جلسة الهيئة العامة بتاريخ 16/12/2024 الساعة 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום, שלום גם לשרים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ט"ו בכסלו התשפ"ה, 16 בדצמבר 2024. בטרם נעבור לנושא הראשון, אני מבקש לפתוח בתנחומים בשמי ובשם הכנסת למשפחתה של חפציבה צנעני, זכרה לברכה, ולחבריה לעבודה, שיושבים כאן ביציע – עובדת הכנסת שנפטרה אתמול בטרם עת לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. למעלה מ-30 שנה חפציבה הייתה חלק בלתי נפרד מהמשכן הזה. בתפקידה האחרון שימשה כראש תחום מליאה במחלקת הפרוטוקולים, תפקיד שמילאה בנאמנות במשך 15 שנים. חפציבה הייתה מעובדות הכנסת המסורות והמקצועיות ביותר – בשנה שעברה, גם עובדת מצטיינת – בעלת סיווג ביטחוני גבוה, שהתנהלה בחרדת קודש בכל אחד מתפקידיה, שכללו גם את ועדת החוץ והביטחון, שם הייתה אחראית לפרוטוקולים הסודיים ביותר. מי שהשתתף בדיונים המסווגים זכה גם למאור עיניה ולסבר פנים יפות שבו קיבלה את כל משתתפי הוועדה. בשם כולנו ובשם המשכן שכל כך אהבה, אני שולח חיבוק חם למשפחתה ומשתתף בצערה העמוק. יהי זכרה ברוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5176/25 וכלה בהצעת חוק פ/5225/25: הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור שימוש בבעלי חיים במוסד חינוך או תרבות), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, נאור שירי ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך פיננסי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך פיננסי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – התנהגות חברי הכנסת במליאה ובוועדות), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי למטופל סיעודי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – הגדרת הנגב), התשפ"ה–2024 מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק אסדרת שוק הקנאביס לצריכה עצמית, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק הממשלה (תיקון – קיום מסיבת עיתונאים עיתית לגופי התקשורת בישראל), התשפ"ה–2024 מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – תחולה על מפעל תעשייתי ביישובים הסמוכים לגבול העימות בצפון, בשדרות וביישובי עוטף עזה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך פיננסי), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק תקצוב מיוחד לרשויות חינוך מקומיות מרוחקות, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק פיתוח והתחדשות של יישובים באזור חבל תקומה (תיקוני חקיקה, פיצויים, הטבות, הנצחה והוראת שעה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק טיפול בפעוט עם מוגבלות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – העברת חובות לתשלום מס ערך מוסף בייבוא שירותים דיגיטליים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה (תיקון – נוכחות וחופש תנועה לישראלים בחבל עזה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מסלול ברירת מחדל בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – ביטוח פנסיוני), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – הודעה על אי-כיבוד הרשאה לחיוב חשבון), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק עוסק בכלכלת הפלטפורמה, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מסירת מידע על פוליסות ביטוח), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – החמרת ענישה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת חילי טרופר ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מנימום והחמרת הענישה בעבירת הסתה לגזענות שנעברה בידי עובד ציבור), התשפ"ה–2024 מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – העלאת רף ענישה לנותני שירות או מידע לארגוני טרור או מדינות אויב המממנות פעילויות טרור), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקע בלא תמורה בנגב או בגליל למשרת מילואים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע בעבירת אלימות חמורה לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק חינוך פיננסי חובה, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, משה פסל, לימור סון הר מלך, מיכל מרים וולדיגר, ירון לוי, אביחי אברהם בוארון, צגה מלקו, גלעד קריב, משה טור פז וסימון דוידסון; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקע בלא תמורה באזורי עדיפות לאומית לחיילים וחיילות בתפקידי לוחמה ולמשרתי מילואים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – סובסידיה בגני ילדים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה, משה גפני, ינון אזולאי ועאידה תומא סלימאן. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160), התשפ"ה–2024; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 253 והוראת שעה) (תגמולי מילואים בנסיבות חירום), התשפ"ה–2024; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024; הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי, התשפ"ה–2024. מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, נעמה לזימי, אלון שוסטר, יואב סגלוביץ', משה רוט ועאידה תומא סלימאן בנושא: היעדר מיגון ביישובים הערביים בצפון. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא מזמן התפרסמו נתוני המחקר האחרונים על הירידה מהארץ או העזיבה או הרילוקיישן או איך שאתם רוצים לקרוא לזה. בתשעת החודשים הראשונים של 2023, לפני 7 באוקטובר, לפני הטילים, לפני החטופים, לפני הנרצחים, לפני ה"הותר לפרסום", היה זינוק של 42% במספר העוזבים מהיום שהתחילו את המדידה לפני 15 שנה. רק בתשעת החודשים הראשונים של 2023 עזבו את ישראל 24,900 אזרחים ילידי הארץ ועוד עשרות אלפי עולים חדשים שהתחרטו והחליטו לעזוב. יהיו כאלה שיגידו: אבל יש ישראלים שחזרו. לא נכון. באותה תקופה הייתה גם ירידה של 7% במספר הישראלים החוזרים, שהוא ממילא נמוך מאוד. עדיין אין לנו נתונים של השנה האחרונה, אבל אנחנו יודעים אותם. אין בית בישראל שבו לא מכירים מישהו שכבר קם והלך, זה גל שהולך וגדל. יש שכונות שלמות של ישראלים באתונה ובלרנקה ושכונות בסידני באוסטרליה ואיים בתאילנד ובתים משותפים בברצלונה שבהם הפתקים במעלית הם בעברית, והילדים הולכים לגן רינה, שגדלה ברעננה. לפני שנה פתחו שבט צופים ישראלי באוסטין, טקסס, יש בו כבר 165 ילדים דוברי עברית. הסיבה המרכזית לעזיבה – המהפכה המשטרית. זה לא תיאורטי, זו הייתה שאלת המחקר. שאלו אנשים: למה החלטת לעזוב? והם אמרו: בגלל המהפכה המשטרית של יריב לוין, בגלל שאנחנו לא רוצים לחיות במדינה לא דמוקרטית. המהפכה המשטרית לא רק הובילה לאסון 7 באוקטובר, ולא הובילה רק ל-1,800 נרצחים ול-100 חטופים – עדיין במנהרות בעזה – ול-12,000 פצועים; היא גם מגרשת ישראלים מארצם. האנשים האלה הרגישו שהמהפכה המשטרית היא נגדם, כי היא באמת נגדם. הם לא רוצים לחיות כאן כי הם מרגישים שלא רוצים אותם כאן. חזרתה של המהפכה המשטרית בשבועיים האחרונים היא הודעה של ממשלת ישראל לכל מי שעזב ולכל מי שמתכנן לעזוב: לא טעיתם, אנחנו אכן באמת לא רוצים אתכם כאן. זה מה שממשלת ישראל אומרת לאנשים האלה. זה מה שאומרים להם לוין וקרעי ואמסלם ורוטמן וסמוטריץ' ומגל וברדוגו. הם אומרים: שילכו, שיעופו מפה. מי צריך אותם? אם לא מוצא חן בעיניהם, שיעופו מחיינו. שיעופו מפה כל הטייסים האלה, כל לוחמי הסיירות האלה, כל משלמי המיסים האלה, כל המילואימניקים האלה. שילכו לעזאזל, מה יש להם לחפש פה? הם רק הורסים את המדינה. שילכו המדענים, מי צריך מדענים? שיעופו מפה החוקרים הכי טובים במכון ויצמן ובטכניון; והפסיכולוגים, מי צריך פסיכולוגים? ומי צריך אנשי הייטק? למה זה טוב? ולמי הם מצביעים? שילכו לעזאזל כל האנשים האלה שהולכים להפגין, עד האחרון שבהם, גם אם האחרון שבהם הוא חתן פרס נובל לכימיה; שילכו הרופאים, כל הרופאים, שייסעו לבית החולים הזה במדריד, שבו מציעים להם משכורת כפולה ממה שהם מרוויחים היום, שייקחו מאיתנו את הפרצופים הצדקניים שלהם ואת הדעות המעצבנות שלהם, ושילכו; שילכו המהנדסים, שילכו המרצים, שילכו האדריכלים, האומנים, הביוכימאים, הבלוגרים, הגנטיקאים, הדאטה-אנליסטים, מהנדסי הרובוטיקה. לכו מכאן. לא טוב לכם? תתחפפו. אתם לא מרוצים מהממשלה? שאו ברכה, סעו לשלום, לכו; וטרינרים, זמרות, חוקרים בתחום הביו-רפואה, חשבים, סאונדמנים, שפים, כל העיתונאים – חוץ מאלה שעובדים בערוץ 14 – מומחי סייבר, אורתודנטים, מורים לחינוך מיוחד, מדקרים סיניים, מנהלי מחקר ופיתוח, ספרנים, מנהלי מוצר, אנימטורים, כל תחום הפרסום, כל מי שמשלם יותר מ-2,000 שקל למעונות לילדים שלו, כל מי שקרא השנה ספר של יובל נח הררי. ממשלת ישראל אומרת לכם: לכו, לא נתגעגע, לא ננסה לעצור בעדכם. כבר אמרנו לכם באלף דרכים וצורות: אם לא מוצא חן בעיניכם מה שקורה כאן, מה שאנחנו מעוללים למדינה הזאת, סעו לנתב"ג, הדקו את חגורות המושב, ועופו מכאן. נסתדר בלעדיכם. אני אומר לכל האנשים האלה: אל תקשיבו להם. המדינה והממשלה זה לא אותו דבר. בשנתיים האחרונות המדינה והממשלה הן בכלל אויבות. המדינה הזאת צריכה אתכם ואוהבת אתכם ורוצה אתכם. אתם מועילים לה פי אלף, פי מיליון, מכל החבורה הזאת, המתכנה משום מה ממשלת ישראל. המדינה הזאת יודעת שאתם הציבור היצרני, העובד, משרת המילואים, שבלעדיו כל העסק יקרוס. אתם האנשים שמחזיקים את המדינה הזאת בחיים. בזכותכם, בזכותכם עוד יש פה דמוקרטיה ויש פה צבא ויש פה כלכלה. אתם הציונות, לא הם. אל תיתנו לממשלה הזאת לגרש אתכם מארצכם וממולדתכם ומבית אביכם. לילדים שלכם מגיע לגדול כאן ולא בשום מקום אחר. אם תלכו, החיים שלכם יהיו ריקים ועצובים יותר, כי ויתרתם על הדבר הכי גדול שיכול להיות לאדם, שזה חיים בעלי משמעות. זה מה שישראל נותנת לאזרחיה, משמעות עמוקה, היסטורית, שייכות למשהו גדול מאיתנו. אסור לוותר על זה בגלל ממשלה נוראה אחת. מהגטו, מהמעברה, בנינו פה מדינה מופלאה. בואו לא נוותר עליה בגלל ממשלה לא ציונית אחת. אנחנו צריכים פשוט להחזיק מעמד. תסתכלו על הממשלה הזאת, היא חולה. זה משהו חולה מבפנים, וכשדברים חולים מבפנים הם הורסים את עצמם. נכון שבהתחלה הם הורסים הכול בחוץ, אבל אז הם פונים אל עצמם והורסים את עצמם. אנחנו יותר חזקים מהם. המדינה הזאת היא לא שלהם, היא של האנשים שמחזיקים אותה בחיים. תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

תודה לראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. ישיב על ההצעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת, השר דוד אמסלם. בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הלוואי שהוא לא היה צודק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת שטרן, שמענו, כרגיל, את הבן אדם המסית והמדיח והמדבר שקרים, ואני רוצה – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא. הלוואי, אמרתי לך "הלוואי".

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה. לא להפריע. אני הרי שמעתי אותו, ואני רוצה להשיב. ואני אקריא להם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה לא פוגש כאלה רופאים שיורדים?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

איפה אני אפגוש רופאים? הרי אצלנו בשכונה אין רופאים. לשיטתה. לנו אין רופאים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה מישהו יגיד לך שהוא יורד מהארץ?

קריאה:

– – – שדה התעופה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רוצה להגיד לך, אני שמעתי פעם את מורן, אותו אחד שהמציא את הדיסק און-קי, הוא אמר: הגברת בעפולה – היא צריכה פרנסה, היא צריכה ביטחון, ערכים לא מעניינים אותם. כרגע עלה פה לפיד, שלא תרם למדינת ישראל דבר וחצי דבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה תרמת למדינת ישראל? מה אתה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא שירת בצה"ל באופן מעשי, לא עבד יום בחיים שלו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא שירת בצה"ל. אל תשקר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא להפריע לי. לא לקרקר.

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת בן ארי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא לקרקר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא שירת בצה"ל, אל תשקר. תפסיק לשקר. תפסיק לדבר אליי ככה. הוא לא ידבר אליי ככה. הוא לא יגיד לי: תפסיקי לקרקר. לא יקרה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

גב' בן ארי, גב' בן ארי, לא לקרקר. לא להפריע ולא לקרקר. לא להפריע ולא לקרקר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה עבדת? אתה – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

דיברת לפני שנייה על מסיתים. תראה איזה מסית אתה.

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא יגיד לי: תפסיקי לקרקר. אני לא מקבלת את זה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אגיד לך מה שאני רוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא ידבר אליי כמו בן אדם. שמעת? כמו בן אדם הוא ידבר אליי. גועל נפש.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, אתה לא תגיד מה שאתה רוצה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תירגע גם אתה.

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת בליאק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רוצה לומר – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

קינלי, אני מבין שיש לך בעיה – – – לנהל כשאתה מגן עליה, באותה מפלגה. אבל לא מדברים ככה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה, תן לי. תראה, היא כל שבוע באה, מקשקשת ומקטרת ומקרקרת מהבוקר עד הלילה. חוץ מזה היא לא עושה כלום בכנסת. אבל בואו נתקדם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא מדברים ככה. לא אומרים לחברת כנסת: תפסיקי לקרקר. אתה לא בשוק.

קריאות:

לא מדברים ככה – – –

היו"ר משה טור פז:

השר אמסלם, בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שמעתי אותה. תראה, כשכחלון שם אותה, היא הייתה בצבע מסוים.

