ישיבת מליאה בתאריך 19/04/2023 בשעה 12:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הפגרה של הכנסת. היום יום רביעי כ"ח בניסן התשפ"ג, 19 באפריל 2023. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אבקש להודיעכם, כי על פי סעיף 96(ה)(2) לתקנון הכנסת, עקב מינויו של דוד אמסלם לשר ביום ו' בניסן התשפ"ג, 28 במרץ 2023, הוא הודיע כי חבר הכנסת אופיר כץ יהיה יוזם במקומו של הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 60) (פטור ממס במכירת תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/1458/25. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

יפה ונאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: החלטת הממשלה בדבר העברת שטח פעולה ממשרד האוצר למשרד לשיתוף פעולה אזורי והעברת סמכויות משר האוצר לשר לשיתוף פעולה אזורי. ימסור את ההודעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם. בבקשה, אדוני השר.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה כדלקמן: 1. בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד האוצר למשרד לשיתוף פעולה אזורי את שטח הפעולה: רשות החברות הממשלתית. 2. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר לשיתוף פעולה אזורי את הסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי החוקים הבאים: א. חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, לרבות הסמכות לפי סעיף 59א(א), כך שהשר לשיתוף פעולה אזורי יעמוד בראש ועדת שרים לענייני הפרטה במקומו של שר האוצר, וחבריה יהיו שר המשפטים ושר האוצר במקום שר הכלכלה והתעשייה; ב. סעיף 345ב לחוק החברות, התשנ"ט–1999; ג. סעיף 25 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד–2004, בכל הנוגע לחברה בהפרטה או חברה ממשלתית או חברת-בת ממשלתית, לרבות חברה שהופרטה. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להעברת הסמכויות – גם את ההודעה השנייה אני אקריא?

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, כן. אדוני השר, הקרא גם את ההודעה השנייה, בבקשה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה כדלקמן: א. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת ראש הממשלה, לצרף – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, על מה אתה מדבר? אתה מדבר על ארבל?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אמרתי כבר, על ארבל, כן.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. ארבל זה אחר כך.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

חשבתי שנעשה כבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

עשית שתי הודעות, בסדר. תודה לאדוני השר. ראשון הדוברים בדיון האישי שמתחיל כעת יהיה חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מתקשה להגיב על ההצעה שעלתה פה, ולא קורה לי הרבה פעמים שאני מתקשה להגיב. אני מכבד את השר דודי אמסלם, אבל מרוב מינויים והעברת סמכויות והעברת תקציבים והעברת רשויות כל שני וחמישי, אני כבר לא יודע למה אנחנו כאן. פתיחה של עוד שורה לשרים ועוד שורה לשרים, שכובשים שטחים מכיסאות חברי הכנסת – לא יודע לאן נלך. אני מציע שנשמור את ההתייחסות שלנו לדברים האלה לימים אחרים. עד עכשיו, כל משימה שתוטל – בהנחה שיתאמצו מאוד לעשות לטובת מדינת ישראל בזמנים הקשים האלה – נחיה איתם. אבל אדוני היושב-ראש, אנחנו מסתובבים בימים האלה בין ימי זיכרון – בין יום השואה ליום הזיכרון – עם מועקה נוספת. צריך לומר ביושר, הימים האלה הם תמיד ימים שבהם רובצת עלינו מועקה כאזרחי המדינה הזאת, בין שני ימי הזיכרון הקשים האלה כל כך, אבל אי-אפשר להתעלם מזה שהשנה אנחנו נמצאים במועקה הרבה הרבה הרבה יותר כבדה. אני הולך במקומות האלה ואני פוגש אזרחים, אבל אני פוגש גם חברי קואליציה, שרים, חברי כנסת מהקואליציה, ואני שואל אותם: תגידו, למה? למה? למה היה צריך את זה? מה היה כל כך רע במדינה שהיינו צריכים את המהפכה, הפוגרום – כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה. למה בקצב הזה? למה בדורסנות הזאת? למה במחיקת המוסדות האלה? תגידו, זה היה שווה? לא ראיתם את התמונה קודם? אמרנו לכם פה מעל הדוכן, 80 פעם אמרתי: לא נצליח לתקן את זה, גם לא בפשרה אחת – לא את המצב החברתי, לא את המצב הערכי, לא את המצב הכלכלי ובוודאי לא את המצב הביטחוני. אז למה? למה עשיתם לנו את זה? אתם הממשלה, לא כפרנו, אתם נבחרתם. למה? למה?

טלי גוטליב (הליכוד):

הרסתם את המדינה – – – החוסן החברתי. הרסתם. תתביישו לכם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אומר עוד פעם ואני קורא גם עכשיו: אין מנצחים. ההפוגה הזאת היא לא ניצחון של האופוזיציה. אני אומר את זה מעומק הלב. ההפוגה הזאת היא אולי ניצחון של רוב מוחלט של העם, גם כאלה שהצביעו לממשלה הזאת. אומרים: אוקיי, אולי אנחנו צודקים, אולי צריך מהפכה כזאת, אבל אנחנו כן מבינים את המחירים החברתיים, הביטחוניים, הכלכליים, ולכן נעצור. ואנחנו לפני יום הזיכרון. אני קורא לך, אדוני ראש הממשלה, עם כל הדיונים האלה של כן לבוא לבתי העלמין או לא לבוא – נדבר על זה, אבל בשלב הזה כן תודיע שזה נעצר, לא מוכן לקריאה שלישית או רביעית או חמישית. זה פשוט נעצר. נחזור לנשום כחברה, נעביר את יום הזיכרון ויום העצמאות, ונמשיך להתווכח כמו שצריך בפרלמנט. תודה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת שטרן. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – רגע, סליחה, סליחה, אתם התחלפתם, נכון?

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא היה שני.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. לא, יגיע. מירב, זה מייד מגיע. חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך זה יכול להיות? אבל אני הייתי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, חברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – סגורות?

אבי מעוז (נעם):

ויתרת לו, לא?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, הוא לא ויתר. אני התחלפתי איתו בין מקום ראשון לשלישי.

קריאה:

ההחלפה הייתה בין 1 ל-3.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בין 1 ל-3.

אבי מעוז (נעם):

כנראה שעל נושא אחר היית ב-3.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אבי מעוז, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בעצרת הנעילה של יום הזיכרון לשואה ולגבורה אמרה נשיאת העליון חיות, בין השאר בהקשר של לימוד שצריך ללמוד ממאורעות השואה, שעלינו לעמוד על זכויות הפרט. ראשית, הרמיזה כאילו היא וחבריה מיישמים את לקחי השואה במאבקם כנגד תיקון מערכת המשפט וכנגד רצונה של הקואליציה להשיב את האיזון בין רשויות השלטון בישראל למקומו הראוי לו, היא בוטה ומטלטלת. זוהי זילות של השואה ואפילו הכחשתה במובן מסוים, כי אם מגמדים את השואה ומשמעותה לענייני דיומא, אז אין להתפלא אם בעיני הדור הצעיר היא כבר לא תיחשב כדבר כל כך ייחודי ומזעזע. אבל מעבר לכך, יצירת הקשר בין ימי שואה לבין זכויות הפרט היא במקרה הטוב עלבון לאינטליגנציה. האם זו הייתה הבעיה בשלטון הנאצי וביישום הרצחני של האידיאולוגיה האנטישמית שלו? האם חוקי נירנברג, פרעות ליל הבדולח, הקמת הגטאות והשמדת מיליוני היהודים במחנות היו בסך הכול בעיה של זכויות הפרט? הרי את הנאצים הארורים לא עניין פרט זה או אחר, הם כינסו לעיסה אחת של סבל וייסורים את המשכיל ממערב אירופה ואת החרדים ממזרחה, את הציונים, את המתבוללים, את האשכנזים מצרפת ומפולין ואת הספרדים מיוון ומתוניס. הרי הצורר, יימח שמו, העמיד את עצמו ואת העם היהודי, מייצג האמונה והמוסר, כשני צדדים של מאבק על העולם ועל האנושות. מדינת ישראל לא קמה כדי לפתור את בעיית זכויות הפרט של היהודים, ובטח לא את אלה של מיעוטים כאלה או אחרים, בדיוק כפי שהיא לא קמה כדי להיות בסך הכול הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. מדינת ישראל קמה כמדינה יהודית, כדי שעם ישראל יוכל לממש בדיוק את מה שהצורר כל כך חשש ממנו – לגאול את עצמו ואת האנושות כולה ולהביא את אור המוסר והאמונה לעולם. לכן הלקח מהשואה הוא לא לחלל את זכרה כחלק ממאבק על שלטון האליטות ומניסיון לכפות אג'נדה פוסט-מודרנית על מדינת ישראל, אלא דווקא לחזק את זהותה היהודית של המדינה ולקדם אותה להיות מה שנועדה לו. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת משה רוט – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אנחנו לקראת סיומו של חודש הרמדאן, (אומר בערבית: חודש הטוב והברכה.) הזהירו מפניו, הסיתו נגדו, ומי שהסית וגרם לאלימות זו המשטרה. איך אני יודע? בכל פעם שהמשטרה נכנסה למסגד אל-אקצא, הייתה אלימות. הייתי כמה פעמים במסגד אל-אקצא, בכל פעם היו שם 250,000 אנשים – נכנסו בסדר מופתי, יצאו בסדר מופתי, בלי אלימות, בכל פעם שהמשטרה לא הייתה. כאשר המשטרה הייתה ברוטלית ותוקפנית – האזור געש, רעש וסער והאלימות הייתה בשיא. האלימות הזאת במסגד אל-אקצא הביאה לירי טילים. המראה הזה של – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, רגע. חבר הכנסת פורר, יכול להיות שאתה שומע משהו בקול או שזה לא אתה? חבר הכנסת עטאונה, אולי אצלך? מי ששומע סרטונים בקול, זה מפריע. בבקשה, חבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

או שיגיד איזה סרטונים. לכן צריך להסיק מסקנות מהדבר הפשוט הזה: אנשים רוצים לבוא להתפלל, במיוחד בחודש הזה. זו חוויה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: המראה של 250,000 המתפללים, המחזה הזה, בצילום מהאוויר – או כשאתה נוכח, הולך בין האנשים – בתמונה הזו יש עוצמה, יש כוח.)

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אפשר להבין מה הוא אומר?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

קריאה:

טלי גוטליב (הליכוד):

אז שיתרגם משפט-משפט. אדוני היו"ר, אנחנו יהודים – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל מה זה – – – די כבר – – – בבקשה, אדוני היו"ר – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני שומע זמזומים מהצד הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שיתרגם מה שהוא אומר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני שומע זמזומים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, אני מבקשת להורות לו לתרגם לנו מה הוא אמר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אף אחד לא יכול להורות לי כלום. תירגעי ותשבי בשקט.

טלי גוטליב (הליכוד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תשבי בשקט.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תדבר אליי ואל תסתכל עליי – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תשבי בשקט, תשבי בשקט.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תסתכל עליי – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

די כבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תסתכל עליי – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

די כבר. 90% מהמדינה מתעבים אותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מתעבים את השטויות שלך, את היציאות שלך, את ההאשמות שלך. די כבר, לא לקפוץ בכל פעם שאני מדבר בערבית.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אדוני לא פונה אליי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי, לסיום.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא פונה אליי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא אתן לך, לתומך טרור – – – לדבר כאן בערבית. די כבר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ואת תומכת אנסים.

טלי גוטליב (הליכוד):

תומך טרור ושהידים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

את הצדקת אונס של ילד. אמרת: מה הילד הלך לעשות אצל האנס. מופרעת. את מופרעת על כל הראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, חבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

את תומכת באנסים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, אני מבקשת לא לדבר – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

את הצדקת אונס של ילד. יא חולת רוח, הצדקת אונס של ילד.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לך כבר. ברוך השם. למה הוא מדבר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

יעלה ויבוא חבר הכנסת עופר כסיף – איננו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאחרונה העיר שדרות ידועה, מאותגרת – ונכון, גם חלק מבוחריה הם ימנים. אני, כתושבת שדרות, נחמץ ליבי מאוד מאוד לראות כל מיני הערות, ציוצים, שמופנים לתושבי שדרות והסביבה רק בגלל שהם החליטו בבחירה כזאת או אחרת. ברשותכם, אני רוצה להקריא רק חלק מהם. אני מדברת על התקופה שהיו מטחים לא פשוטים, כשגם ככה ההורים מוטרדים, וגם ככה יש ביקורת, ואנשים בשדרות ובסביבה – –

היו"ר ישראל אייכלר:

אני נועל את הרשימה.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – חשים מספיק רע, ולא צריך להמשיך ולשפוט ולהטיח דווקא בתקופות הקשות האלה. אני אקרא ציוצים – אני לא אזכיר את השמות, אבל אני רק רוצה שתבינו את הלך הרוח, שאני מניחה שחלקכם חשופים לו: "לכן בבחירות הבאות שוב תצביעו לביבי ולשאר המטורללים"; "ההורים של ילדי שדרות בחרו ביבי אחרי שנה של שקט עם בנט ולפיד" – מה שנכון – "אז ילדי שדרות צריכים לבכות להורים שלהם"; "לתושבי שדרות הייתה שנה של שקט. הם רצו לבחור את ביבי? אין להם דאגות"; "מסכנים הילדים של שדרות", וככה וככה. ברשותכם, כתושבת שדרות, כאימא וכסבתא, בשדרות יש גם מי שלא בחר ביבי, אבל ברגעים כל כך קשים, ברגעים שיש מטחים, שיש מצוקה ביטחונית מאתגרת – ואני צריכה להזכיר לכם, אנחנו בחרנו לגור שם ובחרנו להישאר שם, אנחנו חלק מהביטחון והחוסן הזה שקיים פה במדינת ישראל – לא יעלה על הדעת שהביקורות ימשיכו בתקופות הקשות האלה. אני מעריכה שתושבי שדרות והעוטף רואים בדיוק מה שקורה סביבם. אני בטוחה שאנחנו עוד נראה שגם יתפכחו מעבר ויחשבו אחרת, כמוני. עם זאת, יש לי בקשה: אי-אפשר להמשיך ולהטיח האשמות כלפי אזרחים ותושבים. וכן, יש גם חלק שבחרו ביש עתיד, ויבחרו, אני מעריכה. וכתושבת שדרות, זה נכון – היה לנו שקט שנה וחצי, ואנחנו מייחלים ומתגעגעים לממשלת לפיד. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

בהוראת היועצת המשפטית אנחנו נפתח שוב את הרשימה למי שרוצה להירשם עכשיו, ואחר כך נסגור אותה שוב.

