ישיבת מליאה בתאריך 19/02/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"א בשבט התשפ"ה, 19 בפברואר 2025. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חברת הכנסת קארין אלהרר לשר העבודה בנושא: הרחבת מעני "סיוע רגשי" לאחים שכולים. אני מתכבד להזמין את שר העבודה יואב בן צור אל הדוכן. חברת הכנסת אלהרר, בינתיים אנחנו נשמע את השאלה שלך, בבקשה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כיום אחים שכולים שאיבדו את היקר מכול זכאים רק לארבעה טיפולים ב"סיוע רגשי", קרי אלטרנטיבי, שהם מסובסדים בחוק, למשך 12 טיפולים בלבד; זאת, בשונה מהורים שכולים שזכאים ללמעלה מ-18 סוגי טיפולים ולסבסוד גבוה יותר. אני רוצה לשאול: 1. מדוע קיים הפער? 2. האם בכוונתך להשוות את התנאים של האחים וההורים ביחס לסוגי ההכרה, משך הטיפולים והסבסוד שלהם? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בבקשה, כבוד השר.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השואלת חברת הכנסת קארין אלהרר, הזכאות לטיפול נפשי ורגשי לבני המשפחות השכולות קבועה בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה סעיף 15ז(ד) ובהוראה 84.18, המפרטים את הזכאויות השונות של בני המשפחות. הורים שכולים זכאים לטיפול נפשי בהיקף של שלוש שעות שבועיות, הכוללות טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי. במקביל, הורים שכולים זכאים, בהתאם להוראה 81.11, ל-20 טיפולים אלטרנטיביים בשנה לכל הורה, בהשתתפות של 162 ש"ח לטיפול. על פי סעיף 15ז(ד) והוראה 84.18 לחוק המשפחות, אחים שכולים זכאים לטיפול פרטני בהיקף של שעתיים שבועיות. אחים שכולים אינם זכאים לטיפולים אלטרנטיביים על פי החוק. המתווה הטיפולי במשפחות השכול נקבע לאחר מיפוי הצרכים ובהתייעצות עם גורמי מקצוע רלוונטיים, כדי לייצר מעטפת מותאמת להתמודדויות ולקשיים השונים של הורים שכולים ואחים שכולים. כמובן שאי-אפשר ובלתי ניתן לדרג את כאב השכול, ולו בשל העבודה שכל אחד חווה את השכול בצורה אחרת, במידה אחרת ובעוצמה אחרת. אבל המענים המוצעים, כפי שאמרתי, בנויים ומושתתים על דרישה, צרכים, ובהתייעצות עם גורמי מקצוע שהמליצו על סוג המעטפת וטיבה. למרות האמור, הביטוח הלאומי לא דבק במסגרות הקיימות בחוק – להפך, הביטוח הלאומי קשוב מאוד לצרכים המשתנים, ומשתדל להתאים את המענים בהתאם לאותם צרכים. בעקבות הטבח הנוראי שאירע ב-7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, ביישובי העוטף ובמשתתפי מסיבות טבע, נתקלנו באחים שכולים במצבים נפשיים קשים ומורכבים ועם קושי בולט בחזרה לתפקוד. מהדיווחים שעלו בפני העו"סים בביטוח לאומי לאחר 7 באוקטובר עלתה תמונת מצב מחרידה, ולפיה אחים רבים יצאו לחפש את בני משפחתם ונחשפו למראות קשים של גופות חרוכות וילדים שנטבחו, וחלקם אף מצאו בעצמם את גופות אחיהם, שנרצחו באכזריות. העיכוב בזיהוי החללים וההמתנה הארוכה במשך ימים ואף שבועות יצרו מצבי קיצון עבורם ועבור הוריהם, שהובילו אותם לתחושת חוסר אונים וייאוש. חלק מהאחים השכולים פונו מבתיהם בעוטף ונאלצו להתמודד עם ריבוי אובדנים – של חברים, בני קהילה, ואובדן הבית ותחושת שייכות. מ-7 באוקטובר נותרו 1,694 אחים שכולים, מתוכם כ-1,460 מעל גיל 18. המצבים הנפשיים הקיצוניים שחוו האחים – שחלקם הגדול התקשה לבטא במילים את גודל האסון – מראות קשים ותחושת אשמה ואובדן כבדות, הובילו את הביטוח הלאומי לפעול בכל דרך אפשרית על מנת לסייע לאחים שהתקשו בתקופה הזו להיעזר בטיפול ורבלי, ומצאו ערוצים אחרים בתחום טיפולי גוף-נפש לשחרר את מכאובם. למרות שטיפולים אלטרנטיביים אינם ניתנים על פי חוק לאחים שכולים, הביטוח הלאומי פעל ופועל במסגרת הוראת שעה, שהוארכה עד ליום 31 ביולי 2025, על מנת להעניק טיפולים אלו לאחים שכולים, וזאת במקביל לטיפול הנפשי שלו הם זכאים, כאשר בתקופה זו ייעשו מאמצים לשינויי חקיקה, כדי להתאים באמת ככל הניתן את המענים לצרכים הקיימים.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש שאלת המשך?

קארין אלהרר (יש עתיד):

כן. כן, אדוני. קודם כול, אני מברכת על כך שאתה רוצה לחוקק את זה. אני חושבת שזה ראוי. וגם ראוי שהטיפולים המוצעים יהיו בהיקף זהה – כפי שאתה הצבעת, באמת יש צורך זהה. דבר נוסף שאני רוצה לשאול את אדוני: הוועדה הציבורית שהוקמה על ידי שר האוצר לפיצוי נפגעי טבח 7 באוקטובר סיימה את עבודתה ביולי; ההסכם אושר על ידי ועדת רווחה, ולמרות זאת, אני מבינה שייקח עוד כמה חודשים עד שהכסף יעבור.

שר העבודה יואב בן צור:

לא, לא. לא, גברתי. אנחנו עושים את כל המאמצים שכולם יקבלו את מה שהם צריכים לקבל לפני חג הפסח. מאמצים עילאיים. זה לא פשוט.

קארין אלהרר (יש עתיד):

פסח זה באפריל.

שר העבודה יואב בן צור:

נכון, נכון. אז זה לא הרבה זמן. לפני פסח – אנחנו יודעים שיש צרכים מרובים לפני פסח – יקבלו האנשים סכומים מאוד מאוד יפים של עשרות אלפי שקלים. אני מקווה – – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

חלקם, כן. את זה המשפחה תקבל.

שר העבודה יואב בן צור:

ביטוח לאומי זה גוף משלם, לא מחליט – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

ברור, ברור.

שר העבודה יואב בן צור:

– – כידוע לך, והוא עובד לפי חוק. ככל שהחוק אומר לנו, אנחנו עושים את כל המאמצים, ביורוקרטית, כדי לקצר תהליכים וכדי לגרום לכך שאנשים, במהירות האפשרית, יקבלו את המגיע להם.

קארין אלהרר (יש עתיד):

מתי זה יושלם? זו השאלה.

שר העבודה יואב בן צור:

אמרתי, עד פסח. בעזרת השם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. יש שאלה נוספת לחבר הכנסת שירי. בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, הגיעו הרבה פניות עכשיו, לאחרונה, מחיילי מילואים. אני רוצה להסביר. הם רשמו את הילדים שלהם למעונות היום המפוקחים והיו זכאים להנחה. הבעיה העיקרית היא שלקחו את המענקים שהם קיבלו אחרי כל סבב – המענקים האלה הם לא משכורת, אלא הם מענקים שמגיעים להם כי יש הוצאות נלוות לשירות המילואים לאותו משק בית – וצברו להם את זה כמשכורת, ואז כפועל יוצא הם משלמים יותר, ההנחה שלהם קטֵנה כי החישוב של מעונות היום הוא נגזרת מהשכר למשק הבית. אני חושב שזו לקונה שהיא לא ברורה. הרי בסוף המענק הזה לא ניתן כאיזה בונוס, זה לא המשכורת שהוא מקבל או היא מקבלת. זה ניתן לתשלומים – נגיד על בייביסיטר, נגיד על דברים אחרים – שמשק הבית זקוק להם בהיעדר אותו איש מילואים. אני מבין שזה משהו שאתה מכיר, ואני מקווה מאוד שאתה מטפל. רק רציתי לשאול מתי ואיך וכמה אנחנו צריכים לחכות כדי שהדבר הזה יסתדר.

שר העבודה יואב בן צור:

טוב, נאור, השאלה שלך טובה. באמת טובה.

נאור שירי (יש עתיד):

כל השאלות שלי טובות.

שר העבודה יואב בן צור:

עזוב רגע, בוא לא נתווכח על זה כרגע. בסדר? בוא נתרכז עכשיו בשאלה הזאת. אתה בחור נחמד וחכם ומבין טוב בנושא של מעונות, ואני שמח לפעמים שיש לי פרטנר שמבין.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, אתה הורס לו את הפריימריז. אפשר לעצור פה עם המחמאות.

שר העבודה יואב בן צור:

למה? למה? נאור, באמת? אני מזיק לך?

נאור שירי (יש עתיד):

כמו שאני מזיק לך לפריימריז, אתה מזיק לי לפריימריז.

שר העבודה יואב בן צור:

אתה אף פעם לא מזיק לי. הפריימריז שלי – לך למועצת החכמים, דבר שם. אין שום בעיה.

דבי ביטון (יש עתיד):

גם אצלנו יש מועצת חכמים.

שר העבודה יואב בן צור:

כן. טוב, תראה, יש שני סוגים של חיילי מילואים שנפגעו כתוצאה מהחישוב שלנו. קודם כול, אתה יודע שכל חייל מילואים אצלנו קיבל דרגה מופחתת. בסדר? חיכינו למשרד הביטחון הרבה זמן, קיבלנו את הרשימות, וזה כבר מיושם בפועל. כל חייל מילואים שדרגתו הרגילה, נגיד, 9 – הוא מקבל 8; 7 – מקבל 6. זה אחד. יש שני סוגים של חיילי מילואים: יש סוג של חיילי מילואים סטודנטים שבעצם לא עבדו, ועכשיו, בגלל שהם היו בצבא, הם קיבלו את הסכום המינימלי של 9,000 פלוס שקל לחודש. אני אסביר: ביטוח לאומי עובד – אי-אפשר ככה. אי-אפשר, זה קשה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברים, שקט במליאה, בבקשה.

שר העבודה יואב בן צור:

מדברים על חיילי מילואים, קצת כבוד בשבילם. אז בביטוח לאומי כל סכום – אנחנו במעונות – כל סכום שעליו משולם ביטוח לאומי הוא סכום שנכנס ונחשב כשכר, בסדר? אז ראשית, אנחנו צריכים לפתור את הבעיה של הסטודנטים האלה. זה בערך 800 איש, 800 משפחות של סטודנטים, שאומרים: אני עכשיו הייתי במילואים, קיבלתי כסף, יצאתי מהמילואים, ואני חוזר למעמדי כסטודנט, בלי הכנסה. הייתי דרגה 2, הייתי דרגה 3, עכשיו אני דרגה 6. בזה אנחנו ראשית מטפלים במיידית כדי שאותם חיילי מילואים שבאמת מקבלים סוג של שכר – לא נקרא לזה שכר, מענק – על היותם במילואים, לא ייפגעו. שנית, אלה חיילי מילואים שמקבלים גם שכר עבור המילואים וגם את השכר שלהם במסגרת העבודה הרגילה שלהם. הם מקבלים כאילו double. עכשיו, צריכים להבין: כל אירוע כזה הוא אירוע תקציבי. אתמול, כבר לפני הפניות, עשינו בדיקות, מה יקרה אם היום אני אומר – העלינו הצעה. ההצעה הייתה שכמו שתושבי העוטף למשל קיבלו כולם דרגה 3, כן? כל חייל מילואים ששירת לפחות 60 יום ברציפות – – –

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

נאור, שלום, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן.

שר העבודה יואב בן צור:

אנחנו רוצים להביא הצעה שכל חייל ששירת 60 יום ברציפות יקבל דרגה 3, שזו דרגה מאוד נמוכה, מסובסדת. בדקנו אתמול את הסיפור של העלות – עשרות מיליוני שקלים. אני בשיח עם שר האוצר. הוא ביקש ממני אתמול, בעקבות פנייתי, את הנתונים. עשינו את הנתונים. הוא לא קיבל אותם. אני רק אומר לך, הנתונים הם עשרות מיליוני שקלים. ואז, פתרנו את הבעיה. מצד שני, תחשוב רגע, אני בעד חיילי המילואים, באמת, אבל חייל מילואים שקיבל עוד 30,000 או עוד 40,000 שקל, הדרגה הזאת, הדרגה הזאת באמת היא לא עכשיו – עם כל הכבוד, הוא קיבל תוספת כספית נכבדה. כמה זה הדרגה של המעונות? כמה זה בכסף?

נאור שירי (יש עתיד):

זה יכול להיות 1,000 שקל בחודש.

שר העבודה יואב בן צור:

בסדר, עוד פעם, אבל הוא קיבל.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל כמה יש לך למשפחות?

היו"ר אמיר אוחנה:

הרבה, 21,000.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ולמה הוא קיבל 21,000 אם אין לו ילדים?

שר העבודה יואב בן צור:

21,000.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל הכסף שניתן, התגמול ניתן בגין היעדרותו מהבית. זה לא כסף למשכורת.

שר העבודה יואב בן צור:

אין בעיה, בסדר, בסדר.

נאור שירי (יש עתיד):

בסוף יש הפתעות. תחשוב שאתה צריך עכשיו לשלושה ילדים בייביסיטר.

שר העבודה יואב בן צור:

אני בעד שכל חיילי המילואים ששירתו – –

נאור שירי (יש עתיד):

לא, רק צריך להוסיף – – –

שר העבודה יואב בן צור:

שנייה, דקה, דקה. – – 60 יום ברציפות, יקבלו כולם כמו תושבי העוטף – יקבלו כולם דרגה 3.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל זה אירוע תקציבי עצום.

שר העבודה יואב בן צור:

בסדר.

נאור שירי (יש עתיד):

מה שאני אומר – רק תוציא את התגמול מהחישוב שלכם.

שר העבודה יואב בן צור:

הבעיה היא חוקית. אני לא יכול לעשות את זה, כי כל כסף שמשלמים עליו ביטוח לאומי הוא שכר, הוא שכר. אני צריך להפוך את כל המחשבים שלי. אין לי יכולת לעשות את זה. שתבין, אין לי יכולת לעשות את זה. אבל אני מקווה שנמצא את הפתרון. זה מחשובי – נאור, תשמע אותי. אחר כך יהיו לך עוד שאלות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

צריך לדרג את מרכיבי התגמול. אבל זה עניין של חקיקה, כנראה.

שר העבודה יואב בן צור:

זה בדיוק מה שאני אומר. גם זה כרגע בחקיקה. צריך לעשות שינוי חקיקה בשביל זה. אני מציע משהו אחר: אז אולי במקום דרגה 3, ניתן להם דרגה 4 או דרגה 5, שזה יהיה פחות. כל דרגה שאני מוריד זה פחות, אבל יקבלו.

נאור שירי (יש עתיד):

בסוף למשק בית זה יכול להיות 15,000 שקל בשנה ההפרש.

