ישיבת מליאה בתאריך 24/06/2024 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י"ח בסיוון התשפ"ד, 24 ביוני 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4663/25 וכלה בהצעת חוק פ/4691/25: הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלה לשמירת היריון בעד כל התקופה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור ובני משפחותיהם מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – אחוז החסימה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הקמת חדרי מיון קדמיים, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת ספורט), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת סימון דוידסון, יפעת שאשא ביטון, קטי קטרין שטרית, משה טור פז, צגה מלקו, יוסף עטאונה, יסמין פרידמן, יבגני סובה, מיכל מרים וולדיגר, לימור סון הר מלך ונעמה לזימי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת קיזוז גמלת נכות לתשלום מזונות), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – חובת מסירת תוכניות הדירה לקונה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הסדרת הזכויות של יתומים בוגרים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת מספר התושבים ביישוב מוטב), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק זיהוי קורבנות אסון, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת לימור סון הר מלך, אופיר כץ; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון – תחולה למפרע), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מנגנון מכני לפתיחת דלת בשבת), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (השעיית שוטר בגין תלונה על אלימות), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – קיצור תקופת הצינון למנהל כללי), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק פיצוי מפונים בני רשות, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק ייסוד כיתות כוננות ביישובים, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – קבלת אישור מראש לביצוע עסקה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – פיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור והפחתת תקציב), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אופיר כץ, יבגני סובה, זאב אלקין, יוסף טייב, מתן כהנא, לימור סון הר מלך, צבי ידידיה סוכות ויצחק פינדרוס; הצעת חוק חיזוק הפיקוח על עבירות צער בעלי חיים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – סיוע בשכר דירה לחיילים בודדים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מתן פטור מתשלום חשבונות עבור שירותים חיוניים לחיילים בודדים, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק איסור שימוש בסוסים בפיזור אי-סדר ציבורי (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת נאור שירי, נעמה לזימי, גלעד קריב, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, סימון דוידסון, יוראי להב הרצנו, מירב כהן וולדימיר בליאק; הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון – עיגון כהוראת קבע), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החינוך התרבות והספורט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27) (העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל – הארכת הוראת שעה), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (תיקון מספר 29) (פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ד–2024. נוסף על כך הונח על שולחן הכנסת הדוח השנתי 50 של נציב תלונות הציבור לשנת 2023. כמו כן, הונחה על שולחן הכנסת הודעת שר התפוצות והמאבק באנטישמיות על מסקנות ועדת העלייה הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עידן רול, יבגני סובה, ארז מלול ומשה רוט בנושא: העלייה במקרי האנטישמיות נגד יהודי התפוצות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום יהיה נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים – חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה.

משה סולומון (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רב-סמל מולוגטה גדיף, השם ייקום דמו, מיחידת מתפ"א, הוא בנם של ידידיי בלאינש ואדנה, בני עירי קריית גת. בשעה 06:30 בבוקר שמחת תורה כוח של מתפ"א הוקפץ ונסע במהירות לקיבוץ בארי להילחם במחבלים שחדרו לקיבוץ. לאחר שניהלו קרב עיקש, שבמהלכו חיסלו ארבעה מחבלים, נורו לעברם שני טילי RPG ואש כבדה שגרמה לנפילתם של תשעה לוחמים, ובהם מולוגטה. בן 29 היה בנופלו. הוא הותיר אחריו את אשתו טלי ובתו אליה שטרם מלאה לה שנה. מולוגטה הוא אחד מאותם 29 נופלים בני הקהילה האתיופית שאני מזכיר כאן בכל שבוע, שהקריבו את חייהם במלחמה האחרונה. מולוגטה נולד בשנת 1994 באתיופיה, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 2007 כשהוא רק בן 12. הם התיישבו בקריית גת, ושם החל לחלום על שירותו הצבאי. הוא סיים בהצטיינות מכינה קדם-צבאית – עוז שלום בקריית מלאכי – ולאחר מכן התגייס ליחידת דובדבן, שם שירת שירות משמעותי, מתוך אהבת הארץ, שאליה כסף ועלה בעצמו, ואף כתב עליה שירים בעודו ממתין באתיופיה. את האהבה האדירה לארץ הוא ינק מאביו אדנה, שציין בגדלות נפש לאחר מותו: אנחנו נעמוד לצד המדינה בכל מצב, הן בתפילה, הן במלחמה. אין לנו ארץ אחרת. לקראת סוף שירותו הצבאי הכיר מולוגטה את אשתו טלי. השניים התחתנו, ואף הספיקו לרכוש דירה בחולון, ותכננו לשפץ אותה ולעבור לגור בה. החלום שלו היה להתגייס למשטרה, ואכן, במרץ 2023 התגייס למשטרת ישראל, ושירת במינהלת תיאום פעולות אכיפה. קצת לפני הטבח הנורא, במאי 2023, נולדה בתם הבכורה אליה. את יום ההולדת ה-30 שלו חגגו משפחתו וחבריו במשחק כדורגל, שהוא אהב מאוד מאוד לשחק, ושם פגשתי גם את אשתו. הכרתי אישה עוצמתית ומלאת אמונה, שנחושה להמשיך להפיץ את האור שלו כאן בקרב כולנו. לביתם החדש בחולון, שהיה בהכנות אחרונות, לא יזכה מולוגטה להיכנס. הוא הקריב את ביתו האישי בשביל הבית של כולנו. יהי זכרו ברוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן ואמן. חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, גם השבוע אני מקריא את השמות ואת פרטי תאונות הדרכים עם ההרוגים. גם כאן דם הקורבנות צועק, הפעם הוא צועק מהאספלט. מעגל משפחת השכול בדרכים גדל משמעותית. ביום רביעי 18 ביוני נהרג רוכב אופניים בשנות השישים לחייו לאחר שנפגע מרכב פרטי ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב. ביום חמישי 19 ביוני נהרגו ארבעה בני אדם בתאונת דרכים חזיתית בכביש 90 הנורא, כביש הדמים: באסל אבו אל-עסל, בן 27 מרהט, ושלושה בני משפחה מעראבה, דיאא עאסלה בן 41 ובנותיו, בנות 15 ו-10. שני כלי הרכב, כמו שאמרתי, פגעו אחד בשני. גדר הפרדה הייתה מצילה אולי את החיים שלהם. ביום שישי 21 ביוני נהרג רוכב אופנוע בשנות העשרים לחייו בתאונה קטלנית בפתח תקווה; בהמשך אותו היום נהרג גבר בשנות החמישים לחייו בתאונה קטלנית ברעננה. ביום שבת 22 ביוני נהרג הולך רגל בשנות השישים לחייו לאחר שרכב פרטי פגע בו והרג אותו במקום. ביום ראשון, אתמול, 23 ביוני, נהרג גבר בשנות העשרים לחייו בתאונה קטלנית בכביש 446 לאחר שסטה לנתיב הנסיעה הנגדי ופגע ברכב נוסף. שוב, לא הייתה גדר הפרדה. בהמשך אותו יום נהרג גבר בן – 21 גבר? בחור צעיר – בתאונה חזיתית בין שני רכבים בכביש 38. 227 בני אדם נהרגו מתחילת השנה, 12 רק בשבוע האחרון, ועוד לא עברה מחצית השנה. אנשים שמתו ללא כל סיבה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת טופורובסקי. כעת חבר הכנסת עופר כסיף. אחריו – חברת הכנסת צגה מלקו.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע שעבר התחייב שר האוצר להעביר מימון בסך מיליארד שקל השנה ועוד מיליארד שקל בשנה הבאה ל-63 בני מזל. מיד אצתי לברר עם ראשי רשויות בצפון, עם תושבים מפונים מהדרום, אם הם כבר עודכנו על תקציב המיליארדים שיגיע אליהם, אבל הם לא ידעו במה מדובר כלל. אז חשבתי, אולי שר האוצר החליט להעביר תוספת של מיליארדים למשפחות החטופים, שהגיעו היום לדבר בוועדת החוקה ודיברו על קריסתם בשל הפקרתם בידי הממשלה, אבל גם הם לא בני המזל שזכו בתקציב. אז למי המיליארדים? למאחזי הטרור בשטחים הכבושים; לעברייני נוער הזוועות שתוקפים פלסטינים ומובילים טיהור אתני נפשע; למשרדים מומצאים ומיותרים המשמשים לחלוקת ג'ובים ולהלבנת כספים חוקיים, כביכול. שר האוצר ממשיך בביזת הקופה הציבורית ליישום חזון הבלהות המשיחי של טרור המתנחלים. פשוט חרפה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו. אחריה – חברת הכנסת קטי קטרין שטרית.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, היום אדבר בשם הקהילה יוצאת אתיופיה. בקהילה, בלוויות, באירועים חברתיים, תמיד יש בהן כוח מרכזי. אתם יכולים לראות בלוויה של יוצאי אתיופיה אלפי משתתפים. המסר שאני מביאה: בכל מקום שאני מסתובבת בקהילה אומרים: מה קרה לעם ישראל? עם ישראל צריך להיות מאוחד. לאחרונה מה שאנחנו רואים – את הפילוג בינינו, את מה שמתרחש. מה קרה לנו? אלפי שנים התפללנו להגיע לירושלים. התפללנו והגשמנו. עם ישראל בנה את הבית שלו. כל העם היהודי מתקבץ מכל ארבע כנפות הארץ. מה קרה? רוב בני העדה, יוצאי אתיופיה, במיוחד המנהיגים הרוחניים והקייסים שלנו וזקני העדה, שואלים: אולי אתם נציגי הציבור, נבחרי הציבור, תהיו דוגמה? עם ישראל צריך להתאחד. לא יכול להיות. היום אויבינו רוצים להשמידנו. איך אנחנו יכולים לשתוק? איך אנחנו ניצור לנו פילוג במקום להיות ביחד? זה המסר שהתבקשתי להעביר. כולי תקווה שהמסר שלהם יחלחל בכל עם ישראל, ובמיוחד בבית הזה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. אחריה – חבר הכנסת שמחה רוטמן.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. תודה לשרים שנמצאים פה. אדוני היושב-ראש, אני מעלה נושא שגם אתה העלית; אתה העלית אותו בכתב לשר הביטחון ולרמטכ"ל. אני רוצה להגיד לך שזה משהו שמאוד מקומם, ואני מצטרפת, מכבדת, מעריכה מאוד את מה שעשית, ואני רוצה לחזק את ידך. אני רוצה לדבר על סרן ישראל יודקין, שנפל בקרב ברצועת עזה ב-23 במאי 2024. משפחתו ביקשה בסך הכול בקשה אחת – משפחתו ביקשה שבמצבה ליד שמו יוסיפו את האותיות הי"ד, השם ייקום דמו. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שמשפחת יודקין, שהיא משפחה מכפר חב"ד, ויש לה ארבעה ילדים – היא משפחה חרדית, אגב; זה נושא שאוהבים מאוד לדבר עליו בתקופה האחרונה. מדובר במשפחה חרדית שארבעה מבניה משרתים בצבא ההגנה לישראל. הם עושים זאת בגאווה, ויש ביניהם גם קצינים בכירים. ואני שואלת את עצמי, אין צל של ספק שעקרון האחידות, כפי שציינת, אדוני היושב-ראש, הוא מאוד מאוד חשוב, אבל אם המשפחה טורחת ומבקשת בשיא השכול שלה את שלוש האותיות האלה – מה קורה לנו במשרד הביטחון, מה קורה בצבא ההגנה לישראל? אחרי שהילדים האלה שילמו בחייהם, הנערים, הנערות, משלמים בחייהם להגנה עלינו, שנוכל להמשיך לחיות, זו הבקשה של המשפחה. האם את הבקשה הזו אי-אפשר למלא? אני חושבת ששר הביטחון, שאיננו פה, והרמטכ"ל צריכים לשקול שנית את ההחלטה שלהם, כי מה שהיום יש על הקבר זה כלום ושום דבר. יש מצבה שהיא מצבה ריקה, אין עליה שום כיתוב, כי זה מה שההורים אומרים. יש מצב שבו הורים שכולים טוענים שמאבדים את האמון במערכת הצה"לית שלנו. אל נוסיף. דווקא בזמן לחימה, כשהחיילים שלנו נמצאים בקרבות, מחרפים את נפשם ושומרים עלינו מכל משמר, נלחמים כמו אריות, הבקשה הזו – אני לא חושבת שזה משהו שאי-אפשר לעשות. אדוני היושב-ראש, אני חוזרת ואומרת, אני מחזקת את ידך, ואני רוצה להמשיך עם זה הלאה, אם זה לוועדות, אם זה לשאילתות, אבל אני מאוד מקווה שלא נצטרך לבזות אף אחד, אלא שהדבר הזה יילקח בחשבון, ושיתקנו את זה ומהר מאוד. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ישראל יודקין, השם ייקום דמו. יישר כוח לחברת הכנסת שטרית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן – נמצא. בבקשה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת שחברת הכנסת קטי שטרית לקחה את הנושא שאני רציתי לדבר עליו. אני מצטרף לכל מילה, ואני אגיד יותר מזה. ברגעים אלו ממש, בחדר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אנחנו דנים בשאלה איך אנחנו הופכים את צבא ההגנה לישראל למקום שיוכל לשלב את בני הציבור החרדי בצורה נכונה ומכבדת. אין ירייה יותר מפוארת ברגל של צה"ל, של מדינת ישראל ושל מאמצי השילוב האלה מאשר אותה החלטה אומללה לבוא למשפחה שכולה ברגעיה הקשים ולשלול ממנה את היכולת לכתוב את אותה כתובת כל כך יהודית, כל כך מסורתית וכל כך שורשית כמו השם ייקום דמו. זה מצטרף למה שאנחנו שמענו, שמתחילת המלחמה פנו אלפי בני הציבור החרדי לצה"ל במטרה להשתלב – גם אם בשלב ב' או בדרך אחרת – והושבו ריקם. השאלה שמדינת ישראל וצה"ל צריכים לשאול את עצמם: אם הם רוצים לפתור את הבעיה הזאת, אם הם רוצים להפוך את המשבר האדיר של 7 באוקטובר ושל המלחמה הנוכחית להזדמנות להשתלבות וברצון טוב, או שהם רוצים להקדיש את מאמציה של החברה הישראלית למלחמה פנימית בין חלקי האוכלוסייה. אני קורא מכאן לשר הביטחון להתערב בנושא הזה, גם מארצות הברית, להתערב בנושא הזה באופן מיידי, לפתור את האירוע הזה, ולוודא שלא יהיו עוד אירועים כאלה בעתיד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת רוטמן. אחרון הדוברים לשלב זה – חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מבקש בדקה הזאת להעיר לדובר צה"ל, ובכלל למעשה לראשי צה"ל, שבימים האחרונים נדמה שהם כאילו הפכו למדינאים ויש להם תפקיד אחר במשטר שלנו, ואומרים לנו: אי-אפשר לנצח בלי שאנחנו נכניס גורם אחר שישלוט ברצועת עזה. אם צה"ל חושב שאי-אפשר לנצח בלי לשלוט – ואכן זאת האמת, אי-אפשר לנצח בלי לשלוט – יבוא צה"ל לקבינט, יציג תוכנית שלו של שליטה צבאית כמו שצריך ברצועת עזה. הגדיל לעשות לאחרונה דובר צה"ל, שאמר, ואני מצטט: "חמאס הוא רעיון, אי-אפשר לנצח רעיון". זה כבר מצביאים שהם לא רק מדינאים, הם גם פילוסופים. אפשר לנצח רעיון, אפשר גם לשלוט שליטה צבאית אפקטיבית. בשביל זה צריך דבר אחד שמפקדי צה"ל יעשו – בדבר היחיד, אגב, שלו יש להם סמכות מטעם הפרלמנט הזה – וזה להילחם. לעשות רק בצבא, רק במלחמה, ולנצח. לא מדינאים ולא פילוסופים; חיילים ומצביאים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לחבר הכנסת הלוי.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הבא שעל סדר-היום הוא דיון בהשתתפות ראש הממשלה, שנמצא איתנו כאן – ברוך הבא, ראש הממשלה – על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת גדעון סער לפתוח את הדיון. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי ראש הממשלה, קראתי בצוהריים את החלטת ועדת החקירה לעניין כלי השיט. שחור בעיניים. אני מצטט: "בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות, זאת תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ופגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". על הקביעה הקשה הזאת חתומים שורה של אישים מאוד רציניים, זהירים ומנוסים. החכם באדם כותב: "החכם עיניו בראשו, והכסיל בחֹשך הולך". כל מי שעיניו בראשו כבר מבין שהמגה-מחדל של 7 באוקטובר נעוץ בשנים ארוכות של התנהלות מהסוג שמתואר בהחלטה הזאת. זה לא אופייני רק לפרשת כלי השיט. אני מציע לכל אזרח לקרוא את 11 העמודים של ההחלטה הזאת. חמישה בכירים, ובראשם ראש הממשלה, קיבלו מכתבי אזהרה, אבל האמת היא שמדינת ישראל היום תחת אזהרה. אי-אפשר יותר לנהל את המדינה בדרך המופקרת הזאת, כולל בנושאים הרגישים ביותר. פשוט אי-אפשר. איך נקרא, אדוני היושב-ראש, לקבלת החלטות גורליות בלי תהליך סדור של קבלת החלטות, תוך עקיפת הממשלה וגורמי המקצוע, בלי לדון בהשלכות, בלי עבודת מטה? זאת הפקרות כפשוטה. ודרך כזאת של התנהלות יכולה להיות מבוססת רק על קונספציה, כי אם עוקפים את הממשלה, את גורמי המקצוע, אם לא דנים בהשלכות, אם אין עבודת מטה, אז על מה מבוססת ההחלטה? רק על תפיסה מוקדמת שלא עמדה בשום מבחן, בשום דיון, בשום ביקורת, בשום ויכוח של גישה אחרת. יש כאן שיטה. אני מצטט מההחלטה: "הפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון". אדוני ראש הממשלה, מה עשית למל"ל? הייתה לי הזכות, בממשלתך הראשונה, לפני למעלה מ-25 שנים, לכתוב את ההחלטה על הקמת המל"ל, החלטה מאוד חשובה. אבל כשאתה קורא מה מיוחס לך ולראש המל"ל דאז – שיטה של עקיפת הממשלה, חברי הממשלה, החלטותיה, מערכת הביטחון – בשביל זה הוקמה המל"ל? על מנחם בגין נאמר שהוא ראה את עצמו כראשון בין שווים. היה מי שאמר: השרים ראו בו ראשון והוא ראה בהם שווים. זה היה בגין. מה הדרך ההפוכה? מי שפועל תוך עקיפת ממשלתו שלו בעצם באופן שאין משקל לאף גורם אחר, גם לא לממשלה עצמה. אבל אתה לא קיסר. אתה לא מלך. אתה ניסית להפוך את ישראל למדינה אחרת, לרסק את המסורת המשטרית והחוקתית שלה. אתם עדיין מנסים: במשך למעלה משמונה חודשים לא מקיימים את החובה החוקית למנות נשיא לערכאת השיפוט העליונה, לבית המשפט העליון – רשות עצמאית, שהתפקיד שלה, בין היתר, לקיים ביקורת שיפוטית עליכם כרשות מבצעת, שהתפקיד שלה על פי חוק הוא להוציא צווים כנגד הרשות המבצעת כשזה נדרש. אתם פועלים במתכוון לייצר תוהו ובוהו, לפגוע במעמד שלה, בתפקוד שלה. למה? כי אין לשר המשפטים רוב בוועדה לבחור את מי שהוא היה רוצה. אז מה עושים? לא בוחרים. אתם רוצים לעשות לבית המשפט העליון את מה שבן גביר עושה עכשיו למשטרה? מה זה? נשיא בית המשפט העליון זה פקיד זוטר באיזה משרד ממשלתי? גם אז זה לא היה תקין, אבל אנחנו מדברים על ראש הרשות השופטת.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין ראש רשות שופטת. אין חיה כזאת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב. נשמעת היטב.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

