جلسة الهيئة العامة بتاريخ 21/10/2025 الساعة 16:00

נוסח לוח תיקוניס וה אושר להנחה על שולחן הכנסת 5 | 1 27 מספר פנימי: 2209493 נספח מס' מ-1654/א' לוח תיקונים להצעת חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת, התשפ''ו-2025 לסעיף 36 (עמ' 23) בסעיף קטן (א)(8), במקום ייבעל רישיוןי' צריך להיות 'ימייי.

נוסח לוח תיקוניס וה אושר להנחה על שולחן הכנסת 5 | 1 27 מספר פנימי: 2209493 נספח מס' מ-1654/א' לוח תיקונים להצעת חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת, התשפ''ו-2025 לסעיף 36 (עמ' 23) בסעיף קטן (א)(8), במקום ייבעל רישיוןי' צריך להיות 'ימייי.

ד ו ח מ ב ק ר ה מ ד י נ ה תשרי התשפ"ו | אוקטובר 5202 | 67א ת ק צ י ר י ם תוכן העניינים דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 | 76א ת ק צ י ר י ם משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור | ירושלים מס'קטלוגי 400-A-5202 9713-0334 ISSN דוח זה מובא גם באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה www.mevaker.gov.il עיצוב גרפי: צוות אי.אר דיזיין דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 תוכן העניינים ת ק צ י ר י ם פתח דבר 7 اﻟﻤﻘﺪﻣﺔ 13 Foreword 146 פרק ראשון | נושאים מערכתיים הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום 21 פרק שני | משרדי הממשלה משרד האוצר רשות המיסים בישראל מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל 37 משרד הכלכלה והתעשייה היבטים בטיפול הממשלה ביבוא 57 משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים 77 קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב 93 פרק שלישי | מוסדות המדינה, חברות ממשלתיות ותאגידים המועצה להשכלה גבוהה איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה 121 תוכן העניינים דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 פתח דבר דוח הביקורת השנתי המונח היום על שולחן הכנסת עוסק ברובו בביקורת בתחומי הכלכלה והתשתיות הלאומיות, שיש להם השפעה רבה על חיי היום-יום של אזרחי המדינה ועל פיתוח המשק בשנים הבאות. להלן סקירה של כמה מפרקי הביקורת הכלולים בדוח זה: • היבטים בטיפול הממשלה ביבוא סוגיית יוקר המחיה בישראל משפיעה על כל משקי הבית ועל רמת החיים של האזרחים. על כן, הטיפול בה הוא בעל חשיבות מרובה. אחת הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה היא פתיחה של השוק המקומי לתחרות בין היתר על ידי הגדלת היבוא. חלק נרחב מהמוצרים הנצרכים במדינת ישראל אינם מיוצרים בה ונדרש לייבאם ממדינות אחרות, אלא שהסחר עםשכנותיהמוגבלולכןכלכלתישראלמאופיינתכ"כלכלתאי".בשנת2023יובאולמדינת ישראלסחורותבהיקףכספישלכ-90מיליארדדולרובהן:חומריגלם,מוצריצריכה,מוצרי השקעה,חומריאנרגייהויהלומים.ההיקףהכספי שליבואמוצרי צריכההואכ-22 מיליארד דולר - ורובו נעשה בקטגוריות האלה: ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים)20%(, מזון ומשקאות )17%(, כלי תחבורה)16%(והלבשה והנעלה)13%(. שיעור היבוא מהתמ"ג בישראל עמד בשנת2023על26.9%-נמוךבמידהניכרתמממוצעמדינותה-OECDבאותהשנה-51.9%. בבדיקת משרד מבקר המדינה שנערכה בנובמבר 2024 נמצאו פערי מחירים של כ-4.8% - 226% ביןמוצריםשמקורםביבואמקביללביןמוצריםזהיםשמקורםביבואישירוהםהיקרים יותר.לצדיבואמקביל,יבואאישיגםהואדרךלהתמודדעםיוקרהמחיה,ובאמצעותוהצרכן רוכשמוצריםישירותמחו"לבמחיריםתחרותיים.גםבנושאזה,בבדיקתמשרדמבקרהמדינה שנערכה בפברואר 2025 נמצאו פערי מחירים בין מוצרים שמקורם ביבוא אישי ובין מוצרים זהיםשמקורםביבואמסחרי והםיקריםיותרבכ-20.6% -130.3%. ביולי2024 נכנסהלתוקף רפורמת"לאעוצריםבנמל",שמטרתהלשנותאתשיטתהיבואכךשטוביןהמיובאיםבקבוצת יבוא2 ו-3,המקילותיותר,לאיתעכבובשעריהנמלוייכנסולשוקהישראליעלבסיסהצהרה של היבואן בלבד. כהשלמה לרפורמה, בינואר 2025 נכנסה לתוקף רפורמת"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שמשמעותה אימוץ אסדרה אירופית ויבוא של מוצרים המשּווקים באירופה או עומדים בתקן אירופי על בסיס הוכחת שיווק באירופה, ללא החזקת תיק מוצר, דבר העשוי להגדיל גם את היקף היבוא המקביל לישראל. מומלץ לשר הכלכלה לבחון את יישום הרפורמות"לא עוצרים בנמל"ו"מה שטוב לישראל טוב לאירופה"תוך יישוב הסתירות בין החוק הישראלי לדרישות האסדרה האירופית נוסף על כך מומלץ לבחון אתהרחבתהרפורמה ליבוא ממדינותנוספות, כדוגמתארצותהברית. ההוצאה על כלי רכב היא מהוצאות הצריכה הגדולות של משקי הבית בישראל. ארבעת יבואני הרכב הישירים מייבאים יחד כ-60.3% מסך הרכבים המיובאים)שמונת היבואנים הישירים הגדולים מייבאים יחד כ-87.7%(. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת | 7 | פתח דבר 2022 הייתה עלייה ברווחי היבואנים על אף עלייה בעלויות שלהם וקיטון במספר הרכבים שנמכרו. מומלץ למשרד התחבורה ולרשות התחרות לנצל את ההזדמנות שנוצרה בשוק הרכב-נוכחהשינוייםהמשמעותייםבענףועקבמהפכתכליהרכבהחשמליים-כדילפעול להגברת התחרות. מומלץ לשרת התחבורה לפעול לצמצום הריכוזיות בענף הרכב תוך ניצול ההזדמנות שנוצרה בעקבות שינויים שחלו בענף הרכב וכניסה של יצרנים חדשים באמצעות כניסה של יבואנים חדשים או קטנים לענף. • בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ממונה על קביעתה וניהול יישומה של מדיניות ענף התחבורה ועל שירותי מערכות התחבורה בים, באוויר וביבשה. בין היתר המשרד אחראי לתכנון, לפיתוח ולהסדרה של תשתיות ומערכות תחבורתיות משולבות אשר מקדמות את הניידות והלוגיסטיקה של אזרחי ישראל והבאים בשעריה ושל המשק הישראלי על כל מרכיביו. בנק ישראל מצא בשנת 2019 כי שיעור ההשקעה בתשתיות תחבורה בישראל הוא כ-1% מהתוצר, בדומה לשיעור ההשקעה הממוצע במדינות ה-OECD, אך שיעור זה אינו מספק בשל הריבוי הטבעי הגבוה בישראל ובשל מצאי התשתיות המצומצם יחסית. עלותה המוערכת של הפגיעה בכלכלת ישראל בשל הגודש בדרכים על פי אומדן משרד האוצר משנת 2024 ואומדן ארגון ה-OECD משנת 2023 היא 24 - 48 מיליארד ש"ח. דוח ביקורת זה עוסק בפרויקטים של תחבורה יבשתית, הממומנים במרביתם מתקציב המדינה. בשנים 2020 - 2023 מימן משרד התחבורה פרויקטים תחבורתיים בעלות של כ-20 מיליארד ש"ח בשנה בממוצע - שיעור של כ-4% מכל תקציב המדינה. זהו תקציב ההשקעה האזרחי הגבוה ביותר מכלל תקציבי ההשקעה של משרדי הממשלה. מפאת חשיבותם של פרויקטים כאלה לתפקוד המשק, לצמצום הפערים החברתיים ולהפחתת עלויות הגודש המושתות על תושבי המדינה, וכן בשל מורכבותם והשפעתם על תקציב המדינה, חיוני כי הקמת הפרויקטים תתבצע לאחר תהליך בחירה קפדני, תוך בדיקת כדאיותם הכלכלית למשק, ובכלל זה בחינה של עלויות הקמת הפרויקט והתועלות שהוא יניב לציבור, וזאת כדי לבחור את הפרויקטים המועילים ביותר בתוך מסגרת התקציב הנתונה. בביקורת נמצא כי אף שתהליך תכנון פרויקטים תחבורתיים כפי שנקבע בנוהל פר"ת)נוהל "פרויקטים תחבורתיים", המשמש המדריך הרשמי לביצוע בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים(כולל הנחיה לביצוע שתי בדיקות כדאיות בשלבי התכנון של הפרויקט, בפועל מבוצעת עבור מרבית הפרויקטים בדיקת כדאיות אחת בלבד, ואף היא אינה מבוצעת בהכרח בצמתים מרכזיים שבהם נקבע אם לאשר את המשך הפרויקט, ואם כן - באיזו תצורה. עוד עלה בביקורת כי נוהל פר"ת מוגדר נוהל מחייב המתייחס לכל סוגי הפרויקטים של תשתית תחבורתית יבשתית, אולם בפועל נמצא כי משרדי התחבורה והאוצר אינם מבצעים כלל בדיקת כדאיות עבור חלק ניכר מהפרויקטים. כמו כן נמצא שהמתודולוגיה הקבועה בנוהל פר"ת מיועדת לבדוק בעיקר תועלות בתחום הכבישים אך אינה מותאמת במלואה לבדיקת תועלות של פרויקטים בתחום הסעות ההמונים, ובהם נתיבי תחבורה ציבורית, רכבות קלות ומערכות מטרו. יתרה מזו, לא הוגדר בנוהל איזה רף כלכלימחייבביצועשלבדיקתכדאיותכלכלית,ומיקומהוכוחהשלהבדיקהבמארגקבלת ההחלטות אינם ברורים דיים. | 8 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 כמו כן נמצא כי משרד התחבורה סובל ממחסור במהנדסים, מתחלופה גבוהה של מנהלים ומחוסר איוש של תפקידים בכירים במינהל התשתיות, האחראי לתכנון ולביצוע של הפרויקטים התחבורתיים. נוסף על כך נמצא כי משרד התחבורה נעדר תשתית מידע על פרויקטיתחבורהשבוצעוומבוצעים,והמידעהקייםבידיומנוהלבאופןידני.לפיכך,דיבמעבר תפקיד של כמה עובדים כדי לגרום לאובדן ידע ולפגיעה בהמשכיות העסקית, שכן ארגון המידע נסמך במידה רבה על זיכרונו של עובד ספציפי ועל התמצאותו בחומרי העבודה. יישום ההמלצות השזורות בפרקי הדוח עשוי לשפר את תהליכי תכנון תשתיות התחבורה בישראל, תוך הגברת השקיפות של תהליכי קבלת ההחלטות לגבי אישור פרויקטים ותיעדופם, התאמה טובה יותר של התכנון התחבורתי לצורכי הציבור וניצול יעיל יותר של המשאב הציבורי. • מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל שוק הנדל"ן בישראל הוא אחד הגורמים החשובים ביותר לכלכלת ישראל, והשפעותיו ניכרות במגוון תחומים, ובהם: כלכלה, חברה, תעסוקה ופוליטיקה. עסקאות בתחום המקרקעין הן החשובות,המשמעותיותוהיקרותביותרבחייושלאדם.בעשורהאחרוןחלהעלייהמשמעותית במחירי הדיור בישראל, הנובעת בין היתר ממחסור בהיצע הדירות, מסביבת הריבית בישראל משנת 2008 ומהשפעות של משברים כלכליים עולמיים. מדד מחיר הדירות עלה ב-77.5% מינואר2014 עדדצמבר2024,ואילומדדהמחיריםלצרכןעלהבתקופהזובכ-15.3%. בשנים2018 -2020 ההכנסותממיסוי מקרקעין היו בממוצע כ-11.37 מיליארד ש"ח- כ-7% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה רשות המיסים; בשנים 2021 - 2022 גדל סך ההכנסות ממיסוי מקרקעין לכ-23 מיליארד ש"ח בממוצע - כ-9% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה הרשות; ואילו בשנת 2023 ירד שיעור זה, בין היתר בשל מלחמת חרבות ברזל, וסך ההכנסות ממיסוי מקרקעין היה 14.41 מיליארדי ש"ח - כ-6% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה הרשות. בביקורת זו הועלו ליקויים בתחום פעולת מיסוי מקרקעין. נמצא כי עובדי השומה במשרדי מיסוי מקרקעין האזוריים אינם מטפלים בשומות באופן אחיד ועקבי, אין מסגרת זמנים ברורהלמענהעלבקשותלתיקונישומה,ובקשותרבותמטופלותבאיחורניכר,דברשעלול לגרור עלויות נוספות לנישומים. נמצא גם כי קיימים עיכובים בביצוע תיקוני שבח בשומות מסהכנסה-חלקםעוליםעלשלוששנים-דברשמקשהאתגבייתהמסהמתחייבמתיקון השומה, ואין אומדן של סך החובות שנגבו או של ההחזרים שלא שולמו לנישומים. עוד נמצאכישיתוףהפעולהביןמערכיהמסהשוניםלקוי,והשימושבמערכתשנועדהלפעילות זו מועט. כמו כן נמצא כי שומות רבות מטופלות סמוך למועד ההתיישנות, דבר שעשוי להעיד על היעדר בדיקה מיטבית של השומות או על אי-מתן זמן מספק לנישומים להשמיע את טענותיהם. נמצא גם כי שומות רבות נקבעות לפי מיטב שפיטה לאחר התיישנות השומה, בניגוד לחוק. בנושאשירותהלקוחותבמיסוימקרקעיןנמצאוליקויים;ביןהיתראיןנוהלעבודהלמערכת שירות הלקוחות העיקרית, לא נקבעו בנוהל משכי זמן מענה נדרשים לטיפול בפניות, אין בקרה ממוחשבת על איכות המענה ואף על משך זמן המענה, ויש עיכובים בטיפול בפניות בנושאים שונים. המענה הטלפוני של הרשות כמעט אינו זמין כלל. | 9 | פתח דבר בדוח זה הועלו גם ליקויים בתחום איסוף נתוני עסקאות הנדל"ן הנאגרים בקובץ המכונה "הכרמ"ן"והפצתם לגופים ממשלתיים ולציבור. נמצא כי יישום המלצות הוועדה ומעבר לדיווח מקוון על ידי המייצגים לא תרמו משמעותית לשיפור איכות נתוני קובץ הכרמ"ן, והקובץ המועבר למרכז למיפוי ישראל)מפ"י(לצורך טיובו אינו תקין וחסר. נכסים רבים אינם מופיעים בקובץ; נכסים רבים מופיעים עם נתונים שגויים; לא נאספים נתונים משמעותיים היכולים לסייע בחישוב מדד מחירי הדיור, בפעולות רשות המיסים ובהצגת מידע לאזרחים; לא נעשה טיוב חוזר של הקובץ על ידי המשתמשים בו; אישור מצבת הנכסים שמסופק לאזרח הוא חסר ובמקרים רבים שגוי; והעברת המידע בין הגופים הממשלתיים מוגבלת בהיעדר מזהה חד-חד-ערכי לנכסים. כמו כן נמצאו הבדלים משמעותיים בין המידע על נדל"ן המוצג במאגר המידע שמפרסמת לציבור רשות המיסים ובין המידע המוצג במאגר שמפרסמת מפ"י. על רשות המיסים לשפר את השירות לציבור תוך חתירה ליעילות, מתן שירות יעיל ואפקטיבי ומיצוי זכויות הנישומים למול גביית מס אמת. על משרד ראש הממשלה לבחון ולקבוע את זהות הגוף אשר יהיה אחראי ליצירת תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים אשר תכיל מידע ממספר רב של מקורות. גוף זה יהיה אחראי בין היתר לקבלת המידע, בדיקת איכותו, טיובו והפצתו, בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד המשפטים, משרד הפנים, מינהל התכנון, רשות המיסים, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל ומפ"י. כמו כן מומלץ כי משרד ראש הממשלה יסדיר את מתן הסמכויות לגוף האחראי לצורך פעילות זו. תשתית מידע כאמור תטייב את פעילות הממשלה ותשפר את מתן השירות לאזרחים בתחום נכסי המקרקעין. • הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום "ביטחון המזון"הוא מצב שבו לכל האנשים, בכל זמן, יש נגישות סבירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם ולצורכיהם התזונתיים והתרבותיים ומאפשר חיים פעילים ובריאים. אספקת מזון סדירה חשובה בעיתות שגרה, והיאקריטיתבמצבחירוםכיווןשהיאמרכיבמכריעביכולתההישרדותשלאנשיםבשלבים הראשונים שלו. במצב חירום אספקת מזון מספק ומאוזן היא אתגר משמעותי. ישראל כ"מדינתאי",במובןשליכולתמצומצמתלהישעןעלמדינותשכנות,מחויבתלדאוגלמלאי מזון מספק לתקופות ארוכות. הבטחת אספקת מזון לטווח ארוך בעיתות שגרה ובעיתות חירום דורשת היערכות ותכנון מראש באמצעות גיבוש אסטרטגיה לניהול מזון ונקיטת פעולות ליישומה בטרם יתממשו תרחישי הייחוס. הביקורת הנוכחית העלתה כי ממשלת ישראל אינה נערכה כנדרש כדי להבטיח רציפות תפקודית בתחום אספקת המזון בעת חירום; כי בישראל לא קיימת מסגרת ממשלתית מתכללת האמונה על היערכות מדינת ישראל לעת חירום, אשר בידיה סמכויות ואחריות כוללת לנושא; וכי אין גוף מתכלל שרואה את התמונה בתחום המזון בכללותה, הן בעת שגרה והן בעת חירום. כמו כן למדינת ישראל אין אסטרטגיה כוללת ארוכת טווח לביטחון המזון. בהיעדר גוף מתכלל ותכנון ארוך טווח, הלכה למעשה כל משרד ממשלתי הנושא באחריות לתחום מתחומי ביטחון המזון מנהל את התחום שעליו הוא אחראי בשגרה ובחירום בהתאם לראייתו ועושה כראות עיניו. עקב כך קיים מחסור בחלק מהמוצרים שמאוחסנים במחסני החירום, לא מתקיים פיקוח נאות על המפעלים החיוניים בתחום המזון, | 10 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ואלו אינם ערוכים כנדרש למצבי חירום. למשרדי הכלכלה והחקלאות חסרים כלי אכיפה או עידוד שיבטיחו את השלמת הפערים, וניכר כי אין תמונת מצב של מוכנות המפעלים לחירום שתאפשר לגבש תוכנית לסגירת הפערים. גם ענף החקלאות הישראלית, שהוא הבסיס להבטחת ביטחון המזון, נמצא בקיפאון, והיקף הייצור המקומי נמצא במגמת ירידה, זאת בין היתר לנוכח מדיניות ממשלתית המעודדת את הענף דרך תמיכות עקיפות שיוצרות עיוותים. מומלץ כי עד לגיבוש חקיקה בתחום מוכנות העורף לחירום, המל"ל, רח"ל, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר ישלבו ידיים, יפעלו לאלתר לתכלול ולתכנון של מדיניות המזון של מדינת ישראל בשגרה ובחירום וינקטו את הצעדים הדרושים להבטחת אספקת מזון סדירה בחירום. עליהם גם לפעול להכנת הגופים השונים בתחום המזון לחירום, למפות את הפערים ולפעול לסגירתם. ביקורת המעקב היא כלי חשוב לחיזוק השפעתה של ביקורת המדינה, להנעת הגוף המבוקר לתיקון הליקויים שהעלתה הביקורת ולמניעת הישנותם. דוח זה כולל ביקורות מעקב בנושא קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה. דוח זה כולל גם את תוצאות הביקורת בנושא איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה. לסיום ברצוני להודות לעובדי משרד מבקר המדינה בחטיבה לביקורת תחומי הכלכלה והתשתיות הלאומיות, בחטיבה לביקורת חברה ורווחה ובחטיבת המטה על עבודתם המאומצת לביצוע תהליכי בדיקה וביקורת בצורה יסודית, מקצועית והוגנת ולפרסומם של דוחות ביקורת ברורים, אפקטיביים ורלוונטיים. לא נעלם מעיניי כי בגופים המבוקרים נעשות פעולות חיוביות, והבולטות שבהן קיבלו ביטוי בפרקי הביקורת כנדרש בחוק מבקר המדינה. לצד זאת, מחובתם של גופים אלה לתקן את הליקויים שצוינו בדוח זה כדי לטייב את פעילותם וכדי לשפר את השירות לציבור בישראל. נמשיך להתפלל ולייחל לניצחון צה"ל ומערכת הביטחון, לחזרת החטופים לבתיהם, לרפואת הפצועים ולימים שקטים ושלווים. מתניהו אנגלמן מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ירושלים, תשרי התשפ"ו, אוקטובר 2025 | 11 | פתח דבר | 12 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 اﻟﻤﻘﺪﻣﺔ ﻳﺘﻤﺤﻮر ﺗﻘﺮﻳﺮ اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ اﻟﺴﻨﻮي اﻟﻤﻌﺮوض اﻟﯿﻮم ﻋﻠﻰ طﺎوﻟﺔ اﻟﻜﻨﯿﺴﺖ ﻓﻲ ﻣﻌﻈﻤﻪ ﺣﻮل أﻋﻤﺎل اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ ﻓﻲ ﻣﺠﺎﻻت اﻻﻗﺘﺼﺎد واﻟﺒﻨﻰ اﻟﺘﺤﺘﯿﺔ اﻟﻮطﻨﯿﺔ، اﻟﺘﻲ ﻟﮫﺎ ﺗﺄﺛﯿﺮ ﻛﺒﯿﺮ ﻋﻠﻰ اﻟﺤﯿﺎة اﻟﯿﻮﻣﯿﺔ ﻟﻤﻮاطﻨﻲ اﻟﺪوﻟﺔ وﻋﻠﻰ ﺗﻨﻤﯿﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎد ﻓﻲ اﻟﺴﻨﻮات اﻟﻘﺎدﻣﺔ. ﻓﯿﻤﺎ ﻳﻠﻲ ﻧﻈﺮة ﻋﺎﻣﺔ ﻋﻠﻰ ﺑﻌﺾ ﻓﺼﻮل اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ اﻟﻮاردة ﻓﻲ ھﺬا اﻟﺘﻘﺮﻳﺮ: • ﺟﻮاﻧﺐ ﻟﻤﻌﺎﻟﺠﺔ اﻟﺤﻜﻮﻣﺔ ﻟﻤﻮﺿﻮع اﻻﺳﺘﯿﺮاد ﺗﺆﺛﺮ ﻣﺴﺄﻟﺔ ﻏﻼء اﻟﻤﻌﯿﺸﺔ ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻋﻠﻰ ﺟﻤﯿﻊ اﻷﺳﺮ وﻋﻠﻰ ﻣﺴﺘﻮى ﻣﻌﯿﺸﺔ اﻟﻤﻮاطﻨﯿﻦ. وﻟﺬﻟﻚ، ﻓﺈن ﻣﻌﺎﻟﺠﺘﮫﺎ أﻣﺮ ﺑﺎﻟﻎ اﻷھﻤﯿﺔ. وﻣﻦ ﺑﯿﻦ اﻟﻄﺮق ﻟﻠﺘﻌﺎﻣﻞ ﻣﻊ ﻏﻼء اﻟﻤﻌﯿﺸﺔ ﻓﺘﺢ اﻟﺴﻮق اﻟﻤﺤﻠﯿﺔ ﻟﻠﻤﻨﺎﻓﺴﺔ، أﻳﻀﺎ ﻣﻦ ﺧﻼل زﻳﺎدة اﻻﺳﺘﯿﺮاد. ﺟﺰء ﻛﺒﯿﺮ ﻣﻦ اﻟﻤﻨﺘﺠﺎت اﻟﻤﺴﺘﮫﻠﻜﺔ ﻓﻲ دوﻟﺔ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻻ ُﺗﻨﺘﺞ ﻓﯿﮫﺎ وﻳﺠﺐ اﺳﺘﯿﺮادھﺎ ﻣﻦ دول أﺧﺮى، وﻟﻜﻦ اﻟﺘﺠﺎرة ﻣﻊ اﻟﺪول اﻟﻤﺠﺎورة ﻣﺤﺪودة، وﻟﺬﻟﻚ ﻳﺘﻤﯿﺰ اﻗﺘﺼﺎد إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﺑﻜﻮﻧﻪ"اﻗﺘﺼﺎد ﺟﺰﻳﺮة". ﻓﻲ ﻋﺎم 2023، ﺗﻢ اﺳﺘﯿﺮاد ﺑﻀﺎﺋﻊ إﻟﻰ دوﻟﺔ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﺑﻘﯿﻤﺔ ﻣﺎﻟﯿﺔ ﺗﺒﻠﻎ ﺣﻮاﻟﻲ 90 ﻣﻠﯿﺎر دوﻻر، وﺷﻤﻠﺖ ھﺬه اﻟﺒﻀﺎﺋﻊ: اﻟﻤﻮاد اﻟﺨﺎم، اﻟﺴﻠﻊ اﻻﺳﺘﮫﻼﻛﯿﺔ، اﻟﺴﻠﻊ اﻻﺳﺘﺜﻤﺎرﻳﺔ، وﻣﻮاد اﻟﻄﺎﻗﺔ واﻟﻤﺎس. ﺗﺒﻠﻎ اﻟﻘﯿﻤﺔ اﻟﻤﺎﻟﯿﺔ ﻟﻮاردات اﻟﺴﻠﻊ اﻻﺳﺘﮫﻼﻛﯿﺔ ﺣﻮاﻟﻲ 22 ﻣﻠﯿﺎر دوﻻر، ﻣﻌﻈﻤﮫﺎ ﻓﻲ اﻟﻔﺌﺎت اﻟﺘﺎﻟﯿﺔ: اﻷﺛﺎث واﻷﺟﮫﺰة اﻟﻜﮫﺮﺑﺎﺋﯿﺔ اﻟﻤﻨﺰﻟﯿﺔ)20٪(، اﻷﻏﺬﻳﺔ واﻟﻤﺸﺮوﺑﺎت)17٪(، وﺳﺎﺋﻞ اﻟﻤﻮاﺻﻼت)16٪(، واﻟﻤﻼﺑﺲ واﻷﺣﺬﻳﺔ)13٪(. ﺑﻠﻐﺖ ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻮاردات ﻣﻦ اﻟﻨﺎﺗﺞ اﻟﻤﺤﻠﻲ اﻹﺟﻤﺎﻟﻲ ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻓﻲ ﻋﺎم 2023 ﺣﻮاﻟﻲ 26.9٪ - وھﻲ ﻧﺴﺒﺔ أﻗﻞ ﺑﻜﺜﯿﺮ ﻣﻦ ﻣﺘﻮﺳﻂ دول اﻟـ OECD ﻓﻲ ﻧﻔﺲ اﻟﺴﻨﺔ - 51.9٪. ﻓﻲ ﻓﺤﺺ أﺟﺮاه ﻣﻜﺘﺐ ﻣﺮاﻗﺐ اﻟﺪوﻟﺔ ﻓﻲ ﻧﻮﻓﻤﺒﺮ 2024، ﺗﺒّﯿﻦ وﺟﻮد ﻓﻮارق ﻓﻲ اﻷﺳﻌﺎر ﺑﻨﺴﺒﺔ 4.8٪ - 226٪ ﺑﯿﻦ اﻟﻤﻨﺘﺠﺎت اﻟﻤﺴﺘﻮردة ﺑﺸﻜﻞ ﻣﻮاٍز واﻟﻤﻨﺘﺠﺎت اﻟﻤﻤﺎﺛﻠﺔ اﻟﻤﺴﺘﻮردة ﺑﺸﻜﻞ ﻣﺒﺎﺷﺮ واﻷﻛﺜﺮ ﺗﻜﻠﻔﺔ. إﻟﻰ ﺟﺎﻧﺐ اﻻﺳﺘﯿﺮاد اﻟﻤﻮازي، ﻳﻌﺪ اﻻﺳﺘﯿﺮاد اﻟﺸﺨﺼﻲ أﻳًﻀﺎ وﺳﯿﻠﺔ ﻟﻠﺘﻌﺎﻣﻞ ﻣﻊ ﻏﻼء اﻟﻤﻌﯿﺸﺔ، ﺣﯿﺚ ﻳﺸﺘﺮي اﻟﻤﺴﺘﮫﻠﻚ ﻣﻦ ﺧﻼﻟﻪ اﻟﻤﻨﺘﺠﺎت ﻣﺒﺎﺷﺮة ﻣﻦ اﻟﺨﺎرج ﺑﺄﺳﻌﺎر ﺗﻨﺎﻓﺴﯿﺔ. ﻓﻲھﺬا اﻟﺼﺪد أﻳًﻀﺎ، وﺟﺪتاﻟﺮﻗﺎﺑﺔاﻟﺘﻲأﺟﺮاھﺎ ﻣﻜﺘﺐﻣﺮاﻗﺐاﻟﺪوﻟﺔﻓﻲﻓﺒﺮاﻳﺮ 2025 ﻓﻮارق ﻓﻲ اﻷﺳﻌﺎر ﺑﯿﻦ اﻟﻤﻨﺘﺠﺎت اﻟﻤﺴﺘﻮردة ﺑﺸﻜﻞ ﺷﺨﺼﻲ واﻟﻤﻨﺘﺠﺎت اﻟﻤﻤﺎﺛﻠﺔ اﻟﻤﺴﺘﻮردة ﺑﺸﻜﻞ ﺗﺠﺎري واﻟﺘﻲ ﺗﻜﻮن أﻏﻠﻰ ﺑﻨﺴﺒﺔ ﺗﺘﺮاوح ﺑﯿﻦ 20.6٪ و130.3٪. ﻓﻲ ﻳﻮﻟﯿﻮ 2024، دﺧﻠﺖ إﺻﻼﺣﺎت"ﻻ ﺗﺘﻮﻗﻒ ﻓﻲ اﻟﻤﯿﻨﺎء"ﺣﯿﺰ اﻟﺘﻨﻔﯿﺬ، واﻟﺘﻲ ﺗﮫﺪف إﻟﻰ ﺗﻐﯿﯿﺮ طﺮﻳﻘﺔ اﻻﺳﺘﯿﺮاد ﺑﺤﯿﺚ ﻻ ﺗﺘﺄﺧﺮ اﻟﺒﻀﺎﺋﻊ اﻟﻤﺴﺘﻮردة ﻓﻲ ﻣﺠﻤﻮﻋﺘﻲ اﻻﺳﺘﯿﺮاد 2 و3، اﻷﻛﺜﺮ ﺗﺴﺎھًﻼ، ﻋﻨﺪ ﺑﻮاﺑﺎت اﻟﻤﯿﻨﺎء وﺗﺪﺧﻞ اﻟﺴﻮق اﻹﺳﺮاﺋﯿﻠﯿﺔ ﺑﻨﺎًء ﻋﻠﻰ ﺗﺼﺮﻳﺢ اﻟﻤﺴﺘﻮرد ﻓﻘﻂ. اﺳﺘﻜﻤﺎًﻻ ﻟﻺﺻﻼح، دﺧﻠﺖ إﺻﻼﺣﺎت"ﻣﺎ ھﻮ ﺟﯿﺪ ﻷوروﺑﺎ ﺟﯿﺪ ﻹﺳﺮاﺋﯿﻞ"، واﻟﺘﻲ ﺗﻌﻨﻲ اﻋﺘﻤﺎد اﻟﻤﻌﺎﻳﯿﺮ اﻷوروﺑﯿﺔ واﺳﺘﯿﺮاد اﻟﻤﻨﺘﺠﺎت اﻟﺘﻲ ﻳﺘﻢ ﺗﺴﻮﻳﻘﮫﺎ ﻓﻲ أوروﺑﺎ أو اﻟﺘﻲ ﺗﺘﻮاﻓﻖ ﻣﻊ اﻟﻤﻌﺎﻳﯿﺮ اﻷوروﺑﯿﺔ ﻋﻠﻰ أﺳﺎس إﺛﺒﺎت اﻟﺘﺴﻮﻳﻖ ﻓﻲ أوروﺑﺎ، دون اﻟﺤﺎﺟﺔ إﻟﻰ ﺣﯿﺎزة ﻣﻠﻒ اﻟُﻤﻨﺘﺞ، ﻣﻤﺎ ﻗﺪ ﻳﺆدي إﻟﻰ زﻳﺎدة ﺣﺠﻢ اﻻﺳﺘﯿﺮاد اﻟﻤﻮازي إﻟﻰ إﺳﺮاﺋﯿﻞ. ُﻳﻮﺻﻰ وزﻳﺮ اﻻﻗﺘﺼﺎد ﺑﺪراﺳﺔ ﺗﻄﺒﯿﻖ إﺻﻼﺣﺎت"ﻻ ﺗﺘﻮﻗﻒ ﻓﻲ اﻟﻤﯿﻨﺎء"و"ﻣﺎ ھﻮ ﺟﯿﺪ ﻹﺳﺮاﺋﯿﻞ ﺟﯿﺪ ﻷوروﺑﺎ"ﻣﻊ ﻣﻌﺎﻟﺠﺔ اﻟﺘﻨﺎﻗﻀﺎتﺑﯿﻦ اﻟﻘﺎﻧﻮن اﻹﺳﺮاﺋﯿﻠﻲوﻣﺘﻄﻠﺒﺎتاﻟﺘﻨﻈﯿﻢ اﻷوروﺑﻲ. ﺑﺎﻹﺿﺎﻓﺔ إﻟﻰ | 13 | פתח דבר ذﻟﻚ، ﻳﻮﺻﻰ ﺑﺪراﺳﺔ ﺗﻮﺳﯿﻊ ﻧﻄﺎق اﻹﺻﻼح ﻟﯿﺸﻤﻞ اﻻﺳﺘﯿﺮاد ﻣﻦ دول أﺧﺮى، ﻣﺜﻞ اﻟﻮﻻﻳﺎت اﻟﻤﺘﺤﺪة. ﺗﻌﺪ اﻟﻨﻔﻘﺎت ﻋﻠﻰ اﻟﺴﯿﺎرات ﻣﻦ أﻛﺒﺮ ﻧﻔﻘﺎت اﻻﺳﺘﮫﻼك ﻟﻸﺳﺮ ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ. ﻳﺴﺘﻮرد اﻟﻤﺴﺘﻮردون اﻷرﺑﻌﺔ اﻟﻤﺒﺎﺷﺮون ﻟﻠﺴﯿﺎرات ﻣﺠﺘﻤﻌﯿﻦ ﺣﻮاﻟﻲ 60.3٪ ﻣﻦ إﺟﻤﺎﻟﻲ اﻟﺴﯿﺎرات اﻟﻤﺴﺘﻮردة)ﻳﺴﺘﻮرد اﻟﻤﺴﺘﻮردون اﻟﺜﻤﺎﻧﯿﺔ اﻟﻜﺒﺎر ﻣﺠﺘﻤﻌﯿﻦ ﺣﻮاﻟﻲ 87.7٪(. أظﮫﺮ ﻓﺤﺺ ﻣﻜﺘﺐ ﻣﺮاﻗﺐ اﻟﺪوﻟﺔ أن أرﺑﺎح اﻟﻤﺴﺘﻮردﻳﻦ ارﺗﻔﻌﺖ ﻓﻲ ﻋﺎم 2022 ﻋﻠﻰ اﻟﺮﻏﻢ ﻣﻦ ارﺗﻔﺎع ﺗﻜﺎﻟﯿﻔﮫﻢ واﻧﺨﻔﺎضﻋﺪد اﻟﺴﯿﺎرات اﻟﻤﺒﺎﻋﺔ. ﻳﻮﺻﻰﺑﺄن ﺗﺴﺘﻐﻞ وزارة اﻟﻤﻮاﺻﻼت وﺳﻠﻄﺔ اﻟﻤﻨﺎﻓﺴﺔ اﻟﻔﺮﺻﺔ اﻟﺘﻲ أﺗﯿﺤﺖ ﻓﻲ ﺳﻮق اﻟﺴﯿﺎرات ﻓﻲ ﺿﻮء اﻟﺘﻐﯿﺮات اﻟﮫﺎﻣﺔ ﻓﻲ ھﺬا اﻟﻘﻄﺎع وﺑﺴﺒﺐ ﺛﻮرة اﻟﺴﯿﺎرات اﻟﻜﮫﺮﺑﺎﺋﯿﺔ ﻣﻦ أﺟﻞ زﻳﺎدة اﻟﻤﻨﺎﻓﺴﺔ. ﻳﻮﺻﻰ ﺑﺄن ﺗﻌﻤﻞ وزﻳﺮة اﻟﻤﻮاﺻﻼت ﻋﻠﻰ ﺗﻘﻠﯿﻞ اﻟﻤﺮﻛﺰﻳﺔ ﻓﻲﻗﻄﺎع اﻟﺴﯿﺎراتﻣﻊ اﻻﺳﺘﻔﺎدة ﻣﻦاﻟﻔﺮﺻﺔ اﻟﺘﻲﺳﻨﺤﺖﻧﺘﯿﺠﺔ ﻟﻠﺘﻐﯿﺮاتاﻟﺘﻲطﺮأت ﻋﻠﻰ ﻗﻄﺎع اﻟﺴﯿﺎرات ودﺧﻮل ﻣﺼﻨﻌﯿﻦ ﺟﺪد ﻣﻦ ﺧﻼل دﺧﻮل ﻣﺴﺘﻮردﻳﻦ ﺟﺪد أو ﺻﻐﺎر إﻟﻰ ھﺬا اﻟﻤﺠﺎل. • ﻓﺤﻮﺻﺎت اﻟﺠﺪوى اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت وزارة اﻟﻤﻮاﺻﻼت واﻟﺴﻼﻣﺔ ﻋﻠﻰ اﻟﻄﺮق ﻣﺴﺆوﻟﺔ ﻋﻦ ﺗﺤﺪﻳﺪ وإدارة ﺗﻨﻔﯿﺬ ﺳﯿﺎﺳﺔ ﻗﻄﺎع اﻟﻤﻮاﺻﻼت وﺧﺪﻣﺎت أﻧﻈﻤﺔ اﻟﻤﻮاﺻﻼت اﻟﺒﺤﺮﻳﺔ واﻟﺠﻮﻳﺔ واﻟﺒﺮﻳﺔ. وﻣﻦ ﺑﯿﻦ أﻣﻮر أﺧﺮى، ﺗﺘﻮﻟﻰ اﻟﻮزارة ﻣﺴﺆوﻟﯿﺔ ﺗﺨﻄﯿﻂ وﺗﻄﻮﻳﺮ وﺗﻨﻈﯿﻢ اﻟﺒﻨﻰ اﻟﺘﺤﺘﯿﺔ وأﻧﻈﻤﺔ اﻟﻤﻮاﺻﻼت اﻟﻤﺘﻜﺎﻣﻠﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﻌﺰز اﻟﻘﺪرة ﻋﻠﻰ اﻟﺘﻨﻘﻞ واﻟﺤﺮﻛﺔ ﻟﻤﻮاطﻨﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ واﻟﺰوار اﻟﻘﺎدﻣﯿﻦ إﻟﻰ اﻟﺒﻼد واﻻﻗﺘﺼﺎد اﻹﺳﺮاﺋﯿﻠﻲ ﺑﺠﻤﯿﻊ ﻣﻜﻮﻧﺎﺗﻪ. وﺟﺪ ﺑﻨﻚ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻓﻲ ﻋﺎم 2019 أن ﻧﺴﺒﺔ اﻻﺳﺘﺜﻤﺎر ﻓﻲ اﻟﺒﻨﯿﺔ ﻟﻠﻤﻮاﺻﻼت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﺗﺒﻠﻎ ﺣﻮاﻟﻲ 1٪ ﻣﻦ اﻟﻨﺎﺗﺞ اﻟﻤﺤﻠﻲ اﻹﺟﻤﺎﻟﻲ، وھﻲ ﻧﺴﺒﺔ ﻣﻤﺎﺛﻠﺔ ﻟﻤﺘﻮﺳﻂ ﻧﺴﺒﺔ اﻻﺳﺘﺜﻤﺎر ﻓﻲ دول ﻣﻨﻈﻤﺔ اﻟﺘﻌﺎون اﻻﻗﺘﺼﺎدي واﻟﺘﻨﻤﯿﺔ OECD)(، وﻟﻜﻦ ھﺬه اﻟﻨﺴﺒﺔ ﻏﯿﺮ ﻛﺎﻓﯿﺔ ﺑﺴﺒﺐ اﻟﻨﻤﻮ اﻟﺴﻜﺎﻧﻲ اﻟﻤﺮﺗﻔﻊ ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ وﻣﺤﺪودﻳﺔ اﻟﺒﻨﯿﺔ اﻟﺘﺤﺘﯿﺔ ﻧﺴﺒًﯿﺎ. ﺗﻘﺪر ﺗﻜﻠﻔﺔ اﻟﻀﺮر اﻟﺬي ﻳﻠﺤﻖ ﺑﺎﻗﺘﺼﺎد إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﺑﺴﺒﺐ ازدﺣﺎم اﻟﻄﺮق، وﻓًﻘﺎ ﻟﺘﻘﺪﻳﺮات وزارة اﻟﻤﺎﻟﯿﺔ ﻟﻌﺎم 2024 وﺗﻘﺪﻳﺮات اﻟـ OECD ﻟﻌﺎم 2023، ﺑﻤﺎ ﻳﺘﺮاوح ﺑﯿﻦ 24 و48 ﻣﻠﯿﺎر ﺷﯿﻜﻞ. ﻳﺘﻨﺎول ﺗﻘﺮﻳﺮ اﻟﻤﺮاﺟﻌﺔ ھﺬا ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت اﻟﺒﺮﻳﺔ، اﻟﺘﻲ ﻳﺘﻢ ﺗﻤﻮﻳﻞ ﻣﻌﻈﻤﮫﺎ ﻣﻦ ﻣﯿﺰاﻧﯿﺔ اﻟﺪوﻟﺔ. ﻓﻲ اﻷﻋﻮام 2020-2023، ﻣﻮﻟﺖ وزارة اﻟﻤﻮاﺻﻼت ﻣﺸﺎرﻳﻊ ﻣﻮاﺻﻼت ﺑﺘﻜﻠﻔﺔ ﺣﻮاﻟﻲ 20 ﻣﻠﯿﺎر ﺷﯿﻜﻞ ﺳﻨﻮًﻳﺎ ﺑﺎﻟﻤﻌﺪل - أي ﺣﻮاﻟﻲ 4٪ ﻣﻦ ﻣﯿﺰاﻧﯿﺔ اﻟﺪوﻟﺔ. وھﺬه أﻋﻠﻰ ﻣﯿﺰاﻧﯿﺔ اﺳﺘﺜﻤﺎر ﻣﺪﻧﯿﺔﻣﻦﺑﯿﻦﺟﻤﯿﻊﻣﯿﺰاﻧﯿﺎتاﻻﺳﺘﺜﻤﺎرﻟﻠﻮزارات.ﻧﻈﺮًا ﻷھﻤﯿﺔﻣﺜﻞاﻟﻤﺸﺎرﻳﻊﺑﺎﻟﻨﺴﺒﺔﻟﻼﻗﺘﺼﺎد، وﻟﺘﻘﻠﯿﺺ اﻟﻔﺠﻮات اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﯿﺔ وﺗﺨﻔﯿﺾ ﺗﻜﺎﻟﯿﻒ اﻻزدﺣﺎم اﻟﻤﺮوري اﻟﺘﻲ ﻳﺘﺤﻤﻠﮫﺎ ﺳﻜﺎن اﻟﺪوﻟﺔ، وﻛﺬﻟﻚ ﻧﻈﺮًا ﻟﺘﻌﻘﯿﺪھﺎ وﺗﺄﺛﯿﺮھﺎ ﻋﻠﻰ ﻣﯿﺰاﻧﯿﺔ اﻟﺪوﻟﺔ، ﻣﻦ اﻟﻀﺮوري أن ﻳﺘﻢ ﺗﻨﻔﯿﺬ ھﺬه اﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ ﺑﻌﺪ ﻋﻤﻠﯿﺔ اﺧﺘﯿﺎر دﻗﯿﻘﺔ، ﻣﻊ ﻓﺤﺺ ﺟﺪواھﺎ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ، ﺑﻤﺎ ﻓﻲ ذﻟﻚ ﻓﺤﺺ ﺗﻜﺎﻟﯿﻒ إﻧﺸﺎء اﻟﻤﺸﺮوع واﻟﻔﻮاﺋﺪ اﻟﺘﻲ ﺳﯿﺤﻘﻘﮫﺎ ﻟﻠﺠﻤﮫﻮر، وذﻟﻚ ﻣﻦ أﺟﻞ اﺧﺘﯿﺎر اﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ اﻷﻛﺜﺮ ﻓﺎﺋﺪة ﻓﻲ إطﺎر اﻟﻤﯿﺰاﻧﯿﺔ اﻟﻤﺤﺪدة. وﻗﺪ ﺗﺒّﯿﻦ ﻓﻲ أﻋﻤﺎل اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ أﻧﻪ ﻋﻠﻰ اﻟﺮﻏﻢ ﻣﻦ أن ﻋﻤﻠﯿﺔ ﺗﺨﻄﯿﻂ ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت ﻛﻤﺎ ھﻮ ﻣﺤﺪد ﻓﻲ إﺟﺮاء"ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت")اﻹﺟﺮاءات اﻟﺘﻲ ﺗﺴﺘﺨﺪم ﻛﺪﻟﯿﻞ رﺳﻤﻲ ﻹﺟﺮاء ﻓﺤﻮﺻﺎت اﻟﺠﺪوى اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت(ﺗﺘﻀﻤﻦ ﺗﻮﺟﯿﮫﺎت ﺑﺈﺟﺮاء ﻓﺤﺼﯿﻦ ﻟﻠﺠﺪوى ﻓﻲ ﻣﺮاﺣﻞ ﺗﺨﻄﯿﻂ اﻟﻤﺸﺮوع، إﻻ أﻧﻪ ﻓﻲ اﻟﻮاﻗﻊ ﻳﺘﻢ إﺟﺮاء دراﺳﺔ ﺟﺪوى واﺣﺪة ﻓﻘﻂ ﻟﻤﻌﻈﻢ اﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ، وﻻ | 14 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ﻳﺘﻢ إﺟﺮاؤھﺎ ﺑﺎﻟﻀﺮورة ﻓﻲ اﻟﻤﺮاﺣﻞ اﻟﺤﺎﺳﻤﺔ اﻟﺘﻲ ﻳﺘﻘﺮر ﻓﯿﮫﺎ اﻟﻤﻮاﻓﻘﺔ ﻋﻠﻰ ﻣﻮاﺻﻠﺔ اﻟﻤﺸﺮوع، وإذا ﻛﺎن اﻷﻣﺮ ﻛﺬﻟﻚ، ﻓﺒﺄي ﺷﻜﻞ. ﻛﻤﺎ ﺗﺒﯿﻦ ﻣﻦ أﻋﻤﺎل اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ ﺑﺄن إﺟﺮاء ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت ُﻣﻌّﺮف ﻋﻠﻰ أﻧﻪ إﺟﺮاء إﻟﺰاﻣﻲ ﻳﻨﻄﺒﻖ ﻋﻠﻰ ﺟﻤﯿﻊ أﻧﻮاع ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﺒﻨﯿﺔ اﻟﺘﺤﺘﯿﺔ ﻟﻠﻤﻮاﺻﻼت اﻟﺒﺮﻳﺔ، وﻟﻜﻦ ﻓﻲ اﻟﻮاﻗﻊ، ﺗﺒﯿﻦ أن وزارﺗﻲ اﻟﻤﻮاﺻﻼت واﻟﻤﺎﻟﯿﺔ ﻻ ﺗﺠﺮﻳﺎن أي ﺗﻘﯿﯿﻢ اﻗﺘﺼﺎدي ﻟﺠﺰء ﻛﺒﯿﺮ ﻣﻦ اﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ. ﻛﻤﺎ ﺗﺒﯿﻦ أن اﻟﻤﻨﮫﺠﯿﺔ اﻟﻤﺤﺪدة ﻓﻲ إﺟﺮاء"ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت"ﺗﮫﺪف ﺑﺸﻜﻞ أﺳﺎﺳﻲ إﻟﻰ ﻓﺤﺺ اﻟﻔﻮاﺋﺪ ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻟﺸﻮارع، وﻟﻜﻨﮫﺎ ﻏﯿﺮ ﻣﻼﺋﻤﺔ ﺗﻤﺎًﻣﺎ ﻟﻔﺤﺺ ﻓﻮاﺋﺪ اﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ ﻓﻲﻣﺠﺎلاﻟﻤﻮاﺻﻼتاﻟﺠﻤﺎﻋﯿﺔ،ﺑﻤﺎﻓﻲذﻟﻚﻣﺴﺎراتاﻟﻤﻮاﺻﻼتاﻟﻌﺎﻣﺔواﻟﻘﻄﺎراﻟﺨﻔﯿﻒوأﻧﻈﻤﺔ اﻟﻤﺘﺮو. ﻋﻼوة ﻋﻠﻰ ذﻟﻚ، ﻟﻢ ﻳﺘﻢ ﺗﺤﺪﻳﺪ أي ﺣﺪ اﻗﺘﺼﺎدي أدﻧﻰ ﻳﺘﻄﻠﺐ إﺟﺮاء دراﺳﺔ ﺟﺪوى اﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ، ﻛﻤﺎ أن ﻣﻜﺎﻧﺔ اﻟﺪراﺳﺔ وﻗﻮﺗﮫﺎ ﻓﻲ ﻣﺠﻤﻞ اﻋﺘﺒﺎرات ﺻﻨﻊ اﻟﻘﺮار ﻏﯿﺮ واﺿﺤﺔ ﺑﻤﺎ ﻓﯿﻪ اﻟﻜﻔﺎﻳﺔ. ﻛﻤﺎ ﺗﺒﯿﻦ أن وزارة اﻟﻤﻮاﺻﻼت ﺗﻌﺎﻧﻲ ﻣﻦ ﻧﻘﺺ ﻓﻲ اﻟﻤﮫﻨﺪﺳﯿﻦ، وارﺗﻔﺎع ﻣﻌﺪل ﺗﺒﺪﻳﻞ اﻟﻤﻮظﻔﯿﻦ اﻹدارﻳﯿﻦ، وﻧﻘﺺ ﻓﻲ ﺷﻐﻞ اﻟﻤﻨﺎﺻﺐ اﻟﻌﻠﯿﺎ ﻓﻲ ﻣﺪﻳﺮﻳﺔ اﻟﺒﻨﻰ اﻟﺘﺤﺘﯿﺔ، اﻟﻤﺴﺆوﻟﺔ ﻋﻦ ﺗﺨﻄﯿﻂ وﺗﻨﻔﯿﺬ ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت. ﺑﺎﻹﺿﺎﻓﺔ إﻟﻰ ذﻟﻚ، ﺗﺒﯿﻦ أن وزارة اﻟﻤﻮاﺻﻼت ﺗﻔﺘﻘﺮ إﻟﻰ ﺑﻨﯿﺔ ﺗﺤﺘﯿﺔ ﻟﻠﻤﻌﻠﻮﻣﺎت ﺣﻮل ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت اﻟﺘﻲ ﺗﻢ ﺗﻨﻔﯿﺬھﺎ واﻟﺘﻲ ﻳﺠﺮي ﺗﻨﻔﯿﺬھﺎ، وأن اﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت اﻟﻤﺘﻮﻓﺮة ﻟﺪﻳﮫﺎ ﺗﺪار ﻳﺪوًﻳﺎ. وﺑﺎﻟﺘﺎﻟﻲ، ﻳﻜﻔﻲ اﻧﺘﻘﺎل ﻋﺪد ﻗﻠﯿﻞ ﻣﻦ اﻟﻤﻮظﻔﯿﻦ ﻣﻦ وظﺎﺋﻔﮫﻢ ﻟﻔﻘﺪان اﻟﺨﺒﺮات واﻟﻤﻌﺮﻓﺔ واﻹﺿﺮار ﺑﺎﺳﺘﻤﺮارﻳﺔ اﻟﻌﻤﻞ، ﺣﯿﺚ أن ﺗﻨﻈﯿﻢ اﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت ﻳﻌﺘﻤﺪ إﻟﻰ ﺣﺪ ﻛﺒﯿﺮ ﻋﻠﻰ ذاﻛﺮة ﻣﻮظﻒ ﻣﻌﯿﻦ وإﻟﻤﺎﻣﻪ ﺑﻤﻮاد اﻟﻌﻤﻞ. ﺗﻄﺒﯿﻖ اﻟﺘﻮﺻﯿﺎت اﻟﻮاردة ﻓﻲ ﻓﺼﻮل اﻟﺘﻘﺮﻳﺮ ﻗﺪ ﻳﺤﺴﻦ ﻋﻤﻠﯿﺎت ﺗﺨﻄﯿﻂ اﻟﺒﻨﯿﺔ اﻟﺘﺤﺘﯿﺔ ﻟﻠﻤﻮاﺻﻼت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ، ﻣﻊ زﻳﺎدة ﺷﻔﺎﻓﯿﺔ ﻋﻤﻠﯿﺎت اﺗﺨﺎذ اﻟﻘﺮارات ﺑﺸﺄن اﻟﻤﻮاﻓﻘﺔ ﻋﻠﻰ اﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ وﺗﺮﺗﯿﺐ أوﻟﻮﻳﺎﺗﮫﺎ، وﺗﺤﺴﯿﻦ ﻣﻼءﻣﺔ ﺗﺨﻄﯿﻂ اﻟﻤﻮاﺻﻼت ﻻﺣﺘﯿﺎﺟﺎت اﻟﺠﻤﮫﻮر، واﻻﺳﺘﺨﺪام اﻟﻔﻌﺎل ﻟﻠﻤﻮارد اﻟﻌﺎﻣﺔ. • ﺿﺮاﺋﺐ اﻷراﺿﻲ واﻟﺒﻨﯿﺔ اﻟﺘﺤﺘﯿﺔ ﻟﻠﻤﻌﻠﻮﻣﺎت اﻟﻌﻘﺎرﻳﺔ ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﺳﻮقاﻟﻌﻘﺎراتﻓﻲإﺳﺮاﺋﯿﻞھﻮأﺣﺪاﻟﻌﻮاﻣﻞاﻷﻛﺜﺮأھﻤﯿﺔﻟﻼﻗﺘﺼﺎداﻹﺳﺮاﺋﯿﻠﻲ،وﺗﺄﺛﯿﺮاﺗﻪواﺿﺤﺔ ﻓﻲ ﻣﺠﺎﻻت ﻣﺘﻨﻮﻋﺔ، ﻣﻨﮫﺎ: اﻻﻗﺘﺼﺎد واﻟﻤﺠﺘﻤﻊ واﻟﺘﻮظﯿﻒ واﻟﺴﯿﺎﺳﺔ. اﻟﺼﻔﻘﺎت ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻷراﺿﻲ ھﻲ أھﻢ وأﻏﻠﻰ اﻟﺼﻔﻘﺎت ﻓﻲ ﺣﯿﺎة اﻹﻧﺴﺎن. ﻓﻲ اﻟﻌﻘﺪ اﻷﺧﯿﺮ، ﺷﮫﺪت أﺳﻌﺎر اﻟﻤﺴﺎﻛﻦ ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ارﺗﻔﺎًﻋﺎ ﻛﺒﯿًﺮا، وﻳﺮﺟﻊ ذﻟﻚ إﻟﻰ ﻋﺪة ﻋﻮاﻣﻞ، ﻣﻨﮫﺎ ﻧﻘﺺ اﻟﻤﻌﺮوض ﻣﻦ اﻟﺸﻘﻖ، ﻣﺴﺘﻮﻳﺎت اﻟﻔﺎﺋﺪة ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻣﻨﺬ ﻋﺎم 2008، وﺗﺄﺛﯿﺮات اﻷزﻣﺎت اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ اﻟﻌﺎﻟﻤﯿﺔ. ارﺗﻔﻊ ﻣﺆﺷﺮ أﺳﻌﺎر اﻟﺸﻘﻖ ﺑﻨﺴﺒﺔ 77.5٪ ﻣﻦ ﻳﻨﺎﻳﺮ 2014 إﻟﻰ دﻳﺴﻤﺒﺮ 2024، ﺑﯿﻨﻤﺎ ارﺗﻔﻊ ﻣﺆﺷﺮ أﺳﻌﺎر اﻟﻤﺴﺘﮫﻠﻚ ﺧﻼل ھﺬه اﻟﻔﺘﺮة ﺑﻨﺤﻮ 15.3٪. ﻓﻲ اﻟﻔﺘﺮة 2018-2020، ﺑﻠﻎ ﻣﺘﻮﺳﻂ اﻹﻳﺮادات ﻣﻦ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻌﻘﺎرﻳﺔ ﺣﻮاﻟﻲ 11.37 ﻣﻠﯿﺎر ﺷﯿﻜﻞ - ﺣﻮاﻟﻲ 7٪ ﻣﻦ إﺟﻤﺎﻟﻲ اﻹﻳﺮادات ﻣﻦ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻤﺒﺎﺷﺮة اﻟﺘﻲ ﺗﺠﻤﻌﮫﺎ ﺳﻠﻄﺔ اﻟﻀﺮاﺋﺐ؛ ﻓﻲ اﻟﻔﺘﺮة ﻣﻦ 2021 إﻟﻰ 2022، ارﺗﻔﻊ إﺟﻤﺎﻟﻲ اﻹﻳﺮادات ﻣﻦ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻌﻘﺎرﻳﺔ إﻟﻰ ﺣﻮاﻟﻲ 23 ﻣﻠﯿﺎر ﺷﯿﻜﻞ ﻓﻲ اﻟﻤﺘﻮﺳﻂ - ﺣﻮاﻟﻲ 9٪ ﻣﻦ إﺟﻤﺎﻟﻲ اﻹﻳﺮادات ﻣﻦ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻤﺒﺎﺷﺮة اﻟﺘﻲ ﺗﺠﻤﻌﮫﺎ اﻟﺴﻠﻄﺔ؛ ﺑﯿﻨﻤﺎ ﻓﻲ ﻋﺎم 2023 اﻧﺨﻔﺾ ھﺬا اﻟﻤﻌﺪل، ﺑﺴﺒﺐ ﺣﺮب"اﻟﺴﯿﻮف اﻟﺤﺪﻳﺪﻳﺔ"وﻏﯿﺮھﺎ ﻣﻦ اﻷﺳﺒﺎب، وﺑﻠﻎ إﺟﻤﺎﻟﻲ اﻹﻳﺮادات ﻣﻦ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻌﻘﺎرﻳﺔ 14.41 ﻣﻠﯿﺎر ﺷﯿﻜﻞ - ﺣﻮاﻟﻲ 6٪ ﻣﻦ إﺟﻤﺎﻟﻲ اﻹﻳﺮادات ﻣﻦ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻤﺒﺎﺷﺮة اﻟﺘﻲ ﺗﺠﻤﻌﮫﺎ اﻟﺴﻠﻄﺔ. | 15 | פתח דבר أﺷﺎرت اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ إﻟﻰ وﺟﻮد ﻗﺼﻮر ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻌﻘﺎرﻳﺔ. وﻗﺪ ﺗﺒﯿﻦ أن ﻣﻮظﻔﻲ اﻟﺘﻘﺪﻳﺮ اﻟﻀﺮﻳﺒﻲ ﻓﻲ ﻣﻜﺎﺗﺐ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻌﻘﺎرﻳﺔ اﻹﻗﻠﯿﻤﯿﺔ ﻻ ﻳﻌﺎﻟﺠﻮن اﻟﺘﻘﺪﻳﺮات ﺑﻄﺮﻳﻘﺔ ﻣﻮﺣﺪة وﻣﻨﺘﻈﻤﺔ، وﻻ ﻳﻮﺟﺪ إطﺎر زﻣﻨﻲ واﺿﺢ ﻟﻠﺮد ﻋﻠﻰ طﻠﺒﺎت ﺗﻌﺪﻳﻞ اﻟﺘﻘﺪﻳﺮات، وﻳﺘﻢ اﻟﺘﻌﺎﻣﻞ ﻣﻊ اﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﻟﻄﻠﺒﺎت ﺑﺘﺄﺧﯿﺮ ﻛﺒﯿﺮ، ﻣﻤﺎ ﻗﺪ ﻳﺆدي إﻟﻰ ﺗﻜﺎﻟﯿﻒ إﺿﺎﻓﯿﺔ ﻋﻠﻰ داﻓﻌﻲ اﻟﻀﺮاﺋﺐ. ﻛﻤﺎ ﺗﺒﯿﻦ أن ھﻨﺎك ﺗﺄﺧﯿﺮات ﻓﻲ ﺗﻨﻔﯿﺬ ﺗﻌﺪﻳﻼت ﻋﻠﻰ ﺗﻘﺪﻳﺮات ﺿﺮﻳﺒﺔ اﻟﺪﺧﻞ - ﺑﻌﻀﮫﺎ ﻳﺘﺠﺎوز ﺛﻼث ﺳﻨﻮات - ﻣﻤﺎ ﻳﺠﻌﻞ ﻣﻦ اﻟﺼﻌﺐ ﺗﺤﺼﯿﻞ اﻟﻀﺮﻳﺒﺔ اﻟﻤﺴﺘﺤﻘﺔ ﻣﻦ ﺗﻌﺪﻳﻞ اﻟﺘﻘﺪﻳﺮ، وﻻ ﻳﻮﺟﺪ ﺗﻘﺪﻳﺮ ﻟﻤﺠﻤﻮع اﻟﺪﻳﻮن اﻟﺘﻲ ﺗﻢ ﺗﺤﺼﯿﻠﮫﺎ أو اﻟﻤﺒﺎﻟﻎ اﻟﻤﺴﺘﺮدة اﻟﺘﻲ ﻟﻢ ﺗﺪﻓﻊ ﻟﻠﻤﻜﻠﻔﯿﻦ. ﻛﻤﺎ ﺗﺒّﯿﻦ أن اﻟﺘﻌﺎون ﺑﯿﻦ ﻣﺨﺘﻠﻒ أﺟﮫﺰة اﻟﻀﺮاﺋﺐ ﺿﻌﯿﻒ، وأن اﺳﺘﺨﺪام اﻟﻨﻈﺎم اﻟﻤﺨﺼﺺ ﻟﮫﺬه اﻷﻧﺸﻄﺔ ﻣﺤﺪود. ﻛﻤﺎ ﺗﺒﯿﻦ أن اﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﻟﺘﻘﺪﻳﺮات ﻳﺘﻢ اﻟﺘﻌﺎﻣﻞ ﻣﻌﮫﺎ ﺑﻔﺘﺮة ﻗﺮﻳﺒﺔ ﻣﻦ ﻣﻮﻋﺪ ﺳﺮﻳﺎن اﻟﺘﻘﺎدم اﻟﻘﺎﻧﻮﻧﻲ، ﻣﻤﺎ ﻗﺪ ﻳﺸﯿﺮ إﻟﻰ ﻋﺪم إﺟﺮاء ﻓﺤﺺ ﺟﯿﺪ ﻟﻠﺘﻘﺪﻳﺮات أو ﻋﺪم إﻋﻄﺎء اﻟﻮﻗﺖ اﻟﻜﺎﻓﻲ ﻟﻠﻤﻜﻠﻔﯿﻦ ﻟﺘﻘﺪﻳﻢ ﺣﺠﺠﮫﻢ. ﻛﻤﺎ ﺗﺒﯿﻦ أن اﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﻟﺘﻘﺪﻳﺮات ﻳﺘﻢ ﺗﺤﺪﻳﺪھﺎ وﻓًﻘﺎ ﻷﻓﻀﻞ ﺗﻘﺪﻳﺮ ﺑﻌﺪ اﻧﺘﮫﺎء ﻓﺘﺮة اﻟﺘﻘﺪﻳﺮ اﻟﻀﺮﻳﺒﻲ، وھﺬا أﻣﺮ ﻳﺨﺎﻟﻒ اﻟﻘﺎﻧﻮن. ﻓﯿﻤﺎ ﻳﺘﻌﻠﻖ ﺑﺨﺪﻣﺔ اﻟﺰﺑﺎﺋﻦ ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻌﻘﺎرﻳﺔ، وﺟﺪت ﻋﺪة أوﺟﻪ ﻗﺼﻮر؛ ﻣﻦ ﺑﯿﻨﮫﺎ ﻋﺪم وﺟﻮد إﺟﺮاءات ﻋﻤﻞ ﻟﻨﻈﺎم ﺧﺪﻣﺔ اﻟﺰﺑﺎﺋﻦ اﻟﺮﺋﯿﺴﻲ، وﻋﺪم ﺗﺤﺪﻳﺪ اﻟﻤﺪة اﻟﺰﻣﻨﯿﺔ اﻟﻼزﻣﺔ ﻟﻠﺮد ﻋﻠﻰ اﻻﺳﺘﻔﺴﺎرات ﻓﻲ اﻹﺟﺮاءات، وﻋﺪم وﺟﻮد رﻗﺎﺑﺔ ﺣﺎﺳﻮﺑﯿﺔ ﻋﻠﻰ ﺟﻮدة اﻟﺮدود أو ﺣﺘﻰ ﻋﻠﻰ ﻣﺪة اﻟﺮد، ووﺟﻮد ﺗﺄﺧﯿﺮ ﻓﻲ ﻣﻌﺎﻟﺠﺔ اﻻﺳﺘﻔﺴﺎرات اﻟﻤﺘﻌﻠﻘﺔ ﺑﻤﻮاﺿﯿﻊ ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ. اﻟﺮد ﻋﻠﻰ اﻟﻤﻜﺎﻟﻤﺎت اﻟﮫﺎﺗﻔﯿﺔ ﻟﻠﺴﻠﻄﺔ ﻏﯿﺮ ﻣﺘﺎح ﺗﻘﺮﻳًﺒﺎ. أﺷﺎر ھﺬا اﻟﺘﻘﺮﻳﺮ أﻳﻀﺎ إﻟﻰ أوﺟﻪ ﻗﺼﻮر ﻓﻲ ﻣﺠﺎل ﺟﻤﻊ ﺑﯿﺎﻧﺎت ﻣﻌﺎﻣﻼت اﻟﻌﻘﺎرات اﻟﺘﻲ ﺗﺠﻤﻊ ﻓﻲ ﻣﻠﻒ"اﺳﻌﺎر اﻟﻌﻘﺎرات")קובץ הכרמ"ן(وﺗﻮزﻳﻌﮫﺎ ﻋﻠﻰ اﻟﮫﯿﺌﺎت اﻟﺤﻜﻮﻣﯿﺔ واﻟﺠﻤﮫﻮر. وﻗﺪ ﺗﺒﯿﻦ أن ﺗﻨﻔﯿﺬ ﺗﻮﺻﯿﺎت اﻟﻠﺠﻨﺔ واﻻﻧﺘﻘﺎل إﻟﻰ اﻹﺑﻼغ ﻋﺒﺮ اﻹﻧﺘﺮﻧﺖ ﻣﻦ ﻗﺒﻞ اﻟﻤﻤﺜﻠﯿﻦ ﻟﻢ ﻳﺴﮫﻤﺎ ﺑﺸﻜﻞ ﻛﺒﯿﺮ ﻓﻲ ﺗﺤﺴﯿﻦ ﺟﻮدة ﺑﯿﺎﻧﺎت ﻣﻠﻒ أﺳﻌﺎر اﻟﻌﻘﺎرات، وأن اﻟﻤﻠﻒ اﻟﺬي ﻳﺘﻢ إرﺳﺎﻟﻪ إﻟﻰ ﻣﺮﻛﺰ اﻟﻤﺴﺎﺣﺔ وﺧﺮاﺋﻂ إﺳﺮاﺋﯿﻞ)"ﻣﺎﺑﻲ"(ﻟﺘﺤﺴﯿﻨﻪ ﻏﯿﺮ ﺻﺤﯿﺢ وﻧﺎﻗﺺ. اﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﻟﻌﻘﺎرات ﻻ ﺗﻈﮫﺮ ﻓﻲ اﻟﻤﻠﻒ؛ واﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﻟﻌﻘﺎرات ﺗﻈﮫﺮ ﺑﺒﯿﺎﻧﺎت ﺧﺎطﺌﺔ؛ وﻻ ﻳﺘﻢ ﺟﻤﻊ اﻟﺒﯿﺎﻧﺎت اﻟﮫﺎﻣﺔ اﻟﺘﻲ ﻳﻤﻜﻦ أن ﺗﺴﺎﻋﺪ ﻓﻲ ﺣﺴﺎب ﻣﺆﺷﺮ أﺳﻌﺎر اﻟﻤﺴﺎﻛﻦ، وﻓﻲ إﺟﺮاءات ﻣﺼﻠﺤﺔ اﻟﻀﺮاﺋﺐ، وﻓﻲ ﻋﺮض اﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت ﻋﻠﻰ اﻟﻤﻮاطﻨﯿﻦ؛ وﻻ ﻳﺘﻢ ﺗﺤﺴﯿﻦ اﻟﻤﻠﻒ ﺑﺸﻜﻞ ﻣﺘﻜﺮر ﻣﻦ ﻗﺒﻞ ﻣﺴﺘﺨﺪﻣﯿﻪ؛ اﻟﺘﺼﺪﻳﻖ ﻋﻠﻰ ﻗﺎﺋﻤﺔ اﻷﺻﻮل اﻟﻤﻘﺪم ﻟﻠﻤﻮاطﻦ ﻧﺎﻗﺺ وﻓﻲ ﻛﺜﯿﺮ ﻣﻦ اﻷﺣﯿﺎن ﻏﯿﺮ ﺻﺤﯿﺢ؛ وﻧﻘﻞ اﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت ﺑﯿﻦ اﻟﮫﯿﺌﺎت اﻟﺤﻜﻮﻣﯿﺔ ﻣﺤﺪود ﺑﺴﺒﺐ ﻋﺪم وﺟﻮد ﻣﻌّﺮف ﻣﺤﺪد ﻟﻸﺻﻮل. ﻛﻤﺎ ﺗﻢ اﻟﻌﺜﻮر ﻋﻠﻰ ﻓﻮارق ﻛﺒﯿﺮة ﺑﯿﻦ ﻓﻲ اﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت ﻋﻦ اﻟﻌﻘﺎرات اﻟﻤﻨﺸﻮرة ﻟﻠﺠﻤﮫﻮر ﻣﻦ ﻗﺒﻞ ﺳﻠﻄﺔ اﻟﻀﺮاﺋﺐ واﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت اﻟﻤﻨﺸﻮرة ﻣﻦ ﻗﺒﻞ ﻣﺎﺑﻲ. ﻋﻠﻰ ﺳﻠﻄﺔ اﻟﻀﺮاﺋﺐ ﺗﺤﺴﯿﻦ اﻟﺨﺪﻣﺔ اﻟﻤﻘﺪﻣﺔ ﻟﻠﺠﻤﮫﻮر ﻣﻊ اﻟﺴﻌﻲ ﻟﺘﺤﻘﯿﻖ اﻟﻜﻔﺎءة وﺗﻘﺪﻳﻢ ﺧﺪﻣﺔ ﻧﺎﺟﻌﺔ وﻓﻌﺎﻟﺔ واﺳﺘﻐﻼل ﺣﻘﻮق داﻓﻌﻲ اﻟﻀﺮاﺋﺐ ﻣﻘﺎﺑﻞ ﺗﺤﺼﯿﻞ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﺤﻘﯿﻘﯿﺔ. ﻋﻠﻰ ﻣﻜﺘﺐ رﺋﯿﺲ اﻟﻮزراء دراﺳﺔ وﺗﺤﺪﻳﺪ ھﻮﻳﺔ اﻟﮫﯿﺌﺔ اﻟﺘﻲ ﺳﺘﻜﻮن ﻣﺴﺆوﻟﺔ ﻋﻦ إﻧﺸﺎء ﺑﻨﯿﺔ ﺗﺤﺘﯿﺔ وطﻨﯿﺔ ﻟﻠﻤﻌﻠﻮﻣﺎت ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻷﺻﻮل واﻟﺘﻲ ﺳﺘﺤﺘﻮي ﻋﻠﻰ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﻦ ﻋﺪد ﻛﺒﯿﺮ ﻣﻦ اﻟﻤﺼﺎدر. وﺳﯿﻜﻮن ھﺬا اﻟﺠﮫﺎز ﻣﺴﺆوًﻻ، ﻣﻦ ﺑﯿﻦ أﻣﻮر أﺧﺮى، ﻋﻦ ﺗﻠﻘﻲ اﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت وﻓﺤﺺ ﺟﻮدة ھﺬه اﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت وﺗﺤﺴﯿﻨﮫﺎ وﻧﺸﺮھﺎ، ﺑﺎﻟﺘﻌﺎون ﻣﻊ داﺋﺮة اﻹﺣﺼﺎء اﻟﻤﺮﻛﺰﻳﺔ، وﻧﻈﺎم اﻟﺪﻳﺠﯿﺘﺎل اﻟﻮطﻨﻲ، ووزارة اﻟﻌﺪل، ووزارة اﻟﺪاﺧﻠﯿﺔ، وإدارة اﻟﺘﺨﻄﯿﻂ، وﺳﻠﻄﺔ اﻟﻀﺮاﺋﺐ، ووزارة اﻹﺳﻜﺎن، وﺳﻠﻄﺔ أراﺿﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ وﻣﺮﻛﺰ اﻟﺨﺮاﺋﻂ. ﻛﻤﺎ ﻳﻮﺻﻰ ﺑﺄن ﻳﻘﻮم ﻣﻜﺘﺐ رﺋﯿﺲ اﻟﻮزراء ﺑﺘﻨﻈﯿﻢ ﻣﻨﺢ اﻟﺼﻼﺣﯿﺎت ﻟﻠﮫﯿﺌﺔ اﻟﻤﺴﺆوﻟﺔ ﻋﻦ ھﺬه اﻟﻤﮫﻤﺔ. وﺳﺘﻌﻤﻞ ﻗﺎﻋﺪة اﻟﺒﯿﺎﻧﺎت اﻟﻤﺬﻛﻮرة ﻋﻠﻰ ﺗﺤﺴﯿﻦ ﻋﻤﻞ اﻟﺤﻜﻮﻣﺔ وﺗﺤﺴﯿﻦ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﻤﻘﺪﻣﺔ ﻟﻠﻤﻮاطﻨﯿﻦ ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻷراﺿﻲ واﻟﻌﻘﺎرات. | 16 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 • ﺿﻤﺎن اﺣﺘﯿﺎﺟﺎت دوﻟﺔ إﺳﺮاﺋﯿﻞ اﻟﻐﺬاﺋﯿﺔ ﻓﻲ ﺣﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ "اﻷﻣﻦ اﻟﻐﺬاﺋﻲ"ھﻮ ﺣﺎﻟﺔ ﻳﺘﻤﺘﻊ ﻓﯿﮫﺎ ﺟﻤﯿﻊ اﻷﺷﺨﺎص، ﻓﻲ ﺟﻤﯿﻊ اﻷوﻗﺎت، ﺑﺈﻣﻜﺎﻧﯿﺔ اﻟﻮﺻﻮل اﻟﻤﻌﻘﻮل، ﻓﻌﻠﯿًﺎ وﻣﺎﻟﯿﺎ، إﻟﻰ ﻛﻤﯿﺔ ﻛﺎﻓﯿﺔ ﻣﻦ اﻟﻐﺬاء اﻟﺼﺤﻲ واﻟﻤﻐﺬي، اﻟﺬي ﻳﺘﻨﺎﺳﺐ ﻣﻊ ﺗﻔﻀﯿﻼﺗﮫﻢ واﺣﺘﯿﺎﺟﺎﺗﮫﻢ اﻟﻐﺬاﺋﯿﺔ واﻟﺜﻘﺎﻓﯿﺔ، وﻳﺘﯿﺢ ﻟﮫﻢ ﺣﯿﺎة ﻧﺸﻄﺔ وﺻﺤﯿﺔ. إن ﺗﻮﻓﯿﺮ اﻟﻐﺬاء ﺑﺎﻧﺘﻈﺎم أﻣﺮ ﻣﮫﻢ ﻓﻲاﻷوﻗﺎتاﻟﻌﺎدﻳﺔ، وھﻮ أﻣﺮ ﺑﺎﻟﻎ اﻷھﻤﯿﺔ ﻓﻲﺣﺎﻻتاﻟﻄﻮارئﻷﻧﻪ ﻋﻨﺼﺮ ﺣﺎﺳﻢ ﻓﻲ ﻗﺪرة اﻟﻨﺎس ﻋﻠﻰ اﻟﺼﻤﻮد ﻓﻲ اﻟﻤﺮاﺣﻞ اﻷوﻟﻰ ﻣﻨﮫﺎ. ﻓﻲ ﺣﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ، ﻳﻤﺜﻞ ﺗﻮﻓﯿﺮ ﻏﺬاء ﻛﺎٍف وﻣﺘﻮازن ﺗﺤﺪًﻳﺎ ﻛﺒﯿًﺮا. إﺳﺮاﺋﯿﻞ، ﺑﺎﻋﺘﺒﺎرھﺎ"دوﻟﺔ ﺟﺰﻳﺮة"ﻣﻦ ﺣﯿﺚ ﻗﺪرﺗﮫﺎ اﻟﻤﺤﺪودة ﻋﻠﻰ اﻻﻋﺘﻤﺎد ﻋﻠﻰ اﻟﺪول اﻟﻤﺠﺎورة، ﻣﻠﺰﻣﺔ ﺑﺘﻮﻓﯿﺮ ﻣﺨﺰون ﻏﺬاﺋﻲ ﻛﺎٍف ﻟﻔﺘﺮات طﻮﻳﻠﺔ. ﻳﻘﺘﻀﻲ ﺿﻤﺎن اﻹﻣﺪاد اﻟﻐﺬاﺋﻲ ﻋﻠﻰ اﻟﻤﺪى اﻟﻄﻮﻳﻞ ﻓﻲ اﻷوﻗﺎت اﻟﻌﺎدﻳﺔ وﺣﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ اﻻﺳﺘﻌﺪادواﻟﺘﺨﻄﯿﻂاﻟﻤﺴﺒﻖﻣﻦﺧﻼلوﺿﻊاﺳﺘﺮاﺗﯿﺠﯿﺔﻹدارةاﻷﻏﺬﻳﺔواﺗﺨﺎذإﺟﺮاءاتﻟﺘﻨﻔﯿﺬھﺎ ﻗﺒﻞ ﺣﺪوث اﻟﺴﯿﻨﺎرﻳﻮھﺎت اﻟﻤﺮﺟﻌﯿﺔ. أظﮫﺮت اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ اﻟﺤﺎﻟﯿﺔ أن ﺣﻜﻮﻣﺔ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻟﻢ ﺗﺴﺘﻌﺪ ﺑﺎﻟﺸﻜﻞ اﻟﻤﻄﻠﻮب ﻟﻀﻤﺎن اﺳﺘﻤﺮارﻳﺔ اﻷداء اﻟﻮظﯿﻔﻲ ﻓﻲ ﻣﺠﺎل ﺗﻮﻓﯿﺮ اﻟﻐﺬاء ﻓﻲ ﺣﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ؛ وأﻧﻪ ﻻ ﻳﻮﺟﺪ ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ إطﺎر ﺣﻜﻮﻣﻲ ﺷﺎﻣﻞ ﻣﺴﺆول ﻋﻦ ﺟﺎھﺰﻳﺔ دوﻟﺔ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻟﺤﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ، ﻳﺘﻤﺘﻊ ﺑﺎﻟﺴﻠﻄﺎت واﻟﻤﺴﺆوﻟﯿﺔ اﻟﺸﺎﻣﻠﺔ ﻓﻲ ھﺬا اﻟﻤﺠﺎل؛ وأﻧﻪ ﻻ ﻳﻮﺟﺪ ﺟﮫﺎز ﺷﺎﻣﻞ ﻳﺮى اﻟﺼﻮرة اﻟﻜﺎﻣﻠﺔ ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻟﻐﺬاء، ﺳﻮاء ﻓﻲ اﻷوﻗﺎت اﻟﻌﺎدﻳﺔ أو ﻓﻲ ﺣﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ. ﻛﻤﺎ أن دوﻟﺔ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻻ ﺗﻤﺘﻠﻚ اﺳﺘﺮاﺗﯿﺠﯿﺔ ﺷﺎﻣﻠﺔ طﻮﻳﻠﺔ اﻷﻣﺪ ﻟﻸﻣﻦ اﻟﻐﺬاﺋﻲ. وﻓﻲ ﻏﯿﺎب ھﯿﺌﺔ ﺷﺎﻣﻠﺔ وﺗﺨﻄﯿﻂ طﻮﻳﻞ اﻷﻣﺪ، ﻓﺈن ﻛﻞ وزارة ﺣﻜﻮﻣﯿﺔ ﻣﺴﺆوﻟﺔ ﻋﻦ أﺣﺪ ﻣﺠﺎﻻت اﻷﻣﻦ اﻟﻐﺬاﺋﻲﺗﺪﻳﺮ اﻟﻤﺠﺎل اﻟﺬي ﺗﻘﻊ ﻋﻠﯿﻪ ﻣﺴﺆوﻟﯿﺘﮫﺎ ﻓﻲ اﻷﺣﻮال اﻟﻌﺎدﻳﺔ وﺣﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ وﻓﻘًﺎ ﻟﺮؤﻳﺘﮫﺎ وﺗﻘﻮم ﺑﻤﺎ ﺗﺮاه ﻣﻨﺎﺳﺒًﺎ. وﻧﺘﯿﺠﺔ ﻟﺬﻟﻚ، ھﻨﺎك ﻧﻘﺺ ﻓﻲ ﺑﻌﺾ اﻟﻤﻨﺘﺠﺎت اﻟﻤﺨﺰﻧﺔ ﻓﻲ ﻣﺴﺘﻮدﻋﺎت اﻟﻄﻮارئ، وﻻ ﺗﻮﺟﺪرﻗﺎﺑﺔﻛﺎﻓﯿﺔﻋﻠﻰاﻟﻤﺼﺎﻧﻊاﻟﺤﯿﻮﻳﺔﻓﻲﻣﺠﺎلاﻷﻏﺬﻳﺔ،وھﺬهاﻟﻤﺼﺎﻧﻊﻏﯿﺮﻣﺠﮫﺰةﻛﻤﺎﻳﻨﺒﻐﻲ ﻟﺤﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ. ﺗﻔﺘﻘﺮ وزارﺗﺎ اﻻﻗﺘﺼﺎد واﻟﺰراﻋﺔ إﻟﻰ أدوات اﻹﻧﻔﺎذ أو اﻟﺘﺸﺠﯿﻊ اﻟﺘﻲ ﺗﻀﻤﻦ ﺳﺪ اﻟﺜﻐﺮات، وﻣﻦ اﻟﻮاﺿﺢ أﻧﻪ ﻻ ﺗﻮﺟﺪ ﺻﻮرة واﺿﺤﺔ ﻋﻦ ﻣﺪى اﺳﺘﻌﺪاد اﻟﻤﺼﺎﻧﻊ ﻟﺤﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ ﺗﺴﻤﺢ ﺑﻮﺿﻊ ﺧﻄﺔ ﻟﺴﺪ اﻟﺜﻐﺮات. ﻛﻤﺎ أن ﻗﻄﺎع اﻟﺰراﻋﺔ اﻹﺳﺮاﺋﯿﻠﻲ، اﻟﺬي ﻳﺸﻜﻞ أﺳﺎس ﺿﻤﺎن اﻷﻣﻦ اﻟﻐﺬاﺋﻲ، ﻳﻌﺎﻧﻲ ﻣﻦ رﻛﻮد، وﺣﺠﻢ اﻹﻧﺘﺎج اﻟﻤﺤﻠﻲ ﻓﻲ اﻧﺨﻔﺎض، وذﻟﻚ ﺑﺴﺒﺐ ﺳﯿﺎﺳﺔ اﻟﺤﻜﻮﻣﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﺸﺠﻊ ھﺬا اﻟﻘﻄﺎع ﻣﻦ ﺧﻼل دﻋﻢ ﻏﯿﺮ ﻣﺒﺎﺷﺮ ﻳﺆدي إﻟﻰ ﻧﺸﻮء ﻋﯿﻮب وإﺧﻔﺎﻗﺎت. إﻟﻰ أن ﻳﺘﻢ وﺿﻊ ﺗﺸﺮﻳﻊ ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻻﺳﺘﻌﺪاد ﻟﻠﻄﻮارئ ﻓﻲ اﻟﺠﺒﮫﺔ اﻟﺪاﺧﻠﯿﺔ، ﻳﻮﺻﻰ أن ﻳﻘﻮم ﻛﻞ ﻣﻦ ﻣﺠﻠﺲ اﻷﻣﻦ اﻟﻘﻮﻣﻲ وﺳﻠﻄﺔ اﻟﻄﻮارئ اﻟﻮطﻨﯿﺔ، ووزارة اﻟﺰراﻋﺔ، ووزارة اﻻﻗﺘﺼﺎد، ووزارة اﻟﺼﺤﺔ، ووزارة اﻟﻤﺎﻟﯿﺔ، ﺑﺎﻟﺘﻌﺎون ﻓﻮرًا ﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﻮﺣﯿﺪ وﺗﺨﻄﯿﻂ ﺳﯿﺎﺳﺔ اﻟﻐﺬاء ﻓﻲ دوﻟﺔ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻓﻲاﻷوﻗﺎتاﻟﻌﺎدﻳﺔوﻓﻲﺣﺎﻻتاﻟﻄﻮارئ،وأنﺗﺘﺨﺬاﻟﺨﻄﻮاتاﻟﻼزﻣﺔﻟﻀﻤﺎنﺗﻮﻓﯿﺮإﻣﺪاداتﻏﺬاﺋﯿﺔ ﻣﻨﺘﻈﻤﺔﻓﻲﺣﺎﻻتاﻟﻄﻮارئ.ﻛﻤﺎﻳﺘﻌﯿﻦﻋﻠﯿﮫﻢاﻟﻌﻤﻞﻋﻠﻰإﻋﺪادﻣﺨﺘﻠﻒاﻟﮫﯿﺌﺎتاﻟﻤﻌﻨﯿﺔﺑﻤﺠﺎل اﻟﻐﺬاء ﻓﻲ ﺣﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ، وﺗﺤﺪﻳﺪ اﻟﺜﻐﺮات واﻟﻌﻤﻞ ﻋﻠﻰ ﺳﺪھﺎ. ﻓﺤﺺ اﻟﻤﺘﺎﺑﻌﺔ ھﻮ أداة ﻣﮫﻤﺔ ﻟﺘﻌﺰﻳﺰ ﺗﺄﺛﯿﺮ ﻋﻤﻞ ﻣﺮاﻗﺐ اﻟﺪوﻟﺔ، وﻟﺤﺚ اﻟﺠﮫﺔ اﻟﺨﺎﺿﻌﺔ ﻟﻠﺮﻗﺎﺑﺔ ﻋﻠﻰ ﺗﺼﺤﯿﺢ أوﺟﻪ اﻟﻘﺼﻮر اﻟﺘﻲ أﺷﺎرت إﻟﯿﮫﺎ أﻋﻤﺎل اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ وﻣﻨﻊ ﺗﻜﺮارھﺎ. ﻳﺘﻀﻤﻦ ھﺬا اﻟﺘﻘﺮﻳﺮ ﻓﺤﻮﺻﺎت ﻣﺘﺎﺑﻌﺔ ﺣﻮل ﻣﻮﺿﻮع ﺗﻄﻮﻳﺮ اﻟﻤﻮاﺻﻼت اﻟﻌﺎﻣﺔ ﻓﻲ ﻣﺘﺮوﺑﻮﻟﯿﻦ ﺣﯿﻔﺎ. ﻳﺸﻤﻞ ھﺬا اﻟﺘﻘﺮﻳﺮ أﻳًﻀﺎ ﻧﺘﺎﺋﺞ أﻋﻤﺎل اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ اﻟﻤﺘﻌﻠﻘﺔ ﺑﺠﻮدة اﻟﺘﻌﻠﯿﻢ ﻓﻲ ﻣﺆﺳﺴﺎت اﻟﺘﻌﻠﯿﻢ اﻟﻌﺎﻟﻲ. | 17 | פתח דבר ﻓﻲاﻟﺨﺘﺎم،أودأنأﺷﻜﺮﻣﻮظﻔﻲﻣﻜﺘﺐﻣﺮاﻗﺐاﻟﺪوﻟﺔ،ﻣﻦﻗﺴﻢاﻟﺮﻗﺎﺑﺔﻋﻠﻰاﻻﻗﺘﺼﺎدواﻟﺒﻨﻰاﻟﺘﺤﺘﯿﺔ اﻟﻮطﻨﯿﺔ وﻣﻦ ﻗﺴﻢ اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ ﻋﻠﻰ ﺷﺆون اﻟﻤﺠﺘﻤﻊ واﻟﺮﻓﺎھﯿﺔ وﻟﻠﻤﻮظﻔﯿﻦ ﻓﻲ اﻟﻤﻜﺘﺐ اﻟﺮﺋﯿﺴﻲ، ﻋﻠﻰ ﻋﻤﻠﮫﻢ اﻟﺪؤوب ﻓﻲ إﺟﺮاء ﻋﻤﻠﯿﺎت اﻟﻔﺤﺺ واﻟﺮﻗﺎﺑﺔ ﺑﺸﻜﻞ ﺷﺎﻣﻞ وﻣﮫﻨﻲ وﻧﺰﻳﻪ، وﻋﻠﻰ ﻧﺸﺮ ﺗﻘﺎرﻳﺮ رﻗﺎﺑﺔ واﺿﺤﺔ وﻓﻌﺎﻟﺔ وﻣﻔﯿﺪة. ﻟﻢ ﻳﻐﺐ ﻋﻦ ﺑﺎﻟﻲ أن اﻟﮫﯿﺌﺎت اﻟﺘﻲ ﺧﻀﻌﺖ ﻟﻠﺮﻗﺎﺑﺔ ﺗﻘﻮم ﺑﺄﻋﻤﺎل ﺣﯿﻮﻳﺔ ﺗﻢ اﻟﺘﻌﺒﯿﺮ ﻋﻦ أھﻤﮫﺎ ﻓﻲ ﻓﺼﻮل ﺗﻘﺮﻳﺮ اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ ﻛﻤﺎ ﻳﺘﻄﻠﺐ ﻗﺎﻧﻮن ﻣﺮاﻗﺐ اﻟﺪوﻟﺔ. إﻟﻰ ﺟﺎﻧﺐ ذﻟﻚ، ﻣﻦ واﺟﺐ ھﺬه اﻟﮫﯿﺌﺎت ﺗﺼﺤﯿﺢ اﻟﻌﯿﻮب اﻟﻤﺬﻛﻮرة ﻓﻲ ھﺬا اﻟﺘﻘﺮﻳﺮ ﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﺤﺴﯿﻦ ﻧﺸﺎطﮫﺎ وﺗﺤﺴﯿﻦ اﻟﺨﺪﻣﺔ اﻟﻤﻘﺪﻣﺔ ﻟﻠﺠﻤﮫﻮر ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ. ﺳﻨﻮاﺻﻞ اﻟﺪﻋﺎء واﻟﺘﻤﻨﻲ ﺑﺎﻧﺘﺼﺎر اﻟﺠﯿﺶ اﻹﺳﺮاﺋﯿﻠﻲ وﺟﮫﺎز اﻷﻣﻦ، وﻋﻮدة اﻟﻤﺨﺘﻄﻔﯿﻦ إﻟﻰ دﻳﺎرھﻢ، وﺷﻔﺎء اﻟﺠﺮﺣﻰ، وﻷﻳﺎم ھﺎدﺋﺔ وطﺒﯿﻌﯿﺔ. ﻣﺘﻨﯿﺎھﻮ اﻧﺠﻠﻤﻦ ﻣﺮاﻗﺐ اﻟﺪوﻟﺔ وﻣﻔﻮض ﺷﻜﺎوى اﻟﺠﻤﮫﻮر أورﺷﻠﯿﻢ اﻟﻘﺪس, ﺗﺸﺮﻳﻦ أول 2025 | 18 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 פרק ראשון נושאים מערכתיים דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 נושאים מערכתיים הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום טקסט | 2 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום "ביטחון מזון"הוא מצב שבו לכל האנשים, בכל זמן, יש נגישות סבירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם ולצורכיהם התזונתיים והתרבותיים ומאפשרחייםפעיליםובריאים1.הבטחתאספקתמזוןנכונהלעיתותשגרהוהיאקריטיתבעיתות חירום כיוון שאספקת מזון סדירה היא מרכיב מכריע ביכולת השרידות של אנשים בשלבים הראשוניםשלמצבהחירום.בעתחירוםאספקתמזוןמספקומאוזןהיאאתגרמשמעותי.ישראל כ"מדינת אי", במובן של יכולת מצומצמת להישען על מדינות שכנות, מחויבת לדאוג לקיום של מלאי מזון מספק לתקופות ארוכות2. אספקת מזון בחירום יכולה להגיע מכמה מקורות: שמירת מלאי לאומי של מזון לצורך הבטחת אספקתו הרציפה לציבור, הבטחת יכולת יבוא, יצור ושינוע של מזון וכן תוצרת חקלאית טרייה ומוצרי מזון מתוצרת מקומית. הבטחת הרציפות התפקודית לאורך כל שרשרת אספקת המזון3 חיונית, והיא המפתח להבטחת גישה למזון. האחריות לתיאום אספקת מוצרי המזון לסוגיו בשעת חירום נחלקת בין גופים ממשלתיים שונים. המרכזייםשבהםהםרשותהחירוםהלאומיתבמשרדהביטחון)רח"ל(-המשמשתגוףמטהליד שר הביטחון, שמטרתו לסייע בידיו לממש את אחריות העל לטיפול בעורף במצבי חירום, באמצעות תכנון, תיאום, הנחיה, הכוונה ובקרה של הגופים העוסקים במוכנות והכנת המרחב האזרחי למצבי חירום; משרד הבריאות - שאחראי לקביעת המינון והאיכות של סל מוצרי המזון החיוניים לחירום; הרשות העליונה למזון במשרד הכלכלה והתעשייה)משרד הכלכלה(- הנושאת באחריות לתיאום אספקת מוצרי מזון יבש וטרי שמשרד הבריאות הגדיר כמזון חיוני מהיצרן, היבואן או המלאי האסטרטגי ועד למדפי רשתות השיווק והמרכולים; משרד החקלאות וביטחוןהמזון)משרדהחקלאות(-שאחראילתפקודשרשרתהאספקהשלמוצריהמזוןהטריים במשק ולאספקת חומרי גלם לתעשיית המזון. ביוםשמחתתורההתשפ"ד,שבעהבאוקטובר2023,תקףארגוןהטרורחמאסאתמדינתישראל באמצעותירי של אלפי טיליםוחדירהשל אלפי מחבליםלבסיסי צה"ל, לעריםוליישוביםבנגב. מלחמת חרבות ברזל)להלן גם - המלחמה(, שפרצה בעקבות מתקפת הטרור, מתאפיינת בירי של אלפי רקטות לעבר יישובי ישראל, בחשש מעימות רב-זירתי ובמשך ארוך לעומת מלחמות 1 הגדרתארגוןהמזוןוהחקלאותשלהאו"ם,דוחפסגתהמזוןהעולמית,רומא,1996. 2 בהתאםלתרחישיהייחוסשנקבעו. 3 החלבשלבהיבואאוהייצורשלחומריהגלםהבסיסיים,דרךייצורהמזון,העברתולרשתותואספקתולצרכנים,וכן צריכה ישירה של תוצרת חקלאית טרייה באמצעות יבוא או הפקה של תוצרת חקלאית מקומית, שינועה והפצתה לצרכנים. | 23 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום ישראל האחרונות. מתקפת הטרור של השבעה באוקטובר השפיעה עמוקות על כלכלת מדינת ישראל - בפרט בחודשים הראשונים שלה, והם השפיעו גם על חיי היומיום של אזרחי המדינה. הפגיעה בעורף במהלך המלחמה והתמשכותה מחייבים היערכות מתאימה של גורמי הממשלה לספק שירותים שיאפשרו את הרציפות התפקודית של המשק ויביאו למזעור השפעות המלחמה על הציבור. 16% 1.3%- 93% 3 מתוך 6 שיעור הגידול שיעור השינוי מהדגנים שנצרכו ספקי המזון הגדולים באספקת המזון בפריון ענף בישראל בשנת,2022 נשלטים בידי המבוססת על יבוא החקלאות בין היו מיובאים. בשנת תאגידים בבעלות בשנת 2021 לעומת השנים 2011 - 2020 97% מהדגנים זרה, בלי שנבחנה 2011. זאת לעומת 2021, השיעור שנצרכו בישראל היו השפעת הדבר על גידול של 1.5% הנמוך מבין מיובאים. ישראל ביטחון המזון ועל באספקת המזון מדינות ה-OECD, הייתה ממוקמת הביטחון הלאומי של מייצור מקומי באותה למעט קוסטה- במקום 149 מתוך מדינת ישראל התקופה. דבר ריקה 169 מדינות בדירוג המעיד על הגדלת התלות ביבוא דגנים התלות בייבוא מזון בשנת 2020 מחסור ב-3 מוצרים 50%- 100,000 חיוניים כ-23% 00%1 דונם כמותם של 3 מוצרים שיעור המפעלים הפער בין הכמות היקף השטחים חיוניים במחסני החיוניים בתחום הנדרשת במרכיבים החקלאיים בהם החירום הלאומיים המזון שמוכנים השונים של המספוא אותרו נזקים כתוצאה שבאחריות משרד לחירום באופן לבין הכמות ממלחמת חרבות הכלכלה נמוכה חלקי בלבד הנדרשת לפי תרחיש ברזל, נכון ליולי מהכמות הנדרשת בתחום כוח הייחוס 2024, כ-8.5% מסך על פי תרחיש האדם. ב-12.3% השטחים החקלאיים הייחוס. מחסור שנע מהמפעלים במדינת ישראל ביולי 2024 בין החיוניים אין מיגון 12.2% ל-56.8% תקני במוצרים השונים | 24 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר פעולות הביקורת | ה ב בחודשים ינואר עד אוקטובר 2024 בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות והמוכנות של טח גופי הממשלה השונים להבטחת אספקת מזון בשעת חירום. הביקורת נעשתה ברשות ת החירום הלאומית, במשרד הכלכלה, במשרד החקלאות, במשרד הבריאות וברשות צו הספנות)רספ"ן(. בדיקות השלמה נעשו במשרד העבודה, באגף התקציבים ובאגף רכי הכלכלן הראשי במשרד האוצר ובמטה לביטחון לאומי)המל"ל(. סיורים נערכו בכמה ה מפעלים חיוניים, במחסני חירום וב"סניף ברזל"4 שבאחריות משרדי הכלכלה והחקלאות. מז ון ש ל מ תמונת המצב העולה מן הביקורת די נ ת י ש ר א ביזור האחריות הממשלתית על ביטחון המזון במדינת ישראל - במדינת ישראל לב האחריות והסמכות בתחום המזון בשגרה מפוזרות בין מספר רב של גופים, בהם משרד חי החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ועוד, ולעניין היערכות לחירום פועלת בנוסף רו לגופים אלה גם רח"ל. בניגוד למדינות אחרות כמו יפן, סינגפור, שווייץ, ובריטניה, אשר ם חוקקו חוקים ומינו גוף מתכלל לטיפול בנושא המזון, תחום המזון בישראל, שהוא גם יעד לאומי בהיערכות העורף לחירום, אינו מוסדר ולא קיימת מסגרת ממשלתית מתכללת האמונה עליו ובעלת סמכויות להבטחת היערכותו. כפועל יוצא מכך, כל משרד ממשלתי העוסק במזון מנהל את ההיערכות לשעת חירום בתחום עליו הוא אחראי באופן עצמאי, ולעיתים ללא תיאום עם המשרדים האחרים. בהיעדר גוף מתכלל האמון על היערכות העורףובעלסמכויותאכיפהשלהנחיותיו,ובהיעדרגוףמתכללבשגרהובחירוםלהבטחת ביטחון המזון, קיים חשש כי ההיערכות הפרטנית של כל גוף בתחום ביטחון המזון תיתן מענה חלקי בלבד ובלתי מתואם, וכפועל יוצא מכך לא יהיה מענה הולם לצורכי המשק בעת חירום, והדבר אף יוביל לניצול לא יעיל של משאבים. היעדר אסטרטגיה לביטחון מזון - בניגוד למדינות רבות בעולם כגון אירלנד, טייוואן, איחוד האמירויות ושווייץ אשר גיבשו מדיניות בתחום המזון, הכינו תוכניות ופעלו לבניית אסטרטגיה ארוכת טווח בנושא ביטחון המזון, ובניגוד להמלצת הוועדה להיערכות מערכת המזון לשינויי האקלים, מדינת ישראל והגופים האמונים מטעמה על תחום המזון, בהם משרד הכלכלה, משרד החקלאות, ומשרד הבריאות טרם גיבשו תכנית אסטרטגית לביטחון מזון. תכנית שכזו הכרחית נוכח המאפיינים של מדינת ישראל ובכלל זה היותה "מדינת אי", המתמודדת עם איומים ביטחוניים וגיאו-פוליטיים משמעותיים, צפיפות ומיעוט שטחים חקלאיים, שיעור גידול אוכלוסייה מהגבוהים בעולם ומיקומה בנקודה פגיעה מבחינת שינויי אקלים. 4 סניףשלרשתשיווק,אשריוכלולפעולבמצבחירום,בכפוףלמדיניותפיקודהעורף. | 25 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום גיבוש תוכנית אסטרטגית לביטחון מזון על ידי משרד החקלאות במהלך מלחמת חרבות ברזל - בעיקרי תוכנית העבודה של הממשלה לשנת 2022 קבע משרד החקלאות יעד של פיתוח תפיסת ביטחון המזון של מדינת ישראל, שייושם באמצעות גיבוש מסמך מדיניות בעניין ביטחון מזון עד דצמבר 2022, אולם יעד זה לא הושג. היעד הופיע גם בתוכנית העבודה של הממשלה לשנת 2023, שבה קבע משרד החקלאות בין המטרות והיעדים שלו את"פיתוח תפיסת ביטחון המזון הבריא של מדינת ישראל". לשם כך קבע המשרד כי הוא יגבש עד דצמבר 2023 תוכנית למדיניות ביטחון מזון בישראל. במרץ 2024 פרסם משרד החקלאות כי שר החקלאות מתכוון להגיש"בימים הקרובים"הצעה להצבעה בממשלה בנושא תוכנית לאומית בנושא ביטחון המזון בהובלת משרד החקלאות ובשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים, שתגובש ותובא לאישור הממשלה בתוך 180 יום. אולם גם במועד זה המשרד לא עמד, והכנת תוכנית טרם הושלמה גם לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מחסורבמוצריםחיונייםהמוחזקיםבמלאיהחירוםשלמשרדהכלכלה-עלפינוהל משותף של רח"ל ומשרד הכלכלה משנת 2020)"קונטרס המזון"(, המזון שיש לספק לאוכלוסייה בשעת חירום כולל מוצרים הנמצאים באחריות משרד החקלאות - בשר טרי, דגים טריים, ביצים, ירקות ופירות - וכן מוצרי מזון מוכנים וארוזים כגון אורז, סוכר, מזון לתינוקות ולחם הנמצאים בתחום אחריותה של רשות המזון במשרד הכלכלה. בביקורת עלה כי מתוך עשרת המוצרים החיוניים שבאחריות משרד הכלכלה, לגבי שני מוצרים לא נכרתו הסכמי התקשרות מול הזכיינים בהיקפים הנדרשים בהתאם לתרחיש הייחוס, ונכון ליולי 2024 קיים מחסור בהתקשרויות בשני מוצרים חיוניים אלה בהיקף של 12.2% ו-44%, לעומת הנדרש על פי תרחיש הייחוס. עוד נמצא כי במוצר חיוני נוסף כמות המלאי הקיימת במחסניםנמוכהמהכמותשנקבעה, והלכהלמעשהנכון ליולי 2024 קייםמחסורבמוצרזה בהיקף של כ-15.9%. בחלוף עשרה חודשים מעדכון התרחיש, ונוכח תקופת החירום והאפשרות להחמרתה, ניתן היה לצפות שהפערים במוצרים החיוניים יסגרו, אולם המחסור במוצרים המתוארים אינו זניח. מחסור במוצרים חיוניים הוא חמור, ובעת חירום יכול להביא לפגיעה בתפקודם של התושבים ושל המשק. השלמת פערים אלו היא בעלת דחיפות גבוהה לאור הפוטנציאל להימשכות מלחמת חרבות ברזל והאפשרות להתרחבותה. גיבוש צורכי המזון של האוכלוסייה בחירום • משרד הכלכלה לא קבע מהם מקורות האספקה של כל המוצרים הנדרשים שבאחריותו ומהן הכמויות הנדרשות בהתאם לקצב התפתחות האוכלוסייה ולכמות המומלצת של מוצרים אלו לנפש. למעט מספר מוצרים שמלאים שלהם מאוחסנים במחסני החירום, מדינת ישראל נשענת על מלאי תפעולי הנמצא במשק, אך מלאי זה אינומנוהל-לאהוגדרוהכמויותשנדרששיהיובמשקבכלרגענתון,ומשרדיהכלכלה והחקלאותאינםמנהליםמעקבשוטףאחרכמותהמלאיהתפעולישקייםבמשקמכל מוצר ומוצר. • בניגוד לנהלים שקבעה רח"ל, הלכה למעשה למשרד הכלכלה ולמשרד החקלאות יש תמונת מצב מעודכנת של מלאי החירום הקיים במחסני החירום בלבד, ואין להם תמונת מצב כוללת של מלאי המזון התפעולי של המוצרים החיוניים במשק, אף על פי שאספקתם לציבור נשענת על מלאי תפעולי זה. בהיעדר נתונים קשה לאתר פערים | 26 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי בין הביקוש למוצרי מזון וחומרי גלם לבין ההיצע שלהם במשק ובהתאם לפעול ר להשלמתם. | ה פריסה גיאוגרפית מוגבלת של מוצרים חיוניים המאוחסנים במחסני החירום - ב ט ארבעה מוצרים מתוך עשרת המוצרים הנכללים במחסני החירום שבאחריות משרד ח הכלכלה ממוקמים באזור גיאוגרפי אחד, וארבעה מוצרים נוספים מאוחסנים בשני אזורים ת בלבד.כלהיתרמפוזריםבשלושהאזורים.משמעותהדברהיאכיהפריסההגיאוגרפיתשל צו ר המחסנים אינה מיטבית, והדבר מעלה את הסיכון לכך שבמקרה של שיבושים ביכולות כי השינועוההובלהלאיהיהניתןלספקאתהמוצרים,אושלאיהיהניתןלספקםבאופןסדיר, ה לאזורים הגיאוגרפים השונים. מז ון הפיקוחעלמלאיהחיטהומפגעיםבחיטההמאוחסנתבמחסניהחירוםשבאחריות ש משרדהחקלאות-מדוחותביקורתשערךמשרדהחקלאותבעשרהאתריאחסוןבתקופה ל שבין ינואר 2023 ואוגוסט 2024. עלה כי למעט אתר אחד שבו צוינו לטובה רמת הניקיון מדי הגבוהה וטיפולי ההדברה שמתבצעים כנדרש, בכל יתר האתרים שבהם נערכו ביקורות - נ ת חלק מהמחסנים שבהם מאוחסנת חיטה לא עמדה בתנאים הנדרשים. בין היתר היה חלק י מן החיטה נגוע בחרקים, בעש ובפסולת יונים; חלקה הוחזק בטמפרטורה חמה ולפיכך שר נמצא כ"מעופש"; וחלקה היה נגוע באבק. עוד עלה כי על אף שכמות החיטה המצויה א ל במחסני החירום עומדת בכמות הנדרשת לחירום, למשרד החקלאות אין למעשה תמונת ב מצבשלההיקףוהכמותשלהחיטההפגומהבמחסנים.כפועליוצאמכך,משרדהחקלאות חי נסמך על מלאי חיטה שאומנם קיים במחסנים אך אינו שמיש בטווח הזמן המיידי ואינו יכול רו לשמש מקור לאספקה לציבור בעיתות חירום. היקף תופעה זו אינו ידוע ורמת המוכנות של ם המשק לאספקת חיטה בחירום לוקה בחסר. מחסורבמספואבמחסניהחירום- אף שמספוא משמש מאכל לבעלי חיים, המשמשים מקור לאספקת צורכי המזון של תושבי מדינת ישראל, נמצא כי עוד בטרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל היה קיים פער ניכר של כ- 50% בין היקף מלאי המספוא במחסנים למלאי הנדרש בהתאם לתרחיש הייחוס. פער זה הלך והעמיק לאחר עדכון תרחיש הייחוס של רח"ל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, כך שנדרש להגדיל את הכמויות הקיימות בשיעור גבוה ביותר- 300%, כדי להשיג את הכמות הנדרשת. כמו כן, המלאי אינו כולל מרכיבים חיוניים שבלעדיהם לא ניתן להשתמש במספוא, כגון שמנים נוזליים ומוצקים וויטמינים הדרושים לשמירה על בריאות בעלי החיים. הבטחת יבוא מוצרי מזון וחומרי גלם • בשנת 2021 הייתה אספקת המזון שמקורה ביבוא)4,570 אלף טונות(גבוהה בכ-16% מזו שבשנת 2011)3,955 אלף טונות(. לעומת זאת, באותה תקופה גדלה אספקת המזוןמייצורמקומיבכ-1.5%בלבד)מ-6,038אלףטונותל-6,129אלףטונות(.משרדי הכלכלה והחקלאות לא ערכו סקר סיכונים מקיף לבחינת השפעות התלות ביבוא מזון, בייחוד של מוצרים חיוניים. סקר סיכונים כאמור היה מסייע בזיהוי מוצרים חיוניים שראוי לקבוע לגביהם יעדים לייצור מקומי, בדומה למדינות אחרות בעולם, כדי להבטיח את קיומם בעת חירום. בכלל זה, משרד החקלאות לא בחן מה הם מקורות האספקה של המוצרים השונים שבאחריותו, מה הן כמויות האספקה המגיעות מכל | 27 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום מדינה ועוד. משרדי הכלכלה והחקלאות גם לא הכינו תוכניות עבודה ולא גיבשו פתרונות שיצמצמו את הסיכונים הכרוכים בתלות במדינות זרות. • נמצא כי עצמאות המזון של ישראל בתחומים עוף והודו, חלב ומוצריו וגידולים של תפוחי אדמה, ירקות ופירות היא יחסית גבוהה, כלומר מרבית הצריכה של מוצרים אלה מבוססת על תוצרת מקומית, ואחוזים בודדים מקורם ביבוא, ולעומת זאת העצמאות בתחומי הקטניות, השמנים והשומנים, הדגים והסוכר היא יחסית נמוכה, ומדינת ישראל מסתמכת בעיקר על יבוא של מוצרים אלה. מידת התלות של ישראל ביבוא של דגנים ומוצריהם גבוהה במידה ניכרת מזו של מדינות אחרות כגון ארה"ב, יוון, איטליה, ספרד וצרפת. כאשר מעל ל-97% מהדגנים הנצרכים בישראל מיובאים. על פי נתוני ה-FAO5, רק 29 מדינות)17% ממדינות העולם(תלויות באופן קיצוני כל כך ביבוא דגנים. ישראל ממוקמת במקום 149 מתוך 169 בדירוג התלות ביבוא דגנים. בנוסף נמצא כי ייבוא החיטה מקורו בעיקר בשלוש מדינות רוסיה, אוקראינה ורומניה, שחלקן מצויות באזור שבו קיימת אי יציבות. משמעות הדבר, שיבוא רציף של חיטה עלול להיות בסיכון. היחלשות ענף החקלאות - ענף החקלאות נמצא במגמת היחלשות מאז תחילת העשור הקודם. היחלשות ענף החקלאות באה לידי ביטוי בירידה בפריון)ירידה שנתית ממוצעת של1.3% בשנים2011 - 2020(, בקיפאון בייצור המקומי)עליה של0.96% בין השנים2015 -2021 בלבד(על אףהגידול באוכלוסייהובהגדלתהיבוא של תוצרתטרייה. היחלשותענף החקלאות פוגעת בביטחון המזון של מדינת ישראל שכן היא מגדילה את התלות בייבוא של תוצרת חקלאית - החשוף לסיכונים. שיעור גבוה של תמיכות עקיפות בענף החקלאות - מתחילת שנות ה-2000 ועד שנת 2007 הלךוירדהיקףהתמיכותבענףהחקלאות)בכ-75%, מכ-2.17 מיליארדדולרלכ-550 מיליון דולר(; כמו גם שיעורן של התמיכות העקיפות מכלל התמיכות. בתקופה זו ההיקף הכספי של התמיכות הישירות, שיכולות לשמש כלי מרכזי לייעול הענף, ירד אף הוא. אולם משנת 2008 היקף התמיכות לענף החקלאות גדל כמו גם שיעור התמיכות העקיפות מסך כל התמיכות לענף, ואלה הגיעו ל-89% מסך התמיכות בשנת 2022, לעומת 44% בממוצע במדינות ה-OECD. היקף התמיכות הישירות בתקופה זו נותר נמוך ביחס לרמה הממוצעת בשנים 2000-2007. הצעדים שנקטה הממשלה החל במרץ 2022 למעבר לצמצום התמיכות העקיפותבענףהחקלאותלאלוו בהגדלהשלהתמיכותהישירותאשרעשויותלהגדילאת כדאיות הייצור החקלאי המקומי, לשפר את היעילות בענף החקלאות המקומית ולהגביר אתכושרהתחרותיותשלענףזהמולהיבוא.בכך,הצעדיםשננקטוהובילולתוצאההפוכה מהמיוחל, כפי שבא לידי ביטוי בהאצת מגמת הירידה בייצור המקומי בשנתיים האחרונות והעלייה ביבוא. כל אלו הביאו בסופו של דבר לכך שעל אף הגברת היבוא, מחירי התוצרת החקלאית לא ירדו. 5 Food and Agriculture Organization of the United Nations. הארגון מפרסם מאז שנת 2000 חבילת מדדים לביטחון מזון-Suite of Food Security Indicators-ב-200מדינותובהןישראל. | 28 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי רציפות תפקודית של תעשיית המזון בחירום ר | • נמצאכיאףעלפישהחלטתממשלה1716משנת1986והחלטתממשלה2017משנת ה 2016 הסמיכו משרדי ממשלה ורשויות שונות בהם רח"ל, משרד הכלכלה ומשרד ב ט החקלאות להכין את המשק לחירום בתחומים שעליהם הם מופקדים לרבות בתחום ח המזון,איןבידיהםכליאכיפהבענייןאויכולתלתתתמריציםמספיקים.עלאףהערות ת דוחות מבקר המדינה6 והצעות שהועלו בעשור הקודם לאסדרת תחום המוכנות צו ר לחירום, התחום טרם אוסדר כהלכה. בהיעדר אסדרה חוקית מתאימה בנושא מוכנות כי המשק, או למצער בנושא היערכות המפעלים החיוניים, לשעת חירום, הכוללת כלים ה להבטחת היערכות מתאימה, הדבר תלוי ברצונם וביכולתם של המפעלים החיוניים מז ו לקיים את ההנחיות הניתנות להם. ן ש • אף שהחלטות הממשלה הסמיכו את משרדי הממשלה להכין את המשק בנושאים ל שבאחריותם לשעת חירום, בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי משרד הכלכלה מדי ומשרד החקלאות, האמונים על תחום המזון בחירום, נסמכים על פעילות מפעלים נ ת חיוניים שאין ברשותם כלל אמצעים הדרושים לפעילותם התקינה בשעת חירום. עוד י נמצא כי חלק מהמפעלים אושרו כמפעלים חיוניים בלי שהיו להם מלוא המשאבים שר הנדרשים להפעלתם בתרחישחירום. בהיעדר מנגנון המחייב או מעודד אתהמפעלים א ל החיוניים לעמוד בתנאים הנדרשים להפעלתם בשעת חירום, לא ניתן להבטיח את ב מוכנותם של המפעלים החיוניים לחירום ובהתאם את קבלת השירותים או המוצרים חי מהם בעיתות חירום. יתרה מכך, אישור מפעל כחיוני או כמפעל למתן שירותים רו קיומיים7 מאפשר למשרד העבודה להוציא צווי קריאה לשירות עבודה לעובדי המפעל ם בעת חירום, לרתק ציוד ועוד. זאת, מבלי שיש ודאות כי המפעל יוכל לעבוד ולספק את התפוקות בעת חירום, דבר אשר עשוי להביא לבזבוז משאבים בעת חירום. פיקוח על רציפות תפקודית של מפעלים חיוניים שבאחריות משרד החקלאות - על אףאחריותושלמשרדהחקלאותלהכנתהמפעליםהחיונייםבענףהחקלאותלחירוםמטה משרד החקלאות לא עוקב אחר ביצוע הביקורות במפעלים החיוניים על ידי המחוזות, אין למשרדהחקלאותתמונתמצבמעודכנתומלאהבאשרלתדירותביצועהביקורותולתוצאות הביקורות המבוצעות במחוזות. למשרד החקלאות גם אין נתונים על תשומות בסיסיות הנדרשות לחירום בחלק גדול מהמפעלים החיוניים שנבדקו על ידו, לכ- 13% - 21% מהמפעלים שנבדקו אין גנרציה, איגום מים, תיק חירום ורשימת ספקים. כפועל יוצא מכך, למשרד החקלאות אין מיפוי של מוכנות המפעלים החיוניים ברמה המצרפית, המאפשר לזהות פערים ובעיות שורש במוכנות המפעלים החיוניים, ולגבש בהתאם פתרונות לפערים 6 ראולמשלמבקרהמדינה,דוחביקורתמיוחד)2021(,"ההיערכותלשיטפונותוההגנהמפניהם";וכןקובץדוחות ביקורתבנושאההיערכותוהמוכנותלשעתחירום)2015(,"ההיערכותהלאומיתלטיפולבאירועיחירוםבעורף". 7 עלפיהסדרבחוקשירותעבודהבשעת-חירום,התשכ"ז-1967,שרהעבודהמוסמךלאשרבצו"מפעללמתןשירותים קיומיים", לצורך מצב מיוחד בעורף או אירוע חירום אזרחי. שירות קיומי הוא אחד אלה: אספקת מים, מזון, חשמל, שירותי בריאות ואשפוז, שירותי תברואה ושירותי תקשורת ודואר; שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסייהאובשטחשעליוחלההכרזהעלמצבמיוחדבעורףאועלאירועחירוםאזרחי;שירותשלדעתהשרהוא חיוני לקיום או לטיפול באוכלוסייה או שהפסקתו עלולה, בנסיבות העניין, לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה עלהמשקכולו. | 29 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום אלה ככל שהם קיימים. גם לגבי מפעלים שכן בוצעו בהן ביקורות נמצאו פערים משמעותיים בתשומות הבסיסיות הקיימות. פיקוח על המפעלים החיוניים - הפיקוח של הרשויות הייעודיות על המפעלים החיוניים בתחום המזון לוקה בחסר, הרשויות הייעודיות)משרד העבודה8, משרד הכלכלה ומשרד החקלאות(אינן מבצעות את הביקורות בתדירות הנדרשת, או כאשר מתגלים פערים הן אינן עומדות על כך שאלה יתוקנו. הרשויות הייעודיות לא ערכו ביקורות בכלל המפעלים החיונייםותמונתהמצבשבידיהןהיאחלקיתבלבד,ורח"למצידהלאביצעהביקורותבאופן תדיר ברשויות הייעודיות, כך שגם הפיקוח של רח"ל על הרשויות הייעודיות לוקה בחסר, ואין לה תמונת מצב כוללת לגבי מוכנות המפעלים החיוניים לחירום. הלכה למעשה עולה תמונת מצב מדאיגה של מוכנותם של המפעלים החיוניים לחירום. אי-עמידה בתנאים הנדרשים להמשך הרציפות התפקודית, אי-קיום של תשומות נדרשות ואי-הקפדה על מילוי תקני כוח אדם, קיום מרחבים מוגנים וכד'לא יאפשרו את פעילותם של המפעלים החיוניים במצב חירום. הכנתהאוכלוסייהלעיתותחירום-עלאףיעדיהשירותשקבעהרח"ל,ולפיהםהעברת מידע חיוני, הסברה והנחיה של הציבור הם בין היעדים להבטחת הרציפות התפקודית של המשקבשעתחירוםולשיפורהיכולתלהתמודדעםמצבי חירום, לפני פרוץמלחמתחרבות ברזל לא ניתנו הנחיות ולא נעשתה הסברה לאוכלוסייה לצורך היערכות להתממשות של אירועיחירום,והשפעתםהפוטנציאליתעלהזמינותהשוטפתשלהמזון.עודנמצאכימשרד הבריאות הכין כבר ביולי 2022 מסמכים הכוללים הנחיות בדבר"סל מזון לציבור בקהילה לשעת חירום ולמצבים שאינם בשגרה". אולם מסמכים אלה לא פורסמו לציבור זאת אף על פי שפוטנציאל הסיכונים הוא גדול וכולל אירועים ביטחוניים, רעידות אדמה וכו' שעלולים להתממש בהתרעה קצרה או ללא התרעה כלל. משרד הבריאות לא העביר את ההנחיות אל פקע"ר, ומשכך גם פקע"ר לא פרסמן. גם ההנחיות המעודכנות של משרד הבריאות מאפריל 2024 לא פורסמו, לדברי משרד הבריאות, כדי לא לזרוע בהלה בציבור. הכנת הציבור בעוד מועד, קרי בעת שגרה, לאירועי חירום היא הכרחית ויכולה לסייע רבות לשיפור החוסן של הציבור, להגברת מוכנותו לאירוע החירום, לשמירה על הסדר הציבורי ולמניעתבהלהבקרבהציבורולאפשרויסותנכוןוטוביותרשלמוצרימזוןלרשתותהשיווק. תוכנית"סניפי ברזל"- משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את יוזמת משרד הכלכלה, בשיתוף רח"ל ורשתות השיווק, להקמת תוכנית לאומית הכוללת מארג של 555"סניפי ברזל"9 אשר מיועדים לתת שירות גם בעיתות לחימה קשה, וכן את הגדרת התנאים הנדרשים מאותם סניפים ואת עריכת הביקורות ויצירת תמונת המצב של קיום אותם התנאים. 