רם בן ברק (יש עתיד):

אתה יודע להגיד משהו רציני חוץ מ"לא לקרקר" – – – את הזמן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה. כשכחלון שם אותה ברשימה, היא הייתה בקטע מסוים. כשבא לפיד, היא עברה לקרקר דברים אחרים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תפסיק לדבר ככה. תפסיק עם זה. יש לך בעיה איתי? תדבר איתי. תפסיק להגיד "לקרקר".

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תפסיקי להפריע. אני, אין לי בעיה איתך. רק תפסיקי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לך, יש לך. תדבר יפה. תדבר יפה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לנו אין בעיה איתך בשום דבר. אנחנו רוצים שלא תפריעי, זהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן. אז תפסיק להגיד את זה. זה גועל נפש. אתה לא מסוגל להגיד את זה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אמרתי – כשאת הפרעת. אדוני היושב-ראש.

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. השר עכשיו מדבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני "חברת הכנסת"? אני יודעת שזה קשה לך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל היושב-ראש, גם לך מותר להעיר, אפילו. לא צריך לדבר לחברת כנסת ככה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ושיפסיק להגיד שלפיד לא שירת בצבא כי לפיד שירת בצבא, בניגוד לחברים שלו המשתמטים: מאי גולן – להמשיך?

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת בן ארי, בדיקת העובדות תיעשה על ידי מישהו אחר. השר, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, מה זה "בדיקת עובדות"? הוא משקר כמו שהוא נושם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני יכול להמשיך לדבר, אדוני היושב-ראש?

היו"ר משה טור פז:

בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אני אפריע לך כשאתה תשקר. חבל על הזמן.

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת בן ארי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

גמרת לקרקר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תפסיק לדבר ככה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תגידי לי מתי את רוצה להפסיק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זו פעם שלישית שהוא אומר לי את זה. לא יעזור לו. הוא ידבר אליי מגעיל – אני אענה לו. אני לא פראיירית שלך.

היו"ר משה טור פז:

השר אמסלם, אני מבקש ממך, תמשיך, בבקשה. ונא לא לדבר לחברת כנסת – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

היא מפריעה. תמשיכי לצעוק, תמשיכי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תמשיך, אין בעיה. אני אפריע לך, ואתה לא תדבר. אתה תדבר אליי יפה.

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת בן ארי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני לא חייב לדבר אלייך בכלל. רק אל תפריעי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה חושב? למה אתה חושב – מה, אתה יותר טוב ממני? למה, אתה חושב שאתה פחות פריפריה ממני? שאתה פחות מזרחי ממני? מי שמך בכלל לדבר בשם המזרחים? מי? סבא שלי מתבייש בך.

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת בן ארי. השר, בבקשה, אל תדבר איתה. אני מרגיש פה כמו בגנון. חברת הכנסת בן ארי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני לא חושב כלום. את רק מקרקרת ומפריעה.

נאור שירי (יש עתיד):

רק תפסיק להגיד "מקרקרת".

רם בן ברק (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אבל – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא תקבל את זה – – – אתה לא תגיד לי "לקרקר".

היו"ר משה טור פז:

– – – שאתה פוגע בה. חבריי חברי הכנסת, אל – – – לשר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שירי, אל תאמר לי מה לומר פה.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה יכול לדבר בכבוד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא תגיד "לקרקר".

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מדבר בכבוד למי שמכבד את המקום. מי שלא, אז אני מדבר אליו ככה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה תדבר יפה – – – כנסת. אתה תדבר יפה. אם אתה לא מסוגל, תרד.

היו"ר משה טור פז:

השר, אנא, תמשיך. בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בבקשה. אני עוד לא עובד אצלך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה עובד אצל כל הציבור.

היו"ר משה טור פז:

בבקשה, השר אמסלם. חבריי חברי הכנסת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

השר אמסלם, אני אגיד לך מה הבעיה. לגבר לא היית אומר "מקרקר".

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא היה אומר את זה בחיים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

למה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא יודע, ככה – – – שלא אמרת בחיים.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן. זו הערה שוביניסטית, מיזוגינית. ואתה לא צריך לקבל את זה, קינלי. אתה לא צריך לקבל את זה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חבר הכנסת שטרן, אני בשבוע שעבר אמרתי לחבר'ה פה: חבר'ה, אתם מקרקרים פה כמו לול הודים. היא לא הייתה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. תפסיק עם זה, תפסיק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל זה לא משנה. היא לא צריכה להפריע. היא לוקחת לעצמה זכות להפריע פה תמיד. תמיד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי שואל אותך בכלל? תגיד לי, אני שואלת אותך?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הינה, אתה מבין? מי שואל אותי?

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת בן ארי, עכשיו הזמן של השר. את יכולה לצאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא יגיד לי אם להפריע לו – מי שואל אותך בכלל? מה, הוא יושב-ראש הכנסת?

היו"ר משה טור פז:

אני מבין, אבל בכל זאת השר צריך לדבר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אפשר להמשיך לדבר?

היו"ר משה טור פז:

בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן עלה כאן – חבר הכנסת איזנקוט, אני אדבר אליך. עזוב אותה. עלה לכאן לפיד, בן אדם שבאופן מעשי לא שירת בצה"ל, שירת בעיתון במחנה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שירת בצה"ל – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עבר קורס בצה"ל, הצבא הכשיר אותו. הוא היה בא ב-11:00, הולך ב-12:00. איך אמרתי, אימא שלו הייתה אומרת לו ב-12:00: אל תאחר, למה השניצלים חמים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מאיפה אתה יודע את זה בכלל?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה מבין? הבן אדם, דרך אגב, עשה סרטון על עצמו: טיל עבר ליד הבית שלי, טיל חצה אותי. הבן אדם, אתה יודע, הזוי. אני שואל את עצמי: הרי שאלו אותך איזה טיל. הבן אדם משקר כל רבע שעה. זה מה שהבן אדם עשה פה, דרך אגב. כל יום הוא משקר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה משקר כמו שאתה נושם. כל החברים המשתמטים שלך יום אחד לא שירתו.

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת בן ארי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל הוא מרכיב אותם ברשימה, ולכן, דרך אגב, הם מגינים עליו.

רם בן ברק (יש עתיד):

זה בושה מה שקורה כאן. אדוני היושב-ראש. תאמין לי, זה בושה מה שקורה כאן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה בושה.

רם בן ברק (יש עתיד):

לא צריך להישאר ולהקשיב לדברי הבלע וההסתה של השר המופקר הזה. אתה מופקר, זה מה שאתה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מה אמר הגזען הזה? מה אמר הגזען לפיד? תקשיב טוב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה הגזען הכי גדול.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כמה חברי כנסת מהקואליציה לא שירתו אפילו יום אחד?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא הבנת. אני אסביר לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה, גולדקנופ שירת? למה, דרעי שירת? למה, מאי גולן שירתה? כל החברים שלך – – –

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת בן ארי, בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חבר הכנסת שטרן, תקשיב. אין לי בעיה. אם בן אדם נמצא במחנה, שיהיה בעיתון במחנה. שיבוא כל יום הביתה, שיהיה ג'ובניק. אבל זה לא יכול להיות ראש ממשלה. אני לא הייתי בוחר אותו לכנסת. דרך אגב, זה, בתקופה שלי, היה מתבייש לצאת לרחוב. על מה אתה מדבר?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, לא. אני שאלתי על הקואליציה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו אתם כאילו מקדשים את עיתון במחנה. זה מה שאתה אומר כאלוף בצה"ל. תבין מי יושב שם, שלושה כיסאות – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כן, גם במחנה זה שירות. אבל אצלך יש 15 שלא עשו יום אחד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא הבנת. אני מבין שאתה מחנך את הילדים שלך לשרת בעיתון במחנה, זה האידיאל שלך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הבעיה בעיתון במחנה? מה הבעיה? לפחות הוא עשה צבא.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גם במחנה זה שירות. גם היום.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה יודע, היה לנו עובד רס"ר. הוא היה בא לשעה. גם אתה מחנך את הילדים שלך – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל אתה גם לא מחנך את הילדים שלך להיות במודיעין, ואנחנו יודעים כמה זה צריך. יש אנשים בצבא שהם גם כאן וגם כאן וגם כאן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל אתה גאה בזה, אני מבין, שראש המפלגה שלך היה עיתונאי במחנה. אז לכן אני – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אל תשאל אותי. אמרתי לך: כאן, כאן יושבים 15 חברי כנסת ושרים שלא עשו יום אחד. יום אחד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

משתמטים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שאלת אותי, כראש אכ"א. מה יגידו החיילים פה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז אני אענה לך. הרי אתה יודע שאתה צבוע. גם במה שאמרת אתה לא מאמין. אני אסביר מדוע. החרדים שלומדים תורה – רק שנייה – בעיניי – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, לא רק חרדים, דרך אגב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – יש לזה ערך עליון לעם ישראל. ואם הוא היה יושב ולומד תורה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קשור למאי גולן? מאי גולן השתמטה מהצבא.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה זה קשור? מה, אי-אפשר גם וגם? אי-אפשר גם וגם?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אי-אפשר?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה יודע כמה נפלו במלחמה הזו רבנים ובנים של רבנים? מאיפה הבאת את זה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני יודע את השנאה שלך לחרדים. אתה, יש לך שנאה צבועה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, אין לי שנאה. אין לי שנאה. אין לי שנאה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא. תתמודד עם העובדות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לי יש תפיסת עולם יהודית, מה שלך לפעמים אין. אז לכן – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מותר לך. הכי קל זה לא להסתכן. הכי קל זה לעטוף את חירוף הנפש בלימוד תורה. זה חילול השם ממדרגה ראשונה. זה ביזיון הלוחמים שלנו שלמדו תורה ונפלו כשהם לומדים תורה. למה אתה נותן לזה גיבוי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואתה נותן את הגיבוי, יא, בושה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה עכשיו פותח, מה שנקרא, דיון אחר, שאני יכול לענות עליו איזה רבע שעה, עשרים דקות. אתה צועק. ולא על זה אני רוצה לדבר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

איזה דיון? הדיון הוא איך לישון בלילה ואיך לא לישון בלילה. זה הדיון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז אתה תישן טוב בלילה כשהבוס שלך בעיתון במחנה מחרף את נפשו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא? אתה יודע כמה הבנים שלו משרתים? די כבר, די.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

גם נפצע בעיתון במחנה, גם כאבה לו היד כשהוא כתב, באמת, הציפורן גם קצת יצאה לו בעיתון במחנה. בזה אתה מתגאה. עזוב.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – – מתחמק. דודי, אתה מתחמק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בואו נעבור לעניין עכשיו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

על ירידה מהארץ – – – ירידה מהארץ. בריחת המוחות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה. אני רוצה, אדוני היושב-ראש – יש פה דבר חמור שקרה. יש דבר חמור שעשה כרגע ראש האופוזיציה מר לפיד. ואני מקריא לכם. הוא טען שמאז המלחמה, עוד לפני כן, היה זינוק של כמעט 25,000 איש שעזבו את הארץ, כן, ומה הוא אומר? לאן הם הלכו? לתאילנד, לדובאי, לקפריסין וכו'. הוא טוען – דרך אגב, הוא טוען – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אוסטרליה, ניו זילנד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – תן לי, אל תפריע.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני יודע מה אתה רוצה. אני אומר לך מה הוא אמר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני לא מקריא את כולם, אני מקריא חלק, בסדר? אוסטרליה וכו'. ומה הוא אומר? דרך אגב, הוא שכח מגל העלייה הגדול של יהודים שהיה לארץ ישראל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא דיבר על זה. הוא דיבר על זה. אתה לא שומע.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל מה הוא אומר? מי אלה האנשים? הטייסים, לוחמי הסיירות, כל משלמי המיסים, המדענים, החוקרים, והוא אומר – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זמרים, שפים – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זמרים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זמרים, שפים, מורים.

מיקי לוי (יש עתיד):

עובדים סוציאליים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מקריא. אתה עכשיו מתקן אותי?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מקריא. אולי תבוא תדבר פה במקומי?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אין לי בעיה. אין לי בעיה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אולי גם – הוא יעלה, אל תדאג. מה שבטוח, הוא ישקר פחות ממך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה זה? לא אשקר בכלל.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

גב' בן ארי, לא להפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אפריע לך – יבגני עכשיו הגיע, לא? אני אעדכן את יבגני, שעמד השר – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

היא מפריעה כבר עשר דקות.

היו"ר יבגני סובה:

תודה, אני לא צריך עדכון. אני שמעתי היטב גם לפני שבאתי. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שמעת. אז הוא ידבר אליי יפה גם אם הוא שר, גם אם הוא שר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה יכול לתת לי את זכות הדיבור?

היו"ר יבגני סובה:

קודם כול, אתה לא מוגבל בזמן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא קשור לזמן. אני שואל אם אני יכול לדבר.

היו"ר יבגני סובה:

דבר שני – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הרי אתה יודע, זה שיושב לידה, מיקי לוי, היה מוציא אותי רק על ההפרעה הראשונה.

היו"ר יבגני סובה:

הינה, היא הפסיקה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה זוכר? אתה זוכר את הימים האלה?

היו"ר יבגני סובה:

אוקיי, אני לא יכול להוציא אותך. אני לא מוציא על הפרעה ראשונה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אוקיי, אה, אתה לא מוציא עכשיו, אוקיי.

היו"ר יבגני סובה:

לא, לא. אני אשתדל לתת – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כנראה שנצטרך לנהל – – –

היו"ר יבגני סובה:

השר אמסלם – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שגם ביושבי-ראש יש אופוזיציה–קואליציה.

היו"ר יבגני סובה:

שאלת, אני משיב לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בבקשה. לדבר היא צריכה לתת לי?