תארו לכם שיושב-ראש הכנסת היה מסרב לכנס את מליאת הכנסת כדי לבחור ראש ממשלה, כי זה לא בא לו טוב, כי הוא לא רוצה את התוצאה המסוימת הזאת. אני אספר לכם מה יהיה הסוף: אתם תבזו ותתבזו. בסוף השופט עמית יהיה נשיא בית המשפט העליון. אבל זאת שיטת הפול גז בניוטרל; מקסימום מאמץ – אפס תוצאה. אם יש תקופה שצריך היה לנהוג כבוד ברשות השופטת אלה בדיוק הימים, לא רק למען האחדות; כי זה יכול לסייע לנו אם נדע איך לפעול נכון במערכה שאויבי ישראל מנהלים נגדה בפורומים משפטיים בין-לאומיים. כן, זה מסע פוליטי, הוא נועד לפגוע בזכות של ישראל להגנה עצמית, אבל למען השם, יש איסור להיות חכמים? חברי הכנסת, ישראל צוללת, צוללת. גם הכלכלה מתנהלת באופן מופקר, אם היא בכלל מנוהלת. כמו שיש אורך נשימה מבחינת חימושים ומכל בחינה, צריך גם מוכנות פיסקלית למשברים כלכליים. צריך לחזק את ההבנה והמיקוד לכך שהמשאבים הכלכליים מוגבלים. הניהול הכלכלי צריך להיות הכי מוקפד, אבל לא ככה זה מתנהל. אנחנו רואים מה קורה בוועדת הכספים – ממשיכים בבזבוזים הפוליטיים, בהוצאות לצרכים לא הכרחיים, במקום להקרין לשווקים אחריות כלכלית ופיסקלית, ואתה, ראש הממשלה, הרי יודע את זה טוב מאוד. יש שורה של אינדיקציות מאוד מדאיגות בתחום הכלכלי: בהשקעות הזרות; בביצועי הבורסה שלנו לעומת הבורסות בעולם; בריבית על איגרות חוב ממשלתיות דולריות. שום דבר לא חודר את הממשלה הזאת. יוקר המחיה – הכול עולה. אזרחי ישראל סובלים. קשה לאנשים. המזון עולה, החשמל, מוצרי היגיינה וניקיון, טיסות. אבל בוא נשים את הדגש: מחירי הדירות שוברים שיאים, גם של שכירויות. אתם לא מטפלים בכלל בצד ההיצע. התקבלה החלטה נכונה למנוע כניסה של פועלים פלסטינים בזמן המלחמה, אבל איפה היקפי הפועלים הזרים הנדרשים כדי לבנות את ההיקף שצריך? מחירי התחבורה הציבורית. בממשלה שמדברת – ודיברה שרת התחבורה על צדק תחבורתי – מחירי הנסיעה באוטובוס צפויים לעלות ב-9%, וברכבת הקלה – ב-45%. שר האוצר ושרת התחבורה הבטיחו שלא תהיה עלייה במחירי התחבורה הציבורית. אתם בכלל עוסקים ביוקר המחיה? לא. איך אני יודע שאתם לא עוסקים ביוקר המחיה? אתם אומרים את זה. אני מצטט את הודעת הליכוד מהשבוע שעבר, אדוני היושב-ראש: מצופה מניר ברקת – זה שר הכלכלה – לטפל ביוקר המחיה ולא לחפש תירוצים להפיל ממשלת ימין בזמן מלחמה. אני חייב לומר שגם אני התרשמתי ששר הכלכלה עסוק יותר במסעות לחו"ל ובפריימריז שלו נגד ראש הממשלה. אני לא מתערב בפריימריז הזה, אבל ביוקר המחיה הוא לא עוסק. ושר האוצר? מתי שמענו אותו פועל באופן ממשי בנושא יוקר המחיה או מדבר בכלל על כלכלה? התפקיד שלו הוא שר האוצר. יוקר המחיה זאת מלחמה יום-יומית, והממשלה פשוט לא שם. במשק רואים את זה, וזה מקרין על עליות המחירים. כשאתם מתכננים למשל הכבדה באמצעות עלייה במע"מ, צריך עוד יותר להתאמץ בצד השני, כדי לראות איפה אפשר להקל, אבל אתם פשוט לא שם. אני פונה לחברי הליכוד: מדינת הליכוד – תיקון: מדינת ישראל – תחת אזהרה. אם לא נשכיל לחזור לנורמות הממלכתיות הבסיסיות שלמדנו ממנחם בגין, לא נשרוד פה. אם במקום תרבות של שקר לא נחזור לנורמות שלטוניות, ליושר ויושרה, למינהל תקין, לכל הדברים הללו – שהם לא מותרות – או שנחזור לעצמנו או שנמשיך לצלול, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, ואנחנו נעבור כעת לשלב הדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מאיר כהן מסיעת יש עתיד. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי וחברות הכנסת, ראש הממשלה, אני רוצה להזכיר לך, כמו שכולנו מזכירים לך כל יום, כל דקה, כל שעה: יש עדיין 120 חטופים וחטופות בעזה. 120 חטופים וחטופות במשמרת שלך, אדוני ראש הממשלה, עדיין מחכים להחלטה שלך. אנחנו מפצירים בך: לך, עשה עסקה. אין לאנשים האלה שום מחיר. הם נמקים שם. הם מתים שם. גם אלה שחושבים אחרת, דבר אחד ראו לנגד עיניכם: אם אנחנו יכולים להציל נפש אחת, הצלנו עולם ומלואו. אין להם מחיר. חייבים להחזיר אותם הביתה, אדוני ראש הממשלה. ותפסיק לשחק עם הרגשות שלהם. זה לא הוגן לפגוש אותם בבוקר ולהגיד להם שאתה מחויב, ובערב לתת נאום שבו אתה מדבר על חלקיות עסקה. אסור לך לעשות את זה. חמלה של מנהיג היא הדבר הבולט ביותר. אל תתקע להם אצבע בעין. אם אתה חושב – תגיד להם את האמת, ואל תתפתל ואל תשקר. רק בשבוע שעבר הוצאת סרטון לפני הכניסה לממשלה ואמרת – פנית לראשי הסיעות ואמרת להם, הפצרת בהם: אל תתעסקו בפוליטיקה קטנה. אמרת להם שזו לא השעה, שמדובר בזמן גורלי עבור המדינה, ושאתה מצפה מכל אחד מהם להבין את גודל האחריות של כל אחד כלפי המדינה. לא עברו כמה ימים, והינה, אתמול, בפתח ישיבת הממשלה, מול אותם ראשי סיעה שביקשת מהם לא לעשות פוליטיקה קטנה, בחרת לעשות פוליטיקה עוד יותר קטנה, ועוד על חשבון מי? על חשבון ארצות הברית. מה יש לך עם ביידן? מה יש לך איתו? זאת מדינה שעוזרת לנו עם בני הברית שלנו. אם אתה כועס עליהם, תסגור את זה בחדרי-חדרים. למה צריך לייצר משברים מול ארצות הברית? למה? מי עושה את זה בשעת מלחמה, כשאנחנו נמצאים מול אתגרים גדולים מאוד? כן, אנחנו צריכים להגיב לחיזבאללה, ואנחנו צריכים את האמריקאים, ואנחנו גם צריכים להכיר להם תודה על מה שהם עשו עד היום. אז במקום זה אתה יוצר דמון שלא קיים כדי שתגיד לבן שלך: אתם רואים, רק אני יכול לאמריקאים. אני לא ראיתי אותך אומר את זה לחמאס ולחיזבאללה, אז אתה גיבור על הידידים שלנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

מאיר כהן (יש עתיד):

ולכן אני אומר לכם, חברי הכנסת מהליכוד, אני שומע אתכם, אני שומע את הקולות. כן, אתם נמצאים בכת, אתם במפלגה. תשמיעו את הקול שלכם. יש עכשיו – – –

אושר שקלים (הליכוד):

רגע, מאיר, אבל אנחנו נבחרנו.

מאיר כהן (יש עתיד):

תפסיק, תפסיק, תפסיק.

אושר שקלים (הליכוד):

אתם זה מינוי ואנחנו נבחרנו. אנחנו נבחרנו בפריימריז ואתה לא. זה ההבדל.

מאיר כהן (יש עתיד):

חבל לי עליך שאתה מתחיל את החיים הפוליטיים בזה שאתה צריך לצעוק מהספסלים האחוריים. תן לי – – –

אושר שקלים (הליכוד):

זה ההבדל. לא נכון, אתה לא צודק. אנחנו נבחרנו בפריימריז ואתה לא, אז אל תתנשא עלינו.

מאיר כהן (יש עתיד):

תן לי לדבר, ותגיד מה שאתה רוצה.

אושר שקלים (הליכוד):

זה בדיוק הפוך. זה בדיוק הפוך. אנחנו נבחרנו ואתה לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

מאיר כהן (יש עתיד):

הוא הפריע לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל אדוני, הזמן תם כבר לפני. חבר הכנסת שקלים, חבר הכנסת שקלים, תודה.

