ישיבת מליאה בתאריך 24/07/2023 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

לאחר הפוגה קלה, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ו' באב התשפ"ג, 24 ביולי 2023. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3757/25 וכלה בהצעת חוק פ/3814/25: הצעת חוק צוותי התערבות במשבר נפשי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, דוד ביטן, ארז מלול, עודד פורר, אוהד טל, ולדימיר בליאק וזאב אלקין; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – עובד סוציאלי או פסיכולוג חינוכי במוסד חינוכי ביישוב סמוך גבול), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, שלום דנינו, שלי טל מירון, אברהם בצלאל, יצחק קרויזר, אלון שוסטר ולימור סון הר מלך; הצעת חוק להטמעת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מאיר כהן, מירב כהן, יוסף טייב, אוריאל בוסו, ארז מלול, סימון מושיאשוילי ואברהם בצלאל; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – אישור הצרכן מראש להעלאת תעריפים בעסקה מתמשכת שאינה עסקה לתקופה קצובה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק העונשין (תיקון – מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון – תשלום תמלוגים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הוועדה למינוי בכירים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק רשות שדות התעופה (תיקון – דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל, אלון שוסטר, אביחי אברהם בוארון וצבי ידידיה סוכות; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – שיפוי רשויות מקומיות בגין הנחה כפויה בארנונה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה לפי מקום ביצוע העבודה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה רוט; הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון – העלאת שיעור השידורים שילוו בתרגום לשפת סימנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, שלום דנינו, שלי טל מירון, יצחק קרויזר, אלון שוסטר ולימור סון הר מלך; הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה, מאת חברי הכנסת משה רוט, ישראל אייכלר, יעקב אשר, אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב טסלר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – ביטול זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים, פקיעתו או התלייתו), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה סעדה, בועז ביסמוט, ניסים ואטורי, אליהו רביבו, חנוך דב מלביצקי, עמית הלוי, אושר שקלים, צגה מלקו, אביחי אברהם בוארון, משה פסל, חוה אתי עטייה, דן אילוז, אריאל קלנר וששון ששי גואטה; הצעת חוק מחקר ופיתוח בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הכנסת (תיקון – הקמת ועדות זמניות לענייני חוקה, חוק ומשפט וביטחון לאומי על ידי הוועדה המסדרת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אוהד טל; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 151) (תיקון – דחיית מועד תחילת סעיף 330כד), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלי דלל, לימור סון הר מלך, עמית הלוי, יעקב אשר, דן אילוז, אושר שקלים ודני דנון; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – צילום בבתי משפט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה לתלמיד שהוא הורה עצמאי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – מעמדם של ארגוני סביבה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי ונעמה לזימי; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הרחבת סמכות בית המשפט להטלת מגבלות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלמוג כהן ושלי טל מירון; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הרחבת הזכאות ליתומים שמלאו להם 21 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת צביקה פוגל, ניסים ואטורי, נעמה לזימי, סימון דוידסון, אריאל קלנר, אלמוג כהן, יצחק קרויזר, מיכאל מרדכי ביטון, טלי גוטליב, אוריאל בוסו, משה גפני, אושר שקלים, לימור סון הר מלך, בועז ביסמוט, דני דנון, צגה מלקו, אלי דלל, ינון אזולאי, משה סעדה ומשה פסל; הצעת חוק שילוב פעוטות עם צורך במענים ייחודיים במעונות יום, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי, ינון אזולאי, אברהם בצלאל, אליהו ברוכי, אלמוג כהן, חוה אתי עטייה, יצחק קרויזר וסימון דוידסון; הצעת חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי ונעמה לזימי; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – שופט אכיפה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה במסגרות טיפוליות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, נעמה לזימי, יונתן מישרקי, אלי דלל וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – משלוח חשבונית ושובר זיכוי לצרכן בדרך מקוונת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי וולדימיר בליאק; הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון – הארכת תקופת כהונה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – דמי חבר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – עונש מינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ביטול סמכויות גבייה מינהליות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול מס קופה ציבורית על אזרחים עובדי צה"ל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שלום דנינו, אפרת רייטן מרום, דני דנון, ניסים ואטורי, גדי איזנקוט, קטי קטרין שטרית וצביקה פוגל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – גט אוטומטי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הסתה למעשה טרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק הרחבת לימודי הבסיס בחינוך שאינו ממלכתי (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק חובת הנגשה לשונית של אתרי אינטרנט ושירותים ממשלתיים מקוונים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, יאסר חוג'יראת ומטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – הרחבת חובת העדפה של תוצרת הארץ), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק הרשות לשיקום האסיר (תיקון – חיזוק הפיקוח הפרלמנטרי על הרשות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק להבטחת קיום הסכמים מדיניים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק החומרים המסוכנים (תיקון – פרטי התקשרות למרכז רעלים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – חובת הכנת תסקיר בטיחות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הגבלת מספר התיקים בטיפול עובד סוציאלי המטפל במשפחות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק חובת הודעה להורים על אי-הגעת ילד למוסד חינוך או למעון יום (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות תקיפה או התעללות בילד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות להורה יחיד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום קצבת ילדים לילדי החינוך המיוחד עד גיל 21 שנשארים במערכת החינוך), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, שלום דנינו, שלי טל מירון, אברהם בצלאל, יצחק קרויזר, אלון שוסטר ולימור סון הר מלך; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הנפקת תעודות לבעלי מוגבלות בראייה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון – תחולה באזור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה רוט; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון – מעצר מינהלי של אזרח ישראלי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק הארכת מועדים (תיקון – שירות לפי סעיף 8 או 9 לחוק שירות המילואים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב בן ארי, יצחק קרויזר, אלון שוסטר, מטי צרפתי הרכבי, מיקי לוי, גדי איזנקוט, רון כץ, מיכל שיר סגמן, בועז טופורובסקי, עידן רול, יוראי להב הרצנו, קטי קטרין שטרית, אופיר כץ, אושר שקלים, אלי דלל, בועז ביסמוט, אביחי אברהם בוארון, נאור שירי, אורנה ברביבאי, שלי טל מירון, מאיר כהן, נעמה לזימי, עודד פורר, חנוך דב מלביצקי, אוהד טל, אריאל קלנר וגלעד קריב. לקריאה השנייה ולקריאה השלישית: הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9 – הוראות שעה), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק צוותי התערבות במשבר נפשי, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. עוד הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, קטי קטרין שטרית, נעמה לזימי ויוסף עטאונה בנושא: סכנת סגירת מרכז הגמילה הייחודי לנשים של עמותת "לצידך"; מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מאיר כהן, אברהם בצלאל ואפרת רייטן מרום בנושא: פגיעה כלכלית קשה בזכויותיהם של ילדים עם מוגבלויות עקב ביטול הזכאות לקבלת פנסיית הורה בעת ניוד קרנות הפנסיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הראשון על סדר-היום, והוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. רשום לי חבר הכנסת טור פז, אבל אני מניח שזה יהיה חבר הכנסת בליאק, נכון? אז אני מזמין את חבר הכנסת ולדימיר בליאק לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

רק שנייה אחת. המחשב לא עובד לי. שאני אספור ידנית את עשר הדקות? אני יכול לספור ידנית. בבקשה, חבר הכנסת בליאק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, זה יום עצוב וקשה למדינת ישראל ולי באופן אישי. לפני זמן קצר הקואליציה העבירה במליאה את חוק ביטול עילת הסבירות, ביטול עילת הסבירות, בקריאה שנייה ושלישית במעמד צד אחד. אנחנו סירבנו לקחת חלק בקרקס הדיקטטורי של נתניהו והחלטנו לצאת מהמליאה, כדי לייצג מיליוני אנשים, ישראלים פטריוטים שמרגישים כי ממשלת ישראל בגדה בערכים שלהם, בעקרונות הבסיסיים שלהם, בעקרונות של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. נתניהו שבר בכוח את כללי המשחק הדמוקרטיים. הוא צפצף על האופוזיציה והמחאה חסרת התקדים לאורך כל הדרך. הקואליציה הסיתה וטינפה על כל מי שאינו מסכים עם הממשלה ועם חוקי ההפיכה המשפטית. החוק המביש והבזוי הזה הוא אות קלון למדינת ישראל, כתם שחור בהיסטוריה של המדינה המפוארת שלנו. אם לא נעצור את הקואליציה עכשיו, הכתם הזה יהפוך לחור שחור בהיסטוריה של מדינת ישראל, וקשה לחזות כיצד זה ייגמר. השעות האלה אינן שעות קלות, אך אנחנו חייבים להסתכל קדימה. העם הוכיח פעם אחר פעם כי לממשלה אין רוב לחוקק את הסלמי המושחת להפיכה המשפטית. אנחנו נעמוד, גם האופוזיציה כאן בכנסת וגם המחאה, כחומת מגן בצורה, בלתי מתפשרת, מול המתקפה על הדמוקרטיה הישראלית. אין לי ספק שבסופו של יום אנחנו גם ננצח. אני מבטיח כאן על דוכן הכנסת כי הדבר הראשון שנעשה כשנחזור לשלטון כמפלגת שלטון בממשלה החדשה בראשות יאיר לפיד, אנחנו נבטל את חוק ביטול חובת הסבירות. אנחנו נעלים כל זכר להפיכה המשפטית. זאת ההבטחה שלנו לציבור הישראלי. אנחנו נתקן את ההרס שהממשלה המשיחית משאירה אחריה לאחר שנפיל אותה, ואנחנו נפיל אותה. אני מסתכל עכשיו על נתוני הבורסה בזמן אמת. שימו לב: מדד תל אביב 35 יורד ב-1.42%.

שר התיירות חיים כץ:

