ישיבת מליאה בתאריך 29/12/2022 בשעה 11:00

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

חברי הכנסת והקהל מתבקשים לכבד בקימה את נשיא המדינה. כבוד הנשיא!

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

נא לשבת.

היו"ר אופיר כץ:

היום יום חמישי, 29 בדצמבר 2022, ה' בטבת התשפ"ג. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת לכינון הממשלה השלושים-ושבע של מדינת ישראל ולבחירת יושב-ראש הכנסת. בטרם אזמין את ראש הממשלה המיועד, אני רוצה לברך. "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

קריאות:

אמן.

היו"ר אופיר כץ:

אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה המיועד, חבר הכנסת בנימין נתניהו, להציג את קווי היסוד של מדיניות הממשלה, הרכבה וחלוקת התפקידים בין השרים. בבקשה, אדוני.

בנימין נתניהו (הליכוד):

מכובדי נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, אינני רואה אם בן זוגה דוד חיות כאן אבל אני מכבד אותו גם כן, יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו אלון חדד, חברות וחברי הכנסת, ובראשם חבריי ראשי סיעות הקואליציה החדשה, שעבדו כל כך טוב בשיתוף פעולה חשוב איתנו, שרי ושרות הממשלה המיועדת, אזרחי ישראל, הממשלה החדשה יוצאת היום לדרך בעיצומה של שנת ה-75 לעצמאות ישראל. זוהי נקודת ציון רבת משמעות.

קריאה:

ממשלה גזענית.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

נקודת שפל היסטורית.

היו"ר אופיר כץ:

קריאה ראשונה, חבר הכנסת שירי.

קריאה:

אתה רוצה שנצא?

היו"ר אופיר כץ:

אני רוצה שתהיו בשקט.

קריאות:

או, או - - - חלש, חלש - - -

היו"ר אופיר כץ:

מה כבר ביקשתי? שתהיו בשקט בזמן שהוא נואם? בבקשה, אדוני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

להזכיר לך מה היה פה? "תהיו בשקט".

נאור שירי (יש עתיד):

נקודת שפל היסטורית.

היו"ר אופיר כץ:

נאור שירי, קריאה שנייה.

רון כץ (יש עתיד):

הוא עוד לא היה בראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - שלא - - -

היו"ר אופיר כץ:

יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שלא - - -

קריאה:

- - - להסתכל עליכם.

קריאות:

אוה, אוה - - - בוקר טוב.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא היית פה כנראה בהשבעה הקודמת, להבין מה היה.

היו"ר אופיר כץ:

חברי הכנסת, בבקשה - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שלא - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

לא ראינו אתכם מאופקים בפעם הקודמת.

בנימין נתניהו (הליכוד):

הממשלה החדשה יוצאת היום לדרך בעיצומה של שנת ה-75 לעצמאות ישראל. ב-25 השנים הראשונות של המדינה הנחנו את היסודות בכל תחומי העשייה. קלטנו עלייה עצומה, נלחמנו באויבינו שכפו עלינו מלחמה אחר מלחמה.

קריאה:

מה עם סעיף - - -

בנימין נתניהו (הליכוד):

ב-25 השנים הבאות היינו עדים למהפך פוליטי מכונן. פיתחנו את עיירות הפיתוח ביישובים רבים נוספים וחתמנו על הסכמי שלום עם מצרים וירדן.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הרסת את הפריפריה.

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

ב-25 השנים לאחר מכן האצנו את המעבר לכלכלה חופשית, ואני שמח וגאה על הזכות שהייתה לי להוביל רפורמות חשובות בתחום זה. הפכנו את ישראל למעצמה של טכנולוגיה וחדשנות, וחתמנו על עוד ארבעה הסכמי שלום היסטוריים עם מדינות ערב.

קריאות:

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה שנייה.

קריאה:

ממשלת כיבוש גזענית - - - תתביישו.

בנימין נתניהו (הליכוד):

כעת, פנינו נשואות אל 25 השנים הבאות, שתבאנה אותנו אל שנת המאה לתקומת ישראל. בארבע השנים הבאות נפעל כדי שבשנת המאה לעצמאותנו, ישראל תהיה מעצמה עולמית, משגשגת, חזקה, שקיומה אינו מוטל עוד בספק. לשם כך, עלינו לבצע שלוש משימות גדולות: המשימה הראשונה: לסכל את מאמציה של איראן לפתח ארסנל של פצצות גרעין, שיאיימו עלינו ועל העולם כולו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - בבית משפט העליון, לפגוע בכל אושיות השלטון הישראלי, לפרק את הדמוקרטיה. זה מה שאתה רוצה לעשות, תמורת החופש שלנו.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת, בבקשה, חבר הכנסת להב הרצנו.

נאור שירי (יש עתיד):

גם לנו יש גבולות, אי-אפשר לבוא לפה ולשמוע את השקרים האלה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת להב הרצנו, פעם אחרונה שאני מעיר. אתה בקריאה שנייה.

קריאה:

הפסדתם, שקט.

מאי גולן (הליכוד):

הפסדתם - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא תסתום לנו את הפה, גם כשהפסדנו.

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת מאי גולן, חברת הכנסת מאי גולן.

קריאות:

חלש. חלש. חלש . חלש. חלש. חלש. חלש. חלש. חלש. חלש. חלש.

היו"ר אופיר כץ:

חברי הכנסת, חברת הכנסת מיכל שיר קריאה שלישית, חבר הכנסת הרצנו קריאה שלישית. בבקשה לצאת.

בנימין נתניהו (הליכוד):

נבטיח את העליונות הצבאית של ישראל במרחב הסובב אותנו - -

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

ראש הממשלה הוא בן ערובה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

- - באמצעות התעצמות בלתי פוסקת.

קריאה:

- - - בושה וחרפה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

המשימה הראשונה, שהחברים כאן צועקים, אבל מבקרים, היא לא חשובה, זה לוודא שאיראן לא תשמיד אותנו בפצצות אטום, ואתם מתייחסים לזה בזלזול. זה לא חשוב, זה קטן. תודה רבה. אתם שהתנגדתם, תמכתם בהסכם הגרעין, מה אתם צועקים? אולי תקשיבו, אולי תלמדו משהו? מי אתם שתורו לנו? מי אתם שתחנכו אותנו? על מה אתם מדברים בכלל?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר אופיר כץ:

ולדימיר בליאק, קריאה ראשונה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

המשימה השנייה, לפתח את תשתיות המדינה, כולל – ותקשיבו טוב, תגחכו ותקשיבו ותזכרו מה שאני אומר פה – לפתח רכבת בזק, שתיסע במהירות של מאות קילומטרים בשעה, שתחבר את המדינה מקריית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, ובכך נשלים את מהפכת התחבורה שהתחלנו בעשור הקודם.

קריאה:

למה לא עשית את זה עד עכשיו?

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה לא עשית את זה עד היום?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שקרן.

היו"ר אופיר כץ:

ולדימיר בליאק, אתה בקריאה שנייה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

אנחנו נחושים לבטל את הפריפריה, ואנחנו נחושים להביא פריחה כלכלית לכל מקום במדינת ישראל.

קריאות:

חלש. חלש. חלש.

נאור שירי (יש עתיד):

- - - בונה המדינה.

היו"ר אופיר כץ:

נאור שירי, קריאה שלישית, בבקשה לצאת.

בנימין נתניהו (הליכוד):

המשימה השלישית – להמשיך להרחיב את מעגל השלום עם מדינות ערב, במטרה לסיים את הסכסוך הישראלי–ערבי.

רון כץ (יש עתיד):

- - - להביא שלום לאנושות.

היו"ר אופיר כץ:

רון, קריאה ראשונה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

אלו שלוש משימות-על לאומיות, ואנחנו לא נסתפק בהן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

במקביל, הממשלה החדשה נחושה לטפל גם בתחומים חיוניים אחרים: בהחזרת השקט, הביטחון האישי והמשילות למדינת ישראל.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

15 שנה יכולת לעשות את זה. 15 שנה לא עשית.

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת פרידמן, את בקריאה שנייה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

בגללך איבדנו את המשילות.

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה שלישית. בבקשה לצאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה הדבר הזה? כשהם צעקו לנפתלי בנט, לא נתנו לו לסיים משפט. כשהיא אומרת משפט, אחרי שלוש שניות? אתה בקריאה הראשונה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - - הדמוקרטיה הישראלית.

היו"ר אופיר כץ:

עם נפתלי בנט הוצאתם אותנו אחד אחרי השני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה נראה לך הגיוני? הם לא הפסיקו לצרוח.

היו"ר אופיר כץ:

מירב בן ארי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל על מה? רק אמרתי לך מה היה כאן. לא אמרתי לו כלום, אמרתי לך.

היו"ר אופיר כץ:

אבל שמענו, זהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היו"ר אופיר כץ:

יבגני סובה, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה? ולמה - - -

היו"ר אופיר כץ:

מירב בן ארי, קריאה שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה? ומחיאות כפיים זה בסדר?

היו"ר אופיר כץ:

יבגני סובה, קריאה שנייה. סימון דוידסון, קריאה ראשונה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

אנחנו נחושים לטפל ביוקר המחיה ובמחירי הדיור - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נחושים להרוס את הדמוקרטיה.

היו"ר אופיר כץ:

ולדימיר בליאק, קריאה שלישית. בבקשה לצאת.

בנימין נתניהו (הליכוד):

- - ובשדרוג מערכת החינוך לטובת כל ילדי ישראל.

סימון דוידסון (יש עתיד):

היו"ר אופיר כץ:

סימון דוידסון, קריאה שנייה.

רם בן ברק (יש עתיד):

אצל מי החינוך? מה נשאר לשר החינוך ביד?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שקרן.

משה טור פז (יש עתיד):

היו"ר אופיר כץ:

טור פז, קריאה ראשונה.

משה טור פז (יש עתיד):

היו"ר אופיר כץ:

קריאה שנייה, טור פז.

נעמה לזימי (העבודה):

- - - משרד החינוך.

היו"ר אופיר כץ:

נעמה לזימי, קריאה ראשונה.

קריאה:

אתם בשנה וחצי הרסתם את המדינה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בשנה וחצי? מה הוא עשה 20 שנה?

בנימין נתניהו (הליכוד):

אנחנו נחושים לשדרג את מערכות החינוך לטובת כל ילדי ישראל, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, כולם בלי יוצא מן הכלל. חברי הכנסת, אני לא צריך לשמוע את הצעקות שלכם כדי לדעת שיש בינינו אי-הסכמות מסוימות. אני אומר דבר אחד: יש בינינו הסכמה רחבה על רוב המשימות והאתגרים הללו שעומדים לפתחנו, אם כי בפירוש לא על כולם. אני שומע את הקינות הקבועות של האופוזיציה על סוף המדינה, קץ הדמוקרטיה. חברי האופוזיציה, להפסיד בבחירות זה לא קץ הדמוקרטיה, זו מהות הדמוקרטיה.

קריאות:

חלש. חלש. חלש. חלש. חלש.

בנימין נתניהו (הליכוד):

משטר דמוקרטי נבחן קודם כול בנכונות של הצד המפסיד לקבל את הכרעת הרוב. בדמוקרטיה מסודרת מכבדים את כללי המשחק. ראינו זאת עכשיו רק במסגרת אחרת, במשחקי המונדיאל. אוהדי צרפת היו מאוכזבים, כמוכם, אבל הם קיבלו את התוצאה. הם אפילו מחאו כפיים לנבחרת ארגנטינה. טוב, אני יודע שאתם לא תמחאו כפיים, אבל אני כן מצפה מכם שתכבדו את הכרעת הבוחר, ושתפסיקו להמריד נגד הממשלה הנבחרת. ובדמוקרטיה, בדמוקרטיה לא מטפסים על גדרות הפרלמנט או הקפיטול ולא מטפסים על גדרות הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה המחיאות כפיים האלה?

היו"ר אופיר כץ:

מירב בן ארי, קריאה שלישית. בבקשה לצאת. בבקשה לצאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה מסכים למחיאות כפיים?

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה להוציא אותה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה מוחאים כפיים? איפה נשמע דבר כזה? אני כבר שבע וחצי שנים, בחיים לא מחאו כאן כפיים, בושה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אופיר כץ:

גלעד קריב, קריאה ראשונה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

כשמפסידים, לא אומרים: צריך להחליף את העם. צריך לכבד את העם. חברי הכנסת, אני גאה על כל ההישגים הכבירים שהשגנו עד כה – על הסכמי השלום שהבאנו, על הגז שהוצאנו מהמים והפך את ישראל למעצמה אנרגטית עצמאית - -

קריאה:

בנימין נתניהו (הליכוד):

- - על החיסונים שהוציאו את ישראל ראשונה בעולם מהקורונה, על העשור הביטחוני השקט והבטוח ביותר בתולדותינו, ועל עוד הישגים רבים אחרים שהבאנו. אני גאה על כך שהובלנו יחד את תור הזהב של מדינת ישראל, וזה בדיוק מה שנמשיך לעשות בשנים הבאות, לטובת כל אזרחי ישראל - -

היו"ר אופיר כץ:

איימן עודה, קריאה ראשונה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אופיר כץ:

איימן עודה, קריאה שנייה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

- - בלי יוצא מן הכלל.

רון כץ (יש עתיד):

אבל מה יהיה עם הכפיים האלה?

היו"ר אופיר כץ:

רון כץ, קריאה שנייה.

רון כץ (יש עתיד):

על מה? על זה שאני שואל מה עם הכפיים? על מה הקריאה, אופיר?

היו"ר אופיר כץ:

אתה בקריאה שנייה.

רון כץ (יש עתיד):

על מה?

היו"ר אופיר כץ:

על זה.

היו"ר אופיר כץ:

אוקי, החזרתם, עכשיו אני מבקש מכל חברי הכנסת להפסיק עם הכפיים.

בנימין נתניהו (הליכוד):

תיכף אני ארגיש כמו מסי. חברי הכנסת, אני מקווה שתרשו לי כמה מילים אישיות, שיוצאות מן הלב.

קריאה:

מהלב? איזה לב?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

איזה לב?

בנימין נתניהו (הליכוד):

בפעם השישית - - -

היו"ר אופיר כץ:

עופר כסיף, קריאה שנייה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אם היה לך לב, לא היית - -

היו"ר אופיר כץ:

סימון דוידסון, קריאה שלישית. בבקשה להוציא אותו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

- - מחלק את כל המשרדים, עושה דברים הזויים.

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה להוציא אותו.

קריאה:

אתה פישלת. החוצה, פישלתם.

בנימין נתניהו (הליכוד):

חברי הכנסת, חברות הכנסת, זו היא הפעם השישית שבה אני מציג ממשלה בראשותי, כדי לזכות באמון הכנסת, ואני מתרגש כמו בפעם הראשונה. את תחושת השליחות להבטיח את ביטחונה ואת עתידה של מדינתנו, אני שואב ממורשת סבי, הרב נתן מיליקובסקי נתניהו, מהוריי זיכרונם לברכה, צילה ופרופ' בן ציון נתניהו, מאחי יוני, שנפל במבצע יונתן באנטבה. את הכוח להוביל, להנהיג, קיבלתי מכם, מיליוני אזרחי ישראל, ששותפים לדרך ולחזון, ובראש ובראשונה ממשפחתי היקרה והאהובה, מרעייתי שרה שנמצאת כאן היום ותמיד נמצאת לצידי, מבניי יאיר ואבנר, הם תמיד עומדים לצידי, ולכן, יקיריי נפשי, זאת הזדמנות נוספת לומר תודה. אתם משענת חיי, ואני אוהב אתכם מאוד מאוד. "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

היו"ר אופיר כץ:

אמן. חברי הכנסת.

גלעד קריב (העבודה):

בוז, בוז, בוז.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא חייב למסור את הרכב הממשלה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הרכבה של ממשלת ישראל השלושים-ושבע, על פי סדר האל"ף-בי"ת: ראש הממשלה – בנימין נתניהו; משרד ירושלים ומורשת ישנה את שמו למשרד מורשת, והשר למורשת יהיה חבר הכנסת הרב עמיחי אליהו; שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה – חבר הכנסת אופיר אקוניס; שר במשרד החינוך – חבר הכנסת חיים ביטון; השר לביטחון פנים, שישונה תוארו לשר לביטחון לאומי – חבר הכנסת איתמר בן גביר.

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה ראשונה. חבר הכנסת מיקי לוי, כיושב-ראש לשעבר, אתה בטח יודע שלא דופקים פה על השולחנות.

בנימין נתניהו (הליכוד):

שר במשרד הרווחה - - -

היו"ר אופיר כץ:

עופר כסיף, קריאה שלישית. נא להוציא אותו. תצא בבקשה החוצה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

- - - מה? אתה מאפשר למחוא כפיים?

היו"ר אופיר כץ:

נא להוציא אותו.

קריאה:

אתה צריך להיות בכלא בכלל, אתה. בכלא אתה צריך להיות. בכלא. בכלא.

