جلسة الهيئة العامة بتاريخ 20/03/2023 الساعة 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום כ"ז באדר התשפ"ג, 20 במרץ 2023. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2813/25 וכלה בהצעת חוק פ/2910/25: הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – מניעת פגיעה בתלמיד עקב פעילות המתקיימת במוסד חינוך בניגוד לטובת הילד ורצון ההורים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – היעדרות עקב לידה של בת זוג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס ממכירת תרופות מאריכות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה לסוהרים בבתי קברות צבאיים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום בגין נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הקמת חדר מיון בקריית שמונה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – אחריות מנהל כללי ונושא משרה בשל הפרת הוראות החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הקמת נציבות זכויות נפגעי עבירה), התשפ"ג–2023, מאת חברות הכנסת קארין אלהרר ומירב כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (משיכה מקרן השתלמות) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – עידוד חברות ממשלתיות הפועלות בסביבה בין–לאומית תחרותית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי ואופיר כץ; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – תג נכה אישי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק דמי מחלה עבור מלווה בן משפחה לבדיקה רפואית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – עצמאות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות פגיעה בעבירת מין או אלימות חמורה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון פקודת המסים (גבייה) (תנאים למתן כתב הרשאה וצו עיקול), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בשל תקיפת צוות רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת סכום עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הנגשת שירותי קבלת קהל הניתנים בגופי שלטון לשפות נוספות, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק להגבלת שכר טרחת כונסי נכסים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – לימוד מורשת יהודי ברית המועצות לשעבר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר עבור פינוי באמבולנס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית במוסדות חינוך תיכוניים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ויוסף עטאונה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הוראות לעניין עקרת בית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת אזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת סכום קצבאות הילדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית (תיקון – הקלות למשרתי מילואים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי פרטים בכרטיס טיסה או בכרטיס לשיט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי פרטים בכרטיס טיסה או בכרטיס לשיט), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עורך דין כתקיפת עובד ציבור), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מועד תשלום הקנס), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – החמרת תנאי שחרור בערובה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק דמי הבראה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – טיפול בבריחה ממשמורת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת אגרה לעובדים בענף המלונאות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – איסור ניכוי חוב או קנס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק זכויות ושירותים לילדים ולבני נוער עם קשיים נפשיים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק השוואת תנאי שכר לקבוצות שאסור להפלותן (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – פטור מתשלום בעד כניסת מלווה בעבור כניסה למקום שאין בו מתקנים מתאימים ובעבור תחבורה ציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר אחיד לעובד צעיר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי עד גיל 21), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפיצויים לפי חוק אחר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת בית המשפט לשמוע נפגעי עבירה כולל נפגעי מעשי טרור), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות החזקת נשק שלא כדין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו רביבו, דוד אמסלם, דני דנון, אושר שקלים, גדי איזנקוט, מתן כהנא ונאור שירי; הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה בחינוך וסיוע להוראה או בטיפול בילדים כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – העדפות טיפוליות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, דבי ביטון, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, נאור שירי, סימון דוידסון, רם בן ברק, אורנה ברביבאי, רון כץ, מיקי לוי, עידן רול, מיכל שיר סגמן, מאיר כהן, אלון שוסטר וקארין אלהרר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מימון הסעה לבית חולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שינוי או סיום תוכנית הטבות בנקאית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי, ינון אזולאי, יצחק פינדרוס, אלי דלל וחמד עמאר; הצעת חוק זכות ייצוג לקטין המתנגד לאשפוז פסיכיאטרי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חובת דיווח על היעדרות תלמיד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק איסור קבלת תרומות ממדינות אויב או מדינות תומכות טרור, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הספורט (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – הגדרת מסוכנות של פוגעים בבעלי חיים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק-יסוד: בית משפט לחוקה, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – הגבלת שימוש בזיקוקין די-נור באזורי מגורים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הזכות למינוי מתורגמן רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – ימי חופשה להורים שילדם נפטר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מימון סייעת לילדים שאינם יכולים לשהות במעון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, אליהו רביבו, אלי דלל, משה סולומון וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – זכות למגורים בדיור ציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, קטי קטרין שטרית, מירב בן ארי ומשה סולומון; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מינוי חשב המשטרה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העברת תשלומים להורה אומנה במקרים מיוחדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי אבטלה מגיל 19), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק סל הקליטה (תיקון – הבטחת קיום), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – זכויות לסטודנטים הלומדים בחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעובד עצמאי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – חניה חינם לאזרח ותיק שמלאו לו 75 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (בניין שניזוק או נהרס), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים) (תיקון – הגנה על תשלומים לעולה חדש), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, יוסף טייב, קטי קטרין שטרית, מירב בן ארי ומשה סולומון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת דמי האבטלה למי שטרם מלאו לו 28 שנים ויש עימו ילד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הרשות הלאומית למניעת התאבדויות, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הרכב המחלקה לחקירות שוטרים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה), מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון – הפחתת אחוז הריבית ברשויות המקומיות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ייצוג הולם בשמות מקומות ציבוריים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק-יסוד: כינון חוקה בישראל, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022) (תיקון – ביטול הרפורמה בכשרות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – ביטול חזקת הגיל הרך), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – חובת פוקד לקרוא להתייצבות לשירות ביטחון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – העלאת סכום מענק ההסתגלות ושינוי מועד תשלומו), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, אליהו רביבו, יוסף טייב, נעמה לזימי, שרון ניר, קטי קטרין שטרית, מירב בן ארי ומשה סולומון; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – תחומי אזורי פיתוח א'), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דני דנון, אריאל קלנר, יעקב אשר, דן אילוז, בועז ביסמוט, שלום דנינו, אלי דלל, מיכאל מרדכי ביטון, חוה אתי עטייה, מאיר כהן, אוריאל בוסו, דוד אמסלם, ינון אזולאי, מטי צרפתי הרכבי ומשה סעדה; הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – הגשת תובענה נגד גוף אשר פעילותו מחייבת רישיון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול. מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת טטיאנה מזרסקי ואפרת רייטן מרום בנושא: אי-הסדרת תחום הכירופרקטיקה, אשר מהווה סיכון לבריאות הציבור. הודעת ועדת הכלכלה בדבר רצונה להחיל דין רציפות על הצעות החוק שלהלן: הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12) (הרחבת תחולה לעניין ועדות קבלה ביישובים קהילתיים), התשפ"ב–2022; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום: הצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי והעבודה. אני ראיתי את השר התורן ממש הרגע בישיבת הסיעה, וביקשתי לקרוא לו. מי יכול לומר לי היכן השר התורן?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אולי שם בשורה 5, 6? היושב-ראש, לא צריך, אפשר בלי. אנחנו, לא אכפת לנו.

נאור שירי (יש עתיד):