קריאה:

למה?

היו"ר ישראל אייכלר:

למה? כי היועצת המשפטית הורתה. חברת הכנסת פנינה תמנו – איננה. חברת הכנסת שרן מרים השכל – איננה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

למה איננה? גם פנינה וגם אני פה. הינה פנינה, ואני אחרי פנינה.

היו"ר ישראל אייכלר:

בבקשה, חברת הכנסת שרן מרים השכל. את היית פה?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

כן.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

למה אתה מוריד אותנו?

היו"ר ישראל אייכלר:

ברוך השם. קיץ בריא.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

שלום, שלום. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אומנם, אדוני היושב-ראש, לא ידעתי שאני עכשיו מדברת, אבל הנושא שמטריד אותי היום – השר אמסלם, ראשית אני מברכת אותך שנהיית שר. אני חושבת שמלכתחילה נעשה לך עוול, אחרי עבודה כל כך קשה שעשית בתוך הליכוד. לקח זמן עד שמינו אותך להיות שר. אבל יש דבר אחד שאני לא מצליחה להבין: הממשלה הזאת היא ממשלת פירוק – לוקחת מפה סמכויות, משם, מן היקב, מהגורן; אני לא כל כך מצליחה להבין איך זה שהיום אנחנו כנראה גם נצביע על זה שכחלק מהסמכויות רשות החברות תעבור אליך. אני שואלת את עצמי, מה הקשר שעכשיו אתה צריך את רשות החברות? האם אנחנו מדברים על מתן אתנן לשרים כאלה ואחרים?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

רגע, רגע, השר אמסלם. מצד אחד, דעתי ידועה: מצד אחד אני באמת חושבת שככל שהאנשים הם יותר מקצועיים – ואגב נבחרת הדירקטורים, היו לי השגות על חלק מהדברים שקורים בתוך הנבחרת, בטח על ייצוג הולם. גם עשיתי עבודה והייתי בוועדה הציבורית – כשיצאתי מהכנסת – בוועדה הציבורית שבאה ואומרת: רבותיי, צריך גיוון בתוך הנבחרת הזאת. אבל לצד זה אני לא מצליחה להבין, אמסלם, למה רשות החברות עוברת תחת הסמכות שלך. הרי אנחנו מבינים שבאופן טבעי זה צריך להיות במשרד האוצר, אנחנו מבינים את זה. ואז אנחנו רואים שבכל משרד עושים פירוק של יחידה כזאת ומעבירים. זה כמו שעכשיו, הינה, אנחנו לקראת יום העצמאות, תסבירו לי מה הקשר שתחת הסמכות של מירי רגב היא מקבלת לה את ניהול טקס המשואות. גם זה לא קשור. אני מרגישה שהממשלה הזאת פשוט לא מסתפקת בלנהל את מה שבאמת צריך לנהל. זה כמו שעכשיו אני מברכת את השר ארבל, השר לעתיד משה ארבל – שהוא מצוין, חבר כנסת מצוין, אבל למה הוא צריך להיות שר של שני משרדים? זה גם לא ברור לי. אני שואלת שאלה, האם באתם לשרת את עצמכם או לשרת את הציבור? האם אתם כאן כדי לדאוג למדינה ולאינטרסים שלה? שלום, בועז טופורובסקי. ברוך רופא חולים.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה רבה. תודה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

תרגיש טוב. אנחנו מאוד שמחים שאתה כאן. אז אני שואלת את עצמי: את מי אתם משרתים? הרי אתם עושים פה בוקה ומבולקה, אתם עושים בלגן היסטרי. ויותר מזה, מה שיותר קשה זה שבסופו של דבר אתם מכניסים התנהלות והתנהגות – שחס וחלילה, שלא ישתרשו במדינת ישראל – שמותר לעשות, כל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אני באמת מנסה להבין, כמו שאמרתי, איך קשורות משואות לתחבורה, איך קשורה רשות החברות עכשיו לתפקיד שלך, אמסלם. אני חושבת שזה בסדר לגלות צניעות – –

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – והדבר המתוקן לעשות זה שכל יחידה וכל סמכות יהיו במקומן. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

שלום, חברי הכנסת, שלום לעובדי הכנסת, שלום לכל הסדרנים שנמצאים, סגנית מזכיר הכנסת. כולנו אמורים לשהות כרגע בפגרה. מילא אנחנו, חברי הכנסת, תאמינו לי, אנחנו עובדים גם תוך כדי, וכמובן יש ישיבות בוועדת כספים לקראת התקציב, וזה בסדר; אבל יש פה כמות אדירה של עובדי כנסת שהזעיקו אותם גם לאחר קיצור הפגרה והביאו אותם לדיון כאן במליאת הכנסת כדי לשמור עלינו ולארגן ולסדר את מליאת הכנסת ולנקות את הכנסת כולה – לכבוד מה? חברים יקרים, לא לכבוד טיפול במשבר אדיר שפוקד את מדינת ישראל, בין אם זה ברמה הביטחונית, מה שראינו בשבועות האחרונים והחג – באמת חג מלא בכאב, עם מה שחווינו כאומה וכמדינה, מתקפה על מדינת ישראל מהגבול הצפוני, מהגבול עם עזה, אובדן של אזרחים ישראלים בפיגועים ובשיטפונות – לא, לא, זה לא מעניין אותם. לא בשביל זה התכנסנו היום. לא בשביל איזה מאבק ביוקר המחיה, כפי שהתחייבתם.

אופיר כץ (הליכוד):

אז מה זה נקודת הזיכוי? זה נמצא על סדר-היום.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אין פה ספק, נקודות הזכות יעזרו.

אופיר כץ (הליכוד):

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אבל מה עם משבר הדיור, אדוני? התחייבתם לפתור אותו, נכון?

אופיר כץ (הליכוד):

זה בעמוד השני. תהפכי את הדף ותראי: מאות שקלים לכל משפחה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אין פה ספק – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מבקש ממך לא להפסיק. אני מודיע לך מראש שאני לא – – –

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

לא, מפריעים לי. אני מבקשת שאדוני היושב-ראש ישמור פה על הסדר במליאה, בכל זאת.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני לא חייב לתת לאף אחד שום דבר נוסף. זה נוהל שברצותו הוא עושה.

אופיר כץ (הליכוד):

הערת ביניים, מותר.

היו"ר ישראל אייכלר:

אז תמשיכי.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

לא, יש הערות ביניים ויש פה שיחה.

אופיר כץ (הליכוד):

הערת הביניים היא שלא שמת לב שבסעיף 4 יש נקודת זיכוי להורים עובדים.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אדוני חבר הכנסת כץ – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

הוא ממש לא הפריע לך. את לא צריכה להתייחס אליו.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אדוני חבר הכנסת כץ, אכן אני מברכת אתכם. אנחנו כאן איתכם, ואמרנו לכם: תפתחו את המליאה לזה, ואפילו לעוד חוקים שמסייעים ביוקר המחיה. אנחנו נלך יחד איתכם.

אופיר כץ (הליכוד):

לא נכון, לא הסכמתם לעוד חוקים. לא הסכמתם שנכניס עוד חוקים שמסייעים לאזרחים. ביקשתי, לא – – –

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אבל לצערי מה שאתם מביאים לכאן – המינוי הנוכחי הוא מה שנקרא מינוי הג'ובים: איך אנחנו משאירים לחבר הכנסת דודי אמסלם את החיוך על הפנים ומשאירים אותו בתוך הקואליציה, שלא יעשה לנו בעיות ולא יעשה לנו כאן כל מיני פליק-פלאקים לקראת התקציב שאמור להגיע, ואיך אנחנו משאירים אותו שמח בחלקו. אז הינה אנחנו ממנים עוד שר לממשלה, שבאמת אין לי מושג – –

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

– – איך אתם עושים את כל התפקידים האלה, כל השרים. ומה ישאיר לו את החיוך על הפנים? הוא יהיה השר שאמון על חלוקת הג'ובים. נתנו לו את רשות החברות, הוא יכול עכשיו להיות השר הממונה – –

היו"ר ישראל אייכלר:

מצוין, תודה רבה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

– – ולתת לכל אחד מהחברים שלו את הג'וב על פי תאוות נפשו.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

כמו שהתרגלנו לראות כאן ב-100 הימים האחרונים. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

ב-20 השנים האחרונות. תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – איננו. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

טוב, אני רוצה לספר לכם משהו. זה יישמע לכם כמו צ'יזבט – אמיתי לגמרי, לא נגעתי. מישהו מאוד בכיר נוסע לחו"ל, חוזר, בנתב"ג עוצרים אותו. הוא היה בטוח – אולי משהו, מיסים, לא סגור על זה, אולי מכס. אומרים לו: אשתך התלוננה נגדך. אשתי התלוננה נגדי? לא יכול להיות. הוא מראה להם מתוך התיק שלו שליפים, I love you, I love you, שכותבת לו אשתו, כל מיני פתקי אהבה למיניהם. כך קורה, עוצרים אותו, מוגש נגדו כתב אישום מהחמורים שראיתי בתיקי האלימות. כך זה נקרא, זה נקרא ומסווג כתיקי אלימות במשפחה, לא פחות ולא יותר. טוב, לך תטען שלא היו דברים מעולם. הוא פונה אליי, כמובן – אוי אוי אוי, איך אני מעיזה להטיל דופי במתלוננת ואיך אני מעיזה. שוברת את הראש איך אני מצליחה להוכיח שקר של מתלוננת, תיק של מילה מול מילה, גרסה מול גרסה. זו השיטה בישראל. אחרי שאני קוראת עשרות אלפי ווטסאפים ותכתובות בין כל בני המשפחה, אני מגלה את הווטסאפ הבא: סוף-סוף אני לא אצטרך להיות הדוברת של נהג המונית. אדוני היו"ר, מה זה "לא צריכה להיות דוברת של נהג מונית"? מסתבר, רבותיי, שהיא הייתה מכנה את הלקוח שלי "נהג מונית". היא לא רצתה יותר לדברר, רק שאת ההודעה הזאת היא שלחה בטעות לבת שלה במקום למאהב שלה. לימים, אחרי שחקרתי אותה בבית משפט – ולא עשיתי לה חיים קלים – אותה מתלוננת, באותו ערב, מתפרסמת בערוץ המרכזי ומתראיינת, אדוני, בפנים גלויות, הורסת לארבעת הילדים המשותפים שלהם את החיים ואת השם הטוב ומספרת על המעשים, כפי שתיארתי, שתוארו בכתב האישום. אני פרסמתי מנגד שאין לי ספק שהיא יצאה לתקשורת כי היא יודעת שאני הובלתי לזיכוי בעלה; לא כי אני נחמדה ולא כי אני רעה, כי אני בסך הכול נאמנה לטענת החפות ועושה מה שאפשר בעניין. לימים, רבותיי, הוא זוכה. ופה אני אסביר לכם את הדבר הבא – וזה איש מאוד ידוע מהזירה הפוליטית ששילם בשמו הטוב את מחיר השיטה שלפיה די בתלונת מתלוננת להוביל למעצר של גבר ולהגשת כתב אישום נגד גבר ולאובדן המשמורת על הילדים. בהיבט הזה אני אומר לכם על חוק האיזוק האלקטרוני – יכולים לכעוס עליי, לצעוק עליי – קבלו את הדבר הבא; יש לי 40 שניות, אני אעשה לכם את זה קצר: במדינת ישראל, עבירה של הפרת הוראה חוקית, הלוא הוא צו הגנה או צו הרחקה, מקימה עילת מעצר עד תום ההליכים. על פי מתכונת החוק המוצע של האיזוק האלקטרוני, מבקשים לתת סמכויות לבית משפט לענייני משפחה להשמת אזיק אלקטרוני. יכולים לצעוק עליי עד מחר שדם על ידיי – –

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

זה קל, טלי, זה קל. מה עם הילד בן העשר – על תקיפה מינית שהוא חווה. טלי, זה קל, זה קל. מה עם ילד בן עשר שהאשמת אותו, שהוא היה קורבן לאונס? הינה, תתמודדי איתו.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – ואני אומרת לכם מפה: לא אתן קטגורית יד לפגיעה באבות – אדוני היושב-ראש – – –

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

מה עם ילד בן עשר שהאשמת אותו, שהוא קורבן – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, לא.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

– – – מה זו אשמתו?

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מבקש שתסכמי. אל תתייחסי לצעקות.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, לא, אני אשיב.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

תתמודדי עם זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה שאני רוצה לסיום – שרן, שרן, אני אענה לך, כי הרי את יודעת לקרוא כתבות. את והאמת – אין ביניכן קשר. נראה לך נורמלי, הגב' שרן השכל, נראה לך נורמלי, גברתי, ממרום ניסיונך הלא-קיים, שבישראל מותר לשאול ילד? נראה לכם שבית משפט יכול להתיר לסנגור לשאול ילד: האם אתה רצית פגיעה מינית בך או רצית מפגש מיני? זה סיפורים באספמיא – –

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה, תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – ואני לא מורידה את עצמי להתייחסות לזה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

את הובלת. את הובלת. ניסית לערער אותו בכך שאולי הוא אשם.

