ישיבת מליאה בתאריך 24/01/2024 בשעה 11:00

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן. נא לשבת. אדוני הנשיא, אני מזמין אותך לשאת דברים. בבקשה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג:

הוא היה פטריוט ציוני, כל העניין שלו היה רק להילחם עבור ארץ ישראל – אלה המילים שבהן בחר דוד לתאר את חתנו רפאל אליאס מושיוף, זכרו לברכה, אשר נפל ברצועת עזה יחד עם 20 אחיו לנשק באסון ששבר אתמול את לב כולנו; מילים של אהבה ושל הערכה, מילים שמשקפות לא רק את האמונה של רפאל בצדקת הדרך אלא גם את הדרך עצמה, את המסע הארוך והמרתק שעבר מאז עלייתו ארצה עד שנטמן אמש ברגבי הקודש של החלקה הצבאית בהר הרצל; מסע מארץ הולדת לארץ מולדת, מסע יהודי ציוני וישראלי במובן הכי שורשי שיש, מסע אל חיק העם ואל חיק המדינה. רפאל נולד בקולומביה כנין ליהודי פליט שואה, והיה רק בן 12 כאשר הוא, אימו ז'קלין ושני אחיו הצעירים החליטו לעלות לישראל. לימים אהבת המולדת והחיבור העמוק לעם היהודי הניעו את רפאל להתגייס ליחידה מובחרת, גדוד הסיור של גבעתי, ולדחוף לשירות משמעותי גם את אחיו, שהתגייסו שניהם לסיירת צנחנים. מכובדיי, לכולנו היה לפחות רגע אחד כזה ב-110 הימים האחרונים, רגע שבו שומעים או קוראים את שמות החללים שהותרו לפרסום, ופתאום הלב מחסיר פעימה: שם מוכר, פנים מוכרות, משפחה מוכרת. אתמול בבוקר שוב פגש אותי רגע כזה, כשראיתי את שמו ופניו של רפאל בין שמות הגיבורים שנפלו. רפאל האהוב והיקר לנו, המסור למשפחתו, להדס רעייתו ולריי בנו בן השנה; רפאל הסטודנט המוכשר, המבריק, שהתקבל לתוכנית מושל היוקרתית, סיים בהצטיינות את לימודיו והחל לעבוד ברפאל; רפאל, שזכיתי ללוות מקרוב ולתמוך בו ובאחיו בהליך הגיור שאותו עברו; רפאל, שהיה בדמותו הוכחה חיה וחותכת לצדקתו ולנחיצותו של חוק השבות ולהיותו אחד היסודות שלנו המדינה יהודית. רפאל איננו – והינה מפאר עוד שם את מצבת הגבורה של עמנו; מפאר, כי לצד היגון העמוק אנחנו לא שוכחים כמה אנחנו גאים בבנותינו ובנינו, שנפלו במערכה שאין צודקת ממנה. מודיעי צה"ל נקשו, כאמור, ביומיים האחרונים על דלתות 24 משפחות מכל קצוות הארץ, כשבפיהם הבשורה הרעה מכול. כ"ד חללים, הטובים שבטובים, הגיבורים שבגיבורים, שיחד עם כלל החללים והנרצחים במערכה הקשה הזאת משקפים את דמותנו היפה, את הפסיפס הישראלי המרהיב, הכואב, הגאה. מכל רחבי הארץ, מכל קהילה, משלל אורחות חיים, תפיסות עולם, אמונות ודתות. ותיקים ועולים מכל קצות תבל. מיכל ואני שומעים בביקורי התנחומים מגוון כל כך גדול ומפעים של שפות לצד העברית: אנגלית, צרפתית, אמהרית, ספרדית, ערבית, רוסית ושלל שפות ממדינות חבר העמים לשעבר. כולן בעצם שפה מרגשת אחת: ישראלית. כולם אוהבי העם, כולם אוהבי אדם, כל-כולם אהבת ישראל, שאין שנייה לה. אנחנו מחבקים מכאן את משפחותיהם ונושאים תפילה חרישית: שרק נהיה ראויים. אזרחיות ואזרחי ישראל, מכובדיי, ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אמיר אוחנה, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן ורעייתו גב' ליאורה פוגלמן, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, שרים וחברי כנסת בהווה ובעבר, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, יושב-ראש ארגון נפגעי פעולות האיבה אייבי מוזס, חברי סגל א', ראשי הנציגויות הזרות, מכובדיי כולם. בשבוע שעבר שמעתי את דבריו של יוני הכהן, מפקד גדוד 890 בצנחנים, אשר נשאל איך הלוחמים שלו מתמודדים עם השהייה הארוכה כל כך בשטח ועם נפילתם ופציעתם של רבים מחבריהם. הוא ענה תשובה שמבחינתו נשמעה כאילו היא מובנת מאליה, אבל אותי היא טלטלה. הוא אמר: כל לוחם בגדוד מחזיק בווסט שלו תמונה של אחד החטופים, ובכל פעם שהוא מרגיש קושי או שהוא שואל את עצמו שאלה, הוא מסתכל על התמונה ומבין מה הוא עושה ולמה אנחנו פה הרבה זמן. זה, אמר יוני, נותן לנו הרבה כוח. כבר 110 ימים שכולנו, ממש כמו הלוחמים של יוני המג"ד, נושאים את תמונות החטופים על לוח ליבנו, ועימן תמונות נוספות שמלוות אותנו ועומדות לנגד עינינו יום-יום, שעה-שעה. בקשות, קריאות – לפעמים אפילו צוואות – של בנות ובנים אהובים, של משפחות שכולות, של פצועים, של משפחות חטופים. ואנו כולנו, במיוחד נבחרי הציבור, שהתברכנו בעם שכזה ובדור שכזה, שואלים – ומחויבים לשאול את עצמנו כל העת מה אנו עושים כדי שנהיה ראויים להם; כדי שנהיה ראויים להקרבתם; כדי שנהיה ראויים לגבורתם; כדי שנהיה ראויים לזכרם; כדי שנהיה ראויים. "השאלה היא לא מה מגיע לי, אלא איך אני בכל רגע ורגע יכול לתת יותר למען העם והמדינה", כתב יוסי הרשקוביץ להוריו לפני שנפל בקרב. לתלמידיו בבית הספר הוא שלח סרטון: אני מבקש בקשה אישית, הוא אומר בו, לא להגיד לשון הרע על עם ישראל. כך גם רועי דאוי, שהוריו הראו לי את ההודעה האחרונה שכתב: אם למות אז רק ככה. זאת ארץ ישראל שלמענה אני עושה את זה. סלמן חבקה מיאנוח-ג'ת, מפקד גדוד 53 של עוצבת ברק, לפני שנפל בקרב אמר: "כוחנו באחדותנו. אין לנו ברירה אחרת, זו העת להיות ביחד ולהוביל לניצחון"; רוז רובין, לוחמת מג"ב, חיילת בודדה אשר נפלה על משמרתה בירושלים, לפני כן אמרה: "דורות חלמו להגיע לירושלים ולנו יש את הכבוד להגן עליה"; איציק אזולאי כתב אחרי שבנו יוחאי נרצח במסיבה ברעים: "אם המחיר הכבד של אובדן בני היה למען אחדות העם, אני מוכן לקבל אותו בכניעה ובאהבה"; דן גנות, מראשוני השוטרים שהוקפצו לדרום בשבת הארורה, בשיר אהבה שכתב למדינה: מוכן למות למענך; דני שטיינברג, אביו של יהונתן, מח"ט הנח"ל שנפל, סיכם את מורשתו במילים: מסירות למען כלל ישראל. הקרבה למען המולדת, ביטול האני הפרטי למען הכלל – זוהי, מכובדיי, צוואת הנצח של טובי בנינו ובנותינו, הפונים אלינו ברגעים הקשים ביותר, ממש בכניסה לשדה הקרב. הם כותבים מכתבים אחרונים, משאירים הודעות אחרונות, מצווים לנו חיים – חיים אחרים, חיים שונים מאלה שחיינו עד 7 באוקטובר – ואני מייחל, מתפלל, מבקש ודורש, שרק נהיה ראויים. יהונתן מיצהר ויוסף מתל אביב נפלו באותו יום. הייתי עושה אותו דבר אם הייתי יכול לבחור שוב – – – נפלתי בכבוד למען עמי – – – אין לי חרטות", כתב יוסף גיטהרץ בהודעתו האחרונה; "אנשים אמרו לנו: משתתפים בצערכם", ספד מעל קברו של יהונתן אביו חגי לובר, והוסיף: "אני רוצה להציע תיקון: יחד בצערנו – – – יהונתן הוא כבר לא הבן שלנו, הוא הבן שלך, האימא בנהריה, האימא בשדרות, בתל אביב, בנחל עוז. זה עם הפאות הגדולות והחיוך הענק הוא הבן שלכם". אשרי העם שאלה הם בניו ובנותיו; ואנחנו כולנו, בוודאי בבית הזה, הנבחר, צריכים להבטיח ולהתחייב: להיות ראויים. "אנחנו משפחה חזקה ועם חזק. לא ניתן לפרק אותנו", הבטיחה המשפחה של ליאן שרעבי ובנותיה נויה ויהל בלווייתן. הן היו מקיבוץ בארי; פואד, אביו של סאמר אל-טלאלקה, שנחטף בידי חמאס ונהרג בטרגדיה שטלטלה את כולנו, יחד עם אלון שמריז ויותם חיים, ביקש ממני כשבאתי לנחם את המשפחה בקשה אחת: שרק נישאר מאוחדים; ואביו של אסף טובול, שנפל בקרב אחרי שהתעקש להתנדב למילואים, קרע את הלב כשביקש מכל עם ישראל: "הקרבתי את הבן שלי לא בשביל שנהיה מפולגים. בואו נתעורר. כולנו עם אחד". זה הצו האחד והמאחד: לדעת לא רק להילחם יחד, לא רק למות יחד, אלא לחיות יחד, לבנות יחד, להיות ראויים יחד. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ביום הזה, יום הולדתה של כנסת ישראל, מקדש הדמוקרטיה שלנו, חשוב לי להדגיש: אחדות אינה אחידות, אחדות אינה סתימת פיות, אחדות אינה הפסקת הדיון והוויכוח. בדברים הנוגעים לליבת הקיום שלנו כמדינה, כחברה וכדמוקרטיה, הבית הזה, בית המחוקקים, הוא גם מקדש הוויכוח והדיון הישראלי, והמרחב לקבלת ההחלטות המשפיעות ביותר על חיינו. כך היה וכך יהיה וכך ראוי. אין לאף אחד ספק שהבית הזה יקיים בקרוב מאוד את הדיונים החשובים וכנראה גם הסוערים ביותר שיש: על מלחמה ועל שלום, על היום שלפני ועל היום שאחרי, על ביטחון, על כלכלה, על חברה, על מדיניות ותהליכים פוליטיים וחברתיים, על הסקת מסקנות והפקת לקחים; וכן, גם על תהליכי הנורמליזציה שלנו במזרח התיכון, שחמאס, חיזבאללה, החות'ים וראש תמנון הרשע באיראן מנסים לסכל בכל כוחם. בדיונים האלה יש מקום חשוב לקואליציה ומקום חשוב לא פחות לאופוזיציה. אבל כשאנחנו ניצבים ברגעים ההיסטוריים האלה, ועומדים בפני אתגרים שמעטות האומות הניצבות בפניהם, אני חש חובה לבטא כאן את רחשי הלב ורחשי הציבור ולומר: יש דרך לנהל ויכוח. גם כשמתווכחים – להיות ראויים. אסור לחזור לשיח של 6 באוקטובר. אי-אפשר לדבר על שינוי בשיח הציבורי בלי שהמשכן הזה יעשה בעצמו שינוי בשיח. אי-אפשר לדבר על כבוד הדדי ועל אחדות בלי שהכנסת תיקח חלק מרכזי בשינוי. הדרישה של העם, של המשפחות, של החיילים, חייבת לחלחל לכאן, חייבת להשתקף כאן, חייבת להפוך לצו החקוק על קירות המשכן הזה. זו חובתנו כלפי העם הזה, כלפי הדור הזה – להיות ראויים. מכובדיי ויקיריי, בשם העם כולו אני מבקש לחזק את חיילות וחיילי צה"ל וכוחות הביטחון, ולברך אותם שיצליחו במשימותיהם וישובו בשלום. אני מחזק את קבינט המלחמה בראשות ראש הממשלה. כפי שכתב מנחם בגין, חודשים ספורים לאחר מלחמת יום הכיפורים ושנים ספורות לפני שחתם על הסכם השלום עם מצרים: זו הנחמה. יש לישראל כוח לוחם, מגן, אשר כמוהו לא היה לו מימי המכבים. ומי שהוציא את אבותינו ואותנו מעבדות לחירות, ישמור על הכוח המופלא הזה, שיקיים את זכותנו לחיי חירות בארץ ישראל. אני מאמץ אל ליבנו את המשפחות השכולות, ומייחל ומתפלל שלא ידעו עוד צער ושיגיע מזור לכאבן הנורא, ומתפלל לרפואת הפצועים הרבים כל כך, בגוף ובנפש. אלה ואלה דורשים שוב ושוב שנהיה ראויים. לכם, אחיותיי ואחיי ממשפחות החטופים, אני אומר: אנחנו מחויבים להחזיר הביתה כל אחת ואחד מהם ופועלים בכל דרך לשחרורם. זה חלק קריטי בברית בין מדינת ישראל לאזרחיה וחייליה. עם שלם עומד איתכם בימים הנוראיים האלה. החטופים ואתם בלב של כולנו, דקה-דקה, שעה-שעה. אני מחזק את אחינו ואחיותינו המפונים מבתיהם בצפון ובדרום, ומייחל לשובן המהיר של המשפחות והקהילות לבתיהן בהשקט ובבטחה. אחרי שנפל עדי ליאון, מצאה משפחתו מחברת ובתוכה דברים שכתב ומלווים אותנו מאז: "אני יוצא למלחמה בידיעה", הוא כתב, "שאני לא בטוח חוזר, אבל אני מאמין בלב שלם במה שאני עושה. אין לנו ארץ אחרת – – – זה החינוך שנתנו לי הוריי, בזה אני מאמין. מקווה שתזכרו אותי". בשמי ובשם כל אזרחי מדינת ישראל, אני מבטיח לעדי, למשפחתו ולכל חבריו שלעולם לא נשכח, ודורש מאיתנו להיות ראויים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, אדוני הנשיא. אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו לשאת דברים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מכובדי נשיא המדינה יצחק הרצוג, יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן ורעייתו הגב' ליאורה פוגלמן, שרות ושרי הממשלה, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, חברי וחברות הכנסת, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, חברי סגל א', שגרירים, מכובדיי הרבים. "בני גזע דוד שנפלו וחרבם בידם / אין אמת זולתם ואין הוד מלבדם" – במילים הנשגבות הללו מבכה המשורר אורי צבי גרינברג את נפילת לוחמינו, מגיני המולדת, שבזכותם מובטחים חיינו. היום נטמנים טובי בנינו באדמת ישראל, ואני מבקש להביע בשמי ובשם כל אזרחי ישראל הוקרה אין קץ לגבורתם והוקרה אין קץ להקרבתם. ליבנו, ליבי, עם אחיי ואחיותיי בני המשפחות מוכות היגון. אני יודע: חייכם השתנו לעד. אין לתאר את ייסורי נפשם, את החלל שנפער בנשמתם, וכל אחד מאיתנו חש את הקרבה הזאת. אתמול צלצל אליי בני אבנר, ובקול חנוק אמר לי: אבא, אחד הנופלים היה חניך שלי במשך שנה שלמה. וכולנו, בדרך זו או אחרת, מחוברים לנופלים, מכירים מישהו שמכיר מישהו, מכירים את המשפחות, וכולנו מחבקים אותם באהבה עצומה. כולנו יחד, דווקא ברגע זה, נדרשים לגייס עוד כוח עמידה. אנחנו נוסיף לחתור בנחישות להכרעת האויב האכזרי שניצב מולנו. נמשיך להבטיח את התקומה הלאומית, ובכך נגשים את רצונם של בנינו היקרים, אדירי הרוח והמעש. צוואתם, כפי שהקראת, אדוני הנשיא, לא יכולה להיות יותר ברורה. הם אומרים: יחד לניצחון. יחד לניצחון. יהי זכרם ברוך. חברי הכנסת, לפני חודשיים השתלטו מפקדינו וחיילינו על פרלמנט – כך קוראים לזה – פרלמנט החמאס בעזה. זה כמובן לא פרלמנט אמיתי, זה פרלמנט פיקטיבי. בעזה אין בחירות חופשיות ודמוקרטיות. מעת לעת המשטר הזה מוציא להורג אנשים, מביא אותם לכיכר, יורה בהם בעורפם. ואם מישהו אפילו רוצה לצאת מאזור הלחימה, הם עוצרים אותו וגם יורים בו. בעזה אין פרלמנט אמיתי. ולכן ראינו את תמונת הניצחון של מיטוט פרלמנט הקנאות והשנאה על ידי כוחותינו. זו תמונה חזקה, סמלית מאוד, למערכה קשה וארוכה. גם ביום העצוב הזה, בפרלמנט האמיתי שלנו בירושלים, אנחנו רואים תמונת ניצחון. יום כינונה של הכנסת מבטא את ניצחון תקומת עמנו, את ניצחון החירות, הדמוקרטיה, הריבונות המדינית. נציגי העם נמצאים פה בשם העם ולמען העם, עמנו בן אלפי השנים, שחובק את ערכי הקדמה. כל דמוקרטיה, קטנה כגדולה, עומדת למבחן בימי מלחמה. מדינת ישראל למודת מלחמות ולמודת מבחנים. וגם במבחן הנוכחי נעמוד יחד וננצח, בעזרת השם. אנחנו מוכיחים יום-יום לאויבינו שהם טעו בגדול. הם האמינו שנתפרק מכל מה שיקר לנו; הם השלו את עצמם פעם נוספת שישראל חלשה כקורי עכביש. אבל ההפך הגמור קרה: ספגנו מכה קשה ב-7 באוקטובר, אבל נעמדנו מהר על רגלינו; החברה הישראלית התלכדה; חיילי הסדיר והמילואים התייצבו לדגל בהמוניהם; צה"ל וזרועות הביטחון השחיזו יכולות. זוהי מלחמה על הבית. היא חייבת להסתיים – והיא תסתיים – במיגור התוקפנות והרשע של הנאצים החדשים. מי שתקף, חטף, אנס ורצח הביא על עצמו במו ידיו חורבן חסר תקדים. חברי הכנסת, שמעתי את הדעה שלפיה אירועי שמחת תורה החזירו אותנו לראשית ימי הציונות, אל הפוגרומים האנטישמיים במזרח אירופה ואחר כך בארצות המזרח. אולי זה נכון בדבר אחד: הכוונה של מבקשי נפשנו להשמיד אותנו לא השתנתה במשך השנים. השנאה היא אותה שנאה. התאווה לרצוח היא אותה תאוות רצח. אלא שהיום, בניגוד לעבר, יש לנו מדינה משלנו ויש לנו צבא משלנו. החזרנו לעם ישראל את כוח המגן שאבד לו במהלך הדורות. מול אפלת הברבריות שהתרגשה ובאה עלינו, אנחנו עומדים כחומה בצורה. הגדרנו את יעדי המלחמה, והם שרירים וקיימים: להביא למיטוט שלטון החמאס, להחזיר את חטופינו – את כל חטופינו – הביתה, ולהבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל. מי שמרים עלינו את ידו בעזה, מי שמרים את ידיו עלינו בכל מקום אחר, מרגיש מהר מאוד את נחת ידנו. אין ולא תהיה שום פשרה במה שנוגע להבטחת קיומנו ועתידנו לדורי-דורות. ואני רוצה להוסיף: אם אכן חזרנו כביכול לראשית הציונות, הרי שהנקודה טמונה בחידוד ההבנה שעלינו לעצב את גורלנו במו ידינו: ניאחז ביתר עוז באדמת ארצנו; נשקם את יישובי העוטף, המושבים והקיבוצים; נחזיר את תושבי הדרום והצפון בבטחה לבתיהם; נקדם ביתר שאת מדיניות של התעצמות, מדיניות של התעצמות ועוד התעצמות ועוד התעצמות. אדוני היושב-ראש, זה יגיע לכנסת מהר מאוד, השינוי הברור הזה במדיניות שלנו לחשל את עצמנו, לחזק את מדינת היהודים בעוצמה שלא ידענו עד כה. נבצר את מעמדה של ישראל כמגדל השמירה של העולם התרבותי במזרח התיכון. אמרתי למנהיגי העולם כבר בתחילת המלחמה: אם ישראל חלילה לא תנצח, אתם תהיו הבאים בתור. הסכנה תגיע אליכם בוודאות קרובה, הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים. אמרתי להם, כולל אתמול: המלחמה שלנו היא המלחמה שלכם, והניצחון שלנו הוא ניצחון שלכם. עוד אמרתי: ישראל לעולם לא תיכנע לטרור הרצחני בהכוונת איראן. נשיב לתוקפינו מלחמה שערה, ובכך ניתן תקווה לאנושות כולה – אור ולא חושך, טוב ולא רע, חופש ולא שעבוד. את המסר הזה, ידידיי, אני מדגיש גם כלפי פנים: רוב מכריע בעם מאמין ברוח הישראלית, בחוסן הישראלי, בצדקת דרכה של ישראל. אלה שמפקפקים בכך, נשיב להם בלשון התנ"ך: במקום קול ענות חלושה – קול ענות גבורה. הגבורה תנצח. הגבורה של לוחמינו, הגבורה של גיבורינו שנפלו. נצח ישראל ינצח. חברי הכנסת, מחר ט"ו בשבט. עוד לפני היותו של מועד זה יום כינונה של הכנסת, זהו זמן של העמקת שורשים ונטיעות. בקיבוץ כרם שלום, על גבול ישראל–רצועת עזה, יינטעו שתילים חדשים – עצי גבורה. חברי וחברות הקיבוץ, חילונים ודתיים, נוהגים בשנים האחרונות לנטוע עץ בכל גומה שנוצרה מנפילת רקטה בשטח הקיבוץ. הם ינהגו כך גם השנה, למרות המעבר הזמני של הקיבוץ למקום אחר בנגב. מחר הם ייטעו את השתילים, את העצים, לזכר הנופלים על הגנת היישוב בשמחת תורה, ויבטאו את ניצחון החיים שלנו על תרבות המוות של אויבינו. זהו ניצחון גדול. הוא יהיה שלם. הוא יהיה מוחלט. חג שמח למדינת ישראל. חג שמח למפקדינו ולחיילינו. חג שמח לכנסת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לראש הממשלה. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כבוד הנשיא, אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, התכנסנו כאן היום כדי לחגוג את יום הולדתה של הכנסת. אני רוצה לשאול את הכנסת: מה יש לך לחגוג? את מה אנחנו חוגגים? אתם רואים מישהו אחר חוגג במדינה? לפני יומיים, ביום שני בצוהריים, יחד עם גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, נטעתי עץ זית ליד הגדר של קיבוץ כיסופים. רצינו שזה יהיה עץ זית לזכר חיילי גולני שנהרגו בקרב על כיסופים. כמה שעות אחר כך, 600 מטר מהעץ שנטענו, נהרגו 21 לוחמים במבנה שקרס בתוך עזה. מה יש לנו לחגוג עכשיו? לפני 11 שנה נעמדתי בפעם הראשונה על הפודיום הזה כחבר כנסת. לא יכולתי לנשום מרוב התרגשות. אימא שלי הייתה בקהל. הצטערתי שאבא שלי לא היה שם, הוא נפטר חמש שנים קודם. חשבתי שזה הכבוד הגדול בחיי. אני כבר לא מרגיש ככה, וגם אתם כבר לא מרגישים ככה. המערכת הפוליטית היום היא לא הפתרון – היא הבעיה; הממשלה והכנסת הן לא הפתרון – הן הבעיה. הגיע הזמן שנשאל את עצמנו איך הגענו למצב שאזרחי ישראל, האנשים הטובים ביותר בעולם, מרגישים שהם איבדו שליטה על חייהם, ואף אחד לא מטפל בזה. 60 שנה אני חי במדינה הזאת; היא מעולם לא הייתה עצובה יותר. העצב יושב באוויר כמו אבן. אנשים מסתובבים שבורי לב. הלב נשבר כל יום מחדש – נשבר על החטופים, נשבר על הלוחמים שנהרגים, נשבר על המשפחות. אנשים אומרים לעצמם: איך הגענו לזה? איך הגענו למצב שמעצמה מזרח-תיכונית, עם לוויינים ו-8200 ומטוסי F-35, מוכה בידי ארגון טרור שפורץ את הגדרות עם טנדרים, אספסוף שמשתלט על יישובים במשך שעות ארוכות ורוצח את ילדינו? איך הגענו למצב שמאות אלפי אזרחים ישראלים מפונים מבתיהם, ולאף אחד אין תשובה לשאלה מתי הם יחזרו? 136 חטופים יושבים במנהרות החמאס, אף אחד לא יודע מתי ישובו לביתם, למשפחתם. כל יום נהרגים עוד חיילים ועוד חיילים. אף לא יודע איך זה ייגמר, מה התוכנית, לאן זה הולך. אנחנו צריכים להגיד להם בקול רם וברור: בשלב הראשון נחזיר את החטופים, כי זו המטרה הדחופה ביותר. בשלב השני החמאס ימוגר, לא רק בגלל העוצמה הצבאית שלנו, אלא גם מפני שהחלטנו והגדרנו מה המנגנון שצריך לבוא במקומו; בגלל שיש לנו לא רק טקטיקה, אלא גם אסטרטגיה. עזה היא רק חלק מהבעיה. המילואימניקים שיחזרו משם ישאלו אותנו: על איזו מדינה אנחנו נלחמים? מה המהות שלה? מה המטרות שלה? איזו מדינה היא רוצה להיות? ישראל תנצח במלחמה, אבל הניצחון הוא לא רק בזה שנהרוג את סנוואר – הניצחון הוא בזה שנהיה טובים יותר, טובים יותר אחד לשני, טובים יותר כאומה. למען החיים ולמען אלה שמובלים בשעה הזו אל קברם, אנחנו מוכרחים לעשות שינוי. הכוח לקום מחדש קיים בתוכנו, תמיד היה ותמיד יהיה. ישראל תמיד ידעה להמציא את עצמה מחדש. תמיד ידענו למצוא את הכוח הזה בתוכנו ברגעים הכי קשים. אנחנו נמצא אותו גם הפעם. אנחנו נמצא בתוכנו את הכוח ואת השכל כדי לבנות פה מדינה טובה יותר, חזקה, מתקדמת ובטוחה יותר. אנחנו יודעים היום שהעובדה שלא עשינו בזמן את השינוי הובילה לאסון, לאסון הגדול ביותר בתולדותינו. אנחנו לא ניתן לאסון הבא לקרות. ישראל תעשה את השינוי שהיא חייבת לעשות. אין אפשרות אחרת. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לראש האופוזיציה. מזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא: הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תשלום גמלת ילד נכה בעד ילד שמושם באומנה), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, מירב בן ארי, יסמין פרידמן וקבוצת חברי כנסת. הודעת שר החינוך על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת דבי ביטון, צגה מלקו ואברהם בצלאל בנושא: ליקויים במענה הניתן לילדי החינוך המיוחד ביישובי קו העימות וביישובים שקלטו מפונים על רקע מלחמת חרבות ברזל. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום הוא שאילתות דחופות. השאילתה הדחופה הראשונה היא של חבר הכנסת אריאל קלנר – הוא נמצא? הוא נוכח, כן – לשר החוץ, בנושא: ארגונים ישראליים במימון מדינתי זר המאשימים את ישראל ברצח עם וקוראים לחרם והעמדה לדין של ראשי המדינה. אני מזמין לדוכן את שר החוץ חבר הכנסת ישראל כץ. חבר הכנסת אריאל קלנר, שר החוץ כבר על הבמה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. חברים, אם אפשר רק לשמור על השקט – זה מפריע למהלך הדיון, חברים. גם ביציע, כל הצלמים המכובדים והעיתונאים.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אדוני שר החוץ, הארגונים בצלם, עדאלה והוועד הציבורי נגד עינויים, הממומנים על ידי מדינות זרות, משתתפים ביוזמה של FIDH, המאשים את ישראל בביצוע ג'נוסייד בפלסטינים וקורא לניתוק קשרים עם ישראל והעמדת ראשי המדינה לדין בין-לאומי. רצוני לשאול: מה נעשה מול המדינות שמממנות את הארגונים העוינים האלה? תודה.

