ישיבת מליאה בתאריך 26/03/2024 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי ט"ז באדר ב' התשפ"ד, 26 במרץ 2024. אנחנו מתכבדים לארח כאן את מחלקת שגיא, קורס קצינים ייעודי של משטרת ישראל, מחזור ע"ג, 25 צוערים ושלושה אנשי סגל, ובהם גם צוער ממשמר הכנסת, ניר מורד. ברוכים הבאים לכנסת. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4437/25 וכלה בהצעת חוק פ/4470/25: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לקצבת אזרח ותיק לנכה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלומי חובה בעד תגמול מילואים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קבלת חוות דעת נוספת על מצב רפואי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקצאת מקומות חניה במקום ציבורי לאזרח ותיק), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – הנצחת אזרחי ישראל חללי פעולות איבה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, אחמד טיבי, עופר כסיף, יוסף עטאונה ומטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הוראות לגבי אישה נכה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי בעד בן זוג במילואים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק להחלפת המונח שיקום נכה נפש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק שכר ביום בחירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, נעמה לזימי, גלעד קריב, סימון דוידסון, דבי ביטון, ירון לוי, אלי דלל, מתן כהנא, נאור שירי, אורית פרקש הכהן, בועז טופורובסקי, אלון שוסטר, עמית הלוי, דן אילוז, ששון ששי גואטה, משה פסל, משה סעדה, יואב סגלוביץ', מיקי לוי, משה טור פז, יסמין פרידמן, טטיאנה מזרסקי, מיכל שיר סגמן, יצחק קרויזר, רון כץ, מיכאל מרדכי ביטון, מירב כהן ומשה סולומון; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הצהרת אמונים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ועדה רפואית), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, אושר שקלים, צגה מלקו, משה פסל, דן אילוז, אריאל קלנר, משה סעדה, בועז ביסמוט, לימור סון הר מלך, אברהם בצלאל, אוהד טל וסימון מושיאשוילי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על תרכובת מזון לתינוקות), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – נוכחות עורך דין בחקירת קטין) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק העונשין (תיקון – סיוג חסינות נושא משרה שיפוטית מפני אחריות פלילית), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת מספר שרים וסגני שרים), מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, מיקי לוי, יואב סגלוביץ', ולדימיר בליאק, איימן עודה, גלעד קריב, נעמה לזימי, אחמד טיבי, אימאן ח'טיב יאסין, יוסף עטאונה, ואליד אלהואשלה, עופר כסיף, אלון שוסטר, מיכל שיר סגמן, נאור שירי, סימון דוידסון וטטיאנה מזרסקי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – שיפוט משמעתי של עצורים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – קציבת זמן לוועדה למסירת ממצאים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – רציפות כהונת דירקטורים מקרב העובדים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – נוכחות עורך דין בחקירת חשוד), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת סכום חוב פסוק מינימלי), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – קביעת זכאויות נוספות לנכים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, יצחק קרויזר, שרון ניר, מיכל מרים וולדיגר, רון כץ, ירון לוי, נעמה לזימי, אפרת רייטן מרום וזאב אלקין; הצעת חוק הדיור הציבורי (הגדלת המלאי), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמול לנכה שאינו מסוגל להשתכר למחייתו), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק האזנת סתר (תיקון – אחריות של הורה לקטין שטרם מלאו לו 10 שנים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – סכומי התשלומים ומועדיהם), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, גלעד קריב וולדימיר בליאק; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – פעילות פוליטית של דירקטור בחברה ממשלתית ציבורית), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לקצבת אזרח ותיק לנכה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, ארז מלול, עאידה תומא סלימאן, אימאן ח'טיב יאסין, אחמד טיבי ומטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מועדי תשלום דמי לידה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, אריאל קלנר, יצחק פינדרוס, משה רוט, יוסף טייב, אליהו ברוכי, דן אילוז, ששון ששי גואטה, שלום דנינו, דוד ביטן, צגה מלקו, חוה אתי עטייה, ניסים ואטורי, אחמד טיבי, לימור סון הר מלך, אושר שקלים, סימון מושיאשוילי, מאיר כהן, עופר כסיף, משה סעדה, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, יעקב אשר, משה גפני, טלי גוטליב, קארין אלהרר, פנינה תמנו וחנוך דב מלביצקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב התגמול למשרתים במילואים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, משה טור פז, אלון שוסטר, שרון ניר, משה סולומון ולימור סון הר מלך. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

על סדר-היום כרגע נאומים בני דקה. חברי כנסת המבקשים להירשם, מוזמנים להצביע בעד, בבקשה. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הנואמים יהיה חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. חבר הכנסת מעוז, בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 105, והפעם על קמפיינים סותרים. בשנה שעברה התנהל בידי אחים לנשק וחבריהם משרתי המילואים קמפיין בעד סרבנות ואי-התייצבות. שר הביטחון של מדינת ישראל לא תקף את הקמפיין, ובטח שלא הורה לרמטכ"ל להפסיק אותו. גם ראשי מפלגות האופוזיציה לא נזעקו כנגד הקמפיין. כעת מתנהל קמפיין נגד ההשתמטות ובעד גיוס החרדים. שר הביטחון מצטרף אליו בחדווה, וראשי מפלגות השמאל רוכבים עליו בהנאה. הקמפיין והיפוכו, קמפיין נגד השתמטות וקמפיין בעד סרבנות, אבל זו כמובן עוד הנדסת תודעה פשוטה. המשותף לשני הקמפיינים האלה הוא אחד: הפלת הימין וממשלתנו, ממשלת נתניהו. אני ממליץ לאזרחי ישראל לחזק את ממשלת ישראל במשימתה למגר את אויבינו ולהשיב את חטופינו כולם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מוסיף את חבר הכנסת קרויזר לרשימה ונועל אותה. הדובר הבא – חבר הכנסת סימון דוידסון. אחריו – חברת הכנסת צגה מלקו. בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חיים פרי – חיים פרי, בן 79, נחטף לעזה מקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר. חיים נולד בגבעתיים בשנת 1944. הוא גדל בשכונת בורוכוב ולמד בבית ספר התיכון קלעי. בנערותו הצטרף לתנועת הנוער השומר הצעיר, ומשם המשיך לגרעין צבר, ואיתו הגיע בגיל 18 לקיבוץ ניר עוז. בניר עוז הכיר את אסנת, ולהם חמישה ילדים ו-13 נכדים. בקיבוץ הוא עובד כמסגר במוסך, מקצוע שמאפשר לו לבטא גם את כישוריו ואהבתו הגדולה לפיסול בברזל ובעץ. ברחבי הקיבוץ מוצבים פסלים רבים שלו. לפני כ-20 שנה הוא שיפץ בית עתיק בשדות, והקים שם במו ידיו גן פסלים וגלריה לתערוכות מתחלפות – מקום של תרבות, אירועים ומפגשים חברתיים. אהבתו הגדולה של חיים היא ליצירה ומלאכת כפיים, למשפחתו ולנכדיו, לקיבוץ ולמרחביו. חיים הוא הומניסט בכל נימי נפשו, בעל מצפן ערכי מאוד חזק; תמיד האדם, קודם כול האדם – רווחתו וזכויותיו במרכז. יש עוד הרבה מאוד שאפשר לומר על חיים, ואנחנו כולנו תפילה שחיים פרי, בן 79, מקיבוץ ניר עוז, יחזור הביתה, וכמה שיותר מהר. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן ואמן. תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו, ואחריה – חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול ביקרתי במרכז קליטה בצפת. היימנוט קסאו בת התשע נעדרת מאותו מרכז קליטה. פגשתי את השוטרים החוקרים ואת מנהלת מרכז הקליטה, את העולים החדשים. היימנוט קסאו נעדרת מאותו מקום. רואים אותה במצלמה כשהיא נכנסת עם חברים שלה, אבל לא יודעים אם היא יצאה או לא. אני ביקרתי שם. יש עוד דלת יציאה. בדלת היציאה אין מצלמה. אם הדלת נטרקת מבפנים, אי-אפשר להיכנס. אתמול, 25 במרץ – בדיוק חודש – ידידיה, אחותה הצעירה בת השש, שאלה שאלה. כל בוקר היא הייתה הולכת עם אחותה היימנוט לבית הספר והייתה סוחבת את התיק שלה, והיא שואלת: איפה אחותי? אף אחד לא יודע. הילדה נעלמה בתוך הבניין. לא ייאמן. היימנוט ירדה מסדר-היום התקשורתי במדינתנו. אף אחד לא סופר כמה ימים עברו חוץ מההורים שלה ומהמשפחה הקרובה. זה כל כך מצער וכואב. תרשו לי להגיד גם היום באמהרית להורים שלה: (אומרת דברים בשפה האמהרית.) כואב הלב. כולי תקווה שבשבוע הבא אני לא אעמוד כאן ואדבר עליה – במקום זה נמצא אותה ונחגוג ביחד. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן ואמן. תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, ואחריו – אחרון הדוברים לפרק זה, חבר הכנסת יצחק קרויזר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לשמוע כאן את "הנדסת התודעה" של שרי וחברי ממשלת הקונספציה באשר לגיוס לכולם, כאילו מדובר בשאלה של ימין ושמאל – זאת פשוט שערורייה שאין כדוגמתה. להאשים את העובדה שאנשים רוצים לגייס את כל מי שמגיע לגיל 18 במדינת ישראל, כפי שצריך להיות, ברצון להפלת שלטון הימין – זאת פשוט זילות של הזכות והחובה הגדולה שיש לכולנו, להגן על מדינת ישראל. והגדיל לעשות היום שר התקשורת, כשהוא מפרסם את הפתרון שלו לצרכים של כוח האדם נוכח המלחמה. במקום לגייס את כל בני הישיבות, הוא אומר: תחזירו לשירות מילואים פעיל עשרות אלפי חיילי מילואים קרביים שקיבלו פטור סתם כך רק בגלל רשלנות ועצלנות של צה"ל. כלומר, לשיטת הממשלה הזו, המשרתים בצה"ל ישרתו יותר, הנושאים בנטל יישאו יותר בנטל, והמשתמטים – ישתמטו יותר. אני רק אזכיר למי שאומר ימין או שמאל באשר לשירות לכולם, שמי שהקים את הגדודים העבריים עוד לפני שהייתה כאן מדינה היה זאב ז'בוטינסקי. זאת האידיאולוגיה של הימין, שכנראה מי שיושבים היום בממשלה שכחו. והדוגמה הטובה לכך היא העובדה ש-90 שנה אחרי, טקס תל חי, י"א באדר, נותר מיותם, וכבר לא היה שם טקס ממלכתי – פעם ראשונה. רק בזכות מתנדבים שהגיעו לשם ועשו ביוזמתם היה איזשהו טקס מאולתר. אבל העובדה שאי-אפשר היה לקיים טקס בגליל, כי ממשלת ישראל הנוכחית ויתרה עליו, היא אולי העדות לקונספציה הגדולה שכושלת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר, ואחריו נעבור לפרק הבא.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ליאור רודאיף, בן 61, נולד בארגנטינה למשפחה ציונית שעלתה למדינת ישראל מתוך אהבת הארץ והאמונה במפעל הציוני. המשפחה עלתה מבואנוס איירס התוססת והשוקקת היישר לשקט המדברי הקסום של קיבוץ ניר יצחק. את יום הולדתו השביעי חגג ליאור על סיפון האונייה בדרך ארצה. הוא השתלב מהר בקהילה והפך לקיבוצניק אמיתי בכל רמ"ח איבריו. ליאור נשוי ליפה כבר 38 שנים. את ביתם הקימו בקיבוץ ניר יצחק, ויש להם ארבעה ילדים – נעם, נדב, בר ובן. לפני שבע שנים קיבל את התואר השווה ביותר: סבא ליאורצ'יק. הוא סבא לתומר בן השבע, לדגן בן החמש ולשי הקטנה, שהצטרפה למשפחה לפני כשבועיים. ליאור הוא סבא משקיען, מסור ומצחיק, קשור מאוד לנכדיו והם אליו. גם הנכדים יודעים שסבא ליאורצ'יק הוא מגשים החלומות הפרטי שלהם – הם רק צריכים לבקש, והוא כבר ידאג למלא כל משאלה. ליאור הוא איש של עשייה: קצין בטיחות בתעבורה, מרצה למקצועות הנהיגה, מוסכניק מומחה, נהג משאית, ובכללי כל דבר שמחוברים אליו גלגלים הוא החוזקה והתשוקה שלו. לאורך השנים לימד דורות של נערות ונערים נהיגה על טרקטור. הוא עצמו אוהב לטייל על אופנוע, רוכב אופניים ואדם פעיל פיזית. הוא רשום יחד עם קבוצת הרכיבה שלו לטיול אופנועים ברומניה בסוף מאי. הטיול כבר שולם, והאופנוע שוריין ומחכה לו. ליאור הוא אדם שתמיד עזר לזולת, מעניק ונותן מעצמו למען הכלל. הוא מתנדב לאורך שנים במד"א, מעביר הרצאות על נהיגה בטוחה לנערים וקשישים, הדרכות עזרה ראשונה בבית הספר האזורי ועוד. לכן זה היה בלתי נמנע שהוא יצא מהבית בניסיון לעזור באותה שבת ארורה. הוא הבשלן המשפחתי, בין אם זה סטייק טוב, אסאדו איכותי או ערב פיצות משפחתי. הוא מתייחס לכך ברצינות רבה, וההכנות מתחילות כמה ימים טובים לפני. לפני כשנתיים עבר אירוע לבבי חמור, ומאז שנחטף הוא בלי התרופות, שאותן הוא צריך לקחת מדי יום. ליאור חסר לאשתו, לארבעת ילדיו ולנכדיו, לאחיו ולאחותו. אביו הקשיש וכל קהילת ניר יצחק ממתינים שהוא יחזור אליהם. בשעות הבוקר של 7 באוקטובר ליאור הספיק להודיע כי הוא נפצע מירי, ומאז למשפחתו ולחבריו אין שום אינדיקציה על מצבו. האם נחטף ומוחזק בחיים ברצועת עזה? האם הוא נרצח באותה שבת ארורה? בכל יום שחולף, הדאגה והחרדה לשלומו וגורלו גדלות ומתעצמות. בתפילה שיחזרו כולם בריאים ושלמים במהרה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן ואמן. שכל החטופות וכל החטופים יושבו במהירות למשפחותיהם בריאים ושלמים.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. את ההצעה יציג השר בן צור בשם שר הבריאות, ואני מתכבד להזמין את השר אל הדוכן. כבוד השר, הבמה שלך.