טלי גוטליב (הליכוד):

ואני אומרת לכם שאני לא אתן יד לפגיעה קטגורית בזכויות של גברים, לא אתן יד להפיכת גברים לאלימים רק ככאלה, ולא אתן יד לסמכויות יתר בבית המשפט לענייני משפחה. לא יקרה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר. אני סוגר את הרשימה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בזמן כינוס המליאה מתכנסת ועדת הכספים, כי אמורים לאשר תקציב – הרעש במליאה מפריע לי להתרכז.

היו"ר ישראל אייכלר:

מי שרוצה לדבר, שידבר בשקט. זה מפריע לנואם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מי שרוצה לדבר, שיירשם.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בזמן שמתכנסת המליאה – –

היו"ר ישראל אייכלר:

שיירשם אצלכם על זכות הדיבור.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – מתכנסת ועדת הכספים כדי לדון בדיוני התקציב, כי חשוב לאשר את התקציב. יש לכם דדליין לאישור התקציב. אבל במה עוסקת הכנסת ובמה עסקנו מאז שכוננתם את הממשלה הזאת, את הממשלה הרעה הזאת, ב-100 ימים? אתם כל הזמן עסוקים בהעברת סמכויות מצד לצד, כולל היום – כינוס מיוחד של הכנסת, שוב כדי להעביר סמכויות משר לשר. כל הזמן עסוקים בהעברת הסמכויות. את מה שכחתם בדרך? שכחתם בדרך שכל הסמכויות האלה ניתנות לשרים כדי לעשות דבר אחד מאוד פשוט: לדאוג לאזרחי ישראל, לדאוג לאזרחי ישראל, להילחם ביוקר המחיה, להקל על יוקר המחיה. אבל מה מופיע בתקציב המדינה? בתקציב המדינה מופיעים סדרי עדיפויות ברורים, אדוני היושב-ראש, ברורים מאוד: את תקציב מיגון הצפון, שאנחנו תקצבנו אותו ב-5 מיליארד שקלים לעשר שנים, כלומר 500 מיליון שקל בשנה, זה מה שהיה אמור להיות מתוקצב ב-2023, קיצצתם ב-80%. ממש תקופה אחרי שפתאום נורים טילים על הצפון, לא צריך תקציב למיגון צפון, קיצוץ ב-80%. איזה תקציב כן גדל בתקציב הזה? תקציב הישיבות מוכפל פי שניים, ובתוכו גם העלאת קצבאות האברכים. אז כשמסתכלים על תקציב המדינה, אדוני היושב-ראש, סדרי העדיפויות של מדינת ישראל ברורים. כשמסתכלים על סדר-היום שלכם, סדרי העדיפויות של ממשלת ישראל ברורים: אתם קודם כול דואגים לעצמכם, אתם קודם כול דואגים לשרים, אתם קודם כול דואגים לסמכויות שלכם ולהוצאות שלכם, ואם יישאר משהו, אולי יקבלו את זה אזרחי ישראל.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. אני מניחה שהשר זה השר המיועד? הוא עוד לא שר, לא? הוא עוד לא שר?

היו"ר ישראל אייכלר:

הוא שר, אבל מעבירים לו סמכויות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא שר? הוא לא שר, אז איפה השר?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הוא שר בלי סמכויות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא שר בלי סמכויות? אני לא זוכרת, אני אומרת לכם את האמת, אני כבר –I'm losing track, כמו שאומרים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

יש משרד עם סמכויות בלי שר – – – יקבל אחר כך. עכשיו יש שר בלי סמכויות – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

דודי אמסלם, חבר הכנסת אמסלם, אתה שר בממשלה היום?

היו"ר ישראל אייכלר:

הוא השר המקשר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא, היה קיש.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני הייתי מצפה שיושבת-ראש הסיעה תדע שהוא השר המקשר – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אני עבדתי מול קיש. הוא עוד לא היה – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

– – בין הכנסת לממשלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אז אני עבדתי מול קיש ומול אופיר כץ.

היו"ר ישראל אייכלר:

ועכשיו איתו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עכשיו התפקיד שלו זה שר מקשר?

היו"ר ישראל אייכלר:

כן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם יודעים, אני קצת איבדתי את המעקב. הוא שר או לא שר?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תשאלי אותו, הוא פה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

חבר הכנסת אמסלם, אתה שר בממשלה? אני שואלת באמת.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

את היית פה והצבעת נגד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה כבר שר, כבר מונית והושבעת לשר. אוקיי, אז תשמע, עכשיו שיש לי את הקשב שלך, אני רוצה להגיד לך משהו. אני רוצה להגיד לך שנראה לי שאחרי חודשים שישבת פה כועס הצליחו לקנות אותך קצת, נכון?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

לא כועס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כעסת, כעסת.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

על מה כעסתי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקשיב, אנחנו כבר מכירים ממתי, מ-2015? כעסת. ואז באו – ומה זה כעסת, באת גם, התחלת לדבר על האמסלמים, זוכר? מה שנקרא, אנחנו שנינו מאותו הכפר. כשאתה אומר "אמסלמים", אני חושבת על המשפחה שלי. דרך אגב, יש לי גם שיחות על זה עם אופיר כץ. אנחנו מדברים קצת על הדברים האלה. ואז אמרתי לעצמי, מה גרם לדודי אמסלם, המזרחי הלוחם, להיכנס לממשלה כשבעצם כל הזמן אמרת שיש לה בעיה אמיתית של גזענות? מה קרה? האם יכול להיות שאמסלם שלנו הפך להיות אמסלם מזרחי מחמד, כמו שנהגת לומר עלינו? האם יכול להיות שבגלל הג'ובים שקיבלת פה – תן לי את כל הרשימה, מה יש לי שם? שיתוף פעולה אזורי – – –

אופיר כץ (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אני רק רוצה לדעת מה המחיר – תענה לי פה כשתעלה – שאמסלם הלוחם על המזרחים קיבל בשביל להיכנס לממשלה שהתראיין נגדה. ואנחנו לא שוכחים – אתם זוכרים את הריאיון שלו בערוץ 12 – מה זה היה, בתוכנית הבוקר? ישבתי שם ואמרתי לעצמי: יש לנו כאן לוחם, יש לוחם אמיתי למען המזרחים בכנסת. אבל דודי שלנו – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

בעיה במדרגות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – הוא איבד את הערכים שלו. אתה יודע מה, מילא לא היית מדבר על המזרחים ועל האמסלמים והביטנים, ואני לא זוכרת מי עוד.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני לא דוגמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה עמדת פה ואמרת לנו: רולקסים ומרצדסים ואשכנזים.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה, תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לי קראת – דקה, תן לי לסיים את הפואנטה שלי.

היו"ר ישראל אייכלר:

רק משפט סיום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

משפט סיום. עמדת פה ודיברת עלינו, ובסוף קנו אותך לא ברולקס, לא במרצדס – במה, אתם יודעים? ברשות החברות.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון.

היו"ר ישראל אייכלר:

הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכספים. לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות רשות דיבור להצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023. מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת חנוך מלביצקי בנושא: הסתה לטרור ברשויות המקומיות; בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, עופר כסיף וקטי קטרין שטרית בנושא: פינוי תושבי שכונות בתל אביב ויפו. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

בבקשה, חבר הכנסת בוארון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בראש ובראשונה אבקש לברך את ידידי היקר לי כאח, השר דוד אמסלם, שזיכה אותי בשליחות החשובה ואפשר לי לכהן כחבר כנסת בכנסת ישראל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אה, אתה הנורבגי של אמסלם.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לגופו של דיון, השר אמסלם מבטא קול של ציבור עצום שבמשך שנים ארוכות הודר ולא קיבל את המקום הראוי לו סביב השולחנות שבהם נקבעת מדיניות החברות הממשלתיות השונות. אני בטוח שעם הפקדת רשות החברות הממשלתיות בידיו, השר אמסלם יפעל להוביל את השינוי המתבקש כל כך, ובני מגזרים שונים, אנשים ונשים צעירים ומשכילים ומוכשרים, יזכו להיות חלק מהחברות הממשלתיות ומפעילותן. באותו הקשר ניתן וחשוב לומר: תת-הייצוג לבני מגזרים שונים הינו תופעה רווחת, והמקום הראשון אולי שבו נצרך התיקון הזה הוא בית המשפט העליון. בית המשפט העליון חייב לעבור את אותו גיוון מתבקש כל כך. נכון, יש תהליך הידברות שמתקיים בבית הנשיא, וטוב שכך, והלוואי שתתגבש הסכמה רחבה סביב השינוי שכל כך חשוב לערוך בבית המשפט ובמערכת המשפט כולה. ואולם ממקום עומדי אני יכול לומר בוודאות: נציגי המחנה הלאומי צריכים את תמיכת הציבור הרחב. אשר על כן, ביום חמישי הבא נתייצב כולנו מול בית המשפט העליון לעצרת לאומית של תמיכה וחיזוק לנבחרי הציבור וראשי הקואליציה, ובעד גיוון בית המשפט העליון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז זה כמו בהפגנה בנתניה, חבל על הזמן. אני התביישתי כנתנייתית. 40 איש לא הצלחתם להביא.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אני קורא לכל חבריי חברי הכנסת ולציבור הרחב להשתתף בהפגנת המיליון ביום חמישי הבא, למוחרת יום העצמאות. בעזרת השם, נעשה ונצליח. השר אמסלם, הצלחתך – הצלחתנו, בהצלחה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו דנים בהצעת החוק להעברת סמכויות ממשרד למשרד. זו לא פעם ראשונה שמביאים לנו גם פיצולי משרדים וגם העברת סמכויות ממשרד למשרד, אבל לפי דעתי מה שחסר זה מישהו שייקח אחריות על הגורל וגם על העתיד של האנשים. אני רוצה לדבר על 120,000–130,000 נפשות בנגב שחיים בכפרים הלא-מוכרים, שהממשלה הזו, כמו ממשלות אחרות לפניה, לא מכירה בהם ולא מספקת להם אף שירות. ומה החידוש בממשלה הזו? הובא לידיעתנו אתמול שבכוונת שר החינוך, בכוונת משרד החינוך, להקים רשות חינוך לבדואים. כנראה שבמדינת הנגב הכול מותר. יש רשות להסדרת היישובים הבדואיים בנגב, היום מביאים הצעה לרשות חינוך לבדואים, אולי מחר יביאו הצעה לרשות לרווחה, ואחר כך אולי רשות לבריאות. במדינת ישראל יש ריבון ויש חוק, וגם הממשלה צריכה לנהוג לפי החוק. כדי שהממשלה תספק שירותים לאזרחים, גם שירותי חינוך, בנגב, היא צריכה לפעול לפי החוק. והחוק במדינת ישראל מדבר על זה שממשלה צריכה לתת שירות לאנשים דרך רשות מוניציפלית. במציאות שקיימת, שמונעים הכרה והקמת רשות מוניציפלית בנגב, בכפרים הלא-מוכרים, מנסים לעקוף את זה על ידי הקמת עוד רשות. אני רוצה להזכיר לכולם שעד 2001 הייתה רשות לחינוך הבדואים בנגב, והרשות הזו נכשלה. המדינה, גם לפי בקשת האנשים והתושבים בנגב, סגרה אותה, כי היא הביאה לכישלון מערכת החינוך. מערכת החינוך הערבית-הבדואית בנגב אכן צריכה תוכנית חירום, והיא לא צריכה רשות חינוך לבדואים. לכן אני קורא מכאן לשר החינוך לחזור בו מיידית מהקמת רשות כזאת.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הפתרון המקובל והחוקי שיכול לפתור את הבעיה בנגב הוא להכיר ביישובים, להקים רשויות מוניציפליות שיספקו את השירותים. הגיע הזמן שתושבי הנגב, כמו שאר תושבי המדינה, יקבלו את השירותים ישירות ממשרדי הממשלה ולא דרך קבלני משנה – –

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – קבלני משנה שנכשלו, הן ברשות ההסדרה בנגב והן במערכת החינוך. צריך להקים ולהכיר ביישובים. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אני רוצה לקדם בברכה את חבר הכנסת לשעבר בן-ציון רובין, עם משפחתו, שהגיעו לכאן. הוא חגג 80 שנה לא מזמן. חבר במפד"ל ותמ"י – נדמה לי שהיית גם שר בתמ"י? כן, שר מטעם תמ"י, אני עוד זוכר. אין פה הרבה שזוכרים. אז ברכות לבן-ציון רובין ולמשפחתו. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה.

עידן רול (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, השר אמסלם, תראו, אני רוצה ברשותכם לנצל את הבמה הזאת בשביל לדבר איתכם על מקרה מדאיג של רדיפה פוליטית. יש לנו פה מקרה שאולי לא משתקף היום בסדר-היום, אבל הוא לא פחות ממעלה שאלות. יש לנו שר תמים ונקי כפיים, השר אמסלם, שלא משנה באיזה משרד הוא עומד, איכשהו רשות החברות רודפת אחריו. כשהוא היה שר הדיגיטל, רשות החברות עשתה את הדילוג ההגיוני ממשרד האוצר למשרד הדיגיטל. עכשיו הוא השר לכל מיני קשקושים כאלה ביחד, והינה רשות החברות שוב מדלגת. עכשיו, השר אמסלם, לנו יש מחלוקות. השר אמסלם, אני יכול להגיד בעצמי מה אני חושב על מהות המעבר הזה, אבל אני רוצה לשמוע ממך, השר אמסלם, בגלל שאתה אדם שבדרך כלל לא שומר על הלשון שלו ואומר דוגרי – אופיר, אתה יכול שנייה להגיד לאמסלם שאני רוצה רק לשאול אותו שאלה?

אופיר כץ (הליכוד):

הוא רוצה לשאול אותך שאלה. אני אשאל אותו שאלה. אתה מציע להשאיר את כל החבר'ה של יאיר לפיד, מכפר סבא-רעננה כזה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הקשר יאיר לפיד? איך יאיר לפיד?

אופיר כץ (הליכוד):

רק כדי שיישארו שם – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו, ב-2015, אנחנו לקחנו – – – את רשות החברות. מה אתה מבלבל אנשים מ-2013.

