ישיבת מליאה בתאריך 30/03/2026 בשעה 09:30

היו"ר אמיר אוחנה:

שלום לחברות וחברי הכנסת, שלום גם לשרה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י"ב בניסן התשפ"ו, 30 במרץ 2026. הנושא הראשון שעל סדר-היום – הצעת חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת לימור סון הר מלך וניסים ואטורי, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק, בבקשה.

צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, רגע לפני שאנאם את הדברים החשובים הקשורים להצעת החוק, אני מבקש, אדוני, להשתתף בצערה של משפחתו של החייל הבודד משה יצחק הכהן כץ ולשלוח איחולי החלמה לכל הפצועים, גם לשלושה שרק הבוקר נודע לנו עליהם. אדוני היושב-ראש, לפני למעלה משלוש שנים, בימים שבהם נוסדה קואליציה לאומית, הניחה עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר על שולחן ההסכמים את חוק עונש מוות למחבלים. כבר אז, אדוני, עשינו כל מאמץ למחוק את קונספציית ההכלה והחמאס מורתע ולאמץ בממשלה את תכלית היוזמה ההתקפית ולקיחת אחריות על עתידנו. היום, אדוני, מדינת ישראל רושמת עוד פרק בשינוי האסטרטגי שלה ממדינה בהגנה למעצמה בהתקפה, ממלחמת אין ברירה למלחמת תקומה, ממדינה נגררת לזקופת קומה. אני מתכבד, חבריי חברי הכנסת, להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו–2026, שיזמה חברתי חברת הכנסת לימור סון הר מלך ומוזגה בה גם הצעת חוק של חבר הכנסת ניסים ואטורי. החוק הזה, אזרחי ישראל, שיאושר בעזרת השם היום, הוא חלק מעמוד השדרה של השינוי שישראל מעצבת בתקופה זו. אנחנו נשמע בוודאי היום פה את מיטב התירוצים למה לא צריך ולמה כדאי לשנות ולמה כדאי לדחות. את התבוסתנים האלה, אדוני היושב-ראש, כבר שמענו. התוצאה, לצערי, ידועה. יהיו כאלה שהמשחק הפוליטי חשוב להם יותר מביטחונם של תושבי ישראל. הם ינסו להטעות אתכם, אזרחי ישראל, לחשוב כי החוק אינו חל על הנוח'בות או על תושבי עזה. אין שטות ובלוף גדולים מאלה. יש גם את אלה שהודיעו כי אם ראש הממשלה לא יצביע, אזי גם הם לא יצביעו. אין צביעות גדולה מזו. אזרחי ישראל, אין מדינה בעולם שהתמודדה עם איומים כמו ישראל. הגיעה העת להשתמש בכל הכלים ובכל העוצמות העומדים לרשותנו ולמגר, לחסל, לנצח. אנחנו נוסיף ונשמע בשעות הקרובות חצאי אמיתות, ובחלק מהמקרים עיוות של המציאות. מחרחרי הקונספציה יספרו לנו על הפגיעה הבין-לאומית הצפויה בחיילינו ובלוחמי הכליאה. למחרחרים האלה חשובה יותר החופשה במלדיביים מההרתעה והענישה. אזרחי ישראל, המציאות השתנתה, ולשמחתי – גם תפיסת הביטחון של בכירי מערכת הביטחון, בעיקר לאחר שנפרדנו מאותם בכירים שהיו מגיני הקונספציה. היום כל בכירי המערכת, מראש הממשלה, דרך המוסד, השב"כ, מתאם השבויים והנעדרים וצה"ל, העידו על הצורך בקיומה של הצעת החוק, גם אם היו להם הערות לנוסח. מדינת ישראל מתמודדת בשנים האחרונות, ובעוצמה בלתי נתפסת מאז טבח שמחת תורה, עם מציאות של רוע ושנאה שאין להם אח ורע. אויבינו אינם מבקשים גבול, אינם מבקשים פשרה, אינם מבקשים עתיד משותף; הם מבקשים להשמיד, לפגוע, לזרוע כאן פחד ולערער על עצם זכות קיומנו כאן. מול מציאות כזאת האחריות שלנו ברורה – להגן על אזרחי ישראל, לא בסיסמאות, לא בתקוות; במעשים. אזרחי ישראל, החוק שמונח בפנינו כאן היום, עונש מוות למחבלים, איננו חוק של נקמה. הוא גם לא חוק של זעם. הוא חוק של אחריות – אחריות של מדינה כלפי אזרחיה, אחריות של הנהגה כלפי חיי אדם. לאחר עשרות דיונים, אדוני היושב-ראש, רובם מהותיים, מעמיקים ורציניים, מאות שעות דיונים, גובשה כאן הצעה שקולה, הצעה שמבינה את מורכבות המציאות אך גם אינה מתכחשת לה. עוד רגע קט ימשיכו ויקומו בוודאי כל הטהרנים ויספרו בקול בס: יש כבר עונש מוות בישראל. הם רק לא יאמרו לכם כי העונש לא התבקש, למעט פעם אחת לפני 62 שנים, כשאייכמן נמצא אשם ברצח יהודים ונתלה בבית סוהר איילון. התביעה ו/או השופטים מאז לא גזרו את דינו של אפילו לא מחבל אחד למוות שגם יצא אל הפועל. חבריי חברי הכנסת, ההצעה המונחת לפניכם מוסיפה נדבך משמעותי לקיר ההגנה וההרתעה שאנחנו מחויבים לבנות, במיוחד מאז אותה שבת שחורה. הצעת החוק שאני מציג בפניכם תאפשר הטלת עונש מוות בעבירה של רצח שהוא מעשה טרור גם בישראל ותסיר את החסמים בפני הטלת עונש מוות ביהודה ושומרון. כך נשיג כמה תכליות: ראשית, תוגבר ההרתעה כלפי מחבלים עתידיים, ובכך יתווסף כלי נוסף למלחמה בטרור. מחבל שיצא לבצע פיגוע, ידע שהתוצאה לא תהיה שנים ספורות בכלא אלא שבכך יסיים את חייו, ובכך ייפגע התמריץ שלו לבצע פיגוע. כפועל יוצא מכך, גם יצטמצם התמריץ לבצע פיגועי מיקוח, שכן אלה נועדו בדרך כלל לשחרר אסירים. מעבר לכך, גם מנקודת מבט פנימית שלנו, נוכל לדעת שהעונש שאנו מטילים מהווה גמול ראוי למעשיו הנפשעים של המחבל. החוק המונח לאישורכם, חבריי חברי הכנסת, כולל שלושה מרכיבים עיקריים: הראשון, על מחבל שרצח בנסיבות של מעשה טרור יוטל עונש מוות חובה כברירת מוצא, גם אם לא נדרש; דבר שני, די ברוב של שופטים, אין צורך בהצבעה פה אחד; דבר שלישי, האסיר הנידון למוות יוחזק בתא נפרד, באגף נפרד. העונש יבוצע בתוך 90 יום מרגע ההודעה על גזר הדין, וזאת לאחר ערעור אוטומטי על עצם ההרשאה, גם אם לא יגיש בקשה לערעור, והוא יבוצע בבית סוהר ועל ידי שירות בתי הסוהר. אזרחי ישראל, המסר של החוק הזה מאוד ברור: מי שבוחר בדרך הטרור, מי שמרים יד על אזרחי ישראל מתוך כוונה להשמיד, ידע שיש לכך מחיר כבד, חד-משמעי, בלתי הפיך. יש מי שיאמרו שזה לא מוסרי, ואני כנבחר ציבור אומר: אין מוסרי יותר מהגנה על חיי אזרחינו, אין ערכי יותר מהעמדת גבול ברור בין טוב לרע, ואין צודק ויהודי יותר מהבטחת הזכות הבסיסית ביותר, הזכות לחיות. אזרחי ישראל, אנחנו לא צמאי דם. אנחנו לא מבקשים להרוג. אנחנו עם שמקדש חיים. אבל דווקא משום כך אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפקיר חיים. החוק הזה לא עומד לבדו, הוא חלק ממערך כולל של מאבק בטרור, צבאי, מודיעיני, אזרחי ומשפטי. הוא נדבך נוסף במאמץ לנצח במלחמת התקומה, מלחמה על הבית, על העתיד, על ילדינו, על נכדינו. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, יש רגעים בהיסטוריה שבהם נדרשת הכרעה, לא רק פוליטית, אלא ערכית. זה רגע כזה. הבחירה שלנו היום אינה בין חמלה לאכזריות, היא בין הפקרות לאחריות, בין חולשה לנחישות, בין מי שמגן על אזרחיו לבין מי שמסביר למה אי-אפשר. אני בוחר בהגנה, אני בוחר בהרתעה. אני בוחר בחיים. לכן אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת: תתמכו בחוק, לא בשם הכעס, אלא בשם האחריות; לא בשם העבר, אלא בשם העתיד. אל תיכנעו ללחץ הבין-לאומי – כל אותן מדינות מתקדמות לכאורה עדיין לא הפנימו את הסכנה מהאסלאם הקיצוני. אלה אותן מדינות שלא עמדו לצידנו ב-8 באוקטובר, לא תמכו במלחמה בעזה, לא תמכו במלחמה נגד החיזבאללה בלבנון, לא היו איתנו בעם כלביא וגם לא תומכים בנו היום בשאגת הארי. אנחנו כבר הרגשנו את נחת זרועם של שונאינו הקיצוניים ב-7 באוקטובר ובשואה, וכשאנחנו אומרים "לעולם לא עוד", אנחנו מחויבים לתמוך בחוק עונש מוות למחבלים. בהזדמנות הזו, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודות לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על הנחישות, על הגיבוי ועל הדאגה לעתידה של מדינת ישראל; לחברתי, שיושבת כאן איתנו, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, על הרגש שהכניסה לדיוני הוועדה; לייעוץ המשפטי לוועדה, עידו בן יצחק, גלעד נווה, אסף היזלר, וכמובן למירי פרנקל-שור, שעמדה כל הזמן מאחוריהם; ליועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק, שידעה להוציא אותי מכל בור שאליו יכולתי להיכנס; להנהלת הוועדה בראשות לאה גופר, למיכל כהן, לדבורה אקסמן; לצוות שלי, שהיה שם בכל פינה, ולכל מי שמרגיש כי לקח חלק בהיסטוריה הזו שרשמנו יחד. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחבריי חברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר, כמו שראוי, את הצעת החוק הזאת בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת פוגל. להצעת החוק הזו הוגשו אכן הסתייגויות של קבוצות יש עתיד, כחול לבן – המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, חד"ש-תע"ל, רע"מ והעבודה. המנמק הראשון יהיה חבר הכנסת גלעד קריב, במסגרת זמן של עד 40 דקות. אציין שעוד לא קיבלנו רשימה של המסתייגים הנוספים. אני פונה לאופוזיציה, אנא העבירו אותה כדי שנוכל לשלב אותה. בבקשה. 45 דקות לרשותך, נתקן.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, בפתח הדברים אני מבקש לשלוח מכאן איחולי החלמה לחיילי צה"ל שנפצעו, חלקם קשה, כך אני מבין, בהיתקלות לפנות בוקר בדרום לבנון. ההיתקלות הקשה הזו, בצד העובדה ששלוש משפחות עדיין יושבות שבעה על בניהן אשר נפלו בשדה הקרב – העובדות הקשות הללו רק מעידות על עוצמת הניתוק של הבית הזה מהחברה הישראלית ומהמציאות הישראלית. כל מי שראה אתמול את צהלות השמחה של חברי הקואליציה על תרגיל מכוער וחסר תקדים, שבו כל נוהלי הבית הזה בנוגע לדרך שבה מתקיימים דיוני תקציב, כל הנהלים נרמסו, והכול כדי להעביר עוד מאות מיליוני שקלים למוסדות שמחנכים את תלמידיהם להשתמטות משירות צבאי, כל מי שראה את צהלות השמחה של קואליציית ההשתמטות בשעה שהבנים והנכדים שלנו שוכבים במארבים בדרום לבנון, מבין לאיזו תחתית הגיע הבית הזה בזמן מערכה, לאיזו תחתית הביאה את הבית הזה הממשלה, ממשלה שרשמה תחת כהונתה את שיא הנרצחים באירועי טרור מאז הקמת מדינת ישראל. מן הראוי, לפני שאגש להזים את הטענות שהציג כאן חבר הכנסת צביקה פוגל ועל מנת להציג עד כמה החוק שאנחנו דנים בו היום הוא חוק לא מוסרי, לא יהודי ולא דמוקרטי וגם לא יעיל מן הבחינה הביטחונית – עוד בטרם אעשה את זה, ראוי שנאמר לציבור הישראלי, ובמיוחד לציבור שהצביע בעבור מפלגות האופוזיציה, דבר קצר על מה שאירע כאן אתמול בערב. אכן, צריך להודות, האופוזיציה הועמדה אתמול במבוכה. לא צריך להסתיר את הדבר. נעשה כאן תרגיל פרלמנטרי שפל, ולאופוזיציה נדרשו כמה דקות על מנת להבין את התרגיל ועל מנת להתעשת. כן, מדובר ברגע מביך לאופוזיציה, לא היינו צריכים ליפול בבור הזה שגאוני הקואליציה, אדריכלי התרגילים המסריחים, אדריכלי הניצול לרעה של תקנון הכנסת, רקחו במשך ימים ארוכים. אבל חברים וחברות, יש טפל ויש עיקר. התרגיל הזה היה מצליח בכל מקרה לנוכח הרוב שיש לקואליציית ההפקרה ולממשלת הסקטורים. גם הבוקר הזה, בצד ההכרה בטעות שנעשתה על ידי האופוזיציה אתמול בערב, צריך להתעקש על העיקר. העיקר הוא שאחרי שהממשלה הזו, בליל של ביזה וגזל, העבירה בזמן מלחמה תקציב שיש בו קרוב ל-6 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים גלויים, התיאבון לאותה ביזה ולאותו גזל, התיאבון לא שכך. כך, באישון לילה, כשתושבי הצפון רצים פעם אחר פעם למקלטים ולמרחבים המוגנים, למי שיש מרחבים מוגנים, הקואליציה העבירה כאן מאות מיליוני שקלים בחטף ובמחטף. לטובת מה? לטובת קניית אלפי מיגוניות? לטובת תוכנית פינוי מלאה לקשישים ולישראלים בעלי מוגבלויות בקו העימות הצפוני? לטובת הרחבת הסיוע המשפטי לחיילים הלומי קרב? לטובת הקטנת הכיתות בבתי הספר בצפון הארץ ובעוטף? לטובת מה הועברו כאן אתמול מאות מיליוני שקלים בשעה 02:00? לטובת הישיבות, שגם ככה התקציב שלהן הגיע לשיא של כל הזמנים, אותן ישיבות שראשיהן קוראים לקרוע צווי גיוס של צה"ל; לטובת מוסדות פטור, שאפילו לא מנסים לשקר שהם מלמדים ליבה. כי הרי הגענו למצב שבו יושב-ראש ועדת הכספים של כנסת ישראל טוען שכלל לא צריך לימודי ליבה, שהם מיותרים. מחטף בזוי של קואליציה שאיבדה בושה ואיבדה כל גבול. אז כן, האופוזיציה נכשלה אתמול, וברגע של רשלנות התבלבלה בהצבעה, אבל לא אצבעות האופוזיציה הכשירו את המחטף. לקואליציה הזו יש רוב לדבר עבירה. חבר הכנסת דרעי, שלא הראה את פרצופו כאן במשכן שבועות וחודשים, חבר כנסת שהיה צריך להיענש בסנקציות חמורות על פי הוראות התקנון אם ועדת האתיקה של הכנסת הייתה פועלת את פעולתה, הגיע לכאן אתמול בלילה כטווס. כשראיתי אותו – כן, הדברים קשים, צייצתי: "פעם גנב, תמיד גנב", ואני עומד מאחורי המילים הקשות הללו, כי אתמול בערב נעשה כאן מעשה בזוי של גנבת הקופה הציבורית בזמן מלחמה. אין לכם בושה. אין לכם מצפון. אין לכם חמלה. אין לכם דאגה לתושבי הצפון. גאים ושחצנים אתם מסתובבים כאן בבניין הזה. אבל בדיוק כפי שב-1992 הליכוד נזרק לספסלי האופוזיציה כאשר רבין הניף שני דגלים, האחד "מושחתים – נמאסתם", והשני שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים – כסף לגליל ולנגב ולא למאחזים בלתי חוקיים בשטחים – כך יקרה גם הפעם. שמחתכם וגאוותכם תסתיימנה עוד כמה חודשים, כי גם אנשי ימין שצפו אתמול בשידור או קוראים הבוקר את כותרות העיתונים, מרגישים רצון עמוק להקיא – להקיא מכם ולהקיא אתכם. חבורת שודדים וגנבים. שודדים וגנבים. כמה מיגוניות היה אפשר לקנות בכסף שהעברתם אתמול לישיבות ולמוסדות הפטור? אני אומר לכם, לפני שבועיים אישרתם תוספת של 81 מיליון שקלים לתקציב המדינה, והסברתם שבכסף הזה ניתן לקנות 1,100 מיגוניות. אז עשו את המתמטיקה: כמה מיגוניות אפשר לקנות ב-800 מיליון שגנבתם אתמול מאזרחי ישראל? למעלה מ-10,000 מיגוניות היה אפשר לקנות ולהציב בכל רחבי הארץ בכסף שאריה דרעי גנב אתמול, כשאתם כולכם משתפי פעולה, יושבים על סיר הבשר ועסוקים לשלוח את ידיכם, לשלוח את ידיכם ולהוסיף עוד בשר ועוד שומן. על משל כבשת הרש שמעתם, או על הפרק הזה דילגתם כשאתם קוראים את ספר התנ"ך? חבורה מושחתת, מנותקת, עלובה. הדין יינתן ביום הבוחר. אל תטעו, הוא יינתן גם יינתן ביום הבוחר. השחיתות שלכם, התיאבון לשררה, לכוח, לממון, תוביל אתכם לספסלי האופוזיציה. תתביישו לכם. כל קשיש שייהרג מכיוון שהוא לא מגיע למרחב מוגן, דמו על ידיכם, אחרי התקציב הזה. כל ישראלי עם מוגבלות ונכות שלא יוכל להתפנות למקלט בבניין שלו וייפגע, דמו על ידיכם, גנבים ושודדים. עכשיו לחוק הבזוי שאנחנו מעבירים. אוי, כמה שקרים, חבר הכנסת צביקה פוגל, אוי, כמה שקרים. אתה זוכר איך חבר מפלגתך השר עמיחי אליהו אמר בריאיון: פרה-פרה, פרה-פרה. קודם הפיכה משטרית, אחרי זה נטפל בחמאס. ואתה מעז בחוצפתך לדבר איתנו על קונספציה? תאמר, חבר הכנסת פוגל, אתה מכיר את ההסכמים הקואליציוניים של הסיעה שלך עם נתניהו? קרוב ל-200 סעיפים. יש שם סעיף אחד על הפסקת המימון לחמאס? ואתה מדבר על קונספציה? סעיף אחד לא הכנסתם להסכם הקואליציוני שלכם על הפסקת המימון לחמאס, ואתה עולה לפה ומטיף לנו מוסר על חופשה במלדיביים? תאמר לי, חבר הכנסת פוגל, אתה עוקב אחרי הנסיעות לחו"ל של שרי ושרות הממשלה שבה אתה תומך? את התמונה של איתמר בן גביר משכשך בבריכה בשעה שתושבי הצפון במקלטים לא ראית? חצוף. אנחנו במלדיביים או הבן המשתמט של נתניהו יושב לו על שפת הבריכה? אתם מגינים על אזרחי ישראל? אתם מגינים על אזרחי ישראל? הממשלה שתחת כהונתה קרה הטבח הנורא ביותר בתולדות ישראל, אחרי שנתניהו העביר מזוודות של דולרים לחמאס, גם אחרי שהוא קיבל את כל ההתראות שהכסף הזה משמש לבניית מנהרות טרור והצטיידות, אתם מגינים על אזרחי ישראל? אתה, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, בוא תספר לנו איזה דיונים קיימת אצלך בוועדה בזמן המלחמה הזו. איך דאגת להיערכות כוחות הביטחון וההצלה לימים האלה? שעבדת את אחת מהוועדות החשובות לביטחונם של אזרחי ישראל לקמפיין בחירות פופוליסטי של איתמר בן גביר. לא קיימת דיון אחד על המוכנות של שירותי הכבאות, על המוכנות של שירות בתי הסוהר, על המוכנות של המשטרה. רקדת "מה יפית ומה נעמת" לפני שר כושל, שבכל פרמטר הביא לקריסה של הביטחון האישי של אזרחי ישראל – בכבישים, בתוך הבתים, בעסקים. דם זורם ברחובות, דם זורם ברחובות תחת המשמרת שלכם, אנשי הביטחון הלאומי. הוועדה לביטחון לאומי, השר לביטחון לאומי, אתם כל כולכם פייק, הצגה, קמפיין, ציוצים בטוויטר. דמם של הישראלים נשפך כמים בכהונה שלכם ואתה מעז לדבר איתנו על ביטחון? הפקרתם אותנו, מופקרים, וכל מה שמעניין אתכם זה לקושש עוד מנדט בקמפיין של תינוק מגודל, תינוק מגודל, הופך דוכנים סדרתי, מצית שרפות סדרתי, שלא הביא לנו גרם של ביטחון, ביחד עם ראש הממשלה המושחת. ואנחנו? אנחנו נאמר את הדברים כהווייתם: חוק לא מוסרי, לא יהודי, לא דמוקרטי. וכן, גם חוק שאין בו שום תרומה לביטחונם של אזרחי ישראל. אלו העובדות שאזרחי ישראל צריכים לדעת על החוק שאנחנו דנים בו היום. עובדה ראשונה: בכל החודשים הארוכים של הדיונים על הצעת החוק הזו, בכל הדיונים שבהם הוועדה לביטחון לאומי שעבדה את עצמה והפכה את עצמה לאולפן הצילומים של קמפיין הבחירות של איתמר בן גביר, הבריון המגודל, לא הונחה בפני חברי הוועדה לביטחון לאומי, לא בגלוי ולא בחסוי, חוות דעת אחת מפורטת שמלמדת על שיפור ההרתעה כתוצאה מהחלת עונש מוות. אנשי השב"כ לא הציגו חוות דעת; המל"ל לא הציג, ובכל פעם שביקשנו עובדות, מספרים, מחקרים, ניתוחי עומק, בצורה מסתורית אנשי המקצוע נעלמו. ביקשנו שראש השב"כ יתייצב ויסביר את עמדתו – לא הגיע. ביקשנו לקבל פרטים על עבודת המטה בשב"כ – הרי טענו באוזנינו שנעשתה כאן עבודה רצינית בכל הדרגים. יופי. רצינו לראות את עבודת המטה, את תוצריה – לא קיבלנו דבר. לא קיבלנו שום מסמך שמגבה את הנחת היסוד שהחלת עונש מוות מגבירה את ההרתעה. מי אמר שהחלת עונש מוות לא תגביר דווקא את המוטיבציה לפיגועי נקם וראווה? ידעו אזרחי ישראל: יותר זמן הקדישה הוועדה לסרטוני הטיקטוק של הבריון המגודל מאשר לשמיעת חוות דעת מלומדות של אנשי השב"כ, המל"ל, צה"ל והמוסד. עובדה שנייה: השב"כ, צה"ל, משרד החוץ והמל"ל הביעו התנגדות לנוסח הסופי של החוק. גם אותם גורמים כמו השב"כ, שהעידו על שינוי עמדה, כאמור, ללא הצגת שום תוצר של עבודת מטה, גם הם התנגדו לנוסח הזה של החוק.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא היה שינוי עמדה.