שר העבודה יואב בן צור:

אני מקווה שבעוד נושאים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024. הצעת החוק שלפניכם היא חלק מההשלמה שעורך משרד הבריאות להסדרת מקצוע הכירופרקטיקה, המוסדר בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008, והיא נועדה להאריך את הוראות המעבר בחוק הנוגעות למקצוע הבריאות כירופרקטיקה, שנקבעו בתיקון מס' 2 לחוק. סעיף 58 לחוק קובע הוראות מעבר שונות ותוקן בתיקון מס' 2 כך שבנסיבות מסוימות מי שטרם תחילתו של החוק החזיק תעודת הכרה במקצוע בריאות, סיים לימודי תואר מסוימים או עסק במקצוע בישראל טרם כניסת החוק לתוקף, יהיה זכאי לקבל תעודה במקצוע הבריאות בלי שיצטרך לעמוד בחלק מהתנאים לקבלת תעודה במקצוע הבריאות שנקבעו בחוק, דוגמת בחינות רישוי או עבודה בפיקוח. על פי הוראות המעבר שבסעיף 58 לחוק כפי שתוקן בתיקון מס' 2, יש לעמוד בתנאים שונים הנוגעים להשכלה, לעיסוק, וכן להגיש בקשה לקבלת תעודה, והכול במועדים שנקבעו בהוראות המעבר, זאת מאחר שהמחוקק סבר כי על הוראות המעבר להיות מוגבלות בזמן ותחומות לתקופה מסוימת, ואחריה יחולו ההוראות הקבועות שבחוק. במקצוע הכירופרקטיקה עד היום טרם הותקנו תקנות לפי סעיפים 14–17 לחוק, העוסקות בהסדרת נושאי וסדרי בחינות, בהכשרה המעשית ובעבודה בפיקוח, ולכן בפועל, לעוסקים במקצוע הכירופרקטיקה לא ניתנו תעודות מקצוע על ידי משרד הבריאות עד היום, וממילא לא ניתן היה להגיש גם בקשות על ידי העוסקים במקצוע במסגרת הוראות המעבר. הואיל והמועדים האחרונים להגשת בקשות למשרד לקבל תעודה במסגרת הוראות המעבר שבסעיף 58 לתיקון מס' 2 חלפו כבר בשנים 2012-2011, מוצע בהצעת החוק שלהלן להאריך את תקופת המעבר ואת המועדים להגשת הבקשה לתעודה במקצוע הכירופרקטיקה למי שעשוי להיות זכאי לפטור מחלק מההוראות שנקבעו בתקנות כאמור לעיל, וזאת עד למועד של שנה ושנתיים לאחר המועד שבו יותקנו התקנות הקבועות הרלוונטיות וייכנסו לתוקף. בימים אלה המשרד נערך להבאת התקנות הקבועות הנדרשות לעניין הכשרה מעשית ולעניין עבודה בפיקוח לאישור ועדת הבריאות של הכנסת, והכוונה היא להביא אותן לדיון לאחר שהצעת חוק זו תעבור. בהתקנת התקנות תושלם למעשה הסדרת מקצוע הכירופרקטיקה, וניתן יהיה לתת תעודות קבועות במקצוע זה. מנגנון זה, הקושר בין מועד הגשת הבקשה למועד התקנת התקנות, נקבע כדי שלא יהיה צורך בתיקון נוסף לחוק אם יחול עיכוב בלתי צפוי בהתקנת התקנות האמורות. בנוסף, הצעת החוק כוללת תיקון לתיקון מס' 2. בתיקון מס' 2 נקבע בסעיף 18(2) כי האיסורים הפליליים שבחוק יחולו על ארבעת המקצועות שהוסדרו בו בתום שנתיים מיום פרסומו של התיקון, כלומר ביום א' בניסן התשע"ב, 24 במרץ 2012, כדי לאפשר לעוסקים במקצוע טרם חקיקת תיקון מס' 2 להתארגן ולהשלים דרישות שהיה צורך להשלימן. במקביל יוכלו להמשיך לעסוק במקצוע בלי שייחשבו כמי שעוברים עבירה פלילית או משמעתית. לאור זאת, יש צורך לתקן את סעיף 18(2) לתיקון מס' 2 כך שמועד התחילה של האיסורים בחוק ביחס למקצוע הכירופרקטיקה יחול בתום שנתיים מיום פרסום חוק זה או מיום פרסום התקנות הרלוונטיות כמפורט לעיל, לפי המאוחר. הצורך לדחות את מועד כניסת האיסורים בשנתיים נועד לאפשר לעוסקים כיום בישראל במקצוע הכירופרקטיקה להמשיך לעסוק במקצוע עד שיקבלו את תעודת המקצוע, קרי, עד חלוף פרק הזמן להגשת הבקשות וקבלת תעודת המקצוע וכן פרק הזמן לסיים דרישות הקבועות בהוראות המעבר, כדוגמת השלמת העבודה בפיקוח, שאורכה חצי שנה, למי שנדרש, בלי שייחשבו כמי שעברו עבירה פלילית או משמעתית. פרק הזמן של שנתיים נקבע במקור, כאמור לעיל, כשחוקק תיקון מס' 2. לאור העובדה שניתן יהיה לתת תעודות רק עם השלמת התקנת התקנות העיקריות, וכדי שלא יחזור על עצמו המצב שבו עוסקים בכירופרקטיקה ממשיכים לעסוק במקצוע בלי שניתנות תעודות ובכך עוברים על החוק, מוצע לקבוע בהצעת חוק זו חלופה למועד התחילה של האיסורים ביחס למקצוע הכירופרקטיקה, שתהיה במועד פרסום התקנות וכניסתן לתוקף או פרסום התיקון לחוק, לפי המאוחר. בנוסף, כחלק מתיקון המצב כמתואר לעיל נקבע כי התיקון ביחס לתחילת סעיף 18(2) בתיקון מס' 2, כאמור, יחול רטרואקטיבית ביום הפרסום המקורי של תיקון מס' 2, כדי שלא יראו בעוסקים במקצוע הכירופרקטיקה שעסקו בתקופה שחלה מהמועד האמור ועד למועד חקיקתו של החוק המוצע כמי שעברו עבירה משמעתית או פלילית. אציין עוד כי בוועדת השרים לענייני חקיקה הוסכם כי בהמשך תהליך החקיקה ייעשו בנוסח דיוקים הקשורים להכרה בלימודים במדינות שבהן הלימודים אינם אקדמיים, לבקשת משרד העלייה והקליטה בתיאום עם משרד הבריאות. אשר על כן אבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק. בשולי הדברים אעיר כי לשר הבריאות אוריאל בוסו מגיע יישר כוח גדול על שדחף וקידם באופן אישי את השלמת הסדרת מקצוע הכירופרקטיקה עוד בתפקידו כיושב-ראש ועדת הבריאות, וכיום כשר הבריאות הוא משלים עוד צעד משמעותי בדרך לכך. תודה לכל העוסקים בדבר. אני קורא לכולם להצביע בעד החוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר, וכעת נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, ימים קשים עוברים עלינו, על כולנו, והשאלה שלי היא למה צריך לעשות אותם עוד יותר קשים. אנחנו עסוקים בימים האלה, אתם עסוקים בשעות האלה בחוק האי-גיוס – ראש הממשלה עם הסיעות החרדיות. אני אגיד את האמת, זה מאוד קשה לי, אני מאוד מאוכזב. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך שתהום חוצצת ביני לבין האנשים שאני רואה אפילו פה במסדרונות הכנסת, שהסתכלתי עליהם כמו חברים, כמו אחים, על העוזרים הפרלמנטריים, על היועצים הפרלמנטריים, ואני מבין שהם חיים עכשיו בעולם אחר, לבושים כמו שעמד פה השר קודם. ואני מאוד מכבד את צורת הלבוש הזאת, אבל אני אומר: הם לא מבינים איפה אנחנו חיים. זה לא קשור לקואליציה ואופוזיציה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בן צור היה קצין בצבא.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא דיברתי עליו, דיברתי עלייך, תכף תשמעי.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אתה לא מפחיד אותי. בן צור קצין בצבא, אם כבר דיברת. היית קצין בצבא, נכון?

היו"ר אמיר אוחנה:

בנח"ל, אם אני לא טועה, נכון?

טלי גוטליב (הליכוד):

בדיוק. מספיק עם הדעות הקדומות, סטיגמות – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, רבותיי, בבקשה, רשות הדיבור לחבר הכנסת שטרן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אגב, תמדדו גם אותי לפי הלבוש.

נאור שירי (יש עתיד):

נשמה, לא אנחנו מודדים אותך לפי הלבוש.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אין פה קואליציה ואין פה אופוזיציה. אין פה קואליציה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אין לי טענות אליך.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – זה לא אנחנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

שירי, אין לי טענות אליך, כי אתה אומר דברים – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אני זוכר שלא נתנו ליועצות להיכנס לפה, לכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני עוצר את הזמן. אני עוצר את הזמן. חברות הכנסת וחברי הכנסת, רשות הדיבור – – –

קריאה:

– – – מסכימה עם – – – כל הכבוד – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – – לא פה בלבד. לא הקשבת בכלל למה שהוא אמר.

טלי גוטליב (הליכוד):

משה רוט:

– – – לא שמעתי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אין פה קואליציה ואין פה אופוזיציה.

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור לחבר הכנסת שטרן בלבד. בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אין פה קואליציה ואין פה אופוזיציה. יש פה מי שתומך במשרתים ומי שתומך במשתמטים. יש מי שמבין מה זה לדאוג לילד שלך, לאחיין שלך, לבן של השכן שלך, ויש מי שלא מבין את כל מה שאמרתי עכשיו; הוא רק אומר לנו שהוא מבין. יש מי שתומך בהם וחושב איך לא להתגייס, ויש מי שאומר: מה נעשה כדי שגם המילואימניקים שהיו אצלי עכשיו במשרד, שהשתחררו אחרי 100 ימים, ויש להם צו אחר, והם לא מצליחים לחזור לחיי היום-יום שלהם, יוכלו לחזור. יש מי שחושב: איך ניקח את המשאבים שלהם ונשקיע אותם במשתמטים, ונשקיע אותם באלה שבחיים לא יישאו בנטל, לא הביטחוני ולא הכלכלי. זה כאילו אנחנו חיים בעולמות אחרים. אין פה קואליציה ואין פה אופוזיציה. יש בקואליציה מספיק חברות כנסת וחברי כנסת שמבינים את הכאב האמיתי על מה שאנחנו מדברים פה. זר לא יבין זאת – והם זרים. סגן אלוף סלמאן חבקה, שנהרג ונלחם, לא באותם ימים, עם תומר גרינברג – זה "יחד ננצח". אדוני היושב-ראש, גם אנחנו, שקודם עמדנו בהפגנות משני צידי המתרס על המהפכה המשפטית, שמים את זה בצד ואומרים: יחד ננצח. אבל היחד הזה, באמת, הוא לפחות למי שמבין – מי שלא מבין רק בשכל, מי שמבין ברגש מה המשמעות של לשרת, מה המשמעות כשיש לך ילד, אח, בן, חתן, שכן, ומה המשמעות כשאין לך אף אחד מאלה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, אדוני. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

אופיר כץ (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, קיבלתי סיפור מאימא של מתן צנגאוקר, חטוף בעזה, שהיא ביקשה ממני להקריא, ונעניתי בחיוב. היום הופיעו – כהרגלם, לצערי; אני מקווה שההרגל הזה ייפסק, מהסיבה שהם לא יצטרכו יותר – משפחות החטופים, ובעצם ביקשו שנעשה משהו מעבר לתמונות שהם מראים לנו. הם רוצים שגם נדע את הסיפור שיש מאחורי כל תמונה וכל חטוף, וכמובן – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

מאופקים, אם אינני טועה.

אופיר כץ (הליכוד):

לא, מניר עוז.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, הוא נחטף אולי מניר עוז.

אופיר כץ (הליכוד):

לא, הוא גר בניר עוז.

היו"ר אמיר אוחנה:

האימא, אני חושב שפגשתי את האימא באופקים. אני חושב. נכון?

אופיר כץ (הליכוד):

באופקים, כן. הוא בניר עוז.

היו"ר אמיר אוחנה:

נכון. מאה אחוז.

אופיר כץ (הליכוד):

אז כמו שאמרתי, הם באמת פנו אליי ואל חברת הכנסת בן ארי, ואחרי שאמרנו את זה בוועדה, אז עוד חברי כנסת גם ביקשו מהם לשלוח סיפורים, והם גם ישמחו להקריא אותם פה במליאה. בבוקר שבת 7 באוקטובר, עם הישמע האזעקה הראשונה, אני ומתן כבר שוחחנו בטלפון. מתן הוא בני הבכור, אח לשתי אחיות קטנות ממנו. מתן התגורר בקיבוץ ניר עוז עם בת זוגו אילנה. מהשעה 06:30 ועד השעה 10:08 מתן ואילנה נלחמו להחזיק את ידית הממ"ד בדירתם. במשך ארבע שעות התכתבנו בווטסאפ, וניסיתי להרגיע את מתן שהעזרה בדרך. אבל ככל שחלף הזמן, גם אני וגם מתן הבנו שזה לא קורה. מתן ואילנה קיבלו החלטה משותפת לקפוץ מחלון הממ"ד ולנסות להימלט. כשקפצו הבינו תוך שניות שאין סיכוי לברוח. הדירה הייתה מוקפת מחבלים רכובים על אופנועים, וצרורות ירי בלתי פוסק שרקו מעל ראשם. אילנה נתפסה והובלה לעזה על אופנוע. מתן ניסה להסתתר תחת שיח, אבל נתפס בידי המחבלים, ודרך הגעתו לעזה אינה ידועה. חלפה לה כבר חצי שנה, והגעגוע מטריף את הדעת. הדאגה רק הולכת ומתעצמת, והחשש לחיי מתן רק מכרסם בי עוד ועוד. מתן הוא הדמות הגברית המשמעותית ביותר בתא המשפחתי שלנו. מתן הוא מודל לחיקוי בעיני אחיותיו, תמיד מנחיל להן ערכים של דרך ארץ, צניעות, ענווה וכבוד לזולת. מתן עבד כחקלאי בקיבוץ ניר עוז, וכל העובדים תחתיו מספרים לי עד כמה הוא מעורב בחייהם הפרטיים ועד כמה הוא מתייחס אליהם בגובה העיניים. למתן יש מעגל חברים מאוד מצומצם, וזה בשל הבחור המופנם שהוא. חברו הטוב עוד מתקופת היסודי, לביא, משתף אותי בטוב ליבו של מתן, ברצון לסייע לחלש, ועל הביישנות הטוטלית שלו. סבתא של מתן מרותקת באופן סיעודי למיטה. במהלך השנה האחרונה, בכל פעם שנפלה ממיטתה באמצע הלילה, מתן הגיע במהרה מהקיבוץ לאופקים והרים אותה חזרה למיטה בשתי ידיו, כדי לא להטריח אחרים. אחותו הקטנה של מתן, שני בת ה-13, מאובחנת בניוון שרירים. מהרגע שאובחנה במחלה, מתן ליווה אותה שלוש פעמים בשבוע לטיפולים משלימים במרכז עדי נגב – נחלת ערן, הסמוך לעוטף. שלוש פעמים בשבוע יצא מתן באמצע יום העבודה שלו ולא פספס אף טיפול עבור אחותו, למרות שזה פגע בהכנסתו החודשית. כשאחותו נדרשה להתחיל להשתמש בכיסא גלגלים, הידיעה התקבלה אצלו בשברון לב. היה ערב עמוס בכי ודאגות. הכי הפריע למתן איך החברה תקבל את אחותו כנכה על כיסא גלגלים. מתן, כמו מתן, לא הרשה לעצמו ליפול לעצבות, ותוך יומיים שינס מותניים והתחיל שיחות עידוד וחיזוק עם אחותו, כדי לרומם את רוחה ולתת לה חוזק נפשי. כזה הוא מתן – גברבר צעיר שלקח על כתפיו הצנומות את האחריות לרווחת הבית כשאני ואביו התגרשנו; לקח על כתפיו את העול של חינוך אחיותיו והקניית ערכים טובים. אני בטוחה שהדאגה המטורפת שיש למתן מהרגע הראשון שנחטף היא איך אימא מסתדרת, איך נטלי ושני מסתדרות. רק הדאגה לשלומנו היא התקווה שתשאיר אותו בחיים. עברו כבר שישה חודשים, וכל אדם, בעל תעצומות נפש גדולות ככל שיהיו, יתחיל להתייאש. צריך לעשות הכול, אבל באמת הכול, להחזיר הביתה את מתן. מגיע למתן לשקם את חייו ונפשו. מגיעה לו ולאילנה ההזדמנות להמשיך את הזוגיות המדהימה שלהם, שנקטעה ב-7 באוקטובר. מגיע למתן לגלות שהמדינה שלו מחויבת לביטחונו ותחזיר אותו הביתה, אלינו – אל אימא, אל נטלי, אל שני, אל אילנה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת כץ. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אנחנו ביקשנו לפתוח היום את המליאה, יושב-ראש הקואליציה ומרכזת האופוזיציה, בסיפור של החטופים, כדי להראות שבאמת אין כאן עניין של ימין ושמאל. אז אופיר דיבר על מתן.