היו"ר יבגני סובה:

השר אמסלם, אני אשמור על זכותך לדבר, בהתאם לתקנון. בבקשה, אדוני.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אוקיי, מצוין. עכשיו, תראה מה הוא טוען – שהאנשים האלה עזבו בגלל הרפורמה המשפטית. הם רוצים לחיות במדינה דמוקרטית. לכן הם נוסעים לתאילנד, אחלה מדינה דמוקרטית; נוסעים לדובאי, בכלל מדינה דמוקרטית חבל על הזמן. וכל אלה, דרך אגב, חבר הכנסת איזנקוט, כל אלה שייכים לקפלן. אנחנו בימין – אין לנו חוקרים, אין לנו רופאים. אין כלום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי אמר את זה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנחנו עובדים פשוטים, אנחנו עובדים בתעשייה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אצלם, דרך אגב, כולם מדענים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי אמר את זה? מי אמר?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה מבין? זה מה שהוא מקריא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כל היום הוא מסית. זה לא ייאמן, זה לא ייאמן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה מבין? הוא אומר: בגלל הממשלה החולה, לכן כל האליטה במדינת ישראל, הקפלניסטים – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אבל מי שולט במדינה כבר 15 שנה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ודרך אגב, הוא אמר את זה גם בשבוע שעבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נאום שלם – והוא שר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תראה איך זה הולך כחוט השני. הוא בא לוועידה של הג'ינג'י, ושם שמעו אותו כמה צפונבונים.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

התנועה לאיכות השלטון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ומה הוא אומר להם שם? החבר'ה של אמסלם – יש 300 או 400 איש שיכולים לנהל את החברות הכי גדולות בארץ. והבן אדם הזה הזוי, והוא לא מבין שרוב האנשים של החבר'ה של אמסלם בעצם מנהלים את הדברים האלה בפועל. איך אמרתי? איפה שאין הפרעה והמים זורמים באופן טבעי, הספרדים מגיעים לגבהים הכי גדולים; איפה שיש פוליטיקה ובית המשפט העליון ופרקליטות ומקומות שעוצרים אותם, שמה זאת תקרת הזכוכית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה מי זה השופט אלרון? מי זה השופט אלרון, הוא לא מזרחי? הוא מרוקאי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

איפה שזה טבעי – זורם. לכן אני אומר לגזען הזה, שדרך אגב, לא עשה דבר וחצי דבר במדינה, כפי שאמרתי, לא שירת בצה"ל באופן מעשי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שירת בצה"ל שלוש שנים. שירת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, חבר הכנסת איזנקוט, הבן אדם עשה קורס אגרוף, אני רואה אותו מתאגרף, אבל בצה"ל הוא לא יכול להיות. הוא לא יכול להיות אפילו מה שנקרא תומך לחימה. בעצם אבא שלו סידר לו עבודה, עשה קורס על חשבון צה"ל – להיות כתב. במקום שישלם לצבא משכורת, עוד קיבל. והבן אדם הזה יושב לי כאן ומדבר על זה שעוזבים את הארץ כל המדענים, כל האליטה, כאילו אנחנו בימין רק פועלים. איך אמרתי? זה מה שהם חושבים באמת, שאנחנו צריכים לנקות להם את הבתים. הם חושבים שאנחנו צריכים לעבוד במפעל, אנחנו צריכים להיות המלצרים שלהם, אבל מדען – הוא כבר לא נמצא פה בארץ. איך הוא אומר להם? קורא לנו – אנחנו לא ציונים, אנחנו לא ציונים. דרך אגב, מי שעוזב את הארץ, לדעתי, הוא בן אדם לא ציוני, לא משנה מה הסיבה. ההורים שלי לא יעזבו את הארץ, מהימין לא עוזבים את הארץ – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה מבלבל את המוח?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – לא משנה מה קורה. לא עוזבים את הארץ בשביל כסף.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, מה זה הדברים האלה?

היו"ר יבגני סובה:

חברת הכנסת בן ארי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה מבין? אבל הוא מונה אותם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, מה זה הדברים האלה? הוא מסית.

היו"ר יבגני סובה:

אני מאפשר קריאות ביניים, אבל – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

כמה הוא יכול להסית? כמה אפשר? כמה אפשר?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא אומר: 25,000 איש עזבו את הארץ, הוא גם מונה מאיפה הם באו. והוא גם אומר למה הם עזבו.

היו"ר יבגני סובה:

אז תעלו במסגרת הדיון, ותענו לו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר, די כבר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יהודי ציוני לא עוזב את מדינת ישראל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

גם שמאלנים לא עוזבים את מדינת ישראל.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא נלחם פה, אבל הוא אמר ש-25,000 עזבו, מבחינתו בגלל הרפורמה המשפטית. הוא אומר: לא אני. אני חושב שהוא משקר גם בזה, אבל לא חשוב. תבין את האיש העלוב הזה, הגזען הזה, שחושב – איך הוא אומר "הטייסים", בכוונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא מתכוון להגיב?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא לא אומר סתם 25,000. הוא מונה אותם, הוא מונה מקצועות: טייסים, לוחמי סיירות, כל משלמי המיסים. יענו, אנחנו לא עובדים, לא משלמים מיסים אנחנו, חס ושלום, זה רק החבר'ה שלו, כן? רק החבר'ה שלו בדובנוב משלמים מיסים; לא המדענים, לא החוקרים. והוא אומר לאנשים האלה: מדינת ישראל, הממשלה הם האויבים שלכם. אנחנו, הממשלה, אויבים של אזרחי מדינת ישראל.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ככה אתם מתנהגים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מה לעשות. ואני אגיד לך, מר לפיד: אנחנו, בשונה ממך, אנשים דמוקרטיים. כל הכרעה – בקלפי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה דמוקרטיים. מה זה, מעוז הדמוקרטיה הישראלית.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם, הבעיה שלכם זה שאתם לא מאמינים בדמוקרטיה. אתם לא מאמינים בדמוקרטיה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, כי אתה הדמוקרט הגדול.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הרי אתם לא מאמינים בשלטון הרוב. אתם לא מאמינים שהעם הוא הריבון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זו עריצות הרוב.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הוועדה לבחירת שופטים, למה לא בוחרים שופט? למה? יש שם רוב, למה אתם לא מקבלים את הרוב בוועדה? אתם מקבלים את הרוב מתי שנוח לכם? מתי שנוח.

היו"ר יבגני סובה:

חברת הכנסת פרידמן, תודה. תודה, שמענו את הערת הביניים שלך, תודה. תודה רבה, תודה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הרי אתם לא מאמינים באמת שהריבון הוא הקובע במדינה דמוקרטית, אתם חושבים שהאליטה היא המושלת. לכן יש לכם אליטה בבית המשפט העליון, כמעט כולם באותו צבע ובאותה שפה מדברים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, ברור.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואתם לא רוצים לשנות אותה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מ-1977 אתם בשלטון. מה עשיתם? מה עשיתם? כלום לא עשית.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת איזנקוט – – –

היו"ר יבגני סובה:

כבוד השר, רגע, אני יכול לשאול את כבודו שאלה? אם לא, תגיד לא, אתה לא מסכים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בבקשה.

היו"ר יבגני סובה:

תמיד שאלתי: איפה העולים החדשים פה בסיפור של האליטות? כי אנחנו לא שייכים לא לישראל הראשונה ולא לישראל השנייה. אז אולי יש לך תובנה גם בנושא הזה? מסקרן לי לשמוע את זה, ואני אנצל את זה שאני יושב פה ושומע אותך. תשתף אותי בתובנות שלך, איפה העולים החדשים? לאיזה ישראל אתה משייך אותנו, העולים החדשים?

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

תלוי אם אתה אשכנזי או ספרדי.

היו"ר יבגני סובה:

לא, אני שאלתי פה שאלה רצינית. השר ירצה, ישיב; לא ירצה, לא ישיב. באמת, אני לא עושה לך הטרלה, אני שואל שאלה: לאיזה ישראל שייכים העולים החדשים?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

העולים החדשים זה סקטור של עולים חדשים, שבאים מכל המקומות. דרך אגב, יש בארץ עולים חדשים מכל המקומות, גם מברית המועצות לשעבר, גם מצרפת, גם מארצות הברית וגם ממקומות אחרים, וגם מאתיופיה וכו'.

קריאה:

היו"ר יבגני סובה:

ברור, לא. מ-100 מדינות יש.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בוודאי. לכן העולים החדשים, מי שצריך לקבל את הבוסט – ובוודאי העדה האתיופית צריכה לקבל את הבוסט הכי גדול במדינת ישראל. אני נלחמתי עליהם, לא ראיתי אף אחד פה שנלחם עליהם.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני – אתה מסיט אותי מהנושא המרכזי.

היו"ר יבגני סובה:

לא, שאלתי אם אני יכול לשאול אותך שאלה. אני לא מסיט אותך, אתה לא חייב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שים את זה בצד כרגע.

היו"ר יבגני סובה:

אתה לא חייב, לא חייב להשיב. לא חייב להשיב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל אתה מפריע לי, אדוני היושב-ראש.

היו"ר יבגני סובה:

אני לא מפריע לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני בא לענות. אתה נכנס עכשיו לאיזשהו דיון חדש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מותר לו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

היא גם מחלקת לך – מה מותר לך, מה אסור לך.

היו"ר יבגני סובה:

היא לא מחלקת לי מה מותר.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

כבוד השר, אנחנו ישראל – – – כולם עם ישראל.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

היא הכול אומרת: לי – להפריע; לך – מה להגיד. אתה מבין?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי שואל אותך בכלל?

היו"ר יבגני סובה:

חברת הכנסת בן ארי, בואי נשמור בכל זאת על הכבוד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תראה, היא מדברת אליי יפה: מי שואל אותך בכלל? מי שואל אותך בכלל?

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר יבגני סובה:

אני אתן לך הודעה אישית, אמרתי. אני אתן לך הודעה אישית אחרי ההצבעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אחרי ההצבעה – – – שישב כאן ויקשיב. למה אחרי ההצבעה?

היו"ר יבגני סובה:

אין מה לעשות, זה התקנון. זה התקנון. בבקשה, אדוני השר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כפי שאמרתי, הגזען העלוב הזה, שכולם – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

נו, תגיד, זה נראה לך הגיוני? די כבר, די. כמה אפשר לשמוע את זה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, האליטה במדינת ישראל היא השולטת. בשבוע שעבר אמרתי לך – אני חשבתי שהוא התחרפן, שיצא לו – אתה יודע, יצא לו הלפיד, מה שנקרא. הוא חזר על זה היום, אותו דבר, פה בכנסת, באותו דבר. דרך אגב, אפשר לחשוב שהוא איזה מדען גדול, איזה חוקר ענק, איזה חוקר ענק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה מה אתה? למה מה אתה? מה אתה? למה מה עשית?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

איזה איש סיירת מובחר. איזה טייס מדופלם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה מה אתה עשית? מה אתה עשית? מה עשית בחיים שלך, מה? מה עשית?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל בוא אני אגיד לך, חבר הכנסת איזנקוט – – –

היו"ר יבגני סובה:

חברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שיפסיק לדבר על לפיד. זה גועל נפש. גועל נפש. בשבוע שעבר הוא אמר שהוא תרנגולת שרצה אחורה.

היו"ר יבגני סובה:

אני מזמין, אני מזמין – חברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, מה? כמה אפשר לשמוע את כל זה?

היו"ר יבגני סובה:

אני לא שופט. חברת הכנסת בן ארי, התפקיד שלי – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

כמה? איך הוא מדבר? הוא שר בממשלה הזאת.

היו"ר יבגני סובה:

– – זה לתת לשר לדבר, ואני לא אקרא אותך לסדר, אבל אני מבקש לתת לשר לדבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז שיפסיק לדבר על לפיד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את קיבלת הודעה אישית אחרי ההצבעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה יעזור לי בסוף ההצבעה? מה זה יעזור?

היו"ר יבגני סובה:

טוב, אבל זה התקנון. תעלי בדיון אישי, תירשמי, אם זה מתאפשר, ותשיבי לשר, אבל אי-אפשר להפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה מדהים אותי שהוא מדבר בלי הפסקה על לפיד.

היו"ר יבגני סובה:

חברת הכנסת בן ארי, אי-אפשר להפריע לשר לדבר באי-אמון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עוד מעט, בפעם הבאה, נקבל ממך אישור על מה לדבר. אבל לא משנה, היא אומרת: דבר אליי יפה – אבל: מי שואל אותךָ, מי שואל אותךָ.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נכון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דבר אליי יפה, אבל: מי שואל אותךָ. אבל בואו נתקדם, חבר הכנסת איזנקוט, אני רוצה להגיד לך משהו. הם לא מקבלים את הרעיון שבמדינה דמוקרטית הריבון הוא בעצם העם. הם לא מקבלים את הרעיון הזה, ולכן הם מתפוצצים. הרי אנחנו לא שדדנו את הקופה – באנו לקלפי. דרך אגב, אנחנו לא הקמנו ממשלה עם מנסור עבאס, לא הקמנו. הם הקימו ממשלה עם מנסור עבאס, והיום תשמע רק מה כותבים חלק מהם ברשתות הערביות, בוודאי על מה שצה"ל עושה, ומה התגובות שלהם על חיילי צה"ל. אנחנו קיבלנו מנדט בוודאי מרוב היהודים בארץ ישראל. דרך אגב, בגלל זה הגולן באמת רוצה לבוא לדיקטטורה פה, בארץ ישראל. בגלל זה יש עלייה גדולה של יהודים לדיקטטורה בארץ ישראל. אבל אני אגיד לך, חבר הכנסת איזנקוט, הם לא דמוקרטים, הם מעולם לא היו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תפסיק לקרוא אליו ולפנות אליו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הם בולשביקים. הם התחנכו וגדלו על המהפכה הקומוניסטית. דרך אגב, איחוד/מאוחד – היה קיבוץ שהתפצל לשניים בשנות החמישים בגלל שחלק רצו לשים את התמונה של לנין בחדר האוכל, ושמה הם גדלו. ולכן זה הסיפור האמיתי כאן, אדון שטרן, חבר הכנסת שטרן. זה הסיפור האמיתי. אתם לא מקבלים את הדמוקרטיה. ואני אגיד לכם מה, האסון שלכם – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, הדמוקרט הגדול.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – הוא פשוט מאוד. אני שאלתי את עצמי: למה לפיד – השר כץ – מדבר שטויות וכל הזמן הולך ועולה? אגיד לך מה המסקנה שהגעתי אליה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – – אני יכול עוד להגיב לו?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הבן אדם – המנדטים בורחים לו. הכול. הציבור כבר מתחיל להכיר אותו. ולכן הוא מאבד גובה, הולך ומאבד, הולך ומאבד. הגיע למסקנה, עם החבר'ה שמייעצים לו: אתה חייב להיות קיצוני. ככל שתהיה קיצוני, אולי נשמור על איזה שלושה, ארבעה, חמישה מנדטים. אלה הרי נלחמים על הדבר הזה שהם יישארו פה. הרי שלושת-רבעי מהם לא יהיו פה, אתה יודע, בפעם הבאה. לפי הסקרים לפחות של היום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תדאג, אל תדאג לנו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן הם עכשיו מתחנפים אליו, כדי שישים אותם בין המקום הראשון, השני או השלישי. לכן הם צורחים להגן עליו כל היום. זאת הסיבה פה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לו אובססיה אליו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולכן כל עוד – דרך אגב, אני מאמין שהטרגדיה שלכם, חבר הכנסת איזנקוט, היא שאף פעם כבר לא תגיעו לשלטון. אני אסביר לך למה – רוב עם ישראל היהודי התפכח, מבין מה טובת מדינת ישראל ועם ישראל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בטח לא אתה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, לכן עכשיו הם עושים, מה שנקרא, פרפורי גסיסה. הם מפעילים את כל הכלים עכשיו, השר כץ, הכול. כל העמותות, כל הכספים. אני אמרתי – דרך אגב, לדעתי חלק גדול – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אבל השר בשבוע שעבר הצביע – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – מהכספים שמגיעים לקפלן, להערכתי ולהבנתי, זה כסף איראני, כסף קטרי, דרך עמותות אירופיות שמגיע לאנשים האלה. הרי הם מדוגמים פיקס.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר יבגני סובה:

חברות הכנסת, עברתן לשם בשביל לצעוק יותר חזק?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כל אחד יש לו מגפון; כל אחד יש לו שלטים; כל אחד יש לו עולם ומלואו. אתה שואל את עצמך: מאיפה הכסף? יש ישראלים שתורמים, אבל בקטנה. רוב הכסף, להערכתי, מגיע מחוץ לארץ, ואין לי ספק שיום אחד יתגלה שיש פה כסף איראני גדול מאוד שנשפך. אמרתי בשבוע שעבר: לא מזמן עצרו ישראלים שהיו מרגלים איראניים שהופעלו בתשלום. על מה? מה המשימה? לכתוב כתובות נגד הממשלה. אמרתי לעצמי – יותר פשוט להפעיל את הקפלניסטים. אני חושב שהם מפעילים אותם דרך כל מיני עמותות – זה יותר פשוט. גם לא מסכנים אנשים. לכן אני אומר: אתם תמשיכו לקרקר כפי שאתם מקרקרים, אתם תמשיכו לצעוק – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מספיק כבר, מספיק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – כפי שאתם צועקים ולהפריע. אתם לא תהיו בממשלה יותר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו פה יותר מזרחים מכל הקואליציה שלך, האליטיסטית האשכנזית.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מציע לכם להתאמן ולקנות משקפות, כי אתם כנראה תראו את הכנסת רק מתל אביב. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה לשר אמסלם. אני מזמין את חבר הכנסת גדי איזנקוט לנמק את ההצעה מטעם סיעת המחנה הממלכתי והעבודה.

נאור שירי (יש עתיד):

מה שאני אוהב בדודי זה האנינות והעדינות.

נעמה לזימי (העבודה):

אין. הוא תמיד בא עדין. גם אין ספק שהוא רב-פעלים. איש מאוד עסוק בסך הכול.

היו"ר יבגני סובה:

אדוני, עשר דקות לרשותך.

גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום ה-437 למלחמה צודקת, מלחמת אין ברירה, שהחלה במחדל גדול, אולי הגדול ביותר מקום המדינה. שנה ושלושה חודשים אחרי, יש גם הישגים צבאיים ואסטרטגיים שאי-אפשר להתעלם מהם, והערכה לצבא, לשב"כ, למוסד, גם לממשלה ולקבינט שאחראי כמפקדה העליונה של צה"ל להשמדת יכולות חמאס, חיזבאללה – –

שר התיירות חיים כץ:

גדי, שלא יפטרו אותך עכשיו.

גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):

– – לפגיעה הקשה – חכה – גם למרכיבים קריטיים באיראן, להשבת חלק מהחטופים.

שר התיירות חיים כץ:

הכול בסדר. מספיק המושג שאמרת – הוא כבר יכול לפטר אותך.

גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):

יחד עם זה, המחירים קשים וכבדים מאוד – 816 נופלים, 5,488 פצועים, עשרות אלפי עקורים מבית, הרס קשה בצפון. וכאמור, אנחנו ביום ה-437, מדברים על החזרה חלקית של חטופים, ואני מקווה שזה יסתייע. על השבת יישובים לצפון רק מדברים. הפרויקטור התפטר. חוק גיוס לא נראה באופק. השווינו למלחמת יום כיפור. בדומה למלחמת יום כיפור, שנפתחה בהפתעה – כישלון, וגם ניצחון צבאי – הגיע קרדיט לצבא ולממשלה על ההישגים, לצד המחירים הכבדים של 2,656 הרוגים, 7,000 פצועים. זו מלחמה שארכה 19 ימים, ונמשכה עוד חצי שנה אחרי זה במובלעת הסורית; 300 שבויים, אזרחים וחיילים, או חיילים ואזרחים, חזרו רק חצי שנה אחרי. אבל ההבדל הגדול הוא שהייתה מנהיגות. מנהיגות שלקחה החלטות, הצביעה על מצפן, חתרה לסיים את המלחמה בעמדת יתרון. מבחן עליון של מלחמה הוא בהשגת מטרות מלחמה ושיפור מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. אני לא רוצה – מפאת הדאגה להרתעה הישראלית אני לא אתאר איך נראו המנהיגים שפגשתי אחרי שלושה ימים. ובכל זאת, הוגדרו מטרות מלחמה ביום הראשון. זה ראוי לציון. רק מטרה אחת לא הוגדרה. לא הייתה שום מטרה להשיב את החטופים בתשעה הימים הראשונים. כשנכנסו לקבינט, לממשלה, מתוך תחושת חירום אמיתית, דאגנו שתיכנס המטרה הזאת, והיא נכנסה ב-16 באוקטובר, עם שינוי, שהוא יצירת תנאים להשבת בני הערובה. דרך אגב, ראש הממשלה סירב לשנות במעלה הדרך, גם כשנאמר שהושגו התנאים, ועד היום זה אותו ניסוח שהבאנו בשבוע הראשון, למרות שמערכת הביטחון הודיעה פעם אחרי פעם שהתנאים מולאו. על פי פרסומים בתקשורת, וגם היום בעקבות ועדת חוץ וביטחון, עומדת על הפרק עסקה חלקית – נראה כמו שלב א' ממתווה נתניהו של 27 במאי. כידוע, ראש הממשלה הביא את המתווה הזה להצבעה בקבינט המלחמה. כל השישה הצביעו בעד. זה כלל חמישה עקרונות מרכזיים ושלושה שלבים. זה הגיע לידיים של חמאס אחרי יומיים, ופורסם גם בערוצי התקשורת במדינת ישראל, למרות שזה לא הופנם, כי אחרי זה התחילה מלחמה תודעתית לשנות את הסיפור. חמשת העקרונות שראש הממשלה הביא הם: השבת חטופים חיים וחללים בתמורה לאסירים, שמספרם ייקבע; נסיגת הכוחות מרצועת עזה – הוא קבע את זה; שקט בר-קיימא והפסקת אש קבועה – הוא קבע את זה; שיקום הרצועה – הוא קבע את זה; פתיחת המעברים לסחורה ואנשים. יום אחרי, כבר יצאו עם גימיק תקשורתי: עצירת המלחמה. המילים "עצירת המלחמה" לא הופיעו מעולם בשום הסכם, אבל זה קליט להגיד: ההם רוצים לעצור את המלחמה – גלנט, גנץ, איזנקוט – ויש אחרים שעומדים איתן. המושג עצירת המלחמה לא מופיע בשום מקום, העיקרון של נסיגה מרצועת עזה נקבע על ידי ראש הממשלה ואושר. לאור ההתפתחויות האסטרטגיות ברצועת עזה יש שיפור במצב. בשבוע האחרון, כאמור, מתקיים שיח, ואני כבר אומר שאני אתמוך – ואני מניח שכולנו – בכל עסקה שתבוא, להחזיר את השלב ההומניטרי. למרות שפה אני רוצה לשבח את השר אמסלם: ייאמר לזכותו, בניגוד להרבה פחדנים אחרים, שמהיום הראשון הוא עמד על דעתו בעניין הזה בקבינט – זה קרה מהר מאוד – הוא דרש עסקה כוללת. אני משבח אותך. אני מקווה שאני לא מזיק לך שם. הדבר השני, למרות הבקשות החוזרות ונשנות של בני גנץ ושלי להיות הוגנים ולהציג את המתווה לקבינט, היה מי שסירב להציג אותו. אני מקווה שהוא הוצג לכם בהמשך. אם לא, ערוץ 2 או איזה ערוץ אחר פרסם. כאמור, ברצועת עזה יש 100 חטופים. אני רוצה להזכיר את הפעימה האחרונה שבוצעה, הגדולה – 80 ישראלים ועוד 24 זרים ששוחררו תמורת 71 נשים, 105 קטינים ו-64 בני 18–19. הייתה מפלגה בקואליציה שהתנגדה התנגדות נחרצת, מפלגת עוצמה יהודית. היה קשה מאוד באותו לילה לשכנע את הציונות הדתית להצביע בעד החזרת 38 ילדים קטנים ו-42 נשים, כי המחיר היה נורא – 240 קטינים, נשים ובני 18. לזה הם התנגדו. אני, כחבר קבינט, ראיתי בהצבעה שלהם התנהגות מתועבת. סלידה עמוקה – ואני לא מרבה להשתמש בשפה הזאת – זו הייתה התחושה שלי כלפי שרים שמתנהגים התנהגות לא מוסרית, לא ערכית, לא יהודית, ועוד מספרים לנו על 1,000 סנווארים. לכן לא קשה לחשוב, השר אמסלם, מה החברים שלך לממשלה יצביעו.

שר התיירות חיים כץ:

גדי, מה אני אמרתי? הינה הפתק, אני מאמין בכם.

גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):

בשעה של אתגרים, של איך מנצחים ומסיימים את המלחמה בעמדת יתרון, איך משיבים את החטופים, איך מחזקים את צה"ל בשעה קשה בגיוס רחב, במה דנו אתמול ראשי הקואליציה? בשינוי ועדת הבחירות והדחת האויב המרכזי של ממשלת ישראל – היועצת המשפטית לממשלה, שאין לי איתה שום היכרות, אולי במצטבר דיברתי איתה ארבע דקות. אני ראיתי אותה בכל שמונת החודשים בקבינט דואגת לאינטרסים הביטחוניים והלאומיים של מדינת ישראל במקצועיות רבה מאוד. מכאן – אני רוצה לדבר מילה על הדיון שיהיה מחר בוועדת החוץ והביטחון, להראות עד כמה אתם מגוחכים. מחר מעלים חוק שנקרא חוק פלדשטיין, זה החוק להשמדת העליונות המודיעינית במדינת ישראל, כדי להעביר מסר לבן-אדם אחד: אנחנו איתך. הולכים לאירוע הזוי. אני ראיתי את כל חברי המפלגות הערביות מתנגדים להסכם ההזוי הזה, שכל איש מודיעין בצה"ל – יש עשרות אלפים – שב"כ, יכול לגנוב, לקחת מסמך ולהגיע איתו לראש הממשלה. זה הסטנדרט שלכם. הם הצביעו בעד העליונות המודיעינית של מדינת ישראל. אבי דיכטר, ראש שב"כ, אני הסתכלתי עליו, אני לא האמנתי למה שאני רואה. העולם פה הוא עולם הפוך. לסיכום אני רוצה להגיד שניצחון זה השגת מטרות מלחמה ושיפור מצבה האסטרטגי של ישראל לשנים. הממשלה כותבת במטרות: השמדת היכולת השלטונית, ולא פועלת לעשות את זה. תחזרו למסמך שהפיץ ראש הממשלה לתקשורת בפברואר, על מה קורה ביום שאחרי. אין קשר בין מה שהוא הפיץ שעה אחרי הקבינט – זה הופץ לציבור, ראיתי את זה ב-ynet כשיצאתי מהקבינט – לבין מה שהתחולל בשנה האחרונה. היכולת השלטונית מתחזקת גם בימים האלה. הממשלה מגדירה יצירת תנאים להשבת בני ערובה. לדעתי היו הזדמנויות. אני מקווה שתהיה ועדת חקירה, כמו שאמרתי הרבה פעמים, שתבדוק עשור אחורה, חודש אחורה, את היום וגם את ההתנהלות. היא תגלה דברים מאוד בעייתיים שנלחמנו עליהם מתוך פטריוטיזם ישראלי בתוך הקבינט, ובצער רב נאלצנו לעזוב כשראינו את הציניות ואת מערכת השיקולים של ראש הממשלה. הממשלה מציבה במטרות המלחמה מטרה של חיזוק החוסן הלאומי, ופועלת לקדם חוק השתמטות מתוך צורך פוליטי. זו מפלגה שלא ראויה לאמון. לא ראויה לאמון של עשרות אלפי אנשי המילואים שמשרתים בשעה הזאת, ומאות האלפים שעזבו את המשפחות שלהם והגיעו, ואני לא רוצה לדבר על ציטוטים הזויים של אנשי ציבור על מהות החוק. הנקודה האחרונה – אני נוהג לסיים בזמן – ב-16 באוגוסט 2023, חודש וחצי לפני המלחמה, חיברתי שתי ועדות משנה של ועדת החוץ והביטחון והעברתי מכתב אישי לראש הממשלה שהמהפכה המשפטית והרוח הרעה והאופן שבו הוא מקדם את הדברים פוגעים בייעוד של צה"ל להגן על המדינה, להבטיח את הקיום שלה ולנצח במלחמה. קראתי לו אז לעשות בלימת חירום. זה לא נעשה, שוב פעם, בגלל צריכים קואליציוניים ושנאה קמאית למערכת משפט, שאני ראיתי אותה כרמטכ"ל ככיפת ברזל לחיילי ומפקדי צה"ל. אני קורא לו גם היום לבלום בלימת חירום ולא לתת יד להחרפת השסעים בחברה הישראלית, כדי לחזק את הקבוצה, כדי לחזק את רוח הלחימה של הממשלה הזאת. ואני רואה את גילויי ה"גבורה" של חלק מהשרים, שרואים ביועצת המשפטית האויב המרכזי של מדינת ישראל ולא האיראנים, חיזבאללה, חמאס ואחרים.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת איזנקוט. חבר'ה, מה, מה קורה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

סוף-סוף משהו מעניין במליאה.