אי-אפשר בלי. בית שמאי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, השר כץ. בבקשה, אני מזמין את חבר הכנסת אלעזר שטרן לנמק את ההצעה לטעם סיעת יש עתיד. עשר דקות לרשותך, אדוני.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, לפני הכול, ברשותך, אני רוצה להשתתף בצערה של משפחת אשכר על הבן אור, שנפצע לפני שבוע באופן קשה בפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב ונפטר היום. המשפחה החליטה לתרום את האיברים שלו. אני חושב שאנחנו, כולנו, משתתפים בכאבם, מזדהים עם כאבם ומשתאים נוכח מוכנותם למעשה התרומה הזה. אדוני היושב-ראש, איך נהיים אנרכיסטים? אדוני השר, איך נהיים מוגלה? עמיתיי חברי הכנסת, איך מנווטים לעזאזל? איך לומדים? אני אגיד לכם: מתאמנים מגיל 16, לוקחים פק"לי חול על הגב, רצים בהרים, בגבעות, ואומרים: אני רוצה להתנדב. נכנסים לתהליך אלפים, זה מצטמצם למאות, ובסוף עשרות עוברים את המסננת ונהיים לוחמים ביחידות הכי טובות שלנו: טייסים בחיל האוויר, לוחמים ביחידות הסייבר, אחרי שעברו את כל הגיבושים ואת כל התהליך. איך נהיים סייבריסטים מצטיינים, נגיד תלפיות? מבחנים ומבחנים ומבחנים, ובסוף החברה הישראלית מצליחה להוציא מקרבה – בשביל לא להיכנס למספרים מדויקים – עשרות בודדות בשנה. גם שם מתאמנים ומתקדמים. ואז באות חברות מבחוץ – כשאתה כבר טייס F-15I או כשאתה לוחם סייבר מצטיין – ואומרות: בוא ניתן לך הרבה, או, אל תוותר על יום בשבוע למילואים. אבל הוא אומר: איך אני אהיה אנרכיסט? איך אני אהפוך למוגלה? אז מה אם אני טייס F-15I? אז מה אם אני עוד לא יודע את הדרך לעזאזל? אז מה אם אכפת לי מהמדינה הזאת, ואני עוזב את המשפחה שלי ואת מקום העבודה והולך לרחובות ומפגין למען עתיד טוב יותר? ואז יגיד ראש הממשלה לרמטכ"ל: אני עושה את הבלגנים, אני מסית את המדינה, אני מפלג בין ספרדים לאשכנזים, בין מרכז לפריפריה. שמעתי ששרה אחת אומרת: מתי בבית המשפט העליון יהיה נשיא מעדות המזרח? היא כמובן אשכנזייה. אמרתי לה: מתי בליכוד יהיה ראש ממשלה מעדות המזרח, חוץ מזה שהוא רוכב עליהם? אבל אני אגלה לך משהו, אדוני היושב-ראש: בבית המשפט העליון יהיה עוד כמה שנים נשיא שהוא גם מתנחל וגם חובש כיפה. דברים ששקופים לי. אני צריך להגיד שיש לי נכדים בני עדות המזרח? לאן הגענו, למה אני צריך להגיד את זה? למה היא אומרת שמה, מאחד הספסלים: מתי יהיה נשיא מעדות המזרח? הלוואי שיהיה אתמול ומחר, אבל למה צריך לרכוב על זה? למה צריך להסית על זה? אבל זה כנראה מתכתב מצוין עם המונחים "מוגלה", "אנרכיסטים", "לכו לעזאזל", "נסתדר בלעדיכם". אמר לי אחד המתפללים בבית הכנסת שלי בקבלת שבת: אתה, אלעזר שטרן, אם אתה היית היום ראש אכ"א, היית יודע לטפל בהם. שאלתי אותו: מה הייתי עושה? הוא אומר: היית זורק אותם מהצבא. אמרתי לו: א. גם בהתנתקות לא זרקתי אף אחד מהצבא; אבל באמת, מה אני אעשה עם 37 טייסים מתוך 40? יש לך הרבה כאלה? אתם יודעים מה הוא אמר לי? ביום כיפור היה לנו יותר קשה; איבדנו יותר.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הם רוצים את יום כיפור.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למוחרת הוא בא לשאול אותי אם אני לא כועס עליו אישית, אם אני כועס עליו רק פוליטית. אמרתי לו שבלילות הסדר הבאים עלינו אני כבר מכיר משפחות שגם לא ישבו יחד, כמו בהונגריה שבאספות הורים עושים הפרדה בין תומכי אורבן למתנגדי אורבן. לשם אנחנו הולכים. אתם יודעים למה אנחנו הולכים לשם? בגלל שלממשלה המנופחת הזאת יש זמן להרבה דברים, להרבה חוקים: למתנות, לנבצרות, למנות נשיא בית המשפט ושופטי בית המשפט. לדבר אחד אין לה זמן: ללכת לרחוב, לשמוע את האנשים הטובים האלה, ובחרדת קודש להעריך את המוכנות שלהם – שבוע אחרי שבוע, יום אחרי יום – ללכת לרחובות ולהילחם על המדינה הזאת, לפני שקוראים להם כמו שקוראים להם. בכל שבת אני מתפלל את התפילה לשלום המדינה; אני גם מניף דגל המדינה. דרך אגב, לא כולם בממשלה הזאת אומרים תפילה לשלום המדינה, ולא כולם מניפים את דגלי ארץ ישראל – גם לא ביום העצמאות – אבל אנחנו אומרים: "אבינו שבשמיים, צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. הגן עליה באברת חסדך ופרוס עליה סוכת שלומך, ושלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה". הקדוש ברוך הוא, ביקשנו ממך שתשלח אור – שלחת חושך; ביקשנו ממך שמחת עולם ליושביה – ושלחת לנו עצב ועצב ועצב. אדוני ראש הממשלה, אל תטיל על הרמטכ"ל משימות בבעיות שאתה גורם אותן, אל תגיד למפכ"ל: תשתלט, כשהשר שלו רוצה לתת פקודות ותכף יעשה לנו חוק לקצין זוטר במשטרה בגלל שהוא לא מבין מה זה גוף היררכי, הוא לא יודע מה זה שרשרת פיקוד. אין אף אחד שעוצר אותו, ועוד מעט גם אנחנו נעמוד בעוד חוק – איך שר הביטחון ייתן פקודות למ"מים? שר הביטחון מבין, בגלל שהוא גדל בארגון כזה, בגלל שיש לו אחריות, אבל השר לביטחון לאומי כבר אומר לבג"ץ: אנחנו עוד מעט נעשה חוק שאני אתן פקודות. אני אגיד לכם איך נראית פקודה כזאת. מיקי לוי, אני אגיד לך: באים בשדה התעופה למפגינים, לשוטרים, ביום חמישי, ואומרים לשוטר: תגיד, כמה דוחות נתת עד עכשיו למפגינים? הוא אומר לו: אדוני השר, אף אחד. הוא אומר לו: תן לי את הטלפון שלך, בעוד שעה אני אתקשר אליך, תגיד לי כמה דוחות נתת עד אז. זאת המשמעות של החוק שרוצה השר לביטחון לאומי להשית עלינו. אני אומר לכם שהחברה הישראלית, שקיבלה אולי בהבנה, בטח בהבלגה, את זה שחלק לא גדול נושא על הכתפיים שלו חלק יותר גדול ממנו שהולך וגדל, הולך ונהיה כבד – הם היו מוכנים לעשות את זה, עד שאלה שעל האלונקה התחילו לירוק ולעשות כל מיני דברים על אלה שמתחתיה. הם אמרו לנו: חכו, תתחילו לפחד, עוד מעט אנחנו נהיה רוב עוד יותר גדול, אז תשלמו 50% מס שולי. לא, אתם תשלמו 80%. מה, תגידו שלא טוב? תלכו לבג"ץ? אז בג"ץ כבר יהיה שלנו. יהיה בג"ץ פוליטי – אנחנו ממנים. אל תדאגו. בהסכם הקואליציוני הבא לא נכניס רק פסקת התגברות, הרי יהיה מותר לקואליציה למנות שניים או שלושה או ארבעה שופטים; נגיד לכם גם את השמות שלהם. נשיא בית המשפט העליון, נגיד לכם איך זה: לוקחים את הפרשן הפוליטי, שהוא גם עורך הדין הכי טוב שיכול להיות להם, ואומרים לו: הינה, יש לנו מקום פוליטי בבית המשפט העליון. אתה שופט. זה נגמר ב-16:00. ב-18:00 אומרים לו: אתה כבר שופט, אפשר לבחור אותך לנשיא בית המשפט העליון. ככה זה יהיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן. גם זה נגמר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, תראה, זאת המדינה שלנו – שלי, שלך, של אלה שבעד הרפורמה הזאת, של אלה שנגד הרפורמה הזאת – אבל בשורה התחתונה זאת המדינה של כולנו. אני הייתי רוצה להגיד כבר: איש לאוהליך ישראל. לכו לאוהלים, תחזרו לבתים, ניקח אוויר, בסוף אנחנו מבינים. אנחנו לפני חג החירות, אבל תזכרו שיש לנו עוד מעט יום עצמאות – זה עוד חג חירות, אבל באמצע יש את החגים שקרו כשלא ידענו לשמור על החירות שלנו. אדוני היושב-ראש, אותך שומעים במקומות האלה יותר ממני, וגם אותך, אדוני השר. באמת, באמת, אתם הממשלה – לא אתה – אבל אתם הממשלה. תגלו את האחריות המינימלית. אין לנו מדינה אחרת. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת שטרן. אני מזמין את חבר הכנסת מתן כהנא לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. עשר דקות לרשותך, אדוני.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, בראש ובראשונה – להשתתף בצער הכבד של משפחת אשכר על מותו של אור, אחרי שנפצע בפיגוע בשבוע שעבר. זה מביא אותי לעשות איזה ניתוח של מה הממשלה הזאת הצליחה להביא עלינו בחודשיים וחצי שהיא קיימת בתחומים המרכזיים שעליהם עמד ראש הממשלה ודיבר כאשר הוא השביע את הממשלה. אני חייב להגיד שבהשבעת הממשלה אני הוצאתי ציוץ ואמרתי בו שאני מתפלל להצלחת הממשלה. התכוונתי לכל מילה, אני ממש מתפלל להצלחת הממשלה, כי זאת הממשלה שלנו. אין לנו ממשלה אחרת וזאת המדינה שלנו. אבל לצערי תפילותיי בנושא הזה הושבו ריקם. דבר ראשון, נתחיל בתחום הביטחון. תחום הביטחון היה אולי הנושא המרכזי שעליו נכנסתם בממשלה הקודמת והבטחתם הבטחות: בנווה יעקב – שבעה נרצחים; בפיגוע דריסה ברמות – שלושה נרצחים; במחסום בשועפאט – נרצח אחד; בחווארה – שני נרצחים; בצומת בית הערבה – נרצח; בכביש 60 – תינוקת שנרצחה; בתל אביב – היום, לצערנו, עוד נרצח. 16 נרצחים בפעולות טרור מאז הקמת הממשלה. בניגוד למעשה הנבלה שעשו חברים מהממשלה הזו ומהקואליציה הזו כשהאשימו את הממשלה הקודמת בפיגועים, אנחנו חס ושלום לא נעשה את זה. זו לא אשמת הממשלה; זו אשמת המרצחים המתועבים, שלא מוכנים לקבל את העובדה שאנחנו חיים במדינה שלנו, אבל מסתבר שהממשלה הזו פשוט נכשלת בענק להביא ביטחון. 47 פיגועים, 16 נרצחים, 35 פצועים – זה מה שיש לנו מאז הקמת הממשלה. נוסף לזה, בביטחון הכללי אנחנו יודעים שהאיראנים כבר רצו, ונמצאים על 84% העשרה של אורניום; זה כפסע מלהרכיב מתקן ומלייצר פצצה גרעינית. חיזבאללה ממשיכים לרוץ קדימה עם פרויקט דיוק הטילים שלהם. לפי מה שמשתמע במקורות הגלויים בשבוע שעבר הם עשו מעשה שכמוהו כהכרזות מלחמה על מדינת ישראל, כי הם ידעו שאנחנו כרגע חלשים מכדי לענות להם. אז יש לי תשובה להגיד להם: אנחנו חזקים מאוד, ושלא יעזו לנסות אותנו; אבל עובדה שהחיזבאללה מעריכים שראש הממשלה חלש ולא יענה. בזמן הזה הדבר הכי טוב שיש לראש הממשלה לעשות זה לפרק את חיל האוויר ולפרק את מערך המודיעין. בתחום הכלכלי, מאז הקמת הממשלה השקל נחלש ב-5%, והדולר בשיא של ארבע שנים. הדבר הזה מייקר את היבוא, ואם ראש הממשלה הבטיח לנו שהוא יילחם ביוקר המחיה, אז בדיוק ההפך קורה. בדיוק ההפך קורה – והכול מהרגע שהממשלה הזו עלתה. הבורסה של תל אביב ירדה ב-13% מאז הבחירות. מאז הבחירות ירידה של 13% בבורסה.

שר התיירות חיים כץ:

יותר.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

יותר? יותר. נעצרו ההשקעות בהייטק. יש לי חבר מהטייסת שהוא בקרן הון סיכון, העבודה שלו זה להביא השקעות לישראל. הוא אומר שפשוט כל המשקיעים אומרים: לא רוצים, לא רוצים, יש לנו המון אפשרויות, למה להשקיע בישראל כשהמצב כל כך רעוע? ההשקעות בהייטק, הקטר של הכלכלה הישראלית – כל ההשקעות נעצרו. במקביל, אזהרה של חברות הדירוג והבנקים מירידה בדירוג האשראי, אזהרות ברורות מאוד, מה יקרה כאן אם הרפורמה המשפטית הזאת תעבור. תקציב המדינה: בממשלה בעצמכם אמרתם שחייבים להכניס איזה מנגנון שיאפשר לשנות את התקציב, כי ברור לכם שאתם כותבים תקציב על הקרח, שהוא לא מתאים לכלום. הוא מתאים לכלכלה המשגשגת שהממשלה הקודמת השאירה, הוא לא מתאים לעיי החורבות שהממשלה שלכם מובילה אליהם. בזירה הבין-לאומית: ראש הממשלה רצה להגיע לביקור באמירויות, בבושת פנים אמרו לו שהוא לא יכול לבוא לביקור. ראש הממשלה מחכה, מחכה כבר להזמנה מנשיא ארצות הברית – כל ראש ממשלה בישראל שנבחר מקבל הזמנה לפגישה עם נשיא ארצות הברית בבית הלבן, רק ראש הממשלה שלנו לא מקבל הזמנה. בבושת פנים מייבשים אותו, לא נותנים לו להגיע לארצות הברית. ראש הממשלה הגדיר פה שאחד היעדים שלו זה ערב הסעודית, לעשות קירוב עם היחסים עם ערב הסעודית. מה קורה? ערב הסעודית, במקום להתקרב אלינו, מתקרבת לאיראן. מחזירים בחזרה את השגריר. במקום שאנחנו נתקרב, מחזירים את איראן. באמירויות – ביטולים של עסקאות של נשק, ביטולים של עסקאות. זה מה שקורה לנו בזירה הבין-לאומית. שר האוצר שלנו טס לארצות הברית – כמו מצורע, אף אחד לא מוכן להתקרב אליו, אף אחד לא מוכן להיפגש איתו. עד כדי כך שהוא ביטל את הביקור שלו בפנמה כי אף אחד לא רצה להיפגש איתו. גם כשהוא רוצה לטוס לפריז, ביקור חשאי – פתאום התבשרנו, קמנו בבוקר, התבשרנו ששר האוצר שלנו טס לצרפת – ואנחנו מבינים שבשלושה מקומות שונים כשהבינו מי המבקר, ביטלו את האירוע. לא היו מוכנים לקבל אותו. אז על זה מה שיש לי להגיד לשר האוצר: על דאטפת אטפוך. מי שקורא להחרים אנשים ולא לתת להם להיכנס לבית כנסת, אין פלא שאחר כך עושים ככה לו במקומות בכל העולם. אתם יודעים מה? עם כל הדברים האלה – כישלונות, כישלון בביטחון, כישלון בכלכלה, כישלון ביחסים הבין-לאומיים – לפחות סוף-סוף יש לנו ממשלת ימין על מלא. סוף-סוף ממשלת ימין על מלא. אבל מה מסתבר, אדוני השר? שגם בנושא הזה מילים כמו חול ואין מה לאכול. ח'אן אל-אחמר – עמד השר בן גביר, עמד במקום, צעק: צריכים עוצמה חזקה כדי לפנות. שום דבר, ביקשו דחייה. למתי ביקשו את הדחייה? אחרי התקציב. למה? כי אחרי התקציב כבר אין למפלגות הקואליציה כוח. תגובות לרקטות מעזה – פעם אחר פעם בממשלה שלנו על כל טפטוף – תגובה, על כל טפטוף – תגובה כואבת. פה אומר השר: פרה-פרה, יש לנו עכשיו דברים אחרים להתעסק בהם. תושבי הדרום, חכו רגע, נעשה דברים אחרים לפני שאנחנו מטפלים באיום הזה. בינתיים שר האוצר ממשיך להעביר דלק לחמאס. בינתיים מדברים עם החמאס תוך כדי שיש פיגועים. לא סתם דיבורים – עם כותרת "החייאת התהליך המדיני". ממשלת ימין על מלא, וכותרת "דיבורים עם החמאס לטובת החייאת התהליך המדיני". אתמול פיגוע בחווארה – בנס, בנס המחבל נפל על לוחם רציני שידע להגיב במהרה – וברוך השם, אנחנו מאחלים לו איחולי החלמה, הוא נפצע "רק" בינוני אבל הצליח לפגוע במחבל. אבל תוך כדי שיש פיגוע נוסף בחווארה ממשיכים פגישות עם החמאס והכרזות על הקפאת בנייה, הכול תוך כדי, ממשיכים את תוכנית החומש למגזר הערבי. אני לא אומר שזה לא נכון, אני לא אומר שזה לא טוב, אני רק אומר, מה עשיתם לנו על זה בשנה שעברה, מה עשיתם לנו על זה שנה שעברה. וממשיכים באותו דבר. אתם חושבים שהציבור מטומטם? תוך כדי השר בן גביר מאשר לאסירים – אומנם הוא לקח להם את הפיתות וקיצר להם את המקלחות, אבל בינתיים האורחים שלהם ממשיכים להגיע, ממשיכים לבקר אותם. אולי זה פחות נעים כי הם לא מקולחים, אבל האורחים של האסירים ממשיכים לבוא. הגבלות עלייה להר הבית – אפילו בן גביר אומר: ממשלת בנט הייתה טובה. בטח יותר טובה. אצלנו הייתה פריחה, פריחה מטורפת בעלייה להר הבית, אצלכם מצמצמים. אמרתי לשר בן גביר: בוא תוסיף דקה, דקה ליהודים בהר הבית, נראה אותך. גם את זה הוא לא יכול לעשות. במקביל עקירות ופינויים, דחיית הריסות. נמאס לי להכיל, אומר בן גביר. אפילו סמוטריץ' מבקש מראשי המתיישבים לעצור את הקמת המאחזים. לעצור את הקמת המאחזים, סמוטריץ' ביקש מראשי המתיישבים. והשיא היה בשבוע שעבר. הבאנו לפה, האופוזיציה, חוק לריבונות על בקעת הירדן – גיוס בקואליציה כדי להילחם בחוק הזה. פעם עוד הייתה קצת בושה, אנשים היו נעלמים, משתדלים למצוא דרך לא להצביע. מי נשלחה לפה להסביר למה מתנגדים? השרה אורית גלאון. זהבה סטרוק עמדה פה על הבמה והסבירה למה לא בשלו התנאים המדיניים. פעם עוד הייתה בושה, היו מתחמקים. אגב, כדאי לאורית סטרוק לדעת שהיו פה חברי כנסת בקואליציה שלה, אלה שאכפת להם, ששברו משמעת קואליציונית והצביעו בעד הדבר הזה. זה לא כולם. אורית סטרוק הצביעה נגד, אבל היו פה חברי כנסת בקואליציה שהצביעו בעד. והיום, אתם תראו, יעלה פה חוק חומש ונראה אם ראש הממשלה יבוא להצביע, או שכמו שהוא הצביע כבר שלוש פעמים בעד ההתנתקות, גם היום הוא לא יבוא לתקן את מה שהוא עשה. אז אני אומר לכולנו פה: יש ממשלה שמאז שהיא התחילה את דרכה – רצף של כישלונות בכל הנושאים: בביטחון, בכלכלה, ביחסים בין-לאומיים, וזו אפילו לא ממשלת ימין.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני, משפט אחרון.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

לכן אני קורא לכולם להצביע אי-אמון בממשלה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לחבר הכנסת כהנא ומזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי לנמק את ההצעה מטעם סיעת העבודה, אם היא נוכחת.

