ישיבת מליאה בתאריך 05/06/2023 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ט"ז בסיוון התשפ"ג, 5 ביוני 2023. כמיטב המסורת – הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3397/25 וכלה בהצעת חוק פ/3446/25: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 74) (הגבלת האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בשל חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי וישראל אייכלר; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק איסור שימוש בתקשורת בביטויים מעודדי אלימות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (מס' 3) (תיקון – קרקע שנרכשה לצורכי ציבור בהרשאה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (יישוב מוטב), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק הפחתת רגולציה (רישום בפנקסי המקרקעין) (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (שידול ליבוא או יצוא חומר הנחשב לסם בחו"ל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – חובת מסירת תוכניות הדירה לקונה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הקמת מצבה לאדם ערירי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי וארז מלול; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בגין ירי מנשק חם שלא כדין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שופט משנה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – תנאי לגביית אגרה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – פירוט עלות מעסיק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת צבי ידידיה סוכות, אוהד טל ואריאל קלנר; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת בן דוד כאחראי על קטין או על חסר ישע), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, שרון ניר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת הפעלת רכב ציבורי בימי מנוחה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק לימודים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלי דלל, שרן מרים השכל, אליהו רביבו, נאור שירי ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק למניעת הוצאה של כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר או עבורו, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק צמצום פערי שכר מגדריים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – תוספת לגמלה בעד הילד השלישי ואילך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פשעי שנאה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק תרומת זרע, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', אלעזר שטרן, רון כץ ורם בן ברק; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – השעיית חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום), מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתקופת המתנה לסטודנטים הלומדים בחו"ל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת הזכאות של חולה במחלה ממארת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק חוזה עבודה (הגבלות לעניין סיום העסקה של עובד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מסירת מידע למניעת פגיעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מסירת מידע למניעת פגיעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (שימוש עצמי בקנבוס), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הקלטה בבית משפט לענייני משפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק העונשין (תיקון – העלבת חייל והפרעה לחייל במילוי תפקידו), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ייעוץ משפטי אינו מחייב), מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק פיטורי עובד ציבור שקרוב משפחתו מדרגה ראשונה פעיל טרור, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל, לימור סון הר מלך, דן אילוז, קטי קטרין שטרית, משה סולומון, צבי ידידיה סוכות, יוסף טייב, יצחק קרויזר, חוה אתי עטייה, אריאל קלנר, אלי דלל, משה סעדה, אברהם בצלאל וישראל אייכלר; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הרשעה בפלילים פה אחד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול דרישה לחתימת הורים כתנאי למשיכת כספי החיסכון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – הגבלה על פרסום של פרטי חייל, צילום פניו או כל פרט מזהה אחר בעת מילוי תפקידו), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס הכנסה לנכים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מסלול ברירת מחדל בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הרחבת שלילת האפוטרופסות הטבעית והגבלת מימוש זכות הורות עבור מורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, קטי קטרין שטרית, בנימין גנץ, עודד פורר, שלי טל מירון, מירב בן ארי, מתן כהנא, בועז ביסמוט, מאיר כהן, אליהו רביבו, ניסים ואטורי, יבגני סובה, שרון ניר, חילי טרופר, גדעון סער, משה פסל, אריאל קלנר ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק מיסוי רווחי יתר של תאגידים בנקאיים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי, מיכאל מרדכי ביטון, עופר כסיף, משה גפני, איימן עודה, ולדימיר בליאק ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום בת זוג או בן זוג כהורה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ארז מלול ושמחה רוטמן. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק בתי דין רבניים (סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ג–2023. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 74) (הגבלת האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בשל חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אחמד טיבי וישראל אייכלר. הודעות שר האוצר על מסקנות כדלקמן: מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת רון כץ בנושא: מצוקת כוח האדם בגני הילדים; מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ינון אזולאי, עאידה תומא סלימאן, אימאן ח'טיב יאסין, מיכל שיר סגמן ויעקב אשר בנושא: מדיניות חדשה של רשות המיסים שתקשה על הציבור לקבל החזרי מס ותביא לסגירת חברות טכנולוגיה העוסקות בתחום החזרי מס; מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, עופר כסיף וקטי קטרין שטרית בנושא: פינוי תושבי שכונות בתל אביב ויפו. עוד אבקש להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת אריאל קלנר כי הוא חוזר בו מהצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא נגדו צו הגנה), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/3327/25. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה למזכיר הכנסת ומקדם בברכה את האורחים הצופים בנו מן היציע. ברוכים הבאים לכנסת. שלום לכם. (חוזר על דבריו בערבית.)

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים לנושא הבא. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת משה טור פז, סגן יושב-ראש הכנסת, לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, חבר הכנסת טור פז, עד עשר דקות לרשותך.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מבקשים להביע אי-אמון בממשלה כושלת שמביאה אותנו למשבר כלכלי-חברתי שלא היה כמותו כבר שנים רבות. אתם יודעים, אני יכול להגיד הרבה מאוד מילים בשמי, בשם חברי האופוזיציה, בשם שר החינוך יואב קיש, אבל ברשותכם, אני אשתמש במילים של אחרים. תקשיבו למילים הבאות: אליטיסט מנותק, שבוי בידי פקידי האוצר, אין לי אמון שהוא ידאג לחלשים ולפריפריה. הוא גרר רגליים חודשיים במשא ומתן. מי אמר? ראש האופוזיציה? לא. חבר כנסת מהאופוזיציה? גם לא. נאור שירי, היושב כאן? גם הוא לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, הוא מתבטא תמיד בעדינות ובנימוס.

משה טור פז (יש עתיד):

אמת, אמת. אבל מי אמר את הדברים? שר התקשורת קרעי על שר האוצר סמוטריץ'. זו הביקורת. אליטיסט מנותק, שבוי בידי פקידי האוצר, אין לי אמון שידאג לחלשים ולפריפריה. מה אני אגיד לכם? כל מילה בסלע. בואו נמשיך. "לוין צריך להתפטר, הביא את ישראל על סף מלחמת אחים". האם מיכאל ביטון אמר? לא. אני אמרתי? לא. בכירים בליכוד אמרו. זה ציטוט מפיהם. בואו נמשיך.

שר החינוך יואב קיש:

זו לא חוכמה.

משה טור פז (יש עתיד):

זו הדלפה.

שר החינוך יואב קיש:

אצל "בכירים בליכוד" אתה לא יודע אם זה ספין, שקר. קודם הבאת ציטוט, אני יכול להגיד – – –

משה טור פז (יש עתיד):

האומר דבר בשם אומרו – אני אביא הרבה דברים בשם אומרם.

שר החינוך יואב קיש:

בדיוק. בדרך כלל ספינים ושקרים שמענו בשם "בכירים בליכוד".

משה טור פז (יש עתיד):

השר קיש, אין בעיה. אתה צודק. אז בוא נגיד ככה: "אני חושב שהוא עשה קמפיין ציני על הנגב והגליל". בני גנץ? לא. אביגדור ליברמן? גם לא. שר האוצר סמוטריץ' אומר על השר לביטחון לאומי בן גביר. חברים יקרים, אין אופוזיציה יעילה כמו הקואליציה הזו. בואו נמשיך: "פחות דיבורים, יותר מעשים". האם אמר את זה חבר הכנסת גלעד קריב על יושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן?

גלעד קריב (העבודה):

אני אף פעם לא אומר "פחות דיבורים". לא מאמין – – –

משה טור פז (יש עתיד):

יפה. אז אכן לא. אמר חבר הכנסת אלמוג כהן מעוצמה יהודית על השר בן גביר מעוצמה יהודית, שר הבט"ל. וכך עוד ועוד ועוד. "מחובתי להפעיל לחץ" – זה ממש מהימים האחרונים – "כדי למנוע חקיקת חוק פרסונלי מסוכן ומושחת". מי אמר? חבר כנסת מהאופוזיציה? אולי מישהו שיש לו ביקורת חיצונית? המחאה החברתית? לא, חברים, חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד, על החוק הפרסונלי והמושחת של חבר הכנסת עמית הלוי שנועד לאפשר לראש ועדה קרואה בטבריה להתמודד בבחירות. כן, אומרת את זה חברת ליכוד, והיועצת המשפטית של הוועדה כאילו מדברת מפיה. בואו נמשיך: "שיפסיק להתנהג בילדותיות". מי אמר על מי, השר סמוטריץ'? האם אמר את זה ראש האופוזיציה? האם אמר את זה חבר מחברי הקואליציה? לא. השר אקוניס אמר את זה על השר בן גביר. מי אמר על מי – אוה, הוא בדיוק הגיע – חוסם תוכניות דיור? האם אמר את זה סימון דוידסון? האם אמרה את זה דבי ביטון? לא. השר גולדקנופ אמר את זה על השר סמוטריץ'. ואחרון חביב להפעם: מי אמר: יריב לוין, שר המשפטים, עושה נזק לליכוד? מי אמר? חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה. חברים יקרים, אתם מנסים להתעלם מהעובדות, אתם מנסים להתעלם מהמספרים, אתם מנסים להתעלם מהנתונים, אתם רוצים להתעלם מהמחאה האזרחית שזעקה: אתם פוגעים בנו. אבל הקולות שאני הקראתי – לא מקפלן, לא מהאופוזיציה, לא של שמאלנים, לא של אנרכיסטים. אלה קולות מתוככם, מספסלי הממשלה, מספסלי הקואליציה, שאתם בוחרים להתעלם מהם, כי כמה קל לעצום עין, להמשיך לדרוס הכול. הרי אין דין. ובמילה של כנות ממישהו שפעם הצביע ליכוד: אתם פוגעים במה שהייתה פעם מפלגה מפוארת, פוגעים במדינת ישראל, פוגעים באזרחים. כי מה שממשלת ישראל עושה כרגע בהיבט הכלכלי והחברתי זה פשוט פיגוע עצמי. אז אחרי שהבאתי ציטוטים מממשלת ישראל ומהקואליציה, בואו נדבר קצת על כלכלה. עבר כאן תקציב. שמעתי את שר האוצר מתבטא עליו. מה אני אגיד לכם, חיפשתי בנרות עם זכוכית מגדלת מנוע צמיחה אחד בתקציב – לא מצאתי. שמעתי המון הקצאות שהולכות לצריכה – זה חשוב. שמעתי קצבאות שהולכות לשימור אורח חיים וגם להגדיל את החינוך החרדי, שהוא יקר לליבי. אבל רק על הדברים הלא-פרודוקטיביים. הרי אתם לא תצביעו בעד חוק הממ"ח שאני מעלה כדי שיהיה פה חינוך חרדי על מלא אבל עם לימודי ליב"ה. זה לא. אנחנו רואים עלייה באינפלציה. מה לעשות, אי-אפשר להחליף את ראש הנתונים של מדינת ישראל, אז אנחנו רואים שיש עלייה באינפלציה. נחלש כוח הקנייה, מטבע החוץ עולה, היבוא מתייקר, עוד עליות מחירים, עוד מוצרי בסיס. עליית ריבית נוספת שמייקרת את המשכנתאות. והתשובה של הממשלה: קודם אמר השר סמוטריץ': בעזרת השם, היום שמענו בשורה חדשה, מקימים ועדה. אז בואו נביא ציטוט של ראש הממשלה נתניהו: אם אתה רוצה להרוג נושא, תקים ועדה. כן, כך ראש הממשלה נתניהו. אז הינה, הקמנו ועדה. יופי של הצהרת כוונות לנושא מהותי. אבל חברים, הקושי לא יתמסמס, הוא לא ימות; יוקר המחיה כאן איתנו. עד כדי כך הממשלה הזו לוקחת ברצינות את המצוקה החברתית, האזרחית, הכלכלית. אין תוכנית, אין רפורמה, אין התייעלות. יש ועדה, זה נהדר. זה הטיפול של ממשלת ישראל. אולי למיליונרים מקיסריה, לשרים המיליארדרים מירושלים, למיליונרים משוהם, לכל השאר, זה לא מפריע – אבל כשמחירי הביצים עולים ב-6%, הקמח והסולת ב-17%, המטרנה ב-7%, הלחם האחיד ב-36%, והחלב ב-9%, ועוד מחירי השכירות, הדלק, החשמל, הארנונה, המים והמחיה, תגידו לי אתם אם 5,571 שקלים לחודש – כן, זה גובה משכורת המינימום בישראל היום – עם זה אפשר לעשות היום קניות? להחליט בין עגבנייה למלפפון, בין לחם לחלב – מה התשובה לאזרחים האלה? כלכלת בעזרת השם? אדוני שר האוצר, על זה נאמר: ירחם השם. ועוד משהו ממקורותינו: כשרחבעם בן שלמה עלה לשלטון, הוא אמר את המילים הבאות לאנשים שפנו אליו וביקשו שהוא יקל עליהם: "אבי יסר אתכם בשוטים, אני איסר אתכם בעקרבים". צריך לומר בכנות, לרחבעם היו שני סוגים של יועצים – היו לו היועצים המבוגרים, שאמרו לו: תשמע, תקשיב להם אפילו למראית עין, בהתחלה; אבל היו הצעירים, שאמרו לו: תכביד את עולך עליהם, תקשה עליהם, זה יבצר את שלטונך. חברים יקרים, יוקר המחיה הוא עובדה. 12 שנות שלטון רצופות לא הניעו רפורמות, לא הביאו שינוי. פוזר כסף ממטוסים בתקופת הקורונה, המדינה נכנסה לגירעון עמוק. בזמן הממשלה הקודמת אנחנו טיפלנו בזה, 2022 הסתיימה עם תחזית חיובית. הגיע שר האוצר – עוד כוכב נופל. לא הספיקו השוטים הרגילים, אלא הוספתם עקרבים; במקום לפעול לטובת הציבור הכבדתם את עולכם; בתקציב הזה הקטנתם את התמריצים של האזרחים לעבוד, הקטנתם את השיפור של כישורי הילדים, הכבדתם את עולו של הציבור העובד בישראל. הינה עוד אזרחים שלא ישתלבו בשוק העבודה, הינה עוד פטור מחובות. אז מי יישא בנטל? זה לא מספיק? אז בואו נדפוק גם את היזמים, בואו נהרוס את הפנינה של ההייטק. ההפיכה המשטרית, מה היא עשתה בסוף? 80% מהסטרטאפים שבעבר נפתחו בישראל, נרשמים היום בחו"ל, בעיקר בארצות הברית. אז אין לנו מנועי צמיחה ואין לנו סטרטאפ; אין לנו שוטים, יש לנו רק עקרבים. ממשלת ישראל, העם הביע בכם אי-אמון. אתם יכולים להתחפר בניירות שלכם, אתם יכולים לומר: אנחנו בטוחים בעצמנו, אבל את האי-אמון העצמי מי שמביא הוא אתם על עצמכם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לחבר הכנסת טור פז, ואני חייב גם להחמיא לך, חבר הכנסת טור פז, אני חושב שעשית זאת בכישרון רב, ביכולת רטורית גבוהה ובדרך ארץ. אני בכל אופן האזנתי לכל מילה, גם אם אני לא מסכים עם השורה התחתונה. זה היה יפה מאוד. אני מזמין את השר – סליחה. השר יואב קיש ישיב על שתי ההצעות. אז אני מזמין כעת את חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון לנמק את ההצעה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. לאחר מכן ישיב שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אנחנו מגישים אי-אמון.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מקווה שלא הרסתי לך את הפריימריז, חבר הכנסת טור פז. זה בסדר.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

לא, מילה טובה זה טוב. טוב שאמרת מילה טובה, מה קרה? זה בסדר גמור. אנחנו מגישים אי-אמון על כך שהממשלה פתאום מגלה את יוקר המחיה, ראש ממשלה מכהן מ-2009. ב-2010 יש לו מחאה של מאות אלפים, של מיליונים.