כמה הוא עלה אתמול?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תל אביב 125 אקלים נקי יורד ב-1.71%; תל אביב 125 יורד ב-1.53%; תל אביב פיננסים יורד ב-2%. זה הכסף שלכם, אזרחי מדינת ישראל. זה הכסף של הפנסיה שלכם. לפני כמה דקות הקואליציה החליטה לגזול את כספי הפנסיה שלכם. זאת התוצאה. הממשלה הזאת, שמורכבת במידה רבה מפרחחים מושחתים, אנשים שהורשעו בתמיכה בטרור, הומופובים ושונאי נשים, אינה ראויה לחברה הישראלית, אינה ראויה לייצג אתכם. הסתכלתי על חברי הכנסת מהליכוד במהלך ההצבעות על חוק ביטול עילת הסבירות. אני לא ראיתי ליכוד, הליכוד איננו. מי שמנהל את הליכוד זה פרחח שממלא עכשיו תפקיד שר לביטחון לאומי, אדם עבריין מורשע שהורשע בטרור, בתמיכה בטרור. זה מה שנשאר מהמפלגה המפוארת, מפלגה שפעם הייתה לאומית-ליברלית, שאיבדה את דרכה. בשבועות האחרונים אנחנו פעלנו בכל האמצעים כדי להגיע להסכמות, כדי לעצור את הקרע העמוק שהממשלה המנותקת יצרה. חתרנו בכל הכוח להשיג פשרה ראויה, הסכמה ציבורית רחבה, וכך גם למנוע את העברת החוק הבזוי הזה, שסולל את הדרך לפיטורים של היועצת המשפטית לממשלה, שבונה את המסגרת הנורמטיבית לצעדים הבאים בהפיכה המשטרית. אבל לא הסכמנו ולעולם לא נסכים להתפשר בכל מחיר. הצבנו קווים אדומים ברורים, תנאים ודרישות שישמרו על הדמוקרטיה הישראלית ויגנו על שומרי הסף. לצערי, הקואליציה וראש הממשלה המשיכו בתהליך החקיקה, פעלו בדורסנות וסירבו לתת אסמכתה לנו, לאופוזיציה, כי אכן יעמדו בתנאים של הפשרה. הממשלה הזאת הוכיחה במהלך כהונתה כי היא לא רוצה להגיע להסכמות. היא רוצה לשלוט באופן מוחלט ומושחת ללא פיקוח משפטי, ללא ביקורת שיפוטית. היא הוכיחה כי אין לה קווים אדומים אלא רק מטרה אחת: לפרק את מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. לפרק את הדמוקרטיה, לפגוע בביטחון, לפגוע בכלכלה. בשבעת החודשים האחרונים וביתר שאת היום ראינו שאין כאן ראש ממשלה מתפקד. הוא נסחט בידי חבורת לוין-רוטמן, שלא מסתירה את כוונותיה להפוך את ישראל למדינה אחרת, מדינה עם דמוקרטיה חלולה. כל הכלכלנים הבכירים בארץ ובעולם, המשפטנים, ההייטק, הרפואה, המדע, הסייבר, חיל המודיעין, 8200, הטייסים, רוב גדול של המילואימניקים, רוב גדול של חברי ההסתדרות, מזהירים מפני הסכנות של החקיקה ההרסנית. אך לא רק בישראל רואים את הכאוס שנוצר כאן. הקשרים בין ישראל לבין הידידות שלה בדמוקרטיות המערביות נפגעו, וככה גם הקשרים עם הממשל האמריקאי. הנשיא ביידן מביע דאגה וחשש אמיתי לגורלה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית, בגלל המהלכים הדורסניים של הקואליציה. בזמן שישנם איומים ממשיים על ישראל בכל החזיתות, ביידן מסרב להזמין את נתניהו לבית הלבן. ממנהיג בין-לאומי נתניהו הפך למצורע בוושינגטון, וכך גם ברוב המדינות הליברליות ברחבי העולם. ואם זה לא מספיק, אתמול בשעות הלילה פרסם העיתונאי ברק רביד כי הנשיא ביידן קורא לנתניהו, פעם נוספת, לעצור את החקיקה בשל האיומים על ביטחון ישראל. אבל נתניהו, זה שפעם היה מר ביטחון, החליט להפקיר את גורלה של מדינת ישראל וסירב לעצור את מסע ההרס. אנחנו היום במצב חירום לאומי. אני קורא ליושב-ראש ההסתדרות ארנון בר דוד להתגייס למערכה ולהיכנס למאבק. החברה הישראלית מתפרקת. החוסן החברתי שלנו נפגע. זו השעה. בשעה שיש סכנה ממשית לכלכלת ישראל, לעבודה המאורגנת, לכל אחד מהעובדים והעובדות במדינת ישראל, זו העת לבצע פעולה נחושה אקטיבית למען מי שבחר אותך ליושב-ראש ההסתדרות. עשרות אלפי אנשים ממשיכים להפגין. אנחנו שומעים את זעקתם, את החרדה, את הדאגה לעתידה של מדינת ישראל. יש להם כוח עצום. ואני רוצה להבטיח לכם, אזרחי ישראל המפגינים המדהימים, שיוצאים כבר 29 שבועות בכל מזג אוויר, בכל רחבי הארץ, בכל מקום – אנחנו מבטיחים לא לוותר. אנחנו נמשיך להיאבק כאן בכנסת. מכאן אני אצא למפגינים, ואנחנו נהיה יחד איתכם בכל מקום. המאבק לא תם, הוא רק מתחיל. אני מבטיח לכם, ישראל תישאר דמוקרטיה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת בליאק. ישיב על ההצעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת כבוד השר דוד אמסלם, בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מציע שאני אענה לכולם בסוף. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. אם כן, אני מזמין את חברת הכנסת שרן מרים השכל לנמק את ההצעה מטעם סיעת המחנה הממלכתי, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אזרחי ישראל הגיעו לכאן בעשרות אלפים, עומדים מול הכנסת שבורי לב על המהלכים המזעזעים האלה שהממשלה הנוכחית מעבירה. ואני שומעת אתכם, אחד אחרי השני, בתקשורת, אומרים ומרגיעים: כן, מה זה כבר עילת הסבירות? מה כבר קרה? זה לא סוף העולם. לא קרה שום דבר. ואנחנו מסתכלים בדיוק על אותם מסרים שהשרים שלכם, חיים, וחברי הכנסת שלכם חוזרים ואומרים פעם אחר פעם בתקשורת. השר אליהו אמר: כן, אנחנו רוצים לשנות את שיטת המשטר; אמר את זה בתקשורת, בריאיון. אתה רואה את סמוטריץ' הולך ומדבר ואומר: כן, זה רק חוק ראשון, אנחנו הולכים להעביר שורה של חוקים. יריב לוין אומר בצורה גלויה: איך שייפתח מושב הכנס, תתחיל החקיקה של הוועדה לבחירת שופטים. אז על מי מנסים לעבוד? אפשר אולי לעבוד על חלק מהעם חלק מהזמן, אבל לא על כל העם כל הזמן. ואנחנו מקשיבים לכם עם עיניים פקוחות ואוזניים פתוחות לרווחה, כדי לשמוע בדיוק, אבל בדיוק, את מה שאתם אומרים ועושים. יותר מזה, לא רק שזה מספק אתכם לעשות את הדבר הזה, ההשתלטות הזאת, אתם גם לוקחים סכין ומסובבים אותו בלב. אתם רואים באיזה תקופה אנחנו, תקופה של שבר גדול, תקופה של קרע בעם. משפחות יושבות מסביב לשולחן שישי ורבות, ארוחות שישי נגמרות בפיצוצים. ומה אכפת לכם? בן גביר אומר: בר הסלטים פתוח. שר הלאפות ושר הסלטים לענייני הממשלה פותח את המזנון. פעם אחר פעם, הממשלה הזאת נראית כמו איזה תאונת שרשרת שאי-אפשר לעצור אותה. ואתם יודעים מה הבעיה? הבעיה היא לא שאתם אולי רוצים, כביכול, לתקן את מערכת המשפט. כי אם זה באמת מה שהייתם רוצים, היו הולכים איתכם. אבל מרגע שהוקמה הממשלה הזאת אתם מוכיחים פעם אחר פעם שאתם באתם לעשות דבר אחד: לתת למקורבים שלכם לקחת כמה שיותר, לשדוד את הקופה איך שאפשר, למנות את מי שאתם רוצים, איך שאתם רוצים, לעשות דווקא, הכול הכול דווקא, ולמנות את מי שבא לכם, מה שאתם רוצים. רק קומבינות, שחיתות, בזיזה – זה מה שמעניין אתכם. הרי ברור שגם החוק הזה מדבר בדיוק על זה. אף אחד גם לא אומר שלא, גם אצלכם אמרו שכן. הרי עילת הסבירות באה לעשות שני דברים: מינוי של שרים מסוימים, פיטורים של יועצים משפטיים מסוימים, ומינוי אולי של יועצים משפטיים אחרים, מטעם-של. למה אתם צריכים לקחת מדינה שלמה לתוך הסחרחורת הזאת? תעשו את זה, פשוט תעשו את זה. ממשלה של שחיתות, מקורביזם, ויותר גרוע. אני הסתכלתי אתמול על שלטים מתוך ההפגנות והייתי בהלם, באמת שהייתי בהלם. כי מה שהציבור מפחד ממנו הכי הרבה – מכם. זו הממשלה הדתית ביותר שהייתה כאן, של אנשים שלא פוחדים להגיד בצורה ברורה, שחור על גבי לבן, "מדינת הלכה". והינה, אנחנו רואים בתוך ההפגנות את השלטים: סנהדרין עכשיו. תיאוקרטיה. דיקטטורה עכשיו. תגידו לי, מה, נפלתם על השכל? מדינה שלמה בפחד אימים מהדבר הזה שאתם בונים ואתם יוצאים אחר כך לרחובות עם השלטים האלה, בדיוק על מה שאנחנו פוחדים הכי הרבה. פשוט, אתם נראים כמו תאונת שרשרת, אחת אחרי השנייה. ואז בא שמחה רוטמן ובא יריב לוין, ואומרים: רגע, זה רק בגלל שהקמפיין שלנו לא היה טוב. לא עשינו הסברה נכונה. חבר'ה, על אף אחד אתם לא יכולים לעבוד. ברור לכולם שמה שעומד מאחורי החקיקות האלה זה אינטרסים אישיים, זה פוליטיקה וזה בזיזה. הציבור פקח את העיניים והוא יוצא לרחובות בדיוק על זה, כי הוא אומר: עד כאן. עד כאן. סחטתם אותי עד טיפת הדם האחרונה – במיסים, ברגולציה, בביורוקרטיה המטורפת. אנשים נחנקים תחת יוקר המחיה, מתגייסים לצבא, עושים מילואים, שומרים על המדינה. כמה אתם יכולים לסחוט אותנו? ועכשיו אתם עומדים ואומרים מי בוזז יותר? ואז, מה התשובה? מס עבאס, נכון? זו התשובה שלהם לכול. מי שבוזז יותר אומר פשוט: מס עבאס. אז למה לא ביטלתם את מס עבאס, שאתם כל כך מדברים עליו? הרי זה בידיים שלכם. אתם פשוט חבורה של שקרנים, ועל הציבור אי-אפשר לעבוד יותר. אתם לא יכולים לשקר לכולם כל הזמן. כבר לא קונים את זה. ואז אתם באים ומדברים על סרבנות. ותראו, יצאנו ראשונים, אמרנו: אי-אפשר, הסרבנות צריכה להיות מחוץ למשוואה הזאת, וחזרנו על זה, כולנו. אבל אתם הממשלה שעכשיו רוצה להביא את חוק הגיוס עם הסרבנות הגדולה ביותר. עומדים מאחוריכם. איך אתם לא מתביישים, השרים, לבוא ולדבר בצורה שבה אתם מדברים אל גיבורים? אני רואה השבוע, לפני כמה ימים, את אלמוג מדבר אל מול טייס. היה איזה עימות, ופתאום הבנתי שכשהבן אדם הזה, הטייס הזה מדבר, והוא אומר, עשר שנים, עשר שנים הוא עושה מילואים, מעל 700 ימים של מילואים, שתבינו, אלה שנתיים של התנדבות, שנתיים של התנדבות – והגידופים שאני שומעת מהשרים שיוצאים מהפה שלהם על אנשים כאלה הם הביזיון הכי גדול שיכול להיות בממשלה הזאת. לא להאמין, השפה, השיח. אתם פשוט כמו תאונת שרשרת, אחד אחרי השני. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת השכל. ישיב על ההצעה, מטעם הממשלה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

היו"ר אמיר אוחנה:

על פי התקנון אתה חייב לעלות. מה שעשית, זה בסדר, אבל תצטרך לעשות את זה, למעט כשהמענה הוא משולב, כשהאי-אמון הוא בנושאים דומים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הנושאים באמת דומים, לכן נענה בסוף לכולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. וכעת יעלה ויבוא חבר הכנסת עודד פורר לנמק את הצעת האי-אמון מטעם סיעות ישראל ביתנו והעבודה. בבקשה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

הוא לא השיב.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הוא עלה והשיב.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הוא לא נימק את התשובה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בסדר. תשמעו את התשובה המפורטת והארוכה. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, לפני שאני אתייחס לנושא הכלכלי, אי-אפשר שלא להתייחס קצת למאורעות היום, לסוף השבוע ואולי לחצי השנה האחרונה. בשנת 1923 כתב שאול טשרניחובסקי שיר שכולנו מכירים כשיר עם לחן מפורסם של נעמי שמר: "אומרים ישנה ארץ". לשיר הזה יש שני נוסחים. אני לא יודע כמה אתם מכירים את ההיסטוריה הזאת, אבל השיר הזה נכתב בהתחלה בנוסח עם המון אכזבה וייאוש. הוא ישב ברכבת בברלין וכתב: "אומרים ישנה ארץ, / ארץ שכורת שמש / איה אותה ארץ, / איה אותה שמש? // כבר עברנו כמה / מדבריות וימים, / כבר הלכנו כמה, / כוחותינו תמים. // כיצד זה תעינו? / טרם הונח לנו? / אותה ארץ-שמש, / אותה לא מצאנו. // אולי כבר איננה? / ודאי ניטל זיווה! / דבר בשבילנו / אדוני לא ציווה". כך כותב טשרניחובסקי, והשורה האחרונה בשיר, "אדוני לא ציווה", לקוחה ממגילת איכה. את מגילת איכה יקרא עם ישראל בתשעה באב, החורבן. זאת התחושה שאיתה היה טשרניחובסקי בתחילת אותה שנה, אבל לקראת ועידה עולמית של תנועת החלוץ שינה טשרניחובסקי את השיר והוסיף לו עוד שני בתים. בבתים האלה, השר כץ, טשרניחובסקי משוחח כביכול עם רבי עקיבא. אומר לו: "שלום לך, עקיבא! / שלום לך, רבי! / איפה הם הקדושים, / איפה המכבי? // עונה לו עקיבא, / אומר לו הרבי: / 'כל ישראל קדושים, / אתה המכבי'." אני חושב שהסיום הזה נכון מאוד לתחושה שחשים רבים בעם ישראל היום, ערב תשעה באב: כל עם ישראל קדושים. ואלה שעומדים היום מחוץ לכנסת, ואלה שמפגינים, ואלה שצעדו בסוף השבוע האחרון, ואלה שנמצאים ברחובות ובערים ובכפרים, הם המכבים של הדור הזה, הם לוחמים על דמותה של מדינת ישראל, הם נלחמים עכשיו על הבית השלישי. ואני אומר לכם, בזכות אותם אלה יש תקווה למדינת ישראל; בזכות אותם אלה, אותם מפגינים שנמצאים מחוץ לכנסת – הם כותבים עכשיו את הבתים הנוספים לשיר הזה, כמו הבתים הנוספים שהוסיף טשרניחובסקי לשירו. הם כותבים עכשיו את התקווה למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כדי שתהיה כאן מדינה שבה איש באמונתו יחיה, עם עוגן משותף של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. אני אומר לכם, מה שקרה כאן, אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, הוא לא בר סלטים, והוא לא שיטת הסלמי. אתם כל כך עסוקים בתיאורי מזון, אולי תעסקו במחירי המזון. זאת מדינת ישראל, ויש כאן ניסיון – גלוי, אני חייב לומר – להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה דיקטטורית. זה מתחיל, אדוני שר האוצר, ב"כלכלת בעזרת השם" שאתה מוביל, אבל כשאני מסתכל על הנתונים, אני חייב לומר לך, מי שיבחן אותם וישמע אותך מדבר, יש מצב שהוא יצא לתרבות רעה, ואם הוא היה מאמין, הוא יפסיק להאמין בקדוש ברוך הוא, כי אתה מדבר על "כלכלת בעזרת השם", ומרגע שהתחלת לדבר על זה, כל הנתונים מראים אחרת. אני מסתכל על המדדים, מסתכל על מדד תל אביב 35 ומדד תל אביב 125, אני מסתכל על מדד smp500 של 500 החברות המובילות בעולם – כל הזמן, כל השנה שעברה הם הלכו ביחד: כשמדד smp500 עלה, גם כאן עלה; ירד – ירד. היינו חלק מהכלכלה הגלובלית, ממש צמודים אליה, כמקום שמשקיעים בו, בדיוק כמו שמשקיעים במדינה כמו ארצות הברית. אמרו: אפשר להשקיע גם במדינת ישראל. מה קרה מינואר ועד היום? מינואר ועד היום נפרדו המדדים: כשמדד smp500 עלה בחצי השנה האחרונה בכ-13%, מדד תל אביב 125 עלה בקושי ב-2%. אנחנו נמצאים פי שישה מאחור, אפילו קצת יותר – היינו אמורים להיות עכשיו עם עלייה של כ-13% במדדים, ואנחנו בסך הכול עם 2%. זה בגלל המדיניות שאתם מובילים בחצי השנה האחרונה. והתוצאה – ירידה של 80% בפתיחה של סטרטאפים במדינת ישראל, ירידה של כ-70% בהשקעות בהייטק במדינת ישראל. אבל העיקר, אדוני השר – בר הסלטים פתוח. חבל שאתם עוסקים כל כך בבר הסלטים הזה של ההפיכה המשטרית אבל לא כל כך במחירי המזון. אדוני היושב בראש, אני לא יודע מה תהיה תגובתן של חברות דירוג האשראי נוכח מה שקרה פה היום. אני לא יודע. אני כן יודע שמה שקרה פה היום עומד בניגוד לכל התחייבות שנתן להם ראש הממשלה בשיחות הארוכות שהוא ניהל איתם בפעמים הקודמות – – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני יודע מה פורסם ומה נאמר גם על ידו – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא היה, לא נברא ולא משל.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – כולל מה שנאמר גם לנשיא ארצות הברית, והמשמעות היא שהמחויבות של ממשלת ישראל והמחויבות שהממשלה נותנת, הופכת ונראית פחות ופחות רלוונטית. אפשר לדבר על כל הנושאים האחרים, אבל בסוף לב-ליבו של הוויכוח שמתנהל כרגע הוא על מה שקרה כאן בחצי השנה האחרונה. בחצי השנה האחרונה הממשלה הייתה עסוקה בדבר אחד: בשינוי המשטר החוקתי במדינת ישראל, כדי שיוביל אותנו להפיכת המשטר כאן לכזה שבו יש לממשלה כוח בלתי מוגבל, תוך שליטה על הרשות המחוקקת והרשות השופטת. ונניח, רבותיי השרים, שאתם מאמינים שמה שאתם עושים הוא לא מה שאנחנו אומרים שיקרה, ונניח שאתם עושים את זה באמונה שלמה שאתם עושים את זה למען הדמוקרטיה הישראלית – אפשר להסכים על דבר אחד לפחות: מדובר בשינוי המבנה החוקתי של מדינת ישראל. ואת שינוי המבנה החוקתי של מדינת ישראל לא עושים בכפייה של צד כזה על צד אחר, אלא בהסכמה רחבה. בהסכמה רחבה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עודד פורר (ישראל ביתנו):

בהסכמה רחבה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ברק לא יושב כאן, אתה יושב כאן. אתה שר האוצר היום. אתה שר האוצר היום. אתה יושב בממשלה. אתה נושא באחריות, ומעליך נושא באחריות ראש הממשלה. אז אותי לא מעניין מה עשה מישהו, אם אני מסכים איתו או לא מסכים איתו, לפני 20 או 25 שנה. אותי מעניין דבר אחד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אם אנחנו רוצים לעשות שינוי חוקתי, ואני חושב שצריך לעשות שינויים חוקתיים במדינת ישראל, אני חושב – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מה?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני אגיד לך תכף. אני אפרט לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תכף אני אפרט לך, ככל שגם ייתנו לי. נשארו לי דקה ו-20 שניות. אם תיתן לי מזמנך, דודי, אני מוכן לפרט לך עוד עשר דקות. אבל אני אגע בנקודות. אני לא אעשה את זה ארוך.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

עודד, תפרט – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני אגע בנקודות. לא אעשה את זה ארוך. אני לא מחפש למשוך עכשיו זמן. הנקודה היא שברור לי, כמו שצריך להיות ברור לכם, ששינוי חוקתי עושים בהסכמה רחבה. שינוי חוקתי שנעשה אותו בכפייה של רוב רגעי, הוא לא יהיה שינוי חוקתי אמיתי – עם כל הקושי שבדבר, שאומר שכל אחד מהצדדים לא יצא עם מלוא תאוותו בידו, אבל תהיה כאן חוקה.