מרב מיכאלי (העבודה):

נוכחת, נוכחת.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך.

מרב מיכאלי (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חבריי – ובעיקר יש פה חברות וחברי אופוזיציה, אני רואה שהקואליציה נעדרת, אבל דווקא כדאי מאוד שהקואליציה תשמע, כי אני יוצאת עכשיו מפגישה עם טייסים בחיל האוויר הישראלי, טייסי מילואים, אנשים שמשרתים את מדינת ישראל וטסים עבורה ומגינים עלינו ועושים את המשימות הנועזות, המורכבות, לפעמים המסוכנות ביותר, כבר הרבה מאוד מאוד שנים; אנשים שהם, כמו שהם אומרים את זה, הקצה של הזרוע המבצעת, שאנחנו שולחים אותם למשימות האלה. "אנחנו" זה עם ישראל, זאת מדינת ישראל, באופן עקרוני, באופן סמלי, באופן מהותי, באופן רגשי; אבל תכלס, בפועל, מי ששולח אותם זאת הממשלה, מה שמכונה אצלנו הדרג המדיני, שהוא זה שמקבל את ההחלטה על הפעלת צה"ל וחיל האוויר. והם, ספציפית הטייסים, הם בסוף לבד בקוקפיט; אין להם מפקד בזמן אמת שהם יכולים להתייעץ איתו; אין להם איזה פורום שהם יכולים לנהל איתו דיון על הפקודה שהם קיבלו עכשיו, אם הם יכולים לסמוך על כך שהם לא יישפטו עליה כפקודה בלתי חוקית בעליל; אין להם מישהו שיבדוק להם אם אכן ההחלטה לגבי הפקודה הזאת התקבלה בדרך הנכונה והראויה במדינה דמוקרטית, עם כל המבחנים ועם כל הביקורת שיש בדרך על החלטות דרמטיות כאלה, שהן החלטות של חיים ומוות, הרבה חיים, הרבה מוות. והם אומרים היום: אם החוקים שנמצאים על הפרק יעברו, אנחנו לא נוכל להיות בטוחים שזה המצב. אנחנו פשוט לא נוכל להיות בטוחים שאנחנו עושים את הדבר הנכון והצודק שאותו התגייסנו לעשות, שבשלו אנחנו בשירות מדינת ישראל כל השנים האלה. הם אומרים: אנחנו לא נוכל לשרת שלטון שאנחנו לא יודעים אם אנחנו יכולים להאמין לו, שאנחנו לא יודעים מה האינטרסים שעומדים מאחורי ההחלטות שהוא מקבל, ושאין מנגנונים שיבקרו את השלטון הזה או שיגבילו את כוחו, אם צריך. עכשיו, תקשיבו, חברות וחברים, זה לא עניין של מה בכך; זה לא דבר שקרה במדינת ישראל. צריך להגיד לטייסים האלה – אלה שבאו לייצג אותם כאן הם רק המייצגים, כי יש רבים, רבים, רבים, רבים בחיל האוויר שמרגישים כמוהם. אבל זה לא עוצר בחיל האוויר. זה ביחידות הסייבר וביחידות אחרות, רבות, שהן בסוף החיץ של מדינת ישראל – בינינו לבין האויבים שלנו. הם באמת חומת ההגנה שלנו, המוחשית מאוד, ואם אין לנו אותם, מדינת ישראל חשופה. הם אומרים עוד דבר, שהוא מתבקש לגמרי. חלקם, נניח, בעבודה האזרחית שלהם, כשהם לא טסים במילואים יום-יומיים בשבוע, טסים טיסות אזרחיות. היום הם יודעים שהם מוגנים מבחינה משפטית, אבל אם חלילה החוקים האלה יעברו, אין שום ודאות ואין שום תעודת ביטוח שהם לא ייעצרו במדינות שהם נוחתים בהן – אפילו רק לחקירה, בואו נניח שרק לחקירה – על ידי בתי המשפט הבין-לאומיים השונים שישראל עומדת מולם כבר שנים באמירה חד-משמעית שיש לה מערכת משפט חזקה ועצמאית, שבה אנחנו בודקות את עצמנו ואנחנו נותנים דין וחשבון על הדברים, שהם מתנהלים לפי החוק הישראלי ולפי החוק הבין-לאומי, ואם יש חריגות מההתנהלות הזאת, אז אנחנו נותנים כאן את הדין בתוך מדינת ישראל, ולכן אין שום צורך להתערב. ככל שהחוקים האלה חלילה חלילה יעברו, לא יהיה אפשר להגיד את האמירה הזאת, אף אחד בחוץ לא יקנה את זה. למעשה, מזהירים אותנו כבר עכשיו שזה מה שעומד לקרות. זה אומר שאנחנו בעצם נפקיר את הטייסים שלנו, את הלוחמים שלנו – גם את הלוחמות והטייסות שלנו, כל זמן שהממשלה הזאת עוד תאפשר לנשים להיות לוחמות וטייסות – מפקירים אותם לציפורני המשפט הבין-לאומי בהרבה מאוד מאוד מקומות בעולם. האנשים האלה הם אנשי מערכת. בואו, הם אנשים שגדלו בצבא. אז אומנם הממשלה הזאת והקואליציה הזאת קוראת להם "אנרכיסטים" ו"טרוריסטים" ו"מוגלה", ואומרת להם לכו לעזאזל, אבל הם לא אנשים שרגילים לסרב; הם לא אנשים שרגילים לא לציית; הם לא אנשים שרגילים לצאת נגד. להפך, הם אנשים שרגילים לקבל היררכיה, לקבל פקודות, לציית לממונים עליהם ולמפקדים שלהם, והם היום באים בחרדה אמיתית ועמוקה. המחויבות שלהם למדינת ישראל – אי-אפשר להטיל בה ספק, הם הקדישו חיים שלמים לשירות. המחויבות שלהם לצה"ל כצבא העם וכצבא ההגנה לישראל היא מלאה ועמוקה מאוד מאוד, ואחד הדברים שכל כך כואב להם זה שבתהליך הזה מכניסים גם את צה"ל לתוך מדמנת הדיבור המטונף והנגוע, שקורא בשמות, שמאשים האשמות, שמייחס כוונות לא ענייניות, לא נקיות ולא אמיתיות לחצי מהציבור הישראלי – האמת היא שזה הרבה יותר מחצי, כי חברות וחברי ליכוד רבים אני פוגשת בהפגנות; כל הציבור העצום הזה אומר לממשלה הזאת: תעצרי ואל תרסקי לנו את הדמוקרטיה, משום שהאנשים האלה אומנם מגינים באופן פיזי צבאי מפני מתקפות על מדינת ישראל, אבל התשתית הדמוקרטית שלנו היא מה שמגן על צדקתנו. אמר בן-גוריון: ישראל צריכה גם את כוחה וגם את צדקתה, וכשאין לנו מערכת משפט ואין לנו מדינה דמוקרטית, צדקתנו מוטלת בספק. היא מוטלת בספק גם כלפי חוץ, אבל חשוב יותר – כלפי פנים, גם כמדינה וגם כלפי כל אזרחית ואזרח במדינה הזאת, שלא תוכל לקבל את הזכויות שלה, שלא תקבל הגנה מפני שלטון, שלפעמים אולי ירצה להתייחס אליו או אליה יפה אבל לפעמים לא יבוא לו, ויבוא לו להפלות אותה או אותו ולהצדיק את האפליה הזאת בחוק; או סתם לגזול גזל – אלוהים יודעת שראינו הרבה דוגמאות לאפשרות לגזול גזל ולפגוע פגיעה בגוף, אם זה על ידי אלימות, אם זה על ידי אי-הגנה מאלימות, ואם זה על ידי חוקים שלא מאפשרים לאישה זכות על הגוף שלה. המסר שהם ביקשו מאיתנו להעביר, חבריי בקואליציה ואדוני השר כץ, שמייצג כאן את הממשלה עכשיו, זה להגיד לכם שזאת שאלה של אחריות; שהרמת יד בעד החוקים האלה או הצבעה אלקטרונית בעד החוקים האלה מרעידה את אמות הסיפים שלנו ופוגעת בהגנה שלנו על המדינה שלנו מבפנים ומבחוץ. אל תעשו את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. ישיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון שר התיירות, השר חיים כץ. בבקשה.

שר התיירות חיים כץ:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמעתי בקשב רב את דבריהם של אלעזר, מתן ומרב. יצא לי לצערי לעבור קצת תחת מערכת המשפט. לא דיברתי על זה. יצא לי פעם אחת שהתחלתי – בצעירותי נבחרתי לארגון העובדים, והיו לנו סכסוכים עם ההנהלה. היינו עניים, אז לקחנו את עורך הדין הכי טוב, דוד ישראלי, זיכרונו לברכה, שהיה התובע הצבאי במשפט של קוזו אוקמוטו, וההנהלה לקחה את חיים ברנזון. והם ברמתם היו הרבה מעבר לרמת השופטים בבתי הדין לעבודה. שניהם היו עורכי דין מעולים, והבנתי מהר מאוד שהראשון שיגיד לשופט שהוא לא מבין יפסיד את המשפט. מהר. יצא לי אחר כך להיות שר העבודה והרווחה ומיניתי שופטים; בבית הדין לעבודה יש שופט מקצועי ושני אנשי ציבור: אחד נציג עובדים, אחד נציג מעסיקים. הסתכלתי ברשימות וראיתי שממנים כמעט רק נציגי מעסיקים. אין כמעט נציגי עובדים. למען האמת כשר, למרות שהייתי אז חבר כנסת, ואללה, לא היו לי יכולות לברור מי שופט יותר טוב ומי שופט פחות טוב. והגעתי לוועדה לבחירת שופטים עם הרשימות, וישבו שם מרים נאור וג'בארין. סיפרתי את הסיפור שסיפרתי עכשיו, ושאלתי: למה אתם בוחרים שופטים בינוניים? כי כשאני קיבלתי את חוות הדעת על השופטים שהייתי צריך לבחור, מי שדירג אותם זה השופטים, והשופטים בקורס שפיטה נתנו להם ציונים 5.5–6. ושאלתי את מרים נאור: למה אין אנשים שמקבלים ציון 7? למה 5.5–6? ואז היא אמרה: ואללה, הוא צודק, אמרתי לכם. היו שם נציגי קואליציה, נציגי אופוזיציה, היו שם נציגי עורכי הדין והיו שם נציגי שופטים. אני עזבתי את תפקידי כשר כי הגישו נגדי כתב אישום על עבודתי בכנסת, על חקיקה. היועצת המשפטית של הוועדה בעדותה במשטרה אמרה: הוא לא עבר עבירה. יושבים פה אנשים, בלי לנקוב שמות, שהייתי אצלם ודיברתי איתם ואמרו לי: ככה אנחנו עובדים. לא עברתי עבירה. ונאלצתי – נאלצתי ללכת להסדר טיעון ללא קלון. אמרה לי עורכת הדין שלי: אני יכולה להילחם עד טיפת דמך האחרונה, אבל צריך לעשות סדר. אני לא רוצה לדבר כלום על השופטת בגלל שהיא נפטרה, אבל ניגשתי לגדעון סער שהיה שר המשפטים. אמרתי לו: שמע, הגברת לא בריאה, היא לא יכולה להיות שם. כשבן אדם מגיע, הוא רוצה לראות שהשופט מקשיב לו. אני לא רוצה לדבר, כי היא נפטרה, אבל צריך לעשות סדר, כי לא יכול להיות שאין צינון בבחירת שופטים – מהמשטרה ומהפרקליטות למשפט; כי המשטרה בוחרת את השופטים. כי כל יום לוקחים 100 אנשים, מביאים אותם לחקירות – 100 אנשים ליום – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הרפורמה לא פותרת, ההפיכה פותרת את מה שאתה מדבר עליו.