שר העבודה יואב בן צור:

צודק, ידידי. אתה צודק במאה אחוז, אין שאלה על זה. אין שאלה על זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, אם צריך לשנות את החוק, אז זה המקום, נכון?

שר העבודה יואב בן צור:

בסדר, כן. << דובר_המשך >>אבל עד שנשנה את החוק, תיגמר שנת הלימודים.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. אני אומר שמאשרים את מה שאתה אומר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אדוני השר, כפי שעשינו את התיקון לגבי החזר תגמולי מילואים למילואימניק העצמאים, אז גם כאן צריך להתאים את המציאות לאירוע.

שר העבודה יואב בן צור:

כן, כן. בסדר. אוקיי. רבותיי, אני אבדוק אם אני יכול לעשות את זה בתקנות ולא בחקיקה. אם אני אצליח לעשות בתקנות, זו הדרך הקצרה ביותר – נעשה את זה במיידית. רק שתדע שאני בעד. אני בעד. בעד אפילו לתת להם דרגה מופחתת, לכולם. אני חושב שהם לא פחות ממי שישב בעוטף; מי שנלחם הוא לא פחות. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר על המענה המפורט והמעמיק כהרגלו. תודה רבה לחברי הכנסת השואלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – שאילתה של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי לשרה להגנת הסביבה, שאני מתכבד להזמין אל הדוכן, בנושא: דוח חדש חושף שזיהום האוויר גובה את חייהם של כ-5,500 ישראלים בשנה, יותר מפי שניים ממה שסברו קודם לכן. בבקשה, השרה. שלום.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

שלום, צוהריים טובים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מושיאשוילי, בבקשה.

סימון מושיאשוילי (ש"ס):

תודה, אדוני היושב-ראש. דוח חדש חושף שזיהום האוויר גובה את חייהם של כ-5,500 ישראלים בשנה, פי שניים ממה שסברו קודם לכן. המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מפרסמים נתוני תמותה מזיהום אוויר שיותר ממכפילים הערכות קודמות. זיהום אוויר הוא גורם הסיכון הסביבתי המשמעותי ביותר. הוא גורם לתמותה ולתחלואה במחלות נשימה וריאה, לב ודם ולמחלות סרטן. ברצוני לשאול, גברתי השרה: כיצד מתכוון המשרד להפחית את זיהום האוויר בישראל?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כבוד השרה, בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז קודם כול תודה רבה על השאלה. זו הזדמנות בשבילי קצת לחשוף בפניכם, ואני אשמח גם לנהל על זה דיון, אם תרצו, ככה, של שאלות ותשובות, וגם לשתף אתכם בעשייה המשרדית. בהחלט, הדוח שפרסמנו – ונעמיד את הדברים על דיוקם – הוא הוכן בשיתוף עם משרד הבריאות, והוא באמת מעדכן על היקף הסיכון לתמותה מוקדמת כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר. זו איזושהי הערכה שבוצעה. הרי האומדנים – גם בנתונים העולמיים שינו את החישוב, את שיטת החישוב. אירופה כתוצאה מזה שינתה את שיטת החישוב בהתאמה. אנחנו, בגלל שאנחנו לא שותפים לזה אלא תמיד אנחנו עושים אומדנים שלנו, של ישראל, אז עשינו את האומדן בהתאמה לאותו שינוי. העדכון לא מציג תמותה גבוהה יותר מאשר בשנים שעברו, אלא הוא משקף ייחוס גדול יותר משהיה ידוע עד עתה, כי הוכנסו לחישוב נתונים שלא היו בעבר על התרומה של זיהום האוויר מתוך מספר מקרי התמותה הטבעית בישראל בשנה. הייחוס הגדול יותר נובע, כמו שאמרתי, מעדכון של ארגון הבריאות העולמי, שעדכן את הערכים לערך הסף שממנו ישנה השפעה בריאותית מחשיפה לחלקיקים, וכן מביטוי ההשפעה של מזהמים נוספים שהוכנסו לחישוב – תחמוצות חנקן ואוזון, שהן דברים נורא חשובים היום, שמשפיעים על איכות החיים ועל הבריאות של התושבים, אשר לא בוטאו במספר המקרים שיוחסו עד היום. באשר למה שהמשרד מבצע, תראו, אני אעמיד כמה נושאים גדולים שאנחנו פועלים בתוכם. אם תרצו הרחבה, אני אשמח גם להרחיב. אחד הדברים הכי חשובים בישראל – אנחנו באמת עושים גם רגולציה על תעשייה ועל מפעלים, אבל כשבאים ובודקים מאיפה מגיע זיהום האוויר הגדול ביותר, אנחנו מזהים על פי הנתונים – בצד שם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

חברי הכנסת בצד שם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת פורר וכץ. חבר הכנסת אופיר כץ.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הנתונים הגבוהים ביותר מגיעים מתחבורה. ההבדל המשמעותי באשר למפעלים ותחבורה הוא שאם מפעלים, לדוגמה, יש להם ארובות והחלקיקים נישאים אל על, ברור שמתישהו גם חלקם יורדים; התחבורה נמצאת בגובה שלנו, של בני האדם, של הילדים שלנו, שהם נמוכים יותר, ממש איפה שהאגזוזים נמצאים, אז שאיפת עשן והחשיפה לזיהום היא הרבה יותר גדולה. לכן המשרד שלי משקיע מאמצים ומשאבים בשינוי עולם התחבורה. אומנם אני לא שרת התחבורה, ואני גם לא מתיימרת להיות, אבל המשרד שלנו, כרגולטור של המשק מעל כל המשרדים בצורה רוחבית, נותן כיוון, מוציא קולות קוראים ומייצר מיזמים שמראים שינוי אמיתי מבחינת הנתונים, ואז הוא דורש משאר המשק להתכנס לתוך זה. אני אתן דוגמה. כל הנושא של אוטובוסים בין-עירוניים, חשמול של האוטובוסים הבין-עירוניים, עבדנו על זה הרבה, והמשרד יצא בקולות קוראים, הוכיח שזה אפשרי. עודדנו חברות להשתמש ולעשות חשמול של אוטובוסים. כמובן שפה אנחנו צריכים את השיתוף של משרד התחבורה בנושא של עמדות טעינה. גם עכשיו, המיסוי של הרכבים החשמליים – אנחנו פועלים מאוד אל מול משרד האוצר ואל מול כל הגורמים כדי לא להעלות את המס על הרכבים החשמליים, כי בסופו של דבר חשמול רכבים הוא דבר נכון. יש יותר כניסה של רכבים חשמליים, הרכבים החדשים שנקנים היום. כמובן שאנחנו צריכים לדאוג לכל השרשרת: מה עושים עם הסוללות; איך מפתחים מתקני קצה לטיפול בסוללות. יצאנו עכשיו בקול קורא למפעלי מחזור ב-400 מיליון שקל, ביחד עם משרד הכלכלה, דרך רשות ההשקעות. אנחנו ייצרנו תוכנית שנקראת "נעים בעיר". התוכנית – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

– – – אבל את ההטבות מס – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הטבות מס זה לא אנחנו, זה משרד האוצר. עשיתי דיון מיוחד בוועדת הכספים וביקשתי לא לבטל את הטבות המס ולשמור – הפוך: להטיל מס על רכבים מזהמים באופן שזאת תהיה ההכנסה. בסוף צריך להכניס, מה לעשות? תראו, במדינת ישראל, המס על הבלו, בסופו של דבר – היה אמור להתקיים השבוע דיון בוועדת הכספים, ביום שני. אנחנו היינו ערוכים. שני או שלישי? שלישי אולי. אנחנו היינו ערוכים לזה, גם הוצאנו הודעה לקראת זה, ואני ממש נלחמת בזה. אני חושבת שזאת תהיה טעות קריטית להעלות את המס, כי בסופו של דבר, אנחנו רוצים לעודד תחבורה חשמלית. צריך לזכור שלא מספיק לעודד תחבורה חשמלית, צריך לייצר עמדות טעינה, כי זה לא מספיק שלבן אדם יהיה רכב חשמלי, אם לא יהיה לו איפה לטעון אותו או שהוא לא יוכל לייצר נסיעות רציפות. תוכנית נוספת, שאנחנו באמת מתגברים אותה, ויצאנו בקול קורא כזה ויש כבר כמה רשויות שזכו בזה, זו התוכנית "נעים בעיר". "נעים בעיר" אומרת שיחד עם גורמי המקצוע במשרד, כל רשות – במצ'ינג, שבסופו של דבר מסתכם בכ-4 מיליון שקלים – מייצרת תוכנית לצמצום זיהום האוויר בעיר. זאת אומרת שתילת עצים, עידוד הליכה, עמדות טעינה, מעבר לאוטובוסים חשמליים – סל של דברים שמייצרים הפחתה של זיהום האוויר בעיר. יש אזורים שאנחנו מגדירים כאזורי אוויר נקי בעיר, ושם אנחנו מונעים כניסה של רכבים מזהמים. עשינו את זה בעיריית ירושלים – פה בונים הרבה. אגב, יש לנו את זה כרגע בתחנה המרכזית בתל אביב, תזכירו לי שנייה לדבר על זה, כי זה קריטי. בירושלים, לדוגמה, יש הרבה כלי צמ"ה כבדים, שכן בונים בעיר הרבה, כמעט בכל מקום. משה ליאון, ייאמר לזכותו, באמת החליט לעשות שינוי משמעותי מאוד כדי לפתח את העיר הזאת. זו עיר הבירה, אז גם הקווים החשמליים של הרכבות, גם בנייה למעלה. כתוצאה מזה, יש הרבה כלי צמ"ה בעיר, והם מזהמים. ולכן, אני לא יודעת אם ראיתם את הקמפיין שעשינו יחד עם עיריית ירושלים: גם אוויר הרים אפשר להרים. הרעיון הוא להכניס מסנני חלקיקים בתוך כלי הצמ"ה. יש גם אזורים בעיר, שבהם יש מניעה של כניסת רכבים מזהמים לתוך האזורים האלה, אזורים שהם גם ככה צפופים מאוד וכבדים מאוד.

סימון מושיאשוילי (ש"ס):

יש את הגודש בתל אביב, וזה יתחיל בשנה הבאה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז תל אביב גם עושה צעדים. תל אביב בכלל – אגב, הם יצאו בקמפיין מהמם של פסולת עודפת, איסוף של פסולת. שווה להסתכל ברשת. עיריית תל אביב יודעת לנהל את העולמות האלה בצורה מעוררת השראה. גם עכשיו, בתחנה המרכזית – יש לנו שם אירוע שבו אנחנו בודקים את כל דוחות הניטור, אם זיהום האוויר מגיע משם כרגע, מהתחבורה, אחרי הרבה צעדים שעשתה הרשות, או שזה מגיע מעבודות תשתית. היום יש ישיבה של אדם טבע ודין, שהגיעו את הבקשה ביחד עם המשרד ומחוז תל אביב, והם יביאו לי את המסקנות. בסך הכול, עיריית תל אביב עשתה חשמול של קווים, הסטה, הרבה דברים חשובים מאוד מאוד לצמצום זיהום האוויר בעיר. זה לגבי תחבורה. אנחנו עתידים לצאת גם בקולות קוראים לתחבורה בין-עירונית, לא רק עירונית, ובזה לכוון את המשק. אנחנו יצאנו בקול קורא למשאיות פסולת חשמליות. יש כמה רשויות שיקבלו מאיתנו עכשיו משאיות פסולת חשמליות. משאיות הפסולת שמפנות את הפסולת בשעה מאוד מוקדמת בבוקר גם עושות רעש. החשמול של משאיות הפסולת הוא קריטי בעינינו. יצאנו עכשיו בקול קורא ואפילו מימנו לכל המועצות האזוריות את האוטובוסים לתלמידים. אנחנו יוצאים לקול הקורא הזה ביחד עם משרד החינוך, וכל רשות שתקנה אוטובוס חשמלי לתלמידים במועצות האזוריות תקבל מאיתנו תקצוב נוסף. עשיתי לא מזמן סרטון כזה עם נחל שורק; היינו עם אשר דוידוביץ' בצפון; עכשיו גם כל העוטף מקבלים. זה עוזר בנושא של צמצום זיהום אוויר. אנחנו באמת מייצרים תוכניות היערכות לשינויי אקלים ברשויות המקומיות. אנחנו אמורים לקיים ביום שני הקרוב, בעזרת השם, אם השלג לא יחסום אותנו, אירוע בבית הנשיא. כבר יותר מ-60 ראשי רשויות יגיעו לשם – הסכמנו רק לראש הרשות להגיע לשם בגלל המינימום של המקום בבית הנשיא – אלה שכבר התחילו בתוכניות היערכות לשינויי האקלים ברשות, וגם את הדבר הזה אנחנו מטמיעים. אני כן חייבת להגיד – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