נעמה לזימי (העבודה):

- - - מה שאמרת - - -

היו"ר אופיר כץ:

נעמה לזימי, קריאה שנייה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

שר במשרד הרווחה והביטחון החברתי – חבר הכנסת יואב בן צור; שר הכלכלה והתעשייה – חבר הכנסת ניר ברקת; שר הבינוי והשיכון והשר במשרד ראש הממשלה – חבר הכנסת הרב יצחק גולדקנופ; שר הביטחון – חבר הכנסת יואב גלנט; שר החקלאות ופיתוח הכפר – חבר הכנסת אבי דיכטר; שרה במשרד ראש הממשלה – חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; יוקם משרד בשם המשרד לעניינים אסטרטגיים שבראשו יעמוד שגרירנו לשעבר בוושינגטון רון דרמר; המשנה לראש הממשלה, שר הבריאות ושר הפנים – חבר הכנסת אריה דרעי; השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל - -

היו"ר אופיר כץ:

חברי הכנסת, להפסיק עם מחיאות הכפיים.

בנימין נתניהו (הליכוד):

- - שישונה תוארו לשר לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי – חבר הכנסת יצחק וסרלאוף; שר התרבות והספורט – חבר הכנסת מיקי זוהר; שר החוץ – חבר הכנסת אלי כהן; שר התיירות – חבר הכנסת חיים כץ; שר האנרגיה – חבר הכנסת ישראל כץ; סגן ראש הממשלה, שר המשפטים וכרגע שר המודיעין – חבר הכנסת יריב לוין.

היו"ר אופיר כץ:

לא למחוא כפיים.

בנימין נתניהו (הליכוד):

השר לשירותי דת – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; שר הרווחה והביטחון החברתי – חבר הכנסת יעקב מרגי; שר העלייה והקליטה – חבר הכנסת אופיר סופר; שרת ההתיישבות, שישונה תוארה לשרה למשימות לאומיות – חברת הכנסת אורית סטרוק; השרה להגנת הסביבה – חברת הכנסת עידית סילמן; שר האוצר ושר נוסף במשרד הביטחון, לפי הוראות סעיף 24(א) לחוק-יסוד: הממשלה, שיהיה אחראי על יחידות מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמינהל האזרחי – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; שר החינוך ושיתוף פעולה אזורי – כרגע, חבר הכנסת יואב קיש; שר התקשורת – חבר הכנסת שלמה קרעי; שרת התחבורה והבטיחות בדרכים – חברת הכנסת מירי רגב; שר התפוצות והשוויון החברתי – חבר הכנסת עמיחי שיקלי. תודה רבה לכם.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. חברי הכנסת, נא להפסיק עם מחיאות הכפיים משני הצדדים.

בנימין נתניהו (הליכוד):

השר המקשר – חבר הכנסת יואב קיש. תודה רבה לכם.

היו"ר אופיר כץ:

תודה. תודה לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת יאיר לפיד, העומד בראש הסיעה הגדולה שאינה צד לתמיכה בממשלה, לשאת דברים. בבקשה, אדוני.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - - -

היו"ר אופיר כץ:

רגע. חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. חבר הכנסת רוטמן, נא לשבת. נא לשמור על שקט. בבקשה אדוני.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, השבעת הממשלה היא העברת מקל בלב לא שקט. אנחנו מעבירים את המדינה לידי הממשלה הנבחרת, ומן הראוי ברגע כזה לתת לכנסת ישראל ולאזרחי ישראל דוח מסודר על מצב המדינה. מתוך כבוד למעמד, אני רוצה להביא בפני הכנסת את הנתונים העובדתיים על מה שעשתה הממשלה, תחילה בהובלת נפתלי בנט – שזה הרגע לשלוח לו מכאן תודה גדולה – לאחר מכן בראשותי. כדי למנוע ניסיונות לשכתב את ההיסטוריה, צריך שיהיה ברור מה היה מצבה של המדינה ברגע העברת השלטון. ראש הממשלה הנכנס נתניהו אמר זה עתה שהמשימה הראשונה במעלה היא בלימת ההתעצמות האירנית. אני מסכים איתו. זה אכן האיום הראשון במעלה, עסקנו בו רבות בשנה וחצי האחרונות. בניגוד לכל התחזיות ונבואות הזעם, הממשלה שלנו הצליחה לעצור את החתימה המחודשת על הסכם הגרעין עם איראן. זה היה כרוך בעבודה מדינית מורכבת, חלקה הגדול מתחת לרדאר, מול הממשל האמריקאי, גם מול אירופה. התוצאה ידועה – ההסכם לא נחתם; הסנקציות על איראן נשארו בתוקף ואף הורחבו; משמרות המהפכה לא הוצאו מרשימת ארגוני הטרור; התיקים הפתוחים של איראן בסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית לא נסגרו; בעת ביקורו של הנשיא ביידן בישראל, אני והוא חתמנו על הצהרת ירושלים ההיסטורית, שכוללת הסכמה על העיקרון שלישראל זכות מלאה להגן על עצמה ולפעול למניעת הגרעין האיראני בכל דרך שישראל תמצא לנכון. ההצהרה כוללת מחויבות אמריקאית לשיתוף פעולה כלכלי וביטחוני בהיקפים חסרי תקדים. במהלך הכהונה שלנו, ישראל ביצעה שורה של פעולות גלויות וחשאיות כדי למנוע את ההתעצמות האיראנית. הגברנו את המאמץ למנוע את ההתבססות האיראנית בסוריה, אבל ידה הארוכה של ישראל הגיעה גם הרחק מעבר לזה. התנענו וחידשנו פרויקטים ביטחוניים משמעותיים – שהוזנחו – לביצור עליונותה ושימור יכולותיה ההתקפיות של מדינת ישראל. כאמור, היו תקועים תקופה ארוכה, החזרנו אותם לפעילות. כל זה נעשה תוך דיאלוג אינטנסיבי, לעיתים נוקב, עם האמריקאים, אבל גם תוך חיזוק מעמדה של ישראל בארצות הברית. לא שילמנו מחירים מדיניים, לא הסכמנו לפתיחת הקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים. לא הסכמנו כמובן, בניגוד לכמה פרסומים ואמירות, לתת לאמריקאים שום זכות וטו על פעולות ישראליות. ולא הסכמנו כמובן, לחקירות בין-לאומיות של חיילי צה"ל ומפקדיו.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

שקרנים.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת עודה, קריאה שלישית. בבקשה לצאת.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

לא, שנייה.

היו"ר אופיר כץ:

אתה שלישית, בבקשה לצאת. אני לא מתווכח איתך. בבקשה להוציא אותו.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

המשכנו וחיזקנו את הסכמי אברהם. פתחנו שגרירויות ונציגויות באיחוד האמירויות, מרוקו ובחריין. התחלנו דיאלוג מול הסעודים, שבשלב ראשון יאפשר למטוסים ישראליים לעבור מעל סעודיה ויאפשר לאזרחים ישראלים טיסות ישירות למכה בזמן החג'. אבל עשינו יותר מזה – הנחנו את היסודות להצטרפות סעודית מלאה להסכמי אברהם. הפרטים החסויים יועברו כמובן לראש הממשלה הנכנס. אם הממשלה החדשה תמשיך בנתיב שחצבנו, אפשר להגיע עם הסעודים לנורמליזציה מלאה תוך זמן לא ארוך. פתחנו את פורום הנגב, פורום כלכלי-ביטחוני עם ארצות הברית, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין. ניהלתי כבר שיחות עם מלך ירדן, ובעבודה מדינית נכונה גם הירדנים יצטרפו לפורום הזה. פתחנו את פורום I2-U2 עם ארצות הבריות, הודו ואיחוד האמירויות. זה מיזם שכבר בונה פרויקטים כלכליים בכל רחבי המזרח התיכון, ופותח בפני הכלכלה הישראלית שווקים חדשים בהיקפי הענק. חידשנו את היחסים עם טורקיה: יש שגרירה באנקרה, חתמנו עם הטורקים על הסכם תעופה, והקמנו איתם מחדש את הוועדה הכלכלית המשותפת. שירות החוץ הישראלי עבר תהליך מזורז של שיקום. מינינו 74 שגרירים חדשים, הקמנו מחדש את מערך ההסברה הבין-לאומי, בדגש על הסברה דיגיטלית. ניהלנו קמפיין בין-לאומי נחרץ, מוצלח, נגד ועידת דרבן הרביעית – ועידה אנטישמית, אנטי-ישראלית. גרמנו לעשרות מדינות, כולל החשובות ביותר, להחרים את הוועידה. חתמנו עם האיחוד האירופי על הסכם הורייזן ועל הסכם הגג לשיתוף פעולה מדיני וכלכלי. אלה הסכמים שבשנים הקרובות יזניקו קדימה את המדע הישראלי, את הכלכלה הישראלית, את הקשר בינינו לבין אירופה. חתמנו הסכם גבול ימי היסטורי עם לבנון, שמבטיח את האינטרסים הביטחוניים והאנרגטיים של ישראל בצפון. חתמנו על הסכם שותפות אסטרטגית, ראשון מסוגו, עם בריטניה. חתמנו על הסכם סחר חופשי עם איחוד האמירויות והתקבלנו כמדינה משקיפה באיחוד האפריקני. בתחום הביטחוני, השנה וחצי האחרונות היו התקופה השקטה ביותר בעוטף עזה מזה 15 שנה. כזכור, הממשלה שלנו נכנסה לתפקידה מיד אחרי אירועי שומר חומות, והמהומות בערים המעורבות. כדי שהאירועים האלה לא יחזרו, התנהגנו מדיניות של אפס סובלנות כלפי בלוני הנפץ, כלפי כל ירי מהרצועה.

היו"ר אופיר כץ:

חברי הכנסת, בבקשה. להפסיק עם מחיאות הכפיים. גם להם הערתי. מחאתם כפיים כמה פעמים. די, מספיק.

קריאה:

שעה הם מחאו כפיים - - -

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה, אפשרתי גם לכם כמה פעמים ולא הערתי. בבקשה.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

באוגוסט האחרון יצאנו למבצע עלות השחר מול איומי הטרור של הג'יהאד האסלאמי. באחד המבצעים המהירים, הקטלניים והיעילים שישראל ניהלה מעודה סוכלה ההנהגה הצבאית הבכירה של הג'יהאד האסלמי בלי שישראל ספגה אפילו הרוג אחד. במרץ האחרון התחלנו את מבצע שובר גלים, שנועד לחזק את מרחב התפר ולהעביר את הלחץ לתוך שטחי הרשות הפלסטינית. צה"ל, שב"כ והימ"מ פועלים גם בשעות אלה בשכם, במחנה הפליטים ג'נין, בכל מקום שבו יש התארגנות טרור שנועדה לפגוע בישראלים. אחרי הרבה מאוד שנים החזרנו את מדיניות הסיכולים הממוקדים נגד מנהיגי ארגוני הטרור. אני רוצה להבהיר, היות ששמענו הרבה דיבורים לא מבוססים בעניין, הוראות הפתיחה באש ברורות לכל חייל בצה"ל: אם מישהו בא להרוג אותך תהרוג אותו. אלה ההוראות. למרות כל האיומים ובניגוד לעבר התעקשנו לקיים בירושלים את מצעד הדגלים בתוואי המקורי. קיימנו את חגיגות יום ירושלים כסדרן, שמרנו על הסטטוס קוו בהר הבית, אבל מספר שיא של יהודים עלה לבקר בהר הבית בשנה האחרונה. חודש הרמדאן עבר השנה בשקט. הממשלה העלתה ב-50% את שכר החיילים. העברנו את תוכנית ממדים ללימודים – תוכנית שמממנת 75% מלימודי התואר הראשון לכל מי שהיה לוחם בצה"ל. בעיניי, זה ביטוי של סדר עדיפויות לאומי לכך שהממשלה שלנו הציבה בראש סדר העדיפויות שלה את המשרתים בצה"ל, את האנשים הצעירים, שמסכנים את חייהם כדי להגן על חיינו ועל גבולותינו. העברנו את רפורמת נפש אחת לנכי צה"ל והלומי קרב. מתחייבת פה מילה טובה לשר הביטחון היוצא, בני גנץ, שהפרויקט הזה היה בנפשו והוא קידם אותו באמת ללא לאות. הממשלה הוציאה את המדינה ממשבר הקורונה בלי סגר אחד, תוך שהיא מובילה מבצע חיסונים בהיקף לאומי. היינו המדינה הראשונה בעולם שהלכה לחיסוני בוסטר. שר הבריאות ניצן הורביץ ניהל את משבר הקורונה המתמשך בקור רוח ובמקצועיות, ועל כך נתונה לו הברכה. בתחום הכלכלי, האקונומיסט – העיתון הכלכלי החשוב בעולם – פרסם בשבוע שעבר את הסקירה השנתית שלו, שממנה עולה שישראל הייתה השנה הכלכלה הרביעית בחוזקה בעולם. זה הישג מרשים במיוחד, ומגיע הרבה קרדיט לשר האוצר היוצא, אביגדור ליברמן, על הנהגה כלכלית אחראית ומדויקת. העברנו תקציב מדינה ראשון אחרי שלוש וחצי שנים. התקציב הזה כלל שורה של רפורמות היסטוריות בתחבורה, באנרגיה, בתעשייה – נושאים ששנים היו תקועים, כמו גיל פרישה לנשים ופתיחה ליבוא מקביל. אי-אפשר לדבר על כלכלה בלי קצת מספרים, אני מצטער בפני מי שפחות מצוי: במהלך השנה האחרונה, מנובמבר עד נובמבר, המדינה רשמה עודף תקציבי של 7.5 מיליארד שקל. הכנסות המדינה גדלו ב-14.5%, היצוא הישראלי גדל ב-21%. ב-2022 הוא יחצה את רף ה-160 מיליארד דולר. בהנהגתנו, האבטלה התכווצה ל-3.06% – מהנמוכות בתולדות המדינה, אולי המספר היחיד שהוא עדיין בעייתי הוא האינפלציה, היא כרגע על 5.3%. זה גבוה מדי, אהל זה עדיין נמוך בהרבה מהאינפלציה באירופה או בארצות הברית. הממשלה התמודדה, כמו כל ממשלה אחרת ב-15 השנים האחרונות - - -

גלעד קריב (העבודה):

אתה לא מסוגל לכבד - - -

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

איזו חוצפה.

קריאה:

חוצפה.

רון כץ (יש עתיד):

חלש, חלש.

גלעד קריב (העבודה):

איפה הממלכתיות? תתבייש לך.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

הממשלה התמודדה, כמו כל ממשלה ב-15 השנים האחרונות, עם יוקר מחיה שהפך להיות מכת מדינה. עשינו סדרה של פעולות כמו רפורמת הייבוא המקביל – השרה ברביבאי – הקפאת מחירי הדלק, הרפורמה בחקלאות. הממשלה יזמה כניסה לשוק הישראלי של רשתות זולות כמו Carrefour הצרפתית ו-Spar ההולנדית. כבר אפשר למצוא את המוצרים של Carrefour ברשתות השיווק. הם זולים בעשרות אחוזים ממוצרים מקבילים להם. כמובן, הגורם מספר אחת ליוקר המחיה ב-15 השנים האחרונות הוא הדיור. בהובלת השר אלקין, הממשלה הכפילה את השיווקים, הכפילה את העסקאות, הגיעה לשיא של כל הזמנים בהתחלות בנייה, הביאה לשיא את מספר הדירות שיצאו להגרלה בהנחה. כבר עכשיו אנחנו רואים בלימה בשוק. בסוף הרבעון הראשון של 2023 תהיה ירידה במחירי הדיור, אם הבנייה תימשך בהיקפים שבהם היא מתנהלת עכשיו, הירידה הזאת יכולה וצריכה להימשך. המשימה הראשונה במעלה של הכלכלה הישראלית בשנים הקרובות תהיה להכניס כמה שיותר אנשים למעגל העבודה. בהובלה שרת הכלכלה ברביבאי נערכה רפורמה מקיפה בזרוע עבודה. ב-2021 סיימו 70,000 בני אדם הכשרות עם השמה מקצועית. ב-2022, כמובן, המספר יהיה אפילו גבוה יותר. הממשלה הגדילה את התמיכה בקהילה הלהט"בית לשיא של כל הזמנים; הגדילה את התמיכה בארגוני הנשים ואת המאבק באלימות כלפי נשים לשיא של כל הזמנים. הממשלה העבירה תוכנית לאומית למאבק במשבר האקלים, שמיישרת קו עם האומות המתקדמות בעולם.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

העם לא בחר בך. העם זרק אותך.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

הפעלנו את תוכנית - - -

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת פרוש.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

העם לא בחר בו.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת פרוש, לא להפריע.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת פרוש, קריאה ראשונה - - -

ראש הממשלה יאיר לפיד:

הפעלנו את תוכנית החומש לחברה הערבית.

קריאה:

השר - - - בוועדת חקירה למירון - - - בושה.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

הפעלנו את תוכנית החומש לחברה הערבית בשנה האחרונה.