היו"ר אמיר אוחנה:

אגב, כדאי לציין שקיימתם על כך כנס מיוחד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, בתחילת הכנס הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נכון, נכון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

וכעת התבקשנו וכמובן נענינו ברצון. אז אני אספר את הסיפור של כרמל גת המופלאה. התמונה שלה גם אצלי במשרד. כרמל בת 39. היא חזרה משלושה חודשים בהודו לבית של ההורים שלה בקיבוץ בארי. ב-15 באוקטובר היא הייתה אמורה להתחיל בכלל את השנה השנייה שלה בתואר שני בריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית, וללמוד לצד בני הדודים שלה שי וגיל דיקמן, שאנחנו גם מכירים מהפעילות שלהם פה בכנסת. כרמל היא אישה טיפולית בכל רמ"ח אבריה. היא הוכשרה לאורך השנים בשיטות טיפול שונות ומגוונות, ותמיד מוצאת את הדרך לתמוך, לרפא ולהיות משענת. ביום ה-50 שלה בשבי קיבלה המשפחה עדויות מחטופים שחזרו שהם היו ביחד עם כרמל בשבי. הם סיפרו שהייתה משענת בעבורם, שהם אפילו עשו יחד מדיטציה ויוגה כדי לשמור על הנפש והגוף באפלת השבי של חמאס. החמלה והאמפתיה האלה היו שיקוף מלא של האופי שלה. כרמל גדלה בבארי ועברה לתל אביב. בתחילת חודש אוקטובר, כשהיא חזרה מהטיול בהודו – מקום שהיא אוהבת במיוחד – היא גרה ימים ספורים בבית בקיבוץ. שם הייתה גם בבוקר של שמחת תורה ומשם נחטפה. באותו הבוקר נחטפו גם אחיה אלון, גיסתה ירדן ואחייניתה גפן. אימא שלה, כנרת, נרצחה בידי המחבלים סמוך לבית. המכונית שבה כרמל נחטפה עברה ליד המקום שבו אימה נרצחה. כרמל לא יודעת שאביה ניצל, שאחיה אלון הצליח להימלט ולהציל את בתו בת השלוש וחצי גפן. היא לא יודעת שירדן גיסתה הצליחה גם היא לברוח, ואז נחטפה שוב בידי מחבלים, ושוחררה בעסקה האחרונה בחודש נובמבר. לכרמל יש קבוצת חברות רחבה, פעילה ומגוונת, והיא נושאת את הבשורה שלה ומספרת את הסיפור שלה בכל דרך אפשרית. את האהבה של כרמל למוזיקה הן ביטאו בפלייליסט של שירים שהיא אוהבת במיוחד, ובכוחות משותפים הן הפיקו קרוב ל-100 אירועי יוגה בהשראתה בכל רחבי העולם. האירועים האלה הם תמצית האנרגיה, העוצמה והרוח של כרמל. הם מעניקים כוח ותקווה לכל מי שמשתתפים בהם, ומעוררים מודעות לכל חטוף וחטופה שעדיין בשבי. אנחנו יודעים שחלק מהחטופים והחטופות שומעים רדיו ואפילו רואים טלוויזיה. אנחנו יודעים שחלקם שמעו וראו שאנחנו לא שוכחים אותם; שאנחנו ממשיכים להיאבק בכל רגע, בכל העולם, כדי שיחזירו אותם הביתה. בכל אירוע יוגה יש תקווה קטנה שאולי משהו מהאור שכרמל שלחה אלינו מהשבי חוזר אליה, מאלפי האנשים והנשים שמתרגלים יוגה בהשראתה בכל העולם, אל תוך האפלה של השבי בעזה. אבא של כרמל והאחים שלה, אחייניתה, גיסתה, הדודים, הדודות, בני הדודים, החברים והחברות האהובים שלה, ומאות אנשים שלא הכירו אותה ונשבו בקסמיה – של הסיפור של המיוחד של כרמל – כולם מחכים לרגע שבו היא סוף-סוף תחזור אלינו הביתה. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת נאור שירי, הערתי אותך?

נאור שירי (יש עתיד):

לא.

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה. אתה לא שם, אז הוא מרשה לעצמו.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה, תודה רבה, סגן יו"ר הכנסת. תודה רבה, ניסים ואטורי וחבריי חברי הכנסת, תודה על ההשכמה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

בהמשך למה שחברת הכנסת מירב בן ארי וחבר הכנסת אופיר כץ הקריאו, גם אני אקרא על אחד החטופים. אני אקריא את סיפורו של טל שוהם. טל נחטף מביתו בקיבוץ בארי באותה שבת שחורה. טל הוא איש של אהבה, שורשי ומחובר למשפחה. הוא הקים עם אשתו עדי – הוא בן 39, אב מסור ואוהב של נווה ויהל בת הארבע. טל ועדי בחרו את שם המשפחה ביחד לאחר חתונתם. בשבת השחורה כל משפחתם נחטפה – טל, עדי, נווה ויהל שוהם, שושן הרן, אימא של עדי, שרון ונעם אביגדורי, דודתה ובת דודתה של עדי. נרצחו שלושה מבני המשפחה. לאחר 50 ימים ארוכים, חזרו שישה מתוך שבעת החטופים בפעימה השנייה, אך טל עדיין מוחזק בעזה. טל הוא בחור רגיש וחכם. הוא אדם שכולם ירצו לצידם בעת קונפליקט – למציאת פתרון. יש לו יכולת פנומנלית להגיע לפתרון שיהיה מקובל על כל הצדדים. את כל זה הוא עושה תוך כדי שהוא מרגיע את כולם עם חיוכו הרחב. הוא איש משפחה מסור, אבא מקצוען – להגדרתו – חכם, סקרן, רחב אופקים, אוהב ללמוד. יש לו תחומי עניין רבים, וניתן לדבר איתו על כל נושא שבעולם. חבריו מספרים שהוא אדם להתייעץ איתו בכל התלבטות. הוא יודע להפריד בין שכל לרגש, ותמיד עוזר כדי לקבל את ההחלטה השקולה ביותר. לטל אהבה גדולה לבעלי חיים. הוא מגדל שתי חתולות וכלבה, שאימץ לפני 15 שנים, כשלמד אילוף. הכלבה עצמה לא נמצאה לאחר אותה שבת, ואנו מניחים כי נרצחה. את יום הולדתו ה-39, שצוין ב-31 בינואר 2024, ציינו בעבורו משפחתו וחבריו בכיכר החטופים בתל אביב וגם בבאר שבע. במהלכו אומצו שמונה כלבים בתל אביב וחמישה בבאר שבע. משפחתו דואגת, אוהבת ומחכה לו בגעגוע אין-סופי. גם אנחנו, גם בכנסת ישראל, בלי קשר לפוזיציה שבה אנחנו נמצאים, מחכים כולנו לשובם של החטופים. ואני רוצה להניח שזו קריאה שגם תסכים איתה, אדוני היושב-ראש, שכולם צריכים לחזור, ומדינת ישראל צריכה לשלם מחיר בעד כולם כל עוד הם בחיים. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת. חבר הכנסת – – –

קריאה:

פה, פה.

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה, סליחה.

קריאה:

שמח שאנחנו – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

באמת, מה זה שקט פה? אתם יודעים, הלוואי כל יום. רק שהחטופים יחזרו, ולא נצטרך לדון בזה.

קריאה:

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, הדיון חשוב. זה דיון בקונסנזוס, כמו שאמר חברי חבר הכנסת נאור שירי. כולנו רוצים את החטופים כבר פה. שלוש דקות, בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בהמשך לחבריי, אדוני היושב-ראש, גם אני מבקשת להקריא כמה מילים, על החטוף יגב בוכשטב, כפי שכתבה אחותו נופר. יגב הוא בן 35 מנירים. הוא נמצא כבר 172 ימים בידי החמאס – כך כתבה אחותו נופר. ביקשו שנכתוב ונספר קצת על יגב. אנחנו כבר חודשים מספרים, לכל מי שמוכן לשמוע, על כמה הוא אוהב מוזיקה ובעלי חיים; על הבישול המדהים; על האהבה הענקית שלו ושל רימון; על הבית שבנו יחדיו בקיבוץ; על חמשת הכלבים וחמשת החתולים שלהם. הפעם אני רוצה לספר לכם שיגב הוא גם אחי הגדול. כשאני נולדתי יגב היה בן שש. כשההורים התלבטו אם איקרא הדס או נופר, הוא הכריז שכמובן שנופר זה השם שלי. כשעליתי לכיתה א', הוא כבר היה בכיתה ו'. אני זוכרת שהסתובבתי בבית ספר בגאווה כשקראו לי בחצר אחות של יגב. יגב תמיד היה – ועדיין – האח שיודע הכול – זה שכששואלים אותו שאלה רנדומלית בהיסטוריה, מדע או פילוסופיה, הוא יענה בנונשלנטיות תשובה מדויקת, כאילו הוא לומד את זה שנים; זה שיודע לנגן בכל כלי נגינה אפשרי, מגיטרה לצ'לו, קלרינט או חליל צד; זה שמנהל שיחות של שעות על מוזיקה ואלקטרוניקה, על הניסויים החדשים בכלי הנגינה שבנה בעצמו ועל הכלים החדשים שהוא חושב לתכנן. אנחנו היינו צופים מהצד בפליאה איך כמו קסם, תיבת תה פשוטה הופכת לגיטרה חשמלית חדשה, ואיך כמה חלקים פשוטים מתחברים לכלי נגינה אלטרנטיבי. אני זוכרת את הרגע שהוא סיפר לי על רימון. המשפט הראשון שהוא אמר לי היה: יש מישהי שתשמחי להכיר. הוא סיפר לי את זה בטלפון, אבל ממש יכולתי לשמוע את החיוך שהיה לו על הפנים. יכולתי להרגיש את ההתרגשות, והבנתי באותו הרגע שזה משהו אחר, משהו מיוחד. שנה אחר כך הם כבר התחתנו בחתונת קורונה צנועה וכל כך אופיינית להם. הם ערכו מסיבה בחצר של ההורים שלנו בנירים, במקום שפעם חשבנו שהוא הכי קסום והכי בטוח. זה אותו הקיבוץ שממנו יגב ורימון נחטפו. כששואלים אותי למה אני מתגעגעת, התשובה היא: לדברים הפשוטים – לבשל יחד במטבח של ההורים, לאכול את הפולנטה או החומוס-עדשים שרק יגב יודע להכין, לשבת יחד כולנו סביב השולחן ולדבר על השטויות של החיים. יגב נחטף מביתו יחד עם אשתו רימון. הם שמרו אחד על השני במשך 53 ימים בשבי. בימים הכי חשוכים וקשים, הם חיזקו וחיבקו אחד את השני. הם היו אחד בשביל השני בחוסר הוודאות ובניסיונות לשמור על תקווה לחזור חזרה לישראל, הביתה. לשמחתנו רימון חזרה אלינו, אבל יגב נשאר מאחור, בלי מי שיחבק ויחזק אותו שם. האם הוא שומר על התקווה? האם הוא עוד מאמין שנלחמים בשבילו? רימון מחכה לו פה. המשפחה שלו והאנשים שכל כך אוהבים אותו מחכים לו פה. הכלבים והחתולים שהוא ורימון אימצו מחכים לו פה. בואו לא נאכזב את רימון שוב. בואו נחזיר לה את החיבוק האוהב של יגב.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – מוותר; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מי השר?

היו"ר ניסים ואטורי:

גם שר, גם קצין. מה יש לכם ממנו היום?

סימון דוידסון (יש עתיד):

סרן.

היו"ר ניסים ואטורי:

שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אספר לכם עכשיו סיפור – לא תאמינו שזה אמיתי בשנת 2024 במדינת ישראל. טלי, תהיי מוכנה. יש במדינת ישראל אירוע דרמטי בכל הנושא של אלימות במגרשי הספורט. זה נס שעדיין אין הרוג במגרשים, בכדורגל ועכשיו גם בכדורסל. השבוע, במשחק של הפועל תל אביב נגד הפועל חיפה – אני מציע לכם לראות את הסרטון, מה היה אחרי המשחק, זה זועק לשמיים: אנשים – מה זה אנשים, עבריינים – עם לומים, עם חגורות, כל מה שהם יכלו להחזיק, פוצצו אוהדים של הפועל חיפה, שניים, אחד זה היה באופן חמור ביותר, והכול משודר בערוץ 5 לייב, רואים הכול. לא צריכים את המצלמות החסויות ולא צריכים אישורים של משרד המשפטים – רואים הכול. פשוט לבוא לבן אדם, לקחת אותו, לשפוט אותו ולשים אותו בכלא שנתיים. עכשיו, למה אני אומר שנתיים בכלא? כי לפני שנה וחצי העברנו את חוק האלימות בספורט. הייתי חלק מזה פה בכנסת. נתנו כלים למשטרה ולפרקליטות: על אירוע אלימות במגרש מקבלים שנה ושמונה חודשים בכלא וקנסות מינהליים וכוח בלתי מוגבל למשטרה. מה עשו עם זה, טלי? כלום. עצרו אותו, וכנראה ישחררו אותו עוד כמה ימים. אבל מה גיליתי, חבר הכנסת כהן? שאותו בחור שנהג באלימות עם הלום, יש עליו איסור להיכנס למגרש הכדורגל, אבל לכדורסל הוא יכול ללכת. זו מדינת חלם. עכשיו, מה הכי הזוי בסיפור? ותקשיב, כי אתה אוהב להקשיב לי. שהשר שלנו, השר לביטחון לאומי, כנראה אמר לניצב מחוז מרכז מה לעשות – לסגור את האולם לחודש ימים. במקום לקחת את האדם שנהג באלימות, סגרו אולם כדורסל לחודש ימים. יש שם מעל 700 ילדים שמתאמנים – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כולל לקבוצות הנוער.