גברתי, אפשר שאלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אאפשר לגברתי שאלה נוספת מהצד.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כן, אבל בעניין הזה של תחנות הניטור של זיהום האוויר – בדיון שקיימנו לפני שבועיים עלה פער בין המקומות של תחנות הניטור לבין מוקדי התלונות של הציבור בארץ. הן לא נמצאות – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני אגיד משהו. ניקח לדוגמה את יבנה, בסדר? יבנה הירוקה ויבנה בכלל שסובלת מריחות. מבחינתי, גם כששמנו תחנות ניטור, גם באזור התעשייה הצפוני של אשדוד, במקומות מסוימים, וגם ביבנה, תחנות הניטור לא ניטרו את המזהמים. צריך לזכור שתחנות ניטור מנטרות מזהמים מסוימים, ספציפיים. אני מסתכלת על נתונים אובייקטיביים. אם בן אדם אומר שצורבות לו העיניים, אם בן אדם אומר שהוא מריח ריח לא טוב, אם בן אדם מרגיש מחנק, מבחינתי, גם אם תחנת הניטור לא מראה את זה, זה סימן לא טוב, שדורש שינוי מבחינתי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כדאי לעבות או להוסיף – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז אנחנו, בהתאמה לרשויות המקומיות, מעבים. אנחנו תקצבנו עכשיו את היחידות הסביבתיות, לפני כשבועיים, ואת כל איגודי הערים בישראל – 110 מיליוני שקלים, גם כדי להגביר את האכיפה ואת המעקב שלנו בנושאים האלה. אם אתם יודעים על רשויות שצריכות עוד ולא מקבלות, תפנו אותן גם דרככם. אני כן אגיד שאנחנו יוצאים לתוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר באזור התעשייה הצפוני של אשדוד. זה קיבל סטמפה, חותמת, של משרד ראש הממשלה. על תוכניות לצמצום זיהום אוויר אנחנו קיבלנו בתוך התקציב כמעט 50 מיליוני שקלים ייעודיים, זה לא היה בכל השנה הקודמת, בגלל שאנחנו רואים מחויבות לצמצם באזורים שיש בהם תשתיות לאומיות מרובות. לדוגמה, גם באזור של חדרה, עם כל המעבר מפחם לגז, ומגז שצריך לעבור אחר כך לאנרגיות מתחדשות – כל הדחיפה הזו היא של המשרד להגנת הסביבה. אני חייבת להגיד לכם שהמאבקים האלה הם חשובים, כי גם בדוחות של מדדי ההשפעה על הסביבה וגם בדוח המפל"ס, אנחנו רואים את המפעלים המזהמים, את נתוני זיהום האוויר. אני, מבחינתי, חושבת שהאכיפה צריכה להיות הרבה יותר קשה למי שיש לו חריגות – גם נשר, שאנחנו אוכפים אותו, גם בתי הזיקוק באשדוד. ספציפית, באשדוד ישבנו כבר גם עם האיגוד, גם עם כל ראשי הרשויות, גם עם יבנה, ואנחנו מתקדמים לעבר תוכנית לאומית גדולה. יש לנו גם את כל הפינוי של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. אנחנו פותחים פורום סביבתי. וכאן אני פונה גם ליוראי וגם למטי, שאני יודעת שהנושאים האלה חשובים לכם: אנחנו פותחים פורום סביבתי גדול בחיפה, ששותפים לו כל איגודי הערים, כל ראשי הרשויות של המפרץ, כי יש שם אירוע מאוד משמעותי. המינהלת, מבחינתי, לא מתקדמת מספיק מהר. זה עומד במקום, ויותר מדי זמן. התהליך הזה היה צריך לקרות כבר אתמול. אנחנו בעיכוב גדול בלוחות הזמנים, ולכן החלטנו לפתוח פורום סביבתי גדול שיכיל את כולם, כדי לאתגר את המינהלת, כדי להתחיל לזוז ולראות תוצאות בשטח הלכה למעשה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אחת הבעיות הגדולות במדינת ישראל היא שרפות פסולת. אנחנו רואים את זה בכל מקום. אנחנו גם בהצעת מחליטים על זיהום חוצה גבולות, כי הרבה משרפות הפסולת מגיעות מאזורי A, B ו-C, ואנחנו גם כרגע עושים שינוי אמיתי בכל הנושא של הפסולת במדינת ישראל: עוברים מהטמנה להשבה. זה לא רק להקים מתקני השבה, זה לשמור על כל שרשרת הערך ולהקים מתקני קצה לטיפול בפסולת. לא יכול להיות שמדינת ישראל, שמתיימרת ונמצאת בתוך המיליה של ה-OECD, של המדינות המפותחות, עדיין תהיה הרחק מאחור, ו-80% מהפסולת בישראל תלך להטמנה שמזהמת קרקע, מזהמת אוויר, את האקוויפרים שלנו. בסוף זה משפיע עלינו. אז גם במקומות האלה אנחנו פועלים, ופועלים ביתר שאת. והצעת מחליטים תבוא עוד מעט לאישור הממשלה, על הזיהום חוצה הגבולות מבחינת האזורים של יהודה ושומרון.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אם כבר השרה הזכירה את שרפת הפסולת, שהיא באמת אחד האתגרים הקשים, אני לוקח לעצמי את הזכות גם לשאול: אני יודע שיש מצוקה קשה מאוד – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ברשויות הערביות.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – בראש העין.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אה, כן. נכון.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני שומע על ראש העין, והם מתלוננים על זה כבר הרבה מאוד זמן, הרבה מאוד שנים. יש בשורה במה שאמרת כרגע בהקשר הזה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז אני רק אגיד, ירושלים באמת היא – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. אני אמרתי "ראש העין".

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כן, כן, ראש העין, אמרתי. ראש העין היא במקום של זיהום חוצה גבולות. אם אתם מסתכלים על קו התפר, בסופו של דבר – לדוגמה, גם שוהם סובלת. היא סובלת מאתר שקוראים לו רנתיס, אתר פסולת פיראטי, בלתי חוקי, בתוך המקומות האלה. עכשיו, בסופו של דבר יש לנו כ-123 אתרים פיראטיים בלתי חוקיים ברחבי יהודה ושומרון ששורפים פסולת כמעט מדי יום, לסירוגין. עבדנו על הצעת מחליטים גדולה שתמגר. לאחרונה, באזור ראש העין יש פחות,= כי אנחנו ממש במיקוד גדול על כל אזור קו התפר, גם ברנתיס. אבל אני אתן לכם דוגמה. חוק גדול שאנחנו עובדים עליו עכשיו זה חוק פסולת בניין, שנמצא לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה. וכאן אני מבקשת גם מהשותפים שלנו בתוך הוועדה שיעזרו לנו לקדם את החקיקה הזאת שתבוא לידי סיום, כי מה שקורה זה שפסולת בניין הרבה פעמים עוברת מתוך מדינת ישראל אל עבר אזורי יהודה ושומרון בצורה בלתי חוקית, ושם שורפים את זה. איך אנחנו יודעים? כי כשהייתה שרפת הפסולת הגדולה ברנתיס, אז מצאנו שם דברים שמגיעים מתוך מדינת ישראל ולא שייכים לכפר רנתיס ספציפית. לכן חוק פסולת בניין, שיעשה game changer גדול, אמור לנטר את כל 8,000 משאיות הפסולת שמסתובבות כאן מדי יום. האכיפה לא מספיקה. הוא ינטר אותן גם באמצעות צ'יפים וגם באמצעות עצם העובדה שהם חייבים להיכנס למתקן קצה ייעודי לטיפול בפסולת הבניין. כל הדברים האלה ימגרו את כל הנקודות האלה, שבסופו של דבר מביאות לנו זיהום אוויר. וכן, הצעת המחליטים של זיהום חוצה גבולות אמורה לסיים, זאת אומרת באמת למגר. יש שם גם משאבים וגם עשייה משמעותית.

היו"ר אמיר אוחנה:

יפה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל גברתי, זה כבר באיחור של יותר משנה – – – אם את רק יכולה להגיד מילה על זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

רק שנייה. רק שנייה. שאלה נוספת, שאלת המשך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז אני אגיד רגע על הזיהום חוצה הגבולות למה זה לוקח הרבה זמן. אני אסביר.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

למה זה לא על פי החלטת הממשלה מדצמבר 2024?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני אסביר. הרי הייתה צריכה להיות ועדה בין-משרדית, ופרצה המלחמה. כתוצאה מזה הרבה מהשותפים לוועדה הבין-משרדית לא היו. אתן לך דוגמה. מתוך רט"ג, רשות הטבע והגנים, 650 עובדי רט"ג היו מגויסים למילואים. גם הרבה מהמשטרה הירוקה ומהסיירת הירוקה ומהמינהל האזרחי. המיקוד היה במקומות אחרים. אנחנו החזרנו את זה לשולחן. אגיד לך את האמת. אנחנו סיימנו מבחינת המשרד שלנו את העבודה על זה. תמיד האויב של הטוב-מאוד הוא המצוין. אני חושבת שמה שהמשרד הביא לשולחן הוא טוב מאוד. נכון, הוא לא מכסה הכול; יש עוד נושאים שיהיה צריך לטפל בהם, אבל הוא מספיק טוב כדי להעלות את זה לממשלה. אנחנו העברנו את זה לשר האוצר, שהוא השר במשרד הביטחון. הבאנו שם לצוות שלו את כל העבודה הבין-משרדית, ואנחנו כרגע מחכים להערות אחרונות. אל תשכחו שהחוק הבין-לאומי מעורב פה מאוד – כי אנחנו מדברים על שטחי B ו-C, שהם באמת שטחים שהחקיקה הבין-לאומית מאוד מאוד משמעותית בהם, בטח לגבי פסולת. אבל זה יעזור לנו גם להקים תשתיות פסולת באזורי יהודה ושומרון – מאוד סובלים שם היום, ואין שם מתקני קצה לטיפול בפסולת. הפחד שלנו להקים מתקן קצה זה שחוק אוויר נקי וחוק שמירת ניקיון לא חלים באזורים האלה, ואז לנו בתור משרד לא תהיה אכיפה על המתקנים האלה. אנחנו יודעים כמה הם מתקנים רגישים, והם חייבים את האכיפה והפיקוח שלנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל גברתי יודעת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. סליחה, עד כאן. אני מצטער.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לא. היא גם ביקשה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, אני יודע, אבל אני מאפשר שאלות נוספות לפי המבקשים. אני אאפשר שאלת המשך לחבר הכנסת מושיאשוילי, לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו ולחברת הכנסת מיכאלי, ולאחר מכן נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום.

סימון מושיאשוילי (ש"ס):

תודה, היושב-ראש. ראשית, אני באמת מברך על פועלכם במשרד בעניין הזה. זה עניין חשוב לכולנו, לכל חלקי הארץ. אבל הערה ראשונה בנוגע לתחבורה. דוד המלך רשם: "השמים שמים להשם והארץ נתן לבני אדם", כמו שגברתי השרה אמרה, אנחנו חיים כאן והחלקיקים עולים למעלה. אבל צריך לזכור גם את התחבורה האווירית, המטוסים למיניהם, מעבר למטוסים צבאיים, F15 וכו'.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

גם אוניות.

סימון מושיאשוילי (ש"ס):

נכון. זה אחד. דבר שני, אני תושב הקריות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מאיפה? מאיזה מקום?

סימון מושיאשוילי (ש"ס):

מקריית אתא. אני לא יודע אם שמים לב, לא שמים לב, אבל אני צועד רגלית. אני אוהב את זה. יש מקומות בקריית אתא ובמפרץ חיפה בכלל – את יודעת, אפרופו תחבורה, כשאני ברכב ונוהג אז אנחנו "נהנים" מאותם ריחות לא נעימים. לפני שבע, שמונה, תשע שנים, אני לא זוכר בדיוק, גם העליתי בכתב דרישה למשרד לאיכות הסביבה להתייחס לנושא הזה, לנושא הריח. יש מקומות שאתה פשוט לא יכול לצעוד בהם, ואני רוצה להדגיש: בשעות מסוימות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אוקיי.

היו"ר אמיר אוחנה:

רק שנייה, בבקשה שאלה נוספת לחבר הכנסת להב הרצנו ולאחר מכן לחברת הכנסת מיכאלי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה רבה לשרה על התשובה המפורטת. אני רוצה לשאול: לפי הפרסומים בימים האלה מופעלים לחצים כבדים מאוד על המשרד להגנת הסביבה להאריך את ההיתר המיוחד שניתן בחסות המלחמה לקצא"א לשנע נפט ללא הגבלה דרך מפרץ אילת, בלי קשר לצורכי משק האנרגיה ולצורכי הביטחון של מדינת ישראל, ובלי סקר סיכונים. משמעות ההחלטה היא, למעשה, להפוך את ישראל לחצר האחורית של שינוע הנפט במזרח התיכון, תוך סכנה איומה גם על רצועת החוף וגם על העיר אילת. מה ההיגיון, גברתי השרה, בהסרת המגבלה של שינוע הנפט שלא לצורכי משק האנרגיה או הביטחון של מדינת ישראל?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אין היגיון. תודה על השאלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, אנחנו לוקחים את השאלות ביחד, ואז השרה תשיב במרוכז.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ביחד? תודה על השאלה, יוראי.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, חברת הכנסת מיכאלי.

מרב מיכאלי (העבודה):

שמעתי שגברתי מקצה 4 מיליון ש"ח לרשויות המקומיות כדי שייטעו עצים ויגבירו תחבורה ציבורית, ואין חולקת שהגורם הכי משמעותי בזיהום אוויר הוא אכן התחבורה. לכן כשרת תחבורה המשרד בהנחייתי הקצה 400 מיליון ש"ח רק לנת"ע – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון, בצידי דרכים.

מרב מיכאלי (העבודה):

– – כדי לשתול עצים ולעשות קישוריות ולהגביר את הקישוריות מסביב לתחנות הרכבת הקלה. לכן השקענו 2 מיליארד ש"ח בשבילי אופניים לאורך חומש בכל רחבי הארץ, והשקענו בתוספות בתחבורה הציבורית, שהיא דרמטית, כדי שאנשים ייסעו פחות במכוניות. הממשלה, משרדי יחד עם משרדך, עם השרה זנדברג, העברנו החלטת ממשלה להפחתת פליטת הפחמן, החלטה שאומרת שהחל מ-2026 כל אוטובוס עירוני חדש יהיה רק חשמלי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון.

מרב מיכאלי (העבודה):