רם בן ברק (יש עתיד):

ואתה יושב פה כאילו לא קרה כלום.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

היא תוקצבה בקרוב ל-5.5 מיליארד שקלים, הפעלנו כמובן את תוכנית מסלול בטוח לטיפול באלימות בחברה הערבית, שאותה הוביל סגן השר סגלוביץ'. היא הורידה את מספר הרציחות, היא הפעילה לחץ כבד על ארגוני הפשיעה, אבל יש עוד דרך ארוכה בעניין. אני רוצה להוסיף משהו בנימה אישית. מבחינתי, ההישג הכי גדול שלי השנה הוא לא שהייתי ראש ממשלה, אלא שהעברנו את חוק אנשים עם מוגבלויות, הקואליציה והאופוזיציה יחד, בהובלה של שר הרווחה מאיר כהן. השבוע ישבתי עם מנכ"לית משרד הרווחה לקבל ממנה עדכון. התקנות של החוק כבר לפני סיום. חבר הכנסת מרגי, שר הרווחה המיועד, אני משוכנע שאתה מבין ויודע שהחוק הזה הוא בנפשנו ושהמשפחות מחכות לו בנשימה עצורה. אלה עיקרי הדברים. אנחנו מעבירים לכם מדינה במצב מצוין, עם כלכלה חזקה, עם יכולות ביטחוניות משופרות והרתעה עוצמתית, עם מעמד בין-לאומי מהטובים שהיו פה אי פעם. תשתדלו לא להרוס את זה. אנחנו תכף חוזרים. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, אדוני.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

אבקש מחברי הכנסת והקהל לכבד את יציאת נשיא המדינה בקימה. כבוד הנשיא!

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

נא לשבת.

היו"ר אופיר כץ:

חברי הכנסת, ראש הממשלה המיועד מבקש להוסיף ולתקן את הודעתו בדבר הרכב הממשלה וחלוקת התפקידים. נאפשר לו לשאת את הודעתו. לאחר מכן יתחיל הדיון הסיעתי. בבקשה, אדוני.

רון כץ (יש עתיד):

תלמד את התקנון. חלש, חלש, חלש.

קריאות:

קריאה:

כל הזמן - - -

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - אין לו.

היו"ר אופיר כץ:

מירב בן ארי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה? מה זה?

קריאה:

ממשלת ההבהרות.

קריאה:

יש הבהרה להבהרה עכשיו? כי לא הבנתי - - -

אמיר אוחנה (הליכוד):

אופיר, אין תיקון.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

לא, הוא ויתר. הוא ויתר.

היו"ר אופיר כץ:

אין צורך.

קריאה:

הוא הלך.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הוא ימנה את שר הקקטוס פעם אחרת.

היו"ר אופיר כץ:

מיכל שיר, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, זה מדהים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

התייעצות סיעתית.

היו"ר אופיר כץ:

אנחנו עוברים לדיון הסיעתי. הוועדה המסדרת קבעה מסגרת זמן לדיון. אבקש להקפיד על הזמן שהוקצב לכל דובר ודוברת. בסיום הדיון תתקיים הצבעה על בחירת יושב-ראש הכנסת. אבקש מנציגי הסיעות שברצונן להציע מועמדים לתפקיד יו"ר הכנסת לעשות זאת כעת מהמיקרופונים בצידי האולם. הראשון שיציג את המועמד של סיעת הליכוד – חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני.

יואב קיש (הליכוד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה רבה על הזכות להציג חבר טוב שלנו, שלי, מועמד סיעת הליכוד לתפקיד יו"ר הכנסת, חבר הכנסת אמיר אוחנה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. האם יש סיעות נוספות שמבקשות להציג מועמד או מועמדת לתפקיד יושב-ראש הכנסת? לא, אין. אם כך, אנחנו נעבור כעת לדיון הסיעתי במתכונת שנקבעה על ידי הוועדה המסדרת. ראשונת הדוברים – השרה וחברת הכנסת אורנה ברביבאי. בבקשה, גברתי. חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. חברי הכנסת אבי דיכטר, ניר ברקת, גלית דיסטל, בבקשה, אם אתם רוצים לשוחח – תודה. בבקשה, גברתי.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש ניסיון, מאז שמערכת הבחירות עברה, לייחס לנו, לאופוזיציה – תכף נהיה אופוזיציה – אמירה שאנחנו לא מכבדים את תוצאות הבחירות. בכל פעם שאנחנו אומרים: תראו, זה לא הגיוני, זה לא סביר. נחתמו פה הסכמים שאפילו לא ראינו אותם אבל השמועות הגיעו עד אלינו, שפוגעים בצביון של המדינה, יש מי שקופץ, אפילו ראש הממשלה המיועד, ואומר: אתם לא מכבדים את תוצאות הבחירות. אני רוצה להגיד לציבור שמקשיב לנו: אנחנו בהחלט מכבדים את תוצאות הבחירות. כשאנחנו מדברים על מדינה יהודית ודמוקרטית, חשיבות הדמוקרטיה היא לקבל את תוצאות הבחירות. אנחנו לא מקבלים את מה שאתם מתכננים לעשות בשם זה שזכיתם בבחירות. אתמול קראתי את ההסכמים הקואליציוניים, ויכולתי לראות במו עיניי לאן המדינה הזאת הולכת. היא הולכת להדרת נשים – אחרי שנים של מאמצים להשיג שוויון, היא הולכת לאפליה – אתמול היה פה כנס חירום לקהילת הלהט"בים, עמד שם בחור צעיר ואמר: אני פוחד, אני פוחד לחיות במדינה שבה אני מסומן כלא רצוי, שבה אתם אומרים לי - - -

משה סעדה (הליכוד):

אל תפחידו אותם. אל תפחידו אותם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אל תפריע, אל תפריע, אל תפריע - - -

משה סעדה (הליכוד):

אל תפחידו אותם.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:

אגב, גם בליכוד יש להט"בים. גם בליכוד יש להט"בים. הפחד - - -

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת סעדה, חבר הכנסת סעדה.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:

עוד מעט יתמנה פה יושב-ראש להט"בי, שלצערי לא שמעתי אותו אומר מילה, מילה, על פוטנציאל הפגיעה והאפליה באוכלוסיות יעד.

משה סעדה (הליכוד):

לא תהיה פגיעה. לא תהיה.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:

אנשים פוחדים בחוץ. אנשים חוששים מהממשלה הבאה, ואני אומרת לכם, אני מסתכלת עליכם: אני מקווה מאוד שתהיה להם סיבה לא לפחד. אבל כשאתה קורא את ההסכמים הקואליציוניים ואתה מבין לאן אתם הולכים - -

קריאה:

- - - ההסכמים הקואליציוניים. על מה אתם מדברים?

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:

- - כולם חוששים, בצדק, אלא אם כן אתם לא מתכוונים לממש את ההסכמים.

קריאה:

מה היא מדברת?

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:

ואם אתם לא מתכוונים לממש את ההסכמים, אז זה בדיוק מה שאמרנו.

משה סעדה (הליכוד):

זה לא מדויק, מה שאת אומרת.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:

מלכתחילה מה שהבטחתם לא ריאלי, ואם הבטחתם ולא תקיימו – זו בעצם דרך או תפיסת חיים. שמעתי את ראש הממשלה המיועד אומר: אנחנו נעסוק באיום האיראני – ואני אומרת לו: איפה היית 15 שנה? אנחנו נבנה רכבת מהפריפריה – דרום, צפון – ואני אומרת לו: איפה היית? אנחנו ואנחנו. אנחנו נשפיע על יוקר המחיה – אז אני רוצה להגיד לכם, חבר הכנסת ניר ברקת שאמור להחליף אותי בקרוב, אני רוצה להגיד לך: השארנו לך פה רפורמות מצוינות. אני יודעת להגיד על חבריי, כל אחד ותפקידו, אני יודעת להגיד על חברי הכנסת, אני יודעת להגיד על עובדי הציבור במשרדים השונים, שהיה פה מאמץ כביר בשנה וחצי האחרונות לעשות הכול למען אזרחי המדינה, למען כל אזרחי המדינה, לא למען אוכלוסייה אחת או אחרת. אני רוצה לקוות שאת ההסכמים הדרקוניים האלה, שהתכלית שלהם – לפגוע בחלק מהאוכלוסייה, לא תממשו, והלוואי שעל זה נוכל להגיד שזאת ההבטחה שאולי לא תמומש. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, גברתי.

בועז ביסמוט (הליכוד):

דמוקרטיה מצוינת.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה, אדוני השר.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים וחברי הכנסת, אני לא יכול, בפתח דבריי, לפני שאדבר לגופו של עניין הממשלה המוקמת, שלא להתייחס למחזה שראינו כאן. אנחנו הופכים את הביתה זה לשכונה, וצר לי מאוד על כך. אפשר להיות חלוקים אחד על השני, בטח לגבי הממשלה שמוקמת, אבל אני גדלתי במדינה שבה מחאו כפיים למנהיג בערך כל דקה. אני לא רוצה לחזור למדינה הזאת, שכך מתנהגים בפרלמנט שלה. ממתי זה היה כך? הרי אתם מכירים היטב את תקנון הכנסת. סעיף 41 לתקנון הכנסת, למי ששכח, אומר דבר מאוד ברור. סעיף 41(ז)(1): עומדים במליאת הכנסת ומוחאים כפיים רק באישור מפורש של יושב-ראש הישיבה באירועים מיוחדים, כשיש לנו כאן אורחים. מה ראינו כאן? כל מילה של מנהיג צריכה להיות מלווה במחיאת כפיים? לאן נגיע?

טלי גוטליב (הליכוד):

מה קרה? לא התרגשת - - -

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

כי זה לא תקנון הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין בתקנון הכנסת, אין בתקנון הכנסת - - -

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

כי עשרות שנים היה הבית הזה, ולא נהגו כך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין בתקנון הכנסת. אין בתקנון - - -

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

אתם יודעים כמה השבעות ממשלה עברתי כאן? עברתי כמה, עם נתניהו כראש ממשלה. לא עשו כך. לא נהגו כך. אגב, אני אומר את זה לשני הצדדים.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - מה קרה? התרגשנו, שמחנו, מה קרה?

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

לא, לא, אני לא רוצה להרגיש בפרלמנט סובייטי ולא רוצה להרגיש בפרלמנט צפון קוריאני. לא.

טלי גוטליב (הליכוד):

אה, זה לא שלך. אתה לא מתרגש ואנחנו נתרגש.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

אפשר לעשות את זה מכובד, לפי תקנון הכנסת, ולא להפוך את הבית הזה לשכונה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - זה לא בתקנון.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

יש לנו על מה להתווכח, יש מספיק נושאים. אבל יש כללים שעשרות שנים כיבדו בבית הזה, תוך כדי ויכוחים הכי חריפים שיש. כמה הערות לגופה של הממשלה – למרות שאני כבר לא יודע; כל פעם יש פה עוד תיקון, אז אולי עוד פעם ישתנה הרכב השרים והשנה של השנתיים והרוטציות. אבל אני מתייחס בינתיים למה שהוצג עד שיבוא התיקון הבא.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה קרה, יש שר שלא מוצא חן בעיניך, חבר הכנסת אלקין?

קריאה:

טלי, חכי להבהרה נוספת.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה שר לא - - - מה קרה?

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

חברת הכנסת גוטליב, נראה לי שהבעיה של איוש השרים היא כרגע מכוננת כבעיה בתוך סיעתך. אז אם את רוצה לדון על הנושא הזה אני מציע לך להזמין את חברת הכנסת גילה גמליאל או את חבר הכנסת דני דנון - -

טלי גוטליב (הליכוד):

כולם שליחי ציבור שיעשו עבודתם נאמנה, כולם יפעלו לטובת הציבור - - -

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

- - או חבר הכנסת דודי אמסלם. בשמחה. יהיה להם הרבה מה להגיד. את לא צריכה להתדיין איתי על זה. הבעיות הן בחזית אחרת, לא בחזית הזאת. אבל אני עברתי על ההסכמים הקואליציוניים. הרי דיברו איתנו על הממשלה שהיא ימין על מלא. זה החלום של הימין. וחיפשתי כמה דגלים טבעיים שהיו דגלים של הימין. יש המון דברים. למשל, עברתי בשקידה על ההסכם שהקדיש את תשומת הלב הכי גדולה לנושא יהודה ושומרון – ההסכם עם הציונות הדתית. יש שם הרבה דברים טובים שמתכוונים לעשות – אגב, אברך אם זה יקרה. מסופקני שיקרה, מהניסיון שלי עם הסכמים קואליציוניים - - -

משה סעדה (הליכוד):

תהיה אופטימי, תהיה אופטימי.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

מהניסיון שלי, כמה שההסכם יותר מנופח ויש בו יותר סעיפים, כך פחות סעיפים ממנו מקוימים.

משה סעדה (הליכוד):

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה רוצה להרגיע אותנו?

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת אלקין, משפט אחרון.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

אני מסיים את דבריי. אבל אני אגיד לכם מה לא מצאתי: E1 לא מצאתי. חלום, ימין על מלא - - -

קריאה:

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

שכונה בעטרות בירושלים, אסטרטגיה שקידמנו אותה בממשלה הזאת – את זה לא מצאתי.

משה סעדה (הליכוד):

ריבונות מצאת.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

ריבונות? תעשו בדיקה. כשרציתם לפרק משרדי ממשלה קבעתם לו"ז – 30 יום, 60 יום, להביא לכאן לפני הקמת ממשלה. זה כן – זה חשוב.

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

פירוק זה חשוב. ריבונות תחכה להזדמנויות שראש הממשלה יראה בנסיבות. זאת לא ממשלת ימין על מלא, זאת ממשלת פירוק על מלא. זה מה שאתם הולכים להכין כאן.

משה סעדה (הליכוד):

מפרקים את הרשות על מלא. זה הפירוק.

היו"ר אופיר כץ:

תודה. אני רק מזכיר לך, חבר הכנסת אלקין, שאת כל התקדימים הבלתי-אפשריים שלא חלמנו שיהיו בכנסת ישראל, אתם שברתם בכנסת העשרים-וארבע כשאתה היית – הרבה יותר גרוע ממחיאות כפיים – השר המקשר בין הכנסת לממשלה. חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה, אדוני.

קריאה:

השר המיועד.

היו"ר אופיר כץ:

השר המיועד. הינה, הש"סניקים תוקפים אותי. אתה רואה?

יואב בן צור (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברוך שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. אני עומד לפניכם היום וזוקף גו בגאווה ביודעי כי מאחורינו ניצבים רוב העם היושב בציון, אשר נתנו לנו את הזכות ואת הכוח לפעול למען עם ישראל ומדינת ישראל. כולנו רואים את הציבור השמח ברחובות הארץ בעת שחזר לאזרחים זיק של תקווה בעיניים. שכן, זוהי תקווה לישראל הוגנת יותר, יהודית יותר ואיכותית יותר. יהודים רבים ברחבי העולם מתרגשים לשמע הרכבת הממשלה הזאת, שהכריזה קבל עם לאחר 74 שנות קיומה כי לימוד התורה הוא ערך עליון במדינת ישראל. סוף-סוף במדינת היהודים מכירים בלומדי התורה מחזיקי הלפיד מדור לדור. מאז מתן תורה הוא לנצח נצחים. רבותיי, עבור כולנו, כל אזרחי המדינה, הדרך לא הייתה קלה. זה שנתיים המדינה עוברת טלטלה הנהגתית וציבורית אשר גרמה לאיבה רבה בין המחנות הפוליטיים השונים. רבותיי, אני מבקש להושיט מסר של פיוס והרגעה וליתן תקווה לעתיד. כוונתנו לאחד ולא לפלג, כי אנשים אחים אנחנו. אנו רואים בערך התורה ומצוותיה ערך עליון. מכוח בוחרינו אנו פועלים למען התורה וערכיה. אולם אנו יודעים – וכך חינכונו מועצת חכמי התורה – כי דרכה של תורה היא בפעולות של קירוב לבבות, ולא בכפייה על מי שלא חפץ בכך. אחינו המצויים מעברו השני של המתרס הפוליטי, בכוונתנו לתקן את הכרסום בסטטוס קוו ובפגיעה המתמשכת בתחומים שונים שמהם נפגענו קשות בשנים האחרונות. זוהי דרישתנו הצודקת מהמעלה הראשונה. אולם דעו לכם כי אנו ננהג בהגינות שלטונית ראויה כלפי כל אזרחי ישראל – אלה שבחרו בנו וגם אלה שבחרו אחרת. אנו חפצי אחדות בישראל, וכך דרכנו מאז ומעולם, בכבוד הדדי ובסובלנות. כך ננהג אני וחבריי. ואני קורא לכם לבחון באופן אובייקטיבי את מעשינו. אני תקווה כי תצליחו להתעלות מעל ההסתה הפרועה בתקשורת כנגד הממשלה הזאת, וכי תמצאו בדבריי מזור ותקווה לעתיד. רבותיי, לנגד עינינו ניצבים אזרחי ישראל החלשים שנאנקים יום-יום להביא אוכל לביתם; אנשים ישרים שהולכים לעבודה בחריצות ובמסירות ומתקשים לשלם את החשבונות המאמירים. אנשים שמוותרים על רכישת מזון ותרופות – עבורם נלחמנו תקופה ארוכה ועבורם נפעל, בעזרת השם, לשיפור בכל פרמטר אפשרי. יושב-ראש תנועת ש"ס הרב אריה דרעי שליטא פעל רבות ויצר הסכם קואליציוני מרשים שנוגע בכול, בין שבתחומי הרוח ובין שבתחומי השעה. זה הסכם שמביא בשורות מיידיות ונטיעות לעתיד בתחומי הדת, המדינה, המשפט והמשילות, ומתוך דאגה לדיור, לחינוך, לפרנסה ועוד. אנו נפעל להשאת שגשוג וצמיחה בכל תחומי החיים ולתקן את כל הדרוש תיקון בתחומי הדת ובפערים החברתיים ובתחומי יוקר המחיה שגאה באופן נורא. אנו נפעל לתיקון הפגיעה בסטטוס קוו, שכורסם ללא הרף; נפעל לרווחתם של בני הישיבות ואברכי הכולל ונשותיהם היקרות וצאצאיהם; נפעל כנגד גילויי ההסתה והגזענות הגלויים והסמויים אשר מכוונים כלפי הציבור הדתי והחרדי, כי זהו נגע שפשה ברחובותינו ומאיים על המשך קיומנו כעם וכחברה. בסייעתא דשמיא הממשלה תפעל לתקן את הכרסום במעמד עניינים שבקדושה – שלא יוכנס חמץ למרחב הציבורי ושלא תהיה תחבורה ציבורית בשבת - - -

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

יואב בן צור (ש"ס):

אני מסיים.

