היושב-ראש – תודה על הזכות לענות – כנסת נכבדה, חבריי הנכבדים, של איך אני אגיד? שכתוב היסטוריה בזמן אמת. זה אפרופו ההפגנה של אתמול. כי אני גר בתל אביב, וראיתי תל אביבים זועמים אתמול על המפגינים, כן, זועמים, אני אומר את זה, ואני רואה אותם. למה? חוסמים שם כבישים, ורוב הציבור הישראלי, כולל בתל אביב, הוא יחד עם הלוחמים, יחד עם משפחות החטופים, ורוצה הכרעה במלחמה הזאת. עכשיו, לגבי החוק שלי, כמובן כמובן שתהיה התנגדות מצד חלק מהאופוזיציה; אני לא מאמין שכל האופוזיציה, קשה לי להאמין. אבל חברת הכנסת ידידתי מרב מיכאלי, לא נעים לי להגיד, את יודעת, אני 20, 30 שנה אחורה – זה לא כזה רחוק, בפרספקטיבה של מרחב וזמן, 30 שנה זה כלום – ואני זוכר שפה, בחסות ערכים, הערך העליון שהוא שלום, בחסות דמיון, בחסות איזו פנטזיה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה, לא שומעים טוב, בועז.

בועז ביסמוט (הליכוד):

סליחה, אני לא אחראי פה – לא יכול להתכופף יותר.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא שומעים טוב, ודברים כאלה חשובים.

בועז ביסמוט (הליכוד):

עכשיו אתם שומעים? בחסות איזו פנטזיה, בחסות, איך אני אגיד, למכור קשקוש להמונים, השלום הזה. אז זה לא רק העניין של השב"חים שבאים בלי אישור; אנחנו הבאנו לכאן טרוריסטים באישור בחסות פרס נובל לשלום. המתנגדים לחוק שלי זה כאלה שמחאו כפיים כשערפאת קיבל פרס נובל לשלום, אז נו, באמת. עם ישראל באמת לוקח ברצינות את הביקורת הזאת? עם ישראל רוצה ביטחון. עכשיו לגבי ראש השב"כ – לכל דבר אנחנו נענה. אני הייתי מצפה ממך, מרב, או חברת הכנסת מיכאלי, לבוא ולכאן ולהצטרף אליי, וכנציגה או אחת שנושאת את דגל זכויות האדם ונושאת את הדגל של חירות הפרט, לבוא ולהגיד: רגע אחד, עם כל הכבוד לשירותי ביטחון כלליים, אני תמיד עם איזה פנס רוצה לראות בדיוק מה קורה שם, כי אני מאוד חרדה וחוששת. פה – הפוך. פה – הפוך. פה קורה שראש שב"כ לשעבר מופיע בטלוויזיה, מאיים על ראש ממשלה נבחר, ואת לא מזועזעת מזה. זה לא מזעזע אותך. זה לא מזעזע אותך שבעיתונות הישראלית, לפני עשרה ימים, פרשנות של כתבת בכירה או פרשנית בכירה, באה ומאיימת ואומרת – –

היו"ר ארז מלול:

איימן. איימן.

בועז ביסמוט (הליכוד):

– – שאנשי שב"כ לדורותיהם מחזיקים חומר על ראש ממשלה נבחר. כי בואי אני אגיד לך משהו: היום זה נתניהו, מחר זה את, מוחרתיים זה אדוני היושב-ראש התורן או המכהן.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת קריב, תוריד את החולצה או שתצא מהמליאה. תוריד את החולצה. הכיתוב מאחור לא לפי התקנון. או שתוריד את זה, או שתצא מהמליאה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

מוחרתיים, אחרי מוחרתיים, זה יהיה שופט. אלוהים אדירים, במקום שתהיו יחד איתנו ומזועזעים מהדבר הזה כנבחרי ציבור, עולים לכאן. ולמה?

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר ארז מלול:

לא משנה. יש תקנון. חבר הכנסת קריב. בבקשה לטפל. אל תדאג, יהיה לך עוד זמן.

בועז ביסמוט (הליכוד):

אני יכול להמשיך? עכשיו, למה זה קורה? למה זה קורה?

היו"ר ארז מלול:

יש תקנון.

גלעד קריב (העבודה):

לא יודע, "התקווה מתה אחרונה", ממתי אסור?

היו"ר ארז מלול:

לא נכנסים לפה עם כיתוב, כי זה התקנון. למה? זה התקנון של הפרלמנט הישראלי. עם כיתוב לא נכנסים.

גלעד קריב (העבודה):

אסור להיכנס עם כתוביות?

מרב מיכאלי (העבודה):

אדוני היו"ר, גם לו נגמר הזמן.

היו"ר ארז מלול:

אני עצרתי אותו. יש לך עוד דקה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

הוא עצר אותי. אני יודע שלא נעים לשמוע את האמת, אבל הוא עצר אותי.

היו"ר ארז מלול:

אני עצרתי אותו והוא מקבל תוספת של דקה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

מה אמרתי לא נכון? קיבלנו ממך מחיאות כפיים כשערפאת קיבל פרס נובל לשלום? קיבלנו. מה נגיד, בחסות האידיאולוגיה שלך הבאנו לפה מחבלים? מה אמרתי? ראש השב"כ לשעבר עמד עם חמורים? מה אמרתי? שהייה בלתי חוקית של אזרח ערבי שמגדיר עצמו כפלסטיני זה דבר מסוכן או לא? נגמרו הימים האלה שקיבלנו את הפנטזיות האלה, הימים האלה נגמרו, והיום אנחנו מחויבים לביטחונם של אזרחי מדינת ישראל. הפנטזיה נגמרה. הראיה, חברת הכנסת מיכאלי – – –

מרב מיכאלי (העבודה):

– – – אדוני היושב-ראש, עוד דקה עברה – – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

הראיה – אני לא רוצה להיות אישית, אבל הראיה זה את בעצמך. את עצמך לא ממשיכה, כי את הבנת שמה שיש לך למכור – אין יותר קונים. את בעצמך הבנת שמה שיש לך למכור – אין יותר קונים. מה אני יכול לעשות? לכן החוק שלי – – –

מרב מיכאלי (העבודה):

מאה אחוז – – – לא, לכן נגמר לך הזמן בפעם השנייה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

ולכן החוק שלי הוא מאוד חשוב.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה, חבר הכנסת ביסמוט.