עכשיו, בינתיים השרה רגב ביטלה רכש של כ-3,000 אוטובוסים חשמליים, כי היא הייתה צריכה את הכסף לכל מיני קומבינות אחרות. למיטב הבנתי הממשלה לא עומדת ביעדים של 2026 עם אוטובוסים חשמליים בלבד. אשמח לדעת מה בכל זאת היעד החדש ומה התוכניות בהתאם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השרה, בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז קודם כול, תודה רבה על השאלות. אני אתחיל ואפתח בשואל הראשון. אז ככה, אם היית עובר לפני שנים באזור מפרץ חיפה, אז היית מרגיש את הריח הצרוב הזה. חוק אוויר נקי שקידם המשרד להגנת הסביבה שינה בעשורים האחרונים את כל האוויר ואת כל זיהום האוויר במפרץ חיפה, והמציאות היא אחרת. אין ספק, ואמרתי קודם לכן, שעדיין יש עוד עבודה רבה לפנינו, ואת כל התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה צריך לפנות. לכן יש גם מינהלת. אני אמרתי קודם שאני חושבת שהמינהלת לא עובדת מספיק מהר. למה? כי הדברים היו צריכים כבר לקרות. היינו עכשיו בכנס, והם הציגו דברים יפים מאוד מאוד. יש שם איזושהי מועקה מאוד מאוד גדולה – ואתה כתושב קריית אתא אולי תוכל להבין את זה. בסופו של דבר הרבה מהתושבים עובדים בכל התעשייה הזאת, וכדי למצוא פתרון אמיתי יצטרכו גם להביא פתרון תעסוקתי אמיתי לרשויות. כיום, יש הרבה הכנסות לרשויות מהתעשייה הזאת, ויצטרכו למצוא חלופות. העניין הוא גם כלכלי. לכן אני חושבת שהמינהלת צריכה להתקדם גם במקומות האלה, כדי שהם לא יהוו חסמים לנושא הסביבתי האמיתי שנמצא על הפרק, והוא פינוי כל התעשייה הפטרוכימית. אנחנו כמובן אוכפים בכולם. כל אחד צריך לקבל מאיתנו היתר הזרמה לים, היתר פליטות לאוויר, ועוד הרבה רישיונות. ועדיין יש שם ריבוי של תשתיות לאומיות שיהיה צריך לפנות אותם. בסדר? זה אחד. לגביך, יוראי, קודם כול אתה צודק. אני התנגדתי לנושא של קצא"א לאורך כל השנה וחצי האחרונות. אני חושבת שאין סיבה – ואני רק עכשיו חזרתי מאילת, היה שם כנס של סגני ראשי ערים. אני לקחתי לשם גם אנשים איתי, גם את ראש העירייה בני ביטון. אמרתי לו: תקשיב, בני, בוא איתי רגע, נעלה על היחידה הימית. אני עושה לך סיבוב כדי שתראה בעיניים איך נראה המפרץ ומה המשמעויות. כי הרי באונייה, בסירה, אתה עובר את כל המפרץ שלנו באמת ברבע שעה, 20 דקות. זה משאב טבע עולמי, לאומי, ייחודי, עם שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם. בשעה ששוניות האלמוגים בכל העולם הולכות ומסתיידות, פה במדינת ישראל, זכינו. באמת, יש כאן ברכה ששורה בישראל, אבל צריך לשמור על זה. אם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך – במקום הזה באמת אין מי שיבוא ויתקן. זה זיהום נפט, זיהום ים בשמן במפרץ אילת. תהיה כאן בכייה לדורות. ניסיתי להסביר את זה, ניסיתי להביא את ניהול הסיכונים הזה לממשלה. אני באמת חושבת שזה לא צורכי משק האנרגיה – שם פתחנו גם בים התיכון. הים התיכון שונה מים סוף וממפרץ אילת, גם מבחינת התנאים, גם מבחינת המקום. אני חושבת שמדינת ישראל מתמודדת היום עם הצפון ועם הדרום, והיא לא צריכה חזית נוספת שמאיימת עליה כלכלית לשנים קדימה. נכון, זה עניין של ניהול סיכונים, של מה יקרה אם ומה יקרה אם לא, אבל ראינו כבר – בטח אחרי כל מה שעברנו בשנה האחרונה – שבכל דבר קיים סיכון, והשאלה היא אם אנחנו יכולים לקחת על עצמנו את הסיכון הזה. אני שרה ששוקלת שיקולים סביבתיים נטו, ובשיקולים הסביבתיים אמרתי שמבחינתי השיקול הסביבתי הוא עליון.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ככל שזה תלוי בך – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לכן אני חושבת שעד שהמשרד לא יבדוק, בסקר סיכונים אמיתי, שמביא את כל הדברים בצורה של evidence based, אי-אפשר לאשר, גם לא לתקופות ביניים. אני חושבת שזה שיקול סביבתי, שכרגע הוא השיקול העליון. אבל אני לא הממונה, בסוף אני לא גורם מקצועי. כרגע גורמי המקצוע יושבים על המדוכה ויקבלו את ההחלטה. אני חושבת שהשיקולים הסביבתיים הם קריטיים. עכשיו גם צריך לזכור שבחסות המלחמה פתחנו את מפרץ אילת לשינוע, כדי שלא יהיו חוסרים אנרגטיים למדינת ישראל. מאז 7 באוקטובר אף מכולה לא עברה שם. למה? כי יש איום – יש איום של החות'ים ויש איום שקיים, ולכן כרגע גם הכול פתוח להם, ואם אין משהו קריטי משמעותי שצריך כרגע – ואם יש משהו קריטי משמעותי ספציפי שמדברים עליו, אז שיבואו ויגידו. אבל אני חייבת להגיד לך שבתוך החלטת הממשלה באו גם ממשרד האנרגיה, גם מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי, גם ממשרד ראש הממשלה, גם ממשרד האוצר, גם רשות החברות הממשלתיות וביקשו והורו לנו; בהחלטת ממשלה ביטלו את המדיניות של אפס תוספת סיכון והורו לממש מדיניות אחרת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אבל ככל שזה תלוי בך לא תאשרי את ההרחבה – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בסוף, לא נעים לי להגיד, בסוף יש ממונה, והיא שקובעת את היתר הרעלים, וזו החלטה של גורמי מקצוע. כך גם על פי חוק – זו החלטה של גורמי המקצוע. אני יכולה להגיד לך שאני חושבת שיש כאן סיכון שהוא גדול מדי ולא צריך אותו. אם זה עניין כלכלי, צריך לחשוב על חלופות. כלכלי זה משהו כלכלי. אם אפשר להעביר צינור יבשתי, זה עדיף מבחינתי. זה אולי גם יכול להיות שיתוף פעולה אזורי הרבה יותר טוב, אם זה מסעודיה או ממקומות אחרים. כבר דיברו על זה שרוצים להעביר צינור נפט ולעשות שינוע נפט יבשתי מסעודיה דרך מקומות אחרים והלאה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

קצא"א חברה עבריינית כבר הרבה שנים – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני יכולה להגיד לכם שאני פועלת על פי השיקולים הסביבתיים. קיבלתי לידיי את תיק הגנת הסביבה ואני מסתכלת על הגנת הסביבה של מדינת ישראל. אני חייבת להגיד שאני גם מאוד מחוברת לזה. אני גם מבינה שיש איומים, וגם ראינו שנחתו כטב"מים במפרץ אילת. זה לא שלא קרה, הדבר קרה. לכן אני חושבת – מבחינת החלטת הממשלה, אני אמרתי את עמדתי בממשלה. אני כשרה להגנת הסביבה מציגה את ההיבטים הסביבתיים, ועכשיו השיקולים יהיו של גורמי המקצוע. הם יושבים גם היום עם כל הארגונים הסביבתיים, יש זום של כל הארגונים הסביבתיים – אם אתם רוצים לעלות אליו, אתם מוזמנים – ביחד עם המנכ"ל וכל גורמי המקצוע של המשרד. אני מאמינה שלאור זה גורמי המקצוע ישמעו את כולם, וישקלו את השיקולים שהורו להם בהחלטת הממשלה לשקול. הורו שם לשקול שיקולים כלכליים, שיקולים אנרגטיים. כל משרד כתב את השיקולים שלו, וזה מה שהורו לנו בהחלטת הממשלה, לכן נצטרך לשקול גם את השיקולים האלה שהורו לנו בהחלטת הממשלה. מרב מיכאלי, לשעבר שרת התחבורה, את צודקת. יש יעד עד 2026. אני חושבת שהיעד שקיבלתם הוא נכון, כי בסופו של דבר יש גם אפשרות להגיע ליעד הזה. אנחנו במשרד להגנת הסביבה תומכים כלכלית בפעילות הזאת. אנחנו לא מממנים אותה באופן מלא, כי אנחנו לא משרד התחבורה, ואנחנו גם לא מתוקצבים על זה. אבל בהחלטת הממשלה הקציתם תקציבים לזה, ואנחנו באמת שמים את התקציב, כמעט 60 מיליוני שקלים, לדעתי, של המשרד שלנו, שהוקצו לתוכנית הזאת. כן, כרגע אין שינוי מהתוכנית של 2026, כלומר הם יצטרכו לעמוד בזה. את צודקת, אנחנו ביקשנו לקיים שולחן עגול ביחד עם משרד התחבורה כדי לראות איך מגיעים ליעדים האלה ואם יש פערים. אני ישבתי עם חברות תחבורה שמדברות איתי על זה שאין להן מספיק מסופים להטענה של אוטובוסים חשמליים, שגם זה בעיה. בסופו של דבר יש לך אוטובוסים ואין לך איפה להטעין אותם – – –

מרב מיכאלי (העבודה):

יש תוכנית מסופים – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז אם יש תוכנית מסופים, אני שמחה לשמוע. סליחה, אני מצטערת. אם צריך עוד משהו, אני תמיד אשמח לענות מקצועית. אני אוהבת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשרה על המענה הארוך והמפורט, ותודה רבה לחברי הכנסת השואלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעות חוק לדיון המוקדם. ההצעה הראשונה – הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר ואוהד טל. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת וולדיגר להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השרה, חברי כנסת נכבדים וכמובן אופיר כץ – אופיר, תודה גם לך – ימים ולילות אנחנו עסוקים בנושא הגיוס. אני חברה בוועדת החוץ והביטחון, ולאחרונה אנחנו יושבים ויושבים ויושבים ומדברים, ובעזרת השם גם נגיע לתוצאות. הצבא זועק ללוחמים, אך את האוכלוסייה שהצעת החוק שלי עוסקת בה הצבא אינו רוצה. החבר'ה האלה יכולים להיות משמעותיים, לסייע למדינה שלנו, לעזור בכל כך הרבה מקומות. השירות הלאומי הוא-הוא המקום שלהם. אלא מאי? חוק השירות הלאומי הפלה אותם לרעה, ואת זה באה הצעת החוק שלי לתקן. היא באה להעניק שוויון הזדמנויות למי שלעתים נשכחים בשולי החברה. אנו מדברים על צעירים המתמודדים עם מחלת נפש, צעירים עם קשיים נפשיים, צעירים שרוצים לתרום לקהילה אך נתקלים במחסום ביורוקרטי לא מוצדק. אז מהי מהות הצעת החוק שלי? חוק השירות האזרחי מאפשר לצעירים שקיבלו פטור משירות צבאי להתנדב לשירות לאומי עד גיל 24. אוה, אני רואה גם את כבוד השרה שאחראית לאירוע. תודה, כבוד השרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

היא גם תשיב מטעם הממשלה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תודה, אורית. חוק השירות האזרחי מאפשר לצעירים שקיבלו פטור משירות צבאי להתנדב לשירות לאומי עד גיל 24 או עד גיל 27 אם הם בוגרי מוסדות חינוך מיוחד, שכן בחינוך המיוחד לומדים עד גיל 21. כלומר, מצד אחד הגיוני; מצד אחר, יש כאן עיוות. מי שלומד עד גיל 21 ולא משתחרר בגיל 18 – מאחר שכל אלה שמשתחררים בגיל 18 יכולים עד גיל 24 לעשות שירות לאומי, יש להם מספר שנים: מי שלומד בחינוך מיוחד ולומד עד גיל 21 – בואו נוסיף לו את שלוש השנים שהלכו לו לאיבוד וניתן לו עד גיל 27. אבל מה, צעירים שמתמודדים עם בעיות נפשיות, עם קשיים נפשיים, הם לא נכללים בקטגוריה הזאת של החינוך המיוחד, שכן אצלם, בכל אופן אצל רובם, המחלה מתפרצת בגיל ההתבגרות, בשלב שהם בחטיבת ביניים או אפילו בבית ספר תיכון או אפילו בשלהי בית ספר תיכון. ברגע שמתפתח אצלם קושי נפשי משמעותי, ואולי גם כרוני, אז הם בהכחשה. כך עוברות השנים, הם בהכחשה, הם בהסתרה, ואופס, בלי שהרגשנו הם סיימו את בית הספר. הם לא מופנים לבית ספר לחינוך מיוחד, ולכן או שהם הופכים לנוער נושר או שהם מצליחים באצבעות ובציפורניים לשרוד את התיכון הרגיל. אבל בכל אופן, כמו שאמרתי, רובם אינם בוגרי מוסדות החינוך המיוחד, על אף האתגרים הקשים ביותר שאיתם הם מתמודדים. אז למה חשוב החוק הזה? אז כך: גיל ההתבגרות הוא תקופה סוערת, ולעיתים זהו השלב שבו מופעים הסימנים הראשונים של מחלת נפש. עבור רבים ממתמודדי הנפש, השנים עד גיל 24 הן שנים של הכחשה והסתרה ומאבק ואבחונים וניסיונות התאמה לטיפול הנכון, ואין להם זמן להתרכז בדברים אחרים. לעיתים רק אחרי הגיל הזה הם מצליחים להגיע לאיזה סוג של יציבות – ככל שאפשר לקרוא לזה יציבות, כי מחלת הנפש מאוד לא יציבה – שמאפשרת להם להשתלב במסגרות חברתיות, להרגיש מסוגלות ולהרגיש שייכות. אבל אז הדלת נסגרת בפניהם; הם כבר לא עומדים בתנאי הגיל הקבועים בחוק להתנדבות בשירות הלאומי. הצעת החוק שלי באה לשנות זאת, כי השירות הלאומי, מעבר לנתינה של אותם צעירים למדינה, גם נותן – אגב, לאו דווקא לאותם צעירים, אלא בכלל לכל מי שהולך לשירות הלאומי. זו לגמרי נתינה למדינה, זה לגמרי לצורך תיקונים ועזרה וסיוע למדינה בכל מיני מקומות שהיא לא יכולה להגיע אליהם, אבל זה באותה נשימה גם נותן ומעניק למתנדבים עצמם. כמו כל התנדבות – אתה יותר מקבל מאשר נותן; בוודאי לצעירים האלה, שמכל מקום הם נזרקו והם לא רלוונטיים, והחברה זורקת אותם לכל הרוחות והשדים. והשירות הלאומי הוא בהחלט מקום שבו הם גם ירגישו משמעותיים, הם גם יעניקו, אבל בוודאי יקבלו. הצעת החוק שלי באה לשנות את סגירת הדלת, את טריקת הדלת בפניהם. אז מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים להעניק הזדמנות למאות אם לא לאלפים של מתמודדי נפש לתרום את חלקם בחברה. מי שמכיר את הכוח המרפא של הנתינה יודע שזה לא רק חסד עם הקהילה, זהו גם צעד חשוב בשיקום והעצמה אישית. אנחנו משדרים מסר ברור של העצמה והכלה. מתמודד נפש ראוי לאותה הזדמנות שיש לצעירים עם מוגבלויות פיזיות או שכליות. הגיע הזמן להשוות את זכויותיהם ולאפשר גם להם להיות משמעותיים ולשרת את המדינה בגאווה. מעבר לערך החברתי, שילוב של מתמודדי נפש בשירות לאומי תורם, כמו שאמרתי, להפחתת סטיגמות חברתיות כלפיהם. כשצעירים בכלל והחברה בפרט פוגשים מתנדבים עם מוגבלות נפשית במקומות ההתנדבות שלהם, כמו בגני ילדים, בבתי ספר, בבתי חולים, במרכזי הקהילה ועוד ועוד, הם לומדים להכיר את האדם מאחורי המחלה; הם רואים את התרומה, את הכישרונות, את הרצון לעזור, לא רק את הכותרת "מתמודד נפש". בנוסף, שילוב של מתמודדי נפש בשוק העבודה העתידי מתחיל כאן, מתחיל בשירות הלאומי, שבו אותם צעירים רוכשים כישורים חברתיים ותעסוקתיים חיוניים. הצעת החוק שלי חשובה מאוד, ואני רוצה להאמין שכולכם מסכימים לה. אנחנו חייבים לתת לאותם צעירים הזדמנות להשתלב בשירות הלאומי גם למען עצמם ובוודאי למען המדינה, ולכן הצורך הזה הוא קריטי – פשוט להרחיב את הגיל שבו הם יכולים לעשות שירות לאומי עד 27. תודה רבה רבה. אני יודעת שהשרה איתי יחד באירוע הזה, ואני מודה לכל מי שחתם על החוק ובוודאי למי שיצביע בעדו. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחברת הכנסת וולדיגר, ואני מתכבד להזמין כעת את השרה למשימות לאומיות, חברת הכנסת אורית סטרוק, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בשמחה. מכובדי יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שהביאה בפנינו חברתנו חברת הכנסת מיכל וולדיגר היא הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית).

