ישיבת מליאה בתאריך 06/12/2023 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, אני פותח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ג בכסלו התשפ"ד, 6 בדצמבר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023. מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת דן אילוז, רון כץ, אוהד טל, יוסף טייב ויבגני סובה בנושא: מציאת פתרונות תעסוקה למפונים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות לשר הבריאות. השאילתה הראשונה היא של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בנושא: סגירת המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים ברזילי. אני מזמין לדוכן את כבוד שר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תודה. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברים, בתחילת המלחמה נסגרה המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים ברזילי, בעוד למחלקות אחרות סופק מיגון לשם הפעלתן. רצוני לשאול: 1. מדוע המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים אינה פועלת, בדומה למחלקות אחרות, תחת מיגון? 2. האם בכוונת משרד הבריאות להביא להפעלתה, ולא רק מרחוק?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, כבוד השר.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

שלום. בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת. ראשית, גם הבוקר התבשרנו על נפילתם של שני חיילי צה"ל, רב-סמל ראשון במיל' יהונתן מלכה, השם ייקום דמו – גם כן קצת קרוב משפחה – וסגן אלוף במילואים יוחאי גור הרשברג, נוסף להודעה במהלך היום על נפילתם של שישה חיילים נוספים. אבקש להשתתף בצער המשפחות והקרובים להם, ולחזק את חיילינו הנלחמים כעת בכל החזיתות והגזרות. לצערנו, עוד יום ועוד יום, וזה נהיה כמו חלק מהשגרה, אבל אי-אפשר להתרגל לשגרה כזאת. חברת הכנסת וולדיגר, תודה על השאלה החשובה. אני רוצה לשבח אותך שאת מאז ומתמיד על נושא בריאות הנפש, בגאון ובעוז נלחמת בוועדות, בחקיקה, מול משרד הבריאות, ביחד עם משרד הבריאות, בוועדת הבריאות ובכל תחום ותחום, כי היום אנחנו יודעים כמה נושא בריאות הנפש – על אחת כמה וכמה מאז המלחמה שאנחנו נמצאים בה. משרד הבריאות מחויב בראש ובראשונה לביטחון המטופלים. המחלקה המדוברת פונתה ואופן הפעלתה שונה בעקבות הנחיות פיקוד העורף וההחלטה של רשות האשפוז העליונה. בית החולים ברזילי ממוקם באזור מטווח טילים, ועל כן לא ניתן לאשפז חולים במרחבים לא ממוגנים או במקומות שלא ניתן להתפנות מהם למרחב מוגן בתוך 30 שניות. לאור האמור לעיל, המחלקה, המונה 30 מטופלים – אגב, מדובר במחלקת אשפוז לא סגורה, אבל מחלקה, מחלקת האשפוז של בריאות הנפש – פועלת במתווה של אשפוז יום, רפואה מרחוק, מעקבים ושיחות. מאושפזים שנדרשו לאשפוז הופנו לבתי חולים בבאר שבע ובבאר יעקב. האפשרות להציב מיגון בסמוך למחלקה נבחנה, אולם לפי תנאי השטח זה עדיין לא הסתדר. גם אם תוצב מיגונית, המרחק מהמחלקה אינו עומד בהנחיות ההתגוננות של 30 שניות, ולכן הדבר בלתי ישים. צריך לזכור גם כי לאור אופי המטופלים, ההשתלטות וההעברה יותר מורכבות. ככל שהנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף ישתנו, המחלקה תחזור לפעילות מלאה באופן מיידי. לסיכום, נושא בריאות הנפש במלחמה מהווה אתגר מרכזי של מערכת הבריאות ושל כלל הציבור. לנוכח האירועים הקשים מאז 7 באוקטובר, יש יותר ויותר אנשים שצורכים או יצטרכו את השירות. חשוב לנו לתת מענה ולטפל. משרד הבריאות בהנחייתי גיבש תוכנית נרחבת להגברת המענים בבריאות הנפש, כפי שדיברנו על זה השבוע וכפי שהוצג בוועדת הבריאות. תוכנית זו כרוכה בהוספת תקציבים משמעותיים, ואנחנו מקווים שזה יצא לפועל בזמן הקרוב. אוסיף עכשיו שלא מן הכתב. ביקשתי להעביר פנייה נוספת לפיקוד העורף. ממש לפני שעליתי לכאן שוחחתי עם מנהל בית החולים פרופ' חזי לוי, ביקשתי שיעביר את בקשתי לפיקוד העורף, למצוא מענה, להתייחס לזה, וזו בדיוק הגישה שלך. אמרתי להם: חבר'ה, תתייחסו לזה כמחלקת טיפול נמרץ, כמחלקת יולדות או מחלקה אחרת שצריך לתת להן מענה. זה בדיוק שינוי התפיסה שאנחנו צריכים לעשות. אני מסכים איתך שזה עוד לא חלחל לגמרי לכל אוחזי מערכת הבריאות, ואני שם בשביל זה, ותודה שאת מעוררת את הנושא. ביקשתי שיפנו לפיקוד העורף לתת מענה מיידי. הוא אמר לי: יש לנו מלחמה על כל מיטה ומיטה כאן. אמרתי לו: מיידי. אבל נקודה נוספת שאולי צריך לתת, והיא באפיק היותר-רחוק: הכרזתי השבוע על בית החולים ברזילי, כמו בית חולים זיו, כמרכז-על. יש לזה משמעויות רבות ונרחבות גם בנושא של בריאות הנפש. צריך לזכור שמשרד האוצר נענה לבקשתנו, ותקצבנו לאחרונה כמעט 275 מיליון ש"ח למגן עד כמה שניתן את המרכזים הרפואיים, וללא ספק בית החולים ברזילי באתגר הרבה יותר גדול משאר בתי החולים לנוכח הקרבה של טווח הטילים. אני אמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה בשביל שיינתנו מענים, אבל בנושא אשפוז יום והמענים הטלפוניים שניתנים – ואמרת שזה לא מספיק, ללא ספק, אבל הם תוגברו בשביל לנסות לכסות על האשפוז שלא ניתן לעשות. אם יש לך שאלת המשך – מן הסתם.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך, בבקשה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

קודם כול, באמת תודה, ואני יודעת שליבך גם נמצא במקום הזה, אין ספק בכלל. אבל אני כן רוצה לשאול: האם היו מחלקות נוספות בבית החולים שאנשים פונו לבתיהם למרות שהם זקוקים לאשפוז בגלל שאין מיגון, או רק המחלקה הפסיכיאטרית? אני חייבת עוד נקודה אחת. השר אמר: לא מדובר במחלקה סגורה אלא פתוחה. זה לא מקל.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

ציינתי.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אם האנשים האלה לא צריכים להיות בבית החולים, שלא יהיו בבית החולים מלכתחילה, הם לא אמורים להיות שם. אם הם צריכים להיות שם, אז הם צריכים להיות שם. זה שהם במצב כזה ומחזירים אותם הביתה, והם ייפלו על ההורים או על החברה בלי שיש מענה, בעיניי זה פסול בתכלית הפסילה, וצריך לפעול ולטפל בנושא הזה מיידית, כמו שהשר אמר.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

קודם כול, ציינתי בהחלט, כמו שאמרת, למרות שלא מדובר במחלקה סגורה אלא זו מחלקה בשביל אשפוז. שאלת: האם כן? כן, בהחלט, בית החולים דולל. גם כאן בנושא הזה, כשאני אומר "דולל" – זה דולל למקומות אחרים, כמו באר שבע ומקומות נוספים; את הגריאטריה דיללנו לבתי אבות, לבתי חולים סיעודיים אחרים. בהחלט בית החולים דולל, וניתן מענה. אבל רשות האשפוז העליונה, כשהיא עושה גם את המדרגים מבחינת הדחיפות, אז היא יודעת להגיד אם טיפול נמרץ, אם בריאות הנפש ואם פנימיות כאלה או אחרות או גריאטריה, וזה בדיוק התפקיד שלהם. יכול להיות שגם בנושא הזה אני אדרוש דיון נוסף ברשות האשפוז העליונה, להבין את החשיבות. כפי שאמרת, אנחנו מנסים להחדיר יותר ויותר במערכת להבין את הצורך המיידי בנושא הזה ולתת מענה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלות נוספות – לחבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, הפגיעה הצפויה במבוטחים סיעודיים. רשות שוק ההון מקדמת זה כמה חודשים תיקון מביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופות חולים שישפיע דרמטית על כ-4.6 מיליון מבוטחים ויפגע בתנאי הפוליסה שלהם, וזאת למרות התנגדות משרד הבריאות. לצד זאת, קרנות הביטוח נמצאות על סף קריסה, והמצב צפוי להחמיר אף יותר בינואר 2024 ולהביא לעלייה בתשלומים. בדיון שהתקיים לפני כשלושה חודשים הובטח כי ייבחנו צעדים אחרים על מנת לצמצם את הפגיעה במבוטחים, לצד הבטחת יציבות קופות החולים והקרנות, אולם טרם גובש מתווה חלופי. הפתרון שהוצע עוד לפני פרוץ המלחמה היה כרוך בעלויות כבדות למבוטחים, ועכשיו השלכותיו אף חמורות יותר לנוכח הפגיעה הכלכלית במשפחות רבות. מצב זה דורש התערבות מיידית. למרות כוונתו של שר הבריאות לקדם הצעת מחליטים לדחיית המתווה ולגיבוש הסדר ביניים שיבטיח את יציבות הקרנות וייטיב עם המבוטחים, טרם הובאה הצעה כזאת לאישור הממשלה בשל התנגדות האוצר. דעתך, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד רגע, כבוד השר. חבר הכנסת אלהואשלה, שאלה נוספת שלך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, מאז פרוץ המלחמה היו פניות למשרד הבריאות וגם לקופות החולים על מנת להציב מיגון במרפאות ביישובים הבדואיים בנגב, ועד היום, אחרי 60 יום במלחמה, יש יישובים שהמרפאות בהם לא הציבו מיגון, ויש סכנה לסגור אותן, כמו שקרה בחודש הראשון של המלחמה, כשהמרפאות האלה לא נתנו שירותים לאנשים. אדוני, חשוב מאוד שהנושא הזה יטופל, כמו היישובים – בוואדי אל-נעם, אין שם מיגון; ח'רבת אל-וטן, מרפאת אל-עמל – אין מיגון; עבדה – אין מיגון; גם ביישוב סעווה אין מיגון. ולכן חשוב מאוד שאדוני יתערב בנושא הזה ויטיל על הקופות להציב שם מיגון, כי לא יכול להיות שאנשים משלמים את המיסים שלהם ולא מקבלים שירותים בזמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, כבוד השר.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

תודה רבה על השאלות החשובות, אדוני היושב-ראש. ברשותך, חבר הכנסת טיבי, אני קודם כול אנסה לענות. אני אשמח לקבל פירוט על איזה מקומות ועל איזה מרפאות, כדי שאני אדע גם מול איזה קופות לעמוד. אני מאמין שצמצמו בוודאי מרפאות מסוימות, אבל חייבים לתת מענה לשאר המבוטחים, אז לדעת אם אין מענה בכלל, שזה גרוע, ואם אין מיגון – אני רוצה לדעת על מה מדובר גם מבחינת הטווחים במרחב סכנה, ואנחנו נעביר את הנושא הזה. ללא ספק, כמו שאנחנו נותנים מיגונים בבתי חולים, אנחנו דורשים מקופות החולים. אני אשמח לקבל את הרשימה, ואני אעביר את זה. אני מאמין שמדובר בקופת חולים כללית, מן הסתם, באזורים הללו. חבר הכנסת אחמד טיבי, שאלה – אי-אפשר לומר מצוינת או נהדרת, כי מדובר בבעיה מאוד מאוד קשה. העלית נקודה מאוד מאוד קשה, וכפי שציינת במספרים, מדובר במיליונים של מבוגרים וקשישים; אנחנו דואגים לגיל הצעירות אבל לא לגיל הבגרות. אני העברתי את הנושא הזה. יש עתירות גם לממונה על שוק ההון והביטוח. העברנו לאוצר, ביקשנו לקחת בעלות על הנושא הזה, כי ההצעה של משרד הבריאות – אין מה לעשות, בסוף זה יבוא לפתחנו. עוד מעט אין מענה לכל אותם נזרקים. בטח שאתה לא יכול לחדש קופה, והרבה יותר מזה, בן אדם שעובר מעבודה לעבודה, כבר מפסיקים לו את הביטוח, אין המשכיות. מדובר בבעיה קשה. אני מבטיח לך שבדיוני תקציב 2024 הנושא הזה יעמוד במקום מאוד גבוה בסדר העדיפויות מבחינת המשרד. זו הדרישה שלי. אני מחויב לגיל הזה ומחויב לביטוחים הללו. הרי הכרתי את הרפורמה של הביטוחים כשנתנו בוועדת הבריאות ככפל ביטוחים, אבל לא בשביל לגרום בסופו של דבר למצב שבו אם יש בעיה, חברות הביטוח לא ייקחו אחריות. צריך לקחת באיזון – אנחנו ואתם ביחד, אין בעיה, אבל לא להגיד, ברגע שיש בעיה: אנחנו נמצאים מחוץ למשחק, עכשיו שהמדינה תתמודד. אם אתם לא יודעים לעשות את זה, אנחנו נדע לעשות את זה, ונדע להיכנס גם לכיס של מי שצריך. אבל בסוף צריך לתת ביטוח ומענה לאותם מבוגרים, שיהיה ביטוח סיעודי, וזה בהחלט נמצא על שולחננו, ותודה רבה לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מזמין אותך, כבוד השר, להישאר על הדוכן גם לשאילתה הבאה. השאילתה הדחופה הבאה היא של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בנושא: התפרצות של וירוס חדש ומידבק בסין, כ-7,000 איש מאושפזים מדי יום. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, השאלה שלי נוגעת באמת לדיווחים שהולכים ומתגברים על התפרצות של וירוס חדש ומידבק בסין. מדובר על 700 איש מאושפזים מדי יום, עם סיכון גבוה להתפשטות ברחבי העולם. מדברים על נגיף חדש עם תסמינים של חום, צמרמורת, היווצרות נוזלים בריאות; תסמינים שהופיעו רק בילדים אבל לאחר מכן התחילו להתגלות אצל מבוגרים. על פי הדיווחים, בתי החולים בבייג'ין וליאונינג עמוסים מאוד, שיעורי בית הספר בוטלו ללא הגבלת זמן, ושעות העבודה של הרופאים הוגדלו. ולכן אני מרימה כאן דגל ורוצה לשאול: 1. במה מדובר? 2. האם משרד הבריאות מודע לכך? מהם הצעדים שננקטים? 3. האם הממשלה נערכת לכך על בסיס לקחי העבר? מהם הצעדים שננקטים? ומילה אחת נוספת שלי, שלא נכתבה בשאילתה: אנחנו נמצאים בימים מאוד מורכבים של לחימה במדינת ישראל. הדבר הזה, אם אכן מתרחש, צריך לעלות לסדר-היום של מקבלי ההחלטות גם בהיערכות האסטרטגית וגם בהיערכות הכלכלית, אם אכן אנחנו ניצבים בפני עוד אירוע חסר תקדים, כי גם הקורונה, כמו שאתם זוכרים, בהתחלה מקורה היה בסין – –

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי – – –

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

– – והסתירו את הדברים אותם השלטונות. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

תודה. היושב-ראש בא להגיד לך משהו אחד, שאני בכובעי כיושב-ראש – בשאילתות דחופות צריך להיצמד לטקסט.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש אפשרות לשאלת המשך. בשאילתה אנחנו נצמדים לטקסט, סופרים מילים, המזכירות סופרת את המילים.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