היו"ר יבגני סובה:

בסדר, אבל לא מוחאים כפיים במליאה. השר כץ, גם אתם עושים את זה כל הזמן בצד הזה, אני מעיר גם על מחיאות כפיים. קואליציה, אני מתכוון לקואליציה. ישיב על ההצעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם, בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת איזנקוט, חבר הכנסת גדי איזנקוט, אני רוצה לענות לך ברצינות. הקשבתי קשב רב לדברים שאמרת. אמרתי לך, אני אוהב אותך ברמה האישית, אוחז ממך, ואני יודע שתמיד אתה אומר את הדברים, גם אם אני לא מסכים איתך, אלו דברים שאתה אומר מנהמת ליבך ומהאמת שלך. אז בוא, אני אגיד לך משהו, אני אתקן אותך בדבר אחד לפחות ברמת העובדה. ב-7 באוקטובר הגענו, הקבינט התכנס בשעה 12:00 בבור, והגדרנו מספר יעדי מלחמה לצה"ל. השני שבהם היה השבת החטופים. אני אגיד לך יותר מזה. מה שעמד על הפרק אז, באותה תקופה, באותו יום – יום אחד אולי יצאו הסטנוגרמות, אז אתה תשמע מה אמרנו. הסיפור של החטופים אז, ברמה הרגשית, הוא הטריף אותנו. ולכן, דרך אגב, זה היה היעד המרכזי כמעט שחשבנו עליו באותו רגע, קודם כול בואו נחזיר את אחינו. חשבנו אז, כמעט כולנו, שאם נפעל עכשיו ומהר – יכול להיות שעוד נתפוס את כולם ונצליח להביא אותם עוד לפני שחמאס יתארגן ובעצם יקשה עלינו להביא אותם חזרה הביתה. אז לכן אני אומר לך שזה היה היעד השני. אני זוכר את זה כמו עכשיו, היעד הראשון היה חיסול חמאס, והיעד השני – זה היה באותה נשימה, אני חשבתי שזה אותו הדבר כמעט – השבת החטופים. אז לכן, כשאתם באתם אולי תיקפתם את זה שוב פעם, אבל זה היה ביעדי המלחמה מהשעה הראשונה שהקבינט התכנס. עכשיו, אני רוצה להגיד לך משהו. תראה, אני אומר את זה לזכותך, ואני אומר את זה לאנשים כפי שאתה אמרת. אתה, אני זוכר את עמדתך בקבינט. בשלב מסוים אתה אמרת והאמנת בזה, ואני חושב שאמרת גם דברים של טעם. זו לא שאלה אם – אמרת: חבר'ה, אני חושב שכרגע צריך לשנות את הפאזה ולהתמקד בחטופים. ואנחנו, הרוב, דרך אגב, חשב שאנחנו צריכים להתמקד גם בזה וגם בזה, בגלל שעוד לא סיימנו את המלאכה. אבל זה ויכוח שהוא ויכוח לגיטימי. זה לא שאלה מי צודק, מי לא צודק. זה שאלה של תפיסה. אני רוצה להגיד לך עוד משהו. כמדומני חבר הכנסת גנץ לא הסכים איתך אז באותה נקודת זמן בעסק הזה. אתה אמרת את עמדתך בצורה כמעט – בוא נגיד ככה, אתה אמרת את זה בצורה בהירה, מדויקת. אתה גם כתבת את זה, אני זוכר – הקראת את זה בצורה מסודרת, וגנץ לא כל כך תמך בזה. לכן זה לא שאלה של מפלגות. אני חושב שבסיפור הזה של החטופים, ובכלל המלחמה – לא שייך בכלל מלחמה. מה זה משנה? זה עם ישראל. ואנחנו קיבלנו אז החלטה, בוודאי גם אתה היית איתנו בשלב הראשון, שאנחנו צריכים לפגוע בחמאס בצורה קטלנית. זאת לא הייתה שאלה בכלל. ובוודאי ובוודאי – אתה חשבת שבנקודה מסוימת אנחנו צריכים לעצור, לנהל משא ומתן, להחזיר את החטופים ואחרי זה להמשיך בלחימה; דבר שאז אנחנו חשבנו שהוא בלתי אפשרי במובן הזה שאם אנחנו נפסיק את המלחמה, אז זה לא בינינו לבין החמאס – יש פה ערבויות בין-לאומיות, יש פה אמריקאים, יש עולם, ואף אחד לא ייתן לנו לסיים את המלאכה. לכן זה ויכוח לגיטימי, וההיסטוריה עוד תשפוט, ולפעמים מנהיגים מקבלים החלטות קשות בגלל שלפעמים הם רואים את תמונת המצב. אבל אני חושב לפחות שבסוף ביטחון מדינת ישראל הוא מעל הכול, בגלל שבסוף יושבים פה תשעה מיליון איש, וההגנה – דרך אגב, ביטחון מדינת ישראל זה ביטחון כל היהודים בעולם, כך אני מאמין. אם מדינת ישאל לא תתקיים, להערכתי, היהודים בעולם גם לא יישארו לאורך זמן, אז לכן לגיטימי. זה בסדר. גם לגבי הנושא הראשון, שכמעט כולנו הסכמנו – בוודאי עשינו את זה ושכנענו וניסינו לשכנע, לגבי העסקה הראשונה, שבוודאי זה היה במקום, זה היה בזמן, זה היה נכון. ואני שמח מאוד שבאמת העברנו את זה. והיו אנשים שהתנגדו, לא בגלל סיפורים – הם האמינו בדרכם שזה לא נכון לעשות את זה, והם גם חשבו שזה יעצור אותנו וכו'. אבל זה לא משנה, זה בא ממקום טוב. זה לא בא ממקום רע. ככה אני חושב. אני לא חושב שיש בן אדם אחד פה בכנסת, בין שהוא יהודי, בין שהוא ערבי, שלא רצה לראות את כל החטופים בבית כבר ביום הראשון. לכן אני מאמין שאדם שמתנגד לעסקה מפחד, או שיש לו חשש שהמשימה הראשונה לא תתמלא במלואה, ולפעמים זו תהיה עמדתו – זה בסדר, זה לגיטימי. בוודאי לא הייתי עושה אותו עוכר ישראל, וגם לא שונא אותו על זה. חושב שהוא טועה. ולכן אני שמח מאוד, דרך אגב, שגם בסוף סמוטריץ' בא ותמך בעסקה הזאת, וזה היה רוב משמעותי מאוד. כמעט כולם, חוץ ממי שאמרת, בן גביר, ואני מכבד אותו גם על העמדה הזאת. אני רק שמח שלא קיבלנו את העמדה שלו. אני גם חושב שהיום תמונת המצב השתנתה. כמו שאמרת, הדברים בעצם הם דינמיים. במלחמה דברים הם דינמיים. לפעמים אפשר לשנות, מה שנקרא, את סדר העדיפויות של היעדים. אני באמת מאמין שהיום מדינת ישראל, בוודאי בעזה, צריכה להתרכז בהשבת החטופים, ואני חושב שזה מה שאנחנו עושים. מה שראש הממשלה עושה מבוקר עד לילה, בוודאי בהיבט הזה – כל יום הוא דן על זה. ובוודאי ובוודאי אני חושב שבסדר העדיפות של מדינת ישראל היום, ובוודאי עם מה שקורה בעזה, לפי תפיסתי והבנתי השבת החטופים היא המשימה העליונה. דרך אגב, זה לא קשור למחיר. תמיד האמנתי – זה לא משנה – יהודי שווה כל מחיר בעולם. זה לא חשוב. אני חושב שעוכרי ישראל, אחרי זה כבר ניפרע מהם בדברים אחרים, במקומות אחרים, בזמן אחר, אבל קודם כול להשיב את החטופים הביתה, בין אם הם יהודים ובין אם הם לא יהודים. זה לא משנה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אבל זאת עמדת הממשלה או עמדתך?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אומר לך את העמדה שלי. גדי יגיד לכם – אני בדרך כלל לא מדבר על הנושא הזה, אבל אני אומר את זה כל הזמן, מהיום הראשון. אני רוצה לומר משהו לגבי החטופים, ובאמת אני מאמין בזה. אני מאמין שהדברים האלה צריכים להיות בצנעה ובשקט לטובת החטופים. בסוף האויב שומע אותנו. ולכן לא משנה – הרי אנחנו לא מדברים עם אנשים בני אדם. אנחנו מדברים עם אנשים שהם חיות, ואין להם עניין – דרך אגב, לא אכפת להם לאבד את כל עזה. לכן הם לא צריכים לדעת מה אנחנו חושבים ומה אנחנו רוצים. אני חושב שיש צוות משא ומתן, שאני, ואני מניח שחבר הכנסת איזנקוט יסכים איתי – אני חושב שמוביל אותו איש מדהים, ראש המוסד, איש בעל יכולות גבוהות ובן אדם באמת מיוחד במינו, לטעמי, גם ברמה האישית; איש צנוע, שעושה, וכמעט את כל הזמן שלו מקדיש לנושא הזה. הוא נמצא בנסיעות כמעט סביב כל העולם וכל הזמן, ועושה כל מאמץ, הופך כל אבן. איש ישר והגון. אומר את האמת תמיד, על השולחן. תמיד. כל שבוע אנחנו מבקשים דיווח מה קרה השבוע, והוא מספר. לכן אני אישית חושב שזאת המשימה המרכזית של ממשלת ישראל היום. אתה גם שמעת את שר הביטחון אומר את זה, גם ראש הממשלה, לדעתי, ואני חושב שהצנעה יפה לזה. ככל שאנחנו נדבר יותר ונתווכח יותר על זה בחוץ, אני חושב שהחמאס יתחיל לסכסך בין היהודים וימשיך לעכב את העסק. אני אומר שלטובת החטופים, לטובת המשימה – אני חושב, יש צוות שקיבל דירקטיבה כמעט מלאה, הכול. לכן אני חושב שצריך לתת לו לעשות את העבודה. דרך אגב, האנשים שמטיילים סביב כל העולם כמעט כל שבוע. הם כמעט לא נמצאים בארץ, ובוודאי הם בין האנשים המבריקים במדינת ישראל, אלה שמובילים את הארגונים. הם לא אנשים מלמטה, הם ראשי הארגונים בכבודם ובעצמם. מה שנקרא, לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף – זה הם עצמם. בגלל חשיבות הנושא, הטיפול הוא אישי שלהם, ואני שמח שזה הם. לכן אני חושב, כפי שאמרתי, שלגבי הנושא הזה, השתיקה יפה לעניין עצמו. חבר הכנסת איזנקוט, אני רוצה להגיד לך – לגבי חוק הגיוס, אני רוצה להזכיר לך: לי יש תפיסת עולם מאוד מסוימת בעניין הזה. אני גם מדבר עליה בכנסת למעלה מעשר שנים, לא מהיום. אני רוצה רק להגיד לך שאנחנו לקחנו את החוק של גנץ. של גנץ. אני שואל את עצמי תמיד באיזה צד אתה אוחז את המקל. אתה אוחז את המקל תמיד בצד אחד, ואתה אומר את האמת, אבל אי-אפשר לאחוז את המקל בשני הקצוות. תחליט. גנץ הגיש את החוק הזה. החוק הזה כרגע לא בקטע של לתגבר את צה"ל. הסברתי. אמרתי לך בשבוע שעבר שאם צה"ל רוצה, תוך שלושה חודשים הוא מקים שלוש אוגדות מחיילים שכבר אומנו והושקעו בהם מיליארדי שקלים – מחר הוא מביא אותם, מחר. עושה להם אימון שלושה חודשים, והם נכנסים לסד"כ הצה"לי. לכן אני חושב שחוק הגיוס הוא חשוב בעיקר בהיבט החברתי. לשלב את החברה החרדית בתוך, מה שנקרא, החברה הישראלית. אני יכול לספר לך. אני הייתי יושב-ראש ועדת חוק הגיוס הקודמת, לפני ארבע שנים. מי שהיה שר הביטחון הוא מר ליברמן. אני הבאתי את החוק של ליברמן. אלא מאי, ליברמן התפטר מהממשלה שבוע לפני כן, ואני אומר – אני מביא את החוק שלו. הבאתי אותו לכאן. הנחתי אותו פה למזכירות הכנסת. מי התנגד? ליברמן, לחוק שלו. ומי התנגד אחריו? לפיד. לכן אני אומר לך, האנשים האלה לא רוצים באמת. אני באמת חושב שסיפור החרדים צריך להיפתר אחת ולתמיד בחוק, בחוק שמקובל. דרך אגב, שום דבר לא הולך בכוח. הדברים חייבים להיות בדיאלוג, מה שנקרא, חייבים להיות בהסכמה. ואני חושב שאנחנו נמצאים באמת בנקודה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אולי יהיה לכם נוח, אולי לא יהיה לכם נוח.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנחנו נמצאים באמת בנקודה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אולי יהיה לכם נוח, אולי לא יהיה לכם נוח.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חבר הכנסת איזנקוט, אני באמת מאמין שאנחנו נמצאים ברגע של חסד. יש לנו נקודה – באמת, אנחנו נמצאים בזמן שאנחנו יכולים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אולי יהיה לכם נוח, אולי לא יהיה לכם נוח.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

היא מפריעה. אני מבין שלא אכפת לך, או שאתה מהאו"ם.