בועז ביסמוט (הליכוד):

והייתי מצפה – להצטרף אליי, כי כל מה שאמרתי זה לא פרשנות, זה עובדות. כל מה שאמרתי זה לא פנטזיה. כל מה שאמרתי זה לא לזרות חול בעיני הציבור הישראלי. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת ענישה בעבירה של כניסה בלתי חוקית), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – 7 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת ענישה בעבירה של כניסה בלתי חוקית), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 23 בעד, שבעה מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת ענישה בעבירה של כניסה בלתי חוקית), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, הוגשה על ידי ועל ידי קבוצה של חברי כנסת גם בכנסת הקודמת. כמובן, מי שחתם איתי שני על הצעת החוק הזאת היה ראש המפלגה שלי בצלאל סמוטריץ', ומייד אחריו חתמו חבר הכנסת אמיר אוחנה מהליכוד, היום יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת פינדרוס, ואני מקווה שלא שכחתי אף אחד. אולי היה עוד חותם, תכף אני אסתכל. אבל היא הוגשה למעשה על ידי כל הסיעות שהיו אז באופוזיציה, והצעת החוק הזאת נועדה לעשות סדר בסוגיה אולי המרכזית ביותר, שהכי מטרידה את מדינת ישראל, וספציפית בנושא של המעורבות הקשה של מערכת המשפט בקביעת המדיניות, כי אין ספק שדווקא בנושאים הללו יש השקה מאוד ברורה בין שאלת המדיניות לבין שאלת היישום. אה, סליחה, כמובן שכחתי את השר היום עמיחי שיקלי, שגם הוא חתם אז, בכנסת הקודמת. למעשה, גם בכנסת הקודמת הצעת החוק הזו הייתה אמורה לזכות לתמיכה רחבה של קואליציה ואופוזיציה, בגלל שמי שהציע אותה ומי שהכין את הטיוטות שלה – זה היה עוד בשנת 2018, מי שהייתה אז שרת המשפטים היא אילת שקד – למעשה קונסנזוס רחב העביר כאן בכנסת עוד ועוד חוקים בנושא הגירה, וכל פעם, למרות קונסנזוס מאוד – – –

היו"ר ארז מלול:

גלעד, גלעד. גלעד, זה מפריע.

גלעד קריב (העבודה):

– – – דיון היסטורי, נכון?

היו"ר ארז מלול:

בסדר.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

דיון היסטורי.

היו"ר ארז מלול:

הוועדה משפיעה עליך. בוועדה אתה מפריע לו, פה אתה מפריע לו.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הצעת החוק אומרת דבר מאוד פשוט: ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי; בה קמה מדינת ישראל; מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי; היא חייבת להיות פתוחה לעלייה יהודית; מימוש הזכות הזאת בארץ ישראל הוא ייחודי לעם היהודי; לא נאפשר ולא ניתן לאף מדינה אחרת לקום פה, ולמדינת ישראל נתונה הסמכות לקבוע מי יבוא בשעריה. כמובן, היא פתוחה לעלייה יהודית, לקיבוץ גלויות – וסמכות לקבוע מי יבוא בשעריה. לצערי, כמו שכל מי שמסתובב היום בדרום תל אביב יודע, נלקחה מאיתנו הסמכות הזאת, הריבונית, הבסיסית ביותר. זו לא תופעה ייחודית למדינת ישראל; כפי שאנחנו יודעים, גם נשיא ארצות הברית הנכנס, הנשיא דונלד טראמפ – נושא ההגירה הבלתי-חוקית עמד בראש מסע הבחירות שלו. האג'נדות שהוא בא לקדם מדברות גם הן על השבת הריבונות לגבול, ולא רק לארצות הברית, זה כמובן גם משבר ההגירה הבין-לאומי.

היו"ר ארז מלול:

באירופה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מתמודדים איתו ומתמודדות איתו – איפה מרב? מתמודדים ומתמודדות. מדינות רבות באירופה מתמודדות עם התופעה הזאת של שינוי דמוגרפי באמצעות הגירה, שמשנה את הזהות הבסיסית של המדינה ומהווה איום. זה כמובן גורר איתו אלמנטים של פשיעה ופגיעה בלכידות החברתית. אנחנו חווים את זה הרבה מאוד גם כשאנחנו במדינות שכבר כמעט הכחידו את תופעת האנטישמיות – פתאום היא קמה ומרימה ראש הפעם במסווה החדש שלה: כביכול אנטי-ציוניות, אבל למעשה קבוצות של מהגרים מוסלמים קיצוניים ג'יהאדיסטיים שמחזירים לרחובות המדינות באירופה או בארצות הברית את האנטישמיות הישנה, הפעם בנופך ג'יהאדיסטי. התופעה הזאת מתרחשת גם במדינת ישראל. גם במדינת ישראל יש היום אזורים שללכת בהם כיהודי יכול להיות מסוכן עבורך. יש היום במדינת ישראל אזורים שלמעשה כל מי שמסתובב בהם רואה שדמוגרפית, כלכלית, במונחים של פשיעה – כמעט בכל מונח שנרצה – הם הרבה הרבה יותר דומים למדינת עולם רביעי, אפילו לא מדינת עולם שלישי. תופעות שכבר חשבנו שעברו מן העולם מתרחשות אצלנו ברחובות. מדינת ישראל לא הייתה עיוורת לסכנות הללו. מדינת ישראל העבירה שורה ארוכה של חוקים והחלטות מינהליות. נמצא פה משה ארבל, שר הפנים, חבר הכנסת – או שהתנרבגת? גם חבר הכנסת, והוא יוכל לזכור את כל הפעולות שממשלת ישראל נקטה לאורך השנים כדי להתמודד עם גל ההגירה הלא-חוקי. כולם עד אחד – מנוהל ההחזרה החמה ועד נוהל גדרה–חדרה וכל מיני נהלים שנועדו להילחם בפשיעת מסתננים, וכמובן, גולת הכותרת, החוק למניעת הסתננות, תיקון 3, תיקון 4, תיקון 5 – נפסלו בבית המשפט העליון, למרות שהם עברו פה בכנסת ברוב של 80–90 ח"כים, לפעמים אפילו ביוזמות של חברי כנסת שהם היום באופוזיציה.

היו"ר ארז מלול:

אז למה אתה מתאמץ? גם זה ייפסל.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

לא מתאמץ.

היו"ר ארז מלול:

למה אתה מתאמץ עם הגרון?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

לכן זה חוק-יסוד.

היו"ר ארז מלול:

אה, לא ביטלו חוק-יסוד. וואו, חוק-יסוד.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

לא שאכפת להם. לא שאכפת להם. אדוני היושב-ראש, אני מבקש שתוסיף לי זמן, אתה מפריע לי.

