جلسة الهيئة العامة بتاريخ 13/02/2024 الساعة 16:00

מ ז כי ר הכ נ סת סימוכין:007807 ירושלים, ד'באדר א'התשפ"ד 13 בפברואר 2024 לכבוד חברות וחברי הכנסת שלום רב, הנדון: הסכם אזור סחר חופשי בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם אבקש להביא לידיעתכם כי חה"כ ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה, העביר למזכירות הכנסת את נוסח ההסכם שבנדון. רצ"ב לעיונכם מכתבו של השר וכן נוסח ההסכם בעברית ואנגלית (לרבות דברי ההסבר.) אבקש להסב את תשומת לבכם כי סעיף 10 לתקנון לעבודת הממשלה קובע כך: "אשרור ואישור 10. (א) שר המבקש להגיש הצעה להחלטה בדבר אשרור אמנה בינלאומית יעביר אמנות למזכיר הכנסת, שבועיים קודם, שני עותקים מנוסח האמנה בתרגומה בינלאומיות"לעברית ואת עיקריה, על מנת שזה יביאם לידיעת חברי הכנסת. בתקופת הפגרה יימנו השבועיים ממועד כינוס פגרה של הכנסת. (ב) סעיף (א) לעיל לא יחול אם לדעת השר המגיש, בהסכמת שר החוץ ושר המשפטים, נמנעת המצאת עותקי האמנה לכנסת מטעמי דחיפות או סודיות. (ג) לאחר העברת עותק האמנה לידיעת הכנסת כאמור לעיל ובחלוף פרק הזמן הנקוב בסעיף (א) לעיל, תועבר למזכיר הממשלה על ידי השר המגיש הצעת החלטה בעניין אשרור האמנה. ]...[ ננקטה בכנסת פעולה בעניין האמנה בהתאם לתקנון הכנסת, יודיע על כך השר מגיש ההצעה בדברי ההסבר. מזכיר הממשלה יעביר את הצעת ההחלטה בדבר אשרור האמנה לידיעת כל חברי הממשלה, ויבקש את עמדתם בדרך שנוהגים בסעיף 19(ב) בתקנון. ההסכם שבנדון יונח על שולחן הכנסת בישיבה היום, ד'באדר א'התשפ"ד – 13 בפברואר 2024. בברכה, דן מרזוק דברי הסבר הסכם אזור סחר חופשי בין ממשלת מדינת ישראל (להלן: "ישראל") לבין ממשלת הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם (להלן:"וייטנאם") (להלן "ההסכם"), נחתם בירושלים, ביום ז' באב, התשפ"ג (25 ביולי 3202) על ידי שר הכלכלה והתעשייה של ישראל, מר ניר ברקת, ועמיתו שר התעשייה והסחר של וייטנאם מר נגויין הונג דיין. יעדי ההסכם: מטרות ההסכם הן קידום יחסי הידידות והגדלת הסחר בין הצדדים, הפחתת חסמים לסחר, הענקת גישה מועדפת לכל צד ביצוא מוצרים ושירותים לשוק של הצד השני, קידום והגנה על השקעות משני הצדדים, כינון כללים ברורים ומועילים הדדית על מנת לטפח סביבה עסקית בת חיזוי לסחר בין הצדדים, וכן פיתוח כלכלי והגברת שיתוף פעולה בנושאים בהם לצדדים עניין משותף. עיקרי ההסכם: המשא ומתן לקראת הסכם הסחר החופשי בין ישראל ווייטנאם החל בשנת 2016, וכלל 11 סבבי מו"מ רשמיים וכן מפגשים וירטואליים רבים נוספים, בעיקר בתקופת הקורונה. את המשא ומתן על ההסכם הוביל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה במשך 7 השנים האחרונות, בשיתוף גורמים נוספים מהמשרד, בדגש על הלשכה המשפטית ומינהל תקינה וכן בשיתוף משרדי החוץ, האוצר, החקלאות, המשפטים, רשות האוכלוסין וההגירה ומינהל המכס. עם כניסת ההסכם לתוקף, לאחר חתימתו ואשרורו בשתי המדינות, ווייטנאם תהיה למדינה השנייה באסיה (אחרי דרום קוריאה) עמה לישראל הסכם אזור סחר חופשי והראשונה בגוש מדינות ASEAN. עם כניסתו של ההסכם לתוקף, עתידות לחול הפחתות מכסים על יצוא סחורות מישראל לוייטנאם ויבוא מוצרים מוייטנאם לישראל, לצד שיפור והקלת הסחר במגוון תחומים נוספים כגון טיפול בחסמי סחר, תקינה, שירותים, השקעות ועוד. ישראל ווייטנאם הן שותפות סחר טבעיות, זאת בין היתר לאור העובדה ששתיהן כלכלות מוטות סחר בינלאומי. כלכלות ישראל ווייטנאם אינן מתחרות זו בזו, אלא משלימות. בעוד שוייטנאם היא מדינה תעשייתית חזקה בעלת צמיחה מהירה ומרשימה, ישראל מובילה בתחומי החדשנות וההזנקים. מבנה ההסכם 1. הוראות מבוא והגדרות כלליות - General Provisions and Definitions 2. סחר בסחורות – Trade in Goods 3. כללי מקור - Rules of Origin 4. נהלי מכס ופישוט סחר - Customs Administration and Trade Facilitation 5. היטלי סחר – Trade Remedies 6. הגנת החי והצומח - sanitary Measures-Sanitary and Phyto – SPS 7. חסמים טכניים לסחר - Technical Barriers to Trade – TBT 8. סחר בשירותים – Trade in Services Border-Cross 9. השקעות - Investment 10. רכש ממשלתי – Government Procurement 11. חריגים – Exceptions 12. שקיפות - Transparency 13. ניהול ההסכם והקמת הוועדה המשותפת – Administration of the Agreement 14. ישוב סכסוכים - Dispute Settlement 15. הוראות סיום – Final Provisions להלן פירוט תכני ההסכם העיקריים: סחר בסחורות –Trade in Goods הפרק עוסק בגישה הדדית לשווקים במוצרי תעשייה וחקלאות. לאחר כניסתו של ההסכם לתוקף, רובו המוחלט של הסחר בין ישראל לוייטנאם ובפרט רובו המוחלט של הייצוא הישראלי לוייטנאם יהיה פטור ממכס, מה שיוביל להגדלת התחרותיות של היצוא הישראלי לוייטנאם ולחסכון כספי למדינה. התועלת ליצואנים והחיסכון ליבואנים ולצרכנים במסגרת ההסכם מוערכים בעשרות מיליוני שקלים בשנה. בין הסחורות העיקריות שנסחרות בין המדינות ניתן למנות: כימיקלים, מוצרי תעשיות כימיות, ציוד אלקטרוני, מכשור אופטי ורפואי, מכונות ומיכון חשמלי ומכני, תוצרת חקלאית טרייה ומוצרי מזון. ביבוא, בנוסף למוצרי תעשייה כמו מכונות וציוד מכני, מוצרי צריכה רבים מגיעים לישראל מוייטנאם כגון ביגוד והנעלה, קפה, טלפונים סלולריים ועוד. בשנים האחרונות אף החלו להימכר בישראל רכבים חשמליים המיוצרים בוייטנאם. כללי מקור - פרק זה מפרט את הכללים לפיהם נקבע מקור המוצר הזכאי להטבת מכס על פי ההסכם. בהסכם זה נקבעו כללים לכל אחד מפרקי המכס בהתחשב, במקרה הצורך, באינטרסים הנובעים מתהליכי הייצור בישראל ובוייטנאם. מטרת הצדדים הייתה לנסות ולפשט ככל האפשר את כללי המקור כך שיצואנים משני הצדדים יוכלו להבין אותם בקלות ולנצל אותם לצורך קבלת הטבות המכס הכלולות בהסכם. בפרק נקבע כי מוצרים מקוריים משני הצדדים אינם חייבים להגיע אך ורק במשלוח ישיר בין המדינות ויכולים לעבור שטעון במדינה שלישית בכפוף לכך שנשארו בפיקוח המכס ונועדו מראש למשלוח למדינת היעד. כמו כן הפרק מאפשר שימוש בתעודות מקור אלקטרוניות, אמצעי שיפחית בירוקרטיה ויקל על הסחר ההדדי. נהלי מכס ופישוט סחר - בשנים האחרונות הפכה הלוגיסטיקה לכבדת משקל כמרכיב במחיר עסקה, ועיכובים לוגיסטיים מביאים לתשומות גבוהות מאוד עבור לקוחות של היצוא הישראלי. פרק זה מבטיח כי תהליכי השחרור ותהליכי המכס יהיו מקלים על מנת למנוע עיכובים של סחורה ישראלית בוייטנאם וכן כי הסחורה הוייטנאמית בישראל תהנה מתהליכים מתקדמים שיוענקו על ידי המכס הישראלי. תרופות סחר - הפרק כולל הוראות מפורטות בנוגע להפעלת אמצעי הגנה על יבוא טובין כתוצאה מגידול ביבוא הנובע מביטול המכסים כתוצאה מיישום הסכם זה, במצב בו נגרם נזק או איום לנזק חמור לתעשייה המקומית של המדינה המייבאת. הפרק מאשרר את מחויבויות הצדדים במסגרת ההסכמים הרלוונטיים תחת ארגון הסחר העולמי (ה- WTO) וכן קובע לעניין הפעלת אמצעי הגנה בהתאם להסכם אמצעי הגנה שבמסגרת ה- WTO כי ניתן להימנע מהטלת היטל גלובלי על יבוא של צד אם היבוא אינו גורם לנזק חמור לתעשייה המקומית. הגנת החי והצומח - הפרק נועד לוודא שהסחר לא יהווה סכנה לבריאותם של בני אדם, בעלי חיים או צמחים – ובד בבד למנוע מצב בו אמצעי הגנה כאלה יהיו למגבלת סחר. בפרק הצדדים מאשרים את התחייבויותיהם לפי הסכם ה- SPS עליו הם חתומים במסגרת חברותם בארגון הסחר העולמי (ה- WTO). הצדדים הביעו במסגרת הפרק נכונות לשתף פעולה בנושאי SPS הן באופן בילטראלי והן בפורומים רב-צדדיים ובגופים בינלאומיים. ברמה הלאומית, שיתוף הפעולה וחילופי המידע יתקיימו בין הרשויות המוסמכות של כל צד (בישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הבריאות). ישראל ווייטנאם התחייבו להליך מהיר ויעיל, ככל הניתן, של טיפול בכל סוגיה סניטרית ופיטוסניטרית על מנת למנוע שיבוש בלתי מוצדק של הסחר בין המדינות. חסמים טכניים לסחר - פרק זה חל על הכנה, אימוץ והחלה של רגולציה טכנית, לרבות תקנים, תקנות טכניות ונהלי הערכת תאימות שנעשים ע"י גופים ממשלתיים לאומיים אשר עשויים להשפיע על הסחר בין המדינות. הפרק מבוסס על הוראות הסכם ה- WTO בדבר חסמים טכניים לסחר (הסכם ה- TBT) אשר שולבו בפרק והפכו לחלק מההסכם. בפרק זה התחייבו המדינות לחזק את שיתוף הפעולה בתחומי התקנות הטכניות, התקנים, הערכות התאימות והמטרולוגיה, זאת על מנת להגביר את ההבנה ההדדית של מערכות הצדדים ובמטרה לפשט את הגישה לשווקים באופן הדדי. סחר בשירותים - פרק הסחר חוצה גבולות בשירותים מכסה סקטורים שונים בתחום הסחר בשירותים באמצעות עדכון כללי ה – GATS (General Agreement on Trade in Services) של ה – WTO, הסכם המסגרת הרב-לאומי משנת 1995, למסגרת בילטראלית ותוך אימוץ אלמנטים נוספים של שקיפות, הכרה ושיתוף פעולה בין הצדדים. בכך, ההסכם מניח תשתית חשובה להגברת הסחר בשירותים בין ישראל לוייטנאם, אם באמצעות הסרת חסמים רגולטוריים לסחר ואם בהעלאת השקיפות והוודאות המשפטית בנוגע לתנאי הפעילות העסקית בשווקים הזרים. הפרק מתמקד באספקת שירותים באופן חוצה גבולות ועוסק באיסור אפליה בין ספקים מקומיים לזרים, איסור הטלת מגבלות על פעילות של ספקי שירות זרים ואיסור דרישת נוכחות מקומית. עם זאת, הפרק מעגן את זכות המדינה לרגולציה ואסדרה של תחומים הדורשים הכרה ורישוי. הפרק לא חל על שירותים הניתנים ע"י הממשלה ולא על שירותים פיננסיים. השקעות - פרק זה עוסק בקידום והגנה על השקעות של משקיעים ישראליים בוייטנאם ולהפך. הפרק מהווה מסגרת משפטית מחייבת, וקובע זכויות למשקיעים של כל צד והגנות מפני הסיכונים הכרוכים בהשקעות בינ"ל. הפרק כולל סעיפים למניעת אפליה בין משקיעים זרים למקומיים; איסור על הטלת דרישות ביצוע; איסור על הטלת מגבלות על הרכב ההנהלה והדירקטוריון של חברה שהיא השקעה ועוד. כמו כן, הפרק כולל מנגנון יישוב סכסוכים בין משקיע למדינה (מדובר במנגנון ייעודי לפרק זה בלבד) . בכך תורם ההסכם ליצירת אקלים השקעות נוח המעודד פעילות כלכלית הדדית ומעודד השקעות של משקיעים וייטנאמים בישראל וישראלים בוייטנאם. רכש ממשלתי – הפרק מציין שהצדדים יקדמו שת"פ בתחום הרכש לרבות בנוגע לשקיפות מערכת הרכש והגישה למידע בנושא רכש ממשלתי, ומספק אפשרות למו"מ עתידי על הרחבת תכולת הפרק בתחום הגישה ההדדית לשווקי הרכש הממשלתי בשתי המדינות. שקיפות- Transparency - בפרק זה מתחייבות המדינות לפרסם או להנגיש לציבור בדרך אחרת את החוקים, התקנות והנהלים העלולים להשפיע על יישומו של ההסכם. בנוסף, כולל הפרק מחויבויות הנוגעות להעברת מידע בין הצדדים וכן לניהול הליכי ביקורת וערעור נאותים. יישוב סכסוכים – הפרק מפרט את ההליכים הקשורים ליישוב סכסוכים אם נתגלעה מחלוקת הנובעת מפרשנות, החלה, קיום או אי קיום של הוראות ההסכם. הוראות הפרק מאפשרות שימוש בהליכי פיוס, גישור ובוררות, כשהליך הבוררות מבוסס בעיקרו על הליכי יישוב סכסוכים שבמסגרת ה-.WTO תנאי מקדמי לפנייה להליכי בוררות הינו קיום התייעצויות בין המדינות. לפרק מצורפים שני נספחים: אחד, הדן בכללי פרוצדורה להליכי הבוררות, והשני, המחיל כללי אתיקה על בוררים ועל אחרים המעורבים בהליכי יישוב סכסוכים. פרקים מוסדיים ורוחביים - הפרקים המוסדיים בהסכם הסחר בין ישראל ווייטנאם כוללים את הפרקים הבאים:  הוראות מבוא והגדרות כלליות- General Provisions and definitions  ניהול ההסכם- Administration of the Agreement  חריגים- Exceptions  הוראות סיום- al ProvisionsFin הפרקים המוסדיים עוסקים במסגרת הכללית ובהגדרות ההסכם, וכן קובעים הקמת ועדה משותפת, בה חברים נציגי שתי המדינות, ומטרתה טיפול בסוגיות הנובעות מהפעלת ההסכם. הוועדה המשותפת אחראית, בין היתר, על ניהול ההסכם והפיקוח על המשך פיתוחו. כל צד ימנה מתאם הסכם סחר חופשי ואלו יפעלו במשותף, בין היתר, לתיאום והכנות למפגשי הוועדה המשותפת, לקיים מעקב אחרי החלטות הוועדה המשותפת, ולסייע לוועדה המשותפת בכל עניין אחר. לעניין החריגים, הפרק כולל חריגים מרכזיים לעקרונות הסחר החופשי בהסכם- הגנה על אינטרסים כלליים (חייהם ובריאותם של בני אדם, החי והצומח) וכן חריג בטחוני וחריג מיסוי. הוראות הסיום כוללות את הכללים לכניסתו לתוקף של ההסכם, הוראות בדבר תיקונים להסכם וכן הוראות במצב של סיום. ההסכם ייכנס לתוקף 60 ימים אחרי תאריך המאוחרת מבין האיגרות הדיפלומטיות שבאמצעותן מודיעים הצדדים זה לזה כי הנהלים המשפטיים הפנימיים שלהם לכניסתו לתוקף של ההסכם הושלמו, או במועד אחר כפי שיוסכם בין הצדדים. הסכם זה יישאר בתוקף לפרק זמן בלתי מוגבל. כל צד רשאי להביא הסכם זה לידי סיום באיגרת דיפלומטית בכתב לצד האחר. סיום כאמור ייכנס לתוקף שישה חודשים אחרי תאריך קבלת הודעה כאמור ע"י הצד האחר. מבוא ממשלת מדינת ישראל ("ישראל") וממשלת הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם ("וייטנאם") להלן במשותף: "הצדדים" וכל אחד בנפרד "צד", החליטו: לחזק את הקשרים המיוחדים של ידידות ושיתוף פעולה ביניהן; לתרום לפיתוח ולהרחבה ההרמוניים של הסחר העולמי; לצמצם מכשוליםבפני הסחר הדו-צדדי ביניהן; לחזק את הקשרים הכלכלים ביניהן ולקדם שיתוף פעולה כלכלי, בעיקר לפיתוח הסחר וההשקעות; להכיר בכך שקידום והגנה על השקעות של משקיעים של צד אחד בשטח הצד האחר יתרמו לעידוד פעילות עסקית מועילה הדדית; ליצור שוק מורחב ויציב לטובין ולשירותים שלהן ולכונן כללים ברורים ומועילים הדדית על מנת לטפח סביבה נוחה לסחר ולהשקעת ביניהן; לקדם את הפיתוח ההרמוני של הסחר ביניהן וכן את ההרחבה והגיוון של שיתוף הפעולה ההדדי ביניהן בתחומים שיש שהם עניין משותף; לתת תוקף מחודש לחברותן בארגון הסחר העולמי ולמחויבותן לציית לזכויות ולהתחייבויות של כל אחת מהן לפי הסכם מרקש המכונן את ארגון הסחר העולמי והסכמים אחרים ששני הצדדים צד להם; הסכימו, לאור הנ"ל, לעשות את הסכם הסחר החופשי ("הסכם זה") הבא כאמור להלן: פרק1 הוראות מבוא והגדרות כלליות חלק א': הוראות מבוא סעיף1.1: הקמת אזור סחר חופשי הצדדים, בהתאם לסעיףXXIVל-GATT 1994ולסעיףVל-GATS, מקימים בזאת אזור סחר חופשי בהתאם להוראות הסכם זה. סעיף1.2: יעד יעדיו של הסכם זה הם: (א) להנהיג ליברליזציה והקלה בסחר בטובין ובשירותים בין הצדדים; (ב) לשפר הזדמנויות השקעה באמצעות קידום השקעות ופעילויות השקעה והגנה עליהן אצל הצדדים; (ג) לקדם שיתוף פעולה ותיאום לאכיפה יעילה של חוקי התחרות אצל כל צד; (ד) לשפר את הסביבה העסקית אצל כל צד; (ה) להקים מסגרת לחיזוק שיתוף הפעולה הדוק יותר בתחומים המכוסים בהסכם זה; וכן (ו) ליצור נהלים יעילים ליישום הסכם זה, וליישוב מחלוקות. סעיף1.3: יחס להסכמים אחרים 1. הצדדים מאשרים את הזכויות וההתחייבויות הקיימות שלהם זה ביחס לזה על פי הסכםWTOוהסכמים אחרים ששני הצדדים הם צדדים להם. 2 בהעדר הוראות אחרות בהסכם זה, במקרה של אי התאמה כלשהי בין הסכם זה לבין כל הסכם ששני הצדדים הם צדדים לו, הצדדים יתייעצו, לפי בקשה, זה עם זה במטרה למצוא פתרון משביע רצון הדדית. סעיף1.4: היקף ההתחייבויות כל צד ינקוט אמצעים סבירים ככל העומדים לרשותו כדי להבטיח כי ננקטים כל האמצעים הנדרשים כדי לתת תוקף להוראות הסכם זה, כולל השמירה עליהן על ידי ממשלות ורשויות אזוריות, עירוניות ומקומיות. חלק ב': הגדרות כלליות סעיף1.5: הגדרות שתחולתן כללית למטרות הסכם זה, אלא אם כן צוין אחרת: הסכם החקלאותפירושוהסכם החקלאות הכלול בנספח1א להסכםWTO; מכספירושו כל מכסאו מס ייבוא והיטל מכל סוג המוטל בקשר לייבוא פריט טובין, לרבות כל סוג של מס-יתר או היטל בגין ייבוא כאמור, אך אינו כולל כל: (א) היטל שווה ערך למס פנימי שהוטל בהתאם לסעיףIII:2ל-GATT 1994, לגבי טובין דומים, מתחרים במישרין או ניתנים להחלפה של הצד, או לגבי טובין שמהם הוא יוצר או יוצר כולו או חלקו; (ב) מכס המוטל על פי הדין צד באופן העולה בקנה אחד עם פרק5(תרופות סחר); (ג) מכס המוטל על פי כל אמצעי הגנה חקלאי שננקט לפי סעיף5להסכם החקלאות; (ד) אגרה או היטל אחר בקשר לייבוא, בהתאם לעלות השירותים הניתנים;או (ה) פרמיות שנגבו על טובין מיובאים הנובעות מכל מערכת מכרזים או מכירות פומביות בגין ניהול מגבלות כמותיות על ייבוא בהתאם להסכם שלWTOאו מכסות תעריפים. ימיםפירושו ימי לוח, כולל סופי שבוע וחגים; GATSפירושוההסכם הכללי בדבר סחר בשירותים, הכלול בנספח1ב' להסכםWTO; GATT 1994פירושוההסכם הכללי בדבר מכסים וסחר1994הכלול בנספח1א' להסכםWTO; השיטה המתואמת (HS)פירושוהשיטה המתואמת לתיאור ולקידוד של מוצריםהמוסדרת ע"יהאמנה הבינלאומית בדבר המערכת המתואמת לתיאור וקידוד של מצרכים, לרבות כללי הפרשנות הכלליים שלה, הערות החלקים, הערות הפרקים, וההערות לכותרי המשנה, והתיקונים להם, כפי שהצדדים מאמצים ומיישמים בחוקי המכס שלהם; אמצעי מכסה כל אמצעי בין אם בצורה של חוק, תקנה, כלל, נוהל, החלטה, פעולה מינהלית, נוהג או כל צורה אחרת; אדם טבעי של צדפירושו אזרח של וייטנאם או ישראל, בהתאם לחקיקה של כל אחת מהן; אדםפירושו אדם טבעי או יישות משפטית; הסכםWTOפירושוהסכם מרקש המכונן את ארגון הסחר העולמי, שנעשה ב-15באפריל1994; וכן WTOפירושו ארגון הסחר העולמי. פרק2 סחר בטובין סעיף2.1: הגדרות למטרות פרק זה: הסכם החקלאותפירושו הסכם החקלאות, הכלול בנספח1א' להסכםWTO; טובין חקלאייםפירושו הטובין הנזכרים בסעיף2להסכם החקלאות; סובסידיות לייצוא חקלאימשמעותו תהיה המשמעות המוקנית למונח זה בסעיף1(ה) להסכם החקלאות, לרבות כל תיקון של סעיף זה; עסקאות קונסולריותפירושו דרישות שטובין של צד המיועדים לייצוא לשטחו של הצד האחר חייבים להיות מוגשים תחילה לפיקוח של הקונסול של הצד המייבא בשטח הצד המייצא לצורך קבלת חשבוניות קונסולריות או אשרות קונסולריות עבור חשבוניות מסחריות, תעודות מקור, שטרי מטען, הצהרות ייצוא של משגרים, או כל תיעוד מכס אחר הנדרש עם הייבוא או בקשר אליו; רישוי ייבוא פירושו נוהל מינהלי המחייב הגשת בקשה או תיעוד אחר (שאינו זה הנדרש בדרך כלל למטרות שחרור מהמכס) לגוף המינהלי הנוגע בדבר כתנאי מוקדם לייבוא לשטח הצד המייבא; סעיף2.2: היקף להוציא כפי שנקבע אחרת, פרקזה חל על סחר בטובין בין הצדדים. סעיף2.3: יחס לאומי 1. כל צד יעניק יחס לאומי לטובין של הצד האחר בהתאם לסעיףIIIל-GATT 1994, לרבות הערות הפרשנות שלו, ולמטרה זו, סעיף IIIל-GATT 1994והערות הפרשנות שלו משולבים בתוך הסכם זה והופכים לחלק ממנו, בשינויים המתחייבים. 2. ס"ק1לא יחול על האמצעים המפורטים בנספח2-א'(חריגים לסעיפים2.3(יחס לאומי) ו-2.5(הגבלות ייבוא וייצוא)). סעיף2.4: הפחתה או ביטול של מכסים 1. להוציא כפי שנקבע אחרת בהסכם זה, צד אינו רשאי להעלות מכס קיים כלשהו, או לאמץ מכס חדש כלשהו או להטילהיטלים בעלי השפעה מקבילה,על פריט טובין מקורי של הצד האחר. 2. למען הסר ספק, צד רשאי: (א) לשנות את התעריפים על טובין שלא נקבעה להם העדפת תעריף בהתאם להסכם זה; (ב) להגדיל מכס לרמה שנקבעה בלוחות התעריפים שלו לאחר הפחתה חד צדדית עבור השנה המתאימה; או (ג) לקיים או להעלות מכס כמותר על ידי הגוף ליישוב סכסוכים שהוקם ע"י נספח2להסכםWTOאו כמותר לפי הסכםWTO. 3. למעט אם נקבע אחרת בהסכם זה, כל צד יפחית או יבטל בהדרגה את המכסים שלו על טובין מקוריים בהתאם ללוח ההתחייבויות התעריף שלו בנספח2ב' (הפחתה או ביטול של מכס). 4. לבקש צד, הצדדים יתייעצו לגבי בחינת האצת ההפחתה ו/או הביטול של מכס הקבועים בלוחות שלהם בנספח2ב' (הפחתה או ביטול של מכס). הסכם בין הצדדים להאצת ההפחתה ו/או הביטול של מכס על פריט טובין מקורי יתנהל בהתאם לפרק13(ניהול) להסכם זה. 5. צד רשאיבכל עת להאיץ באופן חד-צדדי את ההפחתה ו/או הביטול של מכסים על טובין מקוריים של הצד האחר הקבועים בלוח שלו בנספח2 ב' (הפחתה או ביטול מכס). צד יודיע לצד האחר מוקדם ככל שמעשי לפני כניסת תעריף המכס החדש לתוקף. סעיף2.5: הגבלות על ייבוא וייצוא 1. להוציא כפי שנקבע אחרת בהסכם זה, צד אינו רשאי לאמץ או לקיים כל איסור או הגבלה על ייבוא של פריט טובין כלשהו של הצד האחר או על הייצוא או המכירה לייצוא של כל פריט טובין המיועד לשטח הצד האחר, להוציא בהתאם לסעיףXIל-GATT 1994 והערות הפרשנות שלו, ולשם כך סעיףXIל-GATT 1994והערות הפרשנות שלו משולבים בתוך הסכם זה והופכים לחלק ממנו, בשינויים המתחייבים. 2. הצדדים מבינים כי הזכויות וההתחייבויות שלGATT 1994המשולבות ע"י ס"ק1אוסרות, בכל נסיבות שבהן אסורה כל צורה אחרת של הגבלה, על צד לאמץ או לקיים: (א) דרישות מחיר ייצוא וייבוא, למעט כפי שמותר באכיפה של צווים והתחייבות של היטלי משווה והיצף; או (ב) רישוי ייבוא מותנה במילוי דרישת ביצוע. 3. ס"ק1ו-2לא יחולו על האמצעים המפורטים בנספח2א' (חריגים לסעיפים2.3(יחס לאומי) ו-2.5(הגבלות ייבוא וייצוא). 4. למטרות סעיף זה, דרישת ביצוע פירושה דרישה כי: (א) ייוצאו רמות או אחוזים מסוימים של טובין או שירותים; (ב) טובין או שירותים מקומיים של הצד המעניק פטור ממכס או רישיון ייבוא יוחלפו בטובין מיובאים; (ג) אדם הנהנה מפטור ממכס או מרישיון ייבוא ירכוש מוצרים או שירותים אחרים בשטח הצד המעניק את הפטור ממכס או את רישיון הייבוא, או יעניק העדפה לטובין מייצור מקומי; (ד) אדם הנהנה מפטור ממכס או מרישיון ייבוא ייצר פריט טובין או יספק שירות, בשטח הצד המעניק את הפטור ממכס או את רישיון הייבוא, ברמה נתונה או באחוזים מתוכן מקומי; או (ה) המתייחסת באופן כלשהו לנפח או לערך של הייבוא, לנפח או לערך של הייצוא או לכמות זרימות של מטבע החוץ; אך אינה כוללת דרישה כי פריט טובין מיובא: (ו) ייוצא לאחר מכן; (ז) ישמש כחומר בייצור פריט טובין אחר המיוצא לאחר מכן; (ח) יוחלף על ידי פריט טובין זהה או דומה המשמש כחומר בייצור פריט טובין אחר המיוצא לאחר מכן; או (ט) יוחלף על ידי פריט טובין זהה או דומה המיוצא לאחר מכן. 5. במקרה שצד מנהיג אמצעי המטיל איסור או הגבלה בנוגע לייצוא טובין לצד האחר, הצד המטיל את האמצעים יבטיח שקיפות של אמצעים כאמור וציות מלא להתחייבויותלפי הסכם זה והסכםWTOבמטרה למזער עיוותים אפשריים בסחר. לבקשת צד, הצדדים ייכנסו להתייעצויות ביחס לאמצעי שהונהג לפי ס"ק זה. סעיף2.6: אמצעים שאינם מכסיים הקשורים לסחר 1. בהמשך לפרק12(שקיפות), הצדדים מכירים בחשיבות של הבטחת השקיפות של אמצעים שאינם מכסייםהמשפיעים על הסחר בין הצדדים ומכירים בכך שאמצעים כאמור אינם צריכים ליצור מכשול מיותר בפני הסחר בין הצדדים. 2. לשם כך,תת הוועדהלסחר בטובין שהוקמה בסעיף2.12(תת הוועדהלסחר בטובין), תבדוק, כאשר צד יזהה אמצעי ספציפי שאינו מכסי, את האמצעי ותדון בגישות שעשויות להיטיב ולהקל על הסחר בין הצדדים ולהציג בפני הצדדים את תוצאות הדיון שלה, לרבות כל המלצה. במידת הצורך, תוצאות הדיון וההמלצות שלתת הוועדהלסחר בטובין יוגשו בישיבה הבאה של הוועדה המשותפת לדיון או לפעולה. סעיף2.7: רישוי ייבוא 1. כל צד יבטיח שכל אמצעי רישוי הייבוא האוטומטיים והלא-אוטומטיים מיושמים באופן שקוף וצפוי, ויוחלו בהתאם להסכם בדבר נהלי רישוי ייבוא בנספח1א' להסכםWTO. 2. כל צד יודיע לצד האחר על הליכי רישוי הייבוא הקיימים שלו בתוך30יום מכניסתו לתוקף של הסכם זה, אלא אם הם כבר הודעו או ניתנו לפי סעיף5או ס"ק3 לסעיף7של הסכם רישוי הייבוא. ההודעה תכיל את אותו מידע כאמור בסעיף5או בס"ק3לסעיף7להסכם רישוי היבוא. 3. במידה הנדרשת על פי הדין שלו, לפני החלת כל הליך רישוי ייבוא חדש או שונה, צד יפרסם את הנוהל או השינוי החדש באתר ממשלתי רשמי לפחות21יום לפני שהנוהל או השינוי החדשים ייכנסו לתוקף. 4. לפי בקשת הצד האחר, צד יגיב תוך60יום על בירור בנוגע לכל הליך רישוי ייבוא שהוא מתכוון לאמץ או אימץ או קיים. סעיף2.8: אגרות ניהול ונהלים 1. הצדדים מסכימים כי אגרות, היטלים, נהלים ודרישות המוטלים בקשר לייבואוייצוא של טובין יעלו בקנה אחד עם התחייבויותיהם לפיGATT 1994. 2. צד לא ידרוש עסקאות קונסולריות, לרבות אגרות והיטלים נלווים, בקשר לכל פריט טובין המיובא מהצד האחר. 3. צד לא יטיל אגרות והיטלים על ייבוא או ייצוא, או בקשר אליהם, על בסיס לפי ערך. 4. צדינגיש באינטרנט רשימה עדכנית של האגרות וההיטלים שהוא מטיל בקשר לייבואאו לייצוא. סעיף2.9: סובסידיות לייצוא חקלאי צד לא יאמץ או יקיים על כל סובסידיית ייצוא או אמצעים אחרים בעלי השפעות שוות ערך, כפי שהוגדרו בהסכםWTOבדבר חקלאות, על סחר בטובין חקלאיים מקוריים, בהתאם להסכם זה. סעיף2.10: ניהול תקנות סחר בהתאם לסעיףXל-GATT 1994, כל צד ינהל בצורה אחידה, חסרת פניות וסבירה, את כל חוקיו, תקנותיו, החלטותיו השיפוטיות ופסקי הדין המנהליים הנוגעים: (א) לסיווג או הערכת טובין למטרות מכס; (ב) לשיעורי מכס, מסים או היטלים אחרים; (ג) לדרישות, הגבלות או איסורים על ייבוא או ייצוא; (ד) להעברת תשלומים; וכן (ה) לסוגיות המשפיעות על מכירה, הפצה, הובלה, ביטוח, אחסנה, בדיקה, תצוגה, עיבוד, ערבוב או שימוש אחר לטובין למטרות מכס. סעיף2.11: נקודות קשר והתייעצויות 1. כל צד יועיד נקודת קשר כדי להקל על התקשורת בין הצדדים בכל עניין הקשור לפרק זה. 2. כאשר צד סבור שאמצעי מוצע כלשהו או תיקון לאמצעי קיים כלשהו של הצד האחר עשויים להשפיע על הסחר בטובין בין הצדדים, אותו צד רשאי, באמצעות נקודת הקשר, לבקש מידע מפורט הנוגע לאותו אמצעי, ואם יש צורך, לבקש התייעצויות במטרה ליישב כל אמצעי לגבי הצעד. הצד האחר יגיב בתוך פרק זמן סביר לבקשות כאמור למידע והתייעצויות. סעיף2.12:תת ועדהלסחר בטובין 1. הצדדים מקימים בזאתתת ועדהלסחר בטובין, המורכבת מנציגים של כל צד. 2.תת הוועדהתתכנס לפי בקשת צד או הוועדה המשותפת כדי לדון בכל עניין המתעורר לפי פרק זה ופרק5(תרופות סחר). 3.תת הוועדה תתכנס במקומות ובזמנים שיוסכמו על ידי הצדדים. ניתן לקיים פגישות בכל אמצעי כפי שהצדדים יקבעו הדדית. 4. תפקידיתת הוועדהיכללו: (א) בחינה ומעקב אחר יישום ותפעול הפרקים הנזכרים בס"ק2; (ב) זיהוי והמלצה על אמצעים לפתרון כל חילוקי דעות העלולים להתעורר, ולקדם ולהקל גישה משופרת לשוק, לרבות כל האצה של התחייבויות תעריף לפי סעיף2.4(הפחתה או ביטול מכס); (ג) המלצה לוועדה המשותפת להקים כל קבוצת עבודה שהיא מוצאת לנכון; וכן (ד) ביצוע של כל עבודה נוספת שהוועדה המשותפת עשויה להקצות. נספח2א חריגים לסעיפים2.3(יחס לאומי) ו-2.5(הגבלות ייבוא וייצוא) אמצעים של ישראל: 1. סעיפים2.3(יחס לאומי) ו-2.5(הגבלות ייבוא וייצוא) אינם חלים על: (א) אמצעי, לרבות המשך של אותו אמצעי, חידושו המיידי או התיקון שלו, ביחס לאמור להלן: (i) מנגנוני פיקוח והיטלים שישראל מקיימת על ייצוא פסולת מתכת וגרוטאות; או (ii) בכפוף לדין הישראלי, יבוא של בשר לא כשר; וכן (ב) פעולה שאושרה על ידי הגוף ליישוב סכסוכים שלWTOבסכסוך בין הצדדים לפי הסכםWTO. אמצעים של וייטנאם: סעיף2.5(1) ו-(2) בדבר הגבלות ייבוא וייצוא לא יחול על אמצעים המפורטים על ידי וייטנאם בפרוטוקול ההצטרפות שלה ל-WTO. נספח2ב הפחתה או ביטול של מכסים חלק א': הערות כלליות 1. למטרות נספח זה, תעריפי המכס הבסיסיים שנקבעו בלוח של כל צד משקפים את תעריפי האומה המועדפת ביותר (MFN) שמחיל כל צד בתוקף ב-1בינואר2015. 2. למטרות נספח זה, תאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה פירושו תאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה בהתאם לסעיף15.3(כניסה לתוקף). 3. תעריפי הבסיס של המכס והקטגוריה לקביעת שיעור המכס הזמני בכל שלבשל הפחתה לפריט מצוינים עבור אותו פריט בלוח של כל צד. 4. תעריפי המכס בשלבי הביניים יעוגלו כלפי מטה לפחות לעשירית האחוז הקרובה או, אם תעריף המכס מבוטא ביחידות כספיות, לפחות לשקל הישראלי הקרוב ביותר במקרה של ישראל. חלק ב': הערות ללוח של ישראל 1. הוראות לוחזה מבוטאות בדרך כלל במונחים של תעריפי מכס ופטורים ופקודת מס קנייה על טובין (להלן "תעריף מכס ישראלי" בלוח זה), ופרשנותן של הוראות לוח זה, לרבות כיסוי המוצר של כותרות המשנה של לוח זה, תוסדר ע"י ההערות הכלליות, ההערות לחלקים וההערות לפרקים של תעריף המכס הישראלי. במידה שהוראות לוח זה זהות להוראות המקבילות בתעריף המכס הישראלי, להוראות לוח זה תהיה משמעות זהה להוראות המקבילות בתעריף המכס הישראלי. 2. הערת הסבר ללוח התעריפים: (א) הגדרות (i) תעריף (%) פירושו תעריף מס המחושב כאחוז משווי הטובין (מכסים לפי ערך); (ii) תעריף ליחידה (ש"ח) פירושו סכום מס לכל יחידת מדידה (מכסים ספציפיים); (iii) שקל פירושו שקל ישראלי חדש; (iv) מכסים חלופיים פירושם סוג של מכס שלפיו מוטלים על טובין מכסים לפי ערך או מכסים ספציפיים; (v) מכסים מורכבים פירושו סוג של מכס שלפיהם מוטלים על טובין מכסים לפי ערך ומכסים ספציפיים; (ב) החלת סוגים שונים של מכס על בסיס תעריף הבסיס הישראלי. פרק3 כללי מקור סעיף3.1: הגדרות למטרות פרק זה: "חקלאות ימית" פירושו גידול יצורים ימיים, כולל דגים, רכיכות, סרטנים, חסרי חוליות ימיים אחרים וצמחי מים, מזרעיםכגון ביצים, ראשנים, דגיגים וזחלים, ע"י התערבות בגידול או בתהליכי הצמיחה לשם הגברת הייצור, כגון אגירה סדירה, הזנה, או הגנה מפני טורפים וכו'; "פרקים", "כותרים" ו"תת-כותרים" פירושו הפרקים, הכותרים תת-הכותרים (פרטי מכס בני שתיים, ארבע ושש ספרות בהתאמה) שמשתמשים בהם ברשימת השמות המהווה את השיטה המתואמת, הנזכרת בפרק זה כ"השיטה המתואמת" או ש"מ; "ערךCIF"–פירושו ערך הטובין המיובאים, כולל עלויות הובלה וביטוח בנמל הייבוא בישראל או בווייטנאם; "סיווג", מתייחס לסיווג מוצר או חומר תחת כותר או תת-כותר מסוים; "רשויותמוסמכות" מתייחס: בישראל, למינהל המכס של רשות המסים בישראל במשרד האוצר, או מחליפו; בווייטנאם, למשרד התעשייה והמסחר או למחלקה הכללית של מכס וייטנאם במשרד האוצר, או מחליפו; "משלוח" פירושו טובין הנשלחים בו בזמן מיצואן אחד למקבל אחד או המכוסים ע"י מסמך תנועה אחד המכסה את משלוחם מהיצואן אל המקבל, או, בהעדר מסמך כאמור, ע"י חשבונית יחידה; "ערך מכס" פירושו הערך כפי שנקבע בהתאם לסעיףVIIשל1994-GATTוההסכם בדבר יישום סעיףVIIשל1994-GATT(הסכם הערכת המכס שלWTO;) "מחיר בשערי המפעל" פירושו המחיר ששולם עבור המוצר בשערי המפעל ליצרן במדינת ישראל או בווייטנאם אשר באחריותו בוצעו העבודה או העיבוד האחרונים, בתנאי שהמחיר כולל את ערך כל החומרים שהשתמשו בהם וכל העלויות האחרות הקשורות בייצורו, פחות כל המסים הפנימיים המוחזרים, או עשויים להיות מוחזרים, כאשר המוצר המושג מיוצא; "טובין" פירושו הן חומרים והן מוצרים; FOBפירושו ערך הטובין במונחים של שחרור על הסיפון; "חומרים בני החלפה" פירושו חומרים שהם מאותו סוג ואיכות מסחרית, בעלי אותם מאפיינים טכניים ופיזיקליים, ואשר לא ניתן להבחין ביניהם מרגע שהם משולבים בפריט הטובין המוגמר. "רשות מנפיקה" מתייחס: בישראל, למינהל המכס של רשות המסים בישראל במשרד האוצר; בווייטנאם, למשרד התעשייה והמסחר או לרשות מיועדת להנפיק תעודת מקור כפי שנמסרה עליה הודעה לצד האחר בהתאם לפרק זה; "חומר" פירושו כל מרכיב, חומר גלם, רכיב או חלק, וכו',המשמש בייצור טובין או משולב פיזית בטובין או נתון לתהליך בייצור של פריט טובין אחר; "ייצור" פירושו כל סוג של עבודה או עיבוד, לרבות הרכבה או פעולות ספציפיות כגון גידול, כרייה, קציר, חקלאות, גידול, רבייה, מיצוי, איסוף, ליקוט, לכידה, דיג, לכידה, ציד או ייצור; "מוצר"פירושו המוצר המיוצר, אף אם הוא מיועד לשימוש מאוחר יותר בפעולת ייצור אחרת; "ערך חומרים שאינם מקוריים" פירושו ערךCIFבמועד הייבוא או המחיר המאומת המוקדם ביותר אשר שולם עבור כל החומרים שאינם מקוריים שנרכשים על ידי היצרן בייצור הטובין; סעיף3.2: טובין מקוריים למטרות יישום הסכם זה, הטובין הבאים ייחשבו כטובין שמקורם אצל צד; (א) טובין שהושגו או שיוצרו בשלמותם אצל צד, כמשמעותו בסעיף3.4(טובין שהושגו בשלמותם); (ב) טובין המיוצרים אצל צד אך ורק מחומרים שמקורם מישראל או מווייטנאם, ועומדים בכל שאר הדרישות בנות ההחלה האחרות של פרק זה; או (ג) טובין שיוצרו בשלמותם אצל צד המכילים חומרים שלא הושגו שם, בתנאי שהחומרים האמורים עברו עבודה או עיבוד מספיקים אצל צד כמשמעותו בסעיף3.5(טובין שעברו עבודה או עיבוד מספיקים); סעיף3.3: צבירת מקור 1. צבירה דו-צדדית על אף סעיף3.2(טובין מקוריים), טובין שמקורם אצל צד ייחשבו כטובין שמקורם אצל הצד האחר ולא יהיה צורך בכך שטובין אלה יעברו תהליכי עבודה או עיבוד. 