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

– – – החוק לשיקום נכה נפש – – –

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

"מתמודדי", עדיף "מתמודדי". יפה. ובכן, הצעת החוק הזאת עוסקת בתיקון סעיף 3 בחוק השירות האזרחי, התשע"ז–2017, ולפי הצעת החוק הזו, בסעיף 3(א)(3), אחרי "ולעניין" יבוא: מי שהוא נכה נפש כהגדרתו – אנחנו נתקן ל"מתמודד", בעזרת השם – מתמודד נפש כהגדרתו בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש"ס–2000. מטרת הצעת החוק היא להסיר ככל הניתן חסמים, במקרה הזה חסמי גיל, ולאפשר שילוב מלא, ושכל צעיר או צעירה המעוניינים לתרום למדינה ולחברה במסגרת השירות הלאומי-אזרחי יוכלו לעשות כן. השירות הלאומי הוא המסגרת הממלכתית השנייה לצבא, המזמינה ומאפשרת לכל מי שמסיבות שונות לא התגייס לצבא ורוצה בכל זאת להיות חלק מהתורמים למדינה, לבוא ולתרום את חלקו באופן ממלכתי, מאורגן ובהתאם לצרכיה האמיתיים של המדינה. בתוך המסגרת הממלכתית הזו קיימת גם אפשרות לצעירים וצעירות בעלי מוגבלויות שונות לתת את חלקם ולהתנדב, גם לתרום וגם להיתרם. אני רואה חשיבות עצומה במסלול המיוחד הזה, שנקרא אצלנו המסלול לאוכלוסיות מיוחדות, משום שבמסגרתו אותם צעירים וצעירות יכולים לבטא את יכולותיהם, את כישרונותיהם, להוכיח לעצמם ולחברה שיש ביכולתם ובכוחם לתרום תרומה אמיתית, וגם לא להיזרק אל מחוץ למעגל, אלא אדרבה – למצוא את דרכם גם בהמשך חייהם הבוגרים. זה המקום לשבח הן את מנכ"ל השירות הלאומי מר ראובן פינסקי והן את האחראית למסלול האוכלוסיות המיוחדות ברשות השירות הלאומי, גב' דבורה גריידינגר, על הבנייה המושקעת מאוד של המסלול הזה שמאוד מוכיח את עצמו. אחת ההחלטות הראשונות שקיבלתי עם כניסתי לתפקיד של השרה הממונה על השירות הלאומי-אזרחי הייתה להגדיל את היקף התקנים למסלול האוכלוסיות המיוחדות, על מנת לאפשר ליותר צעירים וצעירות שאין באפשרותם לתרום במסגרת הצה"לית, לתרום ולהיתרם דרך המסגרת שלנו. בשנת השירות הנוכחית חצינו לראשונה את המספר 1,200 מתנדבים עם מוגבלויות שונות. זה גידול של 25% מהשנה הקודמת, והגידול הזה נמשך ויימשך, בעזרת השם. במסגרת המסלול הזה אתן דוגמה לצעירה המתמודדת עם חרדה חברתית. הצעירה הזו לא יצאה מפתח ביתה במשך שנתיים. היא הגיעה אלינו לשירות הלאומי והתנסתה בחווה של רכיבה טיפולית. לא רק שהיא הצליחה לתרום במסגרת החווה הזו ולפעול ביחד עם צעירים נוספים המתמודדים עם קשיים דומים, אלא היום היא ממשיכה במסגרת הזו כמדריכה מן המניין ומחזקת צעירים שמתמודדים עם קשיים שונים בחווה הטיפולית הזו שבה החלה לשרת. אפשר למצוא במסלול של האוכלוסיות המיוחדות שלנו, למשל, גם מתנדבים שהגיעו לשרת בשירות בתי הסוהר ותרמו שם בהצלחה גדולה כל כך עד שבתום שירותם הם גויסו לשב"ס ושולבו שם כעובדים מן המניין. ההבדל המרכזי במסלול לאוכלוסיות המיוחדות בא לידי ביטוי בטיב הליווי שמקבלים המתנדבים האלה לאורך תקופת השירות שלהם ובהתאמה המיוחדת של התפקיד למתנדב באופן שהולם את כישרונותיו, את יכולותיו, את מה שיש לו ולא רק את מה שאין לו, את הפלוסים שלו ולא רק את המינוסים שלו. הוא מצליח להפיק מאותו מתנדב או מתנדבת את המיטב כך שהתרומה לחברה תהיה אמיתית ומשמעותית ואף תאפשר לו או לה אופק תעסוקתי בהמשך. זה המקום לשבח את עמותות השירות הלאומי, אשר כמעט כולן עושות עבודת קודש מדהימה בתחום הזה – מתאימות לכל אחד מהמתנדבים והמתנדבות שלנו תפקיד שמתאים לו, תפקיד שבו הוא באמת באמת תורם; תפקיד שבו הוא באמת מפתח את החוזקות שלו ויכול להמשיך הלאה במסלול חיים חיובי ומשתלב. לאור ההצלחה הגדולה הזו הוספנו בשנה שעברה 9 מיליון שקלים להפעלת תקנים עבור האוכלוסיות המיוחדות. חשוב לי לשבח מאוד גם את המתנדבים והמתנדבות עצמם על הרצון שלהם להיות חלק, לא לוותר לעצמם, לא לוותר על עצמם, להתמודד עם כל האתגרים, לפעול מתוך שליחות, מסירות והתגייסות למען הכלל. המתנדבים והמתנדבות הנפלאים האלה הם ברכה גדולה למדינת ישראל. זכיתי להיפגש מקרוב עם המתנדבים האלה, שבאים מכל חלקי האוכלוסייה – מה אומר לכם, מפגשים מרגשים ממש. פגשתי למשל צעירים שלמדו והתחנכו במוסדות של חינוך מיוחד, ואחרי סוף תקופת הלימודים שלהם הגיעו לאותן מסגרות באותם מוסדות כדי ללוות שם תלמידים צעירים ולעזור להם להתגבר על האתגרים שלהם. והתרומה שהם יודעים לתרום לאותם תלמידים מתוך החוויות שהם בעצמם חוו בבתי הספר האלה היא לא תסולא בפז. שום מורה שמגיע מבחוץ לא יכול לתרום את מה שאותם צעירים למדו, התנסו בו בעצמם ומביאים איתם למפגשים האלה. המפגשים למתנדבים המיוחדים שלנו עם העמותות שמסייעות להם להיות חלק מהמדינה הביאו אותי למסקנה שאני רוצה להגדיל את המפעל הזה עוד לפני המלחמה. אבל עכשיו, אחרי המלחמה, כשהוספנו תקנים של השירות הלאומי שנועדו לסייע לתושבי הצפון, החלטתי לייעד חלק מהתקנים האלה לצעירים ולצעירות תושבי הצפון, שעקב מוראות המלחמה וקשייה הגיעו למצבים נפשיים שלא מאפשרים להם כרגע להתגייס לצה"ל. חשוב לנו, חשוב לי, שהצעירים האלה לא ייזרקו לשולי החברה, לא יתייאשו מעצמם, וכן ימצאו את דרכם לחזור להיות חלק, דרך השירות הלאומי. הצעת החוק הזו של חברתי חברת הכנסת מרים וולדיגר עוסקת אומנם רק בפלח קטנטן מתוך האוכלוסיות המיוחדות; היא בסך הכול מגדילה את מרחב הגילים של אותם מתמודדי נפש. זה פלח, אבל דרך הפלח הזה, דרך הסדק הזה, רציתי לפתוח איזשהו חלון ואשנב ולעשות לחברי הכנסת ולציבור בכלל את ההיכרות עם הקבוצה של האוכלוסיות המיוחדות, עם המסלול המיוחד שבנינו להם, עם הברכה העצומה שהמסלול הזה מביא למדינת ישראל. אני רוצה לברך את חברת הכנסת מיכל וולדיגר – ולא בפעם הראשונה – ולהודות לה מעומק הלב על המשימה המיוחדת הזו – משימה שלקחת על עצמך, מיכל – לפתוח את כל הפתחים הנדרשים עבור מתמודדי הנפש; למלא מחדש את כל הלקונות; לאפשר להם להשתלב כמו שצריך, עם כל הקשיים המיוחדים שנלווים למצב שלהם. את עושה את זה עם כל הלב והנשמה, אבל עם כל המקצועיות, עם כל הדיוק, עם כל המיקוד במה שחסר, בצורה מדויקת. זו ברכה עצומה בעבורנו כחברה שסוף-סוף יש חברת כנסת שעושה את הדבר החשוב הזה. במקביל, במקרה הספציפי של הצעת החוק הזו, את גם מביאה אותה אלינו כיושבת-ראש השדולה למען השירות הלאומי. אז ממש שילוב פנטסטי. תראו, חברי הכנסת, הצעת החוק הזו של מיכל היא מעין קדימון להצעת החוק הממשלתית הגדולה שנביא בקרוב לכנסת, ולכן המלצתי והמלצת ועדת השרים לחקיקה היא להצביע בעדה בקריאה הטרומית, ולאחר מכן לשלב אותה ולמזג אותה בהצעת החוק הכללית שלנו, הממשלתית. תודה רבה. אני ממליצה להצביע בעד, כמובן.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשרה סטרוק. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת המבקשים להצביע, אנא שבו במקומותיכם. ההצבעה היא על הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022. ההצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

16 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. אני מברך גם את תלמידי התיכון מכפר אדומים שמלווים אותנו כאן ביציע. ברוכים הבאים לכנסת. מקווה שיהיה לכם ביקור מוצלח.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל, שאני מתכבד להזמין אל הדוכן להציג את הצעת החוק שלו. אדוני השר? סליחה? חבר הכנסת פוגל מציג את הצעת החוק. בבקשה.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק כלי הירייה, כשהדגש בעצם הוא על התיקון: הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה. אדוני היושב-ראש, כשהשר לשעבר איתמר בן גביר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלול.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כשהשר לשעבר איתמר בן גביר יזם והוביל את הרפורמה בכלי הנשק, היו מי שהעזו לבוא ולצעוק כי אותה חלוקת רישיונות נשק פרטי תוביל לרצח נשים, אותו נשק שאנחנו יודעים ונוכחים לגלות מדי יום שהוא מציל חיים. הנתונים, אדוני היושב-ראש, מוכיחים מעבר לכל ספק: לאחר שחולקו למעלה מ-200,000 רישיונות לכלי נשק לא נרצחה אף לא אישה אחת מנשק פרטי חוקי, הודות למבחנים המחמירים שהציב האגף לרישוי כלי ירייה ולפיקוח ההדוק שמתבצע בפועל, בשיתוף פעולה מדהים עם משטרת ישראל. אך למרות זאת, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ואף שאינני מסכים עם העמדה הטוענת כי מדיניות רחבה של מתן רישיון נשק מסוכנת או עלולה להוביל ליותר מקרי אלימות ורצח של נשים, אני מבין את החשש של אותן נשים. ולכן, כמי שהוביל ודחף את החוק לפיקוח טכנולוגי – מה שאנחנו קוראים צימוד אלקטרוני או איזוק אלקטרוני – עם כל הקשיים שהיו בדרך, גם במקרה הזה, הרמתי את הכפפה, כדי לחוקק את החוק החשוב הזה שמונח לפניכם. החוק הזה יאפשר לעובד סוציאלי לדווח על מי שנשקפת ממנו סכנה לחיי אדם כבר בשלב הגשת הבקשה לרישיון נשק, ולא להמתין שהאדם שיש חשש לגביו כבר יחזיק ברישיון. חוק כלי הירייה המוצע כאן משלים תהליך שרבים רצו להביא לידי ביטוי, עשו הרבה רעש, אך לא הצליחו לקדמו. התהליך כולל צו הרחקה, פיקוח טכנולוגי ומניעה למתן רישיון נשק פרטי. לסיכום, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במסגרת הצעת החוק שלפנינו מוצע להסמיך את העובד הסוציאלי לדווח לאגף רישוי כלי ירייה כבר מרגע הגשת הבקשה על מסוכנותו של המבקש. התיקון שנמצא בבסיס ההצעה יקטין עוד יותר את החשש שאדם שלא ראוי שיישא נשק באמת יישא אותו, והחוק הזה יביא בשורה למדינת ישראל. על שולחן הוועדה לביטחון לאומי מונחת הסכמתם של משרדי הרווחה והמשרד לביטחון לאומי לקידום ההצעה, אני מברך על כך וקורא לחבריי לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת פוגל.

היו"ר ארז מלול:

להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אני מזמין את חברת הכנסת. לרשותך עד שלוש דקות, בבקשה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים כאן היום לא כדי לדון בתיאוריה, לא כדי להעלות רעיונות מופשטים, אלא כדי להתמודד עם מציאות חיה ונושמת. מציאות כואבת אך ברורה: אזרחים חמושים מצילים חיים – חיים שתלויים בשניות. לנו יש את הכלים להשפיע על כך. אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם. בכל פעם שבה אזרח חמוש מצליח לנטרל מחבל בשניות הראשונות של האירוע, נמנעת טרגדיה עצומה. כל דקה שבה מחבל ממשיך לפעול ללא הפרעה היא דקה של טרור, של פציעות קשות, של חיי אדם שנגדעים. זה לא משהו שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, בטח לא במציאות הביטחונית שבה אנחנו חיים. אנחנו חיים במדינה שבה אזרחים נמצאים בחזית הטרור. כל אחד ואחת מאיתנו, כל ילד וילדה שהולכים לבית הספר, כל משפחה שיוצאת לטייל, כל אדם שנוסע בכבישי יהודה ושומרון או אפילו הולך ברחובות ירושלים ותל אביב, חדרה, כולנו מטרה. המדינה חייבת להעניק לאזרחיה את הכלים להגן על עצמם, בדיוק כפי שהיא מציידת את חייליה. אין הבדל מהותי בין לוחם שמגן על אזרחים לבין אזרח שמגן על עצמו ועל סביבתו הקרובה. ולכן, אני רוצה להודות לשר לשעבר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שלא רק שהבין את הצורך הזה בזמן אמת, אלא פועל ופעל לשנות את המציאות בשטח. ראינו במשך שנים מדיניות נוקשה ומסורבלת שהקשתה על אזרחים לקבל רישיון נשק, מדיניות שהתעלמה מהאיום הביטחוני וחסמה אזרחים טובים מלהגן על עצמם. היום אנחנו רואים שינוי בזכות החלטותיו האמיצות של השר בן גביר. בזכות הרפורמות שהוביל במשרד לביטחון לאומי, אנחנו רואים יותר אזרחים שמקבלים רישיון, יותר נשקים שמגיעים לידיים של אנשים טובים. אבל כאן עולה נקודה חשובה וקריטית, והיא שהמהלך ייעשה באופן אחראי ובטוח. נשק הוא כלי רב-עוצמה. הוא מציל חיים, אבל בשימוש לא נכון הוא גם עלול לגרום לנזק איום ונורא. לכן עלינו לוודא שהוא יגיע אך ורק לאנשים הנכונים, לאזרחים אחראיים שקיבלו את ההכשרה המתאימה ושעוברים את הסינון הנדרש.