גלעד קריב (העבודה):

אני הראשון שאמרתי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אה, אוקיי, את זה אמרת עכשיו.

גלעד קריב (העבודה):

לא, גברתי, ממש לא. רק טענתי שלא הציגו שום עבודת מטה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

שינוי עמדה – שב"כ הציגו - - -

גלעד קריב (העבודה):

גברתי, לא הציג - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

הציג. אני ישבתי שם בדיוק כמוך.

גלעד קריב (העבודה):

- - שום עבודת מטה, שום עבודת מטה, שום מחקר, שום מסמך. אנשי השב"כ עשו הכול כדי לא להיות בדיונים. ראש השב"כ לא טרח להתייצב, למרות בקשות חוזרות ונשנות. אף אחד מסגניו לא התייצב. פתאום אתם נסמכים על השב"כ? אז למה כאשר השב"כ אמר שהוא מתנגד לנוסח הזה, הדפתם את עמדתו?

היו"ר לימור סון הר מלך:

מה הקשר?

גלעד קריב (העבודה):

השב"כ, צה"ל, המל"ל, משרד החוץ נגד נוסח החוק - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

זה לא נכון.

גלעד קריב (העבודה):

- - כך גם שר החוץ ושר המשפטים, אבל נראה אם כוחם יעמוד להם להיות ישרים, אחראים והגונים. עובדה שלישית: החוק סותר במפורש את הוראות הדין הבין-לאומי שישראל קיבלה על עצמה, קיבלה על עצמה במפורש. חבר הכנסת צביקה פוגל, שלא יודע איפה להסתיר את חרפתו בעניין הזה, עולה לכאן ומקריא נאום שכתבו לו במטה ההסברה של עוצמה יהודית על חופשה במלדיביים, הכול כדי להסתיר את העובדה שאתם מפקירים את קציני צה"ל, שאתם מפקירים את סוהרי השב"ס – שאתם אוהבים לקרוא להם לוחמי כליאה, אבל את לוחמי הכליאה הללו אתם מפקירים בחזית. באו אליכם ואמרו: אל תחוקקו חוק שסותר את הוראות הדין הבין-לאומי שישראל קיבלה על עצמה. אל תהפכו בכוח חקיקה ראשית את מפקד פיקוד מרכז, את הריבון בשטחי יהודה ושומרון, לפושע מלחמה בעל כורחו בחקיקה ראשית של הכנסת. אל תהפכו את הסוהרים, את התובעים הצבאיים, את השופטים בבית הדין הצבאי – אל תהפכו אותם לפושעי מלחמה. סגן-אלוף תכלת מרדכי, היועץ המשפטי ביהודה ושומרון, עלה פעם אחר פעם בזום, בא פעם אחר פעם לחדר הוועדה, אמר לכם ברחל בתך הקטנה: אל תייצרו סתירה בחקיקה ראשית בין הדין הבין-לאומי שצה"ל קיבל על עצמו לבין מה שהחוק הישראלי קובע. אבל לכם אכפת מחיילים? לכם אכפת ממפקדים? אתם תמכרו כל חייל וכל קצין בצה"ל בעבור לייקים בדף הטוויטר של איתמר בן גביר. אני אחזור על המשפט: אתם, חברי עוצמה יהודית, תמכרו הכול, הכול אתם תמכרו, חבורת פנאטים שכמותכם, תמכרו כל קצין וכל חייל, כל סוהר וכל שוטרת, בעבור עוד ריאיון פופוליסטי באחד מערוצי הטלוויזיה, בעבור כמה לייקים ברשתות החברתיות. לכם אכפת מחיילי צה"ל? ראינו, ראינו אתכם, כמה אכפת לכם מקציני צה"ל ומלוחמי הכליאה. עומד כאן צביקה פוגל, ועושה צחוק מהאזהרות שהשמיעו כולם – מנכ"ל משרד החוץ, בכירי המל"ל – על ההשלכות של הפרת הדין הבין-לאומי שישראל קיבלה על עצמה דווקא בימים הללו. כשם שלא שמענו את בן גביר אומר דבר על מה שקרה אתמול בכנסיית הקבר – הרי החבר שלו, הפטרון שלו, בנצי גופשטיין, בכלל קרא לשרוף כנסיות במדינת ישראל – כך גם גס ליבו באיומים על ההשלכות על חיילי צה"ל. הצעת החוק הזו – וזו העובדה הנוספת – מעמידה את ישראל במקום הקיצוני ביותר בעולם הדמוקרטי בכל הנוגע לעונש מוות, גם בהשוואה למדינות שבהן יש עונש מוות. בכל מקום שבו היה צריך לבחור, צביקה פוגל, איתמר בן גביר, גברתי היושבת בראש, תמיד בחרתם בפנייה אל הקיצון, אל התהום, אל השוליים. תמיד. חוק שבו אפשר לגזור על אדם מוות בלי הרשעה פה אחד? שני שופטים ירשיעו את האדם, אחד יזכה אותו, או ירשיע אותו בעבירה פחותה, ועדיין הוא יילקח אל הגרדום, זה צדק בעיניכם? זו קדושת החיים שלימדה אותנו מסורת ישראל? גזר דין בלי הרשעה פה אחד? עוצמה יהודית? חרפה יהודית, זה מה שאתם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תגיד לי רגע, גלעד - -

גלעד קריב (העבודה):

הצעת החוק הזו, הצעת החוק הזו - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

- - מה ביקשה אסתר המלכה לעשות? היא לא יהודייה? אסתר המלכה לא יהודייה בשבילך?

גלעד קריב (העבודה):

הצעת החוק הזו, הצעת החוק הזו - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

איך אתה מסתדר עם זה?

גלעד קריב (העבודה):

אחרי זה אני אסביר לך איך אני מסתכל על זה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני יודעת איך אתה מסתכל על זה.

גלעד קריב (העבודה):

הצעת החוק הזו, הצעת החוק הזו - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

היא כנראה לא יהודייה מספיק בשבילך.

גלעד קריב (העבודה):

את הקרבה שלכם לחג הפורים כולנו זוכרים. כולנו זוכרים איזו תמונה תלה איתמר בן גביר בסלון ביתו, שם הוא חינך את ילדיו, תמונה של טרוריסט יהודי, רוצח המונים, שחילל את מערת המכפלה. כולנו זוכרים איפה איתמר בן גביר נהג לקרוא את מגילת אסתר, שאת מדברת עליה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתה רוצה לדבר עליה?

גלעד קריב (העבודה):

מגילת אסתר שאת מדברת עליה, איתמר בן גביר קרא אותה בקברו של הטרוריסט ברוך גולדשטיין, וזו הזדמנות טובה להזכיר שהחוק הבזוי שלכם מכיל גזר דין מוות על טרוריסטים ערבים אבל לא על טרוריסטים יהודים. אצלכם ברוך גולדשטיין הוא רופא צדיק. אז היום זה לא מתיישב טוב עם התדמית החדשה של איתמר בן גביר, העורך דין, מלך האולפנים, חביב הקהל. אבל על מי אתם עובדים? התמונה של ברוך גולדשטיין לא תלויה על קיר ביתו, אבל היא אצלו בבית, והוא ממשיך לגדל את ילדיו על ברכי אותה תורה מופרעת ששלחה את הטרוריסט הזה לרצוח חפים מפשע. רק לפני ימים אחדים עמד כאן חבר הכנסת קרויזר, איש סיעתך, ואמר: אין ילדים חפים מפשע בג'נין. אז אתם לא צאצאי ברוך גולדשטיין? אתם לא ממשיכי דרכו? הוא, המנוול, הנבלה הטרוריסטית, חשב שאין חפים מפשע במערת המכפלה באותו בוקר של חג הפורים ונכנס עם רובה אוטומטי וקצר 20 מתפללים חפים מפשע, כי אין חפים מפשע בחברון הערבית, ויצחק קרויזר עומד פה ואומר: אין ילדים חפים מפשע בג'נין. אתם קוראים לעצמכם יהודים? אתם מנסים לומר לנו שאיתמר בן גביר הוא משהו אחר, הוא לא מאיר כהנא בדיוק, הוא לא ברוך גולדשטיין, אבל החוק הזה, כמו הדברים של קרויזר, מפילים את המסכה מעל פניכם, חבורה של כהניסטים, ממשיכי דרכו של ברוך גולדשטיין, אבירי האין-חפים-מפשע, לא בחברון, לא בג'נין, לא ברמאללה, וכן, בתוך הלב אתם חושבים שאין חפים מפשע גם בכפר קאסם ובשפרעם ובאום אל-פחם וביפו ובחיפה ובעכו, כי ערבי הוא ערבי הוא ערבי, והוא לעולם לא חף מפשע. ואת מדברת איתי על יהדות?

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא פשוט.

גלעד קריב (העבודה):

את מדברת איתי על יהדות? הצעת חוק שגוזרת גזר דין מוות על טרוריסטים רק בגלל ההשתייכות הלאומית שלהם - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אמרת שזה לא יהודי.

גלעד קריב (העבודה):

ואת הטרוריסט היהודי - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אז תתייחס למה אני שאלתי, אל תהיה דמגוג.

גלעד קריב (העבודה):

- - ואת הטרוריסט היהודי לא שולחת אל חבל התלייה. הצעת החוק הזו לא קובעת - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

עוד לא ענית לי על השאלה.

גלעד קריב (העבודה):

אנחנו לא בשעה של שאילתות.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בסדר, אבל אתה התייחסת לפורים, אז גם אני מתייחסת לפורים.

גלעד קריב (העבודה):

את לא בשעת שאילתות, ואני, את התשובות שלי נתתי לך חודשים, חודשים, כשישבתי איתכם בוועדה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא, לא נתת. על השאלה הזאת לא ענית – איך זה מתכתב עם מוסריות - -

גלעד קריב (העבודה):

כן, איך זה מתכתב.

היו"ר לימור סון הר מלך:

- - איך הדרישה של אסתר המלכה מתכתבת עם האי-מוסריות שלך?

גלעד קריב (העבודה):

אני לא איתך בשיעור תורה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אה.

גלעד קריב (העבודה):

אני לא איתך בשיעור תורה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתה דיברת על פורים.

גלעד קריב (העבודה):

אבל תלכי ללמוד את הגמרא, שאומרת כמה דברים - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

כן, מה היא אומרת?

גלעד קריב (העבודה):

- - על מגילת אסתר.

היו"ר לימור סון הר מלך:

איזו גמרא זאת?

גלעד קריב (העבודה):

שתורה אחת לומר שבמגילת אסתר כתוב שאת בניו של המן תלו על העץ, אבל הגמרא אומרת: מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק.