היו"ר אמיר אוחנה:

כמה זה רחבה, אם אפשר לשאול?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני לא יודע לתת לך מספר.

שר התיירות חיים כץ:

מה זה שינוי חוקתי?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני לא יודע לתת לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

שינוי חוקתי זה שינוי של חוק-יסוד, לזה התכוונת.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שינוי חוקתי זה שינוי של חוק-יסוד שנוגע בשורש מערכת היחסים בין רשויות השלטון.

היו"ר אמיר אוחנה:

נכון.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה בין רשויות השלטון. בואו נגיד כך, שיש דוגמה, למשל, לדברים שחוקקה הכנסת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אגב, מתי חוקקו, מתי חוקקו את החוק הזה?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

רגע, רגע, רגע.

היו"ר אמיר אוחנה:

שנייה, שנייה. הוא משיב. הוא משיב.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

יש דברים שחוקקה הכנסת שלמשל נקבע בהם שאם רוצים להדיח חבר כנסת או לעשות צעד שהוא צעד משמעותי, צריך לפחות עוד עשרה מהאופוזיציה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נכון.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

החוק שמחוקק אחרי, אני חושב – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל שינוי חוקתי משמעותי, אתה אומר, צריך מספר – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – אני חושב, חברים, חייב להיות לא איזשהו שינוי של קואליציה שהיא יחסית צרה, ואומרת אני לא – אני חושב שהאופוזיציה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

הבנתי. מה אתה אומר על 32 חברי כנסת?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אז שאל אותי על זה, שאל אותי על זה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הוא אולי השינוי החוקתי הכי משמעותי שהיה פה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שאל אותי על זה גם חבר הכנסת סמוטריץ'.

היו"ר אמיר אוחנה:

כן.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אם מישהו עשה משהו – שאגב, תקפנו אותו לאורך השנים בצורות כאלה או אחרות בגלל שהוא נעשה בצורה הזאת – לא אומר שצריך לעשות אותו עוד פעם בצורה הזאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

עשינו 64, עשינו פי שניים. פי שניים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה לא פי שניים.

היו"ר אמיר אוחנה:

64 זה לא פי שניים? מ-32 זה בדיוק פי שניים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, לפחות בהגינות תסכים איתי שזאת לא הסכמה רחבה. הסכמה רחבה צריכה לכלול חלק נכבד מהבית הזה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כמה זה הסכמה רחבה, לדעתך?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

סדר גודל של שני שלישים מהבית, פלוס-מינוס. יכול להיות פחות. אני חושב שגם על מגילת העצמאות – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה היה פחות שני שלישים בנושא – – – רק תגיד לי – – – שנייה, שאלה אחת.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני אגיד לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא. מתי חוקק – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

גם על מגילת העצמאות, בחתימה על מגילת העצמאות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עודד, עודד, שאלה. שאלה. אחרי זה – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

רגע, דודי. לי אין זמן בלתי מוגבל.

היו"ר אמיר אוחנה:

הינה, אני לא הפסקתי אותך. נגמר הזמן, לא הפסקתי אותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לא, לא. בסדר. כן, כן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מתי חוקק חוק הסבירות?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני יודע בדיוק למה אתה מתכוון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אם זה בכלל חוקק.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כולל המשמעות של כלים שלקח לעצמו בית המשפט והתפתחו בפסיקה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני לא מדבר על בית המשפט – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

רגע. אני לא בריאיון. בית המשפט, יש לו את הסמכות לפרש את החוק, ומתוך הפרשנות שלו, של החוק, הוא לקח לעצמו ויצר את הכלים האלה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

נו – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שאגב, הם כלים שנמצאים בתוך המערכת החקיקתית שמסמיכה את בית המשפט לפרש את החוק. וככל שאתה לא מרוצה מפרשנות החוק ואתה חושב שצריך לייצר משהו אחר במבנה החוקתי, בסדר. אבל תסכים איתי גם שאנחנו לא עוסקים פה בסוגיית הסבירות לבדה. אנחנו עוסקים פה בתוכנית כוללת. סוגיית הסבירות היא רק הסלטים שהוגשו לשולחן, נכון?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא דיברתי על סבירות. דיברתי על עילת הסבירות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לא. אי-אפשר. אתה לא יכול לדבר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

למה?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כי אתה לא יכול לדבר על שינוי חוקתי כשאתה מדבר על עניין אחד. אגב, כשחוקקו את החוקה האמריקאית והתכנסו אז הנציגים מהקונגרס כדי לחוקק את החוקה האמריקאית, הם נקטו פרקטיקה מאוד מעניינת. הם כינסו את אנשים, אגב, בחדר, ואמרו: לא יהיו פה פרוטוקולים, כדי שלא יגידו: אתה אמרת, לפני חצי שעה אמרת ככה, עכשיו אתה אומר אחרת, כי יכול להיות ששינית את דעתך. ואמרו עוד משהו: אם הצבעת בהתחלה על סעיף 1 ותמכת בו, בכל שלב בהתקדמות, אתה יכול לשנות את ההצבעה שלך לאחור. מכיוון שאם אושר סעיף 8, וכשהוא כבר ביחד עם סעיף 1, אז פתאום אתה לא רוצה את סעיף 1, כי הם מייצרים מצב שבו הפרנו את האיזונים – אנחנו עוסקים באיזונים ובלמים. לכן אני טוען שצריך להגיע להסכמה רחבה. גם על דברים שאני רוצה, אני מניח – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אולי בכל זאת, אדוני, משפט או שניים לסיום?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אז בזה אני אסיים. אני מניח – – –

שר התיירות חיים כץ:

תגיד לי, זו סיבה להצבעה?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תראה, מי שאחראי בסוף למה שקורה זה הממשלה. אתם הממשלה. אתם יכולים לכעוס על האופוזיציה, אתם יכול לכעוס על המפגינים – אתם אלה שקובעים את סדר-היום. אתם אלה שמוליכים לאן שמוליכים. האחריות עליכם, ובראש ובראשונה על ראש הממשלה. אבל כשאנחנו מדברים על חוקה – ובזה אני אסכם; כדי לסכם את האירוע הזה, אני מוכן לעמוד פה שעות להסביר על החוקה, ופה אני חושב שאפשר וצריך להגיע להסכמה רחבה – היא צריכה לגעת באמת במערכת היחסים פה בתוך המדינה, כולל הפרדה בין דת למדינה, כדי שהיא תימנע מאיתנו. העובדה שאנחנו רואים את ניסיון ההשתלטות על חיי הפרט באמצעות החקיקה – על שירות לכולם, על שוויון בנטל ועל לימודי ליבה כזכות יסוד של כל ילדה וילד במדינת ישראל ללמוד גם מתמטיקה, אנגלית מדעים ומחשבים. תודה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת פורר. ישיב שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בבקשה.

שר התיירות חיים כץ:

אל תתרגש, בצלאל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, עודד, אתה חבר, והאמת היא שברגע הזה אני באמת לא כל כך רוצה להתנצח, ותכף אני אגיד למה. אבל אי-אפשר לעמוד כאן על הדוכן ולדבר על הצורך בהסכמה רחבה – שזו ודאי שאיפה צודקת שכולנו היינו רוצים להיות בה – כשאתה חבר במפלגה שהיושב-ראש שלה, לאורך כל התקופה האחרונה, מסרב להיכנס לכל סוג של דיאלוג, ומכריז, כולל הבוקר, שעם נתניהו ועם ממשלתו אסור בכלל לדבר, מכיוון שזה נותן לגיטימציה, כיוון שאי-אפשר לסמוך עליו. הרי אי-אפשר לבדוק את הסיכוי להגיע לאיזושהי הסכמה אם לא מוכנים אפילו לדבר. אז אתה עומד כאן עכשיו, ואני רוצה להאמין שאתה מאמין במה שאתה אומר, ורוצה שיח בהסכמה רחבה.

קריאות:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל שוב, אתה חבר במפלגה שהיושב-ראש שלה, לאורך כל החודשים האחרונים – –

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – קורא לכאוס ולסרבנות ולשרפת אסמים ומסרב לדבר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – הפוך. לא, לא. בצלאל. בצלאל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא זו בלבד שהוא מסרב לדבר, עודד, כשיש מישהו באופוזיציה כמו גנץ, כמו לפיד, שלפחות רוצה לעשות כאילו שהוא מוכן לדבר – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני השר.

היו"ר אמיר אוחנה:

שנייה. השר סמוטריץ', שנייה אחת. חבר הכנסת פורר, אני מברך דיאלוג.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

השר סמוטריץ', לפחות תהיה כן עם עצמך.

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, רגע. אני מדבר אליך. אני מברך דיאלוג, אבל כל אחד בתורו, כל אחד בתורו.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

לא, לא. ישראל ביתנו מעולם לא קראה לסרבנות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

בנוגע לקריאה לסרבנות, אנחנו אמרנו שאנחנו מתנגדים לזה, ואמרנו את זה בכל מסיבת עיתונאים – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מברך על זה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – ובכל ישיבה – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מברך על זה. אני מברך על זה, ועדיין תסכים איתי שיש איזו סתירה מובנית בין העמידה שלך כאן בקריאה להסכמות, לשיח ולהידברות, לעובדה שאתה חבר במפלגה שהיושב-ראש שלה מסרב לדבר בכל תוקף, ומכריז על זה מעל כל במה – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – וכשמישהו באופוזיציה לפחות רוצה לעשות כאילו הוא מדבר, מייד תוקף אותו באש ובגופרית ומנסה לשלול את הלגיטימציה ולחבל במאמצי ההידברות. אז זה דבר שהוא לא צודק. ועכשיו אני, ברשותכם, רוצה לדבר לאזרחי ישראל. מכיוון שאני באמת עומד כאן עכשיו, ברגע הזה, דקות ספורות אחרי שעשינו מהלך שבעיניי הוא נכון וחשוב וטוב, והוא צעד ראשון בתיקון שאתה ומפלגתך, עודד, רציתם אותו עוד הרבה יותר משמעותי ורדיקלי, ואת, שרן השכל ויושב-ראש המפלגה שלך, גדעון סער – כולכם הרי מאמינים שעשינו את הדבר הנכון והטוב.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

לא ככה. לא ככה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מצד אחד, אני שמח. מצד שני, אני עצוב, מכיוון שאני כואב מאוד, כואב מאוד את מה שקורה עכשיו ברחובות; ואני כואב מאוד את מה שקורה בצבא; ואני מבין מאוד לליבם של מי שחוששים וכואבים. הרי אני עמדתי במקום הזה של מי שצעק והפגין וזעק וחשב שהמדינה הולכת אל פי תהום על ידי ממשלות שלא ספרו אותו ולא הקשיבו לקולו. ואני מזכיר את זה לא, חס וחלילה, כדי לנהוג באותה מטבע, אלא הפוך. אני מזכיר את זה לעצמי שלוש פעמים ביום כדי לקיים את מאמר חז"ל: דעלך סני, לחברך לא תעביד: מה ששנוא עליך, לא תעשה לחברך. ואני קודם כול פונה למחנה השני, לאחים שלי, שמתנגדים לתיקונים שאנחנו עושים, שחוששים. אני אומר לכם: אני אוהב אתכם באמת, ואני כואב את כאבכם באמת, ואכפת לי מכם באמת, ואני מבין את החששות שלכם באמת. אני גם כואב את החששות האלה, מכיוון שאני חושב שהם נובעים, מבחינות רבות, מחוסר היכרות. אני מאוד כואב את הדה-לגיטימציה, שלא לומר דה-הומניזציה, שעושים לחבריי ולי במחנה הלאומי או לציבור הדתי והחרדי, כאילו אנחנו זה סיפורה של שפחה, וכאילו אנחנו רוצים לפגוע במישהו, לצמצם זכויות, חירויות, לכפות או להתערב בחיים של מישהו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – חוק בתי הדין הרבניים – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה פשוט לא להכיר את היהדות שאנחנו נושאים, לא להכיר את השאיפות והרצונות שלנו – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חוק בתי דין רבניים – ועוד פעם, עודד, אתה רוצה עכשיו להיות פופוליסט, דמגוג, וזו בדיוק הבעיה, שלצערי מובילי המחאה – ויש כאן קמפיינרים עם מאות מיליונים ותקשורת מגויסת וטובי המוחות שמשחקים בראש של אנשים ומפחידים אותם עם מציאות שלא קיימת.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

התורה לא מאמינה בכפייה והיהדות לא מאמינה בכפייה. היא מאמינה באהבה ובהארת פנים ואיש באמונתו יחיה – –

