חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44), התשפ"ד–2024

החוק משנה את הגורם המכיר בתארים זרים במשפטים לצורך קבלת רישיון עריכת דין בישראל. עד כה, הסמכות הייתה נתונה בידי האוניברסיטה העברית בירושלים. מעתה, שר המשפטים ימנה ממונה מקרב עובדי משרדו, שיפעל על פי אמות מידה שתקבע ועדה שתמונה על ידי השר. בוועדה יהיו חברים עובד בכיר ממשרד המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין וחבר סגל אקדמי המתמחה במשפטים. בנוסף, החוק מרחיב את ההקלות הניתנות לעורכי דין שהוסמכו בחו"ל. כעת, גם מי ששימש בחו"ל כעורך דין במשך תקופה מסוימת, אף אם לא הוסמך כעורך דין במדינה זו (במדינות בהן ניתן לעסוק בעריכת דין ללא הסמכה רשמית), יוכל ליהנות מהקלות אלו. זאת, בתנאי שניסיונו הוכר כמספק על ידי לשכת עורכי הדין, ובהתאם לאמות המידה שתקבע הוועדה. החוק קובע כי שר המשפטים רשאי לקבוע אגרות עבור הגשת בקשה להכרה בתואר זר או להגשת השגה על החלטות הממונה. החוק נכנס לתוקף תשעה חודשים מיום פרסומו, אך שר המשפטים רשאי לדחות את מועד התחילה בשלושה חודשים נוספים. הוראות החוק יחולו על עורכי דין ומשפטנים שלמדו בחו"ל ושביום כניסת החוק לתוקף טרם עברו את בחינות הלשכה בישראל. כמו כן, ההקלות בנוגע לתקופת ההתמחות יחולו גם על מי שטרם סיים את תקופת ההתמחות שלו ביום כניסת החוק לתוקף. אישורים שניתנו לפני כניסת החוק לתוקף על פי הסעיף הישן, יעמדו בתוקפם. עד לקביעת אמות מידה חדשות, הממונה והלשכה יפעלו לפי נהלים קיימים. נציג האוניברסיטה העברית בירושלים ישתתף כמוזמן קבוע בישיבות הוועדה שתקבע את אמות המידה, למשך שנה מיום כניסת החוק לתוקף.

المصدر: חוק - פרסום ברשומות