שר התיירות חיים כץ:

שנייה. – – וקורה להם משהו. קורה לאנשים האלה משהו, ואף אחד לא אומר כלום. אנחנו בקואליציה ואתם באופוזיציה – לא אמרנו כלום, לא עשינו את מה שנדרש. לא באנו ואמרנו שמי שתולים בו כתב אישום, לא על עבירות של פשע, שזה יהיה שנתיים ולא שש. על כל עיוותי הדין האלה לא אמרנו כלום, כלום. אני חלק מזה. שלא תתבלבלו, אני לא אומר שאני לא חלק מזה. גם הקואליציה וגם האופוזיציה לא עשו את מה שהיו צריכות לעשות במערכת המשפט. אני חושב, יאיר, אליך, שצריך לשבת ולדבר. בוא בלי תנאים, כי אין פה אגו. אין פה אגו. אם המדינה נמצאת איפה שהיא נמצאת, ואנחנו לא רוצים שיקרה מה שיקרה – ואללה, בלי אגו, תקום ותנסה. תנסה לדבר. תגיד את שלך, אחר כך תעשה. זה נחמד להפגין, זה נחמד לצעוק. זה נחמד, אבל צריך לנסות לדבר. אנחנו רוצים לדבר עם החמאס, עם פת"ח עם אללה ועם כולם. רק עם הצד השני לא מדברים? למה? למה? צריך לבוא לנסות לדבר. תבוא, ותגיד: ניסיתי. אז הפסדת שיחה, מה קרה? מה קרה? לכן, מאחר שאני חושב שלא מיצו את ההידברות פה וצריך ללכת לפשרות וצריך ללכת ולהידבר, אני מבקש מהכנסת לדחות את הצעות האי-אמון. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר חיים כץ. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה. בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. במסגרת זה שיוצא לי בכל שבוע לעלות לפה ולהפריך שקר אחר של הקואליציה, הגיע הזמן לרדת מהשטות הזאת שהם אומרים: אתם לא מיניתם שופטים מזרחים; 30 שנה הליכוד בשלטון, לא טרחו למנות שופטים מזרחים.

שר התיירות חיים כץ:

אני אמרתי דבר שקר.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כל פעם שהם היו צריכים למנות, מינו או דתיים או מתנחלים, העיקר לא למנות מזרחים. אנחנו מינינו את השופטת כנפי שטייניץ, שהיא מזרחית, כי התברר שאפשר. אגב, בוועדה לבחירת שופטים היה אדם אחד שהתנגד נמרצות לבחירתה, שמו שמחה רוטמן. הוא היה נגד. אז שיפסיקו עם השטות הזאת שאנחנו לא רצינו לבחור שופטים מזרחים כש-30 שנה הם לא בוחרים שופטים מזרחים. אדוני היושב-ראש, אתה אמור לכעוס על זה. אז אנחנו רוצים להגיד שאנחנו בעד גיוון בית המשפט, אבל הדרך הנכונה היא לא שהם יעקמו ויעוותו את הוועדה למינוי שופטים וימנו לנו עוד שבועיים את ברדוגו לנשיא בית המשפט העליון. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

רעיון. תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

תודה רבה. ראש האופוזיציה לפיד, השאלה היא כאן לא מזרחים או אשכנזים. השאלה היא האם אלה יהיו שופטים חרדים או לא חרדים. דרעי כבר אמר את זה בקולו שלו. אני שואלת אותך, חיים: יש הרבה דברים שצריך לעשות במערכת בית המשפט, נכון, תיקונים. אבל אתה חושב שעכשיו שנתניהו ימנה שני שופטים לבית המשפט העליון, זה יפתור את זה? יותר מזה, בינינו, אתה סומך על הבחירה של נתניהו? הרי אתם לא סומכים עליו אפילו במינוי יועץ משפטי, מה שהיה עם מנדלבליט. אז על השופטים בבית משפט העליון – – –

שר התיירות חיים כץ:

כמה גדעון מינה בשנה האחרונה? כמה גדעון מינה בשנה האחרונה?

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

כמה הוא מינה?

שר התיירות חיים כץ:

ארבעה, ולא עשו רעש.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

כי זה היה בהסכמה. מה הייתה הבעיה?

שר התיירות חיים כץ:

גדעון מינה ארבעה שופטים.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

והוא מינה אותם – בדיוק את מי שהוא רצה. אף אחד לא עצר אותו. אתה לא יכול לבוא ולהגיד שגדעון הוא איזה שמאלן גדול או אקטיביסט. הרי הוא עשה את כל הרפורמות עד היום שהפכו את בית המשפט לקצת יותר שמרני – –

מיקי לוי (יש עתיד):

זה גם לא הוא, יש ועדה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

– – בין אם זה שימועים לשופטים ובין אם זה הוועדה לבחירת שופטים. די לעבוד על הציבור בעיניים. די. אנחנו נמצאים בתקופת קרע ושבר עמוק בעם ישראל. איך אתם לא רואים את זה? אתם יודעים את זה; זה אצלכם בבית: אלה בני הזוג שלכם, נשים וגברים; אלה הילדים שלכם, האחיינים שלכם, הדודים שלכם, בני הדודים שלכם. הם יוצאים להפגין בחוץ יחד איתנו כי הם חרדים לעתידה של מדינת ישראל. הם שמאלנים? הם בוגדים? הם אנרכיסטים? בני המשפחות שלכם? גם הם ימנים בדיוק כמונו ולא פחות מאיתנו, והם חרדים לעתיד מדינת ישראל. כשהמילואימניקים יוצאים במפגן כזה, במקום שנייה לחבק אותם ולהגיד להם: אחים שלנו, אל תעשו את זה, אל תשברו את הברית, אז קרעי אומר להם: לכו לעזאזל, ואיזו דיסטל אומרת להם: נפולת נמושות. ובן גביר, מה הוא אמר להם? הוא אמר להם שלא צריך אותם בכלל בצה"ל. ככה מתייחסים לאחים שלנו? אלה גיבורים. הם יצאו למשימות מטורפות, משימות בלתי אפשריות בקווי האויב. הם ראו את המוות בעיניים כדי להגן עלינו, על המדינה שלנו, על הילדים שלנו. זה מה שחלקם עשו יום-יום. יום-יום. ושמחה רוטמן שבר אותם. שבר אותם. יריב לוין קיפל אותם, כופף אותם, לא באלימות. נתניהו פשוט הפחיד אותם כי הוא שבר להם את הלב. הם יצאו לשם כדי להילחם על הילדים שלהם. הם אמרו להם "לילה טוב" בלילה ויצאו למבצע, ולא ידעו אם הם יראו את הילדים שלהם בבוקר, כדי להגן עלינו. אתם הפחדתם אותם כל כך שהם באו ואמרו: אני פוחד לעתיד הילדים שלי עכשיו – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

– – אני לא מסוגל לראות את המשטרה הופכת לפוליטית ואת הצבא – לפוליטי. אני נלחם על הבית עכשיו, ועל הילדים שלי. אלה המפגינים שנמצאים היום בחוץ.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת משה סלומון – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק קרויזר – אף הוא אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת מנסור עבאס. שלוש דקות לרשותך.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כל הזמן שומעים, בעיקר משרי הליכוד ומח"כים מהליכוד: אתם סתם מגזימים, אנחנו דמוקרטים, ומה, אתם באמת חושבים שאנחנו רוצים פה דיקטטורה? תסמכו עלינו. אז אני רוצה להקריא לכם ציטוטים של אותם שרים ולהראות איך הפוזיציה משנה דעה. זו בדיוק הנקודה. יכול להיות שלפני כמה שנים אותם אנשים באמת חשבו אחרת אבל היום הם שרים והם מחזיקים בכיסא הזה, ולא מוכנים לשחרר. הפוזיציה משפיעה. תראו מה חשב פעם ראש השב"כ לשעבר ושר החקלאות עכשיו אבי דיכטר על שוויון בנטל. אני מזכירה לכם שאנחנו הולכים לחוקק חוק-יסוד: לימוד תורה, שבעצם יעשה את חצי העם משתמטים מצה"ל באופן חוקי. מה חשב פעם אבי דיכטר? "אנחנו חייבים לעשות הכול כדי להחזיר את הגלגל אחורה, אסור לנו לאפשר מציאות של צבא חצי העם כפי שהיא היום". הוא יזם את הצעת חוק שרות המדינה, שנועד לעשות סדר, אשר יחייב צעירים שאינם משרתים שירות צבאי, לשרת במסגרת שירות לאומי, בשל ההנחה שכל תושבי המדינה חייבים בתרומה למדינה ולחברה. אבי, מה השתנה? או שאתה השתנית. ומה חשב פעם שר החקלאות וראש השב"כ לשעבר על מערכת משפט – כן, היום יש הכול בגוגל והיועצים שלי עבדו קשה – ועל מעמדו של בית המשפט העליון? "בית משפט עליון הוא אינסטנציה שיש כאלה שאוהבים יותר, ויש כאלה שאוהבים פחות ויש כאלה שלא אוהבים, אבל הוא אינסטנציה מחייבת". כך דיבר פעם שר החקלאות אבי דיכטר. והיום הוא יושב כמו טטלה, שותק ומפחד להוציא מילה. מה עם רעידת אדמה בסולם דיכטר, אבי? או שכבר כנראה אין לך את זה. אבי, יש רגעים בחיים שבהם צריך להחליט. אנחנו הגענו למאני טיים. או שאתה, אבי, תהיה גבר עם ערכים ועמוד שדרה, או שתישאר סמרטוט רצפה של ביבי – הבחירה היא בידך.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס. בבקשה. שלוש דקות לרשותך.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בצוהריים הצגתי בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט מתווה חלקי, בעצם הצעת פשרה שיכולה להיות פתרון למשבר. והאמת, אני מאמין – מהתגובות שקיבלתי גם בחברה הערבית, וגם באופן כללי, מהחברה הישראלית – אני חושב שזאת היא הנוסחה המתאימה ביותר לפתרון המשבר. אני אציג אותה. למעשה, הקואליציה שואפת לרוב בוועדה, כצד פוליטי לא מגיע לה לרוב. במיוחד, מי שעומד ממול הם שופטים, אלה גם חברי כנסת. יש עוד בעיה במתווה, או בהצעת החוק – מתעלמים לחלוטין או כמעט לחלוטין מהייצוג של החברה הערבית בוועדה. אנחנו 20% מהאזרחים בישראל, ויש כמעט 800 שופטים. אנחנו אולי 50, 60, שופטים. 70. לכן, מה שחשבתי זה קודם כול להביא פתרון שייתן מענה גם לחברה הערבית וגם לכל המגזרים בתוך ישראל. אמרתי קודם כול שאם רוצים לקדם רפורמה שתשנה את האיזון בין הרשויות השונות, כדאי להתחיל בלשריין את ערך השוויון האזרחי, בחוק כבוד האדם וחירותו. זו נקודה אחת. נקודה שנייה: גם לקבוע בתוך החוק שיהיה ייצוג הולם בתוך מערכת המשפט לכל המגזרים בחברה הישראלית, לרבות החברה הערבית. מין הנחיה כללית שאי-אפשר להתעלם ממנה, למרות שהיא לא מחלקת את העוגה באחוזים – אבל הנחיה כללית. אלה שני עקרונות, נוסף על ההרכב שהצעתי: שלושה שרים הממשלה ממנה; שישה חברי כנסת – שלושה מהקואליציה, שניים מהאופוזיציה הרגילה, בואו נקרא לה, וחבר כנסת ערבי אחד, מהסיעות הערביות. זה מביא אותנו להרכב שבו לקואליציה העכשווית יש שישה חברים, ולצד השני, נקרא לו, יש שישה, ולכן אין שליטה מוחלטת. יש יתרון לקואליציה, שהיא מלכתחילה יכולה למנות 50% משלה, וזה מאפשר לשופטים, שבתוכם יהיה גם שופט ערבי – שלושה שופטים, ואחד מהם שופט ערבי – לשופטים ולנציגי הכנסת, גם להתווכח ולהתמקח על שאר השופטים שאמורים להתמנות, כי הם ראויים להתמנות כשופטים בעליון או כשופטים במערכת המשפט.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חיים, אני חושב שזאת הצעה הוגנת, שיכולה גם להיות סולם לקואליציה לרדת מהעץ, להרגיש שהיא השיגה משהו ולא ויתרה. כמובן שלא חוזרים למצב הראשוני. נותנים גם לחברה הערבית להרגיש שהיא חלק, שהיא לא רק מיוצגת אלא לוקחת חלק בהבאת הפתרון הזה באופן כללי. אני מקווה שכל הצדדים יבואו. אני חושב שהפשרה הזאת היא פשרה הולמת, וגם מתאימה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, ואני מבקש לעמוד בזמנים.