יש לה כללים מאוד ברורים.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא מקובל להוסיף טקסט מעבר. בבקשה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת אורית פרקש הכהן, כי את שואלת שאלה שלמעשה מטרידה אנשים, והם לא יודעים מה המענה, כי מגיעות שמועות. אני אענה קודם כול את התשובה הפורמלית של משרד הבריאות מתוך הכתב, ואוסיף אחר כך טיפה נופך. מיום 21 בנובמבר 2023 מדווח על עלייה בשכיחות מקרי דלקת ריאות בילדים בכמה מוקדים בעולם. ההתפרצות החמורה והמוקדמת ביותר נרשמה בשני אזורים בצפון סין. הרשויות הסיניות העבירו בסוף חודש נובמבר 2023 נתונים לארגון הבריאות העולמי שמהם עלה שלא עומד פתוגן חדש מאחורי ההתפרצות, אלא תמהיל של מחוללי דלקת ריאות מוכרים. הדבר גיבה את הטענות הסיניות שההתפרצות הרחבה נובעת ממחזוריות מחלות החורף הרגילה בשילוב העובדה שזה החורף הראשון בסין זה שלוש שנים ללא מגבלות קורונה נוקשות, כביכול, מה שהוביל לירידה במוגנות הטבעית של האוכלוסייה מפני נגיפים אלה, בפרט בילדים. מוקדים נוספים בעולם המדווחים על עלייה בתחלואה נמצאים באירופה ובארצות הברית, שם מדווח שהמחולל השכיח ביותר כעת הוא מיקופלסמה פנאומוניה, מחולל מוכר של דלקת ריאות, שיש עבורו טיפול אנטיביוטי יעיל. חיידק זה אוזכר גם בהקשר של סין. בתפוצת חיידק זה חלה עלייה באופן מחזורי אחת לכמה שנים. עדיין מוקדם לקבוע אם ההתפרצויות הנוכחיות עולות בקנה אחד עם המחזוריות הרגילה של מחלות החורף או חורגות ממנה. יש לציין כי בסין מסתמן כי הן חורגות ממנה מבחינה כמותית – –

היו"ר אמיר אוחנה:

שקט במליאה, בבקשה. חברת הכנסת לזימי.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

– – אך מומחים בין-לאומיים אינם גוזרים מכך סיבות לדאגה רבה. לפי שעה אין שינוי מדיניות מצד משרד הבריאות, אך ההתפתחויות בעולם נמצאות תחת מעקב, והמדיניות תעודכן ככל שיידרש. אוסיף רק בנקודה אחת: בשבוע האחרון, בשבועיים האחרונים – בטח היושב-ראש, בטח גם אתם וגם חברת הכנסת וולדיגר – כולם שלחו לי הודעות לגבי ארגון הבריאות העולמי, שאני חלק ממנו או לא חלק ממנו, תתנגד לתקנות או לא. אני אשים את זה בצד. רק אזכיר, אפרופו סין, ארגון הבריאות העולמי, הדיווחים והקורונה – בעיקר מאז הקורונה התברר לנו שסין באמת לא העבירה נתונים מדויקים. עד היום אנחנו לא יודעים באמת מה היה שם, אנחנו לא יודעים לגמרי מה קורה שם. ואז נכנסה ארצות הברית, שמנסה כביכול לתת יותר תקנות שיחייבו את מדינות-העל – זו מלחמת מעצמות פחות או יותר בין ארצות הברית לסין בנושא הבריאות – לנסות לקבל דיווחים יותר ברורים, אחרת אנחנו נבודד את המדינות הללו. זה בדיוק בשביל הנקודות הללו. אבל זה בהקשר אחר. אנחנו לא טומנים ידנו בצלחת, ואנחנו עוקבים אחרי הנושא הזה. כרגע אין שום מדיניות ואין שום מידע שחורג מהנורמה בשביל להיערך לכך כמחלה או נגיף חדש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. מסתפקת או שיש שאלת המשך?

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

שאלת המשך קצרה מאוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

שאלת ההמשך היא אם אתה לא סבור שיש מקום לפחות להורות על בדיקות מסוימות של אנשים שמגיעים מסין ונכנסים לארץ – –

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, בבקשה, רק לא את זה.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

– – כדי לנטר את הדברים הללו, רק מהמדינות הללו, כמו שבעצם יכולנו לעשות בתחילת האירועים אצלנו – –

שר הבריאות אוריאל בוסו:

יש במשרד הבריאות אגפים מיוחדים – – –

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

– – סליחה, דווקא לנוכח חוסר הנתונים האמינים מסין.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

ללא ספק, אבל אני אומר, יש במשרד הבריאות מומחי פנדמיות ואגפים מסוימים שמטפלים בכאלה דברים בדיוק.

טלי גוטליב (הליכוד):

לסין יש עניין להלחיץ את כל מדינות העולם. תפסיקו, חבר'ה. תיזהרו, אני בתוך התחום הזה. רק אומרת, תיזהרו.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

שנייה. אבל ודאי שאם משרד הבריאות יראה צורך, הוא יעשה כל דבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

תפסיקו. נקווה מאוד שלא. תשמור על אוטונומיית הפרט מכל משמר.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

כרגע, כפי שאמרתי, אין שינוי מדיניות. כשאני אומר שאין שינוי מדיניות, זה גם אומר לא ליצור לחץ יתר, וככל שיידרשו הבדיקות המדגמיות שלהם, הם יעשו בצורה כזאת או אחרת. כרגע אין שינוי מדיניות גם בנושא של הבדיקות של השבים מסין או ההולכים לסין. משרד הבריאות עוקב אחרי ההתפתחויות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, כבוד השר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הדחופה הראשונה היא בנושא הסכם השכר של הפסיכולוגים הציבוריים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת נעמה לזימי, דבי ביטון, עופר כסיף, אברהם בצלאל, צגה מלקו, מיכאל מרדכי ביטון וואליד אלהואשלה. ראשונת המנמקים – חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה רבה, כבוד יושב-ראש הכנסת. כנסת נכבדה, אני קודם כול אקרא את דברי ההסבר: שליש מתוך הפסיכולוגים הרשומים בישראל עובדים במגזר הציבורי, והשכר הממוצע שלהם הוא 50 שקל לשעה ואפילו פחות. בשל כך, פסיכולוגים עובדים בשירות הציבורי בחצי משרה כמעט תמיד, ומשלימים גם במגזר הציבורי כפרילנסרים בעלות של פי כמה וכמה. מערכת בריאות הנפש הציבורית הוזנחה ויובשה במשך שנים, ועוד לפני המלחמה המתנה לפסיכולוג במגזר הציבורי הייתה כשנה, שנה וחצי – תלוי אם אתה בפריפריה או במרכז, אבל עדיין הזמנים לא פשוטים. המלחמה יצרה צורך עצום במענה בתחום בריאות הנפש, ואני אומרת את כל זה כשברקע נמצא הסכם השכר של הפסיכולוגים, שעדיין פתוח. זה שההסכם הזה פתוח כבר שנתיים, זה טעות, אבל זאת גם הזדמנות כרגע, כי אפשר לתקן מהבסיס את חולי המערכת, שהם כמובן תוצר של הרבה סוגיות, אבל בטח ובטח שכר. אני מבקשת לקיים את הדיון החשוב הזה כדי להבין אם האוצר אכן כבר הקצה את הסכום המיועד להסכם הפסיכולוגים; האם יש לו השערה על עלות ההסכם? שנוכל להבין אם יש כוונה ממשית לשקם מהבסיס של השכר את כל מערך בריאות הנפש בישראל. בגלל שעכשיו עמלים על תקציב 2024, ואני יודעת שיש תוכנית גדולה מאוד למערך בריאות הנפש, שמוערכת בכ-2 מיליארד, הייתי רוצה לדעת כמה מתוך זה נשמר להסכם השכר ולהבראת הבסיס. מהניסיון שלי שנים ארוכות, תמיד יש הערכה מה עלותו של הסכם שכר בערך – כמה נשים בצד. בתקציב 2023, ממה שראיתי בתוספות, אלה תוספות שמגלמות את הצורך המיידי, האד-הוקי ממש לבריאות הנפש, וזה בסדר שיש את זה, כי היה צורך מיידי. אבל אם אנחנו רוצים להבריא את המערכת, עלינו להבין לאן פנינו, ואם יש כוונה ממשית לעשות אחת ולתמיד את המעשה ולשקם את מערך הפסיכולוגיה הציבורית, שחסרים בו כ-50%. 50%. תדמיינו לכם מצב שבו פסיכולוג שהלך מתוך שליחות ממשית, לא יצטרך להשלים בעוד חצי משרה בשוק הפרטי, או לא יצטרך לקחת את חצי המשרה השנייה דרך פרילנסר לשירות הציבורי. עובד בשירות הציבורי חצי משרה, ולוקח השלמה לשירות הציבורי עוד חצי משרה. אלו מצבים מעוותים שיצרנו במו ידינו. אפשר לתקן אותם. שיקום מערך בריאות הנפש מתחיל בבסיס, בהזרמת כוחות, בתקינה, במשרות גבוהות של פסיכולוגים ופסיכולוגיות בשירות הציבורי. אני בקשר איתם, ואני מאוד אברך שהדבר הזה יעלה על סדר-היום בדיון ממוקד. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחברת הכנסת לזימי. כעת תעלה ותבוא חברת הכנסת דבי ביטון. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, איך ממשלה קובעת אם תחום עשייה מסוים הוא חשוב יותר או פחות? פשוט לעוסקים בתחומים שהממשלה חושבת שהם חשובים, הממשלה משלמת יותר, ואם הממשלה לא סופרת את התחום האחר, הממשלה משלמת פחות. זהו גורלם של הפסיכולוגים בשירות הציבורי. קודם כול, שנבין שכדי להיות פסיכולוג אדם נדרש ללמוד כשלוש שנים לתואר הראשון, ולאחר מכן יש לו עוד שנתיים וחצי כמעט, לא כולל התמחות. אחרי כל זה הוא עובד בשירות הציבורי ב-50 שקלים בלבד. לדאבוני, מדובר בשכר מבזה ופוגע במיוחד לאחר 7 באוקטובר. בימים אלה עתיד שכרם של הפסיכולוגים בשירות הציבורי לעלות בכ-10 שקלים – יעלה ל-60 שקלים. יש לי תחושה שבמשרד האוצר חושבים שטיפול בבריאות הנפש הוא בזבוז כסף מוחלט, כי זה לא תחום יצרני. מה שבאוצר לא מבינים הוא שני דברים: האחד, גם אם נאמץ לרגע את דרך מחשבתם, שטיפול נפשי הוא כביכול אינו יצרני, הרי שהם באוצר טועים מהסיבה הפשוטה: חוסן נפשי גורם לעובדים להיות יותר יצרניים – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

דבי, אני חייבת להגיד פה – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – להקדיש יותר לעצמם – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

– – אני יושבת בשקט, אבל אני חייבת לומר לך – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – להיות יותר אכפתיים ויותר יעילים.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

– – למרות שאני איתך – רגע, אני איתך בעניין הזה – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אז הינה המסר שלי לאנשי משרד האוצר – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אני איתה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, היא לא רוצה לשמוע.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – חיזוק נפשי של אנשים – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

זאת סתם דמגוגיה, דבי.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – עובדים הוא השקעה ולא הוצאה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

את יודעת שאני איתך בפסיכולוגים.

דבי ביטון (יש עתיד):

והדבר השני – החברה מחויבת לטפל בבריאות אזרחיה, במיוחד הממשלה. כל כך הרבה אנשים נדרשים – – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

למה אתם לא עשיתם את זה כשהייתם בממשלה?

דבי ביטון (יש עתיד):

כן, זאת הצעה – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

זה נורא קל, דבי.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – אבל זו החובה והמחויבות – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

נורא קל להפוך את זה לפוליטי.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – של הממשלה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היא לא רוצה לשמוע – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת וולדיגר.

דבי ביטון (יש עתיד):

אנחנו לא נעלה את מה שהיה עד עכשיו – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

למה לא עשיתם את זה כשאתם הייתם בממשלה?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כשהם היו בממשלה, הם לא עשו כלום.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

למה את הופכת את זה לפוליטי? למה?

דבי ביטון (יש עתיד):

– – קל וחומר בפסיכולוגים.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

למה?

דבי ביטון (יש עתיד):

ולכן – – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

את חושבת שאני לא רוצה את זה?

דבי ביטון (יש עתיד):

לכן, לא יעלה על הדעת – – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תפסיקי, דבי.

דבי ביטון (יש עתיד):

לא יעזור אם תצעקי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

עכשיו הם הגיעו – – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

לא מתאים לך. לא מתאים לך.

דבי ביטון (יש עתיד):

בסוף אין לנו פסיכולוגים.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

דבי, לא מתאים לך.

דבי ביטון (יש עתיד):

בסוף אין לנו פסיכולוגים.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

דבי, למה אתם לא עשיתם את זה בתקציב שלכם?

דבי ביטון (יש עתיד):

ואם אני, דבי ביטון משדרות – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אז בואו נדבר על זה באמת.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – רוצה ללכת לטיפול, אין לי כרגע – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

דבי, דבי.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – כי רק ביום ראשון הוא נמצא – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

את יכולה לצעוק.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למה לא עשיתם את זה בקדנציה הקודמת?

דבי ביטון (יש עתיד):

– – אז על מה את מדברת?

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

דבי, אני איתך ביחד במאבק הזה – –

דבי ביטון (יש עתיד):

ולכן – – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

– – אבל איפה – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני עוצר את הזמן.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

המאבק הזה התחיל – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אני עוצר את הזמן.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

המאבק הזה התחיל לפני ארבע שנים ושלוש שנים, שנתיים.

דבי ביטון (יש עתיד):

אוקיי. עכשיו אנחנו – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

איפה היית?

דבי ביטון (יש עתיד):

– – במאבק.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אז בסדר, תפסיקי להפיל את זה על הממשלה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

פופוליזם זול.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אנחנו נטפל בזה, אין ספק בכלל.

דבי ביטון (יש עתיד):

זו לא הממשלה שבמקרה ב-7 באוקטובר – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

הממשלה, אתם – די.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – הייתה, וברור לנו שעכשיו – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

די, די.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – אנחנו צריכים – – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אז מה זה קשור? בסדר, צריך לטפל בזה.

דבי ביטון (יש עתיד):

זאת לא אותה ממשלה – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

דבי, די.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – שבמשך 20 שנים – אני חוטפת קסאמים – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות הכנסת, אני מבקש. תודה.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – ואני בפוסט-טראומה. זאת לא אותה ממשלה? אז בואו, אל תסתכלו – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מוסיף – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – על הסכומים הזעומים האלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מוסיף דקה לחברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – הייתם בממשלה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אדוני, היושב-ראש – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

כמה התחננתי לזה.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – אני מבקשת משר האוצר ומפקידי האוצר: תתעשתו. תבינו שצריכים לשלם שכר הוגן לפסיכולוגים – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

נכון, נכון.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – בשירות הציבורי. השכר של היום כולל התוספת המוצעת הוא לעג לרש, כי בסופו של יום – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

את הנאום הזה נאמתי לפני שנה פה – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – התוספת שניתן היום תעזור בצמצום השירותים – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

– – כשיאיר לפיד היה ראש הממשלה.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – העתידיים שיצטרכו לתת – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

זה לא הזיז לו.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – כתוצאה ממשבר בריאות נפשם של אזרחי מדינת ישראל. רק שינוי דרמטי – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

דבי – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – בתנאי העסקתם – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

– – את הנאום הזה נאמתי לפני שנה.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – של הפסיכולוגים – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, חברת הכנסת וולדיגר. תודה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אי-אפשר ככה. – – במגזר הציבורי ולקיחת אחריות של הממשלה והבית הזה על בריאותם ונפשם של אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

די כבר. היא אומרת – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – שחוו וראו מראות קשים מאוד במציאות – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אנחנו איתם.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – חיינו המורכבת, יביא אותנו כחברה מחוזקת ובריאה יותר. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נעמה, אני מאמינה לה, כי היא כל הזמן אומרת את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היא לא במערכת בחירות. לא כדי להגיד את זה למען – – – זו הוראה של – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אולי תפסיקי לדבר שטויות?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

דבי ביטון (יש עתיד):

אני מזמינה אותך לגור בשדרות במקום לשבת ולהתקשקש שם, חצופה אחת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני מאמינה לנעמה, לך אני לא מאמינה.