2. הצדדים רשאים להסכים לבחון סעיף זה במסגרת הוועדה המשותפת במגמה לאפשר צורות אחרות של צבירה למטרות מתן הכרה לטובין כטובין מקוריים תחת הסכם זה. סעיף3.4: טובין שהושגו בשלמותם הטובין הבאים ייחשבו שיוצרו או הושגו בשלמותם בישראל או בווייטנאם: (א) מינרלים שהוצאו מהקרקע או מתת-הקרקע של כל צד, כולל המים הטריטוריאליים, המדף היבשתי או האזור הכלכלי הבלעדי שלו; (ב) מוצרי צמחים וירקות שגודלו, נקטפו או נאספו שם; (ג) בעלי חיים שנולדו וגדלו שם; (ד) טובין שהושגו מחקלאות ימית שם; (ה) טובין מבעלי-חיים חיים כמו בתת-ס"ק (ג); (ו) טובין שהושגו ע"י ציד, לכידה, איסוף, תפיסה ודיג שם; כולל בימים הטריטוריאליים, במדף היבשתי או באזור הכלכלי הבלעדי שלהן; (ז) פריטים משומשים שנאספו שם המתאימים רק לאחזור חומרי גלם כולל צמיגים משומשים המתאימים רק לדריכה מחדש; (ח) פסולת וגרוטאות שהם תוצאה של שימוש, צריכה או פעולות ייצור המתבצעות שם; (ט) טובין של דיג בים, וטובין ימיים אחרים הנלקחים מהמים בלב ים, רק אם הדבר נעשה על ידי כלי שיט הרשום אומתועד אצל צד וזכאי להניף את דגלו של אותו צד בהתאם לדין הפנימי שלו; (י) טובין שנלקחו או הוצאו מהמים, מקרקע הים או מתת-הקרקע מחוץ לים הטריטוריאלי של צד, ובלבד שלצד יש זכויות לנצל את המים, קרקע הים או תת-הקרקע כאמור; (יא)טובין המיוצרים על סיפון כל ספינת בית חרושתהרשומה או מתועדת אצל צד וזכאית להניף את דגלו של אותו צד, באופן בלעדי מטובין הנזכרים בתת-ס"ק (ט) ו-(י) לעיל; (יב)טובין המיוצרים אצל כל אחד מהצדדים באופן בלעדי, מהטובין המפורטים בתת-ס"ק (א) עד (יא). סעיף3.5: טובין שעברו עבודה או עיבוד מספיקים למטרות סעיף2.3(ג), טובין שלא הושגו בשלמותם נחשבים ככאלה שעברו עבודה או עיבוד מספיקים כאשר מתקיימים התנאים המפורטים ברשימה בנספח3א' (כללי מקור ספציפיים למוצר).1 תנאים אלה מציינים, עבור כל הטובין המכוסים על ידי הסכם זה, את העבודה או העיבוד שיש לבצע על חומרים שאינם מקוריים המשמשים בייצור וחלים רק ביחס לחומרים אלה. לפיכך, יוצא שאם כתוצאה מכך שחומרים שאינם מקוריים עוברים עבודה או עיבוד מספקים, אשר תוצאתם היא פריט טובין מקורי, וכאשר לאחר מכן טובין זה משמש לייצור של טובין אחר, לא יילקח בחשבון החומר שאינו מקורי המצוי בו. סעיף3.6: דה מינימיס 1. פריט טובין אשר אינו עובר שינוי בסיווג התעריף בהתאם לסעיף3.5.1ונספח3א' (כללי מקור ספציפיים למוצר) ייחשב כמקורי אם: (א) ערכם של כל החומרים הלא-מקוריים המשמשים בייצורו שאינם עוברים את השינוי הנדרש בסיווג התעריף אינו עולה על10אחוזים ממחיר פריט הטובין בשערי המפעל, או לפרקים15עד24של השיטה המתואמת,10אחוזים ממשקל הטובין; (ב) פריט הטובין עומד בכל הקריטריונים בני ההחלה האחרים המפורטים בפרק זה לזכאות למעמד של פריט טובין מקורי; או 1 אם פריט טובין כפוף לסעיף3.5.1, התקנת תוכנה משמעותית שפותחה אצל צד תילקח בחשבון כתהליך ייצור. (ג) החלת ס"ק זה איננה גורמת לחריגה מכל אחד מהאחוזיםהמפורטים בנספח3א' (כללי מקור ספציפיים למוצר) לגבי הערך המירבי של חומרים שאינם מקוריים; 2. פריט טובין המפורט בפרקים50עד63 של השיטה המתואמת שאינו פריט טובין מקורי, מכיוון שסיבים או חוטים מסוימים המשמשים בייצור רכיב פריט הטובין הקובע את סיווג התעריף שלפריט הטובין אינם עוברים שינוי בר החלה בסיווג התעריף הקבוע בנספח3א' (כללי מקור ספציפיים למוצר), ייחשב בכל זאת כמקורי, אם המשקל הכולל של כל הסיבים או החוטים כאמור באותו רכיב אינו יותר מ- 10אחוזים מהמשקל הכולל של אותו רכיב. סעיף3.7: עבודה או עיבוד שאינם מספיקים 1. הפעולות הבאות ייחשבו כעבודה או עיבוד שאינם מספיקים כדי להקנות מעמד של טובין מקוריים, בין אם הדרישות של סעיף3.5 (טובין שעברו עבודה או עיבוד מספיקים) מתקיימות ובין אם לאו: (א) פעולות שימור להבטחה כי הטובין יישארו במצב טוב בזמן ההובלה והאחסנה; (ב) החלפה פשוטה2של אריזה, פירוק והרכבה של חבילות; (ג) רחיצה, ניקוי, הסרת אבק, תחמוצת, שימון, צביעה או כיסויים אחרים; (ד) פעולות פשוטות3של צביעה וליטוש; (ה) קילוף, הלבנה חלקית או מלאה, ליטוש וזיגוג דגנים ואורז; (ו) גיהוץ או עיבוד טקסטיל; (ז) פעולות להוספת צבע או ליצירת גושי סוכר, ערבוב מלא או חלקי של סוכר גבישי; (ח) קילוף, הוצאת חרצנים וקליפות, של פירות, אגוזים וירקות; (ט) השחזה, טחינה פשוטה4או חיתוך פשוט; (י) ניפוי, סינון, מיון, סיווג, דירוג והתאמה(לרבות הכנת ערכות של פריטים); (יא)הדבקה של סימונים, תוויות, סמלילים וסימנים מייחדים דומיםאחרים על טובין או אריזתם; (יב)דילול במים או בחומרים אחרים, ובלבד שתכונות הטובין נותרות ללא שינוי; (יג) הנחה פשוטה5בבקבוקים, פחיות, בקבוקונים, שקיות, מיכלים, קופסאות, ארגזים, קיבוע עלכרטיסים או על לוחות, וכל פעולות האריזה הפשוטות האחרות; (יד)הרכבה פשוטה6של חלקיפריטים שיהוו פריט שלם או פירוק טובין לחלקים; (טו) עירוב פשוט7של טובין, בין אם מסוגים שונים או לא; (טז) צירוף של שתיים או יותר מהפעולות הנ"ל; וכן (יז) שחיטת בעלי חיים. סעיף3.7: יחידת התאמה 1. יחידת ההתאמה להחלת הוראות פרק זה תהיה המוצר המסוים הנחשב ליחידה הבסיסית בעת קביעת הסיווג בעזרת המינוח של השיטה המתואמת. מכאן נובע כי: (א) כאשר מוצר המורכב מקבוצה או מהרכב של פריטים מסווג לפי הגדרות השיטה המתואמת תחת כותר משנה יחיד, השלם מהווה את יחידת ההתאמה; וכן 2"פשוט"מתאר בדרך כלל פעילות שאיננה דורשת כישורים מיוחדים או מכונות מיוחדות,מכשירים או ציוד שיוצרו או הותקנו במיוחד לצורך ביצוע הפעילות.ערבוב פשוט אינו כולל תגובה כימית.תגובה כימית פירושו תהליך(כולל תהליך ביוכימי)אשר תוצאתו היא מולקולה בעלת מבנה חדש על ידי שבירת קשרים בין מולקולריים ויצירת קשרים תוך מולקולריים חדשים,או על ידי שינוי הסידור המרחבי של האטומים במולקולה. 3 ראה הערת שוליים1 4 ראה הערת שוליים1 5 ראה הערת שוליים1 6 ראה הערת שוליים1 7 ראה הערת שוליים1 (ב) כאשר משלוח מורכב ממספר טובין זהים מסווג תחת אותו כותר משנה של השיטה המתואמת, יש לקחת כל מוצר בנפרד כאשר מחילים את הוראות פרק זה. 2. מקום שלפי כלל כללי5 של השיטה המתואמת, אריזה נכללת עם המוצר למטרות סיווג, היא תיכלל למטרות קביעת המקור. סעיף3.9: הפרדה חשבונאית 1. למטרות קביעה אם מוצר הוא מקורי כאשר בייצורו משתמשים בחומרים בני החלפה מקוריים ולא מקוריים, מעורבים או משולבים פיסית, ניתן לקבוע את מקורם של חומרים כאמור ע"י כל אחת משיטות ניהול המלאי החלות אצל הצד. 2. מקום שנגרמים הוצאות ניכרות או קשיים מהותיים ע"י החזקת מלאים נפרדים של חומרים מקוריים וחומרים שאינם מקוריים שהנם זהים ובני החלפה, רשויות המכס רשאיות לאשר את השימוש בשיטה הקרויה "הפרדה חשבונאית" לניהול מלאים כאמור. 3. על שיטה זו להיות מסוגלת להבטיח כי מספר הטובין שהושגו שהיו יכולים להיחשב "מקוריים" זהה לזה שהיה מושג לו הייתה מתקיימת הפרדה פיסית של המלאים. 4. שיטה זו מתועדת ומיושמת על בסיס עקרונות החשבונאות הכלליים בני ההחלה אצל הצד שבו יוצר המוצר. 5. הנהנה מהקלה זו רשאי להנפיק או להגיש בקשה להוכחות מקור, לפי המקרה, ביחס לכמויות הטובין העשויים להיחשב כמקוריים.לבקשת הרשויות המוסמכות, הנהנה ימסור הצהרה על אופן ניהול הכמויות. סעיף3.10: אבזרים, חלפים וכלים אבזרים, חלפים וכלים המשוגרים עם פריט ציוד, מכונה, מתקן או כלי רכב, שהם חלק מהציוד הרגיל והם כלולים במחירו או אינם מופיעים בחשבוניות נפרדות, ייראו כחלק בלתי נפרד מפריט הציוד, המכונה, המתקן או כלי הרכב הנדונים. סעיף3.11: ערכות ערכות, כמוגדר בכלל כללי3 של השיטה המתואמת, ייחשבו כמקוריות כשכל הטובין המרכיבים אותן הם מקוריים. אף על פי כן, כאשר ערכה מורכבת מטובין מקוריים ולאמקוריים, הערכה בשלמותה תיחשב כמקורית, בתנאי שערך ה-CIFשל הטובין הלא מקוריים אינו עולה על15אחוז ממחיר הערכה בשערי המפעל. סעיף3.12: גורמים נייטראליים על מנת לקבוע אם פריט טובין הוא מקורי או לא, לא יהיה צורך לקבוע את מקורם של הטובין הבאים שייתכן כי נעשה שימוש בהם בייצורו: (א) אנרגיה ודלק; (ב) מפעל וציוד, כולל טובין המשמשים בתחזוקתם; (ג) מכונות, כלים, צבעים ותבניות; חלקי חילוף וחומרים המשמשים בתחזוקת ציוד ומבנים; חומרי סיכה, גריז, חומרי תרכובת וחומרים אחרים המשמשים בייצור או המשמשים להפעלת ציוד ומבנים; כפפות,משקפיים, הנעלה, ביגוד, ציוד בטיחות ואספקה; זרזים וממיסים; ציוד, מכשירים ואספקההמשמשים לבדיקה או בדיקה של המוצר; וכן (ד) טובין אחרים שאינם נכנסים להרכבו הסופי של המוצר. סעיף3.13: עקרון הטריטוריאליות 1. להוציא לפי הוראות סעיף3.3(צבירת מקור) וס"ק3לסעיף זה, יש למלא אחר התנאים להשגת מעמד מקור המפורטים בסעיף3.5 (טובין שעברו עבודה או עיבוד מספיקים), לפרק זה ללא הפרעה בישראל או בווייטנאם. 2. מקום שטובין מקוריים המיוצאים מישראל או מווייטנאם למי שאינו צד, הוחזרו לצד המייצא, יש לראות בהם טובין לא מקוריים, אלא אם ניתן להוכיח לשביעות רצונן של רשויות המכס כי: (א) הטובין המוחזרים זהים לאלה שיוצאו; וכן (ב) לא נעשתה עליהם כל פעולה מעבר לפעולות הדרושות לשימורם במצב טוב בהיותם אצל אותו צד שלישי או במהלך הייצוא. 3. הצדדים רשאים להסכים לבחון סעיף זה במסגרת הוועדה המשותפת. סעיף3.14: הובלה ישירה 1.היחס המועדף לפי הוראות הסכם זה חל רק על טובין, העומדים בדרישות פרק זה, המובלים במישרין בין שטחי ישראל ווייטנאם. 2. אולם טובין המהווים משלוח אחד ויחיד ניתן להוביל דרך שטחים אחרים עם, במקרה הצורך, שטעון או אחסון זמני בשטחים האמורים, תחת פיקוח רשויות המכס במדינת המעבר או האחסון הזמני, ובלבד; (א) שהם לא מיועדים לסחר, צריכה, שימוש או ניצול אצל הלא-צד שבו הטובין היו במעבר; וכן (ב) שאין הם עוברים פעולות למעט פריקה, העמסה מחדש, פיצול משלוח או כל פעולה אחרת המיועדת לשמור אותם במצבטוב. 3.ראיה למילוי אחר התנאים המפורטים בס"ק1תסופק לרשויות המכס של הצד המייבא ע"י המצאת: (א) כל מסמך תנועה במעבר יחיד, העומד באמות מידה בינלאומיות ומוכיח כי הטובין הועברו במישרין מהצד המייצא דרך הצד השלישי שם הטובין הם במעבר אל הצד המייבא; או (ב) תעודה שהונפקה על ידי רשויות המכס של הצד השלישי שאצלו היו הטובין במעבר הכוללת תיאור מדויק של הטובין, את התאריך והמקום של הפריקה וההעמסה מחדש של הטובין אצל הצד השלישי, והתנאים שבהם הושמו הטובין; או (ג) בהעדר כל אחד מהמסמכים הנ"ל, כל מסמך אחר שיוכיח את ההובלה הישירה. 4. טובין שייוצאו מאחד הצדדים ישמרו על מעמד המקור שלהם עם ייבואם מחדש לאותו צד. סעיף3.15: תערוכות 1.טובין מקוריים, שנשלחו לתערוכה אצל מי שאינו צד שאינו ישראל או וייטנאם ונמכרו אחרי התערוכה לייבוא בישראל או בווייטנאם ייהנו עם הייבואמהוראות הסכם זה ובלבד שהוכח לשביעות רצונן של רשויות המכס כי: (א) יצואן שלח את הטובין האלה מישראל או מווייטנאם לזה שאינו צד שאצלו מתקיימת התערוכה והציג אותם שם; (ב) הטובין נמכרו או הוצאו מרשותו של אותו יצואן לידי אדם בישראל או בווייטנאם; (ג) הטובין נשלחו בזמן התערוכה או מיד לאחר מכן אצל זה שאינו צד שאליו נשלחו לשם תצוגה; וכן (ד) מאז נשלחו הטובין לתערוכה, לא נעשה בהם שימוש למטרה כלשהי חוץ מהדגמה בתערוכה. 2. יש להנפיק או להכין הוכחת מקור בהתאם להוראות פרק זה ולהגיש לרשויות המכס של הצד המייצא בדרך הרגילה. יש לציין עליה את שם התערוכה ואת כתובתה. 3. ס"ק1 יחול על כל תערוכה, יריד, או מופע או תצוגה ציבוריים אחרים של סחר, תעשייה, חקלאות או אומנויות, אשר אינם מאורגנים למטרות פרטיות בחנויות או בעסקים במגמה למכור טובין מחו"ל, ושבמהלכם הטובין נשארים בפיקוח המכס. סעיף3.16:הוכחת מקור 1.טובין שמקורם אצל צד, עם ייבואם לצד האחר, ייהנו מיחס מכס מועדף תחת הסכם זה עם הגשת הוכחת מקור בהתאם לדין הפנימי של הצד המייבא, אשר תושלם באנגלית. 2. כל אחד מהבאים ייחשב כהוכחת מקור: (א) תעודת מקור בפורמט נייר או בפורמט אלקטרוני שהונפקה על ידי רשות מוסמכת לפי הדוגמה שבנספח3ב' (תעודת מקור); (ב) תעודת מקור אלקטרונית שהונפקה על ידי רשות מוסמכת בהתאם לסעיף3.17(חילופי נתוני מקור אלקטרוניים); (ג) הצהרה המכונה בדיעבד "הצהרת המקור", במקרים המפורטים בסעיף3.22(תנאים לעריכת הצהרת מקור), המתארתאת הטובין הנוגעים בדבר בפירוט מספיק כדי לאפשר את זיהוים. 3. לעניין פרק זה, "פורמט נייר" פירושו תעודת מקור חתומה ידנית או אלקטרונית, מוחתמת, מוטבעת, שהונפקה אצל הצד המייצא ישירות ממערכת הרשות המוסמכת והודפסה על ידי הרשות המוסמכת, היצרן או היצואן, או נציגו המורשה. 4. על אף הוראות ס"ק1, טובין מקוריים כמשמעותו בפרק זה, במקרים המפורטים בסעיף3.26(פטורים מהוכחות מקור), ייהנו מהסכם זה בלי שיהיה צורך להגיש מסמך מהמסמכים הנזכרים לעיל. סעיף3.17: חילופין אלקטרוניים של נתוני מקור 1. למטרות סעיף3.16.2(ב),תת הועדה למכס וכללי מקור תשתדל לפתח מערכת אלקטרונית לחילופי תעודות מקור אלקטרוניות ומידע על מקור על מנת להבטיח יישום יעיל ואפקטיבי של פרק זה. 2. למטרות פרק זה, "תעודת מקור אלקטרונית" פירושו תעודת מקור המועברת באופן אלקטרוני. סעיף3.18: נהלים להנפקת תעודת מקור 1.תעודות מקור יונפקו על ידי הרשות המוסמכת של הצד המייצא, לפי בקשה שנעשתה על ידי היצואן, או, באחריות היצואן על ידי נציגו המוסמך, בהתאם לתקנות הפנימיות של הצד המייצא. 2.היצואן המגיש בקשה להנפקת תעודת מקור יהיה מוכן להגיש בכל עת, לבקשת הרשות המוסמכתשל הצד המייצא, את כל המסמכים המתאימים המוכיחים את מעמד המקור של הטובין הנוגעים בדבר, וכן את מילוי הדרישות האחרות של פרק זה. 3. תעודות מקור יונפקו אם הטובין המיוצאים יכולים להיחשב לטובין שמקורם אצל צד מייצא בהתאם לסעיף3.2(טובין מקוריים). 4. הרשות המוסמכת תנקוט את כל האמצעים הדרושים לאימות מעמד המקור של טובין ומילוי הדרישות האחרות של פרק זה. למטרה זו, תהיה להן הזכות לבקש כל ראיה ולבצע כל בדיקה של חשבונות היצואן או כל בדיקה אחרת הנראית להם נאותה. 5. לכל תעודת מקור יוקצה מספר מוגדר ע"י רשותהרשות המוסמכת. 6. תעודות מקור יונפקו ע"י הרשות המוסמכת ויועמדו לרשות היצואן ברגע שהייצוא בוצע בפועל או בוטח, או בתוך שלושה ימי עבודה אחרי התאריך האמור בכפוף לדין הפנימי של כל צד. סעיף3:17: תעודות מקור שהונפקו בדיעבד 1.על אף הוראות סעיף3.18(6), ניתן באופן חריג להנפיק תעודת מקור אחרי ייצוא הטובין שהיא מתייחסת אליהם אם היא לא הונפקה במועד הייצוא או בתוך שלושה ימי עבודה כנזכר בסעיף3.18(6), בגלל טעויות או השמטות לא מכוונות או נסיבות מיוחדות, או מוכח לשביעות רצונה של הרשות המוסמכת כי תעודת מקור הונפקה אךלא התקבלה עם הייבוא מסיבות טכניות. 2. לשם יישום ס"ק1, על היצואן לציין בבקשתו את המקום והתאריך של ייצואהטובין שאליהם מתייחסת תעודת המקור, ולפרט את הסיבותלבקשתו. 3. הרשות המוסמכת רשאית להנפיק תעודת מקור בדיעבד רק אחרישאימתה כי המידע שסופק בבקשת היצואן תואם את זה שבתיק המתאים. 4. בתעודות המקור שהונפקו בהתאם לסעיף זה יצוין כי הן הונפקו בדיעבד במשבצת המתאימה כמפורט בנספח3ב' (תעודת מקור). תעודות המקור שהונפקו בדיעבד, שיישאו את תאריך ההנפקה בדיעבד, ייכנסו לתוקף מאותו תאריך. 5. הוראות סעיף זהיחולו על טובין הממלאים אחר הוראות הסכם זה, ואשר בתאריך כניסתו לתוקף של פרק זה הם נמצאים במעבר או נמצאים בישראל או בווייטנאם באחסנה זמנית תחת פיקוח המכס, הנ"ל יהיה בכפוף להגשה לרשויות המכס של הצד המייבא, בתוך שישה חודשים מהתאריך האמור, של תעודת מקור שהונפקה בדיעבד ע"י הרשות המוסמכת של הצד המייצא יחד עם המסמכים המראים שהטובין הועברו במישרין בהתאם להוראות סעיף3.14(הובלה ישירה). סעיף3.20: העתק של תעודת מקור 1. במקרה של גניבה, אובדן או השמדה של תעודת מקור בפורמט נייר, רשאי היצואן להגיש לרשויות המכס שהנפיקו אותה בקשה להעתק שייעשה על בסיס מסמכי הייצוא שברשותם. 2. בתעודות המקור שהונפקו בהתאם לסעיף זה יצוין כי הן העתקים במשבצת המתאימה כמפורט בנספח3ב' (תעודת מקור). 3. ההעתק, אשר יישא את תאריך הנפקת תעודת המקור המקורית, ייכנס לתוקף החל מאותו תאריך. סעיף3.21: יצואן מאושר 1. הרשויות המוסמכות של הצד המייצא רשאיות לאשר לכל יצואן, (להלן "יצואן מאושר"), המייצא טובין לפי הסכם זה, להמציא הצהרות מקור, שדוגמה שלהן מופיעה בנספח3ג' (הצהרת יצואןמאושר בהתאם לסעיף3.21), ללא קשר לערך הטובין הנוגעים בדבר, בהתאם לתנאים מתאימים בדין של הצד המייצא. יצואן המבקש אישור כאמור חייב להציע לשביעות רצונם של הרשויות המוסמכות את כל הערבויות הדרושות כדי לאמת את מעמד המקור של הטובין וכן את מילוי הדרישות האחרות שלפרק זה. 2. הרשויות המוסמכות רשאיות להעניק מעמד של יצואן מאושר, בכפוף לכל תנאי שימצאו לנכון כמפורט בדין הפנימי של כל צד. 3. הרשויות המוסמכות יעניקו ליצואן המאושר מספר אישור שיופיע בהצהרת המקור. נוסח הצהרת המקור מופיע בנספח3ג' (הצהרת יצואן מאושר בהתאםלסעיף3.21.) 4. הרשויות המוסמכות יפקחו על השימוש באישור על ידי היצואן המאושר. 5. הרשויות המוסמכות רשאיות לבטל את האישור בכל עת. הן יעשו זאת כאשר היצואן המאושר אינו מציע עוד את הערבויות האמורות בסעיף1, אינו ממלא עוד את התנאים האמורים בסעיף2או עושה שימוש לא נכון באישור. סעיף3.22: תנאים להכנת הצהרת מקור 1. הצהרת מקור כנזכר בסעיף3.16(2) (ג) יכולה להיערך בידי יצואן מאושר כמשמעותו בסעיף3.21(יצואן מאושר) או כל יצואן מקום שערך פריט הטובין אינו עולה על1,000דולרים של ארה"ב.נוסח תעודת המקור מופיע בנספח3ד' (הצהרת מקור בהתאם לסעיף 3.21.) 2. היצואן העורך הצהרת מקור יהיה מוכן להגיש בכל עת, לבקשת הרשות המוסמכת של הצד המייצא, את כל המסמכים המתאימים המוכיחים את מעמד המקור של הטובין הנוגעים בדבר, וכן את מילוי הדרישות האחרות של פרק זה. 3. היצואן יערוך הצהרת מקור בהדפסה, בהחתמה או באותיות דפוס על החשבונית, הודעת המסירה או מסמך מסחרי אחר, אשר נוסחו מופיע בנספח3ג' (הצהרת יצואן מאושר בהתאם לסעיף3.21) ונספח3ד' (הצהרת מקור בהתאם לסעיף3.21.)אם ההצהרה כתובה בכתב יד, היאתיכתב בעט באותיות דפוס. סעיף3.23: תוקף של הוכחות מקור 1.הוכחות מקור יהיו בתוקף למשך שנים עשר חודשים מתאריך ההנפקה בצד המייצא, ויש להגיש אותה בתוך פרק הזמן האמור לרשויות המכס של הצד המייבא. 2.ניתן לקבל הוכחות המוגשות לרשויות המכס של הצד המייבא אחרי התאריך האחרון להגשה המפורטבס"ק1למטרות החלת יחס מועדף, מקום שאי הגשת מסמכים אלה עד התאריך האחרון שנקבע נובע מנסיבות חריגות. 3. במקרים אחרים של הגשה באיחור, רשויות המכס של הצד המייבא יכולים לקבל את הוכחות המקור מקום שהטובין יובאו לפני התאריך האחרון האמור. סעיף3.24: הגשת הוכחתמקור הוכחות מקור יוגשו לרשויות המכס של הצד המייבא בהתאם לדין הפנימי שלו, כולל הנהלים בני ההחלה אצל אותו צד. סעיף3.25: ייבוא בחלקים מקום שלבקשת היבואן ולפי התנאים שקבעו רשויות המכס של הצד המייבא, טובין מפורקים או לא מורכבים, כמשמעותו בכלל כללי2 (א) שלהשיטה המתואמת מיובאים בחלקים, הוכחת מקור יחידה לטובין האמורים תוגש לרשויות המכס עם ייבוא החלק הראשון. סעיף3:26: פטורים מהוכחת מקור 1.טובין הנשלחים כאריזות קטנות מאנשים פרטיים לאנשים פרטיים או מהווים חלק ממטען אישי של נוסעים תותר כניסתם כטובין מקוריים בלי לדרוש הגשה של הוכחת מקור, בתנאי שהטובין האמורים אינם מיובאים בדרך של סחר והוצהר שהם עומדים בדרישות פרק זה ומקום שאין ספק בנוגע לאמיתות ההצהרה האמורה. במקרה של טובין הנשלחים בדואר, ניתן להגיש הצהרה זו על הצהרת המכס או על גיליון נייר המצורף לאותו מסמך. 2. מוצרי ייבוא שהם מזדמנים ומהווים אך ורק טובין לשימושם האישי של המקבלים או הנוסעים או משפחותיהם לא ייחשבו כמיובאים בדרך של סחר, אם מובן מאליו לפי טבעם וכמותם של הטובין שאין כל מטרה מסחרית למראית עין. 3. נוסף על כך, אסור שהערך הכולל של הטובין הללו יעלה על300דולר ארה"ב במקרה של אריזות קטנות, או1,000דולר ארה"ב במקרה של טובין המהווים חלק ממטען אישי של נוסעים. סעיף3.24: מסמכים תומכים 1. המסמכים הנזכרים בסעיפים3.16(3) ו-3.19(2), המשמשים למטרות הוכחה שהטובין המכוסים ע"י תעודת מקור או הצהרת מקור יכולים להיחשב כטובין שמקורם בישראל או בווייטנאם וממלאים אחר הדרישות האחרות של פרק זה, יכולים להיות מורכבים, בין היתר, מהנ"ל: (א) הוכחה ישירה לתהליכים שבוצעו ע"י היצואן או הספק על מנת להשיג את הטובין הנוגעים בדבר, הנמצאת למשל בחשבונותיו או בהנהלת החשבונות הפנימית שלו; (ב) מסמכים המוכיחים את מעמד המקור של החומרים שהשתמשו בהם, שהונפקו או נערכו בישראל או בווייטנאם, מקום שנעשה שימוש במסמכים אלה בהתאם לדין הפנימי; (ג) מסמכים המוכיחים את תהליכי העבודה או העיבוד שנעשו בישראל או בווייטנאם, שהונפקו או נערכו בישראל או בווייטנאם, מקום שנעשה שימוש במסמכים אלה בהתאם לדין הפנימי; (ד) תעודות מקור או הצהרות מקור, המוכיחות את מעמד המקור של החומרים שהשתמשו בהם, שהונפקו או נערכו בישראל או בווייטנאם בהתאם לפרק זה. (ה) ראיות מתאימות בנוגע לעבודה או עיבוד שבוצעו מחוץ לישראל או לווייטנאם ע"י החלת סעיף3.13(עקרון הטריטוריאליות) של פרק זה, המוכיחות שהדרישות של סעיף זה מולאו. סעיף3.28: שימור הוכחת מקור ומסמכים תומכים 1. היצואן המגיש בקשה להנפקת תעודת מקור ישמור המסמכים הנזכרים בסעיף3.18(נהלים להנפקת תעודות מקור) לפחות חמש שנים. 2. היצואן העורך הצהרת חשבונית ישמור עותק של הצהרת חשבונית זו וכן את המסמכים הנזכרים בסעיף3.22(תנאים להנפקת הצהרת מקור) לפחות חמש שנים. 3. הרשות המוסמכת של הצד המייצא שהנפיקה תעודת מקור, תשמור כל מסמך המתייחס לנוהל הבקשה הנזכר בסעיף3.18(נהלים להנפקת תעודות מקור) לפחות חמש שנים. 4. רשויות המכס של הצד המייבא ישמרו את תעודות המקור והצהרות החשבונית שהוגשו להן לפחות חמש שנים. סעיף3.29: אי-התאמות וטעויות רשמיות 1.גילוי אי-התאמות קלות בין ההצהרות שנמסרו בהוכחות המקור לבין אלה שנמסרו במסמכים שהוגשו לבית המכס למטרות ביצוע הנהלים לייבוא הטובין לא יהפוך, מכוח עובדה זו בלבד, את הוכחות המקור לבטלות ומבוטלות אם נקבע כיאות שמסמך זה אכן תואם את הטובין המוגשים. 2.טעויות פורמליות מובנות מאליהן על הוכחת מקור לא תגרומנה לדחייתה, אם הטעויות אינן כאלה שמעוררות ספקות בנוגע לנכונותן שלההצהרות שנמסרו במסמך זה. סעיף3.30: סיוע הדדי 1. הרשויות המוסמכות של ישראל ושל וייטנאם יספקו זו לזו את מעניהן של הרשויות המוסמכות האחראיות לאימות תעודות מקור והצהרות המקור. 2. על מנת להבטיח החלה נאותה של פרק זה, ישראל ווייטנאם יסייעו זו לזו, באמצעות הרשויות המוסמכות שלהן, בבדיקת מהימנותן של תעודות המקור, הצהרות החשבונית, ונכונות המידע הנמסר במסמכים אלה. סעיף3.31: אימות הוכחות מקור 1.אימותים בדיעבד של הוכחות מקור יתבצעו באקראי או בכל עת שלרשויות המכס של הצד המייבא יהיו ספקות סבירים ביחסלאמיתות המסמכים האמורים, למעמד המקור של הטובין הנוגעים בדבר או למילוי אחר הדרישות האחרות של פרק זה. 2.למטרות יישום הוראות ס"ק1, רשויות המכס של הצד המייבא יגישו בקשה בכתב לאימות מקור באמצעים אלקטרוניים לרשויות המוסמכות של הצד המייצא. הבקשה לאימות בדואר או בדוא"ל תכלול את מספר תעודת המקור או במקרה של הצהרת חשבונית, עותק שלה. בתמיכה בבקשה לאימות, לפי הצורך, יש לציין את הנימוקים לבקשה, ויש לצרף כל מסמך וכל מידע אשר הושגו ויש בהם רמיזה לכך שהמידע שנמסר בהוכחות המקור אינו נכון. 3.האימות יתבצע ע"י הרשויות המוסמכות של הצד המייצא. למטרה זו, תהיה להן הזכות לבקש כל ראיה ולבצע כל ביקורת בחשבונות היצואן או כל בדיקה אחרת שתיראה להן מתאימה. 4.החליטו רשויות המכס של הצד המייבא להשעות את הענקתו של יחס מועדף לטובין הנוגעים בדבר בעודם ממתינים לתוצאות האימות, הן יציעו לשחרראת הטובין לידי היבואן בכפוף לכל אמצעי זהירות שייחשב לנחוץ. 5.רשויות המכס המבקשות את האימות יקבלו הודעה על תוצאות אימות זה בדואר או בדוא"ל בהקדם האפשרי. על התוצאות האלה לציין בבירור אם המידע הכלול בתעודת המקור ובמסמכים התומכים הוא נכון, ואם הטובין הנוגעיםבדבר יכולים להיחשב כטובין שמקורם בישראל או בווייטנאם וממלאים אחר הדרישות האחרות של פרק זה. 6.אם אין תשובה בתוך10 חודשים מתאריך הבקשה לאימות, או אם התשובה אינה מכילה מידע מספיק לשם קביעת מהימנות הוכחות המקור או מקורם האמיתי של הטובין, רשויות המכס המבקשות, למעט בנסיבות חריגות, יסרבו לאשר זכאות להעדפות. 7. סעיף זה לא ימנע חילופי מידע או הענקת סיוע אחר כלשהו לפי הוראות הסכמי שיתוף פעולה בענייני מכס. סעיף3.32: שלילת יחס מועדף 1. רק מהסיבות הספציפיות הבאות, ניתן לשלול את היחס המועדף ללא אימות של הוכחות המקור: (א) הדרישות לגבי הובלה ישירה של סעיף3.14(הובלה ישירה) לא מולאו; (ב) היבואן לא הגיש את הוכחת המקור לרשות המכס של הצד המייבא בתוך התקופה הקבועה בדין של הצד המייבא; (ג) הרשות המנפיקה של הצד המייצא או היצואן לא חתמה על תעודת המקור באופן אלקטרוני או ידני. 2. שללה רשות המכס של הצד המייבא תביעה ליחס מכס מועדף, היא תמסור בכתב ליבואן את ההחלטה הכוללת את הנימוקים להחלטה. סעיף3.33: יישוב מחלוקות 1. מקום שמתעוררות מחלוקות ביחס להליכי האימות שבסעיף3.31(אימות הוכחות מקור) אשר אינן ניתנות ליישובבין רשויות המכס המבקשות אימות לבין הרשויות המוסמכות האחראיות לביצוע האימות או מקום שמתעוררת שאלה ע"י אחת מרשויות המכס אלה ביחס לפרשנות פרק זה, העניין יובא בפני תת-הוועדה למכס ולכללי מקור שהקימה הוועדה המשותפת בהתאם לפרק13(ניהול ההסכם) להסכם זה. אם לא הושג פתרון, יחול פרק14(יישוב מחלוקות) להסכם זה. 2. בכל המקרים, מחלוקות בין היבואן לבין רשויות המכס של הצד המייבא יטופלו לפי החקיקה של הצד האמור. סעיף3.34: תיקונים לפרק 1. הוועדה המשותפת רשאית להחליט על תיקון הוראות פרק זה. 2. הוועדה המשותפת רשאית לשנות כללי מקור ספציפיים במסגרת נספח3א' (כללי מקור ספציפיים למוצר) של פרק זה בהסכמה הדדית. סעיף3.35: תת ועדה למכס וכללי מקור 1. תת הוועדה למכס וכללי מקור שהוקמה על ידי הוועדה המשותפת בהתאם לפרק13(ניהול ההסכם) להסכם זה רשאית לבחון את הוראות פרק זה ולהגיש הצעה להחלטה שתאומץ על ידי הוועדה המשותפת לתקן אותו. 2. תת הוועדה למכס וכללי מקור תשתדל להסכים על ניהול אחיד של כללי המקור וענייני ההערכה הנוגעים לכללי המקור ולעניינים טכניים, פרשניים או מינהליים הנוגעים לפרק זה. נספח3א' כללימקורספציפיים למוצר חלק א'-הערת פרשנות כללית 1.לצורך פרשנות כללי המקור המפורטים בנספח זה: (א) הכלל הספציפי, או מערכת הכללים הספציפית, החלים על כותר או כותר משנה מסוימים, מפורטים מיד בסמוך לכותר או לכותר המשנה; (ב) הדרישה לשינוי בסיווג התעריף חלה רק על חומרים שאינם מקוריים; (ג) מקום שכלל מקור ספציפי הוגדר תוך שימוש בקריטריון של שינוי בסיווג התעריף, הכלל ייראה כמתקיים רק אם כל אחד מהחומרים שאינם מקוריים המשמשים בייצור הטובין עבר את השינוי בסיווג תעריף; (ד) מקום שכלל מקור ספציפי הוגדר תוך שימוש בקריטריון של שינויבסיווג התעריף, והוא נכתב כדי להחריג הוראות תעריף ברמת פרק, כותר או כותר משנה של השיטה המתואמת(HS), הוא יתפרש כאילו משמעותו היא שכלל המקור מחייב שחומרים המסווגים באותן הוראות שהוחרגו יהיו מקוריים כדי שפריט הטובין יהיה זכאי למעמד מקור; וכן (ה) מקום שכותר או כותר משנה כפופים לכללי מקור ספציפיים חלופיים, הכלל ייראה כמתקיים אם פריט טובין עומד באחת מהחלופות. 2.