ישיבת מליאה בתאריך 18/03/2024 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ח' באדר ב' התשפ"ד, 18 במרץ 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4411/25 וכלה בהצעת חוק פ/4436/25: הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מירב בן ארי וצביקה פוגל; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לקצבת אזרח ותיק לנכה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – מעמד אפוטרופוס להורי היילוד), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, נאור שירי, מאיר כהן, שלי טל מירון, סימון דוידסון, דבי ביטון, מיכל שיר סגמן, מטי צרפתי הרכבי, עידן רול, מירב בן ארי, יואב סגלוביץ', מירב כהן, בועז טופורובסקי ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון בריא בסיסיים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (פטור מבחינות לאחיות ממדינות חוץ), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת דן אילוז ושרן מרים השכל; הצעת חוק דמי נסיעה לעובדים, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה (תיקון – פעילויות חינוך והנצחה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק מינהלת תקומה בצפון, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, אליהו רביבו, אפרת רייטן מרום, יצחק קרויזר, דבי ביטון, אלי דלל, אברהם בצלאל, טטיאנה מזרסקי, שלי טל מירון, יבגני סובה, אלעזר שטרן, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, ניסים ואטורי, נעמה לזימי, בועז טופורובסקי, אלון שוסטר, עופר כסיף, מיכל מרים וולדיגר, יוראי להב הרצנו, קארין אלהרר וגלעד קריב; הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – מינוי נציגי יד בן-גוריון למכון), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק סיוע למשפחות נפגעי מאורעות ה-7 באוקטובר, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – הוראה בעניין מיסים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים קטנים ובינוניים בשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – החלת אגרה על החייב בהליך של נפגע פעולות איבה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית (תיקון – הכרה בנקודות זכות בשל שירות מילואים ממושך בנסיבות חירום), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת משה טור פז, יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – שלילת מימון ממפלגה שקוראת להטלת חרם על מדינת ישראל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות של יהודים דוברי רוסית, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – קביעת תור באמצעות האינטרנט), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – חישוב היעדרות לעובד המצוי בסיכון מוגבר לחלות במחלה ממארת), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, טטיאנה מזרסקי, נעמה לזימי, אימאן ח'טיב יאסין, אלון שוסטר ולימור סון הר מלך; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מניין הימים לעניין מבוטח בשירות מילואים בנסיבות חירום), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, משה טור פז, אלון שוסטר ושרון ניר; הצעת חוק החומרים המסוכנים (תיקון – פרטי התקשרות למרכז רעלים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מימון שכר לימוד לסטודנטים באזורי מלחמה ועימות (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון – ציון יום המסייעים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי, רון כץ וארז מלול. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024. הודעות שר האוצר על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת אחמד טיבי ואימאן ח'טיב יאסין בנושא: הצעת חוק פיקוח על מחירים, שיווק וסבסוד של מזון ללא גלוטן, התשפ"ג–2023; על מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אליהו רביבו ואורית פרקש הכהן בנושא: מצב שוק ההון והבורסה בעקבות המלחמה; על מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, אורית פרקש הכהן, אברהם בצלאל, צגה מלקו, משה סולומון ויבגני סובה בנושא: המחיר הנפשי הקשה של משפחות וילדי המילואימניקים בחזית. לוח תיקונים להצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ד–2024. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום, והוא הצעה להביע אי-אמון בממשלה, מטעם סיעת יש עתיד. אני מתכבד להזמין את יושב-ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לנמק את ההצעה. בבקשה, אדוני, לרשותך עד עשר דקות.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יותר מחמישה חודשים אחרי אסון 7 באוקטובר התרגלנו לטירוף. הטירוף הוא מציאות חיינו החדשה. מדי פעם אנחנו נזכרים בו; מדי פעם אנחנו אומרים: זה לא נורמלי. אבל זה כבר לא נראה לנו מטורף. לא באמת. התרגלנו. הכול משוגע: קבינט אחד שולח משאיות סיוע לעזה, והקבינט השני שולח מפגינים לעצור אותן; שר ביטחון אחד מנסה להרגיע את יהודה ושומרון ושר הביטחון השני מנסה להדליק את יהודה ושומרון; שר האוצר, ששירת בצבא שנה וארבעה חודשים בגיל 28, דרש אתמול בממשלה לשלוט במינוי של הקצינים הבכירים בצה"ל, כי ממשלת ישראל נגד צה"ל בזמן מלחמה. יש יותר מטורף מזה? כן, יש: השר לביטחון לאומי אחראי להר הבית – הורשע בתמיכה בטרור, שלא שירת יום אחד בצבא והיה חבר בתנועה שנדרה לפוצץ את הר הבית. זה היה מטורף בעינינו בשבוע הראשון, בחודש הראשון, עכשיו זה כבר לא מטורף. מתרגלים. לכול. ככה פועל המין האנושי, הוא מסתגל. אתה נזכר בזה רק כשאתה פוגש מנהיגים זרים מהעולם ורואה את הזעזוע שלהם, את ההלם שלהם, ממה שנהיה מאיתנו. התרגלנו לרעיון המטורף, ההזוי, שובר הלב, שעשרות ישראלים יושבים בשבי החמאס. בטלוויזיה מקיימים על זה דיונים רציניים: האם צריך לעשות עסקה או שביטחון ישראל מחייב שנשאיר אותם למות שם? הקבינט לא התכנס בשבת האחרונה לדון בעסקת החטופים. הם אמרו: אפשר לחכות למוצאי שבת. בעולם שהתרגל לטירוף אין אפילו דבר כזה פיקוח נפש. מעל הכול, התרגלנו לרעיון המטורף, המשונה, העקום והמוזר שבנימין נתניהו הוא עדיין ראש ממשלת ישראל. באיזו עוד מדינה בעולם הוא היה נשאר דקה בתפקידו? באיזו עוד מדינה בעולם אתה מביא על ראש אזרחיך את האסון הנורא בתולדותיהם – אחרי שהזהירו אותך פעם אחר פעם, אחרי שקיבלת כל התרעה אפשרית – ואתה מתעקש להיצמד לכיסא? במשמרת שלך תינוקות נשרפו בחיים ונשים נאנסו ויישובים נכבשו בידי טרוריסטים. יכולת למנוע את זה ולא מנעת את זה, ואתה ממשיך כאילו כלום. עוד שבוע עובר ועוד שבוע עובר, ועוד חודש ועוד חודש, והטירוף הופך להרגל. אני רוצה להזכיר מפה לאזרחי ישראל, לכנסת ישראל: מה שקורה פה היום הוא לא נורמלי. זה צריך להיפסק. הם צריכים ללכת, אחרת כולנו נהפוך לא נורמליים. אני קורא לכנסת ישראל להצביע אי-אמון בממשלה המטורפת בתולדות המדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. ישיב על ההצעה השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר. בבקשה. כבוד השר, הבמה שלך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יאיר לפיד, שעלה כאן על הדוכן, לא התבייש. הוא לא מתבייש להופיע כאן ולחשוב ששכחנו. הינה דברים שאמר סמוך לגירוש גוש קטיף – החרבת ביתם של 10,000 אנשים – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

שראש הממשלה שלך הצביע בעדו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – תוכנית איומה, שהובילה לכך שלא רק נהרסו בתים, אלא ששוגרו טילים לבאר שבע, לאשדוד, לאשקלון, לנתיבות, ויותר מכך – תוכנית שהקימה לנו את אותה מדינת חמאס, שיאיר לפיד לא התבייש לשבת כאן ולדבר עליה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה, זה יאיר לפיד? תגיד לי, על מה אתה מדבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון, עמדתי – השר – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מדוע – כך כתב יאיר לפיד – "מדוע היה דחוף וחשוב כל כך למדינת ישראל להתפנות מעזה? – – – אני רוצה להציע תיאוריה: זה לא היה למרות המתנחלים אלא בגללם. זה מעולם לא היה קשור לפלסטינים, לדמוגרפיה, לשאיפה להסדר שלום – – – המניע היה אחר לגמרי" – והרחיב והרחיב שם יאיר לפיד על כמה חשובה התוכנית הזאת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה אתה לא מצטט את מה שסמוטריץ' אמר? למה אתה לא מצטט את מה שביבי אמר?

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה. השר, שנייה אחת. חבר הכנסת דוידסון, אני עמדתי על זכותו של יושב-ראש האופוזיציה לומר את דבריו ללא הפרעה. אני אעמוד גם על זכותו של השר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא היה מי שיפריע. לא היה מי שיפריע. לא היה אף אחד – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, חברת הכנסת בן ארי. מי שבחר לצאת – אגב, היו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז מה, עדיף שנצא החוצה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

היחיד שהיה פה זה בן צור, והוא ישב בסוף.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני לא מעדיף שתצא החוצה, אבל אל תפריעו, אל תפריעו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא גם לא היה, הוא אפילו לא הקשיב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא, אבל הוא אומר דברים לא נכונים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אל תפריעו, רבותיי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא אפילו לא טרח לבוא ולשמוע את האי-אמון.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, תודה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יאיר לפיד טורח לבוא לשמוע אותי? הוא ברח. הוא ברח כמו שהוא ברח אלף פעמים. הוא ברח כמו שברח אלפי פעמים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מאיפה הוא ברח? לאיפה הוא ברח?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ברח. יאיר לפיד ברח. איפה הוא? איפה יאיר לפיד? איפה יאיר לפיד?

סימון דוידסון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת דוידסון ובן ארי, אני לא רוצה להגיע לקריאות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

הוא לא פנה אליכם. לא, לא, הוא לא פנה אליכם. לא, הוא לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה לא פנה? הוא – היה עליו אי-אמון, והוא לא בא להקשיב לראש האופוזיציה, לא לי. אותי – זה בסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, אי-אמון הוא נגד הממשלה, לא נגד אף אחד אחר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אחלה, אז שישב ויקשיב.

היו"ר אמיר אוחנה:

זכותכם, העליתם, ראש האופוזיציה דיבר, עכשיו השר מדבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אם הוא מתלונן שלפיד בורח לו, שידאג להיות פה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה מקשיבים לכהניסט הזה? כשהוא מדבר, יוצאים החוצה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל סליחה, גברתי, את מכירה היטב את הנהלים ואת התקנון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין בעיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

כרגע רשות הדיבור לשר בן גביר ולו בלבד. תודה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

צא החוצה, זה בסדר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני יוצא.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טוב מאוד, תצא החוצה. תצאו כולכם החוצה. אדוני היושב-ראש, אבל הם חושבים ששכחנו את ההתנתקות, ושכחנו את אוסלו – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

גם זה יאיר לפיד? מי שהצביע בעד הוא ראש הממשלה. שיפסיק לשקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל זה לא ייאמן. ההתנתקות זה ראש הממשלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – ושכחנו את כל העוולות ואת כל המחדלים. אבל אני חושב שמעבר לכך יש בעיה קטנה: אני לא יודע לאיזה יאיר לפיד להאמין, או כמו שינון מגל אומר – ללפיד היומי או ללפיד הלילי – האם אני צריך לענות כאן ללפיד שבעד מדינה פלסטינית או ללפיד שנגד מדינה פלסטינית? האם לפיד שתומך במדינה פלסטינית הוא הלפיד היומי, או שהוא דווקא הלפיד הלילי?

סימון דוידסון (יש עתיד):

תשאל את ראש הממשלה שלך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש, אני לא יודע לאיזה יאיר לפיד לענות – לזה שאמר שהרשות צריכה לשלוט בעזה ביום שאחרי החמאס – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא לפיד אמר את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – או ללפיד שאמר שהרשות הפלסטינית לא צריכה לשלוט בעזה ביום שאחרי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תקרא לי, אני הולכת. אף אחד לא רוצה לשמוע את השקרים שלך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מהי הגרסה העכשווית? ראינו שבהתנתקות הוא חגג, הוא ניצח, הוא הצליח. ראינו את ההצלחות שלכם – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

האם אתה בעד מכת"זית או נגד מכת"זית?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אבל לפחות מה הגרסה של היום של יאיר לפיד? מה העמדה שלו, אדוני היושב-ראש? אני באמת לא יודע לאיזה יאיר לפיד להתייחס, ללפיד שאמר – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

תגיד לי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון, קריאה שנייה. די.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל הוא לא היה חבר כנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

די, די. רבותיי, די.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – שהסכם הגז, הסכם כניעה לחיזבאללה, הוא הסכם שמרחיק את העימות מול החיזבאללה, או ללפיד שתוקף את המדיניות הביטחונית בצפון? גם בזה לא ברור, לפיד יומי או לפיד לילי. האם ללפיד שאמר שצריך להכניס אלפי פועלים מעזה כדי לרצות את החמאס? כן, חשבתם ששכחנו, אלפי פועלים מעזה, כמה שיותר פועלים מעזה, כדי לרצות אותם. לפיד יומי או לפיד לילי? או אולי תוכל לגלות לנו, יאיר לפיד, שכמובן נעלמת מכאן, אתה וכל חבריך באופוזיציה, כי אין לכם מה לומר – –

גלעד קריב (העבודה):

אוה, בר-כוכבא.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – האם אנחנו מאמינים ללפיד שתקף את גנץ על שנכנס לממשלה, או שהציע בעצמו להיכנס לממשלה? אדוני היושב-ראש, אני לא יודע למי להאמין, ללפיד שתמך בסרבנות המונית, בסיכון ביטחון המדינה, או ללפיד שכעת מטיף לחרדים שחייבים להתגייס? אגב, אנחנו חושבים שגיוס לצה"ל הוא מלחמת מצווה, זו זכות גדולה. אולי מישהו יכול לענות לי כאן אם אנחנו מאמינים ללפיד שישב בממשלה ולא עשה כלום בנושא הזה של גיוס חרדים, או ללפיד שעכשיו אומר שצריך לגייס את כולם ולעשות חוק ולטפל ולפעול וכן הלאה וכן הלאה? האם אנחנו מאמינים ללפיד שסיפר שהנחית מסוק עם רימוני עשן בלבנון? האם זה לפיד יומי או לפיד לילי? או ללפיד שאמר שלהיות שר אוצר – לא צריך להיות כלכלן, ואז הוא חזר בו ואמר ששר אוצר חייב להיות כלכלן? רבותיי באופוזיציה, שוב ברחתם, נעלמתם, כמו תמיד, כי אין לכם מה לומר. אין לכם מה לומר, כי אתם הבאתם עלינו – –

אפרת רייטן מרום (העבודה):

זה ממש – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – את ההתנתקות; כי אתם תמכתם באוסלו; כי אתם הייתם שותפים בקונספציה. אמת, גם הרבה מאוד פעמים חבריי בימין התבלבלו וטעו והמשיכו עם הקונספציה הזאת.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אתה פשוט גנבת – – – בזמן הזה באותה תקופה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן מרום, תודה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אתה רוצה לחזור לזה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל צריך לומר – בוודאי שאני רוצה לחזור לגוש קטיף – –

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אתה גאה בזה עד היום, אה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן מרום.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – והדרך הנכונה היא להיות בגוש קטיף, ולא רק בגוש קטיף אלא בכל עזה. הדרך הנכונה היא להביס את האויב, לא להתקפל ולהיכנע ולתת ולוותר, כי כל פעם שוויתרנו חטפנו, כי כל פעם שנתנו ומסרנו, קיבלנו ופגעו בנו.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אחלה ועד בית. וואו, איזה יופי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן מרום.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

הממשלה הכי טובה שהייתה פה עד היום. כל הכבוד, השר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני עובר לקריאות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש, אני לא אאריך, כי כאמור, יאיר לפיד ברח, אבל אני כן אגיד דבר אחד: אתם מזלזלים באינטליגנציה של תושבי מדינת ישראל. תושבי מדינת ישראל זוכרים היטב מי תמך בקונספציה, מי תמך בהכנסת פועלים מעזה, מי תמך בכל מיני הסדרים מדיניים – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז הוא תוקף פה ראש ממשלה. אתה תוקף ראש ממשלה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

הממשלה שאתה חבר בה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – מי תמך בכל מיני הסדרים מדיניים, ומי זה שהיו לו כל מיני חלומות שווא בגירוש גוש קטיף, אדוני היושב-ראש. יאיר לפיד חגג בגירוש גוש קטיף, אדוני היושב-ראש. יאיר לפיד עלץ מזה ש-10,000 יהודים גורשו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא היה חבר כנסת בכלל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היא לא יודעת לקרוא אפילו. נו, באמת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא אפילו לא היה חבר כנסת. זה אבא שלו, טומי לפיד היה. הוא אפילו לא היה חבר כנסת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היא לא יודעת לקרוא. היה לו טור בידיעות אחרונות. תקראי, תהיי יסודית. כמה פעמים אמרתי לך, חברת הכנסת בן ארי, תהיי יסודית, תקראי, תלמדי את החומר. תלמדי את החומר, רק ללמוד את החומר. אם היית לומדת את החומר, היית יודעת שכל הקשקושים שלך בחודשים האחרונים בכנסת – פשוט לא מכירה את החומר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוה, מי זה – – – של אקדח מים. הוא לא יפנה אליי ולא ידבר אליי – – – שלא ידבר אליי – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

להיות קצת יותר יסודית. אדוני היושב-ראש, יאיר לפיד חגג בגירוש גוש קטיף, והיום החגיגה הזאת, אנחנו משלמים עליה מחירים כבדים. אני לא אומר, לא רק יאיר לפיד אשם באותה קונספציה, זה נכון – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

תגיד מי, תגיד. איתמר, תגיד מי.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תגיד.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אבל במקומו של יאיר לפיד ובמקומכם, חבריי מהאופוזיציה, שכל כך הרבה שנים האמנתם בקונספציה של הסדרים מדיניים ושל בואו נדבר ובואו נשתף פעולה ובואו נקבל את זה שחמאס מורתע – במקומכם הייתי מתבייש, הייתי יושב בשקט, הייתי באמת נותן לדרך אחרת לנהל כאן את מדינת ישראל. אנחנו לא נשכח את גירוש גוש קטיף.

מרב מיכאלי (העבודה):

אבל לא היה הסדר מדיני, לא עשיתם הסדר מדיני. תפסיק לשקר. תפסיק לשקר במצח נחושה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו לא נשכח את גירוש גוש קטיף.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכאלי.

מרב מיכאלי (העבודה):

לא היה הסדר מדיני – ההפך, בגלל שלא היה הסדר מדיני זה קרה, בגלל זה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כן, הסדר מדיני עם החמאס, הסדר מדיני עם הרש"פ. הסדר מדיני – זהו זה, לא למדתם מהטעויות – –

מרב מיכאלי (העבודה):

אתה, ראש הממשלה שלך עשה עסקים עם חמאס, אתם עשיתם עסקים. לא עשיתם הסדר מדיני.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – לא למדתם דבר וחצי דבר.

מרב מיכאלי (העבודה):

אתה משקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכאלי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תגיד לראש הממשלה שלך, לא לנו.

גלעד קריב (העבודה):

די, בר-כוכבא, משיח השקר.

קריאה:

אבל למה אתה פונה אלינו?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אם אחרי 7 באוקטובר האנשים האלה ממשיכים לדבר על הסדר מדיני – –

גלעד קריב (העבודה):

בר-כוזיבא, די כבר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אם אחרי 7 באוקטובר האנשים האלה מדברים על משא ומתן, אם אחרי 7 באוקטובר האנשים האלה חושבים שיש לנו עם מי לדבר בחמאס או בפתח – לא למדתם כלום.

נאור שירי (יש עתיד):

אחרי 7 באוקטובר – – – עם שר, לא למדת כלום. תתפטר, פשוט תתפטר. לא למדת כלום.

גלעד קריב (העבודה):

השר בן גביר, גם השנה אתה מתחפש לברוך גולדשטיין?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב.

נאור שירי (יש עתיד):

תתפטר, תיקח אחריות – – – את המשילות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי, קריאה ראשונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי.

גלעד קריב (העבודה):

התחפושת מוכנה? בר-כוכבא.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – ואז זה מתאפס?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני במקום האנשים האלה הייתי מתבייש, ואני – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

אתה צריך להתבייש – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב.

נאור שירי (יש עתיד):

אין כישלון יותר ממך, אין.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואני במקום האנשים האלה הייתי אומר להם, אדוני היושב-ראש – – –

גלעד קריב (העבודה):

דם זורם בכפות ידיך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש, הייתי אומר להם: שבו בשקט ותנו לעבוד. תנו לנו לעבוד. אני חייב להגיד לכם שאצלנו במשרד לביטחון לאומי, כשנתנו לי לעבוד – – –

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היום, היום – שימו לב, חבריי חברי הכנסת, הגענו – –

גלעד קריב (העבודה):

כמה שוטרים התפטרו מאז שנכנסת?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – הגענו לשיאים מדהימים: האקדח ה-100,000. הרישיון לאקדח ה-100,000, אדוני היושב-ראש. לחמש את מדינת ישראל. ישראל מתחמשת.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עטאונה, ישראל מתחמשת. ישראל מתחמשת, כן.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

ראינו בכביש 40 מה קרה, ראינו בכביש 40 מה קרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כן, מתחמשת. מתחמשת.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – – ראינו מה קרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה. חבר הכנסת עטאונה, רשות הדיבור של השר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תתבייש ותתפטר. תתבייש.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני, 900 כיתות כוננות פתחנו. כשהם סגרו את כיתות הכוננות, אני רק פתחתי עוד כיתה ועוד כיתה ועוד כיתה. 10,000 רובי סער, 10,000 רובי סער.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל הכבוד.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ולא פחות חשוב, חברי הכנסת: מדיניות אחרת בשירות בתי הסוהר. נגמרה הקייטנה. נגמרו החגיגות. תראו מה קורה עם האסירים הביטחוניים, עם הנוח'בות, מייללים – וטוב שכך. גם שינוי מדיניות במשטרה. האמת, אדוני היושב-ראש, יש לנו עוד הרבה מה לעשות. יש עוד הרבה מה לעשות: משמר לאומי, גיוס של 5,000 שוטרים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

טפל בארגוני הפשיעה. על מה אתה מקשקש, תפסיק. קח אחריות. קח אחריות – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אגב, בתקופה שלהם רק התפטרו שוטרים. רק התפטרו שוטרים. אני הוספתי 5,000 תקנים. 5,000 תקנים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

קח אחרית ותתפטר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת עטאונה – בוא נחגוג. בוא נשמח ביחד על עוד נתון.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

קח אחריות ותתפטר. 244 מתחילת השנה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בוא נשמח ביחד על עוד נתון. על עוד נתון.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

מה אתה עושה, אתה לא מתבייש? 244 מ-2023 – – – קח אחריות ותתפטר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, אני לא רוצה לחזור לקריאות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בוא נשמח על עוד נתון: אנחנו מכפילים את הריסות הבתים הלא-חוקיים בנגב.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

על אפך וחמתך אנחנו נישאר, לא יעזור לך כלום.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ברוך השם, ברוך השם. אני חשבתי שאתה תשמח.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

זה מה שאתה יודע? בזה אתה מתגאה? אתה בושה. תתפטר, תתפטר, בושה לך. לא תעזור לך שום הריסה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני חשבתי שאתה תשמח. אני חשבתי שאתה תשמח.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

רסבן ענכ יישארו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, קריאה ראשונה, חדל. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אגיד לך למה אני מופתע.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

לא תעזור לך שום הריסה בנגב – – – האנשים נשארו ביישובים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה. חבר הכנסת עטאונה, קריאה שנייה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אגיד לך למה אני מופתע. הרי כשאנחנו אוכפים את הבנייה בנגב, זה גם איכות חיים של התושבים בנגב, גם של התושבים הבדואים.

משה סעדה (הליכוד):

שמירת החוק.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בדיוק. הם צריכים לשמוח. הם צריכים לשמוח.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה עובר על החוק – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, אתה בקריאה שנייה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

עצורים אזוקים. אתה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בטח שיהיו עצורים אזוקים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, אתה בקריאה שנייה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה עובר על החוק. תתבייש.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בטח שיהיו עצורים אזוקים. מי שירים יד על שוטר – ייאזק.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, קריאה שלישית. נא לצאת.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

איך אתה מפרסם דבר כזה? אתה עבריין, אתה עובר על החוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני, קריאה שלישית, נא לצאת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מי שירים יד על שוטר – ייעצר.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

עבריין, עבריין.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואלה שזורקים אבנים על אזרחים בנגב – ייעצרו.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

עבריין, עבריין.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואלה שמסיתים – גם בזה, נכון, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה לא שומע אותי, אז אתה לא יודע שאתה בקריאה שלישית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – גם בנושא הזה, את צודקת, הגדלנו את האכיפה במדיניות ההסתה. ומעכשיו, כשירצו לפגוע בחיילים – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

לא יעזרו לך לא הריסות ולא – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה לא מאיים על אף אחד. אתה לא מאיים על אף אחד.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, נא לצאת, אתה בקריאה שלישית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כשרוצים לפגוע בחיילים – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

בושה, עבריין, בושה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

עושה אבו עלי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – נגמרה הקייטנה, באותו לילה באים ועוצרים. באותו לילה שולחים לבית מעצר, עם האזיקים, את צודקת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

זה לא עוזר לך – – – מדיניות של חלשים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עם האזיקים, ומאחור דגל ישראל. את יודעת למה, עאידה תומא סלימאן? כי זו המדינה שלנו, זו מדינת ישראל. את רוצה לחיות כאן? אהלן וסהלן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – – למה, אתה בעל הבית? אתה חושב שאתה בעל הבית?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל זה הדגל, זה הסמל, זאת המדינה. תקבלו את זה? אהלן וסהלן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה חושב שאתה בעל הבית?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חברת הכנסת רייטן, אני רוצה להגיד לך משהו אחד – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

להגיד להורים שלי – – – את המדינה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – כי את גרה ביפו. את יודעת היטב, את יודעת היטב כמה פעמים פוגעים ביהודי יפו, כמה פעמים מנסים להתנכל. לך שרפו את הרכב, אם אני לא טועה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

בממשלה של נתניהו, סליחה, אדוני.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בתקופה של הממשלה שלך דווקא.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לא, זה בתקופה שלך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, בתקופה שלך. אבל אני חייב להגיד לך משהו.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – – שומר החומות, אתה הבערת – – – כי אתה ידוע בכל העולם כפירומן, ובגללך – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל אני חייב להגיד לך משהו. אנחנו שומרים עלייך.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

בגללך זה קרה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אה, בגללי? בגללי גם היה 7 באוקטובר?

אפרת רייטן מרום (העבודה):

על הידיים שלך. תסתכל, תסתכל על הידיים שלך. אתה תמצא שם דם. זה הכול עליך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זאת האופוזיציה של מדינת ישראל, אדוני. זאת האופוזיציה, ככה הם נראים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

בשומר החומות היה, אני מזכירה לך, בשומר החומות – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ולכן, מה שיש לי להגיד לכם, אתם תמשיכו להאשים – – –

אפרת רייטן מרום (העבודה):

פרובוקציה, ואתה ראית מה קרה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כן, כן, כן, אני אשם גם ב-7 באוקטובר. אתם תמשיכו להאשים, ואנחנו נמשיך להוביל.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

בשומר החומות, מה קרה, איזו ממשלה הייתה? ראש הממשלה שלך, שעכשיו אתה תומך בו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו נמשיך לפעול למען המדינה הזאת, אנחנו נמשיך ללכת, ובעזרת השם – בקונספציה אחרת.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אז למה אתה מעוות עובדות? התחפשת? פורים הגיע מוקדם מדי – – – אפילו ילדים לא קונים את הסיפורים שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן מרום, נשמעת היטב.

טלי גוטליב (הליכוד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בקונספציה אחרת מהקונספציה שלכם כי אתם הובלתם אותנו לגירוש, להחרבה, ובסופו של דבר למדינת חמאס.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

עובדות קצת – – – מי נתן להם כסף?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו רוצים מדינת ישראל. עם ישראל חי.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אדוני השר, מי נותן להם עכשיו, אדוני השר?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. וכעת, בהתאם לתקנון הכנסת, נעבור לדיון סיעתי. ראשונת הדוברות – חברת הכנסת שרון ניר.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – – בלבלתי אותך עם העובדות?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן מרום.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

נבהלת, אה? קשה להתמודד עם עובדות. עכשיו אתה יוצא מהאולם, גם? לא, בבקשה, אדוני השר, בוא תישאר, תקשיב קצת, אולי גם אתה בורח. אוי, רק ראה אותי, אוי, תראו, הוא בורח, השר בורח. אבל העיקר על לפיד הוא אמר שהוא בורח. פחדן.

טלי גוטליב (הליכוד):

ככה זה בפריימריז?

היו"ר אמיר אוחנה:

עד שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – דיברתי עם אנשים, הסברתי להם.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, רשות הדיבור של חברת הכנסת שרון ניר ושלה בלבד.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – כל מיני דעות, רעיונות. אפרת, תקשיבי, זה כנסת, פה זה כנסת ישראל.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

סימון דוידסון (יש עתיד):

טלי, את מגינה עליו יותר מדי.

טלי גוטליב (הליכוד):

תקשיבו – – – כל פעם שאתם תשימו x על מישהו, אני אוכיח לכם כמה הסיבה הזאת שגויה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת כולם, אוקיי, רשות הדיבור לחברת הכנסת שרון ניר. מרגע זה, לשרון ניר בלבד. בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. קודם כול, לצופים מלמעלה, שחושבים שאנחנו נמצאים בתוך בועה, בתוך אקווריום, רואים פה שר עומד פה בעזות מצח, בלי לקחת אחריות, בתוך ממשלה שהיא ממשלת האסונות – מאסון מירון ועד אסון 7 באוקטובר – שלא מבינה שאיבדה לא רק את אמון הכנסת אלא גם את אמון הציבור. והוא עומד פה בעזות מצח, אותו שר. הממשלה הזאת חייבת לקחת אחריות, היא חייבת להחזיר את המנדט לעם, כי היא מובילה אותנו אל הלא-נודע והיא לא נותנת אופק לא לתושבים בדרום ולא לתושבים בצפון. לאחר האסון של 7 באוקטובר זאת ממשלה לא ראויה. ממשלה שרק בשבוע שעבר העבירה תקציב סקטוריאלי, שלא היה ראוי גם ל-6 באוקטובר, ובטח הוא לא מתעלה לגודל השעה. אז ממשלה שמה שמעניין אותה זה רק השרידות הפוליטית שלה, ועוד בשעת מלחמה, ומה שמעניין אותה זה רק השרידות הפוליטית של העומד בראשה, זאת ממשלה לא ראויה. בסוף השבוע היינו עדים לעוד מופע מביש של הקבינט, שדוחה דיונים כשחייהם של 134 חטופים עומדים על הפרק; ממשלה, שגם ברגע זה, 164 ימים לאחר תחילת המלחמה, אנחנו לא רואים אור בקצה המנהרה – לא פעולה ברפיח, לא בציר פילדלפי וגם לא חטופים – במקום דרוך, דשדוש; ממשלה שלא מצליחה לקבוע אסטרטגיה ומצב סיום ללחימה ברצועת עזה, ולכן גם ההישגים הראויים של הלוחמים בשדה הקרב נשחקים למול עינינו. צריך לחזור עכשיו עוד פעם לבית חולים שיפא, ועוד פעם לצפון הרצועה, ושוב ושוב לעקור את קיני הטרור משורש, כי עשו זאת בעבר. למה? כי הממשלה הזאת לא יודעת לייצר אסטרטגיה, ממשלה שאיבדה את הצפון תרתי משמע. אתמול ביקרתי במועצה אזורית הגליל העליון על מנת לעמוד מקרוב על השפעות המערכה מול חיזבאללה על תושבי הצפון. ראש המועצה גיורא זלץ סקר בפניי שמתוך 29 יישובים הוא פינה 14, ורבים פונו ביוזמתם בשל היעדר ביטחון ופגיעה בשירותים בסיסיים. לא שירותי רפואה, לא שירותי תברואה, לא תעסוקה, לא מוסדות חינוך, לא אקדמיה, כלום, הכול עומד במקום. 80,000 איש מפונים שהם פליטים בארצם – ואין אופק, לא לתושבי הדרום ולא לתושבי הצפון. ולא ברור לאן פנינו מועדות ומה עתיד לקרות עם תחילת שנת הלימודים החדשה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, גברתי.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

ממשלת ישראל הייתה צריכה כבר מזמן להקים מינהלת תקומה שתעסוק גם בצפון וגם בהשבת הביטחון לתושבי הצפון. העם הזה ראוי לממשלה ולמנהיגות שיובילו אותנו מהאסון הזה לחוף מבטחים ולתקווה. זו לא הממשלה הזאת. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, נמצא איתנו? איננו. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, היום בבוקר נורה צעיר בכפר יפיע, יאפת אלנאסרה; לצערנו הוא נרצח, הוא מת. בכך הגיע מספר הנרצחים באוכלוסייה הערבית, אזרחי מדינת ישראל, ל-41 מתחילת השנה. תשע נשים יהודיות וערביות נרצחו מתחילת השנה. עומד השר שמוביל את המדיניות הברורה מאוד – זעזוע ואובדן כל ביטחון אישי שיכול להתקיים אצל אזרחי מדינת ישראל – הוא עומד על הדוכן ומתגאה שחילק 100,000 אקדחים וכלי נשק לאזרחים. הוא רק לא התגאה על איך הוא באמת חילק אותם; הוא חילק אותם בלי לבדוק מי יכול, מי יש לו היכולת להיות. שלא תבין אותי לא נכון, מאז שנכנסתי לכנסת אני יודעת מה עמדתך. הגעת לוועדות שניהלתי בנושא הזה ולא הסכמנו. אני נגד חלוקת נשק בצורה מסיבית. אבל השר, הילד המגודל הזה, הילד הרשע המגודל הזה – נראה שכשזה מגיע לדם ונשק ורציחות הוא נראה כאילו הוא מתלהב מזה. נראה שהוא רוצה עוד ועוד. מנסים לרסן אותו וזה לא עוזר. זה לא עוזר. האמת היא שאני לא מטילה עליו אחריות מלאה, כי האחריות המלאה היא על מי שמינה אותו לתפקיד הזה; היא על ראש הממשלה, שמוכן לקבל על עצמו אחריות לדמם של אזרחים ואזרחיות שהחיים שלהם בסכנה. אנחנו מדברים רק על אלה שנרצחו, לא מדברים על אלה שחיים בפחד מתמיד, לא מדברים על אלה שנפצעו. ראש הממשלה – שישב בכיסא הזה וענה לי, בדיון 40 חתימות, ואמר: אני לוקח על עצמי את האחריות בנושא מיגור תופעת הפשיעה – ממשיך לתמוך בשר ההזוי הזה, הפירומן הזה ובמדיניות שלו של הפקרה, לא רק הפקרת הביטחון. אתם יודעים, הפקרה זה לא לעשות כלום, אלא שבעיניי הוא מסכן את הביטחון של אזרחי ואזרחיות המדינה. האחריות היא לא רק על השר הזה, אלא על כל הממשלה ועל מי שעומד בראשה, שנותנים למצב הזה להמשיך. לכן צריך להצביע אי-אמון, לא רק היום, אלא כבר מזמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. אגב, אתמול הייתי ביפיע. אני מאוד מצטער לשמוע על הרצח הנוסף הזה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כן, זה היה בבוקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, איפה הוא, הליצן? איפה הוא, יצא? ברח. העיקר שהוא עמד פה וצעק על יאיר לפיד: יאיר לפיד ברח, יאיר לפיד ברח; עמד פה, קשקש קשקושים כאילו כבר הגיע פורים. עמד פה ליצן טרגי, עצוב; לא תגידו שמח ומצחיק, טרגי. מדבר על בעל הבית, מדבר על משילות, מכר לאנשים פה סרטים וקשקושים, אבל כשהוא גמר לדבר, ירד, ירד כמו ילד קטן וברח מהאולם, כי הרי הוא לא מסוגל לשמוע את האמת. הוא חי באיזה מטריקס משלו, שמצליח להעביר את זה לאזרחים. אנחנו יושבים פה, הוא מוכר פה משילות? כל היציע הזה מלא בתמונות של נרצחים, כל היציע הזה מלא בתמונות של חטופים, והוא מדבר על ההצלחה הפנומנלית שלו במשילות, ב-100,000 אקדחים ונשק שהוא מחלק? מוכר קשקושים ואשליות ותקוות שווא כוזבות. מוכר לאזרחים דברים שלא היו ולא נבראו, כשהנתונים בשטח מעידים ההפך. זאת שנה – יותר משנה – מהיום שהוא נכנס לתפקיד, שהוא אחד החשובים במדינת ישראל, המשילות במדינת ישראל הגיעה לשפל שלא היה אי פעם בתולדותיה. הביטחון האישי שלנו, הביטחון הלאומי שלנו, הכול פה קרס, כולנו מופקרים. הוא לא מאמין בצה"ל, הוא לא מאמין במשטרה, בגלל זה הוא מחלק נשקים לאזרחים. תסתדרו לבד. זאת מדינת הכאוס שהוא מציע לנו: איש איש לגורלו. אל תסמכו – לא על המשטרה, שאותה הוא חירב; שוטרים באים אליי ואומרים לי בשקט: אנחנו מצטערים, אנחנו מתביישים שקוראים לנו משטרת בן גביר. הם מתביישים בך ומפחדים כי אתה עושה להם כל מיני תרגילים איומים. אתה פרסונה נון גרטה. רציתי לשאול אותו איך היה לו הביקור האחרון בארצות הברית. אה, רגע, הוא לא היה שמה כבר כמה וכמה שנים, כי הם לא רוצים שהוא ייכנס; כי הם קוראים לו "פונדמנטליסט", קיצון, "מושחת". כולם – כל העולם יודע את זה: הוא איש שלוקח את המדינה שלנו, כמו משקולת הוא לוקח אותנו למטה, מעיב עלינו עם כתם בין-לאומי. ככה נראית היום מדינת ישראל, הפנים של איתמר בן גביר. אלה הפנים שלנו בעולם. האמריקאים, החברים ובעלי הברית שלנו, לא מסוגלים לשמוע את השם שלו; חושבים שהוא פשיסט וקיצוני, רוצים לזרוק אותו מכאן, ואנחנו נותנים לו להמשיך ולהיות השר, שר המשטרה. אני חושבת שזאת חרפה. נגמרת המשמרת שלו. זו תהיה המשמרת האחרונה שלו, ואז הוא כבר יראה את הכנסת רק מהאופוזיציה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

יש פרוצדורה כזאת? לא. לא, באי-אמון אין פרוצדורה כזאת. סליחה. אם כך, רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. הממשלה רוצה לסכם או שנעבור להצבעה? לא. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. ההצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד הצעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 27 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

גלעד קריב (העבודה):

איפה המחנה הממלכתי? איפה כחול לבן?

היו"ר אמיר אוחנה:

27 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש בחוק. נוסיף גם את קולו של חבר הכנסת עטאונה. זה לא משנה את תוצאת ההצבעה, כמובן.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – דיון משולב בהחלטות הממשלה בדבר העברת שטח פעולה, ביטול משרד המודיעין ושינוי בחלוקת התפקידים בממשלה. השרה מגיעה? אני מבין שהשרה עוד מעט תיכנס. אני מזמין את שרת המודיעין חברת הכנסת גילה גמליאל להציג את החלטות הממשלה. בבקשה, גברתי. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

שרת המודיעין גילה גמליאל:

אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, המלחמה ואתגרי השעה דורשים מאיתנו להתגייס למשימה באמצעות עבודה מקצועית, המכוונת למטרות המלחמה ולהשבת המשק למסלולו. עלינו ליזום ולחדש. אני מאמינה, כבוד היושב-ראש, שגם למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יש חשיבות כבירה בעניין. ראשית, עלינו לוודא כי משרתות ומשרתי המילואים אשר עובדים בתחומי המדע והטכנולוגיה מצליחים לחזור לעבודה באופן תקין ומכיל. רק לאחר שנשיג את מטרות המלחמה נוכל לדבר על היום שאחרי ועל חיזוק הכלכלה הישראלית. חברות ההזנק חוות קושי בתקופה הנוכחית עקב גל האנטישמיות בעולם ועוינות כלפי ישראל. עלינו לסייע להן לעבוד במציאות מורכבת כדי שנוכל להזניק ביתר שאת את הכלכלה הישראלית. מדינת ישראל עומדת לאורך השנים בחזית החדשנות בתחומי אבטחת הסייבר, ביוטכנולוגיה ורבדים נוספים שהמוח הישראלי מוביל בהם במרוץ העולמי. עלינו להמשיך עם הפנים קדימה ולסייע למגזר ההייטק להמשיך להוביל בתחום. הבינה המלאכותית תופסת נפח משמעותי בצורה שבה אנחנו מתנהלים, עובדים ולומדים. כדי להמשיך להוביל בתחומים הללו, עלינו להשקיע ביתר שאת בפיתוח, ולהבין, ולהוביל לפריצות דרך רלוונטיות. אבל לפני ההשקעה והפיתוח, כבוד היושב-ראש, עלינו להגדיר חזון ברור ורלוונטי עם יעדים למעמדה של ישראל בתחומי הבינה המלאכותית לשנת 2030. יעדי פיתוח, רגולציה והטמעה של הבינה המלאכותית במערכות המדינה. רק כאשר נראה בתחום הבינה המלאכותית משאב חיוני למדינת ישראל, נוכל להעניק לו תקציבים ותיעדוף, וליצור תוכניות לטווח הארוך שיציבו אותנו בקדמת המרוץ העולמי. לאורך חיי הציבוריים אני רואה את עקרון שוויון ההזדמנויות ומיצוי הפוטנציאל. החוסן שלנו כחברה מתבסס על היכולת שלנו לאפשר לכל אזרחית ואזרח במדינת ישראל להשתלב בכל תחום שבו ירצו. זו ההשקפה החברתית שעומדת לנגד עיניי גם בתפקיד הנוכחי. אני רוצה לומר, כבוד היושב-ראש, בעת הזו, לסיכום תפקידי כשרת המודיעין, שהמשרד הזה, שבו הייתה לי הזכות במהלך השנה האחרונה לקדם דברים על בסיס סמכות שניתנה לי, בסוגיות של החברה האזרחית באיראן, עם הגולים האיראנים, עם פעילות ענפה, עם ביקורו של רזא פהלווי במדינת ישראל ועם ההוקרה של העם האיראני, שלעתיד לבוא כולי תקווה ואמונה שנחזור לחדש ימינו כקדם ונשתף פעולה כמתבקש בין העמים, ושהשלום הזה גם יגיע לפתחנו. את כל הפעילות במרחב האינדו-פסיפי, את כל התפקידים הרבים שפעלנו, ובהם סוגיות הסייבר ותפקידים נוספים, אני מאמינה ובטוחה שיהיה ניתן לממש גם כן סביב התפקיד החדש, בראייה מתכללת של הפיכת משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות גם לבסיס איתן לכל מערכות המודיעין והטכנולוגיה, גם הביטחונית, למען מדינת ישראל. לאור כל אלה ובהתאם לפרוטוקול, אני מתכבדת למסור לכנסת את ההודעות הבאות לאישורכם: בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבדת להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד המודיעין למשרד ראש הממשלה את שטח הפעולה של משרד המודיעין, לרבות מינהלת המודיעין הלאומי. בנוסף, אני מתכבדת להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, לבטל את משרד המודיעין. בהתאם לסעיף האמור בחוק-היסוד, מבקשת הממשלה להביא את ההחלטה בדבר ביטול המשרד לאישורה של הכנסת. בנוסף, אני מתכבדת להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה ולקבוע כי אסיים לכהן כשרת המודיעין, וזאת במועד שבו תיכנס לתוקף ההחלטה בדבר ביטול משרד המודיעין, וכן למנותי לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, וזאת במקום השר אופיר אקוניס, שכהונתו בממשלה נפסקה בהתאם לסעיף 22(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, עם קבלת החלטת הממשלה בדבר מינויו לתפקיד קונסול כללי בניו יורק. בהתאם לסעיף האמור בחוק-היסוד, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. כאן אני פונה גם לחבריי וחברותיי באופוזיציה, אשמח לקבל גם את תמיכתכם לעצם המינוי. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לגברתי. כעת נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. אני אאחל מפה לשרה גילה גמליאל הצלחה בתפקיד החדש. אני חושבת שראוי שזה יהיה התפקיד, בטח ובטח שזה עם קצת יותר משמעויות ונפח לתפקיד. אני בעדך. גם בימים כאלה, צריך להגיד גם כשאנחנו בעד. מה שהיה כאן, האירוע המטורלל עם השר לביטחון לאומי, כבר אין לי מה להסביר את זה. באמת, קצרה היריעה. שר שעומד במסיבת עיתונאים עם ציור של אקדח מאחור. איך אפשר להסביר את זה שבמשמרת שלו הכי הרבה נרצחים בחברה הערבית, הכי הרבה נרצחים בחברה היהודית? כאילו אין, אין, אי-אפשר להסביר על איזה מכה נפלנו כמו השר הזה. אבל אני לא רוצה לדבר עליו, אני רוצה לדבר על שר אחר, הלוא הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אתמול פתחתי את הטלוויזיה וראיתי את הריאיון שלו ב"שש עם". עכשיו, חשבתי שהתבלבלתי בלוח השידורים, ושזה פתאום מהדורה חוזרת של ארץ נהדרת, כי אי-אפשר להסביר את הריאיון הזה, באמת. עולה שר האוצר, שואלים אותו על העסקה עם החטופים – בכל זאת, שר בכיר בממשלת ישראל. באמת, לשמוע – איך נגדיר במילים את מה שהוא אמר? אני אקריא לכם, למי שפספס את הריאיון האלמותי שלו עם עודד. אומר השר סמוטריץ': "מה שיקרב הכי הרבה את החזרת החטופים הביתה, בעזרת השם – – – זה לנתק כרגע מגע". הדרך להביא חטופים זה לא לנסוע לקטר לנהל משא ומתן, זה פשוט לנתק מגע. איך יחזרו החטופים שנמצאים פה? עוצמה צבאית, כל מיני סיסמאות חלולות וריקות. אבל יש משא ומתן ויש עכשיו עסקה. לא נראה לך הגיוני, לפחות בשביל המשפחות שלהם, לנסוע לקטר ולנסות לראות מה אפשר? איך אפשר להגיע למשא ומתן בלי שאתה יושב ושומע את הדרישות? "בעזרת השם", כמו הכלכלה, כלכלת "בעזרת השם", באמת אי-אפשר להסביר את זה. אבל רגע, יש עוד שיא לזה, כי בזמן שהוא מתראיין הוא גם אומר, השר הבכיר: וגם כרגע אין עסקה. עכשיו, את תופסת את הראש ואת אומרת לעצמך: אבל באותן שעות הקבינט המצומצם דן בעסקה, אז איך אתה אומר לציבור שאין עסקה? איך אתה אומר את זה? איך אתה מעז לדבר למשפחות, שר בכיר בממשלה, כשקבינט מצומצם בחדר דן בעסקה? אתה אומר: לא, אין עסקה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נגמר לי הזמן. יש לנו משפחות שבאמת, היום ראיתי אותן, אני רוצה להגיד לך במילה אחרונה: הם באו היום לישיבת הסיעה שלנו, ולא זכור לי כזה שפל. מצד אחד חוששים למחות, כי מה יגידו, ומצד שני הם מדברים על זה שאולי היקירים שלהם כבר לא בחיים. אתה שר בכיר בקבינט, תוריד את הראש, מספיק עם הזחיחות הזאת. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, כנסת נכבדה, בעיקרון רציתי לדבר על התוכנית שאני מקדם. סיפרתי לחברת הכנסת גוטליב על תוכנית גדולה שאני מקדם בנושא של ספורט ככלי למניעת פשע בחברה הערבית, אני מקדם אותה גם עם משרד ראש הממשלה, אבל אני שמח שהיושב-ראש נמצא פה, ואני רוצה להעביר לך את התחושות שלי היום מהוועדה לענייני ביקורת המדינה. הגעתי לדיון כחבר כנסת שאכפת לו מהעבודה שלו בכנסת. אני חושב שאנחנו, חברי הכנסת, במשך השנים יותר ויותר רמסו אותנו ושמו אותנו בצד, וזלזלו, והכנסת הפכה להיות לכלי של הממשלה ולא באמת כלי שאמור לבקר את הממשלה. אני הסתכלתי על השם של הדיון, והשם של הדיון היה "הצבעה" – ככלי לחייב את הפקידים הבכירים וגם את הבכירים במשטרה להגיע לדיונים בנושאים מסוימים. הנושא הזה היה "כלי ירי". הדיון הפך להיות מאוד מאוד פופוליסטי, וכל הזמן בן גביר, בן גביר. בן גביר הוא לא האירוע בכלל, האירוע הוא שלהרבה מאוד מהפעילות בוועדות לא מגיעים נציגי המשרדים שמתבקשים להגיע לדיון. אתה מגיע להרבה מאוד מהדיונים – הם לא מגיעים, או שהם מגיעים ואין להם תשובות, והדיון הופך להיות עקר. ניסיתי להסביר לחברי הכנסת שהתלהמו שם. אחת מהם הייתה חברת הכנסת גוטליב – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא התלהמתי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוציאו אותך בקריאה השלישית.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא קילל אותי, אלהואשלה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הנושא הזה החטיא את המטרה. ואני מסביר גם עכשיו לחברי הכנסת שהיו שם, חלקם פה – הדיון היה כדי להגיע למצב שהנציגים של המשרדים שמתבקשים להגיע, יגיעו לדיונים בוועדות. יושב-ראש הכנסת, אתה הרבה שנים בכנסת, והיית גם חבר כנסת וגם שר, אתה מבין את הנושא הזה. אנחנו כחברי כנסת חייבים – מה זה חייבים, זה התפקיד שלנו – לבקר את הממשלה. אנחנו לא נעשה את התפקיד שלנו בביקורת לתהליכים שקורים בממשלה? וזה לא משנה אם זה ימין או שמאל. היום היה דיון, וסיפרתי לך על נושא של חינוך לילדים שלא יכולים להגיע לבית הספר ונמצאים או בבתי חולים או בבתים שלהם. הדיון הזה מאוד מאוד חשוב, אבל אם אין שם נציגים לא של הפסיכולוגיה הציבורית, לא של פסיכיאטרים, לא של עמותות שחשוב שיגיעו ולא של משרד האוצר שאמור לתקצב – אם משרד האוצר לא מגיע, את מי נשאל, אם יש שאלה תקציבית? אלה ילדים והורים שצריכים את העזרה שלנו. זו סתם דוגמה קטנה, אבל בהרבה מאוד מהדיונים בכנסת אתה מגיע לוועדה – אין את התשובות, ואין את הנציגים של הממשלה. אז אני חוזר לדיון של הבוקר – זה היה הדיון, ואם הייתם מבינים את זה ולא מתלהמים, הייתם מצביעים בעד, כי זה חשוב לנו כחברי כנסת. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שביקשתי לעלות מהר כדי לצטט אותך, כי היום נפל דבר בוועדה לענייני ביקורת המדינה. ברשותך, אני מצטט אותך: "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה". את זה אתה אמרת, אדוני היושב-ראש. אמרת שאתה אומר את זה מתוקף היותך יושב-ראש הכנסת. אדוני היושב-ראש, היום הכנסת נרמסה על ידי חברי הכנסת מהקואליציה אשר הגנו על הרשות המבצעת מפני הרשות המחוקקת, מנעו הבאה של פקידים – לא פוליטיקאים, פקידים – פקידי ממשלה מהמשרד לביטחון לאומי ותת-ניצב וניצב מהמשטרה לדיון בנושא רישיונות לחלוקת הנשק. על פי החוק הוועדה לביקורת המדינה אמורה לדון בעניין הזה, והדיון הזה היה בנושא חלוקת הנשק בוועדה לביקורת המדינה. לא היה זה דיון פוליטי, אדוני, היה זה דיון ערכי. לטעמי, חברי הכנסת מהקואליציה כשלו בהצבעתם. חברי אדוני היושב-ראש וחברי ועדות הכנסת, תדעו לכם שהיום בוועדה לביקורת המדינה ניתנה לגיטימציה לאי-הופעתם של מוזמנים לוועדות הכנסת. מהיום והלאה אל תבואו בטענות. היום ניתנה לגיטימציה לאי-הופעתם של פקידים. זה מאוד מאוד חבל. זהו תקדים בתמיכת חברינו מהקואליציה. לא הגיעו הפקידים שהוזמנו לוועדה לביקורת המדינה. אל תבואו בטענות אם הם לא יגיעו לוועדות שלכם. כל ההסברים שלי, הניסיונות בחודש האחרון לבוא בדברים – בסך הכול סגן ראש אגף רישוי כלי ירייה ועוד ראש אג"ם ממשטרת ישראל, זה הכול – כדי לבדוק להיכן הגיעו ההוראות של היועצת המשפטית לממשלה והנושאים שעלו בוועדה עצמה. לא דיון פוליטי, לא שום דבר, רק דיון על מהלכים, על ביצוע החוק. כבר קבעה היועצת המשפטית לממשלה כי יש ראיות לכאורה כי נעשו דברים בלתי חוקיים. נגמר לי הזמן. יש לי הרבה מה להגיד על הנושא הזה, חבל. זה יום – אני לא רוצה להגיד – זה יום לא טוב, אני לא רוצה להיות יותר בומבסטי. זה תקדים מסוכן בימי הכנסת, אדוני. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, את הביזיון הזה שנקרא "בן גביר" כשר לכישלון לאומי צריך להפסיק ומייד. כולנו ראינו את המופע של האדם ההזוי שעלה לכאן, שמדבר על חלוקת נשקים ומתגאה שהוא חילק 100,000 כלי נשק לאזרחים. התוצאה ידועה – השר ההזוי הזה מוביל למלחמת אזרחים בהסתה שלו. הנשק הזה בידי אזרחים יכול להוביל למלחמת אזרחים. תקופה ארוכה אנחנו מבקשים לאסוף את הנשק הלא-חוקי בחברה הערבית. חלוקת הנשק הזאת של השר ההזוי הזה היא במטרה אחת: להביא למלחמת אזרחים. לפני שבועיים ראינו בנגב בכביש 40 אזרח יורה לעבר אזרח באמצע היום. היה לו רישיון.

אושר שקלים (הליכוד):

תוציא. אני הוצאתי.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אני אומר לך, היה לו רישיון מהנשק הזה שחולק. אזרח מכוון לאזרח אחר באמצע היום, ערבי בדואי מהנגב, ורוצה לרצוח אותו. זו תוצאה ישירה של החלוקה של הנשק של בן גביר. זו תוצאה ישירה של ההסתה שאתה מגבה. בהערות שלך אתם מגבים אותו. לשר הזה אין מקום. בשום חברה נורמלית בעולם הוא לא אמור להיות שר. הוא עולה לדוכן, הוא מתגאה שהוא מכפיל את ההריסות בנגב. אני רוצה להגיד לו מכאן: רסבן ענכ, תרצה או לא תרצה, אנשי הכפרים הלא-מוכרים בנגב, אנחנו בעלי המקום, אנחנו בעלי הקרקע, היינו לפניך ונהיה גם אחריך. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, אני רוצה לפתוח בסיפור. הבוקר התבלבלתי וחשבתי שהתאריך הוא 18 במרץ 2024, חשבתי שעברו 164 ימים מ-7 באוקטובר, 164 ימים של מלחמה, 164 ימים שבהם 134 אזרחים ישראלים נמצאים בשבי. אבל מתברר שטעיתי. למה טעיתי? כי מסתבר שהיום בכלל 6 באוקטובר, כי שמחה רוטמן חזר לקדם את ההפיכה המשטרית בישראל, הפעם בשיטת הסלמי. ממש אתמול התפרסם ששמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, פועל לשינוי בחירת נציב הביקורת על השופטים כך שהנציב לא יהיה עוד שופט עליון בדימוס – נוהג של 20 שנה, כן, שבו תמיד מונה לתפקיד שופט עליון בדימוס בהסכמה של שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון. לא ולא. לפי רוטמן הנציב החדש יהיה אדם בעל שיעור קומה. מה זה שיעור קומה עבור רוטמן? נשאר רק לנחש. אני זורקת, אולי אביעד בקשי מקֹהלת? אבל שמחה רוטמן לא לבד. יריב לוין ממשיך לשתק את הוועדה לבחירת שופטים כדי למנוע את מינויו של יצחק עמית לנשיא העליון. אפילו שנשיאת בית המשפט העליון בדימוס אסתר חיות פרשה ב-12 באוקטובר, לפני יותר מחמישה חודשים, יריב לוין לא רק מקדם את ההפיכה, אלא ממש תורם לעינוי דין וסחבת בבית המשפט. גם חוק הרבנים המושחת חוזר, ויאפשר מינוי של עוד מאות רבנים על ידי פוליטיקאים; גם שר התקשורת שלמה קרעי ממשיך לנסות לחסל את התקשורת החופשית והציבורית בישראל ולקדם את ערוץ התעמולה, ערוץ 14; למסיבה, איך לא, מצטרף גם איתמר בן גביר, עם פוליטיזציה של המשטרה והרתעת מפגינים כנגד הממשלה ולמען שחרור החטופים על ידי מעצרי שווא, חקירות, הפחדה, הגבלת חופש ההפגנה ושימוש מופרז בכוח. אני מגיעה להפגנות האלה בכל שבת, בכל מוצ"ש, רואה בעיניי את ההסלמה – ממש את ההסלמה – לא רק כלפי המפגינים נגד ממשלת הדמים הזו, אלא כנגד משפחות החטופים, כנגד מי שנאבקים להחזרת יקיריהם, והרי ללא החזרתם, מי אנחנו? ללא השבתם לכאן, איזו ישראל תהיה פה? ואני רוצה להגיד משהו. אם אחרי אירוע כזה, אם אחרי 7 באוקטובר לא מניחים מפתחות, אז אחרי איזה אירוע כן? מהו כן אירוע מכונן שבו צריך לקחת אחריות? מה כן יגרום לממשלה להגיד אוקיי, כשלנו. היה פה מחדל, היה פה הפקר, אנחנו נחזיר את המנדט אל הציבור? מה באמת?

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

אבל ממשלה חסרת אחריות, חסרת מוסר, חסרת רסן, לא תזהה את נקודת הזמן הזו גם אחרי אסון גדול.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סולומון, בבקשה.

היו"ר משה רוט:

הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של סיישל בדבר פטור מאשרה למחזיקים דרכונים לאומיים או רגילים למטרת תיירות. הודעת שר הבריאות על מסקנות הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אושר שקלים, ווליד טאהא, משה טור פז, משה רוט ויוסף עטאונה בנושא: גידול משמעותי בשיעור המאובחנים בקרב ילדים באוטיזם והיעדר מענה מספק. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

בבקשה, גברתי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד היושב-ראש. אני רק רוצה, בגלל שזה חוזר על עצמו בתקופה האחרונה – השם שלי הוא סלימאן. שם המשפחה הוא תומא סלימאן, לא תומא סולומון. לא בגלל שיש לי איזושהי עמדת נגד להיות סולומון, אבל נולדתי תומא והתחתנתי עם סלימאן, וככה זה תומא סלימאן. האמת, אני רוצה להמשיך קצת את מה שהתחלנו באי-אמון בכל הדאגה לכל מה שקורה בתחום של הביטחון האזרחי של הציבור הרחב. אני חייבת להגיד שיש נטייה, תמיד כאשר מדברים על הביטחון האזרחי האישי, לדבר רק על העניין אם יכול להיות שתיפול קורבן לטרור הפשיעה המתחולל בתוך החברה הערבית, או בכלל בחברה בישראל; או אם אישה עלולה להיות קורבן של אלימות מגדרית, אלימות על רקע היותה אישה, אם זו אלימות פיזית או נפשית או כלכלית או מינית. אבל אף אחד לא מדבר על הרגשת אובדן הביטחון האישי כאשר הממסד, כאשר המדינה בזרועותיה מפעילה הרגשה ונותנת לציבור את ההרגשה הזו. זה דבר שתחת הממשלה הזו אנחנו, לפחות באוכלוסייה הערבית, אבל עכשיו גם מי שהתחילו יותר ויותר את ההפגנות, בברוטליות כלפי המפגינים באופן כללי – זו הרגשה שהולכת ומתרחבת, שמדיניות הממשלה הזו, גם בצד הזה, נותנת לנו הרגשת חוסר ביטחון אזרחי. האזרחים מרגישים מאוימים רק בגלל שהם מביעים דעה, רק בגלל שיש להם עמדה על המלחמה, בגלל שיש להם יכולת לבטא את עצמם, או ביטאו את עצמם. ואז יש רדיפה, ויש נקיטת אמצעים של הפחדה. השר אמר פה: אנחנו נרדוף, אנחנו נעצור. מ-450 מעצרים בתחילת המלחמה נגד האוכלוסייה הערבית, יצא מהם – אני לא יודעת עד עכשיו כמה כתבי אישום, לא אמרו לנו, אבל הרוב המוחץ, יותר מ-85%–90%, היו מעצרי שווא של הפחדה. הגיע הזמן להפסיק את הגישה ואת המדיניות הזו.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. בבקשה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לקראת הדיון בהצעת האי-אמון על רקע חוסר ביטחון אישי לאזרחי המדינה, ביקשתי נתונים עדכניים משייח' כאמל ריאן, ראש מרכז אמאן, שעוקב אחרי הנתונים של התפתחות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. והוא עשה לי השוואה של 2022, 2023 ו-2024, שלושת החודשים הראשונים. ב-2022, אחרי הירידה שהייתה בממשלה הקודמת – 17 נרצחים; ב-2023 זה עלה ל-36; ב-2024 זה עלה ל-41 נרצחים. זאת אומרת שמהעלייה התלולה שהייתה ב-2023 בכל השנה, 130%, 247 נרצחים – אנחנו היום נמצאים בעלייה נוספת ב-2024, וכנראה – חס וחלילה, אני מתפלל ומקווה שלא – שנחצה את גבול ה-300 נרצחים ב-2024, בהתאם לעלייה במספר הנרצחים בתוך החברה הערבית. היום נרצח אחד ביפיע, וגם מקרה אחד בנצרת, וכו'. זאת אומרת, הממשלה הזאת, לא רק שהיא לא מטפלת בפשיעה ובאלימות, כנראה שהמדיניות, ההחלטות שמתקבלות בממשלה, במשרדים הרלוונטיים, תורמות לעלייה הזאת. לא מתקבל על הדעת שממשלה מפקירה את האזרחים לארגוני פשע שמשתוללים ברחוב ביישובים או בחברה הערבית, ואנחנו משנה לשנה ממשיכים בעלייה התלולה הזאת. בואו גם נדגיש – השנה היחידה שהייתה בה ירידה ברמת הפשיעה והאלימות היא 2022, בצל ממשלת השינוי הקודמת, שגם היינו חלק ממנה, ופעלנו עם כל המשרדים, עם המשטרה, עם כל הגופים הרלוונטיים, כדי למגר את הפשיעה והאלימות. ולצערנו, בתקופה הזאת לא רק הממשלה לא מתפקדת, גם הכנסת. כל הוועדות המיוחדות והסטטוטוריות בכנסת קמו בקדנציה הזו חוץ מוועדה אחת, שהייתה אמורה לקום, והיא נמצאת בסיכום בין קואליציה לאופוזיציה: הוועדה למיגור הפשיעה והאלימות לא קמה בכנסת הזו. זאת אומרת שלא רק שהממשלה לא מתפקדת בתחום הזה, גם הכנסת לא עושה את התפקיד שלה – לא בבקרה, לא בפיקוח ולא בדרבון הממשלה לקיים את מחויבותה כלפי האזרחים הערבים. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "דם עברי רוו לשובע, ניר והר וגיא; אך מדור ודור לא נשפך טהור מדם חורשי תל חי". דברים אלה כתב זאב ז'בוטינסקי לזכר נופלי תל חי. ביום חמישי אנחנו מציינים את י"א באדר, יום תל חי. אחרי אלפיים שנה של רמיסת כבוד ישראל נופלי תל חי, בפיקוד יוסף טרומפלדור, שנלחמו עד טיפת דמם האחרונה, ביטאו רוח אחרת – רוח תקומה. בהמשך נשפך עוד הרבה דם טהור: לוחמי המחתרות, עולי הגרדום, חללי מערכות ישראל. אדוני היושב-ראש, אני נולדתי בחיפה בשנת 1980, וגדלתי במדינת ישראל, פה, בשנות התשעים, שנות אוסלו. את השינוי ביחס לטרומפלדור אני זוכר היטב. בבית הספר היסודי עוד סיפרה המורה על טרומפלדור של "טוב למות בעד ארצנו"; בהמשך הסבירו לנו שהוא סתם קילל ברוסית. בשנות התשעים, שנות אוסלו, היה זמר שכתב על החזה שלו: "טוב למות בעד עצמנו". זה היה ביטוי להלכי רוח באליטה התרבותית. הרוח הזו חדרה עמוק לתפיסת העולם של אליטות אקדמיות, משפטיות, פוליטיות ואף ביטחוניות. כשמדברים כאן על קונספציה, צריך לחזור אל הקונספציה הערכית שהלכה לאיבוד; אובדן אמונה בצדקת הדרך, אובדן אמונה שמתבטא בחוסר נכונות להקרבה, בבריחה מהמלחמה ואף בהצדקת האויב. את אובדן האמונה הזה ראינו, לדוגמה, במופע האימים של עמי אילון, ראש השב"כ לשעבר, שאמר לאל-ג'זירה – לא פחות: "אם הייתי פלסטיני, הייתי נלחם בישראל". שרים בישראל הוא כינה "טרוריסטים". לצערי אילון לא היחיד; ראינו ראש מוסד לשעבר, תמיר פרדו, שאמר שישראל היא מדינת אפרטהייד, ראינו סגן רמטכ"ל שמזהה תהליכים של גרמניה הנאצית, ראינו את דן חלוץ, דן הראל, אני כבר לא מדבר על המטורף אהוד ברק ועוד. רק בשנה האחרונה ראינו לשעברים שמוכנים לפגוע בכשירות צה"ל ולשדר לכל הנוח'בות במזרח התיכון שעוד רגע מדינת ה"יהוּד" מתפרקת, ושהם יכולים להסתער. לפני שבוע וחצי ראינו אותם בכנס ה-INSS מדקלמים סיסמאות הזויות על מדינה פלסטינית. זהו סיפור עצוב על אובדן דרך. כעת, אדוני, שוב תקופת חילופי דורות. בימים אלה אנו רואים גיבורי-על למען עמם וארצם. אנו רואים לוחמים שביניהם גם אלה שאותם לשעברים מכנים "משיחיים", "קיצוניים", "אויבי הדמוקרטיה", "אויבי השלום", ומה לא. הם ממשיכים את דרך טרומפלדור. חורשי תל חי, טרומפלדור וז'בוטינסקי יכולים להיות גאים שם למעלה. הרוח שלהם תנצח. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה גמליאל, בפתח הדברים אני רוצה לברך אותך. אני רוצה לברך אותך פעמיים: ראשית על העובדה שהממשלה סוגרת אחד מן המשרדים. במשך למעלה משנה הלנו על ריבוי המשרדים בממשלה, וכל צעד של צמצום במספר המשרדים הוא ראוי. אני גם מברך אותך באופן אישי, כי אני חושב שמן הראוי שתאחזי בתפקיד שיש בו משמעות ויש לו השפעה במשרד שהוא משרד רציני, שעומדים לרשותו תקציבים. אין ספק שבמציאות הנוכחית משרד המדע הוא משרד חשוב. רק היום התבשרנו בעיתונים הכלכליים שרמת ההשקעות הזרות בתעשיית ההייטק בישראל חזרה לרמתה בשנת 2017. נסוגונו בשבע שנים שלמות, ולמשרד המדע והחדשנות יש תפקיד.

מיקי לוי (יש עתיד):

28% ירידה.

גלעד קריב (העבודה):

אבל בשעה שאני מברך אותך, אין לי אלא להשתתף בצערו של חברך השר אופיר אקוניס, שנשלח למשימה מעבר לאוקיינוס האטלנטי. הוא בוודאי אמר לעצמו: ימיה של הממשלה הרעה הזו לא רבים. הוא בוודאי לא חש בנוח עם מה שהוא שמע כל יום משכניו ביחס למהלכי הממשלה לפני אסון שמחת תורה, מהלכים שלצערי חוזרים אט-אט לסדר-היום הציבורי, כפי שראינו היום בדיונים בוועדות השונות. אז הוא חשב שהוא נמלט מן הרעה הזו. זו לא ממשלה שכיף להיות בה שר, זו לא הממשלה שתגרום לשריה להיזכר לדורות כמנהיגים שהובילו את החברה הישראלית לחוף מבטחים. אבל איתרע מזלו, וראש הממשלה ששלח אותו לשליחות הדיפלומטית הוא ראש הממשלה שחותם בימים אלו על הצונמי המדיני המסוכן ביותר שמדינת ישראל חוותה מאז 1948. כמה שנים צחקתם על האזהרות שלנו ושל אנשים מקרבנו שאמרו: הצונאמי המדיני יגיע – הליכים בבתי דין בין-לאומיים, איומים בסנקציות באיחוד האירופי, שבר דרמטי ביחסים עם ארצות הברית. ושלא יספרו לי דוברי ראש הממשלה על השיחה שהוא מנהל כרגע עם הנשיא ביידן, כי אנחנו יודעים היטב מה הוא שומע מהנשיא ביידן. הצונאמי המדיני כבר כאן, וכל כישרונות הנאום של השר אופיר אקוניס לא יעזרו.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

כל עוד הממשלה הזו ממשיכה למשול בישראל, אנחנו נטבע תחת הצונאמי המדיני. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, אני רוצה לדבר על ההבטחות של הממשלה לעדה הדרוזית אחרי 7 באוקטובר. אחרי 7 באוקטובר אדוני ראש הממשלה ושריו דיברו על העדה הדרוזית והבטיחו להם הבטחות. כמעט 163 יום אחרי המלחמה, ועד עכשיו שום הבטחה לא קוימה. ההבטחה הראשונה הייתה של ראש הקואליציה עם חוק החשמל: הובטח לחבר לחשמל בתים ללא היתר, בתים שנבנו על הקרקע הפרטית של העדה הדרוזית, בתים שלא קודמו בהם תוכניות מתאר ולא תוכניות מפורטות ביישובים הדרוזיים בגלל קשיים של ועדות התכנון. החוק הזה הגיע למליאה, עבר בטרומית. אני תמכתי בו וכל ישראל ביתנו תמכה בחוק עם כל הקשיים שהיו בחוק. הוא הגיע לוועדת הכלכלה. התקיימו שני דיונים – ואז כלום לא קרה.

אופיר כץ (הליכוד):

אני מעדכן אותך, מאז אנחנו יושבים על זה כבר שבועיים ולא מצליחים להגיע לנוסח.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

מאז יושב-ראש – – –

אופיר כץ (הליכוד):

יש כאלה שעובדים ויש כאלה שעומדים ומדברים.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

מאז שיושב-ראש הוועדה אמר: נקים צוות, אני בתוך הצוות, ועד היום לא הוזמנתי פעם אחת לדיונים. איך התקיימו דיונים, כאשר אני בצוות ולא הוזמנתי אף פעם? עד עכשיו לא קרה כלום. בעוד שבועיים מהיום הכנסת הזאת תצא לפגרה. אנחנו נגד הפגרה הזאת. אפילו יושב-ראש המפלגה אביגדור ליברמן דיבר, היום בישיבת הסיעה, על איך נצא לפגרה של קרוב לחודשיים כאשר מדינת ישראל מנהלת מלחמה. ההבטחה השנייה הייתה תקציב ותוכנית חומש, לחמש שנים, 5 מיליארד שקל. מנכ"ל ראש הממשלה הגיע וישב עם ההנהגה של העדה הדרוזית וראשי הרשויות, והבטיח להם תוכנית חומש, שתהיה לחמש שנים. 5 מיליארד שקל: מיליארד שקל ב-2024 ובכל שנה מיליארד שקל. הכסף יהיה ממשרד האוצר – שני-שלישים כסף תוספתי, ושליש – משרדי. בתוך התקציב לא נמצא שום תקציב לעדה הדרוזית, לא שליש ולא שני-שלישים ולא כלום. דיברתי על זה יותר מפעם, ובסוף הצלחתי להכניס 200 מיליון שקל שיהיו מיועדים לתוכנית של המגזר הדרוזי, אבל זה כסף קטן, שלא יכסה אפילו את הסבסוד לחלקות לחיילים משוחררים.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אני מסיים, אדוני היושב-ראש. הבטחה שלישית: חוק שיעגן את מעמדה של העדה הדרוזית. הוא הובטח על ידי כל מי שביקר את העדה הדרוזית. גם מזה שום דבר לא קרה – לא עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות, לא תיקון חוק הלאום והכנסת המילה שוויון לחוק הלאום. שום דבר. הממשלה הזאת יודעת להבטיח, ובעצם היא לא יודעת לקיים כלום.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, לצערי הרב אנחנו נמשיך לעלות לכאן ולספר על עוד נרצחים ועוד נרצחים ועוד נרצחים בחברה הערבית. אתמול בלילה נרצח גבר בעיר נצרת, והיום בבוקר, בשעות הבוקר המוקדמות, נרצח עוד צעיר מהיישוב שלי, יפיע. היום, במהלך היום, נורה איש, גם בנצרת – בנס הוא לא מת. אז מה? כנראה שבאמת אז מה. לא משנה לאף אחד – לא למדינה, לא לראש הממשלה, לא לשרים בממשלה וגם לא לחברי הכנסת. השר שאמור לשמור על ביטחון האזרחים מפקיר אותם לגמרי, ומחפש דרכים לעימותים בתוך החברה הערבית. הוא בכלל עסוק בחלוקת נשקים. הוא מתגאה במיתוג של חלוקת 100,000 כלי נשק היום. ראינו כבר כמה אירועים של שימוש באותם כלי נשק, שגם לא היו במקום – אם זה בתוך אוטובוס, או בכל מיני מקומות – והביאו לפעמים גם לאסונות. כשיש לנו שרים בממשלה, כשיש לכם שרים בממשלה שאומרים שזה לא חשוב, שזו לא בעיה שלהם; כשיש לכנסת הזאת ח"כים שחזרו להיות ח"כים רק לא מזמן, והיו שרות ושרים, שטוענים שזה עניין של החברה הערבית – והם מתנערים מהאחריות שלהם כמדינה, כממשלה, כחברי כנסת, למה שקורה ל-20%, בחברה הערבית – אז באמת אין לנו הרבה מה לצפות מהממשלה הזאת. הציפייה היחידה שיכולה להביא סיכוי לשינוי היא שהממשלה הזאת תחדל מהעולם, שנצא לבחירות, ונביא ממשלה אחרת, שמאמינה בזכותם של כלל האזרחים לחיים מכובדים.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. שלוש דקות.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת – יהודים שמחים נכנסו לכפר קראוות בני חסאן ושרפו מספר רכבים של ערבים. במהלך השבת מספר בתים של ערבים הותקפו. אלו ציטוטים, שניים מתוך רבים, מתוך קבוצת הטרור חדשות הגבעות, שכנגדה הגשתי מספר תלונות ליועצת המשפטית לממשלה, אך היא עודנה פועלת בחופשיות. מאז טבח 7 באוקטובר תועדו מאות אירועי אלימות מתנחלים, כולל לפחות חמישה מקרים של רצח בנשק חם ובדם קר. יותר מ-1,000 פלסטינים גורשו מבתיהם ומאדמותיהם באלימות בגדה המערבית הכבושה, ולמעלה מ-20 קהילות טוהרו אתנית בידי פורעי הגבעות ועוזריהם. אבל כאן בכנסת הופכים את המציאות על ראשה, ומציגים תמונה מעוותת שבה המתנחלים, כולם תום ואהבת אדם, נרדפים בידי פלסטינים ואנרכיסטים חורשי רעה. בוגרי נוער הזוועות שבמשכן מנצלים באופן ציני ועדות בכנסת, ובאמצעותן מפיצים שקרים ומגוננים על טרור המתנחבלים. בשבוע שעבר, בדיון שלא ניתן לתאר אלא כמופרע, הצטרף לסאגת הרמייה נציג בן גביר כחול מדים, ובמצח נחושה שיקר. הוא אמר שכמחצית מהתלונות על אלימות מתנחלים הן תלונות שווא. כמה אירוני שבאותו הלילה יצאה חוליית פורעים, הציתה רכבים בכפר בורין ושיתפה תמונות מהפוגרום. לא התלונות הן שווא אלא המשטרה היא משטרת שווא, שמכסה על טרור המתנחלים, במקום להיאבק בו. כל העולם ראה כיצד הציתו את חווארה, יידו בקבוקי תבערה על ביתה של אום עיסא הנצורה, ואף צילמו סלפי עם הבתים השרופים. כך גם ההתקפה הנפשעת על פעילת השלום, הגר גפן בת ה-70, שמתנחבלים קרעו לה את הריאות ושברו לה את העצמות במסיק באוקטובר 2022. מעל 20 חודשים עברו, ואיש לא נחקר, איש לא נעצר, איש לא הורשע, ולמשטרה יש את עזות המצח לטעון, שמדובר בתלונות שווא. כשלא חוקרים, או לחלופין מגלים סלחנות, שלא לומר אהדה, לפוגרומצ'יקים, ודאי שנקבע מראש שהתלונות אינן מבוססות. האמת היא שהמתנחבלים תוקפים, בוזזים, שורפים ופוגעים בפלסטינים, בפעילי שלום ולעיתים אף בחיילים, אך שלוחיהם בקואליציה תומכים – בשתיקה או בקול.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

מייד, אדוני, משפט אחרון. טוב שיש ממשלות בעולם המודעות למציאות ומטילות סנקציות על הפורעים. אני מברך אותן וקורא להן להעמיק ולהרחיב את הסנקציות נגד כלל קיני ופעילי הטרור בשטחים הפלסטינים הכבושים.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

הגדה לא תישבר, הכיבוש עוד ייגמר. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים האחרונים ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו רץ להתראיין לתקשורת הזרה. הוא מתראיין בתקשורת האמריקנית ותוקף ברמזים את הנשיא ביידן; הוא תוקף את העולם שכאילו לוחץ עליו ללכת לבחירות ובכך פוגע במאמציה של מדינת ישראל נגד הטרור. ואני שואל שאלה, ואני רוצה שכל אזרח במדינה וגם הצופים שכרגע צופים בנו ישאלו את השאלה: למה ראש ממשלת ישראל לא מתראיין לתקשורת הישראלית, ולא נותן תשובה לאזרחי ישראל? השאלה השנייה שאני הייתי שואל אותו: כיצד זה ייתכן שמתמיכה חסרת תקדים שקיבלנו בשעות הראשונות של המלחמה ב-7 באוקטובר, עם הנאום ההיסטורי של הנשיא ביידן ב-9 באוקטובר, עם ספינות נושאות מטוסים שהגיעו לחופינו, עם תמיכה של גרמניה, בריטניה, מדינות אירופה, ואפילו אנשים שלא תמכו בישראל בקונגרס תמכו בנו עם תחילת המלחמה, הידרדרנו לשפל חדש כאילו לא קרתה מלחמה, כאילו לא היה 7 באוקטובר, וכאילו לא למדנו שום דבר בחמישה וחצי חודשים של המלחמה? אני שומע שרים בממשלה, וגם חבריי מהקואליציה, מתחילים לחזור לשיח שהיה לפני המלחמה בנושא של היחסים שלנו עם הבית הלבן: מי אתם בכלל; מה אתם מתערבים; אפשר להסתדר בלי אמריקה; מה קרה שאתם נכנסים לנו לוורידים. חברים, השיח הזה היה במשך שמונה חודשים, מאז שאתם, אתם, הובלתם את המהפכה המשפטית, שגרמה לסבל הזה וגרמה לתודעה של האויבים שלנו שאפשר לתקוף אותנו. אז אני מבקש מכם, חבריי בקואליציה ובממשלה: תשקלו טוב טוב את המילים שאתם מוציאים מהפה בנושא של ארצות הברית. לא הייתה לנו ולא תהיה לנו בעלת ברית חזקה מארצות הברית. צריך לדעת להגיד גם לא לחברים, זו לא בושה, אבל לפעמים צריך לדעת גם ללבן את המחלוקות, ולא להעצים אותן, ובטח ובטח לא לנצל את המחלוקת הזאת לצרכים פוליטיים, כפי שלצערי עושה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. רבותיי, אני אומר את זה בכאב לב, באמת בצער. עזבו אותי כרגע אופוזיציה–קואליציה. ראש ממשלת ישראל, שהוא הראשון שמבין שבלי אמריקה קשה לנו, מנצל את המשבר הזה בשביל ללקט את האלקטורט הגרעיני שלו, ובכך לתקוף את נשיא המעצמה הכי גדולה ובעלת הברית שלנו. אני רוצה שכל אזרח במדינת ישראל ישאל את עצמו: האם זו הדרך שבה אנחנו צריכים לנהוג? האם זו הדרך שראש הממשלה צריך לעשות? ואם ראש הממשלה יואיל ויתחיל להתראיין לתקשורת הישראלית, אני מצפה מהתקשורת הישראלית – לא לתקשורת מלטפת; לשאול קודם כול את השאלה הזאת: מה אתה חושב, שתהיה לנו בעלת ברית טובה יותר מארצות הברית? זו השאלה שצריכה להישאל כרגע. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי שר הבריאות, כנסת נכבדה, אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שמעתי את הצעירים שצעקו: נמות ולא נתגייס, ומשהו בתוכי נשבר. משהו בתוכי נשבר, כי אותי צה"ל לא רצה. לא רצו לגייס אותי אבל התעקשתי, ונלחמתי, והתגייסתי לצה"ל כמתנדב ושירתי בגאווה שש שנים כחייל וכקצין, כי בעיניי אין זכות גדולה יותר מלהגן על מדינת ישראל, כמו שעשה אבא שלי לפניי, כמו שיעשו ילדיי אחריי. כי אם היה צבא עברי לא הייתה שואה, לא בהיקפים שלה ולא בעצימות שלה. ולכן, אדוני היושב-ראש, בשעה של מצוקה ביטחונית כה קשה כמו שאנחנו נמצאים בה עכשיו, כשהצבא אומר: אנחנו צריכים עוד חיילים, האמירה של 66,000 צעירים בריאים וכשירים לאחים ולאחיות שלהם: אנחנו נמשיך להשתמט בעוד לכם יאריכו את שירות החובה בשבע שנים – – –

היו"ר משה רוט:

55,000 מה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

66,000 צעירים בריאים, כשירים, שיכולים להתגייס – האמירה שלהם, של אותם צעירים, לאחים ולאחיות שלהם – – –

היו"ר משה רוט:

המספרים לא נכונים, אבל לא משנה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

66,000 צעירים חרדים פטורים מצה"ל עקב פטור תורתו אומנותו.

היו"ר משה רוט:

חלקם בני 70.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, האמירה של 66,000 צעירים בריאים וכשירים לאחים ולאחיות שלהם, בשעה של מצוקה ביטחונית כה קשה – אנחנו נמשיך להשתמט, ולכם יאריכו את שירות החובה לשבע שנים מלאות – היא אמירה צורמת, אנטי-יהודית, אנטי-ציונית ובלתי מתקבלת על הדעת.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – סליחה, סליחה, סליחה, חבר הכנסת עודד פורר. מרוב הכיסאות המוזיקליים – סליחה. בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מי השר בדיון? אה, סליחה. תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, מדינת ישראל נמצאת בלוחמה, יש שיגידו מלחמה. אבל מדינת ישראל מגויסת, את זה אפשר להגיד. אלפים מבני עמנו נמצאים כרגע בחזית, מגויסים בין בסדיר בין במילואים, עזבו את ביתם, עזבו את משפחתם, כדי להגן על מדינת ישראל. המצב הביטחוני במדינת ישראל כרגע שפרוש מהצפון ועד הדרום מחייב, כך אומר צה"ל, לגייס עוד 34,000 חיילים. יותר מזה, הצבא לא רק דורש לגייס עוד 34,000 חיילים, הוא אומר שהוא חייב להאריך את שירות הסדיר ולהכפיל ולשלש את מספר ימי המילואים. כל זה למה, אדוני היושב בראש, למה? הסיבה הבסיסית היא שבכל מחזור גיוס של גברים, כ-25% פטורים מסיבת תורתם אומנותם. עכשיו, יש פה כמה בלופים שצריך לנפץ אותם. הראשון, שאומרים: הם כולם הולכים ללמוד. 20% מהם רשומים בישיבות שמוגדרות ישיבות לנושרים, ישיבות שברור שבהן לא לומדים אפילו את המכסה הבסיסית של הלימודים, ולכן כבר יש פה קבוצה מאוד מאוד גדולה שפשוט משתמטת, אין דרך אחרת להגיד את זה. אחר כך באים ואומרים לנו: זה לא ככה, תראו, גם במגזר החילוני לא מתגייסים. מה לעשות, הנתונים הם מאוד מאוד ברורים, וכדאי לשים אותם כאן: 88% מבוגרי החינוך הממלכתי מתגייסים לצה"ל. אותם 12% שלא מתגייסים זה אלה או שהם נמצאים בחו"ל או שפטורים מסיבות רפואיות או שפטורים מסיבות נפשיות, אבל בסך הכול, הרוב המכריע – 88%. 83% מהחינוך הממלכתי-דתי מתגייסים לצה"ל. רק 9% מבוגרי החינוך החרדי מתגייסים לצה"ל. עכשיו, כשסופרים לנו את אותם מתגייסים מבוגרי החינוך החרדי, גם כאן יש את הישראבלוף של היעדים. אומרים ש-1,200 מתגייסים, אבל 70% מהם כבר לא מגדירים את עצמם בכלל כחרדים, עוד כשהם מתגייסים. סופרים אותם כאילו הם חרדים, וזה הבלוף של היעדים. ופה אני אומר לכם – גם לגנץ, גם לגדעון סער, גם לשר הביטחון גלנט – אם תכניסו עוד פעם את הבלוף הזה של היעדים, שבו כל המערכת מוכוונת כדי לעמוד ביעדים, ומשנים את הנתונים כדי להראות שאנחנו עומדים ביעדים, המשמעות היא שוויתרתם על 25% מהאנשים שיכולים לשרת בצה"ל, שצריכים לשרת בצה"ל, שזו חובתם וזכותם. ופה המחויבות המוסרית בראש ובראשונה של תנועת הליכוד, שמהווה מחצית מהקואליציה הזו: אל תרשו להפוך את העסק הזה לישראבלוף שמנסים לעשות ממנו.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני תמיד מתפלא איך שר מגיע לכאן ומתגאה במספר ההריסות, כמה הרסו בנגב. בנגב יש כ-120,000 תושבים החיים ביישובים בלתי מוכרים. במקום להגיע לכאן ולהגיד מה עשו בשביל לתת פתרונות לאותם תושבים בנגב, מגיע השר ומתגאה: הרסנו כך וכך. אלפי הריסות היו בנגב, והוא עומד כאן ומתגאה בזה. בושה. בנגב, כמה שתהרסו – תושבי הנגב יישארו בנגב. צריך לתת פתרונות לאותם תושבים. במקום להכיר ביישובים הבלתי-מוכרים – הרס בתים. זה לא יעזור. המדינה חייבת לתת פתרונות לאותם תושבים. גם בצפון יש את אותה בעיה. השבוע סיירתי בשכונה שנמצאת באזור שבין שפרעם לקריית אתא, בשכונה שקיימת באותו מקום כמעט מקום המדינה, וגם שם תושבים קיבלו צווי הריסה. באותו מקום, לא רחוק, הקימו שכונה לתפארת ששייכת לקריית אתא. ואני שואל ונדהם, מה עם התושבים הערבים שגרים בשכונה הזאת, שהם קיימים אולי לפני קריית אתא? במקום להכיר בהם, במקום לצרף אותם אולי לקריית אתא לשכונה החדשה, הם מקבלים צווי הריסה. השאלה היא מה עושה הממשלה כדי לתת פתרונות לאותם תושבים. במקום לתכנן, במקום להכיר ולעשות תכנון ותוכניות מתאר – השאלה כמה תוכניות מתאר הממשלה אישרה בשנים או בשנתיים האחרונות? מה עשו בשביל לתת פתרונות לאותם תושבים, לאותם אנשים שהם במצוקת דיור בכל היישובים הערביים – גם בנגב וגם בצפון. אנשים לא מוצאים מקום, מגרש, בשביל לקנות, בשביל לבנות. אני אומר שבמקום לקדם תוכניות מתאר, הגיע הזמן לתת פתרונות לאותם תושבים. הגיע הזמן שהממשלה תיתן ותשקיע בחברה הערבית. אבל במקום זה, לצערנו, הם מקצצים בתקציבים המגיעים לאותה חברה. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שופט בית המשפט העליון ח'אלד כבוב הוא השופט המוסלמי היחיד בבית המשפט העליון, וכולם מאוד רוחשים לו כבוד. אני הופעתי אצלו עוד כשהוא היה שופט בשלום בנתניה, וכשהוא היה במחוזי בתל אביב, וכשהוא היה שופט בבית המשפט העליון. אבל קבלו את מה שאומר השופט ח'אלד כבוב היום. שלושה מחבלים הוגש נגדם – היו עצורים על הכנת מטעני צינור. שניים מהם שוחררו בעסקת חטופים. היום השופט ח'אלד כבוב אמר, לפרוטוקול, שצריך להתחשב בחשוד השלישי שלא שוחרר בעסקת חטופים, בגלל עקרון השוויון. לשמוע ולהתפלץ. רבותיי, שופט עליון, שופט עליון בישראל אומר: להתחשב במחבל כי השותפים שלו לעבירה שוחררו בעסקת מחבלים. אפילו הפרקליטות לא יכלה לשאת את האמירה הנוראה הזו, כי השופט עוד הוסיף ואמר – השופט ח'אלד כבוב – לא פחות ולא יותר, שמי שמחליט על שחרור המחבלים זו התביעה, ולכן התביעה צריכה לשחרר את החשוד השלישי. אומרת לו הפרקליטות: על מה אתה מדבר, אדוני? הפרקליטות לא מחליטה איזה מחבל משתחרר. מי שמחליט על זה היא המדינה. אני לא צריכה לספר פה איך הדברים האלה מגיעים לכלל החלטה. אבל שופט בבית משפט עליון ח'אלד כבוב אומר היום אמירה שהיא על גבול התמיכה בטרור. שופט בבית המשפט העליון, שופט מכהן. ולא תשמעו על זה מילה. חבר'ה, אתם לא תשמעו. אם אני לא אעלה לכאן ואדבר על זה, אף אחד לא יאמר על זה מילה. שופט בית המשפט העליון, שעומדות כנגדו תלונות בנציבות התלונות על השופטים, כי הוא אמר, השופט הזה – תראו מה זה: הבת שלו פרסמה תמונת דיוקן שלו במשרד שלה, עם הגלימה, הצטלמה לעשות לעצמה קידום על חשבון העובדה שאבא שלה הוא שופט בבית המשפט העליון. כששאלו את השופט כבוב בתלונה מה קורה עם התמונה הזאת, אז היו לו כמה תשובות. בהתחלה הוא אמר שהוא לא ידע, ואז הוא אמר שהוא כעס וביקש ממנה להוריד את התמונה. זה – 1. אחר כך אמרו לו: אבל אתה השתתפת בחנוכה של המשרד שלה. אז הוא אמר שהוא לא השתתף. אבל, הינה, תמונות הוכיחו שהוא כן השתתף. אז הוא פתאום נזכר, אחרי שהוא אמר שהוא לא זכר. הוא גם היה בחנוכת המשרד של הבן שלו. קידום משרד עורכי דין באמצעותו התמונה והקשר לשופט המכהן בבית המשפט העליון. עכשיו, כל הדברים האלה באמת לא מטרידים אותי. אבל אני אומרת כאן לראש הממשלה ולשר המשפטים לוין, אתמול דחיתם את הצעת החוק שלי לריסון סמכות נשיא המדינה לחון מחבלים השפוטים למאסרי עולם. במקום להבין עד כמה אנחנו נלחמים כאן בטרור – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – ובתמיכה בטרור, שר המשפטים לא דן בחוק שלי, וביקש דחייה של ארבעה חודשים. אתם יודעים למה? הוא ביקש שאני אדבר עם הנשיא הרצוג. לא הבנתי. אנחנו המחוקקים.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

האופוזיציה בעצמה הסכימה כשהמחבל דקה שוחרר אחרי 27 שנות מאסר. אם אנחנו לא נפריע ולא נרסן את הסמכות לחון אסירי עולם, אנחנו נשחרר כאן מחבלים.

היו"ר משה רוט:

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל מה יש לי להתפלא אם שופט בית המשפט העליון אומר שיש עקרון שוויון למחבלים?

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

היו"ר משה רוט:

סליחה, עד שאתה עולה – הודעה למזכירות.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 4 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, שהחזירה הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, לוועדת הפנים והגנת הסביבה ולוועדת המדע והטכנולוגיה, לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

שלוש דקות לרשותך.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע הבא נחגוג כאן בירושלים את חג הפורים. כשהמן הרשע ביקש להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד, אמרה אסתר המלכה למרדכי היהודי: "לך כְּנוֹס את כל היהודים", כי רק באחדות אפשר לנצח צורר שכזה. אחדות סביב הנקודה היהודית שמאחדת את כולנו. בשבת הקודמת קראנו את פרשת שקלים, על תרומת מחצית השקל שכל אחד ואחד מישראל מחויב בה בזמן שבית המקדש קיים. אין הבדל בזה בין אחד לשני, וכמובן שאין הבדלים מפלגתיים בזה. "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט", כולם נותנים את אותה מחצית השקל, שמיועדת לבית המקדש, ללב של כולנו. חז"ל מסבירים לנו שהשקלים הללו, של מחצית השקל, ניצחו את השקלים שהמן הרשע ביקש לתת למלך אחשוורוש כדי שיסכים לתת לו להשמיד את היהודים. להתקהל סביב הנקודה היהודית המאחדת את כולנו זו הדרך להתמודד עם הצורר. כך בימים ההם וכך גם בזמן הזה. גם מול הצוררים המודרניים מדרום ומצפון שמבקשים "להשמיד לַהֲרֹג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים", צו השעה הוא לגלות שאנחנו אולי נראים מפוזרים ומפורדים, אבל בעצם אנחנו עם אחד. עם יהודי אחד עם זהות יהודית אחת. בקרב החיילים בעזה זה קרה; בעזרת השם, בקרוב בקרב כל עם ישראל. זו הסיבה שבגללה כל כך התעקשתי להקים את הרשות לזהות לאומית יהודית, הרשות שתקציבה קוצץ ביותר מ-90%, ונשארה לה כבשת הרש בדמות פחות מ-25 מיליון שקל. בניגוד לכל השקרים בתקשורת, הרשות הזאת לא מיועדת לכפייה על אף אחד, וגם לא למלחמה אישית כנגד אף אחד. פשוט, מאוד פשוט, לחיזוק הזהות היהודית המשותפת של כולנו והתאחדות סביבה. רק כך נמגר גם את הצוררים המודרניים במהרה בימינו, אמן.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תחזיר את הכסף. תחזיר את הכסף. בוזזים כספי ציבור בעת המלחמה.

היו"ר משה רוט:

תודה. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – גם אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, כיצד אנחנו יודעים כי ממשלת נתניהו הכושלת חזרה לסורה? כי היום יום שני, ואנחנו שוב בהעברת סמכויות בין משרד למשרד. ובכל זאת, בכל זאת אנחנו נמצאים בערב עם ניחוח קל של אופטימיות – התחלנו את היום עם 38 שרים ב-33 משרדים, ואנחנו כנראה נסיים אותו עם 37 שרים ב-32 משרדים. עדיין, בערך 17 שרים יותר ממה שצריך באמת. דווקא משרד המודיעין הוא לא בין המשרדים המיותרים שהייתי סוגר ראשון; ישנם מועמדים אחרים – מסורת, מורשת, שיתוף פעולה אזורי, משרד למשימות לאומיות – אבל גם זה חיסכון, וזה חיובי. יש באירוע הזה גם הזדמנות. גברתי השרה גמליאל, אני רוצה לאחל לך הצלחה רבה במשרדך החדש, שבהתייחסות נכונה לתפקיד אפשר להפוך אותו למשרד משמעותי. בהקשר הזה אני רוצה לציין שלוש מטרות: המטרה הראשונה היא תעשיית ההייטק, מנוע הצמיחה העיקרי של כלכלת ישראל בשנים האחרונות, אשר כמעט נהרס מתחילת כהונתה של הממשלה הזאת. בשנת 2023 חלה ירידה של 56% בהיקף ההשקעות בסטרטאפים, כ-70% בהשקעות הזרות. אנחנו חזרנו לרמה של 2017–2018 בהייטק, והאתגר כמובן – להחיות את התעשייה, להשיב אותה לפסים של צמיחה. המטרה השנייה היא מכון וולקני – כן, אני יודע, הוא שייך למשרד החקלאות, אך עדיין מדובר בנושא דגל המדע בחקלאות הישראלית – –

מיקי לוי (יש עתיד):

איפה היא?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – עם 700 מחקרים פעילים אשר נעצרו עכשיו עקב הקיצוץ הדרמטי בתקציב המשרד. גברתי השרה, אני מבקש ממך – את צריכה להיכנס לאירוע הזה בשם המדע הישראלי ולעשות הכול על מנת להציל את המכון.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה רואה אותה פה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, לא רואה. המטרה השלישית היא קליטת מדענים עולים.

מיקי לוי (יש עתיד):

היושב-ראש, אין שרה. הוא יכול לדבר עכשיו שעה – אה, בוסו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בשנתיים האחרונות עלו לארץ עשרות רבות של מדענים מובילים מרוסיה ומאוקראינה, ואם נשכיל לקלוט אותם, להשאיר אותם בארץ, לנצל את הפוטנציאל האדיר – המדע הישראלי ירוויח, מדינת ישראל וגם כלכלת ישראל. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. כשמרצה באוניברסיטה העברית מכשירה רצח על ידי זה שהיא מכחישה שהוא התקיים, היא מעודדת רצח בחברה שאליה היא מדברת; כשחברת כנסת מצדיקה רצח תינוקות ואונס נשים על ידי זה שהיא מכחישה את זה שהם התקיימו, היא מעודדת אלימות בתוך החברה שאליה היא מדברת; כשאנחנו רואים שמשפיעני דעת הקהל בחברה הערבית מכחישים או מצדיקים בזה אחר זה רצח של יהודים חפים מפשע, אנחנו רואים שמשפיעני החברה הערבית בישראל מעודדים את האלימות בתוך החברה הערבית. אותם אנשים בדיוק קמים אחר כך ומקוננים על הרצח בתוך החברה הערבית, ומשום מה הם לא עושים את ההקשר בין העידוד והלגיטימציה לרצח חסר הבחנה של יהודים לבין זה שבסופו של דבר אותם אנשים מגיל אפס – כן, בתוך ישראל – שמעו שרצח יהודים לפעמים הוא הירואי, לפעמים זה לוחמי חופש, לפעמים זה כיבוש, לפעמים זה נכבה, לפעמים זה רמדאן, לפעמים זה יום הזעם, לפעמים זה יום הכעס, לפעמים זה היום הלא-בא לי, לפעמים זה יום שלישי – כל פעם יש תירוץ אחר לרצח חפים מפשע יהודים. כשהם עושים את זה, נדמה להם שזה יתוחם רק כלפי יהודים. אבל ככה לא עובד טבע האדם. כשילד במערכת החינוך בישראל בחברה הערבית שומע מהמורים שלו, מהמרצים שלו באוניברסיטה, שזה סבבה לגמרי, אפילו הירואי, לשפוך דם יהודי של נשים ותינוקות חפים מפשע – כי כיבוש – אותו ילד יגדל להיות צעיר או נער שהיד שלו על ההדק תהיה קלילה מאוד, מאוד מאוד קלילה, כי ברגע שרצח הוא לא טאבו, ברגע שרצח הוא לא איסור מוחלט וגורף – כמו בכל המדינות בחברה המערבית, כולל ישראל, ברגע שרצח הוא מוצדק, עם כוכבית – הכוכבית הזאת תוסר מהר מאוד. אנחנו עדים היום לפרי הבאושים שמנהיגי ומשפיעי החברה הערבית הביאו על החברה הערבית. אי-אפשר לסבול יותר לראות אותם בוכים ומקוננים על הרצח בחברה הערבית, ובן גביר ובן גביר ובן גביר – כאילו לפני שבן גביר נולד לא הייתה אלימות בחברה הערבית, חברה של מהאטמה גנדי. לשמוע אותם בוכים על זה, מקוננים על זה ביד אחת, וביד השנייה מעודדים אלימות – מה הם רוצים? לשלוח memo לתלמידים בחברה הערבית – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

– – באוניברסיטה, שרצח מותר אבל רק ליהודים? הם לא יפנימו את זה. אתם רוצים שהרצח בחברה הערבית יסתיים? תפסיקו לעודד אלימות – נקודה, בלי כוכבית.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה.

ירון לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בזמן שמדברים פה על תקציב, מלחמה וביטחון, עברה מתחת לאף ידיעה שאף אחד לא מתייחס אליה, והיא קריטית, כי היא נוגעת לעתיד של מדינת ישראל, לילדים שלנו: משרד האוצר וארגון המורים הודיעו שיש ביניהם אי-הסכמות, וכתוצאה מכך המורים לא יחלקו ציונים לתלמידים, לא יתקיימו טיולים ומסיבות או כל פעילות חברתית. עכשיו, בלי להיכנס למי צודק או לא צודק, אני פונה מכאן למשרדי האוצר והחינוך: לא על הגב של הילדים שלנו. אני חושב שהגיע הזמן שתפסיקו להתנהל כמו ילדים. תיכנסו לחדר, תמצאו פתרון ותסיימו את הסיפור הזה. המורים שלנו הם נכס. מגיעים להם השכר והתנאים הטובים ביותר כדי שיבצעו את העבודה הטובה ביותר עבור הילדים שלנו, על הצד טוב ביותר. אני פונה גם ליושב-ראש ארגון המורים: אדוני, זה לא הזמן. אנחנו באמצע מלחמה קשה, הילדים שלנו חוו בתוך ארבע שנים אירועים שחווים בחיים שלמים.

היו"ר משה רוט:

שלא ברצונם.

ירון לוי (יש עתיד):

שלא ברצונם. יש לזה השפעות. קורונה, שומר החומות, עכשיו מלחמת חרבות ברזל. בימים האלה הדבר שהילדים שלנו הכי זקוקים לו הוא מציאות שבה יש סדר-יום וודאות, והוויכוחים האלה שמתנהלים, גם בתקשורת – היום הילדים שלנו חשופים לכול, והם רואים שזה לא מדבר עם זה, והשר לא מוכן, והשר הבטיח, ויושב-ראש ארגון המורים מאיים. ובינתיים אין להם – נערים, נערות, ילדים – אין להם ודאות, והמדינה צריכה לדאוג לוודאות בימים שבהם לנו, הבוגרים, אין ודאות. הפערים שנוצרים עכשיו רק יתרחבו. פערים שהם לא רק לימודיים אלא גם רגשיים וגם חברתיים. זה כדור שלג שצריך וחובה לעצור אותו. התלמידים צריכים לסיים את השנה עם ציונים, עם טיולים, עם תעודות, עם פעולות חברתיות – שהכי נחוצות בעת הזאת, אם לא בהיבט הזה של החברה וחיזוק החוסן, אז במה כן? בציונים אנחנו רואים שאנחנו לא יודעים לתת להם את המענה. אנחנו רואים שיש הרבה ויתורים, אבל אנחנו צריכים לשים את הדגש על הנושא החברתי, ואנחנו צריכים שקבוצת אנשים ידברו בינם לבין עצמם, ולא בהודעות לתקשורת.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

ירון לוי (יש עתיד):

שלוש דקות עברו מהר, אדוני.

היו"ר משה רוט:

ועוד איך. גם בשבילי. תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, החירות לחוקק, החירות שלנו במקרה הזה, היא ליבת החירות של האזרחים במשטר דמוקרטי. דרכנו, ודרך מה שקורה בבית הזה, האזרח – קראו לזה פעם הדרגה הכי גבוהה במדינה – האזרח, לא הרמטכ"ל ולא ראש הממשלה – –

היו"ר משה רוט:

הבעלים של המדינה.

עמית הלוי (הליכוד):

אמת. – – האזרח חופשי לקבוע את הנורמות, חופשי לקבוע על פי רצונו – על פי רצונם של רוב האזרחים – מה אסור, מה מותר, מה יהיו הזכויות, מה יהיו החובות. ככה זה בחברה חופשית, ככה זה בחברה דמוקרטית. אני אומר את זה, מכיוון שהיום השתתפתי בדיון בוועדה לביטחון לאומי על מה שמכונה חוק אל-ג'זירה. החוק שאומר את הדבר הפשוט: גוף שפגע בביטחון המדינה לא יוכל לשדר כאן במדינת ישראל. אנחנו לא פוגעים בכל החופש שלו בעולם, אפילו לא נוקטים צעדים שהיה ראוי לנקוט למי שמסייע לאויב, כמו שתואר לנו בוועדה. אנחנו אומרים: הזכות לשדר כאן זו לא זכות טבעית. כאן, דווקא, גוף זר, אגב, לא גוף אזרחי – לא יכול לשדר כאן. עכשיו, הרגשתי, ולא בפעם הראשונה, שהחירות הזאת, החירות לחוקק, שנמצאת כאמור בליבת המשטר שלנו, היא למעשה מאוד מאוד מוגבלת, שלא לומר אולי לא קיימת, כאן בישראל. מכיוון שזו סכנה נוראית לחברה שלנו, אז אני רוצה לומר את זה גם כאן, כהמלצה לחבריי ולחברותיי לכנסת, לשים לב לעניין הזה. כלומר, העובדה שפה מתנהלת איזושהי הצגה שכל מי שרוצה לדעת מה קורה במערכה האחרונה שלה צריך לחצות את הכביש לבית-המשפט העליון בשבתו כבג"ץ – לזה כבר התרגלנו. אבל האירוע הזה הרי מחלחל פנימה אל תוך הרשות המבצעת, וגם כאן לכנסת. אחד הכלים המתוחכמים הוא שאתה יושב בוועדה, ואתה בא לחוקק את החוק – כמו שאמרתי, את החוק הזה, שלכאורה מאוד טריוויאלי – ואז מכניסים אותך לאיזושהי מסגרת. אומרים לך: שמע, חבר הכנסת רוט, יש פה מסגרת של שיח זכויות מסוים, יש בו איזונים, יש בו צדדים שונים. למה אני אומר שהחוק הזה הוא דוגמה טובה? החוק הזה אומר את הדבר הבא: מי שהוגדר כפוגע בביטחון המדינה, ואפשר, אגב, לדון בזה, אפשר לומר שאנחנו מחמירים, ורק אם גם צה"ל וגם השב"כ, וגם גופים; ברגע שהוא הוגדר כפוגע בביטחון המדינה, ואפשר לדון גם במה עוצמת הפגיעה שאנחנו פוגעים בו, אבל ברגע שהוא הוגדר כאויב – אויב ואזרח זו לא אותה מסגרת. לאויב אין זכויות אזרחיות. הן זכויות מוקנות, הן לא זכויות טבעיות. אין שום זכות לאויב שאנחנו מחויבים לתת לו. צריך להיכנס לתוך כל מערך השיחה הזאת, של שיח הזכויות מהסוג שדובר היום בוועדה. אני אומר את זה כדוגמה, מכיוון שהרי השיטה הזאת היא לא רק בחקיקה הזאת. מכניסים אותך למערכת מושגית – למרות שכמו שאמרתי, פה זה אקס-טריטוריה של זכויות אזרחיות מוקנות; אנחנו לא חייבים לאויבי המדינה את הדברים האלו – ואז אומרים לך: שמע, משה, תוכיח שאין לך אחות, כי קבענו שזאת המשפחה. אנחנו לא במשפחה הזאת. מכיוון שזה קורה שוב ושוב, אז אני אומר גם כאן: אנחנו נחגוג את חג החירות עוד מעט, ואם יש בשורה בחג הזה היא הבשורה של האדם שנברא בצלם אלוהים, שהוא חופשי להביע את דעתו, ובחברה חופשית – להביא לידי ביטוי את רצונו, דרך החוקים. אסור שזה ייפגע, ואנחנו, תפקידנו לעמוד על המשמר בהקשר הזה. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. כנסת נכבדה, אנחנו נצא להפסקה. אני מכריז בזאת על הפסקה בדיונים עד השעה 19:00 בערב. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

חבריי חברי הכנסת, אני פותח את המליאה. מאחר שהשרה מוותרת על הסיכום, אנחנו עוברים כעת להצבעה, אז אנא תפסו את מקומותיכם. חברי הכנסת, נקיים שתי הצבעות נפרדות על החלטות הממשלה. נצביע תחילה על החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה לבטל את משרד המודיעין. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הודעת הממשלה – 31 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על ביטול משרד המודיעין נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

31 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי החלטת הממשלה התקבלה. נעבור עתה להצבעה על החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים ולקבוע כי השרה גילה גמליאל תחדל לכהן כשרת המודיעין, וזאת במועד שבו תיכנס לתוקף ההחלטה בדבר ביטול משרד המודיעין, וכן למנותה לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, וזאת במקום השר אופיר אקוניס, שכהונתו בממשלה נפסקה בהתאם לסעיף 22(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, עם קבלת החלטת הממשלה בדבר מינויו לתפקיד קונסול כללי בניו יורק. אני מבקש, תפסו את מקומותיכם, ואנחנו עושים הצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הודעת הממשלה – 33 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה בדבר שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

33 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי החלטת הממשלה התקבלה. בשעה טובה, גברתי השרה. להוסיף את משה אבוטבול לפרוטוקול, הצביע בעד.

היו"ר משה סולומון:

חבריי חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 151), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת וסגן יושב-ראש הכנסת ארז מלול להציג את הצעת החוק במקומו של יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 151), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. עניינה של הצעת החוק המונחת בפניכם הוא שינוי הרכב מוסדות התכנון השונים ובהם המועצה הארצית, הוועדה לתשתיות לאומיות, הוועדות המחוזיות והמקומיות לתכנון ובנייה, הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים והוועדה לשמירת הסביבה החופית – יוראי, זה עניין אותך מאוד. בהצעת החוק בנוסח הממשלתי ביקשה הממשלה להחזיר למוסדות התכנון השונים את נציג שר החקלאות. לאורך שנים נציג שר החקלאות היה חבר במוסדות התכנון השונים, אך בעקבות העברת הסמכויות בתחום התכנון ממשרד החקלאות למשרד הנגב והגליל והחוסן הלאומי הוחלף גם נציג שר החקלאות במוסדות התכנון השונים בנציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. לכן נדרש תיקון החוק. בהצעת החוק עוגן גם מקומו של נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי במוסדות התכנון השונים. הוועדה בראשותו של חבר הכנסת יעקב אשר קיימה כמה דיונים להכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית. במהלך הדיונים עלה כי הוספת נציגי הממשלה למוסדות התכנון השונים מפירה את האיזון הקיים היום בין נציגי הממשלה, נציגי השלטון המקומי והחברה האזרחית במוסדות התכנון, ועל כן סברה הוועדה כי כצעד משלים ומאזן נדרש להוסיף למוסדות התכנון נציגים נוספים שאינם מקרב הממשלה. הוועדה סברה כי המהלך של הוספת נציגים שונים יבטיח כי ההליך התכנוני ישקף באופן רחב את מכלול הערכים, נקודות המבט והאינטרסים הרלוונטיים. בהתאם לכך, במהלך הדיונים קיבלה הוועדה בראשות חבר הכנסת יעקב אשר כמה שינויים ביחס להצעת החוק שהגישה הממשלה. במועצה הארצית לתכנון ובנייה נוספו שני נציגי חברה אזרחית – האחד בן האוכלוסייה הערבית והשני בן האוכלוסייה החרדית. קיימת חשיבות רבה בנציגות של אוכלוסיות אלה בשלבי התכנון, שכן לעיתים נדרש תכנון ייחודי התואם את אופיין של אוכלוסיות אלה. שינויים נוספים בהרכב המועצה הארצית הם מינוי ממלא מקום לנציג המהנדסים והאדריכלים, שימונה מקרב ארגון המייצג את הקבלנים לעבודות הנדסה, וכן הרחבת האפשרות למינוי של נציג שייבחר על ידי כלל המוסדות להשכלה גבוהה, במקום האפשרות הקיימת היום בחוק למינוי של נציג מהטכניון בלבד. בוועדה לתשתיות לאומיות הוספנו להרכב הוועדה נציג של ארגון העוסק בנושא חברה ורווחה, וכן משקיף שהוא נציג רשות הטבע והגנים; להרכב הוועדה המחוזית הוספנו במהלך הדיונים נציג ארגון העוסק בנושא חברה ורווחה; בוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים נוסף נציג המוסדות להשכלה גבוהה בעל מומחיות בתחומי התכנון והבנייה; לוועדה לשמירת הסביבה החופית נוסף נציג הרשויות המקומיות. בנוסף, בעקבות הערות שעלו במהלך הדיונים בוועדה, הוחלט כי ניתן יהיה למנות את הנציגים השונים במוסדות התכנון לשלוש קדנציות רצופות, בשונה מהמצב היום, שבו ניתן למנות את הנציגים לשתי קדנציות בלבד. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, אך אבקש כי הכנסת תדחה הסתייגויות אלה ותתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אני מוסיף: מוסד התכנון והבנייה הוא חשוב לאין ערוך במיוחד בתקופה הזו, לאור הפערים בדיור; יש חוסר בדיור, יש חוסר בתכנון, וחייבים שהמועצה תתפקד ותתפעל. אני סבור, ובטוח, שהחברים החדשים מטעם השרה סטרוק או שר הנגב והגליל יקדמו מאוד את הבנייה בכל חלקי הארץ, ויהיה דיור הוגן לכלל האוכלוסייה – יהודים, ערבים, דתיים, חילונים ובמיוחד לזוגות צעירים. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. כאמור, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד, קבוצת המחנה הממלכתי, קבוצת חד"ש-תע"ל וקבוצת העבודה. ראשון הדוברים בהסתייגויות – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חבר הכנסת מלול, בתור מי – – –

היו"ר משה סולומון:

לרשותך 20 דקות, תשתדל לעמוד.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בתור מי שהגיש למעלה מ-1,000 הסתייגויות ספציפית על החוק הזה, אני דווקא חושב שהכנסת צריכה לעשות חושבים מחדש. אבל לפני זה אני רוצה לשאול אותך, אתה נציג הממשלה, אבי דיכטר. השר דיכטר, השר דיכטר, לפני שאני צולל לנבכי החוק הזה, אני רוצה לשאול: מה יש לכם נגד הסביבה? אבי, מה יש לכם נגד הסביבה? אני שואל את זה כי התחלתם דווקא די טוב. אתם בעד הסביבה?

שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר:

אנחנו תמיד בעד הסביבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתם בעד הסביבה. אוקיי, בואו נראה, בואו נבחן את מה שעשיתם. אני אומר לך את זה בתור יושב-ראש השדולה הסביבתית ומחבק עצים, שלא זכורה לי ממשלה שעשתה כל כך הרבה נזק לסביבה בפרק זמן כל כך קצר. אני אומר את זה כי התחלתם דווקא די מבטיח. בקווים הקואליציוניים של הממשלה הזו – – –

היו"ר משה סולומון:

חברים, נא לשמור על השקט במליאה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה יכול לעשות לי עוד קצת שקט?

היו"ר משה סולומון:

חברים, מי שבמליאה, נא לשמור על השקט, זה מפריע.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השר דיכטר, אני אומר את זה כי דווקא הממשלה הזאת התחילה באופן די מבטיח, עם שתי הבטחות מרכזיות, שהיו בקווי היסוד הקואליציוניים. הראשונה הייתה לקבוע תוך שלושה חודשים מיום כינון הממשלה תאריך פינוי למפעלים הפטרוכימיים בחיפה. לא קרה. עוד הבטחה בקווי היסוד הקואליציוניים, קווי היסוד של הממשלה הזאת, הייתה לחוקק חוק אקלים למדינת ישראל תוך חצי שנה מיום הקמת הממשלה. לא חוק האקלים, אפילו הצעת חוק האקלים לא הונחה על שולחן הכנסת. אמרת, אדוני השר, שאתם אוהבים את הסביבה, אז תסביר לי איך בפרק זמן הקצר כל כך שיש לכם, ממש עד עכשיו, הספקתם לעשות כל כך הרבה נזק? למשל, הגשתם חוק הסדרים, שהוא למעשה התקפה בוטה ואלימה על הסביבה במדינת ישראל. בין היתר, בחוק ההסדרים, שעבר, חוררתם את חוק אוויר נקי באופן שמאפשר למפעלים מזהמים לזהם מעבר להיתר הרעלים שלהם. זאת אומרת, המשרד להגנת הסביבה קבע היתר רעלים, ואתם מאפשרים עכשיו לאותם מפעלים לזהם מעבר להיתר הרעלים. אישרתם להקים מיזמים לאומיים מזהמים על רצועת החוף, תוך עקיפה של הוועדה המקצועית לשמירה על הסביבה החופית. הלאה, השר דיכטר. קיצצתם 100 מיליון שקל מהתקציב של הרשות הישראלית לחדשנות, זו שמשקיעה בפרויקטים ובסטרט-אפים שאמורים להזניק את תחום הגנת הסביבה במדינת ישראל – קיצצתם להם ב-100 מיליון שקלים. ביטלתם את המס על החד-פעמי, שהוכח כיעיל מאוד בהפחתת השימוש בחד-פעמי. דחיתם את העבודות על המטרו, שיובילו להגברת הפקקים – מה שמוביל להגברת הפקקים – ולזיהום האוויר ברחבי גוש דן וברחבי מדינת ישראל. ביטלתם את התוכניות לפינוי התחנה המרכזית בתל אביב-יפו, שמוגדרת על ידי המשרד להגנת הסביבה בתור מפגע זיהום האוויר הכי גדול במדינת ישראל. התעלמתם מהדרישה לתקצב מו"פ של אנרגיות מתחדשות בקרן העושר, שיש בה תקציב של 110 מיליון שקלים רק בשנתיים הקרובות, תוך התעלמות מופגנת ממה שנאמר בחוק. רוקנתם את תקציב קרן הניקיון, בערך 3 מיליארדי שקלים, שהיו אמורים ללכת לשמירה על הסביבה. בימים אלה משרד ראש הממשלה דן בביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת והרחבת השינוע של דלקים דרך מפרץ אילת. לא קידמתם – השר דיכטר, אמרתם שאתם אוהבים את הסביבה. כמה חוקים סביבתיים העברתם בשנה וחצי האחרונות? אולי אתם יודעים? הקהל שיש כאן, שצופה בי עכשיו, אתם יודעים כמה חוקים סביבתיים, אדוני היושב-ראש, הממשלה הזאת קידמה מאז הקמתה?