דבי ביטון (יש עתיד):

את, התפקיד שלך הוא לצרוח ולהרשים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לך אני לא מאמינה.

דבי ביטון (יש עתיד):

את מי בדיוק? את מי בדיוק? יש לך תשובות לילדים?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

את עושה פופוליזם, פופוליזם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות הכנסת, חברות הכנסת.

דבי ביטון (יש עתיד):

יש לך תשובות לאנשים? חצופה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

פופוליזם את עושה.

דבי ביטון (יש עתיד):

את עושה פופוליזם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

את והמפלגה שלך.

דבי ביטון (יש עתיד):

ועל מה, על כסף מושחת שאת הולכת להעביר?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

את והמפלגה שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אוקיי, חברות הכנסת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתם התחלתם בחירות.

דבי ביטון (יש עתיד):

כשלילדים אין – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

בחירות, התחלתם בחירות.

דבי ביטון (יש עתיד):

על מה את מדברת?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתם התחלתם בחירות.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – וחברת הכנסת ביטון, חדל.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כשאתם – – – אתם התחלתם בחירות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

דבי ביטון (יש עתיד):

תתביישי לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חדל, חברת הכנסת שטרית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תצטרפו ותאשרו את התקציב.

דבי ביטון (יש עתיד):

את בכלל לא ראויה לשבת על הכיסא – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לה אני מאמינה, לך אני לא מאמינה.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – אם כך את מתייחסת לכל האנשים שצריכים פסיכולוגים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית וחברת הכנסת ביטון.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

עזוב, הם התחילו בחירות.

היו"ר אמיר אוחנה:

עופר כסיף, בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

חוצפנית. יושבת, והתפקיד שלה לצרוח.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברי כנסת, כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו. היום אנחנו, חברים ממגוון סיעות הבית, מבקשים שהכנסת תקדיש מזמנה למי שעומדים בקו הראשון ובחזית ההגנה על הנפש עצמה – הפסיכולוגים הציבוריים, אלו המביטים בחמלה ובהבנה וברגישות בנפשו של אדם במשבר ומציעים לו מזור; אלו המוכנים לעמוד בפיתוי של מערכות פרטיות לעשירים בלבד, לוותר על עוד כסף בחשבון הבנק ולהישאר במערכת הציבורית למען כלל התושבים והתושבות בשכר זעום ומביש של 50 שקל לשעה. אך מחויבותם החברתית של הפסיכולוגים הציבוריים אינה זוכה ליחס הראוי בקרב הממשלה ומשרד האוצר, אחרת איך אפשר להסביר את הצעתו המעליבה של הממונה על השכר באוצר לתוספת של 10 שקלים לשעה בלבד? זה יעזור להם לקנות עוד כוס קפה במזנון החלבי, לא יותר מזה. הפסיכולוגים הציבוריים זקוקים למהפכה בשכר ולבשורה אמיתית מהממשלה, אבל מקבלים רק כתף קרה ובוז מהשלטון. המשבר בפסיכולוגיה הציבורית אינו גזרת גורל, אלא תוצאה ברורה של מחנק תקציבי מתמשך – אותה מדיניות של קפיטליזם דורסני שמייבשת וחונקת כל השקעה ציבורית באדם. כך פורסם בחודש יולי האחרון כי שיעור המימון הציבורי – הכולל הוצאות ממשלה וביטוחי בריאות חובה – של ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל, נמוך מברוב המדינות המפותחות ועומד מתחת לממוצע ב-OECD. במשרד החינוך יש מצוקת תקנים אדירה, וכל פסיכולוג אחראי לכ-1,000 ילדים – פסיכולוג אחד ל-1,000 ילדים – בעיקר בתקופה הנוראית שאנחנו נמצאים בה, מה שגורר זמני המתנה בלתי נסבלים. בקופות החולים זמני ההמתנה הם בין חצי שנה לשנה לטיפול עבור בגירים, ובהתפתחות הילד ובגיל הרך זמן ההמתנה אף ארוך יותר. עיכוב במתן מענה לבעיה רפואית פיזית או נפשית משמעו החמרה במצב וקושי גובר בפתרונו. אך אם המשבר הוא מעשה ידי אדם, כך גם הפתרון. את ההפרטה חייבים לעצור. לא ייתכן שבזמן משבר אדיר, חסר תקדים, בבריאות הנפש בקרב ציבור רחב בחברה, ימשיכו המושכים בחוטים לפגוע במערכת בריאות הנפש הציבורית. לא הגיוני שבזמן שמאות אלפים ממתינים לאוזן קשבת, משרד האוצר יקשיח את ליבו וינהל משא ומתן נגד הפסיכולוגים ולא למענם. הסכם שכר חדש והולם לפסיכולוגים הציבוריים הוא צו השעה. הוא חייב להיערך עכשיו ומייד. אני מבקש להעביר את זה לדיון בוועדת הכספים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אברהם בצלאל, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת – –

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לא שומעים.

אברהם בצלאל (ש"ס):

– – מדינת ישראל נמצאת בימים קשים מאוד – קשים מורלית, קשים חברתית – אך הרוח חזקה. הרוח הזו היא קריטית להמשך קיומנו כעם, ועלינו לשמר אותה בכל מחיר. אין לנו עם אחר ולא ארץ אחרת. בין שלל הנושאים שאיתם מתמודדת מדינת ישראל מאז הטבח הנורא – העלייה הדרמטית בצורך בריפוי נפש של אזרחים ואזרחיות רבים. המצב כיום הוא ששליש מתוך הפסיכולוגים הרשומים בישראל עובדים במגזר הציבורי, והשכר הממוצע שלהם הוא 50 שקל לשעה. בשל כך נוצר מצב שבו רוב הפסיכולוגים העובדים בשירות הציבורי מחלקים את יום עבודתם באופן שחצי משרה הם עובדים באופן פרטי, מצב אשר מחזק את בריחת אותם הפסיכולוגים מהשירות הציבורי. מערכת בריאות הנפש הציבורית הוזנחה ויובשה במשך שנים. עוד לפני המלחמה ההמתנה לפסיכולוג במגזר הציבורי הייתה כשנה, שנה וחצי. המלחמה יצרה צורך עצום במעני בריאות נרחבים. משרד הבריאות יצר תוכנית חוסן לאומית שתנסה להתמודד עם המצב, אך הפתרונות המיידיים המוצעים בתוכנית הם של מענקים חד-פעמיים לשכירים בשירות הציבורי והעלאת תעריפים בעיקר במסלולים אלטרנטיביים של פרילנסרים, מה שיביא להגברת הפגיעה במגזר הפסיכולוגיה הציבורית, ולא בהכרח יספק מענה לאוכלוסיות המוחלשות, שאין ביכולתן לממן טיפול פסיכולוגי בהשתתפות עצמית. ברקע דברים אלו נמצא הסכם השכר של הפסיכולוגים, שעדיין פתוח. לפסיכולוגים במגזר הציבורי מובטחת עלייה של כ-11% עם כל המשק, ובנוסף, החרגה של 53 מיליון שקלים מהקופסה לתיקון עיוותים. למעשה זה גורם לכ-10% עלייה בשכר הממוצע של הפסיכולוגים במגזר הציבורי, וזה יוביל אותם מ-50 שקל ל-60 שקל, סכום שלא משקף בכלל את ההכשרה שהפסיכולוגים נדרשים לה, ובהחלט לא יחזיר את הפסיכולוגים לשירות הציבורי. שכר הפסיכולוגים, שהוא נמוך גם ככה, דורש שינוי משמעותי על מנת לשנות את מצב הפסיכולוגיה הציבורית. לפיכך, אני סמוך ובטוח כי שר הבריאות נתן את דעתו, והגיע הנה, אני מקווה, עם בשורה טובה בעניין. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. תעלה ותבוא חברת הכנסת צגה מלקו, אם היא נוכחת. אם איננה – חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, תודה שאתה עצמך כאן בדיון החשוב הזה. עכשיו אנחנו באים מדיון בוועדה משותפת לזכויות הילד, לפריפריה ולנגב והגליל, גם על החוסן הקהילתי של החברה הבדואית, ושם עלה הנושא שקשה למצוא פסיכולוגים. נהרגו שם 19 אנשים במלחמה ויש נפגעים רבים, ואין פסיכולוגים. ברור שאנחנו צריכים להעלות את מחיר השעה של פסיכולוג בשירות הציבורי, ואני חושב שזו טעות, מה שנעשה כאן, כאילו מטילים את האחריות על משרד הבריאות. לא יהיו פסיכולוגים בשירות הציבורי בקהילות ובערים אם זה לא יהיה מאמץ ממשלתי. משרד הבריאות יכול לתת משהו ויכול לשלב את קופות החולים, אבל אחת הבעיות הכי גדולות בשירות פסיכולוגי מתחילה בבתי ספר ובמערכת החינוך. מחקר שקיבלנו וגם אמירה של פסיכולוג במחוז דרום – אמר לנו ש-40% בלבד מקבלים שירות פסיכולוגי, היושב-ראש. 40% בלבד מילדי הנגב מקבלים שירות פסיכולוגי שהם היו צריכים לקבל ב-100%, זאת אומרת יותר מחצי מהפסיכולוגים שצריכים להיות בבתי הספר לא נמצאים, וכשאתה הולך לקהילה בדואית, זה יותר חמור. עכשיו אני רוצה להזכיר שני אנשים שעשו מעשה. נתחיל דווקא עם בני ביטון, ראש העיר דימונה, שהבין את הבעיה של היעדר פסיכולוגים, וביחד עם פסיכולוג דגול שהוא חבר שלי – אני לא יודע אם ידעת שהתואר הראשון שלי בפסיכולוגיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אז למדתי עם מישהו שבאמת נהיה פסיכולוג.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל זה עושה שכל, אני חייב להגיד.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

לא, למדתי לתואר ראשון פסיכולוגיה. בשנה א' רציתי להיות עובד סוציאלי, ובסוף נהייתי גם עובד סוציאלי וגם פסיכולוג פה בכנסת, אבל החבר שלי למד איתי והוא פסיכולוג דגול, גלעד פישביין, ואז הוא בא עם הצעה כוללנית לבני ביטון, לעיריית דימונה. לא היה אפשר להביא פסיכולוגים בכל שיטה רגילה. היית רוצה להביא אותם לקופות חולים – הם לא באים; היית רוצה להביא אותם לבתי ספר בדימונה – הם לא באים. זה רחוק, לא יוקרתי, לא משלמים כסף לשעה. מה הוא עשה? בנה מהלך עירוני, מהלך רשותי של שיפור השירות הפסיכולוגי. מה קורה במהלך הזה? מביאים אדם כמו גלעד פישביין ואנשים שיכולים לתת לפסיכולוג צעיר את ההתמחות, אז זה נהיה יוקרתי, כי פסיכולוג גומר באוניברסיטה, הוא צריך התמחות, הוא יודע שיש שם פסיכולוגים ברמה גבוהה, אז הוא בא אליהם, כי הוא מקבל התמחות בדימונה. הדבר השני שמקבלים הוא כסף מקופות החולים לשירות הפסיכולוגי המקומי, והדבר השלישי – שהעירייה מגבה, ובכל מיני דרכים, גם עם חברות כלכליות מקומיות, טיפה משפרים את סך ההכנסה שיש לאותו פסיכולוג, כי הוא יכול לעבוד גם בערב, גם בבוקר, יש לו שכר סביר עם התמחות, עם פסיכולוגים ברמה שמזמינים אותו לעבוד איתם, ואז זה נהיה יוקרתי. ואז דימונה היום מקבלת שירות פסיכולוגי שהיא לא קיבלה עשרות שנים. אבל מי עשה את זה? העירייה. העירייה חיברה את הבריאות, את קופות החולים, את בתי הספר, את כל המשאבים למקום אחד. מה שאנחנו צריכים לעשות כאן הוא לייצר כסף ותמריץ עירוני, קול קורא. איפה שר הבריאות בוסו? איפה הוא?

קריאה:

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני לא רואה, אני לא מזהה.

קריאה:

מולך.

היו"ר אמיר אוחנה:

מולך, ממש היישר מולך.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

חשבתי שאיזה נער יושב שם.

קריאה:

