האתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
עסק יחויב להקליט שיחות טלפון על עסקאות מ-750 שקלים ומעלה — בהן שירותי תקשורת, גז ותיווך להלוואה — להודיע לצרכן בתחילת השיחה ולשמור את ההקלטה שנתיים. צרכן יוכל לדרוש את ההקלטה בחינם, ואם העסק לא מוסר אותה גרסת הצרכן תתקבל.
החוק מחייב עסקים להקליט שיחות טלפון עם צרכנים, כאשר מחיר העסקה הכולל הוא 750 שקלים חדשים לפחות, וזאת לגבי סוגי עסקאות מסוימים המפורטים בתוספת החוק. סוגי העסקאות כוללים, בין היתר, מכירת מוצרים (למעט מזון) שכללה פנייה שיווקית מהעוסק, שירותי טלפון, אינטרנט או טלוויזיה, אספקת גז, ותיווך לקבלת הלוואה. העסק חייב להודיע לצרכן בתחילת השיחה שהיא מוקלטת, ושהצרכן זכאי לקבל את ההקלטה אם יבקש. יש לשמור את ההקלטות למשך שנתיים אם העסקה הושלמה, או שישה חודשים אם לא הושלמה. במהלך תקופות השמירה, העוסק מחויב למסור לצרכן את הקלטת השיחה או פירוט מועד השיחה, אם הצרכן יבקש זאת. אם זו הפעם הראשונה שהצרכן מבקש, המסירה תהיה ללא תשלום. אם העוסק לא מוסר את ההקלטה או הפירוט לבקשת הצרכן, הדבר ייחשב כהודאה של העוסק בגרסת הצרכן לגבי תוכן השיחה או קיומה, אלא אם בית המשפט ימצא הצדקה סבירה אחרת. העוסק לא יוכל להגיש את ההקלטה או תמלילה כראיה בהליך אזרחי ללא רשות מבית המשפט. החוק אינו גורע מהוראות חוק הגנת הפרטיות או דינים אחרים המחייבים שמירת שיחות מוקלטות לתקופות ארוכות יותר. שר הכלכלה והתעשייה מוסמך להרחיב את החובה להקלטת שיחות גם להודעות כתובות, וכן לתקן את רשימת העסקאות החייבות בהקלטה. החוק כולל גם תיקונים עקיפים בחוקים הנוגעים לגופים פיננסיים (בנקים, חברות אשראי, חברות ביטוח, סוכני ביטוח, גופים מוסדיים ונותני שירותים פיננסיים מורחבים) המחייבים אותם בהסדרים דומים להקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן ללקוח.
מקור: חוק - פרסום ברשומות
התיקון לחוק קובע שעל עוסק להקליט שיחות קוליות למספר טלפון, שנערכות בינו לבין צרכן, כך שהחובה האמורה תחול לעניין עסקה שמחירה הכולל הוא 750 שקלים חדשים לפחות, בין שנכרתה העסקה ובין שלא, ובלבד שמדובר בעסקה מסוגי העסקאות המנויות בתוספת התשיעית לחוק, ובהן, בין השאר: עסקה למכירת מוצר, למעט מוצר מזון, שכללה פנייה שיווקית מטעם העוסק, ובלבד שלא מדובר בפנייה שיווקית שנעשתה לאחר שהצרכן פנה לעוסק וביקש ממנו שיחזור אליו; עסקה למתן שירותי טלפון, אינטרנט או להספקת שידורי טלוויזיה; עסקה להספקת גז; עסקה למתן שירות תיווך לקבלת הלוואה. כמו כן, לעניין עסקאות כאמור, התיקון לחוק קובע שעל עוסק להודיע לצרכן בתחילת השיחה כי השיחה מוקלטת וכי הוא יהיה זכאי לקבל מהעוסק את הקלטת השיחה אם יבקש זאת. בנוסף, התיקון לחוק קובע שעל עוסק לשמור הקלטות של שיחות לתקופה של שנתיים מיום ביצוען אם הושלמה העסקה, או לתקופה של 6 חודשים אם לא הושלמה העסקה. במהלך התקופות האמורות עוסק כאמור יהיה מחויב למסור לצרכן, לבקשתו, את הקלטת השיחה או את פירוט מועד השיחה, וככל שזו פעם ראשונה שהצרכן ביקש זאת – העוסק יעביר לו את המידע בלא תשלום. כמו כן, התיקון לחוק קובע שאם עוסק לא מסר לצרכן את ההקלטה או את פירוט מועד השיחה לבקשתו ולפי התנאים הקבועים בחוק, יראו את העוסק, בהליך אזרחי, כמי שהודה בגרסת הצרכן לגבי תוכן השיחה או לגבי קיומה, אלא אם כן בית המשפט נוכח כי היה לכך הצדק סביר והחליט לאפשר לעוסק לנסות לסתור את גרסת הצרכן. בנוסף, התיקון לחוק קובע שעוסק כאמור לא יהיה רשאי להגיש כראיה בהליך האזרחי את השיחה המוקלטת, את תמליל השיחה או את פירוט מועד השיחה, אלא אם כן תינתן לכך רשות מבית המשפט, לאחר שנוכח כי היה לכך הצדק סביר. עוד נקבע בתיקון לחוק כי אין בהוראותיו כדי לגרוע מהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או מהוראות דין אחרות הקובעות חובה לשמור שיחות מוקלטות לתקופות ארוכות מאלה שנקבעו בתיקון לחוק. כמו כן, התיקון לחוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה (להלן – השר) להרחיב, במסגרת תקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את תחולתו של ההסדר האמור גם לעניין שיחות שאינן שיחות קוליות, ובכלל זה לעניין שיחות המתבצעות באמצעות החלפת מסרים כתובים, ורשאי הוא להחיל הסדר זה בשינויים כפי שיקבע. כמו כן, השר רשאי לתקן את התוספת התשיעית לחוק, בצו בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. בנוסף, נערכו כמה תיקונים עקיפים בחוקים נוספים המסדירים את פעילותם של גופים פיננסיים המוחרגים מתחולת חוק הגנת הצרכן, במטרה לקבוע בחוקים אלה הסדרים דומים לעניין חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן ללקוח, שיחולו על שיחות שיווקיות שעורכים גופים פיננסיים אלה: תאגידים בנקאיים (בנקים וחברות כרטיסי אשראי), חברות ביטוח, סוכני ביטוח, גופים מוסדיים וכן נותני שירותים פיננסיים בעלי רישיון מורחב לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסים מוסדרים), התשע"ו–2016 (הכוונה לחברות שעוסקות באופן נרחב במתן אשראי, מתן שירותי פיקדון ואשראי, שירותים לעניין נכסים פיננסיים כמו מזומן, שיקים, שטרות חוב, פיקדונות, ניירות ערך, מטבעות וירטואליים, או חברות המפעילות מערכת המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי). התיקון לחוק ייכנס לתוקף ב-22.3.2027, ואולם ניתנה סמכות לדחות את יום התחילה כמפורט להלן: לגבי התיקון לחוק הגנת הצרכן – השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום הכניסה לתוקף, לגבי סוגי עוסקים מסוימים או כל סוגי העוסקים שחל עליהם התיקון, וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות התיקון. לגבי התיקונים העקיפים בחוקים הנוגעים לגופים הפיננסיים – שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום הכניסה לתוקף של כל התיקונים או חלקם, או ביחס לסוגי גופים פיננסיים כפי שיקבע, וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות התיקונים האמורים.
טוען נתונים רשמיים
סטטוס נוכחי במאגר
ציר שלבי החקיקה
סטטוס נוכחי במאגר
הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה
לדיון במליאה לקראת הקריאה הראשונה
להעביר את הצעת החוק לוועדה להכנה לקריאה שניה ושלישית
הכנה לקריאה שנייה ושלישית
– · 6 ישיבות
הונחה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה-שלישית
לדיון במליאה לקראת קריאה שנייה-שלישית
לקבל בקריאה שנייה
לקבל את הצעת החוק בקריאה שלישית
פרסום ברשומות