סימון דוידסון (יש עתיד):

כן. – – 700 ילדים שמתאמנים, קבוצות נוער שמתאמנות, האגודה שמתאמנת. אף אחד לא יכול להתאמן – סגור חודש ימים. היום שאלתי את העוזר של בן גביר דוד בבלי על מהות העניין, ביקשתי תשובה כמה שיותר מהר. אני לא אקבל תשובה, כי על כל השאלות ששאלתי את בן גביר לא קיבלתי תשובות. אני רק רוצה להגיד לכם שבמקום לקחת אדם ולשים אותו בכלא, פוגעים עכשיו במאות ילדים ובספורט שכל כך חשוב לחיים שלהם. אני קורא לשר בן גביר לשנות את ההחלטה הזאת ופשוט לדאוג לזה שהאשמים באמת יהיו אשמים, ולא הילדים המסכנים. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. רשימת הדוברים סגורה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

טלי, זה עניין אותך?

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל זאת החלטה שהייתה צריכה להוביל למעצר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אם זה היה משחק של בית"ר, זה לא היה קורה. במשחק נגד מכבי תל אביב – – –

קריאה:

– – – טדי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

במשחק נגד מכבי תל אביב – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה מוזמן לבוא איתי לריקודי עם. אחרי המלחמה, כשנחזור לרקוד ריקודי עם, תבוא. שם אין אלימות, רק – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

נתאמן על "הרועה הקטנה".

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אומרים שברמדאן התפילות מתקבלות וגם הברכות וגם הבקשות. אז מעל דוכן זה אני רוצה לאחל שהמלחמה הארורה הזאת תיפסק, ושהחטופים יחזרו לחיק משפחותיהם, ושכולנו נצליח לחיות בשקט ובשלום.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – להחזיר לנו את החטופים כבר. לעזור לנו בזה, לעזור.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא יאומן, האישה הזאת. לא יאומן.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה לא יאומן? איפה האחים המוסלמים? לא יודעים איפה? עשו לי טובה. מספיק כבר עם הנימוס הזה. בסדר, שמעתי.

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז אני רוצה לספר היום על לילה, לילה אבו עראר, שהתחתנה לפני 25 שנים ביישוב ערערה בנגב. במקור היא מאזור בית לחם. היא אימא ל-11 ילדים. לילה חלתה בסרטן לפני כמה שנים, ואז היא קיבלה טיפול. מזה שנה הסרטן מכה בה שוב בצורה מאוד מאוד אגרסיבית, והיא בלי שום אפשרות לקבלת טיפול בתוך מדינת ישראל. אנשים טובים מנסים לעזור לאישה כדי לקבל את הטיפול בתשלום, אבל כמה אפשר? זה טיפול מאוד יקר, גם מאוד מתיש, ובכלל, הסרטן הוא מחלה שלפעמים מגיעה עד לגזלת חיים. אז אני רוצה לפנות מעל במה זו לשר הפנים, לבדוק את בקשתה של לילה אבו עראר באופן אישי. האישה חיה כאן כל הזמן. לילדים שלה יש תעודת אזרחות ישראלית; לבן זוגה – אותו דבר. אני חושבת שמן הראוי שגם האישה הזאת, שהיא אזרחית לכל דבר מזה 25 שנים, רק בלי תעודת זהות, תקבל את הטיפול הנחוץ לה כדי שתמשיך לחיות. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, מה שלומך?

היו"ר ניסים ואטורי:

ברוך השם. שלוש דקות לרשותך.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

הכול טוב?

היו"ר ניסים ואטורי:

לא הכול טוב – כשהחטופים יחזרו ונסיים את הפעולה ברפיח. בבקשה, שלוש דקות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עוד לא התחלנו את הפעולה ברפיח.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

טוב. קודם כול, אדוני השר, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות לאזרחי ישראל ולהגיד דבר פשוט: שלא ישקרו לכם, שלא יעבדו עליכם, שלא יספרו לכם סיפורים. כבר מזמן אין מלחמה, והממשלה פשוט משתמשת במילה מלחמה כדי להסתיר את הכוונות האמיתיות שלה ולמשוך זמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אי-אפשר לשמוע את זה. אתם פוגעים בחוסנה של המדינה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אין מלחמה, יש פעולה צבאית מסוימת כלשהי, אבל ממשלת ישראל פשוט עושה הכול כדי למשוך זמן ולמשוך את תשומת ליבם של אזרחי ישראל מהכישלונות שלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ממה?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אלה העובדות, זו המציאות.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה השקר.

היו"ר ניסים ואטורי:

טלי, את תכף עולה. שמרי הכול.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

עושים שימוש בכולנו, ומי שעושה את זה הוא ראש הממשלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא מתביישת לפגוע במדינת ישראל. פוגעים במדינת ישראל, זה מה שקורה פה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

ראש הממשלה שלנו ידוע כמניפולטור ממדרגה ראשונה, וכל מה שקורה עכשיו הוא מניפולציה ברגשות הציבור במצב הנוכחי. גם הסכסוך המתוקשר עם ארצות הברית, מה שראינו עכשיו, זה תוצאה של חולשה, חוסר יכולת לקבל החלטות, חוסר יכולת לנהל זירה בין-לאומית. והוא פשוט מתנהג עכשיו כמו רודן אמיתי, ואני אומרת את זה גם בהשוואה למה שאני רואה במדינות אחרות – מפחיד את הציבור: הינה, אני חזק מול ארצות הברית. תחזיקו אותי, תחזיקו. אז אף אחד לא מתכוון להחזיק אותך, כי פשוט נמאסת. זה המצב הנוכחי. לגבי חוק הגיוס, כמו שהילדים של כולנו משרתים, אני מאמינה מעומק ליבי שכולם צריכים לשרת, מסיבה מאוד פשוטה: אין לנו חיילים אחרים. פשוט אין. אין. סביר להניח שהכוחות המיוחדים מארצות הברית או מקנדה לא יבואו לפה להגן עלינו, ואנחנו לא שווייץ. אגב, בשווייץ יש חוק גיוס חובה לכולם מגיל 19. מי שלא משרת, הולך לשירות לאומי, ומי שלא הולך לשירות לאומי – יש עליו קנסות 15 שנה. אגב, בשווייץ עושים שירות מילואים עד גיל 44, ושם כבר לא הייתה מלחמה אמיתית 200 שנה. אז אם שווייץ מתנהגת כך, כנראה שיש לנו מה ללמוד. אין לנו אופציה אחרת. ברשותך, אני רוצה להקריא משהו, אדוני היושב-ראש, ממש בשנייה, ואולי אני אחרוג מהזמן. חבר כנסת מהקואליציה, לפני שנה, על אזהרותיו של שר הביטחון גלנט: אין קשר בין חקיקה משפטית לביטחון המדינה. צה"ל ערוך לכל תרחיש ומוכן לכל אתגר ביטחוני בכל זירה. זה נאמר על ידי ח"כ מהקואליציה לפני שנה על מה שהיה פה עם הרפורמה המשפטית. אז שיקרתם לציבור, ואתם ממשיכים לשקר לציבור, ומי שאמרה את זה היא חברת הכנסת גוטליב.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. תודה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על הצפון. זה הנושא המשותף שלנו, כבוד יושב-ראש הישיבה. חצי שנה לתוך המלחמה, מלחמת חרבות ברזל, והצפון שלנו מופקר בכל פרמטר אפשרי. חבל ארץ שלם מפונה מיושביו. חצי שנה שיש שיותר שאלות מתשובות. עסקים מתרסקים, משפחות מתפצלות, מתרסקות ומתפרקות, והממשלה עסוקה בספינים ובקומבינות, ולא הוצגה אף תוכנית ממשלתית לשימור וחיזוק הצפון. עוד טרם סוף המלחמה ניתן לומר שהממשלה נכשלה בכל המדדים, ובראש – שמירה על ביטחונם הפיזי והכלכלי של תושבי אזור הגליל, האזרחים של המדינה. השבוע התבשרנו על סגירתו של בית הקפה המיתולוגי "קופי ענן", שממוקם בפסקתו של הר בנטל. המקום פעל מעל 20 שנה, והיה אהוב על התיירים וגם על התושבים באזור. ענף התיירות באזור הגליל ורמת הגולן הוא עוגן תעסוקתי מאוד משמעותי, והענף הזה כולו מושבת כליל. מאז פרוץ המלחמה אלפים נותרו ללא עבודה. שתי עונות השיא לפנינו, חופשת פסח והחופש הגדול, חופשת הקיץ, ואין שום ודאות. מה יעשו התושבים? האם תהיה להם תעסוקה? האם תהיה להם פרנסה? בסוף מרץ תסתיים הזכאות לחל"ת עבור רבים מהעובדים תושבי האזור. ללא סיוע כלכלי מיידי, עסקים ייאלצו פשוט לפטר את העובדים, מה שיוביל למחסור חמור בתעסוקה בעתיד. קשה מאוד לגייס עובדים, להכשיר אותם ולהשקיע, וכשמפטרים אותם קשה לגייס מחדש. השיקום ייקח זמן רב, ויעלה לקופת המדינה הרבה מאוד כסף. זו קריאה שלי להשכמה לכל מי שעדיין לא מבין את עומק הפגיעה בצפון. חבריי חברי הכנסת, יושב-ראש הכנסת, חברי הקואליציה, הממשלה, אסור לנו לאפשר את הקריסה הצפויה. אני קוראת לממשלה להתעורר ולייצר מייד מתווה פיצויים לכל עסק שנפגע במלחמה, גם עבור אלה שנמצאים מעבר לקו 3.5 ק"מ מהגבול. אסור להמשיך בחוסר המעש הזה. על הממשלה לדאוג לכלל העסקים שנפגעו ולהכין מעכשיו את מנועי הצמיחה הכלכליים לשיקום שוק העבודה והעסקים בצפון, בגליל וברמת הגולן. לצד סיוע ביטחוני, חברתי וכלכלי לקהילות השונות והמגוונות בצפון, יש לראות בענף התיירות מנוע צמיחה ועוגן כלכלי באזור כולו. יש לשמור, לתמוך במפעלים ובבתי מלאכה, ולחשוב כבר עכשיו על הקמה של עסקים חדשים. חייבים לשקם את האזור כבר היום. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב. אני קורא לך. חמש דקות, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין לך בושה, יוליה? אני אסביר לך משהו. אני רוצה לנאום על חוק הגיוס, אבל אני לא יכולה להעביר לך את זה בשקט, כי יש לך אחריות. את שייכת למפלגה לכאורה ימנית – כך אתם מתהדרים. לא שאני מאמינה ל"ימינאות" שבכם, כי אתם ישבתם עם האחים המוסלמים כשזה הסתדר לכם עם האינטרסים, אז זה בסדר. את עומדת כאן, בדוכן הכנסת, ואומרת שנגמרה המלחמה? בואי דברי ישר לסנוואר. אם את גם יודעת איך להגיע אליו, אני אשמח. בואי דברי גם עם ח'אלד משעל, אני אודה לך מאוד. תגידי לי – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה, אני רוצה להבהיר פה לעם ישראל: אם נדמה למישהו שיש לו תבונה בראשו שהמלחמה הזאת מתנהלת סתם, אז אין לו מושג.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – – אי-אפשר – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו נמצאים במלחמה בעצימות גבוהה מאוד – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מי – – – אותם זה ביבי.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – בדרום מול החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זה אתם – – – משעל ח'אלד.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – ומול חמולות וחמאס ופעילי טרור ביהודה ושומרון, חיזבאללה בצפון ופרוקסיות של איראן. זו המלחמה שיש.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

טלי גוטליב (הליכוד):

נלחמנו בצפון הרצועה. החיילים, המפקדים והלוחמים בשטח עשו שם עבודה הירואית והם עברו לדרום הרצועה ועשו פעילות הירואית. מה לעשות? דעתי לא נשמעה. דעתי – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מה עשתה הממשלה שלך? מה עשתה הממשלה שלך?

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, תודה רבה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מה עשתה הממשלה שלך?

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

שתצעק כמה שהיא רוצה. דעתי לא נשמעה. אני אמרתי שאם אנחנו לא נדבר לאויב בשפה שלו ואם לא נפגע באל-ארד, באדמה שלו, אז הוא ימשיך בתודעת ניצחון. אז בינתיים, במקום שנעמוד כאן ונחזק את המדינה שלנו כשאנחנו במשא ומתן להשבת חטופים, עומדת כאן גברת שהיא חברת כנסת – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אין משא ומתן. אין משא ומתן.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – ככל הנראה כמו איווט ליברמן, שזה בסופו של דבר אינטרסים פוליטיים שאני נדחית מהם. ואני אומרת כאן, שיהיה ברור: המלחמה – אין ממנה מנוס. אתמול הושלכו טילים על אשדוד, וכל מי שיודע – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אז למה – – – ריבונו של עולם? למה אתם לא נלחמים? למה אתם לא נכנסים לרפיח?

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת עודד פורר.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אז תילחמו, תילחמו.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת עורר פורר, קריאה ראשונה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – את המלחמה. למה לרפיח אתם לא נכנסים?

טלי גוטליב (הליכוד):

שיהיה ברור – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת עודד פורר, קריאה שנייה. אני לא הרשיתי – – – אל תפריעו לה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – שתיכנסו, שתיכנסו, שתיכנסו – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תחזיקו ותחזיקו – זה מה שאתם עושים.

טלי גוטליב (הליכוד):

תודה רבה, אדוני. שיהיה פה ברור – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, קריאה ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – המטכ"ל, צמרת צה"ל, שמנהל את מדינת ישראל – ינהל גם אתכם, ינהל גם אותנו, ינהל שמאל או ימין. זה לא רלוונטי, כי צמרת צה"ל לא חושבת שצריך לכבוש את צפון הרצועה. מה חשבתם שיקרה אם לא נכבוש את צפון הרצועה? עזתים לא יחזרו? הם חוזרים והם חוזרים חמושים. עוד צמרת צה"ל – בכירים במערכת הביטחון אמרו, כשעוד לא החזרנו חטופים – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

על מה את מדברת בכלל?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא כבר קונה את זה, פורר, אחרי שראיתי שאתם מדברים פה כנגד ביטחונה של מדינת ישראל.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

טלי גוטליב (הליכוד):

צמרת צה"ל החליטה להמליץ שמנהיגים עזתים – מאיפה יוצאות המילים "מנהיגים עזתיים" – ייקחו אקדחים מישראל – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

בשנה הבאה – – – הכול בסדר – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – – אדוני היושב-ראש?

היו"ר ניסים ואטורי:

אני לא – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – וישמרו על הסיוע ההומניטרי. ואני אומרת כאן לחיילים ולמפקדים: עוז הרוח שלכם וההבנה שלכם את הלחימה הם שיחזירו לנו את העוצמה והביטחון. לצמרת צה"ל אני מזכירה: אם אתם תמשיכו לדבר בשפה מערבית מלטפת אל האויב, אז אנחנו נמצא את עצמנו בחידלון בים. ח'אלד משעל התראיין – יש עוד עשר שניות – כבר לפני חודש או חודש וחצי, ואמר שאליבא דפלסטינים, שכולם מלטפים אותם, מהנהר לים ומהצפון למפרץ עקבה יש מקום אחד, והוא מדינת פלסטין, ולא יוותרו בשביל רגב אדמה על האתוס הציוני. אויבים מבית יש לי כאן במדינה שחותרים תחת ביטחוננו, תחת עוצמתנו, מדברים לאוזניים של האויב, לגאווה של האויב, כשאנחנו נמצאים בשיא המשא ומתן. ואם נדמה כאן למישהו שזה מאבק בין ביידן לנתניהו – זה מאבק של ביידן ביהודים, זה מאבק של ביידן בעם ישראל. זו העדפת חמאס המרצח על פני היהודים. זו אנטישמיות בת זמננו.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אוי לנו – ואני אמרתי לכם את זה מייד אחרי שהתחילה המלחמה – אנחנו לבד, ואם אנחנו לא נטל את אימתנו על אומות העולם, לא נצליח במשימות הלחימה. "השם עֹז לעמו יתן, השם יברך את עמו בשלום".

