ישיבת מליאה בתאריך 26/06/2023 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ז' בתמוז התשפ"ג, 26 ביוני 2023. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3547/25 וכלה בהצעת חוק פ/3620/25: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 73), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק שירותי תשלום (תיקון – דיווח על ניצול כלכלי של אזרח ותיק או חסר ישע), התשפ"ג –2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן, ניסים ואטורי ודוד ביטן; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – איסור כניסת פעילי טרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – השקעה בהפקות מקומיות בשפה הגאורגית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת סימון מושיאשוילי, ינון אזולאי, שלום דנינו, דוד ביטן, אופיר כץ, משה גפני, צביקה פוגל וטלי גוטליב; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מכירה ישירה של תוצרת חקלאית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – פיצוי עונשי לנפגעי עבירה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק חילוט תקבולי עבירה בפשיעה חקלאית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק חילוט תקבולי עבירה בפשיעה חקלאית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון – השוואת תנאי אלמנות חללי המילואים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – הגבלת שיעור מס שכר למלכ"רים בירושלים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי ריבית על משכנתה וסיוע ברכישת דירה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מחלקות לעבירות מין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק עיקול ותפיסה מידתיים של נכסים המוחזקים בידי צד שלישי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק מיסוי רווחי יתר של תאגידים בנקאיים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ששון ששי גואטה ושלי טל מירון; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד הצלת מזון עודף), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – ייצוג לנשים ברשימת המועמדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק העונשין (תיקון – חובת פיצוי נפגע עבירה וחובת הנמקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שימוש חורג בקרקע חקלאית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום בגין נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – פטור מרישוי עסק לקייטנה לתנועות ולארגוני נוער), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – איסור על פתיחת נציגות דיפלומטית זרה), מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה) (תיקון – הגשת רשימה על ידי סיעה או מפלגה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אבטחת גורמים מאוימים בתאגידים עירוניים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ביטול ארגון סטודנטים יציג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – החלטה מקדמית לפי תוכנית החיזוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הוספה והסרה של עבודות מלוח ח'), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה ברכישת אמצעי לזיהוי מצב חירום רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (פוליסה לשני כלי רכב של נהג יחיד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות (תיקון – ודאות תקציבית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק וינון אזולאי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הקמת מצבה לאדם ערירי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירה מבין נותני השירותים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון – הפיכת הוראת שעה להוראה קבועה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק למניעת התנכלות תעסוקתית, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת תיק רפואי במעבר בין קופות חולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שינוי מדיניות ההתנגדויות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת אגרה לעובדים בענף המלונאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – סמכויות הממשלה בענייניה המשפטיים), מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק להסדרת מקצוע עוזר רופא, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הסתה לטרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה סעדה; הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון – החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק יום לציון פרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – חובת הנגשת אוטובוסים בין-עירוניים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן ומירב בן ארי; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – ביטול סמכות חנינה לאסירי עולם ביטחוניים), מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – מעצר עד תום ההליכים בגין עבירה של סחיטה באיומים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק חג המימונה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק המועצה הלאומית לשפת הסימנים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, סימון דוידסון, עודד פורר, אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, אוריאל בוסו, ארז מלול, דבי ביטון ורון כץ; הצעת חוק חובת לימודי ליבה וביטול מוסדות הפטור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – כלבי הפקר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן הזוג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות מיועדת לאב), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אורנה ברביבאי, מירב כהן וטטיאנה מזרסקי; הצעת חוק שירות מילואים בהצטיינות, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה טור פז, משה סולומון, אלון שוסטר, יצחק קרויזר ושרון ניר; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הודעה מוקדמת לחייב), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הוקרת שירות הלוחם והלוחמת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכויות יתר מאסיר ביטחוני המשתייך לארגון טרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת עודפי גבייה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ארז מלול ויונתן מישרקי; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד מערך בריאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ועדת מכרזים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', אלעזר שטרן, דבי ביטון, רון כץ, קארין אלהרר ורם בן ברק; הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שעות סיעוד עובדים זרים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק לעיגון מעמדה של העדה הדרוזית, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, גדי איזנקוט, מיכאל מרדכי ביטון, יצחק קרויזר, גלעד קריב, צביקה פוגל, יוליה מלינובסקי, נעמה לזימי, דוד ביטן, מתן כהנא, שרון ניר, ששון ששי גואטה, משה פסל וטלי גוטליב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירת נותן שירותים על ידי מבוטח), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי. כמו כן, הונחה לקריאת שנייה ולקריאה שלישית, מטעם הכנסת, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 73), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. הונחו לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 4) (אומנת חירום), התשפ"ג–2023; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 22 והוראת שעה) (דחיית מועד תחילה), התשפ"ג–2023; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 24) (החלת חובת ייצוג הולם על חברות ממשלתיות גדולות), התשפ"ג–2023. נוסף על כך הונח על שולחן הכנסת צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע (תיקון הוראת שעה) (הארכת מועד), התשפ"ג–2023. עוד אודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיעה חברת הכנסת דבי ביטון כי היא חוזרת בה מהצעת חוק איסור הכחשת השואה (תיקון – איסור השוואה למעשיהם או למשטרם של הנאצים), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/3476/25. נוסף על כך הונח היום על שולחן הכנסת הסכם דו-צדדי בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת ממלכת מרוקו בדבר הכרה והמרה הדדית של רישיונות נהיגה. לבסוף, הונחו היום מסקנות הוועדה לענייני ביקורת המדינה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, יונתן מישרקי, חמד עמאר, צגה מלקו ומשה רוט בנושא: דוח מבקר המדינה שפורסם ב-28 בפברואר 2023 אודות חוסר ייצוג אוכלוסיות שונות בחברות ביטחוניות ממשלתיות. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון על סדר-היום יהיה נאומים בני דקה. חברי כנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד. לאט-לאט. לאט-לאט. הכול בסדר, לאט-לאט. ההצבעה תתקיים כעת, בבקשה. עד שאני אקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, אדוני.

אופיר כץ (הליכוד):

גם מושיקו, אני חושב, רוצה להירשם.

היו"ר אמיר אוחנה:

מי שמבקש להירשם יבוא למזכיר הכנסת. נוסיף את שמו.

אופיר כץ (הליכוד):

הוא משתוקק. צריך לגשת ליושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

נוסיף גם את שמו.

אופיר כץ (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, מאחר שיום שני זה יום גדוש בוועדות הכנסת הפעילות, אז אני רוצה לעדכן על ישיבה שהייתה לנו בוועדת הכנסת, ישיבה מאוד מאוד חשובה, שמטרתה לחזק את הכנסת, לחזק את עבודת חברי הכנסת. אני שמח שהייתה השתתפות מאוד ערה של חברי הכנסת, וגם משרדי הממשלה שלחו את נציגיהם. חברי הכנסת באמת עושים עבודה, עבודה חשובה, והם רוצים שהעבודה תהיה מדויקת יותר. נעזרים מאוד במרכז המידע והמחקר של הכנסת. לצערי, כשאנחנו פונים למחלקה להשיג עבורנו נתונים – כשהם פונים למשרדי הממשלה, אז לעיתים מאוד קרובות הם לא זוכים לשיתוף פעולה מצד משרדי הממשלה. על כן באמת עשינו את הדיון. אני הסברתי שחברי הכנסת, עד שהם מגיעים למצב שהם מחוקקים חוק – יש להם הרבה פניות, הרבה דברים שהם רוצים לשנות, והם פשוט רוצים להיות יותר מדויקים. לכן, הנתונים, עיבוד הנתונים שעושה עבודת המחקר, הוא מאוד מאוד קריטי וחשוב, גם לחקיקה של חברי הכנסת וגם כמובן לפיקוח. הדיון הזה התקיים גם בשנה שעברה. הפעם אנחנו החלטנו – איך אומרים, היושב-ראש? ואני שמח שגם יש לי גיבוי ממך כיושב-ראש הכנסת – מה שנקרא, להסיר את הכפפות. אנחנו הולכים לקיים נוהל, יחד עם הצוותים של הכנסת, יחד עם חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, שכולנו בדעה אחת בנושא הזה. בנוהל הזה אנחנו ניצור מצב של הדדיות. משרד ממשלתי שלא ישתף פעולה ולא יעביר מידע לחברי הכנסת או לממ"מ שלנו, אותו משרד גם לא יזכה לשיתוף פעולה מטעם הכנסת. אנחנו גם הולכים לקיים פגישה של ראשי הוועדות, כך שדברים שמגיעים לוועדות עצמן גם לא יזכו לתיעדוף גבוה, אם בכלל, וגם בזמן המליאה, משרדים שלא ישתפו פעולה עם חברי הכנסת, גם בדברים שהם ירצו בעצמם לקדם – אנחנו לא ניתן להם את זמן המליאה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לחבר הכנסת כץ. יעלה ויבוא חבר הכנסת בועז ביסמוט, ואחריו – חברת הכנסת טלי גוטליב.

בועז ביסמוט (הליכוד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חזרנו זה עתה, יחד עם חברתי מהאופוזיציה מירב בן ארי, משליחות, שליחות של הכנסת לאספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה. גוף חשוב. אתם יודעים, יש את הפרלמנט האירופי, יש את האיחוד האירופי ויש את מועצת אירופה. למה אני מספר את הסיפור הזה? כי כאשר אני נוסע או יוצא מהמדינה, בטח בשליחות לאיזה מוסד, לאיזו אינסטיטוציה בין-לאומית, אז יש לי תחושה שאני סובל, איך נקרא לזה, או שיש לי מגפה כלשהי או שאני איזה חולה מסוים עם איזו מחלה מידבקת, אני כמובן מצורע, ואף אחד לא רוצה להתקרב אליי, כי אני מייצג את מדינת ישראל, ובטח ובטח תחת הממשלה הנוכחית, אלוהים ישמור, שמרחיקה את כל העולם מאיתנו. והפלא ופלא, ההפך הוא הנכון. מעולם לא ראיתי – וזו השליחות השלישית שלי, במקרה; תעיד על כך חברתי מהאופוזיציה. שליחות שלישית שלי, אם זה בבריסל, אם זה בשטרסבורג, שבה אתה רואה עד כמה האירופים, באופן מדהים – אני גם לא זוכר דבר שכזה, ואני קצת מכיר את מדיניות החוץ של ישראל ואת יחסי אירופה-ישראל. לא ראיתי את אירופה כל כך כמהה, כל כך רוצה, כל כך שואפת להתקרב לישראל, מצד אחד, ויותר רחב מזה – להיות חלק מהדבר שנקרא הסכמי אברהם. אם הזכרתי את הסכמי אברהם, רק אגיד דבר אחד: ההסכמים המדהימים והחשובים האלה, שנחתמו ב-15 בספטמבר 2020 על מדשאות הבית הלבן – אירופה דווקא הייתה מאוד סקפטית; היא דווקא נרתעה מההסכמים האלה, בגלל שתי סיבות: א. בגלל שזה נגד את הפרדיגמה של אירופה, שקודם כול פלסטינים ואחרי זה כל השאר, והינה באו הסכמי אברהם והוכיחו את ההפך; ב. מאחורי ההסכמים האלה עמד נשיא ססגוני, מבחינת האירופים קצת יותר מדי, דונלד טראמפ, אם מישהו רוצה לדעת את שמו. שני הדברים האלה קצת הרתיעו את האירופים. וירא כי טוב – מה לעשות? אנחנו בארץ רגילים לזה שאתה מתלונן, מתלונן, מתלונן, ואז, כשאתה מסתכל על פני השטח, אתה רואה שהעסק דווקא דופק והעסק הוא טוב. אז איזה יופי מפעם לפעם לצאת מהארץ ולראות שבפעם המי-יודע-כמה שוב התקשורת הישראלית, מה שהיא כותבת – ההפך הוא הנכון. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת ביסמוט. תעלה ותבוא חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שלום לעם ישראל. אני רוצה לעשות לכם brief קצר על תיק 4000. תיק 4000, שנקבר קבורת חמור, כפי שכבר אמרתי, יוצר את התזה הבאה: סיקור חיובי באתר וואלה תמורת טובות הנאה רגולטוריות. אני לא נוגעת בסיקור החיובי, שכבר הוכח שהוא היענות חריגה, שהוכח שהמדינה בזדון לא בדקה עשרות אלפי ווטסאפים בסלולרי של אילן ישועה, מנכ"ל וואלה, והסנגורים שבדקו את אותו טלפון סלולרי – שם עלתה קריאה לפוליטיקאים אחרים, שחלקם יושבים כאן, לבוא ולתת מידע שלילי על נתניהו. בואו נשים את זה בצד. בואו נדבר על טובות הנאה רגולטוריות, שזה היסוד העובדתי בכתב האישום. הוכח בעדויות של עדי התביעה שלא רק שלא הייתה טובת הנאה רגולטורית, היה ההפך הגמור. כך מעיד מנכ"ל משרד התקשורת דאז, ברגר, העיד שנתניהו אפשר לגלעד ארדן לחוקק את תקנות השוק הסיטונאי לרעת בזק, למרות שבזק, זה באמת היה לצנינים בעיניה, כך אמר ברגר. פילבר העיד על קנסות כבדים מאוד לבזק, ודינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניגוד עניינים, בזמן אמת של אירועי כתב האישום כתבה למבקר המדינה שבהינתן טענה של ניגוד עניינים לנתניהו – לא נפל דבר ולא דבק בו רבב, כי הוא החרה החזיק אחרי הדרג המקצועי. ומה שאתם לא מבינים פה זה שכתב אישום בעבירת שוחד הוגש ממניעים זדוניים, פוליטיים, כתב אישום ששימש בידיים של כל הצד השמאלי של המפה הפוליטית לנגח ראש ממשלה מכהן. ואם נדמה כאן למישהו שבית המשפט הציע לחזור מאישום השוחד כי הוא לא רוצה לשמוע עדים – לא לא לא, הוא יודע את מה שאני יודעת, כמי שפרשנה את המשפט הזה וקראה למעלה מעשרות אלפי עמודי פרוטוקול: לא רק שאין כאן עבירת שוחד, יש כאן זדון אמיתי. והיחיד בפרקליטות שאמר שאין ראיות, רז נזרי – הוא מצא את עצמו מחוץ למערכת. במקום שהוא יהיה היועץ המשפטי לממשלה, כי הוא מתאים, כי הוא פלילי והוא מנוסה, מצאנו את עצמנו עם מינוי של גדעון סער, מינוי פוליטי של מי שלא מבינה דבר בפלילי, שעליה הנשיא גרוניס אמר שאסור למנות אותה, והיא מונתה בכוונת מכוון אחת. אין לה שום מושג בפלילי ואין סיכוי שהיא תחשב מסלול מחדש. אז תודה שיש שופטים ששומעים ראיות וכך אמרו. זו האמת. אלה העובדות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת גוטליב. יעלה ויבוא חבר הכנסת בועז טופורובסקי – הוא נמצא? נמצא. אחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. השר התורן – יש כאן שר תורן?