שר החוץ ישראל כץ:

כבודו, האם אני משיב או שיש עוד?

היו"ר ארז מלול:

כבוד השר יכול להשיב.

שר החוץ ישראל כץ:

לחבר הכנסת אריאל קלנר, השאילתה היא אכן דחופה והיא נכונה ונוגעת באמת בתופעה חמורה מאוד, בראייתי, של ארגונים שפועלים כאן במימון זר – ציינת את שמותיהם. והם פועלים בעצם נגד מדינת ישראל ונותנים יד להאשים את מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, בביצוע ג'נוסייד, רצח עם. הארגון הזה, בית הדין הבין-לאומי לצדק, הוקם בגלל מה שקרה בשואת היהודים. ולכן אנחנו מנהלים מערכה גם מול בית הדין וגם מול הרבה מאוד מדינות בעולם, שפנינו אליהן וביקשנו את תמיכתן להדוף את ההאשמה האבסורדית והמגוחכת הזאת. ואני שמח שבאמת יש היענות רחבה מאוד של הרבה מנהיגים במדינות, שיוצאים בקריאה ברורה וחד-משמעית נגד האישום הזה. נקווה שבית הדין יראה את האור למרות כל האילוצים והשיוך של הדברים. לגבי פעילות כאן, בתוך מדינת ישראל, יש פסיקת בג"ץ, 8131/18, בעניין המימון הרשמי. והדבר המהותי הוא שהייתה החלטה מ-5 בפברואר 2023 ששטח הפעולה של המערכה נגד תופעת הדה-לגיטימציה והחרמות הועבר ממשרד החוץ למשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. כך שהייתי מציע לכבוד חבר הכנסת קלנר לפנות גם למשרד. גם אנחנו בוודאי נפנה ונעיר את תשומת ליבו על מנת שיקדם פעולה, כל פעולה שנדרשת על מנת למנוע את התופעות. אני חייב לומר שכל מדינה שמאיימת להצטרף לעתירה נגדנו – אנחנו מבהירים לה שאנחנו רואים את זה בחומרה גדולה ביותר, כי זה כבר מעבר לכללי המשחק הדיפלומטיים; זה מתן יד לעלילה חמורה, שאנחנו לא נשלים איתה. אנחנו נפעל ופועלים כמשרד החוץ במישור הבין-לאומי, והייתי אומר גם בהצלחה בעניין הזה. כאן נדרשת פעולה פנימית, ומשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, לפי הסמכת הממשלה – הוא מוסמך להוביל אותה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

שאלת המשך, בבקשה, אדוני.

אריאל קלנר (הליכוד):

תודה רבה, אדוני. אני רוצה לחדד – אולי לך לא צריך, אבל יש אולי נזקקים לזה – שאלה ששמים על אותו מישור את הרשע ואת אלה שנלחמים ברשע, הופכים להיות גם חלק מהרשע בעצמם. והמטרה של כל הארגונים האלה היא לקשור לנו את הידיים במלחמה מול הרשע. מלבד זאת, לא מדובר בארגונים חוץ-ממשלתיים, מה שנקרא NGOS. מדובר למעשה ב-FGOS – Foreign Government Organizations, אלה ארגונים של ממשלות זרות, אלה ארגונים שהנציג שלהם כאן זה אנשים כמו עופר כסיף, אנשים שלא מייצגים כלום בחברה הישראלית אלא אינטרסים של מדינות זרות. אני כמובן מאחל לך את כל ההצלחה בתפקיד שלך כשר החוץ, ואת ההתערבות המדינית הזרה ובתוך מדינת ישראל אנחנו חייבים לעצור. אפשר לעשות את זה בדרכים דיפלומטיות ואפשר לעשות את זה גם באמצעים של חקיקה, כמו הצעת חוק שהגשתי בנושא של מיסוי. חשוב שהנושא יקבל את התיעדוף הגבוה ביותר, ושוב המון הצלחה לך בתפקיד.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

שר החוץ ישראל כץ:

אני משיב עוד?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אם אתה רוצה, בבקשה.