היו"ר ארז מלול:

בסדר.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אז אני אומר, הסוגיה של ההגירה וההסתננות הלא-חוקית היא סוגיה אחת, אבל זו לא הסוגיה היחידה שהחוק הזה מטפל בה ונותן לה את המסגרת. אחת מהן – ואני מניח שזו הסיבה שבגללה אני מזהה פה התייצבות של חברי הכנסת מהסיעות הערביות – היא סוגיית מה שמכונה "איחוד המשפחות". חוק האזרחות – הוראת שעה – נותן את המסגרת שבאה ואומרת: מדינת ישראל יכולה לקבוע מקומות, מדינות ואזורים שמי שבא מהם לא יכול לקבל איחוד משפחות, כי אנחנו חייבים להגן על הזהות הדמוגרפית שלנו כאן במזרח התיכון, אחרת לא תהיה לנו מדינה. החוק נותן מענה גם לכניסה של מסיתים ואנשי BDS – כולנו מכירים את פסק הדין בנושא לארה אל-קאסם. הגיעה לפה פעילת BDS – שר הפנים אמר: את לא תיכנסי. באו כל הערכאות ואישרו את ההחלטה שלו, אבל בא בג"ץ והכניס אותה. עכשיו, אנחנו מבינים מה קורה בעולם, אנחנו רואים מה קורה בקמפוסים בעולם – אנחנו רואים את ההסתה נגד מדינת ישראל, את העובדה שהקמפוסים הפכו למקומות לא בטוחים עבור אחינו היהודים בתפוצות, ואנחנו לא רוצים לייבא את זה לכאן. חוקקנו חוק בנושא הזה, וגם זה בוטל, גם שיקול הדעת הזה נלקח מאיתנו. ואם מדינת ישראל והשרים – שר פנים, שהופקד מטעם מדינת ישראל על שמירת הגבולות שלנו, לא יכול לעשות את עבודתו, כל התופעות הללו מתרחשות אצלנו. ההצעה גם קובעת עיקרון שאומר: אם נכנסת למדינת ישראל שלא כדין, אתה לעולם לא תקבל פה מעמד. לא תצליח להלבין את עצמך באמצעות כל מיני הליכים מיותרים שמכבידים על המערכות שלנו. ההצעה גם אומרת שמדינת ישראל תנהל את ההגירה שלה, כמו כל מדינה מסודרת בעולם, באמצעות מכסות הגירה. לא כל מי שרוצה להיכנס, נכנס. מדינת ישראל יודעת שהיא מוכנה לקלוט כמות מסוימת של אנשים. כמובן, המכסות האלה לא חלות על חוק השבות. חוק השבות – מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי, לזה אין מכסות. כל יהודי, שיבוא מכל מקום בעולם. גם בשביל זה לא צריך את חוק-היסוד הזה, בחוק השבות זה כבר בפתיח לחוק, אבל כל יהודי מכל מקום בעולם שרוצה לבוא – אין מכסות. אנחנו לא מטילים מכסות במדינת הלאום של העם היהודי על עלייה, אבל לכל כניסה מסוג אחר, התאזרחות וכדומה, יש מכסה שתיקבע בחוק. גם האפשרות לקבוע מנגנונים אפקטיביים להרחקת מסתננים – יש כמה וכמה חוקים שנמצאים ונדונים היום. צריכים לקבל את המסגרת של חוק-יסוד שמסמיך ומאפשר את הדבר הזה, כדי לוודא שמדינת ישראל תשמור על הגבול שלה. כל הכללים הללו הם כללים חיוניים לשמירת זהותה של מדינת ישראל. אני קורא לכל סיעות הבית שהזהות היהודית של מדינת ישראל והמאבק הדמוגרפי המתנהל במדינת ישראל ובסביבה חשובים להם, שרוצים שמדינת ישראל תמשיך להיות מדינת הלאום של העם היהודי גם עבור הדורות הבאים – אני קורא לכולם לתמוך בחוק הזה. אני קורא לכולם להחזיר את הריבונות על גבולותיה של מדינת ישראל לידי העם, לידי האזרחים, ולוודא שמדינת ישראל תממש את תפקידה ההיסטורי להיות הבית הלאומי של העם היהודי בארץ ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן.

היו"ר ארז מלול:

להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, של חבר הכנסת צביקה פוגל. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר להציג את החוק במקומו של צביקה פוגל. לרשותך עד שלוש דקות, בבקשה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את הרמטכ"ל על החלטה טריוויאלית והגיונית. אנו מוצאים את עצמנו כאן בכנסת נאלצים לברך אותו על החלטה מנהיגותית של ראש המטה הכללי. כאשר יש חייל שמשתמש בכוח שלו, בהכשרה שלו, שבמקרה שלו עלתה המון כסף למשלם המיסים – אזרחי מדינת ישראל הולכים לישון בשקט כי הם יודעים שבעת צרה, אותו חייל במילואים יקפוץ להגן עם הכלי היקר ביותר שיש למערכת, חיל האוויר – והוא משתמש בכוח שלו ובסמכות שהוא קיבל ממדינת ישראל כדי לבצע מהלך פוליטי, אז משהו שנראה לכולנו נורא הגיוני – בכהונה של הרמטכ"ל הקודם זה לא קרה בכלל, אולי אפילו זכה לאיזו רוח גבית, הייתי אומר.

היו"ר ארז מלול:

הכלה, הכלה. לא רוח גבית.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

הכלה, כן. הכלה, רוח גבית, תמיכה מתחת לשולחן או על השולחן. עכשיו אני שמח לשמוע שיש רמטכ"ל חדש, עם מדיניות הגיונית, שעושה שכל לכולם, ועם מסר ברור שמי שחושב שהוא יכול להשתמש בהכשרה הצבאית שלו ככלי ניגוח פוליטי, ימצא את עצמו מחוץ לזכות הזו של לשרת את עם ישראל במערך המילואים. אני נמצא כאן, מציג בשמו של חבר הכנסת צביקה פוגל חוק חשוב מאוד לגבי זהותה וצביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית – הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל. עמד כאן חבר הכנסת רוטמן, המציע הראשון, ודיבר בקצרה, אז אני אדייק. ב-2012 קבעה הממשלה שניתן יהיה להחזיק מסתנן שהוצא נגדו צו הרחקה במשמורת למשך שלוש שנים. לצערי, בית המשפט ביטל. בשנת 2013, בעקבות הפסיקה, הכנסת מחוקקת מחדש: תתאפשר כליאה לשנה, לאחר מכן שהייה במתחם פתוח. גם שם בג"ץ לצערנו ביטל. ב-2014, אחרי עוד מאבק, הכנסת מנסה שוב – היא קיצרה את משך השהייה במתקן חולות לשלושה חודשים בלבד. אל תהיה מופתע, אדוני היושב-ראש, גם התיקון הזה בוטל. ב-2017 הובא חוק הפיקדון, שנועד להגביל את האפשרות של מסתננים להשתקע בישראל. אל תיפול מהכיסא שלך – גם שם בג"ץ ביטל. ושוב ב-2018, עם ההסכמים עם המדינות השלישיות, כשמדינת ישראל כבר חתמה, ורגע לפני שהצלחנו להוציא מכאן את אותם אלה שהסתננו לכאן באופן לא חוקי, שוב מי שהתערב היה בית המשפט, ובעצם עיקר את ההחלטה הזו גם מתוכן. ולכן, גם החוק הזה מגיע להגן ולשמור על זהותה של המדינה הזו, בהמשך לחקיקה נוספת שקיימת כאן בבית הזה, של גירוש תומכי משטר. מסתנן מאריתריאה שנמצא כאן ושותף להפגנות בעד המשטר שהוא כביכול טוען שהוא בורח ממנו, בוודאי שאין שום סיבה שהמדינה תמשיך להכיל אותו כאן. אנחנו מדברים גם על אותם מסתננים שהגיעו לכאן כדי למצוא עבודה ופרנסה ואיכות חיים ומעורבים בעבירות פליליות – בוודאי שגם אותם. אנחנו ניתן את הסמכות לשר המשפטים, שבמקרה גם נמצא כאן, לפעול מתוקף סמכותו ולשמור על צביונה של מדינת ישראל.

היו"ר ארז מלול:

תודה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אני רוצה לחזק את המציעים, חבר הכנסת רוטמן, חבר הכנסת צביקה פוגל, על הצעת חוק חשובה זו. מציע לכולכם לתמוך בהצעה בעד. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את שר הפנים חבר הכנסת משה ארבל להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. טלי ועליזה.

שר הפנים משה ארבל:

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי מזכיר הכנסת, גברתי סגנית המזכיר.

היו"ר ארז מלול:

אין, אין על משה ארבל. אין.

שר הפנים משה ארבל:

מכובדיי כולם, הצעת חוק-היסוד שלפנינו נוגעת לסוגיות משמעותיות ביותר לעתידה של מדינת ישראל, מדיניות הכניסה ומדיניות ההגירה לישראל והאפשרות לקבל מעמד בישראל ושלילתו. מדובר בנושאים מורכבים ורגישים המצויים בלב הדיון הציבורי והמשפטי בישראל זה שנים רבות. נושאים אלו הם בעלי השלכות ישירות על אופייה של המדינה, על ריבונותה, על ביטחונה ועל צביונה הלאומי. המציאות בשני העשורים האחרונים הציבה בפני מדינת ישראל אתגרים משמעותיים בתחום ההגירה ובתחום הכניסה לישראל – גלי הסתננות בלתי חוקיים לצד סוגיות מורכבות של בקשות למעמד, שהובילו לכך שהסדרת נושאים אלה נעשתה לעיתים באופן נקודתי, באמצעות חקיקת הוראת שעה או דרך פסיקות בתי המשפט. ואולם, טרם גובשה מסגרת כוללת ומסגרת מקיפה שתספק יציבות ותבטיח התמודדות שיטתית עם האתגרים המתהווים. קביעת מסגרת ברורה בתחומים אלו וסרטוט של מדיניות אחידה יחזקו את ריבונותה וצביונה הלאומי של המדינה ויגבירו את הוודאות בנושא ואת אמון הציבור. אני חייב לומר באותה נשימה שכשמסדירים את סוגיית ההגירה לישראל, אין פירושו של דבר שמעודדים, חלילה, וגם לא ברמיזה, שנאת זרים. אזרחי ישראל שחיים כאן, יהודים, ערבים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, צ'רקסים, כולם – חובתנו לחתור לכך, ללא הפסקה, שיהיו שווי זכויות. עם זאת, ובאותה נשימה, הצעת החוק מבקשת להסדיר סוגיות אלו בדרך של קביעת חוק-יסוד. הצעת חוק-היסוד חוזרת ומבהירה שמדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות, ולצד זאת מבקשת לעגן את סמכות המדינה לקבוע מי יוכל לבוא בשעריה, באילו תנאים יוכל אדם לקבל מעמד תושב ומעמד אזרח. הצעת חוק-היסוד מסמנת שינוי משמעותי. במדינות רבות בעולם כבר קיימים חוקים ברורים ומוגדרים שמסרטטים את מדיניות ההגירה שלהם, מתוך הבנה שסוגיה זו מחייבת הסדרה עקרונית. מדינת ישראל אינה יכולה להשאיר מאחור תחום זה, ונדרשת לגבש לעצמה מדיניות ברורה וקוהרנטית אשר תיתן מענה לצרכים הלאומיים תוך שמירה על ערכיה ועל זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית, כמדינה דמוקרטית ויהודית, בלי שהאחד סותר את השני. מדובר אם כן בהצעה שמבקשת להניח תשתית ארוכת טווח אשר תעניק כלים להתמודדות עם האתגרים הניצבים בפנינו כיום, כמו גם עם אלו שעוד צפויים בעתיד. לאור חשיבות הנושא ומהטעמים שהזכרתי, ועדת השרים לחקיקה דנה והחליטה לתמוך בהצעת חוק-היסוד, בכפוף לתנאים הבאים – שימו לב, חברי הכנסת המציעים, לתנאי ועדת השרים לחקיקה: תנאי ראשון – הסרת סעיף 3, שעניינו עליונות החוק; תנאי שני – שהמשך הליכי החקיקה והשינויים בהצעת החוק, לרבות שינוי נוסח, יהיו בהסכמת כלל סיעות הקואליציה; התנאי השלישי – המשך הליכי החקיקה יקודם בהסכמת משרדי המשפטים, הפנים והביטחון הלאומי ובתיאום עם משרד הרווחה והביטחון החברתי. סעיף נוסף שהתנתה ועדת השרים – שהצעת החוק תמתין לאחר הקריאה הטרומית להצעת חוק ממשלתית למשך שלושה חודשים ותמוזג איתה. אלו תנאי ועדת השרים לחקיקה. אני מניח שחברי הכנסת המציעים מקבלים על עצמם את התנאים הללו. בכפוף להשלמת תנאים אלו, אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק. בשולי הדברים, אבל לא בשולי חשיבותם, אני רוצה לשתף את חברי הכנסת באתגר אמיתי שאיתו אנחנו מתמודדים, לצערי הרב, בתקופה האחרונה, שפוגע פגיעה קשה – אדוני המציע, יושב-ראש ועדת החוקה, כדאי שתכיר את זה – באמון הציבור במערכת המשפט. בבית המשפט המחוזי בתל אביב מכהנת שופטת נכבדה, ד"ר אגמון גונן, שבאופן יזום פועלת כדי להסיט לידיה את כל התיקים המגיעים לבית המשפט המחוזי בתל אביב לעתירות מינהליות שעניינן נושא הגירה ומעמד.