עידן רול (יש עתיד):

השר אמסלם.

אופיר כץ (הליכוד):

מהרצליה, כפר סבא, שחס וחלילה לא יהיה מישהו מקריית – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה מבלבל את המוח?

עידן רול (יש עתיד):

אופיר, אופיר, אופיר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מ-2015 זה כבר עבר לכחלון, די עם – – –

עידן רול (יש עתיד):

אופיר, תסב את תשומת ליבו של השר אמסלם. מירב.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני לא שומע אנשים גסי רוח.

עידן רול (יש עתיד):

בקיצור, השר אמסלם, נראה שאתה לא מקשיב. אני אדם גס רוח? אוקיי. רציתי רק לשאול – המודעות העצמית התנפצה לתוך עצמה והתאבדה כשדיברת. רציתי רק לשאול מה הסיבה שאתה כל כך מתעקש על זה. האם זה כדי ששוב אתה ומירי רגב תוכלו לתפור ג'ובים – ואז בצלאל סמוטריץ' התעצבן על הג'ובים שתפרתם – ועכשיו הוא עוד פעם מעביר לכם את זה, רק הפעם כשר האוצר?

אופיר כץ (הליכוד):

האמת, במקרה הזה, אנחנו התעקשנו שזה יגיע אליו. הוא יעשה את התיקון הנדרש.

עידן רול (יש עתיד):

אני חושב, ואני רוצה להציע תיקון. התיקון צריך להיות – אם אפשר לתקן במזכירות: להעביר ממשרד האוצר למשרד לשיתוף פעולה אזורי את שטח הפעולה של רשות החברות הממשלתיות, כדי שהשר אמסלם יוכל לעשות מלא מינויים פוליטיים וג'ובים למרכז הליכוד. כי זו המהות.

טלי גוטליב (הליכוד):

73 מינויים – – –

עידן רול (יש עתיד):

השר אמסלם, בשונה ממה שאמרו גם מירב וגם אביחי לפניי, הוא לא אדם שמשרת ציבור; הוא לא משרת מזרחים, הוא לא משרת מוחלשים. הדבר היחיד שאמסלם משרת זה ציבור הג'ובים. כך היה וכך יהיה.

קריאות:

עידן רול (יש עתיד):

ומהיום שאני עמדתי פה לפני חודשיים וחשפתי את העובדה שהשר אמסלם, כל מה שהוא עשה בקריירה שלו זה ללבות שנאה בין מזרחים לאשכנזים, ניגשים אליי כל יום – אבל כל יום – ניגשים אליי אנשים, מזרחים ואשכנזים, ואומרים לי: אתה כל כך צדקת, הוא לא עושה כלום. אנחנו כבר לא שם, התקדמנו, הם אומרים לי, אבל יש רק אחד שלא התקדם – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. נא לסיים.

עידן רול (יש עתיד):

– – השר אמסלם, שעושה עדיין את אותם שני דברים: יוצר שנאה בין אשכנזים למזרחים בשביל הון פוליטי ומנסה לתפור ג'ובים ברשות החברות. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – השבוע, אדוני היו"ר, 73 מינויים של יאיר לפיד. אני רק מזכירה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – והעברנו תקציב מדינה, כל הדברים שאתם לא עושים.

היו"ר אוריאל בוסו:

בבקשה. שלוש דקות לרשותך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בתקופה כל כך רגישה, שבה אנחנו מציינים את הימים הלאומיים, ובעוד כשבוע נפקוד את בתי העלמין במסגרת יום הזיכרון לזכרם של חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. אני שואלת את עצמי, באיזה טיימינג מעוות הממשלה יכולה להמשיך לנקוט? כמו הטיימינג להתחיל עם הרפורמה המשפטית בתחילת המושב במקום לעסוק בכל הסוגיות הבוערות שהיא הבטיחה במהלך הקמפיין, גם עכשיו, סמוך לימים הלאומיים, הממשלה עוסקת בחוק שמקדם את ההשתמטות והאפליה, ועוד סמוך לימי הזיכרון לחללי צה"ל. במקום לעשות חשבון נפש ולתהות לגבי מחאתן וכעסן של המשפחות השכולות, שהקריבו את היקר להן מכול, אז עכשיו דנים איך לעגן השתמטות. הנושא הזה מאוד בוער בי, כי אתמול צה"ל הניח על השולחן את המודל שהוא מציע, מודל שירות דיפרנציאלי, שהוא איזה מודל שמותאם לצורכי השעה, לישראל 2025, וצה"ל באופן טבעי במקרה הזה שואף למקסם את האפקטיביות המבצעית ולמצות כראוי את ההון האנושי בחברה הישראלית. אבל הבעיה שלי היא לא עם המודל של צה"ל; הבעיה שלי היא עם החוק שמתהווה על ידי הממשלה, שהוא פסול מעיקרו כי הוא מלבין אפליה ואי-שוויון בחברה הישראלית. ומעבר לכך, שעה שאנחנו נמצאים במציאות ביטחונית כל כך מורכבת והאיומים כלפינו רק הולכים וגדלים, אז יש איום על מודל צבא העם. אז אני רוצה מעל הבמה הזאת להגיד שאסור לנו להפוך את הצבא לצבא מקצועי. זו תהיה תחילתו של הסוף. פטור לא גורף – לאוכלוסייה החרדית באופן גורף זה עיוות. צריך אחת ולתמיד לתקן את העיוות הזה ולקבוע שירות לכול – שירות צבאי או לאומי או אזרחי. לא ייתכן שכולנו נהיה אזרחים, ניהנה מהזכויות שהמדינה מעניקה לנו, אבל, כפי שחברינו פה אומרים מעל כל במה, כבר בלי להתבייש, רק חצי מהעם ישרת, יעבוד וישלם מיסים.

היו"ר אוריאל בוסו:

משפט לסיום.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

קניית שכירי חרב שיסכנו את עצמם למען הצבא תוביל לפגיעה בכל הפרמטרים, גם בכוח האדם האיכותי ובאיכויות כוח האדם שיש בצבא, גם בהיקפים, והחמור מכול – זה יעביר אותנו ממניעים אידיאולוגיים וימיר ערכים בכסף, שזה עיוות שאין כדוגמתו. זאת, בניתוק מוחלט ממה שקורה לנו בגבולות. צה"ל זה לא nice to have; צה"ל זה תנאי לקיומנו, וכולם צריכים לשאת בנטל.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אבקש להתייחס לנושא שנמצא על סדר-יומנו. ראשית, אדוני היושב-ראש, אני מבקש לשאול כיצד ייתכן שהממשלה רק לפני זמן קצר אישרה את הצעת ההחלטה הזאת והניחה אותה על שולחן הכנסת, אבל נמנעה מלהציג לחברי ולחברות הכנסת את ההחלטה המלאה, שיש בה פרטים רבים הנוגעים להעברת רשות החברות ממשרד האוצר למשרד לפיתוח אזורי. כך למשל החלטת הממשלה, שלא הונחה לפנינו, קובעת נושאים שבהם תהיה חובת היוועצות בין השר אמסלם לשר האוצר. ישנם אפילו נושאים שיש חובת קבלת הסכמה. האם הכנסת יכולה לדון ברצינות בהעברת רשות החברות ממשרד האוצר לאחריותו של השר אמסלם כאשר ממשלת ישראל לא טורחת להציג בפנינו את ההחלטה שלה, שמפרטת את התנאים לאותו המעבר? בנושא הזה בכוונתי לפנות ליועצת המשפטית של הכנסת. עם כל הכבוד, הרי אנחנו שומעים מבוקר עד ערב עד כמה אתם בקואליציה שלכם עסוקים בלהגן על כבודו של הבית הזה, והינה עוד דוגמה לזלזול התהומי של הממשלה בכנסת, שבה יש לה רוב קואליציוני. דבר שני, השר אמסלם התמנה כשר נוסף במשרד המשפטים; מדוע רשות החברות עוברת למשרד לפיתוח אזורי? הרי בין שני המשרדים שבהם השר אמסלם מתפקד כשר, ברור לכל בר דעת שמשרד המשפטים נוגע בענייניה של רשות החברות הממשלתית הרבה יותר מהמשרד לפיתוח אזורי. השר אמסלם, אתה יכול להסביר לנו מדוע רשות החברות עוברת ממשרד האוצר למשרד לפיתוח אזורי ולא למשרד המשפטים? אולי כי אתה לא רוצה שהיועצת המשפטית של משרד המשפטים ושהדרגים המקצועיים שם יהיו מעורבים בפעולות שלך כשר האחראי על רשות החברות. נמשיך הלאה. מדוע החלטת הממשלה שאושרה לפני שעה קלה לא מזכירה את צמד המילים "נבחרת הדירקטורים"? יש לכם תלונות לגבי הרכב נבחרת הדירקטורים, הדרך שבה ממיינים את האנשים? תפרטו בהחלטת הממשלה את השינויים. מה פשר העובדה שהחלטת הממשלה לא מזכירה במילה את המנגנון הקיים לבחירת אותו מאגר דירקטורים? אז בואו, תודיעו לציבור באומץ שאתם מתכוונים לבטל את נבחרת הדירקטורים. מדוע חוות הדעת של הייעוץ המשפטי כללה הסתייגות של הייעוץ המשפטי של משרד האוצר ולא טרחתם להכניס אותה להחלטת הממשלה? תציגו את זה לחברי הכנסת. ולבסוף, מדוע קבעתם בהחלטת הממשלה שבאותם מקומות שהממשלות החליטו שאחד מהדירקטורים הממשלתיים צריך להיות עובד משרד האוצר – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

גלעד קריב (העבודה):

– – מדוע החלטתם שאותו דירקטור יכול להתמנות מקרב כל עובדי המדינה? הרי הייתה החלטת ממשלה בעבר שאמרה שצריך דירקטור מקרב עובדי משרד האוצר. לכן, אדוני, אני קורא לא לקיים את ההצבעה היום. אני מבקש את חוות הדעת של היועצת המשפטית אם ניתן לקיים את ההצבעה הזאת מבלי שהונחה על שולחן הכנסת החלטת הממשלה במלואה. תפסיקו לעבוד על הציבור, תפסיקו לעבוד על חברי הכנסת, תתחילו לכבד את נבחרי הציבור, כפי שאתם אומרים שאתם מעוניינים לעשות.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

בקיצור, המשך הכאוס שלכם במשרדי הממשלה ובשירות הציבורי. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רציתי רק לשאול, אתה יכול לשאול את יאיר לפיד למה הוא מינה את גיסתו לקרן קיימת? רק רציתי לדעת. גם אני רוצה אולי. אז אם אפשר, יש לך תשובה, חבר הכנסת קריב?

רון כץ (יש עתיד):

זה תפקיד בהתנדבות, בקרן הקיימת.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זה משנה – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה יודע בעצמך שיש משמעות לתפקיד. נו, באמת.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

טלי, מי יו"ר קק"ל? אח של מי יו"ר קק"ל?

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, שנייה. בלי אחים. תני לפחות לדבר.

היו"ר אוריאל בוסו:

בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

נאור שירי (יש עתיד):

כנסת נכבדה, היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו באמת באירוע חגיגי. אני לא יודע למה כולכם לא הגעתם עם העניבות ומלוא הפרפראות גם לדברים שאתם אומרים. אנחנו ממנים ונותנים סמכויות לחבר הכנסת אמסלם, שבאמת הגיע למשכן ונבחר על קולות הפריפריה, והוא עומד פה נאום אחר נאום ומייצג נאמנה את הקשיים והצרכים של כל תושבות ותושבי הפריפריה בחברה הישראלית. אני חושב שפספסנו את זה פשוט כי איפשהו בין מה שאמסלם אומר למה שהוא עושה יש איזו דלתא שאנחנו לא מצליחים לפשר. תכלס, הדלתא הגדולה היא במה שחבר הכנסת אמסלם עושה. הוא התעקש וישב פה שלושה חודשים ועשה קונצים קואליציוניים לראש הממשלה. התעקשת להצטרף לשולחן סבב ב' של השרים פה – בטח אנחנו גם נדון איפה יהיה מקומך פה סביב השולחן הממשלה – אבל באמת, התעקשת, וההתעקשות הייתה כי רצית מאוד לקדם את הנושאים שחשובים לתושבים שבחרו בך ולציבור שבחר בך. אז בזמן שאנחנו פה עולים אחד אחר השני ומברכים אותך, בוועדת הכספים עסוקים באמת בדברים החשובים, שלשמם אתה התכנסת – נכון, חבר הכנסת בליאק? – עוסקים בהעלאת ארנונה; בעצם מאפשרים עכשיו לעיריות ולרשויות המקומיות לפתוח מחדש את חישוב הארנונה מהדלת האחורית. זה אפילו לא מהדלת האחורית – זה מדלת הכניסה בשיטת ברוטו-ברוטו, כמו שכולנו יודעים, כי זו באמת הייתה הבטחת בחירות מרכזית של הליכוד: העלאת מחירי הארנונה, רק הפוך: הורדת מחירי הארנונה. אבל זה כנראה כבר לא באמת משנה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

להקפיא.

נאור שירי (יש עתיד):

להקפיא. אה, ההורדה זה הריבית על המשכנתאות. פספסתי את התוכנית הגדולה להורדת המשכנתאות; פספסתי גם את התוכנית הגדולה להורדת מחירי החשמל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

את תשלומי המשכנתה הם הביאו – – –

נאור שירי (יש עתיד):

פספסתי את התוכנית שבאה ועוזרת לנגיד בנק ישראל להקפיא את ההעלאה בריבית. בכלל, אני מפספס מלא דברים. אני גם מפספס את ההצלחה הכבירה של השר לביטחון לאומי בהורדת הפשיעה במדינת ישראל – ושמא נאמר: בחברה הערבית. באמת, הממשלה הזו כל כך – כל היום אנחנו עסוקים פה במשכן בלעלות בוועדות וגם במליאה ולמחוא לכם כפיים, ובמיוחד למחוא לכם כפיים על העשייה המדהימה באמת שסיפקתם לציבור הישראלי. עשיתם רק טוב, כמו שדאג לציין ולתזכר אותנו בסוף הכנס הקודם יו"ר הקואליציה. הוא מנה את מספר ההצבעות שהיו לנו – 1,083 הצבעות. 1,083 הצבעות שבהן רק ניצחתם. הבעיה היא שמדינת ישראל הפסידה, הצבעה אחר הצבעה. זו בדיוק הייתה הבעיה שלך. זה מה שפספסת במספר. אתה מבין, אופיר כץ? אפס לטובת הציבור. אפס.