באמת צעיר בימים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

זה נער, נער שהוא סבא. שנזכה גם אנחנו להיות סבים. השר בוסו, קודם כול מזל טוב על בר-המצווה של בנך השבוע. דבר שני, ממרום גילך אתה כבר למדת שפתרונות זה ברשויות מקומיות. וההוראה שצריכה לצאת בכל רשות מקומית, בקול קורא: אני, המשרד, אתן לכל רשות מקומית חצי מיליון שקל, אם היא מקימה מערך שירות פסיכולוגי משולב – משרד החינוך, קופות חולים והמרכזים הפסיכולוגיים שיש לך. מי שידע לרבע את המעגל הזה, יקבל תמריץ, ואני אעבוד איתו. זה מה שעשו בדימונה, זה מה שעשינו בירוחם עם דני, הפסיכולוג הזכור לטוב, וזה מה שצריך בסוציו-אקונומי נמוך. משפט אחרון. כמו כל דבר במדינה, אתה צריך לדעת איפה להיוולד. אם תיוולד ברשות עשירה שיש לה ארנונה עסקית, יהיו שם פסיכולוגים; אם תיוולד בסוציו-אקונומי נמוך – ושם צריך יותר פסיכולוגים – יהיה רק 40% שירות פסיכולוגי. עם תמריץ של משרד הבריאות, החינוך והאחרים, אנחנו כממשלה יכולים לבנות מערך עירוני של שירות פסיכולוגי. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת ביטון. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אם הוא נוכח, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבר בשנה שעברה דיברנו על הנושא של פסיכולוגיה ציבורית, וכמובן פניתי לכל הגורמים שמטפלים בנושא הזה על מנת להקל את תהליך שילוב הפסיכולוגים גם בסקטור הציבורי, גם במועצות וגם עם הקהילה, אבל הנושא הזה לא מתקדם. מסלול הלימודים שלהם הוא מסלול לא פשוט, מסלול קשה ומפרך. אני חושב שהגיע הזמן לטפל בנושא הזה ולשפר את תנאי הקבלה, קודם כול של הסטודנטים, וב. את שנת הלימודים הנוספת לסטודנטים מחו"ל צריך לבדוק שוב, ולמצוא מסלול על מנת לקבל יותר סטודנטים לנושא הזה. הנושא השני הוא נושא השכר. השכר מאוד בסיסי, לא הולם, וצריך לדאוג לפסיכולוגים על מנת שאנחנו נצליח לתגמל אותם בצורה הולמת, בצורה שהיא בדיוק כמו השירות שהם נותנים, על מנת לעזור ולסייע לפסיכולוגים בנושא הזה, וגם שאותם פסיכולוגים ייתנו מענה לתושבים ולאזרחים בצורה שהיא טובה ומכובדת. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת יעלה ויבוא שר הבריאות להשיב על ההצעה. בבקשה, אדוני.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני מודה מראש לכל חברי הכנסת וחברות הכנסת – שבוע אחר שבוע, דיון אחר דיון, אני נותן כאן מענה בנושא בריאות הנפש. אני רואה בזה חשיבות עליונה גם מבחינתכם, ואתם דואגים שזה לא ירד מסדר-יומה של הכנסת והממשלה, וטוב שכך. ואכן, זה לא יורד משולחננו רגע אחד. יכול להעיד גם יושב-ראש ועדת הבריאות יונתן מישרקי, שנמצא כאן, שאנחנו בקשר רציף, והוא כבר עשה דיון, אולי דיון חמישי, רק בנושא בריאות הנפש ועד כמה הוא חשוב. הפעם התמקדתם בנושא הפסיכולוגים. אני אענה את התשובה הפורמלית שמונחת כאן בפניי שהכינו במשרד, ואני גם אפרט טיפה. המלחמה הנוכחית ואירועי 7 באוקטובר מעמידים בפני מערכת הבריאות אתגרים גדולים ורבים. מערכת הבריאות תפקדה באופן מעורר כבוד במתן מענה למשימות רבות, כגון מתן טיפול רפואי לנפגעי הגוף באירועים, ביצוע תהליך זיהוי של הנרצחים ועוד. זו ההזדמנות עבורי להודות לכלל אנשי מערכת הבריאות המבצעים את משימות הקודש הללו יומם וליל. תודה לכם מכולנו. גם בימים הללו, גם ברגעים הללו, בזיהוי נעדרים ואלמונים עדיין, וגם במתחמי השבים שאני מבקר בהם וביקרתי בהם – עבודת קודש. אחד האתגרים המשמעותיים הניצבים בפני המערכת כיום הוא מתן מענים לנושא בריאות הנפש, אתגר שהיה קיים טרם המלחמה, וכעת, באירועי 7 באוקטובר במיוחד, האתגר רק התעצם. שיפור המענה בבריאות הנפש במערכת הציבורית הוא מהמשימות המרכזיות של משרד הבריאות. אני מדגיש: המערכת הציבורית. המשרד פעל רבות עוד לפני המלחמה על מנת להרחיב את המענה בעולם בריאות הנפש, וביתר שאת בחודשיים האחרונים. לאור זאת, וכמענה לצורך המתגבר לנוכח האירועים והמלחמה, המשרד מקדם תוכנית לאומית לבריאות הנפש. התערבות אפקטיבית ומוקדמת עשויה להפחית תחלואה בשלב מאוחר יותר בעשרות אחוזים. מטרת התוכנית היא הרחבת המענים הטיפוליים בשירות הציבורי בעולם בריאות הנפש באופן המאפשר מענה זמין, נגיש ומקצועי לכל האנשים הזקוקים לכך. התוכנית כוללת כמה כיווני פעולה, כגון הגדלת היקפי כוח האדם המטפל בשירות הציבורי; דיוק האבחון וההתוויה הטיפולית באמצעות תהליך טריאז' מובנה, כדי שמי שנמצא בחזית או מי שצריך טיפול דחוף לא יעמוד בתור כמו אותו אחד שרוצה רק שיחת עידוד; ריבוד הצרכים הטיפוליים והפניית המטופל למענים המתאימים לצרכיו; יצירת מענים חדשים, כגון מיסוד מקצוע חדש שדומה לתומך או מגיש עזרה ראשונה בתחום בריאות הנפש; התאמת תעריפי הטיפול בבתי החולים ובקהילה על מנת לאפשר את מתן השירות הראוי ותקצוב מערכת הבריאות בהתאם ועוד. אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר שיאפשרו את יישום התוכנית הוא הגדלת היקפי כוח האדם המטפל שעובד בשירות הציבורי דוגמת פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועוד. לכן משרד הבריאות הציב את סוגיית – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל לגבי הפסיכולוגים, יש מבחן אחת לשנה. בכל הסקטורים האחרים אפשר להיבחן פעמיים בשנה; אצל הפסיכולוגים – רק פעם בשנה. אז אולי יעשו פעמיים בשנה, ואם הוא נכשל, תעבור חצי שנה והוא שוב ייגש למבחנים. זה דבר שמשרד הבריאות יכול לשנות.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אוקיי. רק תזכרי שכרגע דיברו פה לא על המספר אלא על התשלום.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל זה חשוב, ככה תוסיף כוח אדם.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

נקודה בהחלט חשובה. לכן, משרד הבריאות הציב את התגמול לפסיכולוגים במערכת הציבורית כאחד מיעדי התוכנית הלאומית לבריאות הנפש שכרגע מונחת בפני האוצר. היא כזאת שפתרונה יאפשר הגדלה משמעותית של המגעים במערכת, יותר טיפולים ליותר אנשים. זה נקרא הגדלה של מגעים – יותר טיפולים ליותר אנשים. על מנת להגדיל את היקף כוח האדם המקצועי נדרש: 1. לשמר כוח אדם מקצועי במערכת; 2. להגדיל את היקף העבודה של כוח האדם שנמצא במערכת; 3. לקלוט לתוך השירות הציבורי כוח אדם מקצועי נוסף. המשרד פועל בכמה כיווני פעולה על מנת לבצע את היוזמה הזו. לדוגמה, בימים אלו משרד הבריאות פועל להוספת מלגות בעלות של 30 מיליון ש"ח על מנת להגדיל את מכסת המתמחים הנקלטים במערכת. עם זאת, היכולת להרחיב באופן משמעותי את היקפי העבודה של אוכלוסיית הפסיכולוגים בשירות הציבורי תלויה במידה רבה ברמת ההשתכרות שלהם. לכן, הגדלת השכר היא רכיב קריטי, והמשרד עוסק בו באופן אינטנסיבי ויום-יומי – תכף אני אוכל גם לבשר אולי טיפה – ליציאה למשא ומתן מיידי על הסכם שכר הפסיכולוגים במערכת, כפי שסוכם שיהיה. עם זאת, לנוכח הדחיפות ביישום התוכנית באופן מיידי וההבנה כי הסכם שכר הוא תהליך שדורש זמן על מנת שיבשיל, ובהסכמה עם משרד האוצר, נוצרה תוכנית המענקים. תוכנית זו נועדה ליצור תמריץ ראשוני להגדלת כוח האדם הטיפולי כדי לתת מענה לצרכים המיידיים בעולם בריאות הנפש, תמריץ שאנו מאמינים שיכול לעודד את הפסיכולוגים הרבים שהביעו רצון לסייע בתקופה זו, ואף התנדבו וסייעו בתחילת המלחמה, להיכנס לשירות ציבורי ולתת את השירות החיוני הזה לציבור. התוכנית כוללת מנגנונים שיאפשרו תגמול גבוה יותר לכלל הפסיכולוגים, לצד תמרוץ הגדלת היקפי משרה למועסקים, כפי שאמרו כאן, מ-50% ל-75% הקיימים, וכניסה של מועסקים חדשים בהיקפי משרה גדולים יותר; כל זאת, במטרה לשפר ולהרחיב את המענה בתחום המערכת הציבורית. התוכנית נוצרה דווקא בשל החשיבות הרבה של הנושא, והיא טומנת בחובה עליות משמעותיות בשכר באמצעות המענקים לצד הרצון והכוונה לדון ולסכם בצורה מהירה את הסכמי השכר. אנו מאמינים שצעדים אלו הם תוכנית זמנית והם יציאה מיידית למשא ומתן על הסכם שכר, שיאפשרו שינוי לטובה במצבה של הפסיכולוגיה הציבורית וקידום של התוכנית הלאומית לבריאות הנפש לצד צעדים דרושים נוספים שבהם המשרד מטפל. עכשיו אני רק אגע בנקודות – שאלתם על כמה כסף מדובר; מדובר ב-2 מיליארד ש"ח – חברת הכנסת לזימי שאלה. נתתם כאן נקודה נכונה. הסכם השכר נותן מענה של 11%, ובסוף זה יוצא, כמו שאמרתי, מ-50 שקל לשעה ל-60; זה לא בדיוק, אבל זה לא משנה. הבנו שגם הסכם שכר לא נותן מענה, לכן בתוכנית התמלוגים, שבה אנחנו רוצים לתת מענקים, מדובר ב-200 מיליון ש"ח שיהיו עכשיו חלק מ-2 מיליארד ש"ח שייתנו מענה. איגוד הפסיכולוגים, שעובד איתנו, מרוצה מאוד מהתהליך שמסתיים ממש ברגעים אלו במשרד האוצר. זה נותן הרבה יותר מענה מהסכם השכר, שייתן להם – זה יכול להגדיל להם מ-25% או 50% ל-75%, יותר מגעים, יותר היקף כוח אדם, וזה יכול לתת מענה. מדובר בתוספת מיידית. לדעתי זה כבר הוסכם עם האוצר.

נעמה לזימי (העבודה):

שר הבריאות אוריאל בוסו:

לא. ההסכם כולו זה 55 מיליון שקלים, 53 מיליון שקלים. אנחנו מדברים על תוספת של 200 – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יש תוספת לשעה?

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אמרתי, בלי להיכנס לשעה. אני חושב שפסיכולוג צריך לקבל בסוף, אם זה מהקופה או מהמדינה, 400 שקלים לשעה, מה שהיום עומד על פחות מ-200 שקלים. זאת השאיפה שלנו, וזה נמצא בתוכנית המענקים.

נעמה לזימי (העבודה):

זה אצל הפרילנסרים.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אני אומר, בשירות הציבורי הוא לא יבוא לכאן אם אתה לא נותן לו לפחות 400 שקלים לשעה, כי זה מה שהוא מקבל בחוץ. היום בחוץ, עם הקופה ועם מה שהוא מקבל ממשרד הבריאות, הוא מגיע ל-180 שקלים לשעה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, אתה לא יודע על מה אתה מדבר. אשתי היא דוקטור לפסיכולוגיה, מדריכה בכירה – מציעים לה בשירות הציבורי 53 שקלים לשעה וזהו. 53 שקלים לשעה.

נעמה לזימי (העבודה):

אם אתם מציעים 200 – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אני אומר לך – – –

נעמה לזימי (העבודה):

בין 50 ל-400 – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אני אומר לך את האמת – הפסיכולוגים רוצים לעבוד בשירות הציבורי.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

חבר הכנסת מתן כהנא, לכן אמרתי, הסכם שכר, שמתברר שהוא גם לא נותן מענה, לוקח יותר זמן. כרגע אנחנו צריכים לתת מענה מיידי.

נעמה לזימי (העבודה):

אבל זה המצב שנתיים.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אין בעיה, אז אנחנו לא נחכה עוד שנתיים. לכן ביקשנו כרגע מענה מיידי במסגרת מענקים. מדובר על 200 מיליון שקלים, לא 30 ולא 50 ולא 53. המענקים ייתנו מענה מיידי שיוכל להגדיל בהחלט את המגעים ואת הטיפולים ואת היקפי המשרה ולתת להם מענה. אני מסכים איתך שעובד בשירות הציבורי צריך לקבל – לפחות מתקרב, אם לא 80% מהשירות – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אל תיתן לו 400, תן לו 200.

נעמה לזימי (העבודה):

בדיוק.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אנחנו שואפים לשם. את זה אנחנו דורשים, ורק כך נוכל לתת מענה בסוף ולהחזיר את העובדים. אבל לא רק להחזיר אותם. חבר הכנסת מתן כהנא, אני רוצה לומר משהו אחר. צריך לזכור: זה לא רק בשביל השכר של המטפל בשירות הציבורי. אנחנו לא רוצים לגרום למצב שבו ילד בבאר שבע שזקוק לטיפול פסיכולוגי או נפשי לא יקבל מענה, ולמי שגר בתל אביב ויש להורים שלו כסף יש מענה. זה לא יהיה. המערכת הציבורית חייבת להתחזק ולקבל את המענה. לכן, כשאנחנו מדברים על 2 מיליארד שקלים בתוכנית, זאת בדיוק המטרה – לחזק את המערכת הציבורית. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ירון לוי, עמדה נוספת מהצד. עד דקה לרשותך.

ירון לוי (יש עתיד):

כבוד השר, אני רוצה רגע לציין את הנתון: 7,881 פסיכולוגים, מתוכם 4,191 פסיכולוגים קליניים. אני מציין את המספר, כי אני חוזר למצגת שכבוד השר שלח לי והוצגה בוועדת הבריאות: מצגת, שקף 9 – מקצועות חדשים והרחבת רצף המענים. מאחר שיש לנו בפנקס הפסיכולוגים מספר מאוד גדול של פסיכולוגים, אני רוצה להבין מכבוד השר: למה מתכוון הסעיף שאומר "בניית מסלול הכשרה וליווי למגישי עזרה נפשית"? מה הקריטריונים שאותם מומחים שיטפלו בנפש פצועה צריכים לעבור כדי להיכנס? מה ההליך?

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אדוני חבר הכנסת ירון – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אגב, אני רק מדגיש למען הסר ספק: התקנון מאפשר להביע עמדה נוספת, זאת לא שאילתה, והשר יכול לבחור להשיב.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אני אתן מלמעלה. זה היה דיון רחב.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אאפשר גם דקה לחבר הכנסת מתן כהנא.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

זה היה דיון נרחב בוועדת הבריאות, ואני לא איכנס לזה. הבנו שברגע שאנחנו צריכים לתת מענה של אלפים נוספים, צריך לבנות מסלולים. לא מחליפים את הפסיכולוגים, לא את הטיפול שלהם ולא את ההכשרה שלהם, אבל כרגע צריך להכניס מיידית אפשרויות נוספות לתמיכה נפשית ברמת תומך נפש.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

לא על ידי מקצוע חדש, מצטערת.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

לא נקרא לזה מקצוע חדש – הכשרה נוספת שצריך להכשיר. מבחינתנו, אפילו את כל רופאי המשפחה, את כל רופאי הילדים, כי לפעמים זה ברמת שניים, שלושה מפגשים. זה מסלול מאוד מובנה. לצד זה, אנחנו רוצים גם לחזק את הפסיכולוגיה ואת הפסיכולוגים, ולכן אנחנו עובדים להכפיל את השכר שלהם ולא לפגוע באף אחד מהמתווים וההתמחויות. זאת בדיוק המשמעות. היה על זה דיון נרחב, ואני אשב איתך בנפרד ואסביר לך במה מדובר.

נעמה לזימי (העבודה):

אני אשמח לדיון על זה בוועדת עבודה ורווחה.

היו"ר משה סולומון:

את יכולה לאפשר דקה נוספת לחבר הכנסת מתן כהנא?

נעמה לזימי (העבודה):

הסכמי שכר – – –

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת לזימי, אנחנו מאפשרים דקה לחבר הכנסת מתן כהנא.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, ראשית, אני רוצה באמת להגיד תודה על זה שמשרד הבריאות לקח את זה כמשימה ועומדים לעסוק בנושא בריאות הנפש בשירות הציבורי בצורה כל כך אינטנסיבית, כי זה חשוב מאוד. כמו שאמרתי קודם, אני אומר מידיעה אישית: אשתי היא פסיכולוגית מדריכה בכירה. בשירות הציבורי השכר שלהם הוא 53.57 שקלים. זה השכר שלהם לשעה. באמת, אני אומר לך, אני מכיר את אשתי, כמובן, ואת כל החברים שלה – הם כמהים לעבוד בשירות הציבורי. פסיכולוגים רוצים לעבוד בשירות הציבורי, הם רואים בזה שליחות. אבל השכר הזה הוא שכר מעליב. הם לא יכולים לעבוד בשכר הזה, כי זה כל כך מעליב. אני אומר לך, זה יותר רחב. סתם לדוגמה, אשתי וכמה קולגות, חברים וחברות שלה, ירדו לאילת כדי להיות עם אלה שהגיעו מהעוטף. כל שאר הדיסציפלינות קיבלו אוכל – רק לפסיכולוגים לא נתנו לאכול שם. יש כל מיני דברים שהם פגיעה בפסיכולוגים, בשירות הפסיכולוגי הציבורי. אני אומר לך שוב, אדוני השר: תרתמו אותם, כי הם רוצים לעבוד בשירות הציבורי. הם רואים בזה שליחות. זה בידיים שלכם. תודה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

חבר הכנסת כהנא, אני אענה בנקודה: בהחלט זאת משימה שלי ומשימה של המשרד. נחשפנו לזה במהלך המלחמה, והבנו כמה אנשים באו ואמרו שהם רוצים להיות חלק מהמערכת הציבורית. אגב, גם פתחנו קול קורא לאותם נותני מענה שלא בהתנדבות עד כמה שניתן. הם חלק מהעניין. ראיתי את עבודת הקודש שלהם באילת, בים המלח, במלונות כאן בירושלים, בצפון – בהחלט, זאת המטרה. אבל אמרתי שהמטרה היא לא רק להגדיל את השכר שלהם. על ידי זה שאני מגדיל את השכר שלהם ונותן מענה לקופות חולים – שגם יקבלו כמה מאות מיליונים כנגד זה שייתנו בקהילה – לא יהיה פער והבדל בין ילד לילד ובין אדם לאדם, שמי שיש לו יקבל מענה ומי שאין לו לא יקבל מענה. אנחנו על זה, ואנחנו נעדכן על הסכם השכר, לדעתי, בימים הקרובים.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה לשר הבריאות.