היו"ר לימור סון הר מלך:

מה עם ה-75,000?

גלעד קריב (העבודה):

עזבי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

מה הקשר?

גלעד קריב (העבודה):

תעזבי, את לא תבחרי בי כחברותא שלך ואני לא אבחר בך, וזה בסדר.

היו"ר לימור סון הר מלך:

כשאין תשובות - - -

גלעד קריב (העבודה):

כי היהדות שלי לא פוגשת ביהדות שלך.

היו"ר לימור סון הר מלך:

כשאין תשובות טובות.

גלעד קריב (העבודה):

כי היהדות שלי מעמידה במרכז את קדושת החיים. אבל אנחנו נמשיך. באנו אליכם, אמרנו: תכניסו בלשון החוק אמירה מפורשת שלא יוטל גזר דין מוות על קטינים ועל אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית. סירבתם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אם הם רצחו?

גלעד קריב (העבודה):

סירבתם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אם הם רצחו ושפכו דם?

גלעד קריב (העבודה):

שמעתם?

היו"ר לימור סון הר מלך:

נכון, חד-משמעית.

גלעד קריב (העבודה):

שמעתם את היושבת-ראש?

היו"ר לימור סון הר מלך:

חד-משמעית. אחת דינם למות.

גלעד קריב (העבודה):

אם אדם עם מוגבלות קוגניטיבית רצח, שיעלה לגרדום.

היו"ר לימור סון הר מלך:

נכון.

גלעד קריב (העבודה):

אלה פניה של היהדות מבית המדרש של ברוך גולדשטיין, מאיר כהנא ואיתמר בן גביר. אדם עם מוגבלות קוגניטיבית יעלה לגרדום. כסדום הייתם, לעמורה דמיתם, תלמידי ברוך גולדשטיין. הצעת החוק הזו מייצרת הבחנה דרמטית בין הדין בבתי הדין הצבאיים ביהודה ושומרון לבין המצב המשפטי בבתי המשפט הריבוניים של מדינת ישראל, מייצרת שתי מערכות נפרדות של משפט שמנוהלות על ידי אותה מדינה. אתם רוצים להחיל את החוק הישראלי ביהודה ושומרון רק באותם דברים שנוחים לכם, רק באותם דברים שמבססים את העליונות היהודית, לא בדברים שקשורים לצדק, למשפט ולשוויון. הצעת החוק הזו מעניקה לשר הביטחון דריסת רגל בתוך מערכת המשפט. הוא יקבע בנוהל, כאילו אנחנו מדינה עם משטר צבאי, באיזה בית משפט יידון עניינו של נאשם. לא שר המשפטים, לא תקנות באישור הכנסת, לא מבחן הזיקות שנקבעה בפסיקה – שר הביטחון הוא זה שיחליט אם מדינת ישראל תגיש כתב אישום בבית משפט ישראלי או בבית דין צבאי ביהודה ושומרון. השתגענו? אנחנו צפון קוריאה? אנחנו טורקיה? ואתם אפילו לא רואים, לא רואים את הביזיון ולא מריחים את הסירחון, וכל החבורה החנפנית מוכרת לכם את עקרונות היסוד של מערכת משפט במדינה מתוקנת כי דרעי הגנב רוצה עוד 800 מיליון שקל, וביבי המושחת רוצה עוד כמה חודשים לסדר חנינה, וסמוטריץ' לא יודע מה לעשות עם העובדה שהוא לא עובר את אחוז החסימה. ברית מושחתים, ברית קנאים, ברית בריונים, ברית של עובדי אלילים. לשקר שהוצג כאן – הינה חבר הכנסת רוטמן, אתה באולם. יושב-ראש ועדת החוקה, עמיתך חבר הכנסת צביקה פוגל עלה לכאן, כולו מגונדר, והודיע שמי שאומר שהחוק הזה לא חל על מחבלי הנוח'בה הוא שקרן.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

זה לא נכון. החוק לא חל על מחבלי הנוח'בה.

גלעד קריב (העבודה):

שמעתם, אזרחי ישראל?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

היה שם סעיף, הם הורידו אותו.

גלעד קריב (העבודה):

החוק הזה לא חל על מחבלי הנוח'בה, אבל זה מפריע לאיתמר בן גביר ולצביקה פוגל לשקר לכם, אזרחי ישראל? ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהיא זירת קרב מדממת בין הקואליציה לאופוזיציה בעניין הזה של העמדה לדין של לוחמי הנוח'בה, עבדה ביחד. סליחה, צודקת השרה סטרוק, של מחבלי הנוח'בה הארורים, לא לוחמי נוח'בה. מחבלי הנוח'בה הרצחניים, הארורים, השפלים. ועדת החוקה, למרות כל מה שקרה בה בין קואליציה לאופוזיציה, בעניין הזה של להביא לדין צדק את אותם רוצחים שפלים עבדה ביחד, ותביא לפה חוק שתואם עם צה"ל ועם מערכת המשפט. כי יש דברים שהם מעל המחלוקות, והבאת רוצחי בארי, ניר עוז, אופקים, שדרות, פסטיבל הנובה, לדין צדק, זו משימה של כולנו. אבל לאיתמר בן גביר ולצביקה פוגל אין בעיה לבוא לכאן, ועל גב זכרם של הרוגי שמחת תורה לשקר לאזרחי ישראל כאילו החוק הזה חל על מחבלי הנוח'בה המתועבים. לאיזה שפל מדרגה אתה מגיע, צביקה? אתה הרי הסרת את הסעיף שקשור במחבלי הנוח'בה מהצעת החוק. איזו בושה. ומעל הכול, אזרחי ישראל צריכים לדעת שבהצעת החוק השפלה הזו הוכנס סעיף שכובל את ידיה, כובל את ידיה של ממשלת ישראל בניהול משא ומתן על שחרור אזרחים ישראלים שנחטפו על ידי ארגוני טרור רצחניים. אתם מבינים? הסיעה והמפלגה שחבריה הצביעו פעם אחרי פעם נגד עסקאות החזרת חטופים, שאנשיה התנגדו אפילו לעסקה הראשונה, שבה הוחזרו תינוקות וילדים – הם הצביעו נגד – וגם אחרי מאות ימים, שהאחים והאחיות שלנו הוכו, הורעבו, הוטרדו ונאנסו במנהרות החמאס, שנבנו בכסף שנתניהו העביר להם, גם אז החבורה הזו הצביעה נגד מצוות פדיון שבויים, ואת מדברת איתי על יהדות? את מדברת איתי על יהדות? כל המאחר בפדיון שבויים, כאילו שופך דמים – הלכה מפורשת. נגד העסקה הראשונה, נגד העסקה השנייה - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חצי מן האמת, חצי מן האמת גרועה מן האמת.

גלעד קריב (העבודה):

- - נגד העסקה השלישית. נגד העסקה הראשונה, נגד העסקה השנייה, נגד העסקה השלישית. רציתם להשאיר שם בידי חיות האדם הללו ילדים בני חמש ושש. הצבעתם נגד העסקה הראשונה כשאתם הייתם בקבינט שתחת אחריותו קרה אסון, ועכשיו? ככלב השב אל קיאו, ככלב השב אל קיאו אתם מכניסים סעיף בהצעת החוק שכובל את ידי הממשלה בניהול משא ומתן עתידי לשחרור חטופים. הרצחתם וגם ירשתם?

היו"ר לימור סון הר מלך:

כי אנחנו לא רוצים שיהיו עוד חטופים.

גלעד קריב (העבודה):

שטות מוחלטת.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בניגוד אליך, אנחנו לא רוצים שיהיו עוד חטופים.

גלעד קריב (העבודה):

שטות מוחלטת. איפה? איפה בהסכמים הקואליציוניים, שעברת עליהם, הזכרת את המילה חמאס?

היו"ר לימור סון הר מלך:

בניגוד אליך ולדומיך, אנחנו לא רוצים שיהיו עוד חטופים - - -

גלעד קריב (העבודה):

אני שואל אותך, איפה - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

זה בדיוק מה שיקרה.

גלעד קריב (העבודה):

- - איפה הכנסתם בהסכמים הקואליציוניים את עצירת המימון לחמאס? שקרנים. נכנסתם לממשלה שמימנה בכל חודש את החמאס. לא דרשתם לעצור את זה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

דמגוג.

גלעד קריב (העבודה):

עכשיו אתם מבקשים למנוע עסקאות שחרור חטופים בעתיד. איזה מעשה נבלה. איזה מעשה נבלה. כמה? לאיזה שפל מדרגה תרדו?

היו"ר לימור סון הר מלך:

תמשיך לצעוק.

גלעד קריב (העבודה):

מיליוני אזרחי ישראל ענדו את הסיכה הזו, סיכת החטופים הצהובה, על דש בגדם. אנשי ימין ואנשי שמאל, בני עמנו ואזרחי ישראל שאינם יהודים, יהודים בכל רחבי העולם, אוהבי ישראל שאינם יהודים בכל העולם, שמו את הסיכה הצהובה על דש בגדם. אבל אתם, במוח המעוות שלכם, ראיתם בסיכה הזו הזדמנות לקמפיין. כשאנחנו הורדנו את הסיכה הצהובה, בא תלמיד של ברוך גולדשטיין וחילק פה סיכות צהובות של חבל תלייה, סיכות חטופים הפוכות. עד לאן תביאו את חרפתכם? סיכות של מוות ותאוות נקם, עם הסיכות הללו אתם הולכים כאן היום. אז אני, גברתי היושבת-ראש, גברת "אין חפים מפשע", אני, ביום הזה, אחזיר את הסיכה הצהובה, סיכת החטופים אל דש בגדי. אתם תסתובבו כאן בבית עם סיכה הצהובה בצורת חבל תלייה. אני אחזיר את הסיכה, את הסיכה שמעידה על כך שקדושת החיים זו המתנה הגדולה שהעניקה תורת ישראל לאנושות כולה - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

זו קדושת החיים.

גלעד קריב (העבודה):

- - לא סיכת חבל המוות.

היו"ר לימור סון הר מלך:

זו קדושת החיים. זו קדושת החיים.

גלעד קריב (העבודה):

קדושת החיים מול תאוות הנקם והמוות, לא קדושת החיים. קדושת החיים לא מעניינת אתכם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

זו קדושת החיים והאחריות מול חוסר האחריות של האנשים שלך ושכמוך.

גלעד קריב (העבודה):

קדושת החיים לא מעניינת אתכם. אם קדושת החיים מעניינת אתכם, הייתם נאבקים באמת ברציחות, שמפילות אזרחים במדינת ישראל כקורבנות, בהרוגי תאונות הדרכים, בנשים שנרצחות בבית. דם, דם זורם - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

תם זמנך.

גלעד קריב (העבודה):

בטח - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

תם זמנך.

גלעד קריב (העבודה):

תני לי את זמנך.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תם זמנך.

גלעד קריב (העבודה):

לא, תם זמנכם, אנשי נקם ומוות.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תם זמנך. אני מבקשת להוריד אותו.

גלעד קריב (העבודה):

וזו סיכה ישראלית, סיכת החטופים - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

להוריד את חבר הכנסת קריב מהדוכן. תם זמנך.

גלעד קריב (העבודה):

- - ולא סיכת הגרדום הבזויה שלכם, תלמידיו של הטרוריסט והרוצח ברוך גולדשטיין.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תם זמנך. בבקשה להוריד את חבר הכנסת גלעד קריב.

היו"ר לימור סון הר מלך:

שמענו מספיק את דברי ההבל.

גלעד קריב (העבודה):

שמענו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני המזכיר, זה הפרוטוקול, שיושבת-ראש ישיבה תאמר דברים - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתה אמרת דברים הרבה יותר חמורים במהלך הדברים שלך.

גלעד קריב (העבודה):

אם את לא יכולה להיות יושבת-ראש, תרדי מהבמה. חצופה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תמשיך לצעוק.

גלעד קריב (העבודה):

אם את לא יודעת מה הכללים של הבית הזה, אל תהיי יושבת-ראש. מתערבת.

היו"ר לימור סון הר מלך:

טוב, תודה רבה. בבקשה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לפנות אלייך, היושבת-ראש. אני חושב שחרגת מהסמכויות שהתפקיד מעניק לך, והדברים שאמרת כלפי הדובר, כלפי חבר הכנסת קריב, היו מיותרים, שלא על פי הכללים. אולי אפילו אפשר לייצר השוואה בין החוק שאת מעודדת אותו, החוק הפרוע, הלא-קונסנסואלי, לבין ההתנהלות הזאת. חלק גדול, חלק משמעותי מהרגשת הקבס מהחוק ומצורת הגשתו אלה המניעים שעומדים מאחוריו ומבטאים פער עצום בין העקרונות שמנחים את מציעי החוק הקונקרטי הזה, לא מפני שהוא עוסק בעונש מוות למחבלים, אלא משום שיש בו זלזול, כמעט שאט נפש מנורמות אנושיות מקובלות בעולם, ויש בו משום החתרנות נגד התפיסה הציונית הבסיסית של השתלבות ישראל בעמים, הגישה ההיסטורית המהותית שהביאה את העם היהודי לצאת מקיפאון של מאות ואלפי שנים בגולה ולמרוד במציאות שבה עמים אחרים מכתיבים לנו את ההיסטוריה שלנו. אמרנו: אנחנו משתלבים. אנחנו עולים על במת ההיסטוריה כדי לקחת חלק באירוע הבין-לאומי, בהיסטוריה הבין-לאומית. אנחנו רוצים להיות חלק מהפעילות הזאת ואנחנו רוצים להשתלב בה, עם הייחודיות שלנו, עם הגאווה על התרומה האנושית והתרבותית שהיא מבטאת. ברשותכם, אני רוצה לקרוא לכם את דבריו של הרב בני לאו, הרב בני לאו, שכתב את דבריו אלינו. אני חושב שהם נכונים כדי לגעת בעוצמת הוויכוח, עוצמת ההתלבטות האמיתית, הרצינית, שקיימת כאשר עוסקים במפגש בין ביטחון, דין וצדק ומוסר. אם כן, אומר הרב בני לאו: "את דבריי אני מפנה למחוקקים שעומדים להצביע על הצעת חוק עונש מוות למחבלים." כותרת המשנה: "אל נא, אחיי, תרעו". "חז"ל לימדו אותנו לשקול תמיד שכר מצווה כנגד הפסדה. המצווה לחוקק חוקים טובים שיקדמו את מדינת ישראל בכל התחומים כוללת גם חובת המחוקק לתת כוח למערכות המשפט והביטחון במלחמתם באויבים. "החקיקה שמונחת על שולחן הכנסת באה מתוך תחושת צורך להרתעה ממשית של מחבלים. עסקאות שחרור מחבלים אל מול חטופים גרמו לתסכול ולהבנה שעונשי מאסר עולם אינם מרתיעים את שונאי ישראל, הפועלים מתוך ידיעה שלאחר תקופה נוחה בכלא הם ישוחררו כגיבורים. מתוך ארגז הכלים של מדינה חפצת חיים נשלף הנשק הישן של עונש מוות לאלה שידיהם ספוגות בדם יהודים. הלגיטימציה היהודית לשימוש בנשק הקטלני הזה נמצאת, בקלות יחסית, בארון הספרים היהודי, מהתנ"ך ועד לפוסקי זמננו. "התורה קובעת כבר בספר בראשית ש'שֹפך דם האדם באדם דמו יִשפך כי בצלם אלהים עשה את האדם'. דווקא בשל קדושת החיים והיותו של האדם צלם אלוהים, מי שרצח וחילל את צלם האל שבאדם איבד את הזכות להגנה שמושג זה מעניק. "הרמב"ם פוסק בהלכות מלכים ומלחמותיהם שכשהמציאות הביטחונית דורשת זאת אזי הריבון מוסמך לפעול בנחישות ללא המגבלות הרגילות של סדרי הדין בסנהדרין: 'כל ההורג נפשות שלא בראיה ברורה ובלא התראה, אפילו בעד אחד, או שונא שהרג בשגגה, יש למלך רשות להורגו ולתקן העולם כפי מה שהשעה צריכה'. בהלכה זו מדגיש הרמב"ם כי במקרה שכזה על הריבון לנקוט אמצעים מחמירים, ואינו צריך לחשוש מהגדרות של 'בית דין חובלנית': 'והורג רבים ביום אחד ותולה ומניחן תלויים ימים רבים להטיל אימה ולשבר יד רשעי העולם'. עד כאן החלק של המצווה להילחם בכל הכוח נגד שונאי ישראל. "על הגדרתם של המחבלים כבני מוות איני חולק. כל בן דעת מבין שלמחבלים המתועבים אין זכות קיום בעולם, והמוסר הטבעי שלנו מוכרח להסכים עם הכמיהה למיגורם מן העולם. אני לא עסוק בשאלת זכות החיים של המחבלים אלא הרבה יותר במחיר שיגבה מאיתנו החוק המוצע הזה: שכר מצווה כנגד הפסדה". זה בדיוק השקלא והטריא שצריך לבצע במקרה הזה. "אני מבקש להאיר כמה נקודות שבהן אנו, כחברה הישראלית, נימצא ניזוקים בחקיקה הזו. 1. הרתעה. כל מהלך החקיקה נולד מתוך התסכול של כישלון ההרתעה בכלים הנוכחיים, עונשי כלא ואפילו בתנאים מופחתים. אבל הקשבה דרוכה לקולות אנשי הביטחון ואנשי מודיעין המכירים את דופק החיים של ארגוני הטרור ואת סל ערכיהם, מלמדת אותי שיש ויכוח ממשי ועמוק של המומחים לגבי האפקטיביות של עונש מוות למחבלים. לדעת חלק מראשי המערכת, אין כאן כלל אלמנט של הרתעה. המחבלים באים עם הילת שהיד על ראשם, עוד לפני שיוצאים לבצע את זממם. כוח האמונה שלהם בדרך כלל גדול, וערך החיים כל כך קטן, אז כל החקיקה שתכליתה הרתעה, מבוססת על ספק גדול". אני שב ומציין את העובדה שעמדת שב"כ הייתה עקבית נגד הצעת חוק ככלל, כל שכן ההצעה הקונקרטית הזאת. והיא אכן השתנתה, כנראה עם שינוי ראש השב"כ. יש סבירות גבוהה מאוד שהארגון מבחינה מקצועית לא שלם עם כך. הנימוק השני: "מדינה קטלנית – אנחנו נמצאים בימי מלחמה ומתפללים להצלחת ראשי המדינה וראשי מערכת הביטחון בהתמדתם להדוף את האיום הקיומי למרחקים. אבל המציאות מלמדת אותנו שהטרור המוסלמי לא ייעלם מן העולם. דור שלם מתחנך בעזה וביו"ש על שנאת ישראל ועל החיוב הדתי שלהם להילחם נגד היהודים ומדינתם. המצווה שלנו להשכים ולהרוג את המחבלים הקמים להורגנו היא פשוטה ומוסרית. זו עבודתם של מערכות ההגנה והלחימה. אבל ברגע שעברנו משלב המלחמה לשלב המשפט והכרעת הדין, הכדור עובר למגרש אחר. עונש מוות במערכת משפט יכול להיות לגיטימי, אבל יש לו נזק שעלול לזהם את נפש האומה כולה. לא מדובר על תליית מחבל אחד ב-70 שנה" – בפרפרזה על אותה סנהדרין קטלנית – "ואפילו לא אחד בשנה. תקדים אייכמן הוא סיפור אחד בדור. כאן מדובר על תלייה שעלולה להתנהל כמעט כדבר שבשגרה לכל מי שנתפס בפעולת טרור. האם אנחנו מבקשים לייצר מערך תליינות יהודי? על כל תלוי יגיעו עוד עשרה שהידים, ואז מה? האם המחוקק לא רואה איך תוך שנים ספורות הופכת ישראל למדינה קטלנית? מיהו השופט שיכריע את דינם של המחבלים למוות בתלייה? האם בית דין צבאי שעליו מופקד שופט זוטר יעמיס על כתפיו את דרגות התליין בשם האומה כולה? וכמה ייהרגו בטעות, שתמיד עלולה להתרחש במערכת משפט?" המשך דבריו של הרב בני לאו. נימוק שלישי: "בין דם לדם – המחוקק מבהיר היטב שכל עניינו במלחמה מול הטרור נגד מדינת ישראל - - - אבל מה אם יימצא יהודי המסכן את מדינת ישראל, מרגל למען בצע כסף או רוצח המונים או את בני עמו? האם החוק יחול עליו? בין שורות החוק מבצבצת תחושה מחרידה שהמחוקק לא מכיר בשוויון ערך האדם". ועוד מוסיף הרב בני לאו: "להגביה את קומת ישראל". המצווה שלנו תהיה לקויה אם אנחנו נבצע או נקבל את הצעת החוק הזאת, גברתי היושבת-ראש. אני מזכיר שתלויה ועומדת הצעת חוק אחרת, קונסנסואלית, ומן הדין לדון בה ברצינות, ולדחות את הצעת החוק הזאת. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