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. נא לסיים.

נאור שירי (יש עתיד):

ורק מילה אחרונה, בכל זאת, לחברי היושב-ראש שמנהל את הישיבה. אתה זוכר שאמרנו על חוק החמץ? אמרנו לך. בסוף מה קיבלנו? משלוחים של מגשי פיצות לבתי החולים. כל הכבוד לכם. באמת, חג שמח. תמשיכו בעשייה המשמעותית שלשמה נבחרתם. ומזל טוב, מר אמסלם, על כלום ושום דבר.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אני רוצה לאכזב – חבר הכנסת יוראי, עד שאתה עולה. חבר הכנסת נאור שירי, אם כבר דיברת על חוק החמץ, מלבד מה שהתקשורת הבליטה, ארבעה או חמישה מקרים, אנשים שפתחו מגשי פיצה מחוץ לבתי החולים, אני רוצה לומר לך שבשיחה עם כל מנהלי בתי החולים הם היו מאוד מרוצים. העסק עבד מצוין. אל תסתכל על מי שהחביא בשירותים ומי שהביא בחוץ.

נאור שירי (יש עתיד):

זה לא היה – – – זה כל מה – – – יכולת לעשות את זה באופן שונה. ואתה תראה שרק – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אז אני אומר לך שהעסק עבד נפלא. חוץ מאותם אנשים שחיפשו לעשות פרובוקציות, וזה בסדר. שלוש דקות לרשותך, אדוני.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לי שאלה אליכם: האם אתם יודעים מי מחברי ממשלת נתניהו כתב את המדריך "הטרור הלהט"בי – קווים לדמותו והדרך להיאבק בו"? אולי השר אמסלם יודע לומר לי מי כתב את המדריך? "הטרור הלהט"בי – דרכים לזהות אותו והאופן להיאבק בו". אולי בצד הזה מישהו יודע? התשובה: השר למורשת כהנא, איש עוצמה יהודית, הרב אליהו. במדריך שלו תוהה אליהו איך מה שהוגדר כמחלה, איך מה שנוגד את הטבע הכי בסיסי של האנושות, הפך לנורמה בין-לאומית. לפי אליהו, מדינת להט"ביסטן גורמת נזק אדיר; אין בה ערכים ואין בה נאמנות; היא לא פחות מאסון חברתי. השר אליהו טוען שכדי לחזור ולחיות במדינה יהודית צריך להיאבק בעוז נגד המשפחה הגאה. והבריונים? הבריונים שמעו את השר אליהו, והם שמעו את השרה סטרוק, שקראה לרופאים לא לתת שירות רפואי ללהט"בים, ואת רוטמן, שאמר שבתי מלון יכולים להפלות לקוחות הומואים, ואת שר האוצר, שהתגאה בכך שהוא הומופוב גאה – הבריונים שמעו את ההסתה ממסדרונות הממשלה; שמעו ופעלו: בתחילת החודש רוססו כתובות "כהנא חי" על המרכז הגאה בתל אביב; אתמול רוססו בכל רחבי העיר כתובות נאצה נגד הכפייה הלהט"בית; השבוע שכן תקף את השכנים הלהט"בים שלו, שבר את התריסים של החלונות שלהם וצעק לעברם: לא סובל גייז, שונא אתכם, תחזרו לגרמניה. לפני שבועיים חבורה של חוליגנים זרקה אבן וניפצה את חלון ביתו של שובל חכמון וניסתה לתלוש את דגל הגאווה שתלה על המרפסת שלו. הם איימו עליו וקיללו אותו. השוטרים שהוזעקו והגיעו חששו לחייו של שובל. אמרו לו: לך לישון במקום אחר, מחשש לחייך. כן, שובל נאלץ לברוח מהבית שלו, אדוני יושב-ראש הוועדה לביטחון הפנים, כי הומופובים איימו עליו. המשטרה, אגב, סגרה את תיק החקירה בעניין התקיפה המכוערת הזו, למרות שיש תיעוד עם הפנים של התוקפים הבריונים. חברי הכנסת, מאז הקמת הממשלה הנוכחית אנחנו עדים לעלייה דרמטית בדיווחים על אלימות נגד להט"בים. רק בחודש האחרון יש עלייה של 400% בדיווחים על פגיעות להט"ביות במרחב הציבורי, ביחס לחודש האחרון. אני אומר למשטרה מעל הדוכן הזה: אדישות ואוזלת יד ביחס לאלימות כלפינו היא לא אופציה; היא בלתי מתקבלת על הדעת. גם לנו יש זכות לחיות בביטחון במדינה הזו, בכל רחבי המדינה, והמשטרה מוכרחה לפעול באופן נחוש, יסודי ומיידי כדי לגדוע כל אלימות כלפינו.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני חבר הכנסת פוגל, הגשנו, כמה חברי כנסת, בקשה לקיים דיון דחוף בוועדה בראשותך על מנת לוודא שהמשטרה עושה מה שצריך כדי לוודא שהאלימות כלפינו תיפסק ותיגדע. אני מקווה שתקיים אותה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כינוס מיוחד בפגרה – בכל המדינה בעיות בוערות, ומה הדבר שמביאים? העברת רשות החברות הממשלתיות ממשרד האוצר למשרד לשיתוף פעולה אזורי.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – באמת – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

מה הקשר בכלל בין רשות החברות למשרד לשיתוף פעולה? זה לא משרד, זה משרדון קטנטנצ'יק, עם מעט מאוד עובדים, שאין קשר ענייני כלשהו בינו לבין רשות החברות הממשלתיות. רק בסוף מושב החורף, בשבוע האחרון, הבאתם את מינויו של השר אמסלם כשר במשרד המשפטים. ובאמת, כשאתה עובר וקורא את החלטת הממשלה מ-12 בפברואר בדבר תחומי הפעילות – האמת, זה די משעשע, אני לא רוצה להשתמש במילה אחרת – המחלקה לרישוי נוטריונים, המחלקה לחוקרים פרטיים, המחלקה לרישוי מתווכים ומועצת שמאי המקרקעין – נדמה לי שכולן זה עובד אחד, אותו עובד. אותו עובד. יחידה להמרות דת העדות הנוצריות ומרשם ברית הזוגיות – זה אדם אחד. אגף שומת מקרקעין – איזו אפשרות יש לשר להשפיע על השומות? מחלקה לתרגום אמנות בין-לאומיות – אני מביא לידיעת הבית: יש אישה אחת שמתרגמת את האמנות. אגב, כבר שנים משרד המשפטים מנסה להעביר את המחלקה הזו למשרד החוץ. אז זה היה לא רציני, ועכשיו מביאים דבר עוד יותר לא רציני. ומה הקו שחוזר על עצמו? כל הזמן הממשלה עוסקת בעצמה. היא לא עוסקת בכלל בבעיות המדינה. היא לא עוסקת בכלל בבעיות האזרחים. ראינו רק לפני ימים ספורים נתונים מדהימים על הפגיעה בהכנסות המדינה ממיסים. ספק אם כל התקציב שהובא לכנסת, שהכנסת דנה בו עכשיו בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, הוא בכלל עוד רלוונטי לנוכח הירידה בהכנסות המדינה ממיסים כפי שראינו ברבעון הראשון מינואר ועד מרץ. לא רק שלא מטפלים בזה, בהליכה למיתון – והמשק הולך לכיוון של מיתון – אלא גם מכחישים שזה קיים ואומרים על מה שאמרה סוכנות מודי'ס: זה בכלל סריטה קטנה בכנף. אולי גם 10 מיליארד שקלים ירידה בהכנסות המדינה ממיסים זו סריטה קטנה בכנף? לא, זה דבר רציני, זו בעיה אמיתית. אלו הדברים שהממשלה צריכה לדון בהם, וכתוצאה מכך להביא את ההחלטות המתחייבות לאישור הכנסת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה, נא לסיים.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אבל ממשיכים רק לשבור אבסורדים: קודם היה שר אוצר שקיבל שר במשרד הביטחון, אחר כך פיצול משרד ירושלים מהמורשת, המצאת משרד המסורת. כל שבוע אבסורד חדש, ועכשיו השידוך הזה בין המשרד לשיתוף פעולה לרשות החברות הממשלתיות. ברוך השם – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

– – הציבור נבון, הוא רואה כל מה שקורה והוא מבין היטב מה שקורה. אל תשלו את עצמכם שהציבור לא מבין.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

שלום, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אוריאל בוסו:

שלום וברכה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

באמת שלא רציתי בזמן הפגרה לבוא ולהתעצבן ולהשמיץ, כי נורא נעים לי לראות את כולם אחרי שלא ראיתי אותם כמה זמן. עדיין, אי-אפשר להימנע מזה, אתם פשוט מספקים לנו כל כך הרבה דברים מכעיסים ומרגיזים ולא הוגנים שאנחנו חייבים לדבר עליהם. אז אני רוצה לדבר – חבל שאלמוג לא כאן, היה לי חשוב שאלמוג יהיה כאן – אני רוצה לדבר שנייה על השר לביטחון פנים, שהשבוע פרסם סרטון.

היו"ר אוריאל בוסו:

השר לביטחון לאומי.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ביטחון לאומי, סליחה. הוא פרסם סרטון שבו רואים איך הוא תופס מחבל שזרק בקבוק קולה.

נאור שירי (יש עתיד):

אבן, הוא אמר.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הוא אמר אבן, אבל זה היה בקבוק קולה, אוקיי? רציתי להזכיר לו את כמות הנשים שנרצחו ורציתי להזכיר לו את הנרצחים במגזר, שמספרם הוכפל לעומת השנה הקודמת. רציתי להגיד לאלמוג שפשוט עבדו עליו – עבדו על אלמוג, ניצלו אותו על מנת לקבל קולות מהדרום. רציתי לשאול אותו אם הוא באמת חשב שהאדון – הוא לא שירת בצבא, לא ניהל מעולם שום דבר – יוכל לטפל יותר טוב ממי שיש לו כל כך הרבה ניסיון, יואב סגלוביץ', שעשה את זה בצורה כל כך ראויה. והם צודקים, צריך זמן, אי-אפשר תוך חודשים לקבל תוצאות, אבל אתם ישבתם לנו יום-יום, ותראו אתכם עכשיו. פשוט בושה. אלמוג לא רוצה לצאת מהבית. אני מבינה אותו, הוא צודק. אחר כך גב' טלי, חברת הכנסת טלי, תוהה מה פתאום ניצול שואה מעז להתראיין ביום השואה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אהרן ברק – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אהרן ברק ניצול שואה, טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

נשיא בית המשפט העליון – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אהרן ברק ניצול שואה. איך הוא מעז, איך ניצול שואה מעז לדבר ביום השואה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – בושה – – – אהרן ברק.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

את בושה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תזכירי – – – בושה – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

את תגידי לניצול שואה "בושה"? מי את?

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – המשוואה – – – שלו. בושה. בושה – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תסבירי לי, טלי גוטליב, מי את חושבת שאת שתגידי לניצול שואה, שתרם למדינה פי אלף יותר ממך – מה עשית בחיים שלך שאת תקראי לניצול שואה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, אתם לא נורמליים. פירקתם את המדינה הזאת.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה עשית? מה את חושבת שעשית?

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – מדינת ישראל. תתביישו לכם – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אין לתאר, באמת אין לתאר.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תן לי. אני רק אומר שלשרשור הזה יש המשך מרוב החומר שסיפקתם. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

נשיא בית המשפט העליון לשעבר מתראיין וקורא למחאות – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מי את, מי את, שיש לך מה להלין עליו?

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – סיסמאות, נגד.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מי את? מי שמך?

טלי גוטליב (הליכוד):

בושה וחרפה.

דבי ביטון (יש עתיד):

די, די, די עם – – – שלך – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

שליט נסתר, בושה וחרפה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב.

דבי ביטון (יש עתיד):

תמשיכי לצרוח בטיקטוק – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – הנשיא ברק, כן, הוא – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

תתביישי לך – – – הילדים שלך – – – גם ככה אין מה לכבד – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת גוטליב, אנחנו לא מדברים עכשיו עליו.

טלי גוטליב (הליכוד):

נשיא בית המשפט העליון – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – בכם – – – איפה – – – בושה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – הפנים שלך נחשפו כבר מזמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

תתביישו – – – המדינה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב.