נעמה לזימי (העבודה):

אני אשמח לדיון על זה בוועדת העבודה והרווחה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

מבחינתי, אין לי התנגדות לכל דיון שיבקשו כאן במסגרת הצעה לסדר-היום, לכל ועדה שתידרש. אנחנו בהחלט בעד.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

השר, מה עם המודל הרשותי – – –

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה לשר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו. כעת אנחנו עוברים להצעה הדחופה הבאה.

נעמה לזימי (העבודה):

לאיזו ועדה? לא הצבענו.

היו"ר משה סולומון:

לאיזו ועדה? לוועדת הבריאות? הוחלט לאיזו ועדה? לוועדת הבריאות. הצבעה לוועדת הבריאות.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

לא, אם יש הרבה הצעות, זה הולך – – – אם כולם מסכימים – – –

היו"ר משה סולומון:

אני מבין שכולם מסכימים שההצעה תעבור לוועדת הבריאות. תודה רבה. אז אנחנו עוברים כעת להצבעה על העברת ההצעה לוועדת הבריאות. תפסו מקומות. אני חוזר: אנחנו מצביעים כעת על ההצעה להעביר את הדיון לוועדת הבריאות. תפסו מקומות. חברים, אני מבקש שקט. חברת הכנסת לזימי, אנחנו עוברים להצבעה עכשיו. ההצבעה כעת היא על ההצעה להעביר את הדיון לוועדת הבריאות. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

תוצאות ההצבעה: 12 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהדיון בנושא הקודם יתקיים בוועדת הבריאות. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

כעת אנחנו עוברים להצעות דחופות בנושא: טיפול המדינה ביתומי חללי צה"ל. את ההצעות הגישו חברי הכנסת נעמה לזימי, מתן כהנא ויסמין פרידמן. ראשונת המנמקים – חברת הכנסת נעמה לזימי. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה – – –

היו"ר משה סולומון:

בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה רבה.

קריאה:

היו"ר משה סולומון:

טעות שלי, שוב.

נעמה לזימי (העבודה):

יש פה יו"ר חדש, הוא מתפעל.

היו"ר משה סולומון:

אנחנו מתפעלים פה את המנגנונים. הינה, הקצאת זמן.

נעמה לזימי (העבודה):

הכול טוב. הצעה לסדר-היום שאני חושבת שצריכה להיות עליה הסכמה מלאה בבית הזה. את נושא התגמול ליתומי צה"ל הכרתי עוד מהכנסת הקודמת כשפנו אליי ארגוני הילדים. אני מודה שלא הכרתי את זה שאין גם לילדים יתומי צה"ל הכרה וקצבה קבועה – מצב שבעיניי מהווה עיוות מאוד קשה. כשאני מדברת עם חלק מיתומי צה"ל שמתקשרים אליי, הם מסבירים לי: תראי, לילד יש ידיעה שההורים שלו הם חלק מהתמיכה שלו לכל אורך שלבי החיים: לפני חתונה, רכישת השכלה, רכישת בית. איזה עוגן, מענה, תמיכה. לאותם ילדים שהוריהם נהרגו בקרב על הבית, בקרב למען שמירה על החיים שלנו, אין את אותה מעטפת ובעצם אנחנו שמים אותם, את הילדים הללו, במקום יותר פגיע. חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) אינו מכסה כיום את סוגיית היתומים באופן הולם. החוק קובע כי האלמנות של נופלים במערכה תקבלנה פיצויים, בצדק כמובן, ובנוסף, יתום משני הוריו. אך לגבי יתום מהורה אחד אין זכויות ברורות, וכרגע הם לא תחת הקטגוריה. בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל נוספו יתומים רבים, לצערנו הרב, למאגר יתומי נספי צה"ל במערכה. עובדה זו רק מדגישה את הצורך לשוב ולעסוק במעמדם וביכולת המדינה לפצות אותם על אובדנם. על כן אני מבקשת לקיים דיון מהיר בנושא, ולאפשר פיצוי כספי לכל החיים גם ליתום שהתייתם מהורה אחד. מלבד זאת, צריך להתכנס ולדון בסוגיית יתומי צה"ל, שכן אין הכרה בהם באופן רשמי, אף לא בתור מעמד מוגדר במשרד הביטחון. מן הראוי שבעת הקשה הזו נעסוק בנושא החשוב הזה. אני חושבת שלא צריך לעסוק בנושאים האלה בגלל נסיבות קשות, אבל הנסיבות הקשות לא פעם מזמנות את זה, כי כורח המציאות באמת מחייב אותנו לגעת בנושאים הללו. אבל בואו כבר נעשה את זה ותהיה פה גם הסכמה. אני אסיים בשירו של יאנוש קורצ'אק: "לא מספיק לאהוב ילדים, צריך להבין אותם ולהתייחס אליהם כבני אדם: להעניק להם את אותם הזכויות והכללים, אותן ההתחייבויות אשר מחייבים את המבוגרים". בואו נעשה מעשה בבית הזה – נעביר כבר את חוק יתומי צה"ל ונעשה פה תיקון לעיוות ארוך שנים, עוד מ-1950. אנחנו פה כדי לתקן. אנחנו בית המחוקקים – בואו נחוקק את זה. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב בראש, אדוני השר, אנחנו עוסקים פה בנושא מאוד רגיש. בעצם אנחנו עוסקים פה בפערים שנוצרו במהלך השנים בטיפול ביתומי צה"ל וכוחות הביטחון. אני לגמרי משוכנע שכל העוסקים במלאכה רוצים לעשות הכי טוב שהם יכולים. בראייה היסטורית של איך הגענו למצב הזה, אני חושב שאני יכול לנתח ולהבין איך הגענו לסיטואציה הזו שהיתומים, יתומי כוחות הביטחון וצה"ל, באמת לא מטופלים כמו שצריך. אבל אני חושב, כמו שחברתי נעמה אמרה פה – זאת ההזדמנות לתקן את הדברים. הפער המרכזי – זה בלתי נתפס כששומעים את זה – הוא שבגדול יתום צה"ל גומר להיות יתום בגיל 21. זה לא נתפס. כשאמרו לי את זה בפעם הראשונה לא האמנתי שזה יכול להיות. אבל בגדול יתום צה"ל מסיים להיות יתום בגיל 21. יחד עם חברי בועז ביסמוט הקמנו את השדולה למען אלמנות ויתומי צה"ל, ועשינו מפגש גדול עם יתומי צה"ל. ואתה שומע סיפורים קורעי לב של אנשים, ומסתבר שהיתמות לא נגמרת בגיל 21. זה מתחיל באי-הכרה פורמלית – פורמלית הם מפסיקים לקבל אפילו הזמנות לטקסים, ככה הם טוענים, מפסיקים לקבל הזמנות לטקסים, וכמובן שבהקשרים של תמיכה מסוגים שונים. לצערי, מאז פרוץ הקרבות של המלחמה הזו נוספו, נכון לאתמול – לצערי זה כבר עולה – 320 יתומים. אני מתפלל לקדוש ברוך הוא שהם האחרונים וזה ייעצר לחלוטין. אדוני היושב בראש ואדוני השר, 32 מהיתומים האלה הם מעל גיל 21. הם אפילו לא נכנסים לרשימה של היתומים. הם לא נכנסים לרשימה של היתומים. רובם המוחלט הם בנים או בנות של רבש"צים ושל חברי כיתות כוננות שהם חללי צה"ל, והמדינה פשוט לא רואה בהם יתומים. בשנת 2022 שר הביטחון דאז בני גנץ הקים ועדה בראשות השופט בדימוס אליקים רובינשטיין שדנה בזכויות של היתומים. בין ההמלצות של הוועדה הזו היה כמובן לטפל בגיל ולהעלות אותו משמעותית כלפי מעלה; מלגה חודשית בשיעור יורד, מלגה שתלווה אותם לאורך כל החיים; הקלות במס וארנונה; הגדלות או התאמות ברכישת דירה – הם מקבלים איזה מענק לרכישת דירה, וצריכים להתאים אותו כי הוא לא התעדכן כבר הרבה שנים; ועדה לתמיכה בכאלה שהחיים לא שפרו עליהם, ויש לצערי לא מעט מקרים כאלה. אני הגשתי שתי הצעות חוק: אחת – לביטול הנושא הזה של הגיל. אין. יתמות לא נגמרת בגיל 21. היא לא נגמרת אף פעם. היו יתומים שהגיעו לדבר איתנו בשדולה בני 65, בני 70, ואתה רואה איך היתמות הזו משפיעה עליהם לאורך כל החיים. הצעת חוק שנייה היא הצעת חוק שמדברת על יישום ההמלצות של ועדת רובינשטיין – פשוט לקחת את ההמלצות של ועדת רובינשטיין ולהפוך אותן לחקיקה. אני חושב שזו האחריות שלנו כחברה לדאוג ליתומי צה"ל ומערכת הביטחון לאורך כל חייהם, ואני חושב שדווקא בעת המלחמה זה כל כך חשוב, כשהלוחמים שלנו עכשיו יוצאים לשדות הקרב, ובהם רבים שהם הורים. מילואימניקים רבים והמון הורים צריכים לדעת שהם עכשיו מחרפים את נפשם בשבילנו, ואם חס ושלום יקרה הרע מכול, מדינת ישראל תהיה שם בשביל הילדים שלהם. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אני חושב שצריך להעביר את זה לוועדת הרווחה.

היו"ר משה סולומון:

בסדר גמור. לאחר שישיב השר, נעביר את זה לשם. ישיב על ההצעה השר עמיחי אליהו, בשם שר הביטחון. בבקשה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה רבה שאתם מעלים את הנושא החשוב הזה לדיון. נפתח בתנחומים למשפחות הרבות שנוספות עלינו, איחולי בריאות לכל החיילים שנפצעו, וכמובן אנחנו רוצים לראות את כל החטופים שלנו חוזרים לביתם בשלום. אני עונה במקום שר הביטחון, מפאת צוק העיתים. מובן למה הוא לא נמצא פה – הוא נמצא בתוך המערכה עצמה. מענה שר הביטחון על הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: טיפול המדינה ביתומי צה"ל, של חברי הכנסת מתן כהנא, יסמין פרידמן ונעמה לזימי. חוק משפחות החיילים שנספו במערכה מגדיר בן משפחה של חייל שנספה במערכה, ובין היתר מגדיר את מערך הזכאויות הכלכליות והסוציאליות שזכאי להן יתום, ילדו של הנספה. יובהר כי בעוד שהחוק קובע זכאות לתגמול לאלמנה ולשכול, והזכאות לקבלת תגמול חודשי לאלמנה בעד יתום מסיימת ככלל בגיל 21, הרי שבהתאם לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, ניתנת ליתום הבוגר מעטפת הטבות במהלך חייו בהתאם לעמידה בתנאי החוק, ובכלל זה מימון הלימודים האקדמיים, קבלת דמי מחיה בתקופה הזו, טיפול נפשי ככל שנדרש לאורך כל חייו וקבלת מענק נישואים בסכום של כ-150,000 ש"ח. בנוסף, מתוך הכרה בחוב המוסרי כלפי יתומי צה"ל וכוחות הביטחון, הוקמה ועדה ציבורית לבחינה וגיבוש של המלצות בסוגיות הכרוכות במעמדם ובהיקף זכויותיהם של יתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים, בראשות כבוד השופט בדימוס פרופ' אליקים רובינשטיין. הוועדה הציבורית ראתה בסטטוס "יתום" ככזה המתקיים לאורך כל החיים, ובהתאם המליצה על הרחבת הסיוע בתחום הכלכלי, השיקומי והרגשי על ידי מתן תגמול להתפתחות אישית, הכפלת סכום מענק הנישואים, הרחבת הסיוע במימון התערבות לרווחה רגשית ועוד. כמו כן הומלץ לכונן יחידה מקצועית נפרדת ליתומי צה"ל וכוחות הביטחון באגף משפחות, הנצחה ומורשת. שר הביטחון הורה לקיים עבודת מטה פנימית לשם בחינת הרחבה נוספת של הסיוע ליתומים מעבר להמלצות הוועדה. בימים אלו נערכת עבודת מטה כאמור, ובסיומה ייערך תיקון מקיף לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה לשם הטמעת המלצות הוועדה הציבורית וההרחבות מכוח הנחיית שר הביטחון. אנו מאמינים כי הרפורמה המתוכננת תסייע באופן משמעותי ליתומי צה"ל וכוחות הביטחון, שנמצאים בליבנו ככל בן משפחה שכול אחר. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, אדוני השר. עמדה נוספת התבקשה מחברת הכנסת שרון ניר. יש לרשותך דקה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושבת שלראשונה מאז מלחמת יום הכיפורים ב-73' מתרגש עלינו אירוע שבו המחיר שאנחנו משלמים בנפש, באבדות ובאובדן של חללי צה"ל הוא קשה מנשוא וכמעט בלתי נתפס. רק ביממה האחרונה התוודענו לתשעה נופלים, גיבורי ישראל, גיבורי התהילה, וכל אחד הוא עולם ומלואו, וכל אחד מהם זה סוג של חץ בלב עבור כולנו. כשמסתכלים על המעגלים של המשפחות, ובפרט על אותם יתומים, אפשר להבין שמדובר במחיר שהוא קשה מנשוא, שאי-אפשר לאמוד אותו בשום תגמול ובשום מענק כזה או אחר. מדובר פה – ואני מצטרפת לחבריי – קודם כול בהכרה, בהכרה בסטטוס "יתום צה"ל", שבאמת שילם את המחיר הקשה מנשוא של אובדן אם או אב, חלילה. לכן אני חושבת שפה המקום של המדינה, והרפורמה שתתבצע בתוך משרד הביטחון זה לנהוג ברוחב לב כלפי אותה אוכלוסייה שבסוף שילמה את המחיר הקשה מנשוא. כמובן שאני מצטרפת לחבריי ולבקשתם של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל ולכל הקהילה הזו, שנקווה שלא תגדל ושנישאר במקום הזה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

להעביר לוועדת העבודה והרווחה.

היו"ר משה סולומון:

לוועדת עבודה ורווחה?

נעמה לזימי (העבודה):

כן.

היו"ר משה סולומון:

אז אנחנו נעשה הצבעה על העברת הדיון לוועדת העבודה והרווחה. נא תפסו המקומות. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

תוצאות ההצבעה: שמונה בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהדיון בנושא טיפול המדינה ביתומי חללי צה"ל יעבור לוועדת העבודה והרווחה.