היו"ר אוריאל בוסו:

הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק תיקון יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הבריאות. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אחמד טיבי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, מה יש לנו פה? יש לנו מחאה אדירה, מרשימה, של כל מי שמתנגד לשינוי – שהוא הפיכה משטרית באמצעות מערכת המשפט, השתלטות עוינת. יש מחנה שרוצה לשמור על המצב החוקתי הקיים. יש מחנה שלישי, שרוצה לשנות את המצב החוקתי הקיים – שזה אנחנו – כי סבלנו ממנו במשך עשרות שנים גם מחוסר סעד שבית המשפט העליון נתן לנו, גם מאפליה בגזרי דין של כל ערכאות המשפט, לפי עבודה של פרופ' אריה רטנר. מצד שני, אנחנו, המחנה השלישי, מתנגדים התנגדות גורפת להשתלטות העוינת והפוליטיזציה של ועדה למינוי שופטים. מה ההצעה האחרונה אומרת? שהממשלה תמנה את נשיא בית המשפט העליון, ונשיא בית המשפט העליון ימנה את נציגיו בכל הוועדות ובכל הערכאות. אם הם יוכלו למנות את נשיא בית המשפט העליון, זה יכול להיות, למשל, משרת אמון של ראש הממשלה, משרת אמון של ביבי נתניהו. לכן, זה יכול להיות ניסים ואטורי, ואז ניסים ואטורי ימנה את כל השופטים בערכאות. אני אומר לכם שההצעה הזאת לא שונה כמעט בכלל מההצעה המקורית, וכן, היא ממשיכה להיות מסוכנת. אנחנו, הציבור הערבי, תמיד דרשנו חוק-יסוד: שוויון. זה מפליא שמאז קום המדינה ועד היום אין חוק-יסוד: שוויון, בגלל סיבות שונות – לא תמיד בגלל הערבים, אבל האפליה נגד הערבים היא אחת הסיבות. הסיבות השניות: חילונים וחרדים. אבל בלי חוק-יסוד: שוויון, ערך השוויון יהיה מעוגן. מה הועילו חכמים? לכן ההצלחה של המאבק הזה היא לא רק בביטול הצעה זו או אחרת או כלל ההצעות, היא בשינוי המצב שיש בו פסקת התגברות על הזכויות של הערבים הפלסטינים במדינת ישראל. אנחנו בעד שינויים שיביאו שוויון מצד אחד ופחות פוליטיזציה מצד שני. תודה רבה לך, אדוני.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. אגב, אני חושב שחבר הכנסת ואטורי הוא לא משפטן, הוא לא עורך דין, אז הוא גם לא יכול להיות שופט, אז הוא גם לא יכול להיות נשיא בית המשפט העליון.

אחמד טיבי:

אני מעריך שהממשלה הזאת כול-יכולה. היא יכולה להמשיך, והוא מאושר.

היו"ר אוריאל בוסו:

אה, לא. כי לפי השיטה, אמרת. השיטה זה עורך דין, שיהיה שופט, יכול להיות שופט עליון. בדקתי.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא עשה דוקטורט במשפטים ותפסו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני לא רוצה להביך אף אחד, אבל התפרסם משהו בנדון.

מיקי לוי (יש עתיד):

יש לו דוקטורט במשפטים, לא?

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, הנאום הזה הוא גם לך.

היו"ר אוריאל בוסו:

בדרך כלל.

נעמה לזימי (העבודה):

יש איזו נטייה עכשיו באופוזיציה, בתוך הניסיון לפשרה או ריכוך, לפנות לימנים המתונים שבליכוד. חבריי לאופוזיציה, אין שום סיבה להמשיך לפנות למי שמתנהגים כחסרי החוליות מהליכוד. מי שהפכו להיות צל חיוור של עצמם בחסות ביבי ועדר המאיימים שסביבו, הם לא יזהו את עמוד השדרה שלהם גם עם פרוז'קטור עליו. גם מי מהליכודניקים שהצליחו להוציא מבין השפתיים שלהם את המילה האסורה "פשרה" – אולי יעזו לצייץ ואולי להתראיין בקטנה, אבל אין את האומץ לזעוק את האמת הנוראה שהם כבר הבינו: שר המשפטים שלהם נפל על השכל והממשלה שלהם מורידה את ישראל מהפסים. אז אני לא פונה אליהם יותר. אני פונה למי שעוד יש להם שפיות ונפש חברתית. חבריי בסיעות החרדיות, אני קוראת לכם, דווקא לכם: תתעוררו. גם אם יש לכם אינטרסים בחלקים מההפיכה הזו, אין לכם שום אינטרס בריסוק הדמוקרטיה, הכלכלה, עתיד החיים המשותפים פה, וגם השותפות שיכולה וצריכה להיות איתנו, המחנה הדמוקרטי ליברלי, ובטח עם המחנה הסוציאל דמוקרטי, שאני נמצאת עימו. יש רגעים היסטוריים בחייה של אומה, כבוד יו"ר הכנסת. אנחנו עומדים כרגע בהתהוות הרגע הזה, רגע שבו יכול להיות לכם תפקיד מרכזי – או של קרנפים או של גיבורים – וכמה נפלא, אוריאל, אם החרדים יבחרו בתפקיד הגבורה של שומרי הארץ הזו. זה נוח לביבי להיות הליברל שנסחט, שהובל, שהצד שלי, שלא רצה איתו שותפות, הביא לחיק השותפים שלו. הוא ידע טוב טוב איך להפיל הכול עליכם. הוא יודע יותר טוב מכל אדם פה כמה סטריאוטיפים וגזענות יכולים לשמש אותו. וכשהוא יעבוד על הקאמבק, בשם כל הפריבילגיות שהולכות איתו, הפעם אתם תהיו אלו שישמשו כחומת המגן שלו בזמן מירוק הנפש ושכתוב ההיסטוריה. אין שום סיבה שכל החרפה האישית, שהיא תולדה של המשפט שלו תיפול עליכם. זה בדיוק מה שהוא יעשה. ואם תהיו שותפים לריסוק ההגנות והזכויות שלנו, זה באמת יהיה גם עליכם. אני מרגישה שותפה שלכם, גם כשהייתי בקואליציה ויצאתי נגד מתווה המעונות וגם באופוזיציה. אני יודעת שדמוקרטיה היא קודם כול שוויון. היא לא משטר נאמנות שמחלק אתנן פוליטי, אלא תפיסה רחבה שבה כל חלקי החברה מוצאים עצמם חלק שווה ומרכזי.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

נעמה לזימי (העבודה):

אני מאמינה גדולה בשותפות עם החברה החרדית, אבל לא יודעת איך היא תתקיים אם תרסקו לציבור, לילדיי ולי את הזכויות.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

נעמה לזימי (העבודה):

תן לי רק עוד שנייה. זה מה שביבי רוצה יותר מכול – שתהיו מוקצים מחמת מיאוס, שתהיה לו שליטה מוחלטת על נציגי הברית שעימו. ואני קוראת לכם להשתחרר מהכבלים. הרי חלקכם אומרים לי שהוא הלך רחוק מדי, שזה מוגזם, שיש פה אובדן שליטה.

היו"ר אוריאל בוסו:

משפט. משפט לסיום.

נעמה לזימי (העבודה):

רגע. אני חייבת לסיים, כבוד היו"ר.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל משפט, לא את כל העמוד.

נעמה לזימי (העבודה):

אני חושבת שיש גם לצד שלי הרבה מה לעשות כדי לחבר בחזרה, כדי לכונן את אותה ברית משותפת על בסיס הערבות ההדדית והחיים המשותפים שלנו. אני מושיטה ידי ומקווה שתושיטו בחזרה. כמה מדהים יהיה בדפי ההיסטוריה של המקום הזה שהחרדים יהיו מי שיצילו את הדמוקרטיה הישראלית. איזה תיקון נפלא זה יהיה לעשרות שנות פירוד. לא נתפס בעיניי הפער שאחד האנשים הצנועים בכנסת, הרב משה גפני, נאלץ לאשר את ההדוניזם הנהנתני של נתניהו. הפער הזה כל כך מופרך, והובכתי בשביל כולנו, אבל בטח בשבילו. לא נתפס בעיניי שהדלת לשותפות החברתית שצריכה להיות בינינו תיסגר. אני מסרבת לקבל את הגזרה הזו, אלא מאמינה בתקווה גדולה שאפשר אחרת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

מערכת המשפט – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, משפט. לא, לא, לא. את לא יכולה את כולם.

נעמה לזימי (העבודה):

שנייה, שנייה, שנייה.

היו"ר אוריאל בוסו:

משפט לסיום. את כבר שתי דקות מעל הזמן. משפט לסיכום.

נעמה לזימי (העבודה):

אני קוראת למפגינים, לאנשי המחאה: עזבו את חסרי החוליות; תעברו למי שיודעים עמוק בפנים שהחבורה הזו הולכת רחוק מדי, שחייבים לעצור, שחייבים לרדת מהעץ. תפגינו בנחת ובנועם מול החרדים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

נעמה לזימי (העבודה):

תתעקשו לדבר עם נציגיהם, להפריך את השקרים מול הציבור שלהם. תושיטו יד לריפוי ותיקון. ולכם, החרדים, אל תיתנו לביבי להפוך אתכם לשק החבטות של ההיסטוריה של המדינה. תהיו הגיבורים של המקום הזה בעת הזו – גבורה שתיתן פתח לעתיד משותף. מערכת המשפט צריכה תיקון, לא ריסוק.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעמה, ביקשתי משפט.

נעמה לזימי (העבודה):

הכאב שלכם ממנה הוא לא עילה לרפורמה סהרורית מבית רוטמן-לוין. תודה.

שר התיירות חיים כץ:

זה לא היה יכול לקרות אצל יו"ר אחר?

היו"ר אוריאל בוסו:

אני מבקש מחברי הכנסת, אני לא רוצה לאלץ, להוריד אתכם באמצע הדברים, אבל שש דקות – – –

נעמה לזימי (העבודה):

אני מודה לך ומושיטה ידי.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא. זה לא יעזור שאת מודה לי, כי אנשים אחרים עומדים בזמנים. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. לקחנו את זה בחשבון. שלוש דקות, אדוני.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול התקיימה שיחת טלפון בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא ארצות הברית ביידן. בתוך הודעת הדוברות שיצאה ממשרד ראש הממשלה נאמר שבעניין הרפורמה המשפטית ראש הממשלה נתניהו אמר לנשיא ביידן שישראל הייתה ותהיה דמוקרטיה חזקה ותוססת. לעומת זאת, בהודעה שיצאה מהבית הלבן נאמר שהנשיא ביידן אמר שחברות דמוקרטיות מתחזקות על ידי בלמים ואיזונים אמיתיים ושיש לבצע שינויים מהותיים עם הבסיס הרחב ביותר האפשרי של תמיכה ציבורית. לפי הודעת הבית הלבן ביידן הציע סיוע למאמצים המתקיימים לגבש פשרה על הרפורמות המשפטיות המוצעות, בהתאם לעקרונות הליבה הללו. איני יודע אם הדיווחים האלה הם דיווחים על אותה שיחת טלפון. הדברים הללו מצטרפים לכך שביום שישי אמר מזכיר המדינה האמריקאי שהרפורמה המשפטית בישראל דורשת קונסנזוס. פשוט לא ייאמן: מדינה זרה, גם אם היא ידידה חשובה ומשמעותית, מתערבת בצורה בוטה בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל, במחלוקות פנימיות ובהליכי חקיקה. זה מצטרף לנתונים שחשפתי פה בחודש שעבר בדבר מעל 200,000 שקל שממשלת ארצות הברית העבירה בשלוש השנים האחרונות לארגון השמאל התנועה למען איכות השלטון, אותו ארגון שעוסק בניסיונות להפיל את ממשלת הימין. כפי שאמר הסנאטור קוטון בסנאט כשהביא את הנתונים הללו, ממשל ביידן רחוק מלהיות ניטרלי כשהוא לוקח צד במחלוקת הפנימית בישראל. הוא תיאר כיצד בעקביות המפלגה הדמוקרטית בוחשת בענייניה הפנימיים של ישראל וחותרת כנגד בנימין נתניהו במשך 25 השנים האחרונות. אדוני היושב-ראש, כפי שעומדות על הפרק כעת עצמאותן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת אל מול הרשות השופטת, כך גם עומדת על הפרק עצמאותה של מדינת ישראל אל מול ידידות כמו ארצות הברית. אבל מה שבאמת עומד על הפרק זו השאלה האם נהיה מדינה חסרת זהות יהודית, לאומית, ציונית ומסורתית, כלומר מדינת כל אזרחיה, ללא שום קשר לחזון הנביאים, או שנהיה מדינה יהודית, ציונית, מחוברת למסורת ולמורשת של העם היהודי, וכמו שכתוב במגילת העצמאות, "לאור חזונם של נביאי ישראל", מדינה שעומדת בגאון ובלי להתקפל מול אויביה וידידותיה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת משה סלומון, ולאחר מכן – חבר הכנסת קרויזר. להבא, אני מבקש לעמוד בזמנים, כי קראנו את שמכם ולא הייתם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, מצופה ממני כנציגת הקואליציה לעמוד כאן לפניכם ולנסות להגיב לשלל ה"מחמאות" הניתנות על ידי נציגי האופוזיציה לממשלה הקיימת – אגב, הנבחרת. מה יש לנו כאן? ממשלה מושחתת, דיקטטורית, שפוגעת בכלכלה, בביטחון האישי, בביטחון החברתי, כמובן מנוגדת לדעת העם. העם, העם. הבעיה היא שאני לא יכולה לנתק את הצעת האי-אמון הזאת ממה שקורה כאן קרוב לשלושה חודשים. לא ניתן לנתק את ההפגנות, האמירות, האיומים, ממה שאנחנו חווים כאן. אגב, אני הייתי בין אלה שחוויתי אתמול ברעננה את הזעזוע הגדול. אנחנו הולכים לקראת הצבעת אי-אמון, ודי ברור מה יהיו התוצאות. אבל אני רוצה להגיד לכם שהבמה הזו היא הזדמנות עבורי להעביר מסר הרבה יותר חשוב מהתגובה הרגילה להאשמות שאתם מטיחים כאן. אני עוקבת אחרי ההתבטאויות שלכם וקוראת אותן ברשתות החברתיות, בעיתונים, וצופה בהן בשלל הערוצים המגויסים. השימוש הולך וחוזר במוטיבים – שעיקרם: בואו נראה להם שבלעדינו אין מדינה, בואו ונראה להם שאצלנו הכסף, הכוח, הביטחון, הניסיון – מלמד שוויתרתם על האפשרות לשכנע אותנו. אתם כבר לא שם, עברתם להפחדה, לאיום בהרס המדינה אם לא ניענה לכם. השבוע מישהו ניסה להסביר לי את הקשר בין התחפושות של סיפורה של שפחה לבין הרפורמה המשפטית. עזבו שאני בכלל לא יודעת אם הוא בכלל קרא את הרפורמה המוצעת, אבל הוא ניסה לשכנע אותי שבעצם זה מה שהולך לקרות, השפחה – כפי שאני בטוחה שרבים מהמפגינים וגם מהחברים הנכבדים שיושבים כאן לא קראו את התמונה הכללית; פחד מהלא-נודע, פחד משלטון דתי, ממערכת משפט מוטה, מהכוח האבסולוטי וכל שאר הקשקושים שמהם כביכול ייהנו מנהיגי הימין שמוכיחים משהו אחר: האי-אמון הוא לא בממשלה, האי-אמון הוא בעם, לפחות ברוב העם, רוב העם. ההצבעה היום, כמו כל תהליך שאתם, אתם, חברי הכנסת מהאופוזיציה, מהווים בו חוד החנית, הסממן הקיצוני – אגב, זאת להבדיל מחברי הכנסת מהימין, שבתקופת ההתנתקות דווקא היו סממן מתון, מרגיע, להבדיל מהציבור, שדרש יותר; הציבור שלנו רצה שנילחם, שנחסום כבישים, אבל אנחנו היינו המרגיעים. אתם, חבריי חברי הכנסת מהשמאל, מובילים בעיניים פקוחות, בנפש חפצה, מיעוט גדול מהעם, אוקיי, ציבור שלם, שמפגין כיום כדי להצביע אי-אמון במחנה הלאומי, או יותר נכון באנשים, בציבורים המרכיבים את המחנה הלאומי, במיליונים של האנשים שבאו והצביעו ב-1 בנובמבר. אתם מבזים אותם, את לא רואים בהם שווים לכם. איך אמר יאיר לפיד, "אנשים אחרים". מעשים אלה מובילים לנזק שיהיה קשה מאוד לתקן. נזק אמיתי. אתם מובילים את הציבור שלכם, הציבור שפעם היה רוב כאן אבל היום הוא מיעוט – את המיעוט הזה אתם מובילים למחוזות שיהיה קשה מאוד לחזור מהם. שום תוכנית חינוכית לא תצליח לחבר בחזרה את הקרעים האלה. אני קוראת לכם להתעשת, אני קוראת לכם להפסיק, לחשוב בהיגיון. תשאלו את עצמכם את השאלה הבאה: האם אתם לא חוששים להפסיד בכל פעם בהצבעות? האם מותר לכם להקריב הכול בשם הפוליטיקה? חבל מאוד.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. שלוש דקות.