היו"ר אופיר כץ:

משפט אחרון.

יואב בן צור (ש"ס):

בעזרת השם, נפעל לרומם את קדושת הכותל והמקומות הקדושים והרבנות הראשית, מעמד הרבנים, וכל מקום שניכר בו כרסום הרסני שזורע הרס בלב היהדות. לא עוד. הממשלה תתקן את כל הפרצות שמסכנות את קיום העם היהודי בציון. אנחנו נפעל לאכול מזון כשר שיוכלו לאכול ללא פקפוק; נעשה ככל שביכולתנו לרומם את קדושת השבת והמועדים ברחבי המדינה. זוהי חובתנו וזוהי זכותנו. רבותיי, לממשלה היוצאת מגיעה מילה טובה. שמע, אדוני היושב-ראש. באמת מגיעה מילה טובה, השר אלקין - - -

היו"ר אופיר כץ:

נגמר לך הזמן.

יואב בן צור (ש"ס):

זהו. מילה אחרונה.

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה.

יואב בן צור (ש"ס):

למדנו מהממשלה הזאת איך לבצע דברים ללא היסוס, במהירות. אנחנו מבקשים לומר להם תודה על התקדימים שהם יצרו. אנו ניעזר בתקדימים האלה בממשלה החדשה. ובעזרת השם, נעשה ונצליח. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, אדוני, ושיהיה לך גם ברמה האישית המון בהצלחה. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה, אדוני.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אי-אפשר להגיד שאנחנו לא חיכינו ליום הזה הרבה זמן, שנינו, עם עוד הרבה אנשים - - -

משה סעדה (הליכוד):

רוב המדינה חיכתה.

משה גפני (יהדות התורה):

עברנו שנה וחצי מאוד קשה, בעייתית. המציאות עלתה כמעט על כל דמיון. היה שקט, לא הייתה הסתה – על כל פנים, לא כלפי הציבור החרדי. כולם תלו שם תקוות שאני אלך עם בני גנץ, שאני אלך עם יאיר לפיד ושתהיה קואליציה, אז היה שקט. לא דיברו כלום נגד הציבור החרדי, אבל עשו דברים שפשוט אי-אפשר לתאר אותם. לא הייתה ממשלה כזאת רעה, עם התוכניות שלה, מאז קום המדינה. יוקר המחיה התפרץ באופן החמור ביותר. ויש לנו משק חזק, ברוך השם. זה לא שזה היה מחויב המציאות. והם כל הזמן רצו לשקר והרחיקו עדותם, כמו שהגמרא אומרת, ואמרו שבארצות אחרות, בארצות אירופה, בארצות הברית, גם יש יוקר מחיה. אין. לא היה יוקר מחיה כזה שמחירי הדירות עולים ב-20%. לא היה דבר כזה. ואני זוכר תקופות ארוכות וקשות – זה לא הגיע אף פעם לממדים מהסוג הזה, שמשפחה הולכת לרכוש מוצר כלשהו, ושלא לדבר על הדירות, שמשלמים 20% יותר במהלך השנה. הריבית עלתה באופן דרמטי. אני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים קרוב לעשר שנים והריבית לא עלתה. לא הייתה סיבה שהמציאות תהיה מציאות כזאת קשה. ברגע שהתחלף השלטון והעם אמר את דברו, אנחנו, הציבור החרדי, הפכנו להיות הנושא והמושא להסתה שכמעט שלא היה כדוגמתם. ילד חרדי שלומד בתלמוד תורה ומקבל פחות מרבע ממה שמקבל ילד בחינוך הממלכתי זוכה לכותרות שהוא מקבל יותר. ילד בחינוך החרדי מקבל תוספות כאלה שאי-אפשר לתאר, והכול באותיות שחורות גדולות על הנייר של העיתון. אי-אפשר לתאר את זה. כאילו שאין ציבור שעומד מאחורי העניין ורואה את הכותרות האלה. תגיד שלא מגיע לנו, אבל לשקר במצח נחושה? גם בנושא של החינוך. בעיתון כלכליסט: האיש החרדי משלם שישית מהאיש שאיננו חרדי. פנו אליי כמה אנשים חרדים ואמרו: אני משלם מיסים כחוק, מלא; אולי יהיה לי החזר עכשיו. אנחנו לא מפחדים מההסתה הזאת; היא ברורה. זה שהלכנו עם נתניהו, בניגוד למה שאמרו עלינו, שאותנו יקנו בכסף – אנחנו מפלגה אידיאולוגית; יהדות התורה הולכת לפי האידיאולוגיה שלה, והיא הלכה עם הציבור המסורתי, שנמצא בימין. לא בשביל זה עליתי לכאן לדבר עכשיו – אנחנו עוד נדבר על זה הרבה. אני עליתי לדבר מכיוון שאני פונה בעיקר לציבור המסורתי, שאני איתו, וכל השנים הייתי איתו. אני פה הרבה שנים בכנסת. אני הולך עם הציבור המסורתי. אני רוצה שתהיה פה יהדות. לא הולך להשתנות דבר. אני מדבר עם הציבור המסורתי וגם עם הציבור החילוני וגם עם נציגיו שיושבים פה: לא הולך לקרות דבר. אנחנו היינו בשלטון הרבה פעמים; אני הייתי בעמדה כלכלית בכירה במדינה, ודאגתי לכולם. דאגתי לתעשיינים, דאגתי לחקלאים, דאגתי למסעדנים. לא הייתה קבוצה באוכלוסייה שלא הצביעה ג', ליהדות התורה, שלא עבדתי בשבילה. אתה היית בוועדת הכספים, אדוני היושב-ראש - - -

היו"ר אופיר כץ:

אדוני, אני יכול להעיד מוועדת הכספים כיצד אתה עזרת לי בבקשות שלי בכל הנושא של הבריאות בפריפריה.

משה גפני (יהדות התורה):

נכון, נכון. לא היה דבר. אני מבטיח לכם שאם אני ממשיך להיות יושב-ראש ועדת הכספים בוועדה הקבועה לא יהיה שום שינוי בהתנהגות שלנו. ואני מייצג את הציבור החרדי. אנחנו נעבוד בשביל האיש שנמצא בנהרייה, שנמצא בטבריה, שנמצא באופקים. אנחנו נעבוד עבורו. שיוקר המחיה שלו לא יהיה במצב הזה שהוא היה אצל איווט ליברמן. לא ניתן דבר כזה. כמו שעשיתי בעבר. הייתי מביא שרי אוצר לוועדה על מנת שהם יעשו את מה שצריך לעשות. לא נשאיר את הנושא של מחירי הדירות בצורה הזאת.

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

משה גפני (יהדות התורה):

מה, סיימתי?

היו"ר אופיר כץ:

מזמן.

משה גפני (יהדות התורה):

אז אני אגיד שני משפטים אחרונים. אני פונה אליכם מלב אל לב ואני אומר לכם: אנחנו ביהדות התורה נייצג אתכם, הציבור המסורתי והציבור שאיננו דתי. נעשה את הכול שהחיים שלכם יהיו קלים יותר וטובים יותר. אל תיתנו יד לפוליטיקאים האלה שמסיתים נגדנו, שרוצים להרוויח רווח פוליטי. אנחנו חברה שבה צריך האחד לשמור על השני. את זה אני אעשה. ואני קורא לכם לא לפחד מהכותרות האלה בעיתונים, שהן כולן שקר וכזב.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. דבר אחד לא הבנתי מנאומך, חבר הכנסת גפני. אמרת: אם אני אמשיך כיו"ר ועדת כספים קבוע – אתה רוצה להסביר?

משה גפני (יהדות התורה):

כן. אני עכשיו יושב-ראש ועדת כספים זמנית. צריך לבחור אותי ליושב-ראש קבוע. ההחלטה היא בכנסת.

היו"ר אופיר כץ:

יש לך ספק בבחירתך?

ינון אזולאי (ש"ס):

אופיר, אני הייתי חבר - - -

היו"ר אופיר כץ:

אתה סומך עליו?

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה יודע שאני - - -

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. אם כן, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שר האוצר המיועד.

בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית):

אדוני ראש הממשלה הנכנס בנימין נתניהו, אני מבקש לאחל לך הצלחה וסיעתא דשמיא גדולה מכל הלב. אתה אדם מיוחד, עם מסירות אין קץ למדינת ישראל ולעתידה, ועם אנרגיות אדירות. הלוואי שהיו לי מעט מהן. שליחות גדולה על כתפך. בהצלחה גדולה. אדוני יושב-ראש הכנסת הנכנס, חבר הכנסת אמיר אוחנה, איש יקר וחבר אמת, איש ראוי שנכנס לתפקיד חשוב ומאתגר. אני מאחל לך ולנו הצלחה גדולה. אדוני היושב-ראש נכון לעכשיו, יושב-ראש הקואליציה המיועד – גם אתה נטלת על עצמך חתיכת משימה. הצלחתך היא הצלחת כולנו.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה.

בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית):

חבריי השרים, שרים נהדרים אחד-אחד. זאת הולכת להיות ממשלת חלומות שבאמת יהיה כיף לעבוד בה עם כל אחד ואחת מכם, בעזרת השם. חבריי חברי הכנסת, אני מבקש בפתח דבריי להזכיר את מורנו ורבנו הרב חיים דרוקמן, זכר צדיק לברכה, שנסתלק מאיתנו השבוע והשאיר חלל עצום בליבותינו, גם ברמה האישית, ועוד הרבה יותר מזה ברמה הציבורית. הרב, שזכינו לחסות בצילו ולקבל מעצותיו, חוכמתו וניסינו הרב, כל כך שמח על תוצאות הבחירות האחרונות ועל הקמת הממשלה. פעם אחרונה שהייתי אצלו בבית זה היה מייד אחרי שחתמתי עם ראש הממשלה על החלק הראשון של ההסכם. נסעתי אליו מייד הביתה והוא ביקש בקבוק יין ועשינו לחיים. רציתי להגיד שאני, כמובן, מצטער שהוא לא כאן כדי להשלים את השמחה, אבל הוא כאן. רוחו כאן והוא מלמעלה רואה, ורחב לבבו ושמח, והוא ילווה אותנו בתפילותיו מלמעלה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש לפנות לאזרחי ישראל כולם, דתיים וחילוניים, מסורתיים וחרדים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, ימנים, שמאלנים, אנשי העיר והכפר, תושבי הנגב, הגליל והגולן, אחיי התל-אביבים, אחיי הירושלמים, תושבי יהודה ושומרון וגם אחינו שבתפוצות. מאז ומעולם עם ישראל ידע להתאחד סביב מלחמות, סביב קושי ואסונות. אני רוצה לפתוח את דבריי ביום המרגש הזה בתפילה לקדוש ברוך הוא שנלמד בשנים הקרובות להתאחד סביב מדינת ישראל; סביב המשך בניינו של הבית המפואר הזה; סביב הנס העצום הזה, שמורכב מהפסיפס האנושי המרהיב שלנו; סביב הבית הלאומי, שנבנה בדם, יזע ודמעות – דמעות של שמחה, וכן, לצערנו גם דמעות של עצב. בית שמגשים את חזון נביאי ישראל. אני עומד פה לפניכם ביום הזה בחיל ורעדה ובחרדת קודש. היום הזה אנחנו מקימים ממשלה שתשרת את אזרחי ישראל כולם. העם בישראל חכם. הוא מבין שקמפייני ההפחדה הנבזיים של החודשים האחרונים – אין בהם אמת, אלא רק חוסר אחריות ושיסוי ציבורים בציבורים. ולצערי, יש מי שמתפרנס מלשסות ציבור בציבור. אנחנו נשרת את כולם, באחריות ומתוך תחושת שליחות לכל אחד ואחת מכם. אני ממש מבקש, תעשו delete. תמחקו את החודשיים האחרונים. אגב, חודשיים – טבעיים בתקופת משא ומתן. האופוזיציה חייבת לצעוק, השותפים בקואליציה מנסים למקסם הישגים, בואו נמחק את זה. אנחנו יוצאים לדרך חדשה, טובה, אופטימית ומלאת תקווה. ב-75 שנותיה של מדינת ישראל ידענו לדון, להתווכח ולריב, אבל הסכמה אחת תמיד הייתה – וחייבת להיות – זה החזון הציוני שנבנה על חזון הנביאים של השיבה לציון. הביתה. אנחנו מקימים היום, בעזרת השם, ממשלה יהודית, ציונית ולאומית, שתקדם את החזון הזה קומה על גבי קומה. היום אכנס, בעזרת השם, למשרד האוצר ובפנינו אתגרים עצומים. כשכלכלות העולם בטלטלה בימים של פוסט-קורונה ומשבר עולמי, כשאינפלציה והאטה מאיימים לזעזע את העולם, אנו נשאף למדיניות אחראית, ולפעמים לא פשוטה, של אחריות פיסקלית וריסון תקציבי; מדיניות של שוק פתוח, של הסרת חסמים ומכסים; מדיניות שתשאף להגדיל את שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה במדינה, בכלל האוכלוסיות; שתגדיל את הפריון; מדיניות שלא תרמוס אף ציבור, שתראה את מעמד הביניים ותדע להיות עם חמלה כלפי מי שבאמת צריך את הערבות ההדדית; מדיניות שתדע להקל על השחקנים, שהם הקטליזטור של המשק ושל הכלכלה הישראלית. בים הסוער של הכלכלה העולמית נהיה, בעזרת השם, אי של יציבות ואומת הסטארט אפ תמשיך לזרוח ולהתפתח. גזרתי על עצמי שתיקה בשבועות האחרונים, והקדשתי את ימיי ולילותיי ללמידה משרי אוצר לשעבר, ממנכ"לים מובילים במשק – במגזר הפרטי והציבורי, בהייטק ובתעשייה. אני מתכוון להמשיך להעמיק וללמוד. בחודשים הקרובים נעבוד יחד עם השותפים בקואליציה על תקציב מדינה אחראי ומוטה צמיחה ופיתוח תשתיות, ועל רפורמות כלכליות משמעותיות, שבעזרת השם, יזניקו את מדינת ישראל קדימה. במקביל, אני נכנס לתפקיד חשוב במשרד הביטחון, עם אחריות וסמכות על ההיבטים האזרחיים של חבל הארץ הנפלא הזה, ערש הולדתנו. ובמשרד הזה, בעזרת השם, נוביל לפיתוח, להסדרה, לחיזוק אחיזתנו בחבלי המולדת ביהודה ושומרון. אני כמובן מאחל הצלחה אדירה לחברי הכנסת אופיר סופר ואורית סטרוק – חברים טובים ברמה האישית, שותפים נפלאים ברמה של העשייה הציבורית – הנכנסים פעם ראשונה לתפקידי שרים. לא שאני כזה מנוסה. באמת לקחנו כולנו עלינו תפקידים חשובים מאוד, בקליטה, במשימות הלאומיות. אין לי ספק שתפשילו שרוולים, עם נשיאת החן שלכם, עם החשיבה המקורית, עם האחריות. מיכל, שנכנסת להיות יד ימיני במשרד האוצר. שמחה, שמנצח כאן על מלאכת התיקונים החשובים במערכת המשפט. משה ואוהד, שיעבדו קשה מאוד כאן בכנסת. תנוחו קצת עכשיו, אתם עוד לא יודעים מה מחכה לכם בשלב הוועדות. אמרתי פעמים רבות שלא אחיה יום אחד במדינה שאין בה מערכת משפט עצמאית וחזקה – וכך יהיה. בית משפט עצמאי שידאג לזכויות פרט, יכריע בסכסוכים ויהיה עסוק יותר בסעד לפרט, ופחות בקביעת המדיניות של מדינת ישראל. אני מאמין גדול במודל של סמכות ואחריות, ומאמין גדול בעם ישראל. אנו, נבחרי הציבור, נותנים דין וחשבון לציבור והאחריות היא עלינו. השינויים שאנחנו מבקשים לעשות ישיבו את אמון הציבור במערכת המשפט, ובד בבד ישיבו את הכוח לעם, יחזירו את הוודאות והיציבות למשק ולכלכלה, ויאפשרו משילות ודמוקרטיה איתנה. הנחנו את היסודות לפעולות הללו לפני הבחירות בתוכנית "חוק וצדק" שהשקנו, ואני מאמין ומקווה שנצליח, בעזרת השם, עם שותפינו כולם ובניצוחו של שר המשפטים, ידידי יריב לוין, לקדם חלקים גדולים ממנה. אזרחי ישראל, ש"י עגנון, בנאומו עת שקיבל פרס נובל, פתח ואמר כך: "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו – נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל, בכל עת, תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים". רובנו בבית הזה זכינו ונולדנו כאן, בארץ הזו. סבינו וסבתותינו גלו מהארץ הזו בכוח הזרוע, ואלפיים שנה חיינו פזורים בין הגלויות ברחבי העולם. גם אלה מאיתנו שנולדו כאן ואלו מאיתנו שזכו ועלו לכאן, חיים רגע היסטורי מפליא. זהותנו היהודית והלאומית החזיקה אותנו באלפיים שנות גלות; שמרה על קיומנו כעם והחזירה אותנו הביתה כעם. ברוך השם שבנו. חובה היא לנו וזכות היא בעבורנו להמשיך ולהחזיק בזהותנו העשירה והמפוארת. התנ"ך, ספר הספרים, הנחיל לעולם כולו את הערכים שעליהם מושתת העולם המתקדם. אסור לנו לאבד את הגאווה במי אנחנו ומה אנחנו, מאיפה באנו ולאן אנו הולכים. הזהות היהודית הזו היא זכות קיומנו כאן, ואני תפילה שנדע יחד להעמיק אותה, לשמוח בה ולהנחיל אותה הלאה לילדינו. הזהות הזו שייכת לכל חלקי העם, ואין לנו, אין לנו את הפריבילגיה להשאיר אותה מונחת בקרן זווית כאבן שאין לה הופכין. לא כפייה אלא אהבה; לא זהות חמורת סבר אלא כזו מאירת פנים; יהדות שנטועה עמוק במסורת ומאפשרת לכל אחד ואחת מאיתנו למצוא את מקומו. וגם כאן נתווכח, לא תמיד נסכים אבל נעשה זאת כמו שעושה משפחה, מתוך ידיעה מוחלטת שהביחד שלנו חזק יותר מהכול. אזרחי ישראל, הממשלה הזו קיבלה את המנדט מהעם, מנדט לאומי, מנדט יהודי, מנדט ציוני, מנדט התיישבותי, מנדט משילותי. בעזרת השם, נפעל כדי למלא את חובתנו דמוקרטית, את שליחותנו כלפי ריבונו של עולם וכלפי אזרחי ישראל. ננהיג, נוביל, נמשול, נקשיב, נדון ונתווכח, ונמשיך לקדם חברת מופת שתהיה אור גדול. אור, שמתוך שיאיר חזק אל עצמנו פנימה – אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש – הוא יאיר גם לעולם כולו. בספר "במדבר" יש פסוק שבו בלעם מתאר את עם ישראל וכך כתוב: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". בחסדי שמים גדולים קמנו מהשריפות ומהגלויות; בנינו כמו אריות מדינה חזקה ועוצמתית, מדינה שתפקידה לוודא שלעולם לא עוד. לעולם לא נובל כצאן לטבח, לעולם לא נרכין ראש בפני מבקשי רעתנו. ועכשיו – אני אומר את זה לשותפים העיקריים – תפקידנו להוביל, להנהיג ולהביא למציאות של מדינה טובה יותר לכל אחד ואחת מאזרחי ישראל. ואני מבקש לומר כמה תודות. ראשית – לקדוש ברוך הוא, על הטוב והחסד שגומל איתנו, לשותפיי במפלגה ובקואליציה, לידידי ורעי שר הביטחון הלאומי הנכנס, איתמר, ולכל חברי מפלגת עוצמה, תודה גדולה ליריב לוין ולעו"ד מיכאל ראבילו, שניצחו על מלאכה מורכבת, והגיעו לתוצאות יוצאות מן הכלל במשא ומתן להרכבת הממשלה הזו. תודה לציבור שמכוחו אנו פועלים על האמון, התמיכה והתודה, וכמובן למשפחתי, שדוחפת, מגבה ומעניקה את הכוח. תודה לאלפי פעילים מכל המפלגות שעבדו מהלב בשנה וחצי האחרונות, והביאו להפלת ממשלת השמאל הקודמת ולניצחון המחודש של המחנה הלאומי והאמוני. תודה גדולה לצוות הלשכה הנהדר שלי, שהולך איתי כבר שנים רבות, מאז שנכנסתי, בארץ זרועה יותר וזרועה פחות ואחראי למרבית הצלחותיי. נעבוד קשה יחד, בעזרת השם, להביא הישגים למדינת ישראל. סליחה שלקחתי זמן. עכשיו תן לי רק שלוש פסקאות ממגילת העצמאות, כי בעיניי זה ממסגר את כל היום הזה.