היו"ר אמיר אוחנה:

ב-2011, לדעתי.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

ב-2011. ואז הוא מזמין חבר שלו לייעץ לו כיועץ ליוקר המחיה. הוא מקים ועדה ליוקר המחיה; הוא מזמין את רמי לוי לייעץ לו, הוא ממנה אותו ב-2012 לוועדת ייעוץ ליוקר המחיה. טוב, רמי לוי התעשר. כנראה נוספו לו איזה מיליארד או שניים לחשבון, אבל ראש הממשלה גילה הבוקר בוועדת שרים ליוקר המחיה שיקר פה, שלא ייתכן שהמחירים עלו פה. בוקר טוב, ראש הממשלה. תגיד, אם לא התעוררת ב-2012 או 2013 או 2014 או 2015, לא יכולת להתעורר לפני שלושה חודשים? לא יכולת לקיים הבטחות? היום חבר הכנסת קרעי גנב לי את הנאום. ראש הממשלה אומר: יקר פה; ראש הממשלה הולך לבית של משפחה אתיופית, ואומר: אני אקפיא את המשכנתאות; ראש הממשלה עומד מול האומה, ואומר: חינוך חינם מגיל אפס. קרעי שואל את שר האוצר: למה מסמסת את חינוך חינם מגיל אפס? ושר האוצר יושב כאן. אפילו הבטחות מפורשות שלכם ליוקר המחיה אתם לא יודעים לקיים? ואתם עוד חושבים שהציבור מטומטם. מה אומר לנו קרעי – גנב לי את הנאום – הוא שואל את השאלה היסודית: שר האוצר, כמה כסף בחינוך חינם, בבלוף של זיכויי מס ומענקים למקבלי שכר נמוך – כמה כסף יקבלו המרוויחים 7,000 ו-8,000 שקל? שר האוצר, אתה איתנו? אתה בתפילת מנחה? מה, אתה עסוק עד כדי כך? במה? באיזה ניהול משבר?

טלי גוטליב (הליכוד):

זכותו.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

בוא תספר לנו במה אתה עסוק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אתה עולה לפה לדבר? יפה מאוד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מכבד אותך.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

טוב מאוד שתעלה לדבר. תענה על השאלה כמה כסף נתת לחינוך חינם למי שמרוויח 7,000 שקל, וכמה כסף למי שקיבל 8,000 שקל במשכורת. ותענה על השאלה למה הבטחתם חינוך חינם. נגיד אין לך כסף – בסדר; אבל יש לך 13–14 מיליון לקואליציוני. בסדר, אני מבין – – –

גלעד קריב (העבודה):

14 מיליארד, מיליארד, לא מיליון.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מיליארד. אני מבין למה צריך קואליציה, הגיוני לשלם. אבל עכשיו ראש הממשלה שלך הבטיח לציבור שהוא יקל עליהם עם המשכנתה, והוא יקל עליהם עם חינוך חינם; איך עושים חינוך חינם? אם השנתון לסבסוד מעונות הוא גילי שלוש ואין לך כסף, אין לך 10 מיליארד לממן הכול, תתחיל עם המיליארד הראשון. תכניס את גילי שנתיים וחצי, תעשה להם סבסוד מעונות; בעוד שנה תכניס את גילי שנתיים; בעוד שלוש שנים תכניס את שנה וחצי. תביא מתווה. תגיד להורים: יש תקווה. מה אתם באים ועושים? מסיבת עיתונאים של בלוף על בלוף. למה בלוף? כי המדינה לא צריכה שתיתנו מענקים למקבלי שכר נמוך, עשינו את זה לפניכם, ויפה. שמנו מייד 4 מיליארד. שר האוצר שם רק 250 מיליון שקל על מקבלי שכר נמוך; הכפלנו את זה ל-500 מיליון. שינינו את החוק, שיקבלו את זה באמצע השנה. אחרי זה נתנו 2 מיליארד להנחות במס להורים. את זה כבר עשינו לפניכם ב-2021. אתם באים למסיבת עיתונאים ואתם אומרים שאתם עושים את זה? לא, אם יש לך השגות, אני אשמע את ההשגות כשאתה תהיה פה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מיכאל, אתה איש חביב מאוד. אתה יודע שאני – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

לא – – – חביב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רגע, אבל אתה מדבר שטויות – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

תשמע, אולי אני מדבר שטויות, אבל הציבור יודע שבגדתם בו. אתה יודע, האמת היא שאני לא כל כך ציפיתי ממך שתטפל בזה, כי אתה לא הבטחת חינוך חינם; אבל ראש הממשלה הבטיח חינוך חינם לאנשים שלו, וראש הממשלה הבטיח הקפאת משכנתאות. גפני אמר שהוא יטפל במשכנתאות. הליכודניקים, חלק מש"ס וחלק מיהדות התורה מוטרדים מהמצב של העניים – מדברים על העניים, נואמים על העניים – אתם לא כל כך. אין לכם את המילה "עניים", כי זה לא ביהדות. ביהדות המילה "עני" לא מופיעה מספיק בתנ"ך, בנבואה, במצוות. אין לכם בנאומים. אתם עולים לנאום, ציונות דתית, יש לכם הרבה נאומים על ארץ ישראל, על תורת ישראל, אבל לא ראיתי אתכם נואמים פה על עניים, אז אין לנו ציפיות שתעשו את זה. אבל הליכוד הבטיח חינוך חינם, והליכוד אמר: אני אקפיא משכנתאות, והליכוד זורה חול בעיניים של האנשים, והליכוד קובר את הדיור הציבורי. זאת ממשלת מצבת מוות לדיור הציבורי. בממשלה הקודמת שמנו מאות מיליונים לקנות בתים מתקציב תוספתי. מה אתם שמתם? אפס תקציב תוספתי. ומה עוד עשיתם? עוול על עוול – מנעתם את חוק המכר. אני שמח שוועדת השרים אישרה באופן עקרוני את חוק המכר. תביא אותו למליאה, נצביע בעד, נדאג שהוא יעבור בקריאה שלישית. אנשים ששכרו בית 30 שנה, יוכלו לקנות את הבית. מה בא האוצר ואומר? אני נגד חוק המכר, כי אם יקנו דירות, לא יהיו דירות למי שממתין בתור. אתם הרגתם את חוק המכר אתם ביטלתם תקציב תוספתי לקנות דירות, אז אתם מתפלאים שאין דירות? זה פרויקט של הרג הדיור הציבורי. אמיר, אני לא יודע אם גדלת בדיור ציבורי. אתה לא גדלת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

נולדתי בשכונה ה' בבאר שבע.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אבל בשכונה ה' יש דיור ציבורי.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, אבל אנחנו גדלנו בבית שבו ההורים שלי בעמל כפיהם רכשו.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

ה' זה "דרך מצדה", "משחררים", שם.

היו"ר אמיר אוחנה:

גם, אבל אני ב"סיני".

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

את "סיני" אני מכיר, היה שם בית ספר. בשכונות האלה רוב הדיור ציבורי, שלא תתבלבל. מדינה ענייה בשנות השישים והשבעים והשמונים בנתה 100,000 בתים לדיור ציבורי. אנחנו מדינה עשירה, כל החבר'ה מהליכוד הם ילדי הדיור הציבורי, אנשים מש"ס, ההורים שלהם גדלו בדיור ציבורי, ועכשיו זו הממשלה שהרגה את הדיור הציבורי, שמה אפס שקלים ברכישת דירות לדיור הציבורי. אז עכשיו אתם נלחמים ביוקר המחיה. יבוא ראש הממשלה ויגיד: קדימה, ועדת שרים, תביאו לי רעיונות; אבל מאיפה תביא את הכסף? כבר גמרת את התקציב שנתיים קדימה. יביאו לך רעיונות ליוקר המחיה – מה תעשה עם הרעיונות? יביאו תוכניות – מה תעשה? למה לא עשית את זה לפני שלושה חודשים? למה לא שמרת 20 מיליארד בתקציב המדינה למאבק ביוקר המחיה? מאיפה תביא כסף לוועדה הזאת? אתה מקים לנו ועדת בלוף. הרי ליוקר המחיה יש שני היבטים – – –

גלעד קריב (העבודה):

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

יש שני היבטים ליוקר המחיה, מה שממשלה יכולה לעשות – – –

גלעד קריב (העבודה):

הרי יש קבינט חברתי-כלכלי שהוא כינס רק פעם אחת, אז עוד קבינט?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

לא. רמי לוי הוא יועץ שלו ליוקר המחיה מ-2012, הוא כבר אסף את המיליארד השלישי בחברת תעופה, אבל הזקנים מקבלים קצבת זקנה שממנה הם לא יכולים להתקיים.

גלעד קריב (העבודה):

ומהקופאיות ברמי לוי לוקחים 50 שקל.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

עזוב, אנחנו לא ניכנס בו אישית. אבל אני רוצה להגיד לך, ראש הממשלה: נגיד שאתה רוצה להיאבק ביוקר המחיה, יש שני מרכיבים: מאבק במונופולים ופתרונות של ממשלה – תשלומי הורים, מיסים, המס על הבלו, מע"מ על פירות וירקות, מע"מ על חלב. הממשלה יכולה להוריד מחירים ומיסים מהרבה ולהקל ביוקר המחיה, או לתת את ההבטחות שלה. תעשו משהו עם המשכנתאות, תיתנו לבן אדם שלקח משכנתה ומשלם 1,000 שקל יותר בגלל עליית הריבית. אתם אומרים שריבית זה כלכלה, אין ברירה, בשביל האינפלציה – תיתנו לו מענק בגובה ההתייקרות; תביאו נוהל לבנקים – הקפאת משכנתאות. יש בנקים שעשו את זה בעצמם במקומות מסוימים, בחריגים. למה זה צריך להיות בהתנדבות של הבנקים עם רווחי שיא? למה לא החלטה של ממשלה? אתם בורחים מלטפל ביוקר המחיה, אתם מתעסקים רק במה שטוב לכם, למגזר שלכם, לקהילה שלכם, למפלגה שלכם.

טלי גוטליב (הליכוד):

כמוכם. כמוכם.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

את לא היית בכל הנאום, אבל יש ליכודניקים שאכפת להם מהעניים. יש ליכודניקים שאכפת להם מהעניים, שלא תתבלבלי. זה שקרעי תוקף על מסמוס הבטחת הגיל הרך, זה כי כואב לו, כי הוא בא מבית מרובה ילדים, והוא בעצמו מרובה ילדים, והוא גר במשפחה מרובת ילדים, הוא יודע מה זה פגיעה בעניים. ש"ס, יהדות התורה והליכוד יודעים מה זה פגיעה בעניים. הציונות הדתית לא מדברת על עניים, כי המילה הזאת לא מופיעה בתורה מספיק פעמים, אין ציווי של הנביא לטפל בעניים. הם לא יכולים להגיד את המילה "עניים" כשהם עולים לפה לנאומים. אין עוני; יש ימין כלכלי, יש שוק חופשי, יש היד הנעלמה – היא תעשה את העבודה. ממשלה כזאת, שמוכרת אגדות לאזרחים, שעושה תקציב וחוק הסדרים, ואז אומרת להם: נביא ועדה ליוקר המחיה – הציבור יודע שאתם משקרים אותו ושהוועדה הזאת לא תביא כלום, ואנחנו עוד נעקוב ונבדוק את כל הפגיעות שלכם באזרחים בשנתיים הקרובות.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לחבר הכנסת מיכאל ביטון. כאמור, ישיב במרוכז שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בבקשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת ובעיקר הציבור הישראלי, בזמן האחרון אני מרגיש שעם חברי הכנסת באופוזיציה זה בערך כמו לדבר אל הקיר, מכיוון שלעובדות אין שום רלוונטיות. הם מייצרים איזה עולם שלם שכולו פייק מראשיתו ועד סופו. הם לא מרגישים אפילו צורך מינימלי להתכתב טיפה עם המציאות, עם העובדות, לדון על פרטים, להתווכח, להעביר ביקורת. זה בסדר גמור; הם מרחפים באיזה עולם מנותק לחלוטין מעובדות, סוג של הנדסת תודעה. אגב, המנהיג שלכם – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אתה עלית למסיבת עיתונאים ושיקרת לציבור על חינוך חינם. בנית נאום של שקרים במסיבת עיתונאים. אמרת להם "חינוך חינם" ומכרת להם אגדות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מיכאל, חבל – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ביטון. השר, שנייה אחת.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

א. הוא העיר לי, הוא העיר לי בזמן שדיברתי. הוא אמר שאני מדבר שטויות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ביטון, אנחנו האזנו לך ברוב קשב.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

הוא עשה מסיבת עיתונאים של שקרים לציבור. הוא שיקר לציבור על הבטחת בחירות של ראש הממשלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ביטון, האזנו לך ברוב קשב, אף אחד לא הפריע לך. אני מבקש ממך לנהוג בכבוד, לאפשר לשר להשלים את דבריו בלי הפרעה גם אם אתה לא מסכים איתו. תודה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מדי פעם נעיר לו, כמו שהוא העיר לנו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

"אל תרתח, אדון עזריאל". חבל על הלב, מיכאל.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אתה יכול להיות ציני, אתה יכול להתנשא, הלב שלך לא לעניים ולא לחלשים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ביטון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני ציני כלפיך מכיוון שאתה דמגוג מארץ הדמגוגים, ולמפלגה שלך לא אכפת מעניים ולא מחלשים, ואתה תהרוג את הדיור הציבורי. אתה דמגוג מארץ הדמגוגים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אתה הרגת את משפחות העניים בישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ביטון, אני מבקש.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני חושב שאין מי שדאג לקבוצות החלשות בחברה יותר מבתקציב האחרון שהבאנו וברפורמות שהבאנו בחוק ההסדרים, ואתה יכול להמשיך לצעוק ולעשות כאילו ולחשוב שהציבור מטומטם, אבל הציבור יודע לקרוא ויודע את האמת, ואני תכף אמנה כמה מהדברים הקטנים. אבל שוב, זה בכלל מצחיק, אדוני היושב-ראש, הרי באים אנשים שעד לפני יום וחצי היו בממשלה – אגב, באמת אחת הממשלות האטומות ביותר, שר האוצר היה אביגדור ליברמן, איש אטום לחלוטין. אתה, מיכאל ביטון, עשית משבר בכאילו מסיבות פוליטיות, כל שני וחמישי לא באת להצבעה, איימת, היית חולה, נשארת בבית בדרום, לא באת להצבעות, עשית ברוגז על זה, ברוגז על זה, הייתה לך אפס השפעה – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אמרת לי שהמאבק שלי צודק. יא שקרן, אמרת לי שהמאבק שלי צודק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ותפסיק עם הצביעות. המאבק שלך צודק, אבל כדרכך התקפלת ועשית מאבק לצורכי פוליטיקה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אמרת לי שהמאבק על התחבורה צודק. אתה אמרת לי בוועדת הכלכלה שהמאבק על התחבורה הציבורית צודק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ואתה היית חלק. מי שהביא – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ביטון, השבת, שמענו. השבת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אמרתי לך – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אתה עולה לפה ומשקר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אמרתי לך שהמאבק שלך היה צודק, ולכן, בשונה ממך – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אז עכשיו אתה מדבר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – שעשית מאבק לצורכי פוליטיקה ואז התקפלת כמו איזה אוריגמי, אנחנו, שרת התחבורה ואני, הבאנו עכשיו תיקון לרפורמה בתחבורה הציבורית, ואנחנו מוזילים אותה בצורה דרמטית, בעלות של 600 מיליון שקלים בשנה מתקציב המדינה – מה שאתם לא עשיתם. אתה היית חלק מהממשלה האטומה ביותר בשנים האחרונות במדינת ישראל.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

הבאנו 4 מיליארד שקלים – – – בלי לדבר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