לעניין עמודה1של נספח זה, כאשר נעשה שימוש במונח"ex"לפני קוד התעריף, פירוש הדבר הוא שהכלל שצוין לאותו קוד תעריף הוא חריג מהכלל הכללי שנקבע לגבי הפרק. 3. למטרות נספח זה: פרקפירושו שתי הספרות הראשונות של מספר סיווג התעריף לפי קוד ש"מ (HS code;) כותרפירושו ארבע הספרות הראשונות של מספר סיווג התעריף לפי קוד ש"מ (HS code;) (כותר משנהפירושו שש הספרות הראשונות של מספר סיווג התעריף לפי קוד ש"מ (HS code.) 4. למטרות עמודה3של נספח זה: (א)WOפירושו החומר מאותו פרק שהושג בשלמותו בהתאם לקריטריונים שלפי סעיף4לפרק3(כללי מקור). (ב)CC פירושו שכל החומרים שאינם מקוריים המשמשים בייצור פריט הטובין עברו שינוי בסיווג התעריף ברמה של2ספרות; (ד)CTHפירושו שכל החומרים שאינם מקוריים המשמשים בייצור הטובין עברו שינוי בסיווג התעריף ברמה של4ספרות; (ה)CTSH פירושו שכל החומרים שאינם מקוריים המשמשים בייצור פריט הטובין עברו שינוי בסיווג התעריף ברמה של6ספרות; (ח)N/Aפירושו שאין כלל בר החלה. 6. השימוש בכללCC,CTHו-CTHSחייב להיעשות בתהליך ייצור. קוד ש"מ תיאור המוצר עבודה או עיבוד המבוצעים על חומרים שאינם מקוריים המקנים מעמד מקור (1) (2) (3) או (4) פרק1 בעלי חיים חיים WO N/A פרק2 בשר ושיירי בשר אכילים WO N/A פרק3 דגים וסרטנים, רכיכות וחסרי חוליות אחרים WO N/A פרק4 תוצרת חלב; ביצי עופות; דבש טבעי; מוצרים אכילים מן החי שאינם מפורטים או כלולים במקום WO N/A אחר פרק5 מוצרים מן החי שאינם מפורטים או כלולים במקום אחר WO N/A פרק6 אילנות וצמחים אחרים חיים; פקעות, שורשים ודומיהם; פרחים קטופים ועלווה לקישוט WO N/A פרק7 ירקות, ושורשים ופקעים מסוימים, הראויים למאכל WO N/A פרק8 פירות ואגוזים ראויים לאכילה; קליפות של פרי הדר או מלונים CC N/A ex 0801 אגוזי קוקוס, אגוזי ברזיל ואגוזי קשיו, טריים או מיובשים, אם מקולפים או לא CC 40% פרק9 קפה, תה, מתה ותבלינים CTSH 40% ex 0901 קפה CTSH N/A ex 0902 תה WO N/A פרק10 דגנים CC N/A פרק11 מוצרים של תעשיית הטחינה;לתת;עמילנים;אינולין;דיבקית החיטה WO 50% פרק12 זרעי שמנים ופירות מפיקי שמן; גרעינים, זרעים ופירות שונים, צמחים תעשייתיים או רפואיים; קש CTH N/A ומספוא. ex 1211 צמחים וחלקי צמחים (לרבות זרעים ופירות), מהסוג המשמש בעיקר לתמרוקים, לתרופות או לקוטלי CC 40% חרקים, קוטלי פטריות או מטרות דומות, טריים, צוננים, קפואים או מיובשים, בין אם חתוכים, מרוסקים או באבקה, או לא. פרק13 שרף עצים; צמגים, שרפים, צמג שרפים ושרפים אוליאיים (לדוגמה, צרי (BALSAM). CTH N/A פרק14 חומרים צמחיים לקליעה; מוצרי צמח שלא מפורטים או כלולים במקום אחר; CTH 50% פרק15 שומנים ושמנים מבעלי חיים או צמחים ומוצרי הפיצול שלהם; שומנים ראויים למאכל מעובדים; WO 40% שעוות מבעלי חיים או מצמחים. ex 1509 שמן זית ופיצוליו, אם מזוקק או לא, אך שלא עבר שינוי כימי. CC N/A פרק16 תכשירים מבשר, מדגים, מסרטנים ורכיכות או מחסרי חוליות ימיים אחרים. CTSH N/A פרק17 סוכר לסוגיו וממתקי סוכר; CTH 50% פרק81 קקאו ומוצרים מקקאו CTH 60% פרק19 תכשירים מדגנים, מקמח, מעמילן או מחלב; מוצרי מאפה. CTH 60% פרק20 תכשירים מירקות, מפירות, מאגוזים או מחלקים אחרים של צמחים CTH 60% פרק21 תכשירים ראויים למאכל שונים הראויים למאכל אדם CTH 60% פרק22 משקאות, כהלים לשתייה וחומץ. CTH 60% פרק23 שאריות ופסולת של תעשיית המזון; מספוא מעובד לבעלי חיים. THC 60% פרק24 טבק ותחליפי טבק מעובדים. WO 60% ex 2401 טבק לא מעובד; פסולת טבק. CTH N/A פרק25 מלח; גופרית; אדמה ואבן; חומרים לגיבוס, סיד. CTH 60% ex 2523 צמנט פורטלנד, צמנט חמרני, צמנט סיגים,צמנט על-גופריתי וצמנטים הידראוליים דומים, צבעוניים CTH 50% או לא או בצורת קלינקר. פרק26 עפרות, סיגים ואפר. CTH 50% פרק27 דלקים מינרליים, שמנים מינרליים ומוצרים מזיקוקם; חומרים ביטומניים; שעוות מינרליות. CTH 50% ex 2710 שמני נפט ושמנים המושגים ממינרלים ביטומניים, חוץ מגולמיים; תכשירים שאינם מפורטים או CTH 60% נכללים במקום אחר, המכילים, לפי משקל,%70או יותר של שמני נפט או יותר או שמנים שהושגו ממינרלים ביטומניים, כאשר שמנים אלה מהווים את המרכיבים הבסיסיים של התכשירים; שמני פסולת. ex 2712 קריש נפט;שעוות פרפין,שעוות נפט מיקרו-גבישית,שעוותSlack,אוזוקריט,שעוות מפחם חום, CTH 60% שעוות כבול,שעוות מינרליות אחרות,ומוצרים דומים המתקבלים בסינתזה או בתהליכים אחרים,אם צבועים או לא פרק28 כימיקלים אנאורגניים; תרכובות אורגניות או אנאורגניות של מתכות יקרות, של מתכות נדירות, של CTH 50% יסודות רדיואקטיביים או של איזוטופים. פרק29 כימיקלים אורגניים. CTH 50% פרק30 מוצרים פרמצבטיים. CTH 50% ex 3004 תרופות (למעט טובין שבפרטים30.02,30.05או30.06) המורכבות ממוצרים מעורבים או לא CTH 60% מעורבים לשימושים טיפוליים או מניעתיים, המוצעים במינונים מדודים (כולל כאלה בצורה של מערכות החדרה תוך-עוריות) או בצורות או אריזות להעמדה למכירה קמעונאית. ex 3006 טובין פרמצבטיים המפורטים בהערה4לפרק זה. CTH 60% פרק31 דשנים CTH 50% פרק32 טאנין או תמציות לצביעה, טאנין ותוצריו; חמרי צבע (DYES), צבענים (PIGMENTS)וחומרי CTH 50% צביעה אחרים; צבעים (PAINTS) ווארנישים (VARNISHES); מרק (PUTTY) ומסטיקים (MASTICS) אחרים; דיו. פרק33 שמני תמצית ורזינואידים; תכשירים של פרפומריה, של קוסמטיקה או של טואלט CTH 50% פרק34 סבון, גורמים אורגניים פעילי-שטח, תכשירי הדחה, תכשירי סיכה, שעוות מלאכותיות, שעוות CTH 50% מעובדות, תכשירי הברקה או מירוק, נרות ופריטים דומים, עיסות כיור, "שעוות דנטליות" ותכשירים דנטליים על בסיס פלסטר ex 34.01 סבון; מוצרים ותכשירים אורגניים פעילי-שטח לשימוש כסבון, בצורת חתיכות (BARS, CAKES) CTH 60% או בצורות מתובנתות, אם מכילים סבון או לא; מוצרים ותכשירים אורגניים פעילי-שטח לרחיצת העור, בצורת נוזל או קרם הנתונים באריזה למכירה קמעונית, אם מכילים סבון או לא; נייר, צמר גפן, לבד ואל-ארוגים, ספוגים, מצופים או מכוסים בסבון או בדטרגנט. פרק35 חומרים אלבומיניים; עמילנים לאחר שינוי; דבקים (GLUES); אנזימים CTH 50% ex 35.06 דבקים (GLUES) מוכנים וחומרי דבק (ADHESIVES) מוכנים אחרים, שלא פורטו או נכללו CTH 60% במקום אחר; מוצרים המתאימים לשימוש כדבקים או חומרי דבק, המוצעים למכירה קמעונאית כדבקים או חומרי דבק, במשקל נטו שאינו עולה על1ק"ג. פרק36 חומרי נפץ; מוצרים פירוטכניים; גפרורים; סגסוגות מהירות-התלקחות; תכשירים דליקים מסוימים. CTH 50% פרק37 טובין פוטוגרפיים או סינמטוגרפיים. CTH 50% פרק38 מוצרים כימיים שונים CTH 50% פרק39 פלסטיק ופריטים ממנו CTH 60% פרק40 גומי ופריטים ממנו CTH 50% ex 40.02 גומי סינטטי ופאקטיס המופק משמנים, בצורות ראשוניות או בלוחות, יריעות או רצועות; תערובות CTH 60% של מוצר כלשהו מכותר40.01עם מוצר כלשהו מכותר זה, בצורות ראשוניות או בלוחות, יריעות או רצועות. ex 40.03 גומי ממוחזר בצורות ראשוניות או בלוחות, יריעות או רצועות. CTH 60% פרק41 שלחים וגלדים גולמיים (חוץ מעורות פרווה)ועור CTH 50% פרק42 פריטי עור; מוצרי אוכף ורתמה; טובין לנסיעה, תיקי-יד וכלי קיבול דומים; פריטים ממעי-חיות CTH 50% (למעט מעי תולעי משי) ex 42.01 מוצרי אוכף ורתימה לבעל חיים כלשהו (לרבות ריתמות, מושכות, כריות ברכיים, זממים, מרבדי CTH 60% אוכפים, תיקי אוכף, מעילי כלבים ודומיהם), מחומר כלשהו פרק43 עורות פרווה ופרווה מלאכותית; מוצריהם. CTH 50% ex 43.04 פרווה מלאכותית ופריטים ממנה CTH 60% פרק44 עץ ופריטים מעץ; פחם עץ CTH 50% ex 44.01 עצי הסקה, בבולים, (LOGS), בבקעים (BILLETS), בחטרים (TWIGS), בצרורות או בצורות CTH 60% דומות;עץ בשבבים או בחלקיקים; נסורת ופסולת וגרוטאות עץ, אם מגובבות (AGGLOMERATED) לבולים, ללבנים, לגלולות אולצורות דומות, או לא. ex 44.14 מסגרות עץ לציורים, צילומים, מראות או חפצים דומים. CTH 60% ex 44.19 כלי שולחן וכלי מטבח, מעץ. CTH 60% פרק45 שעם ופריטים משעם CTH 50% פרק46 מוצרי קש, אספרטו או חומרי קליעה אחרים; מוצרי נצרים וקליעה. CTH 50% ex 46.02 מוצרי נצרים, מוצרי קליעה, ופריטים אחרים, העשויים ישירות לצורה מחמרי קליעה או העשויים CTH%60 מטובין שבכותר46.01; פריטים מלופה. פרק47 פולפה מעץ או מחומר סיבי תאיתי אחר; פסולת וגרוטאות של נייר או של קרטון למיחזור CTH 50% פרק48 נייר וקרטון; פריטים מפולפת נייר מנייר או מקרטון CTH 50% ex 48.13 נייר סיגריות, אם חתוך למידה או בצורת דפדפות או צינוריות, או לא. CTH 60% פרק49 ספרים מודפסים, עיתונים, תמונות ומוצרים אחרים של תעשיית הדפוס; כתבי יד, תדפיסים ותכניות CTH 50% פרק50 משי CTH 50% פרק51 צמר, שיער בעלי חיים דק או גס; חוט ובד ארוג, משיער סוס CTH 60% פרק52 כותנה CTH 60% פרק53 סיבי טקסטיל צמחיים אחרים; חוט נייר ובדים ארוגים מחוט נייר CTH 50% ex 53.06 חוט פשתן CTH 60% ex 53.09 בדים ארוגים פשתן CTH 60% פרק54 נימים עשויים CTH 50% פרק55 קציץ סיבים עשויים CTH 0%5 פרק56 מוך, לבד ולא-ארוגים; חוטים מיוחדים; פתילים, חבלים, כבלים ופריטים מהם CTH 50% פרק57 שטיחים וכיסויי רצפה אחרים מטקסטיל; CTH 50% פרק58 בדים ארוגים מיוחדים; בדי טקסטיל מצויצים; תחרה; שטיחי קיר (TAPESTRIES;)עטורים CTH 50% (TRIMMINGS); רקמה; פרק59 בדי טקסטיל מוספגים, מצופים, מכוסים או מרובדים; פריטי טקסטיל מהסוג המתאים לשימושים CTH 50% תעשייתיים. פרק60 בדים סרוגים או צנורים CTH 50% פרק61 פריטי לבוש ואבזרי הלבשה, סרוגים או צנורים CTH 50% פרק62 פריטי לבוש ואבזרי הלבשה, שאינם סרוגים או צנורים CTH 50% פרק63 פריטי טקסטיל מוכנים אחרים; ערכות; בגדים משומשים ופריטי טקסטיל משומשים; סמרטוטים CTH 60% פרק64 מנעלים, קרסוליות וכדומה; חלקי פריטים כאמור CTH 60% פרק65 כיסויי ראש וחלקיהם: CTH 50% פרק66 מטריות, שמשיות, מקלות הליכה, מקלות ישיבה, שוטים ושוטי רכיבה וחלקיהם CTH 60% פרק67 נוצות ופלומות מעובדות ופריטים העשויים מנוצות או מפלומה; פרחים מלאכותיים; פריטים משיער CTH 50% אדם פרק68 פריטים מאבן, מגבס, ממלט, מאסבסט, מנציץ או מחומרים דומים CTH 60% פרק69 מוצרי קרמיקה CTH 50% פרק70 זכוכית ומוצרי זכוכית CTH 50% פרק71 פנינים טבעיות או מתורבתות, אבנים יקרות או יקרות-למחצה, מתכות יקרות, מתכות מצופות CTH 60% במתכות יקרות, ופריטים מהן; חיקויי תכשיטים; מטבעות. פרק72 ברזל ופלדה. CTH 60% פרק73 פריטים מברזל או מפלדה. CTH%60 פרק74 נחושת ופריטים ממנה. CTH 60% פרק75 ניקל ופריטים ממנו. CTH 50% פרק76 חמרן ופריטים ממנו. CTH 50% פרק78 עופרת ופריטים ממנה. CTH 50% פרק79 אבץ ופריטים ממנו. CTH 50% פרק80 בדיל ופריטים ממנו. CTH 60% פרק81 מתכות פשוטות אחרות; צרמטים; פריטים מהם. CTH 0%6 פרק82 כלים, מכשירים, כלי חיתוך, כפות ומזלגות, ממתכת פשוטה; חלקיהם ממתכת פשוטה. CTH 60% פרק83 פריטים שונים ממתכת פשוטה. CTH 60% פרק84 כורים גרעיניים, דוודים, מכונות ומכשירים מכניים; וחלקיהם. CTH 60% פרק85 מכונות וציוד חשמליים וחלקים בשבילם; (RECORDERS) ומפיקים (REPRODUCERS) לקול, CTH 60% מקליטים ומפיקים של תמונה ושל קול לטלוויזיה, וחלקים ואבזרים של פריטים אלה; פרק86 קטרים ורכב אחר של מסילות ברזל וחלקיהם; מיקבעים ומיתאמים לפסי מסילות ברזל,וחלקיהם; CTH 50% מיכני (לרבות אלקטרו-מיכני) מסוג כלשהו, ציוד איתות לתנועה(TRAFFIC) ex 86.07 חלקים לקטרים של מסילות ברזל או למסילות ברזל לרכב רכבת או לחשמלית מסילות ברזל CTH 60% ex 86.08 התקנים ומיתאמים לפסי מסילות ברזל; ציוד לאיתות, לבטיחות או לבקרתתנועה, מיכני (לרבות CTH 60% אלקטרו-מיכני) למסילות ברזל, לכבישים, לדרכי מים פנימיות, למיתקני חניה, לנמלים או לשדות תעופה; חלקים של אלה פרק87 כלי רכב שאינם רכבת או חשמלית ואבזריהם. CTH 60% פרק88 כלי טייס, חלליות, וחלקיהם. CTH 50% פרק89 אניות, סירות ומבנים צפים. CTH 50% פרק90 מכשירים וכלים אופטיים, פוטוגרפיים, סינמטוגרפיים, רפואיים או כירורגיים, מכשירי וכלי מדידה, CTH 60% בדיקה או דיוק; חלקיהם ואביזריהם. פרק91 שעונים וחלקיהם. CTH 50% פרק92 כלי נגינה; חלקים ואבזרים של פריטים כאמור. CTH 50% פרק93 נשק ותחמושת; חלקיהם ואבזריהם. CTH 50% פרק94 רהיטים כלי מיטה, מזרנים, תומכים למזרנים, כרים וחפצי ריהוט ממולאים דומים; מנורות ואבזרי CTH 50% תאורה, שאינם מפורטים או כלולים במקום אחר; שלטים מוארים, שלטי-שם מוארים וכדומהמבנים טרומיים. פרק95 צעצועים, משחקים וצרכי ספורט; חלקיהם ואבזריהם. CTH 50% פרק96 פריטים מיוצרים שונים. CTH 50% ex 96.05 ערכות נסיעה לטיפוח אישי, תפירה או ניקוי נעליים או בגדים. CTH 60% ex 96.08 עטים כדוריים; עטים ועטי סימון (MARKERS) בעלי קצוות-כתיבה מלבד או מחמרים נקבוביים CTH 60% אחרים; עטים נובעים, חרטים נובעים ועטים אחרים; חרטי שיכפול; עפרונות נובעים (PROPELLING OR SLIDING PENCILS); מחזיקי עט, מחזיקי עיפרון ומחזיקים דומים; חלקים (לרבות מכסים ותפסים) של הפריטים שהוזכרו לעיל, חוץ מאלה שבפרט96.09 ex 96.09 עפרונות (חוץ מעפרונות שבכותר96.08), עפרונות צבעוניים (CRAYONS), עופרת לעפרונות, CTH 60% עפרונות פסטל, פחם לציור, גיר לכתיבה או לשרטוט וגיר חייטים. ex 96.19 תחבושות היגייניות (פדים) וטמפונים, חיתולים (DIAPERS), רפידות חיתולים ופריטים דומים, CTH 60% מחומר כלשהו פרק97 יצירות אמנות, פריטי אספנות ועתיקות. CTH 50% 1. נספח3ב' תעודת מקור תעודת מקור–אס"ח וייטנאם-ישראל 1. יצואן (שם, מען מלא, מדינה) 2. תעודה מס' 3. יבואן (שם, מען מלא, מדינה) 4. מדינת מוצא, מיקום ומיקוד 5. נמל שטעון ופרטי הובלה (אופציונלי) 6. מדינת יעד 7. הערות 8. חשבוניות מסחריות (אופציונלי) 9. תיאור הטובין מס'תיאור הטובין אמת מידה למקור משקל ברוטו או אמצעי אחר הצהרת מקור 10. הצהרה של: 11. אישור  היצרן אנו, הרשות המנפיקה. מאשרים בזה את מהימנותה של תעודה זו וכי היא הונפקה בהתאם להוראות הסכם זה.  היצואן (אם לא היצרן) הח"מ מצהיר/ה בזה כי קרא/ה את ההוראות למילוי התעודה, וכי..................................................................... הטובין עומדים בדרישות המקור המפורטות בהסכם זה. תאריך: .......................................................................................................................................... תאריך: חותמת וחתימה: ..................................................................... חתימה תעודת מקור–אס"ח וייטנאם-ישראל (דף נוסף) תעודה מס:' 9. תיאור הטובין מס'תיאור הטובין אמת מידה למקור משקל ברוטו או אמצעי אחר הצהרת מקור 10. הצהרה של: 11. אישור  היצרן אנו, הרשות המנפיקה. מאשרים בזה את אמיתות תעודה זו וכי היא הונפקה בהתאם להוראות הסכם זה.  היצואן (אם לא היצרן) הח"מ מצהיר/ה בזה כי קרא/ה את ההוראות למילוי התעודה, וכי..................................................................... הטובין עומדים בדרישות המקור המפורטות בהסכם זה. תאריך: .......................................................................................................................................... תאריך: חותמת וחתימה: ..................................................................... חתימה הוראות למילוי תעודת מקוראס"ח וייטנאם-ישראל ההוראות שלהלן חלות על תעודות מקור אלקטרוניות ומודפסות גם יחד. שדה מס' 1–"יצואן" שדה זה יישא את פרטי היצואן, שמו ומענו במדינה המייצאת. שדה מס' 2 –"תעודה מס'" שדה זה מיועד לשימוש הרשות המנפיקה, אשר תמלא את מספר התעודה. שדה מס' 3–"יצואן" (אופציונלי) שדה זה יישא את פרטי יבואן הטובין במדינת היעד הסופי. שדה מס' 4–"מדינת מקור" שדה זה יישא את שם המדינה שבה הטובין הנדונים קיבלו את מעמד המקור שלהם. שדה מס' 5-"פרטי נמל המשלוח וההובלה" (אופציונלי) שדה זה יציין את נמל המשלוח מווייטנאם או מישראל. תיבה מס' 6–"מדינת היעד" שדה זה יישאאת שם המדינה שהיא היעדהסופי של הטובין. שדה מס' 8–"הערות" (אופציונלי) שדה זה יציין כל הערה שלהרשות המנפיקה , למשל , הציון "העתק", "הונפק בדיעבד", וכו'. שדה מס' 8–"חשבוניות מסחריות" (אופציונלי) שדה זה יישא את מספר החשבוניות המכוסות ע"י התעודה. שדה מס' 9–"תיאור הטובין" שדה זה יישא תיאור מפורט של כל הטובין המכוסים ע"י התעודה. תיאור הטובין חייב להיות מפורט מספיק כדי לאפשר את זיהוי הטובין על ידי פקידי המכס הבודקים אותם במידה רבה ככל האפשר. בשדה שכותרתו "מס'", ירשם מספר השורה של הטובין (אינדקס). לטובין העומדים באמות המידהלמקור, על היצואן ו/או היצרן לציין את אמות המידה למקור שהתקיימו בהם, באופן המוצג בטבלה הבאה: “WO” (א) הטובין הושגו או יוצרו בשלמותם אבל צד “PSR” (ב) הטובין שהושגו אצל צד המשלבים חומרים שלא הושגו שם בשלמותם, ובלבד שחומרים אלה עברו עבודה או עיבוד מספקים אצל צד כמשמעותו בסעיף3.5(טובין שעברו עבודה או עיבוד מפסיקים). “PE” (ג) הטובין שהושגו אצל צד אך ורק מחומרים הזכאים למעמד מקור בהתאם לפרק3(כללי מקור). העדר התאמה בין אמות המידה למקור המפורטות בתעודה לבין אמות המידה למקור בפועל לא יהווה כשלעצמו סיבה לביטולהתעודה. בשדה השמור למשקל ברוטו או כמות אחרת–יצוינו המשקל ברוטו או כל יחידה אחרת של הטובין. שדה מס' 10-"הצהרה" היצואן יציין בשדה המתאים אם הוא היצרן. אם היצואן הוא גם היצרן של הטובין המכוסים ע"י התעודה, הוא יציין בשדה "יצרן". אם לא, הוא יציין בשדה "יצואן". שדה מס' 11–"אישור" שדה זה יישא את פרטי הרשות המנפיקה, ויישא את החתימה והחותמת של אותה רשות. נספח3ג' הצהרת יצואן מאושר בהתאם לסעיף3.21(יצואן מאושר( היצואן של הטובין המכוסים ע"י מסמך זה, (מספר היתר......…1) מצהיר כי, למעט אם צוין אחרת בבירור, טובין אלה הם ממקור מועדף של…..).2( 1מספר היצואן המאושר ניתן ע"י הרשות המוסמכת במדינה המייצאת. 2מדינת מקור, כלומר ישראל או וייטנאם. נספח3ד' הצהרת מקור בהתאם לסעיף3.22 (תנאים לעריכת הצהרת מקור) היצואן של הטובין המכוסים ע"י מסמך זה מצהיר כי טובין אלה, אלא אם כן צוין אחרת בבירור, מצייתים להוראות הסכם הסחר החופשי בין ישראל ווייטנאם. _______________________________ _______________________________ חתימת היצואן מקום ותאריך פרק4 ניהול מכס ופישוט הסחר סעיף4.1: שיתוף פעולה במכס 1. הצדדים ישתפו פעולה על מנת להבטיח את היישום והתפעול הנכונים של הוראות הסכם זה ככל שהן מתייחסות: (א) לייבוא או ייצוא במסגרת הסכם זה; (ב) להליכי יחס מועדף ותביעות; (ג) להליכי אימות; (ד) להערכת שווי מכס וסיווג מכס של טובין; וכן (ה)להגבלות או איסורים על יבוא או ייצוא 2. כל צד יקבע נקודות קשר רשמיות וימסור את פרטיהן לצד האחר, במטרה להקל על היישום היעיל של פרק זה ושל פרק3(כללי מקור). אם לא ניתן ליישב עניין באמצעות נקודות הקשר, הוא יועבר לתת הוועדה למכס ולכללי מקור כמפורט בפרק זה. 3. הצדדים, באמצעות רשויות המכס שלהם, יעניקו זה לזה סיוע הדדי בענייני מכס בהתאם להוראות נספח4א' (סיוע הדדי בענייני מכס) על מנת להבטיח את יישומו של פרק זה. סעיף4.2: נהלי מכס 1. הצדדים יבטיחו שנהלי המכס שלהם מיושמים באופן צפוי, עקבי, הוגן ושקוף. 2. בהתאםלס"ק1, הצדדים: (א) יפשטו את הליכי המכס שלהם במידה רבה ככל האפשר; ב) יעשו שימוש בטכנולוגיית מידע ותקשורת בנהלי המכס שלהם; וכן הצדדים מכירים בכך שהגשה אלקטרונית בסחר ובהעברת מידע הקשור לסחר וגרסאות אלקטרוניות של מסמכים היא חלופה לשיטות מבוססות נייר אשר תשפר משמעותית את יעילות הסחר באמצעות הפחתת עלות וזמן. לפיכך, הצדדים ישתפו פעולה במטרה ליישם ולקדם נהלי מכס ללא נייר. סעיף4.3: שחרור טובין 1. כל צד ישתדל להבטיח כי רשות המכס שלו תאמץ או תקיים נהלים אשר: (א) יאפשר שחרור טובין בתוך תקופה שאינה עולה על הנדרש על מנת להבטיח ציות לדין המכס שלו; (ב) יאפשר הגשה אלקטרונית ועיבוד מראש של מידע ומסמכים בהתאם לדין הפנימי שלו לפני ההגעה הפיזית של הטובין על מנת לאפשר את שחרורם עם ההגעה; וכן (ג) יאפשר שחרור טובין בנקודת ההגעה ללא צורך בהעברה זמנית למחסנים או למתקניםאחרים. סעיף4.4: ניהול סיכונים 1. בניהול נהלי מכס ובמידת האפשר, כל רשות מכס תמקד משאבים במשלוחים בסיכון גבוה של טובין. 2. אין באמור לעיל כדי למנוע מצד לערוך בקרה שעלולה לדרוש בדיקות מקיפות יותר. סעיף4.5: שקיפות הצדדים יפרסמו מיידית או יפרסמו בכל דרךאחרת לציבור, לרבות באינטרנט, את החוקים, התקנות, הנהלים המנהליים ופסיקותיהם המינהליות בעלות תחולה כללית בענייני מכס הנוגעים או משפיעים על פעילותו של הסכם זה, על מנת לאפשר לאנשים בעלי עניין ולצדדים להתוודע אליהם. סעיף4.6: פסיקות מוקדמות 1. בהתאם לדין הפנימי שלו, כל צד ישתדל לספק, באמצעות רשות המכס שלו או רשות מוסמכת אחרת, מתן מהיר של פסיקות מוקדמות בכתב כאמור להלן: (א) רשות המכס בצד המייבא תשתדל להוציא פסיקות מוקדמות בדבר סיווג הטובין והשיטה או הקריטריונים המתאימים, והחלתם אשר תשמש לקביעת ערך המכס לפי מערכת עובדות מסוימת; וכן (ב) רשויות המכס בצד המייצא ישתדלו לתת פסיקות מוקדמות בדבר עמידה בכללי המקור כמפורט בפרק3(כללי מקור). 2. כל צד יאמץ או ישמור על נהלים למתן פסיקות מוקדמות כאמור, לרבות פירוט המידע הנדרש לצורך טיפול בבקשה למתן פסק דין. 3. צד רשאי לסרב לתת פסיקה מוקדמת אם העובדות והנסיבות המהוות את הבסיס לפסיקה המוקדמת נתונות לחקירה או לביקורת מינהלית או שיפוטית. הצד המסרב לתת פסק דין מראש יודיע על כך מיד למבקש בכתב תוך פירוט העובדות הנוגעות בדבר ואת הבסיס להחלטתו לדחות את מתן פסק הדין מראש. 4. כל צד יקבע כי פסיקות מוקדמות יהיו בתוקף מתאריך ההנפקה, או מתאריך אחר הנקוב בפסק הדין. בכפוף לסעיף1לסעיף3, פסיקה מוקדמת תישאר בתוקף ובלבד שהעובדות או הנסיבות שעליהן מתבסס הפסיקה יישארו ללא שינוי, או לתקופה המפורטת בחוקים, בתקנות או בפסיקות המנהליות של הצד שמסר את הפסיקה. סעיף4.7: בחינה וערעור ביחס לקביעותיו בענייני מכס, כל צד יעניק גישה: (א) לרמה אחת לפחות של ערעור מינהלי, בתוך אותו מוסד, של הפקיד או הרשות האחראים לקביעה שהיא נושא הביקורת; וכן (ב) לביקורת שיפוטית על ההחלטה שהתקבלה בדרג הסופי של הביקורתהמינהלית. סעיף4.8: סודיות 1. צד ישמור על סודיות המידע שנמסר ע"י הצד האחר בהתאם לפרק3(כללי מקור) ופרק זה, ויגן עליו מפני חשיפה העלולה לפגוע במעמדו התחרותי של האדם המוסר את המידע. כל הפרה של סודיות תטופל בהתאם לחקיקה הפנימית של כל צד. 2. את המידע הנזכר בס"ק1לא יגלו ללא רשות מפורשת של הצד שמסר את המידע האמור, למעט במידה שיהיה צורך לגלות אותו למטרות אכיפת החוק או במסגרת הליכים שיפוטיים בהתאם לדין הפנימי בר ההחלה הנוגע בדבר של הצד שקיבל את המידע . סעיף4.9: תת ועדה למכס וכללי מקור 1. הצדדים מסכימים להקים תת ועדה למכס וכללי מקור שתטפל בכל נושא הקשור למכס הנוגע: (א) לפרשנות, יישום וניהול אחידים של פרק3(כללי מקור), ופרק זה; (ב) לטיפול בסוגיות בנושא הערכת סיווג מכס וקביעת מקור הטובין למטרות הסכם זה; (ג) לבחינת כללי המקור; (ד) להכללה של עדכונים שוטפים על שינויים בחוק של כל אחד מהם בשיח הדו-צדדי שלהם; וכן (ה) לעיון בכל סוגיה אחרת הקשורה למכס, שהופנתה אליה על ידי רשויות המכס של הצדדים, על ידי הצדדים או על ידי הוועדה המשותפת. 2. תת הועדה למכס וכללי מקור תתכנס בתוך שנה אחת מתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה ותתכנס לאחר מכן כפי שיוסכם על ידי הצדדים לסירוגין בישראל או בוייטנאם. 3. תת הועדה למכס וכללי מקור תהיה מורכבת מנציגי מכס, ובמידת הצורך, רשויות מוסמכות אחרות מכל צד ותנסח את כללי הנוהל שלה בישיבתה הראשונה. 4. תת הועדה למכס וכללי מקור רשאיתלגבש החלטות, המלצות או חוות דעת שהיא רואה בהם צורך ולדווח לצדדים או לוועדה המשותפת. 5. תת הועדה למכס וכללי מקור רשאית לנסח נהלים אחידים, שהיא רואה בהם צורך, שיוגשו לוועדה המשותפת לאישורה. פרק5 תרופות סחר חלק א': אמצעי מגן דו-צדדיים סעיף5.1: הגדרות למטרות פרק זה: "רשות חוקרת מוסמכת" פירושו: 1. בישראל, הממונה על היטלי סחר, במשרד כלכלה והתעשייה, או היחידה המקבילה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; 2. בווייטנאם, הרשות לתרופות סחר, במשרד התעשייה והסחר; או מחליפיהם; "תעשייה מקומית" פירושו היצרנים ככלל של טובין דומים או מתחרים ישירות של צד או שתפוקתם המשותפת של טובין דומים או מתחרים ישירות, מהווה חלק משמעותי מהייצור הכולל של הטובין האמורים; "טובין מקוריים" פירושו טובין מקוריים כמוגדר בפרק3(כללי מקור); "נזק חמור" פירושו נזק משמעותי כולל במעמדה של תעשייה מקומית; "איום בנזק חמור" פירושו "נזק חמור" צפוי בבירור, בהתבסס על עובדות שאינן רק בגדר טענה, השערה או אפשרות קלושה; תקופת מעבר פירושו, ביחס לטובין מסוימים, תקופת שלוש השנים המתחילה עם כניסתו לתוקף של הסכם זה, למעט כאשר ביטול או הפחתת התעריפים על פריט הטובין מתרחש על פני תקופה ארוכה יותר, ובמקרה זה תקופת המעבר היא תקופת הביטול בשלבים של המכס לגבי אותו פריט טובין; סעיף5.2: אמצעי מגן דו-צדדיים 1. בכפוף לסעיף5.8(הטלת אמצעי מגן עולמיים) של פרק זה, צד רשאי לאמץ אמצעי מגן דו-צדדי: (א) רק בתקופת המעבר;וכן (ב) אם, כתוצאה מהפחתה או ביטול מכס לפי הסכם זה, פריט טובין מקורי מיובא לשטחו של צד בכמויות מוגדלות כאמור, במונחים מוחלטים או ביחס לייצור המקומי, ובתנאים כאלה שהייבוא של פריט טובין מקורי כאמור מהצד האחר לבדו מהווה סיבה מהותית לפגיעה חמורה, או איום בכך,לתעשייה מקומית. 2. אם מתקיימים התנאים המפורטים בס"ק1, צד רשאי, במידה המינימלית הדרושה כדי למנוע או לתקן פגיעה חמורה או איום בה: (א) להשעות את ההפחתה הנוספת של כל שיעור מכס לפי הוראות הסכם זה לגבי הטובין; או (ב) להעלות את שיעור המכס על פריט הטובין לרמה שלא תעלה על הנמוכה מבין: (i) תעריף האומה המועדפת ביותר (MFN) החל שבתוקף במועד החלת האמצעי; או (ii) תעריף הבסיס כמפורט בלוח לנספח2ב' (הפחתה או ביטול מכס). 2. צד המחיל אמצעי מגן דו-צדדי לפי סעיף2(ב) של סעיף זה רשאי לשקול למזער את ההשפעות השליליותשל הצעד על הסחר הדו- צדדי על-ידי קביעת מכסת מכס עבור המוצר הנוגע בדבר במסגרת ההעדפה המוסכמת שנקבעה בהסכם זה. 3. מכסת המכס לא תפחת מהייבואהממוצע של המוצר הנדון ב-36החודשים שקדמו לתקופה ששימשה לקביעת קיומה של פגיעה חמורה. 4. ניתן לייבא את כמות הטובין הכלולה במכסת המכס לפי התעריף הקבוע בנספח2ב' (הפחתה או ביטול מכס). (ג) ניתן לייבא את כמות הטובין מעבר למכסת המכס לפי שיעור המכס הקבוע בתת-ס"ק2(ב) לסעיף זה. סעיף5.3: הגבלות על החלת אמצעי מגן דו-צדדי 1. לא ניתן להחיל אמצעי מגן דו-צדדיים בשנה הראשונהשל תקופת המעבר. 2. אמצעי מגן דו-צדדי לא יוחל למעט במידה המינימלית ולמשך הזמן שיידרשו על מנת למנוע או לתקן נזק חמור וכדי לאפשר הסתגלות, והוא לא יוחל לפרק זמן העולה על שנתיים.אולם ניתן להאריך פרק זמן זה עד לשנה נוספת אחת, אם הרשויות המוסמכות של הצד המייבאקובעות, בהתאם לנהלים המפורטים בסעיף5.4(נהלי חקירה), כי האמצעי ממשיך להיות נחוץ על מנת למנוע או לתקן נזק חמור וכדי לאפשר הסתגלות וכי יש ראיות לכך שהתעשייה מסתגלת, ובלבד שאורכה הכולל של תקופת ההחלה של אמצעי מגן, לרבות תקופת ההחלה הראשונית וכל הארכה שלה, לא תעלה על שלוש שנים.הצד המקיים את האמצעי מעבר לתקופה של שנה אחת ירפה אותו באופן מדורג במרווחי זמן שנתיים במהלך תקופת ההחלה. 3. צד לא יחיל אמצעי מגן דו-צדדי יותר מפעם אחת כנגד אותו פריט טובין. 4. עם סיום אמצעי ההגנה הדו-צדדיים, שיעור המכס יהיה הגובה שהיה בתוקף אלמלא הוטל האמצעי. אם מכסת מכס הוחלה כאמצעי שמירה דו-צדדית, היא תבוטל עם סיום אמצעי ההגנה הדו-צדדי. 5. אמצעי הגנה דו-צדדיים לא יוחלו ולא יקוימו לאחר תקופת המעבר. לבקשת צד, הוועדה המשותפת תעריך אם להמשיך עבור טובין מסוימים את מנגנון אמצעי ההגנה הדו-צדדיים הכלול בפרק זה. למען הסר ספק, בקשה כאמור של צד לוועדה המשותפת צריכה להיעשות לפני סיום תקופת המעבר. 6. צד לא יחיל ולא יקיים אמצעי הגנה דו-צדדיים לפי חלק זה עבור כל מוצר שיובא במסגרת מכסת תעריף (TRQ) שנקבעה על ידי הצדדים לפי הסכם זה. סעיף5.4: נהליחקירה 1. צד יחיל אמצעי מגן רק בעקבות חקירה של רשויות החקירה המוסמכות של הצד בהתאם לנהלים הפנימיים שלו ולפי הוראות סעיפים 3ו-4.2(ג) להסכם אמצעי המגן שלWTO(להלן: "הסכם אמצעי המגן"); ולמטרה זו, סעיפים3ו-4.2(ג) להסכם אמצעי המגן משולבים בהסכם זה והופכים לחלק בלתי נפרד ממנו, בשינויים המתחייבים. 2. בחקירה המתוארת בס"ק5, צד יציית לדרישות סעיפים4.2(א) ו-4.2(ב) להסכם אמצעי המגן. ולמטרה זו, סעיפים4.2(א) ו-4.2(ב) להסכם אמצעי המגן משולבים בהסכם זה והופכים לחלק בלתי נפרד ממנו, בשינויים המתחייבים. סעיף5.5: אמצעי מגן דו-צדדיים זמניים 1. בנסיבות קריטיות שבהן עיכוב יגרום לנזק שיהיה קשה לתיקון, צד רשאי להחיל אמצעי מגן דו-צדדי באופן זמני בהתאם לקביעה ראשונית של הרשויות המוסמכות שלו כי יש ראיות ברורות לכך שייבוא של פריט טובין מקורי מהצד האחר גדל כתוצאה מהפחתה או מביטול של מכס לפי הסכם זה, וכי ייבוא כאמור מהווה גורם משמעותי לנזק חמור, או איום בנזק חמור, לתעשייה המקומית. 2. הצד המתכוון לנקוט באמצעי מגן דו-צדדיים זמניים יודיע מיד לצד האחר ויספק הודעה המכילה את כל המידע הרלוונטי, שתכלול ראיות ראשוניות לפגיעה חמורה או איום בה שנגרמו כתוצאה מיבוא מוגבר, תיאור מדויק של המוצר המעורב והאמצעי המוצע, כמו גם תאריך הפתיחה המוצע ומשך הזמן הצפוי. צד לא יחיל אמצעי מגן דו-צדדי זמני עד45ימים לפחות לאחר התאריך שבו הרשויות המוסמכות שלו יפתחו חקירה. משך כל אמצעי מגן דו-צדדי זמני לא יעלה על200ימים, שבמהלכם הצד יעמוד בדרישות סעיף5.4(נהלי חקירה). סעיף5.6: הודעה והתייעצויות 1. צד יודיע מיד לצד האחר, בכתב על: (א) פתיחת הליך מגן דו-צדדי לפי פרק זה; (ב) ממצא של פגיעה חמורה, או איום על כך, שנגרם על ידי יבוא מוגבר לפי סעיף5.2(יישום אמצעי מגן דו-צדדי); ו (ב) קבלת החלטה להחיל או להאריך אמצעי מגן דו-צדדיים זמניים או סופיים. 2. צד ימסור לצד האחר עותק של הגרסה הפומבית של דוחות החקירה לפי סעיף5.4.1של הרשות החוקרת המוסמכת שלו. 3. אם צד שטובתו כפופה להליך מגן דו-צדדי לפי פרק זהמבקש תוך10ימים מיום קבלת הודעה כמפורט בסעיף1(ב) לקיים התייעצויות, הצד המנהל את ההליך ייכנס להתייעצויות עם הצד המבקש במטרה למצוא פתרון הולם ומקובל הדדית. אם הצדדים לא יצליחו למצוא פתרון מקובל הדדית בתוך30יום מתאריך קבלת ההודעה, הצד רשאי להחיל את האמצעים. סעיף5.7: פיצוי 1. לא יאוחר מ-30 ימים לאחר החלת אמצעי מגן, צד יעניק לצד האחר הזדמנות להיוועץ עמו בנוגע לפיצוי הולם לליברליזציה של סחר בצורת ויתורים בעלי השפעות סחר שוות באופן מהותי או שווה ערך לערך חובות נוספות הצפויות לנבוע מהצעד. הצד המבקש יספק פיצוי כפי שהצדדים מסכימים ביניהם. 2. אם הצדדים אינם מסוגלים להסכים על פיצוי באמצעות התייעצות לפי סעיף1בתוך30יום לאחר תחילת ההתייעצויות, הצד שנגד טובין המקור שלו מוחל האמצעי רשאי להשעות את החלת ההקלות על טובין מקוריים של הצד שהפעיל את האמצעי, שהשפעות הסחר שלהן שוות באופן מהותי לאמצעי המגן. 3. צד יודיע לצד האחר בכתב לפחות30יום לפני השעיית הקלות לפי ס"ק2. 4. החובה למתן פיצוי לפי סעיף1והזכות להשעות הקלות לפי ס"ק2תסתיים בתאריך סיום אמצעי המגן. 5. כל פיצוי יתבסס על תקופת ההחלה הכוללת של אמצעי המגן הזמני ושל אמצעי המגן. חלק ב': אמצעי מגן עולמיים סעיף5.8: הטלת אמצעי מגן עולמיים 1. כל צד שומר על זכויותיו והתחייבויותיו לפי סעיףXIX ל-GATT 1994והסכם המגן. 2. צד אינו רשאי להגיש, ביחס לאותו פריט טובין, בו-זמנית: (א) אמצעי מגן דו-צדדי; וכן (ב) אמצעילפי סעיףXIXל-GATT 1994והסכם המגן. 3. לגבי ייבוא של טובין שמקורם משטחו של צד לשטחו של הצד האחר שאינם גורם לפגיעה חמורה או איום בכך לתעשייה המקומית המייצרת טובין דומים או מתחרים במישרין של הצד המייבא, אמצעי המגן ביחס לייבוא של טובין כאמור אינם חלים. 4. בעת קביעה אם הייבוא מהצד האחר הוא גורם לפגיעה חמורה או איום בכך, הרשות החוקרת המוסמכת של הצד המייבא רשאית לשקול גורמים כגון חלקי הייבוא וכמות הייבוא של הצד האחר, ושינויים בהם, בין היתר. 5. התנאים וההגבלות הבאים יחולו על הליך שתוצאתו עשויה להיות אמצעי מגןעולמיים לפי סעיף זה: (א) הצד היוזם הליך כאמור ימסור לצד האחר הודעה בכתב על כך, ללא דיחוי, לרבות כל המידע הנוגע בדבר המוביל לפתיחה בחקירת אמצעי המגן העולמי ויציע לצד האחר אפשרות להתייעצות; (ב) מקום, כתוצאה מאמצעי, שבו תעריף המכס מוגדל, יישמר מרווח ההעדפהלפי הסכם זה; (ג) עם סיום האמצעי, תעריף המכס יהיה התעריף המועדף שהיה בתוקף לולא הוטל האמצעי. אם מכסת מכס הוחלה כאמצעי מגן עולמי, היא תבוטל עם סיום אמצעי המגן העולמי. חלק ג':אמצעים נגד היצף והיטלי משווה סעיף5.9: אמצעים נגד היצף והיטלי משווה 1. שני הצדדים מסכימים כי יש להשתמשבאמצעים נגד היצף והיטלי משווהבציות מלא לסעיףVIל-GATT 1994, הסכםWTOבדבר יישום סעיףVIל-,GATT 1994והסכםWTOבדבר סובסידיותוהיטלי משווה. 2. הצדדים יבטיחו חשיפה מלאה ומשמעותית של כל העובדות והשיקולים החיוניים המהווים את הבסיסלהחלטה להחילאמצעים נגד היצף והיטלי משווה. הגילויים ייעשו בכתב ויאפשרו לבעלי עניין מספיק זמן להגיב עם הערות. אחרי הגילוי הסופי יינתנו לבעלי עניין לפחות שבעה ימים להגיש הערות אלה. 3. הרשות החוקרת המוסמכת תצטרך, עם קבלת בקשה מתועדת כהלכה על ידי או מטעם התעשייה המקומית שלה לפתיחה בחקירה לגבי פריט טובין מהצד האחר, ולפני שתמשיך ליזום חקירה נגד היצף כאמור, להודיעלצד האחר לפחות10ימי עבודה מראש על מועד תחילת החקירה. 4. אם בחקירתמכס נגד היצף או היטל משווהשמעורב בה ייבוא מהצד האחר, הרשות החוקרת קובעת כי תגובה בזמן לבקשת מידע אינה תואמת את בקשתה: (א) הרשות החוקרת תודיע לבעל העניין שהגיש את התגובה על מהות הליקוי, ובמידה שמעשי לאור מגבלות הזמן שנקבעו להשלמת הפעולה נגד ההיצף או המכס המשווה, תעניק לאותו בעל עניין הזדמנות לתקן או להסביר את הליקוי. (ב) אם אותו בעל עניין יגיש מידע נוסף בתגובה לאותו ליקוי והרשות החוקרת מוצאת שהתגובה איננה מספקת, או שהתגובה לא הוגשה בתוך מגבלות הזמן החלות, ואם הרשות החוקרת מתעלמת מהתשובות המקוריות או העתידיות, כולן או חלקן, הרשות החוקרת תסביר בקביעה או במסמך כתוב אחר את הסיבה להתעלמות מהמידע. 5. לכל בעלי העניין תינתן הזכות להישמע על מנת להביע את עמדותיהם במהלך חקירות נגד היצף ונגד סבסוד. 6. בחקירתמכס נגד היצף או היטל משווה, לפני הטלת אמצעי זמני ולפני הקביעה הסופית, הצד המייצא רשאי לבקש התייעצות במטרה לבקש פתרון מקובל על הצדדים. הצד המייבא ייכנס להתייעצויות עם הצד המבקש. התייעצויות כאמור לא יעכבו או יכשילו את החקירה ואת ההליכים העתידיים של הצד בהתאם להסכמיWTOהנוגעים בדבר. 7.מכס נגד היצף או היטל משווההמוטל על ידי צד לא יעלה על מרווח ההיצף או הסובסידיה הכפופה להיטל משווה, והצד ישתדל להבטיח כי סכום המכס הזה יהיה נמוך מאותו מרווח אם מכס נמוך יותר כאמור יהיה מספק על מנת להסיר את הפגיעה בתעשייה המקומית. 8. צד אינו רשאי להחילאמצעים נגד היצף או היטל משווהמקום, על בסיס המידע שנמסר במהלך החקירה, שניתן להסיק בבירור כי החלת אמצעים כאמור איננה לטובת הציבור. בקביעת טובת הציבור, הצד ייקח בחשבון, בין היתר, את האינטרסים של התעשייה המקומית, היבואנים, המשתמשים הייצוגיים והצרכנים הייצוגיים בהתבסס על המידע הנוגע בדבר שנמסר לרשויות החוקרות. 9. הצד שפריט הטובין שלו כפוף לאמצעינגד היצף או היטל משווהשהטיל הצד האחר זכאי לבקש התייעצות. לפי בקשה, הצד האחר ייכנס להתייעצות עם הצד המבקש. חלק ד': הוראות כלליות סעיף5.10: בחירת אמצעים בכל חלק, הצדדים, בבחירת אמצעים הנוגעים לאותו חלק, ייתנו עדיפות לאותם אמצעים שהשפעתם הכלכלית על הסחר הדו-צדדי קטנה יותר. פרק6 אמצעים סניטריים ופיתוסניטריים סעיף6.1: הגדרות למטרות פרק זה: רשויות מוסמכות פירושו אלה המוכרות על ידי כל צד כאחראיות לפיתוח, יישום וניהול של אמצעי ה-SPSבשטחו כמפורט בנספח6א'. הסכםSPSפירושו הסכםWTOעל יישום אמצעים סניטריים ופיתוסניטריים (הסכםSPS.) הצדדים רשאים להסכים על הגדרות אחרות ליישום פרק זה, תוך התחשבות במילוני המונחים ובהגדרות המשמשים את הארגונים הבינלאומיים הנוגעים בדבר, כגון מועצת),Alimentarius (CODEX CODEX הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים (WOAH,) ואמנת הגנת הצומח הבינלאומית (PPCI.) ההגדרות הכלולות בנספח א' להסכםSPSיחולו. סעיף6.2: יעדים יעדי פרק זה הם: א. לשפר את היישום המעשי של העקרונות והדיסציפלינות הכלולים בהסכםSPSובתקנים, הנחיות והמלצות בינלאומיים בני החלה שפותחו על ידי ארגונים בינלאומיים נוגעים בדבר; ב. להקל על הסחר בין הצדדים ולהבטיח שאמצעיSPSשמטיל כל צד אינם יוצרים מכשולים מיותרים בפני הסחר תוך הגנה על החיים או הבריאות של האדם, החי או הצומח בשטחו של כל צד; וכן ג. לספק אמצעי לחיזוק התקשורת, שיתוף הפעולה והפתרון בנושאיSPSהמשפיעים על הסחר בין הצדדים וענייניםמוסכמים אחרים שיש בהם עניין לצדדים, תוך התחשבות ברמות הפיתוח השונות בין הצדדים. סעיף6.3: היקף פרק זה יחול על ההכנה, נאימוץ וניישום של כל האמצעים הסניטריים והפיתוסניטריים של כל צד העשויים, במישרין או בעקיפין, להשפיע על הסחר בין הצדדים. סעיף6.4הוראות כלליות 1. הצדדים מאשרים מחדש את זכויותיהם והתחייבויותיהם הקיימות זה כלפי זה לפי הסכםSPSומשלבות אותן בהסכם זה. סעיף6.6: נקודות קשרל-SPS לצורך הקלת תקשורת בענייני סחר הקשורים ל-SPS, הצדדים מסכימים להקים נקודות קשר כאמור להלן: בווייטנאם, משרדSPSשל וייטנאם, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, או מחליפו; וכן בישראל, משרד הכלכלה והתעשייה, מינהל סחר חוץ, או מחליפו. לצורך יישום הוראות הסכם זה, הצדדים מסכימים לשתף מידע הקשור לרשויות מוסמכות של כל צד האחראיות לאמצעים סניטריים ופיתוסניטריים, המפורטים בנספח6א' (רשויות מוסמכות). הצדדים יבטיחו שהמידע שנמסר לפי ס"ק1ו-2(כולל נספח6א) יישמר עדכני. סעיף6.6: התאמה לתנאים אזוריים הצדדים מכירים בתפיסה של התאמה לתנאים אזוריים כמפורט בסעיף6להסכםSPS, וייקחו בחשבון את ההנחיה הנוגעת בדבר של הסכם SPSוהגופים הבינלאומיים הנוגעים בדבר לקביעת תקינה. הצדדים ישתדלו לשתף פעולה בהכרה באזורים נקיים ממזיקים ומחלות, ואזורים עם שכיחות נמוכה של מזיקים או מחלות במטרה לרכוש אמון בהליכים שננקטו על ידי כל צד להכרה באזורים נקיים ממזיקים ומחלות, ואזורים עם שכיחות נמוכה של מזיקים ומחלות. סעיף6.7: הקבלה 1. הצדדים מכירים בכך שהחלת עקרון ההקבלה כפי שנקבע בסעיף4להסכםSPSהיא כלי חשוב לקידום סחר ויש לה יתרונות הדדיים הן למדינות המייצאות והן למדינות המייבאות. 2. ניתן לקבל הקבלה עבור אמצעי או אמצעים ספציפיים שלSPSהקשורים למוצר מסוים אולקטגוריה של מוצרים, או על בסיס כלל מערכתי. 3. הצד המייבא יקבל את האמצעים הסניטריים והפיתוסניטריים של הצד המייצא כשווים ערך אם הצד המייצא הוכיח באופן אובייקטיבי שאמצעיו משיגים את רמת ההגנה התברואתית והפיתוסניטרית המתאימה של הצד המייבא. כדי להקל על קביעת שוויון, צד יודיע, לפי בקשה, לצד האחר על המטרה של כל אמצעי סניטרי או פיתוסניטרי נוגע בדבר. 4. הצדדים יפתחו בתהליך ההתייעצות לקביעת הקבלה תוך פרק זמן סביר. קביעת ההקבלה תושלם אחרי הוכחת ההקבלה של האמצעים המוצעים על ידי הצד המייצא. 5. במקרה של בקשות מרובות מהצד המייצא, הצדדים יסכימו בתוך הוועדה הנזכרת בסעיף6.10(תת ועדהל-SPS) על סדר העדיפות שבו הם יתחילו את התהליך. הצד המייבא ישתדל לתעדף את הבקשות לשוויון ביחס לאותם מוצרים שהוא ייבא בעבר מהצד המייצא. 6. הדיון של צד בבקשה מהצד האחר להכרה בהקבלה של אמצעיו לגבי מוצר ספציפי לא יהווה כשלעצמו סיבה לשבש או להשעות את הייבוא המתמשך מאותו צד של המוצר הנדון. כאשר מתקבלת קביעת הקבלה, היא תירשם רשמית ותוחל על הסחר בין הצדדים באזור הנוגע בדבר. 7. במטרה להבטיח שאמצעים סניטריים ופיתוסניטריים של הצד המייצא עומדים בעקביות בדרישות הצד המייבא, הצד המייצא יאפשר, לפי בקשה, את הביקורת של מערכותיו, לרבות נהלי ביקורת וניסוי על ידי הצד המייצא. סעיף6.8: נוהל רישום מפעלים 1. ביוזמתו של הצד המייצא, בכפוף לנהלים ולתהליכים הפנימיים של כל צד, ולבקשת הצד המייבא, הצד המייצא יודיע לצד המייבא על רשימת המפעלים שלו העומדים בדרישות הצד המייבא לאישור ושעבורם ניתנו ערבויות סניטריות מספקות. 2. לפי בקשת הצד המייצא, הצד המייבא יאשר תוך46ימי עבודה את רשימת המפעלים הנזכרים בס"ק1, ללא בדיקה מוקדמת של מפעלים בודדים. 3. אם הצד המייבא מבקש מידע נוסף,פרק הזמן האמור בס"ק2יוארך עד30ימי עבודה. לאחר אישור רשימת המפעלים, הצד המייבא ינקוט את האמצעים הדרושים, בהתאם לנהלים החוקיים בני ההחלה שלו, כדי לאפשר את ייבוא המוצרים הנוגעים בדבר. 4. אם הצד המייבא דחה את הבקשה לאישור, הוא יודיע ללא דיחוי לצד המייצאמהן הסיבות שעליהן התבססה דחייה זו. 5. לרשות המוסמכת של הצד המייבא יש את הזכות להשעות או לבטל את אישור הייבוא של מפעל יחיד או מספר מפעלים במקרה של אי ציות מהותי. הצד המייבא יודיע לצד המייצא על החלטה כאמור. סעיף6.9: תקשורת וחילופי מידע 1. הצדדים מכירים בערך של חילופי מידע על אמצעיSPSשלהם. 2. כל צד יספק מידע מתאים ובמועד ישירות הן לנקודת הקשר והן לרשויות המוסמכות של הצד האחר, בהתאם להתחייבויותיו ב- WTO: (א) מקום ששינוי כלשהו במצב הסניטרי והפיתוסניטרי שלו, לרבות ממצאים אפידמיולוגיים חשובים, עשוי להשפיע על הסחר בין הצדדים; (ב) על תוצאות של בדיקות יבוא במקרה של משלוחים שנדחו או שאינם מצייתים לדרישות; או (ג) על תוצאות של הליכי אימות, כגון בדיקות או ביקורת באתר. סעיף6.10:תת ועדהל-SPS 1. הצדדים יקימותת ועדהלאמצעיSPS"(תת הוועדהל-SPS"), במסגרת הוועדההמשותפת המתוארת בסעיף13.1(הקמת הוועדה המשותפת) להסכם זה, כדי להקל על שיתוף הפעולה ולדון בכל עניין הנוגע ליישום פרק זה. 2. תפקידיתת הוועדהיכללו: (א) פיתוח הנהלים או ההסדרים הדרושים ליישום פרק זה; (ב) מעקב אחרי יישום פרק זה; (ג) מתן פורום לחילופי מידע, מומחיות וניסיון בתחום ענייניSPSולדיון בבעיות הנובעות מהחלת אמצעים סניטריים או פיתוסניטריים מסוימים במטרה להגיע לפתרונות מקובלים הדדית ולטפל באופן מיידי בכל עניין העלול ליצור מכשולים מיותרים לסחר בין הצדדים; וכן (ד) ביצוע כל תפקיד אחר כמוסכם הדדית ע"י הצדדים. 3. בנוסף, תפקידיתת הוועדהעשויים לכלול: (א) קידום השימוש בתקנים בינלאומיים על ידי הצדדים באימוץ וביישום של אמצעיSPS; וכן (ב) זיהוי, ייזום ובדיקה של פרויקטים ופעילויות של סיוע טכני בין הצדדים. 4. הצדדים רשאים לעדכן זה את זה באמצעותתת הוועדהל-SPSבהחלטות הקשורות לאישור ייבוא, חילופי מידע, שקיפות, הכרה בחלוקה לאזורים, הקבלה ואמצעים חלופיים, ובכל עניין אחר הנזכר בס"ק הנ"ל. 5.תת הוועדהל-SPSתהיה מורכבת מנציגים מתאימים של כל צד הנושאים באחריות לאמצעיSPSוכל ההחלטות שיתקבלו על ידיתת הוועדהיהיו בהסכמה הדדית. 6.תת הוועדהל-SPSרשאית להקים קבוצות עבודה טכניות לפי הנדרש לביצוע משימות ספציפיות. 7.תת הוועדהל-SPSתתכנס פנים אל פנים בתוך שנה אחת מתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה ומדי שנה לאחר מכן, כאשר מעשי, כפי שהצדדים יקבעו הדדית. ניתן לנהל פגישות באמצעות ועידה טלפונית, ועידת וידאו או באמצעים אחרים כמוסכם הדדית בין הצדדים. סעיף6.11: שיתוף פעולה טכני 1. הצדדים מסכימים לבחון את ההזדמנות לשיתוף פעולה טכני בתחומיSPS, במטרה להגביר את הבנתם את מערכות הרגולציה של הצד האחר, לבנות יכולות של הצדדים, לטפח אמון בין הרשויות המוסמכות של הצדדים ולמזער השפעות שליליות על סחר דו צדדי. 2. הצדדים ישקלו כיאות שיתוף פעולה הנוגע לסוגיותSPS. שיתוף פעולה כאמור, שיהיה בתנאים והתניות מוסכמים הדדית, עשוי לכלול, אך אינו מוגבל: (א) קידום חילופי ניסיון ושיתוף פעולה בפיתוח ובהחלה של אמצעיSPSמקומיים וכן תקנים בינלאומיים; (ב) חיזוק שיתוף הפעולה ביחס, בין היתר, מתודולוגיית ניתוח סיכונים, שיטות הדברת מחלות או מזיקים ושיטות של בדיקות מעבדה; (ג) פיתוח תכניות חילופין עבור בעלי תפקידים נוגעים בדבר של רשויות מוסמכות, למטרות בניית יכולת ואמון של הצדדים בכל הנוגע למחלות בעלי חיים וניהול מזיקים בצמחים; (ד) חילופי מידע, לפי בקשה של צד, על התפרצות של כל מחלת בעלי חיים או תקרית משמעותית הקשורה לבטיחות מזון, ואמצעי מעקב, לרבות תקנות מקומיות קשורות והסבריהן; (ה) הגברת שיתוף הפעולה והחלפת ניסיון בין נקודות הבירור שלWTO SPSאו הרשויות המוסמכות של הצדדים; (ו) לשקול מחקר משותף אפשרי ושיתוף בתוצאות של מחקר כאמור בתחומיSPSכולל מחלות בעלי חיים, מזיקים בצמחים ובטיחות מזון; וכן (ז) כל פעילות שיתופית אחרת המוסכמת על ידי הצדדים. סעיף6.12: התייעצויות 1. כאשר צד סבור שאמצעיSPSהמשפיע על הסחר בין הצדדים מחייב דיון נוסף, הוא רשאי, באמצעות נקודת הקשר, לבקש הסבר מלא על אמצעיSPS ובמידת הצורך, לבקש לקיים התייעצויות כדי ליישב את הסוגיה. הצד האחר ישיב במועד על כל בקשה להסברים או התייעצויות כאמור. 2. הצדדים יעשו כל מאמץ ליישב את הסוגיה באמצעות התייעצויות על ציר זמן המוסכם על שני הצדדים. לא עלה בידי ההתייעצויות להגיע לפתרון, העניין יועבר לוועדה המשותפת הנזכרת בסעיף13.1(הקמת הוועדה המשותפת). סעיף6.13: אמצעי חירום 1. על אמצעי חירום שהטיל צד מייבא תימסר הודעה בכתב לצד האחר באמצעות הרשויות המוסמכות של המדינה המייצאת תוך שני ימי עבודה מרגע ההחלטה ליישם אותם יחד עם הסיבות הנלוות לרבות כל סיכון בריאותי חמור או משמעותי לחיים או לבריאות של האדם, החי או הצומח, מצבי חירום במזון שעלולים להשפיע על הסחורותשעבורם מתקיים סחר. על פי דרישה, התייעצויות בין הרשויות המוסמכות יתקיימו תוך10ימי עבודה מיום ההודעה. כל שדר יועבר גם לנקודות הקשר המיועדות. הצדדים ידונו בכל מידע שיסופק באמצעות התייעצויות כאמור. 2. הצד המייבא ידון במידע שמסר הצד המייצא, במועד, בעת קבלת החלטות לגבי משלוחים אשר, בזמן אימוץ אמצעי חירום, מועברים בין הצדדים. הצד המייבא ישקול את הפתרון המתאים והמידתי ביותר על מנת למנוע שיבושים מיותרים בסחר. נספח6א' רשויות מוסמכות למטרות פרק זה, הרשויות המוסמכות של כל צד הן כאמור להלן: 1. בווייטנאם: בווייטנאם, הרשויות המוסמכות השולטות בסוגיות סניטריות ופיתוסניטריות מתחלקות בין סוכנויות ממשלתיות. בהקשר זה חל האמור להלן: (א) משרד החקלאות ופיתוח הכפר אחראי לבריאות החי והצומח, או מחליפיו. (ב) משרד הבריאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התעשייה והמסחר, בהתאם לסמכויותיהם, אחראים לבטיחות המזון למאכל אדם, או מחליפיהם. 2. במדינת ישראל: (א) שירותי הגנת ובקרת צמחים (PPIS), משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מחליפו; (ב) השירות הווטרינרי ובריאות בעלי החיים (IVSAH), במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, או מחליפו; (ג) שירות בקרת המזון הלאומי-משרד הבריאות, או מחליפו; וכן (ד) המכון לפיקוח ולתקינה של תרופות-משרד הבריאות, או מחליפו. פרק7 חסמים טכניים בפני הסחר סעיף7.1: הגדרות למטרות פרק זה: (א) הסכםTBTפירושו הסכםWTOבדבר חסמים טכניים בפני הסחר; (ב) תקנה טכנית, תקן ונהלי הערכת התאמה יהיו בעלי המשמעויות המוקצות לאותם מונחים בנספח1להסכםTBT. סעיף7.2: יעדים יעדיו של פרק זה הם: (א) להגדיל ולהקל על הסחר באמצעות; (i) הגברת שקיפות; (ii) קידום נהגי תקינה מומלצים ושיתוף פעולה נרחב יותר בתקינה; (iii)חיזוק שיתוף פעולה משותף בין הצדדים. (ב) להבטיח שהתקנים, התקנות הטכניות, ונהלי הערכת ההתאמה לא ייצרו מכשולים מיותרים בפני הסחר. סעיף7.3: היקף ההחלה 1. פרק זה יחול על ההכנה, האימוץ וההחלה של כל התקנות הטכניות, התקנים ונהלי הערכת ההתאמה העשויים להשפיע על הסחר בטובין בין הצדדים. 2. מפרטים טכניים שהוכנו על ידי גופים ממשלתיים לדרישות הייצור או הצריכה של גופים כאמור, המכוסים בפרק10(רכש ממשלתי), במידה שהם חלים, אינם כפופים להוראות פרק זה. 3. פרק זה אינו חל על אמצעים סניטריים ופיתוסניטריים כהגדרתם בנספח א', ס"ק1להסכםWTOבדבר החלת אמצעים סניטריים ופיתוסניטריים (הסכםSPS), אשר מכוסים בפרק6(אמצעים סניטריים ופיתוסניטריים). סעיף7.4: הוראות כלליות 1. הצדדים מאשרים מחדש את הזכויות וההתחייבויות הקיימות שלהם לפי הסכםTBT, 2. ההוראות הבאות של הסכםTBTמשולבות בהסכם זה והופכות לחלק ממנו: (א) סעיפים2עד9להסכםTBT; (ב) נספחים1ו-3להסכםTBT. 3. למען הסר ספק, אין בפרק דבר שימנע מצד לאמץ או לקיים תקנות טכניות, תקנים או נהלי הערכת התאמה בהתאם לזכויותיו ולהתחייבויותיו על פי הסכם זה והסכםTBT. סעיף7.5: תקנים, מדריכים והמלצות בינלאומיים 1) הצדדים מכירים בתפקיד החשוב שתקנים, מדריכים והמלצות בינלאומיים יכולים למלא בתמיכה בהתאמה רגולטורית רבה יותר, בשיטות רגולטוריות טובות ובצמצום חסמים מיותרים בפני סחר. 2) בהקשר זה, ובהמשך לסעיפים2.4ו-5.4ולנספח3להסכםTBT, כדי לקבוע אםקיימים תקן, מדריך או המלצה בינלאומיים כמשמעותו בסעיפים2ו-5ובנספח3להסכםTBT, כל צד יחיל אתההחלטות וההמלצות שאומצו על ידי ועדתWTOבנושא חסמים טכניים ב סחר מאז1בינואר1995( ,G/TBT/1/Rev.13), כפי שניתן לתקן אותן, שהוציאה ועדתWTOבנושא חסמים טכניים בסחר. סעיף7.6: נהלי הערכת התאמה 1. הצדדים מכירים בכך שקיים מגוון רחב של מנגנונים כדי להקל על קבלת התוצאות של נהלי הערכת התאמה שנערכו בשטחו של הצד האחר. מנגנונים כאמור עשויים לכלול את: (א) השימוש בהסמכה כדי להכשיר גופי הערכת התאמה לרבות הועדת של גופי הערכתהתאמה; (ב) קבלת התוצאות של נהלי הערכת התאמה שנערכו על ידי גופי הערכת התאמה הממוקמים בשטחו של הצד האחר ביחס לתקנות טכניות ספציפיות; (ג) ההכרה בהסכמי הכרה אזוריים, בינלאומיים ורב-צדדיים קיימים ובהסדרים בין גופי הערכת התאמה; (ד) הועדה גופי הערכת התאמה הממוקמים בשטח הצד האחר לביצוע פעולות הערכת התאמה, או הכרה בהועדת גופי הערכת התאמה ע"י הצד האחר; (ה) הכרה חד-צדדית בתוצאות של נהלי הערכת התאמה המבוצעים בשטח הצד האחר; (ו) קבלת הצהרת התאמה של ספק; וכן (ז) ההקלה על הסדרים מרצון בין גופי הערכת התאמה הממוקמים בשטח צד לקבל את תוצאות נהלי הערכת ההתאמה של הצד האחר. 2. הצדדים רשאים להחליף מידע על מנגנונים אלה ואחרים דומים במטרה להקל על קבלת תוצאות הערכת ההתאמה המוצעות על ידי צד. 3. אם צד דוחה: (א) בקשה של הצד האחר להשתתף במשא ומתן או לעשות הסכם בדבר הקלת ההכרה בשטחו בתוצאות של נהלי הערכת התאמה; (ב) תוצאות של נוהל הערכת התאמה שנערך בשטחו של הצד האחר על ידי גוף הערכת התאמה מוכר במסגרת הסכם והסדר דו-צדדיים בדבר הכרה; או (ג) הסמכה, הועדה או הכרה אחרת על פי הסכם או הסדר הכרה דו-צדדיים או רב-צדדיים שהצדדים הם אחד מהחתומים עליהם או צדדים להם,ביחס לגוף הערכת התאמה לאותה תקנה או תקן טכני בשטח הצד האחר, הוא יסביר את הנימוקים להחלטתו. סעיף7.7: שקיפות 1. הצדדים מכירים בחשיבותה של שקיפות בקבלת החלטות, לרבות מתן הזדמנות משמעותית לאנשים לספק הערות על תקנות טכניות מוצעות ונהלי הערכת התאמה מוצעים.כאשר צד מפרסם הודעה או נוטיפיקציה לפי סעיף2.9או5.6של הסכםTBT, הוא: (א) רשאי לכלול בהודעה את המטרות וההנמקה של התקנה הטכנית המוצעת או נוהל הערכת ההתאמה המוצע; גופי הניסוח ותקופת הפיתוח; וכן (ב) יעביר את ההודעה עם ההצעה באופן אלקטרוני לצד האחר דרך נקודת הבירור שהצד הקים לפי סעיף10להסכםTBT, במקביל להודעתולחבריWTOעל ההצעה. על צד לאפשר לפחות60ימים לצד האחר להגשת הערות בכתב על ההצעות. צד המסוגל להאריך את מגבלת זמן מעבר ל-60ימים, למשל,90ימים, נקרא לעשות כן. 2. צד ישקול כיאות את ההערות שהתקבלומהצד האחר כאשר תקנה טכנית מוצעת מוגשת להערות הציבור, ולפי בקשת הצד האחר, יספק תשובות בכתב להערות שהשמיע צד אחר כאמור. 3. כל צד נקרא לאפשר זמן מספיק בין תום תקופת ההערות ועד לאימוץ הרגולציה הטכנית או נוהל הערכת ההתאמה שהודיעו עליהם, לצורך בחינת הערות שהתקבלו והכנת תגובות עליהן. 4. הצדדים יבטיחו שכל התקנות הטכניות ונהלי הערכת התאמה שאומצו יהיו זמינים לציבור. סעיף7.8: חילופי מידע ודיונים טכניים 1. צד רשאי לבקש דיונים טכניים עם הצד האחר במטרה ליישב כל עניין שיתעורר לפי פרק זה. 2. הצדדים ידונו בעניין שהועלה תוך60ימים מתאריך הבקשה. אם הצד המבקש סבור שהעניין דחוף, הוא רשאי לבקש שכל דיון יתקיים בתוך מסגרת זמן קצרה יותר. הצד המשיב ישקול בקשה זו בחיוב. 3. הצדדים יעשו כל מאמץ ליישב את העניין במהירות האפשרית. 4. בקשות למידע או לדיונים טכניים ותקשורת יועברו דרך נקודות הקשר המתאימות שיועדו בהתאם לסעיף7.11(נקודות קשר). סעיף7.9: שיתוף פעולה בסוגיות קשורות ל-TBT 1. במטרה להקל על הסחר, הצדדים יחזקו את שיתוף הפעולה ביניהם בתחום התקנות הטכניות, התקנים והנהלים להערכת ההתאמה. 2. הצדדים מכירים בכך שייתכן מגוון רחבשל מנגנונים לתמיכה ביוזמות שיתוף פעולה, כולל: (א) קידום השימוש בנהגי תקינה מומלצים כדי לשפר את היעילות והאפקטיביות של תקנות טכניות, תקנים ונהלי הערכת התאמה; (ב) מתן שיקול דעת חיובי, לפי בקשת הצד האחר, לכל הצעה ספציפית לענף להמשך שיתוף פעולה; (ג) הגברת שיתוף הפעולה הדו-צדדי שלהם בארגונים ובפורומים האזוריים והבינלאומיים הנוגעים בדבר העוסקים בסוגיות המכוסות ע"י פרק זה; (ד) מתן ייעוץ וסיוע טכני, בתנאים והתניות מוסכמים הדדית, לשיפור שיטות עבודה הקשורות לפיתוח, יישום וסקירה של תקנות טכניות, תקנים ונהלי הערכתהתאמה; (ה) מתן סיוע טכני ושיתוף פעולה, בתנאים והתניות מוסכמים הדדית, לבניית יכולת ולתמיכה ביישום פרק זה. סעיף7.10:תת ועדהלחסמים טכניים בפני סחר 1. הצדדים מקימים בזאתתת ועדהלחסמים טכניים בפני סחר (להלן:תת הוועדה), המורכבת מנציגי ממשלה נוגעים בדבר של כל צד ומתואמת על ידי: (א) בישראל: משרד הכלכלה והתעשייה, מינהל סחר חוץ או מחליפו; (ב) בווייטנאם: משרד המדע והטכנולוגיה או מחליפו. 2. באמצעותתת הוועדה, הצדדים יחזקו את עבודתם המשותפת בתחומי התקנות הטכניות, התקנים ונהלי הערכת ההתאמה במטרה להקל על הסחר בין הצדדים; 3. תפקידיתת הוועדהכוללים: (א) מעקב אחר היישום והפעולה של פרק זה וזיהוי כל תיקון פוטנציאלי או פרשנות לאותן התחייבויות בהתאם לפרק13(ניהול ההסכם); (ב) מעקב אחר כל דיון טכני בעניינים המתעוררים לפי פרק זה; (ג) בחינת פרק זה לאור כל התפתחות במסגרת הסכםTBT, ופיתוח המלצות לתיקונים לפרק זה לאור אותן התפתחויות; (ד) דיווח לוועדה המשותפת על יישום פרק זה ופעולתו; (ה) ביצוע תפקידים אחרים כפי שוועדה המשותפת של ההסכם עשויה לאצול; (ו) החלטה על תחומי עדיפות שיש בהם עניין הדדי לעבודה עתידית לפי פרק זה ובחינת הצעות ליוזמות חדשות ספציפיות למגזר או יוזמות אחרות; (ז) עידוד שיתוף פעולה בין הצדדים בעניינים הנוגעים לפרק זה, לרבות פיתוח, סקירה או שינוי של תקנות טכניות, תקנים ונהלי הערכת התאמה; וכן (ח) הקלה על זיהוי צרכי יכולת טכנית. סעיף7.11: נקודות קשר 1. נקודות קשר אחראיות לתקשורת הנוגעת לעניינים המתעוררים לפי פרק זה, לרבות הבטחת תקשורת עם המוסדות והרשויות הנוגעים בדבר בשטחיהם כפי שנדרש ליישום ולניהול פרק זה. 2. נקודות הקשר הן: (א) בווייטנאם, המינהל לתקנים, מטרולוגיה ואיכות שבמשרד המדע והטכנולוגיה, או מחליפו; וכן (ב) בישראל, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה או מחליפו. 3. כל צד ימסור לצד האחר את פרטי הקשר של נקודת הקשר שלו ויודיע מיידית על כל שינוי או תיקון במידע הנוגע לנקודת הקשר שלו. פרק8 סחר חוצה גבולות בשירותים סעיף8.1:הגדרות למטרות פרק זה: שירותי תיקון ותחזוקה של כלי טיס פירושו פעולות כאמור כאשר הן מבוצעות על כלי טיס או חלק ממנו בזמן שהוא הוצא משירות ואינו כולל מה שנקרא תחזוקת קו; נוכחות מסחרית פירושו כל סוג של עסק או מוסד מקצועי,לרבות באמצעות: (א)הקמה,רכישה או אחזקה של מיזם,או (ב)יצירה או קיום של סניף או נציגות, בתוך שטחו של צד לצורך אספקת שירות; שירותי מערכת הזמנות ממוחשבת פירושו שירותים הניתנים על ידי מערכות ממוחשבות המכילות מידע על לוחות הזמנים של חברות התעופה,זמינותם,תעריפים וכללי תעריפים,שבאמצעותם ניתן לבצע הזמנות או להנפיק כרטיסים; סחר חוצה גבולות בשירותים או אספקה חוצת גבולות של שירותים פירושו אספקת שירות: (א)משטחו של צד לשטחו של הצד האחר; (ב)בשטחו של צד על ידי אדם של אותו צד לאדם של הצד האחר;או (ג)על ידי אדם טבעי של צד בשטחו של הצד האחר, אך אינו כולל אספקת שירותבשטחו של צד על ידי השקעה מכוסה; מיזם פירושו"מיזם"כהגדרתו בסעיף9.1(הגדרות,)וסניף של מיזם; מיזם של צד פירושו מיזם המאורגן או מוקם לפי חוקיו של צד,או סניף הנמצא בשטחו של אותו צד,ומבצע בו פעילויות עסקיות משמעותיות; שירותים פיננסיים פירושו כל שירות בעל אופי פיננסי לרבות אלה המוגדרים בסעיף5(א)לנספח בדבר שירותים פיננסיים שלGATS; מכירה ושיווק של שירותי הובלה אווירית פירושו הזדמנויות למוביל האווירי הנוגע בדבר למכור ולשווק בחופשיות את שירותי ההובלה האווירית שלו,לרבות כל היבטי השיווק כגון חקר שוק,פרסום והפצה.פעילויות אלו אינן כוללות את התמחור של שירותי הובלה אווירית או את התנאים בני ההחלה;וכן ספק שירות של צד פירושו אדם של אותו צד המספק שירות.1 סעיף8.2:היקף 1.פרק זה יחול על אמצעים שמאמץ או מקיים צד המשפיעים על סחר חוצה גבולות בשירותים על ידי ספקי שירותים של הצד האחר. אמצעים כאמור כוללים אמצעים המשפיעים על: (א)ייצור,הפצה,שיווק,מכירה ואספקהשל שירות; (ב)רכישת שירות,שימוש בו או תשלום עבורו;וכן (ג)הגישה והשימוש ברשתות ושירותי הפצה,תחבורה או טלקומוניקציה בקשר עם אספקת שירות. 2.למטרותפרק זה,אמצעים שמאמץ או מקיים צד פירושו אמצעים שמאמצים או מקיימים: (א)ממשלות ורשויות מרכזיות או מקומיות;וכן (ב)גופים לא ממשלתיים במימוש סמכויות שאצלו ממשלות או רשויות מרכזיות או מקומיות. 3.על אף ס"ק1,סעיפים8.5(גישה לשוק,)8.8(תקנות מקומיות)ו-8.9(שקיפות בפיתוח ובהחלה של תקנות)יחולו גם על אמצעים שמאמץ או מקיים צד המשפיעים על אספקת שירות בשטחו באמצעות נוכחות מסחרית. 4.על אף ס"ק1,פרק זה לא יחול על: 1 למטרות סעיפים8.3(יחסלאומי)ו-8.4(יחסשלאומהמועדפתביותר,)ל"ספקי שירותים"יש משמעות זהה ל"שירותים וספקי שירותים"כפישמשתמשים בובסעיפיםIIו-XVIIל-GATS. (א)שירותים פיננסיים2; (ב)רכש ממשלתי; (ג)שירותי אוויר,לרבות שירותי תחבורה אווירית פנים-ארצית ובינלאומית,בין אם סדירות ובין אם לאו,ושירותים נלווים לתמיכה בשירותי אוויר,למעט: (i)שירותי תיקון ותחזוקה של כלי טיס שבמהלכם הוצא כלי טיס משירות; (ii)מכירה ושיווק של שירותי הובלה אווירית;וכן (iii)שירותי מערכת הזמנות ממוחשבת(CRS;)או (ד)סובסידיות או מענקים הניתנים על ידי צד,לרבות הלוואות,ערבויות וביטוח בתמיכת הממשלה. 5.פרק זה לא יחול על שירותים הניתנים תוך מימוש סמכות שלטונית בשטח של צד.שירות הניתן תוך מימוש סמכות שלטונית פירושו כל שירות אשר ניתן לא על בסיס מסחרי ולא בתחרות עם ספק שירות אחד או יותר. סעיף8.3:יחס לאומי כל צד יעניק לשירותים ולספקי שירותים של הצד האחר יחס מועדף לא פחות מזה שהוא מעניק,בנסיבות דומות,לספקי השירותים שלו. סעיף8.4:יחס של אומה מועדפת ביותר3 כל צד יעניק לשירותים ולספקי שירותים של הצד האחר יחס מועדף לא פחות מזה שהוא מעניק,בנסיבות דומות,לספקי שירותים של מי שאינו צד. סעיף8.5:גישה לשוק צד אינו רשאי לאמץ או לקיים,בין על בסיס חלוקה אזורית או על בסיס כל שטחו,אמצעים אשר: 1.מטילים מגבלות על: (א)מספר ספקי השירותים,בין אם בצורה של מכסות מספריות,מונופולים,ספקי שירות בלעדיים,או דרישת מבחן צרכים כלכליים; (ב)השווי הכולל של עסקאות שירות או נכסים בצורה של מכסות מספריות או דרישת מבחן צרכים כלכליים; (ג)המספר הכולל של פעולות השירות או הכמות הכוללת של תפוקת השירותים המבוטא ביחידות מספריות ייעודיות בצורת מכסות או דרישת מבחן צרכים כלכליים4;או (ד) המספר הכולל של בני אדם טבעיים העשויים להיות מועסקים בענף שירותים מסוים או שספק שירותים רשאי להעסיק ואשר נחוצים, וקשורים ישירות לאספקת שירות מסוים בצורה של מכסות מספריות או דרישת מבחן צרכים כלכליים;או 2.מגבילים או דורשים סוגים ספציפיים של יישויות משפטיות או מיזמים משותפים שבאמצעותם יכול ספק שירות לספק שירות. סעיף8.6:נוכחות מקומית צד אינו רשאי לדרוש מספק שירות של הצד האחר להקים או להחזיק נציגות או כל צורה של מיזם,או להיות תושב,בשטחו כתנאי לאספקה חוצה גבולות של שירות. סעיף8.7:אמצעים שאינם תואמים 1.סעיפים8.3(יחס לאומי,)8.4(יחס של מדינה מועדפת ביותר,)8.5(גישה לשוק)ו-8.6(נוכחות מקומית)לא יחולו על: (א)כל אמצעי קיים שאינו תואם שמקיים צד: (i)בדרג המרכזי של הממשל,כפי שנקבעה על ידי אותו צד בלוח שלו בנספחI(הסתייגויות לאמצעים קיימים;) (ii)בדרג ממשל מקומי; (ב)המשך או חידוש מיידי של כל אמצעי שאינו תואם הנזכר בתת-ס"ק(א;)או 2 למען הסר ספק, החרגה זו כוללת ספקי שירותים פיננסיים כהגדרתם בנספחבדברשירותים פיננסיים שלGATS. 3 למען הסר ספק,איןבסעיףדבר שיתפרשכמרחיב אתההיקףשלפרק זה. 4 תת-ס"ק(ג) אינו מכסה אמצעים שלצד המגבילים תשומות לאספקת שירותים. (ג)תיקון לכל אמצעי שאינו תואם הנזכר בתת-ס"ק(א)במידה שהתיקון אינו מקטין את התאמתו של האמצעי,כפי שהיה קיים בתאריך כניסתו לתוקף שלהסכם זה,עם סעיפים8.3(יחס לאומי,)8.4(יחס של מדינה מועדפת ביותר,)8.5(גישה לשוק)ו-8.6(נוכחות מקומית.) 2.סעיפים8.3(יחס לאומי)עד8.6(נוכחות מקומית)לא יחולו על כל אמצעי שצד נוקט או מקיים ביחס לענפים,ענפי משנה או פעילויות כמפורט בלוח שלו בנספחII(הסתייגויות לאמצעים עתידיים.) סעיף8.8:אסדרה מקומית 1.מקום שצד דורש הרשאה לאספקת שירות,הרשויות המוסמכות של הצד יודיעו למבקש,תוך זמן סביר לאחר הגשת בקשה הנחשבת שלמה על פי חוקיו ותקנותיו,על ההחלטה הנוגעת לבקשה.לבקשת המבקש,הרשויות המוסמכות של הצד יספקו,ללא דיחוי מיותר, מידע הנוגע למצב הבקשה.התחייבות זו לא תחול על דרישות הרשאה שצד נוקט או מקיים ביחס לענפים,ענפי משנה או פעילויות כמפורט בלוח שלו בנספחII(הסתייגויות לאמצעים עתידיים.) 2.במטרה להבטיח שאמצעים הקשורים לדרישות ולנהלי כשירות,תקנים טכניים ודרישות רישוי לא יהוו חסמים מיותרים בפני סחר בשירותים, תוך הכרה בזכות לאסדר ולהנהיג תקנות חדשות בנושא אספקת שירותים כדי לעמוד ביעדי המדיניות הלאומית,כל צד ישתדל להבטיח,כפי שמתאים לענפים נפרדים,שאמצעים כאמור הם: (א)מבוססים על אמות מידה חסרות פניות ושקופות,כגון כשירות והיכולת לספק את השירות; (ב)אינם מכבידים יותר מהנדרש להבטחת איכות השירות;וכן (ג)במקרה של הליכי רישוי,אינם מהווים כשלעצמם הגבלה על אספקת השירות. 3.אם תוצאות המשא ומתן הקשורות לסעיףVI:4שלGATS(או תוצאותיו של משא ומתן דומה שנערךבפורומים רב-צדדיים אחרים שבהם הצדדים משתתפים)ייכנסו לתוקף,סעיף זה יתוקן,כפי שמתאים,לאחר התייעצויות בין הצדדים,כדי להביא תוצאות אלה לתוקף במסגרת הסכם זה.הצדדים יתאמו התייעצויות כאמור,כפי שמתאים. סעיף8.9:שקיפות בפיתוח והחלה של תקנות5 בהמשך לפרק21(שקיפות:) (א) כל צד יקים או יקיים מנגנונים מתאימים להיענות לפניות של בני אדם מעוניינים בדבר תקנותיו הקשורות לנושא פרק זה. (ב)ככל האפשר, כל צד יאפשר זמן סביר בין פרסום התקנות הסופיות הקשורות לנושא פרק זה לבין מועד כניסתן לתוקף. סעיף8.10:הכרה 1.למטרות מילוי,באופן מלא או חלקי,של התקנים או אמות המידה שלו להרשאה,רישוי או הסמכה של ספקי שירותים,ובכפוף לדרישות ס"ק5,צד רשאי להכיר בהשכלה או ניסיון שהושגו,בדרישות שהתקיימו או ברישיונות או אישורים שניתנו במדינה מסוימת. הכרה אמור,שניתן להשיג באמצעות האחדה או בדרך אחרת,עשויה להתבסס על הסכם או הסדר עם המדינה הנוגעת בדבר או להינתן באופן עצמאי. 2.כאשר צד מכיר,באופן עצמאי או על פי הסכם או הסדר,בהשכלה או ניסיון שהושגו,בדרישות שהתקיימו או ברישיונות או אישורים שניתנו בשטחו של מי שאינו צד,אין בסעיף8.4(יחס של אומה מועדפת ביותר)דבר שיתפרש כמחייב את הצד להעניק הכרה כאמור בהשכלה או ניסיון שהושגו,בדרישות שהתקיימו או ברישיונות או אישורים שניתנו בשטחו של הצד האחר. 3.לפי בקשה בכתב של הצד האחר,מקום שמתאים,צד ישתדל לספק מידע בנוגע לכל הסכם או הסדר הכרה שהצד או הגופים הנוגעים בדבר אצל כל אחד מהצדדים הם צדדים לו,תוך פרק זמן סביר. 4.צד שהוא צד להסכם או להסדר מהסוג האמור בסעיף1,בין אם קיים או עתידי,יעניק לצד האחר הזדמנות נאותה,אם הצד האחר מעוניין,לשאת ולתת על הצטרפותו להסכם או הסדר כאמור או לשאת ולתת אתו על הסכם דומה.מקום שצד מעניק הכרה באופן עצמאי, הוא יעניק לצד האחר הזדמנות נאותה להוכיח שיש להכיר בהשכלה,ניסיון, רישיונות או אישורים שהתקבלו או בדרישות שהתקיימו בשטח הצד האחר. 5.צד אינו רשאי להעניק הכרה באופן שיהווה אמצעי לאפליה בין מדינות בהחלת התקנים אואמות המידה שלו להרשאה,רישוי או הסמכה של ספקי שירותים,או הגבלה מוסווית על סחר בשירותים. סעיף8.11:תשלומים והעברות 1. כל צד יתיר לכל ההעברות והתשלומים הקשורים לאספקת שירותים חוצה גבולות להתבצע בחופשיות וללא דיחוי אל תוך השטח שלו ומחוצה לו. 2.כל צד יתיר להעברות ותשלומים כאמור הקשורים לאספקת שירותים חוצת גבולות להתבצע במטבע שניתן להשתמש בו באופן חופשי בשער החליפין הקיים בשוק במועד ההעברה. 5 למען הסר ספק, "תקנות" כולל תקנות הקובעות אוהחלות על היתר רישויאו קריטריונים לרישוי בדרגהמרכזי והמקומי של הממשל 3.על אף ס"ק1ו-2,צד רשאי למנוע או לעכב העברה או תשלום באמצעות החלה שוויונית,בלתי מפלה ובתום לב של חוקיו הקשורים: (א)לפשיטת רגל,חדלות פירעון או הגנה על זכויות הנושים; (ב)להנפקה,סחר או עסקה בניירות ערך,חוזים עתידיים,אופציות או נגזרות; (ג)לדיווח כספי או שמירת תיעוד של העברות בעת הצורך כדי לסייע לאכיפת החוק או לרשויות הרגולטוריות הפיננסיות; (ד)לעבירות פליליות או בנות עונשין;או (ה)להבטחת ציות לצווים או לפסיקות בהליכים שיפוטיים או מינהליים. סעיף8.12:הגבלות להגנה על מאזן התשלומים 1.הצדדים ישתדלו להימנע מהטלת הגבלות להגנה על מאזן התשלומים. 2.במקרה של קשיים חמורים במאזן התשלומים וקשיים פיננסיים חיצונייםאו איום בהם,צד רשאי לאמץ או לקיים הגבלות על סחר בשירותים,לרבות על תשלומים או העברות עבור עסקאות.ידוע כי לחצים מסוימים על מאזן התשלומים של צד בתהליך של פיתוח כלכלי או מעבר כלכלי עשויים לחייב שימוש בהגבלות כדי להבטיח,בין היתר,שמירה על רמה של רזרבות פיננסיות המתאימה ליישום תוכנית הפיתוח הכלכלי או המעבר הכלכלי שלו. 3.ההגבלות הנזכרות בס"ק2: (א)לא יפלו את הצד האחר; (ב)יעלו בקנה אחד עם סעיפי ההסכם של קרן המטבע הבינלאומית שנעשו בניו המפשייר ב-22ביולי1944; (ג)ימנעו פגיעה מיותרת באינטרסים המסחריים,הכלכליים והפיננסיים של הצד האחר; (ד)לא יעלו על אלה הדרושים לטיפול בנסיבות המתוארות בס"ק2; (ה)יהיו זמניות ויבוטלו בהדרגה ככל שהמצב המפורט בס"ק2משתפר. 4.בקביעת שכיחותן של הגבלות כאמור,הצדדים רשאים לתת עדיפות לאספקת שירותים החיוניים יותר לתכניות הכלכליות או לתכניות הפיתוח שלהם.עם זאת,הגבלות כאמור לא יאומצו או יקוימו במטרה להגן על ענף שירותים מסוים. 5.על כל הגבלה שאומצה או קוימה לפי ס"ק2,או על כל שינוי בה,תימסר מיד הודעה לוועדה המשותפת. סעיף8.13:מניעת הטבות 1.צד רשאי למנוע את ההטבות של פרקזה מספק שירות של הצד האחר אם ספק השירות הוא מיזם בבעלות או בשליטה של בני אדם של מי שאינו צד,והצד המונע: (א)אינו מקיים יחסים דיפלומטיים עם מי שאינו צד;או (ב)מאמץ או מקיים אמצעים לגבי מי שאינו צד או לגבי אדם של מי שאינו צד שאוסרים עסקאות עם המיזם או שיופרו או ייעקפו אם ההטבות שבפרק זה יוענקו למיזם. סעיף8.14: חריגים סעיף8.4(יחסשלאומהמועדפתביותר) לא יתפרש כך שיחייב צד אחד להעניק לספקי השירותים של הצד אחר את ההטבה מכל יחס, העדפה או זכות יתר הנובעים מכל איחוד מכס, הסכם אזור סחר חופשי, שוק משותף, איחוד כלכלי, איחוד מוניטרי או הסכם בינלאומי דומה, קיימים או עתידיים, שאחד מהצדדים הנו או יהיה צד לו. פרק9: השקעה חלק א': הוראות כלליות סעיף9.1: הגדרות למטרות פרק זה: תובע פירושו משקיע של צד שהוא צד לסכסוך השקעה עם הצד האחר; השקעה מכוסה פירושו, לגביצד, השקעה: (א) בשטחו; (ב) בבעלות או בשליטה ישירות או עקיפות של משקיע של הצד האחר; וכן (ג) קיימת בתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, או נעשתה או נרכשה לאחר מכן; צדדים בסכסוך פירושו הן התובע והן המשיב; מיזם פירושו כל אדם משפטי או כל יישות אחרת המוקמת או מאורגנת כדין על פי החקיקה החלה, לרבות כל תאגיד, נאמנות, שותפות, בעלות יחידה, מיזם משותף, איגוד, ארגון או חברה; מיזם של צד פירושו מיזם המוקם או מאורגן על פי החקיקה של אותו צד ויש לו פעילויות עסקיות משמעותיות בשטחו של אותו צד; מטבע הניתן לשימוש חופשי פירושו "מטבע הניתן לשימוש חופשי" כהגדרתו בסעיפי ההסכם של קרן המטבע הבינלאומית; ICSIDפירושו המרכז הבינלאומי ליישוב סכסוכי השקעות; כללי השירותים הנוספים שלICSID פירושם הכללים המסדירים את השירותים הנוספים לניהול הליכים על ידי מזכירות המרכז הבינלאומי ליישוב סכסוכי השקעות; אמנתICSIDפירושוהאמנה בדבר יישוב סכסוכי השקעות בין מדינות לבין אזרחי מדינות אחרות, שנעשתה בוושינגטון ב-18במארס 1965; השקעה פירושו נכס כל סוג, שנעשה בהתאם לחקיקה של הצד שבשטחו ההשקעה מתבצעת, שמשקיע מחזיק או שולט בו, במישרין או בעקיפין, שיש לומאפיינים של השקעה, כגון התחייבות של הון או משאבים אחרים, הציפייה לרווח או לשכר, והנחת הסיכון. צורות שהשקעה עשויה ללבוש כוללות1: (א) מיזם; (ב) מניות וצורות אחרות של השתתפות בהון עצמי במיזם; (ג) איגרות-חוב, שטרי-חוב וצורות אחרות של חוב של מיזם; (ד) הלוואה למיזם; (ה) חוזים עתידיים, אופציות ונגזרות אחרות; (ו) זכויות על פי חוזה, לרבות חוזי מפתח, בנייה, ניהול, ייצור או חלוקת הכנסות; (ז) תביעות על כסף ועל כל פעולה תחת חוזה שיש לה ערך כספי; (ח) זכויות קניין רוחני ומוניטין; (ט) זיכיונות וזכויות דומות המוענקים על פי חוק או לפי חוזה, לרבות זיכיונות לחפש, לעבד, למצות או לנצל משאבים טבעיים; וכן (י) כל מטלטלין ומקרקעין אחרים, וכל זכויות קניין נלוות, כגון חכירה, משכון, שעבוד והתחייבויות; למען הסר ספק, השקעה לא תכלול: (א) חוב ציבורי; (ב) תביעות לכסף הנובעות רק מחוזים מסחריים למכירת טובין או שירותים על ידי אדם טבעי או מיזם בשטחו של צד, לאדם טבעי או למיזם בשטחו של הצד האחר; 1השקעה כוללת את הסכומים שמניבה השקעה,בפרט,רווח,ריבית,רווחי הון,דיבידנדים,תמלוגים ועמלות.שינוי בצורה שבה מושקעים נכסים אינו משפיע על אופיים כהשקעה,ובלבד שהשינוי מתבצע בהתאם לחקיקה החלה של הצד שבשטחו ההשקעה מתבצעת. (ג) הענקת אשראי, לרבות הלוואות בנקאיות, בקשר לעסקה מסחרית, כגון מימון מסחרי; או (ד) צו או פסיקה שניתנו בהליך שיפוטי או מנהלי, או החלטת בורר; משקיע של צד פירושו: (א) ביחס לרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם: i. מיזם של הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם; או ii. אדם טבעי שהוא אזרח הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם אך אינו אזרח או תושב קבע של מדינת ישראל; וכן (ב) ביחס למדינת ישראל: i. מיזם שלמדינת ישראל; או ii. אדם טבעי שהוא אזרח או תושב קבע של מדינת ישראל אך לא אזרח של הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם; שביצע, מבצע או מבקש לבצע השקעה בשטחו של הצד האחר; חקיקה לגבי צד פירושו החוקים, התקנות והצווים המינהליים של אותו צד; אמנת ניו יורק פירושוהאמנה בדבר הכרה ואכיפה של פסקי בוררות זרים, שנעשתה בניו יורק,10ביוני1958; המשיב פירושו הצד שהוא צד לסכסוך השקעות; המזכיר הכללי פירושו המזכיר הכללי שלICSID; הסכםTRIPSפירושו ההסכם בדבר היבטי סחר של זכויות קניין רוחני בנספח1ג' להסכםWTO; כללי הבוררות שלUNCITRALפירושו כללי הבוררות של ועדת האומות המאוחדות לדיני סחר בינלאומי, כפי שתוקנו ב-2010. סעיף9.2: היקף וכיסוי 1. פרק זה חל על אמצעים שצד מאמץ או מקיים המתייחסים: (א) למשקיעים של הצד האחר; (ב) להשקעות מכוסות. 2. פרק זה לא יחול על אמצעים שצדמאמץ או מקיים לגבי שירותים פיננסיים. 3. למען הסר ספק, פרק זה לא יחייב צד ביחס למעשה או עובדה שהתרחשו או מצב שחדל להתקיים לפני תאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה. 4. במקרה של אי התאמה כלשהי בין פרק זה לפרק אחר, יגבר הפרק האחר במידת חוסר ההתאמה, למעט בכל הנוגעלסעיף9.16(אמצעי מיסוי). 5. פרק זה לא יחול על כל אמצעי הנוגע לעריכת מכרזים או להליכים מכרזיים של רכש ממשלתי. 6. למען הסר ספק, עצם העובדה שסובסידיה2או מענק לא ניתנו, חודשו או קוימו, או שונו או צומצמו, על ידי צד, איננה מהווה הפרה של פרק זה, גם אם להשקעההמכוסה נגרמו הפסד או נזק כתוצאה מכך. סעיף9.3: הזכות להסדיר 1. למטרות הסכם זה, הצדדים מאשרים מחדש את זכותם להסדיר בתוך שטחיהם כדי להשיג מטרות מדיניות לגיטימיות, כגון הגנה על בריאות הציבור, בטיחות, איכות הסביבה או המוסר הציבורי, הגנה חברתית או צרכנית אוקידום והגנה של מגוון תרבותי, באמצעות החלה בתום לב של החוקים והתקנות שלהם. 2. למען הסר ספק, עצם העובדה שצד מסדיר, לרבות באמצעות שינוי חוקיו, באופן המשפיע לרעה על השקעה או מפריע לציפיות של משקיע, לרבות ציפיותיו לרווחים, איננה מהווה הפרה של התחייבות לפי הסכםזה. חלק ב': אי אפליה וליברליזציה של השקעות סעיף9.4: יחס לאומי 2בוייטנאם" ,סבסוד"כולל תמריצי השקעה וסיוע בהשקעות כגון סיוע באתרי ייצור,הכשרה במשאבי אנוש ופעילויות לחיזוק התחרותיות,כגון סיוע לטכנולוגיה,מחקר ופיתוח,סיוע משפטי,מידע שוק וקידום. 1. כל צד יעניק למשקיעים של הצד האחר יחס מועדף לא פחות מזה שהוא מעניק, בנסיבות דומות, למשקיעים שלו לגבי הקמה, רכישה, הרחבה, ניהול, תחזוקה, שימוש, הנאה או הוצאה מרשות של השקעות בשטחו. 2. כל צד יעניק להשקעות מכוסות יחס לא פחות מזה שהוא מעניק, בנסיבות דומות, להשקעות בשטחו של משקיעיו שלו לגבי הקמה, רכישה, הרחבה, ניהול, תחזוקה, שימוש, הנאה או הוצאה מרשות של השקעות בשטחו. סעיף9.5: יחס של אומה מועדפת ביותר 1. כל צד יעניק למשקיעים של הצד האחר יחסנוח לא פחות מזה שהוא מעניק, בנסיבות דומות, למשקיעים של כל מי שאינו צד לגבי הקמה, רכישה, הרחבה, ניהול, תחזוקה, שימוש, הנאה או הוצאה מרשות של השקעות בשטחו. 2. כל צד יעניק להשקעות מכוסות יחס נוח לא פחות מזה שהוא מעניק, בנסיבות דומות, להשקעות בשטחו של משקיעים של כל מי שאינו צד לגבי הקמה, רכישה, הרחבה, ניהול, תחזוקה, שימוש, הנאה או הוצאה מרשות של השקעות בשטחו. 3. למען הסר ספק, היחס הנזכר בסעיף זה אינו כולל הגדרות או כל נוהל או מנגנון ליישוב סכסוכים בין משקיע למדינה, לרבות מנגנונים ונהלים דומים לאלה המפורטים בחלק ד' (יישוב סכסוכי משקיע-מדינה). 4. למען הסר ספק, הוראות מהותיות באמנות השקעה בינלאומיות אחרות ובהסכמי סחר אחרים, מקום שאינן מלוות באמצעים שאימץ או קיים צד בהתאם לאותן הוראות, אינן מהוות כשלעצמן "יחס", ואי לכך אינן יכולות להוות עילה להפרה של סעיף זה.3 סעיף9.6: דרישות ביצוע 1. צד אינו רשאי, בקשר עם ההקמה, הרכישה, ההרחבה, הניהול, התחזוקה, השימוש, ההנאה או ההוצאה מרשות של השקעות של משקיע מהצד האחר, להטיל או לאכוף כל דרישה או לאכוף התחייבות או מחויבות כלשהי: (א) לייצא רמה או אחוז נתונים של סחורות או שירותים; (ב) להגיע לרמה או אחוז נתונים של תוכן מקומי; (ג) לרכוש, להשתמש או להעניק העדפה לטובין שיוצרו או לשירותים הניתנים בשטחו, או לרכוש טובין או שירותים מאדם טבעי או ממיזם בשטחו; (ד) לקשור בכל דרך בין נפח או ערך הייבוא להיקף או לשווי הייצוא או לכמות זרימות המט"ח הנכנס הקשורה בהשקעה כאמור; (ה) להגביל מכירות של סחורות או שירותים בשטחו שהשקעה כאמור מייצרת או מספקת על ידי יצירת קשר בכל דרך בין מכירות אלה לנפח או ערך הייצוא שלו או לרווחי המט"ח שלו; (ו) להעביר טכנולוגיה, תהליך ייצור או ידע קנייני אחר לאדם טבעיאו למיזם בשטחו, למעט אלה שנעשו באופן העולה בקנה אחד עם הסכםTRIPS. 2. הוראות ס"ק1אינן מונעות מצד להתנות את הקבלה או המשך הקבלה של הטבה, בקשר עם ההקמה, הרכישה, ההרחבה, הניהול, התחזוקה, השימוש, ההנאה או ההוצאה מרשות של השקעות בשטח של משקיע של הצד האחר, בציות: (א) לכל דרישה מלבד הדרישות המפורטות בתת-ס"ק1(ב),1(ג),1(ד), ו-1(ה); (ב) לדרישה למקם ייצור, לספק או לרכוש שירות, להכשיר או להעסיק עובדים, להקים או להרחיב מתקנים מסוימים, או לבצע מחקר ופיתוח, בשטחו; (ג) לדרישות המפורטות בתת-ס"ק1(ב) ו-1(ג), כאשרהדרישות הנוגעות לתוכן הטובין הנדרשות לצורך זכאות לתעריפים מועדפים או למכסות מועדפות, מוטלות על ידי צד מייבא; וכן 3. תת-ס"ק1(א),1(ב) ו-1(ג) אינם חלים על דרישות כשירות לטובין או לשירותים ביחס לקידום ייצוא. 4. תת-ס"ק1(ו) לא יחול כאשר מוטלת דרישה או ההתחייבות או נאכפת מחויבות על ידי בית דין לצדק, בית דין מינהלי או רשות תחרות לתיקון הפרה שנקבעה של חוקי התחרות. 1. סעיף זה אינו מונע אכיפה של התחייבות, מחויבות או דרישה כלשהן בין צדדים פרטיים, מקום שצד לא הטיל או דרש את ההתחייבות, המחויבות או הדרישה. 6. למעןהסר ספק, ס"ק1אינו חל על כל דרישה מלבד הדרישות המפורטות באותו ס"ק. סעיף9.7: הנהלה בכירה ודירקטוריון 1. צד אינו רשאי לדרוש ממיזם של אותו צד, שהוא השקעה מכוסה, למנות לתפקידי ניהול בכירים אדם טבעי מלאום מסוים כלשהו. 3למען הסר ספק,הצדדים מאשרים מחדש את הבנתם כי סעיף זה יפורש בהתאם לעקרון ה-ejusdem generis. 2. על אף ס"ק1, צד רשאי לדרוש שרוב אופחות מזה בדירקטוריון, או בכל ועדה אחרת בו, של מיזם של אותו צד שהוא השקעה מכוסה, יהיו אזרחים של אותו צד או תושבים בשטח אותו צד, ובלבד שהדרישה איננה פוגעת באופן מהותי ביכולתו של המשקיע לממש שליטה על השקעתו. סעיף9.8: אמצעים שאינם תואמים 1. סעיפים9.4(יחסלאומי), סעיף9.5(יחס של אומה מועדפת ביותר), סעיף9.6(דרישות ביצוע) וסעיף9.7(הנהלה בכירה ודירקטוריון) לא יחולו על: (א) כל אמצעי קיים שאינו תואם שצד מקיים: (i) בדרג המרכזי של הממשל, כפי שקבע אותו צד בלוח שלו לנספחI; (ii) בדרג מקומי של ממשל; (ב) המשךאו חידוש מיידי של כל אמצעי שאינו תואם הנזכר בתת-ס"ק (א); או (ג) תיקון או שינוי של כל אמצעי שאינו תואם הנזכר בתת-ס"ק (א), ובלבד שהתיקון או השינוי אינם מפחיתים את ההתאמה של האמצעי, כפי שהיה קיים מיד לפני תאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, עם סעיפים9.4(יחס לאומי),9.5(יחס לאומי המועדף ביותר),9.6(דרישות ביצוע) ו-9.7(הנהלה בכירה ודירקטוריון). 2. סעיפים9.4(יחס לאומי),9.5(יחס של אומה מועדפת ביותר),9.6(דרישות ביצוע) ו-9.7(הנהלה בכירה ודירקטוריון) לא יחולו על כל אמצעי שצד נוקט או מקיים ביחס לענפים, ענפימשנה או פעילויות המפורטים בלוח שלו בנספחII. 3. צד לא ידרוש ממשקיע של הצד האחר, לפי כל אמצעי שיאומץ לאחר תאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה והמכוסה בלוח שלו בנספח II, מתוקף אזרחותו, למכור או להוציא מרשותו בדרך אחרת השקעה הקיימת במועד כניסתו של האמצעי לתוקף. 4. הצדדים מאשרים את הבנתם שכאשר ענף חדש, שאינו קיים במועד כניסתו לתוקף של הסכם זה, עולה אצל צד אחרי תאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה ואותו צד, לפיכך, רוצה לתקן את הנספחים לפרק זה, הצדדים, לפי בקשת אותו צד, ייכנסו מיד לדיון במטרה לתקן את הנספחים. 5. סעיפים4.9(יחס לאומי) ו-9.5(יחס של אומה מועדפת ביותר) לא יחולו על כל אמצעי המכוסה על ידי החריגים או החריגות מההתחייבויות לפי הסכםTRIPS. 6. סעיפים9.4(יחס לאומי),9.5(יחס של אומה מועדפת ביותר),9.6(דרישות ביצוע) ו-9.7(הנהלה בכירה ודירקטוריון) לא יחולו על: (א) כל אמצעי שצד מאמץ או מקיים לגבי רכש ממשלתי; (ב) סובסידיות או מענקים שנותן צד, לרבות הלוואות, ערבויות וביטוחים בתמיכה ממשלתית. סעיף9.9: נהלים מיוחדים ודרישות מידע 1. אין בסעיף9.4(יחס לאומי) דבר שיתפרש כמונע מצד לאמץ או לקיים אמצעי הקובע נהלים מיוחדים בקשר להשקעות מכוסות, כגון דרישה שהשקעות מכוסות יוקמו כדין או ירשמו בהתאם לדרישות שלו בחקיקה, ובלבד שנהלים כאמור לא יפגעו מהותית בהגנות שמעניק הצד למשקיעים של הצד האחר ולהשקעות מכוסות בהתאם לפרק זה ואינם משמשים כאמצעי להתחמקות מהתחייבויות או מחויבויות שלהצד לפי פרק זה. 2. על אף סעיף9.4(יחס לאומי) וסעיף9.5(יחס של אומה מועדפת ביותר), צד רשאי לדרוש ממשקיע של הצד האחר או מההשקעה המכוסה שלו לספק מידע הנוגע לאותה השקעה אך ורק למטרות מידע או סטטיסטיקה. הצד יגן על מידע כאמור שהוא סודי מכל גילוי שיפגע במעמדהתחרותי של המשקיע או ההשקעה המכוסה שלו. חלק ג': קידום השקעות והגנה עליהן סעיף9.10: היקף ההגנה על השקעות חלק זה חל על משקיעים של צד שביצעו השקעה מכוסה בשטחו של הצד האחר, ועל ההשקעות המכוסות שלהם. סעיף9.11: טיפול בהשקעות 1. השקעות מכוסות יזכו ליחס הוגן ושוויוני וייהנו מהגנה וביטחון מלאים בשטחו של הצד האחר בהתאם למשפט הבינלאומי המנהגי החל. 2. למען הסר ספק, "הגנה וביטחון מלאים" מתייחס להתחייבויות של הצד לפעול ככל שיידרש באופן סביר כדי להגן על הביטחון הפיזי של משקיעים והשקעות מכוסות. 3. למען הסר ספק, מ"הגנה וביטחון מלאים" אין משתמעת, בכל מקרה, הגנה משטרתית טובה יותר מזו המוענקת לאזרחי הצד שאצלו נעשתה ההשקעה. 4. למען הסר ספק, קביעה כי הייתה הפרה של הוראה אחרת בהסכם זה, או של הסכם בינלאומי נפרד, איננה קובעת כי הייתה הפרה של סעיף זה. סעיף9.12: הפסדים ופיצוי 1. על אף סעיף9.8(6)(ב), כל צד יעניק למשקיעים של הצד האחר שסבלו הפסד או נזק הקשור להשקעותיהם בשטחו של הצד הראשון עקב מלחמה או עימות מזוין אחר, מהפכה, מצב חירום לאומי, מרד, התקוממות, התפרעות או פעילות דומה אחרת בשטחו של אותו צד ראשון, יחס, בכל הנוגע להשבה, שיפוי, פיצוי או כל הסדר אחר, שאינו נוח פחות מזה שהוא מעניק למשקיעים שלו או למשקיעים של מי שאינו צד. 2. בלי לפגוע בס"ק1, אם למשקיע נגרם הפסד בשטח הצד האחר כתוצאה: (א) מהפקעה של רכושם ע"י כוחותיו או רשויותיו של צד; או (ב) מהשמדת רכושו ע"י כוחותיו או רשויותיו של הצד, אשר לא נגרמה בפעולה קרבית או לא הייתה מחויבת ע"י כורח המצב; הצד יעניק למשקיע השבה או פיצוי הולם עבור הפסד כאמור. 3. כל תשלום לפי סעיף זה יהיה בר מימוש בפועל, ניתן להעברה חופשית וניתן להמרה חופשית לפי שער החליפין של השוק למטבעות שבשימוש חופשי. סעיף9.13: הפקעה ופיצוי4 1. צד לא יפקיע או ילאים השקעה מכוסה בין במישרין ובין בעקיפין באמצעות אמצעים בעלי תוקף מקביל להפקעה או הלאמה ("הפקעה"), למעט: (א) למטרה ציבורית; (ב) כאשר הדבר נעשה בהתאם לחקיקה של הצד; (ג) באופן שאינו מפלה; וכן (ד) כאשר מלווהבפיצוי, בהתאם לס"ק2. 2. הפיצוי: (א) ישולם ללא דיחוי ובמטבע הניתן לשימוש חופשי; (ב) יהיה שווה ערך לשווי השוק ההוגן של ההשקעה שהופקעה מיד לפני ביצוע ההפקעה; (ג) לא ישקף כל שינוי בערך המתרחש משום שדבר ההפקעה המיועדת נודע מוקדם יותר; (ד) יהיה ניתן למימוש מלא וניתן להעברה חופשית; וכן (ה) יכלול ריבית, בשיעור סביר מבחינה מסחרית לאותו מטבע, הנצמחת מיום ההפקעה ועד למועד התשלום. 3. על אף ס"ק1ו-2, מקום שווייטנאם היא הצד המפקיע, כל אמצעי של הפקעה ישירה הנוגע לקרקע יהיה: (א) למטרה שבהתאם לחקיקה הפנימית החלה5; וכן (ב) עם תשלום פיצוי העוקב אחרי המגמות הכלליות בשווי השוק של זכות השימוש בקרקע, תוך הכרה בחקיקה הפנימית החלה אשר תיושם בתום לב באופן בלתי מפלה, ושוויוני. 4. בלי לפגוע בחלק ד' (יישוב סכסוכי משקיע-מדינה), למשקיעים הנפגעים תהיה זכות, על פי החקיקה של הצדהמבצע את ההפקעה, לבחינה מהירה, על ידי רשות שיפוטית או בלתי תלויה אחרת של אותו צד, של חוקיות ההפקעה וההערכה של השקעתם, בהתאם לעקרונות המפורטים בסעיף זה. 5. סעיף זה אינו חל על הנפקת רישיונות חובה הניתנים ביחס לזכויות קניין רוחני בהתאם להסכםTRIPS, או על שלילה, הגבלה או יצירה של זכויות קניין רוחני, במידה שהנפקה, ביטול, הגבלה או יצירה כאמור עולות בקנה אחד עם הסכם.TRIPS סעיף9.14: העברות6 1. כל צד יאפשר לכל ההעברות הקשורות להשקעה מכוסה להתבצע בחופשיות וללא דיחוי אל תוך שטחו ומחוץ לו. העברות כאמור כוללות: (א) תרומות להון, לרבות התרומה הראשונית וסכומים נוספים לשמירה או הגדלה של ההשקעה; 4סעיף זה יפורש בהתאם לנספח9א( 'הפקעה.) 5החקיקה המקומית החלה היא חוק הקרקע2013(וייטנאם)וצו מס'CP-4/ND44/201מיום15במאי2014להסדרת מחירי קרקע, כפי שתוקן בתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה עבור וייטנאם. 6למען הסר ספק,נספח9ב( 'אמצעי הגנה זמניים)יחול על סעיף9.14(העברות.) (ב) רווחים, דיבידנדים, ריבית, רווחי הון, תמלוגים, דמי ניהול, עמלות סיוע טכני ועמלות אחרות, או הכנסה שוטפת אחרת הנובעת מההשקעה המכוסה; (ג) הכנסות ממכירה או פירוק של ההשקעה המכוסה, כולה או כל חלק ממנה; (ד) תשלומים ששולמו על פי חוזה שהמשקיע או ההשקעה המכוסה התקשרו בו, לרבות תשלומים ששולמו על פי הסכם הלוואה; (ה) תשלומים ששולמו בהתאם לסעיפים9.12(הפסדים ופיצויים) ו-9.13(הפקעה ופיצויים); וכן (ו) תשלומים הנובעים מסכסוך כאמור בחלק ד' (יישוב סכסוכי משקיע-מדינה). 2. כל צד יאפשר ביצוע העברות כאמור במטבע שבשימוש חופשי בשער החליפין בשוק הקיים בעת ההעברה. 3. על אף ס"ק1ו-2, צד רשאי למנוע או לעכב העברה באמצעות יישום שוויוני, בלתי מפלה ובתום לב של החקיקה שלו המתייחסת: (א) לתשלום מיסיםואגרות; (ב) לפשיטת רגל, חדלות פירעון או הגנה על זכויות נושה; (ג) להנפקה, סחר או מסחר בחוזים עתידיים של ניירות ערך, אופציות או נגזרות; (ד) לעבירות פליליות או בנות עונשין; (ה) לדיווח כספי או שמירת תיעוד של העברות בעת הצורך כדי לסייע לרשויות אכיפת החוק,לרשויות המיסוי או לרשויות הרגולטוריות הפיננסיות; (ו) להבטחת ציות לצו או לפסיקה בהליכים שיפוטיים או מנהליים; או (ז) לביטוח לאומי, פרישה ציבורית או תכניות חיסכון חובה. סעיף9.15: שיבוב (סוברוגציה) 1. אם צד או הסוכנות המיועדת שלו משלמים תשלום לאחד ממשקיעיהם במסגרת ערבות, חוזה ביטוח או צורת שיפוי אחרת שהוא התקשר בהם בגין השקעה בשטחו של הצד האחר, הצד האחר יכיר: (א) בהקצאה, לצד הראשון או לסוכנות המיועדת שלו, של כל זכות או תביעה של המשקיע בגין השקעה כאמור, שהיוו את הבסיס לתשלום כאמור; וכן (ב) בזכות של הצד הראשון או הסוכנות המיועדת שלו לממש מכוח החלפה (שיבוב) של זכות או תביעה כאמור באותה מידה כמו הזכות או התביעה המקוריות של המשקיע. 2. למען הסר ספק, הצד או הסוכנות המיועדת שלו יהיו זכאים בכל הנסיבות: (א) לאותו יחס לגבי הזכויות והתביעות שנרכשו על ידה מכוח ההקצאה הנזכרת בס"ק1; וכן (ב) לאותם תשלומים המגיעים ביחס לאותן זכויות ותביעות, כפי שהמשקיע הנזכר בס"ק1היה זכאי לקבל מכוח פרק זה בגין ההשקעה. 3. אם צד או הסוכנות המיועדת שלו שילמו תשלום למשקיע שלהם והשתלטו על זכויותיו ותביעותיו של המשקיע לפי ס"ק1, אותו משקיע, אלא אם כן קיבל אישור בכתב מהצד או מהסוכנות המיועדת שלו לפעול מטעם הצד או הסוכנות המיועדת שלו המבצעת את התשלום, לא יממש את הזכויות והתביעות הללו כנגד הצד האחר. במימוש זכויות או תביעות שעברו שיבוב, צד או הסוכנות המיועדת שלו המממשים זכויות או תביעות כאמוריגלו לצד האחר ראיות להחלפה או להעברה של זכויות מהמשקיע לצד או לסוכנות המיועדת שלו. 4. במימוש זכויות או תביעות שהוחלפו, צד או הסוכנות של הצד המממשות את הזכויות או התביעות הללו יגלו את הכיסוי של הסדר התביעות עם משקיעיו לצד הנוגע בדבר. סעיף9.16: אמצעי מיסוי7 1. אין בחלק זה דבר שיטיל התחייבויות ביחס לאמצעי מיסוי למעט כפי שנקבע במפורש בס"ק3. 2. אין בהסכם זה דבר שישפיע על הזכויות וההתחייבויות של צד על פי אמנת מס כלשהי. במקרה של אי התאמה כלשהי בין הסכם זה לבין כל אמנה כאמור, אותה אמנה תגבר במידת אי ההתאמה. 3. סעיפים9.13(הפקעה ופיצויים) ו-9.6(דרישות ביצוע) יחולו על אמצעי מיסוי. סעיף9.17: מניעת הטבות 1. צד רשאי לשלול את ההטבות של פרק זה ממשקיע של הצד האחר שהוא מיזם של הצד האחר ומהשקעותיו המכוסות אם בני אדם של מי שאינו צד הם הבעלים של המיזם או שולטים בו והצד השולל8: 7סעיף זה יפורש בהתאם לנספח9ג( 'מיסוי והפקעה.) (א) אינו מקיים יחסים דיפלומטיים עם מי שאינו צד; או (ב) מאמץ או מקיים אמצעים לגבי מי שאינו צד או אדם של מי שאינו צד האוסרים עסקאות עם המיזם או שהענקת ההטבות של פרק זה למיזם או להשקעותיו הייתה גורמת להפרתם או לעקיפתם. 2. לצורך סעיף זה, מיזם הוא: (א) "בבעלות" משקיע אם יותר מ-50 אחוזים ממניות ההון בו נמצאות בבעלות שביושר של המשקיע; וכן (ב) "בשליטת" משקיע אם למשקיע יש סמכות למנות את רוב הדירקטורים שלו או לנהל בדרך חוקית אחרת את פעולותיו. סעיף9.18: חריגים כלליים 1. על אף סעיף9.5(יחס של אומה מועדפת ביותר), אין בהסכם זה דבר שיתפרש כמחייב צד להעניק למשקיעים של הצד האחר ולהשקעותיהם המכוסות את ההטבות של כל יחס הנובע: (א) מכל הסכם בינלאומי דו-צדדי או רב-צדדי לקידום השקעות והגנה עליהן אשר נחתם לפני תאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה; (ב) מכל איגוד מכס קיים או עתידי, הסכם אזור סחר חופשי, שוק משותף, איחוד כלכלי או הסכם בינלאומי דומה, שאחד מהצדדים הוא צד לו או עשוי להיות צד לו, כמשמעותו ב"איחוד מכס" או "אזור סחר חופשי" בהתאם לסעיףXXIVל-GATT 1994ולסעיףVל- GATS; או (ג) מכל הסכם דו-צדדי או רב-צדדי קייםאו עתידי הנוגע לקניין רוחני. 2. בכפוף לדרישות שאמצעים כאמור לא ייושמו באופן שרירותי או בלתי מוצדק, ולא יהוו הגבלה מוסווית על סחר או השקעות בינלאומיות, אין בהסכם זה דבר שיתפרש כמונע מצד לאמץ, לשמור, לאכוף אמצעים, לרבות אמצעים סביבתיים, הנראים לו נחוצים כדי: (א) להגן על החיים או הבריאות של האדם, החי או הצומח; (ב) להגן על המוסר הציבורי או לשמור על הסדר הציבורי, ובלבד שניתן להפעיל את האמצעי רק כאשר נשקף איום אמיתי וחמור דיו לאחד האינטרסים היסודיים של החברה; (ג) להבטיח בטיחות; (ד) להגן על אוצרות לאומיים בעלי ערך אמנותי, היסטורי או ארכיאולוגי; (ה) לשמר משאבי טבע מתכלים חיים או שאינם חיים, ובלבד שאמצעים כאמור ייעשו בשילוב עם הגבלות על ייצור או צריכה מקומיים; או (ו) להבטיח ציות להוראות חקיקה העולה בקנה אחד עם הוראות פרק זה לרבות אלה הנוגעות: (i) למניעת נהגיהטעיה והונאה או להתמודדות עם השפעות של השתמטות מחוזה; וכן (ii) להגנה על פרטיות היחיד ביחס לעיבוד והפצה של נתונים אישיים והגנה על סודיות רשומות וחשבונות אישיים. 2. אין בהסכם זה דבר שימנע מצד לאמץ או לקיים אמצעים סבירים מטעמי זהירות, לרבות: (א) הגנה על משקיעים, מפקידים, מחזיקי פוליסות, תובעי פוליסות וכן משתתפים בשוק הפיננסי, או אנשים שמוסד פיננסי חב כלפיהם חובת אמון; (ב) שמירה על הבטיחות, האיתנות, היושרה או האחריות הפיננסית של מוסדות פיננסיים; וכן (ג) הבטחת השלמות והיציבות של המערכת הפיננסית של צד. אמצעים כאמור יינקטו בתום לב ולא ישמשו כאמצעי להתחמקות ממחויבויות או התחייבויות של צד על פי הסכם זה. חלק ד': יישוב סכסוכי משקיע-מדינה סעיף9.19: התייעצות ומשא ומתן 1. במקרה של סכסוך השקעה, על התובע והמשיב לבקש תחילה ליישב את הסכסוך באמצעות התייעצות ומשא ומתן, מה שעשוי לכלול שימוש בהליכים לא מחייבים של צד ג'. 2. התובע ימסור למשיב בקשה בכתב להתייעצויות בה יפורטו הנ"ל: (א) שמו ומענו של התובע וההשקעה המכוסה שלו; 8 למען הסר ספק,צד רשאי לשלול את ההטבות של פרק זה,בהתאם לסעיף זה,בכל עת,לרבות אחרי פתיחת הליכי בוררות בהתאם לחלק ד( 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה.) (ב) מהות התביעה, לרבות האמצעי או האמצעים שהפרו לכאורה את הוראות פרק זה, ותיאור קצר של עובדות ביחסלאמצעי או לאמצעים האמורים; (ג) הסעד המבוקש וההערכה הראשונית של סכום הנזק הנתבע; וכן (ד) ציון ומסמכים תומכים כי התובע הוא משקיע של הצד האחר וכי הוא מחזיק או שולט בהשקעה המכוסה שלגביה הוגשה בקשה להתייעצות. 3. למען הסר ספק, פתיחה בהתייעצויות ומשא ומתן לא תתפרש כהכרה בסמכות השיפוט של בית דין. סעיף9.20: הגשת תביעה לבוררות 1. במקרה שלא ניתן ליישב סכסוך השקעה בהתייעצות ומשא ומתן לפי סעיף9.19(התייעצות ומשא ומתן) תוך שישה חודשים מהיום בו זימן התובע בכתב את המשיב להתייעצות ומשא ומתן, רשאי התובע, רק בשם עצמו,להגיש לבוררות לפי סעיף זה, תביעה כי: (א) המשיב הפר התחייבות לפי: i. חלק ג' (קידום השקעות והגנה); או ii. סעיפים9.4(יחס לאומי),9.5(יחס של אומה מועדפת ביותר),9.7(הנהלה בכירה ודירקטוריון) ו-9.6(דרישת ביצועים) בכל הנוגע לניהול, תחזוקה, שימוש, הנאה אוהוצאה מרשות של השקעות, וכן (ב) לתובע נגרם אובדן או נזק עקב הפרה זו, או כתוצאה מכך. 2. למען הסר ספק, תובע רשאי להגיש תביעה רק לגבי השקעה כהגדרתה בסעיף9.1(הגדרות). 3. היקף התביעה הנזכר בס"ק1לא יעלה על השווי הכספי של ההפסד או הנזק שנגרמו למשקיע כתוצאהמההפרה הנזכרת בס"ק1. 4. לפחות90 ימים לפני הגשת כל תביעה לבוררות לפי חלק זה, ימסור תובע למשיב הודעה בכתב על כוונתו להגיש את התביעה לבוררות (הודעת כוונה). בהודעה יפורטו: (א) שמו ומענו של התובע וההשקעה המכוסה שלו; (ב) לכל תביעה, הוראת חלק ג' (קידום השקעות והגנה עליהן) שהופרה לכאורה וכל הוראה אחרת הנוגעת בדבר; (ג) הבסיס המשפטי והעובדתי לכל תביעה; (ד) הסעד המבוקש והסכום המשוער של הנזק שנתבע; וכן (ה) ציון ומסמכים תומכים המעידים כי התובע הוא משקיע של הצד האחר וכי הוא מחזיק או שולט בהשקעה המכוסה שלגביה הוגשה בקשה להתייעצות. 5. ובלבד שחלפו שישה חודשים מאז ביקש התובע בכתב מהמשיב התייעצות ומשא ומתן, רשאי התובע להגיש תביעה הנזכרת בס"ק2 לבוררות: (א) לפי אמנתICSID, ובלבד ששני הצדדים הם צדדים לאמנתICSID; (ב) לפי כללי השירותים הנוספים שלICSID, ובלבד שאחד מהצדדים, אך לא שניהם, הוא צד לאמנתICSID; (ג) לפי כללי הבוררות שלUNCITRAL; או (ד) אם הצדדים המתדיינים מסכימים, לפי כל מוסד בוררות אחר או כללי בוררות. 6. התובע ימסור עם הודעת הבוררות: (א) את שם הבורר שהתובע ממנה; או (ב) הסכמה בכתב של התובע שהמזכיר הכללי ימנה את אותו בורר. 7. תביעה תיראה כאילו הוגשה לבוררות לפי סעיף זה כאשר הודעת התובע או הבקשה לבוררות: (א) הנזכרות בס"ק1לסעיף36לאמנתICSIDהתקבלו על ידי המזכיר הכללי שלICSID; (ב) הנזכרות בס"ק2ללוח ג' של כללי השירותים הנוספים שלICSIDהתקבלו על ידי המזכיר הכללי שלICSID; (ג) הנזכרות בסעיף3לכללי הבוררות שלUNCITRAL, יחד עם כתב התביעה הנזכר בסעיף20לכללי הבוררות שלUNCITRAL, התקבלו על ידי המשיב; או (ד) על פי כל מוסד בוררות אחר או כללי בוררות אחרים שנבחרו לפי תת-ס"ק5(ד) התקבלו על ידי המשיב, אלא אםכן פורט אחרת על ידי מוסד כאמור או כללים כאמור. תביעה שמעלה התובע בפעם הראשונה אחרי הגשת הודעה על בוררות תיחשב שהוגשה לבוררות לפי סעיף זה בתאריך קבלתה לפי כללי הבוררות החלים. סעיף9.21: הסכמה של כל צד לבוררות 1. כל צד מסכים בזאת להגשת תביעה לבוררות לפיסעיף זה בהתאם לפרק זה. 2. התובע ימסור את הסכמתו בהתאם להליכים הקבועים בחלק זה במועד הגשת התביעה לפי סעיף9.20(הגשת תביעה לבוררות). 3. ההסכמה לפי ס"ק1ו-2והגשת תביעה לבוררות לפי סעיף זה ייראו כממלאים את הדרישות של: (א) פרקIIשל אמנתICSIDאו כללי השירותים הנוספים שלICSID, להסכמה בכתב של הצדדים; וכן (ב) סעיףIIלאמנת ניו יורק, להסכם בכתב. סעיף9.22: תנאים ומגבלות על הסכמה של כל צד 1. אין להגיש תביעה לבוררות לפי סעיף זה אם חלפו יותר משלוש שנים מהתאריך שבו התובע רכש לראשונה, או היה עליו לרכוש לראשונה, ידיעה על ההפרה לכאורה לפי ס"ק1לסעיף9.20(הגשת תביעה לבוררות) וידיעה כי לתובע נגרם אובדן או נזק. 2. אין להגיש תביעה לבוררות לפי חלק זה אלא אם כן: (א) התובע מסכים בכתב לבוררות בהתאם להליכים המפורטים בסעיף זה; (ב) הודעת הבוררות מלווה, לגבי תביעות שהוגשו לבוררות לפי סעיף9.20(הגשת תביעה לבוררות), בוויתור בכתב של התובע על כל זכות ליזום או להמשיך, בפני כל בית דין מינהלי או בית משפט לפי הדין של כל צד, או הליכי יישוב סכסוכים אחרים, לרבות אלה שבהסכמים דו-צדדיים או רב-צדדיים אחרים ששני הצדדים הם צדדים להם, כל הליך ביחס לנושא התביעה שלו או לכל אמצעי המהווה לכאורה הפרה הנזכרת בסעיף9.20(הגשת תביעה לבוררות); וכן (ג) לא ניתנו החלטת בוררות או פסיקה בנושא הסכסוך בכל הנוגע לכל אמצעי הנטען להוות הפרה הנזכרת בס"ק2לסעיף9.20(הגשת תביעה לבוררות) בפני כל בית דין מינהלי או בית משפט במסגרת הדין של כל אחד מהצדדים, הליכי יישוב סכסוכים אחרים או לפי המנגנונים הנזכרים בתת-ס"ק (ב). סעיף9.23: בחירת בוררים 1. אלא אם כן הסכימו הצדדים המתדיינים אחרת, בית הדין יהיה מורכב משלושה בוררים, בורר אחד שימונה על ידי כל אחד מהצדדים המתדיינים והשלישי, שיהיה הבורר היושב-ראש, שימונה בהסכמת הצדדים המתדיינים. 2. המזכיר הכללי ישמש כרשות הממנה לבוררות לפי חלק זה. אם המזכיר הכללי הוא אזרח של צד או אזרח של מי שאינו צד ושאינו מקיים יחסים דיפלומטיים עם צד או שהוא מנוע בדרך אחרת מלמלא את התפקיד האמור, יוזמן סגן המזכיר הכללי לבצע את המינוי. 3. לא הוקם בית דין בתוך90ימים מהיום שבו הוגשה תביעה לבוררות לפי חלק זה, ימנה המזכיר הכללי, לבקשת צד מתדיין, לשיקול דעתו, את הבורר או הבוררים שטרם מונו. המזכיר הכללי לא ימנה אזרח של צד כבורר היושב-ראש, אלא אם כן הצדדים המתדיינים מסכימים אחרת. 4. הבוררים לא יהיו אזרחים של מדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם צד. סעיף9.24: מקום הבוררות 1. התובע והמשיב רשאים להסכים על מקום הבוררות. 2. לא הגיעו התובע והמשיב להסכמה לגבי מקום הבוררות, יקבע בית הדין את מקום הבוררותובלבד: (א) שהמקום יהיה בשטחו של צד או בשטחו של מי שאינו צד שהוא צד לאמנת ניו יורק; (ב) שמקום הבוררות שנקבע הוא בהתאם לכללי הבוררות החלים. סעיף9.25: מקומות הדיונים ושפת הנוהל 1. התובע והמשיב רשאים להסכים על מקום הדיון, בכפוף לכללי הבוררות החלים. 2. לא הגיעו התובע והמשיב להסכמה לגבי מקום הדיון, יקבע בית הדין את מקום הדיון, ובלבד: (א) שהמקום שנקבע לדיון הוא בהתאם לכללי הבוררות החלים; (ב) שבית הדין הביא בחשבון את האינטרסים של שני הצדדים בסכסוך לעניין הנטל הכספי של הליך הבוררות; וכן (ג) שאם המקום שנקבע לדיון הוא בשטחו של מי שאינו צד, יהיה זה מי שאינו צד שעמו מקיימים שני הצדדים יחסים דיפלומטיים. 3. לא הסכימו התובע והמשיב אחרת, שפת הנוהל של ההליך תהיה אנגלית. 4. כל שפה או שפות שנבחרו לפי ס"ק3יהיו בהתאם לכללי הבוררות החלים. סעיף9.26: ניהול בוררות 1. בהליך בוררות לפי חלק זה, המשיב לא יטען, כהגנה, תביעה שכנגד, זכות קיזוז או אחרת, כי התובע קיבל או יקבל שיפוי או פיצוי אחר עבור הנזקים לכאורה, כולם או חלקם, בהתאם לחוזה ביטוח או ערבות. 2. אלא אם כן הצדדים המתדיינים הסכימו להליך מזורז אחר להגשת התנגדויות מקדימות, רשאי הצד שהוא הצד לסכסוך, לא יאוחר מ- 30 יום לאחר הקמת בית הדין, ובכל מקרה לפני המושב הראשון של בית הדין, להגיש התנגדות כי התביעה חסרת עילה משפטית בעליל. הצד שהוא הצד לסכסוך יפרט בצורה מדויקת ככל האפשר את הבסיס להתנגדות. בית הדין, לאחר שנתן לצדדים המתדיינים הזדמנות להשמיע את הערותיהם על ההתנגדות, יודיע, במושבו הראשון או מיד לאחר מכן, לצדדים המתדיינים על החלטתו בעניין ההתנגדות. החלטת בית הדין לא תפגע בזכותו של הצד שהוא הצד לסכסוך להגיש התנגדות לסמכותו של בית הדין או להתנגד, במהלך ההליך, לכך שהתביעה חסרת עילה משפטית. 3. בית הדין רשאי להורות על בטוחה להוצאות לפי הצעת המשיב. בית הדין ישקול במיוחד להורות על בטוחה להוצאות כאשר יש סיבה להניח: (א) שהתובע לא יוכל לשלם, אם יצטווה לעשות כן, חלק סביר משכר טרחת עורך דין והוצאות אחרות לצד שהוא הצד לסכסוך; או (ב)שהתובע סילק נכסים כדי להימנע מההשלכות של הליך הבוררות. לא שילם התובע את הבטוחה להוצאות שפסק בית הדין תוך פרק הזמן שקבע בית הדין, רשאי בית הדין להורות על השעייה או סיום של הליך הבוררות. סעיף9.27: מימון צד ג' 1. משקיע יגיש הודעה בכתב לצד האחר לסכסוך ולבית הדין הבוררות, החושפת את שמו ומענו של כל מי שאינו צד שממנו קיבל המשקיע, במישרין או בעקיפין, כספים לצורך ניהול ההליך או הגנתו באמצעות תרומה או מענק, או בתמורה לתגמול תלוי בתוצאות ההליך ("מימון צד ג'"). אם הגורם שאינו נותן מימון הוא אדם משפטי, ההודעה תכלולאת שמות האנשים והישויות שבבעלותם ובשליטה באותו אדם משפטי. 2. המשקיע יגיש את ההודעה הנזכרת בס"ק1עם הגשת הבקשה לבוררות, או מיד עם עשיית הסדר מימון צד ג' אחרי ההגשה. המשקיע יודיע מיד לבית הדין לבוררות ולצד האחר לסכסוך על כל שינוי במידע שבהודעה. 3. בית הדין רשאי להורות על חשיפת מידע נוסף בדבר הסכם המימון ומי שאינו צד המעניק מימון. סעיף9.28: הדין המסדיר 1. בכפוף לס"ק3, כאשר מוגשת תביעה לפי חלק זה, בית הדין יכריע בסוגיות השנויות בסכסוך בהתאם לפרק זה ולכללים החלים של המשפט הבינלאומי, ויתחשב, למעשה, בכל דיןפנימי הנוגע בדבר של הצד לסכסוך.9 2. לבית הדין לא תהיה סמכות שיפוט לקבוע את חוקיותו של אמצעי, המהווה לכאורה הפרה של פרק זה, לפי הדין הפנימי של צד. 3. במקרים בהם יש התייחסות להסכםTRIPSבהליך בוררות לפי חלק זה, בית הדין ישקול פרשנות נוגעת בדבר בדוחות של פאנלים וגוף הערעורים שאימץ הגוף ליישוב סכסוכים שלWTOלגבי זכויות או התחייבויות מקבילות במהותן של הצדדים לפי הסכםTRIPS, או אמנות קניין רוחני רב-צדדיות אחרות. 4. כאשר מתעוררים חששות רציניים בכל הנוגע לסוגיות של פרשנות העשויות להשפיע על עניינים הקשורים לחלקזה, הצדדים רשאים לאמץ, בכל עת, פרשנויות משותפות להוראות הסכם זה. כל פרשנות כזו תחייב את בית הדין. 5. למען הסר ספק, בית הדין יהיה כפוף לפרשנות שניתנה לדין הפנימי על ידי בתי המשפט או הרשויות המוסמכות לפרש את הדין הפנימי הנוגע בדבר, וכל משמעות שניתנה לדין הפנימי הנוגע בדבר על ידי בית הדין לא תהיה מחייבת את בתי המשפט והרשויות של כל אחד מהצדדים. סעיף9.29: פסיקות 1. כאשר בית דין נותן פסיקה סופית נגד משיב, רשאי בית הדין לפסוק: (א) פיצויים כספיים וריבית חלה; (ב) השבת רכוש, ובמקרה זה תקבע הפסיקה כי המשיב רשאילשלם פיצויים כספיים וכל ריבית חלה, במקום השבה; או (ג) שניהם. 2. בית דין רשאי גם לפסוק הוצאות ושכר טרחת עורך דין בהתאם לחלק זה ולכללי הבוררות החלים. לבקשת המשיב יפורט בפסיקה החשבון להעברת כספים או האדם שאליו יש לבצע השבה. 3. בלי לפגוע בס"ק2ובזכותו שלהתובע לטעון כי אין לא קיבל פיצוי הולם, הערך הכספי של הפסיקה שניתנה לפי ס"ק1לא יהיה גדול מההפסד שנגרם למשקיע כתוצאה מההפרה שנקבעה ע"י בית הדין, בהפחתת כל נזק או פיצוי קודם שכבר ניתנו ביחס לאותה סכסוך עובדתית. לצורך חישוב הנזק הכספי, בית הדין ייקח בחשבון כל השבת רכוש או ביטול או שינוי של האמצעי, או גורמים מקלים אחרים. 9 למען הסר ספק,צד אינו רשאי להפעיל את הוראות הדין הפנימי שלו כהצדקה לאי יכולתו לבצע פרק זה. 4. בית דין אינו רשאי לפסוק פיצויי עונשין. 5. לפסיקה שניתנה על ידי בית דין לא יהיה תוקף מחייב אלא בין הצדדים המתדיינים ולגבי המקרה המסוים. 6. בכפוף לכללי הבוררות הנוגעים בדבר ולהליך הביקורתהנוגע בדבר לפסיקת ביניים, צד בסכסוך יעמוד בפסיקה ויקיים אותו ללא דיחוי. 7. כל צד ידאג לאכיפת פסיקה בשטחו. 8. צד בסכסוך רשאי לבקש אכיפה של פסק בוררות לפי אמנתICSIDאו אמנת ניו יורק. חלק ה': הוראות סופיות סעיף9.30: משך וסיום לגבי השקעות שבוצעו בזמן שהסכם זה בתוקף, הוראות חלקים א' (הוראות כלליות), ג' (קידום והגנה על השקעות) ו-ד' (יישוב סכסוכי משקיע-מדינה) בפרק זה והוראות נוגעות בדבר של פרק1(הוראות ראשוניות והגדרות כלליות) ופרק11(חריגים) יימשכו בתוקף לגבי השקעות כאמור לתקופה של עשר שנים לאחר תאריך סיום הסכם זה, אלא אם כן הסכימו אחרת על ידי הצדדים לאחר מכן. נספח9א': הפקעה הצדדים מאשרים את הבנתם המשותפת כי: 1. פעולה או סידרה של פעולות של צד אינם יכולים להוות הפקעה אלא אם כן היא מפריעה בזכות קניין מוחשית או בלתי מוחשית או עניין קנייני בהשקעה. 2. הפקעה עשויה להיות ישירה או עקיפה: (א) הפקעה ישירה מתרחשת כאשר השקעה מולאמת או הופקעה באופן ישיר בדרך אחרת באמצעות העברה רשמית של בעלות או תפיסה על הסף; ו- (ב) הפקעה עקיפה מתרחשת אם לאמצעי או לסדרה של אמצעים של צד יש השפעה שוות ערך להפקעה ישירה, בכך שהם שוללים מהמשקיע באופן מהותי את התכונות היסודיות של רכוש בהשקעתו, לרבות הזכות להשתמש, ליהנות מהשקעתו ולהוציא את השקעתו מרשות, ללא העברה רשמית של בעלות או תפיסה מוחלטת. 3. הקביעה אם אמצעי או סידרת אמצעים של צד, במצב עובדתי ספציפי, מהווים הפקעה עקיפה מחייבת חקירה פרטנית, מבוססת עובדות, הלוקחת בחשבון, בין יתר הגורמים את: (א) ההשפעה הכלכלית של האמצעי או סידרת האמצעים, אם כי העובדה היחידה שלאמצעי או סידרת אמצעים של צד יש השפעה שלילית על הערך הכלכלי של השקעה אינה קובעת שהתרחשה הפקעה עקיפה; (ב) משך האמצעי או סידרתהאמצעים של צד; (ג) המידה שבה האמצעי או סידרת האמצעים מפריעים לציפיות מובחנות וסבירות מגובות השקעה10; וכן (ד) אופי האמצעי או סידרת האמצעים, בעיקר מטרתם, הקשרם וכוונתם. 4. למען הסר ספק, למעט בנסיבות הנדירות שבהן ההשפעה של אמצעי או סידרה של אמצעים כה חמורהלאור תכליתם, עד שהיא נראית מוגזמת בעליל, אמצעים לא מפלים של צד, שנועדו ויושמו להגן על מטרות לגיטימיות של רווחה הציבור, כגון בריאות, בטיחות ואיכות הסביבה, אינן מהוות הפקעות עקיפות. נספח9ב': אמצעי הגנה זמניים 1. צד רשאי לאמץ או לקיים אמצעים מגבילים לגביתשלומים או העברות עבור עסקאות הקשורות להשקעות: (א) במקרה של קשיים חמורים במאזן תשלומים והקשיים הפיננסיים החיצוניים או האיום בהם; או (ב) במקרים חריגים שבהם תנועות הון גורמות או מאיימות לגרום לקשיים חמורים בניהול המקרו-כלכלי, בפרט מדיניות מוניטרית ושערי חליפין. 2. אמצעים מגבילים הנזכרים בסעיף1: (א) יוחלו באופן שהצד האחר יקבל יחס לא פחות טוב מכל מי שאינו צד; (ב) יעלו בקנה אחד עם סעיפי ההסכם של קרן המטבע הבינלאומית; (ג) לא יחרגו מאלה הנחוצים לטיפול בנסיבות המפורטות בס"ק1; 10השאלה אם הציפיות מגובות ההשקעה של משקיע הן סבירות תלויה,במידה שנוגע בדבר,בגורמים כגון האם הממשלה סיפקה למשקיע הבטחות מחייבות בכתב ובאופי ובהיקף של הרגולציה הממשלתית או הפוטנציאל לרגולציה ממשלתית בענף הנוגע בדבר. (ד) יהיו זמניים ויתבטלו בהדרגה ככל שהמצב המפורט בסעיף1משתפר; (ה) ימנעו נזקים מיותרים לאינטרסים המסחריים, הכלכליים והפיננסיים של הצד האחר; וכן 3. הצד שאימץ אמצעי כלשהו לפי ס"ק1יודיע לצד האחר, בהקדם האפשרי, על האמצעים שננקטו ועל לוח הזמנים הצפוי להסרתם. נספח9ג': מיסוי והפקעה הקביעה האם אמצעי מיסוי, במצב עובדתי ספציפי, מהווה הפקעה מחייבת בירור פרטני ומבוסס עובדות השוקל את כל הגורמים הנוגעים בדבר הנוגעים להשקעה, לרבות הגורמים המפורטים בנספח9א' (הפקעה) וכן את השיקולים הבאים: (א) הטלת מיסים אינה מהווה בדרך כלל הפקעה. עצם הנהגת אמצעי מיסוי חדש או הטלת אמצעי מיסוי ביותר מתחום שיפוט אחד בגין השקעה אינם מהווים, ככלל, כשלעצמם, הפקעה; (ב) אמצעי מיסוי העולה בקנה אחד עם מדיניות, עקרונות ופרקטיקות מס המוכרים בעולם לא צריכים להוות הפקעה. בפרט, אמצעי מיסוי שמטרתו למנוע הימנעות או התחמקות מאמצעי מיסוי אינו מהווה בדרך כלל הפקעה; (ג) אמצעי מיסוי המופעל על בסיס לא מפלה, להבדיל מאמצעי מיסוי המתמקד במשקיעים בני לאום מסוים או בנישומים ספציפיים, סביר פחות שיהווה הפקעה; וכן (ד) אמצעי מיסוי בדרך כלל אינו מהווה הפקעה אם הוא כבר היה בתוקף בעת ביצוע ההשקעה והמידע על האמצעי היה זמין לציבור. נספח9ד' הגשת תביעה לבוררות ביחס לתת-ס"ק2(ב) ו-2(ג) לסעיף9.22(תנאים ומגבלות על הסכמה של כל צד) 1. משקיע של מדינת ישראל לא יגיש לבוררות לפי חלק ד' (משקיע–יישוב סכסוכי מדינה) טענה לפיה וייטנאם הפרה התחייבות לפי חלק ב' (אי-אפליה וליברליזציה של השקעות) או לפי חלק ג' (קידום והגנה על השקעות), אם המשקיע טען שהפרת התחייבות לפי חלק ב' (אי-אפליה וליברליזציה של השקעות) או חלק ג' (קידום והגנה על השקעות) בכל הליך בפני בית משפט או בית דין מינהלי של וייטנאם. 2. למען הסר ספק, כאשר משקיע ממדינת ישראל מעלה טענה כי וייטנאם הפרה התחייבות לפי חלק ב' (אי-אפליה וליברליזציה של השקעות) או חלק ג' (קידום השקעות והגנה) בפני בית משפט או מנהלי בית הדין של וייטנאם, בחירה זו תהיה סופית, והמשקיע אינו רשאי לאחר מכן לטעון להפרה זו, בבוררות לפיחלק ד' (משקיע-יישוב סכסוכים במדינה). 3. על אף תת-ס"ק2(ב) ו-2(ג) לסעיף9.22(תנאים ומגבלות על הסכמה של כל צד), התובע רשאי ליזום או להמשיך בתביעה המבקשת סעד של צו מניעה זמני שאינו כרוך בתשלום פיצויים כספיים לפני בית דין מינהלי או בית משפט לצדק על פי דיןהמשיב, ובלבד שהתביעה תוגש רק לשם שמירה על זכויותיו ואינטרסים של התובע בתקופת הבוררות. פרק10 רכש ממשלתי סעיף10.1: שיתוף פעולה 1. הצדדים מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה בתחום הרכש הממשלתי בהתאם לחוקים ולתקנות שלהם ובהינתן המשאבים הזמינים. 2. הצדדים ישתפו פעולה למטרות שיפור השקיפות, קידום תחרות הוגנת ושימוש בטכנולוגיות אלקטרוניות בתחום הרכש הממשלתי. 3. כל צד יודיע לצד האחר בהקדם האפשרי על כל שינוי משמעותי בחוקים, בתקנות ובנהלים שלו הנוגעים לרכש ממשלתי. 4. פעילויות שיתוף הפעולה יכללו חילופי, במידת הצורך, מידע לא סודי, התייעצויות, כמפורט בסעיף10.3(התייעצויות), וסיוע טכני. 5. הצדדים ישתדלו לשתף פעולה בפעילויות הבאות: א) חילופי ניסיון ומידע, כגון מסגרות רגולטוריות, שיטות עבודה מומלצות וסטטיסטיקה; ב) פיתוח והרחבת השימוש באמצעים אלקטרוניים ברכש ממשלתי; ג)בניית יכולת לפקידי ממשל בתחום שיטות הרכש הממשלתיות המומלצות ביותר; ד) חיזוק המסגרת המוסדית ליישום פרק זה; וכן ה) שיפור היכולת לספק גישה רב לשונית להזדמנויות רכש. 6. הצדדים יפתחו פעילויות שיתוף פעולה נוספות כגון קיום סמינרים לספקים כדי לעדכן אותם בחוקים,בתקנות ובנהלים של כל צד הנוגעים לרכש ממשלתי. 7. הצדדים ישתדלו לשתף פעולה על מנת לקדם ולהקל את השתתפותם של ספקי טובין ונותני שירותים מהצדדים במכרזי רכש ממשלתי של הצדדים, בפרט בתחומים הבאים: (א) ציוד רפואי; (ב) מוצרים פרמצבטיים; (ג) טכנולוגיות חקלאות; (ד) טכנולוגיות מים; (ה) תוכנה; וכן (ו) טכנולוגיית מידע. סעיף10.2: מידע על מערכת הרכש 1. למטרות שקיפות, כל צד יהפוך את החוקים והתקנות שלו הנוגעים לרכש ממשלתי לנגישים לציבור. 2. הצדדים יחליפו את רשימות משאבי התקשורת שבהם הצדדים מפרסמים מידע נוגע בדבר על רכש ממשלתי. 3. כל צד ישתדל להקים ולתחזק אמצעים אלקטרוניים לפרסום חוקיו ותקנותיו ומידע על רכש ממשלתי, בהינתן משאבים זמינים. 4. כל צד רשאי להרחיב את תוכן מידע הרכש הממשלתי ואת היקף השירותים הניתנים באמצעים אלקטרוניים. סעיף10.3: התייעצויות 1. לבקשת צד, הצד האחר יספק תשובות בנושאים הקשורים לרכש ממשלתי תוך פרק זמן סביר. 2. במקרה של מחלוקת כלשהי הנוגעת להחלת פרק זה, יעשו הצדדים כל מאמץ להגיע לפתרון משביע רצון הדדית בהתייעצויות. 3. כל צד ישקול בחיוב, וייתן הזדמנות נאותה, להתייעצויות בנוגע ליישום פרק זה. 4. בקשה להתייעצויות כאמור תוגש לנקודת הקשר של הצד האחר שהוקמה לפי סעיף10.5(נקודות קשר). לא הסכימו הצדדים אחרת, הם יקיימו התייעצויות בתוך60ימים ממועד קבלת הבקשה. 5. ניתן לקיים התייעצויות בצורה של פגישה או באמצעים אחרים המוסכמים על ידי הצדדים. סעיף4.10: אי-החלה של יישוב סכסוכים כל עניין המתעורר לפי פרק זה לא יהיה כפוף למנגנון יישוב הסכסוכים הקבוע בפרק14(יישוב סכסוכים) להסכם זה. סעיף10.5: נקודות קשר 1. כל צד יועיד נקודת קשר שתפקח על יישום פרק זה. נקודות הקשר המפורטות בנספח10א' יעבדו בשיתוף פעולה כדי להקל על יישום פרק זה. 2. כל צד יודיע מיד לצד האחר על כל שינוי בנקודת הקשר שלו. סעיף10.6: בחינה בתוך שלוש שנים מתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, הצדדים יבחנו פרק זה במסגרת הוועדה המשותפת, ובכפוף להחלטת הוועדה המשותפת, ייכנסו למשא ומתן במטרה לספק זהלזה גישה לשווקי הרכש הממשלתיים שלהם על בסיס הדדי. נספח10א' נקודות קשר בישראל: מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה. בווייטנאם: סוכנות רכש ציבורי, משרד התכנון וההשקעות. פרק11: חריגים סעיף11.1: חריגים כלליים 1. לעניין פרק2(סחר בסחורות), פרק3(כללי מקור), פרק4(נהלי מכס והקלות סחר), פרק5(תרופות סחר), פרק6(אמצעים סניטריים ופיתוסניטריים) ופרק7(מחסומים טכניים לסחר), סעיףXXל1994-GATTוההערות הפרשניות שלו משולבים בהסכם זה ויוצרים חלק מהסכם זה, בשינויים המתחייבים. 2. הצדדים מבינים כי האמצעים הנזכרים בסעיףXX(ב) ל-GATT 1994 כוללים אמצעים סביבתיים הנחוצים להגנה על החיים או הבריאות של האדם, החי או הצומח, וכי סעיףXX(ז) ל-GATT 1994חל על אמצעים הנוגעים לשימור משאבי טבע מתכלים חיים ושאינם חיים. 3. למטרות פרקים8(סחר חוצה גבולות בשירותים)ו-9(השקעות), סעיףXIVל-GATS(כולל הערות השוליים שלו) משולב והופך לחלק מהסכם זה, בשינויים המתחייבים. 4. הצדדים מבינים שהאמצעים הנזכרים בסעיףXIV(ב) ל-GATSכוללים אמצעים סביבתיים הנחוצים להגנה על החיים או הבריאות של האדם, החי או הצומח. הצדדים מבינים שהאמצעים הנזכרים בסעיףXIV(א) ל-GATSכוללים אמצעים שמטרתם לשמור על הסדר הציבורי הפנימי. סעיף11.2: חריגי ביטחון אין בהסכם זה דבר שיתפרש: (א) כמחייב צד למסור או לאפשר גישה לכל מידע שהוא קובע כי חשיפתו מנוגדת לאינטרסים הביטחוניים המהותיים שלו; או (ב) כמונעמצד להחיל אמצעים הנראים לו נחוצים למילוי התחייבויותיו ביחס לשמירה או להשבת השלום או הביטחון הבינלאומיים, או להגנה על האינטרסים הביטחוניים החיוניים שלו. סעיף11.3: מיסוי 1.הסכם זה אינו חל על אמצעי מיסוי. 2. על אף ס"ק1: (א) סעיף2.3(יחס לאומי) וההוראות האחרות של הסכם זה הדרושות כדי לתת תוקף לאותו סעיף יחולו על אמצעי מיסוי באותה מידה כמו סעיףIIIשל ה-GATT 1994; (ב) סעיף8.3(יחס לאומי) וההוראות האחרות של הסכם זה הדרושות כדי לתת תוקף לאותו סעיף יחולו על אמצעי מיסוי באותה מידה כמו סעיףXVIIשל ה-GATS;ו (ג) סעיף8.4(יחס של אומה מועדפת ביותר), יחול על אמצעי מיסוי באותה מידה כמו סעיףIIל-GATS. 3. הסכם זה אינו משפיע על הזכויות וההתחייבויות של צד לפי אמנת מס. במקרה של אי התאמה כלשהי בין הסכם זה לבין אמנת מס, אמנת המס גוברת במידת אי ההתאמה. סעיף11.4:גילוי מידע 1. כל צד ישמור, בהתאם לחוקים ולתקנות הפנימיים שלו, על סודיות המידע שנמסר בסודיות על ידי הצד האחר בהתאם להסכם זה. 2. אין בהסכם זה דבר שיתפרש כמחייב צד למסור או לאפשר גישה למידע סודי שחשיפתו תפריע לאכיפת חוק,או תעמוד בסתירה בדרך אחרת לאינטרס הציבורי, או שתפגע באינטרסים המסחריים הלגיטימיים של יחידים או של מיזמים מסוימים,ציבוריים או פרטיים. פרק12: שקיפות סעיף12.1: פרסום 1. למטרות פרק זה: (א) "אמצעי שתחולתו כללית" כולל חוקים, תקנות, נהלים ופסקי דין מנהליים שתחולתם כללית העשויים להשפיע עלכל עניין המכוסה ע"י הסכם זה; וכן (ב) " בעל עניין" פירושו כל אדם העלול להיות מושפע מאמצעי שתחולתו כללית. 2. כל צד יבטיח כי אמצעים שתחולתם כללית: (א) יתפרסמו לאלתר במדיה מיועדת רשמית, לרבות מקום שאפשרי באמצעים אלקטרוניים, באופן שיאפשר לממשלות ולבעלי עניין להתוודע אליהם; וכן (ב) במידה הנדרשת על פי הדין שלו, יאפשרו פרק זמן מספיק בין הפרסום והכניסה לתוקף של אמצעים כאמור. 3. במידה הנדרשת על פי הדין שלו, כל צד: (א) יפרסם מראש אמצעי כאמור הנזכר בס"ק1שהוא מציע לאמץ; וכן (ב) ייתן לבעלי עניין ולצד האחר הזדמנות סבירה להגיב על אמצעים מוצעים אלה. סעיף12.2: מסירת מידע על פי בקשה של צד אחר, כל צד ימסור מידע וישיב לשאלות הנוגעות לכל אמצעי שתחולתו כללית אשר לדעת הצד המבקש עשוי להשפיע באופן מהותי על פעולתו של הסכם זה. סעיף12.3: הליכים מינהליים על מנת להבטיח כי אמצעי שתחולתו כללית המשפיע על עניין המכוסה ע"י הסכם זה מוחל באופן עקבי, חסר פניות, וסביר, צד יבטיח כי, בהליך מינהלי שמעורב בו מקרה ספציפי, אם אמצעי הנזכר בסעיף12.1(פרסום) חל על אדם או על פריט טובין מסוימים של הצד האחר: (א) בכל עת שאפשר, אדם של הצדהאחר המושפע ישירות מההליך יקבל הודעה סבירה, בהתאם לנהלים פנימיים, כאשר אותו הליך נפתח, כולל תיאור של טיב ההליך, קביעה של הסמכות המשפטית שתחתיה נפתח ההליך, ותיאור כללי של הסוגיות; (ב) לאדם הנזכר בתת-ס"ק (א) תינתן הזדמנות סבירה להציג עובדות וטיעונים בתמיכהבעמדתו של האדם לפני פעולה מינהלית סופית כאשר הזמן, טיב ההליך, והאינטרס הציבורי מאפשרים זאת; וכן (ג) ההליך המינהלי יתנהל בהתאם לדין של אותו צד. פרק13:ניהול ההסכם סעיף13.1: הקמת הוועדה המשותפת 1.הצדדים מקימים בזאת את הוועדה המשותפת. 2.הוועדה המשותפת תהיה מורכבת מפקידי ממשל נוגעים בדבר של כל צד ובראשה יעמדו במשותף פקידים בכירים של הצדדים ממשרדים ממשלתיים האחראים בעיקר לסחר בינלאומי. סעיף13.2: נהלי הוועדה המשותפת 1. הוועדה המשותפת תתכנס, בדרך כלל, אחת לשנתיים או בעת הצורך לפי בקשה בכתב מאת מימהצדדים. 2. אלא אם כן הצדדים הסכימו אחרת, מפגשי הוועדה המשותפת יתקיימו בכל מדינה לסירוגין, או בכל אמצעי טכנולוגי זמין. 3. כל החלטות הוועדה המשותפת יתקבלו בהסכמה הדדית. 4. הוועדה המשותפת תאמץ את כללי הנוהל שלה, וכן את לוח המפגשים שלה ואת סדר היום שלהמפגשים. סעיף13.3: תפקידי הוועדה המשותפת 1.הוועדה המשותפת: (א)תנטר ותבחן את היישום והפעולה של הסכם זה; (ב)תפקח ותתאם את עבודתם של כל הגופים המוקמים לפי הסכם זה; (ג)תעריך ותאמץ החלטות כפי שנחזה בהסכם זה לגבי כל נושא המופנה אליה על ידי כלתת ועדה,קבוצת עבודה וגופים אחרים שהוקמו לפי הסכם זה; (ד)תקבע את סכום הגמול וההוצאות שישולמו לבוררים לפי פרק14(יישוב סכסוכים)תוך התחשבות בתקניWTOביחס לגמול; (ה) בלי לפגוע בפרק14(יישוב סכסוכים) ובהוראות אחרות הנוגעות בדבר של הסכם זה, תבקש למנוע או ליישבכל בעיה העלולה להתעורר בתחומים המכוסים ע"י הסכם זה, או ליישב מחלוקות העלולות להתעורר ביחס לפרשנותו או להחלתו של הסכם זה; (ו) תדון בכל עניין אחר העלול להשפיע על פעולתו של הסכם ולמלא כל תפקיד אחר כפי שיוסכם על ידי הצדדים.וכן (ז)תדון בדרכים להגביר עוד אתיחסי הסחר וההשקעות בין הצדדים. 2. הוועדה המשותפת רשאית: (א)לשקול ולהמליץלצדדים לאמץ כל תיקון להסכם זה.הסכימו הצדדים על תיקון כאמור,הוא ייכנס לתוקף בהתאם לנהלים הקבועים בסעיף15.3(כניסה לתוקף); (ב)לשנות בהחלטת ועדה משותפת: (i) את הלוחות לנספח2ב' (הפחתה או ביטול של מכסים) במטרה להוסיף פריט טובין אחד או יותר שהוחרגו מלוח ביטול התעריפים; (ii)את תקופות הביטול בשלבים שנקבעו בנספח2ב( 'הפחתה או ביטול של מכסים,)במטרה להאיץ את הפחתת התעריפים; (iii)את כללי המקור הספציפייםשנקבעובנספח3א( 'כללי מקור–כללי מקור ספציפיים;)וכן (iv)את כללי הנוהל להליכי בית דין לבוררות הקבועים בנספח14-א'את קוד ההתנהגות הקבוע בנספח14-ב.' כל צד יבצע את כל השינויים הנזכרים בתת-ס"ק זה, בכפוף להשלמת ההליכים המשפטיים הפנימיים החלים שלו ולאחר הודעה על כך, בתוך פרק זמן ככל שהצדדים יסכימו עליו;וכן (ג)לאמץ החלטות פרשנות הנוגעות להסכם זה המחייבות בתי דין לבוררות שהוקמו לפי סעיף14.8(יישוב סכסוכים–בקשה להקמת בית דין לבוררות)ובתי דין שהוקמו לפי סעיף9.23(בחירת בוררים.) 3.למטרות סעיף זה,הצדדים יחליפו מידע לבקשת צד. סעיף13.4:הקמת ועדות משנה,קבוצות עבודה וגופים אחרים: 1.הצדדים מקימים בזאת את ועדות המשנה הבאות המורכבות מנציגים משני הצדדים: (א)תת ועדהלסחר בטובין; (ב)תת ועדהלמכס וכללי מקור; (ג)תת ועדהלאמצעים סניטריים ופיתוסניטרים; (ד)תת ועדהלחסמים טכניים בפני הסחר; 2. הוועדה המשותפת רשאית להקים ועדות משנה, קבוצות עבודה או כל גוף אחר המורכב מנציגים מתאימים משני הצדדים ולאצול להם אחריות על מנת לסייע לה בביצוע משימותיה. ההרכב, החובות וכללי הנוהל של ועדות משנה, קבוצות עבודה או גופים אחרים כאמור יהיו בהתאם להוראות הנוגעות בדבר של הסכם זה או שייקבעו על ידי הוועדה המשותפת בהתאם להסכם זה. 3. ועדות המשנה, קבוצות העבודה וגופים אחרים יודיעו לוועדה המשותפת, די זמן מראש, על לוח הזמנים של מפגשיהן ועל סדר היום של מפגשים אלה. ועדות המשנה, קבוצות העבודה והגופים האחרים יגישו סיכומים של מפגשיהם לוועדה המשותפת. 4.כל ההחלטות של ועדות המשנה,קבוצות העבודה וגופים אחרים יתקבלו בהסכמה הדדית. סעיף13.5:מתאמי הסכם סחר חופשי 1.כל צד ימנה מתאם הסכם סחר חופשי ויודיע לצד האחר על פרטיו של מתאם זה בתוך60יום מתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, כאמור להלן: (א)בווייטנאם,המחלקה למדיניות סחר רב-צדדית,משרד התעשייה והמסחר,או מחליפה;וכן (ב)בישראל,אגף מדיניות והסכמי סחר,מינהל סחר חוץ,משרד הכלכלה והתעשייה,או מחליפתה. 2. המתאמים, במשותף: (א)יפתחו סדרי יום; (ב)יערכו הכנות אחרות למפגשי הוועדה המשותפת; (ג)יקיימו מעקב אחרי החלטות הוועדה המשותפת כפי שמתאים; (ד) ישמשו כנקודות קשר כדי להקל על התקשורת בין הצדדים בכל עניין המכוסה ע"י הסכם זה,אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם זה; (ה)יקבלו כל הודעה,ומידע שנמסרו לפי הסכם זה ויגיבו עליהם,אלא אם כן יש הוראות אחרות בהסכם זה;וכן (ו)יסייעו לוועדה המשותפת בכל עניין אחר שהוועדה המשותפת תפנה אליהם;וכן (א)יזהו,לבקשת הצד האחר,את המשרד או הפקיד האחראים לעניין ויסייעו,לפי הצורך,בהקלת התקשורת עם הצד המבקש. פרק14: יישוב מחלוקות סעיף14.1: יעד 1. יעדו של פרק זה הוא לספק הליך אפקטיבי ויעיל ליישוב מחלוקות בין הצדדים באשר לזכויותיהם והתחייבויותיהם לפי הסכם זה. 2. הצדדים ישתדלו להסכים על פרשנותו והחלתו של הסכם זה ויעשו את כל המאמצים באמצעות שיתוף פעולה, והתייעצויות, להגיע לפתרון משביע רצון הדדית בנוגע לכל עניין העולה במסגרת פרק זה. סעיף14.2: היקף 1. להוציא עניינים המתעוררים לפי פרק10(רכש ממשלתי) ואלא אם כן נקבע אחרת בהסכם זה, פרק זה יחול ביחס למניעה או ליישוב של כל המחלוקות בין הצדדים בנוגע לפרשנות או להחלה של הסכם זה בכל מקום שצד סבור כי: (ב) אמצעי של הצד האחר אינו עולה בקנה אחד עם התחייבויותיו על פי הסכם זה; או (ג) הצד האחר לא מילא בדרך אחרת את התחייבויותיו לפי הסכם זה; או (ד) תועלת שסביר היה לצפות שתצמח לו לפי הוראת פרקים2(סחר בטובין),3(כללי מקור) או4(ניהול מכס והקלות סחר) מתבטלת או נפגעה כתוצאה מהחלת אמצעי של הצד האחר שאינו עומד בסתירה להסכם זה, במשמעותו בסעיףXXIII:1(ב) ל-GATT 1994. סעיף14.3: פתרון מוסכם הדדית הצדדים עשויים להגיע לפתרון מוסכם למחלוקת לפי פרק זה בכל עת. הצדדים יודיעו במשותף לוועדה המשותפת על כל פתרון כאמור. עם ההודעה על הפתרון המוסכם הדדית, יסתיים כל הליך ליישוב מחלוקות לפי פרק זה. סעיף14.4: התייעצויות 1. כל מחלוקת ביחס לכל עניין הנזכר בסעיף14.2 (היקף), במידת האפשר, תיושב בהתייעצויות בין הצדדים. 2. כל בקשה להתייעצויות תוגש בכתב ויפורטו בה הנימוקים לבקשה, כולל זיהוי האמצעים או כל עניין אחר הנזכר בסעיף14.2 (היקף), וציון הבסיס המשפטי לבקשה, כולל הוראות ההסכם הנחשבות כבנות החלה. 3. הוגשה בקשה להתייעצות בהתאם לס"ק2, הצד שאליו הוגשה הבקשה ישיב על הבקשה תוך15ימים אחרי תאריך קבלתה וייכנס להתייעצויות בתוך תקופה של לא יותר מ-30ימים אחרי תאריך קבלת הבקשה, במטרה להגיע לפתרון מוסכם הדדית. 4. התייעצויות במקרים דחופים, כולל אלה הנוגעים לטובין מתכלים, יתקיימו בתוך15ימים אחרי תאריך קבלת הבקשה. 5. ההתייעצויות יתקיימו בשטח הצד שמתלוננים נגדו, אלא אם כן הצדדים הסכימו אחרת. 6. הצדדים יעשו כל מאמץ להגיע לפתרון משביע רצון הדדית בכל עניין באמצעות התייעצויות. למטרה זו, הצדדים: (א) ימסרו מידע מספיק ככל שעשוי להיות זמין באופן סביר בשלב ההתייעצויות כדי לאפשר בדיקה מלאה של האמצעי המשפיע לכאורה על פעולת ההסכם; וכן (ב) יראו כסודי כל מידע כל שהוחלף במהלך ההתייעצויות. סעיף14.5: שירותים טובים, פישור או גישור 1. הצדדים רשאים, בכל שלב של כל הליך ליישוב מחלוקות לפי פרק זה, להסכיםלשירותים טובים, פישור או גישור. שירותים טובים, פישור או גישורעשויים להתחיל בכל עת וכל צד רשאי להשעותם או להפסיקם בכל עת. 2. כל ההליכים וכל המסמכים המוגשים לפי סעיף זה יהיו סודיים ובלי לפגוע בזכויותיו של צד בכל הליך נוסף לפי הסכם זה או הליכים אחרים סעיף14.6: בחירת פורום מחלוקת ביחס לכל עניין הנובע הן מהסכם זה והןמהסכםWTOאו כל הסכם סחר חופשי אחר ששני הצדדים הם צדדים לו, ניתן ליישב בכל פורום שבחר הצד המתלונן. מרגע שנפתח הליך יישוב מחלוקות לפי סעיף14.8(בקשה להקמת בית דין לבוררות) להסכםזה או לפי סעיף6להבנה בדבר כללים ונהלים המסדירים את יישוב המחלוקות הכלולה בנספח2להסכםWTOאו כל הסכם סחר חופשי אחר ששני הצדדים הם צדדים לו, הפורום שנבחר כך ישמש ולא כל פורום אחר. סעיף14.7: כישורי בוררים 1. כל הבוררים: (א) יהיו בעלי מומחיות או ניסיון במשפט, בסחר בינלאומי, בעניינים אחרים המכוסים על ידי הסכם זה, או ביישוב מחלוקות המתעוררות במסגרת הסכמי סחר בינלאומי; (ב) ייבחרו אך ורק על בסיס של אובייקטיביות, חוסר משוא פנים, אמינות ושיקול דעת איתן; (ג) יהיו בלתי תלויים, ולא יהיו מסונפים לצד כלשהו או יקבלו או הוראות ממנו; (ד) יהיו אזרחי מדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים עם שני הצדדים; וכן (ה) יצייתו לקוד ההתנהגות המצורף כנספח14-ב (קוד התנהגות)להסכם זה. 2. יחיד לא ישמש כחבר בבית דין לבוררות בסכסוך שבו השתתף אותו אדם לפי סעיף14.5(שירותים טובים, פישור או גישור). סעיף14.8: בקשה להקמת בית דין לבוררות אלא אם הצדדים הסכימו אחרת, הצד המתלונן שביקש התייעצות לפי סעיף14.4(התייעצויות) רשאי לבקש הקמת בית דין לבוררות אם הצדדים לא הצליחו לפתור את העניין: א. בתוך60יום מתאריך קבלת הבקשה להתייעצות; או ב. בתוך25ימים מתאריך קבלת הבקשה להתייעצות בעניינים האמורים בסעיף14.4(4.) בקשות להקמת בית דין לבוררות תוגשנה בכתב לצד שמתלוננים נגדו. הצד המתלונן יזהה בבקשתו את האמצעי הספציפי או העניין האחר הנדון, ויציג בבירור את הבסיס המשפטי לתלונה, לרבות ציון ההוראות הנוגעות בדבר של הסכם זה. סעיף14.9: תנאי ההתייחסות של בית הדין לבוררות אלא אם כן הצדדים הסכימו אחרת, בתוך20 ימים אחרי תאריך קבלת הבקשה להקמת בית הדין לבוררות, תנאי ההתייחסות של בית הדין לבוררות יהיו: "לבחון, לאור ההוראות הנוגעות בדבר של הסכם זה, את העניין הנזכר בבקשה להקמת בית דין לבוררות לפי סעיף8.14(2), ולקבוע ממצאים, קביעות וכל המלצה שהתבקשו במשותף, לפי הוראות בסעיף14.12(4".) סעיף14.10: הרכב בית הדין לבוררות 1. הצדדים יחילו את הנהלים הבאים בהקמת בית דין לבוררות: (א) בית הדין לבוררות יורכב משלושה בוררים, אלא אם כן הצדדים מסכימים אחרת; (ב) בתוך30 ימים מתאריך קבלת הבקשה להקמת בית הדין לבוררות, כל צד יודיע לצד האחר על מינוי בורר שלו ויציע עד ארבעה מועמדים, שאינם אזרחים של צד ואין להם מקום מגורים רגיל אצל צד, שישמשו כיושב ראש בית הדין לבוררות. לא הצליח צד למנות בורר בתוך זמן זה, הבורר ימונה על ידי הצד האחר מבין המועמדים שהוצעו ליושב ראש על ידי הצד שלא הצליח למנות בורר, אם קיימת רשימה כאמור או, בהעדר רשימה כאמור, מבין המועמדים המוצעים של הצד האחר. (ג) הצדדים ישתדלו להסכים על בורר שלישי אשר ישמש כיו"ר, מבין המועמדים המוצעים, בתוך15ימים מתאריךמינויו או בחירתו של הבורר השני. לא עלה בידי הצדדים להסכים על היו"ר בתוך פרק זמן זה, בתוך שבעה ימים נוספים, היו"ר ימונה לאחר בחירה בהגרלה, מבין המועמדים המוצעים, בנוכחות נציגי שני הצדדים. 2. תאריך הקמת בית הדין לבוררות יהיה תאריך מינויו של היו"ר. 3. במקרה שצד מעלה התנגדות מנומקת נגד בורר ביחס לציותו לקוד ההתנהגות המצורף כנספח14-ב' (קוד התנהגות), הצדדים ינהגו לפי הנהלים המפורטים בכללים18עד20לנספח14א' (כללי נוהל). 4. אם בורר שמונה על ידי צד יפרוש, יודח או אינו יכול לכהן, אותו צד ימנה מחליף בתוך30ימים, ובמקרים דחופים, בתוך15ימים, ואם לא ייעשה כן ימונה המחליף ע"י הצד אחר מבין המועמדים שהוצעו ליושב ראש בהתאם למשפט השני של ס"ק 1(ב). 5. אם יו"ר בית הדין לבוררות פרש, יודח או לא יוכל לכהן, ישתדלו הצדדים להחליט על מינוי מחליף בתוך30יום ובמקרים דחופים, תוך15ימים, ואם לא ייעשה כן ימונה המחליף בהתאם לסעיף1(ג). 6. אם מינוי בס"ק4או בס"ק5 מחייב בחירה מרשימת המועמדים המוצעים ליושב ראש ולא נותרו מועמדים, כל צד יציע עד שלושה מועמדים נוספים בתוך30ימים, ובתוך שבעה ימים נוספים, הבורר או יושב הראש ימונו לאחר בחירה בהגרלה, מבין המועמדים המוצעים, בנוכחות נציגי שני הצדדים. סעיף14.11: תפקיד בתי דין לבוררות 1. בית הדין לבוררות יקיים הערכה אובייקטיבית של העניין שלפניו, בהתאם לבקשה להקמת בית דין לבוררות, כולל בחינה של עובדות המקרה ותחולתן ועמידתן בקנה אחד עם הסכם זה. קבע בית הדין לבוררות כי אמצעי אינו עולה בקנה אחד עם הוראה של הסכם זה, הוא ימליץ כי הצד שמתלוננים נגדו יביא את האמצעי לידי התאמה עם אותה הוראה. 2. בית הדין לבוררות יבסס את הדוח שלו על ההוראות הנוגעות בדבר של הסכם זה ועל מידע שנמסר במסגרת ההליכים, כולל ההגשות, הראיות והטיעונים שהוצגו בשימועים. 3. בתי הדין לבוררות שהוקמו לפי פרק זה יפרשו את הוראותיו של הסכם זה בהתאם לכללים בני ההחלה של פרשנות אמנות כולל אלה המפורטים באמנת וינה בדבר משפט האמנות, שנעשתה בווינה ב-33במאי1969. בתי דין לבוררות לא יוכלו להרחיב או לצמצם את הזכויות והתחייבויות הכלולות בהסכם זה. סעיף14.12: הליכי בתי דין לבוררות 1. אם לא הסכימו הצדדים אחרת, בית הדין לבוררות יחיל את כללי הנוהל המצורפים כנספח14א' (כללי נוהל), אשר יבטיחו: (א) את סודיות ההליכים וההגשות בכתב לבית הדין לבוררות והתקשורת עמו; (ב) כי הדיונים, השימועים, המושבים והמפגשים של בית הדין לבוררות יתקיימו בדלתיים סגורות; (ג) כי הדיונים בבית הדין לבוררות יתקיימו במושבים פתוחים, אלא אם כן צד מבקש אחרת; (ד) זכות לשימוע אחד לפחות בפני בית הדין לבוררות; (ה) הזדמנות לכל צד להביא הגשות ראשוניות והגשות הזמה; (ו) את יכולתו של בית הדין לבוררות לבקש מידע, ייעוץ טכני וחוות דעת של מומחים; וכן (ז) את ההגנה על מידע חסוי. 2. בית דין לבוררות יאמץ את החלטותיו בתמימות דעים. במקרה שבית דין לבוררות אינו מסוגל להגיע לתמימות דעים, הוא יאמץ את החלטותיו בהצבעת רוב. 3. לא הסכימו הצדדים אחרת, מקום ההליכים יהיה בבירת הצד שמתלוננים נגדו. 4. לא הסכימו הצדדים אחרת, בית הדין לבוררות יגיש לצדדים דוח ראשוני בתוך90ימים אחרי מינוי היו"ר הדוח יכלול: (א) ממצאים עובדתיים; (ב) קביעת בית הדין לבוררות בשאלה אם: (i) האמצעי הנדון אינו עולה בקנה אחד עם התחייבויות בהסכם זה; או (ii) צד לא מילא אחר התחייבויותיו בהסכם זה. (ג) כל המלצות למעט תשלום פיצוי כספי שהצדדים ביקשו במשותף לצורך פתרון הסכסוך; וכן (ד) הנימוקים לממצאים ולקביעות. 5. בית הדין לבוררות יאפשר לצדדים 14ימים לעיון בטיוטת הדוח לפני השלמתו ויכלול דיון בכל הערה של הצדדים בדוח שלו. 6. בית הדין לבוררות יגיש לצדדים דוח סופי בתוך30ימים מהצגת הדוח הראשוני, אלא אם כן הצדדים הסכימו אחרת. כאשר בית הדין הבורר סבור כי אינו יכול לפרסם את דוח שלו בתוך120ימים ממועד הקמתו, יודיע לצדדים בכתב על הסיבות לעיכוב ויציין את פרק הזמן המשוער שבתוכו יוציא את הדוח. בשום פנים ואופן לא יוצא דוח יותר מ-150ימים אחרי תאריך הקמת בית הדין לבוררות. 7. במקרים של דחיפות, לרבות אלה הקשורים לטובין מתכליםאו עונתיים, בית הדין לבוררות יעשה כל מאמץ לפרסם את הדוח הראשוני בתוך45ימים מיום כינונו. בשום מקרה לא יפורסם הדוח הראשוני מאוחר יותר מ-75ימים אחרי הקמתו של בית הדין לבוררות. בית הדין לבוררות ייתן פסיקה מקדימה בתוך10ימים מיום הקמתו, בשאלה אם הוא רואה את המקרה כדחוף. 8. הדוח יהיה סופי ומחייב את הצדדים. הדוח הסופי של בית הדין לבוררות יפרט את הרכיבים המפורטים בס"ק4לסעיף זה. 9. לא הסכימו הצדדים אחרת, כל צד רשאי לפרסם את דוח בית הדין לבוררות בתוך15ימים אחרי הוצאתו לצדדים, בכפוף להגנת המידע הסודי. סעיף14.13: השעיה וסיום של הליכים 1. מקום שהצדדים מסכימים, בית הדין לבוררות רשאי להשעות את עבודתו בכל עת, לפרק זמן שאינו עולה על12חודשים מתאריך ההסכמה כאמור. הושעתה עבודתו של בית הדין לבוררות ליותר מ-12חודשים, הסמכות להקמת בית הדין תפקע אלא אם כן הצדדים מסכימים אחרת. 2. במקרה שהצדדים מגיעים לפתרון משביע רצון הדדית של המחלוקת, יפסיקו הצדדים את ההליכים של בית דין לבוררות שהוקם לפי פרק זה. 3. לא הסכימו הצדדים אחרת, השעייה או סיום של ההליכים אינם פוגעים בזכויותיו של צד בהליך אחר באותו עניין לפי פרק זה. 4. לפני שבית הדין לבוררות יוציא את פסיקתו, הוא יהיה רשאי בכל שלב של ההליכים להציע לצדדים כי המחלוקת תיושב בדרכי נועם. סעיף14.14: יישום דוח 1. יש לציית לדוח של בית הדין לבוררות במהרה אלא אם כן הצדדים מסכימים אחרת. אם אין זה מעשי לעשות כן, הצדדים ישתדלו להסכים על פרק זמן סביר לציות. בהעדר הסכמה כאמור בתוך30ימים מתאריך הוצאת הדוח, רשאי כל צד לבקש מבית הדין המקורי לבוררות לקבוע את משך הזמן הסביר, לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה. ההנחיה לבית הדין לבוררות תהיה כי הזמן הסביר לציות לקביעה או להמלצה לא יעלה על15 חודשים מתאריך הוצאת הדוח. אולם בנסיבות חריגות פרק זמן סביר כאמור עשוי להיות ארוך יותר, אך לא יעלה על24חודשים מתאריך הוצאת הדוח. על פסיקת בית הדין לבוררות להינתן בתוך30ימים מתאריך אותה בקשה. 2. במקרה של מחלוקת בדבר קיומו של אמצעיהמצייתלדוח הסופישל בית הדין לבוררות או התאמתו של אמצעי זה לדוח של בית הדין לבוררות, מחלוקת כאמור תוכרע על ידי אותו בית דין לבוררות לפני שניתן יהיה לבקש פיצוי או להחיל השעיית הטבות בהתאם לסעיף14.15(פיצוי והשעיית הטבות). במקרה שבית הדין לבוררות המקורי, או מי מחבריו, אינוזמין, יחול הנוהל הקבוע בסעיף 14.10(הרכב בית הדין לבוררות). פסיקת בית הדין לבוררות תינתן בדרך כלל בתוך90ימים מהבקשה לבית הדין המקורי או ממועד מינוי הבורר האחרון במקרה שבית הדין המקורי או מי מחבריו אינם זמינים. סעיף14.15: פיצוי והשעיית הטבות 1. אם הצדהנוגע בדבר לא ציית לקביעה או להמלצה שבדוח הסופי בתוך פרק זמן סביר, לפי הוראות סעיף14.14(1), או מודיע לצד המתלונן כי אין בכוונתו לעשות זאת, או אם בית הדין לבוררות קבע שהצד המשיב לא ציית לדוח בית הדין לבוררות בהתאם לסעיף 14.14(2), אותו צד, אם ביקש זאת הצדהמתלונן, ייכנס להתייעצויות במגמה להסכים על פיצוי מקובל הדדית. לא הושג הסכם כאמור בתוך20 ימים מהבקשה, הצד המתלונן יהיה רשאי להשעות את החלת ההטבות הניתנות על פי הסכם זה, אך רק ברמה מקבילה לאלה שנפגעו ע"י האמצעי שנמצא כי אינו עולה בקנה אחד עם הסכם זה האמצעיאו העניין שבית הדין לבוררות מצא כי אינו עולה בקנה אחד עם הסכם זה. 2. כאשר בוחנים אילו הטבות יש להשעות, על הצד המתלונן לבקש תחילה להשעות הטבות באותו מגזר או מגזרים המושפעים ע"י האמצעי או העניין שבית הדין לבוררות מצא כי אינו עולה בקנה אחד עם הסכם זה. הצד המתלונן הרואה כי אין זה מעשי או יעיל להשעות הטבות באותו ענף או ענפים רשאי להשעות הטבות בענפים אחרים. 3. הצד המתלונן יודיע לצד שמתלוננים נגדו על ההטבות שבכוונתו להשעות, העילה להשעייה כאמור ומועד תחילת ההשעיה, לא יאוחר מ-30ימים לפני התאריך שבו ההשעיה אמורהלהיכנס לתוקף. בתוך20ימים מקבלת הודעה כאמור, הצד שמתלוננים נגדו רשאי לבקש מבית הדין לבוררות המקורי לקבוע אם ההטבות שהצד המתלונן מתכוון להשעות, הן ברמה מקבילה לאלה שנפגעו ע"י האמצעי שנמצא כי אינו עולה בקנה אחד עם הסכם זה, וכן אם ההשעיה המוצעת הינה בהתאם לס"ק1ו-2. במקרה שבית הדין לבוררות המקורי, או מי מחבריו, אינם זמינים, יחול הנוהל הקבוע בסעיף14.10(הרכב בית הדין לבוררות). פסיקתו של בית הדין לבוררות תינתן בתוך45 ימים מאותה בקשה. הטבות לא יושעו עד שבית הדין לבוררות יוציא את פסיקתו. 4. פיצוי והשעיית הטבות יהיו אמצעים זמניים ויוחלו רק על ידי הצד המתלונן, עד שהאמצעי או העניין שנמצא כי אינם עולה בקנה אחד עם הסכם זה, יבוטלו או יתוקנו כדי להביאם להתאמה עם הסכם זה, או עד שהצדדים יישבו את המחלוקת בדרך אחרת. 5. לבקשת צד, בית הדין לבוררות המקורי יפסוק בנושא ההתאמה של כל אמצעי יישום שאומץ אחרי השעיית ההטבות לקביעה או להמלצה, ולאור פסיקה כאמור, האם יש לסיים או לשנות את השעיית ההטבות. במקרה שבית הדין לבוררות המקורי, או מי מחבריו, אינם זמינים, הנהלים שנקבעו בסעיף14.10(הרכב בית הדין לבוררות) יחולו. פסיקתו של ביתהדין לבוררות תינתן בתוך30ימים מתאריך הגשת הבקשה. סעיף14.16: מסגרות זמן כל מסגרת זמן שנקבעה בפרק זה ניתן לקצר, לבטל או להאריך בהסכמה הדדית של הצדדים. סעיף14.17: גמול והוצאות בגמול ובהוצאות של בית הדין לבוררות יישאו הצדדים בחלקים שווים בהתאם לנספח14א' (כללי נוהל). בכל ההוצאות האחרות שאינו מפורטות בנספח14א' (כללי נוהל) יישא הצד שהוצאות אלה נצמחו לו. נספח14א' כללי נוהל הגדרות 1. למטרות נספח זה: יועץפירושו אדם שנשכר ע"י צד לייעץ או לסייע לאותו צד בקשר להליך בית הדין לבוררות; בית דין לבוררותפירושו בית דין לבוררות שהוקם לפי סעיף14.10(הרכב בית הדין לבוררות); בוררפירושו חבר בית דין לבוררות שהוקם לפי סעיף14.10(הרכב בית הדין לבוררות); עוזרפירושו אדם אשר, לפי תנאי מינויו ע"י בורר, עורך תחקיר או מעניק תמיכה מקצועית אחרת לאותו בורר; צד מתלונןפירושו צד המבקש את הקמתו של בית דין לבוררות לפי סעיף14.8(בקשה להקמת בית דין לבוררות); רשם בית המשפטפירושו רשם מיועד; מומחהפירושו אדם או גוף שמהם בית הדין לבוררות מבקש מידע וייעוץ טכני בהתאם לכללים28עד30(תפקיד המומחים) לנספח זה; חופשהפירושו כל יום שישי, שבת וראשון וכל יום אחר שצד הועיד כחג רשמי; הצד שמתלוננים נגדופירושו הצד המקבל את הבקשה להקים בית דין לבוררות לפי סעיף14.18(בקשה להקמת בית דין לבוררות); הליךפירושו הליך בבית דין לבוררות; נציגפירושו עובד של מחלקה או נציגות ממשלתיתאו כל יישות ממשלתית אחרת של צד. 2. כל הפנייה בכללי נוהל זה לסעיף היא הפניה לסעיף המתאים בפרק14(יישוב סכסוכים). ניהול ההליכים 3. הצד שבשטחו מתנהלים ההליכים יהיה אחראי לניהול הלוגיסטי של הליכי יישוב סכסוכים, בעיקר לארגון הדיונים, אלא אם כן הצדדים מסכימים אחרת. הרכב בית הדין לבוררות 4. תאריך מינוי הבורר ייחשב כתאריך שבו המועמד מגיש את הסכמתו בכתב לצדדים. לא הודיע המועמד על הסכמתו לצדדים, בתוך שלושה ימים אחרי שהודיעו למועמד על בחירתו, מועמד כאמור ייראה כאילו לא קיבל את המינוי. הגשות בכתב ומסמכים אחרים 5. כל צד ימסור את המקור ולא פחות מארבעה עותקים של כל הגשה בכתב לבית הדין לבוררות והעתק אחד לשגרירות של הצד האחר. מסירת הגשות וכל מסמך אחר הקשורים להליך בית הדין לבוררות יכולה להיעשות בפקס או, באמצעי אחר של העברה אלקטרונית ככל שהצדדים יסכימו ביניהם. מקום שצד מוסר עותקים פיזיים של הגשות בכתב או כל מסמך אחר הקשורים להליך בית הדין לבוררות, אותו צד ימסור באותו זמן גרסה אלקטרונית של הגשות כאמור או של כל מסמך אחר. 6. המועדים האחרונים נספרים מהתאריך שאחרי קבלת הגשות או מסמכים כאמור. הצד המתלונן ימסור לבית הדין לבוררות הגשה ראשונית בכתב לא יאוחר מ-30ימים אחרי תאריך מינויו של הבורר האחרון. הצד שמתלוננים נגדו, בתורו, ימסור הגשת-נגד בכתב לא יאוחר מ-30ימים אחרי תאריך קבלת ההגשה הראשונה בכתב של הצד המתלונן. 7. בית הדין לבוררות, בהתייעצות עם הצדדים, יקבע תאריכיםלמסירה העתידית של הגשות הזמה בכתב של הצדדים וכל הגשה אחרת בכתב שבית הדין לבוררות והצדדים מסכימים כי הן מתאימות. 8. צד רשאי לתקן בכל עת טעויות סופר קטנות בכל הגשה בכתב או מסמך אחר הקשורים להליך בית הדין לבוררות ע"י מסירת מסמך חדש שבו מצוינים בבירור השינויים. 9. אם היום האחרון למסירת מסמך חל ביום חג חוקי שצד מקיים או ביום אחר שבו משרדי הממשלה של צד סגורים מתוקף צו ממשלתי או בגלל כוח עליון, ניתן למסור את המסמך ביום העסקים הבא. נטל ההוכחה 10. צד הטוען כי אמצעי של הצד האחר אינו עולה בקנה אחד עםהוראות הסכם זה, או כי הצד האחר לא מילא בדרך אחרת את התחייבויותיו לפי הסכם זה, או כי הטבה שניתן היה לצפות באופן סביר כי תיצמח לו לפי הסכם זה מתבטלת או נפגעת כתוצאה מצעד שאינו עומד בסתירה להסכם זה, יישא בנטל הוכחת טענותיו. 11. צד הטוען כי אמצעי כפוףלחריג על פי הסכם זה יישא בנטל ההוכחה כי החריג חל. פעולת בתי דין לבוררות 12. יו"ר בית הדין לבוררות יישב ראש בכל מושביו. בית דין לבוררות רשאי לאצול ליושב ראש בית הדין הבורר סמכות לקבל החלטות מנהליות ביחס להליך. אלא אם כן הצדדים הסכימו אחרת, בית הדין לבוררות, בתוך שבעה ימים מהקמתו, ייצור קשר עם הצדדים על מנת לדון בעניינים מנהליים. 13. בית הדין לבוררות רשאי לנהל את ענייניו בכל אמצעי מתאים, כולל אמצעים טכנולוגיים כגון טלפון, פקס, וקישורי וידאו או מחשב. 14. רק בוררים רשאים להשתתף בדיוני בית הדין לבוררות. בית הדין לבוררות רשאי, בהתייעצות עם הצדדים, להעסיק עוזרים, מתורגמנים או מתרגמים, או כתבי בית המשפט בכל מספר שיידרש לצורך ההליך ולהתיר להם להיות נוכחים בדיונים כאמור. 15. מקום שמתעוררת שאלת נוהל שאיננה מטופלת בכללים אלה, בית דין בוררות רשאי, בהתייעצות עם הצדדים, לאמץ הליך מתאים העולה בקנה אחד עם הסכם זה. 16. פרק הזמן החל על הליכי בית הדין הבוררות יושעה לפרק זמן המתחיל בתאריך בו נבצר מחבר בית הדין לבוררות לפעול ומסתיים בתאריך מינויו של מחליף. 17. בית דין לבוררות רשאי, בהסכמה הדדית בין הצדדים, לשנות כל פרקזמן החל בהליך ולבצע התאמות אחרות של נוהל או מינהל אחרות ככל שיידרשו בהליך. בית דין בורר, בהתייעצות עם הצדדים, רשאי, לאור התפתחויות בלתי צפויות, לשנות פרק זמן בר החלה בהליך בית הדין לבוררות ולערוך התאמות אחרות של נוהל או מינהל ככל שיידרשו להגינות ההליך אוליעילותו. הרחקת בורר 18. אם צד סבור כי בורר או היו"ר אינם מצייתים לדרישות קוד ההתנהגות ועל כן יש להחליפם, אותו צד יודיע מיד לצד האחר. עם קבלת הודעה כאמור, הצדדים יתייעצו, ואם כך יוחלט, יחליפו את הבורר או היו"ר ויבחרו במחליף. 19. לא עלה בידי הצדדים להחליט על הצורך להחליף חבר בית הדין לבוררות בתוך10ימים מיום קבלת ההודעה הנזכרת בכלל18, כל צד רשאי לבקש שהעניין יובא בפני יו"ר הבית הדין לבוררות, שהחלטתו תהיה סופית. היו"ר ימסור החלטה בתוך10ימים מתאריך הבקשה. אם היו"ר מחליט כי יש להחליף את הבורר, ייבחרמחליף באמצעות הנוהל הקבוע בסעיף14.10(4.) 20. לא עלה בידי הצדדים להגיע להחלטה על הצורך להחליף את היו"ר בתוך10ימים מתאריך ההודעה הנזכרת בכלל18, ייבחר מחליף באמצעות הנוהל הקבוע בסעיף14.10(5.) דיונים 21. יו"ר בית הדין לבוררות יקבע את התאריך והשעה לדיון הראשוני ולכל דיון עתידי בהתייעצות עם הצדדים ועם הבוררים, ולאחר מכן יודיע לצדדים בכתב על תאריכים ושעות אלה לא יאוחר מ-15ימים לפני הדיונים. 22. בית הדין לבוררות רשאי לזמן דיונים נוספים אם הצדדים מסכימים על כך. 23. על כל חברי הבית הדין לבוררות להיות נוכחים בזמן הדיונים. 24. לא יאוחר מחמישה ימים לפני תאריך הדיון, כל צד ימסור לצד האחר ולבית הדין לבוררות רשימת שמות של אנשים אשר יהיו נוכחים בדיון מטעם אותו צד ושל נציגים או יועצים אחרים אשר ישתתפו בדיון. 25. בית הדין לבוררות ינהל כל דיון באופן שיבטיח כי לצד המתלונן ולצד המתלונן ולצד שמתלוננים נגדו יינתן זמן שווה לטיעונים, מענים ומעני נגד. 26. דיונים יהיו פתוחים לציבור, אלא אם כן צד מבקש אחרת. הדיונים יתקיימו בדלתיים סגורות כאשר הטענות והטיעונים של צד מכילים מידע סודי. בית הדין לבוררות רשאי, בהתייעצות עם הצדדים, לאמץ הסדרים ונהלים לוגיסטיים מתאימים כדי להבטיח שהדיונים לא יופרעו על ידי נוכחות הציבור. 27. בית הדין לבוררות יסדיר את הכנת תמלולי הדיון, אם יש כאלה, וימסור, בהקדם האפשרי אחרי הכנת תמלולים כאמור, העתק לכל צד. תפקיד המומחים 28. לבקשת צד, או מיוזמתו, רשאי הבית הדין לבוררות לבקש מידע וייעוץ טכני מכל אדם או גוף שימצא לנכון,ביחס לסוגיות העובדתיות או המשפטיות שפניו, בכפוף לכללים29ו-30ולתנאים נוספים ולהתניות נוספים ככל שהצדדים עשויים להסכים עליהם. הדרישות הקבועות בסעיף14.7(כישורי בוררים) יחולו על המומחים או הגופים, כפי שמתאים. 29. לפני שהבית הדין לבוררות מבקש מידע או ייעוץ טכני, הוא (א) יודיע לצדדים על כוונתו לבקש מידע או ייעוץ טכני לפי כלל28והנימוקים לכך שהוא מבקש אותם. נוסף על כך, הבית הדין לבוררות יזהה את המומחה שממנו מבוקש המידע או הייעוץ הטכני. בית הדין לבוררות ייתן לצדדים פרק זמן מספיק להגיש תגובות; וכן (ב) ימסור לצדדים העתק של כל מידע או ייעוץ טכני שהתקבלו לפי כלל28וייתן להם פרק זמן מספיק להגיש תגובות. 30. כאשר הבית הדין לבוררות מביא בחשבון את המידע או הייעוץ הטכני שהתקבלולפי כלל28בהכנת הדוח שלו, הוא יביא בחשבון גם כל תגובה או הערה שהגישו הצדדים המתדיינים ביחס למידע או לייעוץ טכני כאמור. שאלות בכתב 31. בית הדין לבוררות רשאי בכל עת במהלך ההליך להפנות שאלות בכתב לאחד הצדדים או לשניהם. הצדדים יקבלו עותק מכל שאלה שיעלה ביתהדין לבוררות. 32. כל צד ימסור גם עותק של תגובתו בכתב לשאלות בית הדין לבוררות לצד האחר. לצדדים תינתן הזדמנות לתת הערות בכתב לתשובת הצד האחר תוך שבעה ימים מתאריך המסירה. מגעים במעמד צד אחד 33. צד אינו רשאי לתקשר עם בית הדין לבוררות בלי להודיע לצד האחר. בית הדין לבוררות לא יתקשר עם צד בהעדר הצד האחר או בלי להודיע לצד האחר. 34. בורר לא ידון בכל היבט של הנושא המהותי של ההליך עם הצדדים בהעדר הבוררים האחרים. זמינות מידע 35. הצדדים ישמרו על סודיות הדיונים, הדיונים והדוח הראשוני של בית הדין לבוררות, וכל ההגשות בכתב, לבית הדין לבוררות, והתקשורת עמו, בהתאם לנהלים הבאים: (א) צד רשאי להנגיש לציבור בכל עת את הגשותיו בכתב; (ב) במידה שהוא רואה צורך להגן על הפרטיות האישית או אינטרסים מסחריים לגיטימיים של מיזמים מסוימים, ציבוריים או פרטיים, או כדי לטפל בחששות מהותיים של סודיות, צד רשאי להועיד מידע ספציפי הכלול בהגשותיו בכתב, או שהוא הציג בדיון בבית הדין לבוררות, לטיפול כסודי; (ג) צד יתייחס כסודי לכל מידע שהגיש הצד האחר לבית הדין לבוררות שהצד האחרון הועיד כסודי לפי תת-ס"ק (ב); וכן (ד) כל צד ינקוט צעדים סבירים הדרושיםכדי להבטיח שמומחים, מתורגמנים, מתרגמים, כתבי בית המשפט ואנשים אחרים המעורבים בהליכי בית הדין לבוררות ישמרו על סודיות ההליכים של בית הדין לבוררות. גמול ותשלום הוצאות 36. לא הסכימו הצדדים אחרת, הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות בית הדין לבוררות, הגמול לבוררים ולעוזריהם, הוצאות הנסיעה והלינה שלהם וכל ההוצאות הכלליות. 37. כל בורר ינהל רישום ויגיש חשבון סופי לצדדים על זמנו והוצאותיו, ואלה של כל עוזר, . ויו"ר הבית הדין לבוררות ינהל ויגיש חשבון סופי של כל ההוצאות הכלליות. שפה 38. כל ההליכים הנוגעים להליכייישוב הסכסוכים יתנהלו בשפה האנגלית. 39. כל מסמך המוגש לשימוש בכל הליך לפי פרק זה יהיה בשפה האנגלית. אם מסמך מקורי כלשהו איננו בשפה האנגלית, הצד המגיש מסמך כאמור יספק תרגום לאנגלית של מסמך זה. מגבלות זמן 40. כל מגבלות הזמן הקבועות בפרק זה, לרבות המגבלותעל מתן פסיקותיהם של בתי הדין לבוררות, ייספרו בימי לוח, כאשר היום הראשון הוא היום שלאחר המעשה או העובדה שאליהם הן מתייחסות. נספח14ב' קוד התנהגות הגדרות 1. למטרות נספח זה: בוררפירושו חבר בית דין לבוררות שהוקם לפי סעיף14.10(הרכב בית הדין לבוררות); עוזרפירושו אדם אשר, לפי תנאי מינויו ע"י בורר, עורך תחקיר או מעניק תמיכה מקצועית אחרת לאותו בורר; מומחהפירושו אדם או גוף שמהם בית הדין לבוררות מבקש מידע וייעוץ טכני בהתאם לכללים28עד30(תפקיד המומחים) לכללי הנוהל בנספח14א' (כללי נוהל); הליך, אלאאם כן צוין אחרת, פירושו הליך בבית דין לבוררות לפי פרק זה; וכן צוותפירושו בני אדם שבהנחייה ובשליטה של בית הדין לבוררות או של בורר, מלבד עוזרים. אחריות להליך 2. כל בורר יימנע מחוסר תקינות וממראית עין של חוסר תקינות, יהיה עצמאי וחסר פניות, ימנע מניגודי עניינים ישירים ועקיפים ויקיים אמות מידה גבוהות של התנהגות כך שהיושרה וחוסר משוא הפנים של הליך יישוב הסכסוכים יישמרו. חובות גילוי 3. לפני אישור מינויו בתור בורר לפי הסכם זה, מועמד יגלה כל אינטרס, מערכת יחסים או עניין, שסביר שישפיעו על העצמאות או חוסר הפניות שלו או העשויים ליצור מראית עין של התנהגות בלתי הולמת או הטייה בהליך. מטרה זו, מועמד יעשה מאמצים סבירים כדי להיות מודע לכל אינטרס, מערכת יחסים, או עניין כאמור. המועמד יגלה אינטרס, מערכת יחסים או עניין כאמור על ידי מילוי ומסירה של טופס ההתחייבות המצורף לנספח זה, לוועדה המשותפת לעיון שני הצדדים. 4. בלי לגרוע מכלליות ההתחייבות שבכלל3, מועמדים יגלו את האינטרסים, מערכות היחסים והעניינים הבאים: (א) אינטרס פיננסי, עסקי, קנייני, מקצועי, או אישי, ישיר או עקיף, בעבר או בווה, של המועמד: (i) בהליך או בתוצאותיו; וכן (ii) בהליך מינהלי, בהליך של בית דין לבוררות או בית משפט, או בית דין אחר או ועדה הכרוכים בסוגיה העשויה להיות מוכרעת בהליך שהמועמד הוא מועמד לו; (ב) כל אינטרס פיננסי, עסקי, נכסי, מקצועי או אישי בעבר או בהווה, של המעסיק, השותף, השותף העסקי או בן המשפחה של המועמד: (i) בהליך או בתוצאותיו; וכן (ii) בהליך מינהלי, בהליך של בית דין לבוררות או בית משפט, או בית דין אחר או ועדה הכרוכים בסוגיה העשויה להיות מוכרעת בהליך שהמועמד הוא מועמד לו; (ג) כל קשר כלכלי, עסקי, מקצועי, משפחתי או חברתי בעבר או בהווהעם אדם או גוף שיש להם עניין בהליך, או עם פרקליט, נציג או יועץ של הצד, או כל קשר כזה המערב מעסיק, שותף, השותף העסקי או בן המשפחה; וכן (ד) סנגור ציבורי, לרבות הבעות דעה אישית, או ייצוג משפטי או אחר הנוגע לסוגיה השנויה במחלוקת בהליך או העוסקת באותו סוג של טובין, שירותים או השקעות. 5. עם מינויו, בורר ימשיך לעשות כל מאמץ סביר כדי להיות מודעים לכל אינטרס, מערכת יחסים ועניין הנזכרים בכללים3ו-4ויגלה אותם על ידי העברתם בכתב לוועדה המשותפת לעיון הצדדים. חובת הגילוי היא חובה מתמשכת, הדורשת מבורר לגלות כל אינטרס, מערכת יחסים ועניין העלולים לצוץ בכל שלב של ההליך. 6. נספח זה אינו קובע אם או באילו נסיבות הצדדים יפסלו מועמד, או בורר מלהתמנות או לשרת כחבר בבית דין לבוררות, על בסיס גילויים שנמסרו. מילוי תפקידים ע"י בוררים 7. בנוסף לנספח זה, בורר ימלא אחר הוראות פרק14(יישוב סכסוכים) ונספח14א' (כללי נוהל). 8. עם מינויו, בורר ימלא את תפקידו ביסודיות ובמהירות לאורך כל מהלך ההליך בהגינות ובחריצות. 9. בורר ידון רק בסוגיות שהועלו בהליך וההכרחיות להוצאת הדוחות והפסיקות של בית הדין לבוררות, ולא יאצול כל חובה מחובותיו לאדם אחר, אלא בהתאם להוראות כלל12לנספח14א' (כללי נוהל). 10. בורר ינקוט את כל הצעדים המתאימים כדי להבטיח שעוזריו ואנשי צוותו מודעים היטב לנספח זה ומצייתים לו, בשינויים המתחייבים. 11. בורר לא יעסוק בתקשורת במעמד צד אחד בנוגע להליך. 12. בורר לא יעביר עניינים הנוגעים להפרות בפועל או בכוח של נספח זה אלא אם כן ההעברה היא לשני הצדדים או שהיא נחוצה כדי לוודא אם אותו בורר הפר או עלול להפר נספח זה. עצמאות וחוסר פניות של בוררים 13. בורר יהיה בלתי תלוי וחסרי פניות. בורר יפעל באופן הוגן ויימנע מיצירת מראית עין של התנהגות בלתי הולמת, הטייה אושהוא ייהנה מההחלטה או מהפסיקה של בית הדין לבוררות. 14. בורר לא יושפע מאינטרס אישי, לחץ חיצוני, שיקולים פוליטיים, סערה ציבורית, נאמנות לצד, או פחד מביקורת. 15. בורר לא יישא, במישרין או בעקיפין, בהתחייבות ולא יקבלוהטבה אשר שמתנגשת, או סביר שתיראה כמתנגשת, עם המילוי הנאות של חובות הבורר. 16. בורר לא ישתמש במעורבותם בהליכי פאנל כדי לקדם אינטרס אישי או פרטי. הבורר יימנע מהתנהגות העלולה ליצור את הרושם כי אחרים נמצאים בעמדה מיוחדת של השפעה על הבורר. 17. בורר לא יתיר לקשר או לאחריות פיננסיים, עסקיים, מקצועיים, משפחתיים או חברתיים להשפיע על ההתנהגות או שיקול הדעת של הבורר. 18. בורר יימנע מלהיכנס לכל מערכת יחסים, או לרכוש כל אינטרס כלכלי, שסביר כי ישפיעו על חוסר משוא הפנים של הבורר או העלולים ליצור באופן סביר מראית עיןשל התנהגות בלתי הולמת או הטייה. התחייבויות של בוררים לשעבר 19. בורר לשעבר יימנעו מהתנהגות העלולה ליצור את מראית העין כי הוא היה מוטה במילוי חובותיהם או הפיק יתרון מההחלטה או מהפסיקה של בית הדין לבוררות. שמירה על סודיות 20. בורר או בורר לשעבר לא יגלו או ישתמשו בכל עת במידע שאינו פומבי הנוגע להליך, או שנרכש במהלך ההליך, אלא למטרות ההליך ובשום מקרה לא יגלו או ישתמשו במידע האמור כדי להשיג יתרון אישי או יתרון עבור אחרים או כדי להשפיע לרעה על האינטרסים של אחרים. 21. בורר או בורר לשעבר לא יגלו דוח של בית דין לבוררות או חלק ממנו לפני פרסומו. 22. בורר או בורר לשעבר לא יגלו בכל עת את דיוני בית הדין לבוררות, או את עמדתו של בורר, אלא כנדרש על פי דין. מגשרים, ומפשרים ומומחים 23. ההוראות המתוארות בקוד התנהגות זה יחולו, בשינויים המחויבים, על מגשרים, מפשרים ומומחים. התחייבות בעניין ההליך (כותרת) קראתי את קוד ההתנהגות להליכי יישוב סכסוכים עבור הסכם הסחר החופשי של וייטנאם-ישראל (קוד ההתנהגות) ואני מאשר כי אני מציית לאמות המידה ולהתחייבויות המפורטות באותו קוד התנהגות. למיטב ידיעתי אין כל סיבה לכך שלא אקבל מינוי/בחירה כבורר/מגשר/מפשר/עוזר/מומחה בהליך זה. העניינים הבאים עשויים לכאורה להיחשב כמשפיעים על עצמאותי או חוסר הפניות שלי, או עלולים ליצור מראית עין של חוסר תקינות או חשש להטייה בהליך: [נא לפרט את הפרטים של כל אינטרס המכוסה בס"ק3, ובפרט את כל המידע הנוגע בדבר המכוסה ע"י ס"ק4]. אני מכיר בכך שעם מינויי/בחירתי, יש לי חובה מתמשכת לקיים את כל ההתחייבויות המפורטות בקוד התנהגות זה, לרבות לעשות את כל המאמצים הסבירים כדי להיות מודע לכל אינטרס, מערכת יחסים או עניין הנזכרים בקוד התנהגות זה העלולים להתעורר בכל שלב של ההליך. אגלה בכתב כל אינטרס, מערכת יחסים או עניין בני החלה לצדדים ברגע שאהיה מודע להם. ____________________________ חתימה ____________________________ שם ____________________________ תאריך פרק15: הוראות סיום סעיף15.1:נספחים, מוספים, והערות שוליים הנספחים, המוספים והערות השוליים להסכם זה מהווים חלק בלתי נפרד מהסכם זה. סעיף15.2: תיקונים 1. הצדדים רשאים להסכים על כל תיקון להסכם זה בכתב. 2. תיקונים להסכם זה ייכנסו לתוקף ויהוו חלק בלתי נפרד מהסכם זה בהתאם לנהלים המפורטים בסעיף15.3(כניסה לתוקף). סעיף15.3: כניסה לתוקף הסכם זה ייכנס לתוקף60ימים אחרי תאריך המאוחרת מבין האיגרות הדיפלומטיות שבאמצעותן הצדדים מודיעים זה לזה כי הושלמו הנהלים המשפטיים הפנימיים שלהם לכניסתו של הסכם זה או בתוך כל פרק זמן אחר שהצדדים עשויים להסכים עליו. סעיף15.4: משךוסיום 1. הסכם זה יהיה בתוקף לפרק זמן בלתי מוגבל. 