אושר שקלים (הליכוד):

אנחנו נבחרנו על ידי ציבור ואתם לא, אז אל תתנשאו עלינו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

מאיר כהן (יש עתיד):

שקלים, שקלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני אגיד משפט אחד. צר לי – אני ותיק כאן בכנסת. גם כשהייתי חדש לא עמדתי בספסלים – –

אושר שקלים (הליכוד):

אל תתנשא – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – לא עמדתי בספסלים האחוריים ופלטתי שטויות.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה יודע שאני מכבד אותך – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה מכבד אותי? אז תן לי להגיד עוד משפט.

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

דבי ביטון (יש עתיד):

תעשה דברים טובים במקום לעודד – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון, לא להתערב. לא צריך לעזור.

מאיר כהן (יש עתיד):

חבר הכנסת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

נו, אבל כמה זמן, מאיר? באמת.

מאיר כהן (יש עתיד):

חצי דקה, חצי דקה.

אושר שקלים (הליכוד):

את תגית, את לא מעבר לזה – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה רוצה שהוא ילטף אותך – – –

אושר שקלים (הליכוד):

אני לא רוצה כלום – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

הוא ייתן לך עכשיו תפקיד – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אושר שקלים.

דבי ביטון (יש עתיד):

תתבייש לך. הילדים שלך, המשפחה שלך – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אושר שקלים, אתה בקריאה ראשונה. חברת הכנסת ביטון, חברת הכנסת ביטון, די.

דבי ביטון (יש עתיד):

הינה, אוסנת מארק – מי זכה? מי שנחמד אליו. בג'ובים.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני אגיד משפט אחרון. אני עומד מאחורי דבריי ואני אומר אותם מתוך כאב. אין פה אף אחד שבשעה הקשה הזאת של המדינה מרגיש נוח שהוא עומד ונוזף בראש הממשלה שלו. אין לנו ברירה. הדבר הנכון הוא לעמוד כאן ולהטיח בראש הממשלה את הדברים הקשים ביותר שהוא עושה ולעמוד על זה שיתקנו את זה. המדינה הזאת יקרה לי ולך, וצריך לשמור עליה. האמריקאים הם לא האויבים שלנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, חבר הכנסת כהן. חבר הכנסת עמית הלוי, מטעם סיעת הליכוד, בבקשה. עד ארבע דקות לרשותך. בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברותיי וחבריי לכנסת, חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, אני מקשיב לדברים שאתה אומר בתקופה האחרונה. אני רוצה לומר לך משהו עקרוני – קח טיפ אישי לדיונים מהסוג הזה שיש כאן עכשיו, ושאתם יוזמים מדי פעם בימי שני: מי שצועק "כישלון, כישלון" ורוצה שיאמינו לו, רוצה שהציבור יאמין לו, צמוד לצעקות צריך להציע פתרון טוב אלטרנטיבי. אחרת הצעקות שלך כאן על כישלון ביטחוני – הן יהיו כמו ההוא שצעק "זאב, זאב" וכשבא הזאב האמיתי – ומסביבנו יש הרבה זאבים – אף אחד כבר לא קנה את האזהרות שלו. ולמה? במקרה הטוב הוא נתפס כסתם צעקן שלא מבין בזאבים, לא יודע לזהות את הסכנות ולכן אין עניין להקשיב לו, ובמקרה הפחות-טוב, מי שלא מציע חלופה טובה, הציבור מגיע למסקנה שמה שמעניין אותו הוא לא הנושא אלא הכיסא; לא איך באמת מתמודדים עם זאבים אלא איך הופכים אחים לזאבים, איך רק משסים ומפלגים, איך משתמשים במצוקות האמיתיות של האזרחים כדי להתרווח בכיסאות סביב הממשלה.

מאיר כהן (יש עתיד):

עמית, עמית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן, עמדתי על זכותך לדבר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה זוכר ששלושה שבועות לפני תחילת המלחמה ראש האופוזיציה הזהיר אתכם ואתם התעלמתם? הוא הזהיר אתכם ואתם התעלמתם.

עמית הלוי (הליכוד):

ואת המניפולציות הללו, יוראי, אתם עושים תוך כדי המלחמה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, לא להפריע.

עמית הלוי (הליכוד):

– – תוך כדי מלחמה, במלחמה. ואתה, חבר הכנסת לפיד, שהיית ראש ממשלה, בוודאי אמור להכיר את הנתונים של המלחמה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

התעלמתם ואתם ממשיכים להתעלם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו.

עמית הלוי (הליכוד):

בבית הזה בכלל לא היו צריכים להיות לא קואליציה ולא אופוזיציה. האופוזיציה היחידה מאז 7 באוקטובר – היחידה, כמו שאמר בזמנו ראש הממשלה בגין – היא האופוזיציה של כולנו, שבה חברים האויבים המרים שלנו בכל האזור, שחיילינו מקיזים דם בקרבות מולם. אבל אני אומר, אתם בחרתם להיות אופוזיציה בעת הזאת – לפחות תציבו אלטרנטיבה ראויה למה שאתם מגדירים כישלון. אני חייב לומר לך, הרושם שלי – אני שומע אותך ואת חבר הכנסת גנץ. אתם אומרים: זה כישלון ביטחוני. ומה אתם מציעים? תבוסה מלאה. אתם אומרים: זה נזק מדיני, ומה אתה מציע? כניעה לכל התכתיבים. אתה מצביע על מצוקה לאומית, ומה אתה מציע? נסיגה וויתור. אתה הזכרת בסרטונים שלך – אני ראיתי – את עזה ולבנון. בואו נדבר על עזה ולבנון. חבר הכנסת לפיד, בעזה אחרי 7 באוקטובר אתה חוזר על אותה קונספציה שקוראים לה מדינה פלסטינית. אצטט אותך, ברשותך. אמרת: ישראל צריכה להגדיר את פתרון שתי המדינות כיעד עתידי שלה. ואני אומר, יאיר לפיד: הרגע ניסינו, יאיר, הרגע ניסינו. 365 קילומטרים רבועים של מדינה פלסטינית – עזבנו הכול, ריבונו של עולם, הפקרנו להם אפילו את הגבול, גירשנו – היו פה מי שהסכימו לגרש משם את כל היהודים. יודנריין. הפכנו את רצועת עזה למדינה פלסטינית נקייה. קיבלו מיליארדים, אדוני היושב-ראש, זרמו מיליארדים מהרשות הפלסטינית, מאיפה לא – מהחברות, מאונר"א, ממדינות אחרות – ומה קרה? את מה כל זה שירת? כל המדינה הפלסטינית, את מה היא שירתה? דבר אחד: השמדת ישראל. מה שמופיע בראש אמנת החמאס ומה שמופיע באמנה של הפת"ח: השמדת ישראל – כל מוסדות המדינה הפלסטינית. הרי זה לא היה ארגון, יאיר לפיד. הרי זה לא היה ארגון טרור. הייתה לנו מדינה פלסטינית בעזה עם כל כלי המדינה – עם דת, עם חינוך, עם תרבות, עם יחסים בין-לאומיים, עם כלכלה, עם מה לא. וכל זה שירת יעד אחד, כל הזרועות השלטוניות והאזרחיות, יעד אחד: השמדת ישראל. זה ממש לא משנה מה שמות הארגונים, אדוני היושב-ראש – פתח, חמאס. כל השמות לא רלוונטיים. כל מנהיגי הפת"ח ביהודה ושומרון, כל מנהיגי החמאס from the river to the sea, כמו שאומרים, כולם תמכו פומבית ברמאללה. מזכיר הפתח בג'נין, ברמאללה, בשכם – כולם תמכו פומבית ברצח ובטבח ובאונס. אז השמות אולי שונים, הארגונים אולי שונים, אבל אותן מטרות ואותן שיטות מתרפ"ט ועד היום. ולהם אתה רוצה לתת שוב מדינה פלסטינית? איך זה יעלה על הדעת? להם אתה, חבר הכנסת לפיד, רוצה לתת שוב מדינה פלסטינית?

דבי ביטון (יש עתיד):

מה אתה רוצה, שנאמץ אותם – – –

עמית הלוי (הליכוד):

פעם אחת אפשר לטעות, דבי. פעם אחת אפשר לטעות. פעם שנייה – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אני שואלת אותך מה אתה רוצה לעשות איתם – – –

עמית הלוי (הליכוד):

ואני אומר, אנשים פה שהיו שותפים לאוסלו ולהתנתקות – יש לי חברים כאלה – רצו להושיט יד לשלום באמת – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

שאל את ראש הממשלה שלך – – –

עמית הלוי (הליכוד):

אז טעיתם פעם אחת; פעם שנייה טעות הופכת לפשע. אי-אפשר לטעות פעם שנייה.

מאיר כהן (יש עתיד):

עמית, נאום בר-אילן זה לפיד או ביבי? נאום בר-אילן, של מי זה?

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, חבר הכנסת הלוי. לסיום.

עמית הלוי (הליכוד):

אין הפקת לקחים ביש עתיד, מאיר כהן? מה זה יש עתיד?

מאיר כהן (יש עתיד):

נאום בר-אילן, של מי זה? נאום בר-אילן, של מי זה?

עמית הלוי (הליכוד):

איך יהיה עתיד אם לא יהיה עבר? יש עבר, צריך לקרוא לזה, לא יש עתיד. אתם מציעים שמה שהיה הוא שיהיה. זה יש עבר, זה לא יש עתיד. ואותו דבר – משפט אחרון – בלבנון. מה אתה מציע לנו בלבנון, יאיר לפיד? שוב הוכשטיין? לא למדת מהוכשטיין 1? הבאת לפה את הוכשטיין: על 2.5 כטב"מים ויתרת ויתור טריטוריאלי, שטח, מה שנאסראללה קורא הניצחון הכי גדול שלו, הניצחון הכי גדול שלו, שרק בהרתעה הוא קיבל שטח. ועכשיו אתה מציע את הוכשטיין 2? לא למדת שום דבר. שוב נסיגה?

רון כץ (יש עתיד):

אתם הממשלה, עמית. אתם הממשלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, משפט אחרון, ברשותך.

רון כץ (יש עתיד):

מה אתה רוצה מאיתנו? אתם הממשלה.

עמית הלוי (הליכוד):

אני רוצה ממך כך: ראש האופוזיציה, אתה מצביע על מצוקה ומציע נסיגה; אתה מצביע על כישלון ומציע תבוסה; אתה מצביע על נזק ומציע כניעה.

מאיר כהן (יש עתיד):

מה אתה מציע?

רון כץ (יש עתיד):

מה אתה מציע? אתם הממשלה.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני, דוד המלך אמר את זה במשפט אחד קצר – הוא אמר: "סור מרע ועשה טוב". בניגוד אליו עומד פה ראש האופוזיציה ומציע: סור מרע ועשה את הרע יותר. זה לא צריך להיות, וזה לא יהיה. תודה.

רון כץ (יש עתיד):

גם אתה יודע שהממשלה הזו גמרה את המדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת הלוי. הדובר הבא הוא חבר הכנסת ארז מלול – נמצא איתנו? לא נמצא; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, נמצאת? לא נמצאת. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה, נכבדי. מי שלא נמצא, איבד את התור שלו.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל את לא היית פה. כרגע יעקב אשר.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

היושב-ראש, אתה שלחת אותי לדבר עם משלחת מטקסס.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני לא שלחתי אותך לדבר עם אף אחד, עשי לי טובה. אם את מפילה את זה עליי, אז בכלל אין סיכוי. בבקשה, עד ארבע דקות לרשותך.

יעקב אשר (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת, ידוע הסיפור על ספינת הנוסעים שנתקלה בסופה חזקה בלב ים, וביקשו להוריד את כל הדברים הכבדים. הורידו ברזלים, עצים. עד שבא אחד וראה יהודי מצטנף בפינה, מחזיק את הטלית והתפילין שלו, והוא אומר לו: זרוק את הטלית והתפילין, אתה לא רואה שהספינה הולכת ליפול? אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים לדאבוני בתקופה שכל מה שקשור לדת ולמסורת ישראל מותקף באופן אוטומטי, בשצף-קצף רווי שנאה, עם ניחוח של ימים אפלים. אפילו הצעת חוק הקשורה ליין לקידוש בשבת עוררה כאן בשבוע שעבר במליאה את זעמם של שוחרי הדמוקרטיה המהוללים. בימים האחרונים אנחנו עדים גם למקהלה חדשה, שקמה לה משורות הליכוד והצטרפה למקהלת השנאה והאופוזיציה, מקהלה שדורסת הסכמים ומלבה אש והסתה כנגד הציבור החרדי, שכבר שנים הולך עם הליכוד באש ובמים. כן, זה נכון שלחרדים יש ברית עמוקה עם הציבור המסורתי והאמוני במדינת ישראל – –

רון כץ (יש עתיד):

איזה הסכמים, יעקב?

יעקב אשר (יהדות התורה):

– – שבה המשותף שלנו הוא שמירה על מדינת ישראל כמדינה יהודית הקשורה קשר בל יינתק לשורשיה ההיסטוריים ולמסורת רבת-השנים שהיא מקיימת. ובמקום לעזור ולחזק את השותפות הטבעית הזאת אתם הופכים לגייס חמישי, ומבקשים לזרוק את הטלית והתפילין מהאונייה כאילו זה מה שיציל אתכם. להזכירכם שחברינו באופוזיציה מכנים אתכם ואותנו ממשלה משיחית והרסנית.

רון כץ (יש עתיד):

לא את כולם.