היו"ר ארז מלול:

היא קובעת? יש נשיא בית משפט מחוזי.

שר הפנים משה ארבל:

המציאות הזאת יוצרת עיוות שנקרא "פורום שופינג". כל עורך דין שעוסק בתחום ומבין בגדול את עמדתה של השופטת ואת הרוח של פסיקותיה, פועל כדי להביא את התיקים לבית המשפט המחוזי בתל אביב מתוך ידיעה שבוודאות התיקים יגיעו לשופטת ספציפית אחת. הדבר הזה – השיטה הזאת נפסדת. לעומת זאת, בבית המשפט המחוזי בירושלים יש כחמישה שופטים שעוסקים בענייני הגירה בעתירות מינהליות. אין ודאות לאף אחד מהצדדים שניגשים לעתירה מינהלית בבית המשפט המחוזי בירושלים לאיזה שופט ינותב התיק, מה תהיה עמדתו וכיצד תהיה ההכרעה. המהלך הזה הוא מהלך שמפר את האיזון ופוגע באמון הציבור במערכת המשפט. פניתי בכתובים, אדוני היושב-ראש, לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט נויטל, וכתבתי לו באופן מאוד מאוד ברור; האמת, הפנייה הראשונה הייתה לממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט פוגלמן, בסוף כהונתו, והוא לא השיב בכלל לפנייה. משלא קיבלתי ממנו תשובה בכלל, פניתי לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, והוא העביר את תשובת היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שטען שיש להם קושי גדול בתקנים. מבירור שעשיתי, בית המשפט המחוזי בתל אביב כבר מינה את השופטים על חשבון אלה שעתידים לפרוש ועדיין לא פרשו. השופט שוחט, שעדיין לא פרש מבית המשפט המחוזי בתל אביב – התקן שכנגדו כבר מונה. טענה של אתגרים בתקנים שמצדיקה את "פורום השופינג" הזה פוגעת קודם כול באמון הציבור בבית המשפט.

היו"ר ארז מלול:

זאת לא תשובה – – –

שר הפנים משה ארבל:

ולכן, אני חושב שנכון יהיה, חרף התמחות ספציפית של שופטים – אגב, זה לגיטימי, יש שופטים כלכליים, יש שופטים שמתמחים בנושאים מסוימים. אי-אפשר שתהיה שופטת אחת שהיא היחידה, ומשמועות ששמעתי גם בזמן פגרה, כשהמערכת מנתבת תיקים לשופט תורן, היא דואגת לבקש מהשופט התורן שיעביר לידיה תיקים שעניינם נושא הגירה.

היו"ר ארז מלול:

אני מניח שעותרים לבג"ץ על פסקי הדין שלה. הם מתקבלים, לא מתקבלים?

שר הפנים משה ארבל:

יש לא מעט מקרים שבית המשפט העליון הפך את פסקי הדין שלה, ואני עדיין חושב שעצם התהליך הזה – –

היו"ר ארז מלול:

למה צריך לעבור בכלל – – –

שר הפנים משה ארבל:

– – פוגע, באמת, דבר ראשון באמון הציבור במערכת המשפט. מערכת המשפט חייבת להיות כזאת שמאפשרת לציבור לקבל את יומו בבית המשפט, לקיים דיון אמיתי, ולאחר מכן, כמובן, חובה עלינו – –

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, חברי הכנסת. מיכל.

שר הפנים משה ארבל:

– – אני אומר, חרף הביקורת, כמובן לקיים את ההחלטות השיפוטיות. אין עוררין על זה. אבל לצד זה אנחנו חייבים – אני קורא לך גם כמציע וגם כיושב-ראש ועדת החוקה לקיים על זה דיון, להבין את הסוגיה הזאת לעומק. איך ייתכן שיש מחוז שלם שבבית המשפט רק שופטת אחת דנה בתיקים ספציפיים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה מסכים לחוק הזה?

היו"ר ארז מלול:

לא לא לא. חברת הכנסת מירב, אם היית שומעת את כל – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני הקשבתי, בגלל זה באתי.

היו"ר ארז מלול:

אז הוא מסכים.

שר הפנים משה ארבל:

אני הקראתי את – – – הקראתי את התנאים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עזוב אותי מהתשובה של המשרד. מה אתה חושב?

שר הפנים משה ארבל:

הקראתי את התנאים. אני באופן אישי מאוד מאוד מתקשה בחוקי-יסוד כשלעצמם. אני לא יודע למה בית המשפט יהפוך את חוק-היסוד. גם אם היו מחוקקים את עשרת הדיברות בחוק-יסוד, קשה לי עם זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לוקח אותי לפרוצדורה. במהות, קראת את החוק הזה?

שר הפנים משה ארבל:

ולכן אני אומר, יש כמה וכמה סעיפים, ארבעה סעיפים שוועדת שרים לחקיקה התנתה בהליך החקיקה הזה. בהתקיים הסעיפים הללו, נחה דעתי שאפשר להצביע על החוק בקריאה טרומית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל הוא יביא את זה לוועדת החוקה?

שר הפנים משה ארבל:

מה שתחליט הכנסת.

גלעד קריב (העבודה):

מה פתאום ועדת החוקה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא יעשה מה שהוא רוצה.