גברתי היושבת בראש, גברתי השרה, חברי הכנסת הרבים שנמצאים פה – האמת, אני לא צריך אותם. יש לי את השמות שלהם על הכיסאות, וגם כשאני אדבר אליהם, אני אסתכל על השם. זה כאילו הם נמצאים פה. אני אתחיל ואני אגיד, גברתי השרה, שאני משתתף בצערכם הגדול. אין כאב גדול מזה. ולמרות ההבדלים האידיאולוגיים והפוליטיים, אנחנו בני אדם, והכאב הוא גדול. אני ממש משתתף בצערך. אתמול עברנו פה לילה שנוגע לכל אזרח במדינת ישראל – תקציב המדינה. בסוף, תקציב המדינה זה עוגה שמחולקת להרבה מאוד חלקים במדינת ישראל. זה דבר מאוד מאוד מורכב לעשות תקציב. הייתה פה שמחה גדולה מאוד של הקואליציה. אני ישבתי פה כשנפוליאון סמוטריץ' עמד ונתן פה נאום חוצב להבות כמה המצב הכלכלי במדינת ישראל פשוט יוצא דופן לטובה, כמה האזרחים במדינת ישראל מאושרים כלכלית, כמה המצב במדינת ישראל הוא באמת יוצא דופן מכל העולם, ואצלנו הכול מצוין. ישבתי והסתכלתי עליו ואמרתי: כמה בן אדם יכול להיות מנותק? כמה אתה יכול להיות מנותק? הרי אני נמצא בשטח, אני גם גר בעיר שיש בה שוק מאוד גדול, ואני רואה בדיוק בעיניים מה קורה לאזרחים באמת. אז אני קיבלתי אתמול דוח, ואני אקריא לכם כמה נתונים מהדוח הזה, שתבינו כמה נפוליאון סמוטריץ' מנותק מהשטח ומנותק ממדינת ישראל. במדינת ישראל יש כ-2 מיליון בני אדם מתחת לקו העוני, 2 מיליון בני אדם מתחת לקו העוני, ומתוכם 880,000 ילדים מתחת לקו העוני ו-150,000 אזרחים ותיקים, אנשים שמסיימים את חייהם בעוד כמה שנים, ואין להם כסף לקנות תרופה, לקנות אוכל, לנסוע בתחבורה ציבורית. היום זה חינם, אבל עד עכשיו לא יכלו לעשות את זה. אין להם אפשרות לחיות חיים נורמליים. 150,000 אזרחים ותיקים מתחת לקו העוני. אחד מתוך שלושה ילדים בישראל חי בלי ביטחון תזונתי. אתם מבינים את הנתון הזה? אחד מתוך שלושה ילדים במדינת ישראל חי בלי ביטחון תזונתי. זה אומר שלא יודעים מתי יאכלו בשר, לא יודעים מתי תהיה ארוחת צוהריים. אחד מתוך שלושה. ועומד פה נפוליאון סמוטריץ' ומדבר איתנו על הבורסה, ומדבר איתנו על המניות, ומדבר איתנו באמת על האנשים עשו, יעשו והכסף רץ בשבילם. אבל איפה אותם 2 מיליון אזרחים שחיים מתחת לקו העוני במדינת ישראל? איפה אחד מתוך שלושה ילדים שחי בלי ביטחון תזונתי? אלה מספרים מזעזעים, מספרים שאי-אפשר לשבת, לקרוא אותם, ואחרי זה לעלות לפה ולהגיד כמה מדינת ישראל משופעת בכסף וכמה טוב לאזרחים. הרי בסוף יושבים האזרחים בבית, מסתכלים בטלוויזיה, רואים את שר האוצר נפוליאון סמוטריץ' עומד פה ואומרים: איך זה קשור אליי? איך המניות שעולות או לא עולות קשורות אליי כאזרח? איך התמונות האהו של אנשים שמגיעים לשוק בסוף היום, בשעה 18:00, ורוצים לקנות בחצי מחיר, או אוספים מהרצפה – איך זה נוגע אליי, הנושא של המניות? איך נושא המניות עולה או נוגע בילד שהולך לבית הספר ואין לו סנדוויץ''? איך זה נוגע אליו? אז התשובה היא שזה לא נוגע אליו. התשובה על מה שאמר אתמול נפוליאון סמוטריץ', והתקציב שאתם הצבעתם עליו, חברי הקואליציה – כמו שאמרתי בשבועיים האחרונים ואני אמשיך להגיד: זו גנבה. זו גנבה. זו גנבה. אתם גנבתם את הכסף של אזרחי ישראל לסקטורים מסוימים, לאנשים מסוימים, ודווקא אותם אנשים הם לא אלה שנושאים בנטל. הם לא אלה שתורמים לכלכלה הישראלית. כל הסיפורים שאתם מספרים, זה הכול בבל"ת, דברים שהם שקר. הגנבה של הכסף תשאיר את אותם 2 מיליון אזרחים עניים. רק יגדילו את הפער. את יודעת, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, לפני שנה העבירו פה בכנסת, ממש בתשואות ובמחיאות כפיים, את הרשות למאבק עוני; אני לא יודע איך זה נקרא בדיוק. כמה פעמים היא נפגשה מאז, את יודעת? אפס, אפס פגישות. אפס פגישות של הרשות שצריכה לטפל בעוני. ואתם העברתם את זה, חברי הקואליציה. זה עולה כסף למדינה, יש שם תקנים, יש שם חברי דירקטוריון, יש שם אנשים שמקורבים למפלגה כזאת או אחרת, אבל לעשות למען האזרחים? נאדה, כלום, גורנישט. 2 מיליון אזרחים במדינת ישראל מתחת לקו העוני. הקמתם רשות שצריכה לטפל בנושא העוני. קרה עם זה משהו? לא, שום דבר. למה? כי זה לא מעניין אף אחד. האנשים שבאמת אין להם, שנמצאים בפריפריה, באמת בקצוות של מדינת ישראל, הם אלה שבאים ומצביעים ליכוד, ליכוד, ליכוד, כל הזמן, ליכוד כל הזמן, לא משנה. תיתן להם סטירה, אל תיתן להם תקציבים, תקצץ כסף בצפון, 5 מיליארד שקלים שהיו צריכים להיות למיגון הצפון משכתם, לקחתם למקומות אחרים – אותם אנשים ילכו לקלפי, ומה הם יצביעו? מח"ל, מח"ל, מח"ל. אני לא מבין את זה. אני פשוט לא מבין את זה. לא מבין את זה. לא דואגים לכם בספורט, לא בתרבות, לא בחינוך, לא במקומות עבודה, לא בבריאות, כלום, ואתם בסוף תצביעו מח"ל. אין לי הסבר לדבר הזה, פשוט לא יכול להסביר את זה. לא יכול להסביר את זה. את יודעת, לפני שלושה חודשים היה דיון אצלי בוועדת הספורט, היה דיון בנושא כל ההחזרה של הספורט בצפון. טיפלנו בקריית שמונה, במגרש, בעמותות, באגודות. עלה מנכ"ל משרד הספורט, ושאל אותו שאלה מחזיק תיק הספורט בקריית שמונה: למה שר הספורט לא מגיע אלינו? למה מיקי זוהר לא מגיע לצפון? אני חשבתי שזאת בדיחה. גם אני שאלתי: מה, יכול להיות שמיום תחילת המלחמה שר התרבות והספורט מיקי זוהר לא הגיע לצפון? והתשובה הייתה: כן, לא הגיע לצפון. שר התרבות והספורט של מדינת ישראל - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

אל תלך למי לא הגיע, תלך למי שהגיע, וסרלאוף.

סימון דוידסון (יש עתיד):

וסרלאוף עושה את העבודה שלו, וכל הכבוד לו על זה. תדע לך שזה ששר התרבות והספורט – שזה חינוך בלתי פורמלי, שזה לדאוג לילדים לפעילות אחרי הצוהריים, שזה להחזיר אגודת פאר קריית שמונה לפעילות, שזה להחזיר את החיים קצת לאנשים שם, שבאמת רוצים שלילדים שלהם יהיה טוב – לא מגיע לקריית שמונה. אין ביזיון גדול מזה. אין ביזיון גדול מזה.

רם בן ברק (יש עתיד):

ראש הממשלה היה בקריית שמונה? היה אצל בני ביטון בדימונה כדי שימשיכו להצביע לו בדימונה, זה מה שהוא עשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תשמע, ראש הממשלה, אני יודע דבר אחד: האנשים האלה באמת לא מעניינים אותו. האנשים האלו לא מעניינים אותו. הוא מנותק.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

עשיתי שבתות בצפון - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

יכול להיות שאת היית, אני לא יודע. השרה סטרוק, אני לא רציתי – את יודעת, היום אני עדין איתך – אני לא רציתי לדבר על המשרד שלך ועל המאות מיליונים.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

זה תפקידי. אני את - - - המיליונים ליישובי הצפון, כי מגיע להם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני רואה מה קורה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

פשוט תעקוב קצת - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

השרה סטרוק, לעשות שבת בקריית שמונה זה יפה מאוד ונחמד, ובסוף אנחנו שומעים את ראש העיר קריית שמונה זועק מדמו על המצב של קריית שמונה. אני הייתי בקריית שמונה לא פעם, לא פעמיים, לא שלוש ולא ארבע, ואני יודע מה קורה בקריית שמונה. אני יודע מה מצב החינוך, התרבות, הספורט, החינוך הבלתי-פורמלי – נמצא בקרשים. זאת האמת, מה לעשות. היא תיקח לי את הזמן, יש לי עוד דקה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני רק אומרת, קח את דבריך חזרה. עשיתי שבתות ביישובי הצפון - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני אקח את דבריי בחזרה כשאתם תחזירו את הכסף לאנשים שמגיע להם במדינת ישראל. כשאתם תחזירו את הכסף למשפחות המילואים, כשתחזירו את הפקקטה כסף לבייביסיטר למשפחות המילואים, אני אגיד לכם שאני חוזר בי מדבריי. עד אז, אני לא חוזר בי ממילה שאני אומר, ואני אגיד עוד אלף פעמים שאתם גנבים. כל אחד ואחד שנמצא פה גנבים. אתם גנבתם את הכסף של האנשים שבאמת מגיע להם. גנבתם. אני אעשה אלף שבתות. מה זה עוזר? מה זה עוזר? אני רוצה לדבר בחצי דקה על המעונות. מעונות היום של מדינת ישראל – אני מרים עשרה דגלים אדומים, לא פעם ראשונה, לא פעם שנייה, ועשינו את זה גם בוועדות – לפני קריסה, ולא תהיה דרך חזרה. אם אותם מעונות יום לא יקבלו עכשיו במתווה פיצוי שיצליח להשאיר אותם בחיים – זה אומר המטפלות, הסייעות, זה אומר הארנונה והשכירות של אותם גנים – אותם גנים פרטיים לא יחזרו לפעילות. אני אגיד לכם בעשר שניות, 80% מהגנים במדינת ישראל וממעונות היום הם פרטיים, 80% פרטיים, 20% של המדינה. למי דואגים עכשיו? ל-20% של המדינה. 80% שדואגים לילדים שלנו, לנכדים שלנו, גם שלך וגם שלי, לא יהיו בחיים אם הם לא יקבלו פיצוי. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה, לרשותך עשר דקות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. שלום לשרה ולחברי הכנסת שנמצאים כאן. היום אנחנו דנים בהצעת חוק עונש מוות למחבלים, ולהבנתי זה חוק שמצעיד אותנו עוד צעד לאיראניזציה של מדינת ישראל. זה חוק פשוט רע, ואני אנסה לשכנע את גברתי למה החוק הזה הוא רע. זה מצטרף כמובן לזה שלא חלף שבוע - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חסר סיכוי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הינה, תקשיבי, תקשיבי לטיעונים שלי, גברתי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא, לא. לא אותי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל אולי, את יודעת. באמת, לא חלף שבוע מאז אישרתם כאן את החוק להוספת סמכויות אזרחיות לבתי הדין הרבניים, בדרך למדינת הלכה, כמובן, ועכשיו החוק הזה. הוא חוק שמזכיר דיקטטורות ומשטרים אפלים של מדינות עולם שלישי. אבל אני רוצה להגיד ולספר לציבור מה לא אמרתם לציבור. לא אמרתם לציבור שעונש המוות בחוק הזה לא חל על מחבלי הנוח'בות. החוק הזה לא חל על מחבלי הנוח'בות, לא על אלה שאנסו - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

היישום שלו על מחבלי הנוח'בות יהיה דרך החוק הזה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לא, לא.