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה.

בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית):

"בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית". שנזכה כולנו להמשיך את החזון ואת המפעל, ובעזרת השם, נעשה ונצליח. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה לשר המיועד.

בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית):

סליחה על - - -

היו"ר אופיר כץ:

אני אתחשבן איתך אחרי זה, כשתשב במשרד האוצר. חבר הכנסת איתמר בן גביר, השר המיועד, השר לביטחון הלאומי – לא, לא, בלי כפיים, זהו.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש היקר, כבוד השר המיועד, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', חברי כנסת, חברים יקרים, אזרחי ישראל, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

היו"ר אופיר כץ:

אמן.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

אני רוצה לספר לכם את הסיפור של דנה, תושבת באר שבע, אימא לשניים, מתגוררת בשכונת רמות. בעבר יצאה דנה לג'וגינג מדי ערב. ערב ערב היא יוצאת להליכה עם החברות שלה. אבל היא הפסיקה לעשות את זה. היא הפסיקה לעשות זאת, כי בכל פעם כשהיא יצאה עם החברות, איימו עליהן, קראו לעברן קריאות. בתחילה זה נשמע כמו הטרדה מינית. כל מיני אמירות מגעילות, בוטות, מבזות, שלא נחזור עליהן במקום הזה. אבל אחר כך? אחר כך התחילו לצעוק עליהן, נגד המדינה, נגד היהודים, נגד עם ישראל. לדנה, כפי שאמרתי, אדוני השר אלקין, יש שני ילדים בני 12 ו-9. הילדים אוהבים לשחק כמנהגם של ילדים בשעות אחר הצהריים. יש לא מעט גני ילדים נפלאים בשכונת רמות בבאר שבע, אטרקטיביים מאוד. מכשירים חדשניים, באזור פורח. אבל דנה מזה חודשים רבים לא יוצאת יחד עם הילדים לשחק בגני הילדים. למה היא לא מוציאה אותם? כי זה הפך להיות בילוי מאוד מאוד לא מומלץ. אלכוהול, הטרדות, וכן, אדוני היושב-ראש, שוב הצעקות האלה נגד עם ישראל, נגד המדינה היהודית, נגדנו כיהודים. דנה אמרה לי שהתחילה להרגיש כמו אורחת בבאר שבע, ולכן היא לא מוציאה אותם החוצה. דנה עובדת בחנות. היא שכירה בחנות מאוד מאוד מצליחה, אבל הבעלים של החנות לא מתנהג כתמול שלשום. מסתבר שהוא, אפילו הוא, שהבטיח לדנה לאורך כל הדרך שהוא לא ישלם פרוטקשן, שלא יגבו ממנו דמי חסות, אפילו הוא נכנע. ומה הפלא? פרצו לו פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית. חברות הביטוח כבר לא רוצות לשלם, כבר לא רוצות לתת, כבר לא רוצות לבטח אותו. לכן הבעלים הבין את המסר, והתחיל לשלם פרוטקשן. אבל זה לא רק מקום העבודה. כאשר דנה רוצה לנסוע למשפחה שלה שאף היא מתגוררת בדרום אז היא חושבת פעמיים. פעם אחת, כי הפך להיות מסוכן לנסוע בכבישי הדרום: נסיעה פרועה, איומים, קללות. פעם שנייה, כי לאחרונה היא גם מרגישה שזה לא רק התרבות הקלוקלות, אלא גם מוטיב לאומני של שנאת יהודים, של פגיעה במדינה היהודית, של רצון להוכיח לנו מי כאן בעלי הבית. דנה לא לבד. במשמרת של הממשלה הזאת, יש עשרות אלפים כמו דנה. עשרות אלפי נשים שגרות בבאר שבע, בעומר, בלהבים, שהן חברות קיבוצים בצפון או במושבים חקלאיים, שממררים להם את החיים. תושבי ערים מעורבות, שחלקם חיים בפחד תמידי מה יילד יום. זה קורה בנגב, זה קורה בגליל, זה קורה בלוד וברמלה. זה קורה בירושלים, משוש ליבנו, שבה אזרחים מפחדים, חוששים להלך בשער שכם וחושבים פעמיים אם ללכת לכותל. אגב, זה לא רק עניין לאומני, צריך להודות. זה גם עניין של פשיעה רגילה לכל דבר ועניין. לא מעט אזרחים במרכז יוצאים בבוקרו של יום עבודה וחוששים להעיר, חוששים לצפור, חוששים לדבר, כי אתה לא יודע מאיפה יכולה הסכין להגיע. אזרחי ישראל, התפקיד שאני לוקח על עצמי היום הוא תפקיד קשה, לא פשוט, אבל אני נענה לאתגר. אני נענה לאתגר בשביל דנה, בשביל ילדיה, בשביל כל תושבי הנגב, כל תושבי הגליל, בשביל כל תושבי מדינת ישראל. איענה לאתגר כי אין לנו ארץ אחרת. אני יודע שהאתגר הזה הוא כמו ריצת מרתון. דרך ארוכה ולא פשוטה. יהיו עליות, יהיו מורדות, אבל בעזרת השם, בקו נחוש, תקיף, בעזרת השם נקווה להצליח. הביטחון הלאומי לא לבד. מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים קשים, אם בכלכלה, אם ביחסי החוץ, אם בהתיישבות, אם ברווחה, אם בחברה. בשל כך אנחנו בעוצמה יהודית ביקשנו וקיבלנו משרדים שיש בהם הרבה הרבה אפשרות לעשות. חברי, השר המיועד יצחק וסרלאוף, יהיה שר הנגב והגליל והחוסן הלאומי, וישקיע בפיתוח של הפריפריה, של הנגב ושל הגליל, של השכונות. יהיה זמין ונגיש לכל אחד ואחת. חברי, השר המיועד עמיחי אליהו, יהיה שר המורשת, השר שאחראי על ההיסטוריה שלנו. עם שלא זוכר את ההיסטוריה אין לו עתיד. אבל עם שזוכר את ההיסטוריה, שמפתח, שדואג להזכיר בכל מקום ומקום, בעזרת השם יהיה לו עתיד, עתיד גדול. חברי סגן השר המיועד, חבר הכנסת אלמוג כהן, יעשה רבות כסגן שר במשרד ראש הממשלה. הוא יהיה אחראי על מטרופולין באר שבע. אחראי על פרויקטים חשובים בנגב. לפתח את הנגב, להצמיח את הנגב, להפריח את הנגב, לקיים את הבטחות הבחירות שלנו. חברי, יושב-ראש הוועדה לביטחון הלאומי, חבר הכנסת צביקה פוגל, תת-אלוף צביקה פוגל, יעשה רבות בוועדה. יחד ננסה להצעיד את מדינת ישראל לביטחון, למשילות.

היו"ר אופיר כץ:

תצליחו.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

בעזרת השם. חברתי חברת הכנסת לימור סון, שתהיה יושבת-ראש ועדת קרן העושר ותעשה המון המון טוב עם הכסף הזה, תעשה המון המון טוב עם הפעילות שלה למען ההתיישבות ולמען כל תושבי מדינת ישראל. זכיתי, אדוני, להיות שותף וללכת יד ביד עם חבריי מהציונות הדתית, ובראשם יו"ר הציונות הדתית, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. מוכשר, מנהיג, אוהב ישראל, אוהב עם ישראל, אוהב את כולם. הוא יעשה רבות רבות במשרד האוצר. בעזרת השם, בצלאל, תצליח. יחד עם כולם, עם אופיר היקר, אופיר סופר השר המיועד, השרה המיועדת אורית סטרוק, יושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן וסגנית השר מיכל וולדיגר. באמת עם כל אחד אחד מחברי הסיעה המופלאה הזאת נעשה ביחד. אני רוצה להגיד תודה רבה לראש הממשלה בנימין נתניהו שנותן לנו הזדמנות לעשות ולהציל את מדינת ישראל. אני רוצה להגיד תודה רבה ליריב לוין, למיכאל ראבילו, שהיו שותפים בצוות המשא ומתן. כמובן לעוזריי המתוקים והיקרים, חננאל דורפמן ואלעזר בן הרוש. לכל הצוות הנפלא שיש לנו, שלומי בן אליהו ועוד ועוד ועוד. אדוני, אני גם רוצה להגיד לך תודה רבה על הפעילות שלך בוועדה, על המסירות על ההתמדה שלך. אני רוצה לומר לך: אנחנו באים כולנו לשרת את כלל תושבי מדינת ישראל, דתיים, חילוניים, אנשי כפר, אנשי עיר, יהודים, ערבים. כן, גם ערבים – שגם הם סובלים. באום אל-פחם, ברהט, בנצרת ובסח'נין, סובלים מאלימות, מפשיעה מנשק, מטרור. אנחנו מקווים להחזיר את הביטחון הלאומי לכלל תושבי מדינת ישראל. בעזרת השם. רק בעזרת השם ננצח. אני רוצה אולי להגיד קטע קצר לסיום מפרשת השבוע שלנו - -

היו"ר אופיר כץ:

לסיום.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

- - פרשת ויגש. כשאני קורא אותה, אדוני, אני תמיד מתרגש בכל פעם מחדש. ההתגלות הזאת של יוסף לאחיו. המסירות הזאת, ההתגלות הזאת לא מתרחשת לפני שיהודה מגיע ליוסף ובאמת מדבר על הערבות ההדדית, הערבות החשובה כול כך. על כך שהוא מוכן להקריב את עצמו בשביל בנימין, אחיו של יוסף. ואומר יהודה: "כי עבדך ערַב את הנער מעִם אבי לאמֹר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים. ועתה יֵשב נא עבדך תחת הנער עבד לאדֹנִי והנער יַעַל עם אחיו כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אִתי". וברגע הזה שיוסף מבין שיש כאן ערבות הדדית בין האחים, אז הוא מחליט להתגלות.

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

יש בינינו ערבות הדדית. חבריי, האופוזיציה המיועדת, אנחנו ערבים אחד לשני. אנחנו נפעל למען כל תושבי מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, אדוני. נאחל לך בהצלחה, ואני בטוח שגם תצליח.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

תודה.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת עודד פורר, השר עודד פורר, בבקשה, אדוני.

שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר:

חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, שרים מיועדים, אני מסתכל על הקמת הממשלה הזאת, אדוני היושב-ראש, היושב בראש הישיבה, ואנחנו פשוט עדים כאן להקמתה של ממשלת כאוס. זה נראה כאילו כל מטרתה של הממשלה היא לייצר איזשהו כאוס, שמתוכו, בהיסח הדעת אולי של הציבור, שהם חושבים שיהיה כזה, ניתן יהיה לשנות את המשטר של מדינת ישראל. כשאני קורא את ההסכמים הקואליציוניים שהונחו על שולחן הכנסת, עולה נקודה אחת ברורה, מי שחתם על ההסכמים הקואליציוניים מעוניין ביצירת כאוס שיאפשר לו לדרוס כל ערך שעליו הושתתה מדינת ישראל בעת הקמתה. לא עוד מדינה יהודית ודמוקרטית, כי אם מדינת כל גזעניה, מדינה שבה האזרח ישרת את השלטון ולא השלטון ישרת את האזרח. האמירה שטבע ז'בוטינסקי, עליה גדלנו, אותה למדנו, שכל יחיד מלך ותפקיד השלטון הוא לשרת את היחיד, דווקא על ידי המפלגה שרואה את עצמה, או הוקמה, לאורו של ז'בוטינסקי, באה ולוקחת את המצב שבו השלטון משרת את היחיד, למצב שבו היחיד משרת את השלטון. גם במינוי התפקידים, אני מסתכל על המינוי של השרים, אז רק כדוגמה, ממנים שר רווחה וממנים שר במשרד הרווחה וממנים גם סגן שר במשרד הרווחה. אבל לא זו בלבד אלא שקובעים שבאמצע הקדנציה שר הרווחה יהפוך להיות השר במשרד הרווחה והשר במשרד הרווחה יהפוך להיות שר הרווחה. ואת מה שאמרתי עכשיו לא כתב אפרים קישון, אלא כתבו נתניהו ודרעי וגולדקנופ וכל חבריהם בהסכמים הקואליציוניים האלה. כי כל המטרה היא לייצר כזה בלגן, שבתוכו ומתחתיו, כשאף אחד לא שם לב, יוכלו לעשות את שינוי המשטר. כשאנחנו מדברים על שינויה של מדינת ישראל, אנחנו מדברים על האותיות הקטנות בהסכם הקואליציוני, שקובעות שיתוקן החוק באופן שבו הוא ימנע פגיעה בבית עסק שנמנע מאספקת שירות על פי תפיסה דתית. וכשאנחנו שומעים שרה בממשלה, שרה מיועדת בממשלה, אומרת שרופא לא יהיה חייב לתת שירות רפואי אם זה לא תואם את אמונתו הדתית, בחוק, ואומרת שעל פי החוק – אומר מי שאמור להיות יושב-ראש ועדת החוקה שלא יצטרכו להשכיר חדר בבית מלון, אם זה מישהו שלא מתאים לו באמונה הדתית שלו, ברור לחלוטין שהשינוי שמנסים פה לעשות הוא לא עוד מדינה יהודית ודמוקרטית. ואדוני היושב בראש, גם לא מדינה יהודית, כי אין שום דבר יהודי בדברים האלה. אין שום דבר שדומה ליהודי. בדיוק כפי שאין שום דבר יהודי בזה שדווקא המפלגות שמקדשות לכאורה את הדת הן אלה שמונעות חקיקה של חוק שימנע השחתת שלטים רק בגלל שעל השלטים האלה יש תמונה של אישה. מנעו את זה, מנעתם את זה ותמנעו את זה. כי אתם חוששים שאולי יהיה מי שיצטרך לשלם קנס גבוה ויהיה לו קשה לשלם? הפתרון הוא לא גובה הקנס, הפתרון הוא לדאוג שבמדינת ישראל לא ישחיתו שלטים רק בגלל שיש תמונה של אישה על השלט. אבל את זה אי-אפשר לעשות במדינה שבה קמה ממשלה שכל כולה היא ניסיון להדיר, להצר את צעדי הציבור והיחיד. גם כשאני מסתכל על המציאות הביטחונית – אתם הוצאתם את הפיקוד הישיר של מג"ב, העברתם אותו לידי השר, לוקחים בעצם איזשהו גוף מתוך המשטרה, עם שרשרת פיקוד בלתי הגיונית ובלתי אפשרית. למה עושים את זה? שוב, כדי ליצור את אותו הכאוס שיאפשר אחר כך לעשות דברים אחרים שאולי רוצים לעשות. כי מה יקרה תחת אותו הכאוס? אנחנו חיים באזור שהוא אזור כמו – הייתי מדמה אותו אולי לאיזו חבית חומר נפץ. האזור הזה הוא אזור מאוד מאוד מורכב, שדורש באמת ניהול אחראי, מדוד, כדי לאפשר את הבנייה של מדינת ישראל כמו שאנחנו מכירים אותה. ובהקמת הממשלה הזו לקחתם אזור שמוגדר כחבית חומר נפץ באזור הזה וחילקתם גפרורים לכל חברי הממשלה כדי שיציתו את האזור. ככה זה נראה. כשאתה מפריד את מג"ב ומתחיל להכפיף אותו לכל שר, השלב הבא – אני גם לא מבין איך לא ביקש שר האוצר המיועד, שבכלל חיל האוויר יהיה כפוף לפיקודו הישיר, הרבה יותר סביר עם החלוקה הזאת, אולי. הוא יגיד, אני מתקצב, חיל האוויר הוא תקציב גבוה אז שיוכפף לפיקודי הישיר. הכול כדי לייצר את אותו הכאוס. והסיפור הוא לא החוקים שיעברו או שלא יעברו, ואני מודיע שהם לא יעברו כי לא תצליחו להעביר אותם. הסיפור הוא האווירה הציבורית שמייצרים כאן והעובדה שמייצרים כאן לגיטימציה. כששרה מיועדת בממשלה אומרת דברים יש לזה משמעות. וכשיושב-ראש ועדת חוקה המיועד אומר דברים יש לזה משמעות, גם כשלא מחוקקים את החוק. והלגיטימציה הזאת לאפליה בשירותים ציבוריים, הלגיטימציה הזאת לגזענות לא תיסלח לכם ולא תעבור בשתיקה.

משה סעדה (הליכוד):

זה אתם מייצרים כאן, ההפחדות האלה, השיסוי הזה.

שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר:

ואם הגענו למצב שבו במדינת ישראל מי שצריך להגן על הערכים האלה פתאום אלה חברות פרטיות או ארגונים שאומרים: אנחנו לא נאפשר את האפליה הזאת. אז אני, בכל הכבוד, אני מכבד ומעריך את הארגונים האלה שאמרו את זה, אבל את השמירה על חופש הפרט צריך להשאיר בידיים של המדינה, שזה תפקידה. ובמקום לעשות את זה, באה המדינה ואומרת, ניקח לכם את חופש הפרט בשם – כאילו – היהדות, בשם – כאילו – דמותה של המדינה. אז כשאנחנו מדברים על דמותה של המדינה, ברשותכם, לסיום, אני רוצה לקרוא קטע קטן מספרו של השופט חיים כהן, זיכרונו לברכה – כיהן גם כיועץ משפטי לממשלה, גם כשר משפטים, היה נכד של הרב שלמה קרליבך, בוגר ישיבת מרכז הרב. כותב כך: ההבחנה בין מדינת חוק לבין מדינת הלכה מקבילה בלשון העם להבחנה בין דמוקרטיה לבין תיאוקרטיה. אפילו תאמר שמדינה יהודית אמיתית או טהורה צריכה להיות מדינת הלכה, דבר שרחוק אני מלאומרו, מדינה יהודית ודמוקרטית אינה יכולה להיות מדינת הלכה. לא משום שנורמות ההלכה הן בהכרח לא דמוקרטיות, אלא משום שכל שיטת ההלכה היא אנטי-דמוקרטית. לעניין נורמה ספציפית יכולה המדינה להיות מדינת חוק ומדינת הלכה בעת ובעונה אחת, והוא כשנורמה הלכתית מקבלת תוקף של חוק בהליכים דמוקרטיים חוקיים. אבל מחוקק דמוקרטי – מחוקק דמוקרטי ימעל בשליחותו אם יאמץ לו את ההלכה בתורה שכזאת. התוצאה תהיה אולי, לפחות בעיני חלק משומרי המצוות, מדינה יהודית, אך בוודאי זו לא תהיה מדינה דמוקרטית.

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר:

לצערי, הכיוון שהממשלה הזאת הולכת להוביל הוא הכיוון הזה, ואנחנו נדאג שזה לא יקרה. תודה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, אדוני השר חבר הכנסת פורר. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה, אדוני.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שנה וחצי בדיוק עמדתי כאן ונאמתי בשפה הערבית, גם בישיבת ההשבעה של הממשלה הקודמת, והסברתי לציבור הערבי בפעם הראשונה למה אנחנו נכנסים בפעם הראשונה בהיסטוריה לממשלה. ולכן, ברשותכם, אני גם רוצה לדבר בערבית לציבור הערבי שצופה בנו היום וגם לסיים בכמה מילים בשפה העברית. יש לי כמה דקות.

היו"ר אופיר כץ:

תשע.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) אדוני היושב-ראש, אני מברך אותך על היותך יו"ר הקואליציה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הממשלה המיועדת גיבשה מדיניות בצורה מפורטת ביותר. אני קראתי את ההסכמים הקואליציוניים, וכל מפלגה נתנה ביטוי לצרכים, לקהל שלה, ליעדים שלה. 20%, האוכלוסייה הערבית, לא נמצאים שם. אומנם יש סעיף פה וסעיף שם, אבל חלק מהסעיפים האלה באים כדי להסיט משאבים, כדי לפתור בעיות במקום אחר לגמרי. אני הקשבתי מבחוץ לחבר הכנסת איתמר בן גביר, שעוד מעט יהיה השר לביטחון לאומי, והוא דיבר על הכאבים של אזרחים יהודים במדינת ישראל שסובלים מחוסר ביטחון אישי, ואני לא יכול להתווכח עם זה. אבל הסיפורים שהוא תיאר לא משתווים למה שעוברת החברה הערבית. כאשר אנחנו מדברים על 110 נרצחים השנה - - -

היו"ר אופיר כץ:

הוא דיבר גם על הפשיעה במגזר הערבי.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בסוף. בסוף.

היו"ר אופיר כץ:

כמו שאמר ראש הממשלה המיועד, וגם אני אומר לך, אנחנו פה לשרת את כלל אזרחי מדינת ישראל. אנחנו לא אומרים את זה כסיסמה, אנחנו אומרים את זה כי אנחנו מתכוונים לזה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

וזה יעמוד למבחן, אופיר.

היו"ר אופיר כץ:

נכון.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל אני רוצה לתאר את המצב. תאר לעצמך, אנחנו כמעט 20%, אפילו פחות, 110 נרצחים – מה המשמעות? אם התופעה הזאת הייתה כלל-ישראלית – אנחנו מדברים על 550 נרצחים בשנה. לא תאונות דרכים, לא תאונות עבודה, אפילו לא מלחמה – אנחנו מדברים על מחיר יקר שאנחנו משלמים אותו. אנחנו נושאים באחריות, ורע"מ עבדה קשה בקדנציה שעברה כדי לקדם את הנושא.

היו"ר אופיר כץ:

אנחנו חייבים לסיים, אדוני.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו נעלמו בהסכמים הקואליציוניים, נעלמנו במדיניות החדשה של הממשלה, ועכשיו אמרת: אנחנו נדאג לכולם. אתה יושב-ראש הקואליציה. הינה, אני אומר לך, אופיר – אנחנו מעוניינים שהוועדה לענייני החברה הערבית תמשיך להתקיים בכנסת ישראל, שתיתן ביטוי מיוחד. אומנם יש ועדות אחרות שמשרתות את כלל הנושאים. אנחנו מעוניינים שהוועדה הזאת תמשיך להתקיים, תעבוד לצד ועדות אחרות, כדי שנוכל גם לקחת חלק. אנחנו מקבלים את הכרעת הרוב בישראל ואת הכרעת הבחירות - - -

היו"ר אופיר כץ:

קיבלתי, אבל אנחנו חייבים לסיים. נגמר הזמן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל בכל זאת, אי-אפשר להמשיך להתעלם כשיש כאן ייצוג ערבי שאמור לבוא לידי ביטוי בקדנציה הנוכחית.

היו"ר אופיר כץ:

אין שום כוונה להתעלם, אדוני. לא תהיה התעלמות. תודה לך.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מקבל את זה כהבטחה.

היו"ר אופיר כץ:

כן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה לך, אופיר.

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

אלי דלל (הליכוד):

אני מוכן להיות יו"ר הוועדה.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת איימן עודה, נמצא? שלום.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

(אומר בערבית:) כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, נגמרה השעה לאזהרות והתראות. אנחנו כבר לא במדרון חלקלק – אנחנו בנפילה חופשית, התרסקות. היום מושבעת ממשלה אפלה, משטר אפל. הפשיסטים בונים על זה שאנחנו נרכין את ראשנו ונקבל את זה. כן, אולי נפגין, אולי נכתוב פוסט, אבל היום מקווים שהציבור הדמוקרטי פשוט ייתן להם להוציא לפועל את התוכניות ההרסניות שלהם. מזה שנים שהדמוקרטיה הישראלית הייתה הסנה הבוער של הציונות הליברלית; עבורם היא הייתה סוג של נס – דמוקרטיה שנשרפת, אך אינה נאכלת. פעמים נראה שכל שהזהירו מפני קריסתה, כך להבות הגזענות והשנאה רק גברו. הדמוקרטיה שלהם שרדה את הממשל הצבאי; הטבח בכפר קאסם; חוק הלאום; חוק האזרחות; שנים של אפליה, הדרה וגזענות כלפי האזרחים הערבים והשכבות המוחלשות במדינה. הדמוקרטיה שלהם גם שרדה עשרות שנים של פשעי מלחמה נגד העם הפלסטיני בשטחים הכבושים של 67'. מי שטייח את הרצח של שירין אבו עאקלה, קיבל מעצר פוליטי של עיתונאי בתל אביב; מי שלא פסל את חוק הלאום, קיבל את פסקת ההתגברות; מי שלא עצר את בן גביר בקריית ארבע, קיבל אותו בקריה; מי שלא עצר את הפרדת המשפחות, קיבל הפרדה מגדרית. כל עוד תעמדו על הגשרים ותתעלמו ממחסומים, תאבדו את הזכות להפגין בגשרים ותמשיכו לשלוח את הילדים שלכם לעמוד במחסומים. עכשיו, אחרי שנים של אטימות, אולי סוף-סוף הגיע הרגע להסתכל על המציאות ולהבין שאתם לא יכולים להציל דמוקרטיה שאף פעם לא הייתה. אבל אנחנו, יהודים וערבים ביחד, יכולים לבנות דמוקרטיה עבור כולם. אולי הקיצוניות של הממשלה הזאת תהיה השעון המעורר שיבהיר לכל מי שמודאג ממנה שבינינו, היהודים והערבים, ישנה שותפות גורל. זכרו את השיר של נימלר. התנגדו יחד איתנו; אל תחכו שיגיע תורכם וכבר לא יישאר אף אחד לצידכם. אני אומר בצורה ברורה – כי אם לא תבינו היום, אני לא יודע מתי תבינו: תפסיקו לנסות להחיות אשליות של עבר מפואר. אני מדבר אלייך, מרב מיכאלי. תפסיקו לנסות להחיות אשליות של עבר מפואר, של ישראל שוויונית ודמוקרטית שאף פעם לא הייתה. אי-אפשר להחזיר את השעון אחורה, אבל אפשר וחייבים להיאבק עבור העתיד. ויש רק עתיד אחד שיכול לנצח את ההווה השחור – עתיד של שותפות למען שלום, שוויון אמיתי עם רווחה וביטחון אישי לכולם; עתיד שבו הילדים שלי שווים בצורה מוחלטת לילדים של כל אחד שיושב פה באולם. אנחנו לא נתפשר על פחות. השאלה היחידה היא האם אתם באמת, האם אתם באמת מוכנים לוותר על העליונות כדי לנצח את הפשיזם? אין משוואה אחרת. לוותר על העליונות כדי לנצח את הפשיזם, ואין משוואה אחרת. מה שהם הכי מפחדים ממנו זה מאיחוד המאבקים שלנו. הם רוצים שמי שמפריעה לו השחיתות, יפגין לבד נגד השחיתות; מי שנאבק נגד הכיבוש, יפגין לבד; מי שנלחמות על זכויות נשים, יפגינו לבד; מי שסובלים מהגזענות, יפגינו לבד. אבל לנו אסור ליפול בפח הזה. אנחנו חייבים לעמוד ביחד, אזרחים ואזרחיות מוסריים, בצמתים, בכבישים, בכיכרות, בכל מקום, כתף אל כתף, יהודים וערבים, בסולידריות עם כל המאבקים. בעצם זה האינטרס המשותף האמיתי של כולנו, ולצעוק בכל הכוח: הפשיזם לא יעבור. אני פונה למפגינים שנמצאים עכשיו מחוץ לכנסת - - -

היו"ר אופיר כץ:

משפט אחרון.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

חצי דקה ואני מסיים. אני פונה למפגינים שנמצאים עכשיו מחוץ לכנסת, שאיתם הפגנתי בבוקר. ראיתי בהפגנה שלטים על דמוקרטיה, נגד כיבוש, בעד זכויות לנשים, בעד שוויון, והכול תחת אותה הפגנה. זה איחוד מפגינים. רק דרך השטח נוכל לחסום את הפשיזם. אנחנו בחד"ש-תע"ל מושיטים יד לשותפות הזאת. רק ביחד ומתוך שוויוניות והדדיות אנחנו ננצח אותם.

היו"ר אופיר כץ:

תודה. השרה מרב מיכאלי, בבקשה, גברתי.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

כן, תשתה משהו, אדוני היושב-ראש. צריך, במצב הנוכחי, לשתות משהו. זה חשוב מאוד.

היו"ר אופיר כץ:

במצב הנוכחי צריך יין, לחגוג.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

כמו שהיה אומר חברי השר היוצא נחמן שי, בתקופת מלחמת המפרץ: שתו מים, להירגע.