משה סולומון (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, שרים, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה למסור מפה תנחומים למשפחת אשכר, משפחתו של אור, שלצערי התבשרנו על מותו מפצעיו היום. נושא האי-אמון הוא יצירת קרע בעם על ידי התעלמות הממשלה מקולות המחאה ברחבי המדינה. אני עומד פה ולא מאמין: תיקון מערכת המשפט יוצר קרע בעם? התעלמות הממשלה ממחאה יוצרת קרע בעם? שיח מתלהם, עידוד שיבוש החיים במדינה, קריאה לאי-הגעה למילואים הם אלה שיוצרים קרע בעם. וכן, גם קריאה לאנשים שדואגים לגורל המדינה "אנרכיסטים", "שילכו לעזאזל" – גם אלה קריאות שאין להן מקום, גם הן יוצרות קרע בעם. הבית הזה מעודד את הקיטוב, ותפקידו הוא לתקן את הקיטוב. פשרה אין פירושה התקפלות. אנחנו קוראים לכולם, קואליציה ואופוזיציה: בואו לדבר בנפש חפצה, בלב פתוח. חשוב גם שתבינו שהיו בחירות, יש קואליציה, ממשלה, רוב דמוקרטי. תכירו במציאות הזאת. תבינו שהשיח בא מרצון לחיבור, להידברות, לקשר, אבל אין פה כוונה להיכנע חלילה לאיומים. הציבור הישראלי מורכב מאוכלוסיות מגוונות: ישנם אנשי מרכז ואנשי פריפריה, עשירים וכאלה שלא, אשכנזים וספרדים, דתיים וחילונים; כאלה העובדים במקומות הכוח והשלטון וכאלה העובדים בעבודות הפשוטות, והחשובות לא פחות. כולם שווים בפני החוק, כולם שווים בדעתם, בעמדתם ובחשיבותם. כפי שכל אזרח מקבל פתק הצבעה אחד בבחירות, לא משנה מעמדו ומוצאו, כך גם בשיח היום. אין מקום לקבלת איומים על המדינה, לא בדמות איום ביטחוני של אי-התייצבות למילואים, לא בדמות איום כלכלי של משיכת כספים ולא שום איום אחר. לא נקבל אזרחים, עם תפקיד חשוב ככל שיהיה או חשבון בנק גדול ככל שיהיה, שיציבו תנאים לממשלה ולכנסת. מחאה היא מהות הדמוקרטיה, וכל עוד המחאה נשארת בגבולות דמוקרטיים מכבדים, אני מברך ומעודד אותה, אך חלילה לא נקבל איומים על הכנסת והממשלה. אבל אני רוצה להזכיר לכם, חבריי חברי הכנסת, ולציבור בישראל, עוד מחאה שעבר ממנה קצת זמן – מחאת הקהילה האתיופית לאורך השנים, שהאחרונה התרחשה ב-2019. בכל הארץ הפגנות, חסימות כבישים, ולצערי לעיתים היא גם גלשה לאלימות. אני לא זוכר את הבית הזה מזדעק על קרע בעם, על התעלמות הממשלה מקולות המחאה ברחבי המדינה. ולא, התופעות שעליהן מחו בני הקהילה ב-2019 לא נעלמו. רק לפני שבוע נחשפנו שוב לתופעות גזענות בבית ספר בנתיבות. אז אני מבקש מחבריי בקואליציה ובאופוזיציה, גם אם ניצחנו בבחירות אין זה מתיר לנו לזלזל בדאגת האזרחים שנציגיהם לא מהווים רוב בכנסת. ואם הפסדתם בבחירות, אם עכשיו אתם באופוזיציה במקום בקואליציה, לדרוש מהקואליציה והממשלה לעצור חקיקה, לוותר על יעדים שהבטחנו לבוחרינו, להיכנע לסחטנות – לא נקבל זאת. כפי שאתם לא עצרתם בממשלה הקודמת את הרפורמה בכשרות – כן, אפשר להגיד "רפורמה" ולא "מהפכה", גם אם לא מסכימים – כפי שלא הבאתם להצבעה בכנסת את הסכם הגבול הימי עם לבנון, כפי שלא הקשבתם לזעקות השבר, לתחנונים של אנשי הפריפריה והערים החרדיות ברפורמה בתחבורה הציבורית – כן, רפורמה ולא מהפכה, עוד פעם – וחברי חבר הכנסת מיכאל ביטון יכול להעיד על כך. בואו נשמור על שיח מכבד, למרות המחלוקות; נכיר בתוצאות הבחירות, אך נשמע את הקולות של המודאגים; נדון במקום לתקוף, ונדבר. הכי חשוב לדבר. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. ואני שוב מבקש לעמוד בלוח הזמנים, אתם חורגים הרבה הרבה מעבר למה שניתן, אבל היום נהיה קצת סלחנים. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת ינון אזולאי, אחרון הדוברים, השר המקשר השר יואב קיש והשר חיים כץ. בבקשה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה באמת קודם כול לפתוח בתנחומים למשפחתו של אור אשכר, שנפטר היום לאחר שנפגע בפיגוע הקשה בתל אביב, בשבוע שעבר. אני רוצה לדבר, להעלות למודעות, נושא חשוב מאוד. לפני שנה בדיוק יצא מביתו עלם חמודות, נער בן 16.5 בשם מוישי קליינרמן. במשך שנה אין להורים קצה חוט, אף אחד לא יודע איפה הוא. אין קצה חוט. הזמנו את המשפחה שלו היום אלינו לישיבת הסיעה כדי להעלות את המודעות ולהעלות את הנושא בפגישה עם השר לביטחון לאומי, על מנת להקים גוף במשטרת ישראל שיעזור באיתור נעדרים.

היו"ר אוריאל בוסו:

יש היום יחידה, כמדומני, לא? יש יחידה לאיתור נעדרים?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

יש יחידה אבל צריך יותר לחזק אותה ולתגבר אותה, ויש גופים אזרחיים כמו היק"ל, שצריך לתת להם גיבוי ותקציב, שייכנסו. הם נכנסים ומחפשים ועוזרים למשפחות שהקרובים שלהם נעלמו. פשוט אין עקבות. אני רוצה באמת להקריא מכתב שהאימא גיטי כתבה לעם ישראל: עם ישראל היקרים מאוד, היום אנחנו סופרים 365 יום לשיחה האחרונה שלנו עם מוישי. כן, שנה שלמה, עגולה. וואו, מה שעברנו בשנה הזו, אנחנו באופן אישי, ומה עברנו כולנו בגלות המרה והאיומה. כולנו רוצים גאולה וישועה, נכון? אז הבוקר זכיתי לקרוא מאמר שחיזק אותי ואני רוצה לשתף גם אותך, והחיזוק הזה יהיה לישועת אברהם משה בן שמואל וגיטל, שיחזור לביתו בריא ושלם בגוף ובנפש וברוח, אמן. ישעיהו הלוי הורוביץ, המכונה השל"ה הקדוש, אומר כך: יש אדם דואג ויש דאגן; יש אדם שכועס ויש כעסן; יש אדם חולם ויש חלמן; יש נס ויש ניסן. מה ההבדל בין דואג לדאגן? דואג – פעם אחת, דאגן זו כבר תכונה קבועה; כועס – פעם אחת, כעסן כועס תמיד; נס מתרחש פעם אחת ונגמר, ואילו ניסן זו תכונה תמידית. חודש ניסן הוא לא רק חודש המציין את הנס של יציאת מצרים, שאירע לפני אלפי שנים, זה חודש שמחולל ניסים עד עצם היום הזה. כאשר אדם עושה השתדלות קטנה, חודש ניסן הופך למנוף של ברכה. ואני רוצה לאחל לנו – לכנסת ישראל ולעם ישראל – חודש של אחדות, חודש של שמחה, חודש של ברכה. בעזרת השם, נתבשר בשורות טובות גם לגבי מוישי, וגם לנו, לעם ישראל.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. ועל זה נאמר: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל". חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. בבקשה, אדוני.

ינון אזולאי (ש"ס):

אדוני יושב-ראש הישיבה, חברי הטוב, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר סיפור, לכם ולעם ישראל. אתמול בלילה לאחר יום העבודה היו לי עוד כמה אירועים – ארבעה אירועים – שהאחרון, אחד לפני האחרון, היה בבית שמש. ירדתי בחזרה לכיוון אשדוד, נסעתי. היה אירוע שבע ברכות של ידיד, הרב אריה קנייבסקי. נכנסתי, זה היה בצומת – בקיבוץ חולדה, בברקן, ביקבי ברקן. אני מגיע לשם, אני רואה הכול חשוך. מצד ימין זה יער חולדה, מצד שמאל זה יקבי ברקן. התחלתי להיכנס, אני רואה שילוט: להיכנס. נכנס, תוך כדי כך, אני מתחפר בבוץ עם הרכב שלי ולא מצליח לצאת. טוב, לצאת מהבוץ זה לא פשוט, החיים שלנו הרבה פעמים נמצאים עם בוץ.

נאור שירי (יש עתיד):

קצת כמו הממשלה הזאת.

ינון אזולאי (ש"ס):

אבל תכף תשמע בדיוק על הממשלה ועל הרפורמה, אולי קצת תופתע. אני רואה מישהו שעקף אותי ככה מהצד, כנראה עם 4x4, ואני מהבהב לו עם האורות. לא מכיר את האדם. מהבהב, מהבהב, והוא מבין שכנראה יש איזושהי מצוקה, עושה פרסה בבוץ, חוזר, פותח את החלון, מסתכל עליי: חבר הכנסת אזולאי, מה אתה עושה פה? אמרתי לו: בדיוק, גם אתה וגם אני בדרך לאותו מקום. הוא אומר לי: בוא תעלה. אמרתי לו: נתקעתי. אני מסתכל, אמרתי לו: מי אתה? לא זיהיתי אותו בהתחלה. הוא אומר לי: שלמה קוק, כתב בעיתון בקהילה. שלמה קוק, בחורצ'יק מבריק. טוב, הוא אומר לי: בוא תעלה. תוך כדי הייתי חייב לרדת לבוץ. יורד לבוץ, מתלכלך כמובן, אין מה לעשות. עולה לאוטו שלו בלי לחשבן: לא, אתה תעלה לאוטו. אמרתי לו: לא נעים. הביא מגבת, ניקה, הכול כדי שארגיש הכי בנוח שיש. מגיעים – מה אני צריך לעשות? להתקשר למוקד שלנו. אנחנו הרי חברי כנסת, יש לנו מוקד שאתה מתקשר לשלמה sixt. אתה מקבל: כן, טוב, לך תביא לי תמונה. מה תביא לי תמונה? אני כבר בפנים.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה יודע למי היית צריך להתקשר?