גלעד קריב (העבודה):

עלייה וקליטה. חוק-יסוד: הגירה זה עלייה וקליטה. דיר באלכ לא להביא את זה אליי. ועדת העלייה והקליטה – – –

שר הפנים משה ארבל:

כמובן שיש כאן את ועדת הכנסת שתכריע במחלוקות. אני חושב שבהינתן התנאים הללו, בהחלט אפשר לתמוך בקריאה הטרומית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – לקחת אותי לפרוצדורה, אבל אני מבינה אותך. לא רצית להגיד את הדעה שלך – – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לכבוד השר. להצעת החוק מתנגד חבר הכנסת גלעד קריב. אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב לנמק את התנגדותו להצעת החוק. תנמק, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני רוצה להתנצל בפניך, כי אתה צדקת. על פי הוראות התקנון אי-אפשר להיכנס עם חולצה שיש עליה לוגו של התנועה החשובה אחים לנשק, וגם המילים – –

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

גלעד קריב (העבודה):

– – "התקווה מתה אחרונה", הן באמת מטרידות.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת קריב – – –

גלעד קריב (העבודה):

כן, כן. לכן, אני קיבלתי, אני מתנצל בפניך. לכן אני הפכתי את הסווטשירט. אני מבקש באמת להתנגד להצעת החוק. קודם כול אבקש לומר שבאופן אוטומטי, מבחינתי כל הצעה לחקיקת-יסוד שחבר הכנסת רוטמן מגיש, אוטומטית ראוי להתנגד לה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

גלעד קריב (העבודה):

רגע, שנייה, אני אסביר לך. אוטומטית ראוי להתנגד לה, כי אחרי שראינו כיצד חבר הכנסת רוטמן חידש בעוצמה את המהפכה המשטרית, כפי שראינו היום, ואחרי שראינו שחבר הכנסת רוטמן מדבר גבוהה-גבוהה על הסכמות רחבות ועל פשרות אבל הכול זה עלי תאנה לדורסנות ולכוחנות, גם שלו וגם של שותפיו למהפכה המשטרית, אז ראוי להתנגד.

היו"ר ארז מלול:

"לא תִקום ולא תִטור", גלעד. כתוב "לא תקום". מה זה, נקמה?

גלעד קריב (העבודה):

לא, לא. זאת לא נקמה.

היו"ר ארז מלול:

אם החוק הזה טוב, תתמוך; אם לא, לא. מה זה כאן? בגלל שהוא – – –

גלעד קריב (העבודה):

כי גם כשעל פניו ישנם חוקים שנראים טובים, אסור להפקיד בידיו של חבר הכנסת רוטמן, בידי הממשלה הזאת, בידי הקואליציה הזאת, כל חקיקת-יסוד.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת.

גלעד קריב (העבודה):

עכשיו, מעבר לעניין הזה, חשוב לי לציין את הנקודה הבאה. בסופו של יום, כל דברי החקיקה הנדרשים על מנת לעצב מדיניות הגירה מאוזנת וראויה, שמשקפת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – הכול כבר נמצא בספר החוקים. לא צריך את החוק הזה. יש את חוק השבות ויש את חוק הכניסה לישראל, ומדינת ישראל חתומה על האמנות הבין-לאומיות הרלוונטיות. אלא מאי? הממשלה והקואליציה – זה לא קרה רק עכשיו – מסרבות, מסרבות לפעול בהתאם לחובות של מדינת ישראל. למשל, לא בודקים את בקשות המקלט של אנשים שטוענים שהם פליטים, אז אם לא בודקים את בקשות המקלט, גם אי-אפשר לגרש אנשים. זה החוק.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

ולכן מנסים להעביר כאן חקיקה שתצדיק את העובדה שהממשלה לא מקיימת את הוראות החוק.

היו"ר ארז מלול:

תודה. בבקשה לסיים.

גלעד קריב (העבודה):

מדינה יהודית בודקת בקשות מקלט של פליטים.

היו"ר ארז מלול:

להצעת החוק השנייה התנגדה חברת הכנסת מירב בן ארי. אני מזמין את חברת הכנסת להציג את התנגדותה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. אדוני שר הפנים, אתה אדם ישר, ואני ישבתי פה והקשבתי לך. מכיוון שאני גרה בתל אביב 20 שנה, ומכיוון שכן, יש לנו פשיעה חמורה שמגיעה מדרום תל אביב, ממסתננים, אני חיה את זה. אני לא יוצאת נגדם כי הם מסתננים, אני יוצאת נגדם כי בתוכם יש עבריינים וזנות וסמים. קילומטר מרוטשילד יש מדינה אחרת. הלוואי שמשרד הפנים, משטרת ישראל, משרד האוצר ומשרד המשפטים היו עושים פעם אחת שולחן עגול אחד, יושבים ביחד ועוזרים לנו, לתושבי תל אביב אבל לכל המדינה, להילחם ולהרחיק את אותם עבריינים. וכשיוליה מלינובסקי הגיעה לפה עם החוק של תומכי משטר, אנחנו תמכנו – תמכנו כי תומך משטר שנוהג באלימות, פוגע קודם כול באותם פליטים שבאמת נפלטו, אבל גם לנו הוא הורס את החיים. והינה, אני אומרת לך, החוק הזה לא יפתור שום בעיה. החוק הזה יציג את מדינת ישראל כדיקטטורה, אמיתי. אדם שהגיע לפה והוא חסר מעמד לא יוכל לעתור לבית משפט. ועוד פעם, בכוונה הסברתי לכולם, והסברתי שיהיה ברור: אין לי עליהם כלום. אתה יודע, אפילו הדבר הכי פרטי שלי, שכל הזמן צוחקים עליי – אני רוכבת על אופניים, מה לעשות, וכל חודשיים גונבים לי, וזה תמיד מגיע לדרום תל אביב. אני בעד, אבל לא יכול להיות שאתה – ואגב, לא סתם באתי לפה ושאלתי אותך – עזוב אותי מחוק-יסוד, עזוב אותי שמחה רוטמן: האם במהות אתה תומך בחוק? ואתה אדם ישר. לא היית מסוגל להסתכל עליי ולהגיד לי שאתה תומך. אתה יודע למה? כי מסתנן אחד זה לא יזרוק מפה. אחד. מה זה כן יעשה? יציג אותנו כמדינה שלא מאפשרת זכות עמידה לפליטים בבג"ץ. תגידו לי, ירדנו מהפסים? מה זה? תעשה טובה, יש להם רוב מוצק, פשוט אל תצביע לפארסה הזאת. איך תצביע? כי מה שאתה עושה היום – ואני מתנצלת, אתה יודע שאני אומרת לך את זה בחברות – זה החוק הזה, וכל חבר כנסת מהאופוזיציה שלא מגיע לפה להתנגד – הינה, אני אומרת לך, זו בושה לנו, ואתה יודע למה? כי אם אנחנו מדינה דמוקרטית, אוהבת אדם, שומרת על זכויות אדם, אנחנו לא יכולים לשלול מאדם זכות עמידה רק בגלל שהוא פליט. אם הוא מסתנן, ואם הוא תומך משטר – שילך מפה. נכון, יוליה?