יעקב אשר (יהדות התורה):

אותה אופוזיציה שיודעת להכיל תפילות בהפרדה מלאה במרחב הציבורי, בציבור הערבי, כמו שראינו לפני שבוע בעיר תל אביב-יפו. מכיר את העיר תל אביב-יפו? אבל אתם לא מוכנים להכיל תפילה נפרדת במרחב הציבורי ביום הקדוש ליהודים, ביום כיפור, באותה תל אביב-יפו, באותה עיר. מי היו אלה משתתפי התפילה? מי השתתפו עוד בתפילה ביום כיפור? משפחות משרתים ולוחמים שכל רצונם היה להתפלל ביום הקדוש לפי המסורת היהודית. אני שואל אתכם: מה אתם חושבים, חבריי חברי הליכוד, שהפכתם לפרח מוגן של לפיד ומקהלת השטנה שלו, שאתם לא תיפגעו מזה? הרי אנחנו, ותיקי הכנסת, זוכרים את נאומיו של חבר הכנסת אלעזר שטרן, החבר החדש שלכם, המתנפל בשצף-קצף על בני ישיבות ההסדר שמשרתים. אין ספק שזה יימשך הלאה, כי כל מה שמעניין את החבורה הזאת זה להפיל את נתניהו ולהפיל את הליכוד. בדרך הם ידרסו את כולם – כן, כולל אתכם, חבריי בליכוד, לפי התור. במשך תקופה ארוכה הציבור החרדי משלם טבין ותקילין את מחיר השותפות עם הליכוד ועם מנהיגיו לאורך שנים. זה מלווה בהסתה בלתי נגמרת שלאחרונה חברים לה גם חברים בליכוד. אני מסיים, אדוני. תן לי עוד טיפה ואני מסיים. אם המחיר ששילמנו כשהולכתם את הרפורמה המשפטית בצורה קיצונית לא מספיק, ועל ידי זה איבדנו ואיבדתם אפשרות להשפיע – ואת התוצאות אנחנו סופגים – ועכשיו, אתם מדברים כנגד הציבור החרדי, הידוע כציבור ערכי הבולט במעשי החסד וההתנדבות לזולת, ומשחירים אותו כציבור חסר רגישות, שלא אכפת לו חלילה מנופלים וחטופים וממשפחותיהם ודואג רק לעצמו. אני שואל אתכם: אתם השותפים שלנו, חברים, אותם חברים בליכוד, משך שנים הלכנו איתכם והפכתם בזכותנו למפלגת שלטון, או הפכתם בצוק העיתים למקהלת הליווי של שונאי הדת ואלופי ההסתה? הרי אתם יודעים, אדוני היושב-ראש, שאם היינו הולכים עם השמאל, לא היינו סובלים את מחיר ההסתה הזו. את כל זה אנחנו סופגים רק בגלל שהלכנו איתכם לברית היסטורית. האמת היא, אדוני ראש הממשלה, שהלכנו איתכם לברית היסטורית ארוכה, אבל זה לא רק איתכם, זה עם הציבור שעומד מאחוריכם – אותו ציבור דתי, מסורתי ואמוני.

קריאות:

יעקב אשר (יהדות התורה):

הגיע הזמן, חברים בליכוד, שתחליטו: הלנו אתם או לצרינו? הרי ברור לכם שהחברים החדשים שלכם רוצים מדינה נטולה מכל שמץ של דת, תורה ומסורת. עם ככל העמים הם רוצים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת יעקב אשר.

יעקב אשר (יהדות התורה):

ואני שואל: זה הליכוד? זה מה שאתם רוצים? אם כן, הודיעו לנו ונסיק את מסקנותינו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת אשר. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת שמחה רוטמן. עד ארבע דקות לרשותך.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, קצת קשה לי עם הרעש. אדוני היושב-ראש – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת והסדרנים, אנא, שקט.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

שנייה, אולי תיתן לי את הזמן קצת. חברים. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, וכמובן, כמובן, אדוני ראש הממשלה, נושא הדיון הוא כישלון בביטחון, כישלון בכלכלה. בביטחון – חייב לומר, אני מבין, אבל מעט; בכלכלה – טיפה יותר. אבל יש דבר שאני מבין בו קצת יותר מאשר ביטחון וכלכלה, וזה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

פילוג. הסתה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

גם, גם, לא רק. גם, לא רק, אבל נאור, אתה צודק.

נאור שירי (יש עתיד):

אני יודע.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

נאור, אתה צודק. אני מבין בפילוג ובהסתה. תודה שאמרת. לכן אני רוצה להקריא לכם משהו מעניין מאוד בפילוג ובהסתה.

נאור שירי (יש עתיד):

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

לא. הרמתי לך, אבל אל תפריע. משהו בפילוג ובהסתה. "שנה חלומית בכלכלה" – שנה חלומית, כותרת בדה-מרקר. שנה חלומית. שר האוצר אביגדור ליברמן יכול לרשום לעצמו וי ענק – כלכליסט – קודם זה היה שנה חלומית בדה-מרקר – וי ענק לשר האוצר ליברמן. "שיעור הגירעון צנח" – כותרת ב-ynet. מתי כל זה? אדוני היושב-ראש, לא תאמין באיזו שנה: בשנת 2021. עזבו את זה שרוב שנת 2021 ליברמן גם לא היה שר האוצר, אבל מה שנקרא, בשביל הפילוג וההסתה של כותרות העיתונים זה מספיק. אבל הישג, שנה חלומית, וי ענק.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

כמה היה הגירעון? כמה היה הגירעון באותה שנה? בדיוק, עודד, על זה אני מדבר. עודד, על זה אני מדבר. אבל עודד, על זה אני מדבר. כמה היה הגרעון בשנת 2021, שהוציא את כל אותן כותרות מפליגות? הייתם חושבים עודף תקציבי; גילו ארגזי יהלומים מתחת למשרד האוצר, יהלומים לא של מירי רגב, יהלומים אמיתיים. גילו? לא. מסתבר שהגירעון היה 4.5%.

קריאה:

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

4.5% גירעון. לא, לא, אני מבין שקשה לשמוע. אני מבין שקשה לשמוע.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני מבין שקשה לשמוע.

סימון דוידסון (יש עתיד):

גם בכלכלה אתה לא מבין.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני מבין שקשה לשמוע את האמת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, יותר שקט.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אבל עכשיו אני רוצה להקריא לכם כותרות. כמו שאמר נאור, אני אכן מומחה בהסתה ובפילוג, כי קיבלתי קורס מזורז מהתקשורת הישראלית, וכמוני כל שאר אזרחי ישראל. בבקשה, הפתעה לרעה, הפתעה לרעה: מעל התחזיות הגירעון ממשיך לגדול – בור. כמה הגירעון של 2023 שזיכה אותנו בכל הכותרות הללו? כמה הגירעון? 4.2, זאת אומרת שכאשר יש ממשלת שמאל, גירעון של 4.5, תסמן עליו וי ענק, וזה זינוק בכלכלה, וכאשר יש ממשלת ימין, גירעון של 4.2 הוא בור תקציבי.

קריאות

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות הכנסת השכל ושרון ניר וחבר הכנסת חמד עמאר, די.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

לכן, אדוני ראש הממשלה – – –

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אתם מפריעים לי. שרן, את מפריעה לי. שרן, את מפריעה לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרן השכל, כבר קראתי לך.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

לכן, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לברך אותך על כך – –

גלעד קריב (העבודה):

על ההישגים הגדולים.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

– – שדרדרת את הכלכלה של מדינת ישראל מההישג התקציבי האדיר של ליברמן עם 4.5% גירעון לשנת מלחמה, 2023, עם הוצאות בתקציב של דצמבר – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת בליאק.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

– – שהיה גדול בהרבה מכל מה שצופה, והגעת ל-4.2 – אז דרדרת אותנו מ-4.5 ל-4.2, כי כידוע, זה מה שקורה כאשר הימין בשלטון: הגירעון שמצטמצם הוא הבור, ואם הגירעון גדל – זה הווי הענק של שר האוצר ליברמן. אז רבותיי באופוזיציה, וכמו שנאור אמר, אנחנו בימין, אנחנו באמת מומחים להסתה ולפילוג – –

נאור שירי (יש עתיד):

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

– – אנחנו מומחים להסתה ופילוג, כי אתם מאכילים אותנו דליים של הסתה ופילוג ושקרים, ועוזרות לכם כל אותן כותרות עיתונים שציטטתי קודם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת רוטמן. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת קרויזר, בבקשה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כבוד ראש הממשלה, שרים, חבריי חברי הכנסת, אמש לא רחוק מכאן התרחש אירוע חסר תקדים בהיקפו, שטרם אירע במדינת ישראל, אירוע שעבר די בשקט, יש שיאמרו אולי אפילו מתחת לרדאר. אתמול בערב, בערב אחד, התמנו בבית הנשיא לא פחות מ-109 שופטים, רשמים ורשמים בכירים לבתי המשפט, בערכאות השלום והמחוזי, בבית המשפט לנוער, משפחה ותעבורה, מצפון ועד דרום.

קריאה:

כל הכבוד.

גלעד קריב (העבודה):

– – – פקק?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

לא הייתי מטריח את חבריי בהישג החריג הזה אלמלא הדרך שבה הוא הושג – הדרך שבה המחיש השר לוין כי אפשר אחרת, תוך הסכמות רחבות – ומנגד, אילולא היו עדיין צרובים בנו הדי השסע החברתי שאיים לכלות את החברה הישראלית מבפנים – –

גלעד קריב (העבודה):

ומי גרם לשסע?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

– – ערב אירועי 7 באוקטובר הנורא. מיום שהממשלה הודיעה על כוונתה לערוך שינויים במערכת המשפט, רעשה והזדעזעה הארץ על הפיכתה לדיקטטורה והתמלאה בנבואות זעם על סוף המפעל הציוני. גם הוועדה לבחירת שופטים, שיש לי הזכות להיות בין חבריה ולמלא את שליחותי נאמנה, גם היא הייתה על המוקד כשניסו לצייר אותה כראש החץ של ההפיכה השלטונית הממשמשת ובאה. לאחר חודשי מאבק ארוכים שכללו ניסיונות בוטים להתערב באופן החוקי והנכון שבו פועלת הוועדה, שהגיעו לשיאם בעתירה נגד השר לוין, הודיעה היועצת המשפטית של משרד המשפטים כי דווקא התנהלות הוועדה של בחירת שופטים בהסכמה רחבה מקיימת את תכלית יסוד השפיטה ומייצרת אמון ציבורי במערכת המשפט. וראו זה פלא, חברי הוועדה התכנסו, בחנו את המועמדים במקצועיות, קיימו ישיבות מרובות אין-ספור, דיונים לתוך הלילה בשיתוף פעולה תוך הסכמות רחבות, והצליחו למנות מספר משמעותי של שופטות ושופטים, גם בעלי תפיסת עולם שמרנית, כחלק מהחתירה לאיזון במערכת המשפט, ממערכת חדגונית למערכת מאוזנת והטרוגנית יותר. מדובר באירוע צודק וראוי, הנותן ביטוי לשופטות ולשופטים עם עמדות שמייצגות את כלל הקבוצות ומנעד הדעות שלנו כאן בחברה הישראלית. אדוני היושב-ראש, נותר רק להיזכר איך מינו כאן בחטף שורה ארוכה של שופטים בחיפזון ובניגוד לחוק תוך שעות ספורות, כאשר אפילו עוד לא היו נציגי הכנסת בוועדה. ואולם, במקרה של אתמול, חרף הניסיונות להצר את צעדי הוועדה, הכול התנהג כשורה, בשקט, ללא משוא פנים ובהתאם לחוק. חבריי, דווקא בעת הזאת מוטלת עלינו החובה לפעול להשגת הסכמות רחבות, ובפרט בנושאים שעלולים להיות שנויים במחלוקת. כך נמשיך לפעול גם במינויים העתידיים, ונביא למערכת משפט מאוזנת הפועלת על אדני הצדק והאמת. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. חבר הכנסת פורר, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

איזה הישג? עשיתם פקק שנה וחצי – – –

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

בהסכמה רחבה, גלעד. אפשר גם להגיד תודה לחרדים, זה חינם, לא עולה כסף.

היו"ר אמיר אוחנה:

עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

גלעד קריב (העבודה):

לא ייאמן – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, אתמול היה באמת אירוע מכונן אחר. אתמול ראש הממשלה הגיע לאולפני ערוץ 14 לריאיון, ואני חייב לומר בהקשר של הריאיון הזה שהיו שם הרבה מאוד שאלות, אבל בעיקר שאלות מלטפות, אדוני ראש הממשלה, והיו חסרות כמה שאלות. אז אני רוצה לנצל דווקא את הבמה הזאת כדי להפנות אליך שאלות שמטרידות את הציבור כולו ובוודאי גם אותי. האם בעיניך לגיטימי – אתה, כמי ששולח היום את חיילי צה"ל לקרב – האם לגיטימי בעיניך לפטור עשרות אלפי צעירים חרדים משירות צבאי, בעוד אחרים בני גילם מסכנים את חייהם למען ביטחון המדינה? האם עולם הישיבות הציוני-דתי פחות ונחות מעולם הישיבות החרדי, שלו אתה נותן את הפטור, בעוד עולם הישיבות הציוני-דתי מסכן את חייו ונלחם בחירוף נפש? הפטור הזה הוא משהו שאתה חייב התייחסות אליו אפילו לשותפיך בקואליציה. שנית, אני חייב לומר, האם אתה לא חושב שאחרי שמונה חודשים הגיעה השעה לקחת אחריות מלאה על המחדל הביטחוני הגדול ביותר שחווינו מאז הקמת מדינת ישראל? האם אתה מוכן להודות כאן – תעלה בהודעת ראש הממשלה שהתעלמת מאזהרות גורמי ביטחון ומשר הביטחון דאז אביגדור ליברמן, שב-2016 הניח בפניך מסמך מפורט לקבינט שמתריע בפני התחזקות חמאס וגם הכוונות של חמאס? והאם אחרי שנים של האכלת המפלצת אתה לא חושב שהגיעה השעה להודות שההחלטה שלך בנובמבר 2018 להימנע מפעולה צבאית נגד חמאס, כפי שדרש ליברמן, וללכת להסדרה – אותה מילה מכובסת שבחרת כדי לתאר את העברת מזוודות הכסף המזומן לחמאס – האם אתה מוכן להודות שההחלטה הזו עלתה לנו ביוקר? מה תענה לאותם אלפי פליטים – כ-100,000 פליטים בארצם – שממשלתך בקדנציה הזו קיצצה את תוכנית מגן הצפון ב-80% רק כדי לממן את הקוניונקטורות הפוליטיות שאולי יבטיחו את שלטונך? אז אמרת לנו בזמנו שתמוטט את שלטון החמאס – ואפשרת לו לגדול לממדי ענק; אמרת ואתה שב ואומר כל הזמן לחיזבאללה שלא כדאי לנסות אותנו – החיזבאללה מנסה אותנו כבר שמונה חודשים וחצי. אז אולי מספיק עם האיומים, והגיעה השעה פעם אחת לקבל את ההחלטות הקשות? החות'ים מתימן, כבר מזמן התרגלנו לטילים שהם יורים עלינו, הפכו את אילת למטרה נייחת; נתיבי השיט למדינת ישראל חסומים כבר שמונה חודשים וחצי מדרום, דבר שהוביל בעבר לפריצה של מלחמה עוד כשמדינת ישראל הייתה חלשה הרבה יותר – הכול ללא כל תגובה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אז בכול כולם אשמים, אדוני ראש הממשלה. הגיעה השעה לקחת אחריות ולנהוג כפי שהיה נוהג כל מנהל של חברה עסקית שהיה מציג כאלה תוצאות עם המניה שמתרסקת, ופשוט התפטר.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, ראש הממשלה, ממשלתך כשלה לאורך שנים רבות, לא רק בקדנציה האחרונה. אני מדבר כאן רק על נושא אחד: פשיעה ואלימות בתוך החברה הערבית. למעשה, לאורך כל השנים יש עלייה מתמדת מדי שנה בשיעורי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אנחנו עוד לא השלמנו את חצי השנה של 2024 – 102 אזרחים נרצחו עד עכשיו, מאות פצועים, משפחות הרוסות. ב-2023, השנה הראשונה של ממשלתך, גם לפני המלחמה, 7 באוקטובר – עלייה של 130%: 247 אזרחים נרצחו, לעומת 106 ב-2022. ולכן גם הזמנת את חברי הכנסת הערבים לישיבה לפני שנה ומשהו לדון בנושא של פשיעה ואלימות, ושום דבר לא יצא מזה, אדוני ראש הממשלה. אנשים נרצחים, איבדו את הביטחון האישי. אני אתן לך רק דוגמה אחת, על יישוב שקוראים לו ג'דיידה-מכר. אף קבלן לא מעז לגשת למכרז לפינוי פסולת מהיישוב הזה. כל המשרדים, המשטרה, לא מצליחים לעזור לראש העיר שם במתן שירות בסיסי לאזרחים. למה? כי קבלנים מפחדים, מפחדים לגשת למכרז עצמו.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא רק שם.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא רק שם, אבל ג'דיידה-מכר נמצאת היום בכותרת. חודש ומשהו לא מצליחים לפנות את הפסולת משם, וזו רק דוגמה אחת איך ארגוני הפשע הצליחו להרתיע את ראשי הרשויות, את הקבלנים. ואין ממשלה ואין מדינה שייקחו אחריות. הרי ארגוני פשע נוגסים בריבונות, במשילות, ועל התקן הזה הממשלה הזאת באה. ולכן, גם בנושא הספציפי הזה, אני מבקש מראש הממשלה להתערב אישית ולמצוא פתרון ליישוב הזה. אבל באופן כללי, כל המגפה הזאת של פשיעה ואלימות שמשתוללת בחברה הערבית – מספרים מטורפים. אנחנו לא רואים עתיד ולא תקווה, ושום פעולה של הממשלה ושל משרדי הממשלה ושל המשטרה לא מצליחה אפילו למתן את העלייה; אנחנו לא מדברים על הורדה – למתן את העלייה. לא יכול להיות שבשנה אחת יש עלייה של 130%, ב-2023, ואנחנו לקראת עלייה נוספת ב-2024. לכן אתה, אדוני ראש הממשלה, אתה נושא באחריות. אתה ראש הממשלה. אין לנו אמון בכלל בשר לביטחון לאומי. ושוב, אנחנו כל פעם עולים ומדברים בנושא הזה, ואז יורדים מהבמה וממשיכים באותה דרך. לתשומת ליבך. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תודה. מכובדי היושב-ראש, חברי הכנסת, ביוני שנה שעברה נפגשנו עם ראש הממשלה נתניהו לפי הזמנתו. הדיון היה: מלחמה בפשיעה. לא היה קל להסכים להזמנה שלך, להגיד את האמת, אבל הכרענו, כי זה הנושא החשוב ביותר שהדאיג את החברה הערבית אז וגם היום. בישיבה הזאת הבטחת למגר את הפשיעה.