משה סעדה (הליכוד):

תמיד זה טוב.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

שמעתי את ראש הממשלה המיועד, הנכנס עוד מעט, אומר: יש לנו שלוש משימות: הראשונה – לסכל את מאמציה של איראן להשיג ארסנל נשק גרעיני. כמה שנים אנחנו שומעות ושומעים אותו אומר את הדבר הזה? כמה שנים? בוא נראה. א. זה מתחיל באמת בספרים שהוא כתב. אני מצאתי באמת מ-1993. מ-1993. ב-1996 נתניהו כבר היה ראש ממשלה. מ-2009 הוא שוב היה ראש ממשלה עד 2021. וראו זה פלא, איראן קרובה היום לארסנל נשק גרעיני יותר מאי-פעם, בוודאי יותר ממה שהיא הייתה ב-1993, ב-2009 ואפילו ב-2015. אבל ההתנהלות השערורייתית, השחצנית, חסרת האחריות של נתניהו מול ארצות הברית, ובעיקר, כמובן, החתירה וההצלחה בלגרום לארצות הברית לצאת באופן חד-צדדי, בלי אלטרנטיבות מהסכם הגרעין, גרמו לזה שאיראן קרובה היום מאי-פעם לזה שיהיה לה ארסנל נשק גרעיני בחסות מר בנימין נתניהו. אוקיי, אז קודם כול, בואו נדבר על עובדות ועל מציאות, עם כל הכבוד לכל הסיסמאות, איראן, איראן, איראן, איראן. תודה רבה לך, אדוני. איראן יותר קרובה לגרעין היום ממה שהיא הייתה כשאתה התחלת. אבל בואו נדבר רגע על אזרחיות ואזרחי ישראל, שבאמת לא יושבות ויושבים בקבינט המדיני או בוועדת החוץ והביטחון או בהרבה מאוד פורומים אחרים שאני חברה בהם שנים על גבי שנים, ויודעת את המציאות שהם יכולים, לצורך העניין, לקחת או לא לקחת את המילה שלי על מה שקורה באיראן. בואו נדבר על ההבטחה מס' 2 של בנימין נתניהו, כאן, מעל הדוכן הזה עכשיו, לכבוד הממשלה החדשה שהוא מרכיב, סבבה? אנחנו נחושים לבטל את הפריפריה. מחיאות כפיים נשמעו בקואליציה. ואו, אנחנו נבטל את הפריפריה. בחודש יוני 2005 אמר שר האוצר נתניהו כי אנחנו רוצים מדינה בלי פריפריה. זאת אחת הרפורמות המרכזיות שלנו. ב-2008 אמר נתניהו כי במדינה כל כך קטנה כמו ישראל, אין הצדקה למושג פריפריה. ב-2010: יש לנו תוכנית תחבורה ארצית לגליל ולנגב, והוסיף: נבטל את הפריפריה. אגב, היום הוא אמר עוד דבר, הוא אמר: אנחנו נעשה רכבת בזק מקריית שמונה לאילת. ובכן, תנו לי לספר לכם, כבר בשנת – תכף, תכף נגיד לכם באיזו שנה הוא כבר אמר את זה. בקיצור, בשנת 2012 – לכו, לכו איתי שנייה, אוקיי? אתן ואתם בפריפריה. בשנת 2012 הוא אמר בישיבת הממשלה: היום אנחנו נפתח בדיון על הקמת קו הרכבת תל אביב–אילת. 2012, כן? הוא כבר היה ראש ממשלה שלוש שנים. הוא היה אחרי זה ראש ממשלה עוד כמעט עשר שנים. אני תקצבתי את תכנון קו הרכבת תל אביב–אילת, לא נתניהו, לא אף שר אוצר מתחת לנתניהו, לא אף ממשלות נתניהו. אבל העיקר הוא הבטיח, אז אחלה. בואו, בואו נלך עם זה קצת הלאה. בואו נלך עם המילים היפות האלה: אנחנו נבטל את הפריפריה. בשנת 2012 הוא אמר: אנחנו נקים רכבת לאילת, שתגיע תוך שעתיים. 2012. מי יודעת לספור, ילדות וילדים שלי, כמה שנים עברו מאז שנתניהו אמר שאנחנו נקים רכבת תל אביב–אילת? ב-2013, בכנס הגליל, הוא אמר: צריך לבטל את הפריפריה. תראו מה זה. ב-2013 הוא כבר חשב על הרעיון המבריק, המדהים, הנהדר, שהוא דיבר עליו כבר בשנת 2005, ולא עשה בעניינו דבר וחצי דבר: לבטל את הפריפריה. אבל היום הוא מבטיח לבטל את הפריפריה. בשנת 2015 ראש הממשלה בעפולה: נבטל את המושג פריפריה. אבל אבוי, אם נבטל את המושג פריפריה, כיצד נבוא שוב עשר שנים אחר כך, ונבטיח לתושבות ותושבי הפריפריה שאנחנו נבטל את הפריפריה? איך נגרום לתושבי ותושבות הפריפריה לחשוב שאתה זה שתבטל בעבורם את הפריפריה, אם תבטל את המושג פריפריה? אבל אל דאגה, זה לא נגמר שם. ב-2016 הוא חנך קו ייצור בקריית גת – נבטל את הפריפריה. ב-2018 נתניהו לתושבות ותושבי קריית שמונה: נבטל את הפריפריה. ב-2018 שוב נבטל את הפריפריה. בקיצור, חברותיי וחבריי, בפריפריה - - -

היו"ר אופיר כץ:

נראה שהוא חנך הרבה מקומות.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

נראה שהוא אמר המון פעמים נבטל את הפריפריה.

היו"ר אופיר כץ:

בכל פעם שהוא אמר, הוא היה במקום אחר וחנך משהו אחר.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

בוא, בוא, בוא, בוא, בוא.

היו"ר אופיר כץ:

למשל, הדוגמה שהבאת מעפולה. הוא חנך את תחנת הרכבת בעפולה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

בואו, בואו, חבריי, שלקח להם הרבה זמן להתעשת, כי הם מבינים את השקר הגדול, שהם עצמם שותפים לו, נופלים בו.

משה סעדה (הליכוד):

יכול להית שהיא מזמן לא הייתה בפריפריה.

היו"ר אופיר כץ:

זה לא נכון, היא מכירה את הפריפריה, כי היא ביטלה לנו את כביש 65 מכפר תבור לצומת גולני. כביש דמים שהיה צריך להרחיב אותו, והיא שמה אותו בתחתית סדר העדיפויות שלה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

אוקיי, אז שוב שקר, אז תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני תקצבתי את כביש 65, שהיה מוזנח במשך כל ממשלות נתניהו – עד כדי כך מוזנח, שהיה צריך לתכנן אותו מחדש כדי שאפשר יהיה לתקצב את הרחבת כביש 65. אני עשיתי את זה. אני הייתי השנה ב-30 רשויות בפריפריה, יותר ממה שהיה כל שר תחבורה בממשלות שלכם, כי אתם כנראה הייתם עסוקים ללכת רק לשטחים. אני השקעתי את רוב הכסף בגליל ובנגב. עכשיו אתם מעבירים חוקים לחיזוק הנגב, ומבטיחים 100 מיליון בשנה ליהוד הנגב. אם הייתם טורחים להשקיע בגליל ובנגב, לא היה צריך לחזק אותם עכשיו. אבל אתם הפקרתם אותם, נתניהו הפקיר את הגליל והנגב. זה שהוא בא לחתוך סרטים, עוד לא אומר שהוא השקיע משהו.

היו"ר אופיר כץ:

אז למה אותם ראשי רשויות – הפגנתי איתם ביחד בצומת גולני נגד המדיניות שלך, חלקם גם ממפלגת העבודה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

אני ואנחנו, אלה שאישרנו את תכנון מסילת הרכבת לקריית שמונה, אישרנו מיליונים על גבי מיליונים בערים ליכודיות מוזנחות – באופקים, בקריית מוצקין, בטירת הכרמל, בנהריה, בעפולה, בדימונה, בירוחם, בערד, בנתיבות, במעלות. בכל אלה אני הייתי ומימנתי פרויקטים. מה זה מימנתי? לא כסף שלי - -

משה סעדה (הליכוד):

אבל אלה לא מקומות מוזנחים.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

- - אלא סדר עדיפויות שאני קבעתי במשרד התחבורה. אנחנו השקענו בפריפריה. אנחנו השקענו בפריפריה, במקומות שנתניהו רואה אותם רק בקמפיין בחירות, והוא בא אליהם רק בשביל להגיד, כמו שהוא אמר כאן מעל הדוכן היום: אנחנו נבטל את הפריפריה. ובכן, חברותיי וחבריי בפריפריה, כפי שבכל הממשלות הקודמות נתניהו לא ביטל את הפריפריה, לצערי הוא ממש לא עומד לעשות את זה גם בממשלה הזאת. אבל לשמחתי, הרבה מאוד מהתקציבים במשרד התחבורה מעוגנים לחומש הקרוב, ולכן הרבה מאוד השקעה בפריפריה תהיה גם תהיה עד שננצח ונחזור לממשלה, ונמשיך לשים תקציבים שמגיעים וראוי שיתקבלו בפריפריה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה, אדוני.

אבי מעוז (נעם):

ברכות, אדוני היושב-ראש, על התפקיד החדש.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה.

אבי מעוז (נעם):

בהצלחה לכולנו.

היו"ר אופיר כץ:

גם לך.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה להביע את כאבי הגדול וצערי העמוק על הסתלקותו של מורנו ורבנו הרב דרוקמן, זכר צדיק לברכה. בפרשת השבוע נקרא את הפסוק: "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף לְהוֹרֹת לפניו גֹּשְׁנָה". רש"י, בפירושו לפסוק, הביא את מדרש חז"ל: להורות לפניו – לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה. הרב דרוקמן, זכר צדיק לברכה, מכוח מורו ורבו, רבנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק, זכר צדיק לברכה, העמיד אלפים ורבבות של תלמידים ותלמידי תלמידים; הרים את קרן התורה בציבור הדתי לאומי בפרט, ובעם ישראל בכלל, ועסק במסירות בכל העניינים הציבוריים הנוגעים לזהותה היהודית של מדינת ישראל, כולל, כמובן, בשנות שליחותו הציבורית בבית הזה. אני רוצה לשלוח מכאן את תנחומיי למשפחה ולכל עם ישראל. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד. אדוני היושב-ראש, כל עם צריך ערכים עליונים, שלאורם ומכוחם הוא פועל וחי. עם ישראל, מאז יצירתו ולאורך אלפי שנות קיומו, חי מכוח ערכי הנצח שבורא עולם הטביע בו ובתורתו. רק בנאמנותו לערכי הנצח שלו עם ישראל חי חיים לאומיים מלאים וממלא את ייעודו האוניברסלי. ברוך השם שזכינו, שביסוד הקמת הממשלה החדשה ובקווי היסוד שלה יש הרבה תיקון וחזרה לנאמנות הלאומית שלנו לערכי הנצח הללו. לימוד התורה מקבל, בעזרת השם, את היחס הראוי לו ממדינתו של העם היהודי. מעמדה של הרבנות הראשית לישראל כאחראית על זהותה היהודית של המדינה מתחזק. השמירה על קדושת הכותל המערבי לכל אורכו תוגבר. חוסנה של עיר קודשנו ותפארתנו, עיר הבירה שלנו, יגדל.

גלעד קריב (העבודה):

- - - מהרשימות השחורות.

אבי מעוז (נעם):

פרובוקטור, בבקשה. זה מה שאתה עושה, פרובוקציות.

גלעד קריב (העבודה):

סגן השר לענייני שנאה.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת גלעד קריב.

אבי מעוז (נעם):

ההתיישבות במרחבי ארצנו - -

גלעד קריב (העבודה):

בריון.

אבי מעוז (נעם):

- - בגליל, בנגב, ביהודה ובשומרון תתעצם ועוד ועוד. כמו העם, גם האדם זקוק לחיבור לנצח כדי לחיות חיים מלאים. הגורם המשמעותי ביותר בחייו של האדם וחיבורם אל הנצח הם אימו ואביו, שמביאים אותו לעולם, מעניקים לו את הדנ"א הנפשי והגופני שלו, ומסייעים לו לגדול ולהתעצב בהתאמה ליושר שנטע בו אלוקים.

גלעד קריב (העבודה):

ספר את זה לילדים - - -

היו"ר אופיר כץ:

גלעד קריב, קריאה ראשונה.

אבי מעוז (נעם):

בפרשת השבוע הבא נקרא על יעקב אבינו, שמספר על מותה של רחל אמנו בדרך וקבורתה בדרך אפרתה, היא בית לחם. גם אימא שנפטרת או אבא שנפטר נותנים לאדם חיבור לנצח והופכים אותו לאדם נטוע בעל שורשים למטה ושאיפות למעלה. זוכה הממשלה החדשה להחזיר את האב והאם לטפסים הממשלתיים. בהקשר לזה אני רוצה להדגיש הדגשה חשובה, אדוני היושב-ראש, באופן מכוון ומרושע מנסים לצייר אותי כמי שנלחם ונאבק כנגד פרטים כאלה או אחרים. בשבוע האחרון הסערה התורנית בתקשורת הייתה הגילוי המרעיש על הרשימות השחורות, כביכול, של מפלגת נעם על להט"בים ושמאלנים, כאילו עוד רגע מתחילים טיהורים סטליניסטיים, או לפחות רדיפה בנוסח המקרתיזם. כמובן, שהמציאות היא שונה והפוכה ב-180 מעלות מכפי שמשתקף בתשקורת. מדובר בסך הכול בחומרי הסברה למעבירי חוג בית, שנלקחו מאתרים כמו "וואלה" וכלי תקשורת אחרים, שבהם רוכזו נתונים, כדי להראות השפעה במערכות ציבוריות שונות. ככה זה כשיש גורמים בתקשורת שבשביל להכתים את הממשלה המוקמת היום מוכנים לעשות הכול, אבל הכול, כולל שקרים, הכפשות והוצאת דברים מהקשרם - - -

גלעד קריב (העבודה):

ההשפעה של - - -

היו"ר אופיר כץ:

גלעד קריב, קריאה שנייה.

אבי מעוז (נעם):

או בקיצור, לעשות דמוניזציה, שיימינג ודה-לגיטימציה בכל דרך אפשרית לחברי הקואליציה החדשה.

שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו:

גם בהסכמים הקואליציוניים זה - - -

אבי מעוז (נעם):

אין שקר גדול מזה. בעשייתי הציבורית ובהתבטאויותיי אין שום דבר שמכוון כנגד אנשים ספציפיים – גם אם כואב לי על מי שחי ופועל באופן מנוגד לתורה. זו הסיבה שבגללה אצביע היום בעד מינויו של חבר כנסת אמיר אוחנה לתפקיד יושב-ראש הכנסת. הביקורת שלי היא תמיד על האידיאולוגיה, על האג'נדות ועל הארגונים שמשתמשים באותם אנשים פרטיים לטובת אותן אג'נדות. אינני מדבר על אף אחד מאלו הנמשכים לבני מינם באופן אישי, אלא על הלהט"ביזם כרעיון וכתנועה פוליטית.

גלעד קריב (העבודה):

רק רוצה - - -

אבי מעוז (נעם):

אינני מדבר על אף אחד מהשמאל באופן אישי, אלא על אידיאולוגיית השמאל. צורת הפעולה השיטתית הזאת מזכירה את דבריו של בן שפירו בפתיחת ספרו החשוב "בריונים" על בריונות השמאל האמריקני, ספר שנכתב בתקופת כהונתו של ברק אובמה. וכך הוא כותב שם, ואני מצטט: מתחת לשנאת הבריונות לכאורה של השמאל חבויה אהבה עזה לבריונות – לשימוש בכוח כדי לכפות על החולקים עליך לשתוק, לסגת, או לשאת בתוצאות הרסניות עד כדי אובדן המוניטין, הרס הקריירה ואפילו מוות. העמדה האנטי-בריונית של השמאל היא שקר עצום. היא שקר מכוון, שנועד להסוות את העובדה שהשמאל הוא חבורת הבריונים הגדולה ביותר בהיסטוריה האמריקנית. עד כאן סוף ציטוט. בכל אופן, למרות מכונת הרעל והשיסוי הזאת, לי אין שום כוונה לסטות מדרכי אפילו כמלוא נימה. הן בגלל מחויבותי לאמונתי ולערכיי, שבשמם נשלחתי לעשייה הציבורית, והן בגלל כל אותם אלו שנושאים עיניהם לראות האם המסיתים והמכפישים יצליחו להשתיק אותי ואת חבריי. אז לא, הם לא יצליחו. האמת איננה פחדנית ואיננה ביישנית. סוף האמת לנצח. לכן לא הופתעתי מכך שבין שלל המברכים שפנו אליי בשבועות האחרונים, היו גם כאלו שנמשכים לבני מינם וחיים, ברמה האישית, בדרך שאני מצר עליה, וגם אנשים שהם בעלי תפיסות שמאל, אבל הם רואים איתי עין בעין את המאבק התרבותי, הפוליטי, הציבורי, שמתחולל במדינת ישראל בפרט ובעולם בכלל. אני רוצה להתייחס ולתת מתנת פרידה לראש הממשלה היוצא יאיר לפיד. אמנם באופן עקיב הוא מכפיש אותי ברמה האישית, והוא נמנה על אלו שמשמיצים מבלי להתייחס לגופם של דברים אלא לגופו של אדם, בכל זאת, לא ארד לרמתו ורק אצטט מדבריו, אך לפני שלושה חודשים. ואני מצטט: "זה אבסורד גמור שמישהו יכול לגמור מערכת חינוך במדינה יהודית בלי לדעת איך נראה דף תלמוד. אותי לא מפחיד שזה יהפוך להדתה. אלו פרנויות שאני לא שותף אליהן. אז הייתי מחזק את לימודי היהדות בחינוך הממלכתי. הזהות היהודית של מדינת ישראל, בעיניי, היא חלק מהזהות שלי". עד כאן סוף ציטוט. מילים כדרבונות.