היו"ר משה סולומון:

הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה –חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. המלצה של הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: עדכון שכר חברי הכנסת בשנת 2024. עוד אודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיע חבר הכנסת אריאל קלנר כי הוא חוזר בו מהצעת חוק רכש טובין ושירותים מתוצרת הארץ או מעוסק ישראלי (חרבות ברזל – הוראת שעה), התשפ"ד–2023, שמספרה פ/4113/25. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

כעת אנחנו עוברים להצעה דחופה בנושא: קריסת כל מוקדי החירום לשעות רבות בעקבות עבודת תשתיות של חברת בזק. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יונתן מישרקי, יצחק קרויזר, משה רוט, יאסר חוג'יראת, קטי קטרין שטרית, רון כץ ואחמד טיבי. ראשון המנמקים – חבר הכנסת יונתן מישרקי. בבקשה, חבר הכנסת, שלוש דקות לרשותך.

יונתן מישרקי (ש"ס):

כבוד בשבילי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, קודם כול אני מודה לחברים שהצטרפו אליי להצעה לסדר-היום. אני לא חושב שאני צריך שלוש דקות בשביל להציג את הדבר הברור-מאליו הזה. בשבוע שעבר, בלילה שבין שלישי לרביעי, בשעה 01:30, קרסו מערכות החירום של מדינת ישראל בהקשר של מוקדי החירום. למותר לציין שאנחנו נמצאים באירוע, אנחנו נמצאים בתקופת מלחמה קשה, והמוקדים הללו הם מוקדים שמצילים חיים בפועל, ולכן אנחנו מבקשים לוודא ולהבין – אנחנו יודעים, ודיברתי עם בכירים במשרד התקשורת ועם אנשי בזק שהסבירו לנו שהיה מדובר בבדיקה יזומה שלהם. ולמרות כל זאת, ככל שאנחנו ניתקל, חלילה וחס, במתקפת סייבר או במתקפה אחרת או בתקלה אחרת ולאזרחי מדינת ישראל לא יהיה מענה, אנחנו נהיה בקטסטרופה, חלילה וחס. לכן אני ביקשתי לקיים פה את הדיון הזה ולוודא שיש למערכות הללו גיבויים בשעות מתקפה או בשעות נפילה, חלילה, ושיש לאזרחי מדינת ישראל מענה מיידי. כמובן שזו הזדמנות להודות לפיקוד העורף, שמייד הוציא הודעה על מספרים נוספים. אך הדבר הזה לא נותן מענה, ובטח לא במצב חירום ובשעה שעם ישראל ומדינת ישראל יזדקקו לזה. אם כך, תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה לחבר הכנסת יונתן. הדובר הבא – חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת וחברי הכנסת המצטרפים לדיון החשוב מאוד הזה, תארו לכם מצב שבו אתם נמצאים, חלילה, בסיטואציית חירום מלחיצה. אתם חייבים לקבל עזרה מיידית, מזיעים מרוב פחד, מתקשרים למוקדי החירום, צועקים לעזרה, ומגלים באימה שכל קווי החירום קרסו ואינם פועלים. בעצם אין צורך לתאר ואין צורך לדמיין. המציאות שחווינו ב-7 באוקטובר עלתה על כל דמיון אפשרי; סיפורי האימה וקריאות העזרה שלא נענו צרבו את נשמתנו, ואת מרביתן הגדול עוד טרם שמענו, אדוני היושב-ראש. אסור שזה יקרה, וזה קרה. סיטואציה קצת שונה, בכל זאת, לאדם הנזקק לעזרה מכל סיבה שהיא ומתקשר למוקדי החירום ואז מגלה שאין מענה עבורו. תחושת חוסר האונים זהה, וזה עוד בלי להתייחס למשמעויות של ההשלכות בשל אי-קבלת המענה. בשבוע שעבר, באישון לילה בין יום שלישי לרביעי, קרסו לפתע למשך שעות מרובות כל קווי החירום המשמעותיים במדינת ישראל – המוקד של המשטרה, של מד"א, כיבוי והצלה ואפילו 103 של חברת החשמל. בדיקה העלתה שהתגלתה תקלה בעבודות של חברת בזק. באירוע המדובר של השבוע שעבר חלפו שעות מרובות עד שהצליחו להתגבר על התקלה, ובינתיים אנשים שנזקקו לעזרת מוקדי החירום הרלוונטיים הרגישו כמו בסרט אימה. זאת תקלה משמעותית וכשל חמור שאסור שיקרה, וגם הוא קרה. אסור שכשל כזה בכלל יקרה בימים כתיקונם ועל אחת כמה וכמה בימים אלו של מלחמה. על ההשלכות של זה אני בטוח שאין צורך להרחיב, אדוני היושב-ראש. בשל חומרת העניין ביקשתי, יחד עם חברי כנסת נוספים, להעלות את הנושא לדיון כאן, מעל בימת הכנסת, כדי ללמוד את האירוע על היבטיו השונים, כולל הסוגיות הטכנולוגיות, המענים החלופיים; ריכוז כל מוקדי החירום, דרך אגב, תחת ספק אחד, זה גם נושא שצריך לדון בו. יש למצות לעומק את הסוגיה ולהסיק ממנה את המסקנות הרחבות הנדרשות, כדי שחלילה לא נמצא את עצמנו בתרחיש אימה נוסף כזה. אני מצטרף, כמובן, עם השר, לשלוח החלמה מהירה לכל הפצועים ותנחומים למשפחות, והמשך תפילה להשבתם וחזרתם של כל החטופים והחטופות במהרה בריאים ושלמים, וכמובן, חג חנוכה שמח לכלל אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

אמן. תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת משה רוט, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

משה רוט (יהדות התורה):

אדוני כבוד היושב-ראש, אדוני השר, הינני מצטרף לקריאה ולדרישה שתעשו הכול כדי שמחדל כזה לא יישנה. אדוני השר, הפתרון חייב לכלול את הציבור שמשתמש בטלפון רגיל, שאין לו את האפשרות לשלוח הודעות חירום דרך טלפון חכם. בהחלט חייבים לתת על כך את הדעת. אני רוצה לנצל את ההזדמנות, אדוני היושב-ראש – בהזדמנות הזאת אני מבקש להביע הערכה והכרת הטוב לחיילים, למפקדים, לקבינט המלחמה, לראש הממשלה בפרט, שכולם עומדים איתנים במלחמה. שהשם יצליח דרככם.

היו"ר משה סולומון:

אמן.

משה רוט (יהדות התורה):

לרגל הגשת התקציב היום בכנסת, אני מבקש להביע הערכה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעומד איתן לטובת אזרחי מדינת ישראל. מעל הכול אני מבקש להביע הערכה, הערצה והכרת הטוב עצומה של כל הדור והדורות הבאים למורה בישראל – לא רק היום, לאור הציון הגבוה ביותר שקיבלו הבנות החרדיות במבחן פיזה העולמי, אלא על ההשקעה והמסירות יומם וליל עבור חינוך בנות ישראל בדרך ישראל סבא. עלייך, המורה – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

בית יעקב – – –

משה רוט (יהדות התורה):

על זה אני מדבר, בנות ישראל, אמרתי – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא רק במבחן פיזה. בראיית חשבון – – –

משה רוט (יהדות התורה):

בראיית חשבון, כן, לזה התכוונתי. אבל אני רוצה להגיד, עלייך, כבוד המורה, נאמרו דברי חז"ל "בזכות נשים צדקניות נגאלו". ולכל הארגונים שפועלים ודואגים למען זכויות נשים, אבקש למסור, אולי אפילו לחדש, שגם למורה החרדית מגיעות זכויות. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

בפעם האחרונה שבדקתי – אני עדיין אישה.

היו"ר משה סולומון:

מה אמרתי? אמרתי "חבר"? חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הכול טוב, הומור קצת.

קריאה:

אבל רק את שמת לה לזה. אפילו לא שמעתי את זה.

היו"ר משה סולומון:

נחזור להקלטה לבדוק אם באמת אמרתי "חבר הכנסת", אבל אני אוסיף לך על זה כמה שניות. בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הכול בסדר גמור. מחר כולנו מדליקים נר ראשון של חנוכה, כבוד השר, ובעצם אני מסתכלת על החג הזה – לא בכדי קוראים לו חג האור, חג האורים, כי זה באמת מביא לנו אור, בעיקר אור בתקופה הכל-כך קשה שעברנו. כשאני מסתכלת על המוקדים האלה – על המשטרה, על מכבי האש ועל כל אותם מוקדים נהדרים, ומד"א, שמצילים נפשות – קשה לי – – –

קריאה:

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נכון, נכון, יש פה הרבה אזרחים. אני בכלל חושבת שצריך לקחת את המוקדים האלה ולהפוך אותם לשירות אזרחי או שירות לאומי, איך שירצו לקרוא לזה. אני חושבת שזה לא פחות חשוב. כמו שכולנו יודעים, אילולא עזרתו של פיקוד העורף, לא היינו מתגברים על התקלה הזאת עוד שעות רבות. אבל למה חשוב לי לציין את זה? כולנו זוכרים את הסיפור המפורסם של אותו נהג ב-2018, שנסע בכביש 1 ואיבד את הבלמים. והוא מתקשר 100, זה הדבר הראשון שהוא עשה, הוא מתקשר 100, ומלווה אותו כל הנסיעה מוקדנית שאומרת לו – הרי לפעמים כשאנחנו נמצאים בשיא הלחץ, אנחנו רק צריכים מישהו שיאזן אותנו, שיגיד לנו: רגע, תירגעו – והקול המרגיע שלה, הקול המרגיע שלה ליווה אותו בכל התהליך עד לבלימה. אני זוכרת שראינו כולנו את המחזה הזה וכולנו היינו המומים מקור הרוח, איך לאט-לאט היא הכניסה אותו למצב של רוגע, שפיות, ו"בוא נתגבר על המשבר הזה". ולכן אני חושבת שמוקדנים ומוקדניות כאלה, שיושבים ימים ולילות, קודם כול צריך להגיד להם כל הכבוד. הקריסה הזאת, שהיא קריסה מאוד חשובה, וקריטית מציאת הפתרון – אני מאמינה שהשר יעלה לכאן ויגיד לנו גם מה הפתרונות, אבל אירוע בסדר גודל כזה, שעשוי לגבות מחיר כבד – כי אנחנו יודעים שלמוקדים האלה מתקשרים אנשים במצוקה, במצוקה נפשית, במצוקה בריאותית, במצוקה כזאת או אחרת, ואי-אפשר היום לחשוב על זה שמוקדים כאלה לא יופעלו. ולכן, אשמח שנוכל להפיק לקחים שהם נדרשים לצורך המטרה הכי חשובה, שחלילה וחס לא יקרה דבר כזה. אז קודם כול, אני כאן כדי להודות לאותם מוקדים חשובים ולומר: בוא נמצא גם פתרונות, שחס וחלילה מקרה כזה לא יחזור על עצמו. תודה רבה. ולך, חבר הכנסת משה רוט היקר, אני רוצה להוסיף עוד נקודה. יכולות להיות גננות, אחת בצד אחד של הכביש וגננת שנייה בצד השני של הכביש, שתיהן מלמדות את אותו הדבר, אבל לגננת החרדית יש בסך הכול 65% משכר העבודה שיש לגננת השנייה. הילדים הם אותם ילדים, בשר ודם, עם אותן בעיות, ואנחנו היינו רוצים שתהיה שוויוניות. כל אותם אנשים שדוגלים בשוויוניות ומניפים את השוויוניות, הלכה למעשה הם רחוקים משוויוניות.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. חבריי חברי הכנסת וחבריי שהצטרפו להצעה החשובה הזו, השבוע, בין הימים שלישי ורביעי, קרסו מוקדי החירום במדינת ישראל. אנחנו צריכים רגע להבין מה זה אומר. זה אומר שאם אדם, חלילה, לא עלינו, הרגיש לא טוב, היו לו כאבים בחזה, נשרף חלק מביתו או קרה לו כל אסון – לא היה לו עם מי לדבר, לא היה אפשר להתקשר לאף אחד. הוא התקשר והקווים מנותקים. זה קרה בכל המוקדים, כולל איחוד והצלה, כולל מד"א, כולל כל המוקדים שאנחנו מכירים. דבר כזה חייב להיות מגובה, אנחנו חייבים לתת איזשהו פתרון לאותם מוקדים, שיעבדו גם בשעת חירום, בוודאי עכשיו, כשאנחנו בשעת מלחמה. לפני שבועיים הגעתי לסיור במד"א וראיתי מה הם עושים וראיתי איך מורכב המנגנון, החמ"ל, איך מקבלים את הפניות. אני לא רוצה לתאר לרגע מה קורה לאותו אדם שמרים טלפון ואף אחד לא עונה לו, מישהו מבני המשפחה שלו מרגיש לא טוב ואף אחד לא מדריך אותו מה לעשות, פשוט לא מגיעים. אותו פצוע או אותו אדם יישאר לסבול במקרה הטוב. במקרה הרע, כשלא מקבלים טיפול רפואי, לא תהיה דרך חזרה. לכן אני קורא מפה – אני שמח שיושב-ראש ועדת הבריאות הצטרף אלינו, וכבוד שר הבריאות נכנס – לתת מענה אמיתי ומיידי בנושא של קריסת קווי החירום. חייב להיות איזשהו מנגנון, איזשהו מספר חירום. לא עונים לך, הקו קרס – תתקשר למספר אחר, כי אי-אפשר להשאיר את אזרחי מדינת ישראל ללא מענה, גם רפואי, גם משטרתי, גם כיבוי אש. כל הגופים האלה, שכל אזרח במדינת ישראל יודע שהוא מחייג אליהם ומישהו עונה לו – אז אנחנו בתור מדינת ישראל צריכים לדאוג שאם הם לא עונים לו, חלילה, זה ינותב למוקד אחר שכן יענה לו. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, אין ספק שבשבוע שעבר, חלק גדול מאיתנו קיבלו תלונות של הציבור על קריסת מוקדי החירום: חשמל, מד"א וכדומה. זה משהו שמצריך חלופות גיבוי בשעת הצורך. אני גם רוצה לדבר על חברות ממשלתיות או פרטיות שאם הפונה אליהן למשל הוא אחד מהיישובים הערביים, אומרים לו: אנחנו לא יכולים להגיע ליישוב שלך בגלל מצב חירום; לא יכולים להגיע לטייבה, לא יכולים להגיע לאום אל-פחם. בשלב זה השירות נדחה או שמבקשים ממנו, למשל אם צריך למסור לו משהו: תבוא מחוץ לכפר או מחוץ ליישוב. זה חמור. אסור שזה שיקרה. אני טיפלתי בכמה מהפניות האלה מול הנהלת החברות. אבל השירותים של כלל החברות הממשלתיות או החברות הפרטיות צריכים להגיע לכל אזרח, לרבות לאזרחים הערבים שנתקלים בבעיה הזאת. ואסור להפלות גם בשעת חירום, במיוחד בשעת חירום. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. כעת ישיב על ההצעה השר עמיחי אליהו, בשם שר התקשורת, בבקשה. בבקשה, אדוני השר.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוב בתפילה גדולה על החיילים שלנו, על כוחות הביטחון, על החטופים, תודה להשם על כל ניצחון, ותפילה גדולה לרפואת הפצועים. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להשיב בשמו של חבר הכנסת ד"ר שלמה קרעי, שר התקשורת, על פניות חברי הכנסת בשל התקלה שאירעה בשבוע שעבר וכתוצאה ממנה נפגעה האפשרות לחייג למוקדי החירום. רקע: חברת בזק מפעילה שתי חוות שרתים. חווה אחת נמצאת ביפו וחווה שנייה נמצאת בירושלים. כל המערך ההנדסי ברשת בזק בעל יכולת שרידות גבוהה, הן ברמת כל חווה בפני עצמה והן בין החוות השונות – בשרידות גיאוגרפית אשר נבדקת מעת לעת. ביום ג' 28 בנובמבר, בשעת חצות, החלה עבודה יזומה לתחזוקת מערכות מתח הגבוה בחוות השרתים של חברת בזק ביפו, ובמהלכה אירעה פגיעה בשירות בחוות השרתים. יצוין כי מדובר בעבודה יזומה שגרתית המתבצעת פעמיים בשנה אשר נדחתה בכמה שבועות לאחר שבמקור תוכננה להתבצע בשבוע הראשון ללחימה. בשעה 01:05 התרחשה נפילה של כל מערך החשמל בחוות השרתים, כולל נפילת מערכי הגיבוי, מערכת אל-פסק וגיבוי מצברים, שגררו הפסקת מתן שירותים מהחווה ביפו. בשעה 02:40 חודשה הזנת המתח לחווה על ידי העברת מערכות אנרגיה לעוקף תפעולי כדי לספק הזנת חשמל לחווה. כתוצאה מנפילת חוות השרתים ביפו, רוב שירותי חברת בזק ניתנו ללא פגיעה מורגשת למנויים באמצעות מערכות הגיבוי בחווה בירושלים. חלק קטן מהמערך ההנדסי המספק את שירותי הטלפוניה לא נכנס לפעולה בחווה בירושלים, ובכלל זה מוקדי החירום שהושבתו. עד השעה 06:55 חודשה במלואה היכולת לבצע שיחות לגופי החירום מכלל מפעילי התקשורת. עכשיו למענה. פעילות משרד התקשורת: מתחילת האירוע, ביום שלישי ב-01:30 קיבל שר התקשורת עדכון על כך מאזרחים מודאגים, וביניהם שר הפנים משה ארבל. השר קיים דיון חירום טלפוני באופן מיידי עם גורמי המקצוע במשרד ועם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שפעל במקביל במשרדו. מאותו הרגע – חברים, זה נושא חשוב. זו שאלה חשובה, וחשוב שמקשיבים. זה טוב.