גלעד קריב (העבודה):

אבל הוא לא הבטיח לקיים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אמרת – אני מדבר אליך, אדוני ראש הממשלה. קרעי, אתה לאחרונה נוהג לשבת ליד ראש הממשלה בזמן הנאומים. יש לך יומרה. כל הכבוד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לפני שנה הזמנתי אותך – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אוקיי. אז הבטחת למגר את הפשיעה. אמרת משפט כזה: אם הצלחנו למגר את הפשיעה בנתניה או בערים היהודיות, אנחנו נצליח למגר את ארגוני הפשיעה. ואמרנו לך שמדובר במדינה בתוך מדינה, ושהם משליטים רצח, אלימות, ונשים דואגות לשלוח את הילד לבית ספר. הבטחת. מאז, ראש הממשלה, מאז המספר רק עולה. ויש שר לביטחון פנים שעושה רושם שהוא חושב שעליית מקרי הרצח זו הצלחה שלו, זה לא כישלון. מדובר בכישלון של הממשלה. ואם אתה הבטחת ולא קיימת זה כישלון שלך. מדובר בחיי אדם. עכשיו, בנוסף, תאונות דרכים. תאונות דרכים – הקורבנות בחברה הערבית הם יותר מהשיעור שלהם באוכלוסייה. 227 בשנה הזאת בתאונות דרכים, 80 מתוכם הם ערבים. זו השנה הקשה ביותר, גם ברציחות וגם בתאונות דרכים. מי יטפל בזה אם לא הממשלה? מי יטפל בזה כאחראי-על – אחריות, מטבע נדיר לאחרונה במדינה הזאת? זה ראש הממשלה. אם השר כושל, או השר מתייחס בסלחנות לארגוני פשיעה, זה תפקיד שלך. ובאנו ואמרנו לך: זו הדרישה של הציבור הערבי. הבטחת ולא קיימת. עכשיו, אני אסיים במשפט, אדוני היושב-ראש. יוקר המחיה – גם את זה הבטחת, למנוע עליית מחירים, ותראה את יוקר המחיה. והיום בוועדת הכספים מאות מיליוני שקלים עברו למקומות שבעת רגילה לא צריך להעביר אותם. עכשיו בעת מלחמה להעביר מאות מיליונים לסטרוק, לסטרטאפ של סטרוק? באמת נמאסתם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חבר הכנסת טיבי, השר בן גביר התגאה שנתוני הרצח נמצאים בירידה בחברה הערבית. המשרוקית של גלובס בדקה את זה, ומראה שבמאי 2024 לעומת מאי 2023 יש ירידה של 16%, ארבעה נרצחים פחות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני לא יודע איפה – – – בן גביר, אבל – – – אני מדבר אל ראש הממשלה, לא אל השרים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברי הכנסת. תודה לשר. תודה רבה. תודה. רשות הדיבור לחברת הכנסת מיכאלי ולחברת הכנסת מיכאלי בלבד.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, תודה. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני הגינקולוג – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

די, די, די. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מליאת הכנסת. למי הרבצת כדי לא להיות רופא? מעניין.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. בבקשה, חברת הכנסת מיכאלי.

מרב מיכאלי (העבודה):

אדוני ראש הממשלה, ב-27 במאי קיבל הקבינט בראשותך החלטה להסכם מסגרת לעסקה עם חמאס. העמדה הישראלית החליטה לאפשר הצעה שתחזיר את כל החטופות והחטופים או בפעימה אחת או בשלוש פעימות. אמש ישבת בערוץ 14, ובין שאלות מלטפות כמו: ממה אתה עשוי, ומה סודות הטיפוח שלך ששומרים עליך – נראה כל כך צעיר, היה לך דחוף להגיד שאתה מוכן לעסקה חלקית, עסקה חלקית בלבד, ושישראל בוודאות תמשיך את המלחמה – דבר שהוא לא העמדה הישראלית. הוא מנוגד להחלטה שקיבל הקבינט בראשותך. והאמירה הזאת הרסה את הסיכוי להחזיר את החטופות והחטופים שלנו. הרסה. היה סיכוי אמיתי שהדבר הזה יקרה, ואתה ראית שזה הולך לקרות ואתה פשוט הרסת את זה. אם רצית עסקה חלקית היית פשוט צריך לשתוק; לדבר על דברים אחרים; להגיד, אלוהים יודעת, כל מה שבא לך שלא יהרוס את הסיכוי להחזיר את החטופות והחטופים. אתה יודע, אני מקווה שאתה יודע שלחיים שלהם יש סכנה ברורה ומיידית בכל רגע שהם נמצאות ונמצאים שם. אתה יודע שיש כאלה שנהרגו או נרצחו בתקופה מאז שהם נחטפו לשם. אתה יודע שיש כאלה שנאנסות שם, ואנחנו לא באמת יודעות ויודעים מה קורה לגברים שם. מדובר לא רק בסכנת חיים אלא בסבל בל יתואר. והם אזרחיות ואזרחים שלנו, שלך, ואתה אמש הרסת את הסיכוי להחזיר אותם. את הדבר הזה שאני מתארת כאן אתה גם אמרת לנו בוועדת החוץ והביטחון. מפיך שמענו את תוואי ההסכם שהקבינט הסכים לו. לא תקשורת שקרנית, אתה חזרת על הפרטים האלה. ואתמול בטלוויזיה אמרת משהו אחר לגמרי, שהורס את הסיכוי להחזיר את החטופות והחטופים. כשאתה עולה לכאן יש לך הזדמנות לתקן את הזוועה הזאת ולהגיד שזה לא מה שהתכוונת; שהתכוונת למה שנאמר ב-27 בחודש מאי על ידי הקבינט כולו – כי האמת היא שגם אין לך סמכות לשנות את זה באופן חד-צדדי, רק אתה – ושאתה מקווה מאוד שהעסקה הזאת, זאת שביידן סיפר למדינת ישראל עליה, שהיא תצא לפועל. משום שהחיים שלהם, הסבל שלהם, על הידיים שלך ובידיים שלך. איך אתה לא משתמש בידיים האלה כדי להציל אותם?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה גברתי. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה דווקא לפתוח בברכות ולברך אותך על השיאים החדשים שאתה שובר. מדהים אותי בכל פעם מחדש לאיזה שיאים חדשים של שפל אתה מצליח להגיע. האחד התחיל בסרטון שהוצאת, שבו קראת בקריאה נרגשת לחבריך השרים לא להביא חוקים שפוגעים בקואליציה. לא דיברת על המדינה, על העקורים, על החיילים שלנו שמחרפים את נפשם בעזה ובצפון, על החטופים שלנו שנמצאים בעזה כבר יותר מדי זמן. לא אמרת: אל תפגעו בהם, אלא בקואליציה, כי זה מה שמדאיג בנקודת הזמן הזו. ואתה מוכיח שוב שנתניהו, כמו תמיד, דואג רק לנתניהו, גם בשעה הקשה. והשפל החדש היה אתמול. אני מוכרחה להגיד לך ששמחתי מאוד שבחרת לצאת ולדבר לאזרחי מדינת ישראל. הם באמת צריכים את זה, הם צריכים אבא ואימא, מישהו שיבוא וידבר איתם. אבל אתה בחרת לבוא ולדבר רק לקבוצה מסוימת מאוד בערוץ מסוים. אגב, אין לי בעיה עם הערוץ, אני חייבת לומר, גילוי נאות, אבל אם אתה ראש ממשלה של כולם, צא ותתראיין בכל המקומות שיוכלו להביא אותך לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. אבל לא רק שהלכת לערוץ מסוים, גם בחרת תוכנית מסוימת מאוד. לא משהו ממלכתי כמו מהדורה מרכזית – שבדרך כלל זה מה שנהוג כשראש ממשלה מגיע לאיזשהו ערוץ – אלא תוכנית שבה יהיה מי שיעשה את זה בצורה שנעימה לך. אבל אני יודעת למה לא הלכת למהדורה המרכזית שם. כי יושבת שם אישה – מגי טביבי, למי שלא מכיר – נחושה, דעתנית, רצינית, מקצועית, שהייתה שואלת אותך שאלות קשות. כן, וזה בסדר וזה לגיטימי לשאול את ראש הממשלה בתקופה הזו גם שאלות קשות. אבל אתה לא תלך ותכבד אותה במהדורה המרכזית, אתה תלך למקום שבו נמצאים השופרות שלך. אתה יודע, אני תוהה. משום שיש לי אחריות לא ארחיב יותר מדי, אבל אני באמת תוהה. שנינו יודעים, אדוני ראש הממשלה, שבגלל הדחיינות שלך, חוסר האומץ שלך, חוסר היכולת שלך לקבל החלטות, אנחנו נמצאים במציאות הזו. ואם אתה מפחד ללכת להתראיין אצל אנשים מתוך הבית שלנו, מראיינים בתחנות השונות מתוך הבית שלנו, אתה מפחד להתמודד מולם, איך אתה תוכל להתמודד מול האויב האמיתי שלנו, שזה חמאס וחיזבאללה וכל האחרים שיושבים על הגבולות?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי):

באמת, איזו מין ציפייה תמימה זו מאיתנו שאתה תהיה מסוגל לעשות את זה. ברשותך, רק משפט אחרון. והשאלה האחרונה שיש לי אליך, אדוני ראש הממשלה – אולי כשתעלה הנה אתה גם תוכל להשיב – זה מה אתה תמכור לבייס שלך עכשיו. שהרי מר ביטחון אתה כבר לא, ומר כלכלה אתה כבר לא, וגם לא מר עולם, כי אנחנו רואים מה קורה לנו בזירה המדינית. אז מה נשאר לך למכור, אפילו לבייס שלך? תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

מר עולם, מנהיג מדינה דמוקרטית שיהיה נגדו צו מעצר בבית דין בין-לאומי, כעין צונאמי מדיני. מר עולם.

קארין אלהרר (יש עתיד):

לאן הוא הלך?

סימון דוידסון (יש עתיד):

לשירותים.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני, צריך לעצור את הדיון.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא צריך לעצור את הדיון. הטבע קורא. זה קורה גם באופוזיציה וגם בקואליציה.

רון כץ (יש עתיד):

אין בעיה, אבל צריך לעצור.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא.

רון כץ (יש עתיד):

למה?

היו"ר אמיר אוחנה:

ככה.

רון כץ (יש עתיד):

זה מה שאומר הייעוץ המשפטי?

היו"ר אמיר אוחנה:

די, תפסיק, נו.

ירון לוי (יש עתיד):

אני חושב שלפי הייעוץ המשפטי צריך לעצור את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

עשינו את זה כבר בעבר, כולל עם ראש סיעתך ומפלגתך.

רון כץ (יש עתיד):

לדעתי צריך לעצור.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מעוז, עד שלוש דקות לרשותך.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה, נשיא המדינה העניק את אות הנשיא למתנדב – ליחידים, לעמותות ולעסקים שגילו רוח התנדבות מרשימה במהלך המלחמה. לראשות הוועדה המייעצת שמינה כבוד הנשיא, שכיהן כידוע כיושב-ראש מפלגת העבודה, נבחרה חברת הכנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה איילת נחמיאס ורבין. מוזר, מוזר מאוד.

גלעד קריב (העבודה):

למה?