היו"ר יבגני סובה:

לא, בוודאי שאכפת לי. אני רק אומר – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה מבין – זו אותה אישה וכל הזמן.

היו"ר יבגני סובה:

אדוני השר, אל תיתן ציונים, ואני אבקש ממנה לא להפריע. חברת הכנסת בן ארי, שמענו את עמדתך. תודה. לא חייבים כל הזמן להשיב. תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי ענה לו? לא דיברתי איתו כבר 20 דקות.

היו"ר יבגני סובה:

אבל את עומדת, לא יושבת במקום, ואת גם צורחת, וסליחה שאני אומר את זה ככה, זה מפריע, באמת. יש דיון אישי, כל חבר כנסת מהסיעה שנרשם יוכל להעלות ולהשתתף בדיון האישי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, אני יכולה לקרוא קריאות ביניים?

היו"ר יבגני סובה:

אני מבקש ממך לא להפריע לשר, תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה.

היו"ר יבגני סובה:

כנראה גם לשר יש שמיעה סלקטיבית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אני לא מדברת איתכם כבר, באמת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תאמין לי, אם זאת לא הייתה הכנסת – טוב, לא חשוב.

היו"ר יבגני סובה:

ממתי זה הפריע לך, תגיד לי, ממתי זה מפריע לך? זה אף פעם לא הפריע לך לדבר באי-אמון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא הבנת. אתה יודע, כשאתה שומע פה רעש, לא את מה שהיא צועקת, אני לא שומע את מה שהיא אומרת – יש לך פה איזה גל קול שכל הזמן מזמזם לך באוזן, ואותו הדבר, אתה מבין?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

השר אמסלם, אני רוצה לשמוע אותך – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אמסלם, מה יש לך – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר יבגני סובה:

השר, אתה רק מנצל את התקנון לטובתך. בסדר, אין בעיה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו, אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת איזנקוט, אני עונה לך ברצינות. יש שעת חסד, אני מרגיש אותה. יש שעת חסד שעם ישראל נמצא בה. אנחנו יכולים ללכד את החברה הישראלית באמת, באמת. אנחנו יכולים. אני חושב שגם החרדים נמצאים בנקודה שהם לא היו בה לפני שנתיים-שלוש. אני אומר לך את האמת. ואני חושב שאנחנו יכולים לקדם את זה בדיוק על המתווה כפי שהציג החוק של חבר הכנסת גנץ. ואם תבואו איתנו לעניין – תרדו מהפוליטיקה, תראו את האמת, תסתכלו קדימה, מה יהיה בעוד 20 שנה לעם ישראל: האם אנחנו נישאר בנקודה הזאת – –

דבי ביטון (יש עתיד):

מזכירים לך מי העלה את זה בפעם הראשונה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – או שאנחנו נתחיל לגייס את החרדים בהבנה איתם? לאט-לאט. אני מאמין באמונה שלמה שהחשש של החרדים, זה לא מה שהוא אומר; החרדים מפחדים להתגייס לצבא בגלל שהם מפחדים לשלוח את הילדים שלא יחזרו חילונים. אני אומר לך, אני שמעתי את הראשון לציון לשעבר אתמול. הוא אומר: תשמע, אח שלי שלח את הילדים, והם חזרו חילונים. דרך אגב, מבחינתם זה כל עולמם. ברגע שיש להם שקט נפשי מזה, אני אומר לך, הסיפור ילך ויגדל. לא כולם בנויים לשבת בישיבה וללמוד, זה קשה מאוד. אבל אם אנחנו באמת רוצים – עזוב, אנחנו לא נהיה פה, אבל אנחנו נשאיר לילדים ולנכדים חברה אחרת, ויש לנו הזדמנות עכשיו לעשות את הסטרטר. אני חושב שמה שהציג חבר הכנסת גנץ בהצעת החוק שלו – אני חושב שהיא בסיס היום, אפשר להוסיף לה עוד קצת פה ולהוריד לה קצת שם, אבל אם ניתן לחרדים את התנאים הנכונים, והם ירגישו שהם הולכים לצבא וחוזרים חרדים וזה לא פוגע, שום דבר לא קרה – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – שלא יחזרו, שלא יחזרו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – הוא גם לומד בצבא, והוא גם שומר על אורח החיים שלו. וגם כשהוא משתחרר הוא חוזר הביתה חרדי – אז אני אומר לך, אני אומר לך, המחיצות ייפלו.

נעמה לזימי (העבודה):

ומה אתה עושה בשביל זה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואז בעצם אתה תראה לבד שהעסק ילך ויגדל. אני רק אומר לך מה יקרה כשהוא יגדל: אלה ייכנסו לפניקה. למה? אז הצבא יהיה צבא דתי. יש לך את הדתיים הלאומים, ואם החרדים יתגייסו לצבא, הם לא ילכו לעיתון במחנה, הם ילכו להיות לוחמים, בגלל שהם באים מתוך ערך המצווה. החרדים מבינים את ערך המצווה של ההגנה על עם ישראל, וברגע שהוא לא יתנגש להם בקטע הרוחני, אמרתי, הם ילכו. והם ילכו, דרך אגב, ליחידות הכי קרביות, בגלל שאם כבר הוא משרת, ביחידה הכי קרבית, זאת מצווה. ואז אתה תראה מה יקרה פה – אלה מבלפור ישתגעו: פתאום נהיה לנו צבא חרדי. ואיך אמרתי, החרדים לא יסתפקו בלהיות מ"פים, מג"דים – הם ירצו לשאוף קדימה, חלק מהם, המצטיינים, כמו כל דבר. ואז אתה תראה – אתה מדמיין לעצמך את לפיד רואה איזה אלוף בצה"ל עם פאות?

דבי ביטון (יש עתיד):

די, די, די כבר, די.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה מדמיין את עצמך שהוא ראה אותו הולך בשבת עם השטריימל? הם יהרגו את עצמם.

דבי ביטון (יש עתיד):

לפחות לפיד התגייס – – – מאלה שאתה מעודד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הם יהרגו את עצמם, הם יקראו לנו "חומיינים".

דבי ביטון (יש עתיד):

הם לא יהרגו, אז יהיו עוד אנשים טובים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אומר לך.

דבי ביטון (יש עתיד):

תפסיק עם הרעל.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא אכפת לי מה שהם אומרים, בגלל שאני לא סופר אותם.

דבי ביטון (יש עתיד):

כל היום אתה מרעיל ומפצל, די.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רואה את עם ישראל, ואני אומר לכם, ואני מבקש מכם, באמת.

דבי ביטון (יש עתיד):

זה לא ייאמן, איך נותנים לאנשים להיות שרים במדינת ישראל, זה לא אמיתי.

היו"ר יבגני סובה:

תודה, חברת הכנסת ביטון, תודה. חברת הכנסת ביטון, תודה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם אנשים הגונים. אני אומר לכם, אם אתם באמת באמת רוצים לראות קדימה את עם ישראל עוד 10, 15 שנה, בואו איתנו ביחד.

דבי ביטון (יש עתיד):

איזה הזיה. בושה, בושה למדינה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עזבו פוליטיקה, עזבו ממשלה, עזבו בטיח. בואו, שבו איתנו יחד עם החרדים ונמצא מתווה נכון שמתאים להם.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – תורידו את הרמה ואל – – – שום דבר פה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואתם תראו שהמחיצות ירדו, ואתם תראו שלאט-לאט זה ילך ויתגבר, ילך ויתגבר. וזאת האמת, וזאת טובת מדינת ישראל ועם ישראל – זאת האמת. אתם יודעים את זה, ולכן לפעמים זה מכעיס אותי שרוצים לקחת את זה למצב קיצון, בגלל שמצב הקיצון לא רוצה לגייס אותם.

דבי ביטון (יש עתיד):

אף אחד גם לא רוצה קיצון, רוצים שוויון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא רוצה. בג"ץ לא רוצה לגייס את החרדים, הוא לא רוצה באמת. עכשיו, שנינו יודעים שבכוח לא הולך. כשמדובר בנושא של אמונה – עם ישראל תמיד, כשהיה מדובר בנושא של אמונה, היה מוכן להרוג את עצמו, להיכנס לכבשן האש ולא לעבור על אמונתו. לכן הם פה נמצאים בנקודה שהנגיעה היא באמונה, ולכן צריך ללכת איתם כפי שאמרתי. מי שהולך ובא ורוצה לחסל את הכול-מכול-כול, גם את עולם הישיבות – לא נגיע לאף מקום. אנחנו נגיע, פשוט נהיה באותה הנקודה: מריבות, שנאה ואנטישמיות כלפיהם, גם בעוד 20 שנה. איך אמרתי, זה מתפרנס מזה. ברגע שאתה מוריד את השבת ואתה מוריד את הסיפור של החרדים, ללפיד אין מה להיות בכנסת. על מה הוא ידבר? הוא יעלה לכאן, ומה הוא יגיד? הרי הוא לא מבין בכלום. אז לכן אני אומר לכם, אם באמת אהבת עם ישראל, בעיניכם, הפוליטיקה לא חשובה ואתם רואים את העתיד של עם ישראל, בואו תצטרפו. בגלל שאני יודע – גם ממך, בני, וגם ממך, גדי, אני חושב שגם החרדים אוחזים מכם אנשים הגונים, אנשים ישרים, אנשים שטובת המדינה לנגד עיניהם. בואו נעשה את השינוי. אחרי זה, שיהיו מריבות. אחרי זה, שיהיה לא משנה מה, יש לנו על מה לריב. בואו לא נריב על זה, בגלל שזה באמת היסוד של עם ישראל, ככה אני רואה את זה. זה הסיפור האמיתי, לאן אנחנו הולכים ב-20 שנה או ב-30 שנה הקרובות. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לשר אמסלם. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לנמק את ההצעה מטעם סיעת חד"ש-תע"ל ורע"מ, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, המדינה כולה גועשת ורועשת בעקבות הצהרת שר המשפטים יריב לוין על כוונתו לחזור ולקדם את חוקי ההפיכה המשטרית. אני בהחלט מבינה לליבם של כל המוטרדים מהמתקפה על בית המשפט העליון ועל שומרי הסף, מצמצום השוליים הדמוקרטיים והפרת האיזון בין הרשויות במדינה, ואני כן משוכנעת שצריך להתנגד לכל צעד מהסוג הזה. יחד עם זאת, האם רק עכשיו עגלת ההפיכה המשטרית חוזרת לדהור? באמת? רק עכשיו, כשהצהיר על זה שר המשפטים? מצג השווא של עצירת הכול למען "ביחד ננצח" השתלט על המודעות הציבורית ועיוור את הרוב. הרי לא הפסיקו בקואליציה הזו ולו לרגע להתעסק בפוליטיקה הדורסנית של הישרדות הממשלה דרך ההפיכה המשפטית-שלטונית. ממשלת הימין ממשיכה במהלך שיטתי, שלא הפסיק לרגע, ושנועד לכרסם במה שנשאר משולי יסודות הדמוקרטיה תוך קידום מתקפת חקיקה אנטי-דמוקרטית. הממשלה מקדמת בליץ חקיקה של 100 חוקים לשינוי משטרי. 100, לא פחות ולא יותר, אולי גם יותר. מטרתם לרמוס זכויות יסוד ולשנות את כללי המשחק באופן חד-צדדי, כך שיחזק את אחיזת הקואליציה הנוכחית בשלטון. מהלכים אלה מהווים נדבך מרכזי בניסיון ליישום ההפיכה המשטרית והפיכת ישראל, רשמית, למשטר דיקטטורי. ראש הממשלה חוזר ואומר כבר כמה חודשים שהוא הולך לשנות את המזרח התיכון. והאמת, אכן, הידיים שלו ושל ממשלתו עמוק בתוך כל מה שאנחנו רואים שמתחולל באזור. אבל מה שהוא מתעקש שלא לדבר עליו זה על איך הוא וממשלתו משנים גם את המדינה והמשטר בה בצורה דורסנית. איך הממשלה של נתניהו לא משקיעה אפילו דקות של חשיבה על איך זה ישפיע על עתיד האזרחים, יהודים כערבים. העיקר זה לשרוד ולשרוד עד יישום כל התוכניות. חקיקה זו מקודמת בעיקר באמצעות הצעות חוק פרטיות בניסיון לעקוף את הייעוץ המשפטי, את הדרגים המקצועיים, שמתנגדים למהלכים אלו. הממשלה הימנית מקדמת – ותקשיבו טוב מאוד – 18 הצעות חוק להפיכה משפטית: גם החוק ללשכת עורכי דין, גם החוק של הפוליגרף לעובדי מערכת אכיפת החוק, שליטת הממשלה בוועדת מינוי שופטים, ועוד 12 חוקים לעצימות דתית – רק בשבוע שעבר חוקקו את החוק להפרדה מגדרית באקדמיה; עשרה חוקים לפגיעה בתקשורת, וכמובן יש את כל הנושא של חיזוק או הקלות לערוץ 14, וגם העניין של התאגיד; תשעה חוקים לפוליטיזציה ופגיעה במינהל הציבורי, מינויים פוליטיים בחברות ממשלתיות, מינויים בשירות המדינה, מינוי נציב שירות המדינה. כל אלה חוקים שמטרתם ליישם עוד ועוד את ההפיכה המשטרית, והם לא הוגשו לכנסת רק אחרי ששר המשפטים הודיע שהוא חוזר להפיכה. הרי בכל החודשים שעברו, החוקים האלה הובאו לכנסת וחוקקו. שמונה הצעות חוק נוספות מבקשות לצנזר את האקדמיה ולפגוע במיעוט הפלסטיני מהסטודנטים ובחופש הביטוי. 39 הצעות לפגיעה בזכויות אדם ואזרח. ואנחנו רואים איך כל זה מקודם במהירות שיא, שלא ראינו קודם. אבל כדי לחזק את משטר הימין המלא-מלא וכדי לשבש את מערכת הבחירות הבאה, דרך פרטים, אנשים מתוך הקואליציה, אל תגידו שהממשלה מקדמת את זה – היא רק נותנת תמיכה, והיא רק מאפשרת חקיקה מהירה לארבעה חוקים שמשנים את כללי הבחירות באופן יסודי; כדי לפגוע, לדכא הצבעה בקרב האוכלוסייה הערבית ולנסות לנצח בבחירות עוד לפני שנכנסים אליהן. נתניהו רוצה להבטיח לעצמו כנראה עוד קדנציה של ממשלת ימין-ימין, אז צריכים להוציא את הערבים מהמשוואה של הבחירות. הצעות החוק הן תחת האמתלה ותחת התירוץ של מאבק בתומכי טרור. הרי ההקדמה לחוקים האלה הייתה כאשר נאמר פעם אחרי פעם – ושיקרו מעל לדוכן הזה וכינו אותנו "תומכי טרור", וחברי הכנסת האחרים לא התקוממו ולא אמרו שזה בלתי אפשרי לעשות דה-לגיטימציה לנבחרי ציבור, במיוחד כאשר הם לא תומכי טרור, במיוחד כאשר יש תומכי טרור מורשעים שיושבים בתוך הממשלה. הצעות החוק האלה – אתם יודעים מה, בדמוקרטיה אמיתית מדברים על הגנה על זכויות המיעוט, ואנחנו לא רק מיעוט לאומי במדינה הזו, אנחנו גם מיעוט פוליטי. ולכן מי שמעיזים להרים ראש ולהתנגד למדיניות הכיבוש, למדיניות הדיכוי האנטי-דמוקרטית, צריכים להוציא אותם מחוץ למעגל הפוליטי. דמוקרטיה זו לא הגנה על זכויות הרוב. התבלבלתם. כאשר מגינים על זכויות הרוב זאת דיקטטורה, צריך להגן על זכויות המיעוט. וחופש הביטוי לא נמדד בכמה אני מסכימה עם ההגמוניה והקונסנזוס הקיים, חופש הביטוי נמדד בכמה דברים אפשר להגיד שלפעמים הם כן מקוממים. ככה בודקים חופש ביטוי. ואת זה חייבים לחסל. אז הינה אני אגיד לכם משהו. ב-2014 העלו את אחוז החסימה לכנסת ישראל. המטרה הייתה – בדיוק העלו אותו כך שיהיה מעל המפלגה הכי גדולה שמייצגת את האוכלוסייה הערבית. רצו להוריד אותנו, להעלים אותנו מהמפה הפוליטית. ולמה זה גרם? זה גרם לזה שנחזור יותר חזקים. ואני אומרת לכם, אם מישהו חושב שהוא יבטיח את המשך שלטון הימין הפשיסטי במדינה הזו על ידי העלמתנו מהזירה הפוליטית – אני מבטיחה לכם, אנחנו לא הולכים לשום מקום. אנחנו לא ניעלם, לא מהארץ ולא מהייצוג הפוליטי. ואנחנו נשמיע את קולנו, למרות שכל מי שיצאו לפני 7 באוקטובר להגן על הדמוקרטיה לא הצליחו להבין שדיקטטורה לא נעצרת בקו הירוק. דיקטטורה לא נעצרת בקו הירוק. כשיש דיקטטורה של כיבוש ודיכוי מעבר לקו הירוק, היא תחלחל לתוך המדינה, והיא תגיע לפה, והיא תשתלט אם לא ייאבקו בה. ככה זה. ולכן אני אומרת לחבריי שרוצים באמת להגן על הדמוקרטיה: דמוקרטיה היא לא רק ליהודים – היא בעיקר למיעוט, המיעוט בתוך היהודים והמיעוט הערבי פלסטיני. ויש לנו פתגם בערבית שאומר (אומרת בערבית ומתרגמת:). כלומר, זה עוד יגיע לאחרים. כאשר מרשים שקבוצה מסוימת תידרס, זה יגיע גם. ולכן אנחנו – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