שר החוץ ישראל כץ:

חבר הכנסת קלנר, העלית נושא חשוב, כמו שאמרתי, ואני אומר ומסכים – מי שנותן יד לעלילת הדם הזאת נגד מדינת ישראל, נגד העם היהודי, אין מקום לפעילותו בתוך מדינת ישראל. אסור לוותר ואסור להתפשר על הדברים האלה. להאשים אותנו בג'נוסייד כשהאויב השטני חמאס, הפרוקסי של איראן, חלק מציר הרשע האיראני של האסלאם הרדיקלי הקיצוני, הוא תקף אותנו ב-7 באוקטובר מתוך כוונה לבצע ג'נוסייד נגד יהודים – אותם מעשים אכזריים שנעשו שם בהרשאה ובהכוונה ובכוונה תחילה כדי להטיל מורא הם אותם מעשים שאם נלך אחורה הם בדיוק באופיים המעשים שנעשו בזמן השלטון הנאצי כנגד יהודים, ולכן אסור להתפשר בנושא הזה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני שר החוץ, חבר הכנסת קלנר שאל על ארגונים ישראליים במימון. אני שואל על המדינה עצמה, עד שאנחנו מפליגים לארגונים אחרים. במשרד האוצר – זה אומנם לא בסמכותך, אבל אתה מכיר את זה – רשות המיסים מעניקה תיעדוף לאמנסטי, לסניף הישראלי, שתומך בדיוק בדברים האלו, ב-BDS, חרם על ישראל. ובעיקר, מה שכן נוגע אליך ואני אשמח שתחווה את דעתך הנחרצת בעניין. אונר"א, רשת ההסוואה הכי מתוחכמת לרצח, לטבח, לאונס, לעריפת הראשים של החיילים, אונר"א שישראל משתפת איתה פעולה שנים, לא אונר"א עזה, אונר"א בכלל, אונר"א זו שמנפחת את השקר הזה שנקרא פליטים, שלא שיקמה ולו פליט אחד, וכל-כולה זכות השיבה, כלומר חורבן מדינת ישראל – אני אשמח להתייחסותך ולהתייחסות משרד החוץ, במובן הזה זה לחלוטין משרד החוץ הישראלי שצריך להרים בקול גדול את ההוקעה של הארגון הזה, ובראש ובראשונה את הפסקת שיתוף הפעולה איתו. תודה.

שר החוץ ישראל כץ:

טוב, ביחס לאונר"א יש לי דעה מאוד מגובשת בעניין, אבל זה לא משויך, ואני מקווה שנעסוק בזה במסגרת אחרת או בדיון מיוחד בנושא הזה או בדרך אחרת – דבר שיצטרך להיות מטופל, אבל לא הייתי מחבר בין שני הדברים. צריך לדון, לטפל כחלק מההיערכות העתידית למציאות שאמורה להתהוות בעזה, בניגוד למצב הקיים כיום.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה, אדוני. השאילתה הדחופה הבאה היא של חבר הכנסת ארז מלול, לשר הרווחה והביטחון החברתי, בנושא: אזרחים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי בזמן מלחמה. אני מזמין לדוכן את שר הרווחה והביטחון החברתי השר יעקב מרגי. חבר הכנסת מלול.

ארז מלול (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מממצאי דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי עולה כי 30.9% מהנפשות הבוגרות בישראל חיים באי-ביטחון תזונתי – 18.3% חיים באי-ביטחון תזונתי חמור ו-12.6% חיים באי-ביטחון תזונתי חמור מאוד. לאור המלחמה עולה חשש שמצב זה אף הוחרף. רצוני לשאול את כבוד השר: 1. כיצד משרדך פעל מתחילת המלחמה עד עצם היום הזה? 2. כיצד משרדך מתכוון לפעול על מנת לצמצם את פערי החברה בנושא האי-ביטחון התזונתי?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי המציע, חבר הכנסת ארז מלול, אני שוב מודה על השאילתה. אני חושב שזה נכון וחשוב לשים את זה על סדר-היום. משרד הרווחה פועל רבות בנושא האי-ביטחון התזונתי ושם לו ליעד טיפול ממוקד ועזרה לאוכלוסיות שזקוקות לכך. בימים שבשגרה משרד הרווחה מסייע ל-108,000 משפחות בנזקקות עוני ומסייע בתזונה שוטפת לכ-205,000 מושמים במסגרות רווחה. אני חייב לציין, אומנם אני עומד כאן, אבל אנחנו הגורם המטפל והמסייע. כל שנעשה, ואני אמנה את כל מה שעשינו – הקשב צריך להיות במשרדים הייעודיים, במשרדים שאמורים לטפל במחוללי העוני. לעוני יש רבדים שונים, וחלקם זה נזקקות העוני. לא לכל עני יש בעיה של אי-ביטחון תזונתי. יש גם מבחן עוני סובייקטיבי. יש אנשים שבנוסחאות שלנו אנחנו מגדירים אותם בעוני או אפילו באי-ביטחון תזונתי, וכשאתה שואל אותם הם לא מרגישים עניים. יש גם מדד העוני הסובייקטיבי, חשוב לדעת. בימים שבשגרה, כפי שאמרתי, המשרד מסייע לכ-205,000 מושמים במסגרות רווחה. בימים אלה המשרד נערך לחזק ולהרחיב את התוכניות הקיימות בביטחון התזונתי, הן בתקציב והן בהיקף הנתמכים, על מנת לתת מענה מיידי ככל שניתן להיקף התופעה הקשה, אשר גורמת למשפחות רבות לחיות ברמת חיים נמוכה. מדובר באחד היעדים המרכזיים של משרדי, שאני מבקש לשים עליו דגש, והמשרד כולו מגויס למטרה הזו. פעילות המשרד מתחילת המלחמה, כפי ששאלת: מייד עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל הקצה המשרד תקציב גמיש – שימו לב, תקציב גמיש – בהיקף של 7 מיליון ש"ח לרשויות המקומיות, בין היתר גם לטובת סיוע במזון שלא תחת הקריטריונים של המיזם לביטחון תזונתי. נתנו חופש פעולה למחלקות לשירותים חברתיים בעיריות, ברשויות המקומיות, לראשי הערים, לתת מענה לאור המצוקות של המלחמה. בעקבות המלחמה ניפק המשרד תוספת של 15,500 כרטיסי מזון – כתוספת למיזם הקיים, שהוא בסביבות 26,000 משפחות – בנוסף למיזם לביטחון תזונתי, בהיקף תקציבי של עוד 7 מיליון שקלים. 12 ימים לאחר פרוץ המלחמה הוקם מיזם חירום משותף עם הקרן לידידות בהיקף של 20 מיליון ש"ח – 10 מיליון ש"ח נוספים מהמשרד, 10 מיליון ש"ח מהקרן לידידות. הוחלט לתקצב כל רשות לפי הצורך, והדגש היה על רשויות מפונות ורשויות קולטות, כדי לתת מענים למצוקות. 514 משפחות שהן חלק מהמיזם לביטחון תזונתי קיבלו מענק בגובה 2,000 שקלים למשפחה שבה אחד מבני הזוג משרת במילואים. מענק זה עומד על סך כולל של עוד מיליון ש"ח. בנוסף, כחלק מהיערכות המשרד בנושא הביטחון התזונתי בזמן חירום, בחודש הראשון למלחמה ערכנו סקר של צורכי סיוע הנדרשים בתחום המזון בקרב מנהלי מחלקות לשירותים חברתיים, על מנת להתאים את תמיכת המשרד לצורך העולה מהשטח ועל מנת לפעול באופן המיטבי לצמצום הפערים שנוצרו. מלחמת חרבות ברזל מציבה בפנינו אתגרים חדשים בטיפול בעוני ובאי-ביטחון התזונתי, נוסף על הטיפול באוכלוסיות הרווחה שבשגרה. משרד הרווחה מבין את גודל השעה ופועל לילות כימים על מנת לסייע בנושא האי-ביטחון התזונתי. נכון לרגע זה התקבלה תוספת תקציבית של 10 מיליון ש"ח נוספים ממשרד האוצר לטובת המיזם, מיזם תזונתי שלב ב', בשיתוף עם הקרן לידידות. בנוסף, במסגרת דיוני התקציב לשנים 2023 ו-2024, פעל המשרד לתוספת משאבים משמעותית למערכת הרווחה, ועל אף הקיצוץ שנעשה לצורכי המלחמה תקציב המשרד לשנת 2024 יהיה גבוה בכמיליארד ש"ח מהשנה הקודמת – זה לא נכון לומר שזה מהשנה הקודמת, כי גם בשנה הקודמת קיבלנו תוספת של מיליארד ש"ח, בדיון דו-שנתי, אז היה מיליארד ל-2023, מיליארד ל-2024. כדי לתקן את המלעיזים שרוצים לגמד את גודל ההישג, אז אני מסביר: בדיון התקציב הדו-שנתי היה הישג, מיליארד ל-2023, מיליארד ל-2024. כשבוטל תקציב 2024 ונדון מחדש, בדיונים המקדימים היה אף איום לקיצוץ משמעותי גדול במשרד הרווחה, ואני שמח שהצלחנו להביא למצב שלא היה קיצוץ גדול, חוץ מהפלאט בכל משרדי הממשלה, זה הקיצוץ הרוחבי, שגם הוא הוגבל בסכום ולא לפי אחוזים ונמוך מכל שאר משרדי הממשלה, וגם הצלנו את התוספת של מיליארד ש"ח. אז אני קודם כול גאה להיות שר רווחה בשעה שהאוצר קשוב לצורכי הרווחה. רק כדי לסבר את האוזן – זה חשוב, כדי לא לשדוד את המידע הזה מהחברה הישראלית, ואני חושב שמידע זה חלק מהחוסן של החברה הישראלית, ובימים כאלה צריך לומר את זה: יותר מ-14 מיליארד ש"ח מתקציב המדינה יחד עם השלטון המקומי מיועדים כולם לשירותי הרווחה, ואני יכול לומר לכם בגאווה – בביצוע של 99.3% כל שנה, כמעט ניצול מלא, כמעט בכל הרבדים של התקציב, במזומנים, ואפילו חרגנו בעודפים. אז אני גאה להיות במשרד כזה – – –

ארז מלול (ש"ס):

שלא יהיה עינא בישא.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

בתחום הזה יכול להיות עינא בישא רק למספר המשפחות בנזקקות עוני – שם שיהיה עינא בישא. כל עוד אני בתפקיד, אני אומר לך שאני אעשה הכול שתקציבי הרווחה ילכו ויגדלו, ואני מודה לך על ההזדמנות, חבר הכנסת ארז מלול.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

שאלת המשך. בבקשה, אדוני.

ארז מלול (ש"ס):

קודם כול, אני מתרגש, ובשאילתה לא יכולתי להזכיר את זה. בדיוק היום לפני שנה הושבעתי לכנסת. ואת מי החלפתי בכנסת? את כבוד השר מרגי, והיום אני נותן שאילתה לשר מרגי, זה כמו איזה מעגל שנסגר – –

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

הכבוד כולו שלי.

ארז מלול (ש"ס):

– – ובאמת במשך כל השנה היית לי לעזר, ואני מודה לך על כך. אני רוצה להמשיך, כי כבודו הזכיר על קצה המזלג את המבחנים הסובייקטיביים: ישנם כמה מבחנים אשר בוחנים את אחוזי המשפחות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי בישראל. למשל, חברת הכנסת מירב כהן מצהירה על כל במה אפשרית ש-30% מהמשפחות סבלו מאי-ביטחון תזונתי עוד בטרם המלחמה כאשר במדינות ה-OECD עומד הנתון הכללי, הארצי, רק על 7%; השוואה זו אינה במקומה. היא מטעה וזורה חול בעיני הציבור, חברת הכנסת מירב כהן, עם כל הכבוד שיש לי אליה, לנוכח העובדה כי הדברים נבחנים על פי שתי גישות שונות. ישנם שני הבדלים בין מבחני הביטוח הלאומי לבין מבחני ה-OECD, ואם רוצים להתייחס לפי המבחנים של ה-OECD, אנחנו לא 30%, אנחנו 13.2% – יחי ההבדל הקטן. השאלה היא מדוע לא קמה רשות אחת ולא שוב ביטוח לאומי – יש את הפרופסור הזה שהופיע בוועדה מהרשות לביטחון תזונתי – –

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

מועצה.

ארז מלול (ש"ס):

– – ועושים כל מיני מבחנים סובייקטיביים, לא לפי מגזרים. הרי לכל מגזר יש את המבחן שלו, כמו שכבודו הזכיר. יש מגזר שרואים אותו עני אבל הוא לא עני, ויש מבחן שלו, וכמו בארנונה, שזה טבלת אקסל – אתה מבחין אם הוא זכאי או לא. פה, במבחנים האלה, אולי לעשות משהו כלל-מגזרי, מבחנים אמיתיים, שסוף-סוף נדע באמת את מצב העוני בארץ. תודה, השר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה על השאלה. תראה, אני לא יכול להתייחס לחברי כנסת שרוצים להציג מצג כזה או אחר אבל כדאי, כדאי – אני אומר לכם ממרום שנותיי וגילי, ומי שרוצה, אני גם אסגיר את הגיל וגם את הוותק בבניין הזה, בבית המכובד הזה, אז אני יכול לומר לכם שלדייק בנתונים זה ערך. זה ערך, זה גם מעיד על חבר הכנסת שעושה את עבודתו ועל צורת עבודתו. אני בא ואומר – מדינת ישראל מכירה בדוח העוני של המוסד לביטוח לאומי. זה גוף ממשלתי שמציית, שגם תומך. כל מדיניות הקצבאות של המדינה עוברות דרכו, ולכן אנחנו נסמכים על דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי. ה-OECD – טוב מדי פעם להסתכל כדי לראות אם אנחנו במדדים כאלה או אחרים של המדינות המפותחות, אבל אין ספק שהדוח המשמעותי שאנחנו מתייחסים אליו הוא הדוח של המוסד לביטוח לאומי. יש גם את הדוח של ארגון לתת – הוא גם מוכר על ידינו כארגון גג של עמותות הסיוע במדינת ישראל, ויש כמה ארגוני גג – ארגון מכובד, שעושה כל השנה בתחום אי-הביטחון התזונתי – – –

יונתן מישרקי (ש"ס):

הנושא של הרשות למאבק בעוני.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

מייד, יישר כוח. לכן אנחנו נעשה הכול כדי שבמה שתלוי בנו כמשרד הרווחה, מי שכבר נגזר עליו והוא נמצא מתחת לקו העוני או בנזקקות או עוני או באי-ביטחון תזונתי, אנחנו נהיה שם בשבילו כדי לנסות לעזור לו לעלות אל מעבר לקו. אבל המאבק האמיתי והמאמץ האמיתי להוציא אנשים אל מעבר לקו העוני – זה משרדי ממשלה משמעותיים כמו האוצר, כמו הבריאות, כמו החינוך וגם משרד העבודה, לייצר מקומות פרנסה עם תעסוקה מיטבית שמביאה שכר בצידה. תודה רבה לכל השואלים ולחבר הכנסת מישרקי. אני אסיים בזה: עכשיו האתגר הוא של הכנסת, לקדם את החקיקה להקמת הרשות למאבק בעוני. אני חושב שזה הישג גדול, ועכשיו כשהתחלתם לחוקק, חוץ מחיקוקי מלחמה אני חושב שנכון להתחיל לקדם את הרשות למאבק בעוני, שתהיה לנו ליד ועזר למדינה ולמשרד. תודה רבה לכולם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות חוק פרטיות לקריאה הטרומית. הצעה ראשונה היא של חבר הכנסת אליהו רביבו – הצעת חוק למניעת הוצאה של כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר או עבורו, התשפ"ג–2023. אני מזמין את חבר הכנסת אליהו רביבו לנמק את ההצעה. לרשותך עד עשר דקות. בבקשה, אדוני.

אליהו רביבו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, למרות הימים הקשים והמתסכלים עם היוודע על המספרים, אובדן יקירינו – למרות זאת, אני גאה ונרגש להציג את הצעת החוק שלי למניעת הוצאת כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר בלתי חוקי. בראייתי הצעת החוק מאזנת בין הרצון של מדינת ישראל לקבל עובדים זרים לבין הצורך בשמירה קנאית על אופייה היהודי של המדינה. הצעת החוק מבוססת על הוראת שעה משנת 2013 שפקעה ב-2017, והיא הצעה משודרגת ומותאמת למציאות חיינו. ככל המדינות המפותחות מדינת ישראל מגייסת באופן טבעי מבורך כוח אדם זר לעבודות שלא ניתן לגייס בהן עובדים מישראל – גם בחקלאות, גם בסיעוד, גם בבנייה, גם בתיירות, גם בתשתיות ועוד. כיושב-ראש הוועדה המיוחדת לעובדים זרים אני עמל ימים ולילות במגוון מישורים גם להגדלת היצע העובדים הזרים בישראל; להגדלת היצע המדינות שמהן מגיעים עובדים זרים לישראל; למימוש זכויותיהם הסוציאליות של העובדים הזרים; להקלה על מעסיקי העובדים הזרים, בראשם המטופלים הסיעודיים, שבחלק גדול מהמקרים הופכים להיות מעסיקים דווקא ברגע המוחלש והמאתגר בחיינו; ליציאתם של העובדים הזרים בסיום תוקף אשרת עבודתם; לקידום יציאה מרצון של מסתננים מסודן ומאריתריאה ולפירוק חסמים רגולטוריים, ולצערי, יש לא מעט כאלה. אומר זאת באופן ברור שלא משתמע לשתי פנים: כל אדם שאינו עוין ומבקש לעבוד במדינת ישראל – Welcome. הפעם אני אדבר על אלה המגיעים לעבוד בישראל שלא כדין, או שכפי שיובא בהמשך, הגיעו לעבוד כאן כדין אבל נשארו שלא כדין. אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. כדי שהיא תישאר כזו, עלינו לטפל ביד קשה בהסתננות לעבודה בלתי חוקית.

היו"ר ארז מלול:

מסכים. חשוב מאוד.

אליהו רביבו (הליכוד):

בחלק ממדינות העולם השתרשה תרבות הגירת עבודה לישראל, כך שבזכות דיני העבודה והמשכורות הגבוהות כאן, הפכנו למעשה לפרה חולבת, לא פחות, לצערי, בחלק גדול מהמקרים מתוך אג'נדה בחסות בית המשפט העליון.

היו"ר ארז מלול:

לא, אבל אני חושב ששר הפנים עושה צעדים אופרטיביים בנושא. אני עוקב אחריו, והוא עושה הרבה צעדים חשובים בנושא.

אליהו רביבו (הליכוד):

לחלוטין. אין לנו אלא להודות לאבינו שבשמיים שהוא שר הפנים בעת הזאת. מדובר בין היתר באלפי אנשים כל שנה ושנה, אשר נכנסים לישראל באשרת תייר או על ידי הסגת גבול ונשארים כאן שלא כדין. אנשים אלו, אשר יודעים כי ייתפסו במוקדם או במאוחר ויגורשו בחזרה לארצם, מרוויחים עשרות מונים מאשר בארץ מוצאם, ו-90% מהכספים האלו יוצאים החוצה ולא נשארים בישראל. זו המטרה שלשמה הם הגיעו מלכתחילה. אל לנו להתבלבל ולו לרגע, גם אם חלקים מהם מנסים בחסות החוק להצדיק את הישארותם כאן בחסות של הצגת מצג שווא של רדיפה פוליטית או אזור מלחמה כזה ואחר. תופעה נוספת שיש לטפל בה היא הישארותם של אלפי עובדים זרים לא חוקיים, אשר הגיעו כדין לעבוד בישראל אבל ממשיכים לשהות בישראל ולעבוד בה באופן לא חוקי לאחר פקיעת רישיון העבודה. מטרת הצעת החוק היא להביא להקטנת הכדאיות הכלכלית שבהסתננות לישראל, וכן לעודד מסתננים ונתינים זרים השוהים בישראל שלא כדין וללא רישיון לצאת מישראל, ויפה שעה אחת קודם. מוצא לקבוע כי מסתנן או נתין זר ששוהה בישראל ללא רישיון לא יוכל להוציא רכוש או כספים מישראל תוך כדי שהייתו בה, אלא בעת יציאתו מישראל. אני מודה שלגישתי כל סכום שנצבר בישראל בתקופת היותו עובד בלתי חוקי אמור להישאר גם כשהוא יוצא, אך אני יודע, לצערי, שניסיון לקדם חקיקה ברוח הדברים הללו ייתקל בחומה בצורה בבג"ץ, ולכן אני מראש מציע משהו מאופק יותר. עוד מוצע לקבוע כי אסור יהיה להוציא את הכספים בעבורו על ידי גורם אחר. הצעת החוק מכילה סייגים להגבלה ומאפשרת לשר הפנים להתקין תקנות בנושא, אשר יבטאו מתן מענה למקרים חריגים כפי שיובאו לשר הפנים. למען הסר ספק, כל עובד זר או נתין זר השוהה בישראל חוקית לא מושפע מהצעת החוק הזו, ואין עליו כל מגבלה על הוצאת כספים מישראל. האיסור המוצע מאזן כראוי בין זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני הגירה לצורך עבודה באופן בלתי חוקי ובין חובתה לנהוג באופן הומני כלפי מי שנמצא בשטחה. האיסור המוצע הוא מידתי, הן בשל החריגים המצוינים בו כפי שהבאתי כרגע, והן בשל תחולתו על פעולת הוצאת הכסף מגבולות המדינה תוך כדי שהייה בישראל שלא בהזמנת המדינה, ואינו מגביל ביצוע פעולות בכספים בישראל. כפי שאמרתי בהתחלה, החוק הזה מהווה שדרוג, מקל על הוראת השעה משנת 2013, שפקעה כאמור ב-2017 ולא חודשה. אני מבקש להודות למרכז למדיניות הגירה ולייעוץ המשפטי לוועדה לעובדים זרים על הסיוע בכתיבת הצעת החוק ובניסוחה. אני מצפה מכל חברי הבית להצביע בעד הצעת החוק, ולהיות שותפים באופן מעשי בשמירה על אופייה היהודי של מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת אליהו רביבו. אני מזמין את שר הפנים, חבר הכנסת משה ארבל, לנמק את עמדת הממשלה. בבקשה. עד עשר דקות. אני מבקש שזה יהיה באמת עד.

שר הפנים משה ארבל:

מכובדי אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה – אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על ההזדמנות וגם על העמידה בכללי תקנון הכנסת והעמידה בזמנים. ראשית, כמובן גם בהמשך לדבריך, חבר הכנסת רביבו, יושב-ראש הועדה, לא ניתן להתחיל בלי להביע תנחומים עמוקים בשם כל חברי הבית לכלל משפחות ההרוגים הגיבורים שנפלו באסון הכבד שלשום במרכז רצועת עזה – חיילים גיבורים, משפחות אמיצות שחינכו את בניהן לנתינה, לאהבת הארץ, לאהבת אדם. האסון כבד מנשוא, וכולנו מתפללים למען המשפחות, למען הפצועים, למען החטופים, ולכך שנהיה ראויים לקורבן הכבד והקשה מכול, שכל כך הרבה ניתן למעננו. הצעת החוק המדוברת מבוססת על הוראות החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (איסור הוצאה מישראל של כספי מסתנן – הוראת שעה), התשע"ג–2013, שפקעו שמונה שנים לאחר מכן, בדצמבר 2021, עם כמה שינויים. הנושא הזה של תמרוץ שוהים בלתי חוקיים ומסתננים לעזוב את הארץ הוא בהחלט חשוב מאוד. אני יודע שהוא חשוב מאוד גם לחבר הכנסת רביבו, שמכיר היטב את הצעת החוק שקידמנו בנושא בנוגע לפיקדון עובדים זרים, שגם הוא מטפל בסוגיה בצורה אחרת וביחס לעובדים זרים. הצעת החוק כמו שהיא כתובה צריכה לעבור שינויים, וזה בסדר, כך מקובל. ביקשתי מהלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה ומלשכתי לעמוד בקשר ישיר עם המציע כדי לוודא שהצעת החוק באמת נותנת מענה לצורך שמגיע מהשטח, יוצרת תמריצים נכונים בלי לפגוע בעובדים זרים חוקיים ובתמריץ שלהם להגיע לארץ בהסכמים בילטרליים שיש לנו. כמובן, צריך לתת את הדעת על כך שמדינת ישראל, בימים האלה ממש מקדמת הסכמים עם מדינות אחרות לגידול העובדים הזרים בכמה וכמה ענפים. במסגרת התיקונים יש להעביר את האחריות האכיפתית לגורמי אכיפה שיש להם הכלים לעשות זאת, ולוודא מולם – מול משטרת ישראל, שיש לה את היכולת, המיקוד – לבצע את הדברים. באותו הקשר, המסגרת החקיקתית של ההצעה לא צריכה להיות בחוק הכניסה לישראל אלא בחוק מתאים אחר, שעליו יוסכם בהמשך בשיח בין הצדדים. בנוסף צריך למקד את ההצעה במסתננים ולא בעובדים זרים שתם זמן שהייתם בארץ, משום שאנחנו לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים ולפגוע במאמצים כבירים שאנחנו עושים להביא עובדים זרים לארץ, בעיקר בתקופה רגישה שהמשק זקוק לידיים עובדות שיחליפו את העובדים שלא יכולים להיכנס בשל המצב הביטחוני. גם אלו סוגיות שחבר הכנסת רביבו מכיר היטב, גם בתחום הבניין, גם בתחום החקלאות וכן בתחומים נוספים. אני בטוח שחבר הכנסת המציע מבין את החששות ושותף להם, ויפעל איתנו בהסכמות כדי לראות כיצד החוק הזה מתקדם. ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, בכפוף לתיאום והסכמה עם רשות האוכלוסין וההגירה ועם המשרד לביטחון לאומי, שחייב גם הוא להיות מעורב באופן מלא בעניין, ולאחר מכן להחזיר את הצעת החוק לפני קריאה ראשונה לוועדת שרים לענייני חקיקה לאישור נוסף. בכפוף לכך שחבר הכנסת המציע מסכים להצעה, אנחנו תומכים בהצבעה בקריאה הטרומית וקוראים לחברי הכנסת להצביע בעדה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לכבוד השר. כאן המקום באמת לשבח את רשות ההגירה והאוכלוסין, שעושה עבודת קודש בתקופה זו.

רון כץ (יש עתיד):

תתחיל מלשבח את השר.

היו"ר ארז מלול:

אני משבח. הוא לא צריך אותי.

שר הפנים משה ארבל:

הוא משבח את העובדים, ומגיע להם כל שבח, עובדי רשות האוכלוסין וההגירה.

היו"ר ארז מלול:

העובדים, מגיע להם. אייל, ענבל משאש, באמת עושים עבודת קודש, במיוחד בתקופת חירום זאת. יישר כוח.

רון כץ (יש עתיד):

אין ספק.

שר הפנים משה ארבל:

זה פה אחד, אני בטוח שגם חברי האופוזיציה מסכימים. מסכימים. יש מתנגדים? חבר הכנסת דוידסון. לרשותך שלוש דקות להתנגדות. אתה לא תוכל – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. קודם כול, אני רוצה לשבח את חבר הכנסת אלי רביבו, יושב-ראש הוועדה, על שלושה חודשים שבהם עובדים יום-יום בנושא של עובדים זרים. ואני חלק מזה. אני רוצה לספר לכם, שתדעו, שאנחנו נמצאים באירוע שמשפיע על המשק הישראלי וישפיע להרבה מאוד שנים. שלשום בוועדת הכספים הגיע הנגיד, וחזר שלוש פעמים על המשמעות של מחסור בתשתיות ובנייה במדינת ישראל ואיך זה ישפיע על האינפלציה ועל יוקר המחיה. אני אספר לכם עוד דבר: אתמול בוועדת עובדים זרים קיבלנו נתונים על כמה עובדים זרים הגיעו מהיום שהתחלנו לטפל בנושא הזה, וגם על מי עוצר את הבאת העובדים הזרים. אתם יודעים כמה הגיעו, כמה הגיעו מאותו יום? תנחשו, תזרקו מספר. אפס. אפס עובדים זרים. אפס. לא שניים, לא אלף – אפס עובדים זרים. אני לא רוצה להאשים אף אחד – רביבו, אתה רוצה, תאשים אתה – אבל יש מעצור של אנשים אינטרסנטיים. אני קורא לזה חצי מַאפְיה. מונעים הגעה של עובדים זרים למדינת ישראל ממדינות שאנחנו רוצים שהם יגיעו מהן, כי ברגע שרשות האוכלוסין במשרד הפנים פועלת ופותחת ועושים הסכמים בילטרליים – ועשיתם עבודה נהדרת – יש שם מעצור, שמונע מאותם עובדים להגיע. הם לא מגיעים. זה משפיע על הבנייה ועל התשתיות וישפיע על הילדים והנכדים שלנו. צריך להגיד את האמת. עכשיו, לגבי החוק הזה, אמר נכון שר הפנים: צריך להבדיל בין מסתננים לבין עובדים זרים שבאים לטפל בסבא ובסבתא שלנו. אותם עובדים זרים שבאים, אנחנו לא יכולים למנוע מהם להעביר כסף למשפחות שלהם. כי מה יקרה? הם לא ירצו להיות פה. מי יטפל בסבא ובסבתא שלנו?

היו"ר ארז מלול:

בהורים שלנו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אנחנו צריכים לחבק אותם ולהגיד להם תודה, כי הם עושים פה עבודת קודש למען ההורים שלנו – אנשים חולים, אנשים שצריכים אותם. אז בואו נפריד: יש מסתננים ויש עובדים זרים, שבאים לפה לעשות עבודת קודש. עם מה שאמרת בסוף אני מסכים: צריך לחזור לדיונים וצריכים לתקן את החוק הזה. צריכים לעשות אותו חוק חכם: להוציא את המסתננים, ולהשאיר באהבה גדולה את הפיליפינים, שבאים ושומרים על ההורים שלנו. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. כעת נעבור להצבעה על הצעת חוק למניעת הוצאה של כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר או עבורו, התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת הוצאה של כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר או עבורו, התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

בעד – 15, חמישה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק למניעת הוצאה של כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר או עבורו, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו, התקבלה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר ארז מלול:

אני עובר לנושא הבא: הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול מס קופה ציבורית על אזרחים עובדי צה"ל), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת שלום דנינו וקבוצת חברי הכנסת. מנמק חבר הכנסת שלום דנינו, בבקשה. בבקשה, עשר דקות לרשותך.