היו"ר ארז מלול:

טלי, טלי, זה מפריע.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

בדיוק לשם כך אנחנו מביאים היום את הצעת החוק הזאת, שנועדה לשמור על האיזון הנכון בין הצורך הקריטי בהתחמשות האזרחים לבין האחריות שבהענקת הרישיונות. הצעת החוק הזאת באה לוודא שמי שמסוכן לעצמו או לסביבתו לא יוכל לקבל רישיון לנשק. אנחנו לא מוכנים לקחת סיכונים מיותרים, אבל באותה נשימה לא ניתן לפחדנות ולביורוקרטיה מיותרת לשלול מאנשים טובים את היכולת להגן על עצמם ועל כולנו. אנחנו כאן כדי להביא ביטחון אמיתי לתושבי ישראל. תודה רבה לצביקה פוגל על יוזמת החוק הזה, ואני באמת מרגישה זכות גדולה להצטרף אליו. זה חוק חשוב ביותר, שבאמת מביא לנו בשורה ואפשרות לזה שמי שיקבל נשק, יקבל אותו באופן אחראי ובטוח. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר העבודה הרב יואב בן צור להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק הפרטית מס' 5276/25, הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2024. סעיף 11(ב)(2) לחוק כלי הירייה, התש"ט–1949, קובע כי עובד סוציאלי המטפל באדם אשר נודע לו לגביו כי הוא מחזיק בכלי ירייה, והוא סבור כי יש בכך משום סכנה כלפי אותו אדם עצמו או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד הרווחה, וזה יעביר את הידיעה לפקיד הרישוי, ויהיה רשאי להעבירה לצבא ההגנה לישראל. הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק הירייה באופן שיאפשר לעובד סוציאלי המטפל באדם להודיע למנהל משרד הרווחה על סכנה הנשקפת לאותו אדם או לציבור לא רק בעת החזקתו ברישיון כלי ירייה, אלא גם בשלב הגשת הבקשה מטעמו להחזקה בכלי ירייה. הצעת החוק נותנת מענה לפער קיים בעניין העברת מידע על מבקשי רישיון לכלי ירייה, ותכליתה עולה בקנה אחד עם עמדת האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה בנושא. ועדת השרים לענייני חקיקה, בישיבתה מיום 16 בפברואר 2025, החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בקידום הצעת החוק, בכפוף לתיאום של המשרד לביטחון לאומי. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. להצעות החוק התנגדו ח"כים. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי להציג את התנגדותה לחוק. שלוש דקות לרשותך.

מרב מיכאלי (העבודה):

הצעת החוק הזאת מבורכת. הבעיה איתה היא שהיא לא מתחילה לפתור את הנזקים בחלוקת הנשק המופקרת שהמפלגה שלכם עושה מאז שנכנסתם למשרד לביטחון שאתם קוראים לו "לאומי", וספציפית, חברת הכנסת סון הר מלך, להצעה שלך שמאבטחים יוכלו לקחת נשק הביתה: מאבטחים, כבר יש להם רישיון לנשק. יש הבדל בין להחזיק נשק בעבודה, כשאתה מאבטח מקום, לבין לקחת את הנשק הזה הביתה; כשאתה יכול לשים אותו, כמו שאמרה אז הקואליציה שלנו "האקדח על שולחן המטבח" – שעשתה מאבק של שנים עד שהבאנו לכך שמאבטחים לא יוכלו לקחת את הנשק הביתה ולאיים על הנשים שלהם ועל הילדות והילדים שלהם ולפגוע פגיעה מינית בצל האקדח שמונח על שולחן המטבח, וחלילה להשתמש בו כדי לקפד חיים של חפות וחפים מפשע. מדינה צריכה להגן על האזרחיות והאזרחים שלה, לא לעשות הפרטה של הנשק, בוודאי הפרטה באופן מופקר, כזה שגם הצעת החוק המאוד-טובה הזאת לא תפתור את הסכנה המאוד-גדולה, שאנחנו נמשיך להמשיך להתמודד איתה שנים קדימה, לנוכח האבנים האלה שאתם זרקתם לבאר.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. גם חבר הכנסת ואליד אלהואשלה מתנגד להצעת החוק. אני מזמין אותו להציג את התנגדותו.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לנו בעיה עם החקיקה הזאת, שלא מועילה לחברה הערבית. אנחנו לא צריכים פסיכולוגים על מנת לתת חוות דעת לאנשים. אנחנו אומרים לכם שיש נשק בחברה הערבית, נשק שמסתובב, נשק בסיטונאות, שצריך לאסוף אותו על מנת למגר את הפשיעה בחברה הערבית. בשנתיים האחרונות – מעל 480 נרצחים בחברה הערבית, מתחילת השנה 37 נרצחים, והיום בבוקר בוואדי אל-חמאם נרצח בחור בן 20. כל יום אנחנו עולים לכאן ודורשים מהממשלה להתעשת ולקבל החלטות על מנת למגר את הפשיעה בחברה הערבית, אבל אתם לא עושים את זה. נותנים לכם כלים פרלמנטריים על מנת לקדם, לעזור ולסייע לאזרחים, אבל אתם לא עושים את זה. 500 שוטרים היום בטובא-זנגרייה. למה? על מנת להרוס שני בתים של האזרחים הבדואים בנגב?

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שב בשקט, אתה. אל תתערב. שב בשקט, אל תתערב בדברים שלי.

היו"ר ארז מלול:

לא לא לא, חבר הכנסת ואליד, אל תנהל לי את המליאה, ואליד.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הצל שלך עדיין נמצא בממשלה, רק הורס.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת איתמר בן גביר. חבר הכנסת איתמר בן גביר.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ברחת מהממשלה. היה כישלון אחד גדול. נכשלת בתפקיד שלך. בקדנציה שלך נרצחו יותר מ-480 אזרחים. איפה היית? מה עשית? רק הורסים בחברה הערבית. 500 שוטרים שולחים לטובא-זנגרייה, אבל בוואדי אל-חמאם הרוצח עדיין מסתובב באופן חופשי. מה קרה לכם? אנחנו צריכים פסיכולוגים? אנחנו צריכים לנקות את החברה הערבית מנשק. לא צריך את כל החקיקה הזאת. אנחנו לא צריכים אותה. הדבר הזה מצריך חקיקה ממשלתית – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

ראינו, ראינו.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – מצריך החלטה של ראש הממשלה. ומספיק עם ההריסות, עם הדחפורים שאצל הבדואים. אנחנו רוצים שהממשלה תקבל החלטות למען החברה הבדואית, הידברות, לא דרך דחפורים וטרקטורים. די, מספיק.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברי הכנסת המציעים רוצים להשיב על ההתנגדויות? חבר הכנסת צביקה פוגל. חבר הכנסת איתמר ישיב על ההתנגדות במקום חבר הכנסת צביקה פוגל. שלוש דקות לרשותך.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, השר, חבריי חברי הכנסת, זה פשוט לא להאמין, לא להאמין. הרי מה אתם אומרים כל הזמן? כן, אתם, חברי הכנסת הערבים: לא דואגים לנו, לא אכפת לכם מהחברה הערבית.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה ברחת מהממשלה.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

זה לא הולך ככה בחברה הערבית, אין מי שיעשה סדר. ואז באים עם חוק שאתם, אתם, אתם צריכים להיות הראשונים לתמוך בו.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שמעתי את זה כבר – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ואליד, חבר הכנסת ואליד. חבר הכנסת ואליד, אני אתחיל עם הקריאות.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

אתם הראשונים שצריכים לתמוך בו. אתם צריכים להיות הראשונים לתמוך בו.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ואליד, אתה אמרת את דבריך.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

אתם הייתם צריכים להיות הראשונים, וזה פשוט לא להאמין. דווקא אתם המתנגדים הכי גדולים. אתה יודע מה זה אומר, ואליד? זה אומר שלא אכפת לך מילדה בת שמונה מרהט שנרצחת; זה אומר שלא אכפת לך מילד בן עשר שנרצח. זה אומר שאתם באתם לכאן לכנסת – כלאם פאדי. פלסטין, פלסטין, עוד פעם פלסטין.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל מה עשית כשהיית שר? מה עשית? תפסיק לשקר פה במליאה. נכשלת בתפקיד שלך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ואליד, אתה בקריאה ראשונה.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

מי שדואג לחברה הערבית, מי שדואג נגד הפשע – מי שדואג נגד הפשע היה הראשון שצריך להצביע יחד עם צביקה פוגל עם ההצעה הכל-כך חשובה; עם לימור סון הר מלך על ההצעות הכל-כך חשובות האלה. אני אמרתי לכם אתמול, אני אומר לכם גם היום.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אל תגיד לנו. תגיד לנו למה לא מקבלים – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

500 נרצחים על הידיים שלך.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

שנתיים הצלחנו בענק במשרד לביטחון פנים.

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת יוסף עטאונה, אתה בקריאה ראשונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תתבייש לך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת עטאונה, אתה בקריאה שנייה.

קריאות:

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

שנתיים הצלחנו – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת עטאונה, אתה בקריאה שלישית. תצא, בבקשה, ותחזור להצבעה. תצא, בבקשה, תחזור להצבעה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הדם שלהם על הידיים שלך.

היו"ר ארז מלול:

תצא, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מעניין, מי שחילק נשק עכשיו רוצה – – –

היו"ר ארז מלול:

סדרנים, תוציאו אותו, בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הדם שלהם על הידיים שלך. בושה.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

מה אתה מרביץ לסדרנים? מה אתה מרביץ לסדרנים? למה אתה מרביץ לסדרנים? תתבייש לך, צא. ברא. שנתיים הצלחנו – אמרתי לכם גם אתמול – היו 8,000 רישיונות נשק. 200,000 רישיונות נשק בשנה, אתה יודע מה זה? 1,000 כיתות כוננות הקמנו. אתה יודע מה זה 1,000 כיתות כוננות, כמה מחבלים הם יכולים להרוג? בתי הסוהר, הרגנו באמת את כל ההטבות – אין מרמלדה, אין שוקולדה, אין כלום. אין לימודים, אין קנטינה. הכול הוצאתי למחבלים ולמשפחות הפשע. ועכשיו, כשיש חוקים נגד משפחות הפשע, אתם – אתם הראשונים להיות נגדם. זה פשוט לא להאמין. אתם צבועים. ומה שאכפת לכם זה רק לדבר על פלסטין. זה מה שאתם שווים – פלסטין, פלסטין, עוד פעם פלסטין. זה מה שמעניין אתכם, בשביל זה באתם לכנסת. לא באתם כדי לייצג באמת באמת את הילד בן השמונה ברהט. גם את, גם את – רק דיבורים, רק דיבורים.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

אתם באתם כדי להפקיר את הילדים האלה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 28 בעד, אין מתנגדים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק כלי הירייה, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק כלי הירייה, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 22 בעד, שני נוכחים. אני קובע כי גם הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של חומר מילוי בטעם או בריח מובחן), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלי דלל. אני מזמין את חבר הכנסת אלי דלל להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת אלי דלל, עשר דקות לרשותך.

אלי דלל (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, בתפקידי לשעבר כיושב-ראש הוועדה לזכויות הילד היה לי מאוד מאוד חשוב לטפל בכמה נושאים, אם זה בנושא הסמים, אם זה בנושא הסיגריות, אם זה בנושא אלכוהול, וכך הלאה. לצערי יש לנו לא מעט תופעות שאנחנו צריכים פשוט להעביר מהעולם לפחות עד גיל 18, גיל 21, ואנחנו צריכים לא לתת לילדים שלנו להיות חשופים. הצעת חוק איסור פרסום והגבלת השיווק של מוצרי טבק בעצם מדברת על לא לתת לילדים להיחשף לפרסומות האלה. מוצע לקבוע איסור על ייצור ושיווק של חומר מילוי לסיגריה אלקטרונית בטעמים או בריח, וזאת במטרה לסייע בצמצום תופעת העישון ונזקיה בישראל. צריך להזכיר: ברגע שיש טעמים, אז זה כאילו מביא את זה למשהו טוב יותר, טעים יותר, ריחני יותר – אבל הנזקים הם אותו דבר, אם לא יותר גרועים. כמובן, גם בדיווח של שר הבריאות של העישון בשנת 2019 עולה כי העישון בישראל גובה את חייהם של כ-8,000 – שימו לב למספר – כ-8,000 בני אדם, 800 מהם כתוצאה מעישון פסיבי. זאת אומרת, אפילו אם אני לא מעשן ומישהו לידי עומד ומעשן, אני בעצם ניזוק מזה. עוד עולה מנתוני הדוח כי 20% מבני הנוער מעשנים, וכי שני-שלישים מבני הנוער שמעשנים בכיתות י"א וי"ב התחילו לעשן עוד לפני גיל 15. דרך אגב, בוועדה שקיימתי בנושא הזה גילו גם, ואני הייתי די מופתע, שילדים בני תשע-עשר מתחילים לעשן. אלה פשוט גילים בלתי נתפסים. על פי מחקרים מהעולם, סיגריות אלקטרוניות בטעמים תורמות לפיתוח התמכרות לעישון – עכשיו, זה לא רק לעישון, איזה עישון? זו בעצם פלטפורמה גם לעישון של סמים וסמים מסוכנים אחר כך – ומושכות מעשנים רבים להשתמש בהן, בעיקר בני נוער וצעירים. לפי מחקר שפורסם על ידי המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית בשנת 2018, מעל 80% מהצעירים ובני הנוער המעשנים דיווחו כי הם משתמשים במוצרי עישון בטעמים. בוועידת הצדדים לאמנת המסגרת הבין-לאומית לפיקוח על טבק בשנת 2010, שבה השתתפה ישראל, שחתמה על אמנה זו בשנת 2003 ואישרה אותה עוד ב-2005, לפני כ-20 שנה, הסכימו הצדדים לאסור את השימוש בחומרי טעם ברכיבים במוצרי עישון. השימוש בטעמים הוגדר כשיטה להסוות את גסות העשן המופק ממוצרים אלו, ובדרך לפתוח ולמשוך משתמשים חדשים. כמו שאמרתי, זה במעטפת של טעמים, שהכול בסדר, אין נזק – להפך, זה דבר מזיק מאוד. יותר מ-35 מדינות בעולם אוסרות או מגבילות את השימוש, הייצור והשיווק של מוצרי עישון בטעמים. רישום המדינות כאמור כולל בין היתר את ארצות הברית, קנדה והאיחוד האירופי ובכללותו. בישראל, אף שהנושא עלה בעבר, עד היום לא קיימת חקיקה בנושא. לכן אני מאוד מבקש כן לקדם חקיקה בנושא. יש גם אבסורד נוסף שדיברתי עליו עם רשות המיסים: אם אתם לא יודעים, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, המכס על סיגריות אלקטרוניות הוא עד פחות מחצי, אם לא אפסי, מול הסיגריות הרגילות.

היו"ר ארז מלול:

לא ידענו את זה.

אלי דלל (הליכוד):

ועכשיו בעקבות בקשה שלי בוועדת הכספים רשות המיסים מכינה תוכנית כדי לאכוף ולתת מיסוי גבוה יותר על הסיגריות האלקטרוניות. אדוני היושב-ראש, אני חושב שמחובתנו, חברי הכנסת, לתת לילדים סביבה בטוחה יותר, טובה יותר ולא מאיימת, ולהוציא אותם מכל הסביבה שמדברת על סמים, עישון, אלכוהול – כדי שיהיה לנו דור טוב יותר עם בריאות טובה יותר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת אלי דלל. אני מזמין את שר העבודה הרב יואב בן צור להציג את עמדת הממשלה. עשר דקות לרשותך.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק היא לסייע בצמצום תופעת העישון ונזקיה בישראל באמצעות איסור על ייצור, שיווק ואחסון לשם שיווק של חומר מילוי לסיגריה אלקטרונית בטעם או בריח מובחן. טעמי הסיגריות האלקטרוניות הוכחו כגורם משיכה משמעותי, ואיסורם חיוני לשמירה על בריאות הציבור. סקרים ומחקרים בארץ ובעולם מראים שמוצרי עישון בטעמים תורמים לפיתוח ההתמכרות לעישון, ומהווים שער כניסה למעגל העישון. נכון להיום בישראל מוספים למוצרי העישון – לא רק סיגריות אלקטרוניות, אלא גם למשל טבק לנרגילות וטבק לגלגול – טעמים וריחות במגוון רחב מאוד. כך, בין היתר מוספים טעמי פירות, ממתקים, וניל, שוקולד ומנטה. מגוון זה, המיועד לאוכלוסייה צעירה במיוחד, מגדיל את ספיגת חלקיקי העשן, מעוות את תפיסת הסיכון של המשתמשים הצעירים, ומוריד את הרצון לגמילה. חומרי הטעם והריח מסווים את הטעם הגס של הטבק ומרככים את הגירוי הלא-נעים מהניקוטין. כך הופך מוצר עישון, שהוא מוצר מזיק לבריאות, למוצר מושך שילדים ובני נוער מתאווים אליו ומנרמלים את שימושו בחברה. אחת הדרכים המוכחות להתמודדות עם תופעת העישון בפרט בקרב צעירים היא איסור על ייצור ושיווק של מוצרי עישון בטעמים או ריחות. מחקר מקיף של ה-FDA האמריקאי משנת 2023 בקרב בני נוער וצעירים הראה כי כ-70% מהמשתתפים הצהירו כי יפסיקו את השימוש בסיגריה אלקטרונית אם טעמה יוגבל לטעם טבק בלבד. לאור חשיבות ההגנה על בריאות הציבור מפני נזקי העישון, שגובים אלפי קורבנות בשנה, ולצורך התמודדות עם בעיית ההתמכרות לעישון ובעיקר מניעת כניסת משתמשים צעירים חדשים, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית. בהתאם להחלטת ועדת השרים, ההצעה תמוזג עם הצעת החוק של חבר הכנסת ביסמוט ואחרים, פ/3331, ותקודם בכפוף להסכמת משרד הבריאות ותיאום עם משרדי המשפטים, הביטחון הלאומי, האוצר והכלכלה והתעשייה. הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לשר העבודה הרב יואב בן צור. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של חומר מילוי בטעם או בריח מובחן), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של חומר מילוי בטעם או בריח מובחן), התשפ"ה–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 15 בעד, שלושה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. אני מוסיף את חברת הכנסת עאידה וחבר הכנסת יוסף עטאונה. בעד? בעד לפרוטוקול. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אופיר כץ. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. בבקשה.

אופיר כץ (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, מאז תחילת המלחמה אני נפגש עם המון אוכלוסיות שנפגעו. אני שומע את הכאב, את הקושי, את חוסר הוודאות. לכל אחת מהמשפחות יש סיפור, אבל לכולן יש גם מכנה משותף: הן נאלצות להמשיך קדימה, להתמודד עם המציאות החדשה שנכפתה עליהן, ולמצוא את הכוחות לבנות מחדש את חייהן. אני עושה כל שביכולתי כדי לסייע לכל מי שפונה אליי. במהלך המלחמה הצלחתי להעביר חוקים חשובים: חוק הארוסות, שהכיר לראשונה בארוסות נופלים, חוק שמגן על נשות המילואימניקים מפיטורים ומעניק להן סיוע כלכלי, חוק שמבטיח 100% מימון לתואר ללוחמים, חוק יתומי גרושות וגרושים, שהעלה את התגמולים שלהם בצורה משמעותית, ועוד. היום אני מביא בפניכם הצעת חוק שהיא הרבה מעבר לאותיות כתובות – היא מענה אמיתי למשפחות שנמצאות עכשיו ברגעים הקשים ביותר של חייהן. נפגשתי עם אלמנות רבות, שהציפו בפניי את המצוקה שלהן, את הצורך בהגדלת התגמולים ובהתאמת הסיוע למציאות של היום. משרדי האוצר והביטחון עובדים על תזכיר מקיף בנושא, אבל הוא לוקח יותר מדי זמן, ואני לא יכול לומר לאותן נשים שיחכו. אי-אפשר להגיד לאימא שאיבדה את בן זוגה, שנותרה לבד עם ילדים קטנים, שעדיין אין פתרון וזה ייקח עוד זמן. לכן, עד שהתזכיר יושלם, ואני מקווה שזה יקרה מהר, אני מתחיל לקדם את השינויים הדחופים האלה כהצעת חוק פרטית. ההצעה שמונחת לפניכם כוללת תגמול הסתגלות ראשוני לאלמנה – בשנים הראשונות, שבהן ההתמודדות היא הקשה ביותר, התגמול יוכפל, כדי לאפשר לה להסתגל למציאות החדשה. סיוע ברכישת רכב – כיום הסיוע מוגבל לרכישת רכב חדש בלבד, מה שלא מתאים לכל אלמנה; ההצעה תאפשר להן לבחור גם רכב משומש ולנהל את הוצאותיהן בצורה שמתאימה להן. הגדלת הסיוע למצבי חירום – לעיתים החיים מזמנים הוצאות בלתי צפויות. המענק למצוקה כלכלית יורחב, כך שהסיוע יהיה נגיש ומהיר יותר. תמיכה ביתומים רכים בשנים הראשונות – תינוק שאיבד את אביו, אם שנותרה לבד ברגעים הראשונים של ההורות, אנחנו לא יכולים להשאיר אותם להתמודד לבד. הן צריכות והם צריכים את הסיוע; ההצעה תקנה לאלמנה מענקים חודשיים משמעותיים בעבור הטיפול בילדיה היתומים בגיל הרך. עדכון הסיוע לדיור – במהלך השנים נשחקו הסכומים, וכיום הם אינם משקפים את מחירי הדיור האמיתיים – החוק יתקן את זה. סיוע בטיפולי פוריות ופונדקאות – הסיוע יינתן גם לאלמנות וליתומים שהתייתמו לאחר גיל 21, כדי להבטיח להם את האפשרות להקים משפחה בעתיד. המשפחות השכולות הקריבו את היקר להן מכול עבור המדינה. הן לא ביקשו להיות שם, אבל הן שם – והן זקוקות לנו עכשיו. אני מאמין שזו חובתנו להקל עליהן, לתת להן ביטחון, לאפשר להן לעמוד על הרגליים. אני רוצה להודות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר הביטחון ישראל כץ, שתומכים בהצעה; כמובן, ליו"ר ועדת השרים, השר יריב לוין. אני מאמין בלב שלם שבקרוב מאוד יגיע התזכיר המלא, שיסדיר את הכול בצורה המיטבית. אני מודה גם לארגון אלמנות ויתומי צה"ל, שפועל ללא לאות למען האלמנות והיתומים. אני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק למען המשפחות שאיבדו את היקר להן מכול, למען מי שנותרו מאחור וזקוקים לכל עזרה שנוכל לתת. זה בשבילכן. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את שר העבודה, הרב יואב בן צור, להציג את עמדת הממשלה. עשר דקות לרשותך.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ מציע לתקן את חוק משפחות חיילים שנספו במערכה על מנת לטייב את המענה הניתן לצורכיהן של המשפחות השכולות בתחום הכלכלי והשיקומי, בדגש על אלמנות צה"ל וכוחות הביטחון. מערכת הביטחון תומכת בהרחבת זכויותיהן של המשפחות השכולות ופועלת בנושא זה ללא לאות. בתוך כך משרד הביטחון פרסם להערות הציבור תזכיר חוק אשר מטרתו העיקרית לספק מענה ראוי ומיטבי לצורכיהם של יתומי ואלמנות צה"ל וכוחות הביטחון. יצוין כי קודם לפרסום תזכיר החוק התקבלו המלצות של ועדה ציבורית בראשות כבוד שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אליקים רובינשטיין לבחינה וגיבוש המלצות בסוגיות הכרוכות במעמדם ובהיקף זכויותיהם של יתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים, וכן מסקנות של עבודת מטה שבוצעה במערכת הביטחון לאחר הגשת המלצות הוועדה. תזכיר החוק שפורסם על ידי משרד הביטחון מביא לידי ביטוי בין היתר את המלצות הוועדה הציבורית ומסקנות עבודת המטה שבוצעה לאחריה. נוסף על כך, הצעת החוק כוללת הרחבת זכויותיהן של אלמנות צה"ל וכוחות הביטחון בין היתר בנושאי רכב, דיור, החזר עבור מטפלת ותוספת לתגמול בשלושת החודשים הראשונים לאחר מות הנספה. הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ בקריאה הטרומית בלבד, ובלבד שקידומה ייעשה לאחר קידום הצעת החוק הממשלתית ותוך מיזוגה להצעה הממשלתית. בכל מקרה, לפי עמדת הממשלה, קידום הצעת החוק הפרטית צריך להיות בהסכמה עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר: משרדי הביטחון, האוצר, המשפטים והעבודה. לאור האמור, אני מציע כי מליאת הכנסת תאשר את ההצעה בקריאה הטרומית, אולם תדחה את המשך קידומה עד להגשת הצעת החוק הממשלתית. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לכבוד השר. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 11 בעד, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אופיר כץ, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת משה פסל, אביחי בוארון ושמחה רוטמן. אני מזמין את חבר הכנסת משה פסל להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. למה אני לא מופיע בהצעת חוק חשובה זו? אני יושב לידך, אביחי יושב לידך, אתה צריך לצרף אותי.

משה פסל (הליכוד):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מציג בפניכם היום תיקון לחוק מיסוי מקרקעין: ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג, התשפ"ה–2024. התיקון הוא של סעיף 109 לחוק מיסוי מקרקעין. האמת היא שזה תיקון מאוד פשוט. למעשה, היום בכל העניינים של מקרקעין כשאתה מיוצג מול רשות המיסים, ישנה חובה שעורך דין ייצג אותך. הרבה מאוד פעמים עורך הדין לא כל כך – בפרקטיקה, מי שמטפל בזה באמת הוא רואה חשבון או יועץ מס, שהם יותר בעניין מול רשות המיסים. הם מי שמטפלים בזה בפועל, ומביאים את עורך הדין. אז אנחנו לא מבטלים את זה שעורך דין יוכל לייצג אותך מול רשות המיסים, אבל אנחנו מוסיפים גם את רואי החשבון, שהם לא פחות מלומדים – הם למדו הרבה, עבדו קשה בשביל התעודה שלהם – ואת יועצי המס. הם יוכלו – – –

היו"ר ארז מלול:

רק כדי להבין את הצעת החוק – זה רק בהיבט של השומה, לא בבית המשפט, בהליך של השומה – – –

משה פסל (הליכוד):

מול רשות המיסים.

היו"ר ארז מלול:

מול רשות המיסים. ברשות המיסים, לא בבתי המשפט.

משה פסל (הליכוד):

נכון, לייצג את הנישום מול רשות המיסים יוכלו גם רואי החשבון וגם יועצי המס.

היו"ר ארז מלול:

הצעה חשובה מאוד.

משה פסל (הליכוד):

אני חושב שזה דבר מתבקש, וזה ייצור יותר תחרות ויוריד את המחירים לנישומים. זה מה שאנחנו מבקשים לעשות בהצעת החוק הזו. בחצי הדקה שנשארה לי, אם תרשה לי, אדוני היושב-ראש, אני – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

יש לך עוד שמונה דקות.

משה פסל (הליכוד):

עוד חצי דקה על שמונה הדקות האלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רציתי להגיד שאתה שיאן הצעות החוק הטובות פה בכנסת.

משה פסל (הליכוד):

מה את אומרת על הצעת החוק הזו?

היו"ר ארז מלול:

טלי, הוא לא צריך את הציונים. חברת הכנסת טלי, הוא לא צריך את הציונים שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא לא צריך, ברור, אבל – – –

משה פסל (הליכוד):

אני שמח לקבל ממך קומפלימנטים, חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. אבל אני רוצה לנצל את הזמן שנותר להגיד שבמה שאני רואה – – –

היו"ר ארז מלול:

את מבינה שזה פוגע לך במקצוע, כן? כעורכת דין לא הייתי מפרגן לו.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני חייבת להגיד לך משהו: אנחנו פה לא חושבים על עצמנו אלא על מה שטוב לעם ישראל, ותהא עבודתנו הקודמת אשר תהא. תודה.

היו"ר ארז מלול:

יפה. ענית תשובה יפה.

משה פסל (הליכוד):

חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה לך על הדברים ועל הקומפלימנטים, אבל חוץ מהצעת החוק תהיי יותר מרוצה גם ממה שאני הולך להגיד כרגע. אני חושב שאני רואה מה קורה בממשל האמריקאי, שמזכיר לנו, בא להזכיר לנו מבחוץ מי אנחנו ומה אנחנו ואת ההיסטוריה שלנו. אנחנו עומדים לפני פרקי זמן היסטוריים, לא פחות ולא יותר. אני חושב שכולנו כאן בבית הזה צריכים לדחוף לטובת העניין הזה של החלת ריבונות, ולהגיד את האמת כמו שהיא. שם ההיסטוריה שלנו, משם אנחנו שואבים את הכוח. אני חושב שלא היינו צריכים לחכות לאמריקאים שיגידו, אבל אם הם מכירים בדבר הזה, קל וחומר שאנחנו צריכים לתפוס את ההזדמנות הזו בשתי ידיים – להחיל את הריבונות על יהודה ושומרון ולקיים פה מדינה יהודית כמו שצריך. תודה רבה לכם, חבריי חברי הכנסת, אני קורא לכם כמובן לתמוך בהצעת החוק הזו. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת משה פסל.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה לא החוק הזה של הריבונות.

היו"ר ארז מלול:

לא, איזו ריבונות? מה ריבונות?

משה פסל (הליכוד):

את זה הוספתי, הוספתי.

היו"ר ארז מלול:

הוא הוסיף. מותר לו להוסיף.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כשאני הבאתי את חוק הריבונות – – –

משה פסל (הליכוד):

אני שמח על זה שאתה הבאת את החוק שלך.

היו"ר ארז מלול:

כבוד השר, אתה מוזמן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת השרים לענייני – – –

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת טלי, לא להפריע לשר העבודה, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה אתה מזכיר רק את השם – השר, תגיד לו, יש פה עוד שמות. הוא מאוד אוהב את השם שלי, והוא כל הזמן קורא לי. השר, תגיד לו שיש פה עוד אנשים.

היו"ר ארז מלול:

כי רק את מדברת, מה לעשות? רק את מדברת במליאה בקול.

שר העבודה יואב בן צור:

הכי קל להזכיר את השם שלך, כי הוא פופולרי. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק בכפוף לקידומה בתיאום עם משרד האוצר. תודה.

משה פסל (הליכוד):

אני מבקש ועדת חוקה.

היו"ר ארז מלול:

רגע, מי אמר לך שהחוק יעבור? אולי הוא יוסר מסדר-היום? אנחנו בהליכים דמוקרטיים, ותעבוד לפי הפרוצדורה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה – תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור – –

משה פסל (הליכוד):

לוועדת החוקה.

היו"ר ארז מלול:

– – לוועדת החוקה – המחלקה המשפטית המליצה על ועדת הכספים.

משה פסל (הליכוד):

אז אני ממליץ על ועדת החוקה.