היו"ר אמיר אוחנה:

יש, יש. חבר הכנסת טופורובסקי, יש.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אני דואג.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא צריך כל פעם לשאול. שר החוץ יושב במקומו.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

חברי וחברות הכנסת, כמו בכל שבוע, גם השבוע אקריא את פרטי תאונות הדרכים הקטלניות שאירעו בשבוע האחרון. לצערי יש לא מעט. ביום רביעי 21 ביוני נהרג רוכב אופנוע בשנות העשרים לחייו לאחר שהחליק בכביש 721. ביום חמישי 22 ביוני נהרגה אישה בת 30; החשד הוא שבן זוגה נהג תחת השפעת אלכוהול, עקף שני רכבים על קו הפרדה רצוף בכביש 40, שהוא כביש דמים, התנגש חזיתית ברכב פרטי, והיא נהרגה. עוד באותו יום נהרג רוכב אופניים, נער בן 14, לאחר שהתנגש במשאית חונה בחיפה. ביום שישי 23 ביוני נהרג מוחמד פאיד, בן 38, בעת שנהג רכב פרטי פגע בו, בחיפה, עוד פעם. אתמול, יום ראשון 25 ביוני, נהרגה אישה בת 40 לאחר שמשאית פגעה בה בעת שהלכה ברחוב הנחשול בראשון לציון. היום נהרג גבר בן 25 בתאונה קטלנית בין רכבו למשאית בכביש 5 סמוך למחלף פדואל בשומרון. בשבוע האחרון נפטרו שלושה אנשים פטירה מאוחרת כתוצאה מתאונות דרכים. יש לנו 183 בני אדם שנהרגו בכבישי ישראל מתחילת השנה, תשעה רק בשבוע האחרון. זה לא פיגועים, זו מלחמה – מלחמה בדרכים שלוקחת חיים כל יום. אנחנו יכולים, צריכים וחייבים לעשות יותר. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת טופורובסקי. כעת נשמע את חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לשלוח מכאן חיזוקים לאוכלוסייה הדרוזית בגולן, הכבוש, יש לומר, שנאבקת כנגד דיכוי וגזל מתמשכים וכנגד זלזול מחפיר. הזלזול הזה הוא נחלתו של הציבור הערבי הפלסטיני בתוך ישראל בכלל, כולל האוכלוסייה הדרוזית, אבל במקרה הספציפי הזה הוא כפול שבעתיים, משום שמדובר גם באוכלוסייה שחיה תחת כיבוש, למעשה, גם אם להלכה לפי החוק הישראלי לא; לפי החוק הבין-לאומי כן. הגזל של האדמות של האוכלוסייה הדרוזית, ובעיקר לטובת פרויקט פוגעני מבחינה בריאותית ומבחינה סביבתית, ומה עוד שזה על אדמות פרטיות, בדיוק ערב הקטיף של הדובדבנים, זה דבר שאי-אפשר להתחמק מהיותו נגוע בגזענות אמיתית ובזלזול באותו ציבור. לכן אני מחזק אותו. אני חושב שהמחאות שלו הן צודקות. כולי תקווה שתהיה התחשבות באוכלוסייה הזאת, ושהפרויקט הנוראי הזה ירד לחלוטין מסדר-היום. באותו הקשר אני רק מזכיר שבסוף שנות השבעים, לפני למעלה מ-40 שנה, התפרסם מאמר שכתב יונתן אופנהיימר שנקרא "הדרוזים בישראל כערבים וכלא-ערבים". מה שהוא אמר שם מוכח והוכח במקרה הזה שוב – שהדרוזים זוכים ליחס כלא-ערבים כאשר רוצים שהם ימלאו לכאורה את החובות שלהם, אבל הם זוכים ליחס מפלה ופוגעני כערבים אחרים כאשר מדובר בזכויות שלהם. הגיע הזמן להתעורר ולהבין שיש פה מאבק על צדק של כל מי שמופלה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. כעת נשמע את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. אחריו – חברת הכנסת צגה מלקו. בבקשה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאחרונה, לצערי, אנחנו חוזים ביותר ויותר התבטאויות פוליטיות שמנסות לקשור את צה"ל וחייליו לכל מיני עמדות פוליטיות כאלה ואחרות. אנחנו שומעים פוליטיקאים שמשתלחים בקציני צבא באופן שמי או בחיילים כאלה ואחרים, או תוקפים את המדיניות דרך תקיפת החיילים, ומצד שני אנחנו שומעים גם קריאות של איומים בסרבנות – סרבנות קולקטיבית, סרבנות מאורגנת, סרבנות ממומנת. הדבר הזה הוא ממש לבוא ולחתוך את הגזע שכולנו יושבים עליו פה, את הדבר היחיד שעוד נותר שבאיזושהי צורה מאחד ומחבר את כולנו. ולכן הקריאה שלי מפה היא לכל באי הבית, גם משמאל, גם מימין: עזבו את חיילי צה"ל, עזבו את מפקדי צה"ל. אל תעלו את שמם, לא באופן אישי ולא בתפקיד, בשום טיעון פוליטי. זה אסור. זה מסוכן. אנא, להפסיק. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת מלביצקי. חברת הכנסת צגה מלקו, ואחריה – חבר הכנסת אבי מעוז.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הלילה אני יוצאת עם שלושה חברי כנסת לבריסל למפגש שנתי, דיאלוג שנתי עם הפרלמנט האירופי. מאז נכנסתי לכנסת זאת המשלחת הרביעית שלי. במשך השנים, לפני שנכנסתי לכנסת, יצאתי מטעם המדינה למשלחות. במיוחד, פעם בשנה יש שבוע שנקרא "שבוע האפרטהייד", נגד מדינת ישראל. חמש מדינות מקיימות את זה: דרום אפריקה, אנגליה, ספרד, ארצות הברית ואירלנד. אני השתתפתי בכמה מקומות. אירלנד זאת זירה מאוד קשה, במיוחד, והשתתפתי בשבוע האפרטהייד כמדינת ישראל, אפרטהייד נגד מדינת ישראל. בכל מקום שהלכתי, השתתפתי, היו באים להפגין נגדנו שונאי ישראל, כמו ארגון BDS, שהקריאה שלהם: להחרים את מדינת ישראל. אבל אלה לא היו יהודים, לא היו ישראלים. בפעם האחרונה, לפני חודש וחצי, היינו שישה חברי כנסת מטעם ארגון ELNET, השתתפנו בכנס כל כך מחמם את הלב – תמיכה במדינת ישראל. בכנס היינו במלון. מול המלון שלנו הפגינו ישראלים נגד המדיניות של מדינת ישראל. זו הפעם הראשונה שאני נתקלתי בישראלים מפגינים נגד מדינת ישראל. כפי שהסברתי קודם, אני יצאתי לכמה מדינות, הסתובבתי כדי להילחם עבור מדינתי, מדינת ישראל, לשמור על השם הטוב שלה. אבל כשישראלים באים להפגין, למרות שמספרם לא היה גדול – היו 15-10 שהפגינו מול המלון, ומשטרת צרפת הרחיקה אותם. אבל הדבר שצרם לי יותר מכול – היינו שלושה מהקואליציה, שלושה מהאופוזיציה, והיו קריאות נגד חברי בועז. המפגינים – אנשים מהאופוזיציה יצאו והצטלמו איתם. אני ממש נדהמתי לראות את זה. פעם ראשונה שישראלים בחוץ לארץ מפגינים על המדיניות של מדינת ישראל. אלה שמפגינים, ארגונים שונאי ישראל או ארגונים שקוראים לעולם להחרים – נתקלתי בקמפוסים, בכל מקום, אבל בישראלים אף פעם לא נתקלתי. אני מבקשת, את הביקורת שלנו בואו נשאיר פה. נתווכח פה על כל מה שיש. אנחנו במדינה דמוקרטית ולא הכול מושלם, אבל לצאת להפגין נגד מדינת ישראל? אני, בתור יהודייה שעלתה לירושלים, היה לי קשה לראות את זה. אולי יגידו לי: את לא מבינה. אולי אנחנו יותר מתקדמים ממך. אנחנו מבינים בזה. אני אומרת שמי שפוגע ונוטה להכפשה של הבית שלו – אני חושבת שבסוף זה יחזור אליו כבומרנג.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

צגה מלקו (הליכוד):

אנחנו עם אחד. את הוויכוחים שלנו, את המחלוקות שלנו, בואו נשאיר פה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חבר הכנסת יוסף עטאונה.

אבי מעוז (נעם):

תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 91, והפעם על פגיעה קשה בדמוקרטיה. הבוקר בדיון בוועדת חוקה הביא המשנה ליועמ"שית גיל לימון את עמדתה המתנגדת לצמצום עילת הסבירות, כי לדבריו, זו תהיה פגיעה קשה בערכים דמוקרטיים בסיסיים. לשמוע ולא להאמין. הנדסת תודעה פר אקסלנס. במקום שהכנסת תחוקק והשופטים ישפטו על פי החוק, שופטי העליון המציאו סמכות שלא מופיעה בחוק, שהם יכולים לפסול כל החלטה מינהלית של נבחרי הציבור, ועכשיו הכנסת נאלצת לחוקק את מה שהיה אמור להיות המובן מאליו. עולם הפוך. אז מי פוגע אנושות בדמוקרטיה, מי שמנסה לצמצם את הסמכות ששופטי העליון המציאו לעצמם, או מי שמבטלים את עקרון הפרדת הרשויות וממציאים לעצמם סמכויות כדי שיוכלו לנהל את ענייני המדינה בלא מפריע? אני ממליץ לכולנו לא להיבהל מהניסיון למנוע את תיקון הדמוקרטיה ומערכת המשפט. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, ואחריו – חבר הכנסת גלעד קריב, ואחריו – חברת הכנסת קטי שטרית.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, השבוע אנו מציינים את היום הבין-לאומי להזדהות עם קורבנות עינויים. גם השנה, לצערי, ישראל ממשיכה לבצע מעצרים שרירותיים ומשתמשת בעינויים בצורה שיטתית נגד פלסטינים, פרקטיקות שהולבנו בפסיקות בג"ץ; מעבירה בכפייה עצירים פלסטינים מהשטחים הכבושים לתוך ישראל בניגוד לאמנת ג'נבה, ומחזיקה מאות עצורים ללא משפט; מונעת מהעצורים גישה לעורכי דין ולא מתעדת כראוי חקירות ביטחוניות; לא מכירה בפרוטוקול איסטנבול ומקבלת ראיות שהושגו תוך שימוש בעינויים ומונעת גישה לצדק ולמשפט צדק; עומדת בסירובה לחוקק חוק נגד עינויים; סוגרת בשיטתיות תלונות בגין עינויים ומסרבת להעמיד לדין אחראים לפרקטיקות אכזריות אלה. האלימות השלטונית הזאת היא תענוג שזוכים לו אך ורק פלסטינים תושבי השטחים הכבושים. שני אחים מיפו הודו בחקירת שב"כ שבה הופעלו עינויים של ממש במעורבות בביצוע לינץ' בזמן אירועי מאי 2012. הם נכלאו לארבעה חודשים, אך שוחררו לאחר שתיעוד מצלמות האבטחה הראה כי הם בכלל לא נכחו בזירה. מקרה זה מראה שוב לא רק את האי-מוסריות של עינויים בחקירות, אלא גם את הקלות שבה עינויים מובילים להודאות שווא. מקרה זה הוא דוגמה לעליית המדרגה באלימות כלפי אזרחי המדינה הפלסטינית, לזליגת הפרקטיקות הפסולות של שב"כ לתוך ישראל ולעובדה שכוחות הביטחון מתייחסים לאזרחי המדינה הערבים כאל אויבים מבפנים שלא מגיעות להם זכויות יסוד. הדמוקרטיה לא תעמוד בעינויים. לא יהיה ביטחון ללא סיום הכיבוש. אף אחד מאיתנו לא יהיה חופשי באמת כל עוד לא כולנו נהנים מזכויות אדם וצדק חברתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני, וכעת – חבר הכנסת גלעד קריב. אחריו – חברת הכנסת קטי שטרית.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, הבוקר הגשתי בקשה לשאילתה דחופה בנושא עמדת משרד הביטחון וממשלת ישראל בנוגע להקמת מאחזים בלתי חוקיים בכל רחבי השטחים ביממות האחרונות. אני כמובן מכבד את ההחלטה שלך, בהתאם לסמכות היושב-ראש בתקנון, שלא לאשר את השאילתה הדחופה הזו, אבל אני אעמוד על מיצוי כל הכלים הפרלמנטריים על מנת להציב את הנושא הזה על סדר-היום ועל מנת להבין בדיוק מה מדיניות ממשלת ישראל. ביממות האחרונות הוקמו למעלה משבעה מאחזים בלתי חוקיים באזורים שונים ביהודה ושומרון, לרבות באזורים שבהם ישנה רגיעה ביטחונית מסוימת. על פי העדויות שיש בידינו, רשויות מקומיות בשטחים סייעו באותה הפרת חוק בהקמת המאחזים הבלתי-חוקיים. ישנם פרסומים בעיתונות שלפיהם צה"ל פנה לדרג המדיני וביקש לפנות באופן מיידי את אותם מאחזים על מנת שהם לא יתקבעו כעובדות בשטח, והדרג המדיני מונע מצה"ל לאכוף את החוק בשטחים. הדבר הזה בא אחרי אירוע מביש שאירע בהתנחלות המוקמת-מחדש חומש, שבה באישון לילה בוצע מהלך בניגוד לדיני התכנון והבנייה, וגם שם הובהר לצה"ל שעליו להשלים עם הפרת חוק – הפרת חוק שמקבלת גיבוי מלא מממשלת ישראל. ולכן, אני מציב את השאלה באופן ציבורי לשר הביטחון – מחר הוא יהיה כאן במסגרת יום השוויון בנטל, וגם אז נמצא את הדרך להציג את העניין: מה מדיניות ממשלת ישראל ביחס להפרת החוק בשטחים שבאה לידי ביטוי בהקמת מאחזים בלתי-חוקיים, שפוגעים בסופו של דבר ביכולתו של צה"ל לרכז את כל מאמציו למלחמה בטרור ומגבירים את החיכוך האלים בין אזרחים ישראלים לבין תושבים פלסטינים, והאם מעבר לקו הירוק כל דאלים גבר בחסות ממשלת ישראל? תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני, וכעת – חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. אחריה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי היקרים – אתה רואה, אדוני היושב-ראש? אין לי כובע של בית"ר, אין לי צעיף של בית"ר, אין לי גם חולצה של בית"ר – ההפך, אני פה עם ז'קט של הפועל – אבל יש לי אהבה רבה לבית"ר, גם כמי שגדלה בתנועת הנוער בית"ר, אבי, שלושת בניי שהיו מפקדי מעוז בית"ר. הקבוצה הזו, שהמשפחה שלי אוהדת שלה ומגיעה למשחקים – לצערי, אני לא מצליחה להגיע למשחקים, אבל ההתנהגות כלפי הקבוצה הזו, זה כבר איבד את הטעם הטוב. הרי אם רוצים לפגוע בקבוצה מסוימת, עושים את זה בהסתר בצורה כזאת ואחרת, אבל לפגוע בה בצורה כל כך אכזרית – בואו לא ניקח לכם את הגביע, אבל ניקח לכם נקודות, לא ניתן לכם לשחק באירופה. כמה עוד אפשר לסבול את ההתנהגות של ההתאחדות כלפי הקבוצה הזו? ואני רוצה רק לקרוא מפסק הדין האחרון שהיה שם. בפסק הדין של השופט בדימוס אמנון סטרשנוב – אני אומרת את זה נכון? השופטת בדימוס אסתר קובו ועו"ד אסף הדסי, נכתב ככה: היננו סבורים כי התנהגות מחפירה וחוליגנית שכזאת ובממדים שכאלה במהלך כל המשחק, ובעיקר לאחר סיומו, ראויה לענישה, גם למען יראו וייראו, אבל למרבה דאבון הלב, כל אמצעי המשמעת הרבים שננקטו נגד קבוצת בית"ר ירושלים בעבר, לרבות הפחתת שלוש נקודות בפועל מסך הנקודות שלה לא מכבר, לא הועילו ולא השפיעו על קהל אוהדיה כהוא זה. אז אני אומרת לאותם גאונים בהתאחדות: כשהייתי מורה ורציתי לטפל בילד סורר או מפריע, הייתי מחבקת אותו אליי; הייתי שואלת אותו: מה הבעיה שלך? הייתי מושיבה אותו לידי ונותנת לו תפקידים משמעותיים, כדי שהוא ידע שאוהבים אותו, כדי שהוא ידע שהוא לא יוצא דופן. אבל מה רוצה ההתאחדות לעשות לבית"ר ירושלים? להפוך אותה למוקצה. בוא נפסול אותה; בוא נגרום לכך שהפילנתרופים שתומכים בה יעזבו אותה; בוא נגרום לכל התקלות האפשריות כדי שסוף-סוף הקבוצה הזו אולי תפסיק לשחק. אבל להשתיק את בית"ר זה להשתיק אותנו, האוהדים, אלה שאוהבים אותה; אלה שחושבים שהיא נותנת ספורט ראוי; אלה שחושבים ששחקניה הם שחקנים טובים; אלה שחושבים שבית"ר ירושלים צריכה להישאר. כל עוד זה תלוי בנו, ביתר ירושלים תישאר, על אפם וחמתם של כל מי שמנסים לפגוע בה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה – חבר הכנסת מושיקו פסל, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנו מציינים את היום הבין-לאומי להזדהות עם קורבנות עינויים. מדינת ישראל חתומה על אמנת האו"ם למניעת עינויים, ואף הצהירה בפני ועדת זכויות האדם של האו"ם כי היא תחוקק חוק למניעת עינויים. לצערי, חוק כזה לא נחקק עד היום. המדינה טוענת שגם בלי חקיקה ייעודית נגד עינויים קיימים כבר היום חוקים בספר החוקים שבפועל מפלילים פרקטיקות כאלה. אבל החוקים הללו לא עומדים בסטנדרטים הבין-לאומיים של האמנה נגד עינויים, אינם מגדירים מהי עבירת עינויים, אינם אוסרים על שימוש בראיות שנגבו תוך עינויים ולא קובעים עונש הולם למענים. בפועל, ישראל ממשיכה לענות עצירים רבים מדי שנה בחסות הטענה המשפטית של הגנת הצורך, אשר זכתה לגיבוי בג"ץ למרות שאינה מקובלת על פי המשפט הבין-לאומי. בכל שבוע בתי המשפט מרשיעים נאשמים על סמך הודאות שנגבו בעינויים בחקירות שב"כ ולאחר מכן הולבנו בחקירות משטרה, ובכך נותנים בפועל תמריץ להמשך השימוש הפסול בעינויים. למרות שמשנת 2001 ועד היום הוגשו יותר מ-1,400 תלונות על עינויים למבת"ן, אף חוקר שב"כ מעולם לא הועמד לדין. אני הגשתי שאילתה לשר המשפטים לוין המבקשת לדעת אם המשרד אכן ימלא אחר הבטחת מדינת ישראל ויחוקק את החוק. הם צריכים רק לענות על השאלה: האם ישראל תקדם חוק למניעת עינויים או לא? עד היום משרד המשפטים ממאן לענות לי. אני חושבת שהגיע הזמן שהכנסת תעביר סוף-סוף חוק נגד עינויים. בשנת 2023 הגיע הזמן שנגיד בקול ברור: די לעינויים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי, וכעת – חבר הכנסת מושיקו פסל. אם הוא לא פה – חבר הכנסת יוני מישרקי נמצא? בבקשה.