ינון אזולאי (ש"ס):

תכף תשמע. אני עמוק בפנים, איך אני יכול להביא? אני עמוק בתוך, אני לא יכול להביא תמונה. הלוך-חזור, הלוך-חזור, תביא, תבוא, לא מצליח. אני במשך למעלה משעתיים איתם, קרוב לשעתיים, סליחה. תוך כדי כבר מסתיים האירוע, מה אני עושה? פתאום נזכר, יש את ידידים. מתקשר לידידים.

נאור שירי (יש עתיד):

ידידים, במלרע.

ינון אזולאי (ש"ס):

ידידים, ידידים – תלוי איך אתה עושה את זה, באיזו הברה. מגיעים תוך 40 דקות, ושלמה קוק לא עזב אותי, לקח אותי, חיכה איתי. מחלצים אותי, ואני בודק: מי זה ארגון ידידים? זה ארגון חרדי, והיום ברפורמה כולם תוקפים את החרדים. ארגון חרדי, מתנדבים, הגיע אליי. אמרתי: טוב, האמת הם מתנדבים של כולם, במקרה גם נפל עליי מתנדב חרדי. עכשיו, מה קרה? כולם תוקפים: חרדים, מה הם עושים? מה זה? אבל תשמעו, חבר'ה, ארגון ידידים זה ארגון שקם כגוף חרדי. כשבאים לתקוף את החרדים, תזכרו אותם: תזכרו את איחוד הצלה, את חסדי נעמי, את יד אליעזר, יד עזרא ושולמית, עזרא למרפא – את כל הארגונים האלה. אל תשכחו, זה אנשים שנותנים 24/7 למען עם ישראל, למען כולנו: יהודי, ערבי, דתי, שאינו דתי, אדם שהוא דתי-לאומי, חרדי – לכולם הם נותנים; בלי לחשבן, למען עם ישראל.

נאור שירי (יש עתיד):

אף אחד לא אומר – – – מר ינון אזולאי.

ינון אזולאי (ש"ס):

ופה, במקום הזה היום, אני מציין את ארגון ידידים, להגיד להם תודה רבה. בהתנדבות מלאה. על מה שאנחנו משלמים הרבה כסף, הם עשו את זה בדקה. כשאני מתקשר אחר כך, אומרים לי: כן, בדרך, צריך חשבונית.

נאור שירי (יש עתיד):

למה לא התקשרת לבוסו?

ינון אזולאי (ש"ס):

בוסו הוא בידידים, אבל כנראה שלחו מישהו יותר קרוב.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

למה לא התקשרת אליי?

ינון אזולאי (ש"ס):

אז תודה רבה לארגון ידידים, וחברים, תזכרו: אפשר לחיות במדינה, כולנו אחים, כולנו צריכים יום למוחרת להמשיך, ובכל יום לחיות יחד למען עם ישראל, למען דור העתיד. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ינון, אמן.

היו"ר אוריאל בוסו:

לפני שיענה השר המקשר וישיב, יעלה שר נוסף: השר חיים כץ. בבקשה, חמש דקות.

נאור שירי (יש עתיד):

מה קורה?

היו"ר אוריאל בוסו:

שר נוסף, חמש דקות, מותר.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אין לי ספק שאתה יודע את התקנון.

שר התיירות חיים כץ:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אעשה את זה קצר. רציתי להגיד ליוליה שאני מאוד מעריך ומאוד מכבד את מה שהיא דיברה על דיכטר, אבל היא יצאה. תמיד, אבל תמיד, הייתי בעד זכות ההפגנה, בעד זכות המחאה ובעד זכות השביתה. גם היום אני בעד זכות המחאה ובעד זכות השביתה. לא קרה כלום. אני מכבד את האנשים. אני שומע את הקריאות "דמוקרטיה", אני שומע את הקריאות "דמוקרטיה" מהכיוון הזה של הבית, ואני שואל: ברשימת יש עתיד יש דמוקרטיה?

דבי ביטון (יש עתיד):

ועוד איך יש דמוקרטיה.

שר התיירות חיים כץ:

עדי קול, שנמנעה פעם אחת, נזרקה מהרשימה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא, יולי אדלשטיין.

דבי ביטון (יש עתיד):

ומה קרה ליולי אדלשטיין? מה קרה ליולי? איפה יולי? יולי העז להתמודד?

שר התיירות חיים כץ:

עפר שלח? עפר שלח נזרק מהרשימה. יש מישהו, יש מישהו שימרה את פיו של יאיר לפיד?

דבי ביטון (יש עתיד):

מה קרה לאמסלם?

שר התיירות חיים כץ:

יש מישהו שימרה את פיו של יאיר לפיד? הוא לא יהיה ברשימה. הוא לא יהיה ברשימה.

מיקי לוי (יש עתיד):

מה הקשר?

שר התיירות חיים כץ:

אתם צועקים "דמוקרטיה"? אתם? מישהו מכם? אתם צועקים "דמוקרטיה"?

דבי ביטון (יש עתיד):

אתם דמוקרטים? אתם דמוקרטיה למראית עין, ועובדה שאתם גם מבקשים – – – איך אמרתי פעם, אני אצביע – – –

שר התיירות חיים כץ:

ואללה, אתם הדיקטטורה בהתגלמותה. הדיקטטורה בהתגלמותה. אתם צועקים "דמוקרטיה".

מיקי לוי (יש עתיד):

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – תתעסק ברפורמה – – –

שר התיירות חיים כץ:

אני לא יודע, לא מבין למה אתם מתכעסים. תעשו ניסיון.

דבי ביטון (יש עתיד):

אנחנו מתכעסים.

שר התיירות חיים כץ:

תימנעי בהצבעה, תראי שלא תהיי ברשימה.

מאיר כהן (יש עתיד):

תימנע אתה, תימנע אתה. תצביע נגד אתה.

דבי ביטון (יש עתיד):

מה אתה אומר? תתפלא לשמוע – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה לא אוהב את הרפורמה. תצביע נגד.

שר התיירות חיים כץ:

מאיר, אין לי זכות, בוא נתחיל מזה. אין לי זכות הצבעה. אני לא חבר כנסת.

מאיר כהן (יש עתיד):

אה, נכון.

דבי ביטון (יש עתיד):

שר התיירות חיים כץ:

יחד עם זה, ב-2003 – –

קריאה:

אתה יודע למה אתה לא חבר כנסת – – –

שר התיירות חיים כץ:

– – כשהלאימו את קרנות הפנסיה והאופוזיציה יצאה, אני ביקשתי הצבעה אלקטרונית, שיראו שאני מצביע נגד, והצבעתי נגד.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה היה בעידן אחר. עידן אחר, עידן אחר.

שר התיירות חיים כץ:

לא, זה באותו עידן. זה באותו עידן. עודד, זה היה באותו עידן.

קריאה:

אם היו סומכים עליך בליכוד, לא היית נורבגי היום.

דבי ביטון (יש עתיד):

השר כץ – – –

שר התיירות חיים כץ:

בכנסת הזאת, לצערי, יש 80 איש שלא נבחרים. 80 או 75 איש שממונים. אין יותר מדי נבחרים. ממונים.

קריאה:

שר התיירות חיים כץ:

הם צועקים "דמוקרטיה"? הם צועקים "דמוקרטיה"?

מיקי לוי (יש עתיד):

כולל – – –

שר התיירות חיים כץ:

זה נראה לי מצחיק. אותם אנשים, ואללה, תסתכלו לכם בעיניים: אתם צועקים שאתם ישרים, אתם צועקים שאתם הגונים – אף אחד מכם לא נבחר. אתם כולכם ממונים.

דבי ביטון (יש עתיד):

אצלנו אין כתבי אישום. אני מזכירה לך שלנו אין כתבי אישום. אני מזכירה לך שלנו אין כתבי אישום.

שר התיירות חיים כץ:

תודה רבה. ותמשיכו למחות, אבל תבואו לדבר, כי העם הזה יותר חשוב מאיתנו ומכם. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר חיים כץ. יעלה ויבוא השר המקשר, השר יואב קיש, שר החינוך, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אף אחד לא היה בבית משפט – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אף אחד. אנחנו היינו בבית משפט רק מהצד החיובי, שייצגנו, לא מהצד של – – –

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה ראשית לא לאכזב את חברי האופוזיציה. עכשיו, ברגעים אלה, מתקיים בסיעת הליכוד דיון סיעתי לגבי החלטת הסיעה – –

רון כץ (יש עתיד):

הגיע הזמן, אחרי חודשיים וחצי.

שר החינוך יואב קיש:

– – בנוגע למתווה שמוצע לוועדה למינוי שופטים. מכיוון שזה המצב, והדיון מתארך – התחלנו אותו ב-15:00 ועכשיו 17:30 והוא לא הסתיים – אז החלטנו לאפשר לאופוזיציה ליהנות מניצחון בהצבעות האי-אמון. אנחנו לא נפסיק את הדיון, ואתם תוכלו להצביע פה לבד, אין בעיה. אז אני מאשר לכם הפעם – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

מאשר לנו?

שר החינוך יואב קיש:

– – ניצחון ראשון. תוכלו להגיד שהצלחתם על האפס לנצח את הקואליציה.

נאור שירי (יש עתיד):

אולי תתייחס לשחיתות במערכת החינוך? לזה שתלמידים עושים בגרויות ולא מקבלים ציונים? לזה שאין טיולים שנתיים? בבקשה, תתייחס לזה.

שר החינוך יואב קיש:

יש לי הרבה דברים על מה לדבר איתכם, אבל אני רואה שאתם רק רוצים לצעוק ולעשות רעש.

נאור שירי (יש עתיד):

אוה, הערות של שר החינוך.

שר החינוך יואב קיש:

זה בדיוק מה שאתה עושה, חבר הכנסת נאור שירי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

איזה איש מנומס אתה, ממש עדין נפש.

נאור שירי (יש עתיד):

כן, בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

אני רוצה להתחיל דווקא בלדבר על ההצעה שעולה בוועדת חוקה, חוק ומשפט בנושא הוועדה למינוי שופטים.

נאור שירי (יש עתיד):

אפשר לדבר על השביתה?

שר החינוך יואב קיש:

אני מוכן גם לדבר על המתווה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אתה בקטע לפרגן לנו.

שר החינוך יואב קיש:

אני מוכן גם לדבר על מתווה הבגרויות הגמיש.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, על השביתה.

שר החינוך יואב קיש:

אתה יודע מה, בעצם כשאני חושב על זה, הלילה הזה יהיה ארוך, ואתה תשמע אותי הרבה. אז אני בטוח שאתה תשמע – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

הכול בסדר, קיש, אתה יכול לרדת.

שר החינוך יואב קיש:

– – גם על מתווה הבגרויות וגם על הרפורמה וגם על כל מה שאתה רוצה. הסר דאגה מליבך. מה הוא רוצה? אני לא מוגבל בזמן.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, יש לו – – – בתוך הסיעה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אולי תפנה אל הטייסים. למכתב הטייסים אולי אתה רוצה להתייחס.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יש לנו רעיון באופוזיציה.

שר החינוך יואב קיש:

את יודעת, יש הרבה מכתבים. הבעיה שהם מגיעים לתקשורת ולא מגיעים אליי, אני לא יודע. אני עוד לא קיבלתי מכתב אחד. אני רוצה להתייחס לנושא – ואני מתייחס ברצינות – לגבי הרכב הוועדה למינוי שופטים. ההצעה שמונחת לפנינו היא הצעה שונה מההצעה שקידמנו בתחילת החקיקה – –

קריאה:

הצחקתם אותי.

שר החינוך יואב קיש:

– – וההצעה הזו, אני אומר לכם בצורה הכי ברורה, היא מונעת השתלטות של השופטים על הוועדה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

שר החינוך יואב קיש:

אנחנו היום במודל שנשלט לחלוטין על ידי הרשות השופטת. אנחנו לא רוצים להשתלט על הרשות השופטת, אנחנו רוצים דבר אחד: גיוון ואיזון. זו הבקשה שלנו, שיהיה בית משפט מאוזן עם גיוון.

קארין אלהרר (יש עתיד):

איזה גיוון?

שר החינוך יואב קיש:

וכן, אין שום סיבה לראות בוועדה למינוי שופטים נציגים של לשכת עורכי הדין. לשכת עורכי הדין, אותם עורכי דין שאחר כך הולכים ומייצגים לקוחות אצל אותם שופטים, ברור שההתנהלות שלהם בתוך הוועדה היא מוטית, וההצעה מוציאה את נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

ברור, אתה רוצה – – –

שר החינוך יואב קיש:

ההצעה עושה איזון ובונה רוב לקואליציה מצד אחד, מונעת וטו של שופטים מצד שני – למה? טעות. זו טעות.