8 יצויןכימשרדהעבודהאחראילהבטחתרציפותהפעילותשלהמפעליםהחיונייםבהיבטשלכוחאדם,וגםבהיבט זההתגלופערים,והפיקוחוהמעקבשלהמשרדלאהיושלמים. 9 סניףשלרשתשיווק,אשריוכלולפעולבמצבחירום,בכפוףלמדיניותפיקודהעורף. | 30 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר עיקרי המלצות הביקורת | ה היעדר אסדרה חקיקתית בעניין מוכנות העורף לחירום והעדר גוף מתכלל לנושא החירום בט בכלל והמזון בפרט מחדדים את הצורך כי המטה לביטחון לאומי יערוך ביחד עם רח"ל ח עבודת מטה שבמסגרתה יבחן קביעת גורם מתכלל אשר יוקנו לו הסמכויות בתחום המזון תצ בחירום ויציגו אותה לממשלה לצורך קבלת החלטות. מומלץ כי גוף זה יהיה בעל ראייה ור אסטרטגית אשר תאפשר לו לקבוע מדיניות ארוכת טווח להיערכות למצבי חירום בתחום כי המזון וסמכויות להביא ליישומה. ה מז מומלץ כי משרד החקלאות, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, ובהם המל"ל, רח"ל, משרד ון הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר, ובהתייעצות עם פקע"ר, יסיים את גיבוש ש ל התוכנית הלאומית לביטחון המזון ויפעל לאישורה בממשלה. מומלץ כי התוכנית תתבסס מ על ניתוח סיכונים, ותכלול קביעת יעדים לטווח הארוך. בין היתר, תגדיר התוכנית מוצרים די בסיסייםשיעמדובבסיסתפיסתביטחוןהמזון,תמהילרצוישלייצורמקומימוליבוא,ניתוח נת סיכונים לאספקה ותוכניות פעולה בתחומים השונים של חקלאות, תעשיית המזון ומלאי י חירום של מוצרי מזון. לצד זאת מומלץ כי בעת מינוי גוף האמון על יישום התוכנית, יקבעו שר תקציבים ומקורות למימון התוכנית ויקבעו מדדים לבחינת העמידה בתוכנית והאפקטיביות אל שלה. ב חי על משרד הכלכלה להשלים ללא דיחוי את המלאים החסרים במחסני החירום. על משרד רו החקלאות לוודא כי בכל זמן נתון החיטה מאוחסנת באופן ראוי ועומדת בדרישות האיכות ם ולפעול ללא דיחוי לשיפור איכותה או החלפתה במידת הצורך. כן מומלץ כי משרד החקלאות יוודא בהקדם את השלמת מלאי המספוא במחסנים על כלל מרכיביו. מומלץכימשרדהחקלאותומשרדהכלכלהיבחנובמסגרתהתוכניתהאסטרטגיתלביטחון המזון את הסיכונים הכרוכים בתלות הגבוהה של מדינת ישראל ביבוא, בעיקר של מוצרים שמשרד הבריאות מזהה כמוצרים חיוניים, ויגבשו צעדים למזעור הסיכונים הללו או השלכותיהם. על משרד החקלאות בשיתוף עם משרד האוצר, כחלק מאסטרטגיה לביטחון מזון, להגדיר דרכים לחיזוק מעמדה של החקלאות ולשמירה על החקלאות כענף אסטרטגי שעליו נשען ביטחון המזון של מדינת ישראל, ואשר לו תועלות רבות בשמירה על קרקעות המדינה ובהגנה על גבולותיה, לצד תועלות נופיות, סביבתיות ואחרות. מומלץ כי משרד החקלאות יקבע יעדים לענף החקלאות, ובהתאם להם ובשיתוף משרד האוצר תיקבע אסטרטגיה שתביא לצמצום העיוותים, להגברת היעילות בענף ולשימורו כענף אסטרטגי בעל תפקיד משמעותי בשמירה על חוסנה של המדינה, בעיתות חירום כמו גם בעיתות שגרה. על הרשויות הייעודיות במשרד הכלכלה ובמשרד החקלאות לפעול, בשיתוף פעולה עם רח"ל ומשרד העבודה, לגבש תמונת מצב מלאה, מפורטת ועדכנית של מוכנות המפעלים החיונייםלמצבי חירום, לזהותאתהפעריםבהיערכותם, ולפעוללסגירתםבכליםהעומדים לרשותם. מומלץ כי הרשויות הייעודיות, יכינו ביחד עם המפעלים תוכניות לסגירת הפערים כנדרש בנהלי רח"ל ויעמדו על יישום התוכניות הללו. נוכח קיומם של חסמים בשל היעדר סמכויות, חוסר בכלי אכיפה או בתמריצים מספיקים או בשל חסמים תקציביים ואחרים, | 31 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום על הרשויות הייעודיות לפעול ביחד עם המל"ל ומשרד האוצר למציאת פתרונות לרבות על דרך חקיקה, כדי להבטיח את פעילותם של מפעלים אלה בעת חירום. יחס התלות של מדינת ישראל ביבוא מוצרי מזון עיקריים, 2022 עלפינתוניהלמ"ס,הודעהלתקשורת,מאזןאספקתמזוןלשנת2022,מרץ2024,בעיבודמשרדמבקרהמדינה. המדדמתאראתהיחסביןהכמותהמיובאתשלמוצרמסויםלסךההיצעשלאותומוצר)הכמותהמיוצרתבמדינה והכמות המיובאת בניכוי הכמות המיוצאת(. אם מדד התלות ביבוא גבוה מ-100%, פירושו של דבר שהיצוא תלוי ביבוא.מקריםכאלהמתרחשים,בדרךכלל,אםמרכיבמסויםבמצרךליצואמיובא.לדוגמה,יצואהריבותתלויביבוא שלסוכרגולמיהמשמשלייצורן. נערכההפרדהביןתפוחיאדמהלירקותבשלשוניבערכיםהתזונתיים. | 32 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר יחס התלות ביבוא מוצרים נבחרים בישראל ובמדינות | נבחרות, 2020 ה ב ט ח ת צו ר כי ה מז ון ש ל מ די נ ת י ש ר א ל ב על פי נתוני הלמ"ס, מאזן אספקת המזון 1950 - 2021, מאי 2023, בעיבוד משרד מבקר המדינה. חי ר המדד מתאר את היחס בין הכמות המיובאת של מוצר מסוים לסך ההיצע של אותו מוצר)הכמות ו ם המיוצרת במדינה והכמות המיובאת בניכוי הכמות המיוצאת(. | 33 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום סיכום הבטחת אספקת מזון לטווח הארוך בשגרה ובעיתות חירום דורשת היערכות ותכנון מראש באמצעות גיבוש אסטרטגיה לניהול מזון ופעולות ליישומה בטרם יתממשו תרחישי הייחוס. הביקורת הנוכחית העלתה כי ממשלת ישראל לא נערכה כנדרש כדי להבטיח רציפות תפקודית באספקתמזוןבעתחירום.כך,נמצאכיבישראללאקיימתמסגרתממשלתיתמתכללתהאמונה על היערכות מדינת ישראל לחירום, אשר בידיה סמכויות ואחריות כוללת לנושא, וכי אין גוף מתכללשרואהאתהתמונהבתחוםהמזוןבכללותה,הןבשגרהוהןבעתחירום.ולמדינתישראל אין אסטרטגיה כוללת ארוכת טווח לביטחון מזון. בהיעדר גוף מתכלל ותכנון ארוך טווח, הלכה למעשה כל משרד ממשלתי הנושא באחריות לתחום מתחומי ביטחון המזון מנהל את התחום עליו הוא אחראי בשגרה ובחירום בהתאם לראייתו ועושה כראות עיניו בתחום המוכנות לחירום. ובהתאם קיים מחסור בחלק מהמוצרים שמאוחסנים במחסני החירום, לא מתקיים פיקוח נאות על המפעלים החיוניים בתחום המזון, ואלו לא ערוכים כנדרש למצבי חירום. למשרדי הכלכלה והחקלאות חסרים כלי אכיפה או עידוד שיבטיחו את השלמת הפערים, וניכר כי אין תמונת מצב של מוכנות המפעלים לחירום שתאפשר לגבש תוכנית לסגירת הפערים. גם ענף החקלאות הישראלית, שהוא הבסיס להבטחת ביטחון המזון, נמצא בקיפאון, והיקף הייצור המקומי נמצא במגמת ירידה, זאת בין היתר לאור מדיניות ממשלתית המעודדת את הענף דרך תמיכות עקיפות שיוצרות עיוותים. מומלץ כי עד לגיבוש חקיקה בתחום מוכנות העורף לחירום, המל"ל, רח"ל, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר ישלבו ידיים, יפעלו לאלתר לתכלול ולתכנון של מדיניות המזון של מדינת ישראל בשגרה ובחירום וינקטו את הצעדים הדרושים להבטחת אספקהסדירהבחירום. עליהםלפעוללהכנתהגופיםהשוניםבתחוםהמזון לחירום, למפותאת הפערים ולפעול לסגירתם. | 34 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 פרק שני משרדי ממשלה דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 רשות המיסים בישראל מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל טקסט | 2 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל בישראל קיימות 2.96 מיליון דירות ויחידות דיור למגורים, נכון ליולי 2024, על פי נתוני הלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה)למ"ס(.בעשורהאחרוןחלהעלייהמשמעותיתבמחיריהדיורבישראל, הנובעת בין היתר משילוב בין מחסור בהיצע של דירות, סביבת הריבית בישראל משנת 2008 והשפעותשלמשבריםכלכלייםעולמיים.מדדמחירהדירותעלהמינואר2014ועדדצמבר2024 בכ-77.5%, ואילו מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה זו בכ-15.3%. גורמי הממשלה יכולים להשפיע על מחירי הדיור הן על ידי התערבות בצד ההיצע, הן על ידי התערבות בצד הביקוש. משנת 2008 חיפשה הממשלה פתרונות למשבר הדיור שהולך ומחריף עם השנים. לממשלה כלים מגוונים שיש בהם כדי להשפיע על מחירי הדיור, בין היתר מיסוי על עסקאות מקרקעין והגברת שקיפות העסקאות, ובכך לתרום לתחרותיות בשוק הנדל"ן. רשות המיסים היא גורם חשוב בשוק זה. הרשות עורכת שומות לעסקאות הנדל"ן וגובה את המיסים1 עבורן. הרשות קולטת ומתחזקת את קובץ עסקאות הנדל"ן, המכיל את פרטי עסקאות הנדל"ןואתכרטסתמחיריהנדל"ן)שניהםיחד-קובץהכרמ"ן(.קובץהכרמ"ןמשמשאתהגופים בממשלהלצורךחישובמדדמחיריהדיורולצורכימחקר.הרשותמפרסמתבאינטרנט)מרשתת( את מאגר מידע הנדל"ן, המאפשר לציבור לקבל מידע עדכני על עסקאות הנדל"ן במשק. 1 מסשבחהמוטלעלהשבחבמכירתזכותבמקרקעין,ומסרכישההמוטלעלהרוכשבעתרכישתזכותבמקרקעין. | 39 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל 903,858 60.5 18.5 דירות מיליארדי מיליארדי בבתים 44 ש"ח ש"ח משותפים השגות סך ההכנסות ממיסוי חובות למיסוי אינן מופיעות בקובץ שהטיפול בהן מקרקעין בשנים מקרקעין נכון הכרמ"ן, מבין הסתיים לאחר מועד 2021 - 2023)מס ל-31.12.24, 1,837,382 דירות ההתיישנות שבח ומס רכישה(, בהתאם לדוחות בבתים משותפים שהם 8.4% מסך הכספיים של הרשומות בטאבו. ההכנסות ממיסים מדינת ישראל אי-שלמות קובץ ישירים בשנים אלו הכרמ"ן יוצרת קושי בהסתמכות עליו לצורך מאגר נדל"ן 4,783 1,192 פניות של בקשות עובדים 923 256 לתיקוני לבחינה תיקוני שבח עסקאות2 שומה מחודשת שטרם תוקנו במס שבהן שודרה טרם טופלו למרות בנושא שלילת מענק הכנסה אף שחלפו שומה לפי מיטב שחלפה יותר משנה עבודה בשל מצבת מעל שבע שנים מיום השפיטה לאחר מיום הגשת הבקשה נכסים נמצאו תיקון השבח)נכון חלוף מועד)נכון ל-12.1.25(מוצדקות)כ-84% ל-16.2.25(. התוצאה ההתיישנות. מסך הפניות בנושא היא שהרשות לא מדובר בפעולה זה( תוכל לגבות יתרות שאינה בהתאם חובה שנוצרו מתיקוני לחוק, ואם לא שומה, ואם מדובר שודרה השומה בתיקוני שומה העצמית של היוצרים יתרות זכות הנישום, יש בה ייתכן כי ההחזר לא לפגוע כלכלית יוחזר לנישום בנישום ואף בזכויותיו 2 מבין8,821עסקאותשנבחנועלידיצוותהביקורתוטופלובתקופהשביןינואר2024לינואר2025. | 40 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר פעולות הביקורת | מי ס בחודשיםאוגוסט2024 עדמרץ2025 בדקמשרדמבקרהמדינהאתתפקודרשותהמיסים, וי ובעיקראתמערךמיסויהמקרקעין,בכלהקשורלמיסויעסקאותמקרקעין.עודבדקמשרד מק מבקרהמדינהאתשלמותםודיוקםשלנתוניהנדל"ןועסקאותהמקרקעיןהמדווחיםלרשות ר המיסים, המידע שמתפרסם לציבור והשימוש שנעשה במידע זה על ידי משרדי ממשלה קע י נוספים.הביקורתנעשתהברשותהמיסים-במערךמיסוימקרקעיןוביחידתשירותעיבודים ןו ממוכנים. בדיקות השלמה נעשו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במרכז מיפוי ישראל ת ובמערך הדיגיטל הלאומי. ש תי ת ה מי תמונת המצב העולה מן הביקורת ד ע ע ל נ ד ל" ן שער ראשון: טיפול בשומות בתחום המקרקעין ב י ש פעילות מיסוי מקרקעין - בשנים 2018 - 2020 סך ההכנסות ממיסוי מקרקעין היה ר בממוצע כ-11.37 מיליארדי ש"ח, כ-7% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגבתה רשות אל המיסים. בשנים 2021 - 2022 עלה סך ההכנסות ממיסוי מקרקעין לכ-23 מיליארדי ש"ח בממוצע, כ-9% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגבתה רשות המיסים, ואילו בשנת 2023 ירד סך ההכנסות ממיסוי מקרקעין ל-14.41 מיליארדי ש"ח, כ-6% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגבתה רשותהמיסים3. סך העסקאות שדווחו למשרדי מיסוי מקרקעין בשנת2022 היה178,005,בשנת2023היה130,854,ובשנת2024היה167,538.מרביתהעסקאותדווחו במשרדי מיסוי מקרקעין חיפה, באר שבע, רחובות ומרכז)בסך הכול בממוצע שנתי כ- 86,400 עסקאות, שהן בממוצע כ-54% מממוצע כלל העסקאות בשנה(. נמצא כי אין אחידות בכמות השומות המטופלות בידי עובדי השומה במשרדי מיסוי מקרקעין האזוריים. קיימים משרדי מיסוי מקרקעין אזוריים שבהם קיים פער בין כמות העובדים היחסית לבין סך העסקאות המדווחות באופן יחסי, בהשוואה לכלל משרדי מיסוי המקרקעין האזוריים. אומדן חובות למיסוי מקרקעין - בדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנים 2020 - 2024 ישפילוחשלחובותמיסיםבהתאםלסוגהמס-למשלבדוחותהכספייםלשנת2024 נכללו חובות למיסוי מקרקעין בסך18.5 מיליארדי ש"ח; אך רואה החשבון המבקר הסתייג מכיוון שמערכות המידע של רשות המיסים אינן עונות, בחלק ממערכי המס, על מכלול הצרכים החשבונאיים, וקיים קושי בהפרדת הנתונים למרכיבים הנדרשים לצורך הצגה חשבונאית נאותה)כגון הרכב הנכסים, מועד התהוותם ורישום הפרשה לחובות מסופקים(. גם לרשות המיסים אין מידע בדבר התפלגות החוב בין סוגי החובות השונים: מס רכוש, מס שבח ומס רכישה, ואין מידע בדבר גיול של חובות אלו. כמו כן ישנם הפרשים בסך כ- 3 ביןהיתרבשלמתקפתהטרורשהתרחשהב-7באוקטובר2023. | 41 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל 18.7, כ-18.8 וכ-18.4 מיליארדי ש"ח בשנים 2022, 2023 ו-2024, בהתאמה, בין החובות המוצגים בדוחות הכספיים לבין החובות שהוצגו על ידי מיסוי מקרקעין. ממצאים אלו מעלים קושי בגביית חובות או בהכרה בחובות אבודים או מסופקים. זאת ועוד, הממצאים מעלים תהייה אם החובות המוצגים בדוחות הכספיים מבוססים על נתונים נכונים. מסגרתזמןלטיפולבתיקונישומה-בחוק מיסוי מקרקעין לא הוגדר באופן פרטני משך זמןלמענהעלתיקוניהשומה,ואיןהנחיהאוהוראהפנימיתלזמןהמוקצבלטיפולבבקשה. על אף מאמץ מצד הנהלת מיסוי מקרקעין לצמצם את כמויות הבקשות לתיקוני שומה שנבחנועלידיצוותהביקורת4שטרםטופלובתקופההעולהעלשנה,73%מתיקוניהשומה )4,850מבין6,602(מטופליםלאחרשעברהיותרמשנהמיוםהגשתם.כמוכן,ישנןבקשות לתיקוני שומה שהוגשו ב-2019 וטרם נענו. במהלך הביקורת נמצאו 1,192 בקשות לתיקוני שומה שטרם נענו אף שחלפה שנה מאז הוגשו. עוד נמצא כי לא קיימת אחידות בזמני הטיפול בתיקוני שומה בין המשרדים השונים, באופן היכול להצביע על הקצאת כוח אדם לא מיטבית למשרדי מיסוי מקרקעין. כ-84% מכלל הבקשות לתיקוני שומה שחלפו מעל שנתיים מהגשתן וטרם טופלו שייכות לשני משרדי מיסוי מקרקעין אזוריים: רחובות ומרכז. עיכוב במתן תשובה על בקשות לתיקוני שומה יוצר אי-ודאות אצל הנישומים, ועלול ליצור למדינה או לנישום הוצאה נוספת בגין הפרשי הצמדה וריבית במקרה של החזר או חוב בעקבות תיקון השומה. סגירת תיקים לפני התיישנות - בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין, המוכר זכות במקרקעין, הרוכש זכות במקרקעין או באיגוד מקרקעין או העושה פעולה באיגוד מקרקעין, ימסור הצהרה לרשות המיסים תוך 30 ימים מיום המכירה, הרכישה או עשיית הפעולה. לאחר קבלת ההצהרה, מפקחי מיסוי מקרקעין אמונים על עריכת שומת שבח להצהרה זו תוך שמונהחודשיםמיוםמסירתה. שומה כאמור יכולה להיותאישור השומההעצמית, או שומה לפי מיטבשפיטהאםקיימיםטעמיםסביריםלהניחכי ההצהרהאינהנכונה. בהתאםלחוק מיסוי מקרקעין, יש לתת למוכר, לעושה הפעולה באיגוד מקרקעין או לרוכש הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו בטרם תיעשה שומה לפי מיטב השפיטה. לאחר שמונה חודשים, אם לא נקבעה שומה אחרת על ידי מיסוי מקרקעין, השומה העצמית מאושרת. מייצגים במיסוי מקרקעין טענו בפני צוות הביקורת כי בחלק ממשרדי מיסוי מקרקעין ישנה תופעה שלפנייהלמייצגיםלקיוםדיונישומהקרובלמועדהתיישנותהשומה,ללאהזדמנותאמיתית להשמיע טענות. להלן ממצאי הביקורת בנושא זה5: • אישור שומה עצמית - מבין 18,297 עסקאות שנבחנו על ידי צוות הביקורת והטיפול בהן הסתיים בין ינואר 2024 לינואר 2025, 2,301 עסקאות)כ-13%(טופלו והשומה העצמית אושרה בחודש שלפני מועד ההתיישנות)כלומר, קרוב למועד ההתיישנות(; ו-586 עסקאות)כ-3%(טופלו והשומה העצמית אושרה לאחר מועד ההתיישנות על פי החוק. עוד עולה כי 372 מהשומות העצמיות)63.5%(שאושרו לאחר התיישנות השומה שייכות לשלושה משרדי מיסוי מקרקעין אזוריים: תל אביב, ירושלים ורחובות, שסך השומות העצמיות שאושרו בהם הוא רק32.3% מסך השומות העצמיות שאושרו בכלל משרדי מיסוי מקרקעין. 4 עלסמךנתוניםחלקייםשהתקבלומרשותהמיסים. 5 עלסמךנתוניםחלקייםשהתקבלומרשותהמיסים. | 42 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי • שומה לפי מיטב השפיטה - מבין 8,821 עסקאות שטופלו בין ינואר 2024 לינואר ר 2025 ונבחנו על ידי צוות הביקורת, 2,403 עסקאות)כ-27%(טופלו ונקבעה שומה לפי | מיטב השפיטה בחודש שלפני מועד ההתיישנות)כלומר, קרוב למועד ההתיישנות(. מי כמו כן, 256 עסקאות)כ-3%(טופלו ונקבעה שומה לפי מיטב השפיטה לאחר מועד סו י ההתיישנות כפי שנקבע בחוק. מדובר בפעולה שאינה בהתאם לחוק, ואם לא שודרה מ השומה העצמית של הנישום, יש בה לפגוע כלכלית בנישום ואף בזכויותיו. התפלגות ק ר השומות לפי מיטב שפיטה שנקבעו לאחר מועד ההתיישנות אינה אחידה: במשרדים ק האזוריים רחובות, טבריה, תל אביב וירושלים שיעור השומות לפי מיטב שפיטה עין שאושרו לאחר מועד ההתיישנות, מבין סך שומות אלה בארץ,)19.1%, 7%, 21.5% ו- ו 3.7%1 בהתאמה(גבוה משיעור השומות לפי מיטב שפיטה במשרד מכלל שומות אלו תש )12.3%, 4%, 17% ו-9.1% בהתאמה(. ואילו במשרדים האזוריים באר שבע, מרכז, תי חדרה ונצרת המצב הפוך)0.8%, 3.5%, 1.2% ו-2.3% לעומת 6.5%, 13.5%, 20.4%, ת 5.6% ו-4.6% בהתאמה(. ה מי • השגה על שומה לפי מיטב השפיטה - בחוק מיסוי מקרקעין נקבע כי אדם החולק על דע השומה שנקבעה לו רשאי להשיג על השומה תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת ע השומה, ויש להמציא לנישום החלטה מנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום לנ שמסר את הודעת ההשגה6. אם לא נתן המנהל החלטתו למשיג בתקופה האמורה, ד ל לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. נמצא כי מבין 1,446"ן השגות שהוגשו בין ינואר 2024 לינואר 2025 ונבחנו על ידי צוות הביקורת, 841 השגות בי )כ-58%(טופלו ונקבעה החלטה בהשגה בחודש שלפני מועד ההתיישנות)כלומר, ש קרוב למועד ההתיישנות(, דבר היכול להעיד על התחלה מאוחרת באופן יחסי של רא הטיפול בעסקה זו, ועל משך זמן קצר באופן יחסי שניתן לנישום להשמיע טענותיו. ל כמו כן, 42 השגות)כ-3%(טופלו ונקבעה החלטה בהן לאחר שחלף מועד ההתיישנות, ו-4 מהן אף טופלו לאחר שחלפה שנה מיום הגשת ההשגה. תיקוני שומת מס הכנסה בעקבות שינויים בשומת מס שבח - נמצא כי קיימים 1,456 תיקוני שבח שתוקנו במיסוי מקרקעין וטרם בוצע תיקון השומה לגביהם במס הכנסה אף שחלפו מעל שלוש שנים ממועד התיקון במס שבח. מבין אלה, ב-533 תיקוני שבח )כ-36.6%(חלפויותרמשלוששניםמיוםתיקוןהשבחאךפחותמשבעשנים;וב-923תיקוני שבח)כ-63.4%(חלפו יותר משבע שנים מהיום שבו בוצע תיקון השבח וטרם תוקנה שומת מס ההכנסה. שלושת פקידי השומה גוש דן, נתניה וחדרה אחראים ליותר מ-75% מתיקוני השבח שלא תוקנו במס הכנסה בחלוף מעל שלוש שנים מתיקון השבח. עיכוב בתיקון שומת מס ההכנסה בעקבות שומת מס שבח יותר משלוש שנים אינו סביר וחורג מהנחיית סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת וכן מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. יתרה מכך, בתיקוני שומה אשר תוצאתם היא יתרות חובה של נישומים ישנו קושי לגבות את החוב לאחר שלוש שנים, ונדרשות הנמקה מיוחדת לכך והוכחת יכולת פירעון. עוד נמצא כי אין לרשות המיסים אומדן לסכום החובות שלא נגבו או להחזרים שלא שולמו בעקבות תיקוני שבח. בתחילת שנת 2023 החלה יחידת שע"ם ברשות המיסים בפיתוח תוכנה שאמורה לבצע את תיקון השבח באופן אוטומטי בשומות מס הכנסה, אך עד מועד סיום הביקורת לאהושלםפיתוחה,והמשךהפיתוחאףלאנכללבתוכניתהעבודהשלשע"םלשנת2025. 6 מטעמיםמיוחדיםרשאיהמנהללהאריךאתהתקופההאמורהעדתוםשנהמהיוםשנמסרהלוהודעתההשגה. | 43 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל דיווח לרשות על עסקאות שמבצעת רשות מקרקעי ישראל - מאז המעבר של כל מרחב ברשות מקרקעי ישראל)רמ"י(למערכת החדשה לדיווח באופן מקוון)בשנים 2020 - 2023(, כלל לא דווחו למיסוי מקרקעין עסקאות המקרקעין באותו המרחב, בשל היעדר פיתוחושלממשקמתאיםביןמערכותהמידעשלרמ"ילמערכותהמידעשלרשותהמיסים. עד 14.1.25 נמצאו 114,633 עסקאות שלא דווחו על ידי רמ"י למיסוי מקרקעין. בכך מופרת חובת ההצהרה החלה על רמ"י, ונוצר קושי למיסוי מקרקעין לבצע בקרה על עסקאות שמדווחות על ידי הנישומים או לאתר עסקאות לא מדווחות, ונפגעת שלמות המידע בקובץ הכרמ"ן. אף שכללי הדיווח המקוון מאפשרים לרמ"י להקל על הרוכשים ולחסוך במקרים מסוימים עלויות ייצוג על ידי דיווח באמצעותה למיסוי מקרקעין, עד מועד סיום הביקורת רמ"י לא איפשרה זאת לרוכשים. העברת מידע בין מערכי המס השונים - באמצע שנת 2022 פרסמה סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת הנחיה להעברת מידע באמצעות מערכת קשר מיסוי מקרקעין, מס הכנסה ומע"ם. בהתאם להנחיה יש להעביר את המידע הרלוונטי באמצעות מערכת הקשר בלבד. נמצא כי בתאריכים 1.11.23 - 20.11.24 הועברו במערכת הקשר בין מערכי המס השונים רק חמש פניות ממיסוי מקרקעין למס הכנסה ותשע פניות ממיסוי מקרקעין למע"ם. נתונים אלו מעידים על שימוש מועט במערכת הקשר בין מערכי המס ועל אי-מימוש הנחיית סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת משנת 2020. היעדר שיתוף הפעולה בין מערכי המס השונים, כפי שבא לידי ביטוי באי-שימוש ממשי במערכת הקשר, פוגע ביכולת ההרתעה המסייעת בגביית מס אמת ובתהליכי העבודה הפנימיים ברשות. שירות לקוחות במיסוי מקרקעין • הוראות הפעלה ושימוש במערכת קשרי לקוחות CRM - נמצא כי אף שמערכת CRM הושקה כבר בשנת2021, ואף שמדובר בערוץ התקשורת העיקרי של הרשות עם הציבור בתחום מיסוי מקרקעין, במועד סיום הביקורת לא היה קיים נוהל עבודה למערכת. • איכותהטיפולבפניותבמערכתקשרילקוחותCRM-בשנת2024נסגרו176,549 פניות במערכת קשרי לקוחות CRM, מהן נפתחה לפחות התכתבות אחת ל-44,013 פניות)כ-25%(, דבר שעלול להצביע על כך שכרבע מהלקוחות שפונים למיסוי מקרקעין דרך מערכת קשרי הלקוחות CRM לא מקבלים מענה מספק בפנייתם הראשונה, ועל כן נאלצים לפנות פעמים נוספות דרך אותה פנייה במערכת עד קבלת שירות מספק. עוד נמצא כי אין בקרה איכותית ממוחשבת או שימוש בכלי AI המאפשרים את בחינת האיכות והמקצועיות של המענה הניתן ללקוחות נתונים אלה. • משך הטיפול בפניות - בבקרות הקיימות למערכת קשרי הלקוחות CRM לא ניתן למדוד את משך הזמן מרגע פתיחת הפנייה הראשונית ועד סיום הטיפול בפנייה האחרונה, כך שקשה לבצע בקרה על משך הטיפול בפניות. צוות הביקורת בחן את משך הטיפול בפניות בנושאים הקטנת מקדמות, מצבת נכסים, עדכון פרטי חשבון בנקלהחזר,נושאיגבייה)בירורמצבחשבון, מידעעלתשלומיםובירורסטטוסהחזר( ותיקון שומה עצמית פתוחה, ומצא כי פניות רבות נענו לאחר המועדים שנקבעו בהמלצתמיסוימקרקעיןל-SLA)23%,40%,22%,9%,27%,30%ו-36%בהתאמה(. | 44 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי • מענה טלפוני במשרדי מיסוי מקרקעין - נמצא כי אף שהמענה הטלפוני הוא ר המענה המהיר המקצועי היחיד שלא דרך מערכת קשרי הלקוחות CRM, במשרדים | מרכז, תל אביב, חדרה, נצרת, נתניה, רחובות ובאר שבע לא התקבל מענה באף אחד מי מניסיונות ההתקשרות של צוות הביקורת. במשרדי מיסוי מקרקעין טבריה וירושלים סו י השיחה דרך המוקד כלל לא נותבה למשרדים ונותקה. היעדר קבלת קהל במשרדי מ מיסוי מקרקעין האזוריים, בשילוב חוסר המענה הטלפוני במשרדים אלו, מותיר ק ר לנישומים והמייצגים יכולת לפנות בנושאי מיסוי מקרקעין רק באמצעות מערכת קשרי ק הלקוחות CRM, שכאמור לא מספקת מענה מהיר ובמרבית המקרים גם לא מספקת עין מענה מקצועי דיו. ו ת ש שער שני: מאגר נתוני נדל"ן בישראל תי ת נכסים שלא מופיעים בקובץ הכרמ"ן ה מי • הזנתנתוניםלאסבירים-מאמצעשנת2024,בעקבותשינוישערכהרשותהמיסים דע במערכת דיווח העסקאות למיסוי מקרקעין, המערכת מציגה הודעת אזהרה כאשר ע מוזנים נתונים לא סבירים בערכים הבאים:"קומה"7,"חנייה"8,"מחסן"9 ו"מרפסת"10. לנ עם זאת, גם אם הערך הלא-סביר לא תוקן על ידי המזין המערכת תאשר אותו, ולא ד ל נערכת בקרה נוספת במקרים אלו. עוד נמצא כי בדיווח העסקאות לרשות המיסים"ן קיימות בקרות על מספר קומה של נכס)שווה למספר הקומות בבניין או קטן ממנו(, בי שטחנטו קטןמשטחברוטו ומגבלהעלדיווחשנתבנייהמשנת1900 ועדהיום- אולם ש גם במקרים אלה ניתן לדווח כל ערך, גם אם אינו סביר, והערך נקלט עם אישור רא הדיווח.האפשרותלהזנתנתוניםלאסביריםלמאגרהנדל"ןפוגעתבאיכות,במהימנות ל ובשלמות של המאגר והמדדים המתפרסמים על ידי הלמ"ס. הדבר מוביל, בין היתר, לפגיעה במיסוי הנישומים על ידי המערכים השונים ברשות המיסים, וביכולת השימוש של האזרחים וגופי הממשלה השונים במידע, כפי שיובא להלן. • העברת מידע למערכות חיצוניות - נמצא כי המידע הקיים בקובצי רשות המיסים לא עובר בשלמותו כאשר הוא מועבר ממערכות המידע של רשות המיסים למערכות חיצוניות או לאתר הרשות. קיים פער משמעותי בהיקף של מאות אלפי רשומות בין המידע הקיים באתר מידע נדל"ן של הרשות והקובץ שהועבר למרכז מיפוי ישראל )מפ"י(לבין המידע הקיים בקובץ הכרמ"ן. כלומר, כאשר הנתונים מועברים ממערכות המידע המאובטחות של רשות המיסים למפ"י ולאתר מידע נדל"ן של רשות המיסים, חלק מהנתונים נשמטים או מקבלים את הערך אפס, ולכן מאות אלפי רשומות מועברות באופן שגוי. בבדיקות שביצע משרד מבקר המדינה)שנת בנייה אפס, שטח דירה אפס, מספר קומות אפס, מספר חדרים קטן ביחס למטר(עלו עשרות אלפי ממצאים בכל בדיקה על הקובץ שהועבר למפ"י ומשמש את אתר מידע נדל"ן של רשות המיסים, ואילו באותן בדיקות בקובץ הכרמ"ן של הרשות עלו רק אלפי ממצאים 7 ערךגדולמ-30. 8 ערךגדולמ-4. 9 ערךגדולמ-200מ"ר. 10 ערךגדולמ-200מ"ר. | 45 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל בכל בדיקה. עד מועד סיום הביקורת לא קיבל צוות הביקורת הסבר על היקף הליקוי ומהותו, ואף מרשות המיסים נמסר כי טרם הצליחו לפענח תקלה זו. קובץ הכרמ"ן הואבסיסהמידעהיחידלמאגרמידענדל"ןשלרשותהמיסים,המשמשגםאתאזרחי ישראל במגוון דרכים, בין היתר להשוואת מחירי הדיור כבסיס לקבלת החלטה מושכלת בדבר רכישה חדשה. נתונים חסרים פוגמים באיכות, במהימנות ובשימושיות של אתר מידע נדל"ן. • נכסיםהיסטוריים-מבין1,837,382דירותבבתיםמשותפיםהרשומותבטאבו,נמצא כי 903,858 דירות לא קיימות בקובץ הכרמ"ן. כלומר, קיימים נכסים שהוסדר רישומם בטאבו אך לא מופיעים במאגר הנדל"ן המסתמך על קובץ הכרמ"ן. ככל הנראה קיימים נכסים נוספים שאינם רשומים בכרמ"ן, שכן לא כל נכסי המקרקעין רשומים בטאבו. אי-שלמות קובץ הכרמ"ן יוצרת קושי בהסתמכות עליו כמאגר נדל"ן. כמו כן, חוסר במידע שלם עלול להוביל לחישוב מס באופן שגוי, לטעויות במצבת הנכסים של אזרחים ולקושי באיתור נכסים ובעלי נכסים. • נכסים שעברו איחוד וחלוקה מחדש - כאשר מתבצעים איחוד וחלוקה מחדש של נכסיםנעשהעדכוןברישוםבטאבו,במפ"יוברמ"י,אולםלאמבוצעכללרישוםבקובץ הכרמ"ן, שכן לא מדובר בעסקה החייבת בדיווח לפי חוק מיסוי מקרקעין. נמצא כי קיימות649,636עסקאותאשרהגושוהחלקהשדווחובהןלאקיימיםברשימתהגושים והחלקות המוסדרים בטאבו, זאת מבין 2,967,691 עסקאות המופיעות בכרמ"ן אשר לא נמכרו בחלקים11; כלומר, קיימים 649,636 נכסים בקובץ הכרמ"ן עם גוש וחלקה ששונו ולא קיימים עוד. נכסים שהתרחשה לגביהם מכירה אחת לפחות, הרשומים בקובץ הכרמ"ן ושעברו איחוד וחלוקה מחדש - יישארו על שם הבעלים המקוריים גם לאחר מכירתם, נוכח אי-היכולת לבצע קישור בין מספרי גוש, חלקה ותת-חלקה לפני האיחודוהחלוקהמחדשואחריהם. במצבזהמופיעיםנכסיםעםפרטיםישניםבקובצי מיסוי מקרקעין ויוצרים מצג שגוי הן ביחס למלאי הנכסים בישראל, הן ביחס למצבת הנכסים האישית של האזרחים. עוד נמצא כי מפ"י העביר לרשות המיסים אחת לשנה ועד שנת 2022 את קובץ השינויים של הפרצלציה שנאסף בו, אולם רשות המיסים לא הזינה שינויים אלו למערכות ולא טייבה בעזרתם את קובצי העסקאות הקיימים במיסוי מקרקעין באופן הקושרנכסיםלפניפרצלציהואחריה.כמוכן,לאהתבקשקובץשינוייםכאמורלשנים שלאחר 2022. שימוש בקבצים אלה יכול לסייע לקשור בין נכסים לפני פרצלציה ואחריה, וכך למנוע מצבים שבהם נכסים רשומים בבעלותם של נישומים אף שנמכרו. • קרקעותשבנועליהןנכס- נמצאכי מיום ששיעור המס על קרקעות12הפך לשיעור מס אפס, ובשל היעדר חבות המס, רשות המיסים לא אוכפת את חובת הדיווח לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים על שינויים שנעשים בקרקעות. היעדר דיווח על ביצוע שינויים בקרקעות עלול להוביל לכך שלא תהיה לרשות המיסים תמונה מהימנה בקשר לנכסיו של אדם. בקובץ הכרמ"ן לא יעודכנו נתונים על אדם שהפך לבעלים של קרקע או חדל מלהיות בעלים של קרקע בדרך שאינה עסקה החייבת בדיווח לפי 11 כאשר100%מהנכסנמכרעלידימוכראחדבלבד. 12 סעיף17לחוקמסרכושוקרןפיצויים,התשכ"א-1961. | 46 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי חוק מיסוי מקרקעין; וכלל הקרקעות שעליהן בנו והבנייה לא נעשתה על ידי מי שזהו ר עסקו, ימשיכו להופיע כקרקע בלבד בקובץ הכרמ"ן, גם אם הנכס נמכר. מצב זה | עלול להוביל לחוסר מהימנות של מאגר הנדל"ן המפורסם לציבור, למיסוי שגוי של מי נישומים, לטיפול שגוי בבקשות של נישומים כגון במענקי עבודה ובהשתתפות במחיר סו י למשתכן, ולפגיעהבתמונתהנכסיםשלנישומיםהמשמשתאתרשותהמיסיםלצורכי מ גבייה. כמו כן נתון זה פוגע במדדים השונים שמפרסמת הלמ"ס. ק ר ק הזנת נתונים שגויים לקובץ הכרמ"ן - משנת 1991 דווחו לרשות המיסים 4,021,108 עי עסקאות. בהשמטת עסקאות שבהן נמכרו חלקים מנכס על ידי מוכרים שונים, מספר ןו העסקאותהוא2,967,691 -כלומר,גםאםישכמהמוכריםלנכס,המכירהתיחשבכעסקה ת אחת. צוות הביקורת בחן את הנתונים הבאים שהוזנו לקובץ הכרמ"ן: שת י • שנתבנייה-לפחותב-53,963עסקאותבבתיםמשותפיםבקובץהכרמ"ןשנתהבנייה ת ה שנרשמה שגויה או לא ידועה13.)לפני 1900; שהרי אין מבנים כאלה בישראל(. מדובר מי בכ-4.2% מהעסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן בבתים משותפים וכ-1.8% מכלל ד העסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן, בהשמטת נכסים אשר נמכרו בחלקים. עוד ע ע נמצא כי קיימת מגמת החמרה בהזנת שגיאה זו מאז נהפכו דיווחי המייצגים למקוונים: ל משנת 2018 היו כ-4.7% מדיווחי שנות הבנייה שגויים או לא ידועים, לעומת 3.9% עד נד אז. עוד נמצא כי לאותו נכס מדווחות שנות בנייה שונות. לדוגמה, לגבי מבנה עסקי ל" שהוקם ב-1975 ושדווחו בו 96 עסקאות מאז נבנה קובץ הכרמ"ן, היו 21 דיווחים שונים ןב על השנה שבה הוקם הבניין, בין השנים 1900 ל-1990. יש ר • מספר קומות בבניין - נמצא כי קיימות 452,678 עסקאות בבתים משותפים בקובץ א ל הכרמ"ןשבהןמספרהקומותבבנייןשדווחולמיסוימקרקעיןהואאפס,ולמעשהשגוי. דיווחי עסקאות אלו משקפים כ-35% מהעסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן בבתים משותפים וכ-15.3% מכלל העסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן, וכיוון שמדובר רק בעסקאות שבהן נמכר 100% מהנכס על ידי נישום יחיד, שיעור הדיווח השגוי צפוי להיות גדול יותר בהתחשב בנכסים אשר נמכרו בחלקים. • שטח דירה - ב-80,556 עסקאות שבהן נמכר 100% מהנכס לנישום יחיד בבתים משותפים,ואותונכסנמכרלפחותפעםנוספת,קייםהפרששללפחות20מ"רבשטח הדירה שדווח בדיווחים השונים. צוות הביקורת מצא כי בהשמטת עסקאות שנעשו בבניינים שעברו שינוי לפי תוכניות להתחדשות עירונית - פינוי בינוי או תמ"א 38)אז ייתכן שהתווסף שטח לאותה הדירה(, קיימות 47,414 עסקאות בבתים משותפים עם הפרשי דיווח כאמור, המטילים ספק באיכות הנתונים ובדיוק הדיווחים. • מספר דירות בבניין - נמצא כי קיימות 578,561 עסקאות בבתים משותפים בקובץ הכרמ"ן שבהן נמכר 100% מהנכס לנישום יחיד, ומספר הדירות בבניין שדווח למיסוי מקרקעין הוא אפס. מדובר בכ-47% מהעסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן בבתים משותפים וכ-19.5% מכלל העסקאות המדווחות בקובץ. נתון זה גדול יותר בפועל, בהתחשב בעסקאות שבהן הנכס נמכר בחלקים. 13 בדיווח עסקה קיימת אפשרות לבחור בשנת הבנייה"המאה ה-19"ואז יוזן הערך"1800"בשנת הבנייה, וזאת לצורך סימוןמבניםישניםשלאידועהשנתהבנייהשלהם. | 47 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל נמצאו נתונים שגויים גם בהזנת הערכים"כתובת דירה"ו"מספר חדרים". עוד נמצא כי בעסקאותשישבהןיותרממוכראחד,כלדיווחשלאחוזנמכריופיעבמערכתכעסקה נפרדת. עסקהאחת-לרובהעסקהשבההאחוזהגדולביותרשנמכר-תכילאתכלל המידע, ואילו יתר העסקאות יכילו מידע חלקי בלבד. הדבר מקשה על המשתמשים לפענח את המידע המוצג, וכן מקשה על ביצוע סטטיסטיקות וחיתוכי מידע על ידי גופים כמו הלמ"ס ומפ"י. השימוש בקובץ הכרמ"ן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - נוסחת החישוב של מדד מחירי הדירות כוללת אינדקסים רבים הנלקחים מקובץ הכרמ"ן. נוכח היעדר נתונים מהותיים בקובץ ומהימנותו המוטלת בספק רב, המליצה הוועדה המייעצת14 בדוח הביניים על העשרת המידע השוטף המתקבל מרשות המיסים וטיובו, ועל ביצוע בקרות לוגיות על המידע המדווח לרשות המיסים בזמן אמת עם המעבר לדיווח המקוון. ממצאי דוחזההעלוכילאחלשיפורמשמעותיבעקבותיישוםהמלצותהוועדה,וכיעסקאותרבות עדיין מדווחות לרשות באופן חסר או שגוי, אך נתוניהן מהווים חלק מנוסחת החישוב ומשפיעים על מדד מחירי הדירות באופן העלול ליצור מצג שגוי של השוק ולהשפיע על התנהגות הצרכנים. להלן שתי דוגמאות לצורך הקיים בלמ"ס באיסוף נתונים שאינם מדווחים כיום לרשות על מגמות אלה, לצורך מדידת השפעתם על מדד מחירי הדירות: • מבצעיקבלנים-לאורךשנת2024הציגההלמ"סעלייהשנתיתבמדדמחיריהדירות של 7.3%. במסגרת חישוב נתון זה לא הובא בחשבון מתן הטבות שונות מקבלנים, ובפרטמבצעיהמימוןעלדירותוהנחותבגובהההצמדותוהריביותשעתידותלהצטבר עדהתשלוםבעתהאכלוס,אונתנהלהםביטויבדרךאחרת.זאת,בשלחוסרבנתונים בנושא זה בזמן אמת והצורך לקבלם מרשות המיסים. יצוין כי בתאריך ה-14.3.25 פרסמה הלמ"ס כנספח את ממצאי ההשפעה של ההטבות המימון ביחס לתקופה שבה הטבות אלו לא היו חלק מהמבצעים שהיצעו הקבלנים לרכשי הדירות ונמצא כי ההשפעה המצטברת הינה כ-1.3 אחוזים. בפורום שווי הוגן באוניברסיטת רייכמן הוצג בדצמבר 2024 חישוב של שווי ההטבה הגלומה במבצעי המימון. מרכיב ההנחה הגלום בעסקה שבה יתרת התמורה בשיעור של 80% משולמת בעת מסירת הדירה, ביחס לעסקה שלפיה התשלומים מתבצעים על פי קצב התקדמות הבנייה, נע בין 5.3% ל-7% ממחיר המחירון של הדירה)תלוי בעיתוי הרכישה(. בעסקאות שבהן יתרת התמורה בשיעור של 90% משולמת בעת מסירת הדירה, מרכיב ההנחה יהיה בשיעור גבוה יותר ממחיר המחירון של הדירה. צוות הביקורת חישב כי כשניתנת הטבת מימון בשיעור של 80% תמורה המשולמת במסירת הדירה, מדובר בהנחה שבין כ-153,500 ש"ח לבין כ-202,700 ש"ח ממחיר דירה ממוצעת15. • ממ"ד- בעקבות מלחמת חרבות ברזל הביקוש לדירות עם ממ"ד עלה, ולכך השפעה על מחירן. ביוני 2024 התווסף לטופס הדיווח המקוון בעסקאות יד שנייה, לבקשת 14 הועדההציבוריתהמייעצתבנושאבינוי,דיורונדל"ןמונתהמטעםהמועצההציבוריתלסטטיסטיקהופעלהבתקופה שביןיולי2016לדצמבר2020. 15 בהתאם לנתוני הלמ"ס, 2,896,000 ש"ח - המחיר הממוצע של דירות חדשות, ללא דירות שנמכרו במסגרת מבצעי משרדהבינויוהשיכוןורמ"י,בחודשיםדצמבר2024עדינואר2025. | 48 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי הלמ"ס, נתון של קיום ממ"ד. נמצא כי הדרישה להזנת נתון של ממ"ד בטופס דיווח ר העסקאות נפתחת רק בעסקאות שבהן שנת הבנייה של הנכס לפני 1991)דירות | ישנות(, אך נוכח הממצאים לעיל בדבר היקף הזנה שגויה של שנת הבנייה של הנכס מי הנמכר,ספקאםהנתוניםהנוגעיםלמכירתנכסיםהכולליםממ"דאכןמשקפיםכיאות סו י קיומו של ממ"ד בנכס. מ ק נמצא כי עד מועד סיום הביקורת הלמ"ס טרם הכניסה את הנתונים על ממ"ד בדירות רק ישנות לנוסחת החישוב של מדד מחירי הדירות או נתנה להם ביטוי בדרך אחרת, וזאת עי אף שיש חשיבות למשך הזמן שחולף ולעיתוי, שכן נתונים אלה מושפעים מהתקופה ןו והנסיבות. להכללת נתונים אלו עלולה להיות השפעה על מדד מחירי הדירות. יצוין כי ת במרץ2025הלמ"סקיבלהמרשותהמיסיםנתוניםבדברקיומושלממ"דבדירותישנות שת וביצעה בדיקה לגבי השפעת נתוני עסקאות. בבדיקה נמצא כי ההשפעה של נתוני ית העסקאות שהתקבלו מרשות המיסים היא זניחה. הלמ"ס אף הודיעה ב-14.3.25 כי ה "המשתנה'ממ"ד'יכנס באופן שוטף לחישוב מדד מחירי הדירות, זאת בשל אפשרות מי עתידית שהשפעתו על מדד מחירי הדירות תתכן ותעלה במידה והתופעה של הוספת דע ממ"ד לדירות ישנות תהיה דרמטית". ע ל מצבת נכסים לאדם - מצבת נכסים לאדם היא רשימת כלל נכסיו של אדם. אזרחים נד וגופים ממשלתיים יכולים להנפיק באתר של רשות המיסים אישורי מצבת נכסים. בין היתר ל" האישור ניתן לצורך קבלת מענק עבודה ממס הכנסה, השתתפות בהגרלות מחיר למשתכן ןב של משרד הבינוי והשיכון, קבלת סיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון, קבלת יש השתתפות בשכר דירה מהביטוח הלאומי ובדיקת נכסיו של חייב לפני פשיטת רגל לצורך ר קבלת הפטר. אישור מצבת הנכסים שמונפק על ידי מיסוי מקרקעין מסתמך על נתוני קובץ אל הכרמ"ן. קייםקושיבהצגתמצבתנכסיםנכונה.כךלמשל,בקובץהכרמ"ןלאיופיעוביןהיתרנכסים היסטוריים שלא בוצעה בהם מכירה, נכסים שהתקבלו בירושה ודירות שנבנו באופן פרטי על קרקעות. מנגד נכסים שנרכשו, עברו פרצלציה ונמכרו לאחר הפרצלציה והעברת נכסים אגב גירושין יופיעו באישור מצבת הנכסים של אדם אף שאלו אינם בבעלותו. • אישור מצבת נכסים לצורך מענק עבודה - מענק עבודה משולם מכוח חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים)מענק עבודה(, התשס"ח-2007. מענק עבודה הוא תוספת הכנסה המשולמת לשכירים ולעצמאים מגיל 21 ומעלה שיש להם ילדים או שגילם 55 ומעלה ללא ילדים והכנסתם נמוכה ותואמת לקריטריונים הקבועים בחוק, ככלי לתמרוץ השתתפות עובדים בשוק העבודה. בשל הליקויים שהועלו לגבי קובץ הכרמ"ן ייתכנו מקרים שבהם עובדים יקבלו מענק עבודה אף שבבעלותם נכסי מקרקעין נוספים מלבד דירה יחידה, וייתכנו מקריםשבהםלאיאושרמענקעבודהלעובדיםבשלרישוםבעלותעלנכסיםנוספים, שבפועל אינם בחזקתם. עוד הועלה כי בשנים 2021 - 2023 הוגשו 804, 5,700 ו-945 פניותלבחינהמחודשתשלשלילתמענקעבודהבשלמצבתנכסים)בהתאמה(,ומהן 585)72.8%(, 4,783)83.9%(ו-812)85.9%(התבררו כנכונות)בהתאמה(. כלומר, בשיעורניכרמהפניותמצבתהנכסיםלאתאמהאתמצבהנכסיםהאמיתישלהעובד. | 49 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל כןנמצאכיקיימותפניותשלאזרחיםשלאחרבירורהפנייהנמצאוזכאיםלמענקאולם לא נמצאה סיבה הגיונית לבעיה במצבת הנכסים שלהם, ובין היתר לא היו ברשותם נכס שעבר פרצלציה, נכס שעבר אגב גירושים או קרקע שבנו עליה. עוד נמצא כי במשך תקופה לא ידועה בדיקת מצבת הנכסים, אשר לה כאמור השפעה על מיצוי זכותם של אזרחים לקבלת מענק עבודה, מתבססת על קבצים לא תקינים ובעקבות זאת רישום נכסים לא מדויק, ובפועל חלות שגיאות רבות במצבת הנכסים)84% מהערעורים נמצאו מוצדקים(. הדבר גורם לצורך בפניות של אזרחים לתיקון ועלול לגרום לחסרון כיס לאזרחים שלא פנו לבחינה מחודשת של הבקשה. תשתיתמידעלאומיתבתחוםהנדל"ן- בשנת2024 החלה הלמ"ס, בשיתוף פעולה עם מערךהדיגיטלהלאומי,ביצירתמערכתלזיהוינכסיםשבבסיסהמאגרדירותומבנים,ולכל דירה זיהוי חד-חד-ערכי. במסגרת העבודה המשותפת הועלה כי במדינות שונות בעולם, למשל בשבדיה ואירלנד, הצליחו ליצור מרשם נכסים המזהה כל נכס במדינה ומרשם עסקים המזהה כל עסק במדינה, וקשרו שני מרשמים אלו למרשם האוכלוסין המזהה כל פרט באוכלוסייה. בבריטניה חברה ממשלתית מספקת את מרשם הנכסים והרחובות על ידי ערך זיהוי ייחודי לנכסים. גם בקנדה הקימו מרשם המזהה כל נכס לפי מספר ייחודי ואף פעלו לרישום נכסי טבע. עוד הועלה כי בישראל ישנו צורך בתשתית מידע לאומית בתחום הנכסים, וכי האתגרהמרכזי בנושאזההואהיעדרמספרזיהוי לנכסוהיעדרשפהמשותפת בין משרדי הממשלה. במצב הקיים כיום, גופים ציבוריים הזקוקים למספר מזהה נכס מוצאים לעצמם דרך לזיהוי הנכסים, כל אחד מהם בדרך שונה ובהתאם לצורך. הגופים שלהם עניין במספר מזהה לנכסים הם, בין היתר, מינהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון, רשות המיסים, אגף רישום והסדרה מקרקעין, בנק ישראל, רמ"י, קרן קיימת לישראל, גופי דיורציבורי,רשויותמקומיות,ועדותתכנון,רשותהחשמל,תאגידימים,הלמ"ס,מפ"יופיקוד העורף. נמצא כי המספרים המזהים של נדל"ן אינם זהים בין הגופים הציבוריים השונים וגורמים לחוסר אחידות, חוסר אינטגרציה בין מערכות שונות וקושי בהעברת מידע בין הגופים. למשל, מזהה הנכס הבודד, שהוא תת-חלקה, מוקצה בשלב הרישום של הנכס בטאבו, אולם כבר בשלבים מוקדמים יותר יש לגופי ממשלה שונים צורך במספר מזהה - בין היתר בדיווח עסקה לרשות המיסים, אז תת-החלקה לא נרשמת ויש קושי בזיהוי מדויק של הנכס. נכון למועד סיום הביקורת, יצירת המערכת לזיהוי חד-חד-ערכי של נכסים נמצאת בשלב התחלתי. המערכת לזיהוי נכסי מקרקעין המוצעת על ידי הלמ"ס ומערך הדיגיטלהלאומיאינהכוללתחיבורלכללגופיהממשלה,שלהםמידע,ביןהיתר,עלפרטי הבעלים בנכס, ולא נקבע מי הגוף שיהיה אמון על איכות הנתונים המוזנים. פערים במידע הכלול בשני מאגרי מידע ממשלתיים בנושא נדל"ן - לציבור מוצגים שני מאגרי מידע בשני אתרים ממשלתיים:"מאגר מידע נדל"ן", המנוהל על ידי רשות המיסים, ו"אתר הנדל"ן הממשלתי", המנוהל על ידי מפ"י. נמצא כי בשני האתרים הממשלתיים מתקבלות תוצאות שונות משמעותית)כגון מספר עסקאות שונה, עסקאות שונות, אופן הצגה לא אחיד(, באופן היכול להכשיל את הציבור בבואו לקבל החלטות על בסיס מידע זה. | 50 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | יישום המלצות הוועדה הציבורית המייעצת בנושאי בינוי, דיור ונדל"ן - הוועדה מי ס המליצה על העשרת המידע השוטף המתקבל מרשות המיסים וטיובו, לרבות הגדרת שדות וי קומה, מעלית, חניה, מחסן ומרפסת כשדות חובה, במסגרת המעבר לדיווח מקוון. כמו כן מ המליצה הוועדה על ביצוע בקרות לוגיות על המידע המדווח לרשות המיסים בזמן אמת עם קר המעבר לדיווח המקוון. רשות המיסים יישמה את מרבית המלצות הוועדה. עם זאת עלה קע כאמור כי על אף הבקרות הלוגיות ניתן להזין נתונים לא סבירים למערכת. ין ו מבצעי קבלנים - משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולת הלמ"ס בסיום הביקורת תש לפרסום מידע בדבר ההשפעה של הטבות המימון על מחירי הדירות לצד מדד מחירי תי הדירות וממליץ כי דבר זה ייעשה באופן עיתי. ת ה מי ד עיקרי המלצות הביקורת ע ע ל על רשות המיסים לפעול לניהול החייבים באופן שיאפשר יכולת גבייה אופטימלית, יכולת נד בקרה והתחקות אחר החייבים ויכולת הצגה נאותה בדוחות הכספיים של מדינת ישראל ל" בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, ואף לפעול לגביית חובות אלו, וזאת במטרה למנוע ן ב הפסד כספי לאוצר המדינה. אי-גביית חובות אף פוגעת בשוויון בפני החוק. כמו כן על י ש רשות המיסים לבצע את הדרוש כדי שהנתונים בדבר החובות למיסוי מקרקעין יוצגו ר בדוחות הכספיים ובמערכות מיסוי מקרקעין באופן אמין ונאות. אל על רשות המיסים לפעול בהתאם להוראות החוק ולבדוק את כלל העסקאות המדווחות למיסוי מקרקעין בטרם חולף מועד ההתיישנות, תוך מתן זמן סביר לנישומים להציג טענותיהםולהמציאאסמכתאותנדרשות.כמוכןעלרשותהמיסיםלקבועבקרותעלמועד התחלת הטיפול בשומות ושמיעת טענות הנישומים. כמו כן, על הרשות לקבוע כללים ברורים בנושא. יתרה מכך, על הרשות לפעול למניעת שידור שומות לאחר המועד הקבוע בחוק,ביןהיתרתוךאי-מתןאפשרותטכניתלשידורשומותכאמוראולחלופיןשידורשומה עצמית אוטומטית לאחר המועדים הקבועים בחוק. על הרשות לבחון בדיעבד שומות ששודרו באופן זה ואם נדרש לקבל את השומה העצמית או את ההשגה של הנישום. עלרשותהמיסיםלבצעאתתיקוניהשבחבשומותמסההכנסהסמוךככלהאפשרלתיקון השבח, לצורך גביית מס אמת והבטחת טיפול שוויוני מול נישומיה, וכן לבצע בקרה על המשרדים השונים בנושא זה. על רשות המיסים ורמ"י לפעול בהתאם לדרישות החוק והתקנות מכוחו לדיווח העסקאות שלא דווחו מיום המעבר למערכת החדשה בכל מרחב ועד מועד סיום הביקורת, ולדיווח שוטף על עסקאות חדשות. על רשות המיסים לשפר את השירות שניתן ללקוחות מיסוי מקרקעין, בין היתר באמצעות שדרוג המערכת הממוחשבת, וזאת במיוחד נוכח ביטול השירות של קבלת קהל. כן עליה לבחון מחדש מדיניותה בנושא, תוך חתירה לשירות מקצועי, מהיר ויעיל וליצירת אמון אצל | 51 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל הלקוחות, בהתאם למטרת-העל שרשות המיסים קבעה לעצמה, והיא הענקת שירות המעמיד את הלקוח במרכז. על רשות המיסים לתקן את התקלה המונעת העברת בסיס המידע של קובץ הכרמ"ן בשלמותו מהמערכות המאובטחות של רשות המיסים למערכות חיצוניות ואף לאתר מידע נדל"ן של רשות המיסים, לאמוד את היקפה ועומקה של התקלה ולפעול לתיקונה כך שהקבצים שיועברו יהיו שלמים ותקינים. כמו כן על רשות המיסים לשפר את היכולות הממוחשבותלקבלתחיתוכימידעמקובץהכרמ"ן,וזאתכדילאפשרשימושחכםוטכנולוגי יותר בקובץ זה לצורכי העבודה השוטפת והבקרה עליה. על רשות המיסים לבחון אפשרות שלהטמעתכליםמתקדמיםדוגמתAIכדילסייעלעבודתמפקחימיסוימקרקעיןבהצלבת נתונים ובחינת סבירות נתונים. על רשות המיסים לבצע מעקב על שינויים בגין פרצלציות תוך שיתוף פעולה עם הטאבו ועםמפ"י,ולשקולדרישתדיווחבעתמכירתהנכסעלתאריךרכישתואועלהשינוישנעשה בגוש והחלקה, וזאת כדי שתהיה יכולת לקשור בין הנכסים. כל זאת כדי שקובץ הכרמ"ן יהיה מהימן ועדכני יותר, ומצבת הנכסים של האזרחים תוביל למיסוי וטיפול נכונים על ידי רשות המיסים. על רשות המיסים לבצע בחינה מחודשת, על בסיס מערכת מצבת נכסים עדכנית ונכונה, של כלל הבקשות למענק עבודה שנשללו, ולפעול למיצוי זכויות כלל האזרחים שזכאותם למענק עבודה נשללה שלא כדין. כמו כן עליה לתקן את רישום הנכסים הלא-מדויק במערכת. מומלץ על יצירת תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים אשר תכיל ותרכז מידע ממספר רב של מקורות. על משרד ראש הממשלה לבצע עבודת מטה ולקבוע את זהות הגוף אשר יהיה אחראי לתשתית זו. גוף זה יהיה אחראי בין היתר לקבלת המידע, איכותו, טיובו והפצתו, וזאת בשיתוף הלמ"ס, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד המשפטים, משרד הפנים, מינהל התכנון, רשות המיסים, משרד הבינוי והשיכון, רמ"י ומפ"י. כמו כן מומלץ כי משרד ראש הממשלה יסדיר את מתן הסמכויות לגוף האחראי לצורך פעילות זו. תשתית מידע כאמור תטייב את פעילות גורמי הממשלה ואת מתן השירות לאזרחים בתחום נכסי המקרקעין. | 52 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר מבנה עסקי שהוקם בשנת 1975 ושדווחו בו 96 עסקאות, | ובהן דווחו 21 שנים שונות כשנה שבה הוקם הבניין מי סו י מ ק ר ק עי ן ו ת ש תי ת ה מי ד ע ע ל נ ד ל" ן בי ש ר א ל צולם על ידי צוות הביקורת ב-27.5.25. | 53 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל השפעת הפערים שעלו בדוח על האזרח | 54 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר סיכום | מי ס שוק הנדל"ן בישראל הוא מהגורמים החשובים ביותר לכלכלת ישראל, והשפעותיו הן בתחומים וי מגוונים: בין היתר בתחום הכלכלי, בתחום החברתי, בתעסוקה ובפוליטיקה. עסקאות בתחום מ המקרקעין הן החשובות, המשמעותיות והיקרות ביותר בחייו של אדם. בעשור האחרון חלה קר עלייה משמעותית במחירי הדיור בישראל, הנובעת בין היתר משילוב של מחסור בהיצע של קע דירות,סביבתהריביתבישראלמשנת2008והשפעותשלמשבריםכלכלייםעולמיים.מדדמחיר ין הדירות עלה מינואר 2014 ועד דצמבר 2024 בכ-77.5%, ואילו מדד המחירים לצרכן עלה ות בתקופה זו בכ-15.3%. ש תי בשנים2018 -2020 ההכנסותממיסוי מקרקעין היו בממוצעכ-11.37 מיליארדי ש"ח, כ-7% מסך ת ההכנסות ממיסים ישירים שגובה רשות המיסים. בשנים 2021 - 2022 עלה סך ההכנסות ממיסוי המ מקרקעין לכ-23 מיליארדי ש"ח בממוצע, כ-9% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה הרשות, יד ואילוב-2023שיעורזהירד,ביןהיתרבשלמלחמתחרבותברזל:סךההכנסותממיסוימקרקעין ע היה 14.41 מיליארדי ש"ח, כ-6% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה רשות המיסים. על נ מיסוי מקרקעין, בבואו למסות עסקאות נדל"ן, נדרש לתפקד כגוף האמון על דיווחי העסקאות, דל בדיקתן וקביעת תשלום המס בגינן, ונדרש לפעול באופן היעיל והאפקטיבי ביותר כדי לספק"ן שירות יעיל ומהיר לאזרחים וגביית מס אפקטיבית למדינה. ממצאי דוח זה העלו ליקויים בתחום בי פעולת מיסוי מקרקעין. נמצא כי אין אחידות בטיפול בשומות על ידי עובדי השומה במשרדי ש מיסוי מקרקעין האזוריים, אין מסגרת זמנים ברורה למענה לבקשות לתיקוני שומה, ובקשות רא רבות מטופלות באיחור ניכר, דבר אשר יכול לגרור עלויות נוספות לנישומים. נמצא כי ישנם ל עיכובים בביצוע תיקוני שבח בשומות מס הכנסה - חלקם עולים על שלוש שנים - כך שישנו קושי לגבות את המס המתחייב מתיקון השומה, ואין אומדן לסך החובות שנגבו או להחזרים שלא שולמו לנישומים. עוד נמצא כי שיתוף הפעולה בין מערכי המס השונים הוא לקוי, וכי יש שימוש מועט במערכת שנועדה לפעילות זו. נמצאכישומותרבותמטופלותלקראתמועדההתיישנות,דברשיכוללהצביעעלהיעדרבדיקה מיטבית של השומות או לחלופין אי-מתן זמן מספק לנישומים להשמיע טענותיהם. עוד נמצא כי שומות רבות נקבעות לפי מיטב שפיטה לאחר ההתיישנות השומה, וזאת שלא בהתאם לחוק. בנושאשירותהלקוחותבמיסוימקרקעיןנמצאוליקוייםרבים.ביןהיתראיןנוהלעבודהלמערכת שירות הלקוחות העיקרית, לא נקבעו בנוהל משכי זמן מענה נדרשים לטיפול בפניות, אין בקרה ממוחשבת על איכות המענה ואף על משך זמן המענה, ויש עיכובים בטיפול בפניות בנושאים שונים. המענה הטלפוני של הרשות כמעט אינו זמין כלל. ממצאי דוח זה העלו ליקויים רבים בתחום איסוף נתוני עסקאות הנדל"ן לקובץ הכרמ"ן והפצתם לגופיםממשלתייםולציבור.נמצאכייישוםהמלצותהוועדהומעברלדיווחמקווןעלידיהמייצגים לאתרמומשמעותיתלשיפוראיכותנתוניקובץהכרמ"ן,והקובץהמועברלמפ"ילצורךטיובואינו תקין וחסר. נכסים רבים אינם מופיעים בקובץ; נכסים רבים מופיעים עם נתונים שגויים; לא נאספים נתונים משמעותיים היכולים לסייע בחישוב מדד מחירי הדיור, בפעולות רשות המיסים ובהצגת מידע לאזרחים; לא נעשה טיוב חוזר של הקובץ על ידי המשתמשים בו; אישור מצבת הנכסיםשמסופקלאזרחהואחסרובמקריםרביםשגוי;העברתהמידעביןהגופיםהממשלתיים | 55 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל מוגבלת בהיעדר מזהה חד-חד-ערכי לנכסים. כמו כן נמצאו פערים משמעותיים בהצגת מידע על נדל"ן בין מאגרי המידע המפורסמים לציבור על ידי רשות המיסים ומפ"י. על רשות המיסים לשפר את השירות לציבור תוך חתירה ליעילות, מתן שירות יעיל ואפקטיבי ומיצוי זכויות הנישומים למול גביית מס אמת. על משרד ראש הממשלה לבחון ולקבוע את זהות הגוף אשר יהיה אחראי ליצירת תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים אשר תכיל מידע ממספר רב של מקורות. גוף זה יהיה אחראי בין היתר לקבלת המידע, איכותו, טיובו והפצתו, בשיתוף הלמ"ס, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד המשפטים, משרד הפנים, מינהל התכנון, רשות המיסים, משרד הבינוי והשיכון, רמ"י ומפ"י. כמו כן מומלץ כי משרד ראש הממשלה יסדיר את מתן הסמכויות לגוף האחראי לצורך פעילות זו. תשתית מידע כאמור תטייב את פעילות הממשלה ותשפר את מתן השירות לאזרחים בתחום נכסי המקרקעין. | 56 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 משרד הכלכלה והתעשייה היבטים בטיפול הממשלה ביבוא טקסט | 2 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא סוגיית יוקר המחיה בישראל משפיעה על כל משקי הבית ועל רמת החיים של האזרחים. על כן, הטיפול בה הוא בעל חשיבות מרובה. אחת הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה היא פתיחה של השוק המקומי לתחרות בין היתר על ידי הגדלת היבוא. חלק נרחב מהמוצרים הנצרכים לשימוש במדינת ישראל אינם מיוצרים בה ונדרש לייבאם ממדינות אחרות, אלא שהסחר עם שכנותיה מוגבל ולכן כלכלת ישראל מאופיינת כ"כלכלת אי". המדינה מייבאת מוצרים רבים ממגוון תחומים - אנרגייה, חומרי גלם, יהלומים, מוצרי השקעה1 ומוצרי צריכה2 להם השפעה ישירה על הצרכן שכן מדובר במוצרים מוגמרים המיועדים למכירה ושימוש מידי. קיום סחר מול מדינות אחרות משפיע על הפריון ורמת המחירים, שכן ככל שמידת החשיפה ליבוא גבוהה יותר, כך היא תורמת להגברת התחרות בשוק המקומי ולהתייעלות מקומית. עם זאת, חשיפה גבוהה ליבוא עלולה להביא לפגיעה באינטרסים הלאומיים ובהם - אינטרסים ביטחוניים, הגנה על ייצור מקומי בהיותו מקור פרנסה, ביטחון תזונתי של אזרחי המדינה ושמירה על בטיחות ובריאות הציבור, ועל כן בישראל נהוגה מדיניות של חסמי אסדרה וחסמים מכסיים המגבילים את החשיפה של המשק הישראלי ליבוא. בשנת 2014 הוקמה ועדת לנג3)ועדת לנג(שמטרתה הייתה לבדוק את חסמי היבוא בישראל ולהציע דרכים להגברת התחרותיות וצמצום פערי המחירים של מוצרי צריכה ביחס למדינות ה- OECD. הוועדה ציינה מספר חסמים המשפיעים על יוקר המחיה וביניהם: פתיחת השוק ליבוא; פיקוח הדוק לפני שחרור מהמכס וחסמים בירוקרטיים וזמני המתנה ארוכים לשחרור סחורות מהנמל. בהתאם לחסמים, הוועדה המליצה על גיבוש ויישום מדיניות יבוא חדשה שעיקריה הם: התאמת המדיניות לסטנדרטים בין לאומיים - מעבר מפיקוח טרום השחרור מהמכס לפיקוח בשווקים, הרחבת אחריות היבואן והתבססות על הצהרה, הגברת האכיפה והחמרת הענישה; התאמת דרישות חוקיות היבוא בישראל לנהוג במדינות מפותחות; מנגנון יישום למדיניות יבוא חדשה; מניעת פרקטיקות אנטי תחרותיות - מניעת הסדרים מגבילים בין יצרנים זרים לבין יבואן 1 מוצריהשקעההםמכונות,ציודרפואי,גנרטורים,כליתחבורהלצרכיםעסקייםוכיו"ב. 2 מוצרי צריכה הם מוצרים ושירותים שנרכשו על ידי הצרכן הסופי לשימוש אישי או ביתי. מוצרים אלה נועדו לענותעלצרכיםיומיומייםוהםמתחלקיםלקטגוריותהבאות:1.מוצריםבניקיימה-מוצריםשאורךחייםארוךוהם נרכשים לשימוש מתמשך כגון רהיטים, מכשירי חשמל ורכבים. 2. מוצרים מתכלים)GMCF2(- מוצרים שנצרכים במהירותכגוןמזון,משקאותומוצריהיגיינהאישית. 3 הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום הייבוא, נובמבר 2014 בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה דאז, מר עמיתלנג.המלצותהוועדהאומצובהחלטתהממשלהמס' 2318,"הגברתהתחרותוייעולתהליכיהאסדרהבתחום היבוא")11.12.14(. | 59 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא ישיר4 שמטרתם פגיעה בתחרות; שקיפות והנגשת מידע לציבור הרחב, יבואנים ומאסדרים )רגולטורים(. כמו כן, ועדת לנג מצאה כי תחומים מרכזיים במקטע היבוא בישראל מאופיינים בריכוזיות גבוהה ובמספרמצומצםשליבואניםבלעדייםהמייבאיםאתהמוצריםשלהיצרניםהבין-לאומיים.ועדת לנג ציינה את התרומה המשמעותית שעשויה להיות ליבוא מקביל בקידום תחרות תוך-מותגית. דוח ועדת לנג ובהמשך גם דוחות מבקר המדינה שעסקו בנושא וביניהם הדוח שפורסם בשנת 20245 ועסק בהתמודדות המדינה עם ריכוזיות בענף המזון ומוצרי הצריכה ציינו כי בישראל שוררת ריכוזיות גבוהה בתחומי מזון ומוצרי צריכה. על כן, מיוחסת חשיבות לחשיפה מוגברת יותר לתחרות מצד יבוא של מוצרי צריכה שתוכל להביא לצמצום הריכוזיות באמצעות גידול במגוון, הגברת התחרות בין היבואנים והיצרנים המקומיים ולבסוף לירידה במחיר לצרכן ולהפחתת יוקר המחיה. דוחשלה-OECDמשנת20256שסקראתהכלכלההישראליתהתייחס,ביןהיתר,לחסמיהסחר הנהוגיםבישראלוצייןכיחסמיהסחר,הבירוקרטיהוהיעדרתחרותמספקתמביאלרמתמחירים גבוהה. עוד צוין בדוח כי ככל שיצומצמו חסמי הסחר על ידי יישום הרפורמות החדשות, אפשר שהתחרות תגדל ורמת המחירים תרד. עוד נכתב כי מדיניות של פתיחת השוק המקומי עשויה להביא גם לגידול בפריון ולירידה באופן מתמשך ברמת המחירים. 4 על פי חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 יבואן ישיר הוא אדם שמתקיים לגביו אחד מאלה:)1(הוא מייבא לישראל טובין או מפיץ טובין שיובאו לישראל, בהתאם להסדר עם יצרן הטובין במדינת חוץ;)2(הוא מייצר טובין בישראל,מכוחהסדרעםאדםבמדינתחוץ. 5 מבקרהמדינה,דוחשנתי75א)2024(,"התמודדותהמדינהעםהריכוזיותוהמונופוליןבענףהמזוןומוצריהצריכה". 6 OECD Economic surveys: Israel 2025. | 60 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | הי ב טי 26.9% 4% -%20 - ם בלבד 222 226% 30%1 בט י שיעור היבוא מספר הקטגוריות פער המחירים פער המחירים פו מהתמ"ג בישראל של מוצרים שנמצא בהשוואה שנמצא בהשוואה ל לשנת 2023, נמוך המיובאים לישראל שנעשתה בנובמבר שנעשתה בפברואר ה משמעותית ממוצע בשנת 2023 2024 בין מדגם 2025 בין מדגם מ מדינות ה-OECD בהשוואה ל-245 מוצרים שמקורם מוצרים שמקורם מש העומד על 51.9%. בממוצע, במדינות ביבוא מקביל ביבוא אישי למוצרים ל היקף יבוא הסחורות ה-OECD למוצרים זהים זהים בשוק המקומי ה בשנת 2023 עמד על שמקורם ביבוא ישיר שמקורם ביבוא והם בי כ-90.4 מיליארד והם יקרים יותר יקרים יותר בו דולר7 א תת-איוש עלייה פי 2% של יותר 2.9% 513. בלבד מ-50% בלבד עלייה מכ-16.7 מיליון שיעור הגבייה נכון לנובמבר 2024, נתח השוק של יבוא חבילות בשנת 2020 מהעיצומים 9 מ-16 המשרות מקביל בענף הרכב לכ-52.8 חבילות הכספיים שהטיל בזרוע האכיפה שמתמקד בעיקר בשנת 2024 שיובאו הממונה על במינהל התקינה של ברכבי יוקרה לשנת ביבוא אישי בערך התקינה בשנת בקרה על יבוא, אינן 2023 של עד 75 דולר 20248)כ-3,0009 מאוישות עם כניסת ש"ח מתוך 4.2 הרפורמה לתוקף מיליון ש"ח(וכן 7 מ-32 המשרות בזרוע האכיפה לפיקוח בשווקים אינן מאוישות 7 שיעורהיבואהכספישלמוצריצריכה בשנת 2023היה 25%מכלליבואהסחורות,בהיקף כספישל 22.7מיליארד דולר. 8 לפנינקיטתצעדיםמשפטייםנוספיםעלידירשותהאכיפהוהגבייה. | 61 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא כ-14 עלייה של מיליארד ש״ח כ-60% 35% 21 הכנסות המדינה נתח השוק של גידול ריאלי ברווח מותגי רכב מיוצגים ממס קנייה מרכב ארבעת היבואנים של 12 היבואנים על ידי שמונת בשנת 2023. ערך הגדולים בענף הישירים הגדולים היבואנים הישירים יבוא הרכב עמד על הרכב בענף הרכב בשנת הגדולים באמצעות כ-30 מיליארד ש"ח 2022 בהשוואה רישיונות יבוא, ותוקף לשנת 2021. רווח הרישיונות ליבוא 10 בהיקף כספי כולל מהם יפוג בשנים של 5 מיליארד ש"ח 2025 - 2026 בשנת 2022 לעומת 3.7 מיליארד ש"ח בשנת 2021. פעולות הביקורת בחודשים אוגוסט 2024 עד אפריל 2025)מועד סיום הביקורת(בדק משרד מבקר המדינה את פעולות משרדי הממשלה להסרת החסמים ביבוא וביבוא מקביל, ובכלל זה נבדקו הנושאים האלה: יישום הרפורמות ביבוא; קיום הוראות סעיפי החוקים הרלוונטיים לרפורמות; השוואה בין-לאומית; בחינה של זרוע האכיפה בתקינה; פעולות הממשלה להסרת חסמים ביבוא מקביל; החסמים והתחרותיות בענף הרכב. הביקורת נעשתה במשרדהכלכלהוהתעשייה)משרדהכלכלה(,ברשותהתחרות,במשרדהבריאות,לרבות שירות המזון הארצי ומחלקת תמרוקים, במשרד האנרגייה והתשתיות)משרד האנרגייה(, במשרד התקשורת, ברשות המיסים בישראל)רשות המיסים(ובמכון התקנים הישראלי )מכון התקנים(. פגישות השלמה נערכו עם רשות האסדרה במשרד ראש הממשלה ועם בעלי עניין כמו סוכני מכס, יבואנים בענפי מוצרי הצריכה, קמעונאים ואיגוד לשכת המסחר )בעלי עניין(. תמונת המצב העולה מן הביקורת בשנת 2023 יובאו למדינת ישראל סחורות בהיקף כספי של כ-90 מיליארד דולר בהתפלגות הבאה: 43% יבוא של חומרי גלם)כ-39 מיליארד דולר(; 25% יבוא של מוצרי צריכה)כ-22 מיליארד דולר(; 16% יבוא של מוצרי השקעה)כ-14 מיליארד דולר(; 12% יבוא של חומרי אנרגייה)כ-11 מיליארד דולר(ו-4% יבוא של יהלומים)כ-4 מיליארד דולר(. מתוךיבואבהיקףשלכ-22מיליארדדולרבגיןמוצריצריכה-רובהיבואנעשהעבורהקטגוריות הבאות:ריהוטומוצריחשמלביתיים)20%(,מזוןומשקאות)17%(,כליתחבורה)16%(והלבשה והנעלה)13%(. | 62 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי שיעור היבוא מהתמ"ג בישראל, שעמד בשנת 2023 על 26.9%, נמוך במידה ניכרת מממוצע ר מדינות ה-OECD, שעמד על 51.9% בשנה זו. | הי ב טי ם ב היישום של הרפורמות ביבוא טי פו רפורמה בתקינה)"קסיס דה דיז'ון"(משנת 2022 ל ה • כדי לפשט את תהליך היבוא ולהוזיל את עלויותיו החליטה הממשלה על קידום מ רפורמת התקינה)"קסיס דה דיז'ון"(. עד כניסת רפורמת התקינה לתוקף ביוני 2022 מש השתייכו מרבית המוצרים שיובאו לישראל)כ-80%(לקבוצה 1 מתוך 3 קבוצות, ל ה המחמירה ביותר, מה שהשפיע באופן מובהק על התחרות ועל יוקר המחיה בישראל, ב שכן עבור המוצרים הנכללים בקבוצה זו הליך היבוא הוא הארוך והבירוקרטי ביותר יב ו ויש לו עלויות גבוהות המתגלגלות לצרכן הסופי. א • רפורמת התקינה כללה תיקון לחוק התקנים שהביא לשינויים הבאים:)א(העברת מאות תקנים מקבוצת יבוא 1 לקבוצות יבוא 2 ו-3 בעלות משטר אסדרה מקל, שמשמעו הסרת הדרישה לבדיקת מעבדה לכ-80% ממוצרי הצריכה המיובאים;)ב( הוספת מסלול קסיס - מסלול שבאמצעותו אפשר לייבא טובין לישראל על בסיס הצהרת התאמה לתקינה בין-לאומית, וכן קביעת כלל שלפיו תקן רשמי חדש יסווג אוטומטית במסלול קסיס. בביקורת עלה כי יישום הרפורמה על ידי משרד הכלכלה והמסלולים הרבים שהתלוו לה )ירוק, זהב, יהלום, אלפא ורשתות זרות(גרמו לבלבול בקרב סוכני המכס והיבואנים, ובמבחן התוצאה לא השיגו את מלוא פוטנציאל החיסכון ליבוא טובין לישראל בהפחתת האסדרה ולהפחתת יוקר המחיה. כך למשל, עלה קושי ליישם את מסלול ההצהרה על מוצרי תינוקות וילדים, אופניים ומוצרי פארם מסוימים בגלל דרישות ייחודיות לישראל, ובהן התאמות נדרשות לשוק המקומי לפי תקנות וחוקים שונים, או משום שהיצרן אינו עומד בדרישות המעבדה המורשית בחו"ל ועל כן אין ברשותו האסמכתה הנדרשת לשימוש במסלול הצהרה. לדוגמה במוצר"נוזל כלים"לא נצפה כל חיסכון בעלויות היבוא בגלל דרישות ייחודיות לישראל. בנוסף, הרפורמה לא קידמה את התחרות מצד היבוא המקביל, שלגביו נותרו החסמים כפי שהיו, ובהם הקושי בהצגת אסמכתאות מהיצרן בחו"ל בהתאם לחובת הצהרה על התאמה לתקן. רפורמת"לא עוצרים בנמל"משנת 2024 • בינואר 2024 התקבל תיקון לפקודת היבוא והיצוא)מס' 6(, התשפ"ד-2024, שנועד להסירחסמיםביבואטוביןשחלעליהםתקןרשמיכדילהפחיתעלויותליבואן.