היו"ר ארז מלול:

השאלה היא אם הוא רוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל לפחות תן לו את היום שלו בבית המשפט. לאן הגעתם? היום של אדם בבית משפט. מה יש לכם? ירדתם מהפסים?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ירדתם מהפסים? בוא תענה.

היו"ר ארז מלול:

לרדת מהדוכן, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כבר הייתי למטה, הכול בסדר, עוד דקה. הכול בסדר, כבר הייתי בחוץ, והסתכלתי על שמחה.

היו"ר ארז מלול:

אמרת "ירדת מהפסים", אז השלמתי. זה היה בהומור. די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הבנתי. מקבלת, מקבלת.

היו"ר ארז מלול:

בציניות. אמרת "ירדת מהפסים", אז אמרתי "אז תרדי מהדוכן".

מירב בן ארי (יש עתיד):

הסברת, ואני מקבלת. גם זה קורה.

היו"ר ארז מלול:

יופי, אני שמח. חבר הכנסת שמחה רוטמן ישיב על ההתנגדות. שלוש דקות לרשותך.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראשית, למיטב ידיעתי, חברת הכנסת מירב בן ארי, אין מדינה בעולם שמאפשרת לאנשים שהם לא האזרחים שלה, שהם לא התושבים – אם ישללו לי את הוויזה להיכנס לארצות הברית או למדינה אחרת, אין לי יכולת לפנות לבית משפט בארצות הברית, אין לי זכות עמידה. מדינת ישראל, כשהיה הסיפור עם אוקראינה, בא בן אדם, ניגש לבית המשפט, שינה את מדיניות ההגירה על אוקראינה, להכניס לארץ אנשים בניגוד לחוק השבות, בניגוד לכללים, בניגוד למה שרצתה אז שרת הפנים אילת שקד – זה היה בממשלה שלכם. בא איזה מישהו, עתר בשם אוקראינים עלומים, לא זכאי שבות, חלילה וחס, לא יהודים – עתר בשמם שייתנו להם להיכנס לפה. אין דבר כזה בשום מדינה בעולם, ובית המשפט קיבל את העתירה הזאת. אלה פשוט דברים שלא קיימים. אין לזה אח ורע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז לא תיתן לו? לא תיתן לו? תגיד לי, מי אתה בכלל? אתה תגיד לאנשים לא ללכת לבית משפט?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

נעים מאוד, חבר הכנסת שמחה רוטמן. אני אביא לך כרטיס ביקור אחר כך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה הדבר הזה? מה זה הדבר הזה?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני רק אגיד לשר הפנים: כמובן שאני מקבל את האמירות – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה תחליט מי יכול ללכת לבית משפט? ירדת מהפסים.

קריאה:

רוטמן, הוא עתר בשם השגרירות.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

כן, הוא עתר בשם השגרירות, בשם השגרירות. הוא נתן לו זכות עמידה לפתוח את השערים. השתגענו לגמרי. בקשר להרכבים, אדוני שר הפנים, אתה בוודאי צודק. אני יכול לספר לך, א. ביקשתי מהממ"מ מחקר – אני מניח שיתפרסם בימים הקרובים – לגבי איך נקבעים הרכבים בבתי משפט בעולם. אני חושב שהדבר הזה דורש שינוי, דורש שינוי מהותי – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

יאללה, יאללה כבר. כמו המנדטים שלכם – – –

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

– – והמציאות הזאת חייבת לעבור שינוי. יש לי כמובן הצעת חוק בנושא עוד מקודם בכל הנוגע לבית המשפט העליון, והיא מן הסתם צריכה לחול על כל בתי המשפט. הרכבים צריכים להיקבע באופן אקראי, כך זה הולך בעולם. אסור לאפשר "פורום שופינג". המציאות שאתה מדבר עליה נכונה בהרבה תחומים אחרים וגם בתחום ההגירה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, בבקשה לשבת. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל של חבר הכנסת שמחה רוטמן. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 58 נגד – 30 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 58 בעד, 30 נגד. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ועדת העלייה והקליטה.

היו"ר ארז מלול:

לוועדת הכנסת. יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אמיר אוחנה הצביע בעד. ההצבעה נקלטה? זה לפרוטוקול. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. היא לא נקלטה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, של חבר הכנסת צביקה פוגל. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 58 נגד – 32 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 58 בעד, 32 נגד. אני קובע כי גם הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, של חבר הכנסת צביקה פוגל אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט – בעצם גם לוועדת הכנסת? או שזה – לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו (תיקון – הרחבת הזכאויות לחטופים ששוחררו), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת צגה מלקו. אני מזמין את חברת הכנסת צגה מלקו להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות.

צגה מלקו (הליכוד):

כבוד היושב-ראש, השרים, כנסת נכבדה, משפחות יקרות, מכובדיי כולם – "הייתי בטוחה שהולכים לטבוח בנו", סיפרה לירי אלבג, התצפיתנית ששוחררה מהשבי בעסקה האחרונה. "מרגישה בסיוט אחד ארוך. מחכה שמישהו יעיר אותי – אבל לצערנו זה לא חלום", היא שיתפה. אדוני היושב-ראש, הרעש מפריע.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, בבקשה. דווקא לחברת הכנסת צגה להפריע? הכי הגונה והכי נחמדה פה במשכן.

צגה מלקו (הליכוד):

תודה. "לא אשכח בחיים – רואים את הרוע בעיניים. זה היה מאוד מפחיד. הייתי בטוחה שברגע שאנחנו עומדות שם קשורות, הם הולכים לעשות לנו שורת ירי", אמרה. "נכנסתי למצב הישרדותי, אמרתי" – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת וסרלאוף, אתה עדיין לא שר, אז אני יכול להעיר לך.