היו"ר ארז מלול:

לוועדת הכנסת, שתקבע ועדה לדיון בחוק.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אריאל קלנר. אני מזמין את חבר הכנסת אריאל קלנר להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל איננה למכירה. "מדינה למכירה" זה לא רק שם הספר החשוב של מתן פלג, העוסק בפגיעה בריבונות ישראל בידי מדינות זרות – זו מציאות של ממש, מציאות שבה מדינות זרות משתמשות בכספן כדי להתערב במדיניותה של מדינת ישראל, להשפיע על החלטותיה ולחתור תחת ריבונותה. הצעת החוק שאני מביא בפניכם היום היא קיר ברזל לריבונות הישראלית. היא נועדה להבטיח שמדינת ישראל תהיה שייכת לאזרחיה, ולא תופעל באמצעות שלוחות זרות במסווה של ארגוני חברה אזרחית. כמה נתונים, חבריי, שלא ניתן להתעלם מהם: בין 2012 להיום יותר מ-1.3 מיליארד ש"ח זרמו ל-83 ארגונים חוץ-פרלמנטריים, כסף שזרם ממדינות זרות; 300,000 ש"ח בכל יום, בכל יום – אתמול, היום, מחר.

משה פסל (הליכוד):

ממדינות?

אריאל קלנר (הליכוד):

ממדינות – ישויות מדינתיות, מדינות. עוד שנייה אני ממש אפרט אותן. זה לא כסף לחיזוק החברה האזרחית שלנו, זה כסף שנועד להשפיע על מדיניותה של ישראל. הארגונים הממומנים אינם ארגוני זכויות אדם, אלה ארגוני דה-לגיטימציה, והתופעה הזו פוגעת בנו, במדינת ישראל, בשלושה מישורים קריטיים: המישור הראשון – ניצול מערכת המשפט הישראלית; המישור השני – פגיעה בריבונות הישראלית ובזהות היהודית; והמישור השלישי – פגיעה בין-לאומית במדינת ישראל. נתחיל מהמישור הראשון – מערכת המשפט: מערכת המשפט שלנו הפכה למגרש משחקים של מדינות זרות. נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, זיכרונו לברכה, הזהיר מפני סכנת ההתערבות הזרה, ואמר: תמיכה בגוף פוליטי על ידי ממשלה זרה היא דבר שהיה צריך להפחיד כל אדם המאמין בדמוקרטיה אמיתית. כמה צדק. מחקר חדש של אגף המחקר בתנועת אם תרצו חושף נתון מטריד: רק בשמונה השנים האחרונות, משנת 2017 ועד היום, 2025, הוגשו לבג"ץ 1,000 עתירות על ידי 38 ארגוני שמאל קיצוני אשר מומנו ביותר מחצי מיליארד ש"ח על ידי מדינות זרות. מעל עשר עתירות בחודש, עתירה כל שלושה ימים. הארגון שמוביל את המתקפה המשפטית הזאת הוא המוקד להגנת הפרט, או בשמו הראוי יותר: המוקד להגנת הטרוריסט. הוא אחראי לבד ל-42% מהעתירות, 412 עתירות. מי מממן את זה? גרמניה – 105 מיליון ש"ח; האיחוד האירופי – 55 מיליון שקלים; בריטניה – 38 מיליון שקלים; הולנד – 34 מיליון שקלים; שווייץ – 33 מיליון שקלים. זאת רק ההתחלה. ההשפעה של ההתערבות הזרה ניכרת במיוחד בימי מלחמה. בג"ץ, אגב, תיראו מופתעים, חבריי, דלתותיו פתוחות לרווחה. יוני 2024 – בעקבות עתירה של גישה, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ועדאלה, בג"ץ הוציא צו על תנאי לחייב את המדינה להכניס עוד סיוע הומניטרי לעזה. לא מספיק. כל הארגונים, אגב, ממומנים על ידי מדינות זרות; יוני 2024 – בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה של האגודה לזכויות האזרח נגד חוק אל-ג'זירה; דצמבר 2024 – בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה של – –

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, לא שומעים.

גלעד קריב (העבודה):

אל-ג'זירה זה – – – לא?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת גלעד קריב.

אריאל קלנר (הליכוד):

– – האגודה לזכויות האזרח, שדרשה לשפר את המזון, חבריי – – –

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, ראינו שהגעת. ראינו שהגעת. הכול בסדר.

אריאל קלנר (הליכוד):

ברוך הבא, גלעד קריב, ברוך הבא.

גלעד קריב (העבודה):

מי עושה עסקים עם קטר?

אריאל קלנר (הליכוד):

אני מזכיר לך, גלעד קריב, כדי שתשמע. בדצמבר 2024 בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה של האגודה לזכויות האזרח, שדרשה לשפר את המזון של האסירים הביטחוניים.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני יודע מה ההבדל בין צו על תנאי לפסיקה?

אריאל קלנר (הליכוד):

זו לא חברה אזרחית. זו לוחמה משפטית ממומנת נגד מדינת ישראל.

גלעד קריב (העבודה):

די.

אריאל קלנר (הליכוד):

אגב – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למה די? למה די? למה די?

גלעד קריב (העבודה):

זה בעד מדינת ישראל – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתה מממן את הבסקים בספרד? נראה לך נורמלי שנממן את הבסקים בספרד? נראה לך נורמלי שנממן את הבסקים בספרד?

גלעד קריב (העבודה):

מה זה – – – בית משפט – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

או נממן את – – – באירלנד, למה?

היו"ר ארז מלול:

טוב, זהו. גמרנו. חבר הכנסת גלעד קריב, אני אתחיל בקריאות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

חבר'ה, מה נסגר איתכם?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת קטי, אני אתחיל בקריאות. אני אתחיל בקריאות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – זה מה שאני מסבירה לך.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת קטי, לא נהוג להפריע לחבר – – –

אריאל קלנר (הליכוד):

גלעד קריב דואג מאוד כנראה גם כן למזון של האסירים הביטחוניים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למה הם צריכים להתערב?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת קטי, את בקריאה ראשונה.

אריאל קלנר (הליכוד):

חברים, אגב, כל הנושא הזה של הלוחמה המשפטית נגד מדינת ישראל – בוועדה החקירה שתקום, ההשפעה הזאת של מערכת המשפט על מדיניות הביטחון ויכולת הלחימה שלנו תצטרך להיבדק. יצחק עמית וחבריו יצטרכו לתת תשובות, לא לשאול שאלות. המישור השני של ההתערבות המדינית הזרה הוא פגיעה בזהותה היהודית של מדינת ישראל. מדינות זרות אינן מסתפקות במאבק משפטי, הן גם מממנות עמותות הפוגעות בזהות המדינה ובריבונות המדינה. כאשר שווייץ, האו"ם והאיחוד האירופי מממנים את המוקד לפליטים ומהגרים, שפועל נגד מדיניות ההגירה של ישראל ולמען מסתננים בלתי חוקיים. זה לא חברה אזרחית תוססת. כאשר טורקיה משקיעה מיליונים במוסדות בירושלים כדי לחזק את האחיזה המוסלמית בהר הבית – זה לא פעילות לגיטימית. והמישור השלישי, אדוני היושב-ראש – פגיעה בזירה הבין-לאומית באמצעות עלילות דם. כאשר האיחוד האירופי תורם מיליון ש"ח לשוברים שתיקה כדי לקדם את קמפיין אלימות המתנחלים – זה לא דאגה לזכויות אדם אלא קמפיין השחרה שנועד לפגוע בנו מבפנים ולהפעיל לחצים דיפלומטיים על מדינת ישראל, כל זאת כדי לקדם מדינת טרור פלסטינית; כאשר ממשל ביידן הטיל סנקציות אישיות נגד מתיישבים ביהודה ושומרון, זה היה בהתבסס על דוחות שקריים של יש דין, שזכו למימון מדינתי זר. קיימנו כאן בכנסת דיונים – איך אנשים חפים מפשע, שלא הורשעו ולא הואשמו, חלוצים, מלח הארץ, פתאום לא היו יכולים להעביר אשראי ולמשוך כסף מהבנק, רק כי ארגון שממומן על ידי מדינות זרות הפיק, לבקשת אותן מדינות זרות, דוחות שקריים, ועל סמך אותם דוחות הופעלו סנקציות נגד אזרחים שלנו. זאת ההזדמנות גם להגיד תודה מכאן לידיד האמת שלנו, הנשיא טראמפ, שביטל את הסנקציות המרושעות האלה. אבל המשוואה ברורה, על כל פנים. מדינות זרות מממנות עמותות, העמותות מייצרות מחקרים, הממשלות הזרות משתמשות בהם כהצדקה לסנקציות נגד אזרחי ישראל ומדינת ישראל.

גלעד קריב (העבודה):

אתם רוצים לסתום את הפה לכל מי שלא מסכים איתכם. סותמי פיות.

אריאל קלנר (הליכוד):

אני רואה, אתה מודאג מאוד, גלעד קריב. ויש לך סיבה להיות מודאג, כי ההתערבות המדינתית הזרה תופסק. אנחנו נגן על הריבונות שלנו.

גלעד קריב (העבודה):

אריאל קלנר (הליכוד):

אנחנו נגן על המדינה שלנו. כואב לך. אתה רוצה עוד. אתה רוצה שתהיה התערבות, אתה רוצה לעוות את החברה האזרחית בישראל.

גלעד קריב (העבודה):

מתי – – – בשטחים.

אריאל קלנר (הליכוד):

נכון, אבל לא יעזור לך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב.

אריאל קלנר (הליכוד):

קשה לכם עם זה. אתם צריכים את המימון המדינתי הזר, כי בחברה הישראלית אתם לא מייצגים כלום. הממשלות הזרות משתמשות בהם כהצדקה – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתה לא מבין שיש פה את הרוח של יאיר גולן, המזהה תהליכים? זה ההבדל. יאיר גולן – – –

אריאל קלנר (הליכוד):

הגיע הזמן לשים לזה סוף. הצעת החוק שלי היא חומת מגן וקיר ברזל נגד החתרנות המדינית הזרה. על פי ההצעה – 80% מס על כל תרומה מישות מדינית זרה, כי לא ייתכן שמדינות זרות יקנו כאן השפעה בלי לשלם. עמותות שממומנות על ידי ממשלות זרות לא יוכלו לעתור לבג"ץ, כי בג"ץ לא צריך להיות שלוחה של מדינות זרות. זה לא חוק נגד חברה אזרחית, זה חוק בעד חברה אזרחית ונגד העיוות שלה. מדינת ישראל איננה למכירה. החוק הזה ישמור על המדינה היהודית, יחזיר את הדמוקרטיה לידי אזרחי ישראל, ויחסום את ההתערבות הזרה. הגיעה השעה לעצמאות אמיתית. אני קורא לכם, חברי הכנסת, בואו נגן יחד על הריבונות של מדינת ישראל. תודה רבה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה תעשה עם ההתנחלויות?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר המשפטים, השר יריב לוין, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אוי, קלנר, קלנר, איך הפכו אותך לשליח לדבר סתימת פיות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

התנחלויות מקבלות מיליונים – תרומות. מה תעשה?

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת ארי קלנר, ששנים ארוכות עוסק במאבק בנושא של ההתערבות של ישויות מדיניות זרות בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל, התערבות שנעשית בין היתר גם בכלים האלה של מימון עמותות שפועלות כדי להשפיע וכדי לכפות עמדות של אותן ממשלות זרות עלינו, כאן בפנים. ואני רוצה לומר, חבר הכנסת קלנר, שהמהלך שאתה עושה היום הוא מהלך חשוב, משום שהוא צעד קדימה מעבר למה שכבר נעשה בעבר. צריך לומר שבעניין הזה כבר נקבעו בעבר מהלכים חשובים, דוגמת חובת גילוי מוגברת, אבל אני חושב שההצעה של חבר הכנסת קלנר נועדה באמת לאחוז את השור הזה בקרניו, ולטפל – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני שר המשפטים, באילו מדינות – – –

שר המשפטים יריב לוין:

אני אסביר, אני אומר לך. אין אף מדינה בעולם – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא, יש.

שר המשפטים יריב לוין:

– – שמאפשרת למדינות זרות להתערב בענייניה הפנימיים דרך מימון של עמותות שעוסקות לא בסוגיות מחקריות אוניברסיטאיות אלא עוסקות בניסיון – – –

גלעד קריב (העבודה):

איזה חוקים גדולים אתה מכיר? איזו מדינה דמוקרטית – – – פנייה לערכאות.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה.

שר המשפטים יריב לוין:

אלא עוסקות – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זו התערבות בריבונות שלנו. זו התערבות, מה זה?

שר המשפטים יריב לוין:

אלא עוסקות בניסיון באמצעות – – –

גלעד קריב (העבודה):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה יהיה?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת קטי, אזכיר לך, את בקריאה ראשונה.

שר המשפטים יריב לוין:

אלא עוסקות בניסיון – באמצעות כסף זר של ישויות מדיניות – לנסות להתערב ולהכתיב לנו מה יקרה כאן.

מירב כהן (יש עתיד):

מה בדבר ההתערבות של קטר? קטר, שפועלת מתוך לשכת ראש הממשלה, מה בדבר ההשפעה של קטר על לשכת ראש הממשלה?

שר המשפטים יריב לוין:

עכשיו, אני רוצה לומר לכם, חבריי לאופוזיציה: קודם כול, אני חושב שהעמדה שלכם היא עמדה – – –

מירב כהן (יש עתיד):

אבל לא שמענו מה בדבר ההתערבות של קטר.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת מירב, זהו. אמרו את זה כבר, השתמשו בטיעון הזה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל למה בכלל הם צריכים להתערב? מירב, למה אתם צריכים להתערב? מה נסגר איתכם? לאן הלכתם?

מירב כהן (יש עתיד):

אבל לא קיבלתי מענה.

היו"ר ארז מלול:

די. את בקריאה ראשונה.

מירב כהן (יש עתיד):

אבל מה עם הממשלה של קטר שמימנה את חמאס?

היו"ר ארז מלול:

את בקריאה שנייה, חברת הכנסת מירב.

מירב כהן (יש עתיד):

מה עם קטר, שמימנה את חמאס ושילמה ליועצים של נתניהו? מה איתה?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת מירב, את בקריאה שנייה.

מירב כהן (יש עתיד):

אי-אפשר לטפל בזה ולא לטפל בזה.

היו"ר ארז מלול:

אני אעבור לקריאה – זהו, חברת הכנסת מירב?

שר המשפטים יריב לוין:

אני יכול לומר לחבריי לאופוזיציה – אדוני היושב-ראש.

מירב כהן (יש עתיד):

למה אתם בשקט? למה אתם לא מגנים את התשלום של קטר ליועצים?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת מירב, את בקריאה שלישית. בבקשה לצאת.

מירב כהן (יש עתיד):

מעניין שאתם בשקט. נורא מוזר. מה בדבר התשלום של קטר ליועצים של נתניהו?

היו"ר ארז מלול:

בבקשה לצאת. תוציאו אותה. סדרניות, תוציאו אותה, בבקשה, זה מפריע.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה קורה לך, מירב?

מירב כהן (יש עתיד):

לא הבנתי, זה מוזר קצת.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

למי את מתכוונת, לרונן בר?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

הלחץ בסקרים הורג אותם. מסכנים.