חוק נתוני אשראי (תיקון מס' 6), התשפ"ו–2026

התיקון לחוק נתוני אשראי, התשע"ו–2016, כולל שני חלקים עיקריים: החלק הראשון נוגע להקמת מאגר נתוני אשראי הכולל מידע על תאגידים. הקמת מאגר כאמור תוכל להגביר את התחרות בשוק האשראי למגזר העסקי, שכן החשיפה למידע שבמאגר תסייע לנותני אשראי לבצע תימחור נכון יותר של האשראי שניתן על ידם לתאגידים, ובכך להרחיב את היקף האשראי שניתן על ידם לתאגידים ואת יכולתם של נותני האשראי להתחרות בתאגידים הבנקאיים. לפי התיקון, נגיד בנק ישראל (להלן – הנגיד) מוסמך לקבוע בכללים, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי יוקם מאגר נתוני אשראי הכולל מידע על תאגידים קטנים ובינוניים, בנוסף למאגר שכבר קיים כיום ובו מידע על יחידים. ככל שייקבע כי יוקם מאגר כאמור, גופים העוסקים במתן אשראי, כמו בנקים, חברות כרטיסי אשראי ורשויות ציבוריות שונות, יחויבו להעביר למאגר נתונים ביחס להתחייבויות אשראי ופירעון התחייבויות אשראי של תאגידים קטנים ובינוניים. לפי התיקון לחוק, הגישה למידע המצוי במאגר תינתן רק ללשכות האשראי, שהן גופים פרטיים שרשאים להעביר את הנתונים שבמאגר לנותני אשראי וכן להעניק על בסיסו שירותים שונים, כגון דוחות אשראי ודירוגי אשראי. בנוסף, נקבע כי הנגיד רשאי לקבוע בכללים, בין השאר, הוראות לעניין הגופים שיהיו רשאים לקבל מידע מהמאגר, סוג נתוני האשראי שיועברו והתנאים למסירתם (יובהר כי כללים לעניין נתונים ממקור מידע ממשלתי יהיו טעונים אישור גם של השר הממונה על מקור המידע). החלק השני בתיקון לחוק כולל שינויים שמטרתם לשפר את יעילות מאגר נתוני האשראי הקיים כיום לגבי יחידים, וזאת בעקבות הפקת לקחים במהלך השנים שחלפו מאז כניסת החוק לתוקף בשנת 2019. בין השאר, נקבע שנותן אשראי אינו רשאי לבקש מלקוח דוח ריכוז נתונים לגביו או דוח אשראי לגביו שנמסר ללקוח מנותן אשראי אחר, וזאת מכיוון שהצגת תנאי ההלוואה המופיעים בדוח לנותן אשראי מתחרה עשויה למנוע מהלקוח לקבל הצעה טובה שתואמת את סיכון האשראי שלו וכן מכיוון שמתן אפשרות לקבל מידע בדרך עקיפה פוגעת בתמריץ של נותני אשראי להעביר מידע למאגר עצמו. בנוסף, נקבע כי בעת שלשכות אשראי מעניקות לנותני אשראי שירות חיווי אשראי, כלומר הערכה של הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא מתחייב, הן לא רשאיות להתייחס לנתונים שליליים אשר נרשמו ביחס ללקוח, מעבר לשנה אחת, אלא אם כן שר המשפטים, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת יקבע בתקנות תקופה אחרת, וזאת בשונה מהמצב הקיים כיום שלפיו לשכות אשראי יתייחסו למידע שלילי כאמור למשך 3 שנים. הסיבה לכך היא שחיווי אשראי שלילי מביא פעמים רבות לדחיית בקשות אשראי של לקוח באופן לא מידתי, מאחר שהתבחינים המביאים לחיווי אשראי שלילי לא בהכרח מעידים על בעיה ביכולת הפירעון של הלקוח, ולכל הפחות אין בהם כדי להעיד על בעיה ביכולת הפירעון למשך תקופת זמן ארוכה כל כך. בנוסף, נקבעו הוראות לעניין בקשת לקוח שלא ייכללו לגביו נתונים במאגר, שלפיהן החל ממועד הגשת בקשה כאמור לא יימסרו נתונים אודות הלקוח, למעט במקרים חריגים, ואולם מחיקת נתוני הלקוח מהמאגר תתבצע רק בחלוף שנה ממועד הגשת הבקשה שלא להיכלל במאגר, או מיום אי ההכללה במאגר בפועל, לפי המאוחר. כן נקבעו הוראות לעניין בחינת כשירות לכהונה כנושאי משרה בלשכת אשראי, איסור על ניגוד עניינים של נושאי משרה כאמור ומתן סמכות לממונה על שיתוף בנתוני אשראי, שהוא עובד בנק ישראל שמינה הנגיד (להלן – הממונה), להתנגד למינויים כאמור. בנוסף, נקבע כי הממונה יהיה רשאי להסתייע בבודק לשם ביצוע תפקידי פיקוח ובקרה לפי החוק, גם אם אותו בודק אינו עובד בנק ישראל, ובלבד שלא יפעיל סמכות הכרוכה בשיקול דעת שניתנה לממונה לפי דין. כן נקבע הליך שמסדיר את האפשרות של הממונה לשלוח הודעה על פגמים לכל אחד מהגורמים המפורטים להלן אם הוא סבור שהוא הפר או עלול להפר את הוראות החוק: לשכת אשראי, מיופה כוח בתמורה כהגדרתו בחוק (כלומר, מי שלקוח ייפה את כוחו לקבל לגביו דוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר בשלוש השנים האחרונות), מקור מידע החייב או רשאי להעביר מידע למאגר, נותן אשראי או מי שהתחייבותו של אחר במסגרת עסקה להספקה של נכס או שירות הומחתה לטובתו.