יונתן מישרקי (ש"ס):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, היום בוועדת העבודה והרווחה סיימנו למעשה לדון בנושא של זכויות עובדי הקבלן. זה נושא שהרבה מאוד דובר פה במליאה, במשך הרבה מאוד שנים. היום, כמעט 12 שנים מאז נחקק חוק אכיפה בדיני עבודה במשרד העבודה והרווחה – משרד העבודה היום, למעשה – אנחנו היום סיימנו לתקן את התקנות שהגיש שר העבודה בנוגע לזכויות עובדי הקבלן. אני רק רוצה להדגיש: מדובר בעובדים מוחלשים, עובדים שהזכויות שלהם נרמסו במשך הרבה מאוד שנים בשל כל מיני פרשנויות כאלה ואחרות לגבי הזכויות שלהם. אנחנו מדברים על עובדים בתחום ההסעדה, הניקיון והשמירה, שאלה עובדים שמקבלים את השכר הכי נמוך ועובדים הכי קשה. אני רוצה בהזדמנות הזאת גם להודות לשר על כך שאחרי כל כך הרבה שנים הביא את הנושא הזה בצורה מסודרת. התקנות האלה יאפשרו לאגף האכיפה במשרד העבודה לאכוף על הקבלנים כך שזכויות העובדים המוחלשים הללו יבואו לידי ביטוי, כך שהם יקבלו את השכר המגיע להם – דמי הבראה, גמל, ימי חופשה וכו'. תודתי גם ליושב-ראש הוועדה הרב אייכלר, שנתן לי את הזכות לנהל את הדיונים האלה בוועדה. תודה רבה לשר ותודה רבה לחברים שהגיעו להבנות במהלך הזמן. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת מישרקי. חבר הכנסת קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת ארז מלול מעוניין? מוותר; חבר הכנסת ינון אזולאי – לא נמצא; חבר הכנסת דן אילוז – מוותר; חבר הכנסת שלום דנינו – מוותר; חבר הכנסת אושר שקלים – לא נמצא; חבר הכנסת ניסים ואטורי, מעוניין או לא? מוותר. אם כך, חברי הכנסת, תם פרק זה בסדר-היום.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו צריכים לעבור לנאום 40 חתימות. ראש האופוזיציה נמצא איתנו? ראש האופוזיציה, חברים, ראש האופוזיציה צריך להיות פה.

קריאה:

הוא יגיע, קראתי לו.

היו"ר אמיר אוחנה:

בדרך לכאן. מאה אחוז. חבר הכנסת גנץ נמצא? איפה?

קריאה:

שם. אתה רואה אותו?

היו"ר אמיר אוחנה:

כן. חבר הכנסת גנץ, האם תרצה להתחיל ותוך כדי ייכנס ראש האופוזיציה, או שאתה רוצה להמתין? כרצונך, אדוני, בבקשה. מקובל על החברים פה?

קריאה:

הינה, הינה הוא בא.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך, אדוני, מרגע זה.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

בפתח הדברים אני מבקש להגיד לך, ראש הממשלה, שבכל נושא הלחימה בטרור יש לך ולממשלה גיבוי מלא כל עוד תפעלו באחריות ובנחישות. הירי של הרקטה היום בג'נין, או ניסיון הירי, הוא עוד שיא – –

היו"ר אמיר אוחנה:

ראש האופוזיציה הצטרף אלינו.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

– – בהסלמה ובתעוזה של ארגוני הטרור. כמו שעשינו מול גוב האריות, כמו שעשינו תמיד כשהטרור הרים את ראשו, עלינו להסיר את האיום, ולעשות זאת בכל אמצעי ובכל העוצמה הנדרשת ובכל מקום שיידרש. ביטחון האזרחים צריך להיות בראש סדר העדיפויות. לטעמי, זה אינו הנושא הביטחוני היחידי המאתגר את מדינת ישראל, וכאמור, אנחנו במחנה הממלכתי – ולהערכתי באופוזיציה כולה – נגבה כל עשייה ביטחונית נדרשת בכל חזית ובכל זירה. אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אתה מגיע ממשפחה ששילמה את המחיר הכבד מכול למען מדינת ישראל. רק אתמול ציינו 47 שנים לנפילת אחיך, בעל עיטור המופת יוני נתניהו, זיכרונו לברכה. אתה עצמך שירת את המדינה במבצעים רבים וסיכנת את חייך. שנינו יודעים היטב מהו מחיר המלחמה, מהו מחיר השירות בצה"ל. מי כמוך, אדוני, יודע ומבין שאת המחיר הזה אי-אפשר לשלם במונחי מזומן או כסף. אין שום סכום בעולם שאפשר להשוות לנכונות לשרת ולהילחם למען מדינת ישראל ועם ישראל. אני מציע לכולנו לזכור שלא לעולם חוסן. מה שהיה ב-75 שנותינו הראשונות לא בהכרח יישאר גם בעתיד אם לא נפעל היום.

טלי גוטליב (הליכוד):

יישאר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, לא להפריע, בבקשה. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה יש לכם? אבל באמת, מה יש לכם? די.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

זה לא מובן מאליו, זה לא מובן מאליו שצעירים בני 18 עוזבים הכול, עולים על מדים ומוכנים לסכן את חייהם על מטוס קרב, על ספינת טילים או בהסתערות יבשתית מורכבת. זה לא מובן מאליו יותר שצעירים מכל קצוות הארץ עוזבים את כל החלומות שלהם והולכים לשירות טכנולוגי ארוך שנים, להיות טכנאים של כלים כבדים – –

טלי גוטליב (הליכוד):

זה מובן מאליו ללכת לצבא, מובן מאליו – –

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

– – להיות אחראים לכוח אדם או לחינוך בגדוד שמשנה את מיקומו כל כמה חודשים.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – ללכת לצבא, מובן מאליו לשרת בצבא, מובן מאליו לשמור על המדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, תודה.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

במשך שנתיים בנינו במערכת הביטחון תוכנית כדי להבטיח שזה יימשך. בנינו תשתית למתווה שירות ישראלי חדש. שני העקרונות הבסיסיים ביותר שלו היו שכולם משרתים, שאופי השירות יהיה מותאם ומשכו יהיה דיפרנציאלי וכך גם התגמול בעקבותיו. אני רוצה לברך את שר הביטחון א' ושר האוצר ושר הביטחון ב' שאימצו את החלק השני. המודל שהוצג, שבמסגרתו מי שישרת שירות תובעני יותר וארוך יותר יתוגמל נכון יותר, הוא מודל נכון וראוי. אבל כמו שאמרתי, אין ולא יהיה חליף, לא יהיה מחיר חליף לערך השירות עצמו. אין מצב שחצי עם ישרת חצי עם אחר, ובלי שכולם ישרתו בדרך זו או אחרת בסופו של דבר אף אחד לא ישרת. ראש הממשלה, אתם הרמתם ידיים מול הצורך לשמור על קיומו של צבא העם. בן-גוריון פירק את המחתרות והקים את צה"ל ואתם במעשיכם מפרקים אותו. אי-אפשר לתת חותמת כשרות להשתמטות. אנחנו לא רחוקים מהיום שצה"ל ישנה את פניו ויהפוך לצבא שכירים, צבא שאולי יהיו לו אמצעי הלחימה הטובים ביותר אבל לא יהיו לו האנשים הטובים ביותר. לכן ישראל חייבת מתווה שירות חדש. מכובדיי, לפי תחזיות הלמ"ס, בשנת 2065 יותר מ-50% מהחברה בישראל יורכבו מחרדים ומערבים. אם שתי האוכלוסיות האלה לא ייקחו חלק בשירות העם, החברה והמדינה, לא יהיה שירות. האסון הגדול ביותר – שלא מתקבלת החלטה. אם החלטתם לפרק את מודל צבא העם, הישירו מבט מול אזרחי ישראל ותגידו את זה. הכוונה שלכם לחזק ולהלבין את ההשתמטות הממוסדת תמוטט בטווח הארוך את צבא העם, ולא פחות חמור – תביא לפגיעה בעליונות הביטחונית של ישראל במרחב. מתווה שירות חדש ורחב הוא גם צו השעה כדי לחבר את החברה הישראלית המפולגת. הוא יצטרך להתאים קודם כול לצה"ל, שיהיה ראשון בין שווים, אבל גם למשרתים עצמם. צה"ל לא צריך אולי את כולם, אבל מדינת ישראל כולה יכולה וצריכה לצאת נשכרת במערכות החינוך והבריאות ובשלטון המקומי. כולם צריכים לתרום משהו למדינה, והרוב גם רוצים בכך. במסלולים שפיתחנו במשרד הביטחון לחברה החרדית היה ביקוש גבוה במאות אחוזים ממה שידענו להיענות לו. בשבועות האחרונים ביקרתי ברהט, בטייבה ובקלנסווה, וגם האזרחים הערבים רוצים להיות חלק מהמדינה. רק תארו לעצמכם מה היה קורה אם צעירים בחברה הערבית היו משתלבים בשירות חברתי או במשטרת ישראל בשמירה על הביטחון האישי ביישובים הערביים; אם צעירים חרדים היו עושים חסד ומצילים חיים כפרמדיקים בארגוני חירום, כפי שחלקם עושים גם היום, וכל זה בלי לפגוע בערכים החשובים לכל קבוצה. מתווה שירות חדש הוא צו השעה והוא גם מה שרוב אזרחי ישראל רוצים בו. אני אומר לך, ראש הממשלה, גם בקרב השותפים הקואליציוניים שלך תוכל למצוא בו רוב, ואני אומר זאת באחריות הנדרשת. זה יהיה תהליך ארוך ומורכב, אבל למדינת ישראל אין באמת אלטרנטיבה אחרת. לפני סיום, ראש הממשלה, אנחנו נמצאים בימים נוראים לחברה הישראלית. הקרע העמוק בעם מחלחל גם לביטחון. ההפיכה המשטרית מגיעה לכל בית, לכל גדוד ויחידה, ויוצרת קרע עמוק בין אחים. כדי שבכלל נוכל לדבר על ערך השירות ומודל שירות חדש, אנחנו צריכים להיות קודם מאוחדים בינינו, גם אם לא נהיה אחידים בתפיסותינו. אני קורא לך לעצור את החקיקה החד-צדדית, לעצור את הפגיעה בדמוקרטיה והקרע בעם ולחזור לשיחות בבית הנשיא בתנאים שסוכמו. לצד הקרע הזה, גם האנרכיה והחתירה נגד שלטון החוק וראשי זרועות הביטחון של שותפיך לממשלה מחלחלות. צר לי מאוד שאתה בוחר בימים אלה להפקיר אותם ממניעים פוליטיים. אתה עומד מנגד כששרים בממשלה שלך פוגעים לא רק באמירותיהם אלא גם במעשיהם, מכרסמים בסמכויותיהם ושוללים את הלגיטימציה שלהם. אני קורא לך לא רק לדבר אלא גם להרחיק את האנשים המסוכנים האלה ממוקדי הכוח. אני מבקש מכאן לגבות ולחזק את ראש השב"כ, המפכ"ל והרמטכ"ל, ולקרוא להם להמשיך ולעשות את עבודתם בהמשך להנחיות הממשלה ובהתאם לחוק, ללא פחד וללא מורא. אני אומר להם: אתם לא צבא וגנר, אתם מושא לגאוותנו הציונית. ולך אני אומר, כדי שיהיה לנו מי שיתכננו ויבצעו את מבצעי אנטבה הבאים, כדי שיהיה מי שיצעדו לעומק לבנון כשנידרש לכך, כדי שיהיו לנו צה"ל וכוחות ביטחון חזקים, שים סוף לאנרכיה. אל תיתן יד לפגיעה בלגיטימציה של צה"ל וכוחות הביטחון ואל תיתן יד לפירוק צבא העם. תודה רבה.

