جلسة الهيئة العامة بتاريخ 15/07/2024 الساعة 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

שלום לחברות וחברי הכנסת, לשרה ולאורחים שביציע. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ט' בתמוז התשפ"ד, 15 ביולי 2024. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. בראשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4729/25 וכלה בהצעת חוק פ4759/25: הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל טיפול במי שנפצע בעת שירותו הצבאי, שירותו בכוחות הביטחון או בפגיעת איבה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הקפאת שימוש במספר טלפון של חייל שנספה במערכה או אדם שנספה בפעולת איבה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – קבלת אישור מראש לביצוע עסקה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון – חובות החלות בעת רכישה או מכירה של רכב ניזוק), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, פנינה תמנו, יואב סגלוביץ', נעמה לזימי, מיכאל מרדכי ביטון, גדי איזנקוט, אלעזר שטרן, אחמד טיבי, גלעד קריב, טטיאנה מזרסקי, מיקי לוי, אפרת רייטן מרום, רון כץ, שלי טל מירון, נאור שירי, אימאן ח'טיב יאסין, משה טור פז, סימון דוידסון, דבי ביטון, יסמין פרידמן, קארין אלהרר, מירב כהן, עופר כסיף, מרב מיכאלי, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת, מיכל שיר סגמן ואלי דלל; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – סירוב בלתי סביר למתן שירות בנקאי בשל הטלת עיצומים מצד מדינה זרה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק הרשות הלאומית לרפואה משפטית, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הנפקת תעודות לבעלי מוגבלות בראייה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הנפקת תעודות לבעלי מוגבלות בראיה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – קבורה בחלקה לבחירת המשפחה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת משה סעדה וזאב אלקין; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – המעמד המשפטי של בעל חיים כיצור חי בעל תחושות ורגשות), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ונאור שירי; הצעת חוק להטמעת מורשת יהדות צפון אפריקה במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הנצחת זכרם וגבורתם של נופלי ושורדי מלחמת עוטף ישראל, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תקופת הסתגלות כלכלית לאלמנה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מתן כהנא ולימור סון הר מלך; הצעת חוק הירושה (תיקון – זכאות מתמודד נפש לרשת), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, משה סולומון, קטי קטרין שטרית, יונתן מישרקי, לימור סון הר מלך וחילי טרופר; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קבלת חוות דעת נוספת על מצב רפואי), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולים ושיקום לאישה שהיא הורה ליתומיו של נספה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, פנינה תמנו, גלעד קריב, קטי קטרין שטרית וקארין אלהרר; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק יום לציון אסון יהודי תימן (גירוש מוזע), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי, ארז מלול, משה פסל, ניסים ואטורי, יוסף טייב, ששון ששי גואטה, לימור סון הר מלך, דן אילוז, אברהם בצלאל, קטי קטרין שטרית, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, ינון אזולאי, צגה מלקו, אלמוג כהן, סימון מושיאשוילי, אליהו ברוכי, פנינה תמנו, שלי טל מירון, סימון דוידסון, בועז טופורובסקי, רון כץ וולדימיר בליאק; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף ושינוי הוועדה המפקחת), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק עיטור הפציעה הקרבית, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, שמחה רוטמן, יצחק פינדרוס, מתן כהנא, אלמוג כהן וניסים ואטורי; הצעת חוק הנוטריונים (תיקון – השהיית רישיון יזומה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, שמחה רוטמן, משה סעדה, דבי ביטון ורון כץ; הצעת חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תיקון – מועד התשלום לבית חולים ציבורי כללי עצמאי), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי עוטף הגבול הדרומי והצפוני) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קרן השתלמות לחקלאי שומר שמיטה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת סימון מושיאשוילי וינון אזולאי; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – אישור תוספת שכרית לגוף ביטחוני והעברת תקציב בין תוכניות ובין משרדים – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק הכנסת (תיקון – אמירת אמת והתייצבות בפני ועדות הכנסת), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. עוד אבקש להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 95(ג)(2) לתקנון הכנסת, הודיע מזכיר הממשלה, בכתב, כי הממשלה מבקשת לחזור בה מהודעתה מיום 8 ביולי 2024 שלפיה היא חוזרת בה מהצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, ומבקשת להמשיך את הדיון בה לקריאה השנייה מהמקום שבו הדיון הופסק. עוד הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה הראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 49), התשפ"ד–2024; לוח תיקונים להצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 34 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. עוד אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיעו חברי הכנסת האלה כי הם חוזרים בהם מהצעות החוק הבאות: חברת הכנסת חוה אתי עטייה הודיעה שהיא חוזרת בה מהצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4656/25; חברת הכנסת קארין אלהרר הודיעה כי היא חוזרת בה מהצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולים ושיקום לאישה שהיא הורה ליתומיו של נספה), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4748/25; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית הודיעה כי היא חוזרת בה מהצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – שינוי מספרי סגנים), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4611/25. כמו כן הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אלי דלל ורון כץ בנושא: תעשיית האוטובוסים הישראלית בסכנת קריסה מיידית ומוחשית. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לסגנית מזכיר הכנסת על הודעתה המפורטת.

היו"ר אמיר אוחנה:

וכעת נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום, והוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת סימון דוידסון לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, את הנאום הזה אני מפנה לחבריי בקואליציה – ויש לי חברים רבים בקואליציה. בהצבעת אי-אמון אנחנו צריכים להסכים על ממשלה חלופית, אז אני מציע לכם, לחבריי בקואליציה, פשרה: בואו נקים ממשלה חדשה, בראשות בנימין נתניהו, אבל בתנאי אחד – שמחזירים את נתניהו מודל 1996; ביבי שבשיאה של מלחמה ישקיע ישיבת ממשלה שלמה במילואימניקים, במפונים בצפון, בתקומת הדרום, בפצועים הרבים שלנו, במשפחות השכולות, בבנינו ובנותינו החטופים והחטופות במנהרות בעזה, ולא נתניהו של שנת 2024, שישקיע שעתיים בישיבת ממשלה בבכיינות על ההסתה הקשה נגדו, על כמה שהוא מסכן וכמה שכולם תוקפים אותו וכולם מסיתים נגדו, בזמן שכל חברי הממשלה שלו עסוקים מבוקר עד ערב, גם בכנסת הזאת, בהסתה, בפילוג; נתניהו שלא מסתכל על עצמו כקורבן אלא כמנהיג. נתניהו מודל 1996. נתניהו מודל 2024 הוא נמר מנייר – אומר שהוא חזק על איראן, על ביידן, על חמאס, על ארצות הברית, על בית הדין בהאג, אבל חלש, כמו שאמרתי; נמר מנייר מול היועצת המשפטית לממשלה. נתניהו של שנת 2024 הוא מנהיג שמחפש רק אשמים, שגונב קרדיט על כל הצלחה ובורח מכל כישלון, שבכל פעם מחפש תירוץ אחר לכישלון שלו. ואני אומר לכם, אנחנו שבועיים מהמשחקים האולימפיים בפריז, התחרות הספורטיבית הגדולה בעולם, ואם זריקת אחריות הייתה ספורט אולימפי, אז בנימין נתניהו היה אלוף אולימפי, כי בלזרוק אחריות הוא הטוב מכולם. נתניהו שנת 1996, שידע מה זה אחריות תקציבית; נתניהו שלא היה נותן לדירוג האשראי לעשות צניחה חופשית; נתניהו שידע לעשות תיקונים לא נעימים, אבל הכרחיים; נתניהו שידע לקצץ איפה שכואב לטובת המדינה; נתניהו שלא היה מוכר את הכלכלה רק בשביל הבייס הפוליטי – נתניהו שנת 1996 היה אחר לחלוטין. נתניהו שנת 1996 לא היה נותן לגירעון לעלות ל-7% מהתוצר תוך שהוא מפזר 1.7 מיליארד שקלים על הישיבות החרדיות רק השנה. חברים יקרים, הבוקר התקיים כנס של חבר הכנסת ולדימיר בליאק על העתיד הכלכלי של מדינת ישראל. הגיעו המומחים הגדולים בכלכלה הישראלית. הגיע גם ראש המועצה של מטה אשר, שיצא מהבית בשעה 04:30 כדי להגיע לפה. הגענו כדי לשמוע על היום שאחרי. הגענו כדי לשמוע מה עושים אחרי המשבר. כל אחד בתורו הציג את כל הסכנות הכלכליות האורבות למדינת ישראל. ונחשו מי לא הגיע? אפילו לא חבר ממשלה אחד, אפילו חבר ממשלה אחד של מדינת ישראל לא בא להקשיב. הגיעו שני חברי כנסת מהקואליציה, ינון אזולאי וקרויזר, ובזה נגמר הדיון. לא הגיעו אחרים. נתניהו בשנת 1996 וגם ב-2003 דיבר על האיש השמן והרזה, שיבח את המגזר הפרטי שעל כתפיו נושא את המגזר הציבורי. נתניהו היה מתגאה בישראל כהייטק ניישן. היום ביבי שנת 2024 מייבש את ההייטק, מנוע הצמיחה החשוב של מדינת ישראל, שאחראי ל-20% מהתוצר ולכ-53% מהיצוא. נתניהו שנת 2024 קורא להם חבורת אליטיסטים אנרכיסטים שמנסים לגנוב את השלטון. נתניהו שנת 1996 ידע לקחת החלטות קשות – נתניהו שלא מחכה לדקה ה-91, עד שהאסון מתפוצץ לנו בפרצוף, כמו שקרה לנו ב-7 באוקטובר. נתניהו מודל 2024 הוא דחיין כרוני, דחיין, לא בכיין; גם בכיין, אבל דחיין כרוני: דוחה את מתווה הגיוס, דוחה את עסקת החטופים, דוחה את המינוי של הרב הראשי, דוחה את מינוי נשיא בית המשפט העליון, דוחה דיונים על התקציב הבא. ומה התוצאה? דחייה בהתאוששות של מדינת ישראל. נתניהו שם בעדיפות עליונה את היחסים הדו-מפלגתיים של ישראל עם ארצות הברית, ולא מסכן אותם בשביל מסע יחסי ציבור. נתניהו האמין במערכת המשפט ואכיפת החוק. נתניהו אמר, ואני מצטט: אני מכיר את המערכת המשפטית שלנו ואני יודע שהיא פועלת על פי החוק. המערכת המשפטית הישראלית היא מערכת משפטית מובהקת, מתקדמת וצודקת. המערכת המשפטית של ישראל היא אחת מהטובות בעולם. את זה אמר נתניהו, אבל מודל 1996. נתניהו אמר, ואני מצטט: "ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל, כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי שלו את ההישרדות הפוליטית שלו, ולא על בסיס האינטרס הלאומי". נתניהו של שנת 1996 לא היה מקים ממשלה עם כהניסטים, לא היה נותן את המפתחות של המשרד לביטחון פנים לעבריין מורשע, לא היה ממציא משרד למשיחיסטים שחושבים שהתקופה הזאת היא נס. נתניהו לא היה מפקיר את הממשל התקין על ידי מינויים הזויים והקמת משרדים ממשלתיים מיותרים בשביל שוחד פוליטי: משרד ירושלים ומסורת ישראל של מאיר פרוש; המשרד לשיתוף פעולה אזורי של דודי אמסלם; משרד המורשת של עמיחי אליהו; משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של אורית סטרוק; המשרד לעניינים אסטרטגיים של רון דרמר. כל אלה עולים לנו למעלה מ-700 מיליון שקלים בשנה. אתם יודעים מה יכולנו לעשות עם 700 מיליון שקלים? נתניהו ידע להוביל ולא להיות מובל על ידי קומץ סהרורים; נתניהו אמר, ואני מצטט: ראש ממשלה לא יוכל לכהן יותר משתי קדנציות, אחרי זה הוא צריך ללכת. לא אני אמרתי, הוא אמר. מה שביבי לא הספיק בשמונה שנים, הוא ודאי לא יספיק ב-16 שנים. פוליטיקאי ממולח שכולכם מכירים אמר פעם, ואני מצטט: "יש להחליף פוליטיקאים וחיתולים בתדירות גבוהה, מאותה סיבה" – סיום ציטוט. מי שלא יודע, מדובר על טומי לפיד, טומי לפיד אמר את זה: "יש להחליף פוליטיקאים וחיתולים בתדירות גבוהה, מאותה סיבה". הוא ידע בדיוק על מה הוא מדבר ועל מי הוא מדבר. ואני שואל את חבריי בקואליציה: איך יכול להראות ניצחון מוחלט? התנתקו מהפנטזיה ומהחלומות שלהם, התחברו למציאות בשטח. האם יכול להיות ניצחון מוחלט כשתושבי הצפון כבר כמעט שנה עקורים מבתיהם ולא יודעים מתי ולאן הם יחזרו? האם יוכל להיות ניצחון מוחלט כשבנינו ובנותינו נחנקים בעזה? ניצחון מוחלט כשכל יום מתחיל ונגמר ב"הותר לפרסום"? האם יכול להיות ניצחון מוחלט כשההורים לא יודעים לאיזה בית ספר ילדיהם יישלחו בשנה הבאה ללימודים? האם יכול להיות ניצחון מוחלט כשהעסקים נוטשים אח הצפון לעורף, והאחרים פשוט פושטים את הרגל ונסגרים? האם יכול להיות ניצחון מוחלט כשהמילואימניקים נמתחים עד קצה יכולתם, נקראים פעם שלישית לצו 8, ולא לקרוא לחרדים להתגייס, כאילו זה לא צו השעה? הנגיד אמר היום שלהפלת נטל המילואים על המשרתים הקיימים בלבד יש מחיר כלכלי של 10 מיליארד שקלים בשנה. כל זה יהיה על חשבון הנכדים והנינים שלנו, אותם נכדים ונינים שיצטרכו לשלם את הריביות הגבוהות של הגירעון החסר. האחריות הזאת היא של הממשלה. האם יכול להיות ניצחון מוחלט כשכל החטופים עוד לא חזרו הביתה? אז אני מוכן לחתום על עסקה: תחזירו את נתניהו של שנת 1996, ונקים ממשלה חדשה. אבל כולנו יודעים שנתניהו הזה כבר לא קיים. נעלם, התאדה; נשארנו עם הנמר מנייר. אם תצליחו למצוא אותו, אני חותם לכם עכשיו. עד אז, תשאירו את המפתחות ולכו הביתה. יש לנו מספיק מה לתקן. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת דוידסון. אני חושב שרבים מאיתנו היו שמחים לחזור לגרסה של עצמנו ב-1996, אבל אלה החיים. בכל אופן אני מתכבד להזמין את כבוד השרה מאי גולן להשיב בשם הממשלה. בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מאי, לא אמרתי מילה עלייך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שמעתי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הייתי עדין לחלוטין, אז תהיי רגועה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני נולדתי רגועה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

ככה הייתי מתאר אותך תמיד.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אדוני היושב-ראש, רק אציין שאתה נראית טוב בכל גרסה. אה? ככה פותחים נאום.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

רון כץ (יש עתיד):

מתחנפת ליו"ר – – –

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

למה? מה אני צריכה להתחנף אליו? רואה? הם לא מסוגלים לפרגן אחד לשני ביש עתיד.

רון כץ (יש עתיד):

לאמיר אני מפרגן גם פה עכשיו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

גם לי אתה מפרגן בכל הזדמנות. אדוני היושב-ראש הנכבד, כנסת נכבדה, כמדומני, חבר הכנסת דוידסון, הגישה את ההצעה הזאת הגב' בן ארי, נכון? ואתה השבת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יש עתיד הגישו את זה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

חתומה על זה הגב' בן ארי. רציתי לוודא.

היו"ר אמיר אוחנה: << יור >

הסיעה. יכול להיות שהם התחלפו ברשות דיבור, אבל הסיעה מגישה את זה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

קראתי את זה כדי לוודא את הדברים שנכתבו שם, וראיתי: על החתום: חברת הכנסת מירב בן ארי. אם זה לא נכון, אנא, אתם מוזמנים להגיד לי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הנאום?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא, יקירי, הצעת האי-אמון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הסיעה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא, תקרא. חברת הכנסת מירב בן ארי. אתם חלק מסיעתה, אז מה שהיא כתבה שם, היא מייצגת גם אתכם.

רון כץ (יש עתיד):

כנראה שאפריע לכם בריב הבא.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בכיף. לכן אני פה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להשיב על הצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד שהגישה הגב' בן ארי והשיב עליה חבר הכנסת סימון דוידסון, כמובן בשם כלל מפלגתה, הלוא היא יש עתיד. בראשית דבריי, ולאור הצהרתו ברדיו, אני מבקשת קודם כול להכיר תודה על אישור חיסול הארכי-מחבל מוחמד דף, שהתבצע על ידי ראש הממשלה – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

גברתי השרה – – –

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תקשיב, חבר הכנסת, אני אגיד עליכם דברים טובים. תקשיב. כדאי לך.

רון כץ (יש עתיד):

יו"ר הסיעה חותם על כל ההצעות, כי ככה זה הנוהל בכנסת.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אז מבחינתי זה בשמה.

רון כץ (יש עתיד):

לא היא אישית.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אז היא יו"ר הסיעה. אני עונה לה, לכם, לכולכם.

רון כץ (יש עתיד):

אין בעיה. תדעי שלא היא אישית.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בראשית דבריי אני באמת רוצה להכיר תודה, לאור הצהרתו ברדיו על אישור חיסול הארכי-מחבל מוחמד דף, שהתבצע על ידי ראש הממשלה יאיר לפיד, ראש ממשלתכם, וכבר עכשיו אני מבקשת להודות מקרב לב לעתיד לבוא על חיסולו של סנוואר, בעזרת השם, וכמובן על ניצחון במלחמה ושיקום הכלכלה על ידי טלפתיה לפידית ייחודית, שהיא באמת ייחודית רק לראש מפלגתם. ובכן, הגב' בן ארי, שחתמה בתור יו"ר הסיעה על הצעת האי-אמון הזאת, כמו ראש מפלגתה, קובעת מסמרות ועובדות כאילו בינם לבין המציאות קיים איזה דבר או חצי דבר; כמו למשל שבעוד שחיילינו הגיבורים נלחמים בעוז על גבול הצפון ובלב רצועת עזה, יש מי שקובעת, כן? כי לעולם לא ננצח. כך כתוב בהצעת האי-אמון שלכם. חיילינו ברגעים אלו מחלצים משדה הקרב פצועים, נלחמים שכם אל שכם מעל הקרקע ובתת-הקרקע, משאירים מאחוריהם משפחות, הורים, ילדים ונשים מתוך אמונה שלמה בצדקת הדרך. מאות סרטונים מדי יום קוראים לממשלה ולעומד בראשה לא לעצור. אנחנו נלחמים עד הסוף. להלן דוגמה אחת מהיום – אחת – שקיבלתי: שלום. אני מבקש בכל בקשה אם תוכל להעביר לשרה מאי גולן את הדברים הבאים, וכך נכתב: שלום, כבוד השרה. שמענו הבוקר את אחד הנאומים שלך. אני מבקש לומר לך שאני וכמה מחבריי לא הצבענו לכם בבחירות ודעותינו ככל הנראה שונות, אבל לשמוע את המילים שלך מול הדברים של האופוזיציה והמפלגה שאני הצבעתי לה, יש עתיד – אני מתמלא בבושה. אני וחבריי מגויסים לסירוגין מעל 200 ימי מילואים. אנחנו כרגע בעזה, בשכונת רימל, לוחמים מול פחדנים שבכל מפגש איתנו בורחים כמו עכברים, אבל אנחנו קורעים להם את הצורה. המוטיבציה של הלוחמים כאן בשמיים, ואנחנו דבקים במשימה להרוג אותם אחד-אחד, עד האחרון שבהם. אני מבקש להודות לך על הדברים שאמרת ועל המוטיבציה שנתת ללוחמים בדבריך. אני מבקש ממך להמשיך להשמיע את הדברים האלה מול אלה שמחלישים אותנו. דרך אגב – כך הוא כותב – אנחנו לא שומעים כאן דקה של חדשות. איך ששומעים את החדשות, ישר כל החבר'ה צועקים: לסגור מהר. אנחנו מבקשים: רק דברי חיזוק ואחדות עד לניצחון. ועדיין, עדיין למשמע הדברים האלה – יושבים כאן פירורי אופוזיציה שאומרת להם: לעולם לא ננצח. ולנו? לנו הם קראו אופוזיציה מופקרת. זו הבדיחה. חבל שהיא יותר עצובה ממצחיקה. זו אותה ממשלה שפחדה להביא להצבעה בכנסת את מה שכינה ראש מפלגתה של הגב' בן ארי "הסכם היסטורי". חיזבאללה שיגר סך הכול שני כטב"מים לסיבוב ראווה לעבר מאגרי הגז, מתוך ידיעה שבראשות ממשלת ישראל יושב ראש ממשלה ללא ממשלה, וישר, ישר קיבל את מבוקשו, בדיוק כמו שאתם יודעים: בכל מחיר. ממשלה שהגיעה לכמה דקות והוקמה על בסיס גנבה פוליטית מושחתת, נתנה מראש לארגון טרור שטח ריבוני של מדינת ישראל, וזאת לאחר שנים שישראל בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו סירבה, וניהלה משא ומתן כמו שרק, אבל רק נתניהו יודע, וזה למרות כל המאמצים והלחצים הבין-לאומיים מסביב שלא פוסקים לרגע. ומה מספר היום אותו ראש ממשלה? שזה היה בים. שם, רחוק, בים – כך הוא סיפר. בים. עכשיו, צריך להבין: ממי שומעים את כל הפנינים? ממי שמצהירים מעל כל במה שמדינת ישראל חייבת לשלם כל מחיר. עוד הגדילה בהצעתה מגישת הצעת האי-אמון הבאמת-מאוד מאוד מאוד חשובה הזו, וכתבה פתרון על פי חזונה, וכנראה גם חזונכם: "בהיעדר תוכנית מדינית ליום שאחרי", ואף הגדילה והוסיפה: "מה שיציל את המדינה ויחזיר את החטופים זה החלפת הממשלה. ישראל צריכה שינוי, ישראל צריכה בחירות. עכשיו". נכון?

רון כץ (יש עתיד):

אתמול.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שלשום. אוה, "שינוי". כמה זמן לא שמענו את המילים שינוי וריפוי. באמת, לא התגעגעתי, אבל לא שמענו אותן הרבה זמן. ומי אמור, על פי הגב' בן ארי וסיעת יש עתיד, לרפא אותנו? כמובן, ראש מפלגתכם, הלוא הוא יאיר לפיד. איזה לפיד בדיוק? היא לא ציינה, זה של הבוקר, זה של הצוהריים – העיקר לפיד. ולגבי התוכנית המדינית, גם כאן לא פירטה. את גמישות התוכנית היא השאירה לראש מפלגתה, כמובן – אתם אוהבים דברים גמישים – זה שקבע בין היתר בבוקר שרצועת עזה חייבת לעבור לרשות הפלסטינית, ובערב אמר שהרשות הפלסטינית כבר לא רלוונטית. ראש ממשלה בעיני עצמו, שיוצר מציאות שלא קיימת; זה שקבע שבעת מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה, ובטח לא בחירות, ויום למוחרת – רק יום למוחרת, לא הרבה זמן – קבע שזו העת לבחירות, אם למישהו יש ספק. פעם אחת הוא אף קבע ששר אוצר חייב להיות כלכלן, ופתאום, כשהוא ישב על כיסא שר האוצר – כמובן שהקשר בינו לבין כלכלה הוא כמו הקשר הישיר שלו לממלכתיות – פתאום שר האוצר כבר לא חייב להיות כלכלן, הפלא ופלא. פעם הוא גם סיפר לפני בחירות שהוא יקים ממשלה בלי הרשימה המשותפת, ומייד אחרי – עם הרשימה המשותפת, ועוד ועוד ועוד.

רון כץ (יש עתיד):

לא, זה לא קרה אף פעם, מאי. זה לא קרה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

גבירותיי ורבותיי הנכבדים והיקרים, אני באמת יכולה לעמוד כאן על הבמה שנים, שנים, ולתת דוגמאות למכביר, אבל בגלל שהזמן של כולנו באמת יקר, אני מעדיפה להפנות את כולכם לצפות בנחת בקטעים הרבים של הלפיד והיפוכו. ואגב, לאור כמות החומרים המיוצרים ברמה היומית, הבנתי שיש לא רק את הלפיד והיפוכו – בשבילך במיוחד, חבר הכנסת שירי – אלא גם את הלפיד היומי, הלפיד הלילי, הלפיד המצוי ולפיד השיסוי. במיוחד בשבילכם.

נאור שירי (יש עתיד):

בשביל מי? הופה, הזכירה את שמי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

הרי בסוף מי לא יודע שפוליטיקה זה עניין של פשרות ואפשרויות – מה האלטרנטיבה או מה ההצבעה שתייצג את דעותיו של המצביע באופן הטוב ביותר? וכאן, תתפלאו, אני יודעת שגם כמה חברים במליאה ירימו גבה ויופתעו ממה שאני הולכת להגיד, אבל כאשר ישנם דברים שאני רואה עין בעין עם מי שכתבה את הצעת האי-אמון הבאמת-מאוד מאוד חשובה הזאת, הגב' בן ארי – זאת, כמובן, אני צריכה לציין, טרם כניסתה למפלגת יש עתיד, כשהיא התחברה לדנ"א המדהים שלכם, יש לציין, בכל הקשור לאמת ועובדות – אני רואה שאתה מחייך, חבר הכנסת שירי. זה היה במיוחד בשבילך.

נאור שירי (יש עתיד):

לשמוע מסיעתו של ראש ממשלת ישראל "אמת ועובדות".

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אז תקשיב, תקשיב, יש לי עוד הרבה דברים טובים לומר לך. אז, בזמנו, טרום הזיגזוג, דווקא יכולנו לשמוע את האמת מייד – חבל, תשמע, אני אומרת דברי פלא, במיוחד בשבילך. באמת בזמנו, טרום הזיגזוג – – –

רון כץ (יש עתיד):

אני יכול לשאול אותך שאלה? מה קורה עם האחדות, פילוג, הסתה?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

באמת, הפילוג – עכשיו, כששמעתי את סימון דוידסון, מרוב ששמעתי מילות שיסוי על נתניהו, אני הרגשתי – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

ממש לא. אמרתי רק לזכותו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

נתניהו ככה ונתניהו ככה ונתניהו ככה – באמת אין אחדות כמו הנאומים האלה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מאי, אז לא הקשבת.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

גם הצעת האי-אמון – באמת אני מציעה לך, חבר הכנסת רון כץ, לקרוא אותה – אחדות וקירוב לבבות מאין כמותם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל אני פרגנתי לו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אה, באמת? אבוי לנו אם כך נראה פרגון. באמת אבוי. אני עוד ממשיכה. אז, בזמנו, באמת טרום הזיגזוג, יכולנו לשמוע את כותבת הצעת האי-אמון הזו – את האמת כמו שראתה אותה, וענתה לשאלת המראיינת לגבי תפקודו של ראש הממשלה שלכם, לפיד. וכך היא ענתה: תשמעי, מבחינה מקצועית לא ראיתי אותו בוועדות, לא בכנסת, לא באיזו חקיקה מיוחדת, אני אומרת לך בכנות – כך אמרה. כאשר נשאלה הגב' בן ארי לגבי דעתה על התפקידים שמילא, כששאלה אותה המראיינת: את חושבת שהוא הביא הצלחות או הישגים? היא ענתה באמת בכנות לא אופיינית, יש לציין: כשר אוצר הוא היה גרוע מאוד, גרוע מאוד, אין ספק בכלל. שר האוצר הכושל ביותר. ואם חשבנו שזה היה במקרה – לפעמים קורות טעויות, אתם יודעים – היא חזרה על דברים דומים בריאיון אחר לשאלת המראיין, כשנשאלה: מה לדעתך אני צריך לעשות כדי להיכנס לפוליטיקה? היא אמרה לו: תעשה פעילות ציבורית. ענה לה המראיין: יאיר לפיד עשה פעילות ציבורית? והיא השיבה לו מייד: עזוב אותך, זו הדוגמה שלך? כאילו, בוא. בוא. אז אם נתבונן טוב לתוך העובדות, נבין כי כלום לא השתנה – לא נוכחות, לא ועדות, לא חקיקה, לא כנסת. בעניין הספציפי הזה, אגב, אני בטוחה שיש הסכמה על דברי הגב' בן ארי מקיר לקיר בבית הזה. ככה זה, כשדוברים אמת יש הסכמה מקיר לקיר. הלפיד היומי טרח הרי לזעוק מעל כל במה שהוא ומפלגתו יילחמו לביטול הפגרה. יילחמו. הוא וחבריו – הרעשנים, יש לציין, ואני אומרת את זה באמת – –

נאור שירי (יש עתיד):

בחיבה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

– – בחיבה – לספסלי האופוזיציה, זעקו וצעקו: בושה – זו אחת המילים שלכם בטאבו, "בושה" – אך כהרגלכם, דיבורים לחוד ומעשים לחוד. בפועל אדון לפיד קישט את תחתית טבלת הנוכחות בקרב כלל חברי הכנסת. הוא בילה במהלכה בסך הכול עשר שעות בלבד בעבודה למען הציבור במשכן. כמו תמיד, ממשיכים: אותן סיסמאות על מעמד הביניים, אותה שנאה, אותו פילוג לציבור האמוני, שהוא אבי-אבות המפלגים לאריות הנלחמים בעזה, למשפחתם ולמי שמייצג אותם בבית הזה. כל היום ראש האופוזיציה מרעיל את השיח על "משיחיים קיצוניים" – ככה הוא קורא להם, "משיחיים קיצוניים". שמעתי אותו אומר איך כל הכסף של התקציב הולך לחברים של השרה אורית סטרוק. אין גבול לרעל שיוצא לו מהפה.

רון כץ (יש עתיד):

אבל הוא צודק.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

חבל שאתה אומר שאתה צודק.

רון כץ (יש עתיד):

הוא צודק.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אורית סטרוק, ששמונה מילדיה נמצאים עכשיו בשדה הקרב, חבר הכנסת רון כץ. חבל.

רון כץ (יש עתיד):

זה לא קשור.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

קשור מאוד. חבר הכנסת פורר, גם להצעת האי-אמון שלך נגיע, אל תדאג. כרגע זה יש עתיד. מה אפשר לצפות ממי שגדל בבית הגידול של חדשות 12? ואני אחזור ואומר: שרה ששלחה שמונה מילדיה לשדה הקרב – הם שווים פחות מהחברים של ראש הממשלה שלכם אולי מצפון תל אביב, יאיר לפיד, או מהחברים שלכם מנחלת יצחק? מאיפה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

נתניה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בואו תספרו לי. מאיפה הם שווים יותר? רק להם כנראה מגיע תרבות, חינוך, מטרו, רכבת קלה. ואתם מדברים על אחדות. אין גבול להסתה ולבושה. אני רוצה לספר – שלום לכם – כשהגעתי ליישוב עלי בשבעה של ללי דרעי, היקרה כל כך, לנחם אותה ואת משפחתה על נפילתו של בנה הקדוש סעדיה יעקב, השם ייקום דמו, שמסר את נפשו למען עם ישראל, היו שם מאות לוחמים על מדים, מאות, על מדים ועל אזרחי, עם נשק לגופם. מלח הארץ אחד-אחד. אחד-אחד. כולם היו עם ציצית על גופם. אני שואלת את אדון ראש הממשלה בעיני עצמו לפיד: אלו קיצוניים בעיניך? מה קיצוני בהם? אני שואלת. זה בדיוק מה שהוא אומר: קיצוני ומשיחי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מי אמר שהם קיצוניים? גם אני הייתי אצל ללי דרעי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני לא מדברת עליך. אתה יודע טוב מאוד על מה אני מדברת, חבר הכנסת דוידסון.

רון כץ (יש עתיד):

גם את יודעת שהוא צודק.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

הלוחמים הגיבורים האלה ייזכרו בדברי הימים של עם ישראל, אדון לפיד. איך אתה לא מתבייש בכלל להעלות אותם על דל שפתיך המורעלות? אל דאגה, הם עוד יכבשו את שדרת הפיקוד העליון, הם יכבשו את 8200 ואת הטייסות, בדיוק כמו שהם כבשו את בה"ד 1, על אפכם ועל חמתכם. בדיוק, אגב, כמו שנאת החרדים שלו. חוק הגיוס – באמת מעניין אותו חוק הגיוס. לא מעניין אותו שילוב חרדים מתוך אמונתם והתאמתם האמיתית למסגרות, שיוכלו לשמור על אורח חייהם. הוא הרי כמו עורך דין שממש מתפרנס מאותו תיק במשך 30 שנה, ולא רוצה לסיים אותו, ומתמקד רק בו. למה הוא מתמקד בזה? כדי שהוא לא יצטרך, חס ושלום, רחמנא ליצלן, לדבר על אידיאולוגיה. זה כבר טאבו. אז רק שיהיה לכם ברור, אנחנו נדאג שיהיו חרדים לא רק בגדודי הלוחמים המסורים והיקרים, השם ישמור אותם, אלא גם בגלי צה"ל, גם בדובר צה"ל, גם במחנה, והכי חשוב – בפרקליטות הצבאית, קודש-הקודשים שלכם. ואז נראה כמה אתם, הליברלים והדמוקרטים, באמת בעד שילוב וגיוס של חרדים.

רון כץ (יש עתיד):

מאי, יש גם היום.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מעט מאוד יש, חבר הכנסת כץ.

רון כץ (יש עתיד):

לא רק שיש גם היום, הם גם עושים אחלה עבודה בלדרוש שכולם יתגייסו לצבא.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מעט מאוד. לא בדיוק באים לידי ביטוי. אתם לא בדיוק נותנים להם לבוא לידי ביטוי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

וואי, כמה?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

סליחה, עוד הרבה.

רון כץ (יש עתיד):

מה? זה בגלל שעליזה לא פה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז אני צריך לצאת. אל תעלבי, אני צריך לצאת.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה רוצה לקרוא, אתה יכול לקרוא לה, בוא נראה אם אני אפסיק.

רון כץ (יש עתיד):

כן?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

נסה.

רון כץ (יש עתיד):

הופה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה מוזמן לנסות.

רון כץ (יש עתיד):

הופה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

וכמובן, לקראת סיום הצעת האי-אמון כתבה ברוב חוצפתה הגב' בן ארי, בשם הסיעה שלכם, אין עתיד: נתניהו ושותפיו מפקירים את אזרחי ישראל ובוגדים בחיילי צה"ל ובלוחמי המילואים. אני רוצה שתשמעו את המשפט: נתניהו – אח שכול, כן? ושותפיו מפקירים את אזרחי ישראל ובוגדים בחיילי צה"ל ובלוחמי המילואים. תתביישו לכם, כולכם, שאתם חתומים על החרפה הזאת. אתה יכול לחייך עד מחר, חבר הכנסת כץ.

רון כץ (יש עתיד):

אני אגיד לך מה מצחיק אותי, מאי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תתביישו לכם, שבאמצע מלחמה אתם חתומים על החרפה הזאת.

רון כץ (יש עתיד):

את יודעת מה מצחיק אותי, מאי?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני לא אענה לך.

רון כץ (יש עתיד):

אני לא מאמין לך שאת מאמינה בזה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

איזו עזות מצח יש לך לכתוב שאנחנו בוגדים בחיילים ובמילואימניקים. אנחנו – –

רון כץ (יש עתיד):

כן, הם מבקשים סולידריות מכל העם.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

– – שבכל הלוויה אנחנו שומעים את ההורים, הגיבורים והקדושים פוקדים עלינו: אל תעצרו, אל תעצרו. אנחנו, שכל יום מקבלים סרטונים מלוחמים, שמבקשים מאיתנו להמשיך עד לניצחון והשבת החטופים. אתם מעיזים לדבר על בגידה בלוחמים? תתביישו לכם. עוד כחלק ממאמצי האנטי-הסברה של לפיד, הוא התראיין ברדיו באנגלית ואמר – הוא התראיין בשפה האנגלית, כהסברה לעולם, תקשיבו טוב, ואמר: אני מאשים את הממשלה הישראלית שלא עושה את המעשים הפשוטים, כמו להגיד: ליבנו נשבר על מותם של ילדים בעזה. כי ילדים לא אמורים למות במלחמות של מבוגרים. עכשיו, באמת נראה לי שמערך ההסברה הלאומי צריך לקחת את לפיד לאיזו שיחה אישית ולהסביר להוד גאונותו – באמת, הוד גאונותו, לפיד – שלא מדובר כאן במלחמות של מבוגרים, כאילו יש כאן איזושהי סימטריה בין הצדדים. מה שיש כאן זאת מלחמה של אור וטוב מוחלט מול רוע מוחלט; מלחמה של חוד החנית מול מפלצות נאציות שמסתתרות מאחורי אוכלוסייה אזרחית, זה מה שיש כאן. אתם ביש עתיד וחבריכם במחנה הממלכתי, שהצלתם מהדחה את הגיס החמישי עופר כסיף, אתם מדברים. כולנו – כולנו, כל חברי הכנסת כולל כולם – שמענו את כסיף מקלל את חיילי צה"ל וקורא להם קלגסים רצחניים ופושעי מלחמה. אתם, אתם הצלתם את זה. אתם. את, הגב' בן ארי, שחתומה ברוב גאון על האיוולת הזאת של הצעת האי-אמון, שהצביעה נגד הדחתו של כסיף – לא נמנעה, לא הרכינה ראש; הצביעה נגד. אתם וכל החברים שלכם כאן, שמבחינתכם הגיס החמישי הזה ראוי לכהן כחבר כנסת, אתם צריכים להתבייש.

רון כץ (יש עתיד):

אתם הפלתם את הממשלה ביחד עם הסיעות הערביות. די, מספיק, מאי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה מדבר? אני לא אדבר על מה שדיברנו על עופר כסיף.

רון כץ (יש עתיד):

מספיק.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מספיק, חבר הכנסת כץ, אני לא אביך אותך. די.

רון כץ (יש עתיד):

מספיק, מאי, מספיק. די, מספיק.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אז באמת, בפעם הבאה שאת כותבת הצעת אי-אמון, הגב' בן ארי, על חברי הממשלה – ואני מצטטת שוב – – –

רון כץ (יש עתיד):

שחררי אותה, היא לא פה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

ממש לא, היא חתומה על זה. רוצה שאני אפנה אליך?

רון כץ (יש עתיד):

היא חתומה כי היא יו"ר הסיעה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה רוצה שאני אפנה אליך?

רון כץ (יש עתיד):

את יכולה לפנות אליי. היא לא פה, מאי. היא לא פה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה רוצה שאני אפנה אליך במקום? אתה, שבאת ואמרת לי שצריך להדיח את עופר כסיף ואתה לא מבין איך זה קורה? לא הבנתי.

רון כץ (יש עתיד):

נשמה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אז אני לא פונה אליך. אל תפריע לי.

רון כץ (יש עתיד):

נשמה, אני גם היום – – –

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אל תפריע לי, חבר הכנסת כץ.

רון כץ (יש עתיד):

גם היום אני אומר את זה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תקשיב.

רון כץ (יש עתיד):

גם היום אני אומר את זה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תקשיב.

רון כץ (יש עתיד):

את לא – – –

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני לא יודעת איך אתה יכול ליישר קו עם הדבר הזה. אז באמת בפעם הבאה, ואני אחזור, כל פעם שתפריע לי אני אחזור. חבל.

היו"ר אמיר אוחנה:

הוא לא יפריע יותר.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

הוא לא יפריע יותר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל אל תפני אליו.

רון כץ (יש עתיד):

אני הולך להכין לי קפה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם את פונה אליו אישית, אז הוא משיב.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

זה קשה לא לענות לו.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, אז הוא לא יפריע. הוא לא יפריע.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני חזקה, אבל יש לי גם חולשות.

היו"ר אמיר אוחנה:

הוא לא יפריע.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אז בפעם הבאה – – –

רון כץ (יש עתיד):

אני הולך לשתות קפה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מעולה. סוכר אחד.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא מוותר על לשמוע אותך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כל הכבוד, חבר הכנסת שירי. אז בפעם הבאה, באמת, שיש פה חברת כנסת כמו חברת הכנסת בן ארי, שכותבת על חברי הממשלה – ואני שוב מצטטת, מצטטת טוב, למי שלא שמע: בוגדים בחיילי צה"ל ובלוחמי המילואים. אדוני יושב-ראש הכנסת, מתי נאמר דבר כזה בזמן מלחמה מאיזשהו גורם אופוזיציוני או קואליציוני? מתי, ריבון העולמים? אני מזמינה אותך לשמוע את הלוחמים הגיבורים והקדושים שלנו, לשאול אותם מה דעתם על השותף שלכם עופר כסיף. אני בטוחה, באמת בטוחה, שהם ישמחו לדבר עם מי שבזכות האצבע שלה, כשהצביעה נגד הדחתו, המשת"פ הרעיל הזה ממשיך לשבת כאן ולקבל משכורת ממשלם המיסים, כולל אלה שנלחמים עבור שהוא יחיה פה בביטחון. ראש מפלגת אין עתיד, כשכיהן כשר החוץ של מדינת ישראל, עמד באוהל בנגב לעיני העולם כולו וקבע שאלחרומי נפל. עד היום, עד היום, אין אדם אחד במדינה שיודע על איזה קרב הוא דיבר. זה היה בדיוק כמו שקבעה בזמנו שרת הפנים בממשלתכם שלפיד כל שבוע עושה פיגוע מדיני. כמו למשל כשהוא קבע סטנדרטים חדשים לאנטישמיות וכל העולם כולו תמה איך שר החוץ של מדינת היהודים לא מבין את ההבדל בין אנטישמיות כלפי יהודים לבין מה שקרה לשבט ההוטו – או בכל סכסוך אחר, לצורך העניין. בדיוק זה, לדעת הגב' בן ארי ומפלגתה, מה שמדינת ישראל צריכה כרגע – את האופוזיציה המופקרת שתמכור את ישראל בכל מחיר. אז למען הסר ספק – ולא שאני חושבת שישנו איזשהו ספק, כן? מה שצריכה ישראל כרגע בעיקר זה שקט ממכם, והרבה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת עודד פורר לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו והימין הממלכתי, בבקשה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני לא יודע אם שמעתם, אם אתה שמעת, את מנהיג דגל התורה, הרב לנדו, שקובע שתלמידי הישיבות לא יתגייסו בצו ראשון, לא יגיעו לצו ראשון. כאילו הוא עושה לנו טובה בכלל. הוא מחליט, יגיעו לצו ראשון, לא יגיעו לצו ראשון, כאילו השירות הצבאי הוא איזושהי רשות. כנראה שהוא חושב שלגבי הציבור החרדי זאת רשות ולגבי ציבור אחר זאת חובה. אף אחד לא שואל אותנו. הבת שלי קיבלה צו ראשון בשבוע שעבר. אף אחד לא שאל אותי לפני, לא התקשרו אלי לשאול אותי: תגיד, אפשר לשלוח צו ראשון לבת שלך? אתה מסכים? זה בכלל לא עומד על הפרק. תפיסת העולם המעוותת הזאת, שחושבת שיש פה חצי עם שצריך לשרת בצבא והחצי השני פטור לגמרי, היא תפיסת עולם שצריכה לעבור מן העולם. וזה לא קשור לשום תירוץ. אני לא צריך להסביר למה הם צריכים להתגייס; אני לא צריך להסביר למה כולם חייבים בגיוס במדינת ישראל. זה הדבר הבסיסי. זה הדבר שעליו מושתתת המדינה הזאת. זה הדבר שעליו אנחנו נלחמים היום. ריבונו של עולם, חיילות וחיילים מחרפים את נפשם בהגנה על העם והארץ. אין דבר יותר קדוש מזה. אין קידוש השם יותר גדול ממה שהלוחמות והלוחמים שלנו עושים בדרום, בצפון, על הגבולות. אז אנחנו צריכים לחכות שהרב לנדו יסכים שישלחו צו ראשון. הם יגיעו, הם לא יגיעו, הם יעשו לנו טובה, הם לא יעשו לנו טובה – זאת החובה שלהם. זאת החובה של הממשלה לגייס אותם היום. זה הדבר הבסיסי ביותר שהם צריכים לעשות. ובתוך כך, בתוך אירוע שבו העם נלחם, אנחנו בכל בוקר מתעוררים להותר לפרסום שמאחוריו שמות ההרוגים, ועוד שמות של פצועים רבים שאנחנו אפילו לא שומעים את השם שלהם – ואנחנו מדברים על אלפים רבים, אדוני היושב-ראש – בתקופה הזאת, כשצה"ל זקוק לכל חייל וחייל, כשכל אזרח צריך לאחוז בנשק כדי להגן על היישוב שלו, כדי להגן על הגבולות, בתקופה הזאת לא רק שהממשלה הזאת מקדמת חוק של פטור מגיוס לכולם ומחפשת עוד ועוד קומבינות כדי לפטור מגיוס, היא גם מקבלת את ההחלטה האומללה הזאת, שמוסיפה חטא על פשע, שאומרת שלא רק שלא נגייס את הציבור החרדי, אלא שגם נאריך את שירות הסדיר למשרתי הסדיר; ולא רק שנאריך את השירות הסדיר למשרתי הסדיר, גם נאריך את שירות המילואים למשרתי המילואים. משמע, הממשלה הזאת הצליחה להמציא פטנט חדש, הם קובעים משוואה מיוחדת: מי שמתגייס ומשרת, ישרת יותר, ומי שלא – ירוויח. למה ירוויח? כי באותו יום שהם מאשרים את הארכת השירות הסדיר, יושבת ועדת השרים לחקיקה ומאשרת חוק. איזה חוק? מאשרת חוק של חובת ייצוג לחרדים בשירות המדינה – סליחה, ברשויות המקומיות ובכל החברות ברשויות המקומיות ובכל מקום שאפשר לדחוף אותם. ואללה, כל הכבוד. אולי חשבתם על חוק חובת ייצוג לציבור החרדי בצה"ל? למה שלא תקבעו שבכל יחידה בצה"ל ישרתו חרדים בדיוק כפי האחוז שלהם באוכלוסייה? למה רק בג'ובים ברשויות המקומיות ובשירות הציבורי? מה קורה ביחידות צה"ל? הדבר הזה הוא פשוט תפיסה הפוכה לחלוטין שאותה מובילה הממשלה הזאת. מי שמשרת ישרת יותר, ומי שלא משרת ירוויח. וכל זה קורה מתי? לא בימי שגרה. כל זה קורה כשאנחנו במלחמה. זאת כבר לא שאלה של ערכים, אדוני היושב-ראש. זאת לא שאלה של ערכים, שהיא שאלה שכבר ענינו עליה את התשובה הברורה מאליה, שכולם צריכים לשרת. זו שאלה של צורך. זה צו השעה – אנחנו זקוקים לכוח האדם הזה. ואני אגיד לך יותר מזה – הציבור החרדי רוצה לשרת בצה"ל. אני ראיתי את החבר'ה האלה, הצעירים, מגיעים לשטחי הכינוס כדי לחלק סנדוויצ'ים, כדי לעזור. כל מה שהם רצו זה רק ללבוש מדים ולהיכנס פנימה. ההנהגה שלהם מנסה לכלוא אותם ולסגור אותם, חס וחלילה שייכנסו לשירות הצבאי, כאילו הצבא הוא נגד התורה. אז מה תגידו לכל בני הציונות הדתית? לכל תלמידי ישיבות ההסדר? לכל בוגרי המכינות האלה? תלמידי חכמים שלומדים תורה ומשלבים תורה ועבודה, תורה ושירות צבאי, אלה שיום-יום אנחנו רואים לצערי את השמות שלהם בפצועים, בהרוגים. הם לא תלמידי חכמים? הם לא בני תורה? מישהו נתן לכם איזושהי בעלות על התורה? אם כבר, אותה השתמטות היא חילול השם, אדוני היושב-ראש. אז הממשלה הזאת מצד אחד חוטאת לתפקידה כשהיא משחררת ופוטרת עשרות אלפים משירות בזמן מלחמה, אבל מה היא גם עושה בניהול המלחמה? ככה. בשבוע שעבר קיימנו דיון על חיבור עזה לחשמל, החלטה של שר הביטחון, אושרה על ידי המל"ל, זאת אומרת על ידי ראש הממשלה, אחרי שמצהירים ומספרים לנו: אחרי 7 באוקטובר הם לא יקבלו יותר חשמל והם לא יקבלו יותר מים והם לא יקבלו דלק. מכניסים להם דלק ומכניסים להם משאיות עם ציוד, מלאות בכל טוב, ובסוף גם מחברים חשמל לעזה. ומייד אחרי שזה קורה, מה עושים שרי הממשלה? בועטים את הכדור מאחד לשני. כולם לא אחראים, כולם לא קשורים לעניין הזה, כאילו זה איזה משהו שמרחף, יש איזושהי אישיות שמרחפת מעל שעושה את כל הדברים האלה – שמחברת את עזה לחשמל ושגם מחליטה על שחרור מחבלים. חברים, השולחן הזה, הריק, שולחן הממשלה הריק הזה, אתם אלה שעושים את זה – אתם אלה שמשחררים מחבלים, אתם אלה שמחברים את עזה לחשמל, אתם אלה שמעבירים דלק למחבלים בזמן שהחטופות והחטופים שלנו נמקים במנהרות החמאס. ואז, אחרי שאנחנו רואים את הכישלון בחזית הצבאית, אנחנו מסתכלים מה קורה בחזית האזרחית. ותראו זה פלא, מה הצליחה הממשלה הזאת לחולל בחזית האזרחית, מעבר לזה שלראשונה מאז קום המדינה האויבים שלנו השתלטו על יישובים וכבשו ממש ב-7 באוקטובר יישובים בתוך שטח ישראל? ממשלת ישראל הנוכחית קבעה רצועת ביטחון בתוך שטח ישראל – פינתה יישובים שלמים, עשרות אלפי אזרחים ישראלים הפכו להיות פליטים בארצם כבר למעלה מתשעה חודשים. והממשלה, במה היא עוסקת באשר לאותם פליטים, באשר לאותם יישובים בדרום ובצפון? היא עוסקת בשיקום? בדרך שלהם לחזור חזרה? לא. מינוי הפרויקטורים. כמה ישיבות מוקדשות עד שמצאו את מינוי הפרויקטורים, שברור לחלוטין שזה לא מינוי פרויקטורים – זה עוד ג'ובים, עוד תפקידים, כדי שתהיה עוד ביורוקרטיה. הרי יש שר לפיתוח נגב וגליל. במשרד לפיתוח הנגב והגליל יש שתי רשויות: יש רשות לפיתוח הנגב, יש רשות לפיתוח הגליל. בכל רשות כזאת יש מנכ"ל, יש יועצים משפטיים, יש מהנדסים, יש כל מה שצריך. הרשויות האלה פועלות. אגב, גם לאורך השנים זאת הייתה הדרך הכי טובה לפעול לפיתוח הנגב והגליל. הרשויות האלה יכולות גם לקבל תקציב מהמדינה וגם לאסוף תרומות. בשביל מה צריך עוד פרויקטורים? קחו את הרשות לפיתוח הנגב. אתם רוצים לעבות אותה בעוד כוח אדם כי יש יותר משימות? להוסיף לה תקציבים? תוסיפו. בשביל מה צריך לחכות למינוי פרויקטור אחד כשממנים בהתחלה את אבי כהן, אחר כך אומרים שזה לא אבי כהן, זה יהיה מישהו אחר, אחר כך מביאים את האלוף הזה? אנחנו כבר תשעה חודשים בתוך האירוע, ועכשיו רק צריכים לאשר את האלופים האלה, לבנות להם מנגנון, לגייס להם לשכה, לייצר סביבם עוד ועוד ביורוקרטיה, במקום לעשות את הדבר הפשוט, הבסיסי, אדוני היושב-ראש, והוא לנהל, לנהל את העסק הזה. ולסיכום, מילה אחת רק לגבי הפגרה, אדוני היושב-ראש; פניתי גם אליך בעניין הזה. הדבר המדהים הוא שבממשלה הזאת מוכנים לדחות את הפגרה ולבטל אותה עבור דבר אחד. השר גולדקנופ, ירום הודו, מוכן לדחות את הפגרה ומציע לבטל אותה. למה? כדי שאפשר יהיה להעביר חוק השתמטות שיאפשר לציבור החרדי להמשיך ולהשתמט משירות צבאי. איבדתם את זה לחלוטין. התנתקתם לחלוטין מהמציאות. הדבר הטוב שאתם יכולים לעשות הוא פשוט להתפטר.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. ואני מתכבד לקרוא שוב לשרה מאי גולן – נמצאת איתנו – להשיב על ההצעה מטעם הממשלה. בבקשה, גברתי.

רון כץ (יש עתיד):

זה עוד פעם ארוך?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

סליחה?

רון כץ (יש עתיד):

– – – אני מסדר את הלו"ז שלי לפי – – –

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שמעתי שהלכת לבקש שיקצרו אותי וזה לא עבד.

רון כץ (יש עתיד):

לא, לא ביקשתי שיקצרו אותך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בטוח, חבר הכנסת כץ?

רון כץ (יש עתיד):

מי יכול לקצר אותך, מאי?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני יודעת? אולי אתה חושב שאתה יכול לנסות. אולי. כל אחד והפנטזיות שלו.

רון כץ (יש עתיד):

את רואה איך אני הבוגר יותר?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

נכון. אתה שיא הבגרות, אתה ומפלגתך. למה זה לא מסתדר לי?

רון כץ (יש עתיד):

תראי שבגללך חושבים להכניס בתקנות שגם לשרים יהיה זמן.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא שמעתי.

רון כץ (יש עתיד):

לא חשוב.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תיארתי שזה לא חשוב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

שוב מאי?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – הגעתי שוב – אני מתכבדת להשיב בשם – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה, אמסלם ביוון? כאילו, הוא בחופש?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני מתכבדת להשיב בשם ממשלת ישראל על הצעת האי-אמון השנייה, והפעם הצעת חברי הכנסת זאב אלקין וחברו חבר הכנסת עודד פורר, חברי הכנסת פורר ואלקין. יש לציין שזו כבר פעם שנייה שאתם מגישים את אותה הצעה, כמעט זהה, ואני שואלת את עצמי אם הסיבה לאותם טיעונים היא פועל יוצא של הממשלה הקודמת, שבה הייתם חברים, אותה ממשלה שדאגה לשלוח את אחת המשלחות הגדולות בעולם למשבר האקלים, והרצון שלכם להיות ירוקים ולחסוך בדפים, או סתם שעמום. אז לפי הבנתי, בפעם הקודמת כבודם כנראה לא הבינו את תשובתי, שהייתה מאוד מפורטת, יש לציין, או שסתם – שוב משעמום – החלטתם לפתוח חוג מפלגתי להצעות אי-אמון בתחרות קלישאות במקום להצטרף למאמץ המלחמתי. מהכתובים, אני ממש מבינה שקשה לכם בלי הגיבושים הקואליציוניים שבנט ולפיד היו מארגנים לכם, אני מבינה. אגב, אני, בניגוד אליכם, לא נושאת כאן מעל בימת הכנסת המכובדת את אותם דברים חוזרים אלא אני מקבלת על עצמי ביקורת אמיתית, שאולי לא הבנתם את הסבריי כהלכה, ולכן אני באמת אעשה מאמץ ואנסה לחדד אותם שוב בדרך אחרת. אולי, אולי, בעזרת השם יתברך, הפעם תבינו. אז ככה, אני אענה לכם ממש לפי פרקים. חבריי, פתחתם את הצעת האי-אמון בכותרת: ממשלה עם שתי ידיים שמאליות – תשמעו, כששמעתי את זה משניכם, אני חייבת להגיד ששפשפתי את העיניים שלי שוב ושוב, וחשבתי לעצמי שבוחן מציאות זה באמת מכם והלאה. וכעת לגופם של דברים. חבריי, חבר הכנסת פורר וחבר הכנסת אלקין מוטרדים מכמה נושאים, אז אני באמת אנסה להשיב ולהסביר שוב ושוב, נושא אחר נושא. הנושא הראשון שמטריד את חברי הכנסת הוא נושא הכלכלה. ובכן, לצערי, המשק הישראלי באמת למוד מלחמות ומבצעים, מגפות, מגמות ומשברים עולמיים. בכל אלה עמדה כלכלת ישראל ביציאה צומחת הודות לאזרחי ישראל החרוצים ובזכות ההון האנושי מהגבוהים כמעט בכל פרמטר עולמי. זה מפריע לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, רבותיי. חבר הכנסת כץ.

רון כץ (יש עתיד):

סליחה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אחרי זה אתם אומרים למה אני צועקת. דברו בחוץ. יש קפה, יש פרסה, יש הכול – בחוץ.

רון כץ (יש עתיד):

מתנצל. סליחה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אין ספק שחוסר ודאות יוצר דאגה, ובמקרה שלנו גם כלכלית. אבל לצערנו הרב, זו מלחמה שנכפתה עלינו בכוח ובאכזריות, ומדינת ישראל מוכנה לשלם את המחירים הכלכליים מתוך הבנה שחיים קודמים לכול. ביחס לדאגתכם באמת הגדולה והכנה למפונים מצפון הארץ – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

כנופיית פתח תקווה, ביום שישי אצל אילן, לא פה, בחייכם.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

סליחה. זו לא כנופיה. גם אני מפתח תקווה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא, זה מפריע לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

באמת זה מפריע.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני לא שומעת את עצמי. אני לא צריכה לצעוק. השר ארבל, לא מתאים לך – להם כן, לך פחות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פורר, אנא, זה קצת מפריע. אנחנו לא רוצים שהשרה גולן תצעק.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

נכון, זה לא נעים לאף אחד. ביחס לדאגתכם הכנה למפונים מצפון הארץ, אני באמת מבקשת לבשר לכם כי ממשלת ישראל רואה בהגנה על תושביה ערך עליון, ובכך מממנת ובצדק את עלות שהייתם בבתי מלון, למי שבוחר בכך. כמו כן השיקה ממשלת ישראל את התוכנית לסיוע עסקים, רחבה יותר מבמשבר הקורונה, וזאת לאחר למידה שהוכחה כאחראית וצודקת. גם שם הרי כולנו זוכרים את זעקות השבר של האופוזיציה, מומחי האולפנים מטעם עצמם, וקריאות המומחים למיניהם בליווי ניתוחי מחיר לנינים שלנו – כמה הם ישלמו, כמה הם ישלמו. ברוך השם, באמת ברוך השם, ישתבח שמו לעד, גם מזה המשק יצא בחוזקה ובצמיחה. כמו כן, ממשלת ישראל מסייעת למשפחות המילואימניקים, שהם עטרת ראשנו, אם למישהו יש ספק, וזאת מתוך כבוד אדיר והכרת תודה. הם ימשיכו להיות בראש סדר-יומנו למרות כל השקרים והתעמולה שנשמעים ללא הרף. הלאה, נמשיך. שוקי ההון – דיברתם על שוק ההון – גם כאן, תרשו לי לנסות להרגיע את דאגתכם הכנה. זה לא שלא שומעים את חברכם הכתב מתן חודורוב, הפרשן הכלכלי, שפותח כמו לפני איזה שנה את המהדורות בעת הרפורמה על זה ששער הדולר עלה פיפס, והיורו עשה איקס. זה לא בגלל שהוא חזר בתשובה או משהו כזה, שלא תתבלבלו, אלא כי תאמינו או לא, הפלא ופלא, יש בשורות טובות, ממש כך. ברגעים אלו ממש – אגב, כמו במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו ישנו עוצר דיווחים, עוצר דיווחים מדהים, אז אני אדווח לכם וארגיע אתכם במקומו. אני באמת שמחה מקרב לב לבשר לכם כי שנת 2024 מחייכת לשוק ההון הישראלי. בזמן שהמדינה כולה עדיין עסוקה במלחמה היסטורית, מדד הדגל תל אביב 35 עלה ל-10.96%, מתחילת השנה ועד היום, ואילו המדד השני בחשיבותו, תל אביב 90, עלה ב-4.84%, גם כן באותה תקופה – מהגבוהים בעולם המערבי. בה בעת הדולר בעלייה קלה של 0.5% מתחילת השנה, מה שהתרגלנו בשנה שעברה שמראה על אמון ואופטימיות של המשקיעים בשוק המקומי לגבי מצבנו הכלכלי מול העולם. האמת – טוב, זה די מדהים לראות את מי שהגיש את הצעת האי-אמון הזאת, את כלל חברי הכנסת של סיעתו של ליברמן יוצאים. טוב, ככה זה כשאין מה לענות. האמת, אחרי שנה של כהונת שר האוצר ליברמן – הם יצאו בדיוק בחלק החשוב, הראל, ראית? חבל, באמת שבשבילם מעניין. חבל. אחרי שנה של כהונת שר האוצר ליברמן והרפורמות האדירות שעשה למחירי הקוקה קולה והחד-פעמי, וכמובן, הרפורמה לחיסול החקלאות – נכון, חבר הכנסת פינדרוס היקר? הייתי באמת שמחה לעמוד כאן ולפרגן על הכסף הרב שפעולות אלה הביאו לאזרחי ישראל, אבל זהו, שלא, נכון? אי-אפשר, הלך. לצערי, הכישלון ברפורמת החקלאות הביא את מחירי הפירות והירקות לעלות דווקא. ענפי חקלאות שלמים קרסו. איפה חבר הכנסת פורר שיגיב על זה? כך, לצערי, דוח של אגף סחר חוץ במשרד החקלאות חושף שלמרות הורדת המכסים והגידול בכמויות הירקות המיובאים, לא רק שלא נצפתה מגמת ירידה במחירים, אלא ישנה עלייה. וכמובן, כמו שהזהרנו, היבוא של הירקות בא על חשבון הייצור המקומי, שדווקא כעת נחוץ יותר מתמיד. וכך על הישגי הרפורמה הבאמת-אדירה של קוקה קולה – חבל, חבל להכביר במילים, אני סמוכה ובטוחה שאתם כבר מבינים לאן זה הולך. עוד בהמשך הצעת האי-אמון שלכם בממשלה, כתבתם על הדשדוש הצבאי ועל זה שחמאס משקם את יכולותיו הצבאיות; וכמו שלפיד, ראש ממשלתכם – גם שלכם, הסיעה של ליברמן, בממשלה שבזכותכם הוא זכה להקים – גם אתם כמוהו קבעתם בנחרצות כי לאחר תשעה חודשים ניתן לקבוע בנחרצות כי מטרות המלחמה לא יושגו. לגבי הדשדוש הצבאי – חבר הכנסת אלקין, חבל שאתה לא כאן – לאור ניסיונך הרב והתפקיד המשמעותי באמת שמילאת בממשלה הקודמת לצד ראש הממשלה בנט, ראש הממשלה ההיסטורי בנט, כולנו זכינו לראות איך במבצע הירואי ממש, בעיצומה של שבת, שבת קודש, סיגלתם לעצמכם את תפקיד המגשרים בין רוסיה לאוקראינה – מזל שיש להם אתכם – ניסיון שלצערנו לא צלח, לא צלח, מה לעשות. אבל אני בטוחה שגם אתה, חבר הכנסת אלקין, שמעת בעיצומו של המבצע כמו כולם את הלשעברים למיניהם ואת מומחי האולפנים מטעם עצמם קובעים שתוך זמן קצר מאוד רוסיה תכבוש את אוקראינה. מה קרה בפועל? מה קרה בפועל, חבר הכנסת פינדרוס? אתה יודע מה קרה בפועל: רוסיה הגדולה כבר שנתיים עדיין בלחימה, והסוף לא נראה באופק. הדלקתי את המליאה עליך. לצערנו הרב, כולנו מבינים כי בעולם של היום לא מכריעים מלחמות במהירות אלא באורך רוח ובנחישות, כמו דאעש, כמו אל-קאעידה. אין זה סוד כי אם זה היה תלוי רק בממשלה ובלוחמים בשטח, עזה הייתה נראית היום אחרת לגמרי. אבל בהחלט, אני לא אשקר ואומר שמבחינתי היה מקום לעוד, בהחלט היה מקום לעוד. וכמו שאמרתי באחד מנאומיי לא מזמן, מבחינתי, להשאיר חותם, שילד בעזה בעוד 80 שנה יספר לנכדיו מה עשו היהודים למי שרצח וטבח ואנס ושחט אותם – שיספרו. אבל לצד זה, כמו שאתם מבינים, ואתם מבינים היטב, ממשלת ישראל לא מתמודדת רק בזירה אחת; ממשלת ישראל נאלצת בעל כורחה להתמודד עם מצב שלא היה כמותו מקום המדינה, הן בחזיתות השונות והן בחזית הבין-לאומית והפנימית שאתם – אתם, חבריי, מגישי הצעת האי-אמון המגוחכת הזו – חברי כבוד בה. להזכירך, חבר הכנסת אלקין, יו"ר מפלגתך מר גדעון סער, כשכיהן כשר המשפטים, מינה את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ואת פרקליט המדינה עמית איסמן, כשאתם בהצעת האי-אמון שהגשתם כאן מסבירים לנו מה משדר חולשה מול חמאס. ככה אתם מסבירים לנו. אולי כדאי שלרגע תפנו אצבע מאשימה לעצמכם ולמינויים שאתם ביצעתם – פרקליט המדינה שאתם מיניתם, אתם, על אף התנגדותם החריפה של ארגוני הנשים, שאתם טוענים שרק אתם מייצגים כאן, באופוזיציה הקדושה. הוא הודה בפה מלא שהוא זה שאישר את פתיחת החקירה השערורייתית נגד לוחמים גיבורים, בחשד למה? תשמעו טוב: בחשד לרצח מחבל נוח'בה ב-7 הארור באוקטובר, כשבמדינה מתוקנת, כל מדינה מתוקנת בעולם, הם היו אמורים לקבל פרסום הוקרה היום. היועצת המשפטית לממשלה, שאתם מיניתם, אתם, על אף חוסר ניסיונה בתחום הפלילי והחוקתי, אמורה מתוקף תפקידה להשתמש בכל סט הכלים המשפטי הנתון בידיה כדי לעזור לממשלה ולהנהגה הישראלית לצלוח את המכשולים המשפטיים בדרך לחיסול האויבים – לא הממשלה, האויבים – ולא להחליף מקצוע איפשהו שם בדרך ולהיות התזונאית הראשית של הנוח'בות שאנסו, שחטו והרגו ורצחו ילדים, נשים וגברים. מדוע הם לא מקבלים פירות? מדוע? האוכל שלהם לא טרי, האוכל שלהם לא בריא – כך דואג משרדה.

אושר שקלים (הליכוד):

פירות העונה, לא סתם.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

פירות העונה, נכון, חבר הכנסת שקלים, פירות העונה. חס וחלילה, שלא נביא משהו שהוא לא בטרנד למחבלי נוח'בות. ממש עוד שנייה כל הצוות שלה ישב ויקלף תפוחי עץ ויגיש להם בצלחת, שחלילה הם לא ייחנקו מהקליפה. תראו, בניגוד לראש ממשלתכם לפיד – ראש הממשלה של כל האופוזיציה, כן? שממנו אין לציבור המחנה הלאומי והציוני שום ציפייה, באמת שום ציפייה whatsoever, אתם הרבה יותר מסוכנים, הרבה יותר. עכשיו נשאלת השאלה למה – כי אתם מדברים ימין, מדברים, מדברים ימין, אולי אפילו באיזשהו back of your mind, בתת-מודע שלכם, אולי אתם אפילו חושבים ימין, אבל מה אתם בעצם? אתם בעצם הזרוע המבצעית לא רק של השמאל אלא של השמאל הקיצוני במדינת ישראל. הרי מה אתם מציעים? מה כל הסיסמאות האלה של משרדי היח"צ של קפלן? למה, ריבון העולמים, אתם לא עומדים מול הציבור ומציגים את מה שאתם באמת חושבים, מה שאתם באמת מציעים כתוכנית פעולה, והכי חשוב, הכי חשוב, איך אתה מתכוונים להשיגה? כי אני עד עכשיו לא הבנתי – אולי יש איזה ציבור חכם ממני שמבין – על איזה בחירות אתם מדברים בדיוק? על איזה בחירות? אתם באמת באמת מאמינים שאילו הייתה כאן עכשיו הממשלה המהוללת הקודמת הייתם מנהלים את המלחמה הזאת טוב יותר? עם מי, עם זועבי ומרצ? עם מי בדיוק? הרי אתם אלה, אתם אלה שעשיתם את כל ההכנות לכניסת הרשימה המשותפת על ידי פיצול בל"ד. אתם. אתם הרי יודעים את האמת, אז מה אלה כל ההצגות והסיסמאות האלה שלכם? לא הבנתי מה אתם חושבים, שכל העם זה ערוץ 12 ו-13? מה עובר לכם בראש? אתם הרי אפילו לא הצלחתם להעביר חוק תקנות יו"ש, שהוא חוק ציוני בסיסי. גם אותו לא הצלחתם להעביר. אביגדור ליברמן תיפקד מחצית מהזמן כפסיכולוג של אילת שקד ושל מאזן גנאים, אז אני לא מבינה על מה אתם מדברים, למען השם. הרי רק תראו, רק תראו ותיווכחו מי עומד לידכם ממש עכשיו בהפגנות, עכשיו ולאורך השנה האחרונה: שלום עכשיו, שוברים שתיקה, ארגון עדאלה, מרצ, שקמה ברסלר, אולמרט ואהוד ברק בכבודו ובעצמו. תראו לאן הידרדרתם. אז אתם מדברים על ניצחון? אלקין, אני פונה מפה אליך, למרות שאתה לא כאן. אתה שחקן שחמט ופוליטיקאי – האמת, את החלק של הפוליטיקאי, אין מה לומר, לקחת כמה צעדים קדימה, אז בוא פשוט תגיד לנו איך אפשר להקים ממשלה עם מריצות ובלי חרדים – פינדרוס, נכון? הוא רוצה מאוד, בוא נעזור לו – עם מריצות ובלי חרדים; בלי ליכוד, בלי בן גביר, בלי סמוטריץ'. בוא תסביר לי, חבר הכנסת אלקין, כי אולי יש משהו שכולם לא מבינים אבל אתה כן. זה ככה עם שחקני שחמט, אגב – הם מבינים הרבה לפני כולם, נכון. בוא תגיד לנו איך לנהל קואליציה, איך בכלל ניתן לנהל קואליציה כשכל ראש מפלגה מועמד בפני עצמו להיות ראש ממשלה – שהרי גדעון סער רוצה להיות ראש ממשלה, בנט חושב שיש לו הערת אזהרה בטאבו על כיסא ראש הממשלה, ליברמן – מבחינתו זה ברור, גנץ מגובה בסקרים, ונכון, לפיד, מספיק לו להיות מועמד לראש ממשלה, ובתנאי שיהיה לו את כרטיס הנוסע המתמיד. אם תיקחו את זה ממנו זה לא יקרה. אני אישית לא אתן לזה לקרות. נורא כיף לי להסתכל עליכם, מה אני אעשה? נו, אלקין, אז איך מקימים ממשלה? מעניין אם מישהו שמע – או אתה, אלקין – את הרב דרעי על כוונתו להיות ראש ממשלה, את הרב גולדקנופ, את הרב גפני. מישהו שמע אותם? אצלכם כולם ראשי ממשלה. מה לעשות, כולם ראויים כנראה. אתה יודע – וזה מופנה לכלל האופוזיציה – יש משפט מעניין ששמעתי בהרצאה על כלכלת ישראל לפני כמה שנים. מסתבר שזה משפט מוכר מאוד בחוג לחשבונאות, שלא ידעתי, שאומר את הדבר הבא: אמת ויציב – עדיף יציב. אז במקום לחרחר ריב ומדון, באמת – כי הרי זה לא הזמן להירפא מהביביפוביה הפוביומטית שאוחזת בכם ובמנהיגיכם כבר זמן רב. זה לא הזמן. אחרי המלחמה תלכו לטיפול, תנסו. הרי אלקין, הרי גם אתם הצטרפתם לטרנד הממלכתיות, אז לא תעשו מעשה מנחם בגין ותגידו "הינני"? "הינני". זה הזמן לפוליטיקה קטנה? הרי אתם יודעים, ואתם יודעים היטב, שאין סיכוי ל-1% ממה שאתם מדברים עליו בממשלת שמאל, 1%, וזה לא משנה בכמה שמות מכובסים תקראו לה – "שינוי", "ריפוי". אז במקום באמת להיכנס לממשלה ולחזק אותה מימין, אתם מצטרפים – למי? ליש עתיד ולמרצ? דרך אגב, חבר הכנסת אלקין, ראיתי איך תקפת את לפיד, ראש הממשלה שאתם הכתרתם, על זה שהוא תמך בעופר כסיף לפני חודשיים, אז מה זו הצביעות הזאת? באמת מעניין אותי מה זו הצביעות הזאת. הרי אתה יודע שהוא עשה את זה גם למענכם, למען הגוש, ושהאצבע שלו עלולה להיות חשובה גם בפעם הבאה. תראו, הייתם חלק מגוש המחנה הלאומי. מי כמוני יודעת כמה זה לא פשוט, ואפילו קשה. אבל לעולם, לעולם לא הייתי מדמיינת מהלך כמו שעשיתם. לעולם. נכון, זה קשה להיות ימני, זה קשה להיות מאמין – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

– – זה קשה להיות, חבר כנסת סובה, בעד ארץ ישראל השלמה, אני יודעת. זה קשה ללכת עם ולהיות בלי; זה קשה להיות נגד נסיגות; זה קשה להיות בעד תיקון מערכת המשפט החולה; זה קשה להילחם למען החזרת הפקידות לגודלה הטבעי ויישום משילות אמיתית – כל מה שאתם טוענים לכתר, אבל בעצם אין לכם אפילו איזשהו זר שהתייבש מהפרחים. אני בטוחה, אני בטוחה שעכשיו מאוד נוח לכם מיום ההמרה: האולפנים סופר-נוחים, אין כתבות תחקיר עליכם ועל חבריכם, אין זימונים לחקירות באזהרה, הפלא ופלא, ולראשונה, לראשונה, יש אפילו כתבות מפרגנות וממש מטרייה תקשורתית של הגנה על כל מהלך וכל אמירה שלכם. אבל יש רק בעיה אחת, ואת זה אתם כל הזמן שוכחים: עם ישראל לא מטומטם. העם לא מטומטם. אני שוב אחזור ואדגיש, שמישהו לא יגיד שהוא לא שמע בטעות: לא בכדי העם הושיב אתכם כאן ואותנו כאן. לא בכדי. גם הסקרים שעושים לכם כל פעם כזה נעים בגב כל פעם מחדש, אתם הרי יודעים שזה לא באמת אמיתי. אתם יודעים את זה. רק תראו איך ראש הממשלה בנימין נתניהו התקבל השבוע בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1, קורס קצינים קרביים. תשמעו, תשמעו את הלוחמים, את ההורים, את הגיבורים והקדושים מתוך הלוויות והשכול והכאב הבלתי-נתפסים. הם יודעים, הם יודעים שאנחנו נלחמים על הקיום שלנו, והחובה לייצר שינוי אמיתי לדורות הבאים עלינו לטובה, בעזרת השם, לעוטף, לכוח ההרתעה. הם יודעים שאנחנו נחושים. גם אחרי שבכל האולפנים הסבירו לנו על משברים מול ארצות הברית והפסקת החימוש, הוא הגיע, למרות כל מה שאמרתם. גם כאשר הסבירו שהסתיימה המלחמה ולא ניכנס לפילדלפי, נכנסנו, ראס בין ענכ נכנסנו. גם כשפמפמו שכל העולם נגדנו ואנחנו מבודדים בגלל הממשלה, כולם ראו איך קואליציה בין-לאומית עמדה לצידנו בהגנה מול איראן. אז כמו שאמרתי, אזרחי ישראל מצביעים בשלט. האולפנים, לשמחת כולם, כבר לא רלוונטיים. נכון, נכון מאוד אפילו – ראש הממשלה נתניהו חייב לתמרן בכל החזיתות וממש, אבל ממש, לא עושים לו חיים קלים, בשום תחום: לא המדיני, לא הצבאי, לא הקואליציוני ובטח לא אתם. אבל ברוך השם, אזרחי ישראל מתבוננים ואומרים לעצמם ואומרים לי – לי, בכל פינת רחוב: בוא'נה, ממה עשוי ראש הממשלה הזה? ממה? כמות השעות, קור הרוח, הנחישות, החשיבה והאסטרטגיה, שרבים מבינים – לא מעט, לא מעט ממה שקורה – רק בדיעבד, רק אחרי כמה חודשים לפעמים. אני תמיד שואלת את עצמי, וכמוני המונים: באיזה עולם אתם חיים? המנהיגים שלכם והממשלה שלכם יכלה לעשות יותר טוב? הרי תשמעו את חבריכם לממשלה הקודמת, שכבר חודשיים – כן, הוא יחזור. למה את צוחקת? משהו מצחיק אותך?

היו"ר אורית פרקש הכהן:

בבקשה, גברתי, בבקשה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

צחקת עליי, גברתי היושבת-ראש?

היו"ר אורית פרקש הכהן:

לא, בבקשה. לא, בואי לא נעשה – – –

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא, אני שואלת, על מה צחקת? גיחכת.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

לא חייבים לייצר מריבה בכל מקום שבו את נמצאת.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אבל גיחכת, את גיחכת. אני שואלת, מה מצחיק? אולי אני גם אצחק.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

לא, אני לא חייבת לך הסברים. בבקשה תמשיכי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בוודאי שכן. אם את צוחקת עליי או על חשבוני, בוודאי שכן.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

את ממשיכה בדברייך?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

את חצופה. את צוחקת על שרה שעומדת ומדברת כי היא לא בדעתך?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

להגיד לה חצופה זה מותר?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בוודאי שמותר, אם היא צוחקת על שרה מכהנת. אתה רגיל לעכב את החוקים מהמפלגה שלך. אתה פשוט רגיל. גם אתה עושה אותו דבר. אם זה היה הפוך, היית עושה את זה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היו"ר אורית פרקש הכהן:

יבגני, יבגני, בוא נתקדם.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה צבוע.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

ממש לא. אף אחד לא יצחק עליי בזמן שאני מדברת, בטח לא אתם.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אז להגיד חצופה זה לא חצוף?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

זה באמת חצוף.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

זה חצוף.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בוודאי שזה חצוף.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

בואו נתקדם.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני שמחה שהתעוררת, חבר הכנסת סובה. איזה מקסים אתה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

גברתי השרה, בבקשה, בואו נחזור לדיון ראוי. בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

במה זה שונה?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

עם הידיים, אני חוזרת עליך עם הידיים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

כן, תעשי ככה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא, את זה אתה עושה. זה אתם, חבורת הליצנים, לא אני. חבל שאתה לא עונה עניינית.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

חבל שלא שאלת אותה למה היא התכוונה. בלי לשמוע את ההסבר שלה – – –

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היא לא רצתה לתת לי הסבר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

בלי הסבר שלה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היא לא רצתה לתת לי הסבר. שקרן. למה אתה משקר?

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חברים, בואו נתקדם.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני מבינה שככה זה במפלגה שלך.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

קריאה ראשונה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היא לא נתנה לי הסבר.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

קריאה ראשונה, בבקשה. גם השרה, אני מבקשת לכבד את המקום ולהתנהג בצורה שהולמת את הכנסת. לשניכם, בסדר? אני מבקשת, תמשיכי בדברייך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

הוא אומר שלא נתתי לך לתת לי הסבר.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אני מבקשת שתמשיכי בדברייך.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אני מבקשת שתמשיכי בדברייך, בסדר? תודה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה חצוף, חצוף, שקרן, מלעיז ולא מסוגל לענות על שום דבר. אני שמחה שמצאת על מה לדבר. תצא, תצא כמו אחרון השפנים, שלא יכול לענות על הדברים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תצא החוצה. אתה יותר מחצוף. שקרן, חצוף. אני גאה במי שאני.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

את בושה לממשלה. את בושה לממשלה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה בושה, אתה והחברים שלך, אתה והמפלגה המאפיונרית שלך.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

את בושה. את בושה. את בושה לממשלה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אותי את קוראת לסדר? אותי את קוראת לסדר? תגידו, יש יותר צביעות מהדבר הזה? בואו נשאל את יושב-ראש הכנסת. אותי את קוראת לסדר? הוא צועק עליי ואת קוראת אותי לסדר?

היו"ר אורית פרקש הכהן:

– – – אני מבקשת להמשיך לדבר.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני רק שואלת, במה צחקת עליי?

היו"ר אורית פרקש הכהן:

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני לא קיללתי אפילו לא קללה אחת. עוד שקר.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אף לא קללה אחת.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

את אומרת דברים שהם שקריים. אני תמיד שואלת את עצמי, וכמוני ההמונים: באיזה עולם אתם חיים? המנהיגים שלכם והממשלה שלכם יכלו לעשות יותר טוב? שמעו את חבריכם לממשלה הקודמת, שכבר חודשים לוחצים: בכל מחיר. מה בדיוק אתם הייתם עושים? הרי גב' זועבי רק השתעלה, וישר רצתם למנות אותה לקונסולית בשנחאי. אתם זוכרים מה אמר לפיד בשם ממשלתכם? אני בטוח שהיא תוביל את הקונסוליה להישגים חדשים וחשובים. אתם מבינים? אתם מבינים, אתם מדברים על כלכלה – ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו – כך הוא אמר: אני בטוח שהיא תוביל את הקונסוליה להישגים חדשים וחשובים. אתם מבינים? אתם מדברים על כלכלה. סין, אחת מהשותפות הכלכליות המשמעותיות של ישראל בעולם, ואתם רציתם למנות גברת שאמרה שהיא מסתייגת מערכי היסוד של מדינת ישראל. אתם בכלל מבינים מה היו הכותרות בעולם היום אם קונסולית כזאת הייתה מוציאה את דיבתה של ישראל בזמן מלחמת קיום? אז אתם מדברים על הפקרה? לסיום, אני חייבת להתייחס לנושא החטופים, כי אני רואה את הקהל פה למעלה, שמטריד לא רק אתכם אלא את כולנו. אגב, גם אם לא הייתם למעלה הייתי מתייחסת לנושא. כולנו איתכם. אני רוצה לומר משהו: כולם יודעים שאני הצבעתי בעד עסקה. באמת זאת הייתה אחת ההחלטות הקשות ביותר שעשיתי, לא רק בחיי הפוליטיים אלא בחיי בכלל. אין דבר יותר חשוב היום מלהחזיר את החטופים, ביחד עם כלל מטרות הלחימה, כמובן. אבל אני רוצה להגיד משהו שמפריע לי ואני רוצה להגיד אותו כבר זמן רב. ראו, ניהול משא ומתן לא מלמדים בבית ספר, למרות ריבוי הקורסים. את הכישורים האלה גם לא מלמדים באולפנים ואפילו לא בצבא ובאקדמיה. משא ומתן נלמד לאורך החיים, דרך מצב הישרדותי או מקצועי. אני, כבר בתור ילדה בת שמונה הייתי יודעת איפה לקנות ירקות, איפה לקנות קופסאות שימורים ואיפה מוצרי חלב. גם ידעתי שבשר אני אקנה רק כשאפשר. לימים, כשיצאתי בעל כורחי לעבוד, בגיל צעיר מאוד, הייתי חייבת ללמוד לנהל משא ומתן, באפקטיביות אגרסיבית לפעמים, תחילה על השכר שלי, שתמיד זה אמור להיות נמוך, ובהמשך לתכנן מתי להעלות את נושא התנאים, כלומר, לחכות להצלחות או להישגים ולקבוע מועד דיון על השכר. לימים, כשישבתי מול אנשי צבא בכירים שהערכתי והערצתי, באמת, הבנתי שישנם כלים בסיסיים במשא ומתן שלא מובנים להם, למרות שהם בעיניי גדולי הדור. כששאלתי קצין בכיר מאוד לשעבר: תגיד, זה דבר בסיסי, הרי, שלא להעלות את כל הנושאים כעת בבת אחת, לא? הרי קודם מדברים על המתווה, ישנים על זה לילה, קמים בבוקר יותר חכמים, וגם ככה מתקדמים להשיג תנאים משופרים יותר. מה גם שראיתי שדרך החשיבה היא בתוך גבולות מסוימים – וזה בסדר, זה שלהם. אותו קצין בכיר אמר לי: גברתי הצעירה, את יודעת שגם הרמטכ"ל לא היה מעולם בדיון שכר? לא רכשתי רכב, הוא אמר לי, ואפילו בסופר לא יצא לי להיות יותר מדי. גם כשהייתי פעמים בודדות, אז קניתי מתוך רשימה שקיבלתי. אני כל חיי בשדה הקרב, מתעסק בלוחמים, בנשק, במטוסים. מאז התחדדה לי מאוד מאוד ההבנה שגם אם אדם הוא מוערך ומוכשר מאין כמותו בתחומו שלו, זה לא הדבר שמכשיר אותו להיות מוכשר בנושא אחר, שזר לו. כך גם אנחנו. להסכם שלום לא שולחים את יוסי ביילין, לא את כסיף ולא את לפיד; להסכם שלום שולחים את יריב לוין, את רמי לוי, את נתניהו. למה? כי מראש הממשלה נתניהו לעולם לא תשמעו את המשפט: בכל מחיר, כי אין דבר כזה בכל מחיר. אם תגידו לסנוואר בכל מחיר, הוא יגיד לכם: בעוד 24 שעות כולכם על חסקה בים, במקרה הטוב, ובמקרה הפחות-טוב, תכינו חבל תלייה על צווארכם. והאופוזיציה המופקרת של היום תסביר לנו שנתניהו מתנגד לדרישות הללו כי הוא פועל מאינטרסים פוליטיים לסכל את העסקה. באמת רפואה שלמה שתהיה לכם על מה שאתם אומרים. לא בכדי אמר ראש המוסד השבוע: בלי עקרונות נתניהו לא נחזיר את החטופים, כי רק לחץ צבאי ועריפת ראשי המחבלים יביאו לשחרור החטופים. זאת, בניגוד למה שאמר לפיד באחד הראיונות הבאמת-מהוללים שלו, שצריך להגיד את האמת, לחץ צבאי לא באמת מביא לשחרור חטופים. עד היום החזרנו במבצע צבאי רק כמה חטופים. עכשיו, חבר הכנסת אלקין, שהגיש את הצעת האי-אמון הזאת – אתה יודע לנהל משא ומתן, אני יודעת את זה. את זה אני באמת יודעת. ראינו מה השגתם בממשלת הריפוי, ועוד יותר ראינו בבחירות האחרונות מול המחנה הממלכתי. באמת, אין מה לדבר, שאפו. הרי בזכות זה אתם בכנסת, אתם והחברים שלכם. מהלך משא ומתן מבריק, אין מה לומר. עכשיו, רק תסביר לי, אתה באמת, בתור נושא מצוין – נותן פחות, כמו שראינו, אבל נושא מצוין – מה יש לך לומר על העניין הזה? הרי כל בר-דעת שמבין דבר אחד או שניים על משא ומתן מבין שלחץ צבאי לא בא לידי ביטוי רק בהיקף החזרת החטופים אלא גם בחיסולים משמעותיים, כמו המנהיגים, שגורמים לטלטלה בארגון, בשדרת הפיקוד; הנזקים המלחמתיים, למשל, הבתים, החורבות, הריגת מחבלים, השמדת תשתיות ומנהרות, השגת מידע מודיעיני, לחץ על אוכלוסיית הבלתי-מעורבים שתתקומם, ניסיון תמידי להגיע לראשי הנחש ועוד ועוד. אז זו האלטרנטיבה? אלה השותפים שאתם מייחלים להם? זה מה שמדינת ישראל זקוקה לו בעת הזאת באמת? זה הריפוי שאתם מבקשים להיות חלק ממנו? האמת היא שאני יודעת שאני לא אקבל מענה. גם אין צורך במענה, כי התשובה כבר ידועה מראש. הרי אתם יודעים, ואתם יודעים היטב, שסנוואר בונה על לחץ בין-לאומי, על הפגנות ועל בחירות. ואיפה אתם נמצאים במפה הזאת? ישראל נמצאת בתקופה תנ"כית. עם ישראל עומד על הרגליים ולא מוכן עוד להיות מובל כצאן לטבח. הוא יילחם על חייו וינצח. אז אני שואלת שוב: איפה אתם? איפה אתם? איפה אתם נמצאים במפה הזאת? אתם נמצאים עם כל העם והלוחמים, שמגויסים בכל מאודם לניצחון, או עם 2,000 איש מפקירים ומופקרים, שורפי נתיבים בצומת קפלן, ביחד עם האופוזיציה המופקרת? לסיכום, אני חושבת שבעת הזו, במקום לשבת ביציע ולכתוב הצעות אי-אמון באמת פתטיות מאין כמותן ולתת ראיונות מנותקים, אזרחי ישראל כולם – רובם, רובם המוחלט, היו מצפים ממי שמגדיר עצמו כימין ורואה עצמו כמי שמאמין בחיזוק כוח העמידה של ישראל בעת הזו, לעשות מעשה, להתייצב ולומר: ליבי, ליבי במקום הנכון; לא בהפגנות, לא בתמיכה עקיפה בפעולות כאוס, בפילוג ובשיסוי אין-סופי בתמיכת האופוזיציה באמת הבלתי-מעורערת, אין ספק. הציבור יעריך זאת עשרות מונים, אני בטוחה בזאת – הציבור, ובמיוחד הלוחמים בשדה הקרב. אמרו חכמים הרבה יותר מאיתנו, מכולנו פה, שמקום שבו בעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בו, אין, כלומר מעלתם גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם, מפני שהם כובשים את יצרם הרבה יותר מהם. אשריכם, עם ישראל היקר ושבי ציון.

אורית פרקש הכהן:

תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. בזכות הדיבור, אני מזמינה את חבר הכנסת אלון שוסטר לנמק את הצעת האי-אמון מטעם סיעת המחנה הממלכתי בנושא: שר ביטחון לאומי כושל, שאינו מצליח לטפל בפשיעה הגואה. עשר דקות לרשותך, חבר הכנסת שוסטר, בבקשה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

שלום ליושבת-ראש ושלום לחבריי ולחברותיי חברי הכנסת. השרה, אני רק רוצה לומר לשרה – –

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כן?

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

– – שבסדר-היום מייד יהיה דיון על יום ז'בוטינסקי, ואני מניח שכולנו נדבר על הדר וכו'. אני יודע את האנרגיה, אנרגיית הנעורים השובבה, אבל באמת היה מעבר קצת חריף בדברים שלך כלפי – – –

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני יכולה רק להגיד לך שאני עומדת מאחורי כל מילה שלי, גאה במי שאני מייצגת, ואני אמשיך כך לאורך כל הדרך, כל הזמן ובכל הכוח.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אני בטוח. לפחות כלפי היושבת-ראש היה אפשר להימנע מקריאת הביטויים והכינויים.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

בבקשה. תודה. לא חשבנו אחרת. בבקשה, חבר הכנסת שוסטר. כן.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

ברשותך, היושבת-ראש, אני הייתי רוצה להתחיל – – –

היו"ר אורית פרקש הכהן:

צריך להתאושש, כן.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

כן – בהתחלה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

כן.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

וההתחלה הייתה לפני תשעה חודשים כפול שניים; תשעה חודשים נאבקנו מול המהפכה המשפטית, ותשעה חודשים אנחנו, להבדיל, נמצאים במערכה משותפת מול אויבים. בראשית הדברים – אם אני לא טועה, זה היה ינואר 2023, וייתכן שזה היה כמה שבועות קודם – הציג ראש הממשלה את היעדים לממשלה, שאני מבקש – או בה אני מבקש מציבור הקדושים והקדושות כאן, אלו שכנראה יבואו בהמשך – להצביע כנגדה אי-אמון. אני אשתמש ביעדים שראש הממשלה הציב בפני עם ישראל. ובכן, ראש הממשלה, כשהוא היה צריך לומר לנו אילו גדולות ונצורות תעשה הממשלה שהוא מקים או יקים, ציין הוא ארבעה נושאים: הנושא האחד, הנושא הקיומי, הוא עצירת ההתגרענות של איראן, עצירת התהליך של התגרענות הרפובליקה האסלאמית, אותו ראש ממשלה, שלטעמי אחד הכישלונות האדירים שלו בתחום השמירה על ביטחונה של מדינת ישראל היה לשכנע את נשיא ארצות הברית לצאת מהסכם הגרעין. יצאה ארצות הברית הגדולה מהסכם הגרעין, עוד שרשרת של מהלכים, ואיראן המשיכה בעקביות להתקרב יום-יום ולילה-לילה לקראת יכולות הגרעין בקבוצות השונות: יכולת ההעשרה והנשק והפצצה והמעוף. בכל הפרמטרים האלה האויבת המושבעת שלנו איראן הצליחה, התקדמה. בנושא הזה ראש הממשלה יכול לסמן מינוס גדול, וי הפוך של כישלון בעצירת איראן. המהלך השני – ואני מצטט את ראש הממשלה, ראש הממשלה שלנו, ראש הממשלה שנבחר בבחירות דמוקרטיות ואמר מה הוא הולך לעשות – המשימה השנייה אחרי עצירת איראן, שלא קרתה, הייתה הסכם עם סעודיה, הסכם שלום אולי עם סעודיה, יצירת ציר משותף של מדינות מתונות במזרח התיכון אל מול ציר הרשע – יעד פנטסטי, אין כמוהו. בכך, או גם בכך, נכשלה הממשלה בראשותו של נתניהו, ולו רק בגלל זה צריך לסיים את תפקיד הממשלה הזו. אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו הדדית נותנים כתף קרה זה לזה. הסעודים והישראלים אינם נמצאים במסלול של שלום אלא במסלול של מלחמה קרה. אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם ליעד השלישי שהציג ראש הממשלה – הזנקת הכלכלה. גברתי היושבת-ראש עסקה, מכירה דבר או שניים בתחום, ואני מניח שגם את וגם כל היושבים כאן לא יכולים אלא לומר: כלכלת ישראל החזקה, הבוטחת – בכלכלה הזו מתגלים סדקים. היא בוודאי לא ממריאה. וזה לא רק, זה לא רק בגלל אירועי 7 באוקטובר. תשעת החודשים שקדמו ל-7 באוקטובר היו חודשים רעים ומרים, רעים ומרים ומבשרי אסון לכלכלה הישראלית, רק קדימונים לאותו אסון שיכול היה לבוא אלינו לו מקצת מחזיונות השווא של המהפכה המשפטית היו באים לידי ביטוי, היו מקריסים את הכלכלה שלנו. גם בכך – כישלון חרוץ. והינה אנחנו מגיעים לנושא שלשמו התכנסנו. אמר ראש הממשלה, בצדק רב, כי זה היה חשוב מאוד, וזה גם היה בדיון מרכזי בבחירות, והשר לביטחון לאומי העמיד את הנושא על סדר-היום וגם זכה, ככה אני מבין, לאמון ציבורי – השבת המשילות והביטחון, ביטחון הפנים. ובכן, בנושא הזה אני נותן לכם את הקדימון גם כאן: כישלון, כישלון טוטלי. מאז מינויו של השר לביטחון לאומי, מאז כינונה של הממשלה – המשרד לביטחון פנים, המשרד לביטחון לאומי, לא עובד לבדו, הוא עובד עם הממשלה כולה, יש אחריות מיניסטריאלית לראש הממשלה ולכלל השרים – הפשיעה גואה; מספר הנרצחים בחברה הערבית הוכפל והתגבר, וזאת לאחר מציאות מבורכת של עיסוק נחוש, מקצועי, בממשלה הקודמת, שהראתה שאין קסם אבל אפשר לשפר, אפשר לדחוק את הפשיעה; חל זינוק במספר החיסולים על רקע פלילי בערים יהודיות, בפריצות לבתים, בגנבות רכב ובשימוש בסמים קשים. התופעות האלה מצויות במגמת עלייה מתמדת מאז כניסתו של השר לתפקיד. אני אומר את זה לצערי, משום שזו אחת המשימות הגדולות שעליהן צריך להתפלל שהממשלה תצליח, כל ממשלה. נתונים אלה אמורים להתפרסם בכל רבעון. שימו לב לנקודה: יש החלטת ממשלה מלפני, נדמה לי, שבע או שמונה שנים – ממשלת נתניהו, מן הסתם – שהחליטה שבכל רבעון יש לפרסם את נתוני הפשיעה. לפני שנתיים וחצי, בממשלה הקודמת, פורסמו במאגרי המידע הממשלתיים כל תיקי הפשיעה, אבל בתקופת הכהונה הזו הנתונים הוסתרו; הם לא פורסמו עלי ידי המשטרה ולא הובאו לפרסום מאז אפריל 2023 אלא רק לאחר בקשות חוזרות ונשנות. כשבוחנים את הנתונים רואים שישנה עלייה בכל הפרמטרים מ-2022 ל-2023. רק לדוגמה, בעבירות סדר ציבורי חלה עלייה של 18%; בעבירות רכוש – 10%, וזה המספר הגבוה ביותר זה שנים; בעבירות נגד אדם – 53%, הריגה ניסיון לרצח וכו'. ועוד ועוד נתונים קשים. על כך אני מבקש להוסיף את הנתון הבא: המחסור במקומות כליאה, שהוביל בין השאר לפארסה של שחרור האסירים, ובהם מנהל בית החולים שיפא – שאף אחד לא הסמיך אף אחד לשחרר אותו, ואם כן, כדאי לשמוע – זה נוצר כתוצאה מכך שהיה מחסור במקומות מגורים. זו בעיה שמ"פ מפקדה בכל גדוד יכול לעמוד בה, והינה, אנחנו לא הצלחנו. וגם לזה, אדוני השר, אתה אחראי. אני מבקש לקבוע שפרסום הנתונים לא נתון להחלטת הממשלה. אני מבקש לקבוע שפרסום הנתונים הזה חשוב לתכנון מדיניות, לזירוז מועצות מקומיות לארגן את עצמן. בכל הנושאים האלה ראש הממשלה לא לוקח אחריות על כך שהשר – שיוכל לעשות אולי דברים אחרים; בתחום הזה, אדוני השר, אתה נכשלת. אני מבקש לציין לסיום שהמאבק בפשיעה – האלימות אינה גזרת גורל. בעבודה רצינית ועקבית, כפי שהראינו בעבר, נגיע לתוצאות טובות. אני מבקש להצביע בעד הצעת האי-אמון, מכל הסיבות שמניתי. תודה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה, חבר הכנסת שוסטר. על ההצעה ישיב השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר. בבקשה, אדוני השר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

גברתי היושבת בראש, חבריי השרים, כנסת נכבדה, לא הרבה פעמים, מר שוסטר, קורה מקרה שבו מישהו שעולה על הדוכן כאן וטוען טענה א' סותר את עצמו במעשיו ובאמירותיו ואומר בעצם טענה ב'. רק לפני זמן קצר ישבת אצלי במשרד, מר שוסטר, ונפגשת עם מנכ"ל המשרד; ולא רק שנפגשת עם מנכ"ל המשרד, אלא שיבחת אותו – אמרת: איזה יופי, שנים על גבי שנים במשרד לביטחון לאומי לא הביאו מרכיבי ביטחון, ועכשיו אתה רוצה להיות שותף באותם מרכיבי ביטחון. אמרת למנכ"ל שלנו: בואו, תעזרו לי, אני רוצה בקיבוצים – נכון, אנחנו נעזור בקיבוצים; אני רוצה בכל מיני מקומות – נעזור גם שם. אני חושב שזה אחד הרגעים שמלמדים מה זו פוליטיקה: בחדרי-חדרים יושבים ונותנים מחמאות למשרד, לאנשיו, מספרים כמה שינוי יש – כי הרי שנים על גבי שנים לא נגעו במשרד במרכיבי ביטחון, לא היה תקציב למרכיבי ביטחון. תמיד המשרד הזה, המשרד לביטחון לאומי, היה בקרן זווית, החצר האחורית, ופתאום באים ומשבחים. אבל מה לעשות, הפוליטיקה גדולה מכם, אז עולים כאן ואפילו לא מתייחסים לנתונים. בוא נתחיל לדבר קצת על הנתונים. אנחנו גם לא באולפני הטלוויזיה שעושים דמגוגיה.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה אומר למישהו שעושים דמגוגיה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אגב, גם להם זה לא כל כך עוזר. כמה שהם מלכלכים – המנדטים רק עולים. בואו נדבר קצת על תקציבים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה חסמת אותי בטוויטר?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בואו נדבר קצת על תקציבים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה חסמת אותי בטוויטר? ממה אתה מפחד?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בואו נדבר על תקציבים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ממה אתה מפחד? יא פחדן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

גברתי היושבת-ראש.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חברת הכנסת בן ארי. חברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני באתי לשמוע. תגיד לי למה חסמת אותי, יא פחדן.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חברת הכנסת בן ארי, אני מבקשת, תנו לשר לדבר. בבקשה, השר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יא פחדן, מה אתה חוסם? אני בחיים לא חסמתי חבר כנסת.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה קריאה ראשונה? 20 דקות אמרו את השם שלי, מירב בן ארי, מירב בן ארי, הכנסת הזאת סבבה.

קריאה:

מירב, מירב, תקזזי אותי – משחררים לך את החסימה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני כבר לא יכולה לסבול את זה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

ניתן לו לדבר. לא עכשיו, הוא מדבר. את לא היית בדיון הקודם. את לא היית בדיון הקודם. בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שיענה על השאלה שלי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בואו נדבר על נתונים קצת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יא פחדן.

רון כץ (יש עתיד):

למה אתה מתעלם ממנה, רק כי היא אישה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה שאתם לא עשיתם 30 שנה – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא היית בטקס הסיום של המפכ"ל, יא בושה, יא בושה וחרפה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – מה שאתם לא עשיתם במשך השנתיים שהייתם – השנתיים הכי כושלות בעולם – אני עשיתי בזמן קצר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עשית? מה עשית?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בואו נתחיל לדבר. בואו נדבר.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אתה באמת חסמת אותה? אתה חסמת אותה, אדוני השר?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בואו נדבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מותר לקרוא קריאות ביניים. הפכת את המשטרה לפוליטית.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חבר הכנסת פינדרוס, מירב, אני מבקשת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מותר לקרוא קריאות ביניים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תוספת תקציב של 9 מיליארד שקלים – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, די, שמענו, תוספת תקציב.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – ותוך כדי המלחמה עוד מיליארדים על מיליארדים על מיליארדים.

רון כץ (יש עתיד):

אבל למה חסמת אותה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

– – – למה את לא מפרגנת על דברים טובים?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה קשור?

רון כץ (יש עתיד):

מה אתה קשור לפרשה בכלל? הצפון בוער – תישאר בצפון, תישאר בצפון.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אי-אפשר לדבר.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חברת הכנסת – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

די. סליחה, תנו לשר לדבר, עם כל הכבוד.

רון כץ (יש עתיד):

הוא כבר שריין אותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני מתעניינת בזה אחרי שראש השב"כ שיקר לי, אני רוצה לשמוע – – – מהשר, די כבר.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

רון, רון, חבר הכנסת כץ, תקשיבו, יש כאן את הכללים: או שתיתנו לשר לדבר – אפשר אחרי זה לענות על הדברים האלה. כרגע זו לא המסגרת.

רון כץ (יש עתיד):

שמה? לא שמעתי. הכי מצחיק שטלי אומרת את זה. אין פה אחד שיכול לדבר בדוכן, היא אומרת את זה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה. מספיק.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אמרתי, מיליארדים על מיליארדים – בחיים לא הכרתם כסף כזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איי, איי, מה זה? הכסף של אבא שלך? זה הכסף של המיסים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

איפה התוצאות? איפה התוצאות של זה? איפה? המיליארדים שלך – איפה התוצאות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל אני ניהלתי משא ומתן ואני אמרתי: אם לא יהיה כסף – –

רון כץ (יש עתיד):

אז למה אתה נכשל? אז למה אתה נכשל?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – לא תהיה ממשלה, והינה, יש כסף ויש ממשלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה? הכסף שלך?

רון כץ (יש עתיד):

במבחן התוצאה אתה נכשל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ועכשיו, וזה פשוט מדהים, אחרי עשרות שנים סוף-סוף העלו משכורות לשוטרים. הרי במשמרת שלך – –

רון כץ (יש עתיד):

זהו, זה מה שיש לך להגיד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שלי? אני הייתי השר לביטחון לאומי?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – במשמרת שלך הם היו רעבים ללחם. רעבים ללחם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני הייתי השר? הוא פונה אליי, נכון?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

6,000 שקלים במשמרת שלכם.

רון כץ (יש עתיד):

קודם כול, למה אתה פונה אליה אחרי שחסמת אותה? אל תפנה אליה, היא חוסמת אותך עכשיו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

במשמרת שלך, היית יושבת-ראש הוועדה לביטחון – –

רון כץ (יש עתיד):

עכשיו היא חוסמת אותך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – שקל לא הבאת להם. שקל לא הבאתם להם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה, הכסף שלך? זה הכסף של כולנו. הוא פונה אליי, אתה, אל תתערב, למה אתה מתערב? לא מספיק יש לי אותו על הראש, גם אתה?

רון כץ (יש עתיד):

וסרלאוף, אתה שר טוב, אל תיכנס לזה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואני, איך שהגעתי, מ-6,000 שקל עלינו כבר ל-8,000 שקל, והפעימה הבאה היא 9,000, והפעימה הבאה היא 10,500.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה כל הזמן אומר פעם אחת, תסביר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תלמדו איך לעבוד. נתונים. רציתם נתונים.

רון כץ (יש עתיד):

אז למה אתה נכשל? למה אתה נכשל?

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה לא היית אתמול בטקס סיום של המפכ"ל?

רון כץ (יש עתיד):

כי הוא לא רצה שהוא יבוא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה? איזו בושה וחרפה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הלאה, הלאה, נמשיך, נמשיך בנתונים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני השר, אנחנו מקשיבים לך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, אם את לא מתערבת – היא לא מתערבת ולא כלום, היא כאילו מהאו"ם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אם הוא פונה אליי, הוא מקבל תגובה. אני ישבתי בשקט.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

לא, למה? חברי הכנסת, אני מבקשת. מירב, את לפני קריאה שלישית, אז אני מבקשת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני לא אמשיך ככה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

סליחה, לא קראת לי בקריאה שנייה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

את לפני קריאה שלישית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

קראת לי קריאה ראשונה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

קראתי.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה עשית לגבי הפשיעה בחברה הערבית?

מירב בן ארי (יש עתיד):

וגם הוא פונה אליי, זה לא אני פונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני לא אמשיך אם את לא תיתני לי לדבר.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

קדימה, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

שלא יתבכיין לך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הלאה. גיוסים למשטרה – במשמרת שלך אחד לא גייסתם. אחד לא גייסתם.

רון כץ (יש עתיד):

מה זה "משמרת שלך"? היא לא הייתה השר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני הייתי השר לביטחון לאומי?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היה שיא שלילי, שיא שלילי.

רון כץ (יש עתיד):

איזו משמרת?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שיא שלילי במשמרת שלך. היית יושבת-ראש הוועדה.

רון כץ (יש עתיד):

איזו משמרת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

את לא יכולה לקרוא לי בקריאות אם הוא פונה אליי.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תבקשי אחרי זה הודעה אישית. לא להפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל הוא לא יכול לדבר אליי ככה, די.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

לא להפריע, לא להפריע. הוא עונה לך שזה במשמרת שלך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה במשמרת שלי? למה, אני הייתי השרה?

רון כץ (יש עתיד):

למה להוריד? את היית שרה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חכי, אני אתן לך הודעה אישית, אני אתן לך הודעה אישית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

במשמרת שלך הייתה הגירה שלילית.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

מירב, חברת הכנסת, אני קוראת אותך בקריאה שלישית. תחכי, תהיה לך הודעה אישית, תהיה לך הודעה אישית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך? לא קראת לי קריאה שנייה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תהיה לך הודעה אישית. לא להפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תקראי אותי בקריאה שנייה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אני אקרא אותך. קריאה שנייה, בסדר? קריאה שנייה. זהו, אבל את לפני שלישית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש סדר בקריאות?

היו"ר אורית פרקש הכהן:

יש סדר. היו שתי קריאות, מירב.

רון כץ (יש עתיד):

אבל את היית שרה, תסבירי לו – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מאז שהגעתי, רק בחצי השנה האחרונה – 1,700 שוטרים. היה שיא שלילי, ואנחנו עכשיו מגייסים עוד שוטרים ועוד שוטרים ועוד שוטרים.

רון כץ (יש עתיד):

אז איך אתה ממשיך להיכשל?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

קשה לך להודות שהוא צדק. קשה לך להודות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הלאה. נשק לאזרחים, נשק מציל חיים – הרי כשאני אמרתי – –

נעמה לזימי (העבודה):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – כשאני אמרתי נשק לאזרחים – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה פחדן, אתה פחדן.

נעמה לזימי (העבודה):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את תלכי להצית ולהצית כבישים.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חבר הכנסת, אני חייבת להוציא אותך מהאולם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את, לכי להצית כביש. לכי, עבריינית. עבריינית, עבריינית.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

קריאה ראשונה, קריאה שנייה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היית צריכה להיות בחקירה, את. בחקירה. היו צריכים לחקור אותך. עבריינית.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

את אני מבקשת להוציא את נעמה. נעמה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את עבריינית, את. הלכת להצית.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

סליחה. נעמה, נעמה, לצאת בבקשה. לצאת בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חברת הכנסת לזימי, אל תעזרי לי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נשק לאזרחים: הממוצע היה 8,000 כלי נשק בשנה.

רם בן ברק (יש עתיד):

לכל העבריינים. למי לא נתת? לכל העולם ואשתו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

8,000 כלי נשק בשנה, וכשאני הגעתי – 140,000 בחצי שנה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז מה? מה זה עושה? מה זה נותן?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתם יודעים מה זה אומר? אתם יודעים מה זה אומר? זה אומר עבודה של 28 שנה, 28 שנה, בשנה אחת.

רון כץ (יש עתיד):

45.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אדוני השר, אני מבקשת דקה. אנחנו חייבים לדבר פה בשפה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אורית פרקש הכהן:

לא להפריע לי, נאור. לא לעזור לי. אני מבקשת לא לקרוא לחברת כנסת שהיא צריכה להיות במעצר ושהיא עבריינית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היא צריכה להיות במעצר.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

החובה לדבר בצורה הולמת חלה גם על שרים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היא הציתה. אני ראיתי אותה מציתה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

היא חלה גם על שרים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני ראיתי אותה מציתה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

היא חלה גם על שרים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני ראיתי אותה מציתה. היא צריכה להיות במעצר.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אל תעזרי לי. קריאה ראשונה. נעמה לזימי, לא לעזור לי.

נעמה לזימי (העבודה):

סיכנת גם את הבת שלך וגם את האזרחים. לך יש מעל 50 כתבי אישום והרשעות. אתה משתמט מהצבא – – –

היו"ר אורית פרקש הכהן:

נעמה לזימי, לא לעזור לי. נעמה לזימי, קריאה שנייה.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה עבריין סדרתי, עבריין סדרתי. לך יש מעל 50 כתבי אישום ושמונה הרשעות. אתה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אדוני השר, אדוני השר, לא לקרוא לחבר כנסת עבריין. לא לקרוא לחבר כנסת עבריין במליאה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היא צריכה להיות עצורה. נמשיך הלאה – כיתות כוננות.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מי שהגישו נגדו כתבי אישום. בוא, אתה רוצה שאספר לך – – – חוצפן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כשאני באתי למשרד – 70 כיתות כוננות, זה מה שהיה.

נעמה לזימי (העבודה):

סייען טרור. סייען טרור.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היא לא משתיקה, היא מהאו"ם.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

משתיקה, משתיקה, משתיקה. מנהלת את הדיון, משתיקה, אבל גם אתה, אדוני השר – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – – אם את לא מנהלת את הדיון, אני הולך.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אז תודה רבה. שלום. תודה רבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אם את לא מנהלת את הדיון, אני הולך.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אז תלך. אתה לא מכריח אותנו. תודה.

רון כץ (יש עתיד):

אתה יכול לרדת. אתה יכול לרדת.

נעמה לזימי (העבודה):

שמונה הרשעות. עבריין סדרתי. אתה עבריין סדרתי.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אבל אני מבקשת ממך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את לא משתלטת. תראי מה קורה פה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אדוני השר, לא קוראים לחבר כנסת עבריין.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את לא משתלטת.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אני מקריאה את סעיף 41: חבר כנסת, כולל שר, ידבר – אז בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

אתה משתלט. הינה, טלי באה לשמור עליך. טלי באה לשמור עליך.

טלי גוטליב (הליכוד):

רון כץ (יש עתיד):

למי יש טישו פה? הינה, טלי בא לשמור עליך.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אורית פרקש הכהן:

נעמה. אז תפסיק לקרוא לה עבריינית. תפסיק לקרוא לה עבריינית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שיהיה שקט. שיהיה שקט.

נעמה לזימי (העבודה):

– – – 80 עבירות תעבורה.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חבר הכנסת שירי, קריאה ראשונה. נעמה לזימי, קריאה שנייה.

רון כץ (יש עתיד):

הינה, היא באה לשמור עליך.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אורית פרקש הכהן:

נעמה, קריאה שנייה. אבל אני חוזרת על מה שאמרתי גם לאדוני השר, שהוא חבר כנסת, וגם עליך חלים הכללים: אנחנו צריכים לדבר בצורה מקובלת ומכבדת ושומרת על כבוד חברי הכנסת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ראיתי אותה מציתה.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אתה שר המשטרה, ואתה לא תקרא – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני ראיתי אותה מציתה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

נעמה, קריאה שלישית.

נעמה לזימי (העבודה):

הוא עבריין. אני אמת דיברתי. אורית, אני אמת דיברתי. הוא עבריין סדרתי.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תצאי ותחזרי בעוד שלוש דקות. לא להפריע לי. לא להפריע לי. צאי, צאי. אני פה מדברת בשבילך.

נאור שירי (יש עתיד):

תנו לו טישו שינגב את הדמעות.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

כן. אז גם על השר חלים הכללים, ואתה צריך לדבר בצורה הולמת ובלשון מקובלת ולא לפגוע בכבוד הכנסת או בחבריה. שר משטרה לא עומד כאן וקורא לחברת כנסת ששומרת על זכות ההפגנה עבריינית. זה הכול.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את לא מאוזנת. את לא מאוזנת.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

הוצאתי אותה החוצה. הוצאתי אותה החוצה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כשהם קוראים עבריין – – –

היו"ר אורית פרקש הכהן:

עכשיו בבקשה, תורך. בבקשה. ואני לא אתן להפריע לו.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

ולקרוא לו עבריין זה בסדר?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אדבר רק אם יהיה שקט.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אני לא אתן להפריע לו. אני לא אתן להפריע לו. בבקשה. לא לקרוא לנעמה לזימי עבריינית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אדבר כשיהיה שקט.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

עדיף שתאמר לשוטרים לא להרביץ לה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מי שם אותך יושבת-ראש? את כזאת מוטה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

בבקשה. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מי שם אותך? חתיכת עבריין. מי אתה בכלל? עבריין.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כזאת מוטה. מי שם אותך יושבת-ראש?