שלום דנינו (הליכוד):

תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמיתיי חברי הכנסת, אני שמח להביא בפניכם להצבעה בקריאה טרומית הצעת חוק אשר מתקנת עיוות לא מוצדק כנגד ציבור האזרחים עובדי צבא. רביבו, קצת שקט. פורש צה"ל חזר לשירות קבע או החל לעבוד כאזרח עובד צה"ל בלבד, קובע החוק בסעיף 33: ינוכה לו שליש מסכום הקצבה המגיעה לו. תיקון החוק: פטור מניכוי כשליש מקצבתו. היום, אלפי אזרחים עובדי צבא, מהווים חלק אינטגרלי מצה"ל, מועסקים בהתאם להסכם קיבוצי, וכפופים לחוק השיפוט הצבאי ולהוראות הפיקוד העליון ופקודות מטכ"ל. עובדים מסורים אלה מועסקים בצה"ל בלמעלה מ-300 מקצועות ועיסוקים שונים, ולתקופות ממושכות שמגיעות ל-40 ו-45 שנים. במהלך תקופה זו הם צוברים ידע מקצועי יקר מפז, אשר משרת את הצבא בשגרה ובחירום. הם הופכים להיות מוקדי ידע לאומיים. תכלית החוק לאפשר לצבא לקלוט עובדים בעלי מיומנויות מסוג זה. תחילה אתאר את פועלם של אזרחים עובדי צה"ל, שהם אוכלוסייה צנועה, שנחבאת אל הכלים. אנשים אלו מהווים חלק מרכזי ממערכת של גיבורים שקטים אשר עובדים בשגרה יום-יומית לא פשוטה, בכפיפות לתכתיבים צבאיים וביטחוניים בנחישות והתמדה. בעידן שבו אויבינו משתכללים בקצב מטריד, המקום של אנשים בעלי מומחיות ייחודית בצה"ל חשוב מתמיד: עיבוד מידע, הבנה מדויקת של המציאות המבצעית ומציאת פתרונות לבעיות. לא מדובר בעוד ציבור עובדים רגיל, אלא באנשים נאמנים, חרוצים, ערכיים, בעלי חשיבה יצירתית, שמייצרים חדשנות המגבירה את יכולת ההתמודדות שלנו עם אתגרי העתיד. מה עושים עובדי צה"ל – הנדסאים וטכנאים של מערכות צבאיות? בימים אלה בצפון טכנאי האנטנות פועלים ללא היסוס: מטפסים לגובה, חשופים לא פעם לעיני האויב, כדי לתקן אותן ולשמור על כשירות המערכות, ומובילי הטנקים אשר מניידים את מכונת המלחמה הצה"לית מגזרה לגזרה – דעו שגם הם עובדי צה"ל; רבים מהם משרתים במערכי הסייבר, ועושים דברים שהשתיקה יפה להם, כמו במערך התקשוב, שבו מובילים את הצבא כמוקד ידע בתחום הקשר והספקטרום הבלתי-נראה; עובדי צה"ל מרכיבים את טנקי המרכבה – בעלות נמוכה דרמטית – תוך כדי שדרוג והתאמת הרק"מ הצבאי לצרכים המבצעיים; עובדי חוליות שריון יוצאים לתקן טנקים, נגמ"שים ונמ"רים פגועים בשטח, בעת לחימה; בחיל האוויר נמצא את מדריכי הטיס בבית הספר לטיסה וטכנאים המשמישים כלי טיס שונים; בחיל המודיעין – לא נפרט על חיל זה; עובדי מספנות חיל הים מהווים את חוט השדרה המבצעי של זרוע הים. מדובר במוקד ידע לאומי ייחודי. פועלם של אזרחי צבא הוא כטייסים, מהנדסים, חוקרים ומפתחים, רופאים, פסיכולוגים, מנתחי מערכות, גיאולוגים, כימאים, עובדי מתכת, עובדי חשמל, עובדי ייצור, מחסנאים, עובדי הוראה, טכנאים, הנדסאים, יועצים ארגוניים ומגוון תפקידים, שאת חלקם לא ניתן לציין מעל בימת המליאה, כולם עובדי צה"ל. בימים אלה, כאשר כוחות הביטחון שלנו עומדים בפני אחד המבחנים הקשים בתולדות מדינת ישראל, אין זמן ראוי מזה להעלות על נס את האוכלוסייה המיוחדת ולציין את תרומתה לעוצמתו של צה"ל. לאיפה שלא נסתכל, בכל פינה של הצבא, ניתן לראות עובדים מקצוענים, מסורים וחדורי מטרה, אשר מצוידים ביכולות מרובות ורצון עז לתרום, לחדש ולפתח – כל זאת בנחישות ואהבה גדולה למדינת ישראל. חשוב לציין שמערכת הביטחון צמאה לעובדות ועובדים מיומנים, והיא מתחרה מול התעשיות הביטחוניות הפרטיות. תעשיות אלה מציעות שכר גבוה יותר מהמערכת הציבורית, הכבולה בהוראות רגולציה תקציבית של הממונה על השכר. בצה"ל מועסקים אנשים איכותיים ומקצועיים, שנחשבים לעיתים כמומחים בתחומם, אשר ויתרו על שכר גבוה, מתוך תחושת שליחות מעוררת הערצה שמשתקפת גם היום בזמן המלחמה. חברי הכנסת הנכבדים, לאור אירועי 7 באוקטובר ברור לכול כי צו השעה הוא לחזק את כוחות הביטחון. אחת הדרכים היא שצה"ל צריך למשוך אליו עובדים איכותיים ככל האפשר, כדי למלא את המשימות הרבות והמורכבות שעומדות בפניו. הצעת החוק שאני מציג בפניכם היום משרתת את המטרה הזאת במדויק. התיקון יאפשר לפורשי קבע מוכשרים ומנוסים תבנית העסקה שתשאיר את הידע הייחודי בשירות הצבא. היום התחרות אינה הוגנת, משום שכדי להעסיק מהנדס, מפתח תוכנה או רתך מיומנים, על הצבא לשלם מחיר גבוה יותר מהשוק הפרטי, לעובדים שרכשו את מיומנותם אצלו בצבא. העובדים הללו, בהרבה מקרים, בוחרים לא להיות אזרחים עובדי צה"ל, אלא לעבוד – –

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת טלי גוטליב. חברת הכנסת טלי גוטליב, את מפריעה לחבר הסיעה שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

רק השם שלי עולה. רק טלי גוטליב, טלי גוטליב.

היו"ר ארז מלול:

כי רק את צועקת, מה לעשות? רק את צועקת. מה לעשות שרק את צועקת?

טלי גוטליב (הליכוד):

טלי גוטליב, טלי גוטליב, טלי גוטליב. סליחה שאני עובדת באמת.

שלום דנינו (הליכוד):

– – אלא לעבוד במקום עבודה אחר, ששם השכר גבוה. האבסורד הוא שהצבא נאלץ לפעול עם משקולת כבדה קשורה לרגלו – מחד גיסא הוא אינו רשאי לפרוץ את תקרת השכר בשירות הציבורי, ומאידך גיסא הוא נאלץ להתמודד עם הפחתת שכר נוספת, מס הקופה הציבורית. כאמור, מדובר במעין קנס נוסף, לא צודק ולא שוויוני, אשר יוצר תמריץ שלילי להעסקת פורשי צבא הקבע כעובדים שכירים. בהזדמנות זאת אני מבקש להודות לידידי מר מאיר בן הרוש, יושב-ראש ארגון עובדי צה"ל, אשר בשיתוף פעולה הביא להגשת הצעת החוק, ובעזרת השם, לתיקון העוול שנגרם לציבור העובדים. אני רוצה להודות מעל במה זו בשם כנסת ישראל גם לציבור עובדי צה"ל, שפועלים גם כעת בתנאים לא פשוטים למען ביטחון מדינת ישראל. אני מודה לכם על ההתמדה, האמונה והמחויבות שלכם למדינה. תודה ליושב-ראש ועדת השרים, חבר הכנסת יריב לוין, שר המשפטים; יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ; למשרד האוצר, על הסכמתו להעברת החוק; ותודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן. אני מבקש מחברי הכנסת הנכבדים לאשר את הצעת החוק בקריאה הטרומית, ומכאן – להמשך חקיקה כפי שיוחלט בוועדת הכנסת. עם ישראל חי. יחד ננצח. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה, חבר הכנסת דנינו. אני מזמין את השרה אורית סטרוק להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראש ובראשונה, כמו כולנו, אני מבקשת להצדיע מכאן לחיילינו הגיבורים, גם אלה שלוחמים עכשיו בעזה, גם אלה שנמצאים בחזיתות האחרות – בחזית מול חיזבאללה בלבנון, בחזית ביהודה ושומרון, למשפחות הגיבורות שלהם, שנשארו מאחור ומגבות אותם. אנחנו מצדיעים לכולכם. אנחנו מחבקים את המשפחות השכולות, ואנחנו בטוחים שיחד ננצח. אני מתכבדת להקריא את התשובה בשם שר הביטחון. כך ביקש שר הביטחון למסור: חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) קובע כיום כי משרת שירות הקבע בצה"ל שפרש משירות קבע וחזר בהמשך לאותו שירות במעמד של אזרח עובד צה"ל, ינוכה לו שליש מקצבת הפרישה המגיעה לו. חברי הכנסת מציעים להסיר את הגזרה מעל ראשו של משרת שירות הקבע הפורש, שכן היא משמשת תמריץ שלילי של הפורש מלחזור ולעבוד בשירות הציבורי, ובמקרה זה – בצה"ל כאזרח עובד צה"ל. מתקיים היום משא ומתן בין משרד הביטחון למשרד האוצר, שכולל גם את הנושא הזה, וסוכם עם חברי הכנסת המציעים שהצעת החוק לא תקודם מעבר לקריאה הטרומית עד לסיום המשא ומתן האמור, או עד כנס הקיץ של הכנסת במאי 2024, המוקדם מבניהם. אשר על כן, מבקש שר הביטחון – – –

היו"ר ארז מלול:

רגע, השרה, המציע רוצה להעיר הערה.

שלום דנינו (הליכוד):

זה לא מה שסיכמנו.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חבר הכנסת דנינו, אני לא מוסמכת לשנות את מה ששר הביטחון מסר בידי לקרוא, ובוודאי אני לא יכולה לשנות סיכום שאני לא שותפה לו בכלל. אתה מבין את זה.

שלום דנינו (הליכוד):

היא מצהירה מטעם משרד – – –

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אם אתה מבקש לחזור מהסיכום, אני יכולה לרדת מהדוכן, אין לי דבר אחר לעשות. אני יכולה לפנות ליושב-ראש הקואליציה, שיבדוק עם שר הביטחון אם הוא רוצה לשנות את תשובתו אבל אני לא יכולה לשנות את התשובה, אתה מבין את זה, נכון?

היו"ר ארז מלול:

היא תסיים את התשובה, ואז תחליט מה אתה רוצה. אולי לדחות את ההצבעה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני פשוט מסיימת את ההקראה. שוב, אני מקריאה בשם שר הביטחון, שעסוק כעת בדברים אחרים, כמובן. מה שמבקש שר הביטחון זה שמליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה הטרומית בכפוף לסיכום האמור. הוא מודה לך, חבר הכנסת דנינו, על העלאת הנושא החשוב לסדר-היום. יושב-ראש הקואליציה, אני סיימתי.

היו"ר ארז מלול:

אם הסיכומים לא – מה עושים? היא סיימה. חבר הכנסת מיקי לוי, הבנתי שכבודו מתנגד להצעת החוק. לרשותו שלוש דקות.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, התיקון הזה הוא ראוי ורצוי, והוא בהחלט מתקן עוול, ויש לי מספיק זמן כדי לתמוך בו, זה רק בקריאה הטרומית.

היו"ר ארז מלול:

אבל?

מיקי לוי (יש עתיד):

אני עליתי לכאן בנושא אחר. נושא חוק הנכד עלה לא אחת באולם הזה, אולם המליאה. אציין שחבר הכנסת יולי אדלשטיין, שמבין דבר אחד או שניים בנושא חוק הנכד, יחד איתי – אני הצטרפתי אליו, ועוד כמה חברי כנסת, והתנגדנו לכל שינוי מוצע בחוק הנכד. אסור. אסור לנגוע בחוק השבות. בחוק השבות איזונים ובלמים ראויים. גם כך חוק השבות הוא חוק רגיש. בעמל רב הגיעו אליו בהסכמה. לחוק השבות, אדוני, היבטים הלכתיים רבים. קטונתי. קטונתי. רבים וטובים ממני מכירים את הדקויות הרבה יותר טוב ממני. אני מעלה זאת דווקא היום, דווקא עתה, עם דגל כחול מונף בגאווה, ולצידו דגל אדום, דגל אזהרה. במלחמה הזו חלק מהנופלים הגיעו במסגרת חוק השבות, חוק הנכד, ומסרו נפשם במלחמה. כל אלה המבקשים לשנות את חוק הנכד – היזהרו לכם. מה נגיד לילדים של אלה שנפלו? משרד הביטחון יכיר בהם כזכאים, כמשפחה שכולה. אני קורא לבית הזה להימנע מלנגוע בחוק השבות. חוק הנכד יגרום לנו פעם נוספת להיות חלוקים על דבר כל כך קדוש, כל כך חשוב. ויותר חמור מכך, שאם נפתח את חוק השבות וניגע בחוק הנכד, הנושא יגיע לבג"ץ, ואז התוצאות יהיו הרבה יותר טובות לעם ישראל. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת שלום דנינו להשיב. עד שלוש דקות.

שלום דנינו (הליכוד):

אני מבקש לציין לפרוטוקול שהסיכום שלנו היה כזה שאנחנו מעבירים את החוק בקריאה הטרומית במושב הזה, וכשאנחנו חוזרים אחרי הפגרה למושב הבא של הכנסת, אנחנו ניתן זמן מה למשא ומתן שמתנהל בין משרד הביטחון לאוצר להגיע לסיכום. אם הם מגיעים לסיכום, מה טוב ומה נעים, זה יכלול גם אזרחים עובדי הצבא. במידה והם לא יגיעו לסיכום, אנחנו נמשיך בחקיקה.

היו"ר ארז מלול:

במה זה שונה ממה שהציעה השרה לקריאה ראשונה? זה מה שהשרה הציעה.

שלום דנינו (הליכוד):

השרה אמרה שזה עד שייגמר המשא ומתן, וזה לא היה הסיכום.

היו"ר ארז מלול:

טוב, מה? חבר הכנסת אופיר. מה עושים? הצבעה, טוב. נעבור להצבעה על הצעת חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול מס קופה ציבורית על אזרחים עובדי צה"ל), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול מס קופה ציבורית על אזרחים עובדי צה"ל), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 13 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול מס קופה ציבורית על אזרחים עובדי צה"ל), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת שלום דנינו, עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת חוץ – לוועדת העבודה והרווחה?

קריאות:

דוד ביטן (הליכוד):

תעביר לוועדת הכנסת.

היו"ר ארז מלול:

היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה, בסדר. נשמעו עמדות שיעבור לוועדת החוץ והביטחון או לוועדת העבודה והרווחה. היא תעבור לוועדת הכנסת, ושם זה יוחלט.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הצבעת חיילים), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וחבר הכנסת זאב אלקין. ינמק חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. עד עשר דקות, תדייק.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

היושב-ראש, בפתח הדברים שלי אני רוצה להגיד משהו לעליזה בראשי. אבל היא צריכה להקשיב לי.

היו"ר ארז מלול:

עליזה, יש לך פה פנייה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

עליזה, עליזה, את צריכה להקשיב לי. אני פונה אלייך. אני רוצה להגיד לכם שבאירוע אחר שהייתי בו, בסוגיה שמאוד כאבה לי – –

היו"ר ארז מלול:

הדיור הציבורי. היינו שותפים אליה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

– – הייתי, ככה, מאוד מאוד סוער ונרגש, ואני פניתי לעליזה בצורה קשה, והיא אמרה לי שאת התיקון אני צריך לעשות במליאה. במקום של הקלקול, זה המקום של התיקון. אז היא צודקת. אז אני מבקש ממך סליחה על הדברים. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל הכבוד.

דוד ביטן (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

אצלנו כתוב: "ומודה ועוזב ירוחם".

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אבל לא עוזב את ירוחם. נשאר.