אופיר כץ (הליכוד):

הוא גינה את זה – – – אחרי עשר דקות הוא גינה את האמירה הזאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת גנץ. כעת נעבור לדיון הסיעתי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת אורנה ברביבאי. בבקשה. לאחר מכן יסכמו ראש הממשלה וראש האופוזיציה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

שלום, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

שלום, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

תודה רבה. ראש הממשלה, אני חושבת שאתה יודע את האמת, והאמת היא שצה"ל כבר מזמן לא צבא העם, הוא צבא של חלק מהעם. צריך להגיד שזה אותו חלק יצרני בחברה הישראלית, שמשרת, שעובד, יצרני, שמשלם מיסים, וכן, זה החלק שיוצא גם נגד ההפיכה המשטרית ואומר: אם תעבירו את ההפיכה המשטרית הזאת, אנחנו נתקשה מאוד לשרת במדינה שלא מגינה עלינו כמי שמבצעים שירות משמעותי, יוצאים להילחם בים, באוויר וביבשה, ומצפים להגנה של המדינה על אותם חיילים בכל העשייה שלהם. לצערי, בימים האחרונים אני שומעת חברי ממשלה וחברי כנסת שמגינים יותר על שורפי כפרים מאשר על משרתים בצבא. אני כורכת את זה בזה, ואני אומרת לכם שמי שמתגייס לצבא, רוצה להסתכל למעלה על שדרת הפיקוד שלו, ומעל הצבא, במדינה דמוקרטית, על הממשלה שלו וחברי הכנסת שלו, ומצפה מהממשלה וחברי הכנסת שיגנו עליו. לצערי, הקו המקביל הזה, כשמדברים על צבא העם כאילו יש לנו צבא העם ובמקביל מקדמים הפיכה משטרית, ממש בשעות אלה, כשרוטמן מקדם את ביטול עילת הסבירות, זה לא דבר שיכול להתכנס ביחד. ואם זה לא מספיק, אז אני מבינה שהשבוע התקבלה החלטה שאפשר לעצור את עניין חוק הגיוס, שזה בסדר. אני הייתי ראש אכ"א ב-2012, כשבוטל חוק טל ושלחו את הממשלה להביא הצעת חוק שמאפשרת גיוס רחב לכול, והינה, אנחנו ב-2023, יותר מעשור אחרי, ממשיכים לכדרר ומדברים בצורה ברורה וחד-משמעית על זה שיש מי שילך לשירות צבאי, יחרף את נפשו, יגן על אזרחי מדינת ישראל, על כל אזרחי מדינת ישראל – מי שמתגייס ומי שלא מתגייס – ויש חלק אחר שלא יתגייס באישור אותה ממשלה שאומרת שהשוויון, זה לא כזה דבר נורא אם לא יהיה, וחלקם יתגייסו וחלקם לא. אני אומרת את זה בצער רב, משום שאם הרמטכ"ל חושב שההגעה שלו להסדר עם משרד האוצר שחיילים יבצעו פחות באורך השירות ויתוגמלו ביותר כסף לקראת השנה האחרונה – זה לא הדבר שישמור על אתוס הלחימה. זה לא הדבר שבגללו יצאו לוחמים – כולל אותך, ראש הממשלה, שהיית ביחידה מובחרת ויצאתם לקרב לא כי מישהו שילם לכם משכורת, אלא כי ערך השירות, הלחימה וההגנה על המדינה, על כל אזרחי המדינה, היה דבר מאוד משמעותי שאותו צריך לשמר. לצערי, אנחנו צריכים להודות בקול רם וברור: כשרק חלק מהציבור מבצע שירות, וכשהממשלה מגבה את זה לצד אותה הפיכה משטרית, אנחנו בדרך מאוד מאוד לא טובה להפרה של המרקם הבסיסי ביותר של החברה הישראלית. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. כעת יעלה ויבוא חבר הכנסת ניסים ואטורי. אחריו – חבר הכנסת גדי איזנקוט. עד שלוש דקות לרשותך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אתמול השתתפנו באזכרה ליוני נתניהו, ואין כמו יום כזה כדי להזכיר לנו את המחיר ששילם ראש הממשלה בעצמו, שמשפחתו שילמה. על מה אתם מדברים כשאתם אומרים "החצי שתורם למדינת ישראל"? עכשיו עלה לפה בני גנץ, חבר הכנסת בני גנץ, ואמר: אנחנו חצי העם שתורם לחצי העם השני. על מי אתם מדברים? אני לא הבנתי את זה. זה לא מעניין. אנחנו, רובנו – דרך אגב, עשיתי בדיקה, ורוב הקואליציה שירתה יותר מכם. אצלכם יש כאלה שלא שירתו. על מה אתם מדברים בכלל? אתם יודעים, אתם יצאתם להפגנות כביכול בעבור איזה תיקים שנפתחו לראש הממשלה. כמו שהוא אמר בהתחלה – האמת היא שאני חשבתי איך הוא יודע מלכתחילה; כנראה שהוא ידע את זה – לא יהיה כלום כי אין כלום. מסתבר שזה נכון, אתם רואים שהתיקים כושלים אחד אחרי השני. איפה הסיפור הזה? איפה אתם עומדים עם האמיתות? איפה אתם אמיתיים עם עצמכם? הזכרתי אותך – אתה לא היית כאן, אדוני, בני גנץ. חצי עם ישרת חצי עם אחר? על איזה חצי עם – חוץ מהסתה נגד חצי העם השני אין פה כלום. ראש הממשלה בעצמו נפצע בפעילות מבצעית. הוא כמעט נהרג בתעלה. על איזה חצי עם שלא תורם אתם מדברים? אני לא מבין את זה. אתם יושבים פה חודשים ומלכלכים על חצי העם, אבל זו הסתה. בזה אתם מסיתים את האנרכיסטים. אני לא אומר שכל המפגינים אנרכיסטים – יש, חלק מהם, מותר להפגין – אבל הקטע של לבוא ולשרוף את מדינת ישראל – על מה? למה? אתם גם נמצאים פה, יש כאן קצינים בכירים, הייתם רמטכ"לים. אני לא מבין את הדבר הזה. יוצא רמטכ"ל, ראש ממשלה לשעבר, חוץ מהכאב שלו על זה שהוא היה בסך הכול שעה וחצי ראש ממשלה, אני לא מבין, מה נפשך? על מה אתה מדבר, על מרי אזרחי? למה אתם קוראים לסרבנות? מה זאת אומרת? אתם רוצים שהטייסים באמת לא יעלו למטוסים? אני רוצה להגיד לכם דבר אחד – משהו שאתה לא יודע – – –

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה יודע, אפילו שהיית רמטכ"ל, יש דבר שאתה לא יודע: צריך להפעיל את החיילים בשטח – – –

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

אתה יודע – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה לא מבין דבר אחד, מר בני גנץ. אתה לא מבין דבר אחד – – –

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני הייתי בצוות חילוץ במסלול. חילצנו טייסים – – –

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

אני יודע שבכל – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

דבר אחד אתם לא מבינים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת גנץ, חבר הכנסת גנץ.

ניסים ואטורי (הליכוד):

הוא צועק לפי הגובה, אבל אני צועק יותר חזק.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

לא, הוא דווקא לא צעק – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני הייתי בחיל האוויר, הייתי בחילוץ במסלול, סליחה, גם אני תרמתי. אתם שברתם קוד אתי בין הטייסים לבין המחלצים והמכונאים. למה לשבור את זה? בשביל ארבעה, חמישה טייסים שבאו ואמרו – עשו עצומה לסרבנות. הרי אם תהיה סרבנות בגלל מקרה, נגיד, כמו המקרה שהיה של הגירוש מגוש קטיף, אנחנו נסרב לדבר הזה. זה לא קיים. לא מכניסים פוליטיקה לצבא. אתם הורסים את צה"ל, אתם הורסים את מדינת ישראל, שורפים את מדינת ישראל בעבור פוליטיקה. כמו שאמרה ראש אכ"א לשעבר – תקשיבו, זה מדהים, הדבר הזה, להגיד. החיילים לא רק שלכם. מה זאת אומרת? אני לא מבין. להגיד שהחיילים – את מציגה את זה כאילו החיילים שלכם. החיילים לא רק שלכם. לי יש שלושה חיילים בצה"ל, אחד השתחרר מקרבי. יש לי עוד שני ילדים – אני לא רוצה לדבר עליהם; ילד שנפצע בפעילות במסלול ליחידה מובחרת. אנחנו נותנים את כל נשמתנו, אשתי עשתה צבא. על מי אתם מדברים בדיוק? מי לא עשה צבא? אם זה המדד שלכם, אני חושב שחרגתם לגמרי, והמטרה היחידה שלכם זה להפיל את הממשלה ואת ראש הממשלה, וזה לא יקרה, כי אנחנו חזקים ואנחנו נמשיך לשלוט כמו שצריך, כמו שעם ישראל בחר, ונעשה את מה שעם ישראל רוצה ולא מה שאתם בוחרים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת ואטורי. כעת יעלה ויבוא חבר הכנסת גדי איזנקוט. אחריו – חבר הכנסת אברהם בצלאל. עד שש דקות לרשותו של אדוני.

גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):

יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, הייעוד של צה"ל הוא קצר וחד: להגן על המדינה, להבטיח את הקיום שלה ולנצח במלחמה. אין עוד שום גוף, לא במדינה ולא בשום מקום, שיש לו ייעוד כל כך חשוב. לכאורה הייתה צריכה להיות הסכמה רחבה מאוד לצורך בצבא עם חזק, שמשרתים בו כל צעיר וצעירה בישראל, שחונכו לאחריות ולערבות הדדית, שמבצעים שירות חובה, שבעיניי הוא זכות גדולה לכל מי שלוקח חלק בשירות כזה. בפועל, כשמסתכלים על הנתונים, יש מקום לדאגה. היום, בשנת ה-75, רק 48% מכלל אזרחי ואזרחיות ישראל בגיל 18 משרתים. כשיורדים קומה לחייבי גיוס בלבד, המספר הוא 67%, ובקצה התהליך, אחרי שירות, 16% נושרים בדרך, כך שרק שישה מתוך עשרה משרתות ומשרתים מגיעים לסיום שירות. ברור לגמרי שיש צורך בצבא סדיר גדול, אבל ההשפעה של הסדיר על המילואים היא חדה וברורה. לפני כמה שבועות נדרשנו בוועדת חוץ וביטחון לחתום על צווי חירום ל-58 גדודי מילואים שעושים שירות בט"ש נוסף, שנה אחרי שנה, בגלל צורך מבצעי. לצורך העניין, השנה התגייסו פי שניים וחצי גדודי מילואים ממה שהתגייסו לפני שנתיים ושלוש, וזה מעיד על הצורך. האיומים משתנים, מוכרים, וכנראה ילכו ויגדלו, ויהיה צורך לעוד שנים ארוכות בהיקף כוח גדול מאוד כדי לעמוד בפני כל האתגרים. גם כשקיצרנו שירות לפני שבע שנים, פיצינו על זה בחודשי קבע כדי לשמור על היקף צה"ל שנדרש להגן על המדינה בשש חזיתות בו זמנית, ביבשה, בים, באוויר ובמרחב הקיברנטי, ובמצב חירום גם לתקוף. בשיח על השירות הסדיר צריך להזכיר את ההשפעה שיש לשירות סדיר על המילואים, שזה 70% מגודל הצבא. השיח על הגיוס מלווה את המדינה מראשית ימיה, והלך והתגבר מ-1977 ומ-1997 – יש שם איזה הפרעת אגף שהייתי מבקש – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

עליזה בראשי, תודה. זה מפריע.

גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):

נושא הגיוס, כאמור, מלווה את המדינה מאז ראשיתה, מ-1977, וב-1997 קיבל תפנית. אני רוצה להזכיר לך, ראש הממשלה, אירוע קרוב יחסית שידוע לכולם, כי כמעט כל ראשי המפלגות שהיו במרץ 2014 יושבים פה, ואני אומר את זה כחדש: קודם חוק שוויון בנטל על ידי אילת שקד, ועדת שקד; קידום יעדי גיוס; הוטלו סנקציות אישיות ומוסדיות – דבר שנתפס בעיני ראשי המפלגות החרדיות כפגיעה ב"יהודית", בדיוק כפי שהמהפכה המשטרית נתפסת היום כפוגעת ב"דמוקרטית". ועדת שקד הציבה יעדי גיוס כאמור שנתפסו כפגיעה קשה בעולם התורה, והופיע ה"יהודי" של המדינה. ב-24 בפברואר 2014 התכנסו בבני ברק יחד מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ושל ש"ס והחליטו על קיום הפגנה גדולה נגד החוק המתגבש, בשל מה שהוגדר על ידם בהחלטות העצרת כמרידה במלכות שמיים. מכאן זה יישמע לך ולכם מאוד מוכר: התכנסו ראשי המפלגות שעדיין בתפקידם וקראו להפגנת המיליון. שום דבר לא חדשני פה. בהפגנת המיליון, גם ראשי המפלגות שהיום הם חלק מהקואליציה וגם שורה ארוכה של רבנים הודיעו שאם תהיה קריאה שנייה ושלישית, הם יקראו לסרבנות המונית ולמרי אזרחי. הם היו בתפקידים. אפשר למצוא את כל זה בוויקיפדיה, ולך יש זיכרון טוב, אתה בטח זוכר את זה. מה עשה ראש הממשלה? הוא הקפיא את המשך החקיקה ולא הלכו לא לקריאה שנייה ולא לקריאה שלישית. אולי זו תזכורת לכולם היום: כשמדברים על ה"דמוקרטית", על שני האדנים שמחזיקים אותנו פה – אלה היהודית והדמוקרטית. כמובן, אני מתנגד לכל גילויי הסרבנות, אמרתי את זה עשרות ומאות פעמים בחצי השנה האחרונה, אבל בשנה ה-75 למדינה – –

אושר שקלים (הליכוד):

לא אמרת את זה בזמן אמת. בזמן אמת לא אמרת.

גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):

אתה לא תטיף לי מוסר. – – בשנה ה-75 למדינה כדאי להגיע להסכמה רחבה, שהיא חוצה מפלגות, ולקבל מתווה שירות ישראלי מתוך הבנה שכל ניסיון לעקוף את חוק הגיוס יהיה טרגדיה למדינה וגם טרגדיה לחרדים. מה שנדרש היום זה חיזוק צה"ל כצבא עם ממלכתי – זה גם צורך ביטחוני חד וברור וגם צורך לאומי, גיבוש מתווה שירות רחב צבאי, לאומי ואזרחי; והוקרת משרתים, תגמול והוקרה – הצטערתי לראות שלא היה גידול בהקצבת כסף השנה ובשנה הבאה לממדים ללימודים; הסדרת לומדי תורה בהסכמה, באופן כזה שזה יוכר, יהיה מכובד, מוסכם, ולא כגנבים בלילה שצריכים להילחם על זה בכל פעם. בשורה התחתונה, המרכיב החשוב ביותר לקיומו של צבא ההגנה לישראל כצבא עם ממלכתי זה אמון הציבור בצה"ל. הימים רגישים מאוד. אני ממליץ לא להמר על ביטחון המדינה בגלל צורך פוליטי צר, אלא לגלות אחריות, מנהיגות וממלכתיות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני, וכעת חבר הכנסת אברהם בצלאל, בבקשה. עד שש דקות לרשותו של אדוני.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חבריי חברי הכנסת, השרות שנמצאות איתנו כאן, אני נמצא כאן באולם ושומע התרסה בניסיון לעורר שיח על סיכון צבא העם. בלי להיכנס לכך ששרי הביטחון לשעבר שנמצאים כעת באופוזיציה, הם עצמם הגישו את ההצעות האלה, בלי לתת הטבות לחיילי צה"ל שמשרתים יותר זמן או תמריצים כאלה ואחרים. ללמדך, אדוני ראש הממשלה, שהשיח הציבורי מזדהם קודם כול מהנוכחים כאן, בכנסת, בבית הזה. הרי על הדברים הטובים שנעשים כאן בכנסת על ידך, אדוני ראש הממשלה, בשיתוף פעולה הדוק עם יושב-ראש התנועה שלנו, הרב אריה דרעי, ושאר השותפים בקואליציה – על זה לא מדברים, לא כאן וגם לא בתקשורת. ברצוני לדבר בנוגע ליוקר המחיה. הקואליציה שברשותך הופכת כל אבן כדי להביא להורדה של יוקר המחיה. יש קבינט למאבק ביוקר המחיה, וכל משרדי הממשלה לוקחים חלק במאבק הזה. כולנו פועלים בשיתוף פעולה כדי להיאבק ברעה החולה הזאת, שפוגעת בכיס של האזרחים. אנחנו בש"ס, הסיעה החברתית היחידה שנשארה כאן בבית – תגידו לי, מה עם העבודה? כבר מזמן מפלגת העבודה הפנתה עורף לכל האנשים החלשים. מפלגת ש"ס היא מפלגה חברתית, והנחה אותנו הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שהוא עצמו היה ידוע ברגישותו ובלב הגדול שלו לחלשים. אנחנו אלה שמחויבים למאבק ביוקר המחיה, וגם מובילים אותו. רק כמה פעולות קטנות שנעשו בזמן האחרון: בנוגע לפיקוח על קייטנות הקיץ, משרד הפנים יחיל את הפיקוח על הקייטנות הציבוריות. הפיקוח הוא פרי יוזמתו של יושב-ראש התנועה שלנו, הרב אריה דרעי, שדאג שכל ילד יוכל ליהנות מקייטנה במחיר שווה. כמו כן, ברשות למאבק בעוני אנחנו מובילים את הרשות הזאת שתעזור לנו ליצור תמריצים שיוציאו כמה שיותר משפחות ממעגל העוני. בעזרת השם, אנחנו נוביל עוד מהלכים כדי להוריד את יוקר המחיה ונילחם במונופולים. נעמיק את הסבסוד במעונות. בקרוב נביא בשורה אדירה לציבור על תלושי מזון, שעליהם נלחם בכל כוחו יושב-ראש התנועה שלנו הרב אריה דרעי. התלושים האלה יעזרו למאות אלפי משפחות מעוטות יכולת. זה חלק מהדברים שנעשים בבית הזה שלצערי הרב לא אנשים מהאופוזיציה ולא מהתקשורת מדברים עליהם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת בצלאל. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, ואחריו – חבר הכנסת משה סולומון.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש האופוזיציה – אני אלבש לכבודך כיפה – כנסת נכבדה, בשבוע שעבר התפרסם ריאיון מקיף שנערך איתי בתוכנית אנשים של ערוץ 12. אני בטוח שיש הרבה אנשים שחושבים או מצפים שאני אתנצל או אבהיר את הדברים שנאמרו שם.

דבי ביטון (יש עתיד):

זה כבר לא יעזור.

מיקי לוי (יש עתיד):

הינה הזדמנות.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

מנגד, יש גם כאלה שחושבים שאני אומר שזו הייתה טעות לצפות מערוץ 12 לשדר את הדברים כראוי. לכולם אני אומר, קחו ספוילר: אני לא הולך לעשות את זה. להפך, אני דווקא שמח מאוד שהדברים שלי עוררו דיון חשוב במקורות של המסורת היהודית. אני מקווה מאוד שנדבר על המצוות, האיסורים וההבטחות שכתובות בתורה לא רק סביב האמירות שלי – –

דבי ביטון (יש עתיד):

מה היה קורה אם הנכד שלך היה גיי?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

– – או של נציגים חרדים אחרים שמצטטים אותם אלא באופן שגרתי, מתוך הבנה שהמורשת של העם שלנו נובעת מהקשר למקורות היהודיים, ואנחנו חייבים לשמור על הקשר הזה ולעסוק בו.

מיקי לוי (יש עתיד):

תהרוג אותי, מה הקשר?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אני רוצה גם לומר לך, אדוני ראש האופוזיציה, שציינת שאתה מקווה מאוד שהילדים שלך מקשיבים לך. אני דווקא מאוד מקווה שאבא שלך, זיכרונו לברכה, שמע את הדברים שלך, וגם שמח מאוד, מכיוון שכל ההמשכיות והזיקה שלנו לעבר של העם שלנו מבוססות על הקשר למקורות.

יאיר לפיד (יש עתיד):

לא מדברים בשם המת. לא מדברים בשם המת.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

לא, על שלמה המלך, כשישבת – – –

יאיר לפיד (יש עתיד):

לא מדברים בשם המת.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

יש לו נחת. אני אומר לך, לאבא יש נחת שאתה יושב ומדבר על המקורות היהודיים, על שלמה המלך, בדיון אינטליגנטי, על שבע התועבות של שלמה המלך, על דברים אחרים, מה קודם למה, על פירות ביכורים, אם מותר לאכול או אסור לאכול אם אתה לא כהן. אני בטוח שהוא שמח. אני מזמין אותך, אדוני, ואת כל מי שמעוניין להגיע ולקבוע איתי – אני מוכן גם לעסוק יחד, להעמיק, במקורות האלה. אני אשמח מאוד.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אצלי שבת.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

בשמחה רבה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

תבוא ותעשה אצלי שבת.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

נשמח ונדון על העניין. לגבי הריאיון עצמו, אני מבקש להעביר מסר חשוב. הגיעה בקשה מהתוכנית לריאיון מקיף. אחד הפרשנים כתב שהטעות היחידה פה היא חבר כנסת לא מספיק מנוסה, שלא ידע לאיזה מאורת שדים הוא נכנס. אז אני רוצה לחדד: אולי אני חבר כנסת לא מספיק מנוסה, אבל בשביל לדעת עם איזו מאורת שדים יש לנו עסק לא צריך הרבה ניסיון. בכל זאת השבתי על הבקשה בחיוב. למה? כי אני חושב ומאמין שאנחנו צריכים לדבר אחד עם השני, יש לנו אחריות ומחויבות, ואנחנו לא יכולים להסתגר. לכל אחד יש את הערוץ שלו, העיתון שלו והכתב שלו, והוא לא מוכן לתת לאנשים אחרים לשמוע אותו. אני בהחלט מבין, מודע לביקורת שיש על ההתנהלות, אבל אני חושב שבמקום מסוים יש לנו כנבחרי ציבור אחריות לדבר גם עם אנשים שחושבים אחרת מאיתנו, ולכן בחרתי להשמיע ולדבר בצורה ברורה מאוד. מה שקרה בפועל הוא שהיה ריאיון מקיף וחשוב מאוד, וכמובן שפורסם פרומו שיכול להביא את אלוהי הרייטינג. הוא מביא רייטינג עם משפט אחד, מתוך דברים שנאמרו בהקשר מסוים, שאני גם אתייחס אליו. אבל לפני, אני חושב שחשוב להתייחס להקשר הרחב של הריאיון. תראו מה זה, כולם מדברים פה על פילוג – מי אשם, מי גרם, מי לא בסדר. תסתכלו על הריאיון כמקרה בוחן. הרי אמרתי שם כל כך הרבה דברים, פרסמתי משנה סדורה ומנומקת של התפיסה שלי, החרדית, אבל המגישים והעורכים עסקו במשפט אחד בלבד, שנגזר מתוך ההקשר שלו בצורה גסה, ופשוט טשטשו את כל המסביב, כדי שאנשים לא יקשיבו לזה. אתם מבינים מה קורה פה?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

תתנצל.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אתם מבינים מה קורה פה? אני מגיע לדבר כדי שאנשים ישמעו את מה שיש לי לומר – –

מיקי לוי (יש עתיד):

הקהילה יותר מסוכנת מהחיזבאללה והחמאס?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

– – ומי שמנסה לטשטש ולחדד את המחלוקות זה דווקא הערוץ, ומי שחלילה לא שם לב, הם גם שמחו להדגיש את זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אנשי הקהילה הכי מסוכנים?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

כבר בפרומו, והמגישה לפני התוכנית – כולם חוזרים בטון מודאג וחמור: הינה, תשמעו את הדברים המסוכנים והמטורפים, שצריכים להדאיג את כולנו. חס וחלילה. לפני השידור. אני אומר לכם עוד פעם, אני מוכן להסביר, אבל הזמן שלי הסתיים.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא. תתנצל.

מירב כהן (יש עתיד):

תחזור בך.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

תקשיבו לריאיון גם בהקשר של השאלה והתשובה, ותחשבו לרגע – תראו את התשובה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת סולומון, אני מבין שאתה מוותר. חבר הכנסת סולומון? חבר הכנסת סולומון, אתה מעוניין לדבר?

משה סולומון (הציונות הדתית):

לא. לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. מאה אחוז. חבר הכנסת ליברמן, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותו של אדוני. בבקשה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קירות עבים יש למשכן הכנסת, הם מגינים מפני השמש הקופחת בקיץ, מפני גשמי החורף, אבל הם אינם יכולים להגן מפני הסופה בדעת הקהל שמשתוללת עכשיו בחוץ. חברי ממשלה ששרויים בתוך הבית הזה, בין הקירות הללו, מנסים להסתתר מן הסופה הזאת בדעת הקהל. הם שוכחים שהם וחברי הכנסת אינם רק נבחרי ציבור – הם משרתי ציבור, ובתור משרתי ציבור הם צריכים להקשיב היטב לרחשי הלב של הציבור. אבל הם אינם רוצים לשמוע את זעקת העם. הם לא שומעים, הם לא רואים. הם אומרים: נכשלתם – קבלו אחריות, לכו הביתה, והם – מתעלמים. אתם תתקנו? אתם לא הפתרון, אתם הבעיה. מה הליקוי היסודי ומה התיקון היסודי? הליקוי היסודי הוא ממשלה כושלת שלא יודעת לקבל החלטות נכונות בזמן אמיתי ושיכולתה לתפקד, לנהל מלחמה, הייתה מתחת לכל ביקורת. לכן הממשלה נזקקת לטיעון נוסף. הטיעון הנוסף שהם מגייסים הוא: אבל יש לנו רוב. אתם שם בחוץ, אתם תצעקו כמה שאתם רוצים, אבל לנו יש רוב, כלומר, אנחנו מצפצפים על העם. "התיקון האמיתי – – – לרעידת אדמה כזאת – – – זה הליכה אל הבוחר. למה? משום שהתיקון האמיתי היחיד לחוסר אחריות כזה זה אחריות, והנשיאה באחריות מבטיחה שכל ממשלה שתיבחר להבא, מראש הממשלה ועד אחרון שריה, ידעו שגם הם יצטרכו ללכת לבוחר אם יהיה כישלון – – – זה התיקון האמיתי". זה ציטוט מדויק מדבריו של בנימין נתניהו בפתיחת מושב הכנסת ב-7 במאי 2007. אדוני ראש הממשלה, כדאי שתיזכר במה שאמרת אז, ובאמת פעם אחת בחיים תיקח אחריות ותתפטר. אבל זה לא יקרה, כי אתה חי על בסיס העיקרון "אחריי המבול". חוק ההשתמטות שאתה מתכוון להביא לכנסת זה אפליה בין דם לדם, ואני אומר לך, עידן הפראיירים נגמר. לא יקרה מצב שאותם אנשים שמשרתים בצה"ל, עושים מילואים, עובדים ומשלמים מיסים, יממנו את המשתמטים. אין זכויות בלי חובות. הבטחת לטפל ביוקר המחיה – מאז המחירים רק עולים; מתיישבים מרגישים כברווזים במטווח; הטרור משתולל, ובפעם הראשונה נאלצים להתמודד עם איום הרקטות ביהודה ושומרון כמו מעזה. אדוני ראש הממשלה, למען מדינת ישראל, למען עתיד ילדינו, תתפטר.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי נוכח? אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – מוותר. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. אני קראתי בשמך ולא היית, חבר הכנסת טיבי. אני לא אאפשר. בבקשה.

רם בן ברק (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אומה חזקה ומאוחדת כשירה להתמודדות עם כל איום חיצוני, את זה יודע כל אדם. אבל אחדות אין פירושה אחידות. החברה הישראלית היא פסיפס של תרבויות, מגזרים, שבטים וקהלים, והשוני באופי של כל אחד ואחד הוא שמרכיב את מדינת ישראל. אז מהי אחדות, אם כן? אחדות היא חיבור ושיתוף פעולה סביב מטרה משותפת, מטרה שהיא מעל הכול. מתוך ההבנה הזאת התעקש בן-גוריון על פירוק המחתרות והקמת צבא עם אחד, צבא ממלכתי, שמתקיימת בו אחדות הפיקוד, שכפוף לממשלה אחת, לשר אחד, עבור מטרה אחת – הגנה על מדינת ישראל. כל הדברים שאמרתי כעת היו ברורים כשמש עד לא מזמן, אבל הממשלה הנוכחית, לצערי, בחרה לנטוש את המטרה המשותפת שאמורה להיות מעל הכול. את הממשלה הזאת לא מעניינת אחדות, המטרה שלה היא הישרדותה שלה, מעל הכול ולפני הכול. ובשם מטרה זו הממשלה הזו מקדשת את השבטיות, מפרקת אותנו לסקטורים, אם באמצעות תשלום שוחד פוליטי ואם באמצעות מתן פטורים על בסיס סקטוריאלי. אין שיקולים של מה נכון, יש רק לרצות כדי לשרוד. בממשלה הזו שחטו את כל הפרות הקדושות. אחדות הפיקוד, אחד העקרונות הכי חשובים וחיוניים בצבא, הושלך הצידה כדי לפנות מקום לשר ביטחון שני, שמדיניותו סותרת לא פעם את מדיניותו של שר הביטחון הראשון. אם לכם זה נשמע מסובך, חבריי חברי הכנסת, תחשבו כמה מסובך זה נשמע למפקדים ולחיילים בצה"ל. אבל למרות כל אלו יש תקווה – יש תקווה, כי צבא ההגנה לישראל, מעבר לתפקידו הביטחוני, היה מאז ומעולם גם צבא מחנך, צבא שעוסק ברווחה ובהקטנת פערים בחברה, צבא שבסוף, למרות ההבדלים והשוני, תמיד ידע לאחד בינינו. יש כאלה שחושבים שעירוב בין מגזרים ומינים פוגע בביטחון הלאומי; יש כאלה שמצנזרים תמונות של נשים ופוגעים בשילובן בצה"ל. למרות זאת, בעשור האחרון צה"ל עשה צעדים משמעותיים לקידום נשים ושילובן בגדודים, והביא להישגים. ומפה אני רוצה לומר, באותה מידה אני מאמין שגיוס חרדים יקרב בין כל המגזרים. אין הוא בא נגד החרדים, נהפוך הוא. המטרה היא לסיים את הסאגה שמובילה למתחים בלתי פוסקים בציבור בצורה שמקובלת על כל הצדדים. גיוס חרדים במודל מוסכם עם אופציה לשירות לאומי יקדם לכידות ושוויון. יצירת חברה ישראלית זה תפקידו המשני של צה"ל. כמו שצה"ל מתמודד עם שילוב נשים – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

רם בן ברק (יש עתיד):

חצי דקה. – – נכון שישלב את כל האזרחים; כן, גם ערבים. אנחנו נידרש להתאמות מסוימות, כפי שנעשה עם נשים, אבל לא ייתכן שקבוצה שלמה, כל כך גדולה וכל כך איכותית, לא תיקח חלק ביצירת החברה. יש לחברה החרדית מה לתרום וגם מה להרוויח משירות צבאי גם ברמה הערכית, גם ברמה החברתית וגם ברמה המקצועית. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת עמית הלוי, מעוניין או מוותר?

עמית הלוי (הליכוד):

מוותר.

היו"ר אמיר אוחנה:

מוותר. חבר הכנסת רון כץ – מעוניין. בבקשה. עד שלוש דקות לרשותו של אדוני, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לפנות אליך מפה, לאחר ששמענו היום את ראשי מערכת הביטחון – את הרמטכ"ל, את ראש השב"כ, את המפכ"ל – יוצאים יחד בקריאה, כנראה תקדימית, לגנות מעשה אלימות כלפי חפים מפשע. ובממשלה שלך, הראשונה שיצאה לגנות אותם, ואפילו קראה להם "בוגדים בממשל", את ראשי מערכת הביטחון של מדינת ישראל, שמקדישים את חייהם לטובת המדינה, לטובת כולנו, שנוכל להיות פה ולחיות, היא שרה בממשלה שלך. בכל מדינה מתוקנת בעולם, בכל ממשלה שאתה הובלת בעבר, אותה שרה כבר לא הייתה מכהנת בתפקידה היום.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – – למדינה יש – – –

רון כץ (יש עתיד):

מעבר לזה, ישראל נמצאת במצב הביטחוני הגרוע ביותר שהיא הייתה בו אי פעם. אדוני ודאי מעודכן שלראשונה טיל נורה מג'נין. מספר ההרוגים מרקיע שחקים. מעולם לא היינו במצב הזה: הביטחון האישי של אזרחי ישראל מעולם לא היה במצב גרוע יותר; כלכלת ישראל מעולם לא הייתה במקום רע יותר; יחסי החוץ של מדינת ישראל, אותם יחסי חוץ שהתגאית בהם בעבר, מעולם לא היו גרועים יותר. אף שר בממשלה הזו לא מסוגל להיפגש עם אף פקיד ממדינה שבעבר נחשבה חברה שלנו. ארצות הברית, החברה הטובה שלנו בעולם, לא מוכנה לדבר איתנו. ועל מה? איך הגענו למצב הזה? איך אתה הובלת אותנו למצב הזה? כל מה שקורה עכשיו למדינת ישראל קורה משלוש סיבות שנידונות בבית המשפט, וזאת הסיבה היחידה שאנחנו עומדים פה עכשיו. אפשר לגחך על זה, אבל בסופו של דבר אנחנו צוחקים פה ומי שבוכים הם אזרחי מדינת ישראל בכל פעם שהם מגיעים לסופר – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

איזה שלוש סיבות?

רון כץ (יש עתיד):

כל – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

איזה שלוש סיבות?

טלי גוטליב (הליכוד):

רון כץ (יש עתיד):

שלושת כתבי האישום.

טלי גוטליב (הליכוד):

אה, כתבי האישום, אלו הסיבות – – –

רון כץ (יש עתיד):

אני שמח שאותך זה מצחיק. אני שמח שאותך זה מצחיק.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא מבין שזה – – –

רון כץ (יש עתיד):

אותי זה מעציב, כי העובדה שאתה עסוק בזה גורמת לממשלה הכי קיצונית – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם עסוקים בזה.

רון כץ (יש עתיד):

– – והזויה שהייתה בתולדות מדינת ישראל לפרק כל חלקה טובה. הבטחת להקל על הגיל הרך – מאז הכול עלה. הבטחת לקרוע את החשבונית בסופר – מאז היא התייקרה ב-50%. הבטחת להקל בארנונות או במשכנתה, אני לא יודע מה – שתיהן עלו. רק שתדע, אדוני ראש הממשלה, כל הבטחת בחירות שאתה וחברי הממשלה אמרתם הייתה שקר אחד גדול. אזרחי ישראל לא מסוגלים לגמור את החודש ומרגישים לא בטוחים על האדמה שלהם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. חבר הכנסת אליהו רביבו – אינו מעוניין. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותו של אדוני.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, השרים, עמיתיי חברי הכנסת – אדוני ראש הממשלה, אתה ראש ממשלת ישראל, אתה ראש הממשלה שלי; פעמים רבות אני רואה אותך נכנס לאולם עם ספר. דוגרי, תמיד מעניין אותי מה אתה קורא. אוקיי, גם עכשיו. ישבת לפניי, ישבת מצדדי, ישבת מאחוריי, ותמיד הסתכלתי מה אתה קורא, בשביל ללמוד. אני החלטתי הפעם לקרוא לך ממי שראיתי אותך כמה פעמים נכנס עם הספר שלו, מצ'רצ'יל, אבל אני אצטט את דן ממט, שלקח את צ'רצ'יל וציטט את הנאומים שלו. ברשותך, אני מצטט בקצרה. הוא דיבר על זה באוגוסט 1944. המלחמה עוד בעיצומה, והוא באיטליה, וככה הוא אומר: אומרים שמחירה של חירות הוא עמידה נצחית על המשמר. נשאלת השאלה מהי חירות. יש מבחן אחד או שניים, מעשיים ופשוטים בתכלית, שלפיהם אפשר להכיר בעולם של ימינו בתנאי שלום, ואלו הם – אדוני ראש הממשלה, הדבר השני, אני מוכרח להקריא לך. אתה בטח לא זוכר את כל מה שהוא כתב. הוא כותב: כתנאי לחירות, היש בתי דין של צדק החופשיים מלחץ מצד השלטון המוציא לפועל ומאיומי אלימות של אספסוף וחופשיים מכל זיקה למפלגות פוליטיות מסוימות. זוהי אחת הבחינות של האם יש חירות או אין.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – צ'רצ'יל, כל הכבוד.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, פעם קראת את "ניצחון וטרגדיה" של צ'רצ'יל או את "הברית הגדולה". "ניצחון וטרגדיה" זה הכרך השישי בספרים שלו על מלחמת העולם השנייה. היום, לצערי הרב, אתה שבוי בידי סופר אחר – בידי מי שכותב את "מפלגת בג"ץ"; בידי מי שכותב את המדריך לרפורמה המשפטית. אתה שבוי בידיו של הסופר הדגול רוטמן. אני חושב שההבדל בין צ'רצ'יל לבין רוטמן בא לידי ביטוי במצבנו הקשה. אני אומר את זה: כשאתה שבוי שם, אז גם התמונה שמציגים לך היא לא תמונה של אמת, חוץ מאשר כשזה מגיע למחיר של דם.

טלי גוטליב (הליכוד):

חבל שאתה מצטט מצ'רצ'יל, שאחראי לספר הלבן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אסייג את זה, אדוני: עמדתי כאן ואמרתי ששני שרי ביטחון או שלושה – יהיה לזה מחיר של דם, והראשונים שישלמו אלו המתנחלים. כואב לי, כואב לי מאוד לפעמים להיות צודק. אדוני ראש הממשלה, עזוב את רוטמן, תחזור לצ'רצ'יל. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת שטרן. חברת הכנסת צגה מלקו – מעוניינת או לא? לא. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית? לא. אם כן, אנחנו עוברים להתייחסות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואחריו ראש האופוזיציה יאיר לפיד. אני רוצה להזכיר לכולם את כללי הטקס – אני אקפיד מאוד בשלב הזה: ללא הפרעות משני הצדדים. מי שיוצא החוצה לא ישוב עד להצבעה. שימו לב, מי שיוצא החוצה לא ישוב עד להצבעה. בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מכובדיי, חבר הכנסת רון כץ אמר שהמצב הביטחוני בישראל הוא הגרוע ביותר בתולדותינו. לא מלחמת יום הכיפורים – – –

רון כץ (יש עתיד):

זה יפה שאתה הולך להיסטוריה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ.

רון כץ (יש עתיד):

הוא פנה אליי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז מה, זה לא מרשה לך להפריע. כשאתה דיברת הוא לא הפריע.

רון כץ (יש עתיד):

אני אוכל לחזור להתייחס?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא.

רון כץ (יש עתיד):

אתה רואה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

המצב הגרוע ביותר בתולדותינו זה לא.

רון כץ (יש עתיד):

טיל מג'נין – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה.

רון כץ (יש עתיד):