דבי ביטון (יש עתיד):

תתביישי בשביל הילדים שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – הרסתם ב-15 שבועות, הרסתם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ביי ביי.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התכנסנו כאן היום במיוחד, עלינו בזמן פגרה, לא בזמן שגרה של מליאה – כדי לטפל בניצולי השואה שנעדרו מהתקציב? לא; כדי לטפל בפשיעה המשתוללת? לא; אנשים שנרצחים כאן חדשות לבקרים, וצוהריים, וערב ולילה? לא; לדבר על הילדים האומללים במערכת החינוך שנמצאים רגע לפני בחינת הבגרות ולא מקבלים ציונים? לא מקבלים ציונים. עכשיו, מי שמסתכל עליי ואולי לא מבין עד הסוף במה מדובר, יגיד: נו, מה זה משנה עכשיו אם יש להם ציון כזה או אחר? אבל העניין הגדול הוא שציוני המתכונת והציונים לקראת הבגרות עוזרים לילדים להבין איפה הם יותר חזקים, איפה הם פחות חזקים, איפה הם צריכים עוד להשתדל כדי להצליח יותר בבגרות, קצת להרגיע. הרי הביטחון שלהם, הנפש שלהם, זה מאוד מאוד משמעותי בתקופה כל כך לחוצה. האם בשביל זה התכנסנו? התשובה היא לא. אנחנו התכנסנו כאן היום כי ממשלת הפירוק בע"מ – אגב, היא גם ממשלת פירוק העם – החליטה שמאוד מאוד דחוף להעביר את רשות החברות ממשרד האוצר, ששם זה המקום הטבעי לה, למשרד לשיתוף פעולה אזורי. מה הקשר? מישהו יודע להסביר מה הקשר? אני מעריכה שלא, אז אנחנו לא נתעכב על זה. אבל אני אסביר לכם מה עומד מאחורי הדבר הזה. הרי איזה היגיון יכול להיות למהלך כל כך הזוי בזמן כזה מיוחד? מה כל כך בוער להם היום? כנראה שיש אנשים על הקווים שמחכים כי הובטחו להם כל מיני דברים. הרי מה זו רשות החברות אם זה לא עניין של ג'ובים, של לראות איך אנחנו מצ'פרים את המקורבים ושוכחים את הדבר החשוב ביותר לגבי החברה הזו? חברים, רשות החברות זה הכלכלה של מדינת ישראל. אחזור ואומר: רשות החברות זה הכלכלה של מדינת ישראל. כל מינוי שם משפיע על איך שכלכלת ישראל תיראה בעתיד, והמשמעות של זה, של לתת את זה לכל מיני מינויים פוליטיים בכזאת חופזה, זה לפגוע בעתיד הכלכלי של המדינה; זה להוריד את הרף של החברות השונות נמוך נמוך – אגב, כמו שהממשלה הזאת יודעת להוריד את הרף המוסרי נמוך נמוך, ועוד הרבה מאוד דברים היא הורידה נמוך נמוך בשלושת החודשים האחרונים. גם רשות החברות הולכת לקבל כזו סטירת לחי, בגלל – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

– – שאנחנו נמצאים כאן על מנת לרצות קבוצה מאוד מסוימת של אנשים משיקולים פוליטיים, לא ענייניים, לא מקצועיים, וכל זה מתי? בזמן הפגרה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, פגרת אביב נעימה. אני רוצה, ראשית, לתבוע את עלבונה של הממשלה שלנו. הממשלה מועלת בסדר-היום שאותו הציג ראש הממשלה, ראש הממשלה של כולנו. עם כינונה של הממשלה הזו, דבר וחצי דבר מסדר-היום שראש הממשלה קבע אינו מתקדם, בוודאי לא בקצב הראוי. משאבי הזמן, מהמשאבים החיוניים ביותר של המוסדות הלאומיים, כמו זמן המליאה הזה והוועדות של הבית הזה, מוקדשים להבל ורוע ורעות רוח של מה שהוגדר כרפורמה. היום הגדרנו מהי הרפורמה הנכונה; שר המשפטים לשעבר גדעון סער הציג יחד עם בני גנץ מה נכון לעשות, מהי הרפורמה הראויה לשיפור השירות לאזרח, ובמקום זה אנחנו משחיתים את זמננו. ממשלה כזו לא צריכה עוד שרים ולא צריכה להמשיך ולחרב את המינהל הציבורי. הממשלה הזו מבקשת לאכול הכול ומהר ועכשיו, ובשביל זה היא מפרקת – מפרקת כמו שמפרקים נתחים – נתחים-נתחים – לקראת מאכל טעים: המינהל הציבורי, משרדי הממשלה, שבמשך עשרות שנים נבנו באופן הראוי, מפורקים ומוזזים באופן שאפשר להשוות רק לדרך שבה אני יודע להרכיב כיסאות או ספות מאיקאה. disaster אחד גדול, זה מה שקורה כרגע. הרעיון המגוחך הזה, לקחת את רשות החברות ולהעביר אותה לאיזה משרד שכוח אל שכבודו במקומו מונח, ולהעביר אליה קרעי תפקידים וסמכויות, הוא רעיון מבית היוצר של מי שהניהול היעיל והדרך שבה הממשלה תשרת את הציבור מעניינים אותו כקליפת השום.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אני מודיע לכם קבל עם ועדה שדודי אמסלם, מי שלא מכיר – איש יקר, איש רעים להתרועע – אבל הבוטות שלך כאיש ציבור, חברי אמסלם, אינה ראויה, ואני מבקש להודיע שאנחנו נתנגד למינוי, בין השאר משום שהעמדות הבוטות שהבעת כלפי נשיאת בית המשפט העליון, כלפי בכירים אחרים, הן בלתי ראויות למי שיפקח על הדרך שבה נבחרים נציגי ציבור לחברות הממשלתיות. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אני יושב פה ובאמת תוהה: עבור מי הממשלה והקואליציה האלה באמת עובדות? עבור מי? כי את הציבור הן ממש לא משרתות. אני לא חושב שהם אפילו מעניינים אותן; עובדים על כל מיני קבוצות כאלה שחושבים שבשבילן הם עובדים, וזה מה שאנחנו רואים פה. היום דיון – דרך אגב, אדוני היו"ר, בכובע השני שלך כיו"ר ועדת הבריאות פניתי אליך בבקשה לקיים דיון דחוף בנושא הסיגריות האלקטרוניות.

היו"ר אוריאל בוסו:

התקיים דיון היום.

רון כץ (יש עתיד):

אממה, היום התקיים דיון בנושא, ואתה לא תאמין, חברי כנסת במדינת ישראל – הינה, גם טלי יושבת פה – אומרים: אנחנו לא נתעסק עם סיגריות דיגיטליות; לא נפריע לבני הנוער להמשיך ולעשן את הדברים האלה למרות כל המקרים הקשים שאנחנו רואים. באיזה עולם זה לגיטימי? באיזה עולם זה יכול לקרות, שאת נבחרי הציבור לא מעניין הציבור, הנוער במדינת ישראל? ולמה? כי מופעל לחץ של לוביסטים? כי יש פה לחץ גדול על הנושא הזה? אז הינה אני רוצה להגיד לכם חגיגית – טלי גוטליב, הינה, את גם שומעת, אז אני אומר את זה גם לך: נושא הסיגריות האלקטרוניות הוא נושא שאנחנו נדון עליו בכנסת ישראל, נושא שאנחנו לא ניתן לאף אחד להתחמק ממנו, נושא שאנחנו נקבל בו החלטות למרות כל אותם אנשים שלוחצים כנראה גם עלייך וגורמים לך לומר את הדברים האלה, שאת לא רוצה להתערב לבני הנוער במה הם מעשנים. אז אני רוצה לומר לך: זה מתחבר לשר החינוך שלך, שגם לא רוצה להתעסק לבני הנוער במה הם לומדים, כי ככה נראית מערכת החינוך; וזה מתחבר לשר הפיתות והטיקטוק הגיבור שלנו, שעמד פה לפני חודש וחצי והישיר מבט לחברת הכנסת מירב בן ארי שנמצאת פה, ואמר: בעוד חודש אני אביא חוק ממשלתי מתוקן לאיזוק האלקטרוני. מירב, כמה זמן עבר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

חודש היום, והפדיחה הכי גדולה היא שהם, מחלקת הדגים הקפואים פה, הצביעו כמובן נגד. הוא הבטיח להם תוך חודש.

נאור שירי (יש עתיד):

מה קרה – – –

רון כץ (יש עתיד):

יו"ר הקואליציה, אני רוצה לפנות אליך, הוא הבטיח חודש – עבר חודש; נשים במדינת ישראל לא מוגנות בגלל הפוליטיקה הכי קטנה שיש אצלכם בתוך מחלקת הדגים הקפואים, והינה אני אומר לך: תביא כבר את החוק. אנחנו נתמוך בו. אנחנו רוצים לעזור לך.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

רון כץ (יש עתיד):

ואיך אנחנו סוגרים את האירוע הביזארי הזה? שרת התרבות אומרת שהיא רוצה לעשות את טקס המשואות בשידור חוזר. היא מפחדת ממה שיקרה שם, אז היא רוצה שתהיה לה האפשרות לעשות stop, ומתי שהיא תרצה היא תוכל לעשות play. אתם ממשלה של בושה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. כולם חזרו צרודים אחרי הפגרה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתם לא נותנים לנו להירגע.

היו"ר אוריאל בוסו:

חשבתי שדווקא כשנמצאים פה – חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. לא, כשנמצאים פה, נואמים, לא נהיים צרודים. משפשפים את הגרון. כולם חזרו צרודים. גם בוועדה שמעתי. יש שר. מי השר?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שמתי לב שאין שר במליאה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אוריאל בוסו:

תתחיל לדבר. לא על חשבון הזמן.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת והשר שאיננו – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אולי הוא יצא למקום חשוב?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

יש מעט שרים בממשלה, אז קשה לגייס. – – אני רוצה להחזיר אתכם ללפני חמישה חודשים, ל-5 בנובמבר 2022. לפי הדיווח של ערוץ 7, אמר חבר הכנסת אמסלם – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

למה את מפריעה לו? לא הפעלתי לו שעון.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אמר חבר הכנסת אמסלם לחברי הליכוד: אני רק שר המשפטים, ואם לא, רבותיי, אני הולך על הראש של נתניהו ארבע שנים. ארבע שנים. ואז חלף חודש, וב-8 בדצמבר 2022, לפי הדיווח של רדיו קול חי, לאחר שהצהיר כי לא ייקח שום תפקיד מלבד שר המשפטים, אמר חבר הכנסת אמסלם – –

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

בסדר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – כי גם תפקיד יושב-ראש הכנסת על הפרק. הוא לא קיבל לא את זה ולא את זה. על זה נאמר: נלחם כמו אריה ונפל כמו זבוב. אבל אם כבר נפל כמו זבוב, אמר לעצמו חבר הכנסת אמסלם: לפחות אני אעשה את מה שאני אוהב באמת. ומה שחבר הכנסת אמסלם אוהב באמת הוא, דבר ראשון, לטנף מעל הדוכן הזה על אשכנזים – לצורך זה הוא קיבל את תפקיד השר המקשר, והדבר השני – לחלק ג'ובים. עכשיו, לאורך הרבה מאוד שנים אני סבור כי המשרד לשיתוף פעולה אזורי הוא משרד מיותר. מקומו במשרד החוץ. אבל למען הסדר הטוב ולמען הצדק ההיסטורי צריך לומר שהיו שרים – גם בשנים האחרונות, גם בקדנציה הקודמת – שניסו להכניס תוכן למשרד המיותר הזה. אבל לפנינו מקרה שבו השר אמסלם אפילו לא מנסה להכניס שום תוכן רלוונטי למשרד המיותר הזה, אלא מה? הוא מעביר אליו את רשות החברות הממשלתיות. עכשיו, שמישהו יסביר לי, מה הקשר בין רשות החברות הממשלתיות למשרד לשיתוף פעולה אזורי? מה גבול ההזיה בממשלה הזאת שעוד לא הגענו אליו? אני רוצה להזכיר לכם שבפעם הראשונה שהקמנו את נבחרת הדירקטורים בשנת 2013, בממשלה הראשונה שיש עתיד הייתה חלק ממנה, הצלחנו להעביר את החברות הממשלתיות מהפסד של מיליוני שקלים לרווח. למיטב זיכרוני, החברות הממשלתיות עברו אחרי שנה וחצי, אחרי הקמת נבחרת הדירקטורים, לרווח של 3 מיליון שקל בשנה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מיליארד.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

3 מיליארד שקל בשנה. אבל כספי ציבור לא מעניינים אתכם. כל מה שמעניין אתכם זה לחלק ג'ובים לחברים – עוד ג'ובים ועוד ג'ובים – ועל ידי כך לפגוע ביעילות של השירות הציבורי, להשחית אותו פעם אחר פעם. לכן המצאתם את המתווה הבאמת-מופרך הזה של העברת רשות החברות הממשלתיות למשרד המיותר בראשות השר המיותר, כי אתם ממשלת הג'ובים, שמטרתה היחידה היא לבזוז כספי ציבור. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה.

זאב אלקין (המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, שלמעשה אנחנו דנים במינויו, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים פה בדיון, באירוע קטן, על גורלן של כל החברות הממשלתיות במשק הישראלי, משק ענק של מיליארדים, ומציעים פה שינוי מבני מאוד מאוד מעניין – להעביר את החברות הממשלתיות ממשרד האוצר למשרד לשיתוף פעולה אזורי. קודם כול, עולה השאלה: שינוי מבני כל כך משמעותי בכלכלה של מדינת ישראל – כמה זמן ממשלת ישראל הקדישה לדיון הזה לעומקו? אתם יודעים מה התשובה, חברי הכנסת? מתי ההחלטה הזאת אושרה? בעקבות איזה דיון?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

באותו זמן כמו למהפכה המשפטית.

זאב אלקין (המחנה הממלכתי):

אתה טועה, אדוני חבר הכנסת אלעזר שטרן. אני מחזיק פה את העותק של החלטת הממשלה. היא אושרה במשאל טלפוני היום, כן?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה הרבה יותר מאשר – – –

זאב אלקין (המחנה הממלכתי):

משאל טלפוני – זה הדיון שהתקיים בהחלטה שקובעת את גורלם של מיליארדים ואת הניהול של החברות הממשלתיות. אני לא יודע עד כמה בכלל שרים קראו לעומק את הדברים. הדברים נשלחו ככה בקבוצת ווטסאפ ואושרו, וזה הובא לפה לאישור הכנסת. נדמה לי שהכנסת קיימה את הדיון הזה – כמה אנחנו? כבר שעה וחצי של דיון? אי-אפשר להשוות אפילו לזמן שהקדישה לו הממשלה. אומנם בדיון שהיה בממשלה – היה דיון קודם, כשהרעיון הזה עלה בפעם הראשונה, ובדיון הזה, נדמה לי אפילו שהשר אמסלם, שמיועד לקבל את האחריות שלו, חיווה עמדה מאוד מאוד חדה לגבי שר האוצר. לפחות לפי הדברים שהתפרסמו, היה לו מה להגיד לשר האוצר, שהעז בשלב הראשון להתנגד לתהליך הזה ולהוצאה של החברות הממשלתיות. השר אמסלם, לך יש בדרך כלל שפה מאוד ציורית, אז אני לא זוכר בדיוק איך קראת אז לשר האוצר. אני מניח שאתה תוכל לרענן את זיכרוננו. השאלה היא אם שינית את דעתך על שר האוצר במסגרת ההכנה של ההחלטה הזאת או שעדיין נשארת בדעתך. אבל אני רוצה, לסיום, אדוני היושב-ראש, להציע לממשלה – היות שהיא עשתה את זה במשאל טלפוני, לא הייתה לה הזדמנות לרדת לעומקם של דברים – אולי לשקול פתרון אחר. הרי בחלק מהמשרה שלו, שר האוצר הוא לא שר האוצר – הוא שר במשרד הביטחון, וכך הוא ביקש בעצמו; אני מניח שיש פרק זמן מסוים שבו הוא עוזב את משרד האוצר, נוסע לקריה ומטפל בעניינים החשובים של ביטחון מדינת ישראל במסגרת תפקידו כשר הביטחון. אז במקום לקחת את החברות הממשלתיות – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים, חבר הכנסת אלקין.

זאב אלקין (המחנה הממלכתי):

אני מסיים. – – ולהעביר אותן לקפריסין או לירדן, כי בזה עוסק המשרד לשיתוף פעולה אזורי – השר אמסלם, אתה כבר שר במשרד המשפטים – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה, תודה.

זאב אלקין (המחנה הממלכתי):

– – ששם דווקא לא בדיוק היו ערוכים למציאות הזאת של שני שרים, אז אפשר למנות אותך לשר נוסף במשרד האוצר. כשבצלאל סמוטריץ' יפנה את חדרו וייסע לקריה, אתה תיכנס לחדרו ותנהל את החברות הממשלתיות. למה צריך לתזז את כל החברות הממשלתיות למשרד שעוסק בקפריסין וירדן במקום להשאיר אותן במשרד האוצר? תאמינו לי, פתרון הרבה יותר אלגנטי. תקבל את מה שאתה רוצה – זכות החתימה שלך על הדירקטורים בחברות עדיין תהיה שלך ולא של שר האוצר, אבל לפחות לא יצטרכו לתזז את כל רשות החברות הממשלתיות. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, ואחרונת הדוברים – חברת הכנסת אורנה ברביבאי. בבקשה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה – השר אמסלם, אתה עומד עם הגב אליי, היי. רציתי לדבר אליך, והייתי שמחה אם תקשיב לי. השר אמסלם – טוב, אני אזכיר בלי שאני אקבל את הקשב ממנו. רציתי לקרוא לזה "נאום הבושה", ודווקא אם כן תקשיב, תראה לאיזו בושה אני מתכוונת; כי אני זוכרת שב-14 בפברואר נאמת כאן את נאום הרולקסים המפורסם שלך. אמרת: כשראיתי את ההפגנה בלילה, לא הבנתי מה נוצץ שם. בסוף הבנתי שאלה שעוני הרולקס של כל המפגינים. יש לך נאומים טובים ונאומים שעושים הרבה מאוד עניין, וגם הנאום הזה עשה הרבה באז וקיבל הרבה פרסום. האמת שבאותו רגע הרגשתי בושה. אתה יודע למה? כי בגיל 40 – אחרי שעבדתי נורא נורא נורא קשה כל החיים – לא היה לי כסף, באתי ממשפחה בלי כסף – קניתי רולקס, והייתי מה זה גאה בעצמי, כי אמרתי: השגת את הרולקס שלך ביושר, בעבודה, בחריצות, בנאמנות, עם הכישורים שלך. באותו רגע אמרתי: אולי אני אוריד אותו, כי האנשים עם הרולקסים הם אנשים פסולים; הם נגד מדינת ישראל, הם נגד המולדת, הם לא ישראלים, הם בוגדים, הם אנרכיסטים, הם טרוריסטים – כל אותן מילים קשות ורעות. והתביישתי בעצמי איך ברגע אחד נגררתי לתוך המדמנה ולתוך מלחמת הבוץ הזאת של אשכנזים וספרדים, אנשים של מעמדות, ואזרח סוג' א' וסוג ב'. נגררתי בלית ברירה לתוך מקום שהוא לא אני. הילדים שלי לא יודעים בכלל אם הם אשכנזים או ספרדים. הם לא יודעים בכלל מה זה חשוב, כי אותם חינכתי – וחבל שלא כולם מחנכים – לשפוט אנשים לפי היושרה שלהם, לפי החריצות, לפי המקצועיות, לפי הלב שלהם, אם הוא גדול ורחב, לפי הדברים שלהם – וכן, גם הסגנון הוא מאוד מאוד חשוב, ולא רק המעשה. זה גם איך אומרים את הדברים ומה הכבוד שנותנים לבני אדם גם אם לא מסכימים איתם. כל הדברים האלה גורמים לי לחנך את הילדים שלי בדרך כזו או אחרת, ולא אם הם ספרדים, מזרחים או אשכנזים – לא לפי הדנ"א. עכשיו, כשאתה מקבל לידיך את רשות החברות, אני מאוד מאוד דואגת. האם אלה האנשים שאתה הולך לבחור לפי סוג הדם שלהם, לפי המוצא של ההורים שלהם, או אם הם מונעים מנקמה, משנאה, מ"בוא נחזיר להם", "בוא ניכנס בפריבילגים"?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. נא לסיים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אם כן, זה הולך לפגוע אנושות בעתידה של מדינת ישראל, לא פחות. אז אני מאחלת לך שתעשה דברים באמת מהלב ולא מכעס ומשנאה, ושתשמור על העתיד, עכשיו שאתה שר בעניינים האלה, באחריות, בכבוד, ושגם אתה תעבור את אותו מהפך שדברים שרואים משם לא רואים מכאן.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, אחרונת הדוברים, בבקשה. ברוך הבא, חבר הכנסת טופורובסקי.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

ברוך רופא חולים, אבל שיהיה שלם. בבקשה, שלוש דקות.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אני רוצה לדבר דווקא לחבר הכנסת אמסלם, אבל גם לחברים האחרים מהקואליציה, שבחודשים האחרונים שפכו פה רפש ואמירות קיצוניות על משרתים – כאלה שחזרו וכאלה שלצערנו מצויים בבתי העלמין הצבאיים. הדיון הגדול הזה שמדבר – אני אשמח אם יהיה שקט לדבר.

היו"ר אוריאל בוסו:

ששש. זה קצת מפריע. שומעים את זה כאן יותר. חברת הכנסת בראשי. בבקשה, תמשיכי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

תוסיף לי אחר כך כמה שניות. אני אומרת, אני בחרתי לעלות היום להר הרצל ולפקוד את הקברים של חללי צה"ל לאורך השנים. ואמרתי לעצמי, כשהסתכלתי על הקברים, מה ההבדל בין חלל אחד שמת כל כך צעיר לחלל אחר לידו, שהיו באותו טנק, באותו צוות, יצאו להילחם ולא חזרו? מה ההבדל? שם המשפחה שלהם – של זה שבא ממשפחה ספרדית, מזרחית, וההוא שבא ממשפחה אשכנזית. זה היה רלוונטי בשביל לעמוד במשימה ולהצליח? הם יצאו לקרב, הם נלחמו, וחלקם לא חזרו – הרבה מהם לא חזרו – כי הם יצאו בשליחות המדינה, אותה מדינה שמרשה לעצמה בעת הזאת להפר את החוזה עם האזרחים, שבו יש אזרחים סוג א' וסוג ב'. בבתי העלמין אין אף חלל שהוא סוג א' או סוג ב' – כולם יצאו לבצע את אותה משימה. העובדה שמשפחות שכולות נקרעות ביניהן לקראת יום הזיכרון ולא יודעות את נפשן אם נכון שיבואו פוליטיקאים לבית העלמין או לא זאת עובדה שהושגה אך ורק בגלל קואליציה שלא מבינה את המשמעות של קרע בעם; קואליציה שפורעת את החוזה עם האזרחים ומוכנה לעמוד מול משפחות שכולות ולהמשיך להגיד "אנחנו", "אתם" ו"המחיר", ו"אנחנו עומדים לצידכם" – לצד המשפחות – איך יכול להיות? איך יכול להיות שכשציינו השבוע את יום השואה, במחיר הנוראי והקשה הזה שנדרשנו כעם לאורך הדורות, כל פעם מחדש לחוות כאלה דברים מזעזעים, אנחנו לא מבינים את התפקיד שלנו כפוליטיקאים בעת הזאת, לייצר אחדות? אז אמסלם מקבל פרס והולך להיות שר במקום שבו הסמכויות רבות ומגוונות, ממניעים פוליטיים שלא קשורים לשום דבר – לממלכתיות, להבנת חשיבות האחדות, להבנה שלקראת יום הזיכרון הזה, במקום להגיד שאין חקיקה כזאת מפלה, ששומרים על החוזה של מדינה יהודית ודמוקרטית, הפרתם כל בסיס לחוזה – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

– – עם החברה הישראלית, וכתוצאה מזה יצרתם מציאות שאני כפוליטיקאית החלטתי לעלות להר הרצל היום ולא להגיע ביום הזיכרון, אחרי עשרות שנים שעסקתי בחללי צה"ל, אך ורק כדי לא להעמיד אותם בקונפליקט הזה של המשפחות השכולות, שפוליטיקאים באים ויוצרים סכסוכים בתוך בית עלמין צבאי. אז אני אומרת לכם: כל אחד מאיתנו שישאל את עצמו אם הוא ראוי למחיר הזה שחיילים שילמו והקריבו כדי שאנחנו נוכל להיות כאן במדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. יהי זכרם ברוך.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אני קורא לשר דוד אמסלם, השר המקשר, לסכם את הדברים. בבקשה. לאחר מכן ההצבעה תהיה שמית. עדיין עובדים? גייסתם? אוקיי. בינתיים. השר אמסלם, בבקשה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אל תדאג.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני מוכרח לומר שמכל הנאומים, הדבר שהכי צרם לי, שהרבה פה דיברו, זה הסגנון. מה זה להגיד "גזעני"? סגנון, איך אומרים את הדברים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה סגנון?

עידן רול (יש עתיד):

על הסגנון של אמסלם?

היו"ר אוריאל בוסו:

אתם רוצים לחנך? סגנון.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – –

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא חזר על עצמו פעם אחר פעם.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

– – חבר הכנסת רול, נתחיל איתך, כרגיל. אתה יודע, מפלטו של הנבל זה הפטריוטיזם. הסגנון – כשאין מה לענות, אומרים "הסגנון". זה הסיפור.

עידן רול (יש עתיד):

עניתי עם המוניטור.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

רק שנייה. אתה היית הבן אדם הכי מיותר בממשלה הקודמת. לא ראינו אותך בארץ. היית נוחת וטס למסיבות בחו"ל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא היה סגן שר.

עידן רול (יש עתיד):

הייתי סגן שר החוץ.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

דקה. בחייך עסקת בדוגמנות, ואני לא אגיד לך של מה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

סגן שר חוץ הוא היה.

עידן רול (יש עתיד):

אתה עסקן פוליטי. אתה לא עושה כלום. מה שלום הגן הבוטני בירושלים? – – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אתה מטיף לי מה עשינו? כשאתה מדבר עליי, של נעליך מעל רגליך.

עידן רול (יש עתיד):

לא עשית כלום. עשור אתה פה, לא עשית כלום.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אתה מבין, מה שעשית, עד היום, אתה רק איש של מסיבות.

עידן רול (יש עתיד):

הלו, אתה יוצר שנאה. אתה יוצר שנאה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

זה מה שאתה עושה. ואתה בא לפה להטיף לנו מוסר?

עידן רול (יש עתיד):

הגעתי לכאן מנקודה – – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

בושה וחרפה. אתה מדבר על רשות החברות?

עידן רול (יש עתיד):

יש לך אפס עשייה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

היה לך – דרך אגב, כשאני אומר לכם את העובדות, זו שנאה. זה הבעיה אצלכם.

עידן רול (יש עתיד):

לא. איך שאתה אומר.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

תתמודד עם העובדות.

עידן רול (יש עתיד):

העובדה היא שאתה מצליח מנציח את השד העדתי – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני אסביר לך.

עידן רול (יש עתיד):

– – בשביל הון פוליטי.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני אסביר לך.

עידן רול (יש עתיד):

תגיד את האמת – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

מר רול – – –

עידן רול (יש עתיד):

– – אתה רוצה ג'ובים לחברי מרכז – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

מר רול, המתנשא והפריבילג מתל אביב – –

עידן רול (יש עתיד):

– – זה הכול. אתה רוצה ג'ובים לחברי מרכז.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

– – אני אסביר לך.

עידן רול (יש עתיד):

אני מתל אביב, אבל אני לא מתנשא.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

כשאני מביא לך את קריית מלאכי או את אילת, אתה לא יודע איך לאכול את זה.

עידן רול (יש עתיד):

דודי, אתה לא יודע לעשות כלום חוץ מלהזכיר שמות של יישובים. תעשה לי טובה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אז אתה אומר לי למה אתה מזכיר? בוודאי, הרי 75 שנה, גב' ברביבאי – –

עידן רול (יש עתיד):

תעשה לי טובה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

– – לא רצו שנזכיר. בוודאי, למה שנזכיר?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מה? מה נזכיר?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

הכול בסדר. האליטה אותה אליטה, אנחנו הספרדים הרגילים – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

עידן רול (יש עתיד):

תגיד דבר אחד שעשית.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

– – אבל אתם לא מתמודדים עם העובדות, עם המספרים.