משרד הכלכלההעריךעלויותאלהבכ-9%מערךהיבוא,ואלההיועשויותלהתגלגללהוזלת המחיר לצרכן. • משמעות התיקון בפועל היא ניתוק הקשר בין היבואן למעבדות הבדיקה ושחרור הטובין בקבוצות יבוא 2 ו-3 ללא המתנה בשערי הנמל באמצעות הגשת הצהרת יבוא | 63 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא שהמוצר עומד בתקן הנדרש - ישראלי או אירופי. הכוונה הייתה לאפשר יבוא חופשי ללא עיכובים בנמלים ובמעבדות לצורך בדיקות ואישורים של אלפי מוצרים כדוגמת בקבוקים לתינוקות, צעצועים לילדים מגיל שלוש, ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים ועוד. נמצא כי ציבור היבואנים וסוכני המכס נתקלים בקשיים בקיום הרפורמה עקב מידע שחסר בידםבדברפעילותהממונהעלהתקינהבענייןתהליכייבואוהיעדרמידעמספקעלאודות הרפורמה. כך למשל, עלו פערים ובכללם - חוסר בהירות בנוגע להוראות אחסנה לפני דיגום ואי-שיקוף המידע בדבר הקלות ביבוא והנגשת אישורים ונספחים. כמו כן, במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה לא היה מוקד זמין ומקצועי של הממונה על התקינה שיכול היה לתת מענה לשאלות ולפניות של הציבור. "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ינואר 2025 • הרפורמה"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנכנסה לתוקף בינואר 2025, היא השלבהשניברפורמההכוללתשהחלהביולי2024,ומטרתהלאפשריבואשלמוצרים שנמכרים באירופה או שעומדים באסדרה האירופית לישראל בלי חובת בדיקה במכון בדיקה.רףההוכחההנדרשמהיבואןליבואטוביןפוחתמאוד,והדרישהבקבוצותיבוא 2 ו-3 מתבססת בעיקר על הצהרה על תקינות המוצר. מטרת הרפורמה היא להפחית חסמים ובירוקרטיה, לשפר את היעילות העסקית ולהוזיל את המחירים לצרכן. להערכת משרד הכלכלה, הרפורמה כוללת כ-90% ממוצרי הצריכה הנמכרים בשוק הישראלי, והיא תביא לחיסכון של 8% - 16% בעלות היבוא, ואף תוזיל את מחירי המוצרים בכ-6,000 ש"ח בשנה למשפחה. יצוין כי הרפורמה מיושמת בשמונה פעימות: בחודשים ינואר עד יולי 2025 נכנסו לתוקףחמשפעימותלמוצריםכגוןמוצריחשמל,מוצריתינוקות,מוצריםשבאיםבמגע עם מזון, מוצרי רפואה ובריאות. שלוש פעימות נוספות ייכנסו לתוקף החל מיולי 2026 ועד ינואר 2028. בביקורת עלה כי על פי נתוני משרד הכלכלה הרפורמה הביאה לעליה של כ-44% ביבוא מוצרי צריכה בקטגוריות שונות, ואף הביאה לירידת מחירים לצרכן של מעל ל-30% )לדוגמה, ביבוא אופניים(. נוסף על כך, חל גידול במספר היבואנים בקטגוריות השונות וכן הצטרפות של יבואנים חדשים לרשימת עשרת היבואנים המובילים בכמה קטגוריות. עם זאת, נמצא כי ציבור היבואנים אינו מצוי בתהליכי היבוא, וכי הממונה על התקינה במשרד הכלכלה לא פרסם מסמך המפרט את מדיניות האכיפה שלו. אי-ודאות כאמור עלולה לפגוע במטרת הרפורמה ולהפחית את מספר היבואנים ואת היקף היבוא ולגרום לעיכובים במשלוחים. נוסף על כך, הגם שבמסגרת הדיווח לוועדת הכלכלה משרד הכלכלה אמור לדווח על השפעת החוקים על עלויות היבוא, בכל הנוגע להשפעה על רמת המחירים והתחרות הבדיקה היא מדגמית בלבד. תחום התקינה כוח אדם במינהל התקינה במשרד הכלכלה • זרוע פיקוח ואכיפה במינהל התקינה עוסקת באכיפתם של תקנים בישראל. האכיפה נעשית הן במישור הפלילי והן במינהלי באמצעות 62 מפקחים, בקרים ומנהלי תחום. | 64 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי • במסגרת רפורמת התקינה"קסיס דה דיז'ון")מסלול הצהרה(, ומתוך הכרה בחשיבות ר של מערך אכיפה יעיל לצד ההקלות שניתנו ליבואנים, תוגבר מערך זרוע האכיפה | במינהל התקינה כדי לבצע פעולות אכיפה בשווקים. כדי לשפר את האכיפה וכהכנה הי לרפורמות"לא עוצרים בנמל"ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", הוחלט על בקרה בט נוספת של הממונה על התקינה בשערי הנמל למניעת כניסה של מוצרים שאינם ים עומדים בדרישות המאסדר. ב טי זרוע האכיפה במינהל התקינה הייתה חסרה בכוח אדם עוד טרם כניסת הרפורמה"מה פו שטוב לאירופה טוב לישראל". כ-22%)7 מתוך 32(ממשרות העובדים שאמורים לעסוק ל בפיקוחבשווקיםאינןמאוישות,ויותרמ-50%)9מתוך16(ממשרותהבקריםאינןמאוישות, המ נוסף על 3 משרות מנהלי תחום בזרוע האכיפה ו-4 משרות מקצועיות שאינן מאוישות. נוסף מ על 3 מנהלי תחום בזרוע האכיפה ו-4 משרות מקצועיות שאינם מאוישים. הפער בתקינה של ובאכיפה מתחדד על רקע ממצאי פעולות אכיפה בשווקים מ-1.6.23 עד 1.6.24. במסגרתן, ה נדגמו 424 מוצרים, ומרביתם)כ-57%(נמצאו לא מתאימים לדרישות התקן הרשמי; בי במסגרת פעולות בקרה בנמלים נמצא כי 39% מתיקי המוצר שנבדקו אינם עומדים בו בדרישות הממונה על התקינה; וב-36% מבדיקות המשלוחים בשערי הנמל והתאמתם א לתקן נמצאו ליקויים. כשירות מעבדות בדיקה לצורכי אכיפה • אכיפה בשווקים נעשית באמצעות נטילת מוצר ממדף בחנות קמעונאית והעברתו לבדיקה במעבדה מוכרת. נכון למועד סיום הביקורת ישנן 61 מעבדות מאושרות שקיבלוהכרהמהממונהעלהתקינהעלפיסעיף2י'לפקודתהיבואוהיצוא.לכלאחת מהמעבדות ישנה התמחות ספציפית לתקנים מסוימים, כך שלא כל מעבדה יכולה לבחון התאמה של מוצר לתקן. • עוד נמצא כי סעיף 10ה לחוק התקנים קובע שבדיקת התאמה לדרישות האסדרה האירופית תיעשה בדרך של עמידה בדרישות התקן האירופי התואם. עם זאת, מינהל התקינהבמשרדהכלכלהלאביצעמיפוימלאשליכולותהבדיקהבמעבדותבישראל בהתאם לאסדרה האירופית, כך שייתכן שהמעבדות בישראל, שפועלות בהתאם להוראות חוק התקנים, אינן בעלות היכולות הדרושות לבדיקת העמידה בדרישות התקן האירופי. עוד נמצא כי שלושה חודשים לאחר תחילת הרפורמה"לא עוצרים בנמל"משרד הכלכלה הפסיק להעביר מוצרים לבדיקות במעבדות למשך 60 ימים עקב אי חידוש של החוזה של משרד הכלכלה עם המעבדות. וכן במשך כחצי שנה בשנת 2024 הועברו 10 מוצרים בלבד לבדיקת מכון התקנים לבקרה של המשלוחים בשערי הנמל. אמצעי אכיפה של הממונה על התקינה • חוק התקנים מפרט את אמצעי האכיפה המינהליים שעל הממונה על התקינה להשתמש בהם בביצוע אכיפה. כלי חשוב לאכיפה יעילה המובא בחוק התקנים הוא עיצום כספי למפירים בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת 2024 זרוע האכיפה של הממונה על התקינה פתחה 618 תיקי אכיפה שההליכים בהם נמצאים בשלבי טיפול שונים. עם זאת, ב-2024 הוטלו עיצומים כספיים ונשלחו התראות | 65 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא מינהליות רק ב-47 תיקי אכיפה)שחלקם נפתחו עוד לפני 2024(, והיקף העיצומים הכספיים באותם תיקים היה 4.2 מיליון ש"ח)לא חלוט(. • בכל הנוגע לנתוני גבייה - נמצא כי ב-2024 הוטלו עיצומים כספיים בסך 4.2 מיליון ש"חלפניהפחתותשניתנולמפיריםב-47תיקיאכיפה,שחלקםנפתחועודלפני2024. שיעור הגבייה מהעיצומים הכספיים שהוטלו היה כ-2%)כ-93,000 ש"ח(. משרד הכלכלה ציין כי בשל מגבלות כוח אדם בזרוע עיצומים והיקפי vעבודה, הטיפול בבחינת הטיעונים וקבלת ההחלטה לוקח זמן ממושך. נוסף על כך, לאור מצב המלחמה השורר בישראל מאוקטובר 2023 מפירים רבים דיווחו על קושי ממשי להגיב במסגרת זכות השימוע. בשנת 2024 הועברו למרכז לגביית קנסות עיצומים כספיים חלוטים בסכום של כ-83,000 ש"ח, והסכום שנגבה היה כ-69,000 ש"ח. בשנת 2025 הועברו עיצומים כספיים חלוטים בסכום של 494,000 ש"ח ועד אוגוסט 2025 נגבו 756 ש"ח. יבוא אישי מקוון • יבוא אישי הוא יבוא של טובין שלא באמצעות עוסק, הטובין אינם מיועדים לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים, והם מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של היחיד המייבא. בעקבות החלטת ממשלה מ-2011, במסגרת יישום המלצות ועדת טרכטנברג, הוכן ברשות המיסים צו הפוטר מתשלום מכס ביבוא אישי של טובין בתנאים מסוימים. על פי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ב-2012, משלוח המכיל סחורות שערכן הכולל עד 75 דולר פטור לחלוטין ממיסי יבוא)מע"ם, מס קנייה ומכס(9. אם שווי החבילה 75 - 500 דולר ישולמו בגינה מע"ם ומס קנייה)ללא מכס(. אם שווייה גבוה מ-500 דולר ישולמו בגינה מע"ם, מס קנייה ומכס בהתאם לדין. • על אף הגידול המשמעותי בסחר המקוון, מכ-16 מיליון חבילות בערך של עד 75$ בשנת2020לכ-52מילוןחבילותבשנת2024)פי3.25(,והחשיבותשלולצרכניםבשל הפטור ממס על רכישות עד 75 דולר, במגזרים רבים ומשמעותיים של מוצרי הצריכה לא חלו ירידות משמעותיות במחירים לצרכן, ובפרט בתחומים שבהם קיימים יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק ניכר. היבוא בתחום המזון ובתחום התמרוקים יבוא מזון רגיש • ביום 24.7.24 אושרה בכנסת רפורמת"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ובמסגרתה נעשו גם תיקונים לחוק בריאות הציבור: על פי תיקון מספר 10, במסגרת הרפורמה אומצו44אסדרותאירופיות,לרבותלענייןמזונותרגישיםמסוימים,כמושמןזית,דבש, שוקולד ועוד; סעיף 3א לחוק בריאות הציבור תוקן כך שהליכי ההטמעה והעדכון של השינויים בחקיקה המאומצת המקורית שנעשים באירופה יבוצעו באופן מהיר ופשוט בחקיקההישראלית,כדישהחקיקהתהיהעדכניתומסונכרנתעםהעדכוניםבאסדרה 9 הפטוראינוחלעלמוצריםשהםמוצריטבק,כוהלאומוצריםמשכרים. | 66 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי האירופית במידת האפשר. מטרת אימוץ האסדרה האירופית היא הקלה על יבואנים ר ביבוא מוצרי מזון לישראל ללא צורך בהתאמה לאסדרה המקומית. | הי • נמצא ששירות המזון במשרד הבריאות במועד כניסת הרפורמה לתוקף, בינואר 2025, ב לא תרגם ולא פרסם לציבור40 אסדרות אירופיות מתוך44 שאומצו במסגרת רפורמת טי "מהשטובלאירופהטובלישראל"כנדרשעלפי תיקון סעיף3אלחוקבריאותהציבור ם במסגרת תיקון מספר 10 לחוק לצורך הקלה על יבואנים ביבוא מזון לישראל. דבר זה בט י עלול להקשות על היבואנים להבין את הדרישות, את התכונות ואת האפיונים שבהם פו על המזון הרגיש לעמוד. עוד נמצא כי שירות המזון טרם ערך מדריכים לתעשייה ל בתחומי הרפורמה. המ מ אכיפה בשווקים בענף המזון ש ל • אכיפה בשווקים בענף מזון היא חלק בלתי נפרד מן הרפורמה, שכן יבוא במסלול ה ב הירוק כפי שתואר לעיל מגדיל את החשיפה לסיכונים הטמונים במוצרי מזון, רגיל או יב רגיש, שאינם עומדים בדרישות האסדרה ויכולים לחשוף את ציבור הצרכנים למוצרים וא אלה. פרקים ט', י'וי״א לחוק בריאות הציבור עוסקים באכיפת הוראות החוק. הפרקים הותאמו לאכיפה בשווקים והורחבו בתיקון מס' 10 לחוק. בין היתר, הפרקים עוסקים בדרך הסמכת מפקחים, בסמכויותיהם ובתהליכי האכיפה במישור הפלילי והמינהלי, לרבות סמכות להטלת עיצומים כספיים, שליחת התראות מינהליות, התניית רישיונות יבוא, הכרזה על יבואן"מפר אמון"ועוד. • שירות המזון הארצי במשרד הבריאות פרסם מדיניות ונוהלי אכיפה בענף המזון. עם זאת, במועד כניסת הרפורמה לתוקף, בינואר 2025, משרד הבריאות לא סיים את הקמת מערך אכיפה ליישום הרפורמה"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", לרבות מערכת ממוחשבת ייעודיות, ולא החלה אכיפה בפועל. כניסת הרפורמה לתוקף והשינוי הטמון בה ללא מערך אכיפה שיבחן את הטובין בשווקים באופן יעיל עלולים לפגוע בבריאות הציבור ובהרחבתה של הרפורמה בתחום. יבוא תמרוקים • תמרוקים10 כוללים בין השאר מוצרים כגון צבעי שיער, תכשירי הגנה מפני קרינת השמש ומשחות שיניים. בנובמבר 2021, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית, אישרה הכנסת את רפורמת התקינה בתחום היבוא, שכללה תנאים שונים ליבוא תמרוקים. רפורמת זו יצרה שני מסלולי יבוא: מסלול הודעה בדבר שיווק)נוטיפיקציה(בסיסי )המסלול הבסיסי(ומסלול יבוא מקביל של תמרוק על בסיס אישור התאמה לתמרוק הייחוס)מסלול יבוא לפי תמרוק ייחוס(. ברפורמת"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנכנסה לתוקף ביום 1.1.2025, נוסף מסלול יבוא חדש, וכן נקבעו כמה תיקונים למסלולי היבוא הקודמים)המסלול הבסיסי ומסלול יבוא על בסיס תמרוק הייחוס(. 10 תמרוקהוא"כלחומראותערובתחומריםהמיועדיםלבואבמגעעםחלקיםחיצונייםשלגוףהאדם,במטרהעיקרית אובלעדיתלנקותו,לבשמו,לשנותאתמראהו,להגןאולשמורעליואולשפראתריחותהגוף,למעטתכשיר,ציוד רפואי,סבוןמוצקאובושם;לענייןזה,'חלקחיצונישלגוףהאדם'-שכבתהעורהחיצונית,שיער,ציפורניים,שפתיים, שיניים,ריריותחללהפהואיבריהמיןהחיצוניים". | 67 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא • עם זאת, נמצא כי, נכון לשנת 2021, חלקן של חמש החברות הגדולות בשוק התמרוקיםהיהכ-53%,וחלקןשלתשעהחברותהגדולות-כ-67%משוקהתמרוקים, משמע שוק התמרוקים בישראל נותר ריכוזי. אכיפה בשווקים בענף התמרוקים • אכיפה בשווקים בענף התמרוקים היא חלק בלתי נפרד מן הרפורמה, שכן יבוא של מוצרים המבוסס על הצהרה והוכחת שיווק בלבד יכול לחשוף את ציבור הצרכנים למוצרים שבטיחותם מוטלת בספק. לדברי נציגי משרד הבריאות, היו מקרים שבהם שווקו תמרוקים באירופה שלא בהתאם לתקנים האירופיים. • נמצא כי משרד הבריאות, במועד כניסת הרפורמה לתוקף, בינואר 2025, טרם החל בהקמת מערך אכיפה ליישום הליך הרפורמה"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", לרבות מערך עובדים ייעודיים, נהלים להטלת עיצומים כספיים ולשליחת התראות מינהליות והקמת מערכת ממוחשבת ייעודית לשימוש גורמי אכיפה. כניסת הרפורמה לתוקף והשינוי הטמון בה, ובעיקר האפשרות לייבא מוצרים על בסיס הצהרה בלבד, ללא מערך אכיפה שיבחן את הטובין בשווקים באופן נאות, עלולים לפגוע בבריאות הציבור. יבוא מקביל של מוצרי צריכה פעולות רשות התחרות לעידוד יבוא מקביל - בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי ישנם פערי מחירים משמעותיים בהשוואה בין יבוא מקביל ליבוא ישיר שנעו בין 4.8% ל-%622,ובפועלהפערמציגחיסכוןשיכוללהגיעלמאותשקליםבזכותתחרותביןמוצרים שמייבאיבואןישירלביןמוצריםביבואמקביל.עודעלהבבדיקהכימאזנכנסלתוקףתיקון 23לחוקהתחרותהכלכליתביוני2023רשותהתחרותנקטהפעולותיזומותלמניעתחסימה של יבוא מקביל11 ופנתה ל-13 יבואנים הפועלים בענף המזון, התמרוקים וחשמל ואלקטרוניקה בדרישה רחבה לנתונים ומידע לאיתור הפרות לאחר תיקון 23 לחוק התחרות הכלכלית.לצדזאת,מהטענותשהעלויבואניםמקביליםלפניצוותהביקורתעולהכימספר הפניות לרשות התחרות מצד יבואנים מקבילים בשנים 2022 - 2024 היה מצומצם)13 בלבד(, וזאתביחסלהיקףתופעתהחסימותשתיארו גורמיםבענף. נתוןזהעשוי להעידעל מודעות חלקית בקרב יבואנים מקבילים לשינויים שחלו בחוק ולזכותם לפנות לרשות התחרותבנושא.ממצאיההפרותשעלועדכהבבדיקתרשותהתחרות,שמשמעותןחסימה ופגיעהשליבואניםישיריםביבואמקבילבניגודלחוקלרבותפנייהליצרןבחו"לעםפרטים על המוצרים הנמכרים בשוק המקומי במטרה לחסום את מקור האספקה של היבוא המקביל, שהוביל במקרה אחד עד כה להטלה של עיצום כספי, גם לאחר יותר משנה מאז כניסתתיקוני החקיקהלתוקף, עלוליםלהצביעעלהרתעהחלקיתמולהיבואניםהישירים. 11 ביוני 2023 התקבל תיקון מס' 23 לחוק התחרות הכלכלית מס' 23 שתכליתו העיקרית היא מניעת סיכול או צמצום שלהתחרותמצדיבואמקבילאויבואאישיעלידייבואןישיר.בנוסף,יזמהרשותהתחרותאתתיקוןכלליהתחרות הכלכלית)פטורסוגלהסכמיהפצהבלעדית()הוראתשעה()תיקון(,התשפ"ג-2023)פטורהפצהבלעדית(.מטרת התיקון היא למנוע מצב שבו ספק)יצרן(ומפיץ זרים יסכימו ביניהם שהמפיץ יסרב לבקשת יבואן מקביל למכור לו מוצריםעלמנתלהפיצםבישראל,ובכךימנעויבואמקבילשלמוצרים. | 68 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי מבנה השוק המקומי כחסם בפני יבוא מקביל - רמת הריכוזיות, יכולות שיווק והפצה ר והמבנה של ענפים מסוימים בשוק המקומי, הכולל אינטגרציות מלאות או חלקיות)למשל | בענף החשמל והאלקטרוניקה, שבו יבואן עשוי להחזיק גם ברשת חנויות קמעונאיות(, הי עלולים לפגוע בפוטנציאל ההשפעה של הרפורמות"לא עוצרים בנמל"ו"מה שטוב בט לישראל טוב לאירופה"על היבוא המקביל. ים ב היבוא של כלי רכב פרטיים טי פו תחרות בין יבואני הרכב ל ה • חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016)חוק שירותי רכב(, נועד, ממ בין השאר, לקדם את התחרות בענף הרכב. לצורך כך נקבעו בחוק הוראות ותנאים ש שיצרו שינוי במבנה הענף בתחום היבוא. החוק מגדיר את סוגי היבואנים ואת היקף לה הפעילות שלהם. נוסף על כך, ניתנו ליבואנים העקיפים, הזעירים והאישיים הקלות בי ופטורים למיניהם, כגון בתנאים למתן רישיון יבוא רכב, דרישות הון, חובות במתן בו שירותי תיקון ואספקת חלפים)ראו סימן ג'לחוק שירותי רכב, חבות יבואן מסחרי(א ואף מתן אפשרות לייבא רכב משומש עד חלוף שנתיים מיום ייצורו ביבוא אישי. • נמצא כי כשמונה שנים מכניסת חוק שירותי רכב לתוקף, למרות ההקלות שניתנו ליבואנים עקיפים, זעירים וליבוא אישי במסגרת החוק, לא התפתחה תחרות של ממש בין יבואנים אלה ליבואנים הישירים. כך, בשנת 2023 החזיקו היבואנים הישירים בנתח שוק של כ-97.4% מיבוא כלי הרכב הפרטיים)סך ערך היבוא של כלל כלי הרכב הסתכם בשנת 2022 ב-27.4 מיליארד ש"ח, ובשנת 2023 - בכ-30 מיליארד ש"ח שמהווה עלייה ריאלית של 5.2%(. עוד נמצא ששיעור כלי הרכב שיובאו ביבוא עקיף מכניסת חוק שירותי רכב לתוקף ועד 2023 הוא כ-3% בלבד בממוצע מכלל היבוא. הדבר מעמיד בסימן שאלה את יכולת חוק שירותי רכב להרחיב עוד את היקף היבוא המקביל של כלי רכב. יבוא כלי רכב מיצרני רכב שטרם יוצגו בישראל • בשנים האחרונות מתרחשת בעולם הרכב בעולם מהפכה שעיקרה מעבר לכלי רכב חשמליים. גם בישראל חלו שינויים מהותיים בשוק הרכב בשנים האחרונות שעיקרם מעבר לכלי רכב חשמליים המונעים באמצעות סוללות נטענות, ויש להם יתרונות על פני כלי רכבהמונעיםבאמצעותבעירהפנימית)בנזיןודיזל(.השינוייםהאמוריםהביאו לכניסה של יצרני רכב חדשים לישראל המציעים מותגים של כלי רכב שטרם פעלו בישראל, דבר שמהווה הזדמנות בלתי שכיחה ובלתי חוזרת להביא לשינויים משמעותיים במבנה שוק יבוא הרכבים הפרטיים בישראל ואף להפחתה ברמת הריכוזיות בשוק באמצעות מתן רישיונות יבוא של קונצרנים חדשים ליבואנים קטנים או ליבואנים שאינם פועלים בענף כיום. • נמצא כי שישה יבואני רכב ישירים גדולים קיבלו ממשרד התחבורה רישיון יבוא כיבואניםישיריםליצרנירכבחדשים.בשיםלבלכךשנתחהשוקשלרכביםחשמליים עלה משמעותית משנת 2020)1%(ל-2024)24.8%(שהם כ-67,000 רכבים, מרביתם הנם ממותגים סיניים חדשים)46,000(, והפך להיות השני בגודלו בענף הרכב, מה | 69 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא שיכול להעיד על תחליפיות גבוהה בעיני הצרכן בין רכבי בנזין ודיזל לרכבי חשמלי. הרי שמתן הרישיונות ליבואנים הגדולים עלול להגביר את הריכוזיות של יבואני הרכב הישירים הגדולים ולהקטין את התחרותיות בתחום, וזאת, במקום לנצל את ההזדמנות שנוצרה עקב השינויים בשוק וכניסה של יצרנים חדשים המייצרים רכבים חשמליים להגברת התחרותיות בשוק הרכב. רווחיות יבואני רכב ישירים - הרווח של 12 היבואנים הגדולים לפני מס נסק לרמה הגבוההביותרשמדדאגףהכלכלןהראשיב-20השניםהאחרונות.בשנת2022הגיעהרווח המצרפי של 12 היבואנים הישירים הגדולים ל-5 מיליארד ש"ח - גידול ריאלי בשיעור של 35% בהשוואה לשנת 2021. בד בבד בשנת 2022 שיעור הרווח לפני מס ביחס למחזור המכירות)מנוכה מס קנייה(של 12 היבואנים הגדולים עלה בשיעור חד והגיע ל-16.3% - גידול של 5.5 נקודות אחוז בהשוואה לשנת 2021. חסמים ביבוא כלי רכב • יבואנים מקבילים אינם רוכשים את כלי הרכב ישירות מיצרן רכב, אלא רוכשים אותם בשוק המשני - מסוחרי רכב וזכיינים. לעיתים מנגנון היבוא העקיף מאפשר לנצל הזדמנויות של קנייה במדינות שבהן המוצר זול יותר או מסוחרי רכב היוצאים במבצעי מכירות מסיבות שונות, לרבות רצון להפנות הון עצמי לרכישת כלי רכב משנת הדגם הבאה. מבצעים כגון אלו נעשים לקראת תום השנה הקלנדרית. • עולה שלעיתים נמנעת מהצרכן בישראל רכישת כלי רכב שיבואנים מקבילים קונים במבצעי מכירות של סוכנויות רכב בחו"ל מפני שהיבואנים המקבילים, ובעיקר הזעירים, מתקשים לעמוד בלוחות הזמנים להובלת כלי רכב אלו ומכירתם לפני שחלפה שנה ממועד ייצורם. אם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של רכב בלי שנעשה שינוי רישום בעלות על שם הלקוח, הוא יירשם על שם היבואן. ממועד זה"נרשמת יד" כמחזיקהברכבלראשונה,וכךמישירכושאתאותוהרכבמהיבואןייחשבל"ידשנייה" אף על פי שהרכב לרוב חדש לחלוטין. חסם היקף יבוא ליבואן זעיר - על רישיון יבואן זעיר חלה מגבלת יבוא של עד 20 כלי רכב בשנה)מגבלת היקף(. יבוא של 20 כלי רכב אינו מאפשר כלכלה בקנה מידה שיכול לכסות הוצאות תפעול ושיווק אפילו של עסק זעיר. מגבלת היקף זו היא בגדר מכשול לפיתוח עסקיהם, ומבחינה כלכלית מסיטה את היבואנים הזעירים ליבוא של רכבי יוקרה ולא מעודדת את התחרות במותגי רכב אחרים. חסם רישום כלי רכב מיבוא עקיף - בנובמבר 2024 עבר משרד התחבורה לרשום כלי רכב שייבאו יבואנים עקיפים לפי מועד רישומם הטכני על ידי סוכנות הרכב בחו"ל. בשל הצעד שנוקט משרד התחבורה נוצרו פערים ברישום כלי רכב חדשים בין כלי רכב שמייבאים יבואנים ישירים לכלי רכב שמייבאים יבואנים עקיפים, כך שכדאיות היבוא של היבואנים העקיפים פחתה בין השאר עקב ירידת ערך לרכב הנרכש ביבוא עקיף לעומת אותו הרכב הנרכש מיבואן ישיר, שכן למועד עלייתו לכביש יש השפעה ישירה על ערכו. עוד עלה כי על אף המלצת הוועדה להגברת התחרותיות הקודמת משנת 2012 לביטול רישום היד הנוספת ברכבי אפס ק"מ, לא יושמו ההמלצות ורכבי"יד ראשונה 0 קילומטר" נמכרים גם במועד סיום הביקורת כיד שנייה. | 70 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | החלת הרפורמות"לא עוצרים בנמל"ו"מה שטוב לישראל טוב לאירופה"- שר היב הכלכלה ומשרד הכלכלה פעלו להחלת הרפורמות, לרבות שינוי שיטת היבוא ועיקרון של טי אימוץ רגולציה אירופית ומעבר ליבוא של מוצרים המשווקים באירופה או עומדים בסטנדרט ם אירופי על בסיס הוכחת שיווק במטרה להביא לפתיחת השוק המקומי לתחרות ולהפחתה ב ביוקר המחיה. טיפ ו פעולות יזומות שנקטה רשות התחרות לעידוד יבוא מקביל - רשות התחרות העבירה ל ה תיקון לחוק התחרות הכלכלית)מס' 23(וכן פרסמהאת גילוי דעת2/23, שבו היא מבהירה מ את משמעות התיקון, שתכליתו העיקרית היא מניעת סיכול או צמצום של התחרות מצד מ ש יבוא מקביל או יבוא אישי על ידי יבואן ישיר; וכן פעלה לתיקון כללי התחרות הכלכלית ל )פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית(כדי למנוע מצב שבו ספק)יצרן(ומפיץ זרים יסכימו ה ב ביניהם שהמפיץ יסרב לבקשת יבואן מקביל למכור לו מוצרים על מנת להפיצם בישראל, יב ובכךימנעויבואמקבילשלמוצרים.פעולותאלה,מטרתןגידולהתחרותמצדיבואמקביל. וא עיקרי המלצות הביקורת מומלץ למשרד הכלכלה, במסגרת הדיווח לוועדת הכלכלה, להרחיב את הבדיקה ולמדוד אתהשפעתהרפורמות"לאעוצריםבנמל"ו"מהשטובלישראלטובלאירופה"עלהתחרות ועל רמת המחירים בשווקים נבחרים בשיתוף רשות התחרות. כמו כן, מומלץ לממונה על התקינה במשרד הכלכלה להנגיש את המידע בדבר הרפורמות לציבור היבואנים, להגביר את התיאום עם יבואנים וסוכני מכס לגישור על הפערים הקיימים ולוודא כי כל החומר הנדרש בתהליך היבוא מפורסם באתר מינהל התקינה, חומר שהיה מצופה כי יהיה נגיש זה מכבר, עם כניסת הרפורמה לתוקף, לציבור היבואנים. עלמשרדהכלכלהלפעוללגיוסכוחאדםלמשרותשאינןמאוישותבזרועהאכיפהבמינהל התקינה כדי לאפשר את קיום הרפורמה במלואה תוך שמירה על בטיחות הציבור, כמו כן עליו לשמור על רציפות תפקודית מול מעבדות בדיקה ולבחון את הליכי הפיקוח והאכיפה כדילייעלאותםולקצרלוחותזמניםבבחינתהטיעוניםובקבלתההחלטות,וכןעליולעקוב אחר יישום בפועל של גביית עיצומים כספיים לשמירה על הרתעה. על משרד הבריאות לפעול בהקדם להשלמת הקמת מערך אכיפה אחוד לשמירה על בריאות הציבור, שהוא נדבך חשוב להרתעת יבואנים שאינם מקיימים את הוראות המחוקק ומשווקים מוצרים שאינם עומדים בדרישות לצורך שמירה על בריאות הציבור. מומלץ לכלל המשרדים הרלוונטיים לרפורמה"מה שטוב לישראל טוב לאירופה"- משרד הבריאות,משרדהכלכלהומשרדהאנרגייהבשיתוףמשרדהאוצרובשיתוףרשותהתחרות -לבחוןאתיישוםהרפורמהבתחומיםהשוניםוהשפעתהעלהתחרותועלהמחיריםלצרכן וכן לבחון את השפעת הרפורמות על יבוא מקביל ולהסיר חסמים ככל ויוותרו. בנוסף, מומלץ לבחון את הרחבת הרפורמה גם לשווקים נוספים עם חשיפה משמעותית ליבוא | 71 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא כדוגמת ארה"ב - המדינה השלישית בגודלה מבחינת היקף יבוא סחורות לישראל, 32 מיליארד ש"ח בשנת 2024)%12(. מומלץ לרשות התחרות לבחון את השפעת הרפורמות"לא עוצרים בנמל"ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל"על היבוא המקביל, לרבות על היקף היבוא המקביל והתפוצה של מוצרים שמקורם ביבוא מקביל ברשתות המזון הגדולות ובשווקים, ואם יידרש לנקוט ביחד עם משרד הכלכלה פעולות אקטיביות, כל אחד בתחומו, לעידוד הפצה ושיווק של מוצרים שמקורם ביבוא מקביל. מומלץכימשרדהכלכלהומשרדהאוצר,בהתייעצותעםרשותהתחרות,יבחנואתהגדלת הפטור ממס ביבוא מקוון למוצרים ולתחומים שבהם יש כשל שוק או ניצול לרעה וגביית מחירים מופרזים של מונופולים או יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק ניכר, וזאת מתוך איזון עם הצורך להגן על חלקים מסוימים במגזר הקמעונאי הישראלי ולמנוע הסטת פעילות כלכלית לחו"ל. מומלץ למשרד התחבורה, בשיתוף עם רשות התחרות, למפות את החסמים שמונעים את כניסתם של יבואנים מקבילים נוספים והרחבת פעילותם של הקיימים ולתת אף הקלות ככל האפשר כגון בהרחבת האפשרות ליבוא רכב משומש או באמצעים אחרים שיסייעו להגדיל את שיעור כלי הרכב המיובאים באמצעות יבואנים מקבילים. יבוא מקביל עשוי להגדיל את מגוון הספקים למותגים מסוימים ולאפשר תחרות תוך-מותגית מסוימת וריסון העלאות מחירים של היבואנים הישירים. מומלץלמשרדהתחבורהבשיתוףרשותהתחרותלבחוןאתהאפשרותלהגדילאתמגבלת ההיקף החלה על היבואנים הזעירים או לקובעה בהתאם לסוגי הרכב כדי שתהיה להם כדאיות כלכלית בפיתוח עסקם כמחוללי תחרות, על מנת לעודד יבוא כלי רכב שאינם רכבי יוקרה ולהגביר את התחרות גם בקטגוריות רכב נוספות. מומלץלמשרדהתחבורהבשיתוףרשותהתחרותלנצלאתההזדמנותשנוצרהבשוקהרכב נוכח השינויים המשמעותיים בענף ועקב מהפכת כלי הרכב החשמליים, ולפעול בהתאם לסמכותם על פי חוק לקידום התחרותיות לצורך כניסתם של יבואנים חדשים לשוק הרכב באופן שיצמצם את הריכוזיות הקיימת כפי שנדרש בהוראות חוק שירותי רכב; ובתוך כך גם לפעול להקצאת עשרת רישיונות היבוא שיפוג תוקפם ב-2025 ליבואנים חדשים או קטניםובכךלהקטיןאתהריכוזיות,תוךמעקבאחרההתנהגותשלהיבואניםעקבהשינויים באסדרה ובכך להגביר את התחרות בענף הרכב. | 72 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר פערי מחירים שנמצאו בין יבוא מקביל ליבוא ישיר במוצרים | נבחרים הי ב טי ם ב טי פו ל ה מ מ ש ל ה בי בו א באמצעות בדיקת עובדי משרד מבקר המדינה בחנויות ובאתר ZAP להשוואת מחירים, נכון לנובמבר 2024. מוצרי פארם נבחנו בחנויות ייעודיות. לא הובאו בחשבון מחירי מבצע. נתוני מוצרי החשמל נדגמו מאתריהמרשתתעםהמחיריםהזוליםביותרהמוצגיםבאתרZAP,הןשליבואמקבילוהןשליבואישיר. ייתכן כי ישנם הבדלים מסוימים בין השירותים הנלווים המוצעים בין יבואן ישיר ליבוא מקביל. | 73 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא סיכום סוגיית יוקר המחיה בישראל משפיעה על כל משק בית. על כן הטיפול בה הוא בעל חשיבות מרובה. אחת הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה בטווח הקצר היא פתיחתו של השוק המקומי לתחרותמיבוא, שכן לסוגייתהיבואהשפעה שלממשעל רמתהמחיריםוישלהתרומהקריטית לתחרות ולרווחת הצרכן. היבוא המקביל תורם גם לתחרות תוך-מותגית ומאפשר לצרכן לרכוש בשוק המקומי מוצרים זהים במחירים נמוכים במידה ניכרת; מבדיקת משרד מבקר המדינה שנערכה בנובמבר 2024 נמצאו פערי מחירים בין מוצרים שמקורם ביבוא מקביל לבין מוצרים זהים שמקורם ביבוא ישיר ויקרים יותר בכ-%4.8 - 226%. לצד יבוא מקביל, יבוא אישי גם הוא דרך להתמודד עם יוקר המחיה, ובאמצעותו הצרכן רוכש מוצרים ישירות מחו"ל במחירים תחרותיים. גם במקרה זה בבדיקת משרד מבקר המדינה שנערכה בפברואר 2025 נמצאו פערי מחירים בין מוצרים שמקורם ביבוא אישי לבין מוצרים זהים שמקורם ביבוא מסחרי והם יקרים יותר בכ-20.6% - 130.3%. ביולי 2024 נכנסה לתוקף רפורמת"לא עוצרים בנמל"שמטרתה לשנות את שיטת היבוא כך שטובין המיובאים בקבוצת יבוא 2 ו-3, המקילות יותר, לא יתעכבו בשערי הנמל וייכנסו לשוק הישראלי על בסיס הצהרה של היבואן בלבד. כהשלמה לרפורמה, בינואר 2025 נכנסה לתוקף רפורמת"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שמשמעותה אימוץ אסדרה אירופית ויבוא של מוצרים המשּווקים באירופה או עומדים בתקן אירופי על בסיס הוכחת שיווק באירופה וללא החזקת תיק מוצר, מה שעשוי להגדיל גם את היקף היבוא המקביל לישראל. מומלץ לשר הכלכלה לבחון את יישום הרפורמות"לא עוצרים בנמל"ו"מה שטוב לישראל טוב לאירופה"תוך יישוב הסתירות בין החוק הישראלי לדרישות האסדרה האירופית וככל שיידרש להשתמש בסמכות של השר בחוק התקנים להעביר חקיקת משנה ליישוב הסתירות. כמו כן, מומלץ לשר הכלכלה לוודא את השלמת היערכות הממונה על התקינה וזרוע האכיפה להחלת הרפורמה בצורה מיטבית ולבחון בשיתוף רשות התחרות את השפעת הרפורמות על השווקים והיבוא המקביל וככל שיידרש לבצע התאמות להסרת חסמים אם ייוותרו. נוסף על כך, מומלץ לבחון את הרחבת הרפורמה ליבוא ממדינות נוספות, כדוגמת ארה"ב. מומלץלשרהבריאותלוודאכיכללהמערכיםהנדרשיםלקיוםהרפורמהיוקמוויושלמובמלואם, ובפרט מערך אכיפה. נוסף על כך, מומלץ לבחון את יישום הרפורמה וככל שיידרש לבצע התאמות על מנת להסיר חסמים שנותרו. ההוצאה על כלי רכב היא מהוצאות הצריכה הגדולות של משקי הבית בישראל. ארבעת יבואני הרכב הישירים מייבאים יחד כ-60.3% מסך הרכבים המיובאים)שמונת היבואנים הישירים הגדולים מייבאים יחד כ-87.7%(. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת 2022 נצפתה עלייה ברווחי היבואנים על אף עלייה בעלויות היבואנים וקיטון במספר הרכבים שנמכרו. בנובמבר 2024 הוגשו לשרת התחבורה ולשר הכלכלה המלצות הוועדה להגברת התחרותיות בענף הרכב שמטרתן לעודד את התחרות בענף הרכב. בשנים האחרונות מתרחשת בעולם הרכב בעולם מהפכה שעיקרה מעבר לכלי רכב חשמליים. השינויים האמורים הביאו לכניסה של יצרני רכב חדשים לישראל המציעים מותגים של כלי רכב שטרם פעלו בישראל, דבר שמהווה הזדמנות בלתי שכיחה ובלתי חוזרת להביא לשינויים משמעותיים במבנה שוק יבוא הרכבים הפרטיים בישראל ואף להפחתה ברמת הריכוזיות בשוק באמצעות מתן רישיונות יבוא | 74 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי של קונצרנים חדשים ליבואנים קטנים או ליבואנים שאינם פועלים בענף כיום. שינויים אלה היו ר יכולים להביא להגברת התחרות בענף ואף לירידת מחירים ולשיפור בתנאי הרכישה. | הי מומלץ למשרד התחבורה ולרשות התחרות לנצל את ההזדמנות שנוצרה בשוק הרכב נוכח ב השינויים המשמעותיים בענף ועקב מהפכת כלי הרכב החשמליים, ולפעול בהתאם לסמכותם טי על פי חוק לקידום התחרותיות לצורך כניסתם של יבואנים חדשים לשוק הרכב באופן שיצמצם ם אתהריכוזיותהקיימת,תוךמעקבובחינהאחרההתנהגותשלהיבואניםעקבהשינוייםבאסדרה; בט ובתוך כך גם לפעול להקצאת עשרת רישיונות היבוא שיפוג תוקפם ב-2025 ליבואנים חדשים או יפו קטנים ובכך להקטין את הריכוזיות ולהגביר את התחרות בענף הרכב. ל ה מומלץלשרתהתחבורהלוודאכיהמלצותהוועדהלהגברתהתחרותיותבענףהרכבמשנת2024 ממ ייושמו במלואן, וככל שיידרש להורות על ביצוע התאמות כדי להסיר חסמים שייוותרו תוך מתן ש דגש על עידוד יבוא מקביל. כמו כן, מומלץ לשרת התחבורה לפעול לצמצום הריכוזיות בענף לה הרכב תוך ניצול ההזדמנות שנוצרה בעקבות שינויים שחלו בענף הרכב וכניסה של יצרנים ב חדשים באמצעות כניסה של יבואנים חדשים או קטנים לענף. יבו א | 75 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא | 76 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים טקסט | 2 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים משרד התחבורה והבטיחות בדרכים)משרד התחבורה(ממונה על ניהולה וקביעתה של מדיניות ענף התחבורה ועל שירותי מערכות התחבורה בים, באוויר וביבשה. בין היתר, המשרד אחראי לתכנון, לפיתוח ולהסדרה של תשתיות ומערכות תחבורתיות משולבות אשר מקדמות את הניידות והלוגיסטיקה של אזרחי ישראל והבאים בשעריה ושל המשק הישראלי על כל מרכיביו. דוח ביקורת זה עוסק בפרויקטים של תחבורה יבשתית, הממומנים במרביתם מתקציב המדינה. בשנים2020 -2023 מימן משרדהתחבורהפרויקטיםתחבורתייםבעלותשלכ-20 מיליארדש"ח בשנה בממוצע - שיעור של כ-4% מכל תקציב המדינה. זהו תקציב ההשקעה)"תקציב פיתוח"( האזרחי הגבוה ביותר מכלל תקציבי ההשקעה של משרדי הממשלה. לנוכח זאת, היקף ההשקעה השנתי הממוצע בתשתיות כבישים הסתכם בתקופה זו ב-8.6 מיליארד ש"ח, כלומר בכ-43% מתקציב הפיתוח, והיקף ההשקעה השנתי הממוצע בתשתיות הרכבת הכבדה הסתכם ב-4.3 מיליארד ש"ח לשנה, כלומר בכ-22% מתקציב הפיתוח. מינהל תכנון ופיתוח תשתיות1)מינהל תשתיות(שבמשרד התחבורה עוסק בהיבט הביצועי של כלל תשתיות התחבורה היבשתית על מרכיביהן השונים: רכבות כבדות, מערכות להסעת המונים במטרופולינים, תשתיות תחבורה ציבורית, כבישים בין-עירוניים וכבישים עירוניים2. המינהל אחראי בין היתר לגיבוש תוכניות רב-שנתיות לפרויקטי הפיתוח בתשתיות תחבורה, לתיאום ולסנכרון בין כלל מרכיבי תשתיות התחבורה היבשתית וכן לגיבוש ולביצוע של תקציב הפיתוח של המשרד. הפרויקטים מקודמים באמצעות חברות תשתית ממשלתיות ועירוניות3)חברות התשתית(, האחראיות לביצוע ההליך התכנוני, ולאחריו מבצעות את הפרויקט באמצעות קבלן ביצוע פרטי. מתוקףתפקידו מינהלהתשתיותאחראי גםלוודאכי התקציביםמנוהליםביעילותוכןעוקבאחר ביצוע הפרויקטים בהתאם לתקציב וללוחות הזמנים שנקבעו. אגף מחקר ועיצוב מדיניות כלכלית)אגף מחקר כלכלי(, השייך לחטיבת כלכלה, תקציבים ואסטרטגיה במשרד התחבורה, עוסק בבדיקת הכדאיות הכלכלית של פרויקטים, בהתבסס על שימוש במודלים תחבורתיים, וכן הוא עוסק בביצוע מחקרים שונים בנושא תשתיות תחבורה 1 הצעתתקציבלשנותהכספים2021-2022. 2 משרד התחבורה גם משתתף במימון, בתכנון ובהקמה של פרויקטי תחבורה באזורים העירוניים, ופרויקטים אלו מבוצעיםעלידירשויותמקומיותוחברותהתשתית. 3 חברותהתשתיתהלאומיות:)א(נתיביישראל-החברההלאומיתלתשתיותתחבורהבע"מ;)ב(חברתרכבתישראל בע"מ;)ג(חברת נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים;)ד(חברת נתיבי איילון בע"מ;)ה(חברת כביש חוצה ישראלבע"מ;)ו(מוריה-חברהלפיתוחירושליםבע"מ. | 79 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים בהיבטים כלכליים ואחרים, לרבות בעדכון נוהל בדיקת פרויקטים תחבורתיים)נוהל פר"ת(4. בדיקת הכדאיות נועדה לבחון אם התועלת הנובעת מהפרויקט גבוהה מעלות הקמתו ותחזוקתו. בשל הריבוי הטבעי הגבוה בישראל, רמת הצפיפות במדינה - שהיא גבוהה כבר כיום - צפויה לעלותעודבעתיד.לנוכחהמחסורהקייםבתשתיותתחבורה,ההשקעהבענףזהחיוניתלהמשך ההתפתחות הכלכלית והחברתית של המדינה. מפאת חשיבותם לתפקוד המשק, לצמצום הפערים החברתיים ולהורדת עלויות הגודש המושתות על תושבי המדינה, וכן בשל מורכבותם והשפעתם על תקציב המדינה, חיוני כי הקמת פרויקטים של תשתית תחבורתית תתבצע לאחר תהליך בחירה קפדני, ובתכנון ארוך טווח, תוך בחינה של עלויות הפרויקט, אופן הקמתו והתועלות שהוא יניב לציבור, כדי לבחור את הפרויקטים המועילים ביותר למשק בתוך מסגרת התקציב הנתונה. 4 משרדהתחבורהוהבטיחותבדרכים,משרדהאוצר,המשרדלהגנתהסביבה,נוהלבדיקתפרויקטיםתחבורתיים )פר"ת()2021(. זהו הנוהל הרביעי במניין הנהלים, והוא מחליף את גרסה 2012. גרסת הנוהל הראשונה פורסמה בתחילתשנת1997ועודכנהבשנת2006. | 80 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | ב די ק 24 - 48 ות 39.6% 1% מיליארד כ-120 כ ד עד שנת 2050 מהתוצר ש"ח חודשים אי ו שיעור הגידול הצפוי שיעור ההשקעה עלותה המוערכת זמן ההוצאה לפועל ת באוכלוסייה בישראל בתשתיות תחבורה של הפגיעה של פרויקט כ בשנים 2024 - 2050 על בישראל - בדומה בכלכלת ישראל תחבורתי טיפוסי. לכ פי תחזית האו"ם - לעומת לממוצע מדינות בשל הגודש מזה: אורכו של לי הממוצע העולמי של ה-OECD. שיעור זה בדרכים על פי ההליך התכנוני ת 18.7% אינו מספק בשל אומדן משרד נאמד בכ-76 ש הריבוי הטבעי האוצר משנת חודשים, ועלותו ל הגבוה בישראל 2024 ואומדן נאמדת בכ-13% פ ובשל מצאי ארגון ה-OECD מעלות הפרויקט רוי התשתיות משנת 2023 ק המצומצם יחסית טי ם ת 317 מהנדס ח 115,68 2.45 בו ר בדיקות אחד נוסעים מיליארד תי י כדאיות בלבד בלבד ש"ח ם בוצעו בשנים 2015 - במינהל התשתיות עברו בתחנת הפער בין עלות 2024 על ידי משרד עוסק באישור הרכבת דימונה ההשקעה הצפויה התחבורה. בדיקת דרישות התשלום בחודשים ינואר - בקו הרכבת הקלה כדאיות כלכלית מבוצעת של חברות נובמבר 2024 –"נופית"השקולה ל- במסגרת תהליך התכנון התשתית אשר כ-1.6% מהאומדן 8.2 מיליארד ש"ח כדי לבחון אם התועלת מקימות, של 965,000 במחירי סוף 2024 מהפרויקט גבוהה באמצעות קבלן נוסעים מדי שנה לבין אומדן העלויות מעלותו. מתוך כך, 37% פרטי, את תשתיות בתחנה זו הראשוני משנת מהבדיקות נערכו עבור התחבורה 2010 השקול ל-5.75 פרויקטים המבוצעים על הלאומיות. אין מיליארד ש"ח ידי חברות התשתית מהנדסים נוספים במחירי סוף 2024 והיתר עבור פרויקטים העוסקים באישור עירוניים בעלות נמוכה. פרויקטים ובבקרה ואולם, כמעט תמיד על ניהולם נבדקת החלופה הנבחרת בלבד שאותה בוחרת בדרך כלל חברת התשתית בלי ששאר החלופות מובאות לעיון משרד התחבורה, ומכאן שהבחירה בין החלופות השונות מתבצעת ללא בדיקת כדאיותן הכלכלית | 81 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים פעולות הביקורת משרד מבקר המדינה בדק בחודשים אוגוסט 2024 עד מרץ 2025 את התהליכים לאישור פרויקטים תחבורתיים במיקוד על בדיקות הכדאיות הכלכלית הנעשות במהלך תהליך זה. בין היתר נבחנו תהליכים של הכנת תוכניות אסטרטגיות ותוכניות חומש; בדיקות כדאיות כלכליתשלפרויקטיםתחבורתייםשבוצעואוהמבוצעיםבמשרדהתחבורהבהתאםלנוהל ״פרויקטים תחבורתיים״)נוהל פר"ת(, לרבות אופן יצירת אומדני העלות ותחזית התועלות, הדיוק שלהם והמשקל שניתן להן בתהליכי קבלת ההחלטות. הביקורת בוצעה ביחידות השונות של משרד התחבורה, ובפרט במינהל תכנון ופיתוח התשתיות ובאגף מחקר ועיצוב מדיניות כלכלית. בדיקות נוספות בוצעו באגף התקציבים שבמשרד האוצר וכן בחברות התשתית הממשלתיות חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ)חברת נתיבי ישראל או נת"י(, חברת רכבת ישראל בע"מ)חברת רכבת ישראל או רכבת ישראל(חברת חוצה ישראל בע"מ)חברת חוצה ישראל(וחברת נתיבי איילון בע"מ)חברת נתיבי איילון(. תמונת המצב העולה מן הביקורת הצפיפות בישראל וההשקעה בתשתיות התחבורה תוך השוואה בין-לאומית - בשנים 2020 - 2023 מימן משרד התחבורה פרויקטים תחבורתיים בעלות של כ-20 מיליארד ש"ח בשנה בממוצע)מתוך כך, היקף ההשקעה השנתי הממוצע בכבישים בלבד הסתכם בתקופה זו ב-8.6 מיליארד ש"ח(, שהיו כ-4% מכלל תקציב המדינה בכל שנה לעומת עלות שנתית ממוצעת של 10.7 מיליארד ש"ח)כ-3.2% מכלל תקציב המדינה(בשנים 2014 - 2017. זהו תקציב הפיתוח האזרחי הגבוה ביותר ביחס למשרדי הממשלה האחרים. שיעור הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל בשנים 2024 - 2050 צפוי להיות39.6% לעומת ממוצע עולמי של 18.7%)מקום 163 מתוך 222 מדינות וטריטוריות5(, כך שהאוכלוסייה במדינה תמנה 13מיליוןתושבים.זוהיתחזיתמתונהביחסלתחזיתהלמ"סהצופהבתקופהזוצמיחהשל56.5% שתביאלאוכלוסייהבהיקףשל15.7מיליוןתושבים.בהתאם,עולהמנתוניהאו"םכיבשנת2050 צפויה ישראל להיות אחת המדינות הצפופות בעולם)מקום 204 מתוך 222 מדינות וטריטוריות( עם 604.9 נפשות לקמ"ר לעומת ממוצע עולמי של 74.1 נפשות לקמ"ר. 5 מדינתישראלנמצאתבמקוםה-223מתוך293המדינות,הטריטוריותו"קבוצותהמדינות". | 82 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי בנק ישראל מצא בשנת 20196 כי שיעור ההשקעה בתשתיות תחבורה בישראל הוא כ-1% ר מהתוצר, בדומה לשיעור ההשקעה הממוצע במדינות ה-OECD, אך שיעור זה אינו מספק משני | טעמים:)א(האוכלוסייה בישראל ְגֵדָלה במהירות, ולכן ההשקעה הנדרשת לשמירה על רמת בד הון לנפשקבועהצריכהלהיותגבוההיחסית;)ב(כיוון שמצאי תשתיותהתחבורהבישראלנמוך יק ביחסל-OECD,אנונדרשיםלשיעורהשקעהגבוהיותרכדילסגוראתהפער7.גםארגוןה-OECD ות העריך8 כי היקף ההשקעות הציבוריות בתשתיות בישראל אינו מדביק את קצב גידול כ האוכלוסייה. דא יו בשל הריבוי הטבעי הגבוה בישראל ורמת הצפיפות הקיימת והצפויה, ההשקעה בתשתית ת תחבורתית, ובעיקר ההשקעה במערכות להסעת המונים, חיונית להמשך ההתפתחות הכלכלית כל והחברתית של המדינה. המחסור הקיים בתשתיות תחבורתיות, המתבטא במצאי תשתיות כל כבישים נמוך ב-35% מהממוצע במדינות ה-OECD ומצאי מסילות רכבת נמוך ב-15% בהשוואה ית לממוצע מדינות ה-OECD והחלופות השונות להשקעה מחייבים ניצול מושכל של התקציבים ש המושקעים בתשתיות תחבורה לבחירה של הפרויקטים הכדאיים ביותר במונחי עלות-תועלת ל למשק. פר וי תהליך אישור פרויקטים תחבורתיים - תהליך אישורם של פרויקטים תחבורתיים הוא קט תהליךמורכבוארוךהכרוךבאישורשלתוכניותלטווחארוך,בינוניוקצרבאישורסטטוטורי ים של תוכניות)הנדרש כדי לקבוע את ייעודי הקרקע המתאימים בשטח הפרויקט(וקביעת ת סדר עדיפויות שלפיו הפרויקטים יתוכננו, יתוקצבו ויבוצעו בהתאם לשיקולים הנוגעים בין ח ב היתר להיבטים תכנוניים, לתרומת הפרויקטים לפיתוח המדינה ולכדאיותם הכלכלית. ור בביקורת עלה כי אף שתכנון רשת התחבורה צריך להסתמך על תוכנית מתאר ארצית תי מאושרת, ואף שהכנתה של תמ"א 42 - תוכנית ארצית משולבת לתשתית תחבורה יבשתית ים - הותנעה בשנת 2007, ואישורה אמור היה להסתיים עד לסוף שנת 2011, במועד סיום הביקורת,כ-18שניםלאחרמכן,הממשלהטרםאישרהאתהתמ"אהחדשהבשלמחלוקת בין משרדי התחבורה והאוצר, והיא לא נכנסה לתוקף. פרויקטים תחבורתיים - מקרי בוחן - משרד מבקר המדינה בחן בדיקות כדאיות של שלושה פרויקטים והעלה כדלהלן: • קוהרכבתהקלהחיפה-נצרת)פרויקט"נופית"(- עלות הקמת קו הרכבת הקלה "נופית"עלתה מכ-5.75 מיליארד ש"ח)כפי שהוערכה בשנת 2010 ובהצמדה למחירי 2024(לעלות מוערכת של 8.2 מיליארד ש"ח)כולל מע"ם, בשנת 2024(אך משרד התחבורה לא ביקש לערוך בדיקת כדאיות חדשה לפרויקט ולבחון האם הוא עדיין מציג כדאיות כלכלית. 6 בנקישראל,דוחמיוחדשלחטיבתהמחקר:העלאתרמתהחייםבישראלבאמצעותהגדלתפריוןהעבודה )אוגוסט2019(. 7 עלפיבנקישראל,"גידולאוכלוסייהשוחקלאורךזמןאתגודלושלמלאיהוןהתשתיותלנפש,שכןהשקעהבתשתית המבוצעות היום צריכה לשרת יותר אוכלוסייה בעתיד. ככל שקצב גידול האוכלוסייה מהיר יותר קצב שחיקה זה משמעותייותר.עלכן,בכדילשמררמהנתונהשלמלאיהוןתשתיותלנפש)אומלאיהוןתשתיותביחסלתוצר(,יש לקייםשיעורהשקעהגבוהיותרככלשקצבגידלהאוכלוסייהגבוהיותר". 8 OECD Economic Surveys: Israel 2023,אפריל2023. | 83 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים • תחנת הרכבת בדימונה - בבדיקת הכדאיות הכלכלית שנערכה עבור הקמת תחנת הרכבת בדימונה נאמד מספר הנוסעים העתידי בכ-965,000 נוסעים בעוד שבפועל בחודשים אוקטובר - נובמבר 2024 עברו בתחנת הרכבת 3,063 נוסעים המייצגים קצב שנתישל18,378נוסעים)ללאהתחשבותבעונתיות(שהם1.9%בלבדביחסלתחזית. • פרויקטמסילתהרכבת"קשתמודיעין"- בפרויקטחיבור מסילתמודיעין למסילת הקו המהירלירושליםנמצאפערביןהתחזיתעבורתוספתהנוסעיםהיומיתבכלאחת משלושהתחנותהממוקמותבפרויקטובסיכוםהפעריםמספרהנוסעיםנמוךבכ-10% ביחס לתחזית תוספת הנוסעים. בניית בסיס ידע מקצועי בפרויקטים תחבורתיים - העסקת מהנדסים - פרויקטי תחבורה מתאפיינים בתקציבים בהיקף משמעותי, בצורך בתכנון ארוך טווח, במורכבות טכנית וניהולית גבוהה, בזמן הקמה שעשוי להתארך וכן בהשקעה בהיקף כספי משמעותי הנאמד בכ-20 מיליארד ש"ח לשנה המשמשים למימון פרויקטים רבים המבוצעים על ידי גופים רבים. ניהול הגופים הרבים, שמירת השליטה בסכומים הגבוהים והצורך בפתרון בעיות תחבורתיות מחייבים תשתית ידע מקצועי איתנה באמצעות אנשי מקצוע ומערכות מידע מתאימות. בביקורת עלה כי למרות הערות מבקר המדינה מהשנים 2017 ו-2022 והערות הביקורת הפנימית במשרד התחבורה בשנת 2023, ואף שמשרד התחבורה נערך להקמת תשתיות רבות להסעת המונים)כגון המטרו וקווים רבים של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב(, חלה בארבע השנים האחרונות ירידה במספר המהנדסים המועסקים במינהל תשתיות)מ-18 מהנדסים בשנת 2020 ל-14 מהנדסים בשנת 2025, ירידה של 4 מועסקים(. עוד עולה כי תקן המהנדסים אינו מאויש במלואו ושיעור האיוש עומדעל82%המבטאחוסרבשלושהמהנדסיםבאגףבכירתכנוןתעבורתיותשתיות.נכון למועד סיום הביקורת, מועסק במינהל התשתיות מהנדס אחד בלבד העוסק באישור דרישות התשלום של חברות התשתית ואין מהנדסים נוספים העוסקים באישור פרויקטים ובבקרה על ניהולם. תוכניות לטווח ארוך - תוכניות אסטרטגיות - תוכניות ארוכות טווח - כדוגמת תוכניות אסטרטגיות ותוכניות אב - אמורות להתוות את החזון התחבורתי של מדינת ישראל ולפרוט את תמונת התחבורה שמשרד התחבורה מכוון להשיגה בטווח הארוך. תוכנית אסטרטגית בוחנתאתצורכיהתחבורהבמשק,אתהתמורותהטכנולוגיותוהמגה-מגמותהצפויותבארץ ובעולם ומציבה חזון, מטרות, יעדים מדדי תוצאה, כיווני פעולה, ועקרונות תכנון9. חלק מהתוכניות האסטרטגיות כוללות רשימה של פרויקטים מועדפים לביצוע, בהתאם לתרומתם למשק בהיבטים תחבורתיים, כלכליים וחברתיים. בביקורת עלה כי חלק מהתוכניות האסטרטגיות לתחומי התחבורה השונים נהגו לפני יותר מעשור ומשרד התחבורה ומשרד האוצר לא עדכנו אותן בחלוף הזמן; כך, התוכנית לפיתוח התחבורה הציבורית פורסמה בשנת 2012 ותוכניות התחבורה למטרופולינים חיפה)טיוטה(ותל אביב פורסמו בשנים 2015 - 2016. נוסף על כך, עלה כי משרד התחבורה לא הכין תוכנית תחבורה אסטרטגית למטרופולין באר-שבע וכי הוא לא השלים את התוכנית האסטרטגית למטרופולין חיפה וזו נותרה בגדר טיוטה. 9 משרדהתחבורה,תוכניתאסטרטגיתכוללתלתחבורהעדלשנת2050,סדנתחשיבה)פברואר2025(. | 84 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי תוכניותלטווחבינוני-תוכניותחומש-תוכניתלטווחבינוניהיאתוכניתעבודההמתווה ר את פעילות חברת התשתית ואת יעדיה לטווח של כמה שנים קדימה, לרוב חמש שנים. | בהתאםלתוכניתהחומש,משרדהאוצרומשרדהתחבורהמסכמיםאתתקצובהפרויקטים, בד ובהתאםלכךחברותהתשתיתמוציאותמדי שנהבשנהפרויקטיםלתהליךתכנוני ולביצוע. יק בביקורתעלהכימביןחברותהתשתיתלחברתנתיביישראלולחברתרכבתישראלקיימות ות תוכניותחומש,אולםמשרדהתחבורהלאאישרלחברתנתיביאיילוןולחברתחוצהישראל כ תוכניות חומש, כך שפעילותן מבוצעת ללא תוכנית סדורה לטווח ביניים, מה שעלול ליצור דא לחברה חוסר ודאות. יו ת תהליך תכנון פרויקטים תחבורתיים - תהליך התכנון מורכב מכמה שלבים מרכזיים: כל תכנון ראשוני, תכנון סטטוטורי, תכנון מוקדם ותכנון מפורט. בסיום כל שלב מתכנסת כל "ועדת שיפוט", שהיא ועדה פנימית המורכבת מאנשי מקצוע בחברת התשתית, והיא בוחנת ית אתנתוניהפרויקטומחליטהאםלהמשיךלקדםאתהפרויקטאולעצוראתקידומו.הוועדה ש היא למעשה הגורם שמשפיע בצורה מהותית על תוואי הדרך שנבחר, ותצורתו במסגרת ל העקרונות שנקבעו בתוכנית האסטרטגית. נמצא כי משרד התחבורה, שמתפקידו לשמש פר "המתכנן הלאומי"של תשתיות התחבורה, מקבל את תוצאות החלטות ועדת השיפוט של ויק חברות התשתית, מבלי שמוגשות לו החלופות השונות לפרויקט - על עלויותיהן ותועלותיהן טי - ועל כן יכולתו להשפיע על הפרויקט בהתאם לשיקוליו המקצועיים והלאומיים מוגבלת. ם ת ביצוע בדיקת כדאיות עבור סוגי פרויקטים שונים - נתונים שהתקבלו מאגף מחקר ח ב כלכלי מעלים כי בין השנים 2015 - 2024 האגף ביצע 317 בדיקות כדאיות אשר בוצעו ור בשלבים שונים של הליך התכנון. בדיקות הכדאיות הכלכלית מבוצעות לרוב בהתאם תי לנוהלבדיקתפרויקטיםתחבורתיים)נוהלפר"ת(10:זהוהספרהרשמישלמשרדהתחבורה ים ומשרד האוצר הקובע מתודולוגיה סדורה לבדיקת כדאיות של פרויקטים תחבורתיים יבשתיים, ובכלל זה מיפוי וכימות עלויות הקמת הפרויקט ותחזוקתו, ומנגד מיפוי וכימות התועלות שיניב לציבור, ובראשן החיסכון בזמן נסיעה. בביקורת עלה כי נוהל פר"ת מוגדר כ"מתייחס לכל סוגי הפרויקטים של תשתית תחבורתית יבשתית: כבישים ומסילות, תחבורה עירונית ובין עירונית, תחבורה ציבורית וכללית, פרויקטים קטנים וגדולים..."וכי הוא"מסמך מחייב, לצורך הכנת בדיקות כדאיות של פרויקטים בענף התחבורה היבשתית בישראל".בפועלנמצאכימשרדיהתחבורהוהאוצרכלללאמבצעיםבדיקתכדאיותעבור חלק משמעותי מהפרויקטים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה ומשרד האוצר כי הם לא קבעו ולא הגדירו באופן ברור קריטריונים ואמות מידה לפיהם ייקבע עבור אילו פרויקטים יש לבצע בדיקות כדאיות והדבר נתון להחלטה פרטנית של גורמים במשרדים אלה. כך למשל: התועלת מפרויקטים מסילתיים נבדקת עבור רשת המסילות ולא עבור מסילה ספציפית, פרויקטים המחברים שכונות חדשות מוחרגים מהצורך בבדיקת כדאיות, פרויקטים בתווך עירוני נבחרים על סמך מודלי תיעדוף אחרים ולא נערכת עבורם בדיקת כדאיות, ומרבית קווי המתע"ן)מערכת תחבורה עתירת נוסעים דוגמת רכבות קלות וקווי BRT(לא נבדקו. זאת ועוד,"מגה פרויקט"דוגמת המטרו בגוש דן שעלותו, על פי הערכות ראשוניות,נאמדתבכ-150מיליארדש"ח,לאנבדקבאמצעותאגףמחקרכלכליאלאנבדק באופן פרטני באמצעות חברה בין-לאומית ללא מעורבות האגף, תוך שנעשה שימוש 10 משרדהתחבורהוהבטיחותבדרכים,משרדהאוצר,המשרדלהגנתהסביבה,נוהלבדיקתפרויקטיםתחבורתיים )פר"ת()2021(. זהו הנוהל הרביעי במניין הנהלים והוא מחליף את גרסה 2012. גרסת הנוהל הראשונה פורסמה בתחילתשנת1997ועודכנהבשנת2006. | 85 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים במתודולוגיה מעט שונה מזו המוצגת בנוהל פר"ת. יוצא אפוא כי בפועל, בדיקת כדאיות כלכלית על פי נוהל פר"ת מבוצעת כמעט אך ורק עבור פרויקטים של כבישים בין-עירוניים ועבור פרויקטים המבוצעים על ידי רשויות מקומיות. בדיקות כדאיות לפרויקטים של תחבורה ציבורית - בשנים האחרונות הולך וגדל מספרם של הפרויקטים המיועדים לתחבורה ציבורית, בהתאם למדיניות משרד התחבורה ומשרד האוצר להפחית את השימוש ברכב הפרטי ולהגביר את השימוש בתחבורה הציבורית.בביקורתעלהכינוהלפר"תאינוממצהכראויאתהתועלותהנובעותמפרויקטים אלה. מנתונים של בדיקות כדאיות שנעשו על ידי אגף מחקר כלכלי11 עולה כי כבישים )עירוניים ובין-עירוניים(מציגים יחס תועלת-עלות ממוצע העומד על כ-2.6 הגבוה ביחס לאמצעי תחבורה ציבורית המניבים בממוצע יחס תועלת-עלות העומד על1.28 בלבד. מצב שכזהעשוילהצביעעלכךשהתועלתמסלילתכבישיםעולהלכאורהעלהתועלתהנובעת מבניית פרויקטים של תחבורה ציבורית אף שהדבר אינו בהכרח נכון. שלבביצועבדיקתהכדאיותבתהליךתכנוןואישורפרויקט-בביקורתעלהכיבניגוד להנחיות נוהל פר"ת לפיהן יש לבצע את בדיקת הכדאיות פעמיים לאורך שלבי התכנון של פרויקט,כדישהבדיקהתשמשתשומהלתהליכיקבלתההחלטותעםהתקדמותהפרויקט, בפועל כמעט תמיד מבצע משרד התחבורה בדיקת כדאיות אחת באמצעות אגף מחקר כלכלי,וזומבוצעתבשלביםשוניםשלתהליךהתכנון,ולאבהכרחבצמתיםמרכזייםשבהם מתקבלות החלטות אם לאשר את המשך ובאיזו תצורה)כביש, גשר, מנהרה(. בביקורת. נמצא כי בפועל אין עיקרון המנחה באיזה שלב בתכנון הפרויקט יש לבצע בדיקת כדאיות, כך לדוגמה בשנים 2015 – 2024 בוצעו באגף מחקר כלכלי 317 בדיקות כדאיות: מתוכן 29% בשלב התכנון המוקדם, 22% בשלב התכנון המפורט 18% בשלב התכנון הראשוני והיתר בשלבים שונים. עוד נמצא כי הבדיקה מבוצעת כמעט תמיד על החלופה הנבחרת בלבדשאותהבוחרתבדרךכללחברתהתשתיתבליששארהחלופותמובאותלעיוןמשרד התחבורה, כך שההחלטה בין החלופות מתבצעת ללא בדיקת כדאיותן הכלכלית של החלופותהשונות.בדרךזולאניתןלבצעתעדוףביןהחלופותעלבסיסהעלויותוהתועלות שיניבו. משקלה של בדיקת הכדאיות הכלכלית בתהליך קבלת ההחלטות לאישור פרויקטים - בדיקת הכדאיות מעניקה למקבלי ההחלטות מידע בדבר העלויות הצפויות של הפרויקט ותועלתו הצפויה על סמך בדיקה שיטתית ואחידה, ובביקורת אף עלה כי קיימתהסכמהרחבהבקרבבעליתפקידיםבדברחשיבותה.למרותזאת,מיקומהומשקלה של בדיקת הכדאיות במערכת קבלת ההחלטות הקשורה בהקמת פרויקט תחבורתי אינם ברורים ואינם מוסדרים דיים שכן הבדיקה לפרויקט נערכת לרוב רק לאחר שהפרויקט כבר נבחר לתכנון ואף לביצוע ולא בשלבי גיבוש תוכניות המתאר, התוכניות האסטרטגיות ותוכניות החומש. נוסף על כך, בדיקת הכדאיות הכלכלית מבוצעת בשלבים שונים של תכנון הפרויקט ולא בהכרח בצמתים חשובים בתהליך קבלת ההחלטות ואף אינה מבוצעת על כל החלופות אלא על החלופה שכבר נבחרה כך שהבדיקה אינה מהווה כלי תומך החלטה. ולבסוף, בשל התארכות ההליכים הסטטוטוריים, עולה כי זמינותה של קרקע 11 ריכוז נתונים שהתקבל מאגף מחקר כלכלי. בסיס הנתונים כולל 425 בדיקות כדאיות שנערכו לכבישים)עירוניים ובין-עירוניים(ו-11בדיקותשלאמצעיתחבורהציבורית:קורכבת)2בדיקות(,תחנתרכבת)3(,BRT)3(,רכבתקלה )3(. | 86 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי מהווהתמריץחזקלקידוםהפרויקטגםאםכדאיותונופלתמזהשלפרויקטיםאחריםשאינם ר זמינים לעבודה. | ב מודלים תחבורתיים - למודלים מעודכנים חשיבות ביכולת חיזוי התנהגות הציבור והם די משמשים לצורך התכנון התחבורתי לטווח קצר, בינוני וארוך וכן לביצוע בדיקות הכדאיות. קו הביקורת מצאה כי קיימים עיכובים במשרד התחבורה בהשלמת העבודה על המודלים תכ התחבורתייםהחדשיםביחסלתאריךהסיוםהמקורי,ובפרטבמודלהארצישלאתוחזקולא ד עודכן באופן שוטף כך שהוא עדיין מתבסס על סקרים ישנים אף כי הוא בעל חשיבות איו מרכזית בהיותו רכיב מרכזי במערכת התחבורה. כמו כן נמצא כי היום אין מודלים ת תחבורתיים עבור מטרופולין חיפה והצפון ועבור מטרופולין באר שבע. המודלים כל התחבורתיים מתבססים על סקרי הרגלי נסיעה)שמטרתם לבטא את העדפות הציבור(. כל סקר הרגלי הנסיעה הארצי האחרון נערך בשנת 1996 ומאז למעשה כלי עבודה זה היה ית חסרוהוחלףבסקריםאזורייםבלבד.ואולם,גםהמודליםשמשרדהתחבורהמשתמשבהם ש כעת מבוססים על סקרי הרגלי נסיעה ישנים שבוצעו בשנים 2011 - 2019. ל פ בקרה על עבודת היועצים החיצוניים - האגף למחקר כלכלי משתמש בשירותיהם של רוי יועצים חיצוניים כדי לבצע את בדיקות הכדאיות לפרויקטים וכן בודק את שלמות הבדיקה. קט לשם כך הוא מעביר ליועץ את אומדן העלויות של הפרויקט, כפי שמתקבל מחברת ים התשתית, והיועץ ממפה את התועלות הצפויות מהפרויקט ומכמת אותה, כדי שניתן יהיה ת לחשב את יחס התועלת/עלות של הפרויקט. אף שדוח בדיקת הכדאיות אמור לשמש את ח ב מקבלי ההחלטות לצורך אישור פרויקטים מתקציב המדינה בסכומים גדולים, נמצא ור בביקורת כי משרד התחבורה אינו בוחן את בדיקת הכדאיות המוגשת על ידי היועצים תי החיצוניים באמצעות מומחה מטעמו. ים ריבית ההיוון - לשיעור ההיוון של זרם התשלומים והתועלות מפרויקט השפעה רבה על כדאיותההשקעהבו.אףשחלושינוייםשלממשבסביבתהריביתבמשקבשלושיםהשנים האחרונות, והיא ירדה מרמה של 13.7% בשנת 2006)השנה שבה פורסם לראשונה נוהל פר"ת(לרמה אפסיתבחלק מהשנים ובהמשך עלתה לרמה של4.75% באמצע שנת2023, שיעור ההיוון המשמש לביצוע בדיקות הכדאיות נותר זהה)7%(. ב-2021 הוסיף משרד התחבורה בנוהל פר"ת הנחיה לכלול בדיקות רגישות ביחס לריבית ההיוון, אולם צוות הביקורת מצא כי הנחיה זו אינה מיושמת במלואה שכן בחלק מבדיקות הכדאיות בדיקת רגישות בשיעור היוון 4% כלל אינה מופיעה נוסף על הבדיקה המרכזית בשיעור היוון 7%. עוד נמצא כי בדיקת הכדאיות מציגה את המסקנות בהתאם לבדיקה הראשית, ובדיקת הרגישות מצורפת כנספח בשולי הבדיקה, כך שמקבל ההחלטות אינו חשוף באופן ברור לשתי תוצאות שביניהן עשוי להיות פער לא קטן. נוסף על כך, אין הגדרה ברורה כיצד לקבוע אם פרויקט כדאי כלכלית במצב שבו תוצאות בדיקת הרגישות הופכת את המסקנה של בדיקת הכדאיות. הצגתתחזיותהנוסעים- בדיקת הכדאיות היא מסמך המפרט את אופי הפרויקט, ובכלל זה תחזית הנסיעה הצפויה, שהיא מרכיב מרכזי בחיזוי התועלות הנובעות מהקמתו. אף שהמוטיבציה העיקרית לביצוע פרויקט קשורה למספר הנוסעים בו, הנתונים הנוגעים לפרמטר זה אינם מצוינים באופן ברור ושקוף בדוח בדיקת הכדאיות. מסמך הבדיקה אינו מציין במפורש את תחזית השימוש הצפויה לפרויקט במונחי נוסעים ביום ממוצע אלא במונחי"שעת שיא בוקר ממוצעת"; ואינו מציין את מספר כלי הרכב הצפויים לעבור | 87 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים בפרויקט, אלא במונחי"יחידת כלי רכב"12 או"שעות נוסע". אף שהצגת הנתונים עולה בקנה אחד עם נוהל פר"ת, קריאתה של בדיקת הכדאיות אינה פשוטה ועשויה להיות בלתי נגישה לקורא הסביר שאינו בעל מקצוע בתחום התחבורה. כמו כן הנתונים בדבר מספר הנוסעים עשויים להיות בלתי אפשריים להשוואה לנתוני האמת לאחר פתיחת הפרויקט. שכן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת נתונים על נפחי תנועה בקטעי כביש באמצעים שונים, מקצתם מבוטאים במונחי כלי רכב ומקצתם במונחי"יחידת רכב מושווה". נוסף על כך, מפעילי כבישים אוספים נתונים באמצעות מצלמות או רדארים, וגם אלו נספרים על פי כלי רכב. שינויים ארגוניים ותחלופת בכירים במינהל תכנון ופיתוח תשתיות במשרד התחבורה- תפקידיו של מינהל התשתיות כוללים פעילויות ליבה רבות, ובהן תכנון מערך התחבורה הארצי, תהליך תיעדוף פרויקטים בהיקף של כ-20 מיליארד ש"ח בשנה ואישורם תקצובם, ופיקוח ובקרה על ביצועם. לכך יש להוסיף את העלייה בפעילות הקמת תשתיות התחבורה והצפי להמשך פעילות הקמת תשתיות בשנים הבאות, בהתאם לתוכנית האסטרטגית לשנת 2050. משכך, קיימת חשיבות רבה לאלמנט ההנדסי ולקיומו של בסיס ידע מקצועי ורחב במינהל. בביקורת עלה כי בין השנים 2020 - 2025 בוצעו חמישה מינויים לתפקיד ראש מינהל תכנון ופיתוח תשתיות; מהם מינוי אחד לממלא מקום זמני בסוף שנת 2020 למשך 5 חודשים, וכן נכון לחודש אוגוסט 2025 מכהן בתפקיד ממלא מקום זמני. נוסף על כך, עזבו בתקופה זו את תפקידם שלושה ראשי אגפים, ובתוך כך מאז יולי 2024 לא אוישה משרת מנהל אגף תכנון מערכתי הפועל תחת אגף בכיר תכנון תחבורתי. כמו כן סגנית ראש המינהל עזבה במרץ 2025 וכן חלו שינויים תכופים במבנה המינהל, מנהלים ועובדים התחלפו ואגפים הוקמו, בוטלו ופוצלו. התחלופה התדירה וחוסר איוש תפקידים בכירים במינהל תכנון ופיתוח תשתיות אינם מאפשרים המשכיות ניהולית, חושפים את המערכת לאובדן ידע רב ואף עלולים לפגוע בהתקדמות הפרויקטים. מערכות מידע במינהל התשתיות - אף שמינהל תכנון ופיתוח תשתיות אחראי לבצע פיקוח ובקרה על ביצוע הפרויקטים והתקדמותם, במינהל לא מופעלת מערכת מידע המרכזת את נתוני הפרויקטים. זאת, למרות שמשרד מבקר המדינה העיר על כך כמה פעמים,עודמשנת2017.בפועל,רישוםהמידעעלאודותפרויקטיהתחבורה,מבוצעבאופן ידני בתוך תיקיות ממוחשבות אישיות ועל גבי גיליונות אלקטרוניים. בין היתר נמצא כי אומדני העלות המקוריים ולוחות הזמנים מתעדכנים בדיעבד כך שלא ניתן להתחקות אחר חריגות בהם. בהיעדר מערכת מידע מתאימה, די במעבר תפקיד של עובדים אחדים באגפים אלו כדי לגרום לאובדן ידע ולפגיעה בהמשכיות העסקית, ביכולת לבצע מעקב אחר כדאיותו של פרויקט ספציפי וביכולת לקבל תמונה כוללת של הפרויקטים. הדבר מקבל משנה תוקף במצב בו קיימת תחלופה רבה של מנהלים ועובדים מקצועיים. היעדר מידע וזיכרון ארגוני עלול להקשות על מינהל תכנון ופיתוח תשתיות ועל משרד האוצר לפעול לשיפור מתמיד ועקבי בהשקעת כספי ציבור, שכן בהיעדר תיעוד לא קיים נתיב המאפשרלבצעבקרהאיכותיתעלביצועהפרויקטים.בנוסף,בהיעדרבסיסנתוניםהכולל רישום מסודר של מידע על פרויקטים, קיים קושי בבדיקת איכות מודלי התמחור ובצורך 12 המונח יר"מ)יחידת רכב מושווה(משמש לצורך סטנדרטיזציה של כמה כלי רכב מסוגים שונים במונחי רכב פרטי. לדוגמה:רכבפרטי,מסחריומוניתהם1יר"מ,אוטובוסיםומשאיתקלההם1.8יר"מומשאיתכבדההיא2.2יחידות רכבמושווה. | 88 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי בטיובם שכן לא ניתן לרכז ולהשוות את כלל האומדנים מול כלל עלויות הביצוע על פני ר מספר שנים. | ב בהיעדר תשתית מידע היסטורית על פרויקטי התחבורה שבוצעו במשרד התחבורה די ובחברות התשתית ולנוכח הניהול הידני של המידע, משרד מבקר המדינה נתקל בקושי קו בקבלתנתונים,כךשלאניתןלנתחאתביצועיהעברולאניתןלהסיקמסקנותלגביהעלות תכ הסופית של ביצוע הפרויקטים והתועלות שנבעו מהם ביחס לתחזית ולאומדנים הכלכליים ד שניתנו בשלבי התכנון. איו ת כ ל כ לי עיקרי המלצות הביקורת ת ש ל מומלץ למשרד התחבורה, בהינתן המצב הקיים, שבו מינהל תשתיות נשען במידה רבה פ לצורך מילוי חלק ניכר מפעילויות הליבה על יועצים חיצוניים ועליו לקיים בקרה אפקטיבית רוי עלפעילותם,לאיישבאופןמלאאתתקניהמהנדסיםולהתאיםביןהיקףהמשימותלמספר ק ט התקנים והאיוש. כמו כן מומלץ למשרד התחבורה לאייש את התפקידים הבכירים במינהל ים התשתיות באנשי מקצוע מתאימים ולהבטיח את קיומו של רצף ניהולי הנדרש במיוחד ת ביחידות האמונות על ייזום, על ביצוע ועל פיקוח על פרויקטים ארוכי טווח, בעלי השלכות ח משקיות ובעלות תקציבית גבוהה. בור ת מומלץ למינהל תכנון ופיתוח תשתיות שבמשרד התחבורה לארגן ולהנגיש את המידע הרב יי שברשותו לעובדי המינהל ולבעלי עניין נוספים באמצעות הטמעת מערכות מידע בכל ם חברות התשתית, אשר יתממשקו באופן אוטומטי למערכת מידע של משרד התחבורה, באופןשתהיהתאימותבנתונים.באופןזה,נתוניהפרויקטיםיישאבוישירותמהמערכותשל חברות התשתית וישמשו את כלל היחידות העוסקות בתכנון ובתקצוב הפרויקטים ובפיקוח ובקרה עליהם. עוד מומלץ למשרד התחבורה לוודא כי מערכת המידע תציג בצורה בהירה נתונים מלאים, מדידים ובני השוואה על אודות הפרויקטים ולהטמיע מק"ט)מספר קטלוגי( אחידאשרילווהכלפרויקטבקרבבעליהענייןהשונים.