היו"ר לימור סון הר מלך:

היישום יהיה בחוק, כולם יודעים את זה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

החוק הזה לא חל על מחבלי הנוח'בות, לא חל על אלה שאנסו וטבחו ורצחו אותנו ב-7 באוקטובר. הוא פשוט לא חל. מה שעוד לא אמרתם לציבור הוא שבוועדת החוקה מקודם בימים אלה חוק עונש מוות למחבלי הנוח'בות של 7 באוקטובר. זה חוק חשוב וצודק, חוק שזוכה לתמיכה רחבה גם של הקואליציה וגם של האופוזיציה. הוא יובא לאישור הכנסת ממש בקרוב. אז החוק שלכם לא חל על מחבלי הנוח'בה. מה שעוד לא אמרתם לציבור הוא שהחוק יחול רק על ערביי יהודה ושומרון. הוא לא יחול על אזרחים אחרים במדינה, לא על מחבלים ערבים ממזרח ירושלים, לא על טרוריסטים מעזה, ובטח לא על טרוריסטים יהודים. החוק הזה חל רק על ערביי יהודה ושומרון. מה שעוד לא אמרתם לציבור – שאישור החוק הוא בעצם מתנה לחמאס. זה בדיוק מה שחמאס רצה, שיוקיעו אותנו ממדינות העולם, שידירו אותנו מהעולם המערבי, שנקרוס לתוך עצמנו, שנאבד את המוסר ואת הערכים שלנו. מה שעוד לא אמרתם לציבור הוא שקיים כבר עונש מוות בישראל, בחוק העונשין, בחוק השיפוט הצבאי, בחוק עשיית דין בנאצים, ממש כמו שהוצא להורג הצורר הנאצי אייכמן. מה שלא אמרתם לציבור הוא שהסכנה האמיתית היא שעונש המוות הזה יוביל בדיוק להפך – הוא יכול לייצר תסיסה אלימה, עין תחת עין, כי זאת התרבות. אז זה מה שיהיה. הוא יעשה בדיוק ההפך, הוא לא ירתיע. מה שעוד לא אמרתם לציבור הוא שכמעט כל הדמוקרטיות הליברליות ברחבי העולם הוציאו את עונש המוות מספר החוקים שלהן. במעט מאוד מדינות שאינן דיקטטורות, שאינן דיקטטורות, יש עונש מוות. נכון להיום זה קיים ביפן, בסינגפור ובחלק מהמדינות בארצות הברית. אבל גם במדינות האלה מוציאים להורג את אזרחי המדינה שלהם, לא את מי שלא אזרחים של המדינה. בשונה מאותן מדינות דמוקרטיות שאם הן מוציאות להורג, הן מוציאות להורג את אזרחיהן. מה שלא אמרתם לציבור הוא שמדינת ישראל תפר מחויבויות בין-לאומיות רבות, הן בדיני זכויות אדם והן בדיני מלחמה; שהחוק הזה מנוגד לסעיף 75 באמנת ז'נבה, והיא יסכן בצווי הסגרה ומשפט בין-לאומי את כל חיילי צה"ל ואת כל הפוליטיקאים במדינת ישראל. מה שלא אמרתם לציבור הוא שהחוק הוא פופוליסטי, הוא לא מוסרי, הוא לא שוויוני. אין שוויון בפני החוק. חוק לא חוקתי בעליל, שככל הנראה ייפסל על ידי בג"ץ, ואתם יודעים שהוא ייפסל על ידי בג"ץ. מה שלא אמרתם לציבור הוא שהחוק מטיל עונש מוות כענישת חובה, תוך פגיעה בשיקול הדעת של השופטים. השופטים חייבים לגזור דין מוות, ענישת חובה רק על רוצחים שאינם ישראלים, גרים ביהודה ושומרון והרגו מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל. עונש מוות גזעני, מפלה ולא שוויוני, שגוזר על הנאשם לא בשל האחריות למעשה – שוב, למשל, החוק של הנוח'בות שמקודם – אלא בשל הזהות הלאומית שלו וזהותו של הקורבן. זאת הזיקה. דרך מתוחכמת להגן על טרוריסטים יהודים, אולי כי הם עשויים להיות מקורבים למפלגה שמקדמת את החוק. מה שלא אמרתם לציבור – שהחוק פוגע בזכות הערעור ואינו מאפשר חנינה או המתקת העונש; שגזר הדין יצטרך להיות מבוצע תוך 90 ימים בתלייה; שהחוק מאפשר גזר דין שלא בהחלטה פה אחד של השופטים הצבאיים, ואפילו מקל את הקריטריונים ומאפשר לקצינים זוטרים להתמנות לשופטים צבאיים. אני רוצה לומר שאני לא מקנאה בלוחם שב"ס, בשוטר, שיצטרך לשחרר את חבל התלייה. ואני לא רוצה שהוא יהיה הבן שלי, אני לא רוצה שזה יהיה הבן שלי או הבת שלי שישחררו את חבל התלייה. מה שלא אמרתם לציבור הוא הסיבה האמיתית שבגינה אתם מבקשים לחוקק את החוק הזה: זאת רק נקמנות גזענית בכסות של פרוצדורה חוקית. מה שלא אמרתם לציבור זה שבן גביר יודע ומודע לכל מה שאמרתי. אתם יודעים את זה, אבל הוא החליט ללבות את האש, לעבות את הקיטוב בחברה, להדליק את השטח, והוועדה לביטחון לאומי יישרה קו ונכנסה לאמוק של חקיקה בעת מלחמה, בזמן הזה, למרות התנגדות של הייעוץ המשפטי, וכמובן, כל הגורמים הרלוונטיים ומשרדי הממשלה הרלוונטיים. ורווח נוסף, על הדרך, של הוועדה לביטחון לאומי: שלא תהיה ביקורת ציבורית. מדוע הוועדה לא עוסקת בשלל הבעיות שנוגעות באמת לתחום האחריות שלה? למשל, לפקח על המשטרה שעוצרת מפגינים רק כי בא לה, או לטפל בחוסר היכולת לתת מענה לפרוטקשן, לפשיעה הגואה ולרציחות בחברה הערבית. כי זה מה שקורה כשראש הממשלה ממנה עבריין מורשע לשר לביטחון לאומי ונותן לו רוח גבית למרות שברור לו שהוא מפר את הסכם ניגוד העניינים שלו. זה מה שקורה כשראש הממשלה מאפשר לבן גביר לפקח על עצמו במסווה פיקטיבי של ועדה בכנסת. אתם מדברים גבוהה-גבוהה על מאבק בטרור, אבל הטרור לא באמת מעניין אתכם. כל מה שאתם מבקשים לעשות באמצעות החקיקה הזו, החקיקה הגרועה הזו, זה לקרב את מדינת ישראל צעד נוסף לחזון כהניסטי, צעד נוסף אל עבר גזענות ממוסדת, מקדשת מוות. אני עם כהניסטים אין לי שיח, לא מדברת, אז אני פונה אל כל חברי הקואליציה מהליכוד ומהמפלגות החרדיות. אתם יודעים שזה חוק לא יהודי, חוק לא מוסרי, חוק שיבאיש את שמה של המדינה, שיזרע פילוג והרס. חברי הקואליציה, חבריי, זה הרגע שלכם לצעוד קדימה ולומר: די. אתם לא עובדים אצל בן גביר. אל תיתנו להם לבלבל אתכם. נכון, צריך להיאבק בטרור בכל דרך, אבל החוק הזה רק יתדלק את הטרור, יפגע במעמדה של מדינת ישראל, במעמד הבין-לאומי, בעוצמתה המוסרית, בקשרים הבין-לאומיים, יקרב אותנו לחזון של ספרטה מבודדת. אני רוצה לצטט. אתמול פורסם ברשתות פוסט של הרב בני לאו בעקבות החוק. אז בזמן שנותר לי, אני רוצה לצטט קטע מהפוסט שלו. "אל נא אחיי תרעו בליל הסדר" – וזה ציטוט שלו מלא - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

מישהו כבר קרא את זה פה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

- - "בליל הסדר נשב כולנו ונקרא את הפסוק: 'וירעו אותנו המצרים'. על פי פשוטו, אומר הפסוק שהמצרים הרעו לנו. אבל ניתן לקרוא את הפסוק לא בהקשר לרעה שעשו המצרים אלא ברעה שחלחלה לתוכנו. שהמגע עם הרוע הצרוף הזה הפך אותנו לאסוננו לרעים. המלחמה בטרור לא מאפשרת לנו להתנהל בפנטזיות של עמים ניטרליים. אנחנו בסכנת חיים, וכמדינה ריבונית, מוכרחים להילחם ברוע ולמגר אותו ככל האפשר. אבל אוי לנו אם נאמץ את החייתיות של האויב, את האלימות המתפרצת ואת הזילות של ערך החיים. "המשפטים הפופולריים שנשמעים שוב ושוב כמו 'זו השפה היחידה שהם מבינים', לא מעצימים אותנו אלא הופכים אותנו על פנינו לגרועים שבאויבים. התורה שלנו מלאת חיים, האומה שלנו חפצת חיים. את זירת המוות נשמור לטריטוריה של המלחמה ואת גרדומי התלייה נרחיק ממרחבי החיים שלנו למען הדורות הבאים".

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. יש לך עוד 40 שניות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אני רוצה לומר משהו על התרגיל המסריח של הקואליציה אתמול בלילה. מאשימים ברשתות את האופוזיציה שהיא הצביעה בעד. נראה לי שהציבור התבלבל. בכל מקרה היה רוב לקואליציה. בכל מקרה הם גנבו את הקופה הציבורית בעוד כ-0.5 מיליארד שקלים בעבור משתמטים חרדים. בכל מקרה זה היה עובר. זה שהצבענו בטעות עם הקואליציה על הוספת תקציב לחרדים, למוסדות החינוך החרדיים, כעוקף כנסת, כעוקף ועדת כספים – אוקיי, זו טעות, אולי טכנית. הרוב היה קיים לקואליציה, אז שלא נתבלבל, המחטף הוא של הקואליציה, הגנבה היא של הקואליציה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, לרשותך עשר דקות.

רם בן ברק (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי היושבת בראש. חבריי חברי הכנסת – זאת אומרת מטי והשרה סטרוק. כל השאר אינם.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

רם בן ברק (יש עתיד):

אני צוחק, אבל אנחנו חיים בתקופה לא מצחיקה. אנחנו חיים בתקופה מאוד מאוד מאתגרת. לפני שאגע בחוק עצמו, אני רוצה להתייחס לאירוע של הגנבה, האירוע שבו משפחת קואליציית פשע מתנהגת בדיוק כמו משפחת פשע. בערמומיות ובתחמנות הם הצליחו להכניס את הסעיף – שנפסל אגב על ידי הייעוץ המשפטי לכנסת בוועדת הכספים – הצליחו להכניס אותו ולבלבל אותנו. אנחנו, בחוסר תשומת לב, הצבענו עם הקואליציה על העברת כספים מאיתנו. כשאני אומר "איתנו", זה כל האנשים ההגונים, שמשרתים ומשלמים מיסים ושולחים את הילדים שלהם לצבא וכורעים תחת הנטל. הצלחנו לקחת 450 מיליון שקל, אם אני זוכר את המספר הנכון והמדויק, בסוף ככה זה יוצא, ולהעביר אותו למוסדות חרדיים שאינם מלמדים ליבה. ואז אריה דרעי יבוא לבית הכנסת, וכולם יגידו לו: וואו, אריה, הרב דרעי, איזה אישיות רבת-מעלה אתה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הוא לא רב. בהשכלתו הוא לא רב.

רם בן ברק (יש עתיד):

הוא לא רב. חבר הכנסת דרעי, איזו אישיות רבת-מעלה אתה. איך הצלחת לקחת מהחילונים האלה, מאלה שמשלמים את המיסים, איך הצלחת לגנוב מהם עוד 450 מיליון שקל ולהעביר אותם למוסדות שלנו, המוסדות שייצרו תלמידים וילדים שבעוד 17 שנים, בעוד 15 שנים, הם לא ידעו מתמטיקה, הם לא ידעו אנגלית והם יהיו נטל על החברה, מפני שאנחנו מעודדים בורות. המדינה היחידה בעולם שמתקצבת בורות ולא מתקצבת התקדמות. אז כולם יטפחו לו על השכם, וכל הפושעים האלה יהיו מבסוטים. אחרי זה כמובן זה ייפסל על ידי הייעוץ המשפטי, כי זה לא היה אמור להיות שם. אז זה לגבי הגנבה הזאת שהייתה כאן אתמול בלילה. דבר שני, אני רוצה לדבר על עונש מוות למחבלים. אני, מעניין אותי לדעת, האם הציבור יודע שעונש המוות הזה לא חל על הנוח'בות? האם הציבור יודע שעונש המוות הזה בכלל לא חל על מחבלים אלא על מחבלים מאוד מאוד ספציפיים, כאלה שגרים ביהודה ושומרון? האם הוא מבין את המשמעויות של החוק הזה, שהשב"כ מתנגד לו, למרות שאתם אומרים שהוא תומך בו? הוא מתנגד לו במתכונת הזאת. שמערכת המשפט מתנגדת לו? רוב הציבור תומך בעונש מוות למחבלים, אבל הוא לא תומך בחוק הזה. חוק איום ונורא. חוק שבו אין אפשרות לערער. זה החוק היחיד בעולם שבו עונש מוות מוטל ללא הסכמה של כל השופטים. מספיק שיהיה רוב, לא משנה איזה רוב. אתם מודעים לעניין הזה? אתם מודעים לעניין הזה שאם יהיה חס וחלילה טרוריסט, מחבל ערבי, עם תעודת זהות כחולה, שירצח משפחה שלמה, ישרוף אותה, זה לא יחול עליו, כי הוא לא בתוך החוק הזה? שלא לומר שאם יהיה איזה יהודי שייכנס למסגד ויהרוג 40 מתפללים מוסלמים, החוק הזה לא יחול עליו, כי הוא יהודי. אתם מבינים את המשמעות הזאת שיש חוק לערבים ביהודה ושומרון ויש חוק אחר לכלל הציבור שמדינת ישראל אחראית לו? אתם מבינים איך זה נתפס בעולם? מה זה אומר עליכם? אני אגיד לכם מה זה אומר: זה אומר שהחמאס ניצח אותנו. הוא ניצח אותנו כי איבדנו את כל הערכים שלנו; הוא ניצח אותנו כי אנחנו מתחילים להתנהג כמוהם, לצערי הרב. שונאים ונוקמים. עכשיו אני, אין ליבי על מחבלים. אני מניח שמכל מי שיושב כאן, אני יכול לקחת על עצמי יותר אנשים שסיימתי את חייהם בגלל שהם היו טרוריסטים, בטח יותר מהשר בן גביר, בטח יותר מהשר סמוטריץ' ובטח יותר מרוב חבריהם לסיעה. אני לא מתגאה בזה, אגב. זה אירוע קשה, לקחת חיים של בן אדם. אבל לבוא לכאן, השרים האלה, שלא עשו צבא, או שעשו צבא של ג'ובניקים, והם הולכים עם סיכה של חבל תלייה על דש מעילם, ורוצים לתלות אנשים בלי שיש להם אפשרות לערער – זו המדינה שאנחנו רוצים לחיות בה? אין מדינה כזאת בעולם. אה, יש. איראן. באיראן אין זכות ערעור למי שנידון למוות. באיראן אין מתן חנינה למי שנידון למוות. באיראן מספיק איזה שופט במשפט שדה שיוציא מישהו להורג. האם אנחנו איראן? האם אנחנו חמאס? אני ראיתי את המכתב שכתב בועז ביסמוט לרמטכ"ל, על זה שהוא השעה את הגדוד – שבמקרה הוא של נצח יהודה – מפעילות מבצעית בגלל האירוע שהיה עם כתבי ה-CNN. הוא כותב לו: אתה פוגע ברוח צה"ל, או משהו כזה. אני רוצה להגיד מכאן לרמטכ"ל: אתה שומר על רוח צה"ל. אתה שומר על הערכים של צה"ל. צה"ל הוא לא פלנגה. צה"ל הוא לא איזשהן פלוגות כאלה ואחרות ששייכות לשר כזה או אחר ממפלגה כזאת או אחרת. ובכלל, אני אגיד לכם, מה קרה לנו? אני דיברתי היום עם שני אנשי ליכוד על עונש המוות למחבלים. שניהם אמרו לי שהם מתנגדים לחוק. שאלתי: אז למה אתם תומכים בו אם אתם מתנגדים? אני בטוח שבליכוד 50% מתנגדים לחוק הזה, כך אני מהמר, אני לא יודע. שניים שדיברתי איתם אמרו לי שהם מתנגדים. אגב, גם בתוך הסיעה של סמוטריץ' יש אנשים שאני יודע שהם מתנגדים לחוק הזה כמו שהוא כתוב. רוב הכנסת מתנגדת לחוק הזה, כי רוב הכנסת היא לא עדר מובל, אבל היא כן עדר מפוחד. למה הוא מפוחד? למה אנחנו לא הצלחנו להפיל את הממשלה הזאת? כי יש כאן מפלגות שאחת תלויה בשנייה ואחת מתגמלת את השנייה. הם מחלקים כאן כספים בכמויות מטורפות. למי? אחד לשני: אתה תיתן לי, אני אתן לך; אתה תצביע איתי, אני אצביע איתך. שום דבר הוא לא ערכי, שום דבר הוא לא מוסרי. שום דבר כאן לא על איזה שהוא בסיס שהמדינה שלנו קמה עליו. הכול אינטרסים צרים: אתה תיתן לי להקים חוות של - - -

קריאה:

רם בן ברק (יש עתיד):

בסדר גמור. אני עושה כל מה שאת אומרת לי, רק שתדעי לך. כל מה שאת אומרת לי, אני עושה. ככה גדלתי. בבית אני עושה מה שאשתי אומרת לי; במליאה אני עושה מה שנטע אומרת לי; כשהייתי בלשכה, עשיתי מה שקורל אמרה לי. ככה אני, איש שעושה מה שנשים אומרות לו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני מוסיפה לך עוד זמן.

רם בן ברק (יש עתיד):

ואחרי זה אומרים: איך לא הצלחתם להפיל אותם? איך נצליח להפיל את סמוטריץ', שתלוי בבן גביר, שתלוי בגפני, כשגפני תלוי בסמוטריץ', שתלוי בבן גביר, כדי שכל אחד יקבל את מה שהוא רוצה, את שוד הקופה הציבורית? אז אנחנו נותנים לסמוטריץ' לבנות חוות. כבר 200 חוות, נכון? גברתי, כמה חוות נבנו בשנתיים האחרונות? 200 חוות, נכון?

היו"ר לימור סון הר מלך:

יותר.

רם בן ברק (יש עתיד):

קצת יותר. חלקן עדיין לא חוקיות.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

זה הפוך, אבל.

רם בן ברק (יש עתיד):

סליחה, אני מתנצל. השרה סטרוק, אני מתנצל שלא פניתי אליך. הינה, בונת החוות.

היו"ר לימור סון הר מלך:

נכון, תחמיא לה.

רם בן ברק (יש עתיד):

השרה שחיה בתקופת הנס הגדול של חוות. חלקן עדיין לא חוקיות, אבל אנחנו נעשה אותן חוקיות, לא צריך לדאוג. ובינתיים מה יקרה? בינתיים, בכל פעם שיש שלוש חוות, עוד גדוד של חיילים צריך לשמור עליהן. מי אלה החיילים? המילואימניקים שלנו, שלכם, של כולם. הם ישמרו עם החוות. ואיפה הם לא ישמרו? אה, יהיו פחות שומרים על הגבול עם עזה; יהיו פחות שומרים על הגבול עם ירדן; יהיה פחות חיילים בלבנון. למה? כי השרה סטרוק חיה בתקופת נס, היא מקימה חוות. קודם מקימה ואחרי זה מכשירה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אחרי זה תעברו. תעברו - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

כן, נכון. הם, עם הריינג'רים. בדרך, כשהם נוסעים עם הריינג'ר לשרוף איזה כפר פלסטיני ולשרוף איזשהם בתים ומכוניות – את זה את מעלימה, נכון? בדרך הם גם שומרים על הביטחון שלנו. נו, תעשו לי טובה. הייתה כאן פגישה על הפרעות ביהודה ושומרון, על הטרוריסטים היהודים ביהודה ושומרון. סוף-סוף הייתה ישיבה בממשלה, בקבינט. הם ישבו, וזה צעק על זה, וזה צעק על זה. אחד אמר: צריך להחזיר את המעצרים המינהליים, והוא צודק. השני אמר: אתה לא תלמד אותי, תתעסק בחקלאות. ככה נראה הקבינט שלנו. בסוף הם החליטו להוסיף 136 מיליון שקל להילחם בתופעה. אני שואל אתכן, גברתי היושבת בראש וגברתי השרה: כסף חסר לטפל בתופעה, או שמא חסר רצון לטפל בתופעה? לא חסר כסף. אני ראיתי איך פיזרתם את ההפגנה בהבימה. זה נראה לגיטימי שאותה שהפגינה נגד מלחמה – לא משנה אם אני תומך בה או לא תומך בה, אבל אני תומך בזכות המחאה. איך פיזרתם אותה? קחו את השוטרים האלה ותתפסו את המחבלים היהודים שגורמים לנו נזק לא ישוער בכל מה שקשור למעמד שלנו בעולם ובכל מה שקשור לערכים היהודיים שלנו. ולכן, אני אומר לכל אותם עיתונאים שאתמול התפעלו מהתרגיל המוצלח של דרעי את נתניהו את חנוך מלביצקי – איך הצלחנו להביא 450 מיליון שקלים. למי? יושב-ראש ועדת הכספים עמד כאן רק אתמול על הדוכן, איפה שאני עומד עכשיו, ואמר: מה אתם מדברים? מי צריך בכלל את לימודי הליבה? הם צריכים להתמקד בלימוד תורה. אנחנו לא רוצים שילמדו ליבה, אנחנו רוצים אותם, זה יחזק אותנו. אבל אני לא מתפלא, גברתי היושבת-ראש. אני לא זוכר ישיבה עם הרמטכ"ל. את בטח זוכרת, כשהיית בוועדת החוץ והביטחון בתחילת הדרך שלך, כשהיית צעירה ויפה – ואת עדיין צעירה ויפה – אני זוכר אותך עומדת בישיבה הזאת ואומרת לרמטכ"ל שלא צריך את ארצות הברית, לא צריך אף אחד; צריך חייל עם קסדה ואמונה ורובה - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

בתחילת המלחמה. לא, אמרתי - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

- - צריך חייל עם רובה, קסדה ואמונה בשביל לנצח את אויבנו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אחרי 7 באוקטובר. זה לא אני אמרתי, אבל לא משנה, אתה מצטט מישהו אחר. אני לא מתנגדת לאמירה.

רם בן ברק (יש עתיד):

את אמרת את זה. זאת אומרת, אני לא מתפלא שאתם באמת חושבים שאם יהיו לנו חיילים עם כיפות וקסדות, מעל הכיפה תהיה קסדה ובעיקר תהיה אמונה, זאת אומרת שהוא יהיה יהודי מאמין, אנחנו לא צריכים אף אחד.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני חושבת שיש משמעות גדולה.

רם בן ברק (יש עתיד):

לא את אלה שלומדים ולא את הטייסים ולא את האקדמיה שלנו ולא את הקדמה שלנו ולא את כלכלת ההייטק שלנו. אנחנו לא צריכים אף אחד, אנחנו צריכים חיילים מאמינים. עכשיו, החיילים המאמינים, אגב, הם חיילים מעולים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא אמרתי. אמרתי שזה חשוב. נכון.

רם בן ברק (יש עתיד):

אין קשר בין האמונה ליכולת שלך להיות חיילת טובה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני דיברתי על הרוח. אני חושבת שהחיילים שלנו, הניצחונות שלנו מגיעים – וגם אתה תסכים איתי - -

רם בן ברק (יש עתיד):

הציונות הדתית - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

- - היא גבורת הרוח של הלוחמים שלנו, שאין כמוה.

רם בן ברק (יש עתיד):

את רואה? הרוח של החיילים שלנו, גם של חיילי הציונות הדתית וגם של החילונים, נכון?

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא אמרתי שלא צריך את זה. זה לצד זה, צריך את הכול. אבל לצד זה, הדבר שבאמת מוביל לניצחון זה לא הדברים האלה אלא גבורת הרוח ועוז הרוח של הלוחמים שלנו.

רם בן ברק (יש עתיד):

גבורת הרוח? האמונה. בזכות האמונה אנחנו ננצח.

היו"ר לימור סון הר מלך:

נכון. נכון.

רם בן ברק (יש עתיד):

אני לא מתווכח איתך. אבל כן, זה טוב שארצות הברית תיתן לנו קצת פגזים וקצת טילים וחלפים למטוסים, רצוי, נוסף לאמונה, שזה גם - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני אמרתי מה הדבר המרכזי. בעיניי, זה הדבר המרכזי שמוביל אותנו לניצחון.

רם בן ברק (יש עתיד):

ויכולתי כמובן להמשיך ולהמשיך ולהמשיך.

היו"ר לימור סון הר מלך:

התייחסתי כי התייחסת אליי, דיברת.

רם בן ברק (יש עתיד):

הכול בסדר. יכולתי להמשיך ולהמשיך בשביל להסביר לכם שהקואליציה הזאת מחזיקה מעמד אבל בדרך היא מחרבת את הממשלה. תודה רבה לכם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, 30 דקות לרשותך.

נאור שירי (יש עתיד):

הפתק הזה הוא גם לי? אוקיי, אני מבקש פתקים אישיים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

34 דקות? אני צוחקת.

נאור שירי (יש עתיד):

מה שיגידו, אני יודע? גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מניח שכל מי שעלה לפה התייחס לליל האפיקומן אתמול. יש לי כאילו – אתם בעננים: מבצע הביפרים, רמי, מחוויר לעומת מבצע האפיקומן אתמול. ואללה, אנשים הולכים פה באורות. אפילו האריה שאהב תות הגיע – הלוא הוא אריה דרעי – הגיע במיוחד לבצע ולפקח מקרוב, in zone, על מבצע האפיקומן. כל הכבוד. כל הכבוד לכם. אני באמת שמח שאתמול, תחת החקיקה המטורפת, הצליחו לעשות אתמול דברים מדהימים. אתם גם צוחקים וזחוחים ועומדים מבסוטים עם החוברות על כלום, כלאם פאדי. אגורה אחת לא תגיע. לא תוכלו להשתמש באגורה אחת, לא תוכלו, מה לעשות? בין ששמתם ברזרבה, בין שהצלחתם להעביר אתמול מהרזרבה לסעיף תקציבי, עדיין לא תוכלו לעשות שימוש בכסף. כך יצא, מבצע אפיקומן כשל, אבל בסדר, אני נותן לכם את 20 שעות התהילה שלכם. באמת, אחרי תכנון כל כך קפדני, שבו עבדתם על כולם, ממנכ"ל משרד האוצר ועל כל השדרה המקצועית של משרד האוצר, הייעוץ המשפטי של הכנסת, הייעוץ המשפטי של הממשלה – מבצע האפיקומן המזהיר, שייכנס לספרי ההיסטוריה ב-20 שעות הקרובות לפחות, כשל, אבל יאללה, בסדר, זורמים. אגב, רמי, בגלל ששאלת, אני יודע שלא ידעת את מה שאני הולך לומר לך. כל הכספים שהועברו אתמול הולכים כל-כולם לטובתנו. אני יודע שהמחשבה שלך היא אחרת, אבל אתה סתם חמוץ, כמו שאמר אחד לפניי. אתה סתם חמוץ. אתה כרגיל רואה פקקים, הוא רואה מחלפים; הוא חי במעצמה תחבורתית, אתה עומד בפקקים. האמת, אתה נוסע בפקקים. הכסף שעבר אתמול בצורה מדהימה ילך כל-כולו לקו העימות, ומה שתעשו עם הכסף הזה –נכון, גברתי השרה וגברתי, סגנית שר החוץ, שאני אפגע בך קצת; מאוד מוערכת בעיניי. אכלת אותה, זהו. הלך הפריימריז בליכוד הלא-קיים. כל-כולו - - -

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

נאור שירי (יש עתיד):

כן, אני יודע. בגלל זה הרשיתי לעצמי. כל-כולו ילך להפגות בקו העימות. את ליל הסדר, תושבי ותושבות הצפון, אתם לא תעשו במקלטים. הממשלה כולה סידרה לכם נופשון מיוחד – ליל הסדר וגם חול המועד – במקום במקלטים, שתעשו אימוני ספרינטים למקלטים, אתם כולכם תבלו בבתי מלון, כיאה למדינה חפצת חיים. היא דואגת קודם כול חלשים, קודם כול לפריפריה. גם אם זה אומר שהם עובדים על כולנו, הם דואגים בסוף לחלשים. הפרטנרים המושלמים שלכם, שאתמול העברתם להם כספים – שימי לב, גברתי היושבת-ראש, שימו לב מה הם אמרו. איפה רשמתי את זה? אדון סגן שר התקשורת במדינת ישראל רואה בי, כן? ציטוט מילה במילה: "ישראל - -

רם בן ברק (יש עתיד):

מי זה סגן השר?

נאור שירי (יש עתיד):

אייכלר. "- - ישראל היא מדינת אויב". ואללה, לא ידעתי. הייתי בטוח קטר. יום כן, יום לא, היום במקרה כן. "ישראל היא מדינת אויב". "החילונים הם בהמות אדם". גם, לא ידעתי. לא רק שאני בהמת אדם – זה אגב לא מסתדר לי מבחינת האבולוציה של חיות ובהמות – בהמת אדם וחיות דו-רגליות. טוב, קודם כול, אם אני הולך על שתיים, תודה רבה, אייכלר.

רם בן ברק (יש עתיד):

אבל לא כשרים, כי אנחנו לא מפריסים פרסה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא בטוח, אבל הלכות הכשרות זה בדיון הבא. פה אנחנו בהלכות החבלול, קשירת חבלים שמונה אינץ' ודשים כאלה מגניבים. אלה הפרטנרים שאתמול התגאיתם שעשיתם את המהלך שחמט, אני לא יודע, בארבעה מהלכים. כל הכבוד, מבצע אפיקומן צלח. אייכלר יקבל את הכסף. המוסדות שלו מלמדים מתמטיקה, אנגלית, מדעים. כל הליבה נהייתה פה ממש גנאי. עמד פה אתמול יו"ר ועדת הכספים ואני לא יודע, לימדו אותי קצת שיו"ר ועדת הכספים זה תפקיד שמודע למאזן ולחשיבות הכלכלית של מדינת ישראל. סתם. אבל אני כאמור כשלתי טוטלית בלימודי האזרחות אל מול מה שקורה פה בפועל. הוא עומד פה וצורח עלינו: מה לכם ולליבה? הוא מתגאה בזה שהוא אמר שאין שום צורך בלימודי ליבה, זה overrated, בעודו משתמש ב-overrated, שזה חלק מהליבה, אז לשנייה היה לי דיסוננס קוגניטיבי, כי שנייה אני שומע אנגלית, ואז אומרים לי שהאנגלית לא חשובה. אבל נעזוב את זה בצד. בן אדם שיש לו איזו אחריות לגבי המדיניות הפיסקלית במדינת ישראל, שקשור לכלכלת ישראל, אומר שאין שום חשיבות למדעים, מתמטיקה, אנגלית. נצר לעם ההשכלה. "עמה" השכלה אולי. הנצר של שפינוזה, איינשטיין, פרויד, עם שקידש השכלה, קריאה, בסביבה אנאלפביתית, שנים על גבי שנים. קידשתם השכלה. קידשנו השכלה. זה מה נהיה מאיתנו: מקדשים בורות, כסילות וחוסר תעסוקה ועוד מממנים את זה.

רם בן ברק (יש עתיד):

אבל מצביעים. כך אתה גורם לזה שהרבה אנשים יהיו תלויים בך בקצבאות.

נאור שירי (יש עתיד):

המבצע הטעה את כולנו. וואו, מה עשו? תאמיני לי, אני עד עכשיו נפעם, איזה מדהימים אתם. 110 קולות. הצלחתם להשיג את זה. וואו, זה שינה את פני ההיסטוריה, באמת. יושבים עלינו גדולי ההיסטוריה שעודדו השכלה ומסתכלים ואומרים - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

נאור, אתה חושב שתורה זה בורות וכסילות?

נאור שירי (יש עתיד):

לא. תודה רבה על השאלה והחידוד. אני לא חושב שתורה זה כסילות. אתם חושבים שאנחנו חושבים את זה. כל ביקורת שמשמיעים עליכם, אתם ישר אומרים: אתם שונאים תורה. שונאים. לא. לא.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא, אני שאלתי.

נאור שירי (יש עתיד):

יהושע בן גמלא עודד השכלה במאה הראשונה. הוא לא שנא תנ"ך או שנא תורה. הוא לא. הוא אמר: היא לגמרי יכולה להיות משלימה להשכלה, לעבודה. עזבי את ראשית הציונות, עוד נדבר על זה, על כיבוש העבודה, כיבוש השפה. עזבי. גדולי עם ישראל עודדו השכלה. הם אמרו: אל תלמדו תורה? "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך", נכון? שכחתי מי - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

זו לא דוגמה טובה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא?

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא.

נאור שירי (יש עתיד):

בסדר.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אבל הרבי מלובביץ' יכול להיות דוגמה טובה.

נאור שירי (יש עתיד):

יש עוד הרבה דוגמאות אחרות. אין לי שום בעיה שתשבי ותלמדי תורה כל חייך. ממתי זה פוסל עבודה? איזו מדינה תהיה לנו פה - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אנחנו לא חושבים - - -

נאור שירי (יש עתיד):

איזו מדינה תהיה לנו פה כש-30%, 40% יהיו מובטלים? היום, בחברה החרדית – מספרים נטו, זה קשה לשמוע. בסוף אנחנו עושים את הטבלאות האלה, לא אני, מכוני מחקר של הממשלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אבל יש עלייה בתעסוקת נשים חרדיות. זה נכון?

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, רגע. אני אתייחס לכול. אבל יש 50% אבטלה אצל – הגברים החרדים. את צודקת, יש עלייה בתעסוקת נשים. וואו, כל הכבוד. אני יודע שזה בניגוד. כל הכבוד, כל הכבוד לכם. אגב, הממשלה הזו קיצצה 50 מיליון שקלים בעידוד תעסוקה לגברים חרדים. למה צריך לעודד תעסוקה?

היו"ר לימור סון הר מלך:

אבל היא עודדה תעסוקה של נשים חרדיות.

נאור שירי (יש עתיד):

היא לא עודדה. לא נכון.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בוודאי שכן.

נאור שירי (יש עתיד):

על מקומן של הנשים בחברה החרדית, זה בפיליבסטר אחר. יש לי הרבה מה לומר על זה. זה רק מוכיח שהאירוע הזה אפשרי, הטכנולוגיה קיימת. אפשר ללמוד תורה ואפשר לעבוד. משק הבית החרדי היום במדינת ישראל - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

נשים לא חייבות ללמוד.

נאור שירי (יש עתיד):

ברור שהן יכולות. ברור. גאונים. אנחנו מחשיבים אותם חברה, זה מה שהם לא מבינים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

יש תהליכים מבורכים, נכון?

נאור שירי (יש עתיד):

כשאנחנו זועקים שאתם מובטלים זה לא כי אנחנו רעים אליכם אלא כי אנחנו רוצים אתכם. אתם פשוט לא מצליחים להבין את זה. יש לכם פה איזו תקרת בטון מבוזנטת שאתם פשוט מסרבים להבין שאנחנו לא נגדכם. אנחנו רוצים אתכם כשותפים. אתם לא מבינים את זה. לא את ספציפית. אבל אם נחזור למספרים. משק בית חרדי מייצר גירעון למדינת ישראל של 120,000 שקלים בשנה. משק בית חילוני מייצר פלוס של 16,000. משק בית ערבי היום מייצר 60,000 גירעון. אלה המספרים. בסוף, כשאתם מתהדרים ב-800 מיליון שקלים, בעשרות מיליארדים שהולכים לבנות ישובים, לבנות חוות, לקנות ריינג'רים, כל השימושים הבזויים – בעיניי, אבל זה כבר עניין של מדיניות – מהכסף שאתם לוקחים, זה מישראל העובדת. יש בתקציב מדינת ישראל סעיף של 10 מיליארד שקלים לצמצום הגירעון - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני מזכירה לך שגם יהודה ושומרון זו ישראל העובדת.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא אמרתי. אמרתי יהודה ושומרון?

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא, אתה אמרת שזה כספים בזויים, שהולכים - -

נאור שירי (יש עתיד):

בעיניי. זה העניין של - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אבל אתה אמרת שזה מגיע מישראל העובדת, אז ישראל העובדת זה גם המתיישבים ביהודה ושומרון.

נאור שירי (יש עתיד):

ישראל העובדת עובדת גם ביהודה ושומרון. זה שהכספים הולכים לשם זה עניין של מדיניות. אני מקבל לגמרי, הצלחתי להבין בשלוש שנים שאתם כנראה לא יושבים אחד אל אחד, מאה ממאה על המדיניות שלי. אני מקבל את זה, אמרתי. אורית סטרוק, כשרה, עושה עבודה. אני הצעתי אותך, אני לא יודע אם שמעת – הצעתי שאת תהיי המגייסת כספים מס' 1 של העם היהודי. את מבוזבזת במשרד ההתיישבות. היכולת של אורית לקחת כספים – לשימוש הפוליטי שלך – היא חד-משמעית עולה על של כל שרי הממשלה. אני אמרתי שאת סטרטאפ. בעיניי, משרד ההתיישבות קטן עליך. אני חושב שאת לגמרי יכולה לגייס כספים לעם היהודי ולהביא לכולנו בשורה בעניין הזה. אני אומר את זה נטו כמחמאה. אבל זה עניין של מדיניות.

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

קודם כול, אתה עכשיו עושה לה פריימריז.

נאור שירי (יש עתיד):

אין פריימריז, ביטלו שם את הפריימריז. למדו משהו.

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

מה שהממשלה עשתה לאורך השנים זה - - - ההתיישבות מה שלא היה לפני - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

וגם בגליל.

רם בן ברק (יש עתיד):

שרן השכל, עם כל הכבוד, את במשרד החוץ. הממשלה הזאת, מה שהיא עשתה בארבע שנים זה להוריד את היהודים - - - בכל העולם, על מה את מדברת?

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, תשאל אותו - - -

נאור שירי (יש עתיד):

מה שתגידי. אני אישאר פה כמה שאתן רוצות. האמת ששאלתי, רם. משרד ההתיישבות, שבעיניי הולך למקומות לא נכונים – לתרבות יהודית, זהות יהודית. אתם לא צריכים להתעסק בזה. אגב, במשרד ההתיישבות יושב מנהל השולחן העגול של מינהלות הזהות היהודית. מדהים, רובדי השלטון - -

רם בן ברק (יש עתיד):

אבל תשאל את השרה, מכול התקציבים שהיא קיבלה, איזה אחוז הלך ליהודה ושומרון? איזה לגליל ואיזה - - -

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אל תשאל אותי, תשאל את מזכ"ל התנועה הקיבוצית.

רם בן ברק (יש עתיד):

מה? כמה אחוזים הלכו להתיישבות? כמה אחוזים? שרן השכל, אל תתבלבלי.

נאור שירי (יש עתיד):

ישחקו הנערים לפניי.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

תשאל את החברים שלך מהשמאל, למה לשאול אותי?

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אילו דברים אסטרטגיים? גם לצפון וגם לנגב. תשאל את האנשים שם ותשמע. ברוך השם, דברים אסטרטגיים.

נאור שירי (יש עתיד):

רמי הולך לריאיון, ואידך זיל גמור. אבל אם אני אחזור לרעיון המקורי שלי, לפני שאתם התחלתם לפתח שיחה בנוגע לתנועה הקיבוצית - - -

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

הסברתי לאן הולך הכסף – הוא הולך ברוך השם לתיקון נזקי אוסלו ביהודה ושומרון, אבל הוא הולך גם - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אבל אם תיתני לי רק להשלים משפט, או שלא.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

נאור שירי (יש עתיד):

אני אתן לך לסיים בכיף.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

ברוך השם - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אז בניגוד אולי למה שאת רגילה לשמוע, אני אומר לך גם את הדברים הטובים וגם את הדברים הרעים. אני לא רמזתי ולו במילה אחת – כל משרדי הממשלה תמיד עושים דברים טובים, חוץ ממשרדים שאני לא מבין מה הם עושים, אבל אני שם את זה בצד. כל משרד ממשלתי וכל שר יכול לבוא ולהגיד: אני עושה טוב למדינת ישראל. למה זה לא מרשים אותי? אני אגיד משפט, דבר והיפוכו: 1. אתם עושים טוב; 2. זה התפקיד שלכם. תמיד מחמיאים לשר הנגב והגליל. אני אומר: סבבה, אין לי שום בעיה עם מחמאות, אבל נשמה, זה התפקיד שלך. אני בעד לתת תמיד מחמאות והכול בסדר, אבל זה התפקיד שלך.

היו"ר לימור סון הר מלך:

כמו שאני מכירה את האיש הזה, הוא לא מצפה למחמאות. הוא עושה את זה והוא מכיר בזה שזה התפקיד שלו.

נאור שירי (יש עתיד):

הכול בסדר. לא אמרתי שהוא עושה את זה בשביל מחמאות.

היו"ר לימור סון הר מלך:

הוא פשוט עושה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא חושב שהוא עושה את זה כי הוא רוצה מחמאות. אני חושב שיחד עם זה שהוא עושה הרבה טוב, הוא גם עושה הרבה רע למדינת ישראל, אבל זו הפרספקטיבה שלי. זו הפרספקטיבה שלי. כשאני מסתכל על הלילה של אתמול – זה מצחיק לראות את השותפות האסטרטגית שיש ביניכם לבין אייכלר. אם אני אשאל אתכם – אמר את זה רמי, פשוט הייתי פה בנאום – אם נדבר על החוק הזה ואם נדבר על הרבה מאוד דברים – לא את ספציפית וגם לא את ספציפית, שלא יהיו פה אי-הבנות, וגם לא אופיר כץ, שנמצא פה, יו"ר הקואליציה' אבל בשקט, בחדרי-חדרים פה במסדרונות' אתם אומרים לנו כמה לפעמים אתם מסכימים איתנו' אם זה בנושא הגיוס, אם זה בנושא החוק הזה. הוא גם אמר את זה. בנושא החוק הזה, מלא מהקואליציה, מלא – לא אחד, לא שניים, לא שלושה – מסיעות שאני האמנתי שלא נמצא שפה משותפת, מלא נגד החוק הזה, כל אחד מהטעמים שלו. והכי מצחיק שהטיעון המנצח של אותם חברים – חברים? לא חברים כל כך – של אותם אנשים שנגד החוק הזה, על מי הם נסמכים? לא תאמיני: על בג"ץ. הם אומרים: למה אנחנו שלמים על ההצבעה הפוזיטיבית שלנו? כי אנחנו יודעים שזה ייפסל בבג"ץ.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני לא חושבת.

נאור שירי (יש עתיד):

הרבה פעמים אתם מסכימים איתנו, אבל בסוף, בשותפות האסטרטגית שלכם - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבג"ץ יהיה מאוד קשה לפסול את החוק הזה. מאוד קשה.

נאור שירי (יש עתיד):

בסדר, כל אחד והדעות שלו. אני גם שמעתי את הוויכוחים שלך עם גלעד. הוא עשה את זה טוב ממני, בטח על פרטי החוק. אני הייתי בוועדת הכספים, הוא היה - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני ממש לא התווכחתי איתו.

נאור שירי (יש עתיד):

לא. הוא התווכח חד-צדדית איתך ואת לא ענית לו בכלל. הכול היה ממש שיח חד-סטרי - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

בסוף.

נאור שירי (יש עתיד):

- - אבל לא משנה. אני אומר שבסופו של דבר אתם יושבים פה, והברית האסטרטגית שנוצרה בין הציונות, על שלל גווניה וזרמיה, לבין אייכלר, שרואה בך, גברתי, סגנית שר החוץ, בהמה דו-רגלית – אייכלר, ככה הוא רואה אותנו, אותי ואותך.

היו"ר לימור סון הר מלך:

זה ממש לא נכון.

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

מה הוא אמר? < דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מוכן לשים את האפיקומן - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

נאור, תצטט נכון.

נאור שירי (יש עתיד):

אחד לאחד, רשמתי. להראות לך? בגלל שגברתי ביקשה, הכינותי מראש, כי אני יודע שאתם אומנם מאמינים בני מאמינים, אבל איכשהו תמיד אתם לא מאמינים לי. אבל בסדר, אני מקבל את זה, והכינותי מראש את הציטוט. בבקשה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

מה, אתה מביא לי ציטוט מערוץ 12? אתה אמיתי?

נאור שירי (יש עתיד):

אוי אוי אוי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא, זה לא ייאמן. ציטוט זה עם הפרצוף של אייכלר - - -

נאור שירי (יש עתיד):

זה מערוץ 13.

היו"ר לימור סון הר מלך:

ערוץ 13, יחי ההבדל.

נאור שירי (יש עתיד):

זה בכלל פסול. אתם יודעים מה? הינה, אופיר, אחרי מבצע אפיקומן, אני נותן לכם עוד מבצע להיום. יגיע סגן שר התקשורת, יגיד: אני לא אמרתי את המילים האלה; או יגיד פינדרוס שלא השווה את האוכלוסייה הגאה במדינת ישראל לחמאס וחיזבאללה – אני עולה לבמה ומצביע בעד מבצע האפיקומנים. יש היום עוד איזה מבצע?

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד עונש מוות למחבלים?

נאור שירי (יש עתיד):

את יודעת מה? אני אשקול את הצבעתי. כנראה שלא, אבל אני מאתגר. אני אומר לכם שהוא אמר את זה. הוא גם לא הכחיש, לא יצאה שום הכחשה, אבל בסדר. זו הברית האסטרטגית בין הליכוד, שהיה לי פעם בית, לבין אייכלר. והיום, אם יש מישהו ציוני במדינת ישראל, ציוני, שרואה את הברית האסטרטגית לאורך שנים כשותפות פוליטית על מלא ואומר: אני משלם את המחיר של אייכלר ודרעי – האריה שאהב תות, והגיע אתמול להצבעה כחלק ממבצע אפיקומן – אם זו הברית האסטרטגית שאתם רואים כדבר טוב וחיוני על הפוליטיקה הישראלית – כי פה אתם מלכים, פה אתם רוב; אם אתמול היינו נופלים בפח או לא נופלים בפח, עדיין הכסף היה עובר – אם זו הברית האסטרטגית שאתם רואים לנכון, אז תפדל, מעולה. כל הכבוד לכם. תחי מדינת ישראל והעם היהודי. המלכות השלישית שלנו פה. אגב, השרה סטרוק, בגלל שהתפקיד שלך הוא לא רק התיישבות אלא גם משימות לאומיות, הינה משימה שאולי אני שם לפתחך ותגידי מה את רוצה לעשות עם זה. אתמול שמעתי את אביחי שטרן מדבר בקריית שמונה. הוא דיבר על הרבה מאוד חסרים, אבל אמר דבר אחד שאותי – לא רק אותי, עוד כמה אנשים – מה שנקרא, הדליק. האם ידעת ש-28% מתלמידי א' עד ח' בקריית שמונה לא יודעים קרוא וכתוב? עם הספר. עזבי השכלה, עזבי עבודה, עזבו את שפינוזה, Wizz, Waze. עזבו, בלי הייטק, לא טוב הייטק. היית פה כשדיברתי על זה אתמול. הינה, בבקשה, יש לך מיליארד נקודה אפס ארבע משהו, התקציב over all, כולל הרשאות להתחייב, נכון? פלוס מינוס. לא בטוח שאת יודעת, אני אומר לך: זה התקציב. אני מאתגר אותך. קחי 50, 20 מיליון שקל, ושימי שם בפרויקט שיביא עוד שנה אוכלוסייה במדינת ישראל שידעו לקרוא ולכתוב. קל. הינה, אני אצביע בעד. מבטיח לך שהאנשים שתשלחי לוועדת הכספים לא יעברו את העינוי שאנחנו עושים להם עם שאלת השאלות; אגב, לא מחזירים על הכול תשובות.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

קודם כול, כל שר עושה את תפקידו - -

נאור שירי (יש עתיד):

אה, חזרנו לזה? אין בעיה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - לבצע מעבר לתפקיד הספציפי שלו לייצר תהליכים אסטרטגיים משני מציאות - - -

נאור שירי (יש עתיד):

מה עכשיו זהות יהודית? למה אתם עושים זהות יהודית? יש תשע מינהלות לזהות יהודית. הזהות היהודית במדינת ישראל לאורך כל ההיסטוריה של 3,787 השנים שלנו – ואללה, הסתדרו בלי תשע מינהלות, הסתדרנו, הגענו עד הלום. אומנם אולם קולנוע חליפי, אבל ואללה, הסתדרנו. לא צריך תמיד זהות יהודית.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

למה אני אומרת לך את זה - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אתם כל כך חוששים לזהות יהודית.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

לך ברחוב ותשאל, תראה איזה צימאון יש לזהות יהודית. צימאון.

נאור שירי (יש עתיד):

נלך ברחוב ונשאל. אני מאתגר אותך פעם שנייה, אחרי שתעשי לי פייק צ'ק על אייכלר. אני אלך איתך ברחוב, אני אלך איתך באיזה רחוב שתרצי, ואשאל שתי שאלות, ככה מהשרוול שלי: מה בא לך יותר, מינהלת לזהות יהודית או תחבורה, רכבת קלה בעיר שלך? מה בא לך יותר, לעמוד פחות בפקקים או זהות יהודית? מה בא לך יותר, מינהלת זהות יהודית נוספת, על אף השמונה שקיימות - - -

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

נאור שירי (יש עתיד):

לא, יש שמונה מינהלות זהות יהודית, גברתי. יש לך מתחרים, ואת יודעת את זה, כי שמת שם מנהל שאמור לתכלל את שלל המינהלות לזהות יהודית. יש במשרד התרבות, יש במשרד המורשת, יש במשרד המסורת, יש במשרד ראש הממשלה, יש במשרד ההתיישבות, יש במשרד החינוך. יש מספיק. אבל אני אלך איתך ברחוב, בואי נשאל כל הורה צעיר במדינת ישראל: מה אתה מעדיף? לשלם 2,000 שקל פחות מ-6,000 ו-5,500 שקל למעון היום, חינוך חינם מגיל שלוש שהבטחתם לנו, אבל בסדר גמור, מלחמה וכל התירוצים, שלל התירוצים; אגב, 800 מיליון יכולים לסדר את זה אבל לא משנה. בואי נלך ונשאל: מה אתה מעדיף, עוד מינהלת לזהות יהודית או 2,000 שקל הנחה במעון יום? עוד תחבורה ציבורית או מינהלת לזהות יהודית? אני זורם.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

גם הבאנו סבסוד למעונות יום בגבול הצפון, הבאנו הנחה מטורפת במעונות יום כדי להביא לשם משפחות צעירות, כי זה מה שגבול הצפון צריך.

נאור שירי (יש עתיד):

לצערך – מה?

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אם תשאל - - -

נאור שירי (יש עתיד):

עוד פעם "אם תשאל"?

היו"ר לימור סון הר מלך:

תן לה לסיים. אתה שאלת שאלה.

נאור שירי (יש עתיד):

מה, אני נותן לה לדבר. נתתי לה ולרמי לדבר פה חמש דקות.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

זהות יהודית במעון יום - - -

נאור שירי (יש עתיד):

זהות יהודית במעונות יום?

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אתה תראה שלהרבה מאוד אנשים במדינת ישראל חשוב שלילדים שלהם תהיה זהות יהודית.

נאור שירי (יש עתיד):

אני יודע שמישהו מגל"צ אמר את זה פעם: שימי נקודה. אני לא יודע אם אפשר להגיד "גל"צ" פה. אז מכיוון שהרמת לי להנחתה, כי מה לעשות, לצערך, שמחתך, שמחתי, אני אוהב להסתובב, זה מה שאני יודע בחיים שלי – אני גם מחלק פלאיירים למחייתי אבל גם מסתובב הרבה בשטח, כן, כן, ואני, אגב, גאה בזה מאוד – אני הסתובבתי הרבה בצפון. אמרת 0–2 – מועצה אזורית בדלתון, מושב עלמה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

לך תשאל את עמית סופר.

נאור שירי (יש עתיד):

אילן היוחסין ברור. אח של סופר. עמית סופר הוא ראש המועצה. אז רגע, למה אני צריך לשאול כשאני רואה בעיניים שלי? אני אסביר לך את החינוך לגיל הרך שהיה. תשאלי את עמית כמה ניסיתי לעזור לו.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

נאור שירי (יש עתיד):

סגנית שר החוץ, סליחה. תקשיבי איך הם לומדים, ילדים בחינוך לגיל הרך, במקלט של שנות החמישים, 30 ילדים או 25 ילדים בחדר אחד של בקושי 15 מ"ר, כשהשירותים שלהם כל כך גבוהים שהילדים אפילו לא יכולים לעשות צרכים בלי לעלות.

קריאה:

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, שנייה, לא הפרעתי לך, למרות שזה הזמן שלי. הינה, החינוך לגיל הרך. תאמיני לי ששם במקלט בעלמה ודלתון הם לא צריכים עוד זהות יהודית. מה שהם צריכים זה מבנה מוגן, בישראל 2026, מבנה מוגן עם נשות צוות כמו שצריך, שגם לנשות הצוות יהיה אוויר לנשום בלי ריח של צרכים במקלט ואוכל ויוטיוב כל היום, בלי אפס תוכן חינוכי. אפס תוכן חינוכי, לא זהות ולא יהודית ולא נעליים. זה מה שהם צריכים קודם כול. אין לי שום בעיה עם זהות יהודית, אבל כל עוד תשלבו את זה עם מתמטיקה, עם אנגלית, עם חינוך להיות בן אדם, ערכים. כל האלימות פושה בחברה הישראלית, אם ביהודה ושומרון, אם בחברה הישראלית, מה שנקרא בקו הירוק – אלימות פושה, ואתם עוצמים עיניים, החל משר החינוך ועד השרה להתיישבות, כל מה שקורה ביהודה ושומרון. אז זה מה שיותר דחוף בעיניי מזהות יהודית. להיות יהודי זה קודם כול להיות בן אדם. קודם כול שיהיו בני אדם, אחרי זה תיתנו להם את התכנים של משה רבנו והאפיקומן שהבאתם פה אתמול. הכול בסדר. אף אחד לא פוחד מזהות יהודית. בעיניי, אתם פוחדים מזהות יהודית. אתם כל כך חוששים לזהות שלכם שאין היום משרד שלא מסוגל לשים זהות יהודית. תראי את שר החינוך שלנו כדוגמה. שר החינוך, כשאני הייתי ילד – והיינו ילדים בערך באותו זמן, סגנית שר החוץ – למדנו תורה. למדנו תורה בכיתה ב'. כולנו קיבלנו ספר תורה. לא זכור לי שהיה אי פעם שר שעושה מזה סרטונים לפריימריז. כל היום הוא מסתובב ומחלק ספרי תורה. מי ישמע, אתה משה רבנו. חלאס כבר.

קריאה:

נאור שירי (יש עתיד):

איזה שר חינוך יש לנו? עושה. כל היום הוא עושה סרטונים ומוזיקה וכיפות. בסדר.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

זה מראה לך - - -

נאור שירי (יש עתיד):

זה לא מראה לי. הייתי מצפה – כי הזכרת חינוך לגיל הרך: באסון בירושלים, בכל המעונות הלא-מפוקחים, שזה למעלה מ-75% מהמעונות במדינת ישראל שנשארים שם אנשים – עזבי, אני לא רוצה לתאר בכלל את הזוועות – כשקרה האסון הבטיח לנו השר שהוא ימנה צוות מיוחד ביחד עם השלטון המקומי, הנהגת ההורים, משרד החינוך וצוות הפיקוח של הממונה על הגיל הרך ברשויות המקומיות, שהוא ילך ויסתובב ויראה ויפקח. מה, מי נפרד ממי?

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

אני עולה לתדרך. אני אחזור.

נאור שירי (יש עתיד):

תשמעי, אני יכול להישאר לגמרי עם אורית סטרוק פה לפחות עוד שעה. אנחנו רק במינהלת הזהות היהודית בשולחן המתכלל. עוד לא הגעתי איתך בכלל לצורה שבה מדינת ישראל מנהלת את הגליל והנגב.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

נאור שירי (יש עתיד):

תעלי אותו. מה זה? הוא עושה סרטוני פריימריז.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

תן לי שנייה לענות לך. אני לא ידעתי שהוא - - - שמחת תורה, אבל זה טוב מה שאמרת. אם שר החינוך עושה סרטוני פריימריז על ספרי תורה, אני – קודם כול, כמו שאני מכירה את שר החינוך, התורה באמת חשובה לו, אבל אם הוא עושה את זה, יש סיבה. אנשים רוצים תורה, אנשים רוצים ללמוד גמרא, אנשים רוצים תפילה, אנשים רוצים מסורת.

היו"ר לימור סון הר מלך:

יש צימאון.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא פוסל את מה שאת אומרת. אנשים רוצים ביטחון אישי. אז מה? השר לביטחון לאומי גורם לביטחון אישי במדינת ישראל? יושבת פה נציגה בכירה, בכירה בסיעה. אנשים רוצים ביטחון אישי. אז מה? הבאתם להם ביטחון אישי? אנשים רוצים הקלה ביוקר המחיה. הבאתם להם הקלה ביוקר המחיה? אנשים בקריית שמונה רוצים להתאוורר מהמקלטים. הבאתם להם אוורור?

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

נאור שירי (יש עתיד):

גם את צריכה להקשיב לי מדי פעם, רק איזה 30 שניות פעם בעשר דקות תקשיבי לי. אנשים גם רוצים ללמוד לקרוא ולכתוב. הם רוצים לקרוא ולכתוב במדינת ישראל. הם רוצים. יש ביקוש ללקרוא ולכתוב. תנו להם לקרוא ולכתוב. יש ביקוש לדיור בהנחה? יש ביקוש. יש ביקוש להשכלה גבוהה? יש ביקוש. יש ביקוש למלא מלא דברים. מה זה "יש ביקוש"? אז הינה, ברור שיש ביקוש.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אם אתה אומר שיש סרטוני פריימריז, סימן שזה מצרך מבוקש.

נאור שירי (יש עתיד):

בפריימריז. מה זה "מצרך מבוקש"? זה כמו הריינג'רים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

היא מסבירה לך את הלוגיקה של הדבר הזה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני מסביר לכם לוגיקה. אני מסביר לכם לוגיקה. חוץ מזה, רק בשביל הפרוטוקול והדיוק ההיסטורי, לוגיקה בעיניי זה חלק לגמרי מהותי בליבה. אני לא בטוח שמותר לנו לדון בזה בכנסת. אני לא בטוח. לוגיקה זה – כן, בבקשה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לפריבילגים מותר.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני קצת יותר מבוגרת ממך - - -

נאור שירי (יש עתיד):

ממש, בשנתיים.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

כשאני הייתי ילדה, את כל הדברים האלה למדו בבית הספר החילוני היסודי. לא היה צריך - - - כי הכול היה בתוך מערכת החינוך. אלא מה? במשך השנים קיצצו, קיצצו, קיצצו, מערכת החינוך נהייתה עירומה מזהות יהודית - - - הלוואי שנחזור, בעזרת השם.

נאור שירי (יש עתיד):

גברתי השרה, מערכת החינוך נשארה רזה ועירומה מהמון המון המון מקצועות. היא נשארה רזה ועירומה ממורים למדעים באותה מידה של הזהות היהודית. היא נשארה רזה משכר המורים ובצורה שבה מעסיקים מורים, לאו דווקא שכר המורים באופן ישיר. היא נשארה רק בתקציב הזה עירומה מ-400 מיליון שקלים בתקציבי הבינוי של כיתות חדשות בחינוך הממלכתי. היא נשארה עירומה. היא נשארה עירומה, כמו שאמרתי לך כבר בערך 24,000 פעמים - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

נגמר לך הזמן.

נאור שירי (יש עתיד):

למה נגמר לי הזמן?

היו"ר לימור סון הר מלך:

כי נגמר. אתה כל כך נהנה שלא שמת לב.

נאור שירי (יש עתיד):

לא אמרו לי לרדת. אז בסדר. היא נשארה עירומה עד שהוא מגיע מ-28% שלא יודעים קרוא וכתוב. היא גם נשארה עירומה מזה. אנחנו נשארים עירומים גם מביטחון אישי, מספרית. עזבי דעה פוליטית וחבלי תלייה וכל השטויות, והפטור לנוח'בה שאתם נותנים פה. עזבו את זה. יש גם מלא עירומים בחברה הישראלית. פשוט רק זה קיבל תשע מינהלות לזהות יהודית. הייתי שמח שתקום מינהלת לגיל הרך במדינת ישראל. הייתי שמח שתקום מינהלת לתחבורה ציבורית במדינת ישראל, שתדאג לפחות כמו שאתם דואגים לזהות היהודית במדינת ישראל - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

נאור.

נאור שירי (יש עתיד):

- - לתחבורה, ליוקר המחיה, לביטחון האישי ולביטחון הלאומי שלנו. אגב, גם הייתי שמח שלא תקום מדינה פלסטינית בעזה, אבל בזכותכם, הקואליציה המדהימה שלנו, זה אשכרה קורה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

הזמן נגמר.

נאור שירי (יש עתיד):

ואחרי זה, לא תגידו "לא ידעתי". לרדת?

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת – כן.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, את לא מנהלת אותי, With all due respect. סליחה שדיברתי אנגלית במסגרת הליבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני מבינה. מה לעשות, אני למדתי בבית ספר חילוני.

נאור שירי (יש עתיד):

הינה, את רואה? אפשר גם וגם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אל תזלזל.

נאור שירי (יש עתיד):

לא זלזלתי, אמרתי שגם וגם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לרשותך עשר דקות.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, נאור דיבר עכשיו הזכיר את היישוב עלמה ואמר שהתלמידים לומדים בגן במקלט אבל זה מקלט ישן ומיושן. אני רוצה להגיד לך – לקחת אתכם למקום אחר, לנגב, לכפרים הבלתי-מוכרים. שם אין מקלטים, אין מבנים מבטון, אין שום מקום שהתלמידים או האנשים יכולים להיכנס אליו בזמן אזעקות ובזמן טילים. אז יש הרבה יותר עירומים מאשר מה שהזכרת כאן. החברה הערבית עירומה בהרבה דברים, ואני אתחיל בנושא של החינוך. כשהתחילה המלחמה ומערכת החינוך רצתה לעבור ללמוד בזום, כנראה ששר החינוך והמערכת והנהלת משרד החינוך חושבים שלכולם יש את התנאים כמו בתל אביב, במרכז – יש להם תשתיות אינטרנט, יש להם חשמל, יש להם מקומות מוגנים שהם יכולים ללמוד – אבל שכחו שבזמן שהמדינה עוברת ללמידה מרחוק, יש הרבה ילדים שלא יכולים ללמוד מרחוק. פשוט המערכת מאבדת אותם. אותם ילדים – ואנחנו תכף נדבר על הכפרים הבלתי-מוכרים ונדבר גם על הפריפריה הגיאוגרפית. גם בצפון וגם בדרום יש הרבה יישובים שהתשתיות בהם על הפנים. בתשתיות של האינטרנט בקושי יש לך קליטה, ולכן, איך אתה יכול להתחבר וללמוד לימוד מקוון כשאין לך את הדברים הבסיסיים? אין לך תשתית כמו שצריך, אין לך מקום מוגן. ביישובי הצפון כל חמש או עשר דקות יש אזעקות, וזה מקשה עליהם ללמוד גם בזום, גם להתרכז בלימודים מרחוק. ואם נדבר על הכפרים הבלתי-מוכרים, המצב הוא עוד הרבה יותר קשה. בכפרים הבלתי-מוכרים, אם יש חשמל, הוא מגיע אולי למרכזי השירות, ובכלל ביישובים, בבתים, אין חשמל, וכמובן אם אין חשמל אז אין תשתית אינטרנט, במכוון. ואלה יישובים שאם אין אינטרנט, לא נמצא שם מחשב שהתלמיד יכול להשתמש בו. המצב הזה, הנושא הזה עלה גם בהרבה ועדות, ובוועדת המדע והטכנולוגיה, שאני יושב בראשה, ואמרנו: איך אתה יכול לבקש ולהעביר את המערכת ללימודי זום כשאין לך תשתיות? הרבה אנשים והרבה ילדים שהם אזרחי המדינה לא יכולים להתחבר לאינטרנט. קודם כול, צריך לדאוג לאותם אנשים, לאותם תפקידים, ולפחות להקים להם מקלטים או מקום מוגן ולספק להם תשתית. אנחנו לא אומרים שצריך לספק תשתית לכל היישוב, אלא באותו מקום, באותו מרכז שירות, לשים מקום מוגן, מקלט גדול, שהתלמידים יכולים להגיע אליו, לדאוג לתשתית חשמל ואינטרנט, שיוכלו אותם תלמידים בכפרים הבלתי-מוכרים ללמוד ולהיות חלק מהמערכת. אז אלה דברים בסיסיים שלא נמצאים בהרבה יישובים בדרום. גם ביישובים המוכרים יש בעיות תשתיתיות ותשתיות של אינטרנט. גם ביישובים הבלתי-מוכרים, גם בהרבה יישובים בצפון, התשתית של האינטרנט היא תשתית חלשה. גם אצלי, ביישוב שלי, כשאנחנו מנסים להתחבר לאינטרנט, כל הזמן יש ניתוקים. זה לא פשוט להעביר את המערכת ללימודי זום בלי לדאוג שאותם תלמידים, כל תלמיד ותלמיד יהיה שווה בזכויות שלהם ויוכל לקבל ולהתחבר וללמוד מרחוק. לכן אני אומר שאנחנו כבר כמעט חמש, שש שנים במצב חירום, מהקורונה. גם שם היינו צריכים להתחבר ללימוד מקוון, ואותם דברים עלו אז בקורונה ואחר כך במלחמות השונות. כבר שש שנים כמעט שהמדינה נמצאת במצב חירום, ולא דאגו לאותן אוכלוסיות של תלמידים, שתהיה להם אפשרות ללמוד מרחוק כשאין להם את התשתיות. אז איפה שר החינוך? שר החינוך לא מגיע לכל מקום. הוא מגיע כנראה למקומות שיש סיכוי או שיש שם מצביעים שלו, שיש לו מתפקדים בפריימריז שיכולים להשפיע ולעזור לו. אבל אנחנו לא ראינו את שר החינוך מסתובב או מבקר ביישובי הנגב, לא ביישובים הבלתי-מוכרים, לא ראינו אותו מסתובב ביישובים בצפון. וזה לא רק שר החינוך אלא גם שרים אחרים. לא ראינו אותם מסתובבים ומבקרים, כמו שביקרו בדימונה ובערד, מגיע גם ליישובים בנגב, מגיע גם ליישובים בצפון. שהשרים יגיעו, יבקרו, יהיו בשטח כדי לראות מה הצרכים של האנשים. בדרום כמעט כל היום נופלים רסיסים ונופלים שברי טילים בשטח הענק של הנגב, באזור של הכפרים הבלתי-מוכרים. הם מספרים לנו שכמעט כל היום יש נפילות, ושם אין מיגון, לא לאזרחים, לא לתלמידים ולא לאף אחד. התפקיד הבסיסי של המדינה הוא לדאוג לאותם תלמידים, כי בזמן מלחמה לא בוחנים רק את עוצמת הביטחון, בוחנים גם את המחויבות לשוויון. חינוך זה לא פריבילגיה, הוא זכות לכל ילד וילד במדינה, ובזמן המלחמה, הזכות לא יכולה להיות תלויה בקו אינטרנט. האחריות של המדינה היא לדאוג לתשתיות ולדאוג שכל תלמיד במדינת ישראל יוכל לקבל את השירות ויוכל ללמוד מרחוק, כי אחרת, אנחנו מאבדים הרבה תלמידים שלא יכולים להיות בתוך המערכת. הם מאבדים הרבה חומר, וזה יכול לגרום לנשירה בהמשך, כי הם לא מוצאים את עצמם. מה עוד? אפילו בזום, אפילו במקומות שיש אינטרנט – תראי, יש לי ילדים. אנחנו רואים שהילדים מתחברים לזום כשהם כמעט ישנים; חצי ישנים, חצי ערים. גם ההשתתפות של הילדים והכניסה שלהם לזום לא גבוהה.