היו"ר ארז מלול:

זהו. תרתי משמע, מודה ועוזב ירוחם. אהבתי.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

ועכשיו לעניין שנתכנסנו: הצעת החוק שלי ושל חבר הכנסת זאב אלקין, שנבצר ממנו להיות כאן, עושה תיקון והשלמה להחלטה החשובה של שר הפנים ומשרד הפנים לאפשר את הבחירות ב-27 בפברואר, שהוא באמת המועד האחרון שבו נוכל לעשות בחירות מוניציפליות ללא פירוק כל התהליך הקודם של הגשת המועמדויות, ולאפשר רציפות ברשויות.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, זה מפריע.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

הבחירות ברשויות המקומיות הן חשובות, כי שלב הביניים של רשות מקומית שהולכת לבחירות מכביד על קליטת עובדים, מכביד על ייזום פרויקטים, מכביד על החלטות מדיניות ארוכות טווח של ראש – – –

היו"ר ארז מלול:

מי כמוך יודע, כראש עיר לשעבר.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

נכון. ותקופת הביניים הזאת עכשיו של ראשי הרשויות והרשויות היא ארוכה מדי, והיא פוגעת בתפקוד של הרשויות. אנחנו כמובן נשמח שראש עיר טוב ימשיך, וראש עיר חדש שייבחר – שייבחר. אבל אנחנו רוצים לאפשר לרשויות לעבוד. הרשויות המקומיות הוכיחו גם בקורונה וגם במלחמה את הרלוונטיות ואת החשיבות, ועל הממשלה לפעול באופן נחוש לאפשר להן יותר עצמאות, יותר משאבים, יותר דרגות חופש להתמודד גם עם אתגרים לאומיים. במלחמת חרבות ברזל גויסו כ-300,000 חיילי מילואים, 176,000 חיילים בשירות סדיר השתתפו, וכפי שאמרנו, הבחירות יתקיימו ב-27 בפברואר. אבל יכול להיות מצב שבו לוחמים מסוימים הם באמצע לחימה, ולכן אנחנו צריכים להאריך את מועד הבחירות עבור הלוחמים והחיילים ואנשי המילואים על פני כמה ימים, ולאפשר להם להצביע גם במקום שבו הם נמצאים – כרגע זה בעיקר עזה, אבל בכל מקום שבו יימצאו. זה עיקר החוק. אני רוצה להקדיש את החוק הזה גם לאנשי המילואים הנפלאים, ובתוכם מאות חברי מועצה, סגני ראשי הערים, ראשי רשויות, שיצאו למילואים. זה לא מקרה שבין אנשי המילואים יש חפיפה עם הקצונה ועם ההנהגה של רשות מקומית, כי אדם שאכפת לו מהמדינה הזו, גם עושה מילואים. זכיתי לעשות 30 שנה מילואים; אדם שאכפת לו מהקהילה הולך להיות חבר מועצה בהתנדבות, ללא כסף. אותם אלפי חברי מועצה בישראל עושים את זה בהתנדבות, ללא שקל, וסגנים וראשי רשויות לוקחים הנהגה ואחריות על עיר ועל קשיים. אז הקשר הזה בין מילואים לבין ההנהגה של קהילה הוא הקשר בין האנשים שיוצאים מ-ד' אמותיהם למען הכלל, למען הציבור. אני מבקש לציין שני שמות: חבר שלי יאיר סוויד, סגן אלוף, קצין מילואים באוגדה בצפון. לא ראה את הבית מעל 100 ימים. הוא עם הרבה ילדים ואישה שמחכה לו. הוא בסך הכול רץ להיות חבר מועצה בירוחם, והוא עושה את זה לצד היזמות שלו, של חברת הייטק, לצד העובדה שהוא סגן אלוף במילואים במודיעין. אני רוצה שהוא ישוב הביתה בשלום, ולאחל לו הצלחה בבחירות. עוד אדם יקר, יאיר שטבון, רץ לראשות העיר באריאל, גם הוא סגן אלוף במילואים, לוחם ביחידות מיוחדות. ויש עוד אלפי אלפי מועמדים ומתנדבים שהם במילואים עכשיו אבל הולכים לבחירות ומועמדים לבחירות. לכולם אנחנו רוצים לאחל בהצלחה. אני רק אקרא את נוסח החוק ולא אשלים את כל עשר הדקות שלנו: הצעת חוק הרשויות המקומיות, תיקון סעיף 78 בחוק הרשויות המקומיות, שהתווסף לו סעיף (ג): "קלפי מיוחדת לחיילים יכול שתוצב בשטח המוחזק על ידי צבא ההגנה לישראל, אף אם אינו בתחום היבשה של מדינת ישראל". למשל, עכשיו בעזה. תיקון סעיף 80: "בסעיף (80)(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא: 'ויכול שתתקיים במהלך 168 שעות המסתיימות במועד המאוחר ביותר של סיום ההצבעה ביום הבחירות, כאמור בסעיף 55'". זאת אומרת, אם הקלפיות נסגרות במדינה ביום שלישי ב-22:00 – עוד 168 שעות עבור החיילים ואנשי המילואים. החוק הזה הגיע בהסכמה מהר, קיבל פטור מהנחה. עשינו אותו תוך שבועיים, הודות להבנות בין קואליציה לאופוזיציה. זה חוק נוסף שאנחנו מביאים לאנשי המילואים, לצד החוק שהבאנו פה על הסטודנטים במילואים, ונעזור להם ביחד עם החוק הממשלתי, שאליו נצרף את החוק שלי לסטודנטים במילואים. כל זה קורה בזכות חבר הכנסת אופיר כץ, ראש הקואליציה, בזכות מירב בן ארי באופוזיציה, והיכולת לקדם חוקים שהם טובים למדינה בשעה הזאת. תודה רבה לכולם.

היו"ר ארז מלול:

תשיב על ההצעה כבוד השרה אורית סטרוק בשם שר הפנים משה ארבל.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאקרא את תשובתו של שר הפנים, אני מבקשת להצדיע מהבמה הזו למנכ"ל המפלגה שלנו יהודה ולד, שמשמחת תורה נמצא במילואים, ועדיין נמצא בתוך עזה, בגבורה גדולה, במסירות נפש גדולה. הוא לא יכול לנהל את הבחירות המוניציפליות מרצועת עזה, כי כמו כולנו הוא שם את המדינה לפני המפלגה. יהודה ולד, הגיבור שמסכן את נפשו יום-יום בעזה, שם את המדינה לפני המפלגה. יהודה, אני וכולנו מצדיעים לך מכאן ומגבים אותך מכאן. אנחנו גאים בך. אתה מייצג את הרוח הגדולה של עם ישראל כולו ושל הציונות הדתית במיוחד. אני מקריאה את תשובת שר הפנים: המלחמה שפרצה בטבח הנוראי והלא-האנושי שהתחולל ב-7 באוקטובר על ידי חמאס, הזהה באכזריותו לדאעש, השפיעה עמוקות על הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו אמורות להיערך שלושה שבועות לאחר מכן, בסוף אוקטובר. ההשפעה היא כמובן גם על מועד הבחירות, שנדחה פעמיים, והוחלט לבסוף שייערכו ב-27 בפברואר, וגם על אופן עריכת הבחירות והכללים לפיהם הן ייערכו. היה רצוי בכלל שיהיו תאריכים עבריים. משרד הפנים, היחידה לפיקוח על הבחירות והלשכה המשפטית עמלים כולם להבטיח שיהיה ניתן לקיים בחירות דמוקרטיות והוגנות בצורה בטוחה. לשם כך אנו גם מצויים מזה חודשים ארוכים בקשר רציף עם גורמי הביטחון, צה"ל, המשטרה והמל"ל. עריכת בחירות בתקופת מלחמה, כשישראלים רבים אינם בבתיהם, חלקם מפונים, וחלקם משרתים את המדינה במילואים, מחייבת את התאמת הכללים המשפטיים למצב החדש, כך שזכות ההצבעה תישמר לכולם. חלק מהתיקונים כבר נעשו, וחלק מהתיקונים עוד צריכים להיעשות. בשבוע שעבר פורסם תזכיר חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, שנוגע בכמה תחומים: הצבעה מוקדמת לחיילים למשך תקופה ארוכה מהרגיל של 12 ימים; הרחבת האוכלוסיות הכשירות להתמנות כחברי ועדה בקלפי צבאית נוכח ההכרח לפתוח הרבה יותר קלפיות צבאיות; ולבסוף הקדמת הסיבוב השני של הבחירות לרשות המועצה ברשויות שבהן יתקיים סיבוב שני, כך שיתקיים כעבור 12 ימים במקום 14 ימים על מנת שלא יחול בחודש הרמדאן. הצעת החוק הפרטית מבקשת לתקן את חוק הרשויות המקומיות (בחירות) לקראת הבחירות הקרובות בשני היבטים הנוגעים להצבעת חיילים: 1. תיקון סעיף 78 לחוק הבחירות, שלפיו ניתן להציב קלפיות מיוחדות לחיילים גם מחוץ לשטח המדינה ובהתאם לתוכנית ההצבעה שיכין הצבא. לגבי זה אני אעדכן שחוות הדעת המשפטית היא שאין צורך בתיקון, משום שגם היום הדבר מתאפשר לפי החוק. איפה מיכאל? לא פה כדי לשמוע.

היו"ר ארז מלול:

פה, פה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מיכאל, אומר לך שר הפנים שחוות הדעת המשפטית היא שאין צורך בתיקון, כי גם היום זה מתאפשר. 2. תיקון סעיף 80 לחוק הבחירות, כך שלחיילים ניתן יהיה להצביע בקלפיות מיוחדות גם בשבוע שלפני יום הבחירות הכלליות, כך שהצבא יוכל להקים קלפיות גם שבוע לפני יום הבחירות ולחלק את הצבעת החיילים באותו שבוע. כאמור, תזכיר ההצעה הממשלתית קובע תקופה עוד יותר ארוכה, של 12 ימים. כיוון שמדובר בנושאים הקשורים לליבת ההליך הדמוקרטי והליך הבחירות, וכיוון שתזכיר חוק ממשלתי שכולל נושאים נוספים כבר פורסם, הנושאים האלה צריכים להיות מקודמים במסגרת הצעת החוק הממשלתית. מיכאל, שר הפנים אומר לך כך: מה שאני מציע, וועדת שרים לחקיקה קיבלה את עמדתי, הוא שנעביר את הצעת החוק הפרטית בקריאה טרומית היום, וחברי הכנסת ימתינו למיזוג ההצעה בוועדה עם הצעת החוק הממשלתית שתובא בהקדם, בהתאם לנוסח שיובא בה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ביטון הנהן בראשו.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הנהן בראשו – יפה. ככל שחברי הכנסת מסכימים להסדר זה, עמדת הממשלה היא לתמוך בחוק בקריאה הטרומית.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לשרה סטרוק. עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הצבעת חיילים), התשפ"ד–2023. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הצבעת חיילים), התשפ"ד–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 14 בעד, שישה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הצבעת חיילים), התשפ"ד–2023, עברה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא: הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת משה רוט. אני מזמין את חבר הכנסת משה רוט, ושים לב שהוצמדו לכך עוד כמה הצעות של כמה ח"כים, אז עשר דקות למציע, ושלוש דקות לכל אחד.

משה רוט (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

כמה כבר אפשר לדבר על יין?

משה רוט (יהדות התורה):

זה נושא הרבה יותר חשוב, תאמין לי.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דנון, בבקשה. מפריע.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל הכבוד, אדוני היו"ר.

משה רוט (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרה, אני רוצה קודם כול להתחיל ביישר כוח לסגן השר הרב מקלב, שהיה היוזם, והייתי אומר לא רק היוזם, הוא גם הביא את החוק, והרב מקלב גם הצליח להעביר את זה בכנסת הקודמת. אני מקווה מאוד להיות זכאי להמשיך בשליחותו ולהיות תלמיד אחרי רבו. יישר כוח, ותודה לכל התומכים ולכל המצטרפים – הרב גפני, הרב יעקב אשר, יונתן מישרקי וכל אלה שתמכו בחוק, השר איתמר בן גביר, ובמיוחד במיוחד – לגב' טייבי גלבשטיין, שעשתה עבודה מאחורי הקלעים כדי שהחוק הזה יבוא היום להצבעה. רבותיי חברי הכנסת, האמת היא שהתלבטתי; התלבטתי בנוגע להגשת החוק הזה. אתמול נשבר לב עם ישראל לרסיסים בפעם המי-יודע-כמה: "על אלה אני בוכיה, עיני עיני ירדה מים", "ליבי ליבי על חלליהם". האמת היא שיצא כל החשק, יצא לי החשק ויצא להרבה החשק, ואפילו התייעצתי עם ידיד שאני מחשיב את דעתו, והוא שאל אותי: מה מהות החוק שאתה רוצה להציע? ואמרתי לו, לעזור לאנשים, זאת מהות החוק, לעשות חסד. אז הוא אמר לי כך, ואני מסכים, ואני חושב שגם אתם תסכימו עם כל מילה: חסד ולעשות טוב לאנשים זה בדיוק מה שנדרש; בעת הזאת אנחנו צריכים לעשות חיים וחסד. זה הזמן, זו העת לעשות יותר חסד, לעשות יותר טוב איש לרעהו, לתקן תקנות לטובת הציבור, ובמילים של הקדוש אלקנה ויזל מנווה דקלים שנהרג שלשום, השם ייקום דמו – לחזק זה את זה. ועכשיו לתיקון החוק – זה לא חוק, זה תיקון החוק, ולמה? כי החוק לא שם לב לדברים החשובים, ולכן היום אנחנו רוצים לתקן. ביום חמישי בלילה אנשים יוצאים לקניות לכבוד שבת, קונים יין לבישול, לקידוש, מחזה יפה ומלבב. עומדים בתור, ואחרי שעה ארוכה מגיעים לקופה, והינה עברנו את השעה 23:00: גברת, את לא יכולה לקנות את היין, אל תבשלי ואל תעשו קידוש. לזה התכוון המחוקק? החוק חשוב, זה חוק באמת חשוב, אבל להיות דרקוני? למה להיות דורסני? למה לא להתחשב? איפה המידתיות? בואו נתקן את החוק, החוק יגיד: בימי חמישי בלילה ותוך כדי קנייה של מוצרים נוספים בסופר – שימו לב, הגבלות והתניות – יוכלו אנשים בוגרים לקנות בקבוק יין לשבת. זה התיקון הנדרש. רבותיי, היום חוגגים את יום ההולדת לכנסת, לבית המחוקקים. אני רוצה להביא את החוק הזה, חוק שיראה שהמחוקק פועל במידתיות ובהתחשבות, כמתנת יום הולדת לכנסת. סגן השר מקלב, דיברתי מקודם קצת בשבחך. הייתי מדבר הרבה יותר, רק עכשיו אני רואה שזה בפניך. יוזם החוק, איחלתי לעצמי להיות תלמיד לרבי. רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בתקופה, רחמנא ליצלן, שבה מידת הדין מתוחה. צריכים רחמי שמיים, וצריכים להיות ראויים לכך על ידי עשיית חסד ותקנות טובות. החיילים אמיצים ומוכנים להמשיך להילחם עד הניצחון. אני מצפה ומקווה שגם כל המטכ"ל – למטכ"ל יהיו הנחישות ובהירות השכל לנצח ניצחון מוחלט. יעזור הקדוש ברוך הוא, ויקוים בנו הפסוק: "יהי שלום בחילך שלוה באַרְמְנוֹתָיִךְ, למען אַחַי וְרֵעָי אדברה-נא שלום בָּךְ". שרק נשמע בשורות טובות. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

אמן ואמן. יישר כוח.

היו"ר ארז מלול:

כאמור, להצעה הזאת הוצמדו כמה הצעות חוק של חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת הרב משה גפני להציג את החוק. שלוש דקות לרשותך.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני הצטרפתי לחבר הכנסת אורי מקלב וגם חברי יעקב אשר, כדי להיות בחוק הזה, ולא ידענו שעכשיו אני צריך להביא את זה, מכיוון שאורי מקלב ידידי הוא סגן שר והוא לא יכול להביא. אז אני אשתדל להגיד את מה שאני חושב שאתה היית אומר.

היו"ר ארז מלול:

לא, אבל כבודו עושה קניות ביום חמישי בלילה והכול, עם היין? כי אני יודע שהרב אורי עושה, הוא שכן שלי.

משה גפני (יהדות התורה):

אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, יש דברים שהם דברים קטנים, הם לא דברים דרמטיים. זה לא חוק שמשנה סדרי עולם.

היו"ר ארז מלול:

לא חוק התקציב.