צגה מלקו (הליכוד):

"הייתי בטוחה שברגע שאנחנו עומדות שם קשורות, הם הולכים לעשות לנו שורת ירי", אמרה. "נכנסתי למצב הישרדותי, אמרתי, מה אני עושה כדי לצאת מפה בחיים? הם אמרו לנו: אם תקשיבו לנו, אנחנו לא נהרוג אתכן, אתן באות איתנו לעזה. אמרנו להם, 'כן, תיקחו אותנו לעזה'." תדמיינו לעצמכם שאתם חולמים חלום רע, מתעוררים, מגלים באנחת רווחה שזה היה חלום. עבור התצפיתניות שהתעוררו בבסיס בבוקר חג שמחת תורה ב-7 באוקטובר – הן מצאו את עצמן בתוך סיוט רע שהן רק קיוו שיהיה חלום שיתעוררו ממנו, אך הסיוט הזה נמשך עבורן ועבור יתר החטופים יותר מ-400 ימים, עד ששוחררו בעסקה האחרונה. ב-7 באוקטובר הן עדיין קיוו כי תגיע הישועה מהר ואף אחד לא יפקיר אותן. לצערנו, זה לקח יותר מ-400 ימים עד שחזרו. החטופים והחטופות זקוקים לנו; אסור לנו להפקיר אותם פעם נוספת. במלחמת חרבות ברזל, שהחלה במתקפת החמאס בחג שמחת תורה, נחטפו כידוע 253 חטופים וחטופות, רובם אזרחים ומיעוטם חיילים בשירות סדיר. החטופים והחטופות מוחזקים על ידי ארגוני טרור רצחניים, שאינם מצייתים לצו מוסרי או לדין הומניטרי. החטופים והחטופות ששוחררו עד עתה משבי חמאס מעידים על תנאי כליאה אכזריים ובלתי אנושיים ופגיעה מתמשכת וקשה בגופם ובנפשם. בעקבות תיקון משנת 2023, חוק התשלומים לפדויי שבי לחטופים ששוחררו, התשס"ה–2005, מאפשר להעניק הכרה רשמית כפדויי שבי גם לאזרחים שנחטפו והוחזקו על ידי ארגוני הטרור. לפי החוק, זכאי פדוי השבי לתשלום חודשי למשך כל ימי חייו, אך הוא רחוק מלספק את הצרכים הבסיסיים הייחודיים שמתעוררים לפדויי השבי עקב הטראומה ותנאי השבי הקשים והבלתי-אנושיים שחוו. בתיקון לחוק מחודש יוני 2024 נקבע כי חטוף שנחטף ביום 7 באוקטובר 2023 ושוחרר והוכר כפדוי שבי, יהיה זכאי לזכויות לפי כל חיקוק שלהן זכאי נכה שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור 50%. עם שחרורם בפעימה האחרונה של חטופים וחטופות לאחר יותר מ-400 ימי שבי קשים מנשוא, התברר באופן מחריד כי החששות לגבי מצבם לא היו מופרכים בכלל. לצד השמחה על שחרורם מן השבי נחרדנו לראות את מצבם הפיזי כתוצאה מתנאי כליאתם האכזריים והתזונה הלקויה – תמונות אשר הזכירו לנו תקופות אפלות בהיסטוריה של עמנו. אני מציינת כי הצעת חוק זו נכתבה לאור הצרכים אשר עלו לעת עתה מן השטח ולאור בקשת המשפחות. לאור המציאות המתבקשת לבצע תיקון לחוק, להלן התיקון המוצע: בחוק תשלומים לפדויי שבי לחטופים ששוחררו, התשס"ה–2005, תיקון סעיף 8ב לחוק המקורי – זה מפריע.

היו"ר ארז מלול:

מירב.

צגה מלקו (הליכוד):

(1) בסעיף קטן (א), במקום 50% יבוא 100%. על כן, מוצע להגדיל את הזכאויות לגבי מי שנחטף ביום 7 באוקטובר 2023, שוחרר והוכר כפדוי שבי, ולקבוע כי יהיה זכאי לזכויות לפי כל חיקוק שלהן זכאי נכה שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור 100% בשל הפרעה בתר חבלתית, במקום דרגת נכות בשיעור 50%, כקבוע היום. טרם נערכו מחקרים מספקים אשר ייתנו תמונה מלאה באשר להשלכות הרפואיות המיידיות או ארוכות הטווח של השבי על החטופים והשבים, אולם נוכח המציאות הבריאותית הקשה שהתחוורה, מוצעים תיקונים נדרשים בחקיקה כדי להתאימם למציאות חדשה זו. על כן, מוצע להגדיל את מענק ההסתגלות החד-פעמי המשולם לחטוף ששוחרר מסכום של 50,000 שקלים לסכום של 100,000 שקלים, כדי לאפשר לחטופים ששוחררו תנאים כלכליים ראשוניים להתבססות ולהסתגלות לחיי שגרה לקראת תחילת תהליך השיקום, שברור כי יארך פרק זמן ארוך – חבריי, זה מפריע לי. מתנצלת, זה מפריע לי. עוד מוצע להאריך לחמש שנים במקום שלוש שנים כיום את התקופה שבה חטוף ששוחרר יהיה זכאי למימון טיפול רפואי, אף אם אינו טיפול במחלה או בחבלה שהוכרה לגביו לפי חוק הנכים או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. לאור המציאות המתבקשת וצורך השעה בדיאלוג אשר התקיים עם האוצר, נעשו הסכמות, והוחלט כי לעת עתה ייגרעו זמנית שני סעיפים אלה וייוותרו כרגע מחוץ לחוק, עד שיימצא המקור התקציבי עבורם, אולם צורך השעה להכיר בחטופים ובשבים בדרגת שיעור של 100% אינו ניתן לדחייה. על כן, אני מודה לחברי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, לחברי שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין ולחברי חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, אשר הבינו את גודל השעה ואת הנצרכות הגבוהה, ופעלו מיידית מול הצוות המקצועי של משרדם כדי למצוא את המקור התקציבי המתבקש. אני גם רוצה להודות לעוד" שרית דמרי מהביטוח הלאומי על הסיוע המקצועי ועל התגייסותה המלאה לטובת העניין. כאן המקום להודות לצוות לשכתי המסור, אשר הביא להצעת חוק זו את ליבו ואת מקצועיותו, לאמיר טואבה, ראש לשכתי, וליועצת החקיקה המקצועית והמסורה שלי אושרית סטבון. חבריי, לפני שנצביע, אני נושאת תפילה לבורא עולם שבקרוב יחזרו אלינו כל החטופים והחטופות ושנוכל ליישם בקרוב את הצעת החוק הזאת במלואה. אני מתפללת שנמלא גם את חובתנו המוסרית כלפי הנרצחים ונביא אותם במהרה לקבר ישראל.

היו"ר ארז מלול:

אמן. תודה רבה.

צגה מלקו (הליכוד):

אסיים בציטוט מישעיהו: וקראתם לשבויים דרור. אני פונה אליכם, חבריי, להצביע יחד איתי על הצעת חוק זו בקריאה טרומית כדי לתקן את העוול ואת המחויבות המוסרית שלנו כלפי החטופים והשבים. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו (תיקון – העלאת דרגת הנכות ל-100% לחטופים ששוחררו), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה להציג את הצעת החוק. לרשותך עד שלוש דקות, בבקשה.