אין בעיה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו בעיצומו של מאבק נגד טרור, והמאבק הזה מחייב אותנו כל הזמן להיות לפני אויבינו. זה לא דבר של מה בכך, כי אין כוח מוחלט – יש רק כוח יחסי, והכוח היחסי מחייב אותך גם לחדש, להקדים את האויב ובאופן תדיר לשנות את המשוואה. אנחנו משנים את המשוואה ביחס לטרור מסביבנו, ואיני מדבר על איומים אחרים גם שם. ביחס לטרור מסביבנו אני מציין שלושה שינויים של המשוואה. הראשון הוא מבצע שומר חומות, שבו החזרנו את החמאס כעשור אחורה. השמדנו לו את הזרוע האווירית, השמדנו את הזרוע הימית, בלמנו את מנהרות התקיפה שלו, עם הקיר הסלארי התת-קרקעי, והיכנו במטרו. אלו עיקר הדברים שהיו לו. נשאר לו נשק תלול מסלול, ובזה טיפלנו במערכות ההגנה שלנו, כפי שאתם מכירים. כתוצאה מזה – עברו כשנתיים וחצי מאז שומר חומות – מספר הטילים והרקטות שחמאס ירה משטח עזה למדינת ישראל עומד על אפס. אינני פותח פה לשטן, זה יכול להשתנות בכל רגע, אבל זה עומד על אפס, משום שהמכה הייתה מכה שמשנה את המשוואה בעוצמה אדירה. צריך לברך את כל כוחות הביטחון, את צה"ל והשב"כ. מדובר בהחלטות שקיבלנו בממשלה – שינוי ראשון של המשוואה. ובכן, קיבלנו אפס. הם יורים, שלא תהיה טעות, על כלי הטיס שלנו מעל הרצועה, אבל הם לא ירו מאז ולו טיל אחד, ולו רקטה אחת, לתוך שטח ישראל. מי שלא קיבל את המסר הזה היה גא"פ – הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. הוא לא קיבל, אף על פי שאנחנו פגענו בו, בבהאא אל-עטא, שקרוי "הבבון", ואחר כך הממשלה הקודמת פגעה גם במחליפו. אנחנו החלטנו גם פה לשנות את המשוואה, והחצופים האלה ירו רקטות על מדינת ישראל כשאחד מהשבויים שלהם, אחד מהאסירים שלהם, החליט למות בשביתת רעב, סירב לקבל סיוע כלשהו. והם יורים, ואנחנו הגבנו. בזה – נגמר. וכולם אמרו: איך יכול להיות? איפה התגובה? איפה המענה לטרור? איפה החולשה? זה לקח שלושה ימים, ולבקשתי ולבקשת שר הביטחון, אחר כך הארכנו את זה בעוד 24 שעות, ושינינו את המשוואה: חיסלנו מתוך הפתעה את מס' 1, 2 ו-3, ותוך כדי הקרב את מס' 4, 5 ו-6. אנחנו בעד קידום מהיר שם. שינוי משוואה. בואו נראה, לא יכול להתחייב בפניכם מה זה יעשה, כמה זמן זה יחזיק. אבל נלחמים שם, חבר הכנסת כץ. ובשבוע שעבר היה עוד שינוי מסוים. באה יחידה שיצאה מאותה ג'נין שהזכרת – שאגב, ניסו שם לירות גם לפני זה איזה טיל, זו לא פעם ראשונה. היחידה הזאת חוסלה. אבל יצאו עוד פעם – יצאה חוליה מג'נין במטרה לפגוע בכוחותינו ליד ג'למה. בעוד הם יוצאים מהרכב, והעין בשמיים, eye in the sky – ומורידים אותם עם מל"ט. עוד שינוי במשוואה. זה לא אומר שהטרור שוקט על שמריו. גם הוא פועל. השאלה היא מי ישיג את מי. ומאז תחילת השנה והקמת הממשלה הזאת אנחנו חיסלנו למעלה מ-100 טרוריסטים. אני אומר חיסלנו, עצרנו, אבל הרוב חוסל. מי שרוצח או פוגע אצלנו הולך לאחד משני המקומות – או לקבר או לכלא. רובם הולכים לקבר. האם זה מספיק? לא. מה זה עושה? זה עושה, משום שחלק לא קטן הוא לא מאורגן, ספונטני, מה שקרוי טרור יחידים, טרור בודדים, טרור קבוצה קטנה. וכל אחד אומר: זה קרה לקודמי, אבל אני אחמוק מזה, אבל כשהוא לא חומק מזה, זה מוריד את הפוטנציאל. אבל יש גם עוד – יש גם ארגונים, יש גם התארגנויות, יש גם תאים, וגם בהם אנחנו מטפלים. אבל זה לא טיפול עם שעון עצר, ובוודאי לא של שעות ובוודאי לא של ציוצים. אנחנו הבאנו, ממשלות בראשותי, את העשור הטוב ביותר במדינת ישראל – לא נתונים שלי אלא של צה"ל – ועשינו את זה – – –

קריאה:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

של צה"ל. לא אנחנו אומרים זאת, ולא בציוצים אומרים זאת, אלא במעשים.

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מיקי לוי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ועכשיו אנחנו במאבק לשנות את המשוואה. הגידול התחיל בשנה קודם לכן, אתם מכירים את זה.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, זה היסטוריה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם מכירים את זה. יש לזה סיבות, אבל אנחנו, חד-משמעית – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – אנחנו בתוך המאבק, ואנחנו נמשיך לשנות את המשוואה. וזה לא דבר קל. אני יכול להגיד, פה אנחנו צריכים לגייס את מרב הכוחות, גם שלנו. כשאני אומר "שלנו" – של הקואליציה ושל האופוזיציה, של העם. אין חצי עם, אין אלה נלחמים ואתם לא נלחמים. לא נעשה השוואות – כמה משרתים פה וכמה שירתו פה ואיפה שירתו, ומיהם המפקדים בשטח ומיהם הקרביים, וכמה יש בכל צד וכמה מתים בכל צד.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בוא נעשה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

על מה אתם מדברים? איך מדברים ככה? אתם באמת רוצים שניכנס לסטטיסטיקה, מי נופל בקרב?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מי שלא מתגייס לא יכול ליפול בקרב.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ברביבאי, קריאה ראשונה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתה רואה מישהו שלא מתגייס ונופל בקרב?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ברביבאי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תרדו מזה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתה נותן לגיטימציה להשתמטות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עורר פורר, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עכשיו אני רוצה להגיד משהו, לפני שאגיד משהו על הצבא, על מבנה הצבא.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, כבר אמרת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא מקובל עליי שבשעה שאנחנו נאבקים בקרב הזה, שמאיים על כולנו – הטרור הזה מאיים על כולנו, הוא בוודאי לא בורר חצי עם וחצי עם – כשאנחנו נאבקים בטרור הזה, יש כמה דברים שאני לא יכול לקבל: 1. ראשי הזרועות שנלחמים ומדווחים לי יומם ולילה – הם עושים עבודת ביטחון לכולנו, ולא מקובלת עליי שום אמירה שמגנה אותם והופכת אותם לאיזה כוח מרדני.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מעט מדי, מאוחר מדי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא מאוחר מדי ולא מעט מדי. זה הגיע באותו רגע. והמילים שלכם לא משכנעות.

אופיר כץ (הליכוד):

הוא גינה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הלוואי שאני אשמע באותה מהירות, באותה עוצמה ובאותה חדות את הגינוי לסרבנות שמסכנת את כולנו.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ברביבאי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא שומע מכם. זה – דבר ראשון.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

דבר שני שלא מקובל עליי – לא מקובל עליי שכשהדם רותח, והוא רותח, כי נהרגים אנשים, נרצחים אנשים בצורה הכי אכזרית שיכולה להיות, אנשים ייתנו דרור לעצמם ויפשטו על כפרים ויציתו מבנים. חד-משמעית לא מקובל, וההנחיות הן חזקות מאוד מאוד מאוד בעניין הזה.

רון כץ (יש עתיד):

שרים בממשלה שלך?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

והדבר השלישי שביקשתי לבדוק: לנוכח ריבוי התלונות של אנשים שלא עשו את המעשים האלה, והם טוענים שהיה שימוש בכוח מופרז, דברים לא תקינים – אמרתי גם את זה לבדוק, כי אנחנו מדינת חוק. אנחנו מדינת חוק, ואנחנו מדינת חוק וסדר. ואגב, זה חל בכל מקום – זה חל בגולן, זה חל ביהודה ושומרון וזה חל באיילון. בכל מקום.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אה, מי ששרף כפר זה כמו איילון. אותה משוואה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ברביבאי, קריאה שנייה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

בדיוק אותו דבר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בכל מקום. זה מתחיל בקטן וזה הולך וגדל וגדל וגדל, עם קריאות כאלה ואחרות, עם כל מיני הסוואות והתפתלויות ורבליות. עכשיו לגבי הצבא. הצבאות בעולם אינם גדלים באופן פרופורציונלי לאוכלוסייה. אם תבדקו את גודל הצבא של סין או של הודו או של ארצות הברית, הגודל נעצר מהר: מיליון, שניים – זה נעצר. זה נעצר, משום שמה שמייצר את יכולת הבאת האש, כוח האש וכוח ההגנה – כפי שאתם יודעים, ויש פה אנשים שיודעים את זה היטב – זה פלטפורמות צבאיות, זה יכולת נשיאת האש, והדבר הזה מצמצם את זה, והטכנולוגיה כמובן מצמצת את זה. יש דברים שעולים, אבל בגדול, זה מה שקורה. עכשיו, זה קורה גם אצלנו. לנו יש צבא גדול מאוד יחסית לגודל האוכלוסייה שלנו, והאוכלוסייה שלנו היא האוכלוסייה המערבית וכמעט הלא-מערבית שגדלה בקצב המהיר ביותר, כמעט המהיר ביותר בעולם. זה לא כולל את אפריקה, זה לא כולל מקומות מסוימים, אבל כמעט בכל העולם. עכשיו הייתי בכנס מצטיינים של השב"כ – איזה אנשים, איזה נשים וגברים. זה פשוט לא ייאמן. אגב, אני מצדיע להם שוב. הלוואי שיכולתי להביא את כולם לכאן ולהראות לכם ולספר לכם. דיברנו לפני כן, הנשיא ואנוכי, דיברנו איתם, וגיליתי הרבה דברים לגביהם, אבל הדבר הכי מעניין היה: כל אחד אב או אם לילדים, והמספר המינימלי שם – הייתה אחת עם שני ילדים; כל האחרים – שלושה, ארבעה, חמישה ילדים.

מיקי לוי (יש עתיד):

גם אנחנו מצדיעים להם, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מיקי לוי.

מיקי לוי (יש עתיד):

רק השרה שלך אומרת שהם "כוח וגנר".

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

במדינת ישראל יש אוכלוסייה שגדלה מהר מאוד, וצבא שהוא גדול מאוד, והצבא – וכולם יודעים את זה כאן, ואי-אפשר להתעלם מזה, שבסופו של דבר אנחנו מגיעים לגודל אופטימלי. וברגע שאתה מגיע לגודל אופטימלי, אז ברור שאתה נעצר בגיוס. ולכן השאלה: מה לעשות באמת עם יתר האוכלוסייה? חלק ממנה – אנחנו יודעים: יש ציבור ערבי שחלק ממנו משרת; יש ציבור חרדי שחלק ממנו – קטן, בשני המקרים קטן – משרת. ויש ציבור אחר. ובסופו של דבר, מה שמסתמן – וזה לא מסתמן רק מהצד שלי, זה גם מקודמיי כאן, כשהם היו בממשלה, וכולם יודעים את זה, כולם יודעים את זה – זה שבסוף צריך ליצור איזה מודל לא לשנה הקרובה אלא לעשרות השנים הקרובות, והמודל הזה צריך להיות מורכב משלושה דברים: קודם כול מאלה שמשרתים, ואלה שמשרתים צריכים לקבל את התגמול הראוי. ויש גם הצעה – בהתחלה, אני חייב להגיד, הייתי סקפטי לגביה, אבל ככל שהתעמקתי בדבר אני חושב שהרעיון שמבוטא בחוק שיביא שר הביטחון, יוקרת השירות – והוא עבד גם עם קודמיו, זה נכון. חוק טוב, חוק נכון, לאור המציאות שתיארתי, ולאור הרצון שלנו גם לתת איזשהו פרק זמן מינימלי של שירות ותגמול מקסימלי לפי טיב השירות. זה חוק יוקרת השירות – חוק נכון, והגיע זמנו. הדבר השני זה אילו שאינם משרתים. זה גם בציבור הערבי וגם בציבור החרדי של תורתו אמנותו. אני חושב שפה יש לנו עניין משותף לכולנו, ואני אומר את האמת, להביא לכניסה לשוק העבודה ככל המוקדם. הדבר הזה משרת גם את הביטחון וגם את החברה, ולדעתי הוא עושה גם דברים אחרים; אפשר לדון בזה במועד אחר. ויש נושא שלישי, של שירות אזרחי-לאומי. מה המודל הנכון לעשות? איך לעשות אותו? איך לתקצב אותו? כי יש גם כאן צרכים, ואני חושב שנידרש לזה. אני בטוח שיהיו ויכוחים פוליטיים ויהיו כל מיני האשמות בהשתמטות. מי לא הואשם בהשתמטות? רבותיי, אני הואשמתי. אין לזה סוף. אבל יש לזה סוף: בסוף יהיה כאן חוק טוב, או חוקים טובים, שייתנו ביטוי לדברים שאני אמרתי כאן, שהם נכונים ואמיתיים, ובסופו של דבר נצטרך להתאחד סביבם. עכשיו, אני מאוד התאכזבתי, מאוד התאכזבתי שבימים האחרונים, וגם במפגש הזה – אני לא יודע, קרה משהו? לא היה ריבוי ההתקפות שאני רגיל להן, חוץ מאשר חבר הכנסת רון כץ – תודה לך. ובכל זאת, אני חושב, אני מעריך, שזאת הפסקה זמנית.

סימון דוידסון (יש עתיד):

התגעגעת לזה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני אגיד לך, אני שאלתי את עצמי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני שאלתי את עצמי: מה קרה? זאת אומרת, מה קרה בימים האחרונים שהדבר הזה איבד קצת – יצא אוויר מהבלון? וחשבתי שכיוון שאני מניח שזה יתוקן בהקדם, וזה גם לא מבטא, לא הייתה לי אפשרות, בכל זאת, כשאני בא הנה – אני בא הנה בכל 30 יום ב-40 חתימות, ואני צריך להידרש גם למה שהיה בימים בין לבין, בין המפגש הקודם למפגש הזה. והכנתי לי תשובה – לחבר הכנסת כץ, אבל לא רק לו – וגם על ההתקפות שהיו ואני מניח שיבואו בתוך ימים אחדים. ובכן, החלטתי להמחיש זאת, את המציאות שראיתי – ואני אומר, יש יוצא מן הכלל במפגש הזה, אני בפירוש מציין את זה, ובכל זאת, חשבתי לתאר את המציאות בסיפור קטן, שאולי מוכר, אני בטוח שהוא מוכר לכולכם. ובכן, מעשה בחמישה בלונים שניפחו כמה חברים. שמחה וששון – –

מירב כהן (יש עתיד):

המצב במדינה כל כך משעשע?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – לכל ילד בלון.

מירב כהן (יש עתיד):

אל תתבדח, אנשים נרצחים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ליאיר – בלון כחול – –

מירב כהן (יש עתיד):

– – – זמן לבדיחות.

רם בן ברק (יש עתיד):

איפה יאיר? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ממש משעשע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – לבני – בלון צהוב – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

הבלון הכחול במצב – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – למרב – בלון סגול – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

הבלון סגול – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – לאיווט – בלון ירוק ולמנסור – בלון אדום. כל הילדים – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא טוב לראש הממשלה שלא תוקפים אותו? באמת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – וכל הבלונים יצאו לטיול. יאיר שמח, קפץ והבטיח: דירוג האשראי שלנו לא יצליח.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תענו לו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

נפל הבלון הכחול על שיח, נפל והתפוצץ. ופתאום, בום טראח, מה קרה? הבלון התפוצץ, הבלון נקרע.

קארין אלהרר (יש עתיד):

עוד שנייה המדינה – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

דירוג האשראי לא יידרדר, אבל יאיר היקר, אל תוותר, מחר כבר תנפח לך בלון אחר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – – לך את צ'רצ'יל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בני הגיע, והוא גבוה, מחזיק את הבלון הצהוב אל מול הרקיע. הלכה הדמוקרטיה, צעק בני – –

מיקי לוי (יש עתיד):

איזו בושה.

רם בן ברק (יש עתיד):

אל תקרא את ההוצאה שלי, אני יוצא לבד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – בגרון מחוספס.

רם בן ברק (יש עתיד):

פשוט בושה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

צעק, זרק ותפס.

רם בן ברק (יש עתיד):

ראש ממשלה מגוחך – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה.