גלעד קריב (העבודה):

אבי מעוז (נעם):

הפרשות המסיימות את ספר בראשית, שאנו עומדים באמצען, עוסקות באופן נרחב בבנימין. ההגנה על בנימין, החיים של בנימין והיכולת שלו לפעול. בימים אלו המערכה הוכרעה, אדוני היושב-ראש. הכוחות שניסו לגנוב מהעם את השלטון, להפליל את ראש הממשלה בנימין נתניהו ולהשתלט פה על המדינה, חוזרים למיקום הנכון שלהם.

רון כץ (יש עתיד):

יש לך בקושי מנדט אחד, כמה נזק אתה יכול לעשות?

אבי מעוז (נעם):

זהו יום חג לישראל ואנו נתפלל את ברכת משה רבנו לשבט בנימין: "ולבנימין אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן".

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

אבי מעוז (נעם):

אני רוצה לברך את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואת כל חברי הממשלה בברכת המלאך לגדעון: "לכו בכוחכם זה והושעתם את ישראל". עיני כל העם מצפות ומייחלות להצלחתכם – הצלחתנו. "ויהי נעם ה' אלוהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו." תודה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה חבר הכנסת אבי מעוז. השר מאיר כהן, בבקשה אדוני.

שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן:

אדוני היושב-ראש, אני מאחל הצלחה ליושב-ראש הנבחר, בעזרת השם, שינהל את הבית הזה ושהבית הזה יחזור לקדמותו רגוע יותר. זה מגיע לכולם. אני מסיים את תפקידי היום אחר הצוהריים במשרד הרווחה, ואני מוצא חובה להודות לכל אנשי משרד הרווחה ולמנכ"לית הנהדרת על הדברים הטובים שהם עשו. מחליף אותי איש טוב, מרגי יעקב מש"ס. אני כל כך שמחתי שהוא זה שיחליף אותי. אבל אני כל הזמן מזהיר מעל הבמה הזו, שהסיפור של פיצול המשרדים הוא סיפור שיפריע בהתנהלות. קח ספינה, שים לה שני קברניטים, והספינה תטבע. אני מאחל הצלחה לשניהם, אבל יש משהו לא טוב בזה שאנחנו נכנסים לתוך תקופה שהממשלה, יש בה ריבוי שרים באותו משרד. אסור שזה יהיה. אסור שזה יהיה, ואני מדבר מניסיון גדול מאוד בניהול. וצר לי שראש הממשלה נעתר לבקשות האלה. ברור לי שיהיה שר, ברור לי שיהיה סגן שר, אבל שני שרים במשרד, במיוחד במשרדים שאנחנו יודעים מה אופיים? אני לא יודע כיצד שר הביטחון ינהג כאשר במשרדו יש עוד שר עם סמכויות, שהן סמכויות חקוקות – לא סמכויות שהאציל עליו השר, אלא סמכויות חקוקות. וכל מי שנמצא בבית הזה יודע שזה דבר לא נכון. באשר לדברים ששמענו כאן, אכן, לא תמיד צריך לדבר לגופו של אדם, להזכיר, אבל אבי, ידידי הטוב, היינו ביחד בעברנו, כשמדברים על אג'נדות, וכשהאג'נדות הן לא דמוקרטיות ולא ליברליות, אתה מביא את זה על עצמך. ברור שההפגנות מחוץ לכנסת הן הפגנות של אנשים שהם מאוד מאוד דואגים - - -

משה סעדה (הליכוד):

ממה דואגים? מהפחדות?

שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן:

לא, לא. שנייה. אי-אפשר להגיד דבר והיפוכו. ואם אתה נגד, אתה תחסוך את זה מעצמך. אני לא מבין, אדוני היושב-ראש, למה בהסכם הקואליציוני יש סעיף שאומר שכל חברי המועצה לחינוך ממלכתי דתי ימונה על ידי יושב-ראש הציונות הדתית. למה? מתי זה היה? סעדה, אתה יכול להגיד לי מתי זה היה?

משה סעדה (הליכוד):

חלק מהסכם קואליציוני זה שליטה כזאת או אחרת. זה לא מפתיע אותך - - -

שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן:

אדוני, הכול טוב. לא בחינוך.

משה סעדה (הליכוד):

היו"ר אופיר כץ:

אדוני השר, תצטרכו להמשיך את זה - - -

שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן:

אני אומר: לא בחינוך. אני לא בא להטיף, אני בא להאיר ולהגיד שיש דברים שהם יפרקו משרדים. אסור לקחת את משרד החינוך, שאמון על חינוך הילדים שלנו, ולפרק אותו. אז אתם תמצאו אופוזיציה לוחמת, אבל אנחנו לא נהיה כמוכם, אופיר אדוני היושב-ראש, כשאתם תביאו הצעות טובות. אנחנו נתמוך בהן.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה, שלוש דקות.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

כבוד היושב בראש, לפני 60 שנה, עלה לכאן מנחם בגין, כאן במשכן הכנסת, והבטיח שוויון זכויות מלא לכל האזרחים במדינת היהודים. לצערי הרב, בשבועות האחרונים – ובשיאם אירועי השבעת הממשלה הבוקר – אתם חוטאים לבסיס הערכי הזה בהובלת נתניהו והליכוד. אנחנו מקבלים את ההכרעה הדמוקרטית, קיבלנו אותה, אבל מה שראינו כאן בבליץ החקיקות הפרסונליות זה שהממשלה שעתידה להישבע כאן בעוד זמן קצר חשפה את פרצופה האמיתי עוד לפני שבכלל קמה. וזה, מכובדיי, לא מה שהבוחרים שלכם רצו. רוב הציבור האמין שהוא מצביע לביטחון אישי, לביטחון לאומי, ליד נוקשה נגד מחבלים ולכל הסיסמאות שמכרתם להם, והינה, אתם מסירים את המסכות עוד לפני שנכנסתם באופן רשמי לשלטון, בשביל ג'ובים, קומבינות, ובעיקר בשביל הרבה אגו. מייד לאחר הבחירות אזרחים הביעו חשש אמיתי מהממשלה הקיצונית שצפויה כאן, הממשלה החרדית-דתית, ואני בחרתי לחשוב אחרת, לחשוב אופטימי, לתת הזדמנות. ציפיתי שנראה כאן נבחרים שהקצינו את עצמם בשל שיקולי קמפיין, וכעת יראו לנו שהם מנהיגים של כל העם, כפי שנתניהו עצמו דואג להגיד מעל כל במה. טעות בידינו – הרגליים על השולחן, ובמגפון צועקים "תקפצו לי". מאז שעזבתי את הליכוד, אני נשאלת כמעט בכל הזדמנות אם אני מתחרטת שעזבתי, והתשובה שלי תמיד ברורה: הליכוד שאנחנו רואים איבד את הדרך, איבד את הערכים, ועכשיו גם מכר את המדינה למיעוט שלא מייצג את ציבור בוחרי הליכוד. הוא מכר את המדינה לפוליטיקאים שבכוונה מנסים להשאיר את הציבור שלהם נבער וחסר כלים לעצמות, לרווחה, לידע ולחוכמה. אני מאוד אוהבת ומחוברת לדת ולמסורת, אבל מה שאתם עושים כאן זה להשניא את הדת על הציבור, להציג את הדת באור שלילי, אגואיסטי, ובדרך זו לפגוע בציבור הדתי ובמדינה כולה. זו הפעם הראשונה שאשב בשורות האופוזיציה זה למעלה משבע שנים בכנסת ישראל, אבל בניגוד אליכם, שהייתם אופוזיציה אגוצנטרית, שפועלת מתוך אינטרסים אישיים ואגו גם במחיר של פגיעה במדינת ישראל, אני לא אהיה כמוכם; אני לא אהיה אופוזיציה למדינה ולא אהיה אופוזיציה לאזרחיה; אני אלחם בתצוגת התכלית שהצגתם בפנינו בשבועות האחרונים עם החוקים הבזויים שלכם שמעידים על שני דברים בעיקר: בראש ובראשונה, שאתם בתוך עצמכם לא סומכים אחד על השני, ובטח לא סומכים על נתניהו, ודבר שני – שסיסמאות הבחירות שלכם ריקות מתוכן.

היו"ר אופיר כץ:

נא לסיים.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

לא באתם לדאוג לאזרחים, באתם לדאוג לכיסאות שלכם, לג'ובים ולשופוני. אזרחי ישראל עברו מספיק קשיים בשנים האחרונות: קורונה, מערכות בחירות שלא נגמרות, משבר אמון בנו, הנבחרים, חוסר יציבות. מגיעה להם ממשלה טובה, שתעבוד למענם; מגיעה להם יכולת לחיות בכבוד, לקנות בית, ושמדינת ישראל לא תשדוד סכומי עתק במיסים. מגיעה להם חרות. אני רוצה לאחל לממשלה הנכנסת שתזכור מה תפקידה, שתראה בראש ובראשונה את כל האזרחים ואת טובת המדינה שלנו. מגיע לאזרחי מדינת ישראל ממשלה שתעבוד למענם. תודה.

היו"ר אופיר כץ:

וכך נעשה. תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אוריאל בוסו. בבקשה, אדוני.

אוריאל בוסו (ש"ס):

אדוני השר, אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו", ואני מאמין וסמוך ובטוח שאני מברך בשם רבבות מאזרחי מדינת ישראל באשר הם. ואומר: אלה שבחרו בנו וגם אלו שלא בחרו בנו, אין אזרח במדינת ישראל שלא נפגע מהממשלה היוצאת. ואני חורג ממנהגי, ולא תכננתי – יושב פה שר האוצר שלמעשה הוא מייצג גם את עולי ברית המועצות שתקפו את הרב אריה דרעי שהביא את כרטיסי המזון לאזרחים, אמרו שהוא מביא את זה לאוכלוסייה שלו, ואז התברר שלפחות 18% ממקבלי הכרטיסים זה עולי ברית המועצות וחבר העמים, אזרחים ותיקים. הייתי בבת ים ופגשתי אזרחים שמעולם לא קשורים לדת, ליהדות או לש"ס והרגישו נפגעים ישירות. אנחנו עכשיו מסיימים סבב ארוך של חמש מערכות בחירות, כי הממשלה האחרונה הייתה ממשלה חוקית, אבל לא ממשלה נבחרת אמיתית. זו הייתה ממשלה בגנבת קולות, וזה היה עוד סבב של ממשלת מעבר. העם אמר את דברו ברוב מוחץ. קמה ממשלה לאומית, ימנית אמיתית. וכאן המקום גם להודות - -

קריאה:

- - - עם הגזענות.

אוריאל בוסו (ש"ס):

- - ליושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי, שבאחריות אמיתית, בהובלה של גוש הימין באופוזיציה ובשמירה אמיתית, וכן במשא ומתן השקט והמקצועי, בלי תדרוכים, הביא הישגים חסרי תקדים בכל התחומים, וקודם כול, בשמירת זהותה היהודית של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שזה החלק החשוב. ראינו בבחירות האחרונות אנשים שמעולם לא הניחו תפילין ולא שמרו שבת, אבל פתאום הרגישו שנשמט להם מתחת הקרקע המושג "מדינה יהודית" ויצאו בהמוניהם להצביע. וכן, יש התייחסות מפורשת בהסכמים הקואליציוניים מצד כל המפלגות לשמירה על השבת, על הגיור, על הערכים האמיתיים, על הנישואים, על הכשרות, על המרחב הציבורי, שהזדהם בשנה האחרונה במדינת ישראל ללא היכר – כן רכבות, כן מטרונית, כן שבת, לא שבת – אבל ללא שום ההתייחסות לזהותה היהודית של מדינת ישראל. הממשלה פגעה בכל אזרחי ישראל; פגעה בכיס של כל אזרח ואזרח בצורה קשה ואכזרית ובעיקרי הדת. "ממשלת ריפוי ותיקון", הם קראו לה, הפכה לממשלת שיסוי וקלקול. הגיע הזמן לשינוי אמיתי. באנו להעלות מחדש את החיוך לאזרחים, לעצור את הטירוף המתמשך בגל ההתייקרות, וכן, יש לזה התייחסות מפורשת בהסכמים הקואליציוניים – על הארנונה, על החשמל, על הדלק, על כל התחומים שלא עניינו את הממשלה הקודמת. נחזיר את השפיות ואת הנורמה לאזרחי מדינת ישראל. ההסתה המתמשכת בכלי התקשורת מאז הבחירות, וגם מאז המשא ומתן, היא חסרת תקדים, אבל אנחנו נעשה את מה שאזרחי ישראל שלחו אותנו לעשות ללא הבחנה – אלו שבחרו בנו ואלה שלא בחרו בנו. אומר זאת כמה וכמה פעמים, למרות מה שרוצים לייצג. היינו כבר בממשלה. הדמוקרטיה לא הסתיימה. אדרבה ואדרבה – לא היה כזה דבר שלא משלימים עם המציאות בצורה כזאת. נכון, גם אנחנו היינו אופוזיציה לוחמת וקשה, לוחמת וקשה היינו. אבל לקרוא לאנשים לעשות מרד – תתי-אלופים, טייסים.

נעמה לזימי (העבודה):

אוריאל בוסו (ש"ס):

מהבחירות אני רואה כל פעם סקר בחדשות: 20% בעד הממשלה, 30% נגד. חבר'ה, הסקר האמיתי היה ב-1 בנובמבר. מה, אתם רוצים בחירות שישיות? זה הסקר, זה משאל העם הנכון והקובע. קיבלנו את אמון העם בצורה מוחלטת. עונת הסקרים נגמרה. אנחנו כאן, ובעזרת השם להרבה זמן. ואני רוצה לברך את חבריי – אמרתי, את יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי; את חבריי השרים מהתנועה: הרב יעקב מרגי, הרב יואב בן צור, הרב מיכאל מלכיאלי, הרב חיים ביטון ושאר בעלי התפקידים. באנו לתקן ולהחזיר עטרה ליושנה. בשם ה' נעשה ונצליח. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. חבר הכנסת יצחק גולדקנופ, השר המיועד, בבקשה, אדוני. ארבע וחצי דקות.

יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):

כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, הפסוק שאמר קודמי שדיבר, חבר הכנסת הרב אריאל בוסו, הוא פסוק מתהילים, אבל בראש חודש אומרים אותו פעמיים. אז אני אחזור ואומר אותו בשנית: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". זה יום בשורה לעם ישראל. ראשית, אני רוצה לברך את ראש הממשלה ואת השרים החדשים בברכת הצלחה. עיני אזרחי ישראל נשואות אליכם, אלינו, ואני תפילה כי דרכנו תצלח, ויחדיו נפעל למען כלל ישראל. אמרתי "כל אזרחי ישראל" משום שאינני מאמין באפליה ואינני מאמין בקיפוח האחר. אני מאמין בסובלנות ובשיתוף פעולה. זה לא סוד שאני חדש כאן בכנסת, ותרשו לי להביע התרשמות ראשונית, אולי נוכל להפיק מכך תועלת. זהו מעמד חגיגי, שרוב אזרחי ישראל ציפו לו אחרי סבבי בחירות חוזרים ונשנים וחוסר תפקוד שלטוני בשנים האחרונות. עיני העולם נשואות אלינו, עיני הדור הצעיר נשואות אלינו. יש להם ציפיות מאיתנו שלפחות ננהג בדרך ארץ ובכבוד הדדי איש לרעהו. ויכוחים וחילוקי דעות הם לגיטימיים, אך יש דרך מנומסת ומכובדת לנהל אותם. בואו נחיל על עצמנו נורמות של כבוד הדדי. ואני מתחייב שכך אפעל גם במסגרת תפקידי כשר הבינוי והשיכון. אני פונה מכאן לכל אזרחי ישראל ותושבי הבית הזה החוששים מהממשלה החדשה, ומשגר אליכם מסר של פיוס, אחווה ורעות. אנחנו מכבדים את כולכם, אנחנו מכבדים את מוסדות השלטון. אבל בואו נדאג שהכבוד הזה יהיה הדדי. כבדו את הממשלה הנכנסת, ואנחנו נכבד אתכם. הגמרא אומרת: "אמר רבי שמעון בן חלפתא: לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום". על מנת שנצליח להשכין שלום בינינו ובין שכנינו, עלינו לפעול בכל כוחנו להשכין שלום בתוכנו. תודה רבה לכולכם.