עידן רול (יש עתיד):

דבר אחד שעשית. תגיד דבר אחד שעשית.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

בוא אני אגיד לך – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

40 שנה אתם בשלטון. 40 שנה.

עידן רול (יש עתיד):

לא עשית כלום בחיים שלך.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

– – מר רול, מר רול – – –

עידן רול (יש עתיד):

אתה קומבינטור, אתה עסקן, אתה לא יודע כלום.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

עזוב, אני אפילו מתבייש לענות לך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה הפריבילג.

עידן רול (יש עתיד):

אתה לא עושה, אתה – – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני מתבייש אפילו לענות לך.

עידן רול (יש עתיד):

אתה עסקן פוליטי. עכשיו אתה שר של עסקן פוליטי.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

רב-תקנים – היית סגן שר, חבר כנסת – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מי אתה בכלל? תתבייש לך.

עידן רול (יש עתיד):

לא עשית שום דבר בתחום הפוליטי.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

– – לא העברת חוק אחד בכנסת. אחד.

עידן רול (יש עתיד):

כלום לא עשית. עשיתי מיליון דברים במשרד החוץ – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני רק מספר לך, בכנסת – –

עידן רול (יש עתיד):

– – שאתה לא תעשה ב-20 שנה בקריירה בחיים שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – מי אתה? מי אתה בכלל? תתבייש לך. איך הוא מדבר אליך ככה – – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

– – אני העברתי 180 חוקים, כולל 14 חוקים אישיים. אבל אתה הרי מעופף. אתה, יש לך את הכרטיס המעופף. אתה בעצם היית דייל באופן מלא. אתה היית סגן שר בתפקיד של דייל אל על או של חברה אחרת. אתה מדבר עלינו?

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תענה לו, כבוד השר, הוא לא ברמה שלך.

בועז ביסמוט (הליכוד):

אל תענה לו.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

ואני רוצה לומר לך – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא לא מתקרב לקרסוליים שלך.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

לא חשוב. אני כל פעם שומע אותך, ואני פשוט הפעם החלטתי גם לענות לך, קצת להראות לאיזו רמה אתה מגיע ומה עשית.

טלי גוטליב (הליכוד):

צא החוצה, צא החוצה עם איך שאתה מדבר.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אתה, דרך אגב, מעולם לא תרמת שום דבר – –

טלי גוטליב (הליכוד):

איך אתה מדבר לשר בישראל?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

– – בוודאי לא בציבוריות הישראלית, חוץ מהוצאות. זה מה שעשית.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תתייחס אליו, אדוני השר. הוא לא מגיע לקרסוליים שלך.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

שנייה. דקה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לקרסוליים שלך. רק להטיל רפש הם יודעים.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אנחנו צריכים להתייחס.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תתייחס אליו, אדוני השר.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

בסדר. אני רוצה להגיד לך, גב' אורנה ברביבאי, חברת הכנסת ברביבאי, אני אגיד לך, השר – חבר הכנסת, רק שנייה, זה מפריע לי, דקה.

קריאה:

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אני מקשיבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – איך הוא מדבר לשר בישראל – – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אנחנו עשינו טעות קשה – הציבור באמת עשה טעות קשה. כל חטאנו זה שנבחרנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – בושה וחרפה, צא החוצה – – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אם לא היינו נבחרים, הייתם ממשיכים והכול בסדר. אלא מאי? אתם לא יכולים לקבל את זה שאנחנו בעצם לגיטימיים ונבחרנו על ידי הציבור.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא העברנו את המשרדים?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

זאת הבעיה. עוד מעט אני אספר לך על המשרדים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

בבקשה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

עוד מעט, אל תדאגי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

דבר איתי על משרד הכלכלה. שאל את ניר ברקת מה הוא קיבל.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

דקה, כשהיה הבוס שלך פה – דרך אגב, אני כלכלן 40 שנה; הוא היה שר אוצר עם 12 שנות לימוד. שר האוצר הכי כושל במדינת ישראל.

טלי גוטליב (הליכוד):

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

טוב, נו, עזוב.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אתם מדברים? את אומרת לי מה לי ולרשות החברות?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ההוא שהוריד לנו את דירוג האשראי עכשיו.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אבל עוד מעט אני אספר לך קצת – תעשו קצת גוגל, תלמדו בכלל מה עשיתי, מה ההשכלה שלי ובמה עבדתי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – דירוג האשראי, על מה אתה מדבר – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אמסלם, אתה רוצה פטור מיוחד – – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אבל קוראים לי אמסלם, זו הבעיה אצלכם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – דירוג האשראי – – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

כן, הינה הוא נכנס. שר האוצר במדינת ישראל, 12 שנות לימוד, זה בסדר, כולל רשות החברות, שלא יודע אפילו דבר וחצי דבר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מתי היית כלכלן בפעם האחרונה?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

לא יודע לראות מאזן, לא יודע לקרוא דוח, כלום.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מתי ראית את הדוח בפעם האחרונה?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

עזוב – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נו מה? מה? בוא נדבר על זה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

עזוב, אל תדבר על זה, אין מה לדבר על זה. אני כרגע לא במבחן טריוויה אצלך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה זוכר איך מאזן דוח נראה?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני קצת יותר ותיק ממך גם בנושא, אבל בוא נעזוב את זה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה זוכר איך נראה מאזן דוח?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

מה זה חשוב? לא יודע, בסדר? לא יודע. טוב לך?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה זה חשוב?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני לא צריך להתנצל בפניך ולהסביר לך מה אני יודע או לא יודע.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא. אל תתנצל. אל תתנצל.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אתה מספר לי?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אל תדבר כמו כלכלן, כי אתה לא.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני במקצועי – אז בוא אני אספר לך, אני כלכלן עוד מלפני שאתה ראית אוניברסיטה. כשהיית בתיכון והיית בחוץ לארץ – לא היית בארץ – אז אני סיימתי כלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. אז לכן – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מתי פעם אחרונה עסקת בזה?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

– – לפחות אל תדבר סתם שטויות. חבל.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני אגיד לך מה, אל תגיד לי.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

תגיד לי אתה. אבל בוא נעבור, עזוב, זה לא הנושא. אני רוצה להתקדם.

טלי גוטליב (הליכוד):

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

זה רק מראה את ההתנשאות האוטומטית שלך. אתה גם עולה חדש וגם מתנשא.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה, לעומתי, אתה הכי פריבילג.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אתה מבין? זה הסיפור.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה הכי פריבילג.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אתה, אתה בא – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני הלכתי ברגל – – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

– – אתה עולה לארץ ועוד מתנשא על יליד הארץ שלמד פה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה עסקן פוליטי. אתה עסקן פוליטי שמתפרנס מהציבור.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

לא למדתי באיזשהו מוסד בחוץ לארץ, מפוקפק, שאני לא יודע מה הוא.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה הכי פריבילג פה. – – – אתה מספר לי? לעולה?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אז אתה מספר לי?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לעולה?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני צריך להגיד לך?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לעולה? אני הלכתי ברגל – – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

כן, כן. ומה נראה לך, אני הלכתי באוטו?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – ואתה פריבילג.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אתה, כשאני נולדתי – אני אגיד לך, חבל לנו לרדת לרמה, בגלל שכשאני נולדתי בארץ לא היה גם מה לאכול פה. אל תדאג. כשהוריי עלו הם קיבלו אוהל. אז לכן אל תתחרה איתנו – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה מספר על אליטה. אתה אליטה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

– – אל תספר לנו – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אליטה. אתה עסקן פה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אתה נמצא, דרך אגב, בתוך אליטה גם היום.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

80 שנה של אליטה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

היום.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מדבר איתי על אליטה. תתבייש לך.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

מתנשא ופריבילגי. דרך אגב, אתה חלק מהדנ"א שלה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני עשיתי – – – בעצמי, ואתה עסקן.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אבל עזוב, עזוב.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה סתם עסקן – – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

ואתה מה? אתה עסקן. הרי אם אתה פותח את הפה, הבוס שלך מעיף אותך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה 80 שנה בליכוד, 80 שנה מקדם ג'ובים על חשבון הציבור.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני לפחות נבחר ומייצג ציבור אמיתי. אתם מבינים מה קורה אצלכם?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה מדבר איתי על עסקנות? אתה – – – אתה פריבילג.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני אספר לך, אצלכם יש בוס שיש לו 12 שנות לימוד, לא שירת בצה"ל באופן מעשי, וכולכם שפוטים שלו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מי החברים שלך לממשלה? כמה – – – בממשלה?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

כולכם שפוטים שלו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כמה בן גביר שירת בצה"ל? על מה אתה מדבר?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אתם מצחצחים לו את הנעליים. למה? למה?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

חצי – – – לא שירת בצה"ל – – –

קריאות:

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

בגלל שאם אתה תגיד מילה, אתה תהיה בבית.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בן גביר השתמט מצה"ל.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

הבנת? וגם אתה וגם אתה וגם אתה. כולכם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בן גביר השתמט מצה"ל.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

עכשיו אני רוצה לומר לכם – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חצי מהממשלה שלך לא שירתה בצה"ל. אתה מוקף בגזענים, בהומופובים, באנשי שנאה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני רוצה לומר לכם לגבי הקיטורים שלכם: הרי אתם הקמתם ממשלה – איך אמר הבוס שלך, חברת הכנסת ברביבאי? אתם רוצים ג'ובים? – עשה לנו ככה – אני אקים ממשלה של 18 שרים. רבותיי, אתם הייתם הממשלה הכי מנופחת יחסית להרכב הקואליציה שלכם.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

– – – יותר מנופחת מכם.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

כן, באותה פרופורציה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתה אומר שאתה מבין במספרים.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

באותה פרופורציה, כולל שישה סגני שרים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אמסלם, אתה אומר שאתה מבין במספרים.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אז אני מסביר.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

תספור כמה שרים.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אמרתי.

היו"ר אוריאל בוסו:

ביחס לקואליציה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

הייתם 56 איש, כן, בקואליציה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

ממשלה ביחס לממשלה. תשווה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

דקה. והייתם – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

ממשלה ביחס לממשלה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

– – עוד שישה סגני שרים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

תספור אצלך.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אתם – ככה, אני מזכיר לאלקין, אתה נלחמת להיות שר המים, שר המים – דרך אגב, החלטה שלא עשינו עליה דיון של ארבע שעות בממשלה. גם השר, מר אלקין, השר להשכלה גבוהה. אתם הייתם איתנו בממשלה ואתם פיצלתם את זה, ביקשתם לפצל את זה. לכן אני אומר לכם, אצלכם היה סגן שר במשרד האוצר נוסף לשר האוצר – זה בסדר, בוודאי; היה לכם שר במשרד הביטחון נוסף לשר הביטחון, ואין בעיה; היה לכם שר החוץ וראש ממשלה חליפי שהחזיק שני משרדים, 20 ומשהו עוזרים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

יש לכם שר מורשת ושר מסורת. אתה מקבל את זה?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

עם זה אין בעיה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

שר מסורת ושר מורשת.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

זה שאמר: אתם רוצים ג'ובים?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תסבירו לי מה ההבדל.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אתם רוצים ג'ובים? אז אתם מבינים את הצביעות שלכם?

נאור שירי (יש עתיד):

את זה לימור לבנת אמרה, נשמה.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

על זה אמר ינאי המלך לשלומציון המלכה: היזהרי מהצבועים, שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס. עכשיו אני רוצה לומר לכם – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אמסלם, תגיד, תמיד היית כזה קיצוני?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

עכשיו אני רוצה לומר – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

תמיד היית כזה אנטי-ממלכתי – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

דרך אגב, חברת הכנסת אורנה ברביבאי – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

– – או שזה מה שעושה לך פופולריות?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

– – אני אומר עובדות.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

איזה עובדות?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אז אני אספר לך.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לפלג ולשסות. איזה עובדות?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני אספר לך. כשאני מוניתי בזמנו, כשהעבירו אליי את רשות החברות – צריך להבין מה זה רשות החברות. אני מדבר אליך, ולדימיר – שכחתי את השם, נזכרתי. אני רוצה רק להסביר לך, אתה הרי גאון גדול, אתה חושב את עצמך הרי איזה רואה חשבון עצום. אנחנו לא עשינו כלום במדינה, לא עבדנו – לא במשרד האוצר, לא בשום דבר. אבל רשות החברות היא סוג של יחידת סמך; יש בה למעלה מ-70 חברות, להערכתי בהיקף בסדר גודל של כמה מאות מיליארדי שקלים. אני אז נתתי את תשומת ליבי לעניין הזה. אתה צריך תשומת לב – דרך אגב, היא ישבה כמה פעמים במשרד ראש הממשלה, היא ישבה במשרד האוצר והיא עברה גם למשרדים אחרים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה הקשר?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

לכן אני אומר – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, מה הקשר?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

לכן אני אומר – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה הקשר?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

זה השאלה הפרסונלית, בדיוק. היא לא קשורה – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא. מה הקשר בין רשות החברות – – – למשרד לשיתוף פעולה אזורי?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אבל אני מסביר. אתה לא – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה הקשר?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אבל אני מסביר לך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה הקשר?

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

זה בדיוק כמו שקשור שר המים. בגדול, זו השאלה איזו תשומת לב אתה נותן לאירוע. זו יחידה שהיא – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, אבל צריך גם היגיון בסיסי.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

לא הבנת. זה יחידה מודולרית, שאתה מעביר אותה – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אגב, שר המים היה – – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

– – לפי תשומת הלב של הבן אדם שנמצא ויש לו גם את ההשכלה המקצועית.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אבל מה הקשר? מה הקשר בין המשרד הזה – – –

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני הסברתי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, לא הסברת.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

רשות החברות היא רשות עצמאית באופן עקרוני, שפועלת מתוקף חוק. היא רשות. היא רשות סטטוטורית שעובדת על פי חוק.