2. צד רשאי להביא הסכם זה לידי סיום בהודעה בכתב לצד האחר. סיום כאמור ייכנס לתוקף שישה חודשים אחרי תאריך ההודעה. סעיף15.4תיקונים להסכמיWTO אם תתוקן הוראה כלשהי בהסכםWTOשהצדדים שילבו בהסכם זה, הצדדיםיתייעצו בניהם בשאלה אם יש צורך בתיקון הסכם זה לאור תיקון כאמור בהסכםWTO. לראיה, החתומים מטה, שהוסמכו לכך כדין איש על ידי ממשלתו, חתמו על הסכם זה. נעשה ב_________ביום ____ בחודש _________התשפ"ג לפי הלוח העברי, שהוא יום ____________2023, בשני עותקי מקור בשפה האנגלית, ולשני הנוסחים הנוסחים דין מקור שווה. בשם ממשלת הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם בשם ממשלת מדינת ישראל נספחI הסתייגויות לאמצעים קיימים הלוח של מדינת ישראל הערות הסבר 1. הלוח של ישראל לנספח זהמפרט, בהתאם לתת-ס"ק1לסעיף8.7(אמצעים שאינם תואמים) וסעיף9.8(אמצעים שאינם תואמים), את האמצעים הקיימים של ישראל שאינם כפופים להתחייבויות, כולן או חלקן, המוטלות על ידי: (א) סעיף8.3(יחס לאומי) או סעיף9.4(יחס לאומי); (ב) סעיף8.4(יחס של אומה מועדפת ביותר) או סעיף9.5(יחס של אומה מועדפת ביותר); (ג) סעיף8.5(גישה לשוק); (ד) סעיף8.6(נוכחות מקומית); (ה) סעיף9.6(דרישות ביצועים); או (ו) סעיף9.7(הנהלה בכירה ודירקטוריונים); 2. כל רישום בלוח מפרט את הרכיבים הבאים: (א) ענף מתייחס לענף שעבורו מתבצעת הרישום; (ב) ענף משנה, כאשר נזכר, מתייחס לענף המשנה הספציפי שעבורו נעשה הרישום; (ג) סיווג תעשייה, כאשר נזכר, ורק למטרות שקיפות, מתייחס לפעילות המכוסה ע"י האמצעי שאינו תואם, בהתאם לקודי סיווג התעשייה הפנימיים או הבינלאומיים; (ד) ההתחייבויות הנוגעות בדבר מפרט את ההתחייבויות הנזכרות בס"'ק1, אשר, בהתאם לתת-ס"ק1(א) לסעיף8.7ותת-ס"ק1(א) לסעיף9.8. אינן חלות על האמצעי(ם) המפורט(ים); (ה) אמצעים מזהה את החוקים, התקנות או האמצעים האחרים שבגינם נעשה הרישום. אמצעי הנזכר ברכיב האמצעים: (i) פירושו האמצעי כפי שתוקן, נמשךאו חודש החל מתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, וכן (ii) כולל כל אמצעי כפוף המאומץ או מקוים בסמכותו של האמצעי ועולה בקנה אחד אתו; וכן (ו) "תיאור" מפרט את האמצעי שאינו תואם או מספק תיאור כללי לא מחייב של האמצעי שעבורו נעשה הערך. בפרשנות של רישום, יש לקחת בחשבוןאת כל רכיבי הרישום. רישום יתפרש לאור ההוראות הנוגעות בדבר של הסכם זה שכנגדן נערך הרישום, ורכיב ה"אמצעים" יגבר על כל שאר הרכיבים. למטרות נספח זה המונח "CPC" פירושו סיווג מוצרים מרכזי זמני (סידרת מסמכים סטטיסטיים מס' 77, המחלקה לעניינים כלכליים וחברתיים בינלאומיים, המשרד לסטטיסטיקה של האומות המאוחדות, ניו יורק,1991.) 3. רישום בלוח לדרישה להיות אזרח או תושב ישראלי נרשם ביחס לסעיף8.6(נוכחות מקומית) וסעיף8.3(יחס לאומי). 4. למען הסר ספק, רישום בלוח לדרישה להיות אזרח ישראלי או תושב ישראלי הרשום ביחס לסעיף8.3(יחס לאומי) או סעיף9.4(יחס לאומי) ייחשב כמגבלה גם ביחס לסעיף8.5(גישה לשוק). 5. למען הסר ספק, בהתאם לסעיף8.1.3, רישום בלוח לאמצעי שאינו תואם ביחס לסעיף8.5(גישה לשוק) יחול גם על אמצעים שאומצו או קוימו על ידי ישראל המשפיעים על אספקת השירות בשטחה באמצעות נוכחות מסחרית, על אף הכותרת של רכיב התיאור. 1 ענף: הכול התחייבויות נוגעות בדבר: יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4) הנהלה בכירה ודירקטוריון (סעיף9.7.) אמצעים: חוק החברות,1999(סעיפים115,118א',239ו-240.) תיאור: השקעה לתאגיד ציבורי או חברה שהנפיקה ניירות ערך לציבור (להלן חברת אגרות חוב) חייבים להיות בדירקטוריון לפחות שני דירקטורים חיצוניים. כל הדירקטורים החיצוניים של חברה ציבורית חייבים להיות תושבי ישראל. כול הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בוועדת הביקורת ובוועדת הגמול ויהוו רוב שלהן. יהיו לא פחות משלושה חברים בוועדת הביקורת ולא פחות משלושה חברים בוועדת הגמול. עם זאת, חברה ציבורית או חברת אגרות חוב שמניותיהן או החוב שלהן–כולם או חלקם–הוצעו לציבור מחוץ לישראל, או שהן רשומות בבורסה מחוץ לישראל, יכולות למנות דירקטורים חיצוניים שאינם תושבי ישראל. 2 ענף: הכול התחייבויות נוגעות בדבר: דרישות ביצוע (סעיף9.6) אמצעים: פקודת פשיטת הרגל,1980 חוק החברות,1999(סעיפים351-350( פקודת החברות,1983 תיאור: השקעה כאשר משקיע או השקעה מוכרזים כפושטי רגל או חדלי פירעון וכפופים להליכי ארגון מחדש של חובות, ישראל רשאית לדרוש העברת טכנולוגיה, תהליך ייצור או ידע קנייני אחר במידה הנדרשת לצורך ההליך. 3 ענף: הכול התחייבויות נוגעות בדבר: גישה לשוק (8.5) יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4) דרישות ביצוע (סעיף9.6) נוכחות מקומית (סעיף8.6) אמצעים: חוק החומרים המסוכנים,1993 חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע"א-2011 חוק הטיפול הסביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012 חוק המים,1959 תקנות החומרים המסוכנים (ייבוא וייצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"ד-1994 חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואתית, התשע"ו-2016 חוק להסדרת הטיפול באריזות,2011 תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"א-1990 תיאור: סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעות 1. נדרשת אזרחות או תושבות של ישראל להיתר של מטפל בחומרים מסוכנים. 2. מיזם לסילוק אשפה לטיפולסביבתי במכשירים חשמליים ואלקטרוניים וסוללותיעסיק רק אזרחים או תושבים של ישראל. 3. רק החברה לשירותי איכות הסביבה רשאית לטפל בחומרים מסוכנים. 4אזרחות או תושבות ישראל נדרשות לקבלת היתר לאיסוף וטיפול באסבסט. 5. לפחות עובד אחד של קבלן אסבסט, המבצע פירוק ופינוי אסבסט, יהיה אזרח או תושב ישראל. 6. ייצוא פסולת חומרי אריזה מוגבל ל-20אחוזים מיעד המיחזור בהתאם לחוק לטיפול בחומרי אריזה, התשע"א-2011. 7. קבלת היתר לייצוא חומרים מסוכנים מחייבת אישור מהמשרד לאיכות הסביבה. 4 ענף: חתימה אלקטרונית יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4) התחייבויותנוגעותבדבר: נוכחות מקומית (סעיף8.6( חוק החתימההאלקטרונית,2001(סעיפים11ו-22( אמצעים: סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעות 1. רישום כ"מנפיק זר של תעודה אלקטרונית" עשוי להיות כפוף לתנאים נוספים כמפורט בחוק החתימה האלקטרונית, התשס"א-2001. תיאור: 2. רישום כמנפיק תעודה אלקטרונית למעט "מנפיק זר של תעודה אלקטרונית" מחייבלהיות אזרח או תושב קבע בישראל או מיזם שהתאגד בישראל ועיקר פעילותו ומרכז עסקיו בישראל. 5 ענף: דיג התחייבויות נוגעות בדבר: יחס לאומי (סעיף9.4) אמצעים: תקנת הדיג,1937(סעיפים3-2) תיאור: השקעה הנפקה, המשך ותיקון של רישיון דיג מחייבים אישור של משרד החקלאות. ישראל שומרת לעצמה את הזכות שלא להנפיק רישיון דיג לאזרחים או למיזמים זרים לפי תקנת הדיג,1937. 6 ענף: שירותים עסקיים ענף משנה: שירותים משפטיים סיווג תעשייה: CPC 861 התחייבויות נוגעות בדבר: יחס לאומי (סעיף9.4) נוכחות מקומית (סעיף8.6) אמצעים: חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961(סעיפים20,42,98-98יג) תיאור: סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעות 1. נדרשת תושבות ישראלית לצורך קבלת רישיון לעסוק בעריכת דין בישראל. 2. עורכי דין בעלי רישיון זר רשאים לתת שירותים משפטיים הנוגעים לדין זר או למשפט הבינלאומי בישראל ובלבד שהם רשומים בלשכת עורכי הדין בישראל. 7 ענף: שירותים עסקיים ענף משנה: שירותי מיסוי סיווג תעשייה: CPC 863 התחייבויות נוגעות בדבר: יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4) דרישות ביצוע (סעיף9.6) נוכחות מקומית (סעיף8.6) אמצעים: פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961(סעיף236) חוק הסדרת הייצוג ע"י יועצי מס, התשס"ה-2005(סעיף10) תיאור: סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעות החזרי מס של תאגיד לרשות המסים חייב להיות מאושר על ידי מבקר מורשה בישראל. מבקר מורשה יכול להיות רואה חשבון או יועץ מס, בעל רישיון בישראל. דרישת תושבות בישראל לרישיון ייעוץ מס. 8 ענף: שירותים עסקיים ענף משנה: שירותים וטרינריים סיווג תעשייה: CPC 932 התחייבויות נוגעות בדבר: יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4) נוכחות מקומית (סעיף8.6( אמצעים: חוק הווטרינרים,1991(סעיפים5ו-17) תיאור: סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעות 1. תושבות או אזרחות ישראלית נדרשת כדי לקבל רישיון. 2. וטרינרים זרים, שאינם תושבי ישראל או אזרחים, רשאים לקבל רישיון ממשרד החקלאות לייעוץ, הוראה ומחקר. 9 ענף: שירותים עסקיים ענף משנה: מפעיל עגורן מגדל; מפעיל עגורן נייד התחייבויות נוגעות בדבר: יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4) נוכחות מקומית (סעיף8.6) אמצעים: הנחיות לחידוש או לשינוי הסמכהלמפעילי עגורן מגדל ומפעילי עגורן נייד,,Nb 441679 תיאור: סחר חוצה גבולותבשירותים והשקעות נדרשת תושבות או אזרחות ישראלית. כדי לקבל רישיון הפעלה. 10 ענף: שירותים עסקיים ענףמשנה: שירותי ניקיון מבנים, למעט שירותי חיטוי והדברה נוכחות מקומית (סעיף8.6) התחייבויותנוגעותבדבר: יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4) הנהלה בכירה ודירקטוריון (סעיף9.7) אמצעים: חוק העסקת עובדים על ידי קבלני העסקה פרטיים, התשנ"ו-1996 חוק החברות,1999, סעיף1 סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעות תיאור: 1. מיזם שהוא קבלן העסקה פרטי להעסקת עובדים בשירותי ניקיון מבנים ימנה לפחות בעל תפקיד אחד שהוא אזרח או תושב ישראל. 2. ניתן להתנות מתן רישיון בקיומו של משרדמקומי. הערה: למטרות רישום זה בלוח, "בעל תפקיד" הוא המנכ"ל, מנהל העסקים הראשי, סגן המנכ"ל, משנה למנכ"ל או כל אדם בתפקידים מקבילים, חבר הדירקטוריון או נושאי משרה אחרים המדווחים ישירות למנכ"ל, כהגדרתו בסעיף1לחוק החברות, התשנ"ט-1999. כמו כן, מובן כי מנהלכללי מהווה תפקיד שווה ערך למנכ"ל. 11 ענף: תקשורת ענף משנה: שירותי קווים מקומיים, שירותי תקשורת בינלאומיים ושירותי רדיו וטלפון נייד התחייבויות נוגעות בדבר: יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4( נוכחות מקומית (סעיף6.8( הנהלה בכירה ודירקטוריון (סעיף9.7( אמצעים: תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (נהלים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי תקשורת מקומית קבועה), התשס"א, סעיף11 חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, סעיפים 4-4ח' ו-7-6 תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי מאוחד), התשע"א,10. תיאור: סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעות 1. במיזם המספק שירותי קווים נייחים מקומיים: (א) אחזקות זרות מוגבלות ל-80אחוזים; (ב)75אחוז מחברי הדירקטוריון יהיו אזרחי ישראל שהם תושביישראל; וכן (ג) המנהל הכללי יהיה אזרח ישראל שהוא תושב ישראל. 2. במיזם המספק שירותי תקשורת בינלאומיים: (א) אחזקת חוץ מוגבלת ל-74אחוזים; (ב) רוב חברי הדירקטוריון יהיו אזרחי ישראל שהם תושבי ישראל; (ג) המנהל הכללי יהיה אזרח ישראל שהוא תושב ישראל; וכן (ד) המיזם יתאגד בישראל ועיקר פעילותו ומרכז עסקיו יהיו בישראל. 3. במיזם המספק שירותי רדיו וטלפון נייד: (א) אחזקת חוץ מוגבלת ל-80אחוזים; ב) רוב חברי הדירקטוריון יהיו אזרחי ישראל שהם תושבי ישראל; וכן (ג) המיזם יתאגד בישראל ועיקר פעילותו ומרכז עסקיו יהיו בישראל. 12 ענף: תקשורת ענף משנה: שידור התחייבויות נוגעות בדבר: יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4) דרישות ביצוע (סעיף9.6) נוכחות מקומית (סעיף8.6) הנהלה בכירה ודירקטוריון (סעיף9.7) אמצעים: חוק רשות השידור, תשכ"ה-1965(סעיפים44ג-44ו) חוק תקשורת (בזק ושידורים),1982(סעיפים4-4ח ו-7-6) תקנות התקשורת (תנאים והגבלות לרישיון שידורי לוויין), התשנ"ח-1998(סעיפים13,20ו-21) חוק הרשות השנייה לחוק הטלוויזיה והרדיו, התשנ"א-1990(סעיפים41ו-59) חוק השידור הציבורי,2014(סעיף64) תיאור: סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעות 1. במיזם המחזיק ברישיון לשידורי כבלים לפחות26אחוזים מאמצעי השליטה במיזם יהיו בידי אזרחי ישראל תושבי ישראל. הרישיון לא יינתן למיזם שממשלת חוץ מחזיקה בו במניות, אולם שר התקשורת רשאי לאשר החזקה עקיפה בבעל הרישיון של עד10אחוזים על ידי מיזם כאמור. 2. במיזם המחזיק ברישיון לשידורי לוויין: (א) לפחות26אחוזים מאמצעי השליטה במיזם יהיו בידי אזרחי ישראל שהם תושבי ישראל; (ב) עיקר פעילותו ומרכז עסקיו נמצאים בישראל; (ג) רוב חברי הדירקטוריון וכל אדם הנושא בתפקידים מקבילים יהיו אזרחי ישראל שהם תושבי ישראל; וכן (ד) המנכ"ל שלו או כל אדם בתפקיד ניהולי מקביל יהיו אזרח ישראל שהוא תושב ישראל. 3. לפחות51אחוזים מאמצעי השליטה בבעל זיכיון להפעלת שידורי טלוויזיה מסחריים או שידורי רדיו אזוריים חייבים להיות בידי אזרחי ישראל שהם תושבי ישראל. 4. בשידורי טלוויזיה, לרבות שידורי לוויין וכבלים, כל מיזם שידור הפועל לפי רישיון או זיכיון מחויב להוציא סכום מסוים מתקציבו השנתי להפקה מקומית, כהגדרתו בחקיקה הרשומה ברכיב "אמצעים", ולשדר אותה. 13 ענף: שירותים חינוכיים ענף משנה: מורה נהיגה סיווג תעשייה: חלק מ-CPC 929 התחייבויות נוגעות בדבר: יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4( נוכחות מקומית (סעיף8.6( אמצעים: תקנות התעבורה,1961(סעיפים213ג,247,251) תיאור: סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעות תושבות או אזרחות ישראלית נדרשת כדי לקבל רישיון מורה לנהיגה. 14 ענף: תיירות ענף משנה: סוכנויות נסיעות ומפעילי טיולים שירותי מדריכי תיירים סיווג תעשייה: CPC 7471, 7472 התחייבויות נוגעות בדבר: יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4( נוכחות מקומית (סעיף8.6) אמצעים: תקנות שירותי התיירות (מורי דרך),1967(סעיפים2 ו-9ה) תיאור: סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעות תושבות או אזרחות 1. תושבות או אזרחות ישראלית נדרשת כדי לקבל רישיון מדריך תיירים. ישראלית נדרשת כדי לקבל 2. סוכנויות נסיעות ומפעילי טיולים רשאים להעסיק רק מדריכי תיירים מורשים להדרכת סיוריהם רישיון מורה לנהיגה. בישראל. 15 ענף: הובלה ענףמשנה: הובלה ימית התחייבויות נוגעות בדבר: יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4) נוכחות מקומית (סעיף8.6) אמצעים: חוק הספנות (כלי שיט), תשכ"א-1960 פקודת הנמלים,1971 תקנות הנמלים (בטיחות בניוט), התשמ"ב-1982 חוק הספנות (יורדי ים), התשל"ג-1973 תקנות ימיות (יורדי ים), התשס"ב-2002 תקנות ימיות (יורדי ים) (איוש ספינות וגוררות ביורדי ים ישראלים),2016 חוק רשות הספנות והנמלים,2004 חוק הספנות (כלי שיט ימי זר בשליטה ישראלית),2005 תיאור: סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעות 1. על מנת להירשם במרשם כלי השיט בישראל ולשאת דגל ישראל, נדרש רוב בעלות על כלי שיט של אזרח ישראלי או מיזם שהתאגד בישראל או על ידי ישראל ("כלי שיט ישראלי"). 2. כלי שיט זר הנשלט על ידי אזרח או תושב ישראל או על ידי מיזם שהתאגד בישראל, יירשם בישראל לפי חוק הספנות (כלי שיט ימי זר בשליטה ישראלית), התשס"ה-2005("כלי שיט זרים"). 3. יורדי ים ישראלים נדרשים על מנת להפעיל כלי שיט ישראלי או כלי שיט זר הנזכרים בס"ק2. 4. תעודת הסמכת יורד ים מחייבת אזרחות ישראלית. מתן תעודה למי שאינו תושב כפוף לאישור מראש של מנהל הספנות והנמלים. 16 ענף: הובלה ענף משנה: שירותי תיקון ותחזוקת מטוסים כהגדרתם בנספחGATSבדבר שירותי הובלה אווירית התחייבויות נוגעות בדבר: גישה לשוק (סעיף8.5) אמצעים: תקנות הטיס (מכוני בדק),2013(סעיף25) תיאור: השקעה ניתן להגביל את מספר ספקי השירות של תחזוקה ותיקונים בסיסיים בכל נמל תעופה, בשל אילוצי מקום פנוי. 17 ענף: הובלה ענף משנה: כלי רכב התחייבויות נוגעות בדבר: יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4) דרישות ביצוע (סעיף9.6) נוכחות מקומית (סעיף8.6) הנהלה בכירה ודירקטוריון (סעיף9.7) אמצעים: צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא כלי רכב ושירותים לרכב מנועי),1978, סעיף3 חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016, סעיפים2,20,41,42,44,68,97,98,136, 143ו-149 חוק החברות, התשנ"ט-1999, סעיף1 תיאור: סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעות 1. נדרש רישיון על מנת לייבא כלי רכב מנועיים באופן מסחרי. המנכ"ל ולפחות בעל עניין אחד כהגדרתו בסעיף1לחוק החברות, התשנ"ט-1999, של תאגיד המבקש רישיון, יהיו אזרחי או תושבי ישראל. 2. נדרש רישיון על מנת לייצר ולשווק כלי רכב או לסחור בכלי רכב ועל בעל הרישיון להיות: (א) אזרח או תושב ישראל שהוא בעלים יחיד; או (ב) תאגיד רשום בישראל שהמנכ"ל שלו ולפחות בעל עניין אחד כהגדרתו בסעיף1לחוק החברות, התשנ"ט-1999, הם אזרחי ישראל או תושבי קבע. 3. נדרש רישיון על מנת לעסוק בתיווך ביבוא פרטי רכב מנועי ועל בעל הרישיון להיות: (א) אזרח או תושב ישראל שהוא בעלים יחיד; או (ב) עובד של תאגיד רשום בישראל שהמנכ"ל שלו ולפחות בעל עניין אחד כהגדרתו בסעיף1לחוק החברות, התשנ"ט-1999, הם אזרחים או תושבי קבע של ישראל. 4. נדרש רישיון לייצור מוצרי תעבורה, כהגדרתו בסעיף2לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016, ועל בעל הרישיון להיות: (א) בעל יחיד; או (ב) תאגיד רשום בישראל המנכ"ל ולפחות בעל עניין אחד כהגדרתו בסעיף1לחוק החברות, התשנ"ט- 1999, שהם אזרחים או תושבי ישראל. 5. ישראל רשאית לקבוע כי מוצרי תעבורה מסוימים, כהגדרתם בסעיף97לחוק רישוי שירותים ומקצועות בתחום הרכב, התשע"ו-2016, מיוצרים לשיווק בשוק הישראלי בלבד. 6. נדרשת אזרחות או תושבות קבע של ישראל לרישיון כשמאי רכב. 7. נדרשת אזרחות או תושבות של ישראל לרישיון כמנהל מקצועי של מרכז שירות לכלי לרכב מנועיים (מוסך) ולפחות מנהל מקצועי מורשה אחד נדרש להיות זמין במקום על מנת להפעיל מוסך לכלי רכב מנועי. הערה1: "מוצר תעבורה" כהגדרתו בסעיף2לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016, הוא אביזר, חלק, מערכת חלקים, מכשיר למעט מכשיר שהוא אביזר. כלי עבודה המשמש מוסכים או יצרנים בלבד, מכשיר או חומר שהוא נוזל, מוצק או גז, המשמש או נועד לשמש להרכבה, תחזוקה או תפעול תקין של רכב מנועי או להבטחת בטיחות רכב מנועי או להבטחת בטיחות המשתמש או לנוחיותו. הערה2: למטרות רשימות אלה, מובן כי מנהל כללי הוא תפקיד שווה ערך למנכ"ל. הערה3: לעניין תוספת זו, "בעל עניין", כהגדרתו בסעיף1לחוק החברות, התשנ"ט-1999, הוא: (א)בעל מניות מהותי; (ב) בעל סמכות למנות אחד או יותר מחברי הדירקטוריון או את המנהל הכללי; או (ג) אדם המכהן במיזם כחבר דירקטוריון או כמנכ"ל. 18 ענף: הובלה ענףמשנה: שירותי רישיונות נהיגה והובלה בדרכים, כולל שירותי הובלת נוסעים, קצין בטיחות מכונאות כלי רכב מנועי התחייבויות נוגעות בדבר: יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4) נוכחות מקומית (סעיף8.6) אמצעים: תקנות התעבורה בדרכים, תשכ"א-1961(סעיפים190-175,213-213ח,216,221,221א,247,251,531, 567,567Bו-582) פקודת התעבורה בדרכים (סעיף14) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים(רכישה, התקנה ותחזוקה של מוני מוניות),1984 חוק החברות (סעיף1) תיאור: סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעות 1. נדרשת אזרחות או תושבות ישראלית לשם קבלת סוגים מסוימים של רישיונות נהיגה, בהתאם לסעיפים 185-175,189ו-190לתקנות התעבורה בדרכים, תשכ"א-6119. 2. נדרשת תושבות או אזרחות ישראלית לשם קבלת רישיון מפעיל מונית. 3. נדרשת תושבות או אזרחות ישראלית ליחיד העובד בהתקנה או בתחזוקה של מוני מוניות ובמיזם העוסק בהתקנה או בתחזוקה של מוני מוניות חייב להיות בעל עניין אחד לפחות, כהגדרתו בסעיף1לחוק החברות, התשנ"ט-1999. שהוא אזרח או תושב קבע בישראל. 4. נדרשת תושבות או אזרחות ישראלית כדי לקבל אישור לעבוד כממונה על בטיחות מכונאי רכב. 19 ענף: הובלה בדרכים ענף משנה: הובלת מטענים הובלת רהיטים השכרת כלי רכב מסחריים עם מפעיל סיווג תעשייה: CPC 71233, 71239, 71234, 7124 התחייבויות נוגעות בדבר: יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4) נוכחות מקומית (סעיף8.6) אמצעים: תקנות התעבורה, תשכ"א-1961(סעיף189) תקנות שירותי ההובלה,2001(סעיפים2ו-24) חוק שירותי ההובלה,1997 תיאור: סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעות נדרשת תושבותאו אזרחות ישראלית על מנת לקבל רישיון להובלת מטענים מעל10טון או חומרים מסוכנים מכל משקל. המנהל המקצועי ומבצע ההובלה יהיו אזרח או תושב של שראל. 20 ענף: הובלה ענף משנה: סוכני מכס סיווג תעשייה: CPC 749** התחייבויות נוגעות בדבר: יחס לאומי (סעיפים8.3ו-9.4) נוכחות מקומית (סעיף8.6) אמצעים: חוק סוכני המכס, תשכ"ה-1964(סעיפים4ו-5.) תיאור: סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעות נדרשת אזרחות או תושבות ישראלית כדי לקבל רישיון סוכן מכס. כל משרדי המכס, לרבות משרדי המכס הזרים, חייבים להעסיק לפחות סוכן מכס ישראלי מורשה אחד כמנהל פעיל, פקיד או כשותף. נספחI הסתייגויות לאמצעים קיימים הלוח של וייטנאם הערות הסבר 1. הלוח של וייטנאם לנספח זה מפרט, בהתאם לסעיף8.7(אמצעים שאינם תואמים) וסעיף9.8(אמצעים שאינם תואמים), את האמצעים הקיימים של וייטנאם שאינם כפופים להתחייבויות, כוחן או חלקן, המוטלות על ידי: (א) סעיף8.3(יחס לאומי) או סעיף9.4(יחס לאומי); (ב) סעיף8.4(יחס של אומה מועדפת ביותר) או סעיף9.5(יחס של אומה מועדפת ביותר); (ג) סעיף9.6(דרישות ביצוע); (ד) סעיף9.7(הנהלה בכירה ודירקטוריונים); (ה) סעיף8.5(גישה לשוק); או (ו) סעיף8.6(נוכחות מקומית). 2. כל רישום בלוח מפרט את הרכיבים הבאים: (א) ענף מתייחס לענף שעבורו מתבצעת הרישום; (ב) ענף משנה, כאשר נזכר, מתייחס לענף המשנה הספציפי שעבורו נעשה הרישום; (ג) סיווג תעשייה, מקום שנזכר, מתייחס לפעילותהמכוסה ע"י האמצעי שאינו תואם, לפי קודיCPCהזמניים כפי שהם משמשים בסיווג המוצרים המרכזי הזמני (סידרת מסמכים סטטיסטיים מס' 77, המחלקה לעניינים כלכליים וחברתיים בינלאומיים, המשרד לסטטיסטיקה של האומות המאוחדות, ניו יורק,1991;) (ד) ההתחייבויות הנוגעות בדברמפרט את ההתחייבויות הנזכרות בסעיף1, אשר, בהתאם לתת-ס"ק (א) לסעיף8.7.1(אמצעים שאינם תואמים) ותת-ס"ק (א) לסעיף9.8.1 (אמצעים שאינם תואמים), אינן חלות על האמצעי(ם) המפורט(ים) כמצוין בהערת המבוא ללוח של וייטנאם; (ה) דרג הממשל מציין את דרג הממשל המקיים את האמצעים המפורטים; (ו) אמצעים מזהה את החוקים, התקנות או האמצעים האחרים שבגינם נעשה הרישום. אמצעי הנזכר ברכיב האמצעים: (i) פירושו האמצעי כפי שתוקן, נמשך או חודש החל מתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, וכן (ii) כולל כל אמצעי כפוף המאומץ או מקוים בסמכותו של האמצעי ועולה בקנה אחד אתו; וכן (ז) תיאור, כפי שמצוין בהערת המבוא ללוח של וייטנאם, מפרט את המדד שאינו תואםאו מספק תיאור כללי לא מחייב של המדד שעבורו נעשה הערך. 3. סעיף8.6(נוכחות מקומית) וסעיף8.3(יחס לאומי) הם תחומים נפרדים ואין צורך לקיים אמצעי שאינו עולהבקנה אחד רק עם סעיף 8.6(נוכחות מקומית) נגד סעיף8.3(יחס לאומי). הערות מבוא 1. התיאור מפרט את האמצעי שאינו תואם שבגינו מתבצע הרישום. 2. בהתאם לסעיף8.7(אמצעים שאינם תואמים) של פרק8(סחר חוצה גבולות בשירותים) וסעיף9.8(אמצעים שאינם תואמים) של פרק 9(השקעה), סעיפי הסכם זה המפורטים ברכיבהתחייבויות נוגעות בדברשל רישום אינם חלים על האמצעים שאינם תואמים שזוהו ברכיבהתיאורשל אותו רישום. 3. מספרי סיווג, כאשר הם נזכרים ברכיב ענף המשנה, מתייחסים לפעילות המכוסה ע"י אמצעי שאינו תואם לפי קודיCPCהזמניים כפי שהם משמשים בסיווג המוצרים המרכזי הזמני (מסמכים סטטיסטיים סדרהMמס' 77, המחלקה הבינלאומית לענייני כלכלה בינלאומית וחברה, המשרד לסטטיסטיקה של האומות המאוחדות, ניו יורק,1991;) 1. ענף: שירותים מקצועיים ענף משנה שירותים משפטיים861)(CPC התחייבויות נוגעות גישה לשוק בדבר: יחס לאומי הנהלה בכירה ודירקטוריון דרג הממשל: מרכזי אמצעים: -חוק מס' 20/2012/QH13המתקן את חוק עורכי הדין מס' 65/2006/QH11מיום29ביוני2006 -צו מס'CP-123/2013/NDמיום14באוקטובר2013 תיאור: סחר חוצה גבולות בשירותים והשקעה 1. ארגוני עורכי דין זרים1רשאים לספק שירותים משפטיים בוייטנאם, באמצעות הטפסים הבאים: (א) סניפים של ארגוני עורכי דין זרים; (ב) משרד עורכי דין זר בשלמותו שהוא חברה בע"מ; )ג) משרד עורכי דין שהוא חברה בע"מ; (ד) שותפויות בין ארגוני עורכי דין זרים ושותפויות משפטיות של וייטנאם. ארגוני עורכי דין זרים אינם רשאים: (i) להשתתף בהליכים משפטיים בתפקיד מגינים או נציגים של לקוחותיהם בפני בתי המשפט של וייטנאם; (ii)להשתתף בשירותי תיעוד משפטי והסמכה2של חוקי וייטנאם; וכן (iii)להשתתף בהליך של אימוץ ילדים, נישואים, מעמד אזרחי ואזרחותוייטנאמית. ארגוני עורכי דין זרים חייבים להתחייב ולהבטיח שיהיו לפחות שני עורכי דין זרים, כולל ראש הסניף, מנהל משרד

החלטה מס' 26/25 החלטת ועדת האתיקה בקובלנה כנגד חבר הכנסת איימן עודה מיום ד' באדר א' התשפ"ד – 13 בפברואר 2024 הקובלנה ביום 21.12.23 הגישה חברת הכנסת גוטליב קובלנה כנגד חברי הכנסת מסיעת חד"ש–תע"ל. במסגרתה, התייחסה חברת הכנסת לחילופי הדברים בינה ובין חבר הכנסת איימן עודה בישיבת המליאה מיום 16.10, ולכך שחבר הכנסת עודה שנאם על הדוכן כינה אותה "מג'נונית מדרובית" בעת שביצעה את תנועת היריקה וקראה לעברו "טפי עליך". התגובה חבר הכנסת עודה הגיב לקובלנה בכתב כי מדובר בטענות סרק וכי חברת הכנסת גוטליב מטעה את ועדת האתיקה ביודעין. עוד כתב בתגובתו כי חברת הכנסת גוטליב משתמשת בכלים הפרלמנטרים השונים, לרבות קובלנות לוועדת האתיקה, לניגוח של חברי הכנסת וכי היא באופן תדיר פוגעת בכבודם של חברי כנסת אחרים. דיון הוועדה הוועדה בהחלטותיה, הקפידה להבחין בין אמירות פוליטיות ואידיאולוגיות, לגביהן אין חולק כי הן חוסות תחת חופש הביטוי הפוליטי, לבין אמירות שהן הכפשה אישית של חברי כנסת. לגבי האחרונות, קבעה הוועדה כי הן אינן חוסות תחת חופש הביטוי הפוליטי (2/23). חברי הוועדה רשמו לפניהם את עמדתה של חברת הכנסת גוטליב כי בעת שחברת הכנסת גוטליב ביצעה את תנועת היריקה וקיללה אותו באמירה "טפי עליך", חבר הכנסת עודה קילל אותה חזרה מעל הדוכן במלים "מדרובה" ו"מג'נונה". עם זאת, חברי הוועדה התרשמו כי התבטאות זו נאמרה בלהט הרגע כלפי חברת הכנסת לאור התנהגותה. ועדת האתיקה רואה חשיבות בשמירה על חופש הביטוי של חברי הכנסת וכן בשמירה על מליאת הכנסת כמרחב בו יוכלו חברי הכנסת להתבטא ללא מורא. הוועדה חוזרת על הצורך החשוב שעל חברי הכנסת להימנע משיח מתלהם ומהתבטאויות מכפישות גם אם הן הדדיות בשיח בין חברי הכנסת, ודאי בזמן מלחמה. החלטת הוועדה הוועדה קובעת כי בהתבטאותו מיום ה-16.10.23 חבר הכנסת עודה הפר את כלל 1א(4) לכללי האתיקה הקובע כי: "חבר הכנסת ישמור על כבוד הכנסת וכבוד חבריה, יהיה מסור למילוי תפקידיו בכנסת, ינהג בדרך ההולמת את מעמדו כחבר הכנסת ויעשה לטיפוח אמון הציבור בכנסת." בנסיבות אלו, ובהתאם לסמכותה לפי סעיף 13ד(ד)(2) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951, החליטה הוועדה פה אחד להטיל על חבר הכנסת עודה סנקציה של אזהרה. ההחלטה תונח על שולחן הכנסת. __________________ חבר הכנסת ינון אזולאי יושב ראש ועדת האתיקה

החלטה מס' 25/25 החלטת ועדת האתיקה בעניין חיסיון פרוטוקולים של דיוני הוועדה מיום ד' באדר א' התשפ"ד – 13 בפברואר 2024 בהמשך לבקשות שהונחו על שולחנה של ועדת האתיקה העוסקות במסירת פרוטוקולים של ישיבותיה או חומרים אחרים, הוועדה מבקשת להבהיר את השיקולים המנחים אותה במסירת פרוטוקולים. סעיף 21 לכללי האתיקה קובע כי "הליכי אתיקה נגד חבר הכנסת ודיוני ועדת האתיקה בהם, והמסמכים, הפרוטוקולים וההחלטות בענינם, יהיו חסויים [...] ואין לפרסמם, כולם או מקצתם, אלא ברשות בכתב מאת הועדה ובתנאים שתקבע". חיסיון זה, נועד לשמירה על פרטיות חברי הכנסת. כמו כן, יש בו כדי לאפשר לחברי הוועדה, המקיימים מעין משפט עמיתים, לבטא את עמדתם ולקבל החלטות בהתאם לצו מצפונם ושיקול דעתם, ושלא על יסוד השתייכותם הפוליטית, משמעת קואליציונית וסיעתית, או כל זיקה אחרת. בהחלטת ועדת האתיקה מיום כ"א בסיון התשס"ח – 24 ביוני 2008 בענין "פרסום ומסירה של פרוטוקולים ומסמכים אחרים של הוועדה", הוועדה הדגישה כי היא רואה חשיבות רבה בהתבטאות חופשית של חברי הוועדה, הנסמכת על אי מסירת הפרוטוקולים ושאר החומר הרלוונטי, לגורמים שאינם קשורים לוועדה. כמו כן, נקבעו כללים למסירת הפרוטוקולים של דיוני הוועדה ומסמכים אחרים שלה. על אף החשיבות שבחיסיון החומרים לעבודת הוועדה, הוועדה הכירה בכך שקיימים מקרים חריגים שבהם האינטרס הציבורי מחייב את מסירת החומר הרלוונטי, למשל כשהחומר נדרש במסגרת הליך משפטי. לפיכך, בהתאם לכללים שנקבעו כאמור, ככל שחבר כנסת מעוניין להגיש בקשה למסירת פרוטוקולים ומסמכים אחרים של הוועדה, עליו להגישה בכתב תוך פירוט ונימוק הרלוונטיות של חשיפת החומר עבורו; הבקשה תועבר לחברי הוועדה ולחברי הכנסת שלקחו חלק בדיון ותינתן להם הזדמנות להגיב אליה; לאחר מכן, הבקשה תובא לדיון בוועדה. בישיבתה, תחליט הוועדה האם ישנו אינטרס ציבורי המחייב את מסירת החומרים, אילו חומרים למסור וכן את התנאים למסירתם; החלטת הוועדה תועבר בכתב למבקש המידע. הוועדה מבקשת להדגיש כי כללים אלה עומדים בעינם, והחלטת ועדת האתיקה האמורה יפה גם כיום. הוועדה תאשר מסירת פרוטוקולים ומסמכים אחרים של הוועדה רק במקרים בהם האינטרס הציבורי בחשיפת החומרים מחייב זאת. אינטרס מסוג זה עשוי להיות כאשר החומרים משמשים כחלק מהליך משפטי, ובלבד שהבקשה הוגשה לאחר שחבר הכנסת פתח בהליך שכזה. זאת, תוך חיסיון והשחרה של חלק מהפרטים כפי שהוועדה תמצא לנכון בהתאם לנסיבות הבקשה. בשונה מהעבר, ובהתאם לעמדת היועצת המשפטית לכנסת, מסירת הפרוטוקול תתאפשר בנסיבות המצדיקות זאת, לצורך שימוש בכל הליך משפטי. ברקע הדברים, הוועדה מדגישה כי עד היום לאורך השנים ועדת האתיקה לא מסרה לחברי הכנסת פרוטוקולים של ישיבותיה. ועדת האתיקה מדגישה כי חריגה מהתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה או שימוש בפרוטוקולים ובמסמכים אחרים של הוועדה שנמסרו שלא לצורך שפורט בבקשה שאושרה, עשויים להוות הפרה של כללי האתיקה. זאת, גם בהתאם להחלטתה העקרונית מיום י"ט בשבט התשפ"ד – 29 בינואר 2024 בענין "ההליך האתי, דיוני ועדת האתיקה והחלטותיה". לסיום, הוועדה מביעה תקווה כי גם במקרים בהם ימסרו פרוטוקולים ומסמכים אחרים של הוועדה, חברי הכנסת יעשו בהם שימוש נבון וזהיר, וזאת בשל הרגישות המאפיינת את הוועדה ותכליות החיסיון המפורטות לעיל. __________________ חבר הכנסת ינון אזולאי יושב ראש ועדת האתיקה