והממשלה הזאת, אדוני היושב-ראש, הגדילה ב-21% – 15 מיליארד שקל – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אתה לא מסוגל להגיד מה המילה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ביטון, הייתה לך הזדמנות לומר מה עשיתם. אני מבקש ממך עכשיו לא להפריע.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני לא מקבל את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מבקש לא להפריע מעכשיו.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אם הוא רוצה לתקוף אישית, אני איכנס בו על כל מילה שהוא אומר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מיכאל, אני מבין את הכעס. זה נורא מתסכל, נקיפות המצפון של מי שהיה חלק מממשלה אטומה ורעה, ויושב היום ממורמר באופוזיציה מול קואליציה שהעבירה תקציב טוב וחוק הסדרים טוב ודואגת לאזרחי ישראל.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אתם המפלגה הרעה ביותר לחלשים בישראל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מבין את המרמור. נשאר לך רק לצעוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ביטון, אני קורא אותך לסדר קריאה ראשונה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מזכיר, זה חשוב לומר, מכיוון שכאשר אני עמדתי כאן לפני חודשיים וקצת, חודשיים-שלושה, והצגתי את תקציב המדינה, אדוני היושב-ראש, ואתה זוכר את זה, הזמנתי את האופוזיציה להיות שותפה. אמרתי: חבר'ה, שימו שנייה בצד, תתווכחו איתנו על מיליון דברים, תצעקו, תנסו להפיל את הממשלה – הכול בסדר, זה תפקידה של אופוזיציה, אנחנו כדמוקרטים אמיתיים מכבדים את התפקיד הזה של אופוזיציה – בואו תשלבו ידיים בחודשיים ומשהו של דיונים בכנסת על התקציב, על הרפורמות בחוק ההסדרים. אגב, היו מקומות – יש חברי אופוזיציה שהתעלו על היצר הסכסכני הקטנטן הזה של האופוזיציה, והיו שותפים כאן במגוון ועדות ועשו טוב לאזרחי ישראל, כי עשינו המון דברים טובים. התחלתי לדבר על עלייה של 15 מיליארד, 21% מתקציב מערכת החינוך, 7 מיליארד בשירותי הבריאות. מי עשה דבר כזה? גידול גדול מאוד בתקציבי משרד הרווחה. כן, אתם עשיתם נקודות זיכוי משש עד 12, וזה נכון, אנחנו הארכנו והוספנו מ-12 עד 18 – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אנחנו לא רבים על מה שנותנים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – כדי לעזור לאזרחי ישראל בתקופה הקשה הזאת ולהגדיל להם את ההכנסה הפנויה. ושלל הרפורמות שלכם לא היה אומץ להוביל – בענף הפטם ובבשר הקפוא, בתוקף יבוא בשר קפוא, ולא היה לכם אומץ להעביר בתמרוקים, ולא היה לכם אומץ לריב, כן, עם בעלי אינטרס ועם לוביסטים שפותחים את המשק הישראלי לתחרות כמו בהגנת הצומח. שוב, דיברתם, צעקתם – התקפלתם כמו אוריגמי בדקה האחרונה. לא היה לכם אומץ. הרפורמה שהבאנו ל-400,000 עסקים זעירים – א. היא תחסוך להם 3,000 שקל ב-Day one, כי לא צריך רואה חשבון, אבל בעיקר היא מייצרת את הכול דיגיטלי; פעם בשנה הכרה בהוצאות נורמטיביות של 30%, הגדלת תקרת הפטור ל-120,000 שקל. מי עשה את זה? אתם עשיתם את זה? על מה אתם מדברים? מה עשיתם?

גלעד קריב (העבודה):

מה עשיתם למען הקשישים? אדוני השר, מה עשיתם למען הקשישים? אדוני השר, מה עשיתם – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עשינו. תראו עכשיו מה מצחיק – ופה אני חוזר בחזרה באמת לאנשים שמזלזלים באינטליגנציה של הציבור. נכון, אתם והתקשורת עושים יד אחת לייצר איזה פייק מציאות מנותקת. אז יאיר לפיד יכול להגיד שחבר הכנסת רוטמן, שתקפו אותו עם מגפון באוזן בשבת, הוא בכלל האלים, וששיקלי, שעושה פרצוף מחויך, עושה תנועת מגונה. אני כבר לא מדבר על "אין אדם מדבר מהרהורי ליבו" – איך מישהו יכול להסתכל על התמונה של השר שיקלי ולדמיין שיש כאן איזה תנועה מגונה, אם לא בראש שלו עוברות כל היום תמונות מגונות?

גלעד קריב (העבודה):

– – – שתקפו את רוטמן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אפס קשר עם המציאות, אפס קשר עם המציאות, אפס קשר עם המציאות. השר אמסלם, אני קורא – אתה שומע? אגב, תכף אני אעדכן אותך פה על הדוכן במשהו שאתה תשמח מאוד, שחשוב לך ואתה נלחם עליו מהיום הראשון שנכנסת בו לפוליטיקה. עכשיו סיימתי דיון אצלי במשרד, באתי לפה, אני תכף אעדכן אותך. אבל אני קורא בהצעת האי-אמון של יש עתיד – איזו חבורה של חלולים – –

דבי ביטון (יש עתיד):

סליחה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – שפגענו בתקציב של כנפיים של קרמבו. עכשיו, הספין הזה כבר קרה והופרך. אפילו התקשורת, לא הייתה לה ברירה, היא הייתה צריכה לומר את האמת, שמי שקיצצה בתקציב כנפיים של קרמבו הייתה הממשלה הקודמת.

קריאה:

זה לא נכון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

נכון וחצי. אז אפשר לחזור על השקר הזה שוב ושוב, כי יש איזו אמירה כזו ששקר שחוזרים עליו שוב ושוב ושוב בסוף הופך לאמת. עכשיו, כן, יש בעיה קשה של אינפלציה עולמית, שקיימת גם כאן, ועליות ריבית. חבר הכנסת טור פז, החמיאו לך כאן על הנועם ועל זה – גם שטויות אפשר לדבר בנועם.

משה טור פז (יש עתיד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה הרי יודע שבריבית לא אנחנו שולטים, ואוי ואבוי אם אנחנו נתערב בעצמאות בנק ישראל. אנחנו מטפלים בהרבה מאוד דברים כדי להקל על אזרחי מדינת ישראל, ועשינו שורה של צעדים כדי לשמור על קצב התחלות הבנייה, גם בתקופה עכשיו של מצוקת אשראי ליזמים וירידה בכדאיות של ירידת מחירים, אחרי שאתם השארתם לנו ירושה – – –

קריאה:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

צריך לחזור על המשפט הזה כדי שישראל יבינו אותו: אתם השארתם לנו ירושה של 20% התייקרות במחירי הדיור במדינת ישראל בשנה אחת. חבורה של מופקרים. בשנה אחת. הרכיב הדומיננטי ביותר במדד ובהוצאות של תא משפחתי במדינת ישראל זה הוצאות לדיור. אתם בשנה. כמה אפשר לחרב בשנה? אז עשיתם הרבה נזקים. שעבדתם את המדינה לאויבי ישראל, לתומכי טרור אנטי-ציוניים.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – בזכות – – – הנמוכה הם – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הרסתם את הדמוקרטיה בשקרים, בהונאות, בגנבת בחירות, והשארתם כל כך הרבה נזקים, כל כך הרבה נזקים.

גלעד קריב (העבודה):

– – – אזרחי ישראל כמוך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

20% התייקרות בשנה במחירי הדירות. כמה כישרון צריך כדי לעשות דבר כזה?

גלעד קריב (העבודה):

– – – די עם השקרים – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – מיליון שקל – – – אין לכם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז ברוך השם, עכשיו המחירים יורדים – וזה רע, כן? זה קשה בגלל הריבית, שמקשה על נוטלי המשכנתאות, ואנחנו מטפלים בזה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר ישראל אייכלר:

לא להפריע, בבקשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אנחנו בעיקר מטפלים לשמור על קצב התחלות הבנייה של 70,000–80,000 התחלות בנייה בשנה, כדי שבעזרת השם כשהריבית תתמתן ויחזרו הביקושים, הם יפגשו היצע גדול והמחירים ירדו, ולא חס וחלילה יעלו. יכולתי לעבור עכשיו על כל הישגי התקציב – והציבור יודע, פרסמנו אותם – כמה השקענו בפריפריה, בנגב ובגליל, בחינוך, בבריאות, ברווחה; כמה עבדנו קשה כדי להגדיל את ההכנסה הפנויה של אזרחי ישראל – אגב, כן, כן, בתקציב אחראי ומרוסן כדי לא לתדלק את האינפלציה, ברוך השם. אוי ואבוי, אוי ואבוי למדינת ישראל ולאזרחיה, חבר הכנסת אייכלר, אדוני היושב-ראש, אם עכשיו, בתקופת משבר כלכלי כזה, שמאל סוציאליסטי מופקר, כמו חברת הכנסת מרב מיכאלי, שיושבת כאן, היה מוביל עכשיו את הכלכלה הישראלית – –

גלעד קריב (העבודה):

– – – מה – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – והולך באיזה פופוליזם זול עם מדיניות פיסקלית מרחיבה שנוגדת את המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, שמתדלקת את האינפלציה ומחייבת את הנגיד להעלות את הריבית עוד ועוד ועוד.

דבי ביטון (יש עתיד):

תקשיב למה שאומרים לך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הרי אתם יודעים שאין מס יותר קשה על אזרחי ישראל מהאינפלציה, משחיקת ערך הכסף שלהם, מה שגורר אחר כך עליות ריבית.

גלעד קריב (העבודה):

את מקדם את הרפורמה המשפטית שמאיצה את האינפלציה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז אנחנו מטפלים במחירי הדלק, כיוון שזה מחולל אינפלציה; במחירי החשמל, נכון, הצלחנו חצי, ובעזרת השם חצי יגיע מאוד בקרוב – אמרתי כבר אין-ספור פעמים – במכירה של תחנת אשכול וגלגול של הרווח מעבר לשווי הנקוב בספרים אל תוך תעריפי החשמל, מהלך שכבר נמצא בעיצומו ויקרה, בעזרת השם; טיפלנו במחירי המים בצורה משמעותית, ואנחנו עושים מגוון צעדים. עכשיו, תשמע. אתה יכול, מיכאל ביטון, לזלזל, מה גילינו את יוקר המחיה רק אתמול. אנחנו לפחות גילינו אותו ועובדים עליו, ואתם לא עשיתם כלום שנה וחצי. וכן, מדינת ישראל יקרה במשך עשרות שנים. עוד פעם, אופוזיציה פופוליסטית תזקוף הכול לקואליציה שמתפקדת בערך ארבעה חודשים, ובהוקוס-פוקוס הייתה צריכה לפתור הכול. אז מדינת ישראל במשך עשרות שנים – יש בה המון וקטורים שמתקדמים בכלכלה; איכות החיים של אזרחי ישראל מאוד עלתה ב-20 השנים האחרונות – אגב, בזכות מדיניות ימנית טובה של שוק פתוח וכלכלה חופשית, שבסופו של דבר מחלחלת לכל השכבות של האוכלוסייה במדינת ישראל.

גלעד קריב (העבודה):

ניסית לקבוע תור בקופת חולים בפסיכולוגיה הציבורית – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ועדיין, כן, הפריון שלנו נמוך ולא מעט ענפים הם סטגנטיים, שלא פתוחים לתחרות – אגב, שריד לאותו שלטון מפא"י טוטליטרי – –

גלעד קריב (העבודה):

שבנה את המדינה – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – שיצר כאן את הריכוזיות הזו, שיצר כאן את שכבת המונופולים הזו, שמתעמרת היום באזרחי ישראל בכל הסקטורים. אבל לאט-לאט הימין מפרק את החסמים האלה – –

גלעד קריב (העבודה):

– – – קשקשנים.

היו"ר ישראל אייכלר:

נא לא להפריע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ופותח את השוק לתחרות ומפרק את המונופולים ומפשט את הרגולציה ואת הביורוקרטיה ומעלה את רמת החיים של אזרחי ישראל. ועדיין, במונחי כוח קנייה מדינת ישראל אכן יקרה. היא ריכוזית מדי. ואני אומר, אמרתי לאזרחי ישראל, שכפי שעמדתי בלחצים בקרן הארנונה החשובה והנכונה – שוב, מפתח דרמטי להורדת יוקר הדיור, וזה הווקטור החשוב כדי שהילדים של כולנו יוכלו לקנות כאן דירות בעוד כמה שנים במחירים שפויים – כמו שידענו באומץ להוביל את זה, אנחנו נוביל את המאבק להורדת יוקר המחיה. הוא כולל הסרה של חסמי רגולציה וביורוקרטיה, כדי לפתוח כאן אוטוסטרדות של יבוא, בעיקר על בסיס תקינה אירופית, שתוכר גם כאן. זה כולל – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

את זה עשינו לפניך. אנחנו עשינו את רפורמת היבוא. מה אתה לוקח קרדיט על כלום? לא עשית כלום, לא עשית כלום.

דבי ביטון (יש עתיד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עשיתם פרומיל. אבל אתם לא עשיתם.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אנחנו עשינו את רפורמת היבוא – – – אלף שעות בוועדת הכלכלה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתם – – – הכול, זה אנחנו.

היו"ר ישראל אייכלר:

נא לא להפריע. אמרת, ההערה נשמעה. לא להפריע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מיכאל ביטון, אני לא יודע אם אתה הוזה או לא הוזה, אבל אתה יודע הרי שהתחלתם עם התמרוקים ולא הבאתם את זה בסוף לתקנות, ומשרד הבריאות תקע אתכם ולא עשיתם כלום, עוד פעם, חוץ מפוליטיקה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

עבדנו על – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – הוא גם שלכם – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתם ככה תמיד, מכריזים פוליטיקה: עשינו רפורמה, ואז אתה מנסה לראות אם בסוף אפשר לייבא לכאן לתמרוקים, אז משרד הבריאות בא לשמור שזה רכיבים טבעיים.

קריאה:

היו"ר ישראל אייכלר:

אתה לא מפסיק להפריע, וכשאני אקרא אותך בקריאה ראשונה אז תגיד שזה בגלל שזה אתה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מי שבסוף הצליח לנצח את האירוע הזה זו הממשלה הזו ושר האוצר הנוכחי וועדת הבריאות בהרכבה הנוכחי, כן. ואנחנו, אתם יודעים, בחוק ההסדרים הבאנו כבר את שלב ב' של רפורמת התמרוקים, וכמו שאמרתי, עשינו את הרפורמה בהגנת הצומח ובפטם ועוד ועוד ועוד, ונמשיך לעשות כן. אמרתי, הסרה של חסמים וכניסה של אוטוסטרדת יבוא, בעזרת השם. וצריך לטפל ביבוא בלעדי וביבוא מקביל, וזה מורכב מול הסכמי סחר. הדברים מורכבים אבל נטפל בהם, בעזרת השם, לאט-לאט – מהר-מהר, אבל בצורה יסודית ואחראית. צריך לפרק את המונופולים ואת הריכוזיות. אין מה לעשות, אזרחי ישראל לא טיפשים, מיכאל. השמאל הסוציאליסטי הוא האבא והאימא של הריכוזיות במדינת ישראל, הוא האבא והאימא של המונופולים.

מרב מיכאלי (העבודה):

גלעד קריב (העבודה):

על מה אתה מדבר? לך תלמד – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הוא האבא והאימא של החנק של השוק החופשי ושל היכולת לתחרות שמגדילה פריון ומורידה מחירים.

גלעד קריב (העבודה):

אוליגרכים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ואת זה אנחנו נעשה. מי שהתחילו לאורך השנים בפירוק חברות הפירמידה והוצאת כרטיסי אשראי מהבנקים ותחרות הבנקאות הפתוחה היו ממשלות ימין. ואנחנו נמשיך עם זה, ונעשה את זה הלאה בבנקאות, ונעשה את זה במזון, ונעשה את זה, בעזרת השם – הכול כמובן בעזרת השם, לפני ואחרי; בלי עזרת השם שום דבר לא יזוז.

דבי ביטון (יש עתיד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

נעשה את זה בתרופות, ונעשה את זה בשוק הרכב, ונמשיך לעשות את זה בכל מקום שבו המשק הישראלי נשלט על ידי שחקנים קטנים ששולטים בנתחי שוק חסרי תקדים בפרספקטיבה בין-לאומית. ונעשה את זה יסודי. כן, אין פתרונות קסם של הוקוס-פוקוס, כאן ועכשיו. אמרתי, עשינו כמה דברים חשובים מאוד בתקציב, שנותנים יותר רווחה ויותר מענה לאוכלוסיות חלשות, שמשאירים יותר הכנסה פנויה לציבור העובד במדינת ישראל. וזה חשוב, וחשוב לעודד תעסוקה. ומתחילים לטפל בהסרת חסמים. אני כבר לא מדבר – אני לא יודע מי אמר פה קודם; זה מזכיר לי את המערכון של הגשש: היה מנוע? אמר עוד פעם טור פז בחן הנחמד שלו: אין אף מנוע צמיחה בתקציב הזה; מה זה חוק תשתיות לאומית אם לא מנוע צמיחה?

משה טור פז (יש עתיד):

לפחות אני לא אומר "שקרן בן שקרן". לא קראתי לראש הממשלה "שקרן בן שקרן".

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – אתה מאמין בהשם וקורא לאנשים "חלולים". איפה כתוב בתורה שמותר לך להגיד – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מה זה 46 מיליארד שקל חומש רכבת אם לא מעודד צמיחה? מה זה 26 מיליארד שקל חומש כבישים אם לא מעודד צמיחה? מה זה 2 מיליארד שקל השקעות הון ועידוד חדשנות בחקלאות אם לא צמיחה? מה זה מאות מיליונים בהשקעות הון בתעשייה? מה זה סכומי עתק בהשמה, בהכשרה תעסוקתית לשיפור הפריון במדינת ישראל? על מה אתם מדברים בכלל?

משה טור פז (יש עתיד):

גם ההייטק – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה קראת – – – נו, באמת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז, שוב, אתם חיים לכם בלה-לה-לנד, מייצרים מציאות מדומה, מנותקת לחלוטין מהעובדות – –

משה טור פז (יש עתיד):

– – – הציבור מדמיין ואתה צודק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – צועקים על קץ הדמוקרטיה, "סיפורה של שפחה", מהלכים אימים, חושבים כל פעם על איזה מיצגים יותר הזויים, יותר מנותקים; אגב, מנרמלים אלימות, מנרמלים סרבנות, פוגעים בצבא, בביטחון, בלכידות החברתית.

גלעד קריב (העבודה):

אנחנו פוגעים בצבא – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אנחנו פוגעים? למה אתה בכלל לא – – – צבא – – – פוגעים, אנחנו מגייסים ילדים, מסכנים הילדים. מה אתה מקשקש בכלל?

קריאה:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מוכנים לשרוף הכול כי אתם לא מוכנים לקבל את ההכרעה הדמוקרטית. ולכן תשובתי – ובזה אני מסיים, ואני מתנצל על אריכות דבריי, אבל לא יכולתי שלא – – –

קריאה:

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – על המשפט זה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תשובתי להצעת האי-אמון, חבריי היקרים: הציבור הישראלי – –

דבי ביטון (יש עתיד):

לך תבקש סליחה מאלוהים באמת עכשיו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – נתן ונותן אמון מלא בממשלה הזו, ונותן אמון מלא ברפורמה המשפטית, שנמשיך לקדם כי היא נכונה וטובה לדמוקרטיה, לזכויות, לחירויות, לערכים, לכלכלה, לכל מרכיב חיוני בחיים של אזרחי מדינת ישראל. נמשיך להיאבק בטרור ולספק ביטחון, ויש לנו אמון מלא מהציבור הישראלי לעניין הזה, ויש לנו אמון מלא מהציבור הישראלי למדיניות הכלכלית שלנו. בעזרת השם ובעזרת חבריי לקואליציה, כולם, כל המפלגות, חברי הכנסת, השרים – שלוש וחצי שנים אתם תגישו כאן כל שבוע הצעת אי-אמון, תגידו לא אמת, תנפנפו בנתונים באמת הזויים, תרחפו לכם באיזה עולמות פייק מוחלטים – –

משה טור פז (יש עתיד):

– – – הנתונים הזויים באמת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – כל שבוע. אני מקווה שאתם לפחות נהנים מזה. ואנחנו נעבוד קשה, כן, עם שרוולים מופשלים, בנחישות – –

דבי ביטון (יש עתיד):

לך לעבוד, בשביל זה אתה פה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – בחריצות, באמונה, בהשקעה גדולה, במקצועיות ובהתמדה, נמשיך לשרת את אזרחי ישראל, אגב, כולם. כן, כי אני שר אוצר של כולם, כי זו הממשלה של כולם, כי מי שהסתכל על התקציב יראה שעברנו סקטור-סקטור, קבוצה-קבוצה באוכלוסייה, מדרג-מדרג ברמה הסוציו-אקונומית, ונגענו בכולם. הגדלנו את מענקי העבודה, מה שנקרא, מס הכנסה שלילי.

דבי ביטון (יש עתיד):

מה עם 6 מיליון לחדר מיון קדמי בשדרות?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אגב, עשינו שוויון בין גברים לנשים אחרי שנים שגברים הופלו לרעה במנגנון המעוות הזה – –

דבי ביטון (יש עתיד):

למה אתה לא מסוגל לענות על שאלה פשוטה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – שהיה עד לפני שהעברנו עכשיו את חוק ההסדרים, ונתנו נקודות זיכוי כדי שאנשים עובדים יקבלו יותר. ואנחנו מעמיקים, כן. שאל פה קודם מיכאל ביטון, אין לו סבלנות להישאר לשמוע את התשובה, על תוכנית אפס עד שלוש. קודם כול כולם – בואו, הרי צריך להבין: האוכלוסיות שמדורגות בסוציו-אקונומי נמוך יותר הן הרי הראשונות שנכנסות לתוך מעונות הסמל, ומקבלים שם. הגדלנו בצורה דרמטית, הרי, העמקנו היום את הסבסוד של מעונות היום, הוספנו תקינה, שיפרנו את שכר הסייעות. כל הירושה שקיבלנו מהם, אתה מבין, דודי, הרי אנחנו היינו צריכים לטפל בה.

דבי ביטון (יש עתיד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה מבין, תוך שלושה שבועות הבאנו הסכם עם ההסתדרות, עם יציבות, חמש ורבע שנים קדימה, מציאות וודאות, ושמרנו על המסגרות הפיסקליות. הבוקר – הינה שר החינוך יושב פה – הגענו להסכמה עם הסגל הבכיר באוניברסיטאות. גם שמרנו על המסגרת התקציבית, לא פרצנו אותה במילימטר, זה מה שאני הקפדתי. הבאנו שורה של הישגים דרמטיים שלא היו, שלא היו, בשיפור ההוראה באוניברסיטאות, וכן תמריצים. אגב, ותיקון עוול גדול מאוד בין מרצים מתחילים למרצים ותיקים. תוספות שכר במקומות הנכונים, תמרוץ למרצים ולחוקרים שהם טובים, יעילים, נותנים תפוקות. תיקנו עיוותים שהיו הרבה שנים. אתה ידעת שפרופסורים באוניברסיטה, כל שנה יש איזה סכום, לא יודע, כמה אלפי דולרים לצאת לכנסים בין-לאומיים? עד כאן הכול טוב יפה. רק מה קורה אם הוא לא נוסע לכנס? הוא צובר את הכסף.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לוקח אותו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בדיוק. הוא פורש לפנסיה, יש לו פה עוד 100,000 דולר, נצברו לאורך השנים, לוקח את זה הביתה. כסף של סבתא שלו. עכשיו זה נותן תמריץ כמובן לא – טיפלנו בזה עכשיו. היו קרבות קשים, ניהלנו, ופה הייתה תמיכה מלאה של שר החינוך. עבדנו יפה מאוד גם עם ור"ה, עם ועד ראשי האוניברסיטאות, עם הסטודנטים. הסכם טוב. הוא טוב כלכלית, הוא טוב לאיכות ההוראה האקדמית, הוא עושה סדר בכל מיני עיוותים היסטוריים, שוב, של שלטון מפא"י, נתנו לכל העיוותים האבסורדיים האלה להתגלגל פה במשך שנים במדינת ישראל. אנחנו באמת מייצבים את המשק, מייצבים את הכלכלה, לא מתעלמים מהקושי האמיתי של אזרחי ישראל ביום-יום. אדוני, רק בשורה אחת, אני חייב לשתף אותך. אתם יודעים, חבר הכנסת, השר אמסלם, אחד הדברים שהוא שם על השולחן, אדוני היושב-ראש, כשהוא נכנס למערכת הפוליטית זה לסייע, לא עלינו, למשפחות שמתמודדות עם מחלה קשה, סופנית, של בן משפחה וצריכות לרכוש תרופות שהן לא בהתוויה של הסל. ומדובר בסכומי עתק שמשפחה רגילה, אני לא יודע איך היא מצליחה לעמוד בהם, מגייסים פה את כל המשפחה ואת כל החברים ואת הכול ובסוף עוד צריכים לשלם על הדבר הזה מע"מ. חבר הכנסת אמסלם נלחם על הדבר הזה, בצדק, ושם אותו על השולחן. מייד אחרי שמוניתי לשר האוצר, דודי עוד לא נכנס לממשלה, עוד היו לו כל מיני עניינים, הוא תפס אותי ואמר לי: אדוני, בצלאל, זה ההישג הנדרש. נכון? זה ועוד דבר. הינה, אפרופו רגישות חברתית – לשמור על הסיוע לשכבות החלשות של סלי מזון במשרד הרווחה. קיימתי את ההתחייבות, נכון?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

והשר אמסלם עוד היה חבר כנסת, אז הוא היה יכול להגיש חוקים. הוא הגיש את החוק הזה, עשינו דיונים. אני מבשר לך, דודי, שפיצחנו את המודל, ואנחנו עושים עכשיו מבחן תמיכה בתוך רשות המיסים להחזר בדיוק על מה שדיברנו. בתוך פחות מחודש יפורסם מבחן התמיכה הזה. אני אעדכן אותך בכל הפרטים, כי עשינו הרבה שיעורי בית, מה קרה, למה זה נפל במקרים קודמים.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, לא הבנתי. המע"מ שאמסלם רצה, ביטלת?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יהיה עכשיו, דרך הוועדה להחזרי מס על בסיס מבחני תמיכה מאוד מאוד ברורים, מסלול מאוד מהיר, מאוד פשוט, לתרופות – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

לחולים, לחולי סרטן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כן, כן. מי שזה, יבוא ויקבל מייד את החזרי המע"מ ולא יצטרך לשלם את המע"מ. כי דודי צודק. הוא אומר: תשמע, ממילא המדינה אומרת: אני, מה אני יכולה לעשות? יש סל בריאות, מה שאני יכולה אני נותנת, מה שאני לא יכולה אני לא נותנת. אבל אתה עוד הולך להרוויח על הדבר הזה? אתה כמדינה לוקח לי על זה מס?

היו"ר ישראל אייכלר:

זאת הייתה הטענה שלו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

נכון. הטענה היא צודקת. והיה לנו דיון לפני שבועיים אצלי בחדר, ואני, השר אמסלם, אמרתי לך, נכון, אמרתי לך שאני מתחייב לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חודש, אמרת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תוך חודש? אז הינה, עברו שבועיים, ואני נותן לך את התשובה. ואנחנו נדבר על הפרוצדורות, כן ממשלה לא ממשלה, אבל הדבר הזה כבר רץ אצלנו בנתיב. קיבלנו הסכמה של כל הגורמים, ואני חושב שזו זכות גדולה. וכן, אנחנו נמשיך לעבוד אצל אזרחי מדינת ישראל ברגישות – –

היו"ר ישראל אייכלר:

ובעניין סלי המזון, ועדת הרווחה עוד מחכה – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כן. – – באמת ברגישות, במקצועיות, לא בפופוליזם, לא בפתרונות קסם הרסניים, שאולי בשנייה הראשונה הם איזה אופיום להמונים אבל אחר כך מרסקים את הכלכלה ואנשים משלמים עליהם ריבית והצמדה, אלא כמו שעושים באחריות. תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

– – – כמו – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני השר, אין מילה אחת על הגמלאים?

היו"ר ישראל אייכלר:

לא להפריע. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת העבודה וישראל ביתנו. עשר דקות, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני השר, מילה אחת על האזרחים הוותיקים. מה עשיתם להם?

נאור שירי (יש עתיד):

6 שקלים. 6 שקלים.

גלעד קריב (העבודה):

מה עשיתם להם? בכולם טיפלתם, אותם זרקתם מתחת לגלגלי האוטובוס. אל תשליכני לעת זקנה, כבוד השר.

מרב מיכאלי (העבודה):

כן, בואו, בואו נדבר קצת על שוויון בין נשים לגברים ומי פוגע בצבא ההגנה לישראל. בואו באמת. קודם כול אני רוצה לפתוח בניחומים מכל הלב למשפחות של סמלת ליה בן נון, סמל ראשון אורי יצחק אילוז וסמל ראשון אוהד שמעון דהן, שנהרגו בגבול עם מצרים. מדובר, חברות וחברים, בלוחמת ושני לוחמים שקיבלו צו גיוס וקיבלו על עצמם את השליחות הלאומית, הציונית, לשרת את מדינת ישראל, לבחור בתפקידי לחימה, לסכן את החיים שלהם, ולמרבה שברון הלב באמת הם שילמו בחיים שלהם עבור הביטחון של כולנו. זה, זה מה שהיה, זה מה שכולנו ראינו באירוע הטרגי והקשה הזה. אבל מה רואים בערוצי התקשורת של הקואליציה, שכל כך מאמינה בשוויון בין נשים לגברים? מה רואים אצלם בערוצים? אז בערוץ 14 רואים סקס, רואים ייחוד, רואים חוסר צניעות. רואים אישה וגבר צעירים ששומרים ביחד בלילה, והדבר היחיד שהם חושבים עליו זה מין; לא אחריות, לא שירות, לא אומץ לב, לא אחים לנשק. לא. מה שהם רואים זה מין. זה בערוץ 14, השופר הגדול והחזק מכולם. בערוצי התקשורת החרדית חושבים כל כך הרבה על מין כל הזמן, שפשוט בכלל לא מראים תמונות של נשים, ולכן גם כשהאישה היא לוחמת שנהרגה במילוי תפקידה, הם לא מראים את התמונה שלה אלא בין שתי התמונות של הלוחמים הם שמים תמונה של גדר. חפץ. הגיוני סך הכול, לא? מה זה בסך הכול? גדר – אישה, אישה – גדר, מה ההבדל? פשוט מוחקים. מוחקים לוחמת ששילמה בחייה על הביטחון של כולנו. ליה הייתה מספיק טובה בשביל לשלם בחייה להגן עליהם, לדאוג שהם יישנו טוב בלילה, אבל חלילה מלתת לה כבוד אחרון ושהתמונה שלה תוצג כמו התמונה של שני הלוחמים האחרים. זה לא. ליה הייתה מספיק טובה בשביל לשרת במקום שבו בנות ובני גילה החרדים פטורים מטעם עצמם, מטעם ההנהגה שלהם, מטעם הרבנים שלהם, מטעם הפוליטיקאים שלהם, שיושבים פה מטעם הקואליציה הזו, שנותנת להם את הפטור ומחפשת עכשיו דרך עוקף בג"ץ לתת להם עוד ועוד פטור: פטור משירות, פטור מנשיאה בנטל, פטור מהגנה על מדינת ישראל, פטור מלקחת חלק באחריות על מדינת ישראל. ההורים של ליה, במקום שבו הם איבדו את היקר להם מכול כשהם שלחו את הילדים שלהם לצה"ל – העורכים והכתבים והבעלים של התקשורת החרדית ישנים מצוין בלילה, הילדים שלהם לא חשופים לסכנות האלה, איך אומרים, ברוך השם, או ברוך נתניהו, או ברוכה הקואליציה הזאת, או ברוכות כל הקומבינות שסידרו להם את זה ומסדרות להם את זה לאורך השנים. מכונת הרעל המגעילה של קואליציה מפלה וגזענית לא מתביישת לבזות את זכרם של הלוחמים האלה ושל הלוחמת הזאת, וזה, חברות וחברים, לב המאבק הדמוקרטי שלנו, כי הקואליציה הזאת מאמינה שיש שווים ויש, איך להגיד, פחות – גם חיילים, גם נשים, גם כל מיני סוגים של אנשים לא יהודים אורתודוקסים. הם משרתים של השווים האלה; הם לא משרתים את המדינה, לא לא לא. אנחנו משרתים אותם. למשל, קראתי עכשיו בדה-מרקר, לדעתי, שבסוף השבוע, במשבר החום הנורא, במשבר החשמל הגדול, שבו הממשלה הזאת לא הצליחה לספק חשמל לאזרחי ואזרחיות ישראל, שבאמת נמקו ברגע של חום קשה ביותר, תיעדפו אספקת חשמל ליישובים דתיים בשביל שיוכלו לשמור שבת יותר בנוחות מאשר חילונים, שהשבת שלהם, איך להגיד, פחות נחשבת. למשל, תכף יצביעו פה על קומבינה לרב העיר צפת, שיש לו באמת רקורד אדיר של התבטאויות גזעניות כמו קריאות לא להשכיר דירות לאזרחיות ולאזרחים ערבים, התבטאויות נגד נשים, נגד שירות נשים, נגד זכותן של נשים להתקיים לא לפי מה שהרבנים נראה להם וטוב להם. אז בית המשפט העליון, זה שאתם רוצים לחסל, באמת הורה אחרי אין-ספור פניות שאין מנוס מלהעמיד אותו לדין משמעתי. ועכשיו אתם רוצים למרוח את זה, למרות שאתם כבר בביזיון בית המשפט, ולהעביר את זה למשרד לשירותי דת כדי שיסדרו לו עוד הנחה ועוד קומבינה. כן, בטח, כי כאמור, יש שווים, רבנים, שיכולים לעשות מה שבא להם ולהגיד מה שהם רוצים על מי שהם רוצים, ויש כל מיני משרתים מכל מיני סוגים ששווים פחות לפי התפיסה של הקואליציה הזאת. ראינו מה אתם חושבים עלינו, ראינו במה שעכשיו אתם קוראים לו חיוך, החיוך של מי שמיניתם לשר, שיקלי, עם האצבע המשולשת, שאין לי ספק שהאצבע המשולשת נועדה להרים, כמו שאומרות אצלנו, לשלוש הרשויות, לחוזקן, עצמאותן והפרדתן. אבל במשלחת העצומה הזאת של מלא מלא ממשלה וקואליציה, שנסעה לארצות הברית לחגוג, שלחתם שר שעושה אצבע משולשת ליהדות ארצות הברית, לישראליות והישראלים שבאו כדי להיאבק על הדמוקרטיה של מדינת ישראל, שהם חלק ממנה. שלחתם אותו לעשות אצבע משולשת, אבל האמת היא שאתם עושים אצבע משולשת גם לממשלת ארצות הברית, לממשל בארצות הברית, לנשיא האמריקני. לא רק שבניגוד לכל הבקשות וההתבטאויות ובניגוד לאינטרס הביטחוני הישראלי הראשון במעלה ביטלתם את חוק ההתנתקות בחומש, אלא שעכשיו הלכתם והקמתם שם, בניגוד לחוק הישראלי, בתקדים נוראי, מסוכן, שלא היה כמותו, ישיבת התנחלות חדשה, נגד כל אינטרס ישראל ונגד האינטרס הראשון במעלה של היחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית. אצבע משולשת לממשל האמריקני. אבל היה יפה לראות בביקור האמריקני הזה את יושב-ראש ועדת החוקה, איש ההפיכה המשטרית, חבר הכנסת רוטמן, לא עומד בלחץ הבסיסי של מישהי שאומרת לו, מי תשמע, את האמת בפנים על ההפיכה המסוכנת שהוא מוביל, וחוטף לה את המגפון. וואו. על זה אמרה גולדה מאיר: מי שלא יכול לעמוד בחום שלא ייכנס למטבח. איך להגיד, הדגמה של סתימת פיות בצורה המפורשת ביותר. המרצע יוצא מהשק. האמת נחשפת. כל פעם שאומרים לכם את האמת הקשה בפנים אתם מביאים עוד הסתה, עוד אלימות, עוד שקרים שעושים דה-לגיטימציה. אז בתור הממשלה בראשות האיש שב-2009 הבטיח למוטט את שלטון חמאס ומאז חיזק אותו, הגדיל אותו, העביר לו דולרים, עשה איתו עסקאות על איך לא מתקיפים אותו, שומרים עליו ומאתרגים אותו. הוא הבטיח מאז 2003 לבטל את הפריפריה, לבטל את הפריפריה הוא הבטיח. ואז שוב הוא הבטיח, עכשיו, לבטל את הפריפריה והבטיח ממש עכשיו, לאחרונה, חינוך חינם לגיל אפס עד שלוש. אזרחיות ואזרחי ישראל משלמים את מחיר השקרים, האפליה, הקומבינות, השחיתות בכל תחום מתחומי החיים שלנו, בביטחון הלאומי והאישי, עם האלימות והרציחות שמשתוללות פה ברחובות במספרים חסרי תקדים; עם מחיר הכלכלי של החיים האלה, שיותר ויותר אזרחיות ואזרחים לא מצלחים לעמוד בו ונופלים, פשוט נופלים – –

היו"ר ישראל אייכלר:

נא לסיים.

מרב מיכאלי (העבודה):

– – מתחת לגובה הריבית וגובה המחירים.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

מרב מיכאלי (העבודה):

וכמובן – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

מייד.

מרב מיכאלי (העבודה):

וכמובן, בזכות הבסיסית לשוויון כאזרחיות ואזרחים בישראל.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

מרב מיכאלי (העבודה):

אבל אל דאגה, חברים. לא לעולם חוסן.

היו"ר ישראל אייכלר:

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם מתבקש להשיב על ההצעה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בראש ובראשונה אני רוצה להודות לשר האוצר על כך שהיום בישר לי את הבשורה הטובה שאנשים שרוכשים תרופה מצילת חיים שלא נמצאת בסל הבריאות, מדינת ישראל תחזיר להם את המע"מ. דרך אגב, ביום הראשון שהגעתי לכנסת זה החוק הראשון שהנחתי. לא אלאה אתכם, אבל אחרי שעברנו את כל המהמורות, היום קיבלתי בשורה מאוד משמחת, ובאמת שאפו גדול. בסך הכול זה חסד של אמת, אנשים שבסופו של דבר מאריכים להם את החיים והם חוזרים לחיק המשפחה לעוד כמה חודשים. זה באמת תיקון – הייתי אומר – של רוע אמיתי שהמדינה בעצם התנהלה בו עד היום. כמובן שאני מודה לו גם על הסיכום שהיה לי איתו על השארת מה שנקרא 100 מיליון שקל בביטחון התזונתי כך שאנשים ששני בני הזוג עובדים ויש להם ילדים, הם מקבלים סיוע דרך הרשויות, דרך אגב, באופן חודשי ומכובד, דרך כרטיסים מסודרים ובאמת שאפו גדול. עכשיו אני רוצה לענות לך. שמעתי את חברת הכנסת מרב מיכאלי. איך אמרת, חברת הכנסת מיכאלי? אמרת: יש שווים ויש שווים פחות. את צודקת, אתם שווים יותר, תמיד, ואנחנו שווים פחות. איך אמר דן חלוץ? המדינה זה אנחנו. איך אמר בן כספית? התל"ג צועד באיילון. כאילו בערך 70% מהמדינה לא עובדים. מדינה של אבא שלכם, אתם מתנהלים במדינת ישראל כאדוני הארץ לכל דבר ועניין. הרי את הבחירות שהפסדתם אתם לא מוכנים לקבל. אתם לא מתביישים? איך אמר לואי ה-14? המדינה זה אני. אצלכם אתם זה המדינה, המדינה זה אתם, לא משנה אם תהיו 10% מאזרחי מדינת ישראל. מה זה חשוב? אתם המבינים. אתם המובילים. אתם נמצאים בכל הברזים במדינה – וזה מה שאנחנו מנסים לשנות, ואתם לא מאפשרים את זה, באלימות. את דיברת על חבר הכנסת רוטמן? הרי ראיתי בטלוויזיה רק לפני שבוע, כמעט שלחתם אותו לבית חולים. אם לא היה שם יס"מ, הבן אדם היה מגיע לבית חולים. הדבקתם לו, השחתם לו את האוטו. איך אתם אומרים – מדבקות, מדבקות קטנות לאוטו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לבית קברות היה מגיע.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בתוך האוניברסיטה שהזמינה אותו להרצות לא נתנו לו לדבר, כאילו אוניברסיטה של אבא שלכם. ועוד היום אנחנו עושים הסכמים עם אותם אנשים ונותנים להם עוד כסף כדי שיעזרו, שימשיכו לסתום לנו את הפה באוניברסיטה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אנחנו נותנים להם כסף – של אבא שלך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני, בסוף זה החלטה של הממשלה, הממשלה שלנו.

נאור שירי (יש עתיד):

הממשלה של העם, לא שלך. זה הפתרון שלך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רק רוצה להראות לכם את האלימות, את ההתנהגות הנבזית שלכם. תמיד האמנתי בזה ואני מאמין בזה ואמרתי את זה שנים פה: אתם האנשים הכי אלימים, הכי שקרנים במדינת ישראל.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אין מילה על זה שרוטמן חטף מגפון? זה לא אלימות? תלש ממנה מגפון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואתם באמת האנשים הכי אנטי-דמוקרטיים. זה השמאל בעולם. דרך אגב, זה לא מאפיין רק אתכם. זה השמאל בעולם.

שלי טל מירון (יש עתיד):

שמאל זה לא מילת גנאי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תמיד מתנשא, עם האף למעלה. כל פרופסור קורא לכל מי שהוא לא הוא – בוודאי לחרדים – "טפילים", לא משנה. כל הקריאות האנטישמיות. אבל לא שמענו אף אחד מכם, דרך אגב – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

גינית את רוטמן, שחטף את המגפון?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מה רוטמן? דרך אגב, אם היית מסתכלת – את יודעת, כבר אמרו חז"ל, חצי אמת גרועה מהשקר. הרי מה קרה שם?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זה מה שאתה עושה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בא אותו אחד עם הרמקול, דחף לו את זה לתוך האוזן ודרך על אשתו. את זה לא ראיתם.

שלי טל מירון (יש עתיד):

עומדים שם – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל מה ראיתם? שהוא משך לו את הרמקול. אני מתפלא שהוא משך לו רק את הרמקול.

גלעד קריב (העבודה):

ותקף אישה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה מבין? אצלכם זה תקף אישה. אתה לא מתבייש? הרי אתה יודע שאתה משקר. הרי אתה יודע שאתה משקר.

שלי טל מירון (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מה שאומרים עלינו זה חבל על הזמן. אבל על מנדלבליט? פרשת משפטים – בושה, בשבת עצרו את האישה. לא שמענו אף אחד מחלל אצלכם, אומר מילה, בגלל שככה אתם בנויים. אצלכם אסור לעצור מפגינים, אסור חס ושלום להפעיל מכת"זיות, שום דבר. רק לימין מותר לרסק את העצמות – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – מותר לעשות אלפי מעצרים.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא להפריע, בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ככה זה עובד. ואתם באים לכאן ועוד לא מתביישים לבוא ולומר שיש שווים יותר ויש שווים פחות? בוודאי שאנחנו שווים פחות, לשיטתכם. אתם לא מקבלים את התוצאות של הקלפי. אם הייתם יכולים לזייף אותן עכשיו, זה מה שהייתם עושים.

שלי טל מירון (יש עתיד):

זה המחלקה שלכם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן, תבינו, הרי הסיפור לא על חוק כזה או אחר. אתם אנטי-דמוקרטיים בבסיס, בנשמה, בגלל שאתם אליטיסטים, אתם אדוני הארץ. מי אלה, כל אלה פה, הערב-רב הזה, הטיפשים האלה? מי אלה? אנחנו פה – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

איזה אליטיסטים?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנחנו מנהלים את הצבא ואנחנו מנהלים את האוניברסיטאות ואנחנו מובילים את הכלכלה, ורק אנחנו נהיה בפרקליטות ורק אנחנו נהיה בבית המשפט העליון. למה? איך אהרן ברק אמר? לא מצאתי מרוקאי אחד. רציתי להגיד לו – תשמע, היה איתו עוד ריאיון, אתה שומע, שר החינוך? תשמע קטע. אני שומע אחרי זה ריאיון נוסף. בהתחלה חשבתי נפלט לו מהפה.

שר החינוך יואב קיש:

מי?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אהרן ברק. אז היא שאלה אותו: תגיד, אתה מצטער שבאמת אמרת את הביטוי "לא מצאתי מרוקאי"? אז הוא אמר לה: למה, בואו נעבור לעובדות, בשנות החמישים חיפשנו – לא משנה שהוא היה בגיל עשר בשנות החמישים, אז מי זה ה"חיפשנו" – ולא מצאנו. למה? בגלל שהוא היה צריך להיות עורך דין. לעלות. שופט צריך להיות עורך דין, ולא היו עורך דין. אני רוצה להגיד לך, מר ברק, אתה יודע, בכל פעם אני משתאה מגודל הבורות שלך. מה חשבת? הרי מרוקו הייתה קולוניה צרפתית עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. מה חשבת, איך התנהלו בתי המשפט במרוקו? מה נראה לך, היו בדואים? הרי מה שקרה, הצרפתים הם הנחילו שני דברים: 1. מערכת המשפט; 2. את יחסי החוץ. מה חשבת שהיה שם? תדמיין טיפ-טיפה. מה נראה לך? איך שפטו שם? בזריקת קוביות, במכות ברחובות? היו שם בתי משפט יותר מפוארים מבמדינת ישראל, ותקופה יותר ארוכה, בדיוק כמו שכשהמדינה קמה היא נשענה על המשפט הבריטי ועל שופטים שהיו בתקופה הבריטית. אז מה נראה לך, שבמרוקו לא היו יהודים עורכי דין? רוב עורכי הדין במרוקו היו יהודים, או חלק גדול מהם. אבל כשהוא הגיע לארץ שלחו אותו לקרן קיימת. אתה מבין למה לא ראית? תחשוב טיפה, תחשוב. תחשוב. זה פשוט פגיעה באינטליגנציה כשאתה מדבר ככה. לכן, אדוני היושב-ראש, היות שיש לי עוד סיכום ויש לנו דיון סיעתי, אז בוא נתחיל.

שלי טל מירון (יש עתיד):

זו הייתה הקדמה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה היה רק הפרומו. נמשיך אחר כך.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. בהתאם לתקנון הכנסת נעבור לדיון סיעתי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת נאור שירי מטעם יש עתיד. שלוש דקות, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, תודה לשר דודי אמסלם על עוד מופע באמת מרהיב של בכיינות, שיסוי ופיצול החברה הישראלית. האמת היא שאתה יכול ללמוד מחבר הממשלה החדש שלכם, מה שמו, אבי מעוז, שממספר את הנאומים שלו. לפחות הוא יוצר איזו קוהרנטיות ואפשר לבוא ולהגיד: אה, פספסתי את פרק 69, אני אדלג ישר לפרק 70. אז נאום השיסוי והפילוג מס' 600 שלך – באמת כל הכבוד. אני אנצל את העובדה – לחזור על דברים. רגע, החלטתם מי נשאר? שאני אדע עם מי לדבר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

למה חשוב לך?

נאור שירי (יש עתיד):

מאוד חשוב לי. דווקא אליך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דבר.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, כי יש לי נאום שהכנתי לקיש, תושב עירי הנכבד, ויש לי נאום שעכשיו אתה – – –

שר החינוך יואב קיש:

דבר על שדרות.

נאור שירי (יש עתיד):

בסדר, אוקיי. אז אני אחזור על דבריי, כי דודי אמסלם באמת עומד בצורה מופלאה, ויש לך יכולת לתווך לנו את הרצון האמיתי שלך לפרק את החברה הישראלית, כי בסוף זה המהות שלך. ואני חושב שאתה, לפחות בציבור שלך, נתפס כמישהו שבאמת רוצה להביא לשוויון חברתי ושוויון הזדמנויות בחברה הישראלית.

אופיר כץ (הליכוד):

מה רע בזה?

נאור שירי (יש עתיד):

אני מפרגן לו. תכף תראה. אתה תקעת לו את החוק על מע"מ אפס לתרופות, אבל תכף אנחנו נדבר על זה; או שלא, כי לא יהיה לי זמן. אבל מה, דודי אמסלם, בסוף, אחרי כל כך הרבה נאומים שהוא בא ומציין – אני אשמח שתקשיב לי, אדוני השר, כי אני ציפיתי שתהיה לפחות, באמת, עם כובד משקלך הנומינלי בליכוד, באמת יש לך כוח, שאתה תבוא ותהיה השר לשוויון חברתי ותביא בשורה אמיתית לאותו ציבור. אבל במקום זה עברתי עכשיו על החלטת הממשלה שלך, ואתה אחראי – שימו לב, הקהל: הוא לא אחראי לצמצום הפערים בחברה הישראלית; הוא אחראי למה? על מחלקת חוקרים פרטיים; על יחידה להמרות דת, העדות הנוצריות ומרשם ברית הזוגיות; מחלקת שומת מקרקעין; מחלקת – זה באמת תפקיד מאוד משמעותי, מה שאני הולך להגיד לך – מחלקת תרגום אומנות בין-לאומית, מדהים; חבר ועדה לבחירת דיינים, ואתה גם אחראי למחלקת רישוי נוטריונים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מה אתה רוצה?

נאור שירי (יש עתיד):

מי שבא לשנות סדרי עולם בחברה הישראלית, כמו שאתה תמיד מתאר פה בפתוס – ויש לך את העמידה הזאת שאני לא יודע לחקות אפילו – איפה זה? מה אתה עושה? ישבת פה במקומו של דני דנון, עשית שרירים רציניים לבנימין נתניהו, אמרת: אני בא לשנות, ובסוף אתה אחראי למחלקה לתרגום אומנות בין-לאומית, דודי אמסלם.

היו"ר ישראל אייכלר:

אמנות בין-לאומיות.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא מזלזל בזה, אתה מזלזל בזה. אתה מזלזל בנו בכל דקה שאתה עולה פה לנאום. אתה מזלזל בנו. אתה לא מכיר אותנו בכלל. אתה החלטת שכולנו אליטיסטים. אין לך מושג מאיפה באתי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חבר הכנסת – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. נאור, שלוש הדקות עברו.

נאור שירי (יש עתיד):

אין לך מושג מאיפה חברי הכנסת באו. זו בדיוק הבעיה שלך, שאתה נואם פה ואתה רק משסע, ובסוף מה? בסוף למה אתה אחראי? על מחלקת שומת מקרקעין.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אתה סיימת.

נאור שירי (יש עתיד):

ככה לא מצמצמים פערים חברתיים, השר דודי אמסלם.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אלון שוסטר, מטעם המחנה הממלכתי, שלוש דקות.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, השר, כנסת נכבדה, מי שפגע בכלכלת ישראל לא לחינם אלא למטרות רעות מנסה את הבלתי-אפשרי – לייצב כלכלה מתקדמת במשטר לא דמוקרטי במדינה לא שוויונית, לאומנית, קיצונית, בלי לעודד פריון של ציבורים שלמים. אני נדהם אל מול הסיפורים השונים. אנחנו כנראה חיים בעולמות אחרים לחלוטין. אנחנו לא רוצים לחיות במדינה שוויונית? אנחנו מבקשים שהכול יבוא אלינו? אנחנו מבקשים שותפים. אנחנו מבקשים, מתחננים, שציבורים רבים נוספים ימצאו מזור בתקציב המדינה כדי לשפר בדורות הבאים, בדור או בשני הדורות הבאים, את רמת חייהם ואת איכות חייהם, וביחד – את המפעל המשותף הזה שאנחנו מקימים. אנחנו מייחלים לכך שציבורים שלמים יצטרפו אלינו. אגב, "אלינו" זה לא לאופוזיציה, אלא לאותם אנשים שמשרתים בשירות לאומי ובצה"ל ועושים את מה שצריך. לא מגיע צל"ש על עצם העניין; ליחידי סגולה – כן. אנחנו מבקשים איזה ציון מיוחד לנו? מה פתאום, מאיפה המחשבה הזאת? אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה סדר הדברים השתבש לחלוטין. אדוני היושב-ראש, באיחור אלגנטי של חמישה חודשים ראש הממשלה הקיץ הבוקר סוף-סוף מתרדמת המרד נגד מגילת העצמאות, והולך לעסוק באחד הנושאים שהוא עצמו הציג כנושא המרכזי, והוא יוקר המחיה. אנחנו יודעים שלטפל בבעיה קשה זו זה אכן עניין מסובך ודורש תשומת לב. אנחנו יכולים לוותר עליו במשך ארבעה-חמישה חודשים? ללכת לסמטאות אפלות שלא רק לא תורמות לכלכלה אלא מזעזעות את אמות הסיפים של היכולת שלנו לייצר כאן כלכלה מתקדמת, כלכלה חופשית, כלכלה אופטימית, לעודד את הבנים והבנות שלנו שיש עתיד כאן במקום הזה. מתחילת החודש, והחודשים האחרונים, שוטף אותנו גל של התייקרויות. הממשלה לא נותנת לנו מזור, לא נתנה לנו מזור בתקציב המדינה. לא הייתה בו בשורה אחת משמעותית לפריון, להגדלת הפריון, ובוודאי לא בשורה כלשהי לאזרחים הוותיקים. שנינו מתקרבים לשם, ויש לנו אולי קרובים וחברים שהיו צריכים, אדוני היושב-ראש, לראות מזור בתקציב הזה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

בלי מיגון בצפון, בלי גנים ממוגנים בדרום ותמורת אחוז מההסכם הקואליציוני משסים אחד בשני בקרן הארנונה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה, חבר הכנסת שוסטר. השר מיכאל מלכיאלי, מטעם סיעת ש"ס, בכבוד.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שהנושא של האי-אמון, שבא לדבר בכלל על מה שהאופוזיציה תוקפת את הממשלה – אני כן הייתי רוצה לשתף: הבוקר היינו נוכחים בדיון ראשון של ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה. למה אלעזר צוחק?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מחייך.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

למה אתה מחייך?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כי ניסינו להבין היום את ההבדל בין הקבינט לבין ועדת השרים.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

עם מי ניסית להבין והוא לא הסביר לך? בדיוק ברוך שכיוונתי – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, השווינו. לפעמים אנחנו מנסים להבין לבד.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, לזה אין שוטנשטיין. לזה יש, לבבלי יש; לדברים שלי אין, כי אין פירוש רש"י.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אז גם לזה יש. עכשיו סוף-סוף מותר שוטנשטיין, לא ידעתי. לא תמיד היה מוכר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

למה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מי התחיל עם הפרשנות של התלמוד?

היו"ר ישראל אייכלר:

השר, זה על חשבון הזמן שלך.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא. שטרן שאל פה שאלות, צריך לענות לו.

היו"ר ישראל אייכלר:

אבל הזמן שלך עומד להסתיים.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני אומר כך: שאלת שאלה נכונה. מה ההבדל בין הקבינט בנושא הכלכלי לבין ועדת השרים?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מי עומד בראש שניהם?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

פה זה ראש הממשלה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ובשני?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני לא חבר, אז אני לא יודע.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ראש הממשלה. אני יודע. הינה, אני אומר לך.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

בסדר. אני נוהג – מה שאני לא יודע אני לא מדבר. אני חושב, היה דיון מאוד מאוד עמוק, מקצועי, מעמיק ואמיתי, ושם לובנו כל סוגיות הליבה האמיתיות. אדוני היושב-ראש, אתה רואה, גרף אחרי גרף – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

למה לא לפני אישור התקציב? למה לא לפני?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

– – שיוקר המחיה בישראל הוא לאין ערוך יותר גדול בכל המוצרים: מוצרי יסוד, מוצרי ריהוט.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

למה לא עשיתם את זה לפני אישור התקציב? למה הייתם צריכים לאשר תקציב ורק עכשיו לדון – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

שאלה מצוינת. אני קולט מהר. שאלה טובה. מה התשובה לשאלה הזאת? פה זה לא רק עניין של התקציב. יש בעיה גם ברגולציה של מדינת ישראל.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בסדר. למה לא לפני התקציב?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא. יש מקומות שבהם אין תחרות. יש שליטה של מונופולים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

עדיין, למה לא לפני התקציב? כי זה היה נכון יותר להשקיע – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, זה לא נכון. גם אני חשבתי כמוך עד שהגעתי לדיון וראיתי שהבעיות האמיתיות של הכלכלה במדינת ישראל – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הן לא קשורות לכסף.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, הכול כסף. בעיית הרגולציה היא בעיה, והמונופולים – בעיות חמורות מאוד. אני רוצה באמת לברך את ראש הממשלה, שלקח על עצמו להיות יושב-ראש של הפורום הזה, ואני מקווה שיביאו כמה שיותר מהר פתרונות אמיתיים ליוקר המחיה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גם אנחנו מקווים.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת אליהו ברוכי, מיהדות התורה, שלוש דקות.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, "טוב ללכת אל בית אבל", כך אמר החכם מכל אדם, שלמה המלך. הסיבה לכך, והיא פחות מוכרת, היא סוף הפסוק, שבו הוא כתב: "והחי יתן אל לבו". כשאדם מגיע לבית האבל הוא לא בא רק לתת, הוא לא בא רק לנחם, הוא בא גם כדי לקבל, כדי לקחת אל הלב שלו את העוצמות והתובנות שיש בבית שבו יושבים שבעה. אתמול הגיעו יחד אל בית האבלים של מרן ראש הישיבה הרב גרשון אדלשטיין, זכר צדיק לברכה, ירון אנג'ל ועמר בר לב. הפעם האחרונה שבה ביקר בר לב בסביבה הייתה, כזכור, לפני חודש, כשהוא הגיע להפגין מול ביתו של מרן ראש הישיבה. הביקור הזה בבית האבלים היה חשוב מאוד לחברת אנג'ל, זה לא סוד. בניגוד לכל מה שסיפרו לנו או ניסו לספר לנו בחודש האחרון על הרווחים של החברה, את האמת כולנו יודעים. הקונה החרדי הוא קונה חכם. הוא נזהר ממותרות שפוגעות פגיעה כלכלית בעשרות אלפי משפחות, אבל הוא נזהר עוד יותר מקנייה שיש בה כדי לתמוך בפגיעה בגדולי ישראל. גם לי הייתה הזכות לבקר בביתו של ראש הישיבה לניחום אבלים. עשרות אלפי אנשים עברו שם השבוע כדי לנחם, וגם, ואולי בעיקר, בשביל להתנחם – בשביל לקחת עוד נשימה אחרונה מחדר הלימוד שלו, בשביל לקחת עוד הצצה לצניעות ולפשטות שבהן חי ראש הישיבה, זכר צדיק לברכה. הביקור של בר לב שם אתמול החזיר אותי אחורה לתחילת המחאה. צמד המילים "מחאה ספונטנית" נאמר שוב ושוב ושוב בחודשים האחרונים. טובי המוחות בעולם הפרסום עמלים כדי להכתיר את המחאה הממומנת כמחאה ספונטנית. האם היא באמת כזאת ספונטנית? עו"ד גלעד שר, ממובילי המחאה, סיפר לא מזמן שהפגישה הראשונה של ראשי המחאה הייתה שבועיים לפני הקמת הממשלה, כלומר שלושה שבועות לפני ששר המשפטים יריב לוין הציג בכלל את הרפורמה המשפטית. אז על מה בדיוק המחאה? גם אנחנו לא יודעים. אלה נושאים משתנים. אבל ברור שהיא לא ספונטנית. הבחירה של הציבור החרדי להימנע מרכישת מוצרי אנג'ל לא באה לעולם בגלל עצומה של רבנים ולא בגלל קמפיין יזום. היא גם לא באה לעולם בגלל שנאה. היא באה בגלל אהבה, אהבה שאין לה אח ורע; אהבה שנרכשה בעמל של יגיעת התורה. נכון, לא כל אדם חרדי מתייגע בתורה; אבל כל אחד שניסה לעשות זאת – די בניסיון הזה כדי להבין כמה צריך לאהוב ולהוקיר את אלו שלא רק ניסו, אלא גם הצליחו. אם אין קמח – אין תורה; אם אין תורה – אין קמח. הלוואי וניקח כולנו אל הלב את האהבה לתורה וללומדיה. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, הציונות הדתית.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "הפגנה, לא חשוב על מה", כך צועקים הילדים, וכך נדמה שמתנהלת האופוזיציה במדינת ישראל. מה נראה לכם, שכולנו מטומטמים? שלציבור בישראל אין מושג? נראה לכם שאף אחד לא שם לב שבגלל חוק שהיה נותן רוב לקואליציה במינוי שני שופטים בקדנציה סך הכול – רק בגלל זה נרמלו פה את הסרבנות? נרמלו פה משטרה שלא מנסה לעצור חסימות כבישים, ולא מנסה לעצור שיבושים נרחבים בחיי כל תושבי המדינה? אתם האופוזיציה הראשונה בתולדות ישראל שההסתדרות מובילה עבורה שביתה לא חוקית שבשמה אפשר להשבית גם את נתב"ג ולאיים שרופאים לא יגיעו לבתי חולים. אתם אלו שמדברים על שינוי כללי המשחק? זה אמיתי? רק לפני שבוע עומד כאן, על הדוכן הזה, יושב-ראש האופוזיציה של מדינת ישראל – אחרי שחבר כנסת עובר תקיפה אלימה ובריונים מדביקים לו מדבקות על כל השמשה של הרכב, עומד כאן יושב-ראש האופוזיציה ומקטין, מזלזל בתקיפה האלימה הזו, פונה לרוטמן ואומר לו: מה אתה מתבכיין, תקפה אותך מדבקה? הדבר הזה הוא סוג של רוח גבית לאלימות. לאן נראה לכם שכל הדבר הזה יוביל? ועזבו שנייה מה יהיה עם הרפורמה ואילו חוקים הממשלה תוביל – הרי גם לכם ברור שאף אחד מן היושבים בקואליציה הזו לא רוצה לכפות עליכם שום דבר חריג; אתם הרי יודעים שהשקרים וההזיות סטייל "סיפורה של שפחה" הם ניצול ציני של בורות במקרה הטוב ורשעות במקרה הרע. יושבים פה באופוזיציה אנשים רציניים מאוד – מנכ"לים לשעבר, מחנכים בחסד, אלופים ואפילו רמטכ"לים לשעבר – מה, אתם לא קולטים לאן כל זה מוביל? אתם לא מבינים מה קורה מתחת לידיים שלכם? לאן מוביל הנרמול של האלימות וההסתה האלה? הסיפור הגדול הוא באיזה מדינה ובאיזה חברה אנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו – בחברה שבה אפשר להסית ולנרמל אלימות, או חברה שבה יש מקום שבו מנהלים ויכוחים ודיונים ומקבלים הכרעות בכבוד? למקום שבו כל דאלים גבר, או למקום שבו פותרים ויכוחים בצורה דמוקרטית? למקום שבו אלימות היא קו אדום שאסור שייחצה לעולם, לא משנה מה, או לאלימות בקריצה מהצד הנכון של המפה הפוליטית? לנבחרי ציבור שמפתחים מיומנות להתכבד בקלון חבריהם, או לנבחרי ציבור שיודעים לנהל ויכוחים בצורה מכובדת? זה הזמן שלכם – ואני מדבר פה לאנשים באופוזיציה שבאמת עשו דבר או שניים בחיים, וחינכו דורות של אנשים במדינת ישראל – זה הזמן שלכם לגלות מנהיגות ולשים סטופ לטירוף. אפשר, מותר וצריך להתווכח, אבל פה, בבית הזה, בכבוד – לא באלימות ולא בהפחדה. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר, מטעם עוצמה יהודית, שלוש דקות.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, "אינני מסכים לאף מילה שלך, אבל אני מוכן למות על זכותך לומר אותה", אמר וולטר, פילוסוף, סופר ואחד מאנשי הרוח הצרפתים מהמאה ה-18. חבריי חברי הכנסת, אינני מתכוון למות, אך אני בהחלט רואה בזכות המחאה אינטרס חשוב לא רק לאזרח הרוצה לבטא את דעותיו אלא גם לשלטון אשר חפץ באזרחים אכפתיים ומעורבים. בין האזרחים לשלטון מתקיים הליך מתמשך של קשר דואלי מתמיד, אם באמצעות בחירות אחת לכמה שנים, שבהן מביע האזרח את השקפת עולמו – –

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת סוכות, אתה מפריע לריכוז של – – –

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

– – ואם באמצעות האפשרות למחות על אירועים מסוימים. זכות המחאה מבטאת חופש ביטוי פוליטי, והיא ערך חשוב בציפור נפשה של הדמוקרטיה. זכויות המחאה קיימות ומעוגנות בחוקי מדינת ישראל כחלק מזכויות יסוד הקיימות במדינת ישראל, כיאה לשלטון במדינות מתוקנות. אולם הדואליות הזו מחייבת את שני הצדדים. אני מאמין באמונה שלמה שהמפתח לדמוקרטיה נמצא בלבבות, ואם היא תמות בלבבות, איש לא יוכל לעזור לה. אולם זוהי לחלוטין האנטיתזה למדינת ישראל; כאחת הדמוקרטיות החזקות בעולם מדינת ישראל הינה עובדה חיה וקיימת, ללא קשר לרפורמה המשפטית. אופי המחאה שחווינו בחודשים האחרונים פרץ את גבולות הדמוקרטיה ברגע שלבש טקטיקה של סחיטה שפוגעת באופן חמור במדינת ישראל, בכלכלה, ואף מנסה לזעזע את ביטחון המדינה באמצעות צורות ופגיעות שאינן לגיטימיות בצה"ל. אין כל קשר בין הרפורמה לכלכלה, אדוני היושב-ראש, אולם בניסיונות לפגוע ביסודות אלה ישנו יסוד חמור של פגיעה במדינת ישראל וביכולת להגן עליה. לצערי גבולות המחאה אשר חרגו ממסגרתם – וביניהם לבין הרפורמה אין מאום – הוכיחו עד כמה הציבור במדינת ישראל נאמן למדינה, וערכי נאמנות למדינה ולצבא מורמים מעל לכל מחלוקת. אלא שכאן, לצערי, קומץ מאנשי המחאה לא פסק. הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות הינו קשר עמוק של מחויבות מוסרית מתוך סולידריות הקיימת בתודעה הלאומית שלנו: כולנו בני עם אחד עם גורל משותף. המחויבות והאחריות של מדינת ישראל כלפי יהדות התפוצות באות לידי ביטוי כבר במגילת העצמאות, אשר מתייחסת למדינת ישראל, גם לנדידתו של העם היהודי. בלשון מגילת העצמאות שכולנו מכירים: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות. אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב היהודי בעלייה ובבניין, ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל". מחויבותה של מדינת ישראל ויחסה המחבק ליהדות התפוצות עברו במרוצת השנים עליות ומורדות בשל השתנות הדורות, אירועים פוליטיים, אדוני היושב-ראש, גישות שונות ודור חדש אשר רואה את הקשר שלו למדינת ישראל כקשר דו-צדדי, אשר רוצה גם להשפיע. מתוך סולידריות זו ומחויבות זו מקימה מדינת ישראל בשנת 1999 את משרד התפוצות, וממנה שר מכהן – –

היו"ר ישראל אייכלר:

משפט סיכום.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

– – אשר מהווה חוליה מקשרת ומחברת בין מדינת ישראל לתפוצות. אני ממש מסיים, אדוני היושב-ראש. אתמול התקיימה בארצות הברית הצעדה המסורתית המתקיימת מדי שנה, כאשר יהדות ארצות הברית צועדת יחד עם נבחרי מוסדות המדינה והשלטון מתוך סולידריות למדינת ישראל, כאשר המחלוקות והדעות השונות נמצאות בצד, והאירוע הזה מהווה אך ורק חיבור והזדהות עם גורלנו המשותף, והוא מדינת ישראל. אתמול ראינו לראשונה אירוע חריג שלא היינו רגילים אליו עד כה; היה נהוג להשאיר את המתח והמחלוקות בגבולות המדינה, ואילו בחוץ לנהוג מתוך גאווה לאומית, ממלכתיות וכבוד לנבחרי המדינה ולסמליה; אתמול קרה דבר בישראל, או יותר נכון בארצות הברית, אדוני היושב-ראש, כאשר אנשים באו מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל וחצו את הגבולות.

גלעד קריב (העבודה):

על מי אתה מדבר, חבר הכנסת רוטמן?

היו"ר ישראל אייכלר:

לא להפריע.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אני שואל אותך, חברי חבר הכנסת קריב, מה הקשר בין הניסיונות לערער את ביטחון המדינה באמצעות פגיעה בצבא, לערער את הכלכלה, ניסיונות לפגוע במדינת ישראל, לבין הרפורמה? תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

ראית ערוץ 14, שאתה מדבר על פגיעה בצבא? ראית ערוץ 14? אתם מדברים על פגיעה בצבא.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת חמד עמאר מטעם ישראל ביתנו. איך אומרים? חמֶד או חמַד?

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

חמֶד. תתקן את עצמך.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, אמרתי חמד.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אמרת נכון? יפה מאוד. תסתכל על הזמן.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מאפס לך.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, התלבטתי רבות, אחרי חצי שנה של הממשלה הזאת, חמישה חודשים, איך לקרוא לה: ממשלת יוקר המחיה על מלא או ממשלת איבוד משילות על מלא מלא? אבל מדינה שבה כל רוצח יכול ללכת ולרצוח את מי שהוא רוצה והוא יודע מראש שהוא לא ייתפס – 90 מקרי רצח במגזר הערבי, פחות מ-10% פענוחים; 900 איש נפצעו מירי, אפס פענוחים – ממשלה כזאת היא ממשלת כישלון מלא על מלא. שמעתי את ראש הממשלה, שעמד כאן בשבוע שעבר והזמין את הח"כים הערבים לישיבה איתו היום. אגיד לכם, הופתעתי מאוד שהח"כים הערבים נענו להזמנה שלו, כי חמישה חודשים הוא לא קיים דיון אחד בממשלה שלו על הנושא הזה. אם היה הולך ולומד מהממשלה הקודמת – בתקופה המקבילה היו 32 נרצחים, לעומת 90 נרצחים – הוא היה מבין שברגע שמינינו סגן שר אחראי על הנושא והקמנו ועדת שרים למאבק בפשיעה המגזר הערבי שעמד בראשה ראש הממשלה, הגענו לתוצאות. הייתי מצפה מהח"כים הערבים לדרוש ממנו לפני שישבו איתו למנות ועדת שרים שתטפל בנושא, לקיים דיון, להגיד בדיוק מה הוא רוצה לעשות. הרי לא אני המומחה למלחמה בפשיעה במגזר הערבי, ולא הח"כים הערבים. על מה יש לו להתייעץ איתם? על מה יש לו לשבת איתם? לשמוע אותם אומרים לו שנהרגו אנשים? הרי כולנו יודעים שנרצחים אנשים. יגידו לו שיש דמי חסות במגזר הערבי? הרי כולנו יודעים שיש דמי חסות במגזר הערבי. על מה הם הולכים לשבת איתו, אני לא מבין. אני נכחתי בישיבה שקיים מנסור עבאס, אני אומר לך – מנסור, אל תלך, אני נכחתי בישיבה שאתה ניהלת בכנסת כאן לפני כמה שנים; הגיע ראש הממשלה, הבטיח הרים וגבעות שם במאבק.

היו"ר ישראל אייכלר:

משפט סיום.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אפס עשייה, אפס עשייה. זאת הממשלה, ממשלת הכישלון.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

ממשלת האי-משילות על מלא מלא.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מטעם רע"מ.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, לפני שאני נכנסת לנושא, חבל שהשר המקשר לא נמצא כאן. שמעתי אותו אומר: מה חשבת, אנחנו בדואים שם במרוקו? אני רוצה להגיד לו דוגמה אחת: לפני ארבעה ימים בחורה צעירה בדואית, בת למשפחה פלאחית, קיבלה דוקטורט מהטכניון בנושא האטמוספירה והזיהום ואיך לפתח תוכנה למדידת זיהום אוויר באמצעות לוויינים. אז אלה הבדואים ואלה הערבים שאנחנו גאים בהם ומוכנים גם להשמיע את זעקתם כאן. אנחנו כבר חודשים עומדים כאן, כבר שישה חודשים, שבעה חודשים, מדברים על שני דברים: יוקר המחיה ואלימות ופשיעה. למרות שזאת הייתה הפרסומת והאמירה של ראש הממשלה בעצמו בתקופת הבחירות, הוא הצהיר אותה, ואפילו הצטלם בתחנת הדלק ואמר שהוא הולך להוריד את המחירים, מה אנחנו מקבלים בינתיים? עלייה בכל דבר. אפילו הלחם והחלב – מה יותר פשוט מזה, אלה שני מוצרים בסיסיים – הפכו למצרכים בלתי ניתנים להשגה. אנחנו כבר לא מדברים על בשר, לא מדברים על פירות וירקות, שזה כבר מוצרי יוקרה ונוחות, לא משהו שצריך אותו יום-יום כדי להתפתח. אנחנו צריכים לזכור שיש במדינת ישראל יותר מ-1.2 מיליון אנשים וילדים רעבים, ואליהם כל יום מתווספים למעגל הזה עוד ועוד. ואי-אפשר, אי-אפשר לנתק בין המצב הכלכלי למצב החברתי והמצב של הפשיעה בחברה הערבית. חבל, חבל שראש הממשלה לא נמצא כאן. רק ביום שני שעבר – רק לפני שבעה ימים עמדו כאן חבריי, וחברי ווליד טאהא אמר: אנחנו 82 נרצחים. מה אנחנו עכשיו? 90 נרצחים. ומאחוריהם מאות של בני ובנות משפחה, חברה שלמה מוכה ושכולה. והקשר הוא קשר ישיר בין המצב החברתי והכלכלי של האנשים למצב של האלימות והפשיעה בחברה הערבית.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רק משפט אחד, ברשותך. אני רוצה לפנות לראש הממשלה – וגם הממשלה הזאת – שכנראה עדיין האוזניים והלב אטומים שם, והזעקה הזאת לא מצליחה לחדור לתוכם, ולהגיד לו: ראש הממשלה, אנחנו דורשים פתרונות, ולא תמונות והצהרות.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו רוצים פתרונות, רוצים לחיות בביטחון. זה מה שאנחנו רוצים וזה מה שחובתך מזמן לעשות, אז יפה שעה אחת קודם.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה. תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, חד"ש-תע"ל.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, רבותיי חברי הכנסת, הצעות האי-אמון מדברות על יוקר המחיה, עלייה רודפת עלייה במצרכים, במחירי המצרכים, משפחות לא יכולות לגמור את החודש, מעמסה רצינית גם על משפחה ממוצעת; הכול עולה, חוץ מדבר אחד שערכו יורד, וזה חייו של פלסטיני, גם פלסטיני בתוך הקו הירוק. רצח רודף רצח, וגם פלסטיני, ובעיקר פלסטיני בשטחים הכבושים, שהאחרון בהם היה הילד מוחמד היית'ם תמימי – השהיד מוחמד היית'ם תמימי, רחמת אללה עליה, ילד בין שנתיים, היה בביתו בנבי סלאח יחד עם אביו, ואש נפתחה ממגדל של הצבא לעבר הבית והרכב שלהם; היא פגעה גם באבא, היית'ם, בכתף, ופגעה בראשו של מוחמד בן השנתיים. ההודעה של דובר צה"ל הייתה שצה"ל אכן ירה, וצה"ל מצר על פגיעה בבלתי מעורבים. לבלתי-מעורב הזה קוראים מוחמד, והוא ילד בן שנתיים, והוא לא הילד הראשון שנהרג מירי חיילי הכיבוש, ותמיד ההסבר הוא "טעות". אני מבין שטעות עושים פעם אחת, פעמיים, עשר, 20, לא 2,230 טעויות, קטינים פלסטינים, מאז שנת 2000. אני לא אומר שיש צלף שהחליט לירות בראשו של מוחמד, אבל מי שירה כמות כזאת של אש לעבר בית מאוכלס, יודע שהוא יפגע, והוא יפגע בדיירי הבית. דיירי הבית הם היית'ם ומוחמד, והאח שלו, אוסאמה בן השמונה, שלא נפצע, והאימא שלו מרווה. ביקרתי אותם יחד עם חברי עופר בבית חולים. אי-אפשר להסתתר מאחורי הטענה של "טעות". זה הכיבוש, והכיבוש הורג. אני אסיים, מכובדי היושב-ראש, ואומר שמרווה אמרה לי שהבן שלה אהב חיים, ושאוסאמה, הבן בן השמונה הוא הכי טוב בכיתה שלו, ושהיא תכננה שהבן שלה יגדל, ייכנס לאוניברסיטה ויצליח כדי לעזור למשפחה ולעם שלו. זה מזכיר לי את המשפט של המשורר מחמוד דרוויש (אומר בערבית ומתרגם:) אנחנו אוהבים את החיים, אם החיים יתאפשרו לנו. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, מטעם העבודה, שלוש דקות.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החייל המשוחרר מיחידת אגוז, גידי מפרדס חנה, לא חשב מעולם שיום אחד הוא יהיה האסיר x. הוא פשוט נעלם. בלילה של ההפגנה בין שישי לשבת, בקיסריה – בלי להיכנס עכשיו לענייני ההפגנה עצמה – נעצרו כ-17 מפגינים; חלקם פשוט נעלמו בלילה. המשפחות שלהם, עורכי הדין שלהם, לא ידעו איפה הם נמצאים. משטרת ישראל, של כולנו, החליטה לא למסור את הפרטים האלה מטעמים שונים, ואני לא רוצה להיכנס לשיקולים. אין שיקול ואין טעם שיכול להצדיק העלמה של אדם במשטרת ישראל ולא למסור את הפרטים שלו – איפה הוא נמצא, באיזו תחנת משטרה ומה מצבו – לא להוריו ולא לעורך דין שלו. באיזה משטר אנחנו נמצאים? זו דמוקרטיה? זה כל כך דומה לכל המשטרים שאנחנו שומעים עליהם מעבר לים, שאנחנו חרדים שיום אחד נהיה כמוהם; הינה זה קרה אצלנו ביום שישי האחרון. נודע לי הסיפור ביום שבת בבוקר, ואני הגעתי לתחנה, וגם בתחנה עצמה השוטרים לא רצו להגיד לי אם העצור נמצא שם או לא – שאלתי במפורש את הקצין אם הוא נמצא כאן, ולא רצו למסור לי את הפרטים. אמרתי: אמרתם לעורך דין? לא. בן אדם נעלם. אילולא הייתי מתקשרת למפקד המחוז, שאמר לי שהוא בכלל נמצא בבית החולים, אף אחד לא יכול היה לדעת איפה הוא נמצא. מה זה הדבר הזה? אז עכשיו זה קרה אצלנו, אבל יום אחד זה אולי יקרה לחרדים.