אבי מעוז (נעם):

תאר לך, אדוני ראש הממשלה, שאתה היית ממנה ועדה לחקור את המחדלים שהובילו למתקפה בשמחת תורה ולתוצאותיה המחרידות, ולראשות הוועדה היית בוחר בחברת כנסת לשעבר מהליכוד. מה גובה הדציבלים של זעקות המחאה שהיו פורצות מגרונם של יושבי האופוזיציה, יושבי האולפנים ואבירי המוסר והצדק? כמה שניות היה לוקח למי שמתקראת התנועה לאיכות השלטון להגיש עתירה כנגד המינוי הזה? ומה היו מכריעים שופטי העליון בעתירה? לא קשה לדעת את התשובות. התוצאות של המינוי המביש הזה לא איחרו לבוא. בצד דמויות ועמותות ראויות ביותר המליצה הוועדה להעניק את האות גם לחמ"ל האזרחי. במקרה, החמ"ל האזרחי אלו אנשי אחים לנשק, שבשנה האחרונה הפעילו אלימות, עודדו סרבנות, פילגו, סכסכו, שיסעו, הפיצו שנאה וזרעו כאוס בכל מקום, והכול במטרה אחת – להפיל את ממשלת הימין. הגדיל לעשות בימים האחרונים איש אחים לנשק אהוד בר נור, שהסית בבריונות בהפגנה, ואני מצטט: נמחה את זכר נתניהו, אתה האויב האמיתי. אתה ושותפיך המשיחיים, אתם כל הרע במדינה שלנו. סוף ציטוט. אין קול, ואין פוצה פה ומצפצף מספסלי האופוזיציה. בתחילת המלחמה הם פשוט פיצלו את הפעילות לשתי עמותות: אחת שעוסקת, לכאורה, בתרומה לחברה, עם אותו לוגו, כדי לקבל לגיטימציה ציבורית, והשנייה שממשיכה במאמציה להילחם כנגד הדמוקרטיה וכנגד הבחירה הלגיטימית של העם. אבל בבית הנשיא לא ראו שום בעיה להעניק לגוף הזה את אות ההתנדבות. הגיע הזמן להסרת מסכות. אני קורא לכבוד הנשיא לגנות את ההסתה בכל פה. אני קורא גם לחבריי מהאופוזיציה לגנות את ההסתה בכל פה. ואני קורא לנשיא לחזור בו ולבטל את החרפה והביזיון הללו של הענקת אות המתנדב לאחים לנשק. אדוני ראש הממשלה, לך ולבני משפחתך אומר: חזקו ואמצו, ויהי השם עימכם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת מעוז. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מירב כהן. בבקשה, גברתי.

מירב כהן (יש עתיד):

אני החלפתי עם דיסטל – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. מקובל על חברת הכנסת דיסטל להתחלף? בבקשה. עד ארבע דקות לרשותך, בבקשה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. איפה ראש הממשלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד דקה, שתיים אני מניח שהוא ייכנס.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אז אני לא רוצה להתחלף, כי יש דברים שאני רוצה לומר לאוזניו.

היו"ר אמיר אוחנה:

יושב-ראש הקואליציה אופיר, תבדוק שראש הממשלה נכנס, בבקשה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אני פשוט רוצה לנאום אליו. אתה רוצה לשים מישהו אחר במקומי?

סימון דוידסון (יש עתיד):

בסדר, קרעי יעביר לו את זה אחר כך. קרעי, אחרי זה תעביר לביבי את הדברים של גלית.

רון כץ (יש עתיד):

היא – חשבון נפש הכי גדול שראינו.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

למה הסכמתי להחליף? את מי הסכמתי להחליף?

היו"ר אמיר אוחנה:

את חברת הכנסת כהן.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אז שהיא תעלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל כבר עלית.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אי-אפשר לתת לה לעלות?

היו"ר אמיר אוחנה:

את רוצה להתחיל ולדבר אליו? בקשה, חברת הכנסת דיסטל, ארבע דקות לרשותך.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, די.

קריאה:

– – – ינון מגל – – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

להירגע.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – אתכם – – – אתם לא – – – על בן כספית – – – התבהלה. על ינון מגל – – –

קריאות:

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יוצאים מדעתכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

כל השלישיה, הרביעייה, אנא, חדל. חברת הכנסת שטרית.

קריאות:

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אל תיתן להם להפריע.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תתבייש – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית, די. חברי הכנסת, די. חברת הכנסת דיסטל וחברת הכנסת דיסטל בלבד, בבקשה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. אדוני ראש הממשלה – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

– – אם יורשה לי, אני רוצה דווקא להצטרף לקולות שלא תומכים בך. אני חושבת שאתה בהחלט לא ממלכתי, ואני רוצה לתת לך שיעור קצר בממלכתיות, אדוני ראש הממשלה. ממלכתיות זה לשבת בקבינט ולהעביר בעורק ראשי לערוץ 12 לאוזני עם ישראל ולאוזני אויבינו מה קורה בתוך הקבינט – זוהי ממלכתיות; ממלכתיות זה לסתום את הפה כשהתקשורת מזניקה נרטיב שאין גרוע ממנו היום בציבוריות הישראלית: שראש הממשלה משאיר חטופים למות ולהיאנס בכוונה תחילה. זה ממלכתי, אדוני ראש הממשלה. לסתום את הפה, לדעת מה קורה בקבינט, לדעת את האמת, לדעת עם מה אתה מתמודד ולשתוק כשהתקשורת קורעת אותך לגזרים, לסתום את הפה ולא לצאת ולומר את האמת – זוהי ממלכתיות, אדוני ראש הממשלה; ממלכתיות היא לנטוש את הספינה כששעת צרה היא ליעקב, כשיש לנו שבע חזיתות, בגלל שהסקרים מראים לכם שאתם יורדים. ממלכתיות אמיתית, אדוני ראש הממשלה, זה לא לצלם סרטונים נגד הממשל האמריקאי, לא משנה שהסרטון הזה כנראה הציל את המלחמה הבאה; לא משנה שהסרטון הזה, כנראה – היום אנחנו שומעים – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

די להתבזות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון, קריאה ראשונה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

היום אנחנו שומעים ש-50% ממשלוחי הנשק היו מעוכבים. 50%.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון, קריאה ראשונה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

וראש הממשלה הלא-ממלכתי הזה – –

רם בן ברק (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בן ברק, די.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

– – אלף פעם ניסה בחדרים ובחדרי-חדרים, בחדרים סגורים, ניסה ודפק על שולחנות. אבל כשהוא הבין שהחזית בצפון הולכת לקום וליפול על תחמושת, הוא עשה את הדבר הלא-ממלכתי, והביא את הממשל האמריקאי לכף ידו. יומיים אחרי זה, כשהוא, הלא-ממלכתי, ידע להבין מה הפער בין דעת הקהל האמריקאית לבין הממשל, שמתכונן לבחירות, ובדיוק לטריז הזה הוא נכנס והצליח לגרום לאמריקאים לצאת בהצהרה תוך יומיים: כשתהיה החזית בצפון – –

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון, די.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

– – אנחנו נשלח את כל הנשק הנחוץ. אדוני ראש הממשלה, חוסר הממלכתיות הזו כנראה הציל נפשות רבות, כנראה הציל את המלחמה. אני יכולה להבין מה זה להיות ראש ממשלה של מדינה שכל העולם נגדה, שהולכת לקרב בצפון, כנראה אחד הגדולים אם לא הגדול והעקוב מדם, כשאין לך את התחמושת. אבל אתה, אדוני ראש הממשלה, קיבלת עגבניות רקובות על המהלך הזה – "מכיוון שהוא לא ממלכתי", מכיוון שתקשורת שלמה שתתה לך את הדם עם קשית. אתה עושה את זה כדי להתחנף לבייס פה, אתה עושה את זה כי אתה מסתכסך עם הממשל הדמוקרטי שם, אלף סיפורים – רק לא הסיפור האמיתי. והסיפור האמיתי הוא שאתה פשוט לא ממלכתי, אדוני ראש הממשלה. זה גם מאוד לא ממלכתי מצידך, אדוני ראש הממשלה, לא להסכים להסכם מדיני – הסכם מדיני עם הרשות הפלסטינית, שעל פי הסקרים, למעלה מ-80% מתוכה בעד הטבח ולמעלה מ-80% מתוכה בעד סנוואר, שהפך לצלאח א-דין. אלה האנשים שבאופן ממלכתי צריך לתת להם את המפתחות בעזה, כדי שעזה תהפוך ליהודה ושומרון וחמאס all over the place, מחריש דרך כפר סבא עד מודיעין ועזה – זה ממלכתי. תלמד להיות ממלכתי, אדוני ראש הממשלה, להיות האיש היחיד עם האצבע על הסכר, שנייה לפני שאנשים שרוצים למלא את תפקידך מוכנים לתת מדינה פלסטינית לחמאס – –

דבי ביטון (יש עתיד):

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

– – כאילו לא היה 7 באוקטובר. זה לא ממלכתי לעמוד לבד נגד הזרם, אדוני ראש הממשלה.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון, את בקריאה ראשונה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

עוד פחות ממלכתי, אדוני ראש הממשלה, זה לחייך באמצע המליאה. יש פה אופוזיציה שלמה ששמונה חודשים אף אחד בה מעולם לא חייך, מעולם לא. גם לא שתה קפה, גם לא דיבר שיחה. כולם פה, בעיקר גנץ, הולכים אבלים וחפויי ראש ולא מחייכים – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

– – אבל כשאתה מחייך, אדוני ראש הממשלה, באים אליך באופן ממלכתי מאוד, ואומרים לך שכשקצין העיר דופק בדלת – אתה מחייך. עכשיו אני רוצה להגיד משהו על הקמפיין הזה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

וזה לסיום, גברתי.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

– – על השילוב המעניין הזה בין קיטש לרוע. מי שהולך לכיוון הזה, אין לו כאב אמיתי, הוא אטום לכאב אמיתי. אבל לאיש הזה שיושב שם – יש; האיש הזה שיושב שם יודע שכול מהו. בוקר עד ערב הוא חי את השכול של אחיו – –

קריאות:

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

– – וזה שאתם סותמים את הפה מול ההסתה הבלתי-נתפסת, האיומה נגדו – אתם הממלכתיים, פשוט לדיראון עולם.

דבי ביטון (יש עתיד):

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אני אסיים ככה, אדוני ראש הממשלה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה גולן, חברת הכנסת ביטון.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון, קריאה שנייה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה גולן, אני לא רוצה לקרוא לשרים.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה מאי גולן. חברת הכנסת ביטון, את בקריאה שנייה. אני מבקש ממך, די, מספיק. משפט לסיום, גברתי.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון, די. השרה גולן, אנחנו לא נוהגים לקרוא לשרים, אנא. משפט לסיום, גברתי.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אני מבקשת לסיים. אדוני ראש הממשלה, עת צרה היא ליעקב, ובעת הזאת כובד כל העולם נמצא על כתפך ואתה נלחם לבד, כשכל החזיתות מולך. כך נראה אדם שנמצא בשליחות אמיתית. כך נראה מנהיג. יש לך שבע חזיתות לנצח, אבל האמת היא שאתה לא לבד. לפני מה שנראה כמו עידנים, עמדתי על ארגז הפוך באמצע כיכר בפתח תקווה והבטחתי לך שלעולם, לעולם לא תצעד לבד. I am a woman of my word. אני ועוד רבים וטובים רואים מה אתה עובר, ואני פה כדי לחזק אותך. לך בכוחך זה, והושע את עם ישראל. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

מה עם מאות אלפי חיילי ישראל – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב.

קריאות:

– – – מאוד חשוב לנשק לו את היד.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. קריאה ראשונה, חבר הכנסת קריב.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, השרה גולן. השרה גולן, די.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון, את ככה מקריאה שלישית. די.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה רבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

מתי הספקת לקרוא?

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל כמה אפשר?

דבי ביטון (יש עתיד):

לא שמעתי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

נא לצאת. תודה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה מאי גולן, די. השרה גולן, קריאה ראשונה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

יש לה חסינות מקריאות – – –

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הביתה, חצופה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, עד חמש דקות לרשותך. בבקשה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

– – – יש עתיד. באמת, איפה יש עתיד – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

די.

קריאה:

באמת, מאי, נגמר הליכוד.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה גולן, די.

גלעד קריב (העבודה):

60% מהציבור לא מרוצה מהתפקוד שלו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

נגיע לבחירות ונראה.

גלעד קריב (העבודה):

אז בואו נלך לבחירות.

קריאה:

מאה אחוז. תקבעו, תקבעו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חמש דקות מרגע זה לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אף אחד לא מאמין ביכולת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. די, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

הוא והבן שלו – – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

תעזוב את הבן שלו, מה יש לך?

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה שלישית. נא לצאת.

גלעד קריב (העבודה):

קריאה שלישית, מה קרה – – – מכונת הרעל בשליחות שלו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

עד חמש דקות לרשותך, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני גדלתי בבית של ליכוד; לא סתם בית ימני – בית ליכודי. לאחי קוראים שרון על שמו של אריאל שרון, זיכרונו לברכה. כשהתמזל מזלי ויצא לי לעבוד עם שרון כראש ממשלה, נחשפתי לשר אוצר שחשבנו כולנו שהוא קוסם – אחד בנימין נתניהו, שהוביל רפורמות אדירות והוציא את המשק ממשבר כלכלי קשה שבו היינו. לכן תמיד הערכתי אותך, אדוני ראש הממשלה, בגלל הבית, בגלל החוויה במשרד ראש הממשלה. לאורך השנים לא אהבתי את העיסוק בכן ביבי, לא ביבי, עד שכיהנתי כשרה בממשלה שלך וראיתי את הכול מקרוב, מבפנים. נדהמתי לגלות שבשביל הישרדות פוליטית אתה מוכן לא להעביר תקציב מדינה במשך שלוש שנים – אני הייתי שם – העיקר לא לממש הסכם רוטציה שחתמת עליו. תוכניות שקידמנו לסיוע לאוכלוסייה המבוגרת, פרויקטים חברתיים, התקשרויות עם ספקים – דברים נפלו שוב ושוב והציבור נפגע, כי אתה רוצה להמשיך להיות ראש הממשלה ויהיה מה. שם נפל לי סופית האסימון, והבנתי עד כמה הבעיה חמורה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מתי החלטת לעבור ליש עתיד – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת טלי גוטליב.