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – מפלגת ימין.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

הימין זה לא דיבורים – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מפלגת ימין, יוליה, יוליה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – ימין זה מעשים.

טלי גוטליב (הליכוד):

זאת מפלגת ימין ואין מה לעשות, הכול בסדר.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זה שאתם ימין רק בדיבורים – שכחתם מה זה להיות ימין – –

טלי גוטליב (הליכוד):

איך את יכולה?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – שכחתם את ז'בוטינסקי.

היו"ר ניסים ואטורי:

רק רגע.

טלי גוטליב (הליכוד):

איך את יכולה? איך את יכולה – – – מלחמה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שכחתם את בגין, שכחתם הכול. רק כיסא אתם רואים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

את יכולה לעמוד כאן ולצרוח עד מחר.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מה? מה קורה? מה זה ימין? מה זה ימין?

טלי גוטליב (הליכוד):

את פוגעת בביטחון המדינה. חיילים שלנו עכשיו בעזה, ואת פוגעת בביטחון המדינה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. שלוש דקות לרשותך.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – – דקה – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

יוליה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, חברך רוצה לדבר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

חברי היושב-ראש, מזמן לא שמעתי כזה קשקוש כמו ששמעתי בדקות האחרונות כאן מעל בימת הכנסת. עומדת חברת הכנסת גוטליב, שרק לפני שנה אמרה שאין קשר בין החקיקה המשפטית לבין ביטחון המדינה, שצה"ל ערוך ומוכן לכל תרחיש. לכל תרחיש. אחרי שפירקתם כאן את המדינה עד 7 באוקטובר, הובלתם אותנו עם הקונספציה הזו שתשלמו לחמאס וחמאס ישמור על השקט – הובלתם אותנו לאסון הגדול ביותר שהיה במדינת ישראל, אתם ממשיכים עכשיו לקשקש ולהלך על הציבור כאילו מישהו קושר את ידיכם. אתה מדבר איתי על כניסה לרפיח? אני כבר שומע את ראש הממשלה: עוד מעט אנחנו נכנסים, ועוד מעט אנחנו נכנסים. תיכנס כבר. תיכנס כבר ותעשה את מה שצריך. שישה חודשים מנהלים את המערכה הזאת. בחודשים האחרונים אנחנו נמצאים כבר בקושי עם בין שלוש לחמש חטיבות ברצועת עזה. סנוואר לא צריך שאנחנו נגיד את זה פה; הוא יודע, כי הוא יודע שהוא נלחם רק בחזית אחת. עד לרגע זה ראש הממשלה נתניהו מפחד להיכנס לציר פילדלפי ולאגף את החמאס מדרום. עד לרגע זה. הוא לא צריך שמישהו יעלה לפה ויספר את הסיפורים האלה, הוא רואה את זה בשטח. הוא מבין שיש מלחמה שמתנהלת בעצימות נמוכה, בדיוק כמו שיש מלחמה ביהודה ושומרון. זאת לא מלחמה, לא בהיקף כוחות הים, לא בהיקף כוחות היבשה ובוודאי לא בהיקף האש מהאוויר. וכל זה קורה מתי? אדוני היושב בראש, אתה חבר תנועת הליכוד. אבי תנועת הליכוד הוא זאב ז'בוטינסקי. היא נולדה מתוך תנועת בית"ר. ראשי התיבות של בית"ר – ברית יוסף טרומפלדור. בשבוע שעבר היה י"א באדר, 90 שנה אחרי מאורעות תל חי. זו הפעם הראשונה מאז שהוחלט לקיים טקס זיכרון ממלכתי בתל חי שלא מתקיים טקס זיכרון ממלכתי בתל חי. למה? כי ראש הממשלה הזה וממשלת הקונספציה הזו ויתרה על הגליל, וכבר חצי שנה שתושבי הגליל מפונים מבתיהם וחיים במדינת ישראל כפליטים בארצם. אז אל תבואו לפה ותספרו לי על מלחמה, ותבואו בטענות בכל פעם למישהו אחר. פעם אחת קחו אחריות. פעם אחת קחו אחריות על מה שקרה כאן; פעם אחת קחו אחריות גם על מה שקורה כאן עכשיו, כי האחריות על העובדה שהמלחמה הזו מנוהלת בצורה רשלנית מונחת לפתחה של הממשלה. האחריות על כך שעדיין יש לנו חטופים בעזה מונחת לפתחה של הממשלה. היא זאת שאחראית להחזיר אותם, ולא אף אחד אחר. תפסיקו להצביע ולחפש אשמים אחרים. אתם יושבים כאן, וישבתם כאן, בכיסאות של השרים, אתם יושבים ומנהלים את המדינה הזו בשנה וחצי האחרונות. אתם אחראים למה שקרה כאן. מי שהחליט לשלם לחמאס כסף במשך כל כך הרבה שנים כדי שהוא יבנה את מכונת המלחמה שהוא בנה כדי להילחם בנו, זה ראש הממשלה נתניהו. הוא זה שנושא באחריות למה שקרה כאן.

משה סעדה (הליכוד):

את שר האוצר ליברמן שכחת.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה. אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני שמעתי הבוקר שראש אמ"ן אהרון חליוה הודיע שהוא ילך הביתה.

קריאה:

הגיע הזמן.

עמית הלוי (הליכוד):

מאוחר. זה היה מובן מאליו, זה היה צריך להיות מזמן. אבל מה שהרבה יותר מטריד זה המצב שבו איש כזה או אחר ילך ואנחנו נישאר עם הקונספציה. מה שבעיקר מצופה בעיניי מראש אמ"ן – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – – שהממשלה תמשיך – – –

עמית הלוי (הליכוד):

– – ומשאר גורמי הביטחון – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

עמית הלוי (הליכוד):

– – זה להסביר לנו – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ראש אמ"ן ילך והממשלה תמשיך.

עמית הלוי (הליכוד):

– – איך אנחנו נפטרים מהקונספציה. ראש אמ"ן היה אחראי באופן ישיר, אלעזר, הכי ישיר שבעולם, לקונספציה, ואני – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא אמרתי שלא.

עמית הלוי (הליכוד):

– – ואני אומר לך מה הוא אמר ומה האחרים אמרו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל גם ראש הממשלה. הממשלה כולה.

עמית הלוי (הליכוד):

ואני נזכרתי בקונספציה – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יש אחריות.

עמית הלוי (הליכוד):

נזכרתי בקונספציה הזאת. מי שמחליט על הליכת ממשלה או לא זה אזרחי ישראל – בדמוקרטיה ככה זה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא לא לא.

עמית הלוי (הליכוד):

בדמוקרטיה זה ככה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, לא.

עמית הלוי (הליכוד):

באים לקלפי בוחרים – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אם יש ממשלה שיש בה מינימום של אחריות – –

עמית הלוי (הליכוד):

– – אתה לא חייב לבחור.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת אלעזר שטרן, תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – היא צריכה להחליט לבד.

היו"ר ניסים ואטורי:

בסדר. עצור. עצור רגע, די.

עמית הלוי (הליכוד):

אבל אנשים שמונו לתפקיד מסוים וכשלו בו צריכים ללכת הביתה, צריכים לתת דין וחשבון קודם כול לציבור. אבל אני אומר לכם ממה אני מוטרד – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

צריך לעשות בחירות והציבור יחליט.

עמית הלוי (הליכוד):

– – ואני מניח שגם אתה מוטרד מזה – שאנחנו נישאר עם הקונספציה; האנשים ילכו, כאלה ואחרים, ונישאר עם הקונספציה. ואני נזכרתי בקונספציה הזאת שליוותה אותנו בשנה האחרונה – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כן, צריך להחליף וללכת לבחירות.

עמית הלוי (הליכוד):

– – ולמעשה מלווה אותנו הרבה שנים. אתמול כשקראנו את המגילה פה בירושלים, לקונספציה אז קרא המנהיג שלנו, אז מרדכי, "פרשת הכסף". כי כשאסתר מתחלחלת, מאיר, מהבלגן שמרדכי עושה, אז מרדכי סיפר לה את כל מה שקרה, והוא אומר לה "ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול". לכאורה זה non-issue – הרי המן אמר למלך הפרסי של אז: אני אתן לך עשרת אלפים כיכר כסף, והמלך אומר לו: עזוב את הכסף, "הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך". אז מה אחר כך, כשמרדכי עושה בלגן ואומר לאסתר: יש פרשת הכסף – פרשת הכסף זאת הקונספציה. מרדכי אמר לאסתר – ואני אומר את זה כמי ששמע בוועדת חוץ וביטחון בשנה האחרונה את אותה קונספציה – אמר לה: תקשיבי, אל תיפלי בעניין של הכסף. יש לנו עסק עם אויבים שהכסף משרת אצלם את האידיאולוגיה ולא הפוך; לא האידיאולוגיה את הכסף – הכסף את האידיאולוגיה. חמאס, לא אכפת לו שעזה תהיה עיי חורבות אם זה משרת את האידיאולוגיה; גם נסראללה לא אכפת לו שלבנון תהיה עיי חורבות. לא אכפת לו. זה לא אומר שהוא יעשה את זה מחר – הוא ישקול, ובשכל שלו ובשיקולים שלו – אבל הכסף משרת את האידיאולוגיה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

עמית הלוי (הליכוד):

ואני אומר את זה – – – ואת פרשת הכסף – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מי העביר להם את הכסף לחמאס? ראש הממשלה.

עמית הלוי (הליכוד):

– – אנחנו כל השנה שמענו.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מי העביר להם את הכסף?

עמית הלוי (הליכוד):

כל השנה שמענו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מי העביר להם את הכסף?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

עמית הלוי (הליכוד):

רוב הכסף של חמאס, אתה שואל?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

עמית הלוי (הליכוד):

רוב הכסף של חמאס.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

עמית הלוי (הליכוד):

הרוב המוחלט של הכסף של חמאס.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הממשלה.

עמית הלוי (הליכוד):

לא נכון.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה לא נכון?

עמית הלוי (הליכוד):

הרוב המוחלט של הכסף של חמאס – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

עמית הלוי (הליכוד):

– – לא משם, אם כבר, מהנתונים שאנחנו קיבלנו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה זה רוב מוחלט?

עמית הלוי (הליכוד):

לא משם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה זה רוב מוחלט?

עמית הלוי (הליכוד):

רוב מוחלט, רוב התקציב של חמאס, זאת הרשות הפלסטינית, זה איראן. זה הרוב המוחלט של הכסף של חמאס, השנתי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, לא.

עמית הלוי (הליכוד):

תבדוק, תבדוק. אני אומר את זה כאן – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

עמית הלוי (הליכוד):

אני אומר את זה כאן מכיוון שפרשת הכסף הזאת, הקונספציה הזאת, הניאו-מרקסיסטית הזאת, לנתח את האויב רק בניתוחים חברתיים-כלכליים, לא לפי אידיאולוגיה, לא לפי זהות – זה חזר על עצמו. אמר את זה ראש אמ"ן הקודם, תמיר הימן, בדבריו. לא צריך אפילו סימנים מודיעיניים, זה הכול לפי האינטרסים. איזה אינטרסים? כמו שהוא ניתח אותם, כלכליים-חברתיים. זאת פרשת הכסף של אז, זאת פרשת הכסף של היום. אם אנחנו רוצים להשתחרר, לתקן משהו בעקבות 7 באוקטובר, זה קודם כול לא שאיש כזה או אחר יעזוב, אלא שהקונספציה תעזוב אותנו; להפסיק לנתח את האויבים – אגב, גם לא את עצמנו – רק בניתוחים חברתיים-כלכליים. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

קריאה:

מאיר הוא אחרון הדוברים? תגיד תמיד, זה אחרון הדוברים.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא תמיד את צודקת. רק רגע, שנייה. אני פשוט רשמתי את עצמי לדבר, כי לא הצלחתי לרשום במחשב וחשבתי שחנוך מחליף אותי. אז כן, עכשיו זה אחרון הדוברים. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. הינה אמרתי, תודה. שלוש דקות לרשותך.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, חבל שחברת הכנסת טלי גוטליב לא נמצאת כאן, אבל מירב – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היא שומעת אותך מהפרסה.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – אבל אחד הדברים שהיכו אותי בתדהמה לפני כמה דקות זה שהייתה נימה שהתנהגותו של הנשיא ביידן היא אנטישמית. חבריא, חברי וחברות כנסת בכנסת ישראל, היו זהירים בדברים שאתם אומרים. הדברים שאתם אומרים מהדהדים ומגיעים לכל פינות העולם. אוי לנו אם ניקח את הוויכוח הנקודתי הזה ונאשים את גדול הידידים של מדינת ישראל באנטישמיות. לכן, ראוי שאנשים יעלו לכאן וישימו מסננת בפיהם. הנשיא ביידן הוא גדול הידידים שלנו. הוויכוח הוא ויכוח בתוך המשפחה. אני לא מסכים עם מה שהוא עשה, אבל היעלה על הדעת שאנחנו נעלה לכאן ונאשים אותו בדבר שכזה? מה קורה לנו? אנחנו לא נמצאים בשוק. אנחנו, חברי כנסת, צריכים לגלות אחריות למדינה הזאת, מערכת יחסים של גיבוי מלא. אתמול נצבט לי הלב כשלא הטילו וטו, אבל – – –

אושר שקלים (הליכוד):

מאיר כהן (יש עתיד):

שנייה, שנייה, אל תפריע, בבקשה. אני לא אפריע לך. אבל הדבר שצריכים לעשות הם לשבת איתם ולדבר איתם, לפתור את הבעיות, ולא להעמיק את השבר. ראש הממשלה, היית צריך לתת למשלחת לנסוע ולהבין את המשמעות – אנחנו מקצינים את מערכת היחסים. אנחנו זקוקים להם, ומי שחושב שמדינת ישראל היא פופאי, טועה ומטעה. ראש הממשלה יודע את האמת. לכן, במקום שנלהג כאן ונאשים את ביידן באנטישמיות – מה קרה? מה, השתגענו? יש ויכוח. אני חושב כמו כולם, ואנחנו צריכים להיות מאוחדים. כל מי שיכול, שיעלה וידבר וישכנע את האמריקאים. אבל בין זה לבין להאשים אותם ולהציב אותם כגדול האויבים שלנו – החיפזון מהשטן. אנחנו נמצאים במלחמה, וכל מי שאומר שאנחנו לא במלחמה, טועה ומטעה; אומנם לא בעצימות כמו לפני ארבעה וחמישה חודשים, אבל אנחנו במלחמה. אנחנו זקוקים לגיבוי שלהם ולחיבוק הגדול שלהם ולחימושים שלהם ולתקציבים שלהם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אז אני גם מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, בגלל תפקידך הממלכתי, היה רצוי שבאמירות כאלה אתה תפסיק את הדובר ותעמיד אותו על טעותו. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. בדברים יותר חמורים אמרו לי לא להפסיק את הדובר, זה בסדר.

מאיר כהן (יש עתיד):

מותר לך להפסיק. מותר לך.

היו"ר ניסים ואטורי:

חופש הביטוי. אני מזמין את השר יואב בן צור.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אפשר לעבור להצבעה.