היו"ר ישראל אייכלר:

אצל החרדים זה קורה שנים רבות.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

שנעלמים אנשים.

היו"ר ישראל אייכלר:

הם לא עונים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לא עונים. זה מזעזע. זה דבר פסול. אסור לך, אדוני היושב-ראש, ולי ולכל מי שיושב כאן ולכל אזרח במדינה מתוקנת להסכים לסיטואציה כזאת. פגשתי את גידי בבית החולים. הוא היה אזוק בידיו וברגליו במיטה עצמה, וכמובן שוחרר מיידית – לא לפני שופט ולא נעליים. זה רק מעיד באמת על הסיבות שהוא הגיע לשם. אז אני מאחלת בריאות רבה לו ולאביו, שהוא מורה לאזרחות שהגיע לסיטואציה כזאת. אין לי ספק שהשיעורים יהיו אחרים בשיעורי האזרחות. פניתי במכתב ליושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי כדי שיקיים דיון – בשבוע הבא נקיים את הדיון הזה בכנסת – ופנייה נוספת למפכ"ל, שיבדוק את כלל ההתנהלות שהייתה שם בלילה הזה כדי שאנחנו, אזרחי מדינת ישראל, נשים מבטחנו במשטרת ישראל. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, נעם. יושב-ראש מפלגת נעם.

שר החינוך יואב קיש:

חבר כנסת – – –

קריאות:

אבי מעוז (נעם):

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בה בשעה שחברי האופוזיציה מגישים הצעות אי-אמון על יוקר המחיה המאמיר, לדבריהם, הם עסוקים בחלוקת פרסים ואותות בינם לבין עצמם. פשוט מנותקים. כמדי שנה פורסמה רשימת הזוכים באות אביר איכות השלטון לשנת 2022 של התנועה לאיכות השלטון. כידוע, מדובר בתנועה מאוד לא פוליטית – בלשון סגי נהור, כמובן – כזו שחפה מאינטרסים ומאג'נדות ושמגדירה את עצמה כתנועה עצמאית, א-מפלגתית, שפועלת למען האינטרס הציבורי והדמוקרטיה במדינת ישראל. אז קודם כול, ברכות לזוכים. במסגרת השקיפות, בואו נראה מיהם הזוכים: האחד, חבר כנסת שהיה מראשי התנועה הרפורמית ושפעל בכנסת הקודמת להעברת עשרות מיליוני שקלים לעמותה שבה כיהן כחבר הוועד המנהל במשך שנים. איכות השלטון, חבל על הזמן. הלאה. השנייה, חברת כנסת – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

מה השם שלו? מה השם?

אבי מעוז (נעם):

לא, אני לא רוצה להגיד את השם, הוא עוד יבקש – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

זה לא פורסם?

אבי מעוז (נעם):

פורסם. מי היה מראשי התנועה הרפורמית?

היו"ר ישראל אייכלר:

אני לא יודע אבל אם זה פורסם, אין בעיה להגיד את השם.

אבי מעוז (נעם):

הוא יבוא ויבקש להגיב אחרי זה חמש דקות.

היו"ר ישראל אייכלר:

אה, הבנתי. אז הוא עדיין חבר כנסת.

אבי מעוז (נעם):

הלאה. חברת כנסת שבזמן כהונתה כראש אכ"א התבצעו שם זיופי נתונים ביחס לגיוס חרדים, ועל פי עדות של קצין, שפורסמה בחדשות 12, הוא פנה אליה באופן אישי והציג את הנתונים אך היא בחרה להתעלם מכך, כי היו יעדים לעמוד בהם. אין ספק, איכות השלטון פר אקסלנס. מי עוד? שופט עליון ויושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית בדימוס, שאחרי הבחירות לכנסת העשרים-ואחת שיבח בכנס בבר אילן עורך דין שעותר באופן סדרתי נגד אנשי ציבור ימניים ושהגיש באותה מערכת בחירות כ-20 עתירות שנדונו מול אותו שופט. ממש איכות שלטון למופת. אגב, התנועה למען איכות השלטון מעניקה את האות הזה בין השאר לשופטי עליון ומחוזי בדימוס, כאלה שקצת לפני זה הם דנו בעתירות הרבות שלהם. למשל, נתנו את האות הזה לאהרן ברק, שהגדיל לעשות וכתב את ההקדמה לספרו של יושב-ראש התנועה. הגיע הזמן להוריד את המסך מעל פרצופה של התנועה הזאת. לא איכות ולא שלטון. מדובר בארגון שמאל, שיחצן את עצמו כמופת וסמל לטוהר המידות ונקיות הכפיים, אבל בפועל משמש כשחקן פוליטי לכל דבר ועניין, שעותר באופן סדרתי לבג"ץ, שמצידו נותן גיבוי לניסיונות להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, הליכוד. אחריו ידבר השר המסכם את הדיון, השר אמסלם.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כבוד שר החינוך, חבריי חברי הכנסת, "למי שיש מידע מה עושה ה'שכן' בזמנו הפרטי, מתי מורידים את הילדים לבית הספר, מתאמן בחדר כושר, עושה הליכה, מסעדה, בית קפה וכדומה, נשמח לדעת היכן הוא מחנה את הרכב שלו, איזה סוג" ומה מספר הרישוי. זה ציטוט מדויק של הודעה שנשלחה באחת מקבוצות הווטסאפ של השמאל, שנקראת "מפגינים אצל השכן חנוך" – אצלי – תחת הקהילה בווטסאפ שנקראת "פתח תקווה למען הדמוקרטיה". המפגינים למען הדמוקרטיה, לכאורה, חושבים שזה לגיטימי לאסוף עליי מידע שכזה. מתי אני לוקח את ילדיי לבית הספר, זה המידע שהם מחפשים. זה נראה למישהו לגיטימי? זה נראה למישהו נורמלי? הדבר הזה הוא דוגמה אחת מני רבות למה שנשאר ממה שכונה בעבר "המחאה". היום יש שם פשוט טירוף. אין מילה אחרת להגדיר את מה שהולך שם: ביזוי ימי הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל, אלימות כלפי שוטרים, מצור על תחנות משטרה, חסימת כבישים, השחתת רכוש ציבורי והבערת מדורות באיילון, תקיפת עוברי אורח, הפעלת אלימות נגד נבחרי ציבור, איומים על משפחות נבחרי ציבור לרבות פגיעה פיזית בילד בן שמונה, פעילות בחו"ל נגד נציגי מדינת ישראל, קמפיין אנטישמי מחריד נגד הציבור החרדי, עידוד סרבנות, נרמול של הנפת הדגל של ארגון הטרור אש"ף בימים של פיגועים ובימים של חיילים הרוגים. את כל אלו עושים אנשי המחאה, לכאורה, שאני קורא להם גייסות השנאה, עם דגלי ישראל ביד, שלעיתים הופכים ללא יותר ממוטות תקיפה בידיהם. גייסות השנאה הללו רוצים להצית פה מלחמת אחים, לא פחות מזה. הגיע הזמן שמשטרת ישראל והפרקליטות יאכפו את החוק גם על האנשים האלימים והמסוכנים הללו; הגיע הזמן גם שעם ישראל ייווכח לדעת אם מנהיגי האופוזיציה לפיד וגנץ הם אכן מנהיגים, או שהם ממשיכים להיות מריונטות של קבוצות האנרכיסטים האלימות מקפלן. גנץ, לפיד, הרוב השפוי של עם ישראל צופה בכם ומחכה לראות אם אתם נכנעים ללחצים של גייסות השנאה והקומץ האלים והקיצוני שנשאר מהמחאה ומפוצצים את השיחות בבית הנשיא, או שתעשו מעשה מנהיגותי לשם שינוי, ותיתנו הזדמנות אמיתית להביא רפורמה טובה ומוסכמת לעם ישראל. אנחנו שם, אנחנו עשינו את המעשה; עכשיו נשאלת השאלה אם אתם באים איתנו לחקיקה רחבה ומוסכמת עבור עם ישראל, או שאתם ממשיכים להיות השרתים של מנגינת קפלן. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה, חבר הכנסת מלביצקי. הגשת תלונה למשטרה על האיומים האלה? מאוד מעניין מה היא תעשה, ונשמח לקבל את התשובות.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

כן, לקצין הכנסת.

היו"ר ישראל אייכלר:

גם קצין הכנסת? אוקיי. כבוד השר דודי אמסלם יסכם את הדיון.

נאור שירי (יש עתיד):

תשאל אותי, אני אגיד לך, דודי. הכול בסדר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שכחתי. נו, אני שואל אותו.

נאור שירי (יש עתיד):

שאל, אין לי בעיה של כבוד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא קשור לכבוד. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שנשיב, חבר הכנסת נאור שירי – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אמרת טוב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אמרתי טוב? איך אתה רוצה, נאור שירי או שירי נאור?

נאור שירי (יש עתיד):

עד הצבא הייתי שירי, אחרי זה כל מיני כינויים. תבחר אתה, מה שזורם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, אני שואל מה מתאים לך, נאור שירי או שירי נאור.

נאור שירי (יש עתיד):

מה שאתה רוצה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בוא נקרא לך מר נאור, חבר הכנסת נאור.

נאור שירי (יש עתיד):

דווקא זה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

למה לא? תן לי לפרגן לך, כאילו אתם נאורים.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה רואה איך אתה מתחיל ברע? אולי אני באמת נאור?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

למה? מפרגן. האמת היא שלפי ההגנה שאתה עושה לחבר'ה שלך ולכל האנרכיסטים אז אין מצב.

נאור שירי (יש עתיד):

אז אני לא נאור. אז אתה הנאור.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רוצה לומר לך משהו, חבר הכנסת שירי. יש לי חבר נהג מונית. אתה יודע, אצלי, חברים שלי הם עמך. הוא שלח לי סרטון לפני שבוע וחצי. אני אראה לך אותו, אם אתה רוצה, אני אשלח לך אותו.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה כבר הראית לי. אתה רוצה שאני אגיד לך מה הסרטון?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה. הוא נקלע במקרה – סגן השר אבי מעוז, הוא נקלע במקרה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

הוא נקלע במקרה להפגנה ונתנו לו דגל בראש.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עלה במקרה על מה שנקרא כביש איילון, אתה יודע, לא קיבל אישור. חשב שזה שלו, שמותר לו לנסוע. עצרו אותו שם האנרכיסטים האלה שחוסמים את הכבישים, כרגיל, שברו לו את כל השמשה, הכו אותו מכות נמרצות, שלחו אותו למיון. ומה אלה אומרים לי? איך אמרתי, אני מניח שאותו אחד, אותו בריון, הגיע בערב הביתה להשכיב את הילדים – אתה יודע, נגמרה ההתפרעות. אז הוא משכיב אותם, קורא להם שירה ומסביר להם להיות נחמדים, בלי אלימות. לא יפה, לדבר יפה בבית הספר. אתה מבין? מה שנקרא, ביום גונב פיתות ובלילה מנשק מזוזות. אתה מבין? אתה מבין עם מי יש לנו עסק? אני לא שומע אחד מהם. דרך אגב, האלימות נראית יום-יום. אני משתגע מאיך שהחבר'ה האלה מתכחשים למציאות שאנחנו רואים ויזואלית. אני לא מבין, מה הם חושבים, שזה משהו דמיוני? מה, זה סרט מצויר? תראו, אלפים סוגרים רחובות, ועל זה אומר לי חבר הכנסת סימון: זאת הדמוקרטיה. אמרתי לו: אני לא ידעתי עד היום שמותר ללכת מכות בדמוקרטיה, לפצוע אנשים. הוא בא מליטא, אמרתי לו שיכול להיות ששם היו כללים אחרים. זאת בעצם התרבות שלהם. כפי שאמרתי, לאדוני הארץ יש עליונות טבעית מבחינתם – אנחנו מבינים, אנחנו יודעים מה טוב למדינה, אתם לא באירוע, אנחנו נדאג לכם. אתה מבין, חבר הכנסת רוטמן הוזמן על ידי אוניברסיטת תל אביב – האוניברסיטאות בכלל מתוקצבות ב-12 מיליארד שקלים לשנה – מוזמן למעוז הדמוקרטיה עלק, פלורליזם. אתה יודע, שם יש מגוון דעות. איך אנחנו יודעים? אתם רואים את הערבים בהפגנות שם עם דגלי אש"ף צועקים נגד מדינת ישראל – זה בסדר. מביאים שוטרים כדי שאם כמה אנשי ימין יתקרבו, ירחיקו אותם. אבל חבר הכנסת רוטמן הוזמן באופן פורמלי על ידי החבר'ה שם באחד החוגים לנאום באיזה כנס. מה עשו לו? התחילו לתקוף אותו. אני ראיתי את פרצופו, נדהמתי. הוא היה מפוחד בגלל גל האלימות שהיה סביבו. השחיתו לו גם את האוטו. אז מה הם אומרים? הדביקו מדבקות. יעני, להדביק מדבקות זה בסדר. לכסות לו את כל האוטו עם מדבקות זה לא אלימות. נכנס לאולם לדבר – כמובן לא נתנו לו לדבר. למה? הם אנשים נאורים. אלה אנשים סובלניים מאוד, דרך אגב. סגן השר מעוז, הם באמת סובלניים – רק לדעה אחת, רק לנושא אחד, רק אם הם אומרים את הנושא, אם הם אומרים את הדעה. כשמישהו אחר אומר דעה שלא מתקבלת אצלם – הם לא שם; הם פועלים באלימות הכי נבזית. אלה אנשים שיושבים על השיברים במדינה, מהיועצת המשפטית וצפונה, ודרך חוקים שהם ממציאים והחלטות מומצאות הם בעצם פועלים כדי לשבש לנו את הסמכות שקיבלנו על ידי הציבור. עכשיו, חבר הכנסת שירי, אני רוצה לספר לך סיפור; חבר הכנסת מאיר כהן, תקשיבו: בזמנו, בקדנציה הקודמת, כשהיינו בממשלה, אני מוניתי להיות אחראי על רשות החברות. הגשתי מועמדת – אדוני שר המשפטים, הגשתי מועמדת – בעצם יושב-ראש רשות החברות פרש, ורציתי להגיש מועמדת מסוימת. כמובן, כל הרעשנים וכל הקשקשנים וכל המערכות התחילו לעבוד. אמרו: דוד אמסלם ימנה? מה פתאום? הוא לא יודע למנות. פנו לבית דין לעבודה, פנו לבג"ץ. כותב לי היועץ המשפטי לממשלה: אי-אפשר; כותב לי נציב שירות המדינה: אי-אפשר, וחסמו את העניין. למה לא מתאימה? תקשיב, סגן השר מעוז, לא תאמין. נופלת הממשלה – הלכנו לאופוזיציה. אחרי חודשיים שר האוצר ליברמן מינה את אותה אישה – אף אחד לא שמע כלום. אמרתי, מילא היינו מחליפים, ניחא – זו אותה גברת. אצלי לא נתתם, אמרתם שהיא לא מתאימה, אמרתם לי ככה, אמרתם לי ככה, הלכתם לבית הדין לעבודה, הג'ינג'י עתר, כמובן, כל המקהלה פעלה, לא אפשרתם. אבל זו אותה אישה. מה קרה? מה קרה אחרי חודש? מה, היא קיבלה השכלה יתרה בחודש הזה? אתה קראת משהו באיזה עיתון? דרך אגב, שפכו את דמה כשאני רציתי למנות אותה, אבל חודש אחרי כן לא שמענו כלום. כלום. פתאום אני רואה איזה ידיעה קטנה שבה מאחלים לה הצלחה. גם אני מאחל, כמובן, אבל רק תראו את השיטה, רק תראה איך עובד היועץ המשפטי לממשלה. איך אני תמיד אומר? תגיד לי מי רוצה למנות, ואני אגיד לך מה תהיה התוצאה.