מירב כהן (יש עתיד):

באופן הכי פשטני שיש, כשאתה צריך לבחור בין טובתך האישית לבין טובת המדינה, אתה תמיד, אבל תמיד, תבחר בטובתך האישית. מי שלא שם את המדינה ואת אזרחי ישראל בראש סדרי העדיפויות, לא יכול לכהן כראש ממשלה. זה התנאי הבסיסי בתפקיד ראש ממשלה, ואתה לא עומד בו. זה חמור מאוד בימי שגרה, וזה נורא ואיום בימי מלחמה. לכן, כמו רוב אזרחי ישראל אני לא מאמינה שאתה מנהל את המלחמה רק לפי שיקולים ענייניים, כי טובתך האישית קודמת. אתה לא מוכן לשלם את המחיר הפוליטי הנדרש בשביל להחזיר את החטופים והחטופות הביתה בחיים; אתה לא מוכן שתקום ועדת חקירה ממלכתית; אתה לא מוכן ללכת לבחירות כדי לקבל מחדש את אמון הציבור, שמזמן כבר לא קיים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תמשיכו להעביר את המסרים – – –

מירב כהן (יש עתיד):

באמת של החיים, אני מבינה אותך. לא מסכימה איתך, אבל מבינה את קו המחשבה שלך. ראית מה קרה לאולמרט, שהתפטר על רקע משפטו הפלילי – הוא סיים בכלא, ואתה לא רוצה לסיים בכלא.

קריאה:

זה ממש לא נכון, מירב – – –

מירב כהן (יש עתיד):

אתה חייב להישאר ראש ממשלה כדי לבוא מעמדה חזקה ולקבל עסקת טיעון. זה המצב, זו האמת הכואבת. אז אני אגיד משהו שהוא מאוד לא פופולרי במחנה שלי, אבל ככה אני מרגישה: הלוואי שתהיה כבר עסקת טיעון, עכשיו, לפני שיהיה מאוחר. נכון, זה לא באמת הוגן שלא ימוצה איתך הדין, אבל יש דברים שהם פשוט יותר חשובים. העתיד שלנו חשוב יותר. לך לך בכוחך זה לעסקת טיעון. גמרת אותנו. פשוט תלך כבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

– – – השנאת חינם, הפילוג והשסע שלכם.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מה יש לכם להציע, תגידי לי? מה יש לכם להציע?

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

מה יש לך להציע, ואטורי?

קריאות:

– – – אהוד ברח – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי. חבר הכנסת ואטורי.

נאור שירי (יש עתיד):

עשית טוב בעולם – – – דקה הייתי מפטר אותך. ניסים ואטורי, מה יש לנו להציע – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור לחבר הכנסת רון כץ ולו בלבד. ארבע דקות לרשותך.

רון כץ (יש עתיד):

תודה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, המחמאות העצמיות שלך אתמול עלו שלב, והפעם אתה מעיד על עצמך שאתה חזק. אז אני רוצה לשאול אותך מפה בשם כל עם ישראל: חזק על מי? על מי אתה חזק? על 120,000 מפונים? על פליטים עקורים מביתם בצפון ובדרום? אפילו להחזיר אותם ללימודים ב-1 בספטמבר, המינימום שמדינה יכולה לעשות – גם לזה אתה לא יכול להתחייב. ולא רק שאתה לא יכול להתחייב, אתה גם שואל: מה כבר יקרה, מה כבר יקרה אם יחזרו אחרי 1 בספטמבר? אז אני אגיד לך מה יקרה, מה יקרה כשתהיה להם עוד שנה מפוספסת: עוד חלומות אבודים. אתה חזק על ילדים, הבעיה היא שזה רק על ילדים של אחרים. 665 לוחמים ולוחמות חירפו את נפשם במלחמה הארורה הזאת. על רובם אפילו לא שמעת. גם הניחומים הפכו לסלקטיביים. אפילו את אלה שאתה מכנה ידידים שלך – אז הידידים שלך, אורן סמדג'ה, ששכל את בנו עומר, זיכרונו לברכה, וללי דרעי, ששכלה את בנה סעדיה יעקב, זיכרונו לברכה – טעית בשם. טעית בשם, ריבונו של עולם.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תתבייש.

רון כץ (יש עתיד):

הלוחמים האלה איבדו את החיים שלהם, המשפחות יושבות שבעה, ואתה לא זוכר איך קוראים להם.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

רון כץ (יש עתיד):

זאת בושה אמיתית – – –

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תתבייש לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה גולן, די.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

רון כץ (יש עתיד):

המינימום, המינימום שאפשר לעשות זה לא לטעות בשם שלהם, ריבונו של עולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה גולן, די.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה גולן, אני קורא לך בקריאה שנייה.

רון כץ (יש עתיד):

45,000 דונם במדינת ישראל עולים באש, עולים באש – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

רון כץ (יש עתיד):

– – ואנחנו נשב פה ונחליט מי חזק. לא, זאת חולשה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

די. די. די.

רון כץ (יש עתיד):

כך נראה אדם חלש.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

רון כץ (יש עתיד):

כך נראה אדם חלש. 120, 120 נשים, גברים, ילד ותינוק מוחזקים עדיין בשבי החמאס. איפה החוזק? איפה הוא? איך זה משדר משהו בכלל, משהו מלבד חולשה? אולי באמת אני לא מבין, אולי ההגדרות שלנו שונות. אולי. אבל הגיע הזמן לשאול את השאלות הקשות, השאלות האמיתיות שאף אחד לא יכול לשאול אותך, כי אתה לא מדבר עם אף אחד. אף אחד לא שואל אותך מה המצב האמיתי במדינת ישראל, ואנחנו עדיין לא בצפון קוריאה, לא בסין, לא ברוסיה, למרות מצעד החנפנים פה וזאת שמצאה את המדפסת. אתה לא חזק. אזרחי ישראל רואים ויודעים את זה, יודעים את זה, אדוני ראש הממשלה. המלחמה הזאת מדשדשת, אין לך באמת פתרונות, וגם את עסקת החטופים, עסקה שאתה כבר הנחת על השולחן, הרסת בפליטת פה ארורה. אולי התכוונת לצעוק על וסרלאוף, מסכן, דקה לפני שנגמרה ישיבת הממשלה. כבר התנצלת בפניו? כי על סמוטריץ' לא אמרת מילה כשקרא לך – אתה יודע איך הוא קרא לך?

קריאה:

רון כץ (יש עתיד):

ובן גביר, שאומר שאתה המדליף, ושצריך לעשות לך בדיקת פוליגרף, למי שיש לו קוצב לב, לא אמרת כלום, אבל עליו אתה חזק.

שר התקשורת שלמה קרעי:

יש תחרות עכשיו – – –

רון כץ (יש עתיד):

אז אני מצפה ממך לעלות לדוכן, לעלות לדוכן ולדבר על החוזקה שלך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

רון כץ (יש עתיד):

ואני בטוח שאתה לא תעשה את זה, כי אתה לא מסוגל לכך. אז אני רוצה לומר לך, ראש הממשלה: די. די. שחרר את העם הזה. לך לביתך, תחשוב על חלקך ב-7 באוקטובר. אתה היית הראש, אתה האשם, כמו בגין וכמו גולדה. לך, ואם לא תלך נעזור לך ללכת, יחד עם החבר שלך בן גביר. המדינה הזאת תגיע לבחירות, לא יעזור לך כל מה שתעשה. לא יעזרו כל הניסיונות שלכם. זה פשוט לא יעבוד. מאות אלפי אנשים אומרים לך את זה, אתה שומע את זה בכל פינה, ובגלל זה אתם מפחדים לצאת כולכם מהבית. אז אני אומר לך מפה מה שכולם, כולם במדינת ישראל, רוצים להגיד לך: הרסת את העם. הרסת את המדינה. הרסת את הכלכלה. הרסת את יחסי החוץ. הפכנו להיות מנודים בעולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

רון כץ (יש עתיד):

שירת הברבור שלך תהיה נאום עלוב בקונגרס האמריקאי. אני מאוד מקווה בשבילך, מאוד מקווה, שההיסטוריה תזכור לך טיפה ממה שהיה, כי אני לא מאמין בזה. אני רוצה לומר לך, אדוני ראש הממשלה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כץ. נתתי לך, מספיק.

רון כץ (יש עתיד):

משפט אחרון, אדוני. אני רוצה לומר לך משהו, אדוני ראש הממשלה, ותזכור שאמרתי את זה – אומנם אני חצי ממך בגיל – אבל לא יהיו בתי ספר, לא יהיו כבישים, לא יהיו כיכרות, לא תהיה מזרקה על השם שלך. יזכרו אותך כמי שהרס את מדינת ישראל.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

איך אתה מעז להגיד את זה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מי אתה – – – אתה משתמש בשם של אח שכול – – – תתבייש, להשתמש בשכול. אין גבול.

קריאה:

די, אל תתייחסי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מי הוא שיגיד את זה בכלל?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

עוד לא, חכה. הם צורחים.

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד לא התחלתי. עוד לא התחלתי.

רון כץ (יש עתיד):

תראה את המצעד הזה. הבן אדם יצא – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת כץ.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

רון, למה יאיר לפיד יצא דווקא בנאום שלי? למה?

היו"ר אמיר אוחנה:

איבדנו אותך.

רון כץ (יש עתיד):