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – וחשבונותיו עם ריבונו של עולם. לי יש את אמונותיי ואת חיי, ואני משתדל לחיות על פיהם כמה שאני רק יכול, מחנך את ילדיי, מנסה לחנך ולהסביר, ממש לא לכפות, ממש לא לכפות. אבל אני מבין את הכאב וגם מבין את החשש, שוב, שהוא תוצר של חוסר היכרות, ואמרתי – של קמפיין דמוניזציה אכזרי שמשחק לכם בראש. ואני באמת חושב שחובת ההוכחה עלינו, כקואליציה, להיזהר בזה ולהבהיר שאין ממה לפחד. אנחנו לא דורסים ולא רומסים, ואנחנו הדמוקרטים האמיתיים, וכן, אנחנו מאמינים בדמוקרטיה קודם כול במובן הפשוט שלה – שהעם הוא הריבון והוא מקבל החלטות, הוא מנהל מדיניות וקובע סט ערכים של חברה, ולא קבוצה קטנה של אנשים שלא נבחרו ולא קיבלו לדבר הזה מנדט מעולם, וכופה את עמדות המיעוט שלה על הרוב. נכון, דמוקרטיה היא לא רק זכויות הרוב, אין על זה ויכוח, היא גם זכויות המיעוט, והיא זכויות אדם וחירויות. אבל דמוקרטיה היא בוודאי לא עריצות המיעוט – לא המיעוט שיושב בבית המשפט העליון או בפרקליטות וגם לא המיעוט שיושב כאן, באופוזיציה. ולכן, רצינו להגיע להסכמות, וקיבלנו בלב קשה הסכמה בסוף המושב הקודם, לא היה לנו קל, וקיבלנו ביקורת מהבייס שלנו, בצדק. הוא הרי שלח אותנו עם 64 מנדטים כדי לממש את המנדט שקיבלנו וכדי לתקן את מערכת המשפט ולייצר איזונים נכונים יותר, ושוב – איזונים, לא שבירה, חס וחלילה, לא כנסת כול-יכולה, לא ממשלה כול-יכולה; איזונים נכונים יותר ממערכת האיזונים שהופרה בשלושת העשורים האחרונים. ולמרות הביקורת הציבורית עמדנו מאחורי ההחלטה של ראש הממשלה, ועצרנו, ונכנסנו לשיחות בבית הנשיא בלב פתוח ובנפש חפצה, באמת מתוך מחשבה לראות איך אפשר להגיע אל עמק השווה, למצוא את שביל הזהב, לקדם את מה שאנחנו מאמינים בו, אבל לעשות את זה בצורה שגם הצד השני יודע לחיות איתה, שהוא מרגיש שנשמרים מנגנוני ההגנה האינהרנטיים בתוך המנגנון הדמוקרטי. כן, הבנתי, לא סומכים רק עליי ועל חבריי שנשמור על זכויות, רוצים את זה כמנגנונים. הבנו את זה, אמרנו: בואו נמצא את זה. ואגב, אני אספר לכם שהיו רגעים בשיחות בבית הנשיא שבהם הייתה תחושה שאפשר להתקדם, שהיו לא מעט סוגיות שהסכמנו עליהן. הרי הרוב המוחלט של החברה הישראלית אומר היום: צריך לתקן את מערכת המשפט. עודד פורר אמר את זה לפני, רוב אנשי האופוזיציה אומרים את זה גם היום. אני כבר לא מדבר על כשהם לא היו בפוזיציה לפני כן, כמה הם דיברו על העיוות שבו בית המשפט מחליף את שיקול הדעת שלנו, על מושגים פלואידיים כאלה, פלסטלינה, כמו סבירות, שבית המשפט מחליט מה סביר, מה לא סביר, וגובר על קנסות וגובר על ממשלות וגובר על אנשים שהמחוקק העניק להם את הסמכות לקבל החלטות, והם גם נושאים באחריות וייתנו את הדין בפני הציבור. כולם מסכימים שצריך לתקן את מערכת המשפט. אמרנו: בסדר, בואו נדבר על איך עושים את זה ביחד. וכן, אנחנו גם מוכנים – פשרה הפכה למילה גסה. זאת לא מילה גסה כשעושים אותה בין אחים, בין שותפים למפעל, למפעל הציוני, שאנחנו זוכים בחסדי שמיים אדירים לכונן כאן ב-75 או כבר ב-100 שנה, שנות ציונות כאן, במדינת ישראל.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

בעד – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ואז למרבה הצער התברר – שרן, אל תשכתבו, זאת לא היסטוריה, זה ההווה, זאת המציאות של עכשיו, שבה ראשי האופוזיציה מפחדים מראשי המחאה, מהברסלרים, ואני יודע, מהרדמנים, ואני יודע, ברק וחלוץ ואולמרט. תראו את מי הפכתם לפרזנטור שלכם – גנב, עבריין מורשע ששם מעטפות עם כסף בכיס. הוא עכשיו הפרזנטור שלכם? הוא אביר המוסר שלכם?

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

ממש לא – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הוא מייצג אתכם?

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל כולכם מפחדים ממנו, ולכן הקשחתם עמדות, סירבתם להגיע לכל הסכמה. ואני לא רוצה לדבר עכשיו על מה היה בחדרים הסגורים, אבל היו הצעות של הנשיא לסכם על סוגיות מסוימות שאפשר להתקדם בהן בהסכמה ולהמשיך לדון באחרות, וסירבתם.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

שקרן – – – תפסיק לשקר – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ואפילו ב-24 השעות האחרונות היו מי שתדרכו נגדי בקטנוניות עלובה. אני גאה בזה. עד הרגעים האחרונים ניסינו לראות אם יש איזשהו סיכוי שבעולם להגיע לאיזושהי הסכמה. כן, כי כואב לי, כי אכפת לי מהאחים שלי שמרגישים שהקרקע נשמטת להם מתחת לרגליים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא מאמין לך, לא כואב לך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מאוד כואב לי, ומאוד אכפת לי מהאחים שלי במחנה שלי שמרגישים שכבר שנים הקרקע שמוטה להם מתחת לרגליים – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

באמת? במאחזים – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ומרגישים כבר שנים שהם מודרים.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת אלעזר שטרן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הם מרגישים כבר שנים שדורסים ורומסים את זכויותיהם.

היו"ר ניסים ואטורי:

למה בעמידה? מה זה, הפגנה? לא הבנתי. שב במקום.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

היו"ר ניסים ואטורי:

שב במקום. קריאה ראשונה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אלעזר, אלעזר, אני מדבר מדם ליבי. אלעזר – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

שרן מרים השכל, חברת הכנסת שרן השכל, קריאה ראשונה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אלעזר, אני מדבר מדם ליבי. צעקתם פה, זעקתם פה, עשיתם הצגות פה כמה שעות. אל תפריע לי עכשיו.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת שרן, קריאה שנייה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מדבר מדם ליבי, אל תפריע לי עכשיו.

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה רגע, אדוני השר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תגיד, מה היה פה? דם ליבך או דם ליבנו? מה זה דם ליבך?

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת אלעזר שטרן, קריאה שנייה.

שר התיירות חיים כץ:

ואטורי, אין פה הרבה אנשים, תרגיע, תרגיע.

היו"ר ניסים ואטורי:

שירגיעו, למה הצעקות?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יותר מחצי העם הזה – –

היו"ר ניסים ואטורי:

כואב לי הראש, אני יום שלם – כואב לי הראש, כל הזמן רק צעקות.

שר התיירות חיים כץ:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – כואב מאוד. יותר מחצי העם הזה כבר עשרות שנים כואב ומרגיש שהקרקע שמוטה מתחת רגליו, ולא סופרים אותו ואת ערכיו, ורומסים את זכויותיו וחירויותיו בסטנדרטים כפולים ומוסר כפול ושלטון חוק כפול, כבר שנים. אבל אני כואב מאוד גם את האחים שלי בצד השני, שמרגישים עכשיו שהקרקע נשמטת מתחת לרגליהם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ואני רוצה לדבר איתם, ואני רוצה להגיע איתם לעמק השווה. אני לא רוצה להכריע, אני לא רוצה לנצח.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני רוצה לנצח את האויבים שלי. אני רוצה לנצח את חיזבאללה ואת נסראללה, אני רוצה לנצח את סנוואר ואת חמאס, אני רוצה לנצח את איראן ואני רוצה לנצח את המחבלים ביהודה ושומרון. אני לא רוצה לנצח אחים שלי. אני גם לא רוצה להיות מנוצח. אני רוצה שנדבר בהוגנות, בכנות, ופה אני בא אל האחים שלי שכן, מפגינים פה עכשיו מחוץ לכנסת. הרי גם אתם מבינים – ואני מדבר עם הרבה וגם מתכתב עם הרבה, ויש לי משפחה וחברים טובים משני הצדדים, וזה יישאר ככה. הרי גם אתם יודעים שהסבירות היא לא כצעקתה גם לשיטתכם. היא לא הייתה כאן לפני 30 שנה. היא לא נמצאת באף מדינה מתוקנת בעולם. יש מספיק עילות שיפוט אחרות שבהן בית המשפט יכול לבקר ממשלה שמתנהגת בצורה לא לגיטימית: חוקיות, שיקולים פסולים, זרים, מידתיות. ואתם חוששים, ואני מבין את החשש מההמשך, בצדק. אבל בסדר, אנחנו מבינים, סבירות אפשר להבין, אבל מה תעשו הלאה? אז אני אומר לכם, זה תלוי בכם. אל תאלצו אותנו להתקדם חד-צדדית. אם אתם שחקני וטו ואתם מפחדים מגורמי הקיצון האנרכיסטים בקצה הכי הכי קיצוני של המחאה שלכם, ואתם לא מוכנים לבוא ולדבר באמת, בכנות, בישרות, בהוגנות – להתווכח, לריב, להתכתש, אבל בסוף לצאת מהחדר עם איזשהו מתווה שלפחות אתם יודעים לחיות איתו – –

שר התיירות חיים כץ:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – אם אתם לא תעשו את זה, לא תהיה לנו ברירה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל אם בצלאל היה – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הרי אנחנו מחויבים לקדם את התיקון הזה. אנחנו מאמינים שהתיקון הזה קריטי – הוא קריטי ליהדות של המדינה, הוא קריטי לדמוקרטיה, הוא קריטי לאמון הציבור בכל מוסדות הדמוקרטיה במדינת ישראל, הוא קריטי לכלכלה, הוא קריטי לציונות, הוא קריטי להתיישבות, הוא קריטי לביטחון ולמאבק בטרור, ואנחנו מחויבים לו כי הציבור שלנו שלח אותנו לעשות אותו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל אנחנו רוצים לעשות אותו ביחד, ובשביל זה צריך פרטנר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תשאלו את צחי הנגבי – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

אם תמשיכו להחרים ותמשיכו לקרוע את החבל – ועוד רגע אני אגיד על זה משפט ובזה אני אסיים, וסליחה על האריכות – אם תמשיכו לשרוף מדורות ולחסום כבישים, יהיה נורא קשה לדבר ולא תהיה ברירה, נצטרך להתקדם חד-צדדי, כמו שעשינו היום.

היו"ר ניסים ואטורי:

תהיה לך עוד שמית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל אם תבואו – והינה, אלעזר, אני אומר לכם, עזבו תנאים מוקדמים, עכשיו יש חודשיים וחצי פגרה, אין חקיקה. בואו נדבר. מה יש להפסיד? מה יש להפסיד?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בצלאל, לא, את זה היה צריך להגיד אתמול. למה לא אמרת את זה אתמול?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אמרתי את זה אתמול – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא אמרת את זה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – והייתי שותף לזה אתמול והסכמתי לפשרות אתמול, ואתם סירבתם עם איזו דרישה הזויה לשנה וחצי – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אנחנו? אנחנו סירבנו? אתה יודע מה – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בוודאי. יאיר לפיד דרש שנה וחצי הקפאת חקיקה כתנאי לאיזשהו שיח. תגיד לי, מאיפה הבאת את זה? יש דבר כזה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אופוזיציה באה לקואליציה ואומרת לה: שנה וחצי אתם לא מחוקקים, כדי שנסכים להיכנס לחדר לדבר?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא נעים לי להגיד, סליחה, להבדיל בין יהודים למי שאינם, בסדר? הפלסטינים לא מתנהגים ככה, עם תנאים מוקדמים כאלה למשא ומתן.

שר התיירות חיים כץ:

בצלאל, בצלאל – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רק שנייה, רק שנייה.

שר התיירות חיים כץ:

– – הם לא שומעים – – – הם פחדו לקבל בראש, אין להם שליטה במחאה. לא שואלים אותם – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אין תנאים מוקדמים, אלעזר. אני אומר לאופוזיציה: יש עכשיו חודשיים וחצי פגרה, אין חקיקה, אין שוט, אין חרב. חודשיים וחצי. בואו נדבר. מה יש להפסיד? לא נגיע להסכמה? במקרה הגרוע בעוד חודשיים וחצי כל צד יחזור לעמדתו – אנחנו ננסה לחוקק, אתם תילחמו. בסדר. מה יש לכם להפסיד מלהיכנס עכשיו לשיחות אמיתיות? אגב, לא צריך את הנשיא בשביל זה, צריך לשבת ולדבר בין בני אדם, בין אנשים, בין אחים, בין שותפים למפעל שאולי חושבים אחרת; אגב, כנראה לא כל כך אחרת, כמו שזה נראה, כי בסוף כולם מסכימים שצריך לתקן. בואו נשב עכשיו. אם נצליח להגיע להסכמות – ואני אומר לכם שאם נרצה בכנות, נצליח – מצוין. לא נצליח, כל צד שומר לעצמו את טענותיו. איך אומרים אצלנו, עורכי הדין? לא קרה שום דבר. בלי תנאים מוקדמים, בלי אולטימטומים, בלי חרמות, ובוודאי בלי לשרוף את המועדון ובלי לקרוע את החבל.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

קיזוז כספי טרור, שנה וארבעה חודשים – עבר לכם. אתה יודע, שנה וארבעה חודשים, קיזוז כספי טרור.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ופה אני רוצה לומר עוד משפט אחרון, באמת לאחיי אהוביי, ואני מסתייג מכול וכול מביטויים פוגעניים, מעליבים, מבזים ומזלזלים. כן, אני חלוק מאוד על אנשים שלוקחים את הביטחון שלנו כבן ערובה במאבק פוליטי, ועדיין אני יודע שהם מלח הארץ והם ציונים והם אוהבים את המדינה לא פחות ממני, ומקריבים את מיטב שנותיהם בשירות צבאי ואחר לטובת מדינת ישראל. ואני אומר לכם, אל תקרעו את החבל. יש לי כל כך הרבה חברים אחרי הגירוש מגוש קטיף שהיו בטוחים שהמדינה נחרבה, נגמרה, אין מה לקום בבוקר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אל תשווה, אל תשווה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בוודאי שאני לא משווה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

קראת את – – – במקור ראשון, אל תשווה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לעקור 10,000 איש מבתיהם, להוציא מתים מקבריהם, זה הרבה הרבה יותר חמור.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ואתה יודע, דודי, אני לא הלכתי עם החליפה, עם התחפושת הזאת, לפני כן. הלכתי עם חליפה בחגים, בשלושת הרגלים. וביום העצמאות הראשון אחרי הגירוש מגוש קטיף הגעתי לבית המדרש בישיבת קדומים בתפילת ליל יום העצמאות עם חליפה ושני דגלים על האוטו, לא אחד. ושאלו אותי – כולם מכירים אותי בלי חליפה – שאלו אותי מה קרה. אמרתי: חבר'ה, אם יש אצלנו כאלה שמתבלבלים וחושבים אולי שזו כבר לא ראשית צמיחת גאולתנו ונפסיק להגיד תפילה לשלום המדינה ונפסיק להגיד הלל ביום העצמאות ולהודות לריבונו של עולם, אז אני בא עם חליפה עכשיו ביום העצמאות, כי זה יום חג של הלל והודאה, ואני שם שני דגלי ישראל מאז על האוטו ועוד שניים גדולים על הבית, כי זה כואב וזה קשה, והממשלה עשתה משהו קשה ורע שדרדר את המדינה, אבל השמים לא נפלו, והמפעל המשותף שלנו נמשך. ואני קורא לכם: אל תקרעו את החבל ואל תפרקו את הצבא ואל תפגעו בביטחון ואל תפרקו את הלכידות החברתית, כי הסיפור המשותף של כולנו כאן יותר גדול מכל אחד ואחת מאיתנו, יותר גדול מכל מחלוקת על סבירות או על דברים אחרים. יש לנו עם אחד, מדינה אחת, ארץ אחת, צבא אחד, ואנחנו צריכים להמשיך ביחד. בואו נדבר באופן כן ואמיתי ונתקדם ביחד. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. נעבור לנושא הבא, להצעה הבאה – האלימות והפשיעה המשתוללות בחברה הערבית ללא מתן מענה הולם מצד הממשלה, של סיעת רע"מ. מנמק חבר הכנסת מנסור עבאס – דאגתי שנעלמת.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר דוד אמסלם, חבריי חברי הכנסת, מי שיש כאן, זאת לא פעם ראשונה שאני עולה לדוכן, וגם חברים אחרים, ומדברים ומציגים את הנתונים של הפשיעה והאלימות. נכתב לי שמספר הנרצחים 129, עד לפני שעה, והינה, בשעה האחרונה באבו סנאן יש רצח, אז אנחנו על 130 נרצחים, לעומת 54, 55 בשנה שעברה. אחרי הירידה שהייתה – – –

שר התיירות חיים כץ:

בתקופה המקבילה. בשנה שעברה היה 100 או – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בתקופה המקבילה, כן. 106 לפי נתוני המשטרה.

שר התיירות חיים כץ:

אז בתקופה המקבילה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בתקופה המקבילה, נכון. צודק. זאת לא פעם ראשונה, השר חיים כץ, שתוך כדי שאנחנו מדברים על הנושא הזה – –

שר התיירות חיים כץ:

רוצחים עוד אחד.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן. – – יש לנו בשורות קשות ומרות. נוסף לזה, כמובן, על מנת לתאר את התופעה, אנחנו מדברים על עשרות – מה זה עשרות, מאות פצועים מיריות. לא מדברים – – –

שר התיירות חיים כץ:

אותם לא סופרים.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גם אליהם לא מתייחסים, כי לכאורה אנחנו שומעים שמישהו נפצע, אבל כל החיים שלו הוא מתמודד עם זה, ובמעגל השלישי, המשפחות – אנחנו מדברים על מאות אם לא אלפי משפחות מדי שנה, אז עשרות אלפי משפחות בשנים האחרונות הן קורבן של התופעה הזאת. ולכן, אם מדברים על נתונים, ברור שיש כאן עלייה שהיא עלייה לא מוסברת. ואם אנחנו עושים השוואה, כמובן במשך כל העשור האחרון הייתה עלייה מסוימת בפשיעה ובאלימות. בשנים האחרונות, בשלוש, ארבע השנים האחרונות, העקומה הפכה ליותר תלולה, אבל השנה, 2023, זה מעל ומעבר.

שר התיירות חיים כץ:

מנסור, ממה זה נובע לדעתך?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תראה, בעיקר זה – – –

שר התיירות חיים כץ:

איבדו את הפחד?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן. אין הרתעה. אין הרתעה. הרצח היה מתרחש בדרך כלל בלילות; היום – – –

שר התיירות חיים כץ:

למה אתה מדבר רק על הרצח ולא על הפרוטקשן?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו נוסיף את זה, אותו דבר.

שר התיירות חיים כץ:

היו"ר ניסים ואטורי:

אותם אנשים.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הנושאים קשורים אחד בשני. למעשה, ארגוני הפשע, על מה רבים ביניהם? עלינו – מי ישליט סדר ומי יגבה פרוטקשן מהאזרחים התמימים, מאנשי העסקים; מי יכפה את רצונו על ראש המועצה לקבל את המכרז. מבחינת תיאור, יש לנו תיאור מלא של התופעה הזאת, וכבר נכתב מסמך מדיניות של מנכ"לי משרדי הממשלה לפני שנתיים, בתקופת גנץ-נתניהו, והמסמך הזה אושר כמתווה לתוכנית להתמודדות עם הפשיעה והאלימות. אלו הנתונים, ואנחנו כל פעם חוזרים על זה. לפני חודשיים הייתה כאן ישיבה של 40 חתימות, וראש הממשלה הזמין חברי כנסת ערבים לבוא אליו. אנחנו העדפנו לשלוח מכתב ובו פירטנו מה אנחנו דורשים מראש הממשלה, מהממשלה: כמובן, החלטת ממשלה שתגדיר את הנושא כמכת מדינה, החלטות ביצועיות משמעותיות, מינוי פרויקטור ברמת הממשלה – לא ברמת המשרד לביטחון לאומי, ברמת הממשלה, כי ההתמודדות עם פשיעה ואלימות היא לא רק ברמת המשטרה או משרד אחד, היא מכלול של דברים. ועד עכשיו, חודשיים אחרי הישיבה הזאת, ראש הממשלה לא מינה פרויקטור שיביא את כל הגורמים ביחד להתחיל לעבוד בצורה רצינית. לא הייתה הנחיה אחת. אתה יודע מה, השר חיים? לפעמים אני ממתין, אולי תצא הנחיה מראש הממשלה, מהשר לביטחון לאומי, הנחיה למשטרה בנצרת להגביר את הנוכחות, אפילו ליום-יומיים, לתת קצת תחושה שאנחנו נמצאים בזירה, באירוע. אין דבר כזה. אף פעם אחת לא שמעתי על הנחיה שבה מבקשים מהמשטרה להגביר נוכחות ביישוב מסוים וכו'. כאילו הדברים ממשיכים לזרום, ומתייחסים לתופעה הזאת כאל משהו גורלי, אנחנו צריכים לסבול את זה.

שר התיירות חיים כץ:

ממש לא.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

וכל הניסיון שלנו לנסות לשכנע, אפילו לא בממד המוסרי – הנושא הזה, אני לא צריך לשכנע – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

השאלה היא כמה אתם מוכנים להיות מעורבים בזה. הייתי במוצאי שבת בכפר יאסיף, ירו על בית של זקנה מהמגזר, נוצרייה אומנם, היחידי שענה לי זה השר לביטחון לאומי. אתה מבין? והוא עדכן אותי שכבר עצרו שני אנשים. התקשרתי לחברי כנסת ערבים – אף אחד לא עונה לי. אמרתי: בואו, תצרפו אותי לדיון, אני יהודי. באתי לשם, ויתרתי על הילדים שלי, אני לא רואה אותם כל השבוע, ראיתי אותם לילה אחד, יום שישי – זהו, נגמר.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חבר הכנסת ואטורי, אני רציתי שיו"ר הכנסת ימשיך לשבת כאן, כי ביום הראשון שבו הוא מונה למשרד לביטחון פנים אז, קרא לי לישיבה של שעתיים, אמר לי: אני רוצה להבין מה קורה בנושא הזה. ואחר כך שוב קרא לי לישיבה עם כל הקצונה הבכירה, עם – – איך קוראים לזה?

שר התיירות חיים כץ:

הפורום המוביל.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – הפורום של הניצבים במשטרה, וישבנו. זה נוסף לכל העבודה היום-יומית שהייתי עושה מול המשטרה, מרמת המפכ"ל עד רמת השוטר בשכונה. אף אחד לא יכול לבוא, חבר הכנסת ואטורי, ולהגיד שאנחנו לא משתפים פעולה בנושא הזה, או שאנחנו לא רוצים לשתף פעולה. יש מציאות עגומה היום, שהממשלה לא הגדירה את הנושא הזה בראש סדר העדיפות שלה, ולכן אין תשומת לב; אין מי שקם בבוקר ויש לו נושא אחד שהוא חושב עליו – איך להתמודד עם ארגוני פשע ואיך למגר את הפשיעה המאורגנת והלא-מאורגנת בחברה הערבית, אין מי שיחשוב על זה. לכן אנחנו שוב נחזור אחרי הפגרה, נגיש עוד הצעת אי-אמון, 40 חתימות וכו'. נו, באמת. האם אנחנו צריכים לצאת עכשיו להפגין כדי לשכנע את הממשלה?

שר התיירות חיים כץ:

מנסור, אתה יודע שבתקופה האחרונה של החודשיים, תרצה או לא תרצה, כוחות משטרה עצומים עזבו מיליון נושאים, לא רק את זה, והיו עסוקים בלעשות סדר.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חיים, בוא נסתכל אחד לשני בעיניים. אם התופעה הזאת הייתה בקרב החברה היהודית, אתה לא חושב שמדינת ישראל או ממשלת ישראל הייתה מכריזה על מצב חירום, הייתה קוראת לכוחות מילואים, למג"בניקים?

שר התיירות חיים כץ:

אם הם לא יטפלו במגזר הערבי, זה יבוא למגזר היהודי. זה ברור.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה בא, זה בא. אנחנו אומרים שזה יבוא. זה בא. תאמין לי, ארגוני הפשע מתאמים אחד עם השני, זה שבחברה הערבית וגם בחברה היהודית. הפרוטקשן – מי שסובל מפרוטקשן זה לא רק הערבים, גם היהודים. לא מזמן היינו בסיור של ועדת החוקה, חוק ומשפט באזור ראש פינה וקריית שמונה, ושמענו את האנשים ישירות. זה כבר נמצא שם, אבל אנחנו עדיין לא מפנימים – שאנחנו לא נמצאים שם. שוב, הינה, אני עומד כאן ומנסה – במה אני מנסה לשכנע? זה דבר בסיסי, שמדינה חייבת לספק ביטחון אישי וקהילתי וקבוצתי וכו' לאזרחיה. מה אנחנו צריכים לעשות? היום יש כעס ותסכול. אנשים מרגישים שהמדינה מפקירה אותם. זה לא טוב. החברה הערבית היא חברה מאופקת, לא יוצאת להפגין.

שר התיירות חיים כץ:

זה לא לא טוב, זה רע.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בדיוק. מחר, אם חס וחלילה יקרה משהו, הכעסים של האנשים יצאו, ואז נתחיל להסביר ולהזמין מומחים: מה קרה בחברה הערבית, למה יש תגובת יתר, למה יש פוגרום, למה יש לינצ'ים. אנשים – זה פסיכולוגיה – בתוכם יש עכשיו כעס, יש תחושה של איבוד ביטחון – הילדים, המשפחות. למה זה קשה שראש הממשלה ימנה פרויקטור? זה לא על חשבון השר לביטחון לאומי. מישהו חייב לקום בבוקר ולחשוב על הנושא הזה. מישהו חייב לדבר עם החברה הערבית. אין היום מישהו שמדבר איתנו. אין. אפילו הגעתי למצב שבו לפני שבועיים אמרתי: אני מוכן לקחת את הנושא הזה על עצמי. זה לא עניין של קואליציה וממשלה ולהיכנס לשם, זה אירוע אחר לגמרי. אבל אם הממשלה לא רוצה לקחת אחריות, אנחנו מוכנים לקחת את האחריות הזאת.

שר התיירות חיים כץ:

ומה זה אחריות?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שאחד מאיתנו יהיה הפרויקטור, יקום בבוקר ויחשוב מה אפשר לעשות עם זה.

שר התיירות חיים כץ:

ומי ייתן לו כוחות ומשאבים?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הממשלה.

שר התיירות חיים כץ:

למה הממשלה ולא השר לביטחון פנים?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר לביטחון הפנים – בבקשה, שיפעיל את מנגנוני המשטרה, שיביא פתרונות. בינתיים אין, וזה מה שאני מנסה להסביר, השר חיים כץ. הנושא זה לא רק משטרה. זה גם המשטרה, גם רשויות אחרות, גם ליצור את התחושה הזאת שהממשלה יושבת על זה, זה חשוב מבחינתה. יש היום תחושה של הפקרות. אין הרתעה. ארגוני הפשע מבינים ככה, מבינים שהיום מותר. כוחות המשטרה, יש להם עכשיו עיסוק בהפגנות, ושום דבר, הממשלה לא נותנת מענה. אתה לא יכול לבוא היום ולהגיד: אין לנו כוחות משטרה, תחכו עד ש-. זה לא יכול להיות. אנשים נרצחים. ומאוד קשה שכל הזמן אנחנו צריכים לחזור על אותם דברים. אני לא רוצה תשובה מהשר לביטחון לאומי. אין לו תשובה, מבחינתי. יש לנו כתובת – ממשלה וראש ממשלה. הוא צריך לקבל החלטות.

שר התיירות חיים כץ:

אתה צריך לקבל תשובה מהשר לביטחון לאומי.

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה רוצה לקחת אוויר? נגמר הזמן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אין לו תשובה. אין לו תשובה. אין לו תשובה. אני יודע, הוא יחזור על אותם דברים. אין לו תשובה.

היו"ר ניסים ואטורי:

טוב, בוא ניתן לו לענות, נראה מה הוא יגיד, בסדר? תודה רבה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה רבה לך.

היו"ר ניסים ואטורי:

כבוד השר איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי ו-?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הרשות לביטחון קהילתי.

היו"ר ניסים ואטורי:

קהילתי זה חשוב.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, חבר הכנסת עבאס, אתה יודע מצוין את התשובה, והתשובה היא שיש פרויקטור שאנחנו מינינו במשרד. אתה יודע אפילו איך קוראים לו – קוראים לו ניצב יורם סופר. זה נכון שאנחנו במשרד לביטחון לאומי אחראים לענייני הביטחון, לא אחראים לענייני החינוך, הרווחה והכלכלה, כל מיני דברים כאלה במגזר הערבי. אני לא אומר לך שאין מענה גם לזה. ישבתי בוועדת שרים לענייני המגזר הערבי, ואני יודע שראש הממשלה כן מתכוון, רוצה, פועל, עושה. אבל לבוא ולהגיד: אין פרויקטור – זה לא נכון. יש פרויקטור שמונה לפני כשבועיים. הוא התחיל את עבודתו והוא עובד. דבר נוסף, חבר הכנסת עבאס – אתה גם יודע, כי שמעת את זה ממני לא פעם ולא פעמיים, כאן על הדוכן הזה. כאשר אני נכנסתי למשטרה מצאתי בוקה ומבולקה. יש שוטרים מצוינים וקצינים נפלאים, אבל יש שמיכה קצרה מאוד. 1,800 שוטרים התפטרו ופרשו רק בשנה שעברה. חסרים אלפי שוטרים, חסרים מרחבים שלמים. כאשר לוקחים את הנתון הזה יחד עם הנתון שאי-אפשר להתעלם ממנו, של הפגנות ומחאות, שלא לומר התפרעויות, כבר במשך קרוב ל-30 שבועות, כאשר כוחות המשטרה, במקום להיות בטובא-זנגרייה, במקום להיות ברהט, במקום להיות במגזר הערבי, הולכים לאותן הפגנות ומחאות, יוצא מצב שבו אין כמעט כוחות, וזאת בעיה. אבל עכשיו אני בא גם אליכם בתלונות. כי אחרי שאנחנו אומרים את הדברים האלה – ובזה מדינת ישראל צריכה לטפל, ולכן דפקנו על השולחן וקיבלנו תוספת של 9 מיליארד, וקיבלנו עכשיו 3,225 תקנים, ואנחנו בונים ומתחילים לגייס משמר לאומי. אבל כל הדברים האלה לוקחים זמן. אמרת, ובצדק אמרת, שאי-אפשר לחכות – אנשים נרצחים. ולכן, דווקא בגלל זה, אני לא מבין את הגישה שלכם. כאשר אני בא ואומר: צריך להכניס את שירות הביטחון הכללי לעניין, וצריך להתחיל במעצרים מינהליים, וצריך לייצר כלים אפקטיביים כדי להילחם במשפחות הפשע, אתם פתאום – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר בן גביר, כתבתי את זה לראש הממשלה במכתב. אני אשלח לך אותו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שמה?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

את הנושאים שהעלית עכשיו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שמה? שאתה בעדם?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מעצרי מנע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתה בעדם? אתה בעד מעצר מינהלי?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כתבתי את זה לראש הממשלה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני לא מכיר, אתה לא שלחת אליי את המכתב.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

והמכתב פורסם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

צר לי, אני לא כל יום מסתכל בתקשורת. אבל אני כן אומר דבר פשוט: אלה כלים שיש חובה לקיים אותם עכשיו. אני מסכים, אתה לא יכול לבוא ולהגיד: טוב, בסדר, אז תקים משמר לאומי ובעזרת השם, בעוד חצי שנה, שנה, יהיה לנו משמר. אלה בשורות גדולות גם לציבור הערבי, גם לציבור היהודי, לכל הציבורים. הרי אני כל הזמן אומר: זאת לא רק בעיה שלי. קודם כול, זאת בעיה שלכם שם, בכפרים, בערים. ולכן, עד שבא שר ורוצה להניע את כל המערכת, פתאום אני מגלה כל מיני תגובות לכל מיני דברים ואני מופתע. אני מופתע. תראה, העברנו בסופו של דבר את חוק הנשק, שאני קורא לו חוק הנשק. מה החוק הזה אומר? נכנסים לבית בלי צו חיפוש כשיש שם חשד לנשק, ולוקחים נשק. כן, זה תקדימי. כן, זה לא אידיאלי בדמוקרטיה. הייתי מעדיף שבכל בית יוציאו צו חיפוש, אבל כשיש מציאות שהיא מציאות כזאת, אתם הראשונים שהייתם צריכים לבוא ולהגיד: אנחנו בעד החוק הזה, אנחנו בעד הדבר הזה. הרי באמת, הנשק במגזר הערבי, שהוא – לא צריך לספר לכם על התופעה – בהרבה מאוד בתים, זו בעיה לא רק שלנו. זו בעיה קודם כול שלכם. הרי כשיורים בנשק נרצחים ערבים. ערבים רוצחים ערבים. אגיד לך מה יותר מפחיד אותי – שנרצחים ילדים. יכולות להירצח ילדות ויכולים להירצח זקנים וזקנות שלא עשו שום דבר.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נשים נרצחו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נשים. ולכן אני אומר, אלה דברים שאני הייתי מצפה שתגידו בקול ברור וצלול: אנחנו בעד הדברים האלה. אנחנו בעד הדברים האלה. לא יכול להיות שסגן היושב-ראש כאן, ואטורי, שאני באמת כל כך מעריך אותו, מסתובב ומתקשר אליי ופונה אליי, אומר לי: מה הדבר הזה? מה הולך שם בכפרים ובערים? לו זה אכפת ולו זה כואב והוא הצביע בעד החוק הזה, ולעומת זאת אתם הצבעתם נגד. עכשיו, אני לא יודע מה אתה הצבעת על הפרוטקשן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תשאל את פוגל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אשאל את פוגל. אני לא יודע לגבי הפרוטקשן. יכול להיות שהצבעת בעד.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תשאל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה חשוב. זה עוד חוק שאנחנו עכשיו מעבירים. מה שלא עשו במשך כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה זמן, אנחנו באים ועושים. אגב, אם אתה כל הזמן אומר, הסיפור של הפרוטקשן, למה צריך רפורמה משפטית. הרי הצענו שם חוק מאסר חובה למי שגובה פרוטקשן. זאת תופעה קשה. מי התנגדה? היועצת המשפטית לממשלה. למה היא התנגדה? אני נגד מאסרי חובה. מה זה את נגד מאסרי חובה? מה זה את נגד מאסרי חובה? מה לא משפטי במאסר חובה? מה יותר ברור ודואג לזכויות אדם מאשר לקחת עבריין שהורשע בעבירת פרוטקשן ולשים אותו בכלא לשלוש שנים לפחות? אני אומר לכם, אלה חוקים שיכולים, בעזרת השם, לצמצם את התופעה. אני לא משלה את עצמי, אין 100% ניצחון, אין 100% הצלחה, אבל אנחנו יכולים לצמצם את התופעה הזאת. ושוב אני אומר, אלה דברים שאנחנו עושים כאן, אלה דברים חשובים, אלה דברים מהותיים, אלה דברים שבסופו של דבר יכולים לעזור לכל הציבורים. צריך להבין את הדבר הזה ואת המציאות הזאת. אני רוצה לציין עוד כמה הצעות שאנחנו מטפלים בהן, אם זה תיקון ההגנה על בסיסי צה"ל, חוק דרומי מורחב, מה שאנחנו קוראים, על שטחי אש, אם זה חוק הנוער – שאנחנו מחמירים אותו – שפיטה, ענישה ודרכי טיפול. יש תופעה של נערים בני 12 ו-13 שיורים ושרוצחים. גם להם צריך. המחוקק לא חשב על זה בכלל. המחוקק לא דמיין לעצמו בכלל שיכולה להיות מציאות כזאת. שולחים אותם למעון שהוא מעון שיקומי, אבל סליחה, ילד, גם אם בן 12 ו-13 שרוצח, הוא רוצח. הוא צריך להיענש, כי אם אנשים לא נענשים, אין הרתעה; אם אין הרתעה – זה הסיפור. זה הסיפור של מדינת ישראל, שאנחנו מאבדים את ההרתעה. כמו שנאמר כאן לפני, אין דין ואין דיין, וזו התחושה הכל-כך קשה של הרבה מאוד אנשים. לכן הממשלה הזאת היא דווקא ממשלה שבאמת יוזמת, שעושה, שמה שבמשך שנים רבות, שנים רבות, לא נעשה – אנחנו באים ועושים. יש ביננו מחלוקות אחרות, וזה בסדר וזה לגיטימי.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מבחן התוצאה זה מה שקובע. מבחן התוצאה. בוא, אל תקטול.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מבחן התוצאה זה נכון. ולכן אני רוצה להזכיר לך, גברתי היקרה, חברת הכנסת היקרה, שגם זה איזושהי דמגוגיה. מספרים לנו: בוא'נה, היה כאן עמר בר לב והיה יואב סגלוביץ', והינה במבחן התוצאה זה הצליח. את זה אפשר לספר בכלי התקשורת שלא שואלים אתכם שאלות קשות.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מה, יש נתונים. מה, הם הורידו את הפשיעה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון, יש נתונים, והנתונים מראים שבחציון השני של שנת 2022, בדיוק ממש כשבר לב את סגלוביץ' התחילו את התוכניות שלהם, פתאום – הופ, יש זינוק. יש זינוק. גם ביולי, גם ביוני 2022, לא אנחנו ישבנו, אני לא הייתי אז השר לביטחון לאומי, אני ישבתי בדיוק איפה שאת יושבת. גם באוקטובר, גם בספטמבר, יש זינוק, יש קפיצה, עלייה בנתונים, עוד רצח ועוד רצח ועוד רצח. אני אומר את זה עוד פעם, אני לא מתפלא, אני לא מאשים את השוטרים. כשאני באתי אני מצאתי משטרה עם אגף חקירות שפגעו בו; משטרה עם אגף מודיעין שפגעו בו; משטרה עם אגף סיור שכמעט לא קיים; תחנות משטרה ריקות. זו הייתה המשמרת שלהם. אז אני היום לא בא – אנחנו אחרי חצי שנה כבר. איך אומרים, עכשיו באמת צריך בעזרת השם להראות תוצאות. יש כבר דברים שמחלחלים מתחת לפני השטח, מעל פני השטח, אבל גם עשינו כמה צעדים כאן שהם באמת צעדים משמעותיים. שחררנו 18,000 כלי נשק, בניגוד למדיניות הקודמת, 18,000 כלי נשק שנועדו להגן על אזרחים. אנחנו מקילים ומשנים את הקריטריונים. והינה, ראינו דוגמה, לפני שבועיים, כשבא מחבל ויורה ומנסה לפגוע ומנסה להרוג, בא אזרח ויורה בו, ברוך השם, פעם אחר פעם אחר פעם. במדיניות הקודמת הוא היה יושב בכלא, האזרח הזה, במדיניות הקודמת היו שמים לו אזיקים, במדיניות הקודמת היו לוקחים לו את הנשק, והיום שינינו את זה. יש נוהל שגם משטרת ישראל מבינה כמה הוא חשוב, גם המפכ"ל מוביל אותו ומבין כמה הוא חשוב, שמי שיורה במחבל כשהמחבל הזה מסכן אותו, לא לוקחים ממנו את הנשק והוא לא מוצא את עצמו בבית מעצר, אלא בדיוק הפוך. וזה מה שעשינו, אדוני היושב-ראש – לקחנו את האזרח הזה, הבאנו אותו למשרד לביטחון לאומי, נתנו לו צל"ש. אמרנו לו: כל הכבוד. אבל – – –

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אולי גם לתת נשק לכל החברה הערבית, לאנשים שיגנו על עצמם. אולי זה גם – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

קודם כול, לא נעים להגיד, אבל יש הרבה נשק בחברה הערבית.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש שם הרבה נשק, זה למה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש הרבה הרבה נשק, זו אחת הבעיות.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה לא צודק.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

והנשק הזה הוא לא נשק חוקי.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבר מתחילים עם כל – – – גם בבתים, תתחיל לחפש.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, הנשק הזה הוא לא נשק חוקי.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה יעצור את הפשיעה?

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא לא יכול.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הנשק הזה הוא לא נשק חוקי.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש שם התנגדות לנשק. יש שם סחר בנשק.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

וזו הבעיה. וזה מתחיל, אדוני, בתרבות, בתרבות. אני לא מאשים את כל החברה הערבית, אגב. חלק גדול מהערבים בזים לזה, נגד זה. אבל כשיש אחרים שמתייחסים בסלחנות לנשק, וכשיש אחרים שמצביעים נגד חוק נשק שאנחנו הבאנו – שמה הוא אומר? בוא ניקח את הנשק, בוא נחמיר בענישה של מי שיורה בנשק, בוא ניקח מצלמות. כשאתם מצביעים נגד, מה המסר? מה המסר? לא איתמר בן גביר, לא דודי אמסלם, לא הקואליציה הזו; אתם, מה המסר שאתם נותנים לצעירים שלכם, לחברה שלכם? מה אתם אומרים, שזה בסדר? אני אומר, אפשר שיהיו מחלוקות, יש מחלוקות קשות מאוד, קשות מאוד. אבל אלף-בית, שאני הייתי בטוח שאנחנו, כשמביאים הצעה כזאת שאומרת שמחרימים כלי נשק ונכנסים לבתים לקחת כלי נשק ושולחים למאסר ארוך את מי שמשתמש בנשק, לי לא היה ספק, אני חשבתי שאתם תבואו ותגידו: כן, הינה, אנחנו מסכימים. ולצערי לא הסכמתם. לא משנה, ברוך השם, זה עבר. אנחנו נעביר עוד הרבה חוקים והרבה דברים לטובת עם ישראל. רק משפט אחרון אחד, לגבי ההצבעה שהייתה כאן, משפט אחד אני רק אגיד. באמת לא מברכים שהחיינו בימי בין המצרים, אבל אין ספק שהייתה כאן הצעת חוק חשובה, בשורה מאוד מאוד מאוד חשובה לעם ישראל, למדינת ישראל, שתאפשר לה להיות קצת יותר דמוקרטית, קצת יותר יהודית, וכן, תאפשר לנו יותר לשלוט, למשול. בסופו של דבר, זה מה שהציבור רוצה מאיתנו. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, עוברים לדיון הסיעתי. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחיי גיבורי התהילה, ברגעים אלו אני רוצה להצדיע לכם, החברים כאן מחוץ לכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

הם אחיך גיבורי התהילה – שצרים על הקפיטול? הם אחים גיבורי תהילה, משה?

משה טור פז (יש עתיד):

עשרות אלפים, טלי גוטליב, כן, אחיי גיבורי התהילה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה מחלל את המילה הזו.

משה טור פז (יש עתיד):

אחיי גיבורי התהילה, עשרות אלפים כאן – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה מחלל את המילה הזו.

משה טור פז (יש עתיד):

– – מאות אלפים, מאות אלפים מסביב לכנסת ובכל רחבי הארץ שבשבילם זהו יום עצוב. אני מצדיע לכם עכשיו מכאן, מכנסת ישראל. היינו איתכם לפני כמה שעות בחוץ, מפגינים וצועקים במר ליבכם "דמוקרטיה". כן, דמוקרטיה. אני יודע כמה כואב לכם וקשה לכם כאשר ביום עצוב כזה מונפות 64 אצבעות מולכם, מולנו. הנביא ישעיהו אומר: "אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה". ואני אומר לכם: אל תיראו ואל ירך לבבכם, לא משמחה רוטמן, לא מיריב לוין ולא מקולות לועגים כאלה ואחרים כאן, בממשלת ישראל. זה קרב אחד על הדמוקרטיה הישראלית, קרב אחד במערכה ארוכה וקשה. נכון, כנסת ישראל היום התחילה לבטל את המנגנון החיסוני של הדמוקרטיה הישראלית, אבל בזכותכם אנחנו לא נהיה הונגריה, לא נהיה פולין; לא בזכות הממשלה הרעה הזו אלא בזכות המעשים שלכם ובזכות העשייה כאן, בכנסת. מה עושים אחרי חורבן? מה עושים אחרי שמפסידים בקרב? גם כאן לא צריך להמציא, ההיסטוריה כבר כתבה בשבילכם. משחרב הבית האחרון – מספרת הגמרא – רבו פרושים בישראל שקראו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, כי הם התאבלו. נטפל להם רבי יהושע אמר להם: מפני מה אין אתם אוכלים בשר ואין אתם שותים יין? אמרו לו: נאכל בשר שבכל יום היה תמיד קרב לגבי מזבח ועכשיו בטל? וכנ"ל, נשתה יין שבכל יום היה מתנסך על גבי המזבח ועכשיו בטל? אמר לכם: אם כך, לחם לא נאכל, שממנו היו מביאים שתי הלחם; מים לא נשתה, שמהם היו מנסכים על המזבח; ענבים לא נאכל, כי מהם מביאים ביכורים. כך אמר להם רבי יהושע, ואותם אבלים אמיתיים, אותנטיים, שתקו. אמר להם: בניי, להתאבל יותר מדי אי-אפשר, ושלא להתאבל כלל אי-אפשר. אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד – ומשייר דבר מועט זכר ירושלים. שם בעצם נולד הרעיון של זכר לחורבן, שם נאמר: "אם אשכחך ירושלִָם תשכח ימיני, תדבק לשוני לחִכי אם לא אזכרכי" וכל המתאבלים עליה בעולם הזה שמחים עימה לעולם הבא. אז כן, היום הזה הוא יום של חורבן, אבל הוא לא הסוף. זה לא סוף הדמוקרטיה, כי רק התחלנו. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, "נפלתם על הדור הלא-נכון" – המשפט הזה מלווה אותנו כבר קרוב לשנה, פעם מימין ופעם משמאל, פעם כדי לבטא את נחישות המחאה ופעם כדי לבטא את נחישות החקיקה. ומי בתווך מפסיד? הדור, הדור עצמו. סליחה, אנחנו הדור הלא-נכון? חברים מימין ומשמאל, אנחנו הדור הנכון. אתמול בשעות הערב המוקדמות נחשפנו כולנו לתיעוד מתחנת הרכבת בירושלים שבו המפגינים מהמחנות השונים עולים ויורדים זה מול זה. עדשות המצלמה קולטות לחיצות ידיים מעבר למעקה המדרגות. אם אלו לא היו מדרגות נעות, המפגש היה הופך לשיח חם וארוך הרבה יותר. כולנו התרגשנו מהתיעוד הזה, כי הצלחנו להאמין באיזשהו מקום שנפלנו על הדור הלא-נכון, שמלחמת אחים היא עניין של זמן. הרי זה מה ששומעים פה מעל בימת הכנסת, זה מה ששומעים באולפנים. אבל זה לא מה שרואים ברחוב, ואין מפגש יותר נפיץ מהמדרגות הנעות בתחנת הרכבת בירושלים. אנשים אחים אנחנו. נכון, אי-אפשר לטאטא, יש בינינו מחלוקות קשות, כל צד טוען שעמדת הצד השני היא קץ המדינה היהודית, וזה בסדר, אנחנו מכירים פה במליאה את טקטיקת ההסברה כדי לספק כותרות. אבל הדור המיוחד שלנו, דור שמלא בחסד, דור שמפגין ערבות ונתינה ללא גבול, אנחנו חייבים להניח לו לנפשו. נפלנו, יש לנו הרבה נפילות, גם בכתב וגם בעל פה, אבל יש לנו נס, נפלנו על הדור הנכון. תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

תודה לחבר הכנסת ברוכי. הדוברת הבאה – סגנית השר מיכל מרים וולדיגר. לא נמצאת? אני קורא לחבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

חבר הכנסת שמונה לוועדה שלא מתכנסת ושמח על זה. זה ראשון חברי הכנסת שנבחרים לוועדה ושמחים שהיא לא מתכנסת.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אין דבר יותר משמח מלקבל ברכות מהרב גלעד קריב.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

הסלט הבא זה איך הם משתלטים על הוועדה.

גלעד קריב (העבודה):

אתה והשר – – –

היו"ר משה טור פז:

לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

עכשיו תקשיב, גלעד, זה נושא חשוב מאוד. כבוד היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, מכובדיי חברי הכנסת, לפני שבוע דנה בן שושן, אם לארבעה קטנטנים שהייתה בהיריון מתקדם, מיילדת, אחות בחסד עליון, אהובה על כל מטופליה, שכל מהות עבודתה הייתה להביא חיים לעולם – אולם עבודתה של דנה הרגה אותה. לפני שבוע, לאחר שסיימה משמרת לילה כמיילדת בבית החולים פוריה, שבו הביאה חיים לעולם, נכנסה דנה לרכבה, ובדרך לביתה נרדמה על ההגה ונהרגה. משפחתה התעוררה לבוקר הקשה מכול. בית החולים פוריה איבד מיילדת מסורה ואחות בחסד עליון. אבל, אדוני היושב-ראש, לצערנו הרב זוהי שגרת יומם של הצוותים הרפואיים אשר עובדים בבתי החולים, ובפריפריה בפרט. הם נאבקים בעייפות אין-סופית המאיימת להכריע אותם דווקא על ההגה בדרך לביתם. הצוותים הרפואיים, שעובדים קשה – ובפריפריה המצב קשה שבעתיים – נאלצים לנהוג לאחר שעות התמחות מרובות בכבישים חשוכים, עקלקלים, לא מפותחים, כבישים שבעבר כבר גבו חיים, והצוותים הרפואיים, לצערנו, מועדים להיות חלק מהסטטיסטיקה של אלו שנפגעו בכבישים אלו. השבוע בדיון בוועדת הבריאות בכנסת העליתי את הנושא לסדר-היום הציבורי. שמחתי שיחד איתי עוד שמונה חברי כנסת הצטרפו לדיון החשוב הזה בוועדה, מתוך הבנה שאם אנחנו רוצים לטפח את הרפואה, וביתר שאת בפריפריה, אנו חייבים ראשית לדאוג לצוותים הרפואיים לתנאי עבודה נאותים, כי גם לפריפריה מגיע החיים. אני רוצה להודות לשר הבריאות ולשר האוצר, שהנושא הזה כבר עלה לידיעתם, והם משנסים מותניים כדי לעזור בסוגיה קשה זו. אני רוצה להודות גם ליושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו, אשר ניהל את הדיון בצורה עניינית, לפרופ' און ארז, מנהל בית החולים, לד"ר טל זילברמן ולכל הצוותים הרפואיים שטרחו להגיע לדיון, הן פיזית והן באופן וירטואלי. אנחנו מתחייבים כאן שנעשה הכול כדי שתחזרו לביתכם בשלום. אני רוצה להודות לכם על עבודת הקודש שאתם עושים יום-יום בהצלת חיים. נעשה הכול כדי לדאוג לבטיחותכם. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

כבוד יושב-ראש הישיבה, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, "על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה לעמוד לימין החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה", כך קבע פרופ' ליפמן היילפרין כשחיבר את שבועת הרופא העברי בשנת 1952, עת סיימו 63 הרופאים העבריים הראשונים את לימודיהם בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. לפני כשבוע הודיעה ההסתדרות הרפואית בישראל כי אם תימשך החקיקה בכנסת, מערכת הבריאות תושבת. כן כן, תורים יתבטלו, טיפולים יידחו, חולים ייפגעו. אני לא מדברת על כך שההסתדרות הרפואית אמורה, כך על פי הצהרתה לפחות, להיות ארגון מקצועי השומר על מקצועיות ואתיות של מקצוע הרפואה בישראל. זה לא חדש שארגונים מקצועיים, בחסות מאבק פוליטי חסר מעצורים, זונחים את כל כללי האתיקה ופוגעים אנושות בשמם ובמעמדם של עמיתיהם. אולם הפגיעה בקודש הקודשים של מקצוע הרפואה, פגיעה בחיי אדם, היא דבר חדש, צעד חדש, נוסף, במחאה שחצתה את כל הקווים האדומים; מחאה שערערה את יסודות המדינה והחברה; מחאה שבשם הדמוקרטיה פגעה בחופש התנועה, חופש הביטוי וחופש העיסוק. אמש יצאתי אל המפגינים, כאן, סמוך לכנסת – לא המפגינים בעד תיקון מערכת המשפט אלא המפגינים נגדו. על אף החששות, שחלקם לצערי התגשמו, כי חלק מהאנשים שפניתי אליהם פשוט היו אטומים ולא היו מוכנים בכלל להקשיב – אבל אצל חלקם מצאתי אוזן קשבת, פרטנר לשיח. שוחחתי עימם על הרפורמה, על החברה הישראלית, על מדינתנו היקרה. לא אשקר, מצאנו חילוקי דעות, ורבים, אך לאיש מאיתנו לא היה ספק כי על אף כל המחלוקות ולמרות הכול, אחים אנחנו. רופאים יקרים, אתם עומדים בחזית הטיפול בגוף ובנפש. אתם אלו שאליהם אנו פונים בשעותינו הקשות. אני קוראת לכם: אל תיתנו יד לפוליטיזציה של מערכת בריאות הנפש. אל תיתנו יד לפגיעה בחיי אדם. תעמדו בשבועה שלכם. תעמדו לימין החולים. אסור ששום דבר יעמוד חיץ בין הרופאים לבין החולים. אני רוצה לומר שהיום הזה הוא יום היסטורי. הצלחנו להעביר את השלב הראשון – את צמצום עילת הסבירות. אני יודעת שלחלק זה קשה, זה כואב, אבל זה היה חשוב ונכון. כולי תקווה שאת יתר הרפורמה נצליח להעביר בהסכמה רחבה יותר.

גלעד קריב (העבודה):

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

יש לנו חודשיים וחצי של פגרה. אני מזמינה גם אותך, חבר הכנסת גלעד קריב, ואת כל היתר לבוא ולדון – –

גלעד קריב (העבודה):

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אני אומרת בפגרה – לא בוועדה, בפגרה. – – לשבת ולדבר, ולהבהיר את הדברים שחשובים כל כך למדינת ישראל ולאזרחיה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – ממשלת הרס וזדון, ממשלה שעלתה עם D9 על החברה הישראלית. הבית הזה צריך לרעוד כי מכהנת בו ממשלה שבמקום לכנס הבוקר את הקבינט הביטחוני ולקבל מהרמטכ"ל סקירה על השלכות ההפיכה המשטרית על כשירות, על לכידות ומוכנות צה"ל, היא בחרה להעביר באטימות מוחלטת חוק קיצוני ובלתי סביר בעליל. מבחינת הממשלה הזו, שייחרב צה"ל. אחריהם המבול. שר ביטחון שמסתובב במליאה בחוסר אונים, ומנסה למצוא סולם לרדת בעזרתו מהעץ ולהוריד את החוק מסדר-היום, בוחר להצביע בסוף בעד החוק, נגד מערכת הביטחון. פשיטת רגל. ההצבעה שנערכה כאן לפני שעה קלה היא מחדל. נטרפה עליכם דעתכם, ממשלה של מנותקים ומשתמטים שפוגעים בביטחון הלאומי ובחוסן הלאומי. איפה האחריות שלכם לביטחון המדינה? הפרובוקציות של נסראללה עברו כל גבול, ובמקום לטפל בביזיון הזה אתם מפרקים את הצבא מבפנים, מסיתים את לוחמי היבשה בלוחמי האוויר. בושה וחרפה. אני קוראת מכאן לאזרחי ישראל שאוהבים את המדינה הזו וששוטפים את הרחובות כרגע: דעו לכם, נעתור לבג"ץ ונדרוש לפסול את החוק ונמשיך להיאבק ביחד, כי המדינה הזו יקרה לנו. צה"ל הוא של כולנו, וכעת יש לנו אחריות גדולה יותר לשמור על המדינה, כי הממשלה הכושלת הזאת מנותקת מהמציאות. בכל נושא בחיים הרגשנו את ההרס וההידרדרות. ממשלה שהבטיחה לטפל ביוקר המחיה, ומה קורה בפועל? המחירים של כל המוצרים מזנקים: מוצרי החלב עלו; מוצרי פירות וירקות עלו; מחירי תחבורה ציבורית יעלו מחר ב-12%. אין אור בקצה המנהרה. הבטחתם שתחזירו את המשילות, תספקו לאזרחים ביטחון אישי, אבל כל יום שעובר אנשים יותר מפחדים ללכת ברחוב. בכל עשרה ימים בממוצע נרצחת אישה מאז כניסת הממשלה הזאת לתפקיד. אנחנו סופרים כבר למעלה מ-130 נרצחים בחברה הערבית, ואנחנו רק בחודש יולי. מדובר בעלייה מדאיגה במספרים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אנו רואים גם את האלימות ברחובות, שהולכת וגדלה. המשטרה במשבר כוח אדם מסוכן, אין שוטרים בניידות, אין מי שיאכוף את החוק, ובינתיים ארגוני הפשיעה בכל הארץ משתלטים. תופעת הפרוטקשן ממשיכה באין מפריע. הצלחתם להגדיר מחדש את האי-אמון. אי-אמון זה אנדרסטיימנט בשבילכם. זה כבר לא סתם אי-אמון, יש כאן חרדה; אזרחי ישראל מפחדים מהממשלה הרעה שלכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת וליד טאהא.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, משרד החינוך, באמצעות שני אגפים – אגף בכיר כספים תיאום משכורות עובדי הוראה ואגף בכיר כוח אדם בהוראה – פרסם חוזר לבעלויות. הכוונה לבעלויות על החינוך במוכר שאינו רשמי. ואולם החוזר של שני האגפים האלה במשרד החינוך לא מופנה לכלל הבעלויות במוכר שאינו רשמי אלא מופנה ספציפית לשתי בעלויות: הבעלות על בתי הספר היסודיים בחינוך הרגיל רשת מעיין החינוך התורני, והבעלות על בתי הספר היסודיים בחינוך הרגיל רשת החינוך העצמאי. החוזר הזה מתכוון או מכוון לרפורמת אופק חדש, שעד כה לא הייתה בתוך בתי הספר במוכר שאינו רשמי. ומכיוון שהסיעות החרדיות התנו בהסכמים הקואליציוניים שלהם את כניסת בתי הספר של המוכר שאינו רשמי שלהם לאופק חדש, אזי משרד החינוך, באמצעות האגפים האלה, פנה אליהם ספציפית כדי שיתחילו בהיערכות לכניסה לתוכנית אופק חדש. אני רוצה לומר, היושב-ראש, אנחנו כבר ראינו הרבה מאוד דברים, ראינו הרבה מאוד אפליה, ראינו הרבה מאוד הזנחה, אבל להגיע לכדי רמה של אפליה בין ילד לילד בסוגיה שאמורה להיות שווה בין כל הילדים במדינה זה כבר חציית כל הקווים. אם כבר משרד החינוך רוצה להתחיל בהחלת אופק חדש בבתי הספר במוכר שאינו רשמי, אז הוא מתבקש לעשות זאת כלפי כל הבעלויות במוכר שאינו רשמי, ולא רק על רשת מעיין, ולא רק על רשת החינוך העצמאי. כמה אפשר להיות מזעזעים? כמה אפשר להיות כאלה שלא אכפת להם מילדים? אם כבר מחילים – ואנחנו מברכים על ההחלטה להחיל את זה במוכר שאינו רשמי – אז שיעשו את זה לכלל בתי הספר, לכלל הבעלויות, ולא לסוג ספציפי של בעלויות במוכר שאינו רשמי.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, אני הולכת לדבר בערבית. חשוב לי שהנאום הזה ייאמר בערבית. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לפני שעה בערך עלה על הבמה הזאת חבר הכנסת מנסור עבאס. ביום שכזה כולנו מרגישים שיש יותר ויותר הידרדרות פוליטית שהממשלה הימנית הפשיסטית הזו מובילה. חבר הכנסת מנסור עבאס כיוון את החיצים שלו רק אל רשימת חד"ש-בל"ד ואל עמיתיו חברי הכנסת. כל מה שהיה לו לומר זה רק לתקוף אותנו ולהפיל עלינו את האחריות להפלת הממשלה הקודמת, אשר הוא ישב בקואליציה שלה. ואני רוצה לשאול את חבר הכנסת מנסור עבאס: עד מתי תימשך ההצגה של "הפלתם את הממשלה"? ככל הנראה ההלם שלך מההפלה שלך גרם לך לשכוח, גרם לך לשכוח שהקואליציה נפלה משום שחברי כנסת, כולל השותפים והעמיתים שלך ברשימה, לא הסכימו להמשיך בדבר המגוחך הזה, לא הסכימו, והתביישו להצביע על חלק מהחוקים אשר אתה הסכמת להצביע עבורם. להזכיר לך את עמיתך מאזן גנאים? להזכיר לך את חברת הקואליציה ג'ידא רינאוי? להזכיר לך את השותפה לשעבר שלך עידית סילמן? הקואליציה הפילה את עצמה מבפנים. ואני אומרת לך בכל האומץ, הלוואי שהיה ביכולתנו להיות האחראים להפלת הממשלה הזאת. בכל פעם שהרסו בית בנגב, היינו מוכנים להפיל את הממשלה; בכל פעם שהפגיזו, כלאו ורצחו את האחים הפלסטינים שלנו, היינו מוכנים להפיל את הממשלה; בכל פעם שהיו סיטואציות מביכות, היינו מוכנים להפיל את הממשלה. אולם הממשלה הפילה את עצמה בעצמה. תזכור טוב: ראש הממשלה שהיית מרוצה ממנו, בנט, הוא בעצמו התפטר והוא אשר הביא להפלת הממשלה, ולפיד, היה באפשרותו לחשוב על הצלת הקואליציה של הממשלה, אבל הוא לא רצה בזה. היום אנחנו במצב קשה – עכשיו עכשיו, במהלך הגשת הצעת האי-אמון, נפל נרצח נוסף בחברה שלנו. ובמה אתה עסוק? אתה עדיין בוכה ומלקה את עצמך על הממשלה הקודמת. תתעורר, תתרכז איתנו, תצא מהשוק שלך.)