היו"ר משה סולומון:

גם המציעים מקשיבים כדי שיחליטו אחר כך מה עושים עם זה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

כן. מאותו הרגע מנכ"ל המשרד והמנהלים בכירים עמדו בקשר רציף עם חברת בזק, ועודכנו בפעילות המבוצעת על ידי בזק ובתהליך ההתאוששות עד לחזרה לפעילות בשעה 07:00. ביום שלישי בשעות הצוהריים הגיע צוות מהמשרד לחברת בזק לביצוע תחקור ראשוני לאירוע המיוחד, לבחון את היקפו ואת הפעילות שבזק נקטה להשבת השירות. ביום חמישי 30 בנובמבר התקיים תחקיר בהובלת מנכ"ל משרד התקשורת ובהשתתפות נציגים מבזק, רח"ל וצה"ל. המשמעות העיקרית של הפגיעה בשירות – שירותי בזק המשיכו להיות מסופקים באופן רציף למעט חלק משירותי הטלפוניה. שיחות בין בזק לכל מפעילי התקשורת המחוברים לבזק עבדו בצורה רציפה. שיחות מחברת פלאפון ופרטנר, שהן בתצורת חיבור שונה, הופסקו. הושבת שירות הלקוחות העסקיים המחוברים באמצעות PRI לבזק.שירותי בזק המסופקים למוקדי החירום – שיחות ממפעילי התקשורת, למעט פלאפון ופרטנר, נותבו למד"א במהלך כל האירוע באמצעות עורקי SIP דיגיטליים. כבאות – שיחות ממפעילי התקשורת, למעט פלאפון ופרטנר, נותבו לכבאות במהלך כל האירוע באמצעות קישורים אנלוגיים. משטרה – החל מהשעה 03:45 הועברו שיחות ממפעילי התקשורת, למעט פלאפון ופרטנר, לאחר ניתוב ידני, לקווים אנלוגיים. החל משעה 06:55 חודשה היכולת לבצע שיחות לגופי החירום מכלל מפעילי התקשורת. מסקנות: מדובר בשני כשלים שאירעו בו זמנית וגרמו לאירוע המיוחד – כשל במערכות האנרגיה בחווה ביפו וכשל ביישום הגיבוי למערכות הטלפוניה באופן מלא במעבר לגיבוי הגיאוגרפי בחווה השנייה בירושלים.לעניין מערכות האנרגיה, יתבצע תחקיר משלים לאחר השלמת התחקור הפנימי בבזק; לעניין הכשל בגיבוי מערכות הטלפוניה, יתבצע תחקיר משלים לאחר השלמת התחקור בבזק מול יצרני המתגים. מסקנות בהיבט של חיבור גופי החירום: 1. כל גוף חירום – מד"א, כבאות האש, משטרה – פיתח את הפתרון ומערך הגיבוי והשרידות בהתאם לתפיסת התפעול שלו באופן עצמאי; 2. כל שירותי החירום במדינה ישראל – מד"א, כבאות האש והמשטרה – מבוססים על רשת בזק כתשתית עיקרית; 3. המשרד יוביל צוות בשיתוף גורמי החירום לבחינת שיפור רמת השרידות והיתרונות של כל אחד מגופי החירום; 4. מהבדיקות שנערכו עד כה עולה כי האירוע לא התרחש בעקבות תקיפת סייבר; 5. שר התקשורת הנחה את הצוות המקצועי לפרסם לקחים מהתחקיר לכל החברות הנוגעות בדבר, הן בתחום הכשל במערכות האנרגיה והן בתחום הכשל התפעולי. יחד, בעזרת השם, ננצח. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, אדוני השר. המציעים, אתם מסתפקים בתשובה של השר?

רון כץ (יש עתיד):

לא.

היו"ר משה סולומון:

אז מה מבקשים?

רון כץ (יש עתיד):

דיון בוועדת הכלכלה.

היו"ר משה סולומון:

דיון בוועדת הכלכלה?

רון כץ (יש עתיד):

כן.

נאור שירי (יש עתיד):

מה הבנתם מהתשובה?

היו"ר משה סולומון:

אז אנחנו נעבור לצבעה על העברת הנושא לוועדת הכלכלה. אז חברי הכנסת, תפסו את מקומותיכם.

קריאה:

ועדת החוץ והביטחון.

רון כץ (יש עתיד):

החוץ והביטחון? החוץ הביטחון.

היו"ר משה סולומון:

מה מחליטים?

רון כץ (יש עתיד):

החוץ והביטחון.

היו"ר משה סולומון:

איפה המציעים? רון כץ, קרויזר? רון, אתה פה הנציג של המציעים?

רון כץ (יש עתיד):

החוץ והביטחון.

היו"ר משה סולומון:

אנחנו מצביעים על העברת הנושא לדיון בוועדת החוץ והביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

תוצאות ההצבעה: שישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהדיון בנושא יעבור לוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר משה סולומון:

אנחנו מבקשים עכשיו הודעה של מזכירות הכנסת, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 150 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

חבריי חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, התשפ"ד–2023, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להציג את הצעת החוק. בבקשה, השר, לרשותך עשר דקות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אז נתחיל בזה שהתחלתי את הבוקר בקריית טבעון בניחום אבלים במשפחתו של יובל קסטלמן, זכרו לברכה. אירוע באמת מטלטל. אמרתי שם להורים שבגמרא כתוב: "אגרא דבי טמיא שתיקותא": כשאתה בא לבית האבל אתה מקבל שכר על השתיקה. זה מתורגם להלכה שכשבאים לניחום אבלים, אז המנחמים שותקים, אלא אם כן האבלים פותחים בשיחה ואז – כי מול סיטואציה באמת מורכבת, שתיקה היא סוג של "ויִדֹם אהרֹן". יש בה כל כך הרבה עוצמות, כן? מצד אחד פיגוע נורא ואיום. וגיבור, באמת גיבור. מי שמסתכל אחר כך על הסרטונים רואה את החתירה למגע ואת המקצועיות ואת ההצלחה. וזה מסתיים בטרגדיה נוראה כזאת. אני חושב שמן הראוי, גם בבית הזה, באמת להעלות את זכרו. באמת גיבור גדול. הוא צריך לקבל צל"ש, אני חושב, על החתירה למגע ועל נטרול האיום ועל הצלת חיים. האירוע זה חייב, חייב להילמד, להיות מתוחקר. לקחים חייבים להיות מופקים. אנחנו בסיטואציות מורכבות, אלה הם חיינו. ומכאן להצעת החוק שבפניכם. תראו, סעיף 3ג לחוק יסודות התקציב קובע כי במקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש בתוך שנת הכספים הצעת חוק תקציב נוסף. כבר דיברנו על זה פה בתחילת השבוע, כאשר הצגתי את התיקון לחוק המסגרות. אנחנו אישרנו, הכנסת אישרה בסוף חודש מאי למניינם את תקציב המדינה לשנת הכספים 2023. אישרנו גם לשנת 2024 – שני תקציבים נפרדים. אני חושב שהעברנו תקציב טוב, אחראי, מרוסן, מוטה צמיחה ותשתיות, אבל תקציב שלום, תקציב שלא הביא בחשבון, לא במגבלות ההוצאה שלו וגם לא בשימושים שלו, את המלחמה, מלחמת חרבות ברזל שנכפתה עלינו ונפתחה בשמחת תורה. ולמלחמה יש השפעות: יש לה גם פגיעה, כמובן, בתוצר וירידה בהכנסות, אבל יש לה גם גידול בהוצאות, הוצאות פשוטות, ברורות, של צבא, של מלחמה, ויש גם הוצאות אזרחיות. ואני, כפי שאמרתי כאן ואמרתי לא מעט פעמים בכמעט-חודשיים האחרונים, אני קיבלתי החלטה על מדיניות כלכלית מרחיבה, מתוך הבנה שזה מה שנכון בעת הזו. זה נכון לכלכלה, אבל זה עוד הרבה יותר נכון וחשוב וחיוני בסיטואציה הנוכחית בהקשר הלאומי. בתוך מלחמה, ובתוך מלחמה שנפתחה בשבירת אמון בין מדינה לאזרחים, מקימים את חומת הביצורים השנייה, הכלכלית, ונותנים רשת ביטחון חזקה, גדולה, רחבה, לכל הסקטורים במשק. זה נכון לניצולים ולמפונים; זה נכון לתושבי הצפון והדרום; זה נכון בנוגע למאמצי הבנייה והפיתוח המחודש של חבלי הארץ החשובים הללו; זה נכון במה שנוגע לצורכי הביטחון והביטחון האישי, כיתות הכוננות, מרכיבי הביטחון; זה נכון לגבי שירותי הבריאות והרווחה והמעטפת שכממשלה אנחנו צריכים לתת לכל המפונים שנמצאים בבתי המלון; זה נכון ביחס למענקים, וזה נכון ביחס לתקצוב של הרשויות המקומיות שנושאות בחלק גדול מן הנטל – הן רשויות שהתפנו, הן רשויות קולטות לסוגיהן השונים ולצרכים השונים שלהן, וזה נכון ביחס לכל העסקים והעובדים במשק. והבית הזה יודע, קידמנו כאן מתווה רחב מאוד. הרחבנו את התחולה של תקנות מס רכוש באופן שבו עד 40 ק"מ בדרום ו-9 ק"מ מצפון הצלחנו להכניס עוד יישובים כיישובי ספר – אשקלון, היישובים הדרוזיים בצפון – ולתת להם פיצויים מלאים גם על נזק וגם על אובדן הכנסות. כפי שאמרתי, המתווה הרחב של המשק. הצעת החוק שלפניכם – תכף אני אסביר למה היא בנויה בצורה מורכבת כל כך; בעיניי זה אירוע מיותר, ואולי צריך לפתור אותו בחוק מכאן ולהבא. אבל מה שיש כאן, בעצם, זה תוספת של 30.5 מיליארד שקלים: 17 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון – זה הולך ישירות להוצאות של הצבא; זה כנראה הוצאות המזומן שנצליח להוציא השנה – ועוד כ-13.5 מיליארד שקלים לצרכים האזרחיים של המלחמה, שדיברתי על זה קודם: בתי המלון וכיתות הכוננות והתגבור של שירותי הבריאות והרווחה והחינוך, ומרכיבי הביטחון והביטחון האישי, והרשויות המקומיות, והמענקים למפונים ועוד ועוד ועוד. יש פה גם איזושהי רזרבה, אנחנו עוסקים עכשיו בתוכנית גדולה לתמרוץ משרתי המילואים, וגם זה יעלה כסף, עוד השנה הזאת. עכשיו, הדבר הנכון ביותר והפשוט ביותר – ויש פה כמובן גם את ההתייעלות הפנימית, עוד בערך 4 מיליארד שקלים מתוך התקציב שאושר כאן בכנסת ב-31 במאי למניינם, 4 מיליארד שקלים שאנחנו מסיטים מתוך התקציב אל השימושים האלה, אל אותם 30 מיליארד שקלים. ולכן, אנחנו מגדילים את התקציב בעצם ב-17 מיליארד ועוד 8.8 מיליארד שקלים, ולא כחלק מ-13.5 מיליארד השקלים האלה. זו התייעלות פנימית בתוך התקציב. יכול להיות שהדבר הנוח ביותר, גם לכנסת ולחברי הכנסת, היה אם היינו יכולים להביא רק את התוספות או את השינויים. באיזה סעיפים גרענו – כן, אותם 4 מיליארד שקלים שאנחנו מקצצים ומסיטים למאמץ המלחמתי – ואיפה אנחנו מוסיפים את הכסף, ולהביא רק את זה, חוברת קטנה מאוד שאפשר לעקוב אחריה ולראות. אלא מה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני אגיד לך יותר מזה: ברגע שאתה מגדיל את מסגרת הגירעון, בעצם אתה לא צריך את זה בכלל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, לא, אני כן צריך. לכן אני מסביר. לכן, אני – אתה אומר שיכולתי להגדיל את מסגרת הגירעון ולהביא לוועדת הכספים פניות תקציביות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

נכון, אז אני אסביר למה זה לא זה. אני חשבתי ככה, אני חשבתי שהאירוע הזה ילך הרבה יותר בקלות. אני, כבר לפני חודש וחצי – זה לא סוד – לפני חודש וחצי אמרתי: אנחנו נצטרך לבוא עם איזושהי הגדלה של מסגרת התקציב.