היו"ר ניסים ואטורי:

הוא לא מסכם? לעבור להצבעה? חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

בעד – 18, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתה יכול להוסיף אותי, אדוני היושב-ראש?

היו"ר ניסים ואטורי:

בעד, כן?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

בעד.

היו"ר ניסים ואטורי:

להוסיף לפרוטוקול את חברת הכנסת יסמין פרידמן – בעד. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר יואב בן צור להציג את הצעת החוק בשם שר הביטחון, בבקשה. לרשותך עשר דקות.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024. החוק בנוסחו הקיים מסדיר בין השאר את הסמכויות החוקיות להחזקה במשמורת של לוחם בלתי חוקי, וקובע את בעלי התפקידים המוסמכים לכך ואת תקופת הכליאה טרם הבאה לביקורת שיפוטית בבית המשפט. החוק כולל הוראות שונות אשר חלות על כליאת לוחמים בלתי חוקיים בעת שגרה, ולצד זאת הוראות מיוחדות אשר חלות במצבי לחימה. כבר בתחילת המלחמה עלה הצורך לקבוע הסדרים ייחודיים לנסיבות החריגות שבמסגרתן נתפסו מחבלים רבים העונים להגדרת לב"ח – לוחם בלתי חוקי – בחוק שהיו מעורבים במתקפת 7 באוקטובר. בתחילה הותקנו תקנות שעת חירום, שעיקרן הורדת הדרג המאשר את החזקת הלב"ח ודחיית המועדים הקבועים בחוק להבאה לפני שופט ולמניעת מפגש עם עורך דין. בהמשך נדרשו התאמות נוספות לנוכח צורכי הלחימה, ובכלל זה דחייה נוספת של המועדים, ונעשו תיקונים מתאימים לתקנות שעת החירום. לאחר מכן, עם הימשכות הלחימה, הומרו תקנות שעת חירום בחוק שהתקבל בכנסת בדצמבר 2023 כהוראת שעה לתקופה של ארבעה חודשים. במסגרת הוראת שעה זו בוצעו התאמות נוספות, ובכלל זה דחייה נוספת של חלק מהמועדים, כגון הארכת התקופה שבה ניתן למנוע מפגש עם עורך דין. תוקף הוראת השעה עתיד להסתיים ביום י' בניסן, 18 באפריל 2024. מאז חקיקתה מספר העצורים מכוח החוק עלה באופן משמעותי, על רקע ההתפתחויות בלחימה והמשך התמרון הקרקעי של כוחות צה"ל ברצועת עזה. הימשכות מצב הלחימה והמספר חסר התקדים של כלואים שנעצרו מכוח חוק מחייבים את הארכת הוראת השעה לתקופה נוספת. לאור האמור, מוצע להאריך את הוראת השעה בשלושה חודשים ומחצה, כך שתעמוד בתוקף עד ליום כ"ה בתמוז התשפ"ד, 31 ביולי 2024. במהלך כנס הקיץ של מושב הכנסת ייבחן הצורך בהארכת הוראת השעה ובעדכון הוראותיה. בנוסף, מוצע לערוך תיקון הנוגע למשך התקופה שבה ניתן למנוע מפגש של הלב"ח עם עורך דין. חקירות הלב"חים הן חקירות מורכבות אשר עולה מהן מידע חיוני לביטחון המדינה ולטובת מניעת סיכון לחיי אדם. בהתאם, כדי לממש את מטרות החקירה והחוק על הצד הטוב ביותר, נדרשת האפשרות למנוע את מפגשו של כלוא עם עורך דין. הוראת השעה הנוכחית קובעת תקופה מרבית של 180 יום. מבחינה עדכנית של גורמי הביטחון עלה כי בעת הזאת ניתן לקצר את משכי הזמן המרביים שבמהלכם ניתן למנוע מפגש של כלוא עם עורך דין. בהתאם, מוצע כי שופט בית המשפט המחוזי יהיה רשאי להאריך את מניעת המפגש עד לתקופה מרבית של 90 יום בסך הכול החל מיום הכליאה. אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ותעביר אותה להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, תעצור, תעצור את זה. לא יודע אם התכוונת, לא התכוונת – תעצור. קו ישיר עובר בין ראש ממשלה שמאיים על ארצות הברית לבין חבר או חברת כנסת שיקראו לנשיא ארצות הברית ביידן "אנטישמי". כאילו שכחנו – לא את עשרות השנים שלו, את מה שהיה פה למוחרת 7 באוקטובר עם ההגעה, עם הנאום, עם נושאות המטוסים, עם התחמושות. אדוני ראש הממשלה, כשעולה לפה חברת כנסת ואומרת על נשיא ארצות הברית "ביידן אנטישמי" – אתה אשם. אני כבר אמרתי לך כמה פעמים: כשאתה מוליך עדר לשפת התהום ואתה חושב שאתה תעצור, תמיד יהיו כאלה שימשיכו לתהום. אני מקווה שלא התכוונת שמישהו מהמפלגה שלך יקרא לנשיא ארצות הברית אנטישמי.

מיקי לוי (יש עתיד):

מי אמר? מי אמר?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני מקווה שלא התכוונת, אני רוצה להאמין. אבל תגיד, איך אתה רוצה שלא יבינו אותך ככה, כשעוד לפני ההצבעה במועצת הביטחון אתה מודיע לאמריקאים, לעולם או אולי לבייס שלך יותר מכולם, שאם ארצות הברית לא תתנגד, המשלחת לא תצא? על מי אתה מאיים? שכחת? ואחר כך אתה מתפלא שכך התייחסו לנשיא ארצות הברית, כאילו אנחנו חלק בבחירות הפנימיות שם. זה הולך מצוין עם זה שכבר התחלתם להדליף שאולי ראש הממשלה יוזמן עוד פעם לשני בתי הקונגרס, כאילו הנזק והתמיכה שכתוצאה מזה קיבל מרוץ הגרעין האיראני – לא ברור מה עשית בפני שני בתי הקונגרס על הראש של נשיא ארצות הברית. כאילו זה נהיה אצלך הובי. חשבנו שאתה מדינאי גדול. הלוואי. אתה ראש הממשלה גם שלי, גם עכשיו, אז תגלה אחריות. חלק מהאחריות – תיקח בחשבון שאזרחי מדינת ישראל הם לא רק הבייס שעוד נשאר לך בליכוד. אזרחי מדינת ישראל כולנו – זה אנחנו, זה הילדים, זה הנכדים שלנו, אלה שהמדינה הזאת באמת יקרה להם יותר מהממשלה הזאת. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, הממשלה הגרועה הזאת הוקמה על הסיסמה הריקה והנבובה של ימין מלא מלא. מלא מלא – אבל ככל שעובר הזמן אנחנו מגלים שזאת בעצם לא ממשלת ימין מלא מלא אלא ממשלת ההתקפלות הלאומית, או שמא נקרא לה ממשלת האוריגמי – כל החלטה שהיא קובעת, לבסוף היא מקפלת אותה או שהיא זורקת אותה לפח. בואו נתחיל מהיום אחורה. נתחיל עם חוק הרבנים – חוק גרוע מאוד, שמהרגע שעלה כולם ידעו שהוא הולך לאבדון. אחרי כל הביקורת הציבורית והמרד – כל הכבוד לך, משה סעדה – קיפלה הממשלה את ההחלטה ולא העלתה, אבל הנזק נגרם. נמשיך עם שר החינוך יואב קיש, שהחליט לבטל את פרס ישראל, אבל אז בעצם הוא ביטל את הביטול והחליט שבעצם לא, יהיה טקס רגיל. למה הנזק? למה הביקורת? לא משנה. אתמול הם החליטו להעלות את גיל הפטור ל-35. אחרי זה אומרים: לא, זה עז. אז למה כתבתם את זה? ולמה הביקורת? למה צריך את כל העניין הזה? למה אי-אפשר פשוט מראש לא לעשות טעויות? זה לא תסמין של השבועיים האחרונים – אני רואה שאתה ממש מקשיב לי, משה סעדה – זאת ממש מחלה, מחלה כרונית. אי-אפשר להסביר איך ממשלה מביאה חוקים שמראש היא יודעת שאין להם סיכוי. ואם אני הולכת אפילו יותר אחורה, היה לנו את עמית הלוי עם חוק המתנות – גם זה נקבר קבורת חמור; ומה עם חוקי דרעי? ומה עם חוק טבריה? ומה עם הניסיון לסגור את התאגיד? ומה עם הניסיון לפטר את יושב-ראש רשות הדואר? גם זה לא הלך – מישאל וקנין הוא עדיין יושב-ראש רשות הדואר. ומעל הכול, כמובן, גולת הכותרת, הלוא היא הרפורמה המשפטית. למה? למה כל הרעש של פסקת התגברות, והייעוץ המשפטי, ונשים שני נציגים מהקואליציה בוועדה לבחירת שופטים? מאיפה להמשיך? איך ממשלה שחרתה על דגלה את המשילות סיימה בסוף בדגל ההתקפלות? אפילו יצא לי חרוז – – –

משה סעדה (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני יודעת, זה נורא מעצבן. אבל כמעט כל דבר שאתם מביאים, כל דגל שלכם נזרק לים. עלה לפה, תקן אותי, אין בעיה, אני אקשיב לך. אתה יודע שאני תמיד מקשיבה לך. כל הדגלים – פסקת התגברות, ייעוץ משפטי, נפצל את תפקיד היועץ – כלאם פאדי, שום דבר לא עלה. אתה מנסה לנתח ולהבין, למה זה קורה? אני אגיד לך: 1. תכנון גרוע; 2. חובבנות; 3. ילדותיות; 4. שרים שמנופחים מעצמם ולא מסתכלים על הסביבה. הדבר הכי גרוע – ואיתו אני מסיימת, אדוני, אני יודעת שאתה רוצה לעצור אותי, וזה בסדר, מותר לך – בסוף זה ילדותיות. יש לכם שרים שמתנהגים כמו ילדים, לא מבינים את ההשלכות של המעשים שלהם, ובמקום ממשלת ימין מלא מלא, יש לכם ממשלת התקפלות/אוריגמי מלא מלא. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר. רשימת הדוברים סגורה. תודה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

עליזה, אנחנו נדבר עד 01:00.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוהבים לבוא לכנסת, אוהבים לבוא למליאה.

משה סעדה (הליכוד):

גם אנחנו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – – לחוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין מה להיות בלחץ.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יום שלישי היום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לנו זמן, גם ככה תכף יש פגרה – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היערכות הממשלה לעגן החלטת ממשלה בעניין חוק ההשתמטות היא פשוט יריקה בפרצופם של חיילינו הגיבורים, בסדיר ובמילואים, ושל ההורים שלהם, ששלחו אותם כרגע לשדה הקרב. מתווה ההשתמטות מנותק מההוויה בשטח – –

משה סעדה (הליכוד):

אין עדיין מתווה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – הוא פוגע בצורכי הביטחון. ואתה יודע, מר סעדה, שצורכי ביטחון מדברים על אלפי חיילים שצריך כרגע לשדה הקרב – –

משה סעדה (הליכוד):

את ראית את זה? את ראית את זה?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – אם זה עיבוי מסגרות, סעדה. אתה יודע את זה – יש לך ילדים שמשרתים בצבא – –

משה סעדה (הליכוד):

שלושה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – אם זה לבנות מסגרות חדשות, אם זה לעבות את המסגרות מנופלים שנגרעו מהסד"כ. אבל אתם בשלכם, אתם בשלכם, כי האינטרס הפוליטי הצר של הממשלה הזאת הוא מעל הכול. ככה זה כשיש ממשלה מופרעת – לא מסתכלים על צורכי הביטחון, לא מקשיבים לראש אגף תקציבים, שזועק אתמול זעקה ואומר שמאות מיליארדים בשנה ילכו לפח אם לא נשלב את החרדים בתוך הגיוס.

משה סעדה (הליכוד):

– – – בממשלה. מה עשיתם? כלום.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מה קורה לכם? למי אתם מקשיבים – – –

משה סעדה (הליכוד):

מה עשיתם כשהייתם? למה לא עשיתם – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

זה עבר את הקריאה הראשונה – – –

משה סעדה (הליכוד):

לא עשיתם שום דבר.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – אתה קשקשן, קשקשן.

משה סעדה (הליכוד):

אתה היית יושב-ראש – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

זה עבר בקריאה ראשונה, ואז התפרקה הממשלה – – –

משה סעדה (הליכוד):

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת סעדה, חבר הכנסת מיקי לוי, משניכם אני מבקש לא להפריע. תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – בחיים לא תעשו את זה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אני מסתכלת עכשיו הישר בעיניים של סעדה ושל טלי גוטליב ושל כל חברי הקואליציה והשרים, שמאפשרים למריחה הזאת לעבור בשקט בשקט, בלי שנראה, מורחים, ואני אומרת לכם: אתם שותפים מלאים לקריעה של החברה הישראלית.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה את מסתכלת עליי?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אתם שותפים מלאים, מלאים – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל למה את מסתכלת עליי? למה את מסתכלת עליי? אני יוצאת נגד חוק הגיוס – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – כל חסרי עמוד השדרה בליכוד – –

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר. כל אחד יש לו פה – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – ואתם יודעים מה? גם אלה שחסרים פה, המפלגה של המחנה הממלכתי, שעומדים מהצד ומצקצקים. כל מי שייתן לדבר הזה לעבור, כל חסרי עמוד השדרה, הם שותפים מלאים לעוול הזה. בושה וחרפה. תתביישו לכם. אני אומרת לכם שההיסטוריה תזכור את כל מי שייתן יד להחלטת ממשלה כזאת, וכל מריחה של עוד חודש ועוד חודשיים ועוד שלושה שפוגעת עכשיו בצרכים של צה"ל זה לדיראון עולם, שייזכר על שמכם וייכתב על שמכם בהיסטוריה. אני אומרת לכם, קודם כול, שתזכרו דבר אחד – ויש כאן אנשים ציונים במליאה כרגע: ציוני אמיתי לא תומך במתווה ההשתמטות, בשום דרך: לא בקומבינות, לא במכסות, לא בתכסיסים, טלי – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – מה את רוצה ממני? מי את בכלל?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – לא בשום דבר – –

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – שמסתובב סביב הסוגיה. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אני היחידה שיוצאת בגלוי נגד זה, אז את מזכירה את השם שלי ארבע פעמים?

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תקריאי מהדף, תלמדי את העובדות.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

העובדות הן שיש קומבינות שקורות לך מתחת לאף.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה את רוצה ממני? אני יוצאת נגד חוק הגיוס.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

טלי גוטליב (הליכוד):

תעזבי, באמת, שרון. תעזבי אותי.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

טלי גוטליב (הליכוד):

תתביישי לך – – – בפינה ותביני גם טוב באקורדיון.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

טלי גוטליב (הליכוד):

די, מה את רוצה ממני? מזכירה את השם שלי, כי בלי להזכיר את השם שלי אף אחד לא מקבל את התהודה. אני היחידה פה נגד חוק הגיוס, פי אלף יותר ממך, כי את באופוזיציה ואני בקואליציה, ולי זה עולה במחיר אישי ולך לא.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה, חברת הכנסת טלי גוטליב. כולם שמעו שאת מתנגדת לחוק הגיוס.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – וזה שאת מוציאה את השם שלי – – – תדעי את העובדות.

משה סעדה (הליכוד):

– – – וסעדה ודן אילוז וכל אלה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברות הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר, די.

קריאות:

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אפס ערכים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, תודה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

איזה ערכים נשארו לכם? איזה ערכים יש לכם?

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת כנסת לשעבר מסיעת יש עתיד עינת וילף התראיינה בשפה האנגלית – – –

קריאות:

היא לא מיש עתיד.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, לא, תמשיך את השטויות שלך. תמשיך, תמשיך. תמשיך את השטויות שלך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מפלגת העבודה.

אבי מעוז (נעם):

מפלגת העבודה, סליחה. סליחה, מפלגת העבודה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא סולחים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תתפטר.

אבי מעוז (נעם):

היא התראיינה בשפה האנגלית, ודבריה מדהימים, והם משל מעולה ליחס של חלקים מהשמאל לרוב העם ולדמוקרטיה. אני מצטט: הרפורמה המשפטית הייתה נושא פרוקסי לשאלה מי יוכל למשול בישראל – ממשלת ימין קיצוני פשוט לא יכולה למשול במדינת ישראל. נקודה. יכול להיות שתהיה להם לגיטימציה דמוקרטית רשמית, אבל אין להם לגיטימציה עמוקה. לישראל יש מפלגת שלטון טבעית, וזה מה שהיה ידוע כמפא"י. אבל הליכוד, אפילו כשהם בשלטון, הם מפלגת האופוזיציה הטבעית. הקואליציה הזאת של ימנים קיצוניים, מתנחלים וחרדים – אתם לא תזכו למשול במדינה היהודית, כי אתם פשוט לא מבינים מה פירוש למשול בה. עד כאן, סוף ציטוט. כלומר, שלטון לגיטימי זה רק שלטון של השמאל, ורוב העם נולד במהותו להיות באופוזיציה. רוב העם רוצה יהדות, רוב העם רוצה מסורת, רוב העם מחובר מאוד לזהות היהודית והלאומית שלו, אבל מה השמאל אומר? זה לא מעניין אותנו. אתם יכולים לרצות יהדות ומסורת ולאומיות, אבל שאתם תבחרו ממשלה שזאת תהיה האג'נדה שלה – השמאל לא מרשה, כי אתם אופוזיציה בטבע שלכם, והם, השמאל, הם השלטון הטבעי, וזה שהם מיעוט זה לא משנה כלום. אתם מבינים? דעתו של העם לא משנה כלום. ככה זה כשהמציאות לא משנה כלום – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אפשר לחשוב שאתה מיעוט ולא בשלטון. 20 שנה אתם בשלטון. מישהו הפריע לכם?

מיקי לוי (יש עתיד):

43.

מאיר כהן (יש עתיד):

תפסיק, אבי.

אבי מעוז (נעם):

חבר הכנסת מאיר כהן, העיקר זה איך שרוצים שהמציאות תיראה, ובמיוחד כששוטפים לציבור את המוח שזו באמת המציאות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הנדסת תודעה. פרוגרסיבי.

אבי מעוז (נעם):

בדיוק כמו הטרלול שעיוור כל כך הרבה בכירים במערכת הביטחון במשך 30 שנה, כאילו אם נתייחס לאויבינו כשבדים שוחרי שלום, הם יתחילו להאמין בעצמם בהזיות האלה ולא יממשו את מה שהם מבטיחים לעשות כבר מאה שנה. רבותיי, פורים עבר. הגיע הזמן להתפכח. הגיע הזמן להאזין לרחשי ליבו של רוב העם, הדורש מדינה יהודית, זהות לאומית יהודית, גאווה יהודית וניצחון מוחלט על הרוע העולמי – –

מאיר כהן (יש עתיד):

ודמוקרטיה.

אבי מעוז (נעם):

– – ומתוך כך, השבת כל החטופים.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני כמוך, רק תוסיף: דמוקרטית וליברלית.

אבי מעוז (נעם):

דמוקרטית וליברלית, שמכבדת את רצון הרוב.

מאיר כהן (יש עתיד):

שמכבדת את הדמוקרטיה ואת הליברליות.

אבי מעוז (נעם):

והדמוקרטיה מכבדת את רצון הרוב, ובית המשפט העליון מכבד את רצון הרוב.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, אדוני. אני לא רוצה להזכיר לך את ההיסטוריה.

מיקי לוי (יש עתיד):

בית המשפט העליון מכבד את החוק, לא את רצון הרוב.

אבי מעוז (נעם):

בית המשפט העליון, לצערנו, קובע את החוק בימינו. הוא לא מכבד את החוק.

מיקי לוי (יש עתיד):

בית המשפט העליון מחוקק? הפכת אותו לרשות המחוקקת?

אבי מעוז (נעם):

הוא הפך את עצמו.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא הפך את עצמו לרשות המחוקקת?

אבי מעוז (נעם):

בוודאי. אין לו סמכות בחוק.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

שלום, חבר הכנסת לוי. מה שלומך?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 245) (העברת האחריות הביטוחית בתחום מכשירי שיקום וניידות מן המדינה לקופות החולים), התשפ"ד–2024; הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (קרן כספית וקרן מועדים קבועים), התשפ"ד–2024; הצעת חוק האקלים, התשפ"ד–2024; הצעת חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38) (החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקשת להקריא דברים שחברות של רומי גונן כתבו עליה. אנא תקשיבו. תשע שנים עברו מהיום הראשון שראיתי אותה בכיתה, יושבת בצד עם התלתלים המהממים שלה, והבנתי שיש פה מישהי שאני רוצה שתהיה קרובה אליי. מאותו היום ישבנו אחת ליד השנייה בכיתה עד סוף י"ב. נרקמה לנו חבורה חזקה, שעד היום לא משנה כמה חברים אחרים אנחנו אוספות בדרך, החבורה שלנו זה הבית, חברות שהיא משפחה. רומי היא חלק ממני, מהבת אדם שאני. היא אחותי. רומי ילדה מצחיקה ברמות, חכמה, אנרגטית ורגישה. תמיד תיכנס עם סיפור חדש שקרה לה היום ותצחיק את כל מי שנמצא. השנה, ביום הולדת של רומי, כל המשפחה הגיעה להפתיע אותה בתל אביב, והבילוי שלהם היה לישון ביחד כולם בסלון. רומי היא הסנדוויץ' בין ירדן ושחף לבין דריה ואדם. הם משפחה של חמישה אחים ברווחי גילים גדולים, ועדיין הם כל כך מחוברים וקרובים. רומי אמרה לי שזה היה היום הולדת שהיא הכי נהנתה בו בחיים. כל מה ששימח אותה היה להיות עם המשפחה. הפגישה האחרונה שלי עם רומי הייתה בבית שלי לפני צום יום כיפור. מי ידע שתעבור חצי שנה שבה לא אשמע ממנה דבר? אני יודעת שעם הכלים האנושיים והחזקים שלה רומי שורדת בגבורה, אבל זה לא משהו שמישהו אמור להתמודד איתו בשום מצב. כשהיא נחטפה, אני נחטפתי יחד איתה. הרבה פעמים אני מצטערת שלא לקחו אותי איתה – ככה לפחות הייתי יודעת מה היא עוברת. יש צבא שלם שנקרא "צבא רומי", צבא של חברות שעצרו את החיים שלהן ועושות הכול כדי להחזיר הביתה את אהובתנו, את אחותנו, את רומי, מחכות לה ומתגעגעות מאוד. הלוואי שהיא תחזור אלינו הביתה עם כל החטופים והחטופות. אמן.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הלוואי. תודה. חבר הכנסת סובה, בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, למשבר שלנו עם ארצות הברית יש אדריכל אחד בלבד, ושמו בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל. גודל המשבר כגודל האובססיה של נתניהו כלפי האמריקאים. אני מסתכל על המתרחש, על הדברים שקורים, ואני אמרתי את זה כמה פעמים כאן על הדוכן הזה, שכל אזרח במדינת ישראל ישאל את עצמו כיצד הגענו מתמיכה בלתי מסויגת ומוחלטת של 7 באוקטובר, שעות לאחר הטבח, כולל גם ספינות מטוסים שהגיעו, כולל גם הנאום ההיסטורי של ביידן, למצב שבו ישראל נמצאת לבד בזירה הבין-לאומית, לא מקבלת את זכות הווטו, ולאחר מכן ראש ממשלת ישראל עוד מאיים על הממשל בארצות הברית. אבל רבותיי, אתם מאמינים לסיפורים האלה, אבל נתניהו עצמו יודע היטב שמדינת ישראל תתקשה להתקיים ללא סיוע צבאי של ארצות הברית, תתקשה להתקיים ללא חלקי חילוף למטוסים שלנו, תתקשה להתקיים גם ללא הסיוע בזירה המדינית. נתניהו יודע את זה, בניגוד אליכם, כשאתם חוזרים על הספין שלו ולא נכנסים לעומק הבעיה. הוא, בניגוד אליכם, היה 20 שנה בארצות הברית. הוא יודע את זה היטב, והוא זה שמכוון את המשבר הזה בכוונה כאשר הוא גם מתערב בפוליטיקה הפנים-אמריקאית. אדוני היושב-ראש, אתה חבר בוועדת החוץ והביטחון. אני אספר לכם סיפור – ואתה בטוח זוכר את הסיפור הזה – שהיה לפני המלחמה. אני לא אחשוף פרטים סודיים, שלא יאשימו אותי חלילה שאני חושף סיפורים, אבל באחד מביקורי הוועדה במטה הכללי, עוד לפני המלחמה, הוצגו לנו כל מיני דברים שם. אלופים יודעים ומי ששירת בצה"ל יודע שמציגים כל מיני דברים, כיצד מתנהל חדר מלחמה. היה כתוב שם בשעה ספציפית, מסוימת, שגם אותה אני לא אחשוף: שיחה עם הידיד. ואז אחד מחברי הכנסת של הקואליציה שאל: מי זה הידיד? אז הקצינים הבכירים הסתכלו עליו ואמרו: יש לנו הרבה ידידים; "הידיד" – יש לנו רק אחד, וזה ארצות הברית. אני חושב שהגיע הזמן שאתם תתחילו להפנים שהמשבר הזה לא יכול להימשך. אם אתם תמשיכו עם הסיפור הזה של המשבר לצרכים פוליטיים, בסוף ייגרם נזק למדינת ישראל.

משה סעדה (הליכוד):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הנזק יהיה למדינת ישראל, כפי שזה קרה – –

משה סעדה (הליכוד):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – כפי שזה קרה בחודש יוני 2021, כאשר אנחנו באנו לממשלה. ושמעתם פה את ראש הממשלה בנט ואחר כך ראש הממשלה לפיד, שסיפרו לכם כמה זמן לקח – כמעט שנה – לשקם את היחסים עם הממשל, כי היחסים בין וושינגטון לירושלים תמיד היו מעל הפוליטיקה האמריקאית, וגם מעל הפוליטיקה הישראלית. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה מדהים אותי עוד שצריך לשכנע – עולים לפה חברי כנסת ומדברים על היחסים עם ארצות הברית, דיברת עכשיו, חבר הכנסת סובה – צריך לשכנע אתכם שארצות הברית היא ידידה שלנו. צריך לשכנע אתכם בזה, לומר לכם: אולי תתעוררו, יש איזו בעיה עם ארצות הברית. נתונים כלכליים בכלל לא מעניינים אתכם. לא מעניין אתכם הסיוע, לא מעניין אתכם ה-17 מיליארד, לא מעניין אתכם השנים של עשרות מיליארדים. תמיד איכשהו זה לא מעניין אתכם. אתם מתייחסים לכל ביקורת – גם אם אתה, חבר הכנסת אילוז, גם אם יש לך איזו בעיה מסוימת עם חבר שלך, נניח – תן לי את החבר הכי טוב שלך לסיעה, אושר שקלים – נניח אתם החברים הכי טובים ויש ביניכם בעיה, יש משהו שמפריע לך אצל אושר, לא יודע מה הוא אמר בוועדה, לא יודע מה הוא עשה – הצביע במרכז הליכוד כנגד הדיון התקציבי שהיה נורא חשוב לך או ליהודי צרפת – היית בא אל אושר ואומר לו: תשמע, אח שלי, אושר, אתה החבר שלי, אני לא אצא נגדך עכשיו ואזמין איזה ריאיון – נניח שהיית מקבל בפריים טיים בערוץ 14, השואו, הפטריוטים, היית אומר: אושר שקלים עשה לי כך וכך, אני סיימתי עם אושר שקלים. לא. היית בא אליו ואומר לו: תשמע, אושר, עשית אחת, שתיים, שלוש, ארבע – לא מתאים, כן מתאים, אני מתווכח איתך, יש דיון עקרוני. כך פותרים בעיות עם ידידים. להיות כפויי טובה כמו שהממשלה הזו בוחרת להיות – ואגב, באורח פלא כפיות הטובה היא תמיד תמיד בצד הדמוקרטי. איכשהו יש תמיד בעיה עם קלינטון, איכשהו יש בעיה עם אובמה, איכשהו יש בעיה עם ביידן, נשיא ארצות הברית, שהכריז: "אני ציוני". יושב פה בבית הזה מישהו שלא היה רוצה נשיא ארצות הברית שמכריז "אני ציוני"? אז יש לו בעיה עם המדיניות שלכם. אני רוצה לחדש לכם משהו: יחסי העולם וישראל ב-meltdown – – –

דן אילוז (הליכוד):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת אילוז, חלאס. חלאס. חבר הכנסת אילוז, די.

נאור שירי (יש עתיד):

יחסי החוץ של מדינת ישראל ב-meltdown, לא קשור באיזה צד של הספסל הזה אתה. לא יכול להיות שאתם לא רואים את זה. אין מדינה אחת בעולם שאתם מצליחים להסתדר איתה. מהתמיכה הכי מסיבית שהייתה בנו שאני זוכר לפחות – היה פה מצעד, כל מדינאי בעולם הביע תמיכה חד-משמעית במדינת ישראל – הגענו בשבעת החודשים האלה לאפס תמיכה. אפס תמיכה. ואתם עומדים אחד אחרי השני, אנחנו צריכים לשכנע אתכם בזה. אז באמת תודה, אבל לא תודה. פרט נוסף, אחרון, כי אני יודע שתגידו כל מיני דברים פופוליסטיים, אנחנו לא עוד כוכב בדגל – די. איך אמר פינדרוס? יאללה, יאללה, אתם והתירוצים שלכם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, אדוני.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, מטיילים ונמצאים ונוכחים מהמשפחות בכנסת – אני מציע לכולנו להרכין ראש, להיות סובלניים ולהקשיב לדברים שלהם. הם נמצאים בתוך סערה שרק הורה או אח או בן משפחה שבנו, בתו, האבא שלו, הסבא שלו, חטופים – לא נוכל להבין את הרגשתם, אבל כן נוכל להיות מאוד מאוד סובלניים ולתת להם חיבוק גדול. עומר ונקרט – עומר בן 22, הבן הבכור שלנו. עומר אח לרן ומאיה, ועימם יש לו קשרים מעולים. לעומר המון חברים ממעגלים שונים בחיים. הוא אוהב אדם, איש שיחה ודעתן. חברים אומרים שהוא צ'ארמר, אוהב את החיים, בן אדם שמח, כריזמטי, וכשמסתכלים לו בעיניים, רואים בהן טוב. עומר יהפוך עולמות בשביל האנשים שחשובים לו. בקיצור, עומר הוא אחד כזה שכל אחד צריך לידו. החברים מספרים שכשהם חוזרים מבילוי ויש מין רגע כזה שקט באוטו, כשכל אחד עם עצמו, עומר מפר את השקט ואומר: חברים, בנימה אופטימית זו אני רוצה לומר לכם, אני אוהב אתכם. ערכים כמו משפחתיות, נתינה וסובלנות הם ערכים שחשובים לו. עומר מנהל מסעדה, אוהב אוכל טוב, מוזיקה ומסיבות, ויודע ליהנות מהחיים. בטיול המשפחתי האחרון שלנו באיטליה עומר הזמין אותנו למסעדת מישלן. הוא כל כך התרגש בארוחה, פרגן לכולנו במנות ודאג שכולנו ניהנה במקסימום, כמו שהוא אומר. הוא גם התעקש לשלם הכול, למרות שהארוחה עלתה כמה אלפים. הוא שילם ואמר: אימא, הכול טוב, אני נהנה להזמין אתכם. עומר אובחן כסובל מקוליטיס בגיל 14. עם השנים למד לנהל את המחלה כך שלא תפגע באיכות החיים שלו. עומר נוטל תרופות באופן קבוע לטיפול בקוליטיס, ולצערנו, בשבי הוא לא מטופל. עומר יצא לחגוג בפסטיבל נובה עם חברת ילדותו קים דמתי, זיכרונה לברכה, שנרצחה במיגונית שבה הסתתרו. עומר נחטף כשניסה לברוח מהעשן במיגונית, שנגרם מצמיג ששרפו המחבלים בכניסה למיגונית במטרה להרוג בחנק את מי ששרד את הרימונים. כל מי שיצא מהמיגונית לפניו נורה. עומר לא היה יכול לשאת עוד את החנק והחליט לצאת מהמיגונית, אך כשהוא יצא, המחבלים החליטו לחטוף אותו. עומר בעל חוסן נפשי ומנטלי, ואנחנו יודעים שתכונות אלה מסייעות לו לשאת את התנאים הקשים שבהם הוא נמצא בשבי. עומר, אנחנו מחכים לך. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף עוד 20 שניות ולדבר על שגב כלפון, הבן של קובי וגלית, שכניי הצמודים בדימונה. שגב ילד תכול עיניים, יפהפה, שקט, בן 25, ילד שגדל בחצר המשותפת שלנו מגיל אפס. שקט, נעים הליכות. אני זוכר אותו כתינוק מסתובב בין הצמחים, וראיתי אותו גדל וגדל לידי – והפך לעלם נהדר. ראיתי את האושר בעיניהם של גלית וכלפון, שכניי הטובים, והאחות רז. אני אומר לכם, גלית וכלפון וכל ההורים שנמצאים כאן יום-יום: אין אחד בבית הזה שלא מתפלל לשובם של כל החטופים. אנחנו איתכם. אנחנו מתעוררים כל בוקר ושואלים: מה עשינו היום בשביל להחזיר את החטופים? תודה וסליחה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה, חבר הכנסת כהן. הלוואי. חבר הכנסת קריב, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אל תפר את השקט.

גלעד קריב (העבודה):

אני רואה שאתם קצת מנומנמים.

מאיר כהן (יש עתיד):

אנחנו לא, תאמין לי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היום יום של אנרגיות נמוכות.

גלעד קריב (העבודה):

היום יום של אנרגיות נמוכות? לא מצד הקואליציה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

נמצא פה. תפסיק לתהות כל הזמן.

גלעד קריב (העבודה):

נמצא? טוב, בסדר. כבוד השר, אני רוצה לומר, כבר כמה שבועות טובים אנחנו טוענים שהממשלה והקואליציה חזרו בענק ל-6 באוקטובר. אנחנו אומרים את זה בערוצי התקשורת, אנחנו מצייצים את זה ברשתות החברתיות, אבל דומה שבשבועות האחרונים המסר לא הדהד מספיק בחברה הישראלית, עד היום, מכיוון שכל מי שעקב אחרי מה שקרה היום בשלל ועדות הכנסת יכול היה להבין כיצד הקואליציה הזו בחרה בצורה מודעת לחזור לשיח המשסה והמפלג, להתנהלות הגסה חסרת הגבולות של לפני 7 באוקטובר; כיצד פעם נוספת הקואליציה והממשלה שלה לא רואות בעיניים – לא את הלכידות של החברה הישראלית, לא את האינטרס הלאומי, לא את מעמדה הבין-לאומי של מדינת ישראל, לא את טובת המשק, לא את תחושת ההוגנות שדרושה כל כך על מנת שנוכל להתמודד עם מה שניצב בפנינו. מוועדה לוועדה לוועדה, חברי הקואליציה התחרו ביניהם מי מביא הסתייגויות יותר קיצוניות, יותר מופרכות: בואו נחזיר את השב"כ אל תוך מערכת החינוך הממלכתית; בואו נפר את הסיכומים שהושגו בנושא הצעת החוק שמתמודדת עם ערוצים זרים שפוגעים בביטחון המדינה; בואו נדבר גבוהה-גבוהה בוועדת החוקה על הסתה לטרור, ובפועל לא נעשה דבר על מנת לקדם באמת את המאבק בהסתה הזאת. ומעל הכול, ההתנהלות הגסה והבוטה כלפי משפחות החטופים היום בוועדת הכנסת. במקביל, ממשלת ישראל ממשיכה לקדם את ההצעה הבזויה, שמפלה בין דם לדם, שפוגעת ישירות במוכנות של צה"ל, שמפוררת את תחושת הלכידות החברתית שנולדה כאן בדם אחרי 7 באוקטובר. ממשלה של 6 באוקטובר. קואליציה שהחליטה לחדש את המהפכה המשטרית. הדבר היחיד, היחיד, שמעורר תקווה בהתנהלות המופקרת של הממשלה ושל הקואליציה היום ובשבועות האחרונים, הדבר היחיד שמעורר תקווה הוא העובדה שגם אתם מבינים שימיכם בשלטון קצרים. גם אתם מבינים שמה שלא תספיקו לחטוף בשבועות הקרובים, כבר לא תספיקו לחטוף, כי העם יראה לכם את הדרך לספסלי האופוזיציה. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול התקבלה במועצת הביטחון החלטה נבזית, מקוממת, שמשמעותה היא קריאה לישראל להפסיד במלחמה, וזאת משום שההחלטה אינה כורכת את סיום המלחמה בהחזרת כל החטופים. עם כל הכבוד לאמפתיה ולהזדהות של הקהילה הבין-לאומית עם אירועי 7 באוקטובר – – תישאר, אני צריך אותך.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא.

אושר שקלים (הליכוד):

– – אנו רואים שעדיין רבים מהגורמים – –

נאור שירי (יש עתיד):

זה או זה או שלוש קריאות.

אושר שקלים (הליכוד):

– – פשוט לא רוצים לראות את ישראל מנצחת, לרבות חלקים בממשל האמריקאי הנוכחי. זה יפה מאוד להצטלם עם משפחות של חטופים, להתחבק, לצאת בהצהרות, אולם כאשר אנחנו מגיעים לתכלס, אנחנו חווינו אתמול בגידה בערכים ההומניים הבסיסיים ביותר, שכן מבחינתם, החג של הנאצים מהחמאס – המחבלים האלה, הארורים האלה – חשוב יותר מהחירות שנגזלה מאחינו ומאחיותינו החטופים. מצער ביותר הוא שישנם גורמים אינטרסנטיים מתוכנו, תקשורתיים ופוליטיים, שמנצלים את הבגידה הזאת על מנת לנגח את הממשלה ואת העומד בראשה. אולם הם צריכים להבין כי מעשה הנבלה שנעשה אתמול הוא פגיעה בכל עם ישראל, ולאו דווקא אישית נגד ראש הממשלה, שכן הוא זה שמייצג את האינטרס הישראלי. אם חמאס מברכים על ההחלטה של אתמול, מה זה אומר על אותם גורמים? לכם אני אומר, אם יש לי נחמה קטנה באירועים האחרונים זה שמי שעומד בצומת קבלת ההחלטות הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, יחד עם קואליציית הבסיס, שכן אנחנו רואים את ההתנהלות החתרנית של בני גנץ. הוא המריונטה התורן של הממשל הדמוקרטי, שפגע וממשיך לפגוע בחזית האחידה שאנחנו חייבים להציג. מרגע שהוא נסע לארצות הברית, חל מפנה בשיח של הממשל כלפינו. אני רואה בהחלטה של אתמול תוצאה ישירה של החתרן הבלתי-נלאה בני גנץ – שלא לדבר על לפיד המופקר – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

די, די.

אושר שקלים (הליכוד):

– – שלא מפספס כל הזדמנות להיות להקת המעודדות של אויבינו. לסיכום, בשעה זאת עלינו להתייצב כאיש אחד, כאגרוף ברזל, יחד עם ראש הממשלה, ולגבות אותו ואת חברי הקבינט. אין כאן עניין של שמאל או ימין, אלא הפגנת סולידריות עם החיילים ועם עם ישראל, שכן זאת מלחמת קיום, ואנו חייבים לנצח בה, למרות הלחצים האדירים מבחוץ ואף הגורמים מבפנים שתוקעים לנו מקלות בגלגלים. חייבים להכריע את המלחמה ולהחזיר את כל החטופים הביתה. דחוף רפיח – ובעזרת השם נעשה ונצליח.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

התחלת לדבר בחרוזים. אושר, שמע, זה היה נאום לפנתיאון.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת בליאק, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, חלפו כבר 171 ימים מאז השבת השחורה. 171 ימים ישראל במלחמה. אתמול נורו טילים על אשדוד, על אשקלון, על שדרות. צפון הארץ מופקר, עשרות אלפי עקורים נמצאים כבר כמעט חצי שנה מחוץ לבתים שלהם. 134 חטופים שלנו ממשיכים להירקב במנהרות החמאס. אין מטרות ברורות למלחמה הזאת. הנטל על מעמד הביניים הולך וגובר. מעל 1,000 עסקים של המילואימניקים כבר נסגרו, ולצערי זאת רק ההתחלה. איבדנו את תמיכת העולם, כולל תמיכת השותפה הכי חשובה שלנו, ארצות הברית. במצב הזה ישראל נמצאת בדרך הבטוחה לבידוד בין-לאומי. אז ראשית, ניתן כבר לקבוע כי יאיר לפיד צדק והקונספט הזה של שני הקבינטים שלא מפסיקים לריב ביניהם – במסגרת ממשלת האין-אחדות – נועד לכישלון מוחלט. כבר כמה ימים ראש הממשלה הלא-כשיר שלנו עסוק רק בדבר אחד: לקדם קומבינה חדשה אשר נועדה להנציח את המצב הבלתי-נסבל שבו עשרות אלפי בחורים צעירים בגיל גיוס ממשיכים להשתמט, בחסות הממשלה, מהשירות הצבאי, מהשירות האזרחי וגם משוק העבודה. אין כלכלן אחד, אין מומחה אחד לשוק העבודה, אין איש צבא אחד שסבור כי מתווה ההשתמטות של ממשלת נתניהו הוא טוב למדינה, טוב לכלכלה שלנו, טוב לביטחון שלנו, טוב לחברה שלנו. כיום, עובדה, אין מספיק חיילים. חסרים בין 7,000 ל-10,000 חיילים בצבא. שוויון בנטל הוא כבר לא נחלה של יש עתיד בלבד, זה הצורך הביטחוני המיידי של מדינת ישראל. זה מה שנדרש עכשיו כדי להמשיך ולהגן על גבולות הארץ ולהשיג את מטרות המלחמה. אחרי 7 באוקטובר הוויכוח הזה נגמר. כולם צריכים לשרת, כולם צריכים לעבוד, כולם צריכים לתרום. ומי פועל היום נמרצות כדי לא לספק לחזית ולעורף את מה שנדרש על מנת לנצח? הקואליציה של נתניהו. כל מי שמעניק היום חמצן לממשלה הכושלת הזאת, נושא באחריות מלאה על המדיניות המופקרת שלה. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. הייתי רוצה, לפני – חבר הכנסת כהן, אתה עכשיו – בשלושת הנאומים האחרונים, בשלושתם, השתמשו במילה מופקר, כל אחד מהמקום שלו. אולי – וזה לא בקטע של הטפת מוסר, זה בקטע אחר – אולי אפשר קצת לוותר על המילים האלה ולנסות ולהגיד את אותו דבר ודברים אחרים, אולי קצת פחות פוגעניים? למרות שזה גם בסדר וזה הכול בגדר הנורמה וזה לא לא-בסדר, אבל אולי, ככה – איזושהי אבחנה קטנה, זה הכול. תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל אולי אפשר להציע שגם המילה "בגידה", שהשתמש בה אושר שקלים – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

מסכים איתך. מסכים איתך 700 אחוז.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אגב, "בגידה" זה הרבה יותר חמור מ"מופקר".

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נכון. מגנים בכל תוקף את האמירה והמילה הזאת.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בימים האחרונים עולה השיח בנושא גיוס החרדים. אני רוצה להפתיע. אני רוצה להקריא משפט: "הוי כי גדול היום ההוא מאין כמֹהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יִוׇשֵעַ". אחיי החרדים, יש לנו כאן הזדמנות פז היסטורית, היסטורית, אמיתית, מתוך אהבה, בחיבוק, מתוך הבנה עמוקה שגם לכם יש את הצרכים שלכם. יש פה אבן דרך היסטורית לבוא ולהשתלב בצבא ההגנה לישראל – הצבא הטוב בעולם, המוסרי בעולם; הצבא שיגיע למקומות הרחוקים ביותר, מאוגנדה ועד עזה, ויציל כל נפש יהודי, כל אזרח ישראלי. יש תהליך, אדוני היושב-ראש, שבו קבוצות באוכלוסייה מנסות להפוך את זה למקום של דווקא, של שנאה. אני לא רוצה כך, אני רוצה אחרת. בבוקר של 7 באוקטובר, כשהגענו לשכונת מישור הגפן, לרחוב הגורן, והתחלנו להבחין בגופות המוטלות ובפצועים, היה כאוס, היה כאוס לא נורמלי – המון דם, המון חוסר ידע, המון חוסר הבנה איפה המחבלים נמצאים, מאין היריות האלה, מהם הרימונים הללו. כשהגענו לשם, ידענו שכנראה אנחנו הולכים למות. בגב שלי הייתה אמונה שהחיים שלי לא שווים פחות מהחיים של אף אחד, אבל בגב שלי היו גם אחיי החרדים. כן, אדוני היושב-ראש, הם היחידים שהיו מוכנים להיכנס לזירה ולטפל בפצועים שלנו. אף אחד לא היה מוכן להיכנס, ואיבדנו חיים של מי שלא קיבלו טיפול רפואי. וכשאני הגעתי לזירה בשעה 07:05 לערך – בגב שלי שני מלאכים בכתום שבאו להציל חיים. הם נכנסו איתי תחת האלונקה. וכמי ששירת כל חייו הבוגרים, המעטים, את מדינת ישראל, אני רוצה לקרוא לכם, אחיי החרדים: זו שעת רצון. זה היום הגדול הזה. זה היום הגדול שבו אפשר לשנות את העתיד ואת ההיסטוריה של מדינת ישראל. מי שלא לומד, יכול להיכנס תחת האלונקה. אני גם פה הבאתי את האסמכתה – – –