מומלץכיהמערכתתציגגםנתונים מקוריים דוגמת אומדני העלות בשלבי התכנון השונים, במטרה לאפשר חקירה של התפתחות עלויות של פרויקטים תחבורתיים. מומלץ למשרד התחבורה ולמשרד האוצר להתאים את נוהל פר"ת לסוגים שונים של פרויקטי תחבורה ולהסדיר את נושא הביצוע של בדיקות הכדאיות הכלכלית ואת השימוש בנוהל פר"ת כדי שיהיה ברור באילו מקרים נדרשת הבדיקה, באיזו מתכונת עליה להתבצע ועל פי אילו הנחיות. בפרט נכונים הדברים בנוגע לפרויקטים שכיום מוחרגים, בפועל, מהנוהל, דוגמת מגה-פרויקטים, חלק מקווי הרכבות הכבדות וכבישים לדיור. עוד מומלץ למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לעדכן את נוהל פר"ת כך שניתן יהיה לכמת באופן אמין ומדוייק את התועלות הנובעות מפרויקטים של תחבורה ציבורית, כמו נתיבי תחבורה ציבורית, נתיבים רבי תפוסה, רכבות כבדות ומערכות מתע"ן)דוגמת רכבות קלות וקווי BRT(. עוד מומלץ למשרד התחבורה ליצור מדרג אחיד בין פרויקטים תחבורתיים מעולמות שונים שיאפשר השוואה ותעדוף בין פרויקטים שונים, ובכך יאפשר לבחון אלטרנטיבות תחבורתיות בהתאם לתועלות המשקיות הנובעות מהן. | 89 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים מומלץ למשרד התחבורה, בכובעו כ"מתכנן הלאומי", למשרד האוצר המאשר את מימון הפרויקטים מתקציב המדינה, ולחברות התשתית לעגן את מקומה של בדיקת הכדאיות הכלכלית במארג קבלת ההחלטות בבואם להכריע בדבר קידום פרויקטי תחבורה. עיגון שכזה עשוי להתבצע באמצעות הגדרת כוחה של הבדיקה כ"מסמך תומך החלטה"אשר ביחד עם שיקולים אחרים יכריע את הכף בדבר אישור ביצועם של פרויקטים. אם משרד התחבורה או משרד האוצר סבורים כי בפרויקטים מסוימים קיימים שיקולים הגוברים על בדיקת הכדאיות הכלכלית)דוגמת שיקולים מדיניים, חברתיים, ביטחוניים, תחבורתיים ואחרים(עליהם לציין את הנסיבות הללו באופן שקוף, מסודר ומתודולוגי במסמכי אישור הפרויקט.נוסףעלכך,עלמשרדיהתחבורהוהאוצרלהקפידעלכךשיתבצעושתיבדיקות כדאיותבשלביםשוניםשלהפרויקטים,כפישמופיעבנוהלפר"תאולחילופיןלשקולביצוע של"בדיקהמתגלגלת"אשרתבטיחכימתקיימתכדאיותכלכליתלפרויקטיםברמתפירוט ההולכתועולהעםהתקדמותהפרויקטבשלביהתכנוןהשונים,כךשהבדיקהתוכללשמש תשומה למקבלי ההחלטות בצומתי החלטה חשובים. כמו כן מומלץ לעגן בנוהלי העבודה השוטפת את ביצוע בדיקות הכדאיות בשלבים קבועים בפרויקט. מומלץ למשרד התחבורה לעקוב באופן שוטף אחר התועלות שנבעו לציבור מהקמת פרויקטיםתחבורתייםלאחרהפעלתםולהשוותאתהממצאיםלבדיקתהכדאיותהכלכלית ולתחזיות שהוצגו טרם הקמתם. אם יתגלו פערים משמעותיים בין התועלות שנאמדו לבין התועלות שהתקבלו בפועל, מומלץ למשרד התחבורה לעדכן ולטייב את בדיקות הכדאיות ואת המודלים לאמידת התועלות כדי לוודא כי פרויקטים תחבורתיים מוקמים ומתועדפים בהתאםלתועלתהאמיתיתהנובעתלציבורמהקמתם.כמוכן,משרדמבקרהמדינהממליץ למשרדהתחבורהלבדוקבאופן שוטףגםאתהעלויותהסופיותשלהפרויקטיםולהשוותם לאומדני העלויות השונים, ובפרט לאומדני העלויות ששימשו עבור ביצוע בדיקת הכדאיות ולהפיק מכך לקחים לגבי אופן תמחור פרויקטי תחבורה. משרדמבקרהמדינהממליץלמשרדהתחבורהלהטמיעמערכתמידעשתתעדאתבדיקות הכדאיותבאופןמרוכז,ביןהיתרכדישניתןיהיהלבחוןלאחרהשלמתהפרויקטאתאיכותן של בדיקות הכדאיות. נוסף על כך, מומלץ לחבר מערכת מידע זו למערכת מידע משרדית לניהול הפרויקטים כדי שניתן יהיה לבחון רוחבית את רמת דיוקן של בדיקות הכדאיות וכן לבצע מעקב אחר עמידת הפרויקטים בתחזיות ולהפיק מכך לקחים. עד להקמת מאגרי מידע סדורים, מומלץ כי משרד התחבורה יבחן ניתוח חומרי העבודה באמצעות מערכת בינה מלאכותית שתותאם לצורכי המשרד, לרבות בהיבטי אבטחת המידע. | 90 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר תקציב הפיתוח של משרד התחבורה בחלוקה לתחומים, | ביצוע במיליארדי ש"ח ושיעורו מתקציב המדינה בשנים ב 2014 - 2023 דיק ו ת כ ד אי ו ת כ ל כ לי ת ש ל פ רו י ק טי ם ת ח בו ר תי י ם על פי אתר משרד האוצר, קובצי"פיסקאלי דיגיטלי": פירוט הוצאות על פי סעיפי תקציב המדינה, בעיבוד משרד מבקר המדינה. ללא סעיף תמיכות בתחבורה ציבורית המיועד לתשלום סובסידיות הנדרשות לכיסוי עלויות הפעלת אוטובוסים, רכבות כבדות ורכבות קלות, שאינן מכוסות באמצעות הפדיון מהנוסעים. ** תקציב המטרו בתקופה זו זניח. | 91 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים סיכום בשנים2020 -2023 מימן משרדהתחבורהפרויקטיםתחבורתייםבעלותשלכ-20 מיליארדש"ח בשנה בממוצע, ששיעורם היה כ-4% מכל תקציב המדינה. זהו תקציב ההשקעה)"תקציב פיתוח"(האזרחי הגבוה ביותר מכלל תקציבי ההשקעה של משרדי הממשלה. מפאת חשיבותם לתפקוד המשק, לצמצום הפערים החברתיים ולהפחתת עלויות הגודש המושתות על תושבי המדינה, וכן בשל מורכבותם והשפעתם על תקציב המדינה, חיוני כי הקמת פרויקטים שכאלה תתבצעלאחרתהליךבחירהקפדני,תוךבדיקתכדאיותםהכלכליתלמשק,הכוללתבחינהשל עלויות הקמת הפרויקט והתועלות שהוא יניב לציבור, וזאת כדי לבחור את הפרויקטים המועילים ביותר בתוך מסגרת התקציב הנתונה. בביקורת נמצא כי אף שתהליך תכנון פרויקטים תחבורתיים כפי שנקבע בנוהל פר"ת)נוהל "פרויקטיםתחבורתיים",המשמשהמדריךהרשמילביצועבדיקותכדאיותכלכליתשלפרויקטים תחבורתיים(כולל הנחיה לביצוע שתי בדיקות כדאיות בשלבי התכנון של הפרויקט, בפועל מבוצעת עבור מרבית הפרויקטים בדיקת כדאיות אחת בלבד, ואף היא אינה מבוצעת בהכרח בצמתים מרכזיים שבהם נקבע אם לאשר את המשך הפרויקט, ואם כן - באיזו תצורה. עוד עלה כי נוהלפר"תמוגדרנוהלמחייבהמתייחסלכלסוגי הפרויקטיםשלתשתיתתחבורתיתיבשתית אולם בפועל נמצא כי משרדי התחבורה והאוצר כלל לא מבצעים בדיקת כדאיות עבור חלק משמעותי מהפרויקטים. כמו כן נמצא שהמתודולוגיה הקבועה בנוהל פר"ת מיועדת לבדוק בעיקר תועלות בתחום הכבישים אך אינה מותאמת במלואה לבדיקת תועלות מפרויקטים של הסעות המונים, ובהם נת"צים, רכבות קלות ומערכות מטרו. יתרה מכך, לא הוגדר בנוהל מאיזה רף כלכלי יש לבצע בדיקת כדאיות כלכלית, ומיקומה וכוחה במארג קבלת ההחלטות אינו ברור דיו. כמו כן נמצא כי משרד התחבורה סובל ממחסור במהנדסים, מתחלופה ניהולית גבוהה ומחוסר איוש תפקידים בכירים במינהל התשתיות, האחראי לתכנון ולביצוע של הפרויקטים התחבורתיים. נוסף על כך נמצא כי משרד התחבורה נעדר תשתית מידע על פרויקטי תחבורה שבוצעו ומבוצעים, והמידע מנוהל באופן ידני. על כן, די במעבר תפקיד של עובדים יחידים כדי לגרום לאובדן ידע ולפגיעה בהמשכיות העסקית, שכן ארגון המידע נסמך במידה רבה על זיכרונו והתמצאותו של עובד ספציפי בחומרי העבודה. יישום ההמלצות השזורות בפרקי הדוח עשוי לשפר את תהליכי תכנון תשתיות התחבורה בישראל, תוך הגברת השקיפות של תהליכי קבלת החלטות לגבי אישור פרויקטים ותיעדופם, התאמה טובה יותר של התכנון התחבורתי לצורכי הציבור וניצול יעיל יותר של המשאב הציבורי. | 92 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 משרד התחבורה והבטיחות בדרכים קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב טקסט | 2 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מערכת תחבורה ציבורית)תח"ץ(ענפה, יעילה ומשוכללת היא מרכיב הכרחי בצמיחה כלכלית, ומצופה ממנה להציע יתרונות חברתיים, סביבתיים ובטיחותיים ופתרון הולם לבעיות התחבורה במטרופולינים. מדינת ישראל נמצאת בפיגור רב לעומת המדינות המפותחות בכל הקשור בפיתוח תשתיות לתח"ץ, מה שאף מביא להעצמת הפערים בין הפריפריה למרכז הארץ. משרדהתחבורהוהבטיחותבדרכים)משרדהתחבורה(חילקאתמרחבמטרופוליןחיפהלשלוש טבעות: • הטבעתהפנימית,"הגלעין",כוללתאתהעירחיפה,גושעריהקריות,העירנשרוהעירטירת כרמל. • הטבעתהתיכונהמקיפהאתהגלעין, וכלוליםבהיישוביםהפזוריםבמרחב, וביניהםשטחים נרחבים פתוחים. העיר עכו היא היישוב העירוני הגדול בטבעת זאת. • הטבעת החיצונית כוללת מספר יישובים עירוניים שעליהם נשענים כפרים יהודיים וערביים. נצרת, נוף הגליל, נהרייה, כרמיאל ומגדל העמק הן בין הערים הבולטות בטבעת זאת. יצוין כי יישובי הטבעת החיצונית גדולים מהיישובים הנכללים בטבעת התיכונה. על פי התוכנית האסטרטגית של משרד התחבורה ומשרד האוצר משנת 2015)התוכנית האסטרטגית מ-2015(, בשנים 2016 - 2045 - במשך שלושה עשורים - מתוכננים במטרופולין חיפה פרויקטי תחבורה בהיקף תקציבי בסך של כ-23.06 מיליארד ש"ח ובהם:)א(הרכבת הכבדה)הכפלת מסילות החוף(;)ב(הרכבת הקלה חיפה-נצרת)הרק"ל(;)ג(הרחבת קווי המטרונית בחיפה ובקריות, מטרונית לטירת הכרמל, מטרונית לעכו ועוד)ראו גם בפרק "התוכנית האסטרטגית לפיתוח התח"ץ במטרופולין חיפה"(. | 95 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב 6 קווים פעילים1 23.06 ו-4 קווים מיליארד כ-2.8 מתוכננים 18 - 28 ש"ח מיליון נוספים שנים ההיקף התקציבי, המספר הכולל 6 קווי מטרונית פרק הזמן המשוער של משרד של הנסיעות פועלים במטרופולין מתחילת התכנון ועד התחבורה, היומיות החזויות, חיפה, נכון למועד סיום ביצועם של שני בפרויקטי התחבורה בתח"ץ ובאמצעי סיום ביקורת המעקב פרויקטי התחבורה במטרופולין חיפה, התחבורה)מרץ 2025(. קווים במטרופולין חיפה2 בשנים 2016 - 2045, האחרים, אלה עוברים בין העיר שנבדקו במהלך בהתאם לתוכנית במטרופולין חיפה, חיפה ובין ערי הקריות תקופת ביקורת האסטרטגית מ- לפי תחזית לשנת השונות)קריית אתא, המעקב 2015 2040 קריית מוצקין וקריית ביאליק(; כמו כן מתוכננים 4 קווי מטרונית נוספים במטרופולין חיפה עלות נוספת של כ- 19%)כ- 300 3.1 מיליארד 78 מיליון ש"ח ש"ח(0 מספר הצמתים אומדן ההפסד העלות הנוספת מספר הישיבות )כ-65%(שבהם שנגרם לתקציב לאומדן עלות פרויקט שבהן כונסה ועדת ישנה העדפה המדינה, בכל שנה הרק"ל נצרת חיפה, השרים לתשתיות ברמזורים למטרונית ושנה, בעקבות נכון לסוף שנת 2024, לאומיות מאז במטרופולין חיפה ההשתמטות לעומת אומדן העלות הקמתה ביולי 2023 )כולל העיר חיפה(מתשלום עבור שאושר בהחלטת)נכון למועד סיום לעומת התכנון כלל הנסיעות ממשלה משנת 2016 ביקורת המעקב, האמור עד שנת בתח"ץ, שמשרד)כ-8.2 מיליארד ש"ח מרץ 2025( 2020)כ-120 האוצר העריך לעומת כ-6.9 צמתים(אותו בכ-300 מיליארד ש"ח, מיליון ש"ח כבר בערכים ריאליים בשנת 2021 לסוף שנת 2024( 1 נכון למועד סיום ביקורת המעקב, מרץ 2025, אלה קווי המטרונית הפעילים במטרופולין חיפה: 1, 2, 3, 4, 5, ו-5א - שישהקווימטרוניתבסךהכול. 2 פרויקטהרק"לחיפה-נצרתופרויקטהכפלתהמסילותבקותלאביב-חיפה. | 96 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר פעולות הביקורת | קי דו במרץ 2019 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד:"משבר התחבורה הציבורית", ובמסגרתו ם פורסם פרק בנושא"קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה")דוח ופ י הביקורתהקודםאו הביקורתהקודמת(3. בחודשיםאוגוסט2024 עדמרץ2025 ביצעמשרד ת ו מבקר המדינה ביקורת מעקב)ביקורת המעקב או הביקורת(בעניין תיקון עיקרי הליקויים ח שהועלו בדוח הביקורת הקודם. הבדיקה העיקרית נעשתה במשרד התחבורה, ובדיקות ש השלמה נעשו בוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון שבמשרד הפנים)הוות"ל(; ל בעיריית חיפה; בחברת רכבת ישראל בע"מ)חברת רכבת ישראל(; בחברת נתיבי ישראל הת החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ)להלן - חברת נתיבי ישראל(; ובחברת חוצה ח ב ישראל בע"מ)חברת חוצה ישראל(. ור ה ה צי ב תמונת המצב העולה מן הביקורת ור י ת ב מ ט רו חתימה על הסכם ארוך טווח בין משרד התחבורה לחברת יפה נוף - בביקורת פו הקודמת עלה כי מאז סיום הסכם המסגרת בשנת 2015 עם חברת יפה נוף ועד מועד סיום לי ן הביקורת הקודמת)פברואר 2018(לא נחתם בינה ובין משרד התחבורה הסכם ארוך טווח ח המסדיר את ההתקשרות ביניהם לביצוע הפרויקטים. תחת זאת, הוארך מדי פעם בפעם יפ ההסכם הקיים לתקופה קצובה של כמה חודשים בכל הארכה. בביקורת המעקב נמצא כי ה - הליקוי תוקן במידה חלקית. עלה כי בהתאם להחלטת ממשלה 421 מאוקטובר 2020, ב הסתיימה ההתקשרות עם חברת יפה נוף, וכל הפרויקטים במטרופולין שהיו בתחום יק אחריותה הועברו לחברות תשתית ממשלתיות אחרות. המצב החדש, שבו כמה חברות ור ממשלתיות נכנסו לתחום הפרויקטים שבעבר היה מצוי בידיה של חברה אחת בלבד, יצר ת קושי מסוים בתיאום בין משרד התחבורה ובין עיריית חיפה ובין אותן חברות ממשלתיות. מע עוד עלה בביקורת המעקב כי חברת חוצה ישראל פועלת ללא הסכם מסגרת ארוך טווח ק ב חתום עם המדינה, והסכם המסגרת של חברת נתיבי ישראל הסתיים בסוף שנת 2024 והוארךעדיוני2025עםאפשרותלהארכתועדסוףאותהשנה,עדלחתימתהסכםמסגרת חדש ארוך טווח עם המדינה. נוסף על כך, חברת נתיבי ישראל נמצאת, נכון למועד סיום ביקורת המעקב)מרץ 2025(, במשא ומתן מתקדם עם משרדי האוצר והתחבורה לצורך חתימה על הסכם מסגרת חדש ארוך טווח עם המדינה. התוכנית האסטרטגית לפיתוח התח"ץ במטרופולין חיפה - בביקורת הקודמת עלה כי בתוכנית האסטרטגית למטרופולין חיפה לא נקבע שקיצור זמן ההגעה"מדלת לדלת" הוא אחד מיעדיה המרכזיים, וממילא לא נקבע בה גם מדד לזמן ההגעה''מדלת לדלת''. 3 מבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד על משבר התחבורה הציבורית)2019(,"קידום ופיתוח של התחבורה הציבוריתבמטרופוליןחיפה",עמ'385-475. | 97 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב זאתאףעלפישמדוברבאחדההיבטיםהחשוביםבשירותשניתןלציבורובאחדהמרכיבים העיקריים שעליהם מתבסס שיקול דעתם של הנוסעים לעניין השימוש בתח"ץ. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: עלה כי בפרויקטים שהוצגו בתוכנית האסטרטגיתמ-2015אחדהמשתניםשעלפיודורגוונבחרוהפרויקטיםלשנים2016-2045 הוא מדד"הפחתת זמן נסיעה בתח"ץ". עם זאת, מדד זה קיבל משקל משתנה משוקלל של 5% בבחירת הפרויקטים האלו והוא עדיין לא יעד מרכזי שעל פיו הם נבחרו בתוכנית. עוד עלה בביקורת המעקב כי התוכנית האסטרטגית האחרונה שהוכנה עבור מטרופולין חיפה היא משנת 2015, והגם שבמועד סיום ביקורת המעקב)מרץ 2025(חלפו כבר כעשר שנים מאז הכנתה, היא טרם עודכנה. תכנון קווי המטרונית - בביקורת הקודמת עלה כי במסגרת התוכנית האסטרטגית למטרופולין חיפה מ-2015 לא בוצעה השוואה סדורה מנומקת ומתועדת בין חלופות טכנולוגיות שונות. כמו כן, לא בוצעה בדיקת עלות ותועלת בין אופציית הקמתם של קווים נוספים למטרונית ובין אמצעי תחבורה חלופיים, כגון הגברת השירות הקיים באוטובוסים במידהניכרת,הקמתרכבתקלהאורכבתתחתיתוכןהקמהשלדרגנועיםכאמצעימשלים במקריםמסוימים.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקויתוקןבמידהמועטה:עלהכיבמועד סיום ביקורת המעקב, מרץ 2025, קיימים שישה קווי מטרונית פעילים ברוב שעות היממה, מתוכם קו מטרונית שפעיל לאורך כל שעות היממה)קו 1(. יצוין כי קווים אלה עוברים בין העיר חיפה לבין ערי הקריות השונות)קריית אתא, קריית מוצקין, וקריית ביאליק(. עוד יצוין כי תדירות קווי המטרונית האלה גבוהה יחסית לאמצעי תחבורה אחרים, כגון קווי אוטובוסים. עוד יצוין כי מתוכננים ארבעה פרויקטים נוספים הקשורים לקווי המטרונית החדשים, אשר יקדמו ויפתחו את התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה, ואשר מטרתם לספקלציבור הרחבחלופותנוספותלחלופותהקיימותולעודדאותו להשתמשבתח"ץ. עם זאת, נמצא במסגרת ביקורת המעקב כי לא בוצעו בדיקות כדאיות מעודכנות לפי נוהל פר"ת4 בעניין ארבעת הפרויקטים העתידיים בקווי המטרונית שיפעלו במטרופולין חיפה. כמו כן, לא בוצעה בדיקת עלות ותועלת בין אופציית הקמת הקווים האלה לבין אמצעי תחבורה חלופיים, כגון הגברת תדירות השירות הקיים באוטובוסים, הקמת רכבת קלה או רכבת תחתית וכן הקמת דרגנועים כאמצעי משלים במקרים מסוימים. הבקרהעלהנוסעיםבתחבורההציבורית-בביקורתהקודמתעלהכיהסכםההפעלה קבעשעלהמפעילהקודםלבצעבקרתתשלום,אולםבפועללאהוקנולפקחיםהאמצעים שיאפשרו להם לפקח על תשלום דמי הנסיעה. בביקור בשטח שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה באוקטובר 2018 ציינו פקחי המפעיל הקודם כי אין להם יכולת אכיפה, וכי נוסעים שלא שילמו התעלמו מדרישתם להזדהות. רק בתחילת שנת 2017 פנתה הרשות הארצית לתח"ץ ליועץ המשפטי של משרד התחבורה כדי להסדיר בחקיקה הקניית סמכויות פיקוח אפקטיביות לפקחי המפעיל. במרץ 2018 פורסמה הצעת תזכיר חוק בעניין סמכויות פיקוח בתח"ץ, ובסוף נובמבר 2018 קיימה הכנסת דיון ראשון בנושא הצעת החוק. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: בביקורת עלה כי המפקח על התעבורה קבע הנחיות, שעוסקות בנושא הפיקוח על תשלום דמי נסיעה בקו שירות באוטובוס. ההנחיות הן בתוקף החל ביוני 2025 ומטרתן, בין היתר, לקבוע כללים להסמכת בקר)או 4 נוהל פר"ת הוא הוא מתווה מסגרת מחייבת של תהליך לבדיקת כדאיות של פרויקטים תחבורתיים, שהכין משרד התחבורהומשרדהאוצרבמשותף. | 98 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי פקח(עלידיהמפקחעלהתעבורה,ולקבועאתמדיניותהמפקחעלהתעבורהבנוגעלאופן ר ביצוע הבקרה. עם זאת, במועד סיומה של ביקורת המעקב)מרץ 2025(טרם הסתיימה | אסדרתןהחקיקתיתשלסמכויותהפיקוחוהאכיפהבתח"ץבכלהנוגעלנסיעהללאתשלום קי או תיקוף כרטיס. האסדרה נחוצה, במיוחד, לנוכח אומדן ההפסד שנגרם לתקציב המדינה דו בכל שנה בעקבות ההשתמטות מתשלום עבור הנסיעות בכלל התח"ץ)אשר נאמדת םו בכ-20% בממוצע מכלל הנסיעות בתח"ץ(, וההפסד שנגרם בשל כך לקופת המדינה נאמד פי על ידי משרד האוצר בשנת 2021 בכ-300 מיליון ש"ח5. יצוין כי הצעת חוק לתיקון פקודת תו התעבורה)מס' 126()פיקוחעלתשלוםדמינסיעהבאוטובוסים(,התשע"ט-2018,פורסמה ח לראשונה כבר באוקטובר 2018 מטעם הממשלה אך הליך החקיקה שלה לא הושלם. של ה ת ח הכפלת מסילות הרכבת בקו תל אביב-חיפה בו ר ה • קידום הפרויקט - בביקורת הקודמת עלה כי על פי מסמכי חברת רכבת ישראל, ה בשנת 2012 היא החלה לקדם את תוכנית הכפלת המסילות שתאפשר להגדיל את צי קיבולת הרכבות וגם להעלות את מהירות הנסיעה. התוכנית הוכרזה כתת"ל ביולי בו 2014)תת"ל 65(. פרויקט זה הוא פרויקט ארוך טווח בעל חשיבות גבוהה לפיתוח רי ולקידום של התח"ץ במטרופולין ובעיר חיפה וכן לפיתוח הרשת המסילתית הרכבתית ת ב הארצית, ולפיכך קידומו היה אמור להתבצע במהירות. למרות זאת, רק במרץ 2018 מ וכשש שנים מתחילת תכנונו וארבע שנים מיום הכרזתו כתת"ל, התקבלה החלטת טר הוות"ל לפרסם בעיתונות הודעה על הכנת התוכנית. מלבד ההפסד התועלתי ופ ו למשתמשי התח"ץ, לעיכובים בפרויקט זה, שנועד לפתור כשלים הקיימים במערכת לי התחבורה בישראל, יש מחיר כבד. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה ן חלקית: עלה כי התכנון הסטטוטורי של תת"ל 65א הסתיים בשלמותו במוסדות חי פ התכנון, והתוכנית אף אושרה בממשלה בדצמבר 2023. אשר לתת"ל 65ב, התכנון ה הסטטוטורי שלה הסתיים באופן חלקי בלבד, במוסדות התכנון. הוות"ל אישרה - באוקטובר 2023 לפרסם את דבר הכנת התוכנית, וקבעה תנאים למתן היתרי הבנייה בי ק לפי סעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965. נכון למועד סיום ור הביקורת)מרץ2025(הצפי לסיום פרויקט תת"ל65א הוא בשנת2034, ואילו לפרויקט ת תת"ל 65ב אין אפילו צפי לסיום. עוד עלה בביקורת המעקב כי בהחלטת ממשלה מ ע 1231 ממרץ 2022 נקבע כי התנאי לקידום וביצוע תת"ל 65ב הוא השלמת פרויקט ק חשמול המסילות במטרופולין חיפה, עד לתחנת הרכבת מרכזית המפרץ; כן נקבע כי ב יש להשלימו, לאחר אישור המסמכים המפורטים, עד סוף שנת 2024. עם זאת, בביקורת נמצא כי הצפי לסיום פרויקט חשמול המסילות במטרופולין חיפה הוא עד סוףמרץ2027,ואומדןעלותוהואכ-4.7מיליארדש"ח.כמוכן,התבררכיבמועדסיום ביקורת המעקב)מרץ 2025(עיריית חיפה התנגדה לביצוע שיקוע ומנהור המסילות בתחומה ולחשמול עילי של מסילות הרכבת הקיימות, ללא קידום וביצוע תת"ל 65ב במקביל. יצוין, כי במקביל להליכי התכנון של תת"ל 56ב שעודם מתנהלים במוסדות התכנון, הגישה עיריית חיפה בשנת 2024 תביעה6 לביהמ"ש המחוזי בחיפה כנגד 5 ראו גם מבקר המדינה, דוחשנתי72א-חלקשני)2021(,"התחבורה הציבורית - שימוש בכרטיס רב-קו)מעקב( וביישומוניתשלום",עמ'858-859. 6 ת"א)חיפה(24-10-59047עירייתחיפהנ'רכבתישראלבע"מואח'. | 99 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב רכבת ישראל וצדדים נוספים. בתביעתה היא עתרה למתן צו עשה שיורה לרכבת ישראל לשקע מקטעים מסוימים של המסילה בתחומי העיר חיפה, ולמתן צו מניעה קבוע האוסר על ביצוע עבודות חשמול המסילה באותם מקטעים. בהחלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה במרץ 2025 הצדיים הופנו לגישור. עוד יצוין כי התמשכות פרויקט הכפלת המסילות בקו תל אביב-חיפה אחרי שנת 2030 עלול לפגוע בעמידה של חברת רכבת ישראל ביעדי תוכנית הפיתוח האסטרטגית של החברה לשנת 2040. נוסף על כך, העיכוב עלול להגדיל גם את הסיכון לסטייה מאומדן עלות הפרויקט שנקבע עוד בשלב תכנונו ועלול לפגוע בעמידה ביעדי הפרויקט ובהשגת המטרות שלו, אשר כוללות, בין היתר: הגדלת קיבולת הרכבות והעלאת מהירות הנסיעה7. • ביצוע בדיקות כדאיות כלכלית לחלופות שהוצעו - בביקורת הקודמת עלה כי בפרויקט הכפלת המסילות לא בוצעו בדיקות כדאיות כלכלית לחלופות שנבחנו. הנתונים שעל בסיסם התקבלה ההחלטה אם לאשר או לדחות את החלופות נבחנו בראייה הנדסית, סביבתית ואורבנית של תוואי המסילות בלבד, ולא בבדיקה כלכלית מעמיקה של העלות והתועלת הגלומות בחלופות. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה חלקית. בביקורת עלה כי באפריל 2022 ובמאי 2024 משרד התחבורה ביצעבדיקתכדאיותכלכליתלפינוהלפר"תרקלפרויקטתת"ל65ב)המקטעהצפוני של תת"ל 65(; ואילו לפרויקט תת"ל 65א)המקטע הדרומי של תת"ל 65(לא בוצעה בדיקת כדאיות כלכלית על ידי אף גורם מוסמך, לפי נוהל פר"ת, ואף לא בוצעה בדיקת כדאיות כלכלית על פי נוהל אחר או מודל כלכלי מוסכם אחר. קידום פרויקטי תחבורה במטרופולין חיפה - בביקורת הקודמת עלה כי אף על פי שפרויקטי תחבורה, כגון הרכבל, הרק"ל והכפלת המסילות, הוגדרו על ידי משרד התחבורהכאמצעילפתרוןבעיותהתחבורהבמטרופוליןחיפה,ואףעלפישפרויקטיםאלה הוגדרועלידיהממשלהכתת"ל-ולפיכךקידומםהיהאמורלהתבצעבהליךמקוצר,קידום הפרויקטים עוכב הן בוות"ל והן בגופים שאמורים לקדמם, בין היתר על ידי משרד התחבורה. עוד העלתה הביקורת הקודמת כי לא היה גורם מתכלל לכל פרויקטי התת"ל שיכולהיהלקדםולזרזאתהליכיקבלתההחלטותבהם.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקוי תוקן במידה מועטה. בביקורת עלה כי ראש הממשלה כיו"ר הוועדה לא כינס את ועדת שרים לתשתיות לאומיות שהוקמה בהחלטת ממשלה 851 מיולי 2023. אי-כינוסה של הוועדה מונע קביעת מדיניות בנושא תשתיתיות לאומיות, הסרת חסמים לקידום פרויקטים תשתיתיים וביצוע ליווי, בקרה ומעקב עליהם. כמו כן נמצא כי לא נקבעו לוחות זמנים ואבני דרך לתוכניות תת"ל 56)על כל מרכיביה(ותת"ל 65 לאחר פיצולה. זאת, אף על פי שתוכניות אלה הוגדרו מראש, כאמור, כתוכניות תשתית לאומית)תת"ל(אשר גם נידונו בוות"ל בשל מעמדן וקיבלו את אישורה)תת"ל65א ותת"ל 56(. עוד עלה בביקורת המעקב כילשניהפרויקטיםשנבדקובביקורתהקודמת,וגםבמהלךביקורתהמעקב:פרויקטרק"ל חיפה-נצרתופרויקטהכפלתהמסילותהרכבתבקו תלאביב-חיפה, הזמן המשוער שיחלוף מתחילת תכנונם ועד סיום ביצועם ינוע בין 18 ל-28 שנים. עם זאת, יצוין כי שלב התכנון במוסדות התכנון לגבי תת"ל 56)על כל מרכיביה(ולגבי תת"ל 65א)המקטע הדרומי של תת"ל 65(כבר הסתיים. 7 לאחרהכפלתהמסילות,הרכבותיוכלולנסועבמסילותהחדשותבמהירותשלעד250קמ"ש. | 100 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי הקמתרשויותתחבורהמטרופוליניות - בביקורת הקודמת עלה כי לא היה בהתקשרות ר בין עירייתחיפהלחברתיפהנוףכדי לפתור אתהקושי הנובעמכך שחברתיפהנוף, שהיא | תאגיד עירוני של עיריית חיפה, נעדרת סמכויות וכלים שיאפשרו לה לקדם פרויקטים קי תחבורתיים מול רשויות מקומיות נוספות במטרופולין. בהיעדר סמכויות כאמור, לא הייתה דו החברה יכולה לפעול מול רשויות התכנון ומול רשויות מקומיות במטרופולין ללא אישור םו משרד התחבורה. הדבר פגע בקידום הפרויקט וגרם נזקים למשתמשי התחבורה הציבורית פי ולפיתוח הכלכלי שהיה יכול לנבוע מקיומה של מערכת תחבורה ציבורית יעילה. נוסף על תו כך נקבע בביקורת הקודמת כי הקמת רשות מטרופולינית בעלת סמכויות נרחבות בתחום ח התחבורה עשויה לייעל תהליכים בקידום פרויקטים תחבורתיים; ומשרד מבקר המדינה של המליץ בדוח הביקורת הקודם כי על משרד התחבורה לקיים את החלטות הממשלה על ה הקמתרשותמטרופולינית.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקוילאתוקן:עלהכינכוןלמועד תח סיום ביקורת המעקב, מרץ 2025, משרד התחבורה ושרת התחבורה לא הקימו רשויות בו תחבורה מטרופוליניות)ולחילופין רשויות מרחביות לתחבורה(בכלל המטרופולינים ר הקיימות)גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע(, ובמטרופולין חיפה בפרט. מבקר המדינה הה מעיר לשרת התחבורה ולמשרד התחבורה כי עברו כ-14 שנה מהחלטת הממשלה)בשנת צי 2011(בענייןגיבושתזכירהחוקלהקמתרשויותהתחבורההמטרופוליניותולמתןהסמכויות בו הדרושות לפעילותן, אך נכון למועד סיום ביקורת המעקב)מרץ 2025(לא הושלם הכנת רי תזכיר חוק זה. ת ב מ ט רו פו לי תפעול קווי המטרונית - בביקורת הקודמת עלה כי החל ברבעון הרביעי של שנת 2013 ן ח ועדלרבעוןהשנישלשנת2016חרגזמןהנסיעההממוצעבשעותהשיאשלאחרהצוהריים יפ מזמן הנסיעה התקני שנקבע בהסכם עם המפעיל הקודם. יודגש כי בהסכם נקבעה חריגה ה רק לשעות השיא של הבוקר. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה. - ב בביקורת המעקב עלה כי מדד"אי-ביצוע"8 של מפעיל קווי המטרונית הנוכחי נע בין 0.45% יק ל-1.58% בשנים 2022 - 2024 ועמד על מתחת לשיעור של 2.1%; שיעור גדול ממנו מוגדר ור כ"רמת שירות מינימלית"בהסכם ההפעלה. ת מ העדפהברמזוריםלמטרונית - בביקורת הקודמת עלה כי בניגוד להסכם עם חברת יפה עק נוף, שבו נקבע כי יותקנו מנגנוני העדפה ברמזורים בכ-140 צמתים עוד לפני הפעלת ב המטרונית, לא דאג משרד התחבורה לתכנון מנגנוני ההעדפה בכל הרמזורים הנדרשים, למעט 19 הרמזורים שנכללו בתקציב התכנון וההקמה של המטרונית. עוד עלה בביקורת הקודמת כי במועד סיומה)פברואר 2018(לא הסתיים פרויקט ההעדפה ברמזורים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה: בביקורת המעקב עלה כי עד שנת 2020 מתוכנן היה כי למטרונית תהיה זכות קדימה בכ-120 צמתים, וכתוצאה מכך תהיה 8 מדד"אי-ביצוע"בדוחות בקרה חצי שנתיים של משרד התחבורה מוגדר כ"נסיעה שתופיע במערכת הטכנולוגית כיציאה מתחנת מוצא, או נסיעה שתופיע במערכת הטכנולוגית כיציאה מתחנת מוצא באיחור שמעל 20 דקות, או נסיעה שתופיע במערכת האלקטרונית כיציאה מתחנת המוצא בהקדמה של 10 דקות ומעלה, או נסיעה שתופיע במערכת האלקטרונית כיציאה כאשר הגיע זמן היציאה מתחנת מוצא של הנסיעה העוקבת ברישיון ]של הקו[" )ההדגשותבמקור(. | 101 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב למטרונית נסיעה רציפה בקווי שירות 1, 2 ו-3, ובשלב הראשון יוצבו גלאים בכ-60 צמתים מרומזרים. עוד עלה בביקורת המעקב כי בפועל, ישנה העדפה למטרונית בכ-78 צמתים במטרופולין חיפה)כולל העיר חיפה(המהווים כ-65% ממספר הצמתים שהיו מתוכננים עד שנת 2020)120 במספר(. ביצוע פרויקט הרכבת הקלה)רק"ל(בקו חיפה-נצרת - בביקורת הקודמת עלה כי תכנון פרויקט הרק"ל חיפה-נצרת החל בשנת 2005. הפרויקט הוכרז כתוכנית תשתית לאומית בשנת 2011, ותקציבו אושר בממשלה רק באוגוסט 2016 ובוות"ל - באפריל 2017. רקכשנהלאחרמכן - באפריל2018 - הועברהתוכניתהפרויקטלאישורהממשלה. במועד סיום הביקורת הקודמת, כ-13 שנה מתחילת תכנון הפרויקט, הוא טרם אושר סופית בממשלה, וממילא לא הוחל בביצועו. עוד עלה בביקורת הקודמת כי המחלוקות בין עיריית קריית אתא למשרד התחבורה על מאפייני תוואי הרק"ל באזור קריית אתא עיכבו את הפרויקט במשך כשש שנים - מהצגת התוכנית לציבור ולבעלי עניין בשנת 2012 ועד העברתהתוכניתלהערותהממשלהבאפריל2018.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקויתוקן במידה רבה. עלה כי התוכניות הקשורות לפרויקט הרק"ל)תת"ל 569 על כל שלביה השונים(אושרו על ידי הממשלה בשנים 2018 - 2023)כולל(. עוד עלה בביקורת המעקב כי ביצוע פרויקט הרק"ל החל במקטעיו השונים, כי הצפי לסיומו הוא עד שנת 2029. עם זאת, בביקורת המעקב גם עלה כי אומדן עלות הפרויקט)נכון לסוף שנת 2024(הוא כ-8.2 מיליארד ש"ח, כלומר גבוה בכ-19% בערכים ריאליים מהנתון שהוצג בהחלטת הממשלה משנת 2016. בחירת חלופה מיטבית לפרויקט הכפלת המסילות בקו הרכבת תל אביב-חיפה )תת"ל 65(- בביקורת הקודמת עלה כי בשנת 2012 החלה חברת רכבת ישראל בקידום בחירת החלופות לתוואי הרכבת באזור חיפה, כחלק מפרויקט הכפלת המסילות שהוכרז כתת"ל בשנת 2014. במועד סיום הביקורת הקודמת)פברואר 2018(טרם נבחרה חלופה מיטבית לפרויקט. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה. באפריל 2023 אישרה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה)באישור הות"ל מדצמבר 2022(את החלופה המועדפת)חלופה 102(לפרויקט הכפלת מסילות הרכבת בקו תל אביב-חיפה)או הכפלת מסילות החוף(. בסיכום של השוואת החלופות צוין, בין השאר,כיחלופה102)אוחלופה102A(היאהחלופההמועדפתלעומתהחלופותהאחרות, ויש לה יתרונות בהיבטים הבאים, ובין היתר: עדיפות בתפעול מערך הרכבות המהיר והפרברי; תדירות רכבות גדולה יותר; פשטות התפעול; עדיפות בביצוע שלביות עבודות ההקמהומיעוטקונפליקטיםעםתשתיותקיימות;התאמהלתכנוןהסטטוטוריברמהארצית ומחוזית; שירות רכבתי מהיר ללב מטרופולין חיפה ומתן קישוריות מרבית ונגישות עבור משתמשי רכבת בתוך המטרופולין חיפה ומחוצה לו; ופוטנציאל למפגעי רעש ואיכות אוויר של חלופה זו נמוך בהשוואה לחלופות האחרות. פיצול הליך התכנון הלאומי של פרויקט הכפלת המסילות בקו הרכבת תל אביב- חיפה)תת"ל 65(- בביקורת הקודמת עלה כי פרויקט הכפלת המסילות חשוב לעורק המרכזי של תנועת הרכבות הארצית. בפועל הושגו הסכמות על רוב המקטע, וחילוקי הדעות המהותיים נסובו רק על תוואי המסילות באזור חיפה. הפיצול הסטטוטורי של 9 ביולי 2011 הוכרז הפרויקט כ"פרויקט תשתית בעל חשיבות לאומית")תוכנית תשתית לאומית או בקיצור תת"ל(. פרויקטהרק"לנקראבמוסדותהתכנון-תת"ל56. | 102 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי הפרויקט בשלב מוקדם של התכנון היה עשוי לקדם ביצוע של חלקים ממנו, מה שהיה ר מגדיל את הסיכוי לעמוד ביעדי הביניים של התוכנית האסטרטגית לשנת 2030. נוכח | העובדה שפרויקטי תשתית מסוג זה נמשכים שנים ארוכות וטומנים בחובם פוטנציאל קי עיכובים, הרי אם ישנן מחלוקות בחלק מהם, אפשר ורצוי לקדם חלקים אחרים בלי לפגוע דו בתוכנית המלאה, ובפרט אם יש תועלת ישירה שאינה תלויה בהשלמת הפרויקט כולו. םו בביקורתהמעקבנמצאכיהליקויתוקןבאופןמלא.כןעלהכיביוני2019החליטההוות"ל פי לפצל את תת"ל 65 לשתי תוכניות, ולקדם בראשונה את תת"ל 65א, אשר בשלה יותר תו מהבחינה התכנונית. תת"ל65 פוצלה אפוא לשתי תוכניות:)א(תת"ל65א)שדרוג והרחבת ח מסילת החוף בין תחנת חוף הכרמל לשפיים או המקטע הדרומי של תת"ל 65(;)ב(תת"ל של 65ב)מסילות החוף בקטע סדנאות אפרים - חוף הכרמל או המקטע הצפוני של תת"ל 65(. ה ת ח בו עיקרי המלצות הביקורת רה ה על ראש הממשלה כיו"ר הוועדה לפעול לכינוס ועדת השרים לענייני תשתיות לאומיות, צי אשר נועדה מעצם הקמתה לקדם פרויקטי תשתית לאומית, בהתאם ללוחות זמנים ואבני בו ר דרך מרכזיות אשר ייקבעו לכל פרויקט תשתית לאומית. כמו כן, כינוס של הוועדה יתרום י ת לביצוע פיקוח, בקרה ומעקב בנוגע למשרדי הממשלה אשר אחראים על פרויקטים אלה. ב מ מומלץ כי משרד התחבורה יעדכן את התוכנית האסטרטגית במטרופולין חיפה משנת מ- טר 2015, ויקבע בה מדד שירות"מדלת לדלת"וגם את ערכו)בפרקי זמן שונים(, בהתאם ופ לאזורי השירות השונים, מכיוון שלמדד זה ישנה חשיבות רבה בעיני הציבור בבואו לבחור ול י בחלופהשלשימושבאמצעיהתח"ץהשוניםאובחלופהשלשימושברכבפרטי.עודמומלץ ן כי משרד התחבורה יעניק למדד שירות"מדלת לדלת")או לחלופין למדד"הפחתת זמן חי נסיעה בתח"ץ"(משקל משוקלל גבוה יותר מ-5% כבר בשלב של בחירת הפרויקטים פה התחבורתיים לביצוע. - בי מומלץ כי משרד התחבורה יבצע את כל הבדיקות הנדרשות, בהתאם לנהליו, לפני שהוא קו בוחר בפרויקטי תחבורה תשתיתיים, שכן מטבע הדברים עלותם גבוהה מאוד והקמתם רת אורכת זמן רב, לפעמים אפילו עשרות שנים. מיותר לציין כי בדיקות כאלה נדרשות כדי מ להקצות בצורה נכונה את המשאבים המוגבלים של המדינה ולהשקיע אותם בפרויקטים ע שתועלתםחיובית,מתוךהבנהשלאחרהקמתםקייםקושירבלהחזיראתהמצבלקדמותו. קב מומלץ כי משרד התחבורה ועיריית חיפה ימשיכו ויקדמו את ההעדפה ברמזורים למטרונית בכל הצמתים הקיימים במטרופולין)כ-120 במספר(, וזאת כדי לקצר את ההגעה"מדלת לדלת"של משתמשי התח"ץ ולשפר את אמינות השירות כתוצאה מכך. נוסף על כך, דבר זהיעודדנוסעיםנוספיםאשרעדיין אינםמשתמשיםבתח"ץ לעבורמחלופהשלרכבפרטי לחלופה של שימוש בתח"ץ. כפי שכבר המליץ משרד מבקר המדינה בעבר, מומלץ כי משרד התחבורה ומשרד האוצר יפעלו להשלמתה של אסדרת סמכויות הפיקוח והאכיפה של הפקחים בתחבורה הציבורית;זאתבייחודלנוכחהמצבשבוכלמשתמשיהתח"ץרשאיםלעלותמכלהדלתות; וכןלנוכחאומדןההפסדשנגרםלתקציבהמדינהבכלשנהבעקבותההשתמטותמתשלום עבור הנסיעות בכלל התח"ץ, אשר משרד האוצר כבר העריך אותו בשנת 2021 בכ-300 | 103 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מיליון ש"ח10. עוד ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד התחבורה לפעול ליישום ההנחיות של המפקח על התעבורה אשר עוסקות בפיקוח על תשלום דמי נסיעה בקו שירות באוטובוס, ואשר בתוקף החל מיוני 2025. על משרד התחבורה, ומשרד האוצר, להמשיך ולקדם את הטיפול בפרויקט הכפלת מסילות הרכבת בקו תל אביב-חיפה. זאת, כדי לקדם פרויקטי תחבורה תשתיתיים, ארוכי טווח, בעלי חשיבות גבוהה לפיתוח ולקידום של התח"ץ במטרופולין חיפה, בעיר חיפה, ולפיתוח רשת הרכבות הארצית. נוסף על כך, פיתוח זה נועד גם לאפשר לתושבי הצפון להגיע מביתם לאזור המרכז בפרק זמן מיטבי. מומלץ כי משרד התחבורהיקבע ככלהאפשר לוחותזמניםואבני דרך לפרויקטי התחבורה במטרופולין חיפה; זאת כדי לקדם אותם בהקדם, בראייה כוללת ובאופן מיטבי. אלה נדרשים גם כדי לבצע פיקוח ובקרה על הפרויקטים שתקופת הקמתם משלב התכנון ועד שלב סיום הביצוע אורכת לא מעט שנים. יצוין כי הפרויקטים האלה הם בעלי חשיבות מכרעת לקידומה ולפיתוחה של התח"ץ במטרופולין חיפה, והם נועדו לשפר במידה ניכרת את שירותי התח"ץ במטרופולין ולשמש אלטרנטיבה ראויה עבור הנוסעים ברכב הפרטי. על משרד התחבורה ושרת התחבורה להשלים בהקדם את פעילותם להקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליניות)ולחלופין להקים רשויות מרחביות לתחבורה(, כפי שנקבע בהחלטות ממשלה שונות בין השנים 2011 ל-2024. יצוין כי פעמים רבות, בדוחות קודמים שפרסם בעבר, כבר העיר משרד מבקר המדינה על חשיבות הקמתן של רשויות תחבורה אלו. 10 ראו גם מבקר המדינה, דוחשנתי72א-חלקשני)2021(,"התחבורה הציבורית - שימוש בכרטיס רב-קו)מעקב( וביישומוניתשלום",עמ'858-859. | 104 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר חלק מהאזורים והיישובים הנכללים בשלוש הטבעות של | מרחב מטרופולין חיפה קי דו ם ו פי תו ח ש ל ה ת ח בו ר ה ה צי בו רי ת ב מ ט רו פו לי ן חי פ ה - בי קו ר ת מ ע ק ב המקור: התוכנית האסטרטגית מ-2015, ומבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד על משבר התחבורה הציבורית)2019(,"קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה", עמ'399. | 105 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב סיכום פרויקטי התחבורה הציבורית המקודמים במטרופולין חיפה הינם בעלי חשיבות לאומית, והם נועדו להביא לשיפור איכות החיים של תושבי המטרופולין. במסגרת התוכניות לקידום הפריפריה, המדינה משקיעה משאבים רבים בפרויקטים אלה. פרויקטי התחבורה התשתיתיים מצריכים תכנון, פיקוח ובקרה מעמיקים כדי להבטיח את מילוי צרכיה של מערכת התחבורה באופן אפקטיבי וכן הקצאת משאבים יעילה. ביקורת המעקב בדוח זה התמקדה במידת תיקונם של 13 ליקויים שעלו בדוח הביקורת הקודם: ליקוי אחד לא תוקן כלל: אי-הקמתה של רשות מטרופולינית במטרופולין חיפה; ארבעה ליקויים נוספים תוקנו במידה מועטה: פיתוח התח"ץ במטרופולין חיפה, תכנון קווי המטרונית, הבקרה על הנוסעים וקידום פרויקטי תחבורה במטרופולין חיפה; ארבעה ליקויים נוספים תוקנו במידה רבה: תפעול קווי המטרונית במטרופולין חיפה, אי-מתן זכות קדימה למטרונית בכלל הצמתים בתוואי הנסיעה שלה, ביצוע הפרויקט תת"ל 56)רק"ל חיפה-נצרת(ובחירת חלופה מיטבית לתת"ל 65א)המקטע הדרומי של פרויקט הכפלת מסילות החוף מתחנת חוף הכרמל ועד שפיים(; שלושה ליקויים נוספים תוקנו במידה חלקית: קידום פרויקטי תח"ץ מטרופוליניים על ידי חברה עירונית)כיום על ידי חברות ממשלתיות(, קידום תת"ל 65א ותת"ל 65ב)שתיהן יחדיו - הכפלת מסילת החוף בקו תל אביב-חיפה(וביצוע בדיקות כדאיות כלכלית לפרויקטי תחבורה; וליקוי אחד נוסף תוקן באופן מלא - פיצול פרויקט תת"ל 65)הכפלת מסילת החוף בקו תל אביב-חיפה(. על משרד התחבורה להמשיך ולתקן את הליקויים שנמצאו בביקורת המעקב ולא תוקנו כלל, תוקנו במידה מועטה או תוקנו במידה חלקית. על משרד התחבורה, משרד האוצר להמשיך ולקדם את פרויקט תת"ל65ב)המקטע הצפוני של תת"ל 65(, אשר נמצא בתחום העיר חיפה, כדי שאפשר יהיה להשלים את פרויקט הכפלת מסילות הרכת בקו תל אביב-חיפה)תת"ל 65(. השלמת פרויקט זה תתרום גם לקיצור זמן הנסיעה של הנוסעים בקו תל אביב-חיפה בכמעט מחצית מזמן הנסיעה הנוכחי)נכון למועד סיום ביקורת המעקב - מרץ 2025(. כמו כן, על שרת התחבורה, משרד התחבורה ומשרד האוצר לקדם את הקמת הרשות המטרופוליניתאוהרשותהמרחביתלתחבורהבמטרופוליןחיפה,וכןבמטרופוליניםאחרות)גוש דן,ירושליםובארשבע(,אשרבעזרתןניתןיהיהלקדםולפתחאתהתח"ץבצורהמיטביתולקדם פרויקטים תחבורתיים בפרקי זמן מיטביים במטרופולין חיפה. צעדים אלה נדרשים גם לאור המדיניות של משרד התחבורה לשנע את המשתמשים בתח"ץ מאזור הצפון)הפריפריה(אל המרכזדרךמטרופוליןחיפה-כלאלהבפרקיזמןקצריםיותר,שישפרואתשירותהתח"ץלטובת תושבי הצפון ותושבי מטרופולין חיפה. בביקורתהמעקבעלהכיהקמתחלקמפרויקטיםתחבורתייםבמטרופוליןחיפה,כגוןקוהרכבת הקלה חיפה-נצרת)תת"ל 56(והכפלת המסילות בקו תל אביב-חיפה)תת"ל 65(, יימשך עשרות שנים; הזמן המשוער שיחלוף מתחילת תכנונם ועד סיום ביצועם ינוע בין 18 ל-28 שנים. על אף משכי הזמן הארוכים של הקמת שני הפרויקטים והמשאבים המרובים המושקעים בהם, נמצא כי לא כונסה ועדת שרים לתשתיות לאומיות אשר הוקמה בהחלטת הממשלה 851 מיולי 2023. | 106 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי על ראש הממשלה כיו"ר הוועדה לפעול לכינוס ועדת השרים לתשתיות לאומיות, אשר נועדה ר מעצםהקמתהלקדםפרויקטיתשתיתלאומית,בהתאםללוחותזמניםולאבנידרךמרכזיותאשר | ייקבעו לכל פרויקט תשתית לאומית. כמו כן, כינוסה של הוועדה יתרום לביצוע פיקוח, בקרה קי ומעקב בנוגע למשרדי הממשלה אשר אחראים על פרויקטים אלה. אי כינוס הוועדה, מקשה על דו ביצוע פיקוח ובקרה עליהם, על אף השקעה כספית גבוהה בסדר גודל של מיליארדי ש"ח ואף ם ו עשרות מיליארדי ש"ח. התמשכות פרויקטים אלו על פני תקופה כה ארוכה, עלול לגרום אף פי לנזקים כספיים)כגון סטייה מאומדן עלות הפרויקט המקורי(ולנזקים אחרים כתוצאה מכך, כיוון תו שישנם פרויקטים אחרים בהתהוותם אשר תלויים בסיום חלק מפרויקטים אלו, כמו למשל ח פרויקטי התחדשות עירונית ותוספת יחידות דיור בתוואי קו החוף של עיריית חיפה. ש ל ה ת ח בו ר ה ה צי בו רי ת ב מ ט רו פו לי ן חי פ ה - בי קו ר ת מ ע ק ב | 107 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מידת תיקון עיקרי הליקויים שעלו בדוח הקודם מידת תיקוןהליקוי כפישעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא חתימה על משרד בביקורת הקודמת הסכם ארוך התחבורה עלה כי מאז סיום טווח בין הסכם המסגרת משרד בשנת 2015 עם חברת התחבורה יפה נוף ועד מועד לחברת יפה סיום הביקורת נוף הקודמת)פברואר 2018(לא נחתם בינה ובין משרד התחבורה הסכם ארוך טווח המסדיר את ההתקשרות ביניהם לביצוע הפרויקטים. תחת זאת, הוארך מדי פעם בפעם ההסכם הקיים לתקופה קצובה של כמה חודשים בכל הארכה. התוכנית משרד בביקורת הקודמת האסטרטגית התחבורה עלה כי בתוכנית לפיתוח האסטרטגית התח"ץ למטרופולין חיפה לא במטרופולין נקבע שקיצור זמן חיפה ההגעה"מדלת לדלת"הוא אחד מיעדיה המרכזיים, וממילא לא נקבע בה גם מדד לזמן ההגעה 'מדלת לדלת'. זאת אף על פי שמדובר באחד ההיבטים החשובים בשירות שניתן לציבור ובאחד המרכיבים העיקריים שעליהם מתבסס שיקול דעתם של הנוסעים לעניין השימוש בתח"ץ. | 108 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי מידת תיקוןהליקוי ר כפישעלה בביקורת המעקב | ק לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו פ תכנון קווי משרד בביקורת הקודמת י המטרונית התחבורה עלה כי במסגרת תו התוכנית האסטרטגית ח למטרופולין חיפה ש מ-2015, לא בוצעה ל השוואה סדורה ה מנומקת ומתועדת בין ת חלופות טכנולוגיות ח שונות. כמו כן, לא ב בוצעה בדיקת עלות ור ותועלת בין אופציית ה הקמתם של קווים נוספים למטרונית הצ לבין אמצעי תחבורה י חלופיים, כגון הגברת בו השירות הקיים רי באוטובוסים במידה ת ניכרת, הקמת רכבת קלה או רכבת תחתית במ וכן הקמה של ט דרגנועים כאמצעי ר משלים במקרים ופ מסוימים. ול ין תפעול קווי משרד בביקורת הקודמת המטרונית התחבורה עלה כי החל ברבעון חי הרביעי של שנת 2013 פ ועד לרבעון השני של ה שנת 2016 חרג זמן - הנסיעה הממוצע בי בשעות השיא של ק אחר הצוהריים מזמן ור הנסיעה התקני ת שנקבע בהסכם עם המפעיל הקודם. מ יודגש כי בהסכם עק נקבעה חריגה רק ב לשעות השיא של הבוקר. | 109 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מידת תיקוןהליקוי כפישעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא העדפה משרד בביקורת הקודמת ברמזורים התחבורה עלה כי בניגוד להסכם עם חברת יפה נוף, שבו נקבע כי יותקנו מנגנוני העדפה ברמזורים בכ-140 צמתים עוד לפני הפעלת המטרונית, לא דאג משרד התחבורה לתכנון מנגנוני ההעדפה בכל הרמזורים הנדרשים, למעט 19 הרמזורים שנכללו בתקציב התכנון וההקמה של המטרונית. עוד עלה בביקורת הקודמת כי במועד סיומה )פברואר 2018(לא הסתיים פרויקט ההעדפה ברמזורים. | 110 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי מידת תיקוןהליקוי ר כפישעלה בביקורת המעקב | ק לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו פ הבקרה על משרד בביקורת הקודמת ית הנוסעים התחבורה, עלה כי הסכם ו משרד ההפעלה קבע שעל ח האוצר המפעיל הקודם לבצע ש בקרת תשלום, אולם ל בפועל לא הוקנו ה לפקחים האמצעים ת שיאפשרו להם לפקח ח על תשלום דמי ב הנסיעה. בביקור ור בשטח שקיימו נציגי ה משרד מבקר המדינה באוקטובר 2018 ציינו הצ פקחי המפעיל הקודם י כי אין להם יכולת בו אכיפה, וכי נוסעים רי שלא שילמו התעלמו ת מדרישתם להזדהות; ורק בתחילת שנת במ 2017 פנתה הרשות ט הארצית לתח"ץ ליועץ ר המשפטי של משרד ופ התחבורה כדי ו להסדיר בחקיקה לי הקניית סמכויות ן פיקוח אפקטיביות חי לפקחי המפעיל. פ במרץ 2018 פורסמה ה הצעת תזכיר חוק - בעניין סמכויות פיקוח ב בתח"ץ, ורק בסוף י נובמבר 2018 קיימה קו הכנסת דיון ראשון ר בנושא הצעת החוק. ת מ ע ק ב | 111 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מידת תיקוןהליקוי כפישעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא ביצוע משרד בביקורת הקודמת פרויקט קו התחבורה עלה כי תכנון פרויקט הרכבת הרק"ל חיפה-נצרת הקלה החל בשנת 2005. חיפה-נצרת הפרויקט הוכרז )תת"ל 56(כתוכנית תשתית לאומית בשנת 2011, ותקציבו אושר בממשלה רק באוגוסט 2016 ובוות"ל - באפריל 2017. רק כשנה לאחר מכן - באפריל 2018 - הועברה תוכנית הפרויקט לאישור הממשלה. במועד סיום הביקורת הקודמת, כ-13 שנה מתחילת תכנון הפרויקט, הוא טרם אושר סופית בממשלה, וממילא לא הוחל בביצועו. עוד עלה בביקורת הקודמת כי המחלוקות בין עיריית קריית אתא למשרד התחבורה על מאפייני תוואי הרק"ל באזור קריית אתא עיכבו את הפרויקט במשך כשש שנים - מהצגת התוכנית לציבור ולבעלי עניין בשנת 2012 ועד העברת התוכנית להערות הממשלה באפריל 2018. | 112 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי מידת תיקוןהליקוי ר כפישעלה בביקורת המעקב | ק לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו פ פיצול משרד בביקורת הקודמת י פרויקט התחבורה, עלה כי פרויקט תו הכפלת ות"ל הכפלת המסילות ח המסילות חשוב לעורק המרכזי ש בקו הרכבת של תנועת הרכבות ל תל אביב- הארצית. בפועל ה חיפה)תת"ל הושגו הסכמות על ת 65(רוב המקטע, וחילוקי ח הדעות המהותיים ב נסובו רק על תוואי ור המסילות באזור חיפה. ה הפיצול הסטטוטורי של הפרויקט בשלב הצ מוקדם של התכנון י היה עשוי לקדם ביצוע בו של חלקים ממנו, מה רי שהיה מגדיל את ת הסיכוי לעמוד ביעדי הביניים של התוכנית במ האסטרטגית לשנת ט 2030. נוכח העובדה ר שפרויקטי תשתית ופ מסוג זה נמשכים ו שנים ארוכות וטומנים לי בחובם פוטנציאל ן עיכובים, הרי אם ישנן חי מחלוקות בחלק מהם, פ אפשר ורצוי לקדם ה חלקים אחרים בלי - לפגוע בתוכנית ב המלאה, ובפרט אם י יש תועלת ישירה קו שאינה תלויה ר בהשלמת הפרויקט ת כולו. מ ע ק ב | 113 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מידת תיקוןהליקוי כפישעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא קידום משרד בביקורת הקודמת פרויקט התחבורה, עלה כי על פי מסמכי הכפלת משרד חברת רכבת ישראל, המסילות האוצר, בשנת 2012 היא בקו הרכבת ות"ל החלה לקדם את תל אביב- תוכנית הכפלת חיפה)תת"ל המסילות שתאפשר 65(להגדיל את קיבולת הרכבות וגם להעלות את מהירות הנסיעה. התוכנית הוכרזה כתת"ל ביולי 2014 )תת"ל 65(. פרויקט זה הוא פרויקט ארוך טווח, בעל חשיבות גבוהה לפיתוח ולקידום של התח"ץ במטרופולין ובעיר חיפה וכן לפיתוח הרשת המסילתית הרכבתית הארצית, ולפיכך קידומו היה אמור להתבצע במהירות. למרות זאת, רק במרץ 2018 וכשש שנים מתחילת תכנונו וארבע שנים מיום הכרזתו כתת"ל, התקבלה החלטת הוות"ל לפרסם בעיתונות הודעה על הכנת התוכנית. מלבד ההפסד התועלתי למשתמשי התח"ץ, לעיכובים בפרויקט זה, שנועד לפתור כשלים הקיימים במערכת התחבורה בישראל, יש מחיר כבד. | 114 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי מידת תיקוןהליקוי ר כפישעלה בביקורת המעקב | ק לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו פ בחירת משרד בביקורת הקודמת י חלופה התחבורה, עלה כי בשנת 2012 תו מיטבית ות"ל החלה חברת רכבת ח לפרויקט ישראל בקידום בחירת ש הכפלת החלופות לתוואי ל המסילות הרכבת באזור חיפה, ה בקו הרכבת כחלק מפרויקט ת תל אביב- הכפלת המסילות ח חיפה)תת"ל שהוכרז כתת"ל בשנת ב 65(2014. במועד סיום ור הביקורת הקודמת ה )פברואר 2018(טרם נבחרה חלופה הצ מיטבית לפרויקט. יב ו רי ביצוע משרד בביקורת הקודמת ת בדיקות התחבורה, עלה כי בפרויקט כדאיות משרד הכפלת המסילות לא במ כלכלית האוצר בוצעו בדיקות כדאיות ט לחלופות כלכלית לחלופות ר שהוצעו שנבחנו. הנתונים שעל ופ בפרויקט בסיסם התקבלה ו הכפלת ההחלטה אם לאשר לי המסילות או לדחות את ן בקו הרכבת החלופות נבחנו חי תל אביב- בראייה הנדסית, פ חיפה)תת"ל סביבתית ואורבנית ה 65(של תוואי המסילות - בלבד, ולא בבדיקה ב כלכלית מעמיקה של י העלות והתועלת קו הגלומות בחלופות. רת מ ע ק ב | 115 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מידת תיקוןהליקוי כפישעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא קידום משרד בביקורת הקודמת פרויקטי התחבורה עלה כי אף על פי תחבורה שפרויקטי תחבורה במטרופולין כגון הרכבל, הרק"ל חיפה והכפלת המסילות, הוגדרו על ידי משרד התחבורה כאמצעי לפתרון בעיות התחבורה במטרופולין חיפה, ואף על פי שפרויקטים אלה הוגדרו על ידי הממשלה כתת"ל - ולפיכך קידומם היה אמור להתבצע במהירות, קידום הפרויקטים עוכב הן בוות"ל והן בגופים שאמורים לקדמם, בין היתר על ידי משרד התחבורה. עוד העלתה הביקורת הקודמת כי לא היה גורם מתכלל לכל פרויקטי התת"ל, שיכול היה לקדם ולזרז את הליכי קבלת ההחלטות בהם. | 116 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי מידת תיקוןהליקוי ר כפישעלה בביקורת המעקב | ק לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו פ הקמת משרד בביקורת הקודמת י רשויות התחבורה עלה כי לא היה תו תחבורה בהתקשרות בין ח מטרופוליניות עיריית חיפה לחברת ש יפה נוף כדי לפתור ל את הקושי הנובע מכך ה שחברת יפה נוף, ת שהיא תאגיד עירוני ח של עיריית חיפה, ב נעדרת סמכויות וכלים ור שיאפשרו לה לקדם ה פרויקטים תחבורתיים מול רשויות מקומיות הצ נוספות במטרופולין. י בהיעדר סמכויות בו כאמור, לא הייתה רי החברה יכולה לפעול ת מול רשויות התכנון ומול רשויות מקומיות במ במטרופולין ללא ט אישור משרד ר התחבורה. הדבר פגע ופ בקידום הפרויקט וגרם ו נזקים למשתמשי לי התחבורה הציבורית ן ולפיתוח הכלכלי חי האפשרי מקיומה של פ מערכת תחבורה ה ציבורית יעילה. כמו כן - נקבע בביקורת ב הקודמת כי הקמת י רשות מטרופולינית קו בעלת סמכויות ר נרחבות בתחום ת התחבורה עשויה מ לייעל תהליכים ע בקידום פרויקטים ק תחבורתיים; ומשרד ב מבקר המדינה המליץ בדוח הביקורת הקודם כי על משרד התחבורה לקיים את החלטות הממשלה על הקמת רשות מטרופולינית. | 117 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב עיקרי הליקויים שעלו בדוח הקודם, לפי מידת תיקונם | 118 | דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ"ה | אוקטובר 2025 פרק שלישי מוסדות המדינה, חברות ממשלתיות ותאגידים דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ"ה | אוקטובר 2025 המועצה להשכלה גבוהה איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה טקסט | 2 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה מערכת ההשכלה הגבוהה עוסקת בשתי משימות עיקריות: הוראה אקדמית ומחקר אקדמי, והמשאביםהמוקציםלהמחולקיםביןהשקעהבהוראהאיכותיתשמקנהלסטודנטיםאתהכלים והמיומנויות הדרושים להם, ובין הצורך לקדם ולהבטיח מחקר איכותי1. המועצה להשכלה גבוהה)מל"ג(היא הגוף המאסדר את פעילות המוסדות להשכלה גבוהה ומפקח עליהם. הוועדה לתכנון ותקצוב)ות"ת(, ועדת משנה של המל"ג, מקצה את תקציב המדינה למערכת ההשכלה הגבוהה. עיקר התקציב השנתי של מערכת ההשכלה הגבוהה, "ההשתתפותהישירה")ההשתתפותהישירה(שלות"תבמוסדותהאקדמייםהמתוקצביםעלידי המדינה)כ-70% מהתקציב(, מוקצה בהתאם למודל תקצוב שקבעה ות"ת. ההשתתפות הישירה כוללת שני מרכיבים מרכזיים: מרכיב המחקר, המשולם רק לאוניברסיטאות, ומרכיב ההוראה, המשולם לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות. נוסף על ההשתתפות הישירה, תקציב ות"ת כולל השתתפות בהוצאות פנסייה של המוסדות - שני סעיפים קבועים אלו מהווים כ-76% מהתקציב. את יתרת התקציב)כ-24% מתקציב ההשכלה הגבוהה(מקצה ות"ת בהתאם לסדרי העדיפויות המשתנים של מל"ג-ות"ת כמפורט בתוכניות העבודה הרב-שנתיות שלהן)תקציב ות"ת הגמיש(. דוח זה מתמקד באיכות ההוראה האקדמית במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה באמצעות ות"ת)המוסדות(2: 8 אוניברסיטאות - מוסדות מחקר ולימוד המעניקים תארים אקדמיים במגוון גדול של תחומי לימוד, ו-20 מכללות אקדמיות)מכללות(- אשר תפקידן המרכזי הוא הוראה אקדמית. 1 לצדהמחקרוההוראהמשימהנוספתשלמערכתההשכלההגבוההנוגעתלמעורבותחברתיתולתרומהלקהילה. 2 הדוח מתמקד בלימודי תואר ראשון ואינו עוסק במוסדות פרטיים שאינם מתוקצבים על ידי המדינה ובמכללות אקדמיותלחינוך,אלאאםכןנאמראחרת. | 123 | איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה לפי דוח הוועדה להערכת איכות ההוראה משנת 20143,"הוראה איכותית"משמעותה לגבי המרצים במוסדות להשכלה גבוהה4, היא השימוש בשיטות הוראה וכלים מתקדמים ומותאמים לתחום הלימוד, מידת נגישות המרצים, רלוונטיות תוכני ההוראה ועוד; מבחינת המוסדות להשכלה גבוהה,"הוראה איכותית"מתייחסת לקיומו של מערך הכשרה והדרכה להוראה, נקיטת פעולות לשיפור ההוראה של המרצים ואיסוף נתונים לגיבוש תמונת מצב של איכות ההוראה במוסד כבסיס לקביעת מטרות ויעדים מוסדיים; מבחינת האסדרה המדינתית,"הוראה איכותית"מתייחסת לקביעת יעדים לשיפור ההוראה ואיסוף נתונים לצורך גיבוש תמונת מצב ההוראה במוסדות, ביצוע מעקב ופיקוח בנוגע לפעולות המוסדות בתחום ותקצובן על פי נוסחה המתבססת על מדדים אחידים. בעשורים האחרונים מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עברה שינויים רבים, ובהם: גידול במספר הסטודנטים והקמת המכללות, מיקוד רב יותר בתחומי ידע הדרושים לשוק העבודה המשתנה ומתן דגש על התמורה המופקת מהלימודים. בעולם שבו הידע האנושי רב, נגיש ומתעדכן באופן תדיר, וביתר שאת מאז פריצתה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת )Generative Artificial Intelligence(, שמסוגלת לסכם, להציג, לנתח ולהעריך מידע, יש פחות חשיבות להוראה המבוססת על הקניית ידע, שינון ושליפה ויותר חשיבות להקניית יכולת למידה עצמאיתולפיתוחמיומנויות"רכות"דוגמתחשיבהביקורתית,ניהולמידע,פתרוןבעיות,תקשורת בין-אישית, התנסחות בכתב ובעל פה, קבלת החלטות ויכולת לעבוד בצוות)מיומנויות המאה ה-21(; נוסף על כך, ריבוי התהליכים והמשימות שהפכו למבוססי טכנולוגיה, ניתוח נתונים ותקשורת בעולם הדיגיטלי מחייב הקניית אוריינות טכנולוגית, כמותית ודיגיטלית. תהליכים ושינויים אלו מצריכים הפניית תשומת לב ארגונית ומשאבים לנושא ההוראה האקדמית וכן מצריכים השקעה מתמדת בפיתוח וביישום של תפיסות הוראה חדשות ואימוץ של פדגוגיה דינמית, גמישה ורלוונטית, המיישמת שימוש במגוון שיטות הוראה. 3 ראו את דוח הוועדה להערכת איכות ההוראה מל"ג-ות"ת)נובמבר 2014(, עמ'11, 13. מל"ג מינתה את הוועדה ב-2013 כדי לבחון מה הם המנגנונים שעל המוסדות והמל"ג להפעיל כדי להעריך את איכות ההוראה ולשפרה ולהמליץ על דרכי הקצאת תקציב למוסדות המבוססות בין היתר על איכות ההוראה, כדי לתמרץ השקעה בתחום )הוועדהלאיכותההוראה(. 4 המוסדות להשכלה גבוהה מעסיקים אנשי סגל אקדמי)מרצים(משלושה סוגים, וסוג המשרה קובע את תנאי העסקתם:סגלבכיר-בדרגותמרצה,מרצהבכיר,פרופסורחברופרופסורמןהמניין-הםבעליתקןאקדמיבמוסד וחבריסגלקבועבמחלקותיהם)סגלבכיר(;מרציםמןהחוץ)אוסגלעמית(:מרצים,בדרךכללבעליתוארדוקטור, שאינם שייכים לסגל ההוראה הקבוע של המוסד,אושהם חבריסגל במוסדאקדמיאחר,אושהם מומחים שעיקר עיסוקם אינו באקדמיה. הם מועסקים בחוזה קצר כמרצים במסגרת קורס יחיד)מרצים מן החוץ(; סגל זוטר: חברי הסגלהזוטרהםבעליתוארראשוןושניהמשמשיםעוזריהוראהאומתרגלים,פעמיםרבותבמקבילללימודיתואר מתקדם)סגלזוטר(. | 124 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | אי כ כ- ות 0.5% ה 000,188 בלבד הו סטודנטים מתקציב כ-53% רא לתואר מהנשיאים ה ות"ת הגמיש ב ראשון וכ- כ-5 בשנים וכ-69% מו ס 33,000 מיליארד התשע"ז - מהמרצים דו מרצים ש"ח התשפ"ד במכללות ת ל ב-28 המוסדות הסכום שהקצתה שיעור התקציב השיבו בסקר ששלח ה המתוקצבים על ידי ות"ת למוסדות שהקצתה ות"ת משרד מבקר ש ות"ת בשנת התשפ"ג בשנת התשפ"ב למוסדות במסגרת המדינה לנשיאי כל עבור"מרכיב קולות קוראים המוסדות ולמרצים ה ההוראה"- כ-40% לטובת קידום איכות שבתהליך קבלת ג מתקציב מערכת ההוראה מתוך ההחלטה על קידום בו ההשכלה הגבוהה תקציב ות"ת הגמיש הסגל הבכיר הה באותה שנה; העומד לרשותה במוסדותיהם ניתן סכום זה אינו)107 מיליון ש"ח משקל גבוה יותר, משקף מרכיבים בלבד מתוך כ-23 באופן משמעותי, מרכזיים של מיליארד ש"ח לאיכויות המועמד הוראה איכותית, במצטבר משנת בתחום המחקר על זאת בשונה התשע"ז)2016 - פני איכות ההוראה, ממרכיב המחקר 2017(ועד שנת זאת אף שתפקידן המחושב על בסיס התשפ"ד)3202 - המרכזי של תפוקות המחקר 4202(. נוסף על כך, המכללות הוא של אוניברסיטה 34% מהתקציב הוראה אקדמית ואיכותם על פי שהוקצה למוסדות)וזאת לעומת כ-83% מדדים לא נוצל על ידם מהנשיאים ו-91% אובייקטיביים מהמרצים באוניברסיטאות( | 125 | איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה 0 החלטות כ-41% מליאת מהמרצים כ-30% המל"ג )1,275 מהמרצים משנת2020 מתוך)932 מתוך 3 פעמים עד אוגוסט 3,147(3,147(בלבד 2023 השיבו בסקר ששלח השיבו בסקר דיווחו המוסדות בנושא הצורך להם משרד מבקר ששלח להם למל"ג על עמידתם בשיפור ועדכון המדינה כי הם לא משרד מבקר בדרישות סף ההוראה והלמידה השתתפו בהדרכות המדינה כי הם הנוגעות באיכות במערכת ההשכלה בתחום ההוראה מסכימים עם ההוראה שהגדירה הגבוהה מטעם הפקולטות ההיגד"המוסד המל"ג בשנת 2015. בשנתיים שקדמו מתמרץ ומתגמל משנת 2020 הפסיקו לשאלון, וכשליש פעולות לקידום מל"ג-ות"ת לדרוש מהם לא השתתפו איכות ההוראה"מהמוסדות לדווח על בהכשרות כאלה במידה מועטה או יישום המודל מטעם המרכז בכלל לא לקידום הוראה פעולות הביקורת בחודשים יולי 2022 עד אוקטובר 2023 בדק משרד מבקר המדינה כמה היבטים הקשורים לאיכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, ופעולות להשלמת הבדיקה נעשו בסוף שנת 2024 ובתחילת שנת 2025. הביקורת נעשתה במל"ג-ות"ת, בשמונה האוניברסיטאות המתוקצבות5 ובכל 20 המכללות המתוקצבות6. במל"ג-ות"ת נבדקו, בין היתר, מודל התקצוב ולפיו מקצה ות"ת תקציבי מדינה למוסדות)מודל התקצוב(והשימוש בקולות קוראים לתמרוץ המוסדות להשקיע בקידום איכות ההוראה; המודל שקבעה מל"ג לקידום איכותההוראה-מרכיביו,אופןיישומובמוסדותוהשפעתועלקידוםאיכותההוראה;ופיקוח המל"ג על איכות ההוראה במוסדות. במוסדות נבדקו קידום איכות ההוראה - בהנהלת המוסדות, בפקולטות או המחלקות ובמרכזים לקידום הוראה, גוף ייעודי לקידום ההוראה 5 שמונה האוניברסיטאות המתוקצבות: אריאל, בן-גוריון בנגב, בר-אילן, חיפה, תל אביב, העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה והטכניון. לא נכללו בבדיקה מכון ויצמן)מאחר שאינו מעניק תואר ראשון(והאוניברסיטה הפרטיתאוניברסיטתרייכמן)לשעברהמרכזהבינתחומיהרצליה(. 6 20 המכללות המתוקצבות: המכללה האקדמית תל-חי, המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית ספיר, המכללה האקדמית תל אביב-יפו, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון SCE, מכון טכנולוגי חולון, המכללה האקדמית הדסה ירושלים, המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן, המכללה האקדמית אשקלון, המרכז האקדמי לב,אפקה-המכללההאקדמיתלהנדסהבתלאביב,המכללההאקדמיתלהנדסהאורטבראודה,שנקר-הנדסה. עיצוב. אמנות, המכללה האקדמית צפת, המכללה האקדמית אחוה, המכללה האקדמית גליל מערבי, בצלאל - אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים,האקדמיהלמוסיקהולמחולבירושלים.לאנבדקוהמכללותהפרטיותוהמכללותהאקדמיותלחינוך. | 126 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי הפועל בכל מוסד)המרכזים לקידום הוראה או המרכזים(. מתודולוגיה: צוותהביקורתאסף ר מסמכיםרלוונטיים,עייןבהםונפגשעםנושאיתפקידיםבמל"ג-ות"תובמוסדות;קייםארבע | קבוצות מיקוד עם סטודנטים ומרצים בשני מוסדות ושלח ביולי 2023 שאלונים לנשיאי אי המוסדות)סקר הנשיאים(, לראשי המרכזים במוסדות)סקר המרכזים(ולמרצים במוסדות כו - הסגל הבכיר, הסגל הזוטר ומרצים מן החוץ)סקר המרצים(. כמו כן התקיימו פגישות עם ת התאחדות הסטודנטים והפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל. הה ו ר א ה ב תמונת המצב העולה מן הביקורת מו ס דו ת ל ה קידום איכות ההוראה באמצעות מרכיב ההוראה במודל התקצוב של ות"ת שכ ל • מודל התקצוב של ות"ת מגדיר כיצד יחולק תקציב ההשכלה הגבוהה בין המוסדות ה השונים. זהו הכלי המרכזי העומד לרשות ות"ת כדי להשפיע על סדרי העדיפויות גב ו התקציביים של המוסדות. רוב התקציב השנתי שמקצה ות"ת למוסדות)כ-70%(ה משולם במסגרת ההשתתפות הישירה במודל התקצוב, הכוללת שני מרכיבים ה מרכזיים: מרכיב המחקר ומרכיב ההוראה. מרכיב המחקר מחושב על בסיס תפוקות המחקרשלאוניברסיטהואיכותהמחקרעלפימדדיםאובייקטיביים7,ומרכיבההוראה מחושב לכל מוסד על בסיס מספר הסטודנטים הלומדים בו, שיעור המסיימים את התוארבזמןהתקניוהיחסביןמספרהסטודנטיםבמוסדלמספרחבריהסגלהאקדמי הבכיר המועסקים בו)יחס סטודנטים-לסגל(. נוסף על ההשתתפות הישירה, תקציב ות"ת כולל השתתפות בהוצאות הפנסייה של המוסדות - שני סעיפים קבועים אלו )ההשתתפותהישירהוהוצאותהפנסייה(מהוויםכ-76%מהתקציב.אתיתרתהתקציב )כ-24% מתקציב ההשכלה הגבוהה(מקצה ות"ת בהתאם לסדרי העדיפויות המשתנים של מל"ג-ות"ת כמפורט בתוכניות העבודה הרב-שנתיות שלהן - תקציב ות"ת הגמיש. • מרכיב ההוראה מהווה כ-40% מתקציב ההשכלה הגבוהה. בשנת התשפ"ב)2021 - 2022(לדוגמה ות"ת הקצתה 5 מיליארד ש"ח למרכיב ההוראה באוניברסיטאות ובמכללות מתוך תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה שעמד על 512. מיליארד ש"ח. מחקריםמראיםכיקייםיחסהפוךביןגודלהכיתהוביןמידתשביעותהרצוןוההישגים של הסטודנטים, זאת בין היתר מאחר שכיתה קטנה יותר מאפשרת למידה פעילה יותר, אינטראקציה עם המרצה והעמיתים וסביבת למידה תומכת. בהשכלה הגבוהה מקובל להשתמש ביחס הסטודנטים-לסגל כאינדיקציה לגודל הכיתות. אולם לפי הגדרתות"תיחסזהאינוכוללסגלזוטרומרציםמןהחוץ,שהםכ-41%מכללהמרצים 7 זכייה במענקים מקרנות מחקר תחרותיות וממקורות אחרים ופרסומים מדעיים - המעידים על האיכות המחקרית המיוחסתלמרציהמוסדעלידיגורמימקצועחיצוניים.

ד ו ח מ ב ק ר ה מ ד י נ ה תשרי התשפ"ו | אוקטובר 5202 | 67א ת ק צ י ר י ם תוכן העניינים דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 | 76א ת ק צ י ר י ם משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור | ירושלים מס'קטלוגי 400-A-5202 9713-0334 ISSN דוח זה מובא גם באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה www.mevaker.gov.il עיצוב גרפי: צוות אי.אר דיזיין דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 תוכן העניינים ת ק צ י ר י ם פתח דבר 7 اﻟﻤﻘﺪﻣﺔ 13 Foreword 146 פרק ראשון | נושאים מערכתיים הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום 21 פרק שני | משרדי הממשלה משרד האוצר רשות המיסים בישראל מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל 37 משרד הכלכלה והתעשייה היבטים בטיפול הממשלה ביבוא 57 משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים 77 קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב 93 פרק שלישי | מוסדות המדינה, חברות ממשלתיות ותאגידים המועצה להשכלה גבוהה איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה 121 תוכן העניינים דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 פתח דבר דוח הביקורת השנתי המונח היום על שולחן הכנסת עוסק ברובו בביקורת בתחומי הכלכלה והתשתיות הלאומיות, שיש להם השפעה רבה על חיי היום-יום של אזרחי המדינה ועל פיתוח המשק בשנים הבאות. להלן סקירה של כמה מפרקי הביקורת הכלולים בדוח זה: • היבטים בטיפול הממשלה ביבוא סוגיית יוקר המחיה בישראל משפיעה על כל משקי הבית ועל רמת החיים של האזרחים. על כן, הטיפול בה הוא בעל חשיבות מרובה. אחת הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה היא פתיחה של השוק המקומי לתחרות בין היתר על ידי הגדלת היבוא. חלק נרחב מהמוצרים הנצרכים במדינת ישראל אינם מיוצרים בה ונדרש לייבאם ממדינות אחרות, אלא שהסחר עםשכנותיהמוגבלולכןכלכלתישראלמאופיינתכ"כלכלתאי".בשנת2023יובאולמדינת ישראלסחורותבהיקףכספישלכ-90מיליארדדולרובהן:חומריגלם,מוצריצריכה,מוצרי השקעה,חומריאנרגייהויהלומים.ההיקףהכספי שליבואמוצרי צריכההואכ-22 מיליארד דולר - ורובו נעשה בקטגוריות האלה: ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים)20%(, מזון ומשקאות )17%(, כלי תחבורה)16%(והלבשה והנעלה)13%(. שיעור היבוא מהתמ"ג בישראל עמד בשנת2023על26.9%-נמוךבמידהניכרתמממוצעמדינותה-OECDבאותהשנה-51.9%. בבדיקת משרד מבקר המדינה שנערכה בנובמבר 2024 נמצאו פערי מחירים של כ-4.8% - 226% ביןמוצריםשמקורםביבואמקביללביןמוצריםזהיםשמקורםביבואישירוהםהיקרים יותר.לצדיבואמקביל,יבואאישיגםהואדרךלהתמודדעםיוקרהמחיה,ובאמצעותוהצרכן רוכשמוצריםישירותמחו"לבמחיריםתחרותיים.גםבנושאזה,בבדיקתמשרדמבקרהמדינה שנערכה בפברואר 2025 נמצאו פערי מחירים בין מוצרים שמקורם ביבוא אישי ובין מוצרים זהיםשמקורםביבואמסחרי והםיקריםיותרבכ-20.6% -130.3%. ביולי2024 נכנסהלתוקף רפורמת"לאעוצריםבנמל",שמטרתהלשנותאתשיטתהיבואכךשטוביןהמיובאיםבקבוצת יבוא2 ו-3,המקילותיותר,לאיתעכבובשעריהנמלוייכנסולשוקהישראליעלבסיסהצהרה של היבואן בלבד. כהשלמה לרפורמה, בינואר 2025 נכנסה לתוקף רפורמת"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שמשמעותה אימוץ אסדרה אירופית ויבוא של מוצרים המשּווקים באירופה או עומדים בתקן אירופי על בסיס הוכחת שיווק באירופה, ללא החזקת תיק מוצר, דבר העשוי להגדיל גם את היקף היבוא המקביל לישראל. מומלץ לשר הכלכלה לבחון את יישום הרפורמות"לא עוצרים בנמל"ו"מה שטוב לישראל טוב לאירופה"תוך יישוב הסתירות בין החוק הישראלי לדרישות האסדרה האירופית נוסף על כך מומלץ לבחון אתהרחבתהרפורמה ליבוא ממדינותנוספות, כדוגמתארצותהברית. ההוצאה על כלי רכב היא מהוצאות הצריכה הגדולות של משקי הבית בישראל. ארבעת יבואני הרכב הישירים מייבאים יחד כ-60.3% מסך הרכבים המיובאים)שמונת היבואנים הישירים הגדולים מייבאים יחד כ-87.7%(. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת | 7 | פתח דבר 2022 הייתה עלייה ברווחי היבואנים על אף עלייה בעלויות שלהם וקיטון במספר הרכבים שנמכרו. מומלץ למשרד התחבורה ולרשות התחרות לנצל את ההזדמנות שנוצרה בשוק הרכב-נוכחהשינוייםהמשמעותייםבענףועקבמהפכתכליהרכבהחשמליים-כדילפעול להגברת התחרות. מומלץ לשרת התחבורה לפעול לצמצום הריכוזיות בענף הרכב תוך ניצול ההזדמנות שנוצרה בעקבות שינויים שחלו בענף הרכב וכניסה של יצרנים חדשים באמצעות כניסה של יבואנים חדשים או קטנים לענף. • בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ממונה על קביעתה וניהול יישומה של מדיניות ענף התחבורה ועל שירותי מערכות התחבורה בים, באוויר וביבשה. בין היתר המשרד אחראי לתכנון, לפיתוח ולהסדרה של תשתיות ומערכות תחבורתיות משולבות אשר מקדמות את הניידות והלוגיסטיקה של אזרחי ישראל והבאים בשעריה ושל המשק הישראלי על כל מרכיביו. בנק ישראל מצא בשנת 2019 כי שיעור ההשקעה בתשתיות תחבורה בישראל הוא כ-1% מהתוצר, בדומה לשיעור ההשקעה הממוצע במדינות ה-OECD, אך שיעור זה אינו מספק בשל הריבוי הטבעי הגבוה בישראל ובשל מצאי התשתיות המצומצם יחסית. עלותה המוערכת של הפגיעה בכלכלת ישראל בשל הגודש בדרכים על פי אומדן משרד האוצר משנת 2024 ואומדן ארגון ה-OECD משנת 2023 היא 24 - 48 מיליארד ש"ח. דוח ביקורת זה עוסק בפרויקטים של תחבורה יבשתית, הממומנים במרביתם מתקציב המדינה. בשנים 2020 - 2023 מימן משרד התחבורה פרויקטים תחבורתיים בעלות של כ-20 מיליארד ש"ח בשנה בממוצע - שיעור של כ-4% מכל תקציב המדינה. זהו תקציב ההשקעה האזרחי הגבוה ביותר מכלל תקציבי ההשקעה של משרדי הממשלה. מפאת חשיבותם של פרויקטים כאלה לתפקוד המשק, לצמצום הפערים החברתיים ולהפחתת עלויות הגודש המושתות על תושבי המדינה, וכן בשל מורכבותם והשפעתם על תקציב המדינה, חיוני כי הקמת הפרויקטים תתבצע לאחר תהליך בחירה קפדני, תוך בדיקת כדאיותם הכלכלית למשק, ובכלל זה בחינה של עלויות הקמת הפרויקט והתועלות שהוא יניב לציבור, וזאת כדי לבחור את הפרויקטים המועילים ביותר בתוך מסגרת התקציב הנתונה. בביקורת נמצא כי אף שתהליך תכנון פרויקטים תחבורתיים כפי שנקבע בנוהל פר"ת)נוהל "פרויקטים תחבורתיים", המשמש המדריך הרשמי לביצוע בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים(כולל הנחיה לביצוע שתי בדיקות כדאיות בשלבי התכנון של הפרויקט, בפועל מבוצעת עבור מרבית הפרויקטים בדיקת כדאיות אחת בלבד, ואף היא אינה מבוצעת בהכרח בצמתים מרכזיים שבהם נקבע אם לאשר את המשך הפרויקט, ואם כן - באיזו תצורה. עוד עלה בביקורת כי נוהל פר"ת מוגדר נוהל מחייב המתייחס לכל סוגי הפרויקטים של תשתית תחבורתית יבשתית, אולם בפועל נמצא כי משרדי התחבורה והאוצר אינם מבצעים כלל בדיקת כדאיות עבור חלק ניכר מהפרויקטים. כמו כן נמצא שהמתודולוגיה הקבועה בנוהל פר"ת מיועדת לבדוק בעיקר תועלות בתחום הכבישים אך אינה מותאמת במלואה לבדיקת תועלות של פרויקטים בתחום הסעות ההמונים, ובהם נתיבי תחבורה ציבורית, רכבות קלות ומערכות מטרו. יתרה מזו, לא הוגדר בנוהל איזה רף כלכלימחייבביצועשלבדיקתכדאיותכלכלית,ומיקומהוכוחהשלהבדיקהבמארגקבלת ההחלטות אינם ברורים דיים. | 8 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 כמו כן נמצא כי משרד התחבורה סובל ממחסור במהנדסים, מתחלופה גבוהה של מנהלים ומחוסר איוש של תפקידים בכירים במינהל התשתיות, האחראי לתכנון ולביצוע של הפרויקטים התחבורתיים. נוסף על כך נמצא כי משרד התחבורה נעדר תשתית מידע על פרויקטיתחבורהשבוצעוומבוצעים,והמידעהקייםבידיומנוהלבאופןידני.לפיכך,דיבמעבר תפקיד של כמה עובדים כדי לגרום לאובדן ידע ולפגיעה בהמשכיות העסקית, שכן ארגון המידע נסמך במידה רבה על זיכרונו של עובד ספציפי ועל התמצאותו בחומרי העבודה. יישום ההמלצות השזורות בפרקי הדוח עשוי לשפר את תהליכי תכנון תשתיות התחבורה בישראל, תוך הגברת השקיפות של תהליכי קבלת ההחלטות לגבי אישור פרויקטים ותיעדופם, התאמה טובה יותר של התכנון התחבורתי לצורכי הציבור וניצול יעיל יותר של המשאב הציבורי. • מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל שוק הנדל"ן בישראל הוא אחד הגורמים החשובים ביותר לכלכלת ישראל, והשפעותיו ניכרות במגוון תחומים, ובהם: כלכלה, חברה, תעסוקה ופוליטיקה. עסקאות בתחום המקרקעין הן החשובות,המשמעותיותוהיקרותביותרבחייושלאדם.בעשורהאחרוןחלהעלייהמשמעותית במחירי הדיור בישראל, הנובעת בין היתר ממחסור בהיצע הדירות, מסביבת הריבית בישראל משנת 2008 ומהשפעות של משברים כלכליים עולמיים. מדד מחיר הדירות עלה ב-77.5% מינואר2014 עדדצמבר2024,ואילומדדהמחיריםלצרכןעלהבתקופהזובכ-15.3%. בשנים2018 -2020 ההכנסותממיסוי מקרקעין היו בממוצע כ-11.37 מיליארד ש"ח- כ-7% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה רשות המיסים; בשנים 2021 - 2022 גדל סך ההכנסות ממיסוי מקרקעין לכ-23 מיליארד ש"ח בממוצע - כ-9% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה הרשות; ואילו בשנת 2023 ירד שיעור זה, בין היתר בשל מלחמת חרבות ברזל, וסך ההכנסות ממיסוי מקרקעין היה 14.41 מיליארדי ש"ח - כ-6% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה הרשות. בביקורת זו הועלו ליקויים בתחום פעולת מיסוי מקרקעין. נמצא כי עובדי השומה במשרדי מיסוי מקרקעין האזוריים אינם מטפלים בשומות באופן אחיד ועקבי, אין מסגרת זמנים ברורהלמענהעלבקשותלתיקונישומה,ובקשותרבותמטופלותבאיחורניכר,דברשעלול לגרור עלויות נוספות לנישומים. נמצא גם כי קיימים עיכובים בביצוע תיקוני שבח בשומות מסהכנסה-חלקםעוליםעלשלוששנים-דברשמקשהאתגבייתהמסהמתחייבמתיקון השומה, ואין אומדן של סך החובות שנגבו או של ההחזרים שלא שולמו לנישומים. עוד נמצאכישיתוףהפעולהביןמערכיהמסהשוניםלקוי,והשימושבמערכתשנועדהלפעילות זו מועט. כמו כן נמצא כי שומות רבות מטופלות סמוך למועד ההתיישנות, דבר שעשוי להעיד על היעדר בדיקה מיטבית של השומות או על אי-מתן זמן מספק לנישומים להשמיע את טענותיהם. נמצא גם כי שומות רבות נקבעות לפי מיטב שפיטה לאחר התיישנות השומה, בניגוד לחוק. בנושאשירותהלקוחותבמיסוימקרקעיןנמצאוליקויים;ביןהיתראיןנוהלעבודהלמערכת שירות הלקוחות העיקרית, לא נקבעו בנוהל משכי זמן מענה נדרשים לטיפול בפניות, אין בקרה ממוחשבת על איכות המענה ואף על משך זמן המענה, ויש עיכובים בטיפול בפניות בנושאים שונים. המענה הטלפוני של הרשות כמעט אינו זמין כלל. | 9 | פתח דבר בדוח זה הועלו גם ליקויים בתחום איסוף נתוני עסקאות הנדל"ן הנאגרים בקובץ המכונה "הכרמ"ן"והפצתם לגופים ממשלתיים ולציבור. נמצא כי יישום המלצות הוועדה ומעבר לדיווח מקוון על ידי המייצגים לא תרמו משמעותית לשיפור איכות נתוני קובץ הכרמ"ן, והקובץ המועבר למרכז למיפוי ישראל)מפ"י(לצורך טיובו אינו תקין וחסר. נכסים רבים אינם מופיעים בקובץ; נכסים רבים מופיעים עם נתונים שגויים; לא נאספים נתונים משמעותיים היכולים לסייע בחישוב מדד מחירי הדיור, בפעולות רשות המיסים ובהצגת מידע לאזרחים; לא נעשה טיוב חוזר של הקובץ על ידי המשתמשים בו; אישור מצבת הנכסים שמסופק לאזרח הוא חסר ובמקרים רבים שגוי; והעברת המידע בין הגופים הממשלתיים מוגבלת בהיעדר מזהה חד-חד-ערכי לנכסים. כמו כן נמצאו הבדלים משמעותיים בין המידע על נדל"ן המוצג במאגר המידע שמפרסמת לציבור רשות המיסים ובין המידע המוצג במאגר שמפרסמת מפ"י. על רשות המיסים לשפר את השירות לציבור תוך חתירה ליעילות, מתן שירות יעיל ואפקטיבי ומיצוי זכויות הנישומים למול גביית מס אמת. על משרד ראש הממשלה לבחון ולקבוע את זהות הגוף אשר יהיה אחראי ליצירת תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים אשר תכיל מידע ממספר רב של מקורות. גוף זה יהיה אחראי בין היתר לקבלת המידע, בדיקת איכותו, טיובו והפצתו, בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד המשפטים, משרד הפנים, מינהל התכנון, רשות המיסים, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל ומפ"י. כמו כן מומלץ כי משרד ראש הממשלה יסדיר את מתן הסמכויות לגוף האחראי לצורך פעילות זו. תשתית מידע כאמור תטייב את פעילות הממשלה ותשפר את מתן השירות לאזרחים בתחום נכסי המקרקעין. • הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום "ביטחון המזון"הוא מצב שבו לכל האנשים, בכל זמן, יש נגישות סבירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם ולצורכיהם התזונתיים והתרבותיים ומאפשר חיים פעילים ובריאים. אספקת מזון סדירה חשובה בעיתות שגרה, והיאקריטיתבמצבחירוםכיווןשהיאמרכיבמכריעביכולתההישרדותשלאנשיםבשלבים הראשונים שלו. במצב חירום אספקת מזון מספק ומאוזן היא אתגר משמעותי. ישראל כ"מדינתאי",במובןשליכולתמצומצמתלהישעןעלמדינותשכנות,מחויבתלדאוגלמלאי מזון מספק לתקופות ארוכות. הבטחת אספקת מזון לטווח ארוך בעיתות שגרה ובעיתות חירום דורשת היערכות ותכנון מראש באמצעות גיבוש אסטרטגיה לניהול מזון ונקיטת פעולות ליישומה בטרם יתממשו תרחישי הייחוס. הביקורת הנוכחית העלתה כי ממשלת ישראל אינה נערכה כנדרש כדי להבטיח רציפות תפקודית בתחום אספקת המזון בעת חירום; כי בישראל לא קיימת מסגרת ממשלתית מתכללת האמונה על היערכות מדינת ישראל לעת חירום, אשר בידיה סמכויות ואחריות כוללת לנושא; וכי אין גוף מתכלל שרואה את התמונה בתחום המזון בכללותה, הן בעת שגרה והן בעת חירום. כמו כן למדינת ישראל אין אסטרטגיה כוללת ארוכת טווח לביטחון המזון. בהיעדר גוף מתכלל ותכנון ארוך טווח, הלכה למעשה כל משרד ממשלתי הנושא באחריות לתחום מתחומי ביטחון המזון מנהל את התחום שעליו הוא אחראי בשגרה ובחירום בהתאם לראייתו ועושה כראות עיניו. עקב כך קיים מחסור בחלק מהמוצרים שמאוחסנים במחסני החירום, לא מתקיים פיקוח נאות על המפעלים החיוניים בתחום המזון, | 10 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ואלו אינם ערוכים כנדרש למצבי חירום. למשרדי הכלכלה והחקלאות חסרים כלי אכיפה או עידוד שיבטיחו את השלמת הפערים, וניכר כי אין תמונת מצב של מוכנות המפעלים לחירום שתאפשר לגבש תוכנית לסגירת הפערים. גם ענף החקלאות הישראלית, שהוא הבסיס להבטחת ביטחון המזון, נמצא בקיפאון, והיקף הייצור המקומי נמצא במגמת ירידה, זאת בין היתר לנוכח מדיניות ממשלתית המעודדת את הענף דרך תמיכות עקיפות שיוצרות עיוותים. מומלץ כי עד לגיבוש חקיקה בתחום מוכנות העורף לחירום, המל"ל, רח"ל, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר ישלבו ידיים, יפעלו לאלתר לתכלול ולתכנון של מדיניות המזון של מדינת ישראל בשגרה ובחירום וינקטו את הצעדים הדרושים להבטחת אספקת מזון סדירה בחירום. עליהם גם לפעול להכנת הגופים השונים בתחום המזון לחירום, למפות את הפערים ולפעול לסגירתם. ביקורת המעקב היא כלי חשוב לחיזוק השפעתה של ביקורת המדינה, להנעת הגוף המבוקר לתיקון הליקויים שהעלתה הביקורת ולמניעת הישנותם. דוח זה כולל ביקורות מעקב בנושא קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה. דוח זה כולל גם את תוצאות הביקורת בנושא איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה. לסיום ברצוני להודות לעובדי משרד מבקר המדינה בחטיבה לביקורת תחומי הכלכלה והתשתיות הלאומיות, בחטיבה לביקורת חברה ורווחה ובחטיבת המטה על עבודתם המאומצת לביצוע תהליכי בדיקה וביקורת בצורה יסודית, מקצועית והוגנת ולפרסומם של דוחות ביקורת ברורים, אפקטיביים ורלוונטיים. לא נעלם מעיניי כי בגופים המבוקרים נעשות פעולות חיוביות, והבולטות שבהן קיבלו ביטוי בפרקי הביקורת כנדרש בחוק מבקר המדינה. לצד זאת, מחובתם של גופים אלה לתקן את הליקויים שצוינו בדוח זה כדי לטייב את פעילותם וכדי לשפר את השירות לציבור בישראל. נמשיך להתפלל ולייחל לניצחון צה"ל ומערכת הביטחון, לחזרת החטופים לבתיהם, לרפואת הפצועים ולימים שקטים ושלווים. מתניהו אנגלמן מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ירושלים, תשרי התשפ"ו, אוקטובר 2025 | 11 | פתח דבר | 12 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 اﻟﻤﻘﺪﻣﺔ ﻳﺘﻤﺤﻮر ﺗﻘﺮﻳﺮ اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ اﻟﺴﻨﻮي اﻟﻤﻌﺮوض اﻟﯿﻮم ﻋﻠﻰ طﺎوﻟﺔ اﻟﻜﻨﯿﺴﺖ ﻓﻲ ﻣﻌﻈﻤﻪ ﺣﻮل أﻋﻤﺎل اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ ﻓﻲ ﻣﺠﺎﻻت اﻻﻗﺘﺼﺎد واﻟﺒﻨﻰ اﻟﺘﺤﺘﯿﺔ اﻟﻮطﻨﯿﺔ، اﻟﺘﻲ ﻟﮫﺎ ﺗﺄﺛﯿﺮ ﻛﺒﯿﺮ ﻋﻠﻰ اﻟﺤﯿﺎة اﻟﯿﻮﻣﯿﺔ ﻟﻤﻮاطﻨﻲ اﻟﺪوﻟﺔ وﻋﻠﻰ ﺗﻨﻤﯿﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎد ﻓﻲ اﻟﺴﻨﻮات اﻟﻘﺎدﻣﺔ. ﻓﯿﻤﺎ ﻳﻠﻲ ﻧﻈﺮة ﻋﺎﻣﺔ ﻋﻠﻰ ﺑﻌﺾ ﻓﺼﻮل اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ اﻟﻮاردة ﻓﻲ ھﺬا اﻟﺘﻘﺮﻳﺮ: • ﺟﻮاﻧﺐ ﻟﻤﻌﺎﻟﺠﺔ اﻟﺤﻜﻮﻣﺔ ﻟﻤﻮﺿﻮع اﻻﺳﺘﯿﺮاد ﺗﺆﺛﺮ ﻣﺴﺄﻟﺔ ﻏﻼء اﻟﻤﻌﯿﺸﺔ ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻋﻠﻰ ﺟﻤﯿﻊ اﻷﺳﺮ وﻋﻠﻰ ﻣﺴﺘﻮى ﻣﻌﯿﺸﺔ اﻟﻤﻮاطﻨﯿﻦ. وﻟﺬﻟﻚ، ﻓﺈن ﻣﻌﺎﻟﺠﺘﮫﺎ أﻣﺮ ﺑﺎﻟﻎ اﻷھﻤﯿﺔ. وﻣﻦ ﺑﯿﻦ اﻟﻄﺮق ﻟﻠﺘﻌﺎﻣﻞ ﻣﻊ ﻏﻼء اﻟﻤﻌﯿﺸﺔ ﻓﺘﺢ اﻟﺴﻮق اﻟﻤﺤﻠﯿﺔ ﻟﻠﻤﻨﺎﻓﺴﺔ، أﻳﻀﺎ ﻣﻦ ﺧﻼل زﻳﺎدة اﻻﺳﺘﯿﺮاد. ﺟﺰء ﻛﺒﯿﺮ ﻣﻦ اﻟﻤﻨﺘﺠﺎت اﻟﻤﺴﺘﮫﻠﻜﺔ ﻓﻲ دوﻟﺔ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻻ ُﺗﻨﺘﺞ ﻓﯿﮫﺎ وﻳﺠﺐ اﺳﺘﯿﺮادھﺎ ﻣﻦ دول أﺧﺮى، وﻟﻜﻦ اﻟﺘﺠﺎرة ﻣﻊ اﻟﺪول اﻟﻤﺠﺎورة ﻣﺤﺪودة، وﻟﺬﻟﻚ ﻳﺘﻤﯿﺰ اﻗﺘﺼﺎد إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﺑﻜﻮﻧﻪ"اﻗﺘﺼﺎد ﺟﺰﻳﺮة". ﻓﻲ ﻋﺎم 2023، ﺗﻢ اﺳﺘﯿﺮاد ﺑﻀﺎﺋﻊ إﻟﻰ دوﻟﺔ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﺑﻘﯿﻤﺔ ﻣﺎﻟﯿﺔ ﺗﺒﻠﻎ ﺣﻮاﻟﻲ 90 ﻣﻠﯿﺎر دوﻻر، وﺷﻤﻠﺖ ھﺬه اﻟﺒﻀﺎﺋﻊ: اﻟﻤﻮاد اﻟﺨﺎم، اﻟﺴﻠﻊ اﻻﺳﺘﮫﻼﻛﯿﺔ، اﻟﺴﻠﻊ اﻻﺳﺘﺜﻤﺎرﻳﺔ، وﻣﻮاد اﻟﻄﺎﻗﺔ واﻟﻤﺎس. ﺗﺒﻠﻎ اﻟﻘﯿﻤﺔ اﻟﻤﺎﻟﯿﺔ ﻟﻮاردات اﻟﺴﻠﻊ اﻻﺳﺘﮫﻼﻛﯿﺔ ﺣﻮاﻟﻲ 22 ﻣﻠﯿﺎر دوﻻر، ﻣﻌﻈﻤﮫﺎ ﻓﻲ اﻟﻔﺌﺎت اﻟﺘﺎﻟﯿﺔ: اﻷﺛﺎث واﻷﺟﮫﺰة اﻟﻜﮫﺮﺑﺎﺋﯿﺔ اﻟﻤﻨﺰﻟﯿﺔ)20٪(، اﻷﻏﺬﻳﺔ واﻟﻤﺸﺮوﺑﺎت)17٪(، وﺳﺎﺋﻞ اﻟﻤﻮاﺻﻼت)16٪(، واﻟﻤﻼﺑﺲ واﻷﺣﺬﻳﺔ)13٪(. ﺑﻠﻐﺖ ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻮاردات ﻣﻦ اﻟﻨﺎﺗﺞ اﻟﻤﺤﻠﻲ اﻹﺟﻤﺎﻟﻲ ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻓﻲ ﻋﺎم 2023 ﺣﻮاﻟﻲ 26.9٪ - وھﻲ ﻧﺴﺒﺔ أﻗﻞ ﺑﻜﺜﯿﺮ ﻣﻦ ﻣﺘﻮﺳﻂ دول اﻟـ OECD ﻓﻲ ﻧﻔﺲ اﻟﺴﻨﺔ - 51.9٪. ﻓﻲ ﻓﺤﺺ أﺟﺮاه ﻣﻜﺘﺐ ﻣﺮاﻗﺐ اﻟﺪوﻟﺔ ﻓﻲ ﻧﻮﻓﻤﺒﺮ 2024، ﺗﺒّﯿﻦ وﺟﻮد ﻓﻮارق ﻓﻲ اﻷﺳﻌﺎر ﺑﻨﺴﺒﺔ 4.8٪ - 226٪ ﺑﯿﻦ اﻟﻤﻨﺘﺠﺎت اﻟﻤﺴﺘﻮردة ﺑﺸﻜﻞ ﻣﻮاٍز واﻟﻤﻨﺘﺠﺎت اﻟﻤﻤﺎﺛﻠﺔ اﻟﻤﺴﺘﻮردة ﺑﺸﻜﻞ ﻣﺒﺎﺷﺮ واﻷﻛﺜﺮ ﺗﻜﻠﻔﺔ. إﻟﻰ ﺟﺎﻧﺐ اﻻﺳﺘﯿﺮاد اﻟﻤﻮازي، ﻳﻌﺪ اﻻﺳﺘﯿﺮاد اﻟﺸﺨﺼﻲ أﻳًﻀﺎ وﺳﯿﻠﺔ ﻟﻠﺘﻌﺎﻣﻞ ﻣﻊ ﻏﻼء اﻟﻤﻌﯿﺸﺔ، ﺣﯿﺚ ﻳﺸﺘﺮي اﻟﻤﺴﺘﮫﻠﻚ ﻣﻦ ﺧﻼﻟﻪ اﻟﻤﻨﺘﺠﺎت ﻣﺒﺎﺷﺮة ﻣﻦ اﻟﺨﺎرج ﺑﺄﺳﻌﺎر ﺗﻨﺎﻓﺴﯿﺔ. ﻓﻲھﺬا اﻟﺼﺪد أﻳًﻀﺎ، وﺟﺪتاﻟﺮﻗﺎﺑﺔاﻟﺘﻲأﺟﺮاھﺎ ﻣﻜﺘﺐﻣﺮاﻗﺐاﻟﺪوﻟﺔﻓﻲﻓﺒﺮاﻳﺮ 2025 ﻓﻮارق ﻓﻲ اﻷﺳﻌﺎر ﺑﯿﻦ اﻟﻤﻨﺘﺠﺎت اﻟﻤﺴﺘﻮردة ﺑﺸﻜﻞ ﺷﺨﺼﻲ واﻟﻤﻨﺘﺠﺎت اﻟﻤﻤﺎﺛﻠﺔ اﻟﻤﺴﺘﻮردة ﺑﺸﻜﻞ ﺗﺠﺎري واﻟﺘﻲ ﺗﻜﻮن أﻏﻠﻰ ﺑﻨﺴﺒﺔ ﺗﺘﺮاوح ﺑﯿﻦ 20.6٪ و130.3٪. ﻓﻲ ﻳﻮﻟﯿﻮ 2024، دﺧﻠﺖ إﺻﻼﺣﺎت"ﻻ ﺗﺘﻮﻗﻒ ﻓﻲ اﻟﻤﯿﻨﺎء"ﺣﯿﺰ اﻟﺘﻨﻔﯿﺬ، واﻟﺘﻲ ﺗﮫﺪف إﻟﻰ ﺗﻐﯿﯿﺮ طﺮﻳﻘﺔ اﻻﺳﺘﯿﺮاد ﺑﺤﯿﺚ ﻻ ﺗﺘﺄﺧﺮ اﻟﺒﻀﺎﺋﻊ اﻟﻤﺴﺘﻮردة ﻓﻲ ﻣﺠﻤﻮﻋﺘﻲ اﻻﺳﺘﯿﺮاد 2 و3، اﻷﻛﺜﺮ ﺗﺴﺎھًﻼ، ﻋﻨﺪ ﺑﻮاﺑﺎت اﻟﻤﯿﻨﺎء وﺗﺪﺧﻞ اﻟﺴﻮق اﻹﺳﺮاﺋﯿﻠﯿﺔ ﺑﻨﺎًء ﻋﻠﻰ ﺗﺼﺮﻳﺢ اﻟﻤﺴﺘﻮرد ﻓﻘﻂ. اﺳﺘﻜﻤﺎًﻻ ﻟﻺﺻﻼح، دﺧﻠﺖ إﺻﻼﺣﺎت"ﻣﺎ ھﻮ ﺟﯿﺪ ﻷوروﺑﺎ ﺟﯿﺪ ﻹﺳﺮاﺋﯿﻞ"، واﻟﺘﻲ ﺗﻌﻨﻲ اﻋﺘﻤﺎد اﻟﻤﻌﺎﻳﯿﺮ اﻷوروﺑﯿﺔ واﺳﺘﯿﺮاد اﻟﻤﻨﺘﺠﺎت اﻟﺘﻲ ﻳﺘﻢ ﺗﺴﻮﻳﻘﮫﺎ ﻓﻲ أوروﺑﺎ أو اﻟﺘﻲ ﺗﺘﻮاﻓﻖ ﻣﻊ اﻟﻤﻌﺎﻳﯿﺮ اﻷوروﺑﯿﺔ ﻋﻠﻰ أﺳﺎس إﺛﺒﺎت اﻟﺘﺴﻮﻳﻖ ﻓﻲ أوروﺑﺎ، دون اﻟﺤﺎﺟﺔ إﻟﻰ ﺣﯿﺎزة ﻣﻠﻒ اﻟُﻤﻨﺘﺞ، ﻣﻤﺎ ﻗﺪ ﻳﺆدي إﻟﻰ زﻳﺎدة ﺣﺠﻢ اﻻﺳﺘﯿﺮاد اﻟﻤﻮازي إﻟﻰ إﺳﺮاﺋﯿﻞ. ُﻳﻮﺻﻰ وزﻳﺮ اﻻﻗﺘﺼﺎد ﺑﺪراﺳﺔ ﺗﻄﺒﯿﻖ إﺻﻼﺣﺎت"ﻻ ﺗﺘﻮﻗﻒ ﻓﻲ اﻟﻤﯿﻨﺎء"و"ﻣﺎ ھﻮ ﺟﯿﺪ ﻹﺳﺮاﺋﯿﻞ ﺟﯿﺪ ﻷوروﺑﺎ"ﻣﻊ ﻣﻌﺎﻟﺠﺔ اﻟﺘﻨﺎﻗﻀﺎتﺑﯿﻦ اﻟﻘﺎﻧﻮن اﻹﺳﺮاﺋﯿﻠﻲوﻣﺘﻄﻠﺒﺎتاﻟﺘﻨﻈﯿﻢ اﻷوروﺑﻲ. ﺑﺎﻹﺿﺎﻓﺔ إﻟﻰ | 13 | פתח דבר ذﻟﻚ، ﻳﻮﺻﻰ ﺑﺪراﺳﺔ ﺗﻮﺳﯿﻊ ﻧﻄﺎق اﻹﺻﻼح ﻟﯿﺸﻤﻞ اﻻﺳﺘﯿﺮاد ﻣﻦ دول أﺧﺮى، ﻣﺜﻞ اﻟﻮﻻﻳﺎت اﻟﻤﺘﺤﺪة. ﺗﻌﺪ اﻟﻨﻔﻘﺎت ﻋﻠﻰ اﻟﺴﯿﺎرات ﻣﻦ أﻛﺒﺮ ﻧﻔﻘﺎت اﻻﺳﺘﮫﻼك ﻟﻸﺳﺮ ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ. ﻳﺴﺘﻮرد اﻟﻤﺴﺘﻮردون اﻷرﺑﻌﺔ اﻟﻤﺒﺎﺷﺮون ﻟﻠﺴﯿﺎرات ﻣﺠﺘﻤﻌﯿﻦ ﺣﻮاﻟﻲ 60.3٪ ﻣﻦ إﺟﻤﺎﻟﻲ اﻟﺴﯿﺎرات اﻟﻤﺴﺘﻮردة)ﻳﺴﺘﻮرد اﻟﻤﺴﺘﻮردون اﻟﺜﻤﺎﻧﯿﺔ اﻟﻜﺒﺎر ﻣﺠﺘﻤﻌﯿﻦ ﺣﻮاﻟﻲ 87.7٪(. أظﮫﺮ ﻓﺤﺺ ﻣﻜﺘﺐ ﻣﺮاﻗﺐ اﻟﺪوﻟﺔ أن أرﺑﺎح اﻟﻤﺴﺘﻮردﻳﻦ ارﺗﻔﻌﺖ ﻓﻲ ﻋﺎم 2022 ﻋﻠﻰ اﻟﺮﻏﻢ ﻣﻦ ارﺗﻔﺎع ﺗﻜﺎﻟﯿﻔﮫﻢ واﻧﺨﻔﺎضﻋﺪد اﻟﺴﯿﺎرات اﻟﻤﺒﺎﻋﺔ. ﻳﻮﺻﻰﺑﺄن ﺗﺴﺘﻐﻞ وزارة اﻟﻤﻮاﺻﻼت وﺳﻠﻄﺔ اﻟﻤﻨﺎﻓﺴﺔ اﻟﻔﺮﺻﺔ اﻟﺘﻲ أﺗﯿﺤﺖ ﻓﻲ ﺳﻮق اﻟﺴﯿﺎرات ﻓﻲ ﺿﻮء اﻟﺘﻐﯿﺮات اﻟﮫﺎﻣﺔ ﻓﻲ ھﺬا اﻟﻘﻄﺎع وﺑﺴﺒﺐ ﺛﻮرة اﻟﺴﯿﺎرات اﻟﻜﮫﺮﺑﺎﺋﯿﺔ ﻣﻦ أﺟﻞ زﻳﺎدة اﻟﻤﻨﺎﻓﺴﺔ. ﻳﻮﺻﻰ ﺑﺄن ﺗﻌﻤﻞ وزﻳﺮة اﻟﻤﻮاﺻﻼت ﻋﻠﻰ ﺗﻘﻠﯿﻞ اﻟﻤﺮﻛﺰﻳﺔ ﻓﻲﻗﻄﺎع اﻟﺴﯿﺎراتﻣﻊ اﻻﺳﺘﻔﺎدة ﻣﻦاﻟﻔﺮﺻﺔ اﻟﺘﻲﺳﻨﺤﺖﻧﺘﯿﺠﺔ ﻟﻠﺘﻐﯿﺮاتاﻟﺘﻲطﺮأت ﻋﻠﻰ ﻗﻄﺎع اﻟﺴﯿﺎرات ودﺧﻮل ﻣﺼﻨﻌﯿﻦ ﺟﺪد ﻣﻦ ﺧﻼل دﺧﻮل ﻣﺴﺘﻮردﻳﻦ ﺟﺪد أو ﺻﻐﺎر إﻟﻰ ھﺬا اﻟﻤﺠﺎل. • ﻓﺤﻮﺻﺎت اﻟﺠﺪوى اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت وزارة اﻟﻤﻮاﺻﻼت واﻟﺴﻼﻣﺔ ﻋﻠﻰ اﻟﻄﺮق ﻣﺴﺆوﻟﺔ ﻋﻦ ﺗﺤﺪﻳﺪ وإدارة ﺗﻨﻔﯿﺬ ﺳﯿﺎﺳﺔ ﻗﻄﺎع اﻟﻤﻮاﺻﻼت وﺧﺪﻣﺎت أﻧﻈﻤﺔ اﻟﻤﻮاﺻﻼت اﻟﺒﺤﺮﻳﺔ واﻟﺠﻮﻳﺔ واﻟﺒﺮﻳﺔ. وﻣﻦ ﺑﯿﻦ أﻣﻮر أﺧﺮى، ﺗﺘﻮﻟﻰ اﻟﻮزارة ﻣﺴﺆوﻟﯿﺔ ﺗﺨﻄﯿﻂ وﺗﻄﻮﻳﺮ وﺗﻨﻈﯿﻢ اﻟﺒﻨﻰ اﻟﺘﺤﺘﯿﺔ وأﻧﻈﻤﺔ اﻟﻤﻮاﺻﻼت اﻟﻤﺘﻜﺎﻣﻠﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﻌﺰز اﻟﻘﺪرة ﻋﻠﻰ اﻟﺘﻨﻘﻞ واﻟﺤﺮﻛﺔ ﻟﻤﻮاطﻨﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ واﻟﺰوار اﻟﻘﺎدﻣﯿﻦ إﻟﻰ اﻟﺒﻼد واﻻﻗﺘﺼﺎد اﻹﺳﺮاﺋﯿﻠﻲ ﺑﺠﻤﯿﻊ ﻣﻜﻮﻧﺎﺗﻪ. وﺟﺪ ﺑﻨﻚ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻓﻲ ﻋﺎم 2019 أن ﻧﺴﺒﺔ اﻻﺳﺘﺜﻤﺎر ﻓﻲ اﻟﺒﻨﯿﺔ ﻟﻠﻤﻮاﺻﻼت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﺗﺒﻠﻎ ﺣﻮاﻟﻲ 1٪ ﻣﻦ اﻟﻨﺎﺗﺞ اﻟﻤﺤﻠﻲ اﻹﺟﻤﺎﻟﻲ، وھﻲ ﻧﺴﺒﺔ ﻣﻤﺎﺛﻠﺔ ﻟﻤﺘﻮﺳﻂ ﻧﺴﺒﺔ اﻻﺳﺘﺜﻤﺎر ﻓﻲ دول ﻣﻨﻈﻤﺔ اﻟﺘﻌﺎون اﻻﻗﺘﺼﺎدي واﻟﺘﻨﻤﯿﺔ OECD)(، وﻟﻜﻦ ھﺬه اﻟﻨﺴﺒﺔ ﻏﯿﺮ ﻛﺎﻓﯿﺔ ﺑﺴﺒﺐ اﻟﻨﻤﻮ اﻟﺴﻜﺎﻧﻲ اﻟﻤﺮﺗﻔﻊ ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ وﻣﺤﺪودﻳﺔ اﻟﺒﻨﯿﺔ اﻟﺘﺤﺘﯿﺔ ﻧﺴﺒًﯿﺎ. ﺗﻘﺪر ﺗﻜﻠﻔﺔ اﻟﻀﺮر اﻟﺬي ﻳﻠﺤﻖ ﺑﺎﻗﺘﺼﺎد إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﺑﺴﺒﺐ ازدﺣﺎم اﻟﻄﺮق، وﻓًﻘﺎ ﻟﺘﻘﺪﻳﺮات وزارة اﻟﻤﺎﻟﯿﺔ ﻟﻌﺎم 2024 وﺗﻘﺪﻳﺮات اﻟـ OECD ﻟﻌﺎم 2023، ﺑﻤﺎ ﻳﺘﺮاوح ﺑﯿﻦ 24 و48 ﻣﻠﯿﺎر ﺷﯿﻜﻞ. ﻳﺘﻨﺎول ﺗﻘﺮﻳﺮ اﻟﻤﺮاﺟﻌﺔ ھﺬا ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت اﻟﺒﺮﻳﺔ، اﻟﺘﻲ ﻳﺘﻢ ﺗﻤﻮﻳﻞ ﻣﻌﻈﻤﮫﺎ ﻣﻦ ﻣﯿﺰاﻧﯿﺔ اﻟﺪوﻟﺔ. ﻓﻲ اﻷﻋﻮام 2020-2023، ﻣﻮﻟﺖ وزارة اﻟﻤﻮاﺻﻼت ﻣﺸﺎرﻳﻊ ﻣﻮاﺻﻼت ﺑﺘﻜﻠﻔﺔ ﺣﻮاﻟﻲ 20 ﻣﻠﯿﺎر ﺷﯿﻜﻞ ﺳﻨﻮًﻳﺎ ﺑﺎﻟﻤﻌﺪل - أي ﺣﻮاﻟﻲ 4٪ ﻣﻦ ﻣﯿﺰاﻧﯿﺔ اﻟﺪوﻟﺔ. وھﺬه أﻋﻠﻰ ﻣﯿﺰاﻧﯿﺔ اﺳﺘﺜﻤﺎر ﻣﺪﻧﯿﺔﻣﻦﺑﯿﻦﺟﻤﯿﻊﻣﯿﺰاﻧﯿﺎتاﻻﺳﺘﺜﻤﺎرﻟﻠﻮزارات.ﻧﻈﺮًا ﻷھﻤﯿﺔﻣﺜﻞاﻟﻤﺸﺎرﻳﻊﺑﺎﻟﻨﺴﺒﺔﻟﻼﻗﺘﺼﺎد، وﻟﺘﻘﻠﯿﺺ اﻟﻔﺠﻮات اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﯿﺔ وﺗﺨﻔﯿﺾ ﺗﻜﺎﻟﯿﻒ اﻻزدﺣﺎم اﻟﻤﺮوري اﻟﺘﻲ ﻳﺘﺤﻤﻠﮫﺎ ﺳﻜﺎن اﻟﺪوﻟﺔ، وﻛﺬﻟﻚ ﻧﻈﺮًا ﻟﺘﻌﻘﯿﺪھﺎ وﺗﺄﺛﯿﺮھﺎ ﻋﻠﻰ ﻣﯿﺰاﻧﯿﺔ اﻟﺪوﻟﺔ، ﻣﻦ اﻟﻀﺮوري أن ﻳﺘﻢ ﺗﻨﻔﯿﺬ ھﺬه اﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ ﺑﻌﺪ ﻋﻤﻠﯿﺔ اﺧﺘﯿﺎر دﻗﯿﻘﺔ، ﻣﻊ ﻓﺤﺺ ﺟﺪواھﺎ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ، ﺑﻤﺎ ﻓﻲ ذﻟﻚ ﻓﺤﺺ ﺗﻜﺎﻟﯿﻒ إﻧﺸﺎء اﻟﻤﺸﺮوع واﻟﻔﻮاﺋﺪ اﻟﺘﻲ ﺳﯿﺤﻘﻘﮫﺎ ﻟﻠﺠﻤﮫﻮر، وذﻟﻚ ﻣﻦ أﺟﻞ اﺧﺘﯿﺎر اﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ اﻷﻛﺜﺮ ﻓﺎﺋﺪة ﻓﻲ إطﺎر اﻟﻤﯿﺰاﻧﯿﺔ اﻟﻤﺤﺪدة. وﻗﺪ ﺗﺒّﯿﻦ ﻓﻲ أﻋﻤﺎل اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ أﻧﻪ ﻋﻠﻰ اﻟﺮﻏﻢ ﻣﻦ أن ﻋﻤﻠﯿﺔ ﺗﺨﻄﯿﻂ ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت ﻛﻤﺎ ھﻮ ﻣﺤﺪد ﻓﻲ إﺟﺮاء"ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت")اﻹﺟﺮاءات اﻟﺘﻲ ﺗﺴﺘﺨﺪم ﻛﺪﻟﯿﻞ رﺳﻤﻲ ﻹﺟﺮاء ﻓﺤﻮﺻﺎت اﻟﺠﺪوى اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت(ﺗﺘﻀﻤﻦ ﺗﻮﺟﯿﮫﺎت ﺑﺈﺟﺮاء ﻓﺤﺼﯿﻦ ﻟﻠﺠﺪوى ﻓﻲ ﻣﺮاﺣﻞ ﺗﺨﻄﯿﻂ اﻟﻤﺸﺮوع، إﻻ أﻧﻪ ﻓﻲ اﻟﻮاﻗﻊ ﻳﺘﻢ إﺟﺮاء دراﺳﺔ ﺟﺪوى واﺣﺪة ﻓﻘﻂ ﻟﻤﻌﻈﻢ اﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ، وﻻ | 14 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ﻳﺘﻢ إﺟﺮاؤھﺎ ﺑﺎﻟﻀﺮورة ﻓﻲ اﻟﻤﺮاﺣﻞ اﻟﺤﺎﺳﻤﺔ اﻟﺘﻲ ﻳﺘﻘﺮر ﻓﯿﮫﺎ اﻟﻤﻮاﻓﻘﺔ ﻋﻠﻰ ﻣﻮاﺻﻠﺔ اﻟﻤﺸﺮوع، وإذا ﻛﺎن اﻷﻣﺮ ﻛﺬﻟﻚ، ﻓﺒﺄي ﺷﻜﻞ. ﻛﻤﺎ ﺗﺒﯿﻦ ﻣﻦ أﻋﻤﺎل اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ ﺑﺄن إﺟﺮاء ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت ُﻣﻌّﺮف ﻋﻠﻰ أﻧﻪ إﺟﺮاء إﻟﺰاﻣﻲ ﻳﻨﻄﺒﻖ ﻋﻠﻰ ﺟﻤﯿﻊ أﻧﻮاع ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﺒﻨﯿﺔ اﻟﺘﺤﺘﯿﺔ ﻟﻠﻤﻮاﺻﻼت اﻟﺒﺮﻳﺔ، وﻟﻜﻦ ﻓﻲ اﻟﻮاﻗﻊ، ﺗﺒﯿﻦ أن وزارﺗﻲ اﻟﻤﻮاﺻﻼت واﻟﻤﺎﻟﯿﺔ ﻻ ﺗﺠﺮﻳﺎن أي ﺗﻘﯿﯿﻢ اﻗﺘﺼﺎدي ﻟﺠﺰء ﻛﺒﯿﺮ ﻣﻦ اﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ. ﻛﻤﺎ ﺗﺒﯿﻦ أن اﻟﻤﻨﮫﺠﯿﺔ اﻟﻤﺤﺪدة ﻓﻲ إﺟﺮاء"ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت"ﺗﮫﺪف ﺑﺸﻜﻞ أﺳﺎﺳﻲ إﻟﻰ ﻓﺤﺺ اﻟﻔﻮاﺋﺪ ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻟﺸﻮارع، وﻟﻜﻨﮫﺎ ﻏﯿﺮ ﻣﻼﺋﻤﺔ ﺗﻤﺎًﻣﺎ ﻟﻔﺤﺺ ﻓﻮاﺋﺪ اﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ ﻓﻲﻣﺠﺎلاﻟﻤﻮاﺻﻼتاﻟﺠﻤﺎﻋﯿﺔ،ﺑﻤﺎﻓﻲذﻟﻚﻣﺴﺎراتاﻟﻤﻮاﺻﻼتاﻟﻌﺎﻣﺔواﻟﻘﻄﺎراﻟﺨﻔﯿﻒوأﻧﻈﻤﺔ اﻟﻤﺘﺮو. ﻋﻼوة ﻋﻠﻰ ذﻟﻚ، ﻟﻢ ﻳﺘﻢ ﺗﺤﺪﻳﺪ أي ﺣﺪ اﻗﺘﺼﺎدي أدﻧﻰ ﻳﺘﻄﻠﺐ إﺟﺮاء دراﺳﺔ ﺟﺪوى اﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ، ﻛﻤﺎ أن ﻣﻜﺎﻧﺔ اﻟﺪراﺳﺔ وﻗﻮﺗﮫﺎ ﻓﻲ ﻣﺠﻤﻞ اﻋﺘﺒﺎرات ﺻﻨﻊ اﻟﻘﺮار ﻏﯿﺮ واﺿﺤﺔ ﺑﻤﺎ ﻓﯿﻪ اﻟﻜﻔﺎﻳﺔ. ﻛﻤﺎ ﺗﺒﯿﻦ أن وزارة اﻟﻤﻮاﺻﻼت ﺗﻌﺎﻧﻲ ﻣﻦ ﻧﻘﺺ ﻓﻲ اﻟﻤﮫﻨﺪﺳﯿﻦ، وارﺗﻔﺎع ﻣﻌﺪل ﺗﺒﺪﻳﻞ اﻟﻤﻮظﻔﯿﻦ اﻹدارﻳﯿﻦ، وﻧﻘﺺ ﻓﻲ ﺷﻐﻞ اﻟﻤﻨﺎﺻﺐ اﻟﻌﻠﯿﺎ ﻓﻲ ﻣﺪﻳﺮﻳﺔ اﻟﺒﻨﻰ اﻟﺘﺤﺘﯿﺔ، اﻟﻤﺴﺆوﻟﺔ ﻋﻦ ﺗﺨﻄﯿﻂ وﺗﻨﻔﯿﺬ ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت. ﺑﺎﻹﺿﺎﻓﺔ إﻟﻰ ذﻟﻚ، ﺗﺒﯿﻦ أن وزارة اﻟﻤﻮاﺻﻼت ﺗﻔﺘﻘﺮ إﻟﻰ ﺑﻨﯿﺔ ﺗﺤﺘﯿﺔ ﻟﻠﻤﻌﻠﻮﻣﺎت ﺣﻮل ﻣﺸﺎرﻳﻊ اﻟﻤﻮاﺻﻼت اﻟﺘﻲ ﺗﻢ ﺗﻨﻔﯿﺬھﺎ واﻟﺘﻲ ﻳﺠﺮي ﺗﻨﻔﯿﺬھﺎ، وأن اﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت اﻟﻤﺘﻮﻓﺮة ﻟﺪﻳﮫﺎ ﺗﺪار ﻳﺪوًﻳﺎ. وﺑﺎﻟﺘﺎﻟﻲ، ﻳﻜﻔﻲ اﻧﺘﻘﺎل ﻋﺪد ﻗﻠﯿﻞ ﻣﻦ اﻟﻤﻮظﻔﯿﻦ ﻣﻦ وظﺎﺋﻔﮫﻢ ﻟﻔﻘﺪان اﻟﺨﺒﺮات واﻟﻤﻌﺮﻓﺔ واﻹﺿﺮار ﺑﺎﺳﺘﻤﺮارﻳﺔ اﻟﻌﻤﻞ، ﺣﯿﺚ أن ﺗﻨﻈﯿﻢ اﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت ﻳﻌﺘﻤﺪ إﻟﻰ ﺣﺪ ﻛﺒﯿﺮ ﻋﻠﻰ ذاﻛﺮة ﻣﻮظﻒ ﻣﻌﯿﻦ وإﻟﻤﺎﻣﻪ ﺑﻤﻮاد اﻟﻌﻤﻞ. ﺗﻄﺒﯿﻖ اﻟﺘﻮﺻﯿﺎت اﻟﻮاردة ﻓﻲ ﻓﺼﻮل اﻟﺘﻘﺮﻳﺮ ﻗﺪ ﻳﺤﺴﻦ ﻋﻤﻠﯿﺎت ﺗﺨﻄﯿﻂ اﻟﺒﻨﯿﺔ اﻟﺘﺤﺘﯿﺔ ﻟﻠﻤﻮاﺻﻼت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ، ﻣﻊ زﻳﺎدة ﺷﻔﺎﻓﯿﺔ ﻋﻤﻠﯿﺎت اﺗﺨﺎذ اﻟﻘﺮارات ﺑﺸﺄن اﻟﻤﻮاﻓﻘﺔ ﻋﻠﻰ اﻟﻤﺸﺎرﻳﻊ وﺗﺮﺗﯿﺐ أوﻟﻮﻳﺎﺗﮫﺎ، وﺗﺤﺴﯿﻦ ﻣﻼءﻣﺔ ﺗﺨﻄﯿﻂ اﻟﻤﻮاﺻﻼت ﻻﺣﺘﯿﺎﺟﺎت اﻟﺠﻤﮫﻮر، واﻻﺳﺘﺨﺪام اﻟﻔﻌﺎل ﻟﻠﻤﻮارد اﻟﻌﺎﻣﺔ. • ﺿﺮاﺋﺐ اﻷراﺿﻲ واﻟﺒﻨﯿﺔ اﻟﺘﺤﺘﯿﺔ ﻟﻠﻤﻌﻠﻮﻣﺎت اﻟﻌﻘﺎرﻳﺔ ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﺳﻮقاﻟﻌﻘﺎراتﻓﻲإﺳﺮاﺋﯿﻞھﻮأﺣﺪاﻟﻌﻮاﻣﻞاﻷﻛﺜﺮأھﻤﯿﺔﻟﻼﻗﺘﺼﺎداﻹﺳﺮاﺋﯿﻠﻲ،وﺗﺄﺛﯿﺮاﺗﻪواﺿﺤﺔ ﻓﻲ ﻣﺠﺎﻻت ﻣﺘﻨﻮﻋﺔ، ﻣﻨﮫﺎ: اﻻﻗﺘﺼﺎد واﻟﻤﺠﺘﻤﻊ واﻟﺘﻮظﯿﻒ واﻟﺴﯿﺎﺳﺔ. اﻟﺼﻔﻘﺎت ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻷراﺿﻲ ھﻲ أھﻢ وأﻏﻠﻰ اﻟﺼﻔﻘﺎت ﻓﻲ ﺣﯿﺎة اﻹﻧﺴﺎن. ﻓﻲ اﻟﻌﻘﺪ اﻷﺧﯿﺮ، ﺷﮫﺪت أﺳﻌﺎر اﻟﻤﺴﺎﻛﻦ ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ارﺗﻔﺎًﻋﺎ ﻛﺒﯿًﺮا، وﻳﺮﺟﻊ ذﻟﻚ إﻟﻰ ﻋﺪة ﻋﻮاﻣﻞ، ﻣﻨﮫﺎ ﻧﻘﺺ اﻟﻤﻌﺮوض ﻣﻦ اﻟﺸﻘﻖ، ﻣﺴﺘﻮﻳﺎت اﻟﻔﺎﺋﺪة ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻣﻨﺬ ﻋﺎم 2008، وﺗﺄﺛﯿﺮات اﻷزﻣﺎت اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ اﻟﻌﺎﻟﻤﯿﺔ. ارﺗﻔﻊ ﻣﺆﺷﺮ أﺳﻌﺎر اﻟﺸﻘﻖ ﺑﻨﺴﺒﺔ 77.5٪ ﻣﻦ ﻳﻨﺎﻳﺮ 2014 إﻟﻰ دﻳﺴﻤﺒﺮ 2024، ﺑﯿﻨﻤﺎ ارﺗﻔﻊ ﻣﺆﺷﺮ أﺳﻌﺎر اﻟﻤﺴﺘﮫﻠﻚ ﺧﻼل ھﺬه اﻟﻔﺘﺮة ﺑﻨﺤﻮ 15.3٪. ﻓﻲ اﻟﻔﺘﺮة 2018-2020، ﺑﻠﻎ ﻣﺘﻮﺳﻂ اﻹﻳﺮادات ﻣﻦ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻌﻘﺎرﻳﺔ ﺣﻮاﻟﻲ 11.37 ﻣﻠﯿﺎر ﺷﯿﻜﻞ - ﺣﻮاﻟﻲ 7٪ ﻣﻦ إﺟﻤﺎﻟﻲ اﻹﻳﺮادات ﻣﻦ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻤﺒﺎﺷﺮة اﻟﺘﻲ ﺗﺠﻤﻌﮫﺎ ﺳﻠﻄﺔ اﻟﻀﺮاﺋﺐ؛ ﻓﻲ اﻟﻔﺘﺮة ﻣﻦ 2021 إﻟﻰ 2022، ارﺗﻔﻊ إﺟﻤﺎﻟﻲ اﻹﻳﺮادات ﻣﻦ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻌﻘﺎرﻳﺔ إﻟﻰ ﺣﻮاﻟﻲ 23 ﻣﻠﯿﺎر ﺷﯿﻜﻞ ﻓﻲ اﻟﻤﺘﻮﺳﻂ - ﺣﻮاﻟﻲ 9٪ ﻣﻦ إﺟﻤﺎﻟﻲ اﻹﻳﺮادات ﻣﻦ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻤﺒﺎﺷﺮة اﻟﺘﻲ ﺗﺠﻤﻌﮫﺎ اﻟﺴﻠﻄﺔ؛ ﺑﯿﻨﻤﺎ ﻓﻲ ﻋﺎم 2023 اﻧﺨﻔﺾ ھﺬا اﻟﻤﻌﺪل، ﺑﺴﺒﺐ ﺣﺮب"اﻟﺴﯿﻮف اﻟﺤﺪﻳﺪﻳﺔ"وﻏﯿﺮھﺎ ﻣﻦ اﻷﺳﺒﺎب، وﺑﻠﻎ إﺟﻤﺎﻟﻲ اﻹﻳﺮادات ﻣﻦ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻌﻘﺎرﻳﺔ 14.41 ﻣﻠﯿﺎر ﺷﯿﻜﻞ - ﺣﻮاﻟﻲ 6٪ ﻣﻦ إﺟﻤﺎﻟﻲ اﻹﻳﺮادات ﻣﻦ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻤﺒﺎﺷﺮة اﻟﺘﻲ ﺗﺠﻤﻌﮫﺎ اﻟﺴﻠﻄﺔ. | 15 | פתח דבר أﺷﺎرت اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ إﻟﻰ وﺟﻮد ﻗﺼﻮر ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻌﻘﺎرﻳﺔ. وﻗﺪ ﺗﺒﯿﻦ أن ﻣﻮظﻔﻲ اﻟﺘﻘﺪﻳﺮ اﻟﻀﺮﻳﺒﻲ ﻓﻲ ﻣﻜﺎﺗﺐ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻌﻘﺎرﻳﺔ اﻹﻗﻠﯿﻤﯿﺔ ﻻ ﻳﻌﺎﻟﺠﻮن اﻟﺘﻘﺪﻳﺮات ﺑﻄﺮﻳﻘﺔ ﻣﻮﺣﺪة وﻣﻨﺘﻈﻤﺔ، وﻻ ﻳﻮﺟﺪ إطﺎر زﻣﻨﻲ واﺿﺢ ﻟﻠﺮد ﻋﻠﻰ طﻠﺒﺎت ﺗﻌﺪﻳﻞ اﻟﺘﻘﺪﻳﺮات، وﻳﺘﻢ اﻟﺘﻌﺎﻣﻞ ﻣﻊ اﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﻟﻄﻠﺒﺎت ﺑﺘﺄﺧﯿﺮ ﻛﺒﯿﺮ، ﻣﻤﺎ ﻗﺪ ﻳﺆدي إﻟﻰ ﺗﻜﺎﻟﯿﻒ إﺿﺎﻓﯿﺔ ﻋﻠﻰ داﻓﻌﻲ اﻟﻀﺮاﺋﺐ. ﻛﻤﺎ ﺗﺒﯿﻦ أن ھﻨﺎك ﺗﺄﺧﯿﺮات ﻓﻲ ﺗﻨﻔﯿﺬ ﺗﻌﺪﻳﻼت ﻋﻠﻰ ﺗﻘﺪﻳﺮات ﺿﺮﻳﺒﺔ اﻟﺪﺧﻞ - ﺑﻌﻀﮫﺎ ﻳﺘﺠﺎوز ﺛﻼث ﺳﻨﻮات - ﻣﻤﺎ ﻳﺠﻌﻞ ﻣﻦ اﻟﺼﻌﺐ ﺗﺤﺼﯿﻞ اﻟﻀﺮﻳﺒﺔ اﻟﻤﺴﺘﺤﻘﺔ ﻣﻦ ﺗﻌﺪﻳﻞ اﻟﺘﻘﺪﻳﺮ، وﻻ ﻳﻮﺟﺪ ﺗﻘﺪﻳﺮ ﻟﻤﺠﻤﻮع اﻟﺪﻳﻮن اﻟﺘﻲ ﺗﻢ ﺗﺤﺼﯿﻠﮫﺎ أو اﻟﻤﺒﺎﻟﻎ اﻟﻤﺴﺘﺮدة اﻟﺘﻲ ﻟﻢ ﺗﺪﻓﻊ ﻟﻠﻤﻜﻠﻔﯿﻦ. ﻛﻤﺎ ﺗﺒّﯿﻦ أن اﻟﺘﻌﺎون ﺑﯿﻦ ﻣﺨﺘﻠﻒ أﺟﮫﺰة اﻟﻀﺮاﺋﺐ ﺿﻌﯿﻒ، وأن اﺳﺘﺨﺪام اﻟﻨﻈﺎم اﻟﻤﺨﺼﺺ ﻟﮫﺬه اﻷﻧﺸﻄﺔ ﻣﺤﺪود. ﻛﻤﺎ ﺗﺒﯿﻦ أن اﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﻟﺘﻘﺪﻳﺮات ﻳﺘﻢ اﻟﺘﻌﺎﻣﻞ ﻣﻌﮫﺎ ﺑﻔﺘﺮة ﻗﺮﻳﺒﺔ ﻣﻦ ﻣﻮﻋﺪ ﺳﺮﻳﺎن اﻟﺘﻘﺎدم اﻟﻘﺎﻧﻮﻧﻲ، ﻣﻤﺎ ﻗﺪ ﻳﺸﯿﺮ إﻟﻰ ﻋﺪم إﺟﺮاء ﻓﺤﺺ ﺟﯿﺪ ﻟﻠﺘﻘﺪﻳﺮات أو ﻋﺪم إﻋﻄﺎء اﻟﻮﻗﺖ اﻟﻜﺎﻓﻲ ﻟﻠﻤﻜﻠﻔﯿﻦ ﻟﺘﻘﺪﻳﻢ ﺣﺠﺠﮫﻢ. ﻛﻤﺎ ﺗﺒﯿﻦ أن اﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﻟﺘﻘﺪﻳﺮات ﻳﺘﻢ ﺗﺤﺪﻳﺪھﺎ وﻓًﻘﺎ ﻷﻓﻀﻞ ﺗﻘﺪﻳﺮ ﺑﻌﺪ اﻧﺘﮫﺎء ﻓﺘﺮة اﻟﺘﻘﺪﻳﺮ اﻟﻀﺮﻳﺒﻲ، وھﺬا أﻣﺮ ﻳﺨﺎﻟﻒ اﻟﻘﺎﻧﻮن. ﻓﯿﻤﺎ ﻳﺘﻌﻠﻖ ﺑﺨﺪﻣﺔ اﻟﺰﺑﺎﺋﻦ ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﻌﻘﺎرﻳﺔ، وﺟﺪت ﻋﺪة أوﺟﻪ ﻗﺼﻮر؛ ﻣﻦ ﺑﯿﻨﮫﺎ ﻋﺪم وﺟﻮد إﺟﺮاءات ﻋﻤﻞ ﻟﻨﻈﺎم ﺧﺪﻣﺔ اﻟﺰﺑﺎﺋﻦ اﻟﺮﺋﯿﺴﻲ، وﻋﺪم ﺗﺤﺪﻳﺪ اﻟﻤﺪة اﻟﺰﻣﻨﯿﺔ اﻟﻼزﻣﺔ ﻟﻠﺮد ﻋﻠﻰ اﻻﺳﺘﻔﺴﺎرات ﻓﻲ اﻹﺟﺮاءات، وﻋﺪم وﺟﻮد رﻗﺎﺑﺔ ﺣﺎﺳﻮﺑﯿﺔ ﻋﻠﻰ ﺟﻮدة اﻟﺮدود أو ﺣﺘﻰ ﻋﻠﻰ ﻣﺪة اﻟﺮد، ووﺟﻮد ﺗﺄﺧﯿﺮ ﻓﻲ ﻣﻌﺎﻟﺠﺔ اﻻﺳﺘﻔﺴﺎرات اﻟﻤﺘﻌﻠﻘﺔ ﺑﻤﻮاﺿﯿﻊ ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ. اﻟﺮد ﻋﻠﻰ اﻟﻤﻜﺎﻟﻤﺎت اﻟﮫﺎﺗﻔﯿﺔ ﻟﻠﺴﻠﻄﺔ ﻏﯿﺮ ﻣﺘﺎح ﺗﻘﺮﻳًﺒﺎ. أﺷﺎر ھﺬا اﻟﺘﻘﺮﻳﺮ أﻳﻀﺎ إﻟﻰ أوﺟﻪ ﻗﺼﻮر ﻓﻲ ﻣﺠﺎل ﺟﻤﻊ ﺑﯿﺎﻧﺎت ﻣﻌﺎﻣﻼت اﻟﻌﻘﺎرات اﻟﺘﻲ ﺗﺠﻤﻊ ﻓﻲ ﻣﻠﻒ"اﺳﻌﺎر اﻟﻌﻘﺎرات")קובץ הכרמ"ן(وﺗﻮزﻳﻌﮫﺎ ﻋﻠﻰ اﻟﮫﯿﺌﺎت اﻟﺤﻜﻮﻣﯿﺔ واﻟﺠﻤﮫﻮر. وﻗﺪ ﺗﺒﯿﻦ أن ﺗﻨﻔﯿﺬ ﺗﻮﺻﯿﺎت اﻟﻠﺠﻨﺔ واﻻﻧﺘﻘﺎل إﻟﻰ اﻹﺑﻼغ ﻋﺒﺮ اﻹﻧﺘﺮﻧﺖ ﻣﻦ ﻗﺒﻞ اﻟﻤﻤﺜﻠﯿﻦ ﻟﻢ ﻳﺴﮫﻤﺎ ﺑﺸﻜﻞ ﻛﺒﯿﺮ ﻓﻲ ﺗﺤﺴﯿﻦ ﺟﻮدة ﺑﯿﺎﻧﺎت ﻣﻠﻒ أﺳﻌﺎر اﻟﻌﻘﺎرات، وأن اﻟﻤﻠﻒ اﻟﺬي ﻳﺘﻢ إرﺳﺎﻟﻪ إﻟﻰ ﻣﺮﻛﺰ اﻟﻤﺴﺎﺣﺔ وﺧﺮاﺋﻂ إﺳﺮاﺋﯿﻞ)"ﻣﺎﺑﻲ"(ﻟﺘﺤﺴﯿﻨﻪ ﻏﯿﺮ ﺻﺤﯿﺢ وﻧﺎﻗﺺ. اﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﻟﻌﻘﺎرات ﻻ ﺗﻈﮫﺮ ﻓﻲ اﻟﻤﻠﻒ؛ واﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﻟﻌﻘﺎرات ﺗﻈﮫﺮ ﺑﺒﯿﺎﻧﺎت ﺧﺎطﺌﺔ؛ وﻻ ﻳﺘﻢ ﺟﻤﻊ اﻟﺒﯿﺎﻧﺎت اﻟﮫﺎﻣﺔ اﻟﺘﻲ ﻳﻤﻜﻦ أن ﺗﺴﺎﻋﺪ ﻓﻲ ﺣﺴﺎب ﻣﺆﺷﺮ أﺳﻌﺎر اﻟﻤﺴﺎﻛﻦ، وﻓﻲ إﺟﺮاءات ﻣﺼﻠﺤﺔ اﻟﻀﺮاﺋﺐ، وﻓﻲ ﻋﺮض اﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت ﻋﻠﻰ اﻟﻤﻮاطﻨﯿﻦ؛ وﻻ ﻳﺘﻢ ﺗﺤﺴﯿﻦ اﻟﻤﻠﻒ ﺑﺸﻜﻞ ﻣﺘﻜﺮر ﻣﻦ ﻗﺒﻞ ﻣﺴﺘﺨﺪﻣﯿﻪ؛ اﻟﺘﺼﺪﻳﻖ ﻋﻠﻰ ﻗﺎﺋﻤﺔ اﻷﺻﻮل اﻟﻤﻘﺪم ﻟﻠﻤﻮاطﻦ ﻧﺎﻗﺺ وﻓﻲ ﻛﺜﯿﺮ ﻣﻦ اﻷﺣﯿﺎن ﻏﯿﺮ ﺻﺤﯿﺢ؛ وﻧﻘﻞ اﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت ﺑﯿﻦ اﻟﮫﯿﺌﺎت اﻟﺤﻜﻮﻣﯿﺔ ﻣﺤﺪود ﺑﺴﺒﺐ ﻋﺪم وﺟﻮد ﻣﻌّﺮف ﻣﺤﺪد ﻟﻸﺻﻮل. ﻛﻤﺎ ﺗﻢ اﻟﻌﺜﻮر ﻋﻠﻰ ﻓﻮارق ﻛﺒﯿﺮة ﺑﯿﻦ ﻓﻲ اﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت ﻋﻦ اﻟﻌﻘﺎرات اﻟﻤﻨﺸﻮرة ﻟﻠﺠﻤﮫﻮر ﻣﻦ ﻗﺒﻞ ﺳﻠﻄﺔ اﻟﻀﺮاﺋﺐ واﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت اﻟﻤﻨﺸﻮرة ﻣﻦ ﻗﺒﻞ ﻣﺎﺑﻲ. ﻋﻠﻰ ﺳﻠﻄﺔ اﻟﻀﺮاﺋﺐ ﺗﺤﺴﯿﻦ اﻟﺨﺪﻣﺔ اﻟﻤﻘﺪﻣﺔ ﻟﻠﺠﻤﮫﻮر ﻣﻊ اﻟﺴﻌﻲ ﻟﺘﺤﻘﯿﻖ اﻟﻜﻔﺎءة وﺗﻘﺪﻳﻢ ﺧﺪﻣﺔ ﻧﺎﺟﻌﺔ وﻓﻌﺎﻟﺔ واﺳﺘﻐﻼل ﺣﻘﻮق داﻓﻌﻲ اﻟﻀﺮاﺋﺐ ﻣﻘﺎﺑﻞ ﺗﺤﺼﯿﻞ اﻟﻀﺮاﺋﺐ اﻟﺤﻘﯿﻘﯿﺔ. ﻋﻠﻰ ﻣﻜﺘﺐ رﺋﯿﺲ اﻟﻮزراء دراﺳﺔ وﺗﺤﺪﻳﺪ ھﻮﻳﺔ اﻟﮫﯿﺌﺔ اﻟﺘﻲ ﺳﺘﻜﻮن ﻣﺴﺆوﻟﺔ ﻋﻦ إﻧﺸﺎء ﺑﻨﯿﺔ ﺗﺤﺘﯿﺔ وطﻨﯿﺔ ﻟﻠﻤﻌﻠﻮﻣﺎت ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻷﺻﻮل واﻟﺘﻲ ﺳﺘﺤﺘﻮي ﻋﻠﻰ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﻦ ﻋﺪد ﻛﺒﯿﺮ ﻣﻦ اﻟﻤﺼﺎدر. وﺳﯿﻜﻮن ھﺬا اﻟﺠﮫﺎز ﻣﺴﺆوًﻻ، ﻣﻦ ﺑﯿﻦ أﻣﻮر أﺧﺮى، ﻋﻦ ﺗﻠﻘﻲ اﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت وﻓﺤﺺ ﺟﻮدة ھﺬه اﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎت وﺗﺤﺴﯿﻨﮫﺎ وﻧﺸﺮھﺎ، ﺑﺎﻟﺘﻌﺎون ﻣﻊ داﺋﺮة اﻹﺣﺼﺎء اﻟﻤﺮﻛﺰﻳﺔ، وﻧﻈﺎم اﻟﺪﻳﺠﯿﺘﺎل اﻟﻮطﻨﻲ، ووزارة اﻟﻌﺪل، ووزارة اﻟﺪاﺧﻠﯿﺔ، وإدارة اﻟﺘﺨﻄﯿﻂ، وﺳﻠﻄﺔ اﻟﻀﺮاﺋﺐ، ووزارة اﻹﺳﻜﺎن، وﺳﻠﻄﺔ أراﺿﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ وﻣﺮﻛﺰ اﻟﺨﺮاﺋﻂ. ﻛﻤﺎ ﻳﻮﺻﻰ ﺑﺄن ﻳﻘﻮم ﻣﻜﺘﺐ رﺋﯿﺲ اﻟﻮزراء ﺑﺘﻨﻈﯿﻢ ﻣﻨﺢ اﻟﺼﻼﺣﯿﺎت ﻟﻠﮫﯿﺌﺔ اﻟﻤﺴﺆوﻟﺔ ﻋﻦ ھﺬه اﻟﻤﮫﻤﺔ. وﺳﺘﻌﻤﻞ ﻗﺎﻋﺪة اﻟﺒﯿﺎﻧﺎت اﻟﻤﺬﻛﻮرة ﻋﻠﻰ ﺗﺤﺴﯿﻦ ﻋﻤﻞ اﻟﺤﻜﻮﻣﺔ وﺗﺤﺴﯿﻦ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﻤﻘﺪﻣﺔ ﻟﻠﻤﻮاطﻨﯿﻦ ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻷراﺿﻲ واﻟﻌﻘﺎرات. | 16 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 • ﺿﻤﺎن اﺣﺘﯿﺎﺟﺎت دوﻟﺔ إﺳﺮاﺋﯿﻞ اﻟﻐﺬاﺋﯿﺔ ﻓﻲ ﺣﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ "اﻷﻣﻦ اﻟﻐﺬاﺋﻲ"ھﻮ ﺣﺎﻟﺔ ﻳﺘﻤﺘﻊ ﻓﯿﮫﺎ ﺟﻤﯿﻊ اﻷﺷﺨﺎص، ﻓﻲ ﺟﻤﯿﻊ اﻷوﻗﺎت، ﺑﺈﻣﻜﺎﻧﯿﺔ اﻟﻮﺻﻮل اﻟﻤﻌﻘﻮل، ﻓﻌﻠﯿًﺎ وﻣﺎﻟﯿﺎ، إﻟﻰ ﻛﻤﯿﺔ ﻛﺎﻓﯿﺔ ﻣﻦ اﻟﻐﺬاء اﻟﺼﺤﻲ واﻟﻤﻐﺬي، اﻟﺬي ﻳﺘﻨﺎﺳﺐ ﻣﻊ ﺗﻔﻀﯿﻼﺗﮫﻢ واﺣﺘﯿﺎﺟﺎﺗﮫﻢ اﻟﻐﺬاﺋﯿﺔ واﻟﺜﻘﺎﻓﯿﺔ، وﻳﺘﯿﺢ ﻟﮫﻢ ﺣﯿﺎة ﻧﺸﻄﺔ وﺻﺤﯿﺔ. إن ﺗﻮﻓﯿﺮ اﻟﻐﺬاء ﺑﺎﻧﺘﻈﺎم أﻣﺮ ﻣﮫﻢ ﻓﻲاﻷوﻗﺎتاﻟﻌﺎدﻳﺔ، وھﻮ أﻣﺮ ﺑﺎﻟﻎ اﻷھﻤﯿﺔ ﻓﻲﺣﺎﻻتاﻟﻄﻮارئﻷﻧﻪ ﻋﻨﺼﺮ ﺣﺎﺳﻢ ﻓﻲ ﻗﺪرة اﻟﻨﺎس ﻋﻠﻰ اﻟﺼﻤﻮد ﻓﻲ اﻟﻤﺮاﺣﻞ اﻷوﻟﻰ ﻣﻨﮫﺎ. ﻓﻲ ﺣﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ، ﻳﻤﺜﻞ ﺗﻮﻓﯿﺮ ﻏﺬاء ﻛﺎٍف وﻣﺘﻮازن ﺗﺤﺪًﻳﺎ ﻛﺒﯿًﺮا. إﺳﺮاﺋﯿﻞ، ﺑﺎﻋﺘﺒﺎرھﺎ"دوﻟﺔ ﺟﺰﻳﺮة"ﻣﻦ ﺣﯿﺚ ﻗﺪرﺗﮫﺎ اﻟﻤﺤﺪودة ﻋﻠﻰ اﻻﻋﺘﻤﺎد ﻋﻠﻰ اﻟﺪول اﻟﻤﺠﺎورة، ﻣﻠﺰﻣﺔ ﺑﺘﻮﻓﯿﺮ ﻣﺨﺰون ﻏﺬاﺋﻲ ﻛﺎٍف ﻟﻔﺘﺮات طﻮﻳﻠﺔ. ﻳﻘﺘﻀﻲ ﺿﻤﺎن اﻹﻣﺪاد اﻟﻐﺬاﺋﻲ ﻋﻠﻰ اﻟﻤﺪى اﻟﻄﻮﻳﻞ ﻓﻲ اﻷوﻗﺎت اﻟﻌﺎدﻳﺔ وﺣﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ اﻻﺳﺘﻌﺪادواﻟﺘﺨﻄﯿﻂاﻟﻤﺴﺒﻖﻣﻦﺧﻼلوﺿﻊاﺳﺘﺮاﺗﯿﺠﯿﺔﻹدارةاﻷﻏﺬﻳﺔواﺗﺨﺎذإﺟﺮاءاتﻟﺘﻨﻔﯿﺬھﺎ ﻗﺒﻞ ﺣﺪوث اﻟﺴﯿﻨﺎرﻳﻮھﺎت اﻟﻤﺮﺟﻌﯿﺔ. أظﮫﺮت اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ اﻟﺤﺎﻟﯿﺔ أن ﺣﻜﻮﻣﺔ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻟﻢ ﺗﺴﺘﻌﺪ ﺑﺎﻟﺸﻜﻞ اﻟﻤﻄﻠﻮب ﻟﻀﻤﺎن اﺳﺘﻤﺮارﻳﺔ اﻷداء اﻟﻮظﯿﻔﻲ ﻓﻲ ﻣﺠﺎل ﺗﻮﻓﯿﺮ اﻟﻐﺬاء ﻓﻲ ﺣﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ؛ وأﻧﻪ ﻻ ﻳﻮﺟﺪ ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ إطﺎر ﺣﻜﻮﻣﻲ ﺷﺎﻣﻞ ﻣﺴﺆول ﻋﻦ ﺟﺎھﺰﻳﺔ دوﻟﺔ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻟﺤﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ، ﻳﺘﻤﺘﻊ ﺑﺎﻟﺴﻠﻄﺎت واﻟﻤﺴﺆوﻟﯿﺔ اﻟﺸﺎﻣﻠﺔ ﻓﻲ ھﺬا اﻟﻤﺠﺎل؛ وأﻧﻪ ﻻ ﻳﻮﺟﺪ ﺟﮫﺎز ﺷﺎﻣﻞ ﻳﺮى اﻟﺼﻮرة اﻟﻜﺎﻣﻠﺔ ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻟﻐﺬاء، ﺳﻮاء ﻓﻲ اﻷوﻗﺎت اﻟﻌﺎدﻳﺔ أو ﻓﻲ ﺣﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ. ﻛﻤﺎ أن دوﻟﺔ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻻ ﺗﻤﺘﻠﻚ اﺳﺘﺮاﺗﯿﺠﯿﺔ ﺷﺎﻣﻠﺔ طﻮﻳﻠﺔ اﻷﻣﺪ ﻟﻸﻣﻦ اﻟﻐﺬاﺋﻲ. وﻓﻲ ﻏﯿﺎب ھﯿﺌﺔ ﺷﺎﻣﻠﺔ وﺗﺨﻄﯿﻂ طﻮﻳﻞ اﻷﻣﺪ، ﻓﺈن ﻛﻞ وزارة ﺣﻜﻮﻣﯿﺔ ﻣﺴﺆوﻟﺔ ﻋﻦ أﺣﺪ ﻣﺠﺎﻻت اﻷﻣﻦ اﻟﻐﺬاﺋﻲﺗﺪﻳﺮ اﻟﻤﺠﺎل اﻟﺬي ﺗﻘﻊ ﻋﻠﯿﻪ ﻣﺴﺆوﻟﯿﺘﮫﺎ ﻓﻲ اﻷﺣﻮال اﻟﻌﺎدﻳﺔ وﺣﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ وﻓﻘًﺎ ﻟﺮؤﻳﺘﮫﺎ وﺗﻘﻮم ﺑﻤﺎ ﺗﺮاه ﻣﻨﺎﺳﺒًﺎ. وﻧﺘﯿﺠﺔ ﻟﺬﻟﻚ، ھﻨﺎك ﻧﻘﺺ ﻓﻲ ﺑﻌﺾ اﻟﻤﻨﺘﺠﺎت اﻟﻤﺨﺰﻧﺔ ﻓﻲ ﻣﺴﺘﻮدﻋﺎت اﻟﻄﻮارئ، وﻻ ﺗﻮﺟﺪرﻗﺎﺑﺔﻛﺎﻓﯿﺔﻋﻠﻰاﻟﻤﺼﺎﻧﻊاﻟﺤﯿﻮﻳﺔﻓﻲﻣﺠﺎلاﻷﻏﺬﻳﺔ،وھﺬهاﻟﻤﺼﺎﻧﻊﻏﯿﺮﻣﺠﮫﺰةﻛﻤﺎﻳﻨﺒﻐﻲ ﻟﺤﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ. ﺗﻔﺘﻘﺮ وزارﺗﺎ اﻻﻗﺘﺼﺎد واﻟﺰراﻋﺔ إﻟﻰ أدوات اﻹﻧﻔﺎذ أو اﻟﺘﺸﺠﯿﻊ اﻟﺘﻲ ﺗﻀﻤﻦ ﺳﺪ اﻟﺜﻐﺮات، وﻣﻦ اﻟﻮاﺿﺢ أﻧﻪ ﻻ ﺗﻮﺟﺪ ﺻﻮرة واﺿﺤﺔ ﻋﻦ ﻣﺪى اﺳﺘﻌﺪاد اﻟﻤﺼﺎﻧﻊ ﻟﺤﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ ﺗﺴﻤﺢ ﺑﻮﺿﻊ ﺧﻄﺔ ﻟﺴﺪ اﻟﺜﻐﺮات. ﻛﻤﺎ أن ﻗﻄﺎع اﻟﺰراﻋﺔ اﻹﺳﺮاﺋﯿﻠﻲ، اﻟﺬي ﻳﺸﻜﻞ أﺳﺎس ﺿﻤﺎن اﻷﻣﻦ اﻟﻐﺬاﺋﻲ، ﻳﻌﺎﻧﻲ ﻣﻦ رﻛﻮد، وﺣﺠﻢ اﻹﻧﺘﺎج اﻟﻤﺤﻠﻲ ﻓﻲ اﻧﺨﻔﺎض، وذﻟﻚ ﺑﺴﺒﺐ ﺳﯿﺎﺳﺔ اﻟﺤﻜﻮﻣﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﺸﺠﻊ ھﺬا اﻟﻘﻄﺎع ﻣﻦ ﺧﻼل دﻋﻢ ﻏﯿﺮ ﻣﺒﺎﺷﺮ ﻳﺆدي إﻟﻰ ﻧﺸﻮء ﻋﯿﻮب وإﺧﻔﺎﻗﺎت. إﻟﻰ أن ﻳﺘﻢ وﺿﻊ ﺗﺸﺮﻳﻊ ﻓﻲ ﻣﺠﺎل اﻻﺳﺘﻌﺪاد ﻟﻠﻄﻮارئ ﻓﻲ اﻟﺠﺒﮫﺔ اﻟﺪاﺧﻠﯿﺔ، ﻳﻮﺻﻰ أن ﻳﻘﻮم ﻛﻞ ﻣﻦ ﻣﺠﻠﺲ اﻷﻣﻦ اﻟﻘﻮﻣﻲ وﺳﻠﻄﺔ اﻟﻄﻮارئ اﻟﻮطﻨﯿﺔ، ووزارة اﻟﺰراﻋﺔ، ووزارة اﻻﻗﺘﺼﺎد، ووزارة اﻟﺼﺤﺔ، ووزارة اﻟﻤﺎﻟﯿﺔ، ﺑﺎﻟﺘﻌﺎون ﻓﻮرًا ﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﻮﺣﯿﺪ وﺗﺨﻄﯿﻂ ﺳﯿﺎﺳﺔ اﻟﻐﺬاء ﻓﻲ دوﻟﺔ إﺳﺮاﺋﯿﻞ ﻓﻲاﻷوﻗﺎتاﻟﻌﺎدﻳﺔوﻓﻲﺣﺎﻻتاﻟﻄﻮارئ،وأنﺗﺘﺨﺬاﻟﺨﻄﻮاتاﻟﻼزﻣﺔﻟﻀﻤﺎنﺗﻮﻓﯿﺮإﻣﺪاداتﻏﺬاﺋﯿﺔ ﻣﻨﺘﻈﻤﺔﻓﻲﺣﺎﻻتاﻟﻄﻮارئ.ﻛﻤﺎﻳﺘﻌﯿﻦﻋﻠﯿﮫﻢاﻟﻌﻤﻞﻋﻠﻰإﻋﺪادﻣﺨﺘﻠﻒاﻟﮫﯿﺌﺎتاﻟﻤﻌﻨﯿﺔﺑﻤﺠﺎل اﻟﻐﺬاء ﻓﻲ ﺣﺎﻻت اﻟﻄﻮارئ، وﺗﺤﺪﻳﺪ اﻟﺜﻐﺮات واﻟﻌﻤﻞ ﻋﻠﻰ ﺳﺪھﺎ. ﻓﺤﺺ اﻟﻤﺘﺎﺑﻌﺔ ھﻮ أداة ﻣﮫﻤﺔ ﻟﺘﻌﺰﻳﺰ ﺗﺄﺛﯿﺮ ﻋﻤﻞ ﻣﺮاﻗﺐ اﻟﺪوﻟﺔ، وﻟﺤﺚ اﻟﺠﮫﺔ اﻟﺨﺎﺿﻌﺔ ﻟﻠﺮﻗﺎﺑﺔ ﻋﻠﻰ ﺗﺼﺤﯿﺢ أوﺟﻪ اﻟﻘﺼﻮر اﻟﺘﻲ أﺷﺎرت إﻟﯿﮫﺎ أﻋﻤﺎل اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ وﻣﻨﻊ ﺗﻜﺮارھﺎ. ﻳﺘﻀﻤﻦ ھﺬا اﻟﺘﻘﺮﻳﺮ ﻓﺤﻮﺻﺎت ﻣﺘﺎﺑﻌﺔ ﺣﻮل ﻣﻮﺿﻮع ﺗﻄﻮﻳﺮ اﻟﻤﻮاﺻﻼت اﻟﻌﺎﻣﺔ ﻓﻲ ﻣﺘﺮوﺑﻮﻟﯿﻦ ﺣﯿﻔﺎ. ﻳﺸﻤﻞ ھﺬا اﻟﺘﻘﺮﻳﺮ أﻳًﻀﺎ ﻧﺘﺎﺋﺞ أﻋﻤﺎل اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ اﻟﻤﺘﻌﻠﻘﺔ ﺑﺠﻮدة اﻟﺘﻌﻠﯿﻢ ﻓﻲ ﻣﺆﺳﺴﺎت اﻟﺘﻌﻠﯿﻢ اﻟﻌﺎﻟﻲ. | 17 | פתח דבר ﻓﻲاﻟﺨﺘﺎم،أودأنأﺷﻜﺮﻣﻮظﻔﻲﻣﻜﺘﺐﻣﺮاﻗﺐاﻟﺪوﻟﺔ،ﻣﻦﻗﺴﻢاﻟﺮﻗﺎﺑﺔﻋﻠﻰاﻻﻗﺘﺼﺎدواﻟﺒﻨﻰاﻟﺘﺤﺘﯿﺔ اﻟﻮطﻨﯿﺔ وﻣﻦ ﻗﺴﻢ اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ ﻋﻠﻰ ﺷﺆون اﻟﻤﺠﺘﻤﻊ واﻟﺮﻓﺎھﯿﺔ وﻟﻠﻤﻮظﻔﯿﻦ ﻓﻲ اﻟﻤﻜﺘﺐ اﻟﺮﺋﯿﺴﻲ، ﻋﻠﻰ ﻋﻤﻠﮫﻢ اﻟﺪؤوب ﻓﻲ إﺟﺮاء ﻋﻤﻠﯿﺎت اﻟﻔﺤﺺ واﻟﺮﻗﺎﺑﺔ ﺑﺸﻜﻞ ﺷﺎﻣﻞ وﻣﮫﻨﻲ وﻧﺰﻳﻪ، وﻋﻠﻰ ﻧﺸﺮ ﺗﻘﺎرﻳﺮ رﻗﺎﺑﺔ واﺿﺤﺔ وﻓﻌﺎﻟﺔ وﻣﻔﯿﺪة. ﻟﻢ ﻳﻐﺐ ﻋﻦ ﺑﺎﻟﻲ أن اﻟﮫﯿﺌﺎت اﻟﺘﻲ ﺧﻀﻌﺖ ﻟﻠﺮﻗﺎﺑﺔ ﺗﻘﻮم ﺑﺄﻋﻤﺎل ﺣﯿﻮﻳﺔ ﺗﻢ اﻟﺘﻌﺒﯿﺮ ﻋﻦ أھﻤﮫﺎ ﻓﻲ ﻓﺼﻮل ﺗﻘﺮﻳﺮ اﻟﺮﻗﺎﺑﺔ ﻛﻤﺎ ﻳﺘﻄﻠﺐ ﻗﺎﻧﻮن ﻣﺮاﻗﺐ اﻟﺪوﻟﺔ. إﻟﻰ ﺟﺎﻧﺐ ذﻟﻚ، ﻣﻦ واﺟﺐ ھﺬه اﻟﮫﯿﺌﺎت ﺗﺼﺤﯿﺢ اﻟﻌﯿﻮب اﻟﻤﺬﻛﻮرة ﻓﻲ ھﺬا اﻟﺘﻘﺮﻳﺮ ﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﺤﺴﯿﻦ ﻧﺸﺎطﮫﺎ وﺗﺤﺴﯿﻦ اﻟﺨﺪﻣﺔ اﻟﻤﻘﺪﻣﺔ ﻟﻠﺠﻤﮫﻮر ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﯿﻞ. ﺳﻨﻮاﺻﻞ اﻟﺪﻋﺎء واﻟﺘﻤﻨﻲ ﺑﺎﻧﺘﺼﺎر اﻟﺠﯿﺶ اﻹﺳﺮاﺋﯿﻠﻲ وﺟﮫﺎز اﻷﻣﻦ، وﻋﻮدة اﻟﻤﺨﺘﻄﻔﯿﻦ إﻟﻰ دﻳﺎرھﻢ، وﺷﻔﺎء اﻟﺠﺮﺣﻰ، وﻷﻳﺎم ھﺎدﺋﺔ وطﺒﯿﻌﯿﺔ. ﻣﺘﻨﯿﺎھﻮ اﻧﺠﻠﻤﻦ ﻣﺮاﻗﺐ اﻟﺪوﻟﺔ وﻣﻔﻮض ﺷﻜﺎوى اﻟﺠﻤﮫﻮر أورﺷﻠﯿﻢ اﻟﻘﺪس, ﺗﺸﺮﻳﻦ أول 2025 | 18 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 פרק ראשון נושאים מערכתיים דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 נושאים מערכתיים הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום טקסט | 2 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום "ביטחון מזון"הוא מצב שבו לכל האנשים, בכל זמן, יש נגישות סבירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם ולצורכיהם התזונתיים והתרבותיים ומאפשרחייםפעיליםובריאים1.הבטחתאספקתמזוןנכונהלעיתותשגרהוהיאקריטיתבעיתות חירום כיוון שאספקת מזון סדירה היא מרכיב מכריע ביכולת השרידות של אנשים בשלבים הראשוניםשלמצבהחירום.בעתחירוםאספקתמזוןמספקומאוזןהיאאתגרמשמעותי.ישראל כ"מדינת אי", במובן של יכולת מצומצמת להישען על מדינות שכנות, מחויבת לדאוג לקיום של מלאי מזון מספק לתקופות ארוכות2. אספקת מזון בחירום יכולה להגיע מכמה מקורות: שמירת מלאי לאומי של מזון לצורך הבטחת אספקתו הרציפה לציבור, הבטחת יכולת יבוא, יצור ושינוע של מזון וכן תוצרת חקלאית טרייה ומוצרי מזון מתוצרת מקומית. הבטחת הרציפות התפקודית לאורך כל שרשרת אספקת המזון3 חיונית, והיא המפתח להבטחת גישה למזון. האחריות לתיאום אספקת מוצרי המזון לסוגיו בשעת חירום נחלקת בין גופים ממשלתיים שונים. המרכזייםשבהםהםרשותהחירוםהלאומיתבמשרדהביטחון)רח"ל(-המשמשתגוףמטהליד שר הביטחון, שמטרתו לסייע בידיו לממש את אחריות העל לטיפול בעורף במצבי חירום, באמצעות תכנון, תיאום, הנחיה, הכוונה ובקרה של הגופים העוסקים במוכנות והכנת המרחב האזרחי למצבי חירום; משרד הבריאות - שאחראי לקביעת המינון והאיכות של סל מוצרי המזון החיוניים לחירום; הרשות העליונה למזון במשרד הכלכלה והתעשייה)משרד הכלכלה(- הנושאת באחריות לתיאום אספקת מוצרי מזון יבש וטרי שמשרד הבריאות הגדיר כמזון חיוני מהיצרן, היבואן או המלאי האסטרטגי ועד למדפי רשתות השיווק והמרכולים; משרד החקלאות וביטחוןהמזון)משרדהחקלאות(-שאחראילתפקודשרשרתהאספקהשלמוצריהמזוןהטריים במשק ולאספקת חומרי גלם לתעשיית המזון. ביוםשמחתתורההתשפ"ד,שבעהבאוקטובר2023,תקףארגוןהטרורחמאסאתמדינתישראל באמצעותירי של אלפי טיליםוחדירהשל אלפי מחבליםלבסיסי צה"ל, לעריםוליישוביםבנגב. מלחמת חרבות ברזל)להלן גם - המלחמה(, שפרצה בעקבות מתקפת הטרור, מתאפיינת בירי של אלפי רקטות לעבר יישובי ישראל, בחשש מעימות רב-זירתי ובמשך ארוך לעומת מלחמות 1 הגדרתארגוןהמזוןוהחקלאותשלהאו"ם,דוחפסגתהמזוןהעולמית,רומא,1996. 2 בהתאםלתרחישיהייחוסשנקבעו. 3 החלבשלבהיבואאוהייצורשלחומריהגלםהבסיסיים,דרךייצורהמזון,העברתולרשתותואספקתולצרכנים,וכן צריכה ישירה של תוצרת חקלאית טרייה באמצעות יבוא או הפקה של תוצרת חקלאית מקומית, שינועה והפצתה לצרכנים. | 23 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום ישראל האחרונות. מתקפת הטרור של השבעה באוקטובר השפיעה עמוקות על כלכלת מדינת ישראל - בפרט בחודשים הראשונים שלה, והם השפיעו גם על חיי היומיום של אזרחי המדינה. הפגיעה בעורף במהלך המלחמה והתמשכותה מחייבים היערכות מתאימה של גורמי הממשלה לספק שירותים שיאפשרו את הרציפות התפקודית של המשק ויביאו למזעור השפעות המלחמה על הציבור. 16% 1.3%- 93% 3 מתוך 6 שיעור הגידול שיעור השינוי מהדגנים שנצרכו ספקי המזון הגדולים באספקת המזון בפריון ענף בישראל בשנת,2022 נשלטים בידי המבוססת על יבוא החקלאות בין היו מיובאים. בשנת תאגידים בבעלות בשנת 2021 לעומת השנים 2011 - 2020 97% מהדגנים זרה, בלי שנבחנה 2011. זאת לעומת 2021, השיעור שנצרכו בישראל היו השפעת הדבר על גידול של 1.5% הנמוך מבין מיובאים. ישראל ביטחון המזון ועל באספקת המזון מדינות ה-OECD, הייתה ממוקמת הביטחון הלאומי של מייצור מקומי באותה למעט קוסטה- במקום 149 מתוך מדינת ישראל התקופה. דבר ריקה 169 מדינות בדירוג המעיד על הגדלת התלות ביבוא דגנים התלות בייבוא מזון בשנת 2020 מחסור ב-3 מוצרים 50%- 100,000 חיוניים כ-23% 00%1 דונם כמותם של 3 מוצרים שיעור המפעלים הפער בין הכמות היקף השטחים חיוניים במחסני החיוניים בתחום הנדרשת במרכיבים החקלאיים בהם החירום הלאומיים המזון שמוכנים השונים של המספוא אותרו נזקים כתוצאה שבאחריות משרד לחירום באופן לבין הכמות ממלחמת חרבות הכלכלה נמוכה חלקי בלבד הנדרשת לפי תרחיש ברזל, נכון ליולי מהכמות הנדרשת בתחום כוח הייחוס 2024, כ-8.5% מסך על פי תרחיש האדם. ב-12.3% השטחים החקלאיים הייחוס. מחסור שנע מהמפעלים במדינת ישראל ביולי 2024 בין החיוניים אין מיגון 12.2% ל-56.8% תקני במוצרים השונים | 24 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר פעולות הביקורת | ה ב בחודשים ינואר עד אוקטובר 2024 בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות והמוכנות של טח גופי הממשלה השונים להבטחת אספקת מזון בשעת חירום. הביקורת נעשתה ברשות ת החירום הלאומית, במשרד הכלכלה, במשרד החקלאות, במשרד הבריאות וברשות צו הספנות)רספ"ן(. בדיקות השלמה נעשו במשרד העבודה, באגף התקציבים ובאגף רכי הכלכלן הראשי במשרד האוצר ובמטה לביטחון לאומי)המל"ל(. סיורים נערכו בכמה ה מפעלים חיוניים, במחסני חירום וב"סניף ברזל"4 שבאחריות משרדי הכלכלה והחקלאות. מז ון ש ל מ תמונת המצב העולה מן הביקורת די נ ת י ש ר א ביזור האחריות הממשלתית על ביטחון המזון במדינת ישראל - במדינת ישראל לב האחריות והסמכות בתחום המזון בשגרה מפוזרות בין מספר רב של גופים, בהם משרד חי החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ועוד, ולעניין היערכות לחירום פועלת בנוסף רו לגופים אלה גם רח"ל. בניגוד למדינות אחרות כמו יפן, סינגפור, שווייץ, ובריטניה, אשר ם חוקקו חוקים ומינו גוף מתכלל לטיפול בנושא המזון, תחום המזון בישראל, שהוא גם יעד לאומי בהיערכות העורף לחירום, אינו מוסדר ולא קיימת מסגרת ממשלתית מתכללת האמונה עליו ובעלת סמכויות להבטחת היערכותו. כפועל יוצא מכך, כל משרד ממשלתי העוסק במזון מנהל את ההיערכות לשעת חירום בתחום עליו הוא אחראי באופן עצמאי, ולעיתים ללא תיאום עם המשרדים האחרים. בהיעדר גוף מתכלל האמון על היערכות העורףובעלסמכויותאכיפהשלהנחיותיו,ובהיעדרגוףמתכללבשגרהובחירוםלהבטחת ביטחון המזון, קיים חשש כי ההיערכות הפרטנית של כל גוף בתחום ביטחון המזון תיתן מענה חלקי בלבד ובלתי מתואם, וכפועל יוצא מכך לא יהיה מענה הולם לצורכי המשק בעת חירום, והדבר אף יוביל לניצול לא יעיל של משאבים. היעדר אסטרטגיה לביטחון מזון - בניגוד למדינות רבות בעולם כגון אירלנד, טייוואן, איחוד האמירויות ושווייץ אשר גיבשו מדיניות בתחום המזון, הכינו תוכניות ופעלו לבניית אסטרטגיה ארוכת טווח בנושא ביטחון המזון, ובניגוד להמלצת הוועדה להיערכות מערכת המזון לשינויי האקלים, מדינת ישראל והגופים האמונים מטעמה על תחום המזון, בהם משרד הכלכלה, משרד החקלאות, ומשרד הבריאות טרם גיבשו תכנית אסטרטגית לביטחון מזון. תכנית שכזו הכרחית נוכח המאפיינים של מדינת ישראל ובכלל זה היותה "מדינת אי", המתמודדת עם איומים ביטחוניים וגיאו-פוליטיים משמעותיים, צפיפות ומיעוט שטחים חקלאיים, שיעור גידול אוכלוסייה מהגבוהים בעולם ומיקומה בנקודה פגיעה מבחינת שינויי אקלים. 4 סניףשלרשתשיווק,אשריוכלולפעולבמצבחירום,בכפוףלמדיניותפיקודהעורף. | 25 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום גיבוש תוכנית אסטרטגית לביטחון מזון על ידי משרד החקלאות במהלך מלחמת חרבות ברזל - בעיקרי תוכנית העבודה של הממשלה לשנת 2022 קבע משרד החקלאות יעד של פיתוח תפיסת ביטחון המזון של מדינת ישראל, שייושם באמצעות גיבוש מסמך מדיניות בעניין ביטחון מזון עד דצמבר 2022, אולם יעד זה לא הושג. היעד הופיע גם בתוכנית העבודה של הממשלה לשנת 2023, שבה קבע משרד החקלאות בין המטרות והיעדים שלו את"פיתוח תפיסת ביטחון המזון הבריא של מדינת ישראל". לשם כך קבע המשרד כי הוא יגבש עד דצמבר 2023 תוכנית למדיניות ביטחון מזון בישראל. במרץ 2024 פרסם משרד החקלאות כי שר החקלאות מתכוון להגיש"בימים הקרובים"הצעה להצבעה בממשלה בנושא תוכנית לאומית בנושא ביטחון המזון בהובלת משרד החקלאות ובשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים, שתגובש ותובא לאישור הממשלה בתוך 180 יום. אולם גם במועד זה המשרד לא עמד, והכנת תוכנית טרם הושלמה גם לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מחסורבמוצריםחיונייםהמוחזקיםבמלאיהחירוםשלמשרדהכלכלה-עלפינוהל משותף של רח"ל ומשרד הכלכלה משנת 2020)"קונטרס המזון"(, המזון שיש לספק לאוכלוסייה בשעת חירום כולל מוצרים הנמצאים באחריות משרד החקלאות - בשר טרי, דגים טריים, ביצים, ירקות ופירות - וכן מוצרי מזון מוכנים וארוזים כגון אורז, סוכר, מזון לתינוקות ולחם הנמצאים בתחום אחריותה של רשות המזון במשרד הכלכלה. בביקורת עלה כי מתוך עשרת המוצרים החיוניים שבאחריות משרד הכלכלה, לגבי שני מוצרים לא נכרתו הסכמי התקשרות מול הזכיינים בהיקפים הנדרשים בהתאם לתרחיש הייחוס, ונכון ליולי 2024 קיים מחסור בהתקשרויות בשני מוצרים חיוניים אלה בהיקף של 12.2% ו-44%, לעומת הנדרש על פי תרחיש הייחוס. עוד נמצא כי במוצר חיוני נוסף כמות המלאי הקיימת במחסניםנמוכהמהכמותשנקבעה, והלכהלמעשהנכון ליולי 2024 קייםמחסורבמוצרזה בהיקף של כ-15.9%. בחלוף עשרה חודשים מעדכון התרחיש, ונוכח תקופת החירום והאפשרות להחמרתה, ניתן היה לצפות שהפערים במוצרים החיוניים יסגרו, אולם המחסור במוצרים המתוארים אינו זניח. מחסור במוצרים חיוניים הוא חמור, ובעת חירום יכול להביא לפגיעה בתפקודם של התושבים ושל המשק. השלמת פערים אלו היא בעלת דחיפות גבוהה לאור הפוטנציאל להימשכות מלחמת חרבות ברזל והאפשרות להתרחבותה. גיבוש צורכי המזון של האוכלוסייה בחירום • משרד הכלכלה לא קבע מהם מקורות האספקה של כל המוצרים הנדרשים שבאחריותו ומהן הכמויות הנדרשות בהתאם לקצב התפתחות האוכלוסייה ולכמות המומלצת של מוצרים אלו לנפש. למעט מספר מוצרים שמלאים שלהם מאוחסנים במחסני החירום, מדינת ישראל נשענת על מלאי תפעולי הנמצא במשק, אך מלאי זה אינומנוהל-לאהוגדרוהכמויותשנדרששיהיובמשקבכלרגענתון,ומשרדיהכלכלה והחקלאותאינםמנהליםמעקבשוטףאחרכמותהמלאיהתפעולישקייםבמשקמכל מוצר ומוצר. • בניגוד לנהלים שקבעה רח"ל, הלכה למעשה למשרד הכלכלה ולמשרד החקלאות יש תמונת מצב מעודכנת של מלאי החירום הקיים במחסני החירום בלבד, ואין להם תמונת מצב כוללת של מלאי המזון התפעולי של המוצרים החיוניים במשק, אף על פי שאספקתם לציבור נשענת על מלאי תפעולי זה. בהיעדר נתונים קשה לאתר פערים | 26 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי בין הביקוש למוצרי מזון וחומרי גלם לבין ההיצע שלהם במשק ובהתאם לפעול ר להשלמתם. | ה פריסה גיאוגרפית מוגבלת של מוצרים חיוניים המאוחסנים במחסני החירום - ב ט ארבעה מוצרים מתוך עשרת המוצרים הנכללים במחסני החירום שבאחריות משרד ח הכלכלה ממוקמים באזור גיאוגרפי אחד, וארבעה מוצרים נוספים מאוחסנים בשני אזורים ת בלבד.כלהיתרמפוזריםבשלושהאזורים.משמעותהדברהיאכיהפריסההגיאוגרפיתשל צו ר המחסנים אינה מיטבית, והדבר מעלה את הסיכון לכך שבמקרה של שיבושים ביכולות כי השינועוההובלהלאיהיהניתןלספקאתהמוצרים,אושלאיהיהניתןלספקםבאופןסדיר, ה לאזורים הגיאוגרפים השונים. מז ון הפיקוחעלמלאיהחיטהומפגעיםבחיטההמאוחסנתבמחסניהחירוםשבאחריות ש משרדהחקלאות-מדוחותביקורתשערךמשרדהחקלאותבעשרהאתריאחסוןבתקופה ל שבין ינואר 2023 ואוגוסט 2024. עלה כי למעט אתר אחד שבו צוינו לטובה רמת הניקיון מדי הגבוהה וטיפולי ההדברה שמתבצעים כנדרש, בכל יתר האתרים שבהם נערכו ביקורות - נ ת חלק מהמחסנים שבהם מאוחסנת חיטה לא עמדה בתנאים הנדרשים. בין היתר היה חלק י מן החיטה נגוע בחרקים, בעש ובפסולת יונים; חלקה הוחזק בטמפרטורה חמה ולפיכך שר נמצא כ"מעופש"; וחלקה היה נגוע באבק. עוד עלה כי על אף שכמות החיטה המצויה א ל במחסני החירום עומדת בכמות הנדרשת לחירום, למשרד החקלאות אין למעשה תמונת ב מצבשלההיקףוהכמותשלהחיטההפגומהבמחסנים.כפועליוצאמכך,משרדהחקלאות חי נסמך על מלאי חיטה שאומנם קיים במחסנים אך אינו שמיש בטווח הזמן המיידי ואינו יכול רו לשמש מקור לאספקה לציבור בעיתות חירום. היקף תופעה זו אינו ידוע ורמת המוכנות של ם המשק לאספקת חיטה בחירום לוקה בחסר. מחסורבמספואבמחסניהחירום- אף שמספוא משמש מאכל לבעלי חיים, המשמשים מקור לאספקת צורכי המזון של תושבי מדינת ישראל, נמצא כי עוד בטרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל היה קיים פער ניכר של כ- 50% בין היקף מלאי המספוא במחסנים למלאי הנדרש בהתאם לתרחיש הייחוס. פער זה הלך והעמיק לאחר עדכון תרחיש הייחוס של רח"ל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, כך שנדרש להגדיל את הכמויות הקיימות בשיעור גבוה ביותר- 300%, כדי להשיג את הכמות הנדרשת. כמו כן, המלאי אינו כולל מרכיבים חיוניים שבלעדיהם לא ניתן להשתמש במספוא, כגון שמנים נוזליים ומוצקים וויטמינים הדרושים לשמירה על בריאות בעלי החיים. הבטחת יבוא מוצרי מזון וחומרי גלם • בשנת 2021 הייתה אספקת המזון שמקורה ביבוא)4,570 אלף טונות(גבוהה בכ-16% מזו שבשנת 2011)3,955 אלף טונות(. לעומת זאת, באותה תקופה גדלה אספקת המזוןמייצורמקומיבכ-1.5%בלבד)מ-6,038אלףטונותל-6,129אלףטונות(.משרדי הכלכלה והחקלאות לא ערכו סקר סיכונים מקיף לבחינת השפעות התלות ביבוא מזון, בייחוד של מוצרים חיוניים. סקר סיכונים כאמור היה מסייע בזיהוי מוצרים חיוניים שראוי לקבוע לגביהם יעדים לייצור מקומי, בדומה למדינות אחרות בעולם, כדי להבטיח את קיומם בעת חירום. בכלל זה, משרד החקלאות לא בחן מה הם מקורות האספקה של המוצרים השונים שבאחריותו, מה הן כמויות האספקה המגיעות מכל | 27 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום מדינה ועוד. משרדי הכלכלה והחקלאות גם לא הכינו תוכניות עבודה ולא גיבשו פתרונות שיצמצמו את הסיכונים הכרוכים בתלות במדינות זרות. • נמצא כי עצמאות המזון של ישראל בתחומים עוף והודו, חלב ומוצריו וגידולים של תפוחי אדמה, ירקות ופירות היא יחסית גבוהה, כלומר מרבית הצריכה של מוצרים אלה מבוססת על תוצרת מקומית, ואחוזים בודדים מקורם ביבוא, ולעומת זאת העצמאות בתחומי הקטניות, השמנים והשומנים, הדגים והסוכר היא יחסית נמוכה, ומדינת ישראל מסתמכת בעיקר על יבוא של מוצרים אלה. מידת התלות של ישראל ביבוא של דגנים ומוצריהם גבוהה במידה ניכרת מזו של מדינות אחרות כגון ארה"ב, יוון, איטליה, ספרד וצרפת. כאשר מעל ל-97% מהדגנים הנצרכים בישראל מיובאים. על פי נתוני ה-FAO5, רק 29 מדינות)17% ממדינות העולם(תלויות באופן קיצוני כל כך ביבוא דגנים. ישראל ממוקמת במקום 149 מתוך 169 בדירוג התלות ביבוא דגנים. בנוסף נמצא כי ייבוא החיטה מקורו בעיקר בשלוש מדינות רוסיה, אוקראינה ורומניה, שחלקן מצויות באזור שבו קיימת אי יציבות. משמעות הדבר, שיבוא רציף של חיטה עלול להיות בסיכון. היחלשות ענף החקלאות - ענף החקלאות נמצא במגמת היחלשות מאז תחילת העשור הקודם. היחלשות ענף החקלאות באה לידי ביטוי בירידה בפריון)ירידה שנתית ממוצעת של1.3% בשנים2011 - 2020(, בקיפאון בייצור המקומי)עליה של0.96% בין השנים2015 -2021 בלבד(על אףהגידול באוכלוסייהובהגדלתהיבוא של תוצרתטרייה. היחלשותענף החקלאות פוגעת בביטחון המזון של מדינת ישראל שכן היא מגדילה את התלות בייבוא של תוצרת חקלאית - החשוף לסיכונים. שיעור גבוה של תמיכות עקיפות בענף החקלאות - מתחילת שנות ה-2000 ועד שנת 2007 הלךוירדהיקףהתמיכותבענףהחקלאות)בכ-75%, מכ-2.17 מיליארדדולרלכ-550 מיליון דולר(; כמו גם שיעורן של התמיכות העקיפות מכלל התמיכות. בתקופה זו ההיקף הכספי של התמיכות הישירות, שיכולות לשמש כלי מרכזי לייעול הענף, ירד אף הוא. אולם משנת 2008 היקף התמיכות לענף החקלאות גדל כמו גם שיעור התמיכות העקיפות מסך כל התמיכות לענף, ואלה הגיעו ל-89% מסך התמיכות בשנת 2022, לעומת 44% בממוצע במדינות ה-OECD. היקף התמיכות הישירות בתקופה זו נותר נמוך ביחס לרמה הממוצעת בשנים 2000-2007. הצעדים שנקטה הממשלה החל במרץ 2022 למעבר לצמצום התמיכות העקיפותבענףהחקלאותלאלוו בהגדלהשלהתמיכותהישירותאשרעשויותלהגדילאת כדאיות הייצור החקלאי המקומי, לשפר את היעילות בענף החקלאות המקומית ולהגביר אתכושרהתחרותיותשלענףזהמולהיבוא.בכך,הצעדיםשננקטוהובילולתוצאההפוכה מהמיוחל, כפי שבא לידי ביטוי בהאצת מגמת הירידה בייצור המקומי בשנתיים האחרונות והעלייה ביבוא. כל אלו הביאו בסופו של דבר לכך שעל אף הגברת היבוא, מחירי התוצרת החקלאית לא ירדו. 5 Food and Agriculture Organization of the United Nations. הארגון מפרסם מאז שנת 2000 חבילת מדדים לביטחון מזון-Suite of Food Security Indicators-ב-200מדינותובהןישראל. | 28 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי רציפות תפקודית של תעשיית המזון בחירום ר | • נמצאכיאףעלפישהחלטתממשלה1716משנת1986והחלטתממשלה2017משנת ה 2016 הסמיכו משרדי ממשלה ורשויות שונות בהם רח"ל, משרד הכלכלה ומשרד ב ט החקלאות להכין את המשק לחירום בתחומים שעליהם הם מופקדים לרבות בתחום ח המזון,איןבידיהםכליאכיפהבענייןאויכולתלתתתמריציםמספיקים.עלאףהערות ת דוחות מבקר המדינה6 והצעות שהועלו בעשור הקודם לאסדרת תחום המוכנות צו ר לחירום, התחום טרם אוסדר כהלכה. בהיעדר אסדרה חוקית מתאימה בנושא מוכנות כי המשק, או למצער בנושא היערכות המפעלים החיוניים, לשעת חירום, הכוללת כלים ה להבטחת היערכות מתאימה, הדבר תלוי ברצונם וביכולתם של המפעלים החיוניים מז ו לקיים את ההנחיות הניתנות להם. ן ש • אף שהחלטות הממשלה הסמיכו את משרדי הממשלה להכין את המשק בנושאים ל שבאחריותם לשעת חירום, בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי משרד הכלכלה מדי ומשרד החקלאות, האמונים על תחום המזון בחירום, נסמכים על פעילות מפעלים נ ת חיוניים שאין ברשותם כלל אמצעים הדרושים לפעילותם התקינה בשעת חירום. עוד י נמצא כי חלק מהמפעלים אושרו כמפעלים חיוניים בלי שהיו להם מלוא המשאבים שר הנדרשים להפעלתם בתרחישחירום. בהיעדר מנגנון המחייב או מעודד אתהמפעלים א ל החיוניים לעמוד בתנאים הנדרשים להפעלתם בשעת חירום, לא ניתן להבטיח את ב מוכנותם של המפעלים החיוניים לחירום ובהתאם את קבלת השירותים או המוצרים חי מהם בעיתות חירום. יתרה מכך, אישור מפעל כחיוני או כמפעל למתן שירותים רו קיומיים7 מאפשר למשרד העבודה להוציא צווי קריאה לשירות עבודה לעובדי המפעל ם בעת חירום, לרתק ציוד ועוד. זאת, מבלי שיש ודאות כי המפעל יוכל לעבוד ולספק את התפוקות בעת חירום, דבר אשר עשוי להביא לבזבוז משאבים בעת חירום. פיקוח על רציפות תפקודית של מפעלים חיוניים שבאחריות משרד החקלאות - על אףאחריותושלמשרדהחקלאותלהכנתהמפעליםהחיונייםבענףהחקלאותלחירוםמטה משרד החקלאות לא עוקב אחר ביצוע הביקורות במפעלים החיוניים על ידי המחוזות, אין למשרדהחקלאותתמונתמצבמעודכנתומלאהבאשרלתדירותביצועהביקורותולתוצאות הביקורות המבוצעות במחוזות. למשרד החקלאות גם אין נתונים על תשומות בסיסיות הנדרשות לחירום בחלק גדול מהמפעלים החיוניים שנבדקו על ידו, לכ- 13% - 21% מהמפעלים שנבדקו אין גנרציה, איגום מים, תיק חירום ורשימת ספקים. כפועל יוצא מכך, למשרד החקלאות אין מיפוי של מוכנות המפעלים החיוניים ברמה המצרפית, המאפשר לזהות פערים ובעיות שורש במוכנות המפעלים החיוניים, ולגבש בהתאם פתרונות לפערים 6 ראולמשלמבקרהמדינה,דוחביקורתמיוחד)2021(,"ההיערכותלשיטפונותוההגנהמפניהם";וכןקובץדוחות ביקורתבנושאההיערכותוהמוכנותלשעתחירום)2015(,"ההיערכותהלאומיתלטיפולבאירועיחירוםבעורף". 7 עלפיהסדרבחוקשירותעבודהבשעת-חירום,התשכ"ז-1967,שרהעבודהמוסמךלאשרבצו"מפעללמתןשירותים קיומיים", לצורך מצב מיוחד בעורף או אירוע חירום אזרחי. שירות קיומי הוא אחד אלה: אספקת מים, מזון, חשמל, שירותי בריאות ואשפוז, שירותי תברואה ושירותי תקשורת ודואר; שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסייהאובשטחשעליוחלההכרזהעלמצבמיוחדבעורףאועלאירועחירוםאזרחי;שירותשלדעתהשרהוא חיוני לקיום או לטיפול באוכלוסייה או שהפסקתו עלולה, בנסיבות העניין, לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה עלהמשקכולו. | 29 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום אלה ככל שהם קיימים. גם לגבי מפעלים שכן בוצעו בהן ביקורות נמצאו פערים משמעותיים בתשומות הבסיסיות הקיימות. פיקוח על המפעלים החיוניים - הפיקוח של הרשויות הייעודיות על המפעלים החיוניים בתחום המזון לוקה בחסר, הרשויות הייעודיות)משרד העבודה8, משרד הכלכלה ומשרד החקלאות(אינן מבצעות את הביקורות בתדירות הנדרשת, או כאשר מתגלים פערים הן אינן עומדות על כך שאלה יתוקנו. הרשויות הייעודיות לא ערכו ביקורות בכלל המפעלים החיונייםותמונתהמצבשבידיהןהיאחלקיתבלבד,ורח"למצידהלאביצעהביקורותבאופן תדיר ברשויות הייעודיות, כך שגם הפיקוח של רח"ל על הרשויות הייעודיות לוקה בחסר, ואין לה תמונת מצב כוללת לגבי מוכנות המפעלים החיוניים לחירום. הלכה למעשה עולה תמונת מצב מדאיגה של מוכנותם של המפעלים החיוניים לחירום. אי-עמידה בתנאים הנדרשים להמשך הרציפות התפקודית, אי-קיום של תשומות נדרשות ואי-הקפדה על מילוי תקני כוח אדם, קיום מרחבים מוגנים וכד'לא יאפשרו את פעילותם של המפעלים החיוניים במצב חירום. הכנתהאוכלוסייהלעיתותחירום-עלאףיעדיהשירותשקבעהרח"ל,ולפיהםהעברת מידע חיוני, הסברה והנחיה של הציבור הם בין היעדים להבטחת הרציפות התפקודית של המשקבשעתחירוםולשיפורהיכולתלהתמודדעםמצבי חירום, לפני פרוץמלחמתחרבות ברזל לא ניתנו הנחיות ולא נעשתה הסברה לאוכלוסייה לצורך היערכות להתממשות של אירועיחירום,והשפעתםהפוטנציאליתעלהזמינותהשוטפתשלהמזון.עודנמצאכימשרד הבריאות הכין כבר ביולי 2022 מסמכים הכוללים הנחיות בדבר"סל מזון לציבור בקהילה לשעת חירום ולמצבים שאינם בשגרה". אולם מסמכים אלה לא פורסמו לציבור זאת אף על פי שפוטנציאל הסיכונים הוא גדול וכולל אירועים ביטחוניים, רעידות אדמה וכו' שעלולים להתממש בהתרעה קצרה או ללא התרעה כלל. משרד הבריאות לא העביר את ההנחיות אל פקע"ר, ומשכך גם פקע"ר לא פרסמן. גם ההנחיות המעודכנות של משרד הבריאות מאפריל 2024 לא פורסמו, לדברי משרד הבריאות, כדי לא לזרוע בהלה בציבור. הכנת הציבור בעוד מועד, קרי בעת שגרה, לאירועי חירום היא הכרחית ויכולה לסייע רבות לשיפור החוסן של הציבור, להגברת מוכנותו לאירוע החירום, לשמירה על הסדר הציבורי ולמניעתבהלהבקרבהציבורולאפשרויסותנכוןוטוביותרשלמוצרימזוןלרשתותהשיווק. תוכנית"סניפי ברזל"- משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את יוזמת משרד הכלכלה, בשיתוף רח"ל ורשתות השיווק, להקמת תוכנית לאומית הכוללת מארג של 555"סניפי ברזל"9 אשר מיועדים לתת שירות גם בעיתות לחימה קשה, וכן את הגדרת התנאים הנדרשים מאותם סניפים ואת עריכת הביקורות ויצירת תמונת המצב של קיום אותם התנאים. 8 יצויןכימשרדהעבודהאחראילהבטחתרציפותהפעילותשלהמפעליםהחיונייםבהיבטשלכוחאדם,וגםבהיבט זההתגלופערים,והפיקוחוהמעקבשלהמשרדלאהיושלמים. 9 סניףשלרשתשיווק,אשריוכלולפעולבמצבחירום,בכפוףלמדיניותפיקודהעורף. | 30 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר עיקרי המלצות הביקורת | ה היעדר אסדרה חקיקתית בעניין מוכנות העורף לחירום והעדר גוף מתכלל לנושא החירום בט בכלל והמזון בפרט מחדדים את הצורך כי המטה לביטחון לאומי יערוך ביחד עם רח"ל ח עבודת מטה שבמסגרתה יבחן קביעת גורם מתכלל אשר יוקנו לו הסמכויות בתחום המזון תצ בחירום ויציגו אותה לממשלה לצורך קבלת החלטות. מומלץ כי גוף זה יהיה בעל ראייה ור אסטרטגית אשר תאפשר לו לקבוע מדיניות ארוכת טווח להיערכות למצבי חירום בתחום כי המזון וסמכויות להביא ליישומה. ה מז מומלץ כי משרד החקלאות, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, ובהם המל"ל, רח"ל, משרד ון הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר, ובהתייעצות עם פקע"ר, יסיים את גיבוש ש ל התוכנית הלאומית לביטחון המזון ויפעל לאישורה בממשלה. מומלץ כי התוכנית תתבסס מ על ניתוח סיכונים, ותכלול קביעת יעדים לטווח הארוך. בין היתר, תגדיר התוכנית מוצרים די בסיסייםשיעמדובבסיסתפיסתביטחוןהמזון,תמהילרצוישלייצורמקומימוליבוא,ניתוח נת סיכונים לאספקה ותוכניות פעולה בתחומים השונים של חקלאות, תעשיית המזון ומלאי י חירום של מוצרי מזון. לצד זאת מומלץ כי בעת מינוי גוף האמון על יישום התוכנית, יקבעו שר תקציבים ומקורות למימון התוכנית ויקבעו מדדים לבחינת העמידה בתוכנית והאפקטיביות אל שלה. ב חי על משרד הכלכלה להשלים ללא דיחוי את המלאים החסרים במחסני החירום. על משרד רו החקלאות לוודא כי בכל זמן נתון החיטה מאוחסנת באופן ראוי ועומדת בדרישות האיכות ם ולפעול ללא דיחוי לשיפור איכותה או החלפתה במידת הצורך. כן מומלץ כי משרד החקלאות יוודא בהקדם את השלמת מלאי המספוא במחסנים על כלל מרכיביו. מומלץכימשרדהחקלאותומשרדהכלכלהיבחנובמסגרתהתוכניתהאסטרטגיתלביטחון המזון את הסיכונים הכרוכים בתלות הגבוהה של מדינת ישראל ביבוא, בעיקר של מוצרים שמשרד הבריאות מזהה כמוצרים חיוניים, ויגבשו צעדים למזעור הסיכונים הללו או השלכותיהם. על משרד החקלאות בשיתוף עם משרד האוצר, כחלק מאסטרטגיה לביטחון מזון, להגדיר דרכים לחיזוק מעמדה של החקלאות ולשמירה על החקלאות כענף אסטרטגי שעליו נשען ביטחון המזון של מדינת ישראל, ואשר לו תועלות רבות בשמירה על קרקעות המדינה ובהגנה על גבולותיה, לצד תועלות נופיות, סביבתיות ואחרות. מומלץ כי משרד החקלאות יקבע יעדים לענף החקלאות, ובהתאם להם ובשיתוף משרד האוצר תיקבע אסטרטגיה שתביא לצמצום העיוותים, להגברת היעילות בענף ולשימורו כענף אסטרטגי בעל תפקיד משמעותי בשמירה על חוסנה של המדינה, בעיתות חירום כמו גם בעיתות שגרה. על הרשויות הייעודיות במשרד הכלכלה ובמשרד החקלאות לפעול, בשיתוף פעולה עם רח"ל ומשרד העבודה, לגבש תמונת מצב מלאה, מפורטת ועדכנית של מוכנות המפעלים החיונייםלמצבי חירום, לזהותאתהפעריםבהיערכותם, ולפעוללסגירתםבכליםהעומדים לרשותם. מומלץ כי הרשויות הייעודיות, יכינו ביחד עם המפעלים תוכניות לסגירת הפערים כנדרש בנהלי רח"ל ויעמדו על יישום התוכניות הללו. נוכח קיומם של חסמים בשל היעדר סמכויות, חוסר בכלי אכיפה או בתמריצים מספיקים או בשל חסמים תקציביים ואחרים, | 31 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום על הרשויות הייעודיות לפעול ביחד עם המל"ל ומשרד האוצר למציאת פתרונות לרבות על דרך חקיקה, כדי להבטיח את פעילותם של מפעלים אלה בעת חירום. יחס התלות של מדינת ישראל ביבוא מוצרי מזון עיקריים, 2022 עלפינתוניהלמ"ס,הודעהלתקשורת,מאזןאספקתמזוןלשנת2022,מרץ2024,בעיבודמשרדמבקרהמדינה. המדדמתאראתהיחסביןהכמותהמיובאתשלמוצרמסויםלסךההיצעשלאותומוצר)הכמותהמיוצרתבמדינה והכמות המיובאת בניכוי הכמות המיוצאת(. אם מדד התלות ביבוא גבוה מ-100%, פירושו של דבר שהיצוא תלוי ביבוא.מקריםכאלהמתרחשים,בדרךכלל,אםמרכיבמסויםבמצרךליצואמיובא.לדוגמה,יצואהריבותתלויביבוא שלסוכרגולמיהמשמשלייצורן. נערכההפרדהביןתפוחיאדמהלירקותבשלשוניבערכיםהתזונתיים. | 32 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר יחס התלות ביבוא מוצרים נבחרים בישראל ובמדינות | נבחרות, 2020 ה ב ט ח ת צו ר כי ה מז ון ש ל מ די נ ת י ש ר א ל ב על פי נתוני הלמ"ס, מאזן אספקת המזון 1950 - 2021, מאי 2023, בעיבוד משרד מבקר המדינה. חי ר המדד מתאר את היחס בין הכמות המיובאת של מוצר מסוים לסך ההיצע של אותו מוצר)הכמות ו ם המיוצרת במדינה והכמות המיובאת בניכוי הכמות המיוצאת(. | 33 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום סיכום הבטחת אספקת מזון לטווח הארוך בשגרה ובעיתות חירום דורשת היערכות ותכנון מראש באמצעות גיבוש אסטרטגיה לניהול מזון ופעולות ליישומה בטרם יתממשו תרחישי הייחוס. הביקורת הנוכחית העלתה כי ממשלת ישראל לא נערכה כנדרש כדי להבטיח רציפות תפקודית באספקתמזוןבעתחירום.כך,נמצאכיבישראללאקיימתמסגרתממשלתיתמתכללתהאמונה על היערכות מדינת ישראל לחירום, אשר בידיה סמכויות ואחריות כוללת לנושא, וכי אין גוף מתכללשרואהאתהתמונהבתחוםהמזוןבכללותה,הןבשגרהוהןבעתחירום.ולמדינתישראל אין אסטרטגיה כוללת ארוכת טווח לביטחון מזון. בהיעדר גוף מתכלל ותכנון ארוך טווח, הלכה למעשה כל משרד ממשלתי הנושא באחריות לתחום מתחומי ביטחון המזון מנהל את התחום עליו הוא אחראי בשגרה ובחירום בהתאם לראייתו ועושה כראות עיניו בתחום המוכנות לחירום. ובהתאם קיים מחסור בחלק מהמוצרים שמאוחסנים במחסני החירום, לא מתקיים פיקוח נאות על המפעלים החיוניים בתחום המזון, ואלו לא ערוכים כנדרש למצבי חירום. למשרדי הכלכלה והחקלאות חסרים כלי אכיפה או עידוד שיבטיחו את השלמת הפערים, וניכר כי אין תמונת מצב של מוכנות המפעלים לחירום שתאפשר לגבש תוכנית לסגירת הפערים. גם ענף החקלאות הישראלית, שהוא הבסיס להבטחת ביטחון המזון, נמצא בקיפאון, והיקף הייצור המקומי נמצא במגמת ירידה, זאת בין היתר לאור מדיניות ממשלתית המעודדת את הענף דרך תמיכות עקיפות שיוצרות עיוותים. מומלץ כי עד לגיבוש חקיקה בתחום מוכנות העורף לחירום, המל"ל, רח"ל, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר ישלבו ידיים, יפעלו לאלתר לתכלול ולתכנון של מדיניות המזון של מדינת ישראל בשגרה ובחירום וינקטו את הצעדים הדרושים להבטחת אספקהסדירהבחירום. עליהםלפעוללהכנתהגופיםהשוניםבתחוםהמזון לחירום, למפותאת הפערים ולפעול לסגירתם. | 34 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 פרק שני משרדי ממשלה דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 רשות המיסים בישראל מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל טקסט | 2 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל בישראל קיימות 2.96 מיליון דירות ויחידות דיור למגורים, נכון ליולי 2024, על פי נתוני הלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה)למ"ס(.בעשורהאחרוןחלהעלייהמשמעותיתבמחיריהדיורבישראל, הנובעת בין היתר משילוב בין מחסור בהיצע של דירות, סביבת הריבית בישראל משנת 2008 והשפעותשלמשבריםכלכלייםעולמיים.מדדמחירהדירותעלהמינואר2014ועדדצמבר2024 בכ-77.5%, ואילו מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה זו בכ-15.3%. גורמי הממשלה יכולים להשפיע על מחירי הדיור הן על ידי התערבות בצד ההיצע, הן על ידי התערבות בצד הביקוש. משנת 2008 חיפשה הממשלה פתרונות למשבר הדיור שהולך ומחריף עם השנים. לממשלה כלים מגוונים שיש בהם כדי להשפיע על מחירי הדיור, בין היתר מיסוי על עסקאות מקרקעין והגברת שקיפות העסקאות, ובכך לתרום לתחרותיות בשוק הנדל"ן. רשות המיסים היא גורם חשוב בשוק זה. הרשות עורכת שומות לעסקאות הנדל"ן וגובה את המיסים1 עבורן. הרשות קולטת ומתחזקת את קובץ עסקאות הנדל"ן, המכיל את פרטי עסקאות הנדל"ןואתכרטסתמחיריהנדל"ן)שניהםיחד-קובץהכרמ"ן(.קובץהכרמ"ןמשמשאתהגופים בממשלהלצורךחישובמדדמחיריהדיורולצורכימחקר.הרשותמפרסמתבאינטרנט)מרשתת( את מאגר מידע הנדל"ן, המאפשר לציבור לקבל מידע עדכני על עסקאות הנדל"ן במשק. 1 מסשבחהמוטלעלהשבחבמכירתזכותבמקרקעין,ומסרכישההמוטלעלהרוכשבעתרכישתזכותבמקרקעין. | 39 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל 903,858 60.5 18.5 דירות מיליארדי מיליארדי בבתים 44 ש"ח ש"ח משותפים השגות סך ההכנסות ממיסוי חובות למיסוי אינן מופיעות בקובץ שהטיפול בהן מקרקעין בשנים מקרקעין נכון הכרמ"ן, מבין הסתיים לאחר מועד 2021 - 2023)מס ל-31.12.24, 1,837,382 דירות ההתיישנות שבח ומס רכישה(, בהתאם לדוחות בבתים משותפים שהם 8.4% מסך הכספיים של הרשומות בטאבו. ההכנסות ממיסים מדינת ישראל אי-שלמות קובץ ישירים בשנים אלו הכרמ"ן יוצרת קושי בהסתמכות עליו לצורך מאגר נדל"ן 4,783 1,192 פניות של בקשות עובדים 923 256 לתיקוני לבחינה תיקוני שבח עסקאות2 שומה מחודשת שטרם תוקנו במס שבהן שודרה טרם טופלו למרות בנושא שלילת מענק הכנסה אף שחלפו שומה לפי מיטב שחלפה יותר משנה עבודה בשל מצבת מעל שבע שנים מיום השפיטה לאחר מיום הגשת הבקשה נכסים נמצאו תיקון השבח)נכון חלוף מועד)נכון ל-12.1.25(מוצדקות)כ-84% ל-16.2.25(. התוצאה ההתיישנות. מסך הפניות בנושא היא שהרשות לא מדובר בפעולה זה( תוכל לגבות יתרות שאינה בהתאם חובה שנוצרו מתיקוני לחוק, ואם לא שומה, ואם מדובר שודרה השומה בתיקוני שומה העצמית של היוצרים יתרות זכות הנישום, יש בה ייתכן כי ההחזר לא לפגוע כלכלית יוחזר לנישום בנישום ואף בזכויותיו 2 מבין8,821עסקאותשנבחנועלידיצוותהביקורתוטופלובתקופהשביןינואר2024לינואר2025. | 40 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר פעולות הביקורת | מי ס בחודשיםאוגוסט2024 עדמרץ2025 בדקמשרדמבקרהמדינהאתתפקודרשותהמיסים, וי ובעיקראתמערךמיסויהמקרקעין,בכלהקשורלמיסויעסקאותמקרקעין.עודבדקמשרד מק מבקרהמדינהאתשלמותםודיוקםשלנתוניהנדל"ןועסקאותהמקרקעיןהמדווחיםלרשות ר המיסים, המידע שמתפרסם לציבור והשימוש שנעשה במידע זה על ידי משרדי ממשלה קע י נוספים.הביקורתנעשתהברשותהמיסים-במערךמיסוימקרקעיןוביחידתשירותעיבודים ןו ממוכנים. בדיקות השלמה נעשו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במרכז מיפוי ישראל ת ובמערך הדיגיטל הלאומי. ש תי ת ה מי תמונת המצב העולה מן הביקורת ד ע ע ל נ ד ל" ן שער ראשון: טיפול בשומות בתחום המקרקעין ב י ש פעילות מיסוי מקרקעין - בשנים 2018 - 2020 סך ההכנסות ממיסוי מקרקעין היה ר בממוצע כ-11.37 מיליארדי ש"ח, כ-7% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגבתה רשות אל המיסים. בשנים 2021 - 2022 עלה סך ההכנסות ממיסוי מקרקעין לכ-23 מיליארדי ש"ח בממוצע, כ-9% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגבתה רשות המיסים, ואילו בשנת 2023 ירד סך ההכנסות ממיסוי מקרקעין ל-14.41 מיליארדי ש"ח, כ-6% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגבתה רשותהמיסים3. סך העסקאות שדווחו למשרדי מיסוי מקרקעין בשנת2022 היה178,005,בשנת2023היה130,854,ובשנת2024היה167,538.מרביתהעסקאותדווחו במשרדי מיסוי מקרקעין חיפה, באר שבע, רחובות ומרכז)בסך הכול בממוצע שנתי כ- 86,400 עסקאות, שהן בממוצע כ-54% מממוצע כלל העסקאות בשנה(. נמצא כי אין אחידות בכמות השומות המטופלות בידי עובדי השומה במשרדי מיסוי מקרקעין האזוריים. קיימים משרדי מיסוי מקרקעין אזוריים שבהם קיים פער בין כמות העובדים היחסית לבין סך העסקאות המדווחות באופן יחסי, בהשוואה לכלל משרדי מיסוי המקרקעין האזוריים. אומדן חובות למיסוי מקרקעין - בדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנים 2020 - 2024 ישפילוחשלחובותמיסיםבהתאםלסוגהמס-למשלבדוחותהכספייםלשנת2024 נכללו חובות למיסוי מקרקעין בסך18.5 מיליארדי ש"ח; אך רואה החשבון המבקר הסתייג מכיוון שמערכות המידע של רשות המיסים אינן עונות, בחלק ממערכי המס, על מכלול הצרכים החשבונאיים, וקיים קושי בהפרדת הנתונים למרכיבים הנדרשים לצורך הצגה חשבונאית נאותה)כגון הרכב הנכסים, מועד התהוותם ורישום הפרשה לחובות מסופקים(. גם לרשות המיסים אין מידע בדבר התפלגות החוב בין סוגי החובות השונים: מס רכוש, מס שבח ומס רכישה, ואין מידע בדבר גיול של חובות אלו. כמו כן ישנם הפרשים בסך כ- 3 ביןהיתרבשלמתקפתהטרורשהתרחשהב-7באוקטובר2023. | 41 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל 18.7, כ-18.8 וכ-18.4 מיליארדי ש"ח בשנים 2022, 2023 ו-2024, בהתאמה, בין החובות המוצגים בדוחות הכספיים לבין החובות שהוצגו על ידי מיסוי מקרקעין. ממצאים אלו מעלים קושי בגביית חובות או בהכרה בחובות אבודים או מסופקים. זאת ועוד, הממצאים מעלים תהייה אם החובות המוצגים בדוחות הכספיים מבוססים על נתונים נכונים. מסגרתזמןלטיפולבתיקונישומה-בחוק מיסוי מקרקעין לא הוגדר באופן פרטני משך זמןלמענהעלתיקוניהשומה,ואיןהנחיהאוהוראהפנימיתלזמןהמוקצבלטיפולבבקשה. על אף מאמץ מצד הנהלת מיסוי מקרקעין לצמצם את כמויות הבקשות לתיקוני שומה שנבחנועלידיצוותהביקורת4שטרםטופלובתקופההעולהעלשנה,73%מתיקוניהשומה )4,850מבין6,602(מטופליםלאחרשעברהיותרמשנהמיוםהגשתם.כמוכן,ישנןבקשות לתיקוני שומה שהוגשו ב-2019 וטרם נענו. במהלך הביקורת נמצאו 1,192 בקשות לתיקוני שומה שטרם נענו אף שחלפה שנה מאז הוגשו. עוד נמצא כי לא קיימת אחידות בזמני הטיפול בתיקוני שומה בין המשרדים השונים, באופן היכול להצביע על הקצאת כוח אדם לא מיטבית למשרדי מיסוי מקרקעין. כ-84% מכלל הבקשות לתיקוני שומה שחלפו מעל שנתיים מהגשתן וטרם טופלו שייכות לשני משרדי מיסוי מקרקעין אזוריים: רחובות ומרכז. עיכוב במתן תשובה על בקשות לתיקוני שומה יוצר אי-ודאות אצל הנישומים, ועלול ליצור למדינה או לנישום הוצאה נוספת בגין הפרשי הצמדה וריבית במקרה של החזר או חוב בעקבות תיקון השומה. סגירת תיקים לפני התיישנות - בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין, המוכר זכות במקרקעין, הרוכש זכות במקרקעין או באיגוד מקרקעין או העושה פעולה באיגוד מקרקעין, ימסור הצהרה לרשות המיסים תוך 30 ימים מיום המכירה, הרכישה או עשיית הפעולה. לאחר קבלת ההצהרה, מפקחי מיסוי מקרקעין אמונים על עריכת שומת שבח להצהרה זו תוך שמונהחודשיםמיוםמסירתה. שומה כאמור יכולה להיותאישור השומההעצמית, או שומה לפי מיטבשפיטהאםקיימיםטעמיםסביריםלהניחכי ההצהרהאינהנכונה. בהתאםלחוק מיסוי מקרקעין, יש לתת למוכר, לעושה הפעולה באיגוד מקרקעין או לרוכש הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו בטרם תיעשה שומה לפי מיטב השפיטה. לאחר שמונה חודשים, אם לא נקבעה שומה אחרת על ידי מיסוי מקרקעין, השומה העצמית מאושרת. מייצגים במיסוי מקרקעין טענו בפני צוות הביקורת כי בחלק ממשרדי מיסוי מקרקעין ישנה תופעה שלפנייהלמייצגיםלקיוםדיונישומהקרובלמועדהתיישנותהשומה,ללאהזדמנותאמיתית להשמיע טענות. להלן ממצאי הביקורת בנושא זה5: • אישור שומה עצמית - מבין 18,297 עסקאות שנבחנו על ידי צוות הביקורת והטיפול בהן הסתיים בין ינואר 2024 לינואר 2025, 2,301 עסקאות)כ-13%(טופלו והשומה העצמית אושרה בחודש שלפני מועד ההתיישנות)כלומר, קרוב למועד ההתיישנות(; ו-586 עסקאות)כ-3%(טופלו והשומה העצמית אושרה לאחר מועד ההתיישנות על פי החוק. עוד עולה כי 372 מהשומות העצמיות)63.5%(שאושרו לאחר התיישנות השומה שייכות לשלושה משרדי מיסוי מקרקעין אזוריים: תל אביב, ירושלים ורחובות, שסך השומות העצמיות שאושרו בהם הוא רק32.3% מסך השומות העצמיות שאושרו בכלל משרדי מיסוי מקרקעין. 4 עלסמךנתוניםחלקייםשהתקבלומרשותהמיסים. 5 עלסמךנתוניםחלקייםשהתקבלומרשותהמיסים. | 42 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי • שומה לפי מיטב השפיטה - מבין 8,821 עסקאות שטופלו בין ינואר 2024 לינואר ר 2025 ונבחנו על ידי צוות הביקורת, 2,403 עסקאות)כ-27%(טופלו ונקבעה שומה לפי | מיטב השפיטה בחודש שלפני מועד ההתיישנות)כלומר, קרוב למועד ההתיישנות(. מי כמו כן, 256 עסקאות)כ-3%(טופלו ונקבעה שומה לפי מיטב השפיטה לאחר מועד סו י ההתיישנות כפי שנקבע בחוק. מדובר בפעולה שאינה בהתאם לחוק, ואם לא שודרה מ השומה העצמית של הנישום, יש בה לפגוע כלכלית בנישום ואף בזכויותיו. התפלגות ק ר השומות לפי מיטב שפיטה שנקבעו לאחר מועד ההתיישנות אינה אחידה: במשרדים ק האזוריים רחובות, טבריה, תל אביב וירושלים שיעור השומות לפי מיטב שפיטה עין שאושרו לאחר מועד ההתיישנות, מבין סך שומות אלה בארץ,)19.1%, 7%, 21.5% ו- ו 3.7%1 בהתאמה(גבוה משיעור השומות לפי מיטב שפיטה במשרד מכלל שומות אלו תש )12.3%, 4%, 17% ו-9.1% בהתאמה(. ואילו במשרדים האזוריים באר שבע, מרכז, תי חדרה ונצרת המצב הפוך)0.8%, 3.5%, 1.2% ו-2.3% לעומת 6.5%, 13.5%, 20.4%, ת 5.6% ו-4.6% בהתאמה(. ה מי • השגה על שומה לפי מיטב השפיטה - בחוק מיסוי מקרקעין נקבע כי אדם החולק על דע השומה שנקבעה לו רשאי להשיג על השומה תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת ע השומה, ויש להמציא לנישום החלטה מנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום לנ שמסר את הודעת ההשגה6. אם לא נתן המנהל החלטתו למשיג בתקופה האמורה, ד ל לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. נמצא כי מבין 1,446"ן השגות שהוגשו בין ינואר 2024 לינואר 2025 ונבחנו על ידי צוות הביקורת, 841 השגות בי )כ-58%(טופלו ונקבעה החלטה בהשגה בחודש שלפני מועד ההתיישנות)כלומר, ש קרוב למועד ההתיישנות(, דבר היכול להעיד על התחלה מאוחרת באופן יחסי של רא הטיפול בעסקה זו, ועל משך זמן קצר באופן יחסי שניתן לנישום להשמיע טענותיו. ל כמו כן, 42 השגות)כ-3%(טופלו ונקבעה החלטה בהן לאחר שחלף מועד ההתיישנות, ו-4 מהן אף טופלו לאחר שחלפה שנה מיום הגשת ההשגה. תיקוני שומת מס הכנסה בעקבות שינויים בשומת מס שבח - נמצא כי קיימים 1,456 תיקוני שבח שתוקנו במיסוי מקרקעין וטרם בוצע תיקון השומה לגביהם במס הכנסה אף שחלפו מעל שלוש שנים ממועד התיקון במס שבח. מבין אלה, ב-533 תיקוני שבח )כ-36.6%(חלפויותרמשלוששניםמיוםתיקוןהשבחאךפחותמשבעשנים;וב-923תיקוני שבח)כ-63.4%(חלפו יותר משבע שנים מהיום שבו בוצע תיקון השבח וטרם תוקנה שומת מס ההכנסה. שלושת פקידי השומה גוש דן, נתניה וחדרה אחראים ליותר מ-75% מתיקוני השבח שלא תוקנו במס הכנסה בחלוף מעל שלוש שנים מתיקון השבח. עיכוב בתיקון שומת מס ההכנסה בעקבות שומת מס שבח יותר משלוש שנים אינו סביר וחורג מהנחיית סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת וכן מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. יתרה מכך, בתיקוני שומה אשר תוצאתם היא יתרות חובה של נישומים ישנו קושי לגבות את החוב לאחר שלוש שנים, ונדרשות הנמקה מיוחדת לכך והוכחת יכולת פירעון. עוד נמצא כי אין לרשות המיסים אומדן לסכום החובות שלא נגבו או להחזרים שלא שולמו בעקבות תיקוני שבח. בתחילת שנת 2023 החלה יחידת שע"ם ברשות המיסים בפיתוח תוכנה שאמורה לבצע את תיקון השבח באופן אוטומטי בשומות מס הכנסה, אך עד מועד סיום הביקורת לאהושלםפיתוחה,והמשךהפיתוחאףלאנכללבתוכניתהעבודהשלשע"םלשנת2025. 6 מטעמיםמיוחדיםרשאיהמנהללהאריךאתהתקופההאמורהעדתוםשנהמהיוםשנמסרהלוהודעתההשגה. | 43 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל דיווח לרשות על עסקאות שמבצעת רשות מקרקעי ישראל - מאז המעבר של כל מרחב ברשות מקרקעי ישראל)רמ"י(למערכת החדשה לדיווח באופן מקוון)בשנים 2020 - 2023(, כלל לא דווחו למיסוי מקרקעין עסקאות המקרקעין באותו המרחב, בשל היעדר פיתוחושלממשקמתאיםביןמערכותהמידעשלרמ"ילמערכותהמידעשלרשותהמיסים. עד 14.1.25 נמצאו 114,633 עסקאות שלא דווחו על ידי רמ"י למיסוי מקרקעין. בכך מופרת חובת ההצהרה החלה על רמ"י, ונוצר קושי למיסוי מקרקעין לבצע בקרה על עסקאות שמדווחות על ידי הנישומים או לאתר עסקאות לא מדווחות, ונפגעת שלמות המידע בקובץ הכרמ"ן. אף שכללי הדיווח המקוון מאפשרים לרמ"י להקל על הרוכשים ולחסוך במקרים מסוימים עלויות ייצוג על ידי דיווח באמצעותה למיסוי מקרקעין, עד מועד סיום הביקורת רמ"י לא איפשרה זאת לרוכשים. העברת מידע בין מערכי המס השונים - באמצע שנת 2022 פרסמה סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת הנחיה להעברת מידע באמצעות מערכת קשר מיסוי מקרקעין, מס הכנסה ומע"ם. בהתאם להנחיה יש להעביר את המידע הרלוונטי באמצעות מערכת הקשר בלבד. נמצא כי בתאריכים 1.11.23 - 20.11.24 הועברו במערכת הקשר בין מערכי המס השונים רק חמש פניות ממיסוי מקרקעין למס הכנסה ותשע פניות ממיסוי מקרקעין למע"ם. נתונים אלו מעידים על שימוש מועט במערכת הקשר בין מערכי המס ועל אי-מימוש הנחיית סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת משנת 2020. היעדר שיתוף הפעולה בין מערכי המס השונים, כפי שבא לידי ביטוי באי-שימוש ממשי במערכת הקשר, פוגע ביכולת ההרתעה המסייעת בגביית מס אמת ובתהליכי העבודה הפנימיים ברשות. שירות לקוחות במיסוי מקרקעין • הוראות הפעלה ושימוש במערכת קשרי לקוחות CRM - נמצא כי אף שמערכת CRM הושקה כבר בשנת2021, ואף שמדובר בערוץ התקשורת העיקרי של הרשות עם הציבור בתחום מיסוי מקרקעין, במועד סיום הביקורת לא היה קיים נוהל עבודה למערכת. • איכותהטיפולבפניותבמערכתקשרילקוחותCRM-בשנת2024נסגרו176,549 פניות במערכת קשרי לקוחות CRM, מהן נפתחה לפחות התכתבות אחת ל-44,013 פניות)כ-25%(, דבר שעלול להצביע על כך שכרבע מהלקוחות שפונים למיסוי מקרקעין דרך מערכת קשרי הלקוחות CRM לא מקבלים מענה מספק בפנייתם הראשונה, ועל כן נאלצים לפנות פעמים נוספות דרך אותה פנייה במערכת עד קבלת שירות מספק. עוד נמצא כי אין בקרה איכותית ממוחשבת או שימוש בכלי AI המאפשרים את בחינת האיכות והמקצועיות של המענה הניתן ללקוחות נתונים אלה. • משך הטיפול בפניות - בבקרות הקיימות למערכת קשרי הלקוחות CRM לא ניתן למדוד את משך הזמן מרגע פתיחת הפנייה הראשונית ועד סיום הטיפול בפנייה האחרונה, כך שקשה לבצע בקרה על משך הטיפול בפניות. צוות הביקורת בחן את משך הטיפול בפניות בנושאים הקטנת מקדמות, מצבת נכסים, עדכון פרטי חשבון בנקלהחזר,נושאיגבייה)בירורמצבחשבון, מידעעלתשלומיםובירורסטטוסהחזר( ותיקון שומה עצמית פתוחה, ומצא כי פניות רבות נענו לאחר המועדים שנקבעו בהמלצתמיסוימקרקעיןל-SLA)23%,40%,22%,9%,27%,30%ו-36%בהתאמה(. | 44 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי • מענה טלפוני במשרדי מיסוי מקרקעין - נמצא כי אף שהמענה הטלפוני הוא ר המענה המהיר המקצועי היחיד שלא דרך מערכת קשרי הלקוחות CRM, במשרדים | מרכז, תל אביב, חדרה, נצרת, נתניה, רחובות ובאר שבע לא התקבל מענה באף אחד מי מניסיונות ההתקשרות של צוות הביקורת. במשרדי מיסוי מקרקעין טבריה וירושלים סו י השיחה דרך המוקד כלל לא נותבה למשרדים ונותקה. היעדר קבלת קהל במשרדי מ מיסוי מקרקעין האזוריים, בשילוב חוסר המענה הטלפוני במשרדים אלו, מותיר ק ר לנישומים והמייצגים יכולת לפנות בנושאי מיסוי מקרקעין רק באמצעות מערכת קשרי ק הלקוחות CRM, שכאמור לא מספקת מענה מהיר ובמרבית המקרים גם לא מספקת עין מענה מקצועי דיו. ו ת ש שער שני: מאגר נתוני נדל"ן בישראל תי ת נכסים שלא מופיעים בקובץ הכרמ"ן ה מי • הזנתנתוניםלאסבירים-מאמצעשנת2024,בעקבותשינוישערכהרשותהמיסים דע במערכת דיווח העסקאות למיסוי מקרקעין, המערכת מציגה הודעת אזהרה כאשר ע מוזנים נתונים לא סבירים בערכים הבאים:"קומה"7,"חנייה"8,"מחסן"9 ו"מרפסת"10. לנ עם זאת, גם אם הערך הלא-סביר לא תוקן על ידי המזין המערכת תאשר אותו, ולא ד ל נערכת בקרה נוספת במקרים אלו. עוד נמצא כי בדיווח העסקאות לרשות המיסים"ן קיימות בקרות על מספר קומה של נכס)שווה למספר הקומות בבניין או קטן ממנו(, בי שטחנטו קטןמשטחברוטו ומגבלהעלדיווחשנתבנייהמשנת1900 ועדהיום- אולם ש גם במקרים אלה ניתן לדווח כל ערך, גם אם אינו סביר, והערך נקלט עם אישור רא הדיווח.האפשרותלהזנתנתוניםלאסביריםלמאגרהנדל"ןפוגעתבאיכות,במהימנות ל ובשלמות של המאגר והמדדים המתפרסמים על ידי הלמ"ס. הדבר מוביל, בין היתר, לפגיעה במיסוי הנישומים על ידי המערכים השונים ברשות המיסים, וביכולת השימוש של האזרחים וגופי הממשלה השונים במידע, כפי שיובא להלן. • העברת מידע למערכות חיצוניות - נמצא כי המידע הקיים בקובצי רשות המיסים לא עובר בשלמותו כאשר הוא מועבר ממערכות המידע של רשות המיסים למערכות חיצוניות או לאתר הרשות. קיים פער משמעותי בהיקף של מאות אלפי רשומות בין המידע הקיים באתר מידע נדל"ן של הרשות והקובץ שהועבר למרכז מיפוי ישראל )מפ"י(לבין המידע הקיים בקובץ הכרמ"ן. כלומר, כאשר הנתונים מועברים ממערכות המידע המאובטחות של רשות המיסים למפ"י ולאתר מידע נדל"ן של רשות המיסים, חלק מהנתונים נשמטים או מקבלים את הערך אפס, ולכן מאות אלפי רשומות מועברות באופן שגוי. בבדיקות שביצע משרד מבקר המדינה)שנת בנייה אפס, שטח דירה אפס, מספר קומות אפס, מספר חדרים קטן ביחס למטר(עלו עשרות אלפי ממצאים בכל בדיקה על הקובץ שהועבר למפ"י ומשמש את אתר מידע נדל"ן של רשות המיסים, ואילו באותן בדיקות בקובץ הכרמ"ן של הרשות עלו רק אלפי ממצאים 7 ערךגדולמ-30. 8 ערךגדולמ-4. 9 ערךגדולמ-200מ"ר. 10 ערךגדולמ-200מ"ר. | 45 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל בכל בדיקה. עד מועד סיום הביקורת לא קיבל צוות הביקורת הסבר על היקף הליקוי ומהותו, ואף מרשות המיסים נמסר כי טרם הצליחו לפענח תקלה זו. קובץ הכרמ"ן הואבסיסהמידעהיחידלמאגרמידענדל"ןשלרשותהמיסים,המשמשגםאתאזרחי ישראל במגוון דרכים, בין היתר להשוואת מחירי הדיור כבסיס לקבלת החלטה מושכלת בדבר רכישה חדשה. נתונים חסרים פוגמים באיכות, במהימנות ובשימושיות של אתר מידע נדל"ן. • נכסיםהיסטוריים-מבין1,837,382דירותבבתיםמשותפיםהרשומותבטאבו,נמצא כי 903,858 דירות לא קיימות בקובץ הכרמ"ן. כלומר, קיימים נכסים שהוסדר רישומם בטאבו אך לא מופיעים במאגר הנדל"ן המסתמך על קובץ הכרמ"ן. ככל הנראה קיימים נכסים נוספים שאינם רשומים בכרמ"ן, שכן לא כל נכסי המקרקעין רשומים בטאבו. אי-שלמות קובץ הכרמ"ן יוצרת קושי בהסתמכות עליו כמאגר נדל"ן. כמו כן, חוסר במידע שלם עלול להוביל לחישוב מס באופן שגוי, לטעויות במצבת הנכסים של אזרחים ולקושי באיתור נכסים ובעלי נכסים. • נכסים שעברו איחוד וחלוקה מחדש - כאשר מתבצעים איחוד וחלוקה מחדש של נכסיםנעשהעדכוןברישוםבטאבו,במפ"יוברמ"י,אולםלאמבוצעכללרישוםבקובץ הכרמ"ן, שכן לא מדובר בעסקה החייבת בדיווח לפי חוק מיסוי מקרקעין. נמצא כי קיימות649,636עסקאותאשרהגושוהחלקהשדווחובהןלאקיימיםברשימתהגושים והחלקות המוסדרים בטאבו, זאת מבין 2,967,691 עסקאות המופיעות בכרמ"ן אשר לא נמכרו בחלקים11; כלומר, קיימים 649,636 נכסים בקובץ הכרמ"ן עם גוש וחלקה ששונו ולא קיימים עוד. נכסים שהתרחשה לגביהם מכירה אחת לפחות, הרשומים בקובץ הכרמ"ן ושעברו איחוד וחלוקה מחדש - יישארו על שם הבעלים המקוריים גם לאחר מכירתם, נוכח אי-היכולת לבצע קישור בין מספרי גוש, חלקה ותת-חלקה לפני האיחודוהחלוקהמחדשואחריהם. במצבזהמופיעיםנכסיםעםפרטיםישניםבקובצי מיסוי מקרקעין ויוצרים מצג שגוי הן ביחס למלאי הנכסים בישראל, הן ביחס למצבת הנכסים האישית של האזרחים. עוד נמצא כי מפ"י העביר לרשות המיסים אחת לשנה ועד שנת 2022 את קובץ השינויים של הפרצלציה שנאסף בו, אולם רשות המיסים לא הזינה שינויים אלו למערכות ולא טייבה בעזרתם את קובצי העסקאות הקיימים במיסוי מקרקעין באופן הקושרנכסיםלפניפרצלציהואחריה.כמוכן,לאהתבקשקובץשינוייםכאמורלשנים שלאחר 2022. שימוש בקבצים אלה יכול לסייע לקשור בין נכסים לפני פרצלציה ואחריה, וכך למנוע מצבים שבהם נכסים רשומים בבעלותם של נישומים אף שנמכרו. • קרקעותשבנועליהןנכס- נמצאכי מיום ששיעור המס על קרקעות12הפך לשיעור מס אפס, ובשל היעדר חבות המס, רשות המיסים לא אוכפת את חובת הדיווח לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים על שינויים שנעשים בקרקעות. היעדר דיווח על ביצוע שינויים בקרקעות עלול להוביל לכך שלא תהיה לרשות המיסים תמונה מהימנה בקשר לנכסיו של אדם. בקובץ הכרמ"ן לא יעודכנו נתונים על אדם שהפך לבעלים של קרקע או חדל מלהיות בעלים של קרקע בדרך שאינה עסקה החייבת בדיווח לפי 11 כאשר100%מהנכסנמכרעלידימוכראחדבלבד. 12 סעיף17לחוקמסרכושוקרןפיצויים,התשכ"א-1961. | 46 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי חוק מיסוי מקרקעין; וכלל הקרקעות שעליהן בנו והבנייה לא נעשתה על ידי מי שזהו ר עסקו, ימשיכו להופיע כקרקע בלבד בקובץ הכרמ"ן, גם אם הנכס נמכר. מצב זה | עלול להוביל לחוסר מהימנות של מאגר הנדל"ן המפורסם לציבור, למיסוי שגוי של מי נישומים, לטיפול שגוי בבקשות של נישומים כגון במענקי עבודה ובהשתתפות במחיר סו י למשתכן, ולפגיעהבתמונתהנכסיםשלנישומיםהמשמשתאתרשותהמיסיםלצורכי מ גבייה. כמו כן נתון זה פוגע במדדים השונים שמפרסמת הלמ"ס. ק ר ק הזנת נתונים שגויים לקובץ הכרמ"ן - משנת 1991 דווחו לרשות המיסים 4,021,108 עי עסקאות. בהשמטת עסקאות שבהן נמכרו חלקים מנכס על ידי מוכרים שונים, מספר ןו העסקאותהוא2,967,691 -כלומר,גםאםישכמהמוכריםלנכס,המכירהתיחשבכעסקה ת אחת. צוות הביקורת בחן את הנתונים הבאים שהוזנו לקובץ הכרמ"ן: שת י • שנתבנייה-לפחותב-53,963עסקאותבבתיםמשותפיםבקובץהכרמ"ןשנתהבנייה ת ה שנרשמה שגויה או לא ידועה13.)לפני 1900; שהרי אין מבנים כאלה בישראל(. מדובר מי בכ-4.2% מהעסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן בבתים משותפים וכ-1.8% מכלל ד העסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן, בהשמטת נכסים אשר נמכרו בחלקים. עוד ע ע נמצא כי קיימת מגמת החמרה בהזנת שגיאה זו מאז נהפכו דיווחי המייצגים למקוונים: ל משנת 2018 היו כ-4.7% מדיווחי שנות הבנייה שגויים או לא ידועים, לעומת 3.9% עד נד אז. עוד נמצא כי לאותו נכס מדווחות שנות בנייה שונות. לדוגמה, לגבי מבנה עסקי ל" שהוקם ב-1975 ושדווחו בו 96 עסקאות מאז נבנה קובץ הכרמ"ן, היו 21 דיווחים שונים ןב על השנה שבה הוקם הבניין, בין השנים 1900 ל-1990. יש ר • מספר קומות בבניין - נמצא כי קיימות 452,678 עסקאות בבתים משותפים בקובץ א ל הכרמ"ןשבהןמספרהקומותבבנייןשדווחולמיסוימקרקעיןהואאפס,ולמעשהשגוי. דיווחי עסקאות אלו משקפים כ-35% מהעסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן בבתים משותפים וכ-15.3% מכלל העסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן, וכיוון שמדובר רק בעסקאות שבהן נמכר 100% מהנכס על ידי נישום יחיד, שיעור הדיווח השגוי צפוי להיות גדול יותר בהתחשב בנכסים אשר נמכרו בחלקים. • שטח דירה - ב-80,556 עסקאות שבהן נמכר 100% מהנכס לנישום יחיד בבתים משותפים,ואותונכסנמכרלפחותפעםנוספת,קייםהפרששללפחות20מ"רבשטח הדירה שדווח בדיווחים השונים. צוות הביקורת מצא כי בהשמטת עסקאות שנעשו בבניינים שעברו שינוי לפי תוכניות להתחדשות עירונית - פינוי בינוי או תמ"א 38)אז ייתכן שהתווסף שטח לאותה הדירה(, קיימות 47,414 עסקאות בבתים משותפים עם הפרשי דיווח כאמור, המטילים ספק באיכות הנתונים ובדיוק הדיווחים. • מספר דירות בבניין - נמצא כי קיימות 578,561 עסקאות בבתים משותפים בקובץ הכרמ"ן שבהן נמכר 100% מהנכס לנישום יחיד, ומספר הדירות בבניין שדווח למיסוי מקרקעין הוא אפס. מדובר בכ-47% מהעסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן בבתים משותפים וכ-19.5% מכלל העסקאות המדווחות בקובץ. נתון זה גדול יותר בפועל, בהתחשב בעסקאות שבהן הנכס נמכר בחלקים. 13 בדיווח עסקה קיימת אפשרות לבחור בשנת הבנייה"המאה ה-19"ואז יוזן הערך"1800"בשנת הבנייה, וזאת לצורך סימוןמבניםישניםשלאידועהשנתהבנייהשלהם. | 47 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל נמצאו נתונים שגויים גם בהזנת הערכים"כתובת דירה"ו"מספר חדרים". עוד נמצא כי בעסקאותשישבהןיותרממוכראחד,כלדיווחשלאחוזנמכריופיעבמערכתכעסקה נפרדת. עסקהאחת-לרובהעסקהשבההאחוזהגדולביותרשנמכר-תכילאתכלל המידע, ואילו יתר העסקאות יכילו מידע חלקי בלבד. הדבר מקשה על המשתמשים לפענח את המידע המוצג, וכן מקשה על ביצוע סטטיסטיקות וחיתוכי מידע על ידי גופים כמו הלמ"ס ומפ"י. השימוש בקובץ הכרמ"ן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - נוסחת החישוב של מדד מחירי הדירות כוללת אינדקסים רבים הנלקחים מקובץ הכרמ"ן. נוכח היעדר נתונים מהותיים בקובץ ומהימנותו המוטלת בספק רב, המליצה הוועדה המייעצת14 בדוח הביניים על העשרת המידע השוטף המתקבל מרשות המיסים וטיובו, ועל ביצוע בקרות לוגיות על המידע המדווח לרשות המיסים בזמן אמת עם המעבר לדיווח המקוון. ממצאי דוחזההעלוכילאחלשיפורמשמעותיבעקבותיישוםהמלצותהוועדה,וכיעסקאותרבות עדיין מדווחות לרשות באופן חסר או שגוי, אך נתוניהן מהווים חלק מנוסחת החישוב ומשפיעים על מדד מחירי הדירות באופן העלול ליצור מצג שגוי של השוק ולהשפיע על התנהגות הצרכנים. להלן שתי דוגמאות לצורך הקיים בלמ"ס באיסוף נתונים שאינם מדווחים כיום לרשות על מגמות אלה, לצורך מדידת השפעתם על מדד מחירי הדירות: • מבצעיקבלנים-לאורךשנת2024הציגההלמ"סעלייהשנתיתבמדדמחיריהדירות של 7.3%. במסגרת חישוב נתון זה לא הובא בחשבון מתן הטבות שונות מקבלנים, ובפרטמבצעיהמימוןעלדירותוהנחותבגובהההצמדותוהריביותשעתידותלהצטבר עדהתשלוםבעתהאכלוס,אונתנהלהםביטויבדרךאחרת.זאת,בשלחוסרבנתונים בנושא זה בזמן אמת והצורך לקבלם מרשות המיסים. יצוין כי בתאריך ה-14.3.25 פרסמה הלמ"ס כנספח את ממצאי ההשפעה של ההטבות המימון ביחס לתקופה שבה הטבות אלו לא היו חלק מהמבצעים שהיצעו הקבלנים לרכשי הדירות ונמצא כי ההשפעה המצטברת הינה כ-1.3 אחוזים. בפורום שווי הוגן באוניברסיטת רייכמן הוצג בדצמבר 2024 חישוב של שווי ההטבה הגלומה במבצעי המימון. מרכיב ההנחה הגלום בעסקה שבה יתרת התמורה בשיעור של 80% משולמת בעת מסירת הדירה, ביחס לעסקה שלפיה התשלומים מתבצעים על פי קצב התקדמות הבנייה, נע בין 5.3% ל-7% ממחיר המחירון של הדירה)תלוי בעיתוי הרכישה(. בעסקאות שבהן יתרת התמורה בשיעור של 90% משולמת בעת מסירת הדירה, מרכיב ההנחה יהיה בשיעור גבוה יותר ממחיר המחירון של הדירה. צוות הביקורת חישב כי כשניתנת הטבת מימון בשיעור של 80% תמורה המשולמת במסירת הדירה, מדובר בהנחה שבין כ-153,500 ש"ח לבין כ-202,700 ש"ח ממחיר דירה ממוצעת15. • ממ"ד- בעקבות מלחמת חרבות ברזל הביקוש לדירות עם ממ"ד עלה, ולכך השפעה על מחירן. ביוני 2024 התווסף לטופס הדיווח המקוון בעסקאות יד שנייה, לבקשת 14 הועדההציבוריתהמייעצתבנושאבינוי,דיורונדל"ןמונתהמטעםהמועצההציבוריתלסטטיסטיקהופעלהבתקופה שביןיולי2016לדצמבר2020. 15 בהתאם לנתוני הלמ"ס, 2,896,000 ש"ח - המחיר הממוצע של דירות חדשות, ללא דירות שנמכרו במסגרת מבצעי משרדהבינויוהשיכוןורמ"י,בחודשיםדצמבר2024עדינואר2025. | 48 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי הלמ"ס, נתון של קיום ממ"ד. נמצא כי הדרישה להזנת נתון של ממ"ד בטופס דיווח ר העסקאות נפתחת רק בעסקאות שבהן שנת הבנייה של הנכס לפני 1991)דירות | ישנות(, אך נוכח הממצאים לעיל בדבר היקף הזנה שגויה של שנת הבנייה של הנכס מי הנמכר,ספקאםהנתוניםהנוגעיםלמכירתנכסיםהכולליםממ"דאכןמשקפיםכיאות סו י קיומו של ממ"ד בנכס. מ ק נמצא כי עד מועד סיום הביקורת הלמ"ס טרם הכניסה את הנתונים על ממ"ד בדירות רק ישנות לנוסחת החישוב של מדד מחירי הדירות או נתנה להם ביטוי בדרך אחרת, וזאת עי אף שיש חשיבות למשך הזמן שחולף ולעיתוי, שכן נתונים אלה מושפעים מהתקופה ןו והנסיבות. להכללת נתונים אלו עלולה להיות השפעה על מדד מחירי הדירות. יצוין כי ת במרץ2025הלמ"סקיבלהמרשותהמיסיםנתוניםבדברקיומושלממ"דבדירותישנות שת וביצעה בדיקה לגבי השפעת נתוני עסקאות. בבדיקה נמצא כי ההשפעה של נתוני ית העסקאות שהתקבלו מרשות המיסים היא זניחה. הלמ"ס אף הודיעה ב-14.3.25 כי ה "המשתנה'ממ"ד'יכנס באופן שוטף לחישוב מדד מחירי הדירות, זאת בשל אפשרות מי עתידית שהשפעתו על מדד מחירי הדירות תתכן ותעלה במידה והתופעה של הוספת דע ממ"ד לדירות ישנות תהיה דרמטית". ע ל מצבת נכסים לאדם - מצבת נכסים לאדם היא רשימת כלל נכסיו של אדם. אזרחים נד וגופים ממשלתיים יכולים להנפיק באתר של רשות המיסים אישורי מצבת נכסים. בין היתר ל" האישור ניתן לצורך קבלת מענק עבודה ממס הכנסה, השתתפות בהגרלות מחיר למשתכן ןב של משרד הבינוי והשיכון, קבלת סיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון, קבלת יש השתתפות בשכר דירה מהביטוח הלאומי ובדיקת נכסיו של חייב לפני פשיטת רגל לצורך ר קבלת הפטר. אישור מצבת הנכסים שמונפק על ידי מיסוי מקרקעין מסתמך על נתוני קובץ אל הכרמ"ן. קייםקושיבהצגתמצבתנכסיםנכונה.כךלמשל,בקובץהכרמ"ןלאיופיעוביןהיתרנכסים היסטוריים שלא בוצעה בהם מכירה, נכסים שהתקבלו בירושה ודירות שנבנו באופן פרטי על קרקעות. מנגד נכסים שנרכשו, עברו פרצלציה ונמכרו לאחר הפרצלציה והעברת נכסים אגב גירושין יופיעו באישור מצבת הנכסים של אדם אף שאלו אינם בבעלותו. • אישור מצבת נכסים לצורך מענק עבודה - מענק עבודה משולם מכוח חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים)מענק עבודה(, התשס"ח-2007. מענק עבודה הוא תוספת הכנסה המשולמת לשכירים ולעצמאים מגיל 21 ומעלה שיש להם ילדים או שגילם 55 ומעלה ללא ילדים והכנסתם נמוכה ותואמת לקריטריונים הקבועים בחוק, ככלי לתמרוץ השתתפות עובדים בשוק העבודה. בשל הליקויים שהועלו לגבי קובץ הכרמ"ן ייתכנו מקרים שבהם עובדים יקבלו מענק עבודה אף שבבעלותם נכסי מקרקעין נוספים מלבד דירה יחידה, וייתכנו מקריםשבהםלאיאושרמענקעבודהלעובדיםבשלרישוםבעלותעלנכסיםנוספים, שבפועל אינם בחזקתם. עוד הועלה כי בשנים 2021 - 2023 הוגשו 804, 5,700 ו-945 פניותלבחינהמחודשתשלשלילתמענקעבודהבשלמצבתנכסים)בהתאמה(,ומהן 585)72.8%(, 4,783)83.9%(ו-812)85.9%(התבררו כנכונות)בהתאמה(. כלומר, בשיעורניכרמהפניותמצבתהנכסיםלאתאמהאתמצבהנכסיםהאמיתישלהעובד. | 49 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל כןנמצאכיקיימותפניותשלאזרחיםשלאחרבירורהפנייהנמצאוזכאיםלמענקאולם לא נמצאה סיבה הגיונית לבעיה במצבת הנכסים שלהם, ובין היתר לא היו ברשותם נכס שעבר פרצלציה, נכס שעבר אגב גירושים או קרקע שבנו עליה. עוד נמצא כי במשך תקופה לא ידועה בדיקת מצבת הנכסים, אשר לה כאמור השפעה על מיצוי זכותם של אזרחים לקבלת מענק עבודה, מתבססת על קבצים לא תקינים ובעקבות זאת רישום נכסים לא מדויק, ובפועל חלות שגיאות רבות במצבת הנכסים)84% מהערעורים נמצאו מוצדקים(. הדבר גורם לצורך בפניות של אזרחים לתיקון ועלול לגרום לחסרון כיס לאזרחים שלא פנו לבחינה מחודשת של הבקשה. תשתיתמידעלאומיתבתחוםהנדל"ן- בשנת2024 החלה הלמ"ס, בשיתוף פעולה עם מערךהדיגיטלהלאומי,ביצירתמערכתלזיהוינכסיםשבבסיסהמאגרדירותומבנים,ולכל דירה זיהוי חד-חד-ערכי. במסגרת העבודה המשותפת הועלה כי במדינות שונות בעולם, למשל בשבדיה ואירלנד, הצליחו ליצור מרשם נכסים המזהה כל נכס במדינה ומרשם עסקים המזהה כל עסק במדינה, וקשרו שני מרשמים אלו למרשם האוכלוסין המזהה כל פרט באוכלוסייה. בבריטניה חברה ממשלתית מספקת את מרשם הנכסים והרחובות על ידי ערך זיהוי ייחודי לנכסים. גם בקנדה הקימו מרשם המזהה כל נכס לפי מספר ייחודי ואף פעלו לרישום נכסי טבע. עוד הועלה כי בישראל ישנו צורך בתשתית מידע לאומית בתחום הנכסים, וכי האתגרהמרכזי בנושאזההואהיעדרמספרזיהוי לנכסוהיעדרשפהמשותפת בין משרדי הממשלה. במצב הקיים כיום, גופים ציבוריים הזקוקים למספר מזהה נכס מוצאים לעצמם דרך לזיהוי הנכסים, כל אחד מהם בדרך שונה ובהתאם לצורך. הגופים שלהם עניין במספר מזהה לנכסים הם, בין היתר, מינהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון, רשות המיסים, אגף רישום והסדרה מקרקעין, בנק ישראל, רמ"י, קרן קיימת לישראל, גופי דיורציבורי,רשויותמקומיות,ועדותתכנון,רשותהחשמל,תאגידימים,הלמ"ס,מפ"יופיקוד העורף. נמצא כי המספרים המזהים של נדל"ן אינם זהים בין הגופים הציבוריים השונים וגורמים לחוסר אחידות, חוסר אינטגרציה בין מערכות שונות וקושי בהעברת מידע בין הגופים. למשל, מזהה הנכס הבודד, שהוא תת-חלקה, מוקצה בשלב הרישום של הנכס בטאבו, אולם כבר בשלבים מוקדמים יותר יש לגופי ממשלה שונים צורך במספר מזהה - בין היתר בדיווח עסקה לרשות המיסים, אז תת-החלקה לא נרשמת ויש קושי בזיהוי מדויק של הנכס. נכון למועד סיום הביקורת, יצירת המערכת לזיהוי חד-חד-ערכי של נכסים נמצאת בשלב התחלתי. המערכת לזיהוי נכסי מקרקעין המוצעת על ידי הלמ"ס ומערך הדיגיטלהלאומיאינהכוללתחיבורלכללגופיהממשלה,שלהםמידע,ביןהיתר,עלפרטי הבעלים בנכס, ולא נקבע מי הגוף שיהיה אמון על איכות הנתונים המוזנים. פערים במידע הכלול בשני מאגרי מידע ממשלתיים בנושא נדל"ן - לציבור מוצגים שני מאגרי מידע בשני אתרים ממשלתיים:"מאגר מידע נדל"ן", המנוהל על ידי רשות המיסים, ו"אתר הנדל"ן הממשלתי", המנוהל על ידי מפ"י. נמצא כי בשני האתרים הממשלתיים מתקבלות תוצאות שונות משמעותית)כגון מספר עסקאות שונה, עסקאות שונות, אופן הצגה לא אחיד(, באופן היכול להכשיל את הציבור בבואו לקבל החלטות על בסיס מידע זה. | 50 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | יישום המלצות הוועדה הציבורית המייעצת בנושאי בינוי, דיור ונדל"ן - הוועדה מי ס המליצה על העשרת המידע השוטף המתקבל מרשות המיסים וטיובו, לרבות הגדרת שדות וי קומה, מעלית, חניה, מחסן ומרפסת כשדות חובה, במסגרת המעבר לדיווח מקוון. כמו כן מ המליצה הוועדה על ביצוע בקרות לוגיות על המידע המדווח לרשות המיסים בזמן אמת עם קר המעבר לדיווח המקוון. רשות המיסים יישמה את מרבית המלצות הוועדה. עם זאת עלה קע כאמור כי על אף הבקרות הלוגיות ניתן להזין נתונים לא סבירים למערכת. ין ו מבצעי קבלנים - משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולת הלמ"ס בסיום הביקורת תש לפרסום מידע בדבר ההשפעה של הטבות המימון על מחירי הדירות לצד מדד מחירי תי הדירות וממליץ כי דבר זה ייעשה באופן עיתי. ת ה מי ד עיקרי המלצות הביקורת ע ע ל על רשות המיסים לפעול לניהול החייבים באופן שיאפשר יכולת גבייה אופטימלית, יכולת נד בקרה והתחקות אחר החייבים ויכולת הצגה נאותה בדוחות הכספיים של מדינת ישראל ל" בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, ואף לפעול לגביית חובות אלו, וזאת במטרה למנוע ן ב הפסד כספי לאוצר המדינה. אי-גביית חובות אף פוגעת בשוויון בפני החוק. כמו כן על י ש רשות המיסים לבצע את הדרוש כדי שהנתונים בדבר החובות למיסוי מקרקעין יוצגו ר בדוחות הכספיים ובמערכות מיסוי מקרקעין באופן אמין ונאות. אל על רשות המיסים לפעול בהתאם להוראות החוק ולבדוק את כלל העסקאות המדווחות למיסוי מקרקעין בטרם חולף מועד ההתיישנות, תוך מתן זמן סביר לנישומים להציג טענותיהםולהמציאאסמכתאותנדרשות.כמוכןעלרשותהמיסיםלקבועבקרותעלמועד התחלת הטיפול בשומות ושמיעת טענות הנישומים. כמו כן, על הרשות לקבוע כללים ברורים בנושא. יתרה מכך, על הרשות לפעול למניעת שידור שומות לאחר המועד הקבוע בחוק,ביןהיתרתוךאי-מתןאפשרותטכניתלשידורשומותכאמוראולחלופיןשידורשומה עצמית אוטומטית לאחר המועדים הקבועים בחוק. על הרשות לבחון בדיעבד שומות ששודרו באופן זה ואם נדרש לקבל את השומה העצמית או את ההשגה של הנישום. עלרשותהמיסיםלבצעאתתיקוניהשבחבשומותמסההכנסהסמוךככלהאפשרלתיקון השבח, לצורך גביית מס אמת והבטחת טיפול שוויוני מול נישומיה, וכן לבצע בקרה על המשרדים השונים בנושא זה. על רשות המיסים ורמ"י לפעול בהתאם לדרישות החוק והתקנות מכוחו לדיווח העסקאות שלא דווחו מיום המעבר למערכת החדשה בכל מרחב ועד מועד סיום הביקורת, ולדיווח שוטף על עסקאות חדשות. על רשות המיסים לשפר את השירות שניתן ללקוחות מיסוי מקרקעין, בין היתר באמצעות שדרוג המערכת הממוחשבת, וזאת במיוחד נוכח ביטול השירות של קבלת קהל. כן עליה לבחון מחדש מדיניותה בנושא, תוך חתירה לשירות מקצועי, מהיר ויעיל וליצירת אמון אצל | 51 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל הלקוחות, בהתאם למטרת-העל שרשות המיסים קבעה לעצמה, והיא הענקת שירות המעמיד את הלקוח במרכז. על רשות המיסים לתקן את התקלה המונעת העברת בסיס המידע של קובץ הכרמ"ן בשלמותו מהמערכות המאובטחות של רשות המיסים למערכות חיצוניות ואף לאתר מידע נדל"ן של רשות המיסים, לאמוד את היקפה ועומקה של התקלה ולפעול לתיקונה כך שהקבצים שיועברו יהיו שלמים ותקינים. כמו כן על רשות המיסים לשפר את היכולות הממוחשבותלקבלתחיתוכימידעמקובץהכרמ"ן,וזאתכדילאפשרשימושחכםוטכנולוגי יותר בקובץ זה לצורכי העבודה השוטפת והבקרה עליה. על רשות המיסים לבחון אפשרות שלהטמעתכליםמתקדמיםדוגמתAIכדילסייעלעבודתמפקחימיסוימקרקעיןבהצלבת נתונים ובחינת סבירות נתונים. על רשות המיסים לבצע מעקב על שינויים בגין פרצלציות תוך שיתוף פעולה עם הטאבו ועםמפ"י,ולשקולדרישתדיווחבעתמכירתהנכסעלתאריךרכישתואועלהשינוישנעשה בגוש והחלקה, וזאת כדי שתהיה יכולת לקשור בין הנכסים. כל זאת כדי שקובץ הכרמ"ן יהיה מהימן ועדכני יותר, ומצבת הנכסים של האזרחים תוביל למיסוי וטיפול נכונים על ידי רשות המיסים. על רשות המיסים לבצע בחינה מחודשת, על בסיס מערכת מצבת נכסים עדכנית ונכונה, של כלל הבקשות למענק עבודה שנשללו, ולפעול למיצוי זכויות כלל האזרחים שזכאותם למענק עבודה נשללה שלא כדין. כמו כן עליה לתקן את רישום הנכסים הלא-מדויק במערכת. מומלץ על יצירת תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים אשר תכיל ותרכז מידע ממספר רב של מקורות. על משרד ראש הממשלה לבצע עבודת מטה ולקבוע את זהות הגוף אשר יהיה אחראי לתשתית זו. גוף זה יהיה אחראי בין היתר לקבלת המידע, איכותו, טיובו והפצתו, וזאת בשיתוף הלמ"ס, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד המשפטים, משרד הפנים, מינהל התכנון, רשות המיסים, משרד הבינוי והשיכון, רמ"י ומפ"י. כמו כן מומלץ כי משרד ראש הממשלה יסדיר את מתן הסמכויות לגוף האחראי לצורך פעילות זו. תשתית מידע כאמור תטייב את פעילות גורמי הממשלה ואת מתן השירות לאזרחים בתחום נכסי המקרקעין. | 52 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר מבנה עסקי שהוקם בשנת 1975 ושדווחו בו 96 עסקאות, | ובהן דווחו 21 שנים שונות כשנה שבה הוקם הבניין מי סו י מ ק ר ק עי ן ו ת ש תי ת ה מי ד ע ע ל נ ד ל" ן בי ש ר א ל צולם על ידי צוות הביקורת ב-27.5.25. | 53 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל השפעת הפערים שעלו בדוח על האזרח | 54 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר סיכום | מי ס שוק הנדל"ן בישראל הוא מהגורמים החשובים ביותר לכלכלת ישראל, והשפעותיו הן בתחומים וי מגוונים: בין היתר בתחום הכלכלי, בתחום החברתי, בתעסוקה ובפוליטיקה. עסקאות בתחום מ המקרקעין הן החשובות, המשמעותיות והיקרות ביותר בחייו של אדם. בעשור האחרון חלה קר עלייה משמעותית במחירי הדיור בישראל, הנובעת בין היתר משילוב של מחסור בהיצע של קע דירות,סביבתהריביתבישראלמשנת2008והשפעותשלמשבריםכלכלייםעולמיים.מדדמחיר ין הדירות עלה מינואר 2014 ועד דצמבר 2024 בכ-77.5%, ואילו מדד המחירים לצרכן עלה ות בתקופה זו בכ-15.3%. ש תי בשנים2018 -2020 ההכנסותממיסוי מקרקעין היו בממוצעכ-11.37 מיליארדי ש"ח, כ-7% מסך ת ההכנסות ממיסים ישירים שגובה רשות המיסים. בשנים 2021 - 2022 עלה סך ההכנסות ממיסוי המ מקרקעין לכ-23 מיליארדי ש"ח בממוצע, כ-9% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה הרשות, יד ואילוב-2023שיעורזהירד,ביןהיתרבשלמלחמתחרבותברזל:סךההכנסותממיסוימקרקעין ע היה 14.41 מיליארדי ש"ח, כ-6% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה רשות המיסים. על נ מיסוי מקרקעין, בבואו למסות עסקאות נדל"ן, נדרש לתפקד כגוף האמון על דיווחי העסקאות, דל בדיקתן וקביעת תשלום המס בגינן, ונדרש לפעול באופן היעיל והאפקטיבי ביותר כדי לספק"ן שירות יעיל ומהיר לאזרחים וגביית מס אפקטיבית למדינה. ממצאי דוח זה העלו ליקויים בתחום בי פעולת מיסוי מקרקעין. נמצא כי אין אחידות בטיפול בשומות על ידי עובדי השומה במשרדי ש מיסוי מקרקעין האזוריים, אין מסגרת זמנים ברורה למענה לבקשות לתיקוני שומה, ובקשות רא רבות מטופלות באיחור ניכר, דבר אשר יכול לגרור עלויות נוספות לנישומים. נמצא כי ישנם ל עיכובים בביצוע תיקוני שבח בשומות מס הכנסה - חלקם עולים על שלוש שנים - כך שישנו קושי לגבות את המס המתחייב מתיקון השומה, ואין אומדן לסך החובות שנגבו או להחזרים שלא שולמו לנישומים. עוד נמצא כי שיתוף הפעולה בין מערכי המס השונים הוא לקוי, וכי יש שימוש מועט במערכת שנועדה לפעילות זו. נמצאכישומותרבותמטופלותלקראתמועדההתיישנות,דברשיכוללהצביעעלהיעדרבדיקה מיטבית של השומות או לחלופין אי-מתן זמן מספק לנישומים להשמיע טענותיהם. עוד נמצא כי שומות רבות נקבעות לפי מיטב שפיטה לאחר ההתיישנות השומה, וזאת שלא בהתאם לחוק. בנושאשירותהלקוחותבמיסוימקרקעיןנמצאוליקוייםרבים.ביןהיתראיןנוהלעבודהלמערכת שירות הלקוחות העיקרית, לא נקבעו בנוהל משכי זמן מענה נדרשים לטיפול בפניות, אין בקרה ממוחשבת על איכות המענה ואף על משך זמן המענה, ויש עיכובים בטיפול בפניות בנושאים שונים. המענה הטלפוני של הרשות כמעט אינו זמין כלל. ממצאי דוח זה העלו ליקויים רבים בתחום איסוף נתוני עסקאות הנדל"ן לקובץ הכרמ"ן והפצתם לגופיםממשלתייםולציבור.נמצאכייישוםהמלצותהוועדהומעברלדיווחמקווןעלידיהמייצגים לאתרמומשמעותיתלשיפוראיכותנתוניקובץהכרמ"ן,והקובץהמועברלמפ"ילצורךטיובואינו תקין וחסר. נכסים רבים אינם מופיעים בקובץ; נכסים רבים מופיעים עם נתונים שגויים; לא נאספים נתונים משמעותיים היכולים לסייע בחישוב מדד מחירי הדיור, בפעולות רשות המיסים ובהצגת מידע לאזרחים; לא נעשה טיוב חוזר של הקובץ על ידי המשתמשים בו; אישור מצבת הנכסיםשמסופקלאזרחהואחסרובמקריםרביםשגוי;העברתהמידעביןהגופיםהממשלתיים | 55 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל מוגבלת בהיעדר מזהה חד-חד-ערכי לנכסים. כמו כן נמצאו פערים משמעותיים בהצגת מידע על נדל"ן בין מאגרי המידע המפורסמים לציבור על ידי רשות המיסים ומפ"י. על רשות המיסים לשפר את השירות לציבור תוך חתירה ליעילות, מתן שירות יעיל ואפקטיבי ומיצוי זכויות הנישומים למול גביית מס אמת. על משרד ראש הממשלה לבחון ולקבוע את זהות הגוף אשר יהיה אחראי ליצירת תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים אשר תכיל מידע ממספר רב של מקורות. גוף זה יהיה אחראי בין היתר לקבלת המידע, איכותו, טיובו והפצתו, בשיתוף הלמ"ס, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד המשפטים, משרד הפנים, מינהל התכנון, רשות המיסים, משרד הבינוי והשיכון, רמ"י ומפ"י. כמו כן מומלץ כי משרד ראש הממשלה יסדיר את מתן הסמכויות לגוף האחראי לצורך פעילות זו. תשתית מידע כאמור תטייב את פעילות הממשלה ותשפר את מתן השירות לאזרחים בתחום נכסי המקרקעין. | 56 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 משרד הכלכלה והתעשייה היבטים בטיפול הממשלה ביבוא טקסט | 2 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא סוגיית יוקר המחיה בישראל משפיעה על כל משקי הבית ועל רמת החיים של האזרחים. על כן, הטיפול בה הוא בעל חשיבות מרובה. אחת הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה היא פתיחה של השוק המקומי לתחרות בין היתר על ידי הגדלת היבוא. חלק נרחב מהמוצרים הנצרכים לשימוש במדינת ישראל אינם מיוצרים בה ונדרש לייבאם ממדינות אחרות, אלא שהסחר עם שכנותיה מוגבל ולכן כלכלת ישראל מאופיינת כ"כלכלת אי". המדינה מייבאת מוצרים רבים ממגוון תחומים - אנרגייה, חומרי גלם, יהלומים, מוצרי השקעה1 ומוצרי צריכה2 להם השפעה ישירה על הצרכן שכן מדובר במוצרים מוגמרים המיועדים למכירה ושימוש מידי. קיום סחר מול מדינות אחרות משפיע על הפריון ורמת המחירים, שכן ככל שמידת החשיפה ליבוא גבוהה יותר, כך היא תורמת להגברת התחרות בשוק המקומי ולהתייעלות מקומית. עם זאת, חשיפה גבוהה ליבוא עלולה להביא לפגיעה באינטרסים הלאומיים ובהם - אינטרסים ביטחוניים, הגנה על ייצור מקומי בהיותו מקור פרנסה, ביטחון תזונתי של אזרחי המדינה ושמירה על בטיחות ובריאות הציבור, ועל כן בישראל נהוגה מדיניות של חסמי אסדרה וחסמים מכסיים המגבילים את החשיפה של המשק הישראלי ליבוא. בשנת 2014 הוקמה ועדת לנג3)ועדת לנג(שמטרתה הייתה לבדוק את חסמי היבוא בישראל ולהציע דרכים להגברת התחרותיות וצמצום פערי המחירים של מוצרי צריכה ביחס למדינות ה- OECD. הוועדה ציינה מספר חסמים המשפיעים על יוקר המחיה וביניהם: פתיחת השוק ליבוא; פיקוח הדוק לפני שחרור מהמכס וחסמים בירוקרטיים וזמני המתנה ארוכים לשחרור סחורות מהנמל. בהתאם לחסמים, הוועדה המליצה על גיבוש ויישום מדיניות יבוא חדשה שעיקריה הם: התאמת המדיניות לסטנדרטים בין לאומיים - מעבר מפיקוח טרום השחרור מהמכס לפיקוח בשווקים, הרחבת אחריות היבואן והתבססות על הצהרה, הגברת האכיפה והחמרת הענישה; התאמת דרישות חוקיות היבוא בישראל לנהוג במדינות מפותחות; מנגנון יישום למדיניות יבוא חדשה; מניעת פרקטיקות אנטי תחרותיות - מניעת הסדרים מגבילים בין יצרנים זרים לבין יבואן 1 מוצריהשקעההםמכונות,ציודרפואי,גנרטורים,כליתחבורהלצרכיםעסקייםוכיו"ב. 2 מוצרי צריכה הם מוצרים ושירותים שנרכשו על ידי הצרכן הסופי לשימוש אישי או ביתי. מוצרים אלה נועדו לענותעלצרכיםיומיומייםוהםמתחלקיםלקטגוריותהבאות:1.מוצריםבניקיימה-מוצריםשאורךחייםארוךוהם נרכשים לשימוש מתמשך כגון רהיטים, מכשירי חשמל ורכבים. 2. מוצרים מתכלים)GMCF2(- מוצרים שנצרכים במהירותכגוןמזון,משקאותומוצריהיגיינהאישית. 3 הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום הייבוא, נובמבר 2014 בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה דאז, מר עמיתלנג.המלצותהוועדהאומצובהחלטתהממשלהמס' 2318,"הגברתהתחרותוייעולתהליכיהאסדרהבתחום היבוא")11.12.14(. | 59 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא ישיר4 שמטרתם פגיעה בתחרות; שקיפות והנגשת מידע לציבור הרחב, יבואנים ומאסדרים )רגולטורים(. כמו כן, ועדת לנג מצאה כי תחומים מרכזיים במקטע היבוא בישראל מאופיינים בריכוזיות גבוהה ובמספרמצומצםשליבואניםבלעדייםהמייבאיםאתהמוצריםשלהיצרניםהבין-לאומיים.ועדת לנג ציינה את התרומה המשמעותית שעשויה להיות ליבוא מקביל בקידום תחרות תוך-מותגית. דוח ועדת לנג ובהמשך גם דוחות מבקר המדינה שעסקו בנושא וביניהם הדוח שפורסם בשנת 20245 ועסק בהתמודדות המדינה עם ריכוזיות בענף המזון ומוצרי הצריכה ציינו כי בישראל שוררת ריכוזיות גבוהה בתחומי מזון ומוצרי צריכה. על כן, מיוחסת חשיבות לחשיפה מוגברת יותר לתחרות מצד יבוא של מוצרי צריכה שתוכל להביא לצמצום הריכוזיות באמצעות גידול במגוון, הגברת התחרות בין היבואנים והיצרנים המקומיים ולבסוף לירידה במחיר לצרכן ולהפחתת יוקר המחיה. דוחשלה-OECDמשנת20256שסקראתהכלכלההישראליתהתייחס,ביןהיתר,לחסמיהסחר הנהוגיםבישראלוצייןכיחסמיהסחר,הבירוקרטיהוהיעדרתחרותמספקתמביאלרמתמחירים גבוהה. עוד צוין בדוח כי ככל שיצומצמו חסמי הסחר על ידי יישום הרפורמות החדשות, אפשר שהתחרות תגדל ורמת המחירים תרד. עוד נכתב כי מדיניות של פתיחת השוק המקומי עשויה להביא גם לגידול בפריון ולירידה באופן מתמשך ברמת המחירים. 4 על פי חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 יבואן ישיר הוא אדם שמתקיים לגביו אחד מאלה:)1(הוא מייבא לישראל טובין או מפיץ טובין שיובאו לישראל, בהתאם להסדר עם יצרן הטובין במדינת חוץ;)2(הוא מייצר טובין בישראל,מכוחהסדרעםאדםבמדינתחוץ. 5 מבקרהמדינה,דוחשנתי75א)2024(,"התמודדותהמדינהעםהריכוזיותוהמונופוליןבענףהמזוןומוצריהצריכה". 6 OECD Economic surveys: Israel 2025. | 60 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | הי ב טי 26.9% 4% -%20 - ם בלבד 222 226% 30%1 בט י שיעור היבוא מספר הקטגוריות פער המחירים פער המחירים פו מהתמ"ג בישראל של מוצרים שנמצא בהשוואה שנמצא בהשוואה ל לשנת 2023, נמוך המיובאים לישראל שנעשתה בנובמבר שנעשתה בפברואר ה משמעותית ממוצע בשנת 2023 2024 בין מדגם 2025 בין מדגם מ מדינות ה-OECD בהשוואה ל-245 מוצרים שמקורם מוצרים שמקורם מש העומד על 51.9%. בממוצע, במדינות ביבוא מקביל ביבוא אישי למוצרים ל היקף יבוא הסחורות ה-OECD למוצרים זהים זהים בשוק המקומי ה בשנת 2023 עמד על שמקורם ביבוא ישיר שמקורם ביבוא והם בי כ-90.4 מיליארד והם יקרים יותר יקרים יותר בו דולר7 א תת-איוש עלייה פי 2% של יותר 2.9% 513. בלבד מ-50% בלבד עלייה מכ-16.7 מיליון שיעור הגבייה נכון לנובמבר 2024, נתח השוק של יבוא חבילות בשנת 2020 מהעיצומים 9 מ-16 המשרות מקביל בענף הרכב לכ-52.8 חבילות הכספיים שהטיל בזרוע האכיפה שמתמקד בעיקר בשנת 2024 שיובאו הממונה על במינהל התקינה של ברכבי יוקרה לשנת ביבוא אישי בערך התקינה בשנת בקרה על יבוא, אינן 2023 של עד 75 דולר 20248)כ-3,0009 מאוישות עם כניסת ש"ח מתוך 4.2 הרפורמה לתוקף מיליון ש"ח(וכן 7 מ-32 המשרות בזרוע האכיפה לפיקוח בשווקים אינן מאוישות 7 שיעורהיבואהכספישלמוצריצריכה בשנת 2023היה 25%מכלליבואהסחורות,בהיקף כספישל 22.7מיליארד דולר. 8 לפנינקיטתצעדיםמשפטייםנוספיםעלידירשותהאכיפהוהגבייה. | 61 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא כ-14 עלייה של מיליארד ש״ח כ-60% 35% 21 הכנסות המדינה נתח השוק של גידול ריאלי ברווח מותגי רכב מיוצגים ממס קנייה מרכב ארבעת היבואנים של 12 היבואנים על ידי שמונת בשנת 2023. ערך הגדולים בענף הישירים הגדולים היבואנים הישירים יבוא הרכב עמד על הרכב בענף הרכב בשנת הגדולים באמצעות כ-30 מיליארד ש"ח 2022 בהשוואה רישיונות יבוא, ותוקף לשנת 2021. רווח הרישיונות ליבוא 10 בהיקף כספי כולל מהם יפוג בשנים של 5 מיליארד ש"ח 2025 - 2026 בשנת 2022 לעומת 3.7 מיליארד ש"ח בשנת 2021. פעולות הביקורת בחודשים אוגוסט 2024 עד אפריל 2025)מועד סיום הביקורת(בדק משרד מבקר המדינה את פעולות משרדי הממשלה להסרת החסמים ביבוא וביבוא מקביל, ובכלל זה נבדקו הנושאים האלה: יישום הרפורמות ביבוא; קיום הוראות סעיפי החוקים הרלוונטיים לרפורמות; השוואה בין-לאומית; בחינה של זרוע האכיפה בתקינה; פעולות הממשלה להסרת חסמים ביבוא מקביל; החסמים והתחרותיות בענף הרכב. הביקורת נעשתה במשרדהכלכלהוהתעשייה)משרדהכלכלה(,ברשותהתחרות,במשרדהבריאות,לרבות שירות המזון הארצי ומחלקת תמרוקים, במשרד האנרגייה והתשתיות)משרד האנרגייה(, במשרד התקשורת, ברשות המיסים בישראל)רשות המיסים(ובמכון התקנים הישראלי )מכון התקנים(. פגישות השלמה נערכו עם רשות האסדרה במשרד ראש הממשלה ועם בעלי עניין כמו סוכני מכס, יבואנים בענפי מוצרי הצריכה, קמעונאים ואיגוד לשכת המסחר )בעלי עניין(. תמונת המצב העולה מן הביקורת בשנת 2023 יובאו למדינת ישראל סחורות בהיקף כספי של כ-90 מיליארד דולר בהתפלגות הבאה: 43% יבוא של חומרי גלם)כ-39 מיליארד דולר(; 25% יבוא של מוצרי צריכה)כ-22 מיליארד דולר(; 16% יבוא של מוצרי השקעה)כ-14 מיליארד דולר(; 12% יבוא של חומרי אנרגייה)כ-11 מיליארד דולר(ו-4% יבוא של יהלומים)כ-4 מיליארד דולר(. מתוךיבואבהיקףשלכ-22מיליארדדולרבגיןמוצריצריכה-רובהיבואנעשהעבורהקטגוריות הבאות:ריהוטומוצריחשמלביתיים)20%(,מזוןומשקאות)17%(,כליתחבורה)16%(והלבשה והנעלה)13%(. | 62 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי שיעור היבוא מהתמ"ג בישראל, שעמד בשנת 2023 על 26.9%, נמוך במידה ניכרת מממוצע ר מדינות ה-OECD, שעמד על 51.9% בשנה זו. | הי ב טי ם ב היישום של הרפורמות ביבוא טי פו רפורמה בתקינה)"קסיס דה דיז'ון"(משנת 2022 ל ה • כדי לפשט את תהליך היבוא ולהוזיל את עלויותיו החליטה הממשלה על קידום מ רפורמת התקינה)"קסיס דה דיז'ון"(. עד כניסת רפורמת התקינה לתוקף ביוני 2022 מש השתייכו מרבית המוצרים שיובאו לישראל)כ-80%(לקבוצה 1 מתוך 3 קבוצות, ל ה המחמירה ביותר, מה שהשפיע באופן מובהק על התחרות ועל יוקר המחיה בישראל, ב שכן עבור המוצרים הנכללים בקבוצה זו הליך היבוא הוא הארוך והבירוקרטי ביותר יב ו ויש לו עלויות גבוהות המתגלגלות לצרכן הסופי. א • רפורמת התקינה כללה תיקון לחוק התקנים שהביא לשינויים הבאים:)א(העברת מאות תקנים מקבוצת יבוא 1 לקבוצות יבוא 2 ו-3 בעלות משטר אסדרה מקל, שמשמעו הסרת הדרישה לבדיקת מעבדה לכ-80% ממוצרי הצריכה המיובאים;)ב( הוספת מסלול קסיס - מסלול שבאמצעותו אפשר לייבא טובין לישראל על בסיס הצהרת התאמה לתקינה בין-לאומית, וכן קביעת כלל שלפיו תקן רשמי חדש יסווג אוטומטית במסלול קסיס. בביקורת עלה כי יישום הרפורמה על ידי משרד הכלכלה והמסלולים הרבים שהתלוו לה )ירוק, זהב, יהלום, אלפא ורשתות זרות(גרמו לבלבול בקרב סוכני המכס והיבואנים, ובמבחן התוצאה לא השיגו את מלוא פוטנציאל החיסכון ליבוא טובין לישראל בהפחתת האסדרה ולהפחתת יוקר המחיה. כך למשל, עלה קושי ליישם את מסלול ההצהרה על מוצרי תינוקות וילדים, אופניים ומוצרי פארם מסוימים בגלל דרישות ייחודיות לישראל, ובהן התאמות נדרשות לשוק המקומי לפי תקנות וחוקים שונים, או משום שהיצרן אינו עומד בדרישות המעבדה המורשית בחו"ל ועל כן אין ברשותו האסמכתה הנדרשת לשימוש במסלול הצהרה. לדוגמה במוצר"נוזל כלים"לא נצפה כל חיסכון בעלויות היבוא בגלל דרישות ייחודיות לישראל. בנוסף, הרפורמה לא קידמה את התחרות מצד היבוא המקביל, שלגביו נותרו החסמים כפי שהיו, ובהם הקושי בהצגת אסמכתאות מהיצרן בחו"ל בהתאם לחובת הצהרה על התאמה לתקן. רפורמת"לא עוצרים בנמל"משנת 2024 • בינואר 2024 התקבל תיקון לפקודת היבוא והיצוא)מס' 6(, התשפ"ד-2024, שנועד להסירחסמיםביבואטוביןשחלעליהםתקןרשמיכדילהפחיתעלויותליבואן.משרד הכלכלההעריךעלויותאלהבכ-9%מערךהיבוא,ואלההיועשויותלהתגלגללהוזלת המחיר לצרכן. • משמעות התיקון בפועל היא ניתוק הקשר בין היבואן למעבדות הבדיקה ושחרור הטובין בקבוצות יבוא 2 ו-3 ללא המתנה בשערי הנמל באמצעות הגשת הצהרת יבוא | 63 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא שהמוצר עומד בתקן הנדרש - ישראלי או אירופי. הכוונה הייתה לאפשר יבוא חופשי ללא עיכובים בנמלים ובמעבדות לצורך בדיקות ואישורים של אלפי מוצרים כדוגמת בקבוקים לתינוקות, צעצועים לילדים מגיל שלוש, ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים ועוד. נמצא כי ציבור היבואנים וסוכני המכס נתקלים בקשיים בקיום הרפורמה עקב מידע שחסר בידםבדברפעילותהממונהעלהתקינהבענייןתהליכייבואוהיעדרמידעמספקעלאודות הרפורמה. כך למשל, עלו פערים ובכללם - חוסר בהירות בנוגע להוראות אחסנה לפני דיגום ואי-שיקוף המידע בדבר הקלות ביבוא והנגשת אישורים ונספחים. כמו כן, במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה לא היה מוקד זמין ומקצועי של הממונה על התקינה שיכול היה לתת מענה לשאלות ולפניות של הציבור. "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ינואר 2025 • הרפורמה"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנכנסה לתוקף בינואר 2025, היא השלבהשניברפורמההכוללתשהחלהביולי2024,ומטרתהלאפשריבואשלמוצרים שנמכרים באירופה או שעומדים באסדרה האירופית לישראל בלי חובת בדיקה במכון בדיקה.רףההוכחההנדרשמהיבואןליבואטוביןפוחתמאוד,והדרישהבקבוצותיבוא 2 ו-3 מתבססת בעיקר על הצהרה על תקינות המוצר. מטרת הרפורמה היא להפחית חסמים ובירוקרטיה, לשפר את היעילות העסקית ולהוזיל את המחירים לצרכן. להערכת משרד הכלכלה, הרפורמה כוללת כ-90% ממוצרי הצריכה הנמכרים בשוק הישראלי, והיא תביא לחיסכון של 8% - 16% בעלות היבוא, ואף תוזיל את מחירי המוצרים בכ-6,000 ש"ח בשנה למשפחה. יצוין כי הרפורמה מיושמת בשמונה פעימות: בחודשים ינואר עד יולי 2025 נכנסו לתוקףחמשפעימותלמוצריםכגוןמוצריחשמל,מוצריתינוקות,מוצריםשבאיםבמגע עם מזון, מוצרי רפואה ובריאות. שלוש פעימות נוספות ייכנסו לתוקף החל מיולי 2026 ועד ינואר 2028. בביקורת עלה כי על פי נתוני משרד הכלכלה הרפורמה הביאה לעליה של כ-44% ביבוא מוצרי צריכה בקטגוריות שונות, ואף הביאה לירידת מחירים לצרכן של מעל ל-30% )לדוגמה, ביבוא אופניים(. נוסף על כך, חל גידול במספר היבואנים בקטגוריות השונות וכן הצטרפות של יבואנים חדשים לרשימת עשרת היבואנים המובילים בכמה קטגוריות. עם זאת, נמצא כי ציבור היבואנים אינו מצוי בתהליכי היבוא, וכי הממונה על התקינה במשרד הכלכלה לא פרסם מסמך המפרט את מדיניות האכיפה שלו. אי-ודאות כאמור עלולה לפגוע במטרת הרפורמה ולהפחית את מספר היבואנים ואת היקף היבוא ולגרום לעיכובים במשלוחים. נוסף על כך, הגם שבמסגרת הדיווח לוועדת הכלכלה משרד הכלכלה אמור לדווח על השפעת החוקים על עלויות היבוא, בכל הנוגע להשפעה על רמת המחירים והתחרות הבדיקה היא מדגמית בלבד. תחום התקינה כוח אדם במינהל התקינה במשרד הכלכלה • זרוע פיקוח ואכיפה במינהל התקינה עוסקת באכיפתם של תקנים בישראל. האכיפה נעשית הן במישור הפלילי והן במינהלי באמצעות 62 מפקחים, בקרים ומנהלי תחום. | 64 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי • במסגרת רפורמת התקינה"קסיס דה דיז'ון")מסלול הצהרה(, ומתוך הכרה בחשיבות ר של מערך אכיפה יעיל לצד ההקלות שניתנו ליבואנים, תוגבר מערך זרוע האכיפה | במינהל התקינה כדי לבצע פעולות אכיפה בשווקים. כדי לשפר את האכיפה וכהכנה הי לרפורמות"לא עוצרים בנמל"ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", הוחלט על בקרה בט נוספת של הממונה על התקינה בשערי הנמל למניעת כניסה של מוצרים שאינם ים עומדים בדרישות המאסדר. ב טי זרוע האכיפה במינהל התקינה הייתה חסרה בכוח אדם עוד טרם כניסת הרפורמה"מה פו שטוב לאירופה טוב לישראל". כ-22%)7 מתוך 32(ממשרות העובדים שאמורים לעסוק ל בפיקוחבשווקיםאינןמאוישות,ויותרמ-50%)9מתוך16(ממשרותהבקריםאינןמאוישות, המ נוסף על 3 משרות מנהלי תחום בזרוע האכיפה ו-4 משרות מקצועיות שאינן מאוישות. נוסף מ על 3 מנהלי תחום בזרוע האכיפה ו-4 משרות מקצועיות שאינם מאוישים. הפער בתקינה של ובאכיפה מתחדד על רקע ממצאי פעולות אכיפה בשווקים מ-1.6.23 עד 1.6.24. במסגרתן, ה נדגמו 424 מוצרים, ומרביתם)כ-57%(נמצאו לא מתאימים לדרישות התקן הרשמי; בי במסגרת פעולות בקרה בנמלים נמצא כי 39% מתיקי המוצר שנבדקו אינם עומדים בו בדרישות הממונה על התקינה; וב-36% מבדיקות המשלוחים בשערי הנמל והתאמתם א לתקן נמצאו ליקויים. כשירות מעבדות בדיקה לצורכי אכיפה • אכיפה בשווקים נעשית באמצעות נטילת מוצר ממדף בחנות קמעונאית והעברתו לבדיקה במעבדה מוכרת. נכון למועד סיום הביקורת ישנן 61 מעבדות מאושרות שקיבלוהכרהמהממונהעלהתקינהעלפיסעיף2י'לפקודתהיבואוהיצוא.לכלאחת מהמעבדות ישנה התמחות ספציפית לתקנים מסוימים, כך שלא כל מעבדה יכולה לבחון התאמה של מוצר לתקן. • עוד נמצא כי סעיף 10ה לחוק התקנים קובע שבדיקת התאמה לדרישות האסדרה האירופית תיעשה בדרך של עמידה בדרישות התקן האירופי התואם. עם זאת, מינהל התקינהבמשרדהכלכלהלאביצעמיפוימלאשליכולותהבדיקהבמעבדותבישראל בהתאם לאסדרה האירופית, כך שייתכן שהמעבדות בישראל, שפועלות בהתאם להוראות חוק התקנים, אינן בעלות היכולות הדרושות לבדיקת העמידה בדרישות התקן האירופי. עוד נמצא כי שלושה חודשים לאחר תחילת הרפורמה"לא עוצרים בנמל"משרד הכלכלה הפסיק להעביר מוצרים לבדיקות במעבדות למשך 60 ימים עקב אי חידוש של החוזה של משרד הכלכלה עם המעבדות. וכן במשך כחצי שנה בשנת 2024 הועברו 10 מוצרים בלבד לבדיקת מכון התקנים לבקרה של המשלוחים בשערי הנמל. אמצעי אכיפה של הממונה על התקינה • חוק התקנים מפרט את אמצעי האכיפה המינהליים שעל הממונה על התקינה להשתמש בהם בביצוע אכיפה. כלי חשוב לאכיפה יעילה המובא בחוק התקנים הוא עיצום כספי למפירים בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת 2024 זרוע האכיפה של הממונה על התקינה פתחה 618 תיקי אכיפה שההליכים בהם נמצאים בשלבי טיפול שונים. עם זאת, ב-2024 הוטלו עיצומים כספיים ונשלחו התראות | 65 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא מינהליות רק ב-47 תיקי אכיפה)שחלקם נפתחו עוד לפני 2024(, והיקף העיצומים הכספיים באותם תיקים היה 4.2 מיליון ש"ח)לא חלוט(. • בכל הנוגע לנתוני גבייה - נמצא כי ב-2024 הוטלו עיצומים כספיים בסך 4.2 מיליון ש"חלפניהפחתותשניתנולמפיריםב-47תיקיאכיפה,שחלקםנפתחועודלפני2024. שיעור הגבייה מהעיצומים הכספיים שהוטלו היה כ-2%)כ-93,000 ש"ח(. משרד הכלכלה ציין כי בשל מגבלות כוח אדם בזרוע עיצומים והיקפי vעבודה, הטיפול בבחינת הטיעונים וקבלת ההחלטה לוקח זמן ממושך. נוסף על כך, לאור מצב המלחמה השורר בישראל מאוקטובר 2023 מפירים רבים דיווחו על קושי ממשי להגיב במסגרת זכות השימוע. בשנת 2024 הועברו למרכז לגביית קנסות עיצומים כספיים חלוטים בסכום של כ-83,000 ש"ח, והסכום שנגבה היה כ-69,000 ש"ח. בשנת 2025 הועברו עיצומים כספיים חלוטים בסכום של 494,000 ש"ח ועד אוגוסט 2025 נגבו 756 ש"ח. יבוא אישי מקוון • יבוא אישי הוא יבוא של טובין שלא באמצעות עוסק, הטובין אינם מיועדים לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים, והם מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של היחיד המייבא. בעקבות החלטת ממשלה מ-2011, במסגרת יישום המלצות ועדת טרכטנברג, הוכן ברשות המיסים צו הפוטר מתשלום מכס ביבוא אישי של טובין בתנאים מסוימים. על פי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ב-2012, משלוח המכיל סחורות שערכן הכולל עד 75 דולר פטור לחלוטין ממיסי יבוא)מע"ם, מס קנייה ומכס(9. אם שווי החבילה 75 - 500 דולר ישולמו בגינה מע"ם ומס קנייה)ללא מכס(. אם שווייה גבוה מ-500 דולר ישולמו בגינה מע"ם, מס קנייה ומכס בהתאם לדין. • על אף הגידול המשמעותי בסחר המקוון, מכ-16 מיליון חבילות בערך של עד 75$ בשנת2020לכ-52מילוןחבילותבשנת2024)פי3.25(,והחשיבותשלולצרכניםבשל הפטור ממס על רכישות עד 75 דולר, במגזרים רבים ומשמעותיים של מוצרי הצריכה לא חלו ירידות משמעותיות במחירים לצרכן, ובפרט בתחומים שבהם קיימים יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק ניכר. היבוא בתחום המזון ובתחום התמרוקים יבוא מזון רגיש • ביום 24.7.24 אושרה בכנסת רפורמת"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ובמסגרתה נעשו גם תיקונים לחוק בריאות הציבור: על פי תיקון מספר 10, במסגרת הרפורמה אומצו44אסדרותאירופיות,לרבותלענייןמזונותרגישיםמסוימים,כמושמןזית,דבש, שוקולד ועוד; סעיף 3א לחוק בריאות הציבור תוקן כך שהליכי ההטמעה והעדכון של השינויים בחקיקה המאומצת המקורית שנעשים באירופה יבוצעו באופן מהיר ופשוט בחקיקההישראלית,כדישהחקיקהתהיהעדכניתומסונכרנתעםהעדכוניםבאסדרה 9 הפטוראינוחלעלמוצריםשהםמוצריטבק,כוהלאומוצריםמשכרים. | 66 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי האירופית במידת האפשר. מטרת אימוץ האסדרה האירופית היא הקלה על יבואנים ר ביבוא מוצרי מזון לישראל ללא צורך בהתאמה לאסדרה המקומית. | הי • נמצא ששירות המזון במשרד הבריאות במועד כניסת הרפורמה לתוקף, בינואר 2025, ב לא תרגם ולא פרסם לציבור40 אסדרות אירופיות מתוך44 שאומצו במסגרת רפורמת טי "מהשטובלאירופהטובלישראל"כנדרשעלפי תיקון סעיף3אלחוקבריאותהציבור ם במסגרת תיקון מספר 10 לחוק לצורך הקלה על יבואנים ביבוא מזון לישראל. דבר זה בט י עלול להקשות על היבואנים להבין את הדרישות, את התכונות ואת האפיונים שבהם פו על המזון הרגיש לעמוד. עוד נמצא כי שירות המזון טרם ערך מדריכים לתעשייה ל בתחומי הרפורמה. המ מ אכיפה בשווקים בענף המזון ש ל • אכיפה בשווקים בענף מזון היא חלק בלתי נפרד מן הרפורמה, שכן יבוא במסלול ה ב הירוק כפי שתואר לעיל מגדיל את החשיפה לסיכונים הטמונים במוצרי מזון, רגיל או יב רגיש, שאינם עומדים בדרישות האסדרה ויכולים לחשוף את ציבור הצרכנים למוצרים וא אלה. פרקים ט', י'וי״א לחוק בריאות הציבור עוסקים באכיפת הוראות החוק. הפרקים הותאמו לאכיפה בשווקים והורחבו בתיקון מס' 10 לחוק. בין היתר, הפרקים עוסקים בדרך הסמכת מפקחים, בסמכויותיהם ובתהליכי האכיפה במישור הפלילי והמינהלי, לרבות סמכות להטלת עיצומים כספיים, שליחת התראות מינהליות, התניית רישיונות יבוא, הכרזה על יבואן"מפר אמון"ועוד. • שירות המזון הארצי במשרד הבריאות פרסם מדיניות ונוהלי אכיפה בענף המזון. עם זאת, במועד כניסת הרפורמה לתוקף, בינואר 2025, משרד הבריאות לא סיים את הקמת מערך אכיפה ליישום הרפורמה"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", לרבות מערכת ממוחשבת ייעודיות, ולא החלה אכיפה בפועל. כניסת הרפורמה לתוקף והשינוי הטמון בה ללא מערך אכיפה שיבחן את הטובין בשווקים באופן יעיל עלולים לפגוע בבריאות הציבור ובהרחבתה של הרפורמה בתחום. יבוא תמרוקים • תמרוקים10 כוללים בין השאר מוצרים כגון צבעי שיער, תכשירי הגנה מפני קרינת השמש ומשחות שיניים. בנובמבר 2021, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית, אישרה הכנסת את רפורמת התקינה בתחום היבוא, שכללה תנאים שונים ליבוא תמרוקים. רפורמת זו יצרה שני מסלולי יבוא: מסלול הודעה בדבר שיווק)נוטיפיקציה(בסיסי )המסלול הבסיסי(ומסלול יבוא מקביל של תמרוק על בסיס אישור התאמה לתמרוק הייחוס)מסלול יבוא לפי תמרוק ייחוס(. ברפורמת"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנכנסה לתוקף ביום 1.1.2025, נוסף מסלול יבוא חדש, וכן נקבעו כמה תיקונים למסלולי היבוא הקודמים)המסלול הבסיסי ומסלול יבוא על בסיס תמרוק הייחוס(. 10 תמרוקהוא"כלחומראותערובתחומריםהמיועדיםלבואבמגעעםחלקיםחיצונייםשלגוףהאדם,במטרהעיקרית אובלעדיתלנקותו,לבשמו,לשנותאתמראהו,להגןאולשמורעליואולשפראתריחותהגוף,למעטתכשיר,ציוד רפואי,סבוןמוצקאובושם;לענייןזה,'חלקחיצונישלגוףהאדם'-שכבתהעורהחיצונית,שיער,ציפורניים,שפתיים, שיניים,ריריותחללהפהואיבריהמיןהחיצוניים". | 67 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא • עם זאת, נמצא כי, נכון לשנת 2021, חלקן של חמש החברות הגדולות בשוק התמרוקיםהיהכ-53%,וחלקןשלתשעהחברותהגדולות-כ-67%משוקהתמרוקים, משמע שוק התמרוקים בישראל נותר ריכוזי. אכיפה בשווקים בענף התמרוקים • אכיפה בשווקים בענף התמרוקים היא חלק בלתי נפרד מן הרפורמה, שכן יבוא של מוצרים המבוסס על הצהרה והוכחת שיווק בלבד יכול לחשוף את ציבור הצרכנים למוצרים שבטיחותם מוטלת בספק. לדברי נציגי משרד הבריאות, היו מקרים שבהם שווקו תמרוקים באירופה שלא בהתאם לתקנים האירופיים. • נמצא כי משרד הבריאות, במועד כניסת הרפורמה לתוקף, בינואר 2025, טרם החל בהקמת מערך אכיפה ליישום הליך הרפורמה"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", לרבות מערך עובדים ייעודיים, נהלים להטלת עיצומים כספיים ולשליחת התראות מינהליות והקמת מערכת ממוחשבת ייעודית לשימוש גורמי אכיפה. כניסת הרפורמה לתוקף והשינוי הטמון בה, ובעיקר האפשרות לייבא מוצרים על בסיס הצהרה בלבד, ללא מערך אכיפה שיבחן את הטובין בשווקים באופן נאות, עלולים לפגוע בבריאות הציבור. יבוא מקביל של מוצרי צריכה פעולות רשות התחרות לעידוד יבוא מקביל - בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי ישנם פערי מחירים משמעותיים בהשוואה בין יבוא מקביל ליבוא ישיר שנעו בין 4.8% ל-%622,ובפועלהפערמציגחיסכוןשיכוללהגיעלמאותשקליםבזכותתחרותביןמוצרים שמייבאיבואןישירלביןמוצריםביבואמקביל.עודעלהבבדיקהכימאזנכנסלתוקףתיקון 23לחוקהתחרותהכלכליתביוני2023רשותהתחרותנקטהפעולותיזומותלמניעתחסימה של יבוא מקביל11 ופנתה ל-13 יבואנים הפועלים בענף המזון, התמרוקים וחשמל ואלקטרוניקה בדרישה רחבה לנתונים ומידע לאיתור הפרות לאחר תיקון 23 לחוק התחרות הכלכלית.לצדזאת,מהטענותשהעלויבואניםמקביליםלפניצוותהביקורתעולהכימספר הפניות לרשות התחרות מצד יבואנים מקבילים בשנים 2022 - 2024 היה מצומצם)13 בלבד(, וזאתביחסלהיקףתופעתהחסימותשתיארו גורמיםבענף. נתוןזהעשוי להעידעל מודעות חלקית בקרב יבואנים מקבילים לשינויים שחלו בחוק ולזכותם לפנות לרשות התחרותבנושא.ממצאיההפרותשעלועדכהבבדיקתרשותהתחרות,שמשמעותןחסימה ופגיעהשליבואניםישיריםביבואמקבילבניגודלחוקלרבותפנייהליצרןבחו"לעםפרטים על המוצרים הנמכרים בשוק המקומי במטרה לחסום את מקור האספקה של היבוא המקביל, שהוביל במקרה אחד עד כה להטלה של עיצום כספי, גם לאחר יותר משנה מאז כניסתתיקוני החקיקהלתוקף, עלוליםלהצביעעלהרתעהחלקיתמולהיבואניםהישירים. 11 ביוני 2023 התקבל תיקון מס' 23 לחוק התחרות הכלכלית מס' 23 שתכליתו העיקרית היא מניעת סיכול או צמצום שלהתחרותמצדיבואמקבילאויבואאישיעלידייבואןישיר.בנוסף,יזמהרשותהתחרותאתתיקוןכלליהתחרות הכלכלית)פטורסוגלהסכמיהפצהבלעדית()הוראתשעה()תיקון(,התשפ"ג-2023)פטורהפצהבלעדית(.מטרת התיקון היא למנוע מצב שבו ספק)יצרן(ומפיץ זרים יסכימו ביניהם שהמפיץ יסרב לבקשת יבואן מקביל למכור לו מוצריםעלמנתלהפיצםבישראל,ובכךימנעויבואמקבילשלמוצרים. | 68 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי מבנה השוק המקומי כחסם בפני יבוא מקביל - רמת הריכוזיות, יכולות שיווק והפצה ר והמבנה של ענפים מסוימים בשוק המקומי, הכולל אינטגרציות מלאות או חלקיות)למשל | בענף החשמל והאלקטרוניקה, שבו יבואן עשוי להחזיק גם ברשת חנויות קמעונאיות(, הי עלולים לפגוע בפוטנציאל ההשפעה של הרפורמות"לא עוצרים בנמל"ו"מה שטוב בט לישראל טוב לאירופה"על היבוא המקביל. ים ב היבוא של כלי רכב פרטיים טי פו תחרות בין יבואני הרכב ל ה • חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016)חוק שירותי רכב(, נועד, ממ בין השאר, לקדם את התחרות בענף הרכב. לצורך כך נקבעו בחוק הוראות ותנאים ש שיצרו שינוי במבנה הענף בתחום היבוא. החוק מגדיר את סוגי היבואנים ואת היקף לה הפעילות שלהם. נוסף על כך, ניתנו ליבואנים העקיפים, הזעירים והאישיים הקלות בי ופטורים למיניהם, כגון בתנאים למתן רישיון יבוא רכב, דרישות הון, חובות במתן בו שירותי תיקון ואספקת חלפים)ראו סימן ג'לחוק שירותי רכב, חבות יבואן מסחרי(א ואף מתן אפשרות לייבא רכב משומש עד חלוף שנתיים מיום ייצורו ביבוא אישי. • נמצא כי כשמונה שנים מכניסת חוק שירותי רכב לתוקף, למרות ההקלות שניתנו ליבואנים עקיפים, זעירים וליבוא אישי במסגרת החוק, לא התפתחה תחרות של ממש בין יבואנים אלה ליבואנים הישירים. כך, בשנת 2023 החזיקו היבואנים הישירים בנתח שוק של כ-97.4% מיבוא כלי הרכב הפרטיים)סך ערך היבוא של כלל כלי הרכב הסתכם בשנת 2022 ב-27.4 מיליארד ש"ח, ובשנת 2023 - בכ-30 מיליארד ש"ח שמהווה עלייה ריאלית של 5.2%(. עוד נמצא ששיעור כלי הרכב שיובאו ביבוא עקיף מכניסת חוק שירותי רכב לתוקף ועד 2023 הוא כ-3% בלבד בממוצע מכלל היבוא. הדבר מעמיד בסימן שאלה את יכולת חוק שירותי רכב להרחיב עוד את היקף היבוא המקביל של כלי רכב. יבוא כלי רכב מיצרני רכב שטרם יוצגו בישראל • בשנים האחרונות מתרחשת בעולם הרכב בעולם מהפכה שעיקרה מעבר לכלי רכב חשמליים. גם בישראל חלו שינויים מהותיים בשוק הרכב בשנים האחרונות שעיקרם מעבר לכלי רכב חשמליים המונעים באמצעות סוללות נטענות, ויש להם יתרונות על פני כלי רכבהמונעיםבאמצעותבעירהפנימית)בנזיןודיזל(.השינוייםהאמוריםהביאו לכניסה של יצרני רכב חדשים לישראל המציעים מותגים של כלי רכב שטרם פעלו בישראל, דבר שמהווה הזדמנות בלתי שכיחה ובלתי חוזרת להביא לשינויים משמעותיים במבנה שוק יבוא הרכבים הפרטיים בישראל ואף להפחתה ברמת הריכוזיות בשוק באמצעות מתן רישיונות יבוא של קונצרנים חדשים ליבואנים קטנים או ליבואנים שאינם פועלים בענף כיום. • נמצא כי שישה יבואני רכב ישירים גדולים קיבלו ממשרד התחבורה רישיון יבוא כיבואניםישיריםליצרנירכבחדשים.בשיםלבלכךשנתחהשוקשלרכביםחשמליים עלה משמעותית משנת 2020)1%(ל-2024)24.8%(שהם כ-67,000 רכבים, מרביתם הנם ממותגים סיניים חדשים)46,000(, והפך להיות השני בגודלו בענף הרכב, מה | 69 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא שיכול להעיד על תחליפיות גבוהה בעיני הצרכן בין רכבי בנזין ודיזל לרכבי חשמלי. הרי שמתן הרישיונות ליבואנים הגדולים עלול להגביר את הריכוזיות של יבואני הרכב הישירים הגדולים ולהקטין את התחרותיות בתחום, וזאת, במקום לנצל את ההזדמנות שנוצרה עקב השינויים בשוק וכניסה של יצרנים חדשים המייצרים רכבים חשמליים להגברת התחרותיות בשוק הרכב. רווחיות יבואני רכב ישירים - הרווח של 12 היבואנים הגדולים לפני מס נסק לרמה הגבוההביותרשמדדאגףהכלכלןהראשיב-20השניםהאחרונות.בשנת2022הגיעהרווח המצרפי של 12 היבואנים הישירים הגדולים ל-5 מיליארד ש"ח - גידול ריאלי בשיעור של 35% בהשוואה לשנת 2021. בד בבד בשנת 2022 שיעור הרווח לפני מס ביחס למחזור המכירות)מנוכה מס קנייה(של 12 היבואנים הגדולים עלה בשיעור חד והגיע ל-16.3% - גידול של 5.5 נקודות אחוז בהשוואה לשנת 2021. חסמים ביבוא כלי רכב • יבואנים מקבילים אינם רוכשים את כלי הרכב ישירות מיצרן רכב, אלא רוכשים אותם בשוק המשני - מסוחרי רכב וזכיינים. לעיתים מנגנון היבוא העקיף מאפשר לנצל הזדמנויות של קנייה במדינות שבהן המוצר זול יותר או מסוחרי רכב היוצאים במבצעי מכירות מסיבות שונות, לרבות רצון להפנות הון עצמי לרכישת כלי רכב משנת הדגם הבאה. מבצעים כגון אלו נעשים לקראת תום השנה הקלנדרית. • עולה שלעיתים נמנעת מהצרכן בישראל רכישת כלי רכב שיבואנים מקבילים קונים במבצעי מכירות של סוכנויות רכב בחו"ל מפני שהיבואנים המקבילים, ובעיקר הזעירים, מתקשים לעמוד בלוחות הזמנים להובלת כלי רכב אלו ומכירתם לפני שחלפה שנה ממועד ייצורם. אם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של רכב בלי שנעשה שינוי רישום בעלות על שם הלקוח, הוא יירשם על שם היבואן. ממועד זה"נרשמת יד" כמחזיקהברכבלראשונה,וכךמישירכושאתאותוהרכבמהיבואןייחשבל"ידשנייה" אף על פי שהרכב לרוב חדש לחלוטין. חסם היקף יבוא ליבואן זעיר - על רישיון יבואן זעיר חלה מגבלת יבוא של עד 20 כלי רכב בשנה)מגבלת היקף(. יבוא של 20 כלי רכב אינו מאפשר כלכלה בקנה מידה שיכול לכסות הוצאות תפעול ושיווק אפילו של עסק זעיר. מגבלת היקף זו היא בגדר מכשול לפיתוח עסקיהם, ומבחינה כלכלית מסיטה את היבואנים הזעירים ליבוא של רכבי יוקרה ולא מעודדת את התחרות במותגי רכב אחרים. חסם רישום כלי רכב מיבוא עקיף - בנובמבר 2024 עבר משרד התחבורה לרשום כלי רכב שייבאו יבואנים עקיפים לפי מועד רישומם הטכני על ידי סוכנות הרכב בחו"ל. בשל הצעד שנוקט משרד התחבורה נוצרו פערים ברישום כלי רכב חדשים בין כלי רכב שמייבאים יבואנים ישירים לכלי רכב שמייבאים יבואנים עקיפים, כך שכדאיות היבוא של היבואנים העקיפים פחתה בין השאר עקב ירידת ערך לרכב הנרכש ביבוא עקיף לעומת אותו הרכב הנרכש מיבואן ישיר, שכן למועד עלייתו לכביש יש השפעה ישירה על ערכו. עוד עלה כי על אף המלצת הוועדה להגברת התחרותיות הקודמת משנת 2012 לביטול רישום היד הנוספת ברכבי אפס ק"מ, לא יושמו ההמלצות ורכבי"יד ראשונה 0 קילומטר" נמכרים גם במועד סיום הביקורת כיד שנייה. | 70 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | החלת הרפורמות"לא עוצרים בנמל"ו"מה שטוב לישראל טוב לאירופה"- שר היב הכלכלה ומשרד הכלכלה פעלו להחלת הרפורמות, לרבות שינוי שיטת היבוא ועיקרון של טי אימוץ רגולציה אירופית ומעבר ליבוא של מוצרים המשווקים באירופה או עומדים בסטנדרט ם אירופי על בסיס הוכחת שיווק במטרה להביא לפתיחת השוק המקומי לתחרות ולהפחתה ב ביוקר המחיה. טיפ ו פעולות יזומות שנקטה רשות התחרות לעידוד יבוא מקביל - רשות התחרות העבירה ל ה תיקון לחוק התחרות הכלכלית)מס' 23(וכן פרסמהאת גילוי דעת2/23, שבו היא מבהירה מ את משמעות התיקון, שתכליתו העיקרית היא מניעת סיכול או צמצום של התחרות מצד מ ש יבוא מקביל או יבוא אישי על ידי יבואן ישיר; וכן פעלה לתיקון כללי התחרות הכלכלית ל )פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית(כדי למנוע מצב שבו ספק)יצרן(ומפיץ זרים יסכימו ה ב ביניהם שהמפיץ יסרב לבקשת יבואן מקביל למכור לו מוצרים על מנת להפיצם בישראל, יב ובכךימנעויבואמקבילשלמוצרים.פעולותאלה,מטרתןגידולהתחרותמצדיבואמקביל. וא עיקרי המלצות הביקורת מומלץ למשרד הכלכלה, במסגרת הדיווח לוועדת הכלכלה, להרחיב את הבדיקה ולמדוד אתהשפעתהרפורמות"לאעוצריםבנמל"ו"מהשטובלישראלטובלאירופה"עלהתחרות ועל רמת המחירים בשווקים נבחרים בשיתוף רשות התחרות. כמו כן, מומלץ לממונה על התקינה במשרד הכלכלה להנגיש את המידע בדבר הרפורמות לציבור היבואנים, להגביר את התיאום עם יבואנים וסוכני מכס לגישור על הפערים הקיימים ולוודא כי כל החומר הנדרש בתהליך היבוא מפורסם באתר מינהל התקינה, חומר שהיה מצופה כי יהיה נגיש זה מכבר, עם כניסת הרפורמה לתוקף, לציבור היבואנים. עלמשרדהכלכלהלפעוללגיוסכוחאדםלמשרותשאינןמאוישותבזרועהאכיפהבמינהל התקינה כדי לאפשר את קיום הרפורמה במלואה תוך שמירה על בטיחות הציבור, כמו כן עליו לשמור על רציפות תפקודית מול מעבדות בדיקה ולבחון את הליכי הפיקוח והאכיפה כדילייעלאותםולקצרלוחותזמניםבבחינתהטיעוניםובקבלתההחלטות,וכןעליולעקוב אחר יישום בפועל של גביית עיצומים כספיים לשמירה על הרתעה. על משרד הבריאות לפעול בהקדם להשלמת הקמת מערך אכיפה אחוד לשמירה על בריאות הציבור, שהוא נדבך חשוב להרתעת יבואנים שאינם מקיימים את הוראות המחוקק ומשווקים מוצרים שאינם עומדים בדרישות לצורך שמירה על בריאות הציבור. מומלץ לכלל המשרדים הרלוונטיים לרפורמה"מה שטוב לישראל טוב לאירופה"- משרד הבריאות,משרדהכלכלהומשרדהאנרגייהבשיתוףמשרדהאוצרובשיתוףרשותהתחרות -לבחוןאתיישוםהרפורמהבתחומיםהשוניםוהשפעתהעלהתחרותועלהמחיריםלצרכן וכן לבחון את השפעת הרפורמות על יבוא מקביל ולהסיר חסמים ככל ויוותרו. בנוסף, מומלץ לבחון את הרחבת הרפורמה גם לשווקים נוספים עם חשיפה משמעותית ליבוא | 71 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא כדוגמת ארה"ב - המדינה השלישית בגודלה מבחינת היקף יבוא סחורות לישראל, 32 מיליארד ש"ח בשנת 2024)%12(. מומלץ לרשות התחרות לבחון את השפעת הרפורמות"לא עוצרים בנמל"ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל"על היבוא המקביל, לרבות על היקף היבוא המקביל והתפוצה של מוצרים שמקורם ביבוא מקביל ברשתות המזון הגדולות ובשווקים, ואם יידרש לנקוט ביחד עם משרד הכלכלה פעולות אקטיביות, כל אחד בתחומו, לעידוד הפצה ושיווק של מוצרים שמקורם ביבוא מקביל. מומלץכימשרדהכלכלהומשרדהאוצר,בהתייעצותעםרשותהתחרות,יבחנואתהגדלת הפטור ממס ביבוא מקוון למוצרים ולתחומים שבהם יש כשל שוק או ניצול לרעה וגביית מחירים מופרזים של מונופולים או יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק ניכר, וזאת מתוך איזון עם הצורך להגן על חלקים מסוימים במגזר הקמעונאי הישראלי ולמנוע הסטת פעילות כלכלית לחו"ל. מומלץ למשרד התחבורה, בשיתוף עם רשות התחרות, למפות את החסמים שמונעים את כניסתם של יבואנים מקבילים נוספים והרחבת פעילותם של הקיימים ולתת אף הקלות ככל האפשר כגון בהרחבת האפשרות ליבוא רכב משומש או באמצעים אחרים שיסייעו להגדיל את שיעור כלי הרכב המיובאים באמצעות יבואנים מקבילים. יבוא מקביל עשוי להגדיל את מגוון הספקים למותגים מסוימים ולאפשר תחרות תוך-מותגית מסוימת וריסון העלאות מחירים של היבואנים הישירים. מומלץלמשרדהתחבורהבשיתוףרשותהתחרותלבחוןאתהאפשרותלהגדילאתמגבלת ההיקף החלה על היבואנים הזעירים או לקובעה בהתאם לסוגי הרכב כדי שתהיה להם כדאיות כלכלית בפיתוח עסקם כמחוללי תחרות, על מנת לעודד יבוא כלי רכב שאינם רכבי יוקרה ולהגביר את התחרות גם בקטגוריות רכב נוספות. מומלץלמשרדהתחבורהבשיתוףרשותהתחרותלנצלאתההזדמנותשנוצרהבשוקהרכב נוכח השינויים המשמעותיים בענף ועקב מהפכת כלי הרכב החשמליים, ולפעול בהתאם לסמכותם על פי חוק לקידום התחרותיות לצורך כניסתם של יבואנים חדשים לשוק הרכב באופן שיצמצם את הריכוזיות הקיימת כפי שנדרש בהוראות חוק שירותי רכב; ובתוך כך גם לפעול להקצאת עשרת רישיונות היבוא שיפוג תוקפם ב-2025 ליבואנים חדשים או קטניםובכךלהקטיןאתהריכוזיות,תוךמעקבאחרההתנהגותשלהיבואניםעקבהשינויים באסדרה ובכך להגביר את התחרות בענף הרכב. | 72 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר פערי מחירים שנמצאו בין יבוא מקביל ליבוא ישיר במוצרים | נבחרים הי ב טי ם ב טי פו ל ה מ מ ש ל ה בי בו א באמצעות בדיקת עובדי משרד מבקר המדינה בחנויות ובאתר ZAP להשוואת מחירים, נכון לנובמבר 2024. מוצרי פארם נבחנו בחנויות ייעודיות. לא הובאו בחשבון מחירי מבצע. נתוני מוצרי החשמל נדגמו מאתריהמרשתתעםהמחיריםהזוליםביותרהמוצגיםבאתרZAP,הןשליבואמקבילוהןשליבואישיר. ייתכן כי ישנם הבדלים מסוימים בין השירותים הנלווים המוצעים בין יבואן ישיר ליבוא מקביל. | 73 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא סיכום סוגיית יוקר המחיה בישראל משפיעה על כל משק בית. על כן הטיפול בה הוא בעל חשיבות מרובה. אחת הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה בטווח הקצר היא פתיחתו של השוק המקומי לתחרותמיבוא, שכן לסוגייתהיבואהשפעה שלממשעל רמתהמחיריםוישלהתרומהקריטית לתחרות ולרווחת הצרכן. היבוא המקביל תורם גם לתחרות תוך-מותגית ומאפשר לצרכן לרכוש בשוק המקומי מוצרים זהים במחירים נמוכים במידה ניכרת; מבדיקת משרד מבקר המדינה שנערכה בנובמבר 2024 נמצאו פערי מחירים בין מוצרים שמקורם ביבוא מקביל לבין מוצרים זהים שמקורם ביבוא ישיר ויקרים יותר בכ-%4.8 - 226%. לצד יבוא מקביל, יבוא אישי גם הוא דרך להתמודד עם יוקר המחיה, ובאמצעותו הצרכן רוכש מוצרים ישירות מחו"ל במחירים תחרותיים. גם במקרה זה בבדיקת משרד מבקר המדינה שנערכה בפברואר 2025 נמצאו פערי מחירים בין מוצרים שמקורם ביבוא אישי לבין מוצרים זהים שמקורם ביבוא מסחרי והם יקרים יותר בכ-20.6% - 130.3%. ביולי 2024 נכנסה לתוקף רפורמת"לא עוצרים בנמל"שמטרתה לשנות את שיטת היבוא כך שטובין המיובאים בקבוצת יבוא 2 ו-3, המקילות יותר, לא יתעכבו בשערי הנמל וייכנסו לשוק הישראלי על בסיס הצהרה של היבואן בלבד. כהשלמה לרפורמה, בינואר 2025 נכנסה לתוקף רפורמת"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שמשמעותה אימוץ אסדרה אירופית ויבוא של מוצרים המשּווקים באירופה או עומדים בתקן אירופי על בסיס הוכחת שיווק באירופה וללא החזקת תיק מוצר, מה שעשוי להגדיל גם את היקף היבוא המקביל לישראל. מומלץ לשר הכלכלה לבחון את יישום הרפורמות"לא עוצרים בנמל"ו"מה שטוב לישראל טוב לאירופה"תוך יישוב הסתירות בין החוק הישראלי לדרישות האסדרה האירופית וככל שיידרש להשתמש בסמכות של השר בחוק התקנים להעביר חקיקת משנה ליישוב הסתירות. כמו כן, מומלץ לשר הכלכלה לוודא את השלמת היערכות הממונה על התקינה וזרוע האכיפה להחלת הרפורמה בצורה מיטבית ולבחון בשיתוף רשות התחרות את השפעת הרפורמות על השווקים והיבוא המקביל וככל שיידרש לבצע התאמות להסרת חסמים אם ייוותרו. נוסף על כך, מומלץ לבחון את הרחבת הרפורמה ליבוא ממדינות נוספות, כדוגמת ארה"ב. מומלץלשרהבריאותלוודאכיכללהמערכיםהנדרשיםלקיוםהרפורמהיוקמוויושלמובמלואם, ובפרט מערך אכיפה. נוסף על כך, מומלץ לבחון את יישום הרפורמה וככל שיידרש לבצע התאמות על מנת להסיר חסמים שנותרו. ההוצאה על כלי רכב היא מהוצאות הצריכה הגדולות של משקי הבית בישראל. ארבעת יבואני הרכב הישירים מייבאים יחד כ-60.3% מסך הרכבים המיובאים)שמונת היבואנים הישירים הגדולים מייבאים יחד כ-87.7%(. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת 2022 נצפתה עלייה ברווחי היבואנים על אף עלייה בעלויות היבואנים וקיטון במספר הרכבים שנמכרו. בנובמבר 2024 הוגשו לשרת התחבורה ולשר הכלכלה המלצות הוועדה להגברת התחרותיות בענף הרכב שמטרתן לעודד את התחרות בענף הרכב. בשנים האחרונות מתרחשת בעולם הרכב בעולם מהפכה שעיקרה מעבר לכלי רכב חשמליים. השינויים האמורים הביאו לכניסה של יצרני רכב חדשים לישראל המציעים מותגים של כלי רכב שטרם פעלו בישראל, דבר שמהווה הזדמנות בלתי שכיחה ובלתי חוזרת להביא לשינויים משמעותיים במבנה שוק יבוא הרכבים הפרטיים בישראל ואף להפחתה ברמת הריכוזיות בשוק באמצעות מתן רישיונות יבוא | 74 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי של קונצרנים חדשים ליבואנים קטנים או ליבואנים שאינם פועלים בענף כיום. שינויים אלה היו ר יכולים להביא להגברת התחרות בענף ואף לירידת מחירים ולשיפור בתנאי הרכישה. | הי מומלץ למשרד התחבורה ולרשות התחרות לנצל את ההזדמנות שנוצרה בשוק הרכב נוכח ב השינויים המשמעותיים בענף ועקב מהפכת כלי הרכב החשמליים, ולפעול בהתאם לסמכותם טי על פי חוק לקידום התחרותיות לצורך כניסתם של יבואנים חדשים לשוק הרכב באופן שיצמצם ם אתהריכוזיותהקיימת,תוךמעקבובחינהאחרההתנהגותשלהיבואניםעקבהשינוייםבאסדרה; בט ובתוך כך גם לפעול להקצאת עשרת רישיונות היבוא שיפוג תוקפם ב-2025 ליבואנים חדשים או יפו קטנים ובכך להקטין את הריכוזיות ולהגביר את התחרות בענף הרכב. ל ה מומלץלשרתהתחבורהלוודאכיהמלצותהוועדהלהגברתהתחרותיותבענףהרכבמשנת2024 ממ ייושמו במלואן, וככל שיידרש להורות על ביצוע התאמות כדי להסיר חסמים שייוותרו תוך מתן ש דגש על עידוד יבוא מקביל. כמו כן, מומלץ לשרת התחבורה לפעול לצמצום הריכוזיות בענף לה הרכב תוך ניצול ההזדמנות שנוצרה בעקבות שינויים שחלו בענף הרכב וכניסה של יצרנים ב חדשים באמצעות כניסה של יבואנים חדשים או קטנים לענף. יבו א | 75 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא | 76 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים טקסט | 2 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים משרד התחבורה והבטיחות בדרכים)משרד התחבורה(ממונה על ניהולה וקביעתה של מדיניות ענף התחבורה ועל שירותי מערכות התחבורה בים, באוויר וביבשה. בין היתר, המשרד אחראי לתכנון, לפיתוח ולהסדרה של תשתיות ומערכות תחבורתיות משולבות אשר מקדמות את הניידות והלוגיסטיקה של אזרחי ישראל והבאים בשעריה ושל המשק הישראלי על כל מרכיביו. דוח ביקורת זה עוסק בפרויקטים של תחבורה יבשתית, הממומנים במרביתם מתקציב המדינה. בשנים2020 -2023 מימן משרדהתחבורהפרויקטיםתחבורתייםבעלותשלכ-20 מיליארדש"ח בשנה בממוצע - שיעור של כ-4% מכל תקציב המדינה. זהו תקציב ההשקעה)"תקציב פיתוח"( האזרחי הגבוה ביותר מכלל תקציבי ההשקעה של משרדי הממשלה. לנוכח זאת, היקף ההשקעה השנתי הממוצע בתשתיות כבישים הסתכם בתקופה זו ב-8.6 מיליארד ש"ח, כלומר בכ-43% מתקציב הפיתוח, והיקף ההשקעה השנתי הממוצע בתשתיות הרכבת הכבדה הסתכם ב-4.3 מיליארד ש"ח לשנה, כלומר בכ-22% מתקציב הפיתוח. מינהל תכנון ופיתוח תשתיות1)מינהל תשתיות(שבמשרד התחבורה עוסק בהיבט הביצועי של כלל תשתיות התחבורה היבשתית על מרכיביהן השונים: רכבות כבדות, מערכות להסעת המונים במטרופולינים, תשתיות תחבורה ציבורית, כבישים בין-עירוניים וכבישים עירוניים2. המינהל אחראי בין היתר לגיבוש תוכניות רב-שנתיות לפרויקטי הפיתוח בתשתיות תחבורה, לתיאום ולסנכרון בין כלל מרכיבי תשתיות התחבורה היבשתית וכן לגיבוש ולביצוע של תקציב הפיתוח של המשרד. הפרויקטים מקודמים באמצעות חברות תשתית ממשלתיות ועירוניות3)חברות התשתית(, האחראיות לביצוע ההליך התכנוני, ולאחריו מבצעות את הפרויקט באמצעות קבלן ביצוע פרטי. מתוקףתפקידו מינהלהתשתיותאחראי גםלוודאכי התקציביםמנוהליםביעילותוכןעוקבאחר ביצוע הפרויקטים בהתאם לתקציב וללוחות הזמנים שנקבעו. אגף מחקר ועיצוב מדיניות כלכלית)אגף מחקר כלכלי(, השייך לחטיבת כלכלה, תקציבים ואסטרטגיה במשרד התחבורה, עוסק בבדיקת הכדאיות הכלכלית של פרויקטים, בהתבסס על שימוש במודלים תחבורתיים, וכן הוא עוסק בביצוע מחקרים שונים בנושא תשתיות תחבורה 1 הצעתתקציבלשנותהכספים2021-2022. 2 משרד התחבורה גם משתתף במימון, בתכנון ובהקמה של פרויקטי תחבורה באזורים העירוניים, ופרויקטים אלו מבוצעיםעלידירשויותמקומיותוחברותהתשתית. 3 חברותהתשתיתהלאומיות:)א(נתיביישראל-החברההלאומיתלתשתיותתחבורהבע"מ;)ב(חברתרכבתישראל בע"מ;)ג(חברת נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים;)ד(חברת נתיבי איילון בע"מ;)ה(חברת כביש חוצה ישראלבע"מ;)ו(מוריה-חברהלפיתוחירושליםבע"מ. | 79 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים בהיבטים כלכליים ואחרים, לרבות בעדכון נוהל בדיקת פרויקטים תחבורתיים)נוהל פר"ת(4. בדיקת הכדאיות נועדה לבחון אם התועלת הנובעת מהפרויקט גבוהה מעלות הקמתו ותחזוקתו. בשל הריבוי הטבעי הגבוה בישראל, רמת הצפיפות במדינה - שהיא גבוהה כבר כיום - צפויה לעלותעודבעתיד.לנוכחהמחסורהקייםבתשתיותתחבורה,ההשקעהבענףזהחיוניתלהמשך ההתפתחות הכלכלית והחברתית של המדינה. מפאת חשיבותם לתפקוד המשק, לצמצום הפערים החברתיים ולהורדת עלויות הגודש המושתות על תושבי המדינה, וכן בשל מורכבותם והשפעתם על תקציב המדינה, חיוני כי הקמת פרויקטים של תשתית תחבורתית תתבצע לאחר תהליך בחירה קפדני, ובתכנון ארוך טווח, תוך בחינה של עלויות הפרויקט, אופן הקמתו והתועלות שהוא יניב לציבור, כדי לבחור את הפרויקטים המועילים ביותר למשק בתוך מסגרת התקציב הנתונה. 4 משרדהתחבורהוהבטיחותבדרכים,משרדהאוצר,המשרדלהגנתהסביבה,נוהלבדיקתפרויקטיםתחבורתיים )פר"ת()2021(. זהו הנוהל הרביעי במניין הנהלים, והוא מחליף את גרסה 2012. גרסת הנוהל הראשונה פורסמה בתחילתשנת1997ועודכנהבשנת2006. | 80 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | ב די ק 24 - 48 ות 39.6% 1% מיליארד כ-120 כ ד עד שנת 2050 מהתוצר ש"ח חודשים אי ו שיעור הגידול הצפוי שיעור ההשקעה עלותה המוערכת זמן ההוצאה לפועל ת באוכלוסייה בישראל בתשתיות תחבורה של הפגיעה של פרויקט כ בשנים 2024 - 2050 על בישראל - בדומה בכלכלת ישראל תחבורתי טיפוסי. לכ פי תחזית האו"ם - לעומת לממוצע מדינות בשל הגודש מזה: אורכו של לי הממוצע העולמי של ה-OECD. שיעור זה בדרכים על פי ההליך התכנוני ת 18.7% אינו מספק בשל אומדן משרד נאמד בכ-76 ש הריבוי הטבעי האוצר משנת חודשים, ועלותו ל הגבוה בישראל 2024 ואומדן נאמדת בכ-13% פ ובשל מצאי ארגון ה-OECD מעלות הפרויקט רוי התשתיות משנת 2023 ק המצומצם יחסית טי ם ת 317 מהנדס ח 115,68 2.45 בו ר בדיקות אחד נוסעים מיליארד תי י כדאיות בלבד בלבד ש"ח ם בוצעו בשנים 2015 - במינהל התשתיות עברו בתחנת הפער בין עלות 2024 על ידי משרד עוסק באישור הרכבת דימונה ההשקעה הצפויה התחבורה. בדיקת דרישות התשלום בחודשים ינואר - בקו הרכבת הקלה כדאיות כלכלית מבוצעת של חברות נובמבר 2024 –"נופית"השקולה ל- במסגרת תהליך התכנון התשתית אשר כ-1.6% מהאומדן 8.2 מיליארד ש"ח כדי לבחון אם התועלת מקימות, של 965,000 במחירי סוף 2024 מהפרויקט גבוהה באמצעות קבלן נוסעים מדי שנה לבין אומדן העלויות מעלותו. מתוך כך, 37% פרטי, את תשתיות בתחנה זו הראשוני משנת מהבדיקות נערכו עבור התחבורה 2010 השקול ל-5.75 פרויקטים המבוצעים על הלאומיות. אין מיליארד ש"ח ידי חברות התשתית מהנדסים נוספים במחירי סוף 2024 והיתר עבור פרויקטים העוסקים באישור עירוניים בעלות נמוכה. פרויקטים ובבקרה ואולם, כמעט תמיד על ניהולם נבדקת החלופה הנבחרת בלבד שאותה בוחרת בדרך כלל חברת התשתית בלי ששאר החלופות מובאות לעיון משרד התחבורה, ומכאן שהבחירה בין החלופות השונות מתבצעת ללא בדיקת כדאיותן הכלכלית | 81 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים פעולות הביקורת משרד מבקר המדינה בדק בחודשים אוגוסט 2024 עד מרץ 2025 את התהליכים לאישור פרויקטים תחבורתיים במיקוד על בדיקות הכדאיות הכלכלית הנעשות במהלך תהליך זה. בין היתר נבחנו תהליכים של הכנת תוכניות אסטרטגיות ותוכניות חומש; בדיקות כדאיות כלכליתשלפרויקטיםתחבורתייםשבוצעואוהמבוצעיםבמשרדהתחבורהבהתאםלנוהל ״פרויקטים תחבורתיים״)נוהל פר"ת(, לרבות אופן יצירת אומדני העלות ותחזית התועלות, הדיוק שלהם והמשקל שניתן להן בתהליכי קבלת ההחלטות. הביקורת בוצעה ביחידות השונות של משרד התחבורה, ובפרט במינהל תכנון ופיתוח התשתיות ובאגף מחקר ועיצוב מדיניות כלכלית. בדיקות נוספות בוצעו באגף התקציבים שבמשרד האוצר וכן בחברות התשתית הממשלתיות חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ)חברת נתיבי ישראל או נת"י(, חברת רכבת ישראל בע"מ)חברת רכבת ישראל או רכבת ישראל(חברת חוצה ישראל בע"מ)חברת חוצה ישראל(וחברת נתיבי איילון בע"מ)חברת נתיבי איילון(. תמונת המצב העולה מן הביקורת הצפיפות בישראל וההשקעה בתשתיות התחבורה תוך השוואה בין-לאומית - בשנים 2020 - 2023 מימן משרד התחבורה פרויקטים תחבורתיים בעלות של כ-20 מיליארד ש"ח בשנה בממוצע)מתוך כך, היקף ההשקעה השנתי הממוצע בכבישים בלבד הסתכם בתקופה זו ב-8.6 מיליארד ש"ח(, שהיו כ-4% מכלל תקציב המדינה בכל שנה לעומת עלות שנתית ממוצעת של 10.7 מיליארד ש"ח)כ-3.2% מכלל תקציב המדינה(בשנים 2014 - 2017. זהו תקציב הפיתוח האזרחי הגבוה ביותר ביחס למשרדי הממשלה האחרים. שיעור הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל בשנים 2024 - 2050 צפוי להיות39.6% לעומת ממוצע עולמי של 18.7%)מקום 163 מתוך 222 מדינות וטריטוריות5(, כך שהאוכלוסייה במדינה תמנה 13מיליוןתושבים.זוהיתחזיתמתונהביחסלתחזיתהלמ"סהצופהבתקופהזוצמיחהשל56.5% שתביאלאוכלוסייהבהיקףשל15.7מיליוןתושבים.בהתאם,עולהמנתוניהאו"םכיבשנת2050 צפויה ישראל להיות אחת המדינות הצפופות בעולם)מקום 204 מתוך 222 מדינות וטריטוריות( עם 604.9 נפשות לקמ"ר לעומת ממוצע עולמי של 74.1 נפשות לקמ"ר. 5 מדינתישראלנמצאתבמקוםה-223מתוך293המדינות,הטריטוריותו"קבוצותהמדינות". | 82 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי בנק ישראל מצא בשנת 20196 כי שיעור ההשקעה בתשתיות תחבורה בישראל הוא כ-1% ר מהתוצר, בדומה לשיעור ההשקעה הממוצע במדינות ה-OECD, אך שיעור זה אינו מספק משני | טעמים:)א(האוכלוסייה בישראל ְגֵדָלה במהירות, ולכן ההשקעה הנדרשת לשמירה על רמת בד הון לנפשקבועהצריכהלהיותגבוההיחסית;)ב(כיוון שמצאי תשתיותהתחבורהבישראלנמוך יק ביחסל-OECD,אנונדרשיםלשיעורהשקעהגבוהיותרכדילסגוראתהפער7.גםארגוןה-OECD ות העריך8 כי היקף ההשקעות הציבוריות בתשתיות בישראל אינו מדביק את קצב גידול כ האוכלוסייה. דא יו בשל הריבוי הטבעי הגבוה בישראל ורמת הצפיפות הקיימת והצפויה, ההשקעה בתשתית ת תחבורתית, ובעיקר ההשקעה במערכות להסעת המונים, חיונית להמשך ההתפתחות הכלכלית כל והחברתית של המדינה. המחסור הקיים בתשתיות תחבורתיות, המתבטא במצאי תשתיות כל כבישים נמוך ב-35% מהממוצע במדינות ה-OECD ומצאי מסילות רכבת נמוך ב-15% בהשוואה ית לממוצע מדינות ה-OECD והחלופות השונות להשקעה מחייבים ניצול מושכל של התקציבים ש המושקעים בתשתיות תחבורה לבחירה של הפרויקטים הכדאיים ביותר במונחי עלות-תועלת ל למשק. פר וי תהליך אישור פרויקטים תחבורתיים - תהליך אישורם של פרויקטים תחבורתיים הוא קט תהליךמורכבוארוךהכרוךבאישורשלתוכניותלטווחארוך,בינוניוקצרבאישורסטטוטורי ים של תוכניות)הנדרש כדי לקבוע את ייעודי הקרקע המתאימים בשטח הפרויקט(וקביעת ת סדר עדיפויות שלפיו הפרויקטים יתוכננו, יתוקצבו ויבוצעו בהתאם לשיקולים הנוגעים בין ח ב היתר להיבטים תכנוניים, לתרומת הפרויקטים לפיתוח המדינה ולכדאיותם הכלכלית. ור בביקורת עלה כי אף שתכנון רשת התחבורה צריך להסתמך על תוכנית מתאר ארצית תי מאושרת, ואף שהכנתה של תמ"א 42 - תוכנית ארצית משולבת לתשתית תחבורה יבשתית ים - הותנעה בשנת 2007, ואישורה אמור היה להסתיים עד לסוף שנת 2011, במועד סיום הביקורת,כ-18שניםלאחרמכן,הממשלהטרםאישרהאתהתמ"אהחדשהבשלמחלוקת בין משרדי התחבורה והאוצר, והיא לא נכנסה לתוקף. פרויקטים תחבורתיים - מקרי בוחן - משרד מבקר המדינה בחן בדיקות כדאיות של שלושה פרויקטים והעלה כדלהלן: • קוהרכבתהקלהחיפה-נצרת)פרויקט"נופית"(- עלות הקמת קו הרכבת הקלה "נופית"עלתה מכ-5.75 מיליארד ש"ח)כפי שהוערכה בשנת 2010 ובהצמדה למחירי 2024(לעלות מוערכת של 8.2 מיליארד ש"ח)כולל מע"ם, בשנת 2024(אך משרד התחבורה לא ביקש לערוך בדיקת כדאיות חדשה לפרויקט ולבחון האם הוא עדיין מציג כדאיות כלכלית. 6 בנקישראל,דוחמיוחדשלחטיבתהמחקר:העלאתרמתהחייםבישראלבאמצעותהגדלתפריוןהעבודה )אוגוסט2019(. 7 עלפיבנקישראל,"גידולאוכלוסייהשוחקלאורךזמןאתגודלושלמלאיהוןהתשתיותלנפש,שכןהשקעהבתשתית המבוצעות היום צריכה לשרת יותר אוכלוסייה בעתיד. ככל שקצב גידול האוכלוסייה מהיר יותר קצב שחיקה זה משמעותייותר.עלכן,בכדילשמררמהנתונהשלמלאיהוןתשתיותלנפש)אומלאיהוןתשתיותביחסלתוצר(,יש לקייםשיעורהשקעהגבוהיותרככלשקצבגידלהאוכלוסייהגבוהיותר". 8 OECD Economic Surveys: Israel 2023,אפריל2023. | 83 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים • תחנת הרכבת בדימונה - בבדיקת הכדאיות הכלכלית שנערכה עבור הקמת תחנת הרכבת בדימונה נאמד מספר הנוסעים העתידי בכ-965,000 נוסעים בעוד שבפועל בחודשים אוקטובר - נובמבר 2024 עברו בתחנת הרכבת 3,063 נוסעים המייצגים קצב שנתישל18,378נוסעים)ללאהתחשבותבעונתיות(שהם1.9%בלבדביחסלתחזית. • פרויקטמסילתהרכבת"קשתמודיעין"- בפרויקטחיבור מסילתמודיעין למסילת הקו המהירלירושליםנמצאפערביןהתחזיתעבורתוספתהנוסעיםהיומיתבכלאחת משלושהתחנותהממוקמותבפרויקטובסיכוםהפעריםמספרהנוסעיםנמוךבכ-10% ביחס לתחזית תוספת הנוסעים. בניית בסיס ידע מקצועי בפרויקטים תחבורתיים - העסקת מהנדסים - פרויקטי תחבורה מתאפיינים בתקציבים בהיקף משמעותי, בצורך בתכנון ארוך טווח, במורכבות טכנית וניהולית גבוהה, בזמן הקמה שעשוי להתארך וכן בהשקעה בהיקף כספי משמעותי הנאמד בכ-20 מיליארד ש"ח לשנה המשמשים למימון פרויקטים רבים המבוצעים על ידי גופים רבים. ניהול הגופים הרבים, שמירת השליטה בסכומים הגבוהים והצורך בפתרון בעיות תחבורתיות מחייבים תשתית ידע מקצועי איתנה באמצעות אנשי מקצוע ומערכות מידע מתאימות. בביקורת עלה כי למרות הערות מבקר המדינה מהשנים 2017 ו-2022 והערות הביקורת הפנימית במשרד התחבורה בשנת 2023, ואף שמשרד התחבורה נערך להקמת תשתיות רבות להסעת המונים)כגון המטרו וקווים רבים של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב(, חלה בארבע השנים האחרונות ירידה במספר המהנדסים המועסקים במינהל תשתיות)מ-18 מהנדסים בשנת 2020 ל-14 מהנדסים בשנת 2025, ירידה של 4 מועסקים(. עוד עולה כי תקן המהנדסים אינו מאויש במלואו ושיעור האיוש עומדעל82%המבטאחוסרבשלושהמהנדסיםבאגףבכירתכנוןתעבורתיותשתיות.נכון למועד סיום הביקורת, מועסק במינהל התשתיות מהנדס אחד בלבד העוסק באישור דרישות התשלום של חברות התשתית ואין מהנדסים נוספים העוסקים באישור פרויקטים ובבקרה על ניהולם. תוכניות לטווח ארוך - תוכניות אסטרטגיות - תוכניות ארוכות טווח - כדוגמת תוכניות אסטרטגיות ותוכניות אב - אמורות להתוות את החזון התחבורתי של מדינת ישראל ולפרוט את תמונת התחבורה שמשרד התחבורה מכוון להשיגה בטווח הארוך. תוכנית אסטרטגית בוחנתאתצורכיהתחבורהבמשק,אתהתמורותהטכנולוגיותוהמגה-מגמותהצפויותבארץ ובעולם ומציבה חזון, מטרות, יעדים מדדי תוצאה, כיווני פעולה, ועקרונות תכנון9. חלק מהתוכניות האסטרטגיות כוללות רשימה של פרויקטים מועדפים לביצוע, בהתאם לתרומתם למשק בהיבטים תחבורתיים, כלכליים וחברתיים. בביקורת עלה כי חלק מהתוכניות האסטרטגיות לתחומי התחבורה השונים נהגו לפני יותר מעשור ומשרד התחבורה ומשרד האוצר לא עדכנו אותן בחלוף הזמן; כך, התוכנית לפיתוח התחבורה הציבורית פורסמה בשנת 2012 ותוכניות התחבורה למטרופולינים חיפה)טיוטה(ותל אביב פורסמו בשנים 2015 - 2016. נוסף על כך, עלה כי משרד התחבורה לא הכין תוכנית תחבורה אסטרטגית למטרופולין באר-שבע וכי הוא לא השלים את התוכנית האסטרטגית למטרופולין חיפה וזו נותרה בגדר טיוטה. 9 משרדהתחבורה,תוכניתאסטרטגיתכוללתלתחבורהעדלשנת2050,סדנתחשיבה)פברואר2025(. | 84 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי תוכניותלטווחבינוני-תוכניותחומש-תוכניתלטווחבינוניהיאתוכניתעבודההמתווה ר את פעילות חברת התשתית ואת יעדיה לטווח של כמה שנים קדימה, לרוב חמש שנים. | בהתאםלתוכניתהחומש,משרדהאוצרומשרדהתחבורהמסכמיםאתתקצובהפרויקטים, בד ובהתאםלכךחברותהתשתיתמוציאותמדי שנהבשנהפרויקטיםלתהליךתכנוני ולביצוע. יק בביקורתעלהכימביןחברותהתשתיתלחברתנתיביישראלולחברתרכבתישראלקיימות ות תוכניותחומש,אולםמשרדהתחבורהלאאישרלחברתנתיביאיילוןולחברתחוצהישראל כ תוכניות חומש, כך שפעילותן מבוצעת ללא תוכנית סדורה לטווח ביניים, מה שעלול ליצור דא לחברה חוסר ודאות. יו ת תהליך תכנון פרויקטים תחבורתיים - תהליך התכנון מורכב מכמה שלבים מרכזיים: כל תכנון ראשוני, תכנון סטטוטורי, תכנון מוקדם ותכנון מפורט. בסיום כל שלב מתכנסת כל "ועדת שיפוט", שהיא ועדה פנימית המורכבת מאנשי מקצוע בחברת התשתית, והיא בוחנת ית אתנתוניהפרויקטומחליטהאםלהמשיךלקדםאתהפרויקטאולעצוראתקידומו.הוועדה ש היא למעשה הגורם שמשפיע בצורה מהותית על תוואי הדרך שנבחר, ותצורתו במסגרת ל העקרונות שנקבעו בתוכנית האסטרטגית. נמצא כי משרד התחבורה, שמתפקידו לשמש פר "המתכנן הלאומי"של תשתיות התחבורה, מקבל את תוצאות החלטות ועדת השיפוט של ויק חברות התשתית, מבלי שמוגשות לו החלופות השונות לפרויקט - על עלויותיהן ותועלותיהן טי - ועל כן יכולתו להשפיע על הפרויקט בהתאם לשיקוליו המקצועיים והלאומיים מוגבלת. ם ת ביצוע בדיקת כדאיות עבור סוגי פרויקטים שונים - נתונים שהתקבלו מאגף מחקר ח ב כלכלי מעלים כי בין השנים 2015 - 2024 האגף ביצע 317 בדיקות כדאיות אשר בוצעו ור בשלבים שונים של הליך התכנון. בדיקות הכדאיות הכלכלית מבוצעות לרוב בהתאם תי לנוהלבדיקתפרויקטיםתחבורתיים)נוהלפר"ת(10:זהוהספרהרשמישלמשרדהתחבורה ים ומשרד האוצר הקובע מתודולוגיה סדורה לבדיקת כדאיות של פרויקטים תחבורתיים יבשתיים, ובכלל זה מיפוי וכימות עלויות הקמת הפרויקט ותחזוקתו, ומנגד מיפוי וכימות התועלות שיניב לציבור, ובראשן החיסכון בזמן נסיעה. בביקורת עלה כי נוהל פר"ת מוגדר כ"מתייחס לכל סוגי הפרויקטים של תשתית תחבורתית יבשתית: כבישים ומסילות, תחבורה עירונית ובין עירונית, תחבורה ציבורית וכללית, פרויקטים קטנים וגדולים..."וכי הוא"מסמך מחייב, לצורך הכנת בדיקות כדאיות של פרויקטים בענף התחבורה היבשתית בישראל".בפועלנמצאכימשרדיהתחבורהוהאוצרכלללאמבצעיםבדיקתכדאיותעבור חלק משמעותי מהפרויקטים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה ומשרד האוצר כי הם לא קבעו ולא הגדירו באופן ברור קריטריונים ואמות מידה לפיהם ייקבע עבור אילו פרויקטים יש לבצע בדיקות כדאיות והדבר נתון להחלטה פרטנית של גורמים במשרדים אלה. כך למשל: התועלת מפרויקטים מסילתיים נבדקת עבור רשת המסילות ולא עבור מסילה ספציפית, פרויקטים המחברים שכונות חדשות מוחרגים מהצורך בבדיקת כדאיות, פרויקטים בתווך עירוני נבחרים על סמך מודלי תיעדוף אחרים ולא נערכת עבורם בדיקת כדאיות, ומרבית קווי המתע"ן)מערכת תחבורה עתירת נוסעים דוגמת רכבות קלות וקווי BRT(לא נבדקו. זאת ועוד,"מגה פרויקט"דוגמת המטרו בגוש דן שעלותו, על פי הערכות ראשוניות,נאמדתבכ-150מיליארדש"ח,לאנבדקבאמצעותאגףמחקרכלכליאלאנבדק באופן פרטני באמצעות חברה בין-לאומית ללא מעורבות האגף, תוך שנעשה שימוש 10 משרדהתחבורהוהבטיחותבדרכים,משרדהאוצר,המשרדלהגנתהסביבה,נוהלבדיקתפרויקטיםתחבורתיים )פר"ת()2021(. זהו הנוהל הרביעי במניין הנהלים והוא מחליף את גרסה 2012. גרסת הנוהל הראשונה פורסמה בתחילתשנת1997ועודכנהבשנת2006. | 85 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים במתודולוגיה מעט שונה מזו המוצגת בנוהל פר"ת. יוצא אפוא כי בפועל, בדיקת כדאיות כלכלית על פי נוהל פר"ת מבוצעת כמעט אך ורק עבור פרויקטים של כבישים בין-עירוניים ועבור פרויקטים המבוצעים על ידי רשויות מקומיות. בדיקות כדאיות לפרויקטים של תחבורה ציבורית - בשנים האחרונות הולך וגדל מספרם של הפרויקטים המיועדים לתחבורה ציבורית, בהתאם למדיניות משרד התחבורה ומשרד האוצר להפחית את השימוש ברכב הפרטי ולהגביר את השימוש בתחבורה הציבורית.בביקורתעלהכינוהלפר"תאינוממצהכראויאתהתועלותהנובעותמפרויקטים אלה. מנתונים של בדיקות כדאיות שנעשו על ידי אגף מחקר כלכלי11 עולה כי כבישים )עירוניים ובין-עירוניים(מציגים יחס תועלת-עלות ממוצע העומד על כ-2.6 הגבוה ביחס לאמצעי תחבורה ציבורית המניבים בממוצע יחס תועלת-עלות העומד על1.28 בלבד. מצב שכזהעשוילהצביעעלכךשהתועלתמסלילתכבישיםעולהלכאורהעלהתועלתהנובעת מבניית פרויקטים של תחבורה ציבורית אף שהדבר אינו בהכרח נכון. שלבביצועבדיקתהכדאיותבתהליךתכנוןואישורפרויקט-בביקורתעלהכיבניגוד להנחיות נוהל פר"ת לפיהן יש לבצע את בדיקת הכדאיות פעמיים לאורך שלבי התכנון של פרויקט,כדישהבדיקהתשמשתשומהלתהליכיקבלתההחלטותעםהתקדמותהפרויקט, בפועל כמעט תמיד מבצע משרד התחבורה בדיקת כדאיות אחת באמצעות אגף מחקר כלכלי,וזומבוצעתבשלביםשוניםשלתהליךהתכנון,ולאבהכרחבצמתיםמרכזייםשבהם מתקבלות החלטות אם לאשר את המשך ובאיזו תצורה)כביש, גשר, מנהרה(. בביקורת. נמצא כי בפועל אין עיקרון המנחה באיזה שלב בתכנון הפרויקט יש לבצע בדיקת כדאיות, כך לדוגמה בשנים 2015 – 2024 בוצעו באגף מחקר כלכלי 317 בדיקות כדאיות: מתוכן 29% בשלב התכנון המוקדם, 22% בשלב התכנון המפורט 18% בשלב התכנון הראשוני והיתר בשלבים שונים. עוד נמצא כי הבדיקה מבוצעת כמעט תמיד על החלופה הנבחרת בלבדשאותהבוחרתבדרךכללחברתהתשתיתבליששארהחלופותמובאותלעיוןמשרד התחבורה, כך שההחלטה בין החלופות מתבצעת ללא בדיקת כדאיותן הכלכלית של החלופותהשונות.בדרךזולאניתןלבצעתעדוףביןהחלופותעלבסיסהעלויותוהתועלות שיניבו. משקלה של בדיקת הכדאיות הכלכלית בתהליך קבלת ההחלטות לאישור פרויקטים - בדיקת הכדאיות מעניקה למקבלי ההחלטות מידע בדבר העלויות הצפויות של הפרויקט ותועלתו הצפויה על סמך בדיקה שיטתית ואחידה, ובביקורת אף עלה כי קיימתהסכמהרחבהבקרבבעליתפקידיםבדברחשיבותה.למרותזאת,מיקומהומשקלה של בדיקת הכדאיות במערכת קבלת ההחלטות הקשורה בהקמת פרויקט תחבורתי אינם ברורים ואינם מוסדרים דיים שכן הבדיקה לפרויקט נערכת לרוב רק לאחר שהפרויקט כבר נבחר לתכנון ואף לביצוע ולא בשלבי גיבוש תוכניות המתאר, התוכניות האסטרטגיות ותוכניות החומש. נוסף על כך, בדיקת הכדאיות הכלכלית מבוצעת בשלבים שונים של תכנון הפרויקט ולא בהכרח בצמתים חשובים בתהליך קבלת ההחלטות ואף אינה מבוצעת על כל החלופות אלא על החלופה שכבר נבחרה כך שהבדיקה אינה מהווה כלי תומך החלטה. ולבסוף, בשל התארכות ההליכים הסטטוטוריים, עולה כי זמינותה של קרקע 11 ריכוז נתונים שהתקבל מאגף מחקר כלכלי. בסיס הנתונים כולל 425 בדיקות כדאיות שנערכו לכבישים)עירוניים ובין-עירוניים(ו-11בדיקותשלאמצעיתחבורהציבורית:קורכבת)2בדיקות(,תחנתרכבת)3(,BRT)3(,רכבתקלה )3(. | 86 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי מהווהתמריץחזקלקידוםהפרויקטגםאםכדאיותונופלתמזהשלפרויקטיםאחריםשאינם ר זמינים לעבודה. | ב מודלים תחבורתיים - למודלים מעודכנים חשיבות ביכולת חיזוי התנהגות הציבור והם די משמשים לצורך התכנון התחבורתי לטווח קצר, בינוני וארוך וכן לביצוע בדיקות הכדאיות. קו הביקורת מצאה כי קיימים עיכובים במשרד התחבורה בהשלמת העבודה על המודלים תכ התחבורתייםהחדשיםביחסלתאריךהסיוםהמקורי,ובפרטבמודלהארצישלאתוחזקולא ד עודכן באופן שוטף כך שהוא עדיין מתבסס על סקרים ישנים אף כי הוא בעל חשיבות איו מרכזית בהיותו רכיב מרכזי במערכת התחבורה. כמו כן נמצא כי היום אין מודלים ת תחבורתיים עבור מטרופולין חיפה והצפון ועבור מטרופולין באר שבע. המודלים כל התחבורתיים מתבססים על סקרי הרגלי נסיעה)שמטרתם לבטא את העדפות הציבור(. כל סקר הרגלי הנסיעה הארצי האחרון נערך בשנת 1996 ומאז למעשה כלי עבודה זה היה ית חסרוהוחלףבסקריםאזורייםבלבד.ואולם,גםהמודליםשמשרדהתחבורהמשתמשבהם ש כעת מבוססים על סקרי הרגלי נסיעה ישנים שבוצעו בשנים 2011 - 2019. ל פ בקרה על עבודת היועצים החיצוניים - האגף למחקר כלכלי משתמש בשירותיהם של רוי יועצים חיצוניים כדי לבצע את בדיקות הכדאיות לפרויקטים וכן בודק את שלמות הבדיקה. קט לשם כך הוא מעביר ליועץ את אומדן העלויות של הפרויקט, כפי שמתקבל מחברת ים התשתית, והיועץ ממפה את התועלות הצפויות מהפרויקט ומכמת אותה, כדי שניתן יהיה ת לחשב את יחס התועלת/עלות של הפרויקט. אף שדוח בדיקת הכדאיות אמור לשמש את ח ב מקבלי ההחלטות לצורך אישור פרויקטים מתקציב המדינה בסכומים גדולים, נמצא ור בביקורת כי משרד התחבורה אינו בוחן את בדיקת הכדאיות המוגשת על ידי היועצים תי החיצוניים באמצעות מומחה מטעמו. ים ריבית ההיוון - לשיעור ההיוון של זרם התשלומים והתועלות מפרויקט השפעה רבה על כדאיותההשקעהבו.אףשחלושינוייםשלממשבסביבתהריביתבמשקבשלושיםהשנים האחרונות, והיא ירדה מרמה של 13.7% בשנת 2006)השנה שבה פורסם לראשונה נוהל פר"ת(לרמה אפסיתבחלק מהשנים ובהמשך עלתה לרמה של4.75% באמצע שנת2023, שיעור ההיוון המשמש לביצוע בדיקות הכדאיות נותר זהה)7%(. ב-2021 הוסיף משרד התחבורה בנוהל פר"ת הנחיה לכלול בדיקות רגישות ביחס לריבית ההיוון, אולם צוות הביקורת מצא כי הנחיה זו אינה מיושמת במלואה שכן בחלק מבדיקות הכדאיות בדיקת רגישות בשיעור היוון 4% כלל אינה מופיעה נוסף על הבדיקה המרכזית בשיעור היוון 7%. עוד נמצא כי בדיקת הכדאיות מציגה את המסקנות בהתאם לבדיקה הראשית, ובדיקת הרגישות מצורפת כנספח בשולי הבדיקה, כך שמקבל ההחלטות אינו חשוף באופן ברור לשתי תוצאות שביניהן עשוי להיות פער לא קטן. נוסף על כך, אין הגדרה ברורה כיצד לקבוע אם פרויקט כדאי כלכלית במצב שבו תוצאות בדיקת הרגישות הופכת את המסקנה של בדיקת הכדאיות. הצגתתחזיותהנוסעים- בדיקת הכדאיות היא מסמך המפרט את אופי הפרויקט, ובכלל זה תחזית הנסיעה הצפויה, שהיא מרכיב מרכזי בחיזוי התועלות הנובעות מהקמתו. אף שהמוטיבציה העיקרית לביצוע פרויקט קשורה למספר הנוסעים בו, הנתונים הנוגעים לפרמטר זה אינם מצוינים באופן ברור ושקוף בדוח בדיקת הכדאיות. מסמך הבדיקה אינו מציין במפורש את תחזית השימוש הצפויה לפרויקט במונחי נוסעים ביום ממוצע אלא במונחי"שעת שיא בוקר ממוצעת"; ואינו מציין את מספר כלי הרכב הצפויים לעבור | 87 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים בפרויקט, אלא במונחי"יחידת כלי רכב"12 או"שעות נוסע". אף שהצגת הנתונים עולה בקנה אחד עם נוהל פר"ת, קריאתה של בדיקת הכדאיות אינה פשוטה ועשויה להיות בלתי נגישה לקורא הסביר שאינו בעל מקצוע בתחום התחבורה. כמו כן הנתונים בדבר מספר הנוסעים עשויים להיות בלתי אפשריים להשוואה לנתוני האמת לאחר פתיחת הפרויקט. שכן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת נתונים על נפחי תנועה בקטעי כביש באמצעים שונים, מקצתם מבוטאים במונחי כלי רכב ומקצתם במונחי"יחידת רכב מושווה". נוסף על כך, מפעילי כבישים אוספים נתונים באמצעות מצלמות או רדארים, וגם אלו נספרים על פי כלי רכב. שינויים ארגוניים ותחלופת בכירים במינהל תכנון ופיתוח תשתיות במשרד התחבורה- תפקידיו של מינהל התשתיות כוללים פעילויות ליבה רבות, ובהן תכנון מערך התחבורה הארצי, תהליך תיעדוף פרויקטים בהיקף של כ-20 מיליארד ש"ח בשנה ואישורם תקצובם, ופיקוח ובקרה על ביצועם. לכך יש להוסיף את העלייה בפעילות הקמת תשתיות התחבורה והצפי להמשך פעילות הקמת תשתיות בשנים הבאות, בהתאם לתוכנית האסטרטגית לשנת 2050. משכך, קיימת חשיבות רבה לאלמנט ההנדסי ולקיומו של בסיס ידע מקצועי ורחב במינהל. בביקורת עלה כי בין השנים 2020 - 2025 בוצעו חמישה מינויים לתפקיד ראש מינהל תכנון ופיתוח תשתיות; מהם מינוי אחד לממלא מקום זמני בסוף שנת 2020 למשך 5 חודשים, וכן נכון לחודש אוגוסט 2025 מכהן בתפקיד ממלא מקום זמני. נוסף על כך, עזבו בתקופה זו את תפקידם שלושה ראשי אגפים, ובתוך כך מאז יולי 2024 לא אוישה משרת מנהל אגף תכנון מערכתי הפועל תחת אגף בכיר תכנון תחבורתי. כמו כן סגנית ראש המינהל עזבה במרץ 2025 וכן חלו שינויים תכופים במבנה המינהל, מנהלים ועובדים התחלפו ואגפים הוקמו, בוטלו ופוצלו. התחלופה התדירה וחוסר איוש תפקידים בכירים במינהל תכנון ופיתוח תשתיות אינם מאפשרים המשכיות ניהולית, חושפים את המערכת לאובדן ידע רב ואף עלולים לפגוע בהתקדמות הפרויקטים. מערכות מידע במינהל התשתיות - אף שמינהל תכנון ופיתוח תשתיות אחראי לבצע פיקוח ובקרה על ביצוע הפרויקטים והתקדמותם, במינהל לא מופעלת מערכת מידע המרכזת את נתוני הפרויקטים. זאת, למרות שמשרד מבקר המדינה העיר על כך כמה פעמים,עודמשנת2017.בפועל,רישוםהמידעעלאודותפרויקטיהתחבורה,מבוצעבאופן ידני בתוך תיקיות ממוחשבות אישיות ועל גבי גיליונות אלקטרוניים. בין היתר נמצא כי אומדני העלות המקוריים ולוחות הזמנים מתעדכנים בדיעבד כך שלא ניתן להתחקות אחר חריגות בהם. בהיעדר מערכת מידע מתאימה, די במעבר תפקיד של עובדים אחדים באגפים אלו כדי לגרום לאובדן ידע ולפגיעה בהמשכיות העסקית, ביכולת לבצע מעקב אחר כדאיותו של פרויקט ספציפי וביכולת לקבל תמונה כוללת של הפרויקטים. הדבר מקבל משנה תוקף במצב בו קיימת תחלופה רבה של מנהלים ועובדים מקצועיים. היעדר מידע וזיכרון ארגוני עלול להקשות על מינהל תכנון ופיתוח תשתיות ועל משרד האוצר לפעול לשיפור מתמיד ועקבי בהשקעת כספי ציבור, שכן בהיעדר תיעוד לא קיים נתיב המאפשרלבצעבקרהאיכותיתעלביצועהפרויקטים.בנוסף,בהיעדרבסיסנתוניםהכולל רישום מסודר של מידע על פרויקטים, קיים קושי בבדיקת איכות מודלי התמחור ובצורך 12 המונח יר"מ)יחידת רכב מושווה(משמש לצורך סטנדרטיזציה של כמה כלי רכב מסוגים שונים במונחי רכב פרטי. לדוגמה:רכבפרטי,מסחריומוניתהם1יר"מ,אוטובוסיםומשאיתקלההם1.8יר"מומשאיתכבדההיא2.2יחידות רכבמושווה. | 88 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי בטיובם שכן לא ניתן לרכז ולהשוות את כלל האומדנים מול כלל עלויות הביצוע על פני ר מספר שנים. | ב בהיעדר תשתית מידע היסטורית על פרויקטי התחבורה שבוצעו במשרד התחבורה די ובחברות התשתית ולנוכח הניהול הידני של המידע, משרד מבקר המדינה נתקל בקושי קו בקבלתנתונים,כךשלאניתןלנתחאתביצועיהעברולאניתןלהסיקמסקנותלגביהעלות תכ הסופית של ביצוע הפרויקטים והתועלות שנבעו מהם ביחס לתחזית ולאומדנים הכלכליים ד שניתנו בשלבי התכנון. איו ת כ ל כ לי עיקרי המלצות הביקורת ת ש ל מומלץ למשרד התחבורה, בהינתן המצב הקיים, שבו מינהל תשתיות נשען במידה רבה פ לצורך מילוי חלק ניכר מפעילויות הליבה על יועצים חיצוניים ועליו לקיים בקרה אפקטיבית רוי עלפעילותם,לאיישבאופןמלאאתתקניהמהנדסיםולהתאיםביןהיקףהמשימותלמספר ק ט התקנים והאיוש. כמו כן מומלץ למשרד התחבורה לאייש את התפקידים הבכירים במינהל ים התשתיות באנשי מקצוע מתאימים ולהבטיח את קיומו של רצף ניהולי הנדרש במיוחד ת ביחידות האמונות על ייזום, על ביצוע ועל פיקוח על פרויקטים ארוכי טווח, בעלי השלכות ח משקיות ובעלות תקציבית גבוהה. בור ת מומלץ למינהל תכנון ופיתוח תשתיות שבמשרד התחבורה לארגן ולהנגיש את המידע הרב יי שברשותו לעובדי המינהל ולבעלי עניין נוספים באמצעות הטמעת מערכות מידע בכל ם חברות התשתית, אשר יתממשקו באופן אוטומטי למערכת מידע של משרד התחבורה, באופןשתהיהתאימותבנתונים.באופןזה,נתוניהפרויקטיםיישאבוישירותמהמערכותשל חברות התשתית וישמשו את כלל היחידות העוסקות בתכנון ובתקצוב הפרויקטים ובפיקוח ובקרה עליהם. עוד מומלץ למשרד התחבורה לוודא כי מערכת המידע תציג בצורה בהירה נתונים מלאים, מדידים ובני השוואה על אודות הפרויקטים ולהטמיע מק"ט)מספר קטלוגי( אחידאשרילווהכלפרויקטבקרבבעליהענייןהשונים.מומלץכיהמערכתתציגגםנתונים מקוריים דוגמת אומדני העלות בשלבי התכנון השונים, במטרה לאפשר חקירה של התפתחות עלויות של פרויקטים תחבורתיים. מומלץ למשרד התחבורה ולמשרד האוצר להתאים את נוהל פר"ת לסוגים שונים של פרויקטי תחבורה ולהסדיר את נושא הביצוע של בדיקות הכדאיות הכלכלית ואת השימוש בנוהל פר"ת כדי שיהיה ברור באילו מקרים נדרשת הבדיקה, באיזו מתכונת עליה להתבצע ועל פי אילו הנחיות. בפרט נכונים הדברים בנוגע לפרויקטים שכיום מוחרגים, בפועל, מהנוהל, דוגמת מגה-פרויקטים, חלק מקווי הרכבות הכבדות וכבישים לדיור. עוד מומלץ למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לעדכן את נוהל פר"ת כך שניתן יהיה לכמת באופן אמין ומדוייק את התועלות הנובעות מפרויקטים של תחבורה ציבורית, כמו נתיבי תחבורה ציבורית, נתיבים רבי תפוסה, רכבות כבדות ומערכות מתע"ן)דוגמת רכבות קלות וקווי BRT(. עוד מומלץ למשרד התחבורה ליצור מדרג אחיד בין פרויקטים תחבורתיים מעולמות שונים שיאפשר השוואה ותעדוף בין פרויקטים שונים, ובכך יאפשר לבחון אלטרנטיבות תחבורתיות בהתאם לתועלות המשקיות הנובעות מהן. | 89 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים מומלץ למשרד התחבורה, בכובעו כ"מתכנן הלאומי", למשרד האוצר המאשר את מימון הפרויקטים מתקציב המדינה, ולחברות התשתית לעגן את מקומה של בדיקת הכדאיות הכלכלית במארג קבלת ההחלטות בבואם להכריע בדבר קידום פרויקטי תחבורה. עיגון שכזה עשוי להתבצע באמצעות הגדרת כוחה של הבדיקה כ"מסמך תומך החלטה"אשר ביחד עם שיקולים אחרים יכריע את הכף בדבר אישור ביצועם של פרויקטים. אם משרד התחבורה או משרד האוצר סבורים כי בפרויקטים מסוימים קיימים שיקולים הגוברים על בדיקת הכדאיות הכלכלית)דוגמת שיקולים מדיניים, חברתיים, ביטחוניים, תחבורתיים ואחרים(עליהם לציין את הנסיבות הללו באופן שקוף, מסודר ומתודולוגי במסמכי אישור הפרויקט.נוסףעלכך,עלמשרדיהתחבורהוהאוצרלהקפידעלכךשיתבצעושתיבדיקות כדאיותבשלביםשוניםשלהפרויקטים,כפישמופיעבנוהלפר"תאולחילופיןלשקולביצוע של"בדיקהמתגלגלת"אשרתבטיחכימתקיימתכדאיותכלכליתלפרויקטיםברמתפירוט ההולכתועולהעםהתקדמותהפרויקטבשלביהתכנוןהשונים,כךשהבדיקהתוכללשמש תשומה למקבלי ההחלטות בצומתי החלטה חשובים. כמו כן מומלץ לעגן בנוהלי העבודה השוטפת את ביצוע בדיקות הכדאיות בשלבים קבועים בפרויקט. מומלץ למשרד התחבורה לעקוב באופן שוטף אחר התועלות שנבעו לציבור מהקמת פרויקטיםתחבורתייםלאחרהפעלתםולהשוותאתהממצאיםלבדיקתהכדאיותהכלכלית ולתחזיות שהוצגו טרם הקמתם. אם יתגלו פערים משמעותיים בין התועלות שנאמדו לבין התועלות שהתקבלו בפועל, מומלץ למשרד התחבורה לעדכן ולטייב את בדיקות הכדאיות ואת המודלים לאמידת התועלות כדי לוודא כי פרויקטים תחבורתיים מוקמים ומתועדפים בהתאםלתועלתהאמיתיתהנובעתלציבורמהקמתם.כמוכן,משרדמבקרהמדינהממליץ למשרדהתחבורהלבדוקבאופן שוטףגםאתהעלויותהסופיותשלהפרויקטיםולהשוותם לאומדני העלויות השונים, ובפרט לאומדני העלויות ששימשו עבור ביצוע בדיקת הכדאיות ולהפיק מכך לקחים לגבי אופן תמחור פרויקטי תחבורה. משרדמבקרהמדינהממליץלמשרדהתחבורהלהטמיעמערכתמידעשתתעדאתבדיקות הכדאיותבאופןמרוכז,ביןהיתרכדישניתןיהיהלבחוןלאחרהשלמתהפרויקטאתאיכותן של בדיקות הכדאיות. נוסף על כך, מומלץ לחבר מערכת מידע זו למערכת מידע משרדית לניהול הפרויקטים כדי שניתן יהיה לבחון רוחבית את רמת דיוקן של בדיקות הכדאיות וכן לבצע מעקב אחר עמידת הפרויקטים בתחזיות ולהפיק מכך לקחים. עד להקמת מאגרי מידע סדורים, מומלץ כי משרד התחבורה יבחן ניתוח חומרי העבודה באמצעות מערכת בינה מלאכותית שתותאם לצורכי המשרד, לרבות בהיבטי אבטחת המידע. | 90 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר תקציב הפיתוח של משרד התחבורה בחלוקה לתחומים, | ביצוע במיליארדי ש"ח ושיעורו מתקציב המדינה בשנים ב 2014 - 2023 דיק ו ת כ ד אי ו ת כ ל כ לי ת ש ל פ רו י ק טי ם ת ח בו ר תי י ם על פי אתר משרד האוצר, קובצי"פיסקאלי דיגיטלי": פירוט הוצאות על פי סעיפי תקציב המדינה, בעיבוד משרד מבקר המדינה. ללא סעיף תמיכות בתחבורה ציבורית המיועד לתשלום סובסידיות הנדרשות לכיסוי עלויות הפעלת אוטובוסים, רכבות כבדות ורכבות קלות, שאינן מכוסות באמצעות הפדיון מהנוסעים. ** תקציב המטרו בתקופה זו זניח. | 91 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים סיכום בשנים2020 -2023 מימן משרדהתחבורהפרויקטיםתחבורתייםבעלותשלכ-20 מיליארדש"ח בשנה בממוצע, ששיעורם היה כ-4% מכל תקציב המדינה. זהו תקציב ההשקעה)"תקציב פיתוח"(האזרחי הגבוה ביותר מכלל תקציבי ההשקעה של משרדי הממשלה. מפאת חשיבותם לתפקוד המשק, לצמצום הפערים החברתיים ולהפחתת עלויות הגודש המושתות על תושבי המדינה, וכן בשל מורכבותם והשפעתם על תקציב המדינה, חיוני כי הקמת פרויקטים שכאלה תתבצעלאחרתהליךבחירהקפדני,תוךבדיקתכדאיותםהכלכליתלמשק,הכוללתבחינהשל עלויות הקמת הפרויקט והתועלות שהוא יניב לציבור, וזאת כדי לבחור את הפרויקטים המועילים ביותר בתוך מסגרת התקציב הנתונה. בביקורת נמצא כי אף שתהליך תכנון פרויקטים תחבורתיים כפי שנקבע בנוהל פר"ת)נוהל "פרויקטיםתחבורתיים",המשמשהמדריךהרשמילביצועבדיקותכדאיותכלכליתשלפרויקטים תחבורתיים(כולל הנחיה לביצוע שתי בדיקות כדאיות בשלבי התכנון של הפרויקט, בפועל מבוצעת עבור מרבית הפרויקטים בדיקת כדאיות אחת בלבד, ואף היא אינה מבוצעת בהכרח בצמתים מרכזיים שבהם נקבע אם לאשר את המשך הפרויקט, ואם כן - באיזו תצורה. עוד עלה כי נוהלפר"תמוגדרנוהלמחייבהמתייחסלכלסוגי הפרויקטיםשלתשתיתתחבורתיתיבשתית אולם בפועל נמצא כי משרדי התחבורה והאוצר כלל לא מבצעים בדיקת כדאיות עבור חלק משמעותי מהפרויקטים. כמו כן נמצא שהמתודולוגיה הקבועה בנוהל פר"ת מיועדת לבדוק בעיקר תועלות בתחום הכבישים אך אינה מותאמת במלואה לבדיקת תועלות מפרויקטים של הסעות המונים, ובהם נת"צים, רכבות קלות ומערכות מטרו. יתרה מכך, לא הוגדר בנוהל מאיזה רף כלכלי יש לבצע בדיקת כדאיות כלכלית, ומיקומה וכוחה במארג קבלת ההחלטות אינו ברור דיו. כמו כן נמצא כי משרד התחבורה סובל ממחסור במהנדסים, מתחלופה ניהולית גבוהה ומחוסר איוש תפקידים בכירים במינהל התשתיות, האחראי לתכנון ולביצוע של הפרויקטים התחבורתיים. נוסף על כך נמצא כי משרד התחבורה נעדר תשתית מידע על פרויקטי תחבורה שבוצעו ומבוצעים, והמידע מנוהל באופן ידני. על כן, די במעבר תפקיד של עובדים יחידים כדי לגרום לאובדן ידע ולפגיעה בהמשכיות העסקית, שכן ארגון המידע נסמך במידה רבה על זיכרונו והתמצאותו של עובד ספציפי בחומרי העבודה. יישום ההמלצות השזורות בפרקי הדוח עשוי לשפר את תהליכי תכנון תשתיות התחבורה בישראל, תוך הגברת השקיפות של תהליכי קבלת החלטות לגבי אישור פרויקטים ותיעדופם, התאמה טובה יותר של התכנון התחבורתי לצורכי הציבור וניצול יעיל יותר של המשאב הציבורי. | 92 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 משרד התחבורה והבטיחות בדרכים קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב טקסט | 2 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מערכת תחבורה ציבורית)תח"ץ(ענפה, יעילה ומשוכללת היא מרכיב הכרחי בצמיחה כלכלית, ומצופה ממנה להציע יתרונות חברתיים, סביבתיים ובטיחותיים ופתרון הולם לבעיות התחבורה במטרופולינים. מדינת ישראל נמצאת בפיגור רב לעומת המדינות המפותחות בכל הקשור בפיתוח תשתיות לתח"ץ, מה שאף מביא להעצמת הפערים בין הפריפריה למרכז הארץ. משרדהתחבורהוהבטיחותבדרכים)משרדהתחבורה(חילקאתמרחבמטרופוליןחיפהלשלוש טבעות: • הטבעתהפנימית,"הגלעין",כוללתאתהעירחיפה,גושעריהקריות,העירנשרוהעירטירת כרמל. • הטבעתהתיכונהמקיפהאתהגלעין, וכלוליםבהיישוביםהפזוריםבמרחב, וביניהםשטחים נרחבים פתוחים. העיר עכו היא היישוב העירוני הגדול בטבעת זאת. • הטבעת החיצונית כוללת מספר יישובים עירוניים שעליהם נשענים כפרים יהודיים וערביים. נצרת, נוף הגליל, נהרייה, כרמיאל ומגדל העמק הן בין הערים הבולטות בטבעת זאת. יצוין כי יישובי הטבעת החיצונית גדולים מהיישובים הנכללים בטבעת התיכונה. על פי התוכנית האסטרטגית של משרד התחבורה ומשרד האוצר משנת 2015)התוכנית האסטרטגית מ-2015(, בשנים 2016 - 2045 - במשך שלושה עשורים - מתוכננים במטרופולין חיפה פרויקטי תחבורה בהיקף תקציבי בסך של כ-23.06 מיליארד ש"ח ובהם:)א(הרכבת הכבדה)הכפלת מסילות החוף(;)ב(הרכבת הקלה חיפה-נצרת)הרק"ל(;)ג(הרחבת קווי המטרונית בחיפה ובקריות, מטרונית לטירת הכרמל, מטרונית לעכו ועוד)ראו גם בפרק "התוכנית האסטרטגית לפיתוח התח"ץ במטרופולין חיפה"(. | 95 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב 6 קווים פעילים1 23.06 ו-4 קווים מיליארד כ-2.8 מתוכננים 18 - 28 ש"ח מיליון נוספים שנים ההיקף התקציבי, המספר הכולל 6 קווי מטרונית פרק הזמן המשוער של משרד של הנסיעות פועלים במטרופולין מתחילת התכנון ועד התחבורה, היומיות החזויות, חיפה, נכון למועד סיום ביצועם של שני בפרויקטי התחבורה בתח"ץ ובאמצעי סיום ביקורת המעקב פרויקטי התחבורה במטרופולין חיפה, התחבורה)מרץ 2025(. קווים במטרופולין חיפה2 בשנים 2016 - 2045, האחרים, אלה עוברים בין העיר שנבדקו במהלך בהתאם לתוכנית במטרופולין חיפה, חיפה ובין ערי הקריות תקופת ביקורת האסטרטגית מ- לפי תחזית לשנת השונות)קריית אתא, המעקב 2015 2040 קריית מוצקין וקריית ביאליק(; כמו כן מתוכננים 4 קווי מטרונית נוספים במטרופולין חיפה עלות נוספת של כ- 19%)כ- 300 3.1 מיליארד 78 מיליון ש"ח ש"ח(0 מספר הצמתים אומדן ההפסד העלות הנוספת מספר הישיבות )כ-65%(שבהם שנגרם לתקציב לאומדן עלות פרויקט שבהן כונסה ועדת ישנה העדפה המדינה, בכל שנה הרק"ל נצרת חיפה, השרים לתשתיות ברמזורים למטרונית ושנה, בעקבות נכון לסוף שנת 2024, לאומיות מאז במטרופולין חיפה ההשתמטות לעומת אומדן העלות הקמתה ביולי 2023 )כולל העיר חיפה(מתשלום עבור שאושר בהחלטת)נכון למועד סיום לעומת התכנון כלל הנסיעות ממשלה משנת 2016 ביקורת המעקב, האמור עד שנת בתח"ץ, שמשרד)כ-8.2 מיליארד ש"ח מרץ 2025( 2020)כ-120 האוצר העריך לעומת כ-6.9 צמתים(אותו בכ-300 מיליארד ש"ח, מיליון ש"ח כבר בערכים ריאליים בשנת 2021 לסוף שנת 2024( 1 נכון למועד סיום ביקורת המעקב, מרץ 2025, אלה קווי המטרונית הפעילים במטרופולין חיפה: 1, 2, 3, 4, 5, ו-5א - שישהקווימטרוניתבסךהכול. 2 פרויקטהרק"לחיפה-נצרתופרויקטהכפלתהמסילותבקותלאביב-חיפה. | 96 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר פעולות הביקורת | קי דו במרץ 2019 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד:"משבר התחבורה הציבורית", ובמסגרתו ם פורסם פרק בנושא"קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה")דוח ופ י הביקורתהקודםאו הביקורתהקודמת(3. בחודשיםאוגוסט2024 עדמרץ2025 ביצעמשרד ת ו מבקר המדינה ביקורת מעקב)ביקורת המעקב או הביקורת(בעניין תיקון עיקרי הליקויים ח שהועלו בדוח הביקורת הקודם. הבדיקה העיקרית נעשתה במשרד התחבורה, ובדיקות ש השלמה נעשו בוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון שבמשרד הפנים)הוות"ל(; ל בעיריית חיפה; בחברת רכבת ישראל בע"מ)חברת רכבת ישראל(; בחברת נתיבי ישראל הת החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ)להלן - חברת נתיבי ישראל(; ובחברת חוצה ח ב ישראל בע"מ)חברת חוצה ישראל(. ור ה ה צי ב תמונת המצב העולה מן הביקורת ור י ת ב מ ט רו חתימה על הסכם ארוך טווח בין משרד התחבורה לחברת יפה נוף - בביקורת פו הקודמת עלה כי מאז סיום הסכם המסגרת בשנת 2015 עם חברת יפה נוף ועד מועד סיום לי ן הביקורת הקודמת)פברואר 2018(לא נחתם בינה ובין משרד התחבורה הסכם ארוך טווח ח המסדיר את ההתקשרות ביניהם לביצוע הפרויקטים. תחת זאת, הוארך מדי פעם בפעם יפ ההסכם הקיים לתקופה קצובה של כמה חודשים בכל הארכה. בביקורת המעקב נמצא כי ה - הליקוי תוקן במידה חלקית. עלה כי בהתאם להחלטת ממשלה 421 מאוקטובר 2020, ב הסתיימה ההתקשרות עם חברת יפה נוף, וכל הפרויקטים במטרופולין שהיו בתחום יק אחריותה הועברו לחברות תשתית ממשלתיות אחרות. המצב החדש, שבו כמה חברות ור ממשלתיות נכנסו לתחום הפרויקטים שבעבר היה מצוי בידיה של חברה אחת בלבד, יצר ת קושי מסוים בתיאום בין משרד התחבורה ובין עיריית חיפה ובין אותן חברות ממשלתיות. מע עוד עלה בביקורת המעקב כי חברת חוצה ישראל פועלת ללא הסכם מסגרת ארוך טווח ק ב חתום עם המדינה, והסכם המסגרת של חברת נתיבי ישראל הסתיים בסוף שנת 2024 והוארךעדיוני2025עםאפשרותלהארכתועדסוףאותהשנה,עדלחתימתהסכםמסגרת חדש ארוך טווח עם המדינה. נוסף על כך, חברת נתיבי ישראל נמצאת, נכון למועד סיום ביקורת המעקב)מרץ 2025(, במשא ומתן מתקדם עם משרדי האוצר והתחבורה לצורך חתימה על הסכם מסגרת חדש ארוך טווח עם המדינה. התוכנית האסטרטגית לפיתוח התח"ץ במטרופולין חיפה - בביקורת הקודמת עלה כי בתוכנית האסטרטגית למטרופולין חיפה לא נקבע שקיצור זמן ההגעה"מדלת לדלת" הוא אחד מיעדיה המרכזיים, וממילא לא נקבע בה גם מדד לזמן ההגעה''מדלת לדלת''. 3 מבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד על משבר התחבורה הציבורית)2019(,"קידום ופיתוח של התחבורה הציבוריתבמטרופוליןחיפה",עמ'385-475. | 97 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב זאתאףעלפישמדוברבאחדההיבטיםהחשוביםבשירותשניתןלציבורובאחדהמרכיבים העיקריים שעליהם מתבסס שיקול דעתם של הנוסעים לעניין השימוש בתח"ץ. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: עלה כי בפרויקטים שהוצגו בתוכנית האסטרטגיתמ-2015אחדהמשתניםשעלפיודורגוונבחרוהפרויקטיםלשנים2016-2045 הוא מדד"הפחתת זמן נסיעה בתח"ץ". עם זאת, מדד זה קיבל משקל משתנה משוקלל של 5% בבחירת הפרויקטים האלו והוא עדיין לא יעד מרכזי שעל פיו הם נבחרו בתוכנית. עוד עלה בביקורת המעקב כי התוכנית האסטרטגית האחרונה שהוכנה עבור מטרופולין חיפה היא משנת 2015, והגם שבמועד סיום ביקורת המעקב)מרץ 2025(חלפו כבר כעשר שנים מאז הכנתה, היא טרם עודכנה. תכנון קווי המטרונית - בביקורת הקודמת עלה כי במסגרת התוכנית האסטרטגית למטרופולין חיפה מ-2015 לא בוצעה השוואה סדורה מנומקת ומתועדת בין חלופות טכנולוגיות שונות. כמו כן, לא בוצעה בדיקת עלות ותועלת בין אופציית הקמתם של קווים נוספים למטרונית ובין אמצעי תחבורה חלופיים, כגון הגברת השירות הקיים באוטובוסים במידהניכרת,הקמתרכבתקלהאורכבתתחתיתוכןהקמהשלדרגנועיםכאמצעימשלים במקריםמסוימים.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקויתוקןבמידהמועטה:עלהכיבמועד סיום ביקורת המעקב, מרץ 2025, קיימים שישה קווי מטרונית פעילים ברוב שעות היממה, מתוכם קו מטרונית שפעיל לאורך כל שעות היממה)קו 1(. יצוין כי קווים אלה עוברים בין העיר חיפה לבין ערי הקריות השונות)קריית אתא, קריית מוצקין, וקריית ביאליק(. עוד יצוין כי תדירות קווי המטרונית האלה גבוהה יחסית לאמצעי תחבורה אחרים, כגון קווי אוטובוסים. עוד יצוין כי מתוכננים ארבעה פרויקטים נוספים הקשורים לקווי המטרונית החדשים, אשר יקדמו ויפתחו את התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה, ואשר מטרתם לספקלציבור הרחבחלופותנוספותלחלופותהקיימותולעודדאותו להשתמשבתח"ץ. עם זאת, נמצא במסגרת ביקורת המעקב כי לא בוצעו בדיקות כדאיות מעודכנות לפי נוהל פר"ת4 בעניין ארבעת הפרויקטים העתידיים בקווי המטרונית שיפעלו במטרופולין חיפה. כמו כן, לא בוצעה בדיקת עלות ותועלת בין אופציית הקמת הקווים האלה לבין אמצעי תחבורה חלופיים, כגון הגברת תדירות השירות הקיים באוטובוסים, הקמת רכבת קלה או רכבת תחתית וכן הקמת דרגנועים כאמצעי משלים במקרים מסוימים. הבקרהעלהנוסעיםבתחבורההציבורית-בביקורתהקודמתעלהכיהסכםההפעלה קבעשעלהמפעילהקודםלבצעבקרתתשלום,אולםבפועללאהוקנולפקחיםהאמצעים שיאפשרו להם לפקח על תשלום דמי הנסיעה. בביקור בשטח שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה באוקטובר 2018 ציינו פקחי המפעיל הקודם כי אין להם יכולת אכיפה, וכי נוסעים שלא שילמו התעלמו מדרישתם להזדהות. רק בתחילת שנת 2017 פנתה הרשות הארצית לתח"ץ ליועץ המשפטי של משרד התחבורה כדי להסדיר בחקיקה הקניית סמכויות פיקוח אפקטיביות לפקחי המפעיל. במרץ 2018 פורסמה הצעת תזכיר חוק בעניין סמכויות פיקוח בתח"ץ, ובסוף נובמבר 2018 קיימה הכנסת דיון ראשון בנושא הצעת החוק. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: בביקורת עלה כי המפקח על התעבורה קבע הנחיות, שעוסקות בנושא הפיקוח על תשלום דמי נסיעה בקו שירות באוטובוס. ההנחיות הן בתוקף החל ביוני 2025 ומטרתן, בין היתר, לקבוע כללים להסמכת בקר)או 4 נוהל פר"ת הוא הוא מתווה מסגרת מחייבת של תהליך לבדיקת כדאיות של פרויקטים תחבורתיים, שהכין משרד התחבורהומשרדהאוצרבמשותף. | 98 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי פקח(עלידיהמפקחעלהתעבורה,ולקבועאתמדיניותהמפקחעלהתעבורהבנוגעלאופן ר ביצוע הבקרה. עם זאת, במועד סיומה של ביקורת המעקב)מרץ 2025(טרם הסתיימה | אסדרתןהחקיקתיתשלסמכויותהפיקוחוהאכיפהבתח"ץבכלהנוגעלנסיעהללאתשלום קי או תיקוף כרטיס. האסדרה נחוצה, במיוחד, לנוכח אומדן ההפסד שנגרם לתקציב המדינה דו בכל שנה בעקבות ההשתמטות מתשלום עבור הנסיעות בכלל התח"ץ)אשר נאמדת םו בכ-20% בממוצע מכלל הנסיעות בתח"ץ(, וההפסד שנגרם בשל כך לקופת המדינה נאמד פי על ידי משרד האוצר בשנת 2021 בכ-300 מיליון ש"ח5. יצוין כי הצעת חוק לתיקון פקודת תו התעבורה)מס' 126()פיקוחעלתשלוםדמינסיעהבאוטובוסים(,התשע"ט-2018,פורסמה ח לראשונה כבר באוקטובר 2018 מטעם הממשלה אך הליך החקיקה שלה לא הושלם. של ה ת ח הכפלת מסילות הרכבת בקו תל אביב-חיפה בו ר ה • קידום הפרויקט - בביקורת הקודמת עלה כי על פי מסמכי חברת רכבת ישראל, ה בשנת 2012 היא החלה לקדם את תוכנית הכפלת המסילות שתאפשר להגדיל את צי קיבולת הרכבות וגם להעלות את מהירות הנסיעה. התוכנית הוכרזה כתת"ל ביולי בו 2014)תת"ל 65(. פרויקט זה הוא פרויקט ארוך טווח בעל חשיבות גבוהה לפיתוח רי ולקידום של התח"ץ במטרופולין ובעיר חיפה וכן לפיתוח הרשת המסילתית הרכבתית ת ב הארצית, ולפיכך קידומו היה אמור להתבצע במהירות. למרות זאת, רק במרץ 2018 מ וכשש שנים מתחילת תכנונו וארבע שנים מיום הכרזתו כתת"ל, התקבלה החלטת טר הוות"ל לפרסם בעיתונות הודעה על הכנת התוכנית. מלבד ההפסד התועלתי ופ ו למשתמשי התח"ץ, לעיכובים בפרויקט זה, שנועד לפתור כשלים הקיימים במערכת לי התחבורה בישראל, יש מחיר כבד. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה ן חלקית: עלה כי התכנון הסטטוטורי של תת"ל 65א הסתיים בשלמותו במוסדות חי פ התכנון, והתוכנית אף אושרה בממשלה בדצמבר 2023. אשר לתת"ל 65ב, התכנון ה הסטטוטורי שלה הסתיים באופן חלקי בלבד, במוסדות התכנון. הוות"ל אישרה - באוקטובר 2023 לפרסם את דבר הכנת התוכנית, וקבעה תנאים למתן היתרי הבנייה בי ק לפי סעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965. נכון למועד סיום ור הביקורת)מרץ2025(הצפי לסיום פרויקט תת"ל65א הוא בשנת2034, ואילו לפרויקט ת תת"ל 65ב אין אפילו צפי לסיום. עוד עלה בביקורת המעקב כי בהחלטת ממשלה מ ע 1231 ממרץ 2022 נקבע כי התנאי לקידום וביצוע תת"ל 65ב הוא השלמת פרויקט ק חשמול המסילות במטרופולין חיפה, עד לתחנת הרכבת מרכזית המפרץ; כן נקבע כי ב יש להשלימו, לאחר אישור המסמכים המפורטים, עד סוף שנת 2024. עם זאת, בביקורת נמצא כי הצפי לסיום פרויקט חשמול המסילות במטרופולין חיפה הוא עד סוףמרץ2027,ואומדןעלותוהואכ-4.7מיליארדש"ח.כמוכן,התבררכיבמועדסיום ביקורת המעקב)מרץ 2025(עיריית חיפה התנגדה לביצוע שיקוע ומנהור המסילות בתחומה ולחשמול עילי של מסילות הרכבת הקיימות, ללא קידום וביצוע תת"ל 65ב במקביל. יצוין, כי במקביל להליכי התכנון של תת"ל 56ב שעודם מתנהלים במוסדות התכנון, הגישה עיריית חיפה בשנת 2024 תביעה6 לביהמ"ש המחוזי בחיפה כנגד 5 ראו גם מבקר המדינה, דוחשנתי72א-חלקשני)2021(,"התחבורה הציבורית - שימוש בכרטיס רב-קו)מעקב( וביישומוניתשלום",עמ'858-859. 6 ת"א)חיפה(24-10-59047עירייתחיפהנ'רכבתישראלבע"מואח'. | 99 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב רכבת ישראל וצדדים נוספים. בתביעתה היא עתרה למתן צו עשה שיורה לרכבת ישראל לשקע מקטעים מסוימים של המסילה בתחומי העיר חיפה, ולמתן צו מניעה קבוע האוסר על ביצוע עבודות חשמול המסילה באותם מקטעים. בהחלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה במרץ 2025 הצדיים הופנו לגישור. עוד יצוין כי התמשכות פרויקט הכפלת המסילות בקו תל אביב-חיפה אחרי שנת 2030 עלול לפגוע בעמידה של חברת רכבת ישראל ביעדי תוכנית הפיתוח האסטרטגית של החברה לשנת 2040. נוסף על כך, העיכוב עלול להגדיל גם את הסיכון לסטייה מאומדן עלות הפרויקט שנקבע עוד בשלב תכנונו ועלול לפגוע בעמידה ביעדי הפרויקט ובהשגת המטרות שלו, אשר כוללות, בין היתר: הגדלת קיבולת הרכבות והעלאת מהירות הנסיעה7. • ביצוע בדיקות כדאיות כלכלית לחלופות שהוצעו - בביקורת הקודמת עלה כי בפרויקט הכפלת המסילות לא בוצעו בדיקות כדאיות כלכלית לחלופות שנבחנו. הנתונים שעל בסיסם התקבלה ההחלטה אם לאשר או לדחות את החלופות נבחנו בראייה הנדסית, סביבתית ואורבנית של תוואי המסילות בלבד, ולא בבדיקה כלכלית מעמיקה של העלות והתועלת הגלומות בחלופות. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה חלקית. בביקורת עלה כי באפריל 2022 ובמאי 2024 משרד התחבורה ביצעבדיקתכדאיותכלכליתלפינוהלפר"תרקלפרויקטתת"ל65ב)המקטעהצפוני של תת"ל 65(; ואילו לפרויקט תת"ל 65א)המקטע הדרומי של תת"ל 65(לא בוצעה בדיקת כדאיות כלכלית על ידי אף גורם מוסמך, לפי נוהל פר"ת, ואף לא בוצעה בדיקת כדאיות כלכלית על פי נוהל אחר או מודל כלכלי מוסכם אחר. קידום פרויקטי תחבורה במטרופולין חיפה - בביקורת הקודמת עלה כי אף על פי שפרויקטי תחבורה, כגון הרכבל, הרק"ל והכפלת המסילות, הוגדרו על ידי משרד התחבורהכאמצעילפתרוןבעיותהתחבורהבמטרופוליןחיפה,ואףעלפישפרויקטיםאלה הוגדרועלידיהממשלהכתת"ל-ולפיכךקידומםהיהאמורלהתבצעבהליךמקוצר,קידום הפרויקטים עוכב הן בוות"ל והן בגופים שאמורים לקדמם, בין היתר על ידי משרד התחבורה. עוד העלתה הביקורת הקודמת כי לא היה גורם מתכלל לכל פרויקטי התת"ל שיכולהיהלקדםולזרזאתהליכיקבלתההחלטותבהם.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקוי תוקן במידה מועטה. בביקורת עלה כי ראש הממשלה כיו"ר הוועדה לא כינס את ועדת שרים לתשתיות לאומיות שהוקמה בהחלטת ממשלה 851 מיולי 2023. אי-כינוסה של הוועדה מונע קביעת מדיניות בנושא תשתיתיות לאומיות, הסרת חסמים לקידום פרויקטים תשתיתיים וביצוע ליווי, בקרה ומעקב עליהם. כמו כן נמצא כי לא נקבעו לוחות זמנים ואבני דרך לתוכניות תת"ל 56)על כל מרכיביה(ותת"ל 65 לאחר פיצולה. זאת, אף על פי שתוכניות אלה הוגדרו מראש, כאמור, כתוכניות תשתית לאומית)תת"ל(אשר גם נידונו בוות"ל בשל מעמדן וקיבלו את אישורה)תת"ל65א ותת"ל 56(. עוד עלה בביקורת המעקב כילשניהפרויקטיםשנבדקובביקורתהקודמת,וגםבמהלךביקורתהמעקב:פרויקטרק"ל חיפה-נצרתופרויקטהכפלתהמסילותהרכבתבקו תלאביב-חיפה, הזמן המשוער שיחלוף מתחילת תכנונם ועד סיום ביצועם ינוע בין 18 ל-28 שנים. עם זאת, יצוין כי שלב התכנון במוסדות התכנון לגבי תת"ל 56)על כל מרכיביה(ולגבי תת"ל 65א)המקטע הדרומי של תת"ל 65(כבר הסתיים. 7 לאחרהכפלתהמסילות,הרכבותיוכלולנסועבמסילותהחדשותבמהירותשלעד250קמ"ש. | 100 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי הקמתרשויותתחבורהמטרופוליניות - בביקורת הקודמת עלה כי לא היה בהתקשרות ר בין עירייתחיפהלחברתיפהנוףכדי לפתור אתהקושי הנובעמכך שחברתיפהנוף, שהיא | תאגיד עירוני של עיריית חיפה, נעדרת סמכויות וכלים שיאפשרו לה לקדם פרויקטים קי תחבורתיים מול רשויות מקומיות נוספות במטרופולין. בהיעדר סמכויות כאמור, לא הייתה דו החברה יכולה לפעול מול רשויות התכנון ומול רשויות מקומיות במטרופולין ללא אישור םו משרד התחבורה. הדבר פגע בקידום הפרויקט וגרם נזקים למשתמשי התחבורה הציבורית פי ולפיתוח הכלכלי שהיה יכול לנבוע מקיומה של מערכת תחבורה ציבורית יעילה. נוסף על תו כך נקבע בביקורת הקודמת כי הקמת רשות מטרופולינית בעלת סמכויות נרחבות בתחום ח התחבורה עשויה לייעל תהליכים בקידום פרויקטים תחבורתיים; ומשרד מבקר המדינה של המליץ בדוח הביקורת הקודם כי על משרד התחבורה לקיים את החלטות הממשלה על ה הקמתרשותמטרופולינית.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקוילאתוקן:עלהכינכוןלמועד תח סיום ביקורת המעקב, מרץ 2025, משרד התחבורה ושרת התחבורה לא הקימו רשויות בו תחבורה מטרופוליניות)ולחילופין רשויות מרחביות לתחבורה(בכלל המטרופולינים ר הקיימות)גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע(, ובמטרופולין חיפה בפרט. מבקר המדינה הה מעיר לשרת התחבורה ולמשרד התחבורה כי עברו כ-14 שנה מהחלטת הממשלה)בשנת צי 2011(בענייןגיבושתזכירהחוקלהקמתרשויותהתחבורההמטרופוליניותולמתןהסמכויות בו הדרושות לפעילותן, אך נכון למועד סיום ביקורת המעקב)מרץ 2025(לא הושלם הכנת רי תזכיר חוק זה. ת ב מ ט רו פו לי תפעול קווי המטרונית - בביקורת הקודמת עלה כי החל ברבעון הרביעי של שנת 2013 ן ח ועדלרבעוןהשנישלשנת2016חרגזמןהנסיעההממוצעבשעותהשיאשלאחרהצוהריים יפ מזמן הנסיעה התקני שנקבע בהסכם עם המפעיל הקודם. יודגש כי בהסכם נקבעה חריגה ה רק לשעות השיא של הבוקר. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה. - ב בביקורת המעקב עלה כי מדד"אי-ביצוע"8 של מפעיל קווי המטרונית הנוכחי נע בין 0.45% יק ל-1.58% בשנים 2022 - 2024 ועמד על מתחת לשיעור של 2.1%; שיעור גדול ממנו מוגדר ור כ"רמת שירות מינימלית"בהסכם ההפעלה. ת מ העדפהברמזוריםלמטרונית - בביקורת הקודמת עלה כי בניגוד להסכם עם חברת יפה עק נוף, שבו נקבע כי יותקנו מנגנוני העדפה ברמזורים בכ-140 צמתים עוד לפני הפעלת ב המטרונית, לא דאג משרד התחבורה לתכנון מנגנוני ההעדפה בכל הרמזורים הנדרשים, למעט 19 הרמזורים שנכללו בתקציב התכנון וההקמה של המטרונית. עוד עלה בביקורת הקודמת כי במועד סיומה)פברואר 2018(לא הסתיים פרויקט ההעדפה ברמזורים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה: בביקורת המעקב עלה כי עד שנת 2020 מתוכנן היה כי למטרונית תהיה זכות קדימה בכ-120 צמתים, וכתוצאה מכך תהיה 8 מדד"אי-ביצוע"בדוחות בקרה חצי שנתיים של משרד התחבורה מוגדר כ"נסיעה שתופיע במערכת הטכנולוגית כיציאה מתחנת מוצא, או נסיעה שתופיע במערכת הטכנולוגית כיציאה מתחנת מוצא באיחור שמעל 20 דקות, או נסיעה שתופיע במערכת האלקטרונית כיציאה מתחנת המוצא בהקדמה של 10 דקות ומעלה, או נסיעה שתופיע במערכת האלקטרונית כיציאה כאשר הגיע זמן היציאה מתחנת מוצא של הנסיעה העוקבת ברישיון ]של הקו[" )ההדגשותבמקור(. | 101 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב למטרונית נסיעה רציפה בקווי שירות 1, 2 ו-3, ובשלב הראשון יוצבו גלאים בכ-60 צמתים מרומזרים. עוד עלה בביקורת המעקב כי בפועל, ישנה העדפה למטרונית בכ-78 צמתים במטרופולין חיפה)כולל העיר חיפה(המהווים כ-65% ממספר הצמתים שהיו מתוכננים עד שנת 2020)120 במספר(. ביצוע פרויקט הרכבת הקלה)רק"ל(בקו חיפה-נצרת - בביקורת הקודמת עלה כי תכנון פרויקט הרק"ל חיפה-נצרת החל בשנת 2005. הפרויקט הוכרז כתוכנית תשתית לאומית בשנת 2011, ותקציבו אושר בממשלה רק באוגוסט 2016 ובוות"ל - באפריל 2017. רקכשנהלאחרמכן - באפריל2018 - הועברהתוכניתהפרויקטלאישורהממשלה. במועד סיום הביקורת הקודמת, כ-13 שנה מתחילת תכנון הפרויקט, הוא טרם אושר סופית בממשלה, וממילא לא הוחל בביצועו. עוד עלה בביקורת הקודמת כי המחלוקות בין עיריית קריית אתא למשרד התחבורה על מאפייני תוואי הרק"ל באזור קריית אתא עיכבו את הפרויקט במשך כשש שנים - מהצגת התוכנית לציבור ולבעלי עניין בשנת 2012 ועד העברתהתוכניתלהערותהממשלהבאפריל2018.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקויתוקן במידה רבה. עלה כי התוכניות הקשורות לפרויקט הרק"ל)תת"ל 569 על כל שלביה השונים(אושרו על ידי הממשלה בשנים 2018 - 2023)כולל(. עוד עלה בביקורת המעקב כי ביצוע פרויקט הרק"ל החל במקטעיו השונים, כי הצפי לסיומו הוא עד שנת 2029. עם זאת, בביקורת המעקב גם עלה כי אומדן עלות הפרויקט)נכון לסוף שנת 2024(הוא כ-8.2 מיליארד ש"ח, כלומר גבוה בכ-19% בערכים ריאליים מהנתון שהוצג בהחלטת הממשלה משנת 2016. בחירת חלופה מיטבית לפרויקט הכפלת המסילות בקו הרכבת תל אביב-חיפה )תת"ל 65(- בביקורת הקודמת עלה כי בשנת 2012 החלה חברת רכבת ישראל בקידום בחירת החלופות לתוואי הרכבת באזור חיפה, כחלק מפרויקט הכפלת המסילות שהוכרז כתת"ל בשנת 2014. במועד סיום הביקורת הקודמת)פברואר 2018(טרם נבחרה חלופה מיטבית לפרויקט. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה. באפריל 2023 אישרה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה)באישור הות"ל מדצמבר 2022(את החלופה המועדפת)חלופה 102(לפרויקט הכפלת מסילות הרכבת בקו תל אביב-חיפה)או הכפלת מסילות החוף(. בסיכום של השוואת החלופות צוין, בין השאר,כיחלופה102)אוחלופה102A(היאהחלופההמועדפתלעומתהחלופותהאחרות, ויש לה יתרונות בהיבטים הבאים, ובין היתר: עדיפות בתפעול מערך הרכבות המהיר והפרברי; תדירות רכבות גדולה יותר; פשטות התפעול; עדיפות בביצוע שלביות עבודות ההקמהומיעוטקונפליקטיםעםתשתיותקיימות;התאמהלתכנוןהסטטוטוריברמהארצית ומחוזית; שירות רכבתי מהיר ללב מטרופולין חיפה ומתן קישוריות מרבית ונגישות עבור משתמשי רכבת בתוך המטרופולין חיפה ומחוצה לו; ופוטנציאל למפגעי רעש ואיכות אוויר של חלופה זו נמוך בהשוואה לחלופות האחרות. פיצול הליך התכנון הלאומי של פרויקט הכפלת המסילות בקו הרכבת תל אביב- חיפה)תת"ל 65(- בביקורת הקודמת עלה כי פרויקט הכפלת המסילות חשוב לעורק המרכזי של תנועת הרכבות הארצית. בפועל הושגו הסכמות על רוב המקטע, וחילוקי הדעות המהותיים נסובו רק על תוואי המסילות באזור חיפה. הפיצול הסטטוטורי של 9 ביולי 2011 הוכרז הפרויקט כ"פרויקט תשתית בעל חשיבות לאומית")תוכנית תשתית לאומית או בקיצור תת"ל(. פרויקטהרק"לנקראבמוסדותהתכנון-תת"ל56. | 102 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי הפרויקט בשלב מוקדם של התכנון היה עשוי לקדם ביצוע של חלקים ממנו, מה שהיה ר מגדיל את הסיכוי לעמוד ביעדי הביניים של התוכנית האסטרטגית לשנת 2030. נוכח | העובדה שפרויקטי תשתית מסוג זה נמשכים שנים ארוכות וטומנים בחובם פוטנציאל קי עיכובים, הרי אם ישנן מחלוקות בחלק מהם, אפשר ורצוי לקדם חלקים אחרים בלי לפגוע דו בתוכנית המלאה, ובפרט אם יש תועלת ישירה שאינה תלויה בהשלמת הפרויקט כולו. םו בביקורתהמעקבנמצאכיהליקויתוקןבאופןמלא.כןעלהכיביוני2019החליטההוות"ל פי לפצל את תת"ל 65 לשתי תוכניות, ולקדם בראשונה את תת"ל 65א, אשר בשלה יותר תו מהבחינה התכנונית. תת"ל65 פוצלה אפוא לשתי תוכניות:)א(תת"ל65א)שדרוג והרחבת ח מסילת החוף בין תחנת חוף הכרמל לשפיים או המקטע הדרומי של תת"ל 65(;)ב(תת"ל של 65ב)מסילות החוף בקטע סדנאות אפרים - חוף הכרמל או המקטע הצפוני של תת"ל 65(. ה ת ח בו עיקרי המלצות הביקורת רה ה על ראש הממשלה כיו"ר הוועדה לפעול לכינוס ועדת השרים לענייני תשתיות לאומיות, צי אשר נועדה מעצם הקמתה לקדם פרויקטי תשתית לאומית, בהתאם ללוחות זמנים ואבני בו ר דרך מרכזיות אשר ייקבעו לכל פרויקט תשתית לאומית. כמו כן, כינוס של הוועדה יתרום י ת לביצוע פיקוח, בקרה ומעקב בנוגע למשרדי הממשלה אשר אחראים על פרויקטים אלה. ב מ מומלץ כי משרד התחבורה יעדכן את התוכנית האסטרטגית במטרופולין חיפה משנת מ- טר 2015, ויקבע בה מדד שירות"מדלת לדלת"וגם את ערכו)בפרקי זמן שונים(, בהתאם ופ לאזורי השירות השונים, מכיוון שלמדד זה ישנה חשיבות רבה בעיני הציבור בבואו לבחור ול י בחלופהשלשימושבאמצעיהתח"ץהשוניםאובחלופהשלשימושברכבפרטי.עודמומלץ ן כי משרד התחבורה יעניק למדד שירות"מדלת לדלת")או לחלופין למדד"הפחתת זמן חי נסיעה בתח"ץ"(משקל משוקלל גבוה יותר מ-5% כבר בשלב של בחירת הפרויקטים פה התחבורתיים לביצוע. - בי מומלץ כי משרד התחבורה יבצע את כל הבדיקות הנדרשות, בהתאם לנהליו, לפני שהוא קו בוחר בפרויקטי תחבורה תשתיתיים, שכן מטבע הדברים עלותם גבוהה מאוד והקמתם רת אורכת זמן רב, לפעמים אפילו עשרות שנים. מיותר לציין כי בדיקות כאלה נדרשות כדי מ להקצות בצורה נכונה את המשאבים המוגבלים של המדינה ולהשקיע אותם בפרויקטים ע שתועלתםחיובית,מתוךהבנהשלאחרהקמתםקייםקושירבלהחזיראתהמצבלקדמותו. קב מומלץ כי משרד התחבורה ועיריית חיפה ימשיכו ויקדמו את ההעדפה ברמזורים למטרונית בכל הצמתים הקיימים במטרופולין)כ-120 במספר(, וזאת כדי לקצר את ההגעה"מדלת לדלת"של משתמשי התח"ץ ולשפר את אמינות השירות כתוצאה מכך. נוסף על כך, דבר זהיעודדנוסעיםנוספיםאשרעדיין אינםמשתמשיםבתח"ץ לעבורמחלופהשלרכבפרטי לחלופה של שימוש בתח"ץ. כפי שכבר המליץ משרד מבקר המדינה בעבר, מומלץ כי משרד התחבורה ומשרד האוצר יפעלו להשלמתה של אסדרת סמכויות הפיקוח והאכיפה של הפקחים בתחבורה הציבורית;זאתבייחודלנוכחהמצבשבוכלמשתמשיהתח"ץרשאיםלעלותמכלהדלתות; וכןלנוכחאומדןההפסדשנגרםלתקציבהמדינהבכלשנהבעקבותההשתמטותמתשלום עבור הנסיעות בכלל התח"ץ, אשר משרד האוצר כבר העריך אותו בשנת 2021 בכ-300 | 103 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מיליון ש"ח10. עוד ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד התחבורה לפעול ליישום ההנחיות של המפקח על התעבורה אשר עוסקות בפיקוח על תשלום דמי נסיעה בקו שירות באוטובוס, ואשר בתוקף החל מיוני 2025. על משרד התחבורה, ומשרד האוצר, להמשיך ולקדם את הטיפול בפרויקט הכפלת מסילות הרכבת בקו תל אביב-חיפה. זאת, כדי לקדם פרויקטי תחבורה תשתיתיים, ארוכי טווח, בעלי חשיבות גבוהה לפיתוח ולקידום של התח"ץ במטרופולין חיפה, בעיר חיפה, ולפיתוח רשת הרכבות הארצית. נוסף על כך, פיתוח זה נועד גם לאפשר לתושבי הצפון להגיע מביתם לאזור המרכז בפרק זמן מיטבי. מומלץ כי משרד התחבורהיקבע ככלהאפשר לוחותזמניםואבני דרך לפרויקטי התחבורה במטרופולין חיפה; זאת כדי לקדם אותם בהקדם, בראייה כוללת ובאופן מיטבי. אלה נדרשים גם כדי לבצע פיקוח ובקרה על הפרויקטים שתקופת הקמתם משלב התכנון ועד שלב סיום הביצוע אורכת לא מעט שנים. יצוין כי הפרויקטים האלה הם בעלי חשיבות מכרעת לקידומה ולפיתוחה של התח"ץ במטרופולין חיפה, והם נועדו לשפר במידה ניכרת את שירותי התח"ץ במטרופולין ולשמש אלטרנטיבה ראויה עבור הנוסעים ברכב הפרטי. על משרד התחבורה ושרת התחבורה להשלים בהקדם את פעילותם להקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליניות)ולחלופין להקים רשויות מרחביות לתחבורה(, כפי שנקבע בהחלטות ממשלה שונות בין השנים 2011 ל-2024. יצוין כי פעמים רבות, בדוחות קודמים שפרסם בעבר, כבר העיר משרד מבקר המדינה על חשיבות הקמתן של רשויות תחבורה אלו. 10 ראו גם מבקר המדינה, דוחשנתי72א-חלקשני)2021(,"התחבורה הציבורית - שימוש בכרטיס רב-קו)מעקב( וביישומוניתשלום",עמ'858-859. | 104 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר חלק מהאזורים והיישובים הנכללים בשלוש הטבעות של | מרחב מטרופולין חיפה קי דו ם ו פי תו ח ש ל ה ת ח בו ר ה ה צי בו רי ת ב מ ט רו פו לי ן חי פ ה - בי קו ר ת מ ע ק ב המקור: התוכנית האסטרטגית מ-2015, ומבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד על משבר התחבורה הציבורית)2019(,"קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה", עמ'399. | 105 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב סיכום פרויקטי התחבורה הציבורית המקודמים במטרופולין חיפה הינם בעלי חשיבות לאומית, והם נועדו להביא לשיפור איכות החיים של תושבי המטרופולין. במסגרת התוכניות לקידום הפריפריה, המדינה משקיעה משאבים רבים בפרויקטים אלה. פרויקטי התחבורה התשתיתיים מצריכים תכנון, פיקוח ובקרה מעמיקים כדי להבטיח את מילוי צרכיה של מערכת התחבורה באופן אפקטיבי וכן הקצאת משאבים יעילה. ביקורת המעקב בדוח זה התמקדה במידת תיקונם של 13 ליקויים שעלו בדוח הביקורת הקודם: ליקוי אחד לא תוקן כלל: אי-הקמתה של רשות מטרופולינית במטרופולין חיפה; ארבעה ליקויים נוספים תוקנו במידה מועטה: פיתוח התח"ץ במטרופולין חיפה, תכנון קווי המטרונית, הבקרה על הנוסעים וקידום פרויקטי תחבורה במטרופולין חיפה; ארבעה ליקויים נוספים תוקנו במידה רבה: תפעול קווי המטרונית במטרופולין חיפה, אי-מתן זכות קדימה למטרונית בכלל הצמתים בתוואי הנסיעה שלה, ביצוע הפרויקט תת"ל 56)רק"ל חיפה-נצרת(ובחירת חלופה מיטבית לתת"ל 65א)המקטע הדרומי של פרויקט הכפלת מסילות החוף מתחנת חוף הכרמל ועד שפיים(; שלושה ליקויים נוספים תוקנו במידה חלקית: קידום פרויקטי תח"ץ מטרופוליניים על ידי חברה עירונית)כיום על ידי חברות ממשלתיות(, קידום תת"ל 65א ותת"ל 65ב)שתיהן יחדיו - הכפלת מסילת החוף בקו תל אביב-חיפה(וביצוע בדיקות כדאיות כלכלית לפרויקטי תחבורה; וליקוי אחד נוסף תוקן באופן מלא - פיצול פרויקט תת"ל 65)הכפלת מסילת החוף בקו תל אביב-חיפה(. על משרד התחבורה להמשיך ולתקן את הליקויים שנמצאו בביקורת המעקב ולא תוקנו כלל, תוקנו במידה מועטה או תוקנו במידה חלקית. על משרד התחבורה, משרד האוצר להמשיך ולקדם את פרויקט תת"ל65ב)המקטע הצפוני של תת"ל 65(, אשר נמצא בתחום העיר חיפה, כדי שאפשר יהיה להשלים את פרויקט הכפלת מסילות הרכת בקו תל אביב-חיפה)תת"ל 65(. השלמת פרויקט זה תתרום גם לקיצור זמן הנסיעה של הנוסעים בקו תל אביב-חיפה בכמעט מחצית מזמן הנסיעה הנוכחי)נכון למועד סיום ביקורת המעקב - מרץ 2025(. כמו כן, על שרת התחבורה, משרד התחבורה ומשרד האוצר לקדם את הקמת הרשות המטרופוליניתאוהרשותהמרחביתלתחבורהבמטרופוליןחיפה,וכןבמטרופוליניםאחרות)גוש דן,ירושליםובארשבע(,אשרבעזרתןניתןיהיהלקדםולפתחאתהתח"ץבצורהמיטביתולקדם פרויקטים תחבורתיים בפרקי זמן מיטביים במטרופולין חיפה. צעדים אלה נדרשים גם לאור המדיניות של משרד התחבורה לשנע את המשתמשים בתח"ץ מאזור הצפון)הפריפריה(אל המרכזדרךמטרופוליןחיפה-כלאלהבפרקיזמןקצריםיותר,שישפרואתשירותהתח"ץלטובת תושבי הצפון ותושבי מטרופולין חיפה. בביקורתהמעקבעלהכיהקמתחלקמפרויקטיםתחבורתייםבמטרופוליןחיפה,כגוןקוהרכבת הקלה חיפה-נצרת)תת"ל 56(והכפלת המסילות בקו תל אביב-חיפה)תת"ל 65(, יימשך עשרות שנים; הזמן המשוער שיחלוף מתחילת תכנונם ועד סיום ביצועם ינוע בין 18 ל-28 שנים. על אף משכי הזמן הארוכים של הקמת שני הפרויקטים והמשאבים המרובים המושקעים בהם, נמצא כי לא כונסה ועדת שרים לתשתיות לאומיות אשר הוקמה בהחלטת הממשלה 851 מיולי 2023. | 106 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי על ראש הממשלה כיו"ר הוועדה לפעול לכינוס ועדת השרים לתשתיות לאומיות, אשר נועדה ר מעצםהקמתהלקדםפרויקטיתשתיתלאומית,בהתאםללוחותזמניםולאבנידרךמרכזיותאשר | ייקבעו לכל פרויקט תשתית לאומית. כמו כן, כינוסה של הוועדה יתרום לביצוע פיקוח, בקרה קי ומעקב בנוגע למשרדי הממשלה אשר אחראים על פרויקטים אלה. אי כינוס הוועדה, מקשה על דו ביצוע פיקוח ובקרה עליהם, על אף השקעה כספית גבוהה בסדר גודל של מיליארדי ש"ח ואף ם ו עשרות מיליארדי ש"ח. התמשכות פרויקטים אלו על פני תקופה כה ארוכה, עלול לגרום אף פי לנזקים כספיים)כגון סטייה מאומדן עלות הפרויקט המקורי(ולנזקים אחרים כתוצאה מכך, כיוון תו שישנם פרויקטים אחרים בהתהוותם אשר תלויים בסיום חלק מפרויקטים אלו, כמו למשל ח פרויקטי התחדשות עירונית ותוספת יחידות דיור בתוואי קו החוף של עיריית חיפה. ש ל ה ת ח בו ר ה ה צי בו רי ת ב מ ט רו פו לי ן חי פ ה - בי קו ר ת מ ע ק ב | 107 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מידת תיקון עיקרי הליקויים שעלו בדוח הקודם מידת תיקוןהליקוי כפישעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא חתימה על משרד בביקורת הקודמת הסכם ארוך התחבורה עלה כי מאז סיום טווח בין הסכם המסגרת משרד בשנת 2015 עם חברת התחבורה יפה נוף ועד מועד לחברת יפה סיום הביקורת נוף הקודמת)פברואר 2018(לא נחתם בינה ובין משרד התחבורה הסכם ארוך טווח המסדיר את ההתקשרות ביניהם לביצוע הפרויקטים. תחת זאת, הוארך מדי פעם בפעם ההסכם הקיים לתקופה קצובה של כמה חודשים בכל הארכה. התוכנית משרד בביקורת הקודמת האסטרטגית התחבורה עלה כי בתוכנית לפיתוח האסטרטגית התח"ץ למטרופולין חיפה לא במטרופולין נקבע שקיצור זמן חיפה ההגעה"מדלת לדלת"הוא אחד מיעדיה המרכזיים, וממילא לא נקבע בה גם מדד לזמן ההגעה 'מדלת לדלת'. זאת אף על פי שמדובר באחד ההיבטים החשובים בשירות שניתן לציבור ובאחד המרכיבים העיקריים שעליהם מתבסס שיקול דעתם של הנוסעים לעניין השימוש בתח"ץ. | 108 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי מידת תיקוןהליקוי ר כפישעלה בביקורת המעקב | ק לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו פ תכנון קווי משרד בביקורת הקודמת י המטרונית התחבורה עלה כי במסגרת תו התוכנית האסטרטגית ח למטרופולין חיפה ש מ-2015, לא בוצעה ל השוואה סדורה ה מנומקת ומתועדת בין ת חלופות טכנולוגיות ח שונות. כמו כן, לא ב בוצעה בדיקת עלות ור ותועלת בין אופציית ה הקמתם של קווים נוספים למטרונית הצ לבין אמצעי תחבורה י חלופיים, כגון הגברת בו השירות הקיים רי באוטובוסים במידה ת ניכרת, הקמת רכבת קלה או רכבת תחתית במ וכן הקמה של ט דרגנועים כאמצעי ר משלים במקרים ופ מסוימים. ול ין תפעול קווי משרד בביקורת הקודמת המטרונית התחבורה עלה כי החל ברבעון חי הרביעי של שנת 2013 פ ועד לרבעון השני של ה שנת 2016 חרג זמן - הנסיעה הממוצע בי בשעות השיא של ק אחר הצוהריים מזמן ור הנסיעה התקני ת שנקבע בהסכם עם המפעיל הקודם. מ יודגש כי בהסכם עק נקבעה חריגה רק ב לשעות השיא של הבוקר. | 109 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מידת תיקוןהליקוי כפישעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא העדפה משרד בביקורת הקודמת ברמזורים התחבורה עלה כי בניגוד להסכם עם חברת יפה נוף, שבו נקבע כי יותקנו מנגנוני העדפה ברמזורים בכ-140 צמתים עוד לפני הפעלת המטרונית, לא דאג משרד התחבורה לתכנון מנגנוני ההעדפה בכל הרמזורים הנדרשים, למעט 19 הרמזורים שנכללו בתקציב התכנון וההקמה של המטרונית. עוד עלה בביקורת הקודמת כי במועד סיומה )פברואר 2018(לא הסתיים פרויקט ההעדפה ברמזורים. | 110 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי מידת תיקוןהליקוי ר כפישעלה בביקורת המעקב | ק לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו פ הבקרה על משרד בביקורת הקודמת ית הנוסעים התחבורה, עלה כי הסכם ו משרד ההפעלה קבע שעל ח האוצר המפעיל הקודם לבצע ש בקרת תשלום, אולם ל בפועל לא הוקנו ה לפקחים האמצעים ת שיאפשרו להם לפקח ח על תשלום דמי ב הנסיעה. בביקור ור בשטח שקיימו נציגי ה משרד מבקר המדינה באוקטובר 2018 ציינו הצ פקחי המפעיל הקודם י כי אין להם יכולת בו אכיפה, וכי נוסעים רי שלא שילמו התעלמו ת מדרישתם להזדהות; ורק בתחילת שנת במ 2017 פנתה הרשות ט הארצית לתח"ץ ליועץ ר המשפטי של משרד ופ התחבורה כדי ו להסדיר בחקיקה לי הקניית סמכויות ן פיקוח אפקטיביות חי לפקחי המפעיל. פ במרץ 2018 פורסמה ה הצעת תזכיר חוק - בעניין סמכויות פיקוח ב בתח"ץ, ורק בסוף י נובמבר 2018 קיימה קו הכנסת דיון ראשון ר בנושא הצעת החוק. ת מ ע ק ב | 111 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מידת תיקוןהליקוי כפישעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא ביצוע משרד בביקורת הקודמת פרויקט קו התחבורה עלה כי תכנון פרויקט הרכבת הרק"ל חיפה-נצרת הקלה החל בשנת 2005. חיפה-נצרת הפרויקט הוכרז )תת"ל 56(כתוכנית תשתית לאומית בשנת 2011, ותקציבו אושר בממשלה רק באוגוסט 2016 ובוות"ל - באפריל 2017. רק כשנה לאחר מכן - באפריל 2018 - הועברה תוכנית הפרויקט לאישור הממשלה. במועד סיום הביקורת הקודמת, כ-13 שנה מתחילת תכנון הפרויקט, הוא טרם אושר סופית בממשלה, וממילא לא הוחל בביצועו. עוד עלה בביקורת הקודמת כי המחלוקות בין עיריית קריית אתא למשרד התחבורה על מאפייני תוואי הרק"ל באזור קריית אתא עיכבו את הפרויקט במשך כשש שנים - מהצגת התוכנית לציבור ולבעלי עניין בשנת 2012 ועד העברת התוכנית להערות הממשלה באפריל 2018. | 112 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי מידת תיקוןהליקוי ר כפישעלה בביקורת המעקב | ק לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו פ פיצול משרד בביקורת הקודמת י פרויקט התחבורה, עלה כי פרויקט תו הכפלת ות"ל הכפלת המסילות ח המסילות חשוב לעורק המרכזי ש בקו הרכבת של תנועת הרכבות ל תל אביב- הארצית. בפועל ה חיפה)תת"ל הושגו הסכמות על ת 65(רוב המקטע, וחילוקי ח הדעות המהותיים ב נסובו רק על תוואי ור המסילות באזור חיפה. ה הפיצול הסטטוטורי של הפרויקט בשלב הצ מוקדם של התכנון י היה עשוי לקדם ביצוע בו של חלקים ממנו, מה רי שהיה מגדיל את ת הסיכוי לעמוד ביעדי הביניים של התוכנית במ האסטרטגית לשנת ט 2030. נוכח העובדה ר שפרויקטי תשתית ופ מסוג זה נמשכים ו שנים ארוכות וטומנים לי בחובם פוטנציאל ן עיכובים, הרי אם ישנן חי מחלוקות בחלק מהם, פ אפשר ורצוי לקדם ה חלקים אחרים בלי - לפגוע בתוכנית ב המלאה, ובפרט אם י יש תועלת ישירה קו שאינה תלויה ר בהשלמת הפרויקט ת כולו. מ ע ק ב | 113 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מידת תיקוןהליקוי כפישעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא קידום משרד בביקורת הקודמת פרויקט התחבורה, עלה כי על פי מסמכי הכפלת משרד חברת רכבת ישראל, המסילות האוצר, בשנת 2012 היא בקו הרכבת ות"ל החלה לקדם את תל אביב- תוכנית הכפלת חיפה)תת"ל המסילות שתאפשר 65(להגדיל את קיבולת הרכבות וגם להעלות את מהירות הנסיעה. התוכנית הוכרזה כתת"ל ביולי 2014 )תת"ל 65(. פרויקט זה הוא פרויקט ארוך טווח, בעל חשיבות גבוהה לפיתוח ולקידום של התח"ץ במטרופולין ובעיר חיפה וכן לפיתוח הרשת המסילתית הרכבתית הארצית, ולפיכך קידומו היה אמור להתבצע במהירות. למרות זאת, רק במרץ 2018 וכשש שנים מתחילת תכנונו וארבע שנים מיום הכרזתו כתת"ל, התקבלה החלטת הוות"ל לפרסם בעיתונות הודעה על הכנת התוכנית. מלבד ההפסד התועלתי למשתמשי התח"ץ, לעיכובים בפרויקט זה, שנועד לפתור כשלים הקיימים במערכת התחבורה בישראל, יש מחיר כבד. | 114 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי מידת תיקוןהליקוי ר כפישעלה בביקורת המעקב | ק לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו פ בחירת משרד בביקורת הקודמת י חלופה התחבורה, עלה כי בשנת 2012 תו מיטבית ות"ל החלה חברת רכבת ח לפרויקט ישראל בקידום בחירת ש הכפלת החלופות לתוואי ל המסילות הרכבת באזור חיפה, ה בקו הרכבת כחלק מפרויקט ת תל אביב- הכפלת המסילות ח חיפה)תת"ל שהוכרז כתת"ל בשנת ב 65(2014. במועד סיום ור הביקורת הקודמת ה )פברואר 2018(טרם נבחרה חלופה הצ מיטבית לפרויקט. יב ו רי ביצוע משרד בביקורת הקודמת ת בדיקות התחבורה, עלה כי בפרויקט כדאיות משרד הכפלת המסילות לא במ כלכלית האוצר בוצעו בדיקות כדאיות ט לחלופות כלכלית לחלופות ר שהוצעו שנבחנו. הנתונים שעל ופ בפרויקט בסיסם התקבלה ו הכפלת ההחלטה אם לאשר לי המסילות או לדחות את ן בקו הרכבת החלופות נבחנו חי תל אביב- בראייה הנדסית, פ חיפה)תת"ל סביבתית ואורבנית ה 65(של תוואי המסילות - בלבד, ולא בבדיקה ב כלכלית מעמיקה של י העלות והתועלת קו הגלומות בחלופות. רת מ ע ק ב | 115 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מידת תיקוןהליקוי כפישעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא קידום משרד בביקורת הקודמת פרויקטי התחבורה עלה כי אף על פי תחבורה שפרויקטי תחבורה במטרופולין כגון הרכבל, הרק"ל חיפה והכפלת המסילות, הוגדרו על ידי משרד התחבורה כאמצעי לפתרון בעיות התחבורה במטרופולין חיפה, ואף על פי שפרויקטים אלה הוגדרו על ידי הממשלה כתת"ל - ולפיכך קידומם היה אמור להתבצע במהירות, קידום הפרויקטים עוכב הן בוות"ל והן בגופים שאמורים לקדמם, בין היתר על ידי משרד התחבורה. עוד העלתה הביקורת הקודמת כי לא היה גורם מתכלל לכל פרויקטי התת"ל, שיכול היה לקדם ולזרז את הליכי קבלת ההחלטות בהם. | 116 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי מידת תיקוןהליקוי ר כפישעלה בביקורת המעקב | ק לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו פ הקמת משרד בביקורת הקודמת י רשויות התחבורה עלה כי לא היה תו תחבורה בהתקשרות בין ח מטרופוליניות עיריית חיפה לחברת ש יפה נוף כדי לפתור ל את הקושי הנובע מכך ה שחברת יפה נוף, ת שהיא תאגיד עירוני ח של עיריית חיפה, ב נעדרת סמכויות וכלים ור שיאפשרו לה לקדם ה פרויקטים תחבורתיים מול רשויות מקומיות הצ נוספות במטרופולין. י בהיעדר סמכויות בו כאמור, לא הייתה רי החברה יכולה לפעול ת מול רשויות התכנון ומול רשויות מקומיות במ במטרופולין ללא ט אישור משרד ר התחבורה. הדבר פגע ופ בקידום הפרויקט וגרם ו נזקים למשתמשי לי התחבורה הציבורית ן ולפיתוח הכלכלי חי האפשרי מקיומה של פ מערכת תחבורה ה ציבורית יעילה. כמו כן - נקבע בביקורת ב הקודמת כי הקמת י רשות מטרופולינית קו בעלת סמכויות ר נרחבות בתחום ת התחבורה עשויה מ לייעל תהליכים ע בקידום פרויקטים ק תחבורתיים; ומשרד ב מבקר המדינה המליץ בדוח הביקורת הקודם כי על משרד התחבורה לקיים את החלטות הממשלה על הקמת רשות מטרופולינית. | 117 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב עיקרי הליקויים שעלו בדוח הקודם, לפי מידת תיקונם | 118 | דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ"ה | אוקטובר 2025 פרק שלישי מוסדות המדינה, חברות ממשלתיות ותאגידים דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ"ה | אוקטובר 2025 המועצה להשכלה גבוהה איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה טקסט | 2 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה מערכת ההשכלה הגבוהה עוסקת בשתי משימות עיקריות: הוראה אקדמית ומחקר אקדמי, והמשאביםהמוקציםלהמחולקיםביןהשקעהבהוראהאיכותיתשמקנהלסטודנטיםאתהכלים והמיומנויות הדרושים להם, ובין הצורך לקדם ולהבטיח מחקר איכותי1. המועצה להשכלה גבוהה)מל"ג(היא הגוף המאסדר את פעילות המוסדות להשכלה גבוהה ומפקח עליהם. הוועדה לתכנון ותקצוב)ות"ת(, ועדת משנה של המל"ג, מקצה את תקציב המדינה למערכת ההשכלה הגבוהה. עיקר התקציב השנתי של מערכת ההשכלה הגבוהה, "ההשתתפותהישירה")ההשתתפותהישירה(שלות"תבמוסדותהאקדמייםהמתוקצביםעלידי המדינה)כ-70% מהתקציב(, מוקצה בהתאם למודל תקצוב שקבעה ות"ת. ההשתתפות הישירה כוללת שני מרכיבים מרכזיים: מרכיב המחקר, המשולם רק לאוניברסיטאות, ומרכיב ההוראה, המשולם לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות. נוסף על ההשתתפות הישירה, תקציב ות"ת כולל השתתפות בהוצאות פנסייה של המוסדות - שני סעיפים קבועים אלו מהווים כ-76% מהתקציב. את יתרת התקציב)כ-24% מתקציב ההשכלה הגבוהה(מקצה ות"ת בהתאם לסדרי העדיפויות המשתנים של מל"ג-ות"ת כמפורט בתוכניות העבודה הרב-שנתיות שלהן)תקציב ות"ת הגמיש(. דוח זה מתמקד באיכות ההוראה האקדמית במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה באמצעות ות"ת)המוסדות(2: 8 אוניברסיטאות - מוסדות מחקר ולימוד המעניקים תארים אקדמיים במגוון גדול של תחומי לימוד, ו-20 מכללות אקדמיות)מכללות(- אשר תפקידן המרכזי הוא הוראה אקדמית. 1 לצדהמחקרוההוראהמשימהנוספתשלמערכתההשכלההגבוההנוגעתלמעורבותחברתיתולתרומהלקהילה. 2 הדוח מתמקד בלימודי תואר ראשון ואינו עוסק במוסדות פרטיים שאינם מתוקצבים על ידי המדינה ובמכללות אקדמיותלחינוך,אלאאםכןנאמראחרת. | 123 | איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה לפי דוח הוועדה להערכת איכות ההוראה משנת 20143,"הוראה איכותית"משמעותה לגבי המרצים במוסדות להשכלה גבוהה4, היא השימוש בשיטות הוראה וכלים מתקדמים ומותאמים לתחום הלימוד, מידת נגישות המרצים, רלוונטיות תוכני ההוראה ועוד; מבחינת המוסדות להשכלה גבוהה,"הוראה איכותית"מתייחסת לקיומו של מערך הכשרה והדרכה להוראה, נקיטת פעולות לשיפור ההוראה של המרצים ואיסוף נתונים לגיבוש תמונת מצב של איכות ההוראה במוסד כבסיס לקביעת מטרות ויעדים מוסדיים; מבחינת האסדרה המדינתית,"הוראה איכותית"מתייחסת לקביעת יעדים לשיפור ההוראה ואיסוף נתונים לצורך גיבוש תמונת מצב ההוראה במוסדות, ביצוע מעקב ופיקוח בנוגע לפעולות המוסדות בתחום ותקצובן על פי נוסחה המתבססת על מדדים אחידים. בעשורים האחרונים מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עברה שינויים רבים, ובהם: גידול במספר הסטודנטים והקמת המכללות, מיקוד רב יותר בתחומי ידע הדרושים לשוק העבודה המשתנה ומתן דגש על התמורה המופקת מהלימודים. בעולם שבו הידע האנושי רב, נגיש ומתעדכן באופן תדיר, וביתר שאת מאז פריצתה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת )Generative Artificial Intelligence(, שמסוגלת לסכם, להציג, לנתח ולהעריך מידע, יש פחות חשיבות להוראה המבוססת על הקניית ידע, שינון ושליפה ויותר חשיבות להקניית יכולת למידה עצמאיתולפיתוחמיומנויות"רכות"דוגמתחשיבהביקורתית,ניהולמידע,פתרוןבעיות,תקשורת בין-אישית, התנסחות בכתב ובעל פה, קבלת החלטות ויכולת לעבוד בצוות)מיומנויות המאה ה-21(; נוסף על כך, ריבוי התהליכים והמשימות שהפכו למבוססי טכנולוגיה, ניתוח נתונים ותקשורת בעולם הדיגיטלי מחייב הקניית אוריינות טכנולוגית, כמותית ודיגיטלית. תהליכים ושינויים אלו מצריכים הפניית תשומת לב ארגונית ומשאבים לנושא ההוראה האקדמית וכן מצריכים השקעה מתמדת בפיתוח וביישום של תפיסות הוראה חדשות ואימוץ של פדגוגיה דינמית, גמישה ורלוונטית, המיישמת שימוש במגוון שיטות הוראה. 3 ראו את דוח הוועדה להערכת איכות ההוראה מל"ג-ות"ת)נובמבר 2014(, עמ'11, 13. מל"ג מינתה את הוועדה ב-2013 כדי לבחון מה הם המנגנונים שעל המוסדות והמל"ג להפעיל כדי להעריך את איכות ההוראה ולשפרה ולהמליץ על דרכי הקצאת תקציב למוסדות המבוססות בין היתר על איכות ההוראה, כדי לתמרץ השקעה בתחום )הוועדהלאיכותההוראה(. 4 המוסדות להשכלה גבוהה מעסיקים אנשי סגל אקדמי)מרצים(משלושה סוגים, וסוג המשרה קובע את תנאי העסקתם:סגלבכיר-בדרגותמרצה,מרצהבכיר,פרופסורחברופרופסורמןהמניין-הםבעליתקןאקדמיבמוסד וחבריסגלקבועבמחלקותיהם)סגלבכיר(;מרציםמןהחוץ)אוסגלעמית(:מרצים,בדרךכללבעליתוארדוקטור, שאינם שייכים לסגל ההוראה הקבוע של המוסד,אושהם חבריסגל במוסדאקדמיאחר,אושהם מומחים שעיקר עיסוקם אינו באקדמיה. הם מועסקים בחוזה קצר כמרצים במסגרת קורס יחיד)מרצים מן החוץ(; סגל זוטר: חברי הסגלהזוטרהםבעליתוארראשוןושניהמשמשיםעוזריהוראהאומתרגלים,פעמיםרבותבמקבילללימודיתואר מתקדם)סגלזוטר(. | 124 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי ר | אי כ כ- ות 0.5% ה 000,188 בלבד הו סטודנטים מתקציב כ-53% רא לתואר מהנשיאים ה ות"ת הגמיש ב ראשון וכ- כ-5 בשנים וכ-69% מו ס 33,000 מיליארד התשע"ז - מהמרצים דו מרצים ש"ח התשפ"ד במכללות ת ל ב-28 המוסדות הסכום שהקצתה שיעור התקציב השיבו בסקר ששלח ה המתוקצבים על ידי ות"ת למוסדות שהקצתה ות"ת משרד מבקר ש ות"ת בשנת התשפ"ג בשנת התשפ"ב למוסדות במסגרת המדינה לנשיאי כל עבור"מרכיב קולות קוראים המוסדות ולמרצים ה ההוראה"- כ-40% לטובת קידום איכות שבתהליך קבלת ג מתקציב מערכת ההוראה מתוך ההחלטה על קידום בו ההשכלה הגבוהה תקציב ות"ת הגמיש הסגל הבכיר הה באותה שנה; העומד לרשותה במוסדותיהם ניתן סכום זה אינו)107 מיליון ש"ח משקל גבוה יותר, משקף מרכיבים בלבד מתוך כ-23 באופן משמעותי, מרכזיים של מיליארד ש"ח לאיכויות המועמד הוראה איכותית, במצטבר משנת בתחום המחקר על זאת בשונה התשע"ז)2016 - פני איכות ההוראה, ממרכיב המחקר 2017(ועד שנת זאת אף שתפקידן המחושב על בסיס התשפ"ד)3202 - המרכזי של תפוקות המחקר 4202(. נוסף על כך, המכללות הוא של אוניברסיטה 34% מהתקציב הוראה אקדמית ואיכותם על פי שהוקצה למוסדות)וזאת לעומת כ-83% מדדים לא נוצל על ידם מהנשיאים ו-91% אובייקטיביים מהמרצים באוניברסיטאות( | 125 | איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה 0 החלטות כ-41% מליאת מהמרצים כ-30% המל"ג )1,275 מהמרצים משנת2020 מתוך)932 מתוך 3 פעמים עד אוגוסט 3,147(3,147(בלבד 2023 השיבו בסקר ששלח השיבו בסקר דיווחו המוסדות בנושא הצורך להם משרד מבקר ששלח להם למל"ג על עמידתם בשיפור ועדכון המדינה כי הם לא משרד מבקר בדרישות סף ההוראה והלמידה השתתפו בהדרכות המדינה כי הם הנוגעות באיכות במערכת ההשכלה בתחום ההוראה מסכימים עם ההוראה שהגדירה הגבוהה מטעם הפקולטות ההיגד"המוסד המל"ג בשנת 2015. בשנתיים שקדמו מתמרץ ומתגמל משנת 2020 הפסיקו לשאלון, וכשליש פעולות לקידום מל"ג-ות"ת לדרוש מהם לא השתתפו איכות ההוראה"מהמוסדות לדווח על בהכשרות כאלה במידה מועטה או יישום המודל מטעם המרכז בכלל לא לקידום הוראה פעולות הביקורת בחודשים יולי 2022 עד אוקטובר 2023 בדק משרד מבקר המדינה כמה היבטים הקשורים לאיכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, ופעולות להשלמת הבדיקה נעשו בסוף שנת 2024 ובתחילת שנת 2025. הביקורת נעשתה במל"ג-ות"ת, בשמונה האוניברסיטאות המתוקצבות5 ובכל 20 המכללות המתוקצבות6. במל"ג-ות"ת נבדקו, בין היתר, מודל התקצוב ולפיו מקצה ות"ת תקציבי מדינה למוסדות)מודל התקצוב(והשימוש בקולות קוראים לתמרוץ המוסדות להשקיע בקידום איכות ההוראה; המודל שקבעה מל"ג לקידום איכותההוראה-מרכיביו,אופןיישומובמוסדותוהשפעתועלקידוםאיכותההוראה;ופיקוח המל"ג על איכות ההוראה במוסדות. במוסדות נבדקו קידום איכות ההוראה - בהנהלת המוסדות, בפקולטות או המחלקות ובמרכזים לקידום הוראה, גוף ייעודי לקידום ההוראה 5 שמונה האוניברסיטאות המתוקצבות: אריאל, בן-גוריון בנגב, בר-אילן, חיפה, תל אביב, העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה והטכניון. לא נכללו בבדיקה מכון ויצמן)מאחר שאינו מעניק תואר ראשון(והאוניברסיטה הפרטיתאוניברסיטתרייכמן)לשעברהמרכזהבינתחומיהרצליה(. 6 20 המכללות המתוקצבות: המכללה האקדמית תל-חי, המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית ספיר, המכללה האקדמית תל אביב-יפו, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון SCE, מכון טכנולוגי חולון, המכללה האקדמית הדסה ירושלים, המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן, המכללה האקדמית אשקלון, המרכז האקדמי לב,אפקה-המכללההאקדמיתלהנדסהבתלאביב,המכללההאקדמיתלהנדסהאורטבראודה,שנקר-הנדסה. עיצוב. אמנות, המכללה האקדמית צפת, המכללה האקדמית אחוה, המכללה האקדמית גליל מערבי, בצלאל - אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים,האקדמיהלמוסיקהולמחולבירושלים.לאנבדקוהמכללותהפרטיותוהמכללותהאקדמיותלחינוך. | 126 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ת ק צי הפועל בכל מוסד)המרכזים לקידום הוראה או המרכזים(. מתודולוגיה: צוותהביקורתאסף ר מסמכיםרלוונטיים,עייןבהםונפגשעםנושאיתפקידיםבמל"ג-ות"תובמוסדות;קייםארבע | קבוצות מיקוד עם סטודנטים ומרצים בשני מוסדות ושלח ביולי 2023 שאלונים לנשיאי אי המוסדות)סקר הנשיאים(, לראשי המרכזים במוסדות)סקר המרכזים(ולמרצים במוסדות כו - הסגל הבכיר, הסגל הזוטר ומרצים מן החוץ)סקר המרצים(. כמו כן התקיימו פגישות עם ת התאחדות הסטודנטים והפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל. הה ו ר א ה ב תמונת המצב העולה מן הביקורת מו ס דו ת ל ה קידום איכות ההוראה באמצעות מרכיב ההוראה במודל התקצוב של ות"ת שכ ל • מודל התקצוב של ות"ת מגדיר כיצד יחולק תקציב ההשכלה הגבוהה בין המוסדות ה השונים. זהו הכלי המרכזי העומד לרשות ות"ת כדי להשפיע על סדרי העדיפויות גב ו התקציביים של המוסדות. רוב התקציב השנתי שמקצה ות"ת למוסדות)כ-70%(ה משולם במסגרת ההשתתפות הישירה במודל התקצוב, הכוללת שני מרכיבים ה מרכזיים: מרכיב המחקר ומרכיב ההוראה. מרכיב המחקר מחושב על בסיס תפוקות המחקרשלאוניברסיטהואיכותהמחקרעלפימדדיםאובייקטיביים7,ומרכיבההוראה מחושב לכל מוסד על בסיס מספר הסטודנטים הלומדים בו, שיעור המסיימים את התוארבזמןהתקניוהיחסביןמספרהסטודנטיםבמוסדלמספרחבריהסגלהאקדמי הבכיר המועסקים בו)יחס סטודנטים-לסגל(. נוסף על ההשתתפות הישירה, תקציב ות"ת כולל השתתפות בהוצאות הפנסייה של המוסדות - שני סעיפים קבועים אלו )ההשתתפותהישירהוהוצאותהפנסייה(מהוויםכ-76%מהתקציב.אתיתרתהתקציב )כ-24% מתקציב ההשכלה הגבוהה(מקצה ות"ת בהתאם לסדרי העדיפויות המשתנים של מל"ג-ות"ת כמפורט בתוכניות העבודה הרב-שנתיות שלהן - תקציב ות"ת הגמיש. • מרכיב ההוראה מהווה כ-40% מתקציב ההשכלה הגבוהה. בשנת התשפ"ב)2021 - 2022(לדוגמה ות"ת הקצתה 5 מיליארד ש"ח למרכיב ההוראה באוניברסיטאות ובמכללות מתוך תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה שעמד על 512. מיליארד ש"ח. מחקריםמראיםכיקייםיחסהפוךביןגודלהכיתהוביןמידתשביעותהרצוןוההישגים של הסטודנטים, זאת בין היתר מאחר שכיתה קטנה יותר מאפשרת למידה פעילה יותר, אינטראקציה עם המרצה והעמיתים וסביבת למידה תומכת. בהשכלה הגבוהה מקובל להשתמש ביחס הסטודנטים-לסגל כאינדיקציה לגודל הכיתות. אולם לפי הגדרתות"תיחסזהאינוכוללסגלזוטרומרציםמןהחוץ,שהםכ-41%מכללהמרצים 7 זכייה במענקים מקרנות מחקר תחרותיות וממקורות אחרים ופרסומים מדעיים - המעידים על האיכות המחקרית המיוחסתלמרציהמוסדעלידיגורמימקצועחיצוניים.