נאור שירי (יש עתיד):

70% קיצוץ – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

שוב, כי ידעתי שאני הולך למדיניות המרחיבה. עזוב שנייה את הקמפיינים, תכף נדבר עליהם. בוא שנייה אחת מהות; פה אין קואליציה ואופוזיציה, אני חושב. ברגע שהחלטתי שהולכים על המדיניות המרחיבה, היה ברור לי שזה לא אירוע שיודע להתכתב רק בתוך התקציב, ולכן הוא צריך את ההגדלה. אמרתי: בוא נביא משהו מאוד מאוד פשוט, נביא רק את ההגדלה. אבל מסתבר שיש בג"ץ שהיה סביב הקורונה. בקורונה עשו דבר כזה: שמו איזושהי קופסה למטרות הקורונה, והיה בג"ץ; בג"ץ נתן על זה התראת בטלות, והאמירה הייתה: אין דבר כזה, אתה לא יכול, הממשלה לא יכולה להביא לכנסת לאשר איזושהי קופסה ולעשות מה שהיא רוצה עם השימושים, אלא היא צריכה – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אבל בקורונה לא הגדילו את מסגרת הגירעון עד 11%, פה אתה כן מגדיל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, לא. צריך בעצם להביא מחדש את התקציב, וזאת הבעיה. עכשיו אני רוצה להסביר מה למיטב ידיעתי – להגיד לכם שעברתי פה על כל המספרים? לא, בשביל זה יש את אגף התקציבים, אבל למיטב ידיעתי, מה שעשו פה זה ככה: לקחו את התקציב המקורי שאושר כאן ב-31 במאי, לקחו את כל השינויים שכבר בוצעו – הרי היו פניות תקציביות והיו שינויים – והטמיעו אותם בפנים. על זה הלבישו את השינויים שהם נגזרת עכשיו של המלחמה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

את ה-30%? כלומר 25%.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

גם ההפחתות, כן, ההפחתות של 4 מיליארד השקלים והתוספת של 8.8 מיליארד השקלים. את 17 מיליארד השקלים יהיה לך קל לראות, זה בסעיף 15, אין הרבה, בסדר, משרד הביטחון, קל נורא לעקוב.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הורידו 15% כספים קואליציוניים. 15%.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

את 4 מיליארד השקלים הורידו, כן, 70% מהכספים החדשים, אתה צודק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, לא.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מהכספים החדשים שלא בוצעו. בקיצור, עשו את ההפחתות ועשו את התוספות. אבל בעצם יש לכם בפניכם חוברת חדשה, דומה מאוד לחוברת שכולנו אישרנו בבית הזה, כפי שאמרתי, ב-31 במאי. שוב, אני לא רוצה עכשיו – לא היה לנו זמן להתעסק עם זה, אני חושב שזה מסורבל, לא חכם, לא נכון. הדבר האמיתי היה, כמו שאמרתי, שהיינו מאשרים כאן מקורות ושימושים ספציפיים לתוך האירוע הזה בלי שאנחנו צריכים לפתוח את כל התקציב, אבל מאחר שנאמר לנו שזה מה שצריך מבחינה משפטית, זה מה שאנחנו עושים. עכשיו תראו, אמרתי קודם, ובזה אני רוצה לחתום, שאני חושב שהתקציב הזה משקף מדיניות כלכלית נכונה ומאוזנת, שיש בה מצד אחד מדיניות מרחיבה שנותנת מענה לכל הצרכים ונותנת איזושהי רשת ביטחון. אזרחי ישראל יודעים: יש מדינה בשעת צרה, אפשר להישען אחורה, מישהו מחזיק אותך – שוב, שאם אתה ניצול, מפונה, תושב הדרום או הצפון, ובין שאתה "סתם" אזרח שכיר, בעל עסק, עצמאי; ודאי אם אתה משרת מילואים או בן משפחת של משרת מילואים. יש מדינה שעומדת מאחוריך. מצד שני יש בה גם איזונים, לא פופוליזם. בסוף אין ארוחות חינם. כולנו יודעים, כל שקל שנוציא עכשיו, נצטרך לשלם אותו אחר כך עם ריבית בשנים הבאות. אני חושב שהתקציב הזה משקף את האיזון הנכון. הוא בסך הכול לפחות משלושה חודשים, מ-7 באוקטובר עד 31 בדצמבר. מה שנשאר לנו עכשיו זה פחות מחודש. אני חוזר על בקשתי, שנאמרה גם בוועדת הכספים: בואו נאשר אותו מהר. אפשר להתווכח בשוליים, תמיד מתווכחים, וזה בסדר; תקציב משקף סולם עדיפויות ערכי של חברה, וערכים, באופן טבעי בחברה דמוקרטית, שנויים במחלוקת – בין ימין ושמאל, בתוך קואליציה, בתוך אופוזיציה – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה בשגרה, זה בשגרה, לא במלחמה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – סדרי עדיפויות הם דבר שנמצא במחלוקת ערכית. גם במלחמה, ולדימיר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, לא במלחמה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בוודאי, בוודאי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה מה שלא הבנתם. זה מה שלא הבנתם – שאנחנו במלחמה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש מי שיגיד שבמלחמה צריך לקצץ בתקציבי התרבות הכללית, כי עכשיו תקציב התרבות זה לא מעודד צמיחה וזה לא תומך מלחמה וצריך לקצץ.

רון כץ (יש עתיד):

עוד פעם תרבות?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ואני, לא רק שלא קיצצתי, אלא הוספתי ונתתי בתקציב הזה שלפניכם 176 מיליון שקלים, מתווה מיוחד לתרבות וספורט, תמיכה עכשיו, בחרבות ברזל. אגב, יש הרבה אנשים שכועסים עליי על זה בקואליציה: למה הם צריכים לקבל? יש מתווה גדול, יש מיליארדים גדולים. מה שמתאים למכבסה ולמסעדה ולמפעל ולחברת הייטק – מה, בגלל שאתה תיאטרון מגיע לך לקבל יותר? ויש מי שאומרים שבמלחמה צריך לוותר על הגדלות הרמטכ"ל, שכשאתם הייתם בקואליציה ניסיתם להעביר ולא הצלחתם כי מנסור עבאס סירב להצביע על משהו שנוגע לצה"ל ולביטחון ישראל. הקמתם ממשלה עם תומכי טרור – לא הצלחתם להעביר את זה. אולי עכשיו זה 1.3 מיליארד שקלים שצריך להסיט לצורכי המלחמה. ולכן, אני ביקשתי להימנע עכשיו מהמחלוקת הזאת מכיוון שאנחנו במלחמה, ומכיוון שבמלחמה צריך אחדות גדולה, לא רציתי להיכנס לוויכוח של סדרי העדיפויות הערכיים. אמרתי בוועדת חוץ וביטחון, ואני אומר את זה גם כאן. אם אני אקח כאן עכשיו 120 חברי כנסת ואתן להם טבלה עם כל – – –

היו"ר משה סולומון:

לחתור.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מסיים, כן. אני אתן להם טבלה עם כל סעיפי התקציב ואני אגיד לכל אחד: תקצצו 10 מיליארד, ואני אאסוף את כל הדפים האלה בעילום שם – אני מבטיח לכם שאני אדע ב-99% כל אחד לאיזה מחנה הוא משתייך. אני לא יודע אם אני אדע איך קוראים לו – אני אדע לאיזה מחנה או לאיזו מפלגה, לפי סדרי העדיפויות שלו. יהיה אחד שירוץ לקצץ בביטחון, יהיה אחד שירוץ לקצץ בשירותים החברתיים כי הוא קפיטליסט, יהיה אחד שירוץ לקצץ בהתיישבות ביהודה ושומרון, כי הוא חושב שצריך חלילה להקים מדינת טרור.

היו"ר משה סולומון:

לחתור לסיום.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יהיה אחד שירוץ לקצץ בתקציבי היהדות; יהיה אחד שירוץ לקצץ בתקציבי תיאטרון הבימה. וכיוון שאני לא רציתי להיכנס לזה בזמן מלחמה, קבעתי קריטריונים קשיחים, טכניים לחלוטין, שבאמצעותם סיננו את אותם 4 מיליארד שאנחנו מקצצים. לא נכנסתי עכשיו – אגב, גם את סדר העדיפויות הערכי שלי כשר אוצר לא הכנסתי פנימה. לא רציתי, ממש לא. קבעתי קריטריונים פשוטים, טכניים לחלוטין, מה יוצא, מה נשאר, וככה חסכנו את ה-4 מיליארד האלה, עוד 0.5 מיליארד מקק"ל, 4.5 בהתייעלות פנימית, ואת כל היתר הגדלתי, כי אני חושב שזה הדבר הנכון. ואני מצפה מכם – וכן, אנחנו צריכים את התקציב הזה מהר, כי אנחנו בסוף שנה, וכדי שהדברים יוכלו להיות מחויבים ולהגיע ליעדם ולהיות מתופעלים צריך שתאשרו את התקציב הזה מהר. שימו בצד עכשיו פוליטיקה, שימו בצד מחלוקות ערכיות לגיטימיות על סדרי עדיפויות תקציביים. בואו נאשר את התקציב הזה. בסוף, כמו שאמרתי, הוא ברובו הגדול אושר כבר. יש בו בעיקר את התוספות שהן תוספות שלא שנויות במחלוקת. אני משוכנע שלו הייתי מביא רק אותן, כולנו היינו מצביעים פה אחד. גם אם אתם רוצים להצביע נגד, אופוזיציה, כי אתם חייבים להצביע נגד, כי זה הרי תקציב שהקואליציה הביאה, אז נעשה את זה מהר, בלי פיליבסטרים מיותרים.

דבי ביטון (יש עתיד):

לא, כי יש דברים לא קשורים. אם היו דברים ראויים, היינו מצביעים לך. אנחנו לא עושים פוליטיקה על אזרחים. התבלבלת קצת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עם ישראל צריך את הכסף הזה – המפונים צריכים את הכסף, הרשויות צריכות את הכסף, הצבא צריך את הכסף, היישובים, המועצות, המענקים, המילואימניקים – כולם צריכים את הכסף. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, אדוני השר. וכעת אנחנו עוברים לדיון האישי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל, ברגעים אלה, כשהקואליציה והממשלה הולכות לפזר כספים, איני יכולה לעמוד מהצד ולראות את הרכבת ההרסנית הזו שמובלת על ידי קטר עיוור לקרקעית התהום, שממנה כלכלת ישראל הנמצאת במלחמה לא תצליח להתאושש. ברשותכם, אני רוצה רק לשתף אתכם במקצת השיקולים בימים טרופים אלה. שימו לב מה קוזז למען מה. אז בואו נשמע ביחד: 5 מיליון קיזזו מהכספים הקואליציוניים שהיו מיועדים לחדרי מיון קדמיים בנגב; במקום זה – 15 מיליון להעלאת מודעות להתבוללות. ואני מנסה לחשוב: אם מישהו רוצה להתבולל, מה הקטע? איך אתם מונעים את זה? הלאה, בואו נמשיך. מלגות לסטודנטים, 4 מיליון – סטודנטים, מלגות בנגב ובגליל. במקום זה יש לנו 8.7 למשרד ההתיישבות, לפעולות מינהלת זהות יהודית. אני חייבת שמישהו יסביר לי את הסעיף הזה. ניתן עוד דוגמה, לקינוח: כשמקזזים מהכספים הקואליציוניים מיליון להשמת מורים בפריפריה, נותנים 10.7 מיליון לגופים – תקשיבו טוב למשפט הזה – לגופים לתיאום וקישור להשגת פטור לתלמידי ישיבה. האם תלמיד ישיבה שיש לו זכות צריך שמישהו יתאם? הוא לא מסוגל? מה, זה תקציב לעשות קומבינה? לא ברורים לי הסעיפים האלה. יש לי רק דבר אחד לומר: האם השר ואנשי אמונו חווים איזשהו משבר זהות? צריך התבוללות וזהות ומורשת? מה נסגר? מה נסגר? נולדנו יהודים. יהודי יישאר יהודי, הוא לא צריך שמישהו יחזק לו את הזהות שלו. תאמינו לי, אני נבוכה, אני נבוכה, באמת נבוכה.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה חשוב, אדוני השר.

דבי ביטון (יש עתיד):

בזמן שמאות אלפי אזרחים – משדרות, מעוטף ישראל – פזורים ועקורים מבתיהם – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אולי תיתנו להם אופק חדש.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – רחוקים מהבית, בחוסר ודאות על עתידם, אתם מניחים על שולחן הכנסת סעיפי תקציב הזויים למטרות פוליטיות? לא שמעתם שיש מלחמה? לא ראיתם שנרצחו 1,400 ויש לנו חטופים? מה שחשוב עכשיו זה לשלם למישהו שיוציא פטור לתלמידי ישיבה? למישהו שנמנע את ההתבוללות שלו?

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. לחתור לסיום, בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

תגידו, באיזה סרט אתם חיים? סליחה, אדוני, עוד שני משפטים.

היו"ר משה סולומון:

כמה זמן?

דבי ביטון (יש עתיד):

בזמן שאנחנו צריכים לפעול ביחד להשיב את החטופים והחטופות שנמצאים בידי חמאס, אני אפילו לא צריכה להגיד שאני מתביישת בכם. הבושה מזמן עברה צד. זה שלכם וזה עליכם, ואתם צריכים לעצום את העיניים ולהבין ולדעת שהמחדל הזה, האסון הזה קרה במשמרת שלכם. ואתם לא תמשיכו להעביר כספים לצורך פוליטיקה. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אני רק מבקש: הדיון האישי הזה יהיה ארוך, יש הרבה מאוד דוברים. אני מבקש לעמוד בזמנים. שלוש דקות לרשותכם. שכל אחד ישים לב לשעון, כדי שלא נצטרך לגלוש יתר על המידה. הדובר הבא, חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. אני שוב מדגיש: הרבה דוברים, אני מבקש לעמוד בזמנים. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, בעקבות המלחמה אנו נדרשים להתאים את יסודות התקציב, בכפוף לנסיבות שהשתנו, כדי שבסוף כולנו נוכל לנצח הן בחזית והן בעורף. כדי לתרום ליצירתו של עורף חזק ואיתן יש צורך בלכידות חברתית, בתפקוד מיטבי של המשק ובהקצאת משאבים וכספים, כפי שהצעת חוק זו באה לשרת. אנו שומעים לאחרונה כל מיני מומחים מטעם עצמם או כל מיני לשעברים למיניהם, ואף פוליטיקאים פופוליסטים, שמנהלים שיח מפלג, כאילו אנחנו עכשיו ב-6 באוקטובר, משמע לא הפנימו את הטראומה שחווינו, שבעקבותיה העם התאחד. אנחנו רואים את זה בהתייצבות, רואים את זה במורל של החיילים, רואים את האחדות הזו בהתגייסות של העורף, בהתנדבות והסיוע של האזרחים, וחבל מאוד שישנם ציניקנים שבכל הזדמנות שיש להם משסים אוכלוסיות כאלה ואחרות כדי לגרוף הון פוליטי.

נאור שירי (יש עתיד):

מה, נגיד ראש הממשלה שלך?

אושר שקלים (הליכוד):

עכשיו התירוץ של אותם מומחים הוא הצעת התקציב הנוסף לצורך המלחמה והשלכותיה. בואו נודה באמת, לא מדובר באמת בהצעת החוק או בעיה בסעיף כזה או אחר, אלא אפשרות לנגח את הממשלה כדי להכשיל את ביצועה ולגרוף עוד איזה מנדט או שניים בסקרים הווירטואליים.

היו"ר משה סולומון:

נא לשמור על השקט, בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

אתמול, במהלך מסיבת העיתונאים המשותפת של קבינט המלחמה, פנה בני גנץ – הממלכתי, להגדרתו – בהתרסה פופוליסטית כנגד ראש הממשלה. עם כל הכבוד, מר בני גנץ, אני מזכיר לך שהצטרפת לממשלת אחדות שאתה חלק חשוב ממנה. מצופה ממך, בתור מי שמתיימר להיות מנהיג לאומי ביום מן הימים, להפגין אחדות אמיתית, ולא לנצל את הבמה שניתנה לך כדי לעסוק בפוליטיקה זולה ושקופה. החיילים שלנו נמצאים כעת בחזית, העם שלנו מאוחד, ואנו מצפים לנהוג באחדות ובממלכתיות אמיתית ולא בממלכתיות מזויפת. כמי שיש לו המון ביקורת, כעס ומשקעים על התנהלותו של אביגדור ליברמן בשנים האחרונות, לעת הזו ולמען הניצחון ואחדות העם, שיש לשמרה גם לאחר המלחמה – ואני מדגיש, לשמר את האחדות גם לאחר המלחמה – אני שב וקורא לסיעת ישראל ביתנו להצטרף לממשלת האחדות – –

קריאה:

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

אושר שקלים (הליכוד):

– – למרות התנגדותו של בני גנץ.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת שקלים, תם הזמן. תודה רבה.

אושר שקלים (הליכוד):

מאחל שוב בהצלחה לחיילינו ומנהיגינו בהשגת מטרות המלחמה.

קריאה:

היו"ר משה סולומון:

אני מבקש מכל הדוברים להיות נוכחים באולם בזמן שאני קורא לכם. מי שלא – לא נאפשר. חזרה – באופן חריג. אנחנו ניגשים לדובר הבא. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.