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. נגמר הזמן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה, נגמר הזמן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה, תודה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה, נגמר הזמן. חבר הכנסת גלעד קריב. תריבו בבית. למה אתם רבים פה? לא הבנתי.

גלעד קריב (העבודה):

מה זה, הבית הזה הוא לא שלהם?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מה זאת אומרת "תריבו בבית"?

היו"ר ניסים ואטורי:

בוא תדבר, בוא.

גלעד קריב (העבודה):

הבית הזה הוא לא שלהם?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מה זאת אומרת "תריבו בבית"?

היו"ר ניסים ואטורי:

גלעד קריב, אני מתחיל ללחוץ על הזמן.

גלעד קריב (העבודה):

אתה לא מתחיל. אני אעלה לדוכן, יש פה כללים בבית.

היו"ר ניסים ואטורי:

די לעשות מכל דבר סכסוך, באמת, נו.

גלעד קריב (העבודה):

מה די לעשות מכל דבר? די להעיר הערות גזעניות.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כל פעם שאתה תגיד משהו אני אגיד לך: לך תריב בבית. לך תריב בבית. לך תריב בבית.

גלעד קריב (העבודה):

לך תריב בספינה, אדוני היושב-ראש.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מהבוקר אתה רבת עם כולם. מה הבעיה?

היו"ר ניסים ואטורי:

די, מה אתם לוקחים קשה כל דבר? נו, תמשיך. פשוט היו צריכים להחליף אותי לפני 45 דקות.

גלעד קריב (העבודה):

על זה אנחנו מסכימים, שהיו צריכים להחליף אותך.

היו"ר ניסים ואטורי:

טוב, סבבה. תתחיל וזהו, נו.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ואטורי, תעדכן את השעון, תתחיל מחדש.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש להתחיל לסכם.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

במקום לפרגן על זה שהבנתי את הנאום בערבית, אתה מבין?

גלעד קריב (העבודה):

כנסת נכבדה, אדוני השר, הפסדנו היום בקרב. הפסדנו היום בקרב למרות כל המאמצים ההירואיים של מאות אלפי ישראלים בימים האחרונים. הפסדנו בקרב, וההפסד צורב, מכיוון שמדובר בקרב חשוב. חיסול עילת הסבירות פותח פתח לשחיתות שלטונית, פותח פתח לשיבוש טוהר הבחירות, פותח פתח להדחת היועצת המשפטית לממשלה. מדובר היה בקרב חשוב, והפסדנו בו למרות כל המאמצים. אבל אנחנו לא מתכוונים להפסיד במערכה. הציבור הישראלי האדיר שגודש את הרחובות בשעות האלה, וגודש את הרחובות בששת החודשים האחרונים, לא התייאש. אנחנו יודעים שיותר מדי מונח על הכף – העתיד שלנו, של ילדינו, של נכדינו כאן בארץ הזו. ואנחנו לא נתייאש ולא נאבד את התקווה, ונעשה הכול על מנת להצליח במערכה. אני מבקש לשלוח מכאן ברכת יישר כוח לכל מוחים והמוחות. אל תתרגשו ממסע ההסתה של חבורת ההרס. וכן, הערב הזה צריך לומר עוד דבר אחד בצער גדול. הערב הזה ראינו ראש ממשלה כנוע, אסקופה נדרסת, ראש ממשלה שנסחט על ידי הגורמים הקיצוניים בממשלתו. כל חברי הכנסת ראו כיצד ראש הממשלה, השר גלנט, שר הביטחון ועוד גורמים בממשלת ישראל ובקואליציה מנסים לעכב את החקיקה, אבל יריב לוין ואיתמר בן גביר הם בעלי הבית בממשלת נתניהו השישית. ראש ממשלה חלש, ראש ממשלה שהוא אסקופה נדרסת, זהו ראש ממשלת ישראל. ולכן הערב הזה אנחנו אומרים בצורה ברורה: החלה נפילתה של ממשלת נתניהו השישית. גם אם זה ייקח זמן, גם אם עוד ייערמו נזקים בדרך, תם עידן נתניהו בפוליטיקה הישראלית. ואנחנו נעשה הכול כדי שאת ממשלת הזדון וההרס הזו תחליף ממשלה שתגן על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ותשרת את כל אזרחי ישראל בלי הבדל דת, גזע ומין. תם עידן נתניהו.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. את המשפט הזה אמרו לפני הרבה שנים. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

בוא נראה. בוא, אני מציע לך באמת להתמודד בבחירות לבני ברק, השקעה יותר טובה, נראה לי. אתה יודע, דרך אגב, לא רק נתניהו, גם דרעי ניסה, וגם אותו ניצח איתמר בן גביר. דרעי הוא עוד מפסיד של הערב הזה, עוד אסקופה נדרסת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. שלוש דקות לרשותך, חבר הכנסת מעוז.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אולי תפסיקו כבר לשקר לציבור במצח נחושה? עילת הסבירות מעניינת אתכם כשלג דאשתקד, לא ככה? הרי אהרן ברק, הכהן הגדול שלכם, אמר בזמנו שאין לו בעיה שיבטלו את עילת הסבירות. לפיד, ליברמן וסער ביקרו בעבר בחריפות את עילת הסבירות ורצו לצמצם או לבטל אותה. אז פתאום זה הפך להיות הרס הדמוקרטיה? גם ההתנגדות לרפורמה היא לא מה שמניע אתכם, נכון? כי ההכנות למחאה מבית היוצר של אהוד ברק נעשו עוד לפני ההכרזה של שר המשפטים על הרפורמה, הרבה לפני. וזו אפילו לא השנאה התהומית האישית שלכם לנתניהו. הרי ראינו באיזו מהירות אתם מסוגלים לשנות יחס של שנאה לחיבוק ענק כלפי מי שעובר טיפול המרה, כמו למשל ריבלין, שרון, אולמרט, בנט ודומיהם. אז אם נתניהו היה עורק אליכם, מזמן הייתם הופכים אותו ליקיר האומה. רק על זה שהוא עמד בניסיון הזה מגיע לו פרס ישראל. מה שבאמת מפחיד אתכם הוא הפחד העמוק, או אפילו הייתי אומר, האימה העמוקה שמקננת בכם. זו לא הדמוקרטיה, זו הדמוגרפיה. איך כתב עקיבא נוביק בהארץ? לגולדקנופ, לפרוש ולאייכלר יש ביחד 36 ילדים, ולכל אחד מהם וגם לי יש יותר ילדים מלכל חברי הכנסת של מפלגת העבודה ביחד. כך כתב עקיבא נוביק בהארץ.

רם בן ברק (יש עתיד):

מה אתה רוצה להגיד?

אבי מעוז (נעם):

אבל לא רק הדמוגרפיה – אתם רואים שעם ישראל מסרב להתנתק מהזהות הלאומית, היהודית שלו ומתחבר יותר ויותר לזהות המסורתית שלו. הניסיון למחיקת הזהות של העם הזה, שהחל עוד בגזיזת הפאות במחנות העולים והמשיך בכל שטיפת המוח והאינדוקטרינציה דרך מערכות התקשורת, האקדמיה, התרבות, החינוך והמשפטים, לא צלח. המוני היהודים בציון, אלה שאתם מתייחסים אליהם ולהכרעה שלהם במערכת הבחירות בכזה זלזול וביטול, מסרבים להיגרר ולהשתעבד לערכים הפרוגרסיביים שלכם. הם מסרבים להיכנע לניסיון להידמות לתרבות הכושלת באירופה ובאמריקה. הם מבינים שהאושר והמשמעות לא נמצאים במקסם השווא שאתם מנסים למכור להם בחתירה העיקשת שלכם אל מדינת כל אזרחיה, אלא דווקא בחיזוק הזהות הלאומית והזהות היהודית בעלת המורשת והמסורת. מזה אתם כל כך מפחדים, את זה אתם מנסים בכל דרך לסכל, ובגלל הפחד הזה יש בכם גם כאלו שמוכנים לשרוף הכול. אבל זה לא יצלח. עם ישראל צועד עם הפנים אל העתיד. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת דן אילוז – אחרון הדוברים. לאחר מכן יסכם השר דוד אמסלם. סיעות, לאחר מכן יסכם השר, ונעבור להצבעות, תתחילו לגייס.

דן אילוז (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאז הקמת הקואליציה השיח הציבורי גועש בכל הנוגע לסוגיות דת ומדינה. ברוב השיחות על דת ומדינה מחלקים את מדינת ישראל בין דתיים וחרדים מצד אחד לחילונים מצד שני. זה קורה למרות שהקבוצה הגדולה ביותר במדינת ישראל לא שייכת למגזרים האלה אלא מגדירה את עצמה כמסורתית. כנציג של הליכוד, המפלגה של הציבור המסורתי, עובדות אלו מצערות אותי. דווקא למסורתיים יש המון מה להציע ולהוסיף לדיון החשוב הזה. להיות מסורתי זה לאהוב את התורה מכל הלב, אבל להתנגד לכפייה; להיות מסורתי זה להאמין במדינה עם זהות יהודית חזקה שבה כל יהודי יכול להחליט איך לעבוד את ה'; להיות מסורתי זה לחלקנו לשמור שבת, כמוני, אבל לאהוב את אחינו שבוחרים לא לשמור אותה; לפעמים זה להגיד קידוש לפני צפייה במשחק כדורגל ולהתפלל שהשחקן האהוב יבקיע גול; להיות מסורתי זה לקבל את ההלכה בלי לשנות אותה בכלל, גם אם לא מצליחים לשמור את כולה, ובכלל, להתעסק יותר בשמירת ההלכה שלנו מאשר של אחרים; להיות מסורתי זה לאהוב את עם ישראל מספיק כדי לדעת להכיל את האנשים מכל הגוונים. בשולחן השבת המסורתי לא מחרימים אף אחד, ויש מקום לכולם – חרדים יושבים עם להט"בים, מרקסיסטים עם קפיטליסטים, תומכי רפורמה עם מתנגדי רפורמה – לא בגלל שאין למסורתי דעה – יש לו – אלא כי הוא קודם כול מאמין באהבת ישראל. הוויכוחים בשולחן השבת של המסורתי מעניינים יותר מקבוצת הדיבייט של אוקספורד. להיות מסורתי זה לאהוב את צה"ל, לראות בשירות בצה"ל עבודת קודש, וגם בלימוד תורה; להיות מסורתי זה לרצות שכל יהודי יהיה מחובר לשורשים שלו, ולא חשוב אם השורשים בתימן, מרוקו, פולין או פרס, אבל גם לדעת שבסוף השורשים האמיתיים שלנו הם רק בארץ ישראל, ולא בגלויות. לציבור המסורתי ולמתינות הספרדית יש בשורה שיכולה לפתור הרבה מהבעיות הקיימות בחברה הישראלית לא רק בנושאי דת ומדינה, אלא גם בכל הגישה שיש לנו אחד כלפי השני. בסוף המושב הסוער הזה אני לוקח על עצמי להביא את הגישה הזאת לקדמת הבמה ולוודא שהקול המסורתי יישמע בשיח המתקיים בין כותלי הכנסת. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת דן אילוז. יעלה ויבוא לסכם את הדיון השר המקשר, השר דוד אמסלם, השר במשרד המשפטים. לאחר מכן נעבור להצבעות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת רם בן ברק – –

רם בן ברק (יש עתיד):

כן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – האמת היא שהיום יש לי איזה חשבון קטן עם השקרים של החבר'ה שלכם. סימון, גם אתה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

התעוררנו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ביום שישי אני רואה מעריב, רואה את בן כספית כותב שאני הודחתי בגיל 35 מהמילואים, מהפלוגה. אז קודם כול, בואו אני אספר לכם: בן כספית שירת בגדוד שלי בפלוגה אחרת. בגיל 26 הוא כבר לא היה במילואים, כשהיינו בעזה. זה כותב עליי, תבינו.

רם בן ברק (יש עתיד):

אבל זה לא בן כספית.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה, אני אביא את הכול.

רם בן ברק (יש עתיד):

זה בטלוויזיה, חבר שלך מהמילואים אמר את זה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אסביר. הוא שלח את אותו אחד בטלוויזיה, אין לי מושג מי הוא. אני עד גיל 35 עשיתי מילואים, עד שהמ"פ שלי בעצם סיים את התפקיד שלו, וגם אני סיימתי. עברתי לחטיבה, עשיתי עוד כמה שנים בחטיבה, אבל מה זה מעניין אותם. בן כספית, אתה לא מתבייש? טול קורה מבין עיניך. אתה עצמך לא עשית מילואים. כשהיינו בעזה, אתה הלכת. אתה לא מתבייש לכתוב עליי? אבל ככה אתם, הצפונבונים השמאלנים האשכנזים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

די כבר, עוד פעם עם – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה חייב לשקר, למה יש לך עט, ואתה יכול לכתוב.

רם בן ברק (יש עתיד):

אז אם הוא לא עשה, אז אתה בסדר?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אותי הדיחו?

רם בן ברק (יש עתיד):

כן – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מי הדיח אותי? תגיד לי מי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

על מי הוא מדבר?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תגיד לי, כשיש הליך הדחה, כתוב משהו – תראה לי. יא חתיכת נוכל, אתה סתם רכלן. תמיד היית ותמיד תישאר רכלן.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

דודי, מה השעה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו, נעבור לעניין – – –