חכי. חכי, נשמה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למה? למה? רק את הנאומים שלכם הוא שומע? צריך לשמוע גם אותנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית, עד ארבע דקות לרשותך.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תודה רבה. אדוני ראש הממשלה היקר, כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת והשרים, כאומה חזקה וחפצה חיים, השלום הוא נר לרגלינו. אך בל ישלו את עצמם אויבנו – אנחנו כאן להישאר. אני אומרת את המילים האלה לפורום גבורה, שנמצא למעלה. אמרה זאת גולדה מאיר: הנשק הסודי שלנו הוא שאין לנו ברירה. יוצא לי לראות פה ושם, אדוני ראש הממשלה, בתקשורת, פושים שונים שהם מוציאים: צה"ל התקדם ברפיח, או תושבים עזתים מדווחים על התקדמות של כוחות צה"ל בשטח. ואני שואלת: למה התקשורת הישראלית מסתפקת רק בכותרת? למה לא לספר שההתקדמות הזו כרוכה בקרבות עזים שבהם צה"ל מנצח פעם אחר פעם? בכל העולם מסקרים את הגבורה, את ההירואיות של הלוחמים שלנו; רק במדינת היהודים התקשורת הישראלית מתעקשת לקבע תודעה של הפסד. במקום לספק תודעה של ניצחון, התקשורת כמובן מתעקשת לתפור בדיות שונות ומשונות, עם כל מיני פרשנים לשעבר, להמציא סיפורים חסרי שחר. אדוני ראש הממשלה, גם אני קיבלתי בשבוע הזה, בסוף השבוע, סיפור לחלוטין חסר שחר. הבן שלי, הוא בעצם אמור להיות הפרויקטור, והבן שלי בעצמו לא ידע זאת, וגם כמובן אני הרי לא פעלתי. אתה יודע איפה זה היה כתוב בחצי עמוד? בידיעות אחרונות, העיתון של המדינה. אני שואלת את הכתב: למה לא שאלת אותי? למה לא פנית אליי? אדוני ראש הממשלה, מה הייתה תשובתו? אין לי את המספר שלך. זו הייתה תשובה של עיתונאי מהעיתון של המדינה. אדוני ראש הממשלה, חבריי ואני עובדים רבות, ימים, לילות. הקמנו בזמנו את חמ"ל הכנסת יחד עם חברי כנסת גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, 110 חברי כנסת; טיפלנו במטרנה לתינוקות, במפונים, באפודים קרמיים לחיילים בשטח. אני, אדוני ראש הממשלה, וגם חבריי הרבים, גם בקואליציה וגם באופוזיציה, מלווים משפחות חטופים, מסייעים לניצולי נובה, מסייעים גם למשפחות השכול, ועוד עבודה רבה רבה לפנינו. אבל חובה עלינו לקבע את תודעת הניצחון ולהשיב את המורל הלאומי שאבד. אני פוגשת לוחמים וגם את המשפחות של הלוחמים המפוארים שלנו. אלה שזלזלו בהם וקראו להם דור הטיקטוק, דור הסלפי, כמה חששו ממנו – איך הדור הזה מתפקד. איזה דור ניצחון, הדור הטוב ביותר. בשעת מבחן, כשהטכנולוגיה קרסה, החומה נבקעה ונחילי רוצחים חרשו את הארץ, אותו דור טיקטוק הוכיח כמה הוא שווה. כמות בלתי נתפסת של גיבורים יצאו מהבית עוד לפני צו 8, עזבו משפחות, ילדים, חברים, והסתערו בידיים חשופות, קפצו על רימונים, הקריבו את חייהם ובלמו את האויב. הדור הטוב ביותר שהיה. העמים מסביבנו, שחושבים שאנחנו נאכל כל חיינו את השקרים, את הבדיות, שגם התקשורת שלנו מובילה – זה לא יקרה. בשעה שגורמים מחוץ ומבית, גם במשכן הזה, מתעקשים לקבע תודעת הפסד, אנחנו נזכיר להם שזה לא כך. ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, אתה משקיע כל כך הרבה זמן, מרץ, מול לחצים גם מבית וגם מחוץ, ואתה משלם מחירים כבדים מאוד, ואתה עומד מול המצלמה וחושף את העיכובים בהעברת הנשק מידידינו בארצות הברית, ואתה מאיץ על ידי כך את השחרור של הביורוקרטיה שבה זה נתקע. זה, בזמן שהאיומים על חייך מקיצוניים, מאנרכיסטים, מקפלניסטים – הם אותם קיצוניים שגם קוראים ליד ביתך במילים נוראיות, ולא ראיתי אף אחד, אבל אף אחד לא ראיתי מהאופוזיציה שמגנה זאת, שזו בושה וחרפה. קוראים לך שטן, משמיצים את בני משפחתך, אומרים שזו משפחה של מטורללים, משפחה של פושעים. על חורבות הטירה שלך הם יבנו מדשאה, בריכה שתיסתם בבטון. מי שלא מבין מה סותם בטון – בטון סותם קברים, וזו קריאה לרצח. איפה היועצת המשפטית לממשלה? למה היא שותקת? מתי, כשהכתובת תהיה על הקיר? כתב יותם זמרי שכבר אין מקום על הקיר. כולנו, אדוני ראש הממשלה, מקבלים איומים על חיינו, ואף אחד לא עושה דבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. אחרון הדוברים, ולאחר מכן נשמע את ראש הממשלה ואת ראש האופוזיציה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה, עד ארבע דקות לרשותך.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אדוני ראש הממשלה, רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, לא רחוק מפה, בערך שעתיים נסיעה, חיילים נלחמים. כמעט כל יום אנחנו שומעים את החדשות קורעות הלב על נופלים נוספים. המצב בצפון מטורף. יש שם תושבים גיבורים, יש שם תושבים סובלים, ועם ישראל מצוי במלחמת קיום. זה אולי לא נעים להודות, זה אולי לא נחמד, אבל אנחנו במלחמת קיום. ראש ממשלת ישראל הוא ראש ממשלת ישראל. אתם לא צריכים להסכים איתו, אתם לא צריכים לאהוב אותו, אתם יכולים לרצות להחליף אותו, אבל אני חושב שבשבועות האחרונים מה שחלק מהחברים פה באופוזיציה עושים למוסד הזה של ראש ממשלה, הוא בעייתי, הוא בעייתי מאוד. משתמשים בזה אצל האויבים שלנו. זה עושה דה-מורליזציה גדולה מאוד לחיילים שלנו. חברת הכנסת מדברת פה על זה שלא משחררים חטופים בגלל הנטייה הפוליטית שלהם. חברי כנסת אחרים מדברים באמת במילים שלא ברור מאיפה הן באו. לכן אני רוצה לבקש מכולנו: מותר לנו לכעוס, מותר לנו לא להסכים ומותר לנו להתווכח בלהט. אסור לנו לשנוא. אסור לנו לשנוא, כי החיילים שלנו עכשיו, זה הורג אותם. זה הורג אותם, זה עושה להם רע, זה לא נותן להם כוח. לנו אסור לשנוא. כמו שראש האופוזיציה העיר לי פעם אחת על מילה לא נכונה שלי, ותיקנתי את זה במקום, אני מבקש מכם, אני מאוד מבקש מכם: אנא שימו לב למה יוצא לכם מהפה. החיילים במקום הראשון. התושבים במקום הראשון. הם מסתכלים על כולנו. בואו לא נעבור את הקו. תראו מה עובר פה בימים האחרונים. די. אפשר להתווכח, אפשר הכול, אבל די. בואו לא נעבור את הגבול שהיינו בו ב-6 באוקטובר. תודה לכולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מצטרף לדברים של חבר הכנסת מלביצקי, ומתכבד להזמין את ראש הממשלה למסור את הודעתו. אני מזכיר לכולם שבדברי ראש הממשלה ובדברי ראש האופוזיציה הסבלנות שלי להפרעות נמוכה מאוד. לא אהסס להוציא. מי שיצא, כמובן יחזור רק להצבעות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, "תרימו את הראש. אל תעצרו עד שננצח" – כך אמר ביום שישי האחרון אורן סמדג'ה בהלוויית בנו הוא עומר, שנפל בקרב ברצועת עזה. ללי דרעי אמרה בהלוויית בנה, סעדיה, שנפל בקרב לצידו של עומר: "הקורבן האדיר שהקרבנו לא היה לשווא. אנחנו דורשים ניצחון והכרעה מוחלטת". זאת גדלות הרוח של לוחמי ישראל. זאת גדלות הרוח של עם ישראל. אנחנו לא מוכנים להתפשר על פחות מניצחון מוחלט על מרצחי החמאס. אנחנו מכים בהם באלפיהם. אנחנו רודפים את בכיריהם. אנחנו נמשיך לעשות זאת עד שנחסל את היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, עד שנשיב את 120 חטופינו, החללים והחיים כאחד, עד שנבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל ועד שנחזיר את תושבי הדרום והצפון בבטחה לבתיהם. דבר לא יעצור אותנו. אנחנו נמצאים במאבק על קיומנו. המאבק הזה מתקיים בשבע חזיתות. את המתקפה נגדנו מובילה איראן, שחותרת בגלוי להשמיד אותנו. היא וגרורותיה זוממות לעשות זאת באמצעות מתקפות טילים על ישראל ובאמצעות פלישות לשטחנו. ככל שאנחנו מעמיקים את המלחמה ברצועת עזה, הולכות ונחשפות בפנינו עוד ועוד עדויות להיקף המערכה הרב-חזיתית נגדנו. אנחנו נסכל את המערכה הזאת. אנחנו נסכל אותה, כי איראן טועה בנו, ובגדול. היא לא לוקחת בחשבון את העוצמה שלנו, את היכולות שלנו, את הנחישות שלנו להגן על עצמנו, את הנחישות שלנו לגבות מחיר הרסני מתוקפינו. חברות וחברי הכנסת – ואני אומר גם לאזרחי ישראל – אנחנו עומדים בפני אתגרים גדולים ובפני הכרעות קשות. הם יחייבו הקרבה, אומץ לב ואחדות בתוכנו. אני מבטיח לכם שלושה דברים: הדבר הראשון – לא נסיים את המלחמה עד שנשיב את כל החטופים, 120 חטופים, ואני חוזר ואומר, חללים וחיים כאחד. אנחנו מחויבים להצעה הישראלית שהנשיא ביידן בירך עליה. עמדתנו לא השתנתה. הדבר השני, שלא סותר הדבר הראשון – לא נסיים את המלחמה עד שנחסל את החמאס ועד שנשיב את תושבי הדרום והצפון בבטחה לבתיהם. הדבר השלישי – בכל מחיר, בכל דרך, נסכל את כוונותיה של איראן להשמידנו. אני מבקש להגיד לכם דבר נוסף. בזמן מלחמה אני לא מתכוון להתייחס לוועדות חקירה. כבר אמרתי שזה לא הזמן לכך, אבל כן אגיד לכם דבר אחד: ההחלטות שקיבלתי בנושא הצוללות וכלי השיט היו ונשארו חיוניות להבטחת ביטחון ישראל מול ציר הרשע של איראן. חלקן כבר באו לידי ביטוי במלחמה הנוכחית. הספינות שהבאנו יירטו מתקפות כטב"מים על מדינת ישראל במלחמה הנוכחית. הם הצילו חיים רבים. מה היה קורה אם לא הייתי מקבל את ההחלטה להביא את הספינות הללו? אתם מדברים איתי על נהלים ביורוקרטיים? אני מדבר על ביטחון ישראל. ההחלטה שלי הייתה חיונית לביטחון ישראל. המציאות כבר הוכיחה זאת, וההיסטוריה תוכיח זאת ביתר שאת. שום ועדת חקירה, שמונתה על ידי הממשלה הקודמת במטרה פוליטית ברורה, לא תשנה זאת. אני אגיד לכם עוד דבר: אני מוכן לספוג את הנאצות שלכם, את ועדות החקירה שלכם. אני מוכן לעשות זאת למען ביטחון ישראל ולמען לוחמינו הגיבורים. אם כבר מדברים על ספינות, אם כבר מדברים על ספינות, לצערי יש מי שקודחים חורים בספינות – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרקש הכהן, חברי הכנסת הרצנו ובליאק, אתם מפנים את גבכם אל הדוכן, וזה לא מקובל בבית הזה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני היושב-ראש, תודה.

ירון לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, 15 שנה אנחנו שומעים בדיוק את אותו דבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ירון לוי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואם כבר מדברים על ספינות – – –

ירון לוי (יש עתיד):

15 שנה שומעים את אותו טקסט. אני שומע מהבית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר כנסת לוי, קריאה שנייה.

ירון לוי (יש עתיד):

ראש הממשלה אפילו לא מכיר אותי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת, קריאה שלישית. נא לצאת.

ירון לוי (יש עתיד):

15 שנה אני שומע את אותו טקסט מהבית. כלום לא השתנה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת הרצנו ובליאק, אתם מפנים את גבכם לדוכן. לא מקובל.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

זה כתוב בתקנות?

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אומר לך שזו התנהגות לא נאותה, ואני לא מקבל את זה. אל תפנה את גבך אל הדוכן. אני עומד על זה.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – אתה יודע שיש יושבי-ראש שעושים את זה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, תודה רבה.

קריאה:

הוא משקר בכל מילה שהוא אומר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה מוזמן לצאת – –

קריאה:

תפסיקו, זו הכנסת, חבר'ה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

– – או להישאר, אבל לכבד את המקום. סליחה, ראש הממשלה. בבקשה.

קריאה:

עכשיו על הדוכן.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור לי, חברת הכנסת גוטליב. תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני היושב-ראש, דרך ארץ קדמה לתורה, אבל כנראה שהתורה הזאת זרה לאנשים – – –

רון כץ (יש עתיד):

– – – אתה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני מוכן לספוג גם את הנאצות שלכם, גם ההשמצות שלכם – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה.

נעמה לזימי (העבודה):

– – – שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה שנייה. חברת הכנסת לזימי, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – ואמרתי שלצערי – –

נעמה לזימי (העבודה):

אתה המפקיר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, נא לצאת. תודה.

נעמה לזימי (העבודה):

השאיר רק חורבן, ועוד מדבר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אמרתי שאני מוכן לספוג את הדברים הללו למען חיילינו. בזמן שחיילינו הגיבורים נלחמים בחירוף נפש למען הביטחון של כולנו, יש מי שמנסים להחליש את הרוח. הם אומרים בוקר וערב, וחוזרים על זה – חוזרים על זה באולפנים, חוזרים על זה בכל דרך אפשרית – שצה"ל לא יכול לנצח.

קריאה:

אף אחד לא אומר את זה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הם מגדפים, הם מסיתים, הם מנאצים, הם מנרמלים אלימות. הם מנרמלים אלימות ואין פוצה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרן השכל, קריאה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

על מי מדובר?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל כל זה הוא רק מיעוט קולני. הרוב דוחה את הקיצוניות הזאת. רוב העם מלוכד בהבנה עמוקה שאסור לנו להרפות ממאמץ המלחמה.

נאור שירי (יש עתיד):

איך יודעים את זה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

רוב העם מלוכד בידיעה שאנחנו חייבים לנצח, שעלינו להתאחד ולא להתפלג, שעלינו לזכור שהאויב נמצא בחוץ ולא בפנים. ורוב העם צודק – –

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרן השכל, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – רוב העם צודק – אנחנו חייבים להילחם יחד על קיומנו.

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת השכל, את בקריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו חייבים להילחם יחד נגד אויבינו. יחד נילחם, ובעזרת השם יחד ננצח.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה לשאת את דברו.

קריאה:

וסרלאוף, מה זו לחיצת היד הזאת אחרי מה שהוא עשה לך? קצת עמוד שדרה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, הדבר המדהים הוא שעדיין לא הבנת, עדיין לא קלטת: לא יישאר ממך כלום – לא יהיה מוזיאון על שמך, לא תהיה כיכר, לא תהיה מזרקת בנימין נתניהו. יהיה רק דבר אחד: 7 באוקטובר.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כל הניסיונות להעביר את האשמה, כל הניסיונות להפיל את האחריות על מי שכפוף לך – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – כל ההשמצות על צבא ההגנה לישראל, על השב"כ – כל זה לא יעזור. זה על שמך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, את בקריאה ראשונה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

החורבן עליך.

היו"ר אמיר אוחנה:

את בקריאה שנייה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

לא תהיה ספרייה, לא יהיה גשר, לא יהיה שדה תעופה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי, חדל. קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הדבר היחיד שיישא את שמך זה 7 באוקטובר.

קריאה:

ומה יישא את שמך, מר לפיד? הסכם הגז.

יאיר לפיד (יש עתיד):

זוכר מה כתב חיים גורי?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, קריאה שנייה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

"הינה מוטלות גופותינו שורה ארוכה, ארוכה./ פנינו שונו, המוות נשקף מעינינו. איננו נושמים". מה אתה חושב שיקרה? אתה חושב שנשכח את החטופים? אתה חושב שנסלח על מתינו?

קריאה:

מתינו?

יאיר לפיד (יש עתיד):

אין מנהיג אחד בעולם, אחד – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אתה המנהיג.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דיסטל, אנא צאי. קריאה שלישית.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – שהיה נשאר בתפקידו יום אחד, אין אחד שלא היה הולך ב-8 באוקטובר – לוקח אחריות, מרכין את ראשו, מבקש סליחה מעם ישראל והולך. רק אתה נשאר, צובר עוד ועוד כישלונות, מחמיר את המצב עוד ועוד, עומד פה במליאה ומחייך. אל תחייך. לך. כל מה שאמרת יצא הפוך. כל מה שאמרת יצא הפוך. אתה אמרת שהחמאס מורתע ולא יתקוף. אני יודע שאנחנו רוצים שתשכח את זה, אבל לא שכחנו. אמרת את זה פה על הדוכן; אמרת את זה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, די.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – לעדת החנפנים שלך בערוץ 14; אמרת את זה בוועדת החוץ והביטחון לפרוטוקול.

ניסים ואטורי:

אין לך בכלל – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי, אתה בקריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

שבועיים לפני 7 באוקטובר, עשיתי מסיבת עיתונאים והזהרתי מאסון. אתה ואני ראינו בדיוק את אותו חומר מודיעיני. אותו חומר היה מונח לפנינו, אותן אזהרות, רק שאתה לא רצית לשמוע. היית עסוק מדי בניסיון להרוס את מערכת המשפט. פה בכנסת, במסדרונות, הסתובב אלופי צה"ל, הרמטכ"ל, התחננו שתקשיבו להם – לא הקשבת. אמרת פעם אחר פעם: אתם מפריזים, האיום לא כזה גדול, הם מורתעים, לא יקרה כלום. אמרת – והעברת להם מיליוני דולרים במזוודות. אתה המצאת את זה, חשבת שאתה קונה שקט בכסף, והתברר שפשוט עבדו עליך. אתה זה שיזם את הכנסת הפועלים הזרים מעזה. אתה התחלת את זה, והתברר שהם אספו עלינו מודיעין – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – מהיום הראשון.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר קרעי, אנא.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתה אמרת: אני אנצח את איראן. איך אמר פירוס מלך אפירוס? עוד ניצחון כזה ואבדנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי, קריאה שנייה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

במשמרת שלך האיראנים תקפו אותנו לראשונה אי פעם – כטב"מים, טילי שיוט, טילים בליסטיים. היית צריך להתחנן לאמריקאים שיעזרו לך להגן על מדינת ישראל, בעודך מסתתר במקלט אטומי בווילה של מיליארדר זר. במשמרת שלך – – –

קריאות:

יאיר לפיד (יש עתיד):

כואבת האמת, הא? כואבת. במשמרת שלך האיראנים הפכו למדינת מדינת סף גרעינית. אתה מדבר איתנו על ניצחון? מעשירים אורניום ב-60%.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת והשרים.

קריאה:

תסביר לנו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

השר אמסלם.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הקימו מחדש את קבוצת הנשק. אין לך שום אפשרות להעביר קואליציה בין-לאומית נגדם כי אף אחד לא רוצה לעבוד איתך.