רם בן ברק (יש עתיד):

– – וחבורת מגוחכים – – – זה הסיפור שם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ופתאום, בום טראח, מה קרה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הבלון התפוצץ, הבלון נקרע, בדיוק כפי שהוא פיצץ וקרע את ההידברות לפשרה. ובפועל, מה קרה? דמוקרטיה חזקה – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

איזה חזקה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – דמוקרטיה איתנה, בית משפט חזק – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לארצות הברית כבר הוזמנת?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ברביבאי, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – בית משפט עצמאי, וכך הוא יישאר.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

ביידן כבר הזמין אותך?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

התאכזב בני – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אורנה ברביבאי, נא לצאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – הלך הבלון.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא הפסדתי אם אני אצא, תאמין לי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל אנא, בני, אל תצטער – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

ראש ממשלה מנותק, מנותק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – מחר כבר ינפחו לך בלון אחר. הגיעה מרב ואיתה בלון סגול, אולי סגולה, שאפילו לא נראה מתחת לאחוז החסימה. שיחקה מרב בבלונה ואמרה: הם יפגעו בלהט"בים, הם יעשו מדינת הלכה. זרקה ותפסה, זרקה ותפסה. ופתאום, בום טראח, מה קרה? הבלונה התפוצצה, הבלונה נקרעה. אין ולא תהיה מדינת הלכה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בלי מחיאות כפיים, השרה דיסטל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא רק שלא תהיה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע, היא מתייעצת עם השוער, למה אתה מפריע לה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא רק שלא תהיה פגיעה בלהט"ב, אנחנו נחזק את זכויות האזרח בלהט רב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בטח.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בכתה מרב – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

כמו שהיה עם פינדרוס.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – מאוד התבאסה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא שמענו ממך כלום על פינדרוס. כלום.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנא, מרב, אל דאגה, מחר כבר תנפחי לך בלונה חדשה. הגיע איווט אחוז התרגשות ואיתו בלון ירוק. טיפס איווט על טנק מרכבה והבטיח לחסל את הנייה תוך שעה. אמר איווט: מול הטרור הם לא ישנו את המשוואה. זרק ותפס, זרק ותפס. ופתאום, בום טראח, מה קרה? הבלון התפוצץ, הבלון נקרע, כי שינינו את המשוואה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רביבו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בשומר חומות החזרנו את החמאס עשור לאחור, במגן וחץ שלחנו את הנהגת הג'יהאד עמוק לתוך הבור, חיסלנו מספר שיא של מחבלים, ורק בשבוע שעבר תקפנו בג'נין עם מל"טים. התאכזב איווט.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תספר לכל הנרצחים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

התאכזב איווט.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תספר לכל מי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פורר, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל אל תצטער, מחר כבר תנפח לך בלון אחר. לבסוף הגיע מנסור עם בלון אדום, כולו נלהב, 50 מיליארד שקל משקלו בזהב.

מיקי לוי (יש עתיד):

הינה עוד פעם השקרים. זה לא נכון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אמר מנסור – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל מה אמרתי, שזה לא נכון? זה השקר הזה של אותם 50 מיליארד שקל.

משה אבוטבול (ש"ס):

די, מיקי, אתה מפריע לנו להקשיב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – ואללה, איך הסתבכתי עם חבורת טירונים, שכל הבלונים שהם מנפחים רק מתפוצצים.

מיקי לוי (יש עתיד):

פשוט שקר.

משה אבוטבול (ש"ס):

שקט.

מיקי לוי (יש עתיד):

פשוט שקר.

משה אבוטבול (ש"ס):

אתה מפריע לנו ליהנות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברי האופוזיציה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אבוטבול, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – בכל יום, בכל יום מתפוצץ עוד בלון.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אפשר עוד פעם לקרוא את זה, שעוד פעם נהנה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל דבר אחד אפשר לומר בביטחון שמיימי: אתם לא תפסיקו לנפח את הבלון היומי. ולכן אל דאגה, חברי האופוזיציה היקרים, אתם תמשיכו לנפח בלונים, ואנחנו נמשיך להוביל את ישראל לעוד הרבה שנים, ונוביל אותה לחוף מבטחים. תודה רבה לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לראש הממשלה. חברי הכנסת, בלי מחיאות כפיים. תודה לראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו. כעת יעלה ויבוא ראש האופוזיציה חבר הכנסת לפיד. בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין ספק שראש הממשלה יתקבל להבימה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מדהים.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת כולם. בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – אני כבר ראיתי כל מיני דברים משונים בבניין הזה, אבל זה היה משונה במיוחד. עומד אדם בן 74, ראש ממשלת ישראל, ומקריא פרודיה בחרוזים על ספר ילדים. באיזה עולם?

קריאה:

אבל זה יפה, מה אתה רוצה?

קריאה:

הוא נתן לך שיעור, הוא מלמד אותך.

קריאה:

נהנינו, יאיר, נהנינו.

השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:

בעולם שלנו.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אבל אני רוצה דווקא להסכים עם התזה הבסיסית של נאומו של ראש הממשלה: אכן שיניתם את המשוואה. בוא נדבר על שינוי המשוואה שלכם, אדוני ראש הממשלה. בחצי השנה האחרונה של 2022, כשאני הייתי ראש הממשלה, היו 12 הרוגים מטרור. בדצמבר, החודש האחרון לכהונתי כראש ממשלה – אפס. בחצי שנה הראשונה שלכם כממשלה – 28 הרוגים מטרור, יותר מכפול. זה אכן שינוי משוואה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי, קריאה ראשונה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

יאיר לפיד (יש עתיד):

ואגב, אני לא מצפה ממך להרבה דיוקים, אבל אתה אמור לדעת, כי אני עדכנתי אותך על זה כשאני הייתי ראש ממשלה, ואתה עדכנת אותי על זה בחזרה בתור ראש ממשלה – את הסיכולים הממוקדים אנחנו החזרנו, לא אתם. אל תמציא. אל תמציא מול אלה שיודעים את העובדות. ואם מדברים על שינוי משוואה, החיזבאללה בשבועות האחרונים הקים מאהלים בתוך שטח ישראל, בחוות שבעא. זה שינוי משוואה. מה שהממשלה שלך עשתה בתגובה – שלחתם את גלעד ארדן להגיש מחאה. אני לא רוצה לחשוב מה הייתם עושים אם אנחנו היינו שם. אתה רוצה שינוי משוואה? מ-1 בינואר 2023, שהפכת שוב לראש ממשלה, היו כבר 1,786 טילים מעזה, והיו גם 34 טילים שנורו לתוך שטח ישראל מלבנון. זה בהחלט שינוי משוואה, זה לא היה פה עשרות שנים. והיום חמאס לקח אחריות על זה שהוא ירה טיל מאזור ג'נין לעברנו. לא פגעו, תודה לאל, אבל זה שינוי משוואה. עשרות שנים לא היה ירי טילים מתוך יהודה ושומרון לעבר יישובים ישראליים. אם זה לא שינוי משוואה, אני לא יודע מהו שינוי משוואה. להתמודד עם הנושא האיראני בלי גיבוי אמריקאי מפני שאתה איבדת את ארצות הברית זה בוודאי שינוי משוואה. לרסק ככה את כל הפרמטרים הכלכליים – כי יש לכם בעיה עם כלכלה, כלכלה זה מספרים, ואי-אפשר לשקר במספרים – לרסק את הפרמטרים, את ההשקעות מחו"ל, את השקל, במהירות כמו שאתם עשיתם, זה שינוי משוואה. אכן, שיניתם את המשוואה – לרעה. המשוואה פועלת נגד אזרחי ישראל. הבעיה הגדולה של הממשלה הזו, הבעיה שלכם היא שאי-אפשר לסמוך עליכם ואי-אפשר יותר לסמוך עליך. פעם היה אפשר; כבר אי-אפשר. אי-אפשר לסמוך עליך עם החינוך של הילדים שלנו, אי-אפשר לסמוך עליך עם הביטחון שלנו ובוודאי שאי-אפשר לסמוך – –

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

כשחילקת – – –

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – על העובדות השקריות שאתה משדר – –

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה דיסטל, השרה דיסטל.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

עליך נסמוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה גלית דיסטל אטבריאן, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היי, היי – – – אין לך למי להתלונן.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – כל פעם שאתה עומד פה. אז כל מה שנותר לנו – – –

השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה מאי גולן.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כל מה שנותר לנו, אדוני ראש הממשלה, זה לסמוך על יכולתך לעשות פרודיות בחרוזים על ספרי ילדים. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לפעמים לא צריך בלונים, צריך רק להגיד את האמת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת לפיד. לפני המעבר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

הרסת את המדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו כעת נצביע. אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה, על פי בקשת האופוזיציה, תהיה הצבעה שמית. מי שמצביע בעד – מצביע בעד הודעת ראש הממשלה; מי שמצביע נגד – מצביע נגדה. בבקשה, מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

האם יש מישהו באולם שלא הצביע ורוצה להצביע? אין. תמה ההצבעה. חברי הכנסת, הרי תוצאת ההצבעה: 55 בעד, 44 נגד. אני קובע שהודעת ראש הממשלה התקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה; הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149) (הוספת עבירה של גביית דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 54) (הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 54) (הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת עמית הלוי להציג את הצעת החוק. עמית הלוי, בבקשה, עשר דקות לרשותך.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי השרים וחברי הכנסת, אזרחי ישראל, ברשותכם, אני רוצה לפתוח בנושא הדיון הקודם שהעלתה כאן האופוזיציה. זה קשור גם להצעת החוק הזאת. הנושא היה: סיכון צבא העם. אני מודה שכשראיתי היום את הנושא היה מוזר בעיניי שאתם, חברי האופוזיציה, מנסים לאתגר את הקואליציה שלנו בנושא הזה של סיכון צבא העם, ואסביר מדוע. שני מונחים, שני עקרונות, עומדים בבסיס המושג הזה, צבא העם: המרכיב הלאומי – היסוד הלאומי, והיסוד האזרחי. הראשון – היסוד הלאומי. צה"ל, צבא ההגנה לישראל, הוקם כדי לשחרר את העם ואת הארץ, להגן על הריבונות, כמובן להגן על האזרחים, לשחרר את ארץ ישראל. לא צבא מהאו"ם, צבא שהייעוד הלאומי ניצב בליבת סדר-היום שלו, זאת המשימה המרכזית שלו. ולכן בצבא העם השייכות והמחויבות לעם הן מעל לכל מחלוקת. זהו העיקרון המכונן. הצבא הוא לא אוסף מיליציות, של קבוצות, של קבוצה כזאת או אחרת. הצבא שייך לעם, ולכן הוא מעל לכל גוון, מעל לכל השקפה כלכלית או ביטחונית. זה היסוד הלאומי. היסוד השני של צבא העם, אדוני היושב-ראש, הוא היסוד האזרחי. הצבא משרת את האזרחים ולא האזרחים משרתים את הצבא. לכן הצבא תמיד, כמו בחוק הישראלי, כפוף לממשלה נבחרת, שנבחרת על ידי האזרחים. אתה יודע, נהגו פעם לומר: מה הדרגה הכי גבוהה בחברה? מה הדרגה הכי גבוהה במדינה? לא הרמטכ"ל, לא ראש הממשלה. האזרח, האזרח מחזיק בדרגה הכי גבוהה – ככה זה במדינות דמוקרטיות. לכן, אגב, ברוב המדינות הדמוקרטיות, שר הביטחון או שר ההגנה לא יהיה גנרל גדול, לא יהיה איש צבא, כדי לבטא את העיקרון הזה שהצבא כפוף לאזרחים, ואנחנו לא באיזה שלטון גנרלים, באיזה שלטון צבאי. בשני העקרונות הללו, חברותיי וחבריי לאופוזיציה, בחודשים האחרונים, בדרך קבע, פוגעים באופן קשה. קודם כול, מתנכרים ליסוד הלאומי. לוקחים מחלוקת שיש בינינו על הדרך למינוי שופטים, על האיזון בין הרשויות, מחלוקת נוקבת ככל שתהיה, ומשתמשים בצה"ל, בגורם שמייצג ומסמל את המחויבות הלאומית שהיא מעבר לכל מחלוקת – משתמשים בו במחלוקת הזאת, מאיימים לפרק אותו, מאיימים בסרבנות לשירות בצה"ל; לא סרבנות מצפונית, שהיא לפקודה מסוימת, שבמקרים מסוימים היא גם מבורכת, אלא סרבנות כללית. ואתם מגבים את זה, אתם משלהבים את הרוחות. ויש כאלה, המחמירים אצלכם, שלא מסתפקים בצה"ל אלא קוראים להמרדה בכלל – קוראים למשקיעים לא להשקיע בישראל, קוראים למדינות להעריך מחדש את היחסים עם ישראל, יוצרים פניקה, יוצרים סכסוך בין אחים, פוגעים ביסוד הלאומי של צה"ל. ואתם מדברים כאן על סיכון צבא העם? ואתם לא מסתפקים בזה, מכיוון שאתם פוגעים גם ביסוד השני, אדוני היושב-ראש – גם ביסוד האזרחי של צבא העם, מכיוון שהשותפות שלכם לקו המיליטנטי הזה של חוסמי איילון ושל אחרים הוא שיתוף פעולה עם אלו שרוצים להחזיר אותנו לעידן הכוח, לתקופה הטרום-ליברלית, שהכוח קבע בה. לא האזרחות, לא הפתק – הכוח. ולא חשוב אם זה הטייסים או ראשי הוועד בשדות התעופה – –

מיקי לוי (יש עתיד):

מעניין שאתה מביא רק חוקים מושחתים. אתה מביא רק חוקים מושחתים.

עמית הלוי (הליכוד):

– – או מנהלי בתי חולים או ראשי אוניברסיטאות – על דעת עצמם מחליטים, מיקי לוי, על דעתם עצמם, להשבית את המדינה. למה? כי יש להם כוח. זה לחזור לעידן הכוח. ואני מציע לכם, חברותיי וחבריי לאופוזיציה, לחשב מסלול מחדש. אל תסכנו את צבא העם. אתם מדברים על סיכון צבא העם? אל תסכנו את צבא העם. אל תפגעו לא ביסוד הלאומי ולא ביסוד הדמוקרטי. גם אם יש ויכוחים בינינו, אל תחצו את הקווים האלה – לא את הקו הלאומי ולא את הקו הדמוקרטי.

מיקי לוי (יש עתיד):

אל תלמדו אותנו על לאומי. אנחנו לא פחות מכם.

עמית הלוי (הליכוד):

אנחנו מגבים את חיילי צה"ל. אתם, בחודשים האחרונים, מיקי לוי, מקדמים, משתפים פעולה עם אלו שפוגעים בדיוק בשני המרכיבים הללו. יש בינינו מחלוקת משפטית – ננהל אותה. למה לתמוך בסרבנות בצה"ל?