משה גפני (יהדות התורה):

כן. אבל הוא מטיל אור על העניין הזה. אנחנו כולנו רוצים שאנשים לא יקנו שתייה חריפה. לכן העברנו גם את החוק הזה. לכן בשעה 23:00 אי-אפשר למכור שתייה כזאת. אנשים, בליינים, יכולים לבוא ויכולים להשתכר, אחרי זה – תאונות ומה שנלווה לעניין הזה. זאת העמדה של הכנסת. תמיד היא הייתה. העברנו גם חקיקה בעניין הזה. עד שהגענו לתופעה שהיא לא קריטית, אבל היא תופעה שמראה שאנחנו לא שמים לב לדברים הקטנים. יהודי קונה ביום חמישי יין. זאת המציאות. הוא קונה יין בגלל כמה סיבות, אמר את זה חבר הכנסת רוט. הוא קונה יין מכיוון שהוא עושה קידוש, הוא קונה יין בגלל שהוא עושה הבדלה, הסממנים והמצוות שקשורים לזה בשבת. ועקרת הבית גם מבשלת עם יין.

היו"ר ארז מלול:

סליחה על הבורות, גם מיץ ענבים אי-אפשר להעביר? לפני החוק.

משה גפני (יהדות התורה):

לא.

היו"ר ארז מלול:

אה, גם מיץ ענבים אי-אפשר להעביר לפני החוק? מיץ ענבים זה בלי אלכוהול, מה זה? זה פטל.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

יש סגולה ביין להבדלה. הרב קניבסקי אמר לעשות הבדלה על יין.

היו"ר ארז מלול:

כן, הוא אמר. אני זכיתי לשמוע את זה ממנו.

משה גפני (יהדות התורה):

כן. גם היה.

היו"ר ארז מלול:

גם מיץ ענבים? אז בוודאי שיש פה איזה תיקון עוולה.

משה גפני (יהדות התורה):

כן, אני חושב ככה. נכון, אורי?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

יין. יין. יינות ואלכוהול.

משה גפני (יהדות התורה):

בסדר. על כל פנים, זה ודאי – ואז התעוררנו לעניין הזה. חבר הכנסת אורי מקלב, ועכשיו חבר הכנסת רוט, ואני גם בשעתו הגשתי את הצעת החוק הזאת, גם בסדרה, כדי שנזכור שאנחנו מדינה שצריכה לקחת בחשבון את היהדות שלה, מדינה יהודית. אז נכון שצריך שלא ימכרו שתייה חריפה לאחר 23:00, וזה החוק, אבל ביום חמישי בלילה בסופר, כשהתחילו לקנות ולמכור בשעה מאוחרת בלילה, שיהיה אפשר שאתה או אני, כשאנחנו הולכים לקנות, או כל אחד אחר, כל אזרח, שנוכל לקנות יין לשבת. ולכן אנחנו מביאים את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023. אורי מקלב כבר העביר את זה בקריאה ראשונה, זה כבר היה בכנסת הקודמת. ועכשיו התגלגלה הזכות, הרב רוט, התגלגלה הזכות, כמו שאמרת קודם, להמשיך את הדבר הזה, ואני מקווה שהחקיקה תסתיים. היא חקיקה נכונה. היא גם מטילה אור על הנושא הזה היהודי במדינה יהודית.

היו"ר ארז מלול:

חוק יהודי.

משה גפני (יהדות התורה):

ואני מבקש – – –

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

הרב גפני, קידוש בליל שבת עושים רוב עם ישראל, רבים רבים.

משה גפני (יהדות התורה):

כן, קידוש בליל שבת רוב העם – – –

היו"ר ארז מלול:

הרב גפני לא אמר "חוק דתי". חוק יהודי, זהות יהודית. הוא לא אמר את המילה "דתי". זה חוק יהודי.

משה גפני (יהדות התורה):

זהות יהודית. זה רוב העם בישראל. ואני מודה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. אני מבקש את התמיכה של הכנסת בחוקים, גם בחוק המקורי של חבר הכנסת רוט וגם במוצמדים אליו. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

יישר כוח. תודה רבה, חבר הכנסת הרב גפני.

היו"ר ארז מלול:

אני מזמין את חבר הכנסת יונתן מישרקי, שגם הגיש הצעת חוק בנושא. שלוש דקות לרשותך.

יונתן מישרקי (ש"ס):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בתקופה הנוכחית לא מקודמות הצעות חוק שבמחלוקת. העשייה הפרלמנטרית בוועדות, במליאה, הינה עשייה חברתית ללא אופוזיציה וקואליציה, כך גם הצעת החוק הזו, היא ראויה וחברתית. לפעמים אנחנו מעבירים פה במליאה הצעות חוק, או תיקונים להצעות חוק כמו במקרה הזה, שלצופה מן הצד זה נראה מאוד מינורי ולא משמעותי, אבל האזרח בסופו של יום ואנחנו, למעשה, כשמגיעים בשעת לילה מאוחרת לרכוש יין לשבת קודש, אנחנו נתקלים בבעיה הזו. כמובן שהרציונל של החוק המקורי של איסור מכירת אלכוהול בשעת לילה מאוחרת הוא רציונל נכון וצודק, אדוני היושב-ראש, אבל התיקון הזה שמובא פה עכשיו – שיזם אותו חבר הכנסת מקלב, כמו שדיברו קודם, ועכשיו התגלגלה הזכות בידי חברי חבר הכנסת משה רוט לקדם את הצעת החוק הזו – הוא מתבקש מתוקף המציאות. כמובן שאנחנו בתקופה שבה הרשתות הגדולות פותחות את שעריהן בשעות לילה מאוחרות, ולכן נדרש התיקון הזה.

היו"ר ארז מלול:

להזכיר גם שעוד מעט אדר, יש הרבה צריכה של יין בסוף שבוע.

יונתן מישרקי (ש"ס):

נכון מאוד. ולכן הרציונל של תיקון החוק הזה עומד בעינו. אני מבקש להודות לך, חבר הכנסת משה רוט, על קידום הצעת החוק הזו. אני כמובן הגשתי אותה עוד עם כניסתי לתפקיד, כי חשבתי שזה נכון לקדם את זה, וכעת התגלגלה הזכות. יהי רצון, כמו שחז"ל אמרו – יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת את ישראל.

היו"ר ארז מלול:

אמן.

יונתן מישרקי (ש"ס):

יהי רצון שבזכות התיקון הזה, וכשעם ישראל יזכה לשמור שבתות ולקדש את השבת כמו שצריך, נזכה להגנה מכל הקושי הגדול שבו אנחנו נמצאים בתקופה הזאת. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת יונתן מישרקי.

היו"ר ארז מלול:

אני מזמין את חבר הכנסת דן אילוז, שגם הגיש הצעת חוק בנושא, שהוצמדה להצעה. שלוש דקות לרשותך.

דן אילוז (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מחזק את כל מה שנאמר עד עכשיו, אני מסכים עם כל מה שנאמר על ידי חבריי, ורק אדגיש שיש לנו כאן דוגמה מאוד ברורה לתוצאות לא רצויות של חקיקה למרות כוונות טובות. הרבה פעמים לחקיקה יש כוונות טובות, אבל בסוף בפועל יש תוצאות לא טובות, לפעמים הרסניות יותר מאשר אם החוק לא היה עולה בכלל. וחוק עם כוונה טובה, בסוף מקשה על משפחות שפשוט רוצות לעשות קניות לשבת ולקנות גם יין לקידוש. ואני קורא לכל חבריי חברי הכנסת: היזהרו בחקיקתכם. לא צריך על כל דבר לעשות חקיקה, וגם כשעושים חקיקה עם כוונות טובות צריך למקד אותה ולהיזהר בה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת דן אילוז. תשיב על ההצעה השרה אורית סטרוק, בשם שר הפנים משה ארבל. אני כבר לא אומר לך את הזמן כי את יודעת, הצעה שלישית היום.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עושים הכי קצר שאפשר. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאקריא את הדברים שמסר לי ידידי שר הפנים משה ארבל אני רוצה להתייחס למסורת היהודית שנוהגת להרים כוס יין, לחיים, על בשורות טובות. השבת אנחנו נקרא כולנו בפרשת השבוע את שירת הים שבני ישראל אמרו על הנס הגדול שהרשעים האלה, המצרים, טבעו בים. אנחנו יודעים שנאמר "בנפֹל אויִבך אל תשמח", ומצד שני נאמר "ובאֲבֹד רשעים רִנה". יש לכאורה סתירה בין שני הדברים, אבל נהוג לפרש כך: ש"בנפֹל אויִבך אל תשמח", אדוני היושב-ראש, זה מתייחס למצב שזה האויב האישי שלך. יש לך איזו בעיה עם איזה אדם, הוא נפל – אל תשמח. אבל "באבֹד רשעים" – כמו הרשעים שהיו המצרים בים סוף, וכמו הרשעים שאנחנו מנצחים אותם כל יום בעזה. כל יום החיילים הגיבורים שלנו מתקשרים מהחזית ואומרים – –

היו"ר ארז מלול:

בפורים לא שמחים? בחנוכה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – אנחנו מנצחים, אנחנו פוגעים בהם. הינה עכשיו, ממש עכשיו, קיבלתי מעזה דרישת שלום מחייל שנמצא שם ליד בית המשפט העליון שלהם, שעולה עליו עכשיו D9 וטוב שכך. זה נקרא "באבֹד רשעים רִנה". שנזכה להרים הרבה לחיים על "אבֹד רשעים". עכשיו תשובתו של שר הפנים. כך הוא כותב: סעיף 2 לחוק רישוי עסקים קובע כי בעסק שבו נמכרים או מוגשים משקאות משכרים, לא ימכור אדם ולא יספק משקה משכר מהשעה 23:00 עד השעה 06:00 למוחרת. בתוך כך נקבע בסעיף 2(ד) לחוק, שהאיסור על מכירה ואספקת משקה משכר בשעות הלילה מהווה תנאי מתנאי הרישיון של העסק. המשמעות העיקרית היא שהפרת התנאי מהווה עבירה פלילית לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים. בנוסף, בצו שהותקן לעניין זה נקבע כי מכירה או הגשה של משקאות משכרים בשעות הלילה היא עבירת קנס, קרי עבירה שניתן להטיל בעדה קנס חלף הגשת כתב אישום. שיעור הקנס שנקבע לעבירה הוא 4,000 ש"ח. לצד זה, בסעיף 2 נקבעו רשימת חריגים לאיסור מכירה או הגשה של משקאות משכרים בשעות הלילה והם: א. סוגי העסקים המנויים בתוספת הראשונה לחוק, של מכירה, הגשה או אספקה של משקה משכר לצורך שתייה במקום העסק, למשל אולם שמחות, מסעדות, בתי קפה, בתי מלון וכדומה; ב. מכירה של משקה משכר במחסן רישוי שהוא מחסן למכירה ליוצאים מישראל, כמשמעותו לפי פקודת המכס. הצעת החוק מבקשת לתקן את סעיף 2 שקובע את שורת החריגים, ומוסיפה חריג נוסף, מכירה של יין בחנות גדולה. וכהגדרה בהצעה: חנות גדולה היא חנות ששטח המכירה שלה הוא לפחות 250 מטר מרובע, למעט חנות מקוונת. חברי הכנסת המציעים ציינו שיין, בניגוד למשקאות משכרים אחרים, בדרך כלל לא נצרך במקום אלא משמש בסעודת שבת וחג לשתייה או לבישולים, והמגבלה הזו פוגעת במי שעושה את הקניות לשבת או לחג בשעות הלילה. במסגרת האיזונים המתאימים בין פטרנליזם שכוונתו טובה, והיא להילחם בתופעת השכרות, לבין חופש הפרט וגם האינטרסים של הפרט שלעיתים עורך את הקניות לבית בלילה – ואני מבין שלא לחינם הוגשו ארבע הצעות חוק דומות וכנראה יש פניות רבות בנושא זה – ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעה בכפוף להמשך תיאום והסכמה עם משרד הפנים ועם המשרד לביטחון לאומי. אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעדה. עד כאן דברי השר משה ארבל. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לשרה. יש מתנגדים לחוק. אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ. הוא כוהן, בראש, אני מתנצל. אחרי זה לוי. מכיר את זה, לא? כוהן ואחרי זה לוי.

רון כץ (יש עתיד):

בחוק הבא אני אעשה.

היו"ר ארז מלול:

טוב, אז חבר הכנסת מיקי לוי. הכוהן ויתר על מקומו, הלוי יבוא במקומו.

משה רוט (יהדות התורה):

במקום כוהן.

אופיר כץ (הליכוד):

מיקי, יש תפילה, אפשר אחרי זה?

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, כמובן שאין לי דבר וחצי דבר כנגד החוק אם הוא תואם לנוחיותם של אנשים אחרים. מכיוון שזה רק טרומית יהיה לי מספיק זמן בראשונה, שנייה ושלישית כדי לתמוך בו. עליתי לדבר על דבר אחר לחלוטין. מדברים על אחדות. מילה מדהימה, מדהימה. השר עמיחי אליהו, השר שביקש להטיל פצצת אטום על עזה, בחוסר הבנה, והושעה על ידי ראש הממשלה מישיבות הממשלה, באמירה מקוממת נוספת כנגד האלוף במילואים נועם תיבון. אני מודה, האלוף נועם תיבון חבר יקר שלי, שירתנו יחד. הוא לוחם עז נפש; הקדיש את חייו לביטחון מדינת ישראל; מילא שורה של תפקידים תובעניים; רץ אץ ב-7 באוקטובר, השבת הארורה, הצטרף לכוחות הלוחמים, חילץ פצועים ואף חילץ את בני משפחתו, כלתו ונכדיו ובנו, שהיו נצורים בממ"ד בקיבוץ ניר עוז, שעות רבות היו נצורים. גבורתו של האלוף נועם תיבון, תרומתו לאורך שנים לביטחון מדינת ישראל, לא הפריעו לשר המורשת, השר עמיחי אליהו ממפלגת עוצמה יהודית, להשתלח באלוף תיבון ולקלל אותו בפסוק הנורא "שם רשעים ירקב". אומנם ללא המילה "ירקב", אבל המשפט הזה מוכר מספר משלי. זהו ביטוי השמור לגדול אויבי ישראל. בתרגום פשוט – יימח שמו, יימחק האדם המקולל מהארץ ולא ייראה עוד. קללה חריפה מאוד, ששמורה לגדולי אויבינו. מפלגת עוצמה יהודית בתפארתה. עוצמה יהודית, תפארת מדינת ישראל. תגיד לי, השר אליהו, השתגעת? אין לך גבולות? שר המורשת, איזו מורשת תשאיר אחריך? זו מורשת יהודית? בושה. נועם, ידידי היקר, כאשר אנשים מסוגו של השר עמיחי אליהו מקללים אותך, זה סימן לחיים ארוכים. חיים עם עשייה ציבורית לטובת עם ישראל והחברה בישראל. חיבוק ענק, נועם, אוהב אותך.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. כעת נעבור להצבעות. ראשית נעבור להצבעה על הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת משה רוט. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

בעד – תשעה, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד–2023, עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה.

רון כץ (יש עתיד):

כלכלה, כלכלה. כלכלה, למה פנים?

משה רוט (יהדות התורה):

לא, לא, לא, לא, מה פתאום? החוק שייך לפנים. בגלל שזה החוק, זה החוק של רישוי עסקים.

היו"ר ארז מלול:

המציעים כולם רוצים פנים, נו מה? חבר הכנסת רון כץ, המציעים רוצים פנים, אז גמרנו, נו.

קריאה:

לא משנה, אם רוצים פנים, שיהיה פנים.

קריאה:

דן אילוז (הליכוד):

רון, הלשכה המשפטית אמרה.