שלי טל מירון (יש עתיד):

יש עדכון? תעדכן אותנו.

שר החינוך יואב קיש:

יש עדכון, אבל אני לא – זו טעות.

שלי טל מירון (יש עתיד):

ספר לנו, אנחנו פה.

שר החינוך יואב קיש:

לא, אני לא יכול. אני משאיר אתכם במתח.

קריאות:

שר החינוך יואב קיש:

אני משאיר אתכם במתח. אבל אני אומר לכם בצורה מאוד ברורה, ללכת לוועדה שמורכבת מנציגי לשכת עורכי הדין, עם וטו לשופטים, שמייצרת שכפול של השופטים במשך שנים, שנה אחר שנה – את הדבר הזה אנחנו מתקנים.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אתה צודק – – –

שר החינוך יואב קיש:

וזה נכון. דרך אגב, מי שחשב שאנחנו באנו להשתלט על הרשות השופטת, לא כך המצב. זה לא מה שיש בהצעה. אני מציע שתקשיבו היטב גם לקולות במחנה שלנו. אנחנו הולכים לגיוון ואיזון, ואנחנו מוסיפים נציגים של הקואליציה כרוב בוועדה למינוי שופטים. דרך אגב, בדרגים של מינוי שופטי שלום ומחוזי יצטרכו רוב של שבעה. אני אגיד רגע מילה על ההצעה: אנחנו מדברים על ועדה עם 11 חברים, שמתחלקים שישה מהקואליציה וחמישה שהם שניים של האופוזיציה ושלושה שופטים.

נאור שירי (יש עתיד):

הבנו את העדכון, הכול סבבה.

שר החינוך יואב קיש:

העדכון? הוא פה, אני לא אספר לך אותו. מבחינת הקואליציה, מתוך השישה זה שלושה שרים ושלושה חברי קואליציה, ואנחנו מובילים מהלך מאוזן, מאזן, שיביא גיוון ואיזון לבית המשפט. לגבי המינוי של אותה ועדה של 11 חברים, כשהיא תבוא למנות שופטים בדרגים של שלום ומחוזי, היא תזדקק לרוב של שבעה, שזה רוב מיוחס לכל צד, ברור. ובמקרים של מינוי של שופטים לבית המשפט העליון היא תזדקק לרוב של שישה. לשני השופטים הראשונים רוב רגיל של שישה – למעשה זה יאפשר לממשלה ולקואליציה למנות שני שופטים בכל קדנציה. השופט השלישי שיבוא למינוי, במידה שיהיה, יחייב מתוך השישה חבר אחד של האופוזיציה, והשופט הרביעי, במידה שיהיה, יחייב גם אופוזיציה וגם מהשופטים. כן, אופיר, למה אתם – גמרתם את הדיון?

אופיר כץ (הליכוד):

נצביע ונמשיך, הכול בסדר.

שר החינוך יואב קיש:

טוב, אבל יש שלוש הצבעות שמיות, אופיר. שלוש שמיות. אתם יודעים, הלב שלי רחום, אז החלטתי לספר לאופוזיציה מה קרה, כי אני לא רוצה להחזיק אתכם במתח. קארין, אני חייב לספר לך. קיבלתי פתק שאומר: אל תרד, אומרים שמצביעים. אז צר לי, רציתי לתת לכם ניצחון, אבל החליטו לא לאפשר לכם את זה גם הפעם.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה מצוין. כל הוועדות יידחו כמה שאפשר.

היו"ר אוריאל בוסו:

תספר להם על הרפורמה בחינוך. הוא רוצה לדעת על החינוך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני השר, הייתה לי בעיה השבוע.

שר החינוך יואב קיש:

רגע, אני עוד באמצע הדיון שלי. אחרי זה אני אקשיב לבעיות של האופוזיציה, כרגע אני לא מקשיב. כרגע אני לא מקשיב לבעיות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לו מלא בעיות של הקואליציה.

שר החינוך יואב קיש:

אני מפה רוצה לפנות דווקא, לצערי, לא לצד הזה של המליאה, ודווקא לפנות לציבור בחוץ. אולי חלקו נמצא פה גם למעלה. בעצם אפילו לכל אדם שמפגין ולוקח חלק במחאה – ואני חושב שזכות ההפגנה היא חשובה ואני חושב שיש לזה גם ערך גדול. אני אומר פה בצורה הכי ברורה: הספין השקרי כאילו מישהו רוצה לפגוע בדמוקרטיה הוכח גם הפעם שלא היה ולא נברא. השקר הזה חייב להיעלם מהעולם. הדמוקרטיה חשובה לנו, ובשביל הדמוקרטיה אנחנו עושים את המהלכים שאנחנו עושים. וכל אדם בישראל מבין את זה. להגיד שהליכוד או הקואליציה הזו רוצים להוביל לדיקטטורה זו השמצה, זה שקר, זו הסתה. וכן, זה מתחבר היטב לאותם גורמים אנרכיסטיים שקיימים במחאה. המחאה היא לא כולה אנרכיסטית, אני לא בא ואומר שכל מי שיוצא למחאה הוא אנרכיסט.

נעמה לזימי (העבודה):

שר החינוך יואב קיש:

יש אבל אנשים שדואגים באמת, שהסיתו אותם, שטפו להם את הראש בטלוויזיה 24/7 בשידורים של שקר – –

נעמה לזימי (העבודה):

אתם מחריבי ישראל – – –

שר החינוך יואב קיש:

– – עם אינטרס מובהק. כי מי שמוביל את הדבר הזה זה אנשים שלא הפנימו שיש פה ממשלת ימין, שהעם אמר את שלו והיו בחירות.

נעמה לזימי (העבודה):

שר החינוך יואב קיש:

וכן, ממשלת ישראל זו ממשלת ימין על מלא. זו ממשלה שמחזקת ומכבדת את הדמוקרטיה. לאנרכיסטים שקוראים בחוץ להפיל את הממשלה ולא מדברים על הרפורמה, שכל מה שמעניין אותם זה איך להפיל את הליכוד, איך להפיל את ביבי, להם אנחנו לא ניתן. לא אליהם, לא לקבוצה הזו. אני פונה לקבוצה שחוששת – אמרתי עוד פעם, אני מבין שלתפיסתה היא חוששת בגלל שטיפת מוחות: אף אחד בקואליציה הזאת לא מחפש לפגוע בדמוקרטיה. לדוגמה, מה שהחלטנו לעשות עכשיו, אני אומר את זה, נתנו צ'אנס להושטת יד לאופוזיציה. אנחנו החלטנו להעביר סעיף אחד, ועל כל שאר הסעיפים של החקיקה – אנחנו יוצאים עכשיו לפגרה ואומרים לכם: בואו נשב. ביקשתם לשבת. הינה, תראו איזה צבועים אתם. אמרתם: בואו לשבת, ועכשיו אתם רואים שיש את ההזדמנות, אבל לא, אתם רוצים להחליף את השלטון ולא מעניינת אתכם האמת, ואנחנו לא ניתן לכם לזה מקום.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

סיימת?

שר החינוך יואב קיש:

לא סיימתי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כי זה נראה שאתה מתחמם.

שר החינוך יואב קיש:

אני רוצה להתייחס גם לנושא הסרבנות. אני אומר את זה, יש לי חברים טובים ששוקלים לעשות את המהלך הזה, ואני אומר להם גם מפה, מעל הבמה הזו, ואני אומר להם את זה גם בשיחות: חברים, יש מהלכים שלא עושים בדמוקרטיה. המהלכים האלה הם הסרבנות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כמו לבטל את הדמוקרטיה.

שר החינוך יואב קיש:

אף אחד לא מבטל את הדמוקרטיה. תפסיק עם השקר הזה, תפסיק עם הצביעות הזו, תפסיקו להסית, אין ולא היה. אל תדברו בשקרים ואל תדברו בסיסמאות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אז אל תתעצבן, ימין – – –

שר החינוך יואב קיש:

אתם פשוט בושה, איך שאתם מסיתים את הקהל. אין לכם טיפת אחריות, איך אתה מעז לדבר ככה?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ימין שקרן, זה מה שאתם.

שר החינוך יואב קיש:

בושה. הבושה היא על הראש שלכם. תתביישו לכם שאתם מעיזים להשתתף בשקר הזה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתה בושה, עמדת ודיברת בעד גיוס לכולם ועכשיו אתה מנגב את הנעליים של החרדים.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת פורר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתה בושה. מצחצח להם את הנעליים.

שר החינוך יואב קיש:

מספיק עם הספינים השקריים האלה. איך אין לך בושה? הם צריכים לצעוק לך "בושה". איך אתה מעז להגיד את הדברים השקריים האלה? אתה מסית קהל תמים שיושב בבית, שומע את השקרים האלה ועושה דברים שלא ייעשו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לך הם צועקים "בושה". לך הם צועקים "בושה".

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, נא לשבת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – לשר החינוך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת הרצנו, לשבת. קריאות ביניים – בישיבה. אתם יכולים לדבר ולקרוא קריאות ביניים, לא צעקות בין הנאומים.

קריאה:

אפשר גם לשקר בלי לצעוק.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – כל הציבור הישראלי עכשיו מטומטם, לא – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שרון ניר, כל הציבור הישראלי? נסחפת. אנחנו לא חלק מהציבור?

שר החינוך יואב קיש:

דרך אגב, אני מאוד אוהב את זה, אני מאוד את ה"כל" – תמיד זה "כל האלה" ו"כל האלה" ו"כל האלה". תפסיקו להכליל, אתם לא מייצגים את כל העם, במקסימום אתם מייצגים את חלק מהעם שאתם נמצאים בכיסאות שעליהם נבחרתם. לבוא ולטעון שאתם מייצגים את כל העם זה שקר מוחלט. הרוב בעם מיוצג פה ולא פה. אני לא יכול לסבול, לא יכול לסבול את השקרים האלה שמאשימים אותנו בפגיעה בדמוקרטיה. לא היה ולא נברא.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

זו לא פגיעה – זה הרס טוטלי.

שר החינוך יואב קיש:

ואתם יכולים לראות שגם ההצעה שלנו לוועדה למינוי שופטים היא הצעה מרוככת, שמושיטה יד לשיח ומייצרת גיוון ואיזון, עם בלמים, עם איזונים. הצעה מאוד – – –

קריאה:

אתה מאמין לזה?

שר החינוך יואב קיש:

כן, אני משוכנע בכך לחלוטין.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה לא מאמין למה שאתה אומר.

שר החינוך יואב קיש:

הגיע הזמן – אני יודע שטוב לך עם בית משפט חד-צדדי, שהשופטים דואגים למנות את עצמם, מייצרים את עצמם, פס ייצור על אותו בסיס. לא יהיה יותר, נבחרנו לשנות את זה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה רוצה בית משפט פוליטי?

שר החינוך יואב קיש:

לא, אני רוצה בית משפט עצמאי. אני רוצה בית משפט שלא נשלט לא על ידי הקואליציה ולא על ידי האופוזיציה. אני רוצה גיוון, אני רוצה איזון.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גם אני רוצה – – –

שר החינוך יואב קיש:

אז טוב מאוד, אז תתמוך בהצעה שלנו. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר יואב קיש, השר המקשר. רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. חברי הכנסת, אני מבקש בזמן ההצבעות להנמיך את הטונים. נצביע תחילה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. הוגשו כאן בקשות להצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

מזכיר הכנסת, קרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בסבב הראשון של הקראת השמות.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת במליאה, זה מפריע למזכיר הכנסת לקרוא בשמות. חברי הכנסת, סיעות, מזכירות הסיעות גם כן שם מאחור, זה מאוד מפריע. מכאן זה נשמע היטב.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

האם יש מישהו באולם שמבקש להצביע וטרם קראו בשמו?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

האם יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם קראו בשמו? אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור את שמות חברי הכנסת. חבר הכנסת יריב לוין, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, אנחנו משתתפים בצערך, עכשיו שחזרת אחרי פטירת אביך. אני מאמין שזה בשם כלל חברי הבית, קואליציה ואופוזיציה, ואין צורך לומר שאנחנו מגנים בתוקף את גילוי הגרפיטי שעשו על ביתך בזמן שאתה אבל. שלא תדעו צער בביתכם, בעזרת השם. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 50 בעד, 61 נגד. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. אף להצבעה זו התקבלה בקשה להצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

פעם שנייה, מזכיר הכנסת, קרא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא היו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

האם יש מישהו באולם שמבקש להצביע וטרם קראו בשמו?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אופיר סופר.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

נגד.

היו"ר אוריאל בוסו:

אז תקשיבו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

האם יש עוד מישהו באולם שנוכח ומבקש להצביע וטרם קראו בשמו? לא. אם כך, תמה ההצבעה, נא לספור. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 50 בעד, 61 נגד. אני קובע שגם הצעת האי-אמון של סיעת המחנה הממלכתי נדחתה ברוב קולות. אנחנו עוברים להצעה להצביע אי-אמון, של סיעת העבודה. אף כאן הוגשו 20 שמות לבקשה להצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק: