جلسة الهيئة العامة بتاريخ 24/02/2025 الساعة 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ו בשבט התשפ"ה, 24 בפברואר 2025. זהו היום ה-507 למלחמה, שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-63 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות אלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5530/25 וכלה בהצעת חוק פ/5561/25: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שכר לחבר מועצה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מתן הקלה לבניין קיים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה), מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק האזרחות (תיקון – אי-מתן אזרחות לילדו של אדם שנכנס לישראל שלא כדין), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון מונחים בחקיקה (יהודה והשומרון), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, יצחק שמעון וסרלאוף, לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר; הצעת חוק כליאת אסירים ביטחוניים, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, איתמר בן גביר וצביקה פוגל; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – בדיקה פסיכיאטרית לחשוד או נאשם בעבירות היעדר מן השירות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – קיזוז כספים בגין פיצוי על נזקי גנבת רכבים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת מותבים בבית המשפט העליון), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, יצחק שמעון וסרלאוף, לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אשפוז לעצמאים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו (תיקון – זכאות לבן משפחה של חטוף ששוחרר), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ירון לוי; הצעת חוק זכויות אחים מטפלים בנכי צה"ל (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הדרכה בכפר נוער כעבודה מועדפת), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת דוד ביטן, אלי דלל, רון כץ, חנוך דב מלביצקי, אליהו ברוכי ושלום דנינו; הצעת חוק הגבלת פיטורי עובד שהתאלמן בתקופה הסמוכה לפטירת בן הזוג, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת גלעד קריב, קטי קטרין שטרית ויואב סגלוביץ'; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים) (תיקון – הגבלת עמלת הפצה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הבטחת תשלומי גמלאות לעובדי עירייה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אי-חידוש רישיון רכב), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הקמת מבנים ארעיים בשטחים חקלאיים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – הוזלת תעריפי החשמל בימי שבת), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (השגה וערר על דרישה לתשלום תעריף מוגדל), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק העונשין (תיקון – נשיאת מאסר במשמורת בקהילה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – קיזוז כספים בגין פיצוי על נזקי גנבת רכבים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הגנה על בתי תפילה ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אביחי אברהם בוארון, ששון ששי גואטה, יעקב אשר, ארז מלול, שלום דנינו, יצחק קרויזר, מישל בוסקילה, חוה אתי עטייה, אריאל קלנר, דוד ביטן, צגה מלקו, אוהד טל, משה פסל, צביקה פוגל, חנוך דב מלביצקי וניסים ואטורי; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול סעיפי חילוט שטרי כסף מזויפים וחיפוש וחילוט של ציוד לזיוף), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר וצביקה פוגל; הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – פטור מארנונה לחייל מילואים שהוא סטודנט) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת צגה מלקו, אושר שקלים, קטי קטרין שטרית, ששון ששי גואטה, אריאל קלנר, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, גלית דיסטל אטבריאן, עמית הלוי, לימור סון הר מלך, צביקה פוגל, אוהד טל, משה פסל, אביחי אברהם בוארון וחנוך דב מלביצקי; הצעת חוק להנחלת מורשתו של הרבי מלובביץ' ושל שושלת תנועת חב"ד, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עמיחי אליהו, לימור סון הר מלך, איתמר בן גביר, אופיר כץ, משה פסל, יוסף טייב, יצחק פינדרוס, מיכאל מרדכי ביטון, יצחק שמעון וסרלאוף, בועז ביסמוט, ששון ששי גואטה, צביקה פוגל, אברהם בצלאל, חוה אתי עטייה, אלי דלל, טלי גוטליב, גלית דיסטל אטבריאן, אריאל קלנר, חנוך דב מלביצקי, משה סעדה, מישל בוסקילה, משה רוט, אליהו רביבו, אביחי אברהם בוארון, סימון מושיאשוילי ויצחק קרויזר; הצעת חוק הוראות פתיחה באש במרחב החיץ הביטחוני ברצועת עזה, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, איתמר בן גביר, צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, עמיחי אליהו ויצחק שמעון וסרלאוף. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות שונות (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 100) (שינוי תקופת תוקפו של סימן ב'1: היוועדות חזותית – הוראת שעה), התשפ"ה–2025. כמו כן הונח על שולחן הכנסת דוח ביניים מיוחד של מבקר המדינה בנושא הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי 7 באוקטובר. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר, חזרת ממרוקו, ברוך הבא.

היו"ר אמיר אוחנה:

תבארכ אללה עליכ.

מאיר כהן (יש עתיד):

תבארכ אללה עליכ. אדוני, אני רק רוצה לקרוא כמה ציטוטים של בכירי ההנהגה הקטרית כדי שנבין שמדובר לא בידידים של מדינת ישראל, ותכף אני אסביר את השאר. שרת החינוך הקטרית, שעד לא מזמן הייתה השרה לשיתוף פעולה בין-לאומי במשרד החוץ הקטרי, שיתפה ברשת , תמונה של כיפת הזהב, וציטטה מתוך סורה 61, פסוק 13 – ניצחון מעם אללה, והכרעה קרבה ובאה – בשר זאת למאמינים, כשהיא מכניסה האשטאגים של פלסטין, עזה ומסגד אל-אקצא, ומתפללת לחורבנה של מדינת ישראל. עכשיו, הקטרים. יועץ ראש הממשלה לשעבר כתב בטור בעיתון כי הסכם הפסקת האש הוא יום הניצחון המוחץ של פלסטין על אויב אומתנו. האמיר הקטרי הגדיל לעשות, וחודשיים אחרי 7 באוקטובר האשים את מדינת ישראל, תוך התעלמות מוחלטת ממה שעשו רוצחי חמאס, בכך שמדינת ישראל – הוא אומר לעולם – מבצעת מעשי טבח שיטתיים ומכוונים כנגד אזרחים חפים מפשע, כולל נשים וילדים. את מה שעשו חמאס האמיר הקטרי הופך כנגד מדינת ישראל. וכל השנים ראשי חמאס הרוצחים, מתכנני הרצח, אלה שעומדים אחרי האידיאולוגיה החמאסניקית – שבל נטעה, היא של ג'יהאד, הטהור ביותר מבחינתם: רצח היהודים באשר הם, ובוודאי בוודאי חיסולה של הישות הציונית. אני מצטט אותם. ולצערי הגדול – דבר שהוא באמת לא מתקבל – אנחנו עומדים מול ממשלה שעוסקת במסע של התחמקות, מכונה של התחמקות משומנת, שעושה הכול כדי לברוח מאחריות: לא נקים ועדת חקירה ממלכתית; לברוח מכל בדיקה, והפעם על דבר חמור ביותר. אני לא מדבר על מחדלים אלא על חשד כבד, על חשד כבד למעורבות זרה, על שאלות חמורות של קשרים בין גורמים בלשכת ראש הממשלה לבין מדינת מארחי הטרור שנקראת קטר. ולבל יסמאו את עינינו – הדה-לגיטימציה לציונות, למדינת ישראל, בארצות אירופה ובארצות הברית ובדרום אפריקה ובאוסטרליה, מכוונת על ידי מכונת הרעל המשומנת שנקראת קטר, מדינת טרור שמממנת ומכתיבה את מהלכיו של ארגון חמאס. קטר היא שותפה, היא לא גורם מתווך תמים, היא השולחן שעליו סועד חמאס שנים, היא הפטרון שמספק לחמאס נשק, אמצעים ומה לא. ועל פי החשד, היא שמה את ידה ושולחת את זרועותיה למקום הכי מאובטח שאמור להיות – –

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, אפשר קצת שקט? תודה.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – למקום הכי רגיש במדינה – ואני אומר "על פי החשד", אבל את החשד הזה צריך לבדוק – ללשכת ראש הממשלה. אתם מבינים מה זה אומר? זה לא מינוי מפוקפק, זאת לא עוד קומבינה פוליטית. אם הטענות האלה נכונות – שאנשים מסביבתו של ראש הממשלה עבדו בשירות קטר בנושאים של לעשות PR לקטר או להלבין אותם – אם דבר כזה הוא נכון, זאת הפקרות. ואם ראש הממשלה ידע, הוא היה חייב – והיום הוא חייב – לנקות את סביבתו. אם הוא לא ידע, הוא צריך לעשות בדק בית איך זה שאנשים קרובים נתנו שירות לממשלת קטר, שתומכת בטרור. ואני מבקש, בשם סיעתי ובשם – לדעתי, גם בשם אנשים שנמצאים בסביבתו של ראש הממשלה, שאני משער שחלק מהם באמת עושים את עבודתם נאמנה, אז כדי שהבוץ לא ייזרק עליהם צריך לבדוק את זה. אלה קשרים מסוכנים, שמגיעים עד לסביבתו של ראש הממשלה. אסור לאף אחד מהמקורבים של ראש הממשלה לעבוד לטובת הקטרים תמורת רבע שקל. זה קשר פסול, קשר מיותר, קשר מסוכן, וקשר שמבאיש את ריחנו. לא מגיע לנו שמישהו יכתוב מאמר או תחקיר על זה שאנשים בסביבת ראש הממשלה עובדים בשירות הקטרי. מי שנמצא שם צריך להיות נקי כפיים, ללא כל צל של חשד, אמין ברמה הגבוהה ביותר. על כן אני עומד כאן, ואני אומר לכם, חברים, חייבים לדון בשאלה הזאת, ולבדוק אותה. ואם משהו קיים, ראש הממשלה מצווה וכולנו מצווים מייד לנקות את האורוות. ואם מישהו עבד וקיבל שכר, שיעוף משם. ושתצא קריאה ברורה: בסביבתי לא עובדים אנשים שהיו בקשר עם קטר. אמרו לי היום בבוקר: תקשיבו, קטר היא מתווכת, כן, בשביל להחזיר את החטופים, אני מדבר. כי בסופו של יום אנחנו מדברים גם עם חמאס – הוא הפרטנר שלנו להחזיר. אבל אף אחד לא אמור לעבוד עם חמאס, ואף אחד לא אמור לעבוד עם הקטרים, ואף אחד לא אמור לכתוב מאמרים לטובתם. ואני יודע שזה מפתה. מספרים על הבחורצ'יק הזה מארצות הברית שעבד איתם, שהיה מקבל על מאמרים – תקשיב טוב, מיקי – 2.1 מיליון דולר. אז אני יודע שזה מפתה, וחבר'ה צעירים, אבל תבינו, אתם חיים בסביבת ראש הממשלה. אל תעזו להתקרב לשם. ואני קורא לראש הממשלה: אל תגן עליהם. אל תגן עליהם – זה כתם, זה דבר לא טוב. תבדוק אם אכן הדברים קיימים, תבהיר את זה לכולם וזרוק אותם משם. ואם אתה ידעת, ידך במעל. ואני לא מאלה שמחפשים פוליטיקה, בטח לא בשעת מלחמה – לא. זה דבר שבנפשנו. זה דבר שבנפשנו. אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני השר, זה דבר שבנפשנו. אתם צריכים להיות שותפים לדרישה הזאת לבדוק את זה, ושילכו לעזאזל. מי שידו הייתה במעל, שיעוף. זה מושחת, זה מסוכן, זה מסכן אותנו, זה מבאיש את ריחנו. וכן, גם אם אני לא מסכים עם ראש הממשלה בשום דבר, זו עדיין לשכת ראש הממשלה של המדינה היהודית, מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לך, אדוני. ואני מזמין כעת את חבר הכנסת גלעד קריב. סליחה, סליחה, השר ישיב קודם. זאת לא אותה התשובה כי זה לא אותו נושא. השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם ישיב מטעם הממשלה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כפי שאמרת, השר כהן, זכינו בשבוע שעבר – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

חבר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר לשעבר. בשבילנו השר נשאר השר. בשבילי תמיד תישאר שר.

גלעד קריב (העבודה):

ולעתיד.

מאיר כהן (יש עתיד):

תודה רבה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

באמת זכינו לבקר בציון של רבי יצחק אבוחצירא במרוקו. הייתה הילולה מדהימה. התפללנו על עם ישראל, על חיילי צה"ל.

מאיר כהן (יש עתיד):

איך הייתה תחושת הביטחון?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חבל על הזמן. דרך אגב, יותר מאשר בארץ. באמת, גם המרוקאים שם עשו כבוד ליהודים, אבטחו אותם. הוואלי של האזור בא, ישב שעתיים, ובאמת עשו הרבה כבוד ליהודי מרוקו ולכל מי שבאו להילולה. היו שם קרוב ל-4,000 איש – זה מתחם מאוד קטן, מי שמכיר את המקום – כ-2,000 באו מהארץ, 2,000 מחו"ל.

היו"ר אמיר אוחנה:

הייתי אומר שאולי נשלח לשם את העזתים, אבל לא מגיע למרוקאים. לא נעשה להם את זה. לא נעשה להם את זה.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, לא.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חס ושלוש. הם לא יסכימו בשום פנים ואופן. לפני שאני אענה לך, חבר הכנסת כהן, אני רוצה להתייחס, אדוני היושב-ראש, למה שקראתי באיזה ציוץ של חברת הכנסת לזימי. היא כתבה – לפחות מה שקראתי שהיא כתבה – שהרחיקו את בנו של ראש הממשלה מהארץ בגלל שהוא הפעיל אלימות נגד אביו. אני נחרדתי לשמוע את זה. אני חושב שזה דבר בזוי. הגברת הזאת, אין לה קווים אדומים. באמת, אני לא יודע אפילו איך להגדיר את זה. כמעט שרפה כמה שוטרים לפני כמה זמן.

גלעד קריב (העבודה):

מה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה יודע, חסמה כבישים, זרקה דלק שמה. במקום לעצור אותה, היא עוד באה להטיח בכנסת. אבל אני חשבתי על זה ואמרתי: איך בן אדם חולני כזה יכול להגיד דבר כזה. ואז הגעתי למסקנה, אדוני היושב-ראש: כל אחד בסוף מביא את עולם הערכים מהבית. מה שמקובל אצלו בבית, הוא חושב שזה גם בבתים אחרים. כנראה שזאת נורמה שמקובלת בביתה של חברת הכנסת לזימי, ולכן היא חושבת שהיא מעירה איזושהי הערה טריוויאלית, הערה לא כל כך חמורה. תתביישי לך. אני מתבייש שיש חברות כנסת כמוך בכנסת ישראל. עכשיו לגבי מה שאמרת, חבר הכנסת כהן. תראה, אני לא מכיר את הנושא, אני באמת לא מכיר, אבל אין ספק שמי שפוגע בביטחון מדינת ישראל – צריך לברר את זה ולחקור את זה. אבל כרגיל אנחנו תמיד מדברים על אכיפה סלקטיבית. המימד החמישי, אני אומר לך, הוא אחת הפרשיות החמורות ביותר שהיו במדינת ישראל, לא רק מהיבט השוחד. משטרת ישראל שילמה מראש 4 מיליון שקל על עבודה שהיא לא קיבלה. היא מסרה עבודה ב-50 מיליון שקל ללא מכרז. אבל לא מזמן קראתי שנחקר איזה גנרל אמריקאי, שהם שיתפו אותו, והוא היה צריך למכור את זה גם לקטרים וגם לכל מיני אנשים אחרים. הרי זה היה הרעיון – בואו נפתח איזה משהו פה בארץ, ונקבל ממשטרת ישראל את כל הנתונים על אזרחי מדינת ישראל, הכול. ומי היושב-ראש? רם בן ברק; מי הנשיא? או הפוך – ידידנו גנץ; מי היועצים שם? מפכ"ל המשטרה דודו כהן והסמפכ"ל בנצי סאו. כל אלה, אם הם יודעים להדליק מחשב, תקרא לי – אתה יודע, אני קוגלגר אם הם יודעים להדליק מחשב, בקושי. אף אחד לא גייס אותם כדי שיעזרו לפתח את התוכנה, בגלל שהם לא מבינים בזה כלום, בדיוק כמו שאני לא מבין. גייסו אותם כדי למכור ולפרוץ לשווקים, וזאת הייתה המטרה. מבקר המדינה כבר כתב על זה. ודרך אגב, הם החליטו להקים ועדה. מי יחקור את החוקרים? אדוני היושב-ראש, תקשיב טוב; חבר הכנסת כהן, שלא תיפול מהרגליים – הם הלכו לרשות התחרות, שבודקת אם רמי לוי תיאם את מחיר הקפה עם אושר עד. כמובן שהחבר'ה האלה לא יודעים לחקור דבר כזה, ובזה נגמר האירוע. אדוני, אם בפרשייה כזאת השב"כ ביוזמתו לא מעורב והופך אבן על אבן – אמרתי שזה בראש ובראשונה פגיעה בביטחון מדינת ישראל; דבר שני, זו אחת מפרשיות השוחד והגנבה החמורות ביותר שקרו כאן. אבל זה בסדר, הכול טוב. אנשים עוד מכהנים פה בכנסת והכול מצוין.

מאיר כהן (יש עתיד):

דודי, אדוני השר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה, אני רוצה רק להסביר.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – – אם זה נחקר, היו מסקנות – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל אני רוצה להגיד משהו, מאיר.

מאיר כהן (יש עתיד):

אנחנו לא יכולים לנהל שיח של: בגלל שאלה עשו ככה, גם אנחנו נעשה. יש פה משהו נקודתי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל מאיר, לא. הרי שנינו – תראה, אני עוקב אחרי הפרשייה הזאת של המימד החמישי מתחילת הדרך. קראתי כמעט כל חומר עליה. אני בן אדם הגיוני כמוך, קורא בעיתונים. אדוני, מאיר, יש שם דברים חמורים, איומים ונוראים. דרך אגב, כל החקירות נגד ראש הממשלה התחילו בעיתון. אף אחד לא בא והגיש תלונה. אני מצפה שכשכזה דבר קורה בעיתון – אחת משתיים: שב"כ נכנס לעניין, בגלל שהמשטרה לא יכולה לחקור את עצמה, ובוודאי שלא שולחים את זה לרשות התחרות. טוב שלא שלחו את זה אולי לשופט במשחק כדורגל, שהוא ישפוט. בוודאי, מכניסים גוף ביטחוני במדינת ישראל, אחר, שיבדוק מה קורה. אבל זה לא קורה באקראי. שנינו יודעים שזה לא קורה באקראי. מישהו מכוון את המכונה הזאת, ולכן יש עניין לא להציף אותה, בגלל שהיא כל כך חמורה. לטעמי ולהבנתי, היא תזעזע את המדינה. אבל זה לא קורה. ולאחר מכן, אני אגיד לך אדוני היושב-ראש וחבר הכנסת, אתה יודע, בזמנו דיברנו על פגסוס. פגסוס הרי נתנה שירות בחוץ לארץ. לא מזמן אני קורא שהיא נמכרה – זה קצת מפריע לי שם, הדיבורים.

מאיר כהן (יש עתיד):

כן, זה מפריע.

היו"ר אמיר אוחנה:

בנות בסיעה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה נושא יותר מדי רציני. נמכרה חברת פאראגון בארצות הברית, שמי שהקים אותה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה רגע. אפשר שקט שם?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – הוא יוצא 8200, תת-אלוף אהוד שניאורסון. ואהוד ברק. מכרו אותה כמעט במיליארד דולר. תבין, לפי תפיסתי לא צריך להיות גאון גדול. חבר הכנסת כהן, חברה בכלל, חברת סייבר התקפית, זה חברה ששייכת לרמת מדינה.

מאיר כהן (יש עתיד):

דודי, אנחנו רגילים לקנות ב-100 שקל. כשאני שומע 100 מיליארד זה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה ברמת מדינה, זה נשק התקפי יותר ממטוסים. זה לא נחקר. דרך אגב, הם לא קיבלו אישור ממשרד הביטחון למכור את זה, בגלל שאין אישורים כאלה. זה 8200, הרי הוא רכש את כל הידע והביא את כל הידע מהצבא. אם על זה לא נכנסים לבית סוהר, על מה כן? ועוד הם מוכרים אותו באמריקה במיליארד שקל, ואני שומע את אהוד ברק כל פעם בא לנו לטלוויזיה, ועוד הוא מטיף, מדבר. מזמינים אותו לאולפנים. תראה איזה פשעים קורים לנגד עינינו. מי מקים בכלל סייבר התקפי? זה צבאות, זה מדינות. אפשר להזמין עבודה מחברה פרטית שתעשה לך את העבודה; אבל שר הביטחון של מדינת ישראל וראש הממשלה לשעבר מוכר את זה באמריקה – עם מי? עם עוד יוצא צבא אחר, תת-אלוף, שניהם בשם ביטחון מדינת ישראל, והם מוכרים את התוכנה, שאני מניח שבוודאי ובוודאי פגעה בכל מיני אנשים וגופים שבוודאי אין למדינת ישראל אינטרס לפגוע בהם דווקא. וכפי שאמרתי, הם לא קיבלו אישור, עד כמה שאני קורא, של מדינת ישראל. עכשיו, יושב לך חברת הכנסת קריב, הרי הוא הדליף מתוך ועדת חוץ וביטחון מסמך. לא אני אמרתי את זה. יושב-ראש הכנסת הקים איזושהי ועדה, מסמך מסווג ביותר, שום דבר – חבר הכנסת כהן, הרי אני הקשבתי לך, עזוב את זה שנייה, זה באמת חשוב לי. אבל איזה נגד שהעביר חומר לראש הממשלה – שב"כ. שב"כ, ארבעה חודשים מעצר מינהלי, זרוק באיזה צינוק. ככה זה עובד. אנחנו חשופים. אני אומר לך, כשאני התראיינתי – שמעתי על מה שקרה, היה הסיפור שפתאום התפוצץ במדינה, שדה תימן. אני מתראיין אצל קלמן-ליברמן בבוקר, הם מספרים לי את הסיפור. אני לא מאמין, אני אומר להם: חבר'ה, שקר. הם אומרים לי: השר אמסלם, איך אתה יודע? לא חקרו. אמרתי להם: בגלל שתבינו, לא יכול להיות ש-11 איש אנסו מחבל במתקן שכולו מצולם, וכל ה-11 אנסו אותו. זה לא הגיוני. אני בא לקבינט, אני שואל את הרמטכ"ל: תגיד, מה קורה? זה חיילי צה"ל. הוא אומר: תראה – יש להם תמיד איזה משפט: יש חשד, אז צריך לחקור. הם הוציאו את דיבתה של כל מדינת ישראל רעה, ושל חיילי צה"ל; גרמו לאנטישמיות בכל העולם, בכל העולם. דרך אגב, אי-אפשר להחזיר, את הנטען אין להשיב. את מה שהם עשו היום אי-אפשר להשיב. זה הפוסט, הדבר שנצפה אולי הכי הרבה בכל העולם במלחמה. אתה שומע אותם עכשיו מתעקשים להעמיד אותם – על מה? על זה שנהגו באלימות. אז קודם כול, אלימות זה אלימות, ואונס זה אונס. חיילי צה"ל לא אונסים. הרי יש לנו חטופים, החמאסניקים שם שומעים, לך תדע מה עשו לחטופים שם בגלל זה. והפצ"רית עדיין יושבת בעבודה שלה, אף אחד לא חוקר אותה, אף אחד לא מעמיד אותה לדין. דרך אגב, שם זה לית דין ולית דיין. הם לא משלמים על שום דבר. הם לא טועים, וגם אם הם טועים – לא טועים. אתה יודע, פתאום ראיתי שרוצים להעמיד לדין את עוזרי ראש הממשלה על הטרדת עד. קראתי. מה זה הטרדת עד? הם הלכו ליד הבית של פילבר, וקראו לו: אתה שקרן. נניח. ראש הממשלה מוטרד כל יום על ידי עשרות במשך שנים. הוא גם עד, הוא גם עד במשפט שלו. ראיתם פעם מישהו שהועמד לדין על הטרדת עד חוץ ממי שהוא עד של הפרקליטות, שזה האנשים שלה? הגברת העוזרת של מילצ'ן – היא שלה, מגינים עליה, הכול; עוד מעט גם שב"כ יבוא וישמור 200 מטר. חוצפה יש פה, אתה רואה, מאפיה איטלקית. ואז אני שואל את עצמי לגבי מה שאתה אומר. אני לא יודע מה היה, אבל כשאני רואה את כל הפרשיות האלה, שפי אלף יותר חמורות – ותאמין לי, זה דבר שרשמתי לי עכשיו. אם הייתי יושב חצי שעה, הייתי נותן לך עוד לפחות 10 או 15 מקרים. במה שקשור לראש הממשלה וסביבתו, אני אומר לך, דמם מופקר, הכול מותר, הכול. אמרו שזייפו פרוטוקול. איך אפשר לזייף פרוטוקול? זה מוקלט. איך? קראו להם לחקירה, תבינו על מה. אז כשאני רואה את כל המקרים, ואזרחי מדינת ישראל רואים, מבינים שיש פה בעצם גופים במדינת ישראל שאמורים להיות ממלכתיים, וכל תפקידם זה להפיל את הממשלה ולפגוע בסביבת ראש הממשלה. הרי ראש הממשלה לא מעניין אותם כבן אדם פרטי. הם רוצים שהוא לא יהיה ראש הממשלה יותר. זה מה שמעניין אותם, ולכן הכול מותר. אני אומר לך באמת באמת, אני מרגיש ככה. אולי אתה לא מצליח להבין את התחושה שלי בגלל שאתה לא במקומי. אני אומר לך, כל יום אני שואל את עצמי מתי יבואו לעצור אותנו – ואני לא יודע על מה, על זה שאולי שכחתי איזה עט בכיס כשיצאתי. אני אומר לך, זאת תחושה אמיתית. אם באה היועצת המשפטית לממשלה ואומרת על שר: הוא לא יכול. מה זאת אומרת לא יכול? את קובעת מי יהיה שר? זו שאלה שלך מי יהיה שר? לא הבנתי. את supervisor של הממשלה? אם השר עבר עבירה – יש חוק, תעמידי אותו לדין. וָלֹא – זה מה שעם ישראל בחר. זה שאת לא אוהבת את זה – אין בעיה, אז מה שנקרא, תאכלי בורקס, ושיעבור לך קצת הגולה בגרון. את כותבת לראש הממשלה, והם עוצרים את כל אנשיו? ועכשיו מה עושים, גם עוצרים, את מי? גם את הסביבה המקצועית, את ראש השב"ס. אני מכיר את ראש השב"ס 25 שנה. אתה יודע, באותו יום נחנקתי, בכיתי בבית, לא האמנתי. אתה רואה את עצמך באיזה סרט, מאיר, שעוצרים את רונן בר ברחוב ככה, גם אם הוא שדד את בנק לאומי? אתה רואה את עצמך – הרמטכ"ל הולך ככה ופתאום באים אליו ועוצרים אותו? למה, הרמטכ"ל לא ממנה קצינים שמתאימים לאג'נדה שלו ולסביבה שלו, ואת מי ששומע לו? לא הבנתי, מה האנשים האלה עשו חוץ מלעשות את מלאכתם? אז תבין איך אני רואה את הדברים במכלול. אני מבין שנפלה הדמוקרטיה כבר מזמן, ואנחנו מנסים לתקן את מה שיש. ואני אומר לך שאנשי הימין מפוחדים, כשהם בשלטון. אני זוכר, כשרבין נרצח עבדתי בעירייה. הייתה תחושה כמה חודשים בימין – האשימו את כל הימין, אני זוכר את זה כמו עכשיו. פחדנו לצאת לרחוב. פחדנו. לא יודע מה יעשו לנו. אנחנו היום בממשלה, וזה הפחד של השרים ואנשי הליכוד. תבין מה קרה לנו. יש שב"כ שחוקר אותנו, יש משטרה שמאיימים עליה ובעצם רומסים אותה ועוצרים אותה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אגב, מי שבודק את המשטרה זה המשטרה, מח"ש.

היו"ר אמיר אוחנה:

מח"ש זה לא משטרה, זה משרד המשפטים.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא משנה, אבל זה מח"ש, משרד המשפטים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תזכור שמינו את יושבת-ראש מח"ש – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

מה שאני רוצה להגיד לך זה שגם כשיש שרים מהימין, אתם תגידו – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, לא, אני עכשיו באמת, מאיר. הרי אני אוהב אותך, אני אוהב אותך באופן אישי, ואני גם חושב שאתה אחד האנשים הכי הגונים פה.

מאיר כהן (יש עתיד):

שיקרא למח"ש ויבדוק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואני אף פעם, דרך אגב – אני אומר את מה שאני מרגיש. לא קשור שמאל–ימין, אני מרגיש כך. אני חושב שאם זה היה קורה במשמרת שלכם, אני הייתי עולה לכאן ואומר: קורים דברים לא הגונים, קורים פה דברים חמורים במדינה. זה כבר לא קשור לשמאל–ימין. יש פה גולם שקם על יוצרו, לדמוקרטיה. ומח"ש הזה, דרך אגב, אמרתי: הוא כפוף לפרקליט המדינה, והוא המחסל הראשי. בוא תראה איזה דברים הוא חוקר. זכור, סוויסה, התיק שלו פתוח עכשיו – הוא נפטר לפני שלושה חודשים – במה? ביאח"ה, ביאח"ה – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן. גיבור ישראל, ברמה של אלוף בצה"ל. למה? בגלל שגיל לימון החליט שאני לא אמנה אותו, והוא שכח לכתוב – הוא טען לעבירת משמעת לפני 30 שנה בטפסים. זה יאח"ה, לא נציב שירות המדינה, יאח"ה. אני מתקשר למנהל יאח"ה אחרי שבעה חודשים, אני אומר לו: תגיד, מה קורה עם סוויסה? הוא אמר לי: שמע, דודי, לא ידעתי שאתה רוצה לדבר איתי על זה. אמרתי לו: תקשיב, אתה לא מתבייש? הוא אמר לי: על מה? אמרתי לו: על זה שקיבלתם תלונה כזאת. מי הביא לכם אותה? אני מדליק רדיו, שומע ברדיו: היועצת המשפטית לממשלה הגישה את החומר ליאח"ה, הנחתה אותו לחקירה. ממתי היועצת המשפטית מנחה את יאח"ה בחקירות? בכלל, אני הייתי מפריד את יאח"ה מהייעוץ המשפטי. הם לא צריכים לדבר איתם בכלל, מילה. אתם פרקליטות, פה המשטרה. אלה חוקרים, נותנים לכם את הארגז כמו שהוא, אפילו עם מסכה, אתם לא יודעים מי. תקראו אתם, תחליטו – מעמידים, לא מעמידים. הכול מעורבב. יש לה גייסות, ליועצת המשפטית לממשלה. מאיר, הבן שלה גנב לא מזמן, ראית. אני לא אומר – אני אמרתי את זה – אני טוען: כל בן אדם מקבל את עונשו, לא קשור לאביו. אבל כאן יש לה עוד תפקיד, היא היועצת המשפטית לממשלה. אני לא ציפיתי שהיא תבוא ביוזמתה, כשהבן שלה מספר לה: אימא, את יודעת, השכפ"ץ הקרמי הזה, הרמתי לאיזה חייל שלי – שהוא בפעילות מבצעית, דרך אגב, והוא לוחם. לא ציפיתי שהיא תתקשר ותגיד לפצ"רית: שמעי, הבן שלי גנב. אבל מאחר שזה כבר התפרסם, את לא חושבת שצריך לנהוג בו כמו כולם? ותראה איזה גורמים התערבו – משרד שיבולת שועל. הרי ברור לך שיש פה אינטרס. ממה נפשך? יש פה שוחד. עיני עינכ. או שהוא כבר קיבל על זה הרבה, או שהוא יקבל על זה הרבה מבחינת שלח לחמך, או שהוא גם קיבל וגם מקבל. משרד כזה. תגידו לי, הנוח'בות, הם הלכו לייצג אותם? לא. בשדה תימן הם הלכו לייצג? חס ושלום. זה חיילים שאנחנו לא מייצגים. את מי? גנב קטן שגנב בשעת לחימה אפוד לחייל אחר, חייל שלו. הוא הקצין שלו והוא גונב לו. אני כבר לא יודע איפה להתחיל ואיפה לגמור. נשבע לך. אני כבר מיואש. אני שואל את עצמי: טוב, השמיים נופלים, מה עושים? אנחנו מנסים לקדם בחירה של נשיא בית המשפט העליון. ואתה יודע, מאיר, חבר הכנסת כהן, אתה יודע שהרבה פעמים גם בין הגופים יש אי-הסכמות. ואתה יודע, גם בתוך הממשלה, גם בין משרדים, גם בין הכנסת לממשלה, בסוף מגיעים לאיזושהי פשרה באמצע. לא, הוא החליט: אני אהיה הנשיא. הלך, אסף את החבורה שלו באיזה מקלט, ובחרו. הוא בחר את עצמו להיות נשיא. ואללה, יופי. עוד מעט אני אכנס פה ארבעה חבר'ה, אני אגיד: חבר'ה, אני נשיא המדינה. ועד היום אין נשיא לבית המשפט העליון, יש ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון.

רון כץ (יש עתיד):

יש. נבחר, דודי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא בחר את עצמו. אין נשיא בית המשפט העליון. הוא חושב שאם הוא יבחר את עצמו ואתם תגידו לו כן, אז אין בעיה. הוא לא מבין ש-70% מהציבור – דרך אגב, 100% מהציבור מכיר את הבלוף; 40% זה מתאים לו, 60% מבינים. ומה הרגיז אותי? הביאו עבירות בנייה שהוא עשה. אני, אין לי בעיה עם עבירת בנייה, אני גם חושב שעבירת בנייה זו לא עבירה שיש עימה קלון. אני חושב שמי שעשה עבירת בנייה זה כמו עבירת תנועה. אז נותנים לך קנס. אבל הוא גם שיקר. הוא שיקר בגרסאות. ואני מציע לך, מפנה אותך לכתבה של קלמן ליבסקינד לפני שנתיים על ניגודי העניינים. מה זה ניגוד עניינים? זה נראה כאילו זו מילה יפה – זה שוחד או גנבה. אם הוא שופט בתיקים, נותן פסקי דין בתיקים שאח שלו מעורב או גיסו מעורב, אז מה יגידו אזובי הקיר? אני כבר לא יודע מה לומר. לכן, אני לא רק הולך לגופן של האשמות, אני אומר: גם בתהליך. לא הצלחת להגיע להסכמה עם שר המשפטים? תשבו על המדוכה, שבעה נקיים, עד שתגיעו להסכמה. אתה בריון השכונה? לא הבנתי. אתה מחליט שאתה מכנס את הוועדה, אבל אין לך סמכות לכנס ועדה. הרי אתה יודע, גם בכנסת יושב-ראש הוועדה מכנס ועדה. אף אחד לא יכול לאלץ אותו לכנס את הוועדה. אם הוא לא מגיע לפשרה כזאת או אחרת בסוף, אז הוועדה לא מכונסת. ואני לא מכיר ועדה אחת – דרך אגב, זו הפררוגטיבה הבסיסית והראשונית של יושב-ראש הוועדה. בהמשך יש לו קול אחד בהצבעה. אבל למה הוא יושב-ראש הוועדה? בגלל שזה הכוח שלו, לזה בעצם החוק מסמיך אותו – מתי מתכנסים את הוועדה, מה עומד על סדר-יום הוועדה. אז עלק הליצנים האלה, יום אחד קוראים לעצמם בית המשפט העליון ויום אחד בג"ץ. זה אותם אנשים. זו בדיחה בעיניי. אין בג"ץ בעולם. אין דבר כזה. בג"ץ זו המצאה בריטית. יש ערכאות, אתה מגיע לבית המשפט העליון אחרי שאתה מגיע לערכאה לפני כן ואתה רוצה לערער. על בג"ץ אתה גם לא יכול לערער כלום, שום דבר. זה אותם אנשים, הם יום אחד בג"ץ, יום אחד בית המשפט העליון, מקבלים החלטה, אחרי זה הם אומרים: אנחנו נגיש בג"ץ. כל פעם הבדיחה הזאת הורגת אותי מחדש. אז אדוני מאיר כהן, אני רוצה לסכם את הדברים שלי. אני חושב שכל מי שפוגע במדינת ישראל, זה בוודאי לא נכון קודם כול בצד המוסרי. דרך אגב, אני לא חושב שפה, גם אם נניח בן אדם הלך ועבד אצל מישהו בתחום פרסום כזה או אחר – אני נותן לך דוגמאות של אנשים שמכרו נשק, נשק התקפי שפוגע בנו, לא בדעת הקהל, בנו. יש מספיק ישראלים פה – פה, לא נוסעים לקטר, פה – אלופים שמכפישים ופוגעים במדינת ישראל פי אלף יותר מכל החשדות האלה. אף אחד לא מדבר איתם מילה, להפך, מוחאים להם כפיים. אז אני לא יודע בכלל מה היה. אני בכלל לא יודע אם נעברה עבירה. אבל בגלל שזה משרד ראש הממשלה, אז ישר הכול מותר. הכול מותר. לכן אני מציע ומבקש גם – האמת היא שלפעמים אני שואל את עצמי, אדוני היושב-ראש, ממי צריך לבקש. אני כבר לא יודע ממי, לא יודע. השב"כ, לא עושה את העבודה שלו בעניין הזה, חוקר רק אותנו.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, השב"כ רצה לחקור – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, אני הסברתי. את פגסוס לא ראיתי אותו חוקר, את המימד החמישי לא ראיתי אותו חוקר, את הבן של הפרקליטה לא ראיתי אותו חוקר, לא ראיתי את מצ"ח חוקר אותו, לא ראיתי את שדה תימן שהוא חוקר אותם, דברים איומים ונוראיים. אז אני שואל: מי יחקור, המשטרה? הם כבר עצרו את השוטרים. אני אומר לך, קצינים שמסרו את כל חייהם למשטרה הולכים מפוחדים, שלא יעצרו אותם מחר. אז מה נשאר לנו? אני לפעמים שואל את עצמי. הממשלה – הם סירסו אותה גם ככה. אין יום שאין מניעה משפטית. אני משתגע. מניעה משפטית. אתה יודע, יש חוק. מה זה מניעה משפטית? יש חוק – חוקי או לא חוקי. המצאות מבוקר עד ערב. לכן אני רואה את הדמוקרטיה בקריסה שלא קיימת.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא בגללנו, דודי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תקשיב, ואני אומר לך, אמיתי, ויש לי כאב עצום. לא בגלל הממשלה – ממשלה באה, ממשלה הולכת. אני רואה פה כרסום יסודי ביותר בדמוקרטיה הישראלית, ואני רואה גם שני סוגי אוכלוסיות. כי יש אוכלוסייה סוג א' ואוכלוסייה סוג ב'. מזה נגזר הטיפול. מזה נגזר הטיפול. הרי אני אומר לך, באמת, מאיר, אם אני עושה מחר את הדבר הכי קטן, אני אומר לך – במקום כתבי אישום, ויאללה בלגן. לא משנה שלא יצא כלום, אבל בינתיים נטרלנו את הבן אדם, הרסנו לו את המשפחה, הרסנו לו את השם הציבורי. מה זה משנה? אתה פעם ראית אחד מהם נותן בכלל דין וחשבון על משהו? אחד? אתה יודע, עבדנו בעירייה הרבה שנים, הייתי רואה איזה מהנדס שפעם אחת טעה, פעמיים, פעם שלישית – מזיזים אותו מהתפקיד: אתה עושה לנו נזקים, הלו. זה לא "חינם – תביא שניים". אתה פעם ראית מישהו מהפרקליטות? אתה האמנת שפרקליט המדינה יהיה בן אדם שימנו אותו כשהוא בעצם הטריד מינית את העובדות שלו? נשים נשואות. ודרך אגב, הומלץ להעמיד אותו לדין משמעתי. ואמרו, עזוב שטויות, משלנו. ככה. אני נחרד באמת. אני בשוק. היום, אני אומר לך, הם משתינים מהמקפצה. לא מעניין אותם גם להסביר. האצטלה כבר עברה, כבר לא מעניינת גם מראית עין. הכול במרכז הבמה, במרכז בלומפילד. עושים לך – לך תשתה את המים של הים התיכון אם לא מתאים לך. לא צדק, לא יושר, לא היגיון. עכשיו, האזרחים במדינת ישראל – חושבים שכולם טיפשים? יש להם היגיון, הם קוראים, הם רואים. אז מקרה אחד, שניים, שלושה, 1,000 – הם מבינים, קורה פה משהו חמור. ואני, מה שמפריע לי הכי הרבה, החרדה הכי גדולה שלי – שאני יודע שמדינת ישראל הפכה דווקא עכשיו למדינה לא דמוקרטית. וכל זה למה? בגלל שהימין שולט. הם לא ייתנו לנו לשלוט. הציבור – לא מעניין. הם כופרים ברעיון שהריבון הוא הקובע. זה לדעתי שורש העניין. הרי אם אנחנו – דרך אגב, מעולם, הימין תמיד מכבד את הכול. מכבד הכרעות. אתה זוכר, בכנסת הקודמת אפילו ועדות לא רציתם לתת לנו. ועדות, מה שנהוג שנים. שברתם את כל הכללים. שאלתי למה. אני רציתי להיות יושב-ראש הכנסת כדי לעשות לכם בדיוק אותו דבר. אני טוען, דרך אגב, שמי שהשפיל אותנו – נחזיר לו באותה מטבע. אנחנו לא נוצרים שתיתן לנו מכה, ניתן לך את הלחי השנייה – לא. לכן אני אומר לך, תקופת הסזון, שקראתי עליה, אני מרגיש אותה היום הלכה למעשה ברמה המוחשית, הרגשית. ואתה תראה את כל הצד הזה, ואתה תשאל אותם ותראה כמה אנשים כבר רוצים להעמיד לדין, מחברת הכנסת גוטליב – אמרה את מה שאמרה. בכלל, שאלתי את עצמי, הם טוענים שהיא חשפה את תפקידו של – הרי איך מישהו יודע במה הוא עובד? הוא סיפר למישהו. אדוני, "לאו עכברא גנב, אלא חורא גנב". אתה צריך לדאוג לזה שלא ידעו איפה אתה עובד. ברגע שאני יודע איפה אתה עובד, זו כבר בעיה שלך, לא שלי. מעמידים חברת כנסת על זה שהיא באה, עלתה לפודיום ואמרה את מה שאמרה. ודרך אגב, אני מניח שיש עוד כמה חברי כנסת שאיימו עליהם פה. אתה זוכר פעם שאיימו על חבר כנסת פה – על זה שהוא דיבר, לא הדליף מסמכים. דיבר. אז מה אני אגיד לך? לכן אני אומר, עזוב את הצבועים. זה שבא, עולה פה צבוע כזה או אחר, כל היום אומר את אותן שטויות, שקרים הכול, אני לא מתייחס אליו. מאיר, אני מצפה שמי שעולה לכאן, בוודאי אתה, שיש לך הגינות, יושר, כבוד, אמת, אם אתה כבר מתייחס לנושא, תתייחס לכל הספקטרום. שים את כל התמונה, ואז נראה את הכול ונגיד לך: אתה צודק. נגיד לך: אתה צודק, מאיר. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר אמסלם. אגב, הזכרת את ההסתה נגד ראש הממשלה, אני חושב שראוי לציין שחבר הכנסת מאיר כהן היה אחד מהיחידים שיצאו בשבוע שעבר נגד ההסתה הזאת, וזה אכן מוערך מאוד.

גלעד קריב (העבודה):

ועוד רבים וטובים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת גלעד קריב יציג את ההצעה מטעם סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי. בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר, בפתח הדברים אציין שיכולתי כמובן לבקש הודעה אישית בעקבות דברי התשובה הארוכים של השר, אבל אין בכך טעם, מכיוון שלא הייתה פסקה אחת שיצאה מפיו של השר אמסלם שלא כללה דברי שקר, דברי עלילה ודברי הסתה. לא התגעגענו אליך, השר אמסלם, בשבועיים שלא היית כאן. אתה באמת מביא את הבית הזה ואת הדוכן הזה לדיוטה הכי תחתונה שאפשר. אני לא אדבר על עצמי, אני רק אומר לך שאתה רק יכול לשאוף להתקרב לקרסוליים של האבא ושל האימא של חברת הכנסת נעמה לזימי, לקרסוליים אתה יכול לשאוף. אין לך מושג על מי אתה מדבר, אין לך מושג על מה אתה מדבר, אתה כולך פוליטיקאי שמונַע משנאה ומהסתה. דבר אחד, דבר אחד לא עשית למען החברה הישראלית בקדנציה הנוכחית שלך. דבר אחד לא עשית גם למען מצביעיך, למען האנשים שאתה מתיימר לייצג. אתה בורג, בורג משומן במכונת ההסתה והשנאה. עכשיו, אדוני היושב-ראש, גל קור פוקד את ישראל. פתיתי שלג מצפת ועד לירושלים. אימהות מלבישות את ילדיהן בבגדי חורף עבים, שרק לא יהיה להם קר. אף אחד לא צריך תואר במטאורולוגיה כדי להבין שהסופה לא עוצרת בגבול הרצועה, והטמפרטורות צונחות גם במנהרות השבי. עשרות אימהות ואבות חושבים ביום הקר הזה, כמו ב-506 הימים האחרונים, איך הילדים שלהם מתמודדים עם הקור הנורא, האם הגשם מטפטף עליהם מבעד לאדמה? על השאלה אם שוביהם מתעללים בהם גם היום, על השאלה הזו לצערנו יש להם תשובה מצמררת וטורפת שינה. אבל סערת הקור אינה הסערה היחידה שפוקדת אותנו. סערה גדולה מתרגשת בלב של כל אזרחי ישראל. בושה עמוקה על כך שאברה והישאם בילו עשר שנים ארורות בשבי ארגון המרצחים, בקשת סליחה ומחילה מירדן ביבס, שלא זכה לחבק את שירי ואת אריאל וכפיר הקטנים, וממשפחת ליפשיץ, שקוברת מחר את אבי המשפחה עודד, זכרו לברכה. תחושת זעם וחלחלה כלפי ארגוני המרצחים, שאיבדו כל צלם אנוש באכזריות הנוראה שלהם, והגמול הראוי להם, לאותם מרצחים, ברור ומוסכם על כולנו. אבל כן, יש גם תחושת כעס ומיאוס כלפי ההנהגה הישראלית המושחתת ופושטת הרגל, שהביאה עלינו את האסון ומסרבת ליטול את האחריות. כמה סמלי שאת השבת האחרונה, שבת האם והבנים, שבת פדויי השבי – את השבת הזו בילו שר התפוצות ויו"ר ועדת החוקה בוועידה מעבר לים שבה מנהיג קיצוני, מסוכן ופופוליסט שילב מועל יד בדבריו, ולא שמענו אותם, לא את שר התפוצות ולא את יו"ר ועדת החוקה. כמה סמלי ששרת התחבורה בילתה את השבת הזו מעבר לים בעוד נסיעה מפוקפקת. ממשלה מנותקת, מתעופפת ומופקרת. ולבושה הזו אין סוף. ולתהום אין תחתית. צניחה חופשית של נורמות, ערכים ודפוסי פעולה של רשויות השלטון – בושה לנוכח מנהיג שמניף בנאומו את תמונותיהם של שירי, כפיר ואריאל, אך אין לו את האומץ לנסוע ולהתדפק על דלתו של האבא, לרדת על ברכיו ולבקש סליחה; בושה לנוכח מנהיג שלא מצא את הזמן לנסוע אל הקיבוץ שלהם, אל ניר עוז, ללכת בשבילי גיא ההרגה שנתמלא דם במהלך תקופת כהונתו; בושה לנוכח שליט שמתחמק מלקחת אחריות, מגלגל אותה מכתפיו אל האחרים בכל הזדמנות שיש לו. שני מנהיגים התייצבו אתמול מול הקצינים החדשים של צה"ל, בוגרי קורס הקצינים של בה"ד 1. שניהם נושאים באחריות ישירה למחדל 7 באוקטובר. האחד הניח את המפתחות על השולחן, הצהיר מהרגע הראשון על אחריותו האישית, ולא היסס לרגע לכלול בנאום שלו אתמול את המילה "סליחה". השני – מנהיג יהיר, שחצן, נרקיסיסט, ממשיך לברוח מאחריות בדרך שתביא עוד ועוד אימהות ישראליות לברוח מהבשורה, ככותרת ספרו של האב השכול דויד גרוסמן. הסרטון של ראש הממשלה בטול כרם אולי לא היה פייק, אבל כל הכהונה שלו היא פייק, זיוף. יש לנו ראש ממשלה ש-24/7 עומד מאחוריו מסך ירוק – פייק של ניצחון מוחלט, בזמן שחמאס חזר לשלוט דה פקטו בכל הרצועה אחרי 16 חודשי לחימה; פייק של יחד ננצח, בעוד הממשלה שלכם מקדמת חוק השתמטות שהוא ההפך המוחלט מהיחד הישראלי; פייק של מר ביטחון, בעוד אוטובוסים מתפוצצים בחניון בבת ים במה שעלול היה להיות פיגוע בסדרי גודל של אל-קאעידה; פייק של ממשלת המשילות, בעוד נערים בגילי תיכון נרצחים ברחובות היישובים הערביים בישראל. רק אתמול נער בן 17, תלמיד מצטיין שתכנן ללכת לאוניברסיטה, נרצח בכפר יאסיף. 40 נרצחים ביישובים הערביים. על איזו משילות אתם מדברים? פייק של "לעולם לא עוד", כשה"עוד" הנורא קרה במשמרת של נתניהו. וגם את הניסיון לחקור אותו, את ה"עוד" הנורא הזה שכן קרה, ולתת תשובות למשפחות השכולות, נתניהו קובר תחת ערמה של שקרים וספינים. בכסף הקטרי, שהשר אמסלם התעלם ממנו בחצי השעה שהוא דיבר כאן דברי בלע והסתה – בכסף הקטרי נתניהו בנה את חמאס לפני 7 באוקטובר. וגם היום אותו נתניהו מאפשר לחמאס לשרוד ולהתחזק בסירוב שלו להתייחס לכל גורם פלסטיני אחר. 16 חודשים נתניהו מכר לציבור סיסמאות נבובות במקום לגבש תוכניות לשלטון אלטרנטיבי אחרי הבסת חמאס. בחודש האחרון נתניהו נתלה בהערות של הנשיא טראמפ, בסיסמאות של הנשיא טראמפ. אבל עכשיו, כשהאוויר יוצא מהבלון, הוא עומד מול הקצינים בוגרי בה"ד 1, ואומר להם: אנחנו נפרז את עזה, נפיל את חמאס מהשלטון – אבל שם הוא עוצר. הוא לא טורח לומר לציבור הישראלי, אחרי שנה וחצי של מלחמה, מי ישלוט במקום חמאס. תשובות יש לך, נתניהו? תוכניות, אסטרטגיה, יש לך, או רק קמפיינים, רק כובעים, רק סיסמאות, רק איפור, רק צלמים צמודים? פייק, פייק, פייק. אז באמת יופי, כנראה הוא באמת הצטלם בטול כרם במקום לנסוע לקיבוצי העוטף. אבל למי זה מזיז שהצטלמת בטול כרם? אתה כולך מסך ירוק אחד, קומופלאז' של מנהיגות, הסוואה של חולשה ואובדן דרך בסיסמאות בומבסטיות שאין מאחוריהן דבר. היום ימלאו שלוש שנים למלחמה של רוסיה באוקראינה, למתקפה הרוסית על אוקראינה. אתמול, נוכח שינוי הטון האמריקאי והרצון – עדיין מוזר – לכפות על אוקראינה את הפסקת המלחמה בתנאים של רוסיה, קם ולדימיר זלנסקי ואמר: אני מוכן לוותר על השלטון אם יצרפו את אוקראינה לנאט"ו. יש אדם אחד בישראל שיכול להעלות על דעתו שנתניהו יאמר: אני מוכן לוותר על הקואליציה שלי תמורת החזרת כל החטופים? הרי כל העיכובים וכל המהלכים שסיכלו את העסקה, שיכולה הייתה לצאת לפועל לפני חצי שנה, הכול היה בגלל ההישרדות הפוליטית שלו. אין אדם אחד בישראל שמאמין שנתניהו יאמר את זה. אז לסיום, אדוני היושב-ראש, במקום הפיכה משטרית; במקום השתלטות עוינת על שוק התקשורת, שאפילו יו"ר ועדת הכלכלה שלכם יוצא נגדה; במקום העברת חוק השתמטות – יש לכם מנדט לארבעה דברים בלבד: להחזיר את כל החטופים, להקים ועדת חקירה ממלכתית, לפזר את הכנסת ולהקדים את הבחירות, ולנסוע לבתי העלמין ולבקש סליחה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

גם על ההצעה הזו ישיב השר המקשר בין הכנסת לממשלה, השר דוד אמסלם, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

– – – תמשיך להסית, לשקר – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא שחבר הכנסת קריב, כל פעם שאני שומע אותו עולה לכאן, שני דברים הוא עושה: מרוב הלהט של הדברים הוא כמעט סותם את המיקרופון עם הרוק שלו. ודבר שני, הוא, כמו לפיד, מפעל של רעל רדיואקטיבי. דרך אגב, מעולם הוא לא אומר דבר אמת. הוא סתם צורח.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אתה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה. דרך אגב, תסתור אותי בעובדה אחת. עובדה אחת.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה יושב פה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אמרתי אחת – שירי, אני נותן לך שבוע, תרשום עובדה אחת.

נאור שירי (יש עתיד):

תן לי 20 דקות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו אני אומר דבר מאוד פשוט, מר קריב. אתה לא שווה תשובה. אתה מזכיר לי, אתה ולפיד – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

מה הקשר? לפיד לא פה, תעזוב אותו. הוא לא פה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה יודע, יש אנשים, מזכיר – אבל אמרתי שהוא מזכיר לי, מאיר. לא אמרתי שהוא דומה לו, הוא מזכיר. אתה יודע, מישהו סיפר לי איזה סיפור שפעם לפיד רצה למכור את האוטו שלו. היה לו אוטו ישן. הוא פרסם מודעה, לא קנו את הרכב. הוא בא, סיפר לחבר שלו: תשמע, אני לא מצליח למכור את הרכב. אמר לו: מה פרסמת? אמר לו: פרסמתי יד שנייה. אמר לו: תגיד לי, אתה משוגע? תרשום: מכונית מרופא, 20,000 קילומטר, ואתה תראה איך יחטפו את האוטו. אמר לו: ואללה, רעיון יפה. הוא פוגש אותו אחרי שנה, ואומר לו: מכרת את האוטו? הוא אמר לו: תגיד לי, השתגעת, אני אמכור אוטו של רופא? הם מאמינים בבלוף של עצמם. זה הסיפור. אני רואה את קריב פה, מעולם לא מדבר קונקרטית על כלום. סתם רעל ורעל ורעל ורעל ורעל בצרחות. עכשיו, בסוף אני שואל את עצמי: מה הוא רוצה? עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל דווקא את זכות הדיבור הזאת לדבר על אירוע שלי מאוד מאוד כואב, והוא קשור לנושא הליכודי.

מאיר כהן (יש עתיד):

למה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לנושא הליכודי דווקא. אני פונה כאן גם לראש הממשלה וגם לשר הביטחון. אמר פה קריב: אתם מתלוננים על משילות. אכן, אנחנו מתלוננים על כך שלא נותנים לנו למשול. זאת היא הטענה המרכזית שלנו. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך סיפור. לפני כשבעה חודשים בא אליי שר הביטחון דאז ואנחנו דיברנו וביקשנו למנות את גלעד ארדן ליושב-ראש התעשייה האווירית. זה היה בהסכמת ראש הממשלה. עברנו תהליך – אדוני היושב-ראש, הייתי רוצה שתקשיב לי, זה נושא שחשוב לי – של למעלה משלושה חודשים. ואגיד לך יותר מזה, אם לא היה תקדים של עמיר פרץ, גלעד ארדן לא היה יכול לעבור את המסלול בכלל. לאחר ארבעה-חמישה חודשים הצלחנו, ברוך השם – –

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, זה קצת מפריע, יותר בשקט.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – להעביר בוועדה, אצל השופטת, את גלעד ארדן לתפקיד יושב-ראש התעשייה האווירית. בשלב הראשון מינינו אותו לדירקטור. היא התכנסה. דרך אגב, ביקשתי מעמיר פרץ – כתבתי לו מכתב – לכנס את הדירקטוריון ביום האחרון, כשהוא אמור לעזוב. דרך אגב, אכן, זה היה סדר-היום. שבוע לפני כן ראש הממשלה פיטר את השר גלנט, וישראל כץ נכנס. ומה הוא עושה, ישראל כץ, אדוני היושב-ראש? דבר ראשון, מתקשר לעמיר פרץ ואומר לו: אל תעלה את גלעד ארדן. אני אומר לו: עמיר, אני לא מאמין, אני רוצה את זה בכתב. והוא כותב לי את זה, בכתב. אני חבר בליכוד מגיל עשר. הליכוד, אדוני שר הביטחון, זה לא עסק פרטי שלך. אתה היית, להזכירך, במקום ה-12. עד שאנחנו מצליחים להביא מועמד שלנו לתפקיד מסוים, כשפוסלים לנו את זה בנבחרות כאלה ואחרות שלושה חודשים, אתה עוצר את זה? חברה ביטחונית מספר אחת במדינת ישראל? אתה באמת קורא לעצמך שר הביטחון? אתה לא מתבייש? לתעשייה האווירית אין יושב-ראש שלושה חודשים. זו לא חברת המתנ"סים, לא שאני מזלזל בחברת המתנ"סים, חס ושלום. ומי עושה את זה? שר מהליכוד, מר ישראל כץ. דרך אגב, אתה גם העפת את הבת של יהושע מצא מדירקטוריון רפא"ל. יהושע מצא, שהיית מצחצח לו את הנעליים, בשר מבשרה של חרות – לא הליכוד. אתה פשוט בושה וחרפה. אתה מפחד שגלעד ארדן, מה? הוא יותר פופולרי ממך? יש לי לפעמים תחושה – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

זה אירוע, מה שאתה אומר עכשיו זה אירוע. שר מהליכוד תוקף את – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן, יש אנשים בליכוד שחולים במחלה אוטואימונית – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

בגלל זה עזבתי את הליכוד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה. – – שמחסלים את הגוף שלהם, במקום לחזק. הרי אנחנו רוצים משילות. אנחנו רוצים שופטים שלנו, בעמדות שלנו. ואנחנו רוצים דיפ סטייט שמאמין בעמדות שלנו. מה כל חטאו של גלעד ארדן – הוא היה 20 שנה שר בממשלת ישראל – שהלך לאו"ם, נשלח למלא את תפקידו באו"ם ולכבד אותנו, את הליכוד. בושה וחרפה. אז אני מודיע לך, שר הביטחון: רק גלעד ארדן יהיה היושב-ראש. כל עוד אני ברשות החברות – רק הוא. ואנחנו נפעל למנות אנשי ימין ואנשי ליכוד, בניגוד למה שעשית. דרך אגב, כשהיית שר האנרגיה. לא מינית בן אדם אחד. כשאלי כהן הגיע, הוא כבר מצא שלל גדול בגלל ששנה לא מינית בן אדם, בגלל שאתה דואג רק לעצמך. בושה וחרפה, אתה, בכל ההתנהגות שלך. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת אני מזמין את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה לנמק את ההצעה מטעם סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו, בחברה הערבית, חווים בתקופה האחרונה פשיעה גואה. אנחנו, אדוני השר, פנינו פעמים רבות לכל הגורמים בממשלה על מנת לטפל בסוגיה הזאת. כאשר אנחנו נבחרים לכנסת מצופה מאיתנו להעלות את הסוגיות של החברה שלנו, וכאן אנחנו מעלים את הסוגיה של הפשיעה, אדוני השר. שלשום, בצומת הצפוני של טמרה, נרצח תלמיד כיתה י"ב, ג'ואד עאמר יאסין. מה הוא עשה על מנת שירצחו אותו? איך במדינה מתוקנת עדיין מאפשרים לרוצחים להסתובב באופן חופשי? תלמיד בבית ספר. בתקופה האחרונה אנחנו מרגישים שהממסד והממשלה לא רוצים לסייע לנו, מרימים ידיים. לנו אין יכולות, אדוני השר, ואנחנו מגיעים לכאן, לכנסת, ודורשים משרי הממשלה. לפעמים אנחנו חושבים שכאשר אנחנו מדברים, ועולים לכאן בכל פעם, האנשים שיושבים כאן במליאה משתעממים מהנושא הזה: כל פעם אתם עולים ומדברים על נושא הפשיעה? אין לכם נושאים אחרים? אבל כאן הנושא, אדוני השר – מדובר בחיי אדם, מדובר בצעירים שלנו. היום בבוקר, לפנות בוקר, אדוני השר דוד אמסלם, נרצח צעיר תושב היישוב תל שבע, סאלח סלאמה אבו גאנם, כאשר נכנסו לחצר שלו שני פורצים ורצו לגנוב את הג'יפ שלו. הוא יצא מהבית. ירו בו שני כדורים ורצחו אותו.

היו"ר מאיר כהן:

איפה?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ביישוב תל שבע. בנגב. בתקופה האחרונה, בשנתיים האחרונות, יש מעל 500 נרצחים בחברה הערבית. אין לנו משטרה ואין לנו בתי משפט. לא שמעתי, מאז שנבחרתי לכנסת, שיש מישהו אחד שנשפט ל-25 שנים על רצח, אין. אנשים נכנסים לבתי סוהר, לחקירות, ומשחררים אותם. מה יגידו אזרחים? למה אין ריבונות? דובר רבות על משילות, אבל ככה המדינה לא אמורה להתנהל. המדינה צריכה לספק פתרונות, צריכה לספק ביטחון לאנשים, לאזרחים.

היו"ר מאיר כהן:

דבי, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אחרי 7 באוקטובר יש אנרכיה ברחובות. הוקמו כיתות כוננות ביישובים, כמובן ביישובים היהודיים, על מנת להגן על היישובים. לא טענו, ולא התנגדנו לדבר הזה, אבל מה עושים במקביל על מנת להגן על היישובים שלנו? מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים שהממשלה תיתן פתרונות ותשב עם ראשי רשויות על מנת למגר את התופעה הזאת. אולי לחשוב ביחד, אדוני השר, יחד עם המשטרה, יחד עם חברות אבטחה שנמצאות בחברה הערבית, על חברות אבטחה ביישובים, או על כיתות כוננות. אנחנו מחויבים למצוא דרך, לפלס דרך, על מנת להגן על האזרחים שלנו. כאשר אנחנו פונים לראש הממשלה, במכתבים ודרך הצעות אי-אמון ודרך ועדות חקירה פרלמנטריות, ולא מתערבים בנושא הזה – מה אנחנו יכולים לעשות? לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו דורשים מהממשלה לתת תשובות בעניין הזה. אנחנו לא רוצים שראש הממשלה יזמן חברי כנסת ערבים, ישב איתם, ולא יתקבלו החלטות. אנחנו יודעים שאם ראש הממשלה רוצה, הוא יכול לקבל החלטות. אם אנחנו מדברים על מיגור הפשיעה בנתניה וביישובים ובערים בגוש דן, אז הוא הצליח למגר את הפשיעה בחברה היהודית. אנחנו טוענים שאתם יכולים לעשות את זה מתוך הממשלה, לקבל החלטה. ארגוני הפשיעה לא שמים על אף אחד. מדינה בתוך מדינה. אנחנו לא צריכים ללכת לכיוון הזה. אנחנו בהחלט רוצים שהממשלה תיכנס ותמגר את ארגוני הפשיעה ביישובים הערביים. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לקרוא את שמות הנרצחים מתחילת השנה: מרואן נאסר, בן 51, מטירה; מוחמד עלי עבד אל-פתאח ג'מל, בן 26, מקלנסווה; אסעד כאיד אלמלאחי, בן 26, מרהט; מוסטפא רובאעי, בן 30, מעכו; סאלם רובאעי, בן 30 מעכו; אחמד נזאר מוחסן, בן 34, מכפר קרע; סברין עלי חאמד, בת 35, מלוד; עומר אלקודסי, בן 31, מלוד; ג'מיל א-טייב חלאילה, בן 57, מעכו; מוחסן אבו סאלח, בן 52, מסח'נין; באסם צפוות באדח, בן 53, מכאבול; מועאד אחמד שעבאן, בן 35, מג'דיידה-מכר; אנס מתקאל מחאג'נה, בן 30, מאום אל-פחם; פלאח סביחאת, בן 30, מזלפה; ח'אלד דהאמשה, בן 52, מכפר כנא; עבד אלמונעם ג'נדאוי, בן 41, מזרזיר; ויסאם יזבק, בן 38, מנצרת; רבחי רמדאן מחאמיד, בן 50, מאום אל-פחם; אחמד באסם ג'בארין, בן 25, מאום אל-פחם; עז אלדין מוסא מחאמיד, בן 43, מאום אל-פחם; וג'די אנואר ח'יר, בן 30, מאבו סנאן; נאתן אנואר משלב, בן 25, מאבו סנאן; היתם סלימאן זינאתי, בן 20, מאבו סנאן; יעקוב ריאד ג'אבר, בן 40, מאבו גוש; ואיל אבו זאיד, בן 14, מלוד; עבדאללה קאסם עוואד, בן 30, מאל-מזרעה; עבדאללה סלימאן אבו גאנם, בן 28, מלוד; עאישה אבו ואדי, בת 30, מכסייפה; תופיק סביח, בן 55, מכפר כנא; מוחמד כאמל אל-מאלחי, בן 27, משועפאט; חאלד באסם בדארנה, בן 19, מסח'נין; סאלם קסום, בן 52, מאעבלין; איוב אלטורי, בן 50, מלוד; עבדאללה עלי, בן 36, מלוד; רפעת אלבחרי, בן 53, מטייבה; עלאא טואפרה, בן 18, מביר אל-חמאם; מוחמד עבד אלקאדר, בן 35, מיפת אל-נאסרה; ג'ואד עאמר יאסין, בן 18, מטמרה; סאלח סלאמה אבו גאנם, בן 23, מתל שבע. רחמאת אללה עליהם. אלה שמות הנרצחים, מכובדי השר, בני החברה הערבית בשנת 2025. המשפחות שלהם ואנחנו, כהנהגה ערבית, דורשים מהממשלה לספק פתרונות, לספק ביטחון לאזרחים שלנו. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אדוני השר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להשיב לך, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אתה הקראת פה שמות, ובאמת ליבי נקרע. לא תרצח – זה לא קשור, זה בן אדם. אצלנו גם אומרים "חביב אדם שנברא בצלם" – לא יהודי, כל אדם באשר הוא אדם. באמת, יש לי צער עמוק על העניין, ואני חושב שמשטרת ישראל – אין כוח אחר. הלוואי שצה"ל היה יכול לעשות את העבודה, אבל צה"ל לא עוסק באכיפה אזרחית. משטרת ישראל צריכה לפעול בתקיפות, עם כל הכוח, כדי למגר ולצמצם את התופעה הזאת. זה לא הגיוני שאדם יוצא מהבית – זה יכול להיות ילד או איש מבוגר – ונרצח באמצע היום. דרך אגב, אלה ממדים שהם בלתי נסבלים. אבל אני רוצה להגיד משהו, כשאתם משווים את זה לחברה היהודית – גם מיגור הפשע במדינת ישראל אף פעם לא היה בקנה המידה הזה. לא היו כנופיות של 5,000-4,000 חיילים. דרך אגב, הם פוגעים בכל מדינת ישראל. אתה יודע שתופעת הפרוטקשן לא נשארת רק בדרום ורק בצפון, זה בכל המדינה. דרך אגב, אני מאמין שזו העבירה הכי חמורה. כשיש פרוטקשן, המשמעות היא שאין מדינה. כל דאלים גבר – מי שבריון עם אקדח מנהל. יש אחד שהולך ועובד כל היום, הורג את עצמו כדי לפרנס את משפחתו, ומישהו בא ומחליט שהוא שותף שלו. מכאן מתחיל הסיפור. ויש הרבה כסף, ואז יש פרנסה, ויש חיילים, ויש סחר בסמים, וככה מתפתח ארגון, מפעל. ראש משפחת הפשע הופך לאחד המעסיקים הכי גדולים במדינה. מצד אחד, אני מבין את האוכלוסייה הערבית. בכלל, אזרח ישראלי לא יכול לקבל דבר כזה. מצד שני, אני אומר שיש גם בעייתיות בטיפול. בחברה הישראלית, אם אני רואה שכן שלי עושה משהו, אני מתקשר למשטרה. אני מבין מאיפה זה בא, אבל בכוונה אני עומד על הבעייתיות, שזה לא פשוט. אבל עדיין, אני חושב שמדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, קודם כול יש לה חובה בסיסית, גם אם היא לא דמוקרטיה, לשמור על חיי אזרחיה. אזרח רגיל, מהשורה, צריך קודם כול לקבל הגנה מהמדינה שלו. גם בסעודיה, גם אם היא לא דמוקרטיה. גם בירדן וגם בישראל וגם בארצות הברית. זו לא שאלה של דמוקרטיה – זו שאלה בסיסית של מדינה. אני לא השר לביטחון הפנים. תאמין לי שאם הייתי השר לביטחון הפנים הייתי עוסק בזה יום ולילה. דרך אגב, בזמנו הצעתי, אדוני היושב-ראש – יש כמה סוגי פשעים במדינה. יש פשע רגיל, יש גנב קטן רגיל, ויש ארגוני פשיעה. אלה שני דברים שונים, שני דברים שונים לטיפול. הצעתי אז, ואני מציע את זה גם היום, ארגוני הפשיעה זה יותר גרוע מאשר מחבלים בתוך החברה, גם בכמות וגם בהרס החברה. לכן אני חושב שצריך להשתמש נגדם בכלים הכי קיצוניים של השב"כ. אין זכויות אדם שם. זה חרטבונה של השמאלנים. דרך אגב, הם אף פעם לא הגנו על זכויות אדם. ארגוני פשיעה צריכים להיות מטופלים ביד הכי קשה ובחוקים הכי קשים שיש. אזרח רגיל שפשע, גם אם הוא גנב, פרץ למכולת, מטפלים בו כמו כל אזרח שפרץ ועבר על החוק. אבל נגד ארגוני פשיעה צריכים להשתמש בכלים הכי חמורים, הכי אפקטיביים, שיש למדינת ישראל. ומה? היועצת המשפטית לא מאשרת את זה. מדוע? אני חושב שפעם קראתי, אם אינני טועה, שהיא רוצה שישתמשו בזה גם נגד נבחרי ציבור, כאילו אנחנו הפושעים או ארגוני הפשיעה. אבל בואו נעזוב שנייה את ההשוואה הזאת. אני מאמין באמונה שלמה שאם מדינת ישראל לא תשתמש בכל הכוח ובכל הכלים שיש לה – דרך אגב, היא צריכה להכשיר את החוק לטובת העניין, והכול כשר. אדם רוצה לחיות. המדינה צריכה קודם להגן על האזרח שלה, ופה מדובר בכמויות בלתי נתפסות של נרצחים, כל יום. לכן אני קורא ליועצת המשפטית לממשלה, ואני קורא גם לשר לביטחון לאומי היום חיים כץ – אני חושב שצריך להביא את כל הרוגלות ואת כל השמוגלות ואת כל הציוד ואת כל הנשקים הכבדים וכל הריסת הבתים והחרמת רכוש ומעצרים מינהליים נגד ראשי ארגון פשיעה, בין שיהודים ובין שערבים. ולגבי פשיעה רגילה שקורית בכל חברה, שם יש את הכלים הרגילים שמטפלים בהם. זאת לא הבעיה. הבעיה באמת היא שמי שרוצח ועושה את הכול זה ארגוני הפשיעה. זה ביזנס, זה עסק שמגלגל מיליארדי שקלים. וכל עוד אתה לא מטפל בו, הוא ימשיך להיות ככה. וכל עוד הם לא יפחדו – והם לא מפחדים. דרך אגב, האזרחים לא מפחדים מהמשטרה, הם מפחדים מהם. לכן אני חושב, ואני גם מבקש מהשר לביטחון פנים – גם היום, אם חיים כץ יכול לקיים דיון בנושא, וכשבן גביר יחזור אני אבקש ממנו להיכנס לעניין, בעובי הקורה. באמת, עכשיו בלי קשר לדעות שלו. זה לא קשור לדעות, אזרח זה אזרח. אמרתי: הייתי מקדיש לזה את כל הזמן שיש לי. ואני מבטיח לך שאם רק היינו מזיזים את היועצת המשפטית לממשלה היינו מביאים כלים אפקטיביים אמיתיים כדי להילחם בטרוריסטים האלה – אני קורא להם "טרוריסטים" – שבעצם רוצחים אזרחים, שודדים אותם, משפילים אותם כל יום, גוזלים את פרנסתם. אבל זאת לא רק הפרנסה, זה הכבוד. אמרתי: בן אדם קם ב-06:00 לפרנס את בני ביתו, חוזר ב-00:00 כולו גמור, מת. ויש לו שותף. בא אליו מישהו, אומר לו: תשמע, אני שותף איתך. למה? ככה החלטתי, יש לי אקדח. זה דבר שאסור שיקרה במדינת ישראל, ואני איתך עד הסוף בעניין, אני מגויס למשימה. בכל נושא שתגידו לי בעניין הזה, אני איתכם באש ובמים. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון אישי. חבר הכנסת נאור שירי. לכל אחד יש שלוש דקות, תקפידו על זה. בבקשה, אדוני. אחריו – אלון שוסטר.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמה זמן יש לי?

היו"ר מאיר כהן:

שלוש דקות.

נאור שירי (יש עתיד):

אמסלם דוד, נתת לי שבוע למצוא אי-דיוקים, אבל אני אמרתי שב-20 דקות. זכור לך ריאיון רדיו שבו השמיעו לך דברים שאמר אחד בשם ד' אמסלם, לא ידעת את זה, והוא מתבטא: אין שום סיכוי שראש ממשלה יכול לכהן אם יוגש נגדו כתב אישום? אתה זוכר שהקריאו לך את הדבר הזה, ואז אמרו לך: מי אמר את זה? ואמרת: איזה שמאלן. ואז אמרו לך: לא, אתה אמרת את זה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה לא מצטט נכון.

נאור שירי (יש עתיד):

תיאורטי. למה? מילה במילה. שמעתי אותו. יאללה, תקן אותי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני הייתי בכנס של לשכת עורכי הדין. שאלו אותי: אם ראש ממשלה במדינת ישראל מקבל שוחד – עיני עינכ, מעטפות. אמרתי: לא יכול.

נאור שירי (יש עתיד):

כתב אישום.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, לא. לא, לא כתב אישום. זה היה שוחד. לכן אמרתי: אם ראש ממשלה במדינת ישראל מקבל שוחד, בז'רגון – –

נאור שירי (יש עתיד):

בז'רגון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – כמו שאנחנו מכירים אותו – הוא לא יכול להיות.

נאור שירי (יש עתיד):

אז לשוחד יש level – אם זאת מעטפה, זה שוחד; אם זה צמיד, טיסות, פנטהאוז, סיגרים, מתנות וזה, לא שוחד. אם זה בשקית שחורה שלא רואים, לא שוחד.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מתנות, מתנות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אם זה ריאיון בעיתון, אם זה ריאיון בעיתון, תבין לבד. אתה הרי מבין את העניין.

נאור שירי (יש עתיד):

עזוב, אני לא מבין את העניין, אבל כמו שאמרתי, בסדר. זה על חשבון הזמן שלי, מה שנקרא. קודם כול, אני רוצה לברך אותך שחזרת ממרוקו. נתת כיף למירי רגב? מה, אתם פותחים שם נציגות, או שזה מקצועי בלבד?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני נסעתי באופן פרטי, על חשבוני.

נאור שירי (יש עתיד):

ברוך השם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לפעמים אני נוסע לקברי צדיקים גם בחו"ל.

נאור שירי (יש עתיד):

בסדר גמור. כל עוד אלה צדיקים – יש פה מלא צדיקים בכנסת, אתה לא צריך לנסוע לקברים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כתבתי ללפיד מכתב.

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, רגע. שאלתי את מאיר איך אומרים ברוך הבא במרוקאית, ואז הוא אומר לי: ברוך – מה?

היו"ר מאיר כהן:

ברוך בא.

נאור שירי (יש עתיד):

ברוך בא. זה ברוך הבא בעברית, לא במרוקאית. רציתי להגיד לך Welcome.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רוצה להגיד לך משהו – – – ללפיד.

נאור שירי (יש עתיד):

רגע. הלך לי כל הזמן. אתה לא נותן לי לדבר על קטר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

נסעתי ברגיל. כשהוא נסע למרוקו, לקח מטוס על חשבון המדינה.

נאור שירי (יש עתיד):

נו, הוא היה שר חוץ, נשמה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

100 איש, 100 איש על חשבון המדינה. אני נסעתי על חשבוני.

נאור שירי (יש עתיד):

די, דודי, די. אתה יודע מה, לא השארת לי זמן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בא אליי – – –

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, מאיר, תן לי. 30 שניות פוס.

היו"ר מאיר כהן:

תמשיך, אני אתן לך עוד.

נאור שירי (יש עתיד):

רק 30 שניות, רק על הצחוקים. אתה, באמת, אתה מצחיק אותי. למה? אתה אומר: ההוא לקח זה. הוא היה שר החוץ. ובאמת, אתה יושב תחת ראש ממשלה שהבן אדם הכי לא מכיר שום דבר חוץ ממטוסים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שר החוץ פעם לקח מטוס פרטי, ג'מבו, העמיס אותו ב-150 חברים?

היו"ר מאיר כהן:

דודי, היות שאני הייתי שם, הלכנו לפתוח שגרירות. הוא היה שר החוץ.

נאור שירי (יש עתיד):

נכון. אגב, אתה יודע מי עוד פתח שגרירות במרוקו אחרי שפתחו שגרירות במרוקו? השר אלי כהן.

היו"ר מאיר כהן:

אנשי העסקים שילמו כסף, וכמעט כל מי שהיה שם שילם כסף.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני יודע שנפתחו הרבה שגרירויות. מעולם שר חוץ לא לקח מטוס.

היו"ר מאיר כהן:

לא, זה היה – טוב, תעזוב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל אנחנו נעזוב את זה.

היו"ר מאיר כהן:

נאור, יש לך עוד – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא התחיל עם העניין, לא אני.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אלי כהן הוריד את השלט ושם שלט?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, בסדר. היית צריך לסגור את זה בשנייה, לא עכשיו לפתוח שיח על מה עשינו במרוקו, אבל בסדר גמור.

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

מכיוון שרציתי לדבר על קטר, אני אעשה לך חידון, ובזה אני אסיים, כי רציתי עוד הרבה דברים. אבל תשמע ציטוט, בסדר? תגיד לי אתה מה אתה חושב עליו: הכסף הקטרי הוא אמצעי למשוך זמן. הוא אמצעי להכיל כרגע את מה שקורה, כדי להיות מוכנים לדבר הגדול. יש לו תפקיד מסוים עכשיו במשוואה בתוך לוח שחמט מורכב שנקרא "רצועת עזה". מי אמר למי, אתה יודע? השר סמוטריץ', השר לענייני כלום ושום דבר, ב-23 בפברואר 2020. הוא, אין לו בעיה עם הכסף הקטרי שמשמן את חמאס, והוא רואה בזה דבר הכרחי כדי לשמר את המצב – איך הוא אמר? אנחנו מתכוננים לדבר הגדול. הוא רק לא ידע שהדבר הגדול יתפוצץ לנו בפנים.

היו"ר מאיר כהן:

תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

עכשיו, תראה איזו ממשלה חכמה יש בקטר. הם לא הולכים סביב-סביב, הם באו לגאוני הדור, למשווקים של קוקה קולה, פפסי, אפל – איינהורן, פלדשטיין ואוריך. הם באו אליהם ישירות, ואמרו: בואו, אתם כאלה טובים, הצלחתם לשווק את קוקה קולה, בואו ניקח אתכם כי אתם כאלה טובים. אתם פרסומאים מעולים.

היו"ר מאיר כהן:

תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

וזה בסדר גמור. אתה לא מדבר על זה. אתה מדבר על לפיד, על קריב, על כל מי שתרצה, על המטוס; אבל על היועצים של קטר, היועצים של קטר באקווריום של ראש הממשלה – כלום. שתיקה. הייתי אומר צרצרים, אבל בזעת, אין כלום.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, תודה רבה. הינה, אתה יודע להגיד "בזעת". אלון שוסטר, אדוני, בבקשה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

תגיד לי, שירי, את הכספים החזרתם? החזרתם – כשהייתם בשלטון?

היו"ר מאיר כהן:

אדוני, אני מבקש. שוסטר מדבר עכשיו. שלוש דקות. זהו, זהו.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדינה לא יכולה בלי אמון, וממשלה שאיבדה את אמון הציבור אינה יכולה להמשיך למשול. אמון הציבור בממשלה הנוכחית נמצא בשפל חסר תקדים. הממשלה הזאת לא רק אחראית לאסון הגדול ביותר בתולדות ישראל, אלא גם פועלת מאז האסון תוך התעלמות מרצון הרוב המוחלט של אזרחי ישראל. רוב גדול בציבור תומך בהשבת כלל החטופים, גם אם נדרש לשלם מחיר כבד. השבים מראים לכולנו שלחטופים בשבי אין זמן. השבת החטופים צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. ניצחון אמיתי יהיה כשהחטופים ישובו הביתה, עד האחרון שבהם. רוב הציבור דורש, אדוני היושב-ראש, חקירה אמיתית ושקופה. ועדת חקירה ממלכתית שתברר כיצד קרה האסון הנורא הזה. כשתוקם הוועדה היא תיתן מזור למשפחות רבות שמחפשות תשובות. אי-הקמת הוועדה מטעמים פוליטיים היא פגיעה בביטחון המדינה ובחוסנה. רוב גדול בציבור סולד מהתקפות הדרג המדיני על ראשי ארגוני הביטחון. רוב הציבור דורש הליכה לבחירות כי אין לו אמון בהנהגה הנוכחית. רוב הציבור דורש גיוס שוויוני, דורש צדק חברתי, דורש הקלה ביוקר המחיה. מעל 500 ימים של צער, של אובדן, שהגיעו אחרי שנה של פילוג חסר תקדים וכאוס חברתי, חייבים להסתיים. אי-אפשר להמשיך כך. הגיע הזמן לאחריות; הגיע הזמן לאפשר לאזרחי ואזרחיות ישראל שיקום אמיתי. הממשלה הזאת כשלה, ולכן יש ללכת לבחירות. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר מילה על הסטה בטי"ת והסתה בתי"ו. השר קרעי, אדוני היושב-ראש, השתלח בשבוע שעבר מעל במה זו ממש בגיבורי ישראל שומרי הגבולות, כתכסיס להתנער מהשאלה שהעליתי לסדר-היום של הכנסת אפרופו פרשת קטרגייט – חשד לניגוד עניינים חמור בלשכת ראש הממשלה ולפגיעה בביטחון המדינה. התרגיל שלו היה פשוט: תסיט בטי"ת: אל תענה על שאלה טובה וקשה, ותסית בתי"ו: תתקוף את השואל ואת חבריו באמצעות שקרים ושנאה, ותנסה לקרוע בין שותפים להתיישבות ולחיים במרחבי הספר והפריפריה. אבל קרעי גם צדק. אנחנו הקיבוצניקים אכן מדושני עונג – מהזכות להקים יישובים בפריפריה ובקווי העימות הצפוני והדרומי, מהזכות לפתח חקלאות מפוארת גם במרכז הארץ, לעבד את שדותינו עד קו הגבול ולבסס חברה סולידרית וצומחת בתנאים מאתגרים. אכן בחרנו לממש בחיינו מלידה עד כלות את הקמתו של הבית הלאומי. קרעי גם טעה. המושבניקים, תושבי הערים והכפרים הם חברינו, שכנינו ושותפינו. גם הם גאים לקחת חלק בבניין האומה, שדורש מכולנו, או כמעט מכולנו, דם, יזע ודמעות. המון דמעות, המון דם, תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. בבקשה, אדוני.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עוד רצח מזעזע – ג'ואד עאמר יאסין, נער בן 17, תלמיד תיכון, נרצח בטמרה. להגיד לך את האמת, היושב-ראש, דבר כזה היה מזעזע את המדינה, לרצוח נער בתוך יישוב. אמורה להתכנס ממשלה, אמור להיות זעזוע בכל החברה הישראלית. אבל עוד רצח בחברה הערבית, זה לא נורא, זה לא מעניין, ערבי רצח ערבי. פחות ערבי. שמעתי את השר עכשיו בקשב רב כשאמר: ארגוני הפשע יותר מסוכנים ממחבלים. זה טרור ביטחוני וזה טרור פלילי ובשניהם צריך לטפל ביד קשה מאוד. אני אומר לך, השר, שב"כ צריך להיכנס לתמונה. המשטרה נכשלה, ששב"כ ייכנס לתמונה. יש לו את היכולת, יש לו יכולת לעצור את כל ארגוני הפשע ולהעמיד אותם לדין. מעצרים מינהליים – אני תומך בזה. גם כשהייתי שר במשרד האוצר תמכתי במעצרים המינהליים, ואמרתי את זה גם בישיבות ממשלה. כי אנחנו לא יכולים להמשיך במצב כזה. לא יכול להיות איבוד ביטחון אישי של אזרחי מדינת ישראל, בעצם אפס ביטחון אישי לאזרחי מדינת ישראל. סיפרו לי היום שבנצרת בשעה 19:00 – הכביש הראשי שהיה מסחרי, משגשג, ב-19:00 בערב אין נפש חיה בכביש, אף אחד לא יוצא, כי מפחדים. השר בעצמו אמר: האזרחים מפחדים מארגוני פשע יותר משהם מפחדים מהמשטרה. אני לא רוצה שיפחדו מהמשטרה, אני רוצה שהמשטרה תשמור עליהם, אני רוצה שהמשטרה תעשה את העבודה שלה, ואם היא לא יכולה, הממשלה צריכה להכניס את השב"כ לתמונה. אני אומר לך, אם ייכנס השב"כ לתמונה, יכולים לעצור את הפשע המשתולל היום בחברה הערבית, כי אין משילות. סיפרתי את זה ואני אחזור לספר את זה עוד פעם ועוד פעם: שלושה רוצחים פורקים מהרכב שלהם עם נשק ארוך, רוצחים שלושה אנשים שיושבים במסעדה, אוכלים. פוצעים שניים, בורחים, שורפים את האוטו ואף אחד לא תופס אותם. אחוז פענוח – אפס, תפקוד אפס של הממשלה, תפקוד אפס בפשיעה נגד החברה הערבית.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר ביום רביעי הגיעו כוחות רבים, מעל 500 שוטרים מג"בניקים לכפר טובא-זנגרייה, וסגרו את הכפר בשביל להרוס שני בתים. אחרי שהרסו את שני הבתים יצאו בהודעה שמדובר במשפחות פשע. אני הייתי שם. מדובר במשפחות נורמטיביות לכל דבר, לא משפחות פשע ולא שום דבר. כבוד היושב-ראש, 42 נרצחים מתחילת השנה. אם הייתה המשטרה מתפקדת כמו שהיא מתפקדת בהריסת בתים, אני חושב שלא היו מגיעים למספר הזה. המציאות בחברה הערבית רק מחמירה. טרור הפשיעה מכה עוד ועוד, כמעט כל יום יש נרצח. דובר כאן והזכירו את תלמיד התיכון ג'ואד עאמר יאסין מכפר טמרה. זה לא המקרה הראשון שבו נרצח צעיר; שבוע לפני כן נרצח עוד צעיר בן 18 בוואדי אל-חמאם. היום – נרצח בתל שבע, ללא קשר לפשע או למשפחות פשע. זה כבר לא מחדל, זה כבר לא כישלון, זו כנראה מדיניות. ממשלה שבוחרת לא לטפל בפשיעה בוחרת לקדם את הפשע. היא כנראה רוצה לגרום לזה שאנשים יעזבו את בתיהם. אנחנו כבר רואים שיש הגירה מתוך היישובים הכפריים לערים, ויש הגירה מהערים לחוץ לארץ. האם זה מה שרוצה הממשלה הזאת? לרוקן את היישובים מתושביהם? האם זה מה שרוצה הממשלה הזאת, שהערבים יצאו, יעזבו את הארץ? זו ההרגשה הקיימת ברחוב הערבי. לא ביטחון אישי. כבר אין אמון בממשלה. ההצלחה – השר לשעבר מגיע ואומר: יש הצלחה. איזו הצלחה יש, כשהערבים רוצחים אחד את השני? זו ההצלחה שהוא רוצה לראות כנראה. מינו שר לא במשרה מלאה במקום למנות שר במשרה מלאה. זו משרה שצריכה לשרת את כל אזרחי המדינה, יהודים כערבים. צריך לתת להם את הביטחון ואת הביטחון האישי. אנחנו לא נאבד את התקווה. בשבת זה תחילת חודש הרמדאן, ואני רוצה לאחל לכל האומה הערבית והאסלאמית שיהיה חודש רמדאן כרים. זה חודש של פולחן, חודש של צדקה, חודש של צום. אני מקווה שגם השנה לא נראה את המופע השנתי של בן גביר שמנסה להגיע לאל-אקצא בשביל להעיר ולהתגרות במוסלמים, גם בארץ וגם מחוץ לארץ, תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, ואחריה – אחרונת הדוברים, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות כנסת נכבדים, זוכרים את הסיפור של אום אלחיראן? אתם זוכרים שב-2017, ב-18 בינואר, הצטרכנו לרדת באופן בהול לפאתי הכפר הזה כאשר באו להרוס ותוך כדי כך כוחות המשטרה ירו ביעקוב אבו אלקיעאן והרגו אותו? הכפר הזה היה על הכוונת כל הזמן. רצו להוריד אותו מהשטח, רצו להרוס את הבתים, ולא היה אכפת להם לאן יגיעו אנשי המקום. בשנה שעברה בנובמבר נהרס הכפר. באו כוחות המשטרה, גם הרסו את המסגד, והכפר איננו. רוצים להקים עליו את היישוב דרור, כאילו התביישו. בהתחלה רצו לקרוא לזה "חירן", אבל זה מזכיר יותר מדי את הפשע הנורא של הריסת הכפר והטרנספר לבעלי המקום, אז קראו לו "דרור". תשמעו מה קרה. בינואר השנה המדינה הוציאה מכרז על הקרקעות של אום אל-חיראן, היישוב דרור. ניגשו אנשים, קנו כל חלקה בפחות מחצי מיליון שקל. 145 מאלה שזכו במכרז וקנו – היו ביניהם אנשים שהם לא חסרי דיור, כמו ראש עיריית שדרות אלון דוידי וסגנו. ותתפלאו לשמוע, גם הבן של שר האוצר סמוטריץ' קנה שם חלקת אדמה. בינואר קנו את חלקות האדמה בחצי מיליון שקל, עכשיו מוכרים אותם במיליון שקל. השקעה יפה, לא?

מיקי לוי (יש עתיד):

רגע, אני רוצה להבין, הבן של השר סמוטריץ' קנה באום אל-חיראן חלקת אדמה?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כן, כי זה הולך להיות יישוב, קוראים לו דרור. כנראה ציונות דתית, אבל גם ציונות שיודעת להשקיע ולהרוויח כסף. על חשבון מי? על חשבון אנשי המקום.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל אנשי המקום יכלו גם לקנות. לא הבנתי, אסור ליהודים לקנות אדמות? ליהודי אסור לקנות תמורת כסף? באמת, תודה רבה שמותר ליהודים לקנות אדמות בישראל. תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כאשר ממשלה מתנהלת בצורה כזו אי-אפשר לצפות ממנה שהיא אכן תרצה להיאבק בפשיעה. היא בעצמה מתנהלת בפשע אחד גדול, עכשיו מצפים ממנה שהיא תגן על האזרחים הערבים?

טלי גוטליב (הליכוד):

עבר הזמן. אדוני, עבר הזמן, יותר מדקה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כנראה אנחנו צריכים להודות פעם אחת ולתמיד: ממשלה כזו לא רק שהיא לא מגינה, לא רק שהיא מפלה, אלא המדיניות שלה היא מדיניות של פשיעה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברת. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – בבקשה, אחרונת הדוברים, ואז נעבור להצבעה. בבקשה, גברתי.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה רבה, אדוני יו"ר הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

חבר הכנסת לוי, כל אחד יכול היה לקנות – – – היא פשוט רצתה אולי בלי לשלם. להשתלט.

היו"ר מאיר כהן:

חברת הכנסת גוטליב.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

ראש הממשלה נתניהו מקדם חמישה מהלכים מסוכנים, שכל אחד מהם לבדו מהווה איום על הדמוקרטיה. ביחד הם יוצרים סכנה קיומית למדינת ישראל כפי שהכרנו אותה עד היום; סדרת מהלכים מתוכננים שמטרתם לפרק את מערכות האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית. ראשית, הכוונה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. זהו צעד חסר תקדים שנועד להסיר את המחסום האחרון מפני שרירות לב שלטונית; היועצת המשפטית היא שומרת הסף האחרונה שמגינה על שלטון החוק. שנית, הניסיון להעביר את חוק הגיוס בצורתו הנוכחית – זהו לא רק עניין של שוויון בנטל אלא פגיעה בעקרון השוויון הבסיסי ביותר במדינת ישראל, שלא לדבר על יריקה בפניהם של המילואימניקים והמשרתים. שלישית, קידום חוק הנציב, שיאפשר התערבות פוליטית בוטה במערכת המשפט, ניסיון שקוף להשתלט על מערכת המשפט ולהפוך אותה לכלי שרת בידי הממשלה. רביעית, השינוי המתוכנן בהרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא מהלך שנועד להבטיח שליטה פוליטית מוחלטת במינוי שופטים ולחסל את עצמאות הרשות השופטת. חמישית, הכוונה לפטר את ראש השב"כ – עוד צעד מסוכן, הצעד המסוכן, שמאיים על עצמאות מערכת הביטחון ועל יכולתה לפעול ללא שיקולים פוליטיים. ולמי יפנה הציבור כשכל מערכות ההגנה על הדמוקרטיה יפורקו, כשהיועצת המשפטית תהיה חותמת גומי, כשמערכת המשפט תהיה כפופה לפוליטיקאים, כשמערכת הביטחון תאבד את עצמאותה? אנחנו עומדים היום בפני צומת היסטורי. אסור לנו לשתוק כשהדמוקרטיה הישראלית נמצאת תחת מתקפה חסרת תקדים. ואני קוראת לכל חברי הכנסת, כולל לחברי הקואליציה שעדיין נותר בהם איזה שמץ של אחריות לאומית: תצטרפו להצבעת האי-אמון הזאת. זאת לא הצבעה פוליטית רגילה, זאת הצבעה על עתיד הדמוקרטיה בישראל, וצריך להתעורר עכשיו לפני שיהיה מאוחר מדי. הציבור הישראלי ראוי למנהיגות שמחויבת לערכי הדמוקרטיה, לשלטון החוק, לעקרונות מגילת העצמאות. במקום זה אנחנו עדים לממשלה שפועלת באופן שיטתי לפירוק המוסדות הדמוקרטיים של ישראל. תצביעו אי-אמון בממשלה. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. אם כן, אני מבקש מכל מי שנמצא כאן לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעות האי-אמון. שאלתי את יושב-ראש הקואליציה, והוא אמר לי שלא רוצים לסכם. ובכן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. אני מפעיל הצבעה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 35 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר מאיר כהן:

35 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי. אני מפעיל הצבעה, בבקשה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה – 38 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר מאיר כהן:

38 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שקיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה – 36 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר מאיר כהן:

36 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שגם הצעה זו לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש.

היו"ר מאיר כהן:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת ועדת הכנסת בדבר שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ להציג את החלטת הוועדה. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

תודה, אדוני היושב-ראש. השר, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבותיה ביום כ"ט בטבת התשפ"ה, 29 בינואר 2025, וביום י"ג בשבט התשפ"ה, 11 בפברואר 2025, להמליץ לכנסת על שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת, כמפורט להלן: ועדת החוקה, חוק ומשפט – מוצע להגדיל את מספר חברי הוועדה מ-16 ל-17: חבר אחד נוסף לקואליציה, לסיעת הליכוד, חבר הכנסת אופיר כץ. ועדת העבודה והרווחה – מוצע להחליף את חבר סיעת עוצמה יהודית בחבר סיעת הליכוד, חבר הכנסת אופיר כץ. כמו כן, מוצע להוסיף ממלאת מקום קבועה, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, על חשבון סיעת הליכוד. הוועדה לביטחון לאומי – מוצע להגדיל את מספר חברי הוועדה מ-13 ל-15: חבר אחד נוסף לקואליציה, לסיעת הליכוד, חבר הכנסת משה פסל; חבר אחד נוסף לאופוזיציה, לסיעת חד"ש-תע"ל. ועדת הבריאות – מוצע להגדיל את מספר חברי הוועדה מ־14 ל-15: חבר אחד נוסף לקואליציה, לסיעת יהדות התורה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. הוועדה למיזמים ציבוריים – מוצע להגדיל את מספר חברי הוועדה מתשעה ל-11: חבר אחד נוסף לקואליציה, לסיעת ש"ס, חבר הכנסת סימון מושיאשוילי; חבר אחד נוסף לאופוזיציה, לסיעת עוצמה יהודית, חבר הכנסת עמיחי אליהו. ועדת המדע והטכנולוגיה – מוצע להגדיל את מספר חברי הוועדה מ-13 ל-14: חבר אחד נוסף לאופוזיציה, לסיעת עוצמה יהודית, חבר הכנסת יצחק קרויזר. הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל – מוצע להחליף את חבר סיעת עוצמה יהודית בחבר סיעת הציונות הדתית חבר הכנסת אוהד טל. כמו כן, מוצע להוסיף ממלאת מקום קבועה, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, על חשבון סיעת הליכוד. בוועדת הכלכלה – מוצע להחליף את חבר סיעת ש"ס, חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, בחבר סיעת יש עתיד. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אם כן, ההחלטה של ועדת הכנסת דורשת דיון אישי. הראשונה היא חברת הכנסת נעמה לזימי. בבקשה לזכור, שלוש דקות לכל אחד. בבקשה, נעמה. אחריה – חבר הכנסת יצחק פינדרוס. נעמה, התקלנו אותך?

נעמה לזימי (העבודה):

האמת שכן, אני לא רגילה להיות הראשונה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כתוב משהו אחר.

היו"ר מאיר כהן:

רגע. אולי אני טועה. אלעזר שטרן, בבקשה. נעמה, יש לך זמן להתכונן. אחריו – מתן כהנא. בבקשה, אדוני.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יש שר?

היו"ר מאיר כהן:

יש. שר הפנים פה. איפה שר הפנים? שר תורן, כן, הוא פה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני השר.

היו"ר מאיר כהן:

השר משה ארבל. בבקשה, כבודו. תשמיע קול, שנדע שאתה כאן. בבקשה, אלעזר, שלוש דקות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, אנחנו בוועדת החוץ והביטחון היום חשפנו – – –

היו"ר מאיר כהן:

אני מבקש מסיעת יש עתיד שקט, מדברים פה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני מבקש מההתחלה, אדוני.

היו"ר מאיר כהן:

תקבל. קדימה, יש לך עוד 20 שניות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תודה. אדוני היושב בראש, בדיון היום בוועדת החוץ והביטחון חשפנו נתון מזעזע – –

גלעד קריב (העבודה):

מטורף. נתון מטורף.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – שלראשונה נבדקו השנה בקשות להנחות במעונות היום מול נתוני ביטוח לאומי, מה שמנע הגשת תלושים מזויפים וגרם ללחץ גדול בציבור החרדי. התוצאה – שיעור הבקשות שנדחו כמעט הוכפל מ-28% ל-55%, וחסך למדינה כחצי מיליארד שקל. עמיתיי חברי הכנסת, אדוני השר, אני חושב שהאתגר שנחשף כאן הוא אתגר לנו ולחברה החרדית – קודם כול לחברה החרדית. אני רוצה להגיד מה אני חושב על זה, ומה לימדתי כשהייתי מפקד בה"ד 1. חברת הכנסת גוטליב, תקשיבי, את תלמדי. בשלוש המכות הראשונות כתוב: "וידבר ה' אל משה, אמר אל אהרן" – בדם, צפרדע, כינים. לאחר מכן, "וידבר ה' אל משה, נטה את ידך". שואלים המפרשים: למשה היו בעיות בפה, לא ביד, למה היה צריך להגיד לאהרן "נטה את ידך"? אז אומרים המפרשים: מידה כנגד מידה. היאור שהציל אותך כששמו אותך בתיבה, אתה לא יכול להפוך אותו עכשיו לדם או לצפרדעים; החול – טמנת את המצרי בחול, אתה לא יכול לקחת אותו עכשיו ולהפוך אותו לכינים, לשחין. זה הסבר יפה, אבל מה אנחנו יודעים? המים ביאור זורמים, זה לא אותם מים, והחול – רק בשירים שלנו "החול יזכור". החול לא זוכר.

היו"ר מאיר כהן:

הוא נודד.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אז מה רצה להגיד לו הקדוש ברוך הוא? אני לא רוצה שתהיה בך מידה כנגד מידה בכלל. זה נכון מול היאור שהציל אותך, מול חול, אבל אני לא רוצה שיהיה בך סוג של דיסציפלינה מחשבתית, ערכית, של אי-הכרת הטוב. למה? בגלל שעכשיו זה מול החול, אחרי זה זה יהיה מול הילדים שלך, מול החברים שלך, מול הכול. למה אני אומר את זה, אדוני היושב בראש, בכאב גדול? בחברה החרדית פשתה תרבות של שקר. לא שכולם שקרנים, אבל מי שמשקר לצה"ל ורושם בישיבות מי שלא לומד, אחרי זה גם מלמד אותם לשקר עם מעונות היום, וסופו שיעמוד בצידי הכביש וילסטם, אבל לפני זה גם ישקר להורים שלו ולסביבתו. אני קורא למנהיגות החרדית להתמודד יחד איתנו עם האתגר הקשה הזה של תרבות של שקר, גם אם זה שקר למדינה. גם אם משקרים למדינה, בסוף ישקרו גם לכם. תודה, אדוני.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, חבר הכנסת שטרן. מתן כהנא, ואחריו – חברת הכנסת מירב כהן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מירב בן ארי.

היו"ר מאיר כהן:

מירב בן ארי. בבקשה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר – איפה אדוני השר?

היו"ר מאיר כהן:

יש. יש. יש. משה ארבל.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

לא ראיתי אותך, אדוני השר. אתה השר גם בעוד שלוש שעות, משה? כי רציתי לדבר על הארנונה. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, דווקא רציתי לדבר על נושא אלמנות ויתומי צה"ל. אתמול ועדת השרים לענייני חקיקה עשתה צעד גדול וחשוב בהקשר של אלמנות ויתומי צה"ל, ואימצו חלק ממסקנות ועדת רובינשטיין, שבאמת נותנות מענה ליתומי צה"ל שמעל גיל 21, ראשית בעניין של הכרה, ושנית בעניין של פיצוי – אם בכלל אפשר לדבר על המילה הזאת בהקשר של יתומי צה"ל – אבל סוג של פיצוי כספי בין גיל 21 ל-30, ואחרי זה בין גיל 30 ל-40. לצערי הם עשו מלאכה מאוד חלקית בנושא הזה של יתומי צה"ל, כי בעצם כל מי שמעל גיל 40 יצא כשידיו על ראשו, עם איזה פיצוי מאוד זעום. אני אגיד פה את המספרים, בגדול: יתום שנכנס לתוך מסגרת החוק בגיל 21 עד גיל 40 יקבל מעל 600,000 שקלים, ובעצם הפיצוי שהמדינה החליטה לתת ליתומים שעברו את גיל 40 זה בעצם בפעם אחת או בפעמיים, 25 ועוד 25, ועוד פעם אחת 50. ויש פה אפליה מאוד מאוד קשה של היתומים, שבמשך שנים, שנים, מדינת ישראל התעלמה מהם ולא נתנה להם את המעט שאפשר לתת יתומי צה"ל – ליתומים של אותם אנשים שאנחנו שלחנו לקרב, ונתנו את היקר להם מכול, את חייהם. עכשיו, בגלל שהם כבר מעל גיל 40, אז הם יקבלו חלקיק זעום מאותו פיצוי שהמדינה הבינה שנכון לתת ליתומי צה"ל. אני מאוד מקווה שכאשר החוק הזה יגיע לוועדה – אני עדיין לא יודע באיזה ועדה הוא יידון –שכאשר הוא יגיע לוועדה אנחנו נצליח לתקן את העיוות הזה ולפצות במעט. ושוב, אתה יודע, אדוני היושב-ראש, זה קצת מוזר לדבר במונחים של פיצוי על אובדן של הורה במלחמה, אבל כן, אין מה לעשות, צריך לדבר על זה ככה. אני מקווה שאנחנו נוכל בוועדה לתקן את העיוות הזה, שגם אותם יתומים שכבר עברו את גיל 40 יזכו לפיצוי הולם על זה שבמשך שנים כל כך ארוכות מדינת ישראל פשוט התעלמה מהם ובחרה לא לתת להם פיצוי כלשהו על מה שמגיע להם. בחוק הבא נדבר על הפתרון המעליב שניתן לאלמנות צה"ל בהצעה שאתמול עברה. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי.

רם בן ברק (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הייתי רוצה שעם ישראל ידע שמי שעומד בראשות ממשלת ישראל היום זה סמוטריץ', בצלאל סמוטריץ'. ראש הממשלה – ואני אומר לכם את זה מידיעה – מקיים דיונים עם גורמים ביטחוניים, דיונים ארוכים, הוא שומע מה יש להם להגיד. אחרי זה הוא אומר להם תודה רבה, הם הולכים, הוא קורא לחדר שלו לבצלאל סמוטריץ', והם עושים החלטה, שברוב המקרים היא ההפך המוחלט ממה שהוא שמע בישיבה הקודמת. מי שמנהל את ראש ממשלת ישראל היום זו סיעה ימנית, משיחית, קיצונית, שיש לה תמיכה של ארבעה מנדטים, חמישה מנדטים ביום טוב עם רוח גבית. הם מנהלים את מדינת ישראל, הם מקבלים את ההחלטות שאנחנו כולנו נשלם את המחיר שלהן. כדאי שתדעו את זה. היום נחצה עוד שיא. היום במשפט של נתניהו נקרא ראש אמ"ן להסביר לשופטים למה הוא לא יכול להיות בדיון. אני אומר לראש הממשלה: אדוני ראש הממשלה, מה אתה מכניס את אלופי לצה"ל לפוליטיקה? מה אתה מכניס אותם לבית המשפט? אתה בעצמך אמרת שאתה בשעה אחת עושה מה שאחרים עושים ביום. אתה בשעה אחת – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – החלטה של שופט, אתה מאשים את ראש הממשלה? היא גם אמרה – – –

היו"ר מאיר כהן:

לא, צריך להקשיב למה שהיא אומרת.

רם בן ברק (יש עתיד):

תקשיבי לי טוב, חברת הכנסת קטי שטרית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אפשר – – – אבל זה הזוי. אלה דברים – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

הדרג המדיני נותן הנחיה לקצינים בכירים לבוא להסביר לשופטים כמה המצב שלנו חמור.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא – – – שבע זירות. פשוט מאוד, אנחנו במלחמה.

רם בן ברק (יש עתיד):

זה אותו ראש ממשלה שאמר לשופטים: אני בן אדם כל כך מוכשר שאני יכול בשעה לעשות מה שאחרים עושים בשבוע.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – אנחנו במלחמה, אם אתה לא יודע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, אבל אם השופטת לא מאמינה, אז מביאים. למה צריך – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

חברת הכנסת קטי. אתה מוכן – – –

היו"ר מאיר כהן:

אני מבקש להפסיק את הדיון. קטי ומירב, להפסיק את הדיון. אנחנו רוצים לשמוע אותו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

לא, אנחנו רוצים לשמוע אותו. קטי, זה הזמן שלו, לא שלך.

רם בן ברק (יש עתיד):

חברת הכנסת קטי שטרית, תאמיני לי שאני יודע שאנחנו במלחמה. להבדיל מחלק גדול מהשותפים הקואליציוניים שלך, שלא מרגישים את המלחמה, אני מרגיש אותה טוב מאוד. אל תספרי לי אם אני במלחמה או לא.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

רם בן ברק (יש עתיד):

אז אני אחזור על דבריי, כדי שתשמעי את זה טוב. הדרג המדיני מנחה את הדרג המקצועי, את אלופי צה"ל, לבוא לבית המשפט כדי שיסבירו לשופטים כמה המצב שלנו חמור. אותו ראש ממשלה שאמר שהוא בשעה עושה מה שאחרים עושים בשבוע, ואין לו שום בעיה להיות גם ראש ממשלה וגם לעמוד למשפט, אותו ראש ממשלה כנראה לא כל כך מוכשר, כנראה קצת קשה לו. ולכן צריך להוציא אותו לנבצרות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

שלוש פעמים בשבוע.

היו"ר מאיר כהן:

תודה.

רם בן ברק (יש עתיד):

צריך להחזיר אותו ארבע פעמים בשבוע כדי שזה ייגמר מהר.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

שלוש פעמים בשבוע. חמור – זה משפט על ביטחון המדינה.

רם בן ברק (יש עתיד):

צריך ארבע פעמים בשבוע, כדי שזה ייגמר יותר מהר. אפשר גם לחשוב אולי על חמש פעמים בשבוע, על מנת שאם הוא לא מסוגל, שיצא לנבצרות ויפטור אותנו מעונשו. תודה רבה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איזה נבצרות – – –

היו"ר מאיר כהן:

חברת הכנסת קטי שטרית, אני מאוד מעריך אותך, אבל אי-אפשר – אחרי כל משפט את צריכה להגיד עוד משפט. אני לא רוצה – בדיון אישי מיותר – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל אתה יודע מה? צריך להגיד גם דברי טעם.

היו"ר מאיר כהן:

קטי, בדיון אישי מיותר להתחיל להגיד קריאות ראשונות. זהו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

דברי טעם להגיד, לא דברים – – –

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה, חברת הכנסת בן ארי. אחריה – ואליד אלהואשלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. מי השר? אתה יכול לעצור לי, אני אדבר עד שהוא יבוא. 33 שרים, אין שר אחד שנכנס היום. יצאו לחופשה. אני יכולה לדבר?

היו"ר מאיר כהן:

סליחה. השר ארבל – אני מבקש לקרוא לשר תורן. תדברי, אני לא מפעיל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אדבר. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, היום צייץ עליי האיש וההסתה, האיש והגימטרייה, שלמה קרעי, את הציוץ הבא: חברת הכנסת הצרחנית והמיותרת ביותר בכנסת הזו מעיזה להטיף על סגנון? במקום לצרוח סיסמאות ריקות ולחפש תשומת לב תתחילי לעבוד. תהיי אופוזיציה נורמלית למען האזרחים, ולא חותמת גומי של לפיד, שעובדת כל יום שני בחצי משרה מ-16:00 עד 20:00. הבהלה שלה" – – –

היו"ר מאיר כהן:

אני מפעיל שעון, יש פה שר. סליחה, אני מפעיל שעון. בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להמשיך. "הבהלה שלה מקריסת יש עתיד, למרות כל ההתחנפויות והתיאטרליות שהיא מפגינה עבור לפיד, מוציאה אותה מדעתה. תמשיכו לקבל את כל האמת ישר בפרצוף, אופוזיציה עצלנית ומנותקת שכמותכם". כל זה על מה? על מכתב ששלחתי ליוסי פוקס, מזכיר הממשלה, שבו אמרתי שבכל פעם שהשר קרעי עולה לסכם הוא בדרך כלל משתלח, הוא בדרך כלל מסית, מפלג. בשבוע שעבר הוא השתלח בשוסטר, גם ביוראי להב הרצנו, הוא קרא לו "בור ועם הארץ".

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אידיוט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

גם עליי, הוא דיבר על הקול שלי. מכתב לגיטימי של מרכזת אופוזיציה, שמבקשת ששר שמשתלח בחברי כנסת באופן קבוע לא יעלה לדוכן. על זה הוא כתב את כל הציוץ מלא הבלע הזה. אני לא רוצה לדבר עליי, ואפילו לא על יוראי. אני דווקא רוצה לדבר על ההשתלחות שלו בשוסטר. הרי מה הוא בעצם בא ואמר? הוא בא ואמר, ואני מצטטת את זה: "הקיבוצניקים לא יכולים לדבר על יוקר המחיה כי אין להם בעיות כספיות. הם מדושני עונג שאוכלים מזון אורגני – – – מתי סבלתם בקיבוצים מיוקר המחיה? הרי גדלתם עם כפית של כסף בפה". כל זה כשכולנו כבר יודעים שהקיבוצניקים עודד ליפשיץ, שירי ביבס ושני ילדיה הקטנים כפיר ואריאל אמורים לחזור הביתה בארונות. אז זה מה שיש לשר להגיד על הקיבוצניקים. אגב, אני לא יודעת אם פספסתם, אבל כשהוא ראה שמתפתחת סערה סביב הדברים שלו, אתם יודעים מה הוא אמר? לא התכוונתי לתושבי הדרום, התכוונתי לתושבי הצפון. מה יגידו אנשי קיבוץ מנרה, שהקיבוץ שלהם נחרב? מגיעים להם ההסתה והפילוג הזה של קרעי? לא נראה לי. ואתם יודעים מה? גם קיבוצניקים שהבית שלהם לא נחרב או שהם לא נהרגו ב-7 באוקטובר, גם להם לא מגיעים הפילוג וההסתה האלה. לא מגיע לאף אחד, לאף אזרח במדינה לא מגיע שישתלחו בו. בטח לא שר כזה, שכל היום משתלח. אגב, היום הוא גם השתלח בביטן, הוא גם השתלח באופיר כץ. לא משנה, אני לא אדבר, שלא אהרוס לו את הפריימריז. זה הבן אדם? אותו אנחנו צריכים לספוג? מה הבעיה של קרעי? שמרוב שהוא שנוא, אף אחד לא מתקזז איתו. אז אנחנו גם צריכים להישאר פה. בגלל שהוא הסנג'ר של הממשלה אנחנו גם צריכים להישאר פה ולשמוע את הדברים שלו. אני רוצה להגיד לך, שלמה קרעי: במקום להשתלח בקיבוצניקים סע לניר עוז. לך תראה איפה רצחו את הקיבוצניקים האלה. סע למנרה, אלה שבעצם הם לא תושבי הדרום, הם תושבי הצפון. סע לקיבוצניקים במנרה, שבכלל כבר לא גרים בבית שלהם, רק עכשיו הם חוזרים. לך תתנצל. אני – תמשיך להגיד עליי, תמשיך לדבר עליי, אין לי בעיה. אבל הקיבוצניקים – אני מסיימת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לי יש בעיה. את עובדת קשה מאוד, ואת חברת כנסת מצוינת. ואני לא מסכימה לאף מילה שהוא אמר עלייך. תודה. וזו לא רק אני. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מצוינת. כל הכבוד. גם אני – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. עזבי, קטי.

היו"ר מאיר כהן:

תודה. תודה רבה. מירב, מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מסיימת. תודה, קטי. זה חשוב, מה שאת אומרת. שהציבור במדינה – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני עדה לכמה חוקים את עושה וכמה הצעות לסדר-היום, וכמה את עובדת קשה. ולא צריך להגיד את המילים האלה. כל מי שעובד קשה, צריך להעריך את העבודה שלו. כל הכבוד.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, קטי. מצוין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה לך. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. רגע יפה, קטי. גם את זה אנחנו – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה אמיתי.

היו"ר מאיר כהן:

מאה אחוז. תודה רבה. ואליד אלהואשלה, ואחריו – יוסף עטאונה. אני חוזר שוב – להקפיד על שלוש דקות. תודה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, למרות הקושי שאנחנו נמצאים בו בחברה הערבית, למרות ההריסות ולמרות שיש גל רציחות בחברה הערבית, יש גם נקודת אור אצלנו בחברה הערבית, אדוני היושב-ראש. פורסם אתמול באתר וואלה, על ידי הכתב אביחי חיים, סקר שבוצע על ידי פרופ' ברוך רוזן ופרופ' סאמי מיעארי, על כך ש-25 מהרופאים בארץ בני החברה הערבית, 27 – – –

היו"ר מאיר כהן:

אחוז.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

27% מהאחים והאחיות בארץ הם בני החברה הערבית, 27% מרופאי השיניים בארץ הם בני החברה הערבית, ו-49% מהרוקחים בארץ הם בני החברה הערבית. לזה אנחנו צריכים לכוון כל הזמן. זו המטרה שלנו, שהצעירים והצעירות שלנו ישתלבו בשירות הציבורי. אנחנו רוצים שגם בשאר המקצועות אנחנו נצליח להעלות את האחוזים. זו הדרישה שלנו מהממשלה, זו גם החלטת ממשלה משנת 2017, שנעלה את האחוז מעל 12%. זו הדרישה שלנו. שאפו לצעירים ולצעירות שלנו, לכל מי שעוסק בתחום הרפואה. זה כבוד מבחינתנו. וברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד כמה מילים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: היום אנו רואים בסקר של אתר וואלה, אשר עשה אתמול הכתב אביחי בן חיים – הוא דיבר על כך ש-25% מרופאים בארץ ערבים, ו-27% מהאחים ומהאחיות גם הם ערבים, ו-27% מכלל רופאי השיניים בארץ גם הם ערבים, ו-49% מהרוקחים בארץ גם הם מבני החברה הערבית. זאת גאווה עבורנו, אך עלינו להמשיך כך. זו נקודת אור בחברה הערבית שלנו. כל הכבוד, כל ההערכה, כל האהבה, וכאלה צריכים להיות ההישגים בחברה הערבית שלנו. עלינו ללכת במסלול הזה, במסלול האקדמי הזה, המסלול שבו אנו משרתים את כל התושבים. תהיו בריאים.)

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע, תסביר, הוא תרגם את מה שהוא אמר קודם?

היו"ר מאיר כהן:

לגמרי. הינה, אני מלמד אותך: "טביב אסנאן" זה רופא שיניים. בבקשה, חבר הכנסת יוסף עטאונה, כבודו. אחריו – אחמד טיבי.

טלי גוטליב (הליכוד):

המילה פחות קריטית לי.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שכחבר כנסת שמייצג ציבור, בעיקר בחברה הערבית, אין לנו את הלוקסוס של שאר חברי הכנסת, לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה, שיכולים לעלות לדוכן, ללכת לוועדות או לנהל את היומן שלהם ולטפל בדברים שכואבים או על סדר-היום. אתם, יש לכם את האפשרות להתנגח ולדבר על כל דבר, אבל אנחנו, אני חושב, במציאות שקיימת, שהטבח בחברה הערבית נמשך, אין לנו את היכולת לחשוב ולדבר על שום דבר אחר. ארגוני הפשיעה, הסדרה של הרציחות בחברה הערבית והרצח שהיה בתל שבע היום, של סאלח אבו גאנם, ושל ג'ואד יאסין לפני יומיים בטמרה, תלמיד כיתה י"ב – אני חושב שכנציגי הציבור של האוכלוסייה והחברה הערבית אנחנו לא יכולים להתעסק ולגעת בשום דבר אחר חוץ מהסוגיה הזו, כי ארגוני הפשיעה בחברה הערבית מאיימים על קיום החברה הערבית. לכן אני חושב שהגיע הזמן – אי-אפשר שיעלו שר אחרי שר כשאנחנו מעלים אי-אמון בממשלה ומבקשים טיפול. אנחנו מבקשים דבר אחד ויחידי: הגיע הזמן שתתקבל החלטה בממשלה הזו לטפל בפשיעה בחברה הערבית. הוכח בעבר שאפשר לטפל בחברה היהודית וגם בחברה הערבית, אבל הממשלה הזו, זה לא בסדר העדיפויות שלה. להפך, יש משטרה, יש כוחות משטרה אבל יש סדר עדיפויות לכוחות המשטרה בממשלה הזו. מבחינתם השר הכושל לשעבר, שבשבוע שעבר מעל דוכן זה פעמיים אמר שהיו הצלחות בשנתיים שהוא היה שר – איזה הצלחות כשיש 500 נרצחים? כנראה שכשערבי ירצח ערבי זה הישג לשר לשעבר ולממשלה שלו, כשגם אחרי (אומר בערבית: אחרי העזיבה,) עדיין הם ממשיכים באותה מדיניות במקום לטפל בפשיעה. היום בבוקר ביישוב חורה – חברתי עאידה תומא דיברה על אום אל-חיראן. היום בבוקר אנשים שהמדינה הרסה להם את היישוב, אזרחים שהמדינה גירשה אותם – היום באו ליישוב חורה, למשפחה של המנוח יעקוב אבו אלקיעאן, יואב, והרסו את הבית הזמני שלהם.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הרסו באום אל-חיראן, היום הרסו להם בחורה, ועצרו את הבנים של המנוח יעקוב. זה הפרצוף האמיתי, הפושע, הטרוריסטי, של הממשלה הזו.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני. חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – נאור שירי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, היום, מוקדם, דיברתי בוועדת הכספים על ג'ואד יאסין בן ה-17 מטמרה, שנרצח על ידי פושע נתעב שגדע את חייו, כי הוא פושע לא מורתע, כי הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה והוא לא חושש ממשטרה. ואז, לאחר מכן, קיבלנו את הידיעה על סאלח אבו גאנם, בן 20 מתל שבע, שיצא מביתו כדי לבדוק מה קורה בחוץ, ניסיון גנבת רכב – פשוט נורה ונהרג. ככה, בקלות. הזכרתי לפני כמה ימים גם נרצח שאני הכרתי אותו אישית מטייבה, רפעת אלבחרי מסארווה. אדם טוב. כך גם ג'ואד, שהיה תלמיד מצטיין, וכך אני שומע גם על סאלח אבו גאנם. הפושעים האלה בטמרה, שמטילים אימה ופחד על הציבור, אף אחד לא מרתיע אותם, משטרת ישראל לא מרתיעה אותם. יש אלימות שהיא אלימות חברתית – רצח נשים, שכנים, על חלקת קרקע, כדורגל, אלימות. זו אלימות חברתית. אנחנו כולנו נושאים באחריות לסוג הזה של האלימות. אבל אלימות של ארגוני פשיעה זו אחריות של המדינה ומוסדותיה ורשויותיה, בעיקר של המשטרה ושל הפרקליטות ושל בתי המשפט. דיברתי הרבה על המשטרה אבל צריך גם לדבר על גזרי דין ופסקי דין מגוחכים נגד פושעים, דלת מסתובבת או עונש על תנאי, מאסר על תנאי. עכשיו, לג'ואד, התלמיד המצטיין הזה, היו חלומות, וגם להורים שלו היו חלומות לגביו. הם נגדעו בגלל שמישהו לא עצר את הפושעים האלה מלהמשיך בפשעים שלהם. הפעם זה היה תלמיד, פעם זה רופא במרפאה, או מנהל בית ספר, או נהג או פועל. אין קווים אדומים, אף אחד לא חסין.

היו"ר מאיר כהן:

או אישה והילדים שלה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

או אישה בהיריון. אין אנשים חסינים. משטרת ישראל, בזמנו, כשדנינו היה מפכ"ל, גדעה את הפשיעה וארגוני הפשיעה בנתניה ובאזור המרכז, הצליחה. לכן אני אומר, משטרת ישראל היא חזקה, אם תחליט להפעיל את כל מה שיש לה. היא חזקה, יכולה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני.

מיקי לוי (יש עתיד):

יכולה לחלוטין.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היא יכולה, ואנחנו רוצים שהיא תוכל ותמגר את הפשיעה בחברה הערבית.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת אורית פרקש הכהן.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שלום לתוכנית אות רמון. נפגשתי איתכם, נכון? מה המצב? סמיילי מאוהב. תודה על זה. חבריי חברי הכנסת, אני מעדכן אתכם שסיעת הליכוד בעוצר יציאות לחוץ לארץ, משמע שמירי רגב שוקלת את דרכה בהמשך בקואליציה. לא בטוח שהיא תתמודד חודש שלם עם להיות בארץ, עם הטיסות הבאמת-חשובות שלה והקשרים הבין-לאומיים שהיא רוקמת בעולם. אני רוצה להמשיך ולדבר על קרעי ועל אמירת "מדושני העונג" שהוא אמר, כי באותו יום אמרתי: די, אני לא מסוגל לשמוע אותו, בטח באווירה הציבורית שכולנו יודעים פה בכנסת שיום אחרי אנחנו מקבלים ארבעה ארונות. בכלל, כשהוא אמר את זה, זה אפילו לא היה ב-state of mind שלו, כי הוא רואה קיבוצניק או רואה מישהו שהוא לא קרעי – ואני בכלל לא חושב שהוא מסיעת הליכוד, הוא שתול מסיעת נועם – הוא רואה מישהו שהוא קיבוצניק וכל השנאה יוצאת, ואז מתחיל לנזול לו רעל. אני אומר לו: תנגב את הרעל שנוזל לך מהפה כשאתה רואה מישהו שהוא לא בזה שלך. אבל הפער הבלתי-נתפס שיש בין הבן אדם, שהוא שר במדינת ישראל, כשהוא בא לקיבוצניק – בייחוד שהוא שר בממשלת 7 באוקטובר; הוא רואה קיבוצניק ואומר: יוקר המחיה, מדבר לו על החולצה, ושוכח איך הוא הפקיר את הקיבוצים, כאילו הקיבוצים הם אקס-טריטוריה. כאילו אם אתה קיבוצניק אז מותר להזניח אותך. אתה לא חלק מהמדינה, לא בנית את המדינה, לא נשאת בשום נטל. אתה בסדר, אתה אקס-טריטוריה שאפשר להפקיר ולדבר עליו בצורה כזאת בגלל שחס וחלילה, הוא לא מהמושב או מהעיר, אני לא יודע בכלל איפה הוא גדל. באמת אני מנסה להבין. אתם שמים לב איך הוא רב עם אנשים. הוא גם רב עכשיו עם ביטן, ואני כבר לא יודע, אני לא עוקב אחריו, אבל אין לו יכולת ולבוא לדבר מהלב אל בן אדם שעבר את מה שעבר ב-7 באוקטובר או להראות סימפטיה מסוימת לציבור שסך הכול הופקר. עכשיו, גם איך שהוא מדבר אל מירב, והציוצים שלו בטוויטר, ועכשיו הוא בקרב והוא נותן לכולם ציונים ומדבר אל יוראי, וכולם בורים. הוא דוקטור, הוא תמיד מתגאה בזה שהוא דוקטור. אתה יכול להיות אחלה של דוקטור שבעולם, אבל בן אדם ומוסר אפסי כזה אני בחיים שלי לא ראיתי. אין לו מילה אחד שיוצאת – – –

היו"ר מאיר כהן:

תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא מתיימר גם להיות איזה מבין גדול ויהודי גדול – אפס מוסר, אפס מוסר יהודי.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, נאור.

נאור שירי (יש עתיד):

ולהיות בן אדם זה ערך עליון, לא להיות אחד שמתיימר לתת לנו חישובים בגימטרייה ולנסות להיות מצחיק כאילו אנחנו ב-1962.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – לא נמצאת. חבר הכנסת מיקי לוי. אדוני חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. תקפידו, שלוש דקות, יש לפנינו ערב ארוך. אחרי מיקי – יואב סגלוביץ'.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, למרות שדיברו על הנושא הזה אני מבקש לדייק: מעונות היום – סיכול ההונאות במתן הנחות למעונות היום. אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעניק ציון לשבח לחשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, שהגה רעיון פשוט: מתן הנחות והכרה בזכות למעונות יום לא על פי תלושי השכר, שאפשר לצלם ולזייף, אלא על פי הנגזרת של תשלום המעסיק לביטוח הלאומי. רעיון פשוט אבל יצירתי, גאוני. יש לציין שגם שר העבודה והרווחה יואב בן צור התגייס לבדיקה. כתוצאה מהמהלך עד כה נדחו 28% מהבקשות. עם המעבר למדידה על פי נתוני הביטוח הלאומי נדחו 55% מהבקשות למתן הנחה. אלה מספרים לא נורמליים. שיעור מקבלי ההנחות ברמה הגבוהה ביותר ירד מ-39% ל-22%. ההסבר פשוט. מגזר שלם זייף תלושי שכר, דהיינו הגיש תלושי שכר מזויפים עם סכומי שכר נמוכים יותר כדי לזכות בהנחה. המדינה מסבסדת את מעונות היום, אדוני היושב-ראש, באמצעות הנחות של בין 400 ל-2,300 שקל. הנחות אלו ניתנות על פי מבחן הכנסה. תחשבו, איזה מגזר מנהל זאת? צדקתם, המגזר החרדי, הוא מקבל ההנחות המרכזי, האברכים. זו נורמה מקובלת במגזר, נורמה של הסכמה שבשתיקה. זו נורמה מקובלת בציבור החרדי, שלפיה להונות את המדינה זה לגיטימי. איני רוצה להטיל דופי בכלל הציבור החרדי, חלילה, ואני מבקש סליחה מאלה שהם ישרים, אבל העובדות מדברות בעד עצמן. תקציב משרד העבודה למימון מעונות יום, אדוני, עומד על 1.2 מיליארד שקל. החיסכון למדינת ישראל מתקציב של 1.2 מיליארד שקל, בעקבות גילוי ההונאה – דהיינו נגזרת דרך הדיווח של הביטוח הלאומי – חצי מיליארד שקל. תחשבו מה אפשר לעשות בעוטף בחצי מיליארד שקל או בצפון, זה פשוט לא ייאמן. אני מבקש להעניק, ברשותך, אדוני, ציון לשבח לחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג. יישר כוח. יותר מהנתונים שהתגלו אני שואל את עצמי איך כל השנים מנהיגי הציבור נתנו הסכמה שבשתיקה. אין הגדרה אחרת מלבד המעבר על איסור גזל. אני מקווה כי המסקנות יוסקו.

היו"ר מאיר כהן:

תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

זו עבירה של קבלת דבר מה במרמה ובמילה אחת – הונאה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', ואחריו – יוראי להב הרצנו. שלוש דקות לכל אחד, בבקשה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, 63 חטופים, 507 ימים – חייבים להחזיר אותם, ושום הונאה ושום תרגיל פוליטי לא יעברו. אתה עובר משם ואתה מסתובב בבית הזה ורואה מה קורה בוועדות. היום היו הסתייגויות לחוק נציב תלונות הציבור על השופטים, מחר תהיה הצבעה בוועדה. מה קרה? במגרש המשחקים שמשחק שר המשפטים לוין לקחו לו את כף החול, והוא נעלב. צריך להמציא חוק חדש, לבזבז על זה זמן, לשבת על זה, כי הגיע הזמן לשים אצבע בעין לנשיא בית המשפט העליון שהתמנה. ואתם נותנים לזה יד, ומחר נמשיך בטיפול בחוק-יסוד: השפיטה. ואחרי זה תספרו פה סיפורים, פה במליאה – ביחד, כולנו. בוועדת החוץ והביטחון תמשיכו לנהל דיונים על חוק ההשתמטות ותנהלו אותם בזמן שאנשים שלא שירתו מעולם ישלחו חיילים לקרב. זאת קואליציה ימין על מלא? מעולם לא הייתה תקופה נוראה כל כך, שראש ממשלה, שעל ראשו 7 באוקטובר, על ראשו 7 באוקטובר, ועל ראשה של הממשלה כולה. והשרים, חלקם לפחות – חלק שותקים, חלק עולים לפה על הדוכן ומפיצים רעל השכם וערב ומתכסים בכל מיני שמיכות לא להם, עטופים בצלופן דביק של שנאה. זה הסיפור בבית הזה. ומחר יתנהלו ועדות כרגיל ומוחרתיים יתנהלו ועדות כרגיל, מליאה כרגיל, בזמן שמשפחת ביבס תובא לקבורה על הראש של הממשלה; לא פתק בסיום של קורס קצינים, לשים תמונה – התמונה על מצחך, על ראשך, על ראשך. ראש ממשלה שאומר שהוא יכול הכול אבל בסוף הוא לא יכול כלום; עומד על דוכן העדים כנאשם, כנאשם בתיק שוחד, מרמה והפרת אמונים, מספר שהוא יכול גם וגם. הוא לא את זה יכול ולא את זה יכול, ואתם ממשיכים למחוא לו כפיים. עד כדי כך הגענו, למצב שנאשם בפלילים צריך לעסוק בשחרור חטופים שאותם הוא הפקיר, ותמשיכו להגיד כל הכבוד נתניהו – בושה.