היו"ר ארז מלול:

טוב, חבר הכנסת רון כץ חזר בו, וזה יעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה, בהסכמת כולם, אין צורך בדיון בוועדת הכנסת. הורדתי לך. הלאה, הצבעה. נעבור להצבעה על הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: בעד – עשרה, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. נעבור להצבעה הבאה. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יונתן מישרקי – הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: בעד – עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יונתן מישרקי, עברה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. נעבור להצבעה הבאה – הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דן אילוז. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא: הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה, עד עשר דקות.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), התשפ"ד–2024. האמת, הצעת החוק הזאת נולדה והגיעה לעולם לאחר שהעבירו פה הצעת חוק שהיא ברוכה, לצערנו אנחנו משתמשים בה – משפחות החטופים, נעדרים – ומשום מה, כנראה יש לקונה בחוק שתכף נפרט אותה. פנה אליי חבר הכנסת לשעבר חיים ילין – שמאוד פעיל בקרב המשפחות, הוא עצמו מפונה – הוא פנה ליועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, ויחד הם עניינו אותי בהצעה הזאת. אני חייב להגיד לכם שזו הצעה שאני חושב שמיטיבה עם אותן משפחות. מה שקורה, בעצם, בחוק המקורי, יתומים זה דווקא יתומים מהורים בזמן המלחמה, לאחר 7 באוקטובר, וזה היה מוגבל גם ליתומים עד גיל 21. הצעת החוק הזאת באה ואומרת, צריך לעשות תיקון. יתום, גם אם ערב המלחמה היה יתום בגלל שאחד מהוריו – לצורך העניין, לא עלינו – נהרג בתאונת דרכים, ובמלחמה נרצח ההורה השני, אז הוא לא היה כלול בחוק. החוק הזה נועד על מנת להגיד שגם אותו אחד יתום משני הורים – אין הבדל בין יתום יום לפני המלחמה מהורה אחד לבין אחד שנרצחו שני הוריו במהלך המלחמה. הטרגדיה היא טרגדיה, היא קשה ונוראה, אבל זה המעט שאנחנו יכולים לעשות. גם אם זה עד גיל 21 – פה אנחנו נבקש להגדיל את זה, אולי גיל 25, אולי יותר, בוועדה אנחנו נראה. פניתי גם לחבר הכנסת הרב אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, שיחד נקדם את החוק, והוא נרתם מייד לעניין. חוק זה חשוב, חוק זה ייתן מענה אולי במעט, מעט השתתפות בכאבן ובצערן של המשפחות האלה. אין דבר שיכול להכיל את הכאב, ואי-אפשר לנחם כי הנחמה היא משמיים. אנחנו כאנשים לעולם לא נבין את אותם אלה שאיבדו את ההורים שלהם שנרצחו מול עיניהם באירועי 7 באוקטובר, שמחת תורה, שפשוט הרסו את השמחה הזאת. היום, כמה שזה מביא אותנו לאמונה התמימה, היום חל יום ההילולה של רבי יצחק אבו חצירא, נצר למשפחת אבו חצירא.

היו"ר ארז מלול:

בן של רבי יעקב – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

בן של רבי יעקב אבו חצירא. היום חל יום ההילולה שלו. וידוע על הניסים שהיה מחולל, על הישועות; אנשים היו באים, מתדפקים על דלתותיו לקבל את ברכתו. אנחנו מסתכלים על זה, ואני אומר: בימים אלו, כמה אנחנו צריכים צדיקים שיבואו ויתפללו, ושיעתירו בעדנו כדי שנינצל מכל פגע, מכל רע. הלילה יחול גם ט"ו בשבט, חג האילנות. כולנו היינו צריכים היום לשמוח, זהו יום ההולדת של הכנסת, אבל זה מצוין ביום שנופלים בו חיילי צה"ל, בזמן של מלחמה.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת טלי. טלי, זה מפריע.

ינון אזולאי (ש"ס):

אבל לפחות נספר משהו קטן שקשור לט"ו בשבט ונחבר אותו אולי לימים אלו. רב יצחק נפרד מרב נחמן ואמר לו: במה אברכך? הגמרא בתענית מספרת שאמר לו: פירותיך מתוקים, צילך נאה. אמר לו: אמשול לך משל על אותו אדם שהיה מהלך בדרך והיה צמא. ישב לו מתחת לעץ ואמר לו: אילן, אילן, במה אברכך? פירותיך מתוקים, צילך נאה, אמת המים עוברת תחתיך, אלא יהי רצון שפירותיך יהיו מתוקים, כל הנטיעות הנוטעין ממך יהיו כמותך. שהפירות שלו יהיו מתוקים, שהמים יעברו שם, שבדיוק יהיו כמוהו, זה מה שהוא מבקש ממנו. אומר לו, זאת הברכה שאני מכין לך. אנחנו נמצאים בעולם ואנחנו מסתכלים לפעמים רק על הפחות-טוב שיש בו, אולי אפילו על הרוע שיש בו. אבל עלינו לזכור: אנחנו נמצאים בארץ, ארץ ישראל, שיש בה את אמת המים, שיש בה פירות מתוקים, שיש בה צל נאה, יש פה אנשים טובים. רק המלחמה הזאת הוכיחה לנו עד כמה עם ישראל עם מאוחד, עם שבו אחד אוהב את השני. יכולים להיות ערב המלחמה חילוקי הדעות והמחלוקות הכי גדולים בעם ישראל; ברגע שבעם ישראל אחד צריך את השני – אין עוד דוגמה בעולם, אין עוד מדינה בעולם שיכולה להיות כזאת, שיכולה להיות מאוחדת ברגעים כאלה; אגב, הרגעים האלה גם בשמחה וגם בעצב. ולכן, כשאנחנו מסתכלים על הימים האלה, הימים הקשים שאנחנו עוברים, אסור לנו להיות בשפיפות קומה אלא להגביה קומה ולהסתכל האחד על השני ולומר: אנחנו, עם ישראל, עם אחד. פירותינו מתוקים, צילנו נאה. יהי רצון שהנוער שלנו, שהדורות הבאים שלנו, יהיו כמונו ואף יותר טובים מאיתנו. יש לנו עם ישראל, עם חזק. מה שנותר לנו – רק לברך ולהתפלל להשבתם של החטופים בריאים ושלמים, עד כמה שאפשר להגיד את זה, אבל שיחזרו בריאים ושלמים; להשבתם של חיילי צה"ל בריאים ושלמים; ושבעזרת השם אנחנו עוד ננצח ואנחנו עוד נחגוג ביחד כולנו את הניצחון הגדול על ארגוני הטרור, על האויבים שקמים עלינו בכל יום לכלותנו, ולא יצליחו, כי הרוח שלנו חזקה מכל טרור, מכל אומה, כי עם ישראל חי. בעזרת השם, ביחד ננצח ונישאר מאוחדים.

רון כץ (יש עתיד):

אמן.

ינון אזולאי (ש"ס):

לכל חבריי אני אומר פה: כולנו, אנחנו צריכים את האווירה הזאת, להמשיך ולהיות מאוחדים. לפעמים זה קשה, אני יודע. לפעמים יש מחלוקות, יש מריבות. אבל אם כל אחד מאיתנו יגיד את זה לעצמו, בראש ובראשונה לעצמו; אם אני קם בבוקר ואגיד את זה לעצמי אז גם כשאני אתווכח עם השני – ומותר להתווכח ומותר לחלוק – אנחנו נגיע בסוף שגם אחרי זה אנחנו נמשיך לאהוב. אנחנו נשאיר את המחלוקות. יש חילוקי דעות, זה בסדר, אבל אנחנו יחד יכולים להמשיך ולאהוב אחד את השני כי עם ישראל עם אחד. בעזרת השם, אנחנו עוד נעשה, ננצח ונצליח בעזרת השם.

היו"ר ארז מלול:

אמן ואמן. אני מזמין את השרה אורית סטרוק להשיב בשם שר הביטחון יואב גלנט על הצעת החוק.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת ינון אזולאי, אני מבקשת להזכיר מעל הבמה הזו את זכרו הטוב של אביך הצדיק, אחד מחברי הכנסת הכי צדיקים שאי פעם היו בכנסת ישראל – –

היו"ר ארז מלול:

היה מורה שלי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – שהיה דואג לאסירים באשר הם, היה הולך לבתי הסוהר לבקר אותם, לדאוג להם, לראות במצוקותיהם, למלא את כאבם, לשמוע את כאבם, לוודא שנותנים להם יחס אנושי. וכמה מתאים שאתה מעלה הצעת חוק כזו שרואה לנגד עיניך ועיני כולנו את אלה שנמצאים לא בבתי הכלא שלנו אלא בשבי חמאס, באכזריות של חמאס. וכמה יפה שאתה כממשיך דרכו שם את הנושא הזה לנגד עיניך גם בהצעת חוק. תבורך. אני רוצה להגיד שאני נוהגת כל בוקר להתפלל במערת המכפלה לשלומם של השבויים והחטופים שלנו ומקריאה את השמות שלהם במקום – במקום שהוא הכי מסוגל לתפילה, מערת המכפלה זה מקום שכל התפילות עולות ממנו. אני מקריאה אותם בשמותיהם, שם-שם, ומבקשת רחמים עליהם. חשבתי להקריא פה את התפילה, אבל נעזוב את זה. מספיק שאני אומרת שבאמת מכל הלב – אני מאמינה שזה נושא שכולנו צריכים מאוד מאוד להתפלל עליו. יש מחלוקות איך נכון יותר להשיב אותם, שזה מחלוקות, אבל אין מחלוקת שאנחנו כולנו רוצים שהם ישובו. אנחנו כולנו מתפללים יום-יום שהם יעמדו בקשיים הנוראיים שהם מתמודדים איתם שם. אנחנו צריכים לחשוב עליהם כל יום, כל יום, ולשים אותם על לוח ליבנו. אז תודה לך על הצעת החוק החשובה הזאת, ומן הסתם על כל היחס הנכון לאנשים האלה, גם השבויים עצמם וגם בני המשפחות שלהם, שליבם נקרע והם עוברים את הנורא מכול. אני רוצה גם להצדיע מהמקום הזה לידידי הטוב, ראש מועצת קריית ארבע, שבנו אליקים שלמה חטוף בעזה והוא עומד בגבורה עצומה ואומר: אני רוצה את הבן שלי, אני אוהב את הבן שלי, אני דואג לבן שלי, אבל אני לא מוכן שישחררו מחבלים בשביל הבן שלי, ואני עוד יותר לא מוכן שיפסיקו את המלחמה בשביל הבן שלי, כי אנחנו במלחמה הזאת חייבים לנצח. אליהו ליבמן ואיתו משפחות נוספות מפורום תקווה נותנים תקווה לכולנו. אני לא באה, חס ושלום, להגיד אף מילה על אנשים שלא בפורום הזה. אף אחד מאיתנו לא עומד במקום שלהם ולא מתמודד עם האימה שהם מתמודדים איתה.

היו"ר ארז מלול:

כאב עצום.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אין לנו בכלל את היכולת לשפוט אף אחד, אבל אני מצדיעה לאליהו ליבמן מהמקום הזה. אני אקריא ברשותך את תשובתו של שר הביטחון להצעת החוק: החוק הקיים, שאותו מבקשים חברי הכנסת לתקן, נחקק בנובמבר 2023 בעקבות אירועי 7 באוקטובר והצורך לתת מענה נרחב למשפחות החטופים והנעדרים. לפי החוק, משולם מדי רבעון מענק בסכום של 21,000 שקלים חדשים לכל אחד מאחיו ואחיותיו של החטוף או הנעדר ולכל אחד מילדיו. מאחר שהורים שכולים מקבלים תוספת בגין אחים עד גיל 22 ואלמנות מקבלות תגמול בעד היתומים עד גיל 21 או עד סיום שירות חובה, לפי המאוחר, נוצר פער בין האחים לילדים. כמו כן, במקרים חריגים יש זכאות לתגמולים עבור יתומים וגם מעבר לגיל זה. חברי הכנסת מציעים לתקן את העיוות שנוצר בהבחנה בין האחים והילדים ולהעניק את המענק מעל גיל 21 גם למי שמקבל תגמולים מכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, תוך ביצוע קיזוז למניעת כפל תשלום. המשמעות התקציבית מבחינת תקציב המדינה היא זניחה מאחר שמדובר במקרים בודדים. לפיכך, הממשלה תומכת בהצעת החוק והיא תקודם בתיאום עם הממשלה. אשר על כן, אני מבקש להודות לחבר הכנסת ינון אזולאי על היוזמה של התיקון החשוב ומבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בתמיכת הממשלה. גם אני, ינון, מבקשת להודות לך. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לשרה סטרוק. יש מתנגדים להצעה. חבר הכנסת רון כץ, שלוש דקות לרשותך. דווקא בהצעה הזאת – – –

רון כץ (יש עתיד):

אני לא מתנגד.

היו"ר ארז מלול:

אסור לך להגיד. לפי התקנון, אני צריך להוריד אותך. שלחו לי את זה עכשיו.

רון כץ (יש עתיד):

שיף אמרה שזה לא נכון, אז זה בסדר. הינה, היא אמרה שאפשר להגיד מה שרוצים.

היו"ר ארז מלול:

בוא, אני אקריא לך את התקנון: "תמכה הממשלה בהצעת חוק או לא נקטה – – – רשאי אחד מחברי הכנסת הנוכח במליאה, כפי שיקבע יושב-ראש הישיבה, להציע להסיר את הצעת החוק מסדר-היום ולנמק את התנגדותו להצעת החוק במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות. קיבל אחד מחברי הכנסת רשות דיבור כדי לנמק את התנגדותו להצעת החוק, אך בדבריו תמך בה, יפסיקנו יושב-ראש הישיבה וייתן רשות דיבור לחבר כנסת אחר המבקש להתנגד".

רון כץ (יש עתיד):

למדנו משהו. תודה רבה. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, זה כנראה יום ההולדת העצוב ביותר שהיה לכנסת הזאת מעודה. אנחנו אחרי אסון נורא – 24 לוחמים שנפלו על הגנת המולדת והצטרפו למאות נוספים שנפלו בשביל שאנחנו נוכל להיות פה. אני עומד פה ואני נושא את הנאום הזה בפעם השלישית: חייבים לשנות את הגישה במלחמה הזאת. אי-אפשר, אי-אפשר, להמשיך להכניס סיוע הומניטרי – דלק, קמח ודברים אחרים מצד אחד, ומהצד השני לצפות שהאויב יישבר. הוא לא יישבר אם אנחנו נמשיך להאכיל אותו, ככה פשוט. אנחנו צריכים לחזור ולהציב את חיי לוחמי צה"ל מעל כל דבר אחר. אני גם רוצה לתת לכם ספוילר, שזה עומד בדיני מלחמה. זה עומד בדרישות החוק. אין שום סיבה בעולם לסכן חייל אחד בשביל משימה, בשביל למקש בית או כל דבר אחר. יש אמצעים אחרים שאיתם אפשר לעשות את זה – תשתמשו בהם כדי לעשות את זה. מילה אחרונה לגבי מה שקורה בעם ישראל. ראיתי איזו ידיעה שהאויב שמח מזה שהוא רואה שכואב לנו. אז כן, כואב לנו על כל חייל שנופל במדינת ישראל כאילו הוא בן משפחה שלנו. אבל באותה נשימה, אנחנו חזקים, אנחנו מאוחדים, אנחנו נחושים לעשות הכול, אבל הכול, בשביל לחסל את הארגון הנוראי הזה. אף אחד לא מתבלבל לרגע, לרגע, וחושב להפסיק את זה. כשחמאס לא יהיה קיים יותר בעולם, כשלא יהיה דבר כזה, אנחנו ניפרד מרצועת עזה, זה יהיה זיכרון ישן של מדינת ישראל, ואנחנו נפסיק את האירוע הזה. אני רוצה לומר לכם משהו פה, לחברים שנמצאים פה. אנחנו יכולים להתווכח על דברים. אחדות, כמו שאמר הנשיא, לא מחייבת אותנו לומר את אותם דברים, אבל כן מחייבת אותנו להתנהג בצורה מסוימת. בדבר אחד אין מחלוקת, הבית הזה מחויב ללוחמי צה"ל, עומד מאחורי לוחמי צה"ל ומפקדי צה"ל. בשולי הדברים, חבר הכנסת אזולאי – פה אתה יכול להוריד אותי אחרי שאני מסיים – אני תומך בחוק.