זה לא התרגום המילולי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא תרגום מילולי. אתה רוצה תרגום מילולי? אכלו אותי באותו יום שאכלו את השור הלבן.

היו"ר יבגני סובה:

התרגום לסיכום, בבקשה. נגמר הזמן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אז אני קוראת לכולם להצביע בעד האי-אמון בממשלה הזו.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ישיב על ההצעה הזו השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם, בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא – חברת הכנסת תומא סלימאן, את אמרת: אנחנו בשום מצב לא נעזוב את הארץ.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אנחנו נשארים, כן, כן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אומר ללפיד: תשמע, תלמד מתומא סלימאן. אתה קודם עלית, אמרת שיש 25,000 מדענים, טייסים וכו' וכו' שעזבו את הארץ, ואני אומר לך שיהודים לא אמורים לעזוב את הארץ – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

יש גם חרדים שעזבו. היה איום גם מהחרדים לעזוב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – לא בגלל ממשלה כזאת ולא בגלל ממשלה אחרת. אז בוא, תשמע איך חברת הכנסת תומא סלימאן מדברת על הערבים, תבין באיזה נחיתות אתה נמצא.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

שיעור בציונות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בוא תלמד שיעור בציונות קצת, ואז לא תעלה לכאן ותדבר שטויות כהרגלך בקודש. עכשיו אני רוצה לענות לך, חברת הכנסת תומא סלימאן: תקשיבי טוב, השמאל מעולם לא דאג לזכויות האזרח. אני, כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים, אני העברתי את חוק ההמלצות. אני, אני. דרך אגב, את ההתנגדות שלהם – אני הבאתי. אני הגשתי הצעת חוק לגבי המעצרים של כל האזרחים. אני לא רואה הבחנה – ואתם יודעים את האמת – בין ישראלי, בין יהודי לערבי, כשמדובר באזרח ישראלי. אני לא רואה שום הבחנה לא בזכויות ולא בחובות. מעולם לא ראיתי. ולכן אני אומר לך, אנחנו דואגים לזכויות אדם. היום מדינת ישראל היא לא מדינה דמוקרטית – היא דיקטטורה על מלא. אני לא יודע אם מחר לא יעלימו אותי כשר בממשלה. אמיתי. מפעילים שב"כ נגד אנשים שסביב ראש הממשלה ונגד – עוצרים את ראש השב"ס שהולך ברחוב.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אצלנו זה תמיד היה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא הבנת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה לא – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני טוען שמי שעוצרים אותו, אזרח ישראלי, לא משנה על מה, ללא סיבה – דרך אגב, אני הגשתי הצעת חוק: אזרח ישראלי לא צריך להיעצר, בוודאי לא לשבת בימי מעצר, אלא אם כן הוא עובר עבירה של מסוכנות.

דבי ביטון (יש עתיד):

אבל להפשיט אחרים כאילו – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן, לא משנה לי – ערבי, יהודי, זה לא חשוב. בוודאי, אני לא מדבר על עבירות אלימות, אונס, רצח וכו', או בגידה במדינה. אני מדבר על אזרח נורמטיבי. אני הגשתי הצעת חוק כזאת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה. אזרח נורמטיבי שמעולם לא עבר שום עבירה, ועבר איזושהי עבירה, לא חייבים לשים אותו – דרך אגב, ימי המעצר במדינת ישראל זה על החשבון, זה לא באמת לשם חקירה. אפשר לשחרר אותו בערב, לקרוא לו בבוקר. אני הגשתי את הצעת החוק הזאת. מי התנגד? אלה. תבינו טוב, השמאל לעולם לא דואג לזכויות אדם. זו בדיחה.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה היית יו"ר ועדת הפנים?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני הייתי יושב-ראש ועדת הפנים והגשתי עשרות חוקים בנושא זכויות אדם.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – בכנסת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני הגשתי הצעת חוק – אתה מכיר את זה, אחמד טיבי – ואני עשיתי עבודת מחקר משווה מה קורה בעולם, שלאזרח של המדינה אין זכות ערעור מוקנית. זה קורה כמעט בכל העולם. מי התנגד לזה? ישר אני רואה מסיבת עיתונאים, אני לא אשכח את זה, הייתי פה במליאה יושב-ראש הקואליציה. אני רואה את מנדלבליט ושי ניצן עושים מסיבת עיתונאים באילת ואומרים: אמסלם פוגע בשלטון החוק. אני פוגע בשלטון החוק? חבר'ה, ככל שהם יכולים לרדות באזרחים, ללחוץ עליהם, לדרוך להם על הראש, זה בסמכות שלהם, הם לא ישחררו כלום אף פעם. זה השמאל. בימין – דקה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

דודי, בוועדת הפנים כשהיית יושב-ראש יש חוק אחד שהעברת שהוא חוק נורא, בעיקר לערבים. קמיניץ.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. סוגיית חוק קמיניץ – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

זה שווה – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

טיבי, זה ליהודים גם – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, סוגיית חוק קמיניץ, אתה מכיר את זה, אתה ישבת שם. אני – אתה זוכר, אבל אתה גם הגון בעסק. אתה זוכר שאנחנו בעצם הוצאנו מהאוצר 100 מיליון שקל כדי לעשות תוכניות מתאר לכל האוכלוסייה הערבית, על מנת שיוכלו לבנות. הרי זה היה ביצה ותרנגולת, אתה זוכר את זה. דרך אגב, אתה גם זוכר שאמרנו שאיפה שאין קו כחול לא אוכפים בינתיים. אתה זוכר, בגלל שאנחנו גם נותנים לאזרחים להתארגן. גם אם בן אדם – אתה זוכר שגם בחוק העברנו שבית גם ללא היתר, והוא עדיין נמצא במסגרת של הקונטור שאפשר להכשיר אותו, משאירים אותו. דרך אגב, זה פגע גם בכל החקלאים בארץ.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

נכון. נכון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז לכן אני מסביר. אני באמת באמת לא עושה הבחנה אף פעם בין אזרח לאזרח בנושא של הזכויות האזרחיות הרגילות במדינת ישראל. בעיניי אין שום הבדל, באמת, אמיתי, ולא צריך להיות הבדל. אבל אני אומר לכם, אני אומר דווקא לנציגים של האוכלוסייה הערבית: אם אתם תחשבו שהישועה באה מהשמאל – אתם טועים. הם שונאים אתכם פי אלף ממה שאתם חושבים שאנחנו שונאים אתכם. הם משתמשים בכם.

קריאות:

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

והם אף פעם לא ידאגו לזכויות שלכם, לעולם. בגלל שהם בולשביקים, הם לא דואגים – דרך אגב, הם שונאים את כולם חוץ מעצמם.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

באופן שווה, שוויוני – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הם שונאים מתנחלים והם שונאים מזרחים והם שונאים ימנים. הם אוהבים – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

באופן שווה. באופן שווה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

והם שונאים ערבים, והם אוהבים רק את עצמם. אז לכן, כשאני לפעמים רואה אתכם משתפים פעולה איתם אני צוחק עם עצמי. אתם מבחינתם כמונו, או יותר גרוע. אז לכן, אל תתפתו לשמוע את המתק – עכשיו, בואי אני אספר לך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אמסלם, אתה רציני? אחרי כל מה שהקואליציה הזו עושה, והחקיקה – – – נו באמת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה, תני לי רק שנייה. תני לי רק שנייה, אני אסביר לך. עכשיו, אני רשמתי. אחמד, בוא תקשיב. אני אספר לך. אני הולך לעשות רפורמה, אני הולך לשנות את חוק החברות. את יודעת למה? אני אספר לך. אחמד, תקשיב. למה אני הולך לשנות? בגלל שבג"ץ לא עובד לפי החוק. יש חוק, תקראי את החוק. תקראי את החוק, הם מפירים את החוקים, השמאל האלה, החוק בשבילם לא קיים, זה אפילו לא המלצה.

נאור שירי (יש עתיד):

בשבילך – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא יגיד לך. אני, כשאני עובר את הרפורמה, את תראי, אני רוצה שוויון בכל המדינה לכל המגזרים, כל אחד בחלקו – הערבים, החרדים, העולים החדשים, הפריפריה. ואת תראי, בגלל שאני באמת חושב שכל עם ישראל, כולם צריכים להיות שם. הם לא מסכימים. להם יש נבחרת. להם יש נבחרת שגרה בעיקר בצפון תל אביב ובאזור רעננה-גדרה-תל אביב.

נאור שירי (יש עתיד):

איזה מלך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז אתם צריכים להבין שאתם – אתם לא מבינים, הם דואגים בסוף לעצמם.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

נאור שירי (יש עתיד):

דודי, לראשות הממשלה אתה צריך – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז כשאת כותבת לי מינויים פוליטיים – – –

קריאות:

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. לכן, כשאת אומרת לי – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני מתפלאת עליך. תגיד, כמה אפשר?

נאור שירי (יש עתיד):

למה את לא מצביעה לו?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כשאת אומרת לי, אני רוצה – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

שכנעת אותי. אני רוצה להיות איתך – – –

היו"ר יבגני סובה:

אבל תנו לשר להשיב. סוף-סוף הוא מדבר לעניין, לא?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מיניתי – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה מוכן לקבל אותי לקואליציה?

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר יבגני סובה:

תודה, חבר הכנסת שירי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תקשיבי, אני מיניתי הכי הרבה בני מיעוטים, לדעתי. אני.

קריאה:

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מיניתי חמישה אתיופים, חמישה מהעדה האתיופית, כשלא היה אחד.

נאור שירי (יש עתיד):

חמישה אתיופים? מלך. מלך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בגלל שאני – חשוב לי. תביני, אני, את לא מכירה אותי. לי חשוב שכל מדינת ישראל תהיה שותפה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני מכירה את הממשלה. אני מכירה את הממשלה ומה שהיא עושה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה, תני לי רק שנייה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אל תהפוך את זה לאישי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עשי לי טובה, בואי תשמעי אותי, תשמעי אותי. אל תדקלמי את הסיסמאות שלהם, בואי נדבר דוגרי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא, לא, לא, לא. אל תזלזל בידע הפוליטי שלי, להגיד לי "תדקלמי". אתה מדקלם דברים, לא אני.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז לכן אני אומר לך – רק שנייה, תקשיבי. אני חושב שמה שקורה כאן בזמן האחרון זה שערורייה ממדרגה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

דודי, רם נכנס, אם יש לך מה לומר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ברוסיה הסובייטית לא התנהגו ככה. את מכירה יועץ משפטי שבא לראש הממשלה, אומר לו: השר הזה, אני מבקש ממך לפטר אותו?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מה זה שייך למה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. את מכירה אנשים שנעלמים במדינה? שלא יודעים איך קוראים להם, ויושבים בצינוק איזה 40 יום?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני כבר מכירה 75 שנים אנשים כאלה. לא שמעתי אותך אומר מילה עליהם. לא שמעתי אותך מדבר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז לכן אני רוצה לומר לך. עכשיו, אני אספר לך לגבי הפוליגרף. בואי אני אספר לך. אני יושב-ראש ועדת הפנים, הינה אני מספר לכם סקופ.

נאור שירי (יש עתיד):

מתי זה היה? 2016?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בשנת 2016, כן. המפכ"ל הוא אלשיך, הוא קובע איתי פגישה. הוא בא עם היועצים המשפטיים שלו וכו' – את שומעת, תומא? – ואומר לי, תשמע, חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש להעביר פוליגרף. אני שואל אותו את מי, הוא אומר לי, את אלה שמתגייסים למשטרה. כדי שאנחנו נוודא שהם לא באים מארגוני פשיעה, חבר הכנסת מיכאל, ואת הספ"כ. אמרתי לו: רעיון יפה, מצוין. ואז הוא קם ללכת. אמרתי לו, תגיד לי, ואיפה כל החוקרים של המשטרה? לא הבנתי, אנשים חוקרים, מגישים כתבי אישום נגד אנשים, לא נראה לך שצריך להעביר אותם פוליגרף? דרך אגב, הוא ביקש את זה. הוא רצה בספ"כ – מה שנקרא ספ"כ, זה המטה הכללי של המשטרה – להעביר כל אחד פוליגרף, את מי שהוא רצה – חוץ מעצמו, כמובן – ואת אלה שעוד לא התגייסו. אמרתי לו, תגיד, ומה עם החוקרים שנמצאים היום ובאים במגע עם האזרחים? לא נראה לך שפעם בכמה שנים הם צריכים לעבור פוליגרף? מה פתאום, כן פתאום. לא אלאה אותך. בסוף הבאנו את צה"ל, נפגשתי עם השב"כ, הבנתי מה קורה שם והעברנו אז את חוק הפוליגרף של משטרת ישראל. דרך אגב, אני חושב שיותר חשוב להחיל אותו על הפרקליטות. תבינו למה. הפרקליטות זה הדבר הכי כוחני במדינת ישראל. אני לא מאמין שיש עוד גוף כזה בעולם. יש להם גם יחידה שלהם שקוראים לה להב 433. הם מפעילים אותה. כשראש להב רצה לפרוש, מי קרא לו? היועצת המשפטית ניסתה לשכנע. תגידי, הוא מהארגון שלך? אם אני הייתי שר לביטחון פנים הייתי אוסר עליהם לדבר איתה. למה שידברו איתה? אני השר שלכם, זה ארגון. כמו שאלוף בצה"ל לא בא לדבר איתי ללא אישור. זה כבר גוף שהיא מנהלת, היא ממנה, היא מחליטה. תבין איזה גולם הקמנו פה, שהורג את כל מי שהוא רוצה. את סויסה זיכרונו לברכה הם הרגו. על מה? טופס. הבן שלה עכשיו גנב שכפ"ץ. אני עכשיו אומר, לא קשור לאימא שלו. אתה, מה שנקרא, איש ישלם על עוונו.

נעמה לזימי (העבודה):

ביחס לפרגולה של – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הבן אדם גנב שכפ"ץ לחייל – השתחרר. חייל לוחם. רבאכ, לקח אותו עם המחסניות ועם הרימונים. טוען, אני שומע אותו – אחרי זה הוא זרק אותו ליד הבסיס. הבן אדם אומר לו: כבר גנבת את השכפ"ץ, קניתי אותו, זה שלי. זה לא השלמת ציוד צה"לית, אתה יודע, שלפעמים אנחנו משלימים מפה לשם, כשאנחנו הולכים להזדכות. הכול של הצבא, מה זה חשוב? פה בן אדם בא מארצות הברית, קנה את השכפ"ץ. אמר לו כבר כמה עולה, התחיל להתווכח איתו – זה לא עולה ככה, לא רצה לשלם לו. עכשיו, כמובן הפעילו את כל המערכת, להשתיק את האירוע – זה הסיפור היותר-מסובך והיותר-חמור. משרד עורכי דין, אחד הגדולים בארץ, מתעסק עם הסיפור של השכפ"ץ? הרי אני ואתה יודעים שהמשרד הזה בוודאי בא למשרד המשפטים, ומנהל איתם משאים ומתנים כל רבע שעה. מזה הם חיים, ובדרך כלל זה על מיליארדי שקלים במצטבר, זה או עבירה פלילית או עבירה אזרחית, או כופר פה או זה שם. והיא יודעת שאותו אחד עשה ג'סטה לבן שלה. ואם אנחנו לא יודעים, אז הם ממשיכים כרגיל. תגיד לי אתה, מיכאל, באיזה עולם זה יכול לקרות? תגיד לי אתה. הרי הוא לא פתח סעיף גמילות חסדים, אותו משרד. הרי את הבן שלה הוא לא מכיר, כמו שהוא לא מכיר את הבן שלי. אני אומר: איש בעוונו. אני אומר עוד פעם: זה שהוא גנב, זה לא קשור לאימא שלו. לא קשור. אבל הטיפול לאחר מכן זה הבעיה. היועצת המשפטית לממשלה יודעת גם להנחות את הפצ"רית, היא אחראית גם עליה. היא יכולה להגיד לה: גברת – לאחר שזה כבר התפרסם – אני מבקשת לחקור את הנושא. לחקור. הרי בסוף מישהו גנב ציוד אישי של מישהו אחר, עם תחמושת – לפחות ההוא מודיע שהייתה שם תחמושת – אז תבדקי. אם הייתה תחמושת, זה גם גנבת תחמושת מצה"ל. ומה שמגיע לבן שלי – זה מה שאני הייתי עושה: כל עונש שמגיע לו, שישלם, בגלל שהוא עבר על החוק. אני לא ציפיתי שהיא תיזום את זה מהתחלה ותלשין על הבן שלה. אבל לאחר שזה כבר נודע, היא הייתה צריכה להתקשר לפצ"רית ולהגיד לה: תקשיבי, תעשי את מה שמוטל עלייך, גם אם זה הבן שלי. אבל זה לא נעשה. למה זה לא נעשה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן? בגלל שהם אפילו לא מעלים את זה על דעתם.

נאור שירי (יש עתיד):

זה בגללנו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה בכלל לא שם. ב-mind שלהם זה לא קיים. זה אנחנו, הילדים שלנו. מה זאת אומרת?

נאור שירי (יש עתיד):

אנחנו, אנחנו הבעיה. אנחנו הבעיה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה אנחנו. אנחנו שליטי הארץ, אנחנו מנהלים את המדינה. אנחנו הכול.

נאור שירי (יש עתיד):

אנחנו הבעיה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

המלך לא פוגע בבן שלו.

נאור שירי (יש עתיד):

מי? ביבי? הוא שולח אותו למיאמי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ודאי שלא, אלא אם כן הוא רוצה לחנך אותו.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא לא פוגע, הוא שולח אותו למיאמי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את מבינה? ככה זה עובד. ככה זה עובד אצלם.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – – לא ענית על הנושא העיקרי שאמרתי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הרי המימד החמישי, תביני טוב – – –

נאור שירי (יש עתיד):

עוד פעם המימד החמישי?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני אומר לך: תקשיבי טוב, תסתכלי על הרפורמה.

נאור שירי (יש עתיד):

איפה היא? איפה הרפורמה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הרי מה רצינו לעשות? הרי היום השופטים בוחרים את עצמם. נשמע לך סביר? נשמע לך סביר שלשכת עורכי הדין – תביני טוב את השוחד והאבסורד הכי גדול שקורה פה. אני עורך דין, באים אליי לקוחות – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

למה אתה מדבר איתי כאילו אני – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – את ראית לבד, את ראית לבד בכנס – שנייה, תני לי.

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, דודי, אתה עורך דין?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את ראית לבד את הכנס שצולם באילת, של לשכת עורכי הדין, לפני כמה שנים.

נאור שירי (יש עתיד):

מה? הליכודיאדה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את ראית איך באו לאפי נווה, שהיה יושב-ראש הלשכה, שופטים שרצו להיות בעליון. והוא אמר לו: אל תדאג, אני דואג לך. עכשיו נניח שדאג לו, שם אותו בעליון; עכשיו בא המשרד שלו, מייצג מישהו בסוגיה ממונית – אני לא נכנס עכשיו לקטע פלילי – מערער על המחוזי בסוגיה ממונית. אני תובע אותו, הוא חייב לי 20 מיליון שקל. מה את חושבת השופט יעשה? לא יעשה לו הנחת חברים? הרי מזה הוא מתפרנס. מה בעצם הייחודיות שלו? איזה שופטים הוא מכיר; לא השכל שלו – את מי הוא מכיר ואיזו עסקה הוא יכול להביא. זה נראה לך הגיוני? זה נראה לך סביר?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא, נראה לי הגיוני שחברי כנסת – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את יודעת, בהלכה, אני אספר לך, היה רב אחד שהתחיל לפסוק משהו – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

נראה לי הגיוני שאתם תשלטו בלשכת עורכי הדין.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – והוא הרגיש שיש לו משהו בכיס. זה מסופר על אחד הרבנים הגדולים, הדיינים, חבר הכנסת ביטון.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

למה אתה לא מתייחס לחוק הפסילה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא הכניס את היד והוא ראה שמישהו שם לו – הוא לא הרגיש, הוא הוציא את זה ורק אז הוא הרגיש שחוזרת אליו האמת. גם כשאתה לא יודע שמשחדים אותך, יש לך בעיה עם זה. אז כשאתה יודע, זה שוחד פר אקסלנס. הם מדברים עכשיו שמישהו – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אמסלם, שרים שלא מגישים הצהרות הון, מה צריך לעשות איתם?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עאידה, הם מדברים על זה – למה הם עצרו את ראש השב"ס? תביני, זה בן אדם ברמה של הרמטכ"ל. הדרגה שלו כמו המפכ"ל, כמו הרמטכ"ל, כמו ראש השב"כ. הם היו מעיזים, לדעתך, לעצור את ראש השב"כ? נשמע לך? ככה ברחוב? בחיים לא. אם הוא לא כורדי, לא עוצרים אותו ככה. חשבת שאת סגלוביץ' הם היו עוצרים ככה? הרי סגלוביץ' שיבש חקירה כראש החוקרים. זה לא שוטר ששיבש חקירה. הוא ראש החוקרים. נסעו הוא והמפכ"ל, הלכו לגבי אשכנזי הביתה. מי מספר את זה בעדות? גבי אשכנזי. הוא מספר. החוקרים לא רושמים את זה שחקרו אותו. למה? הם פחדו, התביישו. רק הם לא ידעו שיש הקלטה ויש קצרנית, שהיא שמה ומקליטה. הוא אומר, גבי אשכנזי: הם באו אליי הביתה, עדכנו אותי בחקירה, שיש חקירה. הוא לא יודע אפילו. מישהו עצר את סגלוביץ'?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אמסלם, אם אתה מדבר על אחוות המדוכאים בין המזרחים לערבים, אני רוצה לשמוע מה עם חוקי הפסילה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רק רוצה להראות לך – את מדברת איתי על מדינה דמוקרטית? את מדברת איתי על הפיכה שלטונית? אני מודיע לך שכל מה שאנחנו עושים, אנחנו רוצים לגרום למדינת ישראל להיות מדינה דמוקרטית. הדא הוא.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

ממש.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אומר לך. תראי לי הערה אחת שיש לך על הרפורמה. את רוצה ששופטים ימנו את עצמם? דרך אגב, איך אמר ברק על אחת השופטות, על איך קוראים לה? על פרופ' גביזון – היא לא משלנו.

קריאה:

יש לה אג'נדה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תגיע לחוק הפסילה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חבר הכנסת ביטון, אתמול אני רואה איזה קטע בפטריוטים. הייתה שופטת רונן, משהו כזה, בבית המשפט העליון, רונן משהו, לא זוכר את שמה הפרטי. היא הלכה לבדוק באמת בבתי המעצר של הנוח'בות אם נתנו להם פירות, נתנו להם לכתוב מכתבים, עתירות. אתמול אני רואה, צובט את עצמי כדי להאמין – זאת שופטת בית המשפט העליון. היא לא הלכה לבדוק מה קורה עם חיילי צה"ל, אלה שעצרו אותם, היא לא הלכה לבדוק אצל פלדשטיין מה קורה לו; היא הלכה לנוח'בות לבדוק אם הם קיבלו את האוכל הנכון, אם מטפלים בהם יפה, אם נתנו להם דפים ועטים לכתוב עתירות. שמע, הרמתי ידיים. אתה יודע, אני כבר לא מאמין למה שהאנשים האלה מסוגלים לעשות. אני אומר לך הכול. שופטת בית המשפט העליון, עלק. מדינת ישראל מממנת אותה ב-100,000 שקל לחודש, ואלה לא רוצים לשנות אותם? אתה מבין? הם בוחרים אחד את השני, הם בוחרים כמעט את כולם ככה. בוא תשמע את בייניש אומרת: אין לי אמון בשלטון – נשיאת בית המשפט העליון. מתי היה לך אמון בשלטון, גב' בייניש? הרי את יודעת שאת בינונית ומטה. אני מתבייש בכלל שמישהו בחר אישה ברמה שלך לנשיאת בית המשפט העליון. הרי את אישה בינונית ומטה בכל רמה, בכל נושא. אז לכן אנחנו רוצים לשנות את הוועדה, להביא אנשים טובים מכל המגזרים, מהכול. אבל הם מתנגדים, וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן אומרת: אנחנו עושים דיקטטורה. אצלם להזיז את הגבינה זה דיקטטורה, סדר במדינה לא רוצים. אנחנו שלטנו פה עוד לפני קום המדינה, אנחנו נמשיך לשלוט כאן אחרי קום המדינה, גם 80 שנה